גליון 1514 מתאריך 7 בספטמבר 1966

עוגה 29

כ״ב אלול תעוכ״ו7.9.1966 ,

הסחיר 120 אג׳

$1)82י י; *

הסנסציה הפוליטי!11

שד השנה

איש השנה תשי״א

איש השנה תשי״ב

איש השנה תשי״ג

העולה תחדש

מבקר הסוכנות שמוראק

יועץ משפסי. צהן .

עסקן־השואה. קסטנד

איש השנה תשט״ו
פרקליט תמיר

איש השנה תשט״ז

איש השנה תשי״ז

נשיא מצרים עבד אל־נאצר

מצביא סיני דיין

איש השנה תשי״ח

איש השנה תשי״ט

איש השנה תש״ד

סופרת דיי!

רכז השואה אייכמן

איש השנה תשכ״ב

איש השנה תשכ״ג

איש השנה תשי״ד

חתן התנ״ן חכם

העבר־נא לנגד עיניך את מאורעות השנה,
עד כמה שאתה זוכר אותם.
האם אחד מהם חשוב יותר מכל האחרים?
האם אחד מהם הוא כל כך חשוב עד כי
האיש המסמל אותו הוא איש־השנה תשכ״ו?
בחר לך את איש־השנה שלך ובשבוע הבא
תוכל להיווכח אם בחירתך הפרטית זהה עם
בחירת עורכי העולם הזה.
בחירת איש־השנה של העולם הזה הפכה
זה מכבר למסורת 15 .פעם כבר נעשתה
בחירה זו — בלי מורא, בלי משוא פנים.
15 תמונות השער, מעשי ידי אמנים מצטיינים,
מהוות תמצית ההיסטוריה של המדינה.

קורבן סובלן

מתפטר בן־גוריון

איש השנה תשכ״א
מודח לבון

איש השנה תשכ״ד

איש השנה תשכ״ה

יורש אשכול

מפלג־מפא״י בן־גוריון
העולם הזה 1514

שפתו ] ׳

הגיעו
1ץ*יו ב 1רי דן 1ז!

הלו ק ר טי ס גאה להציג אתה סנ ס צי ה
ה א חרונ ה בעולם היופי

5 +שק £א 0ז?0וק
לבחירתך -בשגי סוגים:

7כלי ם ב אריז הנאה ושימושית (עם הו ר או ת בכ מ ה שפות)

26 -ל״י בלבד.

המערכת כוללת: בקבוק עם פיית־גומי מעולה, להגשת חלב ומיצים לתינוק; בקבוק עם פקק
הרמטי ופיית־גומי, להגשת דייסות לתינוק ; סיר 3/4ל׳ לבישול, עם מיכסה המשמש כמחבת ;
דיסקוס מיוחד למניעת גלישת-החלב; קערית קטנה לבישול ולהגשת המזון לתינוק; כלי
בעל מיכסה הנסגר הרמטית — לבישול ביצה בתוכו, כשתהליך הבישול נראה לעין; את התינוק
מאכילים מתוך הכלי הסטרילי, כשהביצה נשארת חמימה כל הזמן.

ולהכנת ארוחה שכולה הנאה — קלחת
^1ס^ 32 הו? ,בשלושה גדלים שונים, עם ידית
מתפרקת.
הקלחת משמשת לבישול ישר על האש ולאחר הבישול
אין צורך בהעברת האוכל מכלי לכלי — את הקלחת
מכניסים ישר לפריג׳ידר או מגישים לשולחן.
ואם ברצונך לחסוך מקום בפריג׳ידר או בארון

סובבי את הבורג, הרימי את הידית, והרי לך קערית
נאה ונוחה.

העולם הזה 1514

מכתבים
איש השנה

כל שנה, בבואי לבחור באיש השנה, אני
מצטברח: אין אנשים חדשים, המבשרים רעיונות
חדשים.
השנה, בניגוד לקודמותיה, היתד, לי בחירה
קלה: העורך המסדים.

ראובן אפשטין,

ירושלים

איש השנה חייב להיות גם איש הכלכלה.
הבחירה היא בין שניים: לוי אשכול ופינחס
ספיר.

אסתר גורלי,

חיפה

עתונאי השנה — משה דיין!
ח״כ השנה — אורי אבנרי!
אשת השנה — אבישג שגב !
האיש שהשפיע פחות מכולם על אירועי
השנה — לוי אשכול.

קובי סמדר,

פתח־תקווה

איש המרחב — טייס המיג העיראקי או
המהפכן האלג׳ירי עבד־אל־ראזק עבד־אל־קאדר.

מתתיהו
כהן,
ברבה מסויימת

תל־אביב

לח״כ אורי אבנרי, ולאנשי השבועון ה־מסויים:
שנה טובה, שנת פעילות ציבורית
ענפה ומשגשגת.

אסתר צוקרמן,

בת-ים

לצוות העולם הזה — שנה טובה ממרחקים.

רמי,
דויד וחיים,
המשוטטים באירופה

ברכותי לשנה החדשה: המשיכו במאבק-
כם, מבלי להיטמע באיסטבלישמנט.

אביגדור קורט,

הרצליה

תיקון הבתיב העברי
בהעולם הזה ( )1512 פורסמה דוגמה של
הכתיב העברי החדש, הנראית לי כשיטת־כתיב
מסובכת ביותר. הרי בתיקון מדובר,
ולא בחידוש בלתי־מציאותי. כלומר: קיים
צורך להמציא שיטה המקלה על הכתיבה
והקריאה כאחת, ואם כן, מה תיקן החכם
בתקנתו?
כמורה ותיק להנחלת הלשון למבוגרים,
המתנסה השכם והערב בקשיים המרובים
בהקניית הלשון והכתיב, הוצאתי חוברת
בשם ״הצעות לתיקון הכתיב העברי״.
האקדמיה ללשון העברית תדון בהצעותי
באחד ממושביה הבאים.
והרי סימני שיטתי:
הסימן א ! במקום התנועות

התנועה

התנועות

התנועה

אוי

אי א אי אוי

י, את מילות ההימנון הלאומי נוכל
לכתוב כלהלן:

עוד לוא א1בדה תיקעת4ט־,
ועתיקעה געת שנות א1לפ1יים,
ליהיות ע1ם חופשי ם ערצו־נז,
א3ר3ץ צי יו ן ויירו-ש1ל1יים.
אורי בן־חכיב,

אםבמכנסים או בחול צה
תמיד רא שונים ב או פנה
האריג
101611 הסגנון והאיכות

רמת־יצחק

הפנים האמיתיות
בשבוע חגיגות מישבנה החדש של הכנסת
נזכור את דבריו של פרקינסון :״רק מוסדות
העומדים על סף התמוטטות, מגיעים
לשלימות המיבנה המתוכנן.״
כיום אנו יודעים מה פניה האמיתיים
של הכנסת:
כנסת שחבריה אינם באים לעבודה!
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 1514

החולצה והמ כנ סי ם המלהיבים כל גבר ואשה

״ ^ 0 1 0 1 6״ 6ז כ1ו־ז

^ 8 0 1 /6 5 1זס} )(ז10 זז 30( 6ז י

- 869

מכתבים
(המשן מעמוד )5

כנסת שחבריה מעמידים את דבר מפלגתם
מעל מצפונם האישי;
כנסת המחוקקת חוקים אנטי־דימוקראטיים.
הבניין החדש לא יחפה על מעשיה ומחדליה,
אדרבה, כל פעם שנתבונן במישכן
החדש נזכור את דבריו של פרקינסון.

נתן כץ,

תקווה נכזבת

חיפה

ברצוני לעורר את תשומת־ליבכם לתופעה
החוזרת ונשנית מדי שנה בשנה. הכוונה
היא לכל אותם בתי־ספר מפוקפקים, המודיעים
ברבים על הרשמה לקורסים שונים
(פקידות, מיסחר ו־הנהלת־חשבונות)
,המבטיחים
הבטחות
עד לב השמיים בכל
מה שנוגע להשגת
עבודה לאחר הלימודים,
והגובים מדי
חודש בחודשו שכר
לימוד כבד, הרווי עמל
רב ותקווה גדולה.
נתנסיתי בכך, והאמנתי
ברוב תמימותי
לכל ההבטחות.
חשבתי כי אשיג
עבודה, לאחר גמך
הלימודים, וכי אוכל באמצעותה להמשיך
בלימודים אקדמאיים. והנה, את הלימודים
גמרתי, עבודה לא מצאתי, ועל התוכנית
ללימוד באוניברסיטה נאלצתי בינתיים לוותר.
יתכן כי חסרה לי פרוטקציה, ויתכן כי
אין לי קשרים אישיים מתאימים.
אך מצב זה מעורר כמה שאלות: מה
בקשר לכל הדיבורים היפים של ראש־הממשלה
על הצורך בכוחות אקדמאים? על
האיכות שתעמוד לנו־ בבוא היום נגד
הכמות של שכנינו? מי שם עין על כל
בתי־הספר האלה, המבטיחים הבטחות ללא
כיסוי? למה ישנם צעירים כמוני, שלא
מאפשרים להם ללמוד ולהתקדם?
יפה

כהן, פתח־תקווה

שיכנוע, איום והכטהה
בכתבתכם אודות השיחרור מצה״ל באמצעי
מירמה (העולם הזה ז 51י) ,הוזכר
הסדר, לפיו אפשר להמיר שירות צבאי
בשרות אזרחי. האמת היא, כי בישראל אין
שום חוק או תקנה ביחס לסרבני־מלחמה
מטעמי מצפון.
סרבני־המלחמה היודעים את הכתובת, פונים
לפקיד מסויים במשרד־הבטחון, המנסה
לשכנעם להתגייס, לפעמים מאיים עליהם,
ובמיקרים הנראים לו הוא מאשר להם
שירות אזרחי.
במיקרים אחרים, הכל לפי ראות עיניו,
נקבע עבורם הסדר לשירות רפואי במיסגרת
צה״ל. מנסיוני אני יודע, כי הסדר זה אינו
מתבצע, וההבטחות אינן מתקיימות.
רצוי היה, לכן, שתפעלו למען הסדר
חוקי, שרוב סרבני־המלחמה היו מקבלים
אותו ברצון. דומני שהגיע הזמן בו יחדלו
להתייחם אל סרבני־המלחמה כאל פושעים
או משתמטים.

גדעון גירון פרוידנמל,
דתיות כוזבת

למבוגרים :
אנגלית -גרמנית
בשפות
ן>^ £118^ 10א 00
עברית, אנגלית, גרמנית,
צרפתית

לתלמידי בתי הספר :
עד לכתות
אנגלית מ־ס 8,
ו׳ ,ד, ח׳ ולכתות ט׳ ,י׳ ,י״א, י״ב
ס 1מ ^ 0ג £ם ^ 1ו, א 120מ 0מ

ירושלים

כצעיר ישראלי בעל מצפון, הריני מביע
בקול את מחאתי נגד השיטה המאפשרת
לרבנים לשחרר
בנות משירות ב־צה״ל,
ללא בדיקה
יסודית ושיטתית.
מי שנותן אישורים
כוזבים על דתיותה
של בת זו או אחרת
— חייב בדין.

ניסן גוטמנוכיץ,
ירושלים

אמת מסוריה
ומארץ־ישראל

גוטמנוביץ

הלקח מפרשת המיג
הסורי בכינרת: לפעמים גם להודעות
הסוריות אפשר להאמין.
או, במילים אחרות: לא תמיד מהוות
הודעותינו דוגמה לאמת צרופה.

משה כרקוכיץ,
קריעת השרשרת

נצרת־עילית

מזועזע מנסיבות מותו של הפסל דויד
פלומבו, ומצטער כי עד עתה לא הציע

העולם הזה 15:4

מישהו מן הקוראים דרך נאותה כדי להנציח
את שמו.
הצעתי: להקים אנדרטה לזכרו, שתסמל,
יחד עם זאת, את המאבק למען השיחרור מן
הכפייה הדתית. רצוי שהיא תוקם במקום
בו נפצע הפסל, ליד השרשרת הקטלנית
בדרך אל הר־ציון, וכדאי שהיא תדגים
אדם הקורע מעל ידיו את השרשרת הרצי
חנית־כפייתית.
הייתי מוכן לעבוד על אנדרטה כזו בעצמי׳
אך אין בידי אמצעים מתאימים. אהיה
מוכן לעבוד ולסייע לכל פסל שיקה על
עצמו את מלאכת האנדרטה.

עמוס גרוכץ,

עמ>ת
ז *ז דנ ע ם
בזידן ־ ס ו ־

תל-אביב

בלי לאומיות, בלי ריבונות

פ־מדום־ נאד^

מעולם לא השמדנו, אנו החתולים, את
בני מיננו, לפחות לא בצורה המונית. מעולם
לא ניהלנו מלחמות רצחניות, על פני תבל
ומלואה. מעולם לא נישלה קבוצת חתולים
אחת את רעותה משטח מחיה מסויים, והפכה
אותה לעדת פליטים חסרי־בית. מעולם
לא השקענו את כל מרצנו בפיתוח נשק
קטלני.
אנו גם לא צבועים כמוכם. אין לנו את
עשרת הדיברות. אין לנו את אמנת ג׳נבה.

0 1 1 0 1

א רו חו ת נפל או ת, משק או ת מרניני ם -ו מ שפח ה מ או שרת..
״קנווד שף״ לש כל בצק (גם בצק שמרים) לעוגה פריכה
וטעימה ; ״קנווד שף״ מערבל ומקציף בפעולה סיבובית כפולה ;
הוא חותל ירקות בגדלים שונים, מקצץ, מרסק ומקלף —
מתפוחי־אדמה עד אפונים; ״קנווד שף״ סוחט מיץ מהדרים
והופך גזר למיץ מרווה: הוא פותח קופסאות וטוחן קפה:
הופך פירות וירקות למזון לתינוקך; טוחן בשר ודגים
ומסנן פירות לריבות ולפתנים — ועושה הכל במהירות.

מימי הדינגז י
אין לנו את מגילת הזכויות של האו״ם.
אין לנו חתולים עניים וחתולים עשירים.
אין לנו חתולים לבנים וחתולים שחורים
(יש, כמובן, חתולים מצבעים שונים — אני
למשל ג׳ינג׳י — אך אין אצלנו הבדלי גזע).
אין לנו לאומיות חתולית ואין לנו ריבונות
חתולית. אין לנו פאטריוטיזם חתולי, מהסוג
הדומה לזה שלכם, הגורם רדיפה, עד כדי
השמדה, של כל מי שאינו משתייך אליו.
אם כך, מה זכותכם לחיים על פני כדור
הארץ עולה על זו שלנו?
מימי הג׳ינג׳י, בתחום
השיפוט של עירית תל־אביב

נוחיות בביבר
מה בעצם עושה מרדכי נמיר — ראש
העיר העברית הראשונה?
מי מפקח על מחירי המסעדות? מי
אחראי על הנקיון ברחובות? למה יש הרבה
חולדות? מה עושים נגד השלוליות הגדולות?
למה אין משתנה ציבורית בכיכר
דיזנגוף? למה? למה? למה?

אלי לוי,

ארוחות נפלאות, משפחה מאושרת —
וכל זאת בתנועה קלה של אצבעותיך.

להבנת מיץ ׳רקוח לטחיות קפה וקיצוץ ׳וקוח לפתיחת קופסאות
ל ב 1דית, אחריות 11-11־ 11־- 1

מיץ הדרים לטחינת בווו

^ ^ 1 ^ 1 1ד־ו־ז־ ד^בונס! ווטר*.ו 93ו 62ר!*-יו

תל־אביב

הידוק החגורה הבזכזני
למה לא השמיע העולם הזה אפילו מילת
ביקורת אחת על הביזבוז הרב שהתלווה
לחגיגות מישכנד. החדש של הכנסת? האם
בגלל שח״כ אורי אבנרי הוזמן לחגיגות?
נידמה לי שאין זה יאה למדינה כישראל,
הקוראת לאזרחיה להדק את החגורה, לחגוג
את המאורע הלאומי בהדר כזה. שום אורח
לא היה נפגע מכך, אילו הטכס היה צנוע
יותר.
יחל

ככלי, רמת־גן

טעות לעולם צודקת
מאז שקיבל את האזרחות הגרמנית, בש
נ ת , 19 5 00 ויתר על תואר האצולה
״פוך (מעריב).

חנה ס ,.פתח־תקווה

זבות קדימה במדור זה תינתן
למבתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הזו! 1514

בימים מסוימים השתחררי
מאי נעימות בעזרת טמפוני
דיאג ה

111111111111111111111111111111

המפיצים: חב׳ נורית בע״נו

(ס וד י, לאשהבלבד )

אנטומיה

של אהבה

מורה דרך מפורט לאשה הצעירה האומרת ״כן״׳
בדרכי האהבה ובמבוביה.
כיצד לפגוש יותר גברים, וגברים יותר מעניינים !
כיצד לנהוג בעולמם! מהי ״נשיות״ וכיצד
להגבירה! כיצד ללכוד את הגבר, אשר עליו
״שמת עין״! מהם הטיפוסים השונים של
גברים — ואיך לנהוג בכל אחד מהם! פיצד
לגמור ״רומאן״ בלתי רצוי!
בספר זה תמצאי תשובה למאות שאלות המציקות
לך מדי יום ביומו. הספר יעשה אותך
נשית יותר, בטוחה יותר בעצמך, מבוקשת יותר.
( 2.80ל״י)

-המתנה ה מתאימה לגבר!

כ ל ^גהר

בג ב ר

לאחר הגילוח ה תז מעט *ע 61ע *טס* 8ט108 81
ו שים לב מהמתרחשבמ שך היו ם !
אל תופתע מהרגשה פתאו מית של ב טחון עצמי
תהיה אדון לכל מצב, ואל תופת עבאשר נערה ב או טובוס או במעלית ת שתדל להמצא בקרבתך.
אחרי הכל* ,ע 81ע *טס* 8ט 106 81 לא רק מרענן א ת עור פניך
אלא גם מרכך, מחייה ונותן לו גוון מיוחד.
8ט 108 81 החריף והענוג, ממריץ אך לא מגרה א ת העור.
ה תחל מדי בוקר ...או ערב ...ב הנ אתאמת זו,
ה מעניקה לד הרגשת טיפוח נפלאה
היא ת הנ ה כ שם שגם אתה תהנה.
נסה מחר בבוקר *ע 81ע *טס* 8ט 108 81 ותובח בעצמך1
8ט108 81

תוצר ת וי לי אמס

העולם הזה 1514

במרחב
נוצרים

מוות ד א חי ם

שלושה אנשים הועלו ביום שני שעבר
לגרדום בקאהיר — והעולם המוסלמי לא
חדל עדיין לדבר עליהם. השלושה היו סייד
קוטב, מוחמד יוסף הוואש ועבד אל־פתאח
איסמעיל — ראש האירגון הטרוריסטי החשאי
של האחים המוסלמים. לפי פסק־הדין
של בית־המשפט המיוחד שדן אותם, הם
תיכננו לרצוח עשרות מנהיגים מצריים —
ובראשם גמאל עבד־אל־נאצר — כדי לתפוס
את השלטון. במקום הרפובליקה הסוציאליסטית,
התכוונו להכריז על מדינה תיאר
קראטית, בה ימלא הקוראן את מקום החוקה.
האמנם
תיבננו את גל הרציחות ואת ההפיכה,
או שמא הלביש עליהם עבד־אל־נאצר
את האשמה הזוי
העדויות שהוצגו בבית־המשפט אינן משאירות
כל ספק, כי אמנם נרקם קשר עצום.
אבל לא רק עדויות אלה מדברות; גם עבר
האירגון שלהם מעיד נגד האחים. כי שליחי
האירגון רצחו ראשי
ממשלות, שרים ומפקדי
משטרה במצרים
של פארוק״ פעמיים
אף גיסו לרצוח
את עבד־אל־נאצר.

הקצינים
והאחים.
מייסד האי־

רגון היה גבר רחב־גרם,
בעל פנים חיוורים
שרצועת־זקן
פרועה עיטרה אואל־גנא

חסן אל־בנא נולד
ב־ 1910 ונרצח
ב־ .1949 מעולם לא נודע מי הרג אותו,
מיריית אקדח, בלב קאהיר. לפי כל הסימנים,
היו אלה אנשי הבולשת הפוליטית,
שנקמו את רצח ראש ממשלת מצרים, נו־קראשי
באשא, ששה שבועות קודם לכן.
אל־בנא, אחד הנואמים המהפנטים והמבריקים
ביותר שידעה מצרים מעודה, הקים
את האירגון החשאי בהיותו מורה
מתחיל באיסמעיליה, ב־ .1927 הוא היה
קנאי שלמד את הקוראן בעל פה, ושבגיל
ההתבגרות היה מבלה את לילותיו בבית־הקברות,
כשהוא שוכב בקבר רענן וחולם
על המוות וגן־העדן.
הוא קרא לבני ארצו להתקומם נגד האנגלים,
נגד מינהגי הזרים, ונגד מנהיגיהם
שסרו משבילי הקוראן. אירגונו התפתח
במהירות. אבל בצד האירגון הגלוי שהטיף
למדינה דתית, יסד אירגון מחתרתי, שנשבע
לכבוש את השלטון בטרור. בימי מלחמת
העולם השניה בא חסן אל־בנא במגע עם
אירגון מחתרת אחר: הקצינים החופשיים,
בראשותו של צעיר בשם גמאל עבד־אל־נאצר.
עבד־אל־נאצר
אף הציע לו, בפברואר
, 1942 לאחד את יחידות הקומאנדו של האחים
עם יחידות הקצינים החופשיים והמשטרה,
ולתקוף את הצבא הבריטי מן
העורף, בשעה שצבאות רומל מסתערים
ממערב .״כך,״ אמר אז עבד־אל־נאצר,
״ייחתם גורל האימפריה הבריטית.״ תשובת
אל־בנא (״אני מתפלל להצלחתכם!״) הכשילה
את התוכנית.
הזרן ן שנזרן ן. שתי הקבוצות פעלו
מדי פעם ביחד, בייחוד בקרבות נגד האנגלים
באזור תעלת סואץ. אולם היו אלה
הקצינים החופשיים שתפסו את השלטון ב־
.1952 האחים היססו תחילה, אך החליטו
לתמוך במישטר החדש, מתוך אמונה כי
יהיה זה מישטר ימני, הנתון להשפעתם של
אותם קצינים הנימנים על אירגון האחים

הדו שס ג ס זו ד
תרכיז הדרים עשיר בויטמיגים, ההופך למשקה בריא ומרענן.
הדר נמס נסדר, המיוצר לפי הסכם ידע עם נורווגיה, הוא תרכח המכיל תפוזים, המספק
לגוף את כמות ויטמין 0לה הוא זקוק. נסדר בריא כי ייצורו נעשה בהשגחה מעבדתית
קבועה. נסדר קל להכנה 2 -כפיות נסדר בכוס מים או סודה הופכות למשקה תפחים
טעים, תוסס ומרענן. נסדר חסכוני -בקופסה אחת 28 כפיות הדר נמס ההופכות ל14-
כוסות משקה מרווה. נסדר חוסר מקום וחוסר טירחה -קופסה קטנה של נסדר חוסכת סחיבת
בקבוקים רבים מן המכולת ובחזרה ומקום אחסנה במקרר.

משקה נהדר מפרי הדו
נסד ר מיו צרע״י ״ארז־׳ ב ע״ני, ק בו ץ ארז.

המשרדבתל ־ א בי ב: ר חוב ז׳ בו טינ ס קי , 147ט ל פון .440915

ת מ רו קי ״שרק״ —
בשימוש נר חב בארץ
חברת ״שרק״ ,אחת מן
הגדולות באירופה בייצור
תמרוקים, משווקת את מוצריה
בארץ בהצלחה ניכרת.
השיווק הנסיוני שהוכיח את
עצמו, כלל, בשלב ראשיו, חלב מוצרים :
שלושה
פנים — המכיל חומר טבעי
להזנת העור מתותו סוג
המצוי בעור באופן טבעי, מ י
פנים — המצטיינים בחדירה
עמוקה לנקבוביות ומשלימים
בכך את פעולת חלב
הפנים, טוניק — הגורם
להתחדשות תאי העור באמצעות
הורמונים צמחיים אותם
הוא מכיל.

המוסלמים.

אלא שעבד־אל־נאצר היה מוכן לתת לאחים
הכל — פרט לשלטון. ומנקודה זו התפתחה
איבה, שהביאה לשני נסיונות־רצח,
לפירוק האירגון, ולהקמתו מחדש במחתרת.
ההוצאה להורג של השבוע נועדה לערוף
את ראש האירגון.
לבנין שוק ה ת ענו גו ת
עתונים אחדים קראו לה ״קדיסטץ קילר
של לבנון״ ,אחרים הדביקו לה את הכינוי
״מלכת־המין״ .התובע הכללי הצהיר :״זאת
לא אשה, זאת בת־השטן — או אולי אשתו
הנואפת!״
סמירה שודיירי ( )27 היא יפהפיה שהורתו

העזלס הזה 1514

(המשך בעמוד ) 10

* ־וכז * ז 0 0

השעו! בעל 40ה פר סי ם הרא שוני ם
באובזרבטוריון של

לאחר הצלחת מוצרים אלה,
המעידה על טיבם ואיכותם
של תמרוקי ״שרק״ ,יש בדעת
החברה להרחיב א ת מעגל
השיווק, ולייבא לארץ שורה
שלמה של תכשירי יופי —
לנשים ולגברים.

במרחב
(המשך מעמוד )9
לבוחר בטוב ביותר:

שיער ומפותחת במקומות הנכונים. עיניה
— אם לצטט שוב את התובע הכללי של
לבנון — ״עמוקות כמו באר שבתחתיתה
הגיהינום.״
מעל לכל, ממירה היתר. היפהפיה מספר
1ברשת מסועפת, שסיפקה לחברה הגבוהה
של ביירות את התענוגות האסורים.
בשתי דירות נפרדות. בראש הרשת
עמד גבר שהתמחה בכל סוגי התענוגות
האלה. חביב לוטף־אללה ( )45 הוא בן לאחת
ממשפחות האצולה של מצרים. לפני מהפכת
הקצינים החופשיים היה באשא, בעל מיליונים,
חובב נשים יפות ובילויים יקרים.
אחרי המהפכה גלה לביירות.

שם פגש אתקילר שדיאק, המבוגרת
ממנו בשנתיים, ומלכתו הבלתי־מוערערת
של שוק סרסורי־המין בביירות. היא סיפקה
נערות לשייכים המידבריים, המבזבזים את
כספי־הנפט בביירות. הבאשא הגולה ביקש
ממנה נערה גם בשבילו.
מלקוח הפך לוטף־אללה לשותף. הוא
שיכלל את שיטותיה של מאדאם קילר, הפך

אשת־תענוגות שודיירי
המין והחברה הגבוהה

1£או 7בחירת הצעירים והצעירים ברוחם.
קינג־סייז פילטר מתערובת אמרי קאית
— סיגרית האיכות החדישה של
״דובק״ ,מיוצרת מהמעולים שבזני הטבק
ונתונה בקופסת ״מכסובב״ הדורה.

בחר ב טוב בטתר ־ ע שו

את הטלפון למכשיר־עבודה עיקרי. השניים
חדרו לחוגים הגבוהים ביותר של החברה
הביירותית, גייסו כוכבי־קולנוע, אמניות ו־נערות־זוהר
לרשתם. הם גם היו מוכנים
לספק גברים לאלמנות אומללות, או לנשים
שבעליהן היו עסוקים מחוץ לבית. התפארה
קליר, אחרי שהרשת נתגלתה. :מה אתם
רוצים? סיפקנו צורך חיוני של החברה.
הרבה פעמים היינו מספקים אושר לבעל
ולאשתו בלילה אחד. בשתי דירות, כמובן.״
רק התובע בעם. ברשת הזאת היתד,
סמירה שודיירי הכוכב. היא לא נפגשה עם
לקוחות בדירות אלמוניות, אלא היתד. גברת
בזכות עצמה. זרים רמי־מעלה הוצגו לפניה
כאילו הוצגו לפני מלכה, והיא העמידה
לרשותם את הווילה שלה לאירוח אנשי־עסקים
ומדינאים. שרים הכירו אותה היטב,
מדינאים היו ידידיה האינטימיים. העתונות
הביירותית מלאה תמונותיה.
העניין התפוצץ, כאשר בעל קנאי גילה
שאשתו היפהפיה היתד, שייכת לרשת התענוגות.
הוא עקב אחריה, תפס אותה עם
לקוח. פרצה קטטה, והמשטרה נאלצה להתערב.

ביירות הרשמית ניסתה לעבור על
העניין בשקט, להתייחס לפרשה כאילו
נגעה בכמה פרוצות עלובות. רק התובע
הכללי התעקש להשמיע הצהרות מפוצצות,
ולחשוף את כל חוליות הרשת .״בטח מפני
שהיא סירבה להעניק לו מה שהעניקה לאחרים,״
אמרו עליו הציניקאים של ביירות.
העולם הזה 1514

ך טכס חנופת מישכן הכנסת שאל אותי אחד מ•
ראשי הפרלמנטים הזרים :״האס מעבירים את הטכס
בטלביזיה הישראלית?״
הסברתי לו, באדיבות, שבישראל אין לנו טלביזיה.
הוא צחק, כאילו שמע הלצה לא־הכי־חכמה.

זה טוב. אך חשוב לאין שיעור יוהד שכך
יראו אותנו מעבר לגבול.
תמונת החברה הערבית, כפי שהיא מצטיירת בציבור ה־עיברי,
היא מסולפת לגמרי. אך תמונת החברה העיברית,

הוא היה בטוח שאני מותח אותו.

אני מאמין שכל אלה אינם אלא תירוצים.

אס בן, מהי הסיבה התת־הכרתית המתחבאת
מאחורי התירוץ המודע הזה?

ייתי מגדיר
למנ הי גי המדינה הזאת עדיין לא השלימו
עם המאה ה.20-
הם יודעים כי אנו חיים במאה זאת, אך זה מרגיז אותם.
דויד בן־גוריון, האיש שיצר את האידיאולוגיה האנטי־טל־ביזיונית,
נולד לפני שמונים שנה בדיוק. הטלביזיה עלתה
על הפרק, כמציאות חברתית, כאשר היה בן .60
לוי אשכול נולד בסוף המאה שעברה. האדם המבקש
לרשתו, פינחס ספיר, הוא אחד המוצרים הראשונים של
המאה הנוכחית — אך אין זה ניכר עליו.

