גליון 1497 מתאריך 11 במאי 1966

מספר 1497

תמונות נרעדות

נגד ביקוד

שנה 29

11.5.1966

המחיר 1 2 0אג׳

בל 14 יום טיול מיוחד לבולגריה דרך יוון בהפלגה
באניות המפוארות ״אולימפיה״ ו״אנה מריה״ מחיפה
לפיראוס 6 .ימי שחייה יבימן כולל יפנסיון ־ מלא,
טיולים בעיר, ביקורים במועדוני לילה ונסיעה
לבולגריה באוטובוס הלוך ושוב. טיולים של 30 יום
ושל 45 יום עם אפשרות בחירת תאריך החזרה
על ידי הנוסע. המחיר כולל מסים ואגרות :

5 9 8לי
לו > ו ל

ראשון :

טייל ברחבי בולגריה בעזרת חב׳ ״אוניברס״ העוסקת
מזה 8שנים בארגון וסידור הטיולים לבולגריה.
השתמש בקשרים הטובים שלנו כדי להנות מטיול
מעניין, מבתי מלון טובים וממחירים שרק אנחנו
יכולים להשיג לך.

״ אוני בר ס״
חברהל תיי רו ת ו הו בל ה בע׳־מ
תל-אביב: רחוב רמב״ם 17
חיפה: דרך העצמאות 88

השבוע העניק משרד הפנים רשיון רשמי
להוצאת הזה אל־עאלם, המהדורה הערבית
של העולם הזה. לדעתי, מינהג זה של
הענקת רשיון להוציא עתון — אחד החוקים
שירשנו מן השלטון הקולוניאלי האנגלי —
הוא פסול מעיקרו בחברה דמוקראטית. כי
זהו המחסום הראשון על חופש הדיבור
־וחופש העזזזנוזזד
במשו שלושת החודשים בהם הופיע הזה
אל־עאלס הספיקה דמותו להתגבש במידה
מסויימת. כמו אחיו הבכור בעברית, הוא
כבר כיום העתון הנקרא ביותר בערבית.
חוץ מזה — מהו?
כפי שתיארנו לעצמנו מראש, נמצאו אנשים
שעברו על כל מלה בזכוכית־מגדלת,
כדי לחפש את השוני בין העתון העברי
והעתון הערבי. וזאת — כדי להכריז
בקול תרועה: הם שונים.
אני יכול לחסוך להם טירחה לעתיד:
העולם הזה והזח אל־עאלם שונים. העתון
הערבי אינו מהדורה מתורגמת׳ של העולם
הזה.
שני השבועונים מונחים על־ידי אותו קו
מערכתי, ושרותי המערכת של שניהם משותפים.
הם שוכנים באותם המישרדים, והם
מוצאים לאור תוך התייעצות הדוקה ושי-
תוף־פעולה לכל אורן העבודה המערכתית.
פירוש הדבר: הנושאים השוטפים — גדולים
כקטנים — הזוכים לטיפול עתונאי, מעובדים
בשביל שני העתונים גם יחד. חומר
הנכתב על־ידי חבר המערכת העברית מתורגם
לערבית, וחומר הנכתב על־ידי חבר המערכת
הערבית מועבר לעברית. כך שאפשר
לומר כי בנושאים מסויימים העולם הזה
הוא גם מהדורה עברית של הזה אל־עאלס.
כל מערכת משכתבת את החומר בנפרד.
היא גם מוסיפה לחומר היסודי נושאים
המעניינים במיוחד את קוראיה שלה. לא כל
מי שמוזכר במדור אנשים בעברית, למשל,
מעניין את הקורא הערבי, ולא כל מי שמוזכר
באותו מדור בערבית מעניין את
הקורא העברי. בהזה אל־עאלם יש מדור ספרותי,
שמטרתו כפולה: להביא לקורא הערבי
בישראל, המנותק ניתוק מעשי מוחלט מן
הספרות והתרבות הכלל־ערבית, את היצירות
החדישות של יוצרים ערביים לא־ישראליים;
ולעודד את היצירה הערבית המקומית, על־ידי
יצירת במה קבועה ואוהדת. ברור, כי
חומר זה אינו מופיע בהעולם הזה, כשם
שביקורת על מחזות עיבריים, המוצגים בערים
עבריות, אינה מודפסת בהזה אל־עאלם.
כמו העולם הזה, מדפיס הזה אל־עאלם
שני שערים: שער קדמי פוליטי־ציבורי, שער
שני קל. הקדמי מטפל, בדרך כלל, באותם
הנושאים שמטפל בהם באותו שבוע העולם
הזה. הוא גם מטפל בנושאים ערביים
מיוחדים.
המשותף לשני העתונים נובע מן העובדה,
כי הבעיות הגדולות בארץ הזאת משותפות
לבני שני העמים היושבים בה. השוני נובע
מן העובדה, כי לכל אחת מן החברות,
בנפרד, יש בעיות מיוחדות משלה. תפקידו
של הזה אל־עאלם לטפל בבעיות אלה, כשם
שהעולם הזה מקדיש מקום ומחשבה לבעיות
של החברה העברית.
אני מקווה ששניהם יחד ימשיכו לעשות

זאת. כי ככל שחברה בריאה יותר, מתקדמת
יותר, כן יכולה היא לתרום לפתרון הבעיות
המשותפות של שתי החברות — שהן גדולות
מאוד.

לא מזמן התפתח ויכוח בין כמה מחברי
המערכת, אחד _אמר, :״משעמם לקרוא, את
העתונים היומיים. נידמה לי שכבר קראתי
את כל ׳הדברים החשובים.״ אחר אמר:
״תענוג לקרוא את העתונים היומיים. נידמה
לי שכבר קראתי את כל הדברים החשובים
במקום אחר.״
מטעמי צניעות, לא אזכיר אתי המקום האחר
שכבר קראו בו את הדברים החשובים.
אני מניח שגם אתה שמת לב לעובדה
זו. בעתוני השבועיים האחרונים, למשל,
קראת ידיעות רועשות ומאמרים ראשיים על
נושאים כמו: מחלקת ההתיישבות של ה
חזה
אל־עאלם*
סוכנות היהודית, כור ההתפלה הגרעיני,
שערוריית הסכם דן־ו׳,מוניות לביטול קווי
שירות בתל־אביב, מיפעל הבנייה הטרומית
בכרמיאל, ועוד.
בוודאי תזכור גם, כי היה זה העולם הזה
שדרש לדחות את הקמת הכור הגרעיני
להתפלה, תבע לבטל את מחלקת ההתיישבות
של הסוכנות היהודית, גילה כי חברה בה
שותף איסר הראל קיבלה זכיון לבנייה
טרומית בכרמיאל, חשף לראשונה את ההסכם
הסודי בין דן והמוניות.
אותם נושאים, ואותן דעות, הפכו לאחר
מכן למטבע שגורה בפי אישים כמו משה
דיין (מחלקת ההתיישבות) ומרדכי שטרן
(כרמיאל) ,או לחומר של כתבות ומאמרים
ראשיים של עתונים מכובדים.
אותי זה משמח.
מכתבים עסק ביש
הגיעו ימים טובים! דוד בן־גוריון כותב
מכתב לשבועון המסויים (העולם הזה ; 0496
אני מקודד, שלוי אשכול לא יפגר אחריו,
ושכל צמרת המדינה תתחיל להודות בכל
עסקי־הביש במכתבים לעורך העולם הזה.
אלכסנדר עומר, תל-אביב

הנך רשאי לנהוג
במכוניות טיח
ללא רשיון
כשטח התערוכה

מכתבו של ח״כ דוד בן־גוריון אל עורך
העולם הזה בא כתשובה לפניה אליו, שנועדה
לברר מי נתן את ההוראה.

חפתוח כל יום
מ־ 5עד חצות

בית־משוגעים אפוף סודות

״קארטינג״
הספורט שכבש את כל
אירופה.
אוטובוסים 42 ,28 ,27 ,22 :

הכתבות על פרשת עיראק (העולם הזה
6־ )1494 העבירו בי צמרמורת. שנים כבר
לא קראתי גילויים כה מזעזעים, שעליהן
ישנן תגובות כה סותרות ומשונות.
למשל: דויד בן־גוריון מכחיש את כותרת
הכתבה, כפי שהופיעה בשער העולם הזה

( ,)1494 אך אין הוא אומר מילה על כל
העניין. פינחס לבון, לעומתו, אומר משהו
ומחסיר משהו, ויותר ממה שהוא מוסיף
הוא גורע. אך המעניין מכולם הוא מרדכי
בן־פורת, היום ח״כ רפ״י ואז, בתחילת
שנות החמישים, מפעיליה של רשת ישראלית
בעיראק.
הוא מאיים לתבוע למשפט מי שיטיל
דופי בשליחות הישראלית בעיראק, אך מוציא
מכלל זה את השבועון המסויים, וזה
אומר דרשני. מצד שני הוא מוסר פרטי־פרטים
לכתב ידיעות אחרונות, המפרסם אותם
בסידרה בהמשכים, מדי יום ששי. ומה
יוצא מסיפורו של בן־פורת? שהוא גיבור,
גאון, בר־מזל ואמיץ.
כשבועון־חדשות, המתפאר בסיסמה ״בלי
מורא — בלי משוא פנים״ ,עליכם לא להר•
שסר על
.1936

המדד הערבי של

שנת

ה עו ל ם הז ה 1497

פות מבן־פורת זה, עד שיספר את הכל.
אחרי הכל נמאס לי, ולישראלים רבים אחרים׳
לחיות בבית־משוגעים אפוף תמיד
בסודות מבעיתים.
חיים נסים, ירושלים

למען יקראו ויראו
חן־חן לכם על כתבתכם על הפרשה בעיראק•
סוף־סוף
אפשר לשמוע ולהשמיע את כל
האמת אודות יהודי עיראק, למען יקראו
ויראו כל המקילים ראש בעדה זו.
א. מ רי, תל־אביב

מזימות אפיות
ברצוני להוסיף פרט אחד לכתבה על ה־עסק־ביש
העיראקי: הצעיר מבין השניים ש־ניתלו,
צאלח, היה יתום מאב ומאם. הוא
היה צריך לעלות ארצה עם סבו, אבל הגורל
התאכזר לו והוא נפל קורבן למזימות אפלות
שנרקמו אז.
דויד שמעוני, רנזת־השרון

זבוב על גסי סוס
העולם הזה משול בעיני לסוקרטס —
מגמת שניהם להתריע על הליקויים שבחברה,
למען האמת הצרופה.
לשניהם, אגב,
ניסו לסתום את הפה,
אך רק לגבי
אחד נחלו הצלחה.
שימו־לב כיצד דאה
סוקרטם את עצמו:
״שהרי אם תמיתוני,
לא בקלות תמצאו
אחד אחר כמוני, שעומד
על גבי המדינה
כאותו זבוב שמעורר
איזה סוס
גדול ואציל, שמפאת
גודלו הוא עצל קצת
וזקוק לדחיפה ואני מעורר אתכם ומוכיח
ומגנה כל אחד ואחד בלי הרף, כל
היום כולו.״
האין זה מתאים למציאות של ימינו?
גדעון שפירא, תל-אביב

לקח להסתדרות
כל הכבוד לאשדודאים (העולם הזה ,)1496
שלימדו לקח את ההסתדרות!
מ. שטרן, ראשון־לציון

ברכה כפולה
לרגל מלאות ח״י שנים למדינת ישראל
וטי״ז שנים להעולס
הזה, ברכותי הכפולות,
הן למדינה והן
לשבועון.

עדנה זלוטק,
בלטימור,
ארצות־הברית

איך

שהז מן עובר.

הוא כה חמוד וקטן התינוק הרך — אך מה גדולה האחריות לגורלו, ומה רבות
הבעיות המצפות לנו: חינוך, בר־מצווה, השכלה, ולבסוף — בעיית הדיור.
כל אלה דורשים כסף — ממון רב.
הפתרון — לחסוך *.ומוטב להקדים ככל האפשר
לבנק לאומי תכניות חסכון מגוונות לכל צורך ומטרה. ניגש לסניף הקרוב ונבקש
פרטים מלאים. החסכון נושא ריבית, הוא צמוד — ומופקד בידי הבנק
הלאומי — הבנק הגדול והותיק בישראל.

כשרון גדול?
במדור הספורט,
כתבתם (העולם הזה
,)1495 כי אמרתי ששחקן
סקצית הכדורגל
של נס־ציונה, שטמברג אברהם
משחק בקבוצה אותה אני מאמן רק הודות
לעובדה שצ׳יריץ׳ הזמץ אותו לסגל הנבחרת.
הדברים לא נאמרו על־ידי. אני חושב ש־שטמברג
הוא אחד הכשרונות הגדולים של
נם־ציונה.
דויד קרמר, תל-אביב

ב 1ק

גלאנ סי

גי עו ראל

• 9תכניות חסכון לבחירתך. פרטים אפשר לקבל בכל אחד מ־148

ב סי ס

סניפי בנק לאומי ברחבי הארץ.

בהתאם לחזון הנביאים
ימים ספורים לאחר יום העצמאות, עיינתי
מחדש במגילת העצמאות.
קראתי
שם, כי
מדינת ישראל מושתתת
על ״יסודות החירות
הצדק והשלום,
לאור חזונם
של נביאי ישראל,
תקיים שוויון זכויות
חברתי ומדיני גמור
לכל אזרחיה״ ,וכו׳.
למה, אם כן, אני
נזקק עדיין לרשיון
יציאה וכניסה מן ה עבד־אל־ואהב
משולש ואליו?
מצארווה עבד־אל־ואהב, נצרת

יחם שלומיאלי
כל הכבוד ליונה סופר (העולם הזה
(המשך בעמוד )4
ה עול ם הז ה 1497

ן ת״א,
למבוגרים: אסח׳&צמ^אסס

נחלת־ב>3מ>ן , 2ט ל 4 7 .ג - $4ח > פ ה, ת ח לו ץ? ,2טל>?2$5 .

בשפות אנגלית וגרמנית וקורסים
(למתחילים ולמתקדמים) בשפות

עברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית

לתלמידי בתי ספר :

אנגלית מ 6 .0 .עד לכתות
ו׳ ,ז׳ ,ח׳ ולכתות ט׳ ,י׳ ,י״א, י״ב

מכתבים
(המשך מעמוד )3
5־ .)1494 אילו רבים היו נוהגים כמוה, ב־מיקרה
של זילזול ויחס שלומיאלי מצד
פקידי־ציבור, היה המצב משתפר.
י. י ,.ירושלים

בשדות זרים
אודה ולא אבוש, שמחתי קצת לאידה של
זיוה שפיר (העולם הזה .)1495
הלקח לכל החתיכות הישראליות, היוצ אות
לרעות בשדות זרים, הוא ברור.
ישראלית שמכבדת את עצמה צריכה לב נות
את עתידה כאן, אחרת היא עלולה.
ללכת לאיבוד בעולם הגדול.
ציפי משולם, ירושלים

ביקורת התבונה הטהורה
לא קראתי את רשימתו של עמום קינך
בידיעות אחרונות, במיסגרת הוויכוח סביב
ידותון, אך נאמנים עלי ציטוטי (העולם
הזה 1493 כשם שנאמנים עלי יתר דבריו.
לא נהיר לי למה הטריח קינן את הבדיחה
על אברהם אבינו מן הגניזה. זו כבר פגיעה
בטעם הטוב, כשנזקקים לבדיחה ישנה, אם
כי טובה. נוסף לכך: אין היא מתאימה
לעניין, כי אם הוכחה בדרך השלילה. כלומר:
מוכיחים דבר על־ידי שלילת היפוכו. ה משפט
של קינן — ״זוהי הוכחה בעזרת
ההוכחה עצמה״ — אין לו מובן בעברית.
אפשר, כמובן, לנהש למה התכוון קינן:
לאותו כלל בפילוסופיה (111611(11־? 611110 ? 1
בלטינית) ,שאין להוכיח דבר בעזרת הדבר
עצמו. או ליתר דיוק: טענה שהוכחתה בה.
האם העולם הזה, שייהס לקינן בדרך האירוניה
את ביקורת התבונה הטהורה, היד.
גם אירוני כשבינה אותו ״העתונאי והסופר״.
מכל מקום, אפשר במיקרה זה לומר
לקינן: אם בארזים נפלה שלהבת — מוטב
שידמו אזובי הקיר.

ד״ר הנס שנוקם,
פרנקפורט, גרמניה

מילה טובה

המסעדה הטובה תבחר תמיד את נתחי הבשר הטובים ביותר, את הירקות והפירות
הטריים ביותר, גם אם הם עולים יותר. המסעדה הטובה תקפיד תמיד להגיש אך ורק
את המשקה הלאומי מיץ פז של יפאורה, גם אס בל בקבוק עולה לה יותר. זוהי הסיבה
מדוע מספר הבקבוקים הנושאים בגאווה את סמל מיץ פז של יפאורה גדול יותר
מכפליים ממספרם של אלה הנושאים כל סמל אחר! גם לך כדאי יותר לשתות את
המשקה הלאומי מיץ פז של יפאורה, בי מחכה לך זכייה כפולה בכל בקבוק מיץ פז.

אתם מרבים לכתוב על חופש, על מאבק
נגד דיכוי ובו .,אן תמיד אתם מתכוונים
לבני־אדם מסוגכם.
שכחתם כבר כי בכל גני־החיות כלואים

׳גזור 12 סמלים מתויות מיץ פז של יפאורה, הדבק על גלוית דואר,
צרף סיסמת פרסומת, כתוב את שמך וכתובתך, שלח אל ת.ד,127 .
תל־אביך ותשתתף בהגרלת 1500 פרסים וביניהם מקלט טלויזיה
מצלמות, ציוד ספורט ועוד.
״אוטוקרס״ ,רשמי קול ״לייזה״ ,אפנים

זריזות כדאית — שלח עכשיו את הסמלים ותשתתף ב3-
הסופית! בהגרלה וגם הביניים הגרלת
הגרלת הביניים הבאה תתקיים ב 22-במאי .1966

זכייה כפולה בכל
בקב וק מיץ פז

המשקה וגם

הפר ס.
אכי-האדם ככבלים

ג ר 1ת
נו 71ז ד

טעות לעולם צודקת

תיא״וח׳הנונ/ל 7,39 ול 56980.

אני חברה בעבו ״ם ומקבלת תמלוגים
בעד השמעת שירי (לאשה).
בלהה יעקוכי, קרית־שמונה

נפתחות כתות חדשות

ונ״יווייזזוורנגיי

בוקר

\ הרח 7ןתשעד? ת
לצמיתות

ערב

לבחינות בגרות ואקסטרניות
הנערכות על ידי משרד החנון והתרבות
במועדים נובמבר 66׳ — יולי 67׳.
תקצירים ותרגילים בהוצאת בית-הספר

7( 6 - 0 3 1ת 0א /י ( 7

מ די םהדדי
דו ר ג או ל ת <1ח־א סל5 <772 .

ומשועבדים יצורים כמוני, שלהם יש זכויות
רבות בהיווצרות המין האנושי (ראו: תורת
דארוזין על מוצא האדם).
אולי תגידו גם איזה מילה טובה עלינו?
אכי־האדט, ישראל
אבי־האדם בכבלים — ראה תמונה.

בגרות

פרי

ערב

לאקסטרנים

.38׳ נ תזר י 11ג 1ד י

ו׳ד 1ו 1ד1:11 1־ 1 0 - 0 • 7171111ל ו /ו ה ״ ע 0 1

הוורד

בהתרבותו של הרב קלר ומשרד־הפנים,
חזר בו ראש־העיר מתלונתו (העולם
הזה).
אבירם שובל, חיפה
הצעירים שבמכונית — בבני 118 עד 22
(ידיעות אחרונות).
עדה כארי, חיפה

ז*ות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתכים.
ה עול ם הז ה 1497

בעולם
ארצות הברית
אשתה מו ש ל
אין מושל פופולארי, יותר בדרום ארצות־הברית
מאשר ג׳ורג׳ ואלאם. בי ואלאם עשה
דבר גדול: לפני חמש שנים גרם לשפיכת־דמים
באוניברסיטה של אלאבאמה, כאשר
פקד בית־המשפט לקלוט שם כושיים.
מאז מהרה ואלאס את גיבורם של כל
הגזענים בדרום. הוא יכול היה להיבחר
שוב ושוב, לולא שני גורמים מרגיזים:
9לפי החוקה של אלאבאמה, היה אסור
לו להציג את מועמדותו בפעם נוספת, בתום
תקופת־כהונתו הנוכחית.
• כתוצאה ממאבק התנועה לשוויון הכושים
נכללו בפינקס־הבוחרים 150 אלף
כושים נוספים, כך שהכושים מהחיים עתה
״ 160/מציבור הבוחרים.
מאחורי כסא האשה. על הבעייה
הראשונה התגבר ואלאס בצורה מקורית.
יש לו אשה בלונדית בשם לרלין, שעמדה
לצידו בכל המאבקים הגזעניים. החוק אוסר
על המושל לרשת את עצמו. אך אין הוא
אוסר זאת על בני משפחתו.
הפתרון: ואלאם הציג את מועמדות אשתו,
וזו הבטיחה ״להמשיך בקו בעלה״ .לאיש

ג׳ורג׳ ולרלין ואלאם
הפירמה נרשמה על שם האשה
לא היה ספק כי האשד. תכהן רק למראית־עין,
וכי במיקרו, שתיבחר ימשול בעל־המושלת
,״האיש שמאחורי כס המלכה״.
הבעיה השניה היתר, קשה יותר0 .׳ל16
מציבור הבוחרים מהווים גורם חשוב בכל
מצב. הם יכולים להיות לשון־המאזניים. כך
קיוו גם אויביו של ואלאס.
אילם קרה ההפך. הסיכוי שהכושים יכריעו
את הבחירות הוציא מכליהם (וממיטו־תיהם)
את כל הגזענים של אלאבאמה. הלבנים
הלכו לקלפי במיספרי־שיא, וכך נוטרל
הפעם הכוח הכושי.
שריף כושי. כאשר נערכו השבוע הבחירות
המוקדמות במפלגה הדמוקראטית*.
התחרו ארבעה מועמדים באשת המושל. אך
זו זכתה לרוב של למעלה ממחצית כל
הקולות — הפכה מועמד מפלגתם.
אמנם, אין זה מבטיח עדיין את בחירתה
הסופית, כי יש מועמד גזעני חזק גם למפלגה
היריבה. בכל זאת נראה בטוח כי האשה
הבלונדית תמשול עתה על החזית הלבנה —
כסוכנת של בעלה.
בשביל הכושים היתד, זאת אכזבה. אך
הם התנחמו בכך שזוהי תופעה ומנית. ככל
שמיספר הבוחרים הכושים יגדל, כן יגדל
מישקלם. ואפילו באלאבאמה השיגו הכושים
השבוע הישגים ניכרים, בבחירות למישרות
פחות חשובות, כגון לתפקידים של שריף
וחברי הפרלמנט המחוזי, הצליחו כמה וכמה
(המשך בעמוד )6
* במפלגה אמריקאית אין מנגנון־הפקידים
יכול לקבוע את המועמדים, כאוות נפשו.
חברי־המפלגה עצמם בוחרים, בבחירות חשאיות,
את מועמדי המפלגה.
העול ם הז ה 1497

חליפה מאריגי פולגת,
דיאולועם מוהייר, מעניקה
לד הרגשת רעננות
וקלילות ומאפשרת לך
להראות הדור גם בימים חמים

פרסזם נולניק

1=4 6 )8 1 0 $י

0101011
ע ם מוה>>ר
<3,1חז @-,691516,6)3 1,3)36

בשלם
(המשך מעמוד )5
ממועמדי הכושים — זו הפעם הראשונה
בתולדות אלאבאמה.

בריטניה
ברא בו ! מ ס חד ש !

איש לא האמין שזה עדיין אפשרי. אבל
שר־האוצר הבריטי, ג׳יימם קאלאגאן, הצליח.
הוא המציא מס חדש.
בזה נתן לקח לכל עמיתיו בעולם —
ובייחוד לפינחס ספיר.
לא כמר ספיר. קאלאגאן עמד בפני
אותה בעיה כמו ספיר: איך להכניס כסף
לאוצר, מבלי לייקר את המיצרכים ולפתוח
בגל עצום של התייקרויות.
הכל ניבאו כי יעלה, כמו ספיר, את
מחירי הטאבאק, הבנזין והבירה. הוא לא

עשה זאת.
תחת זאת המציא רעיון חדש: מם סלקטיבי
על העסקת עובדים.
ה עי ק ר: ייצור. שיטה: כל מיפעל המעסיק
עובדים משלם מס קצוב על כל
עובד. אולם מס זה מוטל רק על מיפעלי
השרותים, כגון מכבסות, בתי־מלון, חנויות
כל־בו, חברות־ביטוח ובתי־קולנוע.
לעומת זאת לא יחול המם על מיפעלי־ייצור.
להיפך: כל מיפעל יצרני יקבל סובסידיה
בסכום של כ־ 3ל״י לעובד.
מעמדם של מיפעלי תובלה, חקלאות ו־שרותים
ציבוריים לא ישתנה.
כלי ויסקי. מה התועלת? הסביר שר־האוצר
בנאום־התקציב, כשהוא שותה מים
במקום ויסקי, למרות שלפי המסורת מותר
לו לשתות כוס־ויסקי אחת בעת נאום מכריע
זה: זה עידוד למיפעלי־הייצור לקלוט עובדים
נוספים, ואילו לשרותים יהיה כדאי לפטרם.
זה ימריץ את התעשיה, יחליש את
השרותים הבלתי־יצרניים.
איך ישפיע כל זה על יוקר־המחיה? הבטיח
השר: מדד־היוקר יעלה בפחות מאחוז.
מובן שרעיון כזה לא יכול היה לעלות
בלבו של שר האוצר הישראלי. כי זה מחייב
תיכנון ומחשבה חדשה.

61.01

מב ט חד ש
גורל העולם השתנה לפני אלף שנה —
ב־ 14 באוקטובר .1066 באותו יום עמדו
האנגלים, בפקודת מלכם הארולד, מול
התקפת הפולשים הנורמניים, על רמה ליד
האסטינגס. האנגלים נוצחו והושמדו.
השבוע נקבע כי היתד, זאת טעות היסטורית.
אילו ערך המלך האנגלי את צבאו במערך
יעיל יותר, הוא היה מנצח.
מי קבע זאת? לא אחר מאשר המצביא הבריטי,
ממוצא אירי, לורד מונטגומרי, מנצח
אל־עלאמיין.
הגיב על כך עתון אמריקאי :״הלורד
מונטגומרי כבר מתח ביקורת קטלנית על
כל מצביא של ימינו, זולת עצמו. עתה
הוא מפנה את כשרונו זה גם כלפי העבר.״
צרפת אין צ רך ד חיו ת קדו ש

2 0סיגריות מעורות בקופסת ״מכגוובב״ הדורה 1.-ל י ״

אדם ששמו הפרטי הוא זאב או דוב, או
הרצל, שלא לדבר על אריה, לא יכול היה
להיות צרפתי.
כי לפי החוק מהיום ד,־ 12 בחודש ז׳רמינל
בשנת 11״ ,אסור לקרוא בצרפת ילדים על
שם חיות, צמחים או פוליטיקאים.
השבוע תוקן חוק זה. אנשים כמו הרצל
רוזנבלום יוכלו להיוולד מעתה בצרפת
ולהירשם בה כחוק, אך לא אנשים ב י_2

דוב סדן.
לא ג׳יימס בונד. במשך 163 שנה נאסר
על פקידי־ד,רישום בצרפת לרשום בתעודות־הלידה
כל שם שאינו שמו של קדוש קאתולי
או שמו של ״איש מן ההיסטוריה העתיקה.״
עתה הורשה לפקידי־הרישום לנהוג לפי
״ריאליזם מסוייט־ וליברליזם מסויים״ .שמות
זרים (כמו איוזאן, ז׳יימס או חיים) מותרים.
מותר לקרוא ילדים על שם פרחים
(ויאולט) או מזונות מסויימים (אוליב) ,אך
עדיין אסור לקרוא לילדים בשם חיות. אסור
גם לקרוא להם על שם פוליטיקאים מן ההווה.

שלא ייקרא ילד עם שם דה־גול —
אלא אם כן יניח פקיד־הרישום כי דה־גול
הוא כבר דמות מן ההיסטוריה.
* לפי לוח המהפכה הצרפתית, שהנהיגה
שמות חדשים לחודשים, וספירה חדשה לשנים.
הכוונה היא ליום ה־ 2באפריל .1803

ה עול ם הז ה 1497

1ינד| 1
וף״סוף זה קרה. הדבר שקיוינו לו.
^ הדבר שנראה כבלתי־אפשרי בישראל.

כשהם יוצאים בהמוניהם כדי לדרוש את
סילוקו של הכובש הזר.

לא על טיסת־שכר. לא על טיב המזון
במנזה. לא על קושי הבחינות. לא על שעות
הלימודים.
אלא על עניין פוליטי.
על עניין מוסרי.

בארצלונה, כשהם מתנגשים עם מישטרת
הרודן הפאשיסטי, בתבעם חופש אקדמאי
למיכללות.
את הסטודנטים ברומא, כשהם מסעירים
את האוניברסיטה כדי לשים קץ לטרור
של אירגונים פאשיסטיים.

למען עניין מצפוני — ההתנגדות לביקור
הזקן הגרמני בישראל — התנגשו סטודנטים

ולבנו התכווץ, ושאלה ניקרה
במוחנו: האם זה אפשרי רק אצל

הסטודנטים יצאו למלחמה.

על עניין מצפוני.

את הסטודנטים במאדריד וב

בקים עם השוטרים בכיכר־טראפאלגאר, הול־כים
אחרי ראסל הזקן.
קדמו לו גם הסטודנטים הצרפתיים, שניהלו
מאבק מפואר נגד הפאשיזם בימי מלחמת
אלג׳יריה, ושמאות מהם נפגעו בהפגנות
אדירות ועקובות־מדם.

אך כשהתעוררו הסטודנטים האמריקאיים
מתרדמתם, הם עלו על
כולם.
הסטודנטים הם שערכו את ״מסעי־החופש״
אל הדרום החשוך, שאירגנו את
מאבק הכושים לזכויותיהם, שעמדו מול
מישטרת־רצח ופלוגות־סער, מול אלות ופצ־צות־גאזים
וכלבים נשכניים, שמסרו את נפשם
ונהרגו ונפצעו ועוררו את מצפון האומה
עד שהביאו למהפכה פנימית.

ובעוד מאבק זה נמצא בעיצומו,
יצאו אותם הסטודנטים למאבק
שני, אמיץ עוד יותר, למען השלום
בוויאט־נאם.

צת־גיל בו עוד לא הושחת האדם על־ידי
צרות החיים, ועל כן לא ניכנע עדיין ל־שיגרה
המנוונת, ועודו נושא את עיניו אל
אופקים רחוקים.
שנית: כי רבים מן הסטודנטים משוחררים
בכלל מדאגות הפרנסה, וגם רוב האחרים,
העובדים למחייתם, אינם חייבים עדיין לפרנס
נשים וילדים, אינם משועבדים עדיין שיעבוד
כלכלי.
שלישית: מפני שהאוניברסיטה מהודה ריכוז
גדול של נוער, ועצם ריכוז זה של
צעירים וצעירות, שרבים מהם חיים מחוץ
לביתם, מעניק לסטודנטים תחושה של כוח.

ובעיקר: מפני שהסטודנט -
הראוי לשמו -לומד לחשוב, למתוח
ביקורת, לכפור בשקדים מוסכמים,
למרוד במרות של מוסדות
ורעיונות •טאבד עליהם הכלח.
כל זה מצטרף יחד לזכות הגדולה, וגם
לחובה הגדולה.

ישראליים ענ 1שוטרים חמושים, ספגו מהלומות
של אלות, הכריזו על שביתה כללית.

כרוך שהחיינו.

ך* רוך שהחיינו — כי עד השבוע ה־
>>2אחרון לא האמין איש כי סטודנט ישראלי
מוכן לכך, מסוגל לכך.

היה נידמה סי הסטודנטים הישראליים
שונים מכל הסטודנטים בעולם.
שאין
דבר בעולם המצית ניצוץ בנפשם,
זולת הקאריירה.
שאין תקווה בליבם, זולת התקווה להשתלב
בהקדם האפשרי במציאות הרקובה ו־המנוונת.
שאין
הם אלא בורגנים־זעירים־מלידה, החולמים
על חיי־משפחה שקטים בשיכון
שקט, על ג׳וב שקט במשרד ממשלתי שקט.
שגם מנהיגיהם אינם אלא עסקנצ׳יקים
מפלגתיים במהדורת־כים, הנושאים את עיניהם
אל תפקיד של מזכיר־מישנה לתת־שר.
שהתאים המפלגתיים בציבור הסטודנטים
הוקמו על־ידי מנגנונים מפלגתיים, בכספי
הקופות המפלגתיות, באמצעות מזכירים
שכירים, כדי לגייס צאן־בחירות — ואין
להם קול ואין להם מישקל אף בתוך מפלגותיהם
עצמן.

