גליון 2061 מתאריך 2 במרץ 1977

י״ב אדר תשל״ז2.3.77 ,

שנה 41

המחיר :

8.00ל״י (כולל מ.ע.מ<.

מספר

2061

1ג7יי ג וזאסניגו
,,העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ. תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ .
העוו־ד הראשי: אורי אכנרי י המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.
אחד — יצחק רבין.
בשלושת השבועות האחרונים הוקדשו
שלושה השערים הקדמיים של העולם הזה
כאולם הגועש שליהיכל־התרבווז, ש אלפי
פיות בו הריעו ליצחק חבין, יאשר יזה
עתה נבחר כמועמד מיפלגת העבודה לרא־שות־הממשלה,
פנה אלי אחד הוותיקים
בכתבי המיפלגות בארץ .״ניצחתם!״ טפח
על כתפי ,״רביו חייב לכם תודה !״
כמה שעות קודם לכן, עוד בטרם נפלה
ההכרעה הדרמתית, פגשתי במסדרונות
היכל־התרבות ידיד ,׳שנמנה עם ראשי מח נהו
של שימעון פרס. הוא עמד מוקף חבו רת
אנשים, שרוי בעיצומו של יויכוח
לוהט, כשהוא מנסה לשכנע, להשפיע ולר כוש
לבבות. כשהבחין בי הטיח לעברי ב מידה
רבה של טינה ומרירות :״תודה רבה
לכם! יופי שעזרתם לנו!״ והטון הסאר־קסטי
של הדברים, שנאמרו בלשון סגי-
נהור, הידהד למרחקים.
לא היו אלה תגובות יוצאות־דופן. במה לך
ועידת מיפלגת העבודה ואחריה נתקל תי
לא אחת בהתייחסות אל העולם הזה
כאל גורם פעיל בהתמודדות שריתקה את
כל המדינה. היו לכך ודאי סיבות טובות.
שכן, דומני שהעולם הזה היה הפעם העי תון
היחיד במדינה, שנקט עמדה ברורה
וחד־משמעית למען בחירתו של מועמד

העולם הזה 2058

להתמודדות הגורלית. מתוך הכרה שה מאבק
הפנימי במיפלגת העבודה על בחירת
המועמד לראשות־הממשלה אינו עניין פר טי
סגור ישל חברי המיפלגה בילבד, אלא
שהוא מעניינם של כל אזרחי המדינה,
שגורלם ועתידם עשוי או עלול להיות
תלד באיש שייבחר, קבע העולם הזה את
דעתו על העומדים לבחירה.
אינני סבור שלעמדת העולם הזה היתה
השפעה אפילו על אחד מצירי הוועידה,
כדי להטות את הכף לכאן או לכאן. החלק
הארי של צירי הוועידה גיבשו את החלט תם
ימים רבים לפני שנפתחה והם עשו
זאת על סמך שיקולים ששום מאמר או
פירסום עיתונאי לא היה בהם לזעזעם.
יחד עם זאת היתר. חשיבות בלתי מבוט לת
לעמדת העולם הזה ולפירסומיו באווי רה
הכללית שנוצרה במדינה ערב הבחירה.
מול מבול השקרים שהציף את העיתונות
כולה בפירסומים הנוגעים להתמודדות;
מול מלאכת שטיפודהמוח השיטתית ש נעשתה
על־ידי יונייטד־פרס — סוכני
שימעון פרס בכל כלי־התיקישורת — ב מטרה
להציג את בחירתו של שימעון פרס
כעובדה ודאית סופית ונחרצת; מול הניס יון
להציג מעין קונצנזוס לאומי, של יונים
וניצים כאחד, בתמיכה לשימעון פרס ; מול
המאמץ שנעשה להציג את פרם כנביא

העולם הזה 2059

השינוי והתמורה — מול כלאלה מילא
השינוי ׳והתמודד — .ממל כל אלה מילא
קיד מאזן שחשיבותו היא בלתי מבוטלת,
גם אם לא התבטאה ישירות בליל ההצבעה
בקלפיות של מיפלגת העבודה.

את ההחלטה הקשה ביותר בכל
מהלך המאבק הבינאישי יעל המועמדות
לראשות־הממשלה, היה עלינו לקבל בראשית
השבוע שעבר, ערב הופעת הגיליון
הקודם של העולם הזה.
הגיליון עמד להיסגר שעות מעטות ביל-
בד לפני פתיחת ועידת מיפלגת העבודה.
הוא עתיד היה לראות אור שעות ספורות
אחרי פתיחת הוועידה ולהגיע לידי מרבית
הקוראים במהלך הוועידה ואפילו לאחריה.
בלוח־זמנים מסובך ועדין מעין זה הוטל
על המערכת להוציא־לאור, עוד לפני ה הכרעה,
גיליון שיהיה אקטואלי ומעודכן
בנושא זה גם לאחריה.
במילים אחרות: היה זה אחד מאותם
מקרים בודדים בהם היתר. המערכת צריכה
להמר על הקופה כולה, להכיר ביצחק רבין
כמנצח בהתמודדות בינו לבין שימעון
פרס ולהכריז על כך הרבה לן פני ההצבעה.
תוך ידיעת כל הסיכונים הכרוכים בכך
ותוך שקילת כל ההיבטים, נטלה מערכת
העולם הזה על עצמה את הסיכון העיתונאי

העולם הזה 2060

שילוב של מידע, ניתוח מפוכח ואינטואיציה
הדרוש כדי לנבא מראש את התוצאות.
היה זה סיכון מחושב שממדי הסכינה
שבו צומצמו עד למינימום. כך בחרנו
לפרסם על השער הקדמי ציור של קלף
שיש בו כדי להביע התמודדות של שני
אישים על הכתר. בצורה בלתי אופיינית
לשערי העולם הזה לא ליוותה כל כותרת
את תמונת השער• אולם יעצם הצגתו של
שימעון פרס כמלך התחתון וההפוך שב קלף
יכלה להתפרש — וכך גם פורשה —
לא רק במישאלת־לב, אלא גם כעובדה.
גם כתבת השער (הקלף המשוגע, העולם
הזה )2060 נכתבה לקריאה במועד ש לאחר
התכנסות הוועידה וההצבעה שנער כה
בה. תוך ניתוח המהלכים האפשריים
ערב ההצבעה, קבע העולם הזה :״נדמה
שבשני הצדדים שררה האמונה כי לרבץ
יש יתרון־מה על יריבו.״
גם אם קראת את הכתבה לפני שנפלה
ההכרעה, או מייד לאחריה, הייתי מציע
לך לבצע תרגיל קטן בעיתונות ולקרוא
את אותה כתבה שניית, עתה. אני סבור
שתופתע, כמוני כשקראתי אותה ישוב.
היא נקראת כאילו נכתבה אחרי שכבר היה
ברור לכל כי יצחק רבץ נבחר כמועמד
מיפלגת העבודה לראשות־הממשלה. יש
בה ניתוח של סיבות נצחונו של רבין ו היא
שקולה ומפוכחת יותר מכמה מאמרי-
סיכום אחרים שנכתבו אחרי הוועידה.
העולם הזה יכול היה להסתכן בפירסום
שער וכתבה מעין אליה מראש לא רק בשל
המידע האובייקטיבי שזרם אליו משני ה מחנות.
הערכת־המצב העיתונאית מסתמכת
לעיתים קרובות במידה לא מבוטלת על
צירוף של מידע, ניתוח מפוכח של העוב דות
וגם אינטואיציה. במקרה המסדים
הזד, לא איכזיבו כל אלה.

רכין מתכונן כשער ״העולם הזה״ דקות מיספר אחרי בחירתו*
הימור על כל הקופה
* מימינו, יו״ר הכנסת ישראל ישעיהו ואנשי מטהו.

העולם הזה

2061

הם באים!
הם באיבו,
כל הגיבורים שאתם אוהבים

מיקי מאוס,פלוטו, טום וג׳רי,דונאלד דאק,פיטר פאן, קפטן הוק׳פינוקיו. סינדרלה וכל האחרים
השוקולדים המצוירים
של עלית־

במבצע פרסים ״דיסני״
הילדים מקבלים בשמחה שוקולד ״דיסני ״ עלית ,
נהנים מהשוקולד,צובעים להנאתם את הציורים בתוך העסיפות,
מציינים בתלוש את מספר הפוסטר שהם בחרו
ן ממס׳ 5עדמס׳,|8גוזרים 2ו תלושים 1אחד מכל עטיפה[,
משלימים בכל תלוש את הסיסמה
ושולחים אותם במעטפה לת.ד 3468 .תל אביב.
והפרס: פוסטר רב צבעים בגודל 35^50ס״מ,
אחד מארבעה פוסטרים נהדרים של תמונות וולט דיסני
ישלח לפי בחירתם בדואר לביתם.
בתיאבון ובהצלחה !

טוב לי עם שוקולד ״דיסני״

אם יופיע ברשימה עצמאית. אז יהיה קל לו יותר
לפרוש עם אנשיו ולהצטרף לתנועת ידין, שכן עתה
כבר איחר את המועד להצטרף לרשימה זו.

אך סמית עצמו הדגיש כמייוחד את ישראל.
הסוכן ציטט גם שלושה מקורות אחדים,
שגילו לו כי ״ישראל היא אחת מתחנות־המעכר
העיקריות, שבעזרתן הושמו
חסגקציות לאל

ת!£1נץ*ן י

בי—חודקו ר
בו ט ל
-1ו 1דו-׳וילד־*>11

רב ץ בקש ג ם

מי שלחחמארה ״ ב

א ח חי ק־ ה בי ט חון
למרות הסיכום שהושג השבוע בפגישה בין יצחק
רבץ לשימעון פרס, שבעיקבותיה הצהיר רביו כי
לפרס שמור תיקו כשר־הביטחון, מעריכים כי המטרה
שאליה חותר יצחק רבץ היא לכהן בממשלה הבאה
כראש־הממשלה וכשר־הביטחון גם־יחד.
לרבין ברור, כי כל עוד יכהן שימעון פרם כשר־הביטחון
הוא יעמוד בראש מדינה־בתוך־מדינה, יחבל
בכל פעולותיו ויאיים על עתיד ממשלתו.

אילו היה זוכה בוועידת המיפלגה כרוב
מוחץ, היה רבץ מחליף את פרס וממגה את
רב־אלוף >מיל ).חיים כר־לב כשר־הכיטחון.
אולם לאור יחסי־הכוהות שנוצרו, ברור לו
שאין הוא יכול לפגוע כמעמדו של פרס
כאייט מיספר שניים כמיפלגה ובממשלה.
דבר זה אינו מונע ממנו לבקש לעצמו את תיק־הביטחון
ועדיין להשאיר את פרס כאיש מיספר שניים בממשלה,
כשר לענייני־רווחה, למשל. אולם ברור שפרס לא
ישלים עם שלילת תיק־הביטחון, יאיים בפילוג
המיפלגה או בקואליציה עם ד״ש או הליכוד.

בדי להרגיע את הרוחות, הבטיח בינתיים
רבץ את תיק הביטחון לפרס. אולם, אם
תיווצר קונסטלציה מתאימה שכה לא
יהווה עוד פרם איום, תהיה משימתו
הראשונה של רבץ להוציא מידיו את תיק•
הביטחון, ולערוך טיהור כולל ומקיף
כמישרד־הביטחון, שהפך אחוזה פרטית,
ראוותנית ובזבזנית של פרם.

דיין עשוי ל פ רו ש
אחר ה ב חי רו ת
אם יממש משה דיין את איומו לפרוש ממיפלגת
העבודה, משום שהסתייגויותיו למצע המיפלגה בעניין
יהודה ושומרון לא התקבלו, הוא יעשה זאת כנראה
רק אחרי הבחירות, אחרי שהוא ואנשיו ייבחרו

ברשימת ר,מערד לכנסת.

מול לחציו של איש־אמונו, מרדכי כן־פורת,
לפרוש עתה ממיפלגת העבודה ולהתייצב
לבחירות כרשימה עצמאית, סכור דיין בי
עדיף ללכת לבחירות כרשימת המערך,
ולשקול פרישה רק אחר־בך.
בצורה כזו הוא עשוי לזכות ביותר מנדטים מאשר

אישיות ב בי ר ה
נו קטת עיצומים
אל שורת נוקטי הסאנקציות הצטרפה
כאחרונה אישיות ככירה, שהחלה
מפעילה עיצומים בלפי הכפופים
לה. עיצומים אלה אינם ננקטים על
שום תכיעת־שבר או שיפור תנאי
העבודה של האישיות הבכירה, אלא
כשל העיכוב שחל לגבי הבהרת
עתידה.
האישיות ציפתה להודעה על הארכת
תקופת כהונתה בתפקידה. באשד
בוששה הודעה זו לבוא, חדלה
אותה אישיות לאשר מינויים והענקת
תפקידים חדשים לאנשים הכפופים
לה, כטענה שאינה יכולה לעשות זאת
כל עוד לא יוברר עתידה.

אישיות שמרנית ידועה למען הארזלד וילסון, מי
שהיה ראש־הממשלה מטעם מיפלגת־העבודה. האיש
עסק בריגול ברודזיה, והצליח לרכוש את אמונם של
המנהיגים הגזעניים, ובראשם איאן סמית עצמו.
על־פי הדו״ח, שחובר לפני עשר שנים, גילה סמית
לסוכן מי הן המדינות העוזרות לרודזיה בחשאי
לשבור את החרם, שהוטל עליה מטעם האו״ם.
המדינות כללו את יפאן, גרמניה המערבית, שווייץ,
הולנד, בלגיה, איטליה, צרפת, ספרד, פרוטוגל
וארגנטינה.

י ת מו ד דו עלתפקיד
מז כ ״ לההסתדרות
ההתמודדות בין שימעון סרס ליצחק רבין על תפקיד
ראש־הממשלד. תהווה תקדים על פיו תיערך התמודדות
גם על תפקיד המועמד למזכ״ל ההסתדרות.

אנשי קבוצת פרס־אכן כמיפלגת העבודה
ככר השמיעו תביעה להתמודדות כזאת
ובכר נראים באופק שלושה מועמדים
אפשריים שיתמודדו מול המזכ״ל הנוכחי
ירוחם משל: גדעון כן־ישראל, מיכה חריש
ומזכ״ל הסתדרות המורים ח״כ שלום לווין.
לא מן הנמנע כי גם מקרב מחנה רבץ יקומו מועמדים
שיבקשו להתמודד על תפקיד זה.

שרון בארה ״ ב: תו מ ך
במדיגר. פלסטית
אלוף (מיל ).אריק שרון, השוהה עתה בארצות־הברית
משמיע שם בראיונות פומביים הנערכים עימו דיעות
המנוגדות לתפיסת המימסד הישראלי. שרון אמר את
אותם דברים בעבר גם בארץ, אולם כשהוא חוזר
ומשמיע אותם בפני אמצעי־התיקשורת בארצות־הברית
יש לדברים משקל מיוחד בקרב יהדות ארצות־הברית.

בראיון שערך עימו ה״ניו־יורק פוסט״ טען
שרון כי אין לו שום התנגדות להקמת
מדינה פלסטינית כה ישלוט אש״ף, כתנאי
•טהיא תבוא כמקומה של ממלכת ירדן.

התאבדותו של אברהם עופר והודאתו של אשר ידלץ
כבר השפיעו במידה רבה על התוצאות של המגבית
היהודית המאוחדת בשנת , 1977 מיפעל מלווה־ה,עצמאות
(בונדס) והפעילות היהודית המי&סדית בהכוונתה של
ממשלת־ישראל, ברחבי ארצות־הברית.
אחד הסימנים הראשונים למשבר החמור הצפוי ביחסי
יהדות ארצות־הברית ומדינת ישראל הוא ביטולה
של מישלחת לישכת המיסחר ישראל— ארצות־הברית,
שביקורה ופגישתה עם ראש־הממשלה ושריה נועדו
לסוף חודש פברואר. ראשי הלישכה, שפעולותיה
מכוונות על־ידי מישרד המיסחר־והתעשייה וראשי

הו פסקה הו פעת

ייאיפי -טומב״
האמ-גן הישראלי אכרהם >״פש־נל״)
דשא נאלץ להפסיק את ח
המחזמר הכושי הדרופ-אפריקאי ״אי־פי
טומבי״ ,שאותו ייבא לארצות•
הכרית ושאמור היה לזכות כהצלחה
גדולה. פשנל נאלץ להפסיק את מופע
הלהקה כשל מישמרות-המחאה שהציבו
אירגונים כושיים כפתח התיאטרון
ככרודוויי, שנשאו סיסמאות
נגד דיכוי הכושים בדרופ-אפריקה ומנעו
מהצופים להיכנס לאולם.
פשנל אירגן את מופע הלהקה הכו1,1עם
משקיעים כשיתוף שית בניו־יורק

אמריקאים, אחרי שההצגה זכתה להצלחה
רכה כארץ. עתה הוא עומד
לערוך עם הלהקה סיכוב-הופעות באירופה,
ואולי גם ביפאן.

בחוסיין מלך ירדן רואה שרון את האוייב הגדול ביותר
לשלום במזרח־התיכון. שרון הצהיר גם כי הוא בעד
משלחת ערבית אחידה שתבוא לוועידת ז׳נבה ושבה
תהיה נציגות גם לפלסטינים.

שלושת הבנקים הישראליים בניו־יורק (לאומי,
הפועלים ודיסקונט) החליטו ש״השעד, אינה כשרה״
לביקור כזה, על רקע פרשיות השחיתות הגדולות
המתפרסמות מדי יום ביומו בעמוד הראשון של
הניו־יורק טיימס וזוכות בכותרות הראשיות בשידורי־

קצץ במד פעל

מרצי וגובי המגבית מתלוננים על האטה
ניכרת כזרם התרומות וההתחייבויות.
כמיפעל ה״כונדס״ מורגשת ירידה תלולה
כרכישות האישיות, והמיפעל נאלץ למכור
הכילות גדולות לבנקים האמריקאיים
הגדולים כתנאים טובים יותר למיטקיעים
המוסדיים, מאלה שהוצעו עד כה למשקיע
הפרטי.

בוו עי דתהע בו ד ה
כניגוד מפורש לפקודות מטכ״ל השתתף
קצין־צה״ל לכוש מדים כאופן פעיל במערכה
לבחירת מועמד מיפלגת העבודה לראשות-
המכדטלה, הופיע במדים בדיוני הוועידה
ואף מילא שליחויות של מטה-הכחירות של
אחד המועמדים.
המדובר הוא בתת־אלוף אריה בראוו, מזכירו הצבאי
של שר־הביטחון, שהשתתף במטה־הבחירות של פרם
והיה האיש היחידי במדי צה״ל בכל ועידת העבודה.
בניגוד לפרס אסר יצחק רבץ במפורש על מזכירו
הצבאי, תת־אלוף אפרים פורן, להשתתף במטה־הבחירות
שלו. כשליווה פורן את רבץ בוועידה, הוא
עשה זאת בלבוש אזרחי.

ישראל -ח חו ח ־ מעפר
ד רו דזי ה?
מיסמך סודי, שפורסם זה־עתה בבריטניה, מטיל צל
כבד נוסף על פעולות ישראל באפריקה.
המיסמך הוא דו״ח על פעולות־ביון שבהן עסקה

הטלוויזיה מחוף־לחוף.

היועץ המשבט׳ מבקש
הבה רו תמה מי שטרה
היועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור אהרון ברק,
ביקש באחרונה הבהרות אצל ראשי מישטרת־ישראל
לגבי ההאשמות שהועלו בפירסומים שונים, כולל
בהעולס הזה, נגד קצינים בכירים במישטרת מחוז
תל־אביב.

ראשי המישטרה טענו כלפי פירסומים
אלה, בי ההאשמות שהועלו בהם נחקרו,
וכי המסקנה שאליה הגיעו היא שמדובר
כמערכת השמצות יזומה של העולם־התחתון
נגד המישטרה.
בימים אלה עומד היועץ־המישפטי לבדוק את הטענות
כאילו קציני־מישטרה בכירים במישטרת מחוז תל־אביב
קיבלו מכוניות פרטיות מבעל־מוסך• ,שהואשם על־ידי
המישטרה בזיוף ובהפצת מכוניות גנובות.

61111

את בחרת
נחשו במי יבחר העם?

נחשו לפי סדר העדיפויות מי
המפלגות שתזכינה בחמישח* המקומות
הראשונים לכנסת התשיעית
על •0מספר המנדטים .
הכניסו את התלוש לקלפי שבמקום ׳
הקריה. כל הגלויות תיאספנה
מהקלפיות עד ליום הבחירות.

מר ראע חן מיסה הלוך וחזור
1לאנגליה בולל מיסיס וביקור ב פב רג ה
9ד ס שני שבוע בילוי באילה
פרס שלי שי ספריית גולן
19־ 0ר בי עי סוף שבוע בסלון פאר
50 פרסימשנה:
>,חבילות שי של ״פברג׳ה־ ר׳הדס־כל
חודש פרס• ביגיים:

כ ל המשתתפים החודש בניחושון
ישתתפו בהגרלת הביניים שתיערך
בכל 5לחודש שלאחר מכן.
כ ל המנחשים ישתתפו בהגרלה
הסופית שתיערך ב־31.5.1977
בשעה 17.00 בסרבו היופי של ״לון-
ברחוב גאולה .34 תל־אביב. בפיקוח:
מנכ״ל -לון״ .רו־ח התבדה. פרקליט
התבדה. פרסומאי החברה ו־ 5נציגים
מבין המשתתפים בגיחושון.
הפרס הראשון והשני יוגרלו בין
המנחשים נכונה• .תר הפרסים יוגרלו
בין כל המשתתפים .־

50 חבילות של ־פברגיה״ ו״הרס־.
ביצר חשחהפו בניחושזן ״ברוט?-
בקרו בתמרוקיה הקרובה א 1בסחלקת
התסדיקיס בשקם. המשביר לצרכן.
או בכל בו שלום.
רכשו אחד ממוצרי פברג־ה £י 0ז* 8£1ז
אז הדס * 0* 5
בסכום מ 5.-ג ל״י ומעלה .

קבלו במקום את תלוש ההשתתפות
תוספת:
1שי חינם 5 :סכיני נ לו ח 11ת 0
1מלאו אח שמכם וכתובתכם. מראו אח
המסר לסיסמא :״בדוס לגבר האנן י 0י*.1

לאהבת החיים

עו ש ה לך יופי
תכשירי טפוח מעולים
ראשה המקפידה על יופיה

5ד0ו 8 0נ;ת

סשודיו רס

השבוע מתחילות משאלותיך
להתגשם. הדירה
החדשה׳ אליה
עברת תגרום לך לשיפור
היחסים עם בן
או בת־זוגך. לך בן-
טלה, מצפה השבוע
הפתעה מצד בן מזל
עקרב, ממנו לא ציפית
לשום פעולה חיובית.
אם אתה אוהב להמר, כדאי לך השבוע
לשים־לב על הצבע האדום.
ביום ג׳ ייפתרו כמה
בעיות עסקים שהטרידו
את מנוחתו בחודשים
האחרונים. מוטב שתימנע
מכל הימור, או
סיכון־יתר עד סוף השבוע.
כדאי גם שתש מור
היטב על בריאותך,
ושתנהג סהירות. גי״
לוי־לב עשוי ליישב אי־הבנה
חמורה שהתעוררה שלא באשמתך.
יהירותו של חבר לעבודה מרגיזה אותך.

שבוע בו לא קורה
על-כל-פנים,
כלום.
תחשבו במשך השבוע,
רק אחר־בך תדעו עד
במה הוא שינה את
חייכם. לך בעיקבות
האינסטינקט שלך. ואילו
את, לכי לפי
הגיונך הנשי. אם ויי״
בנעו לבני״זוגכם, תס-
בלו מזה שניכם. אבל זה לא עיקרון
מקודש. זה רק צו השבוע. ולא יותר.

סוחיס

אתה מעוניין בשלימות. אין כזו בעולמנו,
ואם יש, היא מתחת לפני השטח. נסה פעם
אחת בחייך להיות ותרן.
הדיכאון כתוצאה
מן האבל יימשך. מתנה
לא גדולה תעורר
בך התרגשות — וחשש
שזה על־מנת לקבל
פרס. תפסיק להיות מין
כזה שמתחשב באחרים 1)11 ,ז] ״0
לעזאזל ! זה למענך.
( 2בספטמבר ־
22ב או ק טו ב ר
היזהרי מאש ! את עלולה
להיות מעורבת במשהו
בלתי־נעיס הקשור באש. גלי את
בעיותיך לרופא כדי שתרגישי בטוחה.

אל תייחס חשיבות יתר לדברי ידיד
ותיק שיתקיף אותך. ייתכן שהסיבה להתקפה
היא פשוט
קינאה. בחיי האהבה
צפויים לך זעזועים
אשר לא ינעמו לך,
אך למרבה המזל, יסתדר
הבל די מהר.
יחס העליונות שאתה
מגלה כלפי חבריך לעבודה,
יגרום לסיב-
סוך די חמור, בתחילת
השבוע הסיכסוך
ייפתר. אל תתלהב ממחשבות של ״הנה
תפשתי את אהבת חיי״ .זו אזהרה.

בסוף השבוע ייפתחו בפנייך שעריה של
אהבה חדשה — אס תדעי לנצל פגישה
בלתי צפויייה. זה יכול
להיות היום הגדול והמאושר
של חייך. קרע
בבגד יגרום לך הפסדים
ומבוכה במקום ציבורי.
שבוע זה -מתאים לחי דוש
המלתחה שלך. אך
בלי בזבזנות, בבקשה.
זו עלולה להיות קרי}
2בנובמבר -
.20 בד צמבר
טית לגביך. מצבו הי
כספי
מדאיג אותך ו־בצדק.
אולם אס תתמיד בך רכך — אתה
עשוי למצוא שכר רב. הרבה לבלות.
מכתבים ידלין — הסוף או ההתחלה?
עונש המאסר שהוטל על אשר ידלין
על־ידי בית־המישפט, יכול להיות נקודת־מיפנה
לגבי מישטר המיפלגות הרקוב
הקיים במדינה מאז הקמתה. השאלה היא
רק אם גזר־הדין של ידלין יהיה תחילתה
של הפרשה — או סופה. לדעתי, זוהי רק
ההתחלה. בית־המישפט, בסיוע המישטרד.
והעולם הזה, מצליח לגלח את קצה הקרחון,
כפי שכתבתם, הבולט מעל פני המים.
אבל מתחת לפני המים עדיין מסתתר
הלקו הגדול של הקרחון. ספינת המדינה
לא תוכל לישוט לחוף מיבטחים ולהיחלץ
מים־הקרח המקיף אותה, כל עוד לא
יסולק הקרחון כולו.
דויד הדפדין, פתח־תיקווה
חמש שנות המאסר -שהוטלו על אשר
ידלין בגין העבירות שהודה בהן, הן
עונש מגוחך. השופטת ציינה אומנם ב החלטה
שהיא מקילה בדינו, מפני שעצם
מפלתו מהמעמד הרם שבו היה לשפל
המדרגה, יש בו מעין עונש בפני עצמו.
אינני תופסת איזה מין נימוק זה. על־פי
אותו היגיון יש להקל בדינו של מי שרצח
את אביו, לעומת מי שרצח אדם אחר,
משום שממילא הוא נענש כבר בכך ש הפר
יתום. זוהי אינה מידת הרחמים.
זוהי מידת השטות.
להיפך. דווקא בשל העובדה שלמרות
המעמד הרם שלו והאמון ממנו נהנה,

השבוע יוצעו לו הצעות
קוסמות מאוד, אך
כדאי שתבדוק היטב כל
אחת מהן, ושלא תתחייב
באופן שלא תוכל
לחזור בך. בן מזל תאומים
יתגלה השבוע כידיד
יותר טוב מכפי
שחשבת. הרוג את מתי״
חותך הנפשית בעזרת
מאמץ פיזי. צא לטייל, עסוק בספורט ו פלרטט
עד כמה שתוכל, במשך השבוע.

אם לא תיזהר בעבודתך,
ייגרם לך נזק
כספי גדול, או אולי
אף אובדן מישרה. ה עייפות
הטיבעית שאתה
שרוי בה מצטרפת
לכך, ואתה ת-
הרהר אם לא בדאי
21 ביולי -
21ב או גו ס ט
לעזוב את הכל. אל
תעשה זאת בלי שי-
קול-דעת מדוקדק. יום ב׳ הוא יום נוח
לאהבהבים חדשים. לא צריך להתלהב.

השבוע תצעד צעדים
גדולים קדימה, ותתק רב
למטרתו הנכספת
כפי שלא היית קרוב
,ועודך. וזה לא סתם
רמז. צפוי לך סיפוק
אינטלקטואלי ואמנותי
ובעיקבותיו — פגישה
6 3 2 2 2 3 X 9מעניינת עם ידידה ותיקה
ואהובה עליך. הזהר
מעצבנות יתר. ואל תייחס לדברים יותר
חשיבות מכפי שמגיע להם בדרך כלל.

נתונה

לדלי זה שבוע של שיחדור מלחצים מעיקים׳
בעיקר פיזיים. הלבטים אם להיענות
או לסרב ייפתרו אס
תפגשי בן מזל שור בסוף
השבוע. אל תסרבי.
בן דלי שזכה להצלחה
בשבוע שעבר עלול למצוא
עצמו מבודד. גלי
יותר עורמה בעסקים ו תצליחי
להתגבר על
כמה מיכשולים המטרי20
בינו א ר ־־
18 בפברואר
דים את מנוחתך. בת

דלי הרבי להמר השבוע.
הישמרי מבן־אדם הלבוש בחליפה בהירה.

זוי

אל תצפה שבל בעיו-
תיך תיפתרנה בבת-
אחת. תן לאדם הקרוב
המסייע לך, זמן
מספיק בדי להצליח
במשימתו. מצבך ה-
כסכי ישתפר, אך תא לץ
לפקוח עין על שו19
בפברואר
20במרס
תפיך. אתה רואה את
עצמך בנושא דגלה של
האמת המוחלטת, ואינך מתחשב באמיתות
של אחרים. נהג הבנה בזולתך.
אותו ברנש הנוהג להקניטך בקביעות —
התעלם ממנו לחלוטין. תגובה זו תביא
לכך שגם התנהגותו תשתפר ללא הכר.

מעלית לשינוי
בימים ההם היו המהפכנים והמשנים
עולים על הבריקאדות — בזמן הזה הם
עולים במעליות. במרומי בתי־מישרדים
חדישים, בחדרים שריצפתם עטופה בשטי חים
מקיר־אל־קיר. טלפונים חדישים מזמ־זים
חרישית וקוביות הקרח משקשקות
בכוסות הוויסקי המשובח — יושבים הד מוקרטים
המשנים.
בכיר המשגים, נביא מצדה, מיקטרת
עשנה בפיו ולשון מצוחצחת מאחריה. כ־אצבעוני
בראש הגדוד הוא צועד כש מאחוריו
פרקליט הזעם (לשעבר) שמואל
תמיר ושרלוק הולמס של בי.ג׳י, איסר
(הקטן) לידו. לפני פחות מעשרים שנים
החזיק איסר הראל, אז ראש שירותי־הביטחון,
עורך־דין בשם יעקב חירותי
במעצר בתל־אביב, ואיים עליו כי לא
יראה שוב את אור השמש ולא יבוא *וח
תפוח־זהב
אל פיו, אם לא יחתום על הודא
כי שמואל תמיר שלח אותו ואת קבוצה
לרצוח את ישראל קסטנר. הראל נכשל,

חירותי זוכה ושמואל תמיר הצטרף אל
מיפלגתם של ידיו־הראל אחרי שנכנע
לתנאי־ההשפלה שלהם והתפטר מהכנסת.

מאיר עמית — שחים לנו כותבי־הראיו־נות
על כוס קפה, תה או קאקאו — משוחח
בכל בוקר עם אמו, חיה סלוצקי, מוותיקות
תנועת־העבודה, כדי להקל עליה את ה כאב
שבנה־יקירה הסב לה, בהתפטרותו
מראש קונצרן כור ומעבר־הרוביקון שעשה
אל מעשן־המיקטרת, שעצם שתי-עיניים
למראה שוד־העתיקות -שנעשה בעצימתה
של עין אחת.

קשוו

אינך טורח לחשוב מספיק על עתידך,
ואינך מנתח באופן נכון את האינפורמציה
שהגיעה לידך.
אל תהסס מלהתייעץ
עם בן״זוגך בענייני
עבודה. שמור על ההישגים
הגדולים אליהם
הגעת לאחרונה,
ואל תפטפט. בת גדי

— זכרי שאי־אפשר
לרמות את כולם כל
21 בד צמבר -
19 בינואר
הזמן. הזהרי בדברייך,
ושקלי היטב את מעשייך,
פן תיכנסי לצרה גדולה. כדאי שתתחילי
לחשוב ברצינות על העתיד.