הגיון החברתי: אנחנו עם של מהגרים מ!
1ארצות רבות. הטלביזיה היא גורם מלבד
חיוני.

מכשיר־טלביזיה אחד בבית־קפה בקריית־מלאכי יכול לעשות
יותר לקירוב מקום זה למרכז ירושלים מאשר אלף
מרצים של מינהל ההסברה, מאה ביקורים של תיאטרון,
מיליון מילים בעיתון עיברי, רבבת אסיפות־בחירות.
איני מדבר כאן על רמה של תרבות. אני מדבר על חומר״
הגלם של כל תרבות, של כל גיבוש חברתי: השפה, הסיגנון,
צורת־ר,התבטאות, דרך־החיים.

כשעה שהפער ההכרתי בארץ גדל, כשעה
שהתהום בין קריית-שמוגה וקריית-מוצקין
הולכת ומתרחבת (בייחוד לגבי חינוך הדור
הבא) -יכולה הטלביזיה להביא ברכה שאץ
ערוך לה.

ף• הגיון המדיני: אנחנו שוכנים בלב המרי
* חב. אבל אנחנו מנותקים מן המרחב. גלי
הטלביזיה יעברו את הגבולות.
אנחנו רואים זאת, כיום, בכיוון הפוך. רבבות משפחות
ישראליות למדו לראות את העולם הערבי בעיניים חדשות,
מפני שהן רואות אותו על המסך בדירתם.
יש המנמקים את הצורך בטלביזיה בנימוק הפוך: שיש
צורך להסיח את עיני הציבור מן הטלביזיה של קאהיר וביירות.
איני רואה צורך בכך. התעמולה הבאה אלינו בדרך
זאת היא מועטת (ופחותה בהרבה מזו הבאה דרך הרדיו).
אין בה סכנה לחברה הישראלית.
לעומת זאת טוב לילד ישראלי לראות ילדים ערביים בכיתה
של בית־ספר לבנוני, כשהם מדקלמים שירים על
אבא ואמא. טוב לראות שיש בקאהיר נערות יפות, פועלים,
מהנדסים, אמהות — בקיצור, שמעבר לגבול אינה שוכנת
כנופיית־מרצחים דמיונית, אלא עם של בשר־ודם.
שינוי האווירה במדינה לגבי בעיות השלום נובע לא מעט
מתהליך זה, שמעטים נתנו עליו את הדעת.

אותה כך:

כדאי להזכיר, בקצרה, את הנימוקים העיקריים לכינונה
המיידי.

הטלביזיה, לעומת זאת, כאילו נבראה לתפקיד
זה. בפנותה אל העין והאוזן בעת ובעונה
אחת, היא יכולה להקנות למאות אלפים לא
רק את הצליל העיכרי, אלא גם את דפוסי־החיים
של החכרה העיכרית, את רגש הקיר-
בה והשייכות אליה.

** דוע, אם בן,
^)מדוע נוצר הרושם כאילו המישטר הקיים
והטלביזיה הם דבר והיפוכו?

נמצא אצלנו כסף למטרות חשובות פחות בהרבה. נמצא
אצלנו כסף למערכת־בחירות שעלתה לנו מ־ 200 עד 350
מיליון לירות( .את רוב־רובו של הכסף הזה אפשר היה
לחסוך, אילו היתד, קיימת טלביזיה בארץ. כי אין מכשיר
טוב וזול יותר לניהול מערכת־בחירות מאשר מכשיר זה.
הוא בא במקום האסיפה, הכרוז, עצרת־ר,המונים).

הדסר נוגד את ההגיון ההכרתי, המדיני,
התרבותי והכלכלי של ישראל.

בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה מאז קום המדינה פי
ארבע, לא גדלה כמעט בכלל תפוצת העיתונות העיברית.
כי המעבר לכתב חדש הוא אחד הקשים מבין התהליכים
התרבותיים של האדם. העיתונות נכשלה בתפקיד של ליכוד
תרבותי.

ברחה הממשלה מן הטלביזיה?

רגילים להביא נימוקים כלכליים. הטלביזיה היא דבר יקר.
היא תעלה את רמת־המחייה. מניין ניקח את הכסף?

ך אכן, איך יכול זר להאמין כי בישראל, מדינה מודדו
נית בעלת רמה טכנית גבוהה, האוהבת לשייך את עצמה
לעולם המערבי, אין סימן־היכר מובהק זה של התרבות
המודרנית?
איך להסביר לו כי את המאורעות בוזיאט־נאם, את הרעש
בתורכיה, את הפגנות הכושים בשיקאגו, אנחנו רואים בבתינו
באמצעותה האדיבה של הטלביזיה המצרית או הלבנונית?
איך
לנמק לו את העובדה כי המוני ישראל לא יכלו
לראות בביתם את משיית הספינה בים כינרת, את מיצעד
יום־העצמאות, את הישיבה ״החגיגית״ של הכנסת?

מקומי מוצק. תעשייה שתתמחה בייצור מקלטי־טלביזיה
תהודה בסיס כזה.

בל האנשים האלה נמצאים במרד מתמיד,
רצוך וכלתי־מודע, נגד דפוסי-החיים המודרניים.
כפי
שהיא מצטיירת בציבור הערבי שמעבר לגבול, מסולפת
פי שבעים ושבעה.
כאן לא יעזרו שום שידורי־רדיו, שום מאמרי־עיתונים,
שום הכרזות דיפלומטיות.

אך שידורי טלביזיה ישנו את התמונה מן
הקצה אל הקצה.
הצופה הערבי בעמאן, בזחלה שבלבנון, במנצורה שבמצריים,
יראה לפתע עובדי־אדמה בקיבוץ, עקרות־בית בירושלים,
אוניות בנמל חיפה, בתי־קפה ברחוב דיזנגוף, בתי-
חרושת ובתי־ספר. מבלי להרגיש בכך, בתהליך בלתי־מודע,
ישתנו מושגיו. הוא יתרגל לראות את המדינה כדבר
ק י ים, בדמות אנשים חיים, ולא כמיפלצת מן המאדים,
כדבר מופשט שייעלם בכל רגע.

מבחינה חיונית זו, אין תהליך לטלביזיה.

הגיון התרבותי: הטלביזיה היא אתגר ל
ן* שדרן, לאמן, לסופר, לבמאי, למלחין, ל־כוריאוגראף.
בכל
השטחים האלה, אין אופקים במדינה. יש מחנק של
צרות־הממדים.
הטלביזיה היא מכשיר של התרבות המודרנית. אנחנו
רוצים להיות חלק מתרבות זו. לא נתקדם בלי טלביזיה,
כשם שלא נתקדם בלי יצירה קולנועית ישראלית.

אומרים שהטלביזיה תהיה גרועה. יתכן כי
כהתחלה תהיה אפילו גרועה מאוד. אז מה?
האתגר הוא שיוליד כשרונות. הוא ידרבן דור חדש של
יוצרים. תחת להגר מן הארץ, תחת לחפש בנכר אופקים
רחבים יותר, יהיה להם מה לעשות כאן.
איך היה אפשר לוותר על כך?

ך*! הגיון הכלכלי: הטלביזיה היא בסים לבל
1 1תעשייה אלקטרונית מודרנית.
יש הסבורים כי במציאותנו הגיאופוליטית והגיאו־כלכלית
פיתוח התעשיה האלקטרונית הוא פיתרון חשוב לבעיותינו
הכלכליות. כי חומר־הגלם הדרוש לכך הוא קל, בעיות-
התובלה הן פשוטות, הכישרון הטכני הוא הקובע.
אך אפשר לבסס תעשייה כזאת רק על בסים של שוק

בשטח הפוליטי והכלכלי, החברתי והתרבותי, הם דבקים
במושגים של ילדותם ונוף מולדתם.
יחסם לטלביזיה היה סימפטום בולט מאוד לתופעה זו.
הם לא יכלו להשלים עם תיבת־המסך, הנראית להם
כתיבת־פאנדורד — ,כשם שאינם יכולים להשלים עם הרעיון
המרחבי המודרני, או עם עקרונות כלכלת־השפע המודרנית.

• ש בכל הוויכוח הזה משהו הגובל בפאראדוכס.
׳ הטלביזיה הישראלית תהיה ממשלתית. זה לא צריך להיות
כך, אבל זה יהיה כך. כשם שהרדיו הוא ממשלתי.
לכן תהיה הטלביזיה, כמו הרדיו, מכשיר־תעמולה ממשלתי
מובהק. קומיסארים של מפא״י ינהלו אותה, ואיש־אמונו של
לוי אשכול יופקד עליה. זה ברור.

האין זה מוזר שהממשלה התנגדה ליצירת
מכשיר שישרת אותה?
זאת ועוד: מאשימים את ממשלת לוי אשכול בחוסר־מעש.
ערב הבחירות הבאות יטענו נגדה, בלי ספק: היא לא שינתה
דבר בארץ. היא המשיכה, בצורה אפורה ומשעממת, את
מעשי בן־גוריון.
והנה, דווקא בשטח אחד זה יכולה ממשלת־אשכול לחולל
שינוי בולט בהווי הארץ, שינוי שיבלוט בדירתו של האזרח,
והיא תוכל לתבוע לעצמה את מלוא הזכות על הישג זה.

האין זה מגוחך שאנשים כמונו צריכים ל שכנע
אותה לעשות זאת?

ף* שעים טוענים כי השפיע כאן רובד תת־הכרתי עמוק
( עוד יותר, וגם אישי יותר.
האם חששו מנהיגי המישטר הקיים כי במיבחן של מע־רכת־בחירות
טלביזיונית תהיה ידם על התחתונה, לעומת
מנהיגים צעירים ורעננים יותר?

האם חששו הם מפני המצלמה האכזרית?

האם חששו הם כי הכנסת, למשל, לא תיראה כל־כך
יפה אם ישודרו ישיבותיה במישרין בטלביזיה?

^ ב ל השבוע הצליחו פוך פוך כל הנימוקים
הבולטים הללו להביא לידי תזוזה.
הממשלה הודיעה על חתימת הסכם להקמת טלביזיה, עם
חברה אמריקאית, שתופעל עוד בשנת .1967

נשאלת רק השאלה למה היה צריך לחכות
עד היום.

ונ 11־י א בנ רי

ההרפתקה הבלשית המסעירה את תנועת החרות
מה שקרה השבוע בתנועתרהחרות אינו דומה להתרחשות רגילה
כמפלגה פוליטית. הוא דומה לסרט בלשי. סרט כנוסח עלילות פרי
מייסון, הפרקליט המזהיר. אלא שהפעם היה מייסון המפסיד כמישחק.

תמוגנה ראשתת -.גזתשד תתעגרר

איש המסור לתמיר אישית, מאנשי מערכת הארץ, מספר שנתגלה כי
מיכתב שפורסם באותו יום היה מזוייף, וכי ח״ב מרידור יודע זאת).

26ביולי . 1 9 6 6משרדו של ח״ב יעקוב מרידור, רחוב בן־יהודה 32 בתל־אביב.

הח״ב המשופם, המרכיב משקפיים, קורא את הארץ. במדור המכתבים הוא נתקל במכתבו
של ש. רוזנבאום, המשמיץ את מנחם בגין בלשון גסה, ומעלה על נם את יריבו, שמואל
תמיר. מרידור, לשעבר סגנו של דויד רזיאל, ואחרי מות רזיאל מפקד אצ״ל עד
בואו של בגין לארץ, מזדעזע.
מרידוד מכיר רק איש אחד בחרות בשם זה: הקבלן התל־אביבי שבתי רוזנבאום. באופן

״אלוהים ירחם על המדינה -
ב־ 29 במאי , 1959 באסיפה שנתקיימה באולם מוגרבי

ושאנשי

חרות

את המאורעות ניתן לתאר רק בצורה קולנועית. כעמודים שלהלן
ניתן רק למסור את תמצית העלילה, אך תסריטאי מופשר לא יתקשה
לחבר על פיה תסריט מלא :

תנזתת שרישית ר\2ע תערירת
קטע של פלאש־כאק: שנועד להסביר לצופה מדוע המכתב כל־כך חשוב.
תמונות מוועידת־חרות, בדיוק חודש לפני כן. שמואל תמיר מכריז כי הוא העמיד
את עצמו בראש האופוזיציה להנהלה הקודמת, כלומר לנאמני בגין.
התפרצויות של זעם, איומים הדדיים. אגרופים מונפים. הזדעזעות אצל בגין ואנשיו.
התסריטאי יצטרך למצוא דרך להביע בצורה קולנועית את הרקע: תמיר חזר לפעילות
בתנועת־החרות ערב מערכת־הבחירות, הציג את עצמו כנאמן אישי של בגין. בגין נתן
לו מקום מרכזי ברשימת־המועמדים, ותפקיד חשוב בכנסת. היה ברור כי תמיר יוצע
על־ידי בגין ואנשיו כחבר בהנהלה החדשה.
אולם ערב הוועידה נרקמה בחשאי קנוניה להפלת אנשי בגין. הוועידה היתר, מורכבת
מעסקנים, שרובם לא נבחרו, ושאיש לא טרח לברר מראש מה עמדתם. הכוח המרכזי
מורכב מפקידים ועסקנים של הסתדרות העובדים הלאומית, החרדים למוסדם, מכיוזן שבגין
הכריע למען הקמת סיעה של חרות בהסתדרות הכללית.
תמיר לא היה מזעזע את ראשי התנועה, אילו הציג את עצמו מראש ובגלוי כאיש
אופוזיציה, מעמיד בפני הציבור קו מדיני אחר, הולך לבחירות בתנועה על פי מצע זה
וזוכה ברוב. הם מזועזעים מפני שהלך בדרך אחרת: העמיד את עצמובראש קבוצה
שהתארגנה מראש בחשאי, ללא מצע או קו, ושזכתה לכוח מיקרי בוועידה, בלי לשאול את
הציבור ולזכות באמונו בבחירות גלויות.
בסוף הוועידה נשארו תמיר ושותפיו במיעוט של כ־ .350/0אפשר היה להרכיב הנהלה
חדשה בלעדיו, להשאירו באופוזיציה. אולם הוא לחם כדי להיכלל בהנהלה החדשה.
מלחמה זו התנהלה בעיקר מעל דפי העתונות. כאן גילה תמיר כשרון רב, בעוד
שבגין ואנשיו, הדבקים במושגים מיושנים של הדר וכבוד, גילו אזלת־יד. תמיר רכש
לפחות איש אחד בכל יומון חשוב. הציבור הופצץ במאמרים, שהאשימו את בגין ואנשיו
בנסיון ,.לערוף את ראשו״ של תמיר, על־ידי השארתו באופוזיציה. עוד יותר חשוב היה
גל ״ספונטאני״ של מכתבים למערכת, שהוכיחו -כביכול — כי הציבור מתקומם באופן
ספונטאני נגד בגין ותומך בתמיר.
לחץ ציבורי מאורגן זה יצר בצמרת חרות את הדיעה שיש להכליל את תמיר וחבריו

ניסו

לפוצצה.

ספונטאני, נרעש כולו, מחייג הח״כ לקבלן, מביע באוזניו את חרדתו למיקרא המכתב.
להפתעתו מכחיש רוזנבאום הכל: הוא לא כתב את המכתב. מרידוד מאמין לו, מניח
את השפופרת.
באותו רגע מצלצל הטלפון. ח״כ יוחנן באדר על הקו. הוא מדבר על אותו מכתב.
כאדר :״זה מסריה מתמיר ! זה מזכיר מה שאמר תמיר במוגרבי!״
א (פלאש־כאק: אולם מוגרבי, תל־אביב 29 .במאי . 1959 אסיפה מטעם׳
תנועת ״המישטר החדש״ .אחד מראשיה, שמואל תמיר, מנסה לנאום.
בריונים, מאוהדי חרות, מפוצצים את האסיפה. תמיר, זועם, לתוך
המיקרופון :״אלוהים ירחם על המדינה אם חרות תגיע אי־פעם לשלטון!),,
מרידור מעיין שוב במכתב. המצלמה משתהה על המשפט עד במה עלולה קבוצת
בגין להיות מסוכנת אם אי־פעם תגיע, חלילה, לשלטון
מרידור מניח את השפופרת. המזכירה מודיעה בטלפון הפנימי :״מר עמוס אילון
מהארץ. הוא קבע איתך פגישה.״
נכנם: עמום אילון, כתב־כוכב של הארץ. כבן ,35 ממושקף, רציני. מראיין את מרידור.
מרידור מוחה בפניו על העמדה של הארץ, הנראית לו חד־צדדית לטובת תמיר, נגד בגין.
כהוכחה :״הנה, היום פירסס הארץ מכתב־הסתה נגד בגין. זהו מיכתב מזוייף!״
אי ל ץ :״אצלנו בודקים כל מיכתב לפני הפירסום!״ הוא מבטיח לבדוק את המיכתב.

תנזתת שבת -.הז־יגף תתגרת
כאותו יום. ח״כ מרידוד מטלפן למערכת הארץ, מבקש לדבר עם עמוס אילון.
הוא שואל אותו אם בירר את הכתובת שעל המיכתב. הוא שומע את עמוס אילון צועק
לעבר עתונאי אחר ומבקש פרטים על המיכתב.
קול מרוחק, הנקלט על־ידי מרידור :״רוזנבאוס, על־ידי הגב, הלפרן, גורדון ,2אבל
אתה לא צריך להגיד לו!״
קולו של אילון :״למיכתב יש כתובת מדוייקת. אבל אינני יכול למסור לך.״
מרידוד :״אין כבר צורך. שמעתי את הכתובת.״

מרידוד מזועזע שוב. הוא יודע כי בכתובת זאת גרה רחל הלפרן, אלמנתו של אחת
הדמויות האגדתיות של התנועה: רב־חובל ירמיהו (״ירמה״) הלפרן, שנפטר לפני ארבע
שנים. הוא יודע שהיא גרה. בדירה צנועה של שני חדרים, ושאין לה דייר־מישנה.
מרידוד מרים שוב את השפופרת, מטלפן לרחל הלפרן. הוא שואל אם גר אצלה אדם
בשם רוזנבאום. רחל הלפרן, אשד, נאה, שקטה, בשנות החמישים שלה, עונה בשקט שאינה
מכירה איש כזה.
מרידוד מטלפן למנחם בגין :״ראית את המכתב בהארץ? דע לך שהוא מזוייף!״
המצלמה עוברת למערכת הארץ. עמוס אילון מרים את השפופרת, מטלפן גם הוא לגברת
הלפרן, שואל אם היא מכירה אדם בשם שלמה רוזנבאום. הגברת הלפרן חוזרת באוזניו
על הכחשתה. התרגשות במערכת הארץ, המרגישה שנפלה קורבן למיכתב מפוברק.
(הקטע הבא של התסריט אינו ברור. התסריטאי יוכל להשלימו כיד
הדמיון הטובה עליו. למשל: הטלפון מצלצל אצל מישהו מאנשי תמיר.

שמואל מיוצר, כפי שצולם השבוע בביתו, מגודל זקן
מפאת אבל משפחתי. מיוצר, שמילא תפקיד מרכזי בפרשה,
הוא נשוי ואב לילדה בת ,6מפעילי חרות בפתח־תקווה וסיעת תכלת־לבן בהסתדרות.

הידיד הנאמן

בהנהלת התנועה. ביום שמרידור קרא את המכתב (ראה תמונה ראשונה) הוא טיפל
בהרכבת הנהלה זו. ההסכם הסופי עליה הושג כעבור ארבעה ימים. בהנהלה זו ניתנו
לתמיר ולאנשיו שלושה מתוך שמונה מקומות, עם חלק ניכר בעמדות־השלטון.

תגזוגה רביעית ; ש תזה גוררית
למחרת היום 2 7 ,כיולי . 1 9 6 6ביתה של רחל הלפרן, רחוב גורדון .2
היא יושבת בחברת זוג ידידים בשם יעקובי. מצלצלים בדלת. נכנס עו״ד שמואל מינצר.
(תיאור הדמות: מיוצר, בן ,37 בעל עבר פוליטי עשיר. רביזיוניסט
בנעוריו. מאסירי ההפגנה של חרות לפני הכנסת נגד השילומים. עזב את
חרות. היה מקורב לקבוצות חדשות שונות שצצו במדינה. בין השאר
לקבוצה שהוקמה על־ידי ירמיהו הלפרן, שהוגדרה כ״קבוצת נוער
אוניברסלית לתחיית המוסר והפטריוטיזם״ .היה מתמחה במשרדו של
שמואל תמיר, הצטרף לתנועת ״המישטר החדש״ ,כשזו קמה ביוזמת תמיר.

/י 7/1ג>1/מ

ץ ״י0

ייוי־יי-

/ו&י&ין

ירי^1׳י־

^•ן יגין

יייי

.דעי?

/ו-3 ,ו י

י סו ^ו

1׳ 1י

£ץ 1 /.יגיי

> 0ן 1יי

אודה לכס באס תפרסמו במדור המכתבים למערכת את מכתבי הבא:
המשבר המלאכותי הנמשן עכשיו ב״חרות״ וביחוד בהרכב הנהלתה, מוכיח
בעליל פד כמה עלולה קבוצת בגין להיות מסוכנת אם אי־פעס תגיע חלילה
לשלטון. אדם צלול פשוט אינו מסוגל לתפוס את הרדיפה ההיסטרית שבגין ואנשיו,
ובראשם מר בן־אליעזר, רודפים את ח.כ. תמיר. מה היה סוף־סוף בוועידת חרותד
במספר הצבעות על הרכב הנשיאות, וועדת המנדטים וכו׳ מצאו את עצמם נאמני
בגין במיעוט. זה הכל. למן היום הראשון של הוועידה ועד רגע זה לא עשו ולא אמרו
מר תמיר וחבריו דבר שהיה בו כדי לדחוף לקרע במפלגתס או ליצור מצבים
חריפים. את המשבר, המתיחות ועל הכל ההתמודדות המסכנת את ״חרות״ (ואת
גח״ל) יוצרים בגין ואנשיו, אשר כפי שמסתבר פשוט נרתעו מכושרו של תמיר
והפופולאריות הרבה שלו ב״חרות״ ומחוצה לה.
עתה הם עושים את הכל כדי להיפטר ממנו על־ידי הסיסמא ״בלי תמיר־ועל
ידי ארגון של ״מחאות בסניפים״ .עכשיו ברורה לחלוטין גם המגמה
האמיתית בטכניקת ״ההתפטרות־ של בגין.

זי-י\^ י

ד? 7 1

י ן ׳>1ג^ץ

׳יי ז,־לויי>-

אלה הם שני העמודים של מכתבו של חיים אמסטרדאם, אותו החתים בשם
הכוזב ״ש. רחנבאום״ .על המכתב נראים סימני העריכה של מערכת הארץ.
בראש העמוד הראשון מופיעה הכתובת ״כן — גרוס״ ,סימן שד״ר ולסר
(״פולס״) גרוס, מראשי המערכת, אישר את הפירסום. עורך המדור מחק את
שם המוען והנמען, הוסיף כותרת ,״קבוצה מסוכנת״ ,ומחק את שני הסעיפים
האחרונים (המודפסים להלן באותיות שמנות).
בראש העמוד השני מופיעה הסיפרה הרומית ,2שהביאה לגילוי זהות
הכותב.
הנוסח המלא של המכתב הוא :

הרדיפה שהם מארגנים כץ אנשיהם -אשר כמה מהם התגלו
כוועידה כחמומי־מוח מסוכנים — נגד תמיר, על שהעז להשיב
להתקפת כגין, מראה כיצד ינהגו כגין ואנשיו אם רק תינתן להם
סמכות כלשהי כמדינה, וחושפת את התכונות האמיתיות המסתתרות
מאחורי הג׳נטלמניות האבירית שלהם.
אין ספק שדרושה בישראל אלטרנטיכה למפא״י; אף בל איש
תרבות ושוחר־חופש חייב להתפלל שלא כגין יעמוד כראשה.

שלמה רוזנבאוס, רחוב גורדון ( 2ע״׳ הגב׳ ר. הלפרין) ,תל־אביב.
לכבוד מערכת ״הארץ״ ,רחוב מזא״ה ,56 תל־אביב.

בסבוד רב, ש .רוזנבאום.

המכתב אשו שיוגש נושא לחקירה: הפרסים אשר גירו את חזיוו
חסיד נלהב של תמיר, חזר עימו לחרות. היה נוכח בוועידה, למרות שלא
היה ציר בה. נחשב לאחד מעוזריו המקורבים ביותר של תמיר).

רחל הלפרן מצלצלת למנחם בגין. היא מנסה להסביר לו שניצלו לרעה את כתובתה.
בגין אינו נותן לה לסיים את המשפט, משסע את דבריה בג׳נטלמניות עדינה.

מינצר מבקש לדבר עם רחל הלפרן בין ארבע עיניים. זו מסכימה.

מינצר ; ״קרה מיקרה מצער.
ירמה, היה שומע דבר כזה, אז לפי
מתברר לו שהמישגה נעשה בתום
אם גר אצלך אחד בשם רוזנבאום,

השתמשו בכתובתך
מוסר־המנהיגות שלו
לב, הוא היה עוזר
תגידי בבקשה שהוא

כגין :״אבל גברת הלפרן, איש אינו חושד בך! אנחנו יודעים שהמכתב מזוייף!״

נגד בגין. אילו בעלך המנוח,
היה קודם כל רוגז. אבל כשהיה
לשוגה. לכן, אם ישאלו אותך
מקבל אצלך מכתבים.״

כג׳נטלמן, המסרב לשמוע התנצלויות, ביחוד מפי אשה, אין בגין מרשה לה להמשיך
בסיפורה — וכך נמנע ממנו לשמוע את ההשתלשלות הדרמאתית של ביקור מינצר.
(אותו זמן כבר מתחילים לדבר על המכתב בצמרת התנועה. אם התסריטאי הוא אוהד
השבועון המטויים, הוא יכול כאן להכניס קטע של העולם הזה , 1509 שהופיע ביום ,3.8.66
ובו סופר לראשונה על המכתב, כלהלן :״מכתב למערכת הארץ, חתום בשם ש. רוזנבאוס,
הנדיר השבוע את בגין ואנשיו כקבוצה מסוכנת. כאשר ביררו במערכת הארץ, התברר כי

רחל הלפרן נרגשת ביותר. היא חשה שמשהו אינו כשורה, שמסבנים אותר, נגד רצונה.

(תיאור הדמות: רחל לבית ברקוביץ, נישאה להלפרן בארצוודהברית
בשנת , 1941 כשהוא היה בן .40 צנועה, שקטה, בעלת מושגים מפותחים
מאד של הגינות ויושר. סולדת מכל דבר שריח בלתי־סשר נודף ממנו).
הגב׳ הלפרן מוצאת עצה :״אני רוצה להתייעץ עם עורך־הדין תמיר. הוא ידיד־הבית.
אבל לא, היום יום רביעי. הוא בוודאי בכנסת״.

מינצר (יודע שאסור לו לאבד זמן. החקירה יכולה להגיע בכל רגע לבית הלפרן.
אינו יודע כי החקירה כבר הגיעה לפניו) :״את טועה. תמיר נמצא במשרדו. אני בא ישר
ממנו. סיפרתי גם לו את העניין. הוא לא ידע על זה והתרגז.״

הכתובת שמסר השולח זהה עם כתובתו של ירמיהו הלפרן המנוח באותה כתובת אינו
נמצא שום ש. רוזנבאום.״)

עוברים שבועיים. אנשי בגין אינם פועלים, מכיוון שאינם יודעים דבר על ביקור מינצר.
אנשי תמיר אינם פעילים, כי חשבו שהעניין נרדם.
רק רחל הלפרן אינה מוצאת מנוח. היא הבחינה בכך שבגין לא שמע את עיקר הדברים.
היא שואלת את עצמה: מה היה ירמה הלפרן עושה במיקרה זה?
פלאש ״ כ ק: תיאור דמותו של ירמיהו הלפרן. יליד , 1901 סמולנסק,
רוסיה. משפחה מיוחסת ביותר. אבי אשתו ממקורבי גאנדי, במאבקו הראשון
בדרום־אפריקה. אחי אמו הוא הפרקליט בפרשת המרידה בסיירת פוטיומקין.
חניך גימנסיה הרצליה. שלישו של זאב ז׳בוסינסקי בהגנה על ירושלים בוללו.
מפקד העיר העתיקה. גמר בית־ספר לרבי־חובלים.
המפקד הראשון של ההגנה הלאומית, שהפכה לאחר מכן לאצ״ל. מראשוני
הבית״רים, חביבו של ז׳בוטינסקי, מייסד בית־הספר הימי הראשון של בית״ר
באיטליה, ובתור שכזה אבי הצי העיברי. ראש האירגון שפעל בבריטניה
במלחמת־העולם השניה למען הקמת צבא עיברי. נלווה לז׳בוטינסקי בשליחותו
לאמריקה, שס נפטר המנהיג. פעל בשליחות האצ״ל באירופה ובאמריקה.
דמות אגדתית עוד בחייו. גבוה, שב־שיער, תכול־עיניים, בעל עוגן
מקועקע על זרועו, בעל משיכה עצומה לנוטר, נחשב בעיני כל לסמל
ההגינות, הפשטות, שונא קנוניות והתחכמויות .״אביר ללא חת וללא דופי.״

(מוסיקת־רקע דרמאתית מבהירה לצופה כי כאן נעשתה שגיאה גורלית. כי מינצר
סיבך את תמיר במישרין בפרשה. מה גם שנוכחים בשיחה שני עדים, ששמעו כי מינצר
אומר שתמיר יודע על כל העניין).
מינצר ניגש לטלפון, מתקשר עם תמיר. המזכירה אומרת שתמיר איננו. כעבור דקה
מתקשר תמיר עצמו. רחל הלפרן מתחילה להסביר לו במה העניין, אך תמיר ׳מבקש
לקרוא לטלפון את מינצר. רחל הלפרן, בדיסקרטיות האופיינית לה, עוזבת את החדר.
כעבור כמה דקות קורא לה מינצר, מוסר לה את השפופרת.
תמירל ״תעשי מה שאומר לך מינצר.״

(מוסיקת־רקע, דרמאתית עוד יותר, מבהירה לצופה כי זוהי שגיאה חמורה נוספת. בזאת
קשר תמיר את עצמו בגלוי לפרשה, נתן גיבוי מלא למינצר. מאותו רגע איבד את האפשרות
הטאקטית לנער את חוצנו מהמכתב באופן סביר).
רחל הלפ רן (לאורח יעקובי, אחרי שהלך מינצר) :״אני מתפלאת על תמיר. הוא אף
פעם לא דיבר איתי בצורה כל־כך קצרה ופסקנית.״

תוזוגה זז^ישיח •.שץ ן\ז עסי בגין

\ זגזןגןזשיע 1י \ ז

אחר ק* .האורח יעקובי הולך הביתה. השיחה בבית הלפרן מטרידה אותו. הוא מהפש
בעתונות את המיכתב, כדי להבין במר, המדובר. המכתב של ״ש. רוזנבאום״ מזעזע גם
אותו. הוא מצלצל מייד לרחל הלפרן, תובע ממנה לספר את הכל לבגין.