עמים אחרים?
האם אין זה יכול לקרות אצלנו?
האם הנוער העיברי המשכיל אדיש לענייני
העם והעולם, לאידיאלים של צדק ויושר,
לבעיות של מוסר ומצפון?

>> מדו לנו: הסטודנט הישראלי הוא
\ 1בן חברת־השפע. ובחברת־השפע אין צי־בור־ד,סטודנטים
מהווה גוף לוחם.

מול הכוח המקובץ של הבטחוניזם האמריקאי,
מול ההסתה הרצחנית של שוחרי־ד,מלחמה,
קמו ותבעו לשים קץ למלחמה העכורה.
בשעה שמאה צעירים אמריקאיים נופלים
מדי יום בארץ הג׳ונגלים, בשעה שכל מטיף־
לשלום נאשם כבוגד הנועץ סכין בגב
הלוחמים — דרוש אומץ־לב נהדר כדי לעמוד
במאבק זה.
ראינו שזה אפשרי גם בחברת־השפע.

ובי איך יכולנו להרגיש אהדת,
כמשך בל השנים האלה?
משחר נעורינו נאלצנו ללמוד לבדנו את
כל אשר למדנו, אחרי שעות ארוכות של
עבודה מפרכת, ובכל זאת היינו שקועים
כל־כולנו במאבקים הפוליטיים הגדולים של
דורנו. האם יכולנו שלא להתמרמר למראה
אחינו הצעירים, שכאילו הכל ניתן להם על
מגש, המתהלכים בנחת על מדשאות האוניברסיטה
— וכל צרות העולם, כל הדם
והדמעות, מהם והלאה?

שכל המלחמות והמאבקים בתוך
ציבור הסטודנטים -הם קנוניות
מכוערות על כפאות קטנים ועלובים.
ושגם
בהישמע מפי מוסדות הסטודנטים
דיבור פוליטי — אין הם אלא חוזרים כתוכי
על דבריו של הלחשן הממלכתי במשרד־החוץ.

זה היה, מאז קום המדינה ועד השבוע,
שמונה עשרה שנים בהן עלתה בלבנו לא
פעם אימרתו המפורסמת של אברהם שפירא,
בתיקון קטן :״זה ציבור־סטודנטים זה?

ך• כל השנים האלה עקבנו בקינאה
מרה אחרי מעשי הסטודנטים בארצות
אחרות.
ראינו סטודנטים שותתים־דם, המסתערים
על שרשרות־המישטרה כדי להפיל מישטרי־דיכוי.
ראינו
סטודנטים הגוררים את גופות חבריהם
שנפלו במטר־האש של רודנים.
ראינו סטודנטים המפגינים נגד החימוש
האטומי, למען השלום ופירוק־הנשק.
ראינו סטודנטים הלוחמים למען החופש
האקדמאי.
ראינו חיילים במדי־קרב מסתערים על
בנייני־אוניברסיטאות, בהם התבצרו סטודנטים
כדי להגן על עניין שעורר את מצפונם.
בשבועות האחרונים בלבד ראינו:

את הסטודנטים של דרום ויאט־

נאם, כשהם מורדים בדיקטטורה צבאית ומכריחים
אותה להכריז על בחירות.

את הסטודנטים בסאנטו־דומינגו,

אי הרודן שלא חרד מפני הנוער הלומד
באוניברסיטאות של ארצו?
אי תנועת־ד,שיחדור שלא ניזונה ממצבורי
האידיאליזם של הנוער הלומד?

נשים כמוני, שלא יכולנו להגיע ל-
ספסלי־ד,לימודים של אוניברסיטה ושל
גימנסיה, מפני שנאלצנו לפרנס את עצמנו
ואת משפחותינו בגיל צעיר מדי — ראינו
באדישות הסטודנטים בגידה מחפירה.

לבן שיחררו אותנו מאורעות ה־שבוע
ממועקה עמוקה.
הסטודנטים פעלו. הסטודנטים עשו משהו.
הסטודנטים התרגשו באמת, ונושא התרגשותם
היה עניין מצפוני אמיתי.
על כך יברך אותם כל אדם החרד לעתיד
מדינה זו — תהיה דעתו על עצם העניין
כאשר תהיה.

בבגורנטיב נהל שנבנריב בהפגנה נגד ארנגאר: בגף־בגף!
אמרו לנו: הסטודנטים מפגינים רק בארצות
נחשלות, כמו ויאט־נאם וספרד. ולראייה:
גם הסטודנטים האמריקאיים הם
אדישים ושאננים, אינם מפגינים ואינם
מסתערים ואינם מתלהבים, רוצים להתחתן
ולעשות קאריירה.

כך אמרו לנו -עד שציבור־הסטודנטים
האמריקאי התפרץ כ*
הר־געש.
קדמו לו הסטודנטים האנגליים, שהם חודר,מחץ
של התנועה הגדולה למיגור הפצצה
האטומית. ראינו אותם צועדים בגשם, נא־

ראינו וקינאנו.

עד שקרו מאורעות השבוע, ונדלק
ניצוץ, והסטודנט הישראלי
התעורר באילו מתרדמה של דור.

•*דוע מהווים הסטודנטים את חיל־
101 החלוץ של כל המאבקים החלוציים, של
כל התנועות המהפכניות, של כל המלחמות
למען חיים יפים וטהורים וחופשיים יותר?

יש לכך כמה וכמה סיבות.
ראשית כל: כי הסטודנטים שייכים לקבו־

כי אין עתיד למדינה זו, אם הנועד
המשכיל אינו מוכן להילחם
להילחם, פשוטו כמשמעו -עלדמותה, על דיוקנה המוסרי, ההכרתי
והמדיני.

ני מודה לכם, לכולכם שהשתתפתם
\ £בהפגנה זו, תהיה השתייכותכם המפלגתית
ככל שתהיה.
אני מודה לכם, כי גירשתם מלבי ספקות
שכירסמו בו, וחיזקתם את אמונתי באינטליגנציה
של מחר.

אני מודה לכם -ומקווה בכל
ליבי שמאבק זה לא יהיה כבחינת
התפרצות מיקרית והד-פעמית,
אלא הסנונית הראשונה המבשרת
את האביב.

והוו

מרלבורו
* פ>ל 17ר * א רו מ ה
ב מו בחרתה סיג ריו ת
האמריקאיות

תחד 1ת
תצל 1מי
תינוקות
חב׳ ״ נקה ״ מ כ ריז ה על ת ח רו ת ת צלו מי י ל די ם עד גיל שנה.
ה מ עוניני םמתבק שי ם לשלוח תצלו ם שחור לבן בגודל מיני מ לי
של גלוי ה בציון שם וגיל לכ תו ב ת: ת״ד , 1360ת״ א, עד ה־. 20.5.66
ה תו צ או ת י פו ר ס מו ב סו ף ה חוד ש.

שלושת הזו כי ם הראשונים
יזכו בבגדיילדים בסכומים של

צמית
בחירה
לפי
בחנות ל בגדי ילדים ״הופמן״ ,אלנבי . 31ת״א
ינ תנו

פ ר סי ם

נו ס פי ם

וכ מו

פרסי

עדוד

לכל

המשתת פי ם.

ה ח בר ה רו אהז כו ת לע צ מה להשתמשבת צלו מי שלו שת הזו כי ם
הרא שוני ם, שיבחרו ע״י שופטי ם, לצרכי פ ר סו ם מוצר חדש.
חבר ה שו פ טי ם יורכב מנציגי חב רו תנקה ונורית, ו שפוטו י הי ה סופי.

טעינו1/
כיתו ת בוקר וערב
לאכסקרנים

החודש למועדי
במגמות

נפתחים קורסים חדשים
הבחינות נובמבר 1966
הומניסטית

וריאלית

הרשמה לכיתות בוקר ט /י /י״א, י״ב.
פרטים והרשמה: מ־ 1 — 8בבוקר! ומ־4
תל־אביב
דרך ס״ת 126
(מול הקריה)

תל״אביב
דרך פ״ת 44
(מול בית הדר)

8בערבחיפה
רח׳ בלפור 5
(מול הטכניון)
במרחב סעודיה
ל הפ צי ץודב בו ש
האם תפרוץ מלחמה בין סעודיה ומצרים?
שאלה זו עמדה השבוע במרכז הזירה המרחבית.
בקאהיר
הצהיר גמאל עבד־אל־נאצר :״המצב
בתימן חזר להיות בדיוק כפי שהיה
לפני הסכם ג׳דה.״
יועצו, עורך אל־אהראם הסדין היכל, פירט
באריכות מה היה המצב אז. הוא גילה,
במאמרו השבועי של יום ו׳ :לפני הפגישה
בין נשיא קע״ם לבין מלך סעודיה, בחודש
אוגוסט שעבר, החליטה מצרים להרחיב את
מלחמת תימן, ולתקוף ישירות את הבסיסים
הסעודיים שמהם מוגשת עזרה למלוכנים.
לצורך זה תוגבר הכוח המצרי למימדי־שיא,
הגיע לכדי 85 אלף חיילים 70 .אלף מהם
הוכנו להתקפה על סעודיה, מתוך ראיית
האפשרות של מלחמה כללית ופלישה בכוח.
48 שעות לפני שעת השי׳׳ן בא שינוי
דראמתי, וביוזמת עבד־אל־נאצר נערכה פגי־שת־הפיוס
בגידה. באותה פגישה הוחלט על
מספר צעדים, שמטרתם להנהיג תחילה
שביתת־נשק ולאחר מכן להביא לידי פתרון
סופי ומוסכם של מלחמת תימן.
קאהיר מזהירה. ההסכם לא פעל.
תחת הלחץ הכלכלי בארצו החל עבד־אל־נאצר
מקצר את קוזי־החזית שלו בתימן,
ריכז את כוחותיו במערך הגנתי, בהפקידו
שטחים ניכרים בידי המלוכנים.
מול הנסיגה המצרית, הגבירו המלוכנים
את פעילותם המלחמתית. מאחוריהם עמדה
סעודיה, שסיפקה את עיקר התמיכה בנשק
ובכסף, משני בסיסים בשטחה, ג׳יזאן ו־נסראן.
אילו
הקפיאו גם המלוכנים את חזיתם,
ייתכן שהיתר, משתררת שביתת־נשק לא רשמית
בתימן, כשהארץ מחולקת למעשה בין
הרפובליקאים והמלוכנים. עבד־אל־נאצר היה
מחזיק חיל־מצב, ומחכה להתפתחויות שיאפשרו
לו להפעיל כוח זה בעדן ובדרום־
ערב•
אך ד,מלוכנים, בהנחיית סעודיה, החליטו
לנצל את הנסיגה המצרית, והיוזמה הצבאית
עברה לידיהם. באיזו מידה מסכנת יוזמה
וו את עצם נוכחות המצרים שם, וקיומה
של הרפובליקה, קשה עדיין להעריך. אולם
קאהיר החליטה, שלא תשב בחיבוק ידיים,
הזהירה שתפציץ ותכבוש את שד הבסיסים
הסעודיים. וכך חזר המצב להיות כפי שהיה
לפני הסכם ג׳דה, כשהמלחמה הישירה
ביי סעודיה ומצרים נעשית אפשרית בהחלט.

יקר. אלא שבינתיים השתפר מאוד
מצבה של סעודיה. ארצות־הברית הודיעה
רשמית, שהיא לא תרשה פגיעה בשטח סעודי,
ולמען הרושם הסוב הוסיפה: הערובות
לגבולות הסעודיים הן בעלות תוקף כמו
הערובות לגבולות ישראל. בסיסי חיל־האוויר
האמריקאי בסעודיה נתנו ממשות להבטהה

אך לא רק מטוסים אמריקאיים עמדו מאחורי
פייצל. הוא עצמו רכש צי של מטוסי
מלחמה, המסוגל לפגוע קשות במערך המצרי
בתימן. עיסקת־הרכש הגדולה עם בריטניה,
לפיה קנתה סעודיה מטוסים וציוד
אווירי בסך 100 מיליון לי״ש, הפכה את
חיל־ד,אוויר הסעודי לגורם לא־מבוטל —
לפחות על־גבי הנייר. כי לסעודיה אין עדיין
את כוח־האדם להפעלת הציוד החדיש.
מחסור זה לא הדאיג במיוחד את פייצל.
הכסף הסעודי, שקנה מטוסים, יכול לקנות
גם טייסים ברחבי העולם. על כן, כאשר
איימה קאהיר בפעולות מלחמתיות, לא נבהל
מלך הנפט. הנשק, האספקה והכסף
המשיכו לזרום מג׳יזאן ונטראן למחנה המלוכד
בתימן, בתקווה כי מחנה זה יצליח
למוטט את הרפובליקה ולהביא להוצאת החיילים
המצריים מחלק זה של חצי־האי הערבי.

תימן

אי ש ה חו ל ה
הדמות המרכזית במלחמת תימן הוא האימאם
אל־באדר. ברגעים שבהם נידמה היה,
כי יימצא הסדר של שלום, היה האימאם גם
אבן־הנגף העיקרית בדרכו של הסכם זה.
ואילו מלך סעודיה הצהיר, שלא איכפת לו
לוותר על האימאם.
בכל פעם שדובר על הסדר מסוג זה,
היתר, מתפרסמת הודעה, ני האימאם חולה.

יחד עם ההודעה היתד, נפוצה גם שמועה,
כי למעשה, האימאם הסכים להעמיד פני חולה,
וכי חמורת נכונותו שילם לו פייצל
סכום עצום כדי לפצותו על אובדן אפשרי
של מעמדו המלכותי.
השבוע שוב התפרסמה הודעה על מחלת
האימאם, ויחד עמה הודעה על החלטתו למנות
את בן־דודו הצעיר, הנסיך חסן אל־חסן,
כיורש־העצר.
א שה רביעית. ההודעה עוררה סערת־רוחות
במחנה המלוכני. בביירות מיהר הנסיך
עבד־אל־רחמן בן־יחיא להכריז :״האימאם
אמנם חייב לעזוב את תימן לזמן מה, ל־צרכי
ריפוי. אבל אני רואה בנסיך חסן רק
מחליפו של האימאם כמפקד החזית המערבית.
ביתר החזיתות ימשיכו לפקד המפקדים
שמונו מקודם על־יוי האימאם.״
בג׳דד, הכריז דובר מלוכד :״האימאם
ימשיך להחזיק במלוא הסמכויות, וכל חזית
תישאר אוטונומית.״
פירוש הדבר: השבטים המלוכנים, המאוחדים
בהגנתם על מלכותו של אל־באדר,
מחולקים לחלוטין בדבר יורשו.
אך שוב נלודתה אל ההודעה הרשמית
שמועה, כי המחלה אינה אלא בלוף. הכריז
דובר תימני אחר בעדן, מוחמר שמסי :״אין
הוכחה שהאימאם באמת חולה. להיפך: יש
הוכחה למצב בריאותו הטוב. הוא נשא אשר,
רביעית ב־ 15 באפריל — אחותו של מפקד
החזית המערבית, האמיר סייף־אל־איסלאם
מוחמר בן־חוסיין.״
על כן שוב הועלתה האפשרות, כי המלך
הסעודי חושב להחליף את האימאם אל־באדר
במלך אחר, שיתקבל גם על דעתם
של השבטים הנאמנים לרפובליקה — ובצורה
זו להביא לסיום המלחמה, על־ידי
המלכת מלך חדש.
תורכיה אחדי ש ש שני
מסביב לפסל אתאתורב, בכיכר הנצחון
באנקרה, הצטופפו הסטודנטים של הבירה
התורכית. היתד, זו הפגנה חוקית, לכבוד
יום השנה הששי להפיכה הצבאית ששמה
קץ לשטלונו של עמאן מנדרם. הסטודנטים
שרו שירים ידועים, חזרו בעיקר על ה־פיסקה
אולוד סו בויל אולור סו האם
מותר לנהוג כך, האם מותר?)
זהו שיר, שתמיד הושמע כאשר נקרא
הצבא לפעולה. וזה בדיוק מה שהסטודנטים
דרשו: שהצבא שוב יתערב נגד השלטון האזרחי.
לפני שש שנים יצאו אותם סטודנטים
באותה דרישה, ולמחרת היום אמנם פעל
הצבא וסילק את מנדרס.
השבוע התחזק הרושם שלהם, כי אכן יש
בצבא מי שחושב באותו כיוזן. חמישה גני
ראלים בשרות פעיל הצטרפו למישמרות־הכבוד,
שהתחלפו לרגלי הפסל הגדול.
באיססאנבול — שהיא גם העיר הגדולה
ביותר בתורכיה וגם־ המרכז הפוליטי התוסס
ביותר — נישנה אותו מחזה, בכיכר הסואנת
המרכזית, כיכר תקסים. שם אין פסל
של אתאתורב, אך עומד פסל הרפובליקה,
המהלל את מעשיהם של אתאתורב והצבא.
מישמרות של סטודנטים ומנהיגים פוליטיים
התחלפו שם, במשך שבועיים.
בז לדת. ההפגנות והמישמרות נועדו
לחזק את החזית המתנגדת לשלטון. חזית
זו מורכבת מ״נאמני אתאתורם״ ,מקבוצות
של הוגי־דעות מתקדמים, ממנהיגי איגודים
מקצועיים. ואילו בשלטון יושבת מפלגת
הצדק, בה תומכת האוכלוסיה החקלאית וכוחות
הימין בערים הגדולות.
עמדתו המוצהרת של הצבא היא נייט־ראלית,
אם כי מינוי גנראל לתפקיד הנשיא
בא להדגיש בי עינו של הצבא פקוחה על
הפוליטיקאים. עין זו מביטה, פחות או
יותר, בחומרה על הממשלה הנוכחית.
אחד מנציגי הרוב בבית־הנבחרים, דרש
השבוע את פיטוריו והעמדתו לדין של המזכיר
הכללי של המועצה הלאומית לבטחון,
הגנראל ריפעת אולגנאלם. אשמתו :״הוא בו
לדת ואינו מאמין שנשקפת סכנה קומוניסטית.״
לכך
השיבו הסטודנטים :״תורב אורדוסו
צ׳וק יאשא!״ כלומר :״יחי הצבא התורכי!״
אותה קריאה שהביאה, לפני שש שנים,
להפלת ממשלת מנדרס, קודמתה של מפלנת
הצדק הנוכחית.
ה עול ם הז ח 1497

הסתדוות העובויס
שהבנה מוסד
לשינאת העובדים
הסתדרות, תישלל מהם הזכות לטיפול רפואי
בקופת־חולים, והפנסיה שלהם תעמוד בסכנה.
מאבק
זה הגיע לפני ארבע שנים לנקודת
שיא ראשונה, כאשר הנהיגו ודעדי־הפעולה
למעלה מ־ 150 אלף פועלים להתמרדות נגד
ההסתדרות והממשלה, בעקבות פיחות ערך
הלירה. מאז שככו הרוחות, אולם שעה ש־אבטלה
המונית מאיימת על הפועלים, שוב
מתארגנים וועדי־הפעולה.

עכשיו הם פראים

נוער מובטל באשווו: וינון ההסתווות או עבו נרצע רה י

הסרמל !

ך* וראיס לזה ״הקרמלין״ בצחוק, אבל
1אלה שיושבים בו מתחילים לקחת את
י השם ברצינות. מתוך בניין הוזעד־הפועל
של ההסתדרות, הם שולטים על 904 אלף
אזרחים, והם פוחדים עתה שאזרחים אלה
יתקוממו נגדם.
היו מספר אזהרות בעבר, אבל האזהרה
החמורה ביותר עד כה ניתנה לפני שבוע —
באשדוד. הדגל האדום, דיגלה של ההסתדרות,
הועלה באש; הבמה שנועדה לעסקני ההסתדרות
נותצה בחמת זעם; תהלוכת האחד
במאי אולצה להתפזר, ושמשות בית־ההם־
תדרות במקום נופצו.
וכל זה על־ידי פועלים חברי הסתדרות,
מפניהם פוחדים עתה שליטי הקרמלין.
כאשר הגיעו הידיעות מאשדוד, נקראה
ישיבה דחופה של 134 חברי הוועד־הפועל.
הבוסים הגיעו במכוניותיהם המפוארות, הנהגים
פתחו להם את הדלת, הם עלו במעלית
לקומה השביעית, אל מועצת המלחמה.
מצב־הרוח בארמון השיש היה מדוכדך .״כולנו
יודעים איך זה מתחיל,״ הזהיר המזכיר
הכללי אהרון בקר ,״אבל אין יודעים כיצד
זה נגמר!״
היתד, זו הכרה בעובדה הבולטת ביותר
בחיי המדינה: בין המוני הפועלים, לבין
הבוסים והעסקנים המפלגתיים העומדים בראש
ההסתדרות, שורר מצב של מלחמה.
ראשי הוועד הפועל מתייחסים בכובד ראש
למלחמה זו — וכצעד ראשון דאגו לביצור
הקרמלין מפני התקפות זעם. הם יודעים
כי מה שקרה באשדוד יכול לקרות גם בתל־אביב.

הקימו יחידת שומרים מיוחדת, העמידו
בראשה קצין־משטרה־לשעבר, שהתמחה בדיכוי
הפגנות בעת שרותו הפעיל בצפון
הארץ. כמה מונה מישמר הקרמלין? היו שטענו
80 :איש. הערכה צנועה יותר 30 :
איש. יצחק אבנרי, מפקד המשמר עצמו,
שנשאל על־ידי כתב העולם הזה, השיב
קצרות ״אינני מוסמך לגלות!״
בכניסה לבניין הותקנו דלתות כפולות,
ובקומת הקרקע, מעבר לדלתות הכפולות,
ולפני שמגיעים למדרגות ולמעליות, ניצב
מחסום עץ, מהודר אמנם, שמאחוריו יושבים
אנשי המודיעין. שומר גברתן מבטיח
שכל הנכנס יתייצב תחילה במודיעין. רק
אחרי ברור, המצריך לעיתים קרובות את
התערבותו של אבנרי, קצין ד,בטחון הראשי,

ניתנת הרשות להיכנס .״זה נעשה,״ הודה
לתומו אחד מאנשי ד,בטחון ,״כדי למנוע
את כניסתם של פועלים לא־אחראיים, או
מוסתים, או סתם ממורמרים.״
הכוונה הפשוטה אינה לחסום את הדרך
בפני פועל בודד, אלא לעמוד בכוננות מתמדת,
למקרה של הסתערות המונית על הבניין,
דוגמת אשדוד.

מי עובד אצ 7מי

ך* פו?{ל הישראלי מתחיל היום לגלות
( 1מה שגילו הפועלים הצרפתים, האנגלים
והאמריקאים לפני מאה שנה — כי הוא
חסר הגנה, מופקר, וללא מנהיגות. אלא
שבישראל הסיבה היא אחרת: חולשתו של
הפועל אינה נובעת מהיותו בלתי מאורגן,
או מפני שאין לו איגוד מקצועי, אלא דווקא
מפני שהאירגון קיים כבר — ההסתדרות.
אבל בהסתדרות טובע עניינו של הפועל

^ פי ד1״ח של המכון ההסתדרותי למחקר
/כלכלי וחברתי, עובד רבע מכלל המועסקים
במשק הישראלי כולו, כשכיר של
ההסתדרות. על כל שלושה אזרחים המועסקים
אצל מעביד פרטי או ממשלתי, נמצא
אחד העובד כשכיר הסתדרות העובדים.
בשנת ,1964 למשל, היו 851 אלף מועסקים
בישראל. מתוכם היו 201 אלף במשק ההסתדרותי,
המתקשט בתואר ״משק העובדים״.

פוחד

בתוך ים של אינטרסים אחרים, מנוגדים:
אלה של סולל בונה, המעביד 25 אלף פועלים,
האינטרסים של מפא״י, המקבלת ממוסדות
ההסתדרות כ־ 30 מיליון לירות לקרן
הבחירות שלה, והאינטרסים של שר־האוצר,
המחלק טובות הנאה לחברות ההסתדרותיות,
ומתאמץ לאזן את תקציב המדינה על חשבון
הפועל.
בהתנגשות בין המעביד לבין הפועל גדולים
מאד הסיכויים שהמעביד הוא מיפעל
הסתדרותי, המכתיב את פעולת הוזעד הפועל;
או מיפעל של הממשלה, הנותנת הוראות
לבוסים של הקרמלין, או מיפעל פרטי, אשר
גם ההסתדרות וגם הממשלה חוששות שמא
יעניק תנאים טובים במיוחד לפועליו, ובכך
יאלץ גם את המיפעלים ההסתדרותיים והממשלתיים
לנהוג כמוהו.
לכן גם מופנה הנשק העליון של הפועל
— השביתה — בראש ובראשונה נגד ההסתדרות.
וזו מגיבה אוטומאטית באיומים: אם
לא תופסק השביתה יגורשו הפועלים מן ה
פירוט
יתר של המספר המדהים הזה מוכיח,
כי מכלל המועסקים בחקלאות הישראלית
נמצאים /0ס 69 במשק ההסתדרותי. לאן, אם
כן, יפנו הפועלים החקלאיים השכירים, הנמצאים
בשלבים הנמוכים ביותר של דירוג
ההכנסות, את זעמם? לעבר מעבידם —
ההסתדרות.
או דוגמה אחרת: רבע מכלל פועלי הבנייה
בארץ מועסק על־ידי סולל בונה ומים־
עלים דומים. עתה, כשהשפל בבנייה משליך
רבבות מהם אל הרחוב, ואל חרפת הרעב,
לא נותרה להם ברירה אלא להניף את
אגרופם לעבר ההסתדרות. גם בענף התחבורה
מעבידה ההסתדרות רבע מכלל המועסקים.
במיסחר ובכספים 10 בשירותים
ציבוריים — .130/0
מיספרים אלד, דיים לחשוף את פרצופה
של ההסתדרות, כגדול המעבידים במשק הישראלי.
להסתדרות ״פועלית״ כזו אין אח
ודוגמה בעולם כולו.
בשנים 64־ 1960 נע מיספר השביתות סביב

הווו שר בקו: נציג הנוער או סוכנות לשניות הנוער? ^

135 בשנה. בשנת 1965 קפץ ל־ד .27 ההשוואה
בין 1960ל־ 1965 מראה גם עליה מדהימה
במיספר השובתים: מ־ 14 אלף ל־93
אלף. ימי־עבודה שאבדו ב־ 1960 היו 50
אלף. ב־ 200 — 1965 אלף.
אם ב־ 1960 היה עדיין רוב השביתות מאושר
על־ידי ההסתדרות, הרי שב־ 1965 היה
הרוב למורת־רוחו של הקרמלין. ב־ 1960 היו
שלוש שביתות מאושרות על כל שביתה אחת
בלתי־מאושרת. ב־ 65 היה היחס הפוך: מול
כל שביתה, שאושרה על־ידי ההסתדרות, היו
שלוש שביתות ״פראיות״.
האם אז היתד, ההסתדרות ״פועלית״ יותר?
לא. אלא שלפני שש שנים היה חלק גדול
מן השביתות פורץ על רקע הלנת־שכר,
בדרך כלל במיפעלים פרטיים, ואז ההסתדרות
תמכה בשובתים. ואילו במשך השנים
התחלפה הסיבה: במקום הלנת־שכר, שנאם־

את גולת־הכותרת של הפרלמנט הישראלי.
בהסתדרות, לעומת זאת, ארך הדיון על
התקציב שש שעות בלבד 22.5 .מיליון לירות
לשעה של דיון שטחי. קטע לדוגמה,
מפרוטוקול הדיון על התקציב:
אהרון בקר (בפנותו אל יהושוע לוי,
גיזבר ההסתדרות) :הפתעת אותנו בתקציב
גדול אן בנאום קצר יחסית.
קריאה: מהו סדר־חיום?
בקר: נמשיך בבירור, גם אם לא נסיים
אותו היום.
כך, בעליצות מזעזעת, מועברים המיליונים
לידי עסקנים, העושים ככל העולה על
רוחם בכספו של הפועל. כך מממן הפועל
את הבוסים הרוכבים עליו ושוברים את
שביתותיו.
יש בתקציב הוועד הפועל סעיפים הנושאים
שמות מרשימים, כמו ״עזרה הדדית ופעולה
סוציאלית״ ,״האיגוד המקצועי״ ,״עידוד ה־

בראשותו של זאב הרינג, שר־החוץ של ההסתדרות.
על מה מוצא סכום זה? על החזקת
20 פקידים, על הוצאת ביוליטינים באנגלית,
בצרפתית ובספרדית, ועל ישיבות
ונסיעות.
נוסף לכך יש ל״פעולה המדינית״ גם
הוצאות אחרות: החזקת משרד בלונדון (87
אלף לירות) ועוד נסיעות ( 126 אלף).
בסעיף־הוצאה אחר בתקציב הוועד הפועל,
מוקדשות 1.5מיליון לירות ל״ביקורת ומשפט״
.סכום זה היה צריך להבטיח את
טוהר ההסתדרות מכל רבב. כמאה אלף לירות
מסכום זה נבלעים באש״ל (אכילה,
שתייה ולינה) ובנסיעות. היתר, למעלה ממיליון
לירות, מוקדש לשכר־עבודה לעובדי
הביקורת והמשפט. מימצאי הביקורת ההם־
תדרותיים, בניגוד למימצאי מבקר־המדינה,
אינם מתפרסמים לעולם, ואין איש במנגנון
הקרמלין חושש מפניהם.

דין־וחשבון מקיף בעניין זה. אני סבור
שאין הזזעד־הפועל יכול לקיים דיון בנושא
כמו תקציב ההסתדרות מבלי שדו״ח זה
יהיה מונח לפנינו ויזכה לפרסום ברבים.״

קליטת העסקנים
ך* עין? ״עדיה וקליטה״ מסתכם ב-
^ 648 אלף לירות 19 .עסקנים לוקחים
לעצמם את מחצית הסכום כשכר־עבודה,
וביתר עושים מה שעושה כבר ממילא הסוכנות
היהודית, שגם היא מחזיקה מנגנון
מיותר, שכן הממשלה עושה זאת ממילא.
הכפילות והביזבוז בצמרת משמשים דוגמא
גם למועצת־הפועלים הנידחת ביותר, המשלמת
אף היא שכר לעסקנים תחת הסעיף
״עליה וקליטה״ .אפשר על כן לקבוע, כי
מדובר בקליטת עסקנים ועלייה ברמת־המחיה
שלהם.
ברור גם לחברי הוועד הפועל, כי זהו
ביזבוז פושע של כספי הפועל. אבל זוהי
דרך נוחה מאד לחלק ג׳ובים לאלפי עסקני
מפלגות. עסקנים אלה עובדים רק לכאורה
שבוע־עבודה שלם בשביל ההסתדרות. למעשה
מוקדש חלק ניכר מזמנם — על
חשבון הפועל — לעסקי המפלגה. לצורך
זה הם־ מנצלים גם את משרדי ההסתדרות,
את הכתבניות והפקידות, את חשבון האש״ל
והטלפונים.
כך, למשל, משמש הסעיף ״.חינוך ותרבות״
מסווה יקר מאד לפעולות ההסברה
והתעמולה של מפא״י. מרצים מפלגתיים
נישלחים על־ידי מפא״י לשאת נאומים מיס־לגתיים
במועדוני ההסתדרות ובמקומות־העבודה.
עבור זאת הם מקבלים שכר חודשי
כעובדי ההסתדרות, ותשלום מיוחד מתקציב
״חינוך ותרבות״ ,בהתאם למספר ההרצאות.
סעיף זה מסתכם ב־ 4.8מיליון לירות.
כאשר הגיע סרחון ההסדר הזה עד לב
השמיים, הוציא הקרמלין בחודש שעבר הוראה
מהפכנית :״לא ישולם שכר נוסף לעובדי
ההסתדרות המוזמנים להרצאות בימי־עיון
ובמופעים תרבותיים שונים, המאורגנים על־ידי
מוסדות ההסתדרות.״

רה בינתיים על־פי חוקי המדינה, באו דרישות
לשכר ריאלי ולתנאי־עבודה הוגנים.
ההסתדרות חדלה לתמוך, כי כאשר מדובר
בשכר, חייבת גם ההסתדרות לשלם לפועל.
חשבון ברור של מעביד ציני, המעוניין תמיד
לשמור על רווחיו, נוסף על חשבון מנהל
מנגנון המדינה — שר־האוצר, המעביד הגדול
ביותר בארץ.
מתי חורגת ההסתדרות מנוהגה, ומעודדת
את הפועלים לשבות? שוב: כשזה משתלם

הדוגמה הבולטת היא תמיכתה בשביתות,
הפורצות על רקע הדרישה להעביר קרנות־פנסיה
במיפעלים פרטיים לקרנות הסתדרו־תיות.
אז, כשהמדובר במיליוני לירות המיועדות
לעבור לקופות ההסתדרות, שוכח
הקרמלין את הפראזות כמו ״השביתות מזיקות
למשק״ ,או ״השביתות פוגעות כבטחון־
המדינה״ ,ומעודד את הפועלים לשבות.
השימוש בכספי קרנות ההסתדרות, והשאלה
אם הפועל עצמו מפיק מהן את
מלוא התועלת, הוא נושא רחב, שיידון
בהמשך הסידרה.

