גליון 1763 מתאריך 16 ביוני 1971

הרא שון בשב ^ שעבר, כאשר דננו בישיבת המערכת.
בשערי הגליון הקודם, העלה יוסי שנון״ הגרפיקאי של המערכת
האחראי גם על צורתם הגראפית של שערי העולם, הזה, רעיון
לתוספת חיים לשער.
נושא השער עליו דובר (השער הקדמי) היה עלייתם של ראשי
סינדיקאט הפשע האמריקאי לישראל. מביוזן שאת מרבית שטח
השער עמדו לתפוס אותיות, הציע יוסי לגוון את השער באמצעות
אלמנטים גראפיים של זכוכית נקובת כדורים. ההצעה התקבלה.
נותרה רק בעיה אחת:
מאין משיגים זכוכית
;נקובת כדורים, כדי שאפשר
יהיה לצלמה ולהרכיב
את הצילום השקוף
על גבי האותיות׳,
כך ששער העתון יראה
מנוקב כדורים (ראה
תמונה).
הפתרון נמצא במהרה.
לא מצאנו אומנם זכוכית
נקובת כדורים, אבל
בחנויות לאביזרי
מכוניות ניתן להשיג
:כיום ׳מדבקות עם ציור
של נקב כדור בזכוכית.
מי שרוצה להיראות מעניין,
יכול להדביק מדבקה
כזו על שימשת
־שער נלי!ל 1762־ והדיון המופץ
מכוניתו ולהתחזות כמי
שניצל ממירדף של המאפיה,
לפחות. יוסי השתמש במדבקות אלה לציור השער.
אילו היה ממחין רק שעות מספר, היה מוצא פתרון אוטנטי
יותר. שכן ביום השני בערב, בשבוע שעבר, כבר היו מרבית
חלונות משרדי המערכת נקובי חורים, שנראו לא רק כמטרות
למימחיח אקדחים, אלא כמטרות של מיטווח מרגמות.
שיכניס קומה
משרדי המערכת• ברחוב קרליבך 12 בתל־אביב,
אחת מתחת למשרדי ההתאחדות לכדורגל. כאשר מאות תושבי
שכונת התקוה ואוהדי קבוצת הכדורגל בני־יהודה, הסתערו באותו
יום על משרדי ההתאחדות לכדורגל, שם עמדו להכריע בגורל מטר הקבוצה בליגה הלאומית, הטיחו המפגינים חמומי־המוח
של אבנים לעבר חלונות משרדי ההתאחדות. רוב האבנים לא הגיעו
עד לקומות הרביעית והחמישית, ניפצו את חלונות משרדי המערכת,
השוכנים בקומה השלישית.
אילו הקדימו המפגינים את הפגנתם ביום אחד, יתכן שהיינו
מודים להם על פיצוץ החלונות. סימני השמשות המנופצות על
השער, היו נראים אז אולי אוטנטיים •ותר.

* תשונות בא חוו שר ש1ת״ם

ו צו ־

שיזו ף

סקת

מו ת א מי םלכל עו ר
לעור שמן ורגיל — סקול נוזלי
במיכל ספריי, בבקבוק, או קרם
בשפופרת.
לעור יבש — קצף סקול במיכל
ספריי.
לעור רגיש— סקול נוזלי בבקבוק
פלסטי.
השתזפי הקיץ בעזרת מוצרי סקול
׳המעולים.
הסוכן׳ בישראל: בלמו* בע״נז
המפיצים — חב׳ נורית בטי׳מ.

כ דיו קלפ ני שנתיים, ביוני ,1969 הגיש ח״כ אגודת ישראל,
מנחם פרוש, תביעה על הוצאת־דיבה נגד עורכי העולם הזה. פרוש
התבסס על צילום פוטומונטאז׳ — בו ני־אה בחברת הדוגמנית
העירומה אן טוכמאייר, שפורסם במיסגרת רשימה סאטירית —
לשם דרישת פיצויים בסך 240 אלף ל״י ״?העולם הזה.
לפני שהחל בירור תביעתו של פרוש, הגיש עורך־רדין אמנון
זכרוני לבית־המשפט המחוזי בתל־אביב, בפניו עמדה להתברר
התביעה, שאלון שהכיל 248 שאלות, עליהם התבקש מנחם פרוש
להשיב.
מינהג הצגת השאלות הוא מינהג מקובל במשפטי ד־בה, ומטרתו
לקצר את הבירורים המשפטיים, על מנת שעם פתיחת לדיון המשפטי
תצטייר תמונה ברורה יותר ׳של התובע הטוען כי שמו הטוב
נפגע.
בעקבות הצגת אותו שאלון, הושגה פשרה בין פיוש לעורכי
העולם הזה, שקיבלה תוקף של פסק־דין. פרוש ביטל את תביעה־ואילו
העולם הזה תרם תרומה למוסד צדקה, כאות שפידסים הפו־טומונטאז׳
לא נועד לפגוע בכבודו של מנהיג אגודת־ישראל.
כתוצאה מפשרה זו לא חוייב פרוש להשיב על 248 השאלות
שהופנו אליו אז. השבוע, באיחור של שנתיים בדיוק, לשיב פרוש
בפומבי על חלק מאותן שאלות.
היו אלה השאלות דלהלן :
• האם הינך אחד מבעלי המניות של החברה מרכז התפוצות.— מלון המרכז בע׳׳ם?

• האם נכין הוא כי על שותפיך נמנה אדם בשם סטאשר?
• האם איוו נמנה על שותפיך, האם מיכר לך סטאשר הנ״ל?
• האם ידוע לך כי סטאשר הנ״ל עסק בארצות־הברית בהי־מורים?

האם ידוע לך כי סטאשר הנ״ל מבוקש על ידי ממשלת
ארצות־הברית וחשוד בביצוע. עבירות?
• האם ביקרת אי־פעם בלאס־ואגאס באר-צות־הברית?
9האם נכון הוא בי התרמת שם מהמרים?
• האם ידוע לך כי לאס־ואגאס נחשבת כעיר הפריצות וההימורים?

האם נכון הוא כי קיבלת תרומות בבתי־הימור־ם?
על כל השאלות הללי השיב-השבוע, ח״כ׳פרוש בחייב, כאשר,
הודה כי התרים ׳ מהמרים בלאס־ואגאם למוסדות אגודת־ישראל, וכי
.״מהמרים אלד״הם גשביקשנ׳ 5מנד
לפעול לך,שגת אזרחות. ישראלית׳
לג׳ו ו,,ויק״ -:ס׳טאשד, יד ׳ימינו
של מאיר לאנסקי, ומיי שהפך
לשותפו של הה״כ הדתי במלון
המרכז בירושלים.

;׳.העולם הזו• 1765

מ011י 11א]\11

מיני־ תור

איטליה, שוויץ, צרפת, אנגליה

וין דס
וימי 0 8
חוזוניס לאיוופה

21 יום 2115 ,ל״י $250 +
המראה .4.8 :

סופיסטיקייט
1׳£׳׳1 0 \.ד 18מ? 3 0

א. איטליה, שוויץ, גרמניה,
הולנד, בלגיה, אנגליה, צרפת
28 יום 1895 ,ל״י $385 +
המראה 25.6 :

ב. איטליה, אוסטריה, שוויץ,
לוקסמבורג, בלגיה, אנגליה,
צרפת
27 יום 1895 ,ל״י $380 +
המראה .4.7 :

ג. איטליה, שוויץ, לוקסמבורג,
הולנד, בלגיה, אנגליה, צרפת,
אוסטריה
23 יום 1995 ,ל״י $295 +
המראה .9.7 :

איטליה, שוויץ, אנגליה, צרפת, א .״אנגלית לבגרות״

טיולי הצעירים 30 יום

בלגיה, הולנד

א. יוון, איטליה, שוויץ, אנגליה,
צרפת

28 יום 2065 ,ל״י $410 +
המראות .30.7 ; 2.7 :

מעוף הציפור
איטליה, שוויץ, אנגליה, צרפת,
בלגיה, הולנד
22 יום 2070 ,ל״י $250 +
המראות .30.7 ; 23.7 ; 16.7 :

ץ}ז01י11ץ^111

מיני־ תור

שוויץ, איטליה, צרפת, אנגליה,
21 יום 2155 ,ל״י $250 +
המראות .13.8 ; 9.7 :

בחגים לאירופה
איטליה, שוויץ, צרפת, אנגליה

ד. איטליה, שוויץ, גרמניה,
הולנד, בלגיה, אנגליה, צרפת
28 יום 1895 ,ל״י $385 +
המראה .16.7 :

24 יום 1925 ,ל״י $250 +
המראה .19.9 :

סופיסטיקייט

ה. איטליה, אוסטריה, שוויץ,
לוקסמבורג, הולנד, בלגיה,
אנגליה, צרפת
31 יום 1995 ,ל״י $395 +
המראה .18.7 :

ו. איטליה, אוסטריה, שוויץ
17 יום 1795 ,ל״י $215 +
המראה .1.8 :

ז. איטליה, שוויץ, גרמניה,
הולנד, בלגיה, אנגליה, צרפת,
אוסטריה
23 יום 1995 ,ל״י $295 +
המראה .30.7 :

ח. איטליה, שוויץ, לוקסמבורג,
הולנד, בלגיה, אנגליה, צרפת
26 יום 1850 ,ל״י $345 +
המראה .1.8 :

שוויץ, איטליה, צרפת, בלגיה,
הולנד, אנגליה
28 יום 2100 ,ל״י $410 +
המראות .13.8 ; 16.7 :

אירופה המערבית ואיי יוון
המופלאים
א. יוון (כולל שייט באיים),
איטליה, שוויץ, צרפת,
אנגליה
24 יום
המראות .8.8 ; 25.7 ; 11.7 :

ב. יוון (כולל שייט באיים),
אנגליה, צרפת, שוויץ,
איטליה
24 יום
המראות 15.8 ; 1.8 ; 18.7 :

אנגליה, צרפת, שוויץ, איטליה
21 יום 2845 ,ל״י כולל $250
המראות .6.8 ; 9.7 :

36 יום שהייה בבריטון, איכסון
אצל משפחות (חצי פנסיון)
לגילאי 19—16
1895ל״י $250 +
המראה .18.7 :

ב. יוון, איטליה, שוויץ, אנגליה,
צרפת (לסטודנטים מן המנין במוס

.״טייל ולמד״
¥ס ט׳1׳3

^טסיד

תוכנית א׳:
37 יום איכסון בבריטון אצל
משפחות (חצי פנסיון) ,סיור
בבנלוקס, צרפת ואנגליה
לגילאי 16 עד 18
1990ל״י $250 +
המראה .18.7 :

1965ל״י ; $250 +

המראה .21.7 :

ג. בי״ס קיץ קל אסי
ט^ 881 טט
ט 0 0ט ט 3א 1£ו ^ 1ט3
35 יום בבי״ס קיץ פנימיה :
״כרמל קולג׳״ ליד אוקספורד —
סיורים באמסטרדם, לונדון ופריס
לגילאי 14 עד ,17 כלכלה מלאה

המראה .21.7 :

ד .״בי״ס קיץ אנגלי״
א 13ט 0א ט

1££ 3011001.׳ 0ו 1ט8
30 יום בבי״ס קיץ פנימיה ״כרמל
קולג׳״ ליד אוקספורד — לגילאי
13 עד ,16 כלכלה מלאה

ט. איטליה, שוויץ, צרפת,
אנגליה, הולנד
23 יום 2095 ,ל״י $270 +
המראה .6.8 :

22 יום 1995 ,ל״י $250 +
המראה .18.7 :

1825ל״י ; $220 +

ל ס טו דנ טי ם
וצעירים אקאדמ אי ם
(גיל )28—18
״אירופה לאניני הטעם״
28 יום — 7ארצות — במטוס —
איטליה, שוויץ, לוקסמבורג,
הולנד, בלגיה, צרפת ואנגליה
1630ל״י ; $245 +

המראה .4.8 :

* הטיולים העוברים מסגרת הקצבה של $250 מיועדים לבעלי חשבונות במטבע זר או בעלי הקצבות מ ט״ ח מיוחדים בלבד.
** כל המחירים של הטיולים המודרכים כוללים: מס נסיעות (בתוקף ליום ,)15.4.71 סיורים ואכסון בבתי מלון בהתאם לתכנית
(קבוצות מינימום 15 נוסעים).
*״י תוספת 2על המחירים דלעיל עקב שינויים בשערי המטבע באירופה.
כל הטיולים מופעלים על־ידי מארגני טיולים מנוסים. בענין פרטים מלאים ופרוספקט,
פנה אל סוכן הנסיעות שלך או למשרדי אוליטפיק :
תל־אביב — סמטת בית השואבה ,6טל7 611401 בן־יהודה ,77 טל 239857 ,239854 :.
חיפה — דרך העצמאות ,62 טל ; 69035:.ירושלים — דרך יפו ,33 בית יואל, טל.22338 :.

פרחי צבר לצעירים
א. איטליה, שוויץ, אנגליה,
הולנד וצרפת
24 יום
1960ל״י ; $250 +המראה .11.7 :

ב. שוויץ, איטליה, צרפת, אנגליה,
24 יום
1940ל״י ! $250 +המראה .18.7 :

ג. איטליה, שוויץ, אנגליה,
הולנד, צרפת
25 יום
1935ל״י ; $250 +המראה .4.8 :

ד. שוויץ, איטליה, צרפת, אנגליה
23 יום
1940ל״י ; $250 +

המראה .11.8

המראה .25.7 :

אטט 0133א א 0ט
איטליה, אוסטריה, שוויץ,
לוקסמבורג, הולנד, צרפת

דות ההשכלה הגבוהים)
1695ל״י ; $250 +המראה 4.8 :
(התחבורה בין יוון לאיטליה באניה)

(לגילאי 17 עד )30

תוכנית ב׳:
35 יום שהייה בבריטון, אצל
משפחות (חצי פנסיון) ,סיור
בהולנד, צרפת ואנגליה
לגילאי 16 עד 18

1965ל״י $250 +

1895ל״י $250 +
המראות 28.7 ; 16.7 :
(התחבורה ביו יוון לאיטליה באניה)

השנה המפגש ביוון
16 יום לרווקים ורווקות מגיל
28 פלוס
1858ל״י (כולל 190 המראה .23.7 :

טיסות קבוצתיות ליוון
997ל״י ,$36.60 +כולל טיסה,
מס נסיעות ו 10-ימי שהייה
במלון.
* מינימום 15 נוסעים.

מכתבים
רק בישראל קיימים ״פנתרים לבנים״ בזי
קורת גג בכלל!

₪מכיפת
היתושים

ן ^^0ס!3| 0196ס1
האם בשנת היובל ה־ 50 לרמת־גן לא
יימצא סוף־סוף פיתרון למגיפת היתושים
ברמת־גן?
קורא, רמת־גן

8תנועות שחרור
ומדיניות אפרטהייד
ממשלת־ישראל תורמת כסף לתנועות השחרור
באפריקה. תנועות שפועלות בלי־הרף
נגד ממשלה ידידותית לנו — דרום
אפריקה. למרות מדיניות האפרטהייד, הרי
אין מדינה בעולם כולו, בה מזדהים כל
תושבי המדינה עם מדינת־ישראל. בין אם
אלו הם ה״חסאסים״ — הבורים או ת־
״ינקיס״ — האנגלים.
מוטב לדעתי שאת התרומות הללו תפנה
הממשלה לפיתוח שכונות עוני, שיכונים לזוגות
צעירים ועוד אלפי מטרות צודקות
אחרות. הלא בין כה וכה באו״ם יצביעו
הללו נגדנו ויש לכך תקדימים.

(119(109 999191 סו
99(910191100 ודש
|׳991111909911(׳911(99999(9
סרטי הקלטה של אגפא על סלילים ובתוך קסטות:
מיטב התוצרת האירופית.
היי פידליטי. נקיים מרעש.
מאריבי־נגן ומאריכי־ימים.
להשיג בחנויות הכל־בו הגדולות ובחנויות המובחרות לחשמל ותקליטים
מפיצים בלעדיים: ש.גטר (צרב׳ צילום) בע־מ. אבן גב׳רול 73ת־א טל 221148 .

8תחרות הצילומים
מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.
הכותרת שלי היא: הזמן עושה את שלו.

מארבעה כורמים
בהליכת ״דודי לקראת כלה,״ הווה אומר
לקראת תופעת הפנתרים הישראלים אשר
הגעתנו בשעה טובה לאחר התמהמהות
ארוכה בדרך התבשלותה, הייתי מבכר לראותם
מסבים דעתם ומרצם פחות לכדורגל
ויותר למעמדם הנחות לכל הדעות
במדינתם. ידעו נא וישננו את המשודאה
האלגברית הבאה בארבעה גורמים:
עבודה +מעמד +כוח = +פרנסה.
עבודה +מעמד — כוח 2פרנסה.
עבודה — מעמד — כוח = לפרנסה.
בהיעדר חוקה בישראל:
א. כוח או גיבוי של כוח מזכה במלוא
הפרנסה.
ב. המעמד האישי — מוכר ברבים או
אלמוני — עוזר לאזרח ״ראוי״ אבל
לא מהווה גורם מכריע בענין הפרנסה.
ג. העבודה לכשעצמה לא קובעת במאומה
ולא חשובה כלל בממלכת ״העבודה״
בישראל, לא מורידה ולא מעלה בפירנוסו
ובהערכתו של אזרח או תת־אזרח באשר
הוא.
תל-אביב

פנתר = מונח חדש, במדעי החברה
הישראלית ושם נרדף לביטויים ״כנר בלי

עם אגפא נם זה מצמח!

תמונת השבוע
מעניין אם מישהו מקוראיכם ימצא כותרת
יותר מוצלחת.

מתי חלילי,

משמר־העמק

• הקורא מתי חלילי ממשמר העמק זו נה
בפרס המדור בסך — 10ל״י. קוראים
מוזמנים לשלוח כותרות נוספות לתמונה.
מתי אתה נחמד?
נסר, לענות על שאלות אלו. לאחר שגמרת
לענות, השווה עם התשובות שלמטה.
. 1האם אתה ספרדי.
.2האם מנת חלקך מדי יום היא דוחק,
סבל ועוני?
.3האם זה מפריע לך?
.4האם אתה קם להלחם נגד׳ מצב זה?
אם ענית לא על כל השאלות: אתה
נחמד.
אם ענית על הלק מהשאלות בהן ועל
חלקן בלאו: אתה מתחיל לגלות סימנים של
טיפוס ל א כל־כך נחמד.
אם ענית על כל השאלות כן: אתה בכלל
לא נחמד.

יעקב טימברג,
לוין
גג״ ו״יהודי נודד במולדת״ ראה מכתבי
(העולם הזה .)1747

ארם טרף,

חולו!

רעננח

,, 1פגתרים״
״שחורים״ ו״לככים״

להטיב 3ו־דנוי 1דגדזנ זו בדזו ״ ו ד !

אני לא חדש בארץ סמרטוטוקרטית זו.
בכל זאת זועזעתי קשות כשקראתי איך
התנגדו רוב חברי הכנסת ״הנחמדים,״ להצעת
אבנרי לבטל את חוק דיכוי ההומואים.
ברור
לי שהסיבה העיקרית לכך היא
נקמה אישית באבנרי, הנובעת משינאד,
ומקינאה.

מיטוואה

יוסף רוט,

בזי 11 ריבו ה

יעקב לוין,
ן 9כקמה אישית,
שכאה וקנאה

הרצליה

״הזואולוגים״ עדיין לא מצאו סוג
״פנתר״ ( 8ם ת ) 06״מין ( 60165ק ) 8״לבן״
או ״שחור״! ״אם״ בכל זאת יגלו המוסמכים
לכך על קיומו של ״פנתר שחור״
(פתמע^נא 3.ע 1;116מ מ?) אז אני בלי־ספק
״פנתן לבן״ ( 2נ8. ^ 11ע 1116ם מ?)!
גם הגיל בלתי מוגבל כי איננו עוד צעיר!
(לדאבוני כמובן!).

תל-אביב

8דונמה
ש?י?ית
בקשר לכתבתכם ״מלחמה פרטית״ במדור
משטרה — (העולם 1זזה ;) 1761 התנהגותו
של פקד ברודו אינה מפתיעה אותי.
כשוטר לשעבר הכרתי את פקד בדודו בתפקידו
כמפקד תחנת חולון כמעט מיום
היווסדה עד שהוחלף לפני כשנה ע״י פקד־
(כיום רב־פקד) יפתח. אזכרו כדוגמה שלילית
של קצין במשטרת־ישראל מפני שגילה
(המשך בעמוד )6

העולם הזר 1763

גדסום דיר יעקבסיז

יימיי

קפה נמס עלית

£ייטי׳00:?.ן טהיי

מכתבים
(המשך מעמוד )4

יחס של זילזול כלפי שוטריו, קיללם, גיד־פם
ללא־סיבה לכך.
כמו כן, פקד ברודו גרם להתפטרותם של
כמד, מהשוטרים, בעת שכוח־אדם היה בלאו
הכי, מצומצם ביותר — עקב התנהגותו הבלתי
הולמת את מעמדו הציבורי.
בקוראי על פרשת האחים זומור, אוכל
לציין שלדאבוני פקד ברודו לא השתנה במאומה
וקורבנות נוספים נופלים בחכתו.

שוטר לשעבר,
9פעמיים

ברוטדם
גם אתה ברוטוס.

( ,)20985 תל־אביב

אדי מלכד!,

ירושלים

• זהו תוכן המברק שהגיע למערכת
העולם הזה, אחרי
פירנזום הכתבה בו־

דאה בבקבוק מולו־טוב
(העולם הזה
,)1761 על ׳מעללי
הלהטוטים של המלכה.
התפלאתי והזרע־

טתי מזה עשרים ומשהו שנד, בחיסול מעצבי
המדיניות הישראלית, הגיעה כנראה העי
1להעניק אותו טיפול לאמני וסופרי ישראל•
אם להאמין להנדון ״חלטורה״ (העולם
הזה 758ו) ,הרי שכל אמני ישראל (פרט לעיניו
המנוח) הם אפסים מנופחים, כמוהם
כעסקני המפלגות בישראל.
אפסים הם: עמיחי, זק, אביון, רבי-
קוביץ, כרמי, ויזלטור, מרים בת־יוכבו,
שלונסקי, פן, רטוש, רוקח, ש• שלום.
אפסים ה : 0הזז, מגד, אלוני, א .ב.
יהושע, עמום עוז, יזהר, עליזה כהנא־כר-
מון, רחל איתן, פנחס שדה, קינן, תמוז
ואורכו.
אפסים הם: תומרקין, דנציגר, אגם,
לביא, בתיה אפולו, ארדון וברגנר.
אפסים הם: פאול בן־חיים, יוסף טל,
נועם שריף, מרדכי סתר וקמינסקי.
בקצרה, עולם של אפסים. לא נותר לנו
כי אם להתנחם בעובדי, שעולם זה איכשהו
הצליח להצמיח לנו ענק רוחני ומדיני
כמו אורי אבנרי. אכן, לא פסו נסים מקרב
הארץ!

נ. כר״אור,

תל־אביב

$הקורא בר־אור לא הבין את המאמר.
אורי אבנרי לא טען שהנ״ל הס חסרי כשי
דון — אלא להיפן. שכשרונם מתבזבז.

9סגן התובע,
ההוד! והמוסר

ג׳01ף וויו ואנקואמבסיפילם
מציגי

חון7

בכח 71־

£ש 501011116

הסרט השובר
את שיא׳ הקופות
באירופה

השבוע נן ן1]11ע-(11א,1נ

זעתי למקרא הכתבה
בעיתונכם בנוגע
לאדי מלכה ממנהיגי
הפנתרים השחורים.
האם גם
אתם רואים לנכון
טנ צ ד
להצטרף למגמה של
עיתוני המימסד להציג
את הפנתרים השחורים באור שלילי?
הגם אתה ברוטוס?
ואם כבר החלטתם כך — גם באמצעים
לא בחלתם. בכתבה הועלו שתי נקודות עק־ריות
להשמצת האיש — האחת עסוקיו
של אדי מלכה בפראפסכולוגיה והיפנוזה,
והשניה — מנהגיו הגסטרונומיים(העובדה
שהנ״ל אכל ארוחה במסעדתדולפין שהיא
מסעדה יקרה),
בקשר לראשונה — מה הקשר בין תחביבו,
או פרנסתו לבין האידאולוגיה שלו?
במה סותר העיסוק בפראפסיכולוגיה את
המלחמה הצודקת לחיסול הסער העדתי
בישראל? !
ובנקודה השנייה, חמורה עוד יותר, זווית
הראייה שלכם האומרת שדבר שלילי הוא
שמנהיג של מקופחים ועניים יאכל במסעדה
יקרה.
האם האידאל של הפנתרים הוא העוני,
ולכן אדי מלכה צריך להיות עני? הרי העוני
הוא הסיבה למאבקם של הפנתרים!
את העוני הם רוצים לבער!

אילנה טנצר,

הזדעזעתי כשקראתי בגיליונכם כתבה
משונה בה מספרת איזו ספחת של העולם
התחתון אודות סגן התובע המחוזי מר
יצחק קרפ (העולם הזה .)1760 לדעתי יש
גבול לדימיון חולה של אשד, מסוג זה.
הכרתי את יצחק קרפ במסיבה שנערכה
אצל נעמי אוחזה בחיפה, לשם הגעתי עם
מספר מורות. במסיבה זו נכחו אנשים בתפקידים
דומים לזר, של מר קרפ (אנשי
משטרה ופרקליטות) ודווקא מר קרפ היד,
האדם שהתנהג בשיא העדינות והאלגיטיות
לעומת יתר הקולגות שלו שפרקו כל עול.
מר קרפ הינו אדם עדין נפש, בעל שאר־רוח
ואינו מסוגל לבצע מעשים כאלו שמייחסים
לו בעיתונכם מפיה של אותה
בחורה.
חבל שדווקא מר קרפ התמים משמש כשעיר
לעזאזל ואילו חבריו יושבים שלווים
ושאננים במשרותיהם ו״שומרים על החוק
והמוסר.״

שושנה ליפשיץ,

ירושלים
9שיא הטעויות
שמחתי לקרוא בעיתונכם את הרשימה
על להקת הג׳ז שלי (העולם הזה ,) 1762 אך

ירושלים
מלכה מזי?
אדם כמו אוי מלכה, רק מזיק לעניין
הצודק של הפנתרים השחורים.
לא על־ידי ״דם נשפך״ ייפתרו בעיותיהם
של אותם פנתרים הסובלים מקיפוח.

יעקב בן־אביגדור
9 :מטפס על
גל פופולרי

ירושלים

אחרי שנכשל בהצגת עצמו כאדם בעל
כוחות עליונים, מנסה מנהיג אחד מפלגי
הפנתרים השחורים, אדי מלכה, לטפס על
גל פופולרי אחר.
ולא מפני שהוא מקופח, חם וחלילה
(אדם שמרשה לעצמו לאכול במסעדות פאר,
אינו מקופח) ,אלא כדי שיוכל לקרוא את
שמו בעיתונים.
תמורת זאת, מוכן האיש הנ״ל, לגרום לכך
שרבים וטובים יסתייגו ממאבקם הצודק
של המקופחים האמיתיים.

משה בדאון,
9עולם של אפפים
(או :״העולם המאופס״)

להקת ״שיא גל״ כפעולה
ברצוני לתקן טעות שנפלה בדפוס: שם
הלהבה הוא שיא־גל ולא שי־גל כפי ש־פירסמתם•

ליאורה
חכמי,

תל־אביב

חיפה

לאחר שמר אורי אבנרי עוסק באופן שי־

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תמר
גדת לסכתכיחם.
העולם הזה 1763

ר 0כ*0ו.10ו\ *010x4 *01*0 •3/כ¥א*3ד

העולם הזו! 1763

במדינה העם הסכנה שבשלום

דוד;8

ליזה

הופ עברנו!
מעצבי התספורת דוד וליזה עוברים
היום למשכנם החדש ברחוב פרישמן.

היו אלה סימניה של ההתפרקות הגדולה
בעקבות המתיחות המלחמתית הממושכת.
ה״אני״ הקיבוצי של אזרחי ישראל הדחיק
במשך ארבע שנים את כל הבעיות החברתיות׳
הכלכליות והסביבתיות. הפסקה האש
שיחררה שסתום שמנע עד כה את התפרצויות
הלחצים הפנימיים.
לעיני האזרחים הנדהמים נחשפו תופעות,
שקיומן היה כאילו בלתי אפשר• בישראל:
התפרעויות על יקע עדתי; פער מעמדי וחברתי;
אכזריות בהתנהגות המשטרה; שחיתות
בכדורגל; פשע מאורגן, מקומי ומיובא;
שביתות על חשבון האזרחים; שחיתות
ליגאלית בצמרת; סמים משכרים בבוהמה
ובחברה הגבוהה.
היו אלה תופעות שכל מדינה מודרנית
חיה עימן ונאלצת להתמודד עימן. אלא שאותן
בעיות, הטבעיות לגבי כל חברה, וש־הודחקו
בחברה הישראלית בשל עדיפותה
של בעיית הביטחון, נראו עתה לאזרחים
רבים בישראל כהתדרדרות חברתית המבשרת
את סופה של החברה הנבחרת הישראלית.

רקע זה החלו להישמע יותר ויותר
קולות בנוסח. :זוהי הסכנה שבשמם!״ .רק
מלחמה תלכד את העם שוב!״ ״זה לא
יכול היה לקרות אם האש בתעלה היתה
נמשכת!״
היה זה הלך־רוח מסוכן הרבה יותר מ־סכנתן
של כל התופעות שאת קיומן הוא
נועד לחסל.

יחסי חוץ

סלון דוד וליזה,
רח׳ פרישמן ,38 תל־אביב, טל 249470 .

סלון דוד וליזה,
לה־גרדיה ,21 יד־אליהו, טל.36837 .

מ> הקדים
את מי 7

הרעיון שצץ בשבועות האחרונים בחוגים
בישראל, לפיו צריכה להיות התשובה להסכם
המצרי־סובייטי, ברית ידידות דומה בין
ישראל לארצות־הברית, שימש השבוע נושא
לדיונים רבים. שר התיקשורת, שמעון פרם,
אפילו העלה את הרעיון בישיבת הממשלה,
זכה שם לתגובות צוננות למדי.
היה זה דווקא נציג המפלגה הקומוניסטית
הישראלית, ח״כ משה סנה, שהעלה בויכוח
טיעון, שאיש לא שם ליבו אליו עד כה.
טען סנה :״הרעיון אינו חדש ...למעשה
כבר קיימת ברית כזאת. זהו הסכם בין ממשלת
ישראל ובין ממשלת ארצות־הברית
לעזרה הדדית בענייני הגנה.״
תהליךשלנסיגה. ההסכם אותו הזכיר
סנה, מבוסם על יסוד חוק העזרה ההדדית
בענייני הגנה, של ארצות־הברית.
הוא נעשה בצורת ״חילופי איגרות המהוות
הסכם.״ חילופי איגרות אלה נעשו בין שתי
הממשלות ביולי ,1952 אולם תוכנן נשאר

לדוד וליזה

ברכות מקרב לב,
עז 5500ג \1 5ו \0ו\

ברכת רעול
ח ״כ משה סנה
חברה חולח

לפתיחת הסלון החדש של ספרי
מלכות המ>ם

בגדר סוד כמוס במשך תשע שנים .,עד שפורסם
ברשומות במאי . 1961 למעשה, פירוש
הידבר, כי ההסכם הישראלי אמריקאי,
הקדים בכ־ 20 שנה את ההסכם המצרי-
סובייטי.
לפי הסכם זה הוכרזה ישראל כ״כשרה
(המשך בעמוד ) 17
העולם הזה 1763

אנשים

מאיר לאנס?! ,מחל?
מתנות לנכי צה״ל
ן מאז בואו לישראל לפני

כעשרה חודשים, מוצף מאיר
לנ פ קי, הבום של סינדיקאט
הפשע בארצות־הברית, בבקשות
לתרומות, נדבות ומענקים. לד
סקי, שהונו נאמד בין 100ל־
300 מיליון דולאר, אינו מקמץ
בנדבות. אולם הוא דואג לבקש
קבלה עבור כל תרומה שהוא
נותן, כנראה כדי להוכיח
בבוא השעה כמה נדיב־לב הוא
לאזרחי מדינת־ישראל ומוסדותיה.
אולם עבור תרומה אחת
שלו לא ביקש לנסקי קבלה.
היה זה זמן קצר אחרי שסמל
צה״ל יאיר דורי, קטוע הרגל,
הוחזר מהשבי במצריים.
הוא הזדמן עם מלוויו למלון
דן בתל־אביב, שם סעדו אותה
שעה, ליד שולחן אחה לנסקי,
ג׳ו (״דוק״) סטאשר, מי שהיה
אחד מעוזריו של לנסקי
בסינדיקאט הפשע, וישראל
דנוך, פקח בעירית תל-אביב
ולשעבר כדורגלן בשמשון• לד
סקי, שסופר לו על דורי, הזמינו
לשולחנו. בתום הארוחה
עשה לנסקי סימן בחמש אצבעות
לדנוך. דנוך החמיץ את
הרמז, העביר ללנסקי 50ל״י.
על פני לנסקי התפשטה הבעת
כעס, והוא הראה לדנוך בעשר
תנועות־יד רצופות חמש אצב
מאיר
צעד הפגנתי ויצאה מן
האולם. באותו רגע קם גם
ח״כ מק״י ד״ר משה פנה,
ניגש אל גולדה, לחץ את ידה
— והשניים בילו יחד את זמן
נאומו של וילנר במיזנון.
באותו ויכוח ד,ישווה
יזהר הררי את ברית סא-
דאת—פודגורני לסיפור הבא: כשנכנסו
הטנקים הסובייטים לפראג,
שאל חייל רוסי עובר־אורח
צ׳כי :״האם אתה רואה
בי אח או ידיד?״ השיב הצ׳כי:
״לא ידיד, אלא אח.״ והסביר:
״בידיד אפשר לבחור. אבל מאח
אתה לא יכול להיפטר.
הוא פשוט ישנו.״
! כשגברו הצעקות בעת הוויכוח
בכנסת על השחיתות בכדורגל,
הסתובב שר־החינוך
יגאל אלון בכיסאו וקרא בהלצה
:״קצת רוח ספורטיבית,
חב דה(״
כאשר בירר בית המשפט
הגבוה לצדק את בקשתו של
פאוזי אל־אסמר להעביר
את מקום־הריתוק שלו מלוד
לתל־אביב, הוזכרה גם חברותו
של אל־אסמר בקבוצה הלאומנית
אל־ארד לפני שבע שנים.

דדדך 1מלבת־היופי הטרייה אתי אורגי, סג|
| 11י ך | ב
| | גיתה מירי בן־דויד, ובתריסר יפהפיות

נוספות, שהשתתפו בתחרות מלבת־היופי, גרמו בצהרי יום הרביעי
האחרון למה שנראה במבט ראשון בהפגנת פנתרונים. היה זה
כאשר עשרות חבר׳ה התקהלו לצפות בהן — ביהוד בלובשות ה-
שורט׳ס שביניהן — עת ירדו למסעדת ״ציון״ בכרס״התימנים,
לסעודת צהריים. בתמונה: המלכה החדשה (במכנסי שורט׳ס
לבנים) וסגניתה מוקפות על-ידי ציון, בעל המסעדה בכבודו ובעצמו.
עות. רק אז הבין דנוך את הרמז,
העביר ללנסקי 500ל״י,
שלנסקי דחפם בצינעה לידו של
דורי. דורי, שהוא קיבוצניק,
סירב לקבל את הכסף, אבל
לנסקי הפציר בו ודורי נעתר.
לנסקי גם שאל את דורי אם
הוא זקוק למכשיר טלוויזיה,
ודורי השיב שיש לו כבר
אחד — זה של הקיבוץ. בסופו
של דבר קנה יאיר, בכסף שתרם
לו לנסקי, מכשיר הקלטה.

