גליון 2056 מתאריך 26 בינואר 1977

יזט 1ןיך
מ־מ של קארטר
חמוד 3ר !3
הולכים ומתרבים הסימנים כי נשיאה החדש של ארצות־הברית,
ג׳ימי קארטר, עשוי להפעיל בעקיפין את
השפעתו למען בחירתו של יצחק רבץ כמועמד
מיפלגת העבודה לראשות־ד,ממשלה וכן לראשות־הממשלה
עצמה. מובן שממשלתו של קארטר לא
תנקוט שום צעד שיהיה בו כדי להתפרש כהתערבות
ישירה בענייניה הפנימיים של ישראל.

אולם •טורת צעדים יטתנקוט עד לבחירות
ועצות שיינתנו על־ידי גורמים שונים
מאהרי־הקלעים, יבהירו ללא צל של ספק
כמי מעוניינים האמריקאים כראש־ממשלתה
הכאה של ישראל.
תקוותו של שמעון פרם שתמיכתו של רבץ ביריבו
של קארטר, הנשיא פורד, תעכיר את היחסים עם
הנשיא החדש, מתבדה והולכת.

סימנים שונים מעידים גם כי בשיחות
שהתנהלו בין אנשי קארטר ובין אנשי רבץ
הושגה הבנה לגבי הצעדים הפוליטיים
שיינקטו אחרי הבחירות בישראל בקשר
להשגת הסדר באזור.

ה מו עצההפלס טיני ת נדחתה הדבר עדיין לא פורסם: המועצה
הלאומית הפלסטינית, שעמדה להתכנס
כקאהיר בחודש,פברואר, נדחתה מבלי
לקבוע תאריך חדש.
המועצה עמדה להחליט על הצעדים הדרושים כדי
להכשיר את הקרקע להזמנת אש״ף לז׳נבה. נראה
עתה שהאילוצים המופעלים על אש״ף מצדדים
שונים, עדיין לא איפשרו להנהגה לגבש מדיניות
חד־משמעית, שניתן להביאה לאישור פורמלי במועצה,

מ שה קו ל יפרו ש
מ הנ הלתה לי ברלים
שר־התיירות משה קול, מנהיגה של המיפלגה
הליברלית העצמאית לא יתייצב עוד ברשימת

המיפלגה, אם זו תלך לבחירות במערך עם תנועות
אחרות במסגרת המרכז הליברלי.

ככר כיוס השנה הראשון למותו של דדו,
כחודש אפריל הקרוב, ייערך באוניברסיטת
תל־אכיב הסימפוזיון הבינלאומי הראשון
לזכרו של דדו, שיוקדש לשיטות מילחמה
בטרור הבינלאומי.

הבהרה זו לגבי כוונותיו של משה קול היתד. אחד
המניעים שהביאו את אלוף (מיל ).אריק שרון
לנהל משא־ומתן על הופעה משותפת בבחירות
עם הל״ע. הם ו״מ התפוצץ השבוע בשל התנגדות
הן בקרב הליברלים העצמאיים והן בקרב חברי
שלונזציון.

יורם פ רי מתג

קול כן ה־ ,66 החליט לא לכהן קדנציה
נוספת בממשלה או ככנסת. ככל הנראה
הוא יסגור את רשימת הליכרלים ויקכל
תואר רשמי שיכתירו כמנהיגה הרוחני
של המיפלגה הליברלית.

מז כי רשר ״ ה בי ט חון
מבקשדרגתא לו ף
סערה חדשה עומדת להתחולל בצה״ל
כאשר יוודע •טמזכירו הצבאי של שר־הביטחון,
תת-אלוף אריה בראון, מבקש
להעלות את התקן של המזכיר הצבאי
לשר־הביטחון לדרגת אלוף, ובכך לסלול
לעצמו את הדרך לקבל דרגה זו.
מינויו של אריה בראון, מי שכיהן כשלישו של שר
הביטחון, לדרגת תת־אלוף, כבר עורר בשעתו
תרעומת חמורה בקרב הקצונה הגבוהה של צה״ל,
הן בשל חוסר הכשרתו הצבאית לדרגה זו והן
בשל נתוניו האישיים. עתה עלולה התגובה להיות
נסערת עוד יותר.

יורם פרי, מי שכיהן בשנים האחרונות כנציג
מיפלגת העבודה הישראלית ליד האינטרנציונל
הסוציאליסטי בלונדון חזר משליחותו המיפלגתית

בדי לרכז בידיו את מערכת
הבחירות הפנים מיפלגתית של
יצחק רבץ בהתמודדות עם שמעון פרם על
המועמדות לראשות־הממשלה.
גם חיים בראון, מי שהיה בעבר יועצו של שר־החוץ
יגאל אלון, ופרש מתפקידו זה אחרי נשואיו לפני
מיספר חודשים, חזר לארץ ולתפקידו לצד אלון.

התפתחות בינ ל או מי ת

ווו

בשטחה פי ר סו ס
הפירסומאי אורי אבנת זכה השבוע בייצוג

א לו ףבצה ״ ל
•וזג 3ראח שרון?

ן קו פ א קף** 1מ1
מתפשתע סו ק ה

קיימים סיכויים קלושים שאלוף, המכהן בשירות קבע
בצה״ל, יפרוש משירותו הצבאי ויצטרף אל
אריק שרון במאבקו הפוליטי.

ראש עיריית גבעתיים, קובא קרייזמן,
השלים ככל הנראה עם כך שהיא
לא ימשיך לכהן קדנציה נוספת כראש־העיר,
לא כמועמד מיפדגתו ודא
כמועמד רשימה עצמאית.
לאחרונה ההל קרייזמן לבדר אפשרויות
תעסוקה עבורו בעתיד. הוא
בירר את האפשרות לשמש שדיה
מטעם הסוכנות כחו״ד. בנוסף לכך
הוא החד לנהל משא־ומתן עם חברה
מסחרית פרטית, ששייכת למשקיעים
זרים, בקשר דהעסקתו אחרי שיפרוש
מכהונת ראש׳יהעיר.

למרות תמימות הדיעים השוררת בין שרץ
לבין אותו אלוף, ולמרות השמועות שפשטו
עד פרישתו הקרובה של אותו אלוף כדי
לרוץ בבחירות, נראה כי האיש מעדיף
בשלב זה להמשיך את שירותו בצח״ל,

ומש כי םהפא מוגי ם
ל אי חו ד פ חו ההש לו ס
המאמצים לאיחוד מחנה־השלום לקראת הבחירות
נמצאים בעיצומם, וקשה עדיין להעריך את סיכוייהם.
הדבר יתברר תוך שבועיים.

בינתיים נערך עימות בין שתי תפיסות
שונות. תפיסה אחת, המייוצגת על־ידי
כמה מאנשי מוקד, דוגלת בהקמת רשימה
שמאלית־דאדיקלית, בעלת אופי
סוציאליסטי מובהק, שתתמקם ״כין מפ״ם
ורק״ח״ .התפיסה השנייה, שאחד מדובריה
הוא אורי אבנרי, דוגלת בהקמת ״חזית
שלום״ •טתפנה לשוחרי־שלום ככל רחבי
הבמה הציבורית, ושתסתפק בענייני פנים
כמצע משותף פראגמאטי לשיפור איכות־החיים
ולחיסול עוולות חברתיות.

התב דו החש דו ת

האםת פו ר ק מו ק ד *

נג ד ״הבכיר״

קבוצת חברים במוקד, בראשות ראובן
(״רוביק״) רוזנטל, עומדת להציע את
פירוק מוקד והצטרפות חבריה למפ״ם,
אם זו תחליט לפרוש מהמערך עם
מיפלגת העבודה ולרוץ לכדה בבחירות.

החקירה נגד ״האישיות הבכירה״,
שהמישטרה העלתה נגדה את החשד
שהיא ״הסתבכה בפשיעה כבדה״,
נסגרה. אחרי בדיקת החשבון של
האיש כבנק, עד־פי צו שהוצא על־ידי
השופט על סמך הטענה הזאת, הגיעו
החוקרים לכלל מסקנה שאין ממש
בחשדות.
ההחלטה לסגור את התיק נתקבלה
בדרג עליון, כישיבה של היועץ־המיש־פטי
לממשלה, הפרופסור אהרון ברק,
עם פרקליט־המדינה וראש אגף החקירות
שד המישטרה. לאישיות
הבכירה עצמה נודע דבר החקירה
המתנהלת נגדה תוך קריאה בגיליון
״העולם הזה״ מהשבוע שעבר, בעת
שזיהתה את מיספר חשבון הבנק בו
ביקשה המישטדה לערוך חיפוש.

למטהשלר ביו

חברי הקבוצה, המורכבת ברובה מאנשי השומר
חצעיו־ במוקד, וחנתמכת על־ידי איש־מק״י יאיר צבן,
מתכוונים בכל מיקרוז של פרישת מפ״ם מהמערך
להצטרף למיפלגח זו כבודדים.

קרן ר סי מ פוזיווי ס
ד הו צוו ח שם ד דו
הוועד הציבורי להנצחת שמו של רב־אלוף דוד
(״דדו״) אלעזר, החליט להקים קרן בסכום של כמה
מיליוני ל״י, שתוקם בעיקרה מכספי תרומות,
שפירותיה יוקדשו לעריכת סימפוזיונים בנושאים
צבאיים לזכרו של דדו.

של שני איגודים בינלאומיים בעדי מישקל
רב בענף הפירסום הבינלאומי 1
המאגד 39 מישרדים ברחבי ארצות־הברית
ו־ 4 111<.£׳1ז £ £י }1ין 1המתמחה בנושאים של
קידום מכירות ופירסום באתרי מכירה.
הסכם נוסף שנחתם עם מישרדו של אבנת, על־ידי
מנכ״ל טיימס הלונדוני ג׳רי טורן, שבא במייוחד
לישראל, הוא ייצוג הירחון אירופה. ירחון זה, הדן
בנושאי הכלכלה של השוק־האירופי המשותף, דיינו
הוצאה משותפת של העיתונים סיימם (אנגליה),
דיי־וולט (גרמניה) ,לה־מונד (צרפת) ,ולה־סטמפה
(איטליה) .הוא מודפס במיליון ארבע מאות אלף
עותקים בארבע שפות ומגיע לכחמישה מיליון קוראים.

המישרד הישראלי ייצג את הירחון ואת
ארבעת העיתונים ככל הכרוך בצדדים
המסחריים, פירסום, יחסי־ציבור וקידום
מכירות.

מתי גו לן ד א יהיה
דו ברה תנו ע ה
עורך ״הארץ״ ,גרשום
פנייתו של כתבו המדיני
גולן, לצאת לחופשה ללא ת
המערכתית על מנת שיוכל לש
התנועה הדמוקרטית של ייגאל׳׳
זמואל תמיר.
ושמו*
ככל הנראה מודאגים כמה מאנשי מערכת הא,
מהעובדה שבציבור מזדהה העיתון יותר ויותר
עם מיפלגתו של ידץ. העסקתו של אחד הכתבים
הבכירים של הארץ כדוברם של ידץ ותמיר
היתד, להדגיש זהות זו ולפגוע בתדמיתו של העי!תו
כעיתון בלתי תלוי ואובייקטיבי.

מגבר 70 וואט הספק ק.ק
פטיפון חצי אוטומטי
טם ראש מגנטי
טיונר 511/1/411/1/11/1/סטריאו
ט״פ קסטות ־001.61/״
זוג רמקולים 40.55 1250 וואט

1250־33

^א 8 0

ל ט בנן עו׳ אתה טוב ביו תר.״
¥ז מ 8 ^ 8 0״ ר1

העולם הזה 2056

וכך נמצא, בסיוע עתונאי ישראל, הבסיס
הפורמאלי להחרמת העולם הזה. הומ צאה
נוסחה שעל פיה אין מכלילים שבו עון
בהתארגנות ובזכויות המגיעים ל־עתונות
היומית. כיוון שהעולם הזה היה
שבועון־החדשות היחידי במדינה, ברור
שהגדרה זו הומצאה למענו. בימים שבהם
היתד, חלוקת הנייר במדינה בקיצוב מטעם
השילטון, ושבהם היתד, ד,ממשלה, נותנת־המודעות
העיקרית — היה פירושו של
חרם זה ניסיון לחנוק את העולם הזה
בצורה פיזית.

גליבל ז * 7זני 1ז
״העולם הזה׳ /שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל
אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון .03-243380 תא־דואר . 130 מען מכרמי :
״עולמפרס״ מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ. תל־אכיב, רחום כן
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

היה צפוי שזה יקרה.
מאז התאבדותו של שר־השיכון אברהם
עופר, צפינו בדאגה במערכת ההסתה ש התארגנה
מצד חוגים שונים נגד העיתו נות
ונגד הופש־העיתונות. היה צפוי שבין
מלבי אש התוכחה יימצאו גם כאלה ש יכוונו
אצבע מאשימה אל העולם הזה.
אופייני ומאלף הוא שבאשר אומנם אי רע
הדבר, הוא התרחש בתוך העיתונות
הישראלית ולא מחוצה לה. חושיו הבריאים
של הציבור איפשרו לו להבין את
התפקיד החשוב שמילאה העתונות החופשית,
ובראשה העולם הזה, בחשיפת ה שיטה
שהשחיתה אנשים. לא התעוררה
כל היסטריה ציבורית נגד העתונזת. ההי-
פך הוא הנכון.
מי שעסקו יותר מכל במחול השדים
הזה, בחיפוש אחרי אשמים אמיתיים או
מדומים להתאבדותו של עופר, היו העיתו נאים
עצמם. סוף סוף קם מתוכם אחד
שהיה מוכן גם להכות על חטא — על
חזה הזולת. והחזה היה זה של העולם
הזה.
במדורו ;קריאות ביניים בדבר, יצא ה שבוע
חיים איזק להגן על העיתונות הישראלית
מפני ההאשמות שטפלו בה כמה
עסקנים מפלגתיים היסטריים. באמצו ל עצמו
את התיזה שהעיתונות הישראלית
היא שד לא כל כך נורא, יצא איזק
נגד הכוונה להגביל את חופש העיתונות
בעזרת חקיקה נוספת.
הוא היתגלה במאמרו זה כדמוקרט גדול
הדוגל בחופש־העיתונות. אבל לא לכולם.
רק לעיתונאים טובים, דוגמת אותם הכותבים,
כמוהו, בדבר. למרות שלא העז
לומר את הדברים במפורש, השתמע מהם
שהוא לא היה עולה על הבריקאדות לוא,
למשל, נמצאה דרך להטיל הגבלות על
העולם הזה בילבד, מבלי שאלה תפגענה
גם בעתונות הקונסטרוקטיבית, הנאורה,
הסבלנית והעדינה.
דכה אמר חיים איזק בדבר :
״אין פירוש הדברים האלה שלא התנהל
,מסע עתונאי׳ נגד אברהם עופר, וכבר
עמד בדבר מ. בראלי על הפירסומים הגלויים,
המרשיעים במפורש, שבוע אחר
שבוע, בהעולם הזה — במקום משפט.
העולם הזה אינו חבר במועצת העתונות
וכללי האתיקה שקבעה המועצה אינם
חלים על השבועון. אך אין זאת אומרת
שהעולם הזה אינו קיים ואינו מניח את
רישומו. ספק אם הדרו להתמודד בחזיון
עתונאי זה הוא בהתעלמות ממנו. שאלה
אחרת היא אס בגלל שבועון אחד, ש אינו
כלול במיסגרת הכללית של עתוני
ישראל, צריך להעלות על הדעת חקיקה
חדשה, שיש בה כדי להגביל את חופש
העתונות במדינה.
נסיון זה כבר נעשה פעם אחת —
בחקיקת חוק, לשון הרע׳ .מלבד מה ש מעשה
זה איפשר בשעתו להעולם הזה
לכבוש לו נציגות בכנסת, לא השיג כלל
את התוצאות הרצויות ושר־המישפטים
עצמו הביע בימים אלה את אכזבתו מיעילות
החוק.׳׳
אינני רוצה להתייחס לשטות על ״המסע
העתונאי״ הכלולה בדברי איזק. הקורא

ההדיוט יכול להתרשם מדבריו כי אברהם
עופר הועמד לדין משפטי והעולם הזה
מיהר לחרוץ את דינו לפני שזה נחרץ
בבית־המישפט. תוך התחסדות, צביעות
וזילזול באינטליגנציה של קוראיו הוא
מתעלם מהעובדה שלוליא העולם הזה לא
היו הפרשות, שאברהם עופר קשור בהן,
נחקרות על־ידי המישטרה במטרה להח ליט
אם יש בהן כדי להעמיד לדין ואת
מי. אבל זוהי כנראה דרכה של ״המיסגרת
הכללית״ שאיזק מגן כל כך על הגינותה.
לא זה הנושא הנדון כאן.

צדם המערכת פן
וירוס מיתחזה
נדמה לי שהגיעה השעה לומר דברים
מפורשים לגבי אותה תדמית מסולפת של
העיתונות הישראלית שעל פיה כאילו עומדים
מצד אחד כל עתוני ישראל, שעליהם
חלים כללי האתיקה, ומצד שני ניצב
העולם הזה, המשוחרר מכל כבלים והתחייבויות.

העולם הזה הוא שהוציא את עצמו
מחוץ למחנה. היתד, זו אגודת־העתונאים,
בתקופה שבה שימשה מכשיר פוליטי בידי
מפא״י ודוד בן־גוריון, שנידתה את העולם
הזה והצטרפה למסע הכללי שנערך אז על-
ידי כל זרועות המישטר במדינה לחסלו.
העימות הגדול אירע בש:ת , 1955 כאשר
אלמונים הטמינו פצצה במשרדי המערכת,
שרק בדרך נס לא התפוצצה. עורך מעריב
באותם ימים, עזריאל קרליבך, האשים
את העולם הזה בכך שעורכיו עשו מעשה
פרובוקציה, ניסו לפוצץ את עצמם כדי
שיוכלו להאשים בכך את השילטון.
העולם הזה הגיב על עלילה מרושעת זו
בצורה חריפה. ואז התגלתה אגודת העתר־נאים
במערומיה. במקום לגנות את מניחי
הפצצה במערכת (ופצצות אחרות שהתפוצצו
בדפוס העולם הזה) גינו העיתונאים,
שהיו באותם ימים ברובם משרתי וד
מישטר, את העולם הזה על מאמרו נגד
קרליבד•
היה זה חלק מהמערכה שהתנהלה אז
להשתיק את העולם הזה ולהביא לחיסולו.
היא הונחתה על ידי שאיפתו של דוד
בן־גוריון, שתבע להטיל חרם טוטאלי על
העולם הזה, שהיה העיתון היחידי שהעז
לבקר את שלטונו בתקיפות ובחריפות,
ולחשוף גם את מעללי בנו, שכיהן אז
כמפקד משטרת מחוז ת״א.

כך הוקמו כל מיני מוסדות עתו-
נאיים שהעולם הזה לא שותף בהם.
הוקמה, למשל, ועדת עורכים, שכללה
רק עורכי עתונים יומיים, על מנת ש העולם
הזה לא יוכל להשתתף בה. במשי
שנים רבות שימשה ועדה זו מכשיר
בידי השילטון להשתקה והעלמת אינפור מציה
מהציבור. היא יכלה להיות מכשיר
כזה, רק משום שעורכי העולם הזה
נעדרו ממנה.
גם כשהוקמה מועצת העתונות, היא הוק מה
על טהרת העיתונות היומית. אם אין
להעולם הזה נציגות במועצת העתוגות,
אין זה משום סרובו לקבל מרות. העולם
הזה לא דחה הצעה להצטרף למועצת
העתונות, כפי שעלול להשתמע מדברי
הצדקנות של חיים איזק. הוא פשוט לא
הוזמן להצטרף אליה.
בדיון שנערך לאחרונה בוועדת החוקה-
חוק־ומישפט של הכנסת, נשאל עורכו
הראשי של העולם הזה, אורי אבנרי, אם
נהיה מוכנים להצטרף למועצת־ד,עיתונות
ולקבל על עצמנו את כללי האתיקה ש ניסחה.
תשובתו היתד, שאם יהיו אנשי
העולם הזה שותפים לעיבוד התקנות וה כללים׳
ויותר להם להתווכח עליהם, נהיה
מוכנים לקבל את התקנון. אך לא נהיה
מוכנים לקבל על עצמנו תכתיבים והג בלות׳
שלא היה לנו חלק בניסוחם.
אני חושב שבלב שקט אני יכול להצ היר
שמבלי להיות שותפים או חברים
במועצת העתונות ובמוסדות השונים של
העתונות היומית — אשר נידתה והח רימה
אותנו במשך שנים ארוכות —
אנחנו מקפידים על כללי האתיקה ה-
עתונאית הצרופה הרבה יותר מכמה מאותם
עתונים ועתונאים שחיים איזק
נמצא עמם ״במיסגרת כללית״ אחת,
לטעון כי ״כללי האתיקה שקבעה מו עצת
העתונות אינם חלים על השבועון״
זה הרבה יותר מזריית־חול בעיניים. זוהי
דמגוגיה בהתגלמותה הפרימיטיבית ב יותר.
כללי
האתיקה של מועצת העתונות
אינם המצאה בילבדית שלה ואינם בבחי נת
תורד, מסיני שניתנה אך ורק לחברי
אגודת העתונאים. אם כללי אתיקה אלה
מכירים, למשל, בכתיבה מסלפת ומטעה
כמו זו של חיים איזק ככתיבה עתונאית
לגטימית, מוטב שלא יהיה חלקנו עמם.
היו ימים בהם התחזות ככתב העולם
הזה היתה מעין מגיפה בארץ.
עכשיו חזר הוירוס של מגיפה זו, יחד
עם וירוסי השפעת למיניהם. בשלב זה
פגיעתו מוגבלת. הוא ד,יכה מתחזה אלמוני
המציג את עצמו בשבועות האחרונים כ צלם
מערכת ׳העולם הזה פטר פן (סט־פנסקי).
אלמוני
זה מטלפן לשורה ארוכה של
אנשים, מטריד אותם בטלפון, מציע להם
הצעות משונות ומעלה באוזניהם תוכ ניות
דמיוניות. כתוצאה מכך נגרמו כבר
אי נעימויות למספר רב של אנשים.
אין לנו כל דרך לעלות על עקבותיו
של המתחזה האלמוני או להפסיק את
תעלוליו. אנחנו יכולים רק להביע לכל
אלה המוטרדים על ידו עצה פשוטה
אחת: לבקש עמו פגישה פנים אל פנים,
לא לדבר עמו ולא לקבוע עמו דבר
בטלפון.
אם האיש המופיע לאותה פגישה אינו
נראה כמו זה בתמונה המתפרסמת כאן,
ואין בידו תעודה המעידה על זהותו,
כדאי לעשות מאמץ ולהסגירו לידי ה משטרה.
מכתבים שימדוה
לאיד
הפירסומים בעיתונות הישראלית על
המהומות במצרים, היו גדושים שמחה
לאיד. הפרשנים למיניהם ידעו לספר, לא
בלי לעג, כי הוצאות הביטחון הגבוהות
של מצרים הן שגרמו למצב הכלכלי ה קשה
השורר שם, ליוקר־המחייה ולאינפל־ציה,
שהיו סיבת המהומות בשבוע שעבר.
וכל אותם כתבים ופרשנים שכחו שהמצב
בישראל הוא בדיוק אותו הדבר, אם לא
יותר גרוע.
הגיע הזמן שאזרחי שתי המדינות, מצ רים
וישראל, יתפכחו ויבינו כי הם יכולים

.מ אי רי ס

להיטיב את תנאי חייהם רק אם יכריחו את
ממשלותיהם לצעוד לקראת שלום. במקום
לזעום על ביטול סובסידיות והעלאות מחי רים,
עליהם להפנות את זעמם נגד מצב
המילחמה, הלאטנטי או הפעיל — שהוא
הגורם העיקרי, אם לא היחיד, למצוקת
השכבות העמלות של שני העמים.
מדים נכון, בת־ ים
כל הכבוד לאזרחי מצרים שיצאו להפ גין
נגד ממשלתם שעה שזו ביטלה את
הסובסידיות והעלתה את מחירי מצרכי
המזון הבסיסיים. גם ממשלת ישראל נקטה
בצעדים דומים, רק לפני מספר חודשים
ועוררה תגובה שלילית חריפה בקרב שכ בות
רחבות. אבל איזה הבדל בין תגובת
העם המצרי לבין תגובת אזרחי ישראל?
אזרחי ישראל מוכנים לבלוע כל לוקש
שתאכיל אותם ממשלתם. הם יעברו לסדר
היום על כל מחדל. כל הגזירות שתטיל
עליהם הממשלה יזכו אולי בקיטורים, אך
שום פעולה ממשית לא תבוא כתוצאה
מכך.
על הישראלים ללמוד מאזרחי מצרים.
רק הפגיות המביעות את התמרמרות העם
על צעדי ממשלתו, יש בהן כדי למנוע את
הממשלה מלנקוט צעדים הנוחים לה ל־מילחמד,
באינפלציה, במקום להשתמש ב שיטות
הבלתי פופולאריות כמו צימצום ה־מנגנון־הממשלתי,
ומניעת ביזבוזים.
יהושע מזרחי, אשקלון

נקמת ההיסטוריה
האם צריך העולם הזה לזייף, במישרין
או בעקיפין, אירועים היסטוריים, כגון פר שת
רצח אילוזורוב י דעתי — לא ! בפרט
אם אירועים אלה נוגעים לשטח גורלי כמו
יחסינו עם הפלסטינים.
והנה קראתי בשבועונכם (העולם הזה
,)2054 מפרי עטו של אורי אבנרי הוא
(אברהם עופר) הרחיק לכת וסיפר כי נודע
לו מפי אדם מוסמך (בלי ספק בכור שיט רית
המנוח) ,שכבר למחרת רצח חיים
ארלוזורוב, ידעו בן־גוריון וחבריו, שרוצ חיו
היו ערבים...״
אני בעצמי הייתי אז תושב הארץ ו קראתי
יום יום על מהלך משפטם של
סטבסקי ורוזנבלט, החשודים ברצח. דעתי
היא כי רוב רובו של הציבור היהודי ב ארץ
היה משוכנע כי שניהם אומנם הת נקשו
בארלוזורוב. אך אני אדם מן השו רה׳
אינני מפורסם כמו דוד בן־גוריון
המנוח, ולכן כדאי להתייחם לדעתו הנחר צת
של המנהיג הנערץ על ידי רבים.
הנד. מה שקראתי בספרו של מיכאל בר־זוהר
בן־גוריון, :׳לאחר משפט ממושך,
שעורר הדים סוערים, נמצא סטבסקי אשם
ונידון למוות ...סטבסקי זוכה משום שלא
נמצאה עדות מסייעת לזו של הגב׳ ארלו־זורוב׳
אף שבית־הדין קיבל את דבריה
כעדות אמת.״
הלאה :״הוא (בן־גוריון) היה בטוח למן
(המשך בעמוד )6
דל דורי־־ רז__כת־הגש

אריאל

וגליו לרדע לקניות, להססיק לעבודה,
למהר הביתה...

ויולר רגע זמן?
רק רגע.
אנו רוצים לספר לד כמה
רגעים יקרים תוכלי לחסוך אצלנו,
בבנק הפועלים. כי לנו אכפת.
אכפת לנו שתוכלי להשתחרר
באמת. מטרדות־כספים, מעמידה
בתור ואפילו מ...הליכה לבנק.
קחי לך רגע-וח שבי בעצמך
כמה זמן יקר את חוסכת:
כשאת מקבלת דיווח מפורט
יום־יום וחודש־חודש על מצב
חשבונך בבנק.

כשאת נותנת הוראת קבע
לשלם את חשבונות החשמל,
הטלפון, מסי ועד־הבית וכל תשלום
קבוע אחר-ו שוב אינך צריכה
לחשוש שתאחרי את מועד התשלום.

כשאת יכולה להזמין פנקסי־שיקים,
להפקיד שיקים ולשלם
חשבונות באמצעות ״תיבת שרות״—
המותקנת בחלק מהסניפים שלנו—
והוראותיך מתבצעות ללא נוכחותך.

כשאת מושכת כסף מזו מז -עד
450ל״י— באמצעות כרטיס בנק־קט
שברשותך בכל שעה ובכל יום,
בלא שתהיי תלויה בשעות העבודה
שלגו.

כשאת יכולה להיכנס לחלק
מסניפי בנק הפועלים עד השעה
6.00 בערב-כשהבנקים האחרים
כבר סגורים.

כשאת מעניקה לידידיך
המחאות שי בעטיפות שי -ב לי
להתרוצץ בחנויות ובלי לגשת
לבנק.

כשאת משתמשת בכרטיס
האשראי ״ישראכרט״-וקונה ביותר
מ־ 1000 בתי עסק-ללא צורך במזומנים
ובשיקים.
יש לך רגע זמן? עכשיו יהיה לך.

! / 111-1 1113 .ל י311
׳ 1 1 1

תוכל חשגוע להונות
ולהתמסר לתחנינד.
פיגעיות מעניינות עס
אנשים חדשים יעלו
את שאיפותיך על
פסים מציאותיים. הוני
לצאת לגלות, זוהי
תקופה נהדות נש־גילך•
את רעננה, שזו2׳.יגחרי-

— ב אפר׳י

פה ופורחת, נצלי את
הרגשתך למטרה מו-
עילה. הגיע הזמן לרדת מן האולימפוס,
אליו את מתנשאת. עסקי נשטח האנד
נותי עליו את חולמת מאז ומתמיד. את
נמצאת נדרך אל ההצלחה ואל האושר.

1111ו!

מחלה?ולה ממנה סבלת,
חלפה. נל זאת הוזות
לטיפולה המסור של
בת זוגך. זה מוכיח לך
עד כמה אתה חשוב
לה ומה רבה אהבתה
אליך. התייחס אליה
קצת יותר בעדינות. זה
מגיע לה. לך, בת שור,
תבוא הישועה מכיוון
לגמרי לא צפוי. התעוררי
וקחי את החיים ברצינות. לא תמיד
יהיה מי שיוציאך מהבוץ בו את שוקעת.

אין עוד טעם להתכחש
לרחשי לינך. היה
כן עם עצמך והודה,
כי מתחת למסווה של
איש חנרה עליז ותוסס,
שהכל מנקשים
את קירנתו, מסתתר
אדם מאוכזג. ייתכן
שחאכזנה נוגעת מגי לוי
עונדות נלתי ידועות
על נפשות קרונות
לך. לא מן הנמנע כי שורש הפעייה
נעוץ נקשר רומנטי שנרקם לאחרונה.

האינטליגנציה שלך אינה מוטלת בספק. זו
דווקא הסיבה שקשה להבין מדוע אתה
מתקוטט איתה כל שני
וחמישי. כדאי לך להק דיש
השבוע זמן רב
למחשבה, תיכנון העתיד
והסקת מסקנות,
מה שיהפוך אותך לאדם
מאוזן יותר. כדאי
שתפסיק לצפות כל
ערב בטלוויזיה ותצא
פעם בשבוע לאוויר
צח. בת מאזניים, כל
העתיד לפנייך. היי יותר רצינית בחיפושים.

!ואח״ס

הפדיחה אולי נעימה לרגעים, אנל כחיים
לא תגיע כאמצעותה לפיתרון כלשהו.
בנקשה ממך, אל תתחיל
לטעון שוג שאתה
לא מעוניין^ נפיתרו-
נות: מה יהיה, לדעתך,
סופם של כשרונותיו
האמנותיים (כעיקר
נתחום הכתי-
נה) 1אתה הולך ומתרחק
מהאולימפוס, א *
1ויו?311
דין י•1׳:
גל האולימפוס קורא
לך! אל תהיה אנוכי.

אחת מתוכניותיך קפאה על שמריה. אל
תתייאש, היא תתגשם בקרוב מאד. אנ־שים
יתנו בך אמון רב
ויעודדו אותך לפעילות.
השתמש בעזרתם
ותגיע להישגים של
ממש. יום שלישי הוא
יום מזל בשבילך: הרבה
בפעילות ביום זה
ופקח עיניך למתרחש
מסביבך. ידיד פטפטן
ימסור לך אינפורמציה
חיונית. השתמש בה.

תאוחים

בעקבות מחלוקת העלולה
לפרוץ בינו לבין
ארס הנחות ממך בדר גה
או במעמד, אתה
עשוי למצוא את עצמך
במיעוט — או אפילו
מבודד. אנשים רבים,
שבדרך כלל מוכנים להתייצב
מאחוריך ולהצדיק
אותך בכל מה
שאתה עושה, יגלו הפעם
עמדה קשוחה כלפיך. הם יעשו הכל
כדי שתרגיש כי הפעם אין הס מצדיקים
אותך. הימנע מהפעלת לחץ. תפוס שלווה.

אם לא תתחיל נדי-
אטה מייד — לא תוכל
לענור נפתחים צרים.
מראה פניך הולך ורע
מיום ליום. זה רק נא
שמתך 1הגיע הזמן
שתתחיל לשמור על 1 עצמך. מצג נריאותך
לקוי. שוג נאשמתך!
1יול
ל גי״י*ו ה*יי

אתה חושג שחוסר
שינה הוא הגורם לכך,
אתה טועה ! לך, כת אריה, יש יותר
מזל השנוע: את עליזה, רעננה ומלאת
חיים. המשיכי להתנהג כאותה צורה.

אויו1

ברגע שתעמוד טל סף
השינוי המיוחל, תר גיש
כבול אל העבר.
פעל בהגיון. אל תתן
לרגש לשלוט בך. גלה
יותר הבנה לבני מיש־פחתך.
אפילו אם אתה
עייף וחסר סבלנות.
הקדם לעלות על מש כבך
בלילות במשך
שבוע ימים, צבור כוח,
ועסקים ימשיכו לפרוח בצורה טובה ביותר.

(111111

נסיון לשנות דפרים יסודיים ייכשל נ-
שנוע זח. גם נמקום ענודתך צפויים שי נויים
מרחיקי לכת.
הינד עלול למצוא את
עצמך נין המקופחים,
הסיכסוך הנוכחי שנו
אתה מעורג עד מענר
לראשך הולך ומתח-
סל, ואתה עוד עשוי
לצאת ממנו נשכר.
צפוי לך סוף־שנוע
_ מאושר, למרות כמה
תקריות קטנות שלא
יוסיפו ולא יגרעו מהנאתך נחיים.
המצב מעורפל ביותר ; אל תמשיך לגשש
באפלה — אל תדרוש הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך
ולסובבים אותך לצאת ׳
מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר נוח,
גם צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה לעניינך.
בת דלי — הז־
^נחת לאחרונה את נושא
הופעתך. את ודאי
אינך יודעת, שהופעתך החיצונית היא כר־טיס־הביקור
שלך. את יפה — נצלי זאת !

סוף-סוף הדנר קרה. האופטימיות שלך
.תגרום להפוגה נמא-
נ ק קשה. תוכל להיכנס
לשותפות עם אדם
מסויים — נתנאי ש•
תקנל את מלוא הערוגות.
האינטואיציה
שלך, כתוספת חלום
כמוס ישן, ינטיחו את
הצלחתך. כישרון שאכן
האמנת שטמון
בך — יתגלה נאמת.

מכתבים
(המשך מעמוד ף)
הרגע הראשון שהרביזיוניסטים הם הרוצ חים
(עמ 273 אמר בן־גוריון( :לז׳בו־טינסקי)
:״אבל אף אם תפציר בשאלתך
אענה כי הם רצחו את רוזנבלט.״
שורות מהימנות אלה דיים כדי להזים
את העלילה הזדונית והמסוכנת על ביצוע
הרצח בידי שני ערבים, כביכול. ההיסטו ריה
מתנקמת לעיתים, בצורה נוראה ב־מזייפיה.
אליעזר
פומרנץ, נהייה

מילחמת חדפוקיס
קראתי את מאמרו של חנוך מרמרי על
הפנתרים־השחורים (העולם הזה )2054ב עיון
רב. למרות שאיני נוהג להגיב בכתב
על פירסומים שונים הקשורים בתנועת
הפנתרים־השחורים, החלטתי לחרוג הפעם
מנוהגי. זאת, עקב תוכן המאמר אשר ל עניות
דעתי מצריך
ת־שובה עניינית, מ אחר
והוא מעלה
נקודות חשובות ב הדפוקים מלחמת בישראל.
תנועת
הפנתרים־ צמחה השחורים
מתוך העוני והאם־
לייר״ כתנועת מח אה
שכדוגמתה אין
אנו מוצאים בהיס ג י טוריה
הקצרה של שמש מדינת ישראל, וספק
אם תצמח תנועה
נוספת כמוה. היא הביאה את תודעת הפע רים
בפני הציבור בהפגנות רועשות ואלי מות
ברחובות ירושלים. בראש התנועה
עמדו מעטים אשר השקפותיהם הפולי טיים,
היוו את ההשקפה המקובלת על רוב
מרכזי העוני במדינה. מעטים אלו סחפו
המונים להפגנות, שנתנו ביטוי לרגשות
התיסכול של החברה הישראלית, ובמיוחד
של בני עדות־המזרח.
בתחי.לת דרכם שמו הפנתרים ליעד את
העלאת בעיית האפלייה והפיכתה לנושא
המרכזי של החברה הישראלית. נדמה לי,
כי יעד זה הושג במלואו. גם היום כאשר
מדברים על נושא הפער, הרי זה הודות
לאותם הפגנות של ראשית שנות השבעים.
משהושג היעד דומה היה כי על תנועת
הפנתרים השחורים להתפרק. אלא שכאן
חלה התפתחות נוספת בתודעה הפוליטית
של חברי הפנתרים והיא: אף אחד לא
יפתור לנו את בעיותנו, חוץ מאתנו עצמנו.
השקפה זו היתד, מקובלת על רובם המכ ריע
של חברי התנועה.
כאחד אשר היה׳ ממעצבי הדרך הפולי טית
של הפנתרים, יכול אני להצביע היום
על הסיבות אשר גרמו אז לניתוקה של
תנועת הפנתרים מהשכבה אשר אותה
היינו אמורים לייצג. חוסר קו פוליטי ברור
ופחד מפני פילוגים, מנעו בעבר פעילות
פוריה בקרב הדפוקים.
כותב מרמרי :״הפנתרים החובבים נהיו
למקצוענים. לכנסת לא הגיעו, וגם תנועת־מחאה
הפסיקו להיות.״ נכון, הפסקנו להיות
תנועת מחאה והפכנו לתנועה פוליטית.
זה שלא הגענו לכנסת אינה סיבה לקטול
אותנו. מצבם של הדפוקים והדרך שבה
בחרנו, לא הותירו כל אשליות לגבי העתיד
הקרוב, גם אם היינו מיוצגים בכנסת. נכון
גם כי ״הפנתרים החובבים נהיו למקצוע נים״•
כחובבים, לדעתי, לא היינו מצלי חים
למשוך בעול של תנועה פוליטית ל שנים
רבות. השינוי ממעמד של חובבים
למעמד מקצוענים, מגדיל את התיקוות ב המשך
דרכם של הפנתרים.
לסיום, אינני מאושר ממצב ״הפנתרים
השחורים״ אך מכאן ועד לפסילה מוחלטת
של דרכנו׳ רחוקה הדרך. כל אדם החושב
שהוא יכול לתרום לשיפור המצב ועומד
לו מהצד ומותח ביקורת (גם אם היא
צודקת) — יכול הוא בסופו -של דבר להא שים
גם את עצמו.
כוכבי שמש, ירושלים

מה יוכרע מבחירות?
בהעולם הזה לפני שבוע 2055ב״דף
תשקיף״ ,פורסמה ידיעה תחת הכותרת:
״פרובוקציה ישל רק״ח?״ ומה הפרובוקציה
והפשע ז שימו לב — ״התפרצויות של
זעם התחוללו השבוע בכמה תנועות אחרי
ששידורי־ישדאל הודיעו, מפי דובר רק״ח,
כי המפלגה הקומוניסטית מתכוונת להקים
חזית עם תנועות־שלום ציוניות, כמו סיע תו
של לובה אליאב, תנועת העולם הזה

ומוקד.״ בסיום הכתבה נאמר :״כי חוגי
רק״ח טוענים, כי לא התכוונו להזכיר
שמותיהן של התנועות האחרות, וכי הדבר
נפלט באקראי מפי הדובר בשיחה עם כתב
הרדיו.״
ברצוני להעמיד את הדברים על דיוקם :
כתב שידורי־ישראל ב־שיחה אתי שאל :
מי הם התנועות או הארגונים הבאים בחשבון
לרשימת שלום — ועל כך עניתי :
כל ארגון המתנגד לכיבוש ובעד שלום,
בעד הכרה בזכויות הלאומיות של העם
הפלשתינאי, כולל זכותו להקמת מדינתו
בצד מדינת ישראל. לשאלתו לאיזה ארגו נים
הכוונה, עניתי: למשל׳ מוקד, הסיעה
הסוציאליסטית, העולם הזה — כוח חדש,
הפנתרים השחורים, ברית השמאל הציוני
הסוציאליסטי העצמאי ואחרים. הרי זה
מגוחך, אם מישהו רוצה לאסור עלי לאמר
— מי בא בחשבון לר-שימת שלום ודמוקר טיה
שאנו מציעים!
לדעתנו, מחנה שוחרי־השלום בישראל
גדל בשנים האחרונות. אם תקום רשימה
משותפת של כל אלה על בסים מצע מוס כם,
היא תהווה אלטרנטיבה פוליטית ו תזכה
לנציגות מכובדת בכנסת. רשימה כזו
תמנע את הפיצול הקיים.
בכתבה מופיע הנימוק המביש :״לא בא
בחשבון שיתוף פעולה אלקטורלי עם
מפלגה שלא השתחררה מן התלות במוס קבה״•
מה יוכרע בבחירות לכנסת ן היחס
לציונות או היחס לברית־המועצות? הרי
בבחירות לכנסת עומדת להכרעה בעיית
השלום והמלחמה ! קיימת סכנה של
השתלטות הימין הקיצוני והפשיזם — וזה
מחייב ליכוד מירבי להגנת החירויות ה דמוקרטיות
במדינת ישראל.
עוזי בורשטיין, דובר רק״ח, תד־אביב

הקוזקים חגנזליס
ליבי ליבי על שני שרי הל״ע, משה קול
וגדעון האוזנר, שאולצו על ידי בית־המישפט
העליון לחזור למלא את תפקידי הם
בממשלה עד לבחירות, למרות רצונם.
אך דומני שזהו ניצחון פירהוס עבור יצחק
רביו. עוד ניצחון כזה ואפילו שמעון פרס
לא יזדקק למאמץ כדי לגבור עליו.
כי באלצו אותם לחזור לממשלתו, סיפק
יצחק רבין במו ידיו לשני הליצים העלי זים
האלה סיסמה עמה יוכלו ללכת אל
קהל בוחריהם: סיסמת הקוזק הנגזל. הם
יבואו עכשיו ויבכו: ראו מה עושים לנו ז
אונסים אותנו לכהן בממשלה ן אנא, הצבי עו
בשבילנו כדי שלא ניאלץ לשאת שוב
בסבל נורא זה של כהונה בממשלת ה
מערה
ועמך ישראל רחמנים בני רחמנים,
יבכו על מר גורלם ויצביעו עבורם כדי
להצילם מהאונס הנורא. וזהו כבר שיא
האבסורד: שרבץ׳ שרצה להפטר משני
הנודניקים הטרדניים האלה, הכריח אותם
להשאר בממשלתו, כדי שיוכל לזרוק או תם
אחרי הבחירות, ולמעשה יצטרך ל בלוע
אותם מחדש.
נחדם מאירי, תל־אביב

תדגכולת הזהב
קטונתי, פשוטו כמשמעו׳ להתמודד עם
יחסי-הציבור והדוברים למיניהם של מים־
על־הפים• כי בימים האלה אין מלך ב ישראל,
ואיש הישר בעיניו יעשה. ומפעל־הפיס
עולה על כולם.

רק לפני זמן מה העלה מפעל־הפיס את
מחיר כרטיס ההגרלה *שלו משש לשמונה
ל״י, אבל הוסיף להגרלה את כדור הזהב.
גם הפעם׳ כשמחיר כרטיס ההגרלה עלה
משמונה לעשר ל״י, מבטיחים גזר. האם
בכך רוצים להילחם באינפלציה?
מה הלהיטות הזאת לצבור הון על חש ביו
קוני הכרטיסים? וכי סובל מפעל־הפיס
מגרעונות? נראה לי שמפעל־הפים רוצה
•שהציבור׳ אותה תרנגולת זהב •שמטילה
לו את ביצת הזהב כל יום, תטיל לו שתי
ביצים ליום. איפה המפקח על המחירים?
האם אי-שר את הגזל הזה?

הקיבוצי ״שמן, אדי*ש, מטומטם ושבע יותר
מכולם.״ טענות אלה הם הבל ורעות־רוח
•שאין להם על מה להתבסס.
צורת החיים הקיבוצית היא בהחלט צו רה
מתקדמת של סוציאליזם. בני הקיבו צים
אינם ״עושים כסף״ כבני סביון. חיי הם
הטובים באים להם בזכות עבודתם.

חזי שופטר, צהי׳ל

בלי מתיחות

הפקינז שד אדווה
אבידה בליל סילווסטר

אם העלאת המחירים של כרטיסי הפיס
תימשך בקצב כזה, איאלץ להתחיל לצבור
את המיליון השני. על המיליון הראשון,
אותו חשבתי להרוויח בפיס, אני כבר
מוותר.
א. קנטור, חל־אביב

אני מקווה שתגלו גם את הבעייה שלי
לציבור.
מעלי גרה כל השנים שכנה שאני סובל
ממנה יום ולילה. למרות •שיש חבל כביסה
מחוץ לבניין בשביל הכביסה הגדולה, היא
רוצה לתלות את הכביסה שלה דווקא מעל
המירפסת •שלי ועל ידי זה היא סותמת לי
את כל האוויר והשמש, והמים מהכביסה
מפריעים לי לשבת במירפסת ולאכול ב־קייץ.

לכך שמתי גגון מפיברגלאס כדי
שהיא לא תוכל יותר לשים כביסה גדולה.
כמובן שזה מפריע לה. היות והיא ידידה
טובה עם אשת ראש־המועצה המקומית
של תל־חגן, הוא הצליח לעשות לי שלוש
פעמים משפטים על הגגון. זה בזמן •ש באזור
יש עשרות גגונים וסככות ללא
רשיון, במוסכים ונגריות ובתי מלאכה
אחרים, וראש־המועצה לא עושה להם
שום דבר. למה להם מותר ולי לא? ! האם
אני לא תושב עם אותן הזכויות?! האם
זה בגלל •שהם אנשי מסא״ח ואני לא? !
מנחם דסקל, תל־חנז

כילוי אישי מאד

לא ״תרננדלים מפוטמים״

מאחר והתרשמתי מאוד מהכתבות ו הגילויים
שלכם שגיליתם לציבור הרחב,

בתגובה למאמרו הארסי של החבר קובי
ניב (העולם הזה )2054 העוסק בהשמצות

נכון שהמטרה מקדשת את האמצעים.
וכי בניית כיתות בית־ספר או בניית בית-
חולים, מצדיקה את המעשה הזה?
יוסף פדיגדמן(כנפי) ,תל-אביב

זדוניות ומכלילות על החברה הקיבוצית,
הרינו להציג מספר עובדות אשר יסתרו
את טענותיו האורליות וחסרות השחר.
>• ביחס לטענתו שהננו תרנגולים מפוט מים,
הרינו לציין שאנו נחשבים רזים
לפי אמות המידה המקובלות. משקלו של
האחד מאיתנו הוא 70ק״ג והשני 60ק״ג.
תרנגולים ודאי שאיננו. צו הגיוס שקיבלנו
מציין בפירוש שהגנו זכרים לכל דבר.
!• בניגוד לטענתו של הנ״ל שהננו טיפ שים
ומטומטמים — הרינו להזמינו לקיבוצ נו
לבדיקת רמתנו השכלית.
!• ביחס לטענתו שאנו גרים ברמת חיים
המקובלת בשכונת סביון, הגנו לציין כי
אנו, שלושה תלמידי הכיתה י״ב, מתגור רים
בחדר שגודלו 13מ״ר, ומנת מזוננו
היומית היא צנועה לכל הדיעות.

יורם פריד, ניר פדן,

קיבוץ עידהכרמל
ההכללות המטופשות •של קובי ניב על
קיבוצים וקיבוצניקים מעידות על כותב
הדעה הבלתי מחייבת לשלילת תארים
מחייבים, ומחייבות אותו ועוד איך.
אחרי דמגוגיה זולה וטענות חסרות-שחר
המעידות על בורותו בכל מה שנוגע לחיים
בקיבוץ, מגיע הכותב למסקנה •שהנוער

פונה אני בבקשה אל קוראי העולם הזה
ומקווה כי בעזרתם יוחזר לי כלב הפקינז
הקטן, שנעלם מביתי בבת־גלים בליל ה־31
בדצמבר. זה היד, כשחזרתי עם חברים
ממסיבה בכתובת אחרת. השעה היתה שש
בבוקר ומישהו כנראה השאיר את הדלת
פתוחה והכלב יצא לטיול ולא חזר. חיפשתי
אותו למחרת במשך שעות רבות והתברר
לי כי אינו נמצא בסביבת השכונה.
פעמיים פירסמתי מודעות בעתונים וחוץ
ממספר מתיחות טלפוניות לשכנים• ,שאת
מיספר הטלפון שלהם מסרתי, לא היו
תוצאות. בטוהה אני כי מישהו מהקוראים
ודאי נתקל בכלב הקטן בסביבות מגוריו
ואין יודעים כי הוא נלקח ממני. לכן אבקש
מכל מי שמזהה את הכלב לפי התמונה ו ראה
אותו במקום כלשהו להודיע על כך
במכתב או בעלפון למערכת, עבורי.
נעמי אדווה, חיפה
התנצלות במכתבו של מר ג׳קי דנון, אסר פורסם
בעיתוננו (העולם היה )2023 השתרבבו
על ידנו בטעות המילים ״האם החורגת״
בקשר עם הגברת בתיה סניור, אם
הכלה. עובדה זו אינה נכונה. אנו מתנצלים
בפני מר דנון על אי־הנעימות שנגרמה
לו בשל טעות זו.

המערכת

תיקון טעות
במדור תשקיף (העולם היה )2055 נכתב
בטעות כאילו נתן שרוני עשוי להיות
מועמד הליכוד לראשות עירית אשקלון.
הכוונה היתה למר נתן (״נתקה״) גיר.

111

כל מה שיש ב מכוני תאמ רי ק אי ת
פלוס החס כון של ״דנו־

1£ץ ז $

דנו 20המכוניתהיחידהבעלתמ נו ע
עד 750וסמ ׳ י ק, שישבה כל ה צי ו ד
והאביזריםהבאים * :הגה כח * ב ל מי כח
* חלונות ח ש מליי ם * נעילה אוטומטית
של כל הדלתותבבתאחת * מו שבי ם
או ר טו פ דיי ם * חיזו קי ם מיו ח די םלדלתות
מר חב פנימי כבמכוגית א מ רי ק אי ת
* חלונו ת כהים (טוב ב מיו ח ד למיזוג אוויר!
+הנעה קדמית (זכור :״דנו״ -היצרן הגדול
ב עו ל ם של מכוניות ע ם הגעה קדמית ! !

חשוב לדעת:
רנו - 20מכוניתהבטיחות -מוקפת
חגורתפלדהלהגנה על הנוסעים .
בקר נא במרכז התצוגה. ת ר אה ואז תאמין.