עסקני הצוארון הפתוח
* ץימממן את מנגנון ההסתדרות, התוקע
לא־פעם סכין בגב הפועל? מי מקיים
את עסקני הצווארון הפתוח? מי מחזיק את
צי מכוניות־הפאר, מי משלם עבור הנסיעות
הבזבזניות לחו״ל?
הפועל, חבר ההסתדרות.
בתקציב לשנת 1966 מעריכה גיזברות הוועד
הפועל כי השנה ינכו אוטומטית ממשכורות
הפועלים 135 מיליון לירות. שליש
מזה — 52 מיליון — מוקדש למימון הוועד
הפועל עצמו. לאן ילך הכסף, שהפועל מזיע
כדי להרתיחו?
ספר התקציב ( 202 עמודים, מלבד הנספחים)
הובא לפני שבועיים לידיעת חברי ה־תעד
הפועל, דקות ספורות לפני שהחל
הדיון בו. שום גאון כלכלי, ואפילו לא
עסקן, לא יכול היה להגיב, לנתח, לערער
או לשנות משהו בתקציב, על סמך עילעול
זה של דקות ספורות בו. בוועד הפועל,
המהתה במדינת ההסתדרות מוסד מקביל
לכנסת במדינת ישראל, לא מקפידים אפילו
על שמץ של פורמאליות. בכנסת מקדישים
לדיון על התקציב כמה שבועות, המהתים

השכלה והמחקר״ .אך יש בו גם פירוטים
פרוואים יותר: רשימה ארוכה של מוסדות
ואישים, הזוכים להענקת חסד מן ההסתדרות
הכללית של העובדים בארץ־ישראל. למשל
:״עזרת תורה — מגבית החגים״ ,או
״התאחדות יוצאי ברית־המועצות״ .או ״בית
תבשיל לילדים״ ,או ״מפ״ם מיפעל קייטנות״,
או ״כנס בני ישיבה״ ,או ״העברת עצמות
לייב שפייזמן״.
מיהו לייב שפייזמן המנוח, שהפועל הישראלי
עשה עימו חסד אחרון? ספק אם
מכל משלמי מס־החבר בהסתדרות ימצאו
עשרה היודעים את התשובה. אפילו דובר
ההסתדרות, שמואל סולר, לא ידע את פשר
החידה.

שמור 7י ואשמור 7ף
^ סעיף ״פעולה מדינית״ מוקדשות קרוב
*1לחצי מיליון לירות למחלקה המדינית,

ועדת הביקורת, כמו כל מוסדות ההסתדרות,
מורכבת על־פי העיקרון של חלוקת
שלל בין שותפים. המפתח המפלגתי שולט
אפילו במנגנון שעליו לחשוף מעילות, ליקויים,
ביזבוז ושחיתות. פדר העבודה של
הוועדה נקבע אף הוא על־פי חישובים מפלגתיים:
תלונות נגד עסקני המפלגות זוכות
לטיפול — ולטישטוש — לפי תור מפלגתי
טהור. מובן שכל מפלגה מחפה על חבריה,
והעיקרון המקודש הוא: שמור לי ואשמור

כאשר הועלתה לאחרונה הדרישה לפרסם
את מימצאי הביקורת, נתקלה בהתנגדותה
החריפה של מפא״י.
כאשר הוצע למנות מבקר־יחיד, מומחה
ובלתי־תלוי, התנגדו כל המפלגות השולטות
בוועד הפועל.
התלונן נציג רפ״י גד יעקבי, בתוקפו אי־סדרים
במינהל הכספי של מועצות הפועלים:
״ידוע לנו שוועדת־הביקורת המרכזית הכינה

כמה מן המרצים הודיעו כבר, כי בתנאים
אלה לא ילכו להרצות. הם יקבלו
את משכורתם עבור שתיית תה במשרד —
אותה משכורת שעלתה בשנה האחרונה בסד
אחוז.

חלוקת הדובים
ן* סעיף הגדול ביותר בתקציב הוועד
י י הפועל — 22 מיליון לירות מתוך 42
מיליון — מוקדש להחזקת יחידות־השדה
של הקרמלין, אלה הם 1500 עסקנים בשכר
מלא, המהווים העתקה מדוייקת של הצמרת
התל־אביבית. הם מופקדים על כל הישובים
הקטנים, עיירות־הפיתוח והערים של ישראל.
רשמית הם נקראים: עובדי מועצות הפועלים.
מלבד מועצות הפועלים בתל־אביב וחיפה,
שצבא הפקידות שלהן מונה כ־ 500 איש,
מקיים הודעד־הפועל 64 משרדים של מועצות-
פועלים קטנות יותר, ובהם אלף מקבלי־
(המשך בעטוד 4ו)

* צ פי ת
במדינה העם
מ דו ע *

תהום בין המוני הדור הצעיר לבין הצמרת
המזדקנת של המדינה.

משטרה

מה שאירע השבוע ברחבי ישראל, מירושלים
ועד נהלל, היד, בלתי־צפוי לגמרי.
למראית־עין גם לא היה הגיוני. אבל כמו
את מי משרתת משטרת ישראל?
כל התפרצות של רגש ממעמקי התודעה
להלכה: את החוק והסדר־ד,ציבורי.
העממית, היה לו הגיון משלו.
אך דווקא בשטח זה אין המשטרה מצבמרכז
עמד האיש שיצר את גרמניה
טיינת. החאראקות הולכות וגוברות, ה־המערבית
החדשה: קונראד אדנואר.
לא חדש. כאשר תוכנן הביקור, לא בריונות במדינה מתפשטת בצעדי־ענק, בלקח
איש בחשבון שיהיו בעיות מיוחדות. רחובות ובכבישים שולטת ההפקרות.
למעשה משרתת המשטרה את האינטרס
אחרי ככלות הכל — אדנואר אינו איש
חדש. הוא חתם על הסכם השילומים, הוא של מפלגות השלטון.
זר, הוכח השבוע בצורה בולטת על
קנה את העודים ונתן סיוע בטחוני, הוא
זכה להכשר אישי נלהב של דויד בך מדשאות האוניברסיטה העברית בירושלים.
השלט נקרע. זכוית־ההפגנה היא אחת
גוריון.
בכל זאת: כאשר הופיע אדנואר על הזכויות המקודשות ביותר בחברה דמו־אדמת
ישראל, גרם לסערה שהלכה וגברה קראטית.
בחברה כזאת, זכאי כל אדם להפגין
במשך השבוע, עד שהגיעה לממדי זעזוע
את דיעותיו על־ידי נשיאת שלטים, תהלוכה
לאומי. כל שקטה, משמרות ואמצעים דומים
השאלה הגדולה היתד :,מדוע?
חדשה, לא אחרת. אין ספק שאדנואר עוד אין הוא מפריע לסדר הציבורי. אולם
אינו הגרוע שבין מנהיגי גרמניה החדשה. משטרת ישראל אינה מכירה בזכות זו.
דוגמה קלאסית ניתנה לפני חודשיים
הוא יזם את הסכם השילומים, ביצע אותו
כלשונו וכרוחו. הוא גם ביצע את הסדר
הפיצויים האישיים, שעלה בהרבה מעל
לתחזית של הגרמנים עצמם.
שאיפתו ל״התפייסות״ גרמנית־ישראלית
היתד, כנה — אם כי היתד, מבוססת גם
על חשבון פוליטי־מיסחרי קר. כדי ל-
כונן את גרמניה מחדש כמעצמה בעולם,
כעמוד־התווך של אירופה של מחר, היה
זקוק להכשר ישראלי. הוא היה מוכן
לשלם בשביל הכשר זה.
אולם בצד מעשים אלה, שרכשו לו את
אהבתם של בן־גוריון, אשכול ואוהדיהם,
קיים גם חשבון אחר.
אדנואר הוא האיש שקבע כי אנשים
בעלי עבר נאצי יכולים לתפוס עמדות-
מפתח בגרמניה החדשה. הוא נתן חיפוי
אישי לאיש כמו האנס גלובקה, עוזרו
הראשי, פרשן חוקי־הגזע של נירנברג.
בימי כהונתו התבצרו אלפי נאצים במוקדי
השלטון החדש — גנרלים, שופטים,
פקידים בכירים, מנהלי שרותי־החשך, מנהיגי
כלכלה.
גרוע מזה: אדנואר היה אחראי לפרשת
דר שפיגל, שגילה את מעמקי חוסר־הדמוקראטיה
של המישטר החדש. הוא
עזר לעלייתם של אנשים כמו פראנץ־יוזף
שטראוס, ממשיכי הדרך של הלאומנות
הגרמנית המסורתית.
בקיצור: אדנואר רחוק מלהיות נאצי.
אך הוא גם רחוק מלהיות לוחם עיקבי
בנאציזם. הוא מסמל מאין כמוהו את
גרמניה המערבית החדשה, שאינה גרמניה
אחרת לגמרי.
גתל־אביב. אום בודד הפגין לפני ההוא
ספק אך אנטי־שמית. קאריקטורה שגרירות
הגרמנית בנשיאת שלט. הוא
אם פרטים אלה דווקא עמדו לנגד עיני היה בודד, לא הפריע לסדר הציבורי, לא
המפגינים ברחבי ישראל. הם ראו באדנואר נקט בשיטות של אלימות, אלא רק עמד
סמל של משהו, המעורר בציבור זעם בשקט והציג את תמונות השואה. הוא
גובר והולך.
נעצר, נגרר למשטרה ושלטו נקרע בידי
מהו משהו זה?
השוטרים.
כשהעלה ח״ב אורי אבנרי את הדבר
הישראלי הצעיר קורא מדי יום ידיעות
על המשא־והמתן בין ירושלים ובון, ו בכנסת, זכה לתשובה צינית מפי שר־ידיעות
אלה צוברות בלבו מצבור של המשטרה. קבע השר: התנהגות המשטרה
הרגשת עלבון והשפלה. כי אכן נוצרת היתד, בסדר גמור.
אלות ושקרים. לאחר מכן באו שיירות-
לנגד עיניו — כמו לנגד עיני האזרח
הגרמני — דמותה של ישראל כקאריקטורה השבת של תנועת העולם הזה — כוח
אנטי־שמית, המוכנה להתחנן ולסחוט, ל חדש. היתד, זאת שיטה חדשה של מאבק
בקש ולכרוע ברך — ובלבד שתקבל את ציבורי — שיטה שהיא חוקית בכל מישטר
דמוקראטי.
הכסף.
שיירת־השבת הגדולה לירושלים נתקלה
באשר מופיעות ידיעות אלה בצד ידיעות
נכונות על עלייה קטנה אך רבת־משמעות במחסום בלתי־חוקי של המשטרה. תחילה
של הנאציזם הרישמי בגרמניה, בדמות תבעה המשטרה להוריד את השלטים.
מפלגה ניאו־נאצית שהגיעה כבר ל״ 40/0מן לאחר מכן סירבה לתת לשיירה לעבור
הקולות; דרישות לנשק אטומי; התכחשות במלוכד.
הטיפול עוד היד, עדין יחסית — רק
לזוועות השואה — הרי זה יוצר מישקע.
אדנואר הופיע ברגע שמישקע זד, עלה כמה ממשתתפי־השיירה נפצעו קל. אולם
על גדותיו. כמו כמעט כל מדינאי גרמני כבר נקבעו דפוסים של התנהגות המשטרה:
בהיסטוריה׳ הוכיח גם אדנואר חוסר־רגישות הכאת קהל בלתי־אלים, גרירת חבר־כנסת
לרגשות עמים אחרים. באוזניים ישראליות על הכביש, קריעת סיסמות. ולאחר מכן:
צילצלו רוב אימרותיו כחוצפה צינית, אף הודעות שקרניות בדבר. פציעת שוטרים״.
שוטר ״פצוע״ רוא שוטר המתחלק תוך
שהוא עצמו לא התכוון לזה.
למשל :״תודה לכם על שעזרתם לגרמניה גרירת מפגין בלתי־אלים ונשרט ברגלו.
לפרוק מעליה את הקלון והבושה.״
מהלומות לנשים. מהדורה שניה, והתהום.
הסטודנטים בירושלים ובתל־אביב, חמורה לאין־שיעור יותר, ניתנה על־ידי
הצעירים בנהלל ובחיפה, הוכיחו דבר אחד, המשטרה ביום שיירת־ד,אחווה הגדולה לחיוב־
ביותר: שעדיין איכפת למישהו, כפרים הערביים במשולש.
הפעם לא היתד, שום התאפקות. השעדיין
יש משמעות למושגים מופשטים
שוטרים הסתערו בחימת־זעם, על פי הוראה
כמו כבוד וגאווה, עלבון והשפלה.
(המשך בעמוד ) 12
ועוד דבר הוכח: כי במישור זד, רובצת

מ כ שי רשדמ׳ *

ה עול ם הז ה 497ו

• מזימתו של פינחס ספיר לבטל את תוספת־היוקר תיכשל,
כקורכן ראשון של הפגנות אשד*ד. השיחות שנערכו בעניין זה בי!
מפא״י ואחדות״הפבודה נפסקו, וספיר יחפש דרבים אחרות לעקוף את תוספת״
היוקר. בין השאר: הוזלה מלאכותית לתקופה קצרה מאד של כמה מרכיבים
עיקריים של סל המזונות, המזוייף כבר ממילא.

• ויכוחים מרים יפרצו כתוך מפא״י, בעקבות ועידת רפ״י
הנפתחת בירושלים.

כמעט כל החלטות הוועידה כתובות כבר, והן סוגננו

במיוחד כדי שתקסומנה לצעירי מפא״י מסוגו של אשר ידלין, ולכל האגף
החשוב במפא״י שטרם השלים עם הפילוג. אחת ההחלטות אפילו מצביעה על
דרך להחזרת רפ״י לחיקה של מפא״י. החלטה זו נוסחה על-ידי בן גוריו!
אישית, והיא דנה כביכול באיחוד מפלגות הפועלים, אן מדברת למעשה על
איחוד פדרטיבי בין מפא״י לרפ״י. בן־גוריון, המכיר את צאן מריעתו, אינו
מתכוון לכך ברצינות. כל רצונו הוא לגרום לתסיסה במפא״י.

ס הצעת התיקון של שר המשפטים לחוק לשון הרע תונח
על שולחן הכנסת תוף שבועיים. יהיה בה כדי להשיב על חלק גדול
מן הביקורת שנמתחה על החוק, אך תשאיר בעינה את החומרה היתירה שלו.

0אחדות־העכודה עלולה לעמוד השבוע שוב כמרכזה של
פרשה כלתי־נעימה, כדומה לפרשת היטוחד ב״דן״ .שאילתה
שתופנה על־ידי רפ״י, כנראה, לשר התחבורה, תטען כי מאורעות אשדוד באו
מפני שמשרד התחבורה העניק רשיונות־יבוא למשאיות מחו״ל, גרם בכך

הצד וזעזוי עזר חסגובננ
להפחתת ההזמנות מליילנד — ולבסוף גם לפיטורים האחרונים. רשיונות
היבוא ניתנו, כן יטענו, כתמורה על תרומות לאחדות־העבודה.

* צפויה סידרת גילויים מרעישים על כיזבוזים וניצול
כלתי־הוגן של כספים באגודת הפועל. סעיף ראשון שיועמד לביקורת:
הוצאת שני מיליון ל״י על הכנס השמיני של הפועל, בשעה שפועלים מובטלים
דורשים לחם ועבודה.

צפוי גם מאבק כמרכז הפועל, בין רכז הכדורסל של הפועל
דוב פרוסק לבין יושב־ראש ועדת הכדורסל של ההתאחדות
לספורט חיים גלוכינסקי, שגם הוא איש הפועל. בין השניים פרץ
סיכסון חריף בשבוע כינוס הפועל, וכל אחד מהם נשבע להדיח את יריבו
מכהונתו.

0כעלי עסקים במקומות הרגייטים לגניבה יוכלו לשכור

כקרוב נוטרים חמושים, לשמירה _.הנוטרים יישלחו על־ידי המשטרה,
שתהיה אחראית לפעולת השמירה, ואף תתיר לשומרים את השימוש בנשק
בשעת הצורן. כבר עכשיו נעשים נסיונות בשטח זה, כשנוטר שומר על
המכוניות ברחבת מלון שרתון. הסדר זה בא מחוסר שוטרים מספיקים, יאפשר
העסקת נוטרים בעלי כושר גופני שאינו עונה על דרישות הגיוס המישטרתי
הרגיל.

0צפה להצעת־חוק בכנסת להגדלת עונשי־המאסר על

.גניבתרכב. ההצעה תכלול גניבת רכב בעבירות מסוג פשעים חמורים,
| ז שעונשן מגיע עד 14 שנות מאסר. יחד עם זאת תגבר המתיחות בין אנשי

המשטרה לבין כנופיות גונבי הרכב. השוטרים יקבלו פקודה לפתוח באש על
רכב גנוב, בשעת הצורן. לא מן הנמנע שאנשי הכנופיות ישיבו באש,
ואזרחים שלווים בחוצות ייפגעו מחילופי היריות.

0עלולה להיווצר מתיחות בקרב כני עדות־המזרח ותיקים,
כעיירות הפיתוח ובמושגי עולים. בעקבות האבטלה, מפוטרים פועלים
רבים ממקומות עבודתם. לעומת זאת, עולים חדשים מאירופה זוכים במקומות
עבודה חדשים. הממשלה, החוששת פן יחזרו עולים אלה לארצם, הורתה לתת
להם עדיפות ראשונה לקבלת מקומות עבודה ושיכון.

במדינה

הוסיפי לעור פנייך היבש טל מרווה ומרענן
עור יבש וחסרל חו ת נו ט ה לקבל ק מ טי ם ביתר מהירות -ה שקי
יובשזהבעזרתמוצרי * ס ח< 1ו 5שלהלנהרובינשטיין .
״ 3101 מגן על עור הפנים
111151011״£
החיצוני, עורך יספוג תוך שניות את
טיפות הטל הברוכות. איפור פנייך ישאר
עמיד לאורך כל היום ( 7.80ל״י).
בלילה (בזמן רחצה או מנוחה) השקי שוב
והזיני את עורך עם — בת 0163 עזסס 810111
התכשיר הנפלא העוזר לך להלחם בקמטים
— תערובת מצויינת של חומרים עשירים
בלחות, מרכיבים מרככים ותרכיזים קולא-
גניים החיוניים לעורך ( 12.60ל״י).
*51811 00

פני ם

ה או פנ ה הנו כ חי ת יזוראת לאיפור
ולאיפור עיניי ם רב־גונ*.
31110 0 6 * 0630160 €0006011316 מיוצר
ב מיו חדלהסרתה איפור מ עור עדיו ויבש,
מ מי סאת איפור פנייך ועינייך כאחד ללא
כל עי סוי ולכו הינו צורך ר א שוני ( 11.30ל־י).

6 ח51<1

רק בתמרוקיות המאושרות
על ידי הלנה רובינשסיין.

חו 516ח 1כ1ו 3 131ח1616־־1
שחם לבינסון אילון

(המשך מעמוד )11
מפורשת, על נשים, זקנים וצעירים, שישבו
על הכביש ללא־אלימות. ללא שום צורך
הומטרו עליהם מכות־רצח באלות ארוכות,
עד שתריסר מפגינים נפצעו.
במשך כל הזמן עמד מפקד מיבצע־הגבורה
במגע אלחוטי ישיר עם המפקח
הכללי של משטרת ישראל.
שוב נגרר חבר־כנסת בכוח על הכביש,
ושוב באה ההודעה השקרנית השיגרתית
על ״שוטרים פצועים״ .הם נעקצו, כנראה,
על־ידי יתושים.
חרות שמחה. המהדורה השלישית
באה בשבוע שעבר באשדוד.
שם התנפלו השוטרים, באלות הארוכות,
על מפגינים שקטים, שתבעו באחד במאי
לחם ועבודה.
התנפלות המשטרה היא שגרמה, לפי
כל העדויות, למהומות שאירעו לאחר
מכן. הקהל, שזעם בצדק, התמודד עם
השוטרים. סיסמות נקרעו על־ידי השוטרים,
בנייני ההסתדרות ובמת־הנאומים נופצו
על־ידי המפגינים.
אחרי כל אלה לא באה שום תגובה
ציבורית הראוייה לשמה. כל המפלגות
שמחו על התנפלויות השוטרים על אנשי
העולם הזה — כוח חדש. ולמי איכפת
מה נעשה למובטלים בעיירת־פיתוח?
כאשר עלו הדברים בכנסת, ענה השר
בהכרזות שהפכו יותר ויותר ציניות, עד
כי גבלו בבזיון הכנסת. כשנשאל מדוע
הוכו בשיירת־האחווה נשים באלות ,.ללא
כל צורך, ענה :״מפני שהמפקד מצא
זאת לנכון״ .כשנשאל אם ציווה לחקור
את נסיבות ההתנפלות האכזרית, ענה
במילה אחת :״לא.״
כל חברי הכנסת — ובייחוד אנשי
חרות ורפ״י — הפגינו בכנסת הסכמה
גמורה ועליזה עם פגיעת השוטרים בחבר־כנסת*
.בין השמחים ור,עולזים בלטה ח״כ
חרות אסתר רזיאל־נאור.
ניפנוף כפינקס. השבוע שינתה אסתר
רזיאל־נאור את דעתה. היא לא היתד, היחידה.
שוב
התנפלה המשטרה על מפגינים
שקטים. שוב הופעלו אלות ארוכות נגד
אנשים שהביעו בצורה שקטה את דעתם
הפוליטית. שוב קרעו השוטרים סיסמות
שלא מצאו חן בעיני הממשלה. ושוב
פירסמה המשטרה הודעה שקרנית על
״פצועים״ מבין אנשיה.
רוב יוזמי ההפגנה השקטה — תאר,סטודנטים
של הרות, חטיבת הסטודנטים
של תנועת העולם הזה — כוח חדש
והתא של מק״י — נדהמו. חוץ מאנשי
הכוח החדש לא היה לאיש מהם נסיון
אישי בהתנהגות המשטרד״ והדבר בא
להם כהפתעה מכאיבה.
במיוחד הופתעה אסתר רזיאל־נאור. ה־הח״כית
הנמוכה מיהרה למקום, אחרי שבנר,
נפצע. בתמימות עליאית ניפנפה בפינקס־הח״ב
שלה. שוטר דחף אותה בגסות הצידה,
ורק במיקרה לא ספגה מהלומה של
אלה. הדבר שינה בו במקום את יחסה
לטיפול השוטרים בחסינות חברי־הכנסת.
מכשיר אכזחי. עשרות המפגינים הראשונים
הפכו למאות, והמאות הפכו לאלפים
שהפגינו בפני משרד ראש־הממשלה
נגד התנהגות המשטרה. שביחד, בללית
של כל הסטודנטים במדינה עלתה על
הפרק.
היתד, זאת תופעה חדשה בארץ (ראה
הנדון) .לוי אשכול לא דאג במיוחד.
הוא היה בטוח כי יוכל לסמוך על העסקנים
המפלגתיים שבקרב ציבור הסטודנטים,
וכי אלה ירסנו את הציבור
כולו. יש לכך אמצעים בדוקים כגון ועדת־חקירה,
שתמשוך את העניין עד שישככו
הרוחות.
כל זה לא ישנה את העובדה כי משטרת
ישראל היא מכשיר פוליטי־מפלגתי, המופעל
עתה בגסות ובאכזריות למניעת מאבקים צי-
בורים לגיטימיים שאינם נוחים לשלטון.

הגבול
ה מו דהבדמשק
״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל-אביג. רח׳ קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
ת. ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס י דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע־־מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע׳־מ.

אם להאמין לדמשק, הרי שבכל רגע עלולה
לפרוץ מלחמה של ממש בין סוריה וישראל.
כתב העתונאי הביירותי אדוארד סעב, בהסתמכו
על מקורות סוריים :״ידיעות שהגיעו
•רלן ת״כי רק״ח מחאו מעל דוכן ה מסת
על התנהגות זו של המשטרה..
ה עול ם הז ה 1497

שוטרים גוררים את ח״כ אבנרי על הככיש
הסכמה עליזה

רשום ת ל מי די ם ל שנת ה ל מו די ם ת שכ״זלכ תו ת ערב ובקר,
לל מודי התארהרא שון ״בוגר ב מדעי הטבע״

8.30 .
מ אוני ב ר סי ט ת לונדון ( ההרצ או תוהמעב דו ת — בארץ)
מג מו תהב חי ר ה: ביולוגיה, כ מי ה, פי סי קהומתמ טי ק ה.
כתל מי די ם מן ה מניו ב אוני ב ר סי ט ת לונדון יתקב לו מו ע מ די ם
שמל או להם 17 שנה ו שעמדו ב ב חינו ת ה כני סהל אוניב
ר סי ט ה זו ל פ חו ת ב־ 4מ ק צו עו ת — ל א מו ר בעלי תעוד ת
0 .0 .2 .ללא ב חינו תתח רו ת ( קונ קו ר ס) וללא ב חינו ת או
ת עודו ת נו ספו ת.
כן נפ ת ח רשום ת ל מי די ם לשנת ה ל מו די ם ת שכ״ז, לכ תו ת
בקר וערב ל ל מו די םלקראתב חינו ת ה כני סהל אוני ב ר סי ט ת
לונדון

שוטרים דוחפים את ח״כ רזיאל-נאור *
דיעה שונה
מבירות מערביות למשרד החוץ הסורי מסרו
על הכנות ישראליות באזור החולה, שם
ניראו ריכוזי־צבא חשובים, לכל אורך קו
שביתת־הנשק.״
התירוץ לריכוזים, לדברי דמשק: פשיטה
לתוך שטח סורי, כביכול במטרה לפגוע בבסיסי
אל־פתח.
שר החוץ הסורי, ד״ר איברהים מחוס, קרא
אליו ביום חמישי האחרון את שגרירי המדינות
החברות במועצת הבסחון, הזהירם מפני
תוצאות .,חמורות ביותר״ אם אמנם תצא
ישראל להתקפה .״כל פרובוקציה או תוקפנות
נגד סוריה,״ הכריז ,״תגרור הפעם
תגובה שלא תהיה דומה לשום תגובה קודמת.
נילחם בה באמצעים מהפכניים, שלא
יהיו מוגבלים לתגובה בגבול, אלא יביאו
לחורבן מוחלט של כל האינטרסים האימפריאליסטיים
באזור.״
הוא לא נתן לשגרירים לנחש בעצמם
למה התכוון, אלא הזהיר בפירוש: סוריה
תפוצץ את צינורי־הנפט, המובילים את
הנוזל היקר מסעודיה ומעיראק לים התיכון.
המיתקפה הדמיונית. מה הסתתר
מאחורי ההמולה הסורית?
ההערכה המוסכמת היתר״ כי שליטי דמשק
שיחקו קלף פוליטי מחוכם. בעוררם את
הבודה הפתאומית, יצרו מתח גבוה בתוך
סור שוב יותר: בקרב היחידות ה־ד_־^
:בגבולות. מתיחות זו

הכו .׳

תקשה על יריבים פוליטיים ועל מפקדים
עויינים לחולל הפיכה נוספת בזמן הקרוב.
ואילו כלפי חוץ השיגה דמשק יתרון
תעמולתי: אם אמנם תהיה פעולה ישראלית,
יהיו כל המעצמות דרוכות ומאוחדות נגדה.
אם לא תהיה — תוכל ממשלת אל־בעת
להתגאות קבל סוריה והעולם, כי איומיה
הם אשר הרתיעו את ישראל והביאו לביטול
אותה מיתקפה דמיונית.

יחסים מרחביים
הי בו אנאסר
ההוראות של פקידי אגף יבוא ספרים
במשרד המסחר והתעשיה הן פשוטות וקפדניות:
אסור לייבא לישראל ספרים שמחבריהם
הם אזרחי מדינה ערבית. יבואני־ספרים
הרוצים בכל זאת לייבא ספר כזה,
חייבים לנקוט באלף ואחד פאטנטים, כדי
להתחמק מעינו הביקורתית של פקיד המכס.
עותק אחד. סטודנט ירושלמי נזקק לצורך
לימודיו לספר של המלומד הלבנוני
אליאס, שחיבר מילון אנגלי־ערבי וערבי״
אנגלי. הוא הזמין אותו במחלקת המכירות
באוניברסיטה העברית בירושלים, גילה לתדהמתו
כי הספר אסור בייבוא. לא עזרה גם
(המשך בעמוד )14
• המניפה בפינקס־המסת שלה.

כתל מי די םיתקב לו מו ע מ די ם לל א הגבלו ת גיל או ה שכל ה
במק צו עו תהב חי ר ה: ביולוגיה, כ מי ה, מתמ טי ק ה, פי סי ק ה,
אנגלית, עברית וערבית. בעלי ת עו ד ת 0 .0.1 .י כו לי ם גם
להתקבלכתל מי די ם מן ה מניו ב אוני ב ר סי ט או תאח רו ת
בב ריטניה, בארץ, בארה״ ב, ב קנ דהובמ קו מו תאח רי ם.
פרטים ור שום 0011201 :זו 511א?£ו 1א ט, רח׳ מ ר מו ר ק ,16
בי מי ם א׳ — ה׳ ,1800— 1700ו בי מי ו׳ 1600— 1400 או
טלפוני ת 236334 ,ב או תן ה שעו ת.

פרסום עזריהו

שמלות חינניות
לפי קו האופנה החדישה

מכנסי־ גבד
מבדי אופנה בגזרה
אמריקאית

@ הלבשה ולגברות

לגברים

ת״ א, נחלת בני מין
פינת אחדהעם

הקרמל ןבוחד ^ ^

ד ה קי ם ועד׳ ב עו ד ה!
חרם הפיטורים מונחת ;*ל צווארם של ;ישרות אלפי עוכרים.
המדיניות החדשה של הממשלה מאיימת לשלול את הפרנסה מאלפי משפחות,
המתפרנסות בקושי גם בשאר ימות השנה.
מאות כבר פוטרו.
מל אלפים מאיימים פיטורים מיידיים.
הממשלה, שבראשה עומדות ״מפלגות הפועלים״ ,החליטה ״להבריא׳׳ את המשק
על־ידי הפקרת אלפי משפחות למחסור ולסכנת־רעב.
לא ה פו ע לי ם, שאותם רוצים לזרוק מן העבודה, היו אלה שצברו מיליונים
בתקופת־השפע שחלפה. המיליונים הלכו לכיסי המתעשרים, הפרוטקציונרים של הממשלה,
שאיש אינו מעז לגעת בהם.
לא הפועלים אחראים להקמת המשק הפרוטקציוניסטי, שאינו יכול לקיים את
עצמו. זה הוקם על־ידי הביורוקראטים בממשלה, המענישים עתה את העובדים על
השגיאות המחרידות של ה״תיכנון״ הממשלתי.

נועויס!
ככל חפרה דמוקראטית מודרנית

מבטיחה החוקה את זכותו של הפועל

לעבודה. אבל בישראל אין חוקה••

ככל חכרה דמוקראטית מודרנית יש לעובדים הזכות להיאבק בכל הדרכים
החוקיות על זכויותיהם. אכל בישראל כפופים העובדים לבוסים של ההסתדרות,
שאינם אלא משרתי הממשלה.

ה גזו על עעגנס!
קדזו את ענייניכם כידיכם -איש לא יעשת זאת פמקומכם!
טובת המדינה, טובת המשק וטובת העובדים עצמם מחייבת להשמיע את קולם
העצמאי של העובדים, באמצעות נציגיהם הנבחרים האמיתיים, החופשיים והבלתי-
תלויים!

אנו קוראים לכס:
להקים בכל עיר, עיירה ומושבה — ועד־פעולה של ועדי־העובדים, בלי קשר להשקפה
פוליטית והשתייכות מפלגתית!
לכנס את ועדי־הפעולה בדרך־קבע, כדי לנקוט פעולות וללחוץ על מום דות־ההסתדרות
הדישמיים למלא את תפקידם — לייצג את העובדים!

לכונן ועד־פעולה ארצי, כנציג עליון של מאכק זה !
ינהל הועד הארצי את המאבק למען חמשה עקרונות :

> הבטחת זכות עכורה לכל אדם כישראל!
#חקיקת הו? ממלכתי לכיטוח כפני אכטלה !
ס כיטול המזימה לגזול את תוספת־היוקר כיולי!
? #כירת הצעות־החוק הממשלתיות לאיסור שכיתות!
> יצירת תוכנית-אכ ממלכתית להעכרת המשק לפסים יצרניים !
קלהתמנה רועד ה פ עי ל ה!