גז ^זנג פן!

רחל הלפרן מחליטה את החלטתה הגורלית. היא פונה שוב לבגין, הפעם עומדת על
כך שיקבל אותה. בגין מקשיב, ושערותיו סומרות. מכיוזן שאינו רוצה לעסוק בקנוניות,

(הנושך בעמוד ) 16

* * עו לםלאהרגש תי בכנסת הרגשה כה עגומה כמו שהרגשתי בסיום ישיבת־הפגרה
המיוחדת במישכן החדש.
יתכן שאני עצמי אשם בכך. איכשהו ד,שליתי את עצמי כי במישכן החדש תשתנה הכנסת
לטובה. קיוזיתי כי היכל מפואר זה, שעלה 22 מיליונים ושעצם אחזקתו תעלה לאזרח שישה
מיליונים לשנה, ישפיע על רמת הכנסת ועל צורתה החיצונית.
הייתי בטוח לגמרי בדבר אחד: לפחות במשך יום אחד, במושב מיוחד וחגיגי זה, תלבש
הכנסת צורה אחרת.

לא רוצים נזיווג־אגרר
תה לא יכולת לבוא לישיבה זו, כי לא ניתן לקהל להיכנס. גם אחרי שאורחי־הכבוד
עזבו, וכש־ 350 המקומות המיועדים לקהל ביציע היו ריקים כמעט לגמרי, לא ניתן
לאיש להיכנס. אפילו נשות־הח״כים, שביקשו להיכנס ולהקשיב, גורשו.
ואולי זה היה טוב.
כי אילו נכנסת לאולם בשעה 1.30 בצהריים, היית רואה את התמונה הבאה:
באולם הרחב, מול הקיר המפואר, ישבו 18 חברי־הכנסת משועממים. אחדים מהם קראו
עיתונים, אחדים ענו על מכתבים.
השורה הראשונה, המיועדת ל־ 18 חברי־ר,ממשלה, היתד, ריקה לגמרי.
הנואם דיבר על הצעת חוק יסוד: הממננלה, שהיה צריך להיות חלק מחוקת המדינה. גם
הוא וגם המאזינים המעטים ידעו כי זהו ויכוח־סרק, כי בסוף היום תתקבל ההצעה בקריאה
ראשונה, בהרמת־ידיים אוטומאטית.
בזה אחר זה החלו הח״כים לפשוט את מקטורניהם, כי מישהו הפסיק את מיזוג־האוויר
באולם חסר־ר,חלונות. מדוע? חברותיה,כנסת, שבאו בשמלות ללא־שחזלים, התלוננו על הקור.
גם כמה מן הח״כים הקשישים, שאינם רגילים למושגים ולהמצאות של המאה ר,־ ,20 טענו
כי יקבלו דלקת־ריאות מהמיזוג( .אחרי מחאתי ליושב־ראש, הופעל מיזוג־ד,אוויר באולם
מחדש).
זאת, אם כן, היתד, התמונה שלוששעות בלבד אחרי שהופעל לראשונה המישכן
החדש. מה יהיה המצב אחרי שלושה חודשים? אחרי שלוש שנים?
דבר אחד כבר ברור לגמרי: הכנסת לא תשתנה בגלל הבניין. היא לא תתאים את עצמה
להדר החיצוני של בניין מפואר ואולמות מפוארים. כדי לשנות את הכנסת דרוש עירוי־דם

מאסיבי, החדרת כוח חדש שיהיה בעל תפיסה שונה לגמרי לגבי מהות הכנסת, כבודה
ומקומה במדינה.

כעבור שעה נוספת, בשעה ,12.30 נוחו באולם ארבעה שרים ו־ 31 חברי־כנסת.
בשעה ,13.22 בעת נאומו של ח״כ ביבי (אחדות־העבודה) ,נכחו באולם מלבד היו׳׳ר
(ישעיהו) ואני, שני שרים (שר־המשפטים ושר־המשטרה) ו־ 19 חברייכנסת:

במזן! נכבדה, כוסית רי?ן ת

• רשימתהנוכחים: המעדן — 7מתון ( 49 אליאב, ארבל, אלוני, קרגמן, עופר,
שרף, חסין); גח״ל — 3מתון ( 26 אברמוב, שופמן, ידיד); מפד״ל — 3מתון נו (סנהדראי,
חזני, אונא); רפ״י — 1מתוך ( 10 גז); מפ״ם — 2מתון ( 8שם־טוב וזועבי); אגו״י —
3מתון ( 4לורנץ, שעמד לנאום, פורוש וגרוס) .לא נכח איש מרק״ח ופא״י. טיקוניס היה
בחופשה בחו״ל.

תיאור הנ״ל אינו תואם את הדיווח הנלהב שניתן במהדורות החדשות של קוליישראל.
| ן שמעתי אותה בשעה ד באותו ערב, ותמהתי: האם מדובר על אותה הישיבה שבה

נכחתי?
הקריין סיפר על ישיבה חגיגית, בה נכחו 100 חברי־כנסת, בה ננאמו נאומים חשובים, .
לגבי המאזינים לשידור, היה זה באמת מאורע פרלמנטארי גדול, מעמד היסטורי חגיגי.
חבל שזה לא היה כך. בפתיחת הישיבה אמנם נכחו כשמונים חברי־כנסת. כמעט כולם
לבשו חליפות כהות. היציע היה מלא זרים — ראשי־הפרלמנטים, דיפלומטים, ציונים מחו״ל.
כעבור שעה, בשעה ,11.30 אחרי שהאורחים הזרים הלכו (כי איש לא דאג לסדר להם
תירגום סימולטני, אולי מפני שלא רצו שיקשיבו לוויכוח) ,מניתי באולם ארבעה שרים
ו־ 40 חברי־כנסת.

* קול־ישראל דיווח בהרחבה על דברי כל.הנואמים, בזה אחר זה, מהראשון ועד האחרון
— אן השמיט מתון הרשימה שני נאומים: של ח״ב מאיר וילנר ושלי.

כעבור חצי שעה, כשבא תורי לנאום, נכחו באולם שני שרים ו־ 32ח״כים.
בשעה , 15.30 בעת סיכומו של שריד,משפטים, נכחו שבעה שרים ו־ 53ח״כים.
לקראת ההצבעה שוב נכחו קרוב ל־ 80ח״כים, כמו בהתחלה.
איפה היו הח׳׳כים באמצע הישיבה? המיזנון היה סגור. חלק נסעו הביתה, לנוח, אחרי
שנציג סיעתם דיבר. אחרים הסתובבו במסדרונות, ניסו את הבורסות החדשות בחדרי־הקבלה
המפוארים. לא עלה על דעת איש מהם כי לפחות בישיבה חגיגית זו מן הראוי שהמליאה
תישאר מלאה, ושהח״כים יקשיבו ברצינות איש לדברי רעהו, ויצביעו בסוף איש־איש
לפי מצפונו.
ההצבעה היתד, סיעתית מובהקת: כל הקואליציה נגד כל האופוזיציה (חוץ מאגודת ישראל,
שהצביעה עם הממשלה. הרדיו ורוב העיתונאים לא הבחינו בכך, כי באולם החדש מוסתרים
מושבי האופוזיציה מעיני הרדיו והעיתונות. לעומת זאת יוכלו לראות היטב את ספסלי
מפא״י, הרקים לרוב).

אנזגר לגזתייזזנז ברצעגגז
ף סופו של דבר
2ברצינות כה רבה.
הכינונו את נאומנו במשך שבועיים. לרשותנו עמדו 10 דקות דיבור, והיה עלינו להחליט
למה להקדיש זמן זעום זה: לביקורת ממשית על החוק שהוגש, או לתיאור ממשלת המיש־טר
החדש, העומד לנגד עינינו. האם לדבר במעמד חד־פעמי זה על דמות הכנסת כפי שהיתר,
צריכה להיות, או לנצל את ההזדמנות כדי להגיד כמה דברים מדיניים עקרוניים?
תחילה הכינונו נאום שהיה כולו מוקדש לניתוח הצעת־החוק, אך לבסוף הסתפקנו בכמה
הערות-קצרות על נושא זה( .שמחנו לשמוע את אותם הדברים מפי ח״כ מנחם בגין, שפתח
את הוויכוח, ודיבר רק על הצעת־החוק. הניתוח שלו הקביל במדוייק, כמעט מילולית,
לטענות שהבינונו אנחנו.
כשאמרתי לו זאת, בתום הישיבה, אמר באדיבותו הרגילה :״זה מוכיח שהיה לי נאום
טוב!״ עניתי לו, כמובן :״להיפך, זה מוכיח שסיעתנו התכוונה להגיד דברים נכונים.״)
בסוף הקצבנו כמה דקות לשאר העניינים, כולל קריאה לשלום, אך את עיקר הדברים
הקדשנו, כהרגלנו, להצעות מעשיות. בנינו תמונה של ממשלה, כפי שהיתר, צריכה להיות
(ראה מיסגרת) .ידענו שזה אינו יכול להתקבל במישטר הקיים, מפני שזה סותר את מהותו.
זוהי ממשלה של מישטר חדש — וחשוב לתאר אותה, כדי לעמוד על ההבדל.
אחרי התלבטות רבה, כללנו בנאום גם רמז על מישטר נשיאותי — נושא שיש בדעתנו
להעלותו לדיון רציני .
בנאומו הארוך, התוזכח שר־המשפטים עם הנואמים, ניסה לסתור את דבריהם. אך הוא לא
ענה אף במילה אחת על הטענות שלנו — לא לגבי החוק ולא לגבי מיבנה הממשלה. אנחנו
רגילים לכך. הרבה יותר קל להתווכח עם דברים סתמיים, מן הסוג הנאמר לעיתים כה קרובות
בכנסת, מאשר עם הצעות מעשיות, ברורות ומגובשות, הבנויות על הגיון מוצק.
רק בנקודה אחת התוזכח עימנו השר. בקריאת־ביניים לדברי ח״ב זאב שרף (מפא״י)
הסכמתי עימו שיש צורך בראש־ממשלה חזק, וכי יש לשנות את החוק בכיוון זה. הרמז
צחקנו מעצמנו — אמנון זכרוני ואני — על כי התייחסנו לכל העניין

המסדרונות הארוכים!המצוחצחים

להלן נאומו של ח״כ אורי אגנרי
בוויכוח על ״חוק יסוד: הממשלה״
במושב המיוחד במישכן הכנסת החדש.
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
בבואי להשתתף בדיון ראשון זה במישכן החדש של הכנסת,
אוסיף את איחולי לבית הזה: שיעמוד על תילו
דורות רבים, שיארח עוד בדורנו את ראשי הפרלמנטים של
ארצות־ערב, שישמש מיבצר לשלום, לשוויון ולשותפות־אמת
של כל אזרחי־ישראל.
הייתי מוסיף דברי־ברכה, אילו היה זה באמת המעמד
החגיגי שהעם ציפה לו. אולם, למרבה הצער, כבר הוכח
היום, שמשנה מקום אינו משנה מזל.

מיעוט הנוכחות, הבולט כמיוחד באולם גדול
זה, פוגע בכבוד הכנסת, ומטיל צל על הבניין
החדש עוד לפני שעברה יממה ראשונה להפעלתו.

אין
וכויות לאורחי, יש וט־יטז רטטשלה

מקח־ומימכר כין הנהלות המפלגות, ולא על
פי מצפונו הריבוני של ניכחר־העם.

אין בה מיבנה ממשלתי המבטיח מנהיגות
של אמת.

בכלל, כבוד היושב־ראש, צריכים פעם לקבוע מהו המוסד
הריבוני במדינה — בית־הניבחרים או הפדרציה של מזכירי
המפלגות?

שוררת בארץ הרגשה מדאיגה שאין מנהיגות של ממש.
העניינים מתנהלים מיום ליום, בכוח ד,שיגרה. השרים עסוקים
עד מעל הראש בניהול שוטף של משרדיהם, בהתמק־חדת
המייגעת בין המפלגות.

ואולי, אם רוצים ממשלה יעילה ומלוכדת,
בצד כנסת יעילה וחזקה שאינה כפופה לממשלה
-אדרבא, הציעו להקים כישראל מישטר
נשיאותי *,ונדון כרכר. אם תיקדם לכך חקיקת
חוקה נוקשה, המבטיחה והמשריינת לחלוטין
את זכויות האדם ואת מיבנה הרשויות -ניתן
את דעתנו על כך כמוה פתוח.
סעיף הסודיות בהצעת־החוק — אין הדעת סובלתו. הממשלה
כפופה לביקורת הציבור, ותפקיד העיתונות החופשית
הוא להפנות אליה את זרקור הפירסומת.

ממשלה העוטפת את עצמה במעטה הסודיות
-מעבר לתחום הבטחוני הצר -ספק
אם זכאית היא לאמון הציבור.
משהו פגום בממשלה הסבורה שהיא זקוקה לסודיות

כבוד היושב־ראש, הקימונו לדמוקראטיה הישראלית מישבן
של אבן, אן אל נשכח כי עדיין לא השכלנו להקים לה
מישכן של עקרונות חקוקים.

הגאווה הממלאה את לכנו ביום זה היתה
גדולה ומוצדקת שבעתיים אילו היה יום חנו•
בת־הבנסת הופך גם יום מתן חוקה למדינת
ישראל. כי אז היה יום זה יום היסטורי כאמת,
שייזכר מדור לדור.
ואם לא עמדנו בהתחייבות וו לחוקק חוקה שלמה למדינת
ישראל, חבל שלא הקדשנו ישיבה היסטורית זו לפחות
לחקיקת חוק יסוד: זכויות האזרח, ל־ 21011x8 01 .211.1
ישראלי, מעשה ידי הכנסת עצמה.

תחת זאת, כבוד היושב־ראש, אנו דנים היום
כהצעה ממשלתית, המטפלת כפעולת הממשלה.
זהו חוק־יסוד, אף אין זה צעד לקראת
חקיקת חוקה אמיתית. להיפך, דווקא הצעת*
חוק זו מוכיחה שוב עד במה חסרה חוקה
למדינה.
כי בסעיפה הראשון קובעת הצעת החוק שהממשלה זכאית
לעשות כל דבר שלא נאסר עליה בפירוש. הגדרה כללית
וסתמית זו באה במקום ציון מפורש, חיובי ולו גם כללי
ביותר, מה מותר לממשלה לעשות ומהו הגבול לסמכויותיה.
גם במדינות בהן מבטיחה חוקה נוקשה את זכויותיה,אזרח
המשוריינות, אין סעיף המקנה לממשלה חופש־פעולה עצום
כזה. נאמר בפירוש מהו תחום סמכויות הממשלה.
למשל, אותו מיסמן גדול ומפואר, החוקה של ארצות-
הברית, אמנם אומר באורח כללי כי •ז^זסק 6X60111 1116^ 6׳
681)1601 0£ 1116 110116)1 513168־811311 116 ¥6816)1 111 3 ? 1
163־ ,0£ ^ 0161 אולם מיד לאחר מכן הוא מפרט את סט־כויות־ר,ביצוע
במפורש, נוסף על ההבטחה הקיצונית של
חרויות־היסוד של האזרח.

והנה, אצלנו, אין חוקה, אין אקט חוקתי ה מפרט
והמשריין את חרויות־האזרח, אך יש
רשות מבצעת עם פמבויות־כיצוע כמעט בל־תי־מוגבלות.

ניבזזרי
גזעסי אן נזובירי \זטפלגו\ז?
אין זה הליקוי היחיד בהצעת־חוק זו המונחת לפנינו.

אנו מתנגדים כחריפות לסעיפי המשמעת
הקואליציונית הכלולים כה. הם מבטיחים כי
גם להבא תוכרענה הכרעות גורליות על־פי

אבנים
בקם

1 71

ע סוו נו ת
כזאת. בכלל, אין שום דבר סודי לגבי הממשלה הנוכחית;
הסוד היחידי הוא אם היא יודעת מה היא רוצה.
לא נרחיב את הדיבור על שאר הליקויים. למשל, אין
הוראה המחייבת את נשיא־ד,מדינה לגשת מייד לכינון ממשלה,
אחרי שהתפטרה קודמתה, ואחרי בחירות. לא נאמר
כי הנשיא חייב, ולא כל שכן זכאי, לפזר את הכנסת, אם
אין זו מסוגלת להקים ממשלה.
אכן, נראה כי הממשלה עצמה אינה בטוחה שזה חוק
טוב, שהרי אחרת — איך להסביר מדוע חסר בחוק־יסוד
זה סעיף המחייב רוב מיוחד לשינויו?••

דרוש טראגזפ\־־נז\זן ו\ז לאונזי
אולם, כבוד היושב־ראש, עיקר. ביקורתנו אינו מופנה אל
מה שיש בהצעת החוק, אלא אל מה שאין בה.
* מישטר נשיאותי הוא זה הנהוג בארצות־הברית, שם
נבחר הנשיא (המכהן כראש־ממשלה) בבחירות ישירות, ומרכיב
את ממשלתו כראות עיניו. התקציב והחוקים זקוקים
לאישור הפרלמנט, שאין בו משמעת סיעתית.
** בחוקי־יסוד מקובלים סעיפים הקובעים שאין לשנותם
אלא ברוב גדול ומיוחס, כגון שני־שלישים.

שלנו לגבי מישטר נשיאותי הלך באותו כיוון. על כך ענה יעקוב־שמשון שפירא: לא מספיק
שח״כ אבנרי מסכים לזה. נניח שהוא ירצה להצטרף לקואליציה, ונניח שהקואליציה תרצה
לקבל אותו — אין לו הקולות הדרושים כדי לחולל שינוי כזה.
זה נכון, כמובן. המסקנה: יש לדאוג שבעתיד יהיו הקולות. בלי קולות לא נשנה דבר
במדינה.

בניין שמלו שעטנז
ולי כאן המקום לספר איך התרשמתי מן הבניין החדש כשלעצמו. כי בכוונה לא
ביקרתי בו לפני כן. רציתי לראותו לראשונה בעת פעולתו, בטכס החנוכה (שהיה יפה
מאוד) ובעת ישיבת הכנסת.
כבר נאמר שהוא מזכיר את ההלצה הישנה., :מה זה גמל? סוס שתוכנן על־ידי ועדי״״
ואכן, זהו תיאור קולע. כי הרושם העיקרי של המישכן הוא שזהו שעטנז גמור. דברים
נהדרים מעורבבים בדברים חסרי־טעם לגמרי. נוצר בליל של סיגנונות שונים, שאינו מגיע
למזיגה אמיתית.
התפיסה היסודית של האדריכל קלרוזין היתד, ברורה ומגובשת. אפשר היה להתווכח אם
צריך בניין הכנסת להיות מונומנטלי, כמו במישטרי־קדם. אך קלרווין ידע מה הוא רוצה.
ואכן — כשרואים את הבניין מרחוק, נוכחים לדעת שהוא בעל סיגנון ברור ומובהק.
בצורתו הכללית יש יופי פרופורציונלי. הוא יושב יפה על גבעתו, מתאים לנוף.
רק כשמתקרבים, נעלם רושם חיובי זה. כי הוועדה, שהתרשמה מן הביקורת, החליטה
למלא את הרווח בין עמודיו של קלרווין באבן ירושלמית אדומה. אולי זה יפה מבחינה
אידיאולוגית — אך מבחינה צורתית זה מזוויע. האבנים שוברות את המונומנטליות, וסותרות
לגמרי את מהות התוכנית המקורית. המיקדש הפך לאסם.
(בטכס החנוכה תלה מישהו את סמל המדינה, בצבע כחול מחריד, על החזית הוורודה.
שום עוזרת־בית לא היתד, תולה סיכה בצבע כזה על שימלה ורודה!)

יש למדינה מועצת מנהלים. אבל מנהיגות
לאומית -אין.
לנגד עיני־רוחנו עומדת ממשלה מסוג אחר לגמרי, ממשלה
שתהיה בנויה מראש כך שרק חלק משריה יהיו עסוקים
בעניינים שוטפים ומינהליים, ואילו במרכזה יעמוד קאבינם
שחבריו יהיו משוחררים מדאגות ניהול.
השקענו מחשבה רבה בעיצוב מיבנה שיספק צורך זה.
וזו הצעתנו המעשית, אותה נבקש לכלול בחוק:

בצד ראש־הממשלה יכהנו ארבעה סגנים,
מעין רבי־שרים, אשר יהוו יחד עימו קבינט
מצומצם.
ם גני־ראש־ממשלה אלה לא יהיו מופקדים על משרדים
מינהליים. לכל אחד מהם יהיה צוות מצומצם להתוויות מדיניות׳
לתיכנון כולל ולביקורת על הביצוע.

כל סגן־ראש־ממשלה יהיה אחראי לשטח
מסויים, וממונה על השרים המינהליים הפועלים
בשטח זה. הנחיותיו תחייבנה אותם,

טיבטז הנז^שלה ן זדדן ש\ז
למשל:

• סגן־ראש-הממשלה לעניינים מדיניים

יהיה

ממונה על משרד־החוץ, שר־ד,בטחון ושר־המרחב;
• סגן־ראש-הממשלה לעניינים כלכליים יהיה
ממונה על שר־האוצר, שר־החקלאות, שריו־,עבודה, ושר־המס־חר־ור,תעשייה
(אשר למשרדו יועברו ענייני הפיתוח, השיכון
והתיירות, תוך ביטול שלושה משרדים אלה);

• סגן־ראש־הממשלה לעניינים סוציאליים
יהיה ממונה על שר־הביטוח־הלאומי־והסעד, שר־ד,בריאות ו־שר־החינוך.

סגף ראש־הממשלה לעניינים פנימיים יהיר,
אחראי על שר־המשפטים, שר־ר,תחבורה,־והדואר, שר־הנוער־והספורט,
ושר־הפנים (שבמשרדו ייכללו ענייני המשטרה והדתות).

אילו
היתה קיימת ממשלה כזאת, לא היינו
חוזים כמחזה העגום של גיבוב מה שנקרא
״תוכנית כלכלית חדשה״.
צודת מקצועי מעולה היה מסוגל לעבד תוכנית״על רצינית׳
מגובשת ומפורטת; רב־שר חזק היה מתאם את הביצוע׳
תחת ההתרוצצות הממושכת של עסקני מפלגות
ואידיאולוגים, ללא הכשרה כלכלית מקצועית, היוצרים
קוקטיילים של סיסמות מנוגדות ומעשים סותרים.

שלום. מזחזב, שלום מגיאט־^ט
בשטח המדיני והמרחבי המצב עוד חמור הרבה יותר,
אם כי פחות בולט בתודעת הציבור.

כאן לא נתגלו מזה שנים רבות עקבותיה
של מחשבה חדשה, שקולה וארובת־טווח.
לכן לא מורגש משקלנו המוסרי והמדיני בבעיות הגדולות
המסעירות את העולם, כמו למשל בעיית ויאט־נאם,
המאיימת על שלום כדור־הארץ. והרי דווקא מדינתנו, מדינת
קורבנות הנאצים, היתד, צריכה להרים את קולה וליזום
פעולה עולמית!

אסיים את דברי בהשמיעי, במעמד היסטורי
זה, את הקריאה: שלום במרחב, שלום בעולם,
שלום כוויאט״נאם.

בחזית יש דלתות־ארד חגיגיות. אך מישהו דאג לשבור את הרושם, ובנה מעליהן מעין
אפיריון של בטון. זה מגמד את הדלתות והורס את החזית סופית (מספרים שקדיש לוז אמר
למנהל הטכס :״אולי תוכל לפוצץ את הגגון הזה בטעות?״)
חוששני שאהיה כמו הילד הקטן באגדה אם אגיד שאני מתעב את יצירותיו של מארק
שאגאל, באולם הכניסה. עם כל הכבוד, אני חושב שזה שמאלץ יהודי, בטעם גרוע. אבל
זהו, כמובן, עניין של טעם.
נדהמתי כשראיתי לראשונה את אולם המליאה. מדוע? מפני שהאולם כולו מרוהט בצבע
מתקתק מזעזע, מעין ורוד־כתום( .מישהו אמר שזה מזכיר לו את צבע החניכיים המלאכותיים
אצל רופא־שיניים ).מה לצבע זה ולחדר של אולם בו צריכים להתקבל חוקי ישראל והחלטות
של חיים ומתת?
הקיר של דני קרוואן, מאחורי דוכן הנואם, מוצא חן בעיני מאוד. הוא לא ישעמם לעולם.
אך חוששני שדתקא כוחו עלול לגמד ולהעלים את היו״ר והנואם, תחת להבליטם.
לעומת הקיר המאסיבי הזה, ד,תיקרה היא של קולנוע, או של תיאטרון. היא זרה למהות
המקום. הגיליוטינות התלויות ממנה לא יכרנו מקומן באולם של פרלמנט. התאורה מורכבת
מנורות רבות התקועות בחורים בתיקרה, כמו בלובי של בית־מלון.
זהו אולם גדול. יש בו מעברים רחבים מאוד, שהושארו בכתנה כדי שאפשר יהיה להגדיל
לעת מצוא את מיספר חברי הכנסת. אם יהיו נוכחים כל חברי הכנסת, ואם יהיה היציע
גדוש קהל, תיתכן בו אווירה מתוחה, קשובה ורצינית. אך אם יהיו נוכחים פחות ממחצית
חברי הבית, אי־אפשר יהיה למנוע באולם זה אתירה של שיעמום נורא. כי פשוט לא
תיתכן בו אותה אינטימיות שהשתררה, לעיתים, באולם הקטן הקודם. במקומה תהיה
אווירה של חוסר־חשיבות, חוסר־רצינות — של קליפה ריקה.
מסביב לאולם זה קיים הבניין הגדול, המפואר מאוד
בחלקו בעל מאות החדרים, אולמי־ר,ישיבות, חדרי־הקבלה
המהודרים. אם לא יחול שינוי בכנסת, חוששני כי זה
יהפוך לקאריקטורה של פרלמנט — בניין־ענק שיעבוד
על ריק. והשינוי, כך אני מוכן עכשיו לומר בבטחון
מוחלט, אחרי נסיון היום הראשון, לא יבוא מבפנים.

(המשך מעמוד ) 13
הוא מצלצל לבאדר :״אני ׳שולח לן את רחל הלפרן. יש לה דבר
חשוב מאוד לומר לך.״

למד

הנהלת
ח שבונות
במכון

באדר חושב לתומו שהמדובר הוא באחותו של בגין, שבמיקרה
גם שמה רחל הלפרן. לכן הוא מנסה לדחות את השיחה ביום־
יומיים, כי הוא עמוס בעבודה. בגין משכנע אותו שהדבר אינו
סובל דיחוי.
17ב או גו ס ט. רחל ד,לפרו יושבת במשרדו של באדר, מגוללת
בפניו את כל הידוע לה. ניצוץ נדלק בעיני השועל הזקן. הוא
מרגיש מייד שזהו חומר־נפץ. הוא מחתים את הגברת על תצהיר
חוקי, מתקשר עם מרידור.
מערכת הארץ. משרדו של העורך הראשי, גרשום שוקן. נכנסים
יעקוב מרידוד, המציג את עצמו בבא־כוח תנועת־החרות, ויוחנן
באדר, המציג את עצמו כבא־כוח הגברת הלפרן. באדר מבקש
לראות את המיכתב המקורי.
שוקן, השוקד על הגינות עתונו, מבין כי חסינות מקורות־האינפורמציה
אינה חלה על מיכתב אנונימי, בעל כתובת מזוייפת.
הוא מבטיח ברצון לשלוח לגברת הלפרן מבתב־התנצלות אישי,
מוסר לבאדר פוטוסטאט של המכתב.