ידלין — תוכנית־למ״ד של ידין.
הולך לו קלף לארכיאולוג הזה —
שיגעון.
גבי לביא, ירושלים

ד,ירשה לעצמו אשר ידלין ליטול של מונים,
למעול ולגנוב במצח נחושה. דווקא
בשל כך יש להחמיר בדינו פי כמה מאשר
לגבי פושע רגיל.
אסתר שפירא, ירושלים
זהו, אז השופט. הנכבדה נתנה את כל
התשובות לכל ההאשמות שהועלו נגדכם
משך כל תקופת פרשת ידלין. פסק־הדין
החותך, שלא השאיר כל מקום לפיק־פוקים,
הרשיע את הגנב מחד, וזיכה את כם
והוכיח את אמינות העולם הזה והמידע
שהוא מספק לציבור. בהזדמנות זו אני
רוצה לברך את ניצב־מישגה זיגל, האיש
שהפך את המידע שלכם לעובדות פלי ליות
מרשיעות, ומנע את התחמקותו מדין
של אחד הפושעים הרמים במינהל הציבורי
בארץ — על הצלחתו. איש זה, שעשה
ימים לילות כימים במאמצים בלתי־נלאים
מול לחצים שכולנו יודעים את גודלם —
וניצח. עלו והצליחו.
מאירה גונן, רחובות
עובדה אחת שלא נעלמה מעיני השו פטת
הדסה בן־עיתו, בגזר־דינה על אשר
ידלין, הותירה אותי המום וכואב.
אשר ידלין ביצע את עיסקות השוחד
עם חווה ארליכמן בעיצומה של מילחמת
יום־הכיפורים. כשנערים בני תשע־עשרה
ועשרים נקטלו בקשה במילחמות ישראל,
עסקו ״ידלינים״ למיניהם בחלוקת שלל.
אין הגדרה לטיפוסים מסוג זה. הם חלאת
העם הזה, ואיים ראויים להתהלך בינינו.
אריה פינקוס, תל־ אביב
תמהני שעדיין לא הוגש כתב־תביעה
של יגאל לביב נגד אשר ידלין, על הו צאת שם רע. דבריו של ידלין לפני מיס-
פר חוד-שים, בתוכנית ליל־השבת בטל וויזיה,
שבהם אמר :״ישנו עיתונאי אחד
זדוני ומושחת הינם רצח־אופי מהסוג
הגרוע ביותר, ואומרם חייב לשלם את
המחיר עבור הצהרה זו. י־שנו חוק־לשון*
הרע, שאתם יודעים אותו טוב מפני, ו־מיפלגתו
של ידלין היא שדאגתה לחוקקו.
הגיעה השעה ליישמו.
יורם כן־גל, קוית־אתו

בדיוק ארבע שנים לפני שעשה קפיצה
מהפכנית אל התנועה לדמוקרטיה ולשינוי
עמד עמית בראשה של ועדה, שמונתה
על־ידי החשוד אשר ידלין, יו״ר וגיזבר
מרכז קופת־חולים, ראש־וראשון לממונים
על אוצר ההסתדרות בכוח עצמו והמנוח
פינחס ספיד. בפרוטוקול הישיבה (לפי
ציטוט ממאמר של אמנון ברזילי בהארץ
)1.11.76 הונצחו דבריו של המהפכן עמית:
״...אנו מתחילים לשנות בצורה די מהפכנית
(את מיבנה המוסדות של קופת
חולים כדי להעניק לאשר ידלין סמכויות
בלעדיות -שיעקפו את הוועד־המפקח) ה הנהלה
לא תשונה, מפני שבונים את
המרכז הפוך (כלומר: ממנים אותו לפי
נוחיות היו״ר ואח״ב בוחרים את הממו נים)
מי הוא יו״ר המרכז ז המנהל הכללי
(על כך מגיב, לפי הפרוטוקול, פרופסור
פריבס :״אולי רק תגיד לנו איך עשית זאת
בכור, שקודם־כל בחרת באנשים המת אימים
ואחר־כך הם נבחרו״ ),ועמית משיב:
״כך עשיתי. אצלנו הם מתמנים ולא נב חרים(
.בתגובה להצעות של חברי־ועדה,
שסברו כי לא נאה למנות במוסד דמוקרטי).
איו צורך לסבך את המציאות. אשר ידלין
אמר שהוא צריך את זה...״
אשר ידלין אמר, ומאיר עמית שיכנע
— כך היה, והתוצאות ידועות גם הן.
לקופת-
מאיר עמית הביא דמוקרטיה ושינוי יפו4 חולים — הוא יעשה זאת גם בכנסת וב וב־ממשלה.
צחוק

הם עושים מאיתנו, הפרופסורים,
יו״רי מועצות־המנהלים, המלומדים וזן -
יועצים, הם קידים־הבכירים־בדימוס וספי, אחד סרי־המילחמה — כולם התלכדו כאיש -וחד ראשי כדי להשתתף במהפכת האלופים,
אשי

העשירים־כקורח
שירותי־הביטחון,
שבעי־הרצון מעצמם וממעשי־ידיהם להת פאר
— צחוק הם עושים מאתנו, אבל אנו^
נהיה אלה שנבכה אחרונים, אם לא נעצט
בעוד־מועד את הגל הגואה הזה ש ח
תות מוסרית, של צביעות אינטלקטואלית
של כוונות זמניות ׳ ,של שקר וכזב :
לא דמוקרטיה ושינוי הם רוצים. דק-
טאטורה של העושר ושביעות־הרצון הם
מחפשים.
בעלי הרצון הטוב והכוונות הנכונות
בד״-ש עדיין יכולים לקום, לארוז חפציהם
הרעיוניים והמדיניים ולעזוב בעוד־מועד
— עדיין נותר זמן לקום ולעלות על
הבאריקאדות, כדי לחסום את האסון ש התנועה
לדמוקרטיה ולשינוי עלולה, חם־
דשלום, להביא על יעזראל ועמה.
אלכם מסים, ניו־יורק
העולם הזה

2061

אוירה אינטימית ומקסימה
בין חו מו ת
יפו העתיקה
1ש ך פורים
משגע ע
מיטב אמני ישראל מספר ה מ קו מו ת מצומצם.
נא להזמין מקו מו ת מראש.

אלברם ד. מגגלון ושות׳ בע״לז מציגים:

1א * 0ו ק: ז ה 7

מה היה קורה
אי7ו נאסר ; 71 מיטב
שחקנינו,
סופרינו וזמרינו
7שחק7 ,כתוב ו7בדר
11ד י אזין
בטנק הסרטים
של השנה

לצאת גגד כולס

אלהן *

1/וודי א7ן חורו מוסטל
בימוי: מרטין ריט

מאז ומתמיד ־ראיתי בכם — ואני
עדיין רואה בכם — גוף חשוב במדינה,
גוף שתרם, תורם ויתרום הרבד, למען
הדמוקרטיה במדינת־ישראל ומחוצה לה.
תמכתי בעבר, ואמשיך לתמוך, בכל מאב־קיכם
בעתיד. אולם דבר אחד מאד לא
מוצא חן בעיני. והוא יהסכם ליורדים.
במה טוב יותר אותו שלמה הררי, שאת
מיכתבו פירסמתם בעתונכם (העולם הזה
,)2058 שירד מהארץ לפני 22 שנה, מיורד
שעזב את הארץ לפני שנתיים או שלוש?
תעשו טובה. אל תכתבו לנו כמה הוא
נחמד וכמה הוא נדיב, ואיך נשאר תמיד
בליבו ישראלי־פאטריוט.
ומדוע אתם מספרים לנו את כל הבול־ישיט
על הגברת רחל רמתי, האדריכלית
הדגולה שבאה מאמריקה להשיא לנו עצות?
במה טובה אותה רחל רמתי מאותה גברת
החיה בלוס־אנג׳לס, שהצהירד, בתוכנית־הטלוויזיה
שהיא ישראלית השולחת את
הבן שלה לצד,״ל?
לא רוצים לשמוע עליהם. לא רוצים
שישלחו, בתור מכדשפתיים, את הילדים
שלהם לצה״ל כדי להרגיע את מצפונם
לשלוש שינים. לא רוצים שישלחו את
הכסף שלהם. יותר טוב שיבנו לעצמם
עוד בריכת־שחייה. אל תהללו את המצ ליחים,
העשירים והמפורסמים. צאו נגד
כולם כאחד. אין הבדל ביניהם.
ירון כהן, ירושלים

אחדי הניצחון

קולנו ע ס טו דיו ת״א #שבוע 2
בכורה ארצית

עד יום חמישי בערב, לא ידעתי שיש
אלוהים בשמים. מה יותר חשוב: מכבי
תל־אביב או מיבצע אנטבה ן — אין להש וות
בכלל. הוכחנו לעולם כי אנחנו פה,
ואי־אפשר למחוק אותנו מהמפה. מיספר
חברות־סרטים פנו למכבי בקשר לזכויות-
ההסרטה. מנחם גולן החל לצלם כבר ביום
שישי — בבוקר שלמחרת המישחק (ה פעם
הוא סידר אותם) .אחד העיתונאים
הכישרונים שכתב לפני המישחק את הספר
הפסד בכבוד, שינה את שם סיפרו ל ניצחון
ההיסטורי, ומסר אותו לדפוס —
להשיג בדוכנים. למיצעד־הפיזמונים נכנם,
היישר מהפינה לשיפוטכם, שירו של יהורם
גאון :״אנחנו לא נפסיק לשחק.״ הניצחון
של ״מכבי״ הוליד גם ניצחון של רבין על
פרס. רבין, ברוב תושייתו, שלח מיברק
לשחקנים, פרס — לא, כי הוא פטרונה
של הפועל תל־אביב.
נציב מם־ההכנסה, שבמשך כל זמן ה־מישחק
ישב ורשם את הצופים שנסעו

אורז; לטון שוות׳ פיקוס

מכתבים

אנחנ 1נחסל את ה ז׳רק ים!

מודיעין 18ר״ג, טל5 .־6־ • 790114 אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות . 21 :רש׳ עסק 181/75

| א״תן עמיחי הדברת מזיקים 1

קבלת מודעות לכל העיתונים
במחירי המערכת
0 פירשם אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניח חופשית

עם תאריכון ולצלילה, תקבל חינם,
עם כל קניה של — 2,500ל״י ומעלה,
וזאת נושף על המחירים הנוחים
בלאו־חכי.

מכירה • קני ה • והחלפה

העתקת״מסמכים בו-במקום!
צקומי דרכיו גו״רגע ! 1
כימי שלישי סגור כד היום.

פו ש ב תו
חיכה,רחוב החלוק 1נ

3מה מילים על פאשיסט
לא נותר לי אלא לחייו למיקרא הקטע
של מאיר עוזיאל, הסאטיריקן של מעריב.
תחת הכותרת :״כמה מילים על המילה
פאשיסט״ במדורו ״שיפודים״ ,מנסה עו זיאל
לשכנע את עם ישראל, שהמילה
״פא־שיסט״ ,אינה המילה הנכונה להגדרת
המחנה הניצי.
אלא שלמרבה האירוניה, קמו המילים
על יוצרם ושיכנעו אותי (ודאי עוד רבים
בעלי־אבחנה) ,שדווקא מילד, זו היא ה מתאימה
ביותר להגדרת מחנה זה. לפי
עוזיאל, הרעיון העיקרי של הפא-שיזם
״הוא השילטון והערצת הכוה. מתוך כך
גם ראיית המילהמה כדרך־חיים מוצלחת
שיש לשאוף אליה. החזק, שהוא הטוב,
ידביר בצדק את החלש, שהוא הרע, ב מאבק
ובמילחמד, שהן צורות ד,קיום־ד,עיק ריות.״
תומכי
ארץ־ישראל־השלמד, לסוגיהם,
מבססים את השקפותיהם על האמונה ש אנחנו,
החזקים והטובים, זכאים להתיישב
על שטחים שאינם שלנו. רק בזכות ה עובדה
שאנו החזקים, וכי אם הערבים
חושבים אחרת — פתוחה לפניהם דרך
המילחמה.
אני תיקווה שמר עוזיאל יחפש לעצמו
להבא שלושה צידוקים יותר משכנעים
להוכחת דבריו.
בנימין הורוביץ, חולון

זוניק — חיים שכאלה

כ מה פעמים ני סי ת להפטר מהז ׳ וקים ולא
הצלחת? לאחר חי טוי שלנו, אנו מחסלי א ת
הז׳ו קי םוהחרקיםואת מקבל ת תעודת
א ח ריו ת לשנה.

שעון שנייצר•!!

קבצו ובאו לדחוף, להשתולל, לחולל מהו מות
ולהשחית. היו שם פטישי־הפלסטיק
שהוצאו מהמחסנים טרם זמנם. היד, ליכלוך
•שעובדי״ד,ניקיון של העיריה לבטח לא
יעכחוהו לעולם. היתד, היסטריה המונית
— ריקד, מתוכן.
לא היו מעגלי־הורה ספונטאניים, לא
שירד, נלהבת ולא אחוות אוהדים. וחבל,
חבל על הנזק העצום שנגרם לצמחיה
ולנוי בכיכר. חבל על היוזמה הברוכה
(של העירית) שבוזבזה, חבל על שחקני
מכבי, שהיד ראויים ללא ספק ליותר.
חבל על כולנו, שאין אנו יודעים שימחה
ותרבות מד, הם.
מוטי לניר, רמת־גן
מעניין איך דווקא אנו, שתמיד התרענו
מפני עירבוב ספורט ופוליטיקה (החל מה טורניר
באסיה וכלה באלימפיאדה) ,הפכ נו
את הניצחון על צ.ס.ק.א. מוסקבה, ל ניצחון
פוליטי-לאומי. לא היה שדרן, כתב״
ספורט או אוהד ישלא הזכיר, בצד הניצ חון
במיגרש, את ההישג הזד הראינו
להם, לרוסים האלה!״ נצחונד, של מכבי
הוא הישג ספורטיבי ממדרגה רא־שונה,
וכל ניסיון להציגו אחרת פוגע בראש־ובראשונה
בתדמיתה •של ישראל כאומד,
ספורטיבית.
יעקב חלפי, תל־אביב

לבלגיה, פתח לכולם תיקי־שומה. בגין
הצהיר :״זהו רגע היסטורי״ ו״הצטרפתם
למישפחה הלוחמת.״ איך אמר גדעון הוד
בשידורו ההיסטורי מבלגיה :״העולם ה ספורטיבי
ישתגע כשישמע את התוצאה.״
בינתיים, עוד לא ברור מי כאן השתגע!
אורי רפוסורט, נתניה
החגיגה שנערכה לכבוד שחקניה המ נצחים
של מכבי תל־אביב, הזכירה לנו
שוב את העובדה העגומה שעם ישראל
שכח כבר מזמן איך חוגגים. היה שם
הכל, בכיכר־מלכי־ישראל — מלבד שימחה.
היו שם המוני אנשים משולהבים שבאו
לפרוק את יצר-ההרס שלהם בצוותא. היו
שם חבורות שלמות של בני־נוער שהת
אי־אפשר
היה •שלא להתרגש בעת •שי דור
תוכנית־ד,טלוויזיה חיים שכאלה ב שבוע
שעבר. לעומת המישדר הקודם,
שאירח, כזכור, את גולדה מאיר, שגרם
לסערת־רוחות עוד לפני שישודר, והיה מאכ זב
ומשעמם בצורה יוצאת־מן־הכלל.
הובאה הפעם לפנינו דמות בלתי־מוכרת
— אך מעניינת שיבעתיים. אלוף־מישנה
(מיל ).זאב שחם התגלה כאישיות חיה
ותוססת, ללא מורא קהל וללא מעצורים.
בכבות. בהומור צברי •שובבי, בצ׳יזבטים
אין־סוף ובהרבה אהבה ידע לארח את
אורחיו (ששניים מהם הגיעו במיוחד מ קצווי
עולם) ,ולעניק לצופים בבית הרגשת
השתייכות למי־שפחד, אחת גדולה.
אך מעל לכל אלה, גולת־הכותרת של
המישדר היתה, ללא״ספק, נאום־התוכחה
של זוניק בסיום. אחרי •שהוא התגלה כאדם
מאוזן• ,שתרם •שנים רבות מחייו ל שליחויות
המדינה (ב״הגנה״ ,בפלמ״ח, ב צד,״ל
ובסוכנות היהודית) ,כאחד מאלה
ש,.ד,לכו בתלם״ כל השנים, הוכיח זוניק
•שמאורעות מילחמת יום־ד,כיפורים, לבד
מהאסון האישי שלו (בנו אייל נפל בקרב
בגולן) ,זיעזעו בו את האמונה העיוורת
במנהיגי המדינה. והביאוהו להכרה שהם
חייבים לתת את הדין.
בניתוח סשוט. חד והגיוני, הבהיר זוניק
ש״אחריות לא ניתנת לחלוקה״ ,ולא היסס
לנקוב בשמות האחראים הראשיים —
גולדה ודיין. הדממה שהשתררה סביב
בעת שהדברים נאמרו, אמדה הבל. חבל
רק שעמום אטינגר עדיין לא הצליח להי*
העולם הזה 2061

מנע מהכנסת ה״שמאלץ״ האופייני לו בכל
מישפט שני.
אהרון כן־עמי, חיפה

מגילגוליו. פירוש המילה הוא צלם־אדס,
וזהו גם שמם של ארונות הקבורה המצריים
שנתגלו בדיר־אל־בלח, שעליהם מבוע
צלס־אדם. הם נבדלים מהסארקופאנים
(ראה תמונה) שהם ארונות־קבורה רגילים
חצובים מאבן או עשויים חימר, שאין
עליהם צלם־אדם. פירוש המילה סאר־קופאג,
בתרגום מילולי מיוונית, הוא ״אוכל
אדם״ .הגלוסקמאות, בניגוד לשני אלה,
הם ארונות־קבורה העשויים בדרך־כלל
חימר, שבהם מוטמנות עצמות־אדם אחרי
שנקברו, באדמה במשך שנה.

״בורות!״ קרא ותחפרהו:
בעיתונכם (העולם הזה )2058 הנכם קוב לים
על שילטון הבורות בטלוויזיה
ואגב, בנושא. זה הנני מסכים איתכם. יחד
עם זאת, כותב המאמר ״תכשיטים קור צים
בדיר אל־בלח,״ בעמוד 31 של אותו
גיליון, מגלה בורות לא פחותה באנגלית

לכן איני מחשיב כהוא־זה את סיפוריכם
אודות הסרקופאגים שכה מזעזעים את כם.
לעניות דעתי, אל לו לאדם המבצע
פשע, למתוח ביקורת על אדם אחר. את
הפשעים ביצע (ואולי עוד ממשיך לבצע)
מר אורי אבנרי, כאשר נפגש בחו״ל עם
סוכני אש״ף. בלשון החוק נקרא הדבר
״מגע עם סוכן זר״ ,ובגין מעשים אלה
יושבים אנשים בישראל בכלא (ובצדק !).
לכן, מר אבנרי, מוטב שתיזהר שלא יקום
יגאל לביב אחר וימסור נגדך תלונה ב־מישטרה.
עשה זאת, במקום לדאוג לטוהר־

מהאנטישמיות של הדור הגרמני הצעיר
(דבר שהוא מוגזם ומנופח מעל ומעבר),
מדוע הוא חי בגרמניה ו אני חושב שהגיע
הזמן -שנפסיק לרחם על עצמנו על כל
צעד ושעל, ונהיה מציאותיים. אם קיימת
אנטישמיות בעולם, הרי לא רק העטים
שבתוכם יושבים היהודים אשמים, אלא
גם היהודים עצמם. לא חסרים מיקרים
שבהם הבריחו יהודים מטבע־זר מארצות־מוצאם
לשווייץ, ובכך הביאו להרס כלכלתה
של אותה ארץ (ארגנטינה, לדוגמה).
מלבד זאת, הגיעה השעה, לדעתי, ש*
מעמד־הפועלים הגרמני יפסיק לשאת בעול
קיומה -של מדינת ישראל.
אורי ניר, איסקרכן, גרמניה

בשס בל ההאביס
גילינו את המאמר •שכתב דן עומר על
ספר־שיריו של בננו רון (״ייסורי אדלר
הצעיר״ ,העולם הזה )2055 במדורו ״נמר
של נייר״ ,ורצינו לומר לו כמה מילים:
אהבנו את אשר כתבת. נדהמנו במיקצת
מההזדהות הריגשית שלך עם רון. קלעת
נכון בכל־כך הרבה דברים שכתבת. תודה

ברשותנו עוד הרבה שירים נוספים
(כמאה ושלושים) •שרון כתב, ומיכתבים
יפים שלו.
ארלט דג־׳ד אדלר, חיפה
• רון אדלר, יליד , 1957 וזתאבד בעת
שירותו הצבאי. ספר-השירים מעזבונו,
״בשם כל הכאבים״ ,ראה אור בימים אלה.

לאן נעלם החזה?

< )0 >!1. >4 )>.וזס&סתז 1(0סויח״ו סע ! 1>...1,4110

אנתרופואיד
גלוסקמה התכשיטים קורצים וארונות־הקבורה מבלבלים

וגם בארכיאולוגיה.
אנתרופואיד אינו ״ארון־קבורה מצרי״,
אלא יצור דמוי הומו־סאפיינס, ובדיר אל״
בלח לא מצאו אנתרופואידים אלא ארונות־קבורה
-של אנתרופואידים מחימר. נקווה
ששאר הידיעות בעיתון הן יותר אמינות.בתיקווה שלא תחזרו על ביקורת הבורות
וגילוי הבורות כימעט באותו העמוד.
ש. דמון, גבעתיים
• אנתרופואיד, לידיעת הקורא רמון,
אינו רק שם של האדם הקדמון באחד

בלי משוא־פנים, כבקשה

המידות של משה דיין.

איני יודע מהו מקור השינאה הממש־חולנית
שאותם מגלים כלפי כל אישיות
שמילא עד כה את תפקיד שר־ד,ביטחון.
משום מה אינכם יורדים ממשה דיין, א*שר
לבטח אינו זקוק להגנתי, כיוון שאיש
לא ישכח את אשר כל אשר עשה למען
המדינה (ושמא מר זיכרוני שלכם, אשר
ה-שתמט מלשרת בצה״ל, יוכל להתמודד
עימו).

אני רוצה להתייחס למיכתבו של אותו
קורא מהמבורג, גרמניה, שפורסם תחת
הכותרת ״מנפרד — גמד שבגמדים״
(העולם הזה ,)2053 ובו ניסיון להצדיק
את ״מלך הפיצה״.
לא הייתי מעוניין לפגוע בריגשותיו של
אף אחד, אבל אם אדם זה כה חושש

גיורא פיק,
להפסיק לרחם על עצמגו

ירושלים

מה פתאום הפכתם כל־כך צנועים י
קראתי את הכתבה על ציפי לווין ועל
מישפט החזה המזויף שציירו לה (באמת
לא יפה) ,אבל את החזה השארתם בשב־ל
התענוג הפרטי שלכם! מזמן לא ראיתי
אצלכם תמונות כל־כך צנועות. אפשר
לחשוב שציפי למדה מינימום בבית״ספר
דתי כשר למהדרין.
מצד שני, יכול להיות שהיא באמת
צנועה ואתם לא אשמים בכלל. אבל לכתיב
על חזה ולא להראות לנו, למסכנים, שום
דב רי באמת, תרשמו לעצמכם מינוס.
חוץ מזה, אני בטוח ששופטי בית־המישפט
העליון ישתכנעו שבחורה כל־כך
צנועה כמו ציפי שלכם, כפי שהוצגה
בכתבה, לא צריכה להתבייש בחזה שלה,
וביום מן הימים, אחרי המשפטים, נזכה
לראות לפחות חלק קטן ממנו.
אריאל קול, צה״ל
מרץ אירו עים לכל ה מ שפ חההמ או רגני ם ע״י :
החברה להגנת הטגע

הכנס השנתי מתקיים בגליל בשבוע שלפני חג הפסח ( 31—27 מרץ ו
בתובנית: טיולים בנופי הגליל: הטיולים מיועדים לכל הציבור טיולים
למשפחות (עם ילדים) ,לבעלי מכוניות פרטיות, למיטיבי לכת ואחרים.
יום עיון בנושא: פיתוח הגליל ושמירת נופיו. סדנא: בשיתוף עם אגודת
האדריכלים בישראל בנושא :״בינוי הגליל ושילובו בנוף״.
מכבי 5מרץ צעדת החרמון ; 5מרץ משחה הירדן ; 6מרץ משחה כנרת ; 6מרץ
צעדת רמת הגולן ; 19 מרץ צעדת השומרון ; 26—27 מרץ צעדת מאה הק״מ.

א.ס.א. איגוד ספורט אקדמאי

האיגוד הישראלי לניווט
עיריית פתח־תקווה
21 מרץ מירוץ אם המושבות. פרטים במחלקה לנוער ולספורט בעיריה.

חוברת הדרכה בנושאים
בריצה +״שריפת קלוריות״

:פעילות גופנית כללית * תרגילי רענון לנהג +בילוי בסופי שבוע * טיפוח ההופעה הנשית * פיתוח הכושר
משחקי נופש — ניתן לקבל חינם ע״י משלוח גלויה למטה צב״ר, ת.ד 33311 .ת״א, בציון חוברת מבוקשת אחת

החברה להגנת הנונע
רח׳ השפלה 4
תל-אניב

הסדרוז הזה __
הפועל 1מרץ מירוץ הגליל ; 4מרץ צעדת הנגב ; 5מרץ מירוץ פורים מ.א. הירקון ;
12 מרץ צעדת הכנרת ע״ש ר״א אלעזר ז״ל ; 19 מרץ מירוץ התבור הי 26 ; 25
מרץ צעדת הגלבוע ; 26 מרץ מירוץ אביב הכרמל ; 30 מרץ מירוץ בוליביה י—ם.
14 מרץ מירוץ אוניברסיטת תל־אביב התכנסות בשעה 14.00 באיצטדיון הא״ק
במרכז הספורט ע״ש רינד. הרשמה ביחידה לחינוך גופני ; 23 מרץ מירוץ ע״ש
עמיצור שפירא במכון וינגייט בשעה 14.00ע״י ביה״מד החדש ; 28 מרץ מירוץ
גוליבר בירושלים, מירוץ עממי, זינוק בשעה 17.45 בדשא, ליד הספריה הלאומית
באוניברסיטה העברית מרתק — 2.5ק״מ ; 29 מרץ מייוץ ע״ש אילן שפירא
באוניברסיטת חיפה.

12 מרץ ניווט פורים חיפה על הר הכרמל במצפור דוד איזן.

המועדון הישראלי לרכיבה על אופניים
29—27 מרץ מחנה נודד ; 31—29 מרץ מחנה נודד. שני המחנות בתנועה
ממכמורת כמרכז לזברון, בנימינה, פרדס־חנה, חדרה, נתניה וקיסריה.
פורט לעם
מרכז ״הפועל״ ,המחלקה
לאירועים עממיים,
רה׳ הארבעה ,8
קל 03-260181 .

1ן ע:
הסתדרות מכני ישראל,
הועדה לספורט עממי
ו ח׳ אבן גבירול 68 תל־אביב
סל0 3 -2 6 4 2 3 8 /9 .

המעונינים לשלבסיולי נופש
עם רכיבת אופניים יוכלו
להצטרף אל פעולות האיגוד
הישראלי לרכיבה על אופניים
ת.ד 339 .כפר־סבא

טיולים מהנים כוכב וברגל
מציע מבצע ט־.50
לקבלת חומר הסברה פנה
אל ת.ד 4768 .חיפה

צה־ל מייצו קצינים בכמות גדולה, יחסית, מכל צבא אחו בעולם, אבל בגלל
נוקשות ואטימות זהיעדד־ניידות נוצר מחסור בתוך שנ ע * עודד
גוו שמצי ין אותו ה ביז בוז
הקצינים ׳וצד מח שך
* תו סנ ת בלתי־מבוקרת של קצינייקבע תגרום דק להתמדת הז ע ה

שומן מותר1*1נ^ו111 ן בונ

*ך כא־הקכע הוא גוף, שד,ייזבח מציינו.
תכונה רעד, זו, אשר בעת הזו רעו! ד,יא מכרגיל,
אינה מתבטאת בהכרח במשכורות או בתוספות, הסמויות
והגלויות, של אנשי־הקבע בצד,״ל. הללו, למרות שאינן
כלל גרועות, גם ״בהשוואה״ ,כפי שעולה לעיתים מרטינו״
תירם של קצינים אלה ואחרים, ודאי שאינן מוגזמות.

ביטויה של תבונת הכיזבוז בצכא־הקבע
יימצא כבך, שהצבא מנופח יותר מן הראוי:
אם יובח, עד פי קני־מידה מסויימים, ששיעור
אנשי צבא־הקכע אצלנו איננו עולה עד הסביר,
בהתחשב בנסיכות ובצרכים, הרי יש לומר
שבאותה השקעה שד כוח־אדם ומשאבים אחרים
צריכים היינו לקבל ״תמורה״ רכה יותר —
כלומר, צה״ד יעיד יותר; וממילא גם עוצמה
צבאית, ככה וכפועל, גדולה יותר משעומדת
לרשותנו כעת.

זוך, לשמש ״יריבים״ ומבקרים למערכת הביטחון בכלל,
ולצה״ל בפרט, היא מן המפורסמות! וההתקדמות הגדולה
שחלה בתחום זה באחרונה מצטמצמת רק לעובדה, שעכשיו

בנימיו ע מי ד רו ר

הבירשן הצב אי ש ד ״העולם הזה״
שסוף־סוף

מכירים בעצם הצורך

ומודים

הגענו לכך
באימפוטנציה.
היוצא החיובי היחידי מן הכלל התקיים אחרי מילחמת
יום־הכיפורים, כאשר אריק שרון היה חבר־כנסת וכיהן

ואם תאמר כי התמורה המתקבלת כיום מספיקה ועונה
לדרישות, הרי היה עלינו לקבלה ב״עלות״ נמוכה יותר —
משמע׳ באמצעות צבא־קבע קטן (וזול) מזה הנוכחי. כל
או כך, עטוף צבא־הקבע שיכבה עבה מדי של שומן —
גורם, שגם כשלעצמו די בו כדי לפגוע קשה ביעילותו.

ן* תחום הרגיש והקריטי־תבזידית של כוח-האדס
^ וניצולו, אין די בכך שיתמזל המזל ובכנסת יופיע
איזשהו אלוף (מיל ).שיש לו עניין — מתנגדיו יאמרו,
חשבון — לבקר את מערכת־ד,ביטחון. רוב אלופי צה״ל —
ומותר לומר ,״כל אלוף מצוי״ — הם, ככלל, חסרי השכלה
והבנה מיקצועיים נאותים.

הם צמחו כד הקאריירה שדהה כגוף, ש*
כמיקרה הטוב לא עודד בחינה וביקורת וב־מיקרה
הרע, והנפוץ יותר, שדל, מנע ואף דיכא
כתוקף בל ביקורת — ואין הכוונה רק לביקורת
שוללת, אלא אף לניתוח סתם — בעניין של
מדיניות, אם לא לומר, כהשקפת־עולם.

המיפקדות סיעות אנש
תבע בנר נגות

הסו׳ השכלה והבנה גזיקצוע״ס
שנו הציבורי בעיקביות ובתוקף כאלה, עד שהפכה אכסיו מה
בלתי־מעורערת וגם בלתי־מהורהרת. וכי איך ייתכן
אחרת ז

אשר בהיותו מפקד חיל־ד,אוויר ( )1950—1951 פעל, בין
שאר מעשים מועילים, לקיצוץ מיפקדת החיל מ־1250
ל־ — 520 וזאת, שעה שעוצמת האוויר של צה״ל נמצאה
בתהליך של גידול וגם נתרחשד, מהפכת המעבר ממטוסי־בוכנה
לסילונים.

מנגנוני השירותים הציבוריים, הגדלים כסרטן — תרתי-
משמע — נבדקו ונבחנו ונמצא שהם, בלא יוצא עקרוני
•אחד מן הכלל, מנופחים־עד־מנופחים־מאד.