תנועת חשרס הזה ־ כוח חוש
כשכת זו 14 ,כמאי, תתקיים באשקלון עצרת הפגנה כתכיעה
לעבודה וסיוע למובטלים. העצרת תיערך כשעה 5.30 אחרי־הצהרים,
כרחכת ההסתדרות. ידכרו אורי אכנרי, עודד פילכסקי
ונעים גלעדי (מאשקלון) ונציגי הפועלים כמקום. מוזמנים תושבי
אשקלון, והכרי התנועה מכל חלקי הארץ.
כבאר-שכע
ביום ד׳ 11 במאי, בשעה 8בערב, תתקיים
ברחוב גרשון ( 44 בית אבי קמחי),
אסיפת החטיבה המקומית, לקראת האסיפה
עם אורי אבנרי.
ביום ד׳ 18 במאי, בשעה 8.30 בערב,
תתקיים באולם בית העם בבאר־שבע
אסיפה עם אורי אבנרי שידבר על

דחם עבודה ואלות המשטרה
ויענה לשאלות הקהל.

כירושלים

סון )8דיון על פרק ״זכויות הפרט״
של המצע, כפי שהתפרסם בכוח חדש.
כנהריה פגישת חברים ואוהדים מהגליל המערבי,
עכו, נהריה, תיערך ביום ששי 13 במאי,
בשעה 8.30 בערב, בביתו של דולף אלף,
שביל איילה ( 3כניסה מרחוב סוקולוב
,)28 נהריה.

חטיכת רג״ב
מזמינה את החברים לפגישה ביום א׳
15 במאי, במשרדי מערכת העולם הזה
(גליקסון )8בתל־אביב, לדיון על דרכה
של החטיבה בעתיד.

חטיבת הסטודנטים תקיים פגישה ביום ד׳
11 במאי, בשעה 8.30 בערב, בביתו של
אברון פולקוב (רחוב החבשים .)13 ישתתף
חבר מרכז התנועה
אחמד מסארוה שידבר על תנאי
הפועל הערבי ובעיותיו במשק הישראלי.

כטאון התנועה

ביום ב׳ 16 במאי, בשעה 8בערב,
ייערך במערכת העולם הזה( ,רחוב גליק־

חברים שקיבלו את הגליון הראשון של
כוח חדש וטרם חתמו על מינוי, מתבקשים
לעשות זאת בהקדם 10 .ל׳׳י
לשנה, לת.ד 136 .תל־אביב.

בתל־־אביב

(המשך נזעמת •)1
משכורות. שכר העובדים מסתבם ב״ 15 מיליון
לירות. נסיעות ופלי־רכב — עוד חצי
מיליון.
בכמה יגדל סכום זה בשנה הבאה אין
איים יודע, אפילו לא חברי הוועד־הפועל
שאישרו את התקציב. כי בשנה האחרונה
נערכו בחירות, ולפניהן הבטיחו כל המפלגות
ג׳ובים לעסקנים ולפרחי־עסקנים. ה־מיקלט
הטבעי הן מועצות הפועלים. ביחוד
בעיירות עולים, או בעיר שדה, מעניק ג׳וב
הסתדרותי לא רק משכורת נוחה, אלא גם
מעמד חברתי ופוליטי נכבד.
גם כאן יפעל חוק המפתח המפלגתי: כדי
לספק את תביעת מפ״ם למינוי 10 עסקנים
משלה, למשל, יתווספו 50 עסקנים־בשכר
מטעם מפא״י. הדבר מבטיח שמועצות הפועלים
יהיו משועבדות לחלוטין למרכזי
המפלגות, וייצגו את רצון המפלגות כלפי
הפועלים ולא להיפך — אפילו כאשר הדבר
פוגע באינטרסים של הפועלים המקומיים.
הדוגמה של השבוע ניתנה באשדוד, שם
רצו הפועלים המקומיים — כולם חברי
הסתדרות מסורים ומשלמי־מיסים נאמנים —
לשבות שביתת־אזהרה, כמחאה על פיטורי
90 עובדי ליילנד. המחלקה לאיגוד מיקצועי
בוועד הפועל, שבראשה ניצב העסקן הוזתיק
ירוחם משל, אסרה את קיום השביתה.
אגב: משל עצמו, המרבה לדבר על חוקת
ההסתדרות ועל נוהליה הטובים, לא מקפיד
עליהם בעצמו. התקן ההסתדרותי, למשל,
לא איפשר למחלקתו של משל להצמיד לו
מכונית פאר. הוא פנה לעזרתה של זרוע
הסתדרותית אחרת, מבטחים, וזו העמידה לרשותו
מכונית, כיאה לעסקן האיגוד המקצועי.

זה חבר ץ
ין פלא שרק מיעוטם של חברי ההם־
תדרות רוחש אמון למועצות הפועלים
ורואה תועלת בפנייה אליהן, כדי שיטפלו
בענייניו.
צוות כלכלנים, סטאטיסטיקאים וסוציולוגים
ערך מחקר מטעם ההסתדרות, וגילה עובדה
זו בשפת המספרים. התברר במחקר, כי רק
־ 147 מכלל העובדים השכירים פנה למועצת־הפועלים
כדי שתפעל למענו. מתוך חלק
זעום זה, רק שליש ציין כי טיפול המועצה
השביע את רצונו. למעלה מעשרים אחוז
ציינו, כי טיפול מועצת־הפועלים היה רע.
משאלות אחרות שהציג צוזת החוקרים,
התברר כי מדיניות ההסתדרות בשטחים
רבים אינה נהנית מתמיכת החברים. למשל:
רוב השכירים השיב, כי הקסאת־השכר גורמת
להתעשרות המעבידים על חשבון העובדים.
רוב
גדול יותר אינו רוצה בביטול תוספת-
היוקר, בהתאם לתוכניות המתבשלות עתה
בצמרת מפא״י, המורכבת מחבריה בממשלה
ובהסתדרות.
בשאלת הדימוקראטיה ההסתדרותית קבע
הרוב כי ״אין לחברי ההסתדרות כל השפעה
על פעולותיה״ .מבין אלה שטענו כי ישנה
השפעה כזו, היה הרוב בדעה כי ההשפעה
אינה מספיקה.
השאלה שעמדה במוקד המחקר היתד, פשוטה
בתכלית :״מדוע אתה חבר ההסתדרות?״
התשובות הדהימו את עסקני הקרמלין, כי
הן גילו עובדה ששום משמיץ מקצועי לא
העלה מימיו. התשובות:
• ״מכריחים אותי 32
ס ״מטעמים אישיים והרגל 227
6״בגלל שירותי קופת־חולים״ — 0ל. 16
• ״מתוך מניעים אידיאולוגיים״ — 0ל.15
• ״הגנה על העובד 137
רוב חברי ההסתדרות, אליבא דצוות החוקרים,
נכנם אליה מרצונו החופשי. קבוצה
זו הקיפה 55 מכלל הנשאלים. השאר
התחלקו כלהלן:
• נכנסו באופן אוטומאטי כשעלו ארצה
— ס•240/
• רשמו אותם אוטומטית במקומות העבודה
— .2070
כל המחקרים התקיימו בשלוש הערים הגדולות.
אילו נערכו בערים הקטנות ובאזורי
הפיתוח, אין ספק שהתוצאות היו מצביעות
על תהום עמוקה הרבה יותר בין הפועל
המאורגן בהסתדרות, לבין הצמרת המסדרת
אותו.

הפרק הגא בסידרה זו: הטרור
של האיגוד המקצועי, זיופי
בחירות וניצול הפועל הפשוט.

במרינה
(המשך מעמוד )13
העובדה שהספר הוצא באנגליה, בהוצאת הספרים
הנודעת היינמאן. גם העובדה שהספר
חיוני ללימודים לא עזרה. למשרד המסחר
והתעשיה יש כללים, והוא לא סוטה
מהם.
כמו בכל תקנה הרי גם בתקנה זו, אחרי
שחיפשו הרבה זמן, מצאו פירצה. אסור
לייבא ספרים כאלה, אבל אף אחד לא אוסר
להוציא אותם לאור בישראל.
השיטה פשוטה מאוד: מביאים ארצה
עותק אחד של הספר המבוקש, זה לא נקרא,
ייבוא ואינו מהווה עבירה. מצלמים את הספר
ומוציאים אותו לשוק בישראל. ההוצאות
הכספיות קטנות־יחסית, והמעוניינים
יכולים לרכוש את הספר. תקנות משרד המסחר
והתעשיה אינן נפגעות.
למילון האנגלי־ערבי של אליאס קרה אותו
הדבר. לייבא אותו אסור, בכל זאת ניתן להשיג
אותו בכל חנויות הספרים בארץ, החל
מהשבוע. הספר (על נייר משובח׳ 816
עמודים, כריכה קשה 22 ,ל״י) הוא העתק
מדוייק של המקור האסור בייבוא.
לסטודנטים לא איכפת כיצד מופץ הספר.
העיקר הוא, לגביהם, שניתן לרכשו.
מער נעמי ה חו רקת
״עד שמישהו לא יפצע לא יפסיקו אנשי
החארקות להשתולל,״ אמר אחד מקוני
הפיתות, שעמד לפנות־בוקר ברחוב האצ״ל
בשכונת־התקווה, ליד מאפייה.
באותו הרגע חלפו שוב ארבע המכוניות
הגנובות ביעף, כשנהגיהם מנסים להשיג
האחד את השני. הן נעלמו באבק ומיד
הופיעה מכונית פורד פאלקון, גנובה אף היא.
הפאלקון ביצעה סיבוב חד, מרחוב ההגנה
לרחוב האצ״ל. הנהג לא הבחין ב־עובר־אורח,
העיף אותו שבעה מטר באוויר.
הוא הסתובב אחורה, בדי לראות מה קרה
לנפגע, ואז פגעה המכונית במסעדה של
בוסי, המשיבה בדרכה, חדרה לתוך המאפייה
ופצעה שלושה איש. נהגיה נמלטו.
קצו? שכל. חוקרי המשטרה מצאו ב־פאלקו!
אוסף מרתק של אביזרים: כרית
אדומה, מטפחת רקומה, נעל של אשה, וכובע
קש ירוק. שעד, קלה לאחר מכן
נעצרה בביתה נעמי ירעני — דמות
ידועה בקרב נוער השכונה. קוראים לה,
לא לחינם כנראה, מלכת החארקות.
המלכה 17 הודתה מיד. היא סיפרה
לחוקריה כי השתתפה בגניבת המכונית,
וסיפרה מי היו שותפיה למיבצע. כולם נעצרו.
השבוע, כשהובאה חבורת החארקה ל־בית־משפט
השלום, להוצאת פקודת־מעצר,
הפתיע אביה של נעמי את השופט בהצהרתו
:״לא צריך מעצר, כבוד השופט,
צריך מוסד. לילדה שלי אין שכל ואולי
במוסד יתנו לה קצת.״

חשודה ידעני
חרקירי נחארקה
ה מול ס הז ח 1497

ספיד י

שוליית הקוסם

להלן נוסח נאומו של אורי
אבנרי במיכוח על האבטלה, בו
נפתח מושב־הקייץ של הכנסת.

כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
רוח רעה מהלכת אימים במדינה — הרוח הרעה של האבטלה.

זעקת
המובטלים, נקישת אלות המשטרה,
קול ניפוץ השמשות באשדוד — הן מנגינות
הרקע לוויכוח המתנהל באולם שלוו זה.
עוד מנגנות באוזנינו מנגינות אחרות. עוד מצלצלות ב־
1 ^ ,אוזנינו ההכרזות היפות של מר לוי אשכול ומר פינחס
ספיר על ״מיתון תהליכי המשק״ ,על ״ריסון״ ,על ״ביצור״,
על ״איזון״ ,ועוד מליצות יפות כאלה מן האולימפוס של
היכלי הממשלה. הן נאמרו לנו כאן, לפני שבועות מעטים
בלבד, בבטחון העצמי העילאי של ביורוקראטיה שבעה ו־שבעת־רצון.

נותר מכל הבסחון העצמי הזהי

ואין זו ברירה טבעית. היא פרי מלאכותי של
המישטר, ויחד עימו תיעלם.

פרשי גזשטרה

גזיבנגן

איננו רוצים לא באבטלה גלוייה — ולא באבטלה סמוייה,
לא בחממה כלכלית — ולא בשממה כלכלית.
אנחנו רוצים בהעברת עובדים ממיפעלים ומענפים בלתי־ריווחיים
וטפיליים למיפעלים ולענפים יצרניים וכדא־ים.
תבענו לחסל מנגנונים מנופחים וכפולים, לקצץ את הביות־קראטיה
העצומה של הממשלה והסוכנות וההסתדרות והעיריות,
ולהשתמש בחיסכון מאות המיליונים לשם פרודוק-
טיביזציה של המשק.

אכל לא כדרכי אנארכיה, ולא ברישעות, ולא
בחופר־אחריות, ולא באלות פרשי המישטרה.
הצענו בבית זה, ולא פעם אחת, להקים מינהל ממלכתי
לניידות עובדים — מינהל שיארגן העברה מאורגנת של

תיכנון, מצטיינת בעודף של עזות־מצח, שלא לומר חוצפה
פשוטה. ראש־הממשלה מטיף למובטלים של אשדוד
מוסר־עבודה.

איזה מוסר־עכודה?! האם הממשלה הזאת,
ששליש מחבריה נמצא כטיולים ברחבי•
תבל, היא דוגמה למוסר־עבודה?
האם הכנסת הזאת, עם כל הכבוד הראוי, היא דוגמה
למוסר־עבודהז האם המישטר כולו, על מנגנונו הנפוח והמנופח,
הוא מופת של מוסר־עבודה?
מי מטיף כאן למיי

תנאי שלישי: יצירת אקלים של אמון כציבור
העובדים.
רבותי השרים וחברי־הכנסת: אי־אפשר להבריא את המשק
נגד רצון העובדים. אפשר להבריא אותו רק בעזרת
העובדים, תוך שיתוף־פעולה עם העובדים.

אי־אפשר להבריא בעזרת קובעי-פלדה ואלות,
בעזרת משטרה ובתי-סוהר -וגם לא

שולייג! \ז\\2עחד
השר ספיר רצה באבטלה — אבטלה קטנה, ממושמעת,
נחמדה. הוא קיווה כי האבטלה הקטנה תסתום את פי העובדים,
המעזים לתבוע תוספת שכר. הוא קיווה כי האבטלה
הקטנה תכריח אותם להסכים לביטול תוספת־היוקר
אחרי שהוא עצמו יצר גל גואה של התייקרויות.

אכל האבטלה מפרכת לרקוד לפי חלילו של
מר ספיר. שוליית־הקוסם קרא למטאטא, אכד
איז הוא יודע איד להיפטר ממנו. מר ספיר
קרא לאבטלה -ועתה הוא כורח ממנה בפאניקה
חסרת-מעצורים.
האבטלה גוברת והולכת, מעבר לכל התצפיות והתחזיות.
שמענו כאן סטאטיסטיקות מרגיעות — אבל אכן אחת ב־אשדוד
משכנעת יותר מכל הסטאטיסטיקות. לפי התחזית
שלנו, עומדים ברגע זה עשרים אלף פועלים על סף אובדן-
הפרנסה — כלומר. ציבור של מאה אלף נפש.
כשפושטת הפאניקה במשרדי הממשלה, נעלמות המליצות
היפות. אתמול דיברו על מיתון הכלכלה — היום מוכנים
לשפוך מיליונים לתוך מיפעלים בלתי־ריווחיים, ובלבד שיעסקו
עובדים. אתמול דיברו על מאה אלף עובדים מיותרים
והטיפו נגד ״אבטלה סמוייה״ — היום מבטיחים הרים
וגבעות לכל המוכן לפתוח מיפעל מיותר בעיירת״פיתוון
ולהגדיל את האבטלה הטמוייה.

כך מתחלק המישטר מן הפח אל הפחת, ו-
חזרה מן הפחת אל הפה. זהו מעגל־קסמים,
אשר המישטר הקיים אינו יכול להיחלץ ממנו.
אבל מעגל״קסמים זה לא נפל מן השמיים. הוא מעשי־ידי
בני־אדם. ובראש וראשונה של שלושה בני־אדם: שר־האוצר־לשעבר
לוי אשכול, שר־המיסחר־והתעשיה־לשעבר פינחס
ספיר, וראש־ממשלתם־לשעבר, שהיה אחראי לכל: דויד בן-
גוריון.

הברירה בי\ הפזז גגזפחיג!
במשך שנים ארוכות, בהן זרמו המיליארדים לארץ, בהן
ירד מטר הזהב והדולארים, הוקמו מיפעלים ללא תיכנון י־תוכנית,
ללא מחשבה וחישוב, ללא הגות והגיון. בהלת־הזהב
של הפרוטקציונרים שהתעשרו בן־לילה, התרוצצות
קבוצות־הלחץ המפלגתיות, פראזות חסודות על קליטת עליה
ומליצות על פיזור האוכלוסיה — באו במקום תיכנון כלכלי
ראציונלי.
העיקר היה, כביכול, ליצור מקומות־עבודה — בלי חשבון,
בלי ריווחיות, בלי כדאיות.

העיקר היה להצטלם ביומן־הקולנוע, כעת
גזירת עוד סרט של עוד מיפעל חדש.
הכסף זרם מן החוץ, והמישטר הפרוטקציוניסטי יצר
חממה בה יכול היה לשגשג ולפרוח גם צמח שאין לו
שורשים.

יצרתם גן־עדן של טיפשים -ובגן־עדן זה
התנפחו המנגנונים שלכם, התעשרו הפיאודלים
המפלגתיים והפרטיים. חשבתם שזה ייכד
שף לנצח.
זהו החטא הקדמון. מכאן מעגל־הקסמים, בו מסתובב
כיום המישטר כסהרורי. עכשיו מעמידים אותנו בפני הברירה
בין הפח והפחת: או המשך החממה, המשך האבטלה
הסמוייה, המשך ההידרדרות אל פשיטת־הרגל הלאומית —
או יצירת אבטלה גלוייה׳ רעב, ושיסוי פרשי המישטרה
במפגינים מיואשים.

רבותי השרים ורכותי חכרי־הפנסת: אנחנו
כופרים בברירה זו, בשם שאנחנו כופרים ב־מישטר
יטלכם כולו. אין זו ברירה אמיתית,

עובדים מענף לענף וממיפעל למיפעל, תוך תיכנון מדוקדק
ואחראי; תוך היתוכם בכור ההכשרה המיקצועית על חשבון
המדינה; ותוך שמירת זכויותיהם הסוציאליות ורמת
שכרם.

שלושה תנאים גזו2זדגזיגז
מיבצע אדיר כזה להבראה יסודית של המשק מחייב כמה
וכמה תנאים מוקדמים, אשר אף אחד מהם לא יתכן ללא
שינוי יסודי של המישטר. ואלה הם:

תנאי ראשון: תיכנון ממלכתי אמיתי.
לזה אין המישטר מסוגל. כי המישטר מורכב כל־כולו
מקבוצות־לחץ פוליטיות־כלכליות, שתיפגענה מכל תיכנון
ראציונלי.

תנאי •טני: יצירת מסגרת להבטחת זכויות
העובד.

אילו היתר, קיימת במדינה חוקה׳ היא היתד, מבטיחה את
זכותו של כל עובד לעבודה. אבל אין לנו חוקה — ולא
במיקרה אין.

אנחנו מציעים לחוקק חוק-יסוד, שיבטיח את
זכותו של בל אדם לעבודה. אותו חוק חייב
להבטיח לכל עובד, כתקופת אבטלה חולפת,
ביטוח־אכטלה מלא.

שערוריה היא שבמדינה כמו שלנו אין ביטוח־אבטלד, ממלכתי,
אין שום הצדקה לשערוריה זו — רק תירוצים ואמתלות.
אם מעדיפה הממשלה עבודות יזומות על תשלומי
ביטוח — אדרבה, תיזום־נא עבודות. פועל המסרב לצאת
לעבודה יזומה, לא יקבל תשלומי־ביטוח. אין כל סתירה
בין השניים. אבל אדם שהוא מובטל, על לא עוול בכפו,
בגלל שגיאות הביורוקראטיה בהיכלי ירושלים — כל עוד
לא הוצעה לו עבודה, זכותו לקבל תשלום־ביטוח. הוא לא
מיקרה סוציאלי, ועלבון הוא להציע לו תשלום־סעד.
בכלל, הממשלה הזאת, הסובלת מגרעון של מחשבה ו־

על־ידי הפיכת ההסתדרות עצמה למישטרה
דלבית־סוהר.
לעובד אין אמון בהסתדרות — ובצדק אין. הוא יודע
כי ההסתדרות היא זרוע מבצעת של הממשלה, ושהיא גם
מעבידה ובעלת־הון. הוא יודע כי ההסתדרות מופעלת להבטחת
האינטרסים של המנגנונים הפיאודליים, נגד האינטרס
של העובדים — לסתימת פי־העובדים, לשבירת שביתות
מוצדקות׳ למניעת תביעות לגיטימיות.

כל הכבוד לנוב השובר
השוטר על הסוס והמזכיר במכונית־הפאר הם צמד־חמד.
מי שלא הכין זאת עד היום, מבין זאת עכשיו, כשהממשלה
מציעה חוקי־עבודה המשעבדים את העובדים שיעבוד
מוחלט למה שנקרא, באירוניה עדינה ,״האירגון הייציג״.
כלומר: לביורוקראטיה המפלגתית הרובצת על העם כמו הפיאודלים
בימי־הביניים.
באקלים כזה לא תהיה שום הבראה. יש להחזיר לעובדים,
קודם כל, את עצמאותם. יש לטהר את הסתדרותם. יש
להחזיר להם את הגאווה העצמית, את האמון, את זקיפת־הקומה
של בני־חורין.

לשם כף אנו קוראים להקמת ועדי-פעולה
ככל רחבי הארץ, במסגרות קבע, שיבחרו ב
ועד־פעולה ארצי, חופשי, כלתי-תלוי, בלתי־מפלגתי.

מערכת כזאת של ועדי־פעולה, שירכזו את אוצר ההתלהבות
של העם העובד, תוכל לשתף פעולה במאמץ
לאומי גדול להבראת המשק, באקלים של אמון, תוך חלוקה
צודקת של הקורבנות והפירות, בחדווה של מיבצע וולונטארי
של בני־חורין.

ברוח זו אנחנו קוראים: בל הבבוד לעם העובד,
כל התמיכה לוועדי־הפעולה.

אדגאוד
*דיעה סודית גונבה ביום הרביעי בלילה
למספר סטודנטים, שהקאנצלר־לשעבר
של גרמניה יבקר למחרת היום באונברסיסה.
חמישה סטודנטים התכנסו והחליטו להוציא
כרוז בשם הועדה לקבלת פנים לאדנאור,
שיקרא לכל הסטודנטים למחות באופן שקט
על בוא אדנאואר לאוניברסיטה. סטודנטים,
שבאו ביום חמישי בבוקר להרצאות נתקלו
בכרוז, החליפו להצטרף ולמחות. הם כתבו
כרזות גדולות על סדינים, דרשו מהקנצלר
לחזור לגרמניה.
״אדנאור הביתה!״ צעקו כמה עשרות
סטודנטים, שנשאו כרזוודמחאר, והמתינו
ברחבת בנין המינהלה להופעת הקאנצלר.
מרגע לרגע נוספו סטודנטים, חסמו את הכניסה,
ציפו לשיירה הרשמית.
באותה שעה עמדה קבוצה אחרת של
ססודנסים ליד הבריכה ברחבת הספרית

נו זה התחיל

* ד ג אוו
חזור לסוך 1
1£3 1ונ! ע ץ

כאשר אדנאואר הגיע למלון
1 1 1 1 1ן ! כל המפגינים את השלטים. השו3
יכלו להבליג, התנפלו על המפגינים והיכו. בהם ל?

התאספו ברחבה, בקרית האוניברסיטה
בירושלים, כשהם נושאים כרזות־נוחאה נגד
ביקורו של הקאנצלר־לשעבר אדנאואר בארץ,

1סטודנטית

1:שס שהה הקאנצלר לשעבר של גרמניה,
1מוכה על ידי שוסר, הקורע את חולצתה.

שבוע האסת ה<
ח 1ך 1ף | מפגין נדחף מל־ידי שו־
[ 1 1 1 1 ^ 11 מר, בגן־העצמאות, ליד
מלון שרתון, בו נערכה לאדנאואר מסיבה.

זה התחיל בכמה דחיפות קלות, בנמל־התעופה לוד. הישראלים
הראשונים שהפגינו נגד בואו של קונראד אדנאואר נהדפו בידי
המשטרה. איש לא נפצע, איש לא הוכה. אבל מאותו ערב
השתנה הדבר.
בהפגנה אחרי הפגנה הסתערה המשטרה על אזרחים, שנשאו
כרוזים נגד ביקורו של הקאנצלר־לשעבר בישראל. התמונות המופיעות

בעמודים אלה צולמו בעת*^
דבר אחד בולט בכולן: אלות
בדרך כלל מצריד השוטר
השבוע הונפקו ידיות של טו!
האלה הסטנדארטית.
זה לא היה נשק לדחיפה אוי

ה רי מו
, 1ש לא
הבחנ ה.

הלאומית, ראתה את שיירת המכוניות עוקפת
את הכניסה הראשית, ונכנסת דרך כביש
מעונות הסטודנטים לספריה הלאומית. השמועה
על שינוי מסלול הביקור הגיעה
במהירות לסטודנטים שחיכו בכניסה הראשית.
הם רצו לספריה.
באותו רגע הסתערו עשרות שוטרים
מאחורי בניין הספריה, כשהם חובשים
כובעי פלדה, מגינים ביד אחת ובשניה
אלות כבדות. הם החלו להכות בסטודנטים
ולהרחיק אותם מבנין הספריה. צעקתו של
מפקד הכוח המשטרתי, רב־פקד שמעון
מרקוביץ, להכות בראשים, נשמעה היטב
על־ידי עשרות סטודנטים, שנסוגו בלחץ
המכות, וחלק מהם אף התעלף.
סטודנט אחד, המשרת כקצין במשטרה
הצבאית, סיפר :״השוטרים הם שהחלו
(המשך בעמוד הבא)

תל־אביב

בתוך מלון שרתון שהו באותה שעה עשרות
מוזמנים, ביניהם דיפלומטים ופקידיס בכירים,
בחברתו של קונראד אדנאואר ושגרירה של גרמניה בישראל.

בחוץ היכו השוטרים את המפגינים, קרעו את הסיסמות שבידיהם,
והנחיתו את אלותיהם על הראשים ללא הבחנה. קציני משטרה שיסו
את השוטרים במפגינים. חלק מהמפגינים נסוג לרחובות הסמוכים.

לאחר ההתנפלות האלימה על הסטודנטים
הירושלמים, שהפגינו
נגד בואו של אדנאואר, ברחבה שליד בית הספרים הלאומי

בקרית האוניברסיטה, נידמה היה לשוטרים כי הס יתפזרו. הסטודנטים
שבו והתכנסו ברחבה המרכדית, וקראו לחבריהם לצאת
להפגנה אל עבר משרד ראש־הממשלה, במרחק 500 מטר מהמקום.

שביתה כללית!

?חסת

•נ ג שויו ת בין מפגינים לבין המשטרה.
העץ הארוכות.
באלה קצרה; לקראת המיבצעים של
יות, ארוכות ופוגעניות הרבה יותר מן
לפיזור, כי אם להתקפה רצחנית.

כל סביבת מלון שרתון דמתה
לשדה קרב, כשקרעי
שלטים מסודרים על הכביש. המוני שכנים, מהבתים שבסביבה,

קריעת סיסמאות

ניקבצו אותה שעה בחלונות דירותיהם, כשהם משמיעים קריאות גנאי
לעבר השוטרים החובטים באכדריות. כל פעם שהבחינו השוטרים
בסיסמה מורמת, פרצו אל בין המפגינים, וקרעו את הסיסמה.

פוטיזן־לשעבו החגנב פנימה. חשומדיס שרנו אקדחים

(המשך מעמוד )17
בהתנגשות עם הסטודנטים, כאשר אחד השוטרים
קרע את הכרזה שהיתר. בידי דוד
נאור, בנה של ח״כ אסתר רזיאל־נאור, וסטר
לו בשתי ידיו.״ סיפר נאור,, :הגעתי
לבניין הספריה בין הראשונים שבאו מבניין
המינהלה. במקום לא היו גדרות ולא שרשרת
של שוטרים. פתאום פרצו המון שוטרים,
ואחד מהם חטף לי את הכרזה, והשוטרים
התחילו להרביץ בלי כל אזהרה
קודמת. אני עצמי, וגם אמי, שמענו את
הפקודה להרביץ ולפתוח ראשים. בזמן
שהיכו אותי נפלו לי המשקפיים. ביקשתי
את מספרו של הקצין שחבט בי.
.אז נתן לי עוד מכות. הדבר הראשון
שעשיתי אחרי שנפגעתי היה להתקשר עם
עורך־דין, וכשניגשתי לטלפן פגשתי את
אמי ליד תא הטלפונים. ביקשתי ממנה לנסות
ולהפסיק את הכאת הסטודנטים. כשהגעתי
למגן־דויד, לקבל עזרה־ראשונה, שאלו
אותי האחיות התורניות אם הקצין מרקו־ביץ
היה בהפגנה. כשעניתי שהוא היה שם,
אחת מהן אמרה. :בכל מקום שמרקוביץ
נמצא, יש פצועים.״

מתחזק וגדל מרגע לרגע, הסתערו לעברו
בגלים קצרים ומהירים. הם היכו באלות על
ימין ועל שמאל. מטרתם ד.יתה אחת: להרחיק
את המפגינים מהספריה. תוך כדי
הסתערותם הם פגעו בח״כ אסתר רזיאל־נאור.
הסטודנט
אביגדור ברנוביץ, שהוא ממצדדי
ביקורו של אדנאור, ביקש לעזור לשוטרים,
אך הוכה על־ידם. הוא נפצע
ואושפז בבית־החולים הדסה. הפרס שקיבל
מן המשטרה, על כוונותיו הטובות, היה
תפר באורך שבעה סנטימטר.

הזירות וטפשות
ף* אותה שעה ששוטרים וסטודנטים לח־
. 2מו אלה באלה, ישב הקאנצלר־לשעבר
בבניין הספריה, לגם מיץ תפוזים קר.
פרופסור יעקוב טלמון, שהיה בין מקבלי
פניו, הציץ לרגע מן החלון, ופלט מילה
אחת :״חזירות!״ העתונאים הגרמנים, שחזו
במאורע, תיארו אותו אחרת :״טפשזת!״
כשעזבה שיירת אדנאור את הספריה, נסוג

חסינות תחום האוניברסיטה, וכי יפוצו הסטודנטים
הנפגעים. הם תבעו גם התנצלות
מטעם שר־המשטרה, ואת השעייתם מתפקיד
של אנשי המשטרה האחראים להתקפה האלימה
עליהם.

מומחיות שוטרי ירושלים
גירסת המשטרה מסר לכתב העולם
\ | הזה רב־פקד מיכאל בוכנר, דובר משטרת
ירושלים.
״קיים רק ויכוח אחד: האם המשטרה השתמשה
בכוח סביר לפיזור ההפגנה, או ביותר
מדי כוח. אין כל ויכוח שההפגנה
היתד, בלתי־חוקית, ושהסטודנטים ניסו להיכנס
לבניין הספרית
״אנחנו קבלנו על עצמנו לשמור על שלומו
ובטחונו של אדנאור, ותפקידנו היה להבטיח
זאת בכל מחיר. אנחנו ידענו שהסטודנטים
מתכוננים להפגנה, ודאגנו להבטיח
כוח משטרתי של 150 שוטרים. כש־השיירה
התקרבה לכניסה הראשית ראינו
שהכניסה חסומה על־ידי סטודנטים.

