גליון 1502 מתאריך 15 ביוני 1966

המ חיר 1 2 0א ג ׳

שדיסות 8וזוה שד הואסנ״ו-דשענו
יוו־אס־נאם. ונח הדים בעורס

וידויו האיש

ד״ד י שראל ב ד

בשבוע שעבר הגשנו לך דו״ח ממצה
על השביתה בנמל חיפה. נקטנו בו עמדה
ברורה: תביעות הפועלים צודקות ברובן.
את המסקנה הזאת ביססנו על עובדות,
שלא נחשפו בשום עיתון אחר אשר טיפל
בשבועות האחרונים בנושא זה.
טענתנו היסודית ודתה: שרוחי ננזל
מאוחדים, שהיא חברה הסתדרותית, מנצלת
את הפועלים, משלמת להם שכר ירוד מפני
שהיא מבזבזת כספים רבים על מנגנון
מיותר, על קרנות מפלגתיות סודיות, ועל

על הרציפים, במחסנים ובבטני אוניות.
גבינו עדויות גם מפי מנהלי־עבודה ו־יבואנים,
מאנשי מינהלת הנמל ומחברי מועצת
פועלי חיפה.
אבל גם כאשר הסתיימה המישמרת, ו פועלי
הנמל עזבו את עבודתם, לא תמה
עבודתנו אנו. ביקרנו בבתיהם של כמה
מן הפועלים האופייניים ביותר, על מנת
לעמוד מקרוב על תנאי־מחייתם. לא הסתפקנו
בהצהרותיהם על הרציו* ,כי אינם מרוויחים
את הסכומים העצומים שיוחסו להם. לא

קורות חייו, קשריו עם נציגי ארצות
קומוניסטיות, מעצרו והמשפטים,
כפי שתוארו על ידו סמור למותו
בכלא שאטה.
ראיון כנמל חיפה

בגליוו השבוע של

ר כז בו £
יהטכני רב י
ב־ 20 ביוני נפתחים קורסים ערב
חשמלאות רבב 6 -חדשים

ניהול בלתי־יעיל של העבודה.
את החלק הזה של המסקנות יכולנו
לבסס על ידיעות המגיעות אלינו מזה
שנים על הנעשה בחיפה בכלל, ובנמל בפרט.
את החלק הנוגע לתנאי־עבודתם של
הפועלים, ולתביעותיהם המעשיות, אספנו
באותו שבוע בתוך שטח הנמל.
לצורך זה נסעה חוליה בת שלושה אנשים
לחיפה. פנינו תחילה לוועד העובדים,
אך קיבלנו שם תשובה בלתי־מעודדת :״היום
נסעו כל חברי המזכירות והמועצה לתל־אביב.
אין מי שידבר איתכם. אל תגשו
לרציפים, כי הפועלים לא ידברו איתכם.״
קבלת־הפנים על הרציף היתד, אף היא
בלתי־מעודדת. כאשר ראו אותנו כמה
פועלים, שניצבו על סיפון אוניה נורבגית,
פתחו בקריאות כמו :״לא רוצים עתונאים!״
״אתם ממעריב? תלכו מפה!״
ואז אמר מישהו :״אלה מהעולם הזה.
אני מכיר אותם.״
עוד כמה דקות נמשך הוויכוח בין
הפועלים לבין עצמם, אם מותר להפר
את הוראת הוועד ולדבר עם עתונאים.
אחד מהם הסביר :״באו כאן מהרבה
עתונים. כולם הפכו את המלים שאמרנו,
וכתבו דברים שונים לגמרי. כולם הציגו
אותנו כחבלנים, המתעשרים, בלי לעבוד.״
לבסוף הסכימו פה אחד: עם העולם הזה
מותר לדבר: הוא כותב את האמת.
נשארנו שם כמעט יום שלם, ראיינו ו־צילמנו
פועלים במרומי המנופים הענקיים,

מכין לבחינות הסמכה של משרד התחבורה
חשמלאות בניין 6 -חדשים

מכין לבחינות הסמכה של משרד העבודה
פרט ים והרשמה :
13—8לפנה״צ • 20—16 בערב
מכתבים צעד ועוד
כל הכבוד לח״כ שלכם, שעורר את בעיית
הפליטים בדיון המדיני
בכנסת (העולם
הזה .)1500
זהו צעד לקידום
המאבק למען השלום
במרחב, ואני מחכה
להמשך.

ישראל זכאי,

הנד רשאי לנחוג
במכוניות פיח
ללא רשיון
כשטח התערוכה
הפתוח בל יוס
ם־ 5עד חצות

״קארטינג״
הספורט שכבש את כל
אירופה•
אוטובוסים*2 •28 ,27 .22 :

הסתפקנו גם בבדיקת תלושי־המשכורת ש להם.
בדקנו את המצב במטבח, בחנות-
המכולת, ובארון־הבגדים.

משהו על עסקינו אנו.
הגיליון שבידיך מכיל 32 עמודים. המתכונת
הקבועה של העתון, בחודשים האחרונים,
היתד. של 28 עמודים. ההוספה התאפשרה
הודות להגדלת השטח המוקצה למודעות.
שלא כמו ביתר העתונות הישראלית, קיימת
בהעולם הזה חלוקה קפדנית של השטח
בין מודעות לבין חומר מערכתי. בגליון של
28 עמודים׳ קבענו גבול של שבעה עמודים
ושלושת־רבעי עמוד למודעות. על אף הלחץ
המתמיד של מחלקת המודעות ושל מפרסמים,
לא חרגנו מגבול זה. כי החריגה היתרי
באה על חשבון חומר־הקריאה המוגש לך.
כאשר חייבת בכל זאת המינהלה להרוג
מתחום זה, היא מגדילה אוטומטית את מספר
העמודים של הגליון, בלי העלאת מחיר
הגליון. גם אז אין כל התוספת מוקדשת
למודעות: אלא שמתוך ארבעת העמודים
הנוספים, משוריין חלק לחומר מערכתי.
על כן, כאשר אתה נוטל לידיך אח ה־גליון,
ומרגיש כי חל בו ריבוי של מודעות
— אתה יכול להיווכח מייד, שבצד ריבוי המודעות
בא גם ריבוי של חומר מערכתי.

פתח־תקווה

כבוד לכם!ז
אני קורא קבוע
של השפיגל שלנו,
ודרכו היכרתי את
הנכבד. שבועונכם לכן ביקשתי לאחרוזכאי

מישראלי השוהה
בעירנו, כי ימסור לי דיווח תמציתי על ה־מו״מ
האחרון בין ממשלתכם לבין ממשלתי,
כפי שהופיע בשבועונכם הנכבד וב־עתונים
ישראלים אחרים.

עתה אין לי ספק, אם תרשו לי להעיר
הערה ביקורתית למדי, כי נציגי ממשלתכם
הפריעו לי ולעוד אורחים גרמנים כמוני,
להגן על יהודים וישראלים בכל מקום ומקום
שבו אנו נתקלים באנטישמיות. כי, כפי
שידוע לכם בוודאי, טענת האנטישמים והנאצים׳
בכלל, היא שהיהודים והממון חדרו
לעולם קשורים ושלובים זה בזה.
מה נענה עכשיו לטענה, כי נציגיה הרשמיים
של מדינת היהודים ויתרו על כבודש
במו״מ ציני שנעשה עם נציגי הממשלה הגרמנית,
ובלבד שיזכו על־ידי כך בעוד
כסף לאוצרם?
לילי שטרייך, מינכן, גרמניה־המערבית

ש שש ...שקדים
מה נטפלתם לח״כים מגורי־כהן, לנדאו
ומרידור, בגלל חוות־השקדים שלהם (העולם
הזה?)1499
הם לחמו יותר מכם־ למען שיחדור הארץ
הזו משליטיה הזרים, אז למה אסור להם
ליהנות גם מפירותיה?
מזל שרעבי, תל-אביב
2 העולם הזה 1502

טיסות הסטודנטים
התאחדות הסטודנטים בישראל נמצאת בימים
אלו בעיצומו של מאבק להיתר טיסות
סטודנטים מיוחדות, שתוכננו במשך הקיץ
מפאריס דרך ניקוסיה לישראל. בטיסות אלה
עמדו להגיע לארץ כ־ 1000 סטודנטים צרפתיים
לביקור בישראל. למרבה הצער לא
א־שר אגף התעופה האזרחית בצרפת ביצוע
טיסות אלה.
יש להדגיש שטיסות ארגוני סטודנטים אחרים
מפאריס לכל היעדים האחרים, כגון: לונדון,
הלסינקי, ברצלונה או תוניס, זכו
לעידוד ואישור, וההפליה היא אך ורק נגד
הטיסות המאורגנות על־ידי התאחדות הסטודנטים
בישראל.
הננו חושבים כי פעולה זו מוטעית ביסודה
ואין מקוב להפליה זו במסגרת הידידות
העמוקה בין עמי צרפת וישראל.
אדי קאופמן, יו״ר התאחדות
הסטודנטים בישראל, ירושלים

לא ינום ולא ישן שוטר ישראל
ברצוני להתריע כנגד ההתקפות וההשמצות
על משסרת־ישראל, שהפכו בזמן האחרון
לזרם עכור ההולך
וגואה. כוזנתי
לכל אותם החכמים
שיש להם פה גדול
ועפרון ארוך, היושבים
שאננים בבתיהם,
ומשם משמיצים
וטוענים כנגד כלל
השוטרים, העובדים
ימים ולילות למען
בטחוננו.
הרשו לי להזכיר
רק טיפה קטנה אחת
אלמוג
מן הים הגדול והאפור,
בו שוחים
שוטרינו: מי מוצא את הילדים ההולכים
לאיבוד? מי מגלה את אותם התינוקות
שההורים שכחו להשגיח עליהם? השוטר.
לכן, על כולנו לתת את הכבוד המגיע
לשוטר העבהי!
יעקוב אימוג, חדרה
למהז חברותי ואני הזדעזענו מבחירתה של ויוז־

יאן דל־ביאנקו למלכת היופי הישראלית,
שתייצג את מדינתנו בעולם.
הסיבה לכך היא העובדה שוויוויאן לא
שירתה מעולם בצה״ל.
למה?
דורית, תל־אביב

מה הקשר בין שתי ההסתדרויות? ומד,
מישקל המלצת ההסתדרות הכללית על שיקולי
ועדת השיכון של הסתדרותנו?
לאלוהי ההסתדרות הכללית של העובדים
בארץ־ישראל פיתרונים.
שרושה סטודנטים, האוניברסיטה
העברית, ירושלים

כשנעלם ילד, מעמידים את כל המדינה
על הרגליים, אך כש־נעלם
כלב, כולם
שותקים.
הנה מצאתי כלב
פודל גדול, שחרחר
ומתולתל, שיש לו של הליכות־חיים
אריסטוקרט אמיתי.
הנני מוכנה למסור
אותו לבעליו, כי
הוא מדוכא כמו
יתום אומלל.
כדי להרגיע את
הבעלים: עד עתה
זכה הפודל לטיפול
מעולה, אך אינני
אחראית לרמת הכלבות
איתן נפגש בשעת
החופש שאני
נותנת לו מדי יום.

אשכנזים וספרדים

היי בלב

נעימי אדווה,
תל־אביב

זה יעזור

מכל שלל התגובות, על התכנית הכלכלית
של הממשלה, לא מצאנו את הנימוק
העיקרי לשלילת התכנית. כי קיים צד
שהוא הבולט ביותר באכזריותו, ובעוול
אשר גורם הוא לרבבות מחושבי המדינה.
וכעת נסביר זאת ללא מספרים וללא
תיאוריות כלכליות.
במי תפגע האבטלה? — כמובן, לא
בבעלי העסקים, אלא בפועלים הפשוטים
ובמעמד הדל. ומי הם הפועלים הפשוטים
במדינתנו? רובם המכריע, אם לא כולם,
ספרדים.
דהיינו: שוב נוצרה התמונה שספרדים
בעלי משפחות מרובות־ילדים יסבלו מחוסר
פת לחם, ומכאן הכרחית היא התוצאה
של חוסר חנוך לילדים. לשכות־התעסוקה
תוספנה לאכלס את הנוער הספרדי, אשר
ינטוש את ספסל הלימודים כדי להביא פת
לחם למשפחתו.
כך הולך ומתרחב הפער בין הספרדים
לאשכנזים בארץ.
אנו פונים בזה בשאלה אליך, כב׳ הח״כ,
מדוע את הצד העיקרי הזה שכחתם להזכיר?

רצופה
בזה מודעה
שהתפרסמה מיום?,זכאי,
יוסף ציטיאת
על לוחות המודעות באוניברסיטה העברית
וכדורי כן־דויד, אור־יהודה
בירושלים. היא מהוזדי הוכחה עד להיכן
פשט נגע השחיתות בחיינו.
צורך חיוני?
התוכן: ארגון הסטודנטים חברי ההסתדרות
הקורא עלום־השם מנתניה, שהציע הצעה
(אסח״ה) מודיע לכל חבריו הסטודנטים, כי חסרת־תקדים (העולם הזה ,)1496 לפיה הוא
כדאי להם לבוא למשרדי אסח״ה ולמלא שם התחייב לעשות מגבית כדי לממן את הגירתו
טופס, לאחר שיגישו בקשה לקבלת שיכון של ח״כ אורי אבנרי לארץ אחרת לצמיתות
מטעם הסתדרות הסטודנטים.
— לא תרם בעצמו אף לא אגורה אחת
ולמה? כי ״ליד ועדת־השיכון של הסתדרות למטרה זו.
הסטודנטים פועלת ועדה מטעם ההסתדרות
צפיתי במשך חודש ימים, אולי יתעורר
הכללית, שהמלצתה על קבלת סטודנטים חב איזה תורם, אבל לא.
רי ההסתדרות יכולה רק לסייע לך״.
מסתבר שאפילו מתנגדיו של אבנרי רואים

גולדגרט
בו צורך חיוני. החשבון שלהם הוא פשוט:
אם ישלחוהו לחו״ל הוא יחסר להם, ויאלצו
לעשות מגבית נוספת על מנת להחזירו.
ככה זה יותר בזול.
חנן גולדגרט, חולון

אלוהי אבי עזרני
עוררתם את השאלה היכן נולד השופט
אליעזר מלחי (העולם הזה ,)1498 והנה
הנחתום יכול להעיד על עיסתו.
כותב שלמה זלצמן בספרו ״מן העבר״,
בעמוד : 189
.,בימי מהפכת קרנסקי בפטרבורג, תוך
קולי־קולות ויריות מכל עבר, כרעה אשתי,
בעוד לא מלאה ימיה ללדת. בסכנה רבה
הועברה לביודחולים, ורק בנס עבר הכל
בשלום, וילדה לי בן ביום אחרון של פסח,
,13.4.1917 וקראתי את שמו בישראל אליעזר,
כי אלוהי אבי עזרני.
״תקוזתי היתד, כי בני יתחנך בארץ־
ישראל, וילמד בגמנסיה הרצליה, ואחרי כן
ישתלם באוניברסיטה בלונדון. כל תקזזתי
בנוגע לבני־יחידי נתמלאו.״
ח. חפץ, תל־אביב

הקומנדו הבודד
אני מתפלא על הדיווח הענייני והקצר שלכם
על שביתת השחקנים של כדורגלני ה־
(המשך בעמוד )4

ז־ן וו־יו_נ דיס־טד־ד•
ישר למטרה: עם צבעי ה מ כוניו ת של ט מבור —
צי טרולוקס וטרנספורט״אנמל, אין בעיות של
פגיעה ב מ טר ה.
ט מבור
ני ט רו לו קסו טרנספור ט -אנ מל של
רעננים כל כך, תו ס סי ם כל־כך, מ ל אי ם חיי ם !
מלא אתה מיכל. לחץ על ההדק, ט מבור יעשה
א ת העבודה בשבילך — כי עם מוצרי ט מבור
והידור:
אין החטאהלמטרה: לנוי
טננבנו העולם הזה 1602

מכתבים
(המשן מעמוד )3
פועל תל־אביב (העולם הזה .)1500 , 1499
קמים שחקנים, ומתמרדים סוף־סוף נגד
ההנהלה העלובה שלהם, ובמקום שכל הכדורגלנים
יצטרפו אליהם, בעידודכם, לא
קורה שום דבר. ממתי משאירים את ה,
קומנדו
לבד במערכה?
איציק כהן, תל-אביב

דבר שכזה
תשמעו, הגילה קשפיצקי הזאת, שנתתם
צילום שלה במדור חפש את האשה (העולם
הזה ,)1501 היא נהדרת. אני עדיין מחפש
את האשד״ ודבר כזד, עוד לא מצאתי.
אני בטוח שהיא יותר יפה ממלכת־ד,דוגמניות,
שאתם מזכירים, ג׳ין שרימפטון, אפי״

נ רוי עו

חבה !

נחש מהו מ שקל ה של ״מ>ס סנפר ש 96$ו׳
וזכ הבנסיעתחינםל אי רו פ ה!
6 0לז ג

5 7ק־ג

6 6ק־ג

שרימפטון

קשפיצקי

לו שאינני מכיר אותה. אולי תתנו תמונה,
כדי להשוות?
חיים מעוז, חיפה
בבקשה.

54ק ג

הרווהצמ אונ ךבמשק או ת סנ פרשהמהוללים :

פירור, תחת פירור,

מיצי לו־קל— נגד תו ספתמ שקל

מי צי םממותקיםללאתוספתסוכר.

לדליה לביא, שהוזכרה במשפט בריטי כאחראית
לפירוק משגחה (העולם הזה 1498
מי שמפרק לאחרים, סופו שמפרקים לו.

אי נ ך חו ששלמשקלך.

מימי לנדסמן, רחובות
שאלות ותשובות

מי צי ם מ מו ת קי ם רגילים

הוראות להשת תפו ת בחידון :

קראתי את הכתבה עלי במדורה של רחל
המרחלת תחת הכותרת ״אלים בארץ. הפלאות״
(העולם הזה ,)1499 ועלי להודות
לכם על כך.
אנא, עשו זאת לעיתים קרובות יותר,
וזכרו את שמי: אלים בונדפילד. אם אתם
רוצים, אז גם אדי קאלברט.

* כתוב על פיסת גייר את שמך וכתובתך, וציין מספר אחד
מאלה המופיעים בראש המודעה, אשר לדעתך מהווה את
משקלה הנכון של ״מיס סנפרש 1966״.
* צרף 2תויות של ה מי צי םהממותקים ( ס קוו שי ם )
— לו ־ קלאור גי לי ם ת פוז, לי מוו, פטל)
הרטב את התוית והיא יורדת בנקל מעל הבקבוק*
שי םלבג רק תומת מיצים ממותקים (סקוושים)
* שלח הכל במעטפה סגורה ומבויילת אל:
הגרלת ,,מיס סנפר ש ״ ,חב ר ה מרכזית לשווק משקאות
בע׳־מ, ת ד• , 82 רחובות•
הגרלת הפרס הגדול תיערך בחודש אוקטובר , 1966 בין אלה שינחשו נכונה
את משקלה של מיס סנפרש•

הגרלות ביניים
כל חודש יוגרלו 100 כדורי־ים צבעוניים ענקיים בין המשתתפים• הזדרז
ושלח תשובותיך עתה ג השתתפותך בהגרלות הביניים של כדורי ״סנפר ש״
לא מוציאה אותך מאפשרות זכיה בפרס הגדול — נסיעת חינם לאירופה•

ןסדד ־ ס׳

ש ם 0 ^31.1-1־

אל תחכה!
לרגע האחרון, קנה מצלמה כבר
היום, למד את אופן השמוש בה
ונסה אותה, ובזה תבטיח תמונות
מוצלחות מנסיעתך לחו״ל או
מבית ההבראה ומחופשתך.
מבחר גדול של מצלמות מכל
הסוגים בחנות המקצועית

בו ל1דקני? ד
13ט1
1־*ט,.1רח 1ה1

ס ב מו ־ עו

למשקאות בדביר־

איר להצליח
על הבמהזז?
למד באולפן לאמני הבידור
שבהנהלת מר

מ. ואלין

פרטים והר שמה:
תל־אביב, רח׳ הס ,1פינת אלנבי 33
(מלון ״הס״ ,חדר מס׳ )8
בין השעות 4 — 11 אחד,״צ

ם ב עי

חם לר*

אלים (ואדי) מבעד לראי

דרך אגב: אדי בא לניו־יורק לבקרני, וחזר
לניו־זילנד. הוא מסר ד״ש חם לכם ולכל
ידידיו בישראל.
אם ברצונכם לתת פרטים על חיי הפר טיים׳
אנא, כתבו אלי בצורת שאלות, ותקב לו
תשובות.
אלים בונדפילד, ניו־יורק,
ארצות־הבריוד

קפוץ לבריכת ת־א
החלפת מים יומיומית

ז*ות קדימה במדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הזה 1502

בעולם
ארצות הברית
*׳בור שחור

חייל קרבי כושי נהרג בוויאט־נאם. גופתו
הוחזרה למשפחתו באלאבאמה. אמו רצתה
לקבור אותו בבית־קברות מרכזי. המנהלים
הלבנים דחו את בקשתה, בטענה שאין
מקום. הם הציעו לקבור את הגיבור השחור
בין הקבצנים והאביונים, ליד הגדר.
זהו סיפור אמיתי, אחד מרבים, המבליט
את הסתירה היסודית של ארצות־הברית:
בעוד שהיא לוחמת בוויאט־נאם הרחוקה,
כדי להציל שם את הדמוקראטיה, לדבריה,
סוערת המלחמה הגזענית על אדמתה שלה.
שתי החזיתות מתחרות ביניהן על הכותרות
בעתונים היומיים. כותרות על התקפות של
צנחנים אמריקאיים בדלתה של הנהר מקונג,
מתחרות עם כותרות על מיצעדי הכושים
במדינת מיסיסיפי. תמונות של הרוגים
אמריקאיים בוויאט־נאם מופיעות בצד תמונתו

״סמל, אם איהרג כאן -האם תח־זירני
לאלכאמה ותקבור אותי?״*
של ג׳יימס מרדית, שנורה ונפצע בצעדו
בראש מיצעד כזה.
יריות מתיר החורשות. מרדית התפרסם
לראשונה לפני ארבע שנים, כאשר היה
הכושי הראשון שנרשם לאוניברסיטה של
מיסיסיפי. אז היו דרושים 20 אלף חיילים
כדי להגן עליו, ובמהומות נהרגו שני אנשים.
הפעם נערך המיצעד כדי לעודד את 450
אלף הכושים של מיסיסיפי, הפוחדים עדיין
להירשם לבחירות• אחרי כעשרים קילומטרים
נכנס מרדית, שהיה תחת לווי של מישמר
שוטרים, לתוך מארב. סוכן־ביטוח לבן, ששכניו
העידו עליו שהוא טיפוס שקט, ירה
בו ברובה־ציד מתוך חורשה ופצעו.
השבוע נערכו במיסיסיפי בחירות מוקדמות.
השתתפו בהן יותר כושים מאשר בכל
פעם קודמת. בכל זאת ניצחו מועמדי הגזענים
הקיצוניים לאורך כל החזית.
בני הדרום, לעומת זאת, הם נוצרים ו־פגנים.
הם גם מהווים מיעוט במדינה.

3313 ונודה

איש החודש בארצות־הברית הוא רונאלד
ריגן. השבוע זכה לרוב עצום בבחירות המוקדמות
לקביעת המועמד הרפובליקאי
לתפקיד מושל קאליפורניה.
ריגן הוא כוכב־קולנוע ותיק, והוא נראה
כך. הוא גם איש הימין הקיצוני — תומכו
של בארי גולדווטר. פירוש נצחונו: הימין
הקיצוני לא דעך.
עתה עוסקים כל הפרשנים ושוברים לעצמם
את הראש: מה תהיה התוצאה של
נצחון זה? הנועזים ביותר מנחשים: ריגן
יהיה המועמד הרפובליקאי לנשיאות בעוד
שנתיים.
אחרים אינם מרחיקים לכת עד כדי כך,
אך גם הם סבורים כי לריגן תהיה השפעה
רבה על בחירת המועמד.
מבין כל המנהיגים הרפובליקאים נותרו
עתה רק שניים במירוץ על הנשיאות:
ריצ׳ארד ניכסון רב־הכישלונות, הרוצה לנסות
שוב, וג׳ורג׳ רומני, יצרן־מכוניות
שהפך מושל מצליח של מדינת מישיגאן.
רומני הוא איש ליברלי מתון. ניכסון
הוא איש הימין המתון. בעזרת ריגן׳ עשוי
ניכסון להיות שוב מועמד לנשיאות.

0101611
מ כנ סי ם

וחצ איו ת

מ אריגי פולגת, די אולו ע ם צמר, מ ת אי מי ם לכל

ש עו ת היו םוהערב. ה דו רי םוק לי לי ם ו שו מ רי ם על גז רתם לאורז* י מי ם.
<1ז 9וח 9116 זז 6{1זס)5י 0 9ז •

* קאריקטווה של ביל נזולדין.
העולם הזה 1502

במרחב
מצרים

^ ל ג חי ד *

סי פו רהשל צו עדה

...אי ך|/גתדע איזה טלביזיה לקנות? איך תהיה
בטוח מה טוב?...וכמה לשלכו ע ־ מ לדעת
כי קנית ״טוב ד חשוב נא על 64/*9
ומדוע 64/כי מקלט טלביזיה
הינו הטוב במקלטי הטלביזיה בארץ, הוא
מתוצרת אנגליה (סא 01/1א £א£ 1ס^ )14 בעל
קליטה צלולה וקול 1י? [1-־־ 1מרהיב מבחר
ובכן, הכנס נא
דגמים לבחירתד !
בארץ, שלם
אל אחת מחנויות
על חשב 240,11ל״י, או^< 4 2ל״י, או 4 4 0ל״י
בביתך( ,הלתרה
והטלביזיה כבחירתך
241 תשלומים חרשיים) ~ כן רגע ...את מלאכת
הרכבת האנטינה //ר)ן @/לקליטת התחנות
אנו ניתן
הרצויות לך, יבצעו, צוות מומחי
לך 3כתב אחריות. לאחר מכן תוכל להעזר
עם כל קריאה
בשרותינו המידיים -
שלך, ועתה לא נשאר לנו אלא לאחל לך ולמש־
!5ר פתתך: הנאה מלאה עם טלביזיה 0י 0 /

הגיבורה האחרונה של מצרים היא צועניה
יפה בשם וידאד. על שמה אף חוברה אופרה
שלמה, שהוצגה לראשונה לפני שבוע.
המחבר, גליל אל־בינדארי, שמע את שמה
לראשונה מפי תושבי הכפרים בדרום, ששרו
שיר עממי בלתי ידוע. הבית החוזר
היה. :הוי, אהובת לבי היפה, הוי וידאד.״
הוא חקר וגילה, שאומנם קיימת אשר,
בשם וידאד, המתגוררת בעיירה נאג חמאדי
וחולמת על אהובה המת. סביב טיפור־האה־בה
רקם אל־בינדארי עלילה ארוכה׳ בעלת
מגמה פוליטית ברורה.
הנסיך הנורא. הסיפור שהוצג על
קרשי האופרה בקאהיר — וגם לצופי־ד,טלביזיה
בישראל — מתאר את וידאד כצועניד.
יפת־מראה ויפת־קול, המעוררת את תאוותו
של הנסיך המקומי.
זהו נסיך איום. כאשר הוא מופיע לראשונה
על הבמה (יורד ממטוסו הפרטי, שהביאו
לאחוזתו מקאהיר) ,הוא מלא חימר, וזעם.
כי מנהל האחוזה הודיע לו, שהשור היקר
שלו נעלם. הוא מטיל קנס של 3000 לי״ם
על התושבים, מאיים להלקות כל מי שאינו
משלם את חלקו. הפלאחים משלמים. בצאתו
מן הכפר, דורס הנסיך במכוניתו ילד קטן.
האם השכולה פוחדת לומר מילה. הנסיך,
ברוב אבירותו, שולח לה תרומת־תנחומים
של לירה אחת.
כל זה, כמובן, מעורר את שינאתה של
וידאד היפה. כאשר שולח לה הנסיך מתנה
של עשר לירות, על שירתה, היא מסרבת
לקבלה. מה עוד, ששיריה הנוגים מוקדשים
לאהוב״לבה, הלומד במיכללה לקציני־משטרה
בקאהיר הרחוקה.
אונס לפני המהפכה. גם האהוב מתמרד
בשליטים הרקובים, ולכן הוא נאלץ לברוח
לנאג חמאדה. הוא נעצר, יחד עם וידאה כנגד בתי־הסוהר (בהם דחוסים, כפי שמסתבר
מן הדו־שיח המושר 50 ,אלף עצורים
פוליטיים) ,מציג אל־בינדארי את נשף־
כלולותיו של הנסיך.
הנסיך המנוול מנסה לאנוס את וידאד היפי״
בליל כלולותיו. אבל היא ניצלת, בעז-
רת בן־עיירתה הנאמן. אחרי עוד מספר הר־פתקות
ושירים, פורצת המהפכה של .1952
האהוב מסיים את לימודיו, חוזר לנאג
חמאדה כמפקד המשטרה. וידאד מאושרת.
לפתע נשמעת יריה: הנסיך הרג את האהוב.
הוא משלם על כך׳ אבל וידאד נשארת
לבדה. היא לא התחתנה. וכל שנותיה מאז
עברו בשירים עצובים על אהובה, כשנחמתה
הגדולה היא ששוב אין נסיכים במצרים.

דרזם ערב
נצי* אחדפ חו ת
למד לצייר
בביתך בשעותיו
הפנויות
[1 11 דרך האולפן
לאמנות הציור
לפנותבכתב לת.ד ,4866 .ת״א

המצלמות בעלות המוניטין העולמי

ן1״א,רח׳ר.נרנ7ל17,39ל56980.

והי ^ 11י

,.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך ,12 סלפון 5־,30134
ת. ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם י דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רה׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

בקאהיר אפשר למצוא את האוסף המגוון
ביותר של נציגים זרים. יש שליחים רשמיים
של מדינות. יש גם אנשים המייצגים תנועות׳
שמטרתן להפיל את השלטון שאותו
מייצגים השליחים הרשמיים. כך, למשל׳ פועלת
בקאהיר שגרירות עיראקית, ויחד עמה
גם נציגות מוכרת של המורדים הנורדיים.
שגרירות בריטניה היא האחראית הרשמית
לכל המגעים בין מצרים לבין נסיכויות־החסות
בדרום ערב. הדבר לא מנע מקאהיר
קיום קשרים הדוקים עם נציגי תנועות־המרי
השונות, המבקשות לא רק להפיל את השליטים
המקומיים׳ אלא גם את נותני־החסות
הבריטיים.
השבוע הצטמצם מספר הנציגויות: משטרת
קאהיר סגרה את משרד הליגה של הדרום
הערבי, שמטרתה המוצהרת היא לסלק
את האנגלים ולהנהיג מהפיכה סוציאליסטית.
הודעה ממשלתית מצרית האשימה אותה ב־
״שיתוף־פעולה גלוי עם האימפריאליזם הבריטי
ועם סעודיה.״
הסיבה האמיתית שונה: ליגה זו שואפת
לכינון פדראציה של נסיכויות הדרום׳ במתכונת
המישטר המצרי — אבל ללא קשר עם
תימן. דבר זה מנוגד לתפיסת עבד־אל־נאצר,
הרואה פדראציה דרום־ערבית, שמרכזה תהיה
תימן הרפובליקאית, ואשר תוכל להתייצב
כגוש יעיל וגדול נגד סעודיה.
לכן תורשה מעתה לפעול בקאהיר _ ולקבל
כסף ונשק — רק חזית השיחרור של
הדרום הכבוש, המאחדת כמה תנועות־מרי
והחושבת בדיוק כמו עבד־אל-נאצר.
העולם הזה 1502

המערכה הגדולה למען ביטול תוספת היוקר מתנהלת תחת הסיסמה :
״יש לשים קץ לאופנת חטוף־ואכול ! ״
האם סיסמה זו משקפת את המציאות של 650 אלף השכירים בישראל,
אשר הסכם תוספת היוקר חל עליהם? האם אלה יכולים להרשות
לעצמם ״לספוג״ את היוקר, אשר מאז ההעלאה האחרונה, לפני חצי
שנה, קפץ כעוד ארבעה אחוזים?
אין ספק שיש כארץ שיבבה שאפשר לומר עליה שהיא חוטפת
ואוכלת. כשיבבה זו נתקלים שרי־הממשלה והפקידים הבכירים מדי

אך האם אופיינית שיככה זו? האם דומה מצבה למצב השכירים?
השבוע פשטו חוליות הסיקור של ״העולם הזה״ בבל רחבי הארץ,
בדי לבדוק את הדבר.
הם לא חיפשו את העניים כיותר. ההוראה היתה: לחפש את
השכירים האופייניים ביותר בבל ענף, אלה שרמת־מחייתם היא
הממוצעת בסוגם.
מתוך מאות המשפחות שרואיינו על־ידי חוליות אלה -מוגשות
בעמודים אלה שש דוגמות, שהן האופייניות כיותר לשכירים בארץ.