גזנזגנה שביטיית.־ הזוסרה נזתהרגן וז
בעזרת ספרי

קו ר ס בו ק ר מזורז
סוג ג׳

קו ר ס ערב יסודי
סוג ג׳

הפתיחה 8/9
הפתיחה 8/9

קו רסלמתקד מי ם
סוג ד׳ הפתיחה 11/9

קו ר ס דו־ שנתי
ל מנ הלי ח שבונות
מ דו פ ל מי ם
ההרשמה נמשכת

למד ב מו ס ד מוכר!
תעודות

למסיימים

אתגר

מודיע למנוייו וקוראיו,
כי מפאת חופשות החגים של רבים
מעובדי הדפום, יופיע הגליון הקרוב
(מספר )141 בתאריך 13 באוקטובר
.1966
המינויים שטרם הגיבו על פניית
העורך, מתבקשים לעשות זאת בהקדם.
רצונד בגרף חסון ושרירי

צודתזאס. באדר מתפרץ פנימה בהתלהבות, כשבידו
הפוטוסטאט. הוא מבקש לראות העתק כתב ידו של מינצר.
משווה את כתב היד, נוכח לדעת שלא מינצר כתב את המיכתב.
חיפוש קדחתני בתיקי חרות. כל המיסמכים, שנכתבו על־ידי
אנשים הידועים כמקורבי תמיר, מובאים אל באדר. באדר,
גראפולוג חובב, בודק אותן בזכוכית־מגדלת. מעיין במיסמך,
מניח אותו, לוקח מיסמך שני, וכד.
פתאום קופץ ממקומו וקורא בתרועת־נצחון :״זהו! מצאתי!״
לפני באדר מונח מכתב, בן ששה עמודים, שנכתב למנחם
בגין על־ידי חבר־תנועה בשם חיים אמסטרדאם. עינו המאומנת
של באדר הבחינה מייד בסימן־היכר מיוחד־במינו: בראש העמוד
השני הופיע המיספר 2בסיפרה רומית, ומתחת קו — ואילו
מעל לסיפרה אין קו, בניגוד למקובל. באותה צורה הופיע
המיספר 2בעמוד השני של המכתב להארץ.
עיון נוסף הראה סימנים רבים זהים: סמ״ך קטנה במיוחד,
עי״ן אופיינית, ועוד.
המיסמך נמסר לגראפולוג מישפסי, בעל נסיון מישטרתי.
הלה מעיד, כעבור יומיים :״שני נתבי־היד זהים.״ לא .,דומים״,
אלא ״זהים״ .לא נותר שום ספק כי המיכתב המזוייף נכתב בידו
של אמסטרדאם.
תי אודדמות: חיים אמסטרדאס, גבוה, ממושקף,
שאטני. בן ,32 אדם המחפש כל חייו מנהיג.
יליד כפר־אברהס ליד פתח־תקווה. חניך בית־ספר דתי
וישיבה בבני־ברק. אבל נתפס בילדותו כשחתך פיאות של
חנווני. היה בנעוריו במחתרת, הדביק כרוזים, קיבל מנות
מההגנה. חסיד נכנע של תמיר, סאז טיפל תמיר בתביעת־פיצויים
שלו, אחרי שנפגע ממשאית נהוגה בידי נהג חסר־רשיון,
בנהגו בטרקטור של מושב נורדיה.
מאז בעל כלייה אחת בלבד, נכה לכל החיים, משוחרר
מעבודה קשה במושב. הצטרף ל״מישטר החדש״ של תמיר
כשזה הוקם, והחזיק זאת בסוד במושב נורדיה החרותי. לפני
כן היה מסור בכל נפשו לבגין, שלח לו מכתבי־הערצה
קיצוניים, שהדהימו גס את בגין. במערכת הבחירות היה
המלווה הקבוע של תמיר.
זכה להיות ציר במעידה האחרונה, למרות שקיבל רק
22 קולות בסניף נתניה, הודות לרוב של קבוצת־תמיר
בוועדת־המנדאטים. הופיע בוועידה נשומר־ראש של תמיר,
הכריז :״אם מחר יאיימו ברצח על תמיר, אני מוכן להיות

האיש שיחטוף במקומו את הכדור.״
ניבחר למרכז חרות לפי בקשת תמיר. תמיר גם סידר
אותו כעובד באולפני ההסרטה בהרצליה, שתסיר הוא
בעל־מניות בהם.

העניבה התהדקה. כשנודעו הדברים לתמיר, הבין זאת גם הוא.
הוא ממהר אל רחל ד,לפדן, שואל אותה מדוע לא פנתה אליו
כשהתעוררה הבעייה.
רחלהלפ רן( ,בתדהמה) :״אבל הרי פניתי אלין! דיברתי
איתן בטלפון!״
תמיר :״איני זוכר את זה.״
רחלהלפרן :״אני מוכנה ללכת ברגע זה לבית־הקברות,
ולהישבע לן טל קברו של ירמה שאני אומרת אמת!

אנשי בגין מתייעצים ביניהם. אין להם ספק כי אכן תמיר הוא
שבישל את כל הדייסה. הם מאמינים כי גילוי הדברים יסעיר את
התנועה, ישכנע את המפקפקים, יביא להכרעה ברורה נגד תמיר.
בגין, שעמד חודשיים מן הצד, בדכאון בולט, מתנער מדכאונו.
מחליטים: לחתוך.
למחרת היום מודיע יו״ר הנהלת החרות, יעקוב מרידוד, כי
ההנהלה מתפטרת. הכדור מוחזר למרכז התנועה, בו יש לאנשי
בגין רוב. תמיר מחפש באופן קדחתני תחמושת להתקפה נגדית.
כתב אישום חריף מוגש לבית־הדין העליון של חרות נגד תמיי,
מינצר ואמסטרדאם.

לקבלת חוברת הסברה חינם
פנה אל

גזגזונה טזגזעית -.זזבר \ז\ז\־שבנך1ז

מכשירים לפיתוח הגוף

את הסיום הדרמאתי של התסריט יש להשאיר לדמיון התסריטאי.
הוא יכול להשתמש ברקע של ישיבת המרכז, או של בית־הדץ

ת.ד 4 9 15 .תל־אביב

העליון של התנועה, או במשפט דמיוני של מושבעים.
מינצר :״רבותי, אני רואה במכתב של ידידי אמסטרדאם
מישגה. היתד, פה הגזמה. אני הגנתי על אמסטרדאם, למרות
הסתייגותי מהמכתב. אני מאמין שבחברה הנאבקת מאבק משותף
יש חובת סולידריות ומתן גיבוי לאנשים שעשו מישגה בתום־לב.
לכו פניתי אל רחל הלפרן, בלי כל קשר עם שמואל תמיר, ובלי
ידיעתו. ביקשתי ממנה לחפות על אמסטרדאם, בלי לנקוב בשמו.
״אמסטרדאם בא אלי וביקש ממני לעזור לו, ואני עזרתי לו.
האמנתי שגילוי זהותו של אמסטרדאם יגרום נזק במישור המפלגתי.
״לא אמרתי לגברת הלפרן שאני בא ממשרדו של תמיר. זוהי
בנראה אי־הבנה. הפניתי את תשומת לבה למוסר־המנהיגות של
ירמה, שגם כאשר ידע שאחד מאנשיו שגה בתום־לב, היה
עוזר לו, ושאילו תמיר ידע, היה מתנהג לפי אותו מוסר־מנהיגות.
יכול להיות שהיא התרשמה מדברי אלה כאילו תמיר יודע.
״אינני יודע מתי בדיוק פנה אלי אמסטרדאם, כדי שאעזור לו.
אולי שבוע אחרי המכתב, אולי פחות. אבל כשזה היה עדיין טרי.״
קי ט רו גמאנשיב גין (התסריטאי יכול לבחור בכל דמות
שהיא מצמרת חרות) :״המכתב של אמסטרדאם היה חלק ממערכת
שלמה. מישהו הדריך וריכז את גל המכתבים לעתונות. מי זה
היה יכול להיות?
• ״המכתב הנדון מילא תפקיד פסיכולוגי ברגע המכריע.
אמסטרדאם ידוע ככותב בשגיאות כתיב ותחביר. במכתב אין
שגיאה. לעומת זאת יש בו פסוקים, הזהים מילולית לדברים
שאמר תמיר. המכתב כולו מעיד עליו כי הוא נכתב בידי פולמוסן
מקצועי, ולא בידי טרקטוריסט ממושב נורדיה.
• ״אמסטרדאם ידוע כאדם המשועבד לחלוטין לתמיר. כמוהו
מינצר. מי יאמין כי כל אחד מאלה פעל באופן עצמאי, בלי
תיאום?
• .,מול עדותו היחידה של מינצר, יש עדות של שלושה
אנשים, הטוענים כי רחל הלפרן אמרה לתמיר בטלפון במה המדובר,
ושמינצר אמר שבא ישר ממשרדו של תמיר. אך די בעדותה של

צלם העולם הזה צילם תמונה זו
בוועידת חרות, לפי בקשתו של
חיים אמסטרדאס, שביקש :״צלם אותי מם תמיר!״ לשם כך נדחף
אמסטרדאם (באמצע) לשיחה שניהל תמיר (ימין) עם עורך־הדין פלדי.

תמונה מוזמנת

רחל הלפרן עצמה. האם יעז מישהו לקום ולומר שאשר, נערצת
זו, ידידתו של שמואל תמיר, משקרת כדי להזיק לו?
• ״מינצר טוען שאמסטרדאם בא אליו לבקש עזרה, אחרי
פירסום מכתב. איזו עזרה? אמסטרדאם לא ידע, וכלל לא יכול היה
לדעת, שנתגלה כי כתובת המכתב מזוייפת. רק אדם במערכת הארץ
יכול היה לדעת זאת — ואם הוא מסר זאת למישהו, הרי לא
לאמסטרדאם, אותו לא הכיר כלל, וגם לא למינצר.
• ״מדוע יפנה אמסטרדאם דווקא למינצר בבקשת עזרה, בעניין
הנוגע באופן חיוני לתמיד — כשבכל שאר הפעמים שהיה בצרה
פנה במישרין לחמיר?
• ״מי יכול להאמין כי מינצר יחליט על דעת עצמו לפנות
לגברת הלפרן, מבלי להתייעץ בעניין כה חיוני תחילה עם האליל
שלו, שהוא גם מומחה משפטי — שמואל תמיר?
• ״רבותי, ההוכחות הנסיבתיות הן ברורות לגמרי. הן
מצטרפות לתמונה ברורה, הגיונית ושלמה. כל גירסה אחרת
גובלת באבסורד.״
השאר תלוי בידי התסריטאי. הוא יכול להביא פסק־דין, או
להשאיר אותו לצופה. אם ירצה סוף דרמאתי יותר, יוכל גם
לסיים את הסרט בקרב־אגרופים נרגש, או ברדיפה דרמאתית.

תצפית
במדינה העם
שינוי רטובה
ארבעה סטודנטים ישראליים חזרו השבוע
מתורכיה. הם היו רק טיפה קטנה בגל הישראלי
שהציף הקיץ את ארצות תבל,
ועתה מתחיל לשוב ארצה.
אבל ארבעה אלה היו שונים מכל היתר.
הם חזרו משליחות בעלת משמעות עליונה:
הגשת עזרה לנפגעי הרעש הגדול בתורכיה.
איש לא הטיל עליהם את המשימה, אלא הם
התחייבו בה בהתנדבות. ומה שהארבעה
עשו — יחד עם סטודנט חמישי, שהצטרף
אליהם בתורכיה — אין בכוחו של כל המנגנון
הממלכתי לעשותו.
כי בעוד המנגנונים הרשמיים מקיימים
את היחסים הרשמיים בין מדינה למדינה,
עברה המישלחת הצנועה מעל לראשיהם של
המנגנונים, ויצרה קשר חי וישיר עם חלק
של העם התורכי.
בשבוע בו הכריז ראש ממשלת תורכיה,
סוליימן דמירל, באוזני עתונאים לבנוניים,
כי אין לצפות לשינוי במעמדה של הנציגות
הדיפלומטית התורכית בתל־אביב, דיווחו
העתונים התורכיים על שינוי לטובה —
אמנם קל — של מעמד האדם הישראלי בעיני
האדם התורכי.

אסור למנותם לשופטים ולהתדיין בפניהם,
,ואפילו הם דנים דיני ישראל׳•.
״יכול להיות כי השפעתה של ההלכה
בנקודה זאת היא שגרמה — בין ד,שאי—
למיעוט ניכר של שופטים לא־יהודים
במדינת־ישראל, גם בתפקידים של שופט־שלום.
בכל אופן, מן הראוי לציין שלא
שמענו כל דיון מצד בעלי ההלכה ודורשי
,מדינה לפי תורה׳ ,בנקודה זאת. האם הם
בעד פסילת לא־יהודי לתפקידי שופט-ם
במדינת־ישראל, כן או לא?״
לא קשה לנחש איזו תשובה יקבל שחק
מבעלי ההלכה בישראל, שכן אלה כבר
מכירים אותו מפעילותו הקודמת. היה זה
אותו שחק, שעורר לאחרונה את רוגזה של
הרבנות, בקובעו כי הרבנים אינם מתירים
מתן עזרה רפואית ללא־יהודים בשבת.
רדי1 בנו תאב לו בוסר
פינת הנוער של קול ישראל הכינה מישדר
חביב על גיבורם של יהודי תימן, המשורר
שלם שבזי.
הדבר היה ידוע לרבבות יוצאי תימן, שנצמדו
בשבוע שעבר, יחד עם ילדיהם,
למקלטי הרדיו, עקבו אחר המישדר המעניין.
אך תם המישדר, קמה סערה בקרב ה

שמואל תמיר עומד לטעון כי־ אנשי־בגין משחדים אנשים

כדי לפברק נגדו האשמות״שווא. תהיה זאת הפצצה הגדולה שתמיר
יסיח בפני יריביו, כדי להסיח את הוויכוח מפרשת המינתב המזוייף. את
התחמושת לכך קיבל תמיר מאנשי מפ״ם, החשים לעזרתו כדי להחליש את
בגין. בידי תמיר כבר נמצא תצהיר של עתונאי מפ״מי, הטוטן כי אנשי בגין
ניסו לשחדו, כדי להשיג ממנו חומר על פרשה כלכלית בקיסריה שלתמיר
היתת נגיעה לה.

• לעומת זאת אירגנו אנשי בגין פצצה נגד אברהם טיאר,
השלישי במשולש שוסטאק— תמיר—סיאר. כדי לערער את כוחו של טיאר, המופיע
בשם הסניף החיפאי של חרות, חתמו 150 פעילים של הסניף על מיכתב
הדורש את התפטרות טיאר, בטענה שסניף חיפה, בהנהגתו, אינו פעיל ומתנוון.

• אפילו אם תמיר לא ייכלל בהנהלה החדשה, ואפילו אם
יוצא נגדו פסק־דין של נזיפה מטעם בית־הדין העליון של
חרות, לא יפרוש מן התנועה מרצונו. הוא ינסה להתבצר, מתון
תקווה שבשלוש השנים הקרובות, בל עוד הוא יושב בכנסת, ישתנה המצב.
אין. סיכוי רב כי סיעת־חרות תדיח אותו רישמית מתוכה. לעומת זאת, יהיה
קשה לתמיר להתבטא בכנסת, כחבר סיעה, אם הסיעה לא תיתן לו אפשרות
לנאום בוויכוחים סיעתייס.
• ועידה חדשה של חרות תכונס בקרוב. לשם כך ייערכו
בחירות חדשות. אנשי בגין מאמינים כי בבחירות אלה יקבלו רוב מוחץ,

ה כי מ אי המר גיו
עם מי מותר ליהודי כשר לנאוף? עם
גוייה, כמובן. עובדה מדהימה זו היא רק
אחת מרבות, הגודשות חוברת בת 35
עמודים, אותה חיבר, ערך ומפיץ הד״ר
ישראל שחק, כימאי מן האוניברסיטה העברית
בירושלים.
המדען הירושלמי אינו מתכוון לנגח בחיבורו
את היהדות. חס וחלילה. הוא
מתכוון בעצם רק לתקן אותה. או, כדבריו:
״ביקורתי נועדה רק לאותם החוקים שלדעתי
אינם צודקים.״
״קטנה כת שלוש׳״ .כיאה למדען,
אין שחק מסתפק בטענות לא־מוכחות, או
בהאשמות בלתי־מבוססות. לדוגמה: את ה־דיברה
״לא תנאף״ בוחן הכימאי הממושקף
על סמך המקורות, מצטט מתוך האינצק־לופדיה
התלמודית את הפסוקים הבאים:
״אבל ישראל הבא על הגוייה, בין קטנה
בת שלוש שנים ויום אחד, בין גדולה, בין
פנויה, בין אשת־איש, ואפילו היה קטן בן
תשע שנים ויום אחד, כיוון שבא על הגוייה
בזדון הרי זאת נהרגת, מפני שבאה לישראל
תקלה על־ידי כבהמה.״
״נתאר לעצמנו,״ כותב שחק ,״שחוק
כזה היה מופנה נגד היהודים. תארו לעצמכם
את תגובותינו אם היו מציעים
במדינה מסויימת, שיהודיה הנאנסת חייבת
מיתה מפני שגרמה תקלה כבהמה. האם גם
לדין כזה מתכוונים אלה המציעים את ה־השלטתו
של המישפט העברי המקורי במדינת
ישראל?״
״מדינה לפי תורה״ .החוברת, המוכתרת
בשם ״למען יהדות של אמת וצדק״,
לא דנה רק בחוקי אישות. היא מטפלת
גם בשאלות פוליטיות אקטואליות.
קובע, בין השאר, הד״ר שחק :״כשם
שהגויים פסולים לעדות, כף הם פסולים
לכל כהונה ושלטון פוליטי, ואסור למנות
אותם לכל מישרה שיש בה שררה. במיוחד

גדיון ראש השנה שד

ה עוו! סהור
הגליון הבא, שהוא גליון ראש*
השנה, יופיע כצורה מורחבת
ויימצא למכירה כרחוכות תל־אביב
בערב היום הראשון, ה־11
לספטמבר.
כליון ראש־השנה, בו הכתבה
המרכזית על אירועי השנה
ובחירת איש השנה תשכ״ו,
יימצא למכירה בכל רחבי הארץ
ביום השני, ה־ 12 לספטמבר.

העולם תזה 1514

בווז ר אנג . .
מאזינים. זה שהשדרנים העבירו את שבזי
מעירו, שרעב אשר בדרום תימן, לצנעא
הבירה, היד, לא נעים. אבל זה לא היד,
העיקר. העיקר היתד, בת האיכר. במיקרה
זה, בת המשורר.
הנערה שמילאה את תפקיד שמעה בת
מורנו ורבנו שלם שבזי .״בת״ המשורר
התימני הלאומי ביטאה את שורותיה בהגייה
אשכנזית בולטת, כאילו היתה בתו שלי איזה
חיים נחמן ביאליק.
״קרה מה שקרה.״ העניין מצא עוד
פחות חן בעיניו של מי שמילא את תפקיד
שבזי במישדר, הקריין התימני הוותיק סעדיה
דמארי (.)53
כי בתו בשידור לא היתד, אלא בתו בחיים,
חבצלת, אותה חינך משך כל חייה
להגייה עברית נכונה.
כראוי לגבר המכבד את עצמו ואת בתו,
לא היסס דמארי, פירסם מכתב התנצלות
פומבי לבני עדתו.
בכל שלושים שנותיו כאמן וכקריין, הסביר
דמארי ,״שמרתי על טהרת שפתי ואף
את בתי לימדתי כך. אלא שקרה מה שקרה:
בחזרות על השידור הגתה הבת את החי״ת
לשביעת רצוני, אך בהקלטה התרגשה ו־טעתה
בהיגוי.״
והואיל ודבר זה עלול לקרות במשפחות
התימניות הטובות ביותר, ביקש דמארי ״לא
נחשוב לה זאת לחטא ...ולהבא תהגה
חי״ת ועי״ן ורי״ש כראוי. בדרך אביה ואבי־אביה.״••

המישפט האחרון לקוח מן האינצק־לופדיה
התלמודית, בהוצאת הרב קוק, בערך
״גוי״.
** זכריה דמארי, מלמד־תינוקות ומתקן
כלי־נשק בכפר התימני דמאר, שעלה לפני
ארבעים שנה ארצה והתפרסם כאביה של
הזמרת שושנה דמארי וכרב העזה ברא שו!
לציון.

מאחר שהרכב הוועידה

האחרונה, שלא

נבחרה

כלל, חיה

מיקרי

בחירות

אלה יהוו הכרעת סופית.

• תוסנית חפירת ״תעלת סואץ הישראלית״ מאשדוד
לאילת תזפה מיד לטפול מעשי. כצעד ראשון תקציב הממשלה 100
אלף לירות למהנדס מאיר בץ למימון צוות מומחים, שיתבקש להכין תקציב
משוער של חפירת התעלה. במקביל ייערכו מדידות וסקרים של מומחים
מחו״ל, בעיקר מצרפת ומגרמניה! ,ש בבר הוזמנו ארצה על־ידי הממשלה.

• אניית המעבורת ״כילו״ תימכר בעוד שלושה שבועות,
בצעד ראשון של חכרת ״סומרפיין״ להשתחרר מחובותיה.
מזלה הרע של האניה רדף אחריה עד לימים האחרונים: חברת תיירות תל-
אביבית שכרה אותה לשלושת ימי החג, בתקווה לארגן טיול עממי לקפריסין.
משראתה כי אין כמעט לקוחות, שינתה את התוכנית לשייט־חופי של יום
אחד במחירי־הפסד — וגם על הצעה זו לא נמצאו כמעט קופצים.
• תנועת ההגירה מן הארץ תקבל צכיץ חדש. בעוד שעז כה.
היו היורדים, ברובם המכריע, יוצאי ארצות המערב, בעלי קשרים משפחתיים,
עם הארצות אליהן היגרו, יגדל מעתה בעקביות אחוז המהגרים מבין עדות
המזרח, ובעיקר עולי עיראק, למהגרים אלה אין קשרי־מושפחה בארצות הגירתם׳
והם מתקבלים בארצות אלה בעיקר בגלל היותם צעירים ובעלי־מקצוע.
עלייה דומה צפוייה גם במספר המהגרים הערביים. בשני המיקריס, הגורם הוא
כלכלי מובהק.

• ענף נוסף הצפוי לפגיעה חמורה מן השפל הכלכלי: ענף
הפירסום. המשבר כבר פגע בכמה סוכנויות פירסום, והנטייה בעתיד הקרוב
תהיה של גיבוש כמה סוכנויות קטנות לסוכנויות גדולות יותר. אחת התוצאות*
שתורגש על־ידי קוראי העיתונים: כמה עיתונים יצמצמו את מספר העמודים
שלהם. מפאת הצימצוס במודעות והקשיים בגביית כספים מנותני־המודעות.
• הריבית כשוק השחור תעלה בתנועות חדות. הסיבה העיקרית:
למרות שהביקוש להלוואות גובר, קיימת בריחה מתמדת של הון מן
הארץ. מספר פשיטות הרגל הגדל והולך הפחיד כמה מן המלווים הגדולים
ביותר בשוק השחור, שהקטינו את מחזור עסקיהם, ועתה מוציאים את כספם;
כליל מן השוק, מבריחים אותו לחו״ל.

חן חולמות להיות דוגמניות
הן מוכנות לשלם נד מחיו
ן* עם היה מאד פופולארי ומקובל לה־יות
איש יחסי־ציבור. כל מי שכיבד
את עצמו — היה כזה. עסקו בכך בתחילה
אנשים עם ב.א. ואחר־כך בלי ב.א.
עם תיכון, בלי תיכון, עם עממי או בלי
עממי.
אחר כך זה נמאס. הפסיקו לעסוק ב־יחסי־ציבור
והתחילו לפתוח דיסקוטקים.
אחרי הדיסקוטקים באה אופנת הסטייקיא־דות,
ועכשיו באה לעולם אופנה כלכלית
חדשה: אופנת בתי־הספר־לדוגמנות.

בחורות תמיד יש

הלמידות בוורוד ד^,יב ד

במלון דן, תחת הדרכתו של המורה לריקוד שמעון לוי, בית־הספר
מונה כארבעים תלמידות. מחיר הקורס הוא הגבוה ביותר
באר׳! ללימודי אופנה, מגיע לכדי 730 לירות לתקופת־קורס אחת.

כתוצאה ממודעה של

סוכנות דוגמניות חדשת,
| \ 111 1 1 1

111 # 1 1
פרג׳ון את ארדיסי, שהופיעה פעס בודדת בעיתון, התקבצו ל
מעלה
מסאה בנות, שחלק מהן נראה בתמונה. מרביתן פקידות
החולמות על עולס של דוהר מפוקפק, ומוכנות לשלם כל סחיר
לכל מי שמוכן להעניק להן את הידע היקר עבור רכישתו.

אופנה של גדעון אוברזון, נראות הבנות כשהן מתאמנות באולם,

• למישמככד היום את עצמו ואת
הכסף שלו, הופך את עצמו לסוכן־
דוגמניות. יש כל מיני סוגים של סוכנים
כאלה. הסוג הנחות ביותר הוא הסוכן הקטן,
הלוקח מדוגמניות ומסתם בחורות
אחוזים ומנסה להפיץ אותן בעד זה. סוג
אחר הוא סוכנויות־הדוגמניות שליד מש־רדי־הפרסומת,
והסוג המכובד ביותר הם
בתי־הספר לדוגמנות. לכל הסוכנים הללו
לא חסרה פרנסה. הם לא סובלים מהשפל
כלל. כי בחורות תמיד יש ויהיו בשפע.
המצב הכלכלי לא משפיע על זה.
לפי סטאטיסטיקה שעשה אחד מסוכני־הדוגמניות
מתברר שכל שנה מגיע לגיל
שבע־עשרה דור חדש של 35 אלף צעירים.
ביניהם יש כ־ 17 אלף נשים, ומתוכן
כ־ 7500 במצב טוב. ראוי לדיגמון.
לפני שהדוגמנות חדרה למודה, היו נערכות
תצוגות־אופנה קטנות בחסות ובעזרת
ויצו, אילנשיל פוליו, האגודה למלחמה
בסרטן ובשחפת ועוד כל מיני מחלות,
התצוגות היו נערכות על־ידי מספר חנויות
או בתי־מסחר בדן או בשרתון, ולכל העניין
היה אופי חלוצי צנוע.
כיום זהו עניין שונה לגמרי. עכשיו זה
כבר עסק. מנהלי תצוגות האופנה עוברים
בחנויות, מקבלים דגמים וכסף, ועושים
את התצוגות שלהן תמורת משכורת שלמה
ועשירה. אבל את עיקר ההון הם
צוברים מהנערות עצמן. שרוצות להדגים
את המוצרים.

״מכירים אותי כפתי־קפה״
יהודית סטייל.

פוי, שפתחה סוכנות
לדוגמניות בשם פרי
בתמונה מימין, עם דוגמניותיה.

פוג־וו את אוויט׳

האחד עובד־לשעבר של חברת
ביטוח, ואילו השני נע־הל
להקת קצב ישראלית. הס פתחו לפני שבועיים סוכנות לדוגמניות.

ן** ראשונה מכין סוכני הדוגמנות הן
1קטנים היתד, אילנה פדרמן. היו לה
מספר דוגמניות, ביניהן היא עצמה, וכולן
הספיקו, בתקופה בה עסקה במקצוע הזה,
לערוך מספר תצוגות קטנות. אבל בסוף
היא לא שילמה לדוגמניות שלה, או שבעלי
החנויות לא שילמו לה, בכל־אופן,
היא עזבה את העסק וחזרה לחייה הפרטיים.
אחריה
פנתה למקצוע הזה יהודית פרי,
מלכת־החן הישראלית. היא עבדה בסוכנות
לדוגמניות סטייל, ואחרי שרכשה נסיון ב־

^ 1 1 ^11 סוכנות על שם מונה ליזה, אשר בראשה עומדים סוכני
״י ספרים לשעבר, גס היא נכנסה לשוק הפורח של מסחר
בדוגמניות. הם מתכננים הוצאת שנתון של דוגמניות בישראל.

מקצוע פת
עכשיו ה
ערב, בגדי-
חוץ מזה
לחנות עם
ולחמניוו^
כל זה
צוע צעד א
היה כתוב:
לאחר חל
שים. האחד
״אני פירמו)
הרבה בתל
לנהל סוכנו
תמונה).
היא תמי
לקבלנות־בו
שינהל פעו
ולפתוח אה
בשביל ל
חשובות. :
מתמיד אחו
היו שבע י
תדל לא ל השותף מצריים, הו
בבניינים, ו
הלהקה היי
למד לנגן
הוא לא מ!
נסיין-
יש נסיו! עקבווק בעקבו
;ם חמל שלהם לשנייה, כו
סוכנויות

לעצמה סוכנות משלד״ בשם פוי נזסייל.
עורכת תצוגות אופנה בשמלות, מכנסיים, בגדי-
דוגמניות צעירות ויפות, ואת עצמה.
8נו שמעון מגדל וסוכנים כמוהו, הרצים מחנות
ונות הדוגמניות שלהם ומוכרים אותן כמו ביצים

;,יים עד עכשיו. לפני שלושה שבועות צעד המיק־קדימה.
באותו זמן הופיעה בעיתונים מודעה ובה
כנות לפירסום מציעה עבודה לדוגמניות.

; קצרה התברר שבראש הסוכנות עומדים שני אני
יא פרג׳ון, בחור צעיר בן ,22 שמצהיר על עצמו:
:עיר.״ עובדה :״אני ידוע מאוד; מכירים אותי בר.,״
יש לו, לדעתו, גם התאמה למקצוע :״בכדי
לדוגמניות צריך קודם כל להיות חתיך.״ (ראה,
זלם לנהל דבר כזה. בתחילה הוא רק ניהל חברה
הוא ראה כל הזמן בניינים, וחשב על החתיכות
עכשיו הוא הצליח סוף סוף לגייס קצת כסף
עסק הנכסף.
דק סוכנות לדוגמניות דרושות כמה תכונות־אופי
ך להבין ביופי של נשים, לדעת לעקוב באופן
צילומי הפירסומת, וגם שיהיו הרבה ידידות. לי
ות. הן נרשמו ראשונות לסוכנות, אבל אני מש־ז
סנטימנטלי בעבודה, ולשמור על מרחק.״
פרג׳ון הוא ארדיטי 23 בניגוד לשותפו יוצא
יוצא בולגריה. בניגוד לחברו, שעסק עד עכשיו
עסק עד עכשיו באמרגנות. הוא היה האמרגן של
לית המפורסמת להקת הקצב הישראלית. הוא גם
:נתר, עד שהכריחו אותו לעבור לגיטארה. אבל
את עסק הדוגמנות. הוא רק שותף .״לחבר שלי
רק עוזר•״
,שהזוג הזה פירסם בעיתון הופיעו במשרדים
וחמש בנות. כולן דומות פחות או יותר האחת
עברו כבר בכמה וכמה בתי־ספר לדוגמנות ובכמה ,
מנות — וכולן מחפשות את דרכן בחיים.

מתכוננות לוגו! הגדוד

כל המרבה ב־שגעון
או בטי־רוף
של התצוגה — הרי זה נדשובח. עכשיו נערכות תצוגות

לילה, לצד הופעות סטריפטיז נועזות, או על דלפק המשקאות!
באיזה דיסקוטק. פעם הציגו את האופנח, עתה מגלים כל מיני
מתכנני־אופנה צעירים. בתמונה; תצוגת־אופנה של פרי סטיל בכליף.