מכות באויר
ן ץ טודנט אחר, שהיה עד־ראיה לכל ה־
^ מתרחש, סיפר. :בזמן שהשוטרים הרביצו
לדויד עמדו שלושה סטודנטים על גג
אחד הבניינים הנמוכים ליד הספרית. השוטרים
הבחינו בשלושה ולא ביזבזו זמן מיותר
על דיבורים. הם תפסו סטודנט אחד, אברון
פולאקוב, ברגליו וידיו, וזרקו אותו מהגג.
כשהיה באוויר עוד הרביצו לו עם אלה
בראש. החברה הנותרים ברחו משם.
.כאן, בשלב זה, התחילו הסטודנטים
לצעוק לעבר השוטרים. הצעקות והקללות
נשמעו היטב בכל רחבי האוניברסיטה. סטודנטים
שלמדו אותה שעה יצאו מהבניינים
לראות מה קרה וכשראו איך השוטרים מכים
את חבריהם, רצו לכיוון ההפגנה ופתחו גם
הם בצעקות. השוטרים, שראו בבניינים מקור
סכנה חדש, גייסו קבוצה של 30 שוטרים
בערך, ולא נתנו לסטודנטים לעזוב את הבניינים.״

חבטה
בסנטר

ך* זמן ההפגנה נתקע למקום סטודנט
^ אחד, שלא ידע כלל שמתקיימת הפגנה.
סיפר על כך אחד מחבריו:
״זה היה יורם אולשן, בנו של מי שהיה
נשיא בית־המשפט העליון. הוא בא במכוניתו
לאוניברסיטה, ונתקל במחסום משטרתי•
השוטר עצר אותו ושאל אותו לאן הוא
נוטע• יורם הסביר כי הוא סטודנט למשפטים,
והוא נוטע לשמוע הרצאה. השוטר נתן לו
להמשיך בדרכו. יורם המשיך לנסוע ונתקל —
במחסום שני. השוטר שהיה במתטום אמר
ליורם לצאת ממכוניתו, ואז התחיל להכות
נראה אדנאור מרים יד, ספק לברכה וספק להגנה על עצמו. מעליו נראה אחד הכרוזיס.
אותו. יורם מיהר חזרה הביתה, וסיפר לאביו
על המיקרה.״
בשעה שהוצא הולצברג על־ידי אנשי־בטחון, אל ניידת המשטרה, לא פסק להטיח בפני
השוטרים המשיכו להכות בפראות. לפתע הנוכחים .״חזירים גרמנים!״ קרא לעבר אנשי השגרירות המערב־גרמנית. ואילו לעבר מאיר
ויסגל, נשיא מכון ויצמן, קרא :״אל תעז יותר לבוא לכנס יוצאי ברגן־בלזן ולהוזיל בו דמעות.״
ניגש סטודנט אחד אליהם, והציג את עצמו
כנציג הסתדרות הסטודנטים. הוא לא הספיק
להסביר להם מה רצונו, והשוטרים התנפלו גם הכוח המשטרתי. רק פרשי־משטרה בו״היו
בפנינו שלוש אפשרויות. האחת: לעליו.
הוא קיבל חבטה חזקה בסנטר ונפל. דדים נשארו בסביבה, כדי לעקוב אחר ההוביל
את השיירה דרך הקהל, ולאפשר
אז התנפלו עליו שוטרים נוספים, והיכו או מתרחש. קהל הסטודנטים מנה אז אלפיים פגיעה במכונית ואולי גם בגופו של האורח.
תו בלי רחמים.
איש, והוא החל להתרכז ברחבה ׳שליד השניה: להביא כוח חזק ולפזר מיד את
בניין המינהלה.
הסטודנטים, ולהכניס את האורח דרך הכניסה

מישלחת של הסתדרות הסטודנטים ביק הראשית. והשלישית: לעזוב אותם ולהכניס
פרס משטרתי
שה רשיון מהמשטרה, לערוך הפגנה ליד אותו בחלק האחורי, ולנסות להביא את ניתן הרשיון
ראש־הממשלה. משרד בניין
ך* סטודנט רמי אדר ראה כיצד חברוהאירוע
לידי גמר בלי התנגשות עם הכעבור
שעתיים, אך כשביקשו הסטודנטים
ן 4תיו ללימודים מקבלות מכות:
סטודנטים. אנחנו בחרנו באפשרות השלי״ראיתי
כיצד סטודנטית אתת מוכה ב להיפגש עם ראש־הממשלה עצמו, נמסר להם שית.
גסות, וכיצד היא נופלת ארצה. רציתי ל כי אינו נימצא במשרד.
״כשהכנסנו את האורח לספריה עמדו על
הרים אותה ולקחת אותה )מהמקום. שוטר

המרפסת כ־ 100 סטודנטים, שצעקו בוז ובל
אחד, שלא היה עליו מ יספר זיהוי של המיני
קריאות. מיד נשלחה למקום חולייה
״?הסתדר ולפתור בעיות״
משטרה, ניגש אלי והיכה אותי באלה. את
של 15 שוטרים וביקשה אותם לסגת. ההמכה
קיבלתי באף, וכשזזתי משם, כשאפי
שוטרים ראו שבפינת המיגרש עומד ארגז
ף ינתיים החלו להגיע מיברקי הזדהות
זב דם, הספקתי לקבל ממנו מכה נוספת ב>2לסטודנטים
הירושלמים. חתומים עליהם: עם אבנים.
גב. ברחתי משם, כי לא רציתי לקבל מכות
עמיתיהם מן הטכניון ומן האוניברסיטה של
״באותו הרגע הסתערה לעבר השוטרים
נוספות.״
סנאית גיסים, סטודנטית לפילוסופיה, ש תל־אביב.
הקבוצה הגדולה עם הכרזות, שעמדה בכנימאוחר
יותר, כשהצליחה מישלחת הסטו סה. כשההפגנה קיבלה צורה פרועה, ואפילו
היתר, אותה שעה במקום ורצתה לעזור
לחברתה המוכה, הרגישה גם היא את נחת דנטים להיפגש עם ראש־הממשלה, סיפר מאיימת, הורה רב־פקד מרקוביץ להתפזר.
זרועו של שוטר גברתן. היא קיבלה מכה אשכול על הפגנת־פועלים שנערכה פעם,
הסטודנטים התחילו לירוק, וצעקו לעבר
אחת ויחידה באלה, ונפלה במקום. סנאית בעבר הרחוק שלו, כשהיה חבר מועצת־ השוטרים ״אתם נאצים״ וכו׳ .אילו היו התלא
הבינה מדוע היכו אותה ,׳וכששאלה פועלים .״גולדה מאיר הציעה לי אז לקרוא גרויות פרועות. אז הצטרף כח משטרתי מלקצין
משטרה צחק לה בפנים. השוטרים למשטרה, אך אני התנגדתי. אני תמיד מטה וסילק את הסטודנטים למרחק סביר. הזרקו
אותה לבריכת המים שברחבת האוני חושב שאפשר להסתדר ולפתור בעיות, גם שוטרים הדפו את המפגינים בהשתמשם במבלי
לערב בעניין את המשטרה.״
כוח. גם המפגינים השתמשו בכוח. לנו יש
ברסיטה.
הסטודנטים תבעו מאשכול כי ייחקק חוק עשרה פצועים. אנחנו לא פיזרנו את המפהשוטרים,
שראו כי מחנה הסטודנטים

גינים עד הסוף, אלא שמרנו על המצב עד
שהאורח גמר את הביקור ועזב.
״אין זה נכון שלמשטרה יש קומנדו
לפיזור הפגנות. הנכון הוא ששוטרי ירושלים
מנוסים בהפגנות יותר מכל נפת
משטרה אחרת. שמעון מרקוביץ, ראש לשכת
הסיור, מנוסה בפיזור הפגנות. אנחנו
שייכים למחוז הדרום, המשתרע מחדרה ועד
נוף הנגב. במחוז הזה מתרחשות למעשה
כל ההפגנות .״כל נפה שיש בה הפגנה
גדולה, מבקשת תיגבורת, ומכל הנפות השייכות
למחוז שולחים תיגבורת. אצלנו המצב
הוא כזה, שמשטרת ירושלים ׳תמיד
שולחת את השוטרים מלשכת הסיור, בראשותו
של מרקוביץ. כך שבכל הפגנה
שמשתתפים שוטרי ירושלים מורגשת מומחיותם
בפיזור ההפגנה. בהפגנות האחרונות,
באחד במאי, אנחנו שלחנו תגבורת
לדימונה, וכששם הסתיים ׳ העסק, נשלחו
אותם השוטרים לאשדוד, והצטיינו בפיזור
ההפגנה.״

גהללי בן נהללי
ך ם בנהלל הרחוקה אירעה הפגנה, כ־
^ שהגיע אדנאור לביקור קצר בבית־התר־בות
המקומי. ההודעה הרשמית של המשטרה
מסרה כי היו מפגינים בודדים, שאינם מבני
המקום, אך גירסת אחד המשתתפים, דויד
בן־עמי, סתרה אותה.
סיפר בן־עמי לכתב העולם הזה :״לא רק
שאני בן נהלל, אלא שגם אבי הוא יליד
המקום. אני השתתפתי בהפגנה, וכמוני
היו עוד נהללים.
״ההפגנה אירעה בשבת, פששייווו את־אור
הגיעה למושב. כולנורצנו לבית־התרבות,
וביננו היו גם תלמידי בית־הספר
החקלאי המקומי. חלק מן הקהל מחא כפיים,
ואילו אנחנו קראנו קריאות בוז.
״השוטרים התנפלו עלינו, וקרעו את
הכרזה שאחד מבני המקום החזיק בידיו.
גיזבר המושב, עמוס הורוביץ, הורה לסלק
אותנו מן המקום. השוטרים נשמעו לו ודחפו
אותי לניידת. אחד השוטרים גם
היכר, אותי וקילל, כאילו שאני איש העולם־
התחתון.״
יומיים לאחר מכן, ליד מלון שרתון
בתל־אביב, חזר המאורע ונישנה פעם נוספת.
אדנאור הגיע למלון, למסיבת קוקטייל
שערכה לכבודו שגרירות ארצו. ושוב המתה
הסביבה משוטרים וממפגינים, מכרזות ומאל

מניין בכלא
^ זרחאחד, פרטיזן־לשעבר בשם שמחה
\*הולצברג, החליט לעקוף את מישמרות
המשטרה ולחדור לתוך המלון. הוא קשר
לגופו חבילת כרוזי מחאה, אותם הדפים
קודם לכן ביוזמתו. ועל חשבונו, וניצל את
העובדה שעובדי המלון מכירים אותו מביקוריו
הקודמים.
הפרטיזן־לשעבר, שהיום הוא איש עסקים
מכובד, לא עורר בכלל את חשדות השוטרים
והעובדים. אפילו רולף פאולס, השגריר
הגרמני, חשב כי הולצברג הוא אחד
המוזמנים. הוא לחץ את ידו והזמינו
פנימה.
כשהגיע אדנאור למלון, השליך לפתע
הולצברג את הכרוזים לעברו. תנועת ידו
וקירבתו היתרה הקפיצו כהרף־עין את אנשי
הבטחון הישראלים והגרמנים, ששלפו
מיד אקדוחים.
הולצברג נחטף והובל במהירות לניידת
משטרה .״חזירים מלוכלכים!״ עוד הספיק
לקרוא לעבר האנשים הנכבדים שמילאו את
האולם.
סיפר הולצברג לכתב העולס הזה :״השמיני
במאי הוא יום השנה ה־ 23 לפיצוץ
הבונקר בגיטו וארשה. בשנה שעברה נסעתי
לווארשה, ואמרתי קדיש על הריסות
הבונקר. השנה, באותו היום, הייתי עצור
במשטרה. היו איתי עוד שבעה עצירים
אחרים, מההפגנה ליד שרתו! *.לכן ביקשתי
שוטר שיצטרף אלינו, ואז הוצאתי מכיסי
את תמונתו של מפקד המרד בגיטו וארשה,
מרדכי אנילביץ׳ ,והנחתי אותה על ספסל.
כך נוצר מניין: שבעה עצירים, שוטר, תמונתו
של אנילביץ׳ ואני.
״ואז אמרתי קדיש.״
* בין העצירים היתה הסטודנטית רחל
אבנר׳ ,אשתו של ח״כ אורי אבנרי.

אנשים
״מ• והאשסלי ״
במסיבת קוקטייל שערך פריכם שינער,
מי שהיה ראש משלחת השילומים בגרמניה,

לכבודו של הקאנצלר־לשעבר קונראד
אדנאור, נכח גם חנן יכור, לשעבר

איש משרד־החוץ. תוך כדי שיחה עם ידיד,
הזכיר יבור את שמו של ראש־הממשלה
לוי אשכול. אדנאור, שעמד בקירבתו, בחברת
השגריר הגרמני רולף פאולס,
פנה אליו ושאל :״האם אדוני הזכיר את
אשכול? אשכול אשכול השם הזה
נראה מוכר לי. מי זהי״ • בהזדמנות
אחרת שאל האורח המערב־גרמני את מאיר
וויסגל, נשיא מכון ויצמן, לגילו. השיב
רויסגל :״שבעים ושלוש, אדוני.״ ״הו,״ זקף
אדנאור את גבותיו ,״כל כך צעיר וכבר כל
כך חכם.״ 9הקאנצלר־לשעבר ניצל כל
הזדמנות, כדי להביע בוז וביטול להפגנות
שנערכו נגדו. דויד בן־גוריץ, לעומתו,
הטיל בכלל ספק בכוונות המוצהרות של
המפגינים, .אינני בטוח אם האנשים האלה
הפגינו נגד אדנאור. יתכן שהם הפגינו דווקא
נגדי בקבלת־פנים שערכה השגרירות
המערב־גרמנית במלון שרתון, בתל־אביב,
גילה אדנאור קוצר־רוח בולט לעין. לאחר
זמן העיף מבט בשעונו ויצא מן האולם, כשהוא
מפטיר לעבר הסובבים אותו :״צריך
לצאת כבר. אינני רוצה לתת לאדונים המפגינים
שם למטה לחכות כל כך הרבה
זמן.״ 9וכך תיאר את אדנאור המראיין
של מעריב, רפאל כשן :״באיטיות...
מרים קולו לפתע בחיוך דק מן הדק
בקול נמוך, נ מו ך ...פונה ליועץ העומד
לידו — אבל נזכר בינתיים נזכר
שוב בהומור המיוחד היבש כל כך
מאופק מאוד נרגש בזעם בלי
פאתום לאקונית בלי היסוס נאנח
ברצון בפתאומיות בתוקף
נחרץ בשמחה בהיר ומפוכח חדי
משמעי בריגשה באנחת הזחה
מניח ידו על לוח ליבו בכנות בלי
סבלנות אינו מוותר בטון רך
בהתפעלות מקמץ אצבעותיו לאגרוף
בהחלטיות בטון אימתני בחמימות
גדולה בגאווה מסויימת משועשע
מוחלט בכל חוכמת החיים של 91
שנותיו.״

״כולנו בכים הקטן״
הדחיפות הגסות של השוטרים, החזירו
את ח״כ גח״ל אסתר רזיאל־נאור אל
ימי המנדט הבריטי. נזכרה השבוע אחותו
של מי שהיה מפקדו הראשון של האצ״ל:
״בשעת ההפגנה של הסטודנטים בירושלים,
ניסיתי לחזור על מיבצע אותו היינו עושות
בזמן האנגלים. אז, בשעת הפגנות, היו
הנשים פורצות קדימה, אל עבר השוטרים,
ומחפות בדרך זו על הגברים. השוטרים
הבריטים לא היו נוגעים לרעה בנשים. אבל
טעיתי. כשנדחפתי על־ידי השוטרים שלנו,
נוכחתי כי הבריטים, לעומתם, היו ג׳נטל־

רקדנית ספרים
פנים של מדונה
ה עול ם הז ה 1497

בולגריה
של יין ו שו שני ם

בולגריה, ארץ ה תיי רו תהעמ מי ת, מציעה
לך מרכזי נופש חדי שי ם וצירוף
נדיר של י ם והר בכפי פה אחת. טיי ל
ה קי ץ בבולגריה ו ה תרענן ב מי ה בדו ל ח
השק טי ם של הי ם ה שחור, ה ש תז ף
על ״ חו לו ת הז ה ב ״ שטופי ה שמ ש,
טיי לבעמקה שו שנים, שאף ל רי או תי ך
אויר ה רי ם צונן, מ ב רי א ומרגיע בתנ
אי א כ סון מ עולי םובמ חי רי ם נו חי ם.

מרפא והתרגעות
אורגת מזרחי כ״גן הפסלים״
גוף מאבן
מנים מושלמים 9 ״.אגב: ימים ספורים
לאחר שבנה האחד של רזיאל־נאור הוכה בירושלים,
נעצר בנה השני, אדיה נאור,
בתל־אביב, בהזדמנות דומה• 9כיצד מכנה
היו״ר לשעבר של הוועדה לאנרגיה אטומית,
הפרופסור ארנסט דויד ברגמן, את
המאבק שניהלו נגדו אנשי אשכול? מלחמת
הבורים 9 .בשעת הדיון על האבטלה
בכנסת, הפגינו עשרות מובטלים מאשקלון
ברחבה שממול. הם ביקשו להיפגש עם
יו״ר ועדת העבודה של הכנסת, ח״כ המערך
משה ארם, אך כשנודע להם כי הוא
חולה, ביקשו לראות את ח״כ המערך ישראל
קרגמן. קרגמן שלח שליח, להודיע
למובטלים כי אינו יכול להתפנות לפגישה
עימם, מכיוזן שהוא השתתף בישיבה חשובה.
ואמנם היה בישיבה חשובה באותה העת:
ישיבה במיזנון הכנסת • .באותו דיון
דיבר ח״כ אגודת־ישראל שלמה לורנץ
על המגמות השונות והמנוגדות המתרוצצות
בממשלה בייחס לבעיית האבטלה .״כשמערבבים
בשר וחלב,״ אמר הח״כ הדתי• ,זה
לא כל כך כשר.״ שיסע אותו שר־העבודה
יגאל אלץ :״זו הגדרה מאוד מעניינת.״
התנצל לורנץ :״היא טובה רק בכלכלה.״ •
השבוע, כשחזר ח״כ רפ״י ׳משה דיין
מחו״ל, ניגש במרץ רב לניסוח החלטות
ועידת מפלגתו שתתכנס בקרוב. הוא ישב
שעות רבות על עבודת הניסוח, ובאחת מן
ההפסקות, כשסר לביתו של בן־גוריון, הופתע
לשמע בקשתו :״המתן לי כאן שעה
קלה, כדי שאנסח את החלטות הוועידה.״
דיין נאלץ לחכות, ולאחר שעה הגיש לו
מנהיגו החלטות מנוסחות היטב. הודה דיין:
״כושר העבודה והניסוח של הזקן שם את
כולנו בכים הקטן.״ 9ממשלת ישראל
היתד, מיוצגת בהרכב חזק בהפגנת הסטודנטים
הירושלמים נגד האורח הגרמני. את
ראש־הממשלה ייצגה בתו, עופרה, הלומדת
פילוסופיה ופסיכולוגיה. את שר־הדתות
*רה ורהפ טי ג ייצג בנו, עמנואל, ואת
שר-המשפטים יעקוב שמשון שפירא
ייצג בנו, דויד• 9אחת הרקדניות הבולטות
ביותר בלהקת כרמון, אמירה ספרים,
זכתה לאחרונה להיבחר על־ידי ירחון צרפתי,
כדי לגלם את דמות המדונה. כזכור,
היתד, גם המדונה הראשונה, מריה, צברית,
ממש כמו אמירה • .הפתעה נעימה חיכתה
לזמרת מתי עינב, שחזרה מביקור ממושך
בארצות אמריקה־הדרומית (״הייתי גם בקר־ניבאל
המפורסם בריו״) .ברגע שעברה את
ביקורת המכס, שמעה במיקרה את מיצעד
הפיזמונים, מטרנזיסטור שהחזיק מישהו לידה.
היא גילתה כי אחד משיריה, המופיע
בתקליט אותו הוציאה לאור לפני צאתה
לחו״ל, טיפס לראש המיצעד • .הארץ כבר
מלאה בדיסקוטקים, לכן פתח השבוע צ׳אר־לי
בן״פימץ, אחד הטיפוסים הבולטים
של הבוהימה הירושלמית, ביסטרו דווקא.
• קריין הגל הקל של קול־ישראל, עמק
פרי, התמסר לאחרונה לתחביב הצילום.
הוא בחר לו את אחת מיפהפיות ירושלים,
אמנית אריגה בשם •טושנה מזרחי, כדי

שתשמש לו מודל. עוד לפני שהספיק לגמור
סידרת צילומים אחת, בגן־הפסלים בירושלים,
נעלמה שוש מן העיר. התברר שנסעה ללונדון,
שם היא מהווה מסרה לחיזוריו של
בעל־הון אנגלי, העוסק במיסחר בכלי־נשק.
• ישראלי אחר שיצא השבוע לחו״ל הוא
עוזר־הבמאי כני כהן. בני, שסיים לאחרונה
את עבודתו בסרטו של מנחם גולן,
פורטונה, יעבוד בפאריס בסרט חדש, לפי
המלצתו של פייאל ברסאר, עימו התיידד
בארץ, תוך כדי צילומי פורטונה.

ב ם; ק

ה ש בו ע

• דויד בן־גוריון :״אני חוזר ואומר
היום, כי ישנה גרמניה אחרת —
אבות אכלו בוסר, אבל שיני הבנים לא
תקהינה.״

• שבועון רפ״י ״מבט חדש״:
״אנחנו הננו בני דורו של בן־גוריון, וכך
ייחרץ שמנו על־ידי ההיסטוריה.״
9שם,, :ספק רב הוא, אם תקדיש
ההיסטוריה יותר משורה אחת לממשלת
אשכול.״
9הד״ר נחום גולדמן, נשיא ההסתדרות
הציונית :״אין חשיבות מעשית להבטחות
אדנאור.״
9הד״ר קונראד אדנאור, על ההפגנות
שנערכו נגדו ברחבי הארץ :״מקובל
על אנשים צעירים שיעשו שטויות, ואיש
מאתנו, כשהיה צעיר, לא נמנע מעשיית
שטויות.״

9העתון

המערב־גרמני

וואלט״ :״עתונים ישראלים, שששו לרכוש
מכונות־דפוס גרמניות, מכספי השילומים
הגרמנים, השתמשו בהן כדי להתקיף את
אדנאור ואת הרפובליקה הפדראלית.״
9אורי אליאב, מזכיר מועצת פועלי
אשקלון, על האבטלה :״מוטב כי במצב
כזה יבכה מזכיר מועצת־פועלים אחד —
מאשר במצב חמור יותר יבכו תושבי עיר
שלמה.״

בולגריה י דו עהב סגו לו תהמרפאה מיו
ח די ם שלה בזכו ת מ עינו ת ה מי ם
ה מינ ר ליי ם. ב סו פי ה־ בנ קי ה, ב חי ס רי ה,
ב קיו ס טנ די ל, תמצא שירו תי ם ר פו איי ם
מעולי ם לרפוי מ ח לו ת עצבים, לב,
כליו ת, דרכי המרה, סוכר, חו ט השדרה
ושיגרון. כל זאתב תנ אי פנ סיון
ממד רג הרא שונה ובה שג ח ת
רופ אי ם מו מ חי ם.

מחירים נוחים
בבתי הנופ שוההבראה, ליד ה מ עינו ת
ה מינ ר ליי ם, כולל פנ סיון מלאו טי פו ל
רפואי — ב חד רי ם של ט תי מי טו ת
מ־ 6עד 8דולר ליו ם.
ב״ חו לו ת הז ה ב ״ ו״ חו ףהשמש״ פנסיון
מלאו שרותי ם מ מד רג ה רא שונה
— ב חד ר של שתי מי טו ת מ־5.50
עד 6.50 דולר ליו ם.
ב סו פי ה — בב תי ה מ לון ה מ פו א רי ם
״ בלק אן ״ ו ״ רי ל ה״ פנ סיון מלא ושרו־תי
םממד רג הרא שונה בחדר של שתי
מי טו ת מ־ 6.50 עד 7.50 דולר ליו ם.

טיולים בינלאומיים
סיו רי ם של 3י מי ם ב אני ה ; ב לווי ת
מד ריכי ם מו מ חי ם: ורנה — איסט נבול
— ורנה מ־ 46 עד 68 דולר לאי ש.
ורנה — או די ס ה — ורנה מ־ 46 עד
68 דולר לאי ש.

בולגריה מציעה לך בתי
מלון חדישים, בילוי
מופלא במחירים עממיים.

בוא לבולגריה -
ותיהנה מסבר פנים חם

פנה ל סוכן הנ סי עו ת שלך
ל ק בל תפר טי ם נו ספי ם.
א שרות כני ס ה לבולגריה אפ שר ל ק בל
בצירות בולגריה בי שראל — רמת-גן.
הנציגו ת לעניני תיי רו ת של בולגריה
בי שראל: רחוב אבן־גבירול , 59ת״ א.

שחם לבינסון אילון

9ח״כ מפ״ם יעקוב חזן :״האבטלה
היא פשענו הגדול ביותר כלפי הציונות.״

חעתונאי עמוס קינן, על הכאות
מובטלים וסטודנטים :״אומרים על אשכול
שהוא פשרן. שטויות. עם חלשים הוא לא
יתפשר לעולם.״
@ עסקן רפ״י, נחום רז, על הכאת
הסטודנטים בירושלים :״המשטרה הצליחה
לעשות בשעה, מה שהאוניברסיטה לא הצליחה
לעשות במשך שנים — היא פתחה את
ראשי הסטודנטים.״

ספורט
טעימה יו רנו־

כדורגל

בז ־ ד ־ג ״ועהיורדו ־

מ עו ר ב -לאמ עו ר ב

דן ו ־יו ־ דז

יו ר דו־

הסיגריה העולמית

ס1£1ק£11ז£$א0

להקת הג׳ז הקול>ת ה שובה ב עול ם
תל-אביב ״היכל התרבות״
יום חמישי 19.5ב־.30
באר־שבע ״קרן׳
יגור ״יד למגינים״
יום ד׳ 18.5
ב־ 9.00 יום ג׳ 24.5
גבעתיים ״הדר״
חיפה ״ארמון״
יום ו׳ 20.5
ב־ 9.00 יום ה׳ 26.5
עין השופט
קרית ביאליק ״
יום א׳ 22.5
ב־ 9.00 יום ו׳ 27.5
נתניה ״שרון״
ירושלים ״בניני
יום ב׳ 23.5
ב־ 9.00 מוצ״ש 28.5
צמח — אמפיתיאטרון, יום ב׳ 30.5ב־9.00
כרטיסים: ב״שרותרון״ ,רח׳ עליה ,3תל־אביב
וביתר המשרדים.

ב־9.00
ב־9.15
ב־9.00
ב־8.30

פרסום בלקין

האםית אי ם

אחד מן ה קו ר סי םהב אי ם :

הל שון ה אנג לי ת — רמהמ מו צעת / £1י 1£זו א ג אז סמס
4 0 £ס 0א * 1ע 0115א _ £

) 2ספ רו ת אנג לי ת — רמהמ מו צעת — 1£\ 1£1זומ &אוסאס
שני הםברמתב חינו ת ה כני סהל אוני£אט
^ 7א 111£א 0115א £
ב ר סי ט ת לונדון — 0 .0 .£.
) 3הל שון ה אנג לי תברמה הנדר שתמטעם סינ די ק ט
ה ב חינו תהמ קו מי של אוני ב ר סי טתקמב ריג׳ —71א£כ< א/£ע £ 0
מ 0115אפא! 10* 7£ז תוכל, א ם תרצה, ל ע מוד ב ב חינו ת
מטעם אוני ב ר סי ט או תאלה (כאן בארץ) ולזכו תבת עו ד ה
מ ת אי מ ה.
אנ א פנה לקבלתנ תוני ם נו ס פי ם למ שרדנו, רח׳ מ ר מו ר ק
,16 בי מי ם א׳ — ה׳ , 18.00— 1700ו בי מי ו׳ ,16.00— 1400
או ט לפוני ת ,236334 ,ב או תן ה שעו ת.

פרסום עזריהו

נפתח
קורס

חדש

קא ראסה

אמנות הלחימה היפאנית, גיד ריקה.
בהדרכת מ יי קרובין (מארה״ב)
מחבר הספר ״אמנות ההתגוננות״.

״ בלזם״

המסקנות אותן פירסם נשיא ההתאחדות
לכדורגל, אריה שריג, בראשית השבוע, היו
שערוריה חסרת־תקדים בחיי הספורט של
המדינה. נשיא ההתאחדות המליץ להאריך את
חוזהו של המאמן הלאומי מילובאן צ׳יריץ׳
בשנה נוספת. השערוריה היתד בכך, ש־שריג
המליץ על הארכת החוזה למרות שלכל,
כיצ׳יריץ׳ ידע על קנוניה לברור
מכירת
מישחק בין שתי קבוצות ליגה במולדתו
— יוגוסלביה.
האבסורד. לפני כחודש נסע העיתונאי
הישראלי דוב עצמון לבלגראד (העולם הזה
,)1493 וכשחזר משם, דיווח כי איגוד המאמנים
היוגוסלבי פסק שצ׳יריץ׳ אשם. מכיוון
שידע עלעיסקת השוחד ולא דיווח
על כך לממונים עליו. על צ׳יריץ׳ הוטל גם
קנם בשיעור של שני אחוזים ממשכורתו.
בשבוע שעבר שהד. ביוגוסלביה ישראלי
אחר. היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל,
עורך־הדין התל־אביבי צבי (צביקה)
נסע לפיהוראה מיוחדת של נשיא
יפה,
ההתאחדות, כדי לברר אם אומנם ידע צ׳י־ו־יץ׳
על מכירת המישחק במולדתו.
ליפה נתגלו בדיוק אותן העובדות שנתגלו
לעצמון. אך לא רק זאת. יפה חזר לישראל,
כשהוא נושא עימו העתק מתורגם
ומאושר של פסק־הדין של איגוד המאמנים
היוגוסלבי, המרשיע את צ׳יריץ׳ .פסק־דין
זה נמסר לנשיא ההתאחדות.
השוני היחיד בין חוות־הדעת של שני הישראלים:
עורך־הדין יפה הביע את הדעה
כי צ׳יריץ, נידון בהליכים שאינם צודקים
מבחינה משפטית, כי בהליכים מעין אלה
לא היה מקום להרשיעו.
מכיוון שכך, הגיע יפה למסקנה שאין
מקום להתחשב בפסק־הדין היוגוסלבי, ולכן
אין מבחינה זו מניעה להמשך העסקתו של
צ׳יריץ׳ בישראל.
מסקנה אחרונה זו של יפה, ושל שולחו,
נשיא ההתאחדות, היתד אבסורד. כי פסק־הדין
המרשיע הוצא על־ידי חבריו של צ׳י־ריץ׳
— חברי איגוד המאמנים היוגוסלבי.
אין ספק, כי לו ההתאחדות לכדורגל היוגוסלבית,
ולא איגוד המאמנים, היתד, שופטת
את צ׳יריץ׳ ,היה העונש חמור פי כמה.
הסוואת העונש של צ׳יו־יץ׳ ביוגוסלביה,
הן על־ידי הנהלת ההתאחדות לכדורגל והן
על־ידי נשיאה, הראו פעם נוספת את דמותם
האמיתית של שליטי ההתאחדות.
חבר הנהלת ההתאחדות דוב שיבא אמר
בזמנו :״זה שצ׳יריץ׳ לא היה מעורב בפרשת
השוחד לא צריך להיות גורם לטובתו,
בשיקול אם להאריך את חוזהו או לא.׳׳
בהתאחדות לכדורגל, בישראל של , 1966
העובדה שצ׳יריץ׳ היה מעורב בפרשת השוחד
אינה מהווה גורם בשיקולים הקובעים
את העסקתו.
כדורסל צרותיו ש ד מאמן
להיות מאמן נבחרת הכדורסל הישראלית
זה תפקיד לא קל. תמיד ישנם כאלה
הבאים בטענות. למה המאמן שיתף ב־מישחק
שחקן א׳ ולא שיתף שחקן ב?,למה
הנבחרת לא מנצחת? מתי סוף סוף תהיה
לנו נבחרת כמו שצריך? כל הטענות האלה
הן, כמובן, לגיטימיות וקשה תמיד לדעת
אם הן מוצדקות או לא.
שמירה אזורית־לוחצת. הטענות האחרונות
נגד מאמן הנבחרת הלאומית בכדורסל,
שמעון (״צ׳ינגה״) שלח, הועלו
בתחילה בלחש, על־ידי יושבי היציעים
הצדדיים במישחקי הכדורסל, ומאוחר יותר
על־ידי מאמני כדורסל מתחרים.
בין הטענות :״כוכבי הנבחרת אינם בכושר
כמו בעבר״ ,״במישחק האחרון של
הנבחרת, נגד הקבוצה האמריקאית ג׳ורג׳-
טאון מקנטאקי, לא ידעו הכדורסלנים
הישראליים לשחק נגד שיטת השמירה ה־אזורית־לוחצת
של האמריקאים — למה לא
לימד אותם את זה המאמן?״ ״למה החליף
המאמן את השחקן המצטיין אמנון אבידן
באמצע המישחק, למרות שהצטיין?״
שלח חושב, שקל מאוד להעביר ביקורת
על ניהול מישחק כדורסל, אחרי שהוא
כבר הסתיים. הרבה יותר קשה זה לקבל
את ההחלטה הנכונה בזמן המישחק.
מד זאת אומרת שהנבחרת אינה משחקת
כדורסל מודרני? הנבחרת משחקת בצורה הדומה
לכדורסל האירופי. מדוע דווקא הכדור

האמריקאי נקרא מודרני? איך אפשר
לדרוש בכלל מכדורסלנים ישראליים שישחקו
בצורה האמרקאית? איך אפשר בכלל
להשוות את התנאים של שני הצדדים?
אם שחקן ותיק כבר לא בכושר, ממתי
המאמן אשם בזה? ידוע ששחקנים ותיקים
לא נותנים את הכל במחנות האימון של
הנבחרת. תני כוהן־מינץ הוא היחידי מהוותיקים,
שיודע שהוא כרגע לא כל כך טוב,
ולכן הוא באמת מתאמץ. אבל השאר הם
שועלים ותיקים, ואי־אפשר לדרוש מהם יותר.״
באו בטענות למאמן, שהוא החליף יותר
שחקנים במישחק האחרון של הנבחרת:
״המטרה שלנו כרגע היא מישחקי אליפות
אסיה בבאנקוק, ולא המישחקים של כינוס
הפועל. הצרה עם השחקנים הצעירים שלנו

מאמן שלח בפעולה*
למה הנבחרת לא נזנצחת?
היא, שאין להם מספיק נסיון בינלאומי.
ואם לא בהזדמנויות כאלה, מתי הם ירכשו
אותו?
״צריך לתת הזדמנויות לצעירים לשחק,
להיות גרועים אולי, אבל לרכוש נסיון.
יש לי תיכנון של מטרות, שלשמן משחקת
הנבחרת. אני לא יכול לקבל הוראות מהעיתונות
מתי להחליף שחקנים ומתי לא.
״הנבחרת לא שיחקה טוב נגד השמירה
האזורית־הלוחצת של האמריקאים. נכון:
זה לא דבר שלומדים ביום. דויד קמינסקי
לא שיחק במישתקים האחרונים, כי הוא
היה פצוע. זו האמת הפשוטה. שאלתי
אותו אם הוא יכול לשחק, והוא אמר
שלא. אמנון אבידן היה טוב, אבל כשהחלפתי
אותו החלפתי אותו עם תני כוהן־
מינץ, שנם כשהוא חלש יכול לתת לקבוצה
יותר. שואלים אותי למה לא החלפתי את
גדעון פרייטאג, שהיה חלש. איך אני יכול
לדעת מראש ששחקן יהיה חלש? פרייטאג
היה הכוכב בדרבי בין מכבי והפועל. צריך
לתת לשחקן לשחק קצת, כדי שהוא יראה
מה שהוא יודע.״
שלח בכלל חושב שמהשחקנים הוותיקים
של הנבחרת לא תצמח הישועה לכדורסל
המקומי. יש לו תוכנית הבראה לטווח ארוך.
האמריקאים הטובים הזמינו ששה־שבעד.
כדורסלנים ישראליים צעירים לקייץ, למחנה
אימון לאמריקה. הישראליים צריכים רק
לשלם עבור כרטיס הטיפה. ואת המש־עשרה
אלף הלירות כבר יגרדו איכשהו.
אם כל שנה יסעו שבעה ישראליים לאמריקה,
ילמדו חודשיים כדורסל אמריקאי
ויחזרו כוכבים, יהיה לנו בארץ כדורסל
כמו שצריך ואנשים יפסיקו לבוא בטענית
אל המאמן.
* מנהל נזישחק נבחרת הפועל־ישראל נגד
ויסלה־קראקוב, בו ניצחה קבוצתו בשיעור
.68:72

פינסקר 8חל־אכיב, טל 57438 .
העולם הזה 1497

השבוע בשרו האירוס!,
המוזרים מתרשל השנה-
והחותנת החזירה צ׳י
^ ל אחד יוד?} על תרומתו של משה
מונטפיורי, בארון אנגלי ממוצא איטלקי׳
לארץ־ישראל. אבל לא כולם יודעים על
תרומתו לאנושות, בצורת בנים ושילשים
וריבעים, כמו, למשל, אלן, בת נינו, החיה
בניו־יורק.
כמו ברומן־זעיר סנטימנטלי, נפגשה בת
האצילים הצעירה, אלן מונטפיורי, בדייל
יפה־התואר גרשון סטסיק. הם לא רק נפגשו׳
אלא אף התארסו, בטקס רב־רושם.
אבל בניגוד לפגישה המרטיטה — היו האירוסים
מצחיקים נורא, וביטול האירוסין
— עוד יותר מצחיק.