ה ח ריג: רב־־ אלוף לסקוב
בוועדת־מישנה
ולעת־עתה, גם
גורם ״חיצוני״.
כלפיהם. הגיעו

לתקציב הביטחון. בפעם הראשונה —
האחרונה — עמדו נציגי ״המערכת״ לפני
שידע לשאול וגם לא חש נחיתות מיוחדת
הדברים לידי כך, שכבר כינו את שרון

החריג הבולט היחידי המוכר לי הוא רא״ל חיים לסקוב

ווב אלופי צ ודל הס -ככלל -

האימפוטנציה המוחלטת של הגורמים הממשליים ה־מחוייבים,
לצורך היעילות ועל־פי עקרון ״הבלימה והאי-

״סופר-רמטנ״ל״ .גם נטען שניטרול שרון היה אחד המני עים
העיקריים לתימרון ההדדי, שבסופו של דבר גרם
ליציאתו מן הכנסת — ולפחות מבחינה זו, חבל מאד שכך
קרה.

על כל אלה יש להוסיף, שכל קצין בכיר (מיל ).חושף
עצמו, אוטומטית, עם ביקורתו, לשאלה ,״איפה היית אתה,
ומה עשית בעניין, כאשר נמצאת במדים?״ בוודאי ובוודאי
כך בתחום כוח־האדם. לפחות ככל שמגיעים ידיעתי וגם
גיסיוני, לא מצאתי ולא שמעתי על קצין בכיר כלשהו,
שנתן ליבו ודעתו ברצינות ובתוקף לשאלה זו, וגם טרח
לנסות משהו בנדון.

דברים אלה יישמעו בוודאי מוזרים, על רקע תלונתו
העתיקה והמתמדת של צה״ל, כאילו כל ימיו חסר הוא
אנשי־קבע. הרמטכ״ל, רב־אלוף מרדכי (״מוטה״) גור
ואלופים אחרים מתארים מחסור זה בראיונות ובהופעות
פומביות. חוסר זה הפך אמת־חיים קבועה שנתקעה ברא־

צה׳׳ל, לעומתם, אפילו לא נבדק, מבחינה זו,
עד-ידי כל גוף ״חיצוני״ שהוא — ובוודאי שכד
הפונקציות אשר זה תפקידן החוקתי מן הכנסת
ומטה, יוכו חלחלה ואין־אונים, אם אומנם יוטל
עדיהן לבחון את צה״ל במו שגוחנים את מנגנון
מערכת־החינוך, דנדטל.

אגב, קיצוץ כזה, בשיעור של ס/ס 60 לערך, אפשר להחיל
כבר מחר על כל מיפקדה ומיפקדה בצה״לכמות
שהיא — כלומד, גם בלא, או לפני, שניגשים לערוך
ריאורגניזציה תורתית. עריכתה של זו תאפשר — ובעצם
תחייב — קיצוץ נוסף. שיעור השומן במיפקדות השונות,
ובעיקר בגבוהות, מגיע לכדי 50/0 — 80ך מתיקנן
הנוכחי. אומנם אינני יכול להיכנס, בפורום זה, לפירוט
רב יותר. אבל אין הקורא צריך לדאוג: לא ייעשה כל
ניסיון אינטליגנטי ישיר או עקיף, להכחיש את קביעתי

שלעיל, או אף רק להתמודד עימה.

המיפקדות השונות — ובראשון המטכ״ל
— על אגפיהן, מחדקותיהן, מדוריהן ושאר
פצידל-המישנה שכן. כולעות אנשי-קבע ככל
כמות, ואינן אומרות אה פעם די: שיעור וממדי
גידולן אין להם כל ככול הכרחי.
צוות טנק, הבנוי לארבעה, אינו יכול לד-יות גדול
יותר! וכך גם צוות נושאת־מטוסים, שבו אלפיים איש
ויותר. גם מיספר בעלי־תפקידים מסויימים אחדים, כמו
צוות־קרקע של מטוס, ניתן למדידה ולקביעה מראש !
וגידולו ייעשה — או צריך ׳שייעשה — על בסיס קריטר יונים
מוגדרים, כגון דיפרנציאציה התמחותית, חלוקת
עומס האחזקה לשלוש מישמרות ביום במקום שתיים,
וכיו״ב. אבל מיפקדות ודומיהן נוטות, ויכולות, לתפוח
בלי סוף: תמיד יימצא דונם נוסף להציב עליו עוד כמה
עשרות מיבנים, אוהלים או רכבים ! ותופעת (מוטב לומר,
מכת) הטבע של ״עוזרים״ ,״סגנים״ ,״ממלאי־מקום״ וכו׳
מאפשרת לרבות, להכפיל ולשלש את המיפקדה, ביישום
״עקרון שוליית־הקוסם״ — ועוד בשם ולמען היעילות.
>> יך נוצר ״מחסור״ ז אין פשוט מכך. כל שנחוץ
\ 1לעשות, הוא לשכנע את הרשויות המוסמכות, שעקב
״עומס העבודה״ — ובעיקר, התפקידים ״הבלתי־צפויים״
שנוכחת כי מיפקדתך נדרשת למלאם בעת מילחמה (כלו מר,
על־פי ״ניסיון הקרב״ ו״ליקחי המילחמה לא
תוכל כלל לתפקד, אם לא ייתוספו למיפקדתך ״מייד״
קצינים נופים, מיבנים (למיפקדות סטאטיות) ,מכשירי-
קשר — וכלי־רכב (משוכדמה, הביקוש לג׳יפים, למשל,
תמיד רב מן הביקוש למשאיות).

על כל אלה נוסיף את העובדה, שבצה״ל שוררת גישה
אנאכרוניסטית קיצונית לעניין ה״חייליות״ :לכל חיל
קציניו ״׳שלו״ ואלה נדונים, בדרך־כלל, להתקדם אך־ורק
בצינורו־שלו. בחינת הקאריירות של קציני צה״ל הבכי רים
כפי שפורסמו, תראה מייד, שהתנועה הרוחבית בתוך
צה״ל — כלומר, בין הזרועות ובין החיילות — מועטה
יותר מאשר בכל צבא ראוי־ללימוד אחר! ולפחות בתחום
התחלופה בין חילות־היבשה, מפגר צה״ל אחר כל צבא
ראוי לשמו במאות השנים האחרונות. תחת שהתופעה
תיחלש, היא זכתה, דווקא באחרונה, בחיזוק רב, עם הקמת
שלושה חיילות חדשים :״חיל !?תחזוקה״ ,״חיל המודיעין״
ו״חיל השלישות״ (שני האחרונים אינם רק מייותרים
לחלוטין — וממילא גם שליליים בתכלית — אלא מהווים
גם המצאה צה״לית מקורית. נשוב אליהם באחד המאמרים
הבאים).
גידולם ׳של החיילות השונים איננו׳ שווה בממדיו
ובקיצבו. קודם ״קדש״ ועוד זמן־מד, גם לאחר־מכן, חלה
התרחבות פיתאומית אצל הצנחנים. בתחילת שנות ה־60׳
החלה ההתפתחות המואצת של ״חיל־השיריון״ ,שצברה
תנופה גדולה חדשה אחרי ששת־הימים! ושוב, אחרי
המילחמה האחרונה. תופעות דומות חלו גם בחיילות
אחרים, לפי מועדים — או ״אופנות״ — שונים.

ניהול נכון ונכון של משאכי כוח-האדם
הקצונתי היה צריך ליצור מנגנון־ויסות, שיאנד

^ יוון שלא כך הם פני הדברים בצה״ל, נחוץ
^ תמיד להכשיר אנשים חדשים עם התהוות דרישה
רבה יותר לממלאי־תפקידים מסויימים — וכימעט שאי־אפשר
(ובוודאי לא במידה מספקת) לנצל ״עודפים״ של
קצינים, שנוצרו ב״צינורות״ חייליים או תיפקודיים אח רים.
עודפים אלה צפויים תמיד להיווצר, מפני שהפיר-
מידה הצבאית, רחבה ככל שתהיה, תלך תמיד ותיעשה
צרה יותר, ככל שמתקדמים מן הבסיס אל השיא.
התנהלות הקידום וההתקדמות בצינור צר אחד גור מת
לתופעה, שניתן לבנותה ״מחסור-בתוך שפע״ :בעוד
שיהיה קיים מחסור חריף, שבגללו יידחפו קצינים לקי דום
מואץ מדי (כלומר, על קצינים זוטרים וצעירים־
ביחס מוטלים תפקידים בכירים ותובעי־ניסיון מכפי רמ תם
ובגרותם המקצועית, או אף האישית) ,הרי ייתכן כי
״צנורות״ אחרים, כמו (נניח) של זוילות־הרגלים, ההנד סה
והתותחנים, יהיו גדושים קצינים מעבר לצרכיהם
(או, על כל פנים, ב״דחיסות״ גדולה יותר מזו שבצינור
הלוקה בחוסר) ! או שהקידום בם איטי בהרבה, מפני
שהפירמידה החילית פחוסה, יחסית (כלומר, שכל דרג
גבוה בה צר בהרבה יותר מזה שמתחתיו).
כך עשוי להיווצר מצב, שהמיספר הכולל של
קצינים ברמות הפיקוד והמטה האמורות די בו והותר,
אבל בגלל נוקשות ואטימות הצינורות, והיעדר ניידות
מספקת ביניהם, לא ניתן להתגבר על מחסור באחדים,
באמצעות הזרמה מן האחרים.

כך, עד שיש גצה ״ד מפקדים וקציני־חיל•
ראשיים שזועקים מחסור, מלאים חיילות או
גופים אחרים בקצינים רבים מדי, שעובדים
ומועילים פחות מדי, או אף הולכים בטל. ואין
הקורא המייודע צריך להרחיק עדותו.

גם כאשר מכונות-ייצור-הקציניס והרוטא־ציה
עובדות כמלוא הקיטור אין הן מסוגלות,
בדרך־כלל, למלא אחר ״הצרכים״ — כלומר,
להדביק את הממדים והקצב של גידול התקנים
כמיפקדות וכשאר גופים לא־לוחמים. כד מצויים
הללו כחוסר-ככיכול כרוני — וגם קיים תירוץ
לא-רע לכל מיני מחדלים או שגיאות.

אחד, שממנו יש לשאוב את ממלאי-התפקידים, בלא
התייחסות הכרחית ל״מוצאם״ החילי (או הזרועי).

הפיתרון הקלסי והמקובל — לא בצה״ל — חותר,
כאמור, להקנות לקצינים בסיס רחב ,״רב־חילי״ באופיו
(ובמישור העקרוני, אף ״רב־זרועי״) .באופן זה נוצרים
מעצמם ״כלים שלובים״ ,המאפשרים לווסת את כמות
הקצינים בכל אחד מן הצינורות — ולפחות, גורמים
שיהיו נטיה ואפשרות לוויסות — לפי הצרכים ובהתאם
לאפשרויות של כלל המערכת.
ויסות זה נעשה בעיקרו לא מלמטה, אלא מלמעלה :

צמיחת התקנים מהווה רק אחד מגורמי ה״מחסור״
בכוח־אדם בכלל, ובאנשי־קבע במייוחד. גורם חשוב אחר
הוא גובה הדרגות התיקניות. לדוגמה, סגל קורס מסויים
של מפקדים נמוכים. לפני שנים רבות שימשתי סגן־מם קד
של קורם כזה בחיל־השיריון. בדרך ההיגיון המיקצועי
וגם על-פי הנעשה בצבאות הזרים (כולם) ,היה סגל

צמיחת התקנים היא אחד
מגורמי המחסור בכוח־אדם
כבר עמדנו על כך, שהתפקידים הגבוהים יותר הם
״הכלליים״ יותר באופיים! ההתמחות החילית או ה־תיפקודית
הספציפית העמוקה והצרה־ביחם, הכרחית
ובאה לביטוי ברמות הנמוכות יותר, של הביצוע הפיסי.
לכן, אם קיים (בהמשך לדוגמתנו) מחסור במפקדים וב־קציני־מטה
בעוצבות ״שיריוך, נכון וגם נקל להתגבר
עליו על־ידי שיעבירו אליהן, מחילות אחרים, קצינים
בכירים־ביחס, לתפקידי פיקוד ומטה גבוהים.

מדריכי־הקורם צריך להיות מורכב כולו ממש״קים (״מפקד
שאינו קצין״ — מונח שנעלם ממילונו של צה״ל ובמקומו
בא ״חוגרים״ ,שהוא מדוייק פחות אך יותר ״שיוויוני״).
והוחלט, בדרך האופיינית לצה״ל — שחיסל ביודעין את
״מעמד המש״קים״ שלו — כי המדריכים התיקניים בקורם
יהיו כולם קצינים. כך, במכה אחת, נוצרה דרישה לכמה
עשרות קצינים נוספים בדרג סג״מ־סגן — ועוד כאלה,
שכולם קרביים (מ״מים וסמ״פים ביחידות טנקים).
בימים הרחוקים ההם, שהיו קרובים ל״קדש״ יותר
מאשר ל״ששת הימים״ ,עדיין היה חיל־השיריון הסדיר
כה קטן, שנמצאה בו חטיבה סדירה אחת (חטיבה ,7
כמובן) ובה אז שני גדודי טנקים בלבד. מיספר הסג״מים־
סגנים שצרך הקורס המדובר היה בערך כמיספר אלה
שבגדוד־טנקים של אז! כך שמילוי תקניו גרם, לבדו,
גידול של כמהעשרותאחוזים במיספר הקצינים
— הזוטרים הקרביים הסדירים — או, אם תרצו ,״מחסור״
ניכר וחמור בם.
עניין בפני עצמו הוא, אם אומנם לאותו קורס נדרשה
כמות המדריכים שנקבעה לו בתקן (לדעתי, היתה מוגז !
אבל על כך כבר עמדנו.

כי ראינו, שצח״ל מייצר קצינים בכמות גדולה
מאד — בטוחני שיחסית, הרבה יותר מכל צבא אחר
בעולם, או בהיסטוריה — וזאת בעיקר כדי למלא את
מחסורם של המש״קים.
אבל המש״ק שונה מן הקצין — ולכן ההפרדה המעמ־דית־התיפקודית
ביניהם — בכך שהוא סטאטי מאד:
מישכי שירותו של המש״ק בכל יחידה ובכל תפקיד
ממושכים מאד! סולם־הדרגות שלו קטן, וקצב קידומו
איטי ביותר. הקצין, לעומתו, נוטה וגם אמור לרוץ
הרבה יותר מהר, בהרבה יותר תפקידים ובסולם דרגות
גבוה הרבה יותר. משום כך, תקופת־שירות של שלוש
או ארבע שנים באותם יחידה, דרגה ותפקיד, כאין היא
לכל מש״ק הגון, אבל נצח ממושך ובלתי־נסבל לכל קצין,
בכל צבא — ובמיוחד בצבא המצוי במצבו של צה״ל.

ואם לא די ככד, צה״ר הפד את הרוטאציה
לאליל, שכל המרכה כה הרי זה משוכח — ו-
ההימצאות כתנועה מהירה ומתמדת, כספי
ראלה עולה, תוך שהות מיזערית ככל תפקיד,
נחשכת אחד הסימנים היותר־כדוקים לקארי
יירה מצליחה.

הרמטפ ״ לרב ־ אלוףמ 1ט ה גור
שר לנצל מירכית את המאגר הקיים, על־ידי
העכרת קצינים מ״צינור״ חילי אהד למישנהו;
ואיני מתכוון כל-כך ל״הסבה חילית,״ כמו ל
הרחכתו־מלכתחילה של כסיס חינוך והכשרת
הקצין, כך שגם מהלך התפתחותו הרגיל י*אפ-
•טר לו למלא, ללא כעיות או הפכה ייעודית
מייוחדת, כמה סוגי תפקידים — אשר כצה״ל
מקוכלים כנפרדים ושונים.
למשל: תפקידי מטה ״כלליים״ — קצין־מודיעין,
קציך שלישות, קצין־׳אפסנאות, או קצין של אגף ״מיבצעים״
בכל מטה — צריך שיתמלאו, כדבר רגיל וקבוע, על-

ידי כל קצין בוגר פו״ם (״ביה״ס לפיקוד ומטה״)! וב רמות
הנמוכות, על-ידי כל קצין ״קרבי״ רגיל.
ככל שהתפקיד, הפיקודי או של מטה, גבוה או
״כללי״ יותר, כן גדלים האפשרות וגם הצורך ל״אי־חייליות״
! וממילא ניתן ואף נחוץ לראות, לעניין איו־שם,
את כלל קציני כוחות־היבשה (ובתפקידים המתאי מים,
את כלל קציני שלוש הזרועות) כמאגר כולל

באופן זה מתמלא קודם החדל-היחסי בדרגים
הגבוהים — מה שמבטל או מצמצם את
השאיבה המופרזת כלפי מעלה, שהיא המולידה
את התאוצה המופרזת בקידום. עד שלא ילמד
צה״ל ולא יישם, במידה ובקצב הנחוצים, פטנט
עתיק־יומין זה, תוסיף ותתקיים בו תופעת ה
״מחסור בתוך שפע״.
^ צידה של זו תימצא בצד,״ל תופעה דומה אחרת
״עודף היוצר מחסור״ .דבר־רהיסוכו־כביכול זה נוצר
כהמשך ישיר ועיקבי למצב שתואר בדוגמת הקורס אשר
הובאה קודם.
תפוקת הקצינים אז לא הספיקה לאיוש כל תקן
המדריכים וגם רוב הקצינים הצעירים ההם עזבו את
צבא־הקבע אחרי שירות קצר. כמעט כולם היו בחורים
טובים וכישרוניים, אבל מנקודת־הראות הכמותית, נתמזל
מזלו של צה״ל שלא נתגשמו במלואן שאיפותיו המוצ הרות.
שהרי אילו היה תקן הקצינים מלא ׳ואילו
החליטו כולם להישאר בצבא־הקבע, היה מתרחש אסון
קטן: לפי כלליו המקודשים של עקרון הרוטאציה, יכלו
לשרת כמדריכים מחזור אחד, או שניים. אחר־כך היו
יוצאים, בהכרח, החוצה — וחיל־השיריון הסדיר הקטן
היה נשטף לפתע המון (יחסי) של סגנים. בהניחנו שגם
שאר התקנים בו היו מלאים, לא היה נמצא למדריכים״
לשעבר כל תפקיד הולם — ובוודאי לא הקידום, שלו
ייחלו ושאת תיקוותו נטעו בם.
אך לא תמיד כזה הוא הסיום. התופעה של ״הצרה״
דראסטית למדי בדרג הגבוה העוקב (״הבא אחדי״) היא,
כמובן, בלתי־נמנעת. אם היא מופיעה ברמות הבינוניות
והגבוהות נודעת לה משמעות רבה מבחינת הקצינים ״ה נפגעים״
,משום שהללו כבר ותיקים ובדרך־כלל גם
מעוניינים עדיין להמשיך בשירוודקבע. אילו היה צה״ל
כאחד הצבאות היה ניצב כאן בפני בעייה, מפני ש תופעת
ה״הצרזד הינד״ מטבעה ,״אנטי־רוטאציה״ :היא
(המשך בעמוד ) 12

ע11 מן בצבא
(המשך מעמוד )11
מחייבת לצמצם בהתאם לה — כלומר,
דראסטית — את מספר ושיעור המקוד־מים
וגם מאיטה את קצב הקידום. אבל
צה״ל מחונן — משמע, מוכה ולוקה —
ב״גמישות״ מופרזת, דווקא במקום ש העניין
דורש נוקשות: צוואר־הבקבוק
הופך אלסטי, ואחר־כך מתרחב, על-ידי
ש״מארגנים״ לחברים תפקידים חדשים
הולמים, בדרג הגבוה יותר.

כזה האופן יצרו הלחצים האישיים
דרגות חריטות — האחרונה
היתה דרגת ״תת־אלוף״ — ובן
תפקידים חדשים :״סגנים רא•
שי־מטות״ ,״עוזרים״ וכו׳ — רק הפעם
בדרגים בכירים ובמפקדות
גבוהות. הפסול שבהנהגת הדרגה
החדשה איננו כה לגופה — לדעתי,
נחוץ להוסין ש לצה״ל עוד דרגה,
כין אל״מ לתא״ל — אלא ככר, שהמניע
היה שלילי ועיקרו פיתיון
בעיות אישיות.

תוספת התפקידים פסולה, לרוב, גם ל גופה.
כך, לדוגמה, גילה צה״ל לפתע, זמן
מה אחרי ששת־הימים, שבאוגדה נחוצים
סגן וגם ראש־מטה (כמו בשיטת המטה
האמריקאית, אבל בניגוד לשיטה הגרמנית
הקלאסית ולשיטה הבריטית. בשתיהן אין
״סגו־מפקד״ באף דרג וראש־מטד, יימצא
רק מדרג הגיים ומעלה) .בטוחני כי ה קוראים
כבר יודעים ומבינים, כי עד עצם
היום הזה לא יימצא מיסמך כלשהו, שיס ביר
וגם ינמק, על בסים תורתי ובהתאמה
לתפיסה תיאורטית המקובלת על צה״ל,
למה פיתאום ומניין נתגלה, שהאוגדה
זקוקה לשני ממלאי־התפקידים הללו.

י*ן נסיכות אלו עולה כמעט מ־
^ אדיו החשד, שהמטרה העיקרית
היתה ליצור, יש מאין, שיככה
חדשה של תפקידים, כדי להרחיב
כאופן מלאכותי דרג ״צר״ ולמצוא
תעסוקה ״תיקנית״ ל-
תא״לים החדשים.

בינתיים כבר נעו ההתפתחויות הלאה :
בששת־הימים וביום־הכיפורים היו כל מפ קדי
האוגדות (להוציא רק את מוסד, פלד)
— אלופים. אבל רובם קיבלו את דרגת
האלוף בתפקיד אחר, ופיקוד על אוגדה
היה מינוי־המישנה שלהם למלחמה. אחרי
יום־הכיפורים, אנו למדים מדרגות המפק דים
ש״נחשפו״ מאז, כי דרגת מפקד אוג דה
היא תא״ל. אבל תפקידי הסגן והרמ״ט
באוגדה כבר נתמסדו — ועכשיו, אם יחסר
אחד מהם הרי זה פער תיקני בלתי־נסבל,
הדורש מילוי מיידי.
יתירה מזאת: תוספת־תפקיד בפירמידה
הפיקודית גוררת אחריה, אוטומטית — ב יישום
צד,״לי של רעיון ״ההצמדה״ בדירוג
השכר האזרחי — תוספות והעלאות זהות
גם בתפקידים לא־פיקודיים ״מקבילים״ .ב־צה״ל
של היום, אשר עד ששת־הימים
הסתדר בלא תא״ל אחד ויחידי, המון
עצום־ביחס של תיקגי-תא״לים, ועוד היד
נטויה. כך, כבמטה־קסם, פתר צד,״ל את
בעיית העודף הלוחץ של קצינים בדרגת
אל״מ — ועוד יצר ״סכנה״ מתמדת של
מחסור בתא״לים!

ז זהו, כפי שאמרה התובעת במישפט יד־

לין ,״רק קצה הקרחון״ .יהא לב הקוראים
סמוך ובטוח, שנושא כוח־האדם בצה ״ ל ^
יעסיק אותנו עוד הרבח ותכופות — מ פ 0
שאני בטוח ומשוכנע כי בעיית צה״ל ב* ~ 7
תחום זה, כפועל־יוצא מאי־מקצועיותו ו 1
מלכתו־במעשה בדרך של סיתרונות כמו ז
תיים
במקום איכותיים, איננה מחסור ב־משאבי
כח־אדם, כמו ניהולם הגרוע וניצו לם
הבלתי־מספיק.
צרסום דיר ׳עקנסו!

כעניין המוגדר שר צכא-הקכע,
אין כשום פנים ואופן דקכל את
טענת ״המחסור״ ,שעה שבכר בבחינה
שיטחית וראשונית נראה,
שצכא־הקכע סוכל משומן מיותר
ומרמת יעילות ירודה וכי המחסור
האמיתי איננו כמיספר ה״רא
שים״ ,אלא כאיכות המחשבה וה
פיתרונות.
במצב זה, תוססת בלתי־מבוקרת של
אנשים לקבע, בעיקר בתפקידים ״כלליים״
— ובתוכם תפקידי פיקוד ומטה — אין בה
שיסור, אלא רק החמרת הרעה.

ו ד רו ר ריו ־ ד

ר־וז־י-

הסוכנות המרכזית לביון של ארצות־הברית
שילמה מיליונים -למי * כמה? איר

איפה הנסר?
ן• ה היה מוכרח לבוא.
1אחרי שנודע בי המלך הקטן שמעבר לירדן
משמש מזה עשרים שנה כמרגל שביר של סוב
נות־הביון האמריקאית, היה ברור שזה מתקרב
אלינו.
הידיעות על המלות־,מרגל לא הוכחשו, ואין שמץ של
של ספק בנכונותן. עיתון אמריקאי מכובד כמו וושינגטון
פוסט, גיבור פרשת ווטרגייט, לא היד, מעז להעלות
האשמה כה פנטסטית, כה חסרת־תקדים בתולדות העמים,
לולא היה בטוח לחלוטין שהיא נכונה.
ואכן, חוץ מהמלך עצמו, לא הכחיש אותה איש. הנשיא
האמריקאי התייחס אליה כאל עובדה מוכחת, ומקורביו
האשימו את קודמו, הנשיא ג׳ראלד פורד, בכך שלא
הפסיק את התשלומים כאשר הגיע עניינם לידיעתו.

^ שה לומר שהקשרים בין המלך לבין סוכנות־הביון
•\ מפתיעים במייוחד. מזה עשרים שנה פועל המלך
כאילו היה סוכן אמריקאי. כך אמרו יריביו, כך אמרו
ידידיו, כך אמרו נתיניו.

אני כותב מאמר זה כדי להפנות את המכט
לצד אחר של פרשה זו, צד שנשכח לגמרי, אה
שהוא מעניין כמייוחד.
המיליונים ששולמו על־ידי סוכנות־הביון האמריקאית,
לפי גילויים אלה, לא נכנסו לתקציב המדינה.
הם לא נדונו בכנסת, לא עברו תחת הזכוכית המגדלת
של ועדת־הכססים, וגם לא תחת המיקרוסקופ של מבקר-
המדינה.

זהו כסף שחור, ששולם כצורה שחורה, לגורמים
שחורים, תמורת •טירותים שהורים.
ואני נאלץ לשאול כאן כמה שאלות.

^ ני יודע שזה לא יפה. אדם הגון היה בוודאי מניח,
כדבר מובן־מאליו, שהכסף הגיע לידי האנשים ה נכונים,
והוצא למען המטרות הנכונות, ועבר לאורך כל
הדרך בצינורות ממלכתיים אטומים.

אכל מה לעשות, חשדן הנני.

שנים ארוכות של ניסיון ישראלי, מאז שוד הרכוש

ההפתעה היא רק כעובדה שהמלך קיבל
שוחד אישי, כסכומים המגיעים למיליונים
רכים, ושהשתמש בהם, מן הסתם, כדי לרפד
לעצמו כמו השכונות כבנקים שווייציים, לעת
צדה.

מסתבר בי כמשך שנים רכות שילמה סוב־נות־הביון
כספים למישרד ראש-הממשלה כישראל,
כדי לממן את חדירת ישראל לארצות
אפריקה השחורה.

נובע מן הידיעה כי ההישגים המדיניים והכלכליים
של ישראל ביבשת אפריקה, שכולנו התגאינו בהם בימים
הטובים, נוצלו וטופחו למען פעולה מודיעינית ומחתרתית,
לטובת אינטרסים אמריקאיים ותמורת תשלום נאות.
גילויים אלה לא יגבירו את האהדה לישראל בקרב
ארצות אפריקה. הם בוודאי לא יקרבו את היום שבו
תחדשנה מדינות־אפריקה את קישריהן הדיפלומטיים עם
ישראל. מטרה זו (שגם ידידי ואני, חברי המועצה 71ש־ואלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני, עמלנו למענה לא
מעט) ,התרחקה.
אומנם, שום מנהיג אפריקאי לא יהיה מופתע במייוחד
מן הגילוי. מזה שנים רבות טענו אויבי ישראל כי ה חדירה
הישראלית לאפריקה נועדה לשרת את שירותי-
הביון של ארצות־הברית ומתואמת עימם. לפני שנתיים
גילה סוכן בכיר של הסי־איי־אי, פילים אגי, כי המכון
האפרו-אסיאתי של ההסתדרות מומן על־ידי סוכנות־הביון
ונועד, בין השאר, לגייס סוכנים למען הביון האמריקאי
בארצות אפריקה ואסיה.

אולם קיים הכדל גדול כין שמועות וטענות
בלתי-מוסמבות לבין הגילויים החדשים, הנושאים
למעשה את הגושפנקה של הממשלה האמריקאית
החדשה.

אין זה מפתיע, אך זה בהחלט אינו נעים.

^ ולס איני מתכוון להרחיב הפעם את הדיבור על
\ 1ההשלכות המדיניות של גילויים אלה. העובדות
מדברות בעד עצמן, וכל אדם בישראל יכול להסיק בעצמו
את המסקנות המתבקשות מהן לגבי תבונתן של ממשלות
ישראל, רוחק ראייתן ורמת שיקוליהן.

( )9האם נערכה אי־פעם ביקורת יעילה, כדי
לכדוק אצל הסי־איי-אי כמה סכומים אכן שולמו,
ולוודא אם אכן הועברו לייעדם ץ אם אכן
— מה היתה תוצאת הביקורת?־
ני מודה שאלה הן שאלות בלתי־נעימות. אולי
\ 1כדאי, על כן, להסביר מדוע אני חשדן כל־כך לגבי
תשלומים מסוג זה.
באחרונה, בעיקבות פרשות טיבור רוזנבוים, מיכאל
צור, אשר ידלין ואברהם עופר, דובר הרבה על ״שיטת
ספיר״ .עיקריה של שיטה זו חשופים עתה לעינינו.

פחות ידוע בי לצידה של ״שיטת ספיר״
היתה קיימת שיטה שנייה, מקבילה, שניתן
לקרוא לה ״שיטת פרם־דייך.

שיטה זו פרחה בתקופת בן־גוריון, כאשר שירותי-
הביטחון היו עדיין משוחררים מכל ביקורת דמוקרטית,
והופעלו לא־פעם נגד הדמוקרטיה. מאחר שעצם קיומם של
השרותים האלה הוכחש אז רישמית (וגם אנחנו נאלצנו
להדביק להם שם־צופן ,״מנגנון החושך״) ,הם יכלו לעשות
כטוב בעיני השולטים בהם.
מי היו אנשים אלה? אותה קבוצה קטנה של אנשי־חצר,
שקראנו להם ״נערי בן־גוריוך, ושכללו את משה
דיין, שימעון פרס, איסר הראל ואחרים.

ככר אז דיכרנו — לרוב רק בלחש — על
כספים, שנועדו לפעולות ממלכתיות ומצאו את
דרכם ליעדים שונים ומשונים.

עד היום הזה לא קם אף איש ואף מוסד אחד
שהודה ככך שמימן את השבועון. מקור המימון
נשאר לוטה כערפל.

6 3 0 £ז י5

* מים מעטים אחרי שנפלה המסיבה מעל פניו של
* המלכון, פירסם אותו עיתון אמריקאי מכובד ומוסמך
גילויים על תשלומי הסוכנות־הביון האמריקאית בישראל.

( )7איך הוצאו הסכומים ד,אלה, ומי היה אחראי לכך?
( )8אילו מוסדות ממלכתיים פיקחו על זרם הכספים,
קבלתם והוצאתם?

^ וגמה קטנה: באמצע שנות ה־50׳ הוציאו
1שירותי־הביטחון לאור שבועון מוסווה בשם רימון,
שמטרתו היחידה היתד, לחסל את העולם הזה. על שבועון
זה, שנכשל בבושת־פנים, בוזבזו מאות אלפי לירות —
סכום השווה למיליונים בערכים של היום.
איסר הראל הודה, בספריו, שאותו שבועון אכן הוצא
ביוזמת אנשיו, זכי הוקם אך לאותה מטרה. אולם הוא
שכח לגלות מניין בא הכסף.

מובן שאפשר להבין לנפשו. תפקידו של מלך ירדני,
אינו כסוף לתקשי״ר המבטיח לו קביעות, ותמיד טוב
לדעת שבמיקרה של מהפכה אפשר להסתלק לשווייץ
ולחיות שם באושר ובעושר, כפי שעשה פארוק ז״ל.
אומנם, עצם הגילוי מחיש את בואו של רגע־האמת.
קשה להניח שיש כעת תושבים רבים בממלכת ירדן,
מילבד החיילים הבדואים השכירים, הנהנים מן הידיעה
שמלכם ואדונם הוא סוכן־שכיר של מעצמה זרה, שגרף
מיליונים לכיסו הפרטי תמורת שירותים הקרויים, בשפה
נורמלית, בשם ״בגידה״.
מילא, זוהי בעייתו. וגם בעייתם של ה״ה יצחק רבין,
יגאל אלון, שימעון פרס, ייגאל ידין ושאר המלוכנים,
המאמינים כי עתיד ישראל וביטחונה קשורים קשר בל־יינתק
בגורלו של שכיר־חרב זה.