מחוטךואוכד?
יום כיומו. הם פוגשים את החוטפים והאוכלים במסעדות המפוארות *
(ראה תמונה למעלה) ,אצל סוכני הנסיעות וחברות־התעופה, באולמות |
הקונצרטים ובהצגות הבכורה בתיאטרון, בבארים וכמועדוני־לילה1 .

פ 1על הנמל:

״חירויס שדי
לא ימשינו ללמוד!״
השם: שמעון אללוף.
הגיל.42 :
המק צו ע: סוואר, מזלנו ומנופאי.
ארץ המוצא: מארוקו
מצב משפחתי: נשוי+ס!ילדים.
מקום מגורים: ואדי סאליב, חיפה.
״אני מרוויח בחודש עבודה רגיל איזה
611 לירות ברוטו. עבודה רגילה, זאת אומרת
בלי פרמיות או שעות נוספות. אבל
אני מוכרח תמיד ל,הרביץ׳ שעות נוספות
בשפע, כדי לקיים את המשפחה. אחרי הכל
יש לי משפחה בת 12 נפשות.״
בביתו שבוואדי סאליב, הכולל שנים וחצי
חדרים, האווירה מדכאת מאוד. שמונה מי־טות־סוכנות
משמשות 12 נפשות. על השולחן
הגדול שבאמצע החדר מונחים שש
כיכרות לחם. במטבח טורחת הבת בת ה־12
על מרק שעועית. הילדים הרבים מסתודדים
סביבה ומחכים בכליון עיניים לארוחה.
״הבית, כמו שרואים אותו, הוא עלוב
ומלא טחב בחורף, והמירפסת עומדת להת־גווטט
בכל רגע. אני חוזר בדרך כלל הרוס
לגמרי מהעבודה, כך שכל מה שאני מצליח
לתקן בבית זה כלום. הילדה הגדולה שלי
למדה שנתיים בבית־ספר תיכון, אבל הייתי
מוכרח לשלוח אותה לעבודה ועכשיו היא.
עובדת בתור שליחה במשרד.״
שמעון נראה מבוגר מכפי גילו, חרוש
קמטים. כשהוא צריך לקנות נעליים לילדיו
זו הוצאה המשבשת את כלכלת הבית

לחודש שלם. על חינוך נאות לילדיו הוא
כלל לא חושב. בתנאי־חיים כמו שבביתו,
ובמשכורת כשלו, קשה לו מאוד לחשוב על
כך. בית־השימוש, למשל, אינו אלא אסלה
עלובה וישנה. והיא נפרדת מ; המטבח רק
על־ידי וילון יוטה גס.
״הילדים האחרים שלי כבר לא ימשיכו
ללמוד. אני פשוט לא יכול לשאת במאמץ.
אם אני רוצח שיזכו בחינוך תיכון, או
אפילו שילמדו מקצוע, אני צריך לעבוד 15
ימים נוספים בכל חודש, אבל כמה זמן אני
יכול להחויק מעמד בקצב עבודה כזה? אם
להגיד את האמת, אני לא כל כך רוצה ב־תוספת־יוקר
ושהמחירים יעלו בלי סוף. יותר
טוב היה אם לא היו משלמים תוספת יוקר
והמחירים היו נורמאליים. אין טעם ללכת
לשוק עס סל מלא כסף ולחזור ממנו עם
חצי סל מ־צרכים.״
מאחר שאין שמעון יכול להמשיך לגור
בביתו הטחוב, בגלל הדאגה לבריאות ילדיו,
הוא נכנס עתה לשיכון פשוט. לשיכון עובדי
הנמל אין הוא יכול להיכנס בגלל המחיר
הגבול .,דירה בשיכון פועלי הנמל עולה 17.5
אלף ל״י עד הכניסה, ועשרת אלפים משכנתא.

פעם בחי ס שלי לא אוכל להגיע לדבר
כזה. בגלל זה אקח את השיכון הפשוט,
שבשבילו אני משלם 9000ל״י עד
הכניסה ועוד 13,000 משכנתא. אבל גס
ככה אני אצטרך לעבוד כמו סוס, כדי להצליח
לשלם ובאותו זמן לקיים את המשפחה,
שיהיו בריאים.״

אוכלים היוס נמכור את הרהיטים. העיקר
שהוא ילמד. הוא מוכרח ללמוד.״
הבן עוזר בימי החופש הגדול. בחופש שעבר
הצליח למצוא עבודה בחקלאות והביא
הביתה עשר לירות ליום.
״אנחנו קונים קילו בשר לשבוע. אולי
150 גרס יוצא לכל אחד. אס יתנו תוספת־יוקר
או לא יתנו, זה כבר לא משנה כלום.
מה זה כבר יכול לעזור, אפילו עוד 30
לירות בחודש?״
השם: אליהו חלבי.
הגיל.26 :
המקצוע: שוטר.
ארץ המוצא: עיראק.
מצב משפחתי: נשוי+ילדה.
מ קו ם מ גו רי ם: שכונת התקווה,
תל־אביב.

אין מקום לכיסאות. במטבח — שתי פתיליות.
מן החלון נשקף נוף יפה של חוף
הים.

פזעלל״לאנד:

*.ו׳!1ע11
נקודג1!111״

השם! :יוסף עזריאל.
הגיל.40 :
המקצוע: מכונאי א־א .1
ארץ המוצא: מארוקו.
מצב משפחתי: נשוי6+ילדים.
מקום מגורים: בלוק , 1052
אשדוד.

״אני יכול להראות לך את התלוש שלי.
הנה 450 :לירות. מזה יורד 25 לקופת־חולים
18 ,לירות לקרן־פנסיה 9 ,לירות ל-
ביטוח־לאוסי. נשאר לי 400 לירות לחודש.
עכשיו תוריד מזה 16 לירות לחודש שכר־דירה
10 ,לירות חשמל ומיס.״ ן
דירה של 48 מטרים מרובעים, שני חדרים
וכניסה, כולה מלאה מיטות. המשפחה
מסובה לארוחה. כולם יושבים על מיטות.

״אני הולך להתרחץ בים לעיתים רחוקות,
אבל בקולנוע, לראות סרס, לא הייתי מאז
שבאתי ארצה. אני נוסע ליבנה כל
שבוע, לבקר את אמא שלי, שגרה אצל אחותי.
בחיפה הייתי כבר פעמיים; יש לי שם
אחות אשתי. לפני הבחירות לקחו אותנו
לטיול בירושלים.״
באילת הוא לא היה. לתל־אביב הוא נוסע
לעיתים רחוקות מאוד. בפעם האחרונה היה
בתל־אביב לבקש העברה לדירה יותר גדולה.
הבית נקי ומסודר, הילדים ממושמעים.
יוסף עזריאל קם כל בוקר בחמש. בפיטורים
האחרונים בליילנד קיבל גם הוא הודעת־פיטורין,
אך הוחזר בכל זאת לעבודה.
״במרוקו היתה לי חנות. הפרנסה היתה
יותר טובה, אבל כולם נסעו ואנחנו נשארנו
לבד מכל היהודים, אז באנו הנה. פה, אס
אין עבודה, אז צריך תיכף למכור את הרהיטים.״
הבן
הקטן בן שנתיים וחצי. הבן הגדול,
בן ,16 זכה בפרס שלישי בחידון התנ״ך
באשדוד. התעודה המעידה על כך מתנוססת
על הקיר.
״הוא תלמיד טוב מאוד. לומד בכתה י׳
בבית־ספר תיכון דתי. הוא ילך לאוניברסיטה
ללמוד מתמטיקה. אני יודע שזה עולה
הרבה, אבל אנחנו נאכל חצי ממה שאנחנו

״אני שוטר, זאת עובדה!״
ושוטר בישראל זה לא דבר שהולך ברגל
— הוא נוסע בחינם בכל האוטובוסים. הוא
אפילו עושה חיים משוגעים לעומת שאר השכירים
במדינה, המקבלים משכורת דומה.
יש לו הנחה במיסי הסתדרות; הוא רשאי
לקנות מיצרכים ורהיטים במחירי השק״ם;
בית־הבראה משטרתי מיוחד עומד לרשותו
כל השנה, מוכן לארחו בין כותליו במחירים
נמוכים־יחסית. החודש, למשל, הוא חזה במופעי
הקירקס בתל־אביב יותר מכל אזרח
אחר במדינה. הוא כבר מכיר את כל התוכנית
בעל־פה. אך למרות כל ההטבות
האלה —
״אינני רוצה שילדי יהיו שוטרים.״
לא שהוא שונא את המשטרה, חלילה; היא
דווקא עזרה לו הרבה. אלא שלהיות שוטר
זה לא מן הדברים הנעימים ביותר, ומשכורתו
איננה מן הגבוהות ביותר.
״אני הולך לקירקס לא בגלל שאני אוהב
אותו. זוהי פשוט עבודה נוספת. המשטרה
דאגה לשוטרים בעלי הדרגות הנמוכות והמשכורות
הנמוכות, ואיפשרה לנו לעבוד בשמירה
בכל מיני אירועים, תמורת תוספת
של שבעים לירות בממוצע כל חודש. זה
עוזר הרבה.״
למי? ׳ לאשת השוטר, כמובן.
״אני נותן לה כל חודש את ה־ 550 ביד,
והיא כבר שוברת איתם את הראש. אני לא
מתעניין בהם יותר.״
בדיוק כשם שאינו מתעניין במשכורת הברוטו
שלו. הוא, כמו הרבה שכירים אחרים,
לא יודע בכלל מה הברוטו שלו —
חשוב לו רק הנטו.
.,אבל גם הנטו 550 אינו נסו מדו־

״ויובן לוותר־ולאכול...״
ייק.
החובות אוכלים סדי חודש בחודש את
רוב הכסף. לחיי היוס־יום נשאר פחות מחצי,
ועל חיים אחרים לא חושבים בכלל.״
ליתר דיוק 385 :לירות משלמת משפחת
חלבי כל חודש כפרעון חובות 85 .למשטרה,
עבור חוב של 2000 לירות; עוד 200 לשני

השם: יעקוב ג׳סל.

הגיל.35 :

המקצוע: פועל חקלאי.
ארץ המוצא: תימן.
מצב משפחתי: נש וי 7 +ילדים
+אם זקנה.
מקום מגורים: שיכון מזרח,
ראשון־לציון.

״אני שמונה שנים עובד קבוע בפרדסים
של חברת מהדרין. בלי דרגה מקצועית, רק
וותק. המשכורת האחרונה שקיבלתי היתה באפריל.
אז עוד היה קטיף, ועשיתי נורמות.
אם אני בריא, בעזרת השם, אפשר בקטיף
לעשות נורמות. יש התחרות עם הבדואים,
הם עובדים מהר מאוד. עם כל הנורמות ב
יחד קיבלתי 450 לירות. זה יחד עס קיצבה
לילדים, עם 21 לירות לנסיעות לעבודה, ו־
50 ליוות שהגיעו לי לחופשה שנתית. הו|
רידו
לי לקרן־ביטוח, לקופת־חולים ולביטוח־לאומי,
הכל ביחד 50 לירות.
״אני עוד צריך לשלם מיס־ מועצה וחשמל
ומיס. ביחד זה 20 לירות לחודש. אבל העיקר
זה המשכנתא על הדירה. אני חייב
8000 לירות בבנק טפחות. שילמתי 50 לירות
לחודש. עכשיו אני משלם רק את הריבית
— 20 לירות לחודש.״
עשר נפשות חיות בדירה קטנה. שני חדרים,
הול, מרפסת סגורה, מטבח ושירותים.
הדירה נקיה למופת, מרוהטת בחיסכון. רוב
הרהיטים — מיטות. במטבח עומד מקרר
חשמלי. אפשר כמובן לומר שבתימן לא היה
לו מקרר חשמלי, אבל זוהי טענה צבועה.
רמת־חייו עלתה לאט מאוד: הוא עלה
ארצה בשנת . 1949 שנה במחנה עולים,
שלוש שנים במעברה, ארבע שנים באסבס־טון
בבית־דגון, שבע שנים בדירה של חדר
וחצי בכפר חב״ד. המקרר החשמלי נרכש

בנקים פרסיים, גם הם עבור חוב של 2000
לירות, ועוד 100 לאבי אשתו, במיסגרת
החזרת חוב ללא־ריבית בסך של 1000 לירות.
״הכל
הולך בשביל שיכון לזוגות צעירים
בעתיד, ובשביל הדירה הנוכחית, אותה׳ לקח״
נו בדמי מפתח. זאת אומנם דירה של חדר
אחד, ובשכונת־התקווה, אבל היא עלתה לנו
5500 לירות.״
לכן אין זה מפליא, כי אשת השוטר לא
הלכה מימיה לסאלון לחסרוקות, ולסרט
היא הולכת רק פעם בחודש, אם יש לבעל
ערב חופשי.
״אני לא יודע איפה זה קפה רוול. רק
שמעתי עליו. את הבארים ביפו אני מכיר
רק מן הדלת, כי אני עובד בנפה הדרומית,
אך אף פעם לא הייתי בפנים. הבילוי היחידי
שלנו הוא בביקורים אצל המשפחה.
גם הם נרים בשכונה. רק לעיתים רחוקות
אנחנו נוסעים מחוץ לעיר — בחגים — וגם
אז, רק לביקורים אצל המשפחה בירושלים.״
אליהו התחתן לפני שלוש שנים, ויש לו
בינתיים רק ילדה אחת, בת שנה וחצי. הכסף
שעומד לרשות המשפחה, לאחר ניבוי החובות
החודשיים ושכר הדירה החודשי,
מסתכם ב־ 210ל״י בלבד. לכן אין הוא מרשה
לעצמו לשקוע בהזיות־שווא.
״אף פעם לא נסעתי לחוצלארץ לטיול,
ואינני חולם על כך. גס פטיפון או טייפ
אין לנו, וגס על זה עוד לא חולמים.״
חלבי מחייך במבוכה, מסלסל את שפמו
השחור, וקובע —
״התוכנית הקרובה מסתכמת רק בשניים:
השיכון, שיחד עימו תבוא המשכנתא הגדולה
— בעדן עשרת אלפים לירות; ומקרר
הקרח, שאותו אנו רוצים להחליף בפריג׳י־דר
של ממש. תוכניות אחרות אין.״
אפילו לא בילוי חופשה שנתית בבית־הבראה.
״כדאי
יותר לוותר על כן, ולקבל ביד
את ה־ 120 לירות דמייהבראה. זה עוזר קצת
בבית, למרות שזה לא יכול לשנות את המצב
בכללותו: בשר קונים אצלנו רק פעם
בשבוע. גם דגים כן. חלב שותה רק הילדה
— היא מוכרחה. אנחנו לא.״
תוספת־היוקר הנוכחית, אם תשולם, עלולה
לשפר במיקצת את תנאי החיים של משפחת
חלבי. אולי תוכל לקנות יותר בשר,
או קצת פימת, אך למרות זאת —
״אני מוכן לוותר על תוספודהיוקר
דובר משטרת תל־אביב, פקד משה ברחיים
( 3כוכבים על הכתף 885 ,ל״י בתלוש׳
המשכורת 748 ,ל״י ביד +אשד, ושני
ילדים) ,שהיה נוכח בפגישה בין השוטר
לבין כתב העולם הזזה, נראה מופתע קצת.
אן אינני יכול.״

לפני שנתיים, לאחר 15 שנות עבודה. רמת־חייו
עלתה בהשוואה לתימן, אבל התפוקה
שלו בעבודה עלתה לפחות באותה מידה.
״אני לא עושה חשבונות על האוכל. אם
אני הייתי קונה כל מה שצרין בשביל הילדים,
לא היו מספיקות לי אפילו 400 לירות•
אני קונה אוכל בכסף שנשאר.״
אשתו, מרים :״אני קונה שני עופות לשבת,
ומשאירה מזה לנל השבוע. מקודם
הייתי קונה הרבה דברים. עכשיו לא קונה
הרבה. בגדים לילדים אני קונה פעם בשנה,
לפעמים לפני פסח, לפעמים לפני סוכות. אני
מעבירה מהילד הגדול לילד הקטן.״
שני עופות לעשר נפשות לשבוע — חמישית
עוף לנפש.
״הילדה צריכה לעבור לתיכון. היא תל^
מידה
טובה, קיבלה סטיפנדיה. בפנימיה התיכונית
בכפר חב״ד רוצים 1500 לירות לשנה.״
הבת
הגדולה, לאה, יפר,פיר, בת , 15 רוצה
להיות מורה. בת העומדת להגיע לפירקה,
פירושו של דבר הוצאות. צריך לחסוך.
״איך אני יכול לחסון — דחילק! לא
יספיק לי אפילו 600 לירות. הבטיחו לנו
הרבה דברים ולא יצא כלום. היה לנו כנס
עם יעקב ריין, הבוס הגדול בהסתדרות.
אנחנו שמחנו. הוא הבטיח לנו בפה מלא 15
אחוז מינואר, אבל התאחדות האיכרים אמד
רים שהם לא יכולים לשלם. בהסתדרות
אומרים לנו שאסור לעשות שביתה, ויש
אצלנו הרבה בעלי משפחות שמפחדים. הם
שומעים מה שאומרים בקול־ישראל, ואומרים
שלא כדאי.״
ג׳מל קם כל בוקר בחמש, חוזר הביתה
בחמש בערב על אופניו 20 .קילומטר הלוך
ושוב מהבית למקום העבודה. בקולנוע הוא
לא היד, מימיו. לתל־אביב הוא בא כחבר
הוועד, כשיש דיונים בהסתדרות.

פ 1על בלתי־נוקצועי:

״הורשת מיסיס?
זווק אותן לסדויי
השם: אפרים דלאל.
הגיל.51 :
המקצוע: פועל פשוט.
ארץ המוצא: עיראק.
מצב משפחתי: נשוי 7 +ילדים.
מקום מגורים: בני-ברק.
״במקום תפוחי־עץ, נאכל תפוחי־אדמה!״
אין כמעט אפשרות אחרת. כי משפחת דלאל מתקיימת על משכורת
אחת. אבי המשפחה הוא פועל קבוע אמנם, אך עובד על בסיס
של שכר יומי.
״כשמרוויחים 16 לירות ליום ברוטו, ומזה צריך להחזיק משפחה
גדולה ובית, אי־אפשר לעשות חשבון סדו״ק, או לתכנן מראש
את הוצאות המשפחה. חיים ככה, מהיום למחר, מן היד אל הפה.״
למזלו של דלאל, לא חיים כל בני ביתו מתקציבו. הבת הגדולה
עובדת בפקידות, וחוסכת את מרבית כספה לקראת חתונתה .״היא
עזרה לנו רק בריהוט של הבית.״ בת אחרת סודרה באמצעות
עלית־הנוער בקיבוץ. היא עובדת שם ולומדת.
״הילדים רואים סרט רק לעיתים רחוקות — פעם בשלושה
חודשים. אשתי ואני לא הולכים אף פעם לקולנוע. אשתי גם לא
היתה אף פעם בסאלון תסרוקות, ואני תפרתי רק חליפה אחת
בשלוש השנים האחרונות, אפילו שבעיראק הייתי חייט.״
שמונת הדלאלים גרים אמנם בדירה בת שלושה חדרים, אך עד
לפני חמישה חודשים גרו בצריף קטן, בשכונת ג׳מוסין בתל־אביב.
הדירה הנוכחית, למרות גודלה, צרה מהכיל שמונה נפשות. מיטות
מצויות בה בכל פינה.
״למעשה אין זו דירה שלי, כי לא קניתי אותח מכספי. לקחתי

הלוואות מידידים שהכירו אותי עוד מחוצלארץ, ומקרובי משפחה,
וגם מכרתי את הצריף. כן הצלחתי לשלם 23 אלף לירות עד
הכניסה. נותרה לי משכנתא של .7000 כל חודש צריך לשלם
חובות ומשכנתא — 150 לירות ויותר.״
דלאל מקבל גם 100 לירות כל חודש ממשרד־הבטחון, כנכה. הוא
נפצע לפני חמש־עשרה שנה, כששירת כשוטר במשטרת־ישראל. אז
למד גם לצעוק, לדפוק באגרופיו על שולחנות ולהילחם על זכויותיו.
״אני חדש בבני־ברק, ועד עתה לא שילמתי מסים עירוניים. לא
אשלם גם בעתיד. אין ממה. אני קורע את כל ההודעות המגיעות אלי
עם דרישות לשלם פה ולשלם שם. בגן־הילדים יש לי הנחה, בגלל
הנכות, אך בבית־הספר, כשיש טיול, אני לא משלם. אין אשלם?
ממה אשלם?״
אבי המשפחה לא קורא עתונים בביתו, הוא משתדל לקרוא אותם
לאחר העבודה, בבית־קפה קטן, שם יושבים הפועלים. שותים בו
קפה קטן — בזול.
״אני לא רוצה תוספת־יוקר, אבל רוצה דבר אחר: שיורידו
את המחירים. כן בפירוש. שיורידו! אם לא, יהיה בקרוב מחיר
הלחם כמו המישקל שלו בכסף.״

האקדמאי:

״חצי הועומווו
חורבה לחובות!״
השם: אריה ב•.
הגיל.32 :
המקצוע: מורה, בוגר אוניברסיטה.
המצג המשפחתי: נשוי בלי ילדים.
ארץ המוצא: ישראל.
מ קו םהמ גו רי ם: שיכון לזוגות צעירים, תל־אביב.
״מורה לא יכול להתקיים ממשכורת של מישרה אחת בלבד. אני.
עובד במישרה ושליש, עס תואר אקדמאי וותק של שנתיים, ומקבל
890 לירות ברוטו. ביד נשאר לי מזה רק 650 לירות.״
אריה חזר זה עתה מן העבודה. הוא נראה עייף כמו פועל שחור.
״מה־ 650 אני משלם כל חודש 350 לירות חובות. נכנסתי לשיכון.
שילמתי 12 אלף מזומן, ועשרת אלפים משכנתא. המשכנתא לא
* אריה, כמו אקדמאים רבים אחרים, ביקש ששמו ותמונתו לא
יתפרסמו. הנימוק: הפירסוס עלול ליצור קשיים במקום העבודה.
נימוקים דומים השמיעו נס שכירים רבים אחרים, בעיקר בקרב
בעלי הכנסות בינוניות וגבוהות. בדרגות השכר הנמוכות כמעט
ולא היה חשש מפירסום.

מדאיגה אותי עכשיו, לעומת החובות הכבדים. כדי לשלם את
המזומנים לקחתי הלוואה בנקאית, והשטרות, מניעים כל חודש.״
דירה סטנדרטית בשיכון זול 56 .מטרים מרובעים, שניים וחצי
חדרים ריקים למחצה. הריהוט צנוע מאד, כמעט דל. הנכס היקר
ביותר בדירה הם 400 הספרים המונחים על המדפים.
״מלבד החובות אני מוציא כ־ 300 לירות לחודש לכלכלה. אני
אוכל רק בבית. סעיף חשוב לא פחות הוא הוצאות לתרבות. אם
מורה רוצה לשמור על רמתו התרבותית, הוא חייב ללכת לתיאטרון,
לקרוא ספרים ועיתונים. אני קורא שני עיתונים ליום. בשביל
אקדמאי זה לא מותרות. שבועון ישראלי אחד ושבועון אמריקאי.
ירחון מדעי אמד או שניים. זה יוצא איזה 30 לירות בחודש. קולנוע
ותיאטרון פעמיים בחודש זה גס 30 לירות. נסיעות מן השיכון
העירח עולות לי לפחות 50 לירות. העיריה נותנת לירה וחצי
לחודש עבור נסיעות.״
סכום ההוצאות מגיע כבר ל־ 760 לירות, לכן נאלץ אריה לעבוד
בשעות הפנאי בעבודות צדדיות חד־פעמיות ולאזן את תקציבו.
״אין לי מכונית ואני גם לא חולם על זה בעתיד הקרוב. חשבתי
אולי על תספר״ אבל גם זה לא בא בחשבון.״
בחו״ל עדיין לא היה, ואין תוכניות כאלה. אשתו אינה הולכת
למכוני־יופי, והוא עצמו אינו לובש חליפות. אין לו טלפון, אין
לו טלביזיה, הוא אינו שם כסף בצד. הוא אפילו לא מעשן.
״אולי קופסה אחת לשבוע, לא יותר.
״נותנים למורה 100 לירות לשנה לספרות מקצועית, אבל אני
מוציא לפחות 300 לירות. אני מורה למתימטיקה ולפיסיקה, אבל
אני חושב שמורה צרין להתמצא גס בשטחים אחרים, ולא ולהצטמצם׳.
האם
כמה לירות של מוספת־יוקר יכולות לעזור לו?
״כל גרוש יעזור לי!״

במדינה העם עוד שלב
הדודבן־גוריוניזציה בישראל נמשכת באיטיות,
אך בהתמדה. השבוע עברה שלב נוסף.
המינללה לבנוחון לאומי היתר, אחד הסמלים
האחרונים של הבן־גוריוניזציה של
המדינה. היא הוקמה בשיא שלטונם של
בן־גוריון, פרס ודיין.
מטרתה היתה: להנחיל לקבוצות נבחרות
של פקידים בכירים וקצינים את תורת
הבטחוניזם הצרוף — השקפת־עולם המכניסה
את כל המטרות והמשימות הרבגוניות
של החברה לתוך מיטת־סדום צרה
של בטחון — ושיעבוד הבטחון עצמו
לכת שלטונית קטנטנה.
זמן קצר לאחר הקמת ד״מיכללה״ ,פשט
הבן־גוריוניזם את הרגל. הבטחוניזם איבד
את אחיזתו הבלעדית בצמרת המדינה.
אולם המיכללה נשארה, איש לא ידע בדיוק
לשם מה, אך לא נעים היד. לבטלה —
מה גם שהדבר היד, נותן פתחון־פה לבן־
גוריון לטעון כי הממשלה בוגדת בבטחון
המדינה. מדי מחזור נשלחו לשם 26 אנשים
בכירים, מהם רבים שהיה צורך להכניס אותם
למקרר, אחרי שהתפוטרו מתפקידיהם.
זה יכול היד, להימשך הרבה זמן —
לולא התרגז האוצר על הכסף המבוזבז.
לא תמיד רגישה !הממשלה לביזבוז מסוג
זד — ,אבל לוי אשכול זכר שהתנגד ל־מיכללד,
עוד לפני הקמתה. לעומת זאת
היה למיכללה תומך בצמרת האשכולית:
איסר הראל, היועץ המיוחד.
נראה כי עצתו לא עזרה. השבוע הוחלט,
למעשה, לחסל את המיכללה.

שביתות
מ שלם*
מי נכנע השבוע בחיפה: פועלי־הנמל,
או ההסתדרות והממשלה?
ההודעה הרשמית, שפורסמה על־ידי ה־ממשלה,

קבעה כי השביתה נשברה.
הפועלים, לעומת זאת, חידשו את הקצב
הרגיל של עבודתם, אחרי שעסקניהם
חזרו ונשבעו, כי ההסדר שהושג מבטיח
להם, למעשה, את מרבית דרישותיהם.
הישגי הפועלים היו נכבדים־למדי:
• יועלה שכר־היסוד של כל הפועלים
(אם כי לא במידה שדרשו);
• פועל יקבל מעמד של פועל קבוע
אחרי שמונה שנות עבודה, ולא אחרי 12
שנים, כפי שהיה נהוג עד עתה;
>< חישובי־הוותק יושוו למד, שנהוג בנמל
אשדוד, שם אין חברה קבלנית החוצצת
בין מינהלת הנמל לבין הפועל;
• התיקונים העיקריים ייקבעו על־ידי
שינויים בדירוג. שינויים אלה, שיקיפו
כשליש מתוך 1600 הפועלים, ייקבעו על־ידי
ועדת הבוררות; הזהירו הפועלים מראש:
אם הוזעדה תאכזבם, יחדשו את השביתה, בעונה
הבוערת של ייצוא ההדרים.
ההטבות מסתכמות בכסף רב, מי ישלם?
התשובה יכולה להיות פשוטה: המעביד.
כלומר: שרנתי נמל מאוחז־יס, המבצע
את כל עבודות הנמל בקבלנות,
בשביל רשות הנמלים הממשלתית. תשובה
זו השתמעה גם מדברי מנהל הרשות.,,
רב־אלוף חיים לסקוב, שגילה יומיים לפני
תום השביתה: עוד לפני התחלת השביתה,
הוא הבהיר למנהל החברה הקבלנית, יצחק
אלטוביה, כי כל העלאה בשכר הפועלים
חייבת להיעשות על חשבון רווחי החברה** ,יי
או על־ידי ייעול העבודה ומניעת ביזבוזים.
תשובה זו גם משתמעת מהצהרות הממשלה
וההסתדרות, שיש למנוע העלאת
מחיר השירותים. אולם מכיוון שחברת
שרותי נמל מאוחדים היא חברד, הסתד־רותית,
ומכיח־ן שאין איש יכול לבקר את
הוצאותיה והביזבוז שלה, אפשר להניח
כי הממשלה תמצא דרך מוסתרת להיכנע
לבוסים של החברה, ולהוסיף למחיר שירותיה
את ההוספות האחרונות לפועלים.
החזית. ארבע המלים המאלפות של השבוע
היו, הממשלה, בתיאום עם ההסתדרות״
.צירוף זה, הוסבר בהודעה ה 1
ממשלתית, הוא שהביא להכנעת הפועלים.
צירוף זה גם הבהיר את החזיק במאבק
זה. מצד אחד: הפועלים. מולם: המעבידים
— הממשלה וההסתדרות.
לצירוף זה יש משמעות החורגת הרבה
מעבר לסיכסוך החיפאי, והיא תהיה, בלי
ספק, התופעה המרכזית בכל סיכסוכי־העבודה
הגדולים הצפויים בעתיד הקדוב.
העולם הזה 1502

ך * ידיעה הראשונה על נסיעתו
( | לדרום ויאט־נאם לא הופיעה
משה דיין נוסע, כביכול, ככתב
עם השלטונות האמריקאיים.״ אבל
לראשונה במעריב.
הפירסום הראשון היה בשבועון האמריקאי החשוב ניוז־וויק.
הגליון הנדון נכנם לדפוס ביום א׳ 24 ,שעות לפני
הפירסום במעריב.

של רב־אלוף משה דיין
בעתון ישראלי.
מעריב, תוך ״תיאום
הידיעה לא הופיעה

זוהי עובדה קטנה -אך חשובה מאד להכנת
המיבצע.
ניוז־חיק לא העתיק את הידיעה ממעריב. הוא קיבל
אותה ישר מן השלטונות האמריקאיים בוושינגטון. על כך
מעיד נוסח הידיעה, כלהלן:

1ח)16 חסג[65ץ׳וס • 0ו513־ץ 00ז

006-

0׳! 113
א 1116

8000

1873611

111

5נן0 07

7 6 5 5נ ן ¥ 1 6 1 0 3 7 1 1 ׳5

3 )1)1 1 :1 0 0 — 140511

: 116

81311

731ס 6כ] 6 .\ 1 7 3 -5

-01116£א 6

( ) 0 0 1 1 ׳ 3 1 0 6 1 01167 0 1 1 5 7 3 6 1 8 ? 3 7 1 1 3 0 1 6 0 1

0 3 /3 0

( 3 | 1 6 7 .ץ5׳ 11׳ 0 6 1 1׳ ! 1 3 ׳¥ 7 1 ! 7, , 3 761 ¥ח 7 6 5 6ק 11011 7 6
6 3 7־111 116 311011/6 )3 1 0 11׳!! 10 ¥ 1 6 1 0 3 0 1 , 116
1115
6׳§ 11
600-

3 0 )1

116

£7661 /

3 )31/166 5 0 3 0 1 0 3 1 0 )1673110115 .