באמצע נאומו של מאיר

וילנר בדיון המדיני בכנסת,
עשתה ראש־הממשלה גו לדה
הווולת הזה 1767

טענה פרקליטתו, עורכת־הדין
יוספה כפרי :״במשך שבע
שנים יכול אדם לשנות את דעתו.
ראו מה קרה לד״ר משה
סנה!״ העיר השופט אלפרד
ויתקון :״אם כן, מדוע לא
דיבר אל־אסמר? על סנה אנחנו
שומעים כל יום!״
בוועידת האשד• ,דתית
הלאומית (האגף הנשיי של ה־מפד״ל)
שנערכה השבוע, היתד,
אחת מרשי המדברות העסקנית
מריס אליאש, מראשי נשות
המפד״ל. באחת מישיבות הוועידה
התריעה אליאש בהתלהבות

משך שבעה חודשים בגלל דפרסיה ודלקת בכבד, עומד לחזור השבוע לטוניס. גורגיגר. כתג מהקלי-
ניקה לראש־ממשלתו, האדי נואירה :״אל תתאמץ במוני, שהתמטוטטתי אחרי 40 שנות מאמץ.״
נגד תופעות המתירנות בחברה
הישראלית :״הגענו למצב כזה
שאי־אפשר כבר ללכת ברחוב.
רק אתמול הלכתי ברחוב וראיתי
איך מציגים בחנות ספרים
סכר מגרה: על העטיפה של הספר
הופיעה תמונה של ארבע
בחורות על גבר אחד!״
! קוראיו המושבעים של
יומון מפ״ם, על הנושנזר, תמהו
ודאי בעת האחרונה כאשר
נוכחו כי הכתב הוותיק של
העיתון לענייני מפלגות, רפי
כנקלר, הסב את שמו ובמקום
השם הצברי המובהק רפי,
החל לחתום על חיבוריו בשם
״רפל.״ לאלה שהתפלאו על המטמורפוזה,
הסביר הכתב ד,מזו־קן־נוסח־הרצל,
כי למעשה זהו
שמו המקורי, כפי שהוא רשום
בתעודת הזהות שלו, וכי הוא
ניתן לו לא פחות ולא יותר
אלא על-ידי החזון־איש. כשנולד
רפל, התגוררו הוריו בשכנות
לחזון־איש, אמא בנקלר רצחה
נורא ללדת בת, החליטה ש־כשתיוולד
הבת יקרא שמר, בישראל
רחל. ימים מספר לפני
שכרעה ללדת, נכנס החזון־איש
לדירתה ושאלה אם מצאה כבר
שם לתינוק שיוולד לד״ כשסיפרה
לו על כוונתה ללדת בת,
זקף החזון־איש גבה ואמר:
,ומה יהיה אם יוולד בן.׳ בו
במקום הציע לד, שם היפה הן
לבת והן לבן — רסל, שהוא
מיקראי, שאיש מהמפרשם
שים
לא הצליח עד היום לקבוע
אם זהו שם לזכר או לנקבה.
כשסיים השבוע שר־החוץ
אכא אכן את סיורו ברחבי
אפריקה ועמד לחזור לישראל,
קפץ בדרכו ללונדון, לביקור
פרטי. כל אימת שאבן יוצא
למסע בשליחות מדינית, הוא
להכליל גם את לונדון דואג בתוכנית מסעו. כל ביקור כזה
בלונדון הוא הולך לבקר אשה
מסויימת מאוד: את אמו בת ה־

י יושב־ראש הנהלת תנועת
החרות, אלוף (מיל).
וייצמן, הופיע בשבוע שעבר
בפני הסטודנטים של אוניברסיטת
הנגב. בתום הרצאתו, התבקש
יזר להשיב על שאלות שהופנו
אליו על־ידי הסטודנטים.
אחד מהם, ששאל שאלה בקשר
למדיניות־חוץ, כינה בשאלתו
את שר־החוץ אבא אבן בתואר
״פאפא בלטה״ .כאשר
שמע זאת וייצמן, הוא זינק מ
עזר

מקומו
כנשוך נחש .״אני מבקש
ממך שלא להתבטא בצורה כזו!״
נזף בסטודנט ,״אבא אבן הוא
שר בממשלת־ישיאל!״

במסיבת יום־הולדת שנערכה
השבוע לשמואל
(שמיל) שי, העלו הנוכחים
זכרונות. יוסי כגאי הזכיר
את התקופה בה היו הוא ו־שמיל
חברים בלהקת הנח״ל והופיעו
ערב אחד בבסיס שק״ם.
על שמיל הוטל לחקות באותו
ערב את דויד כך־גוריון.
אמר אז שמיל בשמו של בי.ג׳י:.
״אני מברך את שק״ם, שפירושו:
שתהיה קואליציה מורחבת.״

באותה מסיבה חיקה גדי
יגיל ברכות של שחקנים ליום-
הולדתו של שמיל. הנוכחים
ביקשו שייחקר, את אורי זוהר,
שנעצר יום קודם לכן.
אמר יגיל בקולו של זוהר:
״הייתי שמח להיות כאן הערב
באופן אישי.״
הציירת סילכיה גינז•
בורג חיפשה מקום לסטודיו
ליד ביתה, שבשיכיון הטייסים.
אחרי חיפושים שעלו בתוהו,
מצאה רילביה, אשתו של הטייס
דוד גינזבורג, מקום ממש
מול ביתה: באוחזה פרטית גדולה
של שכנה, כשהיא מתחלקת
במקום עם סוס הרכיבה שגר
שם קודם לכן. השניים מסתדרים
לא רע, כשבחלק מהאורוזה
סילביה מציירו(׳ ,בחלק השני
מתגורר הסוס.
בפתיחה החגיגית של הדיסקוטק
החיפאי נירוונה, נכחו
כל המי־ומי של הבוהמה החיפאית:
מד״ר שכח וייס, דרך הפסל
אהרון אשכגזי, הצייר
משה גבתי, עד מנהל המוזיאון
היפאני אלי לגדמן.
״אנחנו נציל את החיפאים המשועממים
משיממונם,״ הבטיח
בפתיחה מנהל הדיסקוטק מ רי״
אל סימון, שחזר במיוחד לארץ
מגרמניה, שם ניהל דיסקוטקים,
כדי לטפל בדיסקוטק
החיפאי החדש.
; בערב ראיונות שהתקיים
השבוע בתל־אביב, סיפר מנהל
קבוצת הכדורגל בני יהודה,
יהודה סולמי, כי עיריית
תל־אביב. פרישה מתקציב המיליונים
שלה רק 750ל״י לשנה
לקבוצתו .״אז פלא ש־

החבר׳ד, מרגישים את עצמם
מקופחים?״
{ בתוכנית שחקן מגיש את
עצומו, ששודרה השבוע בגלי
צה״ל, סיפרה השחקנית לי א
דוליצקיה על הופעותיה בכנר
על הגג ברחבי העולם. באחת
ההצגות, בוינה, שכחה
ליא לפתע את מקום הימצאה
ואת השפה ובמשך כמה דקות
יצא מפיה הטכסט בעברית צחה.
״גברת דוליצקיה,״ אמר לה
הבמאי אחרי ההצגה ,״היתד, לך
דיקציה מוזרה מאוד הערב.״
| ההצגה חייבת להימשך
— בכל מחיר. על המחיר היקר
ששילם אביו, כדי לקיים כלל
מקודש זה, סיפר השבוע השחקן
מייל! כורשטיין, בעת
מסיבה שנערכה בכליף לרגל
סיום התוכנית הקודמת, בה
הופיעה חשפנית רכובה על
סוס. היה זה הסוס דווקא, לא
החשפנית, שהזכיר לו את המעשייה:
אביו, פסח בורשטיין,
הופיע, לפני שלושים ומשהו
שנה, ברביו בארצות־הברית, שבמהלכו
עלה הגיבור על הבמה
רכוב גם כן על סוס. הסום
כנראה לא הכיר את הטקסט
כהלכה, כי לפתע, ברגע
שהתופים החלו רועמים, הרים
את זנבו — ומילא את הבמה
בגלליו. הקהל פרץ בצחוק, ההצגה
הופסקה. פועלי־הבמה
סירבו לנקות את השטח, לפי
שפעילות זו לא היתד, כלולה
בחוזר,־ר,עבודה שלהם. השחקנים
התייצבו בשורת־מגן בחזית הבמה,
ופסח בורשטיין התנדב
לאסוף את הגללים, זכה ב־תודתם
הנצחית. למחרת, עקבו
כל השחקנים בעצבנות אחרי
תנועותיו של הסוס — ואוייה
ושבר: בשנייה שד,תופים החלו
רועמים, הרים הסום שוב את
זנבו. בחירוף נפש פרץ פסח
בורשטיין הצעיר לעבר הסורר,
הוריד את זנבו בכוח, החל דוחף
אותו החוצה, לא עזב את
מישמרתו עד שהסוס היה מחוץ
לבמה, למרות הגלגלים החמים
שמילאו את כפות ידיו.
9103

ה ש בו ע

הסחדדה האחרונה
שהביא דידי מנוסי מירושלים
:״לאחר הקמת איר־

גון הפנתרים השחורים מתכוננים
כמה חבר׳ה ירושלמיים להקים
אירגון נגדי בשם הקו-
טריס הלבנים.״

תמרורים
נחוג יום־הולדתו ה־ 33 של סגן המנהל
הכללי של אמפא ומנהל שירות אט־פא,
שהוא דור שני באמפא{; ,ודד גו רי

עודד גורדצקי
דצל,י (נשוי פלוס שניים) ,בנו של מייסד
החברה זאב גורדצקי ז״ל.
נחוג יום־הולדתו ד,־ 80 של המלחין
הישראלי שהוא גם עורלדיו לפי השכלתי,
אריך וורטר שטנברג. יליד גרמניה,
עלה לארץ ב־ ,1932 נמנה עם המלחינים הראשונים
שיצירותיהם בוצעו על־ידי התיז־מורת
הפילהרמונית הישראלית, זכה פעמים
בפרס אנגל, וממשיך ליצור מוסיקה.

מנה לי ט רומן
מצריים עומר שריך
תערובת פרידה פיין.

.השחקן יליד
והבדרנית בת ה

ק ה עת יצא כמינהגו מדי בוקר לשחייה
בת 20 דקות, בהתקף־לב, השחקן
ההוליבודי בן ד,־ ,60 וואן הפלין.
נפצעקשה בתאונת־דרכים, כאשר
אופנוע עליו רכב התנגש במשאית,
במאי הסרטים הצרפתי דאן־לוק גודאר
( .)40 נתין שווייץ שנולד בפאריס, מהנדס־גשרים
במיקצועו שהשתמש במשכורת הראשונה
שלו כמהנדס לעשיית סירטון של
10 דקות, עבד בפאריס כמבקר סרטים כשהוא
חותם בשם בדוי, פירסם מודעה לקראת
סירטו השני, החייל הקטן, בה חיפש שחקנית
לסרט ״ושתהיה גם שותפה לחיי.״
בעיקבות המודעה הגיעה הדנית אנה קא־רינה,
שהיתר, עד אז דוגמנית צילום. היא
שיחקה בסרט ולאחריו התחתנה עם גודאר,
שעשה עד היום 28 סרטים באורך מלא שמהם
הוצגו שמונה בישראל. ב־ 1969 הפסיק
לעשות סרטים מסחריים והחל בבימוי
והפקה של סרטים פוליטיים, ביניהם מערבון
בהשתתפות מנהיג מרד הסטודנטים ב־

ז׳אן־לול, גו דאר
#יסיגו ויי יעיזבסוז

צרפת דניאל כהן־בנדיט בתפקיד שריף.
עשר, שמונה סרטים פוליטיים, עליהם הוטל
חרם ברוב ארצות העולם• ב־ 1968 התגרש
מאנה קארינה ונשא את אן ויאזמסקי, נכדתו
של הסופר פרנסואה מורייה. בגלל מצבו
הכספי הקשה בעיקבות הסרטים הפוליטיים,
החל עובד כעיתונאי בעיתונו של
ז׳אן־פול סארטר וחזר השנה לביים סרטים
מסחריים.
זסשאר *הסוגר הגגחד־ 1771

נפטר בחיפה, בגיל ,74 מי שהיה
מפעילי הוועד הארץ־ישראלי בשווייץ בשנות
ה־ ,30ד״רמשהנכיסקי. יליד לי־טה,
למד שם בישיבה, עבר לשווייץ בה
הוסמך כד״ר למדעי החברה באוניברסיטת
באזל, מונה בתחילת שנות ה־ 30 ליו״ר הוועד
הארץ־ישראלי בשווייץ ופעל להצלת
פליטים שנמלטו מגרמניה, עלה לארץ ב-
1938 והקים מפעל לפלסטיק באיזור חיפה.

העולם הזה 1763

*** ני יהודים מטיילים בעיר העתיקה ר־
\1/מגיעים לחנות השטיחים של ארמני.
שטיח אחד מוצא חן בעיניהם, והם נכנסים.
מצביע היהודי הראשון על השטיח ושואל

״אלף לירות,״ משיב הארמני, מבלי להניד
עפעף.
״בסדר,״ אומר היהודי, שולף ארנק ומשלם
.״שלח לי את השטיח הביתה.״
בצאתם מן החנות, פורץ היהודי השני
בצעקה נדהמת :״השתגעתי! השטיח הזה לא
שווה אפילו חמש מאות! יכולת לקבל אותו
בקלות בארבע מאות, אילו עמדת על ה־מקוו!״

צוחק
היהודי הראשון ואומר:
״בטח! אגל החלטתי לדפוק את
הרמאי הזקן הזה. עכשיו הוא לא
יישן בלילה. הוא יקלל את עצמו
על שלא דרש חמשת אלפים!״

ךידרךהטבע, היה המשא־והמתן על
*4אותו שטיח מתנהל, כמובן, על פי דפוסים
אחרים, הידועים עוד מימי התנ״ך.
״אלף!״ היה אומר הארמני.

היהודי היה פורץ כצחוק .״הסמרטוט
הזה?״ היה אומר .״זה
שווה בקושי עשרים:״
״אתה רוצה להורידני שאולה?״ היד, הארמני
זועק ,״זהו שטיח של השאח הפרסי!
אף פרוטה אחת פחות מ־!900״
וכן הלאה וכן הלאה, עד שהיו משתווים
על מחיר של 428 לירות ו־ 53 אגורות, ושניהם
היו גאים בנצחון הגדול שנחלו.

להתערב, מתוך דאגה לאינטרסים של עצמן.
בסוף מושגת פשרה כלשהי, אי־שם באמצע.
עיין בפרק על השלום של וסטפאליה, בתום
מלחמת שלושים־השנים; או בפרק על
הקונגרס הווינאי, בתום מלחמות נפוליאון.

מניעי אבותינו, כאשר באו הנה, היו טובים
ביותר. הם רצו לבנות ולהיבנות, ואף
האמינו כי יבנו את העולם הערבי. הם הזכירו
שאבות־אבותינו היו כאן, לפני שהמרחב
הפך לערבי.

האמת היא שיש הבדל מהותי
כין מלחמתנו לבין המלחמות ההן,
ולא רק מפני שמשה דיין אינו
ואלנשטיין, ואכא אכן אינו טא
ליראן.

אכל המרחב הערכי הגיב כמו
כל גוף, שנשתל בו אכר זר -
הוא דחה את האכר, הוא גייס
את כל הנוגדנים כדי להמיתו ולהוציאו.

^1מלחמה שכין ישראל והעולם ה!
ן ערבי אינה מלחמה רגילה בין מדינות
מבוססות, שיצאו לקרב בגלל סיכסוך על
רצועת־אדמה.
זוהי מלחמה אחרת לגמרי — ואין לה
תקדימים רבים בהיסטוריה.

כדי להכין מהות סיכסוך זה,
ניקח דוגמה מעולם הרפואה.

אם כן, היכן כאן הצדק?
זוהי שאלה אווילית, כאילו שאל הרופא
אחרי השתלת הכלייה — מי צודק? הכלייה
או הגוף הדוחה אותה?
האבר הצדקני ביותר אינו יכול להתווכח
עם הביולוגיה.
עלינו להבין שיש כאן תהליך טבעי, שכל
עם אחר היה מגיב בדיוק כשם שהגיבו
הערבים, שמה שקרה אינו בלתי־הגיוני,

תפקידנו הוא לבצע את הנס הרפואי, של
שילוב האבר בגוף.

ועל רקע מציאות פשוטה זו, כל
הדיבורים ופל הדוגמאות מחיי ה•
מיטהר אינם אלא מסחרה, כלשון
שכנינו*.

^ ני מאמין כי בכל שלב של התפת־ץ
) חות הסיכסוך הישראלי־ערבי היתד, הזדמנות
לחולל נם רפואי זה.

למרכה אסוננו, עמד כראש המדינה
כאותה שעה קריטית דווקא
סוחר גאוני -לוי אשכול ה1
מנוח.

אין אדם כישראל שלא שאל
פעם שאלה זו, מראש הממשלה
ועד אחרון החנוונים כשוק.

חיבבתיו, הערכתיו. אך הוא לא הבין כלל
את ההזדמנות.

היו לי על כך ויכוחים ארוכים עם לוי
אשכול המנוח. הוא היה גאון של משא־ומתן,
אמן של התמקחות והתפשרות. והוא
שאל אותי בפשטות :״מה פתאום אתה רוצה
שנגיד מראש את המחיר האחרון שלנו,
איזה מין מיסחר זד?,״
ואכן, מדוע עלינו לומר שאנחנו מוכנים
לסגת לגבול ה־ 4ביוני תמורת שלום, סידו־רי־בטחון,
גבולות פתוחים, וכו׳?

להמשך אסוננו, כאה כמקומו
אשה שאמנם אינה סוחרת, אכל
כל כולה כוויכוח צדקני -גולדה
מאיר.
קשה לומר שאני מחבב או מעריך אותה
יתר על המידה. גם היא אינה מבינה כלל
את ההזדמנות.
איזו הזדמנות?

איזה סוחר נורמלי היה נוהו.

הנה לוקח רופא כלייה מגופו של אדם, ושותל
אותה בגופו של אחר.
גופו של מקבל־האבר מגיב מייד — בצורה
עויינת קיצונית. אין הוא שואל: האם
רצה הרופא להיטיב לי? האם הכלייה טובה
לי, וחיונית לקיומי? אולי אמות בלעדיה?

לא, הגוף מגיב מייד כדחייה.
הוא מגיים את כל כוחותיו כדי
לדחות את האבר הזר שנשתל כתוכו.

הגיון
פשוט, הגיון המתכפם על
נסיון־החיים של כל אחד מאיתנו.
הגיון שלא רק הניצים, אלא גם היונים
בממשלה ובכנסת דוגלים כו.

^ ני מכקש לשכנע את כל אלה כי

אין לו ברירה. זהו צו ביולוגי, הקיים
בנו מזה מאות מיליוני שנים• הוא דרוש לנו
כדי להתגבר על מחלות ופציעות. לרוע המזל,
הוא פועל גם נגד השתלת־אברים.
הרפואה המודרנית עדיין לא מצאה תשובה
סופית לבעייה זו. אומנם התנגדות הגוף
לאבר זר, הנשתל בתוכו, יכולה להיחלש
על־ידי תרופות.

אמנם, יש מקום לעמידה על דמקה
במשא-ומתן כין עמים, וההיסטוריה
מכירה דוגמאות רכות
מספור.

אך נדמה לי שרק כמיקרה של
השתלת אכר מאותו סוג, ובמיוחד
של אח־תאום או קרוכ-מש-
פחה, יש סיכוי להצלחה מוחלטת.

היסטוריה של ההתיישבות הציונית

שתי מדינות יוצאות לקרב. בתום המלחמה
יושבים ליד שולחן המשא־ומתן, מתמקחים
על הגבול החדש. המנצח רוצה לחטוף
הרבה, המנוצח משתדל לוותר רק על
מעט ככל האפשר. מעצמות נוספות יכולות

הגוף אינו יכול לסלק עוד את
האבר מכלי למות, והאכר אינו
יכול לחיות כלי הגוף.

אני מאמין כי נצחוננו במלחמת ששת־הימים,
סיפק הזדמנות גדולה נוספת —
הזדמנות שעדיין לא הוחמצה כליל.

ם כן — מדוע לא ננהג,כף גם כלפי
הערבים, שהם מימים ימימה עם־הסוח־רים
בה״א הידיעה, עם שהפך את העמידה
על המקח לאמנות?

הגיון זה מוטעה מיסודו, כשהוא מועבר
למציאות שלנו.

ובמלחמה זו, שאין לה סוף, יש כל הסיכויים
שהגוף כולו, והאבר השתול בתוכו,
ימות בסופו של דבר מאפיסת כחות.

אילו אובחנה הכעייה כראוי, ואילו
נמצא האמן המדיני כעל ה־כישרון
הנדיר.

זוהי השיטה -ולא רק כמיזרה,
אלא כעולם כולו.

הרי ההגיון מחייב לנקוט בשיטה ההפוכה.
להגיד :״השלום שאתם מציעים לא
שווה כלום. בקושי נסיגה של עשרה קילומטרים.
מה? אף לא קילומטר אחד יותר
מ־ !30 אתם נותנים שלום וגם חיסול ה־פידאיון?
אז בסדר, נסוג חמישים קילומטרים,
וגם ניתן לכם את שכם, שתהיו מבסוטים.״
וכן
הלאה, עמידה על המקח במשך חודשים
ושנים, על כל קילומטר, עד שהיה
נקבע הגבול החדש באיזשהו מקום בין קו
הפסקת־האש והקו הירוק, ושני הצדדים היו
מרוצים, ושלום על ישראל וישמעאל.

אין כאן מישחק כהכרה. יש
כאן כעייה פשוטה: אם המרחב
אינו מקבל אותנו כחלק שלו, כאבר
של בן־משפחה, הרי המלח*
מה תימשך כלי סוף.

ן ן בארץ־ישראל דומה לניתוח כזה.

אנחנו אכר שתול בגוף המרחב
הערכי.

אלא ששני הצדדים מגיבים דווקא באופן
הגיוני מאין כמוהו.
ומכיוון שאנחנו איננו רוצים להינתק ולמות,
וגם איננו רוצים במלחמת־נצח, עומדת
בפנינו אותה השאלה המטרידה גם את
הרפואה המודרנית:

איך לשכנע את הגוף לקכל את
האכר השתול?

איך להביא את המרחב הערבי לכך שיקבל
את קיומנו כאן, שיכיר בנו, שישל
ים עימנו?

״שלום״ ו״השלמה״ גזורים מאד
תו פועל. אבל כמיקרה שלנו, ה ה
שלמה קודמת לשלום, וחשוכה״
ממנו לאין ערוך.

ני שומע את זעקתו הנזעמת של ה־דמאגוג,
המסעיר את ההמונים מעל גבי
מירפסת:
״איננו זקוקים להכרתו של איש! איננו
דורשים להשלים איתנו!
״העם היהודי אינו זקוק עוד לחסדיו של
אי ש!

״עם ישראל מכיר בעצמו, ומגן על עצמו,
ואנו מוכנים ללמד לקח את כל אויבינו!
״לא נזוז מפד — ,ולא איכפת לנו אם
שכנינו משלימים עימנו או לא!״
מילים כדורבנות. מילים מלהיבות. אבל
איזו משמעות יש בהן?

ההזדמנות היא: לכצע אקט
גדול, כעל השפעה נפשית וגופנית
כת-קיימא, שישנה את עצם ריק
מת-היחסים כין המרחב ובינינו,
כין הגוף והאכר השתול.
כאן אין כל תועלת בוויכוח על קילומטרים,
במקח־ומימכר מיסחרי.
איננו באים לקנות שטיח, ואיננו הולכים
למכור שטחי־אדמה.

יש כאן לחולל נס פסיכולוג.-
ולכן יש לעשות כאן, את אשר
אסור לעשות כמקח־ומימכר: להכריז
מראש, כקול, כמחווה דר
מאתית, את המחיר הסופי.
לעשות מעשה שיעביר בכל אברי הנוף
את הבשורה: איננו סרטן מתפשט, כפי
שאמרו לכם. אנחנו אבר היכול לחזק את
הגוף, הדרוש לגוף, שלא יתרחב ולא יצטמק,
השייך לגוף.
גבולנו שהיה, הוא שיהיה — בתנאי שהגוף
יקבל אותנו, ולא נצטרך עוד להילחם
בנוגדניו.

איננו זקוקים לאנשי מיפהר, ובוודאי
לא לאנשי מסחרה. אנו
זקוקים לרופא.
* מילה ערבית זו אינה תרגום המילה
העברית ״מיסחר,״ בם שנדמה לרבים. אין
היא אלא שיבוש ערבי טל המילה האירופית
״מאסקראד,״ נשף־מסיכות.

מיהו

הסוכן1

1וזסוב ״

כמיזרח

התיכו *1

האיש
סל ה 1ס7ן בה 1יר 1שלים
המקום: מיפקדת הסוכנות המרכזית
לביון של ארצות-הברית (סי-איי-
אי) ,ליד וושינגטון.
נוכחים: צוות החשיבה הראשי שליד
מנהל הסוכנות. שמותיהם אינם
ניתנים לפירסום, מבלי לגרום נזק בל-
יתוקן לאינטרסים הביטחוניים של העולם
החופשי. שמות״הצופן שלהם הם
ג׳ון, ג׳אק וג׳ורג׳.
המועד: היום.

ג ׳ ק: האם הוא מתחפש ליהודי או לערבי?
האם שתלו אותו בישראל או בעולם
הערבי?
ו י1

סאדאת, שרצו להפילו. אנחנו מסרנו לו
דו׳׳ח על פעולת עמיתינו ממיזרח גרמניה,
שהתקינו מכשירי־האזנה במשרדו. סאדאת
היה איש שלנו.

ג׳ ץ נ אני מציע את השיטה הבאה: קודם
נחשוב היכן הוא נמצא, אחר־כך נשתדל
לברר מיהו. אין לנו ידיעות, אנחנו צריכים
לפעול לפי ההגיון. ג׳ק, תתחיל.

ג ׳ ק: אחר־כך הלו אליו סיסקו• הוא
אמר לסאדאת, כמו שאמר בשנה שעברה
לנאצר: חביבי, הרוסים יכולים לתת לו מלחמה,
אבל רק אנחנו יכולים לתת לך
שלום. רק אנחנו יכולים לסלק את הישר־

ג׳ ץ: הסכם סאדאת—פודגורני הפך את
הקערה שלנו במיזרח התיכון על פיה. ניב־סון
ממש משתולל. הוא אומר שאנחנו אידיוטים.
שאיננו מסוגלים לתפוס את הסוכן
הגאוני שהביא לסובייטים את ההישג העצום
הזה.
ג׳ל! :אין ספק שפועל כאן מוח גאוני.
באיזשהו מקום במיזרח התיכון פועל סוכן
סובייטי, שהוא הגאון של המאה ה־.20
ג׳ורג׳ ז זוכרים את ז׳ורגה, הסוכן הסובייטי
שהצליח לחדור לצמרת היפאנית והודיע
לסטאלין מראש על מועד ההתקפה הגרמנית?
לדעתי הוא כלב בהשוואה לסוכן הזה.
אבל מיהו? איך להגיע אליו?
אחיתופל דלן 1או.קיי. אני חושב שעלינו להניח
שפועל כאן סוכן רוסי מדרג עליון, ושהוא
מוסווה כערבי.
ג׳ורג׳ :לא, כישראלי!
ג ׳ ץ: אל נקפוץ. הבה ננתח את המהלכים
האחרונים. איך הגענו להסכם סודגורני
—סאדאת? מה איפשר אותו? מה גרם לו?
ג׳ורג׳ :זה קל. האיש שלנו בקאהיר
קיים מגע הדוק מאוד עם סאדאת. האנשים
שלנו עזרו לגלות את ההכנות של אויבי

אלים מן השטחים הכבושים. סיסקו דרש
ממנו להכריז שהוא מוכן לחוזה־שלום רשמי
עם ישראל, והבטיח שתמורת זה ישיג את
הסכמת ישראל לנסיגה.
ג׳ורג׳ :על פי הסכם זה הדיח סאדאת
את בני־הברית של מוסקבה בקאהיר, הודיע
על נכונות לחוזה־שלום ,־כר.
ג׳ץ: בקיצור, הצלחנו, ישבנו על הסום.
אילו זה נמשך, היינו שולטים כיום
בקאהיר, הרוסים היו בדרך החוצה. למה
זה לא קרה?
ג׳ ורג׳ :זוהי השאלה. אם נברר מי הצליח
לסכל את המהלך הזה, נדע מיהו הסוכן
הסובייטי.

ג ׳ ק: אולי יארינג? אל תשכחו, הוא
יושב כבר המון זמן במוסקבה. זוהי הזדמנות
בשבילם.
ג׳ ורג׳ ג שטויות, יארינג הוא בסדר.
הוא העביר שאלות לקאהיר ולירושלים. ב־קאהיר
ענו שהם מוכנים לחוזה־שלום רשמי.
אבל בירושלים
ג׳ ץ: מה בירושלים?
ג׳ורג׳ ? זהו! יש כאן משהו. בירושלים
סירבו להודיע שמקבלים את הגבול הבינלאומי•
זה היה המיכשול דראשון. דחפו
את סאדאת לזרועות מוסקבה.
ג׳ ק ג אל תקפוץ. אחר־כך נסע סיסקו
עם רוג׳רס למיזרח התיכון. סאדאת גילה
עמדה די גמישה. היה כימעט הסכם בין
סיסקו וסאדאת. אחר־כך נסע לירושלים.

ג׳ ץ דיין הבטיח לסיסקו נסיגה של 30
קילומטרים, תמורת הסדר־ביניים. דיין בסדר
גמור. למרות שאבא שלו בא מרוסיה, חה־חה־חה.
זה לא האיש.
ג׳ורג׳ ? דיין בסדר מצידנו. אבל למחרת
היום הכחישה גולדה שדיין הבטיח
משהו, וירושלים התכחשה בפירוש לכל מה
שהוסכם.
ג׳ ץ: המממממ. גולדה? אתה בטוח?
ג׳ ק: כן. היא השאירה את סאדאת תלוי
באוויר, במצב מביש. התחילו להתלחש במצריים
שסאדאת הבטיח שלום לישראל, ולא

קיבל שום דבר בתמורה. שהישראלים פשוט
דפקו אותו.
ג׳ ץ: כן, ואחר־כך הפיצו הסוכנויות הרוסיות
שאנחנו דימינו את סאדאת, שהוצאנו
ממנו במיומה את ההסכמה לחוזה־שלום
עם ישראל ואת הדחת עלי צברי,
תמורת סילוק הישראלים מסיני, ואחר־כך
לא סיפקנו את הסחורה. לא סילקנו את
הישראלים, ואפילו לא הפעלנו עליהם לחץ
רציני.
ג׳ורג׳ :וזה הכריח את סאדאת להיכנע
ללחץ הרוסים, להזמין את פודגורני ולחתום
איתו חוזה ל־ 15 שנה.
ג׳ון: איפה היתר, כאן תקלה? מי חיבל

ג׳ ק: סאדאת, כמובן. הוא הפכפך.
ג׳ ורג׳ :סאדאת היה בסדר. איש טוב.
עשה כל מה שיכול. לא הוא חיבל. להיפך,
סיכן את ראשו בשביל ההסכם עם סיסקו.

ג סיסקו? אולי הוא רימה את סא־דאת,
כדי שסאדאת ירוץ לפודגורני? אחר
הכל, הוריו באו מאיטליה, ושם יש מפלגה
קומוניסטית עצומה
ג׳ ון: בבקשה, בחורים, קצת זהירות;
סיסקו בסדר גמור. הוא הבטיח לסאדאת,
והוא הלך לירושלים להשיג את מילוי ההבטחה.
ירושלים. המממממ.
ג׳ ורג׳ :כן, ירושלים. ברור שהחבלה
באה במיקרה זה מירושלים. לולא העמדה
השלילית של ירושלים, לא היה סאדאת
נאלץ להיכנע לרוסים. בואו נגלגל קצת
את הכדור הזה.
ג׳ ץ: או.קיי. מה בכלל נתן לרוסים את
עמדת־הכוח שלהם במצריים? איך הסכימו
המצרים להכניס את הטייסים ואנשי־הטילים
שלהם לארצם?
ג׳ו רג : ,ההפצצות־לעומק של חיל־האוזיר
הישראלי. עד אז היו במצריים רק כמה
יועצים. אחרי אבו־זעבל, רץ נאצר למוסקבה
וביקש טילים, צוותות־אוויר, מיג׳ם־,23
הכל.
ג׳ ץ: ד,מממ, עוד פעם ירושלים. יש לכם
עוד משהו בכיוזן זה?
ג׳ק ל איך בכלל התחילו היועצים הרוסיים
להגיע למצריים? בגלל התבוסה המצרית
במלחמת ששת־הימים. אז טס זאכא־רוב
לקאהיר.

ג׳ורג׳

:ישראל גרמה לכך.

גזץ: אני חושש שעלי ׳להצטרף לדעה
זו. ובכן, הסכמנו כי הסוכן הסובייטי העליון
במיזרח התיכון יושב בירושלים.
ג׳לן? לא סתם יושב. יש לו שם השפעה
מכרעת על המדיניות. זה איש שיכול
היה להשפיע לגבי המהלכים במלחמת ששת
הימים, להחליט על הפצצת מצריים בעומק,
להעמיד תנאים בלתי־סבירים להסדר־ביניים,

בעולם אפריקה
המאבק על
נפש המתעוררים
קשה לדעת מה בדיוק הבטיח אבא אבן
לשליטי המדינות האפריקאיות, אשר סיורו
בהן נסתיים זה עתה. אולם לדעת רבים,
כל מה שהבטיח — היה השקעה טובה.
בניגוד לכשלונות ישראל ברחבי העולם,
הרי מאמציה במדינות מספר באפריקה,
נושאים פרי, ומדינות אלה לא הפכו עדיין
לפרו־ערביות.
האף לכל חור. ביקורו של אבא אבן
באפריקה נערך ערב הוועידה השנתית של
אירגון האיחוד האפריקאי — אירגון שעמדתו
פרו־ערבית מובהקת. האירגון הוקם
כדי לנסות לחסל את היריבות בין מדינות
אפריקה השונות — ספציפית, בזמנו, בין
גוש נאירובי לזה של קזבלנקה. נסיונותיו
לא עלו יפה. בתחילה האמינו רבים כי
הסיבה העיקרית למדנים הבלתי־פוסקים, התה
התנהגותו של אנקרומה, שליט גאנה,
שנהג לדחוף את אפו לענייניהן של כל
שכנותיו, כאשר נתבקש וכאשר לא נתבקש.
עם סילוקו, הוברר לכל שהסיבות עמוקות
יותר מכך.

הים התיכון מבחינתה, שוכן על גבולה
הדרומי*.
המסקנה: גם אם יגיעו ימות המשיח של
הסדר בינגושי, יישארו הרוסים, לפחות אם
בהם יהיה תלוי הדבר, בשכנותנו. ולא רק
בים: צי זקוק לבסיסים, והבסיסים הימיים
המצריים נוחים לרוסים מאוד.
לישראל, היתד, זו תזכורת מאוד לא
נוחה.
נורבגיה גפט חדש לאירופה בצינעה, בנוכחות 24 אורחים בלבד, שהומסו
למקום בהליקופטרים, חנך בשבוע
שעבר ראש ממשלת נורבגיה, טריגווה ברא־טלי,
את שדה הנפט הגדול ביותר של אירופה.
השדה, ששמו אקופיסק, הוא באמצעו

חשבונות מסובכים. אחת הסיבות
העיקריות למתח, היא העובדה שבאותן
מדינות אפריקאיות שהיו בעבר תחת שלמיו
צרפתי, נמצאים כיום רבבות יועצים,
טכנאים, מורים ומדענים צרפתיים. המדינות
שהשתחררו משלטון בריטניה הגדולה, רואות
בכך קולוניאליזם חדש, יוצאות נגדו
בתוקף.

להכריז שישראל לא תקבל את הגבול הבינלאומי.
אדם חשוב.
ג ׳ ץ: ברור. אבל מיי
ג׳ורג׳ :אני מציע שנלך בדרך הבאה:
נניח שאנחנו היינו צריכים להחדיר סוכן
מרכזי לאיזו שהיא מדינה, כדי שיגיע למעמד
בכיר שם. מה היינו עושים? באילו
שיטות היינו נוקטים?
ג ׳ ץ: או.קיי. ג׳ק, תתחיל לגלגל את הכדור.

ק ז ובכן, אנחנו מסכימים שזה צריך
להיות רוסי?
ג׳ ורג׳ :אלא מה? לא היו סומכים על
מישהו אחר, לתפקיד כל־כך א־ראי! אני
חושב שאפשר לקבוע בוודאות שהאיש נולד
בברית־המועצות.
ג׳ ק ג ואולי — נגיד — קומוניסט מארץ
אחרת? יש המון קומוניסטים יהודיים
בעולם.
גזורג ׳ :לא. הם לא סומכים על קומוניסטים,
ובוזדאי לא על יהודים. זה בטח
רוסי.
ג ׳ ק: אבל האם זה לא היה יותר מדי
חשוד, לשלוח אדם מרוסיה לישראל כדי
לכהן שם כסוכן סובייטי ראשי?
ג׳ ל רג׳ז בודדאי. לא היינו שולחים איש
שלנו ישר מאמריקה לקובה, למשל, כדי
להפוך שם לסוכן מרכזי. דרוש כיסוי. מה
היינו אנחנו עושים?
ג׳ק: זה פשוט. היינו שולחים אותו
לברית־המועצות, לקבל שם כיסוי סובייטי
טוב. אחרי הרבה שנים היה עובר ממוסקבה
להאבאנה, כשר למהדרין.
גזורג׳ :זהו. אז נניח שהם היו פועלים
באותה שיטה: שולחים איש מרוסיה לאר־צות־הברית,
כדי שיקבל צביון אמריקאי,
מיבטא אמריקאי, שייראה בכלל אמריקאי
לכל דבר. ואחר כמה שנים היה מהגר
מארצות־הברית לי שראל...
ג׳ ק: חכה, חכה. לא
פלשתינה. כדי שהאיש
כל־כך בכיר, כדי שיוכל
ניות גבוהה, הוא זקוק

לישראל, אלא להזה
יגיע למעמד
להשפיע על מדילהרבה־הרבה
זמן.

הוא לא הגיע ׳׳ארץ לפני חמש או עשר
שנים. יש כאן תיכנון לזמן ארוך. הייתי
אומר: לזמן ארוך מאוד. האיש הזה הגיע
לפלשתינה לפני — נאמר — שלישים שנה.
ג׳ ץ: אפילו חמישים שנה. יש לנו כאן
עסק עם אחד מגאוני הביון בכל הזמנים.
הוא הכין את עצמו במשך חדישים שנה
לפחות.
ג׳ורג׳ :אבל בוודאי חידשו את המגע
בצורה כלשהי. אם זה ישראלי בכיר, אולי
הצליח לקבל מינוי לשגרירות ישראלית במוסקבה?

אולי. כל שגריר ישראלי במוסקבה
חשוד.

ג׳ ורג׳ :ובכן, נסכים מה שיש לנו עד
עכשיו: מישהו בכיר מאוד בירושלים. נולד
ברוסיה. היגר משם לארצות־הברית. הגיע
משם כעבור כמה שנים לישראל. בוודאי
מדבר בהיגוי אמריקאי מובלט בכוונה. נמצא
בארץ כחמישים שנה. כיהן בינתיים בשגרירות
הישראלית במוסקבה. לקח חלק
מרכזי בקביעת המדיניות הנוקשה של ישראל,
הפצצת מצריים לעומק, החבלה בהסדר־הביניים
ואי־ההסכמה לנסיגה
ג׳ ק: יש להניח שהאיש הזה בולט בעמדתו
האנטי־סובייטית הקיצונית. הוא בטח
מנהל מערכות בינלאומיות נגד בדית־המוע־צות,
נחשב בירושלים לאחד האנשים הכי
אנטי־סובייטיים.
ג׳ ץ: אל תסתפקו בדברים חיצוניים.
יש לחדור לאופיו של האיש. יש לנו כאן
עסק עם גבר, במלוא מובן המילה. גבר
עם ,--עם תסלחו ליד גבר אמיץ.
גבר שיש לו הסבלנות להכין את עצמו ב־משך
עשרות בשנים לתפקידו. גבר היודע
לכפות את רצונו אפילו על אנשים כמו
דיין. גבר...
ג׳ ורג׳ :יש כאן משהו החסר לי עדיין.
איזה פרט אחרון כדי לפענח את התעלומה.
איזו שהיא תחפושת ואונית. אולי הגבר
בכלל --
ג׳ון: תפסיק! תפסיק! אני רץ אל הבוס!

אזהרה אל תקבל דברים אלה יותר מדי
ברצינות הדמויות הו פרי הדמיון בלבד !

על רקע זה, נולד וגדל גם הפיצול בשאלת
המזרח התיכון. בניגוד למדינות אפ־ריקאיות
רבות, המצדדות במצריים, מצדדות
אחרות בישראל. למדינות אלה יש גם חשבונות
אחרים עם המצדדות במצריים —
ואחדות מהן, כמו אוגנדה וקונגו קינשא־סה
למשל, לא תשתתפנה כלל בישיבת
ועידת האיחוד.

