גליון 1581 מתאריך 20 בדצמבר 1967

סיגרילות

משובחות — 2.ל ״ י

לאבטחת עסקיך -
מנגנוני
־ אזעקה!
חברת ״שומרית״ מציעה שרותיה לאבטחת עסקך
בפני גניבות ופריצות.
ברשותנו נמצאים מנגנוני אז עקה חדי שים
ביותר, אשר אין הפורצים יבולים לנתקם,

מנ עולי ם סו דיי םופ טנ טי ם בלעדיים א ח רי ם,

אשר ימנעו דאגה מלבך, כאשר אתה עוזב את עסקך.
שנות הנסיון הרבות של אנשי ״שומרית״ ,בכל עבודות
השמירה, עומדות לרשותך, ויעזרו לך לפתור
כל בעיות שמירה ואבטחה המיוחדות
למשרדך, מפעלך וכל אובייקט אחר
אשר הנך רוצה בשמירתו בפני פורצים.

״/״ו 1נ 7הית ׳ חברה לשמירה ולטרותים ״10מ
בית מ טי א, ת ל־ א בי ב דרך ב ת ,76 טל3 4 8 2 4 .

ח11

במחירים גבוהי

מלוה קליטה
מ לו ה בטחו!
מכל הסוגים (גם של חברות)

ויתר המלוות
התמורה במקום -במזומן

שד׳ רוטשילד 15ו - 1א

| 1 1 .1 4טל 54931ס 630-830 בערב

מכלה נו ש אי ם שעליהם כותבים הקוראים
למערכת, אין אחד החוזר לעתים קרובות
כל־כך כמו נושא הטרמפים לחיילים.
וככל שבעיית הטרמפים נעשית חמורה יותי,
גובר זרם המכתבים על נושא זה.
הנה שני מכתבים לדוגמה שהגיעו בשבוע
שעבר. כותבת ״בעלת ג׳יפ״ ,שכתובתה
שמורה במערכת:
לקחתי, אני לוקחת ואמשיך לקחת טרם־
פיסטיים.
לכן אפנה אליכם, ח״לים־טרמפיסטים, ב־כמה
בקשות. בשמי ובשם יתר בעלי ובעלות
הג׳יפיס.
9אל תעמדו על הכביש. הנהג שירצה
— יאסוף אתכם. מי שלא רוצה — אי־אפשר
להכריחו בדרך זו. רק לסכן את חייך.
9אל תעמדו, בבקשה, בדיוק בצומת,
ליד השלט ,״אין עצירה*.
9בקשו לרדת מעט לפני היעד המדוייק
שלכם, כדי שלא אאלץ לחתוך לנהגים אחרים
שמימיני.
9בעל־רכב דדש מכם לעשות או לא
לעשות דבר מה, נהגו כדרישתו. יש לו כמעט
תמיד סיבה טובה, דוגמה: פעם ביקשתי
מחייל לא להדליק סיגריה בעת הנסיעה. זו
לא היתה קפריזה. זו היתה נזילת־דלק.
• ואת, החיילת־הטרמפיסטית — מדוע
אינך עולה לאוטו שלי? מפני שהוא ג׳יפ —
או מפני שאני נהגת?
את הצד השני של הבעייה — צידו של

תווית אדומה, בצורת שלושה חיצים הנושאים
את סיסמת המיבצע: תן טרמפ לחייל.
התווית צויירה על־ידי גראפיקאי מתנדב,
מעל דפי העיתון קראנו למתנדבים שידביקו
את התודות למכוניות, ויחלקו עלוני־הסברה
לנהגים ולטרמפיסטים.
השפעת התווית הקטנה, על הנהג, היא
עמוקה. אני עצמי יודע זאת: כאשר אני
רואה חיילים ממתינים לטרמפ, אין התווית
הזאת מניחה לי לחלוף על פניהם — גם כאשר
אני ממהר מאוד.
כאשר באה מלחמת ששת־הימים והמכוניות
גוייסו, זכו התוויות לגילוי חיבה
אצל החיילים בחזית. ואילו בעלי המכוניות
שלא גוייסו חשו בגאווה ובהרגשה שגם הם
תורמים למאמץ.

פחותמש בן?ן יי פ אחרי שהכרזנו על
התחלת המיבצע שלנו, התבשרנו, בקול־תרועה
גדול, כי גם הוועד למען החייל יוזם
מיבצע דומה. גם הוא החליט להדביק תוויות
למכוניות. ראינו בכך נסיון שקוף ליטול
מאיתנו את היוקרה של יוזמתנו. אבל מביתן
שלא חיפשנו יוקרה, קיבלנו בברכה
את מיבצע הוועד למען החייל.
הבעתי ברכה זו בפומבי באוזני יו״ר
הוועד, אלוף־מישנה אהרן זאב, והוספתי כי
לדעתי חייב הוועד למען החייל לעשות יותר
מאשר סתם לשדל נהגים פרטיים לאסוף
חיילים בכבישים. הצעתי לו לעשות משהו,

*טוהב
*וחייל

החייל בדרכים — מתאר במכתבו רב״ט נתן
רכטמן:
הרבה נהגים לא תופשים כמה טרמפ הוא
חיוני לנו.
לחייל בצה״ל מגיעה חופשה פעם בשלושה
חודשים. היתר הן חוזפשות־רשות מטעם
היחידה. רק עבור החופשה הרבע־שנתית מקבל
החייל הוצאות.
יתר הזמן עליו לשלם מכיסו עבור כרטיס
— או לתפוש טרמפ.
אני, למשל, חייל המשתכר נרב״ט — 25
ל״י בממוצע. אני משרת בבסיס בדרום
הארץ, הורי אינם עשירים. אך הם נותנים
לי חמש לירות דמי־נסיעה לחודש.
אבל אני גר בחיפה.
עכשיו אתם מבינים?

עוכדד! שסוג ז ה של מכתבים מופנה
דתקא להעולם הזה — אינה מיקרית. בי
העולם הזה מזוהה, יותר מכל גוף ציבורי
אחר בארץ, עם הנסיון הרציני היחיד לפתור
את הבעייה המחפירה של הטרמפים לחיילי
צה״ל.
היה זה אורי אבנרי שהעלה לראשונה
בכנסת הצעה להסיע את החיילים חינם באוטובוסים,
תמורת תשלום גלובאלי של משרד־הבטחון
לחברות התחבורה.
הצעתו נדחתה, אבל כתוצאה ישירה מפעולתו
השיג משרד־הביטחון הסדר מסוג
אחר, חשוב מאוד בפני עצמו: הסכם עם
חברות־הביטוח, לפיו מבוטח עתה כל בעל־רכב
מפני נזק העלול להיגרם לחייל־הטרמ־פיסט.
בזאת הוסר אחד המיכשולים העיקריים
המונע מנהגים פרטיים להסיע חיילים
במכוניותיהם.
ואז פתחנו במיבצע, שאת תוצאותיו אפשר
לראות כיום על שמשותיהן הקדמיות
של 3000 מכוניות ברחבי הארץ. הדפסנו

כדי להבטיח הסעה חינם באוטובוסים. הוא
ענה :״אני מודה שלא חשבתי על כ ך...
אני מבטיח להתחיל מייד לפעול בכיוון

מאז עברה כמעט שנד — ,ולא שמענו על
שום תוצאה בכיוון זה. החיילים עוד ממשיכים
להתחנן לטרמפ בכבישים. אלא שמאז
מלחמת יוני, גדל מיספרם בהרבה, וממדי
החרפה הציבורית הזאת שוב זועקים
לפעולה.

על כן החלטנו לחדש את המיבצע שלנו.
אם אין הממשלה או אחד המוסדות הקשורים
בה מוצאים את הפיתרון המכובד של הסעה
ציבורית חינם, אין מנוס אלא לרתום את
הרצון הטוב של האזרחים.
אנו מתכוונים להקים מחדש את המטה
המיוחד להפצת התוויות ועלוני־ההסברה.
ובזאת אני קורא שוב למתנדבים — החל
מתלמידי־התיכון ועד למבוגרים, שיטלו חלק
במיבצע.
מי שזמנו פנוי לחלק את החומר —
יכתוב נא למערכת, ואנו נשמח מאוד לשתפו
במיבצע.
מי שיכול לתרום — מלירה אחת ועד
מאד, לירות — לכיסוי ההוצאות, ישלח נא
את תרומתו למערכת.
והעיקר — כל האוחז בהגה, בראותך את
לובש־המדים מרים את ידו בצד הכביש,
עצור, ואנא —

העולם הזה 1581

תם ר!דים
נתגלו נישואי־הסוזר, שנערכו לפני
חודשיים, אחר היכרות של שמונה שנים, בין
ז׳ן־ פ רנ סו א ש טיי נ ר ,29 ,יהודי צרפתי
שספרו טרבלינקה, בו סיפר על משתפי־פעולה
יהודיים במחנות־ריכוז נאציים, עורר
בשעתו סערה, ו ג רי טפץ ־ כ ר או כי ט ש,
נכדתו של הפילדמרשל וולטר פון־בראוכיטש,
מי שהיה מפקד הצבא הגרמני בשנים
. 1941—1938
נחוג • יום הולדתו ה־סד של שמחה
כלאם, מהנדס״מים וכיום איש רפ״י, שד,יתווה
את הנחת
צינור המים הראשון
לנגב לפני יותר מסג
שנה, בשחדו את
הבדווים על־ידי התקנת
ברזי מים מיוחדים
בצינור למענם.
את שוטרי הנגב
שיחד על־ידי שאים־
שר להם להחליף את
גמליהם בסוסים משבאו
המים לנגב.
יותר מאוחר נודע
בלאס במייצר הנשק כלאם האנטי־טנקי הראשון
מתוצרת הארץ, מנהל תה״ל (תיכנון המים
לישראל) ואיש מחלקת־האקדמאים של מפא״י.
נחוג יום הולדתו ה־ 70 של ג ר שו
ם ש לו ם, מי שהיה משך 40 שנה פרופסור
האוניברסיטה העברית לפילוסופיה יהודית
וקבלה, מתמטיקאי שהפך לחוקר תורת
הניסתר ושספרו מגמות עיקריות בתורות
המיסתורין היהודיות (,״ידוע שלרוחות אין
צלליות!״) היה רב־מכר בינלאומי.
נחוג * יום הולדתה ה־סז של חנה
לוין, נכדת מייסד מושב הזקנים בירושלים,
שהיתר, ב־ 1956 ראש העיר הראשון בארץ
ממין נקבה (כראשון־לציון) ,בראש מועצה,
אותה ניהל בעלה, הפרדסן מיכאל לוין 20 ,
שנה לפניה. לוין, שהיתר, בין המתנדבות
הראשונות לחיל־העזר לנשים הבריטי של
מלחמת־העולם השנייה (איי.טי.אס ,).הגיעה
בו לדרגת סגן, נודעה כאס החיילות העבריות׳
תואר בו השתמשה היטב עת נתמנתה׳
ב־ , 1948 קצינת גיוס ראשית של חילי,נשים
של צד,״ל,
נחוג יום הולדתו ר,־ 70 של יצחק
עכא די, יליד ירושלים העתיקה וגיסו של
מי שהיה שר־ר,משפטים, דוב יוסף, שערך
אחר מלחמת־העולם הראשונה, בעת ובעונה
אחת, שלושה עיתונים ירושלמיים שיצאו
לאור בשלוש השפות הרשמיות — דואר
היום, בריד אל־יום ופלסטיין וקילי — ואשר
שימש משך 24 שנים כמתרגמן הראשי לעברית
של ממשלת־המנדאט.
נחוג יום הולדתו ד,־ 43 של שמו
לי ק סגל, אחד השחקנים הישראליים המוקלטים
ביותר (10
תקליטים, רובם הקראות
של שירי־יל-
דים) ,איש הבימה
ולשעבר איש המנגנון
של אירגון ההגנה,
בו היה אחראי
להדפסת והפצת עיתון
המחתרת החומה,
שכוכבו זרח
לפני 20 שנה כ־צביקר,
בבערבות הנגב
ושהצלחתו הגדולה
באה לו עם סגל הופעתו באידיש ב־קליינע
מענטשלעך של שלום עליכם.
נחוג יום הולדתו ד,־ 73 של אפר ־
ה ם אי ל ץ, בנו של רופא רוסי, כלכלן
לפי מיקצועו, שניהל את יריד המיזרח הראשון
ולאחר מכן חברת־תעופה קיקיונית בשם
נתיבי־אוויר ארצישראליים, אך נודע מ״
8ץ 19 עד פרישתו לגימלאות לפני שנים מספר,
כמדפים הממשלתי הראשון של ישראל.
נהרג בתאונת־מטוס, דב־סרן ר ד
פרט לו רג ס ,31 ,דוקטור לכימיה וטייס
בעל ותק של 11 שנים, שהיה האסטרונאוט
הכושי הראשון ושנועד לצאת לשהייה של
30 יום בחלל ושהינו גם האסטרונאוט האמריקאי
התשיעי שנהרג בתאונת־מטוס.
נפטר בירושלים, בגיל ,55אפר ־
הסאכסל רו ד, סגן־ראש־העיר (מטעם
גח״ל) ,לשעבר עובד חברת האשלג בקליד״
איש אצ״ל וראש מערכת עיתון חרות בירושלים.
העולם
הזה 1581

גזור

הצטרף לרבבות מנויי ״הארץ״ ו״האוץ של 1ר

באיזור מגוריך קיימת חלוקה מסודרת של עתון ״הארץ״ .גם אתה יכול להצטרף
לרבבות מנויי ״הארץ״ ,עתון הבוקר הבלתי תלוי הנפוץ בכל שכבות האוכלוסיה.
מחיר המנוי החודשי 12.00ל״י (כולל המוסף השבועי).
יש בידך ליהנות מהנחה ניכרת, אם תשלם דמי מנוי מראש באמצעות אחד הבנקים
הגדולים בארץ.
נא ראה להלן פירוט ההסדר.

קפל באן החוצה ושלח ללא בול ומעטפה ...

לכבוד

הארד

דמי דאר ישולמו ע״י המוען באמצעות
סניף הדאר הראשי ברח׳ אלנבי, תל־אביב.
אישור מס 102 .שתוקפו פג ב־31.12.1967

מחלקת ההפצה ומנויים
ת. ד233 .
תל־אביב

נא לספק לי עתון ״הארץ״ החל מקבלת אגרת זו ועד להודעה על הפטקה בכתב ממני*

״ )1התשלום יהיה חודשי לפי 12.00ל״י בהתאם לתעריף שבתוקף, החל מ.1.12.67-
)2או התשלום יהיה מראש באמצעות בנק לפי:

ה א רז

12 חודשים

6חודשים

3חודשים

סך — 128.ל״י
(במקום — 144.ל״י)

סך — 65.ל״י
(במקום — 72.ל״י)

סך —* 33ל״י
(במקום — 36.ל״י)

הארד
12 חודשים

6חודשים

3חודשים

סך — 36.ל״י
(במקום 43.20ל״י)

סך — 19.ל״י
(במקום 21.60ל״י)

סך — 10.ל״י
(במקום) 10.80ל׳י)

״ נא לשלוח לי טופס המחאה לשם סילוק באמצעות בנקים

שם משפחה ש ם פרטי עיר ...
רחוב מם ...מם. טל. בבית ...
מקום עבודה ...
מקום אספקת העתון
(באם הכתובת שונה מכתובת השולח)

י הסדרים מיוחדים במקומות עבודה (נא לפנות לסניפי ״הארץ
* מחק המיותר והדגש הרצוי חתימה תאריך ...
גזור

למד

כלח!ג
ה אי סיני
הנהלת חשבונות
במכון

בטיול א חד שכולו חוויה
׳אגד תיור״ ו״אגד דן תיור״ מגישים לך על
גלגלים טיול בן 5ימים, באוטובוס מפואר,
למקומות המעניינים והמרתקים.
מסלולהטיול: תעלת סואץ, ערי הנפט,
מנזר סנטה קטרינה, נוה פיראן, שרם א־שייך,
ראס נצראני ועוד.
פרטים והרשמה: במשרדי ״אגד תיור״,
״אגד דן תיור״ ואצל כל סוכני הנסיעות.

שינוי כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

* קור ס בוקר מ:יורז
סוג ג׳
* קור ס ערב י סודי
סוג ג׳
* קור סלמתקד מי ם
סוג ד׳

הפתיחה בקרוב
תל־אביב, רחוב סמולנסקין ,7
מפנת בן־יהודה .90
רמת־גן, שדרת הילד ,21 על־יד
קולנוע ״אורדע׳׳.

כתבים
זהו טיבור רוזנכאום
מה שמפליא אותי יותר מכל הוא שה־מפד״ל,
המיפלגה עימד, מזדהה טיבור רוזנ־באום,
לא חשדה מעולם שמשהו עלול לא
להיות בסדר.
אוגניה חריף, ירושלים

הנובלה ה* 1£1יטבני*1

לימודי יום וערב
מיאנואר 1968

השר סיפר לא התכחש, עד היום הזה,
לקשריו עם המיליונר טיבור רוזנבאום, ששמו
קשור בשאילתות הח״ב אורי אבנרי.
כלום לא מותר לנו לבקש מן השר הממונה
על רכוש המדינה — רכושו של כל
אזרח ואזרח — להסביר קשרים אלה, ולהכחיש,
אם יש צורך בכך, את ההאשמות
שהועלו נגד ידידו האישי — ואחד האישים
שספיר העניק להם זכויות כלכליות בארץ,
כולל בנק?
ד״ר אכרהם לוונטאל, חיפה

הסמכהל תו א רי ם ״עוזר אל ק טרונ אי ״
ו ״ אל ק ט רונ אי מוס מך ״
טלוויזי הלמת חי לי םולמתקד מי ם
קו ר ס מעבדתי למכ שירים ו מדידו ת
באלקט רוני ק ה
רדיו ומכשירי שמע —
קירור ומיזוג אוויר
אדריכלו ת פני ם
גרפיקה שימושית
עיצוב תכ שי טי ם
ס ר טו ט בניין, אדריכלי, מכונו ת וטכני
צילום מיקצועי וצילום ל חו ב בי ם
קו ר ס להכ שרת עובדי מעבדות צילום

תעודות ג מד והס מכ ה מ מלכ תי ת
מענקי כלכל ה לחיילים משוחררים
פרטים, הר שמה ו פ רו ספק טי ם

המכללה

הפוליטכנית

תל״אביב, רחוב המסגר 1.00—9.00 ,62 לפנה״צ 8.00—4.00 ,גערב

אנדרטה לגיבור

ראל מרחבי מדבר מגרונו — אל קול גלותי
מביטנו.
שמחה •טאלתיאל, תל-אביב
איך אפשר להתאכזב מריקוד־בטן, ולשבח
את הטלביזיה החינוכית המחרידה שלנו?
מה זה כאן? פלונסק־על־הירדן?
אביבה גר, תל־אביב

מנהל סניף ביירות
הודעתם (העולם הזה )1577 ברשימה על
פטירתו של מנחם רפאל כהן ז״ל ״שעבד
משך 42 שנים בתפקידים בכירים בבל״ל
ביניהם ניהול סניף ביירות.״
מר כהן ז״ל לא ניהנל את סניף ביירות
של הבנק. משך כהונתו שם, ועוד שנים
רבות לאחר מכן, היה סניף זה בהנהלת אבי,
יוסף לרנר ז״ל.
אוריאל לרנד, ירושלים

הרוזנת הלוחמת
כל הכבוד לאצולה הספרדית! (העולם הזה
.)1580
למר, אין לנו אבירי־חופש כאלה, בין
ותיקי היישוב ובוניו?
בימי המאבק במאנדט היו. בני פתח־תקווה
וראשון־לציון היו בין גיבורי האצ״ל,
הלח״י וההגנה.
למה אין כעת גיבורים כאלה, כשצריך
להיאבק על חופש האזרח, או על הצדק היהודי?
אמנון
אראל, ירושלים

במקום מבול הספרים המוצאים לזכרו של
אלי כהן, היה מוטב לדעתי אילו היו מקימים
אנדרטה לזכרו
של הגיבור במקום
הראוי לו ביותר —
הרמה הסורית. כדאי
לדרוש מהמחברים השונים
להקדיש חלק
מהכנסות ספריהם להקמת
אנדרטה כזו,
שתוקם במקום בו
סייר אלי כהן, אחד
המוצבים הסוריים שברמה.
אנדרטה כזו,
שתוקם על הגדה ה־מיזרחית
של הכינרת,
תיראה לכל הבא
לבקר ברמת־הגולן כבר מכיוזן טבריה
ותשמש יד לאיש אשר בפעליו סייע לכיבוש
הרמה.
ג׳ימי שדה, תל-אביב

תפסיקו להתאכזר לאלונה לשם, לשעבר
אי׳ינשטיין! (העולם הזה .)1680
אלונה היא אשר, אצילת־נפש ויפת־גוף,
אם כי עצובת־פנים.
מה שהיא עושה או לא עושה לא צריך
להעסיק אתכם. תנו לאשר, נפלאה זו שאנס
לבנות את חייה מחדש!
מעריץ, תל-אביב

האיש העליון

שנה טובה

בין כל המודעות האמריקאיות היפות, ש־פירסם
אורי אבנרי עם שובו מארצות־הברית
(העולם הזה 1575 ואילך) ,הוא שכח את הנחמדה
ביותר.
האם רק מפני שהיא נוגעת לו ישירות?
אני מתכוונת למודעה המראה את הסופרמן
היהודי. מה שמושך את תשומת־הלב הוא
שר,סופרמן נושא על חזהו את האות שי״ן,
האות ששילשלתי לקלפי כאשר בחרתי ב־ח״כ
אבנרי (ועד עכשיו אני לא מתחרטת
על כך)•
יהודית יערי, ניו־יורק

אלונה והפאטרון

אני משגר לכם מישאלה לשנה האזרחית
החדשה הבאה עלינו לטובה: תהי זו שנת

• המודעה היא פארודיה על סופרמן,
גיבור סיפורי״הילדים האמריקאיים. האות
שי״ן אינה מסמלת את הכוח החדש, אלא
את חותמת ההכשר של הרבנות בארצות־הברית,
הנושאת אות זו (ראה משמאל).

רצח אכזיב

ח לי פו ת ה דיון

צעיר ערבי
העובד ולומד בתל־אביב

מחפש חדר
להתקשר בשעות העבודה עם
אחמד מסארווה, טלפון ,33264 חל־אביב

בעצם הימים האלה, כפי שכתבתם ב־תשקיך
(העולם הזה )1580 הורסים את הכפר
אכזיב מעל פני האדמה — למרות שהוא
נקודת־חן לאומית.
זהו כפר קטן, ציורי ועתיק, שסבל תל-
אות רבות מאז כיבוש המצרים הקדמונים
ועד לימינו. עתה יכול היה למצוא שלווה
בחיק מדינת ישראל, כאתר היסטורי — אבל
רשות הגנים הלאומיים והמועצה האמורית
סולם־צור גזרו עליו את הכרת.
הם הורסים כל מיבנה, כל שביל וכל
צמח. גוזרים מוות על מקום שהפך שם־דבר
בעולם, והזרים ארצה אלפי תיירים.
במקום הכפר רוצים הם לנטוע פה גן
מלאכותי, שיעלה חצי מיליון לירות. תחליף
גרוע, כקש במקום זהב. הם גם עושים הכל
לחסל מיפעל תרבותי חשוב: המוזיאון, שהפך
לחלק בלתי־נפרד מן הכפר.
אנו פונים לכל ידידינו, ובעצם לכל אזרח
הגון בארץ הזאת, שיעשה ברגע האחרון
את הבלתי־אפשרי: ויציל עוד פינת־חמודות
אחת, עליה גזרו אנשי־הדחפורים גזר־דין
מוות.
רינה ואדי אביבי, אכזיב
• תמיכה בכתב או עזרה אחרת אפשר
להפנות לאלי אביבי לפי הכתובת: אכזיב,
מועצה איזורית סולס־צור.

גלילי וריקודי הבטן
השר ישראל גלילי מוכיח, בהערותיו ה־בטנוניות
(העולם הזה ,)1579 שלא קול־יש־

מודעת השי״ן האמריקאית
רצון ומעש, הניבו ידיכם, בנתיב המיצווה
הקדומה :״ואהבתה לרעך כמוך״.
ציון לדרר, חיפה

טעות לעולם צודקת
הריני מתכבד לאשר קבלת הצהרתכם, בצרוף
הודעה על החוק העותומני לאגודות,
על סיוד האגודה( .הארץ)
דן הירש, חיפה

זבות קדימה במדור זה תינתן
למכתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהס למכתבים.
העולם הזה 1581

בעולם
ארצות־הברית
אבוי
ל מנ צ חי ס1
אבוי למנצחים! קראו הרומאים — וידעו
על מה שהם דיברו: בכל איזורי־ר,כיבוש של

האימפריה הרומית אכלה השחיתות
כובשים, הכינה את הקרקע לשקיעה ייגדי
לה של רומי הקיסרית.
האמריקאים, העסוקים בעשרות השנים האחרונות,
במקומות רבים בעולם בבעיות
כיבוש והיאחזות, ערכו מחקר העוסק ב
שאלה ״מה קורה למנצחים ולמנוצחים, מבחינה
פסיכולוגית — ולמי׳?״
מ דוו ח הי שרא לי יו ר ם רוזג ב ר״,
ה לו מדכאחתה מי ב ל לו תהמ הו ל־לו
ת כ עו ל ם, המכ ון לטכ נו לו גי ה
מאסאטשדסאטם א פ. איי. טי
הקטעים הבאים לקוחים מתוך מחקר פסיכולוגי
על קבוצות מתחרות, שכוחם יפה,
כמובן, לכל האומות הלוחמות — כמו ישראל
וארצות־ערב.
קובע הספר (הפסיכולוגיה של גופים מאור
גנים; מאת אדגר ה. שיין) ,המדבר בעד
עצמו: המנצחים באמת ראויים לרחמים וה
מנוצחים — מתחזקים כתוצאה מכיב! ש.
כו ר שו מן מ או ש ר .״מה קורה למנצח?״
שואל הספר ועונה:
0הוא שומר על מהותו האחידה, מת״
לכד עוד יותר. עם זאת הוא מאבד את רוחו
הקרבית, הופך לעצל, משתעשע, רגוע. הוא
שוקע, למעשה, ב״בור מאושר של שומן״.
ס המנצח אף משחף פעולה, יותר ויו
תר, עם יתר חברי קבוצתו, או האומה שלו.
עם זאת, הוא מזניח את התעניינותו הקו
דמת בהישגים, בניצחונות נוספים, ובמעשים.
לדוגמה :״רוח חלוצית״ הופכת, לדידו, למליצה
ריקד, מכל תוכן, ברגע בו הוא
השיג לעצמו כוח מסויים ורמת־חיים מסויי־
10 אבל חשובה מכל היא מסקנתו הסופית
של הספר:
המנצח נוטה להיות מרוצה מדי בעצמו׳
וטוען שנצחונו אישר את מסקנותיי ע,׳ עצ־מו
ועל ה״אוייב״ .הוא חושב שהוא החייל
הטוב ביותר באיזור, והיחידי המסוגל ל־גצח.
הוא
גם סבור שהאוייב הובס לא פעם
אחת, אלא לצמיתות! שאין מקום לאיבחון
מחדש של המצב; ושאין מה לחשוש מפניו.
מתח מו גכר. איך מגיב, לעומת זאת,
המנוצח?
0אם יש מקום לספק, כלומר, אם ה
שופטים במישחק לא קבעו פסק״דין סופי
או אם המלחמה לא נסתיימה בכניעה מיח־לטת
אלא בשביתת־נשק או בהפסקת־אש,
נוטה המנוצח להתכחש לתבוסתו•
המציאות הופכת לדידו למעוותת .״ד,שופ־טים
לא הבינו מה קרה,״ הם טוענים, או
בקנה־מידה מדיני :״נוצחנו בקרב, אך ׳א
במלחמה.״
המנוצחים עירניים מן המנצחים, עוב
דים קשה יותר, זהירים יותר, חרוצים יותר.
0המובס מנסה למצוא מי אשם ״באמת״,
כלומר, לחפש שעיר־לעזאזל :״השופט״ ,האימפריאליזם
הזר, או כל פוחלץ אחר ה
מזדמן בדרכו, כיד דמיונו הטובה•
המובס נוטה להערכה מחודשת של
המצב — בניגוד גמור למנצח.
מסיים המחקר:
״התוצאה הסופית של מצב בו צד אחד
ניצח והשני הובס היא -שד,מובס אינו
משוכנע, לרוב, שנוצח ושד,מתח בין שני ה־צדדים
לא זו בלבד שאינו פוחת, כתוצאה
מן ההתנגשות, אלא אף גובר יותר מקודם.״

גרמניה
מו ס ד
ה תי ס פו לי ם
כבר לפני חמש שנים אמרו על הסטודג־טים
הגרמניים מה שאמר אברהם שפירא
על הסטודנטים הישראליים — ויתר עמיתיהם
:״זה נוער זדי? יי׳ --י״
כיום ניכר במערב־גרמניה שינוי קיצוני.
הנוער הגרמני הדמוקראטי התמרד בחיי האדישות
בהם שקעו אבותיו — ברצונם לש
כוח את העידן הנאצי ובעיקר — את התבו
סד, שבעיקבותיו.
״ גו עלנפש ״ .הנוער הגרמני המתעורר
מחדש, בדומה לסטודנטים האמריקאיים יי־
(המשך בענזוד )6
העולם הזה 15* 1

כשמדובר בקני ת חליפה או תפירתה,
ברור כי אין אריג מ ת אי ם יותר
מפולגת דיאולן מאסטר. 1 אריגי פולגת דיאולו מאסטר

הינם המילה האחרונה

באופנת אריגי גברים, הן באיכות
והן בשלל הגוונים ובמבחר הדוגמאות

ת ש לו ב ת

הטקס טי ל

ה ח די ש ה

ב יו ת ר
י׳1ז101£ס״ 6זכ 8)1ז16ג6ץ 801 זס{<1ז6מז3<16י!•)8(- 865

ב של ם
(המשך מעמוד )5
צועדים לפנטאגון (העולם הזה ,)1575 אינו
מסתפק במחאה לשם מחאה. הוא יוצא עם
השקפת־עולם מוגדרת — ואנטי־מלחמתית.
נאט״ו נראה לו כ״גועל נפש״ .ועבור חופש
העם האיראני הוא היה מוכן אף להקריב
קורבן־מוות — את הסטודנט שנקטל בידי
שוטר ברלינאי, כשהפגין יחד עם חבריו,
נגד ביקורו של השאח.
אלא שהסטודנטים הללו, הפועליס ב־

מהפכן דוטשקה
האשה לא שייכת רק לאחד
מיסגרת ההסתדרות שלהם, ברוב פעולותיהם
המהפכניות, רוצים גם במרד אחר לגמרי.
טען השבוע רודי דוטשקה, מי שהפך לדוברה
של התנועה הצעירה:
ברפובליקה הפדראלית מוסד הנשואין הוא
סתם גורם לתיסכולים. לכן על הנשואין האמיתיים
להיות יותר: ברית של בעל ואשה
נגד החברה.
וחוץ מזה האשד, אינה קיימת לסיפוק הגבר
בלבד. יש ליצור חברה שאינה מורכבת
מאטומים האומרים :״אשד, זו שלי.״
חברה בה אין אשר, שייכת לאחד בלבד,
ברור שעם דיעות כאלו, בצד פעילותו
הפוליטית, מעורר דוטשקה — כסמל לחבריו
הסטודנטים — פחד־מוות בגרמניה: וכבר
ביקשו לחוקק חוקי־חירום כדי לדכא את
מד,ומות־ד,תלמידים.