! |0א/ 1י 0 15 8£11£א5££1

6₪41(11

ב1י משה קרסו י

תל-אכיב, טל 33241 .

* י ח שלי ם, טל 226491 .

החלףאצ לנ ואתמכוניתוהישנהבחדשה .
10־ 010 סיד

פתרונו 4קו מו ת
>* של בילוי
מ הנ ה
ותווית קני ה
30 שנה חכינו לרגע זה 30 .שנה של ייצור
ותכנון מערכות־רהוט מעולות לאניני־טעם.
מערכות־רהוט״שהיו ל שם דבר מ״בית־קארו״.
עתה פתחנו עבורכם בית־רהיטים בכביש החוף, הרצליה( ,צומת אכדיה),
אלינו תוכלו לבוא ב שעה הנוחה לכם, להחנות בנוחיות מירבית, להגו ת ממ שקה קר או חם, כרצונכם
ולבלות שעו ת ארוכות ב אול מו ת־עול מו ת הרהיטים שלגו.
״בית־קארו״ יהיה פתוח עד ל שעות הערב המאוחרות.

כל יום מ־ 8בבוקר עד 9בערב ובמוצ״ש מ 6-עד 9בערב.
ל״ בי ת־ קארד -תו כ לו לבוא ע ם דירה ״עירומה׳; ולצאתעמה ״לבושה׳׳
במיטב הרהיטים.

באולמות־עולמות הרהיטים ב״בית־קארר תמצאו תצוגה מרהיבה של
מטבחים. פנות־אוכל,חדרי־אוכל. חדרי־שינה. חדרי־מגורים.
חדרי־ילדים, רהוט־לוואי,ובלי־בית, וילונות, שטיחים, מנורות

בחודש הפתיחה ס/״סו הנחה על כל קניה!

בית רהיטים
כביש החוף, צומת אכדיתרח׳ משכית, הרצליתטל 93 77 73 .
דיזינגוף ,99 תל אביב. טל.249414,2202 56 .

גליון ״העולם הזה״ שיצא־לאור לפני 25 שנה כדיו? ,הביא
כתבה מצולמת שהציגה את הגנרל ( 5כוכבים) דוויים אייזג־האור,
שהחל לפני 25 שנים להציג את מועמדותו לכם הנשי אות׳
ושנכנם לתפל,יד זה השכוע לפני 24 שנה. כגוף הכתכה
הובאו תולדות חייו של הנשיא החדש, והוערכו סיכוייו. כתכה
נוספת עסל,ה במאכלו של רכיחוכל הפפינה ״פליינג־אנטר־פרייז״
שנאכל, כמשכרי־הים, למרות נטיית ספינתו על צידה,
תוף שהוא מרתל כמאכלו את עיני העולם כולו.
כתבה אהדת ב״העולם הזה״ ,לפני 25 שנה עסלה כטייס
אדם שתל,אי ו״בללוב לתעופה לישראל״ ,שהיה אחד מ א מי־היסוד
של חיל־האוויר הישראלי. במיסגרת הכתבות על המשל

הניחוח הגדול מכולם
נזרק מהכנסת

במדינה, הביא השבועון כתבה שעסלה בשילום־הכלכלי של
חכרת האשלג כסדום, והכרת החשמל לישראל.
בשער הגליון: שיאנית השחייה שפה גרבי, אלופת ישראל
ככמה משחים. לאימוני האלופה הולדשה גם כתכה מצולמת
כשער האחורי של הגליון.

* חבו־הכנסת מנחם בגין

* האפיפיות של הומטכ״ל יגאל יזין

העם
מ־ספר הלירות לגולגולת
גיבורת־השבוע היתה צעירה תכולת־עין
ועליזה, האוהבת לנתר ולקפוץ, מכוסה
בכיסוי הנופל גם מבגד־יד מודרני. שמה:
הלירה הישראלית.
הזינוק האחרון של האלופה הצעירה
החל כשנפוצו שמועות עקשניות כי מנד
שלת־ישראל עומדת להחליף את השטרות,
להקפיא או להפקיע חלק מהם. אף כי
לא היה שום אישור רשמי, הגיב האיש
הקטן בהתאם לאימרה הרוסית :״אם ה פעמונים
בכנסיות מדנדנות, סימן שישנו
איזה חג!״ החלה בהלה כללית, התחרות
פרועה על כל הניתן לקנייה. היה זה מעט
מאוד: אפילו ספסרי השוק השחור לא
התלהבו למכור את סחורתם תמורת שט רות
אשר חששו כי מחר עלולים הם לש מש
להבערת סיגריות. שיא ישראלי זה
הועמד בצל על־ידי שיא בינלאומי של
אותה אלופה: בבירות הזרות • הוטלו. ערי-
מות של לירות ישראליות אל השוק. המב ריחים
חששו פן תאבדנה את ערכן למחרת
היום•
היהודים ידעו מראש. העובדה ש שמועה
זו יכולה היתר, לגרום לבהלה כה
קיצונית היתד, נעוצה בזיכרונם הטוב של
יהודים רבים, אשר חזו על בשרם מה פי רושה
של החלפת שטרות במדינות אחרות.
בבלגיה ובצרפת הופקעו בשעתו כל ה שטרות
בעלי הערכים הגבוהים, ונפרעו
על־ידי הממשלה רק במרוצת הזמן. ב פולין
הוחלפו מאה זלוטים תמורת זלוטי
אחד לסתם אנשים, ותמורת שלושה זלו טים
לפועלים בברית״המועצות הוח לפה
רק כמות מוגבלת של רובלים לעוב דים,
והופקע כל העודף( .שלא כמו ב ישראל,
שמרה ממשלת ברית־המועצות
את התוכנית להחלפת הכספים בסוד מוח לט.
רק במחוז אחד נודע על דבר ה החלפה
כמה ימים מראש. במחוז היהודי
בחלקו: בירובידג׳אן).
לדעת יודעי־דבר היתד, תכנית הממ שלה
להקפיא כ־ 35 אחוז ממחזור הכספים
(כולל הפקעת 5מיליון לירות שהוברחו,
כמשוער, לחוץ־לארץ) ,הקפאה זו היתה
משאירה מחזור של כ־ 70 מיליון לירות,
בהשוואה ל־ 28 מיליון לירות ביום קום
המדינה.
למה לד להתרגש? אולם האיש
הקטן לא עסק השבוע בחשבונות ממלכתיים,
והיה טרוד בחשבונותיו הפרטיים.
הוא ערך חשבונות קדחתניים מכמה לי רות
להיפטר, וכיצד. היה ברור שאם
תצא ההחלפה אל הפועל, ייפגע דווקא
האזרח הישר. מומחי השוק־השחור כבר
נפטרו מהכסף המזומן שלהם. השמחים
היחידים ממצב זה היו אותם שהלידות
לא היו מצויות בידיהם. אימרת השבוע
היתה זו של פקיד, בעל משכורת ירודה,
שאמר לחברו המודאג שהיו לו בבנק כמה
מאות לירות :״למה לך להתרגש? תן
* עד לאותו פיחות, היתה הלירה הישראלית
בת־המרה בכל שוקי הכספים בעולם.

על־מנת להמחיש כי הממשלה הקומוניסטית
היא ממשלתם של הפועלים,
ולא של בעלי־ההון בפולין.

לי את הכסף, ואוציא לך את הדאגה
מן הראש.״

הכנסח
זר כרת, לחתן
לפני שבועיים קראו מנהיגי ״חרות״
להמונים הנרגשים למרוד בקו הממשלה
בקשר למשא־ומתן עם גרמניה. כאשר
הרגישו כי הגדישו את הסאה, כבר היה
מאוחר: התוצאה היתד, הפגנת אלימות
נגד הכנסת, כמה מאות פצועים ועצורים
ומכה למישטר הדמוקראטי.
אחר ההפגנה הציעו מנהיגי מפא״י לשלול
מח״כ מנחם בגין את הזכות שנתנה לו על-
ידי 5500 בוחרים ששלחוהו לכנסת״56 .
ידיים צייתניות הורמו בהצבעה אוטומא־תית
בכנסת. חבר־הכנסת בגין הוצא ממנה
לכמה חודשים, וכך ירדה המכה הגדולה
הראשונה על ריבונות הכנסת.
הבנסת היווה שקטה. קהל הצופים,
שבא לחזות במהדורה שניה של הסערה
החרותית התאכזב. הכנסת היתר, שקטה.
הח״כים הסתפקו בהשמצות המקובלות,
הוויכוחים היו מטושטשים וחסרי-הגיון כר גיל.
חתן ד,שימחה, מנחם בגין לא הו פיע.
אבי הכלה, בי. ג׳י ,.בחולצתו הלבנה
הפתוחה ובחליפתו הכחולה, הגיע קרוב
לסיום הטקס.
באולם שררה אווירה אדישה, כשמשה
סנה מפהק וקורא בעיתון מצוייר, שר־המישטרה
משוחח עם הח״כים הערביים.
חברי מפא״י הגנו על הצעתם, השותפים
הדתיים לא דיברו כלל (מילבד הרב מרדכי
נורוק, ששפך פסוקי תנ״ך ודברי תהילה
על אנשי חרות. יחד עם זה ביקש לסלק
את בגין, ,ידידו׳ ,אחרי שקרא לעזרת
אלוקים).
* בבחירות הבאות יהיה המפתח 17,000
בוחרים לחבר־כנסת.

״הם משחקים בתשבץ ענק !״ אמר פרשן
מעריב הבלונדי, שלום רוזנפלד. מאיר
וילנר אמר: זהו מישחק משותף של חירות
ומפא״י, כדי להסיח את הדעת מן ההס כמה
לנאציפיקציה של גרמניה. אמר הרצל
ברגר: זהו מישחק משותף של חרות
ומק״י — הקצוות התאחדו. אמר ח״כ
צ״כ * שימחה בבה: שרת־העבודה *״,
כגברת היחידה בממשלה, היתר, צריכה
להגיש זר־פרחים למנחם בגין, כי הפגנת
חרות עזרה לחסל את הוויכוח על ה שילומים,
ולפתוח בוויכוח על מנחם בגין.
הייקה דיבר לעניין. המפתיע היה
כי איש מחברי־הממשלה לא ניסה אפילו
לפרט את ההאשמות נגד בגין. היחיד
שניסה לצטט את דברי בגין, אליעזר
ליבנה ראש הימין המפא״יי, השתמש
בציטטות מן הנאום המפורסם בכיכר־ציון.
היו אלה ציטטות שמיגרעתן היחידה היתד,
שלא נגעו לעניין כלל: הן לא נאמרו
בכנסת׳ וממילא לא יכלה הכנסת להטיל
עליהן עונש.
לעומת זאת היו דברי האופוזיציה ברו רים
ומבוססים. עד כה לא היה קיים שום
חוק, תקנה או תקדים, שיאפשר להרחיק
חבר־כנסת למשך חודשיים. אולם מעשה
זה ישמש בלי ספק תקדים להבא. אמר ח״כ
אופוזיציוני: להבא נגיש את נאומינו ל אישור
הסיעה המפא״יית, למען לא תעלב.
האיש היחידי שדיבר לעניין בהגיון
יקה, שר־המישפטים לשעבר פינחס רוזן,
הציע את הפיתרון ההגיוני: לבטל את
חסינותו של בגין (שוויתר עליה ממילא)
ולהעמידו לדין פלילי, ככל נאשם אחר.
בסרבה לקבל הצעה זו החלה הקואליציה
לנסר את הענף הדק שעליו יושבת הדמו־קראטיה
במדינה. היא דמתה לאדם המת אבד
ביגלל פחדו מן המוות.
* ציוניס־כלליים (כיוס המפלגה הלי בראלית
בליכוד).
** גולדה מאיר.
*** שהפך לאחר מילחמת ששת הימים
לאחד ממייסדי תנועת ״ארץ־ישראל השלימה״.

״העולם
הזה״ 734
תאריך 24.1.52 :
פשעים אחר רוגח, כ־נמח
עשרות סקרנים חיכו לחייל רוצח-
האמוק פטר שטיין (העולם הזה,)741 ,
שהובא מכלא תל־מונד לחקירה מוקדמת
לפני שופט־השלום צבי ולדמן. הסקרנים
באו לראות את הרוצח הבלתי־מגולח ו־גזוז־השיער
(אחר שהוכה כינמת * ב כלא)
שהואשם ברצח שלושה ובנסיון לר צוח
ששה אנשים נוספים.
למרות שיחקו השלווה עם השוטרים
שליווהו, גילה שטיין עצבנות מרובה ב־בית־המשפט,
שעמד למנות לו סניגור (לפי
בקשה טלגרפית מאמו הווינאית) ,ביכר
לשמוע את ההאשמות כלפיו בשפה ה אנגלית,
בהסתמך על אי־ידיעה מספקת
של הלשון העברית.

מזג־יהאוויר נגד הלחם
שעה שהרפתקאותיו של רב־החובל קרל-
סן עמדו במרכז התעניינות העולם, עקבו
השרים הכלכליים במתיחות לא פחותה
אחר מסעה של ד,אניד, לורנס שבלייה, ש נשאה
מיטען של 10,000 טון חיטה לחיפה.
הסערות והסופות שהשתוללות באוק-
נוס האטלנטי לא פסחו על האניה, ל-
חרדתם הרבה של אנשי אגף המזון ב־מישרד־המסחר-והתעשיה.
על אף טיל-
טוליה הגיעה האוניה לנמל גיברלטר, והת עכבה
לתיקונים דחופים.
אותו יום צילצלו כל הטלפונים בלישכות
שרי האוצר והמיסחר־וד,תעשיה. שליחים
דחופים יצאו לארצות הים התיכון, העומ דות
בקשרי-מיסחר עם ישראל, כשבפיהם
משאלה אחת: חיטים לקמח ! קפריסין
נענתה ראשונה, ומכרה 2000 טון מעודפיה.
גם איטליה הסכימה תמורת מחיר מפול פל,
וכך הובטחה אספקת הלחם לתקופת
זמן קצרה נוספת.

אנשים
!• עם החלטת הנהלת שקם לעברת
את שמם של הוואפלים לאפיפיות, הושם
בכך הקץ לשם־החיבר, שהיה להם בפי
חיילי צר,״ל: יגאלונים. ההסבר: בימי ה צנע
ניתן היה להשיג ואפלים־אפיפיות רק

בחנויות הרמטכ״ל, יגאל ידין.
• אחד מכתבי הדור •• בירר משך
שבועון) מיספר אם כל חותמי קריאת האחים
לימאים השובתים הנם חברי הס תדרות
העובדים. הוא העלה בחכתו גילוי
בלתי־צפוי: המשורר אברהם שלונסקי,
לא זד, בילבד שאינו חבר הסתדרות,
לדברי הכתב, אלא גם העובד היחידי ב מערכת
על המשמר המתנגד לכך כי מיסי-
ההסתדרות ינוכו משכרו.
* שהיתה נפוצה ביותר באותה תקופה
בארץ.
־• צהרון שמפא״י הוציאה לאור, וש בעזרתו
ניסתה לשווא׳ להתמודד עם שני
הצהרונים האחרים.

ז*1ד *1

סחדאחתש1

ע( חשסננו!
( 11׳ 8סו(!הסת(ש!
׳11110 111
והיוו הנוצת׳ שו נשעת״ס נופשון וציון
הינה והחתפתחת1התחזו נהתוה הדיוו
ההדשויה שו הנוהנו

דיוות״מן־נינז,

**11 בתום הסיור, הנכם מוזמנים לבקר במשרדי ההנהלה הראשית *
* * לאירוח,כיבוד וקבלת שי, מ מודל חברת דירות״חן-גינדי״נ״מ **
המעונינים להשתתף בסיור יתקשרו טלפונית לצורך הרשמה וקביסת מו סד.

ן י1ותמן נינז

הוצו 50 ואשו״צ* .
= טל* 946180 .
* 990423
_ ^ 949064 ,

חלו בלהות

^ ש בו ע היו לי כמד. שניות חרדה.
1 1לאור היום, במישרדי, תוך כדי שיחה
פרוזאית עם גבר צעיר, היד. לי חלום-
בלהות־בהקיץ.
הצעיר, בנו של אחד מאישי־המדינה,
נעץ בי עיניים כחולות ואמר בתום־לב :

״לא איכפת לי שהליכוד יגיע
לשילטון. כמה זמן יוכל להחזיק
מעמד? אחרי חצי שנה יגכר
עליו הלחץ האמריקאי, ואז תיפול
ממשלת הליכוד ממילא.״

ף אותו רגע התחיל הסיוט שלי :
נערכו

* --ב ־ 17 במאי 1977
הבחירות הכלליות בישראל.
בבחירות אלה הופיעה מיפלגת־העבודה
לבדה, אחרי שמפ״ם פרשה מן המערך.
רשימת מיפלגת־העבודה ירדה ל־ 39 מג-
דאטים. הליכוד זכה ב־ .40 שאר המנדא טים
התחלקו כלהלן: הדתיים למיניהם —
. 13 מיפלגת ידין — .8מפ״ם — •6רק״ח
— .6שרון ול״ע — .5אחרים .3 :

הברית. שגריר ישראל בוושינגטון, חיים
לנדאו, הוזמן אל שר־החוץ, סיירוס ואנס,
כדי לקבל מידיו איגרת המוחה על סיג-
נונו של מר בגין, לנדאו השיב בו במקום
בסיגנון בוטה, ואמר כי עבר הזמן שבו
יכלו הגויים לדבר כך אל יהודים. בין
השניים התפתח ריב־דברים, שגלש לעל בונות
אישיים.

עיתוני ישראל הגיבו על הדברים
בכותרות :״הערות אנטי־שמיות
בדברי שר-החוץ האמריקאי:״
למחרת היום פנה מנחם בגין בנאום
משודר אל האומד, האמריקאית, וקרא לה
להתקומם.נגד ״הסיגנון האנטי־שמי שהש תלט
בוושינגטון״ .ברחבי ארצות־הברית
נקראו היהודים להפגין נגד הנשיא. בארץ
נערכו הפגנות סוערות לפני המוסדות הא מריקאיים,
והסיפרייה האמריקאית נפגעה.
כמה קולות בישראל התריעו נגד מהלך
הדברים וקראו למתינות. דבריהם עוררו
זעם בקרב אוהדי הממשלה הנסערים. מע־

המילחמה החמישית בין מדינת ישראל
והעולם הערבי היתד, קצרה ואכז רית.
בצד הישראלי נהרגו 80 אלף איש,
רובם המכריע אזרחים שניספו בהפצצות־טילים.
אולם כוחות צה״ל פרצו וכבשו
יעדים הרחק בשטח האדיב במצריים, ב סוריה,
בירדן ובלבנון. על ישראל נכפתה
הפסקת-אש, בעיקבות אולטימטום סובייטי
שאיים בהפצצת ישראל בטילים ביניבש־תיים,
ואולטימטום אמריקאי, שאיים בה טלת
חרם כלכלי טוטאלי.
כאשר נכנסה הפסקת־האש לתוקפה, שלט
צד,״ל על כל עבר־הירדן ודרום־לבנון,
ועמד במבואות קאהיר ודמשק.

בנאדם היסטורי לפני 200 אלף
איש, בשטח שהוכשר לכן• כמייו־הד,
בישר מנחם בגין לאומה
ולעולם כי ״בעזרת אלוקינו ובדם
בנינו־גיבורינו, קמה מלכות-יש-
ראל השלישית, מצידון ועד רעכד
סס, מן הים עד המידבר, ושום

למחרת הבחירות לא היתה
לנשיא-המדינה ברירה, אדא לקרוא
לחכר־הכנסת בגין ולהטיל
עליו להרכיב את הממשלה.
ברגע הראשון היה נדמה למומחים שה דבר
אינו אפשרי, וכי בגין יצטרך להח זיר
את התפקיד לנשיא בבושה, אחרי 21
או 42 ימים. ואז החל תהליך מדהים.

לפתע התחילה פסיכוזה ציבורית.
הקריאה הגדולה היתה :
דרוש שינוי: זוהי ההזדמנות לשים
קץ לשילטון מפא״י:
שני עיתוני־הערב והארץ פתחו במע-
רכת־ענק להשגת מטרה זו. האירגונים
הכלכליים התחילו להפעיל לחצים על ה־מיפלגות.
קבוצוודאזרחים התארגנו כדי
להשמיע את הדרישה הגואלת.
כאשר פנה מנחם בגין אל ייגאל ידין,
החלה תסיסה כבירה במיפלגה החדשה.
אנשי ארץ־ישראל השלמה במיפלגה תבעו
הליכה עם הליכוד למען המטרד. הלאומית.
ואנשי הימין במיפלגה תבעו זאת בשם
השינוי הפנימי. כאשר הוצעה לייגאל ידין
מישרת סגן־ראש-הממשלה, הוא קבע כי
למען השמירה על שלמות מיפלגתו הוא
מקבל את ההצעה.
במחנה שרון ול״ע היה תהליך דומה.
לאריק שרון הוצע תיק־הביטחון, ולאנשי
ל״ע תיק כלכלי שמן.
הדתיים הציגו תביעות מפליגות להח מרת
הכפייה הדתית במדינה. בגין חבש
כיפה וקיבל את התביעות ברצון. כאשר
ניסה יוסף בורג להתנגד, איימו עליו
המר ובן־מאיר בהדחה מן המיפלגה.

כד זה התנהל באווירה שד היסטריה
גוברת, כאשר שטיפת-המוח
היומית של כדי־התיהשורת הגדולים
גורמת ללחץ פסיכולוגי שלא
ניתן לעמוד בפניו.
ברדיו ובטלוויזיה החלו האנשים הזהי רים,
שראו את הנולד, לשנות את הקו
בהתאם לכך. בגין הפך גיבור החדשות,
פגישותיו עם מנהיגי המיפלגות לבשו אופי
דרמאתי, נאומיו נשפכו מן המקלטים בק צב
של פעמיים ביום.

כבר כיוס ה־ 12 הודיע בגין לנשיא
כי עלה בידו להרכיב ממשלה,
שתתבסס על רוב יציב שד
615 חכרי־כנסת.

* * אותו רגע והלאה ציפו הכל לת-
גובת ארה״ב. היא איחרה לבוא.
העימות הראשון הגיע כאשר הוזמנה
ישראל להשתתף בוועידת ז׳נבה, מול מיש־לחת
ערבית מאוחדת, שכללה נציגות רש מית
של אש״ף.

בנאום לאומה באיצטדיון ״כלומ־פילר״
,לפני קהל של 20 אלף אוהדים,
ששודר בשידור חי בכד
תחנות הרדיו והטלוויזיה, הודיע
ראש־הממשדה כי עם ישראל לא
ינהל לעולם משא-ומתן עם איר־גוני
המרצחים, שופכי דם ילדינו.
הנאום עורר תגובה נזעמת בארצות-

מאמר ראשי בטיימס של לונדון נשא את ה כותרת
הנוקבת?13<1ין 10ז 0ס 301־1135 151
(״האם נטרפה דעתה של ישראל ז״).
מנחם בגין נאם נאום יומי, שבו העלה
על נס את הצורך לשאת בקורבנות למען
עמנו וארצנו. עיתוני ישראל הישוו את
אריק שרון לגדולי המצביאים — אלכסנדר
מוקדון, יוליום קיסר ונפוליון.

ייגאל ידין נאם נאום גדול עד
״רוח מצדה״ ,שייזכר כוודאי כספרי
ההיסטוריה --

ףלזה חלף לנגד עיני תוך כמה
^ שניות — חלום־ביעותים בהקיץ. סי ,
פרתי
על כך לבן־שיחי.

האם זה אפשרי?

כבר קרו דברים מעולם. דברים מעין
אלה התרחשו פעמיים בהיסטוריה היהודית
לפני אלפיים שנה, בתקופת התמחותו
של הפרופסור ייגאל ידיך והם אירעו
לעמי אירופה במהלך המאה ה־ .20 יעידו
על כך בתי-הקברות ושרידי הכיבשנים.

האם

יכול

לקרות

כאן?
בשנות ד,־ 30 כתב הסופר האמריקאי
סינקל לואים, ספר בשם זה לא יכול
לקרות כאן. היה זה סיפור־בלהות דימיוני
על עלייתו של רודן לאומני בארצות-
הברית, והוא נועד להוכיח שזה יכול
לקרות גם בארצות־הברית.
ואכן, ההיסטוריה של המאה ד־ 20-,מו כיחה
בעליל כי גם בזמנים המודרניים —
ואולי דווקא בזמנים המודרניים, על
מערכות־התיקשורת היעילות שלה, המאפש רות
שטיפת־מוחם של עמים שלמים —
זה אפשרי בכל מקום.
בתקופה של מתח ומצוקה, מילחמה
ומשבר, זה יכול לקרות לכל עם.

יכול

לקרות כאן .

ך • שאלה הקובעת לגבי התיאור הזה
( 1היא, כמובן: האם תצטרפנה המיפל-
גות לקואליציה בראשות מנחם בגין?

אני מזהיר מפני כד תשובה
פשטנית האומרת: לא ייתכן.

הנשיא, ראש־הממשלה והרב הראשי: מלבות ישראל
רכת הארץ ובית־הדפום שלו נשרפו בד,פ־גנת־זעם
ספונטאנית. שום בית־דפום אחר
לא הסכים להדפיסו. חלק גדול מעובדיו
חתמו על עצומה שבה הסתייגו מקו העי־תון,
המחבל במאבק הלאומי.
באודרה זו התנהלו הבחירות בהסתד רות,
שבהן זכה הליכוד ברוב. בוררות־חובה
שמה קץ לשביתות.

ההיסטריה בישראל גברה מיום
ליום. ההודעות התקיפות של הממשלה
זכו להסכמה כללית ונלהבת.
בגין פנה אל הציבור להתייצב
כאיש אחד מאחרי הממשלה,
״למען עמנו וארצנו״ .המיפלגה
הקומוניסטית הז^צאה אל מחוץ
דחוק, ראשיה נעצרו.
בראשית 1978 התכנסה ישיבה סודית
בלישכתו של בגין. ראש־הממשלה אמר
כי לאור הרעת ר,יחסים עם ארצות-הברית,
צפוייה הפסקת מישלוחי הנשק והתחמושת
משם. שר־ד,ביטחון, אריאל שרון, אמר
שבמיקרה זה יש לנצל את העדיפות ה זמנית
שיש לצד,״ל, כדי להנחית על הער בים
מכה מונעת ולהשמיד את כוחותיהם.
סגן ראש־הממשלד״ ייגאל ידיך אמר כי
בנסיבות הנתונות אין ברירה. הוא הביא
דוגמה ממרד הקנאים.

הוחלט עד התקפת־פתע.

כוה כעולם לא יזיזנו:״
ההימנון הלאומי, התיקווה, הוחלף בשתי
גדות לירדן.
.הנשיא ג׳ימי קארטר הטיל אמבארגו
כללי, צבאי וכלכלי, על ישראל, בדרישה
שתחזור מייד לקווי ר,־ 4ביוני . 1967 הופס קו
כל המענקים והמילוות. האוצר האמ ריקאי
הודיע כי התרומות למגבית היהודית
המאוחדת אינן נהנות עוד מפטור
ממס־הכנסה• יהודי ארצוודהברית אירגגז
הפגנות־מחאה המוניות, אך אלה נפסקו
במהרה, כאשר נתברר כי הן מעוררות
הפגנות־נגד אנטי-שמיות, לראשונה בתול דות
ארצות-הברית.
בארץ הונהג קיצוב כל המיצרכים. ה סיוע
המאסיבי מדרוט-אפריקה לא הספיק.
גיוס־החובה הוארך לתקופה של חמש
שנים, ושרוודז־,מילואים לשלושה חודשים
בשנה. הוטלה צנזורה פוליטית חמורה על
כלי-התיקשורת. מאות אזרחים נשפטו ל-
עונשי־מאסר על־פי הסעיפים של חוק
ביטחון המדינה, האוסרים זריעת בהלה
וחבלה במוראל של צה״ל.

בראשית 1070 הפך המצב נואש.
אודם התמיכה ההמונית ב
בגין הגיעה לשיאי התלהבות.
השיר ״העולם כולו נגדנו, אבל לנו
לא איכפת!״ שודר יום־יום בכל התחנות.

במיפלגתו של ייגאל ידיך למשל, ישנם
כוחות שונים ומשונים. אין לה מצע, ואין
לה קו קבוע. זהו אוסף די מיקרי של
אנשים שונים, בעלי השקפות שונות, שנד
צב־רוח זמני ומעורפל מלכדם יחד. גוף
כזה יהיה רגיש במייוחד למצבי־רוח המש תנים
של הציבור. נחשול אחד של היס טריה
לאומית יכול לגרור אותד לכל כיוון.
מה גם שיש בו קבוצות גדולות של קנאים
לאומניים וריאקציונרים חברתיים.
הדתיים? מי שחולם עדיין על מיפלגתו
הישנה, המתונה והשפוייה ישל משד. שפי רא
המנות, חולם באספמיא. אותה מיפלגה
נעלמה מזמן. במקומה הולכת ומתגבשת
מיפלגה צעירה, דינאמית וקנאית־קיצונית,
שהכוח המניע בה הוא גוש־אמונים.
אותו תהליך פועל גם בקרב החזית
התורתית, על פלגיה. בשעת מיבחן תגבר
הקנאות הלאומנית של קלמן כד,נא על
החשבון העיסקי של שלמד, לורנץ — מה
גם שהקואליציה הלאומית תבטיח עסקים
טובים לחבריה, נוסף על מדיניות לאומנית-
דתית קיצונית.

אד התשובה האמיתית דכל ה־
•טאדות מסוג זה טמונה כחוקיות
הפנימיות של ההיסטריה הלאומית,
שתקבל כרגע הנכון תנופה
עצמאית משדה.
ראינו בארץ שתי דוגמות לכך: נחשול
הסטיכיה האי־ראציונלית, שהעלתה את
משה דיין לשילטון ערב מילחמת ששת־הימים,
והגל הנגדי של זעם ונקם, שפרץ
מנבכי התודעה הלאומית בעיקבות מיל־חמת
יום-הכיפורים, וששטף את דיין וגול דה
מאיר מן השילטון.

^ לזה יהיה כאין וכאפס לעומת מה
^ שצפוי למדינה, כאשר הנשיא יטיל
על בגין את התפקיד להרכיב ממשלה.
ריח ניחוח של שלל, שלא היה כדוגמתו
בתולדות המדינה, יעלה באפם של אלפי
מחפשי הטבות ומישרות, שיחושו כי הגיעה
העת לעוט על פגר השילטון הקודם.
קל לפברק, בעזרת כלי־התיקשורת הגדו לים,
נחשול של זעם על הגויים, על ה אדיב
הפנימי, שלא לדבר על המרצחים
והעולם הערבי הזומם להשמידנו.

יכול

לקרות:

1:אנשים
זנכונים!

77: זברנדי זלאומי
2זהוא
:ינילאומי

..זאת רא חוכמה שהוא ניצח במווץ!״ אמו הרץ
שהגיע שני על יריבו :״הוא רץ הרבה יותר מהו!״
0מקרה בלתי נעים אירע
לראש־עיריית ירושלים
קולל! ,שהוא גם חבר הנהלת
מוזיאון־ישראל. בנסיעתו האח-
רונה לחדל רבש תדי כהרגלו
עבור המוזיאון שני פסלונים
עתיקים שעלו בכסף רב ועד
נקנו, כמובן, בכספי המוזיאון.
כשחזר ארצה הגישם בשמחה
לאוצר המוזיאון יעקב משו ר
ר כשהוא אומר :״נו, ימה
אתה אומר על הקניות שלי.״
משורר התבונן בפסלונים, מסר
אותם לבדיקות למומחים ו השיב
לתדי :״׳מצטער, רימו
אותך. הפסלונים מזיוייפים.״

תדי

! 0גם לאיש־השידור אפ ריים
אבא היו בעיות עם
עתיקות. לאבא יש ישני מטב עות
עתיקים, אחת ישראלית
ואחת רומאית. זה מכבר רצה
לברר מה ערכן. השבוע נתקל
בפרופסור ייגאל ידין, שיצא
מדיון מיפלגתי. אבא ניגש
אליו, הציג לו את שני המט בעות.
ידין, שמיהר מאד,
העיף בהן מבט חטוף, קבע:
״המטבע הישראלית מזוייף.
אחרת הוא היה שווה 5000 לי דות.
הרומאי אמיתי, ושווה
אלף.״ העיר על כך איש־שידור
אחר :״זה מוכיח -שלפחות
בעניין זה הוא מבין.״
0אחד מנאמניו החדשים
של ידין, התעשיין סטף ורט״
היימר, סיכם סיפור עיסקי
שיגרתי במלים אלה :״שניים
עשו שותפות. בהתחלה היה
לאחד הכסף, ולשני הנסיון.
בסוף היה לאחד הנסיון, ול שני
הכסף.״
! 0בדיון מדיני שנערך ה שבוע,
התעוררה השאלה אם
לפרסם או לא לפרסם קול-
קורא. הסופר?{מוס קינן
הציע פשרה :״אפשר לפרסם
קול-לוחש.״
! 0באותו דיון עורר אחד
הדוברים חיוכים, כאשר הכ ריז
:״לא תמיד כוח פעיל
הוא גם כוח יעיל !״ הדובר היה
די כ מאיר פעיל.
0תפקידו הראשון של שר־העבודה
משה כרעם כשר-
הסעד היה להשתתף בישיבת
השרים לעניני רווחה. באותה

מוט, ק׳ ושננוי ס
מל $מזרחי
׳זני וא׳צו! לציון ״נרו! ״גקג

ויקטו ו שם־טוב

שר־הבריאות, מצא שיטה מקורית כדי לא להטריד את שוטרי
ישראל ברישום דו״חות״חנייה למכונית־השרד שלו, שממילא ל*נ
ישולמו. שם־טוב, שבעת נסיעות פרטיות שהוא נוסע, שלא בתפקידו כשר־הבריאות, מקפיד להחליף את
לוחית הזיהוי של מכוניתו מלוחית־השרד של שר בממשלה, ללוחית של מיספר רגיל. אולם כדי שלא
ירשמו לו רפורטים, הוא מניח את לוחית הזיהוי הממשלתית שלו בחלון המכונית מעל ההגה.

צעי שיפמן,

ישיבה דיבר
סמנכ״ל משרד־הסעד. מספר
שניות אחרי שהחל שיפמן ב דבריו
התפרץ ברעם לדבריו
ואמר :״שיסמן, תרים את ה קול!
התרגלת כנראה לשר
צעיר עם אוזניים טובות, מ עכשיו
ועד לגמר הקדנצייה
תגביר את הווליום.״
! 0בישיבת הנהלת סיעת
המערך בכנסת השתעשעו חב רי
ההנהלה במשחקי מילים ב-
ניסח תשדיר־השירות למען
תשלום אגרת הטלוויזיה וה רדיו.
החל במשחק שר־העבודה
והסעד משה ברעם שאמר :
״זו לא בושה להיות במיעוט.״
השיב לו ח״ב ישראל קרג־מן
:״אבל זה גם לא כבוד

מפיק הטלוויזיה, שהפיק
תוכניות פמו ניקוי ראש
ואחרות, בא לחזות בהצגת הבכורה של הצגת אדם וחבל. בתום
ההצגה הוא ניגש אל מאחרי־הקלעים כדי לברך את צמד השחקנים
המופיע במחזה, טוביה צפיר (בגופיה באמצע, משוחח עם אושיק
לוי) ודובי גל (משמאל) שהשתתפו בתוכניות הטלוויזיה הסאטירית
שהפיק. כאשר שאלו אותו השחקנים לדעתו על ההצגה,
השיב מוטי קירשנבוים דיפלומטית :״רואים שעבדתם עליה קשה.״

כל כך גדול.״ המשיך ח״כ
אביעד יפה :״זה לא נעים״
השר ברעם :״זה לא נורא.״
0מיספר חברי־כנסת הוז מנו
לחזות בהקרנה של הסרט
הבננה השחורה של הבמאי
בנימין חיים שנפסל ל הקרנה
על ידי הצנזורה. אחת
האורחות היתד ח״כ מרשה
פרידמן -שבאה בחברת ידידה
הקבוע, שהוא בעל חזות הי פית.
כשראתה אותם ח״כ שו למית
אלוני, שנכחה גם היא
בהקרנה אמרה :״אה, שוב
ההיפי עם מרשה פעם שלה.״ מרשה פרידמן היתד״
כזכור, חברת סיעת ר״צ ב כנסת,
עד שפרשה ממנה ו הקימה
ביחד עם אריה (״לו

אליאב את הסיעה ה סוציאליסטית
העצמאית.
01 בוויכוח שניטש בשבוע
שעבר בוועדה המדינית של
מפ״ם, להטו הרוחות בין שול לי
המערך עם מיפלגת העבודה
לבין מחייביו. אחד הנואמים
בוויכוח, וילי כרנהולץ מ-
תל־אביב, ניסה לשכנע את
חבריו כי לא נותר מספיק זמן
להתארגנות. התנצל וילי על
הוסר הניסיון שלו באירגון:
,כל הניסיון שלי בצבא הס תכם
בזה שאוטו צבאי דרס
אותי פעם.״
! 0באותה ישיבה יצא מנ היג
מפ״ם, יעקב חזן, בהגנה
נלהבת על ראש״ז׳,׳ממשלה ל-

יהונתן גנן

ואשתו נורית, נראו צוהלים מאד בעת
הצגת הבכורה של ההצגה הסאטירית
אדם וחבל, אותה כתב יהונתן וביים בעצמו. בתום ההצגה, העוסקת
ביחסים שבינו לבינה, העניקו השחקנים למחזאי״במאי מתנה
מקורית: ויברטור להגברת הפעילות המינית, אותו רכשו באחת
מחנויות־המין. כשהציג יהונתן את המכשיר בצהלה רבה בפני
אשתו, היא התבוננה בו היטב, פרצה בצחוק גדול וטענה :״לא
יכול להיות שזה ויברטור אמיתי. בטח עשו ממך צחוק.״
העולם הזה 2056

א11*1111
* שעבר, גולדה מאיר. הוא
הפתיע אפילו את חבריו כאשר
זעק :״אני חייב להגן על
ידידתי גולדה מאיר. היא הי תד,
האשד, שנטלה על עצמה
את האחריות לחפש דרכים ל שלום.״

ויקטיר
שם-טוב,

מיישם את הידע הרפואי ש רכש
בתקופת כהונתן כשר-
הבריאות, גם במישור הפוליטי.
באחד מנאומיו האחרונים, אמר
שם־טוב :״המערך הפך כבר
לאנטיביוטיקה היעילה רק ל־ספקטרום
מצומצם מאוד של
חיידקים שדבקו בממשלה.״
׳ 8אחד האנשים ששן!חו
באופן מיוחד להצטרפותם של
ה״כ שמואל תמיר וח״כ
ע קי ב א נו ף מהמרכז החופ שי
לתנועה הדמוקרטית לשנוי
,היה העיתונאי שלמה נקדי־מון
שאמר :״הלוואי שתמיר
יעמוד בראש התנועה — זה
מה שיחסל אותה סופית.״

החרים ביחד עם עמיתיו את
מסיבת־הפרידר, שערך
לג בר עם פרישתו מתפקיד
•נגיד בנק־ישראל. דוברו של
זנבר מיכאל (״הקוקייה״) כן־
עמי הזמין למסיבה רק עיתו נאים
שנראו לו חשובים. טי-
מור החליט שאם לא מזמינים
את כל העיתונאים חברי התא,
איש לא יבוא למסיבה.

משה

8העסקים אינם פורחים
אצל משיפחתו של ח״כ
דיין. לא די בזה שמכירת
סיפרו האוטוביוגרפי אבני דרך
לא הצדיקה את התקוות שתלו
בה והספר לא הפך לרב־מכר,
הנה, גם כלתו טלייה, א-שת
בנו אודי דיין, נאלצת לחסל
את הבוטיק שלה אותו פתחה
לפני פחות משנה בנהלל. ה בוטיק
ייסגר כתוצאה מלחצים
שהפעילו חברי המושב הוותיק,
הטוענים כי בוטיק מתאים ל רחוב
דיזנגוף אך לא לנהלל.
בינתיים מסתובבת דליה ב־

משה

אירי דוו־דסקו

המשוררת והציירת החליטה לשבור את אחד מחוקי הברזל שלה
ולהציג את ציוריה בתערובה ליום אחד בילבד. היא עשתה זאת
לרגל הוצאתו לאור של ספר שיריה הראשון. איריס הזמינה למאורע אורחים רבים, אולם בשל הגשם
הכבד שירד אותו יום באו לאירוע קרובי מישפחה בילבד. איריס דווידסקו (באמצע) הצליחה ללכד
את מישפחתה ולוא לשעות ספורות בילבד. עימה בתמונה נראות אמה (מימין) וידידתו של אביה (משמאל).
הסרט, שעמדה להתקיים ב־שיקאגו.
כשביקשו המפיצים
להבין מדוע, הסביר ברקן כי
בדיוק בתאריך הבכורה עומדת
אשתו נילי ללדת ״לו בן. ה מפיצים
שאלו אותו מניין הוא
יודע שיוולד לו בן וברקן
השיב :״מה זאת אומדת יודע י
אני בטוח במאה אחוז.״ כש ראו
המפיצים כי אי אפשר
יהיה להזיז אותו מהחלטתו,
החליטו להקדים את בכורת ה סרט
בשבועיים ובלבד שבדקן
יספיק להיות ליד מיטת אשתו
ברגע שיוולד לו יורש-העצר,
כפי שהוא מקווה.
׳ 0אגב, השבוע ניצל ברקן
בנס מתאונה שהיתר, עלולה
לסכן את שיער ראשו. ברקן
מופיע עתה יחד עם ראובן
בר־יותם, בקומדיית הפשע
הישראלית החדשה, בוא נפוצץ
מיליון. באחת הסצינות מת רגלים
השניים כיצד לעבור
דרך להבת־אש גדולה כדי -
יוכלו לבצע שוד נועז ומתוח

לצורך זה לבש ברקן בגדי
אסבסט, עמם נכנס אל האש.
להפתעתו גילה כי אינו חש
בכל חום. הוא החל להתגלגל
באש ולהשתעשע, עד שלפתע
טען :״אני מרגיש ריח של
משהו חרוך.״ אז הסתבר לו
כי לא הידק כראוי את רצועת
כייסוי הראש ובעת שהתגלגל
באש החלו לד,דלק קצוות שע ר!
.הדליקה בראשו של ברקן
כובתה בעוד מועד. גם השיער
ניצל.
! 8ככל שמתקרבות הבחי רות,
כן הולך וגדל אוצר ה בדיחות
הפוליטיות. רק טבעי
שד,בדיחות מתייחסות ברובן
לתופעה הפוליטית החדשה, ה תנועה
הדמוקרטית לשינוי של
ייגאל ידין ושמואל תמיר. אחת
הבדיחות טוענת כי ראשי ה תנועה
החליטו להתגבר על חס רון
הנשים בין ראשי התנועה
בצורה מקורית: הם החליטו
להפוך את סדר האותיות של
התנועה מד״ש לש״ד.

ש מואר אי מברמן

(שלישי משמאל) החל לביים השבוע את קומדיית־הפשע הקולנועית
״בוא נפוצץ מיליון״ בה מככבים השחקנים ראובן בר־יותם
ויהודה ברקן (עומדים משני צידי הבמאי) .לפני תחילת יום הצילומים הראשון הגיעה אל במת
ההסרטה עוגת קרם גדולה עליה נרשם שם הסרט. הסתבר כי היתה זו מתנת אשתו של אימברמן,
שחגג באותו יום עצמו עשרים שנה לנשואיו. אימברמן נדר נדר: הוא מגדל זקן, אותו נשבע להסיר
רק בתום צילומי הסרט, שיימשכו כשישה שבועות. עימו בתמונה נראים גם הצלם דויד גורפינקל
(קיצוני מימין) ,השחקן ז׳אק כהן (שני מימין) והמפיק שמעון ארמה (קיצוני משמאל).

י באחד מימי השבוע
שעבר קיבל׳ העיתונאי
טימור, יו״ר תא הכתבים ה כלכליים
בירושלים הודעה מ יונה
יהב, עוזרו של שר־התחבורה
גד יעקובי, כי
השר מכנס מסיבת—עיתונאים
בתוך מיספר שעות כדי להו דיע
על העלאת מחירי התח בורה.
טימור החליט להחרים
את מסיבת־ד,עיתונאים ואכן ה כתבים
הכלכליים -של העיתונים
החשובים לא הופיעו למסיבה.
יעקובי נאלץ לדבר בפני כת בים
זוטרים ובפני נציגי 0וכ־נויות־ידיעות.
כשנשאל טימוד
מדוע החרים את המסיבה
השיב :״מה הוא חושב לו,
יעקובי, שאנחנו עומדים ל רשותו
עשרים וארבע שעות,
ומתי שהוא מרים אצבע אנחנו
קיפצים לדום ן הוא היה צריך
להודיע על המסיבה זמן סביר
לפני מועד קיומה ולא לסמוך
על זה שכולם מתים לשמוע
את מוצא פיו.״

צבי

0אין זו הפעם הראשונה
שצבי טימור מחליט בשם תא
הכתבים להחרים מסיבות של
אנשים חשובים מאוד. לא מזמן
העולם הזה 2056

בוטיקים תל־אביביים מנסה ל חסל
את המלאי שנותר בבד
טיקה.
! 8באחד הימים פגש ספן
השלום אייכי נתן את מידי
שומרון ,׳גרושתו של גיבור
אנטבה תת-אלוף דן שומרון,
בחברת בתם ענת. אייבי לחש
משהו לאוזנה של מירי והיא
עוותה את פרצופה. שאלה אותה
ענת :״אמא, מה הוא אמר
לך?״ השיבה מירי :״הוא
אסר שאת נורא דומה ל צ׳ א ר ־

לס כירונסון.״

׳ 0באותו הקשר, מספרים
גם כי דן שומרון עצמו החל
לטפח שפם. כשנשאל מה פתאום
הוא מגדל שפם, השיב
דן, לדברי הסיפור :״אני רו צה
להידמות לצ׳ארלס ברונסון.
אחרת לא יאמינו לי שאני דן ,
שומרון.״
0הלצה מסוג אחר היתד,
למנהל שירותי עיריית תל־אביב,
תת־אלוף (מיל ).סנחס
(״פינייה״) להב. אחדי תבו סתה
של קבוצת הכדורסל של
מכבי תל-אביב לאלופת בל גיה,
במיסגרת המשחקים על
גביע אירופה לאלופות, שמע

פינייה כמה אוהדים המנסים
לתרץ את הפסדה של מכבי ו אמר
:״זד, מזכיר את אותו
אצן שהגיע שני במירוץ. הוא
הצביע על המנצח וטען: זד,
לא חוכמה שהוא הגיע ראשון,
הוא רץ הרבה יותר מהר ! ״
! 0אחד המבקרים בבית-
החולים בילינסון ניגש למכונת
המשקאות הקלים של חברת
מרווה, הפזורים באולם־הקבלה
של בית־ד,חולים, שילשל מספר
מטבעות וחיכה שבקבוק המש קה
יצא מהמכונה, אך לשווא.
האיש דפק על המכונה, טילטל
יאותה, ניענע אותה, שום דבר
לא עזר — המכונה לא פעלה.
/המבקר ד,נרגז פנה אל פקיד
המודיעין של בית-החולים ו התלונן.
ענה לו הפקיד :״עלה
לקומה השנייה, למחלקה ה פנימית,
שם שוכב אשד יד״
לין. הוא האחראי על המכונות
האלו, דבר איתו.״
] 0השחקן יהודה כרי!ן
תפתיע את המפיצים האמריק אים
של סירסו לופו בניו יורק
כשסירב לקבל מהם כרטיסי
הזמנה ואירוח לטוס על חש בונם
לבכורה האמריקאית של

שרה הדי

אחותו של אשר ידלין, ייצגה בשבוע שענד
את המישפחה בעת שניפתח המישפט בו
נאשמים היא ואחיה בעבירות של שוחד והונאה. שרה, שכבר
היוותה בעבר אטרקציה בבית־חמישפט, בעת שהובאה אליו מבית־המעצר
לשם הארכת מעצרה, נראתה הפעם שונה לגמרי. היא
הקפידה על הופעה מטופחת ואלגנטית, עוררה למרות גילה
קריאות־התפעלות מצד הסקרנים אשר באו לחזות במיש־פטה.
בתמונה היא נראית עם פרקליטה, עורך־הדיו מרדכי שורר.

סיוד של יוסודו בירושלים שטונת־הגשס
ביום חורף חורפי יצאתי לטייל ברחובות ירושלים שטופי־המטר,
ונתתי את עיני בכרן ההומה. אנשים אצו־רצו עם מטריות ביד,
והמכוניות השפריצו מים על המכנסיים.
הכבישים היו פתוחים כרגיל, כלומר פתוחים לעומק, כיוון
שמחלקת החשמל או המים שוב הניחה בהם קו חדש כשירות
לאזרח. התעלות שנחפרו היו מוצפות מים, ובוץ כיסה את כל
הסביבה. העוברים והשבים הקפידו לדלג בזהירות מעל הבוץ, לבל
יתחלקו או יתלכלכו.
בתוך התעלות עמדו הערבים ודחפו את הצינורות החדשים
לתוך האדמה, למען האזרח. היה קשה לראות מה הם לבושים,
שכן כולם היו מרופשים בבוץ. עם זאת אפשר היה להבחין שבין
דוחפי הצינורות היו אנשים בגיל חמישיס״שישים, כאלה שבטח יש
להם כבר נכדים, והם הולכים ומתקרבים לגיל המכונה בשפתנו
הסוציאלית ״גיל הפרישה״ .אולי יש לערבים הקשישים האלה שדחפו
את הצינורות גם בעיות בריאות האופייניות לגיל המעבר. אולי לחץ

דם גבוה, אולי לב פגום, אולי בעיות בכבד. אבל הם עמדו ודחפו את
הצינורות כמו צעירים, אחרת יעיפו אותם ויביאו אחרים.
אפשר לומר שהם לא הגיעו להרבה בחיים, אם הם עוד עומדים
בגשם ודוחפים צינורות. אפשר גם לשער שלא מחכה להם איזו קיצבה
צנועה או חיסכון נאה, וכנראה שגם תחביבים ופעילות ציבורית
לא ממתינים להם ביום הפרישה. אפשר להניח שהם לא יפרשו
בכלל, מפני שלא יהיה לאן לפרוש. הם פשוט יתפגרו יום אחד בתוך
ו ץ תעלות-המים העירוניות, וזהו.
חוץ מהקשישים, היו שם גם צעירים. גם נערים ממש. וגם הם
דחפו צינורות בבוץ, אבל עשו את זה ברעננות׳־יתר, כי החיים עוד
לפניהם ויש להם עוד שלושים־ארבעים שנה לדחוף צינורות.
היה שם גם מנהל עבודה שצעק ״היייייי״הופ, היייי-חופ״,
והזקנים והנערים דחפו את הצינורות בקצב אחיד, והגשם המשיך
לרדת ואנשים נזהרו שלא להתחלק לבוץ.