שיא החרוס של מרן:
רתיות כמו ערגה בפאריס

ז׳אנט זוהר, למשל, למדד, דוגמנות אצל
קולט בלישר. למרות זה היא עדיין עובדת
בתור מזכירה .״יש לי גוף חטוב.״
היא מגלה למי שלא מצליח להבחין בכך
בעין בלתי מזויינת .״בשביל להיות דוגמנית
לא צריך להיות מלכת־יופי. מספיק
שתהייה קצת צורה. ואני חושבת שבי יש
משהו מעניין.״

מיטב ה פוזות ־ 7 -רח 3י העולס
אותו למן בו פורסמה המודעה של
פרג׳ון את ארדיטי, פורסמה גם מודעה
אחרת ובה נאמר: כל בחורה, אם יש לה
נסיון צילום או לא, אנחנו מוכנים לקבל

0משמאל נראית סטלה סרדה

הצעירה, הנחשבת כתגלית
1 1 7 1 /1 1
בית־והספר לאופנה של גדעון אוברזון. זוהי תופרת תל־אבי־בית,
שלא עסקה מימיה בדוגמנות ובכל הקשור לה. מימין
נראית בתמונה דוגמנית הצמרת המצליחה עלמה בן־פורת,

אותה כדוגמנית צילום.״ על החתום: סוכנות
מונה ברמת־גן.
גם בראש הסוכנות הזאת עומדים שני
בחורים. האחד יוסי דנון והשני זאב, ה־שומר־על־עילום־שם־משפחתו.
הם כבר עבר
ו הרבה בחיים. הם התחילו בהפצת ספרים,
אחר כך הם הפיצו את החומר התעמולתי
של המערך, ועכשיו הם החליטו׳
להפיץ חתיכות.
עד עכשיו הגיעו אליהם כבר אלף בחורות.
הם מתכוננים להגיע לאלפיים, ואחר־כך
מכל הדוגמניות הללו לערוך סלקציה,
להוציא 150 דוגמניות נבחרות, לצלם אותן
במיטב הפוזות שלהן, להדפיס את הצילומים
בשנתון, ולהפיץ אותו ברחבי העולם.
כל מי שיסתכל בספר ויהיה מעוניין באחת
הדוגמניות שלו, ישלח מכתב לסוכנות,
עם מספרה הסידורי של הדוגמנית
המבוקשת, והדוגמנית תישלח אליו במהירות
האפשרית.
מי שלא תגיע לספר, תצולם סתם בשמונה
פוזות שונות, והצילומים שלה ישארו
בסוכנות, עד שיבוא היום, ומישהו יהיה
מעוניין בחתיכות.
בטח יהיו הזדמנויות כאלה. למשל, כשיהיו
בחירות לראשי־עיריות, וראש־עיר מ־סויים
ירצה מאה בחורות שתסתובבנה לפניו
בחוצות העיר. למי יפנה ראש העיר?
לסוכנות מונה, כמובן. ומה הם יתנו לו?
את כל הבחורות שהוא ירצה.
רק הבלתי־מתאימות לגמרי תישלחנה הביתה
עם התמונות שלהן ביחד. אבל לעומת
זאת כל בחורה, ללא הבדל יופי או
(המשן בעמוד )24

במדינה
דרכי־אדם
• 1חמסין בכפר ניד ח

^ ה ח גי ס ^
סגב/בס
1611[ 01011
ת מונו ת צבעוניות 17א ס
שיקופיות צבעוניות 18ס1
ס ר טי ם צבעוניים 8מ״מ

אגפא
סו ק ר 3

היום הצלום הצבעוני כה פשוט וקל כל
אחד יכול לצלם בצבעים.
הצלום ב״אגפא קולור״ אינו יקר — החל
מ״ 4ל״י הסרט. הפתוח — תוך יומיים,
שלושה.
נצל אתה תנ אים הנוחי ם וצלם גם אתה
ב -מס 1ס ס ^ ז ^ 0
חבר סי סמא קצרה על ״אגפאקולור״
ושלח אותה, בצרוף אריזה ריקה מ הסר ט
הצבעוני שקנית אל ת.ד 4838 .ת״א, ואתה
עשוי לזכות בפרס הגדול — מ סר ט ת
״אגפא סופר 8״.
המבצע בתוקף עד .15.10.1966

ד ה׳ ז
בו־כודכו <>ז־כ 7וך

7x 113.

אליקים הוא מושב יוצאי־תימן שכוח־אל
בין בת־שלמה ליקנעם. מצבו של המושב
הגדול ( 800 נפשות) הוא בכל רע.
התכנון החקלאי במקום לא עלה יפה ורוב
המפרנסים, בעלי משפחות של שמונה,
או עשר נפשות,
מתקיימים על עבודת
חוץ, שלעתים מכניסה
לא יותר משלוש
מאות לירות
לחודש.
בין תושבי אליקים
קיים מתח מתמיד.
הם מתחלקים לשתי
חמולות (מין וחסן)
שאינן מסתדרות ביניהן.
המצב מתוח עד
כדי כך, שבבית־ה־שמחוני
ספר
המקומי שתי
פועלות־נקיון. אף אחת
מהחמולות לא הסכימה לוותר לשנייה
על מקום העבודה.
״שמע ישראל ״:אחד האנשים הפחות
מאושרים באליקים הוא דוד קהלני, רו־עה־צאן
בן 40 ואב לשבעה. הוא מסוכסך
עם רוב שכניו, מאיים בקלות על יריביו.
לפני שנד, רב עם מנהל הצרכניה במקום.
טען שהסיגריות שהוא מוכר אינן טריות,
הבטיח ל״סדר״ אותו.
לפני שנתיים רב עם שכן בגלל פרדה,
איים עליו באקדחו, אותו הוא נושא ברשיון,
כשומר על עדרו בן מאה הראשים.
ביום הרביעי שעבר התמקדה מרירות־נפשו
של קד,לני. הוא יצא לרחוב היחיד
והמאובק של אליקים, פתח באש מאקדוחו
על ארבעה אנשים שניקרו בדרכו.
שני הקרבנות המיועדים הראשונים היו
דוד מעודה ,23 ,ונחום גוזי הצעיר (.)17
מעודה החליט בדיוק באותו יום לברר אם
קרוב־משפחה שלו בשם קהלני הוא גם
קרובו של קהלני המקומי. הוא התכוון
לגשת לבית קהלני, פגש אותו בדרך. כשזה
ראה אותו, הוא שלף את אקדחו ואיים
עליו. מעודה ויתר על חקירת־הקירבה,
הצליח להמלט.
במידה שווה האיר המזל לגוזי. כאשר
הופיע למולו קהלני המשתולל, כרע גוזי
לארץ, קרא שלוש פעמים שמע ישראל!
למרות שקר,לני ירה בו מקירבה של מטר
אחד, לא פגע בו.
״יש לי אקדח:״ פחות טוב היה
חלקם של שני הקרבנות האחרים. היה זה
התלמיד שמואל סמין 16 שהתנדב באותו
יום לעזור לאחד ממורי הכפר, תושב ראשי
העין מאיר שמחוני ,23 ,בניקוי דירת ה־אסבסטון
שלו לקראת חידוש הלימודים.
קד,לני הצליח לפצוע את שניהם קשות
ורק אחר מצוד ממושך הצליחו שוטרי־יקנעם
הקרובה לעצור את ד,יורד,המשתולל,
למנוע טבח בכפר הנידח.
שני הקרננות אושפזו בבית־חולים חיפאי,
כשחלחלה עוברת בגוום, עת הם נזכרים
ביום־ד,חמסין עקוב הדמים של השבוע
שעבר.
נזכר שמואל סמין :״המורה מאיר בא
אותו יום לכפר, כי
הוא לא היה כל החופש
והוא רצה לנקות
את החדר לקראת
התחלת הלימודים.
הוא ביקש אותנו
ואת החברים האחרים
(ביניהם נחום
גוזי) לעזור לו. אנחנו
אוהבים אותו
ולכן הסכמנו.
״כשמאיר יצא לחצר
לחבר את צינו־סמין
רות־המים
לברז, הופיע
פתאום קד,לני
וצעק, :הנה יש לי אקדח! אני ארצח
אותך!׳ וירה בו שתי יריות בבטן.
״שמענו את היריות וצעקות, רוצחים
אותי! הצילו! הורגים אותי!׳ רצנו לחלון
לראות מה קורה. אז ירה קד,לני לעברי.
הוא פגע בי בכתף ומייד נכנם לחדר וירה
עלי עוד הפעם ופגע לי ברגל.
״נשכבתי על הריצפה כמו מת.׳׳
מה אמר המכשף. המורה האהוב
מאיר שמחוני עוד לא עיכל מה שקרה.
הוא שכב במיטת בית־ד,חולים כשששה־עשר
העולם הזה 1514

תפרים במעיו וסיפר בקול חלוש:
״כבר בשנה שעברה איים עלי קהלני.
הוא אמר שלא נתתי לבת שלו להיות
בבית־התלמיד וחוץ מזה הוא גם נועץ עם
מכשף וזה אמר לו שאני זר (בכפר) ורוצה
את רעתו.
״האמן לי. אני שוכב כאן ללא עוול
בכפי. אני רק רציתי ללמד.״

פ שעי ם
האיש שר צתדח!ו ד ד מו ט 3
״בשעה אחת בלילה,״ דיווח שומר־הלילה
של מלון המלכים הירושלמי לחוקרי המשטרה
,״שמעתי רשרוש ליד הכניסה. ניגשתי
ופתחתי את הדלת. שלושה רעולי־פנים
התפרצו פנימה ואחד מהם, שולף־
אקדח, נתן לי מכה בראש והתעלפתי.
״כשהתעוררתי ראיתי שכל השולחנות ו־המנעולים
בלובי היו פרוצים. השודדים
גנבו את כל תכשיטי־הזהב, הטבעות, צ־מידי־הזהב,
השעונים, העגילים, הכל.״
זה היה לפני שלושה שבועות. חוקרי־המשטרה
שלא גילו במקום־הפשע כל עיק־בות
שהם, אפילו לא טביעת־אצבע אחת,
הבינו כי המדובר בוותיק במקצוע.
חבילה, תיק, מונית. כנגד שודד
וותיק במקצוע, הועמד חוקר וותיק במקצוע,
פקד המשטרה שאול מרקוס, שהרכיב חולייה
מיוחדת לחקירת־השוד, ששללו נאמד
ב־ 30 אלף ל״י.
ד,חולייה בחנה כל אפשרות. היא עצרה
עשרה חשודים ושיחררה אותם. כל אחד
נמשיה גנדדק

הישר. הוא ניסה את מזלו כמלח וכנהג,
לא הצליח להחזיק במישרה. עברו הפלילי
נתגלה בכל מקרה והמעבידים שוב לא
רצו בו.
ג׳קסון המדוכא ממר־גורלו חזר להיות
אורח קבוע בתחנות־המשטרה. לפני חודשיים
נעצר בעוון החזקת חשיש; לפני חודש
נעצר באשמת איום במעשה אלימות.
רקע האיום: ג׳קסון, שכבר נואש מעצמו,
לא רצה להיוואש מאחיו. מחשש שגם אחיו
יתדרדר לחיי פשע, ניסה להכריח מנהלי
מכון־השכלה להעסיק את אחיו.
האח הקטן לא נתקבל לעבודה, המנהל
פנה למשטרה וג׳קסון שנחסמו לפניו כל
הדרכים, החליט, בנראה, על השוד.

סיסודס של. בחן בתי פפר תיגונ״ם

סטטיסטיקה

וותרו מ ספ ר מקומות

מ רי חו ת לב אר אגוו א *
תקוותה הגדולה של ישראל, עם תכנית
כלכלית חדשה או בלי תכנית כלכלית
חדשה היא, כידוע, היצוא. וזה דווקא נמצא
במצב לא רע. הוא הולך ומשתפר מחודש
לחודש.
השבוע פורסמו הסיכומים של חודש יוני
ומתברר שבחודש זה הגיע היצוא לכמעט
37 מיליון דולר. עלייה ב־״ 370/לגבי חודש
יוני ,65 בו הגיע היצוא ל־ 27 מיליון
דולר בלבד.
גם לוויאט*נאם. מי שחושב שלייצא
ב־ 37 מיליון דולר לחודש זה פשוט, כדאי
לו לזכור שהמדובר הוא לא רק ביצוא
סיטוני כמו היצוא לארצות־הברית (שבעה

הלימודים

לשנת

תשב״ז

לכיתות: ששית (י׳) ,שביעית (י״א< ושמינית (י״ב)
במגמות: הומניסטית, ריאלית
לפי תוכניות משרד החינוך והתרבות מנוסים אקדמאיי ם
מורים
סטיפנדיות
ק רן

•¥.אספקת ספרים ללא תשלום
חוגים לספורט, לאמנות ולמוסיקה

וביאולוגית

ההר שמה
ת ס תיי ם
מחר ב־8.9.66

התיעצות פדגוגית והרשמה :
תל-אביב, רחוב גורדון ,53

^ 11״ 1 1י י 1פינת רח׳ ריינס, טל 248514 .
בכליוםביןהשעות 0.8.00 — 1 4 . 0 0

גסגסלה ג 1דד1ן

תערובת שלל השוד במלון ״המלכים״
108 תליונים 18 ,צמידי־זהב וגס זוג חפתים אחד

מהם הוכיח את האליבי שלו. לפקד מר־קום
החל מתברר כי החשוד האמיתי הוא
החשוד האחד־עשר, יעקב משעלי בן ד,־,28
המכונה ג׳קסון.
רק שג׳קסון לא נמצא בקלות.
כל תחנות־המשטרה הוזעקו, צילומו הופץ
בין השוטרים. לבסוף זיהה אותו שוטר
חד־עין, בקירבת התחנה המרכזית בתל־אביב.
ג׳קסון
נעצר, הועבר לירושלים ושוחרר,
מחוסר הוכחות, אחר יומיים.
ואם כי ההוכחות חסרו, החשדות נשארו.
אנשיו של מרקוס התלבשו על ג׳קסון
ברצינות, עקבו אחריו יומם ולילה. בסוף
השבוע שעבר נשא עמלם פרי, הם שוב
נתקלו בו בתחנה המרכזית, שוב בנסיבות
חשודות.
ג׳קסון פדה חבילת־קרטון ממחלקת־הח־בילות
של אגד, נכנס לאחת החנויות בסביבה,
קנה תיק־עור, העביר את החבילה
לתיק.
בחוש ד,ששי של פושע חשד ג׳קסדן כי
עוקבים אחריו, קפץ לתוך מונית, הדהיר
אותה לחולון. חושו לא בגד בו. אבל גם
מכונית השוטרים־ד,עוקבים לא בגדה בהם.
הם הצליחו להשיג את מוניתו של ג׳קסון
במרכז חולון, עצרו אותו במקום.
הפעם כבר לא שוחרר ״ג׳קסון״ משעלי
מחוסר הוכחות. קופסת־הקרטון, אשר בתוך
תיק־העור, הכילה את ההוכחה הדרושה:
את חלק־הארי של ביזת מלון המלכים.
בין השאר 108 :תליונים; כמה עשרות
סיכות זהב ופנינים; 18 צמידי זהב; שלושה
רבידים, שתי שרשרות זהב וזוג אחד של
חפתי־זהב וגם אלפיים לירות, במזומן, בדיוק
הסכום שהיה מצוי בקופת מלון המלכים
ונלקח על־ידי השודדים.
מלח, נהג, מנהל. השודד הירושלמי
ג׳קסון הוא יליד ירושלים ששוחרר רק
לפני שנה וחצי מבית־הסוהר, בו ריצה
ארבע שנות מאסר בעוון התפרצות.
כשיצא מבית־הסוהר החליט לשוב לדרך
העולם הזה 1514

מיליון דולר) או לגרמניה (שניים וחצי
מיליון).
מי שרוצה לייצא באמת, חייב לעשות
מאמץ, לא להזניח אף לקוח. ישראל ייצאה
ביוני ,66 בין השאר, גם לאיסלנד (4000
דולר) וגם לגיברלטר ( 1000 דולר).
הרשימה ארוכה ומגוונת: יצוא ב־3000
דולר לסומאלי הצרפתית; באלף דולר ל־פאראגוואי
וב־ 23 אלף לניו־זילנד. וגם ל־וויאט־נאם
( 15 אלף דולר).
גם פיאות גבריות. מעניין במידה
שווה מה מייצאת מדינת ישראל.
התשובה: הכל.
ביוני ,66 למשל, יוצאו, בין היתר 150 ,
אלף אפרוחים 48 ,טונות גומי לעיסה וחצי
טונה חלווה. וזה עדיין אפס קצהו של
היצוא.
על־מנת להגיע ל־ 37 מיליון דולר לחודש
מייצאים גם 300 קילו שיש ( 100 דולר);
174 זוגות כפפות־עור ( 600 דולר); 156
מעילי פרווה ( 84 אלף דולר) וגם 17 אלף
זוגות גרבי־ניילון ( 4000 דולר).
פריטים נוספים מרשימת היצוא:
<• 16 אלף חזיות ו־ 15 אלף מגבות.
• 54 פיאות נכריות ושני דודי־שמש.
•! 900 אלף סכיני־גילוח ושבעים מקררים
חשמליים.
• 46 אלף עטים כדוריים ו־ 700 טליתות.

ד 115
המקובל התימני שלום זכריה, בניגוד
למקובלים אחרים, לא רצה דווקא לחשב
את הקץ.
היו לו כל הסיכויים להגיע עד מאה ועשרים
בין כך. כשהוא עלה ארצה׳ במרבד
הקסמים, כבר היה בן תשעים ותשע.
ביתו ברמת־השרון הפך למוקד לעולי־רגל
תימנים, שבאו להיוועץ בחכם הגדול,
שהיה הקשיש ברבני ישראל.
השבוע נפטר בשיבה טובה, בגיל .115

ת? 0וקתץ 7
1וא\/יז £
להשתמש על שיער רטוב ל אחר החפיפה

לחובבי ספורט
ברשותנו מכוניות חדשות חדשים ומסלולים
בטיחות ונוחיות לנוסעים

״ ק אר טינג״
הספורט העממי
מגרשי התערוכה
פתוח מ־ 5אחה״צ

אוטובוסים .42 ,25 ,27 ,22 :

בימת צעירים מזמינה אותך, לטיול
שייערך בימי החג 14.9/15.9/16.9שבו ייתקיימו ביום
רביעי 14.9בשעה — 8.30 בחוף הכרמל העירוני מפגש
ויטנאם. ביום חמישי — 5.9בכפר יסיף מפגש אחווה
יהודית ערבית. ביקור באכזיב ורחצה בים.
היציאה ביום רביעי בשעה 4.00 במועדון התרבות, רח׳ בר־כוכב
,10 פינת בוגרשוב, תל־אביב. המעוניינים יכולים
להרשם בשעות ,8.30—7מדי ערב במועדון.

קולנוע
סרטים
רמהאבא מר שה?!
אכא לא יחזור עוד (רון,

ביום ו׳ ,9.9.66 יפתח דיסקוטק האימים
״דרקולה״ באוירת פינקלשטיין משגעת
תעלינה נערות ה״ ״1\!5את המורל שלך
פלאים.
ב ״ דרקולה ״ תלמדו לשכוח א ת מה שלא
הצלחתם במשך כל היום ותזכרו בכל הדברים
עליהם חל מתם בליל אמש.

כתובת: אין. ת״א בפינת רח׳ יצחק שדה
ורח׳ הנצחון, מוצבים שלטים המכוונים
למקום.

ירושלים;

איטליה) בסרט עצוב קורים בדרך כלל
דברים עצובים. בסרט סוחט דמעות יש
ייצור המוני של מאורעות מופיעים. אם
בסרט עצוב מת אבא של ילדה אחת, הרי
בסוחט דמעות לא רק שהאבא מת, אלא
גם האשד, שלו עוזבת אותו. הילדה שלו
האבא שלו
חולה בשחפת, אין לו כסף.
מרביץ לו מכות. האמא שלו מגרשת אותו
מן הבית, ולמכונית שלו קורה אקטידנט.
זה בערך מה שקורה באבא לא יחזור
עוד, הנקרא בגירסה המקורית בוא נלך
העירה. זהו סרט על נערה יהודיה, על
אחיה העיוור ועל אביהם (שמת וקם לתחייה
כמה פעמים במשך הסרט) בעיר כבושה
על ידי הנאצים.
הילד הנפלא. למרות הנושא העצוב
ממילא של הסרט, הוכנסו לתוכו, בכוח,
כל הוואריאציות האפשריות על העצב. ראה
פירוט למעלה. אלא שבכל זאת כדאי לא
להחמיץ את הסרט, בגלל שלושה דברים:
בגלל השחקן הטוב נינו קסטלנואובו,
בגלל הילד הנפלא פדריקו, הממלא את
תפקיד הנער העיוור, ובעיקר, בגלל ז׳רלדין
צ׳פלין. יש בה מהקסם, העדינות וההומור
של האבא שלה, יחד עם חלק מהכשרון
המיוחד שלו לניואנסים בהבעה ובתנועה.
חוץ מזה יש לה פנים שהם אמנות בפני
עצמה. חבל רק שהאבא שלה מרשה לה
לשחק בסרטים שאינם ראויים לה.

גן־עדן ש ר שוטים
אדם ושתי חוות

לאתאמי1
11דשתתקלח

(בן־יהודה, תל-
אביב; ארצות הברית) היא קומדיה קלה על
אדם שהגיע לגן־העדן. כלומר מצא את
הדרך י האידיאלית לחיות חיי משפחה מאושרים.

לו אשד, אחת אנגליה, צנועה, שקטה,
עקרת בית למופת, לבושה תמיד סי־נורים
ומגבות, רוחצת כלים, ומבשלת ויולדת
ילדים, ויש לו אשה שנייה סוערת,
מבלה בבארים, רוקדת, שרה, וחיה חיי אהבה
סוערים.
הוא עצמו רב־חובל המבלה את זמנו בין
שתי הנשים הללו, כשכל אחת סבורה שהוא
בעלה היחיד והבלעדי, והוא מקבל מכל אחת
חלק אחר של חיי־המשפחה.
זוהי קומדיה עליזה, נחמדה, המאפשרת
לאלק גינס לגנוב את ההצגה משתי הנשים
שלו, שהאחת מהן היא איתן דה־קארלו, שהיתר.
די נערצת בזמנה.
גם הקומדיה הישנה הזאת, גם מוסר־ההש־כל
הפשוט שלה, יכולים עדיין להגות את
האנשים החדשים בני־ימינו.

אלמ גו ר כ ״ מניעלרצח ״
הרצל מת, הרצל מת, הרצל מת

לוי והבמאי וחשבו איך לבצע את הדבר.
הוחלט שכל מה שיתנהל ביניהם יהיה אחרי
המעשה. אורי לוי יהיה כבר מוכן לעזוב
את הבית, הוא יהיה לבוש, ורק גילת
תהיה עטופה בסדין כדי לאפשר לאנשים לנחש
מה היה. היו גם הצעות לעטוף אותה
בדברים אחרים, קטנים יותר. אבל גילה לא
הסכימה.
סצינות עדינות כאלה. הסצינה עם
אורי זוהר היתד, יותר קשר״ לאחר דיונים
רבים הוחלט שהיא תתנהל כך: גילה תתרפק
על החזה של אורי ותבקש ממנו שיחזר
אחריה כמו שמחזרים בסרטים.
אורי יסכים. הוא יתרומם על מרפקיו,
ילטף את שערה הבלונדי הארוך וילחש
לה ביידיש ״אני אוהב אותך.״ אחר כך
יפרש את דבריו ויתרגמם לרוסית, פולנית
וצרפתית.
ההחלטה עברה לביצוע ולאחר חמש שעות
עבודה היתד, הסצינה גמורה.
״זה עבר טוב,״ מסכמת גילה ,״כי הפרטנרים
שלי התנהגו כחברים טובים ובאנשים
מבוגרים. בדרך כלל בסצינות עדינות כאלה
מילה אחת, בדיחה אחת — יכולה לתת הרגשה
איומה. אבל זה עבר טוב מאוד, בהרגשה
טובה ובטעם טוב. העיקר שזה עבר
כבר.״
אלא שגם זה לא בטוח. הבמאי בודק בימים
האלה את הצילומים. וכל תמונה שלא
הצליחה תצולם עוד פעם.
הצלם והטכנאים כבר עומדים במצב הכן.

תדריך

י שראל
ארבעהב מי ט ה

הידעת כי בת אורו
הוא •סבון ללא סבוך
המסבו. מנקה
ומרחיק זעה.״!
ריח האורגים הטבעי והקצף השופע
של בת אורו, יפיגו ממד את החום
ויעניקו לד הרגשה טובה

היום הכי קשה בצילומי המניע לרצח היה
היום האחרון. ליום הזה השאירו את העבודה
הכי מפרכת. את שלושת צילומי המיטה
של גילה אלמגור עם אורי לוי, אורי זוהר
ואבנר חזקיהו.
כל אחד לחוד.
כל שחקנית יכולה להעיד שצילומי מיטה
הם החלק הקשה ביותר בעבודה. שחקן שצריך
לצחוק מול המצלמה יכול תמיד לספר
לעצמו בדיחות. שחקן שצריך לבכות מול•
המצלמה יכול להגיד לעצמו בשקט :״הרצל,
מת. הרצל מת. הרצל מת.״
בשביל לתת מכות. בשביל לקבל התקפת
שיגעון. לכל זה יש שיטות. רק בשביל
להתנשק עם מישהו, או לבלות איתו במיטה
— אין שום שיטות. צריך לעשות את זה
כמו שזה.
לנחש מה היה .״זה מביך,״ מסבירה
גילה אלמגור ,״זה גורם למתח. זה לא נעים
בתור אשה. צריך לבקש מהנוכחים שיצאו.
כי אם אני צריכה להתנהג כמו שהייתי מתנהגת
בסיטואציה דומה, זה לא נעים שיהיו
במקום יותר מארבע עיניים.״
ואם הדברים אמורים לגבי כל סצינת מיטה
הרי הם אמורים במיוחד בקשר למניע לרצח.
כי עד היום האחרון לא הוחלט איך בדיוק
תיערך הסצינה. אם גילה תתפשט קצת או
הרבה, ומה יעשה בן זוגה, ומה הם יאמרו
האחד לשני, ומתי יכבה האור, וכל זה.
לפני הסצינה הראשונה ישבו גילה, אורי

ארבע לפנות סוקר

(פאר,

תל־אביב) סיפור עצוב על ארבעה אנשים
בודדים השקועים בתוך עצמם ואינם מסוגלים
להתקרב איש אל רעהו.

המרגל שחזר מן הכפור
(אלנבי,
הנשחק ביניהם
בנוייה

תל־אביב) סיפורו של מרגל אנושי,
בין הכוחות הגדולים, המשחקים
משחקים פוליטיים מסובכים. עלילה
היטב, בימוי יעיל, ומשחק מצויין.

* * שני קוני למל

(אורה, חיפה;

הוד, תל־אביב) עיירה יהודית תוססת, מלאת
דמויות ציוריות של יהודים יפים, בטיפולו
החם והאוהב של ישראל בקר, לפי מחזהו
הקומי של גולדפאדן. משחק מצויין של
כל המשתתפים, ובעיקר: מייק בורשטיין
וז׳רמן אוניקובסקי.
* שבעה פלאי תבל (סינתזה, תל־אביב)
יערות בראזיל, הפירמידות של מצריים,
ארץ־ישראל, הגיישות של יפאן, ועוד
כמה פלאי תבל, דוהרים בשלושה מימדים,
אל תוך האולם הענקי, המפואר והמרופד.

* הילד מעבר לרחוב

(ארמון־דויד,

תל־אביב; חן, חיפה) סיפור ריאליסטי על
ילד קטן הסובל מעוני, מתנאים קשים ומאבא
שיכור. מישחק מצויין של אריה אלי־אס.
פרם אריה הזהב בפסטיבל ונציה.

אנשים מופלאים כמכונות

מעופפות (רון, חיפה) המטוסים של תחילת
המאה כפי שהם נראים בצורה צבעונית,
עליזה ושמחה, על־ידי אנשי סוף המאה.
העולם הזה 1514

המשטרה ענוה בשעט על רצח הפסל דויד פלומבו
אבד ינעוו בה ו א ׳עסיס את ביתי המשפט ניוושלים.
נכי שהוא לא חדל להעסיק את גרניט, בתו היתומה
בת השמתה של הפסל, שהנציחה את זנדו בשידה וציווים
ך* לן לעיתים רחוקות מתכתב מזכיר
| הכנסת עם ילדים. השבוע הוא עשה
זאת, ולא כשימחה.
במכתב רישמי, הנושא את סמל המדינה׳
הסביר משה רוזטי לילדה ירושלמית, כי
כללי הטכס לא מתירים כניסת ילדים לחגיגות
המישכן החדש .״עם זאת,״ הוסיף
,״,עלי לציין כי זכרו של אביך, האמן
הדגול, הטבוע במצבת־עד בשערי הכנסת,
לא ימוש מכל אלה שהכירוהו והיו במחיצתן
ולו שעה קלה. בעבור יום הטכס אשמח
לארחך במישכן הכנסת ולאפשר לך
לסייר בו.״
גרניט בת השמונה הניחה אצבעה על
כל מילה ומילה, קראה את המכתב פעם
ופעמיים, דחפה אותו לבסוף לתוך מיגרה
גדושת ניירות מצויירים ומקושקשים. היא
לא מבינה מה בדיוק אומרים המבוגרים,
כשם שהם לא מבינים מה היא אומרת,
ולמה היא מתכוונת.

חודשיים, כשסיימה את כיתה בי״ת, בא אביה
לבית־הספר, הניף אותה אל־על בידיו השריריות.
אך השבוע, כשהחלו הלימודים
בכיתה גימ״ל, וכל הילדים באו לבית־הספר
בחברת הוריהם, חדרה ההכרה לראשה.

אבא באמת איננו.
איפה הוא?
אולי בכנסת?
שם, יודעת גרניט, בילה את ימיו האחרונים
בבניית שערי הברזל האמנותיים.
היא היתר, שם. עם אבא. הוא לקח אותה.
לכן ציירה את השערים בשחור, צבעה
את השמיים בצבעי השקיעה, הנציחה את
אבא בצד.
בפינה כתבה :״אבא שליי

עדות מרשיעה
ך רניט לא ידעה כלל, כי בשעה ש־ו*
ציירה את הציור, רכן עורך־דין ירו־

״ו א כי לבדכשאיתי ״

* מ בו ג רי ם, למשל, הזדעזעו ממותו
ן | ש ל אביה — אך הם עברו על זה

השיר שאבא דא קרא

לן ץ0י/

וסל,ת. י א .
:ן[מ ו?/ויו׳!ז^י

כץ ^י׳-ז!מ;ין8ו
!1.ל זו ^ 3חי!יי ן.

שלמי בשם אברהם רונן על ערימת מיס־מכים
וספרי־חוק במשרדו. הוא הכין תביעת
נזיקין בסך שלושים אלף ל״י, איתר,
יגיש בקרוב לבית־המשפט. הנתבע: משרד
הדתות.
על מהות התביעה ידון בכובד ראש
בית־המשפט. הוא ישקול את העניין לכל
פרטיו ומכל צדדיו. באולמו יהדהד עוד
ויכוח ער וסוער. זה יטען כך, וזה יטען
אחרת.
אך על דבר אחד לא יתנהל שום ויכוח.
לא בבית־המשפט ולא מחוצה לו.
עדותה של גרניט, שנכתבה בעפרון ו־צויירה
בצבעים, מרשיעה לחלוטין את
האחראים למותו של דויד פלומבו.