בריטניה
ר ח מי ם
לפי בק שת־ הקהל

מראה סמרגליזת לעבר רמת־הגולן והר־חרמון

11והי סיו ג ־•י 1111

פ י ^ 7בןד

מי יעיז להשליך אבן באבנים המתגל;־
לות?
לא שופטי בריטניה. בפעם השלישית,
השנה, ביטל בית־דין לונדוני פסק־דין
מאסר נגד אחד מחברי להקת־הלהיטים המפורסמת
ביותר, אחרי הביטלס, המר אותה
בסתם קנם והתנהגות טובה.
הראשון שהועמד לדין, היה מייק ג׳אגר
( ,)23 אשר הורשע על אחזקת כדורי־סמים.
הוא נידון לשלושה חודשי מאסר בפועל —
אך יצא מייד לחופשי.
השני היה קיית ריצ׳ארד 23 שנידון
לשנת מאסר על שאיפשר לאחרים לעשן
חשיש בביתו. אף הוא יצא לחופשי, לאחר
הגשת עירעור.
עם סייגים. השבוע השתחרר הגיסא-
ריסט של האבנים המתגלגלות, בריאן ג׳ונם,
מגזר־דין של תישעה חודשי־כלא, קיבל במקום
זאת קצין־מיבחן לשלוש שנים וקנס
מירבי 7800 :לירות.
עם זאת, לא היה נעים לשופט העליון הבריטי,
הלורד פארקר. הוא לא יכול היה
להודות שההקלה בעונש באה על־פי דרישת
הקהל הרחב.
על כן הצהיר בגזר־דינו המחודש:
״על הנאשם לזכור שנעשה לו חסד —
חסד שברחמים.
״הוא לא שוחרר. אסור לו להתרברב
ולהגיד ששוחרר. הוא נשאר בפיקוח בית־המישפט.״
הקהל
שבאולם סבר אחרת. הוא מחא כף
לאבן המתגלגלת היוצאת — ושרק לשופט
על שהעז לסייג את החנינה.
העולם הזה 1581

^ ינני יודע מה רוצים ממשה דיין. מה
\ $כ ל הרעש הזה?

דיין אמר שהוא חוזר למפא״י
כדי לסלק את לוי אשכול מרא־שות־הממשלה
ואת פינחס ספיר
ממשרד־האוצר.
אז מה?

וכי לשם מה יכול היה משח דיין
לחזור למפא״י?
בגלל הערצתו לאידיאלים שלה? מתוך אה
לים
אשר פרחו מפי רפ״י כבאלונים צבעוניים
— יכול מישהו להתפתות ולהאמין.
אבל דיין אינו מעמיד פנים.

הוא כאילו אמר :״לא הצלחנו
כשום דכר. לא הגשמנו שום דכר.

הוא לא הרים דגל של רעיון גדול,
של מדיניות חדשה, שד עיתרון
הדש לבעיות האומה. הוא לא
תקע בש!״ר וקרא,, :מי לדגל הזה,
אלי:״
בן־גוריון עזב בגלל קפריזה, בגלל עניין
של מה־בנך: החלטה חסרת־חשיבות של
שבעה שרים בעניין שאבד עליו הכלח.

״הסיסמות שלנו, כל אותם באלונים, התפוצצו
כמו בועות מבון.״
נשאר דבר אחד: השאיפה האישית לשלטון.
שאיפה שאין לה שום סיכוי להגיע על
סיפוקה באמצעות רפ״י.

וכל מי שהלך אחריו, הלך מתוך
יחס אישי לגמרי לאדם אחד.

ועכשיו הם חוזרים בגלל יחסם האישי
לאדם אחד.

אדם אחר .

ך משך שנתיים לשהותה במידבר ה*
אופוזיציוני, לא הולידה רפ״י אפילו
רעיון חדש אחד.
סיעתה בכנסת היתד, העתק קלוש של סיעת
מפא״י. היא לא נבדלה ממפא״י בשום
עניין חשוב.
ברחוב היא אמרה את אותם הדברים שמפא״
,אומרת( .ואיך יכלה לומר דברים אחרים,
כשלא היתד, אלא רסיס של מפא״י?)
היא הפריחה את הבאלונים — ״תמורה״
ו״מודרניזציה״ ו״אוטומציה״ ו״ממלכתיות״.

אכל כאלונים של צעצועים אינם
יכולים להרים משא.
הדבר הממשי היחידי שהיה בפיה —
שינוי שיטת־ר,בחירות — הוא תרופה לכסילים.
בגלל
חוסר כל תוכן רעוני, לא יכלה רפ״י
לשגשג מבחינה חומרית.

רעיון חזק, רעיון המדבר אל ה

לזלמן ארן וליעקוב־שמשון שפירא?
מפאת התלהבותו למצע שלה, שאיננו?

דיין רוצה להיות ראש־ממשלה.

ואין הוא יכול
להפיל ממנו את
את זה המתכוון

ני פבור
^ על כך בפה

להגיע לכיסא רם זה, מבלי
היושב עליו, ומבלי לסלק
לרשת את היושב הנוכחי.

שטוב עשר, דיין שהכריז
מלא.

כי ככך הכריז, פשוטו כמשמעו,
על פשיטת־הרגל של רפ״י.
אילו התיימר דיין לחזור למפא״י מפני
שזו קיבלה את המצע של רפ״י — יכול היה
לאחז עיני תמימים.
אילו העמיד פנים כאילו התגשמה סוף
סוף ״התמורה״ ,ואירעה ה״מודרניזציה״ ,והתהוללו
כל שאר הדברים היפים והמעורפ־

שאיפה היכולה לקוות להגשמתה
רק במפא״י.

לסכות, רעיון שיש כו תשוכה
לאתגר לאומי -אינו זקוק למנגנון
גדול, לתקציב שמן, לצכא של
עפקנים־בשכר.

לכן חוזרים למפא״י.

*ץ שום כך חוזר דיין. אם כן, מדוע
חוזרים האחרים, הדבר נעוץ באופי המיוחד
של החבורה שהתלבצה ברפ״י.

אבל כשמדברים על ״תמורה״ מבלי להתכוון
לשום דבר, כשמקשקשים על ״ממלכתיות״
מבלי לדעת מה זה, כשעושים רעש
אופוזיציוני מבלי להתנגד בשום עניין חשוב
למדיניות הממשלה — דרוש גם מנגנון, גם
תקציב, וגם שכירים לרוב.

כאשר נולדה לפני שנתיים, לא
איחד אותה שום דכר זולת היחס
האישי לאיש אחד: דויד בן־גוריון.
הם הלכו אחריו — מי ברצון (כמו יצחק
נבון ומתילדה גז) ,מי באי־רצון (כמו שמעון
פרס, שאיבד את מקומו בצמרת השלטון)
ומי מאונס (כמו משה דיין, שהצטרף רק
ברגע האחרון ממש).

רפ״י לא פשטה את הרגל מפני
שלא היה לה כסף. היא היתה
זקוקה לכסף כי פשטה את הרגל.

ך כך גם התשובה לשאלה: מה יהיה
^ עתיד אנשי רפ״י במפלגה המאוחדת?

לא כגלל חילוקי-דיעות רעיוניים
נט־ט כן־גוריון את מפא״י.

פשוט אין להם עתיד -כקבוצה.
אנשי
אחדות־ד,עבודה יישארו תמיד קולקטיב,
בכל מיסגרת שבה יימצאו. כי הם
מלוכדים סביב הקיבוץ־ד׳,מאוחדי, נכס שהוא
חשוב בעיניהם מכל מפלגה ומכל רעיון
ומכל עיקרון.

אך מה ילכד את אנשי רפ״י כ•
מיסגרת הגדולה?
רעיון? שום רעיון לא יבדיל ביניהם לבין
שאר אנשי מפא״י.
אינטרס? אין אינטרס משותף לדיין ול־אלמוגי,
לפרס ולקולק.

לכל אחד מהם יש אינטרס נפרד.
וכל אחד מהם ידאג, קודם
כל, לאינטרס הפרטי שלו, ויחפש
לו את שותפיו בהתאם לכך.
בוודאי, רבים ינסו להיאחז בשולי־אדרתו
של משה דיין, מתוך תיקוזה שהוא יגיע לשלטון
ויעלה אותם יחד עימו.
אבל זוהי אשליה, שלא תחזיק מעמד.
ולא רק מפני שאין כל ביטחון כי דיין
יגיע לשלטון במציאות החדשה של מפא״י.
אלא מפני שדיין אינו שומר אמונים, לאיש,
ואינו מסוגל לקבץ סביבו חבורה
קבועה.

הוא יצפצף מחר על פרם ואל מוני,
כשם שהוא מצפצף כיום על
אשכול וספיר.
הוא יפליג לבד, תמיד לבד. הוא יזרוק
מעל ספינתו כל מיטען מיותר.
היום הוא זורק את בן־גוריון. מחר יזרוק
כל מי שלא יהיה נחוץ לו באותו יום.

רפ״י מתה. לא רק כמפלגה עצמאית.
אלא גם כקבוצה מלוכדת
כתוך מפלגה אחרת.
תוך חודשים מעטים היא תתפורר — אלא
אם כן לא תניח לה מפא״י להתפורר.

** ה נשאר? נשאר בן־גוריון, לבד.

כ /יש משהו טראגי בכך. כגיל 81
אמרו אחרוני תלמידיו ,,לא״ ל זקן.

נטשוהו בהמוניהם, מפני שאינו מסוגל
לתת להם את אשר הם מבקשים: מישרות
ושלטון.
משה דיין אמר שהוא חוזר למפא״י כדי
להפיל את אשכול וספיר.

אך בינתיים הוא הפיל את כן•
גוריון -סופית .

תמשו הגירויים ער סקופ השנת: כסו, גאנגסטוים ועסקנים

לי האיגוד, ניהל משא־ומתן עם פרדמן.״
הכסף, אותו מכנה לייף ככספי־השלל, נלקח
מבתי־ההימורים של לאם־וגאס ומיאמי.
זהו כסף בלתי־חוקי, השייך לגנגסטרים של
המאפיה, ועל כן יש להבריחו אל מחוץ
לארצות־הברית, לבל יתגלה על־ידי סוכני
מס־ההכנסה.

הנצי; של כאטיסטה

המאפיה, והדואג לחלוקת כספי־השלל, והברחתם
לכספות הבנק של טיבור רווגבאום.

מאת ח״כ אור אבנר׳,
* כרצ עי ר, אלגנטי וממושקף, הטעין
^ את מזוודותיו למכוניתו, בנמל־התעופה
של מיאמי. מאחד הכיסים של חליפתו נפלה
פיסת נייר.
פיסת־הנייר נמצאה על־ידי שומר מיגרש־החנייה,
שהעביר אותה לשלטונות. היה
זה נייר־מכתבים רישמי של הבנק הבינלאומי
לאשראי (אינטרנשיונל קרדיט בנק) ,עליו
נכתב:
״זאת לאשר, ב־ 28 בדצמבר , 1964 קבלת
שלוש מאות וחמישים אלף דולאר בשטרי־כסף
אמריקאיים, להפקדה בחשבון מאראל
2812 אצל הבנק הבינלאומי לאשראי, ג׳נבה.
הסכום הנ״ל נמסר לי בנוכחות החתום מטה.״
שם העד לעיסקה זו היה ג׳ון פולמן. ואילו
האיש שקיבל את הכסף היה סילוויין
פרדמן. מתחת לחתימתו הוסיף, מטעמי זהירות
:״האמור לעיל — בתנאי שהשטרות
הם שטרי־בסף אמריקאיים אמיתיים.״
עד כאן — תיאור הלקוח מתוך הכתבה
הסנסציונית של לייף על עיסקי המאפיה האמריקאית,
אשר צורפה לשאילתות שהגשתי
לפני שבועיים לשר־האוצר.

כ ס פי־ השד?
ך • ש ם פי לו ויין פרד מן אינו זר ביש(
| ראל. יש המבטאים אותו סילוואנו. אבל
כולם מתכוונים לאותו איש: פקיד בכיר בבנק
הבינלאומי לאשראי — וגיבור אותו
קטע בלייף.
לייף הוסיף :״כאן, לראשונה, נמצא מיס־מך
המוכיח לא רק קבלת כספי־השלל של
,הכנופייה׳ על־ידי הבנק השווייצי, אלא אף
מגלה את מיספר החשבון.״
ועל פרדמן :״הוא בן ,32 אזרח שווייצי,
בנקאי בינלאומי וכלכלן. שלטונות ארצות־הברית
הגדירו אותו כ,נמלט׳; מאשימים אותו
בהפרעה לחקירות פדראליות בעסקי כספי
העולם התחתון. ב־ , 1963 כאשר הבוס של
איגוד פועלי התובלה, ג׳ימי הופה, הזדקק
לכסף כדי לשחרר בערבות ממאסר את מנה־

.*1ויו !1
^ ס כן, סילוויין פרדמן מוכר היטב ב־
^ ישראל. יש הזוכרים אותו מן התקופה
בה עבד כפקיד בכיר, תחת מנהל רסקו,
מרדכי שטרן, שהוא כיום ח״כ גח״ל.
אז היה נשוי לאשתו הראשונה, ואביו
היה קונסול כבוד של קובה דאז — קובה
של הדיקטטור המושחת פולגנציו באטיסטה.
מאז הספיק סילודיין להתגרש ולשאת אשד,
שנייה. פידל קאסטרו סילק את באטיסטה,
ובמקום דויד פרדמן מכהן עתה בישראל ציר
סימפאטי וישר של קובה. אמנם, בספר הטלפונים
עדיין מופיע שמו של פרדמן־האב
כדייר של הבית בשדרות ח״ן 57 בתל־אביב,
אבל בדירה הזאת מתגוררים עתה שגריר
בראזיל ומשפחתו.
מה עשתה משפחת פרדמן בארץ, חוץ
מייצוג קובה של באטיסטה? הרבה דברים:
כסף, כסף, כסף.
הרקע שלה דומה לזה של כמה מאילי־ההון
הגדולים בעולם היהודי כיום: ניצולי
השואה של אירופה, שידעו להעריך מוקדם
מאוד את האפשרויות הכלכליות שנוצרו
מייד אחרי חיסול השלטון הנאצי, וצברו
הון מהיר.
אחד הלקוחות של דויד פרדמן, עוד בהיותו
באירופה, היה רסקו. הם הקימו חברה
משותפת באירופה, להשקעות בקרקעות,
בשם י.ש.ר.א ;.פרדמן גם הירבה להלוות
כסף לרסקו, בריבית נאותה. כאשר החליט
להשתקע בארץ, עם בני־ביתו, קיבל מרסקו
את הדירה הנאה בשדרות ח״ן.

דויד פרדמן היה מלווה כס?,גם
לסוכנות היהודית ולאוצר של מדינת
ישראל. הוא נתן דולאדים,
תמורת הריבית הספירה של 6
אכל כתנאי: שיקבל כישראל הלוואות
בלירות ישראליות, כסכום
המקכיל לסכום הדולארים, וכרי־בית
של ־ .67 את הלירות האלה
היה מלווה ללקוחות ישראליים, כריבית
שהיתה נהוגה כארץ -ד
שהיתה גבוהה הרכה יותר מ־־.67
וכל אותו זמן, נהנה פרדמן האב ממעמד
חברתי מכובד, כנציגו של באטיסטה.
באטיסטה לא היה רק דיקטטור רצחני,
אלא גם שותפם הישיר של הגנגסטרים האמריקאיים
והמקומיים, אשר הקימו בקובה
תעשייה ענפה של הימורים, זנות וסמים.

באותן השנים עצמן, היה יהודי
אחר מיודד מאוד עם כאטיסטה.
שמו מאיר לאנסקי, המוח הפיננסי
מאחורי ה״מאפיה״ .כתקופה ש־פרדמן
האב היה קונסול־כבוד של
באטיסטה כישראל, היה מאיר
לאנסקי מלך ההימורים של הבאנה.
אותו
מאיר לאנסקי היה אחראי לאחר־מכן
לריכוז כספי־השלל של המאפיה באר־צות־הברית,
ועל חלוקתם בין מלכי־הפשע
של המאפיה. אותו לאנסקי שהוזכר בכתבה
של לייף כמי שמסר את הכספים האלה לידי
סילוויין פרדמן, כדי שזה יעביר אותם לבנק
הבינלאומי לאשראי בג׳נבה.

הבנק של טיבור רוזנבאום בשווייץ.

המסלול של סילוויין
*כול מישהו לטעון: אז מה יש? המאפיה
9מעבירה את כספיה לבנק של רוזנבאום,
וזה הכל. הרשת פרושה על פני ארצות־הברית
ואירופה. היא נפסקת בג׳נבה. כספי
המפאיה אינם מגיעים לישראל, ואינם מושקעים
בה, ועל כן אינם נותנים דריסת־רגל
לגנגסטרים להשתלט על הכלכלה הישראלית.
טענה לגיטימית. אבל אז, חייב היה מסלולו
של סילתיין פרדמן אף הוא להסתיים
בג׳נבה. אין לו אפילו ההצדקה שהשאיר
בישראל את אשתו־לשעבר; גם היא עברה
לגור בשווייץ.

אך מסלולו של סילוויין פרדמן
אינו מסתיים כג׳נכה. הוא נמשך
עד תל־אכיב -ופרדמן מבקר כה
כקביעות. לא לנופש -בי אם לביזנס,
בנציג בביר של הכנק של
רוזנכאום, אליו הוא מביא -כטענת
״ל יי ך״ -את הדולארים של
ה״מאפיה״ .בארץ הוא ניהל שיחות
עם תעשיינים וכלכלנים, עם
שרים ועם בנקאים -על השקעת
דולארים מחו״ל.

חמה כגנגסטרים של המאפיה.
גם הבוס של שמרצלר־קורטני בא ארצה:
מאיר לאנסקי הגדול, בכבודו ובעצמו.
שמו ידוע בארצות־הברית כחלק מן ה־היסטוריה
של ממלכת הגנגסטרים. בין היתר
הואשם בהשתייכות לרצח בע״מ, כנו־פייה
של רוצחים שכירים, אשר בראשה
עמדו הגנגסטרים לואי (״לפקה״) בוכהאלטר
ואלברט אנאסטאסיה. ועדת הסנאטור קיפובר,
שחקרה את פעולות קכנופיות, קבעה כי
לאנסקי, אחיו ג׳אק, ובאגזי זיגל ״הוציאו
לפועל״ את הוראותיו של קיסר המאפיה ב־ניו־יורק
ובאריזונה, פרנק קוסטלו.

תפקידו של לאנסקי
אנסקי עצמו הועמד כמה פעמים לדין,
אך בדרך־כלל, איכשהו, יצא זכאי —
מחוסר הוכחות. הוא היה שותפו של זיגל
כאשר זה פלש לראשונה ללאם־וגאס, בירת

שר־האוצר פינחס ספיר מכיר אותו היטב,
והוא אינו חסיד נילהב שלו. גם מנהל של
חברה ציבורית גדולה הסתייג ממנו .״אני
לא רוצה לומר מה דעתי על טיבור רוזנ־באום,״
אמר האיש ,״אבל דעתי על פרדמן
בהחלט שלילית.״

תייר כא ל״הילטון״
^ כל לא רק מסלולו של פרדמן אינו
נפסק בג׳נבה. ולא רק הדולארים של
הבנק הבינלאומי לאשראי הגיעו ארצה והשתלטו
על מיפעלי־תעשייה, על שליש מאדמות
אשדוד ועל בנק ותיק.

הגיעו גם גנגסטרים מדופלמים,
התופסים עמדות ככירות כעולם
הבספיס של הפשע המאורגן כאד־צות־הברית.
הנה,
למשל, מקס קורטני. עד לפני כשנה
היה מנהל קאזינו ההימורים מונטה קארלו
באיי באהמה, השייך למאיר לאנסקי ולאחד
ואלאס גרובם. שלטונות באהמה, הליבראלים
בדרך כלל, ביקשו מקורטני לחדול מעיסוקו
אצלם.
לפני כחודשיים הופיע קורטני בתל־אביב,
התאכסן במלון הילטון — אבל תחת שמו
המקורי: מורים שמרצלר. הוא הציג את
עצמו כאיש־עסקים המבקש להשתקע בארץ.
כסף לא חסר לו: תמורת הפסקת עבודתו
בקאזינו בבאהמה, קיבל מלאנסקי ושות׳ שני
מיליון דולאר. וזאת לא היתד, העיסקה היחידה
שעשה בחייו.
מכיוון שהגיע לגיל ,60 רצה להשתקע
בארץ האבות, ישראל. הוא אפילו ניהל משא־ומתן
עם בעל מיפעל לאריגים כאן, שיכנע
אותו כי אפשר לפתח תעשיית־ייצוא גדולה.
הוא ידאג לשווקים לתוצרת המיפעל,
באמצעות ידידיו הרבים בארצות־הברית.

רק דכר אחד לא הזכיר, ברוב
צניעותו: שהוא, בעצם, כורח מפני
החוק של ארצות־הברית, וש־נגדו
עומדת תכיעה של שלטונות
מם־ההכנסה שם.
אותו מס־הכנסה שהכניס את אל קאפונה
לסינג־סינג, ואשר נשאר נשק כמעט־יחיד
בידי הממשלה הפדרלית בוזשינגטון למל
11ך
ן 1111 הבלדר של לאנסקי, המעביר
/ ! 1 1ן בסף לבנק של רוזנבאום.
תמונה זו, כמו רבות אחרות המתפרסמות
בסידרת־הכתבות של לייף, צולמה בחשאי.
אימפריית ההימורים של ארצות־הברית. פעילותו
לאחרונה, כפי שתוארה בלייף, היא
חיונית לעסקי המאפיה: הוא המרכז את כספיר,שלל,
מחלק אותם למלכי־הפשע השונים,
אחרי שהוא נוטל את חלקו שלו, ודואג להברחת
הכסף על־ידי שורה של בלדרים —
אשר האחרון ברשימתם הוא סילוויין פרד־מן,
פקיד הבנק של טיבור רוזנבאום.
לפני מספר שבועות בא לאנסקי לביקור
בישראל. הוא סירב לומר מילה לעיתונאים,
היפנה אותם לפרקליט — שגם הוא לא
דיבר. הדבר היחידי שהמוח הכספי של המאפיה
היה מוכן לומר, על ביקורו בארץ:

״אבא שלי קבור בהר״הזיתים. באתי לראות
את הקבר שלו.״
זה צריך להדאיג כל אזרח, וזה צריך
לחייב את הממשלה לערוך חקירה יסודית.
שכן בארץ נמצאו — אם יחד, אם בנפרד:

קורבנותיו עד לדרכם האחרונה.
ב־ 1963 היה בן 58 וחבר המועצה העליונה,
ממשלת הפשע של המאפיה. הוא נהג, אז,
לדרוש לעצמו ״איזורים פתוחים״ — כאלה
בהם לא פעלה, עדיין, זרוע כלשהי של
התמנון.
כמו דרום־מערב ארצות־הברית וקאנדה,
למשל.
איש לא יודע אם בשנה זו, לפני הקמתו
של הבנק בג׳נבה, לא דרש לעצמו מישהו גם
״שטח פתוח אחר, בו החלו אנשי המאפיה
להתעניין, הודות לשותפיהם הכלכליים,
היהודיים:
שטח ושמו מדינת ישראל.

• שניים מהמיליונרים והמוט•
חים הכספיים של ה״מאפיה״,
,#הכלדר שהעביר כסף שד ה־
״מאפיה״ לבנק שד טיבור רוזג
באום בשווייץ,
• בספים מהבנק שד טיכור רו•
זנכאום, שהושקעו בישראל,
• טיכור רוזנבאום עצמו, שהניע
לעמדודמפתח כמשק הישראלי.

השחתת
השלטון

>• קורה חשוכה לא־סחות, אשר חייבים
ו לז כו ר, היא זו: המאפיה בארצות־הברית
לא השתלטה רק על ענפים מסויימים של
המשק הלגיטימי. היא גם לא הסתפקה בניהול
ענפים בלתי־חוקיים הקשורים בהברחות
וברמאות, או בהרצת מכונה אדירה של
הימורים, זנות וסמים, הקשורה ברצח שיטתי.

היא
השחיתה את המוסר הפוליטי
במעט בבל מוסדות השלטון
והציבור כארצות-הברית. היא שיחדה
נציגי-ציבור, קנתה יאשי
איגודים מיקצועיים, ומשלמת דמי
לא־יחרץ למפקדי משטרות, פוליטיקאים
ומושלים.
היא תרמה לקרנות פוליטיות סודיות, ומימנה
מסעי־בחירות של מפלגות. אם לא
הצליחה לקנות עסקנים, החדירה אנשים משלה
אל בין העסקנים.

בל זה -כארצות־הברית.

ידידיו המפדגתים של טיכור
*ץ יכור רוזנכאום אינו רק בעל-מיליו-
נים. הוא אינו מסתובב בארץ רק כנשיא
הבנק הבינלאומי לאשראי. הוא גם
איש חשוב על הבמה המפלגתית.

רשמית הוא חבר ההנהגה העולמית
של תנועת המזרחי, ה שייכת
למפד״ל, וחכר הוועד הפועל
הציוני. אבל הוא גם מיודד עם
מנהיג אגודת ישראל, ח״ב שלמה
לורנץ, בעל־העסקים הממולח. הוא
גם יסד חכרה מסחרית, בה שותפים
אנשי-הבספים של מפא״י,
צבי רכטר ושמואל ארנה. אנשים
אלה תופסים מקום חשוב במה שמתנהל
סביב מערבת המימון של
מפא״י בבחירות.
ואילו נציגו הבכיר של רוזנבאום
כארץ הוא עמום מנור, לשעבר
דמות מרכזית במערכת השלטון,
המקורב לרפ״י.
אבל מכל הידידים הפוליטיקאים, אין לו
קרוב יותר מחבר־הכנסת יצחק רפאל, מנהיג
המפד״ל. כיום עומד רפאל בראש מוסד הרב
קוק בירושלים — ורוזנבאום תרם לא מזמן
מכספו להקמת אולם מפואר במוסד זה, להנצחת
זכרם של בני קהילת קליין־ורדיין בהונגריה.
כאשר
היה יצחק רפאל סגן שר־הבריאות,
עשו השניים עיסקה מסוג אחר.
סגן־השר הורה למסור לחברה בשם הל־
0זזים את הזכות לבצע עיסקה של 350 אלף
דולאר, לייבוא ציוד בשביל משרד־הבריאות.
הסוכנים, שעימם עשה המשרד עסקים קודם
לכן, התרעמו, התלוננו על העדפת החברה
הזאת. מכיוון שהדבר אירע סמוך לפרשת-
שפיגל המפורסמת, זכתה פרשת הלוויס אף
היא לתשומת־לבו של הקהל ושל מבקר־המדינה.
פרשת
שפיגל נקראה על שמו של סגן־
המנהל־הכללי של המשרד, יהודה שפיגל,
גם הוא עסקן המפד״ל. שפיגל, שהיה אחד
ממגייסי הכספים העיקריים של קרנות ה־מפד״ל,
גבה שוחד מקבלנים תמורת חלקם
בהקמת בית־החולים תל גיבורים בחולון.
על זה נשפט והוכנס לכלא. ההסבר שנתן:

הכסף נלקח כתרומה לקרנות הקשורות ב־מפד״ל
ובמנהיגיה.