שי נאת־־עמים
כאן לא יקרה מה שקרה במצריים. אנשים לא
ייצאו ספונטאנית להפגין נגד פיגעי המישטר או
החברה. שום ציבור בארץ לא מפגין נגד זה שחם
לו או שקר לו, או שהקפה עולה פחות מדי או יותר
מדי, או שדופקים את אחיו או את אחותו.
אין כאן הפגנות המוניות. מקסימום כותבים איזה
מכתב למערכת. יש כמה מיעוטים שמצליחים לאסוף
מאתיים איש ולארגן הפגנה, אבל אלה בדרך־כלל
תנועות פוליטיות קטנות וחסרות־תמיכה או ועדים
מקצועיים שמוכנים להפגין חד־פעמית כדי לקדם
איזה משא־ומתן.
מתי כן יוצאים כולם להפגין ברחובות? כשיש

7ל 9ע ס

איזו מדינה סוררת שלא נוהגת על־פי מדיניות-
החוץ והמצפון של ישראל. אז מתארגנות בן־רגע
הפגנות המוניות וכאילו ספונטאניות: נגד צרפת, או
נגד אוסטריה, או נגד ברית-המועצות, או נגד סוריה
ועיראק, או נגד האו״ם, ולפעמים נגד ספרד ד,אינ־קוויזיציונית
ומקסיקו הגזענית. מועצות־התלמידים
בשיתוף עם הנהלות בתי־הספר מארגנות תחבורה,
וכל הסבאבה מקבלת שעתיים חופש ממתימטיקה
ואנגלית ונוסעת להפגין, מול המצלמות, נגד העולם
האכזר. אלה הן ההפגנות שמפגין הציבור בארץ.
כאן באה לביטוי השקפת־העולם שרבים בישראל מח־

( 7ל א(< 7 / 7 7( 1יס
זיקים בה, ואשר מתוארת אהר-כך בכרוניקות כ-
!,הפגנוודמחאה שערכו תלמידים וסטודנטים נגד העם
צרפתי, נגד אימו הזונה ונגד אביו העארס.״
כל התיסכולים, המרירויות ורגשות־הקיפוח מום־
,ים׳ בעידוד מוסדות החינוך, כלפי חוץ. מלמדים אצ נו
לשנוא את האו״ם, למרות שאנחנו בעצמנו חלק
!האו״ם. למרות שהאו״ם הוליד אותנו והכיר בנו,
למרות *שאנו מקבלים בו זכות דיבור והצבעה כמו

כל מדינה אחרת. אחרי ההחלטות בעניין הציונות
עשו כאן ניפוץ פסלים בנוסח סין העממית. השמידו
את תמונת האו״ם, מחקו את שם האו״ם, ונשאו את
פסל האו״ם בארון מתים. אילו יכלו היו מוציאים
להורג גם את בניין־הזכוכית הגדול, ומפזרים את
אפרו ממטוס לים.
וכך גם בעניין שאר העולם. עכשיו היה זה
שופט צרפתי שלא התנהג יפה, ולכן, מפגינים נגד

( 7א ו״ ם

העם הצרפתי, נגד האומה הצרפתית ונגד האופי
הצרפתי. אולי צריך לכתוב את זה כמו בשיעור
למפגרים: צרפת היא מדינה שמכילה שישים
מיליון צרפתים שנולדו בה במקרה, להוריהם הצרפתים•
יש מהם טובים ויש רעים. יש צרפתים עצ בניים
ויש צרפתים נינוחים. יש עם אגזמה ויש בעלי
עור־צח. אמיל זולא היה בחור טוב, כמו שאומר
בגין, אבל פטן היה בן־זונה. בורוביל נחמד, וז׳יס־קאר
טינופת. פייר קניג חסיד״אומות, אבל דאנטון
קומוניסט. ככה זה בחיים.
אין גם קשר בין היין שהצרפתים שותים לבין
משבר האנרגיה, למרות שיש המנסים למצוא קשר
כזה. ההיסיטוריונים סבורים שמאז ומתמיד אהבו

ל/צאמ? 7סוריס

הצרפתים יין וחדרים מוסקים, גם כשעלו על הבס טיליה
למען החרות. קשה גם לבוא ולטעון שלצרפתים
ולנו מאבק משותף נגד ארצוודערב, ולכן הם צריכים
לייבש ביצות יחד איתנו ולהפסיק לשתות ולעשן.
ולאותה מדינת צרפת יש במיקרה ממשלה, שהיא
לא אחותנו ולא בת־דודה שלגו, וכשהיא מחלי טה
משהו היא עושה את זה מטעמיה שלה, ולפעמים
גם מכופפת קצת את החוק לכאן או לשם׳ כשם
שעושה כל ממשלה ריבונית. כולל זאת שלנו.
הדברים הבנאליים האלה מוקדשים במיוחד ל יהודי
אחד, שהוא חרזן ועיתונאי וקונסול־תרבות,
שאמור לייצג את מדינתי בפני העולם. ואותו הומא־גיסט
שלח לנו מחו״ל מקאמה שאינה אלא התקפה
פרועה על העם הצרפתי (אם יש דבר כזה בכלל).
המשורר זע״ ל מביא לידיעתנו, כי צרפת סובאת
מעדנים ויין, ויש בה אסתטיקה נאה אם־כי מוסר

מאובן, ואולם הקלושארים שלה מתים באור הלבנה
מתחת לגשרים הנהדרים של הסיין, בצורה בלתי
אסתטית שכזו. וכל זה משום ששופט צרפתי החליט
שאין להסגיר את אבדדאוד, אלא יש לגרשו.
ייתכן שאילו היה מחליט השופט להסגירו ליש ראל׳
היו הקלושארים המתים מתחת לגשר יפים ורו־מנטים
כמצופה, כפי שהיו בשנות החמישים, כאשר
המיסטרים הגיעו הנה באופן סדיר.
כדאי להזכיר כאן עוד פיליטון מלא שינאת־עמים,
שנכתב על־ידי עיתונאית ישראלית שנסעה לכנס כל שהו
בעיר ריינזס שבצרפת, אבל בגלל ההיגוי הדומה
הגיעה דווקא לעיר שנקראת רן ונמצאת דווקא בכיוון
ההפוך. הטעות הזאת היתד. יכולה להיות משעשעת,
אם לא אידיוטית, לולא אירעה בצרפת שמספקת נשק
לערבים. וכך קרה שהעיתונאית הנ״ל שפכה את זעמה
על האקצנט הצרפתי שהכל דומה בו, ועל הרכבות
האנטישמיות שאין בהם חימום, ועל זה שהסיע אותה
נהג־מונית ערבי. בקיצור, קונספירציה צרפתית־ערבית
המכוונת נגדה ונגד עמה. לאור כל זאת הו דיעה
הכותבת שהיא עם צרפת גמרה את העסקים
לתמיד. או לפחות עד שישפרו את המיבטא ויפסיקו
את האמברגו.

דלא לז ל 0 )7 ,ל ז ע ,

אנחנו עם רגיש מאד להכללות ולשינאת״עמים,
ואפילו המצאנו בשביל זה מונח מייוחד ששמו ״אנטישמיות.״
אנחנו לא אוהבים שקוראים לנו ״געפילטע־פיש״
בגלל זה שאנחנו מאמינים באל אחד מקסימום,
אבל כשהמלך החדש והרופף של ספרד לא בא ל קונגרס
היהודי משיקולים מדיניים, אנחנו מפגינים
נגד ״גירוש ספרד מיספר 2״ .וכשיש באו״ם החלטה
מרגיזה, צועקים ״מוות לאו״ם״ ,וכשה צרפתים מספ קים
מיראז׳ים לערבים במקום לנו, מפגינים נגד היין
והלובסטר של הפטי־בורז׳וא, וכותבים מקאמות
ושולפים את תלמידי־התיכון המטומטמים והסטודנ טים
הסמרטוטיים לעוד הפגנת מחאה אידיוטית נגד
העולם. אם למרות מה שנכתב כאן, יש בכל זאת
פסיכולוגיה של עמים, אז אנחנו זקוקים — לפחות
כמו אלה שאנו מפגינים נגדם — לטיפול פסיכיאט־רי־לאומי
דחוף. אולי אפילו במוסד סגור.

מצא?/

ירידה

העם

ביומניו מספר שר-חתעמולה הנאצי, יוזף גבלס, כי
כשחיה רוצח לדעת מה חושב חעם חיה משוחח עם
אימו.
כמה שרים בממשלת״ישראל משתמשים בנהגי מכוניותיהם
במדדים לרגשות האומה.
כל אחד מוצא את ״אמא של גבלס״ שלו, וגם אני
חיפשתי.
נכון, יש לי 12 חברים חביבים ויש לנו מאורה
חמימה והם נחמדים ואני מסכים איתם והם מסכימים
איתי, אבל ברור לי שחם בכלל לא העם.
בתחילה חשבתי גם אני, בפשטנותי, להפעיל את אימי
שלי כ״אמא של גבלס״ שלי• אן עד מהרה גיליתי שחושיה
בריאים מדי ורגישותה דקה מדי מכדי להיות עם ;
מה גם שהיא אמא שלי.
מאז עברתי לשימוש פעיל בשירות״המילואים שלי
כמדדי הבלעדי למצב האומה. וכן, אחת לשנה בערן,
אני צורן את תרמילי, לובש חאקי כאחד האדם, ויורד
אל העם לבדוק ולמשש מה העניינים.
שירות־המילואים הוא ה״אמא של גבלס״ שלי, והנה
דיווחי :

עידית *דיבורית
המג״ד שלי הוא קיבוצניק. הסמג״ד שמן כמו קיבוצניק
או מושבניק. אחד המ״פים מגיע ב״אלפא־רומיאו״
ספורט חדשה ומוכספת. הוא גר בסביון ואבא שלו אחד
האנשים העשירים במדינה. שאר הט״פים ניראים לי
גם הם כבני מעמד קיבוץ־סביון•
שפת הדיבור במטבח היא מרוקאית. גם בין המכונאים
שולטים המרוקאים. הם מה שנקרא בעברית
״שירותים״ ,ואם הופכים את שם־העצם לתואר־השם
זח נשמע משהו כמו ״משרתים״.

דחם ושעשועים
כשמגיעים העיתונים הם נחטפים מיד.
יש כאלה, והם הרוב, שקוראים בעיון רק את מדור
הספורט, מעלעלים במהירות בשאר ומעבירים הלאה.
יש כאלה, והם פחות, שקוראים בעיון רק את מדור
הבורסה, מעלעלים במהירות בשאר ומעבירים הלאה.
ולעולם לא יקראו הספורטאים במדור הבורסה וה-
בורסאים לא יקראו במדור הספורט. יש סדר בעולם.

מין ונשים
עולם הנשים מתחלק, מסתבר, לשתי קבוצות —
ה״נקבות״ ו״האישה״.
קבוצת ה״נקבות״ מתחלקת, כמו כל דבר בצה״ל,
לשלוש קבוצות מישנה — פרחות, קוסיות וזונות —
ושימושן תקיעות, הרמות, דפיקות, הבאות, שימות,
ליקוקים, ריקון־מיכלים בליעות ושאר פעולות הקרויות
״מיניות״.
קבוצת ״האישה״ מורכבת מנשים בודדות ששימושן
בהכנת קפה, השגת מצרכים, גידול צאצאים, שמירת
הניקיון, אספקת מזון וסיפוק׳ שאר צרכים הקרויים
״משפחתיים״.
לעיתים קורה שקבוצת ה״נקבות״ פולשת לתחום
הפעילות ״המשפחתיות״ ,כגון ן זכנת תה אחרי הדפיקה.
לעומת זאת קבוצת ״האישה׳ ,אינה משתתפת לעולם
נפעולות ״מיניות״ כשל ה״נקבות״ .אלא הפעולות תח-
ליפיות הקרויות ״יחסים״ ,וזאת רק אחרי מה שקרוי
״החתונה״•
בעניין ״החתונה״ יש לציין כי חלה התערערות ערכית
מסויימת, וכיום יש ליבראלים הגורסים כי כדאי ואף
רצוי לקיים את אותם ״יחסים״ לפני אותה ״החתונה״
כדי לבדוק את מה שקרוי ״התאמה״.
זוהי, על רגל אחת, התורה כולה.

המדיום והמסר
כל ערב מתייצב העם באוהל משכן הטלוויזיה לראות
את הקולות.
התוכניות הפופולאריות הן ספורט למינהו — מבט
ספורט, משחק השבוע והיאבקות הערבים — והסיני
רומן הבריטי האפופיאי ״פולדארק״•
גם לחדשות יש צופים וכל האישים הפוליטיים המופיעים
על חמסן זוכים לתגובות מיידיות ומגוונות :
חלקם מעוררים צחוק כללי ומתמשן (לדוגמא: ברעם

וקול) ,אחרים זוכים לקריאות גנאי עדתיות (ישעיהו
ה״תימני״ ,אוזן ה״מרוקאי״ ,הילל ה״עיראקי״) .מי
שאין נגדו משהו ספציפי זוכה לקריאה הפופולארית
״גנב״ (שם־טוב, האוזנר) ,אחרים זוכים לקריאות ערכיות
יותר (כפון אריק שרון — ״הנה הדביל״) .יש
המתקבלים ברספקט מה (רביו, פרס, צדוק) ויש הזוכים
בהתעלמות מוחלטת (ידיו) — דמוקרטיה ישירה.

לעולם לא יסטו מעצמם. הם הרי לא סוטים לכן
הם לא עצובים ולא שמחים. חם לא יעשו צחוק מעצמם,
שהרי המעמד מחייב.
לא מעניין אותם לא כדורגל, לא זיונים, לא פופ,
ולא שאר השטויות של ההמונים. להפן — זה מגחין
אותם, שהרי בתור ״מתוחכמים הם בזים בכל ליבם
ל״יפרימיטיבים״ האלו.

בתוכניות הראיונות למיניהן, כמו ״מוקד״ אף אחד
לא מרגיש אם המרואיין אומר ״הסדר שלום״ או ״הסכם
שלום״ או ״חוזה שלום״ או ״שבת שלום״ .אף
אחד לא מתעמק במה שהמרואיין לא אומר• אף אחד
פשוט לא שם לב למה שהמרואיין אומר.

ובאמת ה״פרימיטיבים״ האלו לא יודעים כלום. בגלל
זח יש להם להשמיע דברים שלא מוצאים בבית״ספר
אי בעיתון. בגלל זה הם גם מוכנים לשמוע דברים
שאין בבית ספר או בעיתון. אולי ילמדו משהו. גם לא
איכפת להם שמבזבזים דלק או מרגרינה. להפן — הם
יבזבזו עוד מרגרינה ויצחקו.

מה שכולם כן שמים לב ומרגישים ומתעמקים זה
באין — אין הוא יושב, אין הוא זז, אין הוא מחיין,

הם צוחקים, הם בוכים, הם שמחים, הם עצובים,

יומון העם
״צלילים עליזים״ לסיום השנה

נצחון ראשון ־ במ חזיר האזזרון
ין פתיל! -מנדלסון
האלופה תנסה
התעו 1רות קלה ] מחזור גדול במניות
24 >24 - 26־122
להשיב את כבודה
במטבעות חנונה הורחבה הנהלת ״כור׳ שיו כדורגלני חיפה־,הסוס השחור׳ מגמה משובת באיגוות־חוב ו ו מנדלבוים משי
י -מהו נמ1ניל מסרת בדיסטודסיסי בפילה״׳ ואווה. שנחלצה מהמשבר; 0ל ה במנ*ות;_צ בות באג ח ׳ ויוה בהשקעות נעזרים מורס;: על משחקה
•בונה
מגמה מעורבת באג ־ת ובמניות! קונצרן״כלל״
שלוש בעק בות אדובת החורף ׳דז-ה נהק ד תעיסקות בני־ ע יבוטלו מינסות
הפרי לתעשיה
אלי פוקס התפטר ה״גיטס״ העניקו אמש
בספים שהשתחררו גרפו לביקוש ער.בענפי המניות ואגרות החוג הצמודות כאחד * מעדות
גרמו לביטול המסחר באופעיות ב.ל.ל. ועריכתו מחדש +הדולר־ נת׳׳ד 9.66 -ל״י •

נמשכת תנופת המניות * שיפור קל ממורי מדד ונת״ד

נצחוו מזהיר לאלופה מיבחן רציני
לריאל בבדנו בקוב ביו יויבותינו בשוא׳ר מא ויאס, ראמיח ואש גבוה אלקו בולוניה על ו1
מחוור בווו בבורסה
.ממס
דית־־ז
והודח
״-ד-. השנה מנעה תמנע סגירוו
.יונ״טד״ הפסל של 70 מיליוו ד׳ נבלמה ו דת הנת ד
בטורניר ״הפרם הגדול״ 1,דקו למכור עשרה

3:3עם רמת־ ה שד £את פירסי! הבורסה הפסדים כבדים צפויים
הקלות מס בורסה גועשת, ייעוץ בנקאי
זה החל ב ק אן -ונגמר כאן ,..למשקיעי חוץ וציבור שאיבד את העשתונות

אין הוא עונה, אין הוא מתבלבל, אין הוא יורד
על המראיין, אין הוא מתחמק, אין הוא לבוש, אין
הוא לא מתבלבל, אין הוא מכניס למישהו, אין, אין,
אין.
מה לעשות — המדיום אכן הוא המסר.

עובושים וננרבצייקיט
במילואים לא רק שאין פלסטינים, אין בכלל ערבים.
יש רק ערבושים וערבצ׳יקים.
וכשחולפים בכפרי הערבושים או בערי הערבצ׳יקים
חשים אנשי-הביטחון חובה אזרחית לצעוק לעבר העוברים
ושבים קריאות שמהותן ואריאציות שונות ומשונות
על נושא השרמוטה.
וכשאני מבקש מאחד האנשים לחדול מזה, הוא מביט
בי במב* תמים להפליא ושואל ״אבל למה הם מסתכלים
עלי ככה
״מה למה,״ אני מתעלם מההיתמות ,״ניראה אותן
כשתהיה תחת כיבוש.״
״כן,״ עונה האיש ,״אבל למה דווקא עלי ן מה אני
עשיתי להם ז״
ממש יוסאריאן.

״מתוחכמים־ ו״נרימ׳טיבינד
המדינה, כידוע, מתברכת באנשים ״מתוחכמים״ שהם
סטודנטים או גמרו אוניברסיטה.
ומאחר שהם רכשו השכלה, הם כבר יודעים הכל
ואין להם יותר מה לדעת. הם יודעים ש״כל מי שמתאמץ
ומשתדל — מצליח״ או ש״כל מי שמחזיק חשיש
סופו להידרדר לזנות״ וכאלו אמיתות. ואם מישהו
מנסה לערער או להרהר באמיתות האמיתות, מיד
ברור שהוא קומוניסט ו״אנטי ציוני״ ושישתוק בכלל.

התעזווות כללית בשערי המניות
נסיגה והיסוסים באיגרות החוב

הם קופצים לשמיים, הם מתפלשים בעבר. הם ממש
עושים צחוק מעצמם.
מעניין אותם כדורגל, ופוקד וזיונים ואלכוהול וסמים
ופופ וכל מה שאפשר לחנות ממנו קצת.
הם גם לא בזים לאף אחד. כולם אנשים בשבילם,
ואנשים מעניינים אותם. הם מוכנים לשמוע, להקשיב,
לזרוק מילה, לשים טפיחה, להרביץ מכה, לעזור קצת.
באמת ״פרימיטיבים״ עד הסוף.

חופשה וחופש
ביום חמישי בלילה עומדים כמה אנשים בתור לפני
אוהל המג״ד. הם רוצים לצאת בשבת. איש איש וסיבותיו.
אחד
האנשים, מרוקאי, מדימונה המשרת בגדוד
כמכונאי, מתעכב בפנים הרבה זמן. כשהוא יוצא לבסוף
פניו נפולים, עיניו דומעות ובקול חנוק הוא מקלל לו
בשקט את כל העולם לפני כחודש נפטר אביו והוא,
כבן הבכור, נותר כמפרנס היחיד של המשפחה ״ברוכת״
הילדים. הוא ביקש לצאת לחופשת־שבת, אבל
המג״ד לא אישר כי יש כוננות״.
אני מביט באיש אין־אונים, כי כוננות יה כוננות
ואין מה לעשות•
אלא שלמחרת, כשאני עובר ליד מגרש החניה המאולתר,
אני שם לב לחסרונה הבולט של ה״אלפא
רומיאו״ המוכספת של המ״פ מסביון. אני מברר בפלוגה
שלו איפה המ״פ ואומרים לי שהוא יצא עוד אתמול.
עד מתי ז עד יום ראשון. מה יש ז יש לו בחינת-
בגרות.
הו, אני אומר, הו•

למעשה, אם רוצים לחסון זמן, אפשר לקרוא את
דיעותיהם היישר ב״מעריב״ ,שהוא עיתונם החביב,
שכן ״ידיעות״ הוא כידוע ,״עיתון סנסציוני״.
הכי טוב הם יודעים מה כדאי לקנות, איזה מניות
עולות, מה יקר ואיפה זול, עם מי להתחתן ואייפה לחנות.
כל ערן אחר מלבד כסף הוא כמובן, שוב, קומוניסטי
ואנטי-ציוני.
הם גם מה שנקרא ״אזרחים שאיכפת להם למה
מבזבזים מרגרינה בחדר־האוכל ז״ ,״זה שנוסעים בשני
נגמ״שים ולא באחד — זה ביזבוז דלק״ וכאלו עקרונות.

) 0311141161111:

מבצע

שילה
תל־אביב

שיווק ישיר
לצרכן הפיקח

בן־יהודה ( 1בנין מגדלור)
המא ספי ם 4
(אבן גבירול פינת קרליבך)

סבוי 77

בחע״ות ה מוב חרו תעםת חי ל ת שעז 1577 .

א.ב.ש
גל ה־20ד
באר־שבע
רמת־גן

פתח־הקוה

ביאליק 58

ההגנה 16

באלי

הדסה ( 55 פסג׳ הוד)

אשקלון

ערד

צה״ל 8

מרכז מסחרי

1X11*712*11
1977 1X1119112 111

חולון

חיפה

עפולה

הרצל ו

שד׳ הנ שי א 12

פיליפ יצחק
דימונה

סוקולוב 77
סוקולוב 88

445
סלון הוד
בת־ים
בלפור 48

סלון חן

אלנבי 75

,מושקוביץ פרדים רוטשילד 27

עם כל קניה של אחד ממוצרי*.־1
י טלויזיה צבעונית של^־״^תובל לרכוש
טלויזיה ״ 12ב־ 300/0הנחה!
אלקטרו יפו
יפו
שד׳ ירושלים 52

בן־עמי
הסלונים הגדולים
בישראל למוצרי
חשמל
רדיו אורון

)0 ^ 1 1 1 4 1 1 6 1 :1 1 1

פתדז־הקוה

פ״ת: חובבי ציון 29
ת״א: בן־יהודה 44

חיים עוזר סו
אלהטרו אלבז
קרית גת

אסתר . אוניברסל רמלה
הרצל 68
נתנאלי גבעתיים

הכנס לאחת החנויות המופיעות במודעה זו ובחר לך אחד מהמוצרים
המעולים מתוצרת ״באוקנבט״ או טלויזיה צבעונית של מץ.
־ 4מכונות כביסה רגילות וקימפקטיות מכונות כביסה צבעוניות
4מדיחי כלים קולטי ריחות ואדים למטבח
־ 4מקפיאונים(ריפ פריזרים)
עם רכישת אחד המוצרים חנ״ל, תוכל לרכוש באותה
חנות, טלויזיה מץ ״ 2ו כ 30*>-הנחה.

כצגלסון 2ו
חצרוני קריה אתא
ה עצ מ או ת ( 68 מרכז שביט)

אולמי התצוגה של מץ:
ת״א וגוש דן — בני ברק, רח׳ מודיעין 19
4 .ירושלים — רח׳ בן יהודה 6

^ 4חיפה — רח׳ הבנקים 1

(יעקב כהנים)
קרות שמונה
מרכז רסקו

מרכז מטהרי
חדד עמוס
צפת ״
רה׳ ירושלים

סוכנות גז
סאלח הזימה נהמה ככר ה עי רי ה

אחים סט עכו גבורי סיגי 5

ל שודד
מוזיאון ׳ שואל

(משמאל) שנשדדו

עזה וחמות!דים
כרכושו הנד ם׳

כתובת דיין

הסרקופאגים של משה דיין, לאחרי שיפוץ שנמשך מזמש
שנים על־ידי עובדי מוזיאון־ישראל, מוכנים למשלוח לביתו
של דיין, ניצבים במחסן מוזיאון־ישראל בירושלים (למעלה) .מימין: הגדלה של הפתק
הצמוד לסרקופאג ועליו שמו של דיין, כדי שידעו אל מי לשלוח את הסחורה.

ין צורך עהתאמץ

הרבה כדי

\ ג לגלות אותם.
מיד כשנכנסים אל מוזיאון־ישראל בירושלים
ומגיעים אל המחלקה הארכיאולוגית,
ששים העובדים לכוון את המבקר
אל אחד המוצגים המבוקשים ביותר
במחלקה: הסארקופאגים של משה דיין.
הם אינם מוצגים אומנם לתצוגה בפני
המבקרים. הם מונחים במחסן המחלקה
לארכיאולוגיה. אולם גם שם הם משמשים
כמוקד משיכה עיקרי לכל מי שפוקד
את המוסד.
שם, במחסן הנעול, ניצבים כאנדרטות
ההוכחו הדוממות לאחת השערוריות הציבוריות
הגדולות ביותר במדינה.
שוד העתיקות של משח דיין אינו עוד
בבחינת חדשה. אולם הפעם מתעלה ההפקרות
על עצמה. מסתבר כי מוסד ממלכתי
כמו מוזיאון ישראל נותן יד ומ
סייע
לשוד העתיקות של משה דיין. ה סיוע
ניתן בדיעבד, על חשבון המדינה ומכספי
הציבור, כדי לשקם ולשחזר שורה
של ארונות-קבורה עתיקים ומיוחדים במינם,
שמשה דיין שדד בחפירה פראית
ברצועת עזה בתקופה בה כיהן עדיין כשר״
הביטחון.
במשך חמש השנים האחרונות עסקו
עובדי מחלקת הרפאות של אגף הארכיאולוגיה
במוזיאון״ישראל בשיפוץ הסארקו״
פאגים של משה דיין. במשן חמש שנים
הם טרחו לתקן, להדביק, לנקות ולהתקין
את המוצגים שמשה דיין שדד.
עתה הם ניצבים שלימים במחסן המוזיאון,
כשמוטבע עליהם חותם המוזיאון
הלאומי כמוסד המוסמך והמהימן שתיקן
אותם. מחיר כל אחד מהסארקופא-
גים האלה מגיע בשוק החופשי ל״ 75 אלף
(המשך בעמוד )34

צו האופנה

? 7־ דמיי * לי
ף ידזשן
>3מיד8י 1מ *
זמיר *דז־מ״

ע ץ דזי ת
פי *זי ם >!לד משהץ מד.גיך גר;מ

אבוהם
א ח רי

ז מיו
שמסר

גיסה

רהתאבו ,

ע דו ת

ידלין

זמיר עדות מלאה וכוללת נגד ידלין,
שטח את כל פרשת העיסקות שנעשו בין
הישגיים. כמה ימים אחרי שגמר למסור
את עדותו, חזר זמיר אל ביתו בנווה-
אביבים, החל בהמתנה למועד המישפט.
־שבו יצטרך למסור עדות.

ז 5ין
סכין חדה

ף קומה השניה של בית־המרפא
01 שלוותה במגדיאל שכב גבר במיטת
בית־החולים, ועיניו בוהות בחלון. גופו
עטוף בשמיכה, ורק משהוציא את ידו
מתהת לשמיכה כדי להושיט לי יד לש לום,
ראיתי את התחבושת העוטפת את
פרק ידו.
החולה הוא אברהם זמיר, מנכ״ל החברה
ההסתדרותית הגדולה מחשבים הסתדרותיים*
,שהחלים אחרי נסיון לשים קץ לחייו.
חודש ימים קודם לכן היה זמיר עדיין
מבקר מדי יום במישרדי מחלקת־החקירות
של מישטרת־ישראל, נתון לחקירה צולבת
של מנהל המחלקה, גיצב־מישנה בנימין
זיגל. זמיר, שהיה קשור בעיסקות שונות
ומשונות עם אשר ידלין, ניצב מול חומר
ראיות מצטבר, שהיה בו די כדי להביאו
לפני בית־המישפט. אחרי חקירה רצופה
וקשה, נאות זמיר לקבל את הצעת חוק־

ץ^ה קרה לאחר מכן עדיין לוטה בערפל,
שכן זמיר אינו במצב של מסירת עדות.
אולם נראה כי גורמים •שונים החלו לוחצים
עליו שיחזור בו מעדותו המרשיעה.
גורמים אלה הוכיחו את עצמם בעבר
בפריצה למישרדי השרברב, שגילה כי

חבוההעובדים העברים וזשיווסיח הנ,ליוו טו רץ י״ 1ר<י

נגד

ידלין השמיד מיסמכים בביוב בביתו, וכן
באיומים על עדים הקשורים במישפט.
עתה ייצלו הגורמים את האפשרות
לאיים על זמיר, פתחו במסע המכוון לה ביא
להתמוטטותו. זמיר חשש לדווח
למישטרה על איומים אלה, וכך החליט
יום אחד כי הדרך היחידה לצאת מן הסבך
היא לשים קץ לחייו.
הוא אחז בסכין חדה וחתך את עורקי
ידו השמאלית. ברגע האחרון. הצילו את
חייו, ומאז הוא מאושפז בבית־המרפא
ומקבל טיפול פסיכולוגי למניעת נסיונות*
התאבדות נוספים.
למרות שנסיון־התאבדות היא מעשה
הריג, שומרת המישטרה על המיקרה בסוד
כמוס, מחשש פן ייוודע הדבר לעד מרכזי
אחר, עורך־הדין חיים גושן. גם על גושן

בחשובה נא להזכיר...

ה מז כי רו ת

המתאבד

אברהם זמיר, מנכ״ל
החברה ההסתדרותית
מחשבים, שהיה מועמד להיות סגנו
של מוכ״ל העבודה והפך עד־מדינה חשוב
נגד אשר ידלין, בבית־החולים שם אושפז.

698/306...

הסעו לסברסים: עוברים חל־אניב, טלסונים 2011111*5 :
ניח הועד הפועל רח׳ אולוזורוב ,03 תל-אניב

הני דון:

בהתאם להחלטת הועדההמר כז ת הו קמה
ל עי בוד

או טו מ טי.

נ תוני ם

כדי לאפשר תיאותוחסכון, ב ר כי עתמחסכים, ציודלעיבודנתיניםלרבות
מכונותל הנ הל תחש בונו תמכונותניקובומח שבי םקטנים, עליכםלהודיע
ל הנ הלתהיחידה על כל תכניהלר כי שתציודכזה .
אין

יעיל מסק הסח שבי סהאלקטרוגיס בחברת

לרכו ש

ציו ד כנ״ל

לר שות הי חי ד ה

וכן

צוו תמק צו עי

לל אהחיע צו ת עט מנ ה ל

זמני מחשב

הי חי ד ה.

פנויים של מחשבים

מנוסה שיש ל ו

הי כו ל ת לבצע

ע בודו ת

י:מדה

ו קיי ם

ציו ד כנ״ל

זכויות המכס
אח ר).
במידה. ואין

עליו

ומתעורר

א שור

צורך

הי חידה.
ז מן

כ שבאותו

ל ה רחיבו

(לא העם
הוז מן

ל ה חליפו

הו חז ר צ יוד

אוחו

אין

באחר

מ מוי ס תו ך

לבצע

אי בוד

ביוד חדש עם מכם מל א ע״י. גורם

המוסד או

לקראת הסבת ח ה לי ך

המפעל

ה עי בוד

עוסק

ל מיכון

ב עי בוד

נ תוני ם

ל פנו ת למנהל

או טו מ טי

ובכוונ תו

היחידה לשם

להערך

ה תייעצו ת

אנורואיסלנכוןלציין ;•/שי תוף עולהמלא >חהיחידהיהיהבראשוראשונה
לתועלתלמפעלאולרוסדוכןל • ,ידוהנושאעבודהנתוניםבכללותובק יי בהגופים

ה הס חדרו חייס.
אי לכך הנסנדרשים לשחף פעולהב כל ! :ר חו מי םסל
ולהודיעליו ידו: על כל פעולהמצ רר םבת חו םזה .
מני4•;.

הי תי ר ה הוא ך ח׳

בן־ א ה רון,

אבררם

ז מי ר,

ו מ קו ם עבוד תו

עי בו ד

נחוניד ).ה או טו מ טי

בועדהפועל של ההסתדרות .

לברכה,

העתי^•

יצחק
המיסמבים החולים

טלביה

הקובל

מז כי ר ה הס תד רו ת.

^אשר י דל י ן •
מזכירחב רו ; העובדים

הוראתו של אשר ידלין למוסדות ההסתדרות לעבוד רק דרך
אברהם זמיר (למעלה) וקטע ממכתבו של מנהל בית־על
המהיר המופרז • שגובה החברה של אברהם זמיר.

ריו, הסכים להיות עד־מדינה נגד אשר
ידלין בשורה •של סעיפי־אישום, שיוגשו
בקרוב בגיליון־אישום נפרד נגד ידלין.
תמורת זאת הובטחה לזמיר חסינות מפני
תביעה על עיסקות אלה.
אחרי שנחתם ההסכם עימו, מסר אברהם

מפעילים גורמים -שונים לחצים, ורוצים
להביא להתמוטטותו לפגי המישפט.
כדי למנוע זאת הפקידה המישטרה שו־טר,
הצמוד לגושן 24 שעות ביממה. כדי
למנוע פירסום פרשת נסיון־התאבדותו של
זמיר, הכניסה אותו המי-שטרה לשלוותה,
כחולה רגיל, ולא שמה עליו שמירה, כדי
למנוע תשומת־לב.

עלים והמוסדות של חברת העובדים. ב חוזר
מסר כי אין לבצע כל עיסקה או
התקשרות בתהום רכישת או -שכירת מח שבים,
או עבודות *שרות במחשבים, בלי
אישור אברהם זמיר. ידלין צירף לחוזה
את השפעתו האי-שית, לחץ על כל מוסד
שיכול. היה ללחוץ עליו כי יעבוד באמ צעות
זמיר.

קו מי סיון
ס מוי

ע ס קי ם
ב מי לחמה

אנוממליצים, שלפ ני התק שו רת עת לשכת שירותפרטית, יובאוהר סי ההתקש רו ת
ל ר בו תהמחירים שדור ש ת לשכת השירות, שי מחהבצועוש טח התכנותלידיעתמנהל
היחידה לשם קכלחחוותדעתו .

שינויים כאלה בלי

(לרבו תבש כי רו ת)

עו מ די ם כבר עו ר כי ם סל

הס תדרו תיי ם שוני ם,
כלשכת שירות .

ה עו בדי ם.

לידהועדהפועל של ההסתדרות

י חיד ה

בדהס זמיר נמנה על הכוחות ה ר
! צעירים בתחום המישקי, שמזכיר חברת
העובדים לשעבר, אשר ידלין, עודדם
וטיפחם. הוא התעניין בתחום המחשבים,
וב־• 1971 שיכנע את אשר ידלין שכדאי
לחברת העובדים להקים חברה משלה, ש תעסוק
במתן שדותי־מחשב לכל מיפעלי
ההסתדרות. הרעיון היה בריא וטוב, ולכן
לא היו קשיים לידלין להשיג את הסכמת
הוועדה המנהלת של חברת העובדים. ב דצמבר
1971 נרשמה כחוק החברה מחשבים
הסתדרותיים, כאשר חברת העובדים היא
בעלת־ד,מניות היהירה שלה, ואברהם זמיר
הוא מנהלה הכללי.
עדותו של זמיר במישטרה חסוייה עדיין,
אולם נראה כי הושגה בין ידלין לזמיר
אותר, הבנה שהיתה בין ידלין לגושן.
בהסכם בין גושן לידלין נקבע כי תמורת
החוזים שידלין ימסור לגושן מטעם חברת
העובדים רקופת חולים, ישלם גושן ליד־לין
150/0.משכר־הטירחה שיקבל. ברור כי
לידלין היה עניין לשלם לגושן שכר טיר־הה
מכסימלי על חשבון מוסדות חברת
העובדים.
באפריל 1972 הוציא א-שר ידלין חוזר
רשמי מטעם חברת העובדים אל כל המים־

ך * אפשרויות של ידדין גדלו כאשר
( | התמנה בתחילת 1974 כיושב־ראש
ההנהלה של קופת־חולים. אז פשוט הורה
לכל מוסדות קופת חולים לעבור לעבוד
עם מחשבים הסתדרותיים.
במרבית ד,מיקרים לקחה מחשבים הסתדרותיים
יותר כסף מא־שר לקחו חברות
אחרות, שעשו אותה עבודה עצמה לפגיה.
כך, למשל, כתב מנהל בית־החולים בטל־ביה,
דוד הרפז, בינואר ,1975 מיכתב ישבו
הוא קבל כי מחשבים הסתדרותיים גובה
ממנו 4100 לירות לחודש תמורת שרות,
בעוד שחברת חשבונות מיכון משה רן
גבתה עבור אותה העבודה רק 400 לירות
לחודש. הרפז ביקש כי קופת חולים תק ציב
לו את תוספת ההוצאה הדרושה לתש לום
למחשבים הסתדרותיים. קופת חולים
הקציבה את המבוקש ללא בעיות.
בין ידלץ ואברהם זמיר היו עסקים
משותפים לרוב• כאשר התחיל ידלין ב הקמת
המרכז הרפואי בתל־ברוך, הקרוי
מדיקל סנטר, היה צורך בדירה למישרדים
לצוות ההקמה. היתד, דירה פגוייה •של
אהובתו, טליה ליבני, ברמת־אביב, ודירה
(המשך בעמוד )20

פגלי לההיהס רעת להבדל דהו צאוה יזנ״ל -כלופר 4100 ,ל* יחדש למחשב ההסתדרווזי
ל?וס! 400 1ל *ל חד• ערד״ ייאמנו ״הרזי.ונוחפירון פטה רן ר״״ח״ טי רו ש לי ס ס ב ״ ס,
אני דמך לדאוג וזהה. גדתוז יאטו• ל י חי 1רהוננאזז הנ ״ ל (מ * 4100ל*•״ 32.800ל י )
ר חוספ ח לעני: דסמי׳סזו .

(המשך מעמוד )19
זו נשכרה על־ידי מחשבים הסתדרותיים,
שהעבירה אותה מייד לצוות־ההקמה של
המרכז הרפואי. כך מנע ידלין התקשרות
ישירה בין קופת חולים לרכוש של אהו בתו,
ומנע רינונים.
.עיסקות אחרות ותמוהות נוגעות להק מת
המכון לבדיקות רפואיות מור, שהוקם
על־ידי סולל־בונה בגיבעתיים. משום־מה
נרכש הצייד הרפואי למכון זד. על־ידי
חברה בשם יעל, העוסקת בשרותי־מחשב.
חברה זו, ומנהלה ברוך צור, יהיו במרכז
עדותו של זמיר.
חברת יעל נוסדה בשנת , 1963 ומניותיה
היו בבעלות ברוך צור. ידלין הכיר את
צור, ובשנת 1972 נחתם הסכם בין יעל
לחברת העובדים, שלפיו רכשה האחרונה
ס /ס 40 ממניות יעל במחיר ־של 400 אלף
לירות. מחשבים הסתדרותיים קיבלה גם
אופציה לרכוש עד /0,״ 75 ממניות יעל,
במחיר של 10 אלפים לירות לכל אחוז
־שתרכוש• נקבע כי יעל תשלם למחשבים
הסתדרותיים דמי ניהול בסך ,״ 50/מן המח זור
הכללי, או 109),מן המחזור שתקבל
מחברות הסתדרותיות.
ב־ 14 באוקטובר , 1973 בעיצומה של
מילחמת יום־הכיפורים, נחתם הסכם של פיו
העבירה מחשבים הסתדרותיים ל במדינה העם

ל המדינה קרקס
שמעון פרס מתחרה
כישראל ישעיהו
על תפקיד השחקן הטוב כיותר
כין העסקנים
ההתמודדות בין שמעון פרם ליצחק רבץ
על המועמדות לראשות הממשלה מגיעה
כבר לגדר פארסה. השבוע עבר פרס את
כל השיאים בתחום זה.
כל הארץ התפוצצה מצחוק למראה
כתבת הטלוויזיה של הכתב אורי גולד שטיין,
בה רואיין יו״ר הכנסת ישראל
ישעיהו, שהפך לשחקן בסרטו של מנחם
גולן על מבצע אנטבה. הצופים לא יכלו
להאמין למשמע אוזניהם כשישעיהו סיפר
כי מילא את הוראותיו של האיש שביקש
ממנו לשחק. כשנשאל מי האיש לא ידע
ישעיהו אפילו לנקוב בשמו. שר־התחבורה
גד יעקובי, שהתנדב אף הוא לשחק את
עצמו בסרט, נרתע מהלעג הציבורי וביקש
מגולן להוציא אותו מהעניין.

מנחם גולן בתל־אביב ולמחות על כך ש חלקו
של שר־הבטחון בסרט קופח. העם
בישראל עוד יחשוב, חס וחלילה, שרק
לרבץ מגיעה התהילה על מבצע אנטבה.
הוא דרש כי השר יצולם ויהי מה, בדיוק
כמו ראש־הממשלה יצחק רבין. בלי הפ ליות.
גולן
הסכים. בשבוע שעבר אחרי שהסתיי מו
כל שאר צילומי הסרט התקיימו הצי לומים
בלישכתו של שר־הביטחון.
אולם למרות שרבים סבורים כי פרס
הוא השחקן הטוב ביותר בממשלה, הבמאי
לא היה מרוצה מהתוצאות ופרס נאלץ
לחזור שוב ושוב על פעולותיו עד שהושגה
התוצאה משביעת הרצון.
כמה מאנשי הצוות לא יכלו להתאפק.
הם לא האמינו למראה עיניהם: שר־הבטחנו
של מדינת־ישדאל המתכונן להתמודד
על תפקיד ראש־הממשלה עושה
מעצמו צחוק. הם יצאו לפרוזדור ורק שם
פרצו בצחוק.
האמת ההיסטורית. ואז הגיע הרגע
בו התבקש השחקן המקצועי, יהורם גאון,
המגלם את דמותו של סגן־אלוף יוני ניתנ-
ייהיו בסרט, להיכנס אל השר ולהביא לו
ניירות לאישור. יהורם התכונן נפשית ל תפקיד
חייו: צילום משותף עם שרד,בטחון
האמיתי והאוטנטי. אולם כאן
התערב נפתלי לביא. האמת ההיסטורית
מיתה חשובה לו. הוא ט־ען כי יוני מעולם
לא הביא שום ביירות אל שר־הבטחון. היה
זה הוא, בכבודו ובעצמו, שהביא את ה ניירות
לחתימה לפרס.
,׳״יש להגדיל את חלקו של משרד־הביטחון,
לא ייתכן שאנחנו נקופח,״ טען
הדובר. יהורם הנדהם הסכים לוותר על
ה״ישוט״ לטובתו של לביא שנכנס גם
הוא, יחד עם פרס, להיסטוריה המצולמת
של מיבצע אנטבה.
׳מאז פרסום הכתבה הטלוויזיונית בנושא
אפופים צילומי האנשים החשובים בסרטו
של גולן בסודיות. גולן,חושש כי פרסום
יגרום לשרים להתחרט על שהסכימו ל הופיע
כשחקנים בסרט מסחרי ולשחק את
עצמם, כפי שקרה לגד יעקובי.
אבל אצל פרס אין סיכוי שזה יקרה.
שר־הבטחון דוגל באימרה האמריקאית ה ידועה
:״לא חשוב מה כותבים עליך
בעתון, העיקר שכותבים את שמך נכון״
ובנוסח פרם :״לא חשוב איך אני נראה
ומה אני אומר, העיקר שכמה שיותר
אנשים רואים אותי ויודעים מי אני.״

הממ שלה
סמיוד?>1ו?גר ד שרי ם
המהומות כמצריים
הן כתובת ש7
אש ע 7הקיר

שחקן פרם
״לא לקפח את מישרד־הביטחון ! ״
קופת חולים את מחצית מניותיה ביעל,
תמורת 258 אלף לירות, ועוד הילוותה ל יעל
75 אלף לירות. במארס 1976.כבר
היו לקופת חולים ולמחשבים הסתדרותיים
ביחד 6299 ביעל. חברת יעל לא היתה
ריווחית במיוחד, אולם בכל עיסקות המ ניות
הללו הרוויח מישהו קומיסיונים.
המישטרה חושדת כי העיסקות הלא־ברו־רות
הללו היו אמצעי להעברת שוחד ל־ידלין,
ועל כך מסר עדות אברהם זמיר.
זמיר עצמו אינו טלית שכולה תכלת.
מצויות עדויות רבות האומרות שניהל
את החברה בפרוטקציה, איכלסה בבני־מישפחה
והפכה לחברה כושלת.
כבר לפני שנה החליטה חברת העובדים
למעשה על העברת החברה לקונצרן תיעוש
ההסתדרותי, תוך סילוקו של זמיר.
מ־שום־מה שיננע זמיר את מזכיר ההס תדרות,
ירוחם משל, לאשר לו דחייה
של העברת החברה לתיעוש, וזמיר יצא
לחו״ל, לצרכי השתלמות כביכול.
מייד כשחזר פרצה סערת ידלין, ובימים
אלה הפכה החברה לכלי שאין בו חפץ.

יגאל לביב 1

אלא שישראל ישעיהו וגד יעקובי לא
היו האנשים היחידים בצמרת שהפכו ל שחקנים
בסרטו של מנחם גולן - ,הרימו
טלפונים, סגרו דלתות, יצאו ונכנסו אל
חדרים, וכל זאת על מנת להיות מונצחים
ולוא רק פעם אחת בימי חייהם על מסך
הצוללוייד בסרט עלילתי מסחרי.
גולן לא היסס להרים טלפון אל דוברי הם
של האהמי״ם ולבקש מהם רשות ל צלם
את הבוסים שלהם. הוא ידע שהם לא
יוכלו לעמוד בפני הפיתוי — ביחוד בשנת
בחירות.
האחמי״ם לא רק הסכימו להצטלם, הם
מצאו לעצמם יום מיוחד בשבוע, פינו את
שולחנם העסוק, הפקירו את פניהם לידיה
האמונות של המאפרת והפכו לשחקנים.
התוצאות איבזכו. אחד שמשום מה
נשכח ע״י מנחם גולן היה שר-הבטחון
שמעון פרס. אליו׳לא פנה הבמאי מפני
שלדעת התסריטאים אפשר היה ככל הנר אה
להסתדר בלעדיו. מי שלא חשב כך
היה שר־הבטחון עצמו. דוברו ועוזרו, נפ תלי
לביא, מיהר לטלפן אל מ־שרדיו של

ממשלת ישראל התכנסה כדי לשמוע
דיווח מדיני מפי שר-החוץ. הנושא: המהו מות
במצריים.
שר־החוץ העמיק חקר, חדר לעובי הקו רה
ומסר את מסקנותיו השקולות לשרים
הקשובים: יתכן שזה טוב, אבל יתכן גם
שזה רע. ולפי גירסה אחרת: יתכן שזה
רע, אבל יתכן גם, לעומת זאת, שזה טוב.
יתכן כי המצב הכלכלי הרעוע במצריים
יכריח את הנשיא אנוואר אל־סאדאת להת רכז
בענייני פנים. אבל יתכן גם שביגלל
המצב הכלכלי הרעוע יפתח הנשיא סא-
דאת בהרפתקות צבאיות.
אף שר אחד מן הנוכחים לא פרץ ב צחוק,
לשמע המסקנות המלומדות של שר־החוץ,
שכל כתבלב ממדרגה עשירית בעי-
תון־ערב יכול היה להגיע אליהן בכוחות
עצמו. הרדיו והטלוויזיה שידרו אותן ב מלוא
הרצינות, בדיווח על ישיבתה השבו עית
של ממשלת ישראל.
פרשן לאומי עליון. המחזה כולו היה
רק אישור נוסף לכך ששר־החוץ הפך מעין
פרשן לאומי עליון, תחת לנהל מדיניות,
ושממשלת-ישראל הפכה מעין סמינר לאו מי,
בדרגה של שנה ראשונה באוניברסיטה.
אבל הנושא היה רציני — אולי רציני
מדי מכדי להשאירו בידי מישרד-החוץ.
מזה חודשים רבים הזהירו ידידי יש ראל׳
הבקיאים במצב במצריים, מפני הת פוצצות
קרובה בארץ היאור. נאמר כי
מצבו של סאדאת הולך ונחלש. הסיבות:
• בעיקבות מילחמת יום־יהכיפורים הת עוררו
במצריים תיקוות מוגזמות מאד.
הנשיא והציבור האמינו כי עתה יזרימו
המיליארדים לארצם, שמשקיעי־הון בינ
לאומיים
יעמדו בתור כדי להשקיע בה את
כספיהם, ששורה של ערים פורחות חדשות
תקום לאורך התעלה הפתוחה. תיקווח אלה
התבדו במהרה.
• מדי שנה גדלה האוכלוסייה המצ רית
במיליון ורבע נפשות נוספות, שאין
אפשרות לכלכלן.
• קאהיר הפכה ״כלכותה של המיזרח
התיכון״ .העיר חדלה מלתפקד, שרותיה
מתפרקים, היא נחנקת תחת עומס של
מיליוני תושבים חדשים, הנוהרים אליה מן
הכפרים מוכי־העוני.
• כדי להמריץ השקעות זרות ולרכוש
את לב המעמד העליון המצרי, נטש סאדאת
את הסוציאליזם (החלקי) של גמאל עבד-
אל־נאצר וחזר למישטר קפיטליסטי מערבי.
הדבר לא הביא מרפא לכלכלה, אך הגביר
את המרירות בקרב ההמונים, הרואים ב עיניהם
קומץ של מתעשרים המשופעים
בכל טוב, בעוד העם רעב.
• תקציב־הביטחון הענקי, הדומה לזה
של ישראל, מונע פיתרון לבעיות האלה.
• הצבא, שהוא המישענת העיקרית של
סאדאת, לא קיבל את הנשק האמריקאי
שהובטח לו על־ידי הנרי קיסינג׳ר, ובקרב
הקצונה הולכת וגוברת ההתמרמרות על
סאדאת, על כי אינו דואג לצורכי הצבא.
להתפלללמ ען סאדאת? כל זה
יצר מצב של תסיסה. הסכנה חמורד במייו־חד
מכיוון שיש מישהו המעוניין לנצלה.
אחרי גירוש הסובייטים ממצריים, והצטר פות
ארץ־הנילוס לגוש המערבי, זוממים ה סובייטים
נקמה. מנוי וגמור עימם לחזור
לעמדות־ההשפעה שמהם הם סולקו.
הסובייטים לא יכלו לבדם לקומם מאוח
אלפי מצרים, ולהביא להתנגשויות שבהם
ניספו קרוב למאה איש. אבל הם יכלו
לתרום להתקוממות הספונטאנית, לספק לה
מנהיגות ולהעמיד לרשותה את השמאל ה מצרי,
שאינו חזק כדי לבצע מהפכה, אך
שגם אינו חסר־אונים לגמרי.
במערב נראו המהומות המצריות ככתו בת
על הקיר. נפילתו של סאדאת עלולה
לשבור את החומה האמריקאית, שהוקמה
במרחב על-ידי קיסינג׳ר בארבע השנים ה אחרונות
בעמל ובסבלנות, נידבך אחרי
נידבך. מה גם שאחרי נפילתו עלול להש תחרר
במצריים תוהו־ובוהו. אין לו יורש
מוכן. האנשים הידועים כיום — כגון שר־המילחמה
עבד־אל-האני גאמסי וסגן־הנשיא
חוסני מובארק — תלויים בסאדאת, וייעל מו
יחד עימו.
ידידים מרחיקי-ראות הזהירו את ישראל
וביקשו ממנה: עיזרו לסאדאת להחזיק מע מד!
תנו לו הישגים, שבעזרתם יוכל לש מור
על שילטונו. לכו עימו לז׳נבה. אפ שרו
לו להופיע כמי שמביא גאולה לעם
הפלסטיני.
בין היועצים היו לא רק אנשי וושינג טון,
אלא גם מדינאים אירופיים, כמו ברונו
קרייסקי המפוכח, הקאנצלר האוסטרי * ,ש הוא
ידידו של סאדאת.
>ם ון! פיתאומי. בפני מדינאי ישראל
היתה הברירה: לתמוך בסאדאת — או
לנצל את חולשתו כדי לסחוט ממנו וי תורים,
שאך יחמירו את מצבו. נראה כי
נתקבלה ההחלטה לנקוט את הקו השני —
אם בכלל נתקבלה החלטה כלשהי.
גם השבוע הצליחו ״׳החוגים המדיניים״ ב ירושלים
להסתיר אך בקושי את שימחתם
על מאורעות קאהיר. היה נדמה להם כי
הדבר יביא להחלשת הלחץ על ישראל. מצ ריים
חלשה, הטרודה בבעיותיה הפנימיות,
אינה יכולה לפתח ״מיתקפת־שלום״ די חז קה
כדי להכניע את ממשלת ישראל.
אך יתכן שזהו חשבון מוטעה. ברור כי
בטווח הארוך זהו חשבון ה״רה־סכנות.
אם יהיו האמריקאים ערים לחומרת ה מאורעות
במצריים, הם יגבירו את הלחץ
על ישראל ויתבעו ממנה לגשת מייד לצע דים
משמעותיים, שיעלו את יוקרתו של
סאדאת. למשל: הופעה בז׳נבה על-פי הצ עותיו
של סאדאת.
אם לא תהיה התקדמות מרשימה, ש תחזק
את סאדאת, עלול לקרות אחד מן
השניים :
י• נפילת סאדאת ועליית דיקטטורה
צבאית חדשה, אולי פרו־סובייטית, העלולה
ליצור מצב חדש של אי־ודאות ומתיחות.
י• שינוי הקו על־ידי סאדאת עצמו,
ונקיטת קו קיצוני חדש.
כך או כך, עלול עידן סיכויי־השלום
להגיע לסוף פיתאומי.
* אורי אבנרי השמיע אזהרה זו במאמרו
״להתפלל למען סאדאת?״ (העולם
הזה ,2017 מיום .)20.4.76

ך אם אתה שייד לימין או לו
| שמאל זאת היתה אחת השאלות
הראשונות שהוצגו לי לפני 11
שנה, כאשר התייצבתי לראשונה לבחי-
רות.
עניתי אז 5״אין אנחנו משייכים את
עצמנו לא לשמאל, לא לימין ואף לא
למרכז.״
היו שראו בכן התחמקות אלגנטית.
היו שסברו שזהו טכסיס־בחירות מוצלח.
אן אני התכוונתי לכך ברצינות.
חזרתי על פסוק זה פעמים רבות מאז.
אני רוצה לחזור עליו גם הפעם.