פעילותה הנמרצת של ישראל בקרב מדינות
אלה, בהסברה אך בעיקר בעזרה מעשית׳
מחזקת את ידיהן בהתנגדותן לירי-
בותיהן — כולל בשאלת. המזרח התיכון.
לאפריקה, חוסר האפשרות להגיע לאיחוד
הוא רע. לישראל, בינתיים, הוא טוב.
רוסיה הים התיכון —
גבול רוטיה
לכאורה, היה זה נאום בחירות פנימי
שיגרתי. למעשה, היו בו, בנאום הבחירות
המסכם של מזכיר המפלגה הקומוניסטית
ליאוניד ברז׳נייב, אותו נשא בסוף השבוע
שעבר, שתי נקודות חדשות — ואחת מהן
בעלת משמעות רבה לישראל.
תשובה לאמריקאים. נאומו של
ברז׳נייב נגע כולו לעניינים פנימיים —
מלבד נושא־חוץ אחד: שאלת הפסקת מי־רוץ
החימוש הבינגושי. בשאלה זו, העלה
המזכיר הכללי שתי נקודות חדשות:
בתשובה לשאלה קודמת, שהועלתה על־ידי
האמריקאים, ניצל עתה ברז׳נייב את
ההזדמנות כדי לענות כי ברית־המועצות
תהיה מוכנה לדון גם בצימצום כוחות לאומיים,
לא רק זרים. אולם יותר מעניינת
לפחות לישראל, היתה הנקודה השנייה,
בה גילה ברז׳נייב כי ארצו תהיה מוכנה
לדון גם בצימצום כוחות ימיים.
ברז׳נייב טען נגד ארצות־הברית כי זו
פועלת, במימי הים־התיכון, על פאתי גבולה
של ברית־המועצות ובמימי גבולותיה
של סין במזרח הרחוק. יחד עם זאת הצהיר
כי ברית־המועצות אינה מעוניינת בפריסת
כוחותיהן הימיים של המעצמות על פני
תבל כולה, וכי היתד, מסכימה להגיע להסדר
לפיו ישכנו הציים בסמוך לגבולותיהם.
לנצח. המשמעות המעשית היחידה של
דבריו אלה — במידה והנושא יגיע פעם
להסדר — תהיה סילוק כוחותיה הימיים
של ברית־המועצות מהאוקינום ההודי, לשם
היא מנסה לחדור כיום. מהים התיכון —
לא תסתלק רוסיה גם לאחר הסדר כזה. כי

זוהי הלנח ג׳וסף בת ה״ ,66 לוחמת החופש
האמיצה, ששוחררה בימים אלה
ממעצר-בית, בו היתה נתונה מאז אוקטובר
,1962 לאחר שסירבה להחריש
נובח מדיניות ה״אפרטהייד״ של מנד
שלת דרום־אפריקה. ג׳וסף שוחררה רק
לאחר שעברה ניתוח לסילוק סרטן-השד.

של הים הצפוני שטוף הסערות, במרחק
כ־ 200 קילומטר דרומית מערבית מסטוואג־גר,
בחוף נורבגיה, וכולו כולל כרגע מיש־טח
קידוח יחיד ענקי, מוגבה לגובה כזה
שגם הסערות האדירות המקובלות באיזור
לא ישטפו אותו.
הקלת הלחץ. השדה יפיק, בתחילה,
40 חביות ליום בלבד, יגדל עד סוף 1973
לשלושים בארות ו־ 300 אלף חביות ליום
— תפוקה השווה לתפוקתן של העשירות
שבבאדות המזרח הקרוב. בכך, תזכה אירופה
למידה רבה של עצמאות, בנושא הנפט.
היא עדיין תיאלץ להישען חזק על זד
ייצרנים במזרח הקרוב, אולם הלחץ עליה
יהיה מחניק פחות — ביחוד בימי משבר.
שכן לפי תיכנונן של החברות שבבעלותן
השדה החדש **,ישמש השדה בעיקר כדי
לבנות מלאי מתאים. בעזרת מלאי זה. תצליח
אירופה לעמוד יפה יותר בשעת מו״מ
על חידוש מחירים, או סיכסוך אחר, עם
מדינות־ערב מייצרות הנפט.
* הוא המוצא היחידי מהיס הכספי ל־אוקינוס.

פיליפס פטרולאוס ( 36.96 אחוז) חברת
הנפט הבלגית ( 30 אחוז) הצרפתית
( )20ו״אג־פ״ האיטלקית (.)13.04

בעולם
ארר״״ב
אס אין בית,
גרים במבונית

שוי

בשמונת החודשים האחרונים, מתגוררים
צ׳סטר קונרסקי ( )59 ואשתו בת ה־ 55במכונית
החונה ליד הנהר ברובע ברונקם,
ניו־יורק. בגילם, קצת קשה כבר השינה,
כל לילה, על מושבי מכונית — אולם
הקונרסקים העדיפו לסבול, ולא להיזקק
לסעד.
מיטה בדודג׳ .היה זה באוגוסט 1969
כשבעל־הבית שלהם העלה את שכר הדירה.
לקונרסקים לא היה די כסף לשלם את התוספת,
והם עברו לגור בסירה של חבר.
כאשר מכר הלה את הסירה, עברו שני
הקשישים להתגורר במכוניתם, זודג׳ מודל
.1966 בקיץ האחרון עברו זמנית למחסן
ריק שהעמיד לרשותם חבר אחר, אולם
כאשר בסתיו הושכר המחסן, חזרו לדודג׳.
למרות שהיו זכאים שניהם לסעד, כמחוסרי
עבודה מסיבות בריאות — צ׳סטר
סובל מראומטיזם חמור ואשתו אינה מסוגלת
להלך מזה מספר שנים — סירבו השניים
לנצל את זכותם, מחמת בושה. מזונם
היחיד כמעט, מאז התגוררו במכונית,
היה דגים וסרטנים שדגו בנהר.
הפתעה. הכנסתם היחידה של זוג הקשישים
הגאים היתד, ממכירת חוטי נחושת,
שצ׳סטר היה מפרק ממנועי מכוניות
ישנות שהושלכו לבית־הקברות למכוניות
שבקירבתו חנו.
רק כאשר עמדו, לאחרונה על סף הרעב,
נכנעו הקונרסקים, נעתרו להפצרות ידידים,
פנו ללישכת הסעד בבקשת עזרה.
שם חיכתה להם ההפתעה הגדולה: בקשתם
נידחתה. הסיבה: אין להם כתובת מגורים
קבועה.

החוטף העדיף
את הדיילת

כל הלן ונ ה טלויזי ה

0^81111

£ 111א\/1/ו1

משתתףבש תי הג רלו ת!
קנ האתהט לויזי ה ה שוב ה תכול! והשתתףב הג רלת ענ ק -סיבו ״ הז כי ההם ללא ת ק די ם.

פרס ראשון: מ כו ני תמשפח תי ת מ פו ארת סנ בים 1500ן 4¥£140£1א111.144א.
ע ש רו תפר סי ם נו ס פי ם 50 :ש עוני ה אי כו ת ו היו קרהשליפא אוריינט״.
פ ר טי המבצע :
בין כל אלף ה קוני םהרא שוני ם של מקל טי

הילמן סנבים 1500

מ תו צרת

מ רנ די

תוג רל ה מ כוני ת ה טו ב ה ביותר מ סו ג ה:

ק ר״זלר -הי ל מן,

כ מו כן יוגרלו ביו האלף הללו 50

ש עוני ״אוריינט״.
תו קףהמבצעהחל מיו ם 2.5 71
הנ הלת בני משה קרסו.

המבצעבפקוח: ה מ כון למסחר הוגן, רו אהחש בו! וב־כ

* ה מ כו ני ת בלי מ סי ם

בשעת קניית מקלט טלויזיה״מרלי״ דרוש את ת*7וש הה שתתפות במבצע!

ב ני ס ענ הקרס*1
פרטים:

טלמר״ תל־אביב, דחי אלנבי 111 טל 623828 .

״ביח אוריימ שיח נ. חיפה, רח הרצל 42 טל 65081 .

ג׳ון מורגן מתיוס בן ד,־ 14 הוא חוטף
המטוסים הצעיר ביותר בעולם: ב־ 31למרץ
קנה היער כרטיס למטוס בקו ניו־אורליאנם־צ׳יקאגו,
שלף אקדח, ותבע להטיסו
לקובה. לאחר מאמצים רבים, הצליחה
אחת הדיילות לשכנע אותו לוותר על הרעיון.
השבוע, הסתיים משפטו.
עונש עצמי. משפטו התאפשר לאחר
שהנער הסכים מרצונו שלו לעמוד למשפט
כקטין. הוא הודה באשמה, נמצא מיד אשם.
אולם בבואו לגזור את דינו, התלבט השופט
קשות, הזמין לבסוף את הנאשם עצמו זול
דוכן העדים, אמר לו :״העונש המקסימלי
על העבירה שלך הוא שנה מאסר ואלף
דולר קנס,״ הסביר לנאשם .״כסף אין לך,
ולמאסר אינני רוצה לשלוח אותך. לוא
יכול, הייתי שם אותך בפיקוחו של התובע
הכללי עד הגיעו לגיל .21 אלא שגם
זאת אינני יכול לעשות. מה היית אתה
עצמך מציע שאעעה לך?,
החוטף הצעיר לא היסס, הציע מיד את
עונשו: לבלות את הקיץ בביתם של משפחת
ג׳ורדן.
הגברת ג׳ורדן היתד, לא אחרת מאשר
הדיילת ששיכנעה אותו להניח את נישקו.
השופט קנה את הרעיון.
תאונה מרפאה תאונה
היה זה לפני שמונה שנים, כאשר ג׳נ־בייב
סטאפורד, תושבת אינדיאנה, התנגשה
במכוניתה במכונית שנייה. התאונה היתר,
קלה, אך החבטה שג׳נייב ספגה היתד, קשה.
כתוצאה ממנה, החלה סובלת מכאבי־ראש
בלתי פוסקים וראייה מטושטשת. במשך
השנים, הוציאה אלפי דולאר על רופאים
ורפואות — לשוא. יסוריה לא חדלו.
נס. לפני שבועיים הסתבכה ג׳נבייב בתאונת
דרכים נוספת. ברגע שהתאוששה
מההלם, גילחה שראשה אינו כואב, וראייתה
שבה להיות בהירה.
״הרגשתי כאילו הראש שלי קפץ -חזרה
למקום ברגע התאונה,״ סיפרה .״היה זד,
ממש נס. התאונה הזאת היתר, בדיוק מה
שהייתי צריכה. אולם לא הייתי ממליצת
להפוך את זה לשיטת טיפול כללית.״
העולם הזה 1763

נגד מעורבות ישראלית בויאט-נאמ
גמרנו עם הפסטיבל, הכוכבים, הסרטים,
הנשפים, והגיע ־,זמן לחזור לחשבונות הפרטיים
שלי עם העולם כולו .־נתחיל מהצעתה
של וושינגטון לחתימת חוזה ידידות
והגנה הדדית בין ישראל וארצוה־הברית.
לא רק הנבונים שבין חברי הממשלה מתנגדים
להצעה בלתי אחראית זו. גם אני מתנגד

מה זה? אין לנו כבר בעיות משלנו? כבר
פתרנו את בעיית יחסי ישראל—
ערב במזרח התיכון? חיסלנו
כבר את בעיות הפער החברתי
והכלכלי אצלנו? אין לני כבר
מה לעשות עם צה״ל אלא לשלוח
אותו להגנתה של ארצות־הברית?
נו, באמת! יש גבול
לכל דבר.
אנחנו הרי מכירים את האמריקאים.
ברגע שנחתום איתם
על חוזה הגנה הדדית, הם ינצלו
אותו עד הסוף. קודם הם יבקשו
שנשלח להם כמה יועצים לויאט־נאם. אחר-
כך הם יבקשו בגיסטד, סימלית של ידידות,
כמה יחידות של צנחנים, ואחרי זמן מה הם
ירצו גם איזה הטיבה קטנה של שיריון,
בפיקודו, אם אפשר, של האלוף טל או
דאדו. וכשניתן לחזירים האלה אצבע, הם
ירצו את כל הסוליה. למה שלא ניתן להם
גם איזה טייסת או שתיים של חיל־האוויר?
אולי הם ירצו גם את עזר וייצמן? הרי לא
נוכל להגיד להם שאנחנו לא יכולים לוותר

עליו. הוא פנוי, הם יטענו. אין לכם מה
לעשות איתו. תנו לנו את עזר לחצי שנה.
מה יש? לא חתמנו על חוזר, ידידות?
אני לא מדבר רק על עצם בעיית המעורבות
הישראלית בוייאט־נאם ועל תגובתה של
ברית־המועצות לכך. לא נבהלנו עד עכשיו
מהאיומים של מוסקבה — לא ניבהל מהם
גם כשנוציא את אמריקה מהבוץ של וייטנאם•
אבל מה יהיה אם ממשלת ארצות־הברית
תתבע מאיתנו שנפתור
לה את בעיית הפנתרים השחורים,
שנשלח לה כוחות משטרה
כדי להשתלט על מהומות
הסטודנטים ולדכא את ההתפרעויות
הגזעיות?
בשביל מה לנו כל הכאב־ראש
הזה? אני מבין שאנחנו מעצמה
אחראית, שאינה יכולה להרשות
לעצמה להפקיר את ידידותיה.
אני מבין שאנחנו לא יכולים
להתכחש לתקודת שהעולם החופשי
תולה בנו. אבל לכל דבר יש גבול.
למר, רק אנחנו צריכים לדאוג לאמריקאים?
יש עוד מדינות בעולם שאין להן מה להתבייש
בפוטנציאל הכלכלי והצבאי שלהן. שתחתום
אמריקה חוזה להגנה ר,ר,דית עם
צרפת, אנגליה, מערב־גרמניה.
למה רוצה ארצות־הברית הזאת להטיל
דווקא עלינו את האחריות לקיומה ושלומה?
לא, רבותי. יש לנו בעיות משלנו. שיעזבו
אותנו במנוחה.

אבא אבו באפרישז
השבוע הגיעה אלי תגובה ראשונה על
ביקורו של שר החוץ שלנו במדינות אפריקה
המתנערת. אחד מראשי השבטים. ה־הגדולים
בסיירה,־ליאונה אשר נוכח בהר
צאתו
של אבא אבן אמר עליו :״אדם נחמד
אבא אבן. מדבר אפריקנית — תענוג.
לאכול אותו ממש!״

זה יכול לקרות גם לר
לפני שנתיים בערך נלכד בבקעה איש
פתח ובמכתב שנמצא עליו, נוסף להוראות
לבצוע מעשי רצח וחבלה, היה כתוב:
״התקשר עם נתן רז בקבוץ גן שמואל.״
שלטונות הביטחון פעלו במהירות ועוד באותו
יום נעצר בתל־אביב המשורר רז
ומבלי שיובא למשפט, מבלי שיאשימו אותו׳
מבלי שתינתן לו אפשרות להתגונן
ולהוכיח את חפותו מפשע — נידון לששה
חודשי מאסר אדמיניסטראטיבי בהתאם לחוקי
החרוט.
בחקירות הרבות הודה המשורר רז שהוא
חבר בשמאל החדש (שי״ח)! השתתף
בהפגנה נגד ההתנחלות בחברון, בה נוכחו
גם כמה אוהדי מצפ״ן; מתכתב עם אנשי
השמאל החדש באירופה התומכים בארגוני
החבלה; ישב על הכביש והפריע את הסדר
הציבורי בהפגנה נגד החלטת הממשלה
בפרשת גולדמן; קורא לעיתים את
״העולם הזד,״; כתב מאמרים וחתם על
עצומות נגד מעצרים אדמיניסטראטיביים,
פיצוץ בתים, ענישה סביבתית, נישול חקלאים
ערבים מאדמותיהם, גרוש מנהיגים
ערבים, תנועת ארץ־ישראל השלמה ובעד
החזרת השטחים הכבושים תמורת הסכם
שלום.
העצומות וגלויי־הדעת שפורסמו בעיתונים
במחאה על מעצרו של המשורר רז
וההפגנות שנערכו לפני בנין ראש־המט־שלה
בהן תבעו פרופסורים ואנשי־רוח את
העמדתו לדין או את שחרורו המיידי —
לא הועילו ילא הניעו את שלטונות הביטחון
לדון מחוש בפרשה. כעבור ששה
כאשר עניינו הובא לפני
חודשים,
הועדה לערעורים, טען נציג כוחות הביטחון,
שהשמירה על ביטחון המדינה דורשת
את המשך מעצרו של המשורר נתן
רז והוא נידון לששה חודשי מאסר נוספים.

כעבור שנה שוחרר נתן רז מהכלא

רותק לקבוץ
עזב את הרקע
של וילהתייצב
יום

ולפי דרישת שרותי־הביטחון
גן שמואל (אף כי המשורר
משק שנה לפני מעצרו על
כוחים אידיאולוגיים) ונצטווה.
יום במשטרת חדרה.
בעירעור שהוגש לבית־הדין העליון ביקש
מר רז להיות מרותק לדירתו בתל־אביב,
בה התגורר לאחרונה ובה נאסר, אך
נציג שרותי־הביטחון התנגד לכך בטענות
הבאות( :א) גן שמואל הוא סביבתו הטבעית
של המשורר, בה הוא מוכר על
ידי תושבי המקום ובה ניתן לפקח על
תנועותיו ופעולותיו( .ב) הפיקוח על פעולותיו
של המשורר בתל־אביב יקשה מאד
על כוחות הביטחון, הסובלים ממחסור
בכח־אדם.
טענתו של המשורר שחברי המשק עוינים
אותו בגלל דיעותיו הפוליטיות וש־סביבתו
הטבעית היא תל־אביב, בר, הוא
עובד (כמגיה בעיתון יומי) וחי עם אשד,
הידועה בציבור כאשתו, לא שכנעה את
בית־המשפט העליון, שהחליט להעתר לבקשת
כוחות הביטחון ולדחות את ערעורו
של המשורר.
אתם אומרים שדבר כזה לא ייתכן במדינת
ישראל? עובדה. זד, בדיוק מה שקרה
למשורר הערבי פאוזי אל-אסמר. פאוזי
אומנם היה חבר ״אל־ארד״ ,אך הוא מעולם
לא השתתף בהפגנות נגד ההתנחלות
בחברון, הוא לא נראה בחברתם של אנשי
מצפ״ן ובפרשת גולדמן הוא לא ישב על
הכביש והפריע את הסדר הצבורי. פאוזי
אשם בדיוק כפי שהמשורר המדומה שלי,
נתן רז, היה אשם לוא נעצר בתנאים ש־תארתי.
אני טוען ששניהם חפים מפשע כל
עוד לא הוכח שהם אשמים. חובת ההוכחה
חלה על המאשים. העובדה ששמו של פאוזי
הוזכר במכתב, שנמצא אצל איש החזית־העממית,
אינה יכולה לשמש עדיין הוכהה
לקשריו עם ארגוני חבלה ולהצדיק את

מאסרו במשך שנה ואת רתוקי ל״סביבתו
הטבעית״ בה הוא לא מתגורר מזמן, ובה
אין לו כל סיכויים להתפרנס. קצין מודיעין
של הפתח אשר קרא את שיריו
של מר אל־אסמר ושמע על השתייכותו
בעבר לאל־ארד רשאי לנסות לגייס את
המשורר לשורות ארגוני החבלה בדיוק

כפי שהוא רשאי לנסות לגייס אותי, את
אורי אבנרי, עמוס קינן ואחרים, בהסתמך
על הביקורת שלנו נגד מדיניות הממשלה,
אך תקוותיו של אותו קצין מודיעין עדיין
אינן יכולות לשמש הוכחה משפטית לפיד,
ניתן להאשים אותנו בקשרים עם ארגוני
החבלה.

ושבו פושעים לגבולם
אני לא מבין. אני פשוט לא מבין מה
הניע את השלטונות לגרש מהארץ שלושה
יהודים שלדברי ד,אפ.בי.אי. נמנו פעם עם
מלכי העולם־התחתון באמריקה, ואשר, לטענתה,
באו לערוך כאן התיעצות עם
עמיתם מאיר לנסקי.
איש לא טען שהם, היום,
פושעים נמלטים המבוקשים על
ידי החוק, ואם ר,אפ.בי.אי. לא
הצליח להרשיע אותם ולהו־שיבם
בבית־כלא, למה אנחנו
חייבים לסלקם מכאן׳
אני לא מבין רמה עלינו
לוזתר בקלות כזו על מומחים עולמיים בשטחים
המטרידים אותנו מיום ליום יותר
ויותר. הרי אפשר היה להזמין אותם לכוס
קפה בלשכתה של ראש־ר,ממשלה או שר
המשטרה לפחות ולהגיד להם בטילים אלה
בערך:
״תראו רבותי, שמענו רבות על מפעלכם
ומעשי הגבורה שלכם. האפ.בי.אי והאינטר־סול
רואים בכם מומחים בינלאימיים בשטח
הפשע המאורגן. לנו אין נסיון רב בשטח
הזה. למה שלא תשמשו ׳יעציב מיוחדים
לממשלה ותעזרו לנו לחסל את המאפיות

המקומיות, את מועדוני הקלפים ובתי הזונות?
למה שלא תשמשו יועצים לשר
האוצר ותציעו לו איך אפשר לשפר וליעל
את שדידת האזרח ואת בזבוז כספו מבלי
שהוא יתאונן על כך. ספיר הוא אדם בעל
ראש פתוח והוא בהחלט מוכן לשמוע
רעיונות חדשים. שבו איתנו
שנה שנתיים, למדו אותנו את
מה שאתם יודעים, ומי יודע?
אולי תלמדו גם משהו מאיתנו.
הרי יהודי, אף על פי שחטא,
יהודי הנהו.״
עתונאי שהעליתי בפניו השבוע
את ההצעה שלי, הביט בי בזלזול
ואמר :״מה אתה מדבר שטויות! אין לנו
מה ללמוד מהם. שלושה יהודים זה מאפיה?
״אגד״ זה מאפיה. צמיגים, שוקולאד,
נייר חדרה — זה מאפיה! מה אתה חושב
עשתה המאפיה באמריקה בשנות העשרים?
הם בסך הכל דרשו שהבארים הבלתי
ליגאלים יקנו ויסקי אך ורק ממנה
ובמחירים שאותם הם קבעו. זה מה שקורה
בארץ. אתה רוצה נייר — רה נייר חדרה,
במחיר שקובע המפעל. זאת מאפיה באישור
הממשלה. זה ההבדל היחידי.״

גזענות ב״הארץ״
מר חביב כנען פרסם בעתון ״הארץ׳
סידרת מאמרים על כת דתית של גרמנים
בראשותה של אמה ברגר, הרוכשת אדמות
בזכרון־יעקב כדי שיוכלו לחיות שג ״לפי
מצוות התנ״ך ולשמש מופת לישראלים
בחיי טוהר, פשטות ואמונה.״
מר חביב כנען אינו מסתפק •בהצגת שאלות,
שמתשובותיהן יוכל הקורא ללמוד על
מסרות הכת הדתית ודרכי פעולותיה. הוא
עורך עם אמה ברגר פולמוס מיסרי הגובל
בגסות רוח. הוא לא חדל לתקוף את כת נות
ההתפשטות של הכת והוא מזכיר לה
שכת דתית אחרת, הטמפלרים גורשו בסופו
של דבר?:הארץ כיוון שהפכו לנאצים.
בשיא הרטוריקה הז׳ורנאליסטית אומר
לה מרי כנען :״מדוע אינכם מתחשבים
ברגישות המובנת של האוכלוסיה במושבה
לגבי ההתפשטות שלכם בזכרון־יעקב
ובסביבה? אחרי הנסיון המחריד עם הרייך
השלישי, קיימת עדיין רגישות רבה
לגבי התנחלות אזרחים גרמנים לצד יהודים,
שבתוכם נמצאים רבים מקורבנות הנאציזם.״
שמעתם
חוצפה וגסות רוח שכזו? אמה
ברגר מסבירה לו שהכת מממנת את רכישותיה
מתרומותיהם של אנשים עמלים ומאמינים,
התומכים ללא סייג בישראל וביהודים,
אנשי הכת בביקורם בארץ קוראים
פעמיים ביום מכתבי הקודש, משתתפים
בקורסים לתנ״ך ומנהלים תעמולה למען

ישראל ומר חביב כנען לא מפסיק לדבר
על כוונות התפשטות ועל הגרמנים בנאצים.
יורשה
לי לשאול כמה שאלות את מר
כנען( :א) האם -יש משום עבירה על החוק
ברכישת אדמות יהודיות על ידי כת דתית
נוצרית? (ב) האם כל הגרמנים, כולל צעירים
המביעים חרטה ומבקשים לחפר על
עוונות אבותיהם, אחראים לפשעי הנאצים?
(ג) למה אינו תוקף, מר כנען, את היהודים
שהסכימו מרצונם הטוב למכור את
רכושם לקבוצת אמה ברגר, אם לדעתו
נעשה כאן איזה פשע נורא? (ד) למה לא
יפנה מר כנען לחברת ״פולקסוזאגן״ ויבקש
ממנה להפסיק למכור את מכוניותיה
בארץ מתוך התחשבות ברגישות המובנת
של היהודים, בתוכם קורבנות הנאצים,
לגבי ההתפשטות של ד,תעשיה הגרמנית?
(ה) איך היה מגיב מר כנען לו עתונאי
גרמני במינכן או פרנקפורט היה תוקף
יהודי הרוכש שם קרקעות ־בתים ומאשימו
בכוונות התפשטות ישראליות? למה שלא
יתחשב אותו יהודי ברגישותם של הגרמנים
לגבי ייצר הרכושנות של היד,ידים?
כבר מזמן לא קראתי מאמרים שופעי
גזענות ודמגוגיה שפלה כסידרת מאמריו
של מר חביב כנען על קבוצת אמה ברגר
בזכרון־יעקב. האם עורכו הליבראלי של
״הארץ״ לא קורא את המתפרסם בעיתונו
הנאור?

שאלה ל 0״כ סורהיס
האם מותר לצעיר ישראלי,
במצבנו הבטחוני המיוחד, כש־בחורנו
ניצבים בקוים ומבטיחים
את עצמאותה וריבונותה
של ישראל, כשעמנו איבד את
מיטב בניו בשואה, כאשר צו־

השעה הוא הגברת הילודה של
האוכלוסיה היהודית במדינה, האם
מותר לצעיר ישראלי לאונן
בשעה גורלית זו, או שמא גם

1מאבק בגח׳׳ל
על הזכות לנאום

נאומו בן 52 הדקות של מנחם בגין בפתח הוזיכוח
המדיני בכנסת נתאפשר רק אחרי מאבק מר בגח״ל.

הרוסים יפעילו לחץ
למניעת פגיעה במיכליות
כדרר לאילת
אם, וכאשר, יתברר מי עמד מאחורי נם
יון החבלה במיבלית ״קורל סי״ ,שהותקפה
בפצצות בזוקה בעברה במייצר באכ-אל-
מאנדאב, יפעילו הרוסים את פל השפעתם,
הן בקרב אירגוני המחבלים והן כקרב
מדינות דרוס-ערב ותימן, לשם מניעת
פעולות מעין זו.
הרוסים, יותר מכל מעצמה אחרת, מעוניינים באספקה
סדירה של נפט פרסי וערבי לים־התיכון, שבסופו של
דבר, כפי שפורסם בביטאונים שונים בעולם, מוצא את
דרכו למיזרח אירופה.
רק לאחרונה פורסם כי רומניה, שהיא אחת מרוכשות
הנפט הגולמי מישראל, הגבירה את צריכת הנפט המובל
מאילת בצינור לאשקלון. רומניה עצמה, מספקת
את הנפט הנידלה מבארותיה לברית־המועצית, זקוקה
לנפט המובל דרך ישראל לתצרוכת עצמית ולאספקה
למדינות מיזרח־אירופה אחרות.

בל איום על ההובלה הסדירה של הנפט
לאילת, כמוהו כאיום על אספקת הנפט ל־מיזרח־אירופה.

הסתייגות
מהצהרותיו
של האורה הגרמני
אין להתייחס ברצינות להצהרותיו הפרו־ישראליות של
קרלו שמידט, מי שעמד בראש משלחת הבוזדסטאג הגרמני
שביקרה לאחרונה בישראל. שמידט, שהשמיע בפומבי
הצהרות כאילו אין שינוי במדיניותה של גרמניה
המערבית לישראל, ידוע בתור עסקן שאינו יידע לנצור
את לשונו ובביקורים רשמיים אחרים במדיוות שונות
כבר גרם בעיות לממשלת גרמניה המערבית.

גם להצהרות שהשמיע בישראל, שנועדו
להרגיע את ממשלת-ישראל, לא קיבל
שמידט בל כיסוי או היתר רשמי. בבון
קיבלו במורת־רוח גלוייה את הידיעות על
הצהרותיו.

ריב בין מנהלי
רשות־השידור וגלי צה״ל
צפוי חידוד יחסים קיצוני בין שמואל ;זלמוג, מנהל
רשות השידור, ובין יצחק לבני, מפקד תחנת השידור
הצבאית גל־ צת״ל. אחרי שאלמוג זילזל ריאיון שהעניק
לעיתונות, בגלי צה״ל, הציע ללבני בפומבי להתמסר לשידורים
לצעירים בלבד ולשידור מוסיקת־פום, הדל
לבני בנקיטת שורת צעדים שנועדו להוות פעולת־תגמול.

בשלב ראשון הציג לבני אולטימטום לעורכי
תוכניות ושדרים אזרחיים כ״גלי
צה״ל״ ,לפיו הוא דורש שיעבדו בלעדית
עבור התחנה הצבאית. לבני אינו מובן
להרשות עוד שמי שעובד ב״שידורי ישראל״
יועסק גם כ״גלי צה״ל״.

תעודת יצואן מצטיין. מאחר שהחקירה
עדיין נמשכת, מסרבים שלטונות המכס
למסור עליה דבר.

לפי התור הקבוע בין שני שותפי הגוש,
היה יוסך ספיר צריך להיות ראשון הנואמים.
אולם כניגוד לפעמים קודמות, בוויכוחים
מדיניים, התעקשו אנשי חרות, ודרשו
כאופן אולטימטיבי שלא להתהשב בתור ב*
מיקרה זה.

הלורד תומפסוו הציע
לרכוש את

ה״ג׳רוזלם פוסט

ספיר ויתר בצורה אלגנטית: פשוט הודיע שיהיה
עסוק באותה שעד, בכנס בתל־אביב. בכל זאת נכח בעת
נאומו של בגין והקשיב לו.

הלורד רוי תומפסון, איל העיתונות הבריטי, שבבעלותו
נמצאים 187 עיתונים, תחנות רדיו וטלוויזיה,
ואשר ביקר בישראל לרגל ועידת הפירסומאים, הביע,
בפגישה עם תד לוריא, עורך הג׳רוסלס פוסט, את

נכונותו לרכוש את הבעלות על היומון היחיד
כשפה האנגלית המופיע כישראל.

מדוע נדחתה
הכתרת גורו?

תורפסון, שהתרשם לטובה מהג׳רוסלם פוסט, לא
הגיע כמובן לכלל משא ומתן מעשי, שכן הוברר לו
שתד לוריא אינו בעליו של העיתון ואינו יכול למכרו.

הכתרתו של הרב שלמה גורן לרבה הראשי
של תל-אביב-יפו, שנערכה השבוע,
נדחתה כשבוע בגלל פנייתה של אישיות
ירושלמית שערכה ביטבוע שעבר את חתונת
בתה, בניצוחו של הרב גורן.
אותה אישיות פנתה לנשיא המדינה זלמן שזר, ביקשה
ממנו לדחות את ההכתרה וקבעה איתו את המועד החדש.

אירגוו
סוחרי מכוניות
משומשות נגד המשטרה
אירגון סוחרי מכוניות משומשות בתל־אביב מתכונן
לצאת למלחמה במשטרת ישראל.

חברי האירגון טוענים כי למרות שהגיעו
להסכם עם העירייה, ממשיכה המשטרה
למרר את חייהם ולרשום. להם דו״הות.

הפנתרים נגד
שכונת התקווה
הפנתרים• השחורים, שהשתתפו בהפגנה שנערכה השביע
בשכונת התקווה, מאשימים את ראשי השכונה כי
הפריעו להפגנתם בגלל הסכם שערכו עש המשטרה.
הפנתרים טוענים כי הובטח לתושבי תתקוזה שקבוצת
בני יהודה תישאר בליגה הלאומית, בתנאי שייפסקו ההפגנות
האלימות של תושבי השכונה.

בעיקבות ההפגנה שנכשלה, התחברו הפנתרים
מאיזור תל-אכיב עם הפנתרים הירושלמיים,
והם מתכננים לערוך במפתיע
מיצעד לילי משותך בשכונת התקווה, פדי
להוכיח שלא ייתכנו הסכמים מאחורי גבם,

נתגלה נסיוו הברחה
של מתכות בחיפה

ברביעי למאי שלחו נציגי האירגון מכתב לשר-
המשטרה שלמה הילל וביקשו ממנו לדון בבעייתם. הם
לא קיבלו תשובה ולכן שלחו השבוע מברק לשר בו
חזרו על בקשתם.

אם לא יענה השר לתביעותיהם, מתבוננים
חברי האירגון לנקוט ב״אמצעים דרסטיים.״

המערכת
מבקשת סליחה
על ליקויים כחלק מהגיליונות
שמקורם באירגון מחדש
של הדפוס

שלטונות המכס
כנמל חיפה גילו
לאחרונה נפיץ להברחת
כמויות גדולות
של נחושת
לחו״ל. הדבר נתגלה
כשהתברר שחביות,
שצויין עליהן
כי הן מכילות
אלומיניום, הכילו
נחושת, שמחירה
כשוק העולמי
גבוה יותר מ*
האלומיניום.
לדעת שלטונות המכס
נעשה בצורה זו נסיון
להברחת הון לחויל, שכן
היצואן היה מביא
ארצה רק את ערך האלומיניום,
ואילו את
ההפרש בין מחיר האלומיניום
לנחושת, היה
משאיר על שמו בחו״ל.

שלטונות המכס
חושדים כי מאחורי
ההברחה נמצא
יצואן חיפאי ידוע,
שזכה לא מבכר כ
אבן
•.אגדי אפט 1ר חז מ ר גם־ אן! ב אב־אר־באנראב?

במדינה
(המוסך מעמוד )8
לקבל מאת ממשלת ארצות־הברית של אמריקה
עזרה צבאית על בסים של החזר הוצאות.״
ממשלת ישראל, מצידה, קיבלה על
עצמה את ההתחייבויות והערבויות ; נדרשות
לפני ביצוע עיסקות על פי ההוראות
של אותו חוק.
במאמר שפירסם בידיעות •אחרונות, הזכיר
משה סנה כי קיומו של ההסכם, לא
מנע העדר הספקה צבאית אמריקאית לישראל
במשך שנים ארוכות. כן קבע, כי מעולם
לא פורסם דבר ביטולו של אותו
הסכם.
מעניין, כי המנהיג הקומוניסטי, המתנגד
לכריתת ברית־צבאית עם ארצות־הברית, לא
מנה בהתנגדותו נימוקים מעמדיים או רעיוניים.
הנימוק החזק ביותר שלו הוא :״אר־צות־הברית
היא כיום המעצמה האדירה ביותר
בעולם. אבל היא גם חברה חולה
מאוד, וקרנה בקרב עמי העולם אינה בסימן
עליה. אפשר אפילו לומר כי המעצמה האמריקאית
נתונה בתהליך של נסיגה• האומנם
תהיה לטווח ארוך ההתקשרות עם אר־צות־הברית
לטובתה של ישראל?״
המלחמה התשה ימית בין מדינות ערב לבין מדינת ישראל
נשמרת שביתת־הנשק. אולם במלחמת ההתשה
שמנהלים ארגוני המחבלים הפלסטינים
נגד ישראל, נפתח השבוע שלב חדש.
אחרי שהכריחו את ישראל לשמור ולחשוש
לכל מטוס ישראלי, בכל מקום שהוא
נוחת או ממריא ברחבי העולם; אחרי שאילצו
את ישראל לאבטח ולדאוג לבטחון
נציגיה בכל הנציגויות והמוסדות בהם הש
פועלים ברחבי העולם, נפתח השבוע השלב
שנועד להתיש את כוחה ועירנותה
של ישראל בשמירה גם על נתיבי הים
שלה.
רק נם מנע אסון, כאשר המיכלית קורל
מי, המניפה דגל ליברי, הותקפה ביום השישי
השבוע, בעת שחצתה את מיצר באב־אל־מאנדב,
המפריד בין ים סוף לאוקינוס
ההודי. האוניה, המיוצגת על־ידי חברת
אל־ים שבבעלות קוקצרן דיסקונט, היא מו
בילה קבועה של דלק גלמי
לצינור הנפט באילת. אילו היתר. אחת
מעשר פצצות הבזוקה, שנורו לעבר ד,מיכ־לית
מתוך סירת מירוץ, פוגעות במיטען
הדלק שלה, היה זה סופם של האוניד. וציוותה.
במקרה
כזד היתד, מתחייבת פעולת תגמול
ישראלית, שיתכן והיתר, גורמת לחידוש
פעולות האיבה.
הצהרה מגוחכת. המזל, וההססנות
של ממשלת ישראל, הם שמנעו התפתחות
הרת אסון. שכן, ממשלת ישראל הטילה
איפול על תקיפת המיכלית, עד ליום ראשון
בערב השבוע. הסיבה לכך היתר, טיפשית
בתכלית. מישהו מיועצי ראש־הממש־לי
טען כי מוטב יהיה שהפירסום הראשוני
על תקיפת המיכלית, שילווה במחאות
קולניות, יבוא מצד ליבריה, שאת דיגלה
מניפה המיכלית•
לרוע המזל, לא הבין נשיא ליבריה, טאב־מן,
את שיקוליה של ממשלת ישראל ולא
הפסיק את חופשת סוף השבוע שלו כוי
לחוש לעזרתה. כאילו שמחאה ליברית היתר
עשוייה ליצור רושם שהמיכלית שהותקפה
אינה קשורה בישראל.
.וכך, באיחור, כשהיא גוררת תגובות של
אי־הבנה בגלל האיפול המטופש, החלה ישראל
להזעיק את דעת־הקהל העולמית כנגד
ההתנכלות החדשה לחופש השיט בנתיבי
הים.
האיומים שהושמעו השבוע בישראל, כאילו
נסיון תקיפה נוסף במיצר הנתון בשליטת
הרפובליקה של דרום תימן, עשוי
לגרור תגובה ישראלית צבאית במרחק זה,
היו מגוחכים.
יותר מכל הכרזה ישראלית אחרת, האירה
תקיפת המעלית באור מגוחך את הכרזתו
המפורסמת של משה דיין כי הוא
מעדיף את שארם אל־שייך בלי שלום על
פני שלום בלי שארם. היא הוכיחה כי החזקת
שארם, בלי שלום, עדיין אין בה כדי
להבטיח את חופש השיט לאוניות ישראל
בים סוף.
העולם הזה 1763

— דו זזר 1וודווומ, דוו1ד אמריקאי ,75 13
דהניח דדגסס׳ להישאר בארץ -
^ מחזר מוה שנתיים אחדי גורדה מאיד

הצעת ושנא!,
(ואט הממטוה
ך* אשר שר שר־החוץ הפיני, לייבסקי־
^ נאן, את סרנדת האהבה הפינית שלוש
שושנים, לכבודה של גולדה מאיר, בסעודה
שנערכה בשולי הועידה הסוציאליסטית שנערכה
בחודש שעבר בהלסינקי — ראו
בכך רבים מחווה ידידותי לישראל.
גולדה עצמה, הגיבה נרגשת על שיר האהבה
שהושר לה בפומבי וזכי לפירסומת
בינלאומית :״זה היה נחמד ...לוא היה
לי קול הייתי מחזירה לו בשיר. יש גברים
האומרים זאת בפרחים. לייסקינאן אמר
זאת בשירה.״
אבל לפחות אדם אחד בישראל יכול היד,
לחוש רגשי קנאה על שגבר אחר מביע רגשי
אהבה בפומבי לגולדה. כי בעוד העולם
כולו רואה בגולדה מאיר ראש־ממשלה נמרצת
של מדינה במצב מלחמה; מדינאית
קשוחה; עסקנית מפלגתית; או ״הגבר״
היחיד בממשלת ישראל — מתייחם אליה
אותו אדם כאל אשר, וידידה.
ואם יש לגולדה מאיר חיים פרטיים מחוץ
למיסגרת עיסוקיה הממלכתיים והציבוריים,
הם מתנהלים בחברתו של גבר זה. גולדה
היא כיום בת .73 זהו גם גילו של ידידה
האלמוני, המבוגר ממנה בארבעה חודשים
בלבד. מובן שבגיל כזה אין לדבר על יחסים
רומנטיים במובן המקובל של המילה.
אבל יש הרבה מן הרומנטיקה באותם יחסי
ידידות עמוקים, הערצה והבנה הדדית, השוררים
בין גולדה לבין אותו גבר.
סיפורם של יחסי ידידות אלה ידוע למעטים
בלבד, הנמנים על מקורביה של גולדה.
גילויים עשוי לד,תת הפתעה נעימה לכל
אלה הסבורים כי מלבד הממשלה, המפלגה,
המשפחה או מטבחה, אין לגולדה
חיים פרטיים.