5066655£111
1116

311001

7 0 0 1 /6

00110710,

01 1 /0

1115

51701137

1573611

3 0 ) 1 131) 6

¥1610370

51 )1675

£1811:5 3 8 3 1 0 5 1 1116 ¥ 7 3 1 1 5 3 0 ) 1 11/3015 1 0 1 6 3 7 0
3 7 15 5 0 8 0 6 7 7 1 1 1 3מ 0 1 6ק 6 1 0׳! 131651 1361105 8 0 )1 <1 6

בדאי לקרוא ידיעה זו פעם שניה ושלישית.
כי עשר שורות קצרות אלה מכילות סידרה
שלמה של רמזים ורמזי־רמזים.
הכותרת אומרת :״כתב בעל ארבעה כוכבים.״ האם
זוהי רק טעות?לפי הדירוג האמריקאי, רב־אלוף הוא
גנרל בעל שני כוכבים. אך העתון האמריקאי העלה את
דיין בשתי דרגות (שאינן קיימות בצד,״ל) ,כדי להגדיל
את הרושם בעיני הקורא האמריקאי( .לרמטכ״ל אמריקאי
יש, בדרך כלל, ארבעה כוכבים — כמו דוגלאם מק־ארתור
המנוח ודוייס אייזנהואר).
וזהו הנוסח המדוייק של הידיעה בולה, בעברית:
״לסגל העתונות בוויאט־נאם תבוא, בקרוב, תוספת חדשה
ומיוחדת ביותר — משה דיין, הרמטכ״ל־לשעבר שטופי
העין של הצבא הישראלי. דיין (כעת חבר בפרלמנט הישראלי)
ייצג את מעריב, עתון תל־אביבי. בוויאט-נאם הוא
יורשה ללבוש את מדיו הישראליים, לנוע חופשית, לתת
ולקבל עצות תוך נדי מהלך המיבצעים הצבאיים. הוא
סבור כי ויאט־נאם דומה• לקרבות שהוא ניהל בהצלחה
נגד הערבים, והוא רוצה ללמוד את הטאקטיקה ואת ההתפתחויות
האחרונות בלוחמת גרילה.״

מה העניין הפתאומי של דיין בהפעלת גאזים מהממים,
בהשמדת כפרים מן האוויר, בשריפת ריכוזי־אדם בפצצות
נאפאלם, ובשאר שימות הגנוסייד המשמשות ל״הרגעת״
אותה ארץ מוכת־גורל?

ףדברג לויו ת! אין זה מסע לימודים. גם אין זו
^ שליחות עיתונאית אמיתית.

זוהי עיסקה פוליטית.
מצד אחד: ממשלת ארצות־הברית. מצד שני: משה דיין:
ו/או רפ״י.
כדי להבין את העניין האמריקאי בעיסקה, יש לקחת
בחשבון את הנתונים הבאים:
בעוד כמה חודשים ייערכו בארצות־הברית הבחירות
לשני בתי הקונגרס. כרגע מתנהלות שם הבחירות המוקדמות
לקביעת מועמדי המיפלגות.
• בכל הבחירות האלה, הנושא המרכזי הוא: בעד או
נגד מדיניות המלחמה בוויאס־נאם.
• הנשיא ג׳ונסון מייחס לתוצאות הבחירות חשיבות
מכרעת לגבי עתידו הפוליטי.
• לפי מישאל גאלופ של השבוע ירדה פופולאריותו
של הנשיא, בגלל ויאט־נאם ל־£ל .45 זוהי הנקודה הנמוכה

הציבור בארצו שמדינות נוספות תומכות בקו שלו.

בכל אלה יעזור משה דיין.

^ י ן זה מבצע בודד. הוא מצטרף לשורה ארוכה של
ץ ) נסיוגות קודמים.

תחילה ניסו האמריקאים להכריח את ממשלת
ישראל להכיר בממשלת־הבובות בסייגון.
ייאמר לזכות ממשלת אשכול, שלא נכנעה עד כה ללחץ
ולפיתויים, וגם סירבה לשלוח לוזיאט־נאם מדריכי נח״ל
שהיו מפגינים ״נוכחות ישראלית״ במלחמה שם.
אחרי כשלון זד״ החליטה וושינגסון להשיג את אותה
מטרה בדרך אחרת. היא הזמינה, על חשבונה, משלחת
של עיתונאים ישראליים, המפציצה עתה את עיתוני ישראל
בכתבות של תעמולה אמריקאית.
סגן־הנשיא, יוברט המפריי, נאם בפני נציגי דעת־הקהל
היהודית באמריקה והסביר להם כי מלחמת וויאם־נאם
היא העתקה מדוייקת של סיכסכוך ישראל־ערב.
וראה זה פלא: המשפט האחרון בידיעה של נ־ו־וויק
אומר בדיוק את אותו דבר, בשם משה דיין• (מעניין מתי
אמר דברים אלה, ולמי).

המסקנה ברורה: יהודי אמריקה חייבים לתמוך
במלחמתו של ג׳ונסון נגד הוויאט־קונג,
בדי שהוא יעזור למלחמת ישראל ננד הערבים.

* הו הצד האמריקאי. מהו הצד של משה דיין?
1הוא לא נולד אתמול. כשהסכים לשליחות זו. ,בתיאום
עם השלטונות האמריקאיים״ ,הוא ידע היטב לשם מה היא
תנוצל. הוא ידע גם כמה זה שווה לאמריקאים.

מה מקווה רפ״י להשיג תמורתה?
זוהי שאלה החייבת לעניין בל אדם בישראל — ולא
רק כל בוחר שי רפ״י. כי אחרי ככלות הכל, אין זו עיסקה
פרטית בין האמריקאים לבין קבוצת־עסקנים ישראלית.

יש לה משמעות חמורה ביותר כלפי ישראל.
כבר למחרת פירסום הידיעה החלה העתונות הערבית
לנצל את הביקור לשם עריכת התקפת־מחץ תעמולתית על
ישראל. היא טוענת — תוך הסתמכות על אותם רמזים
ברורים — כי האיש נוסע בשליחות צה״ל.
מחנה המתנגדים להתערבות האמריקאית בוויאם־נאם הוא
עצום ורב. הוא כולל את כל המדינות הקומוניסטיות. הוא
כולל את צרפת. הוא כולל כמעט את כל המחנה האפרו־אסיאתי.
הוא כולל את מיטב האינטליגנציה בכל ארצות
המערב, וגם בארצות־הברית עצמה.
הידיעות על שיטות הלוחמה שם — אותן ״התפתחויות
אחרונות בלוחמת גרילה״ — החרידו את מיטב האנושות.
כי הן גובלות בשיטות של השמדת־עם.
לכן מעוניינים התועמלנים של ממשלות ערב לזהות את
ישראל עם ההתערבות האמריקאית.
לכן הם מעוניינים ליצור בדעת־הקהל העולמית קשר וזיהוי
— האמריקאים והישראלים מכאן, הוויאט־קונג והערבים
מכאן.

מאלף ביותר.

ך * בהוננתח את הידיעה כלשונה. לכאורה — קטע
1 1תמים ביותר, כמעט רכילות אישית. אך הוא הופיע
במדור החשוב ביותר של העתון, המקביל למדור תצפית
של העולם הזה.
מה נאמר בו?

וקודם כל: מה לא נאמר בו?
לא נאמר בו כי דיין מייצג עתר. בכנסת מפלגת־אופו־זיציה
ממדרגה שניה.

העלמת עובדה זו יוצרת כהכרח את הרושם
כי הרמטכ״ל-לשעבר, שעלה לדרגת חבר-כנסת
מייצג גם עתה את השלטון.

וגדול שונאי ישראל -אחמד שוקיירי -
הוא המטיף לזיהוי זה. הוא משתמש בדיוק
באותן המילים כמו יוברט האמפריי ומשה
דיין.

בוויאס־נאם הוא יורשה ללבוש את מדי צה״ל. מי נתן
את הרשות? הדבר לא נאמר. הקורא צריך להסיק כי זוהי
רשות כפולה: גם מטעם ממשלת ישראל וגם מסעם משרד־הבטחון
האמריקאי.
מדוע מוזכר הדבר? הרי אין עתונאים נוהגים להסתובב
בארצות זרות במדי קצונה של צבאותיהם. הכתב הפאריסי
של מעריב, סגן אורי דן, לשעבר כתב צבאי, אינו מסתובב
בשאנז־אליזה במדי צנחן של צה״ל.

היא יוצקת מים על טחנת-חשינאה של שוקיירי.

* בול כל אזרח ישראלי לנסוע לאן שהוא רוצה.

למשפט זה יש כוונה ברורה: הוא נועד לרמוז
בי השליחות העתונאית של דיין אינה
אלא כיסוי, וכי למעשה נוסע האיש בקצין,
בשליחות מטעם צה״ל.

אנחנו נגן על זכות זו בכל לבנו.
יכול כל אזרת ישראלי לנהל פעולה פוליטית פרטיזנית,
לפי מיטב מצפונו, בארץ ובחוץ־לארץ. גם על עקרון זה נגן
בכל לב.
אך רמטכ״ל־לשעבר אינו אזרח פרטי במלוא מובן המילה.

הדבר מתאשר בסוף הקטע, בצורה שאינה משתמעת
לשתי פנים. האיש ״ינוע חופשית״ בזירת הקרבות. הוא
לא רק יקבל עצות — הוא גם יתן עצות לקצינים האמריקאיים,
תוך כדי ניהול הקרבות. הוא בא ללמוד וללמד.
מה יש למשה דיין ללמוד? האיש הוא, כיום, עסקן
מפלגתי. מעולם לא השמיע שום משאלה לחוור לתפקיד
הרמטכ״ל של צה״ל. מקורביו טוענים כי גם אין הוא נושא
עינו אל משרד־הבטחון, אלא דווקא אל משרד־החוץ. סיכוייו
להגיע אף לשם הם קלושים, לאור המערך המדיני הנוכחי
בישראל.

אם כן, לשם מה ההתמחות בתורת הלוחמה
הזעירה בוויאט-נאם?

בקיצור: נסיעתו של דיין היא עזרה ישירה ועצומה לתעמולה
הערבית.

רב־אלוף דיין: ווי וזאוזגדיו?
ביותר שאליה ירד נשיא אמריקאי מזה 14 שנים( .קנדי לא
ירד מעולם מתחת ל 57 ואייזנהואר לא ירד מתחת ל 49

• מיליוני הקולות של יהודי ארצות הברית
יכריעו את הכף בכמה ובמה איזורי־בחירות.
לכן חשוב לנשיא לשכנע אותם בצידקת מדיניותו.

אנשי־רוח יהודיים ממלאים תפקיד מרכזי בתנועת
ההתנגדות האינטלקטואלית, המכה גלים חזקים והולכים.
הנשיא מעוניין מאד להשתיקם.
• יתר על בן: בזירה הבינלאומית גוברת בדידותה
של ארצות־הברית בשאלה זו. הנשיא מעוניין לשכנע את

בקבלו את תואר הרמטב״ל, קיבל על עצמו
התחייבויות מסויימות -פוליטיות ומוסריות
גם לעתיד לבוא.התעמולה הישראלית ריממה את דמותו של דיין, מצביא
סיני, בכל רחבי העולם. כיום הוא מזוהה עם ישראל ועם
צה״ל בעיני מאות מליונים, שאינם יודעים דבר על גילגוליו
המפלגתיים.

אם משה דיין אינו מבין זאת, או אם הוא
מעמיד פנים כאילו אינו מכין זאת, חייבות
הממשלה והכנסת לומר לו זאת כצורה שאינה
משתמעת לשתי פנים.

במדינה
פר שו ת
ובכל ! א ת: הפצ צו ת

בולגריה
של יין ושושנים
בולגריה, ארץ התיירות העממית, מצי עה
ל ן מרכזי נופש חדישים וצירוף
נדיר של ים והר בכפיפה אחת. טייל
הקיץ בבולגריה ותתרענן במי הבדולח
השקטים של הים השחור, השתזף
על ״חולות הזהב״ שטופי השמש,
טייל בעמק השושנים, שאף לריאותיך
אויר הרים צונן, מבריא ומרגיע בתנאי
אכסון מעולים ובמחירים נוחים.

מרפא ו התרגעו ת
בולגריה ידועה בסגולות המרפא ה מיוחדים
שלה בזכות מעינות המים
המינרליים. בסופיה־בנקיה, בחיסריה,
בקיוסטנדיל, תמצא שירותים רפואיים
מעולים לרפוי מחלות עצבים, לב,
כליות, דרכי המרה, סוכר, חוט השדרה
ושיגרון. כל זאת בתנאי פנסיון
ממדרגה ראשונה ובהשגחת
רופאים מומחים.

הדי הפצצות שהוטלו על ריכוזים יהודיים
בבגדאד, בשנת ,1951 המשיכו להדהד השבוע
בישראל. הסתבר, כי למרות נסיין
של 15 שנה, אי־אפשר לקבור את הפרשה
העגומה. הדבר הובהר, ככל שהתקרבה שעת
הטכס הממלכתי, להסרת הלוט מעל אנדרטת
שני עולי־הגרדום העיראקיים, באור־יהודה.

מרדכי בן־פורת, האיש אשר עמד
בראש המחתרת הישראלית בעיראק, והניצב
עתה במרכז הפרשה, הבטיח גילויים, שיוכיחו
כי הפצצות לא נזרקו על־ידי יהודים או
על־ידי שליחים ישראליים, ואילו מתנגדיו
חזרו בעקשנות על דרישתם: יש לערוך
חקירה בכל פרטי הפרשה.
את הדרישה הזאת ביטא שוב יריבו
עסקן מפא״י
של בן־פורתמאור־יהודה,
כדורי אלוויה ..הוא הריץ השבוע מיכתב
שני לראש־הממשלה, בו פרש את היריעה
המרתקת של חיי הקהילה היהודית בעיראק,
מאז תחילת הפעולה הציונית שם. בתוך
את התקפתו נגדבן־פורת.
היריעה שזר
כתב אלוויה, בין השאר:
התנועה הציונית פעלה בעיראק עוד משנות
העשרים הראשונות. שליחים מארץ־
ישראל אספו תרומות לקרנות הציוניים,

טיולי ם בינל או מיי ם

בולגריה מציעה לך ב תי
מלון חדישים, בילוי
מופלא ב מ חי רי ם עממיים.

בו א לבולג רי ה -
ותיהנה מסבר פנים ח ם
פנה לסופן הנסיעות שלך
לקבלת פרטים נוספים.
אשרות כניסה לבולגריה אפשר לקבל
בצירות בולגריה בישראל — רמת-גן.
הנציגות לעניני תיירות של בולגריה
בישראל: רחוב אבן־גבירול , 59ת״א.

שחם לבינסון אילון

סוף ה סי דדה ונד ההסתדרות :
הקרנות מנוצלות דסובת הבוסים
א דלן האיגוד המקצועי, חברת־העובדים וקופת־חולים, אלא גם אחד המיפעלים
/היפים ביותר של ההסתדרות — קרנות הפנסיה — הפכו למכשיר בידי הצמרת,
ומשרתות אותה יותר, מאשר את הפועל.
קרנות הפנסיה והגמל, שהן למעשה חברת־ביטוח של העובדים, היו צריכות לייצג את
האינטרס של הפועל, ושל הפועל בלבד. כספיהן היו צריכים להיות מושקעים בצורה
המכניסה והבטוחה ביותר. כל פועל צריך היד, להרגיש במשרדיהם כבתוך שלו.
אך כפי שקרה לשאר הרעיונות היפים של ההסתדרות, הסתאב גם רעיון זה. קרנות
הפנסיה הפכו גם הן למכשיר בידי החולשים על ההסתדרות. כספי הפועלים מושקעים על
פי הנחיותיו של פינחס ספיר, שהאינטרסים שלו אינם בהכרח אלד, של הפועל, ולעתים
קרובות אף מנוגדים להם. דרוש אמנם פיקוח ממשלתי על קרנות שכאלה, כדי למנוע
מהן השקעות מוטעות ומסוכנות, אך המרחק בין פיקוח •ואישור, לבין מתן הנחיות
מגבילות הוא רב מאד.
הנהנה העיקרי מקרנות אלה אינו הפועל, אלא המשק ההסתדרותי. כאשר כל הארץ
משזזעת להון חוזר, כאשר מיפעלים משתעבדים ומשלמים ריבית קצוצה, מגלגלים שטרות
וצ׳קים דחויים — עומד לרשות חברת־העובדים מקור לא אכזב, המספק לה 150 מיליון
לירות לשנה בריבית בנקאית נורמלית.
זהו סכום עצום בתנאים השוררים כיום בארץ. מיפעל עם מחזור שנתי של רבע מיליון
לירות, המגלגל את כל עסקיו עם אלף לירות מזומנים בלבד, אינו תופעה יוצאת דופן בנוף
הישראלי. לפי זה קל להבין את החשיבות המכרעת של 150 מיליון הלירות, העומדות מדי
שנד, לרשות חברת־העובדים כתוספת להון החוזר.
מזכירות חברת־העובדים שכחה מזמן כי כסף זה הוא חסכונותיהם של חצי מיליון
פועלים, המקווים בעזרתו להתקיים לעת זיקנה. לגבי מזכירות זו אלה רם כספים שיש
לחלק אותם בתוך חברת־העובדים לכל המרבה בלחץ.
מכיון שלמזכירות חברת העובדים יש חשיבות קובעת בהסתדרות, הפכה הגישה שלה
להיות הגישה ההסתדרותית בכלל לקרנות הפנסיה.
כך נוצרה בקרנות הפנסיה האווירה כאילו הפועל מקבל מהן תמיכת־סעד, ולא את כספו
שלו, מתוך החסכונות שלו, המגיע לו כדבר מובן מאליו.
כך נוצר גם המצב האבסורדי, שקרנות הפנסיה גובות כסף, הנכנס לקופותיהי, מבלי
שיירשם לזכות איזה פועלים עומדים כספים אלה, או מבלי שהפועל יידע שעומד כסף

שוו כספי
הנועלים

מ חי רי ם נו חי ם
בבתי הנופש וההבראה, ליד המעינות
המינרליים, כולל פנסיון מלא וטיפול
רפואי — בחדרים של שתי מיטות
מ־ 6עד 8דולר ליום.
ב״חולות הזהב״ ו״חוף השמש״ פנסיון
מלא ושרותים ממדרגה ראשונה
— בחדר של שתי מיטות מ־5.50
עד 6.50 דולר ליום.
בסופיה — בבתי המלון המפוארים
״בלקאן״ ו״רילה״ פנסיון מלא ושרו״
תים ממדרגה ראשונה בחדר של שתי
מיטות מ״ 6.50 עד 7.50 דולר ליום.

סיורים של 3ימים באניה ; בלווית
מדריכים מומחים: ורנה — איס טנבול
— ורנה מ־ 46 עד 68 דולר לאיש.
ורנה — אודיסה — ורנה מ־ 46 עד
68 דולר לאיש.

1ז 7ך **7 # 1ן פ ! ח ד
אלוויה משפט דיבה?
פרדסים הועמדו כהקדש לטובת מוסדות
ציוניים בישראל. השליחים מכרו חלקות
אדמה ליהודים בישראל וניהלו תעמולה
ציונית. אומנם כל זה נעשה בצורה בלתי־רשמית,
אבל שלטונות עיראק ידעו על כך
ולא מנעו זאת. את האישורים לעליה ל־ארץ־ישראל
היה נותן ״המורה״ וכן ד״ר
רוזנפלד המנוח, שהיה אז רופא המשטרה
בעיראק.
אחרי 1941 התחילה התנועה הציונית
לקבל ממדים רציניים יותר. שליחים ישראליים
התחילו להדריכה ולהרחיבה. לכאורה
היתה זו מחתרת, אבל לא היתה ערייך
תחושה של סודיות מוחלטת, ולא רק היהודים
ידעו על, קיומה אלא חלק ניכר מהרחוב
הערבי.
מדוע לא הוחלף? ב־ 1950 חקקה ממשלת
עיראק את חוק הוויתור על הנתינות,
שנועד לאפשר ליהודים לעלות לישראל.
בין יתר הסיבות שדחפו את שר הפנים
סאלח ג׳אבר לצעד זה, לדעת ,,אלוויה: רצונו
להיפטר מהיהודים, בשל היותם פעילים
ביותר במנהיגות המפלגה הקומוניסטית
העיראקית. הוא ממשיך:
עד לקבלת החוק הנ״ל פעלה התנועה
הציונית בהיגיון, ובצורה סדירה ומחושבת.
אחרי קבלת החוק, קרו דברים חמורים אשר
יתכן והיו תלויים באופי האחראים. עובדה
לכך: הכרוז שחולק למחרת הטלת הפצצה
הראשונה. כרוז זה קרא בפירוש ליהודים לפעילות
ציונית מובהקת וגלויה ובדרישה לעזוב
את עיראק. על אף שהחזק הפלילי
בעיראק קבע שהציונות היא פשע חמור
ודינה מוות, סיבנו מפיצי הכרוז את העדה
כולה בהפצתם כרוז זה.
עליית יהודי עיראק נוהלה על־ידי האחראים
בצורה הגרועה ביותר. נמסרו אפילי
תלונות למשטרה העיראקית על; ידי יהודים,
(המשך בעמוד )14

לרשותו. והרי כסף זה לא ניתן לקרן במתנה. הוא ניתן לה כתשלום של פועל, כחלק
משכר העבודה שלו.

מיליונים בלי אבא
** יליוני לירות כאלה .,ללא אבא״ ,מונחות בקופות הפנסיה. חלק ניכר בגלל בורותם
של הפועלים, שאינם יודעים מדוע בדיוק ניכו משכרם סכומים שונים. איש גם אינו
טורח יותר מדי להסביר להם.
פועל חקלאי, שעבד שבוע בקטיף עגבניות באזור באר־שבע, אינו יודע שיש לו סכום
מסויים בקרן הפנסיה לפועלים חקלאיים בסניף באר־שבע. אם הוא עבד אחר כך כמה
שבועות בסלילת כביש — יש לו כסף גם בקרן הפנסיה מיבטחים, באיזור אחר. הוא יכול
אמנם לגשת לבאר־שבע, לברר מה מספר התיק שלו, לבזבז על כך יום עבודה או יותר,
לחזור למיבטחיס ולבקש שם שזכויותיו חרוכזנה במקום אחד. אבל זאת בתנאי שהוא
מומחה בענייני קרנות־הביטוח, כי רק מומחה יודע את כל סבכי ונפתולי הנוהלים.
בקרן הפועלים החקלאיים הצטברו מיליונים, רכושם של פועלים שלא ידעו את זכויותיהם
ולא ניצלו אותן. כמו זכויות לחופשה, להבראה, ולמחלה.
גם בקרן־הביטוח של פועלי הבניין הצטברו מיליוני לירות כאלה. בכמה מיקרים ניגבו
כספים מהקבלנים לאחר שעבודת הבניין הושלמה. הפועלים כבר לא היו במקום, שמותיהם
וכתובותיהם לא היו ידועים. לכן אין הם יודעים שיש לזכותם כסף בקופה, ואין להם גם
שום דרך להוכיח שכסף זה הוא שלהם. כספם מונח בקופה, אבל אין להם אפשרות ליהנות
ממנו, לקבל דמי מחלה, או לצאת להבראה.
מכיוזן שמרבית פועלי הבניין והפועלים החקלאיים הם עובדים ארעיים, העוברים מאיזור
לאיזור ומענף לענף, עובדים שבועיים פה וחודש שם, הרי שתיקיהם מפוזרים על פני כל
הארץ, תחת תיאורי מיקצוע שונים, בקופות פנסיה שונות.
יש בישראל כ־ 100 אלף פועלים כאלה. הם אינם מומחים לחוקי־עבודה, ואף לא רואי־חשבון.
קרנות הפנסיה אינן דואגות להודיע להם על הכספים העומדים לרשותם.

עני תומר בעשיר

ן * רבה גו פי ם וחברות גובים את כספי הפנסיה ומיסי ההסתדרות מעובדיהם ומעבירים
( 1אותם במרוכז לקופות הפנסיה, חלק גדול מכסף זה מגיע לתעודתו כשהוא בלתי
מזוהה, כלומר: לא ידוע למי הוא שייך. רשום אמנם על דף ניר שיוסף מיזרחי עבד שבועיים
בייעור בגליל, אבל אם יש 50 יוסף מיזרחי, אז אף אחד מהם אינו מקבל את הכסף.
מתקבל למעשה מעבר של כסף מן העני אל העשיר. כי הפועל הזמני והארעי נמצא בשלב
יותר נמוך בסולם ההכנסות מן הפועל הקבוע, הרשום בקרן הפנסיה בצורה מסודרת.
הסכומים שניגבו מן הפועל הארעי ומן המעביד שלו, ונותרו ללא אבא, מאפשרים תשלום
פנסיה גבוהה לפועל הקבוע.
מצב זה אפשרי, מפני שאין קרן פנסיה ארצית אחידה, בה מזוהה כל פועל על פי תעודת־הזהות
שלו. בקרן כזו היו מתקבלים רק כספים מזוהים, כלומר — כספים שצמוד אליהם
מספר תעודת־זהות של בעליהם. בתיקו של הפועל במשרד המרכזי היו זוקפים מיד כל
סכום. שהתקבל לזכותו.
אבל בהסתדרות יש שבע קרנזת״פנסיה, ו־ 210 קופות תגמולים נפרדות. פיצול זה מייקר
את הוצאות המינהל, ומכביד על. הפועל: בקבלת המגיע. לו, הוצאות. המינהל. של מיבטחים,

זה צולם השבוע, כאשר פרצו טונל׳ הבניין שנובטלים לתור ״כית בהד בתל־אביב כר לרבונעם נציגיהם
הסתכמו בשנת 1964 בחמישה וחצי מיליון לירות. הקרנות, כמו כל ההסתדרות, לא קמו
ביום אחד, ולא הגיעו מיד למימדים העצומים של היום. לכן יושבים, בכל אחת משבע
הקרנות, עסקנים אשר מיזוג הקרנות יפגע בהם. אף אחת מן המפלגות אינה מעוניינת
בפיטורי העסקנים שלה. לעת עתה נפגעת יעילות הקרנות.
בשנה הנוכחית יצטברו בקופות הגמל ההסתדרותיות כ־ 300 מיליון לירות. ההון הכללי
שלהן מגיע כבר למיליארד ו־ 600 מיליון לירות, ובכל זאת מצבן של הקרנות מעורר דאגה.
כמות הכסף העומדת לרשות הקופות, והכסף שיתוזסף לפי התחזית, לא יספיקו לתשלום
הפנסיה לכל חברי הקופות לכשיזדקנו. בלשון מיקצועית קוראים לזה גרעון אקטוארי.
אחד הגורמים לגרעון/:כספי הקרנות מושקעים בהלוואות צמודות למדד, בעוד הפנסיה
המשולמת עולה עם המדד ועם זחילת השכר גם יחד. פירושו של דבר — תשלומי הפנסיה
עולים יותר מהר מכמות הכסף המיועדת לתשלומים אלה. אילו הושקע הכסף בצורה יעילה
— לא היה הדבר נורא.
.עד כה לא הורגש הגרעון, כי העליה הגדולה הביאה לקרנות חברים חדשים, בגיל העבודה.
הזקנים נישלחו למשרד־הסעד. מרבית הקרנות צעירות עדיין, גיל בו צוברות הקרנות כסף
ואינן מוציאות אותו. אך עם הזדקנות הפועלים והקרנות — יבוא המשבר.

האוצר מחבר

ך* גדעון האקטוארי אינו גורם נדודי־שינה לצמרת ההסתדרות. ברור להם שהממשלה
י ז לא תיתן להם לפשוט רגל. ברגע המכריע יוחלט על הלאמת הקרנות, ותקציב המדינה
ישא בהוצאות. ברור שאי אפשר להפקיר מאות אלפי פנסיונרים בעלי זכות בחירה, כי זה
יתבטא בעשרות חברי־כנסת. אבל בינתיים אפשר להשתמש בכסף. אילו השתמשו בו כראוי

נסיווה זו הוניח העולם הזה נ :
• האיגוד המיקצועי איזו דמוקראטי. לא נערכו בו בחירות מעולם. גנסקניו ממונים
ועושים את רצון הממונים עליהם. כתוצאה מכן אין האיגוד המקצועי משרת את
הפועלים.
• החברות ׳בהסתדרות פתוחה למאות אלפים שאינם פועלים, ואף כאלה המעבידים
אחרים. הללו משתתפים בבחירות הכלליות להסתדרות, ומכתיבים לעובדים את רצונם.
• הצמדת החברות בקופת־!זולים לחברות בהסתדרות ולהיפך, הפכה את השרות
הרפואי לשוט מונף על הפועל. כל סטיה מהקו של צמרת ההסתדרות גורר איום בגירוש
מההסתדרות ואיום במניעת סיוע רפואי.
ס חברתיהעובדיס והמשק ההסתדרותי כושלים מבחינה כלכלית, בשל ניהול לקוי
ובשל תכתיבים מיפלגתיים. חברת־העובדים הפכה לחברת מעבידים, ומגנה על האינטרסים
שלה כנגד העובדים.
• צמרת ההסתדרות ~אינה אלא סניף של מפא״י. ההחלטות אינן נופלות בהכרעה
של הפועלים אלא של מפא״י. מנהלים ממונים מטעם מפא״י, ובחירות נערכות כשנוח
למפא״י.
• קרנות הפנסיה של הפועלים. מממנות את חברת־העובדים הכושלת. כספי הקרנות
1מושקעים בדרך המכניסה ביותר, לטובת המבוטחים בהן. פועלים רבים אינם
:ליס את המגיע להם.

ה עו ל ם הז הדווש :
• החברות בהסתדרות צריכה להיקבע על־פי חברות באיגוד מיקצועי.
• ראשי כל איגוד צריכים להיבחר בבחירות דמוקרטיות, ולקבוע את קו האיגוד
לפי רצון החברים בו.
9ההסתדרות עצמה צריכה להיות רק אירגון גג כללי של איגודים מקצועיים.
$קופת־חוליס חייבת להיפרד מהתלות בהסתדרות, ולהיכלל במיסגרת של חוק
ביטוח בריאות ממלכתי.
9חברת־העובדים צריכה להתפרק. כל מיפעל צרין לעמוד בפני עצמו, עס מאזן
רווח והפסד משלו. המיפעליס יעברו לבעלות העובדים בהם, והרווחים יחולקו בין
הפועלים, כך יוצמד השכר לתפוקה.
• מנהלים ״קבעו על פי מיכרזים מיקצועיים.
• קרנות הפנסיה יאוחדו. יתקבל דק כסף מזוהה. לכל פועל יהיה תיק בו יצויין
כל סכום שהוא, או המעביד שלו, יכניסו לקרן.

הפועלים שובדיס שולחנות ומרביצים לקצין הנסהון
— היתד, בכו ברכה, אבל משרד־האוצר, הקובע את צורת השימוש, אינו מקפיד על הגדלת
הרודחים.
קרנות הפנסיה נחשבות בעולם לאחד הגורמים היציבים ביותר בשטח ההשקעות. אין הן
נגררות להרפתקות פינאנסיות, כי האחריות שלהן היא כבדה מאד — פנסיה לעובד לעת
זיקנה. יחד עם זאת הן משתדלות להשקיע בדברים הבטוחים ביותר והמכניסים ביותר, כדי
לשמור על ערך הכסף, ואף להעלות אותו. בישראל אין המצב כך.
בשנים 1959—60 עודד האוצר את הבורסה והביא לגאות בחזחים. דח־קא באותה תקופה
מנע האוצר בעד קופות הפנסיה מלהשקיע בבורסה. בשנים ,1964—55 לעומת זאת, חלה
ירידה בבורסה, ואז החליט האוצר לעודד את קופות הפנסיה להשקעה בבורסה, ואף רצה
לחייב אותן לכך. היו לפינחס ספיר ודאי שיקולים משלו כדי לנהוג כפי שנהג, אולם ברור
שאין אלה שיקולים של טובת הפועל.
12 אחוז מכספי הקרנות ניתן כהלוזאה לחברים בקרנות. הלוואות אלה הן בריבית אפסית
של ששה אחוז בלבד. מבחינת החבר זוהי מתנה יפה, אבל מבחינת עתיד הקרן זוהי שגיאה.
ידוע בם, כי מי שקרוב לאדם הנכון במקום הנכון זוכה להלוואות אלה ביתר קלות מסתם
פועל בסתם עיירת עולים. סכום ההלוואות הללו הגיע ל־ 110 מיליון. מכשיר כוח נכבד
מאד בידי העסקנים, ביחוד בעונת הבחירות.
ב־ 40 אחוז מהכסף חייבות הקרנות לרכוש איגרות־חוב ממשלתיות, ואילו 40 אחוז
נוספים מושקעים במשק הסתדרותי. מדי שנה מתרחש בתוך חברת־העובדים מאבק איתנים
על חלוקת השלל הזה. המעבידים הגדולים, סולל־בונה וכור, דורשים חלק גדול ממנו,
בטענה שכמעבידים הם מפרישים כסף רב לקופות הפנסיה. הם מאיימים אפילו,. :אם לא
נקבל לא נשלם.״
מה קורה פה? מוסד השייך להסתדרות ולפועלים, מאיים לא לשלם את חלקו בקרן
הפנסיה, אם הפועל לא ילודה לו בחזרה את הכסף הזה, אפילו אם קיימת השקעה מכניסה
יותר. אלה הן אותן חברות הדורשות לבטל את תוספת־היוקר. כלומר: הפועל מספק מכספו
זריקות עידוד חיוניות למיפעלים הלוחצים על ההסתדרות להקטין את שכרו.
זהו שוד כספי הפועלים. קודם כל שוד כספם של הפועלים הארעיים, אבל גם שוד כספם
של כל חצי מיליון חברי קופות הפנסיה, אשר כספם אינו מושקע בצורה המכניסה ביותר.