הסוואה והשמצה
ך* מושגים ״שמאל״ ,״ימיו״ וו
| ״מרכז״ שייכים למפה מסויימת•
מפה ברורה, פשוטה, שבה כל דבר וכל
איש נמצא במקומו הנכון.
זוהי מפה אירופית, מראשית המאה
הנוכחית•
הימין הוא בעד ״יוזמה חופשית״,
בעד מילחמת״הכל״בכל, בעד רווחים גדולים
לבעלי-הון, בעד פועלים ממושמעים
המסתפקים בשכר נמוך, בעד ״מיש־מעת״
,בעד לאומנות.
השמאל הוא בעד הלאמת אמצעי-
הייצור, בעד תיכנון כלכלי כללי, בעד
התערבות המדינה בכל ענייני החברה
והמשק, בעד רווחים נמוכים לבעלי־הון
(כל עוד הם ישנם) ,בעד שכר גבוה
לפועלים, בעד ״שיוויון,״ בעד גישה ביני
לאומנית.
במשך הזמן התבלבלה המפה גם בארצות
המערב. תנועת״העבודה בארצות-
הברית היא ימנית ושמרנית, והיא בע-
לת״ברית נאמנה לשרותי־הביטחון ברדיפת
״שמאלנים״ .באיטליה ישנם בעלי-
הון המוכנים בהחלט להיעזר בקומוניסטים,
כדי להפיל את שילטון הבור־גנים־הזעירים
באמצע, הבולמים רפורמה
כלכלית.
אבל אני טוען כי במציאות של ישראל,
אין למושגים האלה שום משמעות,
והם משמשים בעיקר להסוואה,
לבילבול היוצרות ולהתחמקות מבעיות.

קופת העסקנים

קח, למשל,

בעייה מעשית כמו

ו קופת־החולים.
באירופה, אין תביעה יותר ״שמאלית״
מאשר הדרישה לכונן שרות-בריאות ממלכתי
אחיד הניתן חינם לכל. כינון השרות
הזה היה ניצחון היסטורי לשמאל
הבריטי. בארצות־הברית לוחם הימין
בדרישה זו בשצף־קצף, ומי שאינו מת
שם ממחלה, מת מהתקף־לב למראה
חשבון הרופא.
והנה, בישראל, כאשר תבעתי לפני
11 שנה את הלאמת קופות״החולים וכינון
שרות־בריאות ממלכתי אחיד, נפתחה
עלינו התקפה מאוחדת של השמאל•
הכריזו עלינו כעל אנשי ימין,
פאשיסטים ממש. שר-הבריאות ה״שמא־לי״
,ישראל ברזילי המפ״מי, הודיע בכנסת
בשימחה גדולה כי ״אורי אבנרי
נשאר לבדו במערכה זו, והוא החייל
האחרון שנותר•״ כל המיפלגות, מחרות
ועד רק״ח, קיבלו אז את המצב הקיים.
האם זה ״שמאלי״ לקיים מצב זה?
ואולי זה ״שמאלי״ להפוך את הקערה
על פיה ז
איני יודע, וזה גם אינו מעניין אותי.
איני מתכוון להילחם על הגדרת המושג
״שמאל״ .אבל אני מתכוון להילחם בכנסת
הבאה, אם אהיה חבר בה, למען
הלאמת קופות-החולים וכינון שרות״
בריאות ממלכתי חינם לכל.

סטאלין הליברל
^ וגמה אחר ת: בוררות-חובה.
בעולם המערבי, הזכות לשבות ול1

השבית
היא זכות״יסוד אנושית. אי-אפ-
שר להכריח אדם לעבוד, אם אינו מרוצה
מתנאי״עבודתו. הפרת זכות זו פירושה
עבודת״כפייה, או סתם עבדות.
המדינה הטוטאלית מתנגדת לזכות
זו, ומחסלת אותה בכוח• מבחינה
זו אין הבדל מעשי בין ה״ימין״ הקיצוני,
הפאשיסטי, ובין ה״שמאל־ הקיצוני, ה קומוניסטי.
מי ששבת באיטליה של מו-
סוליני זכה׳ בטיפול באלות ובשמן״קיק,
ומי ששבת ברוסיה של סטאלין נדד לסיביר.
נגד
הקצוות האלה התאחדו הליברלים
האמיתיים והסוציאליסטים הדמוקרטיים.
בעיני אדם ליברלי, חופש המאבק
המיקצועי הוא זכות מובנת מאליה,
ערך״יסוד שאין עליו ויכוח. הקפיטליזם
הנאור הגיע למסקנה כי פועל
מרוצה, הרוצה בטובת המיפעל, שווה
יותר מאשר פועל ממורמר, המקבל שכר
נמוך. על רקע זה צמחו הרבה רעיונות
חיוביים, כגון שיתוף הפועלים בדיווחי
המיפעל, חלוקת מניות, ועוד.
בארץ, כאשר לחמתי בכנסת בעקשנות
נגד כל רעיון של ״בוררות חובה״ ,הודבקה
לי תווית של ״שמאל״ קיצוני. ה־
״ליברלים״ שלנו רואים בבוררות אידיאל
עליון, והם ימלאו מחר את בתי״הסוהר
בפועלים שובתים. אולי ייאלצו, מחוסר
מקום, לפתוח עבורם מחנות־ריכוז ליברליים.
מסתבר כי ״ליברליזם״ ישראלי
יכול לאמץ לעצמו בקלות את תפיסת
סטאלין, לפחות לגבי זכות-השביתה.
השבוע החליט הוועד הפועל של ה הסתדרות
לתת את ידו ל״בוררות מוסכמת״
,בידעו היטב שזהו הצעד הראשון
לקראת בוררות״חובה. האם הוא ״שמאלי׳
או ״ימני״ !

תהום וקבר
ך * בעייה הסוציאלית בה״א הידיעה
1 1של ישראל היא בעיית הפער העדתי.
התהום הזאת עלולה להפוך, ברבות
הימים, קבר החברה הישראלית.
סתימת הפער החברתי היא, על-פי
המסורת המערבית, דרישה ״שמאלית״,
מפני שהשמאל דוגל ב״שיוויון״ .אולם
הרוב העצום של בני עדות-המיזרח בשכו־נות-העוני
מצביע בעד מנחם בגין. פרשן
אירופי, שיבדוק את הסיסמות והסימון
של ״הפנתרים השחורים״ ,יתקשה מאד
להחליט אם הם שייכים ל״ימין״ הקיצוני
או ל״שמאל״ הקיצוני. העלינו על־כך
עשרות הצעות בכנסת, האם זה ״שמאלי״
או ״ימני״ ז
אינני יודע, וזה גם לא איכפת לי. איכפת
לי לשים קץ להסתה הגיזענית־העד־תית
המפרקת את המדינה, להחזיר לבני
״עדות־המיזרח״ (איזה מונח מתועב!)
את ההרגשה שהם שותפים מלאים במדינה
הזאת, ולתת לכל אדם בישראל
הזדמנות שווה לפתח את מלוא יכולתו
וכושרו. על כך לחמנו בכנסת, ואם תינתן
לנו ההזדמנות — נילחם שוב. בלי תוויות.

לעבוד ולהרוויח
¥והי, בעצם,

כל בקשתי: בלי תור

1יות.
הייתי שמונה שנים בכנסת. השתתפתי
בדיוניה יותר מכל חבר־כנסת אחר. לא
היה כימעט דיון, על נושא פנימי או
חיצוני, שלא השתתפתי בו• עליתי על
הדוכן יותר מאלף פעמים, פי עשרה יותר
מחבר״כנסת ממוצע.
מאלף נאומים אלה, יותר מן החצי
היו מוקדשים לנושאים סוציאליים• הם
רשומים ב״דברי הכנסת״.
אף אחד מן הנאומים האלה לא היה
״אידיאולוגי״ .בכל אחד מחם הצעתי
הצעות מעשיות, לפי מיטב הבנתי ומצפוני.
אני מוכן להגן עליהן, להתווכח
עליהן, להילחם עליהן. אבל אין אני מוכן
להגן על תווית שהדביקו לי.

ובגוש את אווי
אבנו׳
תבעתי שכר גבוה, וגם מוסר־עבודה
גבוה. תבעתי חופש מירבי ליוזמה חופשית
יצרנית, וגם מילחמת״חורמה בהון
השחור. תבעתי פירוק השילטון הביורוקרטי
בהסתדרות והחזרת השילטון באגודות
המיקצועיות לעובדים. תבעתי
קיצוצים דראסטיים בתקציב המדינה
ופירוק האחוזות המיפלגתיות. תבעתי
מילחמה בלא־רחם בכל גילוי של אפלייה
עדתית, והייתי, אולי, ה״פמיניסט״ מס׳
1של הכנסת, גם בתקופה ששולמית
אלוני היתה ח״כית מפא״יית.
האם הייתי ״שמאלי״ ,״מרכזי״ או
״ימני״ !
יותר מכל נאבקתי בכנסת למען ניהול
מדיניות־שלום תכליתית, כדי ליצור את
התנאים שיאפשרו לצמצם את תקציב־הביטחון,
מבלי לסכן את ביטחון־המדי־נה.
והרי זהו הגורם, המשבש את כל המושגים
המקובלים של ״ימין״ ו״שמאל״.
מדינה המוציאה קרוב ל־ 4070 מן התוצר
הלאומי הגלמי שלה על ביטחון,
ושבה כל אדם רביעי בגיל־העבודה רתום
בצורה זו או אחרת למאמץ הביטחוני,
אינה יכולה לפתור את בעיותיה הסוציאליות.
אין היא יכולה להעניק קיום
הוגן לזקן, לנכה, לחולה״הגוף.
מי שפועל למען השלום נחשב בישראל
״שמאלי״ .זוהי שטות גמורה: יש הרבה
אנשים ליברליים ,״ימניים״ ,המוכנים להביא
קורבנות למען השלום• אי״אפשר
להיות ליברל אמיתי, ולתמוך בדיכוי בני
העם השני. קשירת המושגים ״שמאל״
ו״שלום״,הוא עוול לעניין השלום. אך
צריך לחיות ברור כי לא תיתכן רפורמה
סוציאלית אמיתית בלי צימצום העומס
הביטחוני — דבר שניתן לעשותו רק ב־מיסגרת
של שלום.

אדם בו־חורין

דדכר

כוס
כוא קפה :
אורי אבנרי יקיים כיוס
השני הקרוב, ה־ 31 בינואר,
משעה 8.00 עד שעה
10.00 כערב, חוג פתוה
בגלריה מ. רום, גורדון
,10 תל־אכיב.־
הוא ישיב לשאלות על
הכוונות, הרעיונות והתוכניות
של סיעתנו ככנסת
הכאה.
אס אתה מעוניין להציג
את השאלות המטרידות
אותך, לברר, להקשיב _
אתה מוזמן.
* בתערוכה: מעבודותיו של
ג׳יימס קוואנייאר.

לית״) או בעד תיכנון ממלכתי (״סוציא ליסטי״)

אני מקנא בכל אדם המסוגל להשיב
על כך בחמש מילים. אחשוד בו שהוא
רמאי או טיפש.
אני דוגל באופן קיצוני בחופש היוזמה.
מבחינה זו אני ליברל מושלם. איני מאמין
שניתן להקים משק פורח ומשגשג
באמצעות ביורוקרטיה. לא נמצא עדיין
תחליף לרצונו של האדם־הפרט להתקדם,
להגשים את יכולתו, להשיג הישגים.
כל מישטר׳ שדיכא פוטנציאל כביר
זה, אינו מתפקד.
לעומת זאת, אין המדינה המודרנית
יכולה להתקיים ולהתקדם בלי תיכנון
ממלכתי. יוזמה חופשית שפירושה הון
שחור וחברות ואדוציות פסולה בעיני,
כשם שפסולה היוזמה החופשית של ה מאפיה
וסוחרי״ההירואין. המדינה צריכה
לקבוע את היעדים הרצויים לחברה,
והיא צריכה להביא לכך שכדאי לאדם
לפעול לטובת יעדים אלה, כאדם בן״חורין.
איך ליישב בין שני צרכים סותרים
אלה ! איך להבטיח שילטון ממלכתי בשטחים
המחייבים מונופולים, ויוזמה
חופשית בשטחים שבהם היא יעילה ומועילה
! איך להפעיל תיכנון ממלכתי
מבלי לדכא את הפרט!
אין תשובות פשוטות. כל תשובה אידיאולוגית
היא תרמית• יש לקבוע עקרונות
וערכים, ולהתמודד עם כל בעייה.
איזו תווית להדביק לגישה זו! אחד
מידידי טוען שאני סוציאליסט אמיתי.
אחר נשבע שאני הליברל האחרון שנותר
בזירה הציבורית. אנשי השמאל טוענים
שאני איש ימני. אנשי הימין קבעו מזמן
שאני שמאלני ראדיקלי ומסוכן.
ולי עצמי יש רק מישאלה אחת: עזבו
אותי עם התוויות!

** עבר לכל הסיסמות והמליצות, ש([
באו לסבר את אוזניהם של כסילים,
קיימת השאלה המרכזית של דורנו :
האם אתה בעד יוזמה חופשית (״ליבר94

אומרים שלטון חסר
בטחון עצמי
במאמרה ״האח הגדול קורא ומאזין״
מתייחסת ח״ב שולמית אלוני, לתגליתו
של כתב שידורי ישראל, על בדיקת מיב־תביס
על־ידי הצנזורה, ודיווח תוכנם של
מיכתבי עולים חדשים להנהלת -משרד־הקליטה.
״שלטון
הקורא את המכתכים שלנו,
המאזין לשיחות שלנו, המצנזר את הפר טים
והמחזות, האוסר על מורים ללמד
מספרים ומספרי־עזר שלא אושרו על־ידו,
והמאיים כעונש על מורים שיעזו להשת מש
כספרי־עזר לא מאושרים ומבוקרים
מראיט ; שילטון המאשים את העיתונות
כתוצאות מחדליו שלו וכשל העזתה לדווח
על כף ; שילטון הקוכע, כמטרות החינוד
שלו, כי ככית-הספר ילמדו רק לפי, הי שגי
המדע׳ אד לא, כרוח המדע׳ ,כדי
שהילדים לא יחקרו יותר מדי ולא יכקרו
יותר מדי, ולא יפגעו חלילה באמונות
תפלות וכדיעות קדומות ומקודשות —
שלטון כזה איגו דמוקרטי. זה שלטון חסר
ביטחון עצמי וחסר ביטחון כאזרחים...״
(ידיעות אחרונות)

סיבוב כפר סבא
דן מרגלית, מתאר בכתבה את רשמיו
מחופשת־מולדת שעשה בישראל, ובין ה שאר
הוא מביא סיפור בלתי־ידוע על אשר
ידלין :״פרשה זו הזכירה לי שיחות
רכות שקיימתי עם ידלין כשנות ה־60׳.
כאותן שנים רווחה טענה כי שיטתו הכל כלית
של פינחס ספיר המנוח משחיתה
את המשק הלאומי .״הבט,״ נהג אז ידלין
לומר ,״מישהו רוצה לומר כי אני הושח־תתי
מזה שאני נוסע כשכת כבוקר אל
(הארץ)
ספיר לספר־סבא?״

הצבועים והצביעות
במדורו ״הצד הרביעי של המטבע״
מתייחס יהונתן גפן בחרוזים למחול־הצביעות
אותו מחוללים פוליטיקאים על
קברו של אברהם עופר, וכותב גפן בין
השאר בשירו :
״כל השקרנים אמרו ־שהוא היה אדם
הגון /כיום כו התאכד שר־השיכון /
חשפה המשטרה עוד חצי גרם חשיש
כשולי הבוהימה / ,וכוכבי הטלוויזיה לב שו
עניכות־אכל וקמטי־סכל ותייר של
קושאמק / ,וכל הצכועים והצכועות הגיעו
ראשונים וראשונות /לנחם את היתומים
ולהצטלם עם האלמנות / ,עד שפתאום
השתרר שקט לכבוד היגון /וליוכה קם
ואמר :״הרוצח נמצא בסלון גשמי
כרכה ירדו כרוב חלקי הארץ כשנפץ
קטן של אקדח טוטו נבלע כרעם שנשכר,
/והברק האיר את פניו המתים של שר-
השיכון לשעבר ככת אחת נפסקו
ההליכים המשפטיים נגדנו נגדו /כל אלה
שאתמול זרקו כוץ כפניו אמרו שהגיע
הזמן לנקות אותו. כל אלה שרצו לגמור
אותו מהר /אמרו פתאום :״מלכד זה
שהוא היה וקר, הוא גם היה חכר!״ /
והגשמים שקלחו כחושד כיבו על ראש
השקדנים /את גחלי הכוכע הסוער...
ראש־הממשלה אמר :״מנדט קשה לתאר
כיצד אנחנו מרגישים כולנו אשמים,״
אמר הוגה־רעות טיפש ככית־קפה של
טיפשים / .ואז כל שר הואיל לסחוט דמ עה
אחת מתור עיניו /כאות מחאה והז דהות
וכעיקר כאות התפרקות מרגשות
(מעריב)
אשמותיו...״

עם אחד
האופן בו מוצגת מדינת־ישראל בפיר־סומי
המגבית היהודית המאוחדת, הביא
את נחום ברנע, להתייחס לסיגנון המצוי
בחוברת שהפיצה המגבית המאוחדת ב כותרת
״אנחנו (עם) אחד,״ בה כתוב בין

אשר דלין.. :מישהו דוצו!
לוו(ו כי אני הושחתה׳
מזה שא1י נוסע נכו יום
שבת בבוסר אל פנחס
0נ !יו וכפ ו־ סבא?״
השאר :
״(כייטראל) חינוך חינם נפסק ככיתה
ט׳ .היום עולה למלצר משכורת של חודש
לשלוח ילד אחד לבית הספר. כני העשר
כישראל משלמים את מחיר הקיום ...כגיל
12 הם מעשנים סיגריות ...כגיל 15 הם
משתמשים כחשיש ומאריחואנה ...הם מם־
תוככים כרחובות כאפס מעשה ושוכרים
כקכוקים ...הזנות כין נערות יהודיות ה נושרות
מכתי הספר גדולה כירושלים ו־כתל־אכיב
...כישראל ייט 1500 מכורים
לסמים קשים ששמותיהם ידועים. כל שנה
מצטרפים לרשימה זו 150 צעירים נוס (דבר)

השינוי
הדמוקרטי
של הפילדמרשל פילסוצקי בראיון שערך רפאל בשן עם מנהיגה
הקשיש של מפ״ם, יעקב חזן, הסביר חזן
כמה ממניעיו לשותפות עם מיפלגת
העבודה :
״יש לי זכרונות קשים מאוד מהתפת חויות
דומות כעכר. אני עדיין אינני
אוהב לעסוק כזכרונות אישיים. לדעתי,
זהו אחד הסימנים המובהקים לזיקנה ה קופצת
על האדם. אכל כעכר הפוליטי
מותר לכל אדם לעסוק. אני זוכר, איפוא,
היטב את רעידת־האדמה שעברה על
פולין כזמן הופעתו של הפילדמרשל יוזף
פילסוצקי, מנהיג כריזמטי, כעל חזון סו ציאליסטי
מהפכני, אשר כרכות הימים
עזב את המחנה הזה ופתח כמלחמת־הורמה
נגד כל המוסדות של הדמוקרטיה
הפולנית הקיימת, כאשר סיסמתו היא :
שינוי, חידוש, הכראה ונקיון.
״האנשים צמאים לשינוי, והוא אומנם
הגיע לשלטון, ומה היה הפור 1הדמוקר טיה
הפולנית התנוונה לחלוטין, כל האי דיאולוגיות
והאמונות נזרקו לגל הגרוט אות.
נשאר רק ה״מנהיג המושיע״ שכולם
חייכים ללכת כעקכותיו. התוצאה היתה
ריקכונה הגמור של פוליו וחוסר יכולתה
להתמודד, כבוא הזמן, עם הנאצים...״
וממשיך יעקב חזן :״אכל כאשר אני
מאזין לדכרי ידין, מתכרר שאין כפיו
שום בשורה חריטה, מלכד זיל זול והת נשאות
חסרי הצדקה כלפי המפלגות ה קיימות
...הפרוגרמה של תנועתו היא
(ידיעות אחרונות)
הוא עצמו...״

פסוקי ה שבוע
במדינה מיפלגות
החגיגה מתווידר.

ייגא? ידץ מציע עצמו
?מלך הבא ש? ישרא?
״את המצב בארץ כיום אפשר להגדיר
בעזרת הפסוק מספרי המלכים, :איך מלך
בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה.׳ ואני
חושב שהגיע הזמן שיהיה מלך ושתהיה
הנהגה ולכך אני מציע את עצמי.״ במי לים
אלה פתח פרופסור ייגאל ידין את
כנס ההסברה הראשון, שאורגן על־ידי
התנועה ־הדמוקרטית־לשינוי. ובקהל היו ש לחשו
:״וזאת ההוכחה שלא עברה המלו כה
מן הארץ.״
למעלה מ־ 700 אזרחים, רובם שעברו את
גיל ה־ ,50 ויתרו לערב אחד, ביום החמי שי
שעבר, על הכורסא הנוחה בבית מול
הטלוויזיה, ועשו דרכם בקור ובגשם לאו לם
בני־ברית בתל־אביב. כנס ׳ההסברה
הראשון, שנתן את האות לכל המיפלגות
שהנה מתחיל המירוץ על קולו של הבו חר׳
זכה להצלחה מכובדת, שאפילו מאר גניו
לא ציפו לה.
שעה ארוכה לפני ההתחלה המיועדת של
הכנס כבר היה אולם בני־ברית מלא עד
אפס מקום. בשעה היעודה הגיע ייגאל
ידין, חבוש כובע קוזאקים שחור ולבוש
חליפה חומה פשוטה. הוא פילס לעצמו
בקושי רב דרך בין העשרות, שהצטופפו
במסדרון האולם ועל המדרגות שהוליכו
אליו.
מי י, ,יה המנהיג ז׳ הקהל, שציפה

• ראש־הממשלה יצחק רבין:

״חברי במערך לא שיבחוני כמו הפנתרים
השחורים.״

• שד־הכטחון שמעון פרס ב תשובה
לשאלה ״מה יעשה אם לא
ייבהר כראש־הממשלה או שר
הבטחון :״במקרה זה אוכל להיות גם

שר־התיקשורת.״

ס שר־הבריאות ויקטור שם־
טוב :״המאבק בעבודה מזכיר התמוד
דות
על התואר, מר ישראל׳.״

• מאיר זורע על כנס התנגדות
של אנשי ״שינוי״ לצירוף ״המרכז
החופשי״ ז ״את הסטייק הזה כבר
אכלנו, אלה רק הפירורים שנשארו.״

• אריק שרון על התנועה ה
דימוקרטית לשינוי :״באלון נפוח
מחשיבות עצמית ...חבורה סאלונית של
סנובים.״

• השחקן אברהם מור, בתוכנית
הרדיו ״בירה ומצב־רוח״ :״התנו

הדימוקרטית התמירה לשינוי נוף ה־השרון.״

ע1ב

בנושיה

מועמד־למלוכה ידין
״עוד לא בטוח ! ״
לשמוע דברי חוכמה חדשים ופיתרונות
מהפכניים, שלא הועלו קודם לכן מפי איש,
התאכזב. ידין, משופם וצמוד למיקטרת ה נצחית
שלו שהפכה סימלו המיסחרי, הש מיע
את הסיסמאות המוכרות, אותן טיבל
בבדיחות פושרות, שעוררו מפעם לפעם את
הקהל המבוגר יחסית למחוא־כפיים.
את עיקר דבריו הקדיש לבעיית המנ היגות
הלקויה .״כשדוד בן־גוריון גילה
שהוא לא יכול להיות מנהיג יותר, הוא
פשוט פרש לשדה־בוקר,״ גילה ידין.
״הבעייה עם המנהיגות הנוכחית בארץ היא
שלהם אין שדה־בוקר והם אינם יודעים
שהם צריכים לפרוש.״
ידיך הדגיש פעמים אחדות במהלך דבריו
כי אין זה בטוח שהוא עצמו יהיה מנהיג
טוב יותר, או מנהיג בכלל .״הרעיון של
התנועה-הדמוקרטית-לשינוי הוא שלתפקיד
מנהיג התנועה יוכל להיבחר כל אזרח,
חבר התנועה, שיציע עצמו לכך ויבחר
בבחירות דמוקרטיות, שיערכו בעוד שבו עות
אחדים. הוא גם יהיה האיש שירכיב
את הממשלה אם תזכה התנועה הדמוק רטית
ברוב. כך שאין זה בטוח כלל,״ הו־
(המשך בעמוד )28

*** שת אנשי הקומנדו של מישטרת
* /המבורג הזיעו בחום המעיק. במשך
ארבע שעות רצופות הם ישבו במכונית
מיסחרית סגורה בכניסה לאוטוסטרדה. כל
כמה דקות והם נאלצו לנקות את שמשות
המכונית כדי שיוכלו לראות את היעד :
משאית להובלת מכוניות, שעמדה במרחק
20 מטרים לפניהם, בחשיכה, כשאחוריה
פרוסים. לפי התוכנית היו צריכים להכין
מלכודת בלילה זה, ה־ 20 באוגוסט 76׳,
לאנשי כנופייה שפרצה לפחות לארבעים
מכוניות־פאר יקרות, גנבה והבריחה אותן
מחוץ לגבולות גרמניה.
לבסוף, בשעה 2לפנות בוקר הודיעה
התצפית, שהיתר, חבויה בין השיחים אשר
בשפת הדרך, במרחק שני קילומטרים מ המכונית
המיסחרית, במכשיר האלחוט:
״השיירה המצופה מתקרבת. פולקסוואגן
אפור, נזרצדס ירוקה, נזרצדס כחולה ושב־רולט
כחולה.״ כעבור שתי דקות הגיעה
השיירה. השברולט עצרה ליד משאית ההד
בלה. הפולקסוואגן עברה את המקום, כאי-
לו אינה שייכת לשיירה. שני המרצדסיס
עלו על משאית ההובלה מבלי להיעצר.
אותו רגע, כשכבו האורות בשתי מכו ניות
הפאר, קפצו אנשי הקומנדו הנייד
מן המחבוא. באקדחים שלופים דהרו לעבר
המשאית. נהג השברולט זיהה אותם רא שון.
הוא זינק קדימה בחריקת צמיגים
ונמלט מן המקום. לשני נהגי הנזרצדסים,
פורצי המכוניות, הרטווין בריקנר וברנד
פאוסט, לא היה סיכוי לברוח.
למרות שאחד הגנבים הצליח לחמוק מ ידיה,
היתר, פעולת המישטרה הגרמנית הי שג.
כי אין ענף בעולם־התחתון — מלבד
המסחר בסמים — שבו קשה כל־כך לת פוס
את הפושעים כמו בגניבת מכוניות.

גניבה
על פי הז מנ ה

• נשיא אדצות־הברית ג׳ימי

קארטר ביום השבעתו :״נפעל יחד,
נצחק יחד ונתפלל יחד ...אני אוהב כל
אחד ואחד מכם ...בעיני כמה מביניכם
מוצאת חן שימלתה הישנה של אשתי?״

65 אוו ממניות
בגרמני ה-והשבוע! ן
מגלה ונתח כ׳ חזקו

*** ישים וחמישה אדף בעלי מכו *
/ניות גרמניים עמדו בשנה שעברה
נדהמים ליד המקום, שבו חנתה קודם לכן
מכוניתם. בשנה שעברה עלה מיספר הגני בות
בעשרים אחוזים. יותר ממחצית כלי
הרכב הגנובים הם דגמים יקרים ביותר,
בעיקר של מרצדס.
רוב כלי־הרכב הגנובים נעלמים במז־רח־התיכון,
מדווח שבועון החדשות הגרמני
הנפוץ שטרן. עד פרוץ מילחמת האזרחים
בלבנון היתד, ביירות מרכז הגניבות העי קרי.
עכשיו עבר המרכז לכוויית. מדי יום
מוברחים מאות מכוניות פאר, בדרך הים
או היבשה, מגרמניה אל המזרח־התיכון.
גונבים אותן על-פי הזמנה. הפורצים ממל אים
גם מישאלות מפורטות של הלקוחות
כגון: צבע מסויים, גג מתקפל, מהלכים
אוטומטיים וסוג השמשות.
הכל מתנהל כעסק רגיל בהחלט. ברוב
בירות המזרח־התיכון — דמשק, עמאן,
כוויית — יושבים ״סוחרים״ ,ששלטי הפיר מות
שלהם מכריזים על — יבוא ויצוא או
״מסחר״ במכוניות מכל הסוגים .״לאלה יש
ציידים, המאתרים את המעוניינים שאמנם
יש להם הכסף לקנות מרצדם חדשה בדרך
חוקית, אך הם אינם רוצים להמתין שנ תיים
לאספקת המכונית. את ההזמנות מע בירים
לאירופה במיכתב או בטלפון.
בינתיים הושלמה הטכניקה של גניבת
המכוניות. עברו הימים שבהם השתמשו
באמצעים פרימיטיביים כמו שבירת השמי

עננות מד

שנה

׳ ה \ ומני ..שטון־
עושות דרנולישראל
שה באבן. הגנב המיקצועי הולך היום ל מוסך
מורשה של מרצדס, או ב.נז.וו ,.קו נה
שם לצרכי הסוואה חלק חילוף כל שהו׳
מסתובב במגרש ובוחן את המכו ניות׳
שאצל רובן תקוע המפתח במת-
נע. אם מצא מכונית מתאימה הוא מכין
תוך שניות אחדות טביעת שעווה של ד.מפ־תח.
לרוב מונחים במגירת המכונית גם
הניירות, המגלים את כתובת הבעל. אם
לא נמצאים הניירות יכול הגנב להשיג
את הפרטים הדרושים במישרד הרישוי,

אנשי יחידת הקומנדו של מישטרת המבורג
מסתערים על גונבי המכוניות, בעת שניסו להט־
1 1 * #111
עינן על מכונית־משא שתבריחן אל מחוץ לגבולות גרמניה. שני

הטענה בלילה

שתי תמונות שצולמו בהיחבא
על־ידי בלשי המיש־טרה
הגרמנית לפני ההסתערות. שתי מכוניות מרצדם שנגנבו

הגנבים, שהוקפו מכל עבר, נתפסים ונכבלים באזיקים. נהג האבטחה
והליווי של הגנבים נתפס אחר־כך בדירתו. החקירה
שנערכה בפרשת גניבת המכוניות העלתה שחלקן מגיע לישראל.

מועלות על מכונית־משא החונה בצד האוטוסטרדה ליד עיר הנמל
הגרמנית המבורג. הפעם הטמינה המישטרה מארב לגנבים, צילמה
אותם ואחר־כך לכדה אותם. אולם הישגים מעין אלה הס נדירים.
ללא קושי רב.
קשה יותר לפענח תעלומות גניבת מכו ניות,
אשר הן למעשה מעשי תרמית.
למשל: בעל מכונית מוכר אותה בזול ל־מבריח
ומודיע לחברת־הביטוח שהיא נג נבה.
רק לעיתים רחוקות עולה בידי התביעה
להוכיח חשד כזה. הסיכון של ה מבריח
שייתפס בעת העברת המכונית ב גבול
או יילכד על-ידי מלכודת מישטר־תית
שיגרתית הוא קטן ביותר. כי המיק־צוענים
מוכרים יחד עם המכונית גם ניירות
מזוייפים באופן מושלם, הנושאים אפילו
מיספרים נכונים של השילדה והמנוע.
קורבנות הגניבות הם, מלבד הבעלים,
גם חברות־הביטוח. עליהם לשלם לבעל
המכונית את מחירה, אם היתה מבוטחת
כראוי, תוך שלושים ימים אחרי הגניבה,
אם לא נמצאה עד אז. בשנה שעברה לא
נתגלו בגרמניה המערבית 45 אלף מכו ניות
גנובות. המחיר למבטחים הגרמניים :
500 מיליון לירות.

מוונציה
ל חיפה

הקונה הישראלי

עורך־הדין החיפאי ברוך שיפמן ליד מכונית
המרצדס שלו, שהסתבר כי נגנבה בגרמניה. סיפר צילום זה הופיע בשבועון הגרמני שטרן. השבועון הגרמני לא
לקוראיו כי שיפמן שיתף־פעולה עם המישטרה, סייע בעדותו ללכידת הגנבים בגרמניה.
המרצדס המפואר של שיפמן נמכר על־ידי בעליו למבריח שתבע פיצוי מחברת־הביטוח.

^ יילפלארק אילי־הנפט והעשירים ה מ
חדשים של הפטרודולרים הם צרכני
המכוניות הגרמניות הגנובות. חקירה של
השבועון שטרן העלתה כי כמות לא מבו טלת
של המכוניות הנגנבות בגרמניה מגיעה
גם לישראל.
החקירה העלתה, למשל, כי מכונית ה־

מרצדס 280 של עורך־הדין החיפאי ברוך
שיפמן, פרקליט איגוד הימאים ועורך־דינו
של האלוף (מיל ).שמואל (״גורודיש״)
גונן, היא מכונית שנעלמה בגרמניה.
טען השטרן :
״היה זה אחד המיקרים הנדירים, שבהם
יכלה המישטרה לעקוב אחר דרך ההב רחה
של המכונית עד לבעל החדש. בעיר
מונפלקונה, בצפון איטליה, מכר בעל
מרצוס גרמני את מכוניתו בשלושת אלפים
מרקים גרמניים והודיע לחברת־הביטוח שלו
שמכוניתו נגנבה. הוא קיווה שהחברה
תשלם את מחירה של מכונית חדשה בסך
שלושים אלף מרקים.
״שני מבריחים גרמניים העבירו את ה מכונית
בדרך הים מוונציה לחיפה. שם
כבר המתין לה הבעל החדש, עורך־דין
ברוך שיפמן. את המגע עם שני בעלי
הרכוש הגנוב מצא עורך־הדין כאשר הגן
ב־ 1973 בפרנקפורט על בעל הבאר, יוסף
לוי, שנאשם ברצח.
״אחיו של לוי היה מיודד עם שני ה מבריחים.
שיפמן טוען שרכש את המכו נית
בדרך חוקית ולא ידע דבר על התר מית.
על־פי מחוק הישראלי אין הוא חייב
על כן להחזיר את המרצדס.״
גירסתו של שיפמן שונה לחלוטין מזו
של העיתון הגרמני.
סיפר שיפמן להעולם הזה :״אני מחזיק
במרצדם שלי שנתיים וחצי. קניתי אותה
מתייר גרמני, אותו פגשתי במלון פלאדה
בתל־אביב. הוא הציג את עצמו כבעל מיפז
על בפרנקפורט הנמצא בדרכו לירדן ואינו
יודע היכן למכור את המכונית, בארץ או
בירדן.
״תחילה הוא ביקש עבור המכונית 60
אלף ל״י, לפני המיסים. בבדיקה הסתבר
לי שזה מחיר יקר. אחר־כך הוא העמיד
את המכונית למכירה במיגרש רכב גור
בחיפה. כשחלפו עשרה ימים והמכונית לא
נמכרה, הוא הוריד את מחירה ל־ 40 אלף
ל״י. הסוחר במגרש בדק את ניירות ה מכונית.
כשנמסר לי שהכל בסדר, קניתי
את המכונית מדגם מרצדס .280 שילמתי
עליה 90 אלף ל״י מיסיס.
״כעבור מיספר חודשים קיבל בעל המיג־רש
הזמנה למישטרה, בקשר למכונית הזו
ששיחרר מהמכס. גם אני הוזמנתי למטה
הארצי. נמסר לי שהמכונית חשודה בגנו־בה.
במקרה נשאר אצלי הרישיון הגר מני
המקורי. מסרתי את תיאור הבחור ש מכר
לי את הרכב. על־פי התיאור שלי
עצרו אותו בגרמניה.
״זאת לא היתה מכונית גנובה. בעל ה רכב
קשר קשר להונות את הביטוח. הוא
העביר בעלות עליה מחוץ לגרמניה ואחר-
כך הודיע בגרמניה שנגנבה. זה שקנה או תה
במירמה העביר אותה לישראל. אבל
אני ך כשתי אותה בתוס-לב וביושר.״

בתואנה שד חקירה בטחוניח ופרצו
הארונות ומגירות שודחן ה מדען... ה כשנשאלו השיבו החוקר׳ כ:
עוסקים בחקירה בטחונית. האחד
הודיע שהוא חוקר מצ״ח והעו 11׳ כי
הוא מטע המודיעין הצבאי. ערב או
שניים אחר־כך טלפנו לפרופי משה
לור (מימין) דיקן הפקולטה לאסגנויות
באוניברסיטת תל־־אביב והוד*עו לו
כ׳ עשו את שלה וקיימו הבטחת.

בד *111111 הדיון ץ

**ץ ני הגכרים הגיעו ללא קושי אל
1 /יעדם. היה זה חדר מישרדי, בדירת
משרדים בבית דירות ברחוב האוניברסיטה
94 ברמת־אביב בתל־אביב. הם פרצו את
דלתות הארונות המשרדיים שבחדר ואת
המגירות הנעולות של השולחנות. במשך
שעה ארוכה הם חיטטו בין ערימות הניי רות
והמיסמכים שבמקום.
כאשר עזבו את החדר הם נטלו עמם
ערימה של תעודות ומיסמכים, שאותם
הגדירו אחר־כך כ״בטחוניים וחסויים״.
הפריצה וגניבת המיסמכיס אירעו באחד
הימים בתחילת חודש ינואר . 1974 המשרד
בו נערכה הפריצה נשא את השם התמים
מיבר מהנדסים בע״מ. והפורצים עצמם לא
היו זדים במקום. הם הקו בני בית באותה
דירת משרדים, שאחד מחדריה שימש
את חברת חיבר מהנדסים. חדרים אחרים
באותה דירה שימשו גם את הפורצים ואת
עסקיהם.
באותם ימים נראה היה לכל מי שידע
על כך, כי רקע הפריצה החשאית ונטילת
המיסמכים, נבע מחשד של סיכון ביטחוני
חמור ביותר. מאוחר יותר נראה היה כי
החשד הביטחוני לא היה אלא כיסוי ל־טרנסקציה
עסקית־מסחרית, שנועדה לס חוט
מאדם מסויים את מניותיו וכספיו.

הדברים המתרחשים מזה ארבע שנים
בפקולטה זו הם מוזרים ביותר. יש בהם
כדי ליצור את הרושם שמדובר בפקולטה
למדעי השחיתות ולא בפקולטה לאמנויות.
פרשת ווטרגייט האמריקאית, שהפכה
לשערודיה לאומית והביאה להדחתו של
נשיא ארצות־הברית ריצ׳ארד ניכסון, הח לה
בסיפור תמים וחסר חשיבות, לכאורה
ישל תפיסת פורצים שחדרו למשרדי ה מפלגה
הדמוקרטית, והתחזו כ״שרברבים״.
כך גם פרשה ישראלית זו. הווטרגייט
האקדמי של ישראל החל גם הוא בפריצה
שקטה ומיסתורית שלא הגיעה מעולם ל ידיעת
הציבור.

הגאון
התמ הוני

כיום, כדיוק שלוש שנים אחרי אותה
פריצה היא נראית כאור שונה
לגמרי: כקשר שנועד להעלים עדויות
ומיסטכים אשר היו עלולים
לפוצץ שערוריה אקדמית חסרת
תקדים כאוניכרסיטת תל־אכיכ.
חלק ניכר מהמיסמכים שנלקחו ממגירות
חברת מיבר, התייחסו לפרשיות שונות ה קשורות
לפקולטה לאמנויות באוניברסיטה.
מאוחר יותר התגלה חלק מהם בידי אנשי
אוניברסיטת תל־אביב.
הסיפור נשמע כמו עלילה של סרט ריגול
דמיוני, או סיפור מדע בדיוני. הדמויות ה מופיעות
בו נראות כפרי דימיון פרוע של
מחבר ספריימתח בפרוטה. אולם המציאות
עולה על הדמיון ואפילו הדמיון הפרוע
ביותר.

זוהי כתכה ראשונה כסידרת
כתכות כחקירה מייוחדת החושפת
סיפור מוזר ומדהים. סופה של
הסידרה יוכיל אל ההתרחשויות
מאחרי־הקלעים של הפקודטה ד־אמנויות
כאוניכרסיטת תל־אכיכ.

הגאון שנשדד

המדען דני ברמן, לשעבר יועץ בחוג לקולנוע וטלוויזיה
בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל־אביב, שבמיש־רדו
אירעה הפריצה בה נעלמו מיסמכים שונים. ברמן נחקר בחשד של עבירות ביטחוניות,
אך חוקריו אילצוהו לוותר על מניותיו בחברה מסחרית ואחד מחוקריו ירש אותו אחר־כך.

ך•* חיפוש אחר המיסמכים בעלי .״הח ן
1שיבות הביטחונית העליונה,.״ שנעשה
בפריצה לארונות ולמגירות במשרדי חברת
מיבר, נעשה במיסמכיו הפרטיים של דני
ברמן 41 מדען ממושקף ונמוך קומה,
אשר ידידיו הקרובים נוהגים לכנותו כ־
״גאון מוזר״ .ללא ספק הוא אישיות שנויה
במחלוקת.
דני ברמן מהיר המחשבה והדיבור, הוא
ארכיטיפוס של דמות הפרופסור המפוזר.
הוא בעל ידע מדהים בתחומים מדעיים
רבים, הוא מבריק ובעל אינטליגנציה בל תי
רגילה. יחד עם זה הוא תמים ותמהוני
בתחומים שונים ואפילו מנותק לעיתים
מהמציאות.
כבר בעת לימודיו בבית־הספר התיכון
עירוני א׳ בתל־אביב, התגלה דני כמוכשר.
הוא המשיך בלימודים אקדמיים בפקול טה
למדעי־הטבע באוניברסיטה העב רית
בירושלים במסלול ישיר לתואר מוס מך.
את בחינות־המעבר סיים בהצטיי נות
אולם בתואר לא זכה. תוך תקופת
לימודיו שימש גם כמורה לפיסיקה, כימיה
ומתמטיקה בגימנסיה שלווה בתל-אביב.
ההשתלמות -שלו במיסגדת לימודיו היתה
בתחום האוקינוגראפיה. במיסגרת זו השת תף
גם במשלחות מחקר ומיפוי אוקיאנו־גראפיות
בים התיכון ובים־סוף. באחת מ-
צלילות־העומק שלו אירעה לו תאונה ו הוא
אושפז בבית־חולים לתקופה ארוכה.
כתוצאה מכד לא סיים את בחינות הגמר
ולא זכה בתואר האקדמי הנכסף.

כשהחליט העדיף לעסוק בתחום של תיכ־נון
והתקנת ׳מערכות אלקטדו-אופטיות ו מערכות
ציוד מדעי־פיסיקלי. בין השנים
1963—67 השתלם בארץ, באנגליה וב־ארציות־יהברית
בהידריוגראפיה, הנדסה אלק-
טירואופטית וטכנולוגיה אודו־ויזואלית. ב השתלמויות
אלה זכה בדרגה ותואר מד-
עיים-אנדסאיים שעדיין אינם מוכרים כתו-
ארים מדעיים בארץ, אבל יוקרתם במדינות
אחרות היא גבוהה ביותר.
תחילה עבד דני ברמן כאוקיאנוגראף
בחברה ישראלית כאחראי לעבודות סקר
ומחקר. אחר־כך פתח לעצמו מישרד עצ מאי
לתיכנון אלקטרו־אופטי ואקוסטי.

כתחום זה עבד כמשך הזמן עם
גורמים ממלכתיים שונים וביצע
עבודות מדעיות מתוחכמות, בודל
עבודות עבור ׳מערכת־הכיטחון.
מזמיני העבודות אצל כרמן מגדירים
אותו עד היום ב״גאון״ המבצע
עבודות מעולות כרמה מדעית
גבוהה כיותר.

חקירה מיוחדת
| הפקולטה ומדעי השחישת
גדעון קדמן ואילקנה מינסקי את סיבת ה חיפושים
שערכו בניירותיו של דני ברמן.
סיפר אלקנה מינסיקי בעדות שמסר ב־מישטרה

״עקב חשד זה התחלנו לחטט כארון
שלהם (של כרמן ומילר) שמא
נגלה עוד דברים חשודים. מתוך
הארון הוצאנו מיסמכים חשודים
שונים שהיו חשודים בעינינו. את
המיסמבים האלה העברנו לידי ה־מישטרה
הצבאית.״

ב־ , 1971 בעקבות המלצה ממערכת־הביטחון
ביצע דני עבודות תיכנון אקום-
ימיות לאוניברסיטת תל־אביב. תוך כדי כך
הגיע בקייץ של שנת 1972 גם לפקולטה
לאמנויזת של אוניברסיטת תל־אביב, כיועץ
לבעיות אקוסטיות לאולפן הטלוויזיה,
שהוקם בחוג לקולנוע של הפקולטה.

לכאורה היה זה מעשה של אזרחות ל מופת.
קדמן ומינסקי חשדו בברמן, ניסו
לתהות על קנקנו וערכו חיפוש בניירותיו.
הם גם התלוננו בפני הישילטוניות המוס מכים.
אולם הם לא הסתפקו בכך.
הדברים הנוספים שעשו בפרשה מעלים
׳ספקות חמורים ביותר לגבי טוהר כוונו־יתיר,ם
בפריצה ובחיפוש במגיריותיו של
ברמן.

ואקוסטיקה. כמהלך עבודתו נתקל
כפרשיות מוזרות של הזמנת ציוד
ואספקה לפקולטה והחד להטיל
ספקות, יהד עם מומחים אחרים,
בכישוריהם שד האנשים המנהלים
אותה. ביוני 73׳ סיים את עבודתו
באוניברסיטה. עם זאת המשיך לזעוק
ככל הזדמנות על מעשים שלא.
ייעשו הנעשים בפקולטה לאומניות
באוניברסיטת תד-אכיכ.
הוא טען שיש כידו מיסמכים והוכחות
למעשי שחיתות ונוכלות שנעשו
בפקולטה.

ויתור על מניו ת
ב תו ם ״ ח קי ר ה ״

מאוחר יותר התבקש לשמש כיועץ־חוץ
של החוג, לענייני טכנולוגיה קולנועית

כחצי שנה אחר־כך, בינואר , 1974 איר עה
הפריצה וגניבת המייסמכים ממגירותיו.

הופעה בדרגות
__ ר ג ־ סרן

דעון (״גידי״) קדמן,

כיום

חוקר

י״< פרטי, הוא
כאשר התעוררו חשדותיו נגד ברמן פנה
לממונים עליו ביחידת־ד,מילואים שלו, סי פר
להם על מה שידע. הוא ביקש

ממפקדיו

כתוצאה מתלונתו שיל קדמן, שוחרר
ברמן מיד משיריות מילואים אליו גויס, מ מכלי
שנאמר לו דבר על סיבת השחרור
הפתאומי. בנוסף לכך מינתה המישטרה

וגינסק׳

אלקנה מינסקי, שהיה שותפו של דני ברמן בחברת איטלישקו
לייבוא, הפך אחר־כך לאחד מחוקריו ששיכנעו אותו לוותר על
מניותיו בחברה. למינסקי לא היה ככל הנראה מושג על המטרה הנו־ספת
של החיפושים והחקירה — מציאת חומר ומיסמכים עבור הפרופסור לזר.

השלושה נכנסו לחדרו של ברמן, נטלו
משם את ברמן ומילר לחקירה שנערכה
בחדר השייך לחברת איטלישקו. מה

^ אותה הקופה ניראה היה לדני
* ברמן *שהחיפושים והחיטוט במגידו־תיו
נעשו באמת על רקע חקירה ביטחו נית.
ואומנם נגד דני ברמן התנהלה חקירה
ביטחונית בחודש ינואר .1974
החברה הפרטית •של דני ברמן, שהיתה
משותפת לו ולישיותפו מנחם מילר, מיבר
מהנדסים בע״ט, שכנה בדירת משרדים
אותה חילק עם שתי חברות אחרות. האחת
מהן היתד, חברת איטלישקו, חברה לייבוא
שהיתר• ,שייכת לשני צעירים, משה חזן
ואלקנה מינסקי.
בסוף , 1973 אחרי היכרות במישרד,
הצטרפו ברמן ומילר כשותפים לחברת
איטלישקו ורכשו /0ס 15 ממניותיה. באותה
׳תקופה חיזר על פתחה של איטליישקו טי-
יפום בשם גדעון קדמן, שרצה להכנס כ־ישותף
בחברה. מכיירת ד,מנעת לברמן ול־מילר
והסירוב להכניס גם אותו כשותף
בחברה, גרמו לו אכזבה ותיסכול.
אולם לא לאורך ימים. כשהסתיימה
מיליחמית יום־ד,כיפורים ׳גויים דני ברמן,
בתום הקרבות לשירות מילואים. גדעון
קדמן, לעומת זאת, נשאר במשרד, כחברו
הטוב של מינסקי, ובילה שם שעות רבות.