ץ* י הוא מחזרה המיסתורי של
הגברת ראש־הממשלה?
מי הגבר שלכבודו תערוך גולדה מאיר
מסיבת יום־הולדת? שעמו תצא לארוחות
משותפות במסעדות אינטימיות? שלא תהסס
לשפוך בפניו את ליבה, או לשלב עמו
זרועות בפומבי כזוג נאהבים צעירים?
זהו לואיס (״לו״) בויאר (מתחרז עם
תייר) ,מולטימיליונר יהודי אמריקאי, מגדולי
התורמים לישראל, הניצב זה שנים רבות
בראש מפעלי ד,מלתת השונים למען ישראל.
לו בויאר בן ד,־ ,73 הוא יליד סאן פרנ־ציסקו,
אולם מקום מושבו ופעילותו היא
לום אנג׳לם. את כספו ותהילתו עשה בו־יאר
כנשיאה של חברה קבלנית לבניין,
שבנתה בארצות־הברית ערים שלימות, ונחשבת
לחברת הבנייה הפרטית הגדולה ביותר
שהוקמה אי־פעם בארצות־הברית. נוסף
לחברה זו הוא נשיאן של מספר רב
של חברות פינאנסיות ובנקאיות, שמפעילות
ממשית בהן פרש רק לפני מספר שנים,
בעת שהתמסר כולו למפעל הבונדס למען
ישראל, שהוא יו״ר חבר הנאמנים שלו.
מאז תחילת שנות ה־ 60 מבקר לו בישראל
מספר פעמים בשנה, זוכה לקבלות
פנים ממלכתיות ומסיבות גן מפוארות, כיאות
למעמדו. מלבד הכספים שהוא מגייס
עבור ישראל, הוא תורם לישראל גם הרבה
מיליונים משלו. עוד ב־ 1965 תרם סכום
של 4,5מיליון ל״י להקמת בתי״ס תיכוניים
על שם מאי בויאר, אשתו המנוחה. הוא

מחוץ לתבסיד

גולדה מאיר משולבת זרוע עס ידידה הקרוב, המיליונר האמריקאי
לו בויאר, כפי שצולמו באחת מסעודותיהם המשותפות
בפונדק הגולש בעין־כרם, ליד ירושלים. עדי ראייה, שראו אותם בעת בגישותיהם
הפרטיות, מציינים כי הם אינם מסתירים את גילויי החיבה ההדדיים האחד לשנייה.

משמש גם כסגן יושב־ראש חבר הנאמנים
של האוניברסיטה העברית בירושלים, ו־יושב־ראש
ועדת הבנייה של האוניברסיטה,
כשמרבית הכספים לבניית הקמפוסים של
האוניברסיטה באים מכיסו.
לוי אשכול ופנחס ספיר היו חבריו הטובים
ביותר. לא פעם נהג בויאר להצהיר:
״אני שבוי בידיו של ספיר. רק הוא יכול
לדעת מה אעשה מחר.״
את אשתו מאי (לבית כהן) נשא לו בויאר
כשהיה בן .26 הוא אהב א־תה והעריצה.
גם כשחלתה בעבור מספר שנים והיתד,
נכה במשך כשלושים שנות חיים משותפים,
עד שנפטרה לפני כ־ 7שנים, לא הפסיק
לו בויאר לראותה כדמות נערצת בחייו. כל
תרומותיו נועדו להנציח את שמה.
היה זי זמן קצר אחרי מות אשתו, כשגולדה
מאיר, אז שרת־החוץ, ערכה מסיבת
גן לכבודו. מאז אותה מסיבה נקשרו יחסי
ריעות וחיבה מיוחדים במינם בין השניים.
בכל ביקור שלו בישראל נפגש לו בויאר,
כמעט מדי יום, עם ידידתו, במידה שתפקידיה
לא מעסיקים אותה. הוא מעריץ אותה
הערצה עיוורת, כמו את אשתו המנוחה,
נוהג לדבר בשבחה ולספר את תהי
לתה
בכל הזדמנות שרק ניתנת לו.
לעיתים נוהגים גולדה ולו לצאת לסעוד
יחד. לחב הם עושים זאת בפונדק הגולש
בעין־כרם, מסעדה אינטימית ואקסלוסי־בית,
המכילה ארבע שולחנות בלבד והידועה
בטיב מאכליה. לפעמים מצטרפים
אליהם לסעודות אלה יועצה המדיני של
גולדה, שמחה דיניץ ואשתו.
לדברי מקורביה של גולדה, הרי למרות
יחסיה הקרובים עם לו בויאר, היא הופתעה
בעצמה כאשר יום אחד, כשהיתה כבר
ראש־ד,ממשלה, הציע לה לו בויאר נישואין
*.האם הוא הציע לה זאת ברצינות, או
בהתבדחות? גולדה על כל פנים, קיבלה
את דבריו כמחמאה, נשקה אותו בחיבה.
אולי, כשתפרוש מתפקיד ראש־הממשלה,
תהיה מוכנה לחשוב על נישואין.
מה גם שיחסים כד, חברותיים ויפים, כשם
שנרקמו בינה לבין בן גילה האמריקאי,
אינם זקוקים לגושפנקא של הרבנות,
הכרוכה בפירסומת מטרידה ומיותרת.
* גולדה עצמה היתה נשואה פעם אחת
בחייה, למאיר מאירסון, עמו התחתנה ב־ארצות־הברית
כשהיתה בת .19

במדינה
בריא!ת האישפוז החולה

שירותי הבריאות העירוניים בתל־אביב
הם אות הקלון המשפיל ביותר לפעילותה
של הנהלת העיר. מלבד נתונים אובייקטיבים,
כמו מחסור במיטות ובאחיות, ידועים
שירותים אלה לגנאי בשל ההזנחה, האדישות
והארגון הלקוי המקובלים בהם.
אחת הסיבות העיקריות להזנחד, בבתי־החולים
העירוניים, היא העובדה שתחום
רגיש זה הופך גם הוא לזירת התמודדות
מפלגתית, בה מנסות מפלגות הקואליציה
בהנהלת העיר הגדולה לתפוס עמדות וכיבודים.
מינויים
מפלגתיים. בשעתו מונה
למשל, כמנהלן בית החולים הדסה, איש
מפלגתו של בעל תיק האישפוז במועצת
העיריה. העובדה שאיש זה היה חולד, קשה,
ומרבית זמנו שכב בבתי־חולים או שהה
בחו״ל לצרכי ריפוי, לא הפריעה לאיש.
לפני שנד, החליטה מועצת העיריה לה־ציא
מיברז על תפקיד זה, של מיגר,לן בית-
החולים הדסה. שלושה מועמדים הוגשו
למיברז, אך עד היום לא נבחר אף אחר
מהם, בשל המחלוקת הבינמפלגתית.
אנשי אחדות העבודה לשעבר, שעליהם
נמנים הד״ר אריה הראל, מנהל אגף האיש־

מינהלן תורג׳מן
בלי כישור
מרכז עדשות מגע
מ 7£א 3 0£א 7^ 01 1£א 0 0
״גרוזוכסקי -אישון לגב״
תל־אביב, רח׳ שניאור ,5פנת רח׳
פינסקר ,20 טל .55029 .שעות
הקבלה — .9 —17 נשמח לשלוח
חוברח הסברה לפי בקשר״

35 אגורות
הגדלת 9/13 באיכות
מצוינת במעבדה החדשה

בית־הספר הישראלי
ללימוד התנ״ד בתכתובת
מציע לכם ללמוד בחינם חוגי תנ״ך בשפה
העברית, האנלגית, הצרפתית או הרומנית
* כיצד להבין את התנ״ך?
* העבר, ההווה והעתיד של עם ישראל
* ספר דניאל וההתגלות.
לאחר סיום הלימודים יוענקו לתלמידים דיפלומות:

״הר ציון -ירושלים״
למד תנ״ךבחינם ! בריתך ! ובזמנףהפנוי !
כתוב אלינו היום: ת.ד , 10060 .ירושלים

והמשופרת לשחור-לבן של:

ששב תו
ח ;־.ה דח!נהח לונן וי

.הןולם הזה* ,עבוןו
המערבת והמינהלה: תל־אביב,
תזרדיאר • 136 מען מבדקי:
תל־אריב, רח׳ שין • 6
ד,עייר הראשי: אורי אבגרי •

ןהחדשו 71הישראלי •
רחוב קרליבך ,12 טל ג־ ן ,3*0134
עולפסרס • בית־דטום משה
גלופות; צינקוגרשיר כספי מ** י
הסיעיא־לאור: העולש הזד גע״נן

מפלגתי

פוז ומנהל בית־החולים איכילוב, וכן גש
שרגא קנטור, יושב ראש ועדת המיכרזים,
רוצים למנות לתפקיד את יוסף פסלר, שזכותו
העיקרית היא היותו חבר מזכירות
לשעבר של אחדות העבודה.
עורך־דין צבי קלימנטינובסקי, נציג הליברלים
העצמאיים במועצת העיר, רוצה
את התפקיד למזכיר לשכתו, אריה אבירם.
המועמד השלישי במיכרז, שהוא בעל הנתונים
הטבעיים ביותר לזכות בתפקיד,
הוא חסר גיבוי מפלגתי.
זהו אריה תורג׳מן, לשעבר מראשוני
עיתונאי ארץ־ישראל, שכתב עוד בדואר היום
והמשמש מזה 20 שנה כפקיד בכיר
בבית־החולים הדסה, מזה עשר שנים כעוזר
ראשי למינהלן בית החולים.
היה זה רק טבעי שתורג׳מן, המשמש מזה
שנתיים בתפקיד ממלא מקום מינהלן בית־החולים,
יקבל את התפקיד. שבן בשעתו
היה זה הוא שנשלח להשתלמות אחכה
לחו״ל במינהל בית־חולים, כדי להכשירו
לתפקיד זה.
מלחמה בלעדית. אלא שכישוריו של
תורג׳מן הם שהפריעו להכריע בתוצאות
המיכרז. ניסו להשפיע עליו להסיר את
מועמדותו. הציעו לו תפקידים קוסמים
אחרים. אולם תורג׳מן לא היה מוכן לתת
ידו למשחק הבינמפלגתי.
כתוצאה מכך עוכב פירסום תוצאות וד
מיכרז. אולם זוהי רק התחלה. עובדי בית־החולים
הדסה, שאינם מבינים מדוע יש
למנות מינוי מפלגתי למשרת מינהלן של
בית־חולים, מתייצבים כולם כאיש אחד מאחורי
חברם הותיק, רואים בנסיונות לנשלו
לא רק פגיעה בהם אלא גם צעד עדתי,
למרות שתורג׳מן נמנה על משפחה החיה
מזה 500 שנה בארץ. הם מאיימים לשבות.
כך עלולה מלחמת המפלגות להמיט על
מאושפזי העיר סבל נוסף ממחלה שהיא
בלעדית לתל־אביב.
העולם הזה 1763

יזוז

החיים הפרטיים של מאיר לנסקי — מלר

סינדיקואט הפשד האמריקאי, המסעיר את
י י ׳״יזי •י*

ו •י•י ו

יי י •- 1 14 1 11״ *י

ע ו ׳ נוו ׳ 1) /ר א 7

המאפיות עוזרת
למבצעי ההעפלה
כנסת בירושלים, שישא את שם אביו.
סכום נכבד נוסף הוא תרם לשיפוץ כמה
ביתנים בבית־החולים של תל־השומר. ומאחר
שלכסף אין, כידוע, ריח, טוב כספם
של לנסקי וסטאשר, כמו כל כסף אחר.
כעבור שעה לערך, הותיר לנסקי את
סטאשר בחברתה של הגברת דיבינר, ויצא
לדרכו. סטאשר עצמו, המשיך להסתובב
ברחבי המלון לפחות כבעל־בית. צלם שניסה
לצלמו במקום, גורש מיד על ידי
אחד המנהלים.

ביסוד ידידותי ״ =

השבוע, בעת שערן ביקור במלו! שרתון,

ניש 1אין 3ש 1ו ת

אצל ידידו הטוב ועוזרו ג׳ו סטאשר, שגורש
מארצות־הברית והתאזרח ב־שראל. לנסקי
נושא את נלב השעשועים הטיבטי שלו.

* ום ראשון 13 ,ביוני, השבוע. מלון
שרתון בתל־אביב בשעות הצהריים.
אל אכסדרת המלון יורד גבר קשיש, קרח,
לבוש בחליפת־חוף כחולה, בעלת מכנסיים
קצרים ובפיו תקוע סיגר.
זהו ג׳ו (־דוק״) סטאשר, מי שהיה עוזרו
הראשי של מאיר לנסקי, מלן־ סינדיקאט
הפשע האמריקאי, בפיקוח על עסקי ההימורים
בכל רחבי העולם. במשך חמש
השנים האחרונות, מאז גורש מארצות־הברית,
אחרי שנדון על העלמת מס־הכנ־
,סר״ חי סטאשר בישראל בשקט ובצינעה,
מבלי להיות מוטרד מעברו. האיש, שעור
בתחילת שנות ד,־ 30 נמנה על סינדיקאט
הפשע האמריקאי, פרש מכל עיסוק פעיל.
הוא זכה באזרחות ישראלית, בתוקף חוק
השבות, המשיך לנהל עסקים בישראל, רכש
לעצמו וילה בקיסריה, אך העדיף לנהל את
חיי החברה שלו מדירה שכורה במלון
שרתון בתל־אביב.
רק בשבוע האחרון, כשהתפוצצה פרשת
נהירתם של אנשי סינדיקאט הפשע לישראל,
דיפך סטאשר לאישיות ציבורית. אפילו
מנהיג אגודת ישראל, הרב פרוש, הצהיר
כי לא ינהל יותר עסקים איתו, כיוון
שהוא איש עולם־תחתון.
אבל ביום הראשון השבוע לא נראה ג׳ו
סטאשר מודאג ביותר מכך. הוא חייך אל
עובדי המלון, נשף ענני עשן סיגרים ריחני
לכל עבר, וברך לעח!ום בלבביות כל מכר
מקרי.
את ארוחת־הבוקר שלו, בשעה אחת ב־צהריים,
לא סעד ג׳ו סטאשר במסעדת המלון,
גם לא בבריכת השחייה, בה הוא
מרבה להשתזף. במיוחד עבורו נפתחה דלת
הבר הנושא את השם הבאר, הפתוח בדרך
כלל רק בשעות הלילה. לשם הביאה לו
מלצרית חיננית את ארוחת הבוקר, שכללה
ביצים רכות, סלט וגבינות. שם גם קיבל
ג׳ו סטאשר את פני הבוס שלו, מאיר לנס־קי,
שבא אליו לביקור.

ל כיי ר
אין רי ח
ץ 3מאיר לנסקי, הא־ש שעמד ה־
^ שבוע במרכז החדשות בישראל, כשהוא
מעורר יותר ויותר התעניינות בכל רחבי
העולם, עד שעיתונים רבי־תפוצה מצאו
צורך לשלוח לישראל כתבים מיוחדים לכיסוי
פרשתו, כאילו פרצה שוב מלחמה

הקמתה מדינ ה

בצאתו מפתח מלון שרתון, מפלס לו שוער המלון. ,ומכיר
את לנסקי כמבקר קבוע במקום, דרן אל מכוניתו. לנתק׳ ,הנוהג
להתלבש תמיד בצבעים כחולים, ממשיך לשאת את כלבו האהוב על ידיו לכל מקום.

שירות מלא

באיזור — גם הוא לא נראה מודאג במייחד
מהרעש המתעורר סביבו.
לבוש במכנסי תכלת ומקטורן כחול, כשהוא
נושא על ידיו את הכלב הטיבטי
שלו, שי־צו, נראה מאיר לנסקי צעיר בהרבה
מכפי 69 שנותיו.
הוא אירח חברה לסטאשר לארוחת-
הבוקר שלו, כששניהם יושבים באפלולית
הבר, לבדם. השיחה נפסקה רק פעם אחת,
כשירד מאיר לנסקי לטלפונים הציבוריים
במרתף המלון, ליד חדרי הנוחיות. שם,
בעזרת כמר, אסימונים, יכול היה לנהל את
שיחותיו הטלפוניות, כשהוא בטוח מפני
האזנה.
אחר־כך חזר לנסקי ואירח עם סטאשר
באפלולית הבר את הגברת בטי דובינר
אדומת השיער, אשתו של המיליונר הקנדי לשעבר,
סם דובינר, העומדת בראש פעולות
איל״ן בישראל. נראה שהפירסומת הרבה
שניתנה בשבועות האחרונים לשני אדונים
נכבדים וקשישים אלה, לא הפריעה לגברת
דובינר להיפגש עמם לשיחה. קרוב לודאי
שהיא רצתה מהם, מה שרוצים מהם כל
מבקריהם: כסף למטרה זו או אחרת.
כי השמועה פשטה בישראל שלנסקי ו־סטאשר,
בעלי חשבונות בנק בשווייץ, בהם
הצטברו לזכותם כמה מאות מיליוני דו־לארים,
נהנים לתרום ביד רחבה לכל מיני
מטרות צדקה. כך, למשל, סופר שלנסקי
תרם סכום של 300 אלף ל״י לבניית ביתי

ך -ניגוד ללנסקי, שהוא אדם בודד, ה־
* 4מעדיף לבלות בעיקר בחברת אשתו, יש
לג׳ו סטאשר, שהוא מסביר פנים לעומת פניו
הזעפניות של לנסקי, חברה ישראלית מגודנת.
הדמות המרכזית בחברה זו הוא משה
(״מושקה״) אדילסון, לשעבר לוחם בגדוד
הקומנדו של משד, דיין במלחמת העצמאות
וכיום נהג בחברת חרות של סולל־בונה.
מושקה, דמות ידועה בחברה הבוהמית
של רחוב דיזנגוף, התפרסם בעיקר בזכות
אוזנו החדה, הכרויה תמיד לעגות של תיירים
אמריקאים. היה זה הוא, שעוד לפני
שנים רבות הכנים לרחוב דיונגוף ביטויים
כמו :״יא־א־ס!״ ו״וולקם טו ארץ!״ במיבטא
אמריקאי מובהק, שהפכו לסיסמאות.
לאחרונה הפך מושקה ליד ימינו של ג׳ו
סטאשר. דמויות אחרות בחבורתו של סטא־שר,
כשאינו נפגש עם הרב פרוש לצרכי
עסקים, הם יעקובלה כהן, שסטאשר מכנה
אותו בחיבה ״אל קפונר״״ אחרי שרן כסלו
העניק לו תואר זה בכתבה שפירסם בהארץ
(המשך

בעמוד )20

ךףןן 11111 | 1נאשר שוער מלון שרתון פותח לו את ז־לת מכוניתו ה־
שכווה, מבחין מאיר לנסק׳ בצלם העולם הזה המצלמו,
1111 1 3
מביט בו במבט זועם ונכנס ברוגז רב אל תוך המכונית. לנסקי נוהג בעצמו במכונית.

מיז

חברי משפחות ה״מאפיה״ בסיציליה, גויי סו לעזרת ״ההגנה״ לשם אירגוו ההעפלה
(המשך מעמוז )19

על הפשע המאורגן בישראל; או ישראל
דנוך, פקח בעירית תל־אביב ודמות ידועה
בכרם התימנים.
בצע

״ ה עו דהתח תו ך
נפקי, לעומת סטאשר, הוא איש
/משפחה יותר. הוא צמוד לאשתו תלמה
(״טדי״) ,אותה הוא אוהב אהבה אמיתית•
תלמה, ששם משפחתה הקודם היה
שוורץ, צעירה מלנסקי בחמש שנים. היא
התחתנה עם מאיר, שהכיר אותה כמניקו־ריסטית
גרושה ואם לילד מבוגר.
הסיפיר על הדרך בה כבש מאיר לנסקי
את ליבה, הוא סיפור נוגע ללב ממש.
מאיר, בעצמן גרוש ואב לשלושה, רמז פעם
לתלמה, אחרי שהתקינה את אצבעות ידיו,
על איזה סוס כדאי לה להמר באחד
מירוצים, כדי שתזכה בכסף רב.
להפתעתו גילה לנסקי שתלמה לא -ניצלה
כלל את הטיפ שנתן לה .״אינני יכולה
להרשות לעצמי להמר,״ אמרה לו .״זה לא
הימור,״ השיב לה לנסקי. אבל תלמה לא
הבינה את הרמז. אחרי שבועות מספר של
חיזור, הוא ערך עמה מטע למיאמי־ביץ׳
ושם הציע לה נישואין. הם נישאו בדצמבר
.1948 זמן קצר אחרי הקמת מדינת ישראל.
אין על כך עדות כלשהיא, אולם ניתן
להניח כי באותה תקופה היה מאיר לנסקי
מוטרד גם בבעיותיה של מדינת ישראל, ש

עתה הוקמה. כי מזה מספר שנים כבר
פנו אליו אישים ציוניים וגופים יהודיים בבקשת
עזרה, שלא התבטאה דווקא בכסף.
הזמן
קצר אחרי מלחמודהעילם
שניה, כאשר החל מבצע הבריחה הגדול
מאירופה, החלו זרועות ההגנה לחפש
אחרי בסיסים מתאימים באירופה, שם ניתן
היה להכין את הכלים לביצוע פעולות הבריחה.
כך, למשל, היה צורך בנמלים, בהם
אפשר יהיה להפוך את אוניות המשא והנחיתה
שנרכשו לאניות נוסעים, שיוכלו
לאכסן מאות מעפילים.
בין השאר, שימשו אותן אוניות גם להעברת
נשק, שנרכש בדרכים שונוח ממקורות
שונים, לארץ־ישראל,
כבסיסים אידיאליים למטרה זו נבחרו שני
איים ליד איטליה: קורסיקה וסיציליה. אבל
כדי לפעול בסיצליה ובנמליה, להעביר לשם
נשק באין מפריע, היה צורך בשיתוף
הפעולה של השליטים במקום. והשליטים
לא היו נציגי מעצמות הכיבוש או השלטון
המרכזי ברומא, אלא המאפיוזיס, אנשי ארגוני
המאפיה, שמוסוליני ניסה לחסלם.
עתה, בתום המלחמה, הרימו אנשי המאפיה
ראש שוב, ניסו לנתק את סיציליה
מהשלטון המרכזי באיטליה ואפילו לספחה
כמדינה נוספת לארצות־הברית. אי אפשר
היר, לפעול בסיציליה ללא עזרתם של ראשי
המאפיה המקומית.
למטרה זו גויים מאיר לנסקי. אותה
תקופה היה מאיר לנסקי בשיא הפופולאריות
שלו בקרב אנשי המאפיר, בארצות־הברית.
הוא הצליח, בעזרת טכסיס גאוני,
לשחרר מהכלא את לאקי לוצ׳יאנו, הבום
הראשי של המאפיה בניו־יורק, שנידון על
ידי בית־משפט ל־ 50 שנות מאסר.

אז, אחרי שארצות־הברית הצטרפה למלחמה
בגרמניה הנאצית, הנה לנסקי רעיון
גאוני. הוא מצא סעיף בחוק המאפשר, תמורת
שירות מיוחד לאומה האמריקאית, לחין
ולשחרר אפילו אסיר עולם מכלאו. הי׳,
צורך למצוא את אותו שירות שיאפשר ל־לוצ׳יאנו
לתרום תרומה כה חשובה לאומה
האמריקאית, שתאפשר את שחרורו.
וכך, אחרי שהמודיעין של חיל־הים האמריקאי
הוכנס לסוד העניינים, החל מיבצע
שנקרא בשם ״מיבצע העולם התחתון.״ ל־לנסקי
אופשר להיפגש עם לוצ׳יאנו בכלאו,
כדי ״לשכנעו״ להשפיע על חברי משפחות
המאפיה לפעול כסוכנים של המודיעין הימי.
לגילוי נסיונות חבלה או נחיתה של סוכני
אוייב בנמלי ארצות־הברית.

תרו מה
מ תו ר אל !!•
עיי רו ת נוסף ששירת לאקי לוצ׳י-
אנו את האומה האמריקאית, בתיווכו
של לנסקי, היה בהכנת הפלישה האמריקאית
לסיציליה. לדברי עדויות מהימנות, נית:ד,
הוראה לכל ארגוני המאפיה בסיציליה
לעזור לפולשים. לפי אותן עדויות הגיח
הטנקים האמריקאים מתוך אסדות הנחיתה
בסיציליה כשעל דגליהם רקומה האות ״ל״,
האות הראשונה בשמו של לוצ׳יאנו, שהיוותה
את הסימן המוסכם בין הפולשים
לתומכים בחוף, מאנשי המאפיה.
תמורת שירותים אלה שוחרר לאקי לו־

הסיפור הפלא

אין התא דו ת

ל פי ר סו ם

כ ך גמגע גירו ש לנסק•

שי הפנים בורג
זהו הסיפור שטרם פורסם על המאבק
מאחורי הקלעים על המשך שהייתו של
מאיר לנסקי בישראל.
זמן קצר אחרי שמלן סינדיקאט הפשע
האמריקאי, מאיר לנסקי, הגיע לישראל,
לפגי כעשרה חודשים, התקבל במשרד־ה־פנים
הישראלי, ממשרדי האינטרפול בפאריס,
תיק ובו פירוט מעשיו ופעילותו של מאיר
מסקי. כאשר הביא שר־הפנים, יוסף בורג,
את תוכן התיק בפני חברי הממשלה, היה
זה שר־המשפטים, יעקב שמשון שפירא, שתבע
לגרש מיד אול לנסקי מישראל.
בעקבות דיון זה ביקרו קציני משטרה
אצל נואיר לנסקי, שהתאכסן אז במלון
שרתון בתל־אביב, הודיעו לו כי אשרת התייר
שלו לו תוארך, וכשיפוג תוקפה הוא
יאלץ לעזוב את ישראל.
מאיר לנסקי לא התלהב כל כך לשסע
בשורה זו. בארצות־הברית אין רודפים אותו
ואין מתכוונים לשפטו. בכל הקאריירה
הארוכה שלו בעולם הפשע האמריקאי ידע
מאיר לנסקי תמיד שלא להשאיר עקבות.
למרות זאת העדיף מאיר לנלזקי לא
לחזור לארצות־הברית. האיש, שבאופן רשמי
מופיע ברשימות מס ההכנסה בארצות־

צ׳יאנו מכלאו בתום מלחמת״העולם השניה,
גורש לאיטליה משם המשיך לנהל את משפחות
המאפיר, האמריקאית. מילה אחת של
לוצ׳יאנו, די היה בה כדי לאפשר לפעילי
ההעפלה של ההגנה יד חופשית בכל רחבי
סיציליה. כדי לפנות ללוצ׳יאנו הה צורך
להפעיל את השפעתו של לנסקי עליו.
כיום, במיסגרת מאמציו להפעיל כל השפעה
כדי שיותר לו להמשיך ולהתגורר בישראל,
מפעיל לנסקי גם אנשים היודעים
על אותו סיוע, כדי שיזכירו זאת לזכותו.
דוגמה נוספת למיבצע הגיוס הכללי של
מאיר לנסקי בישראל, יכולה לשמש הפני־שר,
שהיתר, לו השבוע עם בטי דובינר,
העומדת בראש פעולות איל״ן.
בחג החנוכה השנה, הופיעה קבוצה של
ילדים נכים בהופעה אמנותית במיסגרת
איל״ן במלון שרתון בתל־אביב. בתים ההופעה
ניגש אחד מפקידי המלון לבטי דו־בינר,
הודיע לה כי אחד מאורחי המלון,
שחזה בתוכנית, הביע את רצונו לתרום
למען האירגון. כך הופגשה בטי דובינר עם
ג׳ו סטאשר. סטאשר ביקש את כתובתה כדי
לשלוח אליה אישית את התרומה.
כעבור כמה שבועות קיבלה הגברת דו״
בינר המחאה על סך של 14.500 דולאר —
כ־ 50 אלף ל״י. ההמחאה נשלחה על ידי
סטאשר. אבל כשרצתה הגברת דובינר לשלוח
מכתב תודה על התרומה, היא הבחינה
כי הצ׳ק, המשוך על בנק בפלורידה,
חתום בשם מאיר לנסקי.
השם לא היד, מוכר לה. היא מיהרה להתקשר
עם ג׳ו סטאשר, שהסביר לה כי מאיר
לנסקי, החתום על ההמחאה הוא ידידו,
שהוא אב לבן משותק ולכן תרם לאיל״ן.

מיליונר לו בויאר

שר־ המשפטים שפירא

בורג הבטיח לבויאר להביא שוב את ח־חברית
כמי שמקבל משכורת צנועה כיועץ
פרשה לדיון בממשלה, כשהוא רומז לו כי
למטבח באחד מבתי־הסלון במיאמי, חש
המכשול העיקרי היא התנגדותו של שר״
כנראה שהמעגל סביבו נסגר, החליט להשהמשפטים,
יעקב שמשון שפירא, הסבור כי
תקע בישראל.
שהייתו של מסקי בישראל גורמת נזק
הוא חיפש קשרים לצמרת השלטון בלשמה
של המזינה.
ישראל. ואז נמסר לו כי במלון המלך־דויד
כפי שמסתבר, הפעיל לו בויאר, שהוא
בירושלים מתגורר לו בויאר, איש העסקים
ידידם הקרוב של גולדה מאיר ופנחס ספיר
האמריקאי מראשי הבונדס בארצות־הבריוז.
(ראה עמוד )17 את כל כשרון השכנוע
היה מי שדאג למסור ללנסקי כי בויאר הוא
שלו, כדי לשכנע הן את גולדה והן את
בעל השפעה עצומה על ממשלת ישראל.
ספיר להשפיע על שפירא לשנות את עמדמסקי
ובויאר אינם ידידים. אס נפגשו .1־
תו. וכך; למרות התנגדותו של שפירא,
שנים האחרונות היו אלה פגישות מקריות
הוארך רשיון השהייה של לנסקי בישראל.
על רקע תרומות, בהן היה לנסקי תורס
במשרד־הפניס נכתב
בתיקו של לנסקי
ובויאר מתרים.
בפירוש כי ההארכות נעשו בהמלצת בויאר.
מסקי פנה אל בויאר והסביר לו את
בשבועות האחרונים, כשפרשת לנסקי עלמצבו.
כתוצאה מכך פנה בויאר ישירות אל
תה שוב לכותרות, חידש שפירא את לחציו
שר־הפנים, יוסף בורג, תבע ממנו להאריך
לסילוקו של מסקימישראל. אולם מול
את רשיון השהייה של לנסקי בישראל. ני־לחציו
של שפירא ניצב לחצו הנגדי של
בויאר, שיש לו השפעה גדולה משל שפירא.
מוקיו של בויאר היו עקרוניים, ולא התצריך
להיות מודאג. קרוב
ייחסו ישירות ללנסקי .״לא יתכן לגרש לנסקי אינו
לודאי שכאשר תשתתק הפרשה, והעיתונים
יהודי מארץ ישראל באמצעות המשטרה!
אס יש משהו נגדו — בבקשה: אפשר להפיפסיקו
לטפל בה בכותרותיהם, הוא יוכל
להמשיך ולהתגורר בישראל, ואולי אפילו
עיל את כל הדרכים המשפטיות ולתת לו
לקבל אזרחות ישראלית — כל זמן שיש לו
את כל האפשרות להתגונן. ת!בל לא לגרש
מליץ יושר כמו לו בויאר.
באמצעות צו מינהלי או המשטרה.״

ך* נו הבכור של מאיר לנסקי, ברנארד
^ שהוא כיום בן ,41 נולד נכה, כתוצאה
מפגיעה בשעת הלידה. הוא היה הראשון
משלושה ילדים שילדה ללנסקי אשתו
הראשונה, אנה. אני( ,לבית ציטרון) היתד,
נערה יהודיה כשרה ותמימה, כשנישאה
למאיר ב־ 9במאי ,1929 כשלנסקי היה
בן .27 בנם השני, פאול, שהוא כיום בן
,39 נולד בריא ושלם. לנסקי דאג לכך שהוא
יסיים את המיכללה הצבאית המכובדת
ווסם־פוינם, ועד היום משרת הבן כסרן
בחיל־האוויר האמריקאי.
הבת השלישית של מאיר ואנה לנסקי,
סנדרה, היא כיום בת ,34 נשואה לבחור
יהודי בשם רפפורט, המנהל מסעדה בניו-
יורק, שהוקמה כנראה בכספו של לנסקי.
אנה, אשתו הראשונה של לנסקי, יצאה
מדעתה כאשר גילתה מה הם עיסוקיו האמיתיים
והמיסתוריים של בעלה. אחרי ש
אושפזה חזרה לאיתנה, השיגה גט פיטורין
ממאיר, בו התחייב למלא את כל מחסורה.
מכל בניו, דווקא ברנארד, הבכור הנכה,
הוא המבריק ביותר. אותו, למרות מיגב־לותיו
הגופניות, שיתף מאיר לנסקי בעסקיו.
העסיקו תקופה ארוכי, בבתי הימורים
בלאס ואגאס. לנסקי מתכוון, כפי שגילה
השבוע, להביא גם את בנו הנכה לישראל,
כדי שיחיה לצידו•
זו היתד, סיבת הפגישה המשולשת, בין
לנסקי וסטאשר, לבין הגברת דובינר, שנערכה
בבר האפל של מלון שתזון. בטי
דובינר הגיעה לפגישה אחרי שהוזמנה לשם
על ידי סטאשר. שם הוא הכיר לה לראשונה
את התורם האלמוני — מאיר לנסקי.
לנסקי הסביר לבטי, שתרומתו, בסך 50
אלף ל״י, אינה חד־פעמית. הוא רוצה שתהיה
תרומה שנתית, שתאפשר מילגות ללימודים
אקדמאיים, לצעירים שנפגעו בשיתוק.
עתה
ידעה בטי דובינר, מקריאה בעיתונים,
מי הוא לנסקי, אבל מאיר, תוך שהוא
מלטף את כלב השעשועים שלו הרגיע
אותה. הפירסומים אודותיו לא יגרמו להפסקת
התרומות אמר.
לפני שנפרד ממנה הסביר לנסקי לגברת
דובינר, שאין לו התנגדות יותר, שתפרסם
בעיתונות הישראלית כי הוא התורם האלמוני
שהקים את קרן המילגות האקדמאיות
של איל״ן.
אולי יהיה זה נימוק נוסף, שישכנע את
ממשלת ישראל, להאריך את רשיון הישיבה
שלו בישראל.

במדינה
צה״ל טלפון הדבר אירע לפני כשלושה חודשים, בתום
הצגה שנערכה לקציני צה״ל בהינל התרבות
בתל־אביב. אחד הנוכחים, קצין
צעיר בדרגת סגן־מישנה, הרים תוכניה שהתגוללו,
על הארץ. בשולי התוכניה הוא
מצא מספר טלפון, שלידו צויין השם ״יעל.״
הוא שמר אצלו את התוכניה עם המספר.
באחד הלילות, כשהיה הקצין הצעיר בתורנות
לילה בבסיסו, הוא נזכר במספר
הטלפון של יעל האלמונית שמצא על גבי

לרכוש לעצמם דירה משלהם. הם אספו
את החסכונות, הלוואות מקרובים, ידידים
ובנקים, ופנו לסניף חברת שיכון עובדים
שבירושלים, עיר מגוריהם. מספר יוסי, מו־רה־דרך
במקצועו :״חשבתי שבאמצעות
חברה הסתדרותית יקל עלי להשיג דירה
במחיר סביר.״
הוא התקשר עם חברת שיכון ־וובדיס
בפברואר ,70 רכש דירה במחיר 73,450ל״י,
עם חתימת ההסכם, שילם עשרים אלף ל״י,
ומדי כמה חודשים, כמצויין ב״מיסמך ההתקשרות״
(על חוזה לא הוחתם בשלב זה)
הוסיף את הסכום הדרוש.
חודש לפני גמר הבנייה המתוכנן הכניס
את הסכום האחרון. הזוג קלמנוביץ, הורים

לתלמידתי,

מירי בו-דוז*

עס הבחרך

ל״נערת ישראל״
איחולים לבביים

מורתן,

לאה פלטשר

הגיע יבוא של

חולצות איטלקיות לגברים מתוצרת 411^ 1111$

המכירה הבלעדית בבית אופנה לצעירים
שנידמן דיזנגוף , 125ת״א

יעל זאבי ובעלה
העלאה

בדרגה

התובניה, החליט לנסות את מזלו ולצלצל
אליה.
כשהרימה יעל את הטלפון, היא שמעה
את קולו של הקצין, שטען כי קיבל את
מספר הטלפון שלה מידיד, ושניסה להתחיל
עמה. יעל התעניינה לזהותו. הצליחה
לגלות כי המדבר הוא סגן־מישנה המשרת
בפיקוד־המרכז. היא אמרה לו אז :״קח
כסא ושמע מה שאני עומדת לומר לך ..״
אין לדעת אם הסג״מ מילא אחרי ההוראה,
אך ללא ספק הוא נזקק לאלונקה ולא
לכסא כשאמרה לו יעל :״אני אשתו של
אלוף הפיקוד שלך.״ הסתבר שהסג״מ טיל־פן
לא פחות ולא יותר אלא ליעל זאבי,
אשתו של אלוף רחבעם (״גאנדי״) זאבי,
אלוף פיקוד המרכז. השיחה נותקה בפתאומיות.