אחד
התורמים החשובים לקרנות
אלה הוא טיבור רוזנבאום.
חברת ״הלווים״ ,שזכתה בהעדפה
מטעם משרד־הבריאות, שייכת לטיבור
רוזנבאום.
לדברי שפיגל, באותה תקופה:
(המשך בעמוד )27

חוזה לרצוח את חבריו

נפעם הואשונה -הסיטו הזוועתי
ותמלא של אתון הפשע הבינלאומי
ך * צרה היא לא שקושרים קשר עם
המאפיה. הצרה היא שכל המסתייע
בממשלת הפשע — סופו ליהפך לנתין של
ממלכת־הצללים — או לגווייה.״
אף כי המאפיה אינה רק רשת של אירגו־ני־פשע.
אם כי יש בה, כמובן, גם רשת כזו,
חולשת המאפיה על הרבה מאוד עסקים רשמיים
ומכובדים: מכבסות, בתי־הימורים, מד
עדוני־לילה, סוכנויות להשכרה ולממכר מכוניות,
משרדי־נסיעות, ואפילו בנקים.
כל העסקים הללו משלמים מס־עובד לממלכת
הפשע — ומי שאינו משתף פעולה —
דינו חיסול גופני.
או לפחות — שבירת־עצמות.
כן גם דינו של כל מתחרה רציני של
רשתות־העסקים שבחסות ממלכת המאפיה.
כי הפושעים של ממלכת־הפשע הענקית
שומרים על אלה המשמשים להם תרנגולות
המטילות ביצי־זהב.
בקצב של לא פחות מ־ 200 מיליארד דולאר
— 700 מיליארד לירות ישראליות, יותר מפי
100 מתקציבה של מדינת ישראל.

משריפה פרטית בהחלט
ץ והי מכונה משוכללת ביותר, הפו(
עלת לפי כל כללי המשטרות החשאיות
של דיקטטורה רודנית.
בראש המאפיה האמריקאית פועלת מועצת־פושעים,
הממשלה, או המועצה, כפי שהיא
מתכנה.
ראש הממשלה של שילטון הפשע האמריקאי
הוא, כרגע, ז׳וזף (״בננות״) בונאנו.
יש לו אימפריה בעלת משרפה פרטית
בהחלט, והמוכרת היטב לשילטונות הסוכנות
הפדראלית לחקירות (אפ.בי.איי .).היא נינד
צאת בחווילתו של רוגיירו בויארדו הישיש,
ליד ליבינגסטונן שבמדינת ניו־ג׳רסיי.
בתוך הבית פועל כיבשן־ענק .״תנור לחיסול
פסולת,״ טען רוגיירו. אך המשטרה
יודעת — מפי מלשיניה — שלפחות שלושה
אנשי־כנופיה מרדנים הושלכו לכיבשן, בעודם
חיים.
רוגיירו בויארדו הוא מנהיג כנופייה זעיר
באופן יחסי: הוא חולש, בסך־הכל, על
קבוצה — או ״משפחה״ ,כפי שקוראים לזה
במאפיה — המוגה כ־ 600 חברים בלבד.
משפחה זו, המכונה משפחת העניין שלנו
של ויטו ג׳נובזה, חולשת על כל ניו־ג׳רסיי.
בויארדו, כפוף־כתפיים ובן ,76 מכחיש:
״סתם עושים לי צרות. מגדפים אותי.
אומרים•, :העניין שלנו,״ הוא מיילל.
וחוזר לחווילתו בעלת המשריפה הפרטית
— בה נתכנסו, בנובמבר ,1957 ראשי המאפיה
למועצת־מלחמה שנתגלתה על־ידי
המישטרה, אשר שמה להם מארב.
התוצאה: כולם בלי יוצא מן הכלל
שוחררו בערבות. שום מישפט לא הוגש
נגדם.
למאפיה יש עוד שיטות להיפטר מקורבנותיה:
ליד לייקבוד, גם כן במדינת ניו־ג׳רסי,
גילתה המישטרה, במארס , 1967 חוות־עופות
אשר שימשה בית־קברות איזורי לכנופיות.
שתי גוויות ושרידי גוויה שלישית
נמצאו בקברות הסודיים.

24 מיליארד לירות
* הו הצד המיפלצתי של עיסקי
( בויארדו.
אבל יש לו גם צד חוקי, מהוגן ביותר:

הוא מנהל חברה להריסת בתים ישנים. מן
הצד, הוא מקבל 13 אלף לירות רק
מכנופייתו בלאס־וגאס — עיר־ד,הימורים בה
מותר לכל זרועות המאפיה להתחרות ביניהן
באין מפריע.
הכנופייה של בויארדו — הידוע לשימצה
בשל פראותו הקיצונית — פשוט גובה את
״העודף״ מהכנסות הקאזינות. היא אוספת,
פעם ביום, את האחוזים שלה עבור הבוס
הישיש בניו־ג׳רסי.
כך עושות בלאס־וגאס — ובכל מקום
אחר בו יש הימורים, באמריקה — יתר זרועות
התמנון השחור.
אגב: במה שנוגע ללאס־וגאם, העריך ראש
הוועדה ללוחמה בפשעים שליד נשיאות אר־צות־הברית,
שבעיר זו בלבד מרוויחה המאפיה,
מדי שנה לא פחות מ־ 24,5—21 מיליארד
לירות ישראליות.
״למען רווחים שכאלה כדאי לעשות את
הכל. לחסל, לענות, לסחוט,״ הסביר פעם,
בפשטות, אחד מחברי־ד,מאפיה.

*>• ל כד פנים ידועה קריאתו הנואשת
> של מאגאדינו, חבר אחר בממשלת־הפשע,
כשראה את פועלו של בונאנו:
״הוא תוקע לעצמו דגלים בכל רחבי
עולם!״ זעם.
בונאנו עשה הרבה יותר מזה. הוא ניסה
גם לדאוג שיהיו איזורים בהם אפשר יהיה
לתקוע דגלים כאלה. יום אחד ״חתם על
חוזים״ עבור שלושה מחבריו למועצה העליונה.
או בלשון של בני־אדם שאינם
גנגסטרים: ציווה לרצוח בשכר את מאגא־דינו,
לוצ׳זה וגאמבינו — חבריו למועצה.
החוזה נמסר לג׳ו מאגליוצ׳ו, רוצח שליר
ושמן, בעל לחץ־דם גבוה. הוא היה חולני,
העדיף להעביר את החוזה לרוצח צעיר
ושאפתן יותר: ג׳ו קולומבו מניו־יורק.
קולומבו היה רוצח — אבל גם מלשין.
הוא הלשין לא למישטרה, אלא, לממשלת
המאפיה. זו התכנסד״ ומאגליוצ׳ו נצטווה
להופיע למישפט.
הרוצח החולני התמוטט, הודה בכל, גורש

מישפחת־הנדפלצות
ך* ממלכת הפשע שלטת, ברגע זה,
^ מועצה המורכבת משמונה חברים.
ויטו ג׳נובזה ,״בעל המשפחה של ניו־יורק
וניו־ג׳רסי״ — היושב כרגע בבית־הסוהר
הפדראלי בליבנוורט: קארלו גאמבינו ״ממשפחת
ניו־יורק״; סטייב מאגאדינו מ״משפחת
בופאלו״; ג׳ו קולומבו מניו־יורק: ג׳ו סרילי
מ׳״משפחת דטרויט״ ,עיר המכוניות: מומו
סאלבאטורה וסאם ג׳יאנקאנה משיקאגו: ו־אנג׳לו
ברונו מפילאדלפיה.
ומעל לכולם — ג׳ו בונאנו המחריד,
יורשו של אל קאפונה.
כל משפחה חולשת על שטח מוגדר, פחות
או יותר, ועושה בו ככל העולה על רוחה:
גובה ״מס״ ,רוצחת אנשים תמורת שכר,
משחדת מושלים, שופטים, סוהרים, שוטרים,
וחברי בית־ניבחרים מוקמיים.
הגנראלים של רשת־הרצח אינם נראים
מפחידים במיוחד. רובם — גברים מעל לגיל
.60 מאגאדינו הוא ישיש פטפטן בן :75
וברונו, שמנמן ונמוך, בן ה־ ,57 אינו חדל
לדבר על מכאובי־גופו.
הצעיר הוא קולומבו. הוא בן 43 ונראה
תמים ובלתי־מזיק.

ארון־מתים דו-קזמתי
ב חי נ ם

הגיע בונאנו לתפקידו

ך 1א
/הרם.
כפי שניכר מקיומה של המשריפה הפרטית
שבבית בויארדו, מהווה בעייתם העיקרית של
הרוצחים — כיצד להיפטר מן הגוויות.
בונאנו המציא פטנט גאוני. קודם כל, רכש
חברת־קברנים רשמית ביותר. אחר־כך בנה
בנגריות השייכות לחברים־מסונפים של
המאפיה ארנות־מתים דו־קומתיים.
למעלה, שכב בר־מינן ״חוקי״ ,בהידור
רב. למטה, הוכנסה גופתו של נירצח לתא
סודי, שהשתרע לכל אורך גופו של הארון.
הקברנים שנשאו את הארון היו גברתנים,
חברי־המאפיה, כמובן.
משפחותיהם השכולות של הנעדרים, שליוו
את ארונות־יקיריהם בהלווייה, התפלאו,
אולי, שבריונים כאלה אינם מוצאים לעצמם
פרנסה טובה מזו. אך איש לא, חשד בסיבה
האמיתית.
אלא שלא בענייני־קבורה בלבד הוכיח במאנו
את כוחו. גם בתהליכים שהביאו את

ראש המאפיה

בונאנו, שהפך ליושב־ראש מועצת הגנגסטרים
העליונה לאחר שהשתלט על מחוזות
יריביו .״ג׳ו תוקע דגלים בכל העולם,״ קבל
אחד מהם. יש אומרים, גם במיזרח התיכון.
מהעניין שלנו ונידון לתשלום קנס פנימי של
175 אלף לירות.
בונאנו נעלם. הוא הסתתר בחוף המערבי,
תחת השם סאנטונה, עד לשנת . 1964 אז עבר
לקאנדה, ושוב חתר תחת ממלכתו של
מאגאדינו, שיצא כימעט מדעתו.
ב־ 18 בספטמבר 1964 שוב התכנסה המועצה
העליונה של המאפיה, בביתו של
גנגסטר בשם תומאם אבולי שבאנגלווד
קליפס, ניו־ג׳רסי.
בונאנו נצטווה להופיע. אליו שוגר איש
מהימן ביותר: סאם דה־קאבאלקאנטה, ששמו
נתפרסם בשורות המאפיה, לאחר שניסה להמציא
מכונה לחיתוך בשר שתוכל להפוך
גווית־אדם לכדורי־בשר בגודל של אגרוף.
״תהרגו! תהרגו! מדוע אינכם הורגים את
(המשך בעמוד )24

ד 1״ הלממד
הרמה המכובדת של אבא אבן השם הטוב של ח״כ דויד הכהן * פרובוקציה לשר
יגאל אלון * המישטר החביב על אמיל חביבי * הניהיליזם של אליעזר שוסטק

הושה שנח
ו1ב הבו
* * משלתהמחדלהלאו מי מתרגזת מאד כשאומרים לה שצר,״ל הנחיל לה שעת־
[,כושר היסטורית למעשים גדולים — ושהיא אינה מסוגלת לעשות שום דבר, בגלל
הניגודים שבתוכה וחוסר־הדמיון של חבריה.
לכן, כאשר קם שר־החוץ בשבוע שעבר לענות למתווכחים בדיון על הודעתו, הוא לא
ענה אף במילה אחת על הניתוח המפורט שלנו, שבא להוכיח כי הזמן פועל לרעתנו בשטח
המדיני, הצבאי והביטחוני (העולם הזה .)1580 תחת זאת התעכב רק על נקודה אחת של
נאומנו: השוואת כישרון צה״ל לחוסר־הכישרון של הממשלה.

הטענה הזאת הפך אבא אבן על ראשה, בכישרונו
הפולמוסי הרגיל:
ש ר ״ ה חו ץאבאא בן הדיון גלש עמוק מרמתו
המכובדת שעה שחבר־הכנסת אבנרי ביקש להבחין ברן הצלחת
צה״ל בחיסול סכנות ו״חוסר מדיניות״ של כל ממשלות
ישראל מאז קום המדינה.
כלום לא ברור כי ממשלות ישראל הן אשר בנו את צה״ל.
אשר דאגו לציודו ולשיכלולו, אשר פתחו מקורות אספקתו
וכיוונו את פעולותיו? אלה הדואגים לתקוע טריז בין צה״ל
לבין הממשלה, האחראית לפעולתו, אינם זכאים להיחשב בדוברים
המוסמכים של הדמוקרטיה.
במילים אחרות: שר־החוץ מאמין בכל הרצינות כי ציוד אכן ושיכלול צה״ל מהווים מדיניות, וכי אין צורך בשום
מדיניות נוספת. לרמה כה גבוהה של מחשבה מדינית באמת איני מסוגל לטפס.
למרות זאת גלשנו מייד עוד פעם מן הרמה המכובדת של אבא אבן, וחזרנו לאותו רעיון
בהצעת־הסיכום שלנו לוזיכוח. היא נדחתה כמעט פה אחד, כאשר רק ח״כ שמואל מיקונים
מצביע בעדה, מלבדנו. אך כמה ח״כים אחרים נמנעו לפחות מלהצביע נגדה•
בנוסח ההחלטה קבענו כי הודעת אבן אינה מתודה מדיניות חדשה, אינה מבטיחה את
ניצול ההזדמנות ההיסטורית להשכנת שלום־קבע בארץ ובמרחב.
כדי לא לאבד את שעת־הכושר תבענו לפתוח במיבצע יישוב הפליטים ולגשת להידברות
מיידית עם העם הפלסטיני לשם הקמת מדינה פלסטינית.

פצצה אטגסיית נזיגיגז על תל־ אביב
1פ;י כן היתה לנד התנגשות קצרה עם ח״כ דויד הכהן, יו״ר ועדת־החוץ־והביטחון,
/שדיבר באותו דיון בשם מפא •׳י.
לפני הרבה שנים, כאשר הכהן כיהן כציר ישראל בבורמה, הבין את חשיבותה העצומה
של המהפכה האסיאתית. אז, בימי־הראשית של סין האדומה, כשזו עדיין הושיטה את ידה
לכל ידיד אפשרי, דרש הכהן להכיר בה מייד ולכונן עימה יחסים — אך תביעתו נפלה על
אוזנו האטומה של משה שרת, שפחד מפני האמריקאים. כך קרה האסון הלאומי — פניית
סין יגגדנו.
עתה הציע הכהן, במפתיע, להסיק מסקנה קיצונית: להושיט את ידי ישראל לפורמוזה,
אוייבתה הקיצונית של סין:
דוי דהכהן כיום אני מציע שמשרו־החוץ ינקוט את כל האמצעים נדי
לקשור קשרים עם פורמוזה ...
או רי אבנ רי: חבר־הננסת הכהן, אתה תרמת פעם תרומה גדולה למחשבה
* המדינית בישראל. אל תקלקל אותה! חבל! שמור על שמך!
דוי דהכהן (בצעקה) :נמו כל המדינות עשינו אי־צדק לפורמוזה! היה לנו חש־בון
עם סין. איזה חשבון יכול להיות לנו כיום, לאור עמדתה של סין כלפינו
הרי אילו הסינים היו צריכים למצוא לעצמם שדה־נסיון לפצצה האטומית שלהם, היו
!1בוחרים במדינה הזאת! ושום נציג סיני לא היה מניד עפעף בגלל זה!

על כך יש להעיר שני דברים:
• הכרה בפורמוזה לא תהיה רק התגרות נוספת בסין. תהיה זאת סטירת־לחי לכל דעת
הקהל המתקדמת בעולם — באירופה המערבית, באפרו־אסיה, אפילו בארצות־הברית —
שתראה בכך הצטרפות למחנה הבינלאומי הריאקציוני ביותר.
• יו׳א -יעדת־החוץ־והביטחון מאשר, למעשה, שקיימת סכנה ממשית כי המלחמה הבאה
בין ישראל וארצות־ערב תהיה גרעינית. זאת היתד, אחת הנקודות העיקריות בנאומנו שלנו,
כשאמרנו שהזמן פועל לרעתנו.
אם כן, הרי לובש המחדל הממשלתי בפעולה למען השלום ממדים נוראים עוד יותר!

בער טיפוחי — ואורי נגר?
ינתייםלאזהכלבד שהממשלה אינה עושה דבר כדי למנוע את המלחמה הבאר.
^ ולעודד את גורמי־השלום בין ערביי ארץ־ישראל והעולם הערבי, אלא שחבריה עוד
מוסיפים לחמם את האווירה בהצהרות בלתי־אחראיות. לדוגמה: נאומו של יגאל אלון בחיפה,
בו ניבא את הפצצת ערי ישראל, ונאומו של משה דיין לאחר מכן, בוועידת רפ״י.
למחרת נאום אלון, הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום על נאומי השרים. מובן שהנשיאות
שללה את הדחיפות *.אבל חזרתי לעניין זה בפתח נאומי על הצעת־החוק של יגאל אלון
* שתי הצעות דחופות אחרות שלנו, שהוסרו באותה דרך מסדר־היום: השקעות העולם
התחתון האמריקאי בישראל, ופעולת המועצה הדתית בתל־אביב נגד ערבי־הראיוטת. על
נושא זה רצו כמה חברי־כנסת ממפלגות הקואליציה להגיש הצעה־לסדר־היוס משותפת,
אד הנחלת הקואליציה אסרה זאת עליהם.

להקמת בתי־דין מיוחדים לענייני עבודה:
אורי אבנרי: כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה.
הייתי רוצה להתחיל בפרובוקציה כלפי שר־-העבודה.
אתמול, במיסגרת הוויכוח על ענייני־חוץ, נאמרו כאן דברים קשים מאוד נגד שר־העבודה
בקשר לנאום מסויים שנשא בשבת. אולי היה רוצה שר־העבודה להגיב על כך מעל הדוכן
הזה, ואני מוכן לספק לו את התירוץ לכך. לכן אשאל אותו במיסגרת דיון זה: מה הטעם
בהצהרות מסוג זה?
ואוסיף לזה שאלה שנייה: הוגנב לאוזני ששר־העבודה אינו בין התומכים בסיפוח השטחים
למדינת־ישראל ובהקמת אימפריה עברית. אולם מן הנאומים עלול להתקבל רושם אחר.
אני אומר שזוהי פרובוקציה, ואני מקדים אותה לנאומי כדי שאם שר־העבודה ימצא לנחוץ
להגיב על הטענות נגדו מעל דוכן זה, הרי אני מספק לו את האפשרות לכך.
משה ורטמן (מפא״י) :אתה מרשה לו!

אורי אבנרי: אני מספק לו את האפשרות.

נגד \2גגזגגי0יגוי1ז גפא^יסיס־יס
^ גביעצםההצעה להקים בתי־דין מיוחדים לענייני עבודה, הודענו שנצביע בעדה.
/הנימוק העיקרי: למנוע את עינויי־הדין של עובדים, המחכים במשך שנים עד לבירור
תביעותיהם בבתי־המשפט הרגילים.
אבל יחד עם זאת הזהרנו בפני מלכודת הטמונה בחוק: בוררות־חובה ואיסור שביתות.
גילה זאת אמנון זכרוני, שחיבר עבורנו תזכיר מזהיר, בו הוכיח שעל פי סעיפי חוק זה
אפשר יהיה להכניס לבתי־סוהר עובדים שובתים. קראתי ניתוח־מיקצועי־משפטי זה באוזני
השר והכנסת, והוספתי:
או רי אבנ רי לא מיקרה הוא שהתומך הנלהב ביותר בחוק זח הוא דווקא דובר
הסיעה המייצגת כיום בכנסת את הימין הקיצוני ביותר (״המרכז החופשי״) .כי בחוק זה
חבוייה בוררות־חובה, ועל כך לא יכול ולא צריך להיות שום ספק.
.. .אנחנו מתנגדים לבוררות־חובה מסוג זר אנחנו מתנגדים להפעלת בתי־המשפט בענייני
שביתות. אנחנו מתנגדים לכך מהרבה סיבות. אך די בסיבה אחת, פשוטה: הדבר לא יחזיק
מעמד בחיים. זה הוכח באותם המקומות שבהם קיים נוהל זה. באמריקה היתה לא מזמן
שביתה גדולה מאוד, בניו־יורק. הושיבו בבית־הסוהר את האנשים שהכריזו על השביתה. זה
לא עזר כלל. להיפך, זה החריף את עמדת השובתים.
אנחנו מכירים את המציאות בארץ. נתאר לעצמנו שמסיבה זו או אחרת, בגלל פיחות או
אינפלציה דוהרת יורד השכר הריאלי לחצי. אך יש הסכם קיבוצי לכמה שנים. האם מישהו
מתאר לעצמו שהעובדים ינהגו אז לפי האות של ההסכם הקיבוצי, כשהנסיבות שהולידו את
ההסכם הקיבוצי השתנו לחלוטין? לפי העיקרון הלטיני הישן — 8ג1ג 111 מח*,11,61(113 810 81
ההסכם הזה לא יחזיק מעמד. ואם התביעות הצודקות של העובדים לא יבואו אז על
סיפוקן, תהיה שביתה. אני סבור שהתערבות בתי־משפט במיקרה זה היא דבר שלילי —
שלילי לחברה — תהיה הגישה לצורת־המישטר כאשר תהיה.
היחידים היכולים לתמוך בזה הם קומוניסטים, המתנגדים לשביתות במדינות קומוניסטיות•
.או פאשיסטים, המתנגדים לשביתות מסיבות שלהם.
א לי עז ר שו סטא לן (המרכז החופשי) :האיש העליון בכנסת — פוסל!
או רי אבנ רי: גס לפי ההשקפה הקפיטליסטית המודרנית וגס לפי ההשקפה
הסוציאליסטית המודרנית, אין עיקרון של איסור־שביתות. שביתות אסורות רק בשני
סוגי מישטרים: פאשיסטיים וקומוניסטיים.
א מי ל ח בי בי (רק׳׳ח
או רי אבגרי: האם בברית־המועצות מותרת שביתה?
א מי ל ח בי בי: יש שביתות עד שהפועלים מגיעים לשלטון.
א ו רי ^ אבנרי: וכאשר הפוטלים מגיעים לשלטון, אסורות שביתות. זהו בדיוק.
א לי עז ר שו סטק: אתה לא פאשיסט ולא קומוניסט, אתה ניהיליסט!
או רי אבג רי: אם העולם מתחלק בין פאשיסטים וקומוניסטים, אני באמת
ניהיליסט. זה נכון.
את שאר דברינו באותו נאום הקדשנו לניתוח הבעיות המשפטיות האחרות הכרוכות
בהצעת־חוק זו. בין השאר תבענו לשלב את בתי־הדין המיוחדים
לענייני־עבודה במערכת־השיפוט הכללית של המדיני׳׳
ולאפשר עירעור על החלטותיהם בפני בית־המשפט העליון.

.איך
ל?\בן ר דבדעו
ך • שיא פרשת ״כול״ התחבטה נשיאות הכנסת ב*
-בעייה כאובה: איך למנוע בעדנו מלהעלות את העניין
לסדר־היום במליאת הכנסת? התחבטו ומצאו דרך עקלקלה,
בעלת חוקיות מפוקפקת. העבירו את הצעתנו במישרין ל-
ועדת־החוץ־והביטחון, שבה אין לנו ייצוג, ושם קברו אותה
בלי חוכמות.
עתה, אחרי שעברה כמעט שנה, החליטה ועדת־הכנסת,
שגם בה אין לסיעתנו ייצוג כלשהו, לגבש נוהל זה
תיקון שבא בגללנו. הוא מאפשר ליו״ר הכנסת להעביר ל-
ועדת החוץ־והביטחון כל הצעה הנראית לו כנוגעת לביטחון־המדינה. למגיש־ההצעה לא
תהיה כל אפשרות לערער על כך, וגם לא הובטחה זכותו להיות נוכח בעת הדיון בהצעתו.
מובן מאליו שהגשנו עירעור נגד תיקון שרירותי זה. ומובן מאליו גם שזה לא יעזור.
שר־החוץ עוד ענה לנו על שאילתות מלפני שנה, שעצם עילתן כבר נשכחה מזמן, ואירעה
התנגשות נוספת בין אבא אבן וביני:
או רי אבנ רי (שאלה נוספת) :כבוד השר, האס מוכן אדוני לנקוט אמצעים
כדי לשים קץ להפרת תקנון הכנסת על־ידי משרדיהחוץ, בכך ששאילתות נענות
אחרי תשעה חודשים, כמו שאילתות אלה?
אבא אבן: ייתכן שבא לידיעת חבר־הכנסת אבנרי שמחודש מאי ואילו התחוללו
כמה מאורעות כבדי־מישקל, והללו הסיחו את דעתי מהשאילתות, בגלל סיבות
ידועות, כלומר — המאורעות של מאי ויוני והעדרותי מן הארץ לשם משימות
שעליהן מסרתי דין־וחשבון לכנסת.
״ 14ל קוו א תשובר, זו פעמיים כדי ל הבין שזור*/ ,ו״צו 1נ(׳4

מקום לשר־החוץ. מנגנון המשרד המטפל בשאילתות אינו מטייל בעולם. לא היתד, שו
סיבה לכך שמשרד־החוץ לא הכין את התשובות, וש־מ״מ
השר לא קרא אותן בכנסת.
זולת סיבה אחת: הזילזול בכנסת, שדבק בכל שרי
הממשלה מאז קם הליכוד הלאומי, שהסך את הכנסת
למיותרת בעיניהם.
* ״כל עוד לא השתנו הנסיבות״.

במרינה העם דמיוני

#בב אי־ שב ע

#ב חי פ ה
ישיבה פומבית של מרכז התנועה
אבן למחרת מלחמת ששת־הימים פשטה במדינה
כולה ההכרה: עכשיו אפשר לגשת מייד
לפתרון בעיית הפליטים הערביים.
במשך שנים רדפה טרגדיה זו את המדינה.
היא הרעילה את האווירה במרחב. היא
הרחיקה מישראל ידידים בכל העולם.
עתה ניתן לתקן זאת. באופן כמעט
אינסטינקטיבי אמרה הגאווה הלאומית :״אנחנו
נראה לעולם. הוכחנו מה יכול לעשות
צה״ל. עכשיו נוכיח איך אנחנו יכולים
לבנות.״
טכסיס ציוני. מה קרה לרעיון זה?
קרה לו מה שקרה לכל רעיון אחר בתקופת
ממשלת המחדל הלאומי: שום דבר לא.

תתקיים ביום חמישי 21 ,בדצמבר, בשעה 7בערב,
בקפה פת (רחוב מוריה ,50 על הכרמל) .הרצאת
פתיחה:

ח״כ אורי אכנרי
חבריםואוהדים באיזור הצפון מוזמנים ,

3בפתח ־ ת קוו ה
ביום רביעי 27 ,בדצמבר, בשעה 8.30 בערב, יתקיים חוג
בית, בהשתתפות
על הנושא:

שלום כהן

פדרציה = השלום
פרטים והזמנות במזכירות, טל ,30134 .תל־אביב.

ביטאון התנועה ״ כוח ־ חדש ״ יצא לאור ונשלח
למנויים. הזמנות נוספות — במזכירות.

ביום רביעי 3 ,בינואר, בשעה 8.30 בערב, באולם ביתהע
ס, ירצו

שלום כהן
ואלכס מסים

על הנושא:

ממשלת המחדל הלאומי
הכר ואוהד,
טיבור רוזנבאום אינו מממן את פעולותינו. אנו סומכים
עליך. תרום לקר ןהכוחהחדש, שלח תרומתך אל
תא־דואר ,136 תל־אביב.

0ברמת־גו
ביום רביעי 27 ,בדצמבר, בשעה 8.30 בערב, בקפה
עצמאות, גן המלך דויד (מאחורי קולנוע אורדע),
עמוס קינן
ירצי׳
(מהתנועה למען הפדרציה)
על הנושא:

מה ההבדל
בין לח״י ואצ״ל
לבין ״אל־פתח״?

ע! תתת
דיין בוועידת רפ״י
דבר והיפוכו והיפוכו של דבר
הוקמה ועדה. אחר־כך הודיע אבא אבן בכנסת
שאפשר לעשות רק דברים סמליים,
שישמשו דוגמה. אחר־כך הכריז מנהל
משרד־החוץ שישראל לא תעשה שום דבר.
לפתע בשבוע שעבר, באה הבשורה הגדולה:
ישראל תציע לאו״ם תוכנית רצינית
לפתרון כל בעיית הפליטים.
הטבוע נתברר כי ״התוכנית הרצינית״
היחד, התחכמות צינית. נציג ישראל באו״ם
הציע את הצעתו: שנציגי מדינות ערב יישבו
לשולחן אחד עם נציגי ישראל, ואז יטכסו
יחד עצה איך לפתור את הבעייה ברחבי
המרחב תוך חמש שנים.
כל אחד מן המאזינים המאומנים באו״ם
הבין את הטכסים. ישראל לא התחייבה
לקלוט פליטים בארץ־ישראל. אין היא מוכנה
לנהל משא־ומתן עם נציגות של הפליטים
עצמם — אשר מאות אלפים מהם נמצאים
עתה תחת שילטון ישראלי.
ממשלת ישראל רוצה רק לנצל את בעיית
הפליטים כדי להשיג מטרה אחרת: להכריח
את מדינות ערב לשבת עימד, ליד שולחן
המשא־והמתן, בניגוד לרצונם.
שיטת ההתחכמות. כטכטים, היה זה
מחוכם מאד. אך כאשר נציג של עם־הפליטים
משתמש בתחבולה שקופה כזאת על חשבון
הטרגדיה של פליטים, אין זה עושה
רושם טוב בעולם.
ושיטה של התחכמויות, מן הסוג המשגשג
בדמיונו הפורה של אבא אבן׳ אינה יכולה
לנחול בטווה הרחוק הצלחות של ממש.