•בקרה כמעמד החקירה לוטה כערפל
ויש גירסות שונות ומנוגדות על
בך. מה שברור הוא שדני כרסן
הופחד עד מוות על-ידי חוקריו
שהטיחו בו האשמות חמורות כיותר
ו״הסכירו״ לו מה עלול לקרות

אין כל רישום בכתב או פרוטוקול
על מהלך אותה ״חקירה.״
מייד אחרי סיום ״החקירה״ הסכימו
דני כרמן ושותפו מנחם מילר
לוותר על המניות שהיו להם כהכרת
״איטלישקו״ ,כצורת חתימה
עד מכתב הדחת מניות, שנוסח טלפונית
כייד עורך־הדין צבי טמיר.
אחרי החתימות ההדדיות הודיעו מינסקי,
זנדקרן וקדמו כי הם ׳נוסעים למפקדת
המישטרה הצבאית על מנת ״לסגור את
תיק החקירה נגד בדמן,״ מאחר שהגיעו
למסקנה כי ״העניו אינו רציני.״ הם אף
״טלפנו״ לקצין המישטרה הצבאית ה בכיר
שאול שאלתיאל, דיווחו לו על ה חקירה
ו״הודיעיו״ לו כי הם נוסעים אליו
לשם טיפול בסגיירת התיק.

שבועות מיספר אחרי המילחמה,
כתקופה שכין שיחדור משירות
מילואים דגיום מחדש, עשה דני
כרמן את טעות חייו. יום אחד הוא
הופיע כעיר כאשר הוא לכוש
כמעיד צבאי שעל בותפותיו מתנוססות
דרגות רכ-סרן. דרגתו ה צבאית
של דני כרמן היא רכ״ט.
בהופעתו זו בדרגות הרב-סרן, נראה
דני כרמן הן כקאמפוס אוניברסיטת
תל-אביב, והן כדירת המיש-
רדים שם שכן מישרדו.
הופעתו זו עוררה את חשד שותפיו
במשרד. הם ידעו ימה היא דרגתו האמיתית.
הופעתו בדרגות רב־סרן, יחד עם העובדה
׳שהם ראו במשרדו מעת לעת מיסמכים
צבאיים מסווגים שאת מהותם כלל לא
הבינו, עוררה בהם, כפי שטענו אחר-כך,
חשד כי במחיצתם מסתובב מרגל מסוכן
המתחזה לקצין בכיר של צה״ל.
זו היתד, התואנה, בה הסבירו אחר כך

הצבאית חוקר מיוחד, הסמל קוירנל זנד־קרן,
כדי שיחקור בנסיבות התלונה.
׳ואז, התרחש דבר מוזר.
ב־ 27 בינואר ,1974 הופיעו בדירת ה־
׳משרדים שברחוב האוניברסיטה ,94ה חוקר
הצבאי סמל קורנל זנדקרן; גדעון
קדמן, שהיה מגויים למילואים
אך לבש בגדים אזרחיים; ואל־קנה
מינסקי, לבוש מדים של חיל-ד,אוויר
ודרגות סמל־ראשון.

אולם תיק החקירה נגד דני ברמן לא
ניסגר. כעבור שבועיים, ביום ד 11-,ב פברואר
1974 נעצו* דני ברמן על ידי
המישטרה לחקירה בקשר לתלונות שהוג שו
נגדו על התחזות כרב-סרן.
הוא ׳נלקח לתחנת מישטרה, שם נחקר
בידי חוקר צבאי.
הידיעה על כך פורסמה למחרת

דיות הפריצה

זהו הבניין ברחוב האוניברסיטה 94 ברמת־אביב. החץ
מצביע על הדירה בה שכנז מישרדי חברזת מיבר
מהנדסים ואיטלישקו, בחדרים סמוכים זה לזה. הפריצה אירעה בחדרו של דני ברמן.
לטענת דני ברמן היתה דלת מישרדו נעולה ודלתות ארונזת הברזל היו נעולות אף הן
על־פי דרישת קצין־הביטחון שביקר מעת לעת במקום בשל עבודותיו הממלכתיות של ברמן.

בכל

העיתונים. מה שלא פורסם בעיתונים
היתה העובדה כי כאותו יום עצמו,
קיבל חוקרו של ברמן, גדעון קד־מן,
את המניות כחברת ״איטליש־קו״
שהיו1שייכות קודם לדני כרמן
ולשותפו, ושעליהם נאלץ לוותר כתום
״חקירתו״ כידי קדמן,זנדקרן
ומינסקי.
(המשך בעמוד )28

העונה הבועות
עד •מעלה כאש, הלד שמו של מלון ,,דכורה״ כתל־אכיכ לפניו
כמלון חרדי, כשר למהדרין. זו אולי הסיכה שהיו כאלה שטענו :
״זה לא מלון — זה בית־כנסת עם מיטות.״ היטכוע הפך המקום
לכית־כנסת כלי מיטות. חלק ניכר מהמיטות עלו כאיש. אכל
את ספרי התורה הספיקו להציל כעוד מועד. וגם את ד,כלבים
של אורחי המלון.
הידיעה על השריפה כמגדל הלוהט כמרכז תל־אביב, פיטטה במו
אש כרחובות עיר גדולה. כל מי שרק הצליח לתפוס מצלמה

רץ למקום כתקווה לקלוט תמונות בלעדיות של ניצולים הקופ צים
מהקומות העליונות. זכר היטריפה הגדולה ככית ״צי״ם״,
שהעשייה צלמים רבים, טרם נשכח. אכל מרגע בו הסתבר כי
כל מה שבוער הוא כם ן* הכל מכנה המלון, ואין כל נפגעים
ואסונות כנפש, הפכה המדורה הגדולה לחגיגת ל״ג כעומד מוק דמת.
היה זה חגם של הצלמים. המלון כאילו הוצת כמייוחד
למענם, כדי •טיובלו לצלמו מכל זווית. צלמי ״העולם הזה״
שלמה סתר ופטר פן היו שם גם הם צילמו את הצלמים.

מדאה מעד גג השכן

המלון בוער!הצלם מצלם הטלפון נשאר שלם נדי לדווח לחברים על השמחה

מ שיש

מצלמה

נ עורה באש כשהוא אפוד ענ1י עשן

ץ לרחוב בן־יהודה כדי להשתתן׳ בחינגה בשיש אש נה גדולה אפילו האהבה בועות

במדינה
(המשך מעמוד )22
סיף בחיוך ,״שדווקא אני אהיה המלך.״
על בעיות חוץ־וביטחון חעדיף ידיו שלא
לדבר .״על נושאים כאלה לא מדברים
באסיפות הסברה המוניות,״ הסביר אחד
מאנשי הסניף התל-אביבי של התנועה.
שר הכלכלה. דוקטור גדעון אביטל,
יושב־ראש החברה להשקעות של בנק־דיסקונט,
הוא כנראה המייועד להיות שר
הכלכלה בממשלה, שתציע התנועה הדמוק רטית.
בחלקו
השני של הכנס הביא אביטל,
מהיר הדיבור, את הצעות התנועה הדמוק רטית
לשינוי פני הכלכלה במדינה .״יש
כלכלנים טובים בממשלה,״ כך פתח את
דבריו ואחר־כך פירט תורה כלכלית ש איש
לא הבין במייוחד, על רגל אחת.
גורם נוסף מלבד קהל הסקרנים באו לם,
שנראה מצטופף סמוך לקירות האולם
הצפוף, היה חדש לחלוטין. היו אלה צעי רים
במעילים שחורים, אשר דאגו להר עיש
עד כמה שיכלו, לזרוק קריאות־בי-
ניים שלא לעניין ולהסיט כסאות בקול
רעש מרגיז. בירור קצר העלה כי היו
אלה צעירי הליכוד שבאו במתכוון להפ ריע
לאסיפתו של ידין.
פלוגות סער אלה יהיו בוודאי חלק
מנוף אסיפות־הבחירות בחודשים הקרו בים.
ממש כמו המייועד לראשות הממ שלה
של מיפלגת הדור הצעיר, עו״ד צבי
סער עם מכונית־המשא שהשכיר, מעליה
הוא נושא את דברו לאומה. לפעמים, כמו
ביום החמישי האחרון, נשא את דבריו
לעצמו בלבד. שכן למי יש חשק לעמוד
בגשם השוטף ולשמוע ש״צריך לשנות
משהו,״ אם הוא יכול לשבת באולם מרווח
ולשמוע אותם דברים מפיו של פרופסור
לארכיאולוגיה.

דרכי אדם
השליש!* עוד זיוה
זיוה שפיר-רודן
מתחתנת בפעם: וספת
עשרות מידידיה הישראליים של זיוה
שפיר־רודן, קיבלו השבוע מעטפות צבעו ניות
מלוס־אנג׳לם. בתוך המעטפות, מוד פסות
באותיות של זהב, היו הזמנות לטכס
נשואיה של זיוה, שייערך בלום־אנג׳לס.
בכך מגיע אל סיומו רומן שנמשך שנ תיים
וגם מסתיימת תקופת רווקות זמנית
נוספת של מי שהיתר, הישראלית הראשונה
שהצליחה לכבוש את הוליווד.
זיוה החיפאית היתד, נשואה בישראל ל-
שפיק שפיר, שהוא עד היום מבכירי פקי די
מישרד־הביטחון. היא התגרשה ממנו,
נסעה לארצות־הבך ית כדי לפתוח בקאריי-
רה של דוגמנית וכוכבת קולנוע. היתה לה
הצלחה יחסית בכך לפני שנטשה את ה רעיון.

ל אגש הדיקן ^ ^
(המשך מעמוד )25
ביום ד 11.2.74 בעוד דני ברמן נחקר
על־ידי סמל המישטרה הצבאית החוקרת
במישטרת רמת־גן, התקיימה אסיפה כללית
של בעלי המניות בחברת איטלישקו. באסי פה
זו הוחלט להקצות לגדעון קדמן, מי
שהיה חוקרו של ברמן, את 220 המניות
עליהן ויתרו ברמן ושותפו, ועוד 30 מניות
נוספות.
החתימה על העברת מניותיו של הנחקר
לידי חוקרו, נערכה במשרדו של עורך-
הדין צבי טמיר.

ה חו ק ר התק שר
עם הפרופסור
ץ* ד כאן כחשף סיפור מדהים הנראה
> כפרי תיכנון שטני.
האם תיכנן גדעון קדמן — שהיה מתוס כל
על שמניות איטלישקו בהן חפץ נמכרו
לברמן ולא לו — את החקירה י האם עשה
זאת כדי לאלץ את בדמן לוותר על מניו תיו
ולגרום לד,עברתן לרשותו? האם
הפעילו שלושת החוקרים על ברמן איו מים
בלתי־חוקיים ובמסווה של חקירה
צבאית סחטו ממנו ויתורים בנושא מסח-
רי-אזרחי טהור ו
כל העדויות שנאספו עד כה בפרשה,
מצביעות שלכאורה זו היתד, מטרתם ה עיקרית
והיחידה. כך גם חשב דני ברמן
עד לחודש ספטמבר . 1976
אז גילה לפתע דני ברמן עובדה שלא
העלה אותה כלל בדמיונו. לפתע הס
באותיות
של זהב
לפני שנים מיספר נישאה בשנית, הפעם
לסופר אמריקאי. גם נשואין אלד, לא הח זיקו
מעמד זמן רב. עתה, אחרי שעברה.את
גיל ד,־ 40 נישאת זיוה בשלישית.

בחיר־ליבה הוא איש־ד,עסקים פרד מ.
לוד ,50 ,גרוש נאד. ובעל אמצעים מעל
לבינוניים.

טכס הנשואין ייערך במיסעדת היוקרה
לה־פמיליה, שבבוורלי הילם. בקייץ הקרוב
יגיעו בני הזוג ארצה כדי להכיר לחתן
את מישפחת הכלה.

הטרח

הטויקן

תבר כי דמות נוספת היתה מעורבת
ככל פרשת החקירה הביטחונית
המכויימת נגדו.
היתה זו דמותו של דיקן הפקולטה
לאמנויות באוניברסיטת תל
אביב, הפרופסור משה לזר.
הסתבר כי עוד לפני שנערכה הפריצה
לארונותיו ומגיריותיו של דני ברמן, נוצר
קשר בין גדעון קדמו לבין הפרופסור
משה לזר.
לא ברור מה היה טיב הקשר בין קדמן
ללזר ואיך נפגשו השניים זה עם זה. האם
היתר, זו יוזמתו של קדמן, או שמא יוזמתו
של דיקן הפקולטה י
אולם דבר אחד ברור: כאשר קדמן חי טט
במגירותיו של ברמן, הוא לא חיפש
שם רק חומר ביטחוני, אותו היה מוסמך
לחפש, הוא חיפש, מצא ונטל גם מיסמכים
אזרחיים המתייחסים לאוניברסיטת ת״א.
קיימת עדות כי כאשר התעורר בלב
,גדעון קדמן החשד כי דני ברמן מתחזה
כרב-סרן, הוא פנה אל הפרופסור משה
לזר כדי לשוחח עמו על כך.
אחר־כך, כאשר נלקחו המיסמכים והתעודות
ממגרומיו של דני ברמן הסתבר
כי לא ד,״ו אלה רק מיסמכים וניירות
״ביטחוניים״ כביכול. בין השאר נעלמו
משם גם מייסמכים וניירות בנושאים ה נוגעים
ישירות לפקולטה לאומנויות ב ראשה
עומד הפרופסור לזר.
עוד יותר מזה. קיימת עדות בשבועה
בה נאמרו המישפטים הבאים :״ערב או

שניים לאחר מבן (הכוונה לאחר
ליל-הפריצה ונטילת המיסמכים),
צילצלו קדמן ומינסקי לפרופסור
לזר הכיתה ואמרו לו כי הם עומדים
לצאת אליו עם מיסמכים שהם
מצאו אצל כרמן וביניהם תולדות
חיים ורשימת פירסומים אותם ביקש.
במו כן אמר לו קדמן, בי הם
עשו את •טלהם וקיימו הבטחתם

כלפיו.״

בלה זיוה רודן

*האופנה הק״צית הטובה
ג לחורף
מחממת. אבל
רק את אלה המביטים בה

על סמך עדות זו, שיש לה סימוכין ב עדויות
אחרות, מקבלת כל הפרשה תפנית
מדהימה ומרעישה, ההופכת את כל התמו נה
על פיה.
החקירה ״הביטחונית״ שנתגלתה כמע שה
סחיטה מסחרי, שימשה למטרה נוספת,
שאין לדעת אם כל שאר ההיבטים לא שימ שו
לה רק כמסווה: היא נועדה לגנוב

מדני כרמן מיסמבים שהכילו חומר־נפץ
נגד הפקולטה לאומנויות שד
פרופסור משה לזר.
הפרופסור מ־שה לזר ידע מראש כי הוא
עומד לקבל מיסמכים אלה. על פי העדויות
יכול להתקבל הרושם שהוא הזמין מראש
את המסימכים שנלקחו מבני ברמן בעת
הפריצה למגרותיו.

(על התפתחות הפרשה ורקעה
בהמשך הסידרה בשבוע הגא).

אלי תבור ומשה מאור 1

נעוות נערות נעוות

בלי חזיות, יחפות, פרועות ויפות :
אורית, רוחלה, נעמי, שרה ורותי בחוף
שרתון בתל־אביב, לבושות בחולצות הטריקו שיהיו הלהיט האופנתי של הקייץ הבא.

י* ן עומדות להפציץ את הקייץ, לת |
קוף אותו מכל הכיוונים, להוציא לגב־דים
את העיניים. הן תבאנה את עצמן עם
ריח תפוזים, בטעם של אבטיח קר, עם
בקבוק משקה תוסס ועם המון שמחת״
חיים. הן תעשנה את זה כמו שהן עדשות
כל שנה אבל הפעם, יותר מתמיד, בעזרת
הטריקים של הטריקו.
כי הקייץ הזה יחגוג הטריקו את נצ־חובו
האמיתי, הסופי והמוחלט. הוא אמנם
החל את דרכו לצמרת -כבר בשנה שעברה
כשנערות דיזנגוף הזדנגפו כשגופן הדוק
בתוכו לאורך המדרכות המאובקות -של
הקייץ התל-אביבי. אלא שהשנה תהיה ה התקפה
חזיתית.
הטריקו שהן תלבשנה לנו השנה, יהיה
מעוצב בכל גווני הקשת, עם שרוול ובל״
עדיו, בגב חשוף, ללא כתפיות, עם כת פיות,
דקיקות שדומה כאילו בכל רגע
תשמטנה ותגלנד, את מה שהגברים לבטח
יבלעו בעיניהם.
בזכות הטריקו תפשוט החזייה את הרגל
באופן סופי ומוחלט, אי־אפשר יהיה ללברש
השנה את חולצות הטריקו עם חזייה. פשוט
מפני שהחולצה תבליט את הפטמות, ומי
שיש לה כמה שפחות תצא נשכרת.
על חולצות הטריקו השנה יהיו הדפסים
!משגעים באנגלית?ויכריזו על אהבה
ויופי ופרחים. אפילו חברות מסחריות
יפרסמו את עצמן על חולצות הטריקו.
ליד אלו הגסות משהו, אך הנעשות רכות
ברגע שגוף נשיי ממלא אותן, תהיינה
חולצות הטריקו הקטנות, עם פרח קטן

1 1ך 1 1י הוא אחד האלמנטים
החשובים ביותר ב•י
- 1י 1 11111
חולצות הטריקו הקייץ, שאי אפשר
ללבוש אותן עם חזייה. שרה לב לובשת
את החולצה מעל לג׳ינס צבאיים וחותלות.

ש ח״ם בסירה אחת

ונעמי

רחל בורן (ראשונה מימין)
פיטשון משייטות ביום חורף
על סירה בירקון כשהן לבושות בחולצות הטריקו שיהיו הצעקה האחרונה של הקייץ הבא.
בינתיים טובות החולצות גם לימי החורף, בייחוד בימים של שמש. למרות שחולצות
טריקו מיוצרות בישראל על־ידי מפעלי טקסטיל רבים ואף מיוצאות למדינות רבות
באירופה, מייבאים לארץ חולצות טריקו מתוצרת־חוץ. הכתובות הפיקאנטיות באנגליה
המודפסות על החולצות הן המעניקות להן את הייחוד האופנתי ומבדילות אותן מסתם
צידם: שדמה סתר ו
חולצות טריקו המיוצרות בארץ.

ארס שמום

שרה לב (משמאל) בחולצת טריקו בגוונים של שחור וצהוב
כשעליה מודפסות כתובות באנגלית, ונעמי פיטשון בחולצת
טריקו אינדיאנית הרקומה ברקמה הודית, בחברת שני או״מניקיס המשרתים בסיני והמבלים
בתל־אביב. האו״מניקיס ניסו לקבוע עם הבנות, מסרו להם את כתובתם הצבאית בסיני.

לקישוט, או עם רשת שתטריף את החו שים,
חולצות עליהן מודפסת חותמת ובול
וכל מה שצריך הוא לשלוח אותן אל
מעבר לים.
ואכן חלק מחולצות הטריקו מיובאות
כיום מעבר לים. צעיר ישראלי בשם מוט־מורנו
מייבא אותן במחיר שווה לכל נפש.
ומי שרוצה להשתלב בנוף וללכת עם ה אופנה,
זהו הזמן להתחיל בדיאטה ולהוריד
את עודף הקילוגרמים בעזרת הקפה וה־טוסטר
בחורף הגשום והקר׳ אחרת יהיה
צורך לוותר על התענוג העילאי שבלבי שת
חולצת הטריקו או כפי שהיא מכונה
בלע״ז ה״טי־שירט״.
בשבוע שעבר בין ממטרי הגשם העזים
והרוחות הסוערות הפתיע גנרל חורף שנית

ונתן במתנה יום של שמש. חמש חתיכות
התקבצו כדי להציג מה שהטריקו עושה
לבחורה. הן לבשו מעילים ונעלו מגפיים,
אולם ברגע שנכנסו אל הטריקו הריחו את
הקייץ. הן התפטרו מגלי הקור ותוך
שניות ספורות היו בתוך הקייץ.
כשצולמו בירקון לבושות בטי־שירטס
קייציות, שכנעו אפילו את השייטים האח רים.
שהסירו מיד הסוודרים ונותרו בגו פיות.
בחוף
הים של תל־אביב, הצליחו לשכ נע
את אלו שבאו לתפוס שמש, להסיר
את החולצות ולהפקיר את גופם החשוף
אל מול קרני השמש. ואם הן עשו זאת
באמצע החורף בעזרת הטריק של הטריקו,
אפשר רק לדמיין מה יתחולל פה בקייץ.

1ן \ 1ל | 1 7 | 1רותי מור בחולצת טרי־
11#1 11 קו קטנה בצבע צהוב
וציורי שמש• המבליטה היטב את המתנות
בהן חנן אותה הטבע. רותי עושה את צעדיה
הראשונים בקאריירת דוגמנית־צילום.

הדוגמנית

רותי בחולצת לבנה טריקו
קטנה עם קישוט בתכלת ושרוכים. עד עכשיו
היא היתה דוגמנית הבית של חברת
מטקס, כעת יצאה לשוק החופשי.

השילוב שצריך להטריף השנה את
!, 1י( 1*1 1 1 1ד י 1ו! 1 ;1 ¥111 1ייי 1 1
הגברים. רחל בורן (ימין) בחולצת

- 111 #11 11#

11 1 11 טריקו ורודה שבחזיתה רשת המכסה טפח ומגלה טפחיים, מכנסי שורט שיחזרו לאופנה
הקייץ וסנדלי לקה על עקבים גבוהים. שרה לב בג׳ינס משופשפים בתוך מגפ
בוקרים עשויים לכל שחורה, שהם המילה האחרונה באופנת המגפיים, ובחולצת הטריקו.

אזרח העולם
מחפר אחד -גוי
דיי ווים, נגרר
חזרה אל שטח

ישראל אחו
שהי ודנים [1ובו
לקבלו

ף לילה יהיו
/ /י 1הרג!״

כאן יריות! אתה תי-

בקצה המערבי של גשר אלנבי מעל
נהר הירדן עמד קצין ישראלי צעיר׳ חמוש
ברובד,־סער, וצעק לעבר הגבר המזוקן ב חליפה
השחורה, שניצב עם מטלטליו ב אמצע
גשר־העץ המשמש דרך מעבר בין
ישראל 1וירדן. האיש חמור־הסבר ניצב
שליו וגאה, הביט מהורהר במימי היר דן
שגעשו תחת הגשר. לא עזרו האיו מים,
התחנונים, ההסברים והנסיונות
לשכנע את האיש המוזר לצעוד לצד ה ישראלי
של הגשר. גרי דייווים איננו
מוותר לעולם.
שעות אחדות קודם לכן לא שם איש
מן החיילים הישראלים, המופקדים על
שמירת הצד המערבי של גשר אלנבי, לב
לדרכונו של גרי דייווים. ספק גם אם
רבים מהם שמעו את שימעז של אזרח־העולם.
פקיד המכס החתים, כנראה מ תוך
שיגרה, את דרכונו המייוחד, שעל
עטיפתו מוטבעות באותיות בצבע זהב
המילים :״דרכון של אזרח עולם מטעם
רשות תבל״ וגרי דייוויס ( )54 פסע בצעד
בטוח אל צידו המזרחי של הגשר, כשהוא
מקווה להימצא תוך שעות אחדות ברבת-
עמון, בירתה של ירדן.
לפקידים ולחיילים בצד הירדני הסביר
כי בכוונתו לעבור דרך ירדן בדרכו ל חרטום.
שם, טען, הוא עתיד לפגוש פלי טים
פלסטינים רבים ולהעניק להם 2000
דרכונים של אזרחי־עולם. בנקודה זו
הרים פקיד-המבס הירדני את עיניו, חת בונן
חליפות בדייווים ובדרכונו ופסק:
״החזירו את האיש הזה לישראל!״ לא
עזרו תחנוניו, הסבריו ואיומיו של דיי-
וויס. החיילים הירדנים גררו אותו אל
הגשר.
גרי דייוויס רגיל ליחס מעין זה. לפני
חודשים אחדים כשניסה להיכנס ליש ראל
דרך נמל־התעופה בלוד סירבו פקי-
די-המכס הישראלים להחתים את דרכונו
המייוחד, שאיננו מוכר בישראל. אחרי
שהיה עצור זמן קצר בבית״הנתיבות הו עלה
על מטוס לצרפת .״דייוויס,״ אומר
הוא על עצמו ,״רגיל שיזרקו אותו ממקו מות
רבים. אבל דייוויס הוא גם מאמין
גדול ברעיונו ודייוויס החליט להיות
בארץ־ישראל.״ אז גרי דייוויס התפשר עם
עצמו. בצרפת השיג דרכון, המיועד לחם־
רי־נתינות שמקום מושבם בצרפת* .דר כון
זה איפשר לו לדרוך על אדמת יש ראל
אליה הגיע לפני שבועיים.

אל פנים, שזכה להצלחה רבה בסוף שנות
השלושים והוצג משך שנתיים רצופות.
מילחמת העולם־השנייה היוותה נקודת
המיפנה בחייו של הצעיר מלא המרץ,
שגויים לחיל-האוויר של הצי האמריקני.
״הייתי טייס קרבי בארמיה השמינית, אשר
ישבה בבריטניה וביצעה את מרבית ההפ צצות
במטוסי דאקוטה על גרמניה. הרגש תי
עצמי רוצח, כשהטלתי את הפצצות על
ערים גרמניות, על אנשים,״ אומר דייווים,
המדגיש את דבריו בתנועות ידיים .״הייתי
אומלל. ראיתי עד כמה אומלל מצב ה עולם.״

הצד המזרחי של הגשר צפו במחזה
חיילים ירדניים, שצחקו לאדם יוצא־הדופן.
הקצין הישראלי מיהר לביקתת־השונד
רים וחזר תוך שעה קלה, מלווה בכיתת
חיילים. הם התנפלו על דייווים, נטלו את
מיזוודותיו המעטות והעלוהו בכוח על
ניידת מישטרה, שהגיעה למקום.
״שעה אחר־כך מצאתי את עצמי בתוך
תא קטן וטחוב במישטרת־ירושלים,״ סיפר
דייווים, שהיה השבוע, ערב צאתו מן הארץ
ללונדון, המום מן הקורות אותו בימים
המעטים בהם שהה כאן .״ביקשו ממני להת פשט.
היה קר וסירבתי לעשות את זה.
אז הפשיטו אותי בכוח ומצאו את הדרכון

שב דייוויס, מבוגר יותר ומעט תימ-

שלי, שהיה מוסתר היטב בחליפתי.
״בדרכון היתה חתימה של הישראלים
לפיה עזבתי את הארץ ואני סירבתי לכך
שימחקו את אישור־היציאה.״ נסיונותיו של
דייוויס קר־הרוח להסביר לקציני המיש־טרה
את רעיונותיו האוניברסליים ואת ה עובדה
ששהייתו בארץ, לאחר החתמת דר כונו,
היא בלתי־חוקית, נתקלו באוזניים
אטומות. קצין מישטרה מחק בעט את חו תמת
היציאה ורשם בכתב ״חזר לארץ
לאחר שהירדנים סירבו לקבלו.״
אבל וחפוי ראש חזר דייווים לתל-אביב.
תוכניתו להגיע לחרטום נדחתה לפי שעה.
אולם לא איש כאזרח העולם מיספר 1
יתייאש אחר תקרית בלתי נעימה זו, על
גבולן של שתי מדינות אויבות. כל חייו
של דייוויס הן הליכה מסוכנת, בהליכתו
של אקרובט, על חוט דקיק. בין גבולות,
בין מדינות, שהוא כל־כך מתנגד להן
ושכנגדן יצא למילחמת־חורמה, הנמשכת
ביותר או פחות הצלחה, כבר למעלה מ עשרים
וחמש שנים.
על ילדותו הרחוקה בארצות־הברית
מסרב דייוויס לדבר. הוא גם אינו מגלה
את דתו. הוא מצהיר שכבר מגיל צעיר
האמין באל אחד ולא הרגיש עצמו יותר
נוצרי מיהודי, או יותר בודהיסט ממוסלמי.
בגיל צעיר למד תיאטרון ואת שנותיו
היפות בילה על בימות ברודוויי כשחקן־
תיאטרון ובמאי. אפילו כתב מחזות אח דים.
כשהיה בן 18 שימש מחליפו של
הבדרן דני קיי במחזה בוא נעמוד פנים

הוני, לברודוויי. הוא השתתף בשבי מח זות
מוסיקאליים מצליחים (שלושה מוכנים
לדרך ומוכן לעשות למענך הכל) ולדבריו
הרוויח כסף רב.
אבל מאחרי ההצלחה והזוהר החל דיי-
ווים מגבש לעצמו השקפת־עולם מייוחדת
במינה .״חזרתי לארצות־הברית אחרי רד
מילחמה וידעתי שחייבים להביא שלום
לעולם. הרגשתי שכמו שהייתי אחראי ל-
מילחמה, אני צריך להיות אחראי לשלום.״
מסביר דייוויס, שאחד מאחיו נהרג שבועות
אחדים לפני סיום המילחמה.
״אבל כולם המשיכו להתנהג כרגיל. אר־צות־הברית
ייצרה פצצות אטום. פחדתי
ממילחמה נוספת, מילחמה טוטלית. האמנ תי
שהפיתרון יהיה בזה שהעולם יהיה
בינלאומי, אוניברסלי.״
בוקר אחד החליט דייוויס שהמשימה
הכמעט בלתי אפשרית לשנות את העולם
מוטלת על כתפיו הצרות. הוא טס לצר פת
ביום שבו הוכרז על הקמת מדינת*
ישראל באומות המאוחדות, בשגרירות אר־צות־הברית
בצרפת החזיר את דרכונו וכל
ניירותיו האמריקאיים ועבר להתגורר באר מון
שאין, במרכז פאריס, מקום שהיה אי-
איזור בינלאומי בשנת . 1948
״הצעד שעשיתי התפרסם בכל העולם,״
נזכר דייוויס .״אישים ידועי־שם כאלברט
איינשטיין, יהודי מנוחין, העיתונאי אייבי
ווייט ועוד רבים אחרים תמכו ברעיון ה ראשון
והיחידי שהבעתי — שיהיה עולם
(המשך בעמוד )32

אחרואי ל שלום,
אחר אי ל מי לחמה
ף י תום מילחמת־הן ןולם־השנייה

נוטר ח
111 הירח

המחליף
של דגי קיי
ני עומד על הקו, המפריד ביו
1 ישראל וירדן. תראה, אני ממש על
הקו. אני בשום מדינה!״ הסביר דייווים,
בדיבורו האיטי, לקצין הישראלי, שניצב
משתהה נוכח התנהגותו המוזרה של ה איש,
שהושלך אל הגשר על־ידי הירדנים.
* בדרכון דומה החזיק שנזואל (״סא־מי״)
פלאטו בעת שבתו בצרפת.

ת מ רו די ס
נישאו • בקיבוץ שדה־אליהו בגליל,
אסיר ציון יורי וודקה ( )29וחנה גז־רכיץ׳
( )28 שקודשה לו בזמנו כאשר יהיה
כלוא, אחרי שהורשע בברית־המועצות ב פעילות
מחתרתית ציונית ונשלח לשבע
שנות מאסר בהרי אוראל. טקס הנישואין
נערך ללא ברכות קידושין, כמקובל, שכן
הרב שלמה גורן כבר השיא אותם לפני
שנתיים בפני שני שליחים, שנשלחו על־ידי
יורי וחנה מבריודהמועצות. לפני כחו דש,
כשהגיע יורי לארץ נערכה הפגישה
המחודשת ואז החליטו בני הזוג שלא לוותר
על השמחה הקשורה בטקס נישואין כדת
וכדין.
!ה ו יעניק • פרס ישראל בגיאוגרפיה
וחקר התרבויות לפרופסור דוד עמירן
( ,)46 ולפרופסור שמואל כיצור (.)44
עמירן ידוע כאחד הגיאוגרפים הראשונים
במדינה, נלחם במשך שנים רבות לביסוס
הגיאוגרפיה כמיקצוע שווה זכויות באוני ברסיטאות.
אביצור, שפירסם יותר מ־300
עבודות מחקר בגיאוגרפיה של ארץ־ישר־אל,
הוא ראש המכון לידיעת־הארץ בהס תדרות.

יו נ ה׳ • כייושב־ראש המגבית השנ תית
של ויצ״ו, פרופסור חיים כן־שחר
( ,)42 המשמש גם נשיא אוניברסיטת תל-
אביב. תפקידו של בן־שחר יהיה ייצוגי
והוא ינדוד בין 187 סניפי ויצ״ו בארץ,
יגייס תרומות ופעילות למטרות שונות.
נחוגי• בסטודיו החדש שלו ביפו־העתיקה,
יום הולדתו ה־ 34 של הצייר
אשר עין־ידור, שהודיע בשבועות האח רונים
כי החליט להפסיק לצייר בהשפעת
סמים, ממשיך לצייר, בלא פחות הצלחה
ואף עומד לפתוח תערוכה שכל הציורים
בה יהיו כאלה שצויירו ללא סמים .״אני
מרגיש כמו בן ,16״ אמר אשר לאורחים
הרבים, שפקדו את ביתו לכבוד יום־ההו־לדת
הראשון שהוא חוגג בשנים האחרו נות.

נחוג יום הולדתו ה־ 43 של האד ריכל
ישראל נודוכיץ, בסטודיו המפו אר
שלו בצפון תל־איביב. את המתינה ה מקורית
ביותר קיבל גודוביץ מאביו —
זוג חזירי־בר .״אבל הוא לא התכוון לר מוז
בכך לכלום,״ הבהיר גודוביץ לאור חיו
המחייכים.
אושפז • הבמאי הצרפתי קלוד
לאלוש אחרי שמרכבה בה ׳נסע, במסגרת
הסרטת מערבון חדש בבימויו בשם איש
אחר, אשה אחרת, התהפכה והידרדרה ל תהום
בעומק של חמישה מטרים, לאלוש,
שהתפרסם בעולם כולו לאחר שביים את
הסרט גבר ואשה אושפז בבית־חולים ב קליפורניה
כשהוא סובל משברים בכל חל קי
גופו.
! אושפז ועבר ניתוח קשה, פרו פסור
סעדיוה עמיאד 47 ראש הלש-
כה לתפקידים מיוחדים במשרד־הביטחון.
מבית־החולים נמסר כי מצבו של עמיאל,
שהוא פרופסור לכימיה ולפיסיקה גרעינית,
הוא חמור וכי הוא נותח בידי מנהל המח לקה
הנוירוכיריורגית בבית החולים איני-
לוב, פרופסור אלכרט כרטל.
נפטרה

אחרי ששלחה יד בנ פ

קרנרין (״קתי״) אופנהיימר ( 02
בתו של יולייום ריוברט אופנהיימר, ממציא
פצצת האטום, שנמצאה תלויה בחדר השי נה
בחוילה המפוארת, שנבנתה על־ידי אביה
בתחילת שנות החמישים, בסט. ג׳ון, שב א״
הבתולה. באחרונה היתר, שרויה בדיכ און
עמוק עקב אהבה נכזבת.
נפטר. אוליכר (״אולי״) אט־קינס
( )60 מי שהיה צלמו האישי של
נשיא ארציות־הברית לשעבר, ריצ׳ארד
ניכשון, עמו השתתף אטקינס בכל מסעו-
תיו ברחבי העולם וצילומו הדראמטי ביו תר
היה צילום הנשיא במישרדו, שעות
אחדות לפני שהודיע בשידור לאומה על
התפטרותו, בעיקבות חשיפת שערוריית
ווטרגייט.
נפטר • פרופסור דוד נדטה כי־רנכאום
63 מרצה בכיר בבית־הספר
לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חמת־העולם השניה בחקר מחלת המלריה.
אחרי -שעלה לארץ מפוליו בשנת 1946 עבד
בבית־החולים הדסה ושימש מרצה באוני ברסיטה
עד יומו האחרון.
נפטר • בביתו בנוטינגהאם, אנג ליה׳
הארי ויטקרופט ( )78 מגדל השושנים
המפורסם ביותר באירופה, שהחל
מגדל שושנים עם אחיו בשנת 1919 על
שטח של פחות מדונם אחד, ובשנותיו האחרונות
מכר.יותר ממיליון וחצי שושנים
בשנה.
העולם הזה 2056

ר שימה 11ל א הופי ע ה בעיתון הא־׳ו
כתבה זו נכתבה עבור המדור ״שבוע של אדם
אחד״ ,המופיע מדי שבוע כגליון יום ו׳ של היומון
״הארץ״.
ברגע האחרון החליט ״הארץ״ לננוז את הכתבה,
כנראה כנקמה על כך שאלי תבור גינה כגליון האח
רון
של ״העולם הזה״ מאמר-השמצה של שבתי טבת
נגד ״העולם הזה״ ,שהופיע ב״הארץ״ .כתוצאה מפד
לא הופיע המדוד כיום השישי האחרון כ״הארץ״.
״העולם הזה״ מפרסם את הכתכה להלן, כשרות
לקוראי ״הארץ״.

אלוהים העניש את החיות
מאת

אורי אבנרי
עורך ראשי של השבועון
״העולם הזה״ ,יו״ר
תנועת העולם הזה

יום רביעי
היונה עפה.
רחל אשתי הביאה אותה אתמול הביתה.
בדרך מבית־הספר היא ראתה התקהלות
ברחוב בן־יהודה. מכונית דרסה את היונה,
ואולי רק היממה אותה. רהל אספה אותה
והביאה אותה. הציפור אינה זזה. אבל
עיניה פקוחות. האם היא גוססת?
במשך כל יום אתמול התחבאה היונה
בין הספרים בחדר־העבודה ־שלי. לקראת
ערב התחילה לאכול מפרוסת־הלחם שרחל
שמה לה.
בבוקר אני פותח את דלת החדר בחרדה.
אולי היא מתה? לא, היא חיה. במשך
הלילה ליכלכה בהפרשותיה הירוקות את
הניירות על שולחני: ,וביניהם ראשי-
הפרקים שכתבתי למצע־בחירות. עכשיו
זה באמת מצע יוני.
עכשיו היא עומדת על אדן החלון, ו מסתכלת
מבעד לזכוכית החוצה, מהורהרת.
אינה פוחדת כשאני ניגש אליה.
אני פותח את החלון, לאט־לאט. ברגע ש הוא
פתוח, היונה עפה בלי שום גינוני
טכס. ממריאה ונעלמת. עושה לי טוב
בלב.
אוכל ארוחת-בוקר, קורא את העיתון,
מסתכל בלוח. יום רגיל:
10.0 )1ישיבה עם פעילי מטדדהבחי-
רות. דיון על כסף, גיוס חברים, כסף,
פעולוודהסברה, כסף.
12.00י־שיבת מערכת. דיון על תוכ-
נית־העבודה לשבוע הקרוב( .שבוע של
העולם הזה מסתיים ביום ג׳ בערב, עם
הופעת העיתון).
13.00 קורס לחברי־מערכת צעירים.
בניין כתבה, היחס בין אנשים ומאורעות.
אני מתגאה מאד בחניכי העולם הזה,
המאיישים כיום עמדות רבות בעיתונות
היומית, ברדיו ובטלוויזיה. כימעט כולם
קשורים עדיין ב״־שבועון המסדים״ ביחסי-
חיבה.
15.00 ארוחת־צהריים בבית, מנוחה.
10.30 ראיון לשרות־השידור הקאנא־די.
הנושא: פגישות פאריס עם נציגי
אש״ף( .הלוואי ויכולתי לספר אף עשירית
ממה שהתרחש שם. יבוא יום).
17.30 פגישה עם גורודיש (האלוף ב מילואים
שמואל גונן) .הוא מתכונן להגיש
מישפט לביטול מסקנות ועדת־אגרנט. אני
תומך במאבקו. המסקנות היו שערוריה.
18.30 פגישה עם קבוצת אישים ש באה
אלי כדי לטכס עצה על הדרך להקמת
חזית־שלום לבחירות. אני בעד. המיכשולים
עצומים. איני מעז לתלות בזה יותר מדי
תיקוות. י־ש תמיד מישהו המוכן לחבל.
( 20.00 מאז שנפסקה הסידרה קו או־נידין,
התפנתה לי כאן שעה ).שעתיים
לכתיבת מאמר על תפקיד הכנסת. להזכיר
לאנשים שאינם בוחרים רק בממשלה, אלא
קודם כל בכנסת. כנסת רעה מוכרחה
להוליד ממשלה רעה.
22.00 חוג־בית מאוחר ברמת־גן. ל אנשים
צעירים, רובם חיילים.
אבוא הביתה קרוב לאחת. תהיה לי שעה
לקריאה ולמוסיקה. מי שאינו קורא לפחות
שעה ביממה ספר רציני, מוכרח להתנוון
מבחינה אינטלקטואלית. זהו המינימום

שבמינימום הדרוש כדי למלא את הסול לות.
השיטה הטובה ביותר היא לקרוא
שלושה־ארבעה ספרים בו־זמנית, לפי מצב-
הרוח.

״הנדון״ על יגאל אלון והשייך ג׳עברי,
חוזר למערכת, עובד עד חצות. הביתה.
רחל כבר ישנה. קורא שעתיים, ספר מרתק
על הפסיכולוגיה של הקופים בטבע. הלוואי
ובני־אדם היו מתנהגים בצורה כה תר בותית

קם בבוקר. רחל נמצאת כבר בעבודה.
פותח את התריסים, המשקיפים על הים.
הים כחול ומזמין, השמש זורחת. אני
נאחז חשק עז לרדת לים, לשחות קצת,
לחתור על חאסקה. גם ביום החורפי הקד
ביותר, אין כמו לרבוץ על החול בבגד־ים.
השמש מחממת אותך תוך דקות. אבל אין
זמן. צריכים לטפל בבחירות.
לפתע יורדת עלי מחשבה כמו מהלומה :
האם אני באמת רוצה לחזור לכנסת? ב שמונה
השנים שהייתי בבית־הנבחרים, לא
הייתי אף פעם אחת בשפת־הים, למדות
שאני גר במרחק של מאה מטרים ממנו.
עסקתי אז בדזמנית בשלוש עבודות מל אות
— חבד-כנסת, עורך עיתון וראש
תנועה פוליטית. מזל שאני אוהב לעבוד
(זה ההובי שלי) ושאני אדם מסודר מאד
(המוצא הייקי מתגלה לא רק במיבטא).
שילמתי מחיר: לא היו לי חיים פר טיים
בכל השנים האלה. את אור השמיט
ראיתי רק בהפגנות. האם אני מוכן לחזור
על כך? אני מסתכל בים הכחול, וחושב :

יום שישי

יום חמישי

כעבור דקות, בשעת ארוחת־בוקר של
קפה ויוגורט, אני קורא את עיתון־הבוקר
ואומר: כן. בשעה שאני קורא, נולדים
בי רעיונות לגבי פעולה פרלמנטרית. אילו
הייתי היום בכנסת, הייתי עושה כך בעניין
פרשת עופר, וכך בעניין הנסיון לפגוע
בפארק הכרמל, וכך בעניין רעש המטר

ישיבת־המערכת השבועית. ניתוח ללא־רחם
של הגליון האחרון. כל שונא של
העולם הזה היה נהנה.
הסכמתי להופיע בליל-טבת בערב־ראיונות
של דודו טופז בבית־לסין. הנושא :
העיתונות ופרשת עופר. טופז שאל בטלפון
אם אני מתנגד לכך שיזכיר כי אשתו
־טל עופר האשימה את העיתונות ברצח
בעלה. השבתי ־טאיני מתנגד. ייאמררנא
הדברים בגלוי, וייענו בגלוי.
(החלטתי כך עוד ביום הלווייתו של
עופר ז״ל. בבוקר של יום־ההלווייה טילפן
אלי טומי לפיד ושאל אם אני מוכן ל השתתף
עוד באותו יום בשידור חי על
פרשה זו. היססתי במשך כמה דקות. היה
ברור לי כי אצטרך לעמוד מול גלים של
רגישות, מה גם שטומי הציע עימות עם
אדם רגשני כמו אהרון מגד. אך אחרי
התלבטות של כמה דקות החלטתי: להיפך.
הבה נתפוס את השוד בקרניו. אם מצפוננו
נקי, עלינו להיות מוכנים להצדיק את
מעשינו גם ברגעים של התרגשות ומערת־רוחות.
ואכן, בשידור, שהתחיל כמה דקות
אחדי תום ההלווייה, ניתחתי בגילוי-לב
את מעשי העיתונות ביכלל, והעולם הזה
בפרט, בפרשה זו, ונדמה לי שהציבור
קיבל זאת).
הפעם, אצל דודו טופז, לא ישבתי מול

ש בו ץ שיל אד םאחד
סים. עכשיו, כשאין לממשלה רוב, ניתן
להעביר בכנסת רפורמות רבות וברוכות.
סיעה קטנה, הנהנית מיוקרה אי־טית בבית
והיודעת איך לפעול, יכלה עכשיו להעביר
כמה וכמה תיקוני־חוקים חיוניים.
חבר סיפר לי שאחרי שקטעו את רגלו,
במילחמה, הוא המשיך להדגיש את הרגל
שאיננה. מפעם לפעם אני מרגיש כך לגבי
פעולתי בכנסת. אני מתכנן אוטומטית פעו לות
של סיעה שאיננה. כמו תטל״ג (תרגיל
טאקטי

לל א גייסות)

בצבא.

גומר את העיתון, מתלבש, חוגר את
האקדח מתחת לאפודה. אחרי ההתנקשות
האחרונה בחיי, לפני שנה, הכינו לי
־טלושה מאנשי-הביטחון הידועים ביותר
במדינה נוהלי־ביטחון אישיים קפדניים ב יותר,
ואני נ־טבעתי להם בהך צדק שאנהג
על פיהם תמיד, גם אם לא יקרה דבר
במשך הרבה זמן. אני חמוש תמיד, עם
כדור בקנה.
הולד למערכת. כבד מחכים להתייעצות
דחופה. מרסל זוהר הביא מיסמך: פרו טוקול
מבית־המישפט, שבו נאמר כיי ה־מישטרה
חושדת ב״אישיות בכירה״ ש הסתבכה
ב״פשיעה כבדה״ .לחקור? ל פרסם?
איך? מתייעצים, מחליטים. אחר-
כך מבול של בעיות יותר קטנות. סקופ
שמביא חבר צעיר מתגלה, תוך חקירת
שתי־וערב ליד שולחן המערכת, כבלתי־סביר.
לסל. אילו ידע הציבור כמה מח־טבה
מושקעת בכל עמוד בעיתון ! משתתף
בעימוד של כמה עמודים (זוהי העבודה
האהובה עלי ביותר בעיתון).
אחר-כך הביתה, לאכול, לנוח שעה.
למדתי באחד מספריו של וינסטון צ׳רצ׳יל
את חוכמתיחייו: מוכרחים להיכנס אחרי־הצהריים
למיטה, להתפשט ממש, לנוח.
אחרי זה אפשר להמשיך לעבוד עד מאוחר
בלילה.
אחרי־הצהריים כותב מאפר למדור

מיקרופון דומם, אלא מול ציבור חי. לצערי
לא יכולתי לראות את פניו, כי האורות
באולם כובו. חבל. כשאני מופיע מול
ציבור, אני אוהב להסתכל בעיני האנשים.
בדרך כלל אני בוחר, תוך כדי דיבור,
בשלושה־ארבעה אנשים ונשים, ועוקב ב מהלך
ההרצאה אחרי הבעות־פניהם.
אמרתי שדווקא בפרשת עופר, על אף
סופה הטראגי, היתד. העיתונות בסדר גמור,
על פי כל כללי האתיקה. פירסמנו טענות
מפורטות, יחד עם מיסמכים, ולא הפלגנו
בהאשמות כוללניות. מסרנו את הדברים
למישטדה, כדי שתוכל לחקור את האס פקטים
הפליליים האפשריים, לפי מיטב
הנוהלים הממלכתיים. אני עצמי הצעתי
לעופר, בשיחתנו האחרונה, להשיב על
הטענות בצורה עניינית ומפורטת, והע מדתי
לרשותו כל מיספר של עמודים ש יידרש.
הקשבתי
בדריכות לרחשי הקהל, שישב
בחושך. להפתעתי, אין אף התפרצות אחת,
אף לא קריאת־ביגיים כלשהי. ברור כי
הנסיון של כמה מאנשי־הצמרת, לנצל את
פרטת עופר כדי לצאת בהתקפודמחץ על
העיתונות החופשית ולסתום את פיה,
נכשל.
כמו תמיד אחרי פגישה עם קהל, אני
חוזר הביתה במצב־תח מרומם. מגיע לי
לקרוא בלש.
שבת קמים מאוחר. ארוחודבוקר בעצלתיים,
עם טוסט. זוהי ארוחת־הבוקר המשותפת
היחידה שלנו בשבוע. אני מספר את ה בדיחות
האחרונות ששמעתי אתמול מפי
דידי מנוסי בקפה סולטאן( ,מקום ה התכנסות
של החברה ביום השישי אחרי-
הצהריים, המשמשת בורסה לבדיחות עד כניות
).רחל מספרת קוריוזים מהכיתה.
צוחקים.

היום מוקדש לכתיבה. באמצע קורה לי
אסון. פותח את האנציקלופדיה בריטניקה,
כדי לוודא עובדה (מדוע נקרא מיצר הור מה
בשם זה?) .תוך כדי עילעול אני נתקע
בערך אחר, קורא אותו, וזה מוביל אותי
לערך שלישי ורביעי. שעתיים מבוזבזות.
אבל מהנות.
זוהי הצרה שלנו, האוטיו־דידאקטים. כל
דבר מסקרן אותנו( .עזבתי את בית־הספר
היסודי אחרי כיתה ד, כדי להרוויח את
לחמי. באותו פרק זמן הצטרפתי גם ל-
אצ״ל. הייתי עסוק, ומאז נשארתי עסוק.
לא עבדתי לימודים פורמליים. מעולם לא
הצטערתי על כך. לא נכנסתי למסלול קבוע
של מיקצוע זה או אחר. אני מתעניין
לפחות בחצי תריסר מיקצועות במידה
•טווה: היסטוריה, פסיכולוגיה, אתולוגיה
(התנהגות החיות) ,תורת המילחסה, מיש־פטים,
ארכיאולוגיה. אומרים שזה מציין
את העיתונאי ואת הפוליטיקאי: שהוא
יודע משהו על כל דבר. והלשונות הרעות
מוסיפות: ואינו יודע את הכל על שום
דבר.
לפנות ערב אוכלים ארוחת־צהריים. רק
בשבת יש לרחל זמן לבשל באמת. כש הכרתי
אותה היתה חיילת ותלמידת-
סמינר׳ וידעה לטגן חביתה. בינתיים זה
השתפר.
רץ למערכת( .באמת רץ: כשאין אנשים
ברחוב, אני מנצל את הדרך לריצה. לפע מים
חושבים עוברים־ושבים שאני קצת
מטורף. עובד במערכת עד קרוב לחצות.
עייף, מבסוט.