ת צנזי ת

במדינה

* גל התייקרויות צפוי *מ*ך חודש יולי, אחרי שיבוטל
תשלום תופפת־היוקר.

י רי האוצר דהמאסדיוהתו^יה הצליחו?חזות במה

התייקרויות, נרי ליצור רוש• שניטול תוספזדהיוקר אינו מהתה עוול כבד. מחסום
זה יוסר החל מה־ז ליולי.

• כיטוד תשדום תוספת־היוקר דא יגדור אחריו גד שד
שביתות.

מפא״י סוחבת את הדיונים בעניין זה בתוך המעדן, בדי לתת

לאחדות־העבודה ומפ״ס הרגשה כאילו אפשר עדיין להשפיע ננד הביטול באמצעי•
שיננוע רגילים. בינתיים מתקרב התאריך המכריע מבלי שמפלגות אלה יארגנו
התנגדות של פועלים.

• תוכניות הקמת הטלביזיה חבללית יידחו בשלוש שנים
נו ס פו ת. ההשקעות הגדולות הכרוכות בהקמת הטלביזיה אינן ניראות הכרחיות
לשר ספיר ברגע זה, ואילו לוי אשכול חזר והדגיש, כי הוא מסרב לתת לחנון
ניבתון — מנהלה הנוכחי של רשות השידור — השפעה כלשהי בטלביזיה
חלק מעסקני ספא־י לא ישלים עס הדחייה, וצפוי לחץ מצידס להקדים בכל זאת
את הפעלת הטלביזיה, כנשק במערכת־הבחירות.

• צפה להתקפת־מחץ על כהונתו של טדי קולק כראש
עיריית ירושלים. מנוי וגמור עם מפא״י לשכנע את הדתיים להפנות לקולק
עורף, להחזיר למפא״י את ראשות העיר. יתכן שלצורך זה תשתמש מפא״י באמצעי
שיחוד גדולים.

(המ*ן מעמוד ) 12
נגד מספר ממארגני העליה, ובמיוחד נגד
האחראים בבית־הכנסת מסעודה שם־ט־ב, על
היח!ס והזלזול נל3י העולים. מרבה מלונות
נמסרו גם על־ידי עולים בהגיעם לישראל.
האחראים על התנועה שבחד שהם פועלים
במדינה עוינת, שהפעילות הציונית אסורה
בה על פי חוק. במקום לנהל פעולה מחתרתית
ניהלוה באופן גלוי ויהיר, דבר שגרס
יותר מאוחר למשברים מצערים ולפסקי
דין מחת נגד יהודים.
אינני יודע מדוע לא הובא דבר זה לחקירה.
האם האחראים לדברים אלה נתנו דין למישהו,
או שמותר להם להתהלל מתה?
כבוד ראש־הממשלה, אדוני שר־חמשפטים.
אין כוונתי לתקוף איש זה או אחר, אני
פועל מתון מניע אחד ויחידי: שהאמת כולה
תצא לאור. האנשים עודם בחיים ודוברים
את אשר קרוב וניתן בנקל לחקרם ולברר
את האמת כולה. יש לגבות מהם עדויות
כדי לקבוע מה חיה בסדר ומה לא, כדי
שבמצבים דומים ידעו האנשים היכן גבול
המותר.
הרי פרט אחד לדוגמא: אחד. מפעילי התנועה
נתפס בגבול פרס, כשברשותו המחאה
בנקאית בסכום של למעלה מ־80

• יוחמר הפיקוח
על חברות
המוציאות מניות.
כפי שנחוג בארצות
רבות בעולם, יונהג
פיקוח ממשלתי חמור
על הפרוספקסיס המפרטים
את מצבה של
חברה ומסרת הוצאת
המניות.

• הממשלה תעודד
בדרכים שד
נות הגירתם של
אזרחים ערכיים
מן האיץ. כבר כיוס
מגיעה הגירה זו
— בעיקר של צעירים
־— לממדים רציניים.
חלק ניכר סן המהגרים
נוסע לקנדה. סוג
מיוחד של מהגרים:
פרחי־כהונה וכמרים של
הכנסיח היוונית־אורתו-
״תוציא את האצבנו, ותראה כווה
דוכסית, הנוסעים לסמינרים
של הכנסיה
שיהיה יותר טוב!״
ביוון ומעדיפים לא לאלף
דינר. למי היה שיין כסף זה?
שוב ארצה. עד כה נסעו 28 פרחי־כהונה וחזרו רק שמונח. הממשלה תציע
רכוש רב נעלם, לאן? חבילות בגדים,
לעזור במימון נסיעות נוספות.
מכונות־תפירה, תכשיטים וכו׳ ,נמסרו ל משלוח,
ויש הטוענים שלא קבלו את אשר
שלחו. כל עולה שהגיע לישראל ובידו
• קרוב הסדר בין הנחלת ״אל־־על״ לבין צוותות האוויר,
המחאה של 50 דינאר (לירות שטרלינג)
שיקבלו תוספת־שכר גלובלית של ־ .207 תוספת זו תוסבר כהעלאת־קיבל
48 לירות ישראליות. לפי איזה שער,
שכר רגילה, בתוספת תשלום מיוחד עבור הסכמת הצוותות לטוס מעל ל*5ס
ואיזה צדק?
שעות לחודש, ולצמצם את מספר אנשי־הצחת בטיסות לאירופה. בצורה זו אפהיה
ידוע ליהודה תג׳ר ולבן־פורת ששר
יהיה לשמור על הפיקציה של מדיניות־השכר ההסתדרותית.
המשטרה העיראקית מחפשת אחרי שליח
מישראל. מדוע זלזלו בידיעה זו ולא נקטו
באמצעים בטחוניים מתאימים, נדי ל0כל
• צפה להמשף הפעילות הציבורית סביב פרשת גילוי
אפשרות תפישתם? הם המשיכו להופיע
קברם של י״ג נעדרי פיצוץ גשר אכזיב. לאחר גילוייו של פקד בן־
בנלוי במקומות ציבוריים, ובפרט באורו־אלקנה,
המצביעים על מקום קבורתם של הי״ג, תיתכן פנייה לכנסת. יחד עם
זדיבק, מקום בו עבד הפליט הפלסטיני
זאת תועלה תביעה להקים ועדה שתקבע רישמית את העובדות סביב מות ה״ 1,13ו
--י 1אסעד אליאס, שהכיר אס יהודה תג׳ר עוד
וכן את מקום־קבורתס, ותחליט על הקמת מצבה ליד הקבר.
מישראל. מדוע נמשכו פעולות התנועה והוחזק
נשק בבתי־הננסת אחרי שהסתיימה
תקופת חוק הויתור על הנתינות, והיה ברור
• יעשה ניסיץ לפתור את בעיית החארקות בשכונת התק־שלא
ישארו כמעט יהודים בעיראק?
ווה באמצעות מועדונים מיוחדים לנוער. החידוש בניסיון זה: בעוד
האס נחקרה דרישתו של ראש הקהילה
שעד כה היו המועזוניס הציבוריים בעלי יומרות תרבותיות כביכול ולא
היהודית דאז, המנוח יחזקאל שס־טוב, שהצליחו
למשון אליהם את החלק התוסס ביותר של נועד הפרבריס, יהיו עתה
הועברה ארצה על-ידי יעקב עזר, להחליף
המועדונים החדשים בעלי אופי של בילוי והתפרקות. לא מן הנמנע שאף
את בן־פורת? חאס לא נשלמה על־ידי שסי
יפתחו דיסקוטקים של אנשי ס פרטיים, בעידודן של העירייה והמשטרה. הסיסמה:
טוב הודעה באמצעות עורן־דין יהודי עיאס
להוציא מרץ, אזי בל׳ נזק.
ראקי לפריס, בדרישה להחלפתו של בך
פורח בטענה ני פעילותו והתנהגותו מסכנות
את העליה והקהילה היהודית כולה
• צפויים פיטורים רבים בתיאטרון העירוני של חיפה. עם
— וזח היה בהתחלת העליה? מדוע לא
פיוס העונה הנוכחית יפוטרו: עזריאל אשרוב, יצחק נאמן, מרסין גלם, בסי
הוחלף?
פפרבוים, ישעיהו קליינמן חאב דיבר, הסיבה: הקטנת ההקצבה של עיריית
אלו הן חלק מהשאלות שאנו חייבים
מיפה, ודרישתה להעמיד השנה את הצוות הקבוע של השחקנים על 15 בלבד.
לתת עליהן תשובות למען ההיסטוריה וכבוד
העם, תשובות ברורות ויסודיות.
בקרב השחקנים השתרר דיכאון. המשפיע כבר על רמת המישחק בהצגת ריצ׳ארד
הקימו נא ועדת חקירה מוסמכת.
השלישי.
תגובתו של בן־פורת :״לא אייחס כל
חשיבות לאדם מסוגו של כדורי אלוויה,
אשר עיסוקיו עם המשטרה ועם בתי־המשפט

בעיראק

יוועיט

לרבים

מעולי

עיראק,״

תוצאה אפשרית: תביעה משפטית של
אלוויה, על הוצאת דיבה.
אירועים הדו* 9 0רו ת
כשסתם אדם מדבר אל עצמו במשך חצי
שעה, קוראים לזה משוגע.
כשסופר מדבר אל עצמו במשך חצי שעה,
בשעה שהוא נואם, או משוחח, או מרצה,
זה נקרא מונולוג.
כשסתם ישראלי וצרפתי משוחחים, קוראים
לזה שיחה בטלה, אבל כשהספרות הצרפתית
משוחחת עם הספרות העברית,
קוראים לזה הישראלים דו־שיח׳ והצרפתים
דיאלוג. וזה הבדל גדול מאוד.
בדו־שיח הישראלי—צרפתי על ענייני ספרות,
שנערך השבוע, השתתפו ישראלים
צעירים, ישראלים זקנים, וסופרים. הסופרים
היו צרפתים.

מדווחת כתכת ״העולם הזה״,
נורית גרץ:
הישראלים הזקנים, מבקרים במקצועם,
פתחו את הדו־שיח ואמרו :״הספרות הישראלית
הצעירה אינה יונקה משורשי העבר.״
הצד הצרפתי ענה להם :״אהה.״
התשובה של הצד הישראלי הצעיר היתה:
״אין זה נכץ שהספרות הישראלית הצעירה
אינה יונקת משורשי־העבר׳.
הצד הצרפתי ענה, בבוא תורו :״אהה.״
אז פנה הצד הישראלי הזקן, אל הצד הצרפתי,
ואמר :״כן. הספרות הישראלית הצעירה
אינה יונקת ממקורות העבר.״
הצד הצרפתי הצטרף לדו־שיח וטען כי
אינו מבין בעצם על מד, מדובר.
השמחה היתד, גדולה. כולם הביעו סיפוק
מלא על הצלחתה הבלתי־משוערת של ההבנה
הישראלית—צרפתית, והוחלט לחגוג
את ההבנה הזאת בקוקטייל, שייערך בין
התרבות הצרפתית לתרבות העברית, בביתו
של השגריר הצרפתי.
הקוקטייל, שהתחיל בשעה שש בערב, הימה
המשך ישיר לדו־שיח. את הספרות העברית
ייצגו בו מורות האליאנס פרנסייז,
מזכירות השגרירות, והמלצרים הישראליים.
את הספרות הצרפתית ייצגו עובדי השגרירות׳
מזכירי השגרירות והשגריר הצרפתי
באופן אישי.
האנשים הכי ספרותיים תפסו מיד עמדות•
מפתח ליד הקמיאר. הפחות זריזים לא זזו
מהסנדביצ׳ים עם האספרגוס, ופשוטי־העם
הסתפקו בדג־מלוח ובאנשובי.
סופר אחד שהזדמן למקום ציין שכל הנוכחים
בולטים בהיעדרם, ואיש שגרירות
ותיק הכריז שמאז החתונה השניה של יוחנן
זראי עוד לא היד, מאורע כל -פך יפה ותרבותי׳
עם כל־כך הרבה שגירירים ועניבות.
כולם חיפשו בקדחתנות את הסופרים.
אנשי הדג־מלוח התקרבו מדי פעם לאנשי
הקמיאר ושאלו אותם בהקמה :״נו׳ הסופרים
כבר הגיעו?• ואנשי הקמיאר ענו לאנשי
הדג״מלוח ממקורות מוסמכים :״לא, עדיין

יניקה ממקורות העבד. בשבע בערב
פשטה באולם השמועה :״הם הניעו.״
יוסף אריכא ויהושע בר־יוטף נכנסו, כשהם
נתמכים זה בזה. הם אומנם לא השתתפו
בדו־שיח, כי הם סופרים, ולא אנשי ספרות׳
אבל בקוקטייל הרשו להם להשתתף.
כל הקוקטייל הקיף אותם בגאמה. כל האנשים,
אפילו אלד. מהדג־מלוח, הרגישו שהם
עם־הספר. שיכולים להאכיל אותם במד,
שרוצים, אבל אף פעם אי אפשר יהיה לבטל
את העובדה שהם כתבו את התנ״ך.
״אתה זוכר אותי מכנס הסופרים •? 1919
שאל איש אחד את אחד הסופרים .״אמור
לי בבקשה ׳,אמר מישהו לשני׳ ״לא נפגשנו
בראשון לרביעי בשנת שלושים ושבע, בירושלים?״
וכך נוצרה במקום אמירה נעימה
של יניקה ממקורות העבר.
ואז, מבלי שאף אחד יבחין בכך, נבנם
לקוקטייל הסופר הצרפתי מישל ביטור, ובעקבותיו
התגנבו לאולם שני הצרפתים האחרים,
הארמה בזן ׳וארסן לנו.
הם טיילו מאחורי גבו של המלצר, חיכו
שיפנה אליהם את השמפניה שלו, ודו־שוחחו
בינתיים על ענייני ספרות .״תגיד,״ שאל
האחד את השני ,״אתה חושב שיש בישראל
ספרות עברית?״ ״אני לא יודע,״ אמר לו
השני ,״אבל שמעתי שהספרות אצלם היא
נשמת האומה, ונכסי הצאן והברזל שלה.״
״לא, אני מתכמן ׳,התעקש הראשון ,״אם
יש אצלם כ#ו אצלנו, אנשים שכותבים ספי
העולס חזה 1502

רים׳ ואחר כך מוציאים אותם לחנויות, ואנשים
אחרים שקונים וקוראים.״
.אני לא יודע,״ הודה השני׳ .אני חושב
שאלה שהשתתפו בדו־שיח היו סופרים;
ההוא, איך קוראים לו, קורצווייל, והשני,
סדן. אבל אני לא חושב שנהוג כאן ש0ופ־רים
גם כותבים ספרים. רק מאמרים על

הספרות.״
מה זה ח״שיח ) כל אותו זמן הלכו
המכרים הוותיקים של זקני הסופרים ונעשו
יותר ויותר ותיקים. חצי שעה מאז שהגיעו,
הם כבר פגשו ידידים מתקופת ההשכלה,
והחליפו איתם דעות על לאן, ועל גובה המשכורות

אחד מהסופרים הצרפתיים היה עסוק ב־

נסיונות לפגוש במיקוד, את מלצר השמפניה
ולקחת ממנו בהיסח־הדעת כוסית אחת.
אבל המלצר שינה כל פעם את כיוון המגש.
סופר ישראלי צעיר, העוסק שנתיים בד
כתיבת
המשפט של קפקא׳ נפגש עם סופר
ישראלי צעיר, העוסק שלוש שנים בכתיבת
הסירה של קפקא, ושאל אותו אם הם לא
נפגשו כבר באיזשהו מקום.
הצרפתי הפסיק את ציד השמפניה, וביקש
מאחד ממארחיו פרוטקציה אצל המלצר.
בוגרי הסופרים עסקו בשיחה ערה על המצב
הקשה בזמן האחרון עם ידידים מגלות
ספרד. וממלא־מקום קפקא שאל את המשורר
דויד רוקח אם הוא יודע מה זה משיח.
,דו־שיח,״ הוא סיפר. ,זה כשמסתת־רים
מאחורי שיח ואומרים דו, דו, דו, דו.״.
אילו ידע קפקא איזה מין הומור יש לו.
סופר השמפניה הצטרף אל שני הצרפתים
האחרים, שהיו בעיצומו של הוויכוח, והודיע
להם שלפי החדשות האחרונות ששמע זה
עתה ממקור ספרותי מוסמך, אז הסופרים
הישראליים הגדולים ביותר הם קוהלת ואיוב.
אם כי הוא שמע שאין להשוות אותם
עם סארטר וקאמי.
הקוקטייל עמד להסתיים. מישהו ציין בסיפוק
שמאז הדו־שיח עצמו, לא היה בארץ
מאורע כל כך ספרותי כמו הקוקטייל הזה.
הם גמרו להיות ספרותיים רק כאשר באמת
כל הקוויאר כבר התפנה, והשמפניה הלכה
הביתה. הסופרים הצרפתיים דו־שוחחו על
איפה כדאי לעשות את הדו־שיח הבא. הארוזה
ן י< בזן אמר שבניו־יורק, כי הוא לא היה שם
עדיין, ומישל ביטור אמר שישמעו לו, כי
יש לו נסיון בדו־שיחים, והוא יודע שבקיץ
הכי טוב לדו־שוחח ביוגוסלביה. לסיכום
השיחה יצאו שניהם לדו־סעודה במסעדה
מזרחית.

אשקלון
פן הפחתאלהפח
השבוע נכנסו אחרוני הדיירים ל־ 270 דירות
חדשות שנבנו באשקלון. חברת השיכון
דאגה לכל פרטי הדיור במקום, ושכחה רק

מרים ויחיאל אכשרה
צעצועים, משחקים וילדים קטנים
פרס פעוט: לסדר בחצרות הבניינים מיתקנים
לפחי־אשפה.
מסביב לאשקלון יש ים, ודקלים, ושדות
ירוקים מכוסים בעצי צאלים, ומתחת לכל
עץ יושב רועה ועזים, והגמלים של הבדואים
מקשטים את כל המקומות שאינם מקושטים

פח לזוגות צעירים. בתוך אשקלון
יש שני חצאים, החצי האחד הוא שיכון
אפרידר והחצי השני הוא שיכון שמשון.
בין שיכון לשיכון יש רחובות, ועל הרחוהעולם
הזה 1502

בות מפוזרים, בשורה ישרה וארוכה, פחי
זבל.
בכל שיכון יש המון בתים ובין בית
לבית יש מידשאות, ועל המידשאות מונחות,
בגלים ישרים, ערימות של אשפה.
אשקלון היא עדיין עיר קטנה יחסית, אבל
היא ממשיכה להתפתח ולהתרחב, והיקף
גלי־הזבל ופחי־האשפה הולך וגדל.
בתוך פחי־האשפה של אשקלון גרים זוגות
צעירים ומבוגרים, אנשים לבביים ונעימים,
ברובם יוצאי מרוקו, דוברי צרפתית
ועברית שוטפות.
יש שם אפילו פח־אשפה אחד, גדול,
המיוחד לזוגות צעירים שחזרו זה עתה מ־ירח־הדבש
שלהם.
יש להם דירות קטנות, נחמדות, עם טלפון
ורדיו, ושולחן פורמאיקה, עם ספה ליום
ומיסה ללילה, צנצנת לגלדיולות על
כוננית, כרים על המיטה, ונשים חדשות,
מירח־הדבש, המגישות יפה מיץ ופירות. כל
החלונות סגורים על מנעולים, והיתושים
מזמזמים בחוץ ומחכים בסבלנות שמישהו
יכניס אותם פנימה.
כפח הזבל — ילדים .״האנשים שינו
את השיכון שלנו,״ מספר יחיאל אב־שרה,
מפח־זבל ,579״לא עשו מקום לשים
את האשפה. אז מהי אנחנו קונים פחים,
ואין איפה לשים. שמים על הרחוב, ואנשים
אחרים, מד,שיכונים האחרים, גונבים.
״אז מה עשינו? לקחנו חביות גדולות ושמנו
את הזבל בתוכן. והעירייה עכשיו
באה ואומרת: לא רוצים לקחת את הזבל
מהחביות. תקחו אותם בעצמכם, ותקברו
אותם בחול.״
גם קלוד הגיע זה עתה מירח־הדבש. הוא
יושב ליד פח־הזבל שלי וקורא ספר. אשתו
נחה בשמש, בצל הזבל של השכנה. אין
אצלם הרבה מריבות בעניינים הללו. עינו
של אף אחד לא צרה בזבל של חברו. הם
מרשים, איש לרעהו, להשתמש בו ללא
קמצנות.
פח־האשפה של קלוד מלא דברים שאפשר
עוד להשתמש בהם: צעצועים, משחקים וילדים
קטנים. רותי לוי׳ מהדירה השכנה,
שומרת ליד הפח על תשעת האחים שלה.
היא כבר בכיתה ד, והיא רוצה ללמוד בתיכון,
ובאוניברסיטה. אם אמא שלה תרשה

פעם היא היתד, בתל־אביב, בסוכנות,
וזה נורא מצא חן בעיניה :״עיר כל כך
גדולה, וכל כך נקיה.״
בפח אין זכל. הזבל של אשקלון מחולק
לארבעה חלקים. יש זבל של חביות, יש
זבל של כבישים ומדרכות, יש זבל של הצריפים,
שהוא הוותיק ביותר, ויש הזבל המיוחס
המונח בסדר בתוך פחי־הזבל. את
הזבל הזה מסלקת העירייה פעם או פעמיים
בשבוע, ולכן פחי הזבל הם המקומות היחידים
בהם אין באשקלון זבל.
הצריפים של שיכון שמשון הם המקופחים
ביותר מהבחינה הזאת .״אלינו׳״ אומר
ניסים דהן ,״לא באים אף פעם. לא יודע
למה. יש לנו פחים, אבל לא באים. לא
רוצים לבוא. רק כל חודש שולחים לנו
חשבון של הזבל 60 .לירות. אנחנו לא
משלמים.״
בצריף שלו מתגלגלים שלושה ילדים קטנים׳
ואשה עם עיני איילה גדולות, שמלה
ארוכה עד הריצפה וחיוך של מאדונה.
הוא לא רוצה לעבור לשיכונים, כי יש
שם הרבה אנשים וצפוף, ולא רואים את
הנוף. הוא רוצה דווקא להישאר בצריף, ליד
השדה הפתוח.
השדה הפתוח שליד הצריף שלו הוא אחד
השדות היפים של אשקלון, והוא מלא גבעות
עגולות׳ ירוקות. על כל גבעה צומח
דקל, ילדים קטנים משחקים בין העצים, והרוח
שנושבת מעלה לאוזיר גלים־גלים של
יתושים.
מהשדה נודף למרחקים ריח ניחוח של
תפוזים רקובים, ירקות מלפני שלוש שנים,
שיירים של אוכל ונבלות של חיות. העירייה
לא באה לקחת את הזבל מאז שנבנו
הצריפים. ואנשי הצריפים לא מתאוננים. מוטב
שדד, עם זבל מאשר זבל בלי שדה, לא?
אבל אין דבר. המצב המזובל הזה לא
יימשך שם זמן רב. העירייה כבר. מצאה
לו פתרון. היא תלך מפח זבל לפח זבל
ותרסס אותם בחומרי חיטוי. היא כבר החלה
במיבצע, וכבר הוציאה עליו 15,000 לירות.
מעכשיו יהיה לתושבי אשקלון זבל
נקי, מרוסס ומחום* .איזה תענוג.

אתה ה שופט!
המשטרה

במשפט ציבורי על

שייערך ביוזמת העולם הזד — .כוח חדש באולם קולנוע ״חך, ירושלים,
ביום שישי , 17.6.66 בשעה 8.00 בערב. במשפט ישמש כל הקהל כחבר
מושבעים ויצביע בתום הדיה על פסק הדין.

אב בית הדין פיטר פריי
חבר

השופטים:

ד״ר ג׳ורג׳ טמרין
סנגור: עו׳׳ד אמנון זכרוני

ד״ר משה כספי
קטגור: עד״ד סלמן טויק

התביעה תביא למשפט, בנוסף לעדויות בכתב וקטעי סרטים, עדים לענויים בחדרי
מעצר ודיכוי הפגנות.
בין

העדים:

ח״כ אורי אגנרי
ד״ר רם מואב
עו״ד ראובן קמינר
ההגנה הזמינה למשפט אנשי משטרה, ביניהם :

השר ככור שיטרית

המפקח הכללי פנחס קופל.

ברמודגו

:יום ד׳ 15 ,ביוני, בשעה 8.30 בערב,
בקפה עצמאות בנן המלך דוד (מאחורי
קולנוע אורדע) ,ירצה

עו״ד סלמן טויק
על הנושא

כמסגרת הדיון הרעיוני כתנו
האזורית יחסי ישראל ערב
עה, תקיים החטיכה
ירושלים סידרת הרצאות, שאחריהן
ייערף ויכוח חופשי,
על הנושאים הבאים, כמועדים
אלה :
ביום ג׳ 28 ,ביוני, בשעה 8.30 בערב,
בבית החלוצות, ידבר

אורי אבנרי

> בפתח־תשזה
ביום ד׳ 15 ,ביוני, בשעה 8.30 בערב,
יתקיים חוג־בית בבית משפחת פילין,
רח׳ אחד העם ,34 בהשתתפות

עו״ד שמואל סגל

שירצה על הנושא

על הנושא :

פעולנו בכנסת -
האם אנחנו מדברים
אל הקירות?
ביום ג׳ 12 ביולי, בשעה 8.30 בערב,
בבית החלוצות, ידבר

עו״ד אמנון זכרוני

על הנושא:

אחרי ההרצאה יתקיים דיון חופשי.

* .מ׳ידש :1

הפרדת הדת מן המדינה -
כיצד?

> בתל־אביב
ביום שני 20 ,ביוני, בשעה 8בערב,
במשרדי מערכת העולם הזה, רח׳ גליק׳
סון ,8תל־אביב, ירצה

עו׳׳ד סלמן טויק

על הנושא

בעיות החינוך במדינה

מי אמר שזו דמוקראטיה?

אחרי ההרצאה יתקיים דיון חופשי.

ביום ג׳ 26 ביולי, בשעה 8.30 בערב,
בבית החלוצות, ידבר

• בחיפה

עודד פילבסקי
על הנושא:

הסכנה הנוראה־ועדי
פעולה!
ביום ג׳ 9באוגוסט, בשעה 8.30 בערב,
בבית החלוצות, ידבר

דויד ארנפלד
על הנושא:

כל המפלגות מלוכלכות -
כן או לא?

ביום א׳ 26 ,ביוני, בשעה 8בערב, בקפה
גן העיר, רח׳ חורי פינת הואדי, תתקיים
אסיפה בה ירצה:
עודד פילבסקי על

האבטלה והמשבר הכלכלי
ביפר ביום ד׳ 22 ,ביוני, בשעה 7.30 בערב,
בקפה תלפיות, רחוב יפת ,116 עג׳מי,
תתקיים פגישה עם

אחמד מצארווה
ודויד ארנפלד

ועם עורך הזה אל־עאלס

סמיח אל-קאסם

( בווילה מבודדת על גבול יפו, התאספה השנוו! כל הדיסקולקציה, כדי לפתוח

חיפש הזקא חתיכות פנויות, ומחוסר ברירה נשק
למארחת מיקי.
ברכה נאמן הופיעה עם רפי שחר, ששכח את אשתך

הוא מנשק אותה, וכן התנשקו
כולם עם כולם בכל המקומות ובכל
המצבים, מבלי ש היה איכפת למישהו. הוילה הרומנטית
והריהוט המקורי רק הוסיפו למצב־הרוח ששרר במסיבה.

זא באוזן

היה האולם מלא בזוגות מתחבקים ומתנשקים כהת־מי

4 #1להבות עצומה. בתמונה נראה השחקן־הזמר שמוליק
קראום כשהוא מנשק את אחת המנושקות שלו בהתלהבות ובמלוא המרץ,
אמנות שעליה כבר יצאו לו מוניטין בין אנשי הבוהמה הישראלית.

ך* ל מי שהוא משהו לא היה בבית ביום
(י השישי האחרון בערב. כל האמנות, הספרות
והתיאטרון של ישראל, דהרו כמו
משוגעים לכיוון יפו, אל דיסקוטק כל כך
חדש, שאפילו בעלת־המקום לא ידעה עשרה
ימים לפני כן שהוא יהיה קיים.

נצלת מיקי ,״זה מפני שכבר שש שנים אני
נמצאת בחוצלארץ, ואיבדתי את הקשרים
שלי. מי שנשארו — אלה הם רק ידידי־האמת
שלי.״
כך אמרה מיקי בן־קיקי.
מאות ידידי־האמת לא ידעו לקראת מה
הם נוסעים, וחשבו שזה עוד דיסקוטק סתם.
כאילו שבחורה, עם שם כמו מיקי בן־קיקי,
יכולה לפתוח משהו סתמי.
ובאמת, מה שמצאו היה לא מאורה נוספת,
אלא וילה מבודדת על גבול יפו. וילה אמי-
תית, עם גג אדום וגינה עם דשא, והמון
חדרים וחדרי־חדרים. חוץ מזה חיכו שם
לאורחים מאה שלושים בקבוקי שמפניה,
ערוכים בשורות.

חמש מאות ידידי־אמת
ף* שבועיים לפגי כן סופר איך מיקי
^ בן־קיקי וקהל מעריציה רבו עם יהודית
פרי וקהל מעריצותיה (העולם הזה .)1499
כל העניין הזה עיצבן את מיקי, והיא החליטה
לפתוח לה דיסקוטק משל עצמה. תוך
עשרה ימים עשתה אותו, קראה למקום המאולתר
בשם־ אימפרוביזציה, ולאחר שגמרה
— הודיעה על הפתיחה הקרובה בסוד, רק
לידידיה.
ובאמת, לערב הפתיחה באו לשם אך ורק
ידידיה הקרובים. כמה ידידים יש כבר ׳ לבחורה,
אפילו אם היא פופולארית ביותר?
כשרואים כמה הגיעו לערב הפתיחה הסודי,
זה קצת קשה להאמין: יותר מחמש מאות
איש, ממיטב השמנת והלבניה של התרבות
העברית הגיעו למקום, אך ורק כדי להגיד
שלום למיקי.
כיצד היא מצליחה להסביר זאת, שהגיעו
בערב אחד חמש מאות מכרים? .,אה,״ מת־

בנוניס

על, ספות נמוכות,
מה הפלא אס בו־דידותייס
ולורובים מאד.

שני זועמים וחתיכח

חדש בארץ

נראה כמו בחורה. משמאל נראה הדוגמן
יהושוע גסל ונערת־המריבה היא אילנה תמרי.

מנשק ״דוק״ מאירוביץ את
לבנה. אבל הוא נישק ב־מרוצת
הערב גס שחורות וצהובות ואדומות.

במיטבח

כל מה זה כבר מאה שלושים בק־בוקי
שמפניה? כשחיים טופול הגיע,
קצת אחרי חצות, כבר נשארה עבורו רק
סודה.
לעומת טופול, עוד הספיק שחקן קולנוע
אחר, שמואליק קראוס, לחגוג כמו שצריד.
הוא זכה להערצת החתיכות. אך דן בן־אמוץ
זילזל בכולן, וישב רק עם בתיה אפולו,
ידידתו היפה בת ה־ .22 גם יגאל מוסינזון
בא עם ידידתו ברכה בת ה־ ,22 אבל הוא

בגו

לשם,

רחב הידיים על גבי הדשא נמשכה
ההילולה: כאן נראה מהנדס אברהם
בחברתה של העיתונאית תמי מור.