2121

היום ה ם חופרים ומע מי קי ם ל קר א ת
הקמתה של ה חדי שהבת חנו ת -

עיר ה ת חנ ה ה מרכזי תהחדשה
של תל־אביב־יפו
ביום ראשון, כ״ב בכסלו 24-12.67 ,
תיפתחההרשמה למעונינים לרכוש חנויות,
בתי עסקושס חי מסחרבתחנהה חד ש ה.
ה הר ש מה במ שרדי החברה ככר-לוינסקי בע׳־מ
תל־אביב, בית אל־על, רח׳ בן יהודה ,32 קו מ ה סו
לפרטים נא להתקשר טלפונית 50380 — 57277 — 57278 — 55388 :

מפלגות מה רוצה
דיין 7

״הוא דרש את סיפוח השטחים המשוחררים
למדינת ישראל!״
״הוא הציע להקים מדינה פלסטינית!״
״הוא רוצה להחזיר את רוב הגדה
לחוסיין!״
שלושה משפטים אלה נאמרו על־ידי שלו(המשן
בעמוד )12
העולם׳ הזה : 581

111

במדינה
(המשך מעמוד ו)1
שה צירים בוועידת רפ״י, בשבוע שעבר,
והם התייחסו לאותו נאום עצמו: נאומו של
משה דיין בערב הפתיחה.
דכר והיפוכו. מה אמר דיין, שיכול
היה לתת מקום לפירושים כה שונים
ומנוגדים?
בנאום גדול, בו טען כי אין שום סיכוי
לשלום עם העולם הערבי בעתיד הנראה־לעיין,
הציג דיין מצע של שישה עקרונות:
#״שמירה על אופיר, היהודי של מדינת
ישראל, בהרכבה ובמיספר אוכלוסיה.׳׳
#״חתירה ברורה להכרתה של מדינת
ישראל כמדינה יהודית ריבונית על־ידי
שכניה״.
#״השגת שיוזי־זכויות בינלאומי באי־זור,
לרבות הבטחת חופש־השייט המלא
בכל נתיבי־המיים הבינלאומיים.״
#״עיצוב גבולות חדשים, המקנים בטחון
לשלמותה הטריטוריאלית של המדינה.״
$״התוויית גבולות הנותנים י ומאפשרים
ביטוי לזיקת העם היהודי לארצו ההיסטורית.״
#״חתירה
להסכמי־שלום עם מדינות־ערב,
שבמיסגדתם תיפתר גם בעיית הפליטים
הערביים.״
הכל — ולא כלום. מה אומרים עקרונות
אלה? הבל — ולא כלום.
אנשי הסיפוח ראו בהם דרישה מפורשת
לסיפוח כל השטחים. אחרת, מה הדיבור על
״ארצו ההיסטורית״ של העם היהודי, וגבולות
חדשים? את הדיבורים על ה״אופי היהודי״
פירושו כך שלערבים לא יינתנו במדינה
זו זכויות, ויישמר שלטון יהודי
מוחלט.
הדוגלים בפדרציה ישראלית־פלסטינית, התופסים
עמדות חשובות בצמרת רפ״י, הבינו
את העקרונות אחרת. הם סברו כי דיין הדגיש
את ״האופי היהודי״ מפני שאינו רוצה
בסיפוח שטחים ערביים. הוא רוצה רק בתי
קוני־גבול מטעמים צבאיים, ובנוסחה כללית
שתשמור על זיקת העם היהודי לכל הארץ.
למשל: פדרציה בין ישראל !ומדינה פלסטינית,
שתאפשר מעבר חופשי לכל הארץ.
גם המאמינים בהחזרת השטחים ראו
אישור לדעתם בדברי דיין. הם הדגישו כי
דיין לא הזכיר כלל את העם הערבי הפלסטיני,
לא דיבר על סיפוח, ולא על פדרציה.
כלומר: הוא מוכן להחזיר את השטחים
לחוסיין.
אין הבדל. האם התכוון דיין להגיש
דברים מעורפלים, שכל אחד יכול לפרשם
כרצונו — גם כשזה דבר והיפוכו? או שמא
העירפול הזה הוא מהותי, ודיין עצמו אינו
יודע מה הוא רוצה?
קרובה לוודאי ההנחה השניה. כי דיין
התקיף באותו נאום את יזהר סמילנסקי,
שיבח את אנשי ״ארץ־ישראל השלמה״ ,העי
לה על נס את הסיסמה ״בדם ואש יהודה
נפלה — בדם ואש יהודה תקום.״
אמנם דיבר על ״עימות״ עם ערביי ארץ-
ישראל ועל אי־התערבות בענייניהם — אך
זה נשמע רק כגישה קולוניאלית ״מתקדמת״,
כשהכובש עושה כרצונו בארץ, אך מניח
לילידים אוטונומיה פנימית.

העם יצעד

אם כן, נראה כי אין הבדל כל־כך גדול
בין דיין ״הישן״ ודיין ״החדש״.

ה פד ר צי ה שגת שיחדור
דרוש אומץ רב לערבים פלסטיניים ל־הופיע
בגלוי נגד החזרת הגדה לחוסיין —
ובעד הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שתחתור
לכינון פדרציה עם ישראל.
השבוע התייצבו שלושה אישים ערביים
מול קהל מוזמנים בבית סוקולוב בתל־אביב,
לעיני מצלמות העתונות ומסרטות הטלביזיה
— ואמרו בדיוק זאת. הם גם הציגו את
עצמם: נציגי קבוצה הגדלה והולכת, המונה
עתה כחמישים איש, המתכוונת להקים אירגון
רשמי למטרה זו.
מרוואן עלמי, בנקאי לשעבר ובעל רכוש
גם בגדה וגם בישראל, הצהיר :״הגיע הזמן
לומר לממשלותינו: אם אתן לא מסוגלות
למצוא את הדרך לשלום — אז אנחנו, העם,
נצעד ונעשה ! ״
עמיתו הירושלמי, בעל מישרד הנסיעות
עאדל ראיאן, הגיב על הצעתו של אשכול
לפגוש את חוסיין :״תנו לנו לשכוח את השם
הזה ! תנו לנו לשכוח את הימים שחיינו
תחת שלטונו ! ״
התשובה: פצצה. על הבמה ישבו,
לצד הנציגים הערביים, מארחיהם מהתנועה
למען פדרציה ישראל—פלסטין ה נציגות
מגוונת, המוכיחה כמה רחבה התמיכה ברעיון

המנחה, שלום כהן, הגדיר את הפגישה
בצטטו פיתגם סיני עממי :״גם הצעדה ה״
ארוכה ביותר מתחילה בצעד הראשון. הערב
אנו צועדים צעד היסטורי זה״.
מימינו ישבו אהרונצ׳יק כהן הג׳ינגי׳ ו־מליח
ח׳רוף השחרחר. השניים הם ידידים
מזה 25 שנה, ופעלו כבר אז למען הבנה
עברית־ערבית. הם לא התראו מאז — 1948
ופגישתם על אותה במה היתד, הפתעה לשניהם.
אהדונצ׳יק, שדיבר ערבית רהוטה לכבוד
אורחיו, האיץ בהם לשים קץ לביזבוז השאיפות
והמשאבים, שהוקדשו עד בה לשינאה
הדדית .״אנו במצב לפתוח דף חדש — עלינו
למתוח קו מתחת לעבר העגום.״
ואילו חרוף, שדיבר עברית שוטפת, הבהיר
מה עגום היה עבר זה :״כאשר באתי
אז למנהיגי העם הפלסטיני, ואמרתי שצריכים
שלום עם העם היהודי, היתד, התשובה:
זריקת פצצה עלי.״
אמר הוא :״שנת 1948 היתד, שנת שיחרור
לעם היהודי. תהיה נא שנת 1967 שנת שיחדור
לעם הפלסטיני 1״

מו ח א
כפיים 7
יומון המפד״ל הצופה, יכול היה לבשר
השבוע לקוראיו הדתיים בשמחה גלויה:
״בהתאם להבטחת מנהלי בתי־המלון ומארגני
ערבי הראיונות, עברו מופעים אלה בתכניתם
האחרונה ללא חילול שבת נראה
שההקפדה על כך לא פגמה בתכנית.״
אולם כל מראיין הרשה לעצמו לחלל את
השבת במקצת.
מזון מותר. דן בן־אמוץ הקרין סרטונים
וניהל שידר,־בציבור בליווי הקרנת שיקופיות
בזן. אריה אבנרי ביקש מהקהל לעשן בחוץ
אבל העלה על הבמה מהפנט שהבטיח לגמול
את המאזינים מעישון, עישן בעצמו במקטרת
והעלה מספר מעשנים עם סיגריות אל הבמה
באולם הילטון.
באולם עצמו אומנם לא ניגנו, אבל דרך
הרמקול השמיע אבנרי למאזיניו מוסיקה
מרכזית של המלון (״כדי שתשמעו מה אסור
לכם לשמוע״) .שמואל שי ביקש ממאזיניו,
באולם מלון שרתון, לא לעשן, אולם רבים
לא צייתו ושי עצמו עישן בשעת הראיונות.
אם השבת נשמרה במיקצת באולמות עצמם,
הרי מבקרי ערבי הרא,יוניות יכלו לרדת רק
מספר מדרגות באותם בחי־מלון כדי ליהנות
מחילול שבת של ממש. בכל אותם מלונות
קיימים מועדוני־לילה, בהם מנגנות תזמרות
*׳ עמוס קינן, נתן יל יד מור ׳,אורי אבנ1־י,
לוס בהן, אהרונצ׳יק בהן, ויקסור צינלמן.
חיים זרין, דקו פרחי.
600 ומופיעים אמנים. במסדרונות חיכו להם
מזנונאי המלונות שמכרו להם משקאות ועוגות
תמורת כסף מזומן שהוא טוב למזון,
אך אסור, לפי הוראת המועצה הדתית, לרכישת
כרטיסים.
סטריפ־טיז לא נחשב. המועצה הדתית
של תל־אביב, שראתה בעין רעה כיצד
עוקפים את חוקי־העזר העירוניים, שאינם
מכירים בבתי־מלון כ״בתי־עסק״ ומשום כך
אין חוק השבת חל עליהם, ומדי שבוע מספקים
ל־ 1500 מתושבי העיר בידור ברמה שמעל
למועדוני־לילה, כפתה על בעלי המלונות
הגדולים להיכנע לתכתיבה.
הם חתמו על הסכם, לפיו הם מתחייבים
לבטל את חוזיהם עם מקיימי הראיונות אם
אלה ימשיכו בחילול השבת.
עם מקיימי הראיוגות, שביקשו להגיע לידי
הסדר עם המועצה הדתית, סרבו אנשי
הרבנות של תל־אביב להיפגש.
אולם הנצחון הסופי טרם הובטח לדתיים.
תחילה אמנם אסרה הנהלת הקואליציה על
חמישה ח״כים של הקואליציה להגיש הצעה
לסדר היום בכנסת בנושא זה. הסביר יו״ר
הנהלת הקואליציה, ח״כ משה ברעם :״שר
הדתות מסר לי שהושגה פשרה בין המועצה
הדתית לבין מקיימי הראיונות.״ אולם רק
לאחר שהוברר לו כי הפשרה התקיימה מאחורי
גבם של המראיינים ועל חשבונם,
התיר לחמשת הח״כים להגיש את הצעתם.
הכנסת תדון בה השבוע.
גם מקיימי הראיונות עצמם טרם נכנעו.
הם החליטו להפעיל על בעלי המלונות לחץ
נגדי: איום שאם ימשיכו להיכנע למועצה
הדתית יקבלו כל אמני ונגני ישראל החלטה
שלא להופיע עוד במלונות, גם לא בימי
שישי. כדי להביא את הדברים עד אבסורד
מתכוזנים המראיינים לראיין בערב שישי
אחד, כל אחד במלונו, אמנית העוסקת בהגשת
עונג־שבת במועדון־לילה שתדגים לקהל
את אומנותה — החשפנות. כי סטריפ־טיז
לא נחשב, לפי חוקי העזר, לחילול־שבת.
עד כמה מתנגד הקהל לכפייה שהטילה
עליו המועצה הדתית אפשר היה להיווכח השבוע
במלון הילטון שם ערך המומחה לסקר
דעת־הקהל, רפאל גיל, מישאל־בזק לפי
מחיאות־כפיים. כאשר שאל מי בעד השמעת
מוסיקה בערבי־הראיונות, מחאו כמעט הכל.
כאשר שאל ״מי נגד?״ מחאו כף רק שני
אנשים — שני פקחי השבת שנשלחו למקום
על־ידי הרבנות.

מ שפט

מסמרים
דמכ* ר ה

אלף

ננוצעים

איגרותש
אגד ותר !

ך* פרם הגדול של מפעל הפיס בסכום
| | של 100,000ל״י קורץ לך.
אתה ניגש לקיוסק של הפיס ורוכש כרטיס
הגרלה בעל מספר סידורי.
ברגע שרכשת את הכרטיס אתה בטוח
שהוא בלעדי שלך, שהמספר הנקוב עליו
נקוב רק על הכרטיס שלך, כך שאם תזכה
בפרס לא יהיו לך שותפים.
אם אתה ממתין להגרלה הקרובה, ש־תתקים
ביום החמישי הקרוב, ה־ 21 בחודש,
אתה עלול להתקל בהפתעה לא נעימה. המספר
שעל גבי הכרטיס שלך יכול להיות
גם על כרטיס אחר הנמצא בידי מישהו אחר.
אם לא יעלה מספר זה בגורל — הפסדתם
שניכם את השקעתכם בסך 3ל״י. אבל אם
יזכה מספר זה בהגרלה בפרס כלשהו —
יצטרך ביודהמשפט להחליט למי מכם מגיע
הפרס.
״לא יכול להיות!״ אתה אומר כבטחון.
״מפעל הפיס הוא מוסד ממלכתי ותיק ומוכר
— לא ייתכן שהוא ידפיס כמה כרטיסים
בעלי אותו מספר ! ״
לא מאמין? בבקשה, הנה העובדות ה
מצביעות
על השערוריה הגדולה של מפעל
הפיס.

לאיגרת יש תאומה

ין ה אירע השבוע בקונדיטוריה הקו
טנה בשכונת צהלון ביפו, המשמשת
כמקום מיפגש לצעירי השכונה. חבורת צעירים
היתד, שקועה בשיחה עליזה כשלפתע
הופיע במקום רוכל הפיס אברהם ברזילי
מרחוב שטרן 4בתל־אביב, המשמש כסוכן־

מבקש
ר ח מי ם
בכתב־האישום,

היו

העובדות, שנכללו
קטלניות:
ב־ 25 לספטמבר שעבר נתן נוח מוזם את
הגה מכוניתו לבנו בן ה־ 14 וחצי. כתוצאה
מכך נהרגה הילדה רחל שבי, שכנתה של
משפחת מוזס בשיכון הוותיקים ברמת־גן.
שלושת השופטים ביקשו לשמוע מה יש
למוזס לומר.
בדממה מתוחה קם סניגורו, אריה מריד
סקי, להשמיע את הגנתו — והדהים את השופטים.
כי הוא לא ביקש מהם להקל בעונש.
הטרגדיה
הכפולה. עוד לפני התחלת
המשפט, התנהל ויכוח על סעיף־האישום;
פרקליט משפחת שבי, עורך־הדין חיים קזיס,
ביקש את התערבות בית־המשפט הגבוה לצדק,
כדי לאלץ את פרקליט המחוז להמיר
את הסעיף בסעיף חמור יותר.
הסעיף אמנם הוחלף, גם בלי צו של בית־המשפט
העליון. ועתה הסביר מרינסקי :״מר
מוזס האמין כל חייו, כי כולם שווים בפני
החוק. כעיתונאי גם ניסה לתת ביטוי לאמונה
זו בעיתונו. עתה, שנפל בגורלו לעמוד מול
שופטיו, אסר עלי לבקש רחמים.״
מה היה בפי מוזס עצמו? ״עברו עלי
שלושה חודשי ייסורים. עכשיו אני רוצה
לקבל עלי את הדין״.
במשך שלושת רבעי שעה התייעצו השופטים
בנימין כהן, יצחק שילה ויצחק רווה
בלישכתם. כאשר השמיעו את גזר־הדין היה
ברור שהם רואים מולם טרגדיה כפולה: זו
של משפחת שבי, וזו של משפחת מוזס. שכן
ידעו, כי עורך ידיעות אחרונות כבר
טעם בעצמו את טעם האסון של שיכול בן
בתאונת־דרכים: בנו גלעד נדרם לפני מספר
שנים למוות, כרמת־גן, בהיות בן תשע־וחצי.
השופטים פסקו: שנה מאסר בפועל,

מנהר הפיס

לוי המספרים הנפולים, טען כי האשמה היא
במדפיס הממשלתי, וכי מפעל הפיס אין
ביקורת מוחלטת על דרך ייצור הכרטיסים.
משנה של סוכנות הפיס מזל טוב מרחוב
אלנבי 111 בתל־אביב.
ברזילי הציע לצעירים היפואים לרכוש
אצלו כרטיסי פיס. אלה לא היו צריכים להמתין
לשידולים רבים. מדי שבוע הם רוכשים
מספר ניכר של כרטיסי פיס בתקווה לזכות
בפרס הגדול באמצעותו יוכלו להגשים
את חלומותיהם. אבל אף אחד מהם לא ה־

רויח עד כה ולוא גם פרס קטן אחד.
שלושה מהצעירים החליטו לקנות שני
כרטיסי פיס בשותפות. היו אלה אברהם לוי
( ,)22 מסגר הגר בשדרות ירושלים 20 ביפו;
אברהם אסא מרחוב שרירא גאון 31 ביפו
ושולה יפרח 18 זבנית מרחוב הרבי מקוי
רטוב, שיכון צהלון, ביפו.
תחילה שלפה שולה ברטים אחד מתור
אחת החבילות שבידי הרוכל. כשנפתח
ברטים הזוטא של הפיס עלתה הבעת אכזבה
על פני השלושה. הם לא זכו בשום פרס.
שולה החליטה לנטות את מזלה בשנית. היא
שלחה ידה לחבילה השניה שבידי המוכר
והוציאה משם כרטיס שני. גם כאן לא זכה
כרטיס הזוטא בשום זכיה.
שולה יפרח נטלה את שני הכרטיסים בידה
ולא האמינה למראה עיניה. שני הכרטיסים
נשאו מספר זהה. המספר הגדול, המופיע
פעמיים על הכרטיס, היה זהה בשניהם.
כשהראו את התגלית למוכר הוא לא הופתע
ביותר .״אז תנסו עוד כרטיסים,״ אמר.
הנוכחים במקום פשטו על חבילות הכרטיסים
שבידו. תוך דקות ספורות גילו שה־כרטיסים
בעלי המספר הכפול שמשכה׳שולה
לא היו בודדים. הם הצליחו למצוא בחבילה
האחת שבידי המוכר עוד כרטיסים שהיו
להם תאומים בעלי מספרים זהים בחבילה
השניה שבידיו.
כך רכש אברהם עמום 21,מכונאי יפואי,
שני כרטיסים הנושאים את אותו המספר
בדיוק וגם אברהם לוי רכש עוד שני כרטיסים
תאומים.
״מפעל הפיס מרמה אותנו צעקו כולם
נוכח תגליתם המרעישה.
ואמנם, היה זה גילוי סנסציוני. כי רק
מיקרה הוא ששולה הצליחה להוציא שני

ארבעת הצעירים היפואים, שגילו
את שערוריית כרטיסי־הפיס
בעלי המספרים הזהים, מחזיקים בידיהם שלושה זוגות של איגרות,

הס גידו זאת!

עי הכרטיסים שמדפיס המדפיס
הממשלתי?
לא. אנחנו מקבלים את הכרטיסים בקופ־מות
חתומות. אין לנו ידיעה מה נמצא בהן,
פרט לזה שבכל אחת יש אלף כרטיסים.

כלומר, אין לכם שום אפשרות

כשכל זוג נושא אותו מספר. הארבעה — אברהם אסא, שולה יפרח,
אברהם לוי ואברהם עמוס עומדים להגיש תביעת נזיקין נגד מפעל
הפיס, בה יתבעו לפצותם על הנזקים שנגרמו להם מהכרטיסים.

מדפים הממשלתי?
לנדאו (צוחק) :איך אפשר לבדוק 600 אלף
כרטיסים?

מה חושב מפעל הפיס לעשות
כדי למנוע מכירת כרטיסים כעלי
מספר זהה?

לדבריו אירעה הטעות בעשרה כרטיסים
בלבד שהודפסו פעמיים תחת אותו מספר,
ובמקומם לא הודפסו מספרים אחרים. אולם
זוהי השערה בלבד, שכן אין כל אפשרות
להוכיח זאת, כשם שאין אפשרות להוכיח
את ההיפך.

נוספר חכה -פעמיים
כרטיסים בעלי אותו מספר. לולא המיקרה
העיוור היה מישהו אתר רוכש את הכרטיס
בעל המספר הזהה לשלה.
במילים אחרות: מפעל הפיס הכריז כי
השבוע, כמו בשאר השבועות, הדפים והוציא
למכירה 600 אלף איגרות פיס. למעשה
נמצאות בשוק איגרות במספר רב יותר.
כמה בדיוק?
אולי רק עשר, אולי מאה, אבל יכול להיות
גם אלף או עשרת אלפים !

לאן נכנס הכסן? 8

** ילומי כרטיסי הפיס הכפולים,
^ המתפרסמים בעמוד זה, הם ההוכחה
הברורה ביותר שיש בשוק כרטיסי פיס
לא מזוייפים, הנושאים את אותו המספר.
אין שום יכולת טכנית לבדוק כמה עוד
כרטיסים כאלה ישנם בשוק, נמצאים למכירה
בדוכנים או שנמכרו כבר לרודפי־המזל.
זהו גילוי בעל משמעויות חמורות מאוד.
הוא עלול לערער את אימון הציבור במפעל
ממלכתי שאיש לא מפקפק ביושרו.
שכן גילוי המספרים הכפולים נעשה באופן
מיקרי. נוכח עובדה זו, המורה שיתכן
ואפשרי שסוכני הפיס ימכרו איגרות כפולות
לרוכשים, אין שום ודאות שגם ב
הגרלות קודמות של מפעל הפיס לא נמכרו
כרטיסים בעלי מספרים זהים, ורק בגלל אי-
היווצרות המיקרה העיוור לא התגלה הדבר.
נוכח קיומה של אפשרות כזו במפעל
ציבורי, אי אפשר להימנע מכמה שאלות
חמורות ביותר:
<•< האם זו רק טעות חד־פעמית, או
שמא יש בגילוי זה כדי להצביע על כך
שמישהו מרויח באופן פרטי ממפעל הפיס?
שכן אם אמנם יש בשוק יותר כרטיסים
מא סר 600 האלף אותם מוציא מפעל הפיט,
נשאלת השאלה לאן נכנס הכסף מכרטיסים
עודפים אלה?
#כיצד ייתכן שתקלה חמורה מעין
זו תתרחש במפעל ממלכתי שכרטיסיו
מודפסים על־ידי המדפים הממשלתי והנימצא
בביקורת חמורה, מבלי שאיש יבחין בה?
האיש המוסמך ביותר לענות על שאלות
אלה הוא מנהל מפעל הפיס, מיכאל לנדאו.
להלן נוסח שאלות העולם הזח שהופנו
אל מנהלו של מפעל הפיס ותשובותיו של
מיכאל לנדאו:

כיצד יתכן שמפעל הפיס ידפיס
משווק כרטיסים בעלי מספרים

זהים?;
זאת שאלה שצריך להפנותה אל המדפים
הממשלתי ולא אל מפעל הפיט!

לגלות תקלה או נסיון רמאות מצד
מישהו בכרטיסים?

עד עכשיו עשה המדפיס הממשלתי ביקורת
פעמיים בכל קופסא. אני רואה שצריך
לעשות ביקורת בפעם השלישית.

אכל סובן שבמקום אלן! כרטיסים
מקבל אלן! ומאתיים, שמאתיים
מהם כעלי מספר בפול, לא
מעוניין לגלות את התקלה, שבן
הוא מרוויח מזה?

״אולי, ליקוי חשמל?״

לא, רק הסוכן שמקבל את הכרטיסים. יכול
לגלות זאת.

זה לא יכול לקרות.

עובדה שזה קרה השבוע!
אם יש מקום להאשים מישהו זה רק את
המדפיס הממשלתי. המפעל קיים כבר 17
שנה ועד כה זה לא קרה. קרה אמנם של־17
איש היה אותו מספר בכרטיס הזוטא ואז
שילמנו לכולם את הזכיה.

מה יקרה אם שני אנשים בעלי
כרטיסים עם מספרים זהים יזכו
כאחד הפרסים?

מיקרה או מעשה־הונאה?

אני לא יודע מה שיקרה. זה תלוי אם
המספר הכפול אמנם יזכה בהגרלה. במיקרה
*י פק אם הסבריו של מנהל מפעל ה־כזה
יצטרך בית־המשפט להחליט מה לעשות.
^ פיס יניחו דעתם של רוכשי האיגרות.
האם מפעל הפיס אינו סופר את
כך, למשל, לא הניחו את דעתם של ארבעת
הצעירים רוכשי האיגרות הזהות. הם
הכרטיסים הנמסרים לו על-ידי הפנו
אל עורך־הדין אמנון זכרוני, כדי שיגיש
בשמם תביעת נזיקין שתופנה נגד
מפעל־הפיס. הם יחשבו את הסכום המשוער
שהשקיעו בפיס בשנים האחרונות, את הסכום
המשוער של רווחיהם ויתבעו ממפעל
הפיס לפצותם על הנזקים שייתכן ונגרמו
להם בגלל אי־הסדרים שבמפעל.
נגד הסעיף בתקנות, התובע מכל מגלה
ליקוי להודיע על כך מראש למפעל, יטענו
כי הוא בלתי־חוקי.
אולם הפרשה אינה יכולה להישאר בגדר
עניין פרטי של בודדים. אין זו הפעם הראשונה
שמתגלים אי־סדרים בכרטיסי הפיס.
בשעתו התגלה הליקוי של הדפסת מספר רב
של מספרי זוטא זהים. בבתי־המשפט השונים
עומדות ותלויות עוד שלוש תביעות נגד
מפעל הפיס על אי־סדרים שפגעו ברוכשי
איגרות שהשתפו בהגרלת הניחושון.
נוכח עובדות אלה חייבת לקום ועדת
חקירה ציבורית שתחקור את המתרחש
מאחורי הקלעים של ׳מפעל הפיס, כדי
למנוע כל ספקות בקשר לטהרתם של
הגרלות המפעל, שמחזורו השבועי מגיע
לסכום של כמיליון וחצי ל״י.
ועדה ציבורית זו תהיה חייבת להסיק אם
הטעויות ואי־הסדרים במפעל הפיט הן
שני -כרטיסי; פן סמסידרה 51/1767 שהגדלתם. תיערך׳ השבוע, י מיקריות או שמא נעשים. כאן, באחד התהליחנושאיס
עליהס את אותו המספר עצמו. א9שר להיווכח כים ׳הרבים שעובר כרטיס הפיס #מכונת־.
אלה הס שני כרטיסים שונים, לפי מספרי הזוטא שלהם, שהם שונים לגמרי. הדפוס אל הרוכש, מעשי הונאה?

האם למפעל הפיס א;ין בי?!ורת 111 ההונחה!

יין

ך* שיחה עם מיכאל לנדאו התו
| קיימה אחרי שכבר היה ידוע לו
שארבעת הצעירים היפואיים קנו כרטיסים
בעלי מספרים זהים.
הארבעה פנו למפעל הפיס ,,תבעו בירור
כיצד ייתכן שימכרו איגרות בעלות אותם
מספרים.
״כל שבוע אני מוציא 30ל״י על פיס
ואף פעם לא זוכה בכלום. עכשיו אני מבין
למה לא זכיתי!״ אמר אברהם עמוס.
מיכאל לנדאו הציע לארבעה להחליף להם
את אחד הכרטיסים התאומים בכרטיס אחר.
כשסרבו הציע להם, לדבריהם, עוד כרטיס
כפרם ניחומים תמורת החזרת אחד הכרטיסים
הכפולים. הצעירים סירבו.
״בתקנות מפעל הפיס כתוב שעם גילויכל ליקוי יש להחזיר את הכרטיס למפעל
הפיס,״ אמד מיכאל לנדאו ,״אנחנו לא ניכנע
לאנשים שרוצים לסחוט!״

האפשרות שאירעה הפעם תקלה שגרמה להדפסת
הכרטיסים התאומים נראית קטנה
עוד יותר נוכח תהליך הדפסת איגרות הפיס
בדפוס המדפיס הממשלתי.
כרטיס הפיס מודפס בשתי1מכונות. תחילה
הוא מודפס במכונה רוטציונית גדולה, המדפיסה
את הכרטיס ואת מספר כרטיס הזוטא
שלו. לאחר מכן מערבבים את הכרטיסים׳
כדי שמספרי הזוטא לא יהיו עוקבים,
ומחלקים אותם לשבע מכונות קטנות שם
מדפיסים את מספריהן הסידוריים הגדולים
בעבודת ידיים.
״כל כרטיס מודפס באופן אינדבידואלי״
מסביר לנדאו ,״ואחרי ההדפסה בודקים
פעמיים אם אין טעות. כדי שתקרה טעות
כזו צריך היה הנומרטור להשתבש בכמה
מכונות, אולי בגלל ליקוי בחשמל.״

ץןןןןןן מאכס ומזל יהושוע, שנפגשו במיק־רה
בדיסקוטק, מתחילים את הערב
בשקט ובשלווה. האווירה אמנם נעימה — אבל רגילה.