יום ראשון
בבוקר, פגישה ממושכת על ענייני בחי רות.
אורית מוסרת דו״ח. אורית היא
מרכזת מטה־הבחירות, תגלית ממש. בתה
של יפה ירקוני, אשתו של הטייס שהוח זר
פצוע מן השבי המצרי במילחמת
חהתשה. לא עסקה מעולם בפוליטיקה.
נראית כנערת־זוהר. נתגלתה כמוח פולי ם־
מצויין. נעים לראות את הצעירים, ה מוכנים
לקחת את העניינים לידיהם.
אחר-בך דיון במערכת. מצב פרשות
עופר וידלין. יגאל לביב מתאר את מהלך
הדברים ביומיים האחרונים, אלי תבור
מביא מידע מפגישה עם אייטיות ממשלתית
בכירה, מחליפים דיעות. קובעים קו.
אני מקפיד לסיים הפעם בשעה שלוש,
כדי לאכול עם רחל. בימים אלה, זוהי
הפעם היחידה *טיש לנו הזדמנות להיפג־ט
ולהחליף רשמים. בבוקר, כשהיא קמה ל עבודה,
אני עדיין ישן. בלילה, אחרי חצות,
כשאני חוזר מהעבודה, היא לרוב כבר
ישנה. בצהריים יש זמן לדבר, כשהיא
מבשלת, כשאנחנו אוכלים, ולאחר מכן
כשאני מדיח כלים. אני אוהב להדיח
כלים, כי זוהי העבודה היחידה שנותרה
שבה רואים תוצאות מיידיות.
אני משתגע לשמוע סיפורים על הנעשה
בכיתה ־טלה (כיתה ב׳ ,תל־נורדוי) .בייחוד
על שיעורי תודה. יש לה ־טיטה משלה
לשתף את הילדים במאורעות המיקרא,
והביקורת של הילדים חדה ונוקבת.
היזם דיברו על המבול. רחל הציעה
לילדים להכין בעצמם שאלות למיבחן.
כמה שאלות היו מעשיות. למשל: מה
אכלו החיות בתיבה? ״קופסאות של
בונזו״ ,משיב בן, אך יש גם שאלות פי לוסופיות.
שלומציון שואלת: מדוע היו
החיות צריכות למות? למה נענשו החיות
אם בני־האדם הם שחטאו? רחל מסבירה
שגם אלוהים התחרט על כך. ולראייה:
נאמר במייקרא שאלוהים הבטיח ״לא לה כות
עוד את כל חי״ בגלל האנשים. גם
אלוהים יכול לשגות, ולהודות בטעותו.
ושתי החתולה שוכבת במקומה, בארון
מעל לשולחן־האוכל, ועוקבת בעיניים ער ניות
אחרי מעשינו. רגע לפני שאני מחליט
(המשך בעמוד )32

ה עני ש

ה ש בו ע
מינימום הפרס הראשון

0 0 .0 0 0

1, 0ל

מינזזמס פלל הפרסים

2.500.000י
יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים

; 1ש ר, ל ך מנ הגק בו ע-
מלא טוטו בכל שבזע!
המועצה להסדר ההימורים בססווס

תנועת ״העולם הזה
כנס פעילים ארצי יתקיים ביום הרביעי, ה־ס בפברואר ,1077 כשעה ,20.00 כבית
סוקולוב כתל־אכיב. לבנם מוזמנים בד הפעילים שהתפקדו
כמיפקד, ובן פעילי התנועה במעדכות־הכחירות הקודמות.
בל האוהדים המוכנים לעזור, ושלא מילאו עדיין את טפסי
המיפקד שצורפו ל״העולם הזה״ או שפורסמו בעיתונות היומית,
מתבקשים לעשות זאת כאופן דחוף. גם חברי התנועה ואוהדיה,
שהשתתפו כמערכות הקודמות, מתבקשים לעשות זאת, כדי
לאפשר עבודה יעילה שד המטה. מי שרוצה להיות פעיל, ואין
לפניו טופס־מיפקד, מתבקש לשלוח ביוזמתו גדוייה למטה
הבחירות, ת.ד ,130 .תל־אכיב. אנא, אד תדחה זאת: הזמן
קצר, האמצעים מועטים ועזרתף דרושה:

^ א לו הי ם
(המשך מעמוד )31
לתת לה נתח בשר, היא מושיטה את ראשה
קדימה. היא יודעת את מודשבותי לפני
שאני יודע אותן בעצמי.
אחרי הצהריים אני מתבודד, לכתוב טיו טה
ראשונה של מצע לבחירות. לא מצע,
בעצם. אני •שונא מצעים. אני רוצה לשר טט
בסעיפים קצרצרים כמאה הצעות ל שינוי
פני המדינה בכל השטחים. לא מ ה,
אלא א יך. איך להבטיח את חיסול ה-
שחיתות, איך למנוע דיכוי אזרחים בידי
הביורוקרטיה, איך להפריד בין הדת וה מדינה,
איך לעלות על דרך מעשית להשגת
השלום, איך לעזור ליהודים ברחבי ה עולם.
בלי איזמים, בלי מליצות. הצעות
מעשיות, שאוכל להיאבק עליהן בכנסת.
כדי להתרכז, שם מוסיקה. מתלבט בין
המוטטים של באך והקונצ׳רטו לכינור של
בטהובן.
באמצע עושה הפסקה -של חצי -שעה.
רואה את ארצ׳י באנקר.
בעשר וחצי אני דוהר לאולפן הרדיו
בקרייה. הבטחתי להופיע בשידור חי על
״השפעת העיתונות על חיינו״ ,לצידו של
דני בלוך. דני, יו״ד איגוד העיתונאים
ובנה של דורה בלוד ז״ל, קורבן אנטבה,
הוא אחד העיתונאים השפויים ביותר ב מדינה.
במשך שמונה שנות כהונתי בכנסת
למדתי להעריך את הסיקור העיתונאי ה אובייקטיבי
שלו — דבר שהוא נדיר למדי
בכנסת.
המאזינים מטלפנים לאולפן, ואנחנו
מגיבים. רוב השאלות מוקדשות, כמובן,
לפרשת עופר. רובן מצדיקות את העיתו נות.
תמהני על ריבוי הבעות-האהדה ל-
העולם הזה. איננו מפונקים מבחינה זו.
אחד המאזינים אומר :״זו הפעם הראשונה
בהיסטוריה שאני מסכים לכל מילה של
אורי אבנרי.״
אחת המאזינות מזכירה את הסרט כל
אנשי הנשיא ואומרת שאינה מתנגדת ל חקירות
עיתונאיות, בתנאי שייעשו על־ידי
אנשים כל-כך הגונים ונחמדים כמו בסרט,
אני עונה לה שאין ביכולתנו לשכור שחקנים
הוליוודיים, כמו רדפורד, כדי לחקור את
פרשות השחיתות. מסופקני אם יגאל לביב
היה זוכה בפרס האוסקאר. לעומת זאת
היה זוכה, מן הסתם, בפרס פוליצר — אילו
היינו חיים בארצות־חברית.
השידור מתנהל על מי-מנוחות. קרוב
לשעה אחת אחר־חצות מבקש מאזין ל הציג
לי שאלה. הוא מדבר בקול תרבותי
שקט. לפתע הוא מתפרץ במבול של ניבול-
פה וקללות.
לרגע קופא האולפן כולו. נעתקו המילים
מפי המנחה. הבחורות באולפן נדהמות
מדי מכדי לנתק מייד את קו־הטלפון של
המאזין. נדמה לי -שאני האדם היחידי
בסביבה שאינו נדהם. אני רגיל להשמצות
אישיות. מתחסנים במשך הזמן.

יום שני
החתולה שלנו, שנומפה, גוססת. מזה
כמה ימים לקחה אותה רחל לרופא מדי
יום, כדי לקבל זריקה. ד״ר קלמנט הזקן
והטוב מניד בראשו. אין מה לעשות. ה חתולה
היא בת , 11 וכליותיה חדלו מל תפקד.
שנומפה
מסתכלת בנו בעיניים סובלות.
מעולם לא הציעה אלא טוב-לב ואהבה.
אי־הצדק שבעולם. צריכים להחליט. שני
החתולים האחרים שלנו, רשתי ויוחאי,
מצניעים את עצמם. הם מרגישים שקורה

משהו.
אין טעם להניח לה להמשיך ולסבול.
רחל לוקחת אותה לרופא. כשהיא חוזרת,
אני יושב בבית בישיבה בענייני בחירות.
אני מביט בידיה. הן ריקות. איני אומר
דבר. משהו יצא מחיינו.
זהו היום החם ביותר במערכת. קובעים
את שערי העיתון, עוברים על חלק מן
החומר.

יום שלישי

רעה צור אול גל ס
1ו* אץז6£411
יצירת ציפורניים ב שיטה מ הפכני ת
באמצעות חו מר בלעדי שאינו
מזיק לציפורניים ושומר עליהן
רחוב שרת 38ת״א, טל 456762 .
פתוח בין השעות 09.00—18.00

עוסק כל היום בבחירות. באמצע באה
שיחה מצרפת, פילאי הטכניקה. נשמע כמו
מהחדר השני. ידיד, עורך עיתון פאריסאי,
רוצה לדעת מה עומד מאחרי הסערה של
אבו־דאוד.
כל אחרי-הצהריים — התייעצויות. בערב
— הרצאה.
סטף ורטהיימר רוצה שאבוא לנהריה, ל הכין
כתבה על העיר החדשה שהוא מתכוון
להקים. זה מצלצל מעניין. כבר הרבה זמן
לא טיילתי בגליל. אבל מתי, לכל ה רוחות

לא קל להיות גם כתב, גם עורך־עיתון,
גם ראש של תנועה פוליטית, גם חבר
בגוף המנהל מיבצע דיפלומטי בינלאומי,
וגם לחשוב קצת.
אבל לא הייתי מוותר על שום חלק מזה.

גשרח׳ ע ל הירדן * ^
(המשך מעמוד )30
אחד: בלי גבולות, בלי פוליטיקה, בלי
מדינות. איחוד העולם מבחינה פוליטית.
רק אנשים, שיחיו, בלי מילחמות.״
המכתבים ותגובות החיוב שהגיעו אל
דייוויס הגיעו אותו לגשת לשלב הבא של
תוכניתו המהפכנית. הוא הודיע על הקמתה
של רשות בינלאומית לאזרחי העולם. עש רות
אלפי אנשים מכל רחבי העולם, בעי קר
מאירופה, שבימים ההם ליקקה את פצ עיה
אחר המילחמה, הודיעו לו על הצ טרפותם
לרשות. תרומות ברבבות פרנקים,
דולרים ולירות שטרלינג, זרמו אליו .״כל
מי שרצה להצטרף לרשות צריך היה רק
לחתום על ההצהרה שהוא אזרח העולם,
ויעשה הכל למען אזרחי העולם ולמען
שלום העולם,״ אומר דייוויס.
אחרי מסעות רבים, שיחות עם אישי
ציבור בעולם כולו וכן הסכמתם של ערים
רבות בעולם כמו קיוטו ביפאן, דנדס
(באונטריו) בקנדה, מיניסוטה בארצות־הב-
רית ועוד רבות אחרות להיהפך לערי העו לם
— החל המושג אזרח העולם להיות
מוכר ברחבי העולם.
״להיות אזרח העולם, כמו להיות עיר
עולם ומדינת עולם,״ מסביר דייוויס ,״פי רושו
להיות עצמאיים מבחינה אישית ומו־ניציפאלית,
אולם לא להיות קשורים לשום
גורם פוליטי. אם לא תהיה פוליטיקה, לא
יהיו מדינות ולא תהיינה מילחמות. כי
בעצם מי מחליט על מילחמות ועל גבולות
אם לא הפוליטיקאים והמדינאים?״
בעשרים השנים האחרונות הצליח דיי־ווים
להפוך עשרות אלפי אנשים לאזרחי־העולם.
עשרים אלף אנשים מסתובבים כיום
כשבכיסיהם דרכונים של אזרחי־העולם
ותעודות זיהוי של אזרח־העולם, שבהן לא
מצויין הלאום והדת לא מוזכרת. אלפי
עיתונאים מחזיקים בתעודת עיתונאי־העו־לם,
אותה מוציא דייווים על־פי סעיף 19
בהכרזת זכויות האדם( .״כל אדם זכאי לחי רות
הדיעה והביטוי״).

דגל העולם
ב אל -אקצה
י £ישראל הגיע דייזוים בגלל סיבות
* אחדות .״במקום הזה נמצא חומר הנפץ
של העולם,״ הוא טוען .״מלבד זאת, יש ראל
היא המרכז הרוחני של העולם. לכאן
מכוונות עיני מאמיני שלוש הדתות הגדו לות.
לירושלים עולים כולם. רציתי להניח
את הדגל שלי במרכז העולם, שכולם יראו.
מכאן תצא האוניברסליות לכל מקום. כאן
צריך להתחיל השלום.״
נאמן לדעתו זאת פסע דייוויס בשבוע
שעבר עם דגל אירגונו בצבע צהוב, כ שבמרכזו
ציור כדור הארץ ואדם בירוק
חובק אותו בידיו, לכיוון מסגד אל־אקצה
במזרח ירושלים.
בחצר המסגד, על אחד העצים, הניף תו מה
שי׳ק ( )38 ארוך השיער, אזרח־העולם
הראשון בישראל, את דגל אזרחי־העולם.
אולם גם כאן לא שבע דייוויס נחת. לא
חלפו דקות אחדות ולמקום הגיעו ניידות
מישטרה אשר הסירו את הדגל וליוו את
דייוויס ושי׳ק עד שעזבו את תחום המסגד.
מדבר אחד לפחות רווה דייוויס נחת ב ביקורו
הקצר בארץ. ימים ארוכים בילה
בנסיעות ברחבי הגדה המערבית ובשיחות
ארוכות עם ראשי ערים שאותם ניסה לשכ נע
בצידקת רעיונותיו ובהסכמתם להפוך
את עריהם לערי-העולם. קארין חנה חלף,
ראש עיריית רמאללה, ומוחמד חסן מלהין,
ראש עיריית חלחול, הביעו את הסכמתם
להיות אזרחי־עולם ולהפוך את עריהם ל־ערי־עולם,
במסגרת מדינת פלסטין, אשר
תהיה מדינת־עולם.
״ברמאללה,״ סיפר דייוויס ,״פגשנו איש
זקן כבן ,70 קונסטנטין קופה, שהתלהב מן
הרעיון, והחליט להעמיד לכבוד אירגון
אזרחי־העולם שטח של דונם אחד מאד־מותיו.
מייד הכרזנו על המקום כעל שטוך
בינלאומי וסימננו בשטח השומם את דג לנו
מאבנים שאספנו בסביבה. במקום הזה
אולי יקים תומה שי׳ק, שהוא ראש הסניף
הישראלי של אזרחי העולם, את משרדיו.״
בחודשים הקרובים עומד דייווים לארגן
בחירות בינלאומיות, שבמסגרתן יבחרו אז-
רחי-העולם את מועצת־העולם.
״ממשלת־העולם כבר קיימת, כי בעצם
כל אזרח-העולם הוא חבר בממשלת־העו־לם.
והעולם, תאמינו לי מתקרב לשלום.
רק הפוליטיקה הורסת הכל. זה כמו שיש
כבר מרק וחסר רק המלח. אם אצליח לשכ נע
את כולם לשים קצת מלח במרק שלחם
יהיה נפלא, האמינו לי, יהיה נפלא.״

מאיר דורון <

במדינה

דרבי־אדם
המזרח ר3 .דו>*
בעל מועדון סנוקר
נלחם בחור! ובמישטרה
בטענה: החוק חייב
לחול על כולם!

הבלאדה על משד. חיים סלומון, המי
תארת את יסוד פתח־תיקווה, מזכירה לא
במעט תמונות הלקוחות מסרטי המערב
הפרוע. יותר ממאה שנים שחלפו מאז
אותם ימים לא שינו את האווירה, לפחות
לא בפרבריה של העיר•
אחד מפרברים אלה היא שכונת שעריה,
הנמצאת במבואות הדרוכדמזרחיים של
פתח־יתיקווה. השכונה המיושבת ברובה ב״
יוצאי תימן, היא המזרח הפרוע של העיר.
קשה למצוא בה בית, חנות או עסק אחר
שנבנו כחוק. עשרות עסקים פועלים במ קום
ללא רישיון.
בבית־הקולנוע בשכונה מתנהל מועדון
הימורים בלתי־חוקי. מדי לילה מתכנסים
במזנון הקולנוע צעירים מהסביבה, מנה לים
משחקי קלפים וסנוקר באין מפריע.
•י^קחי העיריה, האמורים להשליט את שיל־טון
החוק המוניציפאלי במקום, הם לפע מים
שותפים בעמקים הבלתי חוקיים.
בשכונה סמוכה, מחנה־יהודה, המצב הוא
דומה. כמעט כל החנויות ברחובה הראשי
של השכונה הן ללא רישיון. התמונה אינה
שונה גם במרכז פתח־תיקווה. באחד המז־נוגים
שבכיכר פינסקר קיים אולם משחקי־מזל
בלתי חוקי, בו ניתן להפעיל מכונות־מזל
שהחוק אוסר להפעילן בישראל. ב מכונות
אלה ניתן לחמר עד לסכום של
300ל״י.
לא רחוק משם פועל מועדון־קלפים
במסווה של מיזינון. כל ילד יודע שבקומה
השניה של מיזנון א תל אפשר להרוויח או
להפסיד אלפי ל״י במשחקי הפוקר. בקפה
היכל שברחוב ההסתדרות פועל מזה עשר
ן כשנים מועדון הימורים בלתי חוקי נוסף.
הוא מהווה מוקד משיכה בעיקר לצעירים,
בתוכם תלמידי בתי־ספר תיכוניים הבאים
להמר -סם בשעות הלימודים ואחריהם.
כל אלה אינם מעניינים את מחלקת־הפיקוח
העירונית של עיריית פתח־תיקווה.
פקחי העירייה אינם מעזים להתמודד עם
מפירי החוק. כל יום כמעט צץ עסק חדש
ללא רישיון. עסקים אחרים משנים את
יעדם ללא כל אישור. כולם מצפצפים על
העירייה ועל מחלקת הפיקוח העירונית ש אינה
מרתיעה איש.
לעומת זאת מנהלת אותה מחלקה מלחמת־

עבורי מעיד
כל דאלים גבר
חורמה בלתי נלאית במועדון סנוקר (בי ליארד)
השוכן בשכונת שעריה. זהו מוע־דונו
של עבודי סעיד•
בני השכונה נוהגים לבלות בשעות ה־יפיאי
שלהם ליד שולחנות הביליארד ה ירוקים
שבמועדונו.
•טיקוס עצמי. עבודי סעיד הוא דמות
ידועה בעיריית פתח־תיקווה ובשכונת שע ריה.
הבחור המוצק בן ה־ ,28 הוא בן
למשפחה בת 12 נפשות שעלתה ארצה מ־עירק.
בגיל צעיר החלה הידרדרותו של
(המשך בעמוד )38

המישטוה מנסה ראתו אח נקני קוו־הסתויו[
במטבע־! ו שהחזיקו 1־אוו1י
מרכז ופוסל״ אבל טרם הצליחה בכן

היה האיש שחילק את דמי הכיס בנסיעות
הניבחרות השונות לחו״ל ; הוא היה קובע
גם אילו טובות הנאה יקבל כדורגלן המ שרת
בניבחרת.
חברו הטוב היה יהודה ליליאן, שהכירו
מקרוב וידע על כל מהלכיו. עם השניים
התיידד נחום צפילוביץ, החשב הכללי של
ההתאחדות לכדורגל מזה 20 שנה. הוא
היה איש הביצוע. אל השלישייה הצטרפו
מדי פעם יוסף עינבר, המזכ״ל הקודם של
הפועל, ואחרים.

הסוו הסודית
1x111.1הוו״די
ך* כספת נפתחה בנוכחות חוליית
| 1שוטרים־חוקרים ממדור הרמאויות
של מחוז תל־אביב. היה זה לפני שבועות
מיספר, כששני שוטרים בלברש אזרחי בד קו
מיספר כספות בבנק אוצר החייל בתל־אביב.
המישטרה קיבלה מידע על קרן
חשאית במטבע זר, שהוחזקה בסודיות
בבנק• ,על שמם של כמה עסקנים בכירים
של מרכז הפועל.
כשנפתחה הכספת מצאו החוקרים מיל-
וות ואיגרות־חוב בשווי של חצי מיליון
לירות, השייכות למרכז הפועל. הקרן הסו־

שרף, ראש מדור הרמאויות של מחוז תל-
אביב, יודע על דבר קיומו של החשבון
הסודי ובאם נעשה משהו בנושא זה. הת ברר,
שהמישטרה אומנם בדקה את הנושא
אחרי קבלת מימצאי דו״ח המבקר, אך נית־קלה
בקשיים בפיענוח הפרשה.
אולם בעקבות החומר שקיבלה המיש״
טרה כעת ממבקר־ההסתדרות היא תעכב
את השלמת החקירה נגד ליליאן ועינבר
בעוד שלפי המתוכנן היתה המישטרה צרי כה
להגיש את חומר החקירות נגד השניים
לפרקליטות, בסוף השבוע הנוכחי.

בשנת , 1968 בעת אולימפיאדת מכסיהו
חשדה ה״קליקה״ במנחם הלר, כאילו זה
האחרון העלים מעיניה כספים. חשד זה
הביא לקרע גלוי בינו לבין ה״קליקה״.
מאוחר יותר, מצא עצמו הלר מחוץ לכות לי
ההתאחדות לכדורגל אחרי ש״הקליקה״
ניטרלה אותו כליל.
אז, על סף שנות ה־ ,70 איים עסקן,
שהציג את עצמו כמקורבו של הלר, שאם
הלר לא יוחזר לאחד התפקידים הבכירים
בהתאחדות לכדורגל הוא יחשוף פרשה
חסרת תקדים בספורט בישראל. אותו עס־

דית שערכה נאמר בערך של מיליון ל״י
במטבע זר, שאמורה היתה להיות שם על
פי המידע, לא נמצאה.
פשיטת החוקרים על חדר הכספות ב קומת
המרתף של הבנק, נערכה ימים
מיספר אחרי שהמישטרה עצרה, בתחילת
חודש דצמבר, את גיזבר מרכז הפועל
יהודה ליליאן, ואת מזכ״ל הפועל יוסף
עינבר ל־ 48 שעות לצורכי חקירה. ה שניים
הואשמו בעבירות במטבע־זר, ש נחשפו
בדו״ח מבקר ההסתדרות שפורסם
בחודש נובמבר. הדו״ ח חשף מעשי מירמה
והברחות במרכז הפועל (העולם הזה .)2044
המידע החדש הגיע לידי המישטרה לפגי
כעשרה ימים. היה זה אחרי שוועדת הבי קורת
המרכזית של ההסתדרות הטילה על
מבקר ההסתדרות, שלמה שטנגר, לחקור
מידע לפיו היה קיים במרכז הפועל חשבון
סודי שנוהל בבנק אוצר החייל. דרך חש בון
זה הוזרמו כספים במטבע-זר, בניגוד
לחוקי־המטבע, וללא רישום בספרי־החש־בונות
של המרכז.

דו״ח המבקר על הנעשה במרכז הפועל
אינו רומז אומנם על החשבון הסודי ב בנק,
אך בעמוד 4בדו״ח, בקטע הנושא
את הכותרת ״הפעולות במטבע־זר במרכז
הפועל,״ נחשפות עובדות הקשורות להעלמן
של עשרות אלפי דולרים, מבלי שלגזברולמזכ״ל הקודם יהיו הסברים לכך.

קן. לא פירט את תוכן האיום, אך ציין
שהמדובר במטבע זר. הפרשה לא נחשפהמעולם. צבי ברים המשיך לשלוט בהת אחדות
לכדורגל והיה הביג־בוס שלה, עד
להוצאת מסקנות ועדת־עציוני, שחקרה
את, השחיתויות בכדורגל הישראלי בקיץ
. 1971 אז מצא את עצמו בחוץ.
אבל במרוצת השבים אימצו להם עס קניה
הבכירים של ההתאחדות ובמיוחד
אנשי הפועל, מיספר שיטות של הוצאות
כספים פיקטיביות. כך, למשל, היו מד ביקים
הוצאת סכום מסויים כהוצאת ני תוח
שבוצע באחד הכדורגלנים, כשלכדו־רגלן
כלל לא נערך ניתוח.
מבקר ההסתדרות עשוי לחקור גם את
חיים גלובינסקי, מזכיר הכבוד •של הוועד
האולימפי. שכן גלובינסקי הוא חבר במו עצת
המנהלים -של בנק אוצר החייל. ב תשובה
לשאלה, האם ידוע לו דבר מה
בקשר לקרן הסודית, שהוחזקה בבנק, ה שיב
גלובינסקי :״לא ידוע לי -שום דבר
בק-שר לקרן הסודית. אני רק יודיע שה־מישטרה
ביצעה חיפוש ומצאה מילוות ב שווי
של חצי מיליון לירות השייכות ל מרכז
הפועל, שספק אם מישהו במרכז
ידע עליהן.״
כשביקש בשבוע שעבר נסים בכר, המ שמש
כידשב ראש ועדת הביקורת המר כזית
של ההסתדרות מידע משלמה שטג־גר,
בנוגע לחקירתה של המישטרה בנושא
הקרן הסודית, הוא קיבל ת-שובה אופטי מית,
אם כי שטנגר הודה שהפרשה סבו כה.

פי המידע שמבקר ההסתדרות ביקש
לחוקרו, היה החשבון בבנק אוצר החייל
רשום על שמו של אחד מראשי ההתאחדות
לכדורגל לשעבר, שנפטר לפני מיספר
שנים. אחרי מותו, עבר החשבון לטיפולו
של עסקן אחר בהפועל, שנשא תפקיד
בכיר במרכז עד לפני זמן לא רב.
בין השאר הועלה גם ח-שד, שדרך חש בון
זה הועברו כספים במטבע זר ששימשו
את רא־שי המרכז לצורכיהם הפרטיים שלא
באמצעות ספרי־החשבונות של מרכז הפועל,
ומבלי שהדבר היה ידוע למי שהופקד
על הדרג הנמוך של מערכת הכספים.
לפני כשבועיים ניסה מבקר־ההסתדרות
שלמה שטנגר לברר באם סגן ניצב משה

ח קי ר ה
של בר־מינן
ץץי שהיה יכיל להאיר את העניינים
בנושא זה ולקדם את חקירתה -של ה־מישטרה
הוא צבי ברים, ששימש כסגן
יזשב־ראש הנהלת ההתאחדות לכדורגל,
נציג הפועל בהתאחדות ונפטר לפני שלוש
שנים.
המישטרה עשוייה לחקור חשדות שנמ סרו
לה על ידי מבקר־ההסתדרות, שהיה
זה צבי ברים שייסד את הקרן הסודית
עוד לפני כע-שר שנים. בשלב מאוחר ו תר
עבר החשבון לטיפולו של יהודה לילי
יאן, ששימש כגיזבר הפועל במשך יותר
מעשר שנים, ובתוקף תפקידו היה רשאי
להחזיק בחשבונו מטבע זר.
אחרי שהחוקרים לא הצליחו למצוא כל
דבר ח-שוב בכספות שנבדקו בבנק אוצר
החייל, הועלתה הסברה, שהעסקנים הצ ליחו
להוציא את הכסף שהוחזק בבנק ולי
החביאו מחוצה לו. לא מן הנמנע שה־מישטרה
תבקש לזמן את יהודה ליליאן פעם
נוספת לחקירה.
צבי ברים ויהודה ליליאן היו למע־שה
בשעתו הצמד הבולט של ה״קליקה״ ש שלטה
עד תחילת שנות ה־ 70 בכדורגל
הישראלי. ברים, היה מארגן כסף; הוא

אם תצליח המישטרה לחשוף את הפר שה
היא עלולה להוות ״פצצת סירחוך
נוספת בספורט הישראלי.

צבי הראל

__ זיז

סוס ושודד
(המשך מעמוד )17
לירות. דיין יהיה חופשי למכור את שדי־דותיו
שערכם עלה הודות למאמצי המו זיאון,
לכל המרבה במחיר.
כך, בצורה עקיפה, שילמו אזרחי יש ראל
בכספם על מנת להעשיר את שודד
העתיקות משה דיין.
אמר על כך אוצר מוזיאון ישראל, ה־ד״ר
יעקב משורר, לכתב העולם הזה :
״אני באמת חושב שזו שערורייה. אני לא
הייתי נותן לעשות זאת• אבל אני רק
שלושה חודשים בתפקיד ואיני יכול למ נוע
כלום.״
תיקון הסרקופאגים של דיין — או כפי
שהם ידועים בשמם המדעי: אנתרופואי־דים
— הוא אולי שיא של ניצול רכוש־המדינה
על ידו. הפרשה לובשת אור עגום
יותר כאשר מעיינים בחוברת קדמוניות
(מספר ,)1הפרסום הרשמי של החברה
לחקייית ארץ־ישראל ועתיקותיה. עורך
חוברת זו הוא פרופסור ייגאל ידין, ועם
חברי המערכת נמנה אברהם איתן, כיום
מנהל אגף־העתיקות במשרד־החינוך והאיש
המופקד על שמירת חוק־העתיקות.
באותה חוברת עצמה מתפרסם מאמר
הנקרא ״חפירות הצלה בדיר־אל־בלח״.
הוא נכתב בידי הארכיאולוגית טרודה דו־תן
מאוניברסיטת ירושלים. המאמר מספר
כי בחודש מארס 1972 נערכה חפירת־הצלה
בבית־הקברות -שמדרום לדיר־אל־בלח
שבצפון רצועת עזה והיא מקור
ארונות־החרס האנתדופואידים. המימצא
החשוב ביותר במקום הוא ארון אנתרופו־אידי
של חרס שהתגלה בשלמותו. הא רון
הוא בסיגנון מצרי מובהק׳ ומסביבו
מונחים כלי־מיגחה. בארון היו שלדים של
גבר ואשר ומכלול מגוון של כלי ברונזה.
הכותבת מספרת גם כי קבורות כפולות
בארונות נמצאו גם בחפירותבלתי
סדירות שנערכו באתר.
הארון והכלים הן מן המאה ה־ 13 לפני
הספירה והם מן התקופה של התישבות
הפלשתים בארץ י-שראל.
בין השורות אומר המאמר בלשון עדינה
כי במקום נחפרו אגתרופואידים על ידי
שודדי־קברים, מה שקרוי במאמר ״חפירות
בלתי סדירות״ .והנה, האנתרופואידים ש
צבאי
להוצאת האנתרופואידים והעברתם
לביתו בצהלה. רק משסיים להוציא את
שללו הותר למשלחת לבוא ולחפור.
כך מנע שר־הביטחון משה דיין ממדינת־ישראל
לשים ידה על רכוש המדינה, שדדו
והעבירו לביתו. מאוחר יותר ימסרו לתי קון
לאגף הארכיאולוגי במוזיאון־ישראל.
הארכיאולוגים שדיין לא התיר להם לקחת
את המימצאים למוזיאון נאלצו עתה לתק נם
עבורו חמש שנים על חשבון־המדינה.
הסכם התיקונים נעשה בין משה דיין
למנכ״ל המוזיאון דאז, דניאל גלמונד,
מראשי המעורבים בפרשיית השופרסל.
ממלא מקומו כיום, יורם רוין, אומר כי
אינו מכיר את הנושא. האוצר (מתחרז גם
בוצר) של המוזיאון כיום, יעקב משורר,
מגדיר את ההסכם כשערוריה אולם טוען
כי אין בכוחו לעשות דבר למען החזרת
האנתרופואידים לבעלות המדינה.
מנהל אגף־העתיקות׳ אברהם איתן, או מר
כי אין לו הוכחות שהאגתרופואידים
נלקחו שלא כחוק. הוא מציין כי לפי חוק
העתיקות הקיים חובת ההוכחה כי הע תיקה
היא בלתי חוקית חלה על האגף
וזו משימה קשה ביותר.
דברים אלה של איתן אינם מתקבלים
על הדעת. כיוון שהמימצאים נמצאים ב מוזיאון,
אין דבר פשוט מבדיקה מדעית
שתקבע כי הם הוצאו מחפירות דיר־אל־בלח
בצורה בלתי. חוקית, ולהחרימם. הש ארתם
בידי דיין תאפשר לו מכירתם ב מחיר
של כ־ 75 אלף לירות היחידה, רווח
שיכול להיכנס לקופת־המדינה.
רשת האנתדדפואידיב, שרק אחד
״ כמוהם מצוי ברשות־המדינד, מחפירות
דיר־אל־בלח, אינה המקרר, ד,יחיד בו יודעים
הממונים על החוק כי דיין שדד עתי קות
ומחזיקם בביתו.
חוברת אחרת של קדמוניות, מספר ,3—4
מספרת על מצבות קבר קדומות מצפון
לסיני, באזור ימת־ברדאוויל. כותב המאמר
הוא הארכיאולוג ברוך ליפשיץ, המספר
כי ״מצבות־יהקבר המתוארות כאן הן חלק
מקבוצת המצבות •שנרכשו לאחרונה (ישנת
) 1971 על ידי משה דיין.״ מוצאן מצפון
סיני, ולפי מיטב ידיעתו אין עוד כתובות
כאלה. המצבות הן תופעה מיוחדת במינה
באיפגראפיה הנוצרית של ארץ־ישראל ו של
המזרח היווני בכלל.
במאמר מודה ליפשיץ לדיין על שהואיל
להעמיד את המצבות לר-שותו לחקירה.
השודד שדד אוסף נדיר, ומסכים להעמידו
לרשות המומחים לחקירה. במקום לנקוט
נגדו באמצעים, להחזיר למדינה את רכושה
ולאפשר לכל אזרחי ישראל לראות את
העתיקות שמשה דיין ואחרים שדדו, הול כים
המדענים והממונים על החוק ומת חננים
לפניו כי יתיר להם להציץ בגניבות.
מי שסבור כי משה דיין הוא גנב־הע־תיקות
היחיד בישראל, טועה טעות מרה.

מצבו ת־קבר ק דו מו ת
ברוך ליפשיץ
מצבות־הקבר ה מ תו ארו ת כאן הן חל ק מקבוצת־המצ־בות
שנרכשה לאחרונה בידי מר משה דיין מוצאן
מצפון סיני, בסביבת ימת ברדויל. המצבות נחצבו
מסלע־ ימי, המכיל צדפים רבים. בראש א חדו ת מ הן
מעוצב ראש אדם, שתווי פניו עשויים בצורה גסה
ביותר. בכמה מקרי ם הודגשו תווי הפנים ו או תיו ת
הכתובת בצבע אדום. הפסל הפרימיטיבי נועד להציג
את הנפטר לעיני המבקרים, אף שהוא משולל כל
דמיון לדיוקנו ה א מי תי של המנוח. הכתובות הן
כתובות־ניחומים, ובהן שלוש נו ס ח או ת, שכל אחת
מהן בנפרד שכיחה באפיגראפיה של ה ת קו פ ה :״ הי ה
בעל חלק טוב היה בעל רוח טובה איש אינו
בן־אלמוות״ .לעתים קרובות מופיעה אחת הנו ס ח או ת

תודתי נתונה למר משה דיין על שהרשה לי לפרסם מצבות אלו.
ברצוני להודות גם לידידי יורם צפריר, שהפנה את תשומת־לבי
לתגליות החדשות ועזר לי בקריאת הכתובות שלא נשתמרו היטב.

תודה לגנב
לחוקרים

לפרסם

קטע ממאמרו של ברוך ליפשיץ בקדמוניות, הפרסום
המדעי הרשמי, בו הוא מודה למשה דיין שהרשה הקבר מצבות
סיני. מקידמת גנב דיין שמשה

האוצר של מוזיאון ישראל, ד״ר יעקב
משורר, מדע עובדות רבות על שודדי
העתיקות. הוא מתאר את אחד החלוצים
בתחום זה• ,שלמה מוסאיוף- ,שירד ללונדון
ופתח חנות עתיקות בהילטון של לונדון.
לדבריו, מוסאיוף הוא טיפוס מפוקפק ש עסק
בשדידת עתיקות מישראל ומסחר
בהם תוך התעשרות מדהימה.
מוסאיוף אירגן את גניבת אוסף המט בעות
הנדיר מאוניברסיטת הר־הצופים לפ ני
מלחמת ששת־הימים. כאשר היתגלתה
הגניבה העליל על אחד משותפיו כי הוא
הגנב העיקרי, והלה התאבד ולקח אל ה קבר
את סודות הגניבה של האוסף הנדיר.
משורר מביע תמיהה על שמוסדות יש ראלים
קשורים עם מוסאיוף למרות עברו.
מוזיאון־ישראל יחד עם אגף העתיקות
הוא המופקד על -שמירת ואיסוף נכסי הע תיקות
של הלאום. המוזיאון עובר כיום

חפירות־הצלה בדיר אל־בלח
טרודה דוחן ויצחק בית-אריה

תזכיר

דני פינקוס שתבע בתזכיר
לוועדת החינוך של הכנסת
לאסור על עובדי מוזיאון ישראל ואגף
העתיקות לסחור בעתיקות, לאספן וכן
לשמש כיועצים לסוחרי עתיקות פרטיים.

מסר משה דיין לתיקון במוזיאון־ישראל
זהים לאלה מדיר־אל־בלח, וכל בדיקה
מדעית תוכיח כי הם הוצאו מאותו אתר,
בו נמצא ירק ארון אהד על ידי המשלחת
שבאה להציל את המימצאים משודדים כ משה
דיין.

דיר,ה של מה שאירע במקום
^ העלתה כי בעת שהתגלה בית־הקב־רות
העתיק שררה בעזה מתיחות צבא־ת
בגלל המלחמה נגד הפידאיון. משלחת של
ארכיאולוגים שביקשה להגיע לאתר נת קלה
בסירוב של שלטונות־הצבא בנימוק
של סיכון ביטחוני. אותה עת היה משה
דיין שר־הביטחון, והוא לא נתקל בשום
התנגדות כשבא למקום והפעיל ציוד־

בחודש מארס 1972 נערכה חפירת-הצלה בבית־הקברות
שמדרום לדיר אל-בלח, שהוא מקורם של ארונות-החרס
האנתרופואידייט ושל הממצא העשיר שנדרנו לעיל. הח פירה
נערכה מטעם קציו-המטה לארכיאולוגיה, בהנהלת
ד-ר טרודה דו תן מן המכון לארכיאולוגיה של האוני ברסיטה
העברית בירושלים ומר יצחק בית-אריה מן
המכון לארכיאי^וגיה של אוניברסיטת תל-אביב. מטרת
החפירה והסקר שנערך באיזור בית-הקברות היתה ^עמוד
על ג ב לו ת בית-הקברות. על דרכי-הקבורת השונים שנ הגו
בו ועל אופי המכלולים הקשורים בקברים י או פן
הצבתם והטמנתם ב אייור הפרדט ם נעשו בדי קו ת-י סיון
רבות וכך נתגלה ארון־קבורה של אבן, שה.א ראשון
מסוגו בארץ אורן* הארון כ 2מ־ .מכסה הארון היה
מנותץ בחלקו ה ע ליון -ב איזו ר הפנים. הארון דימה
לארונות-החרס שמודגש בהת מיתאר הראש והכתפיים,
ו א לו מכסהו שונה מסכסיהם: אין הוא מכסה את הפתח
בלבד כי-אם את כל הארון. כמו בארונו ת-האבן ד.מצ־

הממצא החשוב ביו תר בשטח שנבדק. שהיו פזורים בי
הרבה קברים רגילים. הוא ללא ספק א רון אנ תרופואידי
של חרס, שנתגלה בשלימותו, על מנחות-הקבורה שדי צ בי
לידו. עליו וב תו כו. זו הפעם הראשונה שבבית-קבריר. זה
נתגלה מכלול מעין זה בחפירה סי־ירה הארון עשר
בסגנון מצרי מובהק. ל פי מי תארו הוא נמנה עם קבוצ
הארונות שמודגש בהם מיתאר הראש והכתפיים הוי•
הפנים. הזרועות השלובות וכפות -הידיים הקמוצות מע צבים
עיעוב מעולה -מידג שיס הפרטים ונשמי ר ב׳״•
פורציות הנכונות הארון ימנה עם קבוצת ה אייני ת
שהאיקונוגראפיה שלהם קרובה ב ותר לזו •של. מקי*
המצרי.
מסביב לארון ניצבו כלי-מנחה. המשקפים. כפי הנד* •
את הצירוף ה רגל בבית-קברות זה נ 0ו 1וקנקן אייר
צוואר מצו יים קנקנים כנעניים (..קומיים ו^לי י בו א ב־יקני
מטיפו ו וו, מסוג הרדים האגסיים בעלי שלוש ידיו ת
(וראה לעל) .על־גבי הארון היה מונח בלי-בהט בתיך
הארון נמצאו שלדים של גבר ואישה ; קבורו תכפ לי ה
בארונות נתגלו גם בחפירות הבלתי-סדירות שבעי בי•

ח פירות בדתי סד ירות

מאמר מדעי נוסף בקדמוניות, בו
מתארים את חפירות ההצלה בדיר
אל בלח בהן ניסו הארכיאולוגים להציל סרקופאגים מפני שרידות. המאמר מתאר
כי נמצא רק אדון קבורה אחד, שכן נעשו קודם לכן חפירות בלתי סדירות במקום.

מהפכה. דניאל גלמוגד התפטר ויצא לפנ סיה
ובמקומו בא יורם ריוין, לשעבר חח־שב־הכללי
באוצר. מנהל כוח־האדם במו זיאון,
אלכם הלבן, התפטר ובמקומו בא
צבי ורדי. הגזבר אריה לומר התפטר אף
הוא. יעקב משורר התמנה כאוצר לפני
שלושה חודשים בלבד (האוצר אחראי עלאגף הארכיאולוגיה במוזיאון) .כך -שעתה
קיבל המוזיאון סגל ניהול חדש.
אחד הגורמים להחלפת ההנהלה היה
צורת הניהול של גלמונד שפגעה כתור מים
חשובים. גלמונד לא הבין בעתיקות
ותרבות וחרד מאנשי •שם. ההסכם -שעשה
עם דיין מלמד על הדרך בה ניהל את
המוזיאון, כאחוזה פרטית. ניהולו הביא
להתרחקות תורמים ווה גרם ליושב־ראש
הנהלת המוזיאון, טדי קולק, להסיק את
המסקנות.
חלפת הסגל במוזיאון יכולה לתת
1 1את האות לטיפול שונה בגנבי הע תיקות.
המוזיאון יחד עם אגף־העתיקות
חייבים לשים יד על השדידות •שיעשו ב עתיקות
המדינה• החוק הקיים, למרות
היותו חסר־שיגיים, מאפשר לפעול ולהח זיר
למדינה את רכושה השדוד. החשוב
מכל הואי לתקן את הצעת החוק לעתיקות
החדשה שהגיש משרד־החיינוך-והתרבות ו־החסרה
כמה אלמנטים חשובים. החסר ה עיקרי
הוא הקביעה בי כל עתיקה חייבת
בהוכחה כי היא נרכשה כחוק, אחרת תוח רם
על ידי המדינה. לפי הצעת החוק, חוא
יהיה תקף רק מתאריך כניסתו. יש לע שותו
תקף גם בדיעבד ולתת את הסמכות
למדינה להחרים כיל עתיקה שלא ניתן
להוכיח כי נרכשה כדין בעבר.
תיקון חשוב אחר כלול בתזכירו של
סוחר־העתיקות דני פינקום- ,שהוגש ל־ועדת־החינוך
של הכנסת הדנה בחוק הח דש•
התזכיר תובע כי החוק יאסור על
עובדי אגף העתיקות והמוזיאון לסחור
בהם או לשמש כיועצים לרוכ*שי ומוכרי
עתיקות. כן הוא תובע לאסור על המו זיאון
כגוף לעסוק בתיקוני עתיקות לפר טיים
כדוגמת עיסקת משה דיין.
סוד גלד הוא כי מרבית האחראים ל עתיקות
במוסדות אלה הם בעלי אוספים
בעצמם או עוסקים בייעוץ לסוחרי־עתיקות
תמורת תשלום וקומיסיון. זוהי תופעה
חמורה שיש לשרשה בכוח ההוק.
אם יתחילו ההנהלה החדישה של מוזיאון-
ישראל ואגף־העתיקות להתיחס אל •שדידת
עתיהית כאל שדידת נשק מצה״ל, או אז
תקבל המדינה את נכסיה התרבותיים, ה שייכים
לכלל אזרחי ישראל ולא לקבוצות
•שודדים.

יגאל לביב !

לירד

ו הניו ד.

איר אבני מעשיר את קידום?
היחסים המוזרים בין מנכ״ל החברה
הממשלתית למדליות ומטבעות יצחק
אבני, לביו חברת קידום, וביו שתי אלה
למרבית כותבי מדורי המדליות בעתונות,
ידועים זה מכבר לכל משקיע בענף.
קידום היא חברה פרטית בבעלות משפחת
יוסף אמיר, ששלטה שנים רבות
בשוק המדליות יחד עם הסוחר הפרטי

מנכ״ל אבני
קידום

רווח

רסקין נציג ״ברר״

ה בו רסה

שחקן הקולנוע׳הידוע טוני קרטיס שהופיע
בסרטו של מנחם גולן לפקה, ה מספר
על אחד הפושעים היהודים משותפיו
של מאיר לנסקי, פנה בתלונה לקונסוליה
הישראלית בלוס־אנג׳לס על
שהמחאה שקיבל ממנחם גולו כתשלום
בסן 10 אלפים דולר חזרה ללא כיסוי.
קונסול התרבות של ישראל בלוס-אנג׳-
לס, חיים חפר, הפנה את קרטיס לנספח
המסחרי, יורם רוזנפלד. קרטיס פנה לקונסוליה
כיוון שהניח כי מדינת־ישראל
אחראית עבור מעשי אנשי הקולנוע שלה.
הקונסוליה לא רשמה את התלונה כדרוש
ולא העבירה אותה לוועדה לטיפול
בתלונות נגד תעשיינים־יצואנים.
מי שהיה הממונה על עידוד הסרט
הישראלי במשרד־המסחר־והתעשיה, זוהר
ברעם, עבר לעבוד בתפקיד של עוזר מפיק
בחברת ההפקות של מנחם גולן. יועצו
של שר־המסחר״וחתעשיה בועז אפלבוים
אישר את הדבר. בתשובה לשאלה כיצד
מסתדרת עובדה זו עם החוק האוסר על
עובדי-מדינה לעבור מתפקיד ממלכתי לעסק
פרטי הקשור בתפקיד הממלכתי,
השיב אפלבוים כי במקרה הנוכחי עצמו
עין מתון רחמים.
קצין בכיר בצה״ל, אברהם ארנן, מסיים
בימים אלה עבודה לפי חוזה מיוחד
לסרטו של מנחם גולו על אנטבה. ארנן
קיבל חופשה ללא תשלום מצה״ל לצו-
יד כך. דובר צה״ל מסר כי ארנן היה
צריך לייצג את צה״ל בהפקת הסרט של
האחים וורנר. משבוטלה ההפקה קיבל
אישור לעבוד עבור גולו בנושאים צבאיים
הקשורים בסרט. הדובר אמר כי לארנן
אסור לבוא במגע עם צה״ל או מערכת
הביטחון והוא עסק רק בייעוץ מקצועי.

רכטר רכש
מישדד נסיעות
חברת קים של צבי רכטר רכשה את
סוכנות״הנסיעות אינטרטורס מקבוצת
כלל. מנחל המשרד חיים דון שותף ברכישה.
כלל קיבלה 360 אלף לירות תמורת
הסוכנות. כלל קיבלה את אינטרטורס
כחלק מנכסי חברת מש״ק שרכשה בזמנו.

יוסף עובדיה, העובד עטה בשיתוף־פעו־לה.
לקידום היה הסכם עם החברה הממשלתית
לפיו היא רשאית לקבל מכל
הנפקה חדשה 300 מדליות ומטבעות
בהנחה מיוחדת. הסכם זה עורר לפני
כמה חודשים את רוגזו של מבקר״המדי-
נה, שתקף חריפות את ההסכם ומועצת-
המנהלים של החברה נאלצה לבטל אותו.
לאחרונה הנפיקה החברה הממשלתית
שלוש מדליות: יהלום, טכניון ורובינשטיין.
כמקובל לא הודיעה החברה על
כמות ההנפקה הסופית. לפני זמן מה הודיע
לפתע אבני כי ההנפקה של מדליות
נוספות של שלוש אלה הופסקה, והדבר
גרם מייד להתיקרות המדליות ממחיר
של כ־ 2000ל״י למדליה למחיר של 4500
לירות האחת (זהב).
ברור כי מי שידע קודם על חהודעול,
יכול היה לעשות הרבה כסף. מייד לאחר
העלאת המחירים הודיעה קידום כי היא
מבקשת את 300 המדליות מכל סוג המגיעות
לה לפי החוזה, וסך הכל 900 מדליות.
היא זכאית לקבלו במחיר ההנפקה
ופירוש הדבר רווח של 2000 לירות למדליה
מייד או 1.8מיליון לירות.
אולם למה לקידום לשלם לחברה הממשלתית
את המחיר הנקוב במזומן,
ולהרוויח רק 1.8מיליון לירות ! קידום
הגישה לבית־המשפט תביעה שתחייב את
החברה הממשלתית לתת לו את ההנחה
שבוטלה על־ידי מועצת־המנהלים. החברה
הממשלתית הגישה כתב״תגנה בו טענה
כי היא מוכנה למכור לקידום את המדליות
ללא ההנחה.
המשפט יימשך עפ״י ההערכה שלוש
שנים, ובמקרה הרע תפסיד קידום ותיאלץ
לשלם בעוד שלוש שנים את המחיר
הנקוב של היום. כך תקבל לרשותה את
המדליות שיהיו שוות מיליונים רבים יו־תל
מאשר כיום.
באמצעות התביעה נאלצת החברה הממשלתית
להחזיק ברשותה את המדליות
עבור קידום שלוש שנים מבלי שקידום
תשקיע את הכסף לרכישתם. החברה למדליות
היתה צריכה, אילו דאגה לאינטרס
של המדינה, לתבוע כי קידום תפקיד
בבית״המשפט את הסכום שאינו שנוי
במחלוקת עבור המדליות, כדי להבטיח
את רכישתן בעוד כמה שנים וכן כדי
שלא תרוויח מאי התשלום תמורתן כיום.
כך מעביר אבני בהחלטה אדמיניסטרטיבית
קלה רווח. של מיליונים כבדים
לקידום.
באמריקה עוזי רסקין טונה נציג כלל בארצות־הברית.
הוא ייכנס לתפקידו באוגוסט הקרוב.
רסקין מכהן כיום כמשנה למנכ״ל
כלל־תעשיות צבי צור. בשעתו היה רסקין
מנהל לשכתו של שר־האוצר המנוח, פנחס
ספיר.
מינוי אחר הוא של נפתלי נגל, שמונה
כמנכ״ל חברת ישראלום במקומו של שמחה
בן־שאול, שמונה כמשנה למנהל חטיבת
הבניה בכלל, יהודה תמיר.

גינדי בונה 400 דירות
הקבלן אברהם גינדי מראשון־לציון,
בונה עתה 400 דירות בשכונת קרית־מג-
חם בראשון-לציון. ההשקעה הכוללת בתכנית
היא 15 מיליון לירות. על מנת
למשוך קוני דירות בתקופת השפל הנוכחית,
הכין גינדי תכנית תשלומים מיוחדת
לזוגות צעירים ואקדמאים. השכונה
החדשה כוללת גם מרכז־מסחרי ומרכז׳
תרבות וספורט.