הבעייה שלנו, לעומת זאת, קשורה כגילויים
שבאו לאחד־מכן — גילויים הנוגעים לנו.

הנטוש ועד ימי אשר ידלין, לימדו אותי שלא לתת אמון
עיוור במי שעוסק בכספים ציבוריים.

לכן, כדחילו־ורחימו, ועם כל יראת-הככוד
הראוייה, אני מרשה לעצמי להציג כאן את
השאילתא הכאה. אני מרשה מראש לכד חכר-
כנסת המעוניין ככך, להעתיקה ולהגישה ליו׳׳ר
הכנסת, כאילו היתה שלו.

ך * נה הנוסח המוצע:

1 1א ל: ראש־ממשלת ישראל, בתפקידו כממונה על שי-
רותי־ר,ביטחון.
מאת ז אורי אבגרי, אזרח פרטי.
בעיתון אמריקאי מוסמך ומכובד נמסר, כי במשך שנים
שילמה הסוכנות־המרכזית־לביון של ארצות־הברית (סי-
איי־אי) תשלומים גדולים לממשלת ישראל, כדי לממן
את החדירה הישראלית לאפריקה, ותמורת שירותים ב תחום
הביון והפעולה הפוליטית המחתרתית.
בידיעה נאמר בי הסכומים שולמו במישרד ראש-
הממשלה.

הריני מבקש לדעת :

( ) 1מהם הסכומים המדוייקים ששולמו על־ידי סוכנות־הביון?

)2מתי התחילו התשלומים?
( )3האם הם פסקו, ואם כן — מתי שולם התשלום
האחרון?

( )4כאיזו צורה נעשו התשלומים — בהמח אות
ץ על-ידי הפקדה כחשכונות-כנקים (אם כן
— כאילו בנקים וכאילו מדינות?) במזומנים
(אם כן — כאיזה מטכע?)
( )5מי הם האנשים שקיבלו לידיהם בפועל
את התשלומים האלה, וכמה קיכל כל אחד
שהם?
( )6אם שולמו התשלומים במזומנים, לאילו
חשכונות־כנקים הוכנסו? על שם מי נרשמו
החשבונות?

דוגמה אחרת: כאשר קמה רפ״י בשנת , 1965 היא
מצאה באורח פלא סכומי־עתק למימון תעמולה ראוותנית,
בזבזנית ויקרה, שלא נפלה מזו של תנועת ד״ש בימינו.
הרשימה הוציאה מיליונים של אז, השווים לעשרות־מיליונים
של היום.
מניין בא הכסף?

אנשי מפא״י טענו אז, כשיחות פרטיות, בי
יהכם ף נגנב מהשכונות חשאיים שהיו חבויים
1כבנקים זרים, ושנועדו, כביכול, לשמש מטרות
ממלכתיות עלומות.
כאשר חזרה רפ״י למיפלגת־ר,עבודה, היא הביאה עימד,
רק חובות. פינחס ספיר דאג אז להעביר לי את הידיעה
שקיימת קרן סודית של רפ״י בשווייץ, שמקורה בכספים
מסוג זה( .כאשר הגשתי לו על כך שאילתות בכנסת, הורה
ספיר לסגנו להצהיר כי אינו יודע על כך דבר).
אור סיפורים אלה ואחרים, אולי מובן יותר מדוע
/אני נופל טרף לחשדות סתומים אלה.
ככל שידוע לי מומנו כל הפעולות של שירותי-הביון
הישראליים, וכמובן גם של כל שאר זרועות השילטון,
באמצעות. תקציב המדינה. הרי מעולם לא היה כל קושי
להשיג מן הכנסת את הסכומים הדרושים לכך.

אם כן, לאן הלכו הכספים השחורים ששילמה
סוכנות־הכיון האמריקאית?־
כספים אלה היו מועדים מראש לפורענות, בייחוד
אם הובאו על-ידי בלדרי יהסי־איי-אי בשטרות־כסף ב שקיות
נייר, כפי שהיה נהוג בסוכנות.

מניין לנו שהכסף הזה לא נגנב, בולו או
חלקו?־ מניין לנו שלא הועבר למימון פעולות
מיפלגתיות, או — גרוע עוד יותר — לפעולותיה
של אותה קכוצה של חורשי־מזימות, שניסתה
אז להשתלט על המיפלגה ועל המדינה כולה?
ואולי מונחים כספים אלה עד היום בחשבונות סודיים
בשווייץ, לשימושם של אנשים המטיפים עתה לשינוי,
לטיהור האווירה, לניקוי המדינה?
^ ין זה נושא לחקירה פומבית של ועדת־ביקורת.
אולם זהו בהחלט נושא לחקירה דיסקרטית, אך יסו דית,
של מבקר־ר,מדינה, וגם של מישרד־ראש־ר,ממשלה,
בהרכבו הנוכחי.

יש לי הרגשה סתומה שאם אכן תבוצע
חקירה כזאת, עשויים להתגלות פרטים מעניינים.

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

היכן היו 150 צירי מיפרגת העבודה שלא
הצביעו בבחירות בוועידת המיפלגה? -״במעשיהר
8״איפה מאיר זרמי?
איפה מאיר זרמי?״ צעק ראש־הממשלה
יצחק רכין. היה
זה דקות ספורות אחרי שנשא
את נאום־התודה לפני חברי
ועידת מיפלגת־ד,עבודה, ש בחרה
בו כבמועמד המיפלגה
לראשות־הממשלה. בחדר קטן,
מאחרי במת היכל התרבות נד חסו
עשרות אנשים כדי לחגוג
עם רבץ בשימחת בחירתו.
אבל רבין לא ראה ביניהם את
מזכ״ל המיפלגה .״איפה זר מי?״
הוא קרא ללא-הרף. לפתע
השיב לו מישהו :״הוא
הלך למסיבה של שימעון
פרס ״ 1רבין צחק, אבל ראש־מטה
הבחירות של מיפלגת־העבודה,
השר חיים כר*
לכ, התרגז .״זה לא נושא
לבדיחות!״ קרא ,״עוד בדיחה
כזאת ואני מזעיק את הגורי לות

0שניים שיכלו להרשות
לעצמם שלא להזדהות בפומ בי
עם אף אחד משני המועמ לראשות־הממשלה
של דים מיפלגת העבודה, היו שר־רד
מיסחר והתעשייה, חיים בר־לב,
וח״כ אהרון יריב. ה סיבה:
לשניהם לא היתר.
זכות־הצבעה בוועידת המיפל-
גה. מסתבר כי בר־לב ויריב
אינם חברי מרכז המיפלגה, וגם
לא נבחרו כצירים לוועידה אף
באחד ממחוזות המיפלגה, ולכן
לא יכלו כלל להצביע.
* שומרי־הראש של ראש־הממשלה.

0נשיא המדינה, הפרופ סור
אפרים קציר, ניראה
קצר־רוח בעת שישב על בימת
הנשיאות של ועידת מיפלגת־העבודה,
בטכס־הפתיחה. כ אשר
התארכו הברכות והנאו מים,
הציץ הנשיא מדי־פעם ב שעונו
ועקב אחר התקדמות ה מחוגים.
רק כאשר הסתיים ה מעמד
החגיגי, הסתבר מה דחק
בנשיא. היו לו לאותו ערב
כרטיסים להצגה שנייה של ה סרט
הישראלי סרט וארוחת-
בוקר שהוצג בקולנוע בירוש לים.
ואומנם, מייד אחרי ה טכס
יצאו הנשיא ורעייתו לצ פות
בסרט.
׳ 0בפתיחת ועידת מיפלגת
העבודה, שנערכה בבנייני האומה
בירושלים, הריעו צירי
הוועידה ואורחיה לכל אחד מ המכובדים
שעלו על הבמה. רק
כאשר נקרא שמו של שר־החינוך־והתרבות,
אהרון יד־לין,
השתררה דממה. ידלין
הנבוך, שעשה את צעדיו הרא שונים
אל הבמה, כמעט שנעצר
לשמע היעדר מחיאות־הכפיים.
הוא לא ידע כי הקהל באולם
ממתין קודם לראותו. לבסוף
התגבר על היסוסיו, יצא אל ה אולם
והתקבל במחיאות־כפיים
סוערות יותר מכל שר אחר ב ממשלה,

:במעמד-הפתיחה של ה וועידה
הושר, נוסף להימנון
הלאומי, גם הימנון־הפועלים
האינטרנציונאל.
הבינלאומי,
בעוד שיצחק רבץ שר אותו
בפה מלא, תוך גילוי בקיאות

סמי פלאטו

המיליונר היהודי שממשלת צרפת מבקשת
את הסגרתו לידיה, היה גם
הוא השבוע אורח טבס־הפתיחה החגיגי של ועידת מיפלגת העבודה.
מישהו שהבחין בפלאטו, שעקב אחר הנאומים בעמידה, העיר כי
הוא ״נציג מפא״י בסביון״ .ואילו אחרים טענו בי פלאטו, המתכונן
להקים רשימה לכנסת, בא להציע עצמו כשותף למערך.

יפה ירקוני

כרמל

מזרחי

נד ׳זכי רא׳*ת לציון הברון יע קב

נסעה לטידרת״הופעות בטורונטו שבקנדה,
ונקלעה לגל הקרה שפקד את
יבשת אמריקה. באחד הימים שבהם התבהרו השמיים, נסעה יפה
לאתר־סקי וניסתה ללמוד את ספורט הסקי במיספר שעות. אלא
שבל מאמציהם של מדריכי־הסקי במקום, שנחלצו ללמד את הזמרת
המפורסמת מישראל, עלו בתוהו. היא לא הצליחה ללמוד לגלוש.
לעומת זאת השתטחה אפיים ארצה, והיתה בטוחה כי שברה את
רגלה. אולם לשמחתה גילתה בי רק נקעה את קרסולה באורח קל.

בכל מילות השיר, לא נהג כך
יריבו, שר־הביטחון שימעון
פרס. פרס, ששר את התיק-
ווה, השתתק לחלוטין בעת שי רת
האינטרנציונאל וקפץ את
שפתיו. מכל שאר שרי הממ שלה
לא הצטרפו לשירת ה־אינטרציונאל
השרים ג ד יע*
קו כי ואהרון ידלין.
! 8למרות איסור המישטרה
התייצב הבדרן אורי זוהר
בראש קבוצה מפעילי את״ר
(אזרחים תומכי רבץ) בהפגנת־אהדה
לרבץ בחזית היכל התרבות
בתל־אביב, שם התכנסה
ועידת מיפלגת העבודה ביומה
השני. אחד מתומכי פרס קרא
בו־לעומתו
:״חשישניק !״
במקום השיב לו זוהר :״נכון
מאד! הבוקר עשנתי עם אש תך
! אני מוכרח להגיד לך ש היא
סוחבת מצויץ!״
8האדריכל יצחק ישר
ניסה, ערב ועידת מיפלגת ה עבודה,
להקים תנועה מתחרה
לזו של זוהר, את״ף (אמנים
תומכי פרסו. הוא צילצל לכמה
אמנים וביקש מהם להצטרף
אליו ולתמוך ביוזמתו זו. נראה
כי לא הצליח לגייס מיספר
מרשים של אמנים שיהיו מוכ נים
לתמוך בפומבי בפרס. ה תנועה
טרם נולדה.
! 8הבדיחה הפופולארית ב יותר
בוועידת מיפלגת העבודה
היתד, זו שהושמעה אחרי ההצ בעה
על בחירת מועמד המיפ־לגה
לראשות־הממשלה. מישהו
שאל :״איפה היו 150 בעלי

זכות־ההצבעה בוועידה שלא
השתתפו בהצבעה 1״ התשו בה
:״בנזננשיהו!״
8ראש־עיריית תל-אביב,
שדמה (״צ׳יצ׳״) להט, לא
יכול להסתיר את התרגשותו
למראה הרבבות שהתכנסו לק ריאתו
לכיכר־מלכי־ישראל לפ ני
שבועיים, כדי לקבל שם את
פני כדורסלני מכבי תל־אביב.
״אפילו ביום־ד,עצמאות לא היו
כאן כל כך הרבה אנשים !״
התפעל צ׳יצ ׳ .השיב לו אחד
מעוזריו :״זה לא פלא ! למכבי
תל־אביב יש יותר אוהדים מ אשר
למדינה !״
8בפגישה של אנשי ד״ש
דובר בסגן־אלוף
מאנשי המרכז־החופשי שהצ טרפו
למיפלגה החדשה, והוזכר
כי הוא היה השבוי בעל הדרגה
הבכירה ביותר במילחמת יוס ד,כיפורים.
כאן פקעה סבלנותו
של ייגאל ידין, מנהיג ה רשימה
והוא העיר, בהומור כ מובן
:״נניח שהיה לנו בתנו עה
אלוף־מישנה שהוא בעל ה דרגה
הכי גבוהה בצה״ל שעבר
ניתוח אפנדיציט, האם בזכות
זה הוא כבר צריך להיבחר
לכנסת?״
8לעורך תוכנית־הרדיו
של גלי צה״ל על עיתונים, עי תונאים
ועיתונות, יואל אם*
תרץ, אין ככל הנראה דיעה
טובה על העיתונאיות. בתוכ ניתו
האחרונה הגדיר אסתרון
עיתונאית כ״אחת שיש לה גוף
טוב, אבל את פרצופה צריך

אסף יגורי,

העולם הזה

2061

לכסות בעיתון.״
£לאיש־הרדיו
זאב הוצע לערוך תוכנית סא-
טירית־פוליטית. הובטחה לו
חופשיות רבה ב״ירידה״ על
אישים. דודי סירב :״לאנשים
נמאס מפוליטיקה. הם רוצים
לנוח מזה. אז מי אני שאם־
ריע את מנוחתם?״
8לכבוד יום־זזאם ערכה
עיריית תל־אביב מסיבה חגי גית
לעובדות העירייה, שבה
השתתף כאחד האורחים גם
מנהל שירותי העירייה, תת־אלוף
(מיל ).פינחס (״פי-
נייח״) להב• מישהו חמד לו
לצון, ומבלי להכין את פינייה
מראש לכך, הזמין גם אותו
לברך את העובדוודהאמהות.
פעייה, שלא הכין נאום או
ברכה מראש, פתח את ברכתו
במילים :״אני מבין שאני
מייצג כאן את אלה שבזכותם
הפכתן אתן לאמהות!״
8בעת הקלטת תוכנית
בסידרת־הטלוויזיה נוספת תשע בריבוע, קיבל קהל־הצו־פים
שבאולפן, במחיאות־כף
סוערות מהרגיל, משתתף חדש
בצוות המשיבים: ספן־השלום
איי בי נתן הצופים יצאו מ־גידרם
והריעו לו :״אייבי !
אייבי !״ תמהה השחקנית חנה
מרון, שהשתתפה אף היא ב צוות
המשיבים :״למה לי לא
מוחאים כף כמו לאייבי? מפני
שאין לי אונייה?״ הורה ה מנחה,
אורי זוהר, בתשובה על

דורי כן

81 עשרה אמנים ישראליים
קיימו תערוכה מטעם מוזיאון
ישראל במוזיאון לואיזיאנה
בקופנהאגן. את ההצגה גנב ה פסל
ענק־הממדים, מנשה
קדישמן. אחד האמנים האח רים
התרגז ובא אליו בטענה
שהוא מושך את תשומת־לב
העיתונעים בטריקים זולים.
חשיב קדישמן :״חביבי, את
מה שאני הספקתי לשכוח, אתה
עוד לא למדת.״
81 אחד האנשים המצפים
ביותר לבואו של כוכב־הקול־נוע
אדיוט נולד לישראל,
בשבוע הבא, הוא הזמר אריק
לכיא הוא הכיר את גולד
לפני כעשר שנים, כשהיה
שחקן־אורח על בימת ברודוויי
וגולד היה עדיין שחקן בלתי-
ידוע. השניים התיידדו, וגולד
הבטיח ללביא כי יבוא לבקרו
שנה לאחר־מכן בישראל. אלא
שכתום שנה הפך גולד שחקן-
תיאטרון מפורסם, ולאחר־מכן
כוכב־קולנוע ותוכניותיו ניד-

! 8אופנת האמהות־הדיילות
היא המילה האחרונה בחברת
אל על. אחרי שהחברה אישרה
את עבודתן של דיילות נשו אות,
אמהות לילדים, מנצלות
רבות את העובדה. שתיים מהן,
הדיילות רדת שר!ז ורחל
ט רי, נוהגות להשאיר בזמן
הטיסות את הטיפול בילדיהן
בידי בעליהן. וכך, שעה שהן
טסות בין רומא, פאריס ולוני

אחיו של הפרופסור ייגאל ידיו, אינו עוסק בפוליטיקה. הוא טוען כי שחקן

צריך לעסוק בענייני אמנות ומו״לא. יוסי בא לבכורת ״קספר״ עם אשמו הצעירה,

היידי. במסיבה שהתקיימה אחרי ההצגה פגשו השניים באשתו הראשונה של ידיו, השחקנית חנה
מרון. נראה שהשנים עושות את שלהן. השלושה ניראו מיודדים, ונהנו מאוד מחברתם המשותפת.

נ טו הנדסה

המחזאי האוסטרי הנודע, בא ארצה כאורח השגרירות האוסטרית, כדי
להיות נוכח בבכורת מחזהו ״קספר״ ,שהתקיימה באולם ״צוותא״ בתל״
אביב. הנדקה, שהגיע לארץ בחברת בתו בת ה״ ,7מנישואיו הקודמים, חי כיום בפאריס עם שחקניו!
הקולנוע ז׳אן מורו. הוא נתגלה כאדם מוזר, סירב להצטלם עם מארחו, שגריר אוסטריה, ולעומת זאת
הסכים להצטלם עם כוכב ההצגה, אשר צרפתי ועם ידידתו, השחקנית מלי גולד העומדים להינשא בקרוב.
רגע. נוסף על עבודתה כדוגמ נית
וכשחקנית־קולנוע, היא
תשמש כמארחת במועדון־לי־לה
חדש, העומד להיפתח ביפו.
8האופנאית דורין פרנ
קפורט
חסכה שנה שלמה,
כדי לקנות מכונית. יומיים לא חר
שקנתה את המכונית ועש תה
לה שיפוץ כללי במנוע וב גוף,
נגנבה מכוניתה ממש מת
אבי
עופרים

שהפן מנהלו של הזמר הישראלי יגאל
בשן, אירח באולפני״חטלוויזיה ב־שטוטגארט
שבגרמניה את שלישיית־הזמר הישראלית שוקולד״מנטה־מסטיק.
בשן ושלוש הבנות הקליטו יחד תקליט לונג־פליי, שיהיה
התקליט הראשון שלהן שהופק באירופה והמייועד לשוק העולמי.
כך :״תביאו לה מייד חסקה!״
׳ 8שחקנית־הקולנוע
ק ם, שסירטה סרט וארוחת
בוקר מוקרן ברחבי הארץ, נמ משתלם
צאת
בבוסטון, שם
בעלה, הגיטאריסט יהודה
עדר, בלימודי המוסיקה. אולם
געגועיה של מיקי לארץ גדו לים.
לכן היא נוהגת להתקשר
עם ידידיה מדי-פעם, על חש בונם,
ולשוחח איתם שעות
ארוכות. הידידים החליטו להפסיק
לקבל את השיחות, העו לות
להם בכסף רב אולם מיקי,
הידועה כחקיינית מעולה, מצ ליחה
בכל פעם להערים עלי הם
מחדש, כשהיא מזדהה ב שמות
שונים ונשמעת בכל
פעם כמישהי אחרת.

מיקי

העולם הזה

2061

דון, מטפל הצייר גידי לוי,
בעלה של רות שרף, בבנם ה תינוק,
אדם ואילו צדוק
קראום, אחיו של שמוליק
ובעלה של רחל טרי, מטפל ב־בתם
הפעוטה חיילי
! 8אחת הדוגמניות היפות
בארץ היא חלי גולדנברג,
שתמונתה מעטרת מדי־יום את
העיתונים ואת לוחות־המוד-
עות. אולם הלי אינה מסתפקת
באחרונה החלה
בדוגמנות.
מופיעה כשחקנית בסרטים, ו כאילו
לא די בזה, היא עומדת
לפרסם את ספר־שיריה הרא שון,
שיכיל מהירהורי ליבה
ישל דוגמנית המשמשת כקולב.
אולם חלי היא בחורה פעלת נית,
שאינה אוהבת לבזבז אף

חת לאפה. המישטרה מצאה את
המכונית אחרי ימים אחדים,
כשהיא פגועה באורח רציני1 .
8אל צוות היפהפיות, ה עובדות
כמלצריות בתל־אביב |
הקמנה, נוספה בשבת האחרונה ן
דנה, בתו בת השמונה של
בעל המקום, רפי שאולי.
דנה באה למקום עם אמה,
מנדי רייס־דייווים, וכש ראתה
שהמלצריות מתגברות ן
בקושי על העבודה, לבשה סי נר
ועזרה להן להגיש לשולח נות.
דנה גם הוכיחה שיש לה
ראש לעסקים. היא הציעה ל1 -
אביה שבפורים יעבדו כל ה מלצרים
כשהם מחופשים.

אילנה גור

יהודה ברקן

(שני משמאל) זכה בתשואות ממושכות
בעת שתופיע, באולם הקולנוע
״לינקולן־ווד״ בשיקאגו, שם נערכה חקרנת״הבכורה של סירטו
האחרון ,״לופו בניו־יורק״ .מסתבר כי הקהל האמריקאי אהב את
הסרט, קיבל את יוצריו בהתלהבות. עם ברקן נראים בתמונה (מימיו
לשמאל) מנחם גולן, מוטי גלעדי, הילד חן לוטקין וגבי עמרני.
8הפסלת אינה סומכת, ככל הנראה, על
אנשי יחסי־הציבור הצרפתיים.
לתערוכתה הפאריסאית, המת קיימת
בגלריה הידועה קטיה
גרנוף, לקחה איחה אילנה את
האחראית לעיתונאי־החוץ ב-
לישכה־הממשלתית לעיתונות
בדה דיאמנט. בלה שהתה
שנים ארוכות בפאריס, דוב רת
צרפתית על-בוריה. במשך
בלישכת־העיתונות עבודתה טיפלה בעיקר בעיתונאים צר פתיים,
והיא מכירה את כל ה עיתונאים
החשובים בפאריס.
אילנה מקווה, כי בעזרתה של
בלה תזכה תערוכתה בכיסוי
ההולם אותה.

אקדמאי
פעם היו האריסים עושים מהפכות
נגד האצילים. היום עושים האצילים
את המהפכות. עכשיו תורם. פעם חש בו
שמדינה לא יכולה בלי אריסים
ופועלים, היום חושבים שמדינה לא
יכולה להתקיים בלי אצילים משלה.
פעם היו הפועלים משתקים את ה־משק,
כדי להשיג הטבות בתנאיהם,
ותנאי הפועלים היו תמיד הנמוכים ב שוק.
אבל מה שווה שביתה של חמי
העולם

שים
פועלים לעומת שביתה של טכנאי
אחד, זה שעומד ליד השאלטר? ומה
שווה שביתה של עשרים טכנאים, לעו מת
השביתה של מהנדס אחד, שעומד
ליד הפיוז הראשי? האריתמטיקה או מרת
— מהנדס אחד שווה אלף פוע לים,
ולכן כדאי להכפיל לו את ה משכורת,
כדי שישאיר את הפיוז פתוח,
ולטכנאי כדאי להוסיף עוד חצי מש
-התאחדו!

כורת,
כדי שיפתח את השאלטר וייתן
לפועלים לעבוד.
היום האצילים הם מהנדסים או אק דמאים
במדעי החברה והרוח. איזה
רוח י משלמים להם כדי שילמדו ויהיו
אקדמאים. את הכסף לוקחים ממיסים
שגובים מאריסים ומפועלים, ובונים
עוד ספריה או מעבדה כדי שהמהג־דסים־שבדרך
יוכלו ללמוד לשבת עם

בתמונה: המהנדסים והאקדמאים במדעי החברה והרוח במאבקם הצודק

בתמונה: החירות מנהיגה את ״לעם״
(מימין לחירות, משה דיין)
סוף־סוף עומד דיין לפרוש ממיפלגת-
העבודה, וזאת אולי ההוכחה הטובה ניותר
שהמיפלגה הזאת קובעת לעצמה עמדות חדשות
בענייני חוץ־וביטחון, ואולי גם עמדות
מרעננות במיקצת, לעומת אלה של תקופות
שילטונו•
ייתכן שדיין יילד חביתה, ויחפש לעצמו
תחביבים חדשים, וייתכן שיחליט להמשיך
להיות דמות פוליטית, ויחפש לעצמו בית
אחר.
טביר להניח שדיין לא יצטרף למיפלגות
הדתיות, או לרק״ח, או לבדואים. גם יהושע
פרץ לא צריך אותו, וגם אריק שרון לא
צריך, כי למיפלגות שלהם מספיקה כאריזמה
אחת. על סמך הנחות אלה, נותרו לדיין שתי
האפשרויות הידועות: שינוי וליכוד.
אם יילד דיין לקלקל לשינוי, זה יכול
לחיות נחמד. שם יוכל להיפגש עם ידידיו
מוועדת״אגרנט, ולהכיר מקרוב את מנהיגי
וחברי תנועות״המחאה, שהפגינו נגדו ב־ .73
זה יכול להיות אחד האבסורדים העסיסיים
ביותר של ״שינוי״ ,ובלי ספק ישמש לרעיו״
נות־פירסומת מוצלחים אצל תועמלני המערך.
והאפשרות הסבירה ביותר היא שדיין
יחליט לקלקל דווקא לליכוד, ויצטרף לארגון
יוצאי רפ״י במיפלגת ״לעם״• וגם זה יכול
להיות נחמד, לראות את בגין, שעם מותו
הצפוי של טיטו ישבור את השיא העולמי
במנהיגות ניצחית, מציב במקום נכבד ברשימתו
את אחד מוותיקי מעצבי המדיניות,
שאפילו מיפלגת־העבודה הקשישה שלחה
אותו לגימלאות זה-מכבר. בגין ורוח־חרפאים
של בן־גוריון, זה חומר מצויין לארכיאולוגים.
חבל שסגרו את ״חדשות בעתיקות,״.
ויש גם אפשרות שדיין ירוץ בראש רשימה
משלו לבחירות. אבל אז עלולים שמואל
פלאטו, מנהיג מיפלגת המוסגרים, וצבי סער
מנהיג ״הדור החדש״ ,לגנוב לו את כל
המנדטים.

היד על הפיוז, כדי שבשיגמרו ללמוד
יוכלו לבקש עוד, כי הם כבר מהנדסים
והיד שלהם כבר על הפיוז. ומאיפה
לוקחים לשלם להם עוד, אם לא מן
המיסים של האריסים ששילמו להם
את שכר־הלימוד י
האצילים שבתו וזכו בעוד כמה חל־קות־קרקע
ונחלות. את החלקות ימ שיכו
לעבד האריסים והפועלים. כל מי
שגמר אוניברסיטה יקבל יותר, רטרו אקטיבית,
פלוס פיצויים פלוס הפרשים
פלוס החזרים פלוס קמ״ז וקמ״ש, אלפי
לירות לאיש. אלה אחראים למה ש יקרה
למצב ולפועלים ולאריסים. חלק
מהם מרצים באוניברסיטות וחברים
בתנועות־מחאה נגד המצב, חלקם סו ציולוגים
שחוקרים את הפער, חלקם
עושים דוקטוראטים לאמנות מושגית
ואחרת, חלקם מתכננים רפורמות מר־חיקות־לכת,
חלקם עיתונאים שכותבים
על ציונות ועל עובדים מצטיינים. כו לם
טובים, כולם בעד העתיד ונגד
המצב. אף אחד לא החזיר את הלוקש.
אף אחד לא עבר לדלק שמונים־
ושלוש, כי התאוצה ברמזורים לא טו בה.
מילחמת־הקיום
של המעמד האקד מאי
החדש היא על דלק תישעים־דאר־בע
ומם־נסיעות. כשהמהפכה שלהם
תיגמר, יגיע שוב תורם של האריסים.
ואריסים, כידוע, הם חסרי־נימוסים ב־מיקצת,
וכשהם כועסים הם משתמשים
בגיליוטינות חדות וארוכות.

מה חוש בתעשיית הקרמבו
בארבע הצתית נמפ ד
ש־גונים •,אדניו״־ .בניהולו
ח״ב יגאר הורביז׳ נגרפו נזקים
של,ייתר 0־ 4מיליון לירות.
סועליס ני,הרביעה. המועסקים
במפעל ולנים בו נחקרו
ברכונת־אמת והחשד נפל עי
^ובבעה אחים ה -שזעצך י—
5רזי ^ עטג * י * נ ע 1נ ד אוון

האחים, אל־רצרי, והודה, שאכן
הוא שביצע את ההצתות בעת
שנשאר לדינה בתחום המס־ידיעות־אחרתות
22.2.77 ,

אחד משוגע הלן ושרף את קונצרן ה קרמבו
הגדול במדינה, וגרם נזקים כבדים
לחברת-הביטוח. ס תם כרוניקה עיתונאית
יבשה.
מתברר שהמשוגע הזה הוא מפועלי ה-
מיפעל. דווקא נשמע הגיוני. כל בלש מתחיל
יודע שבשביל לשרוף מיפעל צריך מניע, מוטיב
יעני.
במהלך החקירה גם מתברר כי אותו
פועל שסרח ושרף, הוא במיקרה ערבי, ומקום
מגוריו הוא בעזה 40 ,ק״מ מן המיפעל.
החקירה מסתעפת ומגלה כי במיפעל
המשגשג מועסקים פועלים ערבים מן ״הרצועה״
,וכי אותם פועלים מועסקים במיפעל
בתנאי פנימיה, גם עובדים וגם ישנים.
לא מתוארת צורת הלינה, אבל סביר
להניח בי המיפעל נוקט אמצעי-בטיחות סבי רים
נגד אש, ולא נועל את הפועלים הישנים,
כדי שאלה לא יישרפו חלילה ולא ישתקו
את תעשיית הארטיקים לפרק זמן ממושך.
סביר להניח כי לבל פועל, הלן בבסיס, יש

חדר קטן ונעים באגף־המגורים של המיפעל,
עם שירותים ומיקלחת ומיטת-גומאוויר רכה
ושמיכות חמות וסדינים צחורים ומנורת-
לילה. וכמובן, מיטבחון נאה לבישול ארוחת-
הערב, ומקלט-טלוויזיה צנוע, למען יובלו
העמלים לחזות לפני השינה בתעמולת הבחי רות.
לקראת
סיום החקירה, אנו למדים כי
מנהל המיפעל ובעליו הוא חבר-בנסת אחד.
נציג העם בפרלמנט. אופוזיציונר לוחם. איש
רוח ומוסר, איש חזון ומעש, מרוחצי-רגליו
של בן-גוריון ומיוצקי-המים על ידיו של בגין.
שר לענייני כלכלה בממשלת הצללים. מנהיג
סיעה נכבדת בבית-המחוקקים. אדם שטובת
האזרח הקטן והאזרח הכבוש לנגד עיניו.
זהו יגאל, הורוביץ, מנהיג מפלגת ״לעם״,
מעמודי-התווך של הליכוד. כוח אחד, הרבה
פועלים שחורים.
המישטרה חוקרת אם ההצתות לא נעשו
בהשפעת אירגון עויין. איך אפשר להיות עויין
למיפעל כה משגשג ובה הומאני ז איך אפשר
להיות עויין לשליח-ציבורו

גילויים מרעישים!

עוויות מרשיעות!

ה ־ גיוי ס ־ כו 1ה
פו ע ל בי שראד
אל מערבת 3הגיעו כאחרונה עדויות של הכריס וידידים, וביניהם העורך, המורות
על קיום רשת סבוכה של שליחי סובנות־הכיון־המרכזית של ארצות־הכרית בקרם
המערבת הפוליטית הבכירה בישראל. בשל העניין הציבורי הרב, החליטה מערבת 3
להביא עדויות אלה לידיעת הקוראים. על־מנת שלא לחשוך את עצמה ואת ידידיה,
החליטה מערבת 3לשמור את זהות העדים אצלה, ולפרסם את העדויות תחת בינויי־קוד.

3א : 8.