שיכו!
דפיקה
גדובה
לאזרח קטן
בתום שנתיים לנישואיהם, החליטו יוסי
( )30 וחנה ( )31 קלמנוביץ כי הגיע הזמן

במועדון־יילה

לילד עם אחד נוסף בדרך, היו בטוחים שהנה
הגיעו אל המנוחה והנחלה, יוכלו להתחיל
לגור בביתם שלהם, לשלם מעתה מדי
חודש, משכנתא, במקום שכר־דירה.
איפה. לא מנוחה ולא נחלה.
לא נדטמעווזי. כמו כל אזרח נורמלי,
לא התמצא גם יוסי במיסתרי המדד, סמך
על יושרה של החברה ההסתדרותית. כאשר
התעניין, מדי פעם, בכמה עלה מדדו, נענה
על־ידי הפקידים שאליהם הופנה :״בסכום
לא משמעותי.״
כאשר הגיע לסוף מועד חתימת החוזה,
התבררה משמעותו של הסכום הלא־משכר
עותי 7,150.— :ל״י.
שוב, כמו כל אזרח נורמלי, קיבל גם
יוסי הלם. אחר נירגע, היה בדרכו להשלים
עם מר גורלו.
אלא שאז פגש במקרה ידיד, קבלן בניין,
ותינה בפניו את צרותיו.
כאן קיבל יוסי הלם נוסף. הקבלן סיפר
לו שבחשבונות שקבלני־המישנה מגישים
לשיכון עובדים לגבי מדד יוקר־הבנייה, הם
חייבים לספוג בעצמם את שלושת האחוזים
הראשונים של העלייה. רק בסכומים העולים
על שלושה אחוזים, מפצה שיכון עובדים
את קבלני המישנה. אולם מהמשתכנים,
לוקחת החברה את מלוא הסכים — כולל
שלושת האחוזים האלה.
״היתכן,״ הזדעק יוסי קלמנוביץ ,״שחברה
הסתדרותית תעשה ספקולציות על חשבון
הציבור?״
אין קשר. מהדי שמם, סגן מנהל חברת
שיכון עובדים, הודה בעובדות. אלא מאי?
לדעתו של שמס הממושקף, בעל המיבטא
הרוסי הבולט והקומה הבינונית, אין זה
עניינו של המשתכן, מה הם הסידורים הפנימיים
בין החברה לקבלני המישור, שלה.
אפשר לחשוב שההוצאות שלי אינן עולות?״
טען .״ובכלל — זה שהדירות של המשתכנים
שוזת היום, במקום 80,000 לירות שהם
שילמו 90,000 ,לירות או יותר, בפחות
משנה — על זה לא מדברים?״
מדברים, מדברים. מה שלא מבינים, זה
מה הקשר בין עליית ההוצאות של החברה
— לבין העובדה שהיא נוטלת מלקוחותיה,
תחת מסווה עליית המדד, כספים שאינם
עליית המדד?
העולם הזה 1763

ייי 11 £ £ק

א 210ז׳אססמ! £מז 018£11?8£

£א ^ 4 0 4 2 1ז 731 ¥א 7 4 0 £ *1 0א 7£ו \ 4 7

מז 0 1 0 1כ< א
(,ג< 16 תתק) £1/\75א — 019681 01 1584.£1 £1.15114 111
X-ת ס

£>0 6 0 1 6 5כתק

16כ

0611161

161761811011

61101

3116

ק18111601
£16-81 1 1 1 0 1 1 1 1 0 6 )1

15114££

8 3 1 1 6 5 6 1 1 1 81101 11111116 0 1
ת 1116

110117

ק :8 9 6

11176

81101

.6 8 1

18 1 3 1 6

11681111

א100 1116

011

811)1

1584££

011

311)1

81151/1761:3

-- 0 1 1 6 5 1 1 0 1 1 5
5 0 1 1 £>1111:65

.ת-- 011161: 111161:651131110168 9
11113 36811111111 11189821116 177111 3 6 56111 1 1 6 6 11£011 8 5 3 1 1 1 9 .

א ^ 817£ 7 0 0 3 7 0 0 4 7 4ץ £0 £1 1£1\ ¥ 0 3 0
! א17 4 7 0 0 £
4 )1 )1 1 6 6 3 5 :

א 7 210א4011ו £8 ? 8 £

5 6 8 , 161115816111, 1 5 1 8 6 1

73£ 1

0 0 0 0 003017103,8120 0 3 0 34.0 ? 83007א1
10 7.00

? 3100

0117703

? 3100 10 3.000, 0000
?.0.8 . 568

30811840011, ? 3 0 3 0 02-37814.

אגרי גג\זר. ,בתח־ירג! חדיון, עדיין גוגזייך —

נגרצין רפגזנג כטזהמנייגיגז נזעתבכיע

״־זונה נאצים!״ -הידהרו צעקות בבית־המשפס כשאורי זוהר ואריקא

ן זונה.״ ״נאצי.״ ״כוס אימך.״
4השופט המחוזי התל־אביבי מקס צ׳ר־נובילסקי
לא האמין למישמע אוזניו. זה
שנים שלא שמע גידופים כאלה מוטחים
לעברו — לא בישיבתו על כם המשפט.
האם הושמעו קללות אלה מפיהם של
אורי זוהר, אריק איינשטיין, וחבריהם? אין
טעם לענות על שאלה זו׳לפני שבית־המש־פט
יעשה זאת. אולם שני דברים ברורים
מעל לכל ספק: האחד — אורי זוהר וחב
ריו
צעקו — ועוד איך — גם אם לא את
הקללות המיוחסות. השני — הקללות המיוחסות,
אכן הושמעו בחלל בית־המשפט
— ועוד איך.

הכדור מתנפח

ללות אלה הביאו לשיאה — לפחות
בשלב זה— את ההצגה הגדולה שהפיק

אורי זוהר בעזרת חבריו, שנעצרו יחד עימו
כחשודים בהחזקת חשיש. אלא שבניגוד
להצגות טובות אחרות שלו, היתד, ז ו
ספונטאנית — וספק אם אף אורי עצמו
שיער את הממדים שאליה תתגלגל.
שכן התקרית הקטנה, שהחלה במעצרה
של החבורה, החלה מתנפחת במהירות לממדי
כדור־שלג המידרדר במידרון תלול —
כדור־שלג המתפתח להיות שערורייה ממדרגה
ראשונה.

בשלב ראשון, היתד, זו המשטרה שניפחה
את התקרית. כאשר לא שיחררה מיד
את העצורים, לאחר שנתפסו, בערבות.
ואף פירסמה את דבר תפסיתם ומעצרם.
בשלב שני, היה זה אורי זוהר
עצמו שתרם להתנפחותו של הכדור.

ס שמחה במעצר
*ץ עותו הראשונה של אירי נעשתה
* *2בבוקר יום הרביעי האחרון.
היא נבעה מכך, שלמעשה לא הבין כלל
את משמעות מצבו.
ניתן היה לשמוע זאת עוד בטרם הופיע
כלל באולם המעצרים של כית־המשפט השלום
בתל־אביב. מכיוון המרתף . ,בו היו
אורי וחבריו עצורים, בקעו קולות שירה
עליזים של אריק איינשטיין וצעקות ליווי
מעודדות של אורי. הקולות הגיעו בבירור
עד אולם המעצרים, ולכל הנוכחים — כולל
השופט ד״ר יוסף מגורי־כהן — ברור היה
שד,עצירים נהנים מחווייה מרתקת, שתשמש
להם, סביר להניח, חומר להצגות
ושירים לא מעטים, בעתיד הקרוב.
כאשר הופיע אורי זוהר באולם המעצרים,
נראה היד, מצב רוחו עליז בבירור. בחיוך
רחב, כשהוא מניף ידיו 11 כל עבר הר,
יישב בנחת בין חבריו, המתין משועשע
לתחילת הדיון, בו עמדה המשטרה לבקש
את הארכת מעצרם של העצורים.

^ צעקה גורלית

ותיקי היכל־המשפט בתק־אביב לא
זכרו מתי לאחרונה התמלא הבית
במספר כה רב נטל חתיכות — מכל הגילים (דהיינו, סי 15 עד ,)25

כל המעריצות

המידות והצבעים. הן באו בשורט׳ס, בחליפות־מכנסיים, בנ׳ינס פשוטים
ובטזמלות־פאר — בדרכן לעבודה או במקום לעבודה — כש־לכולן
מטרה יחידה: לראות את האליל הגדול, הזמר אריק איינשטיין.

ץ ם השוטרים, עורכי־הדין, ושאר ה־
*4נוכחים בא לם, היו באווירה דומה —
כאילו באו לחזות בהצגה מבדרת. היחידה
שקילקלה את מצב־הרוח החגיגי היתד, ד,
אשד, היחידה שבקבוצת העצירים — אלונה,
אשתו של אריק איינשטיין, שישבה מבוהלת
וחיוורת בין שתי שוטרות.
התביעה היתד, היחידה שלא ראתה אז
הצד הבידורי שבפרשה, הציגה בשיגרתיות

נוכח

נזועיף פנים רנן ראת תנזוף

1שם״ו נשלחו רדעצו

ולה

תזומן בצננ2ן ה רנובר הטזופפו.

את בקשת הארכת המעצר בפני השופט.
החזיר את האווירה לקדמותה אורי זוהר,
שהשתיק את סניגוריה עורכי־הדין צבי
ונירה לידסקי, ונשא בעצמו נאום מבריק,
תוקפני, מגובש ומנומק, שלא היה מבייש
כל עורך־דין.
אריק איינשטיין, שקם אחריו, רק דדגיש
את עוצמת דבריו של זוהר: אריק עמד
בקושי על רגליו, דיבר בקול רפה, נראה
עייף, ובעזרת חבריו הצליח להתיישב בחזרה
על מקומו.
נאומו של אורי זוהר השיג את התוצאה
המבוקשת: השופט החליט לשחרר אותו
ואת חבריו בערבות של אלף ל״י ליפש.
וכאן עשה אורי את טעותו החמורה הראשונה:
״אתה
רואה, חביבי, צריך ידעת לעשות
הצגה,״ קרא בחדוות־ניצחון לעבר התובע,
מפקח חיים בן־דור, איש מיחלק־הסמים.
צעקה זו עלתה לו ביוקר. המפקח הגיב

עליה בו במקום: הוא ביקש מהשופט להאריך
את מעצר העצורים ב־ 24 שעות —
כדי שיובל לערער על החלטת השופט.
תוצאת הצעקה הספונטאנית: אלונה איינ־שטיין
שוחררה בערבות, אורי וחבריו הוחזרו
למעצר.

^ לקצץ לדפוק
ףשלגזה הבחינו העצורים בעובדה
*4שכל העניין אינו כל כך פשוט ועליז,
וכי המשטרה מתכוונת לטפס עליהם ברצינות.
היה
בכך לחזק את השמועות, שסבבו
זה זמן רב, כי המשטרה החליטה לקצץ את
ראשיהם של ראשי עולם הבידור — באמונה
שכך יחוסל עישון הסמים במדינה,
(המשך

בעמוד )24

=1 1.1״

אורי זוהר, כשרביעי מזנק

לעברו בשיא ההצגה הגדולה בבית־המשפט,
בה האריך השופט את מעצרם של אורי
זוהר וחבריו שנאשמו בהחזקת סמים.

ן*||ך כמו בכל הופעותיו, גס בבית־המשפט היה אורי זוהר גיבור
המופע, ריכז אליו את תשומת־ליבם המרותקת של כל ה1141

במקום — גם ללא מיקרופון בידו. כשהוא לבוש ברשלנות, בגופיית

בית״

ה״טי״ ,והמכנסיים הקצרים בהם נעצו, נישאו אליו עיני כלי בא׳ אולם
המשפט, כאשר קם לשאת את דברו. אורי זוהר לא נעזר בעורך־דין לצורך
טיעוניו לשיחרור ממעצר, הראה בקיאות מפתיעה בכל מה שכרוך בפרוצדורה.

מחייך עולה זוהר
מתא המע־צרים,
כשהוא מלא ביטחון בי ישוחרר מיד.

־ והרוחחלה

ההצגה הגדולה
(המשך מעמוד )23

מאחר שלפי תפיסת המשטרה, מנהיג ע
אלה יוצרים את אופנת העישון, שהנוער
נוהר אחריה.
כן התקשרה קשיחות המשטרה לשמועה
כי במיוחד יושב לאחרונה על כוונת המשטרה
אריק איינשטיין. וזה — בגלל שבמשפט
התקיפה של שמוליק קראוס, סירב
אריק להעיד נגד שמוליק, מוטט בעדותו
את כל עמדת התביעה.
קשה להאשים את העצורים — ובמיוחד
את אורי זוהר — על שהתקשו
לתפוס את מלוא החומרה שבה מנסה
המשטרה להתלבש עליהם.
זה 15 שנה שאורי זוהר יושב בצמרת.
בין ידידיו נימנים אלופי צה״ל, קציני משטרה
ואנשי ציבור בכירים. קשה היה לו
לתפוס, שכל אלה לא יעמדו לו בשעת
צרה .״עשרים שנה אני תורם בחינם הופעות
לכולם,״ התרעם השבוע, לאחר שנשלח
לאבו־כביר ,״וכשאני פעם תקוע —
איפה כולם?״
זה היה הרקע לקרב המדהים בבית־המשפט.
לדעת
גירסה אחת, נדהם אורי מהחל־

משטרת תל־אביב, לבין הנפה הצפונית. בדרך
כלל, כאשר תופסים אנשי המדור המרכזי
(שאליו משתייכים גם אנשי מיחלק
הסמים) כמות לא רצינית של חשיש, הם
מוסרים את החשודים לידיהם של שיטרי
הנפה שבה בוצע המעצר. הפעם, התעקשו
אנשי המדור המרכזי להשאיר את העצורים
בידיהם, כדי לזכות בפירסומת. אנשי הנפה
הצפונית, שחשו כי הכבוד המונומנטלי
של תפיסת הפושעים המסוכנים מגיע להם,
נפגעו קשות.

שני הדודנים שהוכנסו
למיאוות

הקומיסרים צצים
^ מיטבמסורת המחזאות האזזאנגאד־
4״ דית, קשה היה לנבא, השביע, כיצד
תתפתח ההצגה הגולה.
אם יושאר המשך הטיפול בידיה חסרות
הדמיון של המשטרה, סביר •והניח שההצגה
תתפתח בקו הקודם: המשטרה תפעיל
את האמצעי היחידי שיש בידה — לחץ
גס וחסר דמיון. אורי זוהר וחבריו ימשיכו
לנפח את העניין לממדי־ענק, יגרמו למש
יצחק
סוויסה

רפי אזולאי

החברים שר אויק

אריק איעשטיין, שקט ונראה כא־לו יש לו
דברים אחרים בראש, בשבתו על ספסל הנאשמים,
בין חבריו (מימינו צבי שיסל) .בניגוד לאורי זוהר, תפס אריק אדישות רוב הזמן.

טתו, ביום החמישי, של השופט מקס צ׳ר-
נובילסקי, בה קיבל את עירעור המשטרה
על החלטת השופט מגורי־כהן מאתמול,
ונענה לבקשתה לעצור את אורי וחבריו
לשבעה ימים נוספים. לדעת גירסה שנייה,
תיכנן אורי עם חבריו מראש את התגובה,
למקרה כזה.
אולם בשתי הגירסות גם יחד נבעה התגובה
מחוסר אפשרותו להשלים עם העובדה,
שאכן הוא תקוע בב־ץ, ואיש
לא בא לעזרו.
היתה זו תגובה חריפה: אורי וחבריו
פרצו בקללות, אורי נשכב על
הריצפה, התנגד לשוטרים שניסו לגרור
אותו. רב־סמל מנחם גוטמן, האחראי על
חוליית ליווי עצירים, חטף בעיטה בבטן.
כאשר התגברו השוטרים על אווי, העבירו
אותו ואת האחרים למעלית.
שם נמשך הקרב. ארבעה שוטרים נפגעו.
אורי עצמו חטף מכות נאמנות, גרם לסערה
רבתי בחוגי הבוהמה, כששמועה רודפת
שמועה, וכולן מתארות בהגזמה כיצד
חטף מכות־רצח, הובא לבית־החולים כל
עוד נפשו בו.

מלחמת הכבוד
יו כ0

התפתחויות צדדיות לפרשה

ביום ה׳ ,בבית־המשפט, פשטו בלשי
מיחלק־הסמים בחשאי על אחדים מהאורחים
שישבו בספסלי הקהל, אספו אותם לחקירה.
היו אלה אחדים מידידיהם של העצורים,
שבאו להקשיב לדיון — ואשר המשטרה
צילמה אותם במיסגרת המעקב שניהלה בשבועות
האחרונים, כשהם נכנסים לצריף
הסמים. בין החשודים: עיתונאי ועיתונאית
ידועים.
#פרץ ריב בין המדור המרכזי של

טרה לקלל את היום שבו החליטה להתחיל
איתו, ימשיכו לעשות לה את המוות, ולמחוץ
את תדמיתה לעפר, כחודשים הבאים.
אם, לעומת זאת — כפי שסביר להניח —
יתערבו בעניין גורמים מחוץ למשטרה, ו-
יפעילו על המשטרה לחץ עדין ונסתר,
יסבירו לה שאכן זוהר וחבריו מסוכנים
ביותר לביטחון הציבור — אבל יש אולי
אי אילו נושאים קצת יותר בוערים, וי
ותר מסוכנים לבטחון הציבור — ייתכן
שתחול רגיעה במלחמת האזרחים.
האמנם זה מה שאירע בבוקר יום השלישי
השבוע, כאשר, בטרם הסתיימו שבעת
ימי מעצרם של אורי וחבריו, הופיעה לפתע
המשטרה בבית־המשפט, הודיעה כי אינה
צריכה עוד את מלוא תקופת המעצר שביקשה
מראש, וכי אינה מתנגדת לשיהרורם?
שופט השלום בורים רפפורט שיחרר את
העצורים בערבות עצמית של —1,500.
ל״י, הגדיל אותה ל— 5,000.ל״י, כאשר המשטרה
הסבירה שהיא עומדת עוד באותו בוקר
להגיש נגד העצורים כתבי־אישום נוספים
על התנהגות פרועה ותקיפת שוטרים,
ומסכימה לשיחרור בערבות גם על אישום
זה. היתה זו תפנית של 180 מעלות בצורת
טיפולה של המשטרה בנושא.
אולם אם היתד, זו תפנית — ולא
שינוי מדיניות — ניתן לצפות למ־חול־שדים
חדש בארץ. רמז קל לכך אפשר
היה השבוע למצוא בויכוח הסוער,
שפרץ לרגע קל לכותרות העיתונים, בהנהלת
רשות השידור, כשאחרים מראשיה החליטו
לשחק את תפקיד הקומיסארים, לתבוע לקבור,
בגלל פרשת המעצר, את תוכניתו החודשית
של אורי זוהר.
במפתיע, הצליחה הנהלת הטלוויזיה להגיע,
בצורה נדירה, להחלטה ד,יכונה, דחתה
את רעיון ההבל.
אלא שעצם העלאתו, היתה מדכאה דייו•,
היה בה רמז להתפתחויות ־,אפשריות מחר.
סנהופנס ה1ונזיצווה

ך! רגע, שיתקה ההתפוצצות הנור־
/אה את מאיר כהן במקומו. אחר, זינק
לעבר דלת הדירה. חדר־ד,מדרגות היה מלא
עשן מחניק, זעקות־אימים בקעו מכיוון דירת
השכנים, משפחת סוויסה. רגע לפני כן,
בקעו משם עדיין קולות שירד, ושמחה, מפי
עשרות החוגגים שבאו לשמוח בחגיגת הבר־מצווה
המשותפת של יצחק סוויסה ודודנו
רפי אזולאי.
מאיר כהן זינק בחזרה לפנים דירתו, צעק
לבני ביתו להימלט מהדירה. הוא לא ידע
מד. קרה — מלבד זה שצריך להסתלק מהמקום
במהירות.
באותו רגע, נשמעה התפוצצות שנייה —
שניות ספורות אחרי הראשונה. הקיר נרעד.
חתיכה ממנו החלד, מתמוטטת לעבר
המיטה בה שכב יצחק הקטן. מאיר כהן
השתטח בזינוק על המיטה. האבן פגעה בגבו
.״אם היתד, נופלת על הילד, היתד,
הורגת אותו,״ סיפר.

מקום הפשע דס י ~ ר

הטבח, מתחת למיטה (שעליה מזוודה) נמצאה
תמר בת ה־ , 19 ששתי רגליה נקטעו.

אחר, שלמה אביטל ( )27 היה
בטוח, כשאירעה ההתפוצצות שזיעזעה
את הבית, כי היה זה מעשה ידיהם של
מחבלים. הוא מיהר לעבר דירתה של משפחת
סוויסה, משם בקעו הזעקות.
״שכל החיים לא אזכה לראות מחזה כזה
יותר,״ סיפר השבוע, מזועזע עדיין .״הכל
היה מלא דם וחתיכות אברים. גופה אחת
היתד, בלי ראש. מתחת למיטה ראיתי מישהו
זז. זאת היתד, תמר סוויסה. ראיתי שהפנים
שלה בסדר, בלי פצעים. אמרתי לה,
תצאי משם, והתחלתי למשוך אותה החוצה,
כשהוצאתי אותה, ראיתי שהרגליים שלה
תלויות רק בעור. אחר כך היו צריכים

לקטוע לה את הרגליים.״ לא רחוק משם,
שכבה גופתו המרוסקת של יעקב סוויסה
בן השמונה

3יטל גילה חיש מהר, כמו שאר
תושבי מגדל העמק, כי לא היתה זו
התקפת מחבלים.
כחשוד במעשה הפשע, עצרה המשטרה
תך זמן קצר את מרדכי סוויסה. כאש-,
הובא בפני שופט להארכת המעצר, הודה
מרדכי במעשה, טען כי פוצץ ארבעה רימונים
בתוך הדירה מלאת החוגגים, בגלל שאשתו
בגדה בו, וסירבה לחזור אליו.
מרדכי סוויסה חזר רק לפני חודש
משירות מילואים. מאחר שהוא חבלן ב־צה״ל,
אפשר לנחש מהיכן השיג רימונים.
לאחרונה עזבה אשתו רחל את הבית בו
התגוררו ביפו, חזרה עם שני ילדיה לגור
בבית הוריה במגדל־העמק. היה זה לאחר
סיכסוכים ממושכים בין בני־הזוג, בהם האשים
מרדכי את אשתו היפה בבגידות.
לפני שבועיים בא למגדל העמק, כדי לחגוג
את יום הולדתו של בנו הבכור, נשאר
לגור עם אשתו בבית־הוריה.
אלא שנסיונותיו להחזירה לחיקו עלו בתוהו.
רחל סירבה.
ף ליל הרימונים, בשש בערב, נתקלה
. 4אחת מקרובות המשפחה, מזל סודיסה
( ) 11 במרדכי, כשהוא מטמין חבילה במז־ח־דתו
.״הוא הכניס קופסה עם שקית אדומה
וידות אדומות,״ סיפרה .״כשראה אותי
היה נורא מופתע.״
לקראת מועד ההתפוצצות, ראו מכרים
את מרדכי, שהשתתף גם הוא בשימחת ה־בר־מיצווה,
כשהוא עצבני ביותר, מציץ בשעונו
ללא הרף. לבסוף יצא החוצה, דאג
לשלח גם את ילדיו .״זמן קצר אחרי שיצא,
באה ההתפוצצות,״ מספר אליהו סוויסה.
בניגוד לגירסת המשטרה, לפיה הושלכו
הרימונים מבעד לדלת, קיימים סימנים כי
הם הוטמנו מראש במקומות שונים בדירה,
מצויירים במנגנוני־השהייה. אחד ממוקוי־ההתפוצצות
היה המקרר שבדירה. למחרת
האסון, נזכרו אורחים, ביניהם אחדים מהפצועים,
כיצד שירת מרדכי את האורחים,
בעת השימחה, כשהוא מקפיד להיציא במו
ידיו מזון ומשקה מהמקרר, לא הירשה לאחרים
לגשת לשם.

קהל מלווים ניצב לפני ארונות המתים. לאחר ש־
| | לא נמצאו במגדל העמק ארבעה ארונות, הוטמנו

שלושת המבוגרים בארונות היחידים שנמצאו, והילד דניאל אזולאי,

בן החמש וחצי, הונח על אלונקה פשוטה, מכוסה בשמיכה. בתמונה
למעלה: אלפים מתושבי מגדל העמק השתתפו בהלווייה הקיבוצית.
עשרות התעלפו. נשים שרטו פניהן. ההלם והצער היו נחלת הכלל.

רחל סוויסה בת ח־ ,26 נתמכת בעת הלוויית הקורבנות.
רחל נחשבת לאחת היפהפיות של מגדל העמק. בעלה,
החשוד בביצוע הפשע, היה בזמנו נהג אמבולנס, עבד לאחר מכן בתברואה בעיריית תל־אביב.

אשח החשוד

החשוד בטבח
הפשע תוכנן בדייקנות. שני

^ לא שהשיטה, בה נערך הטבח ה־נורא,
לא מעניינת במיוחד. הרבה יותר
מעניינת השאלה: מדוע עשה זאת ׳מרדכי
סוויסה? האם ייתכן שהחליט לנקום ב־במשפחה
כולה — את סירובה של אשתו
לחזור אליו? או אולי, כדיברי אחרים, האמין
כי המשפחה היא זו שמסיתה את רחל
לבל תחזור אליו — והחליט לשפוך עליהם
חמתו? על גברים, נשים וטף?
תשובה אחרונה זו נראית להיות הנכונה.
לאדם מן הישוב, היא מזעזעת ו־פנטסית,
בלתי נתפסת ממש.
אך לא כך היא נראתה למוח המעוות,
השבור, המטורף, של האיש שרצח חמש
נפשות בחגיגה.

מרדכי סוויסה, מלווה בשוטרים, בדירת הטבח, למחרת
המעשה, כשהוא משחור בפני החוקרים את פעולותיו.
לדיו של החשוד הורחקו מהמקום בעור מועד ׳,וכך נ־יצליו׳

מעמד חדש קורץ לגערות
הזוה ר

שד ישראל

דיאנה איפקי הבלונדית מנהלת את הבוטיק
של בעלה :״אף פעם לא עבדתי במספרה
של בעלי. אני לא ספרית.״ היא מסבירה. מיקצוע הזבנית בבוטיק,

היפהפייה

אשר סיימה רחל גולדפרב — ה־
^ חיילת החיננית שנבחרה למלכת צעדת
ארבעת־הימים ל־ — 1971 את שירותה בצד,״ל
לפני זמן קצר, חיפשה לעצמה עיסוק
מעניין וזמני, עד לנסיעתה הקרובה לחו״ל.
משהו זוהר ומעניין, אם אפשר. חיפשה
— ומצאה: מוכרת בבוטיק תל־אביבי —
מודרני, זוהר ויקר.
״ברור שאין לי הכשרה לזה״ היא צוחקת
.״אני גם לא מתכוננת להישאר בעסק
הזד, כל החיים. אבל לעת עתה זה נחמד.
עליז כאן.״
דורית אברהם ( )18 עובדת גם היא בבוטיק,
וגם היא איננה מתכוונת להישאר
לנצח במיקצועה הנוכחי. בעוד חודש היא
תעזוב אותו לטובת הצבא.
אבל עד אז — היא נהנית מכל רגע
שעובר עליה .״זה נורא נעים לעבוד כאן״
היא אומרת .״אני מבקרת כל הזמן בכל
הבוטיקים האחרים בסביבה, וכולם אומרים
שאני הקמיע שלהם.״ דורית, שסיימה תיכון
רננים האמנותי ברמת־גן, התחילה את הד,קריירה
הבוטיקית שלה, במרכז בוטיקים
זוהר: הפאסאז׳ בדיזנגוף .״גם שם היה
משגע לעבוד. עבדתי בפוסטרים, אבל כל
הזמן הסתובבתי בכל הפאסאג׳.״

לעומת זאת, נראה בעיניה הרבה יותר רציני, ונותן לה, לדבריה,
אפשרות רבה יותר לבטא את עצמה. דיאנה הרזה יוצאת בחריפות
נגד הקילוגרמים המיותרים שהבחורות הישראליות מרשות לעצמן.

כים( ,״למען הבוטיק״) ומייצגת את הטיפוס
הסולידי האנטי־זוהר בכל פרט ופרט של
פרצוף גרייס קלי שלה.

אך העובדות נישארות עובדות: גם בלי
להתאפר, גם בלי לאהוב זוהר, היא יפה־פיה,
נשואה לבעל מיקצוע זוהר, ימבלה כל

כאל זבנות רגילה .״בשביל לעבוד בבוטיק,
צריך תכונות מיוחדות,״ אומרת לילה רונקוב.

ימיה באווירה סופר־אופנתית וסופר־זוהרת.
חתיכות אלה — זוהרות כולן — אם
מאופר,
מיקצועי,
באורח טבעי או
מלוקק או מלוטש — ועשרות אחרות, משתייכות
למעמד החדש הקורץ לנערות־הזוהר
הישראליות — מעמד החתיכות הסוחרות.
מאז שחנויות הפכו לבוטיקים, הפך מקצוע
המוכרת בחנות — סליחה, בבוטיק — לזוהר
ומבוקש.

לא להתאפר,
לא להצטלם
ף* דורית ורחל, רוב המוכרות ובל^
לות הבוטיקים הן בעלות השכלה תיכונית.
לפני כמד שנים, לא היה עולה
בדעתן להיכנס לעסקי הבגדים. אבל התווית
הזוהרת שהודבקה למילה בוטיק — שיב־נעה
אותן.
״זאת לא עבודה רגילה״ טוענת לילה
רונקוב. לילה המיניאטורית, בעלת הפנים
האקזוטיות, היא בוגרת תיכון תל־אביבי,
מתכוננת להמשיך בקרוב את לימודיה באוניברסיטה.
הפרטים האוטוביוגראפים ה־נ״ל
אינם עומדים, לדעתה, בסתירה לעבודתה
הנוכחית .״בשביל לעבוד בבוטיק
צריך להיות חתיכה. צריך להתלבש יפה.
צריך להיות מישהי.״
מישהי נוספת שהיא בהחלט מישהי, היא
בעלת בוטיק נוספת: עמירה ליבני אשתו
של טייס בחיל האוויר. אינה מתאפרת,
מוכנה להצטלם רק לאחר שיכנועים ארו־

תווית זוהרת

לינדה ג׳ייז האנגליה היא אחת מנערות הבוטיק המעטות אשר
הגיעו לעבודתן עם הכשרה מיקצועית מתאימה. היא עבדה בבוטיק
מכובד בלונדון מספר שנים, ואף עברה קורם לאופנה, שהכשיר אותה למיקצועח.

הוגיסצועית

* עמדזה התרחב בשנה האחרונה, הצי
101 ליח לגייס חלק לא מבוטל של חתיכות
הצמרת הישראליות. לכאורה, הן סתם מוכרות
בגדים. אלא שבאותה מידה אפשר
לומר שדיילות הן מלצריות.
הגדרות פשטניות אלה לא הצליחו מעולם
למחוק את התווית הזוהרת שהוצמדה
לשני מיקצועות אלה. ואם הדיילות מצליחות
להחזיק בתדמית הזוהרת על־ידי חוזיות
בינלאומיות, הרי בעלות ומוכרות ה־

בוטיקים מחזיקות בתווית הזוהר באמצעות
האופנה הבינלאומית.
שכן הן לא רק מוכרות אותה: הן גם
מתלבשות בה ומדגמנות אותה. לנערה הממוצעת,
המגיעה לבוטיק סתם מתוך רצון
לקנות לעצמה בגד — זוהי עובדה די
מתסכלת.
הכל התהפך

המלכה

מלכת־הצעדה, רחל גולו־פרב,
כמו חתיכווז ידו־עות
אחרות, מצאה לעצמה חקוס כמוכרת
התל־אביב״ם החדשים.
כאחד הבוטיקים

** ד לפני מיספר שנים, היתה חנות ה־י
ג בגדים, מקום בו הרגישה עצמה כל
נערה כמו מלכה. המוכרת, מבוגרת בדרן
כלל, החמיאה לגיזרתה הצעירה, טרחה
סביבה, ועשתה הכל על־מנת שהנערה תיקנה
את הבגד.
בבוטיק של היום, חווית הקנייה היא
הפוכה. המוכרת האופנתית, הדקיקה והזוהרת
— נימצאת במרכז. הקונה הממוצעת
— זו הנערה שאינה מקפידה לשמור על
גיזרת דוגמנית, ושאינה בקיאה בכל חידושי
החודש האופנתי האחרון — בולעת
את המראה הזוהר ברעבתנות. היא שוכחת
את עצמה, את המטרה שבגללה הגיעה י-1
בוטיק, ואת צורתו המשוערת של הבגד
אותו רצתה לקנות.
המוכרת החתיכה גם אינה מקדישה לקונה
תשומת־לב מיוחדת. אבל מסתבר
שעובדה זו לא גורעת מכושר הקנייה של
הנערה. להיפך: כשהיא מדורבנת על־ידי
הסביבה האופנתית והזוהרת, היא מנסה לעשות
הכל על־מנת להשתלב לתוכה. העובדה
המצערת: לא כל מה שמתאים לחתיכה
הסוחרת הזוהרת — מתאים לקונה הקטנה.
התוצאות הקטסטרופליות מתגלות רק בבית
— מול הראי המוכר, לנוכח העיניים
הביקורתיות של המשפחה והחבר.
תוצאות אלה ידועות גם לסוחרות ה־
החתיכות השחחת

היפהפייה מתנגדת באופן עקרוני לזוהר, אן כשהיא מחפשת
111 \ 1
תעסוקה הולמת לשעות הפנאי — היא מוצאת אותה בבו־

? 8טיקיס .״אני עצמי לא מתלבשת בכל הבגדים האלה,״ היא אומרת, אן שומרת על, קלאסי.

בוטיקים :״שיתו!״ מגיבה בחריפות דיאנה
איפקי, אשתו הבלונדית של ספר־הצמרת
דייב• דיאנה היפר,פיה בעלת בוטיק מודרני,
מציגה, שמונה חודשים לאחר לידת בתת
הבכורה — גיזרת, ילדה קטנת׳ דקיקה .״הבחורות
הישראליות מרשות לעצמן עשרות
קילוגרמים מיותרים״ היא אומרת .״האופנה
של היום נועדה לבחורות רזות.״
הזוהרות החדשות

מבוטיק לבוטיק עוברת דורית אברהם,
בתקופה שבין סיוט הגימנסיה
ועד לגיוסה הקרוב לצה״ל .״פוגשים המון אנשים, ונמצאים במרכז

הגימנזיסטית

ך* עולת הבזק האחרונה של שלטונות
המכס, בד, נתפסו מזוויות עם מאות
חליפות ובגדים סופר־אופנתיים שנועדו לבוטיקים
התל־אביביים, היפנתה את תשומת
הלב לעובדה כי הבוטיקים, מלבד הי-
תם זוהרים, הפכו גם לביג־ביונס.
ישראליות לא מעטות רוצית באופנד, בין־
לאומית — בדיוק כמו זו שמסתובבת ב־קרנבי
סטריט או בגדה השמאלית בפאריס.
רוצות — ומוכנות לשלם.
את מבוקשן הן מוצאות בבוטיקים שדגמיהם
אינם מיועדים לצריכה המונית, אלא
מכודנים לקהל מצומצם יותר של קונים —
ועשיר יותר.
לישראלי המשוויץ הכי קל לחיות בין־
לאומי ומודרני בעזרת הבוטיק. כדי להיות
דומה, מבחינה חיצונית לפחות, לדור החדש
בעולם הרחב — אין הוא צריך לעשות
הרבה. הוא פשוט ניכנס לבוטיק, ומשנה
את מה שנימצא על עורו.
דרישה זו, היא שיצרה את מעמדו החדש
של הבוטיק. הוא אינו ;,־תר סתם חנות
בגדים — אלא מפתח אופנתי למקומות
שבהם קורים הדברים, אל הזוהר. ובשיא
העניינים,״ היא אומרת. כרגע, היא מוכרת בבוטיק גלרי, בתל־אביב, הזוהר, בין ארבע הקירות של סמל האופמשתדלת
ככל יכולתה לקלוט את סודות המיקצוע, ביניהס גס יחס ם נה החדש — ניצבות, במלוא הדרן, זוהרות
הצמרת החדשות — המוכרות.
קורקטיים עם לקוחות. היא מרגישה שהיא קולטת את העניין יפה.

במדינה משפט שתיקה
שווה זיכוי

מקרר
מב חר מגזון של 10 דגמים חדי שים >ם־ 5עד 15ק 1ב.1
4דגמים עם 2דלדיי־י י־ולל פארהמ קררים -דגם
2 13 דל תו ת. עם פודמאיקוז.

סעיד מוסא פסע בדרכו לעבר ספסל הנאשמים,
כאשר הרגיש יד תקיפה האוחזת
בו מאחור. הוא הסתובב, מופתע, וגילה כי
זד. לא אחר מאשר סניגורו, עורך־הדין
חיים קאזיס, שמנע בעדו מלהתקדם. קאזיס
הושיב אותו בדחיפה קלה על הספסל שנועד
לקהל, אותת לו בידו לשבת ולשתוק.
סעיד, שהאמין לתומו, עד אז, כי מקומו
של נאשם הוא על ספסל הנאשמים, מילא
נבוך אחרי ההוראה.
מוסא ( )28 הגיע לאולם בית־המשפט המחוזי
בבאר־שבע, לאחר שהואשם על־ידי
המשטרה בנהיגה במשאיתו תוך חוסר זהירות.
לדברי התובע, הוא נסע בכביש עזה־באר־שבע
בצד שמאל של הכביש. מונית
שבאה מולו, נהוגה בידי מוחמד עודד, מ־באר־שבע,
נאלצה לסטות, וכתוצאה התהפכה
לתעלה ושבעת הנוסעים, נפצעו.
מירדף בכביש. להזמנת התובע, קם
עודה ממקומו, פתח בעדותו, סיפר כיצד
מיד לאחר התאונה יצא מהמונית, עצר משאית
חולפת, שנהגה הסכים לרדוף אחרי
המשאית שגרמה לתאונה, ההולכת ומתרחקת
מהמקום במהירות .״התקרבנו עד המשאית
הנמלטת,״ סיפר עודה ,״ורשמנו את
המספר שלה. אחר כך חזרנו למונית ולנוסעים
הפצועים.״
״אם רדפתם כבר כל כך הרבה,״ הסתער
סניגורו של מוסא על העד ,״למה לא
המשכתם עוד קצת, כך שהייתם עוקפים
אותה ורואים את פניו של הנהג?״
״דווקא ראינו,״ השיב עודה.
״ותוכל לזהות אותו?״ שאל קאזים.
״בטח,״ השיב עודה.
״אתה רואה אותו אולי כאן באולם?״
התעניין קאזיס.
מבטו של עודה חלף על־פני דוכן האשמים
הריק מאדם, סקר את הקהל באולם:
״לא, הוא איננו כאן,״ השיב בביטחון.
לשופט צבי נדיב לא נותר, אחרי זה,
אלא לזכות את מוסא מהאשמה. למוסא,
לעומת זאת, לקח עוד קצת זמן להבין,
מדוע טרח סניגורו להושיב אותו בין הקהל.
החי בשביל כבוד —
צריך כשבות
ככל שניסו לא יכלו המזומנים החוגגים,
מסביב לחופה, להתעלם מהגבר המבוגר,
בעל האף הנישרי והזקן האפור, שעמד ביניהם׳
בהבעה מתוחה ופנים חיוורות, עקב
דומם אחרי הרב ניסן טורצין, שערך את
החופה והזמין, בזה אחר זה, את המברכים
בשבע הברכות.