320א חיו ת
ל קו נגרסב טו קיו
אחת הדרכים לנסוע בזול לחו״ל היא
לנסוע כביכול במשלחת לקונגרס עולמי.
הנסיעה היא הוצאה מוכרת. לצורך השתתפות
בקונגרסים יש תעריף נסיעות מיוחד
של חברות-התעופה. לרוב נמשכים הקונגרס
או הוועידה יומייס״שלושה —
אולם המסע אל היעד נמשך חודש ומעלה.
לאחרונה הודיע משרד-נסיעות על
הרשמה לקונגרס האחיות הבינלאומי בטוקיו.
הנסיעה לטוקיו וחזרה תעבור,
כמובן, דרך כל ארצות המזרח הרחוק,
תימשך מעל חודש. ההוצאה הכוללת לנסיעה
כזו היא כ 30-אלף לירות, כולל
הכל, מחיר שהוא מציאה ומתנה. הייפ־לא
כי עד כה נרשמו להשתתפות בקונגרס
כ״ 220 אחיות ישראליות, המוכנות
להרחיב את השכלתן הרפואית?
אם בקרוב תכרזנה האחיות שוב על
שביתה, בתביעה להעלות את שכרן, לא
תהיה בכך הפתעה. הוצאה של 30 אלף
ל״י לטיול לטוקיו, עלולה בהחלט לגרום
לגדעון בכל תקציב משפחתי.

הודעת כ 1ב שד מס ה013ה
עניין רישום המחאות
הצוות המיוחד שמינתה נציבות מס-ההכנסה בעקבות פסק-הדין של השופט
המחוזי דב לוין בעניין פאן־לון, קבע כי ״אמנם בהוראות הקודמות מלפני שנת 1973
אין הוראה מפורשת דומה, אולם הפסיקה שדנה בערעורי מס־הכנסה חזרה והדגישה
מדי פעם, כי יש צורך ליתן ביטוי בספרים לכל פעולה הנוגעת להסבת המחאות
ואפילו מדובר במצב של קבלת המחאה בסכום הגבוה יותר מהתשלום שנדרש לשלם
הלקוח ובעל העסק מחזיר לו עודף במזומנים. אם כך הדבר לגבי נושא זה, קל וחומר
אמורים הדברים כאשר הצ׳ק במלואו מהווה תקבול עסקי המוסב על ידי בעל העסק
לגוף שלישי לצורך כל שהוא.״
הצוות שהוציא קביעה זו היה מורכב מדב נייגר היועץ־חמשפטי למס-חכנסה ;
סלים מועלם, סגן־נציב לעניינים מקצועיים וזבולון הנדלר, סגן־נציב וממונה על מח-
לקת־חחקירות.
הצוות קבע גם כי אין כל יסוד לפירסומים כאילו קבע השופט לוין בפסק דין
כי צ׳קים עסקיים שמוסר נישום לגוף שלישי בתורת תשלום אין חובה לרשמם
כתקבול בספרים.
הקטעים מפסק-דינו של השופט לוין שגרמו למחלוקת בעולם העסקים צוטטו
בהרחבה ובמלואם במדור זה ובכתבה מיוחדת בהעולם־הזה וכן גם בהארץ. פסק־הדין
גרם לתדהמה בקרב גדולי רואי״החשבון והמשפטנים שבחנו אותו. הקטע בפסק-
הדין שגרם להתרגשות אומר :״אל מי הגיעו כספים אלה בסופו של דבר, והאם זה
שקיבל את הכספים בפועל רשם אותם בספרים ובכרטיסים המתאימים ן כי זו הבעיה
הקובעת, ואצל זה שנהנה מן הכספים בפועל, אצלו יש לחפש וממנו יש לדרוש רישום.״
פסיקה זו של השופט אימצה את עדויות אנשי מס־ההכנסה במשפט, שאף הם
אמרו כי אין חובת רישום צ׳קים אלא על הנהנה מהם בפועל, ויש לחפש את הצ׳קים
אצל החברה הנהנה ולא אצל מי שלפקודתה נרשמו הצ׳קים.
ההודעה הרשמית של הצוות מסלפת את פסק-הדין של השופט, האומר במפורש
כי חובת רישום חלה רק על הנהנה בפועל, דהיינו, מי שפודה את הצ׳ק. הצוות מצטט
רק במקוטע חלק אחר מפסק־הדין, שכאשר הוא נקרא במלואו הרי גם בו קובע
השופט במפורש כי הצ׳קים היו צריכים להירשם רק בשעת הגיעם אל התחנה הסופית
ואל סוף דרכם.
הודעת הצוות מכוונת להטעות את הציבור ולטשטש את העובדה שעדויות אנשי
מס־ההכנסה ופסק-הדין הם ההיפך המוחלט מהמקובל ומן הנחוץ. הצוות אומר כי
פסק־הדין קובע שקיימת חובת רישום צ׳קים בכל שלב, ואחר קובע כי כן צריך
לעשות זאת.

הנבסה חושה
של כל דו
כלל־תעשיות תנפיק ב־ 10 לפברואר 25
מיליון מניות בנות 2לירות האחת. כן
יוצעו אופציות במחיר של חצי לירה האחת.
ההנפקה תיעשה על־ידי בנק-הפוע-
לים. ההנפקה תגייס עבור כלל־תעשיות
50 מיליון לירות. החברה מציעה את
ההנפקה בתנאים נוחים כדי למשוך גם
בעתיד משקיעים בחברה.
בין ההשקעות המתוכננות של החברה,
השקעה של 50 מיליון לירות במפעל הי-
ציקות אורדן בנתניה המייצר פלדות
משוריינות וחלקי טנקים לצה״ל ולייצוא.
אורדן הרחיבה בימים אלה את החוזה
שלה עם משרד״הביטחון והרחבת המפעל
נועדת למימוש החוזה המורחב.

ל בי א פו ר ש
מ גינ ראלטל פון
ישעיהו לביא, לשעבר מנכ״ל משרד-
הביטחון וכיום עובד בכיר בחברת הענק
האמריקאית ג׳נראל טלפון, בעלת מחצית
המניות בתדיראן, פורש מעבודתו בחברה.
לביא מסר כי טרם החליט במה יעסוק.

מדוע אפשטיין
מחזיר רכוש?
הבנקאי לשעבר יוסף אפשטיין גרם עד
כה להחזרת רכוש שנגנב מכספות בנק
ברקליס־דיסקונט ברמת-גן בשווי של 5
מיליון לירות ויגרום להחזרת עוד 2מיליון
לירות בחודשיים הקרובים. סך הכל
יביא אפשטיין להחזרת 7מיליון ל״י
מתוך הרכוש שנגנב, המוערך עתה על-ידי
המשטרה בלא יותר מ״ 25 מיליון לירות.
המשטרה החלה לחשוד באפשטיין בק שר
לכספות כאשר פדה אגרות־חוב, שחלק
מהן נרשמו על ידי בעליהן. המשטרה
ערכה חיפוש פתע בביתו של אפשטיין
בליל ששי. הסתבר כי הוא עמד לנסוע
ביום ראשון לחו״ל, ולצורך כך הביא
לכספת בביתו מדליות ומטבעות בערך
של מעל מיליון לירות. את המדליות קנה
מסוחר המטבעות יוסף עובדיה, ורובן הן
מדליות בנק־ישראל קישוט. עובדיה איי שר
עובדות אלה בעדותו במשטרה. לאחר
מכן הצליחה המשטרה להקליט שיחה
בין אפשטיין לאשתו, בעת המעצר, בה
הורה לה להוציא רכוש נוסף שהחביא
בבית הוריה בלי ידיעתם. הדבר איפשר
למשטרה לאיים במעצר אשתו כשותפת.
בחיפוש בבית הורי אשתו נמצא רכוש
נוסף, ואפשטיין הסכים לשתף פעולה עם
המשטרה בתנאי כי לא תוגש תביעה נגד
אשתו ובנו.
המשטרה משוכנעת כי אפשטיין אינו
קשור בפריצה עצמה והדבר הוכח גם
בבדיקה במכונת-אמת.

נילי אפשטיין
שיחה מיותרת

שיחר
צל״ג
פ־ספוס חסר־כי!ון

• לאורי כרגש
וארבע שעות עם אהובה עוזרי.

על סרטו עשרים

!•;ם מישהו חושב שהזמרת של שכונת
כרם התימנים בתל־אביב היא תופעה חב רתית
או אישית מספיק חשובה כדי להק דיש
לה תכנית דוקומנטרית בת ארבעים
דקות, רצוי היה שיגדיר לעצמו מה בדיוק
ברצונו לומר בנושא. לאורי ברבש, שלא
טרח כנראה לעסוק בהגדרות, לא הספיק
כל אורכו של הסרט כדי להגיע לתשובה
הגואלת — מהו נושא סרטו. קשה היה
להשתחרר מהתחושה שהסרט מתגלגל קדי מה
באופן מיקרי ללא מטרה או כיוון.
קטעי הראיון עם אהובה ואמר, הראו
חוסר מיומנות וחוסר כשרון של מראיין
שפיספס ללא ספק הרבה סיפורים שעשויות
היו השתיים לספר לוא רק היה מישהו
מניעו ומכוונן לכך. במקום הסיפורים
הושגו שתיקות.
יותר מאשר ציור של דמות. נראה ה סרט
כאוסף מיקרי של שברי סיפורים על
הווי שכונתי, על מזכירתה של אהובה,
על מחלק העיתונים המקומי ועל מעריץ
אלמוני שהוקדש לו משום מה, פרק זמן
אינסופי כמעט. הסיפור האנושי והמעניין
ביותר היה דווקא סיפורה של השכנה
ממול — נינט. אולי צריך היה לעשות את
הסרט אודותיה.

מאחרי המסך
! פי לחהג בו ר ה

מ.ד״ן

אנ חנו נחסלאתה?׳71 וים!
כמה פעמים ני סי ת ל הפ טר מהז׳ וקים ולא
ה צל ח ת? לאחר חי טוי שלנו, אנו מחס לי םאת
הז׳ו קי םוהחרקיםואתמקבלת תעודת
א ח ריו ת לשנה.
מודיעין 18ר״ג, טל5 .־6־ • 790114 אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות . 21 :רש׳ עסק 181/75

*חנן ע מי חי הדברת מזי7ן ים

ברשות־השידור נפל דבר המחולל סע רה
מאחרי גלי האתר.
רבקה בהירי, הבלונדינית שהיתר, משך
שנים ארוכות השליטה הכל יכולה של
לישכת דובר־הרשות נושלה בשבוע ש עבר
מממלכתה.
בהירי 40 שהוותק שלה ברשות־השי־דור
( 20 שנות עבודה) עלה על זה של
רבים מהבוסים להם היא כפופה, הספיקה
להפיל בדרכה דוברים רבים והצליחה לב סס
לעצמה במשך השנים עמדת כוח ו־שילטון
בלישכה, בה -שימשה כממלאת
מקום הדובר והממונה על יחסי־ד,ציבור
של רשות־השידור.
במשך שנים היתד, אימתם של דוברי
הרשות, שכדי לחיות עימה בשלום השיגו
עבורה הטבות למיניהן. כששימש צבי
גיל כדובר רשוח־השידור, ניסה לסלקה
אך הדבר לא עלה בידו מפני שרבקה,
למרות שלא זכתה באהדתם של אלה
שעבדו במחיצתה, לא השאירה אף פירצה
בעמדה שכבשה לעצמה. היא קשרה קש רים
טובים במקומות הנכונים ובמיוחד
דאגה לטפח את יחסיה עם ועד־העובדים.
בתקופת כהונתו -של ארי אבנר, היה
הדובר מלך־בובד, ואילו רבקה השליטה
האמיתית בלשכה, בה עשתה כבתוך שלה.
טיול לסיני. עוד בתקופת כהונתו של
אבנר, כשהוחל לדבר על חילופי גברי
בלישכת הדובר טיפחה רבקה בהירי תק וות
ויומרות לרשת את מקומו. ממורמרת
מכך שהתפקיד לא נפל בחלקה, הודיעה
נחרצת למשה עמירב, הצעיר ממנה בעישר
שנים, כי היא -זו המנהלת בפועל את
לשכת דובר דשות־השידור וכי לגביה לא
השתנה דבר. אך לעמירב האמביציוזי היו
תכניות אחרות. הוא הבהיר לה כי בכוו נתו
לחולל מספר שינויים עקרוניים ב עבודת
הלישכה והראשון שבהם אומר כי
על פי ההירארכיה החדשה ישמש הוא
כמספר אחד בפועל ואילו עליה להסכין
מחרש עם מקומה כמספר שתיים בלבד.
בנוסף לכך מינה את עדנה חפץ, ש שימשה
עד אז כעוזרתה של בהירי, לאח ראית
על ההסברה — הכפופה לו בלבד.
את מזכירת הלשכה, שהיתה עד אז תחת
פיקודה של בהירי, מינה למזכירתו האי שית.
רבקה הנרגזת, שהרגי-שה שמנסים
לנשלה ממעמדה, השיבה מלחמה שערה.
היא החלה להעלם מהמשרד כשהיא
מטילה את כל העבודה על כתפי עדנה
חפץ, מנסה להכשיל את הדובר שעשה את
צעדיו הראשונים בתפקידו.
לפני זמן מה באה בהירי אל משה
עמירב בבקשה לאשר לה השתלמות ל מפיקי
רדיו, שתמשך שלושה חודשים
בצרפת. משה סרב בטענה כי אינה עובדת
רדיו. ובנוסף לכך נעדרה כבר השנה זמן

רב למדי מעבודתה כששהתה בקיץ כאר*
בעה חודשים בחו״ל.
רבקה הזועמת החריפה את מסעה נגד
עמירב, כשהיא מגייסת הפעם למלחמתה
גם את ועד־ד,עובדים, ומנסה לדחוק את
רגלי הדובר באמצעותו.
אולם הקש ששבר את סבלנותו של
עמירב היה כאשר סרביה בהירי להשתתף
בדיון מליאת־הרשות בנושא פרסי רשות־ה־שידור
— תחום שהיד, בטיפולה ובאח ריותה.
בהירי נימקה את אי־נוכחותה בכך
שעליה לצאת לטיול בסיני שאורגן לאותו
יום על־ידי מינהל־ההסברה. מסתבר כי
ההזמנה שהיתר, מיועדת לדובר לא הגיעה
לידיו מעולם, מפני שרבקה בהירי החלי טה
כי היא, ולא אף אחד אחר מעובדי *
הלשכה, תהא זו שתצא לטיול.
בתגובה החליט עמירב לעשות את ה צעד
מפניו הזהירו כל מי שידע את רבקה
ואת מעמדה החזק ברשות־השידור — הוא
פנה למנכ״ל, יצחק ליבני, ולמנהל כוח־אדם,
מאיר בטלניק, ביקש לפטר את רב קה
בהירי מתפקידה בלשכתו. להפתעת
הכל בקשתו נענתה. הסערה מכה ועוד
תכה גלים גבוהים במימי רשות־השידור.
יריביה של רבקה שמחים לאידה. האחרים
מצפים עדיין בסקרנות להמשכה המרתק ^
של הסערה. אין להם ספק כי רבקה תצא
להתקפת־נגד.
תוכניות האס ארוג״
״איך אני יכולה להגיד, לא׳ ,הרי הוא
בן־הדוד שלך,״ אומרת אדית, אשתו של
ארצ׳י באנקר, גיבור ד,סידרה הטלוויזיונית
המפורסמת הכל נשאר במישפחה.
״תגידי לו את זה כך, אדית, :ל א!׳״
משיב לה ארצ׳י ,״אלא אם כן זוהי מילה
מסובכת מדי בשבילך. יש בה הברה
שלמה אחת.״
האם זה מצחיק או לא?
וכאשר קורא מייק, חתנו של ארצ׳י לאש־תו
:״גלוריה, מהרי ! את תאחרי את האו־טובום
!״ וארצ׳י מעיר לו :״היא איחרה את
האוטובוס ברגע שהיא אמרה , :אני מסכי מה
זה מצחיק?
תשובות לשאלות אלה ועוד ארבע שאלות
דומות, שימשו חומר למחקר חדש שערכו
סטיוארט סורלין ויוג׳ין טייט, שני חוקרים
אמריקאיים, בקרב שני מידגמים מייצ גים
של צופי התוכנית בקנדה ובארצות־הברית.
ספק
אם איזו שהיא תוכנית טלוויזיה
זכתה לכל־כך הרבה מחקרים פסיכולוגיים
וסוציולוגיים כמו הכל נשאר במישפחוז.
הסיבה לכך פשוטה: במקורה התכוונה ה תוכנית
לצאת נגד חוסר הסובלנות הגז עית,
הדתית והמעמדית, נגד הדיעות הקדו מות
והאמונות התפלות הטבועות באישיותו
של האמריקאי הממוצע. היא ניסתה לעשות
זאת תוך העמדת ארצ׳י באנקר, התגלמות
האדם הממוצע, במצבים שישימו אותו ל לעג
ולקלס. ארצ׳י באנקר התכוון להיות
המכשיר באמצעותו יקלטו צופי הטלוויזיה
חסרי הסובלנות את האבסורדיות שבדיעו־תיהם,
אמונותיהם וערכיהם.
אולם הפופולריות העצומה לד, זכתה
התוכנית העידה כי היא החטיאה את מט-
רתה. מרבית הצופים התלהבו מארצ׳י באג־קר
משום שהזדהו עימו ועם דיעותיו ולא
משום שנהנו ללעוג לצרות אופקיו.
אותם זה לא מצחיק. המחקר החדש
ניסה לבדוק אם יש קשר בין התרבות,
המין ומיבנה האישיות של הצופה למידת
הנאתו מארצ׳י באנקר כמקור של צחוק.
נקודת המוצא היתד, כי ככל שצופה צוחק
יותר מבדיחותיו של ארצ׳י באנקר, כך הוא
משוחרר יותר מדיעות קדומות והוא רחב
אופקים ונאור יותר.
נשים הן צופות נאורות יותר מאשר
הגברים. ואילו בתחום מבנה האישיות גילו
החוקרים תופעה מעניינת: ככל שאישיותו
של הצופה היתד, אישיות סמכותית יותר —
כלומר, תלויה בדיעותיד, ובעקרונותיה ל סמכות
עליונה, כך היתד, מידת הזדהותו
עם ארצ׳י באנקר גדולה יותר. זה באשר
לצופים הגברים. אצל הצופות — היה היחס
הפוך: דווקא הנשים בעלות האישיות ה סמכותית
יותר הן שצחקו יותר לארצ׳י
ודיעותיו.
המסקנה: ככל שארצ׳י מצחיק יותר את
הצופה, כך יכול הצופה להעיד על עצמו
שהוא רחב־אופקים ונאור יותר. אבל בעי קר:
אמריקאי. אותם זה לא מצחיק כל כך.

אורי זוהר, מנחה תוכנית הבידור הטלוויזיונית הוחדשה ״תשע בריבוע בבעולה

ב רי ס ע

^ אורות הצגעוניים של תשעת ה ו
1ריבועים רצדו לקצב המוסיקה, הזרקו רים
סנוורו, המצלמות טרטרו. כך, לקול
התרועות וקריאות העידוד של הקהל ה משולהב
שיחקה בשבוע שעבר נבחרת
התיאטרון והבידור הישראלי באיפור ו הנאה
מלאים, את משחק הילדים איקס-
מיקס־דריקם מול כמה סטודנטים נרג שים,
שנראו מבוהלים מעט אפילו תחת
ניצוחו הקליל והמשעשע של המנחה אורי
זוהר. התותחים הכבדים עשו הכל כדי
לבלבל את התמימים בשקרים מתוחכמים,
אמיתות מפולפלות ותשובות חמקניות ל שאלות
משונות וכל זה כדי לגזול מידיהם
של המתחרים את הפרס המיוהל בן אלף
וחמש מאות הלירות.
היה זה בעת הקלטה רצופה של שלוש
תכניות מסידרת הבידור תשע בריבוע,
ששידורה החל השבוע אחרי שידור ניס יוני
אחד לפני מספר חודשים. לפי כל
הסימנים היא מבטיחה להיות תוכנית ה בידור
הטלוויזיונית הפופולארית ביותר.
היו שם מספיק כוכבים כדי למלא כמה
וכמה טורי רכילות: גילה אלמגור, שמואל
שי, טוביה צפיר, שלמה בר־שביט, אורנה
פורת, מני פאר, מייק בורשטיין, אברהם
מור, איצ׳ה מממש, מאיר עוזיאל, אורי
סלע, עדה בן־נחום, משה טימור, פרידל
שטרן, ודידי מנוסי,
כל היפים החכמים והמפורסמים האלו
ישבו להם בתוך כוורת זוהרת שהורכבה
מתשעה ריבועים, כשהם מצפים בהתרג שות,
איש איש בריבועו, לשאלות שיופנו
אליהם מן הבמה שממול, עליה ניצב שופע
חיוכים והתחכמויות, המנחה — אורי זוהר.
מימינו ומשמאלו של אורי ישבו בכל פעם
שני מתחרים אחרים שניסו ל״סגור על-ידי
הסימון שניתן להם (עיגול או איקס) ב קווים
מאונכים מאוזנים ואלכסונים, שלושה
ריבועים רצופים ולזכות בפרס בן חמש
מאות לירות.
המשחק מבוסס על כך שכל מתחרד. רש אי
לבחור באחד הריבועים שבכוורת ואז
מפנה אורי זוהר שאלה אל החכם היושב
בתוך הריבוע. למשל, מה זה ״ידיד החו לות״?
שאל אורי את עדה בד-נחזם ש נבחרה
על ידי אחד המתחרים.

זהו המיתקן בתוכו יושבים תשעת ״החכמים״ בתוכנית הטלוויזיה
11111111
״תשע בריבוע״ .התשעה, באחת התוכניות שצולמו השבוע להקרנה
1 1 1 ^ 11י
בשבועות הקרובים הם ( :בשורה העליונה מימין לשמאל) טוביה צפיר, פרידל שטרן,
בלה אלמוג( .בשורה האמצעית ) :גילה אלמגור, מני פאר איצ׳ה ממבוש( .בשורה
התחתונה ) :משה טימור, שלמה בר־שביט ועדה בן־נחום. המנחה הוא אורי. זוהר.

״תשע בריבוע״ בשעת הפסקה בצילומים.
הבעת פניהם מעידה על הנאתם מהאירוע.
בסיפור שהתארך והתארך, בלי לשעות
למחאותיו הקולניות של אורי, שניסה ל הפסיק
אותה שוב ושוב בטענה שלא נת בקשה
לספר את הביאוגרפיה שלה ׳אלא
לענות על שאלה פשוטה בלבד, סיפרה
עדה את סיפורו של אחד, נכטינגל, מיילד
מפורסם שהיה ידידן של כל התולות־היול־דות.
כשסוף סוף הגיע סיפורה בן אלף
המילים של עדה לסיומו היה על המתחרה,
שהספיק כבר להתבלבל לגמרי ממבול ה מילים
שהומטרו עליו, להחליט האם יש
אמת בסיפור והוא עשוי להיות תשובה
כשרה לשאלה, אם לאו.

אם אמר כי אמת בסיפור זכה מתחרהו
מן ההפקר שכן ידיד החולות הוא שמו של
עשב רב־שנתי גבה קומה. אך אם ניחש
כי כל מה שאמרה עדה הוא שקר, זכה
בסיבוב הזה וריבועה של עדה יסומן בסי מון
שנקבע לו.
המתחרה שהצליח למלא ראשון שלושה
ריבועים זכה במשחק והיה רשאי להחליט
האם להישאר במשחק, לסכן את הפרס בו
כבר זכה, ולהתמודד עם המתחרה הבא
או לפרוש ממנו בשלב זה, עם חמש מאות
לירות ביד וללא סיכויים.
הנהנים העיקריים במישחק הטלוויזיוני
היו השחקנים, הבדרנים ו״החכמים״ ,שצי פו
בקוצר־רוח לשאלות, חייכו בקלוז־אס
מתחכם או חסר־שיניים (כמו במקרה של
איצ׳ה ממבוש) אל המצלמות ושמחו שמ חה
ילדותית כשהצליחו לעבוד על היריב.
בהפסקה שבין הצילומים התאספו כולם
כדי להחליף חוויות ורשמים ולהמשיך ב־סידרת
הבדיחות. הקריקטוריסטית פרידל
שטרן היתד, מאוכזבת קשות. כמו תינוקת
שנזנחה קוננה פרידל על כך שכבר שלוש
תכניות רצופות היא יושבת מיותמת בתוך
הריבוע שלה ואיש מהמתחרים אינו פונה
אליה בשאלה .״אין דבר, העיקר שראו או תך״
הרגיעה אותה אורנה פורת בנימה
אימהית. אך פרידל לא נותרה מיותמת ל זמן
רב. בתכנית הבאה כבר סודרו לה
שאלות למכביר שהציתו מחדש את האור
בעיניה החביבות.
לאיצ׳ה ממבוש לא הפריעה העובדה ש חסרה
לו שן אחת מלפנים. הוא חייך ב מלוא
הפה וחיזר במרץ, כשכוס היין ה־ניצחית
נידו, אחרי כל אשד, שנזדמנה
לאיזיור. מני פאר התענין לדעת מדוע לא

מרכיב איצ׳ה רשימה לכנסת .״אתם מדינה
קטנה״ השיב ממבוש ברצינות ״אתם לא
צריכים מנהיג כמוני, מה שאתם צריכים
זה מנהל כוח־אדם.״
טוביה צפיר סיפר על רוסי אחד שהיד,
לו תוכי שידע לומר משפט אחד בלבד
״מוות לברז׳נייב יום אחד ביקרו ב ביתו
אנשי ד,ק.ג.ב. האיש המבוהל מיהר
להסתיר את התוכי במקרר. כשנפתח ה מקרר
על ידי אנשי המשטרה החשאית
צעק התוכי לעומתם ״יחי ברדנייב !״ ל אחר
שעזבו פתח האיש את המקרר ואמר
לתוכי ״אחרי חמש דקות בסיביר אתה
כבר מזמר אחרת, אה.״
היחיד שלא לקח חלק בשעשועים ש־מאחרי-הקלעים
היה דווקא רכז ההומור,
שעל חידודיו׳ עומדת התכנית כולה, אורי
זוהר. הוא, שבמשך התכנית קולחות ממנו
הבדיחות וד,התחכמויות כמעיין המתגבר,
נעלם בהפסקות כאילו בלעה אותו האדמה.
לא רואים. לא שומעים. אך כשסרטי ה-
ווידאו מתחילים לרוץ מחדש הוא עובר
מטאמורפוזה מוחלטת. הפרצוף מתחייך,
וטון הדיבור מקבל גון מיוחד.
אורי סיפר איך עלה אריק אינשטיין
קצר־חרואי על במת תכנית הרדיו תיבת־נוח
והיה בטוח שראשו של מני פאר,
מנחה התכנית;׳ הוא המיקרופון. בלי ל חשוב
פעמיים חפן אריק בידיו את ראשו
של מני והתחיל לשיר לתוכו. הקהל מת גלגל
מצחוק ואילו הלצותיו של אורי
ממשיכות להתגלגל .״מה זה ארוך מאה
מטר ואוכל כרוב?״ הוא שואל את הקהל.
״לא יודעים״ נשמעת התשובה.
והבדרן מספר 1של הטלוויזיה עונה על
שאלתו שלו :״זה תור ללחם ברוסיה!״

במדינה
(המשך מעמוד )33
עבורי אל הפשע. הוא התרועע עם נוער־שוליים,
החל שוחה לשכרה והסתבך לא
פעם עם ההוק.
בגיל 17 נשפט עבורי לשנה וחצי מאסר
בפועל ונישלה לכלא תל־מונד. הוא שוחרר
לפני תום תקופת מאסרו בחנינה הגדולה
אחרי מלחמת ששת־הימים. עם שיחתרו
גמלה בלינו של עבורי ההחלטה שלא לשוב
עוד לזרועות הפשע.
הוא החל עובד כפועל־בנין, וכקבלן־
מישנה בבניית בתים טרומיים, שעות רבות
ביום הקדיש לעבודה המפרכת ואל הטיפה
המרה לא שב. בגיל 21 נשא לאישה את
ליאורה. חיי המישפחה תרמו אף הם למי קומו.
לבני הזוג נולדו שני ילדים והם
עברו להתגורר בדירת חדר עלובה, ב שיכון
הזוגות הצעירים של עיריית פתח־תיקווה
בקרית־שפרינצק.
לפני שלוש שנים שכר עבודי מועדון
בשכונת שעריה ופתח בו בית־קפה בריש־יון
.״רציתי לשקם את עצמי בלי טובות
של אף אחד״ סיפר ,״ובאמת עשיתי את זה
יופי״.
לפני שנתיים הכנים עבודי לבית־הקפה
שלו שולחנות סנוקר .״ראיתי שמסביב
הכל הפקרות״ הוא מסביר .״כל אחד פותח
לו עסק בלי רישיון, מצפצף על העיריה,
וגוזל את פרנסתי. ממה אני אפרנס את
המשפחה? אלך לגנוב?״
העיריה סירבה לתת לו רישיון בטענות
שונות. ראש מחלקת הפיקוח העירונית,
יהודה שמעוני טען בפניו ששטחו של
המקום צר מדי, שהמקום מרוחק ממרכז
העיר ואינו מאפשר פיקוח מישטרתי, ועוד
טענות שונות ומשונות. מישהו גם החל
מנהל הסתה בקרב השכנים תושבי הש כונה
כדי שיחתמו על עצומה לסגירת
המועדון. גם הדו״ח החיובי שכתב אהרון
פסטרנק, מנהל המחלקה לעבודה־קהילתית
בעיריה, בו הוא מצדד בקיום המועדון
של עבודי לא שינה את המצב. הדו״ח ש הועבר
אל ראש־העיר ישראל פינברג ניג־נז.
דובר־העיריה סירב להציגו בטענה
שנכתב בינתיים דו״ח חדש הסותר את
הראשון.
שמעוני החל שולח פקחים לרשום דו״חות
נגד עבודי ומאוחר יותר הוגשה בקשה
להוצאת צו־סגירה למקום בבית־המישפט.
גזר־הדין שניתן על־ידי שופט־השלום ה ראשי
בפתח־תיקווה, אליעזר לייבסון, ב אוקטובר
דן את עבודי למאסר 60 יום
ומצווה על סגילת המקום ופינויו. לא נאמר
בידי מי הסמכות לפנות את המקום.
מסע התעוררות מאורגן. חודש
אחרי מתן פסק־הדין הסתערה מישטרת
פתודתיקווה על מועדון הסנוקר של ע בו-

העירייה לא הפסיקה את מילחמתה בו.
בסידרת מאמרי השמצה שפורסמו בעיתון
המקומי של פתח־תיקווה הביעו אזרחים
אלמונים חרדה מהשפעת מועדונו של
עבודי על ילדי שעריה. היה זה מסע הת עוררות
מאורגן ושקוף.
אומר עבורי :״אני לא מבין. מה זה
פה? עירייה או גן־ילדים? אם יש חוק
שיפעילו אותו נגד כולם. אבל אם יש
ברדק והפקרות, למה נטפלים דווקא
אלי? ! לי אסור להתפרנס? כל מי שיש
לו כוח פותח — החלשים סוגרים.״
עבודי בחר להיות עם החזקים, אפילו
אם צריך להתנגד למישטרה בכוח. ועוב דה
— העסק שלו פתוח.
אסונות הפתיל־ שנד,פד

הילדה כת השלוש טיי?ה
על חמידרכה 7יד ביתה,
כשזפתע עלתה סכוגית
ע 7המידרכה

צרוייה וטל להב
קריאה באמצע ההצגה
די. כוח שוטרים גדול, מלווה בפקחי
עירייה פשט על המועדון, ניסה להוציא
מתוכו את שולחנות הביליארד. בני מיש־פחתו
של עבודי ניסו להתנגד. אמו נפ צעה
בידי השוטרים. לבסוף גברה ידם
של בני עבודי. המישטתז נהדפה אחור.
למחרת ניסתה המישטרה טכסים אחר.
עבודי הוזמן לחקירה במישטרה. הוא נע צר
שם. במקביל הכין פקד מרדכי ונטו־רה,
מפקד מישטרת פתח־תיקווה, כוח
מתוגבר באנשי משמר־הגבול, חמושים
באלות ובנשק. בעזרת כוח זה התכוון וג־טורה
לכבוש את המועדון מידי הנערים
והנשים שהופקדו לשמור עליו.
אלא שהתארגנות הכוח התגלתה בעוד
מועד. ליאורה, אשתו של עבודי, מיהרה
אל פרקליטו, עורך־הדין פנחס מאירוב וזה
פנה מייד אל בית־המישפט בבקשה להו

ב ת הי ר־ ^

והמ עו ל ה
בי שראל

מציע מציע מציע:

ציא צו לעיכוב הליכים בתיקו של עבודי
סעיד. תוך כדי בדיקת המיסמכים בתיק
גילה מאירוב מיספר עובדות תמוהות.
הסתבר לו שמישהו שינה את גזר־הדין
המקורי של השופט, הוסיף בצו־הפינוי
את המישפט ״בסמכות עיריית פתח־תיק־ווה
לפנות את המקום,״ שלא הופיע ב מקור.
בנוסף לכך הסתבר כי למחרת
ניסיון הפינוי הכושל של המישטרה פנה
אחד מפקחי העירייה אל השופט לייבסון,
שיכנע אותו להוסיף לצו־הפינוי את ה-
פיסקה :״על־ידי המישטרה.״ השופט הו סיף
פיסקה זו ללא נוכחות הנאשם או
נציגו.
על סמך גילויים אלה הוגש עירעור ל־בית־המישפט
המחוזי. עבודי שוחרר. ה הליכים
נגדו הוקפאו. בני שעריה יכלו
להמשיך לשחק סנוקר במועדון שלו. אך

האסונות באים בשלשות, אומר פתגם
ישן. הזמרת והמוסיקאית צרוייה להב לא
האמינה מעולם באמונות תפלות או בפתגם
או באימרות־כנף. מאז ומתמיד היתה
בחורה אופטימית וחזקה שידעה לנווט את
ספינת חייה גם כשזו עלתה על סערות
ודומה היה כאילו היא עומדת להתדרדר
אל מי תהום.
כשעזב טכנאי הקול לואי להב את אשתו
צרוייה לטובת המוזיקאית אלונה טוראל
באופן מפתיע וללא כל הודעה מוקדמת,
השתוללה כל הבוהימה מהתרגשות. כל
הבוהימה לבד מצרוייה. היא נותרה עם
בתה הפעוטה בת השלוש טל, החליטה
לקחת נשימה ארוכה ולשקם את חייה
שנהרסו במחי-יד.
היא לא היססה לשוחח עם עתונאים
על הפרידה מלואי, לא האשימה אותו
וסיפרה את פרשת אהבתם באופן שקט
ומאופק.
מיד לאחר שנפרדו החליטה צרוייה,
בת קיבוץ איילת־השחר שהופיעה כנגנת
כינור בלהקתו של אליל הפופ האמריקאי
ספרינגסטיין, לחדש את הקאריירה שלה.
היא הקימה חברה להשכרת זמרות־אולפן,
השתתפה בתקליטיהם של הזמרים אושיק
לוי, צביקה פיק ויגאל בשן ואף הופיעה
בתוכניות טלוויזיה ורדיו.
כל אותה עת תיפקדה כאם לבתה טל,
שהיתה כל עולמה. צרוייה נהגה לבלות
עם טל שעות ארוכות, לקחת אותה לאול פן
ולשוחח, איתה כחברה לכל דבר. לפני

אילת: דירות בנות 4חדרים בשדרות התמרים*.
רחזבוח: דירות במת 4חדרים ברחי חזינסקי.
נס ציונה: ריחח במת 4חררים בנבעת ביאליק (המשך רח׳ ביאליק)*.
הרצליה: דיחת בנוח 4-13 חדרים ברחי העצמאות.
נתניה: דירות במת/2י 13־ 41/2חררים ( 140מ״ר< בבית מפואר בשדרות בנימיו
חדרה: רירית במת 3חדרים ברח ,.הלל יפה.
הוד השר1ן: דירות במת 4חדרים בבנין רב קומות ברחי האורנים__ .

•דירו ת מרווחות בתכנון קפדני•בגיר. וגימור מעולים
• אדמה פרטית • מקומות חניה • משכנתאות בלתי צמודות
הצעה סיוחדת לזוגות צעירים, לזכאי משרד השיכון,מחה מספר דירות במת 3חדרים
באיזזר החרש והיפה ביותר של נתניה -מה פולג נקרית מרראס.
חנויות במרכזים המסחריים בבת־ים,הוד השרון וקרית נורדאו

סולל סנה

פרסים והרשמה: תלא בי ב. ו חי מוג טפ׳ורי .39 סל 298361 .ו ב סני פי סולל־בונה ב א תרי ה בני ה

כשבועיים אמרה לידידה :״די, החלטתי !
טל היא כל עולמי, בשבילה כדאי לי להמ שיך
ולחיות, כל מה שאעשה יהיה בע בור
טל ולמענה, אם יקרה לה משהו
חייה אינם חיים עוד.״
הגורל גיכא שינוי. צרוייה לא ידעה
את אשר ניבא לה ליבה. באחד מימי הש בוע
שעבר, הלכה כדרכה לעבודתה בה צגה
ריצ׳ארד השלישי בתיאטרון הבימה.
טל נשארה בחברת שמרטף. השתיים הלכו
על המדרכה ליד ביתן של צרוייה וטל
באפקה. לפתע עלתה על המדרכה מכונית
ופגעה בילדה ובשמרטף.
טל נפגעה קשה. הובהלה מחוסרת־הכ־רה
אל בית־החולים. צרוייה נקראה באמ צע
ההצגה אל הטלפון. כשהודיעו לה
שטל נפצעה לא האמינה, לא היה לה כסף
לנסוע לבית־החולים וחבריה השחקנים
אספו כסף כדי לשלוח אותה לשם במונית.
בבית־החולים פגשה בבעלה לשעבר,
לואי להב, משעין את ראשו על אחת
הזכוכיות וממרר בבכי קורע לב. צרוייה
שמרה על קור־רוח.
כשבאו מאוחר יותר בני המשפחה הח לה
להרגיע אותם. אמו חולת־הלב של
לואי התעלפה וצרוייה טיפלה בה. היא
אמרה לכל שניסו להרגיעה ולנחמה :״אני
צריכה להיות חזקה, אני בטוחה שטל
מרגישה אותי.״ אל המקום הגיעו גם ידי דיו
של לואי להב המאמין בכוחות על־טבעיים,
והחלו לעסוק במדיטציה. הם
התקשרו אל הגורו שלהם היושב בלונדון
וזה הבטיח להם כי כתום שלושה ימים
יחול שינוי לטובה במצבה של טל הפצועה.
ואכן, כעבור שלושה ימים חל השינוי.
טל בית השלוש וחצי נפטרה באמצע הלי לה.
ידידיו של לואי טענו כי הגורו צדק,
השינוי היה לטובה ; ׳הילדה נפגעה בשעת
התאונה במוח ובכל מקרה עדיף היה המוות
על החיים שציפו לה לוא נותרה בחיים.
לואי להב פרץ בזעקה שהחרידה את
אמות הסיפים של בית־־החולים. רק
צרוייה נשארה חזקה.
ביום ראשון בשבוע שעבר קברו את
טל להב בבית־הקברות שבקיבוץ איילת-
השחר. ילדה בת שלוש וחצי שהיתה כל
עולמה של אמה.

רנ ע ר דוז

בידים טובות
רק אצל
סוחר מורשה

הינו סוחר מורשה
למכירת תנורי

אחריות מפעלי ״בלרס״ ניתנת
לרוכשי תנורים מתוצרתם
רק באמצעות הסוחרים המורשים

ש הסוודר.

כשאת רוצה לקנו ת
תנור בישול ואפיה טוב,תנור״בלרס׳׳,
וודאי כי מוצגת בחנות
ת עוד ת סוחר מורשה מ טע ם ״ בלרס״

• >אורונ

התמר

^׳צזראג1־,

משרד החקל או ת

ל ה לן לו חהמ חי רי ם ה 030171
ל־ ד ד.ו - 2 8 .ד ד 2 3 .1

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

ירקות

המוות אורב בכלא !

הנער הפך נרקומן
גכדא ואיבד צזם
אנוש — אך איש
אינו מוכן להניב

עגבניות
גז ר
פלפל קליפורניה
בצל יכש ריכרסיד
כצל יכש ארוז בשקיות של 1ק״ג
תפוא״ד מיבול החדש
תפוא״ ד ארוזים באריזה של 2ק״ג

לצרכן לק״ג
בל״י
3.00
4.90
4.55
3.30
3.70
3.60
4.00

פירו ת

תפוחים זהוב גודל
תפוחים זהוב גודל
תפוחים גרנד גודל
תפוחים גרנד גודל
אגפים מזן ספדונה
כגג ו ת

גודל 5

אשכוליות — בתפזורת וארוזות
תפוזים — כתפזורת וארוזים
לימונים

מיני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
כשר הודו ללא עור וגידים

5.30
5.90
4.30
5.20
5.30
5.80

לפני שאתה עומד להוציא השנה
מאות לירות לתנורים לחורף( ,ומי
יודע כמה כסף עבור נפט וחשמל)
אל תשכח כי מחמם המיטה של יק״ש
15־ 8 01 מחמם את המיטה כל
הלילה וצריכת החשמל שלו היא 10
אגורות ללילה באחריות ביח״ר זק״ש!
השנה מחממי המיטה של זק״ש
מ־ 100$אקרילן עם ה האדומה.

פוטו־ברנר

119ו- 1בר 2ר
חיכה, ר ח 1דהח לונ ך זג

2.40
2.90
4.10

12.96
12.13
11.39
10.32
22.22
דגי בסיף
כסיף בפרוסות של הצי ק״ג
קרפיון חי

חשוב פעמיים

של שנת 1977 מקווה להעביר אליך
את ההנאה הגדולה שבצילום כפי
שעשה כבר לאבותיך בשנת 1934
בחיפה.
הדגמים החדישים ביותר והשרות
המקצועי בחנות הוותיקה ביותר
בחיפה.
בימי שלישי סגור כל היום.

הערה: תפוחים גרנד וזהוב גודל 6ארוזים בשקיות של 2ק״ג נמכרים
ב״ 30 אג׳ יותר לק״ג.

1 1 1י י 0 ׳״1

ע 1פ 1ת פטמים קפואים בשקיות

המולת הזה אאח?

ה או פהלך

מחס לו ת !
״לב״שרוחי פרסום בע־מ*

ביתי־׳סנווזד

״קישרו לי את הידיים! קישרו לי את
הרגליים ! בבקשה !״ זועק הנער אלי זריהן
( )18 אל הסוהרים. הוא שוכב במיטתו,
באחד התאים שבכלא תל־מונד, ומפרפר
תוך ייסורים ובכיחסר־מעצורים. מחזה
זה חוזר ונשנה מדי לילה בלילו. אלי אינו
יכול להירדם, אלא אחרי שסוהריו עושים
עימו חסד וכובלים אותו.
עובדה מחרידה זו גילה אביו של הנער,
שלוט זריהן, סיכאי בתחנת־דלק, כא-סר
בא לבקר אצל בנו לפני כשבועיים. האב
והבן ישבו משני צידי הרשת, ובחדר־המבקרים
של הכלא, אך שלום התקשה
לזהות את בנו. לפניו ישב בחור שפניו
מכוסים כליל בכובע־טמבל. הוא ביקש
ממנו שיסיר את הכובע מעל פניו. אלי
לא מיהר לעשות כן, אך משגילה את פניו
— נחרד האב, וכמעט -שהתעלף בו־במקום.
תחנונים לעונש. פניו של אלי היו
פצע אחד ענקי — מן המצח ועד לסנטר.
לשאלה מי עולל לו זאת, השפיל אלי את
עיניו ואמר חרש :״אני בעצמי.״ הוא
סיפר כי ביקש להתקבל לראיון אצל מנהל־הכלא
כדי לשוחח עימו, ומשנידחה, הת חיל
מתרוצץ בחצר הכלא עד שפניו הת נגשו
בשער־הברזל בעוצמה אדירה,
הנהלת הכלא שלחה להוריו של אלי
מיכתב, ובו ביקשה מהם שלא יבואו לבק רו.
הסיבה האמיתית לכך: מראה פניו של
הנער היד, כה מחריד, עד כי אי־אפשר היה
להביט בו. אולם המיכתב הועיל רק לזרז
את ביקורו של האב• בעיקבות מראה פניו
של בנו, ביקשו שיסיר גם את חולצתו.
מבט אחד גילה לו כי גופו של אלי מכו סה
צלקות טריות וחתכים עמוקים, טריים
עוד יותר.
כך נתגלה לאב כי אלי היה חותך עצמו
בסכין־גילוח, אחרי שנענש בידי הסוהרים.
כדי להתגבר עליו היו שומריו כובלים את
ידיו ורגליו לפני ה-שינה. והוא התרגל
(המשך בעמוד )43

9.50
18.20
15.15

1.04ל״י
97 +אג׳
91 +אג׳
*3אג׳
1.78ל״י

76 אג׳
1.46 +ל״י
1.21ל״י

יתכנו שינויים במשך השבוע

יש לך שעה פנויה ץ
בבית, בעבודה, בנסיעה !

קרא/יאת:

סיפורי אהבה רומנטיים

כבר הופיעו :

עינייך אומרות הכל
אהכה כת אלמוות
הלב המתמרד
היים כפולים
להשיג בכל הקיוסקים

?!ולנוע
סרטים
13׳ האשר. כפני תחכדוד.
אנחנו באים
אליך

את הקולנוע הקנדי אין מכירים ב ישראל.
חוץ מהפקה נוסח הוליווד, כמו
המירוץ לצמרת של דודי קרביץ או סרט
מהגרים נוסח שקרים שסיפר לי אבי, מהווה
הקולנוע הקנדי בכללו, וזה הדובר צרפתית
במיוחד, תעלומה לגבי הצופה הישראלי.
אין זה אלא חור אחד בהשכלה ה קולנועית
של הישראלי המצוי. אלא של הבדיל
מחורים אחרים (הקולנוע הברזיל אי,
ההונגרי, השוויצי וכדומה) ,קיים סי כוי
קטן, שמשהו יזוז בכיוון הקנדי.
שלושת הסינמטקים הישראליים דנים
באפשרות של קיום שבוע הסרט הקנדי
בישראל. במו כדי להכין שבוע כזה יוקרן
בקרוב, על בסיס מסחרי, סרט בשם נערה

פרס 1ם: א .ג לג לו ם

שחת׳אגפא׳
בתל־אביב
לנוחיות לקוחותינו פתחנו לשכת
שירות חדשה בתל־אביב, ברחוב
גרוזנברג ( 25 ראה במפה, מול
החניון).
מסור את סרט השקופיות שלך או
את סרט הסופר ,8עד שעה 9.00
בבוקר, תקבלו מוכן ביום השלישי,
החל משעה 12.00 בצהריים.
יש לך מצלמה, מקרן שקופיות, או
מסרטה של אגפא פנה אלינו לייעוץ,
או למסירה לתיקון.
לשכת השירות שלנו פתוחה משעה
8.00 בבוקר עד שעה 3.00 אחה״צ
ברציפות.
תצוגה מתמדת לציוד להעתקת
מסמכים( ,א )06¥3£3וציוד מיקרו־פילים
ומיקרופיש.

עם אן.פא
זה מצליח!

אנחנו באים אלין.

בזל יי

בית המסו. מספר 1 בישראל מסג׳יסטיות יפהפיות
באווירה אקסקלוסיבית.
שרות מעולה, יחס אישי.
מיזוג אוויר מלא, נקיוו למופת.
סאונה.
בזל 31 תל״אכיג, טלפון 233256
(ליד מפפי־האש)
חנייה בשפע.
פתוח 09.00—20.00 :רצון?
ובשפת.10.00—19.00 :

אן ו? 0

שחקנית קארול דור
ההעזה לא הפריעה
ושמה נורמנד, של הבמאי ג׳יל קארל,
אחד היוצרים היותר פורים והיותר מוכרים
בקולנוע הקוויבקי (כפי שקוראים לו ה קנדים
דוברי הצרפתית, כדי לתחום אותו
היטב מן הקולנוע הקנדי־האנגלי, או מן
הקולנוע הצרפתי־האירופי).
הקולנוע הישיר. קצת מידע: ה קולנוע
הקוויבקי הוא קולנוע משגשג לפ חות
במה שנוגע לפעילות ולכמות התו צרת.
זהו קולנוע בעל ענייו לאומני קי צוני,
המפגין קנאות ללשון המדוברת שם
(נוהגים לכנותה, צרפתית /אבל כשסרטים
אלה מוצגים בפריז, יש צורר בתרגום
בגוף הסרט! עד כדי כך שונה הצרפתית
המדוברת בקנדה מזו המדוברת בצרפת).
לקולנוע הקוויבקי תודעה סוציאלית מפו תחת
ונטיות בדלניות מובהקות (יוצרי ה קולנוע
הקוויבקי היו בין התומכים הנלה בים
ביותר של המפלגה הדוגלת בעצמאות
קוויבק, שזכתה שם לאחרונה בבחירות).
כמו רוב חבריו — עושי הסרטים ב קוויבק
העובדים באווירה של הברות
הדוקה, צמח גם ג׳יל קארל בתול אסכולת
״הקולנוע הישיר״ ,אותו סוג של קולנוע
תעודי המביא את התעודה עד לקצה
טוהר הסיגנון, כשהוא הופך את המצלמה
לחלק מן המישחק של חיפוש אחר ה מציאות.
במלים אחרות: אם בתעודון
רגיל צריך לקחת בחשבון שנוכחות מצי
למה בשעת ראיון יוצרת מבוכה בלתי
נמנעת במרואיין, ומונעת התקשרות כנה
ואמיתית בינו לבין המראיין, הרי הקנדים
הלכו בדרך אחרת. הם שהו במשך חודשים
ולפעמים שנים עם האובייקטים שסביבם
בנו את התעודה, אספו את כל אלפי ה פרטים
האפשריים שניקלעו בדרכם תוך
כדי שהות זו. הימצאות המצלמה בחפץ
ניצחי, לצידם, הפכה לעניין של שיגרה ש לא
יצרה עוד שום תחושה, לא מבוכה
ולא התרגשות, אצל המרואיינים, שהפסיקו
לשחק לפני העין המינגית וחיו את חייהם
בצורה השגרתית והטבעית ביותר.
תחוס הפרט. קארל עשה כמה סרטים
מן הסוג הזה. ואז החליט, בצורה חד-
ממשעית, שאין זו הדרך. הקולנוען אינו
העולם הזה 2056

צריך להיות משול למציץ בחדר־מיטות,
כך סבר.
הוא מספר שצילם פעם זוג ישישים
שפתחו את שערי ליבם לפני המצלמה עד
כדי כך שבשעת צפייה בחומר המצולם,
* ניתקף הוא עצמו מבוכה, על שהעז להפר
בצורה גסה כל כך את תחום הפרט.
״עד עצם היום הזה, לא העזתי להשתמש
בקטע,״ הוא מודה.
המעבר של קארל לסרט העלילתי, הביא
לקולנוע הקנדי כמה מסרטי הייצוג היותר
ידועים שלו. טבעה האמיתי של ברנדט,
ומותו של חוטב־עצים ייצגו את קנדה
רשמית בפסטיבל קאן, וראשה של נורמנד
סנט־אנג׳ (זה שיקרא בעברית נערה ושמה
נורמנד) ,היה לאחת האטרקציות של ה פסטיבל
האחרון, אם כי הוצג מחוץ לתח־רות.
יצא;ית
וקדושה. שלושת הסרטים
נ האלה הם גם הבולטים בין סרטיו של
קארל. במרכז כל אחד מהם ניצבת, לא
במיקרה, אשה. בטבעה האמיתי של ברנדט
זו השחקנית מישלין לאנקטו (ידידתו של
ריצ׳רד דרייפוס במירוץ לצמרת של דודי
קרביץ) .בשני האחרים זו קארול לור (כו כבת
סרט מתוק) ,שהיא ידידתו בחיים
של ג׳יל קארל, ואולי השחקנית הקנדית
היחידה המצליחה להתפרנס בכבוד מן ה קולנוע
בלבד. בקוויבק עושים אומנם יח סית
הרבה סרטים, אבל המדובר בסרטים
צנועים בהסקה, וצנועים מאד ברווחים.
בשלושת הסרטים האלה, האשה היא
ספק יצאנית וספק קדושה, הנדרשת לספק
לסביבתה את כל מה שמצפים ממנה;
אידיאלים, עזרה כספית, סיוע רוחני או

הצגות קיצוניות — פרי של סיוטים

המפקח קלוזו שלומיאל המפקח קלוזו, הנשק ה סודי
של האינטרפול (מוג-
רבי, תל־אביב, ארצות־הברית) המצחיק,
המטורף והדמיוני ביותר מכל סידרת הרפתקאות
המפקח קלוזו ו״הפנתר הוורוד״ .כאילו מתוך רצון להשתחרר
מן הכבלים של עלילה שיגרתית, העדיף בלייק אדו־ארדס
(שביים כמעט את כל הסידרה) להגיש טירוף חזותי
ההולך ומתפתח מתמונה לתמונה בדרכים שמוזרותן
הולכת וגוברת, עד שהדמויות החיות בסרט, נראות כחי קוי
של הדמויות המצויירות, המפורסמות, שבכותרות>
(ריצ׳רד ויליאמס, האנימטור, שהמציא את דמות הפנתר
הוורוד עוד בסרט הראשון, מפגין כאן יכולת וכישרון בולטים
במייוחד).
השלד העלילתי: תוכניתו של המפקח דרייפוס, מפקדו
לשעבר של קלוזו, ליצור חבורת־פשע מסוכנת כל-כך,
שאפילו השלומיאליות של קלוזו לא תוכל לה. דרייפוס,
שאושפז בסוף הסרט הקודם במוסד דחולי־רוח, מאיים
לחסל עולם ומלואו בנשק סודי, אם לא תימסר לידיו
גוויית אויבו השנוא.
נוסף לפיטר סלרס (קלוזו) והרברט לום (דרייפוס),
מבריק הבמאי בסידרת קריצות לעבר סרטים אחרים. מרי

סלרס ולום -הצחקות צפופות
פופינס — בסצינת הריחוף,״איש המאראתון״ _ עינויי
שיניים ,״מגע של רשע״ — המפקח נקרא קוינלן, כגיבורו של
אורסון וולס ,״גולדפינגר״ — קרניים מחסלות, ועוד.