נשיקות, זשיקוח, נשיס

אחד. למטה: נירה ירון ויורם לוקוב. האופייני לע

׳שקוסק חדש, שאינו זוגה רשום דיסקודם

מנשקיס!
ליד התקליטים בדיסקוטק א־פרופו. אבל טדי שאולי,
מהדיסקוטק ויסקי א־גוגו ,,נעץ עיניים זועמות ב־עתונאי
יוסי ינאי, כאשר החתיכה של שניהם, תל-

מה מכנס היפהפיה, עומדת בדיוק באמצע.
חוץ מזה דידו שם גם הדודאים, בני
אמדורסקי וישראל גוריון, והתלהבה השחקנית
דליה להב.
ריבקה מיכאלי הצטלמה חבוקה עם אפריים
קישון, וחברה להצגה, זאב ברלינסקי,
שוטט בין החתיכות. בומבה צור ישב לבד
ונהנה מן החיים, אבל אריק לביא בא עם
אשתו שושיק ונהנה עוד יותר. גם אילי
גורליצקי בא עם אשתו דוריס, ואשתו
לשעבר של אילי, השחקנית גילה אלמגור,
היתד, שם בחברתו של יענקלה אגמון, בעלה
העכשוי.

יפה כמו בחורה

*וץ מגילה היפה היו עוד המון יפות:(ן היתר, תמי מור היפה, וסריטה הספרית
היפה, ונירה ירון היפה ויורם היפה, שהוא
בין אחיו של ישראל גלילי.
אבל מי בכלל שם לב ליורם, כשהמקום

ההשתוררות הנוועח

אפיינה יותר מכל את פתיחת הדיסקוטק.
כולם הכירו את כולם, ואף אחד לא
היסס לנהוג בדיוק כמו שלבו חפץ, דבר שהביא מיד להתפרקות והשתוללות פרומה.
אחרי שעה של שתיה אינטנסיבית, החלו הנוכחים להתחבק ולהתנשק האחד מם השני.
מיקי בן־קיקי, והיום הוא מיליונר בעל
מועדוני־לילה בברלין.
הוא היה חביב לכל החתיכות, אותן סקר
בעניין, בעיניים הכחולות האדישות שלו, ולמרות
שסיפר לכמה חתיכות שלא הכירו
אותו, שהוא דייל־קרקע, הן התרגשו ממני
נורא, כי העיקר בחיים זה האישיות של
הבן־אדם.

אהבה כהרבה חדרים

הגנוים הגגאושו,

הס עם המים־היופי יהודית מזור, אחד הדוגמנים המעולים
נראו כבר הרבה זמן בערב אחד. אבל הכי יפה

יהושע גסל היפה (ימין) שממתיק סוד
בועז מזרחי היפה, אחיה של מלכת־ביותר.
כל כן הרבה גברים יפהפים לא
מכולם היה דווקא בלונדי מתוצרת־חוץ,.

* וסן! להם היו עוד מאות ידידי אמת של
3מיקי בן־קיקי, אבל אז כבר נהיה נורא
צפוף וכולם התחילו להיות דחוקים ולחוצים•
עד שכל מאות המבקרים התחילו להרגיש
כמו משפחה אחת גדולה, מאושרת ושתויה.
ובפרט שזה היה בדיסקוטק כזה מיוחד,
עם הרבה חדרים קטנים־מאד ותאורות קט־נות־מאד.
מרוב ידידות, צפיפות ואהבה —
התחילו כולם לחבק את כולם, ובעיקר לנשק
את כולם.
המסיבה הזאת, בכל רחבי הווילה הזאת,
היתד, כל כך עסוקה בלהתנשק, עד שבקושי
אפילו רקדו. הדבר היחיד שהזכיר איכשהו,
בקושי, דיסקוטק רגיל, היו התקליטים שהמשיכו
לנגן.

היה מלא ביפהפים נוראים כמו בועז מזרחי,
האח של מלכת־היופי יהודית מזור, ובדוגמן
גרשון סטסיק, זה שלא התחתן עם הנינה
של מונטיפיורי, ואברהם לשם היפה, שהיה
פעם נשוי לאלונה, אשתו של אריק
איינשטיין, ומאז שהוא התגרש, הוא מנחם
את כל הגרושות היפות של ישראל. חוץ מזה
היה שם הדוגמן יהושוע גסל, והכי יפה
מכולם היה בלונדי אחד מחוץ־לארץ. גברים
כאלה אין פה: עם פה מחוטב וגבות־עיניים
מרוטות וריסים מודבקים ובכלל, כל
כך יפה, כמו בחורה. כן היו שם עתונאים
כמו מרק סגל מהג׳רוזלס פוסט, וארכיטקטים
כמו אלדר שרון, ורופאי־עיניים כמו
דוקטור קשת ודוקטור דיסלאב ברר, ומנהלי
תיאטרון כמו משה ינוקא ואשר חבקין ו־לביאה
הון.

הכיב החתיכות
ך* וץ מזה היו כל אלה שנמצאים בכל
7ן נשפי הבוהימה, החל בנעמי אדווה, עם
ידידה בוסי, ודוק מאירוביץ׳ ,שגיפף בחורה
בשם לבנה, שגיהקה בעליזות :״הוא הארוס
שלי ובקרוב נתחתן.״ הוא הכחיש, אבל
היא לא שמה לב.
בכל השימחה הזאת שוטט בגאון חצקל
איש־כסית, והשקיף על כל בני טיפו^
היה כל מה. שנראה בדיסקוטק החדש בסוף הערב.
| | הצלם השיכור משמפניה צילם אותם על סרט חיו בעין אבהית. אבל האטרקציה היה שמרב
הפתיחה היו גילויי החיבה שהופגנו על־ידי הנשיקות. עון עדן, שהיה לפני המון שנים חבר של

ברלין-ניו־יורק: תל־אביב
בן ־ קיקי,

שהגיעה מניו-יורק. צופה בהם מן הצד, בחיבה כמעט אבהית, חצקל איש־כסית.

14־ 111ד ל־ צעירים

בני 18־ 35

3 4 1

* ל אי ט לי ה הי פ ה
* שווי צ רי ההר עננ ה
־ ¥צרפתהתוססת
* ספרדהר בגוני ת

היציאה ב 21-ביולי 1966
חזרד\ב־ 23 באוגוסט 1966

מי תהיה

מלנה הגיס
1966

המחיר כולל:
כ ר טי ס טי סהה לו ך /חזו רבמח׳ ח סכון. מ ס נסיעות.
א כ סון בבתי מלון מו ב ח רי םבחד רי ם דו־מיטתיים. סיורים.
בקשר לפר טי ם פנה ל סוכן הנ סי עו ת או

71109

רח׳ הי ר קון ,74—76 טלפון 51212
לקבו צ ה של 15 איש.

התבוננו בבחורות היפות, הממלאות את חופי הרחצה ואת בריכות־השחייה. מי היפה
בכולן? חמש פעמים הציג העולם הזה את השאלה הזאת, וחמש פעמים ענה הקהל. כל
תשובה זיכתה נערה ישראלית בתואר מלכת המים של ישראל.
עתה מודיעה מערכת העולם הזה על פתיחת תחרות לבחירת מלכת המים של שנת
— 1966 היפהפיה שתסמל את הרעננות של הדור הצעיר ואת חדודת־החיים של עם
השוכן על חופי־ימים. כמו בכל שנה, תיבחרנה המלכה, שתי סגניותיה ושלוש נסיכות
ימיות (נסיכת הים־התיכון, ים־כינרת וים־סוף) על־ידי הציבור עצמו. קהל המשתתפים
בנשף־ד,בחירה יבחר את המלכה בקלפי חשאית, בעזרת פתקי־בחירה. בצורה זו יוסיף
למסורת של בחירת מלכות המים בבחירות ישירות וציבוריות, ללא פרוטקציה, וללא
השפעות חיצוניות.
נשף־הבחירה המפואר יתקיים במוצאי־שבת 20 ,באוגוסט, במלון רמת־אביב, ויהיה המאורע
החברתי הגדול של העונה. מכיוון שמלכות המים שנבחרו בחסות העולם הזה זכו
לתהילה עולמית, ושלוש מהן הוכתרו בכתר מלכת היופי של ישראל, הציע אחד מבתי־האופנה
המפורסמים ביותר של פאריס לארח את המלכה שתיבחר, ולאפשר לה להופיע
בתצוגת־אופנה מיוחדת בפאריס. זהו רק הפרס הראשון מבין הפרסים הממתינים
למלכה וליתר הנבחרות.
כל צעירה יכולה להגיש את מועמדותה — וכל אדם יכול להגיש את מועמדותה של
צעירה, בהסכמתה. כל אשר יש לעשותו הוא למלא את השאלון (משמאל) ,לצרף תמונה
בבגד-ים, ולשלוח אותר, להנהלת התחרות (ת.ד 136 .תל־אביב) .אם אין התמונה מתאימה,
תדאג הנהלת התחרות לצילום המועמדת. חוץ מזה מסיירים צלמי התחרות בחופי־הארץ,
תרים אחרי מועמדות מתאימות, ויפנו אליהן. מי, אם כן, תהיה מלכת המים של?1966
זאת יכולה להיות — את.

נגד

031 1 1 ?1

חשק שי ם

•¥מונע נ שירת שעד
• ¥מחזק את השורשים
* ממדיין גידול השער

יהודית מזור

610

ן ו 8₪ץ ט

13111־ אי 3ודנ ו11ר* 131^11־11־1

1111

זיוה כינדר

7ד0

נפתחים קורסי ערב חדשים

* טלביזיה

מעשית

חדשים

כולל תיקונים, כוון, אנטנות
אין צורך בידיעות קודמות באלקטרוניקר.
אנטנות 10 .שבועות. תעודות למסיימים

נמשכת

ההרשמה

לכיתות

בוקר

ופרטיב! ורזד־גשנרדרז 13-8 :ב בו ק ר 3זר־ד1־ז״*נ

גלדנס־ידז טכניתתל -אביב
התחגה 1זל 7
החוש
ד נ1
המרכזית 2כי 1־יטבן ן 3 ליד ליו דיזנגוף

רות פליישר

ויויאן דד־ביאנקו

שאלון מו ע מ דו ת
את השאלון חזה זכאית למלא המועמדת
עצמה, וכן כל אדם אחר המעוניין להמליץ
על מועמדת, המתאימה לדעתו לתחרות.

מצג משפחתי
הכתובת המלאה
שנת הלידה
מקום הלידה
שנת העלייה
נוכה
צבע שיער
צבע עיניים
השכלה קודמת:
ידיעת שפות :
ספורט

(לציין איזה) :

מקצוע או שטח לימודים :
מקום העבודה או הלימודים
האם המועמדת היתה או חינה חברה
בתנועת־נוער, תנועה קיבוצית, אירגון־
ספורם, להקה אמנותית או כל אגוד אחר?

פרט איזה ומתי

את -השמש -והשיזוף...
בימי הקי ץ עורך חשוף לקרני השמש, הן עשויות ל הו סי ף ליופיין, אך הן עלולו ת
לפגוע בעור. המנעי מ מנו ת שמש גדולות מדי ושמרי על שווי ה מ שקל של נוזלים
בעור, אחרת עלול עורך להר או ת כשזיף בשל מדי ולא כפרי רענן ״נשוק שמש״.
כל אחד ממוצרי הלנ ה רובינשטיין לקיץ — י ח סן א ת עורך מפני קרני השמש
ויאפשר לך ל הנו ת מהשזוף.
• > 11 סו 1יי 1א ס ¥ 8י.11׳1ן? — 8 5קרם שיזוף שקוף,
נמשח בקלות. נספג בעור ומגן עליו מפני קרני
שמש תוקפניות, חסכוני, אינו שמנוני ואינו
דביק.

חובבויות :

אס אחד הפרטים אינו חל על המועמדת,
אל תמלא אותו. יש לצרף לשאלון זה
את תולדות החיים של המועמדת, עד
כמה שהן ידועות לממלא שאלון זה.

נא לשלוח את השאלון הממולא
בצירוף החומר, למערכת העולם
הזה, ת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין
על המעטפה ״מלכת המים .1966״
נא להדביק את תמונת המועמדת כאן.

״ ^8 0 *151,1710 001)1 81-0

קרם שיזוף בעל גוון הנותן לעורך מראה שזוף
מידי. טוב להסוו א ת לבנונית העור שלאחר ה־חורף.
מסתיר פגמים וורידים כחולים ( 6.70ל״י).

1(01)1011

— § 0 1 0 X 8 8 ,0 * 125 תכשיר לשיזוף מהיר,
ניתז מבקבוק לחץ, מתיבש מיד ואינו דביק.
פעולתו ה מ חסנת בפני קרני השמש נמשכת
גם לאחר היציאה מהמים ( 8.95ל״י).

.0 1 ׳¥וג — 0 0 0 1 (5 ,>7 8 5תכשיר שיזוף לעור עדין ורגיש לקרני
השמש. מכיל חומרי הזנה לעור יחד עם פעילותו לשיזוף הדרגתי
ואחיד. טוב במיוחד לעור פניהן של נשים היוצאות לאור השמש
בשעות היום ( 15.60ל״י).

• ¥א ^ 0 8ס — 8 0 8 5 8 8 1 0תכשיר חדיש נגד הזעה, הני תז מבק בו ק לחץ ( א רו סול
ספריי) לפי נו סחה בלעדית של הלנה רובינ שטיין, עמיד למשך 24 שעות ( 9.10ל״י).

ח 3161ח1כ1ו 3131ח1616־1

ספורט
כדו רסל
ב איו יפו־ון
בהתאחדות לספורט יושבים חכמי חלם.
למי שמפקפק בעובדה זו, הרי יש מי שטורח
מדי שבוע להזכיר לו אותה. מנהלי
ההתאחדות בעצמם.
מעשה־החלם האחרון: במשך שבוע הכריזה
ההתאחדות, כי משחק הגמר על גביע
המדינה בכדורסל ייערך ביום השלישי השבוע,
באיצטדיון הכדורסל של יד־אליהו. רק
לאחר שהמודעות על המישחק היו כבר
מודבקות, גילו חכמי ההתאחדות, כי האיצ־טדיון
תפוס על־ידי להקת בלם־על־קרח,
עובדה שהיתר, ידועה לכל קורא עיתונים.
התגלית שהאיצטדיון תפוס הממה את אנ־

״אני שוחה הכי הרבה,״ אמר, כשיצא מן
הבריכה בשבת האחרונה ,״ובסוף נשאר בארץ.״
רק א כזכות. רבס ניסה להגיע לתוצאת
המינימום הדרושה בתחרות של השבת,
במישחה 200 מטר חתירה, אך שחה בתשע
עשיריות השניה לאט מדי. במישחד, אחר,
400 מעורב אישי, הגיע אומנם ראשון, אך
גם כאן לא היתד, התוצאה שווה כרטיס
טיסה לאירופה.
לפחות נחמה אחת היתד, לרבס: הוא נמצא
בחברה טובה. גם השחיין המצטיין ביותר
של ישראל, עד לפני זמן קצר, גרשון
שפע, לא הגיע עדיין לכושרו. שפע החל
מתאמן העונה רק לפני שלושה שבועות,
עקב קשיים בקיבוצו גבעת־חיים.
״לעזאזל,״ אמרו השניים ,״מי שחושב ששתייה
זה דבר קל, לא שחה השבת במים
המלוכלכים של בריכת גלית בתל־אביב.״

כדורגל
ס מו ק ב בו ץ

שחיין דני רבס
במים מלוכלכים
שי ההתאחדות, שחיפשו בקדחתנות מוצא
מן הסבך. תחילה הם הציעו את האיצטדיון
של חולון, אלא שזה נפסל על־ידי המשטרה.
למרות שניסו להסיח האשמות בפני ראשי
עיריית תל־אביב, האחראים לאיצטדיון יד־אליהו,
ובפני ראשי המשטרה, האחראים לאיסור
על המישחק באיצטדיון חולון, לא
היו אחראים אחרים למעשה המביש אלא
אנשי ההתאחדות בעצמם.
ן ןסלן נים שבחגים. בתחילת עונת הכדורסל
פנו אנשי האגף לספורט של עיריית
תל־אביב ומנהלי איצטדיון יד־אליהו אל ההתאחדות
לספורט, ביקשו לדעת באילו תאריכים
יידרש האיצטדיון. בתשובה שלחה ההתאחדות
את תוכנית מישחקי הליגה. את
מישחקי הגביע הם שכחו לחלוטין.
מאז תחילת העונה ועד השבוע לא פנו
אנשי ההתאחדות למנהלי האיצטדיון בשאלה
אם ניתן יהיה לשחק בו את מישחק גמר-
הגביע. אמרגן פרטי, הרוצה להשתמש ב־איצטדיון,
פונה בדרך כלל לעירייה כחודשיים
לפני התאריך הרצוי לו.
כמו תמיד, לא יסבול איש בהתאחדות
לספורט מן השגיאות שהוא עושה, שגיאות
העושות צחוק מן הכדורסלנים המקומיים
ואשר אין להם תקדים במדינה מתקדמת.
כל אחד עושה שגיאות לפעמים. אך יש
כאלה העושים אותן לעיתים קרובות מדי.
שחייה מהיד הכר טי ס
מי שמתאמץ, ל׳א הולך לו. זו אמת נושנה.
השבוע גילה אותה דני (״דנוסי״) רבס.
כמו כל השחיינים, רוצה גם רבס לנסוע
לתחרויות בבאנגקוק בסוף השנה, שלהן
קודמים אימונים באירופה. אך כדי לנסוע
צריך להשיג תוצאות טובות, וזה בדיוק מה
שרבם מנסה לעשות בשבועות האחרונים.

מכבי פתח־תקווה ירדה בסוף העונה האחרונה
מהליגה הלאומית לליגה א׳ .זה אסון
נוראי עבור קבוצת כדורגל, ובודדאי עבור
קבוצה כמו מכבי פתח־תקווה, שיש לה עבר
כה מפואר ואוהדים כה שרופים.
פינחס קינסטליך 22 החלוץ של הקבוצה,
חושב שהירידה היא רק סימפטום למה שיקרה
בארץ בעוד כמד, שנים לכל קבוצות
מכבי .״זה פשוט מאוד,״ הסביר השבוע,
״לקבוצות מכבי אין כסף, הם לא יכולים
לשלם לשחקנים, השחקנים משחקים רע, ולכן
הם יורדים לליגה נמוכה יותר.
״למכבי פתח־תקוזה יש גרעון של 50 עד
60 אלף לירות, ויש כאלה שאומרים אפילו
מאה אלף לירות. מאיפה קבוצה כמו מכבי
פתח־תקוזה תמצא כסף לכסות גרעון כזה?
״בשביל קבוצות הפועל אין בעיות. להם
יש הסתדרות שמכסה את הגרעון. ההנהלה
של הקבוצה מתפטרת אם יש גרעון, ומועצת
הפועלים מכסה אותו. אחר־כך ההנהלה
נבחרת שוב. בקבוצה כמו שלנו אין דבר
כזה ולכן אנחנו יורדים לליגה א׳.״
שחקנים טובים מפריעים. הירידה
של מכבי פתח־תקודה הביאה למבוכה מוחלטת
בהנהלת הקבוצה. קודם כל התפטרו
כל חבריה, ואין איש המנהל עתה את הקבוצה.
חלק מאלה שהיו בעלי השפעה בקבוצה
הביעו את הדעה כי הקבוצה חייבת
לשחרר את כוכביה לקבוצות אחרות, לקבל
תמורתם כסף ולכסות את הגרעון.
הגיב שחקן מלבסי :״זו שטות מוחלטת.
ממתי מפריעים שחקנים טובים לקבוצה להתאושש?
יש גרעון? יש מוסדות במדינה
המכריזים שיש לעשות הכל למען הספורט,
אז שיעזרו הם לכסות אותו.״
עד שיימצא הפתרון הגואל, נמצאת הקבוצה
עמוק בבוץ. עשרות נושים מתדפקים
על דלתותיה בדרישה לפרוע חובות, ואיש
אינו שם לב לשחקנים. מה תעשה הקבוצה
בליגה א׳? על כך לא חשב עדיין איש.

חן לנו את גופן ו -
נו אומרות המעסות
היוצרווז אוננה
תרשה :1ירושלים
ך * גבר *טכב על גבו, וגירגר מרוב
| 1הנאה, כשר,יפר,פיה עטופת־המגבת לחצה
על בטנו הערומה. אחר כך הוא התהפך
ושכב על בטנו. מיד נכנסה לחדר עוד
יפהפיה־עטופה־מגבת, ושתיהן יחד לחצו על
גבו. חיוך של עונג התפשט על כל פניו.
הוא המשיך לגרגר.
א־זה כיף, יוצא מן הכלל! לשכב עי
שולחן בירושלים, בחדר הצופה אל עבר
ירדן, ולקבל בסאונה בנוסח פינלנד, טיפול
בית־מרחץ בנוסח יפאן.
בשביל התענוג הזה נוסעים לירושלים
מכל קצות הארץ. כשהם מגיעים

הטירוניות

לקוח, שבא

עטופות במגבת מעגבו יחד סות
לקבל
טיפול בסאונה.
הסאונה הסואנת

האבקנת
3ח! דהל!־ד ה
אלוף העולם בהאבקות חופשית, שהוא גם
בעל מסעדה בתל־אביב, חוזר. כל חובבי הספורט•
בישראל, הסבורים כי הכדורגל לא
מותח מספיק ולא סוער, יוכלו ליהנות מעתה
בקביעות למראה ישראלים מתאבקים.
כעל־גון? מנצרת. את הנסיון הראשון,
לאחר הפסקה של שנים, ערך הלפרץ ()38
לפני חודש באיצטדיון יד־אליהו. הוא גילה
אז כי יש ביקוש להופעותיו. את הכסף תרם
אז לאיל״ן, אך להבא לא יעשה זאת שוב.
ולא מקמצנות, חלילה.
תוכניתו: להפוך את תחרויות ההאבקות
למוסד של קבע, שמהכנסותיו יתפרנסו בכבוד
המתאבקים עצמם. הוא גם עשה הכנות
רבות לכך.
במשך שנים חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה,
חיפש בעקשנות מועמדים להתאבקות•
הוא מצא לא מעט כאלה, ביניהם צעיר
נצרתי בשם אחמד פואד, שמשקלו 125ק״ג.
״עוד נשמע עליו רבות בעתיד,״ מבטיח הל-
פרין.
אלוף העולם יודע, כי מהלכות שמועות
שתוצאות התחרות נקבעות מראש. זו שטות!
הוא אומר. לדבריו הוא מנצח כי הוא חזק
יותר, זריז יותר, וחכם יותר מן האחרים.
השבוע, באיצטדיון בלומפילד היפואי, הוא
יוכיח זאת שוב.

אורי שני, ש;בא לשם באופן מיוחד מרמת־גן, שם הוא
מנהל מכון עיסוי משלו, ולכן הוא יודע איזה עיסוי טוב
באמת. העיסוי בסאונה מביא לשם את אנשי האו״ם, סתם ירושלמים והרבה ספורטאים.

עיסוי למעסה

וטפיחות. לזה קוראים עיסוי שבדי, ור,מומחית
לכך בסאונה הפינית היא וזיפה בראנסין
הדנית. זה לקח לה שלוש שנים ללמוד את
העיסוי הזה, והיא ממשיכה בו כבר שמונה
חודשים בסאונה הירושלמית. היא גם האחראית
על כל המעסות.
אבל לא רק את הגוף שלהם מפקירים
הגברים בידי היפהפיות המקומיות. לפעמים
זה הראש בלבד. זה קורה לגברים כשהם
נכנסים לחביות־הזעה. החבית מתחילה להתחמם,
והבן־אדם שבתוכה מתחיל להזיע בעיז.
זה מה שקורה לגוף שלו שבתוך החבית.
מחוץ לחבית נשאר הראש בלבד, ובו
מטפלות הבלניות של בית־המרחץ במסירות
נפש. הם מוחות ממנו בעדינות את הזעה.
הם נותנות לו לשתות. הן מגישות לראש
סיגריות ומדליקות אותן, וגם משוחחות
איתו ומבררות אותו, בזמן שהגוף מתבשל
לאט־לאט. חוץ מזה הראש מסתכל עליהן,
וזהו הבידור האמיתי שלו.

לעסות את המעסות

המומחית

הדנית מסתירה פניה,
כי לדבריה ״נטפלים
אלי ברחוב גם בלי זה כל סיני טיפוסים.״

* * י הן היפהפיות שבידיהן מפקירים ה־גברים
את עצמם בשימחה כה רבה?
ובכן, נוסף לוזיפה הדנית ישנה גם מלכה
אחת וכמעט־כוכבת קולנוע אחת.
המלכה היא מלכת ים־סוף, חנה רי. היא

מוחץ הזעה

זה מה שקורה לגוף הנמצא בתוך החבית. הראש בלבד מציץ
החוצה, והוא זוכה לטיפול ועידוד על־ידי הבלניות היפהפיות:
הן מוחות את זיעתו, נותנות לו לשתות משקה, ואף מציתות עבורו את הסיגריות.

למועדון הסאונד, שבמלון גני־יהודה, מתפשטים
הגברים, פרט לסליפ קצרצר, מטפסים
על השולחן ומפקירים את גופם ליפהפיות,
בהתמסרות מושלמת.

?הזיע בעוז

ך* ם זוכים, תמורת התשע לירות שלהם,
( ן בחבטות, צביטות, משיכות עור, לחיצות,

גם רקדנית, ובת של מורה לריקוד. פעם
המלכה הזאת תסע לעולם הגדול ותלמד שם
קוסמטיקה. בינתיים היא מעסה אנשים בסאונה
ומשפרת את הגוף במידה ניכרת:
היא יפר,פיה, ארוכת־רגליים ונעימת־ד,ליבות,
וכשכל זה עוד עטוף במגבת ומעסה
את הבטן, אפשר להירפא באופן מידי מהרבה
מחלות. אולי בגלל זה אומרים, שעיסוי זה
טוב מאד בשביל הבריאות.

מקבלת חנח רי, מי שהיתח
מלכת ים סוף, מידיו המאומנות
של מעסה קנדי, משה לוב,־ שהובא באופן מיוחד לסאונה כדי

לימוד על הגוף

את מלאכת העיסוי היא לומדת על גופה.
היא מניחה אותי על שולחן העיסוי ומקבלת
על הגב קורס אינטנסיבי מידי משה לוב,
פי/יוטרפיכט קנדי• שהובא במיוחד כדי ללמד
את המעסות איך לעסות. אחרי שהיא מקבלת
את העיסויים, היא מקבלת גם ידע וגם מרץ,
איך לעסות את המתעסים שגוהרים למקום.
המעסה השניה היא מארסל מזרחי, שתהיה
שחקנית בקולנוע. היא על כל פנים בטוחה
בזה. היא לומדת עכשיו אצל לאה פלטצ׳ר.
יום אחד, לפני שתהיה שחקנית, היא בטח
תהיה גם דוגמנית.
אין לה חבר, כי זה עלול להפריע לד,
בקידום הקאריירה הקולנועית. היא גם הולכת
הרבה לבריכות, לשחות עם בגדיים משגע.
אולי שם מישהו יגלה אותה. אחרי
הבריכה היא מרימה את השערות שלה, ו־

ללמד את המעסות את המקצוע. עבור חנה מהווה אימון זה גס
שיעור בעיסוי וגם קבלת־מרץ, דבר המאפשר לה לעסות אנשים
אחרים עיסוי נאות, ולהקדיש להם את תשומת־הלב הנדרשת כאן.

עושה תיסחקת כזאת יפה, וכולם חושבים
אז שהיא גילה אלמגור.
מארסל מאד נהנית מזה, כי זד, מראה
שיש לה כישרון להיות שחקנית קולנוע.
את עבודת העיסוי היא נורא אוהבת. היא
בטוחה שזה יקדם את־ הקאריידה שלה במהירות.

תרבות
ה רות -והגו?,
* * יבא לסאונה?
ראשית, חברי מועדון הסאונה. כאלה
יש שונים. יש הרבה מאד אנשי או״מ, שבאים
בבוקר לחטוף הזעה הגונה ועיסוי
בריא מאחת היפהפיות, לפני שהם הולכים•
לשמור שיהיה שקט יעל הגבול, יש סתם
ירושלמי״ ,הבאים בערב, אחרי העבודה,
לתת את גיוום למלקים, או למלקות, או למלכות.
ויש הרבה ספורטאים שמקבלים עוז
ואייל. יש אפילו מעסה מיקצועי, שבא לירושלים
במיוחד מרמת־גן, כדי שיעסו אותו.
התענוגות האלה עומדים לרמות חברי
המועדון במחיר 300 לירות לשנה. סתם אנשים
מבחוץ משלמים עשרים. .ליידות עביר
סאונה ועיסוי גם יחד, או תשע. לירות עבוד
עיסויים בלבד. מד,בלונדית, או מהברונטית,
או מד,שחרחורת, התענוג להסתכל עליהן הי־נו
חינם. זה מה שנקרא תרבות הודח. וחרבות
הגוף.
האם לא מתנפלים הגברים בסאונה על
היפהפיות־עסופי ת־המגבת, המלטפות את גופם
החשוף? בכלל לא!
לנערות הסאונה יש הסבר פשוט: כשהם
באים לקבל עיסויים הם עייפים תשושים
ולאים. רק אחרי עיסוי הגון, הם נעשים
צעירים בכמה שנים, ומלאי התלהבות ומרץ.
אבל כשהם מגיעים לשלב זה, אז בדיו!
נגמר הזמן שלהם, והם צריכים לפנות את
השולחן לבאים בתור.

טכג׳קום
פון מקצוע

ג ר פי ק ה וציור

רדיו־טלוטיה

למוד עיוני והכנה לבגרות)
ועבודה מעשית במקצוע

שכד

119צ־ונ -ת מי ד ציוני

טכנאות

שרטוט
בניו ואר כי ט ק טו ר ה

אנשים
אלקטרוניקה בניו ואר כי ט ק טו ר ה

ספרי הלמוד, כל; העבודה
והשרטוט מסופקים ע״י ביה״ס

למוד

מודרג

הרשמהלכ תו ת טי, י׳ .י׳ א, י׳ בבש עו ת 8־ 12 ;5־ 9

ת ל ׳ אביב, רח׳ בן־יהודה 28־ 26 נלפני בנין אל־על) ,טל 245471 .
חיפה, רח׳ הרצל ,44 טל 526889 ,63403 .

לירה אחת לשנה!

כלה, לפני שאת מ ח ליט
ה ב איזו שמלת חו פ ה
לב חור כדאי ש תכנסי
ל סלון ״אמבר״ .זהע תה
הגיעה _ מנ הלתס לון
״אמבר׳ל מ אירו פ ה עם
שמלות חו פ ה חדי שות
לכל ה עונו ת מן המו
דלי ם ה חדי שי ם ביומיו
ח די ם
תר מבדים

לא, אין זו הלצה ! תוכל לחסוך מיוחד וערב לאוזן — היכול להמשך
עד 45 דקות כרצונך( .ממש
לעצמך טירחה של שנה תמימה
חיוני לאוהבים לנמנם עם היקיצה
תמורת לירה אחת בלבד.
ואין זה הכל — השעון מצויד בכבל ה החשמלי
החשמל
להפעלת השעון
חשמלי ארוך; פועל בשקט מוחלט. ב אחת לירה ביתי
״ענבל״ עולה
תיקתוקו אינו נשמע אפילו לא
שנה, ותמורת לירה אחת זו אינך בלילה, לוח ספרותיו ומחוגיו זוהרים
צריך יותר לטרוח ערב ערב ולמתוח
ובולטים בחשיכה.
את קפיצי השעון המעורר.
זהו השעון המתאים לכל סלון, חדר־את
״ענכל״ עליך למדן פעם אחת שינה, חדר־עבודה, מטבח, משרד
וכדומה.
ויחידה — את השאר יעשה הוא
אוטומטית מדי יום ביומו. תמורת | ״ענפי״ מופץ ע״י אמפא בע״מ
אותה לירה מעניק לך שעון ״ענכל״ ן ועומד למכירה בחנויות למכשירי
דיוק ״חשמלי. צלצול מעורר עדין ב־ 1חשמל ואצל שענים.