דייל ודוגמן ויפה
לן מונטפיורי מתגוררת בניו־יורק
עם אמא שלה, שהיתר, נשואה כבר
שלוש פעמים. מזה פעם אחת לזמר טוני
בנט, ופעם אחת עם איש, ממנו ירשה
כמה מיליוני לירות. היא קיבלה את הירושה
לא מזה שהוא מת, אלא מזה שהוא
התגרש ממנה.
האב של אלן שמו ג׳וליום מונטפיורי,
והוא גם כן עשיר גדול מאוד. כי האציל
הזה מייצר חמישה מיליון שמלות לחודש.
ובכן׳ אלן המאושרת והעשירה, עם ה־אמא
היפה והעוד־יותר־עשירה שלה, הכירו
את גרשון. הוא עצמו גם מייצר כל מיני
דברים. אומנם לא שמלות, ולא מיליונים,
אבל תכשיטים, שהם צירוף של עבודה
תימנית מסורתית, ותיכנון אולטרה־מודדני.
חוץ מזה הוא גם דייל וגם דוגמן וגם יפה.
הדייל המוצלח הזה הכיר את ארוסתו־לעתיד
במסיבה בניו־יורק. הם התחילו לשוחח
זה עם זו, לספר זה לזו את תולדות
חייהם, ותוך כדי שיחה אמרה אלן שהיא
היתד, מאוד רוצה לבוא לבקר בישראל,

מיוצג על־ידי אלן מונטפיורי, בת נינו של הבארון
משה מונטפיורי (מימין) ,שנשא לאשת בת למשפחת
הבארון רוטשילד. למרות המשפחה הטובה־מאד, ועשרה העצום, לא היססה אם הכלה
לקחת מהחתן כסף, עבור שיחה טלפונית. החתן עצמו נראה בתמונה משמאל, בשיא האושר.

בית מונסיפיווי

החדשה, וכבר הרימה טלפון וצילצלה ל־טיימס
ולהראלד טריביון, והודיעה לכולם
שבשעה טובה, בתה עומדת להתארס.
היא עוד לא טיימר, להודיע את החדשה

ארס, והאמא בכתה קצת בקצה השני של
הקו׳ בתל־אביב.
בקיצור, המסיבה המשפחתית נערכה עוד
באותו לילה, במסעדה איטלקית מפוארת.

בת האציל ים והדזגמן
למרות שהוריה לא ציונים לגמרי.
גרשון אמר לה באדיבות ג׳נטלמנית שבבקשה,
למה שלא תבוא? היא ענתה לו
מיד למה לא? אבל היא לא יכולה לבוא
כך סתם, לבד. כי הרי גברת צעירה ואצילה
לא יוצאת למסעות עם אדון שאינו בעלה,

כרטיס כמקום טב?ן ת

ארוסתו סירבה לבוא לישראל, בניגוד לסב־סבת המהולל, שביקר
בארץ שבע פעמים, ושעל שמו נקראים רחובות רבים ברחבי הארץ,
בגלל חלקו הרב בהצלחת יהודי המזרח מפוגרומים לפני מאה שנה.

^ כלה רצתה טבעת-אירוסין, אבל
( |החתן נתן לה במקום זה כרטיס טיסה
לארץ, במחיר של שמונה־מאות דולאר.
האירוסין נערכו בניו־יורק. האמא נידבה
למסיבה ארבעה ארגזי שמפניה, שני ארגזי
ויסקי ושמונה תרנגולי־הודו ענקיים.
כולם היו מאושרים נורא על שהילדה שלהם
מתחתנת וכולם היו עצובים נורא על זה
שהיא עוזבת אותם ונוסעת לארץ־ישראל.
כי גרשון הדייל, שהוא פטריוט גדול,
אמר שלא יוותר על ישראל כמקום מגורים,
ביחוד שהוא עומד לבנות לו בתל־אביב
דירה מפוארת עם שטרות־כסף מתקופת
הצאר הרוסי, בתור ציפוי־קיר בבית־ה־שימוש
וחדר־האמבטיה. וזה נוסף על הדירה
המפוארת שכבר יש לו.
הארוסה לבית מונטפיורי, לעומת זה,
רצתה להישאר בניו־יורק ליד ד,אמא שלה,
וכל המשפחה. בני הזוג התחילו לריב,
משפחת הכלה התחילה להאשים את החתן
שהוא רוצה את הבת שלהם רק בגלל
הכסף שלה. האירוסים בוטלו, ולכן גם
בוטלה העילה לאירוסין — הלא היא
נסיעת אלן מונטפיורי לישראל. היא תמשיך
לגור בניו־יורק מבלי שתראה את רחוב
מונטפיורי. שלא לדבר על שכונת מונטפיורי.
השבוע קיבל הדייל החתן, שהגיע ב־נתיים
לישראל את שמונה מאות הדולאר
שלו, שהשקיע בכלה. אבל משפחת מוני
טפיורי הקפידה לנכות מהם שישים ושניים
דולאר, תמורת ארגז השמפניה ש־התבזבז
במסיבה, ועבור שיחת־הטלפון, בה
הודיע גרשון לאמו על אירוסיו.

או ארוסה הרשמי, לפחות! האצילות מחייבת!
לכן היא הציעה לו, שלשם הנסיעה
הם יתארסו קצת.
עוד באותו הערב, כשליווה אותה הביתה,
סיפרה אלן לאמה שיש לה תוכניות להתארס.
האמא עוד לא סיימה לשמוע את

מופיע על מדי־הדייל, של גרשון סטסיג,
אחד הגברים היפים ביותר בארץ, נש־הוא
עולה על המסלול כדוגמן־לוויה לדוגמניות, בתצוגת־אופנה.

ביו! אדעל

לעיתונים, וכבר הרימה טלפון שני, ציל־צלה
לסבא של אלן שגר בברוקלין, והזמינה
אותו למסיבת־האירוסין של בתה.
גרשון עצמו התחיל לחשוד שהעסק הוא
רציני, והתחיל להשתכנע באירוסין שלו.
הוא צילצל לאמו, והודיע לה שהוא מת־

יחד עם הסבא וכל המשפחה, הוחלט תוך
שבוע־שבועיים לערוך את האירוסין עצמם.
גרשון כבר השתכנע סופית ולקח את העניינים
הכי ברצינות מכולם.

מעז
יצאהמוסיקה
רן אלירן הוא הצבר הקלאסי: יש לו
עיניים כחולות, שיער כהה מתולתל, הוא
יפה ושובב ועוקצני, והוא בא ארצה לביקור,
במלאת לו עשרים־ותשע שנים.
עד לפני ארבע שנים הוא היה חצי
הצמד מהצמד של רן אלירן ונחמה הנדל.
הצמד הזה נפרד בצורה די רומנטית, זה
קרה באווירון, בערב פפח. רן ונחמה
נסעו לסיבוב הופעות בפיטסבורג, יחד
עם גאנדי וכל מיני קצינים אחרים.
התחלת הנסיעה עברה בשקט יחסי, אבל
לאחר שהמטוס הצליח להמריא, גילה רן
שעל ידו יושבת בחורה עוצרת נשימה:
״היו לה בריקדות על השיער,״ הוא מתאר,
״ועקבים עד לשמיים. זה היה בשבילי
אתגר. החלטתי שפסח־או־לא־פסח, אני שם
עליה את השארם הצברי שלי.״
הוא שם עליה אותו, ואז התברר לו
שהיא דוגמנית בשם פטריציה, יהודיה,
לאוו דווקא מיליונרית אלא ההיפן־ מזה,
בת לאב כורה פחם, ולמשפחה בת אחת
עשרה נפשות החיה בהרי פנסילווניה.
נחמה שישבה לצידו עודדה אותו .״נו,
נראה אותך,״ היא אמרה לו .״היא תמיד
שמרה עלי שאני אהייה ברמה אסתטית
מתאימה,״ הוא מספר בהנאה ,״והיא תמיד
דאגה שאהייה מוקף בחתיכות הנכונות.״

החתיכה הזאת פטריציד, הייתה כל כך
נכונה שרן מוקף בה עד עצם היום הזה.
החתונה נערכה בניו־יורק, במועדון־התיאטרון
שברובע האמנים, בחברת כמה ידידים ורב
קומוניסטי. באותו זמן כבר הייתה מטורפת
אחריו, גילתה לו שהיא הייתה במצב כזה
גם לפני שהכירה אותו. היו לה בבית
המון תקליטים שלו, כי היא הייתה תמיד
מטורפת אחרי מוזיקה מהמזרח.
חיי הנשואין שלהם התחילו. רן התחיל
לעבוד על התואר בוגר אוניברסיטה שלו,
וסיים אותו, ופטריציה עבדה כדוגמנית.
אחרי רן היו רודפות כל הנערות שאוהבות
בחורים גבוהים ויפים, ואחרי פטריציה
היו מחזרים כל הזמן בחורים שאוהבים
בחורות אינדיאניות, כי כשהיא הייתה משתזפת
בשמש אי־אפשר היה להאמין שהיא
בעצם לבנת־עור.
כל החיזורים הללו גרמו למעט חיכוכים
בין בני־הזוג, ומרוב התרגשות התחילה

דרךו, ברץ ונזי תי

הופ!111131-

אילנה ושייך סולימן

לנוגה שמירה משכונת נחליאל ב־הדרה,
ששינתה את שמה לנוגה לורד,
קוראים בקיצור סולטנה. היא בת תערו*
בת לאס תימניה ואבא קווקזי, ובל זה לא
הפריע לה לקחת את חפציה ולעזוב את
הארץ, ולמצוא את אושרה בארצות־הברית.
שם התגלתה כאחת הרקדניות הטובות ביותר
של ריקודי־בטן, ואפילו לימדה את
שירלי מקליין לרקוד אותם, לצורך
הופעתה בסרט גולדפארב שוב הביתה.
לפני זמן מה הגיעו ארצה השמועות שהיא
מנהלת רומן עם ישראלי. היות ואמריקה
היא רחוקה, זה לקח די הרבה
זמן לברר שאותו ישראלי הוא יורם ליי
נ ר 30 ימאי לשעבר, ומוכר תכשיטים
תימניים בהווה. אך לפני שהתברר בדיוק מיהו
יורם, התברר שהוא כבר בעלה של נוגה,
ועוד לפני שהתברר מה הוא עושה בחברתה,
נודע שהשניים מתגרשים.

השייך סולמן אל־הוזייל הפסיק אומנם
להתחתן כבר לפני חמש שנים, אבל
בכל זאת הוא נשאר השייך סולימן הגדול.
הוא עדיין מוצף במכתבי הערצה של יפהפיות
אמריקאיות שדורשות להתחתן אתו,
והוא עדיין מוכן לתת עצות לכל גבר צעיר
שאינו יודע איך לשמור ולטפח את אהובותיו.
השבוע
ביקרה אצלו אחת הנשים היפות

פטריציה ורן
פטריציה להתבטא. כי היא ניחנה בכשרון
בלתי רגיל: כשהיא כועסת, היא
מתחילה לכתוב מלים למנגינות. מרוב
מריבות היא חיברה הרבה מאוד מלים,
ואת אחד משיריה אף שר פיט סיגר.
חוץ מזה יש להם חדר שינה עם אורות
מיוחדים וכשהאשה הזאת נכנסת למצב-
רוח׳ היא מתחילה לרקוד ריקודי־בטן.
היא אוהבת אותם כמו אוכל מזרחי,
וכמו את רן, בעלה, כל דבר שבא מן האחור
הזה של העולם.
על עצמו מספר האורח רן אלירן מעט
מאוד .״כשמוחאים לי כף,״ הוא מודה בביישנות
,״זה מעורר אצלי מיצים בגוף.
זה כמו זרם חשמלי. ולכן, למרות שאני
חולם לעשות סרטים, אני לעולם לא אעזוב
את השירה.״

שיא

סולטנה

שש מאות אנשים ישבו במוצאי־שבת באולם
העצמאות של מלון שרתון ונעצו
עיניים בשני הזוגות שעל רחבת־הריקודים.
שני הרוקדים לבשו חליפות מהודרות
וענדו עניבות־פרפר, ושתי העלמות לבשו
שמלות כל כך קצרצרות, שגילו את ברכיהן,
אם לא למעלה מזאת. הן גם נעלו נע־לי־לכה,
וגרבו גרביים לבנים, קצרים, דבר
שהוא בהחלט באופנה, בהתחשב בעובדה
שהן בנות תשע, בסך הכל.
בני זוגן, שריקדו איתן בזריזות רבה
טוויסט וסווינג וצ׳ה־צ׳ה־צ׳ה, לעיני כל הקהל
המתמוגג, היו יותר מבוגרים. האחד
הוא כבר בן עשר, ולשני מלאו בדיוק באותו
יום 13 שנים, וכך הוא נכנם לעול־,
המצוות.
אבל זו לא היתד, סתם חגיגת בר־מצווה.
זו היתד, הגיגת הבר־מצווה הכי יקרה ש־הוחגר,
אי־פעם בארץ. מחיר המסיבה בלבד:
25 אלף לירות!
בעל השיא החדש הזה הוא יחזקאל

די ד ת הרווקים דירת הרווקים שבהצגה, איכלסה רווק
אחד ושלוש דיילות מעופפות. אבל זה
כלום לעומת דירת־הרווקים שבשדרות ח״ן
בתל־אביב, שמאכלסת רווקה אחת ושלושה
דיילים מעופפים.
ארבעתם מתגוררים להם שם בארבעה חדרים,
הדיילים הם רפי שאולי, אחיו
תדי ואכי אברמוביץ׳ והרווקה היא
רווקה מפורסמת בעולם כולו — מאנדי

רייס־דייוויס.
היא הידידה הפרטית לגמרי של רפי שאולי,
היא ארוסתו, והיא עסוקה בלימודי־היהדות,
כדי להפוך בעתיד הקרוב לאשתו־החוקית־לנצח
בזמן
שהיא לא לומדת אידישקייט, היא
מנהלת את משק־הבית של דירת־הרווקים.
בתור אסיסטנטית שלח משמשת לפעמים
חלמהמ 3נ ס, שהיא ידידתו של הדייל
תדי. היא בעצם דוגמנית, אך בין תצוגה
לתצוגה היא באה, ועוזרת למאנדי המהוללה
להדיח את הכלים.

גולדמן, ששמו הוא בעברית איש־זהב,
אבל בעצם הוא יותר מזה. הוא איש־יר,לומים.
הוא בסך־הכל בן ארבעים, וכבר הצליח
להיות עשיר מאוד, מבלי שירש כלום
מהוריו, אלא הכל בכוחות עצמו.
בין שש מאות האנשים שהוזמנו לחגי־

הא ופון ש...
שמעונה שוורץ, הדוגמנית היפהפיה
שנפרדה זה מקרוב מבעלה בני בירק,
אחרי סקאנדלים קולניים, נראתה מיס־תודדת
עם האכס־בעל, בצורה ידידותית
ביותר, בדיוק לפני שנסעה לדרום־אפרי־קה,
כדי להתעודד מפרשת גירושיהם
הסועריסז

ביותר בארץ, אילנה עדן. הוא די התעניין
בה, למרות שהיא קצת רזה מדי
לטעמו, וזקוקה למידה די גדולה של טיפול
ופיטום. לעומת גיזרתה הדקה, שלא נראתה
לו מספיק מרופדת, התפעל השייך נורא
מעיניה, החמיא לאילנה שיש לה עיניים של
בדווית.
אילנה לא באה אליו בגפה, אלא עם ידידה
שלמה וישינסקי. שלמה, הנקרא
בזמן האחרון ירמיהו שלא רוצה, עומד
בפני בעיה קשה מאוד בהצגה בה הוא
מככב: יש לו שתי נשים, אילנה עדן וברכה
נאמן, והוא לא מסתדר עם
שתיהן.
לכן הוא ניצל את ההזדמנות להתייעץ עם
השייך מה לעשות במיקרה כזה. השייך נתן
לו רצפט:
״אסור בשום אופן לחזר אחרי נשים —
צריך להתחתן איתן. אי־אפשר להשוות חתיכות
שמבזבזים עליהן את הזמן, לנשים
חוקיות. זה משהו שונה לגמרי.
״צריך לחלק את היום לשעות,״ המשיך
השייך ,״ולהקדיש לכל אחת את הזמן שלה.
וצריך לאכול כל ערב בשר: יונים, עופות,
כבשים, לא חשוב מה. העיקר — הרבה
בשר.״
כששלמה שאל אותו אם הוא מוכן לקנות
את אילנה, השיב השייך בחיוב. הוא
מוכן לקנות אותה תמורת גמל ושמונה
כבשים. לא יותר מזה.
כדי לסיים את העיסקד, בחיוב דרוש עתה
רק דבר אחד: הסכמתה של אילנה.

חדע\
נר, העשירה הזאת, היו שליש מכרים, ידידים
וקרובים, שליש יהלומנים ושליש —
כל הפועלים של גולדמן. כי כשם שהוא
אוהב את היהלומנים ואת ידידיו, הוא אוהב
את פועליו.
ומה עושים האורחים בבר־מצווה, כשהתענוג
עולה יותר מארבעים לירות ישראליות
לגולגולת? קודם כל, הם קיקטלו
מסביב לבריכת־השחיה של המלון, ואחר־כך
הם רקדו לצלילי־התזמורת, צפו בתוכנית
המועדון, ואכלו ארוחת־ערב.
מה הם אכלו? כמו בכל בר־מצווה מהוגנת•
מרק, ובשריתרנגולת, וסטיק, וקינוח.
ההבדל היה שבעד ארבעים לירות קוראים
לבשר־התרנגולת עוף בנוסח הוואי, ושמו
של הסטיק היה אומצת־בשר ולינגטון. השולחן
אליו ישבו לאכול ההורים, שני בניהם׳
הסבא והסבתא — נקרא בשם הצנוע
שולחן הנשיאות.
ומי יודע איזה שם היו נותנים לשולחן
בעד 30 אלף לירות!

מה קווה כשמלכת הבוהמה נישאת למיליונר בר׳ג־בעומו?

הופ!
ך* דיין יומן החדשות שידר ביום ה־
1/ראשון סיפור מעניין, על חתונה מוי
זרה .״בבירות,״ הוא סיפר ,״נערכה
חתונה של זוג לוליינים. החתונה נערכה
בגובה של שמונה־עשר מטר, כשמכבי־האש
עומדים למטה, ממתינים שמא מישהו מבני
הזוג יפול באמצע הטכס. אני,״ סיכם
אותו קריין ,״לא הולך לאותה חתונה, אלא
אני הולך לחתונה אחרת, בגני־יהודה.״
במלון גני־יהודה הירושלמי נערכה באותו
יום חתונתם של אלה שפירא ודויד שיף,
והיא היתד, מסעירה לא פחות מחתונתם של
הלוליינים. כל המי־ומי שהגיעו אליה, הסתובבו
סביב בריכת־השחייה של המלון,
לאור מנורות בצבעי כחול־אדום, כשביניהם
חולפת הכלה היפהפיה, אלה שפירא.
היא התנודדה מרוב התרגשות, ובאותה

אחת על כל אצבע, אותן קיבלה מדויד.

פרחים במקרר
חברות שלה מהמספרה של א1טה,
ז ן וכל הספריות, יודעות שהיא עומדת
לנסוע לאירופה, לציריך, מחרתיים. אבל
היא לא קנתה שום דבר מיוחד, כי הרי
היא תקנה שם את הכל. כמו־כן היא עומדת
לקבל עוד טבעות, והיא שמחה מאוד שיש
לה שמונה אצבעות בשביל כל הטבעות
שהיא תקבל.
חוץ מזה היא גם סיפרה שם את החדשה
המסעירה :״סוניה,״ היא לחשה לכל הספריות
,״צילצלה אלי, והתנצלה מאוד שהיא
לא יכולה לבוא לחתונה שלי!״ אחר־כך
היא הנמיכה יותר את קולה, וסיפרה

חיוור אוזו־ון

לפני נישואיהם מחזר דויד שיף אחרי כלתו,
כחדשיים מאז החל בחיזור הראשון. תוך אותה
תקופה הספיק להכירה, לחזר אחריה, לבקש את ידה, ולשאת אותה.
התרגשות גם סיפרה שכבר שלושה ימים
אינה יודעת מה איתה. היא איבדה לגמרי
את הראש, היא כולה עצבים, היא מטפסת
על הקירות ואוכלת את הציפורניים. היא
כבר היתד, בסלון אנטה, ואצל הקוסמטיקאית
אסתר גורלי׳ המכונה אסתר מרחוב
גזר, ושוב אצל אנטה ושוב אצל אסתר.
את כל זה היא סיפרה עם שתי ידיים
המתנופפות באוויר, ושתי טבעות חתונה,

מי זה האורח? אדנאואר, כמובן. יש להם
ארוחת ערב איתו בדיוק ביום החתונה שלה.
ובזה עדיין לא הסתיימו צרותיה, כי
כשכבר הכל היה מסודר, והכלה היתד, כבר
עם אמה, בדרך לירושלים, ניזכרה פתאום
האם ששכחה את זר־הפרחים בפריג׳ידר.
מובן שאי־אפשר היה לוותר על זר הפרחים.
המכונית עשתה סיבוב, לאחר שהגיעה
כבר לצריפין, וחזרה לתל־אביב,
להוציא את זר־הפרחים מהמקרר.
גם לחתן היו בעיות משלו: עליזה שדה,
למשל, מלכת־היופי של השנה שעברה,
היתד, מאוד מעוניינת להיות מוזמנת לחתונה.
היא גיששה וגיששה וניסתה לרמוז
לו בכל הצורות, אבל הוא לא הזמין אותה.
הוא יודע שכלתו אלה איננה מעוניינת שהוא
יביא לחתונה שלהם את כל היפהפיות
שלו. היא רוצה להיות הכי יפה בחתונה.
בעד זה היא גם מאוד לא שמחה
שדיצה חבס תהיה שם.

יפהפיה בפרווה

ף* חתן והכלה היו מוכנים. האמא ון
האבא של שני הצדדים עמדו בפתח
ולחצו את ידי הקרואים, ויחד איתם עמד

צעד ואשוו

בחיי הנשואין שלהם הוא הענקת הטבעת.
הצעד השני יהיה עוד טבעת.
אלה מאושרת על שדויד הבטיח להעניק לה עוד טבעות.

11ף ה 11 נרגשת הכלה בצורה נו־ו
1! 11 /ראה, התרגשות שלא
הרפתה סמנה בשלושת הימים שלפני הנשואים.

גם שלום שאול, האיש המנבא לפי כף
היד. בשעה שהוא לחץ את הידיים לקרואים,
הוא גם סיפר להם, איך אמר לחתן שהוא
עומד להתחתן, ואיך החתן לא האמין לו.
והנה, עכשיו החתן כן מתחתן.
כל המי־ומי לחצו את הידיים של ד,מיומי׳
ואז ניכנסו לתוך החתונה. נכנם הכתב
גדעון רייכר, שהיה מקושט בחנה ריי
מצד אחד, ובציקי גן־מור מצד שני. הנה
אותו יותר, כי היא היתד,
ריי קישטה
מלאה פרווה יפה.
נכנסה לשם מירה פרידמן ממיצי סאן־
פרש, עם בתה, מאותם המיצים. נכנס משה
ברעם ומשה כרמל, שניהם בכבודם ובעצמם׳
ונכנסו לשם גם יצחק נבון ואופירה
אשתו, גם הם בכבודם ובעצמם.
אופירה היא אשד, עסוקה מאוד, כל יום
היא מטפלת טיפול פסיכיאטרי בכל הילדים
של אילן וביום ראשון היא מטפלת טיפול
פסיכיאטרי בילדים של מיחא, ולחתונה היא
הגיעה ישר משם.

והפיל אותה על הסלע ופצע אותה בכתף
ושפך את כל הסלט־פירות.
גורלו של המלצר יהודה היפה לא היה
טוב יותר. העיפו לו צלחת של סלט בפנים,
הדפו אותו ודחפו אותו. כעבור עשר
דקות כל המהומה נגמרה, ואיתר, גם האוכל.
ואז, כשהאוכל נגמר, הגיעה למקום דיצה
חבם׳ עם חליפה כחולה מהודרת וכובע פרחים
על הראש. הכלה לא היתר, מאושרת
מזה, והיא הפכה עוד פחות מאושרת כשהגיעה
למקום אירית אילני, אשתו של הקבלן
אילני, עם ערימות יהלומים על הידיים.
אבל
כאשר הגיע טדי קולק, השתפר מצב
רוחה של הכלה. הוא היה מלווה בסגנו,
שהיה מלווה ברותי נוימן, שהצליחה בהזדמנות
מסויימת אפילו לדבר עם הבוס של
הסגן שלה, פנים־אל־פנים.

עוד יותר בלחש :״גם בעלה צילצל וגם
הוא אמר שהוא מצטער מאוד שהוא לא
יכול לבוא לחתונה שלי.״
כל הספריות הצטערו מאוד לשמוע את
זה, ושאלו אותה מי הם סוניה ובעלה.
״מה? אתם לא יודעים?״ היא שאלה אותם,
סוניה פרס ובעלה. הם לא יכולים לבוא
לחתונה כי יש להם אורח חשוב, והם
צריכים לטפל בו.

סדט עד הפ;יפ

ביופיה עם הכלה הייתה
דיצה חבס(שניה משמאל)
לשעבר ארז( ,שניה מימין).
המתחוה ואופירה נבון

ךךן רמלויה בח ׳בוקים י
ש נשיקות, בין בני־ה־
11 11
זוג הגרושים מזמן, רות ויואל נוימן.

^ אחרי שכולם כבר הגיעו, בחמש־וחצי,
היתד, החתונה צריכה להתחיל.
אבל הרב היה עסוק בחתונות אחרות, והוא
לא בא. הכל חיכו, והקהל התחיל להתעצבן.
מה עושה קהל כשהוא מתחיל להיות
עצבני? הוא מתחיל לאכול. בשעה שש וחצי
התנפל הקהל על האוכל בפראות יוצאת
מן הכלל. ההמונים התנפלו על המלצרים,
דחפו אותם, הפילו אותם, קפצו על הצלחות
וזללו אותן בהתלהבות.
המלצרית שולה פרצה בבכי. היא עמדה
שם עם סלט־פירות גדול וההמון דחף אותה

מרק־הגודאש בידיים
חיו של דויד שיף, זה שערך לו את
החתונה כמחנה, לא התרגש מצורת
האכילה הישראלית .״נו, מה אפשר לעשות
עם הישראלים הללו,״ הוא אמר.
מנהל המלון התרגש עוד פחות ממנו.
״זה לא כל כך נורא,״ הוא אמר ,״כשערב-
תי את החתונה של גורודצקי היו אנשים
עוד יותר חשובים מאלה שכאן, והם תפסו
שיפודים של בשר חי חללו אותו, ומרוב
תאווה אכלו אפילו מרק־גולאש בידיים.״
סוף־סוף הגיע גם הרב, החופה התחילה
והסתיימה, וכל הקרואים המכובדים ירדו
לרחבה לרקוד. אלה סיכמה את החתונה
של עצמה :״יש לי הרגשה שהייתי בהצגה,״
היא אמרה ,״או מכסימום, בחתונה
של מישהי אחרת.״

ק1לנ 1ע
סרטים
ג ״ מ ס בו גדשלה רנ ס אנ ס
יסורים ואפסטאזה (פאר -תל-אביב:

כל יום דומה למשנהו
בתאריכון הפרטי שלך
כל ימות חודש מאי
קלים

ועליזים

אם את משתמשת בטמפונים
מתוצרת

דיי אנה

האשה המודרנית מעדיפה
טמפוני דיאנה, כי טמפוני
דיאנה משחררים אותה מאי־נעימות
בימים מסוימים.
טמפוני דיאנה מומלצים
על־ידי רופאים וניתנים להשיג
בבתי מרקחת ובפרפומריות.