מהפיכה

בלול תרנגולו ת
צ׳ארלי עין אחת (תכלת, תל־אביב,
אנגליה) — כושי עורק מן
הצבא האמריקאי לאחר שהרג
קצין לבן. בלב המידבר פוגש הכושי באינדיאני צולע. בהתחלה,
מתעלל השחור באדום, אוכל את ה״פאסוליה״ שלו
ומתייחס אליו כאל משרת. מאוחר יותר, אחרי שאספו את
התרנגולות מעגלתו של מקסיקאי, שמצאו מת בלב השממה,
והצטיידו גם בנשק ותחמושת מעזבונו, מתחיל האינדיאני
עולה בערכו במיסגרת יחסי הזוג המוזר. הם הופכים כמעט
לשווי״זכויות, כאשר מופיע צייד־שכיר, לבן, ומנסה להחזיר
ביד רמה, בזרוע נטויה ובשוט שלוף, את הכושי למקים־
תרבות, כדי לקבל עבורו כופר. האדום עובר לצד השחור,
נגד הסכנה הלבנה, אבל זה עוד לא הכל.
לא כדאי לספר את הסיפור עד סופו המר, כי ייתכן
שיש בכל זאת מי שירצה ללכת ולראות סרט זח• אם כי
קשה למצוא בו משהו הראוי להמלצה. זו הפקה בריטית
מלפני שנתיים, המפגישה את נציגי הגזעים השונים בלב
חמידבר, כופה עליהם סמליות מוגזמת עד כדי גיחוך.
אין כאן אפילו נסיון קלוש לתת לכל המעשייה גוון סביר,
הכל מתרחש לפי רצונו הרם והנישא של תסריטאי שהתיימר
לרדת לעומקו של כל הבעיות הקיימות בין הגזעים.
התוצאה היא גיבוב חובבני ומבולבל, שבו מאבד ה-

נייגול דייבנפורט — האדום, השחור והלב!
במאי, דון צ׳אפי את ידיו ורגליו. דברים דומים אפשר לומר
על ריצ׳רד ראונדטרי( ,הכושי) ,רוי תינס (האינדיאני)
ונייג׳ל דייבנפורט (הצייד השכיר) ,וגם על ההרגשה הצפויה
למרבית המתבוננים בסרט.

התמסרות גופנית.
לאישיות ישלה עצמה אין הסביבה מק דישה
כל מקום. זה מה שקורה לברנדט,
החוזרת מן העיר אל הכפר מתוך אמונה
בשיבה אל הטבע, ומוצאת את הרמיון •ש בין
שני המקומות גדול מן השוני! זה
מה שקורה לזמרת ד,״קאונטרי״ הערומה
המשתמשת בגופה כדי להתחקות אחרי
עקבות אביה שנעלם ; וזה ימה שקודה ל־נורמנד,
נערה הנקרעת לגזרים על ידי
סביבה שבה כל אחד יודע מה הוא רוצה
מן החיים, אבל איש אינו טורח להבין מה
רוצה הזולת.
משלים ריאליסטיים .״סרטי הם
משלים ריאליסטיים״ קובע קארל כשהוא
נישאל לכוונותיו. אין ספק -שיש בהכרזה
זו כדי לרמוז למיזוג שבין איש ״הקולנוע
הישיר״ לשעבד, למספר־ד,סיפורים העכש ווי
(הוא כותב בעצמו את תסריטיו) .מצד
אחד הוא חודר לתור נשמת שחקניו ו מקדיש
תשומת-לב לאודזז־החיים של ה דמויות
שהם מגלמים ולסביבה הסוציא לית
המדוייקת, באותה קפדנות המאפיינת
את ״הקולנוע הישיר״.
מצד שני, כממשיל משלים, הוא מדביק
לכל אחת מן הדמויות סמליות מוגדרת
!מאד. הוא דואג להזכיר ולהדגיש סמליות
זו שוב ושוב, עד שהדבר הופך בסופו של
דבר, למיבשול העיקרי בסרטיו: בשלב
מסוים מפסיק הצופה להאמין בדמות, ש אינה
קיימת עוד בזכות עצמה אלא בזכות
הרעיון שהיא מייצגת.
במידה מסויימת מתגבר קארל על ה מכשול
הזה בכשרונו להעלות לפני ה מצלמה
מראות מרתקים בהעזתם או ב עוצמתם.
כך היה מרד איכרים בסוף טיבעה
האמיתי של ברנדט, כאשר אוטוסטרדה
רחבה מתכסה בירקות מכל הצבעים וה סוגים,
שאינם מובלים עוד לעיר.
דמויות אירוטיות. דוגמאות אין
ספור לכשרון קולנועי זה אפשר למצוא
בנערה ושמה נורמנד. מן ההתחלה, שבה
סוקרת המצלמה בתנועה ארוכה ומדקדקת
את גופה העירום -של קארול לור, המכוסה
בכל מיני פילולים וכמוסות צבעוניים, דרך
סצינת מחול סמלית כשקהל הלבושה ב צבעי
הדגל האמריקאי מנסה להעלות את
מצב־דוחה של אמה, הסובלת ממחלת־נפש
(אמו של קארל היתד, מאושפזת במשך
כמה חודשים ב-של מחלה כזו) ,ועד לאותן
הצגות קיצוניות, פרי סיוטיה של נורמנד,
שבה היא מחליפה דמויות אירוטיות בזו
אחר זו* ,מנהיגת אינדיאנים על נהר
האמזונס ועד לאלילה נחשקת של שנות
העשרים( .סצינת מריחה נוסח ״סרט
מתוק״ מזכירה מאד את דויזץ מאקאבייב,
עמו הסתכסכה השחקנית. לדבריה ההעזה
בסיריטה החדש צריכה להוכיח שלא זה
מה שהפריע לה בעבודה עם הבמאי ה יוגוסלבי).
נודמנד,
צריכה לתת עצמה לכולם. היא
חייבת להציל את אמה השוקעת בדיכאון
בבית־משוגעים, ואת אחותה המעמידה פני
(-המשך בעמוד )42

רעה צור אולי גלם
וגאץ זט

קולנוע
(המשך מעמוד )41
עצמאית אבל נופלת על צווארה בכל
פעם •כאינה יודעת כיצד לצאת מן הסבך.
היא צריכה לספק את המאהב הדורש
ממנה כי תהיה מוכנה תמיד להתעלסות.
היא צריכה להיות סובלנית אל הפסל ה שכן,
המביע את הערצתו לגופה בבניית
בובה שהיא זהה לה לחלוטין ולהעניק
סימפטיה וחום אנושי לשורה ארוכה של
אנשים.
כל הסרט מתרחש ביום־ד,הולדת ד,־24
של נורמנד, בביתה, באיזור המועד ל הריסה
שבמונטריאול. נורמנד, המתחילה
כסלע מוצק שכולם נשענים עליו, מסיימת
את הסרט כשבר כלי הזקוק לעזרה לא

תל-אביב
כארי לינדץ (דקל, ארצות־הברית)
:סטנלי קובריק משחזר תקופה
שחלפה כדי להוכיח שאדם לא יכול לש נות
את גורלו וכי הבל הבלים הכל הבל.
הוא עושה זאת בדקדקנות ובהומור.
זוגות נשואים (צפון, צרפת):
אהבה שיש בה יותר הנאה מן החיים
מאשר סבל אף שהיא בין שני אנשים
נשואים חמוצאים את עצמם קרובי משפחה
בעל כורחם. הבמאי ז׳אן שארל טאקלה
מצייד את גיבוריו בהרבה חום אנושי.
דמי כים (סטסדיו, צרפת):
עולמם של ילדים בעיניים רגישות •של

יצירת ציפורניים בשיטה מהפכנית
באמצעות רוומו־ ב:לעדי וו!ואינו
מזיק לציפוונייום 1ושומר עוליהן
רחוב שרת 33ת׳׳א, טל 456762 .
פתוח בין השעות 09.00— 18.00
זארול דור ב״נערה ושמה נורמנד
להציל את אמא

ח סו ך 1000ל״י

קבלת מודעות לכל העיתונים
במחירי המערכת

(או הרבה יותר)
כדי לחמם בחורף את חדר השינה
בלילה אינך זקוק לתנור והוצאות דלק
או חשמל המגיעות ל־ 1000ל״י בעונת
החורף. פשוט מאד קנה מחמם מיטה
של זק״ש 8 ^.0 9 5שצריכת החשמל
שלו היא 10 אגורות ללילה בלבד !
באחריות ביח״ר זק״ש. השנה מחממי
המיטה של זק״ש מ־;* 100 אקרילן
עם ה־ ^.האדומה.
ס פירשם אידיאל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)

טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית
להשכרה בשכר דירה חודשי

מרחףג דו ל

ב צ פון ת ל ־ אביב
מ ת אי ם למשרד או גלריה
לפנות בערב — לטלפון 231001־.03

פחות מסביבתה. אך אין איש מכל שעזרה
להם המוכן או מסוגל להשיב לה כגמולה.
האיטה כהכרה. מבקרים שמרניים
יציינו בוודאי׳ ,ובצדק, שהסרט הוא בליל
של סגנונות. לצד מיבצעים אקרובטיים
של מצלמה והמצאות מקוריות של בימוי
יש בו שימוש נפוץ בתעלולים הפשוטים
ביותר של הקולנוע המיסחרי (למשל, כש־נורמנד
מוציאה את אמה מבית־ד,חולים),
ויש באנאליות די שיגרתית בחלק מן ה דמויות.
,,אני
משתמש בתכסיסי הקולנוע המיס־חרי
משום שהם מהווים היום חלק מן
המציאות,״ מסביר קארל. הסמליות ה כפויה
לעתים, ההשאלות ממאקאבייב, כל
זה מנע מן הביקורת באירופה להתלהב
במלוא מובן המילה מן הסרט.
בקנדה, לעומת זאת, היתד, ההתלהבות
גדולה הרבה יותר. ראשית, משום שה קנדים
ראו בסרט תמונה מהימנה •של
התת-פרולטריון החי בשולי החברה אצלם.
הם ראו בו בבואה נאמנה למצב האשד,
בחברה הקנדית המודרנית, ואת אחד ההי שגים
הנאים ביותר של קרול לור כשח קנית.
על כך, בעצם, לא קיים כלל ויכוח.
לגבי הצופה הישראלי הערך האבסולוטי
של הסרט צריך להיות חשוב פחות. מה
•שחישוב במיוחד היא העובדה שזהו סרט
מעניין, הפותח צוהר אל סוג מסרים של
קולנוע שאינו מוכר בארץ, ואל עולם
ישונה לחלוטין. הסרט יכול לשמש לקח
לכמה מבמאי ישראל: סרט מעניין אפשר
לעשות גם כשמתבוננים פנימה, אל תוך
המציאות בבית, ולא רק אל מה שעשוי
להיות הדרישות •של השוק בחוץ.

תדריך

כמאי ז־׳יל קארל
הבובה והאשה
מבוגרים והימנון אישי לפהנוגיד, האידי אלית
מפי הבמאי פרנסוא טריפו.

חובה לראות:

ירושליס

ת ל ־ אביב: להיות או לא להיות, בארי
לינדון, דמי ביס, ג׳ולייטה של הרוחות,
זוגות נשואים, אחר־צהרים של פורענות.
ירויטליס: בארי לינדון, ד״ר סטריי־ג׳לאב,
אנשים יפים.
חיפה: קן הקוקייה, כל אנשי הנשיא,
אהבותיה של בלונדינית, תמונות מחיי
נישואין.

ד״ר סטריינג׳לב (אר ש, ,
ארצות־הברית) :הזדמנות לעקוב אחרי *
התפתחותו של סטנלי קובריק ואחרי ה עובדה
שסרטו לא איבד מאומה מן הסר קסטיות
שלו גם היום שנים רבות לאחר
שעשה אותו. רעיונות וביצוע מבריקים
עם הופעות •שלא תשכחנה של פטר סלרם
וג׳ורג׳ סי סקוט.
העולם הזה 2056

במדינה

( .המשך מעמוד )39
לכך עד־כדי־כך שאינו מסוגל להירדם
אם אינו נכבל. משום כך הוא מתחנן
לילה־לילה שיבואו להענישו.
כך גם גילה האב שאלי הפך מכור־לסמים
בין כותלי הכלא .״לא הצלחתי לה בין
מה הוא אומר,״ סיפר -שלום זריהן.
הוא: נראה כמו. סמרטוט. המילים שהוא
מוציא מפיו לא קשורות זו לזו. הוא עושה
רושם שנפגע אנושות, ושזהו פצע נפשי
דווקא.״ האב ביקש מייד לשוחח עם מנהל-
הכלא, ואחד הפקידים הבכירים במקום
בישר לו כי בנו, אלי, מקבל מה ששום
אסיר אחר בכלא תל־מונד אינו מקבל.
לשאלת האב מה הדבר, השיב הפקיד :
•* ״כל אחד מקבל פה שתיים־שלוש סיגריות
ליום. תראה בעצמך, מה אלי מחזיק בי די
חפיסה שלמה של צ׳סטרפילד. יש לו
פרוטקציה אצלנו!״ התלוצץ.
אך שלום זריהן לא השתכנע .״פרוטק ציה?!״
הזדעק .״הרי אינו מסוגל לשוחח
איתי בגלל שהוא מסומם לגמרי! זאת
הפרוטקציה הפקיד עמד בשלו .״הבן
שלך הוא כמו הבן שלי,״ אמר לאב המ זועזע
.״כולם מטפלים בו כאן. אין לך
מושג איזה יחם יש לנו אליו.״ האב חש
1במפורש כי הפקיד לועג לו. הוא החליט
ך להילחם.
לא לטיפול: האב, שלום זריהן, עלה
לישראל ממארוקו בשנת ,1950 והמישפחה

קשקשת 2056

דנשבץ :

0 ^ 111 1

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.

הטל צל ענק.

עודד ורחל ורוחל׳ה

רוזנבלוס, רח׳ יהודה הנשיא , 19
הרצליה
• שר בממשלת־צללים.
ישראל לסינגר, רח׳ אילת
, 19 רמת־יוסף, בח־ים
9אחרי — המבול.
חיים ואידית פרבר, רח׳
פינסקר ,24 הרצליה
• הקולוניאליסט האחרון עוזב את
אפריקה.
שאול יהישלום, רח׳ אורלנסק׳
,7פתח־תיקווה
• צילו של האדם השלישי עדיין
מהלך אימים.
נדב לביא, רח׳ אחוזה, כרכור

מבחר גדול של תמונות ופלקטים של

שלום ואלי זריהן

גדולי הציור המודרני והקלאסי —

צל של בן־אדם
הדבקה קיבלה דירה בקריית־שמונה. לפני שבע
שנים עקרו ליפו. אלי, אחד משישה הב נים,
הסתבך עם החוק כבר בגיל .11 הוא
התיידד עם חבורת נערים מקומיים ביפו,
,וכך החל דרכו אל מאחרי הסורגים. פרי צות
וגניבות רבות הביאוהו לידי המיש־טרה
לעיתים תכופות. אביו ביקש להע לותו
על דרך־הישר, ערך לו מסיבת בר־מיצווה
מפוארת ושלחו לעבוד.
אך זמן קצר לאחר־מכן נשפט אלי ל שנתיים
מאסר, משהשתחרר ,־שוב עבד
תקופה קצרה, ושוב נשלח למאסר בעוון
פריצות חדשות. בהגיעו לכלא תל־מונד
גילה את הסמים הקשים. הוא החל נוטל
נ מורפיום, והפך צל של עצמו .״השופט גזר
לו עונש־מוות, כשהוא שלח אותו לתל-
מונד,״ אומר שלום.
בקרוב עומד אלי לסיים את ריצוי עונ שו
המלא, ולחזור הביתה. אך האב אינו
מוותר. הוא לא יסכים לקבלו בבית .״לקחו
ממני לכלא נער בן ,15״ הוא אומר ,״ורו צים
להחזיר לי בן־אדם גמור ! הבן שלי
נראה כמו מת ! למה שלא י׳שלחו אותו
ג לטיפול גמילה מסמים, לפני שמחזירים
אותו הביתה?״
הוא עדיין לא קיבל תשובה כלשהי על
שאלתו הנוקבת, ואין כל ביטחון שאי־פעם
יקבל תשובה כזו. כל ניסיון לקבל את
תגובתו של גונדר חיים לוי, נציג שירות
בתי־הסוהר, על פרשה זו, עלה בתוהו.
הנציב הפך לפתע בחינת בל־יימצא ובל-
יישמע. הוא מסרב, כנראה, להגיב.

מקצועית של פלקטים ו־

תמונות.

מאוזן :
. 1משקה קל ; .2מישחק השחמת ; .7
זה, בארמית ; .9תבליט 10 שמא 12
אחורי הגוף 13 תבלין מיזרחי לקפד; ,
. 15 דורס ; .16 אופוננט 17 רוחש חיים;
. 18 קוסם; . 19 ראש, בערבית; .21 מילת־תנאי
! .22 נהר בלי סוף ; .23 הווייה ;
.25 שפכים ; .28 עשוי למחצה .29 :תיק
לניירות .31 :מילת־זירוז; .32 גבוה ודק;
.34 מספיק 35 כלי-קיבול ; .36 שר ;
.39 מחוספס ; .41 מבחיל ; .44 מגיעה ;
.45 שאפס כוחו; .47 ירק־גינה; .48 מן
השבטים ; .49 מצבת־זיכרון ; .51 חבל
בארץ; .53״בים״; .56 כוכב־סרטים אנג לי
(ש״מ); .57 בחורה צעירה; .60 נוזל
המשמש לכתיבה; .61 מין ירק־גינה; .63
עצם בפה ; .64 הילת־אור ; .65 רקב :
.66 מן ההורים; .67 כינוי לישראל; .70
חומר־מים .72 :בילוי הלילה ; .75 קידו מת
צרפתית; .76 רעש גדול; .78 אם-
הפנינה ; .79 ארמדה ; .80 כיסא-הכבוד :
.81 רוח רעה; .83 אוייב; .85 טרי; .86
חבל בארץ .87 :קול הצחוק ; .88 כועס
מאד ; .90 עם קדום באסיה ; .91 מטבע
צרפתי; .92 נדהם; .95 מחציתו של מיש־חק-ילדיט
פופולרי; .96 מין רקיק; .97
מסולם־הצלילים ;

מאונך :
. 1אלילי־בית מיקראיים ; .3חמסין כבד;
.4לא כבד> .5קריאת־יגון ; .6משקה מעו רר;
.8מין מתכת דמויית כסף; . 11 אגוז-
הודו 12 תרנגול 14 מאבני החושן ;
. 15 עוף־ביצה; .20 ישיש; .21 מחודשי
השנה העיברית ; .24 שישה סידרי מישנה
(ר״ת) .26 :מטבע יפאני ; .27 קרס .28 :
ישן; .29 סמוך; .30 מכ״ם; .32 מענית;
.33 שבר לרסיסים; .37 רב־חובל ותיק
בצי הישראלי; .38 מכינויי האלוהות; .39
בוא הנה!; .40 סוף בלי סוף; .42 הגבוה
בקלפים ; .43 עיר בספרד, תפוזים קרויים
על שמה ; .45 עץ הגדל בארץ ; .46 תנו מה
; .48 מזל ; .50 חי ימי ; .51 יחנה את
עדרו ; .52 ערוץ נחל ; .54 השליכו אבנים;
.55 צו; .58 מתנה (הפוך 59 צאצא :
.62 מצוררי ישראל ; .64 תחנת מוצא
וחנייה לכלי־שייט; .68 ידע; .69 קריאת-
צער; .70 מילת״בקשה; .71 מסולם הצלי לים
; .73 מן הגפיים ; .74 מלך הביצה ;
.76 מחבל בבגדים ; .77 בן־אדם ; .79 צע קני
.80 :התוועדות .82 :מיכסה הפתח ;
.84 מידה לכמות קטנה ; .89 ניצוץ ; .90
מנביאי תרי-עשר; .93 אוודהניצחון של
צ׳רצ׳יל ; .94 חימה.

״לוטוס״,

ת״א. רח׳ אלנבי 101

(מול ביודהכנסת הגדול)

במדינה

חוליית
עסקים סתורה תמורת סחודה

פמיפקד הכערף עתה
בין דייגי הרצועה
ע7ו 7ה להתכלות רשת־הוגאה
שבין אגשיה
פקידי מישרד־החקלאות

הכף שבקסה

יש מקום נפלא להפגש נו
אחר-הצוזר״ם: סברה קופי-שופ.
נעים להיות בסברה קופי-ש 1פ,
להנות מקפה טרי ומעונות טעימות;
משרות מעולה ומאוירה מקרבת־לבבות.

סברה קופי -שופ- 1י מקום שתענוג לשבת בו בחברה.
מלון דן תל-אביב, מלון דן־ברמל,חיפה.
מלון המלך דוד, ירושלים.

״אין דגים למכירה. אסור עכשיו לצאת
לים בשביל לדוג.״ זוהי התשובה שמקב לים
בימים אלה ישראלים המבקשים לק נות
דגי־ים טריים באל־עריש.
למשך חודש אחד בשנה, בדרך־כלל
בינואר, נפסקת פעילות הדייג בצפון סיני
ובסבחת ברדאוויל. זוהי תקופת ההטלה
של הדגים המבטיחה את התרבות הדגה.
הדייגים מנצלים הפסקה זו להתארגנות,
ולעריכת תיקונים ושיפוצים בסירותיהם.
אגף־הדייג במישרד־החקלאות עורך בת קופה
זו את המיפקד השנתי של הדייגים
והסירות בצפון־סיני. המיפקד נערך באל-
עריש, בשכונת אבו־סגל שבמיזרח העיר,
שאליה מגיעים מאות סירות מכל מרכזי
הדייג שבצפון־סיני כדי להתפקד.
שכינת העשירים. שכונה זו, שהיתר,
בעבר כפר־דייגים עלוב, הפכה שכונת־עשירים
המתפרנסת בכבוד. מן הים. כאן
נערכים המיכרזים על שלל הדיג של צפון־
סיני, ובקירבת־מקום נמצא גם מיפעל ל עיבוד
הדגים, המאכסן את שלל הדגה ו דואג
לייצוא הסחורה.
במיפקד הנוכחי יבדוק אגף־הדייג גם
חשדות על הונאת המדינה. המדובר ב קניית
מנועים חיצוניים לסירות, בסדר-
גודל של עד 20 כוחות־סום, שהם המנועים
הנפוצים ביותר בשיטת הדיג המקובלת
בצפון־סיני.
דייגים ישראליים שניסו לרכוש מנועים
מסוג זה בחודשים האחרונים נתקלו פעמים
אחדות בתשובה :״אין מנועים. סוח רים
מאל־עריש ומעזה קנו את כל הסטוק.״
מה קרה למנועים ז מחירו של מנוע
כזה הוא כ־ 11 אלף לירות, אך דייג בעל
רשיון־דיג זוכה בהנחה של כאלפיים לי רות,
הניתנת על-פי הסדרים מייוחדים
עם מישרד־החקלאות. מחירו של רשיון-
דיג הוא 15 לירות בסך־הכל.
אגף־הדיג מחזיק בתיק לכל דייג, שבו
מצויץ מתי קנה ד,ין ה מנוע בפעם האח רונה.
חייב להיות משך־זמן סביר בין
קניית המנוע והתבלותו — כשלוש שנים.
אחרי הסדרי־הגבול האחרונים עם מצ רים,
נוצר מצב מוזר שבו דייגים המוציאים
את שללם באתרי־דייג משותפים, נאלצים
לשווק אותם בשני מקומות שונים — באל-
עריש מצד אחד, ובשוקי מצרים מצד שני.
הדייגים שמצאו עצמם בצד• המצרי של
הגבול ניזוקו מהסדר זה, היות שמחירי ה דגים
בשוק אל־עריש גבוהים בהרבה מאלה
המקובלים במצרים.
הברחה דרך הים. הדייגים המצרים
מעדיפים למסור את שללם למכירה בשוק
אל־עריש, אך בשל קשיי ההברחה היבש תית׳
פותחה כנראה רשת הברחה בדרך
הים. דייגי שני הצדדים נפגשים באישון-
לילה בים הפתוח, ושם מועבר השלל ל דייג,
הצד הישראלי, המוכרים אותו בשוק
אל עריש במחיר גבוה.
כאן מתעוררת, כמובן, בעיית אמצעי-
התשלום, שכן המטבע הישראלי, הוא
כמעט חסר־ערך מעבר לקו הגבול המצרי.
הפיתרון שנמצא — חזרה לשיטת־החלי-
פין. סחורה תמורת סחורה.
במישרד־החקלאות חושדים, כי כאחד
מאמצעי־התשלום לדייגים המצרים שימ שו
המנועים שאת קנייתם מסבסדת המ דינה•
במיפקד הנערך עתה באל־עריש
ינסו הבודקים לאתר כל מנוע שניקנה
בישראל. אם אכן יתברר שכמויות המ נועים
הגדולות לא ניקנו עקב בלאי פית-
אומי שהתרחש דווקא בחודשים האחרונים,
יעמוד מישרד־החקלאות לפני הצורך לע רוך
חקירה יסודית בנושא זה.
אם יתגלו החשדות בדבר העברת המ נועים
למצרים כנכונים, הרי במיקרה הטוב
התרשלו נציגי המישרד בביקורתם על
דייגי וסוחרי צפון סיני, ועל האישורים
שהם מוציאים. במיקרה הגרוע עלולה להיחשף
רשת-הונאה מתוחכמת, שבין חבריה
גם אנשי המישרד עצמם, שהרי הם היחי דים
הרשאים לספק את האישורים לקניית
המנועים.

העוו 319 09
תתלווה אד צ״ו
גונב׳ פוי ההדר
*ץ כונית ה״פורד טרנזיט״ הכחולה,
שקרבה אל מחסום משמר־הגבול, נע צרה
לפתע. נהגה ביצע תפנית חדה זשב
בחזרה לכיוון ממנו בא. שוטרי משמר־ *
הגבול שהבחינו במתרחש על הכביש
ממולם, זינקו אל הג׳יפ שעמד מוכן לפעולה.
הם דהרו בעקבות הטנדר הנמלט. כעבור
מספר קילומטרים הבחינו השוטרים במכו נית
הנמלטת כשאנשיה מנסים להיפטר
מסחורה כלשהי באופן חפוז. הם הקיפו
אותם ותססום בשעת מעשה. השלל היה
שקים של תפוזים, שנגנבו מאחד הפרדסים.
היה זה אחד מרגעי הדרמה במבצע
המקיף נגד גניבות חקלאיות שבוצע בסוף
השבוע שעבר, ביוזמת ,,סיירת הפרי״ של ^
עמק־חפר בשיתוף עם משמר־הגבול.
הסיירת הוקמה לפני כחודשיים ע״י
המועצה האיזורית עמק־חפר שבשטח שי פוטה
55 ישובים, ברובם חקלאיים. היא
באה לבלום את גל הגניבות הגואה בשטחים
החקלאיים, שהגיע לשיאו ברצח החקלאי
גואל אייזנברג מרחובות בעת •שנאבק עם
גונב פרי.
הגניבות החקלאיות, שהפכו מכת ה מדינה,
מתחלקות לשלושה סוגים :
׳ 9הוצאת פרי מהמטעים ומהפרדסים
ע״י הפועלים בתום העבודה, במסווה של
״לקיחה לצרכים משפחתיים״ .תופעה זיו
הפכה למכה קשה. הכמויות שלוקחים הפו עלים
גדלו. מידי יום נגנבים בדרך זו
עשרות טונות של פרי. לעיתים •מצרפים
הפועלים אל הפרי גם כלי־עבודה, ממטרות

וציוד יהקלאי אחד.
ן• יש גם גניבות פדי מרוכזות ומאור גנות.
את הפרי שנקטף יש צורך להשאיר
בפרדם בין 24ל־- 48 שעות לאחר גמד
הקטיף בתוך מיכלים. כל מיכל •מכיל
400ק״ג פרי והוא קורץ לבוזזים. בסוג
זה ישל גניבות התמחו כנופיות מאורגנות.
אלה מקבלות מידע מדוייק מהפועלים בפר דסים׳
מהראיסים (קבלני־העבודה) ,לעיתים
אף מהשומרים השכירים. הכנופיות מקדי מות
את בעלי הפרדסים באיסוף היבול.
כך לנדשל, במושב בורגתה הסמוך לכפר-
יונה רוקנו בדרך זו 20 מיכלים ( 8טון
פרי) בלילה אחד.
• 1וקיימות הפריצות למחסני ציוד
חקלאי. בכל שטח העיפוה יש מחסנים
ובהם דשנים, זבל־כימי, חומרי־הדברה
וכלי־עבודה שונים. יש גם ציוד יקר
המפוזר בשדות, כמו ממטרות וצינורות-

תפתח הרמה, מבטיח
1 1 *1 91 יואל מיצפון, מפקדה

של הסיירת הראשונה שהוקמה למילחמה
בתופעת הגניבות החקלאיות. יואל הוא
רס״ן (מיל ,).לשעבר מ״פ בחטיבת גבעתי.

לפועליהם, מקשים בכך על איתור פרי
גנוב. אנשי הסיירת מיסדו את עניין החלו קה,
קבעו שפרי יינתן באופן חוקי לפועלים
רק בימי שישי ויצורף אליו אישור שהודפס
במיוחד לעורך זה. אך לא הכל הולך חלק,
״חקלאים רבים לא ממלאים לדאבוננו
אחרי ההוראות,״ אומר יואל.

6פני שגזע הדחדט על מיבצע
/מקיף. הוצבו מחסומים בכל הצירים
המובילים לעמק־חיסר וממנו .״למעשה
סגרנו את כל האיזור הרמטית,״ הסביר
יואל ,״שכן דרכי העפר בין השדות בוציות
בעיקבות הגשמים האחרונים והאפשרות
היחידה להוציא פרי היא דרד הכבישים
הראשיים.״ כל מכונית שעברה בכביש
נבדקה. התוצאות היו מפתיעות. הסתבר
שגניבת הפרי, למדות כל המאמצים הפכה
לטבע שני.
החמ״ל (חדר-מילחמה) של המיבצע נקבע
בחצרו של יואל, שקם ממיטת חוליו אחרי
דלקת-ריאות בד, חלה. הוא כלל גם את
מאיד פחימה, קצין צעיר ממשמד־הגבול,
יחיאל אלישע, רכז־הביטחון ממושב הדר-
עם הסמוד ויצחק בן־זאב, אהרונצ׳יק שסייר
עם רכב־הסיור בין המחסומים השונים.
:מכשיר־הקשר פלט דיווחים שוטפים
מהשטח .״טנדר עם שקי-פרי נתפס,״ מודי עים
ממחסום קלנסואה .״שלח אותו עם
שוטר לצומת בית־ליד !״ פקד מאיר והחמ״ל
כולו יצא למקום. בצומת, אחרי שהעיף
עין בכמות הפרי שבארגז הטנדר ואחרי
חקירה קצרה החליט יואל לשלוח את
הטנדר אחר כבוד למישטרת נתניה.
מכונית סובארו אדומה נעצרת בחריקה,

סיירת חפודם
לוכדת בהדס
השקייה, או שקים של חומרי-הדברה.
מחירו של ליטר אחד של חומר הדברה.
נע בין 400—150ל״י. טנדר בודד יכול
״להרים״ בלילה אחד מיסען בערד 100,000
ל״י ללא מאמץ מיוחד. במושב קדימה
נגנבו בלילה אחד חומרי הדברה בשווי
70,000ל״י. בקיבוץ גבעת־חיים נגנבה
מכונה חקלאית ששודד 20,000 ,ל״י.
בני עמק־חפר החליטו להגיב. הם הקימו

מהממנ״ר ^?5

יצחק בן־זאב, איש מושב בית־ינאי, שהיה
ניספח צה״ל באוגנדה. כיוס הוא רכז־הביטחון
במועצה האיזורית עמק־חפר.

את סיירת־ד,תפוזים. בניגוד לסיירת הבטי חות,
שאנשיה מכונים ״סיירת תפוז״ על
צבע מדיהם, אין זה כינוי של לעג.

•#ואד מיצפדן, שמונה לתפקיד רכז-
הסיירת, ויצחק בן־זאב שהוא רכז־הביטחון
במועצה האזורית, החלו לגייס
מתנדבים מקרב יזצאי הסיירות והיחידות

מיוצג במיבצע על־ידי יחי1ד

דת משמר־הגבול, שמפקדה,
ו 1111
מפקח מאיר פחימה, התגייס לשירות ב־מג״ב.
מפקדו החדש של משמר־הגבול ניצב
צבי בר מעניק עדיפות סיוע לסיירת הפרי.

הקרביות של צד,״ל שבקרב תושבי האחור.
ההיענות היתר. עצומה.
יואל 59 חבר מושב בית־יצחק, הוא
שומר ותיק. ניסיונו מתחיל עוד בשנת
1935 כאשר היה איש אגודת־ר,שומרים של
ההגנה. במלחמת העצמאות היה יואל מפקד
פלוגה בגבעתי, השתחרר מצה״ל בדרגת
רס״ן והיה עד לאחרונה חבר הנהלת אגד.
הוא מייצג את דמות השומר הקלאסי
כפי שהצטיירה מסיפורי ראשית ההתייש בות
־של לפני קום המדינה: חובב סוסים
מושבע, שבחצר מישקו מתרוצץ סייח
ערבי אציל! מקיים קשרים אמיצים עם
ערבים ! מספר עד אור הבוקר סיפורי
ניקמות-דס וחטיפות שהסתיימו בחצרו,
אגדות סולחות וחתונות שאירגן עם השכנים
שמעבר לקו־הידוק.
יחד עם עוזרו, אהרונצ׳יק גל, אף הוא
איש אגד לשעבר (״אפשר לומר שאגד
השתלט על הגניבות בעמק״) למדו את
הבעיות המאפיינות את תופעת הגניבות
החקלאיות, ופיתחו את שיטות המנע! .יר כשו
מספר ג׳יפים שהותאמו למטרה זו
והוחל בסיורי-לילה בפרדסים תוך ביצוע
מארבים וחסימות בדרכי הגישה לפרדסים.
מישמר־הגבול גירתם אף הוא לעזרת
בעלי היוזמה. התוצאות לא איחרו לבוא.
תוך ימים ספורים !תפסו טנדרים של
ראיסים, המחזירים את הפועלים מעבודתם,
כ־שהם עמוסי ׳פרי. נתפס שומר שלא עמד
בפיתוי ונהג ליטול עימו כמויות !כבדות
מהפרי עליו אמור היה לשמור.
״אנחנו מתכוונים להוכיח שלא משתלם
לבוא ולקחת פרי,״ אומר יצחק בן־זאב
המושבניק מבית־ינאי .״פרי ורכוש חקלאי
לא יהיה הפקר בידי חומסים המחפשים
רווחים קלים. החקלאי עמל קשה ורוצה
לראות ברכה בעמלו, אנו נמנע את הגזל.״
הבעיות הניצבות בפני יואל וחבריו
אינן קלות. הם אמורים להתמודד עם מערך
מודיעין משוכלל העומד לרשות הגנבים,
עם י קבלני-עבודה בעלי אגרוף, וגם עם
החקלאים עצמם.
החקלאים מחלקים מידי פעם פרי במתנה

פוי גנוב

שוטרי משמר־הגבול
ואנשי סיירת התפוזים
בודקים פועלי־פרדסיס בתום עבודתם.
הם מאלצים אותם להריק את תוכן חבילותיהם
ואז מתברר כי רבים מהם, כמו אלה
בתמונה, נוטלים עימם, גם את פרי הזהב.
ומתוכה מזנק ראיס יהודי. הוא חושש ל עתיד
עסקינ ומניסה למנוע את אכיפת־החוק
על פועליו .״אם לא יחנו להם לקחת פרי
— לא יהיו פועלים,״ הוא מזהיר. זה לא
עוזר. הוא נשלח למשטרת נתניה .״מחר
יביאו אישור מאחד החקלאים באיזור שהפרי
ניתן להם כחוק מפרדסו,״ הפטיר יואל
מתוך הברת המציאות.
במחסום טול־כרם, הממוקם בצומת שלפני
העיירה, רבה העבודה. מכל מכונית העוברת
במחסום מוציאים השוטרים שקי פרי.
כמויות קטנות מוחרמות ובעליהן מורשים
להמשיך בדרכם. אלה שגנבו כמויות גדו לות
מואשמים בו במקום בעבירה פלילית.
לקראת ערב כבר הסתננה הידיעה על
המיבצע אל הפועלים. בעוד מועד הם
דאגו להיפטר מהפרי לפני שהגיעו למח סומים.
נהגי המוניות שעבדו במחסום
בדרכם לאסוף פועלים שסיימו את עבודתם
הזהירו את נוסעיהם לבל יקהו פרי. ואומנם
רוב תאי המטען במוניות היו ריקים.
בתום יום המיבצע הצליחו אנשי הסיירת
לאסוף טונות ישל פרי אותו ניסו לגנוב.
ליום אחד זה אולי ירתיע. אבל מחר
שוב יזרמו טונות של תפוזים מתוך הפר דסים
— לא לייצוא, אלא לכלי הבוזן זם.

שעתם הגדולה של אנשים חסרי עקרונות ועמוד שידרה. המוכנים
לעשות הכל בתאוותם לשררה ולרווח אישי: למשרתים מלידה.
הנכונים לכל השפלה ומוכנים בכל שעה להקריב את 1שכניהם ואת
כבודם שלהם כשביל לחבב עצמם !על המחזיקינ

כשילטוון..

המוווואנוום הצינוסלובק׳

אנתולוגיה מודרנית

מלחמה

א. להבין את הצנזורים
בחיפוי של אלפי טנקים ומטוסים הצליחו, לפני קרוב
לתשע שנים 600 ,אלף חיילים סובייטיים לחסל את
״האביב־הצ׳כוסלובאקי״ .אחת הסיבות העיקריות שהביאו
את הרוסים לפלוש היתה ביטול הצנזורה הפוליטית
והתרבותית בצ׳כוסלובאקי׳ה — החלטה שנראתה בעיני
שליטי הקרמלין כחמורה בסיכונים.

ואצ׳לב האבל
* 0 8״יז

0ס 0 0ק
0מ 0ק1
6 0 0 0קי !

0 0ס ק

8x08

בשבוע שעבר השלימו הסובייטים את כיבושה התר בותי
של צ׳כוסלובאקיה, וכלאו את ואצ׳לב האבל, משו רר
ומחזאי, מאחרוני הסופרים ש׳הביאו ל״מהפיכת־התר־בות״
ו״להפשרה הפוליטית״ בפראג . ,במחצית שנות
ה־60׳ .ואצ׳לב האבל הוא מאחרוני היוצרים הצ׳כיים,
שהמשיך ליצור, תוך שמירה על עצמאותו הרוחנית
והתעלמות מ״המכבש האידיאולוגי״ שהופעל בידי הסוב ייטים
על אנשי־הרוח הצ׳כיים.
בתקופה הראשונה שלאחר מילחמת־העולם השניה,
כאשר הסובייטים השתלטו על צ׳כוסלובאקיה והפכוה
לגרורה 1948 הם ניצלו את התרבות כנשק רב־עוצמה
של תעמולה. האמנויות למיניהן סובסדו, למרות השפל
הכלכלי: ,זכו בעדיפות ראשונית־במעלה במיירקם החב רתי,
בדומה לארצות אחרות שמעבר למסך־הברזל.
למרות המגמתיות התרבותית המוצהרת, במהלך עשר
שנות סטאליניזם תרבותי הרי שבזהירות רבה, טיפחו
היוצרים הצ׳כיים, בפינות הלא־חשופות של התרבות,
מרכיבים של סאטירה חברתית ממולחת, והיוו מוקד של
זהות־לאומית, שהביאה את מאוויי־החו-פש ותחושות של
עצמאות־תרבותית.
ואצ׳לב האבל היה מאדריכלי היצירה הסאטירית
בצ׳כיה, מהסנוניות שבישרו את ה״אביב־הצ׳כוסלובאקי״.
המדד־הציבורי לבחינת השפעתם של הסופרים, והאבל
בתוכם, במרידת־האינטלקטואלים, מצוי בעובדה שהם
הצליחו להביא עד ל־ 1967 את תפוצת שבועיון אגודת-
הסופרים ליטרארני נוב עי עד ל־ 150 אלף עותקים לשבוע,
הישג שדומה לו אינו קיים בתרבות כלשהי.
בדומה ליוצרים רבים בני־דורו, הרי שיצירותיו של
האבל בולטות בנטייה להטביע את מצוקות ההווה מתחת
למסיבות של סיטואציות־אבסורדיות, המצויות מעבר לזמן
ולמקום, ומזכירות מזיגה מופלאת של יצירות של קפקא
ומירוסלאב האשק, בגרוטסקות של אלפרד ז׳ארי (המלך
אובו) וסמואל בקט. עבודות הבולטות באי-ריאליזם
שבהן. יצירותיהם של האבל וחבריו נכתבו בחלקן בתקו פות
של יד־חזקד, מטעמם של הצנזורים הפוליטיים, ולמ רות
שהן הביכו את הצנזורים, נאלצו אלה להתיר את
פירסומם של היצירות הללו.

ג. שר־החיסול נגד שר״הקיום
׳בשיריו ובמחיזותיו רן ואצ׳לב האבל בנושא אחד
ויחיד: מחאה מוחלטת ׳נגד מצבו הממוכן של בן המאה
ה־ / 20 ונגד ׳המרכיבים הטוטאליטרים של החברה־המו־דרנית
המתעלמים מן הפרט, או שרומסים אותו. האבל
ממחיש ׳זאת באמצעים סאטיריים מובהקים, תוך הצגה
של טראגי־קומדיה בעלת גרעין מטאפיזי. על מירכבים
* תזכיר, תיזכורת.
** תוצאות של אווירה סיפרותית סטאליניסטית מצויות
ביצירותיהם של משה שמיר, אהרון מגד, חנוך ברטוב
ואחרים, שפירסמו תחת הכותרת ״תרבות מתקדמת״
בראשית שנות ה־50׳ בארץ.

שינויים במיבנה ׳שלה, ובכוונתה להיפטר מהשר־השלילי
מכולם :״שר־החיסול״ — ולהאדיר את שמו של השר־החיובי
מכולם :״שר־הקיום״ .אלא שזה מצב־אבסורדי,
וטענתו של ״שר־החיסול״ היא שרק הוא עצמו יכול לחסל
את עצמו, דבר הנבצר ממנו, בטרם חיסל את כל שאר
הדברים התובעים חיסול.
אלא שהידמו׳ת־ד,מרכזית במחזהו של האבל, היא זו
של הקרייריסט הצעיר, היודעת כיצד לנצל את הסיטו־אציד,־האבסורדית
הזאת. קרייריסט הנוהג כפי שביורוק־ראט
בכל מדינה ובכל תרבות נוהג, וכך הוא נוהג עד
לקיפוד פתיל חייו.
את השקפותיו הפסימיות, ממשיך ואצ׳לב האבל
במחזהו הנודע ״הממוראנדום״ ,בו הוא מתאר את תהלי כי
פעולת מיבני־העל ישל העוצמה, הממיתים בהדרגה
את החברה. במחזה זה מגביר האבל את השימוש בהמ חשה
של האפקט־הלשוני, והוא יוצר לכוח־׳השליט שפה־חדשה
ונעלמת, המופצת אך יורק בתוך המערכות־הביו־רוקראטיות
של השלטון, כאשר זה שיצליח לתרגם שפה
זו ללשון היום־יום, הוא זה שהכוח בידו.

/61ץ13־ו 13\,ם/3ן?ס

ואצ׳לב האבל, נולד , 1936 משורר ומח זאי.
עבודותיו מושפעות מיצירות: פרנץ
קפקא, ירוסלאב האשק, אלפרד ז׳ארי ו־סמיואל
בקט, והן מציגות עולם בלהות השוכן
בלב אינסוף אירוני ואבסורדי. מחזותיו
:״מסיבת הגן המומרנדום קשה
יותר ויותר להתרכז״ .פירסם ספר בכותרת
״אנטי-קודים״ מתוכו נלקח שיר זה.

סאטיריים מציב האבל מיבנים־לשוניים ׳ ,ומפרק אותם
במהלך המחזה או השיר שלו ״ .הביצוע הלוגי של
מישהקי ופירוקי הלשון של האבל, מושתתים על מיג־זרים
מתורתו של לודוויג ויטגנ׳שטיין **.
עיקר עיסוקו של ואצ׳לב האבל הוא בתיאטרון.
במחזהו הראשון ״מסיבת הגן״ הוא מציג מיב׳נים־ביורוק־ראטים
המושתתים על דילאמה־לשונית: עלילת־המחזה
מתרחשת במדינה בעלת משטר־טוטאליטרי העוברת
* בשיריו ובמחזותיו של ואצ׳לב האבל, קיים המרכיב
הדומינאנטי של ״מהפיכה־סאמנטית״ שבשנים האחרונות,
נוהגים להשתמש בו שימוש מוטעה מיסודו בסיפ־רות־העברית.

״הטראקטאט לוגי־פילוסופי״ מאת ויטגנשטיין, ואה־אור
בעברית בתרגומו של ד״ר משה קרוי, הוצאת ספ־ריית־פועלים.

דיכוי מעודן
ב־ 8לאפריל 1975 פירסם ואצ׳לב האבל ״מיכתב גלוי
לדוקטור הוסאק״ מנהיגה של צ׳כוסלובאקיה, ביו הוא
מפרט את ׳תהליך עיקורה של התרבות: במשרדים
וסכתי-החתשת שלנו, העבודה נמשכת, המשמעת מתקיימת,
מאמצי אזרחינו מתבטאים בעלייתה האיטית של
רמת־החיים: אנשים בונים בתים, חבשים מכוניות,
מביאים ילדים, מתבדרים וחיים את חייהם ...האבל טוען
שאותם אנשים חיים בכוח הפחד: מפני מה פוחדים
למעשה הפריות? כפני משפטים? עינויים? אובדן הרכוש?
של הלחץ, שחיו השלטונות נוהגים להפעיל על
הציבור הונן למרבה המזל נחלת העבד ...הדיכוי לובש
היום צוחת מעודנות ונעלות יותר. ואם גם אין המיש־פטים
המדיניים מתנהלים כיום — הבל יודעים מהי עשו
השילטונות כדי לכוונם — עודם מוסיפים להוות איום
קיצוני, אף שכיוונו העיקח הופנה לעבר הלחץ הקיומי...
׳ואצ׳לב האבל ׳רואה דברים בהווייתם וקובע דברים
בוטים לגבי איכותו ישל אנוש, וטוען: לעיתים רתוקות,
כמדומה, נתן בדורנו איזשהו מישטר, מרחב מחייה בזה,
ובאופן גלוי ובוטה בל־כך, לאנשים המוכנים לתת ידם
לכל דפר וכבל שעה, אד אם תצמח׳ להם מכך תועלת
כלשהי ; לאנשים תסרי־עקחנות ועמוד־שידרה, המוכנים
לעשות הכל! בתאוותם לשררה! ולרווח אישי ; למשרתים
מלידה, הנכונים לבל השפלה ומוכנים ככל שעה להקריב
את שכניהם ואת כבודם שלהם בשביל לחבב עצמם על
המחזיקים בשלטון. לאור בל זה, לא ייפלא הדבר, שהיום,
יותר מאשר אי־פעם בעבר, מופקדות עמדות ציבוריות
ועמדות־השפעה רבות כל־כד בידי קארייריסטים יחעים־
לשיטצה, שארלאטאנים אופורטוניסטים ואנשים׳ ביעלי
עבר מפוקפק ; כאחת, בידי משתפי־יהפעולה׳ רטים ום יי. 2
אותם בריות, המחוננים כיכולת לשכנע את עצמם בכל
עת כי פעשותם את מלאכתם המזוהמת, הם מצילים
משהו, ומכל מקום שהם הוסמים את הדרף בפני אנשים
גרועים מהם...
בהמשך מיכתבו־הגלוי לדוקטור היוסאק, כותב האבל
יעל המיכאניזם־המרדים. את חברת־חהמונים: רוב הכריות
אינו להוט לכלות את ימיו במאבק לא־נפסק עם השיל־טונות,
כעיקר כשאין הדבר עשרי להסתיים אלא כתבו־פתו
של היחיד המבודד. וכך מכרסם לו חיאוש בלבו של
הפרט: היאוש מביא לאדישות, האדישות לקונפורמיות,
הקונפורמיות לעשייה׳ מתוף שיגרה ...ועולמנו, עולמו