״אמ ב ר״

תל-אגיג, רח׳ בו־יהודה 59
טלפון 246752

רק עתה נתגלה אחד הסודות הכמוסים ביותר
של משפחת־המלוכה הבריטית. הוא
נוגע לנסיך פילים, בעל המלכה בן ה־,42
המתחיל להקריח, אך שחוש ההומור שלו הולך
ומתחדד. הסיפור, שפורסם השבוע: בטכס
הרישמי של הענקת העצמאות לקניה, הגיעה
העת להוריד את הדגל הבריטי. אולם הדגל
ניתקע בראש התורן, לא רצה לרדת. במשך
דקות מתוחות עקבו הכל אחרי מאמצי ה־דגלן.
אז נשמע בבירור קולו של הנסיך
פילים, שאמר לנ׳ומו קנייאטה, ראש
ממשלת קניה :״האם אתם בטוחים שאינכם
רוצים לחזור בכם ברגע האחרון אחד
האנשים הקובעים בכנסת הוא כרוך אזני
יה, מושך־החוטים של מפא״י ויויר ועדת־הכנסת
רבת־ההשפעה. השבוע נסתבר לאזניה
כי יש גבול לבוהו. הוא החליט למסור מעל
הדוכן ״הודעה אישית״ ,בתשובה לדברים
שנאמרו נגדו על־ידי ח״כ רק״ח אמיל
חביבי. בתום הישיבה קפץ אזניה ממקומו
ורצה למסור את ההודעה — אך היושבת־ראש
התורנית, טובה סנהדראי, פשוט התעלמה
ממנו ונעלה את הישיבה. אזניה שכח
כי תקנון הכנסת מחייב את הגשת נוסת
ההודעה מראש ליו״ר • .גם שמואל
מיקונים, ח״כ מק״י, הפסיד הזדמנות.
בנאומו על משרד־הפיתוח גילה, כי לפני
הרבה שנים עבד למען חברת־נפט זרה, שעסקה
בחקר הארץ. לדעתו, רוצות החברות
הזרות לחבל בהפקת הנפט הישראלי, ואילו
הוא, מיקוניס, יודע איפה נמצא הנפט• .
השיב יהודה שערי, סגן־שר הפיתוח, בתשובה
לקריאת־ביניים מבודחת: הוא מוכן
להעניק למיקוניס זכיון להפקת הנפט הזה.
אולי זה יפתור את הבעיות הכספיות של
מק״י, שדנה השבוע בסגירת קול־העם היומי,
מחוסר־אמצעים • .אך מלבד מצבו הקשה
של העתון, היתד. עוד סיבר, שהעכירה את
רוחו של מנהיג מק״י. היא היתד, נעוצה
במרחקים, אי־שם במרחבי מונגוליה. הסתבר
שהמפלגה הקומוניסטית המונגולית, המקיימת
עתה את ועירתה, תסחפקד, רק במישלוח
הזמנה אחת לעמיתיה בישראל, לפי כתובתה
של רק״ח. רק״ח שלחה לכן את חברה
אמיל תומא לבירה המונגולית אולף
באטור, ואילו מק״י נאלצה להסתפק רק ב־מישלוח
ברכת אחים לבבית לוזעידה• .
אולם מסתבר, כי בשאלות מצב־רוח אין
קולקטיביות אצל הקומוניסטים. זה שמיקוניס
מצוברח לא מחייב את חברו להנהגה, הד״ר
משה סנה. הוא דוזקא שמח בזמן האחרון•
הסביר סנה, בשיחה עם חברים מן המערך,
שלא נועדה לפירסום :״אני אופטימי
בייחס לדרך החדשה של מפלגתנו, ובטוח
שנוכל למצוא בעתיד התאמה בין הציונות
לקומוניזם. אין ספק שלשם כך דרושה דיביזיה
בציונות, כשם שדרוש שינוי מצד
המחנה הקומוניסטי בייחם לשאלה היהודית.״
• פרט מעניין: סנה משתמש בפירוש ב־

05111:1הוה
קוראים המבקשים למסור
לכריכה את גליונות שנת
( 1965 ופן בל שנה אחרת),
יכולים לעשות זאת תוף
שבועיים, כאחת משתי ה דרכים :

אני יכול לעזור לדן

• להביאם למשרד המערכת,
רחוב קרליכף ,12 תל*
אכיכ, כימים ד׳ ו־ה, כשכרע
כין השעות 4ד 6אח-
רי-הצהריים.

אתה העומד מחר לפני החלטה
גורלית: תמורות במצב המשפחתי,
שינויים כמצב העסקי.

• לשלחם כדואר לת״ד
,136 תל־אכיב.
את מחיר הכריכה 8 -
ל״י לכל שנה -יש לשלם
מראש.
המערכת מוכנה להשלים
גליונות הסריס, כמחיר 120
אגורה לגליון.

ייעוץ כירומנטי־מדעי
על פי קווי כף היד
סודיות

שלום שאול, טל 226342 .

מובטחת

נא להתקשר לקביעת פגישה בשעות:
10.00—12.30 לפגה״צ
4.00 — 6.30 אחה״צ

ח״כ אלוני
אין בטלה

העולם הזה 1502

דוש וסגל כפעולה
יש חתימה
מילה ״ציונות״ ,כשהוא משוחח על הדרך החדשה
של מפלגתו, אך בינתיים הוא אינו
מעז לכתוב על כך במאמריו • .כזכור,
הותקף טדי קולל! במועצת עיריית ירושלים,
על שנשק לוויוויאן דל־כיאנקו,
כשנבחרה למלכת היופי. מסתבר, שלהתקפה
זו, מצד הדתיים, יש השפעה. אם לא על
ראש עיריית ירושלים, הרי שלפחות על ראש
עיריית תל־אביב. התגאה השבוע פקיד בכיר
בעיריית תל־אביב :״קולק משפיל את עצמו
ומנשק חתיכות, ואילו ראש העיר שלנו,
מרדכי נמיר, אפילו לא הזמין אליו את
מלכת היופי של העיר, אסתר קורן, ואין
לה סיכוי שהוא ינשק אותה אי־פעם.״
מיסכן, הפסיד • .עוד מישהו שעמד להפסיד
הוא שר־המשפטים יעקוב שמשון שפירא.
והכל בגלל מילה אחת. בדברי תשובתו
למתווכחים בכנסת, בעת הדיון על משרדו,
הגיב השר על סוגייה משפטית מסויימת
(חוקי תשריר) .בלהט הפולמוס הוא סיים
את נאומו כך :״ואם לא יקבלו את דעתי,
אני הנאום הסתיים בשלוש נקודות,
ואילו סכנת התפטרותו של שר־המשפטים
חלפה • .על נימוסיו של משה דיין,
כתב מעריב לענייני ויאט־נאם, מעיד הסיפור
הבא: בחודש שעבר, כשביקר דיין בפאריס,
הלך באחד הערבים למועדון־לילה
ידוע. בין האורחים ששהו באותה עת במועדון
היה גם מצרי בעל שם עולמי. המצרי
שלח באמצעות המלצר בקבוק שמפאניה לישראלי
הנודע, ואילו זה החזירו מיד, מבלי
לגעת בו • .את הסיפור הזה סיפר השבוע
אותו מצרי, הלא הוא שחקן הקולנוע הנודע
עומר שרין ,8באוזני בני כהן, עוזר־במאי
ישראלי העובד עתה בצרפת. את
ההיכרות בין כהן ושריף עשה במאי צרפתי,
שמצא כי שני בני המרחב דומים זה לזה
בצורה מפתיעה. באותה הזדמנות הביע שריף
את תקוותו לשלום, ואת רצונו לשחק אז
בסרט ישראלי • .הח״כים הישראלים אינם
מתבטלים, אפילו כשאינם נוכחים בישיבותיה
של הכנסת. זאת הוכיחה השבוע שולמית
אלוני, שנתגלתה בבריכת מלון הנשיא
כשחיינית מעולה (ראה תמונה על
סגן שר־החינוך, אשר ידלין, סיפר איקה
ישראלי, מבעלי הדיסקוטקים א־פרופו ש־בנהריה
ובתל־אביב., :אני מכיר אותו טוב,
עוד מהימים שהיינו שנינו חברי קיבוץ
חצרים. הוא עבד אז בכרם, כשאני הייתי
האחראי על הענף. אשר היה נוהג לנגן אז
על כינור ולשגע את כולנו בצלילים שהשמיע.
והוא עוד מעז לאסור את הופעת
החיפושיות בישראל?״

פעס פו! -תמ*ד פה
זוכרים את מאיר צ׳צ׳יק, זה שהועבר
מצה״ל לקול־ישראל והסתכסך אחר כך
עם ההנהלה? ובכן, צ׳צ׳יק זה הגיע עתה אל
המנוחה ואל הנחלה — הוא הפך להיות אחד
ממזכירי רפ״י במחוז תל־אביב • .כשפרשת
צ׳צ׳יק עוד היתד, בכותרות, סיפרו מפה
לאוזן בקול־ישראל, כי ד״ר שלמה הופמן
העולם הזה 1502

חתר אז תחתיו. מי זה דוקטור הופמן?
הוא היה פעם סגנו של צ׳צ׳יק, ומאוחר
יותר הפך לממלא מקומו. עתה הוא נמצא
בסיכסוך חמור עם מנהל רשות־השידור,
חנוך גיכתץ, ועומד להתפטר • .בתקופה
האחרונה הספיק הדוקטור לרוקן מתוכנו
את תפקיד מנהל מחלקת הביצוע וההדרכה
ברדיו, אותו ממלא נקדימץ (״נקדי״) דוגל.
לכן מתכונן עתה נקדי המשופם לצאת
לפאריס, כדי לכהן שם, במשך שלוש שנים,
כסתם כתב. מי שמכיר את רזי רשות־השי־דור,
יודע כי הסתלקותו של נקדי מישראל
תגרום לדחייה נוספת בהקמת הטלביזיה• .
את מקומו של רוגל יתפוס בירושלים הקריין
משה חובב, הידוע כמייסדו של ההיגוי
העברי הנכון ברדיו • .עובדי הרדיו, הרגילים
כבר לתככים ולחתירות הדדיות בצמרת
מוסדם, הופתעו לאחרונה לגלות תופעה
הפוכה. הכוונה לידידות ההולכת ונוצרת בין
חנוך גיבתון לבין סגניתו לאה פורת.
הידידות הולכת ומתגבשת, למרות שעל
גיבתון מרננים כאילו הוא איש רפ״י, ואילו
על סגניתו מספרים כי היא אוהדת מושבעת
של המערך, ובעיקר של אחדות־ד,עבודה.
עובדה נוספת המעוררת תמיהה: גיבתון
ופורת היו מסוכסכים זה עם זו במשך הרבה
שנים • .אולם בקול־ישראל אין ידידות
בלי קורבנות. הקורבן הפעם: עמוס גיר״
דון, מנהל חטיבת החדשות. ומי לא זוכר
את גורדון, זה שערך פעם שבועון כושל
שנקרא רדיו? על גורדון זה מתחו לאחרונה
ביקורת חריפה, בגלל הרמה הירודה של
• לעזרת גורדון
סקירת עתוני היום.
נזעק ועד־העובדים של הרדיו, ובעיקר חני
פינסקר, עורך יומן־החדשות. אולם ספק
רב אם עזרה זו תועיל לו. כי פינסקר עומד
לנסוע בקרוב לגרמניה־ד,מערבית, וגורדון
יתקשה למצוא מישהו אחר במקומו, כדי
שיסייע לו • .ומי יסייע לפינסקר עצמו?
הרי גם הוא מהווה לאחרונה מטרה נוחה
לחיצי הרכילות וההשמצות. הסיפור האחרון
המתהלך עליו ברדיו: פינסקר דאג בעצם
להזמין את עצמו לגרמניה, נעזר לשם כך
בכתב יומן־החדשות הישראלי השוהה שם.
הכתב, שלמה אהרנסון, אירגן את ההזמנה
בלישכת העתונות הגרמנית • .ותיקי
קול־ישראל יודעים כי גיבתון לא הפסיד מעולם
במאבקים מסוג זה, לכן רבים הסיכויים
שגורדון יובס, יקבל ג׳וב אחר• .
בינתיים הסתבר, שיש מי שנהנה מכל המצב.
זהו יצחק גולן, המתמנה לסגן
מנהל חטיבת החדשות • .מינוי זה מפנה
מקום לכתב קול-ישראל בפאריס, יצהק
(״אידו״) רג ר, החוזר לישראל, כדי להתמנות
לאיש מחלקת החדשות • .המקום
המתפנה בפאריס יתמלא כאמור על־ידי נקדי׳
וכך נסגר המעגל • .שושנה דוש,
בעלת חנות ספרים ותקליטים ברמת־אביב,
הנהיגה סידור מיוחד ללקוחותיה. כשאחד
מהם קונה ספר או תקליט, הוא יכול להשאיר
את הקנייה בחנות, וכעבור ימים ספורים
הוא מקבלה שוב, כשעליה חתימת המח-ר.
מי הוא הסופר אותו אוהבת להחתים שושנה
יותר מכל? זהו בעלה, הקריקטוריסט
קריאל דוש. איזה תקליט הוחתם יותר
מן השאר? שמואליק סגל המקריא את

אפריים קישון • .שמעון מיגדל

הוא מגלה החתיכות והמפיץ שלהן. המיבצע
האחרון שלו: מר׳מ עם מפרסמי סיגריות
קנט, כדי שישתמשו בישראלית ד,יפר,פיה
ג׳נט שפיח״לוי כנערת פירסומת לסיגריה
האמריק_אית. האמריקאים הודיעו בינתיים
כי ג׳נט ניראית יפה, אך לא קבעו
עוד מה יעשו עימה.

צ. ציטרין -ז. נוטקביץ
חברה קבלנית לבנין בע״מ

מציעי ל מכירה
בצפון תל־אביב

דירות לוקסוס לזוגות צעירי
במחירים ובתנאים ללא מתחרים
על קרקע פרטית בבנייני פאר

דירותבנות/2י 2חדרים! דירות בנות 3חדרים
7000.ל״י עם חתימת החוזה 9000 — .ל״י עם חתימת החוזה. 7500.ל״י ב־ 15 תשלומים בני — 7500.ל״י ב־ 15 תשלומים בני— 500.ל״י.
— 500.ל״י.
13,000.ל״י משכנתא ללא 10,000.-ל״י במשכנתא ללא

הצמדה.

הצמדה.

12,500.-ל״י עם הכניסה.

— 18,500.ל״י עם הכניסה.

הבניינים ניצבים בצפון ת״א באיזור ירוק,
חדיש ומתפתח, מזרחית לכביש חיפה.
תריסי הזזה, מים חמים. בידוד מיוחד לגג,
גז מרכזי, מעלית, חניה, גינה מרווחת.
לפנות במקום, כשעות העבודה, ברח׳ המשנה, כנין מס׳ 3ובנין
מס׳ ( 5סוף קו )14 או להתקשר לטלפון 8 - 6 , 243665 כערב.

?>0 3׳ ה ש בו ע
• הפרוטוקול הסטנוגראפי של
הכנסת, ישיבה ס״ו, עמוד , 182 במסרו
את דברי פינחס ספיר :״מה שמתרחש עכשיו
במשק זוהי עקומולציה של דברים.״
• יעקוב שמשון שפירא, שרד,משפטים
:״יש דד,־יורה, יש דה־פאקטו ויש
דה־טאקטו.״
• שמואל מיקונים, ח״כ מק״י :״לוי
אשכול ביקר בקונגו אצל הממשלה הבלתי־תלויה.״

גולדה מאיר, מזכירת מפא״י:
״תקופת הצנע היתר, אחת התקופות היפות
ביותר בחיי המדינה.״
• אשר כן״נתן, שגריר ישראל בגרמניה
המערבית, על ההסכם הכספי בין
גרמניה לישראל :״אי־אפשר לקנות מוסריות.״

ויו±ון

ר חו ק
ומק רו ב...
עבודות
א מנו ת
ו או מנו ת
חפצי ־ חן

קי שו טים
ו מ תנו ת

בדר!רב
א בו ג ביו הי ^ ת א

במדינה
חינוך
ב לי מו ר ה 011 ,מ שוא בני

דרוש גרבי בן־לון—לודז׳יה המיוצרים בשני
דגמים ע״י לודדיה היצרנים הבלעדיים של
גרבי בן־לון בארץ.
גרבי בן־לון הם רבים ועדינים, חזקים
ויציבים, עמידים בפגי זיעה, בביסים ושומרים
על צורתם.

מורים -תלמידים
סטודנטים ואחרים!

בחודשים יולי— אוגוסט מקיים
בית״אולפן
גיג״
ר,ספר הבלעדי לקצרנות בהנהלת מר
חיים כר־קמא. קורסי בוקר -
אחר־הצהרים — ערב למשך חודש
( 2א בשבוע שעתיים) שסוע יי ם
( 4א בשבוע שעתיים) שבמן
וכל יום 3שעורים) ל־

ו דיו -אלק טווני ק ה
ט לו ח וה?׳י 4

ק צ רנו ת
עברית ו/או אנגלית
ההצלחה מו בטחת!

ההרשמה:
ת ״ א: רח׳ גורדון ,5טל 238209 .
(בחודש יוני כל יום מ־ 9עד 11
ומ־ 5עד )8חיפה: בי״ס. במעלה״
רח׳ שמריהו לוין ,30 טל 64922 .
(רק קורס ערב של חודש אחד !)

למקדימיס להירשם כחודש
יוני -הנחה !

פרטים והרשמה 8-1 :לפ1ה־צ 4-8אחה־צ
תל־אביב: דרך פתח-תק1ה > 126 ם ול הקריה! טל 254891 .
חל־אביב: דרך פתח-תקוה > 44 ם ול בית הדר) טל 36773 .
חיפה: רחוב בלפור > 5ם ול הטכניון{ טל 6904! .

האיש שהיה חייב לדעת ערבית בתוקף
תפקידו אינו יודע. לעומת זאת הוא מבין
גדול בענייני בטחון, למרות שלא הוכשר
לכך. קוראים לו יוסף גדיש.
פעם הוא היד, ראש עיריית עכו. הוא
לא נקף אז אצבע, כשבריונים ערכו פוגרום
בתושביה הערביים של עירו. זה קרה לפני
שנים. עתה הוא מכהן בתפקיד הרם של
ראש המחלקה לחינוך ערבי במשרד החינוך
והתרבות, והוא דווקא פעיל בה מאד.
סנקציה חינוכית. בתחילת השנה החליט
גדיש לסלק מורה צעיר מבית־הספר התיכון
בכפר יאסיף שבגליל, פנה לשם כך
בדרישה למועצה המקומית של הכפר.
התאונה שהיתה בפיו: המורד, בוטרוס
דלא מסוכן לבטחון המדינה. הסיבה האמיתית:
דלא, שסיים את לימודיו באוניברסיטה
העברית בירושלים בהצלחה, לא הסתיר
מעולם את התנגדותו למימשל הצבאי,
תבע שידון זכויות לאזרחים הערביים.
את גדיש לא עניינה כלל העובדה, שיש רק
שלושה מורים תיכוניים ערביים בישראל, שהם
מוסמכי האוניברסיטה, ושדלא הוא אחד
מהם. לא הפריעה לו גם עובדה אחרת:
משרד החינוך עצמו העניק. לדלא תעודת
הוראה, בה ציין כי הוא מתאים ״למלא
תפקיד מורה בבתי־ספר תיכוניים״ .אבל עובדות
אלה עניינו דודקא את חברי מועצת
הכפר. הם סירבו לפטר את המורה.
איים גדיש על מועצת הכפר: אם לא
יפוטר דלא 31 יפסיק משרד החינוך את
עזרתו, ויבטל את שכר הלימוד המודרג.
150 תלמידים, מתוך 160 הלומדים בתיכון
של כפר יאסיף, חתמו על עצומה
הקוראת להפסיק את ההתנכלות לדלא.
גם מרבית הורי התלמידים הגישו עצומה
דומה. חברי קיבוצים שונים, שהכירו אח
המורד, מאז אירגן מיפגשים בין תלמידיו
לבין תלמידיהם, פנו למשרד החינוך, ביקשו
למנוע את הפיטורים.
אך לא איש כגדיש ישתכנע מכך. הוא
חזר שוב ושוב על דרישתו, מבלי לפרט
מהיא הסכנה הבסחונית הטמונה בדלא.
שלוש כמקום שתיים. הסביר השבוע
דלא :״כבר שש שנים אני מורה בכפר,
ואף פעם לא היד, לי סיכסוך עם מישהו,
מלבד עם גדיש. כשכיהן שמואל שלמון
בתפקיד ראש המחלקה הערבית, לא נחשבתי
לסכנה בטחונית.
״כמה ח״כים פנו בעניין שלי לשר החינוך
בעצמו, והוא הבטיח להקים ועדת־חקירה
לצורך זה. אני מחכה בכליון עיניים
לוועדה כזו, ובטוח ששום טענה בטחונית
לא תובא בפניה. ויש לי הוכחה ברורה
לכך: הוצעו לי בעבר, ומוצעות לי גם
כיום, מישרות ממשלתיות שמוח, כמו
קצין מחוז בנהריה, בתנאי שאעזוב את
ההוראה. איך יתכן להציע מישרות כאלה
לאדם המהווה סכנה לבטחון המדינה?״
את התשובה יודעים תושבי הכפר. התירוץ
הבטחוני נועד,
לדבריהם, להסתיר
כוונה אחרת. סיפר
חבר המועצה המקומית
:״הדרישה
לפטר את דלא היא
רק צעד ראשון, שנועד
לחסל כליל את
בית־הספר התיכון
שלנו, המשרת גם
את ילדי הכפרים
השכנים. יש גורמים
בשלטון המתנכלים
לנו, כי המועצה שלדרא

אינה מתרפסת ואינה
מוותרת על דרישותיה, למרות שחברים
בה גם אנשי מפ״ם הקואליציונית. אנחנו
ידועים מאז ומתמיד כאזרחים העומדים על
מישמר זכויותיהם, לכן לא נפטר את דלא.״
עמדה זו זכתה השבוע לאישור המוני,
שדמה במיקצת למישאל עם כפרי: למרות
איומיו של גדיש, ולמרות הלחץ שמפעילים
פקידיו על התושבים, כדי שירשמו את
ילדיהם בבתי־ספר אחרים, גבר מיספרם של
התלמידים שנרשמו לשנת הלימודים הבאה.
במיקרים מסויימים הציעו להורים לרשום
את בניהם בבית־ספר תיכון עירוני בחיפה,
והבטיחו להם לימודים בחינם. התשובה: עד
עתה נירשמו לכתר, הראשונה (כיתה ט׳) 70
תלמידים, לעומת 60 שלומדים בה עתר. השנה
היו רק שתי כיתות ראשונות בכפר
יאטיף, בשנה הבאה תהיינה בו שלוש.
העולם הזה 1502

במדינה
חברה
התח בי בהח בי ב
אדם מכובד לא די שתהייה לו מכונית,
אשד״ קשרים, מזכירה, וכל זה. צריך שיהיה
לו גם תוכן בחיים. לכן כל האנשים המכובדים
אוספים כל מיני דברים בעלי תוכן,
בתור תחביב, וכמה שהם יותר מכובדים
ככה יש לתחביבים שלהם יותר תוכן.
ארון עם כובעים. שמעון פרם, למשל,
בזמן שהיה סגן שר־הביסחון, אסף מטוסים
קטנים. כל פעם שהיה רוכש למדינה מטוסים
היה מצרף לאוסף שלו מטוסים קטנים,
מחלק אותם לשניים ומיירט את החצי. בזמן
האחרון הולך המלאי שלו ומתמעט. כי בתור
מזכיר רפ״י הוא לא מקבל במתנה שום
מטוסים חדשים מאף אחד.
טדי קולק היה במשך שנים מבלה את
זמנו החופשי בקניות מפות עתיקות של
ירושלים, וכולם יודעים מה יצא מזה. אליהו
נאווי, ראש עיריית באר־שבע, אוסף עד היום
חרבות עתיקות ושאבריות. הן תלויות

שבוע 5קולנוע

״בו־יהודה״

חל־אביב

מומלץ —

שר ק ״הארץ״

זה מכבר ל א הזדמן לנו לר או תסרט כל כך חיובי. ר .עזר-ה ״מעריב״
נגיי־

דה־שליט ובוכו ת
עניינים חשובים בחו״ל
לו בכל הבית, ואומרים שגם על גופו,
אבל איש עדיין לא בדק. מאיר דה־שליט,
המומחה לתיירות, נוסע תמיד בעניינים
חשובים לחוץ־לארץ, וכל פעם שהוא חוזר
הוא מביא איתו בובות מהעולם.
חבר־הכנסת ליובה אליאב אוסף כובעים.
כל החדרים בביתו מלאים ארונות וכל
הארונות מלאים בכובעים.
.אני לא אוסף את זה,״ הוא מסביר
כשחמש מאות הכובעים נערמים לפניו על
השולחן. ,סתם הם ישנם כאן, מונחים.״
יש לו כובעים גרוזינים, אוזבקיסטאנים,
פאקיסטאנים, סיבריים, פרסיים, כובעי־סומ־בררו,
כובעי־קש, טמבל, וכיפות. וכל זה
התחיל אצלו ברוסיה.
״כשהייתי ברוסיה,״ הוא מספר ,״היה קר,
והיה צורך לחבוש כובעים. מזה קיבלתי
את ההרגל לקנות אותם בכל מקום שלא
יהיה.״ עכשיו יש לו בארץ חמש מאות
כובעים, ועיקרון אחד: לא לחבוש אף פעם
שום כובע על הראש. כי פעם הוא ראה את
עצמו בעיתון עם כובע, וזה בכלל לא מצא
חן בעיניו.
בל מיני אנשים. לרוב חברי הכנסת
יש תחביבים מתאימים למעמדם. חלק
מהם אוסף חתולים, חלק אוסף כלבים. משה
דיין, הרמטכ״ל לשעבר, אוסף דברים ארכיאולוגיים
מהעבר. חבר־הכנסת עקיבא גוב־רין,
אוסף פילים. יש לו אוסף של
שלושים פילים, או יותר. אבל למרדכי נמיר,
שהוא ראש עירייה, יש כמובן יותר פילים.
לשניהם יש בגלל זה דירות מרווחות, כי
פילים בכל זאת צריכים קצת מרחב.
המיליונרים אוספים בדרך כלל כסף, ו־המיליונריות
אוספות שמלות. חוץ ממי-
ליונרית ישראלית אחת מפורסמת, שאוספת
את האבנים שהוציאו לה מהכליות.
בכלל, רוב האנשים אוספים כל מיני
דברים. ואשד, אחת בארץ אוספת כל מיני
אנשים, שאוספים כל מיני דברים. זוהי עדה
מכנם, הנחשבת עדיין לאחת הנשים
היפות בארץ, למרות שתי הבנות הנשואות
או החצי נשואות שיש לה. היא פעילה
מאוד בתחביב שלה, ואספה כבר המון תחביבים.
בשישי לאוגוסט היא תכנים אותם
לתערוכת־תחביב גדולה מאוד, שתיפתח ביריד
המזרח.
העולם הזה 1502

כל יום דומה למשנהו
בתאריכון הפרטי שלך
כל ימות חודש יוני
קלים ועליוים
אם את משתמשת בטמפונים
מתוצרת

דיונו ת
האשה המודרנית מעדיפה
טמפוני דיאנה, כי טמפוני
דיאנה משחררים אותה מאי־נעימות
בימים מסוימים.
טמפוני דיאנה מומלצים
על־ידי רופאים וניתנים להשיג
בבתי מרקחת !בפרפומריות.

השעון המעולה
ש ר צי תםוחלמתם
* אלגנטי
* מודרני
* ומדוייק
השעון היחידי בעולם הנותן
אחריות מלאה ל שנ תיי ם.

£־ז 1ח 0ודז ג< 0101־1€1זט)ט 0
סו כנו ת רא שית:
אוניברסל ציון של 235391 .ת״א

מ 1ה ד ()27

ד 1״ה

נעלחמתהשוו רי ם

ך* ל ויכוח עם שר־האון יר דומה למלחמת־שוורים. מחשבה זו עלתה בלבי בעת הדיון
^ על משרד־האוצר, בשבוע שעבר.
תחילה נכנם השור לזירה. פינחס ספיר קורא את נאום הפתיחה. השור האימתני מתהלך
בזירה, בכל כובד מישקלו, לפני הקרב.
אחר־כך באים הפיקאדורים והמאטאדורים של כל הסיעות, ונועצים בו חניתות מילוליות.
יש ביניהם גם פיקאדורים של מפ״ם, המצביעים בעד ספיר ועוזרים לבצע את מדיניותו,
אך הצריכים להוכיח לבוחריה,ם שהם מתנגדים לכל מעשה של ספיר.
אחרי כמה שעות של דקירות כאלה, מלא השור חימת־זעם. ספיר עולה על דוכן
הנואמים כדי להשיב. אוי למי שדיבר נגדו. השור רץ אנה ואנה בזירה, נועץ את קרניו
החדות במעניו, דורס ורומם ומועך כל מי שנתקל בדרכו. זהו נאום־הסיכום.
מי שקורא קריאת־ביניים לספיר בשלב זה, שם את נפשו בכפו. גם בדרך כלל אין ספיר
אוהב קריאדת־ביניים, ורואה בהן התגרות אישית. הוא עונה תמיד בגסות. אד בנאום־
הסיכום, כשהיא מרוגז ממילא, מגיעה גסותו לשיאים חדשים.

״אינני גותוומד אי\זך, א ת1י!״
ת כל זהידעתי, כי כבר חזיתי בכמה מלחמות־שודרים כאלה, אך איך אפשר
להתאפק? איך אפשר להימנע מלהגיד את אשר יש להגיד?
כשקם ספיר לשאת אתינאום־הסיכום שלו, לא התכונן לענות לנאום שלנו (ראה נזיסגרת).
כי הוא כלל. לא שמע אותו; עד שקמתי לנאום, הקשיב (אם כי בזילזול בולט) לכל הנואמים.
אך אחרי המישפט הראשון שלי קם׳באופן הפגנתי ויצא החוצה, כפי שעשה גם בנאומי
הקודמים על־ .ענייני משרד־האוצר. מכיוון שהוא עמד לסכם את הנאום עוד באותו יום,
כעבור שעה, לא התכוון גם להעמיד פנים כאילו קרא את הדברים בפרוטוקול. הוא התכונן
מראש ״להתעלם -מהם גווי־״י
אבל אנחנו לא התכוננו להתעלם מדבריו שלו. לכן, כשדיבר על ירידת מחיר הדולארים
השחורים, כאילו היתה סימן להצלחת מדיניותו, שיסעתי את דבריו :
ספיר בישראל יש דבר ששמו ״דולאר שחור״ .הוא היה 3.56 לירות. הוא

ירד?־׳3.29 לירות.
אכנרי: האס הממשלה מוכרת דולאריס בשוק השחור, כדי להוריד את המחיר?
ספיר: אינני מתווכח איתך, אדוני! למה בכלל אתה מפריע לי? אינני שומע אותן
ואינני מפריע לך. תדבר לך כמה שאתה רוצה!
א 52רינ האס מוכרת הממשלה דולאריס בשוק השחור, כן או לא?

ט פי ל: כבר שאלת אותי, ועניתי לך! בעיתון שלך, שהוא ספק עיתון, ספק,--
כתבו על זה כבר שבע פעמים, עס תמונות, והדבר לא עשה רושם על אף אחו.
אפנ די: אין לך תשובה לזה!
בכל זאת השיב ספיר על הטענה העיקרית של נאומנו: חוסר תיכנון כולל במשק( .גם
נואמים אחרים עמדו על תופעה זו, אך מבלי להגיש,
כמונו, הצעה ברורה לתיקון המצב).
ס פי ר: אינני זקוק לתעודת־אישור שאני בעד תיכנון.
לאלה אשר המציאו את חתיכנון הכולל, ובזה הם תולים
את כל תקוותם — מפני שהם צריכים גם לנגח מישהו
— ברצוני להגיד שבחקלאות יש תיכנון כולל לחמש
שנים, לעשר שנים ול־ 5ו שנים. גס לתעשיה יש תיכנון.
התיכנון הכולל, הנמצא בדמיונו של מישהו, לא יוסיף
אף מקוסיעבודה ואף מקצוע! התיכנון הכולל ישנו כמעט
בכל שטחי החיים. אין דבר יותר קל מזה, שנ!ישהו יצרף
את הכל ויגיע למשחו. אני רק בטוח כי אלה המדברים
היום גבוהה על תיכנון כולל, כאשר יגיע לסיכומים
כוללים, יהיה להם יותר מה להעיר...
כך, במחי־יד אחת, שלל פינחס ספיר את כל רעיון
התיכנון הכולל — הרעיון היסודי של המשק המודרני.
גרוע מזה: הוא הוכיח שכלל אינו יודע מה זה. שהרי תיכנון כולל אינו צירוף־יחד של
כל מיני׳תוכניות, בכל מיני שטחים — אלא יצירת תוכנית־אב עליונה ומפורטת, שממנה
נובעות תוכניות־המישנה בענפים השונים.