ארצות־הברית) הוליווד טחנה את מיכלאג־ג׳לו
-ועשתה ממנו קציצה מוכנה להגשה.
בסרט, המתאר את ארבע שנות עבודתו על
הקאפלה הסיקסטינית, הצליחו להפוך את
ענק האמנות לג׳יימס בונד.
במיכלאנג׳לו תוצרת הוליווד השקיעו מיליונים.
הכינו לו את רומא כתפאורה, שיחזרו
למענו את קרבות התקופה, הכינו לכל
הסובבים אותו תלבושות אותנטיות, דאגו
שהוא לא יסבול מקצב איטי מדי, מצילומים
גרועים מדי, מטכניקה משובשת, ושילמו
הרבה מאוד כסף לכוכבים שיסובבו אותו.
מיכלאנג׳לו שיצא מכל הכסף הזה, אינו
אדם גדול, כיוון שאינו אדם כלל. הוא
סופר־מן. הוא נאבק עם המכחול שלו באותה
שטחיות בה נאבק טרזן עם אויביו.
אחרי ארוחה. הוא תרגילים אינו חי או אוהב׳ שונא, נאבק, נלחם, כועס.
הוא רק עומד בפוזות נהדרות, מעוררות
הערצה, ומנהל דיאלוגים עם חבריו
למישחק.
המאבק של מיכלאנג׳לו עם האפיפיור,
שהכריח אותו לצייר את הקאפלה בכנסיית
פטר הקדוש, הפך בסרט לקרב שטחי בין
שני גיבורים. קרב מלא הומור, של אנשים
שבעים, שסיימו זה עתה ארוחת־צהריים
דשנה, והם מנסים לעשות תרגילים כדי
לעודד את העיכול. הם אומרים אחד לשני
דברים נעימים מאוד, חביבים, המעוררים
חיוך דשן אצל כל מי ששומע אותם.
המאבק של מיכלאנג׳לו, שחשב את עצמו
לפסל, לא לצייר, עם המכחול שלו, הוא
חפר־עומק, כמו המאבק עם האפיפיור, והמאבק
עם עצמו, עם הבדידות שלו, עם
החברה שלא יכול היה להתקשר אליה ועם
הנשים, כל אלה הפכו לגילגולי־עיניים של
צ׳רלטון הסטון.
לכל זה נוספה מוסיקה מחרישת אוזניים,
הקורעת את עור התוף, כל פעם שעל המסך
מופיעה הקאפלה הסיקסטינית, או האפיפיור,
או אחד מהאברים שלהם.
חבר השחקנים׳ צ׳רלטון הסטון, רקם
האריסון ודיאנה טילנטו, מתאימים לתפקידים
אותם הם ממלאים.

הקרבער הו 0 ׳1סי
גתים התהילה (אופיר, תל־אביב. אר־צות־הברית)
הוא סרט נוסף של ג׳ון סטור־ג׳ס,
שהפסיק משום־מה, לפני די הרבה זמן,
לעשות סרטים טובים.
נושא הסרט היא שיירת עגלות מלאות
ויסקי, הנוסעות לעיר כורים, על מנת לספק
משקה לכורי המקום. השיירה מושכת
אליה שיירות של אנשים מכל הכיוונים.
מכיוון אחד רוכבת אליה קבוצת נשים,
הנלחמות בלהט נגד האלכוהול, וגם נגד
כל מי ששותה אותו. מצד שני מגיעה אליה
קבוצת הכורים, שחוששת שמא המשקה לא
יגיע בשלום למקומו. מצד שלישי מגיעה
לשם קבוצת אינדיאנים, שעזבה את השמורה
שלה, כדי לזכות מן ההפקר בכמה
חביות של שיקוי־האש. וחוץ מזה, מכל מיני
כיוונים, מגיעות לשם קבוצות של אנשי־צבא,
שבאו להגן על הוויסקי, האינדיאנים,
הנשים והכורים.
המצב מצחיק מאוד. הצבא נקרע בין הגורמים
השונים והמנוגדים, שהוא צריך
להגן עליהם, והגורמים השונים נלחמים
האחד בשני ומנסים כל אחד מהם להשיג
את שלו, בכוח או בעורמה.
אבל בטיפולו של ג׳ון סטורג׳ס הפך הרעיון
המשעשע הזה לסרט כבד מדי, ארוך
וחסר־תנועה, ההומור שבו מרגיז יותר מאשר
מצחיק, ומלבד סצינה אחת ארוכה של
קרב בערפל, שיחת־חרשים בין מתורגמן
אמריקאי לראש־שבט אינדיאני, ונביא המתנבא
כל פעם כשראשו מתמלא אלכוהול,
ישנה בו רק לי רמיק׳ המסוגלת להוציא
מן הכלים בחינחוניה את הצופה הסבלני
ביותר. ברט לנקסטר מתבזבז שם לחינם.

ה ש נא ו ה או ה בי ס
עזה כמוות קינאה (גת,

תל-אביב;

צרפת) נקרא אמנם במקור רק פגישות,
אבל השם המשופר לא עוזר הרבה לסרט.
גם לא השחקן המצויין פייר בראסר, ו־

רעייתו לסרט מישל מורגאן, ובוודאי שלא
גבריאל פרצסי.
מישל מורגאן היא אשתו הבלתי־אוהבת
של בראסר, פסנתרן שאיבד בתאונה את
הכושר לנגן. היא לא אוהבת אותו. הוא
אוהב אותה. יש לו אחות אחת שאוהבת
אותו, ולא אוהבת אותה. ועוד אחות אחת,
שגם כן אוהבת ולא אוהבת.
אחר כך מגיע לשם, דרך הים עם
היכטה שלו, גבריאל פרצטי. הוא, מצידו,
אוהב את מישל מורגאן ומישל מורגאן
אוהבת אוחו. חוץ מזה ישנה שם גם
וורוניק וונדל, שגם היא אוהבת ומאוהבת
במישהו.
חצי סרט כולם מאוהבים ולא מאוהבים
האחד בשני. אחר כך פתאום צצה לשם
בעייה אחרת, נכנסה לשם כנראה בטעות
מאיזה סרט אחר. הבעייה היא בעייה כספית,
לכל המאוהבים נגמר הכסף. ולאחר מכן
מגיעה מאי־שם בעייה 1שלישית שהיא פלי

השקספירי האחרון, בהשתתפות אורסון
וולס וז׳ן מורו.
ואם כל זה עדיין לא מספיק, הרי שבאחד
הימים האחרונים של הפסטיבאל תגיע
לשם גם הנסיכה מרגרט, עם בעלה, כדי
לחזות באלפי.
לכבוד הפתיחה היתר, קאן צבועה בכל
צבעי הטכניקולור. סופיה לורן היתד, ירוקה,
לסלי קרון היתד, כתומה, וקתרין דנב
כסופה. דני קארל היתד, לבושה בבאו׳
מפואר, קלודין אוגר בצבע מנדרינה מסעיר,
ומישל מורגן בטורקיז נוצץ. רק הסרט
הפולני אפר, שהוצג באותו ערב, היה
אפור, כבד, וגרם לאנשים רבים לעזוב בטרם
נסתיימה הקרנתו.
סופיה לורן הסתובבה במשך כל היום
הראשון והשני אינקוגניטו. היא התחבאה
מעיני העיתונאים והצלמים, בכניסות וב־יציאות
צדדיות.
לסלי קרון, לעומת זאת, לא סרחה להם־

וימי כ״מודסנזי בלייז״
ג׳יימס בונד ממין נקבה
לית: רצח, קנאה, התאבדות תחיית מתים, תתר. להיפך, היא הסתובבה בכל מקום בו
אהבה קנאה וחוזר חלילה.
היו צלמים, והבליטה במיוחד את האצבע
מרוב התלהבות גם שכח הבמאי לסיים הרביעית של ידה השמאלית, כדי שכולם
את הסרט שלו, או שפשוט נמאס לו יוכלו לראות את הטבעת שהיא עונדת שם,
טבעת עם דמות נזירה עליה.
באמצע.
הנזירה עומדת להיכנס לאופנה. הנשים
בצרפת לובשות כבר את דמותה על טבעות
ועל חולצות, ועוד מעט הן תתחלנה
ערבבבדהצב עי ם
לחקות אותה בלבוש כולו, כמו שחיקו עד
לפני חודש את שתי המריות מזימה מריה.
בפסטיבאל קאן, שנפתח בחמישי לחודש,
במאי המודה החדשה הזאת, ז׳אק רי־יש
שני מוקדי התעניינות מרכזיים: המוקד
בטי, מסתובב בפסטיבאל במכנסיים נקיים
הראשון היא סופיה לורן, לצידם של רי־ומגוהצים.
כשאנה קארמה הגיעה לשם, יום
צ׳ארד (הפאטנם) לססר, אוליבייר, דה־הבי־אחריו,
היא קראה בהתלהבות :״אה! מכלנד,
פיטר יוסטינוב ועוד.
נסיים חדשים.״ מסתבר שמאז תחילת ההסהשאלה
היתד״ מי יביט בסרטים המוקרנים,
כשבאולם יושבת סופיה לורן בין רטה של הסרט ועד תחילת הפסטיבאל,
במשך שישה חודשים, הוא לא הוריו מעליו
חבר־השופטים. השאלה ירדה מן הפרק כשהתברר
שההמונים נאבקים כדי להשיג כר את זוג המכנסיים היחידי שלו. כשקנה זוג
טיסים למתחרה הרצינית של סופיה לורן — חדש — תיכף ראו את ההבדל.
לנזירה יש הרבה סיכויים לזכות בפרס,
הנזירה, סרטו של ז׳אק ריבטי, על־פי רומן
כאות מחאה על החרמתו. האנשים שחזו
קלאסי של דידרו. הסרט נאסרעל־ידי הבו
בערב השני לפסטיבל, טוענים שזה
צנזורה הצרפתית, והותר להצגה אחת בסרט
צנוע ותמים, כל סיפור היחסים ה־פסטיבל,
בתנאי שהקהל הרחב לא יראה
לסביים בין הנזירות בממזר נמחק ממנו,
אותו. רק עיתונאים ומוזמנים.
ומלבד סצינה אחת, בה מנשקת אנה קארי־סופיה
לורן נמצאת אומנם בעיצומה של
הסרטת הרוזנת סהונג קונג, אבל צ׳ארלי נד, את ידי אם־המינזר, אין בו שום נושא
צ׳אפלין הרשה לה ללכת לבלות קצת, ל לצנזור.
הסרט אומנם לא עמד להישלח לפסטיבאל,
כמה ימים. הוא יצלם בינתיים את מרלון
ברנדו, שיהיה כנראה, באופן יוצא מן ה אבל אנדרי מלרו, שר התרבות של צרפת,
נלחם על כך בישיבת השרים שדנה בדבר.
כלל, בריא ושלם למספר ימים.
מלבד הנזירה, יראו אורחי הפסטיבאל גם באותה ישיבה הוא בכה, עם דמעות אמיתיות,
וטען שאינו רוצה יותר לבזות את
את מיכאל קיץ בסרט בשם אלפי, יראו
את מוניקה ויטי המפורסמת במדוססי בלייז, עצמו.
מאז צינזור הנזירה, הואזכה לביקורות
בתפקיד הסופר־אשה: ג׳יימס בונד ממין
חריפות מצד אנשי הרוח, ולמכתב אכזרי
נקבה, וגם את ז׳ן מורו, כמורה צנועה ב־וזועם
מצד גדול במאי צרפת, ז׳אן־קלוד
מדמואזל, סרטו של טוני (תום ג׳ונס) רי־גודאר
(העולם הזה .)1494
צ׳ארדסון. את פרנק סינטרה לא יראו. סרטו
עוכב ברגע האחרון ואמריקה עדיין לא
ומה מקומה של ישראל במאורע הקולהחליטה
איזה סרט לשלוח במקומו.
נועי הבינלאומי הזה? לישראל אין בו שום
מקום, כי ישראל לא הוציאה תחת ידיה
נוסף לכל אלה, ולעוד סרטים מכל ארצות
העולם, אפשר יהיה לראות באותו שום סרט ראוי להישלח לפסטיבאל.
פסטיבל סרטים שעדיין לא נסתיימו, ואולי
הסרט היחידי שאומנם כן נשלח אליו,
גם לא יסתיימו לעולם. ביניהם דון קישוט, היה פיצוץ בחצות. הוא אומנם סרט קו־של
אורסון וזלס גיהנום של ז׳ורז׳ (האמת) פרודוקציה צרפתי־ישראלי, אבל כיוון שלא
קלוזו ומשהו מוכרח לקרות, סרטה האחרון
היה לו שום סיכוי להגיע לפסטיבאל מצד
של מרלין מונרו! .ולס יהיה אדיב במיוחד. צרפת, הוחלט לנסות לשלוח אותו מטעם
הוא יתן לפסטיבאל גם את פאלסטאף, סר־ישראל.

הפסטיבל

העולם
הזה 1497

הכל התחיל לגמרי במיקרה: ד״ר אלכרט
הופמן, כימאי כהכרת ״סנדוז״ השוויצרית,
כידד אבקה לכנה מתוך־ ארגוט, עובש השיפון,
והניח אותו למשמרת. חמש שנים אהרי־כן,
הריח במיקרה את האכקה. כאותו רגע ״השתנו
לחלוטין כל העצמים. גם חכרי כמעבדה
ניראו שונים. צכעים מדהימים זינקו לעומתי.״

ניתגלה לראשונה האל־אס־די־.25
ך* תופעה המוזרה עניינה את הופמן• הוא ניסה שוב
ן | את החומר. התוצאה חזרה על עצמה: הוא ראה שנית
חזיונות שונים, איבד כל חוש של זמן או מקום. הוא ניסה
את החומר על חבריו. גם הם הגיבו בצורה דומה. החוקר
הצעיר קיווה שבאמצעות הסם החדש יוכלו לגלות את
מקורן הכימי של מחלות־הנפש. על־כן המשיך בניסוייו. הוא
לא העלה בדעתו, שהמציא את הנשק הכימי המסוכן ביותר
והיעיל ביותר, ושהוא פתח את הדרך לגל השגעון הקולקטיבי
העובר היום על הנוער האמריקאי. והוא גם לא שיער
שהחומר אותו בודד, הדי־אתיל־אמיד של החומצה הליסד־

כך נולד

הסם המאיים

גית, או האל־אס־די ,25 ייהפך למגיפה משתוללת בעולם
כולו.

״אלף פנטזיות ואל?,שרים״
א היתה זו הפעם הראשונה בה נתקלו בהשפעות
/דומות אחרי לקיחת סמים. כמעט מראשית התרבות
האנושית החל השימוש בסמים מעוררי־הזיות, ההלוצינו־גנים.
משערים
שכבר המכשפות בימי־הביניים, שראו מראות
ודמויות מרחפות באוויר, השתמשו לשם כך בהלוצינוגנים,
אותם רקחו מעשבים הידועים רק להן. ייתכן שגם בעלת־האוב,
אליה בא שאול המלך, ראתה את חזיונותיה בכוח
שיקוי מעורר־הזיות.
גם ההיסטוריון הידוע הרודוט, מספר על הסקיתים, שאכלו
זרעי־קנבוס והזו הזיות, ועל הפרסים שהשתמשו לשם
כך בסמים,
באופן מדעי נחקרו ההלויצנוגנים בפעם הראשונה במאה
ה־ .17 הם נתגלו אצל האצטקים, במכסיקו, שהכירו אותם
היטב, אך ידעו להגביל את שימושם למטרות פולחניות
בלבד. שכן החברה שלהם היתר, מאורגנת הרבה יותר מזו
שלנו, שנסחפה בגל הטירוף הפאסיבי, מבלי יכולת לבלום
אותו, או להגבילו.
את הסם והשפעתו תיאר לראשונה רופא ספרדי, פרג־ציסקו
הרננדז, ושני נזירים פרנציסקנים, שחקרו את החומד
לפני 300 שנה :״האינדיאנים משתמשים בצמח הנקרא הנחש
הירוק, במספר קקטוסים וכן בסוג פטריה הנקראת בשר
האלוהים. כשהכמרים האצטקים טועמים מתמצית צמחים
אלה, הם רואים, אלף פנטזיות ואלף שדים׳ ,ויכולים לדבר
עם אלוהים.
״רק בטכסים דתיים מסויימים נתנו גם לעם לטעום מן
הסם. כל הציבור החל לראות חזיונות וחיות נוראות. החימר
שיכר, סיחרר, הכניס אותם למצב של אלימות או של
עצב ורצון־להחבא. הוא הפחיד אנשים, הצחיק אותם, אנשים
ניסו לחנוק עצמם, או נפחדו עד מוות.״
התיאור זהה לחולסין עם תיאור השפעות האל־אס־די,
כפי שהוא משתקף במחקרים של רופאים ופסיכיאטרים מודרניים,
וכפי שהוא משתקף בתיאור ההזיות, שהובא במאמר
הראשון בסידרה זו.
הישראלי שטעם החודש, מתוך סקרנות, את האל־אס־די,
הרגיש בדיוק כמו האצטקים הקדמוניים, בטכסים מיסתוריים
בתקופה שלפני גילוי אמריקה.

הנוער

180

הדמה זמחלת־גפש
פני שבעים שנה בדיוק^נשנו^^!89ל^ובא״^
/ראשונה לאירופה סם מעורר־הזיות. היה זה הנזסקאליו,
שהובא ממכסיקו, בצורת קאקטוס. אך העולם האירופי לא
התרשם.
רק בשנת , 1952 כשהחלו במחקר תרופות־הנפש, הפסיכו-
פארמאטולוגיה, נזכרו בסם, אותו גילה הופמן במיקרה ב־
,1943 הם גילו שפעולתו דומה לפעולת המסקאל־ן, אולם
הוא חזק ממנו פי !5000
עד שנתגלו ההלוצינוגנים, היו בשימוש שלושה סוגי
סמים עיקריים: האמפטאמינים, הגורמים להתרוממות־הרוח
ולעליצות מלאכותית. הבארביטוראטים, שהם סמי הרגעה
והשקטה, ושינה, והטראנקילייזרים — שהם מקהים התרגשויות
נפשיות, כמו דאגות ופחדים.
ההלוצינוגנים, גורמי־ההזיות, משפיעים בצורה שונה לגמרי:
מניחים שהם פועלים על העצבים אשר מפעילים את
רשתית־העין, במרכזים הנמצאים עמוק במוח. מרכזים אלה
מפקחים על רמת העירנות, ושם יוצר המוח את השילוב
ההגיוני שבין המראה שנקלט בעין, לבין ההרגשה שהוא
מעורר.
הסם גורם משום־כך לאנשים, שיראו את השתקפות הרגשותיהם,
בלי קשר הגיוני עם הראיה החיצונית. מצד אחד
גורם הדבר לתופעות־לוואי הדומות למחלות־נפש, בהן מנותק
החולה מן העולם הסובב אותו, ורואה את עולמו הפנימי
כמציאות, אך מאידך תורם אותו דבר עצמו להתקדמות
הפסיכיאטריה:
פסיכואנליזות שנעשו תחת השפעת האל־אם־די, חשפו
דברים שלא נתגלו קודם לכן. בספרות מובא מיקרה קלאסי
של חולה, שלא הצליח לזכור את אביו מהתקופה לפני

מסור הסס

משמאל: שיבולת־שיפון שהותקפה
על־ידי ארנוט, עובש־השיפון. מימין:
תצלום מקרוסקופי של פיטריות הארגוט, מתוכן בודדו
לראשונה את האל־אס־די־ ,25 הסם שגרס למגיפת־ההזיות.

שהיה בן שמונה. אחרי לקיחת הסם ,״ראה״ כיצד אביו
מכה אותו, כשהוא בן ,4כשאמו מעודדת את האב להמשיך
ולהכות. זכרון זה נדחה לתת־ההכרה משום שהיה
מכאיב ומר מדי.
תופעות דומות בהשפעת האל־אס־די מוזכרות במחקרים
פסיכואנליטיים רבים, והן כה משכנעות, שאילמלא הובאו
על־ידי אנשי מדע דגולים, היו נשמעים כסיפור מסרט־פסיכולוגי
סוג ג׳.

הישראלי

הצלחותיו של הסם בשטח הרפואה, והשפעתו,
מעין הרחבת תחום־התודעה, גרמה לכך, שיחד עם
מה הגדולה נגד הפצת הסם, קמה באמריקה קבוצח
תרבות, או אנשי־שוליים בחיי התרבות, והחלו לדבר
האל־אס־די.
שהיא המלחאנשי-

1כות

״הויטמין ש? המזח,,
ך כו הן הג דו ל של מצדדי האל־אס־די, הוא כמובן ד״ר
! }טימותי לירי, שהחל בהפצת הסם באוניברסיטת הארי
הארד, הקים מכון לסימום המוני בהוות־ענק ונידון ל־30
שנות מאסר (העולם הזה .) 1496
הוא גם האיש שנתן ללקיחת הסם את הצביון המיסטי.
פעולה פולחנית למחצה. בקבוצות גדולות, עם פסלים עתיקים
וציטטות מזרחיות. ללא ספק היה הצד החיצוני של
לקיחת הסב גורם לא מבוטל בקסם שהישרה על לוקהיו.
או כפי שהגדיר זאת עיתונאי אמריקאי חשוב :״הצעירים
המשכילים, בני חבורת־השפע, אמנים, ססודנטים ואנשי־שוליים
החושבים עצמם ליוצרים, מתפעלים בעיקר מהציפוי
המגרה, הפסאודו־אינטלקטואלי של הסם.״
לירי כינה את האל־אס־די בשם הויטמין של המוח, ויצר
סביבו את תורת הפסיכו־דליות, חשיפת־הנפש. הוא אף
תיאר את חוויות ההתגלות בתוך תאי־גופו, שהם ״הרבה
יותר עתיקים וחכמים מהמוח.״
ג׳ק מרגוליס, מחבר תסריטים מצליח בהוליבוד, שסיפר
על מגיפת האל־אס־די שפשתה שם, סיפר שחוויית ״טיול״
בעזרת הסם היא חוזייה מרתקת כל כך — שהיא עולה
בהרבה על החוויה של טיול לאירופה (וגם זולה יותר!)
מצדדי הסם אף מצטטים בגאווה את אלדוס האקסליי, בספרו
שערי התחושה (בו הוא מתאר את חוויית המסקאלין,
ובו הוא אומר :״אחרי לקיחת הסם — ראיתי את אשר
ראה אדם הראשון בבוקר הבריאה. את הקיום הערום.״)
מעריץ את האל־אס־די כמובן הוא משורר הביטניק־ם,
אלאן גינסברג, הקורא לו ״קטליזטור של כל דבר טבעי
ואנושי.״ ואף הסופר המזהיר גינטר (תוף הפח) גראס מתלהב
מן הסם.
מאמיני התורה הפסינו־דלית של לירי אף מביאים, למרבה
המיסטיקה והתענוג, את החלוקה לחמש רמות התודעה,
מתוך ספר המתים הטיבטי. הם מחלקים את הדרגות
לפי .1 :התרדמה (בעזרת סתם סמים); .2התעוררות
לחיים של מילים וסמלים; .3רמת התודעד,־החושנית (מרי חואנה);
.4התודעה התאית, לה גורם האל־אס־די. למי
שלא מבין, יש הסבר מיסטי, כדי לסבך את העניין :״זהו
שלב שכל מעבר לחושים נוגע בעולם החומר הטהור״;
שלב מס׳ 5של התודעה הוא ״הברק הטרום־תאי״ ,או,
בפשטות ,״הנפש״,
אין ספק שהכלים מיסתוריים מסוג זה קוסמים ביותר
לפסבדו־אינטלקטואל האמריקאי הממוצע.
וזה אולי שורש הנגע:
אמריקה, בעלת התרבות השטחית, נתקפת, יותר מכל
אומה אחרת, ב״אופנות״ .קודם היה זה שיגעון הפסיכולוגיזם
שתקף את ארצות־הברית, אחרי שגילו לפתע את
פרויד, שנים רבות אחרי מותו. הפסיכואנליזה הופיעה בכל
מקום, בספרות, בקולנוע, ובעיקר בחיים.
אחרי כן פשתה אופנת הזן־בודהיזם. מעטים הבינו את
תורת הזן, אך כולם התגנדרו בה. היו ציירי־זן, משוררי־זן
וסתם מאמיני־זן.
האופנה החדשה, הפסיכו־דליות, היא אופנה בדיוק כמותן.
הצרה שהיא קשורה בסם־הלוצינוגני המרוכז ביותר והמסוכן
ביותר שהתגלה אי־פעם ושאת תוצאות השפעותיו הגופניות
עדיין אי־אפשר לאמוד.
את תוצאות השפעותיו על הנפש ומחלות־הרוח כבר אפשר
לשער, והן בבחינת תחזית־אימים.
כיצד מגיע האל־אס־די לישראלז
הוא נימכרז

באיזה צורות
משתמש בוז על כך בכתבח
האחרונה בסידרה זו, בשבוע הבא.

העולם הזה 1497

להלן רשימת בתי המסחר המוסמכים מטעם
חברת חן שרותים בע״מ — המפיצים
הבלעדיים של מכונות הכביסה ״קנדי״
בישראל חב, חן שרותים בע״מ.
תל״אביב: פרידמן, רדיו הס, רח׳ הם 6א׳ י ״כביסון.-
רח׳ הגדוד העברי • 29 הללה את ורדי, רח׳ בן־יהודה 100
• חנות חשמל קסטרו, דרך יפו • 17 סלון ,32 רחוב בן־
יהודה . 32 חנות חשמל אליהו לבל, שד׳ ירושלים ,29
יפו • חנות חשמל ורדי את פינדר, שד׳ ירושלים ,28 יפו •
חנות חשמל יצחק ברנדר, רחוב רזיאל ,28 יפו • ״אור קור״,
רחוב אלנבי • 118״אור צליל״ ,רחוב לבונטין ,1ראובן
רוטנברג • ״חשמל חן״ ציצוביץ, שדרות חן • 59
.,רון קור״ ,רחוב גרוזנברג . 28״אלקטרונוע״ ,רח׳ הגר״א
• 2חנות חשמל אלג׳ים, שד׳ ירושלים ,37 יפו • ״אלקטרו־קלסיק״
,רחוב בן־יהודה • 198 חנות חשמל ישראל גרון,
רח׳ 4מם׳ ,103 גבעת־עליה, יפו • חנות חשמל מצא ושות׳,
כביש פ״ת • 7חנות חשמל גולד, רח׳ סלמה • 139
״אלקטרומט״ ,רח׳ המלך ג׳ורג׳ • 68 חנות חשמל זמיר,
רח׳ פינסקר • 31 חנות חשמל שכטר, רח׳ דיזנגוף • 123
חנות חשמל קליין, רחוב הרצל • 32 חנות חשמל ג׳ורג׳
שטרן, הדר יוסף • תנועת המושבים, רח׳ ריינס • 6
חנות חשמל ב.פ.ג. בע״מ, רח׳ קרליבך • 15 חנות חשמל
״דאפא״ ,רח׳ ארלינגר • 2חנות חשמל פייגו, מרכז מסחרי
, 17 רמת־אביב • נוסבאום אברהם, חנות חשמל, דיזנגוף
• 169 יובן, רח׳ הכובשים • 46״סלון מרכזי״ ,בן־יהודה
• 32״מרקור״ ,ציוד קרור בע״מ, נחלת בנימין • 17
רדיו טלביזיה ברוך, רח׳ אצ״ל ,29 שב׳ התקוה • רדיו
וחשמל ״צליל אור״ ,רחוב האצ״ל ,44 שב׳ התקוה •
״חשמל ורדיו״ כהן יעקב, רח׳ אבן גבירול • 72 איזמן
ישראל ,״חשמל צ׳לנוב״ ,רחוב צ׳לנוב • 50 קנטרוביץ,
רח׳ הרצל .54
גבעתיים :״אורון״ וקסלמן אהרן, רח׳ כצנלסון • 135
חשמל ״חך, מרכז מלאכה, רחוב כורזים • 5״האומן״,
חנות חשמל, להב יהודה, רחוב
רחוב כותים • 5
כצנלסון .7
רמת ־ גן: חנות חשמל שירי, רח׳ ביאליק • 59 חברת
״אור־רם״ ,רח׳ ביאליק • 67 חנות חשמל ״גל־רוך, רחוב
ארלוזורוב • 26״רדיו חן״ ,רחוב ז׳בוטינסקי • 87 חנות
חשמל טלסטר פייגלסטוק, רחוב ביאליק • 36״אלקטרו
אקספרס״ ,רחוב ז׳בוטינסקי • 139 בנימין צברי ,״ארמון״,
רחוב ז׳בוטינסקי . 117

העולם הזה 14-95

לרגל מ כי רתמ כונ תהכ בי ס ה ״ ק נ די ״ ה־10000
בי שראל, אנו מ כ ריזי ם על הג רל ת שי בין רוכשי
מ כונו ת ״ ק נ די ב חו תמת

ה מ פי צי ם

10 מיב שי שיער

מ תו צרת 1נ ^ £1דגם 31

10 מיב שי שיער

מ תו צרת

דגם 33

ה בל ע דיי ם

לי שראל חב׳ חן שי רו תי ם בע״מ).

10 מיב שי שיער

מ תו צרת 1דגם 34

מיב שי שיער

מ תו צרת ״ פ ל מינ גו ״ (דנ מרק)

מג ה צי םחשמ ליי ם מ תו צרת ״ פ ל מינגו״ (דג־

דל קונ ה מ כונ ת כ בי ס ה ״ ק נ די ״ החל מפ ר סו ם
מו דעה זו יקבלבצ מוד ל תעוד תהאח ריו תאת

מרק)

תלו שההשתת פו ת במבצע.

ה ק לי ם

ב עול ם

ובעלי

מוו ס ת

חו ם

או טו מ טי.
המשתת פי ם

ישגרו

מי לי ם

המתח רז ת

ה ש מו ש

ב סי סמא זו

סי סמא

קו לעת

במלה

״קנדי״.

ת הי ה בר שו תה

ב ת 5— 6
זכו ת

ה בלעדי ת

10מרס סי ם

אוטומ טי י ם

״ פ ל מינגו״ (דנ מרק).
10 תו מ כי

של חברת ״ חןש רו תי ם בע״ מ׳י.

לגיהו ץ

מ תו צרת

חו טי

חשמל

ל מג ה צי ם

מ תו צרת

״ פ ל מינגו״ (דנמרק).
פרס ר א שון

— 3000.ל״י ב מזו מן

פרס שני

— 1000.ל״י ב מזו מן

(סך ה כל 4פ ר סי םכס פיי ם ו־ 77פ ר סי ם מ תוצרת
חוץ בערך כולל של למעלהמ־ 10000ל״י).

פרס שלי שי

—500.

ל״י ב מזו מן

פרס רביעי

—500.