החחלת האסססאזה

מזל נכנסתי?
מתחיל לעשות את שלו. הסכסופון
חבר שלה מע
חודר ממש לאוזניים של היושבים
• 1 1 1 1 /1 1 1 . 4 . .111111
בקירבת מקום. הזוגות מתחילים לנוע על כיסאותיהם. נמעט עולה עשן. השכנים מצטרפים :״להתפשט!״ מזל עדיין לא מגיבה למרות ה

המצב המסעיר

א ס* סאז הן
ץ ה היה צריך לקרות.

\ מועדון־הג׳אז החי היחידי של תל־אביב
נסגר — פעם נוספת. כנראה סופית.
הג׳אזקוטק, מועדונם של הנגנים לארי ווקד
וחבריו, ברחוב הדיסקוטקים החשמונאים,
היה משך שבועיים דבר בפני עצמו: מרכז

הבגדים, גם את התסכולים והפחדים ד יפייס
שלה.
עכשיו הג׳אזקוטק מת.

** וד יומיים, או נכון יותר, עוד לילו־
/ב תיים, לפני הסגירה, לפני שבוע, הוד

מזל קמה להתפשט, אך
מאכס מתנגד. אבל זה
לא עוזר לו הרבה. סערת־החושים השתלטה
כבר על מזל, והאכסטזה כבר שלטה בה.

חסעוה

של עולם תחתון ונגנים, יצאניות ובוהמה.
היה זה הדיסקוטק היחידי בעיר הפתוח
עד שש בבוקר — וגם המקום היחידי בו
אפשר לעשות כל מיני דברים שהשתיקה יפה
להם.
ומעל לכל — היה זה אחד מאותם מקומות
בהם יכלה בחורה למצוא פורקן עד בדי
השתוללות, להסיר מעל עצמה, ביחד עם

חוללה בו אורגייה של קצב סוער ביותר.
בהתחלה, כמו בכל הערבים, ניגנו המוסיקאים
תערובת של להיטים וג׳אז. רק
בשעה שתיים־שלוש החלו עם הג׳אז החם.
אז התחממה האווירה. בקבוקים החלו
מקפצים על השולחנות. עיני מעט הלקוחות
שנכחו במקום ברקו מרוב אלכוהול.
לפתע קמה מזל יהושע, צעירה רחובותית

היא 1ואה לשמוע ג־אז בדיסקוטק ־ !או
דצליווי המנגינה קיצה ממקומה, קרעה
ויעדיה את ב גדיה וי צאה במחול סוער

6ה־אותה.
שותה.

, 18 והחלה להסיר מעליה את בגדיה,
לקצב המנגינה ההולכת ומתלהטת.
הנוכחים החלו למחוא כף. הנגנים, ה־שתויים
והמבושמים בדרכים אחרות, כמו
ממוסיקה, למשל, הצטרפו לפירפוריה של
מזל.
אט אט נשרו הבגדים. מהר יותר ומהר
יותר זע הגוף המיוזע, הגמיש.
לבסוף נשארה מזל באפיסות כוחות —
עירומה כימעט לחלוטין, כשג׳אן, בעל הטרומבון,
מנגן ממש מעליה.

ף! ומיים לאחר מכן כבר היה הדיס7קוטק,
המשמיע ג׳אז, נעול על בריח.
הסיבות לסגירתו של הג׳אזקוטק לא היו
תלויות במזל ובחברותיה המשתוללות. ואף
לא בקהל המפוקפק במיקצת, שבא במספרים
מוגבלים אך ביזבז כספים כיד המלך.
זה החל, כששלושת בעלי הדיסקוטק הקטן
סן רמו הגיעו להסכם עם נגני־הג׳אז.

יוזם העיסקה היה לארי ווקר, זמר ו־באסיסט
מדרום־אפריקה. לארי הביא איתו
את ברנרד, הסאכסופוניסט הצרפתי, את
ג׳ס, אף הוא מצרפת, המנגן בסאכסופון־
טנור, את ג׳אן, המנגן טרומבון, את זוהר
הצבר, המתופף, ואת ריקי הפסנתרן.

לא שתל־אביב איננה לונודון ו־
^ איננה ניו־יורק.
לג׳אזקוטק באו רק אנשי־הבוהימה הנועזים
ביותר. והנערות שבין כה לא היה להן
ממה לפחוד.
חוגי־דיזנגוף, ועוד יותר חוגי הרצליה־פיתוח,
נשארו זרים למקום.
ואם כי אפשר היה לראות בשעות ארבע־חמש
את נגני התיזמורת של בתי־המלון
הגדולים המצטרפים ללארי, ובשעה חמש״שש
את הקלפנים הבאים לשתות כוסית אחרונה,
אחרי העסקים, זה לא הספיק.
מייד עשו השותפים מועצת־מלחמה מבו־

אובדן החועויס

מעורטלת כמעט לגמרי, במצב של התרגשות קיצונית,
מתפתלת מזל יהושע לקול כלי־הנגנים, שירדו מן הבמה
נדי לעודדה. ברנרד (בחולצה לבנה) ממריץ מאחור, ג׳ס מן האגף הימני, והקהל מריע.

הלת ובתום הפגישה הזו הוחלט לפתוח
מחדש בתנאי ששלושת הבעלים של המקום
יסכימו לקבל עשרים לירות לערב כל אחד
— ואפשרות בלתי־מוגבלת לשתות על חשבון
הבית.
השלושה — ג׳וני, אלן ואיציק — חשבו

שזה עסק לא רע. בייחוד לאור ההכנסות
הזעומות־יחסית של השבועיים בהם היה
המקום פתוח.
ועל כן, ביום ו׳ האחרון, נפתח הג׳אד
קוטק שוב.
לשעה וחצי.
בתום הזמן הזה, החליטו השלושה שהעסק
טוב מכדי לתת אותו בזול כל־כך לנגנים.
הם תבעו 15 אלף לירות דמי־חזקה.
לנגנים הבוהמיים, השורפים אח כספם
המועט כמו עשן, לא היה במה לשלם.
על כ 1ניסגר הג ׳אזקוטק — ומזל וחביו״
תיה לאכסטזה יצטרכו לחפש לעצמן מקו־מות
אחרים להתפשט בהם.

כמו קוסם הודי רוכן ג׳אן על

גופה המפרנס של מזל, הנעח

על הריצפה כמו נחש זריז — אך חושני.

הוא יוצב בראש רשימת המפלגה המאוחדת,
בבחירות לעיריית תל-אביב.

שווייץ לפרסם על־פי החוק את שמות המפקידים
או את מספרי דרכוניהם.

יוסבר, כי פרס יעדיף תפקיד זה על תפקיד של שר
זוטר בממשלה.

החזקת חשבונות במטבע חוץ בחו״ל היא עבירה פלילית
לפי חוקי המטבע בארץ.
פרקליטו הישראלי של מנהל הבנק, עורך־דין שמואל
תמיר, כבר יצא לשווייץ על־מנת לנסות לחלץ את מרשו
מהמצוקה.

הרעיון שזרק דויד בן־גוריון, בדבר הקמת גוף פוליטי
חדש, לא מת לגמרי. בן־גוריון קרא לו רשימה של
בלתי־מפלגתיים (רשב״ם) ,לאחר שבחודשים האחרונים
התרבו מגעיו עם אישי־ציבור מזרמים שונים.

אין החלטה
בק שר ל..טוט1״

ר שימת בירי

וזוגי1ן יך
גילו״ בן־מריון
על דיין ופרס

אחד האישים האלה, הבאים בחשבון ליוזמה
בכיוון זה, הוא עובד ברעמי, כעל
,,מעריב״ ואחד התומכים הפעילים טל התנועה
למען שלמות הארץ.

צפה למרחץ־דיו שיערוך דויד בן־גוריון למשה
דיין ולשמעון פרס.
חיסול חובות רפ״י

המועד הצפוי להתקפה זו: בעוד כמה
חודשים, אחרי תקופת־מעבר.

תוצאה אחרת של החלטת האיחוד: המפלגה
המאוחדת תצטרך לחסל את החובות
שהצטברו אצל רפ״י.
לפי הערבה אחת, מגיע חוב זה לבדי שני
מיליון לירות.

בחוגי רפ״י חוששים כי הזקן יעביר עתה את שינאתו
הלוהטת מאשכול וי״ש שפירא לדיין ולפרס, וכי יגלה
פרטים על עברם, מימי כהונתם תחת הנהגתו, שיערערו
לחלוטין את מעמדם הציבורי.
רמז ראשון לכך ניתן כבר בנאומו של הזקן ברעידת
רפ״י, כאשר דיבר על ״המחדל הבטחתי״ שנמשך אחרי
מלחמת־ששת־הימים, היינו, כבר בתקופה שבה כיהן
דיין כשר־הביטחון האחראי. את טדי קולק תקף בן־
גוריון, באותו נאום, בעקיפין, כאשר דיבר על המחדל
ביישוב ירושלים המזרחית.

ר שות מיוחדת
ל שטחים המוחזקים
למרות שלוי אשכול הודיע, כי לא יסיק מסקנות מהצהרתו
העויינת של משה דיין, הוא ינסה לצמצם את
השפעתו ותחום סמכויותיו.

הספר המלחמתי
הגדול מכולם
סופר מלחמתי הדש יצטרך בקרוב לעיתונאים
שפירסמו את זכרונותיהם: אלוך־מיש־נה
מוטה גור, מפקד יחידות הצנחנים שכבשו
את ירושלים.
גור, שסבל סבל נפשי קשה, כשנודע לו על האבדות
הכבדות של הצנחנים שלו בקרבות העיר העתיקה, הולך

המטרה: השטחים המוחזקים.
כיום נתונים שטחים אלה, בתוקף היותם שטחי כיבוש
ומימשל־צבאי, בתחום פעולתו של שר־הביטחון.
אשכול ינסה להעביר בממשלה החלטה, כי שטחים אלה
מעוררים גם בעיות מדיניות וכלכליות, אשר לא ייתכן
להשאירם לשיקול־דעת ביטחוני בלבד.

מכיוון שרק ראש־הממשלה יכול לטפל
בנושא משולב כזה, יציע להעביר את הטי
פול בשטחים המוחזקים לרשות מיוחדת,
שתפעל במיסגרת משרד ראש־הממשלה.

בקרוב יתחילו לדבר על תפקידים אפשריים לראשי
רפ״י, שיתאחדו עם המערך.

תועלה האפשרות שיוסך אלמוגי יתמנה
במזכיר ההסתדרות, במקומו של אהרון
בקר.
אפשרות זו נדונה עוד לפני ועידת רפ״י, בשיחות שניהלה
גולדה מאיר עם אלמוגי, ערב החלטת האיחוד.

אשר לשמעון פרם, תועלה האפשרות ש
הוועדה
תבעה לחקור קודם את מאזניהן
של ההכרות הקיימות.

מ שה שמיר
גורש ממפ״ם
הסופר משה שמיר, לשעבר אחד מעמודי
התווך של התרכותניקים המפ״מיים, גורש,
למעשה, מן המפלגה -בעיקבות פעילותו
במיסגרת התנועה לארץ־ישראל השלמה.
אפילו המנהיג הזקן והקשוח, מאיר יערי, הפר את
שתיקתו המסורתית, כשהועלתה לדיון ״בגידתו הרעיונית״
של שמיר:
״אני פוחד פחות מאויבי מאשר משמיר,״ אמר יערי.
אוייב נלחם גלוי, מבחוץ. שמיר תוקף אותנו מן הגב.״
פסוק זה חרץ את דינו של הסופר: שמיר הורחק
מפעילותו בכל המוסדות הספרותיים והתרבותיים של
מפ״ם — אם כי ההחלטה על כך נשמרת בסוד, מטעמים
פנימיים.

עורך ״קול העם״ ,הד״ר משה סנה, עשה
לאחרונה במה צעדים להתקרבות עם השמאל
כמפ״ם.
בין השאר, קיים מגע עם כמה מן המנהיגים של האגף
השמאלי, ואף עם יעקב ריפתין ועם השר ישראל ברזילי.
תגובת מפ״ם: קרירה .״אני פשוט לא מאמין באיש
הזר״״ אמר אחד המנהיגים הללו, ואחר הוסיף :״אין
לזלזל בעובדה שסנה חושב — או מכל מקום חשב שנים
— בדפוסים קומונסיטיים־קונבנציונאליים.״

מדוע בחרו המצרים להודיע, דווקא עכשיו, על דרישת
ישראל, כי תמורת השבויים המצריים יוחזרו לישראל
אנשים שנידונו למאסר במצרים, כמרגלים ישראליים?
תפקידים לרא שי רפ״י

זאת מכיוון שהחל מה־ 1בינואר 1968 מתבטלים כל
מוסדות הטוטו הקיימים. במקומם צריכה היתר ,״המועצה
להסדר ההימורים״ להציע מיפעל טוטו אחד ויחיד,
שיהיה הספורטוטו.
אולם נוכח העובדה שמחצית חברי המועצה להסדר
ההימורים הם אנשי הספורטוטו ונוכח כוונתם למסור את
ניהול המיפעל החדש ללא מיכרז לחברת גשר (בר, שותפים
נוח מוזס, דב יודקובסקי, ג׳רי בית הלוי, שמואל
בירנבאום ויצחק איז׳ו) בעמלה של ״ ,220/סרבה השבוע
ועדת הכספים של הכנסת לאשר את תקנות המוסד
החדש.

מפייס
מפ חד ת מסגה

עמדה מצרית
ק שוחה

הפירסום ב״אל-אהראם״ מעיד, כי אחרי
שמצרים היתה מוכנה לנהל משא-ומתן על
בך מאז תום הקרבות, הרי עתה נעלה את
הדלת כפני שיחות אלה. היא החליטה
להקשיח את עמדתה גם בשאלה זו, ולא
תסכים לחליפין הנדרשים על־ידי ישראל.

יתכן ובמשך שבועות מספר לא תובל לנחש
את תוצאות משחקי הכדורגל כניהו־שי
הטוטו.

עתה מצנחן לצנחן, וגובה את סיפוריהם האישיים של
פיקודיו.
כל הסיפורים הללו — של טוראים פשוטים וקצינים
כאחד — יצטרפו לספר המבטיח כבד עכשיו להיות
רב־מכר: ספר כיבוש העיר העתיקה.

ח שכ תו ת סמ 1״ םשל
י שראלים בשח״ ץ
אזרחים ישראלים רבים, ביניהם דמויות־ציבור
ידועות, עלולים למצוא את עצמם
במצב בלתי-נעים בעקבות התמוטטות הבנק
השווייצי ״קושלאנד את הפנר״ ,בהנהלתו
של יחזקאל ראנד.
ישראלים רבים. נהגו להפקיד את כספם בבנק תחת
שמות בדויים, כשהפרט היחידי המוביל לזהותם האמיתית
הוא מספר הדרכון הישראלי שלהם.

עתה, באם יפורק הבנק, יהיה על ממשלת

אלא שסנה ממשיך בשלו: הוא שם לעצמו
למטרה להקים אם לא מפלגה אחידה של
מפ״ם־מק״י, לפחות חזית עממית בזעיר-
אנפין.

תערוכת הנ שק בחיפה תערוכת־נשק, הגדולה ביותר שנערכה אי־פעם
בארץ, תיפתח במיסגרת אירועי שנת
העשרים, כשלרשותה תקציב העולה על
מיליון לירות.
לראשונה הוחלט לקיים את התערוכה בגני־התערוכה
בתל־אביב, כיוון שתל־אביב יצאה מקופחת באירועי שנת
העשרים, אשר רובם יתקיימו בירושלים.

אך אבא חושי, ראש עירית חיפה, שיבנע
את ראש־הממשלה להעכיר את התערוכה
לחיפה. .
,חושי אף הבטיח להוסיף 800,000 לירות מקופת ה״
עיריה לתקציב התערוכה, כדי להקים עבורה מיבנים
מיוחדים.

צעקה רבקה מיכאל•
ף* יום השישי קבעה רבקה מיכאלי
4פגישה לראיון עם נעמי שמר .״בואי,
נעשה את זה ביום שני,״ הציעה רבקה .״השתגעת,״
אמרר, לר, נעמי ,״את לא תגיעי ליום
שני, את תלדי לפני זה.״
רבקה שכחה לגמרי שהיא עומדת ללדת.
היא לא האמינה שזה יבוא כל־כך מהר. היא
התעקשה לקבוע את הראיון ליום שני .״אל
תדאגי,״ היא אמרה לנעמי ,״הילד יחכה
בשקט ובנימוס עד שהראיון ייגמר.״
ביום השני באה נעמי שמר לקול־ישראל,
הראיון היה מוצלח מאוד, רבקה,׳לה היתד,
מבריקה כרגיל וכשהכל ניגמר אמרה לה
נעמי :״כיוון שאת ידועה כמלכת ר,טיימינג
אז את יכולה ללכת עכשיו ללדת.״

בעייה אקטואלית
ך* בקה לא התייחסה לבעיית הילד
| כאל בעייד, אקטואלית. אבל אחרי־הצהריים
היא הפסיקה לצחוק. בערב היא
הרגישה לא טוב, ויורם, אבי בנד״ לקח אותה
לבית־ר,חולים.
הדוקטור בדק אותה ואמר שעדיין יש זמן.
הוא רשם לה כדורים, למיקוד, שיתקפו אותה
הכאבים, ושלח אותה הביתה.
היא ישבה יחד עם יורם וכתבה לו דו״ח
בענייני עבודה. פתאום היא הרגישה לא טוב,
ויורם רץ וצלצל לרופא. הרופא אמר שאם

צירו ברעד: רבקה א נאלי אחז־קה את מה יונתן. רפ]׳ חבויה. בשריד האב יוו0

!ענשינ-גס1תחתנו

היא מרגישה לא טוב מוטב שתבוא לבית־החולים.
היא
הגיעה לבית־החולים, הכניסו אותה
מייד לחדר היולדות. אולם לפני שהיא
ניכנסה לחדר היא הספיקה לצלצל לאחיה
שהוא רופא במיקצועו, והאח בא במהירות
לביודהחולים, כדי להשגיח על הלידה.
עד שהצירים התגברו היא שכבה במיטה
עם חוברת ביד וניסתה ללמוד מהר מה ש־התעצלה
ללמוד לפני כן: איו יולדים לידה
טבעית. היא למדה את זה בעל־פה, מה שהספיקה,
הספיקה. ומה שלא הספיקה עשה
כבר הטבע ולאחר לילה שלם יצא לאוויר
העולם היורש הצעיר של משפחת מיכאלי.
הוא יצא הפוך. קודם הרגליים ואחר כך

הראש. רבקה התרגשה התרגשות גדולה.
״אני אמא! אני אמא!״ היא בכתה ״יש לי
ילד! יש לי ילד!״
היא רצתה ממנו שני דברים, שיבכה קצת,
כמו ילד אמיתי, ושיתנו לה להסתכל עליו.

ידיעה ע: 7ט
*כבר כיום הראשון שלאחר הלידה
(ה יא התגאתה בו כמו אם אמיתית .״הוא
שוקל שלושה קילו ומאה חמישים גרם,״
היא סיפרה בהתלהבות ,״הוא כל כך דומה
ליורם, כמו שתי טיפות מים. יש לו עיניים
כחולות ואף קטן ושיער בלונדי. הוא כל כך
יפה, יש לו עיניים נהדרות.״

היא שכבה בבית־החולים, מוקפת זרי־פרחים
ענקיים וערימות, ערימות של מכתבי
מעריצים.
נשים מכל הארץ כתבו לה מכתבי הזדהות
והערצה, במקום להתנגד למעשה שלה הן
מעריצות אותה על כך ומורות לה על שהיה
לה העוז.
היא קיבלה גם מכתבי ברכה מכל ידידיה
ובעיקר מיענקלה אגמון ששלח לה פרחים
ועליהם הקדשה ״לאם השנה!״ מקיבוץ ארז
היא קיבלה חלת דבש, היא קיבלה שוקולדות,
סוכריות וערימות של מתנות.
יחד עם הלידה אירעו לרבקה עוד מאורעות
משמחים. בדיוק ביום בו ניכנסה לבית־החולים
הגיעה הידיעה על הגט שהסכימה

888

סוף סוף לתת ליורם אשתו האנגליה.
השבוע הוא יקבל אותו, בעוד חודש
עומדים השניים להתחתן, ובעוד שלושה
חדשים מתכוננת רבק׳לה לחזור לעבודה
בריאה, שלמה ומאושרת.
ובינתיים כבר נערכה ברית־המילה לרך
הנולד, שנקרא שמו בישראל יונתן.
היה זה טקס מפואר, עם הרבה אורחים
והרבה מתנות והרבה שומרי־ראש שמנעו
כניסה מצלמים טרדניים.
אבל המילה האחרונה היתר, אצל האמא
של רבקה, עורכת־הדין בילהה מיכאלי :״לפי
דיני ישראל,״ היא אמרה ,״יורם ורבקה
נשואים. כי אשתו הראשונה של יורם היתר,
לא־יהודיה ואין קידושין כאלה תופסים!״

^ ייתי 1ץ | 6 | 1118

י* ?8מןן||

1ו ן 3ן 1ו ן|^ 11111

1ייי *

העולם הדד! 15* 1

* 388 8•588! 488

!!16811$

1x81:

קולנוע סרטים איש
המצפון

החל מ״ 12,12.67 ועד ה 14-בחודש ינואר
,196$מעניק צילום קופמן גע״מ
דמי-חנוכה לכל הקונה מוצרי צילום
המופצים על-ידו 200-1 ,ל״י ומעלה:

1 0 0 0ל״
לרכישת מבשירי-צילום אצל צילום
קופמן בע״מ, יוגרלו אחת לשבוע.

סו ל״

ישלחו במזומן, באמצעות. זדואר לכל
קונה.
שי םלב:
על-מנת להנות מדמי-החנוכה, עליך
לשלוח לצילום קופמן בע״מ, ת.ד,412 .
ת״א, עד ה 15-בינואר 1968 את תלוש
תעודת האחריות החתום על-ידי המוכר
בחנות הצילום, לציין שם של אחד
מהמוצרים המופצים על-ידי צילום
קופמן ולרשום על המעטפה :״דמי-
חנוכה״.
צילום קופמן בע״מ
סו כנו תבלעדיתשרמצלמותומסר טו ת
״• שי ק ה״ .מקדני ־ עוקופ ׳ ו ת ״ ליזיגנג•־,
מקו־ני־סרט־ם ״סירמה״ .מצל מו ת
1״ מ מי ה * .סרט -צירוומצלמות ״ אנס קו ״

אדם לבל עת (גת, תל־אביב; ארצות־הברית)
מי שראה את ההצגה בקאמרי, יכול
לקבל עכשיו פיצוי על כך בקולנוע. קשה
להאמין לאיזה פיסגה יכולה להגיע הצגה
בעזרת ביום ומישחק מתאימים. כל הדיאלוגים
והרעיונות שבקאמרי קשה היה להבחין
בהם, קורמים כאן עור וגידים והופכים
יצורים חיים, מרתיתי לב.
תומאס מור, האיש שהנציח בספר את
תאור המדינה האידיאלית, אוטופיה, היה
אדם ישר, בעל אמונה, אך גם מוכשר וחכם,
ובזכות זה הוא הגיע למישרה הגבוהה
ביותר באנגליה — מישרת שומר החותם.
באותו זמן רצה הנרי השמיני להשיג גט
מאשתו העקרה ולשאת לעצמו אשד, חדשה.
הוא השתמש בהזדמנות הזאת כדי לפרוק
את עול האפיפיור ולהקים את הכנסיה האנגליקנית.
תומאס
מור לא היה איש עקרונות קטנוני.
כדי להמשיך לחיות ולהתקיים הוא היה
מוכן לוותר על הרבה, אך סירב לוזתר על
אמונתו.
הוא סירב להסכים לגט, פרש מכהונתו,
והתכוון לחיות חיים שקטים חסרי התחייבויות.
אבל
תומאס מור היה ידוע בכל אנגליה
ואירופה כאיש בעל מצפון, וכפי שהסביר
זאת קרומבל, השתיקה שלו רעמה בכל אירופה.
המלך דרש להעביר אותו לצידו, והמאבק
בין המלך והשלטון, לבין תומאס מור,
שנשאר נאמן לחוק, ולעצמו — מהודה את
נושא ההצגה והסרט.
הסרט הוא יצירת־מופת אמיתית. הבימוי
השקט והנעים מהודה מיסגרת מצויינת ל־דיאלוגים
ולמה שנאמר בהם, הצילומים נפלאים,
והמישחק גאוני.
הסרט קיבל בערך שבעה אוסקרים, בכולם
הוא זכה בצדק.

מפר
ו תי ק
מלכודת בביירות (תמר, תל־אביב ;
ארצות־הברית) הגיבור מגיע לביירות ומצליח
להתחמק מרודפיו, המחכים לו במכונית
שחורה. הוא מגיע למלון שלו ופוגש
בגיבורת הסרט. הוא עוזב אותה עוד לפני
שיודעים אם היא נגדו או בעדו והולך ל־

בינג־ליניאל

רא ש־העגל 7
אנו ילדי הפלא (אוריון, תל־אביב;
גרמניה) בארץ אין שום חוק האוסר העלאת
סרטים גרמניים על בדי הקולנוע.
הסרטים הללו נאסרו מתוך הנחה שאם
יוקרנו, יגרמו למהומות ולהפגנות והמשטרה׳
בתפקידה כשומרת הסדר, היתד, צריכה
למנוע זאת מראש.
עכשיו כבר אין חשש למהומות, הנאצים
וכל מעשיהם נשכחו וכך הגיע ארצה הסרט
האנטי־נאצי הטוב ביותר שנעשה עד כה
בידי גרמנים.
לא צדיק לנמרי. הוא עשוי לפי מיטב
המסורת הגרמנית. הגיבור הראשי, סטודנט
צעיר, ההופך במשך הזמן דוקטור ועורך
ספרותי של עיתון, חי לו את חייו הפרטיים,
מתאהב בבחורה, מתכונן להתחתן איתר, ואינו
מרגיש במאורעות ההיסטוריים העומדים
לנחות על ארצו.
ידידתו חולה בשחפת. היא נוסעת לשווייץ
להתרפא והוא שוקע עוד יותר בעצמו וב־בעיותיו.
בינתיים
מתחזקים הנאצים ברחובות. נערכים
מיצעדים. הצבאות הפרטיים של היטלר
מתנגשים בצבאות פרטיים ולאומיים אחרים.
המישטר הדמוקרטי הולך ומתמוטט, והבחור
יושב לבדו, בחדרו, או במערכת העיתון
בו הוא עובד, עסוק בבעיותיו.
עד שמגיעה שנת .1933 יום אחד הוא נכנס
למערכת ומוצא שם את אנשי המפלגה
הנאצית. הוא מסרב להגיד להם הייל היטלר!
ונזרק מעבודתו. הוא הולך לבקש עבודה
מידידו הנאצי, אך מסרב בכל זאת להיכנס
לשורות המפלגה.
הוא לא צדיק לגמרי, הוא לא נלחם.
לפני שנת 1933 הוא לא האמין שיש במה
להילחם. אחרי שנה זו הוא יודע שאין כבר
אפשרות להילחם והוא מחכה עד שזה. ייגמר.
מישחיקיימילים.
שני קומיקאים מצו־יינים
מקשרים בין סיפור חייו של הסטודנט
לבין סיפור חייו והצלחתו של ידידו

הנאצי. בפיזמונים חריפים, המבוצעים בצורה
מעולה.
זוהי סאטירה טובה, מלאה מישחקי־מילים,
המאבדים קצת משנינותם בתרגום העברי,
והומור סרקאסטי שבהתחלה קשה להתרגל
אליו אך לומדים לחבב אותו במשך הזמן.
למשל:
חבר המפלגה הנאצית נואם בסעודת
המפלגה בהתלהבות ובפאתוס. המלצרית
נכנסת לאולם עם מגש ושואלת בקול
רם :״של מי ראש־העגל הזה?״ והנואם
מפסיק את נאומו כדי להגיד :״שלי!״

כהן ופרידלנד ב״אסירי החופש״
יותר אהבה, פחות סנס
חפש את הנבלים המנסים להרוס את העולם
בעזרת טיל חדש ומשוכלל.
הוא עוקב אחריהם. הם תופסים אותו.
מכות. הוא חודר לבסיס שלהם. מגיע לטיל
מספר דקות לפני שילוחו, צבא לבנון מקיף
את המקום, והשילוח מתעכב ממש בדקת
האפס.
זה נשמע לכם מוכר מאיזה מקום? כן,
גם לי.
בקרוב אונ ס
הי ס טו רי
הפנטהאוז (פאר, תל־אביב ; אנגליה)
זהו סרט מאלף משום שהוא מראה מה היה
כותב המחזאי הגאוני הארולד פינטר אילולא
היה מחזאי ואילולא היה גאון.
בעל ואהובה צעירה מבלים לילה בפנטהאוז*
באיזור תעשייתי; ,ובבוקר מבקרים אותם
שני בחורים צעירים, אלמוניים (אנשים
שהחברה דחתה אותם, והם הפכו מפלצות
— כפי שהם מעידים על עצמם) .הם עורכים
בדירת־הגג מסיבת ויסקי וחשיש, ומציגים
העולם חזה 1581

את בני־הזוג בכל שפלותם, גורמים להם לאבד
כמעט את צלם האדם שלהם,
הם משכרים את הבחורה והיא מבלה עם
שניהם בחדר המיטות שלה, בזמן שהבעל
מתחנן בפניהם על חייו בשם אשתו ושני
ילדיו, ובערב, כשהם, כשהם עוזבים את בני
הזוג לנפשם, מתביישים השניים להסתכל
איש בפני רעותו.
שני האנשים הפורצים באופן בלתי־צפוי
לדירתם ולחייהם של בני הזוג מזכירים את
שני האנשים ממסיבת יום־ההולדת של פינ־טר.
הם משתמשים גם בלשון המיוחדת
שלהם: סיגנון של גנגסטרים, ומשפטים פשוטים
ויומיומיים, הנשמעים מבהילים ומפחידים
משום שהם נאמרים לא בקונטקסט הנכון
ולא בטון הנכון.
לעומת עושר הרעיונות שאצל פינטר, יש
כאן בעיקר מאורע האונס והתגובות שהוא
מביא מצד הגבר והאשה, ולמרות הצורה המודרנית
בה מוצג המאורע הזה, הרי הוא
לא שונה מכל מעשי־האונס ההסיטוריים,
החל בראש ומון ומטה.
הבימוי מיקצועי ומותח, והמישחק מצויץ.
לפחות זה.