לכל העסק יש נקודת־מוצא, או חנחת״יסוד עיקרית,
שבלעדיה לא ניתן להבין את המתרחש. נקודת״המוצא
היא שישראל, כמו כל מדינה קטנה, אינה מדינה עצמאית
במובן המלא של המילה, אלא תלויה במעצמה כלשהי,
ובמיקרה שלנו — בארצות-הברית. מתון נקודת־מוצא
זו מובן מאליו שיש להתייחס לכל מה שמתרחש
בישראל מנקודת-מוצא אמריקאית. כלומר, שכדי להבין
מה שקורה כאן, חייבים להבין מה קורה שם — מה
רוצים האמריקאים. לגבי הנקודה הזאת יש קונסנזוס
מלא, וכולם מסכימים שארצות־הברית חותרת להסדר
במיזרח״התיכון: הסדר הכולל בחובו נסיגה, פחות או
או יותר מלאה, של ישראל לגבולות 67׳ .ברור, על כן,
לאמריקאים, שיש להציב בראשות ממשלת-ישראל אנשים
בעלי אוריינטציה אמריקאית מובהקת, הנהנים
בישראל מתדמית של ״חזקים״ ,כך שהם יוכלו להוביל
את הישראלים לנסיגה ההכרחית הזאת. ה״^,0 1 .
שעליו הוטלה המשימה, הימר בתחילה על סוסיו הוותי קים
דיין, יועצם בוויאטנאם, וגולדה, שגדלה בארצות-
הברית. אלא שהשניים חללו הסתחררו מהכוח שניתן
לפתע בידיהם, וכפי שמכנים זאת ב״\ג 0.1 .״תיפסו
גאווה״ וסירבו לשתף פעולה. כשנוכח ה״\ג.1.כ< בתהליך,
הוחלט להחליף את שני הסוכנים הוותיקים במישהו
חדש. כך פרצה מילחמת יוס״הכיפורים.

נהנה מתדמית מצויינת בישראל, וב״\ג 0.1 .הוחלט
להטילו עכשיו לתוך הפוליטיקה הישראלית, מתוך כוונה
ליצור אופציה נוספת ולפעול אחר־כך בהתאם לכוחן של
האופציות השונות. ידיו נקרא ל״סיור־הרצאות״ וקיבל
את הוראותיו.

8 54

יותר מזה — בתוך ישראל נוצר מאז מילחמת יום״
הכיפורים מצב חדש. נושא השחיתות הציבורית עלה
למקום גבוה בתודעת הישראלים, ומתוך ניתוח המצב

תוצאות הבחירות, כפי שהיו, שמרו על ליכודה של
מיפלגת״העבודה מחד, אך יצרי מאידך מצב אידיאלי של
איזון־כוח לא״טבעי, שלתוכו יהיה ניתן לתמרן בקלות
את ידין־עמית.

התיכנון הוא שאחרי הבחירות בישראל תקום קוא-
ליציה רביו״ידיו־פרס־עמית, שיהיו בתוכה הן האיזון
*18 *8

18 7־: 1
כפי שתוכנן, גרמה הטילחמה לסילוק דיין וגולדה
מהשילטון. בישראל נוצר צורך דחוף להחליפם. הישראלים
רצו בראש־ממשלה עם תדמית חיובית, שלא חיה
מעורב במה שקרוי בפיהם ״המחדל״ .כאן, שוב כפי
שתוכנן, שלף ה 0.1 מן הצילינדר את שגריר ישראל
בוושינגטון, יצחק רבין והטילו, בעיתוי מושלם, לתוך
הקלחת הרותחת בישראל. לרבין היתה תדמית טובה
מאד בישראל, כרמטכ״ל-הניצחון בששת־הימים, והוא גם
לא היה מעורב, כי ה״\,נ 0.1 .דאג לכך שיישאר בארצות-
הברית, באותו ״המחדל״ .רביו אומנם נבחר וב״^0.1 .
כבר חיככו ידיים, ביודעם שרבין קיבל במשך שהותו הארוכה
בארצות-הברית את ההדרכה הנכונה, ועתה יפעל
כמו שצריך. אלא שכאן שוב נוצר תקר, הפעם הפוך
לתקר הקודם — בעוד שהצמד דייו״גולדה התגלה כחזק
מדי, התגלה רביו כחלש מדי. הוא לא הצליח לתפקד
כיאות, מה־גם ששר־הביטחון פרם החל לאותת ל-
ן 0.1 ./שהוא״הוא שיעשה את העבודה כמו שצריך, ושיבש
בכך עוד יותר את המהלכים המתוכננים.
6ז\:5

במצב הקשה שנוצר הוחלט להוציא מהמקרר את
ייגאל ידין. ידין, שהיה סוכן רדום במשך שנים ארוכות,

ו שת קימל

זהו שס־הקוד של רשת סוכני
ה־\,ג 0.1 .הבכירים, הפועלת בישראל.
בעיקבות תחקירים ועדויות שהגיעו לידיה, שיחזרה
מערכת 3קטע נכבד מהרשת על כל שלוחותיה וזרועותיה,

בליוויית כינויי־הקוד של הסוכנים. עיון מעמיק במיבנה
הרשת והקשרים הבינסוכנייס נותן תמונה ברורה ופרשנות
בהירה לכל המהלכים הפוליטיים המתרחשים בישראל.
גם תוצאות הבחירות ניתנות לחיזוי על פי ההתפרשות.

היה ברור ל־^.1.כ< כי במוקדם או במאוחר יגיעו ציידי-
השחיתות גם אל מיפלגת-השילטון. רבין, ידעו האמריקאים,
הוא ״נקי״ ,אך לא כך חלקים נכבדים במיפלגת־העבודה.
היה ברור לחלוטין כי מיפלגת-העבודה תינזק
קשות בבחירות הבאות בישראל, דבר העלול להביא ל-
שילטון את האופוזיציה, בראשות הליכוד, ולסתום בכך
את הגולל על מאמצי-ההסדר. נוצר, על כן, צורך דחוף
ביצירת ״אופוזיציה״ חדשה למיפלגת״העבודה, שתורכב
טאישים ״נקיים״ ; אופוזיציה שתאסוף את קולות־המחאה
שינשרו ממיפלגת״העבודה, ושתחזיר אותם אחר״
כך למיפלגת״העבודה בתוך ״קואליציה״ ממשלתית. בנקודה
זו הופעל ידין. ידיו אכן נכנס לזירה, ונוצרה
המיפלגה ״האופוזיציונית״ החדשה. אלא שסביב ידין
נוצר גרעין, שלדעת ה 0.1 עלול היה להכשיל בעתיד
קשר עם מיפלגת־העבודה. הוחלט על כן להפעיל את מי
שהיה ראש המוסד הישראלי לביון, מאיר עמית, להביא
לפרישתו ממיפלגת־העבודה ולצרפו למיפלגתו של ידין
— דבר שיבטיח, בכל מיקרה, את הצטרפות תנועת ידין-
עמית לקואליציה עתידה עם מיפלגת־העבודה.

הפנימי הנכון והן התדמית ״החזקה״ הנכונה, על-מנת
שתוכל להוביל את הישראלים לנסיגה הדרושה במיסגרת
ההסדר המתוכנן.

חוות דעת

כך מכנים הסוכנים הישראליים
הבכירים את החווה הזאת בפלורידה,
שבה הם מקבלים הכשרה טכנית ואימון
אידיאולוגי לפני כניסתם לתפקידיהם הסודיים בישראל.

אשר לבחירות הפנימיות במיפלגת־העבודה הוחלט,
בהתאם למצב החדש, לשמור על חלוקת-כוח כימעט
שווה בין פרס לרבין, עם יתרון קל לרבין. ניצחונו של
רבין היה חשוב ל ,0.1 מתוך הערכה שניצחון של
פרס יביא לזעזועים ופילוגים בתוך ומחוץ למיפלגת העבודה,
ובכך ישבש את המהלכים המתוכננים. ואכן,

:8 8 7
במקביל יופעלו הסוכנים הוותיקים, דיין וגולדה, כך
שלפחות אחד מהם יתמוך בהסדר, וכן סוכנים עתידיים
כאריק שרון וכמה גנרלים, שיתמכו אף חם בהסדר ו־בנסיגה.

ואז, בישיבת״הממשלה השבועית, יקום לפתע ראש-
הממשלה, ישלוף את תעודת-הסוכן שלו ויכריז
״! 1116 031116 18 0 ^ 61

אבל אז כל השרים ישלפו את תעודות־הסוכן שלהם,
והמישחק בכל־זאת יימשך.
: 1013

אתם יודעים מה — אתם משוגעים, מטורפים —
כולכם פאראנואידים, כן, זה מה שאתם — פארא-
נואידים.

\ 3 54ג :
זה נכון — אנחנו פאראנואידים. אז מה ן

תחמושת
?מסיבות

פורים:
היינות התוססים
של ״כרמל״

הזמן את התוססים של ״כרמל״
למסיבה שלך :״יין הנשיא״ ,״ספומנטי״,
־פניני זהב״ ,״פנינת הכרמל״ ־ הם עליזים
ותוססים אחד אחד!
וכשיגיעו האורחים -הכנס את התוססים לפעולה,
ומיד תראה איך
הכוסות מתמלאות
ומצב הרוח עולהעל גדותיו!
מזרחי כרמל *5
מיקב׳ רא״ייז יי׳יו1ינימ יץ יזב

ונתוני 1שי
1^ 0111211

׳5ת 2מז 0ז \ \

ץ 6610 זו\ 1׳8ז12מ 0ז\\

ץ ה ׳5 0ח 2ו1ז 0

0 \ ¥11
הקץ לגיוקים

מכירה ואחזקה
בריכות שחיה
חיסול חרקי הבית

פרטיות

עם אחריות לשנה

הפצה בלעדית
סטימצקי

תל־אביב — 450264־03
457895־03
אשקלון — 23019־051
ירושלים — 226618־02
באר־שבע — 30192־057
טבריה — 50488־067

בפיקוח אגרונום.
רשיון משרד הבריאות .15

טל 443292 .־03
444492־03

ס מ שווו ח״ם גווי., :אי 1מכוח משוחד ביו זורע ,׳הרותם הקנאי, איש ננס
עיו־ו ת, ובין וובינ שט״ו! ,ליבול המתון * ,גו די בו במיברגת ״העבודה״ *
ח בו הכנסת א לי עז ר הנן :״ איו ל הצלי ח בפולי טיק ה מבלי להסתכן־
מה הם אמדו לפני

ד לי היד לין ה דגי ש ה
״כמו בג ר מני ה הנ אצי ת״
,,אינני אומרת שאשר ידלין כיצע פשע טכני, אינני
עורכת־דין. ייתכן שזה היה פשע מוסרי. אכל זה היה גם
הפשע של כל המדינה,״ טוענת דליה ידלין, אשתו
בנפרד של אשר ידלין, בראיון מיוחד ־שהעניקה ל״
ג׳רוזלם פוסט.
״ברגע שאתה מניח אדם שהיה חלל, מהשיטה כידיו
של זיגל, ומציב אותו במ שו 90 יום בעימות עם השאלה :
האס היבלת או לא ל,יבלת כספי שוחד? — ברור שהוא
מחוסל. בעבר זה לא היה יכול להרות. אז התייצבו חברים
זה לצד זה. היתה רעות. הם לא היו מגיהים לאדם אחד
לספוג מהלומה.״
במקום אחר בראיון מספרת דליה על פגישתה עם
בעלה בתא מעצרו אחרי שנחקר במישטרה הוא היה
אדם שונה. לא האשר שהכרתי ...חשבתי שאני נמצאת
בגרמניה הנאצית או ברוסיה. כשנוכחתי שהם מסוגלים
להביא אדם בכד אשר למצב כזה היא שהניעה אותי
לכתוב מכתב גלוי ליועץ־המשפטי לממשלה.״
על הרגע הקריטי שהביא את אשר ידלין להודות
באשמה מספרת דליה :״אשר אמר לנו , :אני רואה את
המפלגה, את המימסד, את הטישטרה, את העיתונות —
כולם נגדי. המישטרה יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה.
אינני יכול להמשיך יותר. תחליטו אתם: החיים או
הכבוד?׳ ואז עניתי , :הכבוד.׳״
״התוצאה עבור כולנו תהיה של חיזוי, הטישטרה
וטיפוסים במו יגאל לביב ...עבור הנאשמים התוצאה היא
התאבדות, עדי־מדינה והודאות במישטרה. זהו מה שהגענו
אליו. זאת לא המדינה מהסוג שבית גולוטב חלם עליה.״

ואחרי הוועידה?
״בהתמודדות שנערפה לפני עשרים והמיט שנה
בין יוסף שפרינצק לבין יצחק כן־צכי על המוע מדות
לכהונת נשיא המדינה, הפסיד שפרינצק
במיספר קולות מיזערי,״ כותב יואל מרכוס ב־הארץ
במאמר סיכום להתמודדות שבערבה בין
שימעון פרס ליצחק רבין על מועמדות המפלגה
לראשות־הממישלה .״כשניחמו אותו ידידיו כטיעון
שבכל זאת חסרו לו רק יטני אהוזים מהקולות,
העיר שפרינצק :״שני אחוזים אלה פירושם
מבחינתי שמאה אחוזים לא אכהן עוד כנשיא
המדינה.״
״דוד רמז המנוח נהג לומר,״ טוען דניאל בלוך
בדבר, במאמר הסיכום שלו להתמודדות בוועידה,
״כי ההפרש בין 49 אחוז ל־ 51 אחוז הוא מאה
אחוז.״
גם מרכוס וגם בלוד כתבו מאמרים ערב ה הכרעה
בוועידת העבודה ואחריה.
יואל מרכוס התייצב בגלוי בעד שמעון פרס.
כתב מרכוס בבוקר יום הבחירות :״אילו הייתי
ציר בוועידה, הייתי נותן קולי למר פרם בי ראיט־
׳הממשלה הנוכחי ניסה ולא הצליח וראוי לתת
למישהו אחר את חטאנס לעשות יותר טוב לא
צריף לבוא בטענות למר דפיו. הוא מיצה כל
מה שהוא יכול לתת. שנתיים וחצי בשילטון אינם
מאה ימים ומה שלא נתגלה בו עד עכשיו כבר
לא יתגלה בו לעולם. אילו קוחן מהחומר של
ראיטי־סמשלות לא היתה המפלגה כמצב שהיא

״כסא אינן דגלי
ב״רשימות סוף השבוע״ מגיב המשורר חיים גורי. על
ההתמודדות בין יצחק רבין ושימעון פרס, על מועמדות
מיפלגת־העבודה למישרת ראש־הממשלה :
״אני היטבתי, בי ההתמודדות חייבת להיעדר בין ה אמונות
השונות על עתידה של ארץ־ישראל אל מול
ההכרעות הקרבות. אנחנו וארץ־ישראל, אנחנו ושכנינו.
על כל השאר, והוא חשוב מאד, ,חברה׳ ו,איכות־חייפ׳
ו,פער׳ ו,עבודה׳ ועוד ועוד, ניתן להסכים. כאן אין מח לוקת.
הדברים התנהלו אחרת. כאשר ייגאל ידין מגיב
בשביעות־ רצון על סיכויי ד״ש לאור התוצאות, הוא
שוכח כי הקונגלמרט שלו נושא בחובו את זרע הפורענות.
אין מכנה כדטותף בין זורע, הלוחם. הקנאי, איש כנם
עין־ורד, וכין רוכיניטטיין, הליברל המתון...״
ומוסיף חיים גורי ואומר לכן עקבתי אחד ה התמודדות
רבין־פרם תוף תחושת־ניבור מצערת. הכל
נתון לתמורה והתפוררות ויצירת איגודי־כוחות חדיטים,
שלא תמיד אתה יודע מה דיגלם. כיסא אינו דגל, דגל
הוא יותר מזה. וכד אירע. הציונות הסוציאליסטית כדרר
(דבר)
גאולה ׳חדלה להתמודד על עיקרי אמונתה...״

כר יתת ראשי הפוליטיקאי
במדורו ״מר, יש״ ,מביא דורון רוזנבלום, נקודת־מבט
אחרת להתמודדות רבין־פרס, תוך שהוא נעזר במסעות
גוליבר שיל יונתן סוויפט, המתאר את החליכים הדמוקרא־טיים
בארץ באלני־בארבי, שהיא מחוז של לאפוטה,
האי המרחף באוויר :
״והיה אם יריבו או כי יתווכחו אנקי-מיפלגה בחוזקה
זה עם זה, יש לכף עצה ותחבולה: יש לקהת מנהיגים
לכל מיפלגה, להעמיד בצמדים את כל אלה אשר ראשי־הם
דומים זה לזה כתכנית ובצורה. ואהר־כף יבואו שני
מנתחים זריזים, ויכרתו את אחורי קודקוד של בל צמד
פעם אחת, וגם את המוח יחצו, והדביקו המנתחים את
חצי הקודקוד הברות מראש האחד לחצי ראשו של יריבו
— ולהיפד. אם רק יהיו המנתחים הללו מהירים כמלאכי
תם, יתבצע דבר זה על הצד הטוב ביותר, והתוצאות
תהיינה: שקט ברוח, מרפא למוח, רצון ושיקול׳דעת
— בל הדברים החיוניים לאנשים, החושבים שאלוהים
מינה אותם לשמור ולבונן את הליכות העולם״ (מסעי
גוליבר, ספר שלישי).
דורון רוזנבלום ממשיך בציטוט סוויפט, וכותב :
״סוגיה ח־טובה לא פחות, המעסיקה כוודאי הן את הנבחר
והן את המפסיד, היא: מי, בסופו של דבר, הצביע
כוועידה בעח, ומי נגח? כאן מציע סוויפט הצעה
נועזת ביותר, שאילו אומצה בגלוי על־ידי אנשי פרם
ורכין לפני הוועידה, היתול מונעת מאחד מהם עוגמת־נפש
עצומה, פ ח אשליות מפליגות( .יש להודות, כי לקריאת
הוועידה התקרבו אנשי שני המטות לשיטה שתתואר
להלן) .כותב סוויפט, :ההצעה לג חלי המדינה היא,

מדפוס

כלוך

נתונה, הממשלה לא היתד, כה חפרת סמבות,
מצב הרוח הציבורי לא היה כה קודר וקרוב ל וודאי
שגפ לא היה קם אדם שיעז להתמודד
עמו על ראשות הרשומה.
שמעון פרס לא הצליח לשכנע את צירי מפלגת
העבודה להעניק לו רוב ולהוריד את רבין מראש
הרשימה. יחד עם זאת הוא נשאר עדיין עבור
מרכוס ר,״מנהיג״.
כתב מרכוס אחרי הוועידה אין מפלתו
של מר פרם מבטיחה למר רכין את ראשות ה־ממשלה
כמאה אחוז ...אחד ההרהורים העולים
מהצבעה זו עשוי להיות, שאם כל כד הרבה
הצביעו בעד המועמד הנגדי למרות גלריית ה שמות
והקבוצות שהתייצבו לצד רכין, קשה לומר
שימפלגה זו הולכת לבחירות עם מועמד שהיא
נשבעת בכישוריו ...המשמעות העיקרית שיש
להכרעה זו מבחינה פוליטית היא שמר רבין ומר
פרס נידונו על ידי הוועידה לחיות יהדיו כתאומים

סיאמיים.״
דניאל בלוך כתב בדבר ערב חבחירר איש
אינו בוחר הפעם בדמות נעלמה. לכל אהד ברור
כיצד יתפקד בל אחד מהשניים, כיצד יפעל כראש
צוות, באיזו מידה יפעיל את המפלגה ויתחשב
בה, מה יחסו להסתדרות ולנושאי חכרה וכל כלה...״
אחרי
שנפלה ההכרעה כתב דניאל, בלול: .
״...כידי יצחק רבין וחבריו מלוא האפשרות׳ להת חזק
מבחינה פנימית ולהוביל את מפלגת העבודה
במשך ארבע שנים מתיר שלמות פנימית ויחסים
הוגנים. וקורקטיים כך שבסיום הקדנציה ייתכן
שלא תהיה התמודדות מחודשת. עיקרה של ה התחדשות
צריך להיות בבנית קואליציה מפלגתית
חדשה המבוססת על הנהגה שבמרכזה יצחק רבין,
שמעיון פרם...״

לבחון כל איש חשוד, שדעתו מוטלת כספק, בדרך של
מעקב צמוד ביותר אחר צורת אכילתו וצורת שנתו כ לילה•
יתר על כן: יש לבדוק באיזו צד מקנחים (הצירים)
את אחוריהם ; יש להתכונן היטב על צואתם, ולשפוט
על פי הצבע, הריח, הטעם, החוזק או הריפיון — את
דרך־מחשכתם. כי אין בני־אדם מעמיקי־היגיון (רבי
מחשבות כנות) במו כעת ישיבתם על אותו כיסא, וה ניסיון
מורה על כר: היה מעשה באישי אחד, אשר
בהרהרו מודטבות־בפירה כנגד חיי המלד, היה צבע צואתו
ירוק, אך כא־טר חשב רק לעורר מרד — היה הצבע
שונה מאד״ (מסעי גוליבר, ספר שלישי, פרק שישי
(הארץ)

״לעולם אל תהיה עבד
לדיעותיך שלך״
חבר־הכנסת אליעזר רונן אינו רווה נחת מכללי ה פוליטיקה
הישראלית, והוא מנסה לחשוף את כלליה
ברשימה הנושאת את הכותרת ״אנאטומיד, של אופור טוניזם
— או: איך להצליח בפוליטיקה מבלי להסתכן״,
והוא כותב :
״הפוליטיקה פנים רבות לה. הפוליטיקה כישראל —
לא בל שכו• אף נככיה ומסתוריה — מי יודע הנה
מיספר כללים, איטר הדבקות בהם היא ערוכה להצלחה
בפוליטיקה, מבלי להסתכן.
״ . 1לעולם אל תהיה במיעוט.
״שמור תמיד על כיוון הרוב. כיצד תדע מראש היכן
הרוב? העיקרון לכך פשוט: אל תמהר להביע את דעתך.
תן לאחרים לקבוע עמדה. או־אז תדע להיכן נושבת
הרוח. ורק אז יתלהמו דבריך, כאשר עמדת על דיעות
כל ׳המשתתפים כזירה. כך תכוון אל טעם הרוב, וטיעוניך
יהיו המוחצים ביותר. מהר־מחרתיים ככר ישכחו בי אתה
היית האחרון. יזכרו רק את קביעותיו הנחרצות.
״ .2לעולם אל תנקוט עמדה קיצונית על לשונך.
״זכור כי העמדה הקיצונית לעולם לא תזכה כרוב.
דבקות כסעיף ( 1ראה לעיל) מחייבת אותך למתינות.
הווה מתון־מתון. הרוכ נמצא תמיד אי־שם באמצע. אמת,
כדי להגיע לאמצע, יש צורך בבעלי דיעות קיצוניות.
אל יהי חלקך עם אלה. זו כעייה שלהם — לא •טלך.
״אם חלילה נקלעת לכלל מסקנה, כי הצדק עם הקיצו ניים
— בבוש את יצרך ואת דעתך ו,תפוס עמדה׳ של
מתווך ומפשר. אתה תצא ותבוא בין הצדדים, תמצא
את שביל־הזהב, ותצא נשבר פעמיים: הקיצוניים מכאן
והקיצוניים מכאן — כולם יכירו לך תודה על הפשרה

שאותה עיצכת.
״זכור ושמור: תמיד מקום טוב באמצע...״
ואחרי שח״ב אליעזר רונן מציע את ״המילה הטובה״
כנוסחה •נוספת להצלחה בפוליטיקה, הוא מגיע אל
העיקר
״ .5לעולם אל תהיה עבד לדיעותיך שלך.
״פעם חשבו בי הדבקות כדיעה אחת היא סממן של
בגרות ועיקביות. עניין זה בוטל בתקופה האחרונה. ה התפתחות הטכנולוגית, הדינמיקה המדינית והמומגטום
ההיסטורי — כל אלה מחייבים תמורה, שינוי, תהפוכות
— בעמדותיך ובדיעויתיך. העיקביות היא יטריד אטא־וויסטי
שיעד עליו כלח.
״ולכן: לעולם אל תיצמד לדיעותיד מה׳טכוע שעבר.
התלבטות, התחשבות כדעת הזולת, אי־יבולת לקבל הכ רעה
(״בשלב זה״ ,כמוכן) הם ערכים טיכעיים, אנושיים
וקבילים כמישטר הפוליטי כישראל. אם ככל־זאת יש לך
פעייה, ואתה עיקבי כדעתך — או־אז תדע, כי אלה
הם שרידי מישטרים פוליטיים שאבד עליהם כלח...״
(חותם — על המשמר)

פסוק• השבוע
אשר ידלין, בראיון גנוז לעיתונאי אריה אב־

נרי :״רבין ילא הצדיק את התיקוות שתלו ס־ .למעשר!,
אני שמח שלא צורפתי לממשלתו.״
הנ״ל ז ״מותר לי ליהנות מהחיים. איני עושה זאת על
חשבוני הפרטי, ולא בכספי ציבור.״
הסאטיריקון ב. מיכאל :״מעולם לא הייתי גיזבר
מיפלגת־העבודה, ואני שומע זאת בפעם הראשונה.״

ח״ב אבא אכן, כתשובה להערה כי ״רבץ הוא
האוייב הגדול של עצמו״
סוניה פרס על אי־כחירת כעלה כמועמד ל־ראשות־
הממשלה :״כך יהיה יותר פנוי ואראה
:״לא כל עוד אני חי.״

אותו יותר בבית.״

עזר וייצמן, ראש מטה־הבחירות של ״הלי כוד׳
:״בהירת רבין תקל עלינו את המלאכה להקים

את ממשלת ישראל הבאה.״
הנ״ל נ ״אם יגיע היום שבו יבטיח לנו קאירטר
הבטחות וייתן לנו ערובות, נוכל לומר לו , :מי יערוב
לנו שהנשיא שיבוא אחריך לא ישנה אותן׳ ז״
שר־ הביטחון שימעון פרס :״הדמוקרטיה לא
נולדה בדיוק בתנ״ך״.

רהיטי הפלסטיק מקיבוצי
העמק הגיעו
לצפון ת־א

] 5מול קולנוע ת א) 0 בדה׳
לרשותבח מבחר עעויר ומנוון
של רהיט פלסטיק מעולים.
חלבון 280586

גו 7ואד1ן1י
קיבוץ שער הגולן טל 067-50802

קיבוץ בית־זרע טל 2 .־ 50331־067

ר נ.עמק הירדן
שווק: מוצרי תכן בע״מ

תאומים סיאמיים
*י• דאי להתכונן בתמונה זו. היא צול-
מה דקות אחרי בחירת יצחק רבין.
יצחק רבץ ושימעון פרם לוחצים ידיים.
שניהם מחייבים — חיוך מאולץ, כפוי,
מעוות, כאילו כואבות להם השיניים.
אץ הם מסתכלים זה בזה — כאילו אין
הם אף יכולים לסבול איש את מראה
רעהו, ולו לרגע אחד.
זוהי לחיצת־הידיים של שני אנשים ה שונאים
איש את רעהו, המתעבים זה את
זה תיעוב גופני.

שני אנשים התופסים את שתי
העמדות הכבירות כיותר בממשלה
זו, וכבל הנראה גם בממשלה הכאה.

טאווה
נחשים
£5עובדה זו יש משמעות החורגת ב /הרבה
מעבר לעניינים אישיים. היא
נוגעת ללב העניינים הממלכתיים.
ההצבעה במיפלגת־העבודה קבעה, כי
אף לאחד משני האנשים האלה אץ רוב
של ממש במיפלגה. הם ימשיכו לעמוד
יחדיו ליד ההגה, לנהל יחד את המדינה.
רבין אינו יכול לסלק את פרס. פרס אינו
יכול, לפי־שעה, לסלק את רבין.

אולם כל אחד משניהם, משתוקק,
ככל נימי נפשו, לסלק את האחר.

פירוש הדבר למעשה?

פירושו שבמשך חודשים ושנים,
יעמדו כל ענייני המדינה כסימן
המאבק האישי הזה. פירושו שמעתה
והלאה, עוד יותר מאשר כעבר,
כל הצכעד, בממשלה, כל מעשה
חשוב של השילטון, בל התבטאות,
כל החלטה, יעמדו כסימן
השאלה הגורלית, שתגבר על בל
שאלה אחרת: טוב לרבץ — או
טוב לפרס ץ
ישיבות הממשלה לא תהיינה מיפגשים
של צוות, המתכנס כדי לטכס עצה, לברר
דיעות שונות, להחליט על-פי הבנתו ה קולקטיבית.
ישיבות.הממשלה
תהיינה במות של עי מות,
כאשר כל אחד מן המשתתפים ה עיקריים
ישתדל ״להעמיד רגל״ לזולתו,

להפיל את יריבו בפח, להעלים מן השני
מידע חיוני, כדי שיעשה את השגיאה ה גורלית
שתחסל אותו.

הממשלה תהיה מאורת-נחשים.
בין ישיבה לישיבה, במהלך היומיומי
של ענייני המדינה, יעשה כל אחד מהם
הכל כדי להרגיז את השני, להזיק לו,
לפגוע בו.
כל ראיון עיתונאי של גדולי המדינה
יהיה מוקדש להשמצה הדדית, גלוייה או
מוסווית, תחת שיהיה מוקדש להסברת
המדיניות הממשלתית לציבור. רוב צעדי
המישרדים הממשלתיים ייעשו כדי לסייע
לאישיות א׳ נגד אישיות ב /במאבק על
יוקרה והשפעה, בלי קשר לאינטרס ה מדינה.
מיסמכים
סודיים יודלפו כדי להשחיר
את פני היריב, או כדי לשחד עיתונאי
על־מנת לרתום אותו למאבק זה.

ל זה ייעשה בלי כל קשר לדיעות,
^ להשקפות, לעמדות פוליטיות.
כבר במאבק האחרון היו שני הצדדים
משוחררים מכל זיקה לכל עניין מהותי.
פרם דיבר כמו רבץ, רבץ דיבר כמו פרם.
בשני הצדדים היו יונים (אבא אבן ויוסי
שריד אצל פרם, בן־אהרון וחביב שימעוני
אצל רבץ) ,ובשני הצדדים היו ניצים (מר דכי
בן־פורת אצל פרם, ישראל גלילי
אצל רבין) .בשני הצדדים היו אנשי קיד מה
וריאקציה, דתיים ואנטי־דתיים.

עתה החמיר המצב עוד יותר.
שום דיון לגופו של עניין אינו אפשרי
עוד. שום הכרעה אינה יבולה
עוד להתקבל על-פי אמות־מידה של
היגיון.
הדבר הוכח בצורה מדהימה, כאשר
הצביעה ועידת מיפלגת־העבודה על ה הסתייגות
של משה דיין.
לא היה בוועידה אף ציר אחד שלא
ידע כי משה דיין דמיט על המדינה את
האסון של יום־הכיפורים ; שהוא היה אח ראי
למדיניות שהובילה למילחמה, ולמחדל
שהביא למפלה הצבאית. לא היה בוועידה
אף ציר אחד שלא ידע כי משה דיין הוא
כישלון מונומנטלי, שר־ביטחון חסר-

אחריות זהוגה־דיעות מטופש. לא היה בוועידה
ציר אחד שלא ידע כי משה דיין
הוא גנב פלילי, השודד עתיקות כדי לצבור
רווחים של מיליונים, כשם שאחרים שוד דים
בנקים.
יותר מכך: לא היה בוועידה ציר שלא
ידע כי ימים מעטים לפני ההצבעה הכריז
דיין בכלי־התיקשורת הזרים, תמורת כסף,
שהשלום קרוב יותר מתמיד, והציג את
עצמו כיונה קיצונית.
אולם הדבר לא הפריע לוועידה לתת
להסתייגות של משה דיין — הסתייגות
שהיתה כולה הסתה למילחמה — את מח צית
קולותיה. ההסתייגות של דיין הובסה
באותו הפרש כמו המועמדות של שימעון
פרס — ב־ 41 קולות.

מצב כזה אינו אפשרי גם בבריטניה,
למרות ששם מתמנה ראש־הממשלה על-
ידי הפרלמנט, כמו בישראל. ברגע שהח ליטה
הסיעה הפרלמנטרית של מיפלגת־הרוב
מי המועמד שלה לראשות-הממשלה,
מוענקת לאיש זה הסמכות המלאה להר כיב
את הצוות שלו, למנות שרים, להח ליפם
ואף לפטרם, על־פי שיקול־דעתו.
לראש־ממשלה בריטי 1יש זכות נוספת,
המחזקת את סמכותו במידה רבה: הוא
יכול להחליט בכל עת לפזר את הפרלמנט,
ולהביא בכך לבחירות חדשות. בחירות כא לה
הופכות, למעשה, למישאל־עם על מנ היגותו
של אותו ראש־ממשלה, בדומה ל בחירות
האמריקאיות לנשיאות.