״תערבו נזישאד-עגו!״
ך * אמת הי א שספיר התרגז עלי עוד לפני כן, כשדיבר חברו־לסיעה ישראל קרגמן. כי
| | אז התנהל הדו־שיח הנרגז הבא ז
ק רג מן יש לי הרגשה שציבור־הפועליס הגיע להבנה והכרה כי בתקופה זו אין
מקום לתשלום תוספת־יוקר.
אפנדי: מה דעתך על עריכת מישאל-עם?
ק רג מן: תציע אתה שיערכו מישאל־עס! סייגתי עצמי ואמרתי שיש לי הרגשה כזאת
מתוך פגישות שהיו לי עם פועלים אני מגיע למסקנה זו.

״זהו חו ק פ ארוודוג׳!׳׳
להלן נוסח נאומו של ח״כ אורי אבנרי
בוויכוח על חוק האנאטומיה והפאתולוגיה.

כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
אין הצעת־חוק המבליטה יותר את הצורך בהפרדה גמורה בין הדח והמדינה, מאשר
הצעת חוק האנאטומיה והפאתולוגיה.

היא עצמה, פעינינו, הצעה פאתולוגית.
הרפואה פועלת להצלת חיי־אדם — בלי הבדל של דת, אמונה ולאום.

חוק זה פא לכפול את ידיו של הרופא מאחורי גפו, ולמנוע את
קידום המחקר הרפואי.

הר! 2ן בע\ :זג\זר!
לפי התיקון המוצע, יוכלו — הנפטר בחייו, וקרוביו אחר מותו — להתנגד לניתוח
הגופה, חוץ השלושה מיקרים מצומצמים, המוזכרים בסעיף ( 6ד) .העברת אבר מן הגופה,
להצלת אגם וזי, תהיה׳ אסורה כשקיימת התנגדות — ועצם הצורך להמתין חמש שעות
להתנגדות׳מונעת׳,במיקרים,רבים,׳את ,1אפשרות להצלת אדם גם כשאין התנגדות.
מנחם פ רו ש (אגודת ישראל) :בארצות־הברית צריך לחכות 48 שעות!
אורי אפנדי: חבר־הבנסת פרוש, השבוע נתקבלה בצרפת, מדינה קאתולית.
׳יהצלוריוזוק ׳5המו§1)1ז׳* :תעביר אבר מגופו של

אן ם עוד לו^ו מותו הקליני, כאשר הרופאים

קובעים 1שהאיש חשהב. במת . .למרות שלבו
עדיין פועל, הרי למטרת החוק הזה הוא
ייחשב כמת. השבוע, אדוני שר־המשפטים,
נתקבל חוק זה בצרפת.
כרוך עוזיאל (גח״ל) :אם מוחו אינו
פועל.
או רי .:אפנ די: אם הרופאים, לפי נתו־נים
רפואיים מסויימים, קובעים שחל מוות
קליני. אבל לפי הצעוז־החוק שאנו דנים בה,
יש צורך לחכות חמש שעות כדי לוודא אם
יש התנגדות או אין. ז ^3ד ^ומרת, במיקרים
רבים כלל לא תהיה אפשרו ת של הצלת נצר אדם, גם כשמתברר או!ר־כך ;(סאין התנגדות.
החוגים הדתיים־הפוליטיים לוחצים י־לשינוי החוק, שהוכיח. את יעילותו, ומנמקים את
ההתנגדות לניתוחי־מתים בסיבות הלקוחות -,כביכול, מן ההלכה.

הכה מכמן, נימוקים אלה.

רבי יחזקאל לנדאו, אתד נעמ&י׳ הפוסקים, ובעל הנודע ביהודה, עסק בשאלה זו
בשנת 11793

=51־ רסו יז! 1^ 111

״מעשה ביהודי ׳לתומי, שחלה ־׳בחולי האבן בכיסו, והרופאים חתכו כדרכם בעסק
ברפואה במכה זו, ולא היתד, לו תועפד, זמת.
״נשאלו חכמי העיר: אם מותך לחתוך בגוף המת במקום זה, כדי לראות במופת שורש
המכה הזאת, כוי להתלמד מזה י בהנהגת הרופאים מכאן ולהבא — אם יקרה מקרה כזה,
שיידעו איך יתנהגו בעניין החיתוך לצורך רפואה, ושלא להרבות בחיתוך, כדי למעט

סכנת חיתוך. אם יש בזה איסור, משום שיש כאן ניוזל וביזיון, או אם מותר משום
שיש מיני הצלת־נפשות להבא.

״והוא פוסק שמותר״.

חזנזה שד זוגה

אריה כן־אליעזר (חרות) :אתה רואה כמה מתקדמת היא היהדות!
אירי אכנרי: היהדות — אן לא זו, לצערי, שקולה נשמע בבית הזה.
שלמה לורנץ (אגודת ישראל) :אבל את הנודע ביהודה של רבי יחזקאל
לנדאו לא קראת, ואתה אפילו לא מבין מה נאמר שם.
אורי אפנדי: אדרבה, אדוני הרב וחבר הכנסת לורנץ, יואיל־נא לעלות
לדוכן זה וללמד את. כולנו. אוזננו כרוייה לשמוע. לפני שבוע, כאשר נושא זה
לא עמד לדיון, התעקשתס להעסיק בזה את הכנסת במשך שעות. אן עכשיו,
כשמתקיים דיון לגיטימי על זה, אתם יושבים משום־מה ושותקים.
היו״ר דפורה נצר: עכשיו אנו דנים טל החלפת הרציפות, ולא על החוק.
אורי אפנדי: מה ההבדל?
הרב בן־ציון חי עוזיאל, בספרו משפטי עוזיאל, פוסק, כי במקום מחלה שאין הרופאים
יודעים סודה, ורוצים ללמוד על־ידי ניתוח, ודאי שמותר לנתח .״כי במקום שיש תועלת
גדולה לכל אדם, לא מצאנו שום טעם לאיסור, וכל היודע פרק ברפואה לא יסתפק (מלשון
ספק) אף רגע בתועלת הניתוח, ובמקום פיקוח נפש ותועלת החיים — אין ביזיון ולא
ניוול לגוף המת.״ במסכת בכורות, דף מ״ה, שונה התנא רבי ישמעאל, שהיה רופא
מנחם פרוש: כאשר אתה מצטט דברים כאלה, תלבש כובע לפחות!
אורי אכנרי: גס על זה דעתנו נחלקת.
היושכתיראש דפורה נצר: עליך להתרכז על־מנת לסייס.
אורי אפנדי: מה אני יכול לעשות כשקוראים לי קריאות־ביניים?
במסכת בכורות, דף מ״ה, שונה התנא רבי ישמאל, שהיה רופא, ששלק את רחמה של
זונה, שנתחייבה בהריגה על־ידי המלכות, לראות איך השפיעו עליה חייה המופקרים.
במסכת נידה, אומר אבא שאול :״קובר מתים הייתי, והייתי מסתכל בעצמות של
מתים, לראות איך השפיעו עליהם החיים, ומצאתי מי ששותה יין חי — עצמותיו שרופים,
יין מזוג — עצמותיו סכויים, יין כראוי — עצמותיו משוחים.״

פכל התלמוד אין הלכה חד־משמעית לאיסור.

אליהו מרידוד (חרות) :על איזה ״ן אתת ממליץ?
אורי אפנדי: על כולם.
סכנת חיתוך. אם יש בזה איסור, משום שיש כאן ניוול וביזיון, או אם מותר, משום
סכין ומקרעים את כרסה, ומוציאים את הוולד (מסכת ערכין).
בשנת 1944 נחתם הסכם בין הרבנות לבין בית־ר,חולים הדסה בירושלים, בקשר לביתור
מתים. חתמו עליו הרב הראשי הרצוג והרב פראנק, ומטעם הדסה ד״ר יסקי המנוח.

מה שהותר כפירוש כשנת 1944 נראה עתה כשיא האיסור, פגלל
ההתחרות הפוליטית כין פלגים של עסקנים דתיים.
החוק של ,1953 שאותו רוצים עתה לשנות, משקף את ההסכם.

גז־ג! אוזרגז ^זפ״ם־— או
כבוד היושבת־ראש, ישנו בממשלה אדם — וחבל שהוא נעדר מדיון זה — המבין
בסוגיה זו אולי יותר מכל חבר־כנסת. זהו שר־ד,בריאות ישראל ברזילי. איני יכול לקוות
שהוא ייטול את זכות הדיבור בוויכוח זה. לכן אשמש לו אני לפה, ואביא כאן את דברי
חבר־הכנסת ברזילי, איש האופוזיציה העיקבית, ביולי של השנה שעברה...

מי אתה; מד^סנייד*
להלן נאומו של ח״כ אורי אבגרי בדיון הכללי על
משרד־האוצר. החלק האחרון קוצר במקצת, מפני
שהיושבת־ראש הפסיקה את הנואם וקבעה שזמנו עבר.
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה. הרשו לי להקדים לדברי שתי הערות.
ראשית: אני מצטער מאד שראש־הממשלה אינו נמצא עימנו. לא רק מפני שהייתי רוצה
שישמע את הוויכוח המאלף הזה, אלא קודם כל מפני שלא הייתי רוצה שיהיה במקום שהוא
נמצא ברגע זה — בקונגו.

אני סכור שביקורו של ראש־הממשלה ביער זה של עמודי־תליה,
כארץ שכה נעשו הדברים המבחילים שנעשו שם בימים האחרונים -
ביקורו של ראש־הממשלה במצב זה, כרגע זה, במקום -הוא בושה
וחרפה לכולנו.

ווז אעו נזגנזיף כבור רב^ן!!
הערה שניה: אני תמה על הצורה שבה מתנהלים דיונים אלה על משרדי־הממשלה. לכנסת
הוגש בשעתו תקציב משרד־האוצר. הכנסת אישרה אותו מזמן. עכשיו אנחנו מנהלים כאן
ויכוח תקציבי ללא תקציב.
בתום ויכוח זה לא תקבל הכנסת שום החלטה — אפילו לא החלטה פורמלית. הדיבורים
נשפכים, כאילו, לתוך חלל ריק.
נשמעת הרצאה של השר, נשמע הדיון של הכנסת, נשמע הסיכום של השר — ובזה
נגמר העניין, כאילו כל זה לא היה ולא נברא, וכל המטרה היא למלא כמה עמודים
בפרוטוקול.
אני סבור שעל הכנסת לתת את דעתה על כך ולבטל נוהג זה. אם מתנהל ויכוח אחרי
שכבר אושר התקציב, צריך דינו של ויכוח כזה להיות כדין ויכוח על הודעה ממשלתית.
כלומר: הוא צריך להסתיים בקבלת החלטות.
אולי זה גם יביא לכך שחברי הכנסת יכבדו את הדיון בנוכחותם, ולא יווצר המצב

אכנ רי: אם כן, למה לא לערוך מישאל־עס בין חברי ההסתדרות?
היושבת־ראש טובה פנהדראי: אבקש לא להפריע לנואם.
קרגמן: אני מצטרף לבקשתה של היושבת־ראש לא להפריע לי.
ספיר, היושב ליד שולחן הממשלה כשגבו אלי, הסתובב כמה פעמים בעת חילופיי
דברים אלה והעיף בי מבטים זועמים ביותר.

היושבת־ראיט דבורה נצר: לפי בקשתו?
אורי אבנרי: לא, אבל אני מקווה — לפי מישאלת־לבו.
״מי יקבע את הדרכים לשמירת בריאותו של הציבור ולקידום האמצעים להצלת חיי־אדם?
אנשי־ההלכה או אנשי־המדע? וכאן אני משיב באופן חד־משמעי: אנשי־המדע, אנשי־הרפואה
...אנו עוסקים בדיני נפשות ממש...
,,אני אומר באופן ברור וחד־משמעי, שרק הרופא יקבע.״
בצטטו פרופסורים אמר אז שר־הבריאות־לשעבר ושר־הבריאות לעתיד, שהוא שר־הבריאות
בממשלה זו המביאה חוק זה:
״חוק הוא שאין בית־חולים יכול לשמש בית הוראה והתמחות בלי מכון פאתולוגי,
שמיספר ניתוחי הגוזיות בו הוא רב. ברוב ארצות אירופה קיימת חובת ניתוח־המת בכל
בתי־החולים הגדולים, ובכל מיקרה כמעט. אחוז ניתוחי המתים בסקנדינביה, שודייץ, הולנד
ועוד, הוא בין ״ 750/לבין /0״.95״
ואז קרא חברו לסיעה, יוסף קושניר, קריאת ביניים :״אלה ענייני ביזנס של הקואליציה.״

ביזנס של הקואליציה! הקואליציה של אז, ועכשיו הקואליציה שד
היום. ביזנס כמחיר חיי־אדם. מה אומר על זה כבוד השר -היום־?
הכל שאיננו כאן להביע את דעתו.
והרי רק לפני כמה שבועות הוא סיפר לנו, בתשובה לשאילתא, על מיקרה נוגע ללב של
הוצאת כלייה מגופו של קורבן־תאונה ושתילתה בגוף אדם, שהדבר הציל את חייו.
כשסיפר זאת הושלך הם בכנסת, והכל עקבו אחרי מוצא פיו בחרדה.

האם מישהו זכר כי ניתוח זה יהיה מחר אסור כתכלית האיסור,
דווקא בנסיכות המסויימות האלה שהוזכרו -ואותו אדם, שחי היום
לאור השמש -לא היה חי אולי אז ככר היתה מתקכלת הצעת־התיקון
שאתם, חברי הכנסת, נדרשים להחיש עתה את קבלתה?*
ואתם הליברלים העצמאיים — האם תהיו עצמאיים גם כלפי האידיאלים של עצמכם, כלפי
מר, שאמרתם רק אתמול? אני מצטט מפי חברת־הכנטת רחל כגן דברים שאמרה ביולי:
״התעניינתי מה נעשה בשטח זה בארצות מתקדמות, ובאתי לידי מסקנה שעלינו להחזיר
את הצעת־התיקון לממשלה.״

מה השתנה מאז? מה השתנה, חוץ מאותו ביזנס של הקואליציה -
קואליציה חדשה, אכל ביזנס ישן!

״וחג נזיבוזן היגזצפון!״
אפשר להעביר חוק זה בקלות, כשם שנתקבלו חוקים רבים. אבל בחוקים האחרים דובר
על מיליונים, ועל מיליארדים. הפעם מדובר בחיי־אדם.

אז דובר בדמים, ועתה מדברים על דם.
רבותי חברי הכנסת, חברי כל הסיעות — עיני הציבור מופנות אליכם. זה עניין
של מצפון. זה המיבחן.
האם יצביעו סיעות שלמות לפי הסכמים קואליציוניים על עניין כזה?

האם לא יינתן כעניין זה -עניין של חיים ומוות -חופש הצבעה
לבל חבר־בנסת, לפי מצפונו האישי הריבוני?
היתד, הצבעה על עונש מתת. הכנסת התרוממה לשיא מיסרי, וכל חבר־כנסת הצביע
לפי מצפונו. זה היה יום גדול לכנסת. והנה עכשיו, בחוק הגוזר מתת על בני־אדם —
לאלה שלא יקבלו אבר להצלת חייהם, לאלה שהרופא שלהם לא התמחה די צורכו, מפני
שלא היו גופות לניתוח — בחוק שיקצור דמעות של אלמנות ויתומים —

האם באן תהיה הצבעה אוטומאטית?
* בהשיבו לנאום זה. הודיע שר־המשפטים כי הממשלה תציע לוועדה, שאליה העבירה
הכנסת את הצעת־החוק, לתקן בעניין זה את ההצעה הממשלתית. לפי התיקון לא יהיה: גם
להבא צורן לחכות חמש שעות, ולא יהיה תוקף להתנגדות המשפחה, במיקרה של העברת
אבר מגופו של מת לאדם חי בארץ.

שאנו רואים כאן — כשעל עניינים כל־כך חשובים כמו האבטלה
ותוספח־היוקר מדברים בפורום נכבד של 10 ,8או 12 ספיר חברי־כנסת. זה אינו מוסיף כבוד — לא לדמוקרטיה,
לא לכנסת ולא למדינה בכללה.
קריאה: יש יותר!
אורי אככרי: הבה ונספור. ובכן — נוכחים בדיוק 14 חברי־מסן ז.
יוסן! פי ש ר (מפא״י) :הדמוקרטיה מרשה לחברי־כנסת שלא להיות כאן.
גס זו דמוקרטיה.
אורי אכנרי: הדמוקרטיה מרשה גס לעשיר וגם לעני לגווע ברעב. בכל
זאת, אולי תסכים עימי שאין זה נאה שהוויכוח על נושאים כל־כך מרכזיהם מתנהל
בפורום כזה, כאשר רוב חברי־הממשלה וחברי־הכנסת׳ אינם נוכחים? .אין זה
מוסיף כבוד לבית, ואני שואל את עצמי איך זה,נראה לציבור בחוץ.
לגופו של עניין, כבוד היושבת־ראש:
הנושא האמיתי של דיון זה לא היה צריך להיות משרד־האוצר שישנו, עם הטוב
והרע שבו — אלא המשרד המרכזי החסר במערכת השלטון: משרד הכלכלה.

גירגוריו ש2־ נזר נזפיר

מבחינה כלכלית, דומה ממשלת ישראל לגוף המצוייר בכל האברים והחושים. אולם
חסר בגוף זה החלק האחד, הקטן והקובע , :מרכז הבקרה במוח, המתאם בין כל
מתואם עם חוש־האברים
והחושים, והנותן להם הנחייה מרכזית. כך אין חוש־הריח
השמיעה, אין רגל ימין מתואמת עם רגל שמאל.
מה חסר לשלטון זה לשם הכוונת המשקי יש לו הכל: שלטון על התעסוקה והאשראי,
הנזילות והייבוא, בידיו מכשירי־שליטה כגון מיסוי ישיר ועקיף, מכם ותשלומי־חובה,
פרמיות וסובסידיות. יש הכל. אולם אין אותו מרכז־בקרה: החלק המרכזי שלי׳ המוח
הצופה מראש את התהליכים, הקובע את התיכנון הנדסגרתי הכולל, הנוון ן את
(המשך בעמוד )28

מכל זה אין לקבל את הרושם כי הדיון עצמו היד, נרגש, וכי הבית היה מלא עד אפס
מקום. להיפך. בשעה 7.15 באותו יום, חצי שעה לפני שבא תורי לנאום, נכחו #לבד הנואם
(גרוס, מאגו״י) ,היושבת־ראש (סנהדראי) ואני, רק 9מבין 120 חברי־הכנסת, והם . :
רשימת הנוכחים: המערך — 4מתון ( 49 אלוני, שרף, אליאב ונצר^ גח״ל 1 :מתוך
( 26 אבניאל) .המפד״ל — 1מתון ( 11 זוארץ) .רפ״י 1 :מתוך ( 10 נבון) .ל״ע| — ו
מתון ( 5רוזן) .רק״ח — 1מתון ( 3ויילנר) .לא נוצח איש ממפ״ס, אגו״י ופא״י.־
אותו יום ראינו חובה לעצמנו למחות מעל דוכן הכנסת נגד ביקור לוי אשכול אצל מובוטי
התליין. לא יכולנו להגיש הצעה־דחופה־לסדר־היום, כי בינתיים כבר הגיע אשכול לקונגו.
הצעה דחופה מתקבלת רק כשאפשר עוד למנוע משהו.
בלית ברירה, הקדמנו את מחאתנו לנאום על, האוצר, היא לא עוררה שום תגובה.

פוערוז 1^ \ 2י ג ! 1זפא ״ י ־ ג ח ד

ך ם ביטכוע זה נאלצתי לעלות חמש פעמים על דוכן־הנואמים, הרבה יותר מכל ח״כ
\*אחר. השמענו שלושה נאומים עקרוניים, הגשנו תריסר שאילתות,,והופענו בפני ועדת־הכנסת
כדי לנמק את התנגדותנו להרכב ועדה שתדון בענייני חינוך.
אך חשוב מכל הוא הדבר של א עשינו. לא נימקנו השבוע הצעת־חוק, פרטית משלנו.
כאן כבר החלה לפעול הקנוניה העכורה של המערך וגח״ל לסתימת פינו בשני המישורים
החשובים ביותר לגבינו — הצעות לסדר־היום והצעות־חוק פרטיות.
מזכירות הכנסת הודיעה לנו כי הגיע תורנו לנמק את הצעת־החוק שלנו, שנועדה להטיל
את ביקורת הכנסת על מאות התקנות שמתקינים השרים בכל שנה. תקנות אלה משפיעות
על חיי־האזרח, לעיתים קרובות, הרבה יותר מן החוקים המתקבלים בכנסת. אך למזישה
אין עליהן ביקורת. הצענו להנהיג נוהל שיבטיח את אישורן בידי הכנסת.
זהו, לכל הריעות, נושא חשוב ביותר לדמוקראטיה הישראלית. לולא היתר, קיימת
אותה קנוניה עכורה, היינו עולים השבוע על הדוכן, מנמקים את הצעתנו ומביאים לוויכוח
עליה.
אולם הקנוניה קיימת. אמנם עירערנו עליה, אך ועדת־הכנסת פשוט התעלמה עד כה
מעירעורנו. מישהו דואג לסחבת בכוונה תחילה. כי בינתיים נמצא התקנון החדש בתוקפו
וסותם לנו את הפה.
אחת בכל המושבהנוכחי של הכנסת.
לפי תקנון זה, נוכל להעלות רק הצעת־חוק
שקלנו ומצאנו כי אסור לנו לבזבז הזדמנות יחידה זו על הצעת־החוק בנוגע לתקנות,
למרות כל חשיבותה. לכן הודענו לכנסת שאנחנו מקפיאים אותה.
מה היתד, התוצאה? שום הצעה אחרת לא באה במקום זו שלנו. הכנסת פשוט קיצרה
את ישיבתה, ושלחה את החברים הביתה שעה לפני הזמן.
הייתכן אישור חותך יותר לאופייה הזדוני של הקנוניה? היא מונעת בעדנו מלהעלות
עניינים השובים ביותר, בטענה שלכנסת אין זמן. אך השבוע — וגם בשבוע שלפני כן,
הזמן הקצר־יחסית
ולפני שלושה שבועות — אין מליאת־הכנסת יושבת אפילו במשך
שנקבע לישיבותיה. שלוש פעמים התפזרה לפני המועד, מחוסר־תעסוקה.
זהו צד אחד של המטבע. הצד השני נוגע למהות ההצעות המגיעות בכל זאת לדיון.
מכיוון שלסיעות הגדולות יש, לפי הסדר החדש, מיספר גדול מאד של הצעות, הן
מבזבזות את הזמן בהצעות הגובלות בשטויות.
ולראייה: באותו יום, בו נאלצנו לוזתר על הצעתנו החשובה, העסיק גח״ל את המליאה
בשתי הצעות מיותרות לחלוטין:
• הצעה בקשר לאיסור האזנת־סתר. העקרון הוא טוב, ואנחנו הצבענו למענו. אך
הצעת־חוק בעניין זה כבר מונחת על שולחן הכנסת, והיא תידון בהרחבה. לא היה שום
טעם בעריכת דיון נפרד על הצעתה של גת״ל, שהוסרה אוטומטית מסדר־היום.
• הצעה בקשר למינוי ״אומבודסמאן״ .זה מכבר הוקמה ועדהמיוחדת של הכנסת
לדיון בנושא זה, והיא מגבשת עתה את הצעותיה. ההצעה של גח״ל היתד, מיותרת לגמרי,
והורדה מסדר־היום באופן אוטומאטי( .בכל זאת הצבענו בעדה, מתוך חיוב העקרון
כשלעצמו).
כך ביזבזה הכנסת יום שלם על הצעות הסיעות. הגדולות, שכל הנוכחים ידעו שהן
מיותרות לגמרי — אך לא נתנה לנו להעלות את הנושא היחידי שהיה חשוב באמת.
זו דמותה של הקנוניה — בפועל.
״ ן \ ז 1וגדאוזןז חיו 2״
שימת ״אחווה״ זכתה בבחירות ב־ 11 אלף קולות — פי שניים יותר מן המועמד
1החמישי של ל״ע, שנכנס לכנסת על סמך עודף של 5000 קול. אבל לאחווה חסרו
אלפיים קול כדי לעבור את אחוז־החסימה.
ראשי הרשימה (רובם יוצאי עיראקי) טענו כי היו אי־סדרים. הם עירערו על התוצאות
(המשך בעמוד )29

אתה,

ס פיו ל

(המשך מעמוד )27
ההנחייה האחידה לכל משרדי־ר,ממשלה ומישורי המשק.

זהו החלל הריק במערכודהשלטון, חור משווע המונע כי נסיין
אמיתי להבראת המשק.

בחלל ריק זה עומד אדם אחד. אין לזלזל במר ספיר — הוא אדם חזק מאד, בעל
כושר־שלטון, אדם היודע לפרוץ מחסומים כמעט בכוח התאוצה הפיסית שלו.
ומכאן התופעה המוזרה: במקום שנמצא מר ספיר, האיש, שם נמצא מרכז המשק.
כשהוא עובר ממקום למקום, הולך עימו כל המשק, על יעדיו ותפיסותיו.
כמה עולות
י״1נסיעות
בחודש?

פעם היה מר ספיר שר המיטהר והתעשיה. אז ראינו אותו -ואיך
יכולנו שלא לראותו, אלה מאיתנו שהם צופי־קולנוע מושבעים? -
כדמות האדם הגוזר סרטים.
העיקר היה להקים מיפעלים. העיקר היה ליצור תעסוקה,
בכל מחיר, אף במחיר של אותה אבטלה סמוייה שמר ספיר
בגילגולו הנוכחי כד, מרבה לדבר עליה.
אז הוקמו מיפעלים בסרט הנע, כמעט מדי יום, בלי חישובים
של ריודחיות, נגד חישובים של ריודחיות. החממה של מר
ספיר הגנה על הכל. זהו המשק הפרוטקציוניסטי, שאנחנו
מרבים לדבר עליו (ואיננו מדברים עליו די הצורך, מפני
שאין לנו זמן) .לא רק כפרי־פוטיומקין כמו המיפעל של
ג׳ימי לוי, אלא גם מיפעלים כמו ל״לאנד באשדוד, מרכיבי
המכוניות, סומרפיין, ומאות דוגמתם. ייצור של שמונה ל״י
לדולאר, עשר ל׳׳י לדולאר, ולעתים אפילו שלושים ל״י ל־לדולאר.
ולא במיקרה דאג שר־האוצר שאיש אינו יודע — וגם
הוא אינו יודע — מה מחיר הדולאר הנחסך בכל מיפעל. פישר מאז נתקיים במר ספיר תהליך של גילגול נשמות, והוא
הפך שר־אוצר. לפתע חדלו כל התפיסות של אתמול להיות
נכונות — מר ספיר החדש קם על מר ספיר הישן (וגם על יורשו) .עכשיו מהתה את המרכז
מר ספיר שר־האוצר — כלומר, למעשה, שר־התקציב.

תופ תע אם יתברר לך
ני הו צאות גסיעתך טוות
להוצאות האחזקה טל
מכונית׳אופל קדט׳

,,נזגן ד&ש-גזגן שדה טזיבטן ברבדי׳

דו£ס\</ו _ם ק 0

ב־ו־בוניו־נ רז1־1217־ ר־וו־זעודיגנתרינח ־ ובוותס
ד7ו*ב 4יוורנ 1ת ר 1זדןד1 7־1־ 11ד*11
( בו רי דדדידןרי -סספד דך ירז)
סיכה ״ טרות ״ רטו ׳ ,מ די מוי
וביטורז 1בד־ עו דיי ע *•

בריבד־

לטס התיעצות למימיו וקניה פנה לאנטי המכירות טלנו

גו •1ל־ו ו1ד*רייבב ז •ר ג
ליאו
ת ל־ א בי ב •

ב טי ח
חי ב ה

ניוו 15011 הגנוה להנרסה
מכללת ערב להנדסה
הרשמהל שנ ת ה לי מו די ם
בפקול טו ת :

66/67

הנדסת ו ח־ א מן ט חנין ן סלן חי ה
לקראת התואר מהנדס דדיו .£.זז.ו1.ות 8

הנדסה בנין

לקראת התואר מהנדס בנין

הנדסת חנונות
לקראת התואר מ הנ ד ס מכונות

הנדסת ייצור

לקראת התואר מהנדס ייצור

משך הלימודים 3שנים
הלימודים כו ל לי ם עבודה מ ע שי ת
במעבדת המכללה
פרטים והרשמה בימים א-ה בשעות 5-7בערב
במשרדי המכללה
דרך פתח תקוה . 126ת־א ומול הקריה!

זוהי נקודה שאיש אינו שם לב אליה די צורכה. כשר־האוצר, בעייתו העיקרית של
מר ספיר החדש היא לאזן אה התקציב. הוא המעביד הגדול ביותר במדינה, משלם׳
המשכורות הגדול ביותר, בצד חבריו בחברת־העובדים. ממילא השתנתה נקודת־השקפתו
לגמרי. בעיניו של שר־התקציב יכולה בעייה חשובה, אך מישנית, לקבל ממדים של הבעיה
המכרעת בהא הידיעה. למשל בעיית תוספת־היוקר שהשפעתה על המשק היא שולית, אך
שהיא מרכזית למי שצריך לשלם באחד בחודש הבא את משכורות עובדי־ד,מדינה או
עובדי־ההסחדרות.
נתן פ לד (מפ״ם) :טעותך היא בזה שמר ספיר היח נגד תוספת־היוקר גם
כאשר היה שר־המיסחר...
אורי אבנרי: בעדאי, אבל אז הוא לא פעל כפי שהוא פועל כיום.
נתן פלד: אז לא שמת לב לזה.
אורי אבנרי ז אז הוא לא עשה מה שהוא עושה היום, מפני שזה לא היה
כל־כך חשוב לו.
איננו אומרים שאין זו נקודת־השקפה לגיטימית. היא לגיטימית בהחלט, והיא צריכה
להתבטא. אולם אנו אומרים: זוהי רק אחת מנקודות־השקפה הרבות הצריכות להשפיע על
הכוונת המשק. זוהי נקודה אינטרסנטית צרה. הצעתנו הממשית היא זו:
משרד־האוצר צריך להפוך למשרד־התקציב, ותו לא. בממשלות רבות בעולם זוהי
פונקציה נפרדת, בדרג מיניסטריוני, כמו באיטליה ובארצות־הברית. שר־התקציב — שאפשר
לקרוא לו גם שר־האוצר — צריך להכין את תקציב המדינה ולנהל את משק־המדינה.

אולם מעל לשר־האוצר, וגם מעל לשרי־העכודה, שר־המסחר והתעשיה
ושר־החקלאות, צריך לעמוד המתכנן הממשלתי המרכזי.
יוסף פישר (מפא״י) :זה יהיה שוב סר ספיר!
אורי אכנרי: לזה אני עומד להגיע עוד מעט.
מתכנן ממשלתי זה צריך להיות בדרג סגן ראש־הממשלה, מעין על־שר, אדם העומד
בראש משרד תפקודי מצומצם, משוחרר מנטל אדמיניסטראטיבי, ראש של צודת יעיל של
תיכנון כלכלי מרכזי, בעל פיקוח על התהליכים והיכולת לכפות את המדיניות המרכזית על
כל משרדי־הממשלה, תוך תיאום מרכזי מחייב( .אגב, זהו חלק מתוכנית לשינוי מיבנה
השלטון, שנגיש אותו לכנסת בהזדמנות מתאימה).
איננו מטפלים כאן בעניינים אישיים. יכול מר ספיר בכבודו ובעצמו להיות לסגן ראש־הממשלה
לתיכנון כלכלי (כל עוד קיים המישטר הקיים, במובן) .ואז, כשם שידע לכפות את
אישיותו על הכל בגילגוליו הקודמים, יידע מן הסתם לאמץ לעצמו את נקודת־ההשקפה
הנובעת מן התפקיד החדש, ולדאוג לכפייתה על הרבים.