ל״י ב מזו מן

ה מבצע ב פי קו ח —
מר א. הורביץ, מנ הלהמ כון למסחר הוגן

ו בנו ס ף יוג רלו מו צ רי ם פ טנ טיי םחד שי ם בעולם :

מ ב רי קי רצפה

מ תו צרת 1׳ ,דגם 16

מ ב רי קי רצפה

מ תו צרת 1ג /דגם 18

שו אבי אבק

מ תו צרת 1דגם 14

שו אבי אבק

מ תו צרת 1דגם 15

( מ קו דםהמ כון לדרכי הגינו ת).
ב״כחב׳ חן ש רו תי םבע״ מ
רו אההחש בון של החברה
פ ר סו מ אי החברה
ת א רי ך ה הג רלה 10.7.1966 :

1רניס
ת! ענת

חיפה: סלון .,מהיר״ ,רחוב הנביאים • 17״בית החשמל״,
רחוב הרצל .57
ירושלים: חנות חשמל שטרן, רחוב מלכי ישראל • 29
גולומב ,״המומחה״ ,רחוב יפו • 72 אורבוך, סלון חשמל,
רחוב שלמון • 5״טכניקור״ בע״מ, רחוב יפו • 70
״גל־אור״ ,רחוב שמאי • 9״פלסקול״ ,רחוב שמאי • 8
חשמלית, רחוב המלך ג׳ורג׳ • 27״אורלי״ ,חנות חשמל,
רחוב שמאי • 23 האחים רג׳ואן, רחוב בן־יהודה .2
בני ״ כרק: מושל שמואל, רחוב רבי עקיבא • 59 זאב
גרום, רחוב עקיבא • 137 חנות חשמל מאיר, רחוב רבי עקיבא • 41 פולק,מרכז מכונות כביסה, רחוב טרפון .4
כתיים :״גלובוס״ ,שדרות העצמאות • 67 חנות חשמל, ירחמיאל סומך, שדרות העצמאות • 62 יעקב רחמים,
רחוב רוטשילד • .31כאר ״ שבע: חנות חשמל חיים פטמן, רחוב טרומפלדור • 67 רהיטי סיטבון׳ רחוב מורדי
הגיטאות • .4אשק לון: חנות חשמל כהנא, רחוב צד,״ל • 2חנות חשמל קלמן רוזנהק, רחוב הרצל, מרכז •
חנות חשמל ״אורלי״ ,עתיקות, מרכז מסחרי, שכונת שמשון • ברטון ,״מגדלור ר חו בו ת: טיקטין, הרצל 152
• מרדלר, הפועלים • 5הדני ,״פז־גז״ ,רחוב הרצל • 183״קורית״ ,רחוב הרצל .161 כפר יבנה: יוסף כהן.
גדרה :״אורות״ ,רחוב רש״י. פתח ״ תקוה: סמי גרון, רחוב חובבי־ציון • 24א. ויסמן, רחוב חובבי־ציון • 23
אברהם מנור׳ רחוב חיים עוזר • 10״השרון״ ,רחוב חובבי־ציון • 18״היאור״ ,רחוב הברון הירש .1לוד: שיניצקי,
רחוב הרצל .54 ראשץ־לציץ: צוקר, רחוב רוטשילד 40 גלי־אור״ ,ברנפלד, רחוב רוטשילד .41 רמתיים :
שורץ, ע״י אגד במרכז. הרצליה: שטראום, רחוב סוקולוב • 18 נפתלי אורי, רחוב הכוזרי ,2/1שכון חסכון •
״רדיו צליל״ ,סוקולוב ,48 הרצליה. נתניה 1שכב, רחוב הרצל • 43 לבני חלד, רחוב הרצל • 35 פריד ולטר,
רחוב שטמפפר • 3אושר, שדרות בנימין • 13 אחים פוקס, רחוב הרצל • 51 רדיו סוטין, שדרות בנימין .6
טבעץ: בן משה, מרכז מסחרי. נצרת: שופיק חוסיין, שוק מרכזי • כספי, מרכז מסחרי ,8נצרת עילית. עכו:
בן־עזרא, רחוב בן־עמי .24 חולץ: אמדו, רחוב סוקולוב • 65 יצחקי, ככר סטרומה. תל־מונד: אהרון חקיה,
מרכזי מסחרי. קרית גת: גולד יוסף, מרכז מסחרי • 21 גרוס שלמה, שד״ר גת • 146 גרין, רחוב חרמון .75
עפולה: אחים שטראוכלר, בנין אגד. כיתישאן: צבי אטינגר. דימונה :״אורות דימונה״ ,מרכז מסחרי.
אשדוד :״סוכנויות הדרום״ ,רחוב רוגוזיו .31 חדרה: צבי אמזל, תחנת אגד • ״גביש״ ,פרידמן, בית פלטרין •
הבט, רחוב רוטשילד • 38 מסליק אשר, הדר יוסף, גבעת אולגה, חנות .7נס־ציונה: לרר את שוחטוביץ, רחוב
וייצמן .25 כפר־אתא: צימרובסקי, רחוב העצמאות .60 רעננה: בלוף, אחוזה . 10 קרית־אונו :״דגון״,
מרכז מסחריחדש • זיגמונד, מרכז מסחרי •חנות חשמל גרינברג. מכריה: יוסף קובי, רחוב הפרחים. זכרון־
יעקב: סוקר, רחוב המייסדים. כפר״סכא: גנדל מרדכי, רחוב וייצמן 116י שניידר את גרינברג, רחוב וייצמן 110
• שמעון שמחה, רחוב וייצמן .66ת ל ״ ח נן: קולם ירחמיאל. רמלה: חיים ודלזרי, שדרות הרצל • 35 אברהם שלי,
רחוב הרצל .98 או פ קי ם: רחמיאן שמעון ,״גלנטריה רחל״ .קריתמלאכי: סעדי ששון, מרכז מסחרי .60
אילת :״אלקטרוניקה״ ,גלוברמן מאיר. נהריה: הרשקוביץ, קרית עשור, שכון ממשלתי. ק רי ת ־ ש מו נ ה :
יואל ישראל, מרכז רסקו מם׳ .2יהוד: נחום יצחק. כפררמה: אחים יוסף. נו ף־י ם: חיים ליפשיץ, מרכז
כי ת־ שמש :
פרדם * חנ ה: דוגלס.
מסחרי. רמת ״ השרץ: מוסלבי פואד, חנות מס׳ ,5מורשה .1284
דננברג דוד, מרכז מסחרי. ביתדגן: סגל, רחוב העצמאות .64

במדינה
מכתב __ ד _ בתבגית

חינוך
ה פעם אנוכותביםאליךובנושאה חש ו ב לך ביותר .
ל ״ בעיותבוקרות ״ שיש לךבעבודה .

1 1 1

בעיתהזמןהבוער -תיפתר, כ י 121072
הכתיבה החשמליות.
בעית ה שגיאות -תיפתר, כי
אין לה מעצורים .

121015

ל א עד הדח ל ב דו

בידינו הפתרון

״האוכל אצלנו מזופת!״ רטנו התלמידים
בבית־הספר החקלאי בכנות .״כבר הרבה
זמן שאנו מתלוננים על טיב האוכל ועל
הסדרים בחדר־האוכל, אבל אין שומעים
לנו. לפני כמה שבועות החליטה ההנהלה
לפצות אותנו במיקצת, ואז התחילו לתת
לנו סכינים ומפיות בשעת הארוחה. אך
האוכל נשאר עלוב.״
פרות אינן בני־אדם. ביום השני שעבר
פקעה סבלנות התלמידים. כשהופיעו
בחדר־האוכל, הוגשה להם ארוחה שלא
ערבה לחיכם. הם קמו כאיש אחד, מבלי
להיוועץ ביניהם, ויצאו החוצה. בערב לא
הופיע אף תלמיד אחד לארוחת־הערב, ושבי-
תת־הרעב הפכה עובדה.
אף אחד מן התלמידים לא הציע לשבות
מלימודים, או לשבות מעבודה, כי ״באנו
לבית־ספר כדי ללמוד ולעבוד. אבל אף
אחד לא יכול להכריח אותנו לאכול.״
למחרת הוזעק המנהל, איתן גבריאל (,)50
בשעות הבוקר, וניסה לשכנע את התלמידים
שיאכלו לפני צאתם לעבודה וללימודים. אך
הם לא נענו.
המנהל רגז, איים על תלמידיו כי אם
ימשיכו בשביתת־הרעב, הוא ישבית גם
את הלימודים. ושוב נשארו התלמידים
תקיפים בעמדתם: לימודים — כן! עבודה
— כן! אוכל — לא ולא!
כשחלפה השעה המיועדת לארוחת״הבוקר
הגשים המנהל את איומו, ופקד להפסיק
את הלימודים. את התלמידים שלח לבתיהם.
חלק
מן התלמידים פנה לגדרה הסמוכה,
כדי לזלול קצת בקיוסקים המקומיים.
חלק תפס טרמפ הביתה, ואילו חלק אחר,
שהורכב כולו מבעלי־אחריות, נשאר לטפל
בפרות בית־הספר.
״אנחנו יכולים להחליט שאין רוצים
לאכול,״ הסביר אחד התלמידים האחראיים,
״אך אין לנו רשות להחליט החלטה
דומה ביחס לפרות. סוף סוף פרות אינן
בני־אדם.״
צעד חינוכי. בינתיים הרוויחו התלמידים
חופשה מחוץ למניין, אותה ניצל
המנהל כדי להזעיק אליו את הוריהם.
״אי אפשר לחיות מארוחה עיקרית המורכבת
מתפוחי־אדמה, לחם ולבן,״ רטנו
התלמידים.
״אי אפשר להרשות שביתת־רעב במוסד
חינוכי,״ השיב לעומתם המנהל .״אני מוכן
לשמוע ולברר כל טענה, אך לא לפני
שיחזרו התלמידים לחדר־האוכל. כשלומדים
ועובדים, חייבים גם לאכול.״
השבוע החליטו התלמידים לנקוט בצעד
חינוכי: לחזור לבית־הספר, ללימודים, לעבודה
ולאכילה, ולתת להנהלה הזדמנות
אחרונה, כדי לשפר את טיב המזון.
הסדר בכנות הושב על כנו.

היא הפתרון.

היא המהירה במכונות

איבהמ בצעת שגיאותולכן גם

בעית העייפות -תי פתר, כי למגע הקל ביותרמגיבה
ומדפיסהאותיפהונקיה ללא שבירתצפורניים .

121072

בעיתהאותיותהחסרות -תיפתר, כיב 121072 -
אחורהבחצירווחולהכניס את האותהחסרה .

יש אפשרותלהזיז

תל־אביב
!ה רו ח) .נבו! טדי
את חים־השזזוור ביקרתי,
את הים האדום תרתי,
ובלשון הים הירוקה שטתי, עברתי.
עתה אפליג בגלי־הכחול הסכים,
הא, מה שבעתי צבעים וגוונים!

מאות מוצגים מרהיבים בתערוכת
״תחביב״
ת״א, החשמונאים 107

דרוש(ה)
פקיד(ה)
מתחיל(ה)
ל פנו תבכתב אל: ת.ד4930 .
ע בו ר ״ פ קי דמת חי ל ״

מנ ץ!נוו1

משתל

תוך זמן סצר,
בהדרכה מקצועית מעולה!

בקר*אחה״צ*ערב
פת יחת הק 1רס:

1.6.1966

קבלת לקוחות בסלון בית־הספר לספרות. דיאנה־־
יום־יום בין השעות 9־ 1בצהרים 7 -3 ,בערב
בימים א, ג ,ה, הסלון פתוח עד 9 30 בלילה.

(שירו של פולינזיה,
התוכי של דוליטל
מעתה אף אחד לא יצטרך עוד להתגעגע
לימים צבעוניים ולחופים מגוונים. אפילו
לחוף־התכלת לא יצטרכו יותר לנסוע. כי
החוף־הכחול יהיה מעכשיו שמו של מה
שכונה קודם לכן בשם הפרוזאי חוף־שרתון,
ליד מלון שרתו! בתל־אביב.
חוץ מזה יהיה גם החוף־הכתוס, שאנשים,
בבורותם הרבה, קראו לו עד עתה חוף
גיבעת־עליה. גם חוף גורדון ישתנה. מעתה
יקרא החוף־הירוק. וכפי שפורסם ,״יחליפו
החופים הצבעוניים את השמות שהונהגו
בפי־המסורת.״
שתלמד לענות בנימוס. עיריית תל-
אביב החליטה על החופים היפים האלה, והתענוג
הצבעוני יעלה לאזרח משלם־המיסים
בחצי מיליון לירות.
במה הדבר מתבטא? העיריה תצבע, בהתאם
לשמות החדשים, את כל המיתקנים,
כולל החדשים, שהוכנסו לשימוש השנה.
היא תצבע את ביתני־ההצלה, את הקיוסקים,
את מיתקני השירותים, וגם את תחנות ה־הרופא).

1אוי, ג ס (1ננדדזננוו)7ול 226066

(המשך

בעמוד )38

ה עול ם הז ה 1497

אתחיל בבדיחה, שתסביר את נושא הסידרה שלי. היא מסופרת על גבר, שהיה מופיע
כל יום בהיכל התרבות ומתעניין :״האם היום מתקיים קונצרט בניצוחו של מר פלוני?״
השוער היה עונה לו כן או לא, וכך זה נמשך חודשים רבים. לבסוף השוער לא הצליח
להסתיר את סקרנותו .״אדוני,״ פנה לגבר ,״אתה כל כך אוהב את המנצח פלוני?״
״לא,״ השיב הגבר ,״אני אוהב את אשתו״.
בזאת תבינו, כי המדובר בנשים שבעליהן חייבים להיעדר מן הבית באופן קבוע.
המנצח בבדיחה הוא מיקרה קל. יש בעלים הנעדרים מביתם לתקופות ארוכות: מי
לימים אחדים בשבוע, ומי לשבועות וחודשים בבת־אחת. האשה שהם משאירים היא

אלמנת הקש

מדוע קורראים לה כך? יש גירסה האומרת, כי השם ניתן מפני שכאשר הבעל לא
בבית, האשה מבלה את לילותיה בגורן. באנציקלופדיות רציניות יותר תמצאו הסבר
קצת שונה: המונח ״אלמנת קש״ צמח על רקע כפרי. כאשר היה הבעל יוצא למלחמה,
או למסעות ממושכים, היתה אשתו חייבת לעשות במקומו את עבודת השדה. לקצור
קש, למשל. או לשכב עליו.
מה שיסופר להלן אינו צומח על רקע כפרי. הוא נוגע לטרקלינים המפוארים ביותר
של החברה העירונית שלנו. אל תנסו לנחש איזה בית, ומי גר בו. המיקרים נכונים
כולם, אבל את השמות, כמובן, איני מפרסמת. שיניתי את הפרטים העשויים לגלות
את זהות הגיבורים. אל תנסו גם לנחש מי הנשים שתמונותיהן מעטרות את הסידרה
הזו: הן דוגמניות-צילום, וכל קשר בינן לבין המסופר כאן — מיקרי בהחלט.

״אי׳ רחל המרחלת
רק לא בשבת בחורים צעירים הקוראים שורות אלה, שימעו בקולי ואל
תשאפו להיות מנהיגי העם ! אל תחלמו על פוליטיקה, על
התהילה שתחכה לכם בצמרת, המחיר שתצטרכו לשלם הוא
גבוה מדי. לא יהיו לכם חיים פרטיים. הבית לא יהיה בית,
והאשה לא תהיה אשה. היא תהיה אלמנת־קש. ולאן שזה יכול
להוביל, תראו מייד.
האיש הנכבד שאני מספרת עליו הוא דמות ידועה, מנהיג
לאומי מפורסם. הוא עושה ימים כלילות בשרות העם —
ובעיקר לילות — מחוץ לבית.
אשתו, הצעירה ממנו בכמה שנים טובות, מתה משיע־מום.
שוקי אמהות עובדות ואסיפות ויצ״ו זה לא בשבילה.
מה שכן בשבילה, זאת השכלה. היא צמאה לידע. חלק מה־צימאון
היא מרודה בשיעורים פרטיים, אצלה בבית. חלק היא
מרווה בקורסים מאורגנים. בעלה גא בה מאוד.
התוצאה: היא יודעת הרבה, והרבה גם ידעו אותה.
קל לה לתכנן את מערך השיעורים שלה, דודקא בגלל
מעמדו של בעלה. הוא אדם כל כך חשוב, שכל רגע אצלו
מתוכנן. מזכירתו המסורה קובעת את סדר־יומו, והאשה מנהלת
יומן מקביל, בו היא מעתיקה כל מה שהמזכירה קובעת
לבעלה. בצורה זו היא יודעת תמיד מתי הוא לא יהיה
בעיר, כדי שתוכל לקבוע שיעורים עם המורים השונים.
לפני מספר שנים החליט הבעל, שמוטב להעתיק את ביתם
לירושלים. הם עברו לירושלים, ועכשיו, במקום להיות
אלמנת־קש בימי ראשון, שני, שלישי ורביעי, היא אלמנת־קש
בימי חמישי ושישי. כי בימים אלה מכריח אותו תפקידו
להיות בתל־אביב, קרוב למרכז המפלגה.
רק יום אחד הוא תמיד בבית, ולכן אשתו יכולה ללמוד
ולדעת בכל ימות השבוע — אך לא בשבת.
לבר נלרע לשניים, המיסכו גבר המשאיר בבית אלמנת״קש הוא די אומלל. תארו לכם
מה מרגיש גבר המשאיר שתי אלמנות־קש!
הגבר המסויים הזד, הוא איש תעופה, העובד באופן
פחות־או־יותר קבוע, בקו לוד-ניו־יורק. בישראל יש לו

אשד, חוקית, בית מהודר ושני ילדים. בארצות־הברית יש
לו אהובה.
מובן שאף אחת משתי הנשים אינה יודעת על השנייה. כל
החברה הטסים איתו יודעים, אבל האשד, לא, והידידד, לא.
בשתי הערים הוא בעל למופת. זה לא קשה לו, כי הוא
באמת אוהב את שתי הנשים. אם הוא בא לאחת מהן עייף,
במיקרה, היא מוכנה להבין ולסלוח. הטיסה הארוכה הזאת,
אתם מבינים.
כאשר התחיל את הסידור הזה, חשב שגילה את המפתח
לאושר המושלם. הצרה היא רק, שהוא קנאי. כשהוא עוזב
את אשתו — חתיכה לכל הדעות — הוא משתגע מקינאה.
מה היא עושה כשהוא אינו בבית? האם לא רקדה קרוב מדי
עם יוסקה אתמול? והחיוכים האלה ביניהם! מה זה בכלל
בשביל אשד, לבגוד? כלום. רק הגבר מפנה את הגב וכר.
עד מחצית הדרך מעל לאוקינוס האטלנטי הוא שרוי במרה
שחורה, מרוב מחשבה על האשה. משם ואילך הוא
מצפה בכיליון עיניים לרגע בו ימצא את עצמו בזרועות
המאהבת.
בדרך חזרה, זה לה,יפו: הוא משגע את עצמו במחשבות
על המאהבת, הבוגדת בו ברגע שהוא מפנה את גבו, ובטיסות
אלה המרה השחורה מלווה אותו למשך זמן הרבה
יותר ממושך. כי הוא מקנא יותר למאה,בת מאשר לאשתו.
וזאת בהגיון גברי למופת: על אשתו הוא בכל זאת סומך.
היא לא תעזוב אותו, יש להם שני ילדים, וכן הלאה. אבל
המאהבת — איזה בטחון יש לו שלא תמצא גבר חדש?
הוא נקרע לשניים, ר,מיסכן. הוא מחכה בכליון־עיניים
ליום בו תרכוש אל־על מטוסים על־קוליים. אז יוכל להיות
בבוקר אצל אשתו, בערב אצל המאהבת, ולמחרת בבוקר
שוב בבית. זה יהיה קצת מעייף, אבל לפחות יוכל לטוס
בראש שקט. הוא לא ישאיר אחריו שתי אלמנות־קש, אלא
שתי אלמנות־סילון, עם מעט מדי זמן כדי להתעסק עם גבר
אחר.
היא שמרה
על המגע
זהו סיפור עצוב. הוא מספר כיצד איבדה הגברת המסו־יימת
הזאת את מחצית הכינוי שלה, ואיך הפכה מאלמנת־קש
לסתם אלמנה.
הבעל המיסכן היה בחו׳׳ל. המדינה שלחה אותו. זאת לא
היתד, השליחות הראשונה. זה היה חלק מהמקצוע הנעלה
שלו. בהתחלה היה לוקח את אשתו, אבל בזמן האחרון היא
לא התלהבה .״לא רוצה לנתק את המגע עם הארץ,״ אמרה

הוא נסע, היא נשארה לטפח את המגע. וזה היה בשעת
מגע כזה, שהסטטוצז שלה השתנה.
היא שיחקה במישחקים אסורים עם אחד הצעירים הידועים
של הבוהמה התל־אביבית, לצלילי המוסיקה של הגל הקל.
המוסיקה נגמרה, אבל המגע היה עדיין בעיצומו. לכן הש
אירו
את הרדיו פתוח ונתנו לקריין להמשיך לדבר ולשדר
את החדשות ועיקרן תחילה.
אבל למעשה היה עיקרן בסיום המהדורה, כשבני הזוג
שמעו יחדיו את הקריין מודיע בקול דרמאטי על בעלה של
האשה, שנפטר זה עתה בחו״ל.

חופשה
?;צרה בלויסריה אומנם הבטחתי, שבסיפורים האלה לא יהיה קש, אבל
קצת דשא מוריק אפשר להכניס. ליתר דיוק: הדשא המקיף
את מלון קיסריה המפואר.
ההמונים הרועשים אינם נוהרים למלון הזה. הפרוזדורים
הס ארוכים, שקטים, ומאוד דיסקרטיים. בריכת־ר,שחייה היא
בחצר הפנימית, ושום סקרן לא מזדמן אליה.
אחת האורחות הקבועות שם היא אשד, חומת־שיער, בעלת
מכונית פרטית ופינקם־צ׳קים עם כיסוי. היא כבר אם לשני
ילדים. לא יפה במיוחד. אבל סכסית מאוד.
היא מתאכסנת במלון ביום מסויים בשבוע. היא מגיעה
לבדה, ושם מצטרף אליה בן־זוגה. כל פעם נער־זוהר אחר.
כל זה קל לה, מפני שבעלה עוזב אותה כל שבוע ליומיים,
ונוסע מחוץ לעיר לרגל עבודתו. עד שפעם קרה
מה שיכול לקרות בכל משפחה: תוכנית העבודה של הבעל
שונתה לפתע, ובאותם שני ימים נשאר בעיר .״יופי!״ קראה
בשימחה ,״בוא נתכנן איזה בילוי מעניין. בוא ניסע לאיזה
מקום שקט.״
הוא הציע את ירושלים. זד, לא מצא חן בעיניה. צפת. לא.
טבריה. לא בא בחשבון. נהריה. מה, עם כל ההמון הזה?
לבסוף בא לו רעיון מבריק: למה לא קיסריה? יש שם
בית־מלון לגמרי לא רע.
״באמת?״ היא שאלה, ונתנה לו לשכנע אותה.
וכך, כמו בכל שבוע, היא הגיעה למלון כדי לבלות
חופשה קצרצרה עם בן־זוג.

במדינה
(המשך מעמוד )28

עזרה הראשונה, פרט למגך דויד, שישאר
אדום. את החיידקים שבתוך המים דעיריה
לא תצבע, כי לפי דעתם הם לא קיימים.
כמד, יפה יהיה מעכשיו על שפת־ימה
של תל־אביב!
על החול הצהוב שבחוף־הכתום ישכבו
אנשים שזופים מתחת לשמש־הזהב, כשמסביבם
על החול, פזורים כרגיל קלחי־תירס
זהובים, מכורסמים, וקליפות משומשות
של תפוזים, בצבע בתום בלבד.
בקיוסק הכתום, המיושן, ימשיכו למכור
תסס סינטטי וכתום, מחומם מהשמש הכתומה,
אבל עולה כפליים מאשר בכל מקום
אחר.
ואיזה תענוג יהיה בחוף־׳הירוק! אנשים
ישתרעו להם בכיסאות־הנוח הצבועים ירוק,
ויתבוננו בגלי־המים הירקרקים. הם יוכלו
להביט בהם כמה שירצו. רק לגשת לשם
לא יוכלו כי שחקני הפינג־פונג לעשרותיהם
יחבטו כרגיל בפראות את הכדורים,
במחבטיהם הירוקים, ויחסמו את הגישה
למים. מי שלא ירצה להסתכן במכה־ירוקה־ברקה־הרכה,
יישב מרחוק, ויתבונן בערגה
בגלים, בפנים ירוקים מקינאה.
והתוף־הכחול? ממש כמו בחוץ־לארץ. מתחת
לשמי־התכלת, על שפת הים הכחול,
תשתזפנה עלמות תכולות־עיניים. בחורים,
בבגדי־ים, כחולים כמובן, יעצרו לידן וישאלו
:״ דו יו חנט טו סליפ ויז מי?׳׳ וכשמי־שהי
תנסה להתעלם מהם, הם ישפכו לה
חול על הפנים. שתילמד לענות בנימוס.
אבל אף שוטר, במדים כחולים, לא ייראה
בכל מרחבי החוף־הכחול.

מיטרד ציבורי במובן הפלילי.

רצונך בעור

שחום -הקיץ

תהיה לך השמש ידידה אמיתית. תוך
יהיה עורך רך כקטיפה ומרהיב עין
בשזוף מוזהב ועמוק, ללא כל חשש
לכוויה .״ סקול ״ אינו מכיל שומן.
להשיג בבקב וק
או ב ״ אירו ־ סקול ״

ימים בעזרת ״ סקול

זכוכית

8X01.

דרכי אדם
מרחמה ושרו

״סקול״ הוא תוצרת
פרסום או־קי

רשיון נהיגה מובטח
בזמן קצר במחיר הישן
* פרטי — 6ל״י לסעור
(במקום 7ל״י).
* משאית — 10ל״י לשעור
(במקום 12ל״י)
* באופנוע — מדריך צמוד
וטיפול אישי ללא שיירות
או קבוצות.

לנרשמים נ 1ד סוף החודש

חומר והדרכה
למבחן תיאוריה
חינם

הדרכה אן ורק ע״י
מורים מנוסים.

בי״ס לנהיגה

אמנון

נחלת בנימין 10
טלפון ,55067ת״א.

ספר חדש!

פריז

1ו 1/־

למה? כי אין למשטרה מספיק כוח־אדם.
ומי צריך לדאוג לכך שלא יפקיעו מחירים
בחוף? ושקומץ קטן של שחקני פינג־פונג
לא יהפכו למיטרד ציבורי, במובן הפלילי
של המילה, עבור אלפי־מתרחצים? ואל מי
צריכות לפנות בחורות, שהעובדה שהן בבגדים,
מד,וזד, פרובוקציה לאנשים הפוגעים
בהן, ברמזים מגונים ועד לפגיעה פיסית?
תשובת דובר־המחוז: אל פקחי־העיריה.
גם להם ניתנו סמכויות. והשוטרים? הם
באים מיד כשקוראים להם. כשיש התקהלות,
או קטטה, או הפרעת סדר ציבורי.
ולמה אין העיריה בונה, במקום כל הצבעים
האלה, מיתקנים ומיבנים אנושיים, או
מדוע אינה נותנת זכיון לחברות־פרטיות,
להקים מסעדות, חדרי־הלבשד, ראויים לשמם,
ובונגאלוס? כי החוף צר מדי, מסביר דובר
העיריה. צריך קודם להרחיב אותו.
ועד אז, מהן התוכניות לעתיד הקרוב ילד,וסיף
גם סוככים צבעוניים, ולהעניק
שמות־של־צבעים גט ליתר החופים.

האם פריז
בוערת?
מאת

קולינם ולאפייר
האם פריז בוערת ! צרח היטלר. הגנרל חולטיץ, שנצטווה
להשמיד את עיר האורות, לא העז לציית לפיהרר. הסיבות
המוזרות שמנעו את חורבן פריז, שנאספו בשקידת־נמלים
על־ידי שני מחברי הספר רב המכר, מתוארות בצורה
מרתקת ומסעירה.

הוצאת ״המדור״ בע״מ, תל־אביב
הפצה ראשית: ספרים לעם, רח׳ יבנה ,7תל־אביב,
טלפון 621885

״הם לא ראו זה את זה עשרים שנד!,״
כותרת כזו, או דומה לה, מופיעה בתדירות
קבועה בעתונות היומית בישראל. בדרך כלל
מצורפת אליה תמונה של גברים ונשים,
הבוכים איש על צוואר רעהו.
הסיפורים שמתחת לכותרת דומים בדרך
כלל: לפעמים מדובר בהם על חברים
ממחנות־ריכוז, ולפעמים מסופר בהם על
קרובים שנפרדו במלחמת העולם השניה.
הסיפור של שרד, ויקטרינד, קשור אף
הוא באימי המלחמה.
שש נפשות מיותרות. שרד, קאופמן
נולדה באוקראינה לפני חמישים שנה. בצעירותה
התיידדה עם אחת מחברותיה לספסל
הלימודים, שנקראה יקטרינד, פיודורו־בנה.
העובדה שאחת מהן היתד, יהודיה
והשניה אוקראינית לא הפריעה להן כלל.
כשכבשו הנאצים את אוקראינה מצאה
שרה מחסד, בטוח בביתה של יקטרינה. היא
בילתה חודשים ארוכים בעליית־הגג, בציפייה
לצבא האדום. ואמנם, לאחר שנתיים, כש־הנאצים
נסוגו, יצאה שרה ממחבואה. כעבור
זמן קצר נישאה ליהודי פולני שהתגורר
בסביבה, ויחד עימו עלתה לישראל.
שרד. ובעלה התחילו את חייהם החדשים
בקיבוץ, ועברו לאחר מכן לבת־ים. מצבם
הכלכלי לא היד, מזהיר במיוחד, אבל עובדה
זו לא הפריעה להם להזמין את הידידה
האוקראינית לבוא לבקר בישראל, ולהתארח
בביתם. המכתבים נשלחו מפה ומשם, ושתי
הידידות תיכננו את הביקור עד לפרטי
פרטיו.
השבוע, כשהגיעה יקטרינד, פיודורובנד,
ה סול ם הז ה 1497

לישראל, לא היתר עוד אותה צעירה מלאת־חיים
ונועזת. השנים עשו את שלהן, וחרתו
סימנים בנפשה ובגופה. בעלה, שנפל במלחמה,
הותיר אותה בקיוב, בדירה קטנה
בת שני חדרים, יחד עם עוד שש נפשות.
גם שרה לא גרה בדירת פאר, אך שלושת
החדרים שלה, המרוהטים בצניעות, הספיקו
כדי לעורר את קינאתי, של האורחת.
יחסים מוזרים השתררו בין השתיים. יק-
טרינה משוכנעת ששרה היא מיליונרית, מאשימה
אותה בקמצנות. ואילו שרה, המקיימת
את ביתה ממשכורת בעלה המכונאי, רוגזת,
ממתינה בקוצר־רוח עד תום הביקור.
״ככה זה בחיים,״ הסביר השבוע הבעל
של שרה במבוכה .״הידידות, שהתחזקה
בימי המלחמה, נהרסה דווקא בימי שלום.״
חברה הנו קרה רו ק ד
אפילו דובר המשטרה, פקד בר־חיים, אמר
שהדיסקוטקים הם תופעה חיובית: לנוער יש

ש רו ת בבירנך.

לרוכשי טלביזיה -
• צוות מו מחי

שהתמחו במפעלי

• מכשירי בדיקה מקוריים מבית החרו שת

באנגליה
ס0 4 / 4

באנגליה

• בולאי גדולשלחלקיחילוףכוקוריים

לל קו חו תיו

שרות

מייבש השיער הביתי
״גדציאלה״
דיסקוטקאי לוי (בהכרת גיישה)
אפלה אחר־הצהריים

היכן לבלות, והוא פחות משתולל, מכיוזן
שהוא מוציא את המרץ שלו בריקודים.
״לדעתי,״ הוסיף הדובר ,״צריכים לפתוח
דיסקוטקים גם בשכונת־התקווה, ואז, אולי.
תהיינה פחות חראקות.״
שני בחורים צעירים, שהיו מאד מודאגים
ממצב הנוער, פתחו מיד לטובתו את דיסקוטק
העכביש, כדי שלא ישתולל.
ההבדל. אחד המייסדים הוא יוסי כהן,
שהיה בעל הדיסקוטק הראשון בארץ, אותו
הקים בחדר ההדרכה בבסיס בו שרת. היו
שם תקליטים, וריקודים, ודמי־הכניסה היו
בקבוק. הצדיק השני הוא ידידו יורם לוי,
שרכש את נסיונו המקצועי מאז ששרת בצי־הסוחר,
ובילה ביפאן עם גיישה, שהייתה
חברה שלו.
ובמה שונה הדיסקוטק הזה מכל האחרים?
יש הבדל גדול: עד עכשיו היה הנוער רוקד
בלילה, וכל היום מתפרע. אבל העכביש הזה
נפתח אחר־הצהרים, משעה ארבע, כך שהנוער
המשתולל, המתעורר בצהרים, מספיק
בדיוק להתגלח, לחטוף משהו לאכול, ולדהור
על האופנוע לדיסקוטק, שם הוא יכול
לשתות ולרקוד בחושך. כבר אחרי־הצהרים.
כי בארץ יש נוער עם עתיד. והעתיד
שלו הוא, כנראה, שבקרוב יפתחו עבורו
את הדיסקוטקים כבר משעה שמונה בבוקר.

לשיער בריא ולמראה מטופח,
בכל שעה -השתמשי במייבש
השיער הביתי ״ גרציאלה ״
מערכת מייבש השיער כוללת:
מכשיר ליבוש השיער־ ,כובע־מי־בש
ופיה מיוחדת לסדור השיער.
גרציאלה ניתן להפעלה ב3-
אופנים .1 :מייבש יד .2 .מיב ש-
כובע .3תלוי על קיר. בלחיצת
כפתור פולט אויר חם, או קר,
לפי בחירתך.

ה חי

• הגונב משוטר -פטור. בתל-
אביב ניגשה חוליית שוטרים לברר תלונת
אזרחים על גניבת מכונית, גילתה לתדהמתה,
כי שעה שחקרה את התלונה, גנבו אלמונים
את מכוניתה.
• מבית לבית. בקריית־מלאכי נעצרו
שני צעירים מקומיים, לאחר שגנבו מאחת
הדירות תרנגול־הודו, פרצו לדירה אחרת
וערכו בה מישתה כדת וכדין.
• סולידאריות מקצועית. בחיפה
מצא פורץ בעל ותק חבילה עטופה ליד דלת
ביתו, ובה תכשיטים יקרי ערך, שנגנבו
שבוע קודם לכן מדירתו.
• קטטת כנים סימן לאבות. ב־קריית־אונו
נפצעו קשה תושבים מקומיים
בקטטה שפרצה ביניהם, לאחר שהוזעקו כדי
להפריד בין ילדיהם הניצים.

להשיג בחנויות המובחרות למוצר׳ חשמל.
חברת

בית ג.סק.ו. החד׳* :דוד ׳*למה

ל 1יפי

1והב רי או ת
ערבב ר ו רני ך

ה עו ל ם הז ה 1497

ה שיוו ק

הגדול ה

בי שר אל

תל-אניב, טל; 0

מספד 1497

שנה 29
דחל המרחלת
מספרת

11ל :

אשתו

מה קווה
כשהבעל איש?

כ״א אייר תשכ״ו11.5.1966 ,

המחיר 1 2 0אג ,