לסדר־היום. המשטרה חקרה את נסיבות
מותו של דויד פלומבו — אך לא מצאה
לנכון להעמיד מישהו לדין. בכירי משרד
הדתות הספידו אותו — אך לא העזו
להודות כי הם עצמם מעורבים בעניין תזה.
בעיניה
של גרניט נראה הכל אחרת .״רצת
רצת אל המוות, ואני לבד נשארתי ובכיתי.״

״פרח
קטן ורדרד״
לה בכר חודש מאז שעלה פלומכו
ן | על שרשרת הקטל הקדושה, למרגלות
הר־ציון.
אז עוד לא תפסה גרניט במה מדובר.
אבא לא בא לבקר אותה, אך היא המשיכה
לחכות לו. היא כתבה אז שיר — שיר של
ילדה בת שמונה שנים. אבא היה דומה בו
לשמש. גרניט דמתה בו לפרח. ואז התעוררה
השמש משנתה העמוקה ,״ותראה
פרח קטן ורדרד, ופנים מול פנים צחקו
הם, פרח ושמש.״
היא המשיכה לחכות.
אבא עדיין לא חזר.
גרניט ציירה גם ציור.
רואים בו את אבא. עם הזקן השחור.
עם בלורית השיער הסבוכה. ואפילו עם
החולצה הארוגה, שיש בה שרוך ואין
בה כפתורים.

״אבא שליי״

שתם החופש הגדול, פגשה שוב
את כל חבריה לספסל הלימודים. לפני

דרכו עברו השבוע אלפי המוזמנים
לחגיגות מישכן הכנסת, נבנה על־ידי
דויד פלומבו, והונצח בציור זה על־ידי בתו הבכירה, גרניט.
פלומבו (בתמונה העליונה — בשעת עבודתו על השערים) צוייר
(באמצע, משמאל) על־ידי בתו כרקע לשיר אותו הכתירה בשם

שעו הנוזל

״אבלה״ (באמצע, מימין, בכתב ידה) .גרניט (מימין לכותרת הכתבה)
לא קלטה עדיין מה עלה בגורלו של אביה, גילתה, יחד עם זאת,
סימני עצבות בולטים. בין השאר: חזרה למצוץ את אצבעותיה,
למרות שמלאו לה כבר שמונה שנים. פאולטיה, הנזכרת בשיר,
היא בתו הקטנה בת השנתיים של דויד פלומבו, הנקראת פאוליטה.

ונ סקל דוגו סי
(המשך מעמוד ) 19

דרושות 5000ל״י
לפעולה בנצרת
לצורך הקמת חטיבה אזורית של התנועה
בנצרת ולקראת הבחירות לעיריית
נצרת זקוקה התנועה לסבים
ראשון של 5000ל״י.
אין לנו אפשרות להשיג סכום זה
אלא על־ידי תרומות של אוהדים.
חברים ואוהדים, יהודים וערבים,
מתבקשים לשלוח תרומתם למען ה״
פעולה בנצרת למזכירות התנועה,
ת.ד , 136 .ת׳׳א, ולציין על המעטפה:
״חטיבה אזורית נצרת״.

דרושות מתנדבות
מזכירות התנועה זקוקה למתנדבות
לעבודה משרדית. המוכנות להתנדב
מתבקשות להתקשר לאברי רביב, במזכירות
התנועה >ת.ד , 136 .טלפון
,30134 תל-אביב).

בטאוץ התנועה ״כוח חדש״
יוצא לאור כל שבועיים ומביא ידי־עות
על הנעשה בתנועה, מאמרים,
רשימות ודיונים. בגליון מס׳ 8תוכל
לקרוא, בין היתר, את מאמרו של
עודד פילבסקי ״תעלה של סרק״,
מכתבו של חבר הקיבוץ הארצי, ויכוחים
על דמותה של התנועה ועוד.
שלח עוד היום את דמי המינוי השנתיים
בסך 10ל״י לת.ד,136 .
תל־אביב.

הפיקניק השנתי
של תנועת העולם־הזה — כוח חדש
נדחה ויתקיים ביום חמישי 6 ,באוקטובר
(חג שמחת־תורה) ב״שווי״
צריה הקטנה״ שעל הכרמל. פרטים
נוספים יפורסמו בגליונות הקרובים.

#ב ר חו בו ת
ביום שלישי 20 ,בספטמבר, בשעה
8.30 בערב, באולם מונה, רחוב ויצ־מן
,46 ירצה

עודד פילבסקי

השקר מאחורי ״תכנית ספיר״

אופי, תשאיר בסוכנות עשרים וחמש לירות
ישראליות. אם היא תגיע בעזרת
סוכנות מונה לתהילה עולמית יהיה הרווח
כולו שלה, ואם היא תישלח בחזרה הביתה,
יהיה ההפסד כולו שלה.
״באות אלינו בחורות עם צילומי עירום,״
אומר יוסי דנון .״אנחנו מסלקים אותן תי־כף
ומיד. נשבענו על ספר תורה( ,אנחנו
אמנם לא דתיים אבל אנחנו ירושלמים),
שלא ניגע באף בחורה. אפילו אם היא
תתפשט בפנינו.״
זאב, השותף האלמוני הוא נשוי ויש
לו שני ילדים ,״אשתי היתד, זורקת אותי
מן הבית,״ הוא אומר ,״אם רק היה מתברר
לה שאני מתעסק עם אלף חתיכות.״
למה הם קראו לסוכנות שלהם מונה?
על שם מונה ליזה. ומיהן המונה ליזוון
שלהם? אפשר להיכנס לסוכנות ולראות:

להוציא גץ קיס מהראש
*,יחת מהן היא יונה שרעבי. במקצו־עה
היא שרטטת, אבל היא אוהבת
להצטלם. אבל רק עם בגדים .״אני לא
מתפשטת.״ היא הודיעה לסוכנים עוד לפני
ששאלו אותה מה היא עושה.
דוגמנית אחרת היא צבייה כץ. היא בת
, 17 נולדה בעפולה, גרה בחיפה ועובדת
בתור פקידה עד ליום שבו יגלה העולם
את היופי שלה.
״מה שקורץ לי בדוגמנות,״ היא אומרת,
״זה הזוהר. אני אוהבת כל מה שקשור!
ביופי. לכן אני קוראת הרבה מאוד רומנים,
ואפילו ספרי הסטוריה לפעמים. אני
גם אוספת גלויות ובולים.
״אומרים לי שאני יפה ומזה אני הסקתי
בעצמי את המסקנות. אני רוצה שיעריצו
אותי. אני רוצה להיות מפורסמת, ואני
אוהבת גם כסף. האמא שלי לא הסכימה
שאני אהיה דוגמנית אבל אני עושה מה
שאני רוצה. לעת עתה אני אתחיל בדוגמנות.
אני אהייה קצת דוגמנית ואחר כך
אני אהיה שחקנית קולנוע.״
במשרד מופיעה אמא והבת שלה. אף
אחת מהן לא רוצה לגלות את שמה. ה־אמא
מחזיקה את העלמה הצעירה ביד
אחת, ואת העשרים וחמש לירות ביד
השנייה .״כדאי לי להוציא עשרים וחמש
לירות,״ היא נאנחת ,״כדי להוציא לבת
שלי את הג׳וקים מהראש.״
אסתר לוי גם כן רוצה להיות דוגמנית.
למה י ״כי אני רוצה שיצלמו אותי, שאנשים
יתעניינו בי.״ לעת עתה היא עובדת
בתור פקידה. היא כבר היתר, בקורם
של לאה פלטשר, ולאה פלטשר התפעלה
ממנה מאד :״היא אמרה שיש לי פרופיל
מעניין מאד, וגובה נחמד.״ הגובה שלה
הוא מטר שישים.
למרות זה היא הפסיקה את הקורס באמצע,
כי נזכרה שאין לה 550 לירות
להוציא על זה. היא עומדת להתחתן. הזוהר
לא מעניין אותה. היא רוצה להיות
דוגמנית בשביל הכסף.
״אני מוכנה לעשות בשביל זה הכל,״
היא מודה ,״רק לא להתפשט. כי אני מבית
דתי, והזוהר לא מעניין אותי בעצם.״
לחנה שווארץ )25( ,ילידת פולין, יש

סבתל־ א בי ב
ביום רביעי 7 ,בספטמבר. בשעה
8.00 בערב, ברח׳ גליקסון
,8ירצה

ארתור גולדרייך
ממנהיגי המאבק לשויון הכושיס ב־דרום־אפריקה

הנושא:

המאבק לשויון
#בדי מוג ה
ביום רביעי 7 ,בספטמבר, בשעה
8.00 בערב, בבית יהודה אחי־מרים,
שדרות הנשיא ( 52/9מול קולנוע
גיל) תתקיים פגישה ראשונה לקראת
התחלת הפעולה במקום, בהשתתפות

דויד ארנפלד

שירצה על:

כוח חדש -סיכומה של שנה

״כמו דדה 1־ ^
וכונסה לחקות את כוכבת הקולנוע הישראלית
דליה לביא (אשר צילומח מוצב מימין).

כבר ילד בן חמש ובעל שהוא קבלן ל׳
אינסטלציה. יש לה שיער ארוך המונח על
לחי אחת, יש לה ליפסטיק על השפתיים
ועל העיניים, והיא מאוד פוטוגנית .״תמיד
חלמתי להיות דוגמנית,״ היא אומרת ,״כי
אני פוטוגנית. אבל אמא שלי לא הרשתה
לי. רק אחרי שהתחתנתי ונולד לי הילד
החלטתי להגשים את החלום שלי.״
כשהיא הגיעה לסוכנות של יוסי וזאב,
היא שאלה קודם כל כמה ישלמו לה אם
תסכים להצטלם. אחרי שנוכחה שלא ישלמו
לה כלום, נעתרה והוציאה מכיסה עשרים
וחמש לירות כדי שיסכימו לצלם אותה.

להפוך זאת למקור חשוב של התעשרות.
המפעל החדש ביותר של ייצור דוגמניות
לא הוקם על־ידי איש אחד, אלא על־ידי
טראסט־מוחות.
הצירוף של אופנאי־ה,עילית גדעון אוברזון

ביודחרושת אמיתי
ף* עומת סוכני־דוגמניות, קיים עסק מצו/יין
באמת: בתי־ספר לדוגמניות. זהו
עסק המצליח גם כשהוא פועל בקנה,־מידה
קטן. לדוגמה — בית־הספר לדוגמניות של
קולט בליישר.
קולט, שהגיעה ארצה בגיל ,17 עם אמה
התופרת, החלה את דרכה כדוגמנית־לעת־מצוא
עם הילה של טייסת-חובבת, עד שהבינה
מאין בא באמת הכסף, ופתחה, בית־ספר
לדוגמניות. עיקר ההכשרה שלה לכף
היא העובדה שהיא הגיעה מצרפת, ועובדה
זו הספיקה לכך שנערות שואפות־זוהר תני,רנה
לאולפני-
אך היות ובתל־אביב היו רבים שגילו את
מיכרה־הזהב הבלתי־נדלה הזה, חיפשה לה
שדה־מרעה אחר, ומצאה אותו בחיפה.
שם מקיימת קולט שני קורסים תלת־חוד־שיים.
אחד בבוקר, אחד בערב, ושניהם מתקיימים
שלוש פעמים בשבוע.
הכל צנוע מאוד, אך היות והיא מקבלת
מכל בחורה כ־ 500 לירות לקורס, ובכל

״עוד מילדחו

שחרץ , 25 ,ילידת פולין, אם לילד בן חמש
ומורה במקצועה, להיות דוגמנית מצליחה.

עם איש הפירסומת ויחסי־הציבור הממולח,
איש מועדוני־הלילה יצחק שרז, יצר בית־ספר
לאופנה שפרץ לו דרך לשוק בעזרת
מודעות מסוגננות מאוד, מעוטרות בשם הפלאים
אוברזון.
״זהו עסק כמו כל עסק,״ מודה יצחק
שרז, כאשר אשתו יעל, עם אשת־אוברזון,
דינה, מראיינות את המועמדות בחדר המכוסה
בצילומי האידיאל הנשגב: עלמה בן־
פורת, הדוגמנית שהגיעה לא רק לצמרת
של תל־אביב, אלא לפאריס.
החידוש שלהם: לא בית־ספר־של־איש־אחד,
אלא של צוות מורים, איש־איש ומקצועו.

יונה שרעבי ,20 ,שרטטת במקצועה, המדגישה
:״אני דוגמנית מן הסוג הישן!״

קורס משתתפות כ־ 20 נערות, הרי הסיכום
של 40 כפול 500 מצטרף ל־ 20,000ל״י.
לא רע עבור שלושה חודשי עבודה.
ומה מקבלות בוגרות הקורם שלה? בעיקר
תעודת־גמר. ונא לא לזלזל! כבר עברו הזמנים
בהם היו בחורות מתביישות בטיפוח
חן. כיום תעודה כזו היא נדוניה. כמו תעו־דת־בגרות,
לפחות.
אז מה זה כבר 500ל״י, עבור דיפלומה
וגם חלומות, ובפרט שיש אפילו כאלה המצליחות,
כמו מלכת־היופי רונית רינת, לשעבר
חניכת־קולט.
אבל היחידה שהפכה את העסק לתעשיה
של ממש, היא לאד, פלטשר. זהו בית־חרושת
שלם, שאליו מוכנסות לשיפוץ בחורות מכל
הסוגים ומכל הדרגות: לטיפוח החן,
והנימוסים, וההליכה, וההתנהגות, וקבוצות
של דיילות, ודוגמניות, ומלכות־יופי, והעיקר
— בחורות השואפות להגיע אל הזוהר.
בית־החרושת הזה משוכלל מאוד, ומצוייר
בכל הדרוש: אלה הם אולפנים עם מכשירים
ומיתקנים וכל היתר.
בעלת בית־ד,חרושת לחתיכות לא יושבת
בחיבוק ידיים ומצפה להן. לאה פלטשר,
מנהלת הקורם, היא אשד, ממולחת, ממוסחרת
ומקצועית, העוקבת אחרי כל תחרות,
היא עירנית בשוק ומגלה בחורות שאפילו
עוד לא גילו את עצמן.
היא היחידה עד עתה שהוציאה לשוק
כמות גדולה של יפהפיות־צמרת — והצליחה

כוכב אמיתי

* 4י הם מחנכי הדור? הליכה על המס־לול,
למשל, מלמדת זיווה שמרת. מה
מסמיך אותה, פרט לעובדה שהיא מלכת-
יופי? ״היא הכי טובה שיש,״ אומרים מנהלי
בית־הספר.
דמי ההרשמה לקורס של אוברזון הם 15
לירות, ואז, עבור שלב ראשון משלמות הנערות
350ל״י, לקורס תלת־חודשי, ועבור
השלב הבא, עוד .300 בשלב התחלתי
משתתפות ארבעים נערות, מה שמורה על
רווח בלתי־מבוטל. מצטרף לרווחים כסף תמורת
חסות של כל מיני מוצרי־לוואי, כמו
למשל: קוסמטיקה של רבלון, תסרוקות של
סלון רוברט, נעליים של עזורי, וכו׳.
אלא מה? בין החתיכות, הדקות וד,תמירות,
שנבחרו על־ידי אוברזון, והעתידות לשמש
עתודת־דוגמניות גם לו עצמו, יש אחדות
שבהחלט ראויות לציין, כמו למשל תלמד,
מכנס, הנמצאת בעוד כל־מיני סוכנויות ל״
דוגמניות. היות והיא רואה את עצמה כדוגמנית
מקצועית, היא מרגישה מאוד לא נוח
בתלבושת האחידה של תלמידות הקורס, ומשתתפת
רק בשלב השני. בולטת גם אירית
רזיל, ידידתו של אושיק משלישיית התאומים,
שהלכה לקורס כי ״זה מועיל לכל אשד,
להיות דוגמנית.״
יפה מאוד היא גם נירה ברנזון 23 רקדנית
אצל גודיק. יש לה שער שחור ואסוף
ועיניים שחורות וגדולות והיא עובדת כ־מורה־לריקוד
כדי לממן את לימודיה. לעומתה
חנה לבני 19 חיילת, מקבלת את
דמי־הלימוד מאבא שלה, סוחר מכוניות.
היא נחשבת ל״ג׳ין שרימפסוך של הקורס.
אבל הכי נהדרת היא סטלה סרדה, בת
ד,־ .18 היא דקיקה ( 42ק״ג) ,יפה להפליא,
נראית שבירה ופריכה, עם שיער שחור חלק,
כאילו שגיהצו אותו, עם גפיים מאורכות
ודקות ולא ישראליות.
כמו בכל סיפורי האגדות, היא היתד, קודם
תופרת קטנה בבית־תרושת, בתו של
פועל. אחרי הקורס — יש להניח שישמעו
עליה הרבה, אם כי בקורם אין לה הרבה
מה ללמוד. היא מושלמת.
וכשרואים אותה, חושבים שאולי כדאי
שתנהרנה כל־מיני פתיות לקורסים סוחטי-
הכספים, כדי שתתגלה אחת כזו. כוכב
אמיתי כמו סטלד״
העולם הזה 1514

| לבו, ורק עכשיו היא הגיעה. לא בזמן המתאים.
נעמי קיבלה אותה בכל זאת. לא
בגלל בוסי אלא בגלל החזיר.
החמור הקטן שלה, שגם אותו קיבלה במתנה
מבוסי, מת בינתיים. לא ידוע ממה.
בוסי טוען שהוא מת מזה שנעמי הכריחה
אותו בכל מחיר לאכול מתוך בקבוק עם
מוצץ של תינוקות.
את השבת בילתה נעמי עם חזיר־הים הקטן,
וביום הראשון בצהריים היא קיבלה
שוב סימני־חיים מאהוב לבה. שליח מיוחד
הופיע בפתח ביתה והגיש לה חבילה עם
תמונות .״בוסי ביקש למסור,״ הוא אמר
רצה המזל שלאותו מקום, באותה שעה,
תופיע גם נעמי אדווה. ואחרי כן לא ברור לה ,״שאלה הן ההוכחות.״
נעמי פתחה את החבילה ומצאה שם אוסף
מה בדיוק קרה שם. ראו מלצר מתנופף
תמונות פורנוגראפיות של אהוב לבה ויריבאוויר.
כיסא מטפס על מנורה. שמעו צעקות.
בחורה אחת של בוסי היתה על ה־ דותיו• היא קרעה את התמונות לחתיכות
והדביקה אותן בדבק על נייר טואלטה של
ריצפה, האחרת על השולחן ושתיים התחבבית
השימוש.
או בבית־השימוש. ד 3סגל התרוצץ בין
בשעה אחת עשרה בלילה, כשגיבור ההכיסאות
והמלצרים המתעופפים בחלל המקום
והתחנן שיעזבו את הדיסקוטק שלוי מעשה עצמו הופיע לפניה, היא הגישה לו
את נייר הטואלטה ואת כל מה שהיה מודבק
במנוחה.
עליו.
התברר שכל המהומה התחילה כשנעמי
בוסי עלה למעלה. לביתם המשותף. האו
בוסי — תלוי לפי איזו גירסה מסתכלים
אנשים שנמצאו אותה שעה בדיסקוטק שלהם׳
אצל אדווה, הזהירו אותה שלא תעלה
אליו. אבל היא לא שמה לבה לדבריהם. רק
יגאל תומרקין התחיל לצעוק :״הנה
הצגה! הנה הצגה!״
נעמי עלתה למעלה, התחילה לארוז את
חפציה, הודיעה לבוסי שהיא עוזבת אותו.
בוסי התחיל להכות אותה. הקוף שהיה בבית
קפץ לגג. החתולים ייללו ונכנסו מתחת
למיטות. הכלבה רבקה, שניסתה להציל את׳
נעמי. נזרקה החוצה על־ידי בוסי, ונעמי,
אחרי טיפול נמרץ של ידידה האוהב — איבדה
את הכרתה.
יותר מאוחר היא התעוררה. שותתת דם,
מלאה חתכים בכל גופה, פצועה. היא הובלה
לבית־ד,חולים איכילוב, וקיבלה שם
עזרה ראשונה.
למחרת, באחת־עשרה בבוקר, היא הלכה
למשטרה והגישה תלונה נגד בוסי על הכאה,
התאכזרות והתעללות.
בשעה ארבע אחרי הצהריים היא ארזה
את חפציה. על מנת לנסוע לאמא שלה
בחיפה, וכעבור שלוש שעות, בשעה שבע
בערב, הופיעו נעמי אדווה ובוסי בביתי,
והודיעו לי על החלטתם הגורלית: הם הח־ליסו
להתחתן.
והמשפחה
זה עם זו.
ה את האחד לקלל התחילו

הדברים
״אני אוהב את החוצפה שלד״״ הודיע
שנייה.
בוסי ,״את האגרסיביות שלה, ואת הכיעור
אחרי שאו נעמי או בוסי התחילו לקלל,
שלה.״
אז או נעמי או בוסי הרימו יד האחד על
״ואני,״ החרתה אחריו נעמי ,״אוהבת את
השניה, והתחילו להכות.
הבהמיות שלו.״ היא קוראת לו בהמה. הוא
לא עברו שניות רבות והמכות הפכו הדקורא
לה מפלצת, ומוסיף :״שבע שנים
דיות. הבחורות שניסו להפריד בין הניצים
ישבתי בבית־סוהר וחשבתי שזה גיהנום. זה
הוכו, וראשה של אחת מהן נדפק בכוח
היה גן־עדן לעומת החיים עם נעמי.״
בריצפה, בידיה החזקות של נעמי.
בסוף הגיעה ניידת המשטרה ולקחה את!
נעמי הביתה. בדיסקוטק של פרדריקה חזר
השקט לקדמותו.
האסג 3ון ש
יום שישי נגמר. שבת בבוקר הגיע, ו־איתו
הרפתקות חדשות. בשעה אחת־עשרה
ג׳ורג׳ הלפרין, בעלה של רוז הלפרין,
בערך דפק מישהו על דלתה של נעמי (בוסי
יושבת־הראש של הנהלת הסוכנות ב־היה
אותה שעה בצריפים שליד הירקון),
ארה״ב, הידועה בבובעיה המשוגעים,
והביא לה מתנה מאהוב לבה: חזיר־ים קטן
התעניין בנעמי תמיר, אשתו של ח״כ
וחמוד.
יוסף תמיר, לאחר שמשכה א ת מבטיו
התברר שעוד לפני זמן רב הזמין בוסי
בפתיחת מישכן הכנסת החדש, בכובעה
את המתנה החמודה הזאת בשביל אהובת
הורוד, הבלתי־שגרתי.

וז״בהמר,״ נגד וז״נזפלצת״

״בסוף, או שאני ארצח אותו או שהוא
ירצח אותי. מישהו משנינו ימות. אין שום
ספק בזה.״ זה מה שנעמי אדווה נוהגת
לומר על עצמה ועל אהובה כוסי, ואם
היא אומרת את זה היא בטח יודעת מה
שהיא אומרת. כי מי, אם לא היא, יכול
לדעת?
לא נעים לכתוב על הזוג הזה שוב ושוב,
אבל השבוע הם שוב עשו דברים. השבוע
הסוער שלהם התחיל ביום הראשון או השני.
בוסי
נראה באותם ימים בצריפי־הדייגים

שעל שפת הירקון, ואומרים שהוא לא נמצא
שם בגלל הצריפים, אלא בגלל משהו
מסויים שהיה בתוכם, ואם לדייק יותר, אז
בגלל מישהי מסויימת מאוד, אשר נמצאה

אחרי שבוסי נראה שם, בצריפים, נראתה
נעמי אדווה, בתור נקמה, או שלא בתור
נקמה, בשעות הקטנות של הלילה, על שפת
הים עם ישראל ד נח* מחברת מוז, החברה
לשמירת נפשות הנמצאות בבארים ובדיסקוטקים.
אבל
זו היתד• י ק התחלת השבוע. יום
מכל הבחינות
חצי שנה היה יואב רהמני גרוש מנירה
ירון היפה. הוא ניהל את דיסקוטק
אה פרופו, עבד קשה, וחי לו חיי־רווק 1 צנומים.
אבל כמה זמן יכול אדם להיות רווק, ב־יחוד
אדם שכבר רגיל להיות נשוי? חצי•

כוסי, אדווה
אחד אחרי הבילוי הימי עם דנרך המשיך
בוסי להיראות בצריפי־הירקון ונעמי, לעומת
זאת, רקדה בדיסקוטק של פרדריקה, עם
הכושי הממלא את התפקיד הראשי ב־פורגי
ובס.

יואב ומישל
שנה. בתום החצי־שנה הכיר יואב רחמני
בחורה צרפתיה נחמדה מאוד, המונה לשם

מישל.

היא בת תשע משרה וחצי, רצינית ואינטליגנטית,
ויש לה אפילו הוכחות לזה: היא
לומדת סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה,
הם ניהלו רומן במשך שבועיים, ובתום
השבועיים היא נסעה לפאריס לעבור
בחינות מועד ב׳.
ומי עוד נוסע לבחינות לפאריס? יואב נוסע.
הוא נוסע לבחון את המצב.

הלוך...
מי שהרגיש שזיוה רודן היונה בארץ,
אולי יעניין אותו לדעת שבימים
אלה היא עומדת לעזוב אותה. אחרי
שהיא חיתנה בשבוע שעבר את אחותה
הצעירה.
את זמנה בארץ היא לא ניצלה לשום
רומן גדול, לשום אהבה מיוחדת, לשום
חוזה, או עבודה מעניינת. אפילו איזה
סקנדאל קטן היא לא ביצעה כאן
בארץ. כלום.
במשך שהותה בארץ הציעו לה להיות
החתיכה ש ל החייל האמיץ שוויק,

ביום השישי בבוקר נודעו הדברים הללו
לבוסי. הוא הופיע בדירתה של נעמי, שמעל
לדיסקוטק שלהם, והודיע לה שבתור
עונש, מהיום והלאה, הוא לא רק יבגוד
בה, אלא יביא לה גם הוכחות מצולמות
מכל מעשיו.
כל יום השישי אחרי הצהריים, עד יום
השישי בערב, לא ארע לנעמי ובוסי שום
מאורע מיוחד. אבל ביום השישי בלילה עברה
המערכה לדיסקוטק של פרדריקה. השעה
היתד, שתיים בלילה. הזוגות השלווים רקדו
להם את הריקודים האחרונים שלפני השינה,
וכוסי הופיע עם ארבע חתיכות שונות, ביניהן
היתד, רקדנית הדיסקוטק של מלון
שרתון.

לצידו של בומבה צור, בתיאטרון
הוורוד. אבל היא לא יכלה לקבל את
ההצעה הזאת, כי היה עליה לחזור מיד
להוליווד, לפי דבריה, על מנת להופיע
שם במחזה לצידו של השחקן ריצ׳אר
איגן.
היא עוד תחזור אלינו. ולא מאוחר.
זה עדיין לא לפרסום, אבל אני כבר
יכולה לספר לכם שמנחם גולן הציע
לה תפקיד בסרט שלו עליזה מזרחי.
התפקיד אמנם לא י הי ה תפקיד גדול,
אפילו לא תפקיד קטן, זה יהיה סתם
תפקיד־אורח, אבל זיוה קיבלה אותו.
לצידה של זיוה רודן, בסרט, תופיע
השחקנית עדנה פלידל, בתפקיד הראשי.

שכל מי שאין לו סבלנות יכול
להירגע. בחמישי לאוקטובר זיוה תהייה
בארץ בחזרה.

...וחזור

מונה פ?ים -מונה דאנות
לאהיכד! ירושלמי יש הרבה כסף ימעט מזל. יש לד, שמונה מיליון לירות, מבתי־החרושת
של אביה. היו לה כבר שלושה בעלים, והיא נמצאת עכשיו בסופו של הבעל
השלישי, ולשם כך נסעה השבוע לארצות־הברית.
אביבה היתד, ידועה בתור בחורה יפה עוד כשהיתה קטנה. היא זכתה אז להצלחה גדולה
אצל כל ידידיה וחבריה. עכשיו היא כבר עגלגלה, אבל היא עדיין יפה, מאוד סכסית וממשיכה
לזכות בהצלחות.
בפעם הראשונה היא התחתנה עם ספק לקירור והנדסה. היא חיתה איתו חיים מאושרים,
ילדה לו ילד והתגרשה ממנו.
אחרי כן היא התחתנה עם דוקטור. אדם משכיל, בעל מישרה מכובדת ומעמד בחיים
ובחברה. אבל אחרי שהדוקטור התחתן איתה. הוא הפסיק לעבוד. היא התגרשה ממנו.
אחרי הדוקטור היא התחתנה עם אמריקאי, שהציג את עצמו בפניה כמהנדס־שיניים. היא
התחתנה איתו ואחר־כך התברר לה שהוא לא בדיוק. היא רצתה להתגרש גם ממנו, אבל
התברר שזה לא כל כך פשוט. כי מהנדם־השיניים רצה הרבה כסף תמורת הגט.
היא הגיעה לארץ, אך מזל רופאי־השיניים שדבק בה עדיין לא עזב אותה. היא נראתה׳
במשך זמן רב עם נער צעיר בן שבע־עשרה, בנו של רופא שיניים ידוע.
ובסוף, מרוב התארסויות והתחתנויות, היא התחילה לצאת עם ארוס אחד שלה, שעוד לא
התחתנה איתו, למרות שהוא היה בכלל הארוס הראשון מכולם. הם לא התחתנו, כי אבא
שלה, בעל בתי־החרושת במצריים, לא הסכים לארוס הזה, כי הוא מצרי.
ועכשיו היא עזבה את הארץ ונסעה לאמריקה לסיים את העניינים עם מהנדס־השינייש.

סוף סוף ספריי שער שאינו דביקי נמול ריחות לוואי.