פגישות סניפי התנועה — ואוהדים
$ברחובות :
ביום א׳ ,20.6.71 ,בשעה ,20.30 בבית משפחת בלום, רחוב
טרומפלדור , 13 רחובות.
בהשתתפות:

רפאל אשכול

ניו״ר הועדה המרכזת)

הנושא: הערכות מדיניות בקיץ .1971

#בירושלים;
ביום ג׳ ,22.6.71 ,בשעה ,20.30 בבית אמנון שגיב, רחוב
הרב עוזיאל , 1בית וגן.
בהשתתפות: אמנון זכרוני (נחכ״ל התנועה)
רבברנשטיין (חכר ההנהלה המדינית)

בסדר היום :
.1משנתו של מרקוזה — והשמאל החדש
.2דו״ח מישיבות מוסדות התנועה
.3פעילות הסניף — והנוער

#באילה :
ביום ה׳ , 1.7.71 ,בשעה ,20.30 במרכז הקהילתי (מועצת
הפועלות) ,אילת .195
בהשתתפות: ח״כ אורי אכנרי (יו״ר התנועה)
בסדרהיום .1 :שארם־אל־שיין־ או שלום
.2הסניף — והתנועה
לכל האס פו ת מוז מנים חברים, או הדי ם וסקרנים

כאשר קרא הרב לאחרון המברכים, פנה
הגבר המזוקן ויצא, ללא מילה, בצעד הפגנתי
לעבר הדלת.
תמורת — כרכה. אחדים מהאורחים
מיהרו אחריו, בניסיון לשכנעו להישאר,
אך לשווא. האיש עזב את החתונה בזעם,
השאיר אחריו אווירת מועקה ואי־נוחות,
כשרבים מהנוכחים מגיבים בלחישות על
התקרית, מצדדים בו ללא יוצא מהכלל.
שכן האיש שעזב את החתונה היה לא
אחר מאשר השדכן שהפגיש את החתן ו־הכלה.
כתמורה על מעשהו, לא ביקש ה־שדכן
כל תשלום — מלבד אחד: שירשו לי
להיות אחד המברכים בשבע הברכות -כאשי
מנע ממנו הרב טורצין את גמולו המעט
הזה — יצא בחרי־אף.
רק ככור, לא כסן .5״אני משדך אנשים
בשעות הפנאי שלי, שלא ע^־מנת
לקבל פרם,״ מספר אליהו אלקיים (,)49
השדכן המבוייש .״כסף יש לי ברוך השם
מספיק מעבודתי, בתור פועל בית״חרושת.
לא צריך יותר. השדכנות זה אצלי רק
בשביל לעשות טוב לאנשים. וגם בשביל
שיהיה לי כבוד מזר״״
למרות שהיה אורח הכבוד בחתונה, ולמרות
ששמו נכלל מראש מרשימת המברכים
— החליט הרב טורצין שלא להזמין
את אלקיים לשאת בירכתו. אדם אחר,
היה אולי מוחל על כבודו. לא אלקיים.
מיד לאחר שיצא סר וזועף מעם החתונה,
(המשך

בעמוד )30

העולם הזה 1763

הנסיכה
חוזרת

במטת
בן פו

בשורה משמחת לכל אלה ביניהם שחשו
שהחיים, איכשהו, קצת אפורים
מדי, ולא היה מזיק להם קצת גיוון,
איזה משב״רוח רענן.
הוא מגיע, אם כן, משב־הרוח הרענן.
הוא דומה יותר לסופה רעננה מאשר
למשב־רוח, אבל זהו זה. כלומר, זוהי
זו. הרוזנת האמריקאית ממוצא איטלקי,

כריסטינה פאולוצי-בלין.

כתריסר ישראלים, איתם מתכתבת הרוזנת
דרך קבע — ביניהם אסי דיין,

יהונתן גפן, שאול וייצמן, מוטי
הוד, יוסי גרבי ושיפחתכם הנאמנה

— קיבלו ממנה הודעה על כך. כן
נתבשרו על האירוע המלכותי כמה עשרות
מאושרים נוספים, שזכו לטלפון מ-
אשה שהציגה עצמה כמזכירתה של הרוזנת,
וביקשה לבשרם כי הוד-אצילותה
תגיע לישראל ב 19-ליולי, תתגורר ב-
״אכדיה״ ,תערוך קבלת-פנים ב״פאב״
של פרדריקה ב־ — 25 ובתשיעי לאוגוסט
תנטוש אותנו, בדרכה לספרד — כמו
שבאה: עם הכלבים, חדווה, העוזרת הצמודה
שרכשה בישראל בביקור הקודם,
שני הילדים ושאר הלהקה. אה כן, והיא
תגיע אלינו, לידיעתכם — ישר מביירות.
הרוזנת,
שהיא אחת הדמויות הידועות
של חוג הסילון הבינלאומי, וצאת כל
קיץ, עם חופשת הילדים מבית־הספר,
למסע נופש קל על פני העולם. הפעם.
היא ראוייה לנופש זה יותר מתמיד :

פילץ

חשובי עיתוני ארצות־הברית, ביניהם ה־
״ניו־יורק טיי מס״ וה״ניו-יורק פוסט״,
הקדישו סיפורים מפורטים לפעילותה החברתית
האחרונה: היה זה ערב גאלה
מפואר שערכה, ושאליו הוזמנו השמן
והסולת של ניו-יורק, ואשר התקיים על
אחד המזחים של הנמל, במעון סירות
שקושט כולו לכבוד האירוע.
את האירוע ערכה הרוזנת כמסע•

ואם לא ביפו כולה, אז לפחות בגלריה
של מרי ריבנפלד.
לאחרונה נשמעים מהגלריה צלילים ב־אוקטאבות
גבוהות מהרגיל. הסיבה לכך
היא שבעלת הגלריה, מרי, עצבנית מאוד.
והסיבה לכך שהיא עצבנית מאוד, הוא המיליונר
הישראלי (בית אי־על, התחנה המרכזית
החדשה, וכדומה) אדיה פילץ.
אמנם, מרי נשבעת, לכל מי שמוכן לשמוע,
שהיא לא חולמת אפילו להתחתן שנית
עכשיו — אבל אתם הרי יודעים איך זה.
דעתי האישית היא כי מרי, שמנהלת רומן
עם פילץ כבר שנה וחצי, ושהתגרשה לאחרונה
מבעלה — נהייתה עצבנית דווקא
בגלל שהתחילה להבין, לאחרונה — שפילץ
אכן איננו מתכוזן להינשא לה.
בחיי שמעצבן.

תרומות למען אירגון לילדים נכים שהיא
עומדת בראשו, ואשר בהנהלתו
משתתפות ברברה סטרייסנד, הסופרת
ז׳אקלין (״עמק הבובות״) סוזן,
הנסיכה איגון פוסטנברג, הרוזנת
ביסמארק — והשגריר יוסף תקוע.
והנסיכים והנסיכות, והמיליונרים ונשות
החברה, שהופיעו שם במיטב יצירותיהם
של גדולי האופנאים, באו ישר
מ תון המי-ומי של ניו״יורק.
אלא שזה כבר סיפור ישן, שכשכריס־טינה
מזמינה — באים. אחרי הכל,
איש לא שוכח שבימי הנשיא ג׳ונסון,

תה>> >פה
ותתפש טי
לפי התסריט, היתה הסצינה צריכה להיות
אחת של עירום. אבל לא ״,יה חסר הרבה
שהיא תיהפך לסצינת אלימות.
זה היה בשעת הסרטת פישקה במילואים.
ליאורה דמון (איריס) היתר, צריכה, ככתוב
בתסריט, להתפשט — כשלפתע שלח
לה החבר שלה סמי, פתק. בפתק, כתב הגבר
שיש לו התנגדות מסויימת לכך ש׳
ידידתו תתפשט קבל עם ומצלמה, והוא
מציע לה לחשוב פעמיים לפני שהיא מתחילה
לשלוח את ידיה לעבר הכפתורים
שבבגדיה.
כשהחבר אומר, ליאורה מקשיבה. השע;,
היתד, ארבע לפנות בוקר, שעה שבד, עצביהם
של בני־אדם מתוחים בלאו־הכי. הבמאי,
ג׳ורג׳ עובדיה, ק־בל את בשורת

האיוב שהכוכבת מסרבת להתפשט פתאום,

שיהיה במזל טוב. העיקר שתיזהרו מ־אוטומובילים
כשאתם עוברים את הכביש.

הפליא. שום דבר לא עזר. השחקנית נשארה
עטופה.
החבורה מיהרה להעיר טלפונית את המפיק,
מיכאל שווילי זה תצטרף לסקנדל,
הבטיח לליאורה, שמלבד החשבון ש־
פאודוצי היא היתה אחת האורחות המקובלות
ביותר שם.
ועכשיו היא תבוא גם ^לינו, תאר!
לכם.

רק השבוע התגלה
אוסטרית היפהפייה

רמון

יעשה איתר, בגלל שהעירו אותו ממיטת!
בארבע בבוקר, הרי שאם תעמוד במרייה,
ישגר בה לא פחות מאשר את עוזר הבמאי
פול סטית (ראה תמונה מפחידה),
שום דבר. אפילו זה לא הועיל. ליאורה
נשארה לבושה.
בינתיים.

מכו על המקורות שלי. אז הוה השבוע
הס נולדו.
ושני ילדים שיצאו לאוויר העולם יותר
ברגל ימין משני אלה — אינני מנירה:
מיליונרים מצד האמא, מוכשרים מצד ו1
אבא, ויפים משני הצדדים.
מה עוד צריך הבן־אדם בעולמנו, בשביל
לגדולל
לא היתה זו השימחה היחידה במשפחה,
בימים אלה. שימחה נוספת: האח של ליאורה,
אלכסנדר, עומד להתחתן בקרוב —
עם דניאלה, זו שפיתתה בשבוע שעבר את
שלומיק, הבעל של חדווה, לדבר־עבירה ב־פרק
האחרון של הסידרה האפופאית! הלית
ק ת מו ר, אני מתכוונת.
וגם זאת לא תהיה השיסחה האחרונה במשפחה.
כי נפי שכבר סיפרתי לכם, עומד
הבעל הקודם של הלית, ז׳אק קתמדר,
להתחתן גס הוא — עם דוגמנית העירום

אן טוכמאייר.

בזעקות־אימים. גם הצלם, אמנון אבן־
טוב, הצטרף אליו בהיסטריה מתוכננת ל
שווילי
וסמית

אין אסרתי לכס, עוד לפני ארבעה חודשים
(העולם הזה )1746 שלטודר קוטל ר
וליאורה (ריבלין) ייוולדו תאומיטז תס־

לי שהדי, ד>״
שיוסי יזין

יוסי. הוא לקח אז קצת חופש מהצגת
זורבה׳ שם בווינה, ובא איתר, לכאן.
הוא הביא אותה איתו הביתה, והציג
אותה אפילו בפני אשתו החוקית

שושנה.
איך הציג, אתם שואלים? מה זאת
אומרת: בתור בת של ידידים, מוינה,
שצירפו אליו את ילדתים לראות
קצת את ארץ הקודש.
ותתפלאו לשמוע — שושנה האמינה.
סזו הביא
איתו מווינה כאשתו הבאה,
כבר היתד. פעם בביקור בארץ. ואיזה
ביקור שזה היה!
גם אז היא באה לארץ בחברתו של

והיא המשיכה להאמין לאורך כל
הדרך — עד שנודע לה לבסוף מהעי תונות,
שהילדה הקטנה איננה אלא ה יורשת
שלה.

במדינה
(המשך מעמוד )28

מיהר לפנות אל בית־הדין הרבני בפתח־תקווה
בתלונה נגד כבוד הרב, על שביישו
ברבים בצורה כה פוגעת.
שביתה למען הכבוד. היתד. זו
תחילתו של תהליך ממושך. מזה שנתיים
רודף אלקיים אחרי דייני ומזכירי בית־הדין,
בנסיון להוציא מהם תאריך למשפט.
״הרב טורצין הוא עצמו חבר ביח־הדין
הזה,״ אומר אלקיים.
איש אחר היה אולי מתייאש, אחרי תקופה
כה ארוכה. לא אלקיים. הזוג שהשיא
כבר שכח מהחתונה, ואולי כבר חושב על
גירושין — אך אלקיים ממשיך עדיין להילחם.
הוא התלונן כבר בפני חברי הכנסת,
שרים, מבקר המדינה, ולבסוף גם נשיא המדינה•
לאחר שכל הפניות לא העלו פרי,
פתח בשביתת־רעב בפתח בניין בית־הדין
הרבני במלבם.
ארבעה ימים שבת, עד שנאלץ לחדול
כדי לחזור לפרנסתו. אולם זוהי הפסקה
זמנית, מבטיח אלקיים. הוא מתכוון להמשיך
— עד שיפוצה כבודו שנפגע.

נסיעה נעימה !

לי מו די ם

אם בארזים נפלה שלהבת,
מה יגידו נוכלי הקיר?
אם גם אתה אחד מאלפי הצעירים, שמד-
יום הטלוויזיה שילהב את דמיונם, והם
משתוקקים למצוא בו את מקומם — ודאי
עמדת בפני הבעייה: איך למצוא מקום לי•
מודים בר־סמכא?
שכן את עם ישראל אומנם לא העשירה
הטלוויזיה, מאז החלה פועלת — לפחות
לא בערכי תרבות ורוח. לעומת זאת, העשירי׳
נוכלים לא מעטים, שהזדרזו לעלות
נהנאקרינסקי

לבני רוסקס

בו־לוו, קלילים, נעימים, מתכבסים בקלות ומתיבשים במהירות.

ה ם מיו ע די ם לג ברי ם ה נו ס עי ם לחו־ל, היו ד עי ם ל הנו ת מנויול ונופ שומע רי כי ם לבו ש מ שו ב ח.
ח ד שו ס ריג תרשת אורידי ת באריזה בצבעהטבק. ס ריג ת דיבר | ב פ סי ם 1באריזה הירוקה.

תמידקרובאליך

• חוסי בדלת מיוצרים בישראל בלעדית סל ידי מפעלי הברלון בנדה ברשותה של חבות יוסף בנקחפנו ובניו. אוה־ב.

שדכן אלקיים
הכבוד לא הולך ברגל
ברצונך להתקשר עם
בנק דיסקונט
לאחר שעות
העבודה?

מבצע קיץ ו 7
מחירים ללא תקדים לפיאות

פי או ה

מ שי ע ר

ט ב עי

ו מ שי ע ר

סינ ט טי

ב מ חי ר
0ן החל

המלאי מוגבל

י רו ש לי ם 532650

נצלי את ההזדמנות — רכשי פאה עוד היום
ליידי * 101 דיזנגוף ,101 תל־אביב 4בן-יחודח נ,7

תל אביב 54572

תל־אביב

חיפה 521285
דיסקונטו 0ון
שרות נוסף של

בנק דיסקונט

על הגל החדש, להפעיל קורסים במקצועות
הטלוויזיה השונים• לאחר שהתפרסמו האכזבות
והבזיונות הראשונים, ניצבו התלמידים
הפוטנציאליים בפני הבעייה: איך להיזהר
מהנוכלים?
רציני, לא בלוף. רבים האמינו שמצאו
את התשובה כאשר התפרסמה, כלפני
שנה, מודעה בעיתונות מטעם משרד
העבודה בכבודו ובעצמו, על פתיחת קורס
טכנאי צילום וריסרטה לקולנוע וטלוויזיה.
הם נהרו להירשם.
כמועמדים נתקבלו רק בעלי תעודת־בג־רות
ואחרי שרות צבאי. הוצגה בפניהם
תוכנית לימודים טובה. הובטהה להם תעודת
טכנאי ועבודה בתום הקורס, חולקו
מילגות. לתלמידים היתד הרגשה ברורה
שאץ זה קורס פרטי מפוקפק, אלא עסק
רציני של מוסד ממשלתי.
הסבלנות פקעה. לא היו מופתעים
מהם לגלות שהיתר, זו הרגשה מוטעה.
ההפתעה נפלה בבר בפתיחה. במקום צילום
והסרטה, החלו ללמד אותם מתימטיקה,
פיזיקה, כימיה ואנגלית — במשך חמישה
חודשים תמימים. מורים התחלפו. שיעורים
בוטלו. מערכת השעות השתנתה לעיתים
תכופות. מנהל בית־הספר לטכנאים של משיד
העבודה, מהנדס התעשייה ראובן רוסו,
מתרץ היום את הבלגן אז, בצורך בלימודי
(חמשן

בעמוד )32

העולם הזה 1763

הידידות החדשה שגילית
יילד ותפרח למשהו
נפלא. אף אם
תרצי, לא תוכלי לקלקל
אותה. אתה, גן
טלה, התכונן לנסיעה
ארוכה. היא תוסיף ל־אישיותן.
ואם תרצה,
גם לכיסך. קינאה של
חבר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכך. סיכסוכיו ייכשלו
והבוסים יתנו דווקא לן את הג׳וב.

שבוע ;פיגרתי ואפור.
הוא יימשך כך הרנה
זמן. עליכם להישמר לא
לעבור את הגבול ולהפקיד
את עתידכם ביד
הגורל. תקופת הפרי־>
דה שלך מאדם קרוב
אליך תימשך מעבר למצופה,
אבל בסופו שי
דבר הוא שוב אלין
קבלי אותו כמו שהוא והשל-מי עם גורלן.
לא תצליחי לשוות אותו ורק תזיק־ לעצמך

לאחר הפסקה ממושכת,
חזרת להיות עצמן.
נצל את השלווה
היחסית ממנה אתת
נהנה כדי לקדם את
מעמדן בעבודה לשפר
את היחסים במשפ חה.
פקח עין על שו תפיך
ועל הכפופים לן
ואל תתרשם מדברי־חנופה.
בת תאומים — אם תניחי לו
לרכב עליין — תגרמי דק סבל לעצמן.

מאוחים

יזיי\צ
יזו**
אם תסמוך השבוע על
האינטואיציה שלך, ולא
תהסס לקבל החלטות
חשובות במישור הכספי,
עומדים לרשותך
סיכויים רבים לעשות
עיסקה מצויינת ולהבטיח
את עתידן לאוו ך
21 ביוני -
20 ביולי
ימים. אם ההחלטה אינה
בידן, הפעל את מלוא
השפעתן על בר הסמכא, והשתדל לשכנע
אותו לקבל את עמדתך — ואז תצליח.

בתחילת השבוע שב י•
שקט. השתדל לצבור
מנוחה. בשבוע הבא תזדקק
לכל כוחותיך הפי4 4 זיים
והנפשיים. גס לך,
בתולה, כדאי השבוע להפסיק
להתאמץ. בין
כה וכה לא תראי עמל
22באוגוסט -
22בספטמבר
בטירחתן. יחד עם זאת
כדאי לכם, בני־בתולה,
להתחיל לחסון לשעת מצוקה. לעומת ה בשורות
הרעות, עתידכם צופן בחובו אושר.

נתונה

1ן אזנייו[

למרות האהדה וההבנה שהאנשים הקרובים
א לין מגלים כלפ׳׳ן, תיאלץ לפתור
את הבעייה ה מציקה
לן בכוחות
עצמן. נסיונותיהם לעזור
לן ייכשלו, ויוסיפו
מתח מיותר למצב
שהוא גרוע בלאו
הבי. הפתעה נעימה
צפויה לן לקראת סוף
השבוע, וכן אפשרות
22באוקטובר •
22 בנו במבר
תחת
__ לגמול טובה
טובה לידיד קרוב.
הזהרי מחברה קרובה, המסתירה את
מחשבותיה במעטה של דברי חלקלקיית.

עקרב

במרכזו של השבוע יעמדו שינויים מכריעים
ביחסך לבעיות המשפחה. אתה עלול למצוא
את עצמן נבוך ומהסס,
מאחר שהשינויים הצפויים
יהיו חריפים ויסודיים
הרבה יותר מכפי
ששיערת. בת קשת —
הרשעות שלן עלולה
להיות בעוכרייך. הפסיקי
להתטכל רק מסב ב
לפופיק שלן והשלימי
— 1.11
עם העובדה שגם אנשים
נוספים בעולם הם בעלי
זכות קיום. חדלי להציק י־הם ותבואי כל
שכרך. המהמר — ה שבוע טוב לאדום העגול.

למ 17 לה
מ 70 סניפים
ב1/וים,בדדבים בחזפים ובירידים

אין
נ חו
וינוס

צפוי לך שבוע סוער מבחינה רגשית. מוטב
שתהיה ער, יותר מתמיד, רדי לא
לטעות ברגשותין האמיתיים
כלפי האנשים
הקרובים אלין.
אם תשלוט ברגשותיך,
תזכה להצלחה חברתית
ותפגוש באנשים
מעניינים. במקום ה עבודה
— התקדמות
איטית אן בשוחה. ה21ב
דצמבר •
19 בינואר
דיכאון שבו אתה שרוי
באחרונה יחלוף
מהר. אילו היית מקדיש קצת יותר מחשבה
לאדם הטוב — היית יוצא נשכר.

יחסיך עם בני־משפחתך עשויים להעס ק
אותן עד מעל לראש. את מתרכזת אן ורק
בילדין, אינן שמה לב
לראש המש פחה. הפתעה
נעימה צפויחל{ באמצע
השבוע. אל תגזיס
בהשקעות לטווח ארוך.
אם תעשה כך, אתה עלול
לאבד ברגע אהד
הזדמנות שלא תשוב ב־
20 בינו אר -
18 בפ ב רו א ר
משן שנה או אף יותר.
התחל כבר השבוע בביצוע
הרעיון שעלה במוחן לפני זמן קצר.
הפעם הוא יצליח לבטח, בעזרת ידיד קרוב.

זוי

עצבים חזקים ! זה מח
שאתה צרין השבוע.
שב על אחורין וחכה.
השתדל לא לקפוץ
מעל לקורקבן.
השתמש במה שיש
לן. אהרת תגיע למצב
ממנו לא תצא ב19ב
פ ב רואר -
20במרס
קלות. ח סון לשעת
צרה. בי היא עומדת
בפתח. ומי הוא החכם, אם לא זחה רואה
את הנולד! בת דגים, לן מראים
הכוכבים שבוע של אהבה יבילו׳ים רבים.
אן המונח ״ אהב ה״ איננו בהכרח אותו
מושג שאת מתכוונת אליו. לבן היז היי!

זנים

מלון המגדל תל״אביב משתתף בשמחת
הזוגות הנישאים ומציע להם:
חדר זוגי מהודר בולל כל הנוחיות
והפאר של מלון בן 4כוכבים.
בקבוק שמפניה.
סל פירות.
ארוחת בוקר מלאה במיטה.
־ 57 הנחה על הקניות בכל־בו שלום
(פרט למזון ומוצרי חשמל).
עליה למצפה שלום — חינם.

הכלב־ 6 0ל ״י
בהזמנות נא להתקשר לטל 54154 .
ולבקש את אתי.

מלון המגדל מל-אבע

13־ 10ה סנ ד ל

השבוע יעמדו בפניך
אתגרים חדשים, ועליו
יהיה להתאמץ
כדי להוכיח את כשרונן
ויכולתן. בת-
אריה — הזהרי שלא
להסתבן בסערות רגשיות
העלולות לגרום
לן לאכזבה ודיכאון.
אם תנהגי בקור־רוח,
תפיקי מהרפתקאותין הרומנטיות הנאה,
במקום הסבל שהיה מנת חל קן עד כה.

מתנה בלתי־צפוייה מקרוב משפחה או מידיד
קרוב. קבלי אותה והחזירי לו כגמולו.
לן, בת מאזניים, מצפה שבוע מלא חוזיות.
פעולה אותה אתה מתכנן
כבר כמה חודשים,
תתבצע השבוע לשב ־
עות רצונך. סוף השבוע
מתאים לנסיעות ארוכות.
זה גם יפיג את
המתח שהצטבר בן. היזהר
באופן מיוחד מן
23בספטמבר -
הנסיעות לטווח רחוק.
;22באוקטובר
לא שנשקפת לך סכנה
פיזית או משהו דומה,
אלא שהתפתחות דברים שתבוא בעקבות
נסיעה. כזו — תפריע לן רבות בעתיד.

במדינה
(המשך מעמוד )30
יסוד, כפי שקבעה ועדת־גג כלשהי, יב־יציאת
מורים לשרות מלואים לתקופת ארוכות.
כשפקעה
סבלנותם של התלמידים, בהם
אנשים נשואים ועולים חדשים חסרי פרנסה,
הם החלו מפעילים לחץ, איימו בפיצוץ
המיון. התוצאה: העבירו אותם אל המיכ־ללה
הפוליטכנית, מוסד לימודים פרטי.
התלמידים לא שבעו רצון. :לדבריהם, המורים
במיכללה היו ברמה נמוכה. לא היה
פיקוח מינימלי. ההרגשה היתה, שפשוט
רצו להיפטר מהם. רוסו טוען כמובן את
ההיפך, אבל מודה גם הוא שהיו בעיות
חמורות ביחס למיומנות המורים.
תלונה לשר. בשלב זה שלחו התלמידים
מכתב חריף ביותר אל שר העבודה.
התלמידים מספרים, שרוסו הציע להם לקרוע
את. המכתב. רוסו מכחיש זאת. מכל
מקום, אחרי כמה ימים סידר לתלמידים
מדריך מקצועי, פרופסור בנימין קורצקי,
ונשכר מקום, סטודיו קמרה ברחוב דיזג־גוף
110 בתל־אביב — השייך, לפי השמועה,
לקרוב משפחתו של קורצקי.
התלמידים שמחו, חשבו שעתה יוכלו
להתחיל ללמוד. שמחתם נפגמה, כאשר גילו
שהקורס מתנהל בקצב איטי מהתוכנית.
היא הנעה לתדהמה, כאשר הוא נקטע לחלוטין,
בניגוד לכל הגיון, אחרי שמונה
חודשים. התלמידים פוזרו באולפני הרצליה
ובאולפנים אחרים, להשתלמות מעשית.
שוב היד צורך בלחץ מצידם, כדי להשיג
המשך לימודי התיאוריה אצל קורצקי, פעמיים
בשבוע.
גם באולפני הרצליה לא שפר חלקם של
התלמידים: אומנם ניתן להם מדריך מק־

ונקלעה העל
מא, אל תעזבי אותי. אל תתני
להם לקחת אותי. אמא, מדוע את
עוזבת אותי? אני לא רוצה ללכת ממך.
אמא איפה את? איפה את, אמא?״
בכל שעות היום והלילה — בכל רגע
שהיא ערה, ובחלומות זוועה כשהיא ישנה
— חוזרת שולמית קליין ושומעת שוב ושוב
את זעקות־הבכי ההיסטריות של בתה
מוניקה בת השמונה, אשר הופרדה מעליה
בפקודתו של בית־המשפט העליון שמושבו
בירושלים. שוב ושוב, היא חיה את הסצינה
הנוראה, כשמוניקה ואחותה, טניה
בת השבע, חיבקו את רגליה, סירבו להיפרד
זו מזו, עד שהופרדו בכות הזרוע.
טניה נשארה בישראל עם האם. ומוניקה
נלקחה על־ידי אביה בחזרה לגרמניה.

מדריד בן־עמי

את מי בעצם צריך לשאול?
צועי נוסף, יורם בן־עמי, שהשתלם בטלוויזיה
בקנדה, ובלימודי עבודה מעשית הם
מקבלים הרבה יותר — אבל עד היום לא
נחתם חוזה בין משרד העבודה לבין אולפני
הרצליה, והדברים מאולתרים למדי.
איפה האבא? כרגע, היחסים בין
התלמידים להנהלה מלאים מרירות ומתח.
נותרו שלושה חודשים לסיום הקורם, וברור
לכל שהתוכנית שהובטחה לא תושלם במלואה.
עבודה לתלמידים — אין. ערכה
של תעודת־הסיום — מפוקפק למדי• קובעה
אחת התלמידות ״זוהי הונאה ורמאות.״
תגובתו של רוסו, האחראי לכל הנושא:
קודם כל, הוא מכחיש :״זהו סיפור רא־שונזון,״
טוען הוא .״לא היתד, שום כוונה
לרמות או להונות מישהו. זהו מוסד ממלכתי
״.אחרי זה, הוא מתנצל :״אם התלמידים
יסכימו, נוסיף שעות לימוד, נאדיר
את הקורם ונסיים את התוכנית במלואה•״
לאחר מכן, הוא מטיל את האחריות
על מישהו אחר: משרד המסחר והתעשייה
ואולפני הרצליה ,״שהבטיחו עבודה.״ לקראת
הסיום, הוא מאשים :״התלמידים דחו
את מד שהציעה להם הטלוויזיה הלימודית״
(במילים פשוטות, היא הציעה להם להתחיל
את הכל מחדש אצלם — ובלי שום הבטחת
עבודה) .לסיום עצמו, מתנער רוסו
לחלוטין מכל העניין :״הם אנשים מבוגרים.
שילמדו לשחות בכוחות עצמם• שיתחילו
אפילו בתורי פועלי נקיון באולפנים. העיקר
שיכניסו רגל. וביחס לתעודה — צריך
לשאול מישהו אחר.״

״כן, אני יודעת שהם לשימוש
פנימי, אך מעולם לא
חשבתי על הרעיון שהם
״אינם־נראים״ .הי, זאת
אומרת שאני יכולה
ללבוש את כל בגדי ללא חשש.
אפילו בגד־ים.
״את אומרת שאני יכולה
אפילו לשחות ממש י
ומה שאומרים שאסור
להרטיב את השיער
זה סתם מעשיה של סבתא,
אה י

ילדה ק טנה עם
עיניים כחולות
שפט שלמה זכה לפירסום כה רב,
]* /עד שנוטים לשכוח, כי למעשה מעולם
לא בוצע, וכי לא היה אלא איום. הוא
בוצע בצורה סמלית, בשבוע שעבר, אלפי
שנים לאחר המקורי — על שולה קליין.
בחדרה, בקיבוץ רשפים, שבעמק בית־שאן,
כשלידה סניה הקטנה, בלונדינית ו־כחולת־עיניים,
סיפרה השבוע שולה קליין
על הרגשתה של אם, שבתה נלקחה ממנה
— אולי לנצח :
אני חולמת ביום ובלילה. מוניקה עומדת
כל הזמן נגד העיניים שלי. בלילות
אני מרגישה שאני מתמוטטת. חלמתי למשל
שאני לא מצליחה לגלות איפה נמצאת
טניה. מישהו חטף אותה. אני הולכת, בחלום,
ומחפשת אותה. פתאום אני פוגשת
בן אדם שמדבר ערבית. הוא אומר לי
שהוא ראה ילדה קטנה עם עיניים כחולות
ושיער בלונדיני, שעברה עם גבר שסחב
אותה. אבל לפי תיאורו אני מבינה שזאת
מוניקה. אז איפה טניה? התעוררתי בבהלה.
קפצתי באמצע הלילה ורצתי לבית הילדים,
לראות אם טניה ישנה.

״לא בגדתי
בך, בתי״
קטנה ישנה. נשארתי לידה כדי
( ן לשכנע את עצמי שהיא נושמת. חזרתי
לחדרי, ולא יכולתי לישון.
כל הזמן אני שומעת את הצעקות של
מוניקה בבית המשפט :״אמא, אל תעזבי

״רופא פיתח אותם י ובכן,
הוא ודאי בקיא בזה.
ברצון רב אפטר מהתחבושות
העבות האלה. בפעם הבאה
אנסה את טמפוני טמפקס.
״אלף תודות, רותי,
שסיפרת לי איך זה בדיוק.״

| | 11 11 *1ח | ך אומרת שולמית
קליין, שנותרה

עתה רק עם בתה הקמנה מניה בת השבע,
לאחר שבתה הבכורה נלקחה ממנה לגרמניה.
״אלחם עד שאחזיר את ילדתי,״ אמרה.
אותי, אני לא רוצה. מדוע את עוזבת
אותי?״
אני מתחילה לחפש את הבגדים של מד
ניקה, כדי ללטף אותם. כשהאצבעות שלי
נוגעות בבד ובכפתורים, אני מרגישה כאילו
אני נוגעת בידיים של מוניקה. אני
לוקחת את התמונות שלה, אני מדברת אל
התמונות, אני מבקשת את מוניקה שתדע
שלא בגדתי בה. לא בגדתי בה, לא
עזבתי אותה. זה רק זמני. אני אחזיר
אותה אלי. מתי? איני יודעת מתי. אך
לא יהיו חיים בשבילי כל זמן שמוניקה

להשיג בבתי מרקחת ובתמחקיות
סזבחרוח. המעונינות בקבלת דזנמאות
וחומר הסברתי ישלחו 54 אני בבולי
דואר אל היבואוים אישסט אימפקס
בע־מ, חל־אביב, רחוב ירמיהו 38

שם, בגרמניה. כשחזרנו מירושלים, מבית־המשפט,
באה טניה ואמרה לי :״אמא, אני
רואה שנורא קשה לך. את רוצה שנדבר
על מוניקה, או שאת לא יכולה?״
עד כאן דבריה של שולמית.

,הילדה
מפחדת ממנו׳

ך>י עוד שולמית מדברת, עומדת סניה
הקטנה לידה. כשאמה משתתקת, אומרת
הילדה :״אני רוצה לשלוח למוניקה
כמה משחקים שלי. יאני אשלח לה גם
את המכתב הזה. ציירתי אותו בשביל
אמא כשהיא היתר, כבית־הסוהר.״ היא
פותחת מעטפה, שולפת מתוכה מכתב בו
כתוב, :אמא — שבת שלום.׳
שולמית מנשקת את טניה, שולחת אותה
עם הסבתא לבית־הילדים לישון .״א־נני יודעת
מה יהיה איתי, היא ממשיכה לספר.
״שלושה ימים אחרי שמוניקה עזבה אותנו,
לא יכולתי לאכול. מאז שהכניסו אותי
לכלא, רזיתי קרוב ל־ 10 קילו. יש לי
עכשיו פחות מחמישים קילו.
״אבל זה לא חשוב לי. חשובה לי מו־ניקה.
אני רואה אותה שם בברלין, לבדה
בבית. אין מי שיטפל בה. אביה יעזוב
אותה בבית וילך עם בחורות. הוא אוהב
להשתכר. הילדה מפחדת ממנו.
״אני מנסה לעבוד כדי לשכוח קצת מה
שקרה, אך זה בלתי אפשרי. כשאני עובדת,
אינני יודעת מה עושות הידיים שלי.
אני בוכה כל הזמן וממשיכה לדבר עם
טוניקה, כאילו שהיא נמצאת מולי.
״אני אמשיך את המאבק כדי להחזיר

סימוה הווזעזע שר שוודית קריין -האס שישבה
בכרא שלושה חודשים, עקב סיווגה רווחו ער בנותיה
־ ונאלצה דבשו דאבו אחת ונהו
״אני רואה סכנה רצינית לחייה של
מוניקה, כל זמן שהיא נמצאת עם אביה.
אני יודעת שהוא בחר את מוניקה, ולקח
אותה אליו לגרמניה, מפני שהילדה דומה
לי. אני נורא פוחדת שלא יקרה לה דבר

,כמו מסמרים
במוח״

ף* שליטה העצמית מתנפצת, שולמית
| \ פורצת בבכי מר :״אני אפילו לא אוכל
לבקר את מוניקה. אם אבקר בגרמניה,
יעצרו אותי בגלל החטיפה. אם אני מצליחה
לכמה רגעים להפסיק לחשוב על מוניקה,
מתקיפות אותי התמונות של בית־הסוהר.
ישבתי שלושה חודשים בכלא נוות־תרצה.
הייתי יחד עם פרוצות, בעלות עבר סלילי,
חשישניקיות. היו שם כל הזמן צעקות
נוראות. הצעקות האלה נכנסו למוחי כמו
מסמרים, עד שהתמוטטתי, והעבירו אותי
לתחנת המשטרה בעפולה, וסידרו לי ביתי
מעצר נפרד. למרות זאת, הייתי מעדיפה

זוועות *הה!
את מוניקה לקיבוץ. גם עורך הדין שלי
אורי ד,ופרט, בדעה שיש להמשיך את המאבק,
אך אין לי כסף לממן את ההליכים
המשפטיים. הקיבוץ עשה הרבה בשבילי,
כיסה את ההוצאות. אבל יש גבול לאפשרויות
שלו. אני רוצה לפנות לאזרחים
ולמוסדות בישראל, שיעזרו לי להמשיך את
המאבק המשפטי. אולי להקים קרן, שתעמוד
לרשותו של עו״ד ר,ופרט, כדי שימשיך
בהליכים המשפטיים.

לחזור לכלא, במקום שיקחו ממני את מו־ניקה.״

נישואין

בחודש הרביעי

***ולמית קליין הפסידה במערכה, אך
^ | ל א במלחמה. היא מתכוננת להמשיך
להיאבק — עד יומה האחרון, אם יהיה
צורך ,״לא אסכים לחיות בלי מוניקד״״

שולמית קריין
היא קובעת בהחלטיות קרה.
יהיה זה המשכו של מאבק הנמשך כבר
זמן רב.
״אני עצמי יהודיה,״ מספרת שולה .״גם
אמי, אורסולה גאולה דוק, היא יהודיה. אמי
נולדה למשפחה יהודיה
רשם רוזנוף,
בשלזיה. האמא של
אמי ופטרה כשאמי
נולדה, גורלו של
הסבא שלי בכלל לא
היה ידוע, ואמי
נאספה לביתה של
ברטה קריזה, נוצריה
תושבת ברלין,
שנישאה ליהודי. בדיוק
אז נולדה ל-
ברטה קריזה נכדה,
שמתה מייד עם ליהוסרט
דתה.
משום כך,
רשמו את אמי בתעודת־הלידה שלה על שמה
של הנכדה שמתה.
״למרות זאת, ביחוד בהשפעתו של בעלה
של ברטר״ גודלה אמי כיהודיה, וגם אני —
וגם בנותי.
״התחתנתי עם ודלמר קליין כשהייתי בת
15 וחצי בברלין. שלושה חודשים אחרי זה
נולדה לנו מתיקה. בהתחלה, האמנתי לו
שהוא יהודי. כשגילית שהוא נוצרי, ביקשתי
ממנו רק דבר אחד: שיכבד את דתי.
ניסיתי לתת לילדות חינוך יהודי, וגם לשלוח
אותן לבית־כנסת, אבל בעלי מנע זאת
ממני, גם בכוח. לא פעם הוא היה מרבק
לי מכות.

האחיות שתונווו

שתי בנותיה של שולמית קליין, מוניקח ומניה,
מתנשקות חבוקות בצילום שנעשה לביחוד
על מוניקה האחרונה.
היחסים המעורערים בין ההורים השפיעו עליהן לרעה
בכורה. בית־המשפט אישר את הפשרה, לפיה יחולקו הילדות בין הוריהן, למרות חוות־דעתה
של הפסיכולוגית שטיפלה בילדות, אשר קבעה כי הרחקתה של מוניקה מאמה ומסביבתה
הנוכחית תפגע בנפשה. כאשר ישבה אס הבנות בבית־הסוהר, על סירובה להחוירן לגרמניה,
כתבה סוניקה, בכתב־ידה הילדותי, מכתב מעוטר בציורים :״לכבוד בית־המשפט בירושלים.
אני ואחותי טליה יודעות שיש משפט ושאבא רוצה שניסע לגרמניה. אנחנו חיות בארץ שלנו
עם אמא כי אנחנו יהודיות. אנחנו מבקשות שאמא שלנו תחזור אלינו. מריס וטליה.״
העדיפה ללכת לכלא

ך 1בם ו!ז הודעתי לו באופן סופי שלא
אגור בגרמניה, ואני רוצה לעלות
לארץ. היינו בארץ בביקור ב־ , 1965 ואחר
כך, אחרי מלחמת ששת־הימים, ופעם שלישית
ב־ .1968 אז באתי לבד, והייתי כאן
כחצי שנה, בקיבוץ חצור. בביקור זה החלטתי
סופית, יכשחזרתי, הודעתי לוזלמר על
החלטתי והגשנו בקשת גירושין.״
באוקטובר אותה שנה, נטלה שולמית את
שתי בנותיה, וטסה איתן לישראל.