כדדמר: כימעט מחצית הצירים,
ביניהם יונים, יונצים ונציונים, הצביעו
כלי נקיפת־מצפון כעד הצעה
ניצית קיצונית, אך־ורק כדי לבזות
את יצחק רכין ובכך להעלות את
קרנו של פרס.

כישראל קיים מצב חוקתי כלתי-
נסכל, ופרשת רכין־פרם מבליטה
אותו יותר מאשר אי-פעם. כל ה-
חבמיפ-כלילה, התובעים בתרועות•
חצוצרה לשנות את שיטת־הכחי־רות
עלי־די הנהגת כחירות איזו-
ריות, אינם מציעים דבר בדי ל שנות
מצב זה.

לנהל כך את ענייני ה-

אולם זוהי המסקנה הדחופה ביותר, ודר
יחידה שיש לה משמעות לגבי המצב ש נוצר
עתה במדינה: יש למנוע מצב של
שיתוק הממשלה, מצב שבו יעמדו כל
ענייני המדינה בסימן של חבלה הדדית
בדרג עליון*.

סיום נרמננט*
^ יך אפשר

מדינה?
גם עד כה שרר מצב כזה. אבל הוא היה
זמני. הכל הבינו כי זהו מצב־ביש, שיגיע
לסיומו עם ההכרעה בוועידה, חלום־בלהות
שיסתיים עם היקיצה.

אולם הוועידה לא הכריעה. הוועידה
בפתה על רכין ופרס סיוט
פרמננטי.
מצב כזה הוא אסון למדינה, בתקופה
שבד, יש צורך בהכרעות אמיצות, בלתי-
פופולריות, בענייני חוץ (ז׳נבה, אש״ף,
הסכמים על השטחים) ובענייני פנים (אינפלציה,
סיכסוכי־עבודה).

שיטה היוצרת מצב כזה היא
שיטה פגומה ביסודה.

מצב כזה אינו אפשרי בארצות־הברית,
שם נבחר הנשיא (שהוא גם ראש־הממשלה)
בבחירות כלליות. המועמד המובס יורד
מעל הפרק, אפילו היתה ההכרעה על חודו
של ס/ס 0.0001 של הקולות. הנשיא ממנה
את השרים הרצויים לו, ומסלק אותם כאשר
חדלו ליהנות מאמונו.

ניסטת ה אד ם
ך * יוונים הקדמונים נהגו לייחס ל !
1אליליהם דימיון סאדיסטי. במיתולו גיה
שלהם נהגו האלים הזועמים לגזור
על בני־אדם, שלא מצאו חן בעיניהם, עונ שים
מוזרים ואכזריים.
טאנטאלום, מלך פריגיה, הרגיז את ה אלים
ביחסו האכזרי אל בנו. נגזר עליו
לעמוד לנצח עד צווארו במים, מבלי שניתן
לו לשתות. הרעב הציק לו, אך הוא לא
יכול היה להגיע אל הסירות המפתים,
* אורי אבנרי הציע בדצעו 77
תוכנית לישראל אחרת,״ להנהיג בישראל
נזישטר אחר, שבו ייבחר ראש־המנזשלה
בבחירות אישיות כלליות, ויהיה מוסמך
למנוח שרים ולפסרס.

תיאומים סיאמיים

בהצבעתם מלהכריע בעד מועמד זה או
אחר. בסופו של דבר נותרו 2849 קולות
כשרים.
על-פי המיסמך הסודי של אנשי מטה
רבץ, היה ברור מראש כיצד יצביעו 2631
מתוכם.

(המשך מעמוד )22
שהיו תלויים ומעל לראשו. כך בילה את
הנצח — כאשר מעליו מרחף סלע-ענק,
שיכול היה ליפול ולמחוץ אותו בכל רגע.
איכסיון, מלך תאסליה, שסרח אף הוא
בעיני האלים; ,קשר באמצעות נחשים אל
גלגל, שהסתובב בלי הרף ברוח העזה.
פרומתאוס, שגנב את האש מן האת של
ציאוס כדי להעניקה לבני־האדם, נקשר
לסלע בהרי הקווקז. בכל יום בא עיט
ואכל מן הכבד שלו, שגדל בכל פעם מחדש.
עונש דומה הוטל על טיטיוס הענק, שפגע
באמו של ׳אפולו. הוא הוגלה לשאול, שם
אכלו שני נשרים. בלי-הרף מן הכבד שלו,
שגדל בלי-הרף מחדש.

בעד, נגד
ו ״ מ סו פ קי ם ״

כל אלה הם כאין וכאפס לעומת
העונש הנורא שהוטל על יצחק
רכין ושימעון פרס. גם הדימיון הפורה
של אלי יוון לא היה מסוגל
להמציא כדוגמתו.

יצחק רבין ושימעון פרם יהיו עתה מחו ברים
איש לרעהו, כמו תאומים סיאמיים.
איש מהם לא יוכל לעשות דבר אלא בנו כחות
אחיו, שנוא־נפשו. הם יצטרכו לישון
ביחד ולקום ביחד, לפעול ביחד ולהחליט
ביחד. ובכל רגע יידע כל אחד מהם כי
אחיו התאום זומם לנעוץ את הסכין בגופו
— אף אם יביא הדבר למות שניהם.

זהו נושא לטרגדיה יוונית חדשה.
אכל הקורבן הוא מדינת
ישראל.

ך * מיסמך עצמו הגיע לידי
י 1הזה בצורה יוצאת־דופן.
הוא הועבר לידיעת ראש־הממשלה, יצ חק
רבץ, בליל הפתיחה של ועידת מיפלגת
העבודה, בבנייני-האומה בירושלים. רבץ
קרא את הפתק שחזה לו ניצחון בשיעור
של 54.670 על פרם, והעבירו הלאה לחיים
בר־לב, ולשרים נוספים. כל אחד מהם
קרא את הפתק בעיון. האחרון שקרא את
הפתק קרע אותו לקרעים קטנים, והכניסם
לתוך מעטפה.
בתום טכס־הפתיחה של הוועידה הושא רה
המעטפה על שולחן הנשיאות, במקום
ישבו ישבו השרים. כתב העולם הזה, שאסף
את כל הפתקים שהושארו על השולחן, כדי
לגלות מה כתבו השרים זה לזה בעת הט כס,
גילה גם את תחזית ההצבעה הצפויה.
הוא שיחזר אותה, והדביק אותה מחדש.
ניתוח התחזית של אנשי רבץ הוא מאלף
ביותר.
צירי המיפלגה זוהו לפי שלוש קבוצות :
אלה שהביעו את תמיכתם ברבין לפני ה הצבעה,
אלה שהביעו את תמיכתם בפרס,
וכאלה שהוגדרו כ״מסופקים״.
בראש הפתק רשמו אנשי מטהו של
רבץ כי ״מסופקים רבים נוטים לצד פרס.״
למעשה התברר, אחרי ההצבעה, כי כ ל
אלה שהוגדרו כ״מסופקים״ הצביעו עבור
שימעון פרם.
הסעיף המעניין ביותר בתחזית של אנשי
מטה רבץ, שזיהו את כוונות ההצבעה של
העולם

תתעה למנצח

שימטון פרם מוחא־כף בנימוס ובאיפוק ליצחק רבץ,
אחרי שנתבשרו צירי ועידת העבודה כי רבץ גבר
עליו בבחירות ברוב של 41 קולות. ההבעה על־פני פרס בתמונה זו, משקפת את
תחושתו האנוית ת כשנאלץ למחוא כף ולהודות בתבוסתו תוך העמדת פניס אדישה.

ופיה

ההכרעה
1 1 1ל ראש עיריית ירושלים, טדי קולק,
תיה 1ה
י ^ 1\ 1 111 -י ^ 11111 #1111 #1 1 1מפהק משיעמום בעת שהוא מאזין
לאחד הנאומים בוועידת מיפלגת העבודה (למעלה) .שר־העבודה משה ברעם (למטה)
מצא לעצמו שעשוע מרתק יותר, תמך באצבעותיו באפו. מימין: שר החקלאות אהרון אוזן.

י — 22

^ שאלו עכשיו את צירי הוועידה
מי מהם הצביע בעד רבין !״ אמר
אחד מאנשי מטהו של יצחק רבץ, דקות
אחדות אחרי שהוכרז על ניצחונו .״תראו
שלפחות 7070 יצהירו כי הצביעו עבורו.״
באותה שעה כבר החלו, במטהו של
שימעון פרס, לערער על הישגו של רבץ.
״הוא גבר על פרס רק בזכות הקולות של
הערבים והדרוזים שקיבל. אילולא היו
ערבים במיפלגה, פרם היה מנצח,״ טענו.
איך, באמת, נפלה ההכרעה? איך הת חלקו
קולות צירי הוועידה בץ שני ה מועמדים?
באיזה מחוזות של מיפלגת ה עבודה
היה לרבץ רוב, ובאיזה לפרס?
האם חזרו בהם הצירים מהבטחותיהם ל מועמדים
לפני הבחירות?
הבחירות היו אומנם סודיות וחשאיות.
אולם מיסמך שחובר בידי אנשי מטהו של
יצחק רבץ כ־ 24 שעות לפני שהחלה• ה הצבעה
בוועידה, יש בו כדי להשיב, אם
כי בצורה חלקית, על שאלות אלה.
המיסמך כלל הערכה -של אנשי מטה
רבץ לגבי תוצאות הבחירות המשוערות.
הוא הסתמך על מישאל שנערך בין 2631
מתוך 2976 בעלי זכות־הבחירה בוועידה,
שהיוו 88.6701 מכלל הצירים.
למחרת היום נוספו עוד 42 בעלי זכות-
הצבעה, שלא היו חברי מרכז דמיפלגה
וגם לא צירים נבחרים לוועידה. אלה צור פו
לבעלי זכוודהבחירה מתוך רשימה
מייוהדת של ״מכובדים״ ,שלא נבחרו ב מחוזותיהם.
ועדת־הבחירוח בחנה כל מוע מד
כזה, הקפידה על חלוקה שווה בין אנ שי
פרס ורבץ בין אלה שאושרו.
בסופו של דבר השתתפו בפועל בהצב עה
2870 צירים. קולותיהם של חמישה מהם
נפסלו (משום שהניחו במעטפות פתקים
של רבץ ופרס גם־יחד) ,ועוד 16 נמנעו

צירי הוועידה, הוא המיספר המשוער של
הצירים שהודיעו על כוונתם להצביע בעד
רבץ 1439 רק בשישה קולות פחות
מהקולות שקיבל רבין בקלפי.
משמעותו של סעיף זה כפולה. היא מעי דה,
מצד אחד, שאף אחד מאלה שהזדהו
כתומכי רבץ ערב פתיחת הוועידה לא בגד
בו ולא ערק למחנה השני. היא מצביעה
גם על כך שלנאומי המתמודדים בוועידה
לא היתה כל השפעה על הצירים, שבאו
נחושים בהחלטתם, מתוך ידיעה ברורה
בעד מי יצביעו.
התפלגות ההצבעה עבור פרס ורבין
מאלפת לא פחות (ראה המיסמך) .בחמי-
שה־עשר מחוזות המיפלגה זוהו הצירים
כ״מסופקים״ ,כתומכי רבץ או כתומכי פרס.
על-מנת לדעת את יחסי-הקולות האמיתיים
יש לצרף את מיספר ה״מסופקים״ למיספ־רם
של תומכי פרס, ואז מתקבלת התמונה
האמיתית של הצבעת מחוזות המיפלגה.
דק במחוז אחד היה רוב מוחלט למועמד
אחד. היה זה מחוז הקיבוץ־המאוחד, שכל
198 הצירים שלו הצביעו פה־אחד בעד
יצחק רבץ. בקרב 177 צירי איחוד-הקיבו-
צים היה לרבץ רוב של 115 קולות, כש־62
תומכים בפרס. לעומת זאת היה לשימעון
פרס רוב במחוז תנועת-המושבים, שם
הצביעו עבורו 190 מתוך 330 הצירים,
לעומת 140 שתמכו ביצחק רבץ.

ירושלים ותל־אביב
נגד רבין
** שלושת המחוזות הגדולים של
* ) המיפלגה, תל־אביב, ירושלים וחיפה,
נטל שימעון פרס שני מחוזות ורבין אחד.

במדינה
העם
זו דעתהר חו ב
השלכות תוצאותיו שז
מישפט יד?ין עדיין
איגן ברורות — אך
לציבור ככר יש מה לומר
בעיקבות מישססו של אשר ידלץ ותוצ אותיו,
יצאו כתבי העולם הזה לערוך
מישאל־רחוב, כמיטב המסורת הנהוגה
בעיתון מזה שנים, על-מנת לעמוד על
תגובותיו של הציבור למישפט.
והרי לקט תשובות אופייניות:
!• עדי חלבי 20 עובד דפוס, תושב
תל־אביב, צבר :״העונש קל מדי ביחס
למה׳ -שהאיש עשה. אם נחשב -שמזה עוד
יורידו לו שליש על התנהגות טובה, הרי
זה ממש כלום. ידלץ היה צריך להיכנס
הרבה יותר.״
#אריה גמליאל 25 ראש ״כולל״
שדרות, תושב נתיבות, צבר :״זה עניין
הילכתי, הרבנים צריכים לפסוק בזה. היו
צריכים להעמידו לדין בפני בית־דין רבני.
לפסק־הדין האזרחי איני מוכן להתייחס,
אני לא מכיר בו.״
#שימעון יהונתן 40 מורה, תושב
תל־אביב, צבר :״זה מעט מאד, ממ-ש

שנים. בתור איש מכובד- ,שעשה הרבה
לטובת אחרים, היו צריכים לפטור אותו
בעונש קל בהרבה.״
• יוסף כהן 72 פנסיונר, תושב תל-
אביב, יליד יוגוסלביה :״ידלץ ז ! לא
שמעתי עליו כלום. אני בקושי קורא
עיתונים. ואף פעם לא שמעתי על פרשה
כזו.״
השטחים עלידר. בגתס־ון

שוב מטשטשיס את
האמת ע? מה שקרה
במערת-חמכפדה
הקצין הצעיר שהיה מופקד על משמר
צה״ל במעדת־המכפלד. בחברון הזדקף. ב מעלה
הדרך המובילה אל פתח המערה,צע דה
חבורת אבלים שנישאה עמה ארון-
מתים. היתד. זו הלוויה שיגרתית של מוסל מי
חברון, הנוהגים להוביל את מתיהם
דרך מערת-המכפלה אל מקום מנוחתם ה אחרון.
כאשר
נכנסו המלווים עם הארון אל
תוך המערה, הם עשו דרכם אל האולם שם
נמצאים קברי־האבות. הקצין ערך את
חבורת החיילים הקטנה שהיתר. עמו ב מקום
כדי לחסום את דרך האבלים.

ח ר 1ה 1זהו פתק שהועבר לראש־הממשלה טל־ידי מטה הבחירות שלו, יום לפני
ההצבעה על מועמד המיפלגה לראשות־הממשלה. בפתק נרשמה תחזית
צפוייה של הצבעת צירי הוועדה, לפי השתייכותם למחוזות. הפתק נקרע לפיסות קטנות
על בימת הוועידה, נאסף על־ידי כתב העולם הזה, שוחזר והודבק. בפתק מופיעה ההערכה
כיצד יצביעו הצירים. רבץ קיבל בעת ההצבעה, למחרת, שישה קולות יותר מהצפוי.
במחוז ירושלים זכה פרם ברוב של 111
קולות לעומת : 95 במחוז תל־אביב קיבל
פרס 209 קולות לעומת 136 שניתנו לרבין.
אבל במחוז חיפה זכה יצחק רבין ברוב של
, 162 לעומת 119 הקולות שקיבל פרס.
בתישעה המחוזות האחרים הוביל יצחק
רבין בראש רק בארבעה מחוזות: מחוז
הצפון, מחוז השומרון, מחוז דן צפון
(רמת־גן וגיבעתיים) ובמחוז דן דרום (בת ים
וחולון) .במחוז הנגב, במחוז השרון וב מחוז
יהודה היה יתרון לפרס. בשני מחו זות:
מחוז הדרום ומחוז פתח־תיקווה, הת
כית־הבנסת
של הרבנות הצבאית במערת המכפלה
פרובוקציה וגיבוי

יורם, מאנשי מטהו של רבץ,
מנסה להרגיע את אחת מעוב^1
דות
המטה שהתמוטטה וכימעט שהתעלפה,
כשנודע לה כי רבץ אכן גבר על פרס.

ן 1מזכירת המטה לבחירת יצחק
רבץ כמועמד מיפלגת העבודה
לראשות־הממשלה פורצת בבכי, כאשר
נודע לה כי רבץ זכה במירוץ מול פרס.

חלקו הקולות בין פרס לרבין שווה בשווה.
לעומת זאת היה ליצחק רבץ יתרון בין
הצירים שלא השתייכו למחוזות כלשהם.
מתוך 118 צירים כאלה, הביעו את תמיכ תם
בו 78 ואילו בעד פרס הצביעו רק .46
ההפרש בין הקולות שקיבל שימעון פרם
בקלפיות ( 1404 קול) לעומת מה שניבאה
לו התחזית של מטה רבץ 1192 נובע
מכד שכמאתיים צירים שלא זוהו על-ידי
אנשי מטה רבין, או לא אותרו על-ידם,
הצביעו למעשה בעד פרס.
מסקנה נוספת המתבקשת בעיקבות חשי פת
סקר זה: הודעות מטה רבץ, כי מוב טח
ליצחק רבץ רוב בהצבעה, היו אמי נות
יותר מאלה של אנשי מטה פרס, ש טענו
אותה הטענה עצמה.

מעט! צריכים פעם אחת ולתמיד לבער
מהארץ הזו את נגע השחיתות. עונש כדוג מת
זה לא יקדם מטרה יזו.״
• בני שוביץ 20 חייל, תדשב פתח*
תיקווה, יליד רוסיה :״זה מעט מאד שנים,
עונש קל ומגוחך. צריכים לשים קץ לדברים
מסוג זה פעם אחת ולתמיד, ועם יד חזקה.
אם נשווה לרוסיה, הרי שם הוא היה
מקבל כדור 9מילימטר בדא-ש אם היה
מעז לעשות מה שע־שה, או שהיו שולחים
אותו לבלות - 50 שנה במחנה שבו מתים
אחרי שנה.״
!• פינחס לייבל 70 פנסיונר, תושב
תל־אביב, יליד רומניה :״זה מעט, מעט
מדי. לפי דעתי הוא היה צריך לקבל כפל-
כיפליים. איש כזה, בן דור כזה, במעמד
שכזה, אם הוא עשה מה שעשה הרי
בשבילי זה סוף העולם. מה עוד נותר
לנו ולאן נגיע ז אני המום!״
• סיגל בודק 20 חיילת, תו-שבת
חיפה, צברית :״חמש שנים זה מעט. עונש
כזה פותח פתח לבאים אחריו, ובשום
אופן אינו מרתיע. כך לא תתחסל הבעייה
אלא להיפך, תלך ותחמיר.״
•• שמואל קרם 56 נגר, תושב חולון,
יליד פולין :״זה הרבה מדי. לדעתי הח מירו
איתו. הוא לא היה לבד, יחד איתו
עשו את אותן עבירות עוד רבים. זה גלגל
חוזר, הוא נשלח על-ידי המיפלגה, ונתפס
כקורבן, היה צריך להתחשב בזה יותר,
בעת מתן העונש.״
• -שימעון עזרן 17.5פקיד, תושב
א־שקלון, יליד מרוקו :״עונש חמור מאד.
לא היו צריכים לתת לו כל-כך הרבה

״תעברו מסביב, לא דרך כאן!״ קרא
לעברם. האבלים הנזעמים שלא ציפו למח סום
בדרכם התקבצו מסביב לקצין .״כל
ההלוויות עוברות דרך כאן,״ הסבירו לו.
אבל הקצין עמד על שלו. כאשר התלהטו
הרוחות ומלווי המת התעקשו לעבור דרך
אולמות קברי האבות והאמהות, הורה ה קצין
לעצרם. הוא הפעיל נגדם גז־מדמיע.
כשאזל הגז היא הורה לחייליו להשתמש
במטפי־כיבוי כנגד האבלים. רק אז נכנעו
המוסלמים האבלים, צייתו להוראות הקצין.
הקצין הרג בסמכות. החלטתו של
אותו קצין צה״ל צעיר למנוע את מסע ה הלוויה
המוסלמי דרך אולמות קברי ה אבות
היתד. חריגה מסמכות.
מאז נכבשה חברון במילחמת ששת־הימים
והוקם בית־כנסת במערת המכפלה
סוכם על דעת כל הנוגעים בדבר כי הנו הג
הדתי המוסלמי ממשיך לתפוס במע רה•
ישראל קיבלה את הסטאטום־קוו ב־ענייני־הדת
במקום. מעולם לא בוטלה זכו תם
של המוסלמים לערוך את הלוויותיהם
דרך אולמות מערת־המכפלה.
הקצין שהורה לעצור את ההלוויה פשוט
לא ידע על כך. הפקודה הבלתי־חוקית ש נתן
לחייליו להפעיל את מטפי-הכיבוי לפי זור
האבלים נרמה להשחתת פרוכות ו שטיחים
במיסגד שבמערה — אביזרים
הנחשבים בעיני המוסלמים כחלק מתש-
מישי־הקדושה שלהם.
במקום לנזוף בקצין, שלא ידע את הנוהל
המקובל במקום, ולהתנצל בפני מוסלמי חב רון.
ננקטה שוב השיטה הישנה שגרמה
(המשך בעמוד )27

^ פשר לראות את הפרש 41 הקו־לות
בהם גבר יצחק רבין על שמעון
פרס, בתבוסה. ניתן לומר שאם ראש־ממשלה
בפועל, שלצידו מתייצבים מרבית
שרי הממשלה וחלק ניכר מהמנגנון וה־מימסד
המפלגתי אינו מצליח לגבור על
יריב שקרא עליו תגר בהפרש קולות
מרשים יותר, זוהי מפלה ניצחת.
את אותם 41 קולות יתרון שניתנו ל יצחק
רבין ניתן לראות גם כהישג, אם
לא כניצחון. אפשר לומר שאם אחרי
כשלוש שנים בראשות־הממשלה ; אחרי
שעשה כמעט כל שגיאה אפשרית ; אחרי
שנאלץ להיכנע לסחטנות שותפיו בקוא ליציה
ולהתפשר בכל עניין מהותי ; אח רי
שבתקופתו נחשפו פרשיות השחיתות
מהחמורות ביותר בתולדות המדינה שנזק פו,
שלא בצדק, גם על חשבון ממשלתו —
אם אחרי כל אלה הוא גבר על יריב
שבישר, כביכול, תמורה ושינוי, בהפרש
של 41 קולות, זהו ניצחון לא מבוטל.
אך בעוד הוויכוח נטוש, אם רבין
הובס או ניצח, בהצבעה שנערכה בוועידת
מפלגת העבודה, הרי אין כמעט ויכוח
מי ניצח במאבק אחר שניטש בין יצחק
רבין לשמעון פרס באותם ימים עצמם.
היה זה מאבק נסתר, אישי יותר, כמעט
אינטימי, למרות שהוא נערך לעיני כל,
מול עדשות המצלמות ותחת מעקב צמוד
של הטלוויזיה.
היה זה המאבק על התדמית האישית.
מעולם קודם לכן לא אירע בישראל
ששני מנהיגים מהשורה הראשונה יועמדו
במיבחן אשר כזה. היה זה כאילו הוכנסו
למבחנת זכוכית במעבדת־ניסויים, כש המדינה
כולה צופה בהם, כיצד יגיבו ו כיצד
יעמדו במצבי־לחץ אישיים כבדים
מנשוא.
במשך 32 שעות, מהרגע בו נפתחה
ועידת מפלגת העבודה ועד לרגע בו הוכ רז
מעל במת היכל־התרבות על זכייתו
של רבין ברוב קולות המצביעים, נמצאו
״ט רבין וגם פרס במצב נפשי מהקשים

ביותר שנגזרו על דמויות פוליטיות. מ בחינה
זאת הם דמו יותר מכל לנידונים
למוות הממתינים להודעה הסופית אם זכו
בחנינה או שגורלם נחרץ.
היטיב להביע זאת דווקא שמעון סרס,
שבשעות ההמתנה הארוכות, המשיל את
מצבו למצב הנידון למוות שכומר מוודה
בא לבקרו בתאו ומתפרץ שם בבכי .״למה
אתה בוכה י״ שאל האסיר את הכומר,
״הרי אני הוא שנדונתי למוות ולא אתה.״
השיב לו הכומר :״לך טוב, אבל אני עוד
צריך לחזור הביתה בגשם ובבוץ.״
רבין ופרס המתינו שניהם למה שעלול
היה להיות עבור אחד מהם גזר־דין מוות
פוליטי. כל אחד מהם עבר באותן שעות
ארוכות גיהנום פרטי משלו. אך הוא לא

בספירת הקולות*

ותמונות מתוו ה מ עונ ה, יצחק ובין בשעות ה תנו ע ה: מתות, מקש ויעה

יכול היה לעשות זאת עם עצמו, בחדרי
חדרים. כל אחד מהם נאלץ ״לשחק אותה״
אל מול פני האומה.
ובקרב הזה היתד, ידו של יצחק רבין
על העליונה באופן מוחץ וברור יותר
מאשר בקרב על הבכורה במיפלגה.

סנ טר על

כפות ידיים
***מעון פרס עטה מסכה מהרגע
הראשון בו עלה אל במת הוועידה.
הוא עשה מאמץ עליון להסתיר את
כל מה שמתחולל בקירבו. כל מי שעקב
אחריו מקרוב, וניסה ללמוד על פי הבעות

המתרחש

בתוכו,

העלה

פניו חרס.
פניו היו קפואות. במשך יותר משלוש
שעות, במושב הפתיחה של הוועידה ש נערך
בבנייני־האומה בירושלים ישב שמ עון
פרס על מושבו כמו מומיה. הוא סיגל
לעצמו צורת ישיבה מיוחדת, המתאימה
כנראה, לתדמית של מנהיג לאומי רציני
ואחראי. הוא שילב את שתי כפות ידיו
מתחת לסנטרו, השעין את הסנטר עליהם
ובפוזה רבת־חשיבות זו קפא על מקומו
ללא תזוזה.
צופי הטלוויזיה לא יכלו לעקוב אחרי
תנוחה מגוחכת זו, כיוון שבאותו יום
שבתו השידורים. מישהו באולם העיר,
דרך הלצה, כי הכל היה מתוכנן מראש.
שמעון פרס, בתקופה הקצרה בה כיהן כ־שר־ההסברה,
מינה את איש־אמונו יצחק
לבני כמנכ״ל רשות־ד,שידור וזה דאג לכך
שהשידורים יושבתו דווקא ברגע בו
התקרב המתח לשלב השיא שלו.
אבל הצופים באולם לא יכלו שלא לר אות
כיצד מתאמץ פרם בכל כוחו להציג
הצגה של איש שליו, רגוע, המפזר מעת
לעת חיוכים מלאכותיים ועוטה על פניו
מסכה שלא תסגיר אותו לעולם.
כאשר ניסה אחד השרים, שישבו לידו
על שולחן־הנשיאות, לדבר אליו ולדובב
אותו, היה פרס מפנה את ראשו לרגע.
הצלמים, שהמתינו לשניה הזאת כדי ש יוכלו
לצלם תמונות של פרס השונות
מהתמונה השיגרתית שכפה עליהם, מיהרו
לכוון אליו את מצלמותיהם. אבל לשווא.
פרס רק הרגיש שעדשות המצלמות ממו קדות
עליו ומיד חזר לתנוחה הבסיסית
של הסנטר־על-כפות-הידיים־ד,משולבות.
יצחק רבץ לא הסתיר את התרגשותו,
כבר בערב הפתיחה. כשעמד לנאום מאחרי
הדוכן הוא קרא דברים מהכתב. למרות
זאת, מעד וטעה מיספר פעמים. אולם מ עבר
לצורת הנאום שלו העידה על התרג־
(המשך בעמוד )25

111,

ימי 1ה או שמאלה -לאן הולכת ד ״ ש י

.אלוה(סיושן בחרועו!
ן• ה היה מוכרח לקרות.
1כרגע ש״חתנועה הדמוקרטית
לשינוי״ נאלצה דגטוש את המליצות
הנבוכות והכירכורים חסרי
התוכן, ולהתייחס לכעיות האמיתיות
— החלו פורצים בה המשכרים.
.השבוע
עלתה בפעם הראשונה בעיית
מעשית :

אם תשיג התנועה החדשה הישג
כלשהו ככחירות — לאיזו קואליציה
היא תצטרף?
בו-במקום החלה המיפלגה להיניבא ב שלוש
לשונות.
רב־אלוף (מיל ).הפרופסור ייגאל ידין
אמר, בעיתון אמריקאי: נעדיף קואליציה
עם המערך.
האלוף (מיל ).מאיר זורע הכחיש זאת
מייד, ואמר שהתנועה תעדיף קואליציה
עם הליכוד.
הפרופסור אמנון רובינשטיין התרגז על
שניהם, והצהיר כי המיפלגה ביכלל אינה
רוצה לעשות קואליציה עם המיפלגות ה גדולות
. .היא רוצה להרכיב בעצמה את
הקואליציה הבאה, ולעמוד בראשה, ועל

כל פנים, הוסיף, המטרה העיקרית של
התנועה היא להוריד את המערך מן השיל-
טון.

אלה אינן רק שלוש הצעות תב
פיסיות. מתגלה כאן סתירה מהותית
לגבי אופי התנועה וכוונותיה
— סתירה שצריכה להטריד, ואולי
אף להדהים, כל אזרח השוקל אף
לרגע את ההצבעה כעד תנועה זו.
הבה !ניתן דעתנו על כך. זה חשוב.

אונוזיצ*ה? חס וחדלה :
^ ! וקם כל, כדאי לציין פרט קטן, שלא
עודר משום־מה תשומת־לב, אך שיש
בו כדי ללמד הרבה על הפסיכולוגיה של
התנועה וראשיה.
לכאורה, קיימת אפשרות תיאורטית
רביעית, שאיש מראשי התנועה לא
הזכירה :

אולם התנועה אינה אומרת
זאת. להיכן• :עצם המהשכה על
כך מעורר כה חלחלה.

לכאורה קמה התנועה מפני שהכל רקוב,

כי תנועה זו לא קמה כדי לנהל מאבק
אופוזיציוני לשינוי פני המדינה ולשבירת
המיפלגות המימסדיות, העומדות עתה ב ראש
השילטון והאופוזיציה. אין לה זמן

שהתנועה לא תהיה כיכלל בקואליציה
שילטונית כלשהי, אלא
תישאר כאופוזיציה.

לשאת אח הדגל השד

חשוב נזה שקורה איחה בין ה 0לח 10ח.
•ש בארץ צ-רוף בלתי רגיל של כוח
!גמדה נוהזחכס הול.
הבעיה העיקרית -סדרת הפער החכרת.,
קרל סוקס לא חלם ש 4 -־ 5אנשים
יוכלו לשחק סדיוה.
ופשס שר צעירים ״קלס סכר שדרות
העם נקט מ/האיגוד הסקצוע׳ של
הפוליפיקאיס־.

הכל טעון שינוי. מבחינה זו אימצה ל עצמה,
בפשטות ובלי. חוכמות, את בל
האמיתות שגובשו במשך 25 שנה בסדנת
העולם הזה.
ד״ש אינה !אומרת דק שהמערך התנוון,
ושיש לשחרר את המדינה משילטזנו. היא
אומרת גם ׳שהליכוד שותף להתנוונות זו,
שהוא רקוב !לא פחות ממיפלגת־השילטון.
הנה־כי־כן, סביר היה שד״ש תכריז עתה
כי היא מתכוונת לנהל מאבק אופוזיציוני
עיקבי ונמרץ, עד אשר תשיג את הכוח
הדרוש כדי לקבל לידיה את הנהגת ה מדינה
ותוכל להקים מ״שטר חדש. מאחר
שאין ׳סיכוי ׳שמצב זה יגיע בבר בבחירות
77׳ ,תהווה התנועה בכנסת התשיעית את
סיעת־האופוזיציה העיקרית, ותשתדל כ תוצאה
ממיניו לזכות באמון הבוחרים ב־
, 1981 או ב־. 1985
התמונה שכימעט גרמה לפיצוץ
תמונה זו גרמה השבוע בתנועת ד״ש, למשבר״זוטא, שגילויה
אל חמשבר החמור יותר, שהתפוצץ בעיקבות דבריו של
ייגאל יז־ין על הקואליציה הבאה. חתמונה הופיעה בשער
הפנימי של ביטאון ד״ש, עלון חובבני״למדי הנושא את השם
״קו חדש״ .כאשר ראה ידיו את התמונה, הורה לגנוז את
החוברת בולה. לא ברור אם עשה זאת מפני שדיוקנו
בתמונה לא ניראה לו מושך די צורכו, או מפני שחשש
שהתמונה מעוררת אסוציאציות מנהיגותיות מסויימות. דוברי
התנועה ניסו לטשטש את טיבת ההוראה, והודיעו כי
החוברת ״נגנזה חלקית״ מפני שפורסם בה מאמר הנוגד
את עמדת התנועה בענייני בוררות החובה. הכוונה למאמרו
הנבון של אברהם פורז, שהוכיח בי בוררות״חובה היא מכשיר
בלתי־יעיל, שלא ניתן בלל לאבפו. מאמר זה היה עלול לעורר
את מורת־רוחם החריפה של הגורמים המממנים את התנועה.