והוא !

היא מחליקה !/ל-פני הים
הוא מחליק על-פגיד מבלי שתחוש בו

י שראל הבעל מרשה
כשיונה זריצקי, במאי אסירי החופש, ביקש
מהגיבורה הראשית שלו, דליה פריד־לנד,
לבצע סצינת אהבה, במיטה, עם אלי
כהן, היא ביקשה שהות להרהר בדבר, ולמחרת
הביאה את בעלה, מישר, אשרוב, לבימת
ההסרטה.
מישר, עקב יום שלם אחרי עבודת הבמאי
והעבודה שיכנעה אותו .״הוא במאי טוב,
עדין ובעל נשמה; אם הוא יביים סצינת־מיטה,
הוא ידאג לכך שיהיה שם יותר אהבה
ופחות סכס, שזה יהיה אמיתי ולא
גועל נפש.״
ליתר ביטחון, ביום הסרטת קטע המיטה,
הוא הגיע למקום ושהה שם עד גמר הצילומים.
רק ביו
ם שישי
מה יכול לעשות ירושלמי כשמתחשק -לו
לראות סרט ערבי? באופן טבעי הוא לוקח
את הרגליים שלו, או את המכונית שלו,
והולך לעיר העתיקה. מתקבל על הדעת, לא?
״סרטים ערבים? אין אצלנו,״ אומר סעיד
לטיף, מנהל קולנוע אלהמברה, אחד משני
בתי־הקולנוע של ירושלים המיזרחית ,״אבל
שמעתי שבקולנוע עדן יש סרטים ערבים,
אולי תנסו שם.״
150 לירות לחודש. לא רק שבירושלים
של הערבים אין סרטים ערבים, אין
שם גם קהל ערבי .״אנחנו מקבלים אתי
הסרטים ממפיצים בתל־אביב,״ מסביר מנהל
הקולנוע ,״יש בהם רק תרגום עברי וצרפתי,
הערבים לא מבינים! ,והם לא באים.״
האולם באמת כמעט ריק. עשרים איש
ביציע, וכחמישים למטה. למטה מוכרים
כרטיסים בלירה, וביציע בלירה וחצי. אי־אפשר
להעלות את המחירים כי אחרת לא
יבואו בכלל אנשים, ככה לפחות באים יהודים
מירושלים כדי לראות סרטים בזול
יותר. רק ביום שישי, כשבתי־הקולנוע
היהודים סגורים, כאן מלא.״
זו היא הסיבה שמנהל הקולנוע, העובד
במ טכורת, מקבל מאה חמישים לירות
לחודש, והסדרנים מקבלים מאה לירות
לחודש. הם עובדים שש, שבע שעות ביום,
ולא תמיד מצליחים להשיג עבודה נוספת,
בשעות הנותרות, כדי שיוכלו להתקיים.

בקצר ה
12 הנועזים (אסתר, תל־אביב; עדן,
ירושלים; תמר, חיפה) 12 נידונים למוות,
יוצאים להשמיד את המטה הגרמני בצרפת.
סרט מתח מעולה. מותח, מהנה, מצחיק ומעורר
מחשבה.
6שעות ביוני (סינרמה, תל־אביב)
הצילומים הצבעוניים שצולמו על־ידי מצלמות
חיל־ד,אוויר בזמן המלחמה, עובדו לסרט
מרתק על מלחמת חיל־האוויר בששת־הימים
של יוני.
ה מו ר ד (מוגרבי, תל־אביב) פול ניומן
בתפקיד אסיר בשם לוק, המורד בחברה ובחוקי
בית־הסוהר, מסרב להיכנע להם, עד
הסוף המר.
העולם הזה 1581

זכה במש אל העם 1967
כסכין הגלוח המובחר

הנאתך ככולה ומכוכלוב כי הדיסכנ סר
בדשבזש לך כמוודיק־ תכת תו ת אותו אתה
מקבל

17כ שיו דיספנסר

ננר ב ר

/פכיניגלוח 6חינם )

פני ם 1

כל מה
שנחוץ
ל עו ר ך
הו א...
קרם טוב. קרם אשר יכיל
ויטמינים שונים שיזינו את
העור העייף (משעות היום).
קרם שיכיל יסודות של
צמחים שונים, הממריצים
את מחזור הדם של הפנים
ומחליקים את הקמטים
מעל פנייך.
מעתה, שוב תוכלי להשיג
את קרם־ויטמין של״תיא״,
הקרם המעולה שיענה על
כל דרישות עורך וישמור
על רעננותו.

קרם וי ט מין

חינם!
נ יי תרנעים

3ם ס 0סש ^3
האיש שלא ראה
מעול םאתא שתו
נסיך הכתר של וירטמברג במאה
ה־ ,19ד,נסיו ויליאם, רצה להשתמט
מנישואין עם אחת מאחיותיו של
נאפוליאון, לפי דרישתו של הקיסר
הצרפתי. לשם כך נשא באמצעות
שליח את הנסיכה שארלוט מבוואריה.
הוא לא ראה מימיו את פניה,
אם כי נישואיהם נמשכו (להלכה) 6
שנים רצופות. נשים שרואים אותן
חייבות לדאוג למראיהן, לכן הן מעריצות
של גרבי ״מרסי״ — הגרביים
שהביאו לישראל את האיכות האירופית
(הגבוהה) והמחיר האירופי (הנמוך)
.השנה נסי את הגרבונים של
״מרסי״ ומייד תרגישי בהבדל שבינם
לבין אחרים — הם היחידים
המיוצרים בשיטת ״פולי פיישנד״
להתאמה מושלמת לקווי גופך והם
גם היחידים המצויירים בקו מחסום
בין המכנסיים לגרביים המונע רכבות
ומאריך חיי הגרבונים.

נוג*1ב 1בואנ*1נ1חנ בנדבי

למען חני שערותייך

קרם לילה של ״תיא״

אנשים שחקו בלי
חזר ה

כאשר אתה ממהר
למקומות שונ>ם -
— זה נפלא לדעת שיש מכונת גילוח חשמלית,
שתעזור לך להגיע לשם מהר יותר.
מכונת הגילוח החשמלית בראון סיסקס טנ ט —
מהירה ויעילה.

בראוו סי קסטנט -ע ד השערה האח רונ ה !

^ 51x7א ט ^ מ פ

המכירה בסיטונות וליחידים אצל :
תל־אביב — רובין, רח׳ יסוד המעלה ,6טל 32161 .
ירושלים — קאופמן, בנין סנסור, חדר , 111 טל 22326 .
חיפה — בראון, רח׳ החלוץ ,44 טל 41536 .
שחם לבינסון אילון

למשך שעות מספר הפך השבוע הכתב לענייני
מפלגות של מעריב, משה מייזדס,
לעשיר. כשנודעו תוצאות משחקי השבת
בכדורגל, עיין מייזלס בהעתק טופס הטוטו
שמילא השבוע וקפץ מרוב שימחה. לכתב
הוותיק, שהוא חובב כדורגל מושבע, הסתבר
כי הצליח לנחש 12 תוצאות. למחרת
מיהר למשרדי הספורטוטו כדי לזכות בפרס
הגדול שהסתכם השבוע בסך של 104 אלף
ל״י. אולם כאשר הוצא העתק הטופס של
מייזלם, הסתבר כי הוא החליף בטופס
המקורי, בטעות, את תוצאת אחד המישחקים,
כך שלמעשה הצליח לנחש רק 11 מישחקים.
מובן שהזכיר, הגדולה לא נפלה בחלקו* .״לא
התייחסתי לזה ברצינות,״ אמר מייזלם,
״ולכן לא הקפדתי בהעתקה.״ מהיום, נשבע
מייזלם, יד,יד, הדבר הרציני ביותר בחייו
הקפדה על מילוי טופס הטוטו • .הפתעה
לא נעימה נפלה גם בחלקו של עיתונאי אחר,
בתב הספורט של ידיעות אחרונות רפאל
נאה. כאשר פתח ביום השישי האחרון
את גליון עיתונו, הופתע לקרוא בכותרת
ראשית בעיתון על המישחק שקיימה יום
קודם לכן קבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב
בגיסן שבגרמניה, כשמתחתד, מצויין
מאת שליחנו המיוחד לגרמניה, רפאל נאה.
לצערו, הסתבר לנאה שהוא נשאר בארץ ולא
נסע. הוא בסך הכל קיבל את הידיעה
הטלפונית על תוצאות המישחק בגרמניה
והעבירה לעורך התורן, יצחק שרגיל.
זה התבלבל מרוב נסיעותיהם של כתבי
הספורט של העיתון, היה בטוח שנאה נימצא
בגרמניה. ליתר בטחון שאל את ראש
המערכת, דג יודקובסקי ,״האם נאד,
בגרמניה?״ ״לא אישרתי לו נסיעה, אבל אם
הוא שם, בטח נסע על חשבונו״ ,השיב
יודקובסקי וכך נימסר בעיתון כאילו יצא
נאד, לגרמניה • .כוכב ניבחרת ישראל
בכדורגל לשעבר, שייע גלזר, העומד
להפוך כוכב תיאטרון בהצגתו החושד, של
מנחם גולן אחת, שתיים, איקס, ערך השבוע
את הופעת־הבכורד, שלו כשחקן. היד,
זה במועדון כליף, שם נערך מדי שבוע ערב
ראיונות בשם פורום הספורט, שהוא שילוב
של ראיונות על נושאי ספורט ומופעי חשפנות.
גילה שייע בערב זה :״אני אהיה
שחקן התיאטרון הראשון בהיסטוריה שבחוזה
שלו כתוב בפירוש שהוא משוחרר מכל
החזרות.״ שייע ישחק בהצגה את עצמו.

שדיים של אהבה
הכתב הצבאי השווייצי גוסטב דניקר
גילה סוף סוף מד. הוא ייעוד החיילות
בצה״ל. להמריץ את החיילים לאומץ־לב. או,
כפי שהוא קובע בספרו, מלחמת שלוש
החזיתות של ישראל, שיצא לאור בשבוע
שעבר, נוכחות החיילות במחנות של צד,״ל
יוצרת אשליית של נורמאליות והחיילים
אינם מוכנים להתבזות לפניהן• .
רצונך בגוף שרירי וחסון?
ויפודין הפתרון!
לקבלת חוברת חינם
פנה אל

מכשירים לפיתוח הגוף
ת.ד 4915 .תל־אביב

— צ׳ יטה

מכתב גלוי ליצחק!
שלום יצחק!
אתה לא תאמין אם אני אספר לך איזה
חנות נהדרת לטלביזיות, רדיו פטיפונים
וטייפים גיליתי ברחוב אלנבי ,91ת״א.
שם הפירמה דדיך אבנר, הם מייצגים
כמה מבתי החרושת הידועים ביותר
באירופה שהם בלאופונקט פרפטום אבנר
ואוהר.
נהניתי מהיחס האירופאי שקבלתי מן
העובדים, סבלנותם, ההסברים שנתנו לי
ואדיבותם.
לפי דעתי, כדאי לך לגשת ולהתיעץ
בטרם שאתר, מחליט לרכוש טלביזיה
או רדיו.
ד״ש לחיה ולהתראות בקרוב.

אורי

נ.ב. שמעתי שיש להם בחיפה עסק
זהה לתל־אביבי הנקרא רדיו אבנרי והוא
׳*וכן ברחוב הרצל •.1

לפי העיתונאית סילבי קשת, המסיירת
עתה בארצות־הברית, היה גם לג׳מיד בא־רולי,
נציג ערב הסעודית באו״ם, משהו
להגיד על בנות ישראל. מד, שמרגיז אותו
זד, שבנות ישראל עומדות בחצאיות מיני
ליד נהר הירדן הקדוש • .אבל בארודי ידוע
מאז ומתמיד כדואג גדול לצניעות המין
השני. פעם התלונן על כך שנשות דרום־
אפריקה הלבנות מסתובבות כשאקדחים בין
שדיהן ואת התלונה על כך החל במילים
״שדיים אלד, שנוצרו לאהבה לא
ברור אם זה נבע מאהבת הבריות. בכל אופן
הציע לורד אנגלי אחד להפגיש את גמאל
* אבל שבעה מנחשים אחרים כן זכו
ותתחלקו בפרס הגדול כשכל אחד מהם
מקבל 14.700ל״י.

עבד אל־נאצר ואת נשיא ישראל, זלמן
שז״ר, לשיחות שלום. ראש הממשלה של
הלורד, הארולד וילסון, דחה את ההצעה
הזאת.

על אהבת־בריות הרבה יותר

מעניינת דיווח השבוע ח״ב מפ״ם עבד אל*
עזיז זועבי, שנשא לפני כמה חודשים
לאשר, את חברתו היהודייה, רחל. הם לא
הזוג היחידי ממין זה בארץ. יש 3000 כאלה
ואגב, אחד מהם הוא אחיו של זועבי, הנשוי
ליד,ודיה אמריקאית.

מו סי ק ה
של שחפים
מספרים כי ד,ד ״ר משה סנה העלה
לאחרונה את זכרון פגישותיו שלו ושל
דויד בן־גוריון עם גולה נכבד אחד בבירת
צרפת של שנות הארבעים — ה ו
צ׳ה־מין, כיום נשיא וויטנאם. כידוע נתן
אז הו לביג׳י צילום עם הקדשה. סנה טוען
כי הצילום ניתן לו ולביג׳י בשותפות. רק
שבן־גוריון, כידוע, לא מאמין כל־כך בשותפויות
• .אבל המונים עדיין מאמינים בביג׳י.
למשל, בעלי הסטייקייר, אצל רונן, המקיימים
תחרות־פרסים שבועית של אימרי־שפר לכבוד
ביג׳י. פנינת השבוע: על ליבנו חרוט /
ל ולמות /ולמען המולדת /עשרה
בנים ללדת /ולשאת בגאון /את שם בך
גוריון • .גם רות דיין נושאת את שמד,
בגאון. היא ביקרה במוסד ילדים ירושלמי
וכאשר ילד אחד שאל אותה אם היא לא
במיקרד, ד,אשד. של אבא אבן, ד,יא ד,מ
פסוקי
ה ש בו ע
• ראש־הממשלה לוי אשכול,
בישיבת הממשלה, בתגובה על
דברי משת דיין נגדו בוועידת רפ״י:
״כיצד אני איראה בעיני ג׳ונסון
אהרי שדיין אמר עלי דברים כאלה?״
• שמעון פרס, על דבריו ה־נ״ל
של משד, דיין :״באמריקה או
באנגליה, כשאתה מציע להחליף
ראש־ממשלה, נראה הדבר כאקט
דמוקרטי ולגיטימי. בישראל כשאתר,
עושר, זאת — אתה אדם בלתי
מנומס.״
• דויד בן-גוריון, בדברו על
בעיות דמוגראפיות בוועידת רפ״י:
״ממשלת אשכול לא נקפה אצבע להגברת
הילודה!״
• חמדי כגען, ראש עיריית
שכם, הנוהג במכונית מרצדס־בנץ,
בתגובה מאוחרת על מכונית הספורט
שרכש לעצמו חוסיין, מלך ירדן,
ליום הולדתו :״מד, יש? אם לי מכונית
שמחירה 5000 דולאר, המלך
ראוי למכונית שמחירה הוא 25 אלף
דולאר. הרי הוא מלך!״

• הסופר הצרפתי ארמן
לאנו, על המבקר הספרותי ד״ר
ברוך קורצווייל :״הג׳יימס בונד של
אמצעי התיקשורת.״
בירה בפשטות שהיא ״אשתו של אחד בלי
עין״ .זה הקל על הילדים את הזיהוי והם
צעקו לעומתה במקהלה :״משד, דיין! משר,
דיין זד, שהביטחון בתודעה אצלנו,
יוכיח גם הסיפור הבא: קבוצת פועלים
משכימי־קום שעברה השבוע על !שפת־הים
בתל־אביב, ראתה דמות־אדם חשודה, היושבת
על החול כשבידה משקפת ופנקס־רשימות.
הדמות השקיפה על תחנת־הכוח רידינג
ומדי פעם רשמה לעצמה בפנקס. הפועלים
החשדניים טילפנו למשטרה, וקצין המשטרה
שעצר את הדמות גילה רישומים מוזרים
בפנקס. כאשר ביקש הקצין תעודת־זהות,
התברר שהאיש שכחה. לקחו אותו לביתו
ושם הוצגה לפני השוטרים התעודה המעידה
כי האיש הוא יחזקאל בדאון.
השוטר התעניין אצל השכנים ואחד מהם
אמר לו :״אתה לא יודע מי זה? זד. יחזקאל
בראון הקומפוזיטור, אחיו של אלוף־מישנד,
מורלה בדאון, קצין החינוך הראשי של
צד,״ל.״ תשובת הקצין היתד :,״ראינו כבר
אנשים יותר גדולים שהסתבכו.״ אבל לבסוף,
כאשר שוכנע הקצין שלפניו לא עומד מרגל,
הוא שאל את יחזקאל :״בכל זאת, מה עשית
שם?״ ״אני רשמתי את קולות השחפים כדי
לשלב אותם במוסיקה שאני כותב,״ ענד,
בדאון.
העולם הזה 1581

אחרי 18 שנה נשבו לשחקנית בתיה רנצס ודבמא
פיטר פריי. שהיו הזוג האידיאלי של הבוהימה הישראלית
ך 0ע ב דו יחד, פעלו יחד, הולידו יחד ילדה וגידלו
) 1אותה. פיטר פריי היה כבר נשוי לפני כן וכן גם
וגידלו אותה. פיטר פריי היה כבר נשוי לפני כן וכן גם
בתיה לנצט, ונראה היה כי הנסיון של הכישלונות הקודמים
לימד אותם איך לנהל חיי־משפחה כנים ונכונים.
שמונה־עשרה שנה הם היו נשואים זה לזו ועכשיו הם
החליטו להיפרד. מה גרם לכך? מה היתד, סיבת הכישלון?
מה קרה לשני האנשים שכל כך הבינו והעריכו האחד את
השנייה ועדיין הם מבינים ומעריכים?
על פיטר פריי סיפרו שניהל הרבה רומנים עם הרבה שח־קניות
שלו, ואת הרומן האחרון הכיר בקנדה, וחי איתו
באותה ארץ, בשעה שאשתו, בתיה לנצט, ישבה בארץ וניוד
לה את הרומנים שלה, האחרון ביניהם עם אחיו של נכבד
ערבי.
אבל מסתבר שלא הרומנים גרמו לפירוד, אלא דברים
הרבה יותר רציניים ויסודיים.

אומר פיטר פריי :
מוסד הנשואין בזמננו הוא מוסד מפוקפק מאוד. אני מוכן
שיבואו אלי כל אלה שהצליחו בנשואין ויטיפו לי מוסר
וילמדו אותי לקח, כל האחרים שישתקו.
בתיה ואני, למרות כל הסיבוכים, הצלחנו בכל זאת לשמור
על חיים משפחתיים מכובדים ומסודרים, ואנחנו לא יותר
טובים ולא יותר גרועים מכל זוג אחר.
אנחנו לא בגדנו הרבה איש ברעותו. קראנו אמנם בעיתו־נים
על כל מיני רומנים, אבל צחקנו לזה. כנראה שזה המחיר
שצריך לשלם בשביל הקריירה.
יש לנו הרבה חברים ערבים, חברים טובים, ועכשיו, שהם
שמעו -שבתיה נסעה לפאריס לשנה ואני נשארתי כאן, הם
שאלו אותי מה יהיה, והם בעצמם ענו על זה :״שני תרנגולים,״
הם אמרו ,״לא יכולים להחזיק מעמד בחדר אחד.״

ארבע נשים, חמישה ילדים

׳ 8 .ווו־זזן!

7א רק ראש: ,ם גוף
** כשיו בתיה בפאריס, ואני לא יודע מה יהיה הסוף,
אך ברור בכל־אופן שנפרדנו. למרות שעוד לא התגרשנו.

זאת עובדה, אבל זה לא מאורע כל כך מיוחד. לשכנים שלנו
יש מזל שהם לא עוסקים בעבודה פומבית, על החטאים
שלהם לא כותבים בעיתונים.
אני לא רוצה להיות בלתי־צנוע, אבל אני בן־אדם שלוקח
הכל ברצינות. ארבעים שנה אני כבר נמצא במיקצוע, התחלתי
לשחק באידיש כשהייתי בן שלוש־עשרה והגישה שלי
תמיד היתד, רצינית. אולי יש בזה פגם, משום שזה מנע ממני
ליהנות מהצד ד,היתולי של המיקצוע שלי, מהפורקן החושני
שבו.
אני אחד הבמאים היחידים בארץ שלא שכב עם השחקניות
שלו.
תמיד הייתי פוריטן, במידה והיו לי רומנים זה היה רק
כדי לגמור חשבונות קטנים עם בתיה, ולכן הם היו פומביים
ונערכו בגלוי.
אני פוריטן בעבודה ובחיים הפרטיים שלי. אני לא אומר
את זה בגאווה. להיפך, אני מצטער. אני מרגיש שהפסדתי
את חוויית הפורקן החושני.
אנחנו עובדים עכשיו בזוית על מחזה בשם פרח הקקטוס.
יש שם שני קטעים שמתרחשים בדיסקוטק. כמו במאי טוב,
הלכתי לפרדריקה לראות מה זה דיסקוטק.
ישבתי שם וקינאתי באנשים הצעירים והלא־כל־כך צעירים,
המסוגלים להתפרק וליהנות מעצם העובדה שיש להם גוף.
הציונות זה ראש בלי גוף ומסתבר שאני תמיד הייתי
ציוני. תמיד דאגתי להשקפה, למגמה, לתוכן החינוכי, בעיקר
באמנות. אני לא חוזר בי ואומר שטעיתי, אני רק אומר
שיכולתי להיות יותר מושלם אילו הייתי עובד גם עם הגוף,
לא רק עם הראש.

ך * ייתי עכשיו שנה שלמה בחוץ־לארץ. הסתובבתי בן
| הרבה ארצות בעולם וגיליתי שבכל מקום מדברים על
המהפכה המינית. אני חושב שלישראל זה עדיין לא הגיע.
אנשים רציניים בכל העולם מתלבטים עם העובדות הסט־

פיטר פר*י

ת ר& עיקהחדר £ח ד
טיסטיות — מספר הגירושין, כמות הפשעים של הצעירים
ובעיית המין.
לכן מגיעים עכשיו למסקנה שהמוסד שנקרא נשואין וה־מיסגרת
המשפחתית הם אולי לא המוסדות האידיאליים לשינויים
הכלכליים והתרבותיים שקורים בעולם.
אני אינני יודע מהו הפיתרון האידיאלי. אני לא יודע מה
יכול לבוא במקום הנשואין או במקום המיסגרת המשפחתית.
אבל אני יודע שצריך להחליף אותם.
כשהייתי עכשיו בחוץ־לארץ ביקרתי את אשתי הראשונה,
סופרת־ילדים ידועה באמריקה. נזכרתי בנשואין שלנו והגעתי
למסקנה שהתגרשנו משום שהיא היתד, גדולה ממני
בחמש שנים.
אבל יש לי חבר באוניברסיטה, שהתחתן עם אשה הצעירה
ממנו בעשרים שנה; והם הזוג המוצלח ביותר שאני
מכיר. אז לך, תוציא מזה מסקנות.
לעומת זאת פגשתי עכשיו בארצות־הברית חבר שלי שלא
ראיתי אותו חמש־עשרה שנה. במשך חמש־עשרה השנים
הללו הוא הספיק להתחתן והתגרש שלוש פעמים. מלבד
האשד, שהתגרש ממנה לפני שהיכרתי א׳־תו. הוא מחזיק
במישרה הכי גבוהה בד,וליתד ואת המשכורת של אלפיים
הדולאר שהוא מקבל לחודש הוא צריך לחלק בין ארבע הנשים
שלו, חמשת הילדים שלו והילד הנוסף, הבלתי־חוקי.

שר לענייני מין !

בתיה לנצט
שנינו אנשים שאינם מפחדים לבטא את דעותיהם. היו
מיקרים שהיו לנו דעות מנוגדות לחלוטין, אבל תמיד הצלחנו
לשמור על המיסגרת המשפחתית. במשך שמונה־עשרה
שנה חיינו יחד וגידלנו ילדה נורמלית ושקטה. זה שנפרדנו

* ^ נ י חו ש ב, ואני לא מבטא דעה מקורית, שאחד הפש־
\ £עי ם של החברה הקפיטליסטית הוא בשטח המין. אני
חושב שרוב האנשים בעולם חיים את חייהם כעבדים לכל
מיני מוסכמות על חשבון הפורקן המיני ואפשר לומר שהם;
הולכים לקבר כבעלי־מום כתוצאה מתיסכול מיני.
שיכנעו את הפועלים של החברה הקפיטליסטית שהעבודה
יותר חשובה מהמין, וכך הם הפכו עובדים מתוסכלים. בתקופה
הפרוידיסטית לימדו אותנו שכל ההישגים באמנות.
הם תוצאה של סובלימציה של היצרים המיניים. היום חושבים
להיפך, שחלק גדול מהעוני הרוחני של האנשים הוא:
תוצאה של אותה סובלימציה, אותו תיסכול של היצר המיני.
לכן, לפי דעתי, צריך למנות בארץ שר לענייני מין. צריך־
ללמד את הנוער את הקשר בין מין לאהבה, צריך לעשות.
את זה כבר בבית־הספר התיכון, אולי אפילו עם הדגמות.
ואם איזה יהודי כשר ובעל־מיצתת יבוא ויאמר: הרי האיש
הזה הוא פושע, מסית את הקהל לשקור את כל המוסכמות,
גורם לו לבזבז את כוחו בהשתוללות מינית, אז יש
לי תשובה על כך.
בוא איתי, רבי ומורי, לטיול קצר ברחובות תל־אביב! בוא.

ונספור כמה ספרים פורנוגרפיים מוכרים בכל קיוסק, ללא
הבחנה אם הלקוח הוא צדיק או מופרע. בוא, נספור כמה
סרטים קלוקלים בנושאים פורנוגרפיים ממלאים את בתי־הקולנוע
לילה לילה. בוא נסתכל על כל האונניזם הפומבי
הממלא את העיר, ואחר־כך אני אדרוש ממנו להגיד לי אם
הוא מעדיף את החיטוט הרציני בבעייה הזאת מאשר את
הרם הערכים המתרחש ברחוב.
האם זה פלא שהילדים מאבדים את דרך־הארץ בגיל צעיר
מאוד? בשעות הבוקר, כשהם יושבים בכיתות ללא כל הגנה,
מטיפים להם מוסר ובלילה אנחנו רצים לקבל את המנה
הקבועה של הפורנוגרפיה שלנו. מה אנחנו חושבים, שהילדים
שלנו מטומטמים? שהם לא תופסים אותנו בשק?
ולכן מה אומר האיש האינטליגנטי? הוא אומר: בואו
1שפר את האיכות של הפורנוגרפיה. במילים אחרות: אם
לא נפחד לעסוק בעובדות כמו שהן בחיים ואם החיים ה־
!מיניים שלנו ייהפכו נושא לחינוך מדעי, הדרך לפורנוגרפיה
!תפחת ואז נסתכל על החינוך המיני כדבר טבעי.
לדבר הזה יש הרבה השלכות. הדבר שאני מאמין בו יותר
מכל הוא החינוך. כל מוסד חברתי אחר, במוקדם או במאוחר,
מאכזב אותנו. הכסף הוא לא כסף, היופי לא יופי,
המין גם הוא נעלם. המשפחה מתפרקת, הילדים בזים להוריהם,
מה נשאר?
אלה שמאמינים בריבונו־של־עולם שדואג לכולם — מאושרים,
אבל מה נשאר לאפיקורסים? להם אין ברירה אחרת
אלא להאמין בכוחם לשפר את האדם על־ידי חינוך.

דפיציט שד סיפוק מיני
11 מישחקי״המין התמימים והחפים־מפשע שלי הת־
\ * ח ל תי בגיל שלוש־עשרה. זה היה מקובל. לא הייתי
יוצא מן הכלל. את חיי המין התחלתי מאוחר.
בפעם הראשונה שכבתי עם אשד, בגיל שמונה־עשרה, היא
היתד, מבוגרת ממני והיתד, מדריכה טובה. עד היום אני
מודה לה על כך.
בכל זאת אני מרגיש שאני בדפיציט עצום של סיפוק מיני.
מספרים על מלך אחד שהיה שוכב במיטה ומחכה לנשים,
ועל הווזיר שלו, שהיה רץ מההרמון לארמון ובחזרה ומביא
לו אותן. הווזיר מת עשרים שנה לפני המלך ועל זה אומרים
שלא השכיבה עם הנשים הורגת את בן־האדם אלא הריצה
אחריהן.
אני מצטער שהמוסכמות חייבו אותי לרוץ כל כך הרבה.
כי האנשים המצליחים בתעשייה ובמיסחר הם אלה שיש
להם חיי מין מלאים והם לא צריכים לרוץ אחרי המין.
לכן יש להם זמן לדברים אחרים.