בעלה מיהר להתלונן במשטרה, ובית־המשפט
המקומי הגרמני הוציא נגד שולמית
פקודת־מעצר על חטיפת הילדות. העניין
הגיע עד לבית־המשפט העליון בירושלים,
וזה ציודה על שולמית להחזיר את בנותיה
לגרמניה. שולמית סירבה, הואשמה בבזיון
בית־הדין, העדיפה ללכת לכלא.

מזועזעת וקפואה

ך* המשף היה בשבוע שעבר, כשאבי ה!
) ילדות הסכים לפשרה, לפיה יתחלקו הילדות
בין הוריהן, אישר זאת בית־המשפט
העליון.
הוא אישר זאת על אף מכתבה של כרמיה
אורין, פסיכולוגית קלינית, שכתבה:
״התרשמתי לטובה ממצבה של טליה (טניה),
ילדה בריאה בנפשה. לעומת זאת, אחותה
הבכירה מרים (מוניקה ).גילתה קשי׳ הסתגלות
וקשר תלותי באחות ובאם. תופעותיה
והפרעותיה היו תוצאות מובהקות מ־נסיונותיה
בחיק המשפחה המעורערת בגרמניה.
עם היקלטה של המשפחה בקיבוץ,
עובדת עם הילדה מחנכת מיוחדת הנמצאת
בהדרכתנו, ומצבה של הילדה הוטב
באופן ניכר. אין ספק, שלטובה בריאותה
הנפשית של הילדה רצוי והכרחי לא להפרידה
מהמיסגרת — גם המשפחתית וגם החברתית
— בה היא חיה כעת. כל עירעור
במצבה הנוכחי יכול שוב לערער את מצבה
הנפשי.״
למרות זאת, החליט בית־המשפט על ההפרדה.
אולם
בית־המשפט החליט להשאיר את הברירה
האיומה, על איזה ילדה לוותר, בידי
האמא האומללה.
שולמית קליין לא היתה מסוגלת לכך.
כששתי בנותיה מחבקות בהיסטריה את רגליה,
ניצבה האם מזועזעת קפואה ושטופת
דמעות, עד שהאבא בחר בבכורה, לקח
אותה עימו בכוח, כשצעקותיה אל אימה
פולחות את האויר.
אומרת שולמית קליין, כשהיא מוחה דמעה:
״הצעקות
של מוניקה לא יתנו לי לישון
בשקט אף פעם, עד שלא אחזיר אותה

אלי.״

עיר הנמר
הדרומית הופכת

רינה והמל חי ם

בחברת מלח ידידותי, במיני ותנוחה רגועה.
רינה פגשה ברב־חובל איטלקי, נוסעת איתו
לארצו — שם הוא יבנה לה בית, לדבריה.

״אמרו לי שאני לא צריכה עזרה,״ מספרת
רינה .״אמרתי להם, :אבל אין לי מקצוע.׳
ענתה לי העובדת הסוציאלית, :אז

לכי להיות זונה.׳ אני נשבעת שככה אמרה
לי. לא היה לי מה לאכול, היכרתי בחור
שהיה ערס, והוא הביא אותי לזנות.׳׳

^ * 1 ^ 1 11 *1יצחק ופרגן (בכובע מצחייה) ,בן 32 ומזה שמונה שנים

1 1 .1 1 1 1 #מלח, יורד מספינתו לתפוש קצת בידור באשדוד .״החיים
באשדוד בלילה הם לא מי יודע מה,״ מסביר הוא, תוך השוואה עם נמלים אחרים
ברחבי העולם ,״אבל מה אפשר לעשות? אולי זה ישתפר.״ בניגוד לערי נמל ברחבי העולם,
חייב ימאי המגיע לאשדוד לנסוע ברכב קילומטרים רבים עד שיגיע למרכז ביזור כלשהו.
מלחים הישראליים -חנטריש.
* ( 1אפילו שידברו אנגלית — תיכף אפשר
להכיר אותם. לפי הקמצנות שלהם. יותר
קמצנים אפילו מהסקוטים. אים, מזמינים
בירה בשתי לירות, וזה הכל. רוצים
להתמזמז, אבל להזמין את הבחורה לבוסית
— לא. קמצנים בצורה כזאת קשה למצוא
בכל העולם.״
חוות־דעת מקצועית זו, המבוססת על נס־יון
אישי, היא של רינה כהן, מהמאורות
הגדולים של חיי הלילה של עיר הנמל ה־

טרייה ביותר של ישראל. על דעתה של רינה׳
בכל נושא הקשור למלחים ישראליים
או אחרים, אפשר לסמור. היא מכירה אותם
מכל הצדדים. בת למשפחה דתייה, שאביה
הינו אישיות ידועה בצפון הארץ, התאהבה
רינה בצעירותה בבחור קל־דעת במיקצת,
שזנח אותה מיד לאחר שנכנסה ממנו להריון•
מאחר שלא היה לה כסף להפלה, ילדה
את התינוקת, פנתה בבקשת עזרה למחלקת־הסעד
של עיריית, חיפה, לאחר שמשפחתה
התנכרה לה ולתינוקת.

^ ןען 1ך ו [ ן | ,1כל מארחות סיציליה בר, בתצלום משפחתי שובה־לב. כל מועדון
11111 111/111 לילה משתדל לספק לאורחיו מיבחר מארחות עשיר — מכל הצבעים,
הגדלים והמשקלים. מימין: אחת המארחוזז, שולה, בפעולה, בחברת מלח שנהנה מבדיחה.

אבל זה היה מומן, כמו שרינה אומרת.
לפני ארבע שנים. התינוקת נמסרה לאימוץ,
ורינה עלתה בדרגות המקצוע עו שהגיעה
כיום לתפקיד מנהלת מועדון אתונה באשדוד
— אחד מארבעת מועדוני־הלילה העונים
על דרישתם של מלחי עיר־הנמל הסואנת
לחיי לילה.
מארחות ממתינות בשער
ך* ל עו ד יש צורך במלחים, ולא מחש־בים
אלקטרוניים, כדי להשיט ספינות
על־פני שבעת הימים, תהיה כל עיר נמל
מאופיינת על־ידי חיי־הלילה שלה. אולי, כאשד
תהליך האוטומאטיזציה של השטת הספינות
יושלם במלואו, יתמלאו רובעי הנמל
ברחבי העולם בבתי־מלאכה לשימון
מחשבים. עד אז עיר נמל פירושה — מוע-
דוני־לילה ומארחות.
מביחנה זו, אשדוד היא עיר־נמל טירונית
מאוד: הדולצ׳ה ויטה בה נמצאת עדיין
בשלבי התארגנות ראשוניים. פרט אופייני:
בעלי מועדוני־הלילה הספורים בעיר עוקבים
בדקדקנות אחרי תנועת האניות המגיעות
לנמל, מוודאים את מספר המלחים בכל
אוניה, ולפי הכמות הצפוייה משגרים מספר
מתאים של מארחות בספ״שלים לשערי
הנמל. אלה קולטות את הבאים בשערי־ציון
לתוך המוניות הממתינות, מביאות אותם
למועדונים וכד וכד.
מלחים המכירים את אשדוד, התרגלו כבר

^ ) 11 1 ״111 ^ 1כמו זו שמפגינים בתמונה מלח־ האוניות,
1111111 אשר הגיעו לנמל אשדוד — והרוקדים
עם המארחת במועדון סיציליה, היא צורן טבעי ביותר לכל מלח

— גם בארץ הקודש. אולם באשדוד צנועים ממדי התופעה, בעיקרן
בגלל שרבים מן המלחים הישראליים אינם נשארים בעיר, אלא ממהרים
לבתיהם ברחבי הארץ. למרות זאת, יש באשדוד כל הציוד.

הישבן של סיציליה

מקשט את הבר של המועדון הנושא את שמה,
בשעת ערב מוקדמת, כשהמועדון ריק עדיין. את

תפקידה מתמצת עתניאל לוי. בעל המועדון :״מלח יורד לחוף ורוצה בחורה

האווחים

יצחק זוהר (בחזית) .רווק, עובד על האשכול, בדיסקוטק מי־עמי ה־אשדודי.
למטה משמאל: שני מלחים תופסים שלווה ליד שולחן מלא
בקבוקי בירה, כשהם נהנים למראה המארחות הרוקדות. חיי הלילה מנותקים מאשזוד עצמה.
לשיטה המאולתרת, לאחר שכל נסיונותיהם
להעלות את הבנות אל הספינות נתקלו
בהתנגדות הנהלת הנמל. גם מכתבי־תלונה
רשמיים של רבי־חובלים לא הועילו. רוצים
להתבדר? רק בעיר. הנמל נועד רק לעבודה,
חבר׳ה.
לא שהמלחים מתלוננים, חס וחלילה. בסופו
של דבר, עונה אשדוד למרות גילה
הצעיר, על דרישותיהם• אבי ממן למשל,
מלח בן 19 העובד על אסתר, מגיע לעיתים
לאשדוד במיוחד מחיפה .״חיפה בסדר,״
מסביר הוא ,״אבל באשדוד יופי.
בהחלט אפשר לבלות כאן משהו מיוחד.
צריך רק לדעת איך ואיפה.״
זונות מתל־אביב
יצד נראים חיי הלילה שד
^ עיר הנמל העברייה מהצד השני
של המטבע, מספר אחד ה־ייצרנים
הראשיים שד הענף, עת־ניאל(עתי)
לוי :
חיפשתי מארחות באשדוד. לא היו. רציתי
לשלם 15 לירות כדי שהבחורות ישנו
כאן בבר, ויארחו את המלחים — אך אי

אפשר היה למצוא. בחוסר־ברירה, ויתרתי
על הרעיון להיות לוקל פטריוט, ויצאתי ל־תל־אביב.
כאן
המלאכה היתד, קלה יותר. הבאתי
בחורות מרחוב הירקון ומבן־יהודה. היו
בחורות שאם אני לא הייתי לוקח אותן אלי,
הן היו מתדרדרות לגמרי. מצאתי אותן בברים
ששם היו מכריחים אותן לשכב עם
האורחים.
אצלי, הסברתי להן, אין דבר כזה. אצלי
הן לא עובדות כמו במקום אחר, על בסיס
אחוזים. הן מקבלות משכורת 51 לירות ליום.
הן רק צריכות לארח מהתחלת הערב
עד שתיים לפנות בוקר.
פה באשדוד יש חצי תריסר מועדוני לילה
וברים. זה, בנוסף לעשרות בתי־קפה שפזורים
בעיר.
אני התחלתי לפעול למען חיי הלילה של
העיר ב־ . 1956 מאז פתחתי וסגרתי כבר כתריסר
מועדונים. כמועדון לשנה. כיום אני
בעליהם של שני מועדונים. אחד סיציליה,
שידוע בשם עתי בר, והשני מועדון שקט
יותר, בשם אתונה.
אני עובר בערב ממועדון למועדון במכונית
שלי, ומשתדל לספק את דרישותיהם
של האורחים. הסיסמה שלי, :לקוחות
(המשך בעמוד )36

25051 ,אשדוד £

בנק זיסקתס מציע לו
פתרון נסול להווה ולעמיו:
חשבון חסמו
״ימחו ביטוח-הננסה טוטפת״

ך* תחילתדר כו האמנותית, נאלץ עת־
^ ניאל להילחם בעירייה. היה פותח מועדונים
ללא רשיונות. אחר, תפס את העיקרון
שמועדונים אסור לפתוח בלי רישיון
— לפחות לא בתוך העיר. לכן, שוכן סיציליה
בר באיזור התעשיה, ואתונה במרכז
המסחרי. כך, הגיע לדו־קיום בשלום עם השלטונות.
המשטרה והעירייה אינן נלחמות
בו, ובבעלי המועדונים האחרים — בתנאי
שיפעלו לא באיזורי המגורים, ושידאגו
לעיר נקייה, כלומר — שברחובות אשדוד
לא תסתובבנה פרוצות.
שיתוף הפעולה כה הדוק, שכאשר ביקש
עתניאל מרשות הנמלים להקצות לו מקום
בעורף הנמל ידי לפתוח שם מועדון־לילה
— ביקש בין היתר גם את המלצתו של
בצלאל לינהוד, מפקד תחנת משטרת אשדוד•
ואכן, בהסכמתו של זה ניתן הרשיון
— למרות התנגדות רשות הנמלים.
כיצד יכולים בעלי המועדונים לוודא שהרחובות
ריקים מיצאניותי מסביר בעל מועדון
:״אם אני רוצה שהעסקים שלי ילכו
כמו שצריך, אז אני צריך לשתף פעולה.
אני עוזר למשטרה, ואז היא עוזרת לי. אם
אני יודע שיש איזה זונה שמסתובבת בעיר,
אני מיד שולח את המשטרה לשם. המשטרה
רוצה שהזונות יהיו, בתוך המועדונים. בבקשה
— לי אין כל התנגדות. להיפך.״

זאת בנוסף לכל יתר ההטבות של תכנית ״יתרון־ביטוח״ המעניקה
ביטוח חיים ללא כל תשלום נוסף.

רוסים מלאים בבל סניפי בנק דיסקונט.

אחרי שעות העבודה תוכל להתק שר עם בנק דיסקונט באמצעות
ה״דיסקונטופון״:

תל־אביב טל 54572 .
מכות בחורה

חיפ ה טל 521285 .

פנייתן תוקלט ותענה דבר ראשון למחרת בבוקר.

בנדן דיס־דך ונבו
רהמ/ת-ר£7,

הו<ו

6ע\/וום8
108 ) 142

מקלט הטלויזיה
הטוב
ב עו ל ם!

סנב! בלעדי בישראל
כגו רי ב ע׳ ־ מ פרן ו 4ת -א

ח שוב לנכים

ביהיס המרכזי ״שמחי״
מלמדים גם נכים מכל השוגים ברכב
או טו מ טי וחדיש וב שיטה קל הומ הי ר ה
המאפשרת לך לחסוך לפחות ־ 407מ הוצ או ת
הרשיון. אפשרות גם בתשלומים. לוקחים
מכל מ קו ם ומחזירים.

ביה״ס המרכזי ״שלוחי״
חולון,

רחוב

שנקר ,63

846333

טלפון :

או טובו סי ם 88 , 89 ,92 ,93

סינוי כתובת —
מנוי חמבקק לקנות את כתובתו ממבקש
לחודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען תחדש

(המשך מעמוד )35
מרוצים.׳ והלקוחות מרוצים, כשהבנות הן
בסדר. העיקו זה הבנות.
אחרי העבודה, הבנות יכולות לעשות מה
שהן רוצות. אבל לפני השעה שתיים —
אסור להן לעשות שום דבר מלבד לארח
את המבקרים. לרקוד, לשתות, לדבר. אצלי
בחורה אף פעם לא תלך באמצע העבודה
לשכב עם מישהו. היא תעשה את זה —
אני מפטר אותה מייד. הן יודעות שאצלי
אין קונצים.
עד כאן, סיפורו של עתניאל.

זונות
לא ברחובות

אנו שמחים להודיע כי מעתה נוכל לקבל פקדונות בחשבון ״יתרון -
ביטוח״ ולשלם את הריבית בשיעור המירבי של 9 ?0נטו לשנה באופן
שוטף בכל חודש, או בכל שלושה חודשים, לפי בחירת החוסך.

•רוועל• טל5 3 2 6 5 0 .

ך* עיתים, פורצות קטטות באשדוד.
* לא רק בין מלחים שיכורים, אלא גם
בין בעלי מועדונים מתחרים. המפורסמת שבהן,
אשר הגיעה גם לבית המשפט, היתד,
הקטטה בין מרדכי פורוקר, בעל מועדון
פורטוריקו, לבין עתניאל לוי.
עתניאל ופורוקר הם בעלי מועדונים שכנים,
באיזור התעשיה. השניים הגיעו ביניהם
להסכם שאיש מהם לא יסחוב את
המארחות של השני. ההסכם הושג לאחר
סיכסוכים ממושכים ביניהם, על רקע זה,
והוחלט שאפילו אם נערה עוזבת מרצונה,
או אחד מהם מפטר אותר, מעבודתה —
אסור לשני לקבל אותה אליו.
באחד הימים עברה מארחת בשם שולה
ירימי׳( )19 מעתי לפורוקר. למרות ההסכם
קיבל אותה פורוקר לעבודה. לאחר בירור,
נאלצה לחזור. באותו לילה, כאשר יצא עתי
ממועדונו, המתינו לו שישה גברתנים. ב־תיגרר,
ההמונית, שבמהלכה נפצעו שלושה
מהחבר׳ה של פורוקר, נפצע עתי עצמו קל
באפו, וזוכה בבית־המשפט.

עיר־גמב
מיוחדת
•יי* אש עיריית אשדוד, צבי צילקר, שן
הינו ראש העיר הצעיר ביותר בארץ
( ,)37 הוא בחור המבין עניין :״אשדוד הינד.
עיר־נמל מיוחדת במינה,״ מסביר הוא .״בשעה
חמש אחר־הצהריים כבר סגור הנמל.
אפילו מסעדה פתוחה, כבר אי אפשר למצוא.
הימאים שרוצים לבלות, צריכים לצאת
לאשדוד ברכב. כשהייתי סטודנט, ביקרתי
קצת בערי נמל באירופה. ההבדל בין הנמל
שלנו לנמלים שלהם — עצום. למרות
זאת, אשדוד היא עיר נמל — עם כל הבעיות
הכרוכות בכך. אנחנו צריכים להשלים
עם כך — כולל עם הבידור שלו זקוקים
המלחים בהגיעם לחוף.
לכן, אין לי התנגדות לכל זה. בתנאי
— שזה לא יפגע בתושבי אשדוד.״

קולנוע
הרצ ח ת
וג ם ירשת?
פרסים אותות הקלון
של הרוואדד
כל מי שהתפלא כאשר הסרט הקופתי של
השנה סיפור אהבת זכר, רק להכרה צנועה
בחלוקת פרסי האוסקר >רק המוסיקה זכתה
בפרס) ,וראה בכך עיוות דין משווע,
יכול להרגע. סיפור אהבה זכה סוף כל סוף
לכמה פרסים נוספים, אולם לא ברור עדיין
אם הדבר משמח או מצער את עושיו. כי
מעניקי הפרס הם עורכי הארווארד לאנופון,
בטאון הומוריסטי של אוניברסיטת האר־ווארד
(שם מתרחשת מרבית עלילת סיפור
אהבה) ,המחלק מדי שנה פרסים לסרטים
ולשחקנים הגרועים ביותר.
סיפור אהבה זכה בפרס הגדול (או, אולי
צריך לקרוא לו התחתון) בנימוק שהסרט
״שיחרר את מפלי־הדמעות של הקהל האמריקאי,
סיפק הזדמנות נוספת להצגת
הכישרון החלול של אלי מקגרו, וגרם ל-
סבל־אינסופי למאזינים האמריקאיים, שנאלצו
להאזין לפיטפוטים הראודתניים והמבי־שים
של המחבר אריך סיגל.״ אלי מקגרו
זכתה כמובן לתואר ״השחקנית הגרועה
ביותר״ (תואר שנשמר במשך שנים לנטלי
ווד) ואילו אליוט גולד נבחר ל״שחקן הגרוע
ביותר,״ על הופעתו ״הרפוייה״ ב־המתבגרים
ועל ש״נטש״ את ברברה סטריי־סנד.
בין
שאר הסרטים המועמדים, לאות הקלון
ציין הבטאון ההארווארדי את תעופה,
פאטון, המתבגרים, ח״ל כחול ועוד כמת
סרטים שטרם הגיעו לארץ.
הפה המלובדך כיותר. פרם ה-
״קביים״ החגיגי בצורת ״קישוט פורמייקה
מכוער במיוחד״ הוענק לנשיא ניקסון,
על ״התירוץ העלוב ביותר להתנהגות פסולה.״
ניקסון הקרין לעצמו את הסרט פא טין
יום לפני הפלישה לקאמבודיה.
״האוסקר הפרוע״ (מישחק מילים על

חייל בכחול

א בי ב ; א ר צו ת־ ה ג רי ת) — סי פו ר
מבוסס על מי קרהש הי ה: בשל הי
מלחמתהאזרחיםבאר צו ת ־ הברית, פשטג דו דחייליהצ פון
( לו ב שי המדיםהכחולים, שהעניקולסרטאתש מו) לכפר
אינדיא ני, והש מי דאותובשיטתיות, אכזריותוללאהצדקה.
על בסיסזהבנההבמאיראלףנלסוןסרט, שבמר בי ת
ז מ נו נראהכמער בון רו מנטי. אולםהמלכודת, בתחילתה -
סרט, ב ה הו רגים אי נ די אניםיחידה של חייליםבכ חו ל,
והטבחהה מוני ב סו ףהסרט, כאשרה חיי לי ם נו קמיםב־מ
עני קים לו אתמשק לו האמיתי. נ ל סון
א דו מי־ ה עו ר
רצהלהר או ת כי צדאפשרלהש מי דעםשלםבשם ״ ה ת רש
הואמ פי ץ, בשם
האמ רי ק אי
בו ת ״ ,אותהט ען הצבא
סיסמאותריקותכ מו ״ בי עו רהברב ריו ת ״ ו ״ שי ח רו ראדמות
דגל ל בן
ה מו לדת ״ .מי הואהברב רי: האינדיא ני ה מני ף
או אלההמתעל מי ם מן ה דג ל ו שו פ כי םדםבת אוו ה י
המתפתחבמר כז
האהבה
ש סי פו ר
במיסגרת זו, ב רו ר
הסרט, בארקלה דגי שאת הזוו עהשבטבחהאחרון, ותוך
כ די כךלהוכיחמהג דו להמרחק בין אדםהמתנהגכפרט,
ל בין אדםהנסחףבהיסטריהשלההמון.
מי שי רצהלבדוקאתהעלילהמקרוב, יוכללמצואבה
רגעיםשלחוסרהגיון ( ש ני האוהביםמעליםבאשעגלת
עי מ ם
אינ ם לו ק חי ם
המיועדתלא דו מ י ״ ה עו ר, אבל
נ שק
אפילורובהאחד שי שמשלהגנתם ) ,אופשטנות. אולםלא

״הנישרון החלול״

שמו של המחבר אוסקר ודילד) ,המגיע לשחקן
שהעיז להתעלם מן המוסכמות ולהסתכן
בכעס־העולם, ניתן לליזר. מינלי,
אשר שמה את נפשה בכפה וסרבה לשכב
עם הומוסקסואלי ועם חולה מגמגם במחלת
הנפילה, בסרט אמור לי שאת אוהבת
אותי, ג׳תי מון.
״הקנקן״ על שם הארתה מיצ׳ל (אשתו
הפעילה והימנית של פרקליט המדינה באר•
צות־הברית) ,ניתן לראשונה השנה ל״פה
המלוכלך ביותר,״ פיו של פיטר בויל בסרט

פרם אחר, המכונה ״הבה נשבור שוב
את הראש,״ הוענק חגיגית לוין מארטין,
אשר הצליח להנחית מטוס בזאינג בתנאים
קשים על נמל־תעופה ,״מבלי להזדקק אפילו
לכוסית קטנה של ויסקי.״
ואילו הפרם הנושא את השם ״איפא הוא
עכשיו״ ,כאשר כולנו מתחלקים על השכל,
ניתן לג׳ק ניקולסון, אשר הוכיח ברסיסי
ח״ם כי ״^עולם לא מאוחר לחפש את
עצמך״ (הכוונה לכך שניקולסון, באמצע
שנות השלושים, עובר משברים של חיפוש-
עצמי המיוחסים, בעיקר, לנוער).
העולם הזה 1763

זהקנה ־ המידהל פיו ישלש פו טאתהסרט. נלסוןהתכוון
הכלל של קנדיסב רגן
משחק יו צ א מן
לז עז ע, ובעזרת
( בטובשבתפקידיה ) ,והופעהמשכנעת של צ עי רבשםפיטר
שטר או ס, וותיקכ מו דו נאלדפלזנס — הואמצ לי ח במ
לאכתו. חבלרקשהמ פי ץהמקומי, אשרהחליט כי ה י
שרא לי ה מ צוי מ עו דן מ כ די ל ב לו ע ס צינו ת של א לי מו ת,
ח תך ארבע
הסרט ואת

דקות מן
משמ עו תו.

הטבח

ה סו פי,

מעמד

המצ די ק

שתלו לו א ת
...פרסי
פרסי

חו תחבר תי ת
מי טבה הו מו ר
ועם נו שאהע
לי םכל כך מ

ת ל־ א בי ב ;
( בן ־י הו ד ה,
— זהלאמ עו ד ן, ז ח
אנג לי ה)
לאמחוכם, ו אין בזה שו ם ש לי-
נעלה. עםזאת, זהוסרטמצחיקמאוד, ל פי
ה ב רי טי, עםהרבהמאודביטוייםמ פו לפלים,
שוי בהחלטלרתקאת בני התקופההסו בת
סביכיםמיניים.

ובכן, ג י בו רסרטזה ( הייוולבנט ) ,צ עי רנחבאאלהכ
לים, סוחרעתיקותש אינו עו שהחילבח יי ״ ה מי ןואש תו
אינהשבעתר צון במיוחדממנו, נקלעלמיקרה ״ בי ש. הוא
מ עו רבבתאונה, ב ה יו צאאברה מי ן ש לו מכללפ עו ל ה,
ונו תן הז ד מנו תנפלאהל מנ תחמ פו רסם ( דנ הו לםא ליו ט)
ל הג שי םאתחלוםחייו: השתלתאבר־ מין בגו ףהאדם.
ה צ עי רהמ בויי שמאבדאתהכרתוכאלמוני, עלמדרכה
לו נ דו ני ת, וחוזראליהבמיטתבית ״ חו לים, כמיקרהר פו אי
יוצאמןהכלל, כאשרהרופאיםוהאחיותמבטיחיםלוש-
״ הואי כו ללהיותגאהבר כי ש תו החדשה ״ ,המכונהב פי
כלבשם ״ פ ר סי ״.
מתעסקהסרטבמחקריו של ה ״ ש תו ל ״,
מ כ אן והלאה
בקשרלמקורוובע ליו ה מ קו ריים של ״ פ ר סי ״ ו ב עי ק ר בק
שרלתקינותפעי לו תו ו ש מי שו תו שלהמכ שי רהטרי. תו ך
כ די כךהואמתגלגללחדרימיטות שוני םומ שו נים, מגלה
האמי תי של א ש תו רו דפת -ה פי ר סו מ ת, ואת
אתפר צו פ ה

אלי מקגרו ב״סיסור אהבה״

ח־יירים מזגריגן נגד וטזיס גירריגן

דינור בננו\ -.זע 1נז2־\ז אעט־יגן יגז בהחרט־י
חסם של רו פאיםואחיות, ו כ מו בן עי תונ אי ם,
בו בעיקרכמיקרהקליני, ולאכבן ־ אדם.

ה מ עונייני ם

עוד יזועו
לג׳יימס בונד
דו-קרב במצוקות-ים

> סינ-

רמה, ת ל־ א בי ב ; אנ ג לי ה) — מי
ש מ כי ראתספ ריו שלאליסטר
מקלין, יו דעבוודאי כי אין ה ם נו פלים, באווירתהמתח
ובפ רי צתג בו לו תהה גיו ן, מ מי טבספ רי ו של יאןפל מינ גהמ
נוח. עולםהקולנועגילהזאתכברמזמן, כ פי שי עי דו
הסרטיםהר בי םשהתבססו עד הי ו ם על כ ת בי מ ק לי ן, מ־
״ תותחיוב רו ן ״ ועד ״ תחנתזברהאינה עו נ ה ״.
מאחרואצלמקליןאפשרלמ צו אכל מיני גי בו רי ם, אין
פלאשהתגלהגםמש הו בנוסחג׳ יימס בו נ ד, ר ב ־ סרןבש רו ת
החשאיהבריטי, המסוגללע שו תאתהכלב טו ״י דיו, אפילו
בלאאמצ עי -העזרהמדעייםש שי מ שו אתהסוכןהאלגנטי
של פ ל מינ ג. ואמנם, מי שמחפשפעי לו ת, ימצאאותה בשפ
עבסיפור ״ מתחזה, ע ל שו דמחוכםשלאוניותהמובי -
לו תמטי לי זהב. אנתו ני הופקינס, המגלםאת פי לי פקאל -
ברט, הסוכןהבריטיהחשאי, מגלהגופותבשפע, וכאשר
אינו מו צ א או תן, הו א דו אג ל ה בי א אנ שי ם חי יםלמצב
הממונהע ליו באחת
ש או מ ר
ז ה. כ פי
ה ב לי עלנקטליםבקצבהמש בי עבהחלט

ה ס צינו ת :
אתהדעת״ .

׳ אנ שי

או לי ההג יו ןשבסי פו ראינוב רו רכלכך, ומישקראב-
מיקרהאתספ רו של מקלין, ימצא בוו ד אי כי המתחשם
הי ההרבה יו תרמש כנ עוהרבה יו תרמ תו כנן מאשרב־

גונררינהנפן ןינם־ •.הגזראמז מנשינז בידייגז
עי בו דקולנועיזה של אטיאןפריה.
חו ץמהפעילות, חובהנעימההיאל ציין אתנוכחותו
של רו ברט מו רלי, כראשש רו ת י ־ ה ביו ן, ההופךכל שו ר ת
הרבה ק שר עם
קטנה. א מנ ם אין לז ה
די א לוג ל פנינ ה
ביו ן,

אבל

מ או ד

משעשע.

אליפלס

מ? י־יע

ד 0יג1ן ד״

אגד מגי ע לאלמגור בל 1
אלמגור

אגד מוביל בכל הדרכים

מו ש בו תנו עתה מו שבי ם).נוס דכה או חו ת ב.1961-
בג לי ל ה עליון.ב איזור כורזים ה ק דו מהה אופ האל
י ם-כנ ר ת 4 0 .ו ק״ממראש -פינ ה. השם -ל אי ח רוח
הגבורה שלהמ תיי ש בי ם.
ב מ קו ם אנ דרטהלשבעה שנ פ לו בקר בו ת.

אגד״ !71171 למחירים מצי או תיי ם
חעולס הזה 1763

טלוויזיה
ע1בדי
אי־אפשר לפטר בכל יום בשבע וחצי בבוקר, נערכת בחדרו
של שמואל אלמוג, מנכ״ל רשות־השידור,
ישיבה של חובבי הטלוויויד, הבכירים
בה דנים בתקלות שאירעו בשידורי
ליל אמש. המשתתפים בישיבות אלה כבר
הגיעו למסקנה, כי אין מנוס מנהיטת אמצעים
משמעתיים חריפים ביותר כנגד האחראים
לתקלות.
התבטא השבוע אחד המשתתפים בישיבות
האלה :״אני מלא בושה. אבל בעצם,
הרבה אין מה לעשות. לפטר אנשים אי
אפשר.״ בעניין זה הזכיר השדרן יעקב
אחי־מאיר סיפור ישן נושן: כאשר הוצע
למומחה אמריקאי בעל שם עולמי לבוא ולנהל
את הטלוויזיה הישראלית, שאל אותו
מומחה שתי שאלות: האחת — האם מותר
לי לפטר עובדים? והשנייה — האם
מותר לי לשכור אנשים? לשתי השאלות
התשובה היתד, שלילית. השיב המומחה:
״אם כך, אין לי מה לנהל אצלכם.״
באותו הקשר העיר אחד המנהלים בטלוויזיה
:״אי אפשר שלא להיות מודאג
כל יום בטלוויזיה. אתה מודאג מזה שהתרגום
נעלם לרגע, או שהוא מפגר, או
שהוא ממהר. אתה מודאג?.זה שסרטי החדשות
מתחלפים שלא במקום ושלא בזמן.
אני מודאג מזה שעובדים אינם באים לעבודה
או שהם מאחרים• זה מתחיל בעורכי
סרטים ונגמר בנערות התרגום. נמאסו עלי
ההצטדקויות שלהם.״
הוסיף אותו אדם ואמר :״רוב התקלות
הן טכניות. מכשירים מפסיקים לפעול.
אבל השאלה היא אם יש מי שבודק ומוודא
את תקינות המכשירים במשך כל הזמן?
האם יש נוהלים ברורים מי בדיוק אחראי
למה? האם הנוהלים הקיימים מיושמים כהלכה?״
מעט האמצעים שבידי ההנהלה הם
בראש וראשונה נוהלים ברורים. אחר כך
באים האמצעים האחרים כמו נזיפה, בירור,
ניטרול אדם מעבודה לתקופה ארוכה, ית־דין
משמעתי ואפילו פיטוריו.
בשבוע שעבר הצליחו בקושי רב לפטר
טכנאי ארעי בטלוויזיה שהתרשל בעבודה,
וגם פיטורין אלו עדיין לא נסתיימו. היום
ברור להנהלת הטלוויזיה שלא יהיה מנוס
מנקיטת אמצעים משמעתיים חריפים ביותר.
השאלה היא: מתי וכיצד?

מגיעה
מי שנמאסו עליו השיעמום והדילטנטיות
של הטלוויזיה הישראלית, מי שנגעל מתצוגת
האפאתיה והבירבור בהמשכים של חדוה
ושלומיק, יכול כבר להתקין לו בביתו תחנת
טלוויזיה פרטית, שתשדר לו תוכניות
מיוחדות לפי בקשתו. הפטיפון הטלוויזיוני,
או הטלוויזיה ימחסניות, הגיעה לישראל.
המכשיר אינו גדול יותר מרשם־קול רגיל.
טוענים אותו במחסנית, לוחצים על כפתור,
ואז ניתן לראות במקלט, או במיספר מקלטים,
כל תוכנית שבוחרים מספריית הסרטים
במחטניות.
יש רק בעייה אחת קטנה, בינתיים. מחירו
של התענוג להתקין טלוויזיה פרטית
בכל בית, הוא גבוה במיקצת. המכשיר
עשוי לעלות, לפני המכס והמיסים האחרים,
כ־ 3000ל״י. מחיר המחסנית בלבד צריך
להגיע לכ־ 100ל״י, בלי לקחת בחשבון
תוספת תשלום עבור זכויות יוצרים וכדומה.
מכאן שעוד רחוק היום בו ייכנס
מכשיר מסוג זה לשימוש ביתי אצל הצרכן

במח סני ת לישראל הבודד. אולם להנהגת טלוויזיה במעגל סגור,
במיפעלים, בבתי־ספר או במוכדות־ציבור
אחרים, באמצעות הטלוויזיה של הקסטות
— פתוחה כבר הדרך.
קיים כעת מירוץ בין חברות הטלוזיזיה
בעולם על כיבוש השוק בתחום זה. בתערוכה
שנערכה בקאן הוצגו: מחסניות
(קסטות) טלוזיזיה, תקליטי טלוזיזיה, סלי.לים
מגנטיים לטלוויזיה, לוחות דקיקים שעליהם
הוקלטו תוכניות טלזיזיה באמצעות
קרני לייזר וסרטי שמינה מילימטר להעברה
ישירה בטלוויזיה.
אבל שום מכשיר עדיין אינו נמצא בשיווק
מסחרי בקנה״מידה עולמי, פרט למכשיר
אחד. זה טל־פלייר (מכשיר שידור)
ביתי המוטען בקסטות טלוויזיה איווהאר,.
שפותח במעבדות סי.בי.אס. בשותפות עם
אר.סי.איי. הבריטית וסיבה השוויצרית. הוא
מיוצר על־ידי חברות כמו מוטורולה, זנוסי
ורנק ״מרפי בוש האנגלית. השבוע הדגימו
נציגי החברה האנגלית באולמי בני־ברית

שימוש בטלוויזיית מחסנית גגיוגת לימוד*

אורבאף מדגים מכשיר איי.וי.אר.
בתל־אביב את יתרונות המכשיר הביתי
בפני קהל נבחר דל נציגי הטלוויזיה, האוניברסיטאות,
כתי־החולים, צה״ל ומוסדות
מדעיים שונים. הובטחה אספקת מכשירים
וקסטות מוקלטות, תוך חודשיים ימים, באמצעות
אמר,״ד — חברת־בת של אסקור,
שהוקמה לאספקת עזרי־לימוד ואמצעי־המח־שה
בהוראה.
מהנדס אמנון אורבאך, מנהי אמה״ד,
מודאג מן העובדה כי השוק הישראלי קטן
עליו בכל מיקרה. אבל הרעיון המרכזי,
שלשמו הוקמה החברה, אינו דוזקא הקמת
תחרות לטלוויזיה הישראלית. הכוונה היא
ליצור ולמכור לחי״ל הפקות ישראליות בקסטות.
למשל: ניתוח־לב פתוח, שיצולם
בבית־חולים ישראלי, וישתק בקסטות לכל
בתי־ד,חולים ובתי־הספר לרפואה בעולם.
רק אנשים המימים עשויים לחשוב ששיטת
ד,קסטות תביא למהפכה בתיקשורת, כאשר
אנשים יפסיקו בעתיד לצפות במישדרי
הטלתיזיה הכללית ובמקום זה ירכשו, ישכרו
או יחליפו בספריה, קסטות עם תוכניות
לפי טעמם. זוהי שטות מוחלטת. הפטיפון
והתקליט הארוך־נגן לא הפסיקו את הביקור
באולמות הקונצרטים, או את האזנה למוסיקה
ברדיו. כך יהיה גם לגבי הטלתיזיה.
בכל זאת מעודד לחשוב שיום יבוא וניתן
יהיה להפעיל את מכשיר הטלתי־,יה בישראל׳
מבלי להזדקק ־שטיפת המוח הממלכתית
המשודרת כיום.

תדריך

נגיעתה של ונוס

(יום ד׳ , 16/6

)20.35 סרט השבוע: קומדיה על פסל וווס
הקם.לתחייה, עם אווה גארדנר ודיק היימס.

* רשות הגידור
החל ממוצאי־שבת ,26/6 ,תוקדן בטלוויזיה,
במקום סידרת המחלקה הסודית, סידרת
המתח החדשה איירונסייד. ספקה הבלשיס,
איירונס״ד (ריימונד בור) נפצע אגושות
בשעת מירדף משטרתי. מאז הוא מרותק
לכיסא גלגלים. נאי רצון מסרים ממנים
אותו הממונים עליו כיועץ מיוחו למשמרת
סאן־פראנציסקו. כוחו של מיירונסייד הוא
במוחו. את עבודת הרגלים עושים עבורו
עוזריו: הסמל אד בראון (דין גילוויי),
הקצינה אווה ויטפילד (כרכרה א;רד־סיז)
,בת־עשירים אריסטוקרטית משועממת,
שהיתה מעורבת בפרשה שאיירונסייד עסק
בה, ולאחר מכן התגייסה למשטרה כדי
למלא בתוכן את חייה הריקים. ואחדיר
אחרון חביב, מרק (דון מ*טשל)׳ נושי,
עבריין לשעבר, שהוא נהגו של איירונסייד.
אותו ריימונד בור התפרסם קודם לכן
בעולם בתפקיד פרי מייסון, העורך־דין ה־נודע.
במשך שנים רבות שיחק לצידו
ויליאם טלטן בתפקיד התובע המחוזי.
טלמן, שעישן בשרשרת שנים רבות נפטר
לפני שנתיים מסרטן הריאה. אולם בחודי
ם האחרונים לחייו השתתף טלמן בסרט
על עצמו והופיע על מסכי הטלוויזיה
רזה, מקומט, בקול ניחר, וכן סיפר על
העישון, על הכאבים ועל משפחתו. פטירתו
זמן קצר לאחר הקרנת התוכנית נתנה, ל
דעת האמריקאים, את הדחיפה הסופית ל
חקיקת החוק נגד הפירסומת לסיגריות.