׳ואין ילה חשק לכך. כל הרבב הנהגתה
נוגד את האפשרות הזאת.
מבחינה זו אין ההרפב מיקרי: נמצאים
בה כל הממונים עיל ישיר׳ותי־הביטחון מאז
קום המדינה ועד כד״ שנותרו בחיים;
ראשי המישיטרה, ראשי החברות הציבו ריות
הגדולות, אלופים וקצינים אחרים.
אין להעלות על הדעת את ייגאל ידין,
מאיר עמית, מאיר ׳זורע, ידן טולקובסקי,
צבי זמיר וחבריהם כחברי סיעה אופוזיצ־יונית,
המנהלת מאבק פרלמנטרי בכנסת.הם לא יידעו מה לעשות שם, ועצם ה תפקיד
ישעמם אותם עד מוות.

עשרות אישי-הצמרת של המיט
סד הישן, שנהרו אל התנועה ה חדשה,
באים אליה בדי להיות מיניסטרים,
ומבחינת האמביציות יש
כהם בדי לאייש שתי ממשלות.

משום כך אין אייש מעלה על דעתו
שהתנועה יתמלא תפקיד אופוזיציוני — אף
שהדבר נובע, בעליל, מדיבוריה ומתיעמו־לתה.
כל זה אך מוכיח איזה ערך יש
לייחס לדיבורים ולתעמולה של ד״ש.

מנהיגי התנועה יכולים לשיר
את השיר הישן של זאב ז׳בוטיג•
סקי, שאינו מתאים בלל ובלל ל
תנועת־החרות אלוהים, לשיל־טון
בחרתנו:״

חלום באסנוזיוו
ם כן, הבה נתבונן מקרוב בשלוש
\ 1האפשרויות שהועלו בפי ראשי ה תנועה.

האפשרות השלישית, זו ש כפי
אמנון רובינשטיין, אפשר לפסול
מייד. היא פשוט אינה מעשית.
ונועדה לצורכי תעמולה כילכד.
אין שמץ של סיכוי שד״ש תקים את
הממשלה הבאה, בלי שותפות אחד משני
הגושים הגדולים.
מי שמשמיע אפשרות זו, מעליב את
האינטליגנציה של שומעיו. מכיוון שאין
להניח אף לרגע שאמנון רובינשטיין מאמין
בעצמו בדיבור זה, מוטב לעוץ לו להיגמל
ממנו, שמא ייראה כדמגוג.

כדי לעמוד בראש קואליציה,
זקוקה מיפלגה ישראלית ל־ 40 מג־דאטים,
לפחות. זהו חוק-כרזל כד-
תי־כתוב של החיים הפוליטיים הישראליים.
אין
הרבה אנשים סבירים בישראל ה-
מאמינים בי ד״ש תגיע אף למחצית ה־מיספר
הזה. יאך מותר לשאול, דלו רק
כתרגיל היפותטי — אילו קיבלה ד״ש 40
מנדאטים, עם מי היתה יכולה להרכיב
קואליציה, אם היא פוסלת את המערך
והליכוד?
עם ל״ע ור״צ י ניצחון של ד״ש מוכרח
למחוק את שתי המיפלגות האלה מעל-
פני האדמה.

עם המפד״ל ואגודת־ישראל י ידיד. זד.
משעשע לראות את מנחם פורוש או זבו לון
המר יושבים ליד שולחן־ז־,ממשלה ל צידו
של אמנת רובינשטיין.
איני מתכוון להשתעשע כאן במישחקי־ניחושים.
איש אינו יכול לדעת כיום ב כמה
מנדאטים תזכה ד״ש. סיקרי דעת־הקהל,
המתפרסמים חדשים לבקרים, שווים
כקליפת־השום. הסקרים של מכון רציני,
חודשיים וחצי לפני יום־הבחירות, מעניי נים
אך אינם חשובים.
אולם בצד המכונים הרציניים קיימים
בארץ מכוני־סקר בלתי־רצעיים, ואף
שארלאטאניים, המוכנים לפברק כל תו צאה
על־פי הזמנה, תמורת תשלום. מי
שמשתמש בשירותים של מכונים כאלה,
לצורכי דמגוגיה, אינו מגלה את עצמו
כאיש-מצפון וכחלוץ ההיגיינה הציבורית.

על כד פנים, כדי להעריך את
סיכוייה של ד׳׳ש כאופן רציני, יש
דכדוק את הכפים הדמוגרפי־אלק
מורלי שלה.

אין לה שום סיכוי לרכוש חלקים מש מעותיים
של ישראל השנייה, או של ה ציבור
הערבי, להבדיל מרכישת כמה ראשי-
חמולות. זוהי תנועה של ישראל הראשונה,
ביטוי העילית החברתית שלה. יהיה גודל
הישגה בציבור זה אשר יהיה — הדבר
מגביל מראש את מיספר המנדאטים שהיא
תוכל לזכות בו.

המיפלגה האחרונה שכיצעה כארץ
תרגיל דומה לזה של ד״ש —
מיפלגת דפ״י, כ־ — 1965 זכתה
כעשרה מנדאטים.
לרפ״י, בניגוד לד״ש, היתד. אחיזה של
ממש בישראל השנייה, בזכות אישיותו של
דויד בן־גוריון. בראשה עמדה גלריה של
אישים, המעמידה בצל את הצמרת הנוכ חית
של ד״ש: בן־גוריון עצמו, משר. דיין,
שימעון פרס, יוסף אלמוגי, רב־אלוף צבי
צור, יזהר סמילנסקי, יצחק נבון — אישים
שהיו אז בעלי שם מצלצל ומישקל סגולי.
ערב הבחירות, ניבאו ראשי רפ״י שהם
יזכו בשלושינדארבעים מנדאטים. גם הם
הרכיבו בדמיונם ממשלות ופסלו שותפים.
ההמשך ידוע: רפ״י נכנסה לכנסת כ סיעה
אופוזיציונית. בתפקיד זה היא היתה
קאריקטורה עגומה. חבריה הסתובבו בכנ סת
כרוחות־רפאים. תרומתם לעבודת הכנ סת
היתה אפסית.
היא נמקה בגלות האופוזיציה, עד ש אלוהים
וגמל עבז־-אל-נאצר שיחררו ו החזירו
אותה אל גן־העדן האבוד של ה־שילטון.
אחרי טראומה אופוזיציונית בת
שנה וחצי, מיהרה לחזור לחיק מיפלגת־האם.

הבדלים רבים בין רפ״י דאז וד״ש
דהיום, וגם הנתונים החיצוניים שונים
לא־במעט. אך הדימיון עולה על השוני.

על כל פנים — כרור שד ״ש
רוצה להשתתף כשילטון, וכי היא
יכולה להגיע לשילטון רק כאחת
משתי הדרכים: כשותפה בקואליציה
שד המערך, או כשותפה בקואליציה
של הליכוד.

זוהי השאלה האמיתית. מבחינת גורלה
של מדינת־ישדאל, זוהי שאלה חשובה עד
למאד.

החיובי שד וני״

• ;6מרות כל ההכחשות המגומגמות, ב/נוסח
המקובל על עסקני־מיפלגות
ותיקים, אין ספק שייגאל ידין, מאיר עמית
וחבריהם שואפים לקואליציה עם המערך.
גם מבחינה זו, הדימיון לרפ״י הוא רב.
ידין, עמית וחבריהם הם בשר מבשרה
של מפא״י ההיסטורית. אפשר לומר: ה ם
מפא״י ההיסטורית, הרבה יותר מאשר
האוזורפאטורים רבין־פרם.

ייגאל ידין הוא בן־גוריוניסט
מוכהק, והוא רואה את עצמו כפירוש
כממשיך דרכו של דויד בן־
גוריץ. כל דיבוריו — החל כדרישה
להנהגת כחירות אזוריות, וכלה כגישה
לענייני הדן וביטחון — הם
המשך עיוור של שיטת כן־גוריון.
אין זח מיקוד, שלא רק מישפחת בן־
גוריון (עמוס ורננה, שפרשו ביגלל הצ טרפותו
של שמואל תמיר, שנוא־נפשם),
אלא גם חסידי בך גוריון ומקורביו, אנשי
הש״ב שלו, אלופיו ושוטריו, נהרו מייד
אל התנועה החדשה. הם מריחים את ריחו
של הזקן. אם יצטרף גם משה דיין ל תנועה
זו, אחרי שהוא וחסידיו ייבחרו
בקולות המערך, תהיה התמונה שלמה.
ציניקאים יטענו, כי ד״ש הוא תרגיל
של מנהיגים תאבי־שילטון והסרי־סבל־נדת,
שנואשו מן הסיכוי לעלות במהרה
בסולם הקאריירה בתוך המיפלגה, וש־

החליטו על כן לעשות זאת מחוץ לה.
אנשים ציניים פחות יכולים לטעון, כי
זהו ניסיון לגיטימי להשפיע על הדברים
מבחוץ, וכי בתור שותף קואליציוני תוכל
ד״ש לכפות על המערך כמה רפורמות
שאינה יכולה להשיג מבפנים.

כך או כך, צפוייה כאן חזרה עד
התרגיל הישן של רפ״י: מאכק
אופוזיציוני חריף לפני הבחירות,
שהרעיד את אמות־הסיפים
שד המדינה ויצר מתח מלאכותי
עצום; הצטרפות לקואליציה של
המערך אחרי הבחירות ; ואולי
הצטרפות אף למערך עצמו.
יש להניח כי כיום, זוהי הדרך הנראית
לייגאל ידין. אילו היתד. זו הדרך
היחידה האפשרית, אפשר היה לומר:
מילא, אין בכך אסון.

אולם זוהי מחשכה מסוכנת כיותר.
כי יש אפשרותשני
יה. והיא מבהילה הרכה יותר.

מינה -ב1ה!
^ דכר חייב להיאמר בבירור, בצורה
ן 1חדה ונוקבת, כי הוא בנפש המדינה:

אין שום דכר ב״מצעה״ שד ד״ש,
כסיגנונה, בהרכבה ובזהות מנהיגיה,
המונע ממנה להצטרף מחר
לקואליציה עם הליכוד והמיפלגות
הדתיות.
הדבר סביר לא פחות מאשר האפשרות
של הצטרפות לקואליציה עם המערך. כפי
שיסתבר בהמשך סידרה זו, הוא סביר עתי
ותר.
״זרו״ זורע, הפטרון של גוש־אמונים,
חסיד ארץ־ישראל השלמה והגורם ל״יום
האדמה״ העקוב־מדם, אמר זאת השבוע
בפה־מלא. הוא פסל לחלוטין את הרעיון
של הליכה עם המערך.
אמנון רובינשטיין, איש הימין בכל רמ״ח
אבריו, שהקים בשעתו את תנועת־שינוי
במגמה מוצהרת להקים אלטרנטיבה ימנ
ית, אומנם אמר השבוע שהוא רוצה
להרכיב את הממשלה בעצמו. אבל הוא
הוסיף ואמר באותה !נשימה עצמה כי ה מטרה
העיקרית של ד״ש היא להוריד
את המערך מן השילטון. נובע מכך כי
בין שתי האלטרנטיבות המעשיות, הוא
יבחר באלטרנטיבה של קואליציה עם ה ימין.

וזוהי
הסכנה האמיתית, הנובעת
מתנועת ד״ש: שהיא תקח בטע
נות-שווא קולות מן המערך ומן המרכז
ותיצור כפעם הראשונה כתולדות
המדינה אפשרות ריאלית
של שילטון ימני.
אפילו תשיג ד״ש רק עשרה מנדאטים,
יכול להיוח בכך די כדי ליצור רוב יציב
לקואליציה שתכלול את הליכוד ואת כל
המיפלגות הדתיות. מיפלגות אלה זכו, ב בחירות
האחרונות, ב־ 54 מנדאטים. אם תקח
ד״ש לפחות שיבעה מנדאטים מהמערך,
ל״ע ור״צ — ייווצר רוב לקואליציה כזאת.
מה תהיה דמותה 1
לכל אדם שוחר־שלום, בעל גישה הומא נית
וליברלית, יהיה זה מישטר של סיוט.
ענייני החוץ, השלום והמילחמה יהיו מסו רים
בו בידי מנחם בגין. ענייגי־הפנים יהיו
מסורים בידי המיפלגות הדתיות. ענייני ה כלכלה
יהיו מסורים בידי האנשים העומ דים
מאחרי ד״ש — ועל כך עוד ידובר
בהמשך הדברים.
אין שמץ של ספק שקואליציה כזאת תו כל
לקום, אם חלוקת המנדאטים בכנסת
התשיעית תאפשר זאת. כלומר: אם לא
יהיה בידי סיעות־השלום הכוח למנוע זאת.
אם תהיה חסדה הדחיפה האחרונה, יספק
אותה מנחם בגין עצמו. אם יתנדנד ייגאל
ידין בין הברירה ללכת עם המערך או
עם הליכוד, יוכל בגין לעשות מעשה,
המתאים מאד לאופיו ולמגמותיו.

במדינה
(המשך מעמוד )23
להתפרעויות בעיר לפני מיספר חודשים :
פרטי התקרית טושטשו, ההאשמה הוטלה
על מוסלמי חברון, הקצין קיבל גיבוי להח לטתו
החריגה, דיווחים בלתי מדוייקים
זרמו בצינורות הפיקוד והממשלה עצמה
קיבלה מידע מוטעה ובלתי מדוייק על מה
שאירע בשבוע שעבר במערת־המכפלה.
אחרי ההתלקחות הקודמת במערת־המכ־פלה
התחייב שר־הביטחון שימעון פרם
מעל במת הכנסת, להקים משמר מיוחד
למערת־המכפלה שישמור על הסדרים ב מקום
ויקפיד על מילוי הכללים הנוהגים
שם. כמו הבטחות אחרות של פרם, נשארה
גם זו בבחינת מילים בעלמא. משמר־המע־רה
לא הוקם מעולם. חיילי מילואים של
צה״ל, שאינם בקיאים בנוהגים המקובלים
במערה, מתחלפים בשמירה על המקום,
כשכל עימות בינם לבין המוסלמים המבק רים
במערה עלול להצית מילחמת־דת ש תלהיב
מאות מיליונים בכל העולם המוסל מי.
האש
מתלכה מהדש. אולם הדברים
לא הסתיימו בכך. למחרת התקרית במע רה
גילה, כביכול, אחד מתושבי קריית־ארבע
ספר־תפילה קרוע, הביא אותו לחיי לי
צה״ל במקום כהוכחה לכך שהמוסל מים
נקמו את נקמתם בבית־הכנסת שב מערה.
היה
רק קוץ אחד באליה. בית־הכנסת במערה
הוא בית-כנסת צבאי של הרבנות
הצבאית של צה״ל. כל ספרי התפילה ב מקום
נושאים עליהם חותם של רכוש
צה״ל. ספר התפילה הקרוע, שהתגלה כב יכול
במערה, לא היה רכוש צה״ל. איש
לא ידע איך הגיע למקום ומי הביאו לשם,
שלם או קרוע.
אבל בינתיים כבר פורסם באמצעי-
התיקשורת במדינה כאילו נמצאו ספרי־תפילה
יהודים קרועים במערה. מה שעלול
להתגלות כעלילת־שווא פורסם כמידע
בדוק העלול להסעיר שוב את הרוחות בין
יהודים ומוסלמים בעיר.
לישראל אין כל עניין להפוך את הסיב־סוד
היהודי־ערבי למילחמת־דת. אבל ה מחדלים
של המימשל ומשרד־הביטחון ב חברון
מלבים את אש מילחמת־הדת מדי
פעם מחדש.

מיפלמת
ה שיטה שלש
התנועה הדמוקרטית לשינוי
מכריזה על נהירה לשורותיה
— אך כדיקת השיטה
מגלה עובדות תמוהות
עובדי הסניף
אליהו, ברחוב
הופתעו באחד
כאשר מנהל

המרכזי של חברת־הביטוח
אלנבי 113 בתל־אביב,
הבקרייט לפני כשבועיים
מחלקת־ כוח-אדם של

ד״שאי טודדנו
4000 דרוזים

המערך יכול להציע לידין, כ-
מיקרה כזה, את תפקיד סגן ראש־המ״,שלה.
ורק בגין יכול לשלוף את
הקלף שינצח כמישחק: הוא יכול
להציע לו לעמוד כראש הממשלה
הימנית-דתית-לאומנית.
מי שמכיר את ידין, יודע שהוא לא
יהסס דקה.
לבגין זה יהיה כדאי. הוא יעשה לעצמו
את החשבון שאחרי הפלת המערך, תתפורר
ד״ש ממילא, תוך זמן קצר, כשם שהת-
פוררה המיפלגה הליברלית בתוך הליכוד.

אחרי תקופת־ביניים של ידין,
יפול השילטון כידי חרות.
(המאמר הכא כסידרה זו :
מי עומד כאמת מאחרי
החדשה?)
התנועה

ימים אחדים קודם־לכן היתה שיחת־היום
במישרדי חברת־הביטוח הגדולה, ה ידיעה
שפשטה מפה״לאוזן כי מנהל־החב־רה,
שלמה אליהו, הבוס הישיר, הצטרף
לתנועתו של ייגאל ידין והצהיר כי יתמודד
בבחירות הפנימיות של התנועה, בעוד
כשבועיים. בבחירות אלה ייקבע מי יר כיב
את רשימת התנועה לכנסת, וסדר
המועמדים שיופיעו ברשימה. לשלמה אלי הו
סיכוי סביר להיבחר כאחד ממנהיגי
המיפלגה, שכן יחד עימו הוא הביא, כהג דרתו
:״שבע־מאות מישפחות עיראקיות.״
סיפרה אחת המזכירות בסניף אלנבי של
חברת הביטוח אליהו• ,שביקשה לשמור על
עילום־שמה :״אני עצמי לא מתעניינת
בפוליטיקה. אבל זה ניראה לכולם מוזר
כשמנהל כוח־האדם של החברה עבר בין
השולחנות וחילק לעובדים טפסי־הצטרפות
לתנועתו של ידין.
העובדים חתמו, .״תחתמו על הטפסים
האלה כג׳סטה בשביל הבוס,׳ אמר לנו.
,אתם לא צריכים להזדהות עם המיפלגה,
אלא רק להצביע בעד אליהו בבחירות
הפנימיות.׳ הוא גם הבטיח •שנקבל ביום
הבחירות הפנימיות יום חופש, כדי •שנוכל
ללכת להצביע.״
לדיברי אותה מזכירה, העובדת בחברה
כבר שנים אחדות, חתם חלק גדול מ־160
עובדי הסניף על הטפסים• ,שהוחזרו בו*
במקום לידי מנהל כוח־האדם. כל הרוצה
להצטרף לתנועה מחוייב בתשלום דמי-
חבר לשלושה חודשים מראש, בסכום של
15 לירות.
ככל הידוע -לה, נעשתה פעולה דומה
גם בסניפים האחרים של חברת־הביטוח
בתל-אביב, שבהם עובדים מאות עובדים
קבועים נוספים.
אולם לא רק עובדיו של שלמה אליהו
מצאו את עצמם חברים שלא ברצונם
בתנועה הדמוקרטית לשינוי. כמה מלקוחות
החברה קיבלו לפתע לבתיהם קבלות על
דמי־החבר שכביכול שילמו לתנועה, מבלי
שידעו על כך דבר.

ד״שאי אליהו
700 משפחות עיראקיות
הסניף עבר בחדרים, וביקש מן העובדים
למלא טפסי־הצטרפות לתנועה הדמוקר טית
לשינוי — ד״ש.

שלמה אליהו עצמו טוען כי לא היו
דברים מעולם .״לפני שהודעתי על הצ טרפותי
לד״ש,״ הוא אומר ,״כינסתי את
כל מנהלי החברה ושאלתי אותם לדעתם
על צעדי הראשונים בפוליטיקה. שאלתי
אם זה לא יפריע לעבודה וליחסים עב
העובדים. אינני יודע על חלוקת טפסי־הצטרפות
לתנועה וידי לא היתד. בזה.״
גם מנהל מחלקת כוח־האדם של הסניף
ברחוב אלנבי, הכחיש את דבר חלוקת
טפסי־ר,הצטרפות בסניף. הוא גם טען כי
כלל לא נפגש עם מנהלו, שלמה אליהו,
כאותה שיחת־מ־נהלים לפני הצטרפותו של
אליהו לתנועתו של -דין.
היועץ גייס דרוזים. אולם שלמה
אליהו לא היה היחיד שהביא עימו לד״ש
חמולות שלמות שיתמכו בו. יועץ ראש־הממשלה
לשעבר לענייני ערבים, גייס לא
9חות מ־ 4000 חברים דרוזים לרשימה ה חדשה.
כולם צרפו לבקשותיהם דמי־חבר
כנדרש. עד כה אושרו רק ס/״סז מהנרשמים
(המשך בעמוד )30

בקים בעזרת דבק־גיבות. ללבוש את שיפד
לת־הכסף שממילא התכוונה למכור בשוק-
הפישפשים — והרי היא מלכה ללילה
אחד, שכולו שלה.
ואילו מי •שאינה חסידה של הפרצוף
האישי שדה• ,ובייחוד לא של החוטם,
פורים מעניק לה הזדמנות בלתי־חוזרת
להסתיר אותו ,׳בעזרת חוטם גדול עוד
יותר. כי מי יאמין •שמאחרי החוטם התפוח
של הליצן העליז חבוי חוטם הקטן ממנו
אך במעט?
יש גם כאלה שאינם מבינים מה זה
אפארטיהייד. ובבן, יתחפשו־ינא לכושים,

חגיגה של נסו וזהב ותחפושות 1

מלכת הלילה

נעמי פטשון, עקרת־בית ואם לילד בן תשע, החליטה
כי בפורים תהיה מלכה ללילה אחד. היא הדביקה
לעצמה פאייטים בצבע כסף על הלחיים ועל המצח, איפרה את עיניה בכסף זועק, צבעה
ציפורניה בכסף אפור, ענדה טבעות־כסף על אצבעותיה — והרי היא מלכת הלילה.
^ ג פורים, הנה זה יבא, איתו רוב
. 1 1אושר ושימחה, וגם פסישי־פלסטיק
וכובעי־צ׳ארלי וקפצונים וליכלוך ברחובות,
ורעש מחריש־אוזגיים, והציגות-לילדים ב פרוטה.
ויהיו גם קרנבלים של ערבי־בידור
סוג דל״ת •עם אמנים סוג אל״ף,
שיעבדו במשך לילה אחד בקצב מסהרר,
רבע־ישעה פה רבע־ •שעה שם, ולמחרת
היום יוכלו לקנות להם מכונית חדשה.
,אולם חג־הפורים שמעבר לחאלטורות,
הזא חג התחפושות.
למי שמתעקשת להתחפש ובכל־זאת
להישאר יפה, מלכת־הלילה היא הפית־רון.
ביל מה שעליה לעשות הוא למרוח
טונה של צללים בגוון־כסף מעל לגבות.
לצייר ירח על המצח וכוכבים על הלחיים
ולמלא. אותם בפאייטים מוכספים, המוד

יאול׳

ציאפלין

לאה אהרון בת ה־ 17 היא המצחיקנית
שבחבורה. מאז ומתמיד העריצה את צ׳אפ־לין,
ובפורים תהפוך לצ׳ארלי ללילה אחד.

ג ולדפי נגר

נאווה וייס משוגעת
לזהב. חג־הפורים
הוא ההזדמנות שלה ללבוש זהבים.
משמאל: רונית?!רני בתחפושת של כושית.

ללילה אחד בשנה, יספגו הערות גזעניות
מלוא הפה, ואז יבינו סיף־סוף ...שאצל
שחורי־העור — לא כל יום פורים.
עבור הג׳ינג׳יות שבחבורה נוצרה תח פושת
קילה להפליא: שתי צעפאלאך, חופן
נמשים תוצרת עיפרזן־איפור חום, קוף על
הכתף, יוכל הילדים ברחוב יעריצו אותן
— בדיוק כשם שהם מעריצים את בילבי
גיבורת הטלוויזיה.
אפשרויות התחפושות ריבות מספור. הן
משתנות בהתאם למאוויי־הלב הסמויים,
לדימיון, הפרוע ולמידת ההעזה הא״שית.
שימלה זרוקה שנקנתה ברגע של חולשה
ולא נלבשה אף פעם אחת מחמת צניעות,
כובע מטורף שהיה תלוי כל הישנה על
קולב, נוצות בת־יענה ששימשו פעם ב־הצגת־תואטרון
כלשהי, תכשיטים קיטשיים
להחריד שאוהבים בסתר הלב אך מתביי שים
להודות בכך, ואותו שפע של קיש־קושים
החבוי תמיד במגירה התחתונה
כדי שאף אחד לא. יראה — ,זהו בדיוק

הזמן להשתמש בבל אלר .,צריך רק לאזור
קצת אומץ, לנער את האבק — ללבוש,
ולצאת מן הבית.
יבפודיס יסזלד. כל אחת להגשים את
חלומותיה הנסתרים, אלה • הקורמים עור
וגידים רק מעל דפי שיבועוני הקולנוע
והבידור והמתרחשים תמיד רק. אצל מי שהי
אחרת. בעזרת שינוי תיסרוקת, ואיפור
נכון, אפשר להפוך אפילו למרילין מונרו
או למארגו המעגוויי, או אפילו לג׳יין
מנספילד הזכורה לטוב — בתנאי, כמובן,
שיש הציוד הבסיסי המתאים.

]י׳ ן 11ך ך[ יועצת־היופי של חברת הדס, שאיפרה את הבנות לצורך הכתבה,
י ׳ 11 החליטה להתחפש לפרפר בעזרת איפור בשלל ציבעי הקשת בתוספת
פייאטים מוזהבים ומוכספים ושימלה שקופה. למעלה מימין: שרה לב התחפשה לכל
גיבורי הטלוויזיה: צמות נוסח בילבי, סוכריה נוסח קוג׳אק וקריצה נוסח ג׳ים רוקפורד.

ירדנה גורביץ׳ ,שהיא ללא־ספק הדוגמנית
11111 !׳111 *111
היפה ביותר מבין הסטודנטיות והסטודנטית
1 1 1 1 1 1 4 1 1יי 11 1
היפה ביותר בין הדוגמניות, היא, בחייה הפרטיים, בחורה רצינית השוקדת
על לימודי השפה הערבית באוניברסיטה. למיחייתה עובדת כדוגמנית.

נונב ת הקורנוע

שחורה ואיפור שונה, היא אותה הגברת בשינוי אדרת
כסיגנון של כוכבת קולנוע, כמו על שערי השבועונים.

,הגיהגו שלרבץ !
(המשך מעמוד )25
שותו עמידתו מאחרי הדוכן, כפי שרק
אלה שישבו מתחתיו יכלו לעקוב אחריה.
הוא לא יכול היה למצוא לעצמו נקודת
מישעו קבועה. אחת. במשך כל הנאום
.הוא העביר את כובד משקלו מרגל לרגל.
רק מעטים הבחינו כיצד בתנועה רפ־לכסיבית,
תוך כדי נאום, הוא היפנה לפתע
את ראשו בזווית כזו ממנה יכול היה להג ניב
מבט. חטוף לעבר שמעון פרם, כאילו
כדי לראות איזה רושם עושים עליו דב ריו.
פרס
לא היה מרשה לעצמו לעולם לע שות
תנועה מעין זו. אין ספק שגם רבין
לא תיכנן אותה. היתד. זו פנייה בלתי
רצונית, אולי אפילו בלתי מודעת, אבל
אנושית מאין כמוה.
ברגע שלפני העלייה לזירה, הגניב רבין
מבטים לעבר היריב כדי לראות אותו
ולבחון את צורת עמידתו שלו במצב של
לחץ. באותו רגע דמו השניים לשני מת־אגרפים
היושבים בשתי פינות זירת ה־איגרוף.
האחד שיחק את המנצח הבטוח,
הממתין רק להנחית נוקאאוט ליריבו. ה שני,
רבין, הגניב מבטים בוחנים, שקשה
היה לגלות אם יש בהם חשש. זה היה
יתרונו הגדול על שמעון פרס. הוא היה
אמיתי.

יבין גכגו ת —
פרס בפא תו ס
לץ ותו מחזה, במהדורה מותחת יותר,
חזר על עצמו למחרת היום, כשעלו
שני המועמדים לנאום את נאומי־הבחירה
שלהם בפני צירי הוועידה.
כאשר דיבר רבין ראשון, כפי שהעלתה
קוביית־המזל. הקשיב לו שימעון פרס מ בלי
להגיד עפעף ומבלי ששריד אחד ינוע
בפניו. כשפרס דיבר, התנהג רביו ככל
ציר אחר בוועידה .־הוא הקשיב,׳־חייך,
העלה על פניו הבעות: שניתן היד, לפרשן
כליגלוג, החליף הערות-ביניים עם היוש בים
לידו ועם הצלמים שחצצו בינו לבין
הבמה.
גם הפעם הוא התגלה כחסר־מנוחה. אם
כי לא חסר-ביטחון. הוא שילב במקום
מושבו רגל על רגל, שכהוא מחליף מדי
פעם את מצב הרגליים.
בעת הנאומים שוב נפערו ההבדלים ש־במיבנה
האישיות של השניים. רביו דיבר
בכנות. פרס בפאתוס. מתיחזתו של רבין
התבטאה בטון דבריו ובתנועותיו העצב ניות.
זו של פרס נשפכה במפלים של זיעה
שכיסו אותו מקודקדו ומטה.
הניגודים הקיצוניים באו לידי ביטוי אח רי
שנפל הפור. פרם המובס ניסה להסתיר
את אכזבתו, כאילו אינה תכונה אנושית.
שוב חזר אל הפוזה של סנטר־על-אצבעות
משולבות, גייס את כל חיוכיו המלאכותיים
כדי להעמיד פנים של אדם שליו וקר־רוח.
רק ההשתקפות העגומה בעיניו ביטאה את
מה שהתחולל בקירבו באמת.
רביו שמח בניצחונו, על אף ההפרש
הזעיר בקולות. הוא חייך יותר מאשר
מקודם, הרצין וכמה טיקים נעלמו מזוויות־פיו.
אבל הוא לא צהל. אפילו לא נתן
לקהל האלפים שהריע לו את ההצגה לה
ציפה. אפילו פעם אחת לא נופף בי ת
לבוחריו. הוא לא מצא את הדרך להודות
במחווה. חיצונית כלשהי לאלה שנתנו בו
.־,גאמון.

. -כולם ציפו שו!וא יביע ניחומיו למנוצח,
כמקובל. רבץ הסתפק במשפט :״כל טוב
גם לך שימעון.״ אפילו ברגע הניצחון שלו
לא היה מסוגל לשקר ולהעמיד־פנים.
כללי המישחק המקובלים בין פוליטיק אים
ועסקני מיפלגות אינם מוכרים לרבין.
אלה המכירים אותו מקרוב טוענים כי גם
אם ילמד את כל הגינונים היפים לאירועים
מסוג זה, הוא לא יוכל לסגל אותם לעצמו.
״המיכאניזם הפנימי שלו פשוט לא בנוי
לזה,״ העיד עליו אחד ממקורביו.
״הוא היה תמיד;:טיפוס כזה,״ סיפר על
רבץ חבר ותיק .״במסיבות של הפלמ״ח
הוא לא היה שר אף פעם. הכל אצלו
מתרחש בפגים. אבל אפשר לדעת בדיוק
מה קורה. הוא אינו מסוגל להסתיר זאת.״
עם כל זאת איכזב רבץ את יריביו שציפו
כי יישבר במצב של לחץ, כפי שנטען ש אירע
בעבר. מהגיהנום הפרטי -שעבר עליו
יצא רבץ בניצחון אישי.
מיפלגת העבודה לא בחרה לעצמה אולי
את המועמד הטוב ביותר לראשות הממ שלה,
מבחינת כוחו האלקטוראלי; אבל
היא בחרה ללא ספק את המועמד האנושי,
הכן והאמין יותר.