ספורט
א תלטיקה
ה ב די קהל פני
30 אומות שלחו את האתלטים שלהן
לאליפות האירופית בבודפסט. מברית־המועצות
והונגריה (ששיגרו מאה אתלטים
כל אחת) עד מלטה וגיברלטר, שהסתפקו
כאתלט אחד כל אחת.
בכל זאת נעדרו מן התחרויות כמה מן
האתלטים הבולטים של אירופה. ליתר דיוק:
מן האתלטיות.
יי ת כן. כדי למנוע לזות־שפתיים כתוצאה
של הישגים גבריים־כמעט של כמה אתלטיות
מזרחיות, קבעה הפדרציה האתלטית
הבינלאומית כלל פשוט. כל אתלטית חייבת
להיבדק על־ידי רופאת־נשים, נציגת הפדרציה,
להוכיח את נשיותה.
הקפצנית־האלופה יולנד באלאש מרומניה
הודיעה מייד שנקעה את קרסולה, לא
תוכל לבוא לבודפסט (וגם לא תיבדק) .כנ״ל
עשתה גם הכדורברזלנית הסובייטית תמרה
פרס. האמא שלה חלתה.
לפני תחילת התחרויות (והבדיקות) נתגלו
עוד כמה כנ״לות. או ייתכן שהיו כנ״לים.

אופניים
ה ב די ק ה אחד

ספריי שער ,,בון סי־סי״ הוא המלה האחרונה נשים לשער הספריי בשטח
ספריי שער ״בון סי-סי״ אינו דביק
״בון סי־סי״ נותן לשערך גמישות ויציבות
ביכלודך

לבחור

ט 1ט1

בין:

שני מיליון ו שמונה מ או תאדך

) 1״בון סי-סי״ בעל בושם מודרני ללא ריח לוואי.
)2״בון סי־סי״ ״ ללאבושם ״ מאפשר לך שימוש חפשי בבשמיך

השיא...

השיא...

אליפות־העולם במירוצי־אופניים נסתיימה
בשבוע שעבר בטקס הרגיל. האלוף זכה
בתהילה ובחולצה מגוונת בכל צבעי־הקשת.
היה זה מתרגל תרגילי־יוגה גרמני, רודי
אלטיג, שעבר את המסלול של 273 קילומטרים
בשבע שעות ו־ 31 דקות.
איגוד האופננים הבינלאומי התפעל כל־כך
מתוצאות־השיא עד שחשש שמא השתמשו
האופננים בכדורי־מרץ.
לפי השיטה הבודפסטית (ראה לעיל) החליטו
גם הם לערוך בדיקה. במקרה זה
בדיקה אחר המעשה.
המדובר היד, בבדיקת־שתן. ששת המסיימים
הראשונים סרבו לשתף פעולה.
הם הושעו לכמה חודשים.
איש היוגה ואלוף־העולם אלטיג התאפק
עד אחר פסק־הדין ואז הסביר. :מה הם
רוצים ממני. אמרתי לרופאים שאני לא יכול
להשתין לפי הזמנה,״

השיא...

ספריי

שער

הזכיות הגדולות של טוסו הכדורגל בארץ
זכו והגיעו לפעמים לכמה עשרות אלפים
של לירות. האנגלים רגילים לסכומים אחרים.
עד כמה אחרים הם הסכומים הוכיח זוכה
טוטו הכדורגל האנגלי של השבוע שעבר.
היה זה ג׳ק האריסון, פועל בית־חרושת
לדשנים, בן 52 ואב לחמישה, שזכה בסכום
הגדול ביותר בו זכו אי־פעם בטוטו האנגלי:
338,356 לירות שטרלינג, נקיות ממס-
הכנסה (יותר משני מיליון ושמונה מאות
אלף לירות ישראליות).
או לי. האריסון, שמשכורתו השבועית
היא 117ל״י, ניחש בצורה מקרית לגמרי
שמונה תוצאות תיקו מתון תשע תוצאות
התיקו שנתקבלו בשבוע שעבר במשחקי
הליגה האנגליים והסקוטיים.
המיליונר הטרי לא ביקר מעולם במשחק
כדורגל. הוא לא הבטיח שעכשיו יתחיל
לבקר במישחקי כדורגל. בדיוק כמו שהחליט
לא לקנות מכונית, הואיל ומעולם לא נהג
במכונית.
מה שכן החליט: לעזוב את הדשנים ולרכוש
לעצמו חווה, אותה יוכל לדשן להנאתו
ובה, ימלא אולי, מדי פעם, כמה
טורים נוספים בטוטו.

ב מ סלול
• ה שו פטאשם. שלושת המשחקים
הראשונים של נבחרת הנוער בטורניר הכדורסל
בברינדיזי, איטליה נסתיימו בהצלחה
ישראלית בולטת. את הגרמנים ניצחה הנבחרת
הישראלית 44:73 ואת היוונים .53:70
ההפסד היחידי היה כאשר הנבחרת האיטלקית
ניצחה את הישראלים בהפרש נקודות
קטן 60:65 לדעת רוב הצופים בגלל שיפוט
גרמני־ספרדי עוין.
• כ ר ־ מי צוו ה. בצליחה העממית ה־13
של הכינרת שתתקיים בשבת סוכות (ראשון
לאוקטובר) ,ישתתפו 7000 שחיינים, כולל
קבוצת נכים, המישחה, לאורך ארבעה קילומטרים
(האון—צמח) ,ילווה על־ידי סירות-
מנוע, מפרשיות וסירות־דייג.
העולם הזה 1514

ספרים
תרגום
ח שו בהב רי א ח
אמנות האהבה

(מאת אריך פרוס;

הוצאת הדר; 119 טמ׳) בני־אדם סבורים כי
מעשה האהבה הוא עניין פשוט. יכול
להיות. אבל הם שוכחים כי הזכייה באהבה
היא מלאכה קשה.
כדי להקל על המלאכה כתב דוקטור
לפילוסופיה, אריך פרום, מדריך תיאורטי
מאד על האהבה. כיאה ליליד גרמניה, המשמש
כיום מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטות
ניו־יורק ומכסיקו־סיטי, הוא בנה
בניין שלם ושיטתי.
נם עוז־רוח. ראשית כל צריך שיהיה
ברור: האהבה היא התשובה הבריאה היחידה
לבעיית הקיום האנושי. ומי שרוצה
לדעת לאהוב חייב להיות מבוגר, להכיר
את עצמו ומעל לכל — להיות עז־רוח.
שנית, האהבה היא אמנות, וכל המתמחה
באמנות מן הראוי לו להתמחות קודם בהלכה
של אותה אומנות ואחר במעשה האמנות.

תשוקה. אשר להלכה הרי היא די
פשוטה: היסודות המשותפים לכל צורות
האהבה הם הדאגה, האחריות, יחם־הכבוד
והידיעה.
גם צריך להמנע מטעויות: רוב בני־אדם,
למשל, כורכים יחד את התשוקה המינית
ואת מושג האהבה. וכך הם מגיעים, על

ה תי חחהחט!

״אהכת ונום ואדונים״ (טיצ׳יאן)
זאת תשוקח, בלי טעויות

נקלה, לידי המסקנה המוטעית שהם אוהבים
זה את זה בשעה שהם משתוקקים זה
לזה תשוקה גופנית.
נם משמעת. פרום, המבחין בחמישה
סוגי אהבה (אהבה אימהית, אהבת־אחים,
אהבה ארוטית, אהבה עצמית ואהבת־הבורא)
נותן גם הנחיות ברורות באשר לצד המעשי:
כמו כל אמנות אחרת דורשת גם האהבה
משמעת, התרכזות, אורך־רוח והקפדה יתירה.
הדרכה לא־רעה לגמרי, אפילו לו היה
מדובר באהבה ארוטית בלבד. שלא לדבר
על אהבת־אחים ואהבת־הבורא.

אל תצבע את פנים המקרר כי אין צורך בכך.
טמבור־ספריי נועד לצביעת פגמים קטנים בצבע
של המקרר בבית, האופנים של הילד, העגלה של
התינוק, מכונת הכביסה של הגברת או פגמי צבע
של מכוניתך.
טמבור־ספריי באחד־עשר גוונים נפלאים י ת קן א ת
הפגמים ללא רבב. כל התיקונים י היו קטנים
באמת אם תשתמש בטמבור-ספריי. טמבור״ספריי
מכסה כל פגם. לנוי והידור :

(•סכור

למתחילים למטתלמים
למדופלמים

מסנתה!!ין

העולס הזה 1514

ז ־ יזנגון ־ י

(דיזנגוף )89

בין ה מדפי ם
ליטר. גריי צ׳פלין ,58 ,אמם של סידניי
וצ׳רלי צ׳פלין הצעיר, יישבה את החשבון
עם צ׳רלי צ׳פלין. היא היתד, השנייה בארבע
נשותיו של צ׳רלי ובכלל לא הוזכרה
באוטוביוגרפיה שפירסם לפני שנתיים.
השבוע פירסמה ליטר, את ספר זכרונותיה,
בו גילתה, קודם כל, כי צ׳רלי פיתה אותה
בהיותה בת .15 אתר־הפיתוי: מרחץ־הזיעה
של צ׳פלין בחווילתו ההוליבודית.
חצי תריסר. זאת, כמובן, היתד, רק
ההתחלה. אחר שהרתה ליטה, הציע לה
צ׳רלי 20 אלף דולר ( 60 אלף ל״י) ובלבד
שתניח לו, תשא גבר אחר.
ליטר, רצתה דווקא את צ׳רלי. לצ׳רלי לא
נותרה ברירה. הוא נשא את ליטר, ומרר
את חייה משך כל שלוש שנות נשואיהם
( .)1927—1924 בירח־הדבש, למשל, הציע לה
לפתור את בעיותיה על־ידי קפיצה מרכבת.
ליטר, בחרה בחיים ובכספו של צ׳רלי. כאשר
התגרשה ממנו, נשארו לה 625 אלף
דולר (כשני מיליון ל״י) פיצויים וזכרונות
נפלאים, בכל זאת.
נזכרת ליטה :״צ׳רלי היה פלא מיני, שרוב
הנשים רק חולמות עליו. הוא היה
מכונת־מין אנושית. אפילו כשהתקרב לגיל
ארבעים עוד היה מסוגל לעשות אהבה חצי
תריסר פעמים בלילה.״

עווות גוכזבור

פקידות

ד ־ י ו ־ נגוף

(דיזנגוף )89

מזכירות קצדנות
בתיבה במכונה}שיטה עיוורת)
מינהל עסקים (שנתי)
ד יזנגוף

המנלוהלמנהל חטנחאות1אוגזן ך

(דיזנגוף )89

סניף וח׳ מלצ׳ ט 3 4ת־א (ליד שינקין )

״ העולם הז ד שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
ת. ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משד, שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזד, בע״מ.

בעולם
אומות מאוחדות
מסבר שלו שהולך
או תאנט (בבורמאית: מר נקיון) נולד
לפני 57 שנים לטוחן־אורז אמיד, בעיירה
הבורמאית פנטנו. הילד הנבון גדל להיות
מנהל בית־הספר התיכון העירוני ובגיל 38
החליט לעבור לשירות המדינה.
הוא נתמנה למנהל לשכת העיתונות הממשלתית,
ותוך זמן קצר הפך ליועצם הפרטי
של ראשי הממשלה
בבורמה. לבסוף
נבחר, כידוע,
כמזכיר הכללי מס׳
3של האומות המאוחדות
(שניים הראשונים
היו טריג־ווה
לי הנורבגי ודאג
האמרשילד השבדי).

יהודים
כאופק.

השבוע הודיע או
תאנט כי אינו מובן תאגט להמשיך בכהונה אחר
החמישי בנובנד
בר, מועד סיום תקופת כהונתו הנוכחית.
הסיבה העיקרית: כשלון חברות האו״ם להש״
כין שלום בעולם, ובמיוחד בוויאט־נאם.
למרות שעוד ייעשו מאמצים לשכנע את
תאנט לחזור בו, כבר צצו שמות מועמדים
אפשריים לתפקיד הרם. בין השמות הראשו״
נים גם שני יהודים: ברונו קרייסקי, שר״
החוץ לשעבר של אוסטריה, ומקס יעקבסון,
שגריר פינלנד לאו״ם.
ברזיל איב ה הי ה לו ם, אי ב ה *

ה גי ע! דגם 2 ^ 6 17שנתייצור 1 9 6 7
מיוצר במיוחדל תנ אי הקליטה בי שראל
ב מ סג ר ת מבצע תשלומים מיוחד!
ל ־ $וחודשבריבית 96ווללאהצמדה

הסוכנים בישראל: אל ק טרו־ו > 7זטוז בע׳־מ
ת ל ־ אביב, ר ח ׳ יעבץ 30ת. ד 7 0 3 9 .ט ל 59909 .
להשיג בכל ה חנויו ת למוצרי חשמל בארץ

7 7 7 7 7 7
7 7 7׳¥ 7
7 7 7 7
0י 8

חזג ) 1ז 3ק 3 0 )1־ § 1ש1

ז 16ז נ 1ז ט 3 0 )1 0 0־)111 § 1

המפיצים בישראל — חב׳ נוריתבע ״ מ

הכונו לפיקניק המסורתי
של חברי ואוהדי תנועת העולם הזה כוח חדש

שיתקיים ביום הראשון של ראש־השנה, על
הר הכרמל (בשוויצריה הקטנה) ח יפה .
הרוצים להשתתף בארוחת צהריים המתוכננת, מתבקשים
לשלוח — 5.לירות למארגני הפיקניק, ת .ד ,136 .תל־אביב,
ויקבלו תלוש לארוחת־הצהרים.

לפני שנה מצא חואאו בארבוסה סוברינהו׳
כורה ברזילי מובטל, יהלום בגודל כדור
פינג״פונג בביצה טובענית ליד ברזיליה, עירי
הבירה.
סוברינהו מירק את היהלום היטב, מיהר
לצריף בו גר עם הידועה־בציבור שלו. זאת
יעצה לו לא לומר מילה לאיש, הטמינה את
היהלום בחזייה שלה.
לפני זה עוד הספיק סוברינהו לשרטט
את צורת היהלום בדף האחרון של התנ״ך
המשפחתי (ומשרטוט זה הגיעו, לאחר מכן׳
המומחים למסקנה כי משקל היהלום הגיע
ל־ 400 קאראט, היה שווה כשלושים מיליון
לירות).
שקית על הצוואר. פוברינהו, שהוא
שתיין גדול, הוא גם פטפטן גדול. ובהזדמנות
הראשונה, עת השתכר בבית־המרזח השכונתי
של היווני היפוקראטס תאקאפולום,
גילה לו את הסוד שבחזיית אשתו.
תאקאפולום קנה את היהלום במקום, שילם
עבורו בצ׳ק על 5400 לירות. מובן מאליו
שהצ׳ק קפץ. עד שסוברינהו הספיק
לגשת למשטרה, כבר היה תאקאפולוס בדרכו
לאתונה, כשהיהלום בשקית התלוייה
על צווארו.
כאשר שב אחר חודשיים מאתונה, היה
לו סיפור מוכן למשטרה. היהלום בכלל לא
היה יהלום. זה היה גביש־זכוכית פשוט —
ועובדה: כאשר הוא התחלק מידיו בחנות
של יהלומן אתונאי, הוא התנפץ לשבעה
רסיסים.
כוויות כגוף. ראש ענף־החקירות במשטרה,
אגברטו אסונסאו, לא התרשם מן הסיפור.
הוא חטף את תאקאפולוס בשקט,
עינה אותו כדי לגלות מה קרה ליהלום.
ליתר בטחון התקשר עם ידידו, חבר בית־הנבחרים
לואיז ברונזיאדו. שניהם המריאו
לאתונה. רק ששם תפשה אותם המשטרה
היוונית כשהם חופרים בגן משפחת תאקא־פולום,
גירשה אותם בחזרה לברזיל.
בשלב זה החליט מפכ״ל המשטרה לא לעשות
הפליות. הוא הורה לעצור את כל ה־מעוניינים:
את סוברינהו, ואת תאקאפולוס,
שחזר מן העינויים שבור אצבעות וכשגופו
מכוסה מדות, ואת איש המשטרה אסונסאו.
לרוע המזל של המפכ״ל, נהנה ברונזיאדו
מחסינות פרלמנטרית, היה היחידי שנשאר
בחוץ.
התפטרות כארמון. השלב הבא היה
כמובן שמפכ״ל המשטרה, הגנרל ריאוגרנדי־נו
קרואל, נאלץ להסביר את צעדיו. לזה
בדיוק חיכה ברונזיאדו. הוא האשים את הגנרל
בכך שגם הוא שותף לכל העסק.
הדבר לא מצא חן בעיני נשיא המדינה
טהור־המידות, הומברטו קאסטלו בראנקו.
העולם הזה 15:4

וכאשר בראנקו, שאינו ידוע כאוהב יהלומים,
הזמין את המפכ״ל לארמון הנשיא
לשיחה, ביכר זה להגיש את התפטרותו.
ועכשיו שואלים בברזיל איפה היהלום,
בכל זאת.

ארצות־הברית
מ־ ירוץ ב1 9 6 6 -
עד השבוע היה בטוח לגמרי כי רוברט
פרנסים קנדי, הסנטור הדמוקרטי מניו־יורק,
יתאפק עד שנת .1972 אז ישתדל להחזיר
את העטרה לבית קנדי, לזכות בנשיאות
ארצות־הברית.
בבחירות הקרובות לנשיאות, בשנת ,1968
היה ברור כי מועמד הדמוקרטים יהיה
לינדון ג׳ונסון וקרוב לוזדאי יזכה בנשיאות.
לקנדי הצעיר ( )39 היתד, עוד סיבה לא
למהר לבית הלבן. קרוב לוודאי שבשנת
1968 עוד תהיה מלחמת ויאט־נאם בעיצומה
ולא היה לו כל עניין להסתבך בעניין לא
נעים זה.
אהדה רכה. השבוע החלו כמה אישים
אמריקאיים הוגים במחשבות שניות. כי
משאל דעת־הקהל גילה את העובדה המדהימה
שקנדי עבר את ג׳ונסון באהדת
הבוחר הדמוקרטי.
בעוד ש־/0״ 38 מן הבוחרים היו רוצים
בג׳ונסון כמועמד לנשיא בשנת ,1968 הרי
ס/ס 40 העדיפו את קנדי. האהדה היתר. עוד
יותר רבה בקרב מחנה הבלתי־תלויים: מאלה
היו 38 בעד קנדי ורק 24 בעד ג׳ונסון.
ג׳ונסון הסביר כי במחקרי דעת־הקהל

ץ - 1=1.כ11 כד <?ל־נק׳עב / 0ס 4ת ד־ בן ו ע -.ב / 1ס אור־^/

השנה החדשה

מז ר ם! א ת

ב אי ל ת

טוס שמה

״ א ר קי ע ״

5ימים אירוח מלא באחד מ 9-בתי המלון באילת המחיר החל ב 179-ל״י, כולל
טיסה הלון וחזור והסעים בת״א ובאילת. המראה ביום 14.9חזרה לת״א .19.9
פרטים והרשמה: ת״א — ״ארקיע״ ,מזא״ה ,42 טל ; 614567 .ירושלים —
רח׳ יפו ,19 טל ; 25888 .חיפה — רח׳ איבן סינא פינת הנביאים, טל; 532262 .
ואצל כל סוכני הנסיעות.

קנדי וידיד *
המספרים מדברים בעד עצמם

מופיעים כל מיני מספרים. קנדי העדיף
לשתוק. המספרים דיברו בעד עצמם.
ועל־מנת שידברו עוד יותר חזק הודלף
השבוע עוד מספר: היה זה מספר עוזריו
של קנדי, שהועמדו לרשותו, כלרשות
סנטור אחר, על חשבון משלם המטים האמריקאי.
צוות
גדול. מבין כל 100 הסנטורים
של ארצות־הברית זכה קנדי בצוות הגדול
ביותר, נעזר בשמונים עוזרים, המספקים לו
חומר, מסייעים לו בהכנת נאומיו וחורשים
עבורו חריש עמוק לקראת הבחירות.
סגן־נשיא ארצות־הברית, יוברט האמפריי,
שהוא, בתוקף תפקידו, גם נשיא־הסנאט,
מסתפק ב־ 34 עוזרים. מנהיג הרוב הדמוקרטי,
הסנטור מייק מאנספילד, מסתדר
עם .15

חטלזלאוחד־ ב ב
הו 111 בז־ולעוור! בנין
תעודת הסמכה ממשלתית

בוו = נ י 3ו ן מבון ישראלי להכשרה טכנית
ופרטי והרטמה 1-3:ב 3וזר 8-4געונ ;

* עם מעריץ כושי בדרום־אפריקה, בה
סייר בחודש שעבר.

העולם הזה 1514

גרביים. בהחלט גרביים.
אילו שאלת אותה מה היא רוצה
לקבל לחגים, היית שומע זאת
במו אוזניך :
גרביים, בהחלט גרביים.

יצרן ה א פנ ההמ פו רסם
זי ק היים — ידיד ישראל...

כ ד 1ר הארץ
• עלייה חופשית ! במאנילה, האיים
הפיליפיניים, החלו שלטונות־ההגירה חוקרים
בסיבה שהביאה למיעוט מקרי־המוות בין המהגרים
הסיניים, גילו כי קרובי המשפחה
של סינים שנפטרו מסתירים את העובדה
מעיני השלטונות, מעבירים את תעודות־הזהות
של הנפטרים למהגרים טיניים בלתי־חוקיים.
#״אפרטהייד״
.בבלומפונטיין, דרום״
אפריקה, הורתה המשטרה לזוגות הצעירים
לשמור על מרחק מינימום של שלושים
סנטימטרים עת הם שוחים יחד בבריכה
העירונית, נענתה בכך לפניות אזרחים שהתלוננו
כי ילדיהם מבלים יותר זמן בעיקוב
אחר אהבהבי הזוגות מאשר בשחייה.

ב_ ב 12 לספמנוס-

יין, פרחים
בונבוניירה —
או גרביים?

נשות ישראל כבר ערכו הכרה עם ז׳ק היי ם
״הגדול״ ,באמצעות תצוגות ה אופנ ה שלו
בארץ. הפעם מביא ז׳ק היי ם ארצה א ת הבושם
ומי הקולון ה מפו ר ס מי ם בשם ״ 16מ 31׳ב״
״16מ 1מ׳ב פרושו — אני או הב ת,
גם אתתא הבי א ת הני חו חהא קזו טי
של ״ 16מ 31 יב ״
למד לצייר בביתך בשעותיו הפנויות דרך האולפן
לאמנות הציור
לפנותככתבל תו ,4866 .ת״א

1ז־ 1גנו 1ת
וניזר־־־ ידי *

י ת5/
ת״א1דח׳ריכרנ/ל39׳17ל56980.

אבל לא סתם גרביים — אלא
את אלה שאליהם היא רגילה
ואותם היא אוהבת: ששה גרבי
״מרסי״ קריסטל האלגנטיים ב־אריזת־ארנק
מהודרת — ששה
גרביים זהים המחליפים זה את
זה והמשמשים כמו חמישה זוגות.
מתנה חמודה לחגים,
שעליה תקבל יותר מאשר
״תודה״ נימוסית סתם. המחיר י
שש לירות בסך־הכל.
עם כל ארנקון ״מרסי״ תקבל
שי קטן נוסף לחג: מחזיק
מפתחות מקורי צרפתי, אחד
מסידרה של שבעה.
השיא —

גרבי

״מרטי״

ז דנו׳ ננוזדגבי

הלבתחהצודה

מתלבשת על התזמורת: נראות ליד התופים, מימין:
לילי נובל, ליד הבאס אירית לביא, סחצרצוז ז׳אקלין
מור. מאחור, ליד הפסנתר, מיה סומבררו, עם המקושים נצחיה יפת, ועם הגיטרה גילה

אברהם. משמאל מכתיר בעל המועדון, מר מאיר רוידוביץ׳ ,את מלכת מצודת עכו, מיה
סומבררו, שזכתה לשבוע נופש במוטל השושנים. כסגנית ראשונה נבחרה אירית לביא החיפאית,
בת ה־ , 15 וכסגנית שניה נבחרה גילה אברהם בת ה־ , 17 שהיא תושבת בת־ים.

עכו, ואת התואר הנכסף מלכת מצודת עכו.

נבחרה ידידתה הטובה ביותר והנאה ביותר
של אירית, גילה אברהם. שתיהן זכו, בנוסף
לתואר, גם בבילוי סוף־שבוע במוטל היחידי
הקיים בארץ, מוטל־השושנים.
קדם לבחירות יום גדוש אירועים וחוויות,
החל מיום שישי, כשהן התקבלו בלבביות
על־ידי מנהל המוטל, מאיר דוידוביץ׳ ,העומד
בראש חברת מש״ל, מרכז שרותים לתיירים.
הוא הזמין אותן להתארח במיבנים
המיוחדים של המוטל שלו, הבנויים במשושים.
שם התכוננו הבנות לתחרות, כשהן
מאזינות לרדיו ונחות בחדרים הממוזגים.
משם יצאה קבוצת היפהפיות בסירות —
אל נהריה. הן חצו את העיר הצוהלת ב־כירכרות,
החליטו לכייף, ונסעו כולן אל
הדיסקוטק של העיר, דיסקוטק מכסיקנה.
שם הדגימה לילי נובל את הריקודים החדישים
ביותר, ולעומתה אירגנה אבישג פפה,
מלכת־המים, ריקוד הורה סוער.
הנערות חזרו למוטל במצב־רוח מרומם
ביותר. הן החליפו שמלות, נידבו האחת לשניה
תמרוקים, וכשגילה אברהם הנרגשת
החליטה שהיא מפחדת לישון לבד, ישנה
לידה חברתה החיפאית אירית לביא, כשהיא
מחזיקה בידה כל הלילה.
אבישג הצטיידה בחבילת ממתקים, ניהלה
תחרות לאכילת עוגות. כאלופת העוגות נבחרה
גילה, שאכלה שש עוגות בבת־אחת.

החבורה העליזה

* *יד! ניערה בתנועודראש את רעמת^
) הזהב הארוכה שלה .״אני מוכרחה להביא
הביתה איזה תואר,״ אמרה בלהיטות.
״אבי לא יסלח לי, אם לא אזכה. לפחות במשהו.״
היא
זכתה בתום התחרות נשאה איתה
מיה, בוכה מהתרגשות, סל פרחים עצום,
הזמנה לשבוע־נופש במוטל־השושנים של

כמבנים המשושים

ך* דיוק שבוע לפני כן צעדה מיה ב־
^ תחרות מלכת המים, בתל־אביב, בצורה
בה לא צעדה מעולם נערה בתחרות יופי.
היא צעדה, באיטיות משוועת, לאורך כל

המסלול, כשהיא גוררת רגל חבושה, בה
נתפרו לה כמה תפרים, שעה אחת בלבד
לפני שעלתה על המסלול. היא נפצעה בנפלה
מן הסלעים, מול חוף ימה של תל־אביב,
לשם הלכה להתרחץ בבוקר התחרות.
כסגניתה הראשונה נבחרה אירית לביא,
הצעירה מכולן 15 אך הגבוהה משכמה ומעלה
מכולן, והיפה להפליא. כסגנית שניה

מזל או מיקרה?

סיור מלכותי

נ עין לבנות בחוצות העיר נהריה, כשהן
מעוררות קריאות התפעלות בפי עשרות
מתושבי העיר שהתאספו בצירי המדרכות. משמאל נראית מלכת

י״*30י

המים אבישג פפה, שכמובן יודעת לרכב על סוסים, כשהיא מובילה
את הנערות. מסע הבנות עורר סקרנות רבה, צולם על־ידי צלמים
חובבים רבים, שעמדו בצירי הדרן ועקבו בהתלהבות אחר הרכיבה.

* * ידעם תו ם הנשף, ערך מאיר דוידו־ביץ,
בעל המקום, ארוחה לילית מפוארת
ביותר עבור הבנות, במסעדת הפונדק
הוונציאני. הארוחה, שנמשכה עד לשעה
חמש לפנות בוקר, היתר, מלווה במוסיקה
מתאימה, שנוגנה על־ידי תזמורת המקום.
ניידת של המשטרה לא רק שמרה על הסדר
בנשף, אלא אף התנדבה להוציא את
הבנות מהמקום. אך כשחזרו והגיעו הבנות
למוטל, הצליחו רק בקושי האחראים עליהן
למנוע בעדן מלקפוץ למים, או לחכות ולחזות
בזריחת השמש, באחד מהמקומות היפים
ביותר בארץ.
השעה המאוחרת בה הלכו הבנות לישון
לא מנעה מהן את הקימה המוקדמת בבוקר.
למראה הנוף עוצר־הנשימה של חומות־עכו
העתיקות, גלי־הים המתנפצים ואורות־חיפה
הנראים מרחוק, נאנחה חנה הר־געש הגועשת,
ירוקת העיניים :״איך אפשר בכלל לישון
במקום כזה?״
אך כאן נגרמה לשחייניות מבין הבנות

עגמת־נפש, כשהתברר להן שהן לא תוכל*
נה בדיוק לשחות, כי חוף־הים שממול למוטל,
חוף הארגמן, השחיר ממאות מעריצים
נלהבים ביותר. לא כולם הסתפקו במבט,
היו רבים שהחליטו גם לגעת. רק בעזרתם
של כמה מתנדבים, הצליחו הבנות
לחזור למוטל השושנים שלהן.
בילוי סוף־השבוע עמד להסתיים, וכשנפ־

רדו הנערות ממארחם, העירה ז׳אקלין לוין
באנחה :״איפה יהיו לי חיים כאלה וים כזה
בבאר־שבע?!׳׳
היה זה מקרה בלבד, שבאותו רגע עבר
לידה מנהל המוטל, מאיר דוידוביץ׳ ,ושמא
היה זה סתם מזל. כי תגובתו המיידית׳
היתה :״את מוזמנת, על חשבוני, לבוא הנה
לסוף־שבוע נוסף, מתי שרק תרצי.״

המון המעריצים

שהתאסף על. חוף הרחצה של עכו. חוף הארגמן. לא
נתנו לבנות לזוז, מרוב הערצה והתפעלות. בתמונה
מימין במשקפיס, נער הזוהר התל־אביבי חיים חלפון, שהתנדב לחלץ את הנערות.
באמצע נראית מלכת המים אבישג פפה, משמאל מלכת המצודה מיה סומבררו, מבת־גליס.

שמנה מאות אנשים, בחר במלכת המצודה, לפי מסורת ה־ר

| | בחירות של העולם הזה. לכל מבקר בנשף היתח זכות
| |1111.111 1
הצבעה, והשופטים־סופרי־הקולות היו מספר מתנדבים מבין קהל מבקרי הנשף במקום.