מתלבשים ע 7אסי דיין
רומינה פאואר, בתה בת ה־ !6של
לינדד! כריסטיאן, מנוסה בשערוריות.
היא כבר הספיקה להצטלם צילומי־עירום,
לשגע את הרוזן הפולני בעל תסרוקת־החי־פושיות
סטאניסלאוס קדוסוכסקי דה־רולה,
ואפילו לשמוע מפי איצטגנין שהיא
תהיה יותר מפורסמת מנפוליון.
רק דבר אחד לא תפסה רומינה — או
נכון יותר אמה לינדה, המתכננת כל מסע
יחסי־הציבור של בתה: מיהו ומהו א סי

ופירסמה שורה של ראיונות עם בתה, בה
טוענת ממינה שהיא, בעצם, משתגעת אתרי
אסי.
עכשיו טס אסי ביום א׳ למינכן — כדי
להקליט בגרמניה את פס־הקול של הסרט.

לנערה הקטנה. גם אילו התעניין במישהי
אחרת מאשר באשתו אהרונה.
קחו, למשל, את לוח־הזמנים של אסי
לשבוע זה:
• יום א׳ — טיסה למינכן.
• יום ג׳ בצהד״ם — טיסה חזרה לישראל.
+יום
ד׳ בבוקר — נסיעה לנגב, לצילומי
חמישה ימים בסיני.
• יום ד׳ בלילה — נסיעה לתל־אביב לבכורת
הסרט הוא הלך בשדות.

דיין•

כשרומינה היתד, בישראל, לפני חודשיים,
כדי להשתתף עם אסי בהסרטת סרט הטלביזיה
התעודתי הגרמני קייץ בישראל, זיל-
זלה לינדה בצעיר השחרחר .״מיהו הבחור
הזה?״ שאלה פעם.
רק אחרי ששבה לאירופה, תפסה מיהו:
בנו של שר־הביטחון הפופולארי ביותר באיטליה
ובגרמניה. מייד שינתה את הקו,

א פי פיו ר
י הו די
ב>ןהע רו מו ת
כשיצחק שיל״ נכנס לאולם, נקרעו
עיניו לרווחה. הוא ראה שם אוסף של אנשים
שמנים וזקנים, כולם ערומים כביום
היוולדם. הוא לא האמין למראה עיניו, ובעוד
אין הוא מאמין, הוא הבחין באמצע האולם
בבחורה ערומה, כמו כל השאר, שו־כבת
על הריצפה ברגליים פשוקות ומחכה.
ועד שהוא הספיק לגשת אליה ולברר מה
העניינים, נכנם לחדר אדם לבוש מסיכה
שחורה וקרניים, והחל בועל את הבחורה

רוטינה פאואר ואסי דיין
לינדה קיוותה שהיא תוכל לנצל את הצעיר
להמשך מסע־ה!.ירסומת.
אבל זוהי תקוזת־שווא, כי אסי דיין עסוק
מדי, בענייניו הישראליים, כדי לשים לב

את תפקיד האפיפיור בסרט דמיוני של פו־לנסקי.
בתור האפיפיור הוא ראה את כל
האנשים הערומים הללו, ואת הבחורה הערומה,
שהיא ידידתו מיאה פארו, ואת השטן
הבועל אותה, ידידו ג׳ון קאסא־

בטץ.

יצחק •טילה
הערומה. ומה שקרה הלאה, ואיך יצחק שילה
הגיב על העניין, כל זה אפשר יהיה לראות
כשסרטו של רומן פולנסקי יוצג בפני
הקהל, אם הוא יוצג, כי לא בטוח שהצנזורה
תאשר אותו.
כל העניין התחיל כשיצחק שילה החליט
לנסוע להוליבוד להשתלמות. זה היה לפני
שנה. אשתו לקתה אז בהתמוטטות עצבים,
וכחודש לאחר מכן הוא עלה למטוס ונסע.
הוא מילא שם כל מיני תפקידים, וביניהם

בזמן הסרטת הסרט התפוצצו נשואיה של
מיאר, עם בעלה פראנק סינטרה, ויצחק
שילה יכול למסור על כך פרטים :״היא
ילדה מיסכנה ותמהונית. פראנק רצה שהיא
תעזוב את ההסרטה. הוא רצה שהיא תבוא
להופיע בסרט שלו, אבל היא סירבה. הוא
לא רצה שהיא תופיע ערומה, למרות זה
שהיתר, לה מחליפה לסצינה זאת. הוא התרגז
ועשה סצינות, ובסוף הם החליטו
להתגרש.״
מה שהוא יכול להעיר שאינו נכון זה כל
הרומנים שהמציאו עליה העיתונים .״לא היה
לה שום רומן עם לורנס ה א רווי ולא עם
אף אחד אחר. היא ילדה צנועה וטובה,
ומתעניינת רק בעבודה.״
חוץ מאשר אפיפיור הצליח יצחק שילה
להיות בהוליבוד גם תליין, בנקאי, מרגל,
זייפן־כספים ומנהל בית־ספר לריגול. די
הרבה לשנה אחת.
אבל הוליבוד לא התלהבה ממנו במיוחד,
והוא לא מתפלא על כך, גם הוא לא התלהב
ממנה .״הוליבוד זה כפר גדול על גלגלים,״
הוא מספר ,״לעומתה הארץ זה גן־
עדן לשחקנים. השחקנים שם יושבים כל
היום בבית ומחכים לטלפון מהסוכן שלהם.
הסוכנים הם כמו סרסורי־זונות, מוכרים
בלי הרף את הקליינטים שלהם, ואין פלא
שכולם חיים שם על גלולות כדי להירגע.״
עכשיו, בכל אופן, הוא חזר לארץ מול-

כ מע ט, כמעט

כל כמה חודשים מגיעים ארצה סיפורים על גירושיו של ג׳וקי ארקין. פעם מספרים
שהוא מצא רקדנית צעירה, פעם מספרים שהוא גילה שחקנית חדשה, פעם סתם בחורה
צעירה, אבל אחר־כך מתברר שהוא חזר אל אשתו בריא ושלם.
לכן אין שוס סיבה להאמין שעכשיו העניין רציני. אבל האמת היא שעכשיו זה כנראה
באמת רציני.
אחותו גליה, לעומת זאת, שגם היא ידועה במאורעות הגירושין או כמעט־גירושין שלה,
עמדה גם היא להתגרש. היה לה כבר מאהב, הכל היה מסודר, אבל ברגע האחרון היא
השלימה וחזרה אל בעלה.
אולי גם ג׳וקי.

• יום ה׳ בבוקר — נסיעה לנגב לצילומים.

יום ה׳ בלילה — עוד בכורה של הוא
הלך בשדות.
בקיצור, אסי רוכב על גל. הוא נשוי,
מאושר, מפורסם ומצליח.
עכשיו נחכה ליום ד׳ כדי לראות אם הוא
גם שוזר, משהו בתור שחקן, חוץ מזה שהוא
בנו של משה דיין.
דתו, והוא יפסיק עם כל המיקצועות הלא־מכובדים
שהיו לו, וימלא שוב תפקידי מלכים
וחלוצים.
בארץ הוא מצא את אשתו, אכיבה גור,
ואת הדירה שלהם בעין־הוד, ואת כל הוילונות
החדשים שהיא הכינה לכבודו. בחוץ־
לארץ היא ביקרה אותו שלושה וחצי חודשים,
ובמשך הזמן שנשארה כאן לבדה הוציאה
ספר שירים, שנקרא צליל נודד.
עכשיו הוא זזזר, הכל שב על מקומו בשלום׳
והיא לא תצטרך לכתוב יותר ספרי-
שירה.

ה א עז ה
הי א
מזוז ה
בשטח הגדול ביפו יש בית־כנסת אחד
ויחיד. ביום השבת לוקחים כל היהודים האדוקים
ויראי־השמים של השטח את הטלית
שלהם ואת הסידור והולכים להתפלל
לאלוהים בבית־הכנסת היחיד של המקום.
לא כולם יודעים שבית־הכנסת הזה היה
פעם בית־בושת. אבל האלוהים שבשמיים
בוודאי שמע על זר״
זה היה כשחיים דהאן עדיין לא פרש
לפנסיה, ושימש כמלך העולם התחתון בסניף
של השטח הגדול. הוא החזיק אז את
בית־הבושת והתפרנס ממנו בכבוד וברווחה.
ואז נכנס השד לתוכו, והוא החליט לחזור
בתשובה ולהיות אדם הגון. הוא זרק את
כל הזונות מבית־הזונות, ניקה את המקום,
מצא קונה ועמד למכור את הבית בארבעים
אלף לירות.
אבל זמן מועט לפני שהעיסקה בוצעה,
פנו אליו יהודים אדוקים אחדים וביקשו מ־
אנחנו מצליחים בגרמניה אומרים שבגרמניה כולם מצליחים. אומרים
שביחוד מצליחים שם היהודים, ובעיקר
הישראלים, ויותר מכל יהודיס־ישראלים שהם
גם שחקנים.
והיוצאת־טן־הכלל — ז׳אנט לוי — רק
מוכיחה את הכלל. היא הגיעה לגרמניה
בעקבות הבטחות מפתות וקוסמות של וולף
בראונר, אחיו של איל־הקולנוע הגרמני.
ההתחלה היתה מסחררת. היא השתתפה
בפסטיבל הסרטים בעדן סלון וזכתה שם
בתואר מלכת־הפסטיבל. שמעון עדן בחר
אותה בעצמו.
אחר כן, כיוון שהיה לה תואר של מלכת
הפסטיבל, הירשו לבעלה, הארווי שפי*
רא, לעבוד בתור מוכר־כרטיסים של המועדון,
כי אפילו מלכה צריכה גס לאכול.
משם עלה הבעל מעלה־מעלה, ועכשיו הוא
עובד במסעדת דראגסטור, השייכת לשותפו
של אחיו של בראונר, ארתור כראונר.
זה כוחם של קשרים.
גס ז׳אנס, לאחר תקופת שפל, החלה לעלות.
היא עבדה קצת בתור נערת־בר ב־מועדון־לילה
של יהודים. היא ערכה כמה
תצוגות־אופנה, ושימשה בכל מיני תפקידי
פירסומת, ולקראת פברואר היא חתמה, סוף
סוף, על חוזה. היא תמלא תפקיד במערבון
גרמני של בראונר.
מנו שיעשה משהו למען דתיי השטח, שחיים
במקום כזה מלא־חטא, ואפילו אין להם
בית־כנסת כדי לכפר בו על חטאיהם.
חיים דהאן היה מלך העולם התחתון, והוא
מבין הרבה בחטאים, אבל יש לו גם
נשמה צדקת. וכיוון שכבר ממילא הוא החליט
לחזור בתשובה, הוא קיבל רק שמונת
אלפים לירות, וכך הוקם בית־הכנסת היחיד
בשטח הגדול, והדברים הללו יישקלו לחוזר־בתשובה
בבוא היום.
אבל ח־ים דהאן לא סמך על המעשה האחד
והיחיד הזה, ועכשיו החליט להוסיף
עליו. לא מזמן פנו אליו נציגי העדה הספרדית
של יפו והסבירו לו שלספרדים של
המקום אין מכונית־מתים.
חיים דהאן התרגש מזה מאוד, ובימים
אלה הוא מחפש אוטו־מתים שחור, אותו
יתרום מייד לקהילה הספרדית, ואם זה ימצא
חן בעיני האלוהים
הטוב שבשמיים,
הוא מוכן
גם לנהוג באוטו הזה,
לפעמים, כשיהיה
לו זמן.
ואם זה באמת ימצא
חן בעיני אדוני,
אולי הוא ייעתר לו
בסוף ויתן ילד לאשתו.
חיים
דהאן הוא
גבר גדול, בן שלושים,
הוא שוקל כמאה
קילו, ומתנשא
לגובה של מטר שמונים
וחמש. יש לו
אגרופים חזקים ודהאן
ואשתו
שיניים טובות, והוא
מתגאה בזה בכל הזדמנות.
וכשתיפתח ביפו מסעדת־הדגים שלו,
יוכלו אנשים מכל הארץ לבוא לאכול את
הדגים שלו ולראות את גבורותיו.
בגיל עשרים ושבע הוא נשא לו לאשר,
את אסתר, הבחורה הפרסיה הנאה, שכל
בחורי השכונה היו משוגעים עליה. באסתר
לא היה כל מום, מלבד זה שהיא לא ידעה
מתי נולדה, משום שלא היתר, לה תעודת־לידה.
אבל זה לא נורא, גם חיים לא יודע
בדיוק מתי נולד, גם לו אין תעודת־לידה,
הוא רק זוכר שזה היה בערך לפני שלושים
שנה.
עכשיו השניים נשואים כבר שלוש וחצי
שנים והילדים עדיין לא באו.
״הכל לא חשוב,״ אומר דהאן ,״אני אוהב
אותה, היא עשתה ממני בן־אדם, ואשד, אצלי
זה כמו מזוזה, זה קדוש, אסור להחליף.״

ספרים
ם ק 1ר
מלכ ת
הקרךהק >ימת
?{ולס אחד (מאת יצחק זיו־אב; הוצאת
אל״ף; 270 עמ׳< גם בספרו התשיעי שמר
זיו־אב, העיתונאי והעסקן הוותיק• ,על רעננות
כתיבה וקלות סגנון ההופכות את
קריאת ספריו לתענוג.
בעולם אחד מדווח זיו־אב בן ה־ 60 על
מסעו, בשנה שעברה, לארצות המזרח הרחוק,
מתגלה שוב כבעל עין פקוחה (״מטרוניתא
מן המחלקה הראשונה, מסתירה
בברוקד רעשני את שנותיה הבורחות במהירות״)
וסקרנות בלתי מוגבלת.
פרעוש נושך סוס. עם סקרנות כשל
זאת של זיו־אב לא היה קשה לגלות כי
בסינגפור, עיר האריות (סינגה — אריה!
פור — עיר) ההשקעה המקובלת ביותר על
החברא קדישא לשמירת ההון החוזר שלה
היא בניית בתי־מגורים להשכרה וכי באוסטרליה
מעדיפים היהודים המקומיים להימנע
מבחירת מלכת־יופי, בוחרים במקום זה
במלכת־הקרן־הקיימת.
יותר מזרחה, בניו־זילנד, יש 49 מיליון
כבשים ושניים וחצי מיליון בני״אדם וייתכן
שזאת הסיבה לעובדה כי שר־התיירות בממשלת
ניו־זילנד הוא גם שר־ההגנה שלה.
ובטוקיו אפילו החל זיו־אב ללמוד את
האלפבי״ת היפאני, המסתכם, כידוע בכמה
אלפי ציורים. אבל כפי שזיו־אב מסביר זאת,
הרי בקצת מאמץ הלימוד לא כל כך קשה.
כי הרי זה די ברור שציור של שלוש
נשים יכול לסמן רק דבר אחד — רעש.
אבל מה זה כאשר מציירים פרעוש הנושך
סוס י
זאת היא הטרדה.

111

דחב׳יבתפי

\ ל הפ ת עו ת ל חידושים ל יתרונות נוספים
ו לסריגי ״דקי״.
ו ״דקו״ ״אל-כווץ״ -סריג צמר
אופנתי חדיש בשלל צבעים ודגמים
אותו תוכלי לכבס ולסחו ט מעתה
גם במכונת הכביסה שלך.
ל ״דקי״ ״אל־כיוץ״ -גם לגבר
האלגנטי המחפש אתה מיו חד
שבסוודר. סריגי ״דקו״ ״אל-כווץ׳׳
בשלל צבעים ודגמים חדישים
לנשים ולגברים.
ה חו רףחמיםונעים -בסריגי. דקו ־

תרגום עשן כ שפס
מסיפורי פרם החדשה (ליקט ותירגש
יעקב משיח ; הוצאת אל״ף ; 145 עמ׳)
כנראה שבספרות הפרסית קיימים עוד כמה
שמות מלבד זה של השייך חיאתודין עבדול
פתח עומר אבן איברהים אל־כייאם אל־חאק,
הידוע יותר בשמו המקוצר, עומר כייאם,
ובמרובעים שלו.
שמות כאלה הם של סייד מוחמד עלי
ג׳מאל זאדה בן ה־ ,72 הנחשב לאבי הספרות
הפרסית המודרנית או צאדק הדאיית המוכשר
שהתאבד בגיל 48 בפאריס או מיהן ברהאמי
בת ד,־.30
הסוד של התופי. כל אלה כותבים
בפרסית על אנשים פרסיים, תוך ציטוט
קללות פרסיות (כמו: אעלה את שפמן
בעשן ו אבתר אותך בחוד פגיוני !).
לסיפוריהם הקצרים, שהנבחרים בהם כונסו
בקובץ זה, אופי די פאסטורלי ונושאיהם
הם בעלים המכים את נשותיהם בשוטים
ואחר־כך עוזבים אותן לאנחות או גברתנים
מזדקנים המתאהבים בצעירות יפהפיות, אך
המגלים את סוד אהבתם אך ורק לתוכיים
שלהם.
אבל במידה שהספרות הפרסית מעניינת
בכלל, הרי זאת ספרות ככל ספרות אחרת,
רק ששם הכסף נקרא תומן (או קראן) ;
לנשים יש שמות פרטיים כמו זרין־כילה
(,ולגברים: גול־בבס וחוץ מתהראן ואצפהאן
(זה הכתיב הנכון) יש שם גם מקומות כמו
מאלויז־שהריאר, בהם אוכלים לארוחת ה־צהריים
זיזי (בשר עם תפוחי־אדמה ושעועית)
או תה־צ׳ין או עדס־פולו (מאכלי־אורז).

שירה

בשרב

שנים חרוכות (מאת יבי ; הוצאת
אוגדן ; 59 עמי) עוד ספר שירה אחד של
יבי, המשורר על הסרט הנע.
כרגיל אצלו, מוקדש גם קובץ שירים זה,
החמישי שלו, לנושאים רבים, בעיקר חיוביים.
כמו
השיר ליבגני יבטושנקו. למשל :
אלייך יבטושנקו ...זקוף קומתך, הרם קולך!
או השיר לחיים טופול: וליבך / ,סף
זמירות בייפעה מתנגדת.
וכמובן שלא חסרים גם שירי־אהבה :
אהבתי אותה /כמו צל בשרב.
• ראש אגף יחסי ייציבור הראשון של
משרד־־הבסחון וכיום מנכיל התאחדות האיכרים
העולם
הזה 1581

ריגי ד קו א ל ־ כווץ

הסברה בעעו

״אולפן גרג״ (בר־קמא)
פותח את הקורסים הבאים

> -קצרנות
לביית ו/או אנגלית

ב־ 27 בדצמבר בתל־אביב
קורם בוקר בשבוע־חנוכד,
(כל יום 3שעורים) —
בהנחה מיוחדת לתלמידים!

הגבר האמריקני צורך ־407
מכלל המחזור
בשוק התמרוקים

חנוכה
חג יפה!
הנציחו את שמחת החג על־ידי
צלומים צבעוניים שנעשו בעזרת
מכשיר־בזק.

ב־ 7בינואר בתל־אביב ובחיפה —
קורס ערב של חודש אחד
( x 2בשבוע שעתיים).
הצלחהמובטחת ! הרשמה :
ת״א: גורדון ,5טל 236209 .
חיפה: בית־ספר ״במעלה״.

הקרן את שקופיותין במכשיר־הקרנה
טיל על מסד טוב והגדל
שמחתך כפליים.
פתוח

צבעוני

מעולה!

13 חיפ הט^ חו 1ב הבח לורק נזב ר
פ לוי רהמע שי ת
החודש נפתחים קורסי ערב
9רדיו מעשי
קציני רדיו
ס טלביזיה מעשית
קרור-מזוג־אוויר
פרטים והרשמה :

על כך מסר דובר תעשית ״קינגם־
מן״ ,הפותחת כעת בסקר־שוק מקומי
כדי לבחון את תגובות הגבר
הישראלי למגמה חדשה זו בעולם
הגדול. בארצות־הברית כוללת המערכת
״התמרוקית״ של הגבר עד 30
מוצרים שונים — החל כמובן ממוצרי
גילוח, לפניו ואחריו, וכלה
ב תכשיר מיוחד לטיפוח השפם.
תכשירי ״קינגסמן״ לגבר, הנפוצים
זה מכבר בארץ, כוללים לא רק
את קצף הגילוח ללא מברשת, הפרי־אלקטריק
ומי הפנים לגילוח, אלא גם
מוצרים לטיפוח השער ולשמירה על
רעננות הגוף — לפריט האחרון,
״קולון סטיק״ ,נודעת חשיבות מיוהדת
בתנאי האקלים שלנו.
בשלב הפיתוח נמצא כעת תכשיר
חדש לגמרי — קרם נוזלי
( 6ד£ 0010£1ו1211־ 01ז 1013ג) --
המיועד לגברים שעור פניהם רגיש
במיוחד.

9—1בבוקר! 4—8אחה״צ
^ דינז טי־וני לז ה
פרט והדווונזה 9-1בבקר 4 * 8אח״הצ חיפה 1באר־שבע
ירושלים
תל־אביב אילת דוז• הנ ג ב 8 -1 0
( ת חנ המרכ זי ת )

ר ה׳ ההסתד רו ת 2 0
( פינ תרח׳ ש מ אי ) 1

ר ח׳ ביא לי ק 1 7
( פנ ת ד חי ה ר צל)

דח• חחסתד רו ת 74
( מול ה דו א ר)

רוו• רתמים 3
( משרד. נידח •)

בירלים ה ג דו לבישראללמק צו עו ת האל קטרוני ק ה

ן ך ־ ש וחם לבינסון אילון ־
במדינה חחסרה
ההבדל
ה ק טן

0 0היוט 011
סו סהטוס סו פ ר
-המפתח !לגילוח ה טו בביותר -

חינם—

עכ שיו, ב תו ספתל סניג׳ סופר תקבל
מחזיק מפתחות סופר — בקנותך 8סכיני
גילוח פרמה־ שרפ סופר, מפ לד ת אליחלד — ארוזי ם
בא ריזה מיו חד ת.

ה חז קאתספת חו ת׳ ך
במחזיק המפתחות
המיוחד של פרמה
שרפ סופר -המפתח
לגילוח קל, חלק וסוב

שמואל אדמוני, מלונאי תל-אביבי, צעיר
( ,)26 נסע לו לאיטו סביב חומות העיר
העתיקה בירושלים, וכאשר הגיע ליד שער־שכם,
החליט לחזור עם מכוניתו, לכיוון העיר
החדשה.
את זה הוא עשה בדרך פשוטה. הוא
הסתובב לאחור, בהניחו
כי התמרור
המסמן אין פנייה
שמאלה, אינו נוגע לו.
שוטר שעמד ב־קירבת
מקום סבר
אחרת, עצר את מכוניתו
ורשם לו
דו״ח על פנייה
שמאלה בניגוד לתמרור.
בכיוון
החץ. אדמוני
היה יכול לשלם
חמש־עשרה לירות
ולהיפטר מן
הבעייה. אבל הוא
החליט להמתין למשפט.
כצעד ראשון
הוא כתב למישט־רה,
הסביר כי קיים
תמרור מיוחד ונפרד
האוסר את הפנייה
לאחור, וזה לא
התמרור האוסר פנייה
שמאלה.
אסור אחורה כאשרהמישטרהלא הגיבה, לא התעצל
אדמוני, צילם סידרה של תמונות המראות
בבירור את התמרור אין פנייה לאחור
המצוי לרוב בכבישי תל־אביב.
הוא הביא תמונות אלו לשופט בבית-
המשפט לתעבורה בירושלים.
השופט הביט
בתמונות, בדק
בלוח־התמרורים האישי
שלו, ומצא כי
העבירה מתייחסת לתמרור
המראה שאין
פנייה בכיוון הי

וקיימים שלושה תמרורים
ניפרדים מסוג
זה — אין פנייה
ימינה, אין פנייה
שמאלה, ואין פנייה
לאחור.
כאשר גילה זאת
השופט, כעס על התובע,
על שהביא
את המשפט אליו מבלי
לבדוק תחיקה
ברשות־התמרורים מדוע
בתל־אביב קיים
תמרור מיוחד האו־סר
פנייה אחורה ו־א
סו רשמאלה
בירושלים לא.
י יי*
התובע הבטיח לעשות זאת. ועד אז כדאי
לזכור כי בירושלים יש הבדל בין פנייה
שמאלה לפנייה אחורה.

החי

לצל>למצלצל
הקלטות של ועידות, בר־מצוות, חתונות וכר׳ • העתקה מסרט לסרט
ומסרט לתקליטים (גם מהקלטות פרטיות) י התקנת מגבירי־קול לכל
גודל קהל מאזינים • השכרת רשמי־קול ושרות תיקונים • מגבירי טלפון
ומכשירי הקלטה מקצועיים מתוצרת ברנל.

רדיו דו ק טו ר /שרות להקלטה ישראלי
תל־אביב, רחוב אידלסון ,4טל 56433 .

• היהודי הנודד. בירושלים נדהמו
כמה מתושבי מאד,־שערים כאשר קיבלו
בדואר מאדצות־הברית את השבועון האנגלי
קול המיסיון, הנועד לכושים במיזרח־אפרי־קר״
נרגעו רק כאשר התברר כי סוכנות
ההפצה האמריקאית, השולחת להם דרך קבע
את השבועון האידישאי הדתי־קיצוני דמר
איד (היהודי) ,היא גם סוכנת של המיסיון,
ערבה באותו שבוע את היוצרות, שיגרה
לירושלים את החבילה המיועדת לאפריקה
ולאפריקה את החבילה המיועדת לירושלים.
• לוחמה פסיכולוגית. במעגן־מיכ־אל
נואשה מזכירות המשק מהשתתפות מלאה
באיספות החברים, יזמה לבסוף צעד
פסיכולוגי: היא צירפה תלושי־חינם להשתתפות
באסיפה לעלון השבועי המחולק לכל
החברים, לא התפלאה לראות במוצאי־השבת
את חדר־האוכל מלא לקראת האסיפה, כשחברי
המשק מנצלים את ההזדמנות שסופקה
להם, ליהנות מתלושי הזזינס שסופקו
להם על־ידי מזכירות הקיבוץ.

(המשך מעמוד )9
האיש הזה?״ זעק באותה ישיבה מומו
גיאנקאנה, משנודע לו מפי ממציא־הבשר
שבונאנו אינו מתכוון להופיע.
וממשלת הפשע קיבלה את החלטתה: להוציא
צוו־הריגה נגד מי שעתיד היה ליהפך
לראשה, בעתיד הקרוב.

חטיפה בחווילה יהודית

ך* * 14באוק טו ב ר 15164 נחטף בונאנו
ממיסעדה, על־ידי שני גברים מזויינים
באקדחים, שדחפו אותו לתוך מכונית.
הוא הוחזק ב״מעצר״ ,משך שישה שבועות,
בחווילה שבהרי הקטסקילס — השייכת
לבעל־הון יהודי. שם שיכנע השבוי את
שובייו שאין טעם לרצוח אותו.
הוא הבטיח להם, פשוט, להעביר לידיהם
את השילטון על כנופיותיו, ואת כל רכושו.
המאפיה צמאה־דמים — אך צמאה עוד
יותר לזהב. בדצמבר 1964 שוחרר בונאנו —
ונימלט מיד לאי האיטי הרחוק, מבלי לוותר
על נכסיו או שילטונו.
משם כבש את הממלכה על כנופיות
קאנדה. ובאמצעותן — את השילטון על
צמרת המאפיה כולה, בה הוא יושב עם
אויבו בנפש, מאגאדינו, עד היום הזה.

זרועות התמנון

ף כל עיר ועיר חולשת המאפיה על
,1ענפי־הפקה עיקריים ועל ענפי־מישנה
רבים, ביניהם:
• סחיטה — מבתי־עסק, הימורים, מי־רוצי־סוסים,
ואיגודים מיקצועיים.
• רצח — בשכר וכאמצעי־השתקה, שלא
לדבר על סילוקי חשבונות פנימיים.
• שוד — של בתי־עסק וחברות.
+שריפה — של בנקים ועסקים שונים,
על־מנת לגבות את הביטוח.
• זנות — רוב בתי־הבושת באמריקה
עומדים תחת פיקוח ישיר או עקיף של
המאפיה, בין אם יודעים זאת או לא בעלי־הבתים:
לפעמים, השוטר או הקצין ה־מישטרתי
הגובה שוחד, עושה זאת בשם

סחיטה-

המאפיה, או על־פי ״טיפי׳ שקיבל מאנשי
העניין שלנו.
עסקים חוקיים: ובעיקר חברות הובלה,
הפקה, ניהול וכוי, ככל ענף כלכלי
אפשרי. כאן עוזרים למאפיה אנשי־מאפיה
אחרים, הרוצחים, מכים וסוחטים את המתחרה
בעסקי חברי ״היד השחורה״.
9ניהול פינאנסי: זהו שירות ניפרד
בהחלט, העומד תחת פיקוחו של המיליונר
היהודי והציוני מאיר לאנסקי, שביקר לא
מכבר בארץ (ראה עמוד .)8לאנסקי אינו
חבר מוצהר במאפיה, אך מנהל את האימפריה
הכלכלית שלהבלדרים:
שירות סודי ובלתי־חוקי
להוצאת כספים מארצות־הברית (העולם הזה
579ו) המנוהל אף־הוא על־ידי אנשי לאיסקי.
שירות זה מבריח את כספי הגנגסטרים —
וגם כספיהם של אזרחים טובים של ארצות-
הברית, הרוצים לרמות את מס־ד,הכנסה
האמריקאי, ואשר משלמים למאפיה אחוז
מסויים, כדי שחבריה ישמשו להם בלדרים.