הכוכב הליצן מתוכניות הטלוויזיה ״לול״
מספר שתיים ,״פעמיים כפול״ של
ראלף עינבר ו,,צלם אותי״ .כולם
חשבו שסרסור הזונות המזדקן־התמהוני
( ,)53 שהיה בעבר שמרטף לילדיה של
הזונוסעת אסתר מזרחי, המכונה בשם
אתי לה רוס, מצא את תיקונו
כעובד תפאורה ב״אולפני הרצליה״ .אולם
יום אחד הבחור לווה כספים ונעלם

החלום של אלה שחף

ל אן נעלמתיה ציין ציין

מי שנעלם מן האולפן הוא צ׳ין צ׳ין,

בלי שנודעו עיקבותיו. יצאה שמיעה ש־הוא
פשוט הסתבן בהימורים. המנצח
הממושקף של תזמורת ״במיקצב ה־ 70״,
אילן מוכיח, יצא בבוקר בהיר אחד
מאילת אל המידבר כדי לראות אין
מסריטים את המערבון ״הוא לא הרג
את אביו״ .פתאום עוצר אותו בדרן
אדם רעול-פנים וחמוש בתת-מקלע. מי
היה זהז הניחוש נכון. זה היה צ׳ין צ׳ין,
השומר על מחנה המסריטים מטעם חברת
שמירה.

ריימונד בור ב״איירונסייד״
הכוח במתח

זה נשמע כמו סיפור דמיוני, אבל הרעיון
להזמין את סווטלאנה סטאלין לתוכנית
השעה השלישית על המהפכה הבולשביקית
(ראה תדריך) עלה לראשונה בחלום לילה
של עוזרת ההפקה היפה אלה שחף. בבוקר
היא סיפרה את החלום כבדיחה ל מפיק׳
התוכנית, ולהפתעתה אמרו לה לנ סות
להתקשר עם בתו של סטאלין באמצעות
יגאל לוסין, כתב שידורי־ישראל באר־צות־הברית.
הסתבר, שסווטלאנה פיטרס־ (שס
בעלה האמריקאי) ילדה בינתיים בן למזל
טוב ואין באפשרותה להגיע ארצה. אחד
אחר שלא הסכים להתראיין (בהרי האלפים
באוסטריה) עבור התוכנית הוא הסופר ה־קומוניסט־לשעבר
ארת 1ר קסטלר, שכתב
בזמנו את הספר אפלה בצהרים, בו תיאר
את אימי המישטר הסובייטי. התוכנית תהיה,
איפוא, על טהרת המומחים הישראליים בנושא.

(יום

, 17/6

)20.20 להקת המשחרים וליאונרו כהן, המכנה
עצמו בשם הצועני האינטלקטואלי.

^ סרט טהח

(יום ו׳)21.40 , 18/6 ,

החלון — ילד רואה מבעד רחלון רצח אצל
השכנים, אך איש, אינו מאמין לו, מחוץ
לרוצח עצמו, אשר מחפש הזדמנות לתפוש
את הילד. משתתפים: בובי דריסגול, ארתור
קנדי, ברברה היל, רות רומן ופול סטיוארט.
* ההזירים שווים יותר (יום ב׳
)20.20 ,21/6במסגרת השעה השלישית,
יוקרן הסרט המצוייר חוות החיות על פי

ספרו של ג׳ורג׳ אורוול. הסרט מספר על
מהפיכה שטעתה. החיות, שהדיחו את בעל
החוזה ואשר החלו לנהלה בכוחות עצמם,
מטילות את ההנהגה על החזירים, הקובעים
לאחר מכן כי כל החיות שוות, אבל החזירים
שתים יותר. הדיון באולפן הוא על
משמעות המהפיכה הבולשביקית בהשתתפות:
ח״כ משה סנה, הסופר אהרון אמיר,
פרופ׳ יוסף אגסי, ח״ב מפ״ם לשעבר יעקב
ריפתין ודויד רום, עולה חדש מברית־המועצות.
במהלך הוויכוח יוקרנו שני סרטונים•׳
האחד ראיון עם העיתונאי הסופר
ברגר ברזילי, מחבר חמש שעות עס סטא־לין
והשני על פולחן האישיות בכלל.

הקרב על בריטניה

(יום ג׳

)20.20 ,22/6סרט תיעודי מרשים על מאבקה
של בריטניה במלחמת העולם השנייה,
שמשולבים בו קטעים אוטנטיים מארכיונים
של מוזיאון המלחמה הקיסרי, מחיל־האויר
המלכותי, מותיקי הצבא הגרמני ומיומני
קולנוע נאציים.

ספורט, בפי שהוא קיים בצרפת ובכמה וכמה
מדינות אחרות.
אם, כפי שאתה מודה, מיטב הנוער בארץ מקדיש תשומת-
לב עצומה לענייני הספורט, כי אז ראויים ענייני הספורט
לטיפול ממלכתי בדרג הרבה יותר גבוה מרשות במשרד
החינוך והתרבות.
אני מקיזה שוועדת־ר,חקירה, כאשר תסיים את חקירתה,
תציע לפרק את ההתאחדות הקיימת כיום, ולהקים במקומה
מנגנון ממלכתי.
ההתאחדות היא שכנתי, ובגללה ניפצו המפגינים אתמול
את כל החלונות במערכת העולם הזה. אבל לא בגלל זה
יש לי טינה אליה
זלמן שובל: אולי זאת בכלל היתה טעות? אולי הם
ניפצו שמשות במשרדי ההתאחדות בגללך?
אורי ׳ אכנרי ז הסתכלתי בהמונים שעמדו לפני המערכת,
ודומני כי במיקרה זה הם לא התכוזנו אלינו.
ההתאחדות היא מוסד אנכרוניסטי, ומקומה לא יכירנה במציאות
של מדינת ישראל היום. יש להקים מנגנון ממלכתי
אחראי, שיקח את ענייני הספורט
אליעזר שוסטק: שיקח בידיים במקום ברגליים.
אורי אבנרי נ שיקח תחת חסותו את ענייני הספורט
וההכשרה הגופנית בכלל, החל מגן־ד,ילדים.
ואז הסיסמה האולימפית — ״יותר מהר, יותר רחוק,
יותר גבוה״ — לא תהיה מכודנת לזריקת אבנים.

9-7ביוני 1971

מהר

ותר,

רחוק

ותר

גבוה

ותר !

הדיון על השחיתות בענף הכדורגל היה אריך ומייגע.
בסיומו אמרתי כמה דברים מרגיזים — אך נחוצים :
אורי אבנרי: לפני ארבע שנים בדיוק עמדוזי על
דוכן זה, ונאמתי נאום שהיד, בערן תמצית כל הנאומים
שהושמעו היום. והשיב סגן שר־החינוך והתרבות, חבר-
הכנסת אהרון ידלין, בנאום שהיה תמצית הנאום שלו היום.
ואחר־כך העבירה הכנסת, פה אחד, את העניין לוועדת החינוך
והתרבות, והוקמה ועדת־מישנה, וועדת־מישנה זו דנה,
דנה ודנה בהרבה מאוד ישיבות, והסיקה לבסוף מסקנות
מפורטות איך לשים קץ לשחיתות בספוגט״״״והמסקג^-
הונחו על שולחן־הכנסת.
והנה היום, כעבור כמה שנים, לא זו בלבד ששום דבר
לא תוקן, כי אם השחיתות בספורט החריפה, ונוסף גורם
שלא היה קיים אז: גורם המאפיה. ועם כל הכבוד לדברי
סגן שר החינוך והתרבות לפני כמה דקות, העובדה שאתה
הבאת אותה אינה מפריכה, לצערי, את עובדת קיומה ופעולתה
של המאפיה בשטח זה של ההימורים.
סגן השר אהרון ידלץ נ במיקרה זה תהיה חקירה,
כך אני מקווה.
אורי אבנרי: אני חושב שהדבר החשוב ביותר שאמרת
הוא שתקום ועדת־חקירה. זהו, אולי, הדבר החיובי
היחידי שייצא מן הוויכוח היום.
כבוד סגן השר, אינני מטיל ספק בכוונות הטובות שלך,
ולא בכוונותיהם הטובות של האנשים במשרדך, העוסקים
בתחום זה.

אולם אני סכור היום, כפי שאמרתי אז, כי
יש להקים כמדינה זו מיניסטריץ לנוער ול־

״עוזים״
ליורשי היטלר
בוויכוח המדיני, ולאחר מכן בהצעה לסדר־היום, גינו אנשי
הימין תשלום תרומה ישראלית לאירגון האחדות האפריקאית
— הפועל נגד המישטר בדרום־אפריקה. ראש־ממשלת דרום־
אפריקה התלונן על כך בפומבי.
הצעתי להסיר את ההצעה מסדר־היום, ונימקתי זאת
בנאום קצרצר:
א ו רי אבנ רי: כבוד היושב־ראש, אנשי המרכז החופשי,
ולפניהם ח״כ מנחם בגין, קלמן כהנא ואחרים,
הזילו דמעות על התרומה הזעירה שרצתה הממשלה
להעביר לאירגון לאחדות אפריקה.
הם לא גינו אף במילה אחת את המיששר הגזעני,
הניאו״נאצי, השולט באפריקה הדרומית, היונק את
השראתו מהמישטר ההיטלראי, ומחוקי־הגזע של נירג־ברג.
מייסד מישטר זה היה הד״ר מאלאן, שהכריז על
עצמו בימי השואה כחסידו של היטלר.
הנואמים לא התייחסו לשערורייה ולביזיון שבייצור
ה,,עוזי״ ,סמל צ ה ״ל, בארץ הפאשיסטית ההיא.
פעם האמינו בסולידריות חאינטרנציונלית של השמאל.
זו לא עמדה במיבחן. אולם כיום מוכח — גם
בבית הזה — שיש אינטרנציונל של הימין, האינטרנציונל
של הריאקציה הגזענית, הלאומנית, השוביניסטית,
הנושאת בפיה את שם אלוהים והמתכחשת לכל
מוסר עלי אדמות.
אחרי דברים אלה קם יגאל אלון, ובכמה מישפטים הכחיש
• מעל הדדכן—שמצור העודים בדרום־אפריקה נעשו, בהסכמת
ישראל.

הפגין כר הכביש ר בב גזגזברבגז

ועל כר היא אמרה: חודה
להלן דברי אבנרי בוויכוח על ההודעה המדינית של
ראש־הממשלה :
אורי אכנרי: בדיון המדיני האחרון, בעיקבות הראיון
שלה בטיימס, הפצירה בי הגברת ראש־ר,ממשלה שלא אצביע
בעדה. לצערי לא יכולתי אז להיענות לבקשה זו והצבעתי
בעד הממשלה — אף כי חונכתי למלא מישאלותיה
של גברת.

הפעם יהיה לי הרכה יותר קל להיעתר לבקשה
זו -אם היא עדיין עומדת -ולא
להצביע כעד הממשלה.
כי איך אפשר להצביע בעדה? מה פירושה של עדיין
עומדת — ולא להצביע בעד הממשלה.

ראש־הממשלה גולדה מאיר:

תודה.

אבנרי החוות קידה כלפי גולדה מאיר).

אורי אבנ״י: כי איך אפשר להצביע בעדה ומה פירושה
של הצבעה בעדה ברגע זה?
מזה חודשים, אין מדיניות ברורה. הולכים קדימה, הולכים
אחורה. שר־הביטחון נסוג 35 קילומטרים מן התעלה, ולמה״
.רת היום הוא נסוג מן הנסיגה. ראש־ר,ממשלה מעניקה
ראיונות ומרוקנת אותם מתוכנם למחרת.־,יום בכנסת.

ערפל פמין* אופ!? ממשלה זו -לא מפני שהיא
מכלכלת את מעשיה בדומיה -אלא מפגי
שהיא עוסקת בחלטורות •טל הצהרות והכרזות,
ללא ניתוח מעמיק של המצב, ללא
•טיקול קר־רוח של האפשרויות.
מהו המצב? מה הן האפשרויות? מה עומד לפנינו, בקיץ
,1971 בפרום השנה הרביעית של מלחמת ששת־הימים?

יש דרך למלחמה, יש דרבים לשלום. הכה
נשקול את כולן.

״הרולטה הרוסית-
שר עזר
הדרך למלחמה היא פשוטה בתכלית. לעמוד דום, לא
לעשות דבר, להרוויח זמן, לדחות את הכל, להחזיק בשטחים
ולצפצף על העולם.
זה יכול להימשך חודש, חצי שנה, שנה. בבוא היום —

היא גזענית?
הממשלה הביאה הצעת״חוק שמטרתו להקים בית-
דין דתי מיוחד לקראים, שהם יהודים, אך אינם יכולים
לבוא בקהל היהודים.
ניתחתי את פרטי הצעת־החוק על פי חוות-דעתו המשפטית
של אמנון זכרוני, והוספתי על כף כמה
הערות של פולמוס עם הדוברים הדתיים :
אורי אכנרי: אין הוכחה חותכת -ותר לאבסורד
שבמצב השורר במדינה, המצב של אי־הפרדת הדת מן
המדינה, מאשר עצם העובדה שכאן אני עומד, על הדוכן
הרם הזה, וצריך לחוות את׳דעתי על־זרמים בדת היהודית
ולהכריע לגבי השיפוט הדתי בדת היהודית.
התביישתי שדיון זה התחיל היום בנוכחות משלחת פרלמנטרית
מגרמניה. שמחתי שהגרמנים אינם מבינים את
שפתנו, כי יש יותר מאשר שמץ של גזענות בכל הוויכוח
הזה על הקראים.

לא הצבעת בעד גורדה

ק! ׳ אלת: איפה יש פה גזענות? מדוע גזענות?
אורי אכנדי: קראי נולד קראי, הוא אינו
יכול לחדול מלהיות קראי, הוא אינו יכול לבוא
בעדה של לא־קראים, ואינו יכול להתגייר אפילו
ליהדות הרבנית. זהו עניין גזעני מובהק.
שמחה פרידמן ז (מפד׳׳ל; יהוד רבני יכול
להתגייר?
אורי אבנרי ז אינני בוחר דווקא במילה דו
מפני שאני רוצה להשתמש במילה חריפה. המילה
״גזענות״ נכונה במיקרה זה שגורלו של קראי נקבע
מלידה, ואינו יכול לעשות דבר וחצי דבר כדי
לשנותו. זהו הדבר המחפיר, המונח, ביסודו של
הוויכוח כולו.
שלמהלורנץז אם אין מפלים אותו לרעה,
זו אינה גזענות.

אורי אבנרי: יש הפלייה חמורה ביותר כי קראי
אינו יכול לשאת אשה יהודיה אחרת.
החוק דן ביחסים בין קראי לקראית; הוא איננו דן
בבעיות שבין קראי ללא־קראי, בין קראית ׳ליהודי רבני,
או בין קראי ליהודיה רבנית. ומשום כך אין בו כלל
פתרון לבעייה היסודית המתייצבת בפנינו. זר, מוכיח
יותר מכל דבר, שאין מנוס מהפרדת הדת מהמדינה, אם
רוצים באמת לפתור את הבעייה הזו.

דברי באדא\ 7בטיתונגת \זאברי\2איוז
ואולי לפתע — זה יתפוצץ. כי שום ממשלה מצרית לא
תוכל לשבת לאורך ימים בחיבוק־ידיים ולהשלים עם הכיבוש׳
מבלי לאבד את מקומה בעולם הערבי ובמצריים עצמה.

ואז, בוקר בהיר אחד, נעמוד כפני אולטינד
טוס מצרי—סובייטי, ונסיון מצרי—סובייטי לח צות
את התעלה.
יש מישחק הקרוי ״רולטה רוסית״ .לוקחים אקדח תופי,
מכניסים כדור לאחד מתאי התוף, מסובבים את התוף, מצמידים
את האקדח לרקה, ויורים. יש חמש אפשרויות מתוך
שש, שהכדור לא יהיה מול הקנה. אולם אם במיקרה לא
מתמזל המזל וקורה המיקרה השישי — זהי הסוף.

זוהי, בפשטות, האיפטראטגיה של עזר וייצ־מן.
או שנבבוש במכה אחת את קאהיר, עמאן
ודמשק, או שטילי־הפצצה סובייטיים ינחתו
במרכזי ערינו.
או—או. באקדחו של עזר וייצמן יש רק שני תאים.
אפשר ליהנות מעליצותו החברה׳מנית של עזר וייצמן,
וגם מחיבוריו ההיסטוריוזופיים של מנחם בגין. לא זהו
המדאיג. מדאיגה עמדת ממשלת ישראל, שאינה מקבלת להלכה
את תוכנית הרולטה הרוסית של וייצמן _ אך למעשה
מנהלת מדיניות העלולה להביא אותה לאותו מצב עצמו.
צדק ח״ב בגין היום באמרו שאין הבדל מעשי בין קו
גולדה—דיין ובין קו בגין—וייצמן.

יש מצב של מלחמה. יש מצב של שלום. אין,
ולא יכול להיות׳ לאייר ימים, מצב של ״לא
מלחמה ולא שלום״ .זאת בכר הוכיח בשעתו
לנין לטרוצקי. אם אין שלום, מוכרחה לפרוץ
כמוקדם או במאוחר -מלחמה. כפי שקרה
לפתע פתאום לפני ארבע שנים.

אילו התקיימה פגישה כלאפלנד, או כבל
מקום, אפשר היה לגשש כזהירות ככיוון זה.
אולם ממשלה זו, וראש־ממשלה זו, אינן מוכנות ללכת
בדרך זו ברצינות, מפני שאינן מוכנות לשלם את המחיר,
שהוא נסיגה, וגם תלותנו בארצות־הברית מקשר על כך.

הדרך האמריקאית

מה הן, אם כן, הדרכים לשלום?

כתיאוריה יש ארבע דרכים באלה: הדרף
הישראלית, הדרך הסובייטית, היי ד האמריקאית,
והדרך האמריקנו-סוכייטית,

הדרך השלישית היא הדרך האמריקאית, הדרך של
\,זל\.1לכ< [£1£ע 1ניל.
רוג׳רס ניסה ללכת בה. הוא אינו מקבל את עצות ח״כ
בגין, המתנדב לתפקיד של יועץ מיוחד לבית הלבן. רוגירס
הבטיח למצרים נסיגה ישראלית, תמורת דחיקת רגלי הסובייטים.
אך מכיוזן שלא היה מסוגל לספק את הסחורה —
התחייבות ישראלית לנסיגה — הוא נכשל, ואחרי רוג׳רס
בא פודגורני.

הדו־ן־ הישראלית
תנועתנו דוגלת מאז ומעולם בדרך. הישראלית לשלום.
כלומר: יוזמה ישראלית, שתתחיל בהצהרה ישראלית על
המחיר שמוכנים לשלם, ועל התמורה שאנו רוצים להשיג.
המחיר: נסיגה לגבול ה־ 4ביוני, בשינויים קטנים ומוסכמים:
הסכמה להקמת מדינה פלסטינית, פיתרון לבע ת
הפליטים, התמורה: שלום רשמי ואמיתי, סידורי־ביטחון
משוריינים, גבול פתוח, ריקמת־היים חדשה בין עמי המרחב.

לאור ניתוח המצב, בולל ההצהרות האחרונות
של מנהיגי ערב, אנו משוכנעים שנם היום
יכולנו להשיג שלום ישיר עם מצריים ופלסטין,
בלי התערבות המעצמות, אילו הצהרנו
בפה מלא, וכדרך אמינה, שזהו המחיר וזוהי
התמורה.
/אין׳לי זמן להביא בפני הבית את גודש העובדות. אסתפק
בשתי הצהרות — של נשיא מצריים ושל מלך ירדן.
אנדראר אל־סאדאת, באותו נאום במועצת־האומה מה־ 2ביוני,
שהותקף וסולף בעיתונות, והיום בכנסת, אמר :״נ־סי:
נו, ואנו עדיין מנסים, לפתור את המשבר בדרן זיפלומטית.
לא נעלנו את השער, ולא נחמיץ אף הזדמנות להסדר שלום.״

התוספת המלחמתית באותו נאום, שבד, השוזר. אותנו לצלבנים,
באה — לדבריו — מפני שאינו מאמין שישראל
מוכנה להחזיר את השטחים גם תמורת שלום. חבל שראש-
הממשלה אמרה פה בעניין זה חצי אמת, כאמרה ״סוף ה
כרית
פאדאת-פודגורני מוכיחה שאיין עוד
ממש כתקווה האמריקאית לדהוק את רגלי
הסובייטים מן המרחב. הכנסנו אותם הנה,
וכאן הם יישארו.
אפילו היתד, ממשלת ישראל מוכנה לקבל את כל תוכנית
רוג׳רס — מסופקני אם ניתן עוד להשיג כיום שלום ישראלי—מצרי—אמריקאי,
בלי השתתפות ברית־המועצות. אך
ממשלה זו, וראש־ממשלה זו, אינן מוכנות לקבל אף את
תוכנית רוג׳רס.
זאת אנחנו מציעים, מזה ארבע שנים, ולמעשה מאז קום
המדינה, אולם ממשלה זו, וראש־ממשלה זו, אינן מוכנות לכן.

בכך הפכה את ישראל לכדורגל, בו בועטים
כל המבקשים לרכוש את לב הערכים ולהבטיח
להם את איטר היינו צריכים להבטיח
בעצמנו.

הדיר הסוב״טית
הדרך השנייה מובילה למוסקבה — הדרך של

הדרו המשודטדו
למעשה הגענו עכשיו לסופו של פרק.
אמריקה ניסתה לדחוק את רגלי ברית־המועצות ממצריים,
תמורת הבטחה לסלק אותנו מן השטחים המוחזקים. היא
רצתה שנסיגתנו תיזקף על חשבונה, והיא התכוננה לגבות
את המחיר — במטבע של אינטרס אמריקאי.
ברית־המועצות השתדלה לסכל נסיון זה, להוכיח למצרים
שרק היא יכולה. להביא לנסיגה ישראלית, ולגבות את המחיר
בצורת התבססות סובייטית.
צרפת, בריטניה, ולאחרונה גם גרמניה, ניסו כולן לד,יכ־

הצעה מהפכנית של סיעתנו :

ציטוט״ ,באמצע הפסוק, ובהעלימה את ההקשר המלא.

דאש-הממשדה גולדה.מאיר: אתה מסלף.
מפני שאמרתי :״בין היתר היא אמר זאת.״
אורי אכנרי: גברתי ראש־הממשלה, מונח לפני
הנאום. אני, במיקרה, חוקר־חובב של תולדות
הצלבנים, גם של הספרות הערבית וגם של הספרות
האירופית על נושא זה. אל־סאזאת אמר (אפשר להאמין
או לא להאמין לדבריו, זה לא משנה, חשוב
מה הוא אומר) :הצלבנים המשיכו במלחמה נגדנו
פעם אחרי פעם, והישראלים — גם אם יהיה שלום
עכשיו — ינסו עוד פעם לכבוש אדמה מצרית, וכן
הלאה וכן הלאה.

•טמואל תמיר

— (לא נקלט).

אורי אכנרי: הוויכוח עכשיו איננו מהי ה־אממ
ההיסטורית על הצלבנים. הוויכוח הזה קיים
בין ההיסטוריונים עד היום הזה. יש הרבה אחיזה
להשקפה הערבית על הצלבנים
יצחק רפאל: מה שאמר סאדאת — על זה
הוויכוח. ואתה לא מסרת בדיוק את דברי סאדאת.
אורי אכגרי: בדיוק, חבר־ח״נסת רפאל. ה ויכוח
אינו על השאלה האס נכונה ההשקפה האירו פית
או הערבית על הצלבנים. הוויכוח הוא על ה
שאלה: מה אמר סאדאת. וסאדאת לא אמר -
יצחק רפאל: סאדאת אמר שהסדר מדיני איננו
בא במקום הסדר מלחמתי.
אורי אכנרי: לא דובים ולא יער. אין זו אמת.
חבר־הכנסח רפאל, אני מציע לך לקרוא את הנאדם
במלואו. אין זכר לדבר הזה.
יצחק רפאל: קראתי אותו. אתה קראת רק
קטעים, ואני קראתי אותו בשלמותו.
אורי אכנרי: גם אני. קרא אותו עוד פעם.

המלך חוסיין, כאותו יום עצמו, פירסם הודעה
מעניינת עוד יותר. כפולמוס שלו עם
אירגוני הפידאיון הפלסטיניים, האיטים אותם
בנכונות להקים מדינה פלסטינית, תוך שלום
עם ישראל.
הוא אמר :״מנהיגים של הפידאיון חורשים מזימה להקים
מדינה פלסטינית פו רשת ...הקושרים משתמשים בתנועת
הפידאיון כדי ן המוות את מזימת הבגידה ש להם הם
מוכנים למכור את עצמם לאוייב.״ הפרשנים הערביים קבעו

שאישום זה הוטח בראש ובראשונה בפני יאסר עראפאת.

יחד עם עובדות רכות אחרות, מוכיחות הצהרות
אלה שישנה גם ביום אפשרות מעשית
שיוזמת-שלום ישראלית ישירה, כלפי מצריים
והפלסטינים, תביא לשלום־אמת.

ברית־המועצות מבוצרת עתה במצריים,
ובמידה רבה בגלל מדיניות ממשלות ישראל. החל בהתקפה
של משה דיין על עזה בפברואר , 1955 שגרמר לעיסקת־הנשק
הראשונה של עבד־אל־נאצר עם הסובייטים, ועד להפצצת
מצריים לעומק והסירוב להציע מפת־שלום סבירה
— הכשרנו את הקרקע להתבצרות הסובייטים במצריים בכל
שלב.

יתכן -ואני אומר זאת כזהירות קיצונית .-
שיש גם כיום אפשרות מעשית ליוזמה מדינית
ישראלית, שמטרתה למצות את האפשרויות
להסדר משולש, ישראלי-מצרי-סוכייטי.
ברית־המועצות רוצה להישאר במצריים, ואינה מעוניינת
במלחמה. אנחנו מעוניינים בשלום, ובעליית יהודים מברית-
המועצות. המצרים מעוניינים בהסדר, ובוודאי אינם מעוניי־נים
להעמיק עוד יותר את התלות בסובייטים.

נס למישחק זה של מכירת הנסיגה הישראלית. תמהני
מדוע לא עוסקות בכך גם מונאקו וליכטנשטיין.

בל הנסיונות הנפרדים האלה הגיעו לקיצם.
אמריקה יודעת שאין תזוזה כלי כרית־המוע־צות,
וכרית-המועצות יודעת שאין תזוזה כלי
ארצות-הכרית. מכאן והלאה אין הסדר כלי
שיתוף שתי מעצמות-העל -אותו שיתוף־
פעולה שעזר להקמת ישראל. התנאים נתונים :
שלום, הכרה הדדית, פידורי-כיטהון, נסיגה
לגבול הקודם בשינויים קלים, ואולי פיתרון
פלסטיני.
האם אנחנו מעוניינים בהסדר כזה? עזר וייצמן אומר —
לא. עדיפה מלחמה.

מלהמה שתביא אולי לשלום -לשלום של
בית-קכרות.
אנחנו אומרים: בהחלט כן. השלום חשוב לאין־שיעור מן
השטחים המוחזקים, וניתן להשיג שלום שיבטיח את ביטחוננו
ואת עתידנו.

הצעת סיכום
מטעם סיעת העולם הזה -כוח חדש
מתון צער על מחדלי הממשלה, ואי-נכו-
נותה ליזום פעולה של ממש לקידום השלום,
שהתבטאה היום מחדש בהודעת ראש־הממשלה,
ומאחר שהמשך המצב הנוכחי מוכרח להוביל
ברבות הימים לחידוש המלחמה, תוך כדי
עימות עם חלקי העוצמה הצבאית הסובייטית,
ולאור ההתפתחויות במרחב, המאפשרות
השגת שלום של ממש וסידורי־ביטחון מוחשיים,
תמורת החזרת השטחים המוחזקים,
ונוכח העובדה שנוכחות שתי המעצמות
הגדולות במרחב היא בגדר עובדה מוגמרת, ששוב
אין להתעלם ממנה,
קוראת הכנסת לממשלה ליזום כינוס
ועידת-שלום מרובעת, בהשתתפות ישראל, מצריים,
ארצות־הברית וברית״המועצות, לשם גיבוש
הסכם־שלום כולל, צודק ובר-קיימא.
(הצעה זו נדחתה פה אחד, נגד קולו
של אורי אבנרי. אבנרי נמנע מהצבעה
על ההודעה המדינית של הממשלה ולא
הצביע נגדה, מכיוון שבדברי התשובה
שלה הבטיחה ראש־הממשלה לפעול למען
השלום, ולא רצינו להזדהות בהצבעה
עם גח״ל).

ועידת שלום מדו 3עת
על כן אנו מציעים לממשלת ישראל, אם אין ברצונה או
בכוחה ללכת בדרך של יוזמת־שלום ישירה כלפי מצריים
ופלסטין, ללכת בעין פקוחה לקראת האפשרות הרביעית.

לא להמתין כאפם־מעשה, לא לחכות להתדרדרות
שתכות, אלא לפתח יוזמה ישראלית.
וזו הצעתנו המפורשת: תיזום ממשלת ישראל
ועידת-שלום מרובעת, כהשתתפות שני
היריכים ושתי המעצמות -ישראל, מצריים,
ארצות־הכרית וכרית־המועצות.
הצעה מעין זו הועלתה לאחרונה בעולם, ופורסמה בשמו
של הלורד קאראדון. יש תימוכין למחשבה שביצועה אפשרי
לאלתר, בתנאי שישראל תקבל רשמית את העקרון של
שלום אמיתי תמורת נסיגה אמיתית.
מה מציעה הממשלה במקום כל אלה?

תרופת-הפלא הנושנה: עוד נשק, עוד נשק,
עוד ניטק.
הנשק דרוש להגנה — ואין איש המזלזל בחשיבותו. אך
הנשק אינו תחליף לשלום, ולא תחליף למדיניות.

ממשלה הרואה כנשק חזות הכל -כפי שקבעה
היום ראש־הממשלה -אי-אפשר להצביע
כעדה.

במדינה

עבור לגלוח
חשמלי ע פיליב

$קו1ואיז הבה נדבר כגבר אל גבר! ג לי נמאס כבר
הגלות: מים,מברשת,סבון וסכין גל 1ח.
לשם מה הסבל והטרדה, כאשר סיליסס
מצינלה לן גלנח חד וחלק,מהיר,נוח, יבש, ב3לצ!ר
גלות מהנה.
עשר 1ת מל*וני גברים בע1לם עברו
לגל 1ח חשמלי. מדוע לא תלך גם
אתה בעקבותם, הצטרף לגברים
המתקדמים אשר עם סיליסס
מתגלחים.

פיל״פם

/ 7 2ו 7
נמו כן המק7־ט הנודע כבר באיכותו 51-9001
0535011608-1011^2

נז קלט הטלויזיה ה טו ב ב עו ל ם !

מנירה של מקלטים חדישים

(לעת עתה בכמות מצומצמת) כבר החלה.

נעבור עו לי חדש • .

גבים
גס להיות גפה
צריך מזל
אברהם חדריה ( )21 הוא נכה מלידה, נ־ידי^ורגליו,
ומזה חמש שנים חי על סף
ה אב, ומספר ימים בשבוע גם מתחת לו.
לפני חמש שנים הורע מצבם של הוריו,
ומאז אינם יכולים לפרנס אותו. מאז, גילה
אברהם את האמת העגומה, כי במדינת ישראל
יכול נכה, שאין לו מזל בבחירת סוג
הנכות הנכון, למות מרעב — מבלי שאיש
ידאג לו.
התמוטטות. שכן אברהם לא נעשה
נכה במלחמות ישראל, לא בתאונה־דרכים, ואף
לא במחלת שיתוק ילדים. משום כך, אין
לו אירגון שיהיה לו אבא. ועד כמה שהמדינה
מעוניינת בנושא, הוא יכול לגווע
מחר ברעב.
במשך השנים, פנה אברהם כמעט לכל
מוסד אפשרי — רק כדי להידחות בקש.
היו כאלה שדחו אותו בלו ושוב, והיו
פקידים גלויי־לב יותר, שאמרו לו דוגרי:
״הענין שלך הוא לא העסק שלנו. לך תמי,

עבודה.״
גם למצוא עבודה ניסה אברהם, אך ללא
הצלחה .״מי יהיה מוכן להעסיק נכה
כמוני?״ הוא מצדיק את המעבידים. לשכת
העבודה שלחה אותו, מדי פעם למפעלים
שונים, אך אברהם מודה שפשוט לא יכול
היה לבצע את העבודות שהוטלו עליו:
״לא נעים לי להגיד, אבל פשוט התמוטטתי.
באחד מביקוריו הרבים באילן, נשבר לאחרונה
אברהם, הקים שערוריה. תגובת
הפקיד: הוא הזמין משטרה.
בימים אלה יושב אברהם חדריה שוב
בביתו, ללא תמיכה, ללא תעסוקה, ללא אוכל
— וללא תקווה. .לאף אחד לא איכפת
שאמות ברעב,״ רפטיר השבוע .״בחיי, עכשיו
גם לי לא.״
עסקים ערבות
לא ערבה
גד ציגל הוא בעל סוכנות רהיטי מבט
ברחוב איבן־גבירול בתל-אביב. מבט הינד,
חברה המייצרת רהיטים, אותם היא מוכרת
באמצעות סוכנויות המכירה שלה. חברת
מבט שייכת לסוכנות היהודית — ואביו
של גד, אברהם ציגל, הינו חבר הנהלת
הסוכנות ויו״ר מועצת המנהלים של מבט.
המכתב — ישגו. האם יש קשר בין
משרתו של האבא לעובדה שהבן זכה לקבל
לידיו אחת הסוכנויות של החברה?
אומר ציגל ג׳וניור ,27 ,רזה ובעל שיער
אדמוני מקורזל :״לא קיבלתי בל הטבות
בזכות אבי. כל אחד יכול לקבל סוכנות
של החברה, אם רק ימלא את הדרישות.״
הדרישות, כפי שמסביר משד, שדמי, מנהל
מחלקת המכירות של החברה, הן
שתיים: חנות בסביבה טובה — וערבות
בנקאית על הסחורה שהסוכן מקבל מהחברה.
האם
עמד ציגל הבן בדרישות אלה —
וביחוד בעניין הערבות? בשלב ראשון, לא
הצליח שדמי לאתר את מכתב הערבות,
למרות שידע לבטח ש״יש לנו מכתב כזה.״
גם אביו של ציגל אישר כי בנו קיבל את
הסוכנות בצורה נאותה, ללא כל הטבות
הנאה בגלל מעמד האב.
לא הקפידו. בביקורו השני בחברת
מבט, המתין לכתב העולם הזה מכתב הערבות
המבוקש — אלא שהוא היה מתאריך
— 31.5.71 דהיינו, חודש ימים לאחר
שהחנות נפתחה — ארבעה ימים לאחר
שהכתב היה לראשונה אצל ציגל, ויומיים
לאחר שפנה למשרדי החברה, ביקש לראות
את המכתב — ונענה על־ידי שדמי כי
אכן ישנו מכתב כזה.
מסביר צבי גלאס, מנהל מבט :״אני חזרתי
בחו״ל רק לפני שבוע. ייתכן שלא
הקפידו במיוחד על עניין הערבות. אבל האם
בגלל שציגל הוא הבן של אביו, צריך
להעניש אותו במיוחד ולא לתת לא סוכנות?
ואילו
אחד הפקידים גיחך לעבר כתב
העולם הזה, בצאתו, והפטיר :״אתה יודע
מה גרמת בחקירה שלך? גרמת לגד ציגל
לבזבז 500ל״י. זה המחיר שהבנק לוקח
בשביל לתת את מכתב הערבות.״
ה*גי* 8הזה 1763

הלנ ת חסים

שולמית חנני 1

המועמדות הסוניות
1971 נונו ע
העוו!ס הוה
בחסות שעוג
מיסו מ*ץ ון
חנסכר ביותר
* 1ולס

70301

ז550 דד

ף כיתה, תמיד הייתי הכי ג־
בוהה, בולי זה המורה היתה
תמיד מושיבה אותי בסוף, ותמיד
סבלתי מזה.״
תמיד תמיד, אבל לא תמיד. בסוף
היא התגברה על הסבל, והצליחה
להתקדם, מאותו ספסל אחור* .היום,
בגיל 17׳ שולמית הנני הספיקה כבר
להגיע — אומנם לא לספסל הראשון,
לא צריך להגזים — אבל בכיוון. בהחלט
בכיוון.
עם הנתונים שלה זה לא כל־כך
קשה. מה גם, שהיא ידעה בבר מאותם
ימים של ספסל אחורי, בדיוק מה
היא רוצה :״רוצה להיות דוגמנית.
בגלל זה אני לומדת אצל לאה פלט־שר,״
מגלה המועמדת מם׳ 1לתחרות
מלכת־המים.
אה, כן, הנתונים שלה. יש לה 171
ס״מ, מספר קילוגרמים מגוחך שלא
ראוי אפילו לציין, גיזרה משובחת —
ופרצוף. כן׳ פרצוף. חלק אומרים
של מדונה, חלק אומרים של לוליטה,
וחלק בכלל לא אומרים. רק שותקים
ומסתכלים.
ך* לוליטה-המדונה, או המדונה !
| הלוליטה, נולדה ברמת־גן, לומדת
כרגע, מלבד אצל פלטשר׳ בבית־ספר
לפקידות, ובקיץ האחרון היתד,
אפילו, פעם ראשונה, בעולם הגדול.
חודש שלם למדה בבית־ספר בבריי־טון,
אנגליה, ואחר טיילה באירופה.
כך שאפשר, ללא שמץ הגזמה, לומר
שעיניה החומות־ירוקות המקסימות
דאו כבר הרבה בחיים. ה מ
הצלם ארתור ברגר הוא הדיד שלה,
והנהג חנני מדן הוא האבא שלה.
מלבד זה יש י*ה אמא, שלא עושה
כלום בחיים, רק להיות עלרת־בית
14 שעות ביממה, ואח שסיים צבא
ונוסע לאנגליה י׳למוד צילום, כן, וגם
ידיד. איך אפשר אחרת.

ברצותה,־ •כולה שולוד
תעי בת ה ; 17 ללבוש
הופעת של מדוזה, בעזרת פרצופה התמים.

המדונה ־

יא שוחה בקאונטרי קלאב( ,רק
| 1בחורף) משחקת טניס, לומדת
לרקוד, ואוהבת ירקות ופירות. למ רות
הופעתה והתקדמותה לעבר עולם
הזוהר, הרי שבפנימיותה — זאת
אומרת כשהיא בבית — .היא או הבת
שקט דווקא. הזוהר זה רק בש ביל
החוצה. עוד היא אוהבת צבעים
בהירים, מוסיקת פ1פ, כלבים, ביחוד
מגזע במבי (לבמבי שלה קוראים
מיקי) ,וילדים קטנים:.׳•

וברצונה, היא יכולה להיראות סקסית להפליא, כשפני הילדה־האשה
מודגשים על־יד׳ תסרוקת מבוגרת ואיפור מתאים —
בוצע על־ידי ״הלנה רובינשטיין.״ שולה אוהבת מאד צבעים בהיו

-והלוויטה

שבתצלום