י׳ מרימות כוס שמפניה כל המועמדות, בארוחת־פאר
שנערכה עבורן, כשי מהנהלת מצודת עכו, והוגשה
בפונדק הוונציאני, המסעדה המקורית של המצודה. הארוחה המובחרת נמשכה שעתיים.

,לח״ המלכה!

מיעומו כבור

אמר סמל המשטרה דויד:

בתום הנשף והארוחה היתה השעה חמש לפנות בוקר,
מספר שוטרים התנדבו להוביל את הבנות בניידת משטרה.
רק שלא יפטרו אותי, חס־וחלילה, בשביל המעשה הטוב הזה.״

^ 31י

במדינה
דעות
ת קו פתחב טון

לימור

6- $ 12£א 1א

קנו א ת

1/1ש!11ץ
הגיטרה המעולה
הפסנתר כע״מ

רחוב המלך דורג׳ ,32ת״א

ספורט השבוע שעבר היד, לערוך משאלים
על הכנסת.
התשובה הקולעת היתד, של סמל־משסרה
ירושלמי ותיק, חצוצרן חזמורת־המשטרה
ראובן רומן. אמר הוא, בתשובה לשאלת
חוקרת דעת־הקהל :״הכל יפה, יפה מאוד.
הבטון החשוף לא יפה, אבל מודרני. מה
לעשות? זאת תקופת הבטון, כמו שהיתר,
פעם תקופת האבן ותקופת הברונזה.׳׳

המרחמתר.צ ונית
משה מנוחין הוא יהודי בן ,73 שנולד ברוסיה
וגדל בישיבה בירושלים. יותר מאוחר
היה, יחד עם משה שרת, בין מסיימי המחזור
הראשון של הגימנסיה העברית
הרצליה.

בניגוד לרוב בני המחזור, לא יצא לקורס־קצינים
באקדמיה הצבאית בקושטא. במקום
זה נסע לניו־יורק. שם השתלם במתמטיקה
ובמדעי־המדינה.
הכוח הציוני. המתמטיקה קבעה את
הטון לחייו המקצועיים. לימודי מדעי־ד,מדינה
קבעו את חייו הפרטיים.
כי מנוחין, אביהם של הכנר יהודי והפסנתרנית
חפצי־בה מנוחין, הוא מנהל־העסקים
של בניו עד עצם היום הזה. חוץ מזה הוזן
אחד המתנגדים החריפים של התנועה הציונית
בארצות־הברית.
כאשר סיים השנה עשר שנות מחקר על
התנועה הציונית וכינס את הדברים בספר
התנוונות היהדות בת־ימינו, גילה הוא את
כוחה האמיתי של הציונות.
הרשת הציונית. בתום מערכה שנמשכה
שנה שלמה, סיכם השבוע מנוחין את
נסיונו. הסיכום צריך להוכיח כי רשת ציונית
אדירה פרושה על־פני ארצות־הברית, מונעת
כל פעילות אנטי־ציונית.
כאשר סיים מנוחין את כתיבת ההתנוונות
(בה קטל את הציונות כנוגדת את מוסר היהדות,
קבע כי היא תנועה חתרנית עולמית,
הפוגעת בכל יהודי וו־,מסלפת את דמות הדת
היהודית) ,החל מחפש מו׳׳ל לספרו.
כל מו״ל אליו פנה, שיבח את כתב־היד,
אך הודיע כי איננו מוכן להוציא אותו לאור.
מנוחין, אביו של מיליונר, לא התקשה בפתרון
הבעייה. הוא הוציא את הספר על
חשבון עצמו.
ההתקפה הציונית. עתה החלה ההתקפה
הגדולה. הבטאונים הציוניים לא הסתפקו
בהדגשת הנימה הלא־נעימה של הספר•
הם קראו למנוחין בשמות מפורשים:
משומד, אנטי־יהודי, אנטי־ישראלי.
מוכרי־הספרים ברחבי ארצות־הברית ערכו
כאילו קנוניה, סרבו למכור את הספר. לאו
דווקא בגלל אי־הדיוקים שבו (כגון הקביעה
כי מספר היהודים בישראל הוא מיליון יחצי
בלבד) ,אלא מסיבות הרבה יותר עקרוניות.
הסביר מוכר״ספרים אחד בסן־פרנציסקו לקינה
שביקש את הספר :״על גופי המת תכריח
אותי להזמין את הספר הזה!״
הש.ב. הציוני. מנוחין לא טמן ידו
בצלחת, עבר להתקפת־נגד. כאשר נערך
יריד בעיר המחוז הקאליפורנית בה הוא
חי. התידד עם 29 הסטודנטים הערבים
הלומדים בקולג׳ המקומי. הם הציגו את
ספרו בביתן הערבי ביריד, ניסו למכור
אותו למבקרים.
הש.ב. הציוני ידע על הדבר תוך שעות
מספר. תוך יומיים נאלצו הערבים, שסרבו
להפסיק את מכירת הספר, לסגור את
ביתנם.
המלה האחרונה היתד, של מנוחין. הוא
הישווה השבוע, בהודעה לעיתונות, את
הציונים לנאצים דווקא וקבע :״בהתנהגותם
הוכיחו היהודים־הציונים החתמים כי הם
איבדו אפילו את מורשת עם־הספר.״

מלכת החארקות—1סינ
י יידת המשטרה חלפה במהירות ב־
^ סמטאות שכונת־התקווה, הבחינה בדמות
שרועה בתוך שלולית. אנשי המשטרה קפצו
מתוך הניידת, וראו גבר נטול־הכרה
שוכב בשלולית, כשגופו חבוט וזב־דם. האיש
הועבר למגן־דויד-אדום ושם, לאחר
טיפול והתאוששות, סיפר משה משעני (,)45
את סיפורו:
״סגרנו את חנות־הירקות שלנו בשעה עשר
וחצי, ואני הלכתי לרחוב יקותיאל, איפה שן
אני

״הלכתי לי באמצע הכביש. פתאום, כאילו
מהשמים, אני לא יודע איך, בא איזה פרייבט
קטן, ונסע עלי,
״פתאום נפתחו כל הדלתות של האוטו,
וירדו ממנו ארבעה שדים שחורים, וגם הפרצופים
שלהם היו 1שחורים. נבהלתי ובאותו
רגע לא היה לי קול לדבר. היה לי
ארגז ירקות על הכתף בשביל שבת. ואחד
מהם לקח אותו והכניס לתוך הפרייבט. בא
השני ונתן לי סטירה על העיניים ואני ראי־תי
הרבה כוכבים בעיניים שלי.
״הם תפסו אותי וסחבו אותי וזרקו אותי
לתוך הפרייבט. בתוך הפרייבט אחד מהם
הוציא לי מהכיס של המכנסיים את כל הכסף
שהיה שמה בתוך שקיק ניילון. אני
לא יודע כמה כסף היה לי. אני חושב איזה
שבע מאות לירות, למה שזה היה פדיון של
שני ימים שעבדנו.
״בתוך הפרייבט קיבלתי הרבה מכות על
הפנים והגב, אחר כך אני כבר לא זכרתי
שום דבר עד שמצאתי את עצמי בתוך האוטו
של המשטרה.״

״אל תבוא להתלונן!״
>> נשי המדור המרכזי של המשטרה
י • פתחו בחקירת השוד והחטיפה. אנשי
המודיעין שבקרב העולם התחתון נתבקשו
לברר מי הם השודדים. שמועה שהילכה
מפה־לאוזן סיפרה כי גם נעמי רענני, בחורה
משכונת־התקווה, לקחה חלק בשוד. היא
נעצרה לחקירה.
לא היתד, זאת הפעם הראשונה ששמה של
נעמי רענני הוזכר בחדשות הפליליות.
נעמי רענני, נערה נמוכה, מכוערת, בעלת
גיבנת ועיניים שחורות יוקדות, נולדה ב־שכונת־ד,תקווה
בשנת .1948 עוד בילדותה,
כשלמדה בבית־ספר עממי, כל החברים שלה
היו רק בנים. הבנות לא מצאו חן בעיניה.
בבית־הספר היא סירבה ללמוד, התמידה להפריע
למורים, הרביצה לכל הבנים באבנים
ובמקלות, עד שזרקו אותה מבית־הספר.
נעמי קנתה לה שם של פייטרית בין
נערי השכונה. היא הלכה תמיד יחד עם ה־חבר׳ד,
להשתולל ברחובות, להתפלח לקולנוע,
לאכול במסעדות בלי לשלם.
בגיל 15—14 למדה לעשן חשיש. לאחר
הווי 0הפער. בנתניה ניתח תעשיין את
הרכב הוצאות הקמת מפעלו, שבנייתו הסתיימה
השבוע, גילה כי ההכנסה הממוצעת
ליום של סבל שעבד בהקמת מבני המפעל
היתד 110 ,ל״י, של מהנדס — 60ל״י.
• תורה ועכורה. בקריית־אתא נתכנסו
מנהלי בתי־הספר המקומיים לקראת
שנת הלימודים החדשה, גילו כי תלמידיהם
היו חרוצים גם בימי החופשה, ניפצו
600 שמשות בבנייני בתי־הספר בקרייה.

ה 1ן 1 *1 *1של השוד והחטיפה הוא הירקן
משה משעני, הניצב

בחנותו ומצביע על המקום בגופו בו הוכה.

העולם התחתון ! -דנוה בושת הבולשת

מכן השתתפה בפריצות ובגניבות. היא סחבה
מכוניות כדי להשתתף בחארקות, פצעה
אנשים בנהיגה, קיבלה פיקוח של קצין מבחן.
לאחרונה דרסה ופצעה חמישה מתושבי
שכונת־התקווה, וקיבלה על כך שלוש שנות
מאסר־על־תנאי.
תושבי השכונה התאספו, והחליטו לשמור
על חיי התושבים בשכונה, בעידוד וברשות
המשטרה.
חבורה של משפחת הנפגעים התאגדה,
אספה מספר צעירים הידועים כמשתתפי חא־רקות,
הובילה אותם לפארק הלאומי של
רמת־גן, ושם הכו אותם מכות נמרצות, אף
שברו לאחד החארק׳סטים את היד. הצעיר,
שהתלונן במשטרה, קיבל עצה טובה — לא
לבוא להתלונן.
החארקות פסקו, אך לא הפעילות של
נעמי, שזכתה מאז בכינוי ״נעמי החורקת״.

ואפילו דואגת לאסוף כסף בין החבר׳ה בשביל
עורך־דין. ואחר־כך היתד, רצה לבית־המשפט,
וגם לאבו־כביר (בית־המעצר) לד־׳
אוג לו לביקור ולסיגריות.
״פעם, כשקיבלתי מהשופט 15 ימים, נעמי
היתר, באה בלילה לאבו־כביר, וצועקת לנו
מהחלונות. היא היתד, מספרת לנו מה מדברים
עלינו בשכונה. ושואלת אם כבר מישהו
הודה.״
״תאמין לי, נעמי יותר טובה מגבר. אנחנו
אף פעם לא היינו מסתכלים עליה כמו
על בחורה, אפילו שלפעמים היינו עושים
מספר,״ נזכר פורץ מוכר, וממשיך :״לפני
הרבה זמן, כשהיינו מעשנים נרגילה בשכונה,
נעמי דיברה אתי ושאלה אותי אם יש
לי דם ללכת לגנוב איתה. בהתחלה אני
צחקתי, למה חשבתי שהיא סתם מדברת.
לא ידעתי שהיא יודעת לגנוב. אז אמרתי
לה בצחוק כן.
״נעמי, אני ועוד חבר אחד, ניגשנו ברגל
ליד־אליהו, ושם רצינו לגנוב רכב. המכשפה
הזו, לקחה מברג ופתחה את החלון
הקטן של הפורד גאלאקסי, אחר־כך פתחה
את החלון הגדול, הוציאה מפתח מהנעליים
שלה, ותוך חצי רגע הדליקה את המכונית,
וכבר נסענו לכיוון רמת־גן.

״אני זוכר את נעמי עוד כשהיתה ילדה
קטנה,״ מספר אחד .״מה אגיד לך, נעמי
היא עלא כייף כיפאק. בחורה תמאם. סוכר.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהתחלתי
לעשן (חשיש) .גם נעמי היתה איתנו. כל
שאכטה שלה היתד, כמו סילון. אני היית״
שיכור ועייף, והיא ביקשה עוד לעשן.
״אני לא יכול לשכוח את זה, איך הגברים
נפלו כולם, והיא לא. חברה,מנית!
״פעם באתי לשכונה עם רכב גנוב, זה
היה וולייאנט. נעמי ביקשה ממני שאקח אותה
לסיבוב. היא כל כך ביקשה לנהוג עד שנתתי
לה. היתד, כמו שד, נתנה שוונג עד
שכל המכונית קפצה, ועשתה סיבובים על
שני גלגלים. אנחנו, הגברים, ביקשנו ממנה
לנהוג יותר לאט למה שפחדנו שהוא עוד
יכולה להרוג אותנו. נעמי צחקה ונתנה יותר
ספיד.
״אני גנב אני. גם נעמי יודעת שאני גנב.
כל פעם שהמשטרה היתד, עוצרת אותי לחקירה,
ומביאה אותי לשופט, נעמי היתד,
באה לבית־המשפט, ומביאה לי סיגריות וחשיש•
היה לה דם, לא פחדה משום דבר.״

״ברמת־גן, היד, שמה שכונה של וילות,
איפה שגרים העשירים. לשם נעמי לקחה
אותנו. היא אמרה לי להיכנס לתוך הבית
עם החבר, והיא תשאר בחוץ לשמור עלינו.
הווילה שאנחנו רצינו לפרוץ היתד, וילה של
שתי קומות. איך שאנחנו נכנסים לחדר,
וכבר נעמי נכנסה לפנים, אמרה לנו לחכות.
״עוד לא הספקנו לדבר והיא כבר טיפסה
על הצינור כמו איזה חתולה, ונכנסה לתוך
הבית דרך החלון של האמבטיה. אחרי רגע
היא פתחה לנו את הדלת של הבית ואמרה
לנו שאנחנו יכולים לגנוב. אין לי מילים
בפה איך היא הברד,מנית. באותו לילה
עשינו תאשש*.״

״היה זח דם:״
** ר נעמי יענני ודרך חייה מספיג
דים הפריה הקרובים -גנכים,
פורצים, נרקומנים, מעשני חשיש
וחארקיפטים מושכעים :

1א באוזן!

היא סיסמת נעמי רענני לקהל ולצלמים, עת היא מוכנסת יי למכונית ליווי־האסירים. התנועה המזרחית של נסיכת העולם־
התחתון משכונת־התיקווה עשתה את שלה ולא עלה בידי איש לצלמה בשעת מעצרה.

״איד היא חכרהמנית!״

ך* לפעם כשאחד מהחבר׳ה היה נעצר
^ על־ידי הבולשת, היא היתד, דואגת לו,

״יש לה דם מוכי״
^ חד מידידיה הקרובים של נעמי ש־

דות שלנו, ואף פעם לא פחדנו ממנה שהיא
תדבר במשטרה. ידענו שהבלשים לא יוכלו
לשבור אותה, למה שהם כבר ניסו לעשות
את זה כמה פעמים.
״אפילו שהשוטרים היו מרביצים לה מכות,
לא היתד, מדברת. כמו שנעמי היא
קטנה, יש לה לב יותר טוב. כל פעם שהיא
היתד, אתנו היינו מעשנים, והיא היתר,
מחממת אותנו לסחוב רכב. היינו הולכים
לגנוב, אוטו ולעשות חארקות. פעם היינו
גונבים על־יד מלון שרתון, או בצפון, על־יד
קולנוע גת.
״יום אחד גנבנו מכונית, ובאמצע שמע
את הרעש בן־אדם, למה ששברנו את החלון
של האוטו עם אבן. האיש יצא למרפסת
והתחיל לצעוק, גנבים! גנבים!׳ .נעמי, ש־

השתתף דרך־קבע בחארקות, ונחשב לאחד
מאלופי החארקות, מספר :״בבית, האבא
שלה היה תמיד מרביץ לה, והיא היתד,
בורחת מהבית, והיתד, באה ומסתובבת עם
החבר׳ה, וכל פעם יושנת אצל מישהו אחר.
כשד,יתד, איתנו היתר, שומעת את כל הסו
היתד,
לה אבן ב־ד, זרקה עליו את האבן,
והתחילה לקלל אותו בערבית. האיש נבהל
ונכנס הביתה, ואז הדלקנו את האוטו, והסתלקנו
לנו בספיד.
״לפני איזה חצי שנה, היתד, מכונית בשכונה
שעשתה חארקה. אנחנו היינו עומדים
ומדברים על־יד המסעדה של בוסי, וגם
נעמי היתד, ביחד איתנו. אז פתאום מרגול
כהן, שעמדה על־יד המדרכה, והמכונית ש״
עשתה חארקה נתנה לה מכה והפילה אותה
על ד,ריצפה, ופצעה אותה. זה היה עוד לפני
החארקה הגדולה שכמה אנשים נפצעו בה.
״הנהג של האוטו שפצע את מרגול חזר
רוורס, ולקח את מרגול בפנים האוטו וברח
איתה. נעמי עצרה מונית ואמרה לנהג לרדוף
אחרי המכונית הבורחת. אני לא יודע איך,
אבל המכונית הצליחה לברוח מאתנו. נעמי
אמרה לנו שכדאי לחפש את מרגול במג!־
דויד, וגם בבתי־ד,חולים. אז נסענו למגן־דויר
ושם היא לא היתד״ וכשבאנו לבית־חולים
אחר, זה שנמצא ביפו, ראינו את מרגול
שוכבת על המדרכה ליד הכניסה. נעמי תיכף
ניגשה אליה, הרימה אותה, ואנחנו קראנו
לרופאים.

• התפרצות ־וגניבה מתוך בית־נזגוריט
על־ידי טיפוס על צינורות הביוב והמיס.

היא טבע שני של מלכת־החארקות. וכאשר נל מה שהיא צריכה
1לעשות זה להתחמק ממבטיהם של הסקרנים הצובאים על מכונית־י
י 11111
האסירים, הדבר פשוט: מטפחת על הפנים. זה שהפנים אינם נאים, מהווה סיבה נוספת להסתרתם.

״מה אני יכול לעשות?״
הרי כמה זמן היתד, החארקה של

*1 ^ 1ן | ח 1ה נעמי מובלת לבת
111י 1המעצר על־ידי שוטר
מזויין (ראה רצועת האקדח משמאל).

נעמי ושל יחזקאל אסלן, שהיה גם
הנהג של האוטו שזרק את מרגול. זו היתד,
החארקה ששם נפצעו חמישה אנשים על־יד
המאפיה ברחוב האצ״ל. גם נעמי הייתה בתוך
המכונית של החארקה. כשהיא ברחה מהמכונית
יחד עם כל החבר׳ה, היא השאירה בתוך
האוטו נעל אחת שלה, מטפחת וארנק, ולפי
זה המשטרה עצרה אותה.
״בשכונה החבר׳ה מדברים, אבל אני לא
בטוח, שהיא היתר, זו שהלשינה על כל ה־חבר׳ה
במשטרה. יש גם כאלו שאומרים שהיא
נשברה למה שהיו פצועים, והיא חשבה
שהם מתו. אז נעמי מסרה עדות, ובגללה
עצרו את החבר׳ה, ואסלן קיבל מאסר שלוש

שנים.
״נכון שבבית־המשפט שינתה נעמי את העדות
שלה, עליה היא לא חתמה במשטרה,
אבל בגללה יחזקאל ועוד כמה חבר׳ה הלכו
לבית־הסוהר, והיא קיבלה שלוש שנים מא־סר־על־תנאי.״
ומה
מספר אביה של נעמי, על ילדתו?
״נעמי ילדה קטנה בלי מוח, בלי שכל.
צריך לקחת אותה למוסד, שמה היא אולי
תקבל קצת שכל. מה אני יכול לעשות כשיש
לי ילדה כזו?״

ר 1כזרדידן י דיובבז־רדב עודי ^ וירוקה

תמרוקי ״שרק״ .בהן גאות ושות אירופה המטופחות. מצויים עכשיו בטווח־ידך בכל התמרוקיות המובחרות:
חלב פנים

טוניק

מי פנים

מכיל חומר טבעי המצוי בעור. מסיר אבק
ואיפור באופן מושלם. מומלץ לבעלות עור
פנים רגיש, בעיקר בערב.

מכיל הורמונים צמחיים הגורמים להתחדשות
תאי העור ולמניעת דלקות, מומלץ לבעלות
עור פנים רגיש.

מרענן את עור הפנים,
הניקוי הודות לחדירה
מומלץ במיוחד כטיפול
טיפול ערב לבעלות עור

ומשלים את פעולת
עמוקה לנקבוביות.
ראשוני בבוקר וב פנים
שמן.

שווי לעור־פניך את המראה האירופי המטופח״עם תמרוקי ״שרק״ ,כי יופי מתחיל עם

צילום מואז־הרמתי

בינג־ליניאל

ו < י 1ו 1 1 .ו.

— < 111 4

אנשים
עדחש בון הממשדה
אחת התעלומות הגדולות של טכס חנוכת
הכנסת היתד. התנהגותו של דוד בן־
גוריון. כרגיל, הצליח להחזיק את כולם
במתח דרמאתי. בשעה ,4שעה לפני פתיחת
הסכם, דיבר מנהל־הטכס עם בן־גוריון,
קבע עימו סידורים לבואו. שעה לפני כן,
ב־ ,3טילפנה פורה כך גוריץ למספרת
מלון המלן דויד, ביקשה שיעלו לחדרה
כדי לסרק אותה. אולם בן־גוריון כלל לא
בא לטכס. אחת ההשערות: הוא נעלב מדברי
מנהל הטכס, שביקש ממנו לא לאחר
לעומת זאת הופיע בן־גוריון לישיבת
הכנסת, למחרת היום. הישיבה שיעממה
אותו, והוא התחיל להסתובב באולם.
לבסוף ניגש לח״כ רק״ח, תופיק טובי,
שאל אותו אם אכל פעם בקיבוץ, הפציר בו
לבוא לבקרו בשדה־בוקר. טובי הסכים# .

יוצאים מפה?׳׳ ענה מגורי־כהן, שבמשך
שנים רבות לא החליף מילה עם ביג׳י:
״איך יוצאים מן הממשלה אתה כבר יודע,
עכשיו תלמד איך יוצאים גם מן הכנסת.״
#בסעודה החגיגית שנערכה לכבוד ה־רוסשילדים,
לרגל חגיגות הכנסת, פגש
ראש־עיריית ירושלים, טדי קולק, בשרי
התחבורה, העכורה והשיכון, משה כר
חידה?

איר למצוא בני זוג מתאימים ולבילוי
להתכתבות או למטרות רציניות יותר! ״ י.

הפתרזן

מל, יגאל אלון ו-מרדכי בנטוב,

כשהם מסתודדים באחת מפינות מלון ה
מלך
דויד בירושלים. קרא קולק לעברם
בקול :״מה אתם צועקים שאתם עושים
בשביל ירושלים י כ־לכם מדברים פיתאום
גדולות! זה הכל אוויר. איש מכם לא
עושה דבר במצב מביך למדי עמד
לאחרונה ראש עיריה אחר, אליהו נאוי,
בטכס חגיגי שנערך לכבודו בחוף־השנהב.־
מארחיו אמרו לו, כי הוא חייב להיות

באמצעות מחשב אלקטרוני.

איד

שלח לת.ד/ 21056 .ג תל־אביב את שמך וכתובתך בצירוף
בול לתשובה.
* מ־ א ר חוז ר תקבל הוראות נוספות וכן שאלון למילוי
תכונות אישיות פרטים ותכונות הנדרשות מבני. ד,זוג.
* שאלונים אלה יוכנסו למחשב שימיינם ויתאים לכם את
בן/בת הזוג המתאים ביותר מתוך כלל השאלונים ו/או
התשובות שנקבל.
* ובהתאם לתוצאות שהמחשב י תן נקשר אתכם עם בן/בת
הזוג המומלצים ע״י המחשב (סודיות מובטחת).

ד?? 1 1 8 3מידי 0 5ה שבוע בלבד לאחר הרעש שעוררו תמונות העירום של ג׳יין
| 11111 1 1פונדה [העולם הזה ,)1513 נראתה בחברת בעלה, הבמאי 11 רודה ואדים, בסאן־טרופה. לא רק שהיתה לבושה מכף רגל ופד ראש, אלא שחבשה גם
משקפיים. הסיבה. ,לדבריה :״האיפור שלי לא מושלם עדיין, ואינני. רוצה שיצלמו אותי נך.״

כל אותה שיחה ישב ליד טובי חברו לסיעה,
אמיל חביבי, באי־נוחות בולטת. הסיבה:
שבוע לפני כן כתב חביבי, בבטאון הערבי
של רק״ח, מאמר חריף נגד ח״כ מפ״ם,
עבד-אל-עזיז אד-זועכי, על שהסכים
לבקר את בן־גוריון בשדה־בוקר • .אותה
שעה ישבה פולה בתא היועצים הפרלמנטריים,
החליפה דברים עם המזכירות. בין
השאר., :תראו את מרים אשכול, היא
קונה לעצמה על חשבון הממשלה נעליים
עם עקבים גבוהים! אני אף פעם לא עשיתי
את זה כשסופר הדבר עוד באותו
יום למרים אשכול, צחקה :״לא איכפת לי
העקבים הגבוהים, איכפת לי שאני משלמת
בשבילם מהכיס שלי מרים עצמה
היתד, עייפה. הסיבה: היא הדיחה כלים
עבור מאות האורחים, שעברו ביומיים אלה
את בית ראש־הממשלה .״יש לי עוזרת רק
עד שעה 2בצהריים. אשכול לא מרשה-
יותר מזה מי שהיה מרוגז באמת
היה דני קרוואן, האמן שעיצב את קיר
אולם־הכנסת. הסיבה: הוא לא הוזמן ל־ארוחת־הערב
החגיגית של יו״ר הכנסת,
ואיש גם לא טרח להזמינו לישיבה הראשונה
של הכנסת באולם החדש. גנז
• אגב,
האמנים האחרים לא הוזמנו.
לקרוואן היתד, מלחמה קשה על אותו קיר.
המתכננים רצו שיבנה לתוכו מרפסת, בשביל
נשיא־המדינה, קרוואן :״אילו הייתי
מסכים לזה, היה הנשיא נכנם ויוצא במרפסת
זאת כמו בשעון־קוקייה בטכס
החגיגי עצמו הקדים כל נואם לדבריו
רשימה ארוכה של אורחי־כבוד, אותם בירך
במיוחד. אבל הרשימה לא היתר, אחידה.
חדי־אוזן שמו לב לכך שראש־עיריית ירושלים,
טדי קול ל! ,לא כלל בדברי ברכתו
את נשיא ההסתדרות הציונית, נחום גול״
דמן, ואילו גולדמן לא הזכיר בברכותיו
את ראש־העיריה הרפ״יסטי.

ק פי צו תאפ די ק איו ת וודאיות
במסדרונות הכנסת החדשה פגש ח״ב
גת״ל חיים מגורי״כהן את בן־גוריון,
כשהוא מתרוצץ מצד לצד ושואל. :איך
הסולם הזה 4ו 5ו

ראשון הרוקדים, ולהזמין לריקוד את רעיית
ראש־העיר המקומי, שכן באותו יום
נחתמה ברית ערים תאומות בין בירת
חוף־השנהב, בואקה, לבין עירו, באר־שבע.
״נגשתי אליה והזמנתיד״״ סיפר נאוי .״לא
ידעתי בדיוק מה מנגנת התזמורת ולא ידעתי
איזה ריקוד לרקוד. אולם לא אשכח
את הריקוד. הזה עד סוף ימי. היה זה
שילוב של טאנגו, וולס, צ׳ה־צ׳ה־צ׳ד, וקפיצות
אפריקאיות נוראיות.״

תמרורי
+נתארסה. יורשת־העצר של דנמרק,
הנסיכה מרגרט ,26 ,לרוזן הצרפתי
ד,נרי מרי ז׳אן אנדריי דה־לאבורד דה־מונפזאט
,32 ,מומחה לענייני המזרח הרחוק
במשרד־החוץ הצרפתי וכיום מזכיר
שלישי של שגרירות ארצו בלונדון. הרוזן,
בן בעל־מטעים בויאט־נאם, הכיר את הנסיכה

בעת לימודיה בסורבון.
נ חו ג. יום הולדתו ר,־ 40 של ראש־ממשלת
קובה, פידל קאסטרו, שניצל את
ההזדמנות ונשא נאום טלביזיה של חמש
שעות בו הציע שאם העם הקובאני אינו
שבע רצון ממנו, אחר שבע שנות שלטון,
אפשר להחליפו.
+נחוג. יום הולדתו ד,־ 70 של יליד־חברון,
קשיש לוחמי לח״י, יהודה לייב
שניאורזון, הידוע בגלל גילו בכינוי סבא.
אורח־הכבוד במסיבת יום־ההולדת: ראש־העיר
ירושלים, טדי קולק, שגילה כי תכנית
הפיתוח העירונית לשנת 2000 כוללת
גם את ירושלים העתיקה.
^.ג נתמנה. לסגן שר־המסחר־וד,תעשיר,
ח״ב המערך ויליד מוסקבה, אריה (ליוברי)
אליאב .45 ,מינויו של אליאב מביא את
מספר סגני־השרים בממשלה לשמונה ומכנים
אליה סוציולוג מקצועי, שהיה בעבר
סגן־אלוף בחיל־הים (ומפנה יהודי פורם־
סעיד בימי מבצע סיני) ,מזכיר ראשון בשגרירות
ישראל במוסקבה ומומחה מפא״י
לאזורי־הפיתוח.

חבילות שי של חשקאות לחגים
לידידן בחוץ לארץ

״ טקס טי ל

שמפו״

פנה לחברת ״חבילות שי״ בע״מ
אחד העם 15ת״א, טל 51823 .

עוזר לך לשלוח און ילדיך
נקיים ומסודרים, לגן ולבית״הספר.
טקסטיל תוצרת ביח״רנקה בע״מ
המפיצים היחידים: נורית בע״נז
קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בהקדם.

מספר 1514

שנה 29

1*30

כ״כ אלול תשכ״ו7.9.1966 ,

המחיר 120 אג׳

סופנת דוגמניות
יהודית סדי כפעולה