המגכ ״ ל ו רו צ חיו
לכנופייה פו עלת באיזור מוגדר.
^ אך כולן פועלות במיאמי ובלאס־ווגאס.
שם, הרווחים שמנים מכדי שמישהו יהיה
מוכן לוותר. ועל כן, כדי למנוע שפיכות־דמים,
עובדים כולם על ערי־ההימורים והקיים.
עושרן
האגדי הוא כזה, שכל הסחטנות
הזאת אינה מכלה אלא חלק קטן מהכנסותיהן
של ערים אלו.
בסך הכל יש כנראה רק 24״משפחות״
של המאפיה האמריקאית. גודלן שונה: אחדות
בנות 20 איש בסך הכל. כנופיות אח!,
רות
מונות כאלף חברים.

רצ ח ־ 11ו ת -שוד: משםבא הכ סף
שמונה הבוסים של הגדולות ביותר יושבים
בממשלת־הפשע. החשוב מכולם, כיום,
הוא בונאנו.
ראשי יתר המשפחות הם בבחינת סגני־שרים.
לכל סגן־שר או בום קטן — וגם לכל
בוס ראשי — מנכ״ל משלו. המנכ״ל
אחראי למישטרות — גדודי־הסער, או חו־ליות־הרצח.
לכל מישטרה קאפו משלה, ו־סולדאטי
— חיילים, באיטלקית — המבצעים
את המלאכה המזוהמת.
חברי־המאפיה הישישים היוצאים מן השורה
הופכים, לעת זיקנה, ליועצים הממלאים
תפקידי־עזר, משנתבקשים לעשות כך.
מאז 1957 ניסגרה רשימת חברי־המאפיה.
שוב אין מקבלים חברים, רשמית, אלא ב־מיקרים
יוצאים מן הכלל: הכנופייה פשוט
אינה רוצה להתחלק ברווחיה עם חברים צעירים
וטרדניים — והבוטים הכל־יכולים נימ־נעים
מלהכין לעצמם יורשים העלולים לדאוג
לכך שיירשו את כיסאותיהם שלהם,
תוך זמן קצר.
מצב עניינים זה מבטיח משבר, בעתיד
הקרוב. כי הבוסים של ממשלת־הפשע זקנים.

#או שהמאפיה תתפורר לאינסוף של
כנופיות איזוריות,
• או שנהיה עדים, בעתיד הלא־רחוק,
למלחמת־כנופיזת, נוסח שיקאגו של שנות
העשרים, כשפושעים חדשים קמים לחסל
את הזקנים העשירים.
אבל לעת עתה נמצאת אמריקה כולה —
וחלקים רבים של העולם התחתון בארצות
אחרות — בידי המאפיה.

הלב והגשמה ש? הפשע

ד למלחמת־העולם השנייה היה
2צריך כל חבר־מאפיה לבצע רציחה אחת

לפחות — לו רצה להתקבל לעניין שלנו.
אבל המלחמה הביאה למחסור בכוח־אדם,
והשיטות החדשות, כולל הרחבת עסקי המאפיה
למיסחר חוקי כביכול, גרמה למצב
בו ״אלפי פרצופים, במאפיה של היום, לא
שברו ראש או אפילו ביצה, מימיהם״ כפי
שהגדיר זאת אחד הוותיקים.
לעומת זאת, ממלאים חברי־המאפיה תפ־קידי־פשע
מוצלחים רבים. גם המהוגנים שבהם
נותנים, לפחות, גב לפשעי־עמיתיהם.
גיבוי פסבדו־חוקי זה — ״הסידור״ —
הוא ליבה ונשמתה של אימפרית הפשע. בלעדיו
אין למאפיה קיום.
הסידור כשמו כן הוא: סידור בין הגנגסטרים
לבין אנשי־המפתח במנגנון כל עיירה,
כל עיר, כל מדינה: מפקחי משטרה, בעלי-
שררה ניבחרים וממונים, אנשי־עסק בכירים,
אילי־הון, ראטי איגודים מיקצועיים.
המאפיה של ניו־אורלינם, למשל, הקציבה
שיבער, מיליון לירות ישראליות למטרה אחת
ויחידה: שיחרורו של ראש איגוד הסווארים
הפושע־למחצה, ג׳ימי הופה, מעונש־מאסר
שהוטל עליו.
קארלוס מארצ׳לו, החולש על המאפיה
בניו־אורלינס, עשה כמיטב יכולתו — אך
כיוון שר,אפ. בי. איי. התלבש במיוחד על
הופה, לא הצליח :
הסוכנים הפדראלים קלטו, לעומת זאת,
שיחות בקשר לניסיונות־השיחוד. ואחד מ־
,אנשי המאפיה אף הלשין לשילטונות.
כיום הופה נימצא במאסר — וזהו אחד
הכישלונות המועטים של המאפיה באמריקה.
שניגרם, אולי, בשל כך שמארצ׳לו היה
יותר מעוניין לקבל את שיבעת המיליונים,
מאשר לסכן את מעמדו ואת קשריו הטובים
עם השילטונות המקומיים והפדראליים.
כולל, יש אומרים, חלק מאנשי ה־אפ.בי-.
איי. עצמו.

אגב: גם התובע הכללי של העיר, ג׳ים
גאריסון, שטוען כי הנשיא קנדי נרצת ע״י
כנופיית מאורגנת, נאשם כי הוא שומר על
קשרים עם המאפיה.

ירק רב־עלים

אתמידהיתה המאפיה כנופיית־
/פושעים בינלאומית.
לפני אלף שנה, ב־ ,1070 כבשו זרים
ממוצא נורמאנדי את האי סיציליה, בדרום
איטליה. הם הביאו למקום את ״תורת
האבירות״ ,שקבעה משך מאות בשנים את
גורלה של אירופה הפיאודלית.
האיכרים הסיציליאנים, הידועים בשל
פיקחותם, עוז־רוחם, התושיה שלהם —
ואכזריותם — תירגמו את חוקת־הכבוד של
האבירים לחוקת־הכבוד של איכרים ובני־כפרים.
כעבור
מאתיים־שלוש מאוח שנה קמו המאפיות
הראשונות.
היו אלה מיסגרות שמטרתן להגן על
כבוד היחיד והמישטר, ולמנוע מכנופיות
״פראיות״ לחלוש על השטח.
כאשר הצרפתים כבשו את איטליה, לפני
160 שנה, הפכו מיסגרות אלו — לאירגון־
מרי פאטריוטי.
אגב: השם קחה נוסטרה — העניין שלנו
— בא מן השם הקדום של המאפיה: קום״
קר״ או קוסקה נוסטרה.
קוסקה הוא הכינוי המקומי לארטישוק —
הירק בעל העלים המרובים, שכשאתה מקלף
אותם, אתה מגיע למרכז עשיר, טעים ומוגן
היטב.
עד היום הזה חולשת המאפיה על האי
סיציליה — ולא ממשלת איטליה הצפונית׳
בה רואים הסיציליאנים ״ממשלת זרים״.
מוסוליני, שהמיט שואה על איטליה, נלחם
לפחות במאפיה. אלא שמלחמה זו עצמה

היחד, מלחמה הרת־אסון בשבילו:
משך מלחמת־העולם הסתייעו שירותי־הריגול
האמריקאיים במאפיה כדי להבריח
אנשים לאיטליה הפאשיסטית או לגייס חומר
מודיעין. המאפיה, שנרדפה על־ידי מוסוליני,
לא רק שהתעשרה מזה אלא גם נילחמה
באוייב המשותף — מישטרו של מוסוליני.
כך שכאשר האמריקאים נחתו בסיציליה,
ב־ ,1944 הם מיהרו להחזיר לדון קאלו ויזיני,
ראש המאפיה, את שלטונו הקודם.

כית־אכות לפושעים

אז ועד היום גדלה והתחזקה מחדש
1* 1המאפיה האיטלקית, שהיא גוף נפרד לגמרי
וטהור בהרבה מן המאפיה האמריקאית.
אם כי גם באיטליה הופכת המאפיה, בשנים
האחרונות, לסתם אימפריה של פשעים
ופושעים, בסיציליה היא מוסיפה להיות גוף
המגן על האיכרים, חורץ דין־שלמה, והעיקר
— מייצג את השאיפות המקומיות.
קשריה עם המאפיה האמריקאית קיימים,
אך רופפים במיקצת. אנשי היד השחורה
האמריקאית שולחים כסף למולדת הישנה,
לאיטליה. והאיטלקים והסיציליאנים משמשים
בלדרים ומבריחי־סמים, שלב חשוב בנתיב־הסם
העובר מן המזרח־התיכון לארצות־הברית.
איטליה
וסיציליה הם גם בית־האבות של
המאפיה האמריקאית — לשם חוזרים אלה
מאנשי־המאפיה האמריקאית שהגיעו לגיל
שיבה.
כלומר — המועטים שמגיעים לגיל מופלג
כזה מבלי לחטוף צרור של מיקלע או רסיס
של פצצת־שעון.
לאו דווקא מידי נציגי־החוק חסרי־האונים.
מידיהם של השותפים שלהם, לפשע ולעסקים
גם יחד.

שרותיו חמונראים שד תסאניב מיואש
שתחליט ופתוח בחיים חדשים בגרמניה

ז׳ולייאט
ללא נ״רות־שהות —
זהו סיפור עצוב מאוד.
אם כי יש אנשים — בעיקר בעולם־דידנד
דומים של הבארים המפוקפקים יותר בתל־אביב
— הרואים בו סיפור־הצלחה.
זהו סיפורו האישי של סאמי מארקוביץ׳/
מלצר ומוזג במועדון צברה, שהחליט יום
בהיר אחד לפתוח לעצמו שפניה.
בלע״ז — מועדון־פלייבוי ישראלי.
הוא מדד זנבות קצרים על עכוזן של כמה
וכמה נערות ישראליות, עשה חובות, ופתח
מועדון — במקום בו שוכן כעת הדיסקוטק
של מאנדי. אלא שהעסק לא הצליח.
עד שיום אחד לקח את עצמו בידיים, השאיר
אלפים רבים של חובות — ונסע לו לגרמניה.
לפתוח בחיים חדשים.
״אימפאלה״ מוחרמת. החיים החדשים
של מאמי מארקוביץ׳ בברלין דמו נורא
לחייו הישנים בארץ.
הוא פתח באר שהתיימר להיות ״סניף של
המועדון הישראלי המפואר״ ,ונשא אותו
שם: צברה.
״חיש מהר הפך צברה למקום־מיפגש של
זונות גרמניות.״ סיפר השבוע ישראלי
יורד שחזר מגרמניה .״הדבר לא היה כל־כך
לרוחו של סאמי — כי זה לא עזר לדיוקן
הציבורי שהוא רצה לבנות.
״אלא שסאמי היד. מיואש. הוא ידע שעליו
לעשות משהו או שצברה־ברלין ילך
בדרכו של הפלייבוי התל־אביבי.
״על כן עשה הלוואות על חשבון הבארון.
וקנה שני דברים: כרטיס הלוך ושוב לחיפה
— ומכונית שברולט אינזפאלה.
״המטרד, המוצהרת, :להביא מישראל
אמניות אמיתיות׳.״
ואכן, בבוקר קייץ 1967 אחד הגיע סאמי

מארקוביץ׳ לתל־אביב — כדי לגייס ישראליות
לגרמניה.
אלא שכאן ציפתה לו הפתעה בצורת
בעלי־חוב נירגזים. אחד מהם החרים את
המכונית של סאמי על חשבון החוב שלו.
גרמני לא־משלם. את מטרתו העיקרית

ניה ללא כסף וללא מישרה, ואפילו ללא
ניירות־שהות.
״בלית ברירה, עברה הישראלית לגור עם
גרמני אחד,״ סיפר השבוע היורד־החוזר,
״והרתה לו. הרופאים קבעו כי חייה בסכנה
— והיא נאלצה לעבור ניתוח. החבר הגר
סאמי
ושפנפנה
— ללא הכסף

קולט (באפודה כהה) וידידה גרמניה
— ללא מישרה —
מני שלה לא שילם — והיא נשארה חייבת
בכל: זאת הצליח סאמי לבצע.
הוא חיפש — ומצא — ישראליות המוכ 800 מארק עבור הטיפול והאישפוז.״
יורדת כפועל. ובנתיים כבר היה סאמי
נות לרדת ולעבוד איתו, בברלין.
הרחק — בפרנקפורט.
אחת מאלו היתר, דיסקוהנת לשעבר, ז׳ול־גרמה
לעזיבתו חקירה אשר משטרת ברייאט,
המוכרת היטב לתל־אביבים שנהגו
לין החלה עורכת נגדו.
לבקר בבאר הקטן שה־נו.
בפרנקפורט הכיר סאמי ישראלית ממוצא
את דולייאט הביא סאמי למועדון אימפ
תימני, הנשואה לגרמני. האשד, שיכנעה את
•ריאל הברלינאי — שהחזיק מעמד שבועות
בעלה להשקיע במועדון־קלפים — בניהולו
ספורים בלבד. ז׳ולייאט מצאה עצמה בגרמ

סאמי מארקוביץ׳ ,היורד מישראל.
עכשיו נזכר סאמי בז׳ולייאט, והוא הזעיק
אותה לפרנקפורט, יחד עם החבר שלה ועוד
נערה אחת.
סאמי הבטיח, כרגיל, יותר ממה שמסוגל
היה לקיים: משהגיעו השלושה לפרנקפורט,
התברר שבאו לשווא.
השלושה שבו לברלין .״שם יכלה ז׳וליי־אט
לקבל דירה,״ סיפר היורד־החוזר.
״ועל כן גם עשתה זאת — והפכה מאמן
ישראלי ליורדת בפועל.״
צלקת משסעת. אלא שז׳ולייאט לא
היתד, היצוא הישראלי היחיד שסאמי לקח
עימו בביקור הקייץ שלו. הוא גם ייצא לגרמניה
שתי מארחות־באר מוכרות.
אחת מהן היא קולט, חיפאית שעבדה פעם
במועדון תל־אביבי. והשניה היא רחל, המכונה
בתל־אביב אל־קאפונה, בשל הצלקת
המשסעת את פניה.
ועם הצוות הזה. סאמי טוען שהוא מצליח
בברלין.
ואם הסיום טוב, הכל טוב, אפילו בברלין.

א יש ל ך 2.95ל״י
יש לךכלמה
שדרו ש כד שזו\
ת ח תוני הזי\ז*
הח מודים ש ב עול
יהיו של ך.

לראשונה בארץ.
חדישים. מתאימים לכל גוף. מ -־ 1007 הלנקה סגורע׳,
סריגת זיגזג מרהיבה-תמיד לבן
בשילוב עם ירוק, או אדום. או שחור או כחול

(המשך מעמוד )9

״סגן־השר הוא שנתן את ההנח יות.
לא עשיתי שום דכר כלי ידיעתו״.

החיוניות
של ידידות זו, בין רפאל לבין
רוזנבאום, לא נעלמה ברגע שרפאל חדל
מלהיות סגן־שר. כי הוא נשאר עדיין איש
חשוב מאוד בפוליטיקה הישראלית. הוא
אפילו מתגאה, כי היה אחד הגורמים החשובים
בכינון ממשלת הליכוד הלאומי.

הידיד מפר חומר?
ן יי* יתה תקופה, שראש המפד״ל, השר
( ל חיים משה שפירא, הסתייג מטיבור רו־זנבאום.
לא מצאו חן בעיניו הקשרים ההדוקים
בינו לבין רפאל. אבל ההסתייגות
נמוגה, כאשר קיבל שפירא הזמנה לבקר
בשווייץ ״כאורח הקהילות היהודיות״.
ההזמנה נשלחה אליו אחרי שנפצע מרסיסי
הרימון שהושלך לכנסת. למעשה, היה המארח
טיבור רוזנבאום. מאז הפכו היחסים
בין השניים תקינים יותר.
עם קשרים כל־כך טובים, אין פלא ש־מעשיו
של טיבור רוזנבאום באמריקה או
^ באפריקה לא עוררו שום הד שלילי בישראל.
אחרי פירסום הכתבה בלייף, למשל, בא
לביקור קצר בארץ. הוא רצה לדעת אם
נכון שאחד מידידיו־לשעבר, שהסתכסך עימו,
מסר חומר לנציג לייף שביקר במיוחד בישראל.
טיבור,
שהתארח אז במלון דן, נרגע כאשר
בא לבקרו שם שר־האוצר, פינחס ספיר.
הוא הבין, שפירסומי לייף אינם צריכים
להדאיג אותו, במה שנוגע למעמדו בישראל
— כשם שהתפתחויות קודמות לא פגעו
במעמדו כאן.

מיקרה לדוגמה: במשך תקופה
ארוכה לא יכול היה רוזנבאום
להיכנס לארצות-הכרית, מכיוון ש־כית־משפט
כניו־יורק הוציא נגדו
צו-הכאה, כדי לכרר את עסקיו של
כנק מפויים שם, אשד רוזנכאוס
עמד כראשו. הוא נאלץ לנהל את
עיפקותיו האמריקאיות מעכר ל-
גכול, כקנדה. מנהל הכנק בניו־יורק
היה ישראלי מפורסם: צכי
הרמן, שקודם לכן כיהן כנציג הסוכנות
כהנהלת צי״ם. הרמן, שהעכיר
את משפחתו לניו-יורק, לא
הספיק להסתדר. כגלל פרשה זו
נאלץ להפסיק את עכודתוכאמצע,
ולעזוכ את ארצות-הכרית.

במרחב
אלג׳י רי ה

הר מ טכ״ל המורד הידיעות שהגיעו מן החוף השני של הים
התיכון עניינו במיוחד את ראש המטה הכללי
של אלג׳יריה. הקולונל טאהר זוביירי
עקב אחרי המרד של כמה יחידות של הצבא
היווני, בראשות המלך קונסטאנטין, נגד ממי
שלת־הקצינים באתונה. כאשר הגיעו, תוך 24
שעות, הידיעות על כישלון המרד ובריחת
המלך לרומא, החליט זוביירי :״אצלנו זה
יהיה אחרת!״ ונתן את ההוראה ליחידות־השריון
לעלות על אלג׳יר הבירה, כדי למגר
את ממשלת הוארי בומדיין.
אך מרידה זו ניגמרה אף היא בכישלון —
אם כי כוחות הממשלה נאלצו לנהל קרבות
קשים לפני שהצליחו להכניע את המורדים.
•טלטון הטכנוקרטים. טענתו של
הרמטכ״ל המורד היתר, פשוטה :״בומדיין
מתעלם מזכויות־השלטון של המיפלגה.
במקום הנהגה סוציאליסטית, הקיף את עצמו
בטכנוקראטים המבטיחים לו שלטון־יחיד
דיקטטורי״.
במיוחד האשים את בומדיין בכך, כי
סירב לכנס את מועצת ההפיכה, שהוקמה
למחרת סילוקו של הנשיא הקודם, אחמד
בן־בלה, ביוני .1965 והלא מועצה זו, כך
הבטיח בומדיין, תהיה ערובה לכינון הנהגה
קולקטיבית, כנגד השלטון האישי של בן־
בלה.
לבומדיין היתד, סיבה טובה למנוע את
כינוס המועצה: רוב חבריה תמך דווקא
בזוביירי, נגד בומדיין. רוב זה, המורכב
מוותיקי המחתרת של הפל״ן וממנהיגי האיגודים
מקצועיים, טען כי בומדיין בגד
בעקרונות המהפכה ופנה בהדרגה ימינה.
נגד ההרפתקה הישראלית. הסימן
הראשון, כי מתקרב משבר, ניתן ב־ 1בנובמבר
האחרון. בניגוד למקובל, לא הופיע
הרמטכ״ל על במת־ההצדעה של מיצעד יום

כעלי העיתון הופתעו. הם ידעו,
כי כתנאי אותה עיסקה, לא היה
שום הגיון כלכלי כהצעת הרכישה.
לכן הכינו, כי מאחורי ההצעה
יכלה לעמוד רק השאיפה להשתלטות
על העיתון -כגורם ציכורי.
הם דחו את ההצעה כאדיכות.

אבל אם הנסיון בביתן זה נבלם — אין
להניח שהוא לא יתחדש בכיוון אחר. כי כך
טבעו של סוג זה של כסף: הוא אינו מסתפק
בעיסקות מיטחריות פשוטות. הוא חייב
לחדור גם לשטחים בלתי־עסקיים לחלוטין:
שטחים פוליטיים, שטחים מפלגתיים, שטחים
ציבוריים.
זאת המשמעות החשובה ביותר של עסקי
טיבור רוזנבאום, והבנק שלו, בישראל.

העולם הזה 1581

19 בפברו א ר — 20במרס

עכשיו — קפוץ. אם תקבל את האחריות ל־עיסקה,
או למישרה, או לשותפות — היא
תהיה שלן. אל תבנה עוד על ידידיך. את,
בת־דגים, תפסיקי להיות שקולה וחולמנית.
עכשיו אין פנאי לחשוב, צריך לפעול —
או לפחות לשכנע אותו כי יפעל תחתיין.
אם כך תנהגי, את צפוייה להרפתקה רומאנטית
מסעירה, המתחילה בליל־שבת זה.

העצמאות של אלג׳יריה. הוא העדיף להישאר
במחנה השריון בבלידה.
מאז התפתח הסיכסוך במהירות, כש־זוביירי
מעלה נגד הנשיא האשמות חדשות.
אחת מהן היתה: ממדיין, הקנאי הדתי,
מקפיא את התקדמות החברה האלג׳ירית,
שואף להצעידה לכיוון החברה הערבית
השמרנית במקום החברה הצרפתית המתקדמת.
הוא
גם טען, כי בומדיין מבזבז את כוחותיה
של אלג׳יריה על הרפתקות זרות, כמו
המלחמה בישראל, במקום לרכזם לפתרון
בעיותיה הכלכליות והחברתיות הממאירות
של ארצו.
אותה טענה עצמה הועלתה מפי בומדיין
עצמו כאשר הדיח בשעתו את בן־בלה.
אולם לזוביירי לא היה אותו מזל שהיד,
לבומדיין, וההתקוממות שלו ניכשלה. אבל
אפשר היה לנבא בוודאות, השבוע, כי
במוקדם או במאוחר תבוא התקוממות חדשה
נגד ממדיין.
* משמאל, בביקור בקאהיר. לידו: גנראל
עלי עאמר, מפקד הפיקוד הערבי המשותף.

מ ז1

22 באוגוסט — 22 בספטמבר
אם חשבת ששבוע אחד יכול לעבור בשקט
— טעית. גם עכשיו נכונו לך הסערות הקטנות,
והמבוכות שכל־כך שנואות עליך.
את, בת־בתולה, עשוייה להיכנס למצב בו
תתביישי מאוד. דעי מראש שעלייך להחזיק
פאסון. אתה, בן־בתולה, דאג לה ונהג בה
יפה. היא שבירה יותר מכפי שנידמה לך.
כל הבתוליים עלולים לזכות בפרס השבוע.

מאזנ״ס ==£

23 בספטמבר — 22 באוקטובר
שתיים מתוך שלוש הבעיות שהעסיקו
אותך בשבוע שעבר ללא מוצא, יבואו•
השבוע על פיתרונן. דע לך, כי איך שלא
יפול הפור — זוהי התחלה של דרך
חשובה וחיובית. ככל שתיבנה פחות על
הזולת ולא תשלה עצמך, כן ייטב לך.
ענייני״האהבה יהיו שקטים במיקצת, אך
אל תבהלי, הוא עדיין אוהב אותך!

תאומים 3 3
21ב מ אי — 20 ביוני
ניצחת בקרב, אבל עדיין לא ניצחת במלחמה
כולה. על כן היה זהיר, ואל תתן להצלחה
לסחרר את ראשן. מאידן, תן לאחרים
לחשוב שאתה בטוח בעצמן עד הסוף.
אס אתה נמצא בתפקידי־שררה, כרגע, אל
תגזים בכוחך, והיה טאקטי. גם הזולת הוא
בן־אדס. מסע קצר ביום ו׳ מסמל הרצת־הצלחתך
האמיתית, שתבוא בשבועות הבאים.

להתאושש מן הצרות יכול רק אדם חזק —
והכוח שלן עיוני יותר מכפי שהוא מעשי.
על כן שחה עם הזרם ותן לזמן לעשות את
שלו. זהו שבוע של משבר, אבל משבר
שקט, בלי טראגדיות. האושר שנכון לך יעלה
ויגבר בשבועות הבאים, אבל כרגע מעיבות
הדאגות הזעומות והטרדות על התקווה
המתקרבת ובאה. עליך רק לקדוזיק מעמד.

מורד אל־זוכיירי*

העצב פג, בהדרגה, ואתה חייב להתפנות ל־תיכנון
מעשי של הבניין שעמדת להקים מחדש,
על הריסות־העבר. החובות יעיקו עליך
וייתכן שלא תמצא פיתרון המניח את הדעת,
בשעה זו, לענייניך הפיננסיים. כוח־הרצון
שלך נמצא בשפל. ואת, בת־שור —
אל תתני לגבר לדובב אותך, השבוע. את
עשוייה לגלות לו יותר מדי לכן — היזהרי!

״אצלנו זה יהיה אחרת!״

1( 1111־1

שוו

**עמד זה התבסס והלך, ככל שהכסף
של הבנק הבינלאומי לאשראי השתלט
על עסקים חדשים. כל חדירה חדשה היתד,
מלווה בתוספת כבוד. רכישת אתא, למשל,
זיכתה את רוזנבאום, בעקיפין, בחברות ב־מועצת־המנהלים
של הבנק לפיתוח התעשייה.
עיסקותיו עם עובד בן־עמי בבנק קופת־עם
ובחברת אשדוד, קירבו אותו, בעקיפין, ל־מוקד־ההשפעה
העצום ששמו מעריב.
אבל זה לא הספיק לו. כשם שבעלות־

21ב אפריל — 20ב מ אי

כעלי העיתון הופתעו

והוא החל מנהל משא־ומתן על קניית סניפי
בנק הולאנד יוניון, כדי להיות בעל־הבית
היחידי עליהם; כן התעניין בחדירה ישירה
לאחד העיתונים החשובים ביותר בארץ.
בעלי העיתון ניהלו משא־ומתן שיגרתי,
הקשור בהרחבת הציוד, עם נציגיו של רוזג־באום
בארץ. ואז העלה אהד הנציגים את
ההצעה :״אולי, במקום לתת הלוזאה, נרכוש
חלק מן העיתון?״

אבל, כאמור, כל זה לא העיב על מעמדו
של רוזנבאום בישראל.

חלקי ת על בנ ק קופ ת־ ע ס לא סיפק ה או תו,

פגישה עם גבר מעניין ביום ה׳ עשוייה להביא
למסע קצר ומרתק בסוף השבוע. הזה־רי.
הוא לא מתכוון ברצינות. אבל הוא
קוסם כל־כך! קח את עצמך בידיים. אתה
לא יכול להמשיך להגות, כל החיים, בדברים
שברומו של עולם. לפעמים צריך לעסוק גם
בעניינים חומריים יבשים. פגישה מיקרית
עם העבר הרחוק תגרום לך דיכאון קל.

העניינים הכספיים שהטרידו אותך יבואו
אל קיצם, עם קבלת איגרת רישמית ו/או
מכתב פרטי בהחלט. שותפות שנהרסה
קמה לתחייה, בין אם בעסקים או ב־חיי־אישות.
האריות האוהבים להתייחד
עם העבר יבזבזו, עם זאת, זמן על געגו-
עים. יום ה׳ — זהירות מפני חיידקים
ומחלות קלות. ולא לעשן יותר מדי !

עקע בס-
22ב או ק טו ב ר — 22 בנובמבר
לא הייתי רוצה לבשר לן שיברון־לב,
בת־עקרב, אבל אם שוב תחמיצי את הגבר
שתפגשי ביום ה׳ — מגיע לן. ואל
תהססי בעניינים עיסקיים: הבוס מציע
לן הצעה קוסמת בהחלט. אתה, בן-
עקרב, אל תריב לשווא עם חבריך. לא זו
בלבד שתזדקק להם: גם הם נזקקים
לן, ועליך לשאת בכל האחריות לדבר.

1 1 1 01110

23 בנובמבר — 20 בדצמבר

חשבת שכך יהיה ואומנם היה: תקבל את
הפרס, או החוזה, או ההסכמה להם ציפית.
זהו שבוע של הודייה, של חדוות־חיים ואף
של תוכניות לעתיד לבוא. אהבתך החדשה
תלך ותפרח באין מפריע. רק התחלת השבוע,
יום ד׳ ליתר דיוק, עשוייה להיות
מסוכנת במיקצת. בן־קשת — היזהר ממכוניות
ובעיקר, לא תאמין, מנשים מבוגרות.

נוי @
21 בדצמבר — 19 בינו א ר

חוליים מדומים, מזעקות נפשיות ואוז־לת-יד
סרים מפני התקרבות השנה האזרחית
החדשה. מצב־רוחן ישתפר, כו-
שר-החלטתן יתקשח. אתה, בן־סרטנים,
עשוי למצוא את בת-זוגן לחיים. רק שלא
תדע על כן אלא הרבה יותר מאוחר.
את, סרטנית שכמותך, לא חייבת לח שוב
שתקלה קטנה היא אסון שלם.

את לא יודעת להחליט בין הנוחיות לבין החושניות
הטבעית שלן. כנראה שתבחרי בנוחיות
— אבל תצטערי על כן. את יכולה
לנסות למצוא פשרה — אבל דעי שתשלמי
מחיר יקר. גם הוא לא אידיוט. בן־גדי: קח
אותה בידיים. היא רוצה את זה. ועשה איתה
את כל החשבונות. יום ה׳ — עיסקה חשובה.
יום ג׳ הבא — מסע־עסקים בלתי־צפוי.