מה היה מר ספיר -מר ספיר דאז, זה שקיים רל, בדמיוננו -צריך
לעשות אז?
נחזגזהרוזורהם־\־ 3ר\
כולנו מבינים מהי מחלת המשק שלנו. קיימים עשרות ענפים ומאות מיפעלים
בלתי־ריווחיים, שלא יהיו ריווחיים לעולם. יש שרותים מנופחים, ובעיקר מנגנון ביורוקראטי
מנופח (וטוב ששר־האוצר סוף־סוף הודה בכך בפה מלא, היום) .יש להעביר, בצורה
מאורגנת והדרגתית, את המשאבים ואת העובדים מענפים אלה לענפים חדשים, שאותם יש
להקים או להרחיב לפי תיכנו! כלכלי, שיבטיח ריוזחיות ועמידה בתחרות בשוזקי העולם.
על זה קל לדבר וגם דיברו על זה כאן היום. אבל לדיבורים אלה אין כל ממשות.
אך זה לא יבוצע לעולם, חרף כל הדיבורים, כל עוד אין המכשיר המרכזי לביצוע זה.
ומכשיר מרכזי כזה לא יקום לעולם, חרף כל הדיבורים, כל עוד שולט בארץ מישטר
פרוסקציוניסטי, תרתי־משמע, המורכב מקבוצות־הלחץ שהן הנהנות מן המצב הקיים,
כסרטן בגופו של אדם.
ואז בא שר־האוצר, בגילגולו הנוכחי כמובן, ומציע תרופת־פלא: ביטול ־הוספתי
היוקר. לא אצא כדי חובה אם לא אגיד מילה על כך.
אינני רוצה להתעכב כאן על אי־המוסריות העמוקה של הצעה זו. עוד נגיע לכך. אני
רוצה לדבר על הצד הכלכלי גרידא.
ביטול תוספת־היוקר פירושו: תשלום פרמיה על־ידי העובדים למשק כושל. אם זה
יצליח, אם מר ספיר ישיג את מבוקשו (ואם אתם, אנשי מפ״ם, לא תפרשו מהממשלה)
פשוט יתן הדבר עוד דחייה למשבר המהותי. זה לא ישנה את המצב הקיים. להיפך,
זה יקיים את המצב הקייס עוד כמה שבועות.

זה אפילו איננו אספירין לחולה סרטן. זוהי נרקוזה חלקית, שבאה
להשכיח את העיקר.
זה לא יועיל אף לאחד. זה רק יועיל לשר־התקציב לאזן את התקציב ב־ו בחודש הבא.
חבל שאנשי־משלן אחרים, מפני שגם להם אינטרס צר כזה, נתפסים לתרופות־אליל כאלה.
אין זה נכון שהעובדים, המתמרדים נגד תכתיב שרירותי זה, אינם מוכנים לסבול. הלוזאי
ומנהלי מלון הילטון ושותפי הלורד רוטשילד היו מוכנים לסבול ולהקריב למען המדינה
כמו הפועל הפשוט דווקא בנמל חיפה. אבל לסבל צריך להיות צדק, ולסבל גם צריך
להיות הגיון. הסובל רוצה וזכאי לדעת כי קרבנו מביא באמת להבראה.

נבונות לקורבן אינה כלאם וביזם, ומאסוכיזם אינו פתרון לשום דבר.

העולם הזה 1502

9 1דו״ח ד בו חרו
(המשך מעמוד )27
של כמה קלפיות ברחבי הארץ.
בפני מי? המפלגות דאגו להכניס לחוק־הבחירות
סעיף, הקובע בפירוש כי לבית!^
המשפט אין שום סמכות בעניין זה. את
* העירעור יש להגיש לכנסת עצמה. הכנסת
מסרה את הטיפול לוועדת־הכנסת (שלנו
אין דריסת־רגל בה) .עתה, שבעה חודשיים
אחרי הבחירות(!) הגישה הוועדה את החלטתה
לאישור הבית.
עירערנו על נוהל זה בתוקף. חוק־הבחי־רות
אומר שהכנסת רשאית לדחות את
העירעור רק אחרי דיון בעירעור״ .על כן
תבענו דיון במליאה.
היו״ר, קדיש לוז, שלל טענה זו. הוא
הזכיר כי הכנסת קבעה תקנון שהעביר את
סמכותה לוזעדת־הכנסת. ענינו שתקנון זה
אינו חוקי — כי תקנון אינו יכול לשנות
חוק מפורש. ויכוח זה התנהל במשך יומיים,
*יי מבלי שהכנסת הרגישה בכך, באמצעות פתקים
ומכתבים.
תבענו — אך לא קיבלנו — את הזכות
לנמק את דעתנו המשפטית מעל הדוכן.

היו״ר רק הכריז כי טענתנו הועברה לודעדת־הפירושים
שתחליט מי צדק. בינתיים אישרה
הכנסת פה אחד וללא דיון את ההחלטה
הדוחה את העירעור, כשרק אני נמנע.
נימקנו מעל הדוכן מדוע נמנענו מהצבעה
זו. לא הסתפקנו בטיעון משפטי־פורמלי:
אכנרי אני סבור, כבוד היושב־ראש,
שזה נוגד גם את רוח החוק. הרי לא
ייתכן שהכנסת, שהיא עצמה מהווה את
הנושא של עירעור מסוג זה, תהיה גם ה תובעת,
גם המחליטה, גם השופטת וגם
הנהנית. זה בוודאי סותר את העקרון של
הפרדת־הרשויות. אם גם מוותרת הכנסת אף
על הדיון במליאה, הרי אין זה נוגד רק
את רוח החוק. זה נוגד גם את הסדר הציבורי
הטוב.
אין פלא שקולנו הבודד היה היחיד שהורם
בכנסת נגד נוהל פסול ואבסורדי זה.

איך דא ר\זיוגז רצעייס?

^ י ״ מקבלת הכנסת החלטות? הדבר
מזעזע אותנו בכל פעם מחדש. השבוע
הושג שיא חדש, בתום הוויכוח על האבטלה.
שר־העבודה ענה, באיחור של כמה שבועות׳
לדיון הארוך על נושא זה שהיה בכנסת.
הוא נשא נאום חינני, בו לא חידש
הרבה( .בין השאר ציין כי משה דיין ויוסף
אלמוגי הביעו בוזיכוח שתי דיעות מנוגדות.
״קשה לי לדעת על איזו מדיניות בכל זאת
ממליצות סיעות האופוזיציה, כאשר חבריהן
מופיעות בדיעות לא רק שונות, אלא מנוגבות•
מבחינה זו מצבן של סיעות מק״י
וסיעת העולם הזה טוב יותר, כי בכל זאת,
כשמדובר בסיעה בת איש אחד, קשה למצוא
את הניגודים.״)
תוך כדי נאומו, התפתח ויכוח קצר בינו
וביני על טיב העבודות היזומות, ועל הצעתנו
להנהיג ביטוח־אבטלה.
יגאל אלון 2שכר של תעסוקה
יזומה מכובד יותר מאשר קיצבה של ביטוח
פאסיבי מפני אבטלה. אין בזה שום פחיתותכבוד,
ידידי חבר־הכנסת אבנרי, אם פועל־תעשיה
או פועל־בניין, שלרוע המזל פוטר
ממקום־עבודתו, ימצא את מחייתו, ולוא גס
באורח זמני, בעבודות־יעור.
בסוף הגישה כל סיעה הצעת״החלטה משלי׳•
אותו רגע נהרו שוב עשרות ח״כים
לאולם, לקראת ההצבעה. הרעש ליד דלת־הכניסה
היה מחריש״אוזניים, ובשום אופן
לא הצלחתי לשמוע את ההצעות.
אנחנו, מצדנו, הצענו החלטה קצרה בת 3
סעיפים, שקראה לתעסוקה מלאה ולביטוח
מפני אבטלה. ביקשתי שתיערך הצבעה על כל
סעיף לחוד. הצעתי שגם לגבי הצעות הסיעות
האחרות תיערך הצבעה על כל סעיף בנפרד
— כי כל אחת מהן הציעה דברים חיוביים,
בצד דברים שהתנגדנו להם.
זה היה גוזל עוד חמש דקות. לכן דחתה
הכנסת את הצעתי, בהרמת־ידיים אוטומטית,
לח״כים הנכבדים לא היתד, סבלנות.
כך נמנעה כל אפשרות שהכנסת תצביע
פה אחד למען עקרונות מסויימים, כגון עק־רון
התעסוקה המלאה. תוך רעש והמולה
הצביעה כל סיעה בעד ההצעה של עצמה.
בזה נגמר הדיון על האבטלה — בנימה
של חוסר־רצינות גמור.

״הוא הומו! הוא ביטל! הוא ביטניק!״
געשה וסערה כל נהריה, היושבת על נהר
געתון.
המפלצת שהחרידה את נהריה היא בסך־
הכל איקא ישראלי, שהגיע לשם כדי
לפתוח את הדיסקוטק הצפוני ביותר של
המדינה. אבל אף נערה מבנות המקום לא
הסכימה לעבוד אצלו כדיסכוהנת, כי בנה־ריר,
לא עושים דברים כאלה.
גם בעפולה לא עושים דברים כאלה, אבל
מותר לעפולאים לעשות את זה בנהריה.
לכן ייבא איקא שתי חתיכות מעפולה: את
גידה ואת מיקי.
חתיכה שלישית, לעומת זאת, באה לכהן
שם ישר מצרפת, כי שם עושים דברים כאלה.
שמה איווט והיא הגיעה ארצה עם
אהובה, אותו הכירה בפונטנבלו שליד
פאריס, אבל הוא נטש אותה בנהריה.
בדיוק אז הכירה את פייר, שגם הוא בא
מפונטנבלו לנהריה. מרוב שמחה נשארה
איתו איווט במקום, כי כבר לא נשארה לה
סיבה לחזור לצרפת, ומיד נהפכה לדיסכווד
נת אצל איקא.
בשבוע הראשון להיווסדו בא איקא לדיסקוטק
שלו, הניצב ליד החוף, ומצא את
השער נעול במנעול עירוני. מסתבר שמן
הדיסקוטק אפשר להיכנס לחוף־הרחצה ה־

עירוני, מבלי לעבור אצל הקופאי. איקא
שבר את המנעול.
אבל בנהריד, לא עושים דברים כאלה.
תוך חמש דקות פשטה השמועה הנוראה:

גילה

דור ז!ו?ן והר נא
מועדון הגרושים המבוקשים של ירושלים
התייתם. אפשר אפילו לומר שהוא התחסל.
הרוח החיה במועדון היה קריין קול-ישראל
היפה, עמק פרי, עד שבאה יפהפיה חל־אביבית,
וחטפה אותו לעיני כל הירושל־

״הוא שבר מנעול עירוני!״ ראש העיר
גרשון טץ הגיע מבוהל, וקהל סקרנים
גדול התאסף לראות את טץ, שבא לראות
את המנעול.
באותה הזדמנות הם ראו מחלקה של חיילים,
שבאה להתרחץ בים, והלכה משם ישר
לאיקא לרקוד שייק וטויסט עם הדיסכוהנת
ועם נופשות .״הם רוקדים בבגדי־ים באמצע
היום!״ נזעקה כל נהריה. אבל הם נב
איווט

א ם נכון ע\...

סופיה()1לט

• נהג מונית מתל־אביב נדהם השבוע
לגלות שהוא נדבק במחלה נפוצה.
הרופא שגילה לו זאת, דרש ממנו למסור
את שמות הנשים איתן קיים יחסים
בשבועות האחרונים. רק אישה אח ת התאימה
להגדרה זו. היתה זו אשת חברה
זוהרת, אישתו של עורך־דין תל־אביבי
ידוע.
הרופא פנה אליה, כפי שהחוק מחייב
אותו, אולם אשת עורך הדין סרבה לבוא
לבדיקה.

כ ש שרה לם זכתה בכינוי סופיה לורן
הישראלית, בגלל דמיונה המדהים לנ״ל,
החליט צה״ל שזהו בזיון הצבא, כי נודע,
סוף־סוף, שחיילות לובשות חזיות.
אחרי שהושיבו אותה בגלל זה ל־ 21 ימי
מעצר, היא מיד הבינה את הרמז, שהצבא

משקיפה ידידתו הדנית, וויפה בראנסין,
עמק מיות. השבוע הוא קנה כרטיס זוגי להצגת
ריצ׳ארד השלישי. הוא היה נרגש מאוד ליד
קופת התיאטרון, כאילו היתד, זאת קופת הרבנות.
אולי
זה מפני שהיא יפה מאוד, צעירה,
עשירה, וממשפחה טובה׳ שבנתה הרבה
בתים בקבלנות, ושאינה סובלת מן המשבר
הכלכלי.
גרוש מבוקש ויפה אחר הוא ו ר די (״היפה״)
כ די ע קו ב, גם הוא איש קול־ישראל.
בזמן האחרון לא רואים אותו יותר:
הוא הולך כל יום לבריכה של מלון
גני־יהודה במכנסיים לבנים׳ קצרים מאוד,
שוחה ומשתזף על הדשא, כשמן המרפסת

העובדת בסאונה של המלון, כפי שתוכלו
לקרוא בכתבת השער.
במשך השנים פרשו מן המועדון רבים
וטובים, כמו אהרון כירן, שהלך להיות
יועץ של אשכול, ועורך־הדין הצעיר והיפה
אכייתר לוין -שעבר לתל־אביב מטעמי
קריירה. מה שמוכיח שוב שהקריירה
מפריעה בחיים.
אבל מי שהכי סובל מההתפוררות הנוראה,
זה דודו חורש, מפעילי המחלקה
הערבית של רפ״י. פעם הוא היה גר קצת
אצל עמק פרי וקצת אצל ורדי בן־יעקוב.
בשעות היום, כשידידיו עבדו, יצא דודו לחוצות
העיר, סיפר לנערות הצעירות שורדי
ועמק הם בעצם בחורים טובים, כי הוא
מכיר אותם מקרוב, וכך הצליח להכיר
היטב גם את הבחורות.
עכשיו אין לו יותר למי להסביר, וגם לא
לאן לחזור בלילה, כי דור חדש של גרושים
מבוקשים, אשר לא ידע את דודו
חורש, נכנם לעמדות שהתפנו.

הפעם הנא לא מספר
האדריכל הנוצץ ד 3סגל, ואשתו האדריכלית־הדיסקוטקאית פרדריקה, התגאו תמיד
בהבנה השוררת ביניהם. הם נהגו לספר אחד לשני את פרטי הפרטים של הרפתקותיהם 1 הרבות.
בזמן האחרון מודאגים ידידיהם הרבים, כי רב אינו מספר לפרדי על הכיבוש האחרון
שלו — יפהפיה גרושה בת .28 פרדריקה הסקרנית מתרגזת הפעם ברצינות.

העולם הזה 1502

הלו באמת, כשנערות איקא התחילו להגיש
בבגדי־ים.
אבל גל השמועות שהחל להתפשט —
שכך די מהר.
אנשים התחילו להתרגל לרעיון שבנהדיה
כבר כן עושים דברים כאלה.

שרה ב״כילו״
לא מעוניין באופן מיוחד שהיא תעשה לו
פירסומת. בפרט שהכבוד הזה עלה לה בהרבה
בריאות.
לכן גמרה לה בשקט את הצבא, ונסעה
אחרי זה בשקט־בשקט לטייל באירופה.
אבל מי שבורח מפני הכבוד — הכבוד
רודף אחריו: יום אחרי שעלתה על האוניה,
נבחרה, בנשף־הריקודים, לסגנית מלכת־ה־אוניה,
וכך היא שוב זוכה לפירטום.
ואם אחת כמו שרה היא רק סגנית־המל־כה׳
מי היא המלכה עצמה?
המלכה היא אמריקאית בשם ס הי, שהיא,
בין השאר, בת חמישים׳ וסבתא ל־הרבה־הרבה
נכדים.

1— 29

קולנוע סרטים ציונות נו סחא מרי ק ה
שנות מאור, יום תופים

נהוד. תל-

אביב;ארצותיהברית) קשר. להיות אדם גדול.
ביחוד אדם גדול מת. אדם גדול נתון לחסדיהם
של אנשים קטנים ואפרוריים, המנסים
לפאר אותו לפי מידותיהם ולפי הטעם,
או חוסר־הטעם, שלהם.

כמה הרכה פראזות מטופשות.

גברים מעדיפים שתו
מוני הטמט 1לנד לא י 1₪זאת !
מטזפי ״ובלון״ הם המעניקים לעורך טיח 1ם מטי
מגינים עליו, מרננים אותו ומקנים לו לחות חיונית.
״£א 2£ 11/57א 0א 6המיוחד״מבטיח טיזוף הדרגתי
לעור רגיט ולטזוף הפנים.
מטזפי רבלוו אינם טמנוניים, הם נספגים בעור נפי
טרק הקרמים היקרים ביותר עטויים להספג.

ס שזפי י 6יו 51ו26 11 חסיו 8של

00111:1גו ר
קוראים המבקשים למסור
לכריכה את גליונות שנת
( 1965 וכן כל שנה אחרת),
יכולים לעשות זאת תוף
שבועיים, באחת משתי הדרכים

• להביאם למשרד המערבת,
רחוב קרליכך ,12 תל
אביב, כימים ד׳ דה׳ כשבוע
בין השעות 4ו* 6אח־רי-הצהריים.

לשלחם כדואר לת״ד
,136 תל-אכיב.
את מחיר הבריכה 8 -
ל״י לכל שנה -יש לשלם
מראש.
המערבת מובנה להשלים
גליונות חסרים, במחיר 120
אגורה לגליון.

קודם־ קיץ
למבוגרים :

בשפות

אנגלית וגרמנית
ומתקדמים

וקורסים

למתחילים

בשפות:

עברית, אנגלית,
צרפתית וגרמנית

לתלמידי בתי־ספר:
עברית, אנגלית, צרפתית
ערכית מ־ .<1 .8 .0עד לכתות
ד, ז׳ ,ח׳ ולכתות ט״ י׳ ,י״א
י״ב דקדוק וחיבור.

\ 101*111

1^ 146

71161*31111*6

801*120118,

£118 • .1111161*.
? 3 8 ,מ 866ת ת11

בדלץ
ת״א. גחלת בנימ־ן 2
טל 56347 .

חיפה. החלוץ 27
טל 69265 .

ג׳ון קנדי היה אחד האנשים הגדולים של
התקופה. כך לפחות סבורים רבים וגדולים.
הוא התעלה מעל לפוליטיקה הקטנה וראה
את העולם בעיניים של מדינאי גדול, ושל
אדם גדול.
האנשים שיצרו את הסרט על חייו לא
הצליחו לתפוס את הגדולה שבו, ויצרו מן
האיש הגדול הזד. את אחד הקיסשים הגדולים
שראתה ההיסטוריה. עוד לפני שהצופה
מספיק לתפוס מה קורה לו, מפציצים אותו
במוסיקה בומבססית, וממלאים את שטח הראייה
שלו בעננים קודרים המכסים את פני
הרקיע.
וכאילו לא די בזה, ממלא לפתע את האולם
קול קודר, ומספר איך שקעה שמש
האנושות, והאביב נדם, כשהנשיא נעלם לתוך
דממת מוזת עמוקה, וכד וכד. קשה
להאמין כמה פראזות מטופשות יכולות להיכנס
לתוך משפם אנגלי אחד.
לאחר המוות מתוארות פעולות חיל השלום
שהקים הנשיא. כל הסרטים הפרימיטיביים
על הציונות ובניית הארץ הם יצירות
פאר לעומת תיאורי עבודתם של המתנדבים,
הקרבתם׳ מסירותם וכל הגיסים והנפלאות
שחוללו.
הקול הפאתטי מודיע פתאום, :״לא יוסיף
עוד הנשיא להקדיש את מרצו וכוחותיו למען
שלום העולם!׳ (אין שוכחים להזכיר,
כמובן, שהנשיא ג׳ונסון ממשיך בזאת, בכל
זאת) ,ושוב חוזרים אל המוות. הארון, מו־סיקת־זוועו;
רעשנית ברקע, הסוסים המלווים.
לאחר
שההלזזייה הסתיימה, מתאר הסרט את
פעולותיו של הנשיא למען החופש. למען
מה שיוצרי הסרט תרגמו לאנסי־קומוניזם
פרוע, בנוסח סרטי הריגול הגזעניים. הנשיא
קנדי, למשל, מדבר על כך שאמריקה רוצה
בשלום׳ ושהתוקפנות מתחילה במוסקבה. והסרט
מראה באותו זמן גדודים סובייטיים
צועדים בסך בנוסח המיצעדים של היטלר.
ואז שוב אומר הקריין :״ושוב לא יובל
הנשיא לדאוג לחופש האדם,״ והמצלמה מצלמת
את ההלווייה מהתחלה. אחרי כל הל־ווייה
יש צילום של תהלוכת ניצחון עם
פרחים, וקריאות הידד, ואחרי כל תהלוכה
עם פרחים בא תיאור זול של גבורות הנשיא,
ואחרי זה באד, פילוסופיה מטופשת
על החופש ושלום העולם, עם צילומי קיטש
של העולם, והשמש השוקעת, ואחרי זה
מגיעה שוב ההלווייה.
צריך לסמל סערה. הרגעים המזעזעים
ביותר של מות הנשיא (שצולמו בזמנו)
,לא הוכנסו בכלל לסרט, ובמקומם
מדבר הקריין על השמש בצהרי היום, על
אומה שהתעודדו־ ,מבלי דעת, ועל הפסל של
לינקולן, שצפה במחזה ללא קול וללא ניע.
וכדי להדגים כמה נורא היה הרגע, מסתובבת
המצלמה לכל הצדדים, קופצת ורוקדת.
זה צריך לסמל סערה.
מרוב תהלוכות והלווייות, אין בסרט אף
פרט אחד על קנדי האמיתי, אם כי גם הצופה
הפשוט ביותר באולם יודע כמה הרבה
חומר יש בסיפור המסעיר של חייו
ומותו.
הדבר היחידי שלא נפגע על־ידי יוצרי הסרט
הם הקטעים הדוקומנטריים. העם המלווה
את ארונו, ז׳קלין ושני ילדי הנשיא,
צילומים של קנדי בשעת הנאומים, ועוד.
אבל יש להניח שהירשנזון, הבמאי, היה
משנה גם את זה, אילו רק יכול היה, ושם
במקום הנשיא הנואם את גרגורי פק הנואם,
ובמקום ז׳קלין קנדי עם ילדיה את אליזבט
טיילור עם ילדיה.

ל מ ען הצופי
מבצע 1י;אמיט (תמר, תל־אביב; צרפת)
קודם כל רודה חנין הנמר יורה במישהו.
אחר־כך הוא על אונייה. כל אנשי האונייה
יורדים להוציא אוראניום מתוך הים.
פתאום קופצים על האונייה הרבה אנשים
והורגים את כולם, רודה חנין, הנמר, נשאר
לבדו.
הוא מגיע משם ליער, ושומע שעומדים
לעשות מהפיכה. פתאום הוא רואה בחורה
ונכנס למיטה שלה, ועוד יותר פתאום הוא־העולם
הזה 1502

בביודסוהר. פתאום אחרי זה הורגים מישהו,
ופתאום הנמר כבר לא בבית־הסוהר.
אחרי זה יש בחורה אחרת, והוא שוב
פעם במיטה שלה, הפעם זוהי מרגרט לי
היפה, ולפני זה הוא בגן־חיות, שמשם עושים
את המהפיכה. זוהי מהפיכה של נאצים.
רואים הרבה חיות.
אחרי המיטה פתאום הוא מגיע לאוטו
ומהאוטו הוא מגיע לנאצים, בסוף, פתאום
הוא לא מת, יעל המסך כתוב המשך יבוא.
זה היה יבול להיות משעשע. מה
קרה כאן? פשוט מאוד: הבמאי קלוד שברול
אולץ לא לוותר על אף מילה מן התסריט
המטופש שניתן לו. ראשית׳ משום
ששחקן הסרט, רוז׳ה הנין, היה גם התם־
ריטן שלו, והוא שמר שלא תיגרע אף מילה
מהיצירה הגאונית שכתב, ושנית, משום שאשתו
של רודה הנין היתה המפיקה של
הסרט, והיא שמרה במשך כל זמן הצילומים
על התסריט כעל בבת־עינה. וכשהסרט

יודעים את השם שלי. הם מתחילים לדעת
שאני קיים. אז באמת, מה יש לי להתלונן?״

צורה ש ד שוטר
השוטר מניו־יורק

(אופיר, תל-אביב;

צרפת) קודם השוטר היה בסן־טרופה. היתד,
שם שמש, ומכוניות, ובחורות, וים, והוא
עשה פרצופים מצחיקים והצחיק את כל העולם,
עד שהמפיקים שלו התעשרו כמו
קודחים.
עכשיו הביאו אותו לניו־יורק כדי שיצי
חיק קצת משם. הוא כזה קטן ומסכן ומלא
פגמים. הוא נמס בפני הממונים עליו, ורודה
בנתונים למרותו. הוא מרגיש את עצמו
נורא חשוב מתחת למדי המשטרה שעליו,
ושומר כל הזמן, בחוסר הצלחה מצחיק,
על הצורה המשטרתית הנאותה שלו.
הוא דומה להמון שוטרים וקצינים וחיילים
וסתם אנשים פשוטים. וכל הצופים אוהבים
אותו. בניו־יורק לא קורים לו אותם הדברים
שקרו לו בסן־טרופה. הוא מתפעל מ־גורדי־ד,שחקים
(המצולמים יפה) ,מתחרה, בחוסר
הצלחה, עם כל השוטרים שהוזמנו
לכנס השוטרים הבינלאומי. נדמה לו שהוא
רואה את הבת שלו בכל פינת רחוב סואן,
והוא באמת רואה אותה, משום שהיא התגנבה
בעקבותיו לניו־יורק. הוא עורך מסע
חיפושים אחרי סטיק צרפתי טוב, ומוצא את
החבר׳ה מסיפור הפרברים, שגונבים את ה־סטיק
שלו. הוא מצעיד את השוטרים שלו,
בשמאל־ימין, בתוך בית־המלון שלו, וכל
שאר הרפתקאותיו הלא הן מסופרות בסרט
עצמו.
לואי דה פינס, השוטר, הוא קומיקאי
מהנה מאוד, וכן גם שאר חבריו. הסרט
שלו סובל מהרבה רגעים איטיים ומעייפים,
ונהנה מהרבה קטעים מבדרים, אבל בדרך
כלל הוא קצת יותר זקן ועייף מקודמו,
בסן־טרופה.

כל 14 יום טיול מיו ח ד לבולגריה דרך יוון ב הפלגה
ב אניו תהמ פו א רו ת ״אולימפיה״ ו״אנה מריה״ מ חי פ ה
לפיר אוס 6 .ימי שהייה ביוון כולל פנ סיון מלא,
טיולי ם בעיר, בי קו רי ם במועדוני לילה ונסי ע ה
לבולגריה ב או טו בו ס הלוך ושוב. טיולי ם של 30 יו ם
ושל 45 יו ם עט אפ שרות בחירתת אריך ה חז ר ה
על ידי הנוסע. ה מ חי ר כולל מ סי ם ו אג רו ת:

5 9 8ל־י

טייל ברחבי בולגריה בעזרת חב׳ ״אוניברס״ ה עו סקת
מזה 8שנים בארגון וסידור ה טיו לי ם לבולגריה.
השתמש בק שרים ה טו בי ם שלנו כדי ל הנו ת מ טיול
מעניין, מב תי מלון טובים וממחיי־ים שרק אנ חנו
יכולים להשיג לך.

״ אוניבר 7ז ״
חברהל תיי רו ת ו הובל הבע־ מ

רמב״ם

תל־אביב:

רחוב

חיפה :

דרך העצמ או ת 88

כשהמ טו ס עו ד היה אווירון
אנשים מופלאים במכונות מעופפות
(פאר, תל־אביב; ארצות־הברית) גפ
מארגרט

עוד פעם במיטה

הסתיים, היא אפילו הואילה לומר בצער:
״כל כך חבל ששברול ואני לא יכולנו
להסריט את כל מה שרודה הנין כתב. זה
היה יכול להיות סרט הרבה יותר משעשע.״
רק זה היה חסר.
קלוד שברול ניסה, על כן, לשמור את
התסריט בשלמותו ויחד עם זה להתעלם
ממנו ולתת בתוכו דברים משלו. הוא הצליח
להכניס לסרט הברקות מיוחדות, לתת
בו איזו אודירה, אבל לא עשר, ממנו מה
שאיננו, כלומר, סרט בלתי אידיוטי.
תנועה כאולם. מדוע צריך שברול,
אחד מגדולי הבמאים בצרפת, לביים סרטים
כל כך ירודים? הוא עצמו עונה על כך,:
״עם הטימטום הזה, הנמר, אני אעשה
שישים אלף לשבוע — מה יש לי להתאונן?
״הנה, עין הרשע שלי, האגדה הנפלאה הזאת,
ירדה אחרי השבוע הראשון. למה?
בגלל שאף צופה אחד לא הגיע לאולם. אפילו
לא אחד. רק שתי הסדרניות שסרגו שם
גרביים. נקודה. זה הכל.
״כשדן־קלוד גודאר הציג את הקרביניי־ריס,
היו לו בכל־זאת איזה חמישה־שישה
צופים, שנכנסו במיקרה. טוב. שלושה הסתלקו
כעבור עשר דקות. אבל אחד אתר
הגיע במקומם. היתד, אצלו לפחות תנועה
באולם. אנשים נכנסו ויצאו. אצלי לא כלום.
אפילו לא אחד.
״לכן עשיתי את הנמר ואת מארי שאנטל.
עבור הקהל. שלושה סרטים — שלוש הצלחות.
אמרתי לעצמי: אני אעשה שלושה
ואחרי זה יהיה לי במה לקנות לעצמי איזה
סרט. איזה משהו קטן.
״הנה, עכשיו חזרתי מארוחת ערב אצל
מפיצים. הם מטלפנים אלי, כן, בחיי. הם
העולם הזה 1502

ני כמה שבועות הקיפו בקולנוע פאר את
העולם של תחילת המאה במכוניות של
תחילת המאה. עכשיו חוצים שם את תעלת
לודמאנש באווירונים של אותה תקופה.
אם ה מיווץ הגדול היה קצת משעשע, קצת
מצחיק, קצת כבד וקצת משעמם, הרי האנשים
המופלאים הוא אותו הדבר. רק בסדר
הפוך. זהו סרט על ארבעה־עשר טייסים,
מארבע־עשרה ארצות, כל אחד נושא על
עצמו את האופי של ארצו כפי שהוא מתואר
בספרי התיירות, וכולם חוצים, איש־איש
בדרכו שלו, את התעלה.
המטוסים של התקופה היו ציוריים, יפים
להפליא, והם משוחזרים בצורה מבדרת, נפלאה.
התאונות האוויריות מצולמות בצורה
נחמדה, הגרמנים מצחיקים והמריבות שלהם
עם הצרפתים מהנות. הטיסה מעל הים יפה,
והתחרות די מעניינת, אבל כל זה לא די
מטורף, לא די מצחיק, ולא די מותח כדי
למלא סרט המבוסס רק על שלושת הדברים
הללו. חוץ מזה שרה מיילס נהדרת.

הצגת בכורה
ארצית

תדריך
* קרן אור כאפלה

(אלנבי, תל-

אביב) סידני פואטייה מציל את אן בנקרופט
מהתאבדות, על־ידי שיחת טלפון ארוכה מדי,
המנוהלת בין שניהם, בחצי השעה האחרונה
של חייה.
+ +אמריקהלא ] (מקסים, תל־אביב)

סאטירה חריפה מאוד על מיסחור החיים והמוות
באמריקה.
יהודית (צפון, תל״אביב;

אוריון,

ירו׳שלים) סופיה לורן כפליטה יהודיה מגלה
את הקיבוץ ואת מלחמת השיחרור של הבחורים
הישראליים האמיצים כפי שהם נראים
בעיני יצרני הסרט שלה.

מנוחת הלוחם

(אורלי,

חיפה)

התוצאה של מה שעשה רודה ואדים לספרה
הנפלא של כריסטיאן רושפור. מעציב.

* יסורים ואכסטזה

(תל-אביב, תל-

אביב; רון, חיפה) מיכלאנג׳לו הופך לאדם
עליון בסרט שטחי, אך עשוי היטב, על
ארבע משנות חייו.
* התגמול (אורנע, ירישלים) המדבר
הרחב, היבש, ואנשים רודפי בצע המתרוצצים
בתוכו, הפעם בעיניו של סרג׳ בורגינ־יון.
מאכזב.

וייוה מאריה

(הבירה, ירושלים)

שתי אלילות הקולנוע הצרפתי מבצעות ריקודים
ומהפכות בקסם שאין דומה לו.

דיזיוו־וו -ר17 בד*ו־ 1ד 1הסר טי ס
.רזדן ז־ידיו־ן ר־.ר* 3ן׳
19111171,־ נ 1ם ן 113־07311319, ״191

הו±ווכ 1ו־בז־ניו
יו ד דן
* 1£א א 0 4א 1 6 6 £

אאסץ

הסרט וזרגז־יו! * 71 רז 111 דג1־1בטור!

דיו*! דהכ׳ינס־בעת
ובעונה אהת

,אופיר
תל־אכיב

חיפה

המפיץ ״סביון״ פילם

בצבעיםוב סייננזי סרן ו ב!.

כ״ז פיון תשכ״ו15.6.19)16 ,

המחיר 1 2 0אג׳

״ 0,11 חדש ב מי תי ש י מלו! ירושרמי