במדינה
(המשך מעמוד )27
בבלוקים. אולם בסופו של דבר תיאלץ
התנועה לאשר את כולם.
כתוצאה מכך עלולים שלמה אליהו ו שמואל
טולידאנו להימנות אחרי הבחירות
הפנימיות בד״ש עם השורה הראשונה של
מנהיגי התנועה הדמוקרטית לשינוי.
החמולה התומכת. טובה סעדון מו כרת
מאד באור־יהודה. בבחירות שנערכו
בעיירה לפני שלוש שנים הגישה את מו עמדותה
בראש רשימה עצמאית, בלתי־מיפלגתית.
אז לא הצליחה להיבחר למו עצה
המקומית, למרות שמאחוריה עמדה
כל חמולת סעדון המפורסמת, בראשות
אביה, אליהו סעדון, מי שהיה שנים רבות
ראש המועצה המקומית של העיירה.
אולם טובה, הצעירה והתוססת, שהיתר,
מורה בבית־הספר התיכון באור־יהודה, לא
התייאשה מן החיים הפוליטיים. לפני כ חודשיים
הצטרפה לתנועתו של ייגאל
ידין, ויחד איתה הביאה את כל חמולת
סעדון ועוד רבים מתושבי אור־יהודה,
ספיחי החמולה. סיכוייה של טובה להיבחר
לרשימת המועמדים לכנסת של הת נועה
הדמוקרטית, הם טובים ביותר, נוכח
מיספר התומכים בה.
אולם רבים מתושבי אור־יהודה חתמו על
טפסי־ההצטרפות מבלי ששילמו כלל את
דמי־החבד לתנועה. את הטפסים מסרו
לידיהם בני-מישפחה של טובה, שעברו
מבית לבית להחתימם על הטופס, אשר
הוחזר מייד 50 .חברים שהביעו תמיכתם
בה--גייסה טובה תוך הרף־עין. כיום היא
נחשבת ב״אחת המועמדות המסוכנות ב־מיפלגה.״
תינרת־
ידיים. לפני כשבועיים, ימים
אחדים אחרי שח״כ שמואל תמיר הודיע
על פרישתו מן הליכוד ועל הצטרפותו,
כבודד, לתנועה הדמוקרטית, צילצל *;ט לפון
בבתיהם של רבים מתומכי המרכז-
החופשי לשעבר. מעברו האחר של הקו
היה אחד מאנשיו של תמיר, שדאג להס ביר
לכל תומך לשעבר באופן אישי כיצד
ניתן להצטרף לתנועה הדמוקרטית .״אם
לא תצטרפו, לא תוכלו להצביע עבור
תמיר בבחירות הפנימיות לד״ש,״ הסביר
האיש לכ־ 600 אזרחים ברחבי הארץ. ש חות
הטלפון נעשו ממישרדי התנועה הד מוקרטית
ברחוב מוזם ,5בבית ידיעות
אחרונות הישן.
בעיית ההצטרפות לתנועה הדמוקרטית
לשינוי הטרידה גם חברים אחדים בלהבה,
אירגון סטודנטים יוצאי עדות־המיזרח ל מען
נוער במצוקה, המרוכזים ברובם באו ניברסיטאות
תל־אביב ובר־אילן. במסיבת־עיתונאים
שנערכה לפני שבועיים הודיעו
ראשי התנועה כי הם מצטרפים, כבודדים
לתנועתו של ידיו. אחרי ההודעה פרץ
ריב, שהגיע עד לתיגרת־ידיים, בין סטו דנטים
חברי הקבוצה שטענו ״הצטרפנו ל להבה
כדי לעזור לנוער במצוקה. לא כד־להצטרף
לתנועה פוליטית,״ לבין אחרים
שחילקו טפסי־הצטרפות לד״ש.
מי משד ס דמי־ חכר? כל זה הוא
רק טיפה בים הדרכים והשונות והמשונות
להשגת קולות, הנהוגות במיפלגה הדמוקרטית
לשינוי, והן אולי מעמידות באור
הנכון את. הצהרותיהם של מנהיגי התנועה,
המדברים על נהירה עצומה אליה של
תומכים ומצטרפים מכל שכבות הציבור.
בחודש ינואר בלבד גוייסו כ־ססס 400,
לירות, כספי תרומות ודמי־הצטרפות, מב־
18,000 מצטרפים חדשים. על־פי ההערכה
ישתתפו בבחירות הפנימיות של התנועה
כ־ 30,000 בוחרים.
״בל. התרומות העצומות שמגיעות אלי נו
נאספות מתרומות קטנות שאנשים פשו טים
נותנים לתנועה,״ אומר עורך־הדין
אורי שסנדל, הדובר החדש, שנכנס לתפ קידו
לפגי שבוע .״מובן שייתכן ש יש
בשוליים כל מיני מקרים חריגים, ל משל
מועמדים שמלווים כסף למישהו כדי
שיחתום ויצטרף לתנועה. אבל בסך־הכל,
רוב המצטרפים מצרפים דמי־חבר גבו הים
יותר מהמינימום של 15 לירות.״
הבחירות הפנימיות בד״ש ייערכו ב־15
בחודש זה 152 .מועמדים הציגו את עצמם
לבחירה לרשימת ד״ש לכנסת. הם ייבחרו
בשיטת הבחירות האירית המסובכת. רק
ב־ 19 בחודש יוודעו תוצאות הבחירות. ד״ש
עלולה להיראות אז שונה לחלוטין מכפי
שחזו אותה מייסדיה. כמה מהם עלולים
גם למצוא את עצמם מזדנבים בסוף ה רשימה
מבלי שאיש יזכור אותם.

הונאות
הערפדהפרט, שד שמורי?
הצייר התגרש וירד מן
הארץ — וידידו, נבה־צה״ל,
מערב למזונותיו, נא?ץ
דשדמס תחתיך
״אתם הורסים את חייו של נכה !״ קראה
האשה, רינה בן־זכאי. פקיד ר,הוצאה-לפועל
לא ניראה נרגש במייוחד מן ההכרזה, ש נאמרה
׳בקול כימעט היסטרי .״בעלך הוא
ערב,״ הסביר לה בקול שלוו .״עכשיו
עליו לפרוע יאת שטרותיו.״ יומן
הצד צפה בסצינה הדרמאתית שמואל
(״•שמוליק״) בן־זכאי 40 הוא ׳נרכן ב־כיסא-הגליגלים
שליו, עצם עיניו, פלט אנחה
עמוקה ומילמל :״ככה מסדרים הבריטי
כבה עושים לחברים?״
תחילתה של הפרשה המוזרה, לפני כשבה
וחצי. שמוליק בן־זכאי, בחור נאה, נכה מ-
מילחמת־סיני משותק בשתי רגליו ורחוק
לכיסא־גלגלים, אירגן אז בביתו, ברחוב
יצהר ברמת־השרון, תערוכת תמונות של
הצייר התל-אביבי אריה הרפז.
אופי מנוגד. היכרותו עם הצייר הרמז
היווה, לגבי שמיוליק, שלב במיסגרת שי קומו
החברתי. השנים התיידדו במהרה.
אחרי התערוכה התהדקה הידידות עוד יו תר
,׳ושמוליק אף ביקר פעמים אחדות ב סטודיו
של הרפז ביפר העתיקה. גם הצייר
ביקר פעמים, אחדות ׳בביתם של שמואל
ורינה. אולם הידידות החדשה לא החזיקה
מעמד זמן רב. השניים גילו כי הם בעלי
׳אופי, מנוגד. בעוד ששמוליק הוא איש-

צייר הרפז
ניצול אכזרי
מישפחה מסודר ומאורגן, שחיייו עם אשתו,
בנו, בתו וכלבו מתנהלים על מי־מגוחות,
חייו של הצייר התוסס בן ה ,44-הנוהג
להתהדר בלבוש ססגוני בולט, הם סערה
אחת גדולה.
לפני שנתיים החליט הרפז להתגרש
מאשתו השניה, אסתר, אם־בנו. זו לא
יכלה עוד לשאת את סיפורי־ד,רכילות ש זרמו
לאוזניה, על אודות החתיכות החד־שות־לבקרים
של ׳בעליה. אריה, מצידו, לא
סבל את ״מרוב׳עותה״ ,כפי שהתבטא. אס תר
עזיבה את ביתם המשותף ביבת־ים
ועברה עם ישני ילדיה, האחד מנישואיה
הראשונים, לבית אמה.
אחרי חודשים ׳ארוכים של דיוינים. כבית־הדין
הרבני, שהדיהם הגיעו גם לעיתונות,
הוסכם כי.אריה ישלם לאשתו מדי חודש
דמי־מזונות בסך 1600 לירות. הוא המשיך
,בהילולת הגירושין שלו זמן רב אחרי
מס״בת־הגירושץ הגדולה שערך.
״לא תשלם פרוטה !״ עד שיום אחל ־
החליט הרפז לשניות את חייו מן הקצה
אל הקצה .״אני נוסע לחו״ל. יש לי שם
קשרים ואני ׳אכבוש את כל העולם !״ בי שר
למכריו ולידידיו, שביניהם כבר לא
׳נכלל שמוליק בן־זכאי. הנסיעה עמדה
להתבצע בחודש מארס אשתקד אולם פקיד־המכס
בנמל־ה תעופה בן־גוריון הודיע ל אריה
המופתע :״יש צו-עיכוב־יציאח־מן-
הארץ נגדך. הצו הוצא לבקשת אשתך.״
אריה מיהר לבית גרושתו, אך שם
לא עזרו לו סל תחנוניו והסבריו .״אני
יודעת שלא תשלם לי פרוטה אחרי ש
תצא
מהארץ ולא יהיו לך יותר רבנים
על הראש,״ הבהירה לו אסתר הנאה.
היא דרשה ממנו שיוציא כתב־ערבות
על יסך של 1600 לירות בחודש, בחתימת
שניים, ורק לאחריו תבטל את הצו. אלא
שלא היתד, זו משימה קליד, עבורו למצוא
שני ערבים מתאימים, מה־גם שהצהיר
בריש־׳גלי כי לא ישוב לארץ בשנים הקרו בות.
בין ידידיו הציירים לא מצא את
ישועתו .״אנחנו הכרנו אותו,״ מספרים
ידידיו כיום ,״וידענו שהוא עוזב את
הארץ לתמיד. ידענו שאיש לא יראה ממנו
גרוש.״
ואז נזכר אריה בחברו ׳מרמת־הישרון.
הוא פנה אל שמויליק, וביקשו שיערוב
לו. שמוליק הסכים וחתם.
,למחרת היום הוצא כתביו׳,עריבות המבו קש,
בשהעדבה השנייה היא צעירה אל מונית,
ידידה של. אריה. יומיים יאחר־כך
כבר ינחת בנמל־ד,תעופה בניו יורק.
״אשתי חונקת אותי!״ אולם בניו-
יורק לא המתין לו.איש. הוא רכש לעצמו
דירה קטנה באחד מרביעי-האמנים בעיר,
ומרבית חבריו החדישים היו אמנים יש ראלים
בינוניים שירדו מן הארץ, או
סטודנטים. חודשים ׳אחדים ״אכל״ את
חסכונותיו. לצייר כמעט שלא הצליח, ו מרבית
הציורים ׳שברשותו היו אלה ש הביא
עימו מהארץ.
כשהצליח כיבד לארגן לעצמו תערוכה,
בגלריה קטנה בשדרה השישית, לא הצליח
למכור אלא תמונות מעטות. באוזני חבריו
החדשים התלונן על מצבו. הכספי הקשה.
למרות זאת המשיך לשלוח ארצה מדי
חודש 160 דולר .״אשתי-לשעבר חונקת
אותי,״ לא חדל להתלונן.
וגם הפעם באה לו הישועה מכיוון בלתי־גפוי.
באחד משיטוטיו האינסופיים יבין
הגלריות חיניו־ייורקיות פגש בזמרת היש ראלית
שחורת העיניים והשיער, עליזה
עזיקרי, שהגיעה לניו־יורק לפני שנים
אחדות בעיקבות אהבתה לאמרגן ששון
רג׳ואן.
האהבה בין הצייר המתוסכל והזמרת
פרחה מייד. הם עברו להתגורר יחד, עליזה
הופיעה בערבים במועדוני-׳לילה ישראליים,
׳ואריה החל מצייר ואף מכר אחדות מתמו נותיו
,׳בעזרת קשריה של ידידתו.
ל אן הודפת ה ק יצבה? בחודש יולי
אשתקד חדלה להגיע קיציבתה החודשית
של אסתר הרפז. היא נקלעה למצב קשה.
מצד אחד הגיעו לאוזניה שמועות כי
בעלה לשעבר יחי באמריקה עם הזמרת,
המרבה להופיע. בנוסף, היא הכירה אישית
את שמוליק, הערב לכספי המזונות שלה.
מאידך, מאחר שלא עבדה, נותרה ללא
פרוטה.
לאחר לבטים רבים פנתה למישרדי ה־הוצאה־לפועל.
את הערבה השנייה לא הצ ליחו
אלה לאתר. את שמוליק בן־זכאי הם
׳איתרו, דיווחו לו על מצב־הביש שאליו
.נקלע, ואילצוהו לשלם מדי חודש 1600
לירות לאסתר הרפז.
׳׳ככה יזה נמשך סבר חצי שנה. בינתיים
שילמנו כבר ׳קרוב לעשרת-אלפים לירות,״
מספרת רינה, אשתו שיל שמיוליק .״כל
הקיצבה ששמוליק מקבל ממישרד-הביטחון
הולכת ישר לאשת הצייר !״
הניסיונות ליצור קשר עם אריה הרפז
בחו״ל עלו עד כה בתוהו. גיסה של רינה
בן־זכאי הוא עורך-דץ המתגורר ועובד
בלוס־יאנג׳לס אך גם ניסיונותיו שלו לאתר
את הצייר, לא הועילו.
ידידיו שיל הרפז בארץ, שאיתם הוא
מקיים קישר־מיכתבים כלתי־קבוע, כתבו
לו על כך והציעו לו לחזור ארצה כידי
״לסגור את העניין.״ ״זה רק עניין של
כסף,״ השיב הוא לפניות .״אני אסדר את
הכל. יהיה בסדר.״ אולם הפרשה לא הס תיימה.
להיפך, היא הסתבכה עוד יותר.
״אנחנו משועבדים:״ .שמוליק בן-
זכאי, המאושפז בימים אלה בבית־החולים
על שם שייבא בתל־השומר, לצורך ניתוח
בניסיון ליישר אחת מרגליו המשותקות,
התכוון לצאת את הארץ יחד עם נבחרת
הנכים, שיל ישראל בכדורסל, לסיבוב מיש־חקים
בחו״ל בעוד כחודשיים. אך אנשי
ההוצאה־לפועל כבר הספיקו לאיים עליו
כי יוציאו נגדו צו-עיכוב-יציאה-מדהארץ.
״במיקרים כאלה אין ברירה,״ מסביר פקיד
ההוצאודלפועל .״אריה הרפז, החייב, נע לם
לגו. את הערבה השנייה לא הצלחנו
למצוא. בן־זכאי הוא האיש היחידי היכול
להבטיח את מימוש כתיב־ד,ערבות. לפיכך
(המשך בעמוד )36

ה ק הל וצה עוו
ניצחון בינלאומי,
הכדורגל איכזבה

כל הכבוד !

כדורגלני דרוס־קוריאה צוהלים בתום המישחק מול ניבחרת
ישראל 0:0הקהל הישראלי, ששרק בוז לניבחרתו, הודה
לקוריאנים בקריאות ״כל הכבוד ! כל הכבוד !״ הקוריאנים, שהשיגו תוצאת תיקו, הס
עתה המועמדיח העיקריים לזכות, בראשות הבית האסי&ני באליפות העולם בכדורגל.

השנייה. שבה נלחצו כדורגלני ניבחרת
ישראל. אל שערם מול התקפות הקוריאנים.
* #טור על הכוכב הקוריאני, צ׳ה
/ /י * בום קון, בעשר עיניים! אל תתן
לו לזוז. הוא לבדו מסוגל להכריע את גורל
המישחק ! ״
זו היתד, ההוראה החד־משמעית שנתן
מאמן הנבחרת הלאומית בכדורגל, דויד
שווייצר, לכדורגלן חיים בר, שעה קלה
לפני שנפתחה ההתמודדות בין נבחרת יש ראל
לבין נבחרת דרום־קוריאה (ואשר נס תיימה
בתוצאה .)0:0

בונו!

לחימתם העיקשת של הקוריאנים, אך
משנכשלו בכך, היו דווקא הם אלה שהש תמשו
בשיטות הקאמיקאזיות.
שני בלמי הניבחרת, אבי כהן וחיים
בר, פגעו בכדורגלני היריב שוב ושוב.
כבר בתחילת המחצית השנייה נדמה היה
שהכוכב הקוריאני יוצא מן המיגרש, ויו בל
לבית־החולים הקרוב. היה זה כשחיים
בר פגע בו בגסות. צ׳ה בום קון גבה־הקו־

רק בדרך־נס לא הורד הכוכב הקוריאני
מן השדה באלונקה. שכן הרמז שעלה
מתוך דבריו של המאמן שווייצר היה :
אם לא תצליח לעצור את הקוריאני במוח
— עשה זאת בכוח !
מול הצגת־הנפל של ניבחרת ישראל,
עשה צ׳ה בום קון במיגרש כרצונו. רק
מישחק תוקפני של שומרו האישי והלוחץ,
חיים בר, מנע ממנו ומקבוצתו להנחיל ל ישראלים
תבוסה בביתם,
אין פלא איפוא שהמאמן, דויד שווייצר,
הדביק לכוכב הקוריאני את הכדורגלן ה־נתנייתי
חיים בר, כשומר אישי. במשך
כל מהלך המישחק אימץ לעצמו בר, הידוע
בכינויו ״הקצב״ ,את הנוסחה: או הכדור
— או הרגל.
מייד עם תחילת המיישחק, קנו תריסר
מלוכסני-העיניים את ליבותיהם של 40
אלף הצופים. הקוריאנים, שנלחמו בעקש נות,
הציגו רודדלחימח מופתית> ורק ה שופט
הסקוטי ששפט במישחק זה, מנע
מהם ניצחון צודק, בפוסלו את השער ה חוקי
שהבקיעו.
הישראלים ניסו, אומנם, לחקות ״י את

הכדור או הרגל

חיים בר, בלמה הנוקשה של ניבחרת ישראל,
נראה כאן כשהוא פוגע בגסות בקשר הקוריאני
קים ג׳ין קוק. בר, שהופקד על־ידי המאמן לשמור אישית לוחצת על כוכב הניבחרת
הקוריאנית צ׳ה בום קון, הגזים בעבירותיו במישחק, אך מאידך מנע. תבוסה ישראלית.

1| | 71ך ך 711 חיים בר, הבלם התמיר של הניבחרת הישראלית, מבצע תרגיל
1 1 - 1 ^ 11111״השכבה״ לאחד מכדורגלניה של ניבחרת דרוס־קוריאה. בר מוכר
בכדורגל הישראלי כ״קוצר רגליים״ .רק בדרך ׳נס הוא לא שלח את הכוכב הקוריאני,
צ׳ה בוס קון, לאחר הפגיעות הגסות והחוזרות בו, לבית החולים הקרוב ביותר לאיצטדיון.

11 השיטה

מה השתרע על הקרקע, והתאושש אך ב קושי,
אחרי שקיבל זריקת־ארגעה.
הפגיעות החוזרות והגשנות בכוכב הקו ריאני
וחבריו הקשרים הניעו את הקהל ה ישראלי
להגיב בגל של שריקות־בוז על
מעללי ניבחרתו המארחת. הישראלים, ה גבוהים
יחסית, ניראו אובדי־עצות מול ה קוריאנים
קטני־הקומה, שהציגו שאפתנות
ורוח־לחימה מעוררי־כבוד.
ההצגה המחפירה של הניבחרת הישרא לית
הוכיחה היטב, כי המרץ והממון שהוש קעו
בה היו מופרזים וחסרי כל פרופורצ יות.
שכן, הסכום שהושקע בניבחרת ה נוכחית,
בחצי-השנה האחרונה, הגיע ליותר
משני מיליון לירות. עוד מתברר עתה, כי
מיבחניה של הניבחרת מול קבוצות־אור-
חות מהוללות מחו״ל לא היו מיבחני־כוח.
כיום אין זה סוד שהקבוצות שבאו להת מודד
עם הניבחרת הישראלית, באו לישר אל
בעיקר כדי להינפש ולבלות.
ביום הראשון האחרון הוליכה הניבחרת
הישראלית שולל את 40 אלף הצופים, ש בהשראת
מצב־הרוח הספורטיבי הכללי ה מרומם
— בעיקבות ניצחונה של מכבי
תל־אביב על צ.ס.ק.א. מוסקבה — באו
להעניק לכדורלנים את מלוא העידוד, אך
העניקו להם את מלוא הבוז.
״בשבוע הבא,״ אמר אחד הצופים ה מאוכזבים,
ששילם 50 לירות כדי לחזות
במישחק ,״כשישראל תתמודד נגד היפא נים,
יבואו לחזות במישחק רק אלה ש ישיגו
הזמנות.״
אנר״^ד^דז״^אוהד״אחר ,״לא אבוא
לראות את הניבחרת בפעם הבאה אפילו
אם יתנו לי הזמנה ביד!״

חיים בר מבצע ״השכבה״ נוספת לכדורגלן דרום קוריאני.
בר תפס במהירות את העיקרון נגד הדרוס־קוריאניס הזריזים,
שהציגו מישחק מלא שאפתנות ורוח־לחימה מעוררי־כבוד, שלח להם מדי־פעם רגליים. עוד
לפני המישחק היה צפוי שבר ינסה לנטרל את הכוכב הקוריאני צ׳ה בוס קון בכל מחיר.

__ .אמו קצין־הביטחוו שד
מיבעד ־המוח רחבו! .ואז התבוצץ המוקש

הי צזו ־ דוו
בשדהמהזשים קצין־הבי טחון

״מלך סדום״ ,שנהג בג׳יפ אשר עלה על
המוקש. כאן, באחד מריגעי המנוחה. שלו.

¥חירות, שדה־מוקשים לפניו!״
/ /י הזדקר לפתע שלט־האזהרד, נוכח
פניהם של נוסעי שני הג׳יפים. נהג זע׳ים
הראשון, גבר צנום בסוף שנות השלושים
לחייו, שפניו עטורים זקן יהמיצחו גבוה,
ירד מן הרכב וניגש אל הגדר.
״׳מה אתה הולך לעשות, שמשון?״ קרא
אחריו אחד מחבריו .״אנחנו נקצר את
הדרך,״ השיב לו הנהג. יהיה זה שמשון
פייר, קצין־הביטחון של מיפעלי יס־המלח.
שמשון פתח את הפירצה בגדר שעליה
היה תלוי שלט־האזהרה, ואותת לג׳ים
השני . ,זה שמאחורי ריכבו־שלו, להיכנס
לתוך השטח החולי המגודר. נהגו של
ג׳יפ זה, רן עולמי, מנהל מחלקת־הייצור
של המיפעל, החל לנוע. הוא עבר בפירצה
לתוך השטח המגודר, ונע באיטיות על
ד,שביל. שמשת, שחזר בינתיים אל הג׳יפ
שלו, נסע בעיקבותיו. אט־אט התקדם לעבר
הקצה שממול.
שמשון פייר וחבריו לנסיעה זו אל
המוות, עמירם כץ שישב לידו ורם שחם,
שישב במושב האחורי, לא היו, כנראה
במשימה ביטחונית כלשהי. הם ׳צאו ל נסיעה
שיגרתית סמוך לגבול עם ירדן,
בחלקו הדרומי של ים־המלח, בנאות־הניכר.
במרחק לא גדול מן המקום שבו
התרחש האסון, מצויים המיתקנים •של
מיפעלי ים־המלח, שבהם מבקרים אנשי
המיפעל כשלוש פעמים בשבוע דרך-
שיגרה.
שתי המכוניות עברו את מרכז התחום
המגודר והמשיכו לנוע בזהירות אל קצהו
האחר. מטרתם היתה, כנראה, לבצע קיצי־--
דרך לשם חיסכון בזמן. אחרי נסיעה הגיע
שמשון פייר בג׳יפ שלו, עם חבריו, אל
הגדר, בדרכם לצאת אל הכביש. הוא עצר
את הרכב. התחום המגודר כשטח ממוקש
נשאר מאחרי גבם.

חבל ל ח תוך
א ת הגדר
ך ו היתה הטעות הגורלית, הטראגית.
1שמשון פייר — ״מלך סדום״ ,כפי
שכינוהו הכל — האיש שנתפרסם בכך
שלעולם אינו טועה — טעה, פעם אחת
ויחידה.
מול עיניו ראה את הגדר, המחיצה הדקה
שהפרידה ביניהם לבין החיים. אך הוא
חיס עליה. לפתע החליט כי חבל לחתוך
את הגדר כדי לפתוח בה פירצד, שתאפשר
את מעבד ־שני הג׳יפים. הוא החליט לחזור
בדרך שבה באו, ובלבד שהגדר תישאר
שלמה.
הג׳יפ של קצין־ד,ביטחון סב לאחור, עקף
את הג׳יפ שמאחוריו אשר היה נהוג בידי
רן עולמי, והחל נע בחזרה על אותו השביל
עצמו. ההתפוצצות העזה שאירעה באותו
רגע העיפה את הג׳ים העוקף לגובה של
10 מטרים מעל לראשו של נהג הג׳יפ השני.
ריכבם של פייר, כץ ושחם התרסק על
,מוקש־נגד־רכב של צד,״ל.
עולמי התעשת במהירות. לעיניו היו
שרועות גופותיהם המרוטשות של חבריו,
בין שיפדי הג׳ים, והוא לא יכול אפילו

שמשון פייר, אשתו רחל וילדיו
| | 1 1 1 1 1 1 1י 1ו 11ן ך 1ד *
שבערד, שננימה קשרו את גורלם.
1 1 1 1 1 1 .1 1 4 11 1 1 1 1#
של שמשון עם אשתו החל כשהיא היתה בת 14 וחצי והוא בן , 16 והגיע לקיצו
והפיתאומי כששמשון הידוע יותר בכינוי מלך־סדום עשה את הסעות הראשונה
בביתם הרומן הנמהר בחייו.

שני אחיו, ראובן ( )44 ודויד 42 מבלגרד
־שביוגוסלביה. האב, אליעזר, נלחם בשו רות
הפרטיזנים בפיקודו של י טיטו נגד
הפלישה הנאצית, ונפל בקרב. בהיותו בן
16 הכיר שמשון את רחל, ילידת חיפה,
שהיתה אז בת 14 וחצי, והשניים התאהבו.
הם ני־שאו כעבור שלוש שנים, כששמשון
היה צוער בקורס-קצינים של צד,״ל.
רחל לא הסכינה עם החיים לבד, כשבעלה
פוקד את הבית רק בחופשותיו הקצרות
מן הצבא. היא הבהירה לו זאת שוב ושוב,
עד שהצליחה לשכנעו. סגן שמשון פייר
פשט את מדיו בשנת 1960 והחל עובד
בנהג־משאית בחיפה. הזוג התגורר בכפר-
אתא. אך הקצין־לשעבר, ששירת בצנחנים
ובשיריון, לא ראה ברכה רבה בעיסוקו
החדש. לא קל היה לו לעבוד כשכיר,
להישמע להוראות ולהיות כפוף לממונים.
אז נכנסו איתו שגי אחיו לשותפות,
והשלושה הקימו חברת־תובלה משלהם.
ההצלחה המיסהרית לא האירה להם פנים,
אך שמשון לא נפל ברוחו. הוא עמד
בקשיים ובמשברים תודות לאהבה הגדולה
ששררה בינו לבין רעייתו.
לפתע פיתאום גילתה רחל כי בעלה
התאהב. אלא שהיא לא כעסה, ולא ניסתה
להפריד בינו לבין אהבתו החדשה. היתד,
זו הערבה. שמשון התאהב בהרים, באוויר
הצלול, במרחבים הפתוחים, והחליט לקשור

להתקרב אליהם. הוא דיווח מייד במכשיר־הקשר
שלו על האסון, וצד,״ל שלח למקום
צוות־חילוץ, במסוק. שמשון פייר ורם שחם
נהרגו במקום .,עמירם כץ נפטר בדרך
לבית־החולים.
קשה לשער שקצין־הביטחון הוותיק, גבר
בעל תודעה ביטחונית עמוקה שכישוריו
המייוחדים בתחום זה היו מוכרים לכל,
הקל ראש ביודעין באזהרה מפורשת. נראה
שסבר, לאור הכרתו הממושכת את האיזור,
כי לא נשקפת להם סכנה. אין להניח
שהגברים המנוסים ביקשו להתגרות בגורל
בכוונה-,תחילה.
אולם, עדיין נשאלת שאלה אחת שעליה
לא ניתנה תשובה ברורה: מה חיפשו
החמישה באיזור נאות־הכיכר? האם היה
זה סיור, או טיול, סתמי י התשובה הדיש־ימית
טוענת כי הם היו בסיור ביטחוני.
ביום הרביעי בשבוע שעבר התקשר
שמשון פייר אל חברו הטוב, עמירם
כץ, בעל תחנת־הדלק בסדום, והודיע לו
כי הוא יוצא לסריקה. השעה היתד, אחת
בצד,דיים. עמירם, שהיה ידוע כמי שמכיר
כל ־שביל ואבן בערבה, לא היסס רגע.
הוא הצטרף מייד למסע, יחד עם רם
שחם, שעבד אצלו.
שלושת הגברים יצאו בג׳יפ לכיוון נאות-
הכיכר, ובדרך פגשו בג׳ים השני, שבו
נסעו רן עולמי !ומניחם צין, האחראי על
׳חזמר-הגלם בסדום.

אחרי הסיור, בדרך חזרה אל מיפעלי יס־המלח,
נכנסו שני הג׳יפים לתוך מלכודת-
המוות שממנה נחלץ רק אחד מהם.
הקצין שלא טעה
לא היה גבר
פייר
* /פזיז. הוא היה האחרון שישיש להסתכן
סתם כך. הוא עלה לארץ בשנת 1948 עם

שמונה, ושתי הבנות בנות חמש ושנתיים. אלמנתו של שחם נותרה ללא מקור־פרנסה,
כיוון שרמי שהיה בעל ידי זהב ותחביבים רבים, לא עבד במקום מסודר.

סד1ם

שבערד, העטור גינה וגדר חיה ירוקה,
רוחשים החיים, הברים וידידים באים
להביע את תנחומיהם למישפחה האבלה,
ומצפים למצוא אווירת ייאוש ואבל כבד.
אך הם מוצאים שם את חיה כץ, רעייתו
*של עמירם, האומרת להם :״לא, לא טעי תם.
זהו ביתו של עמירם, אבל אנחנו
לא בהלם. אני עוד מעודדת את האחרים,
שמתמוטטים •כשהם באים הנה.
האהבה לערבה
) מפעלי יי המלח

• •נאות
/הככר

מידם היה אומר לי , :אני לא
אמות במיטה.׳ הוא רצה להגיד

שהוא יגמור את חייו בערבה, בטבע.״
הכל בבית נוהג כפי שהיה. דומה שעמירם
כץ לא מת כלל — אלא רק נעלם במרחבי
הערבה האהובה עליו.
עם רעייתו חיה הגיע לערד כאשר
עדיין אפשר היה למנות את מיספר תרשביה
של העיר על אצבעות שתי הידיים. כאשר
מלאו לעמירם, צבר יליד גיבעתיים 15 ,
שנים, הצטרף להגנה, ובגיל 17 כבר היה
חייל בבריגדה, עסק באיטליה בריכוז פלי טים
יהודיים שביקשו לעלות לארץ, והש תחרר
כשמלאו לו .20 חיר, היתד, בת . 18

קורבן מיספו שנ״ס

עמירס כץ, שועל־הערבה הוותיק והמנוסה,
בתחילת דרכו, עס אשתו חיה
על גדות הכינרת. עמירם היה ידוע כמי שמכיר כל אבן וכל שביל בערבה, קשר את
גורלו בה בגיל צעיר, הקים את ביתו בערד, שם נולדו גס שלושת ׳ילדיו.
סנדר, מאנשי הגנרל הפולני אנדרם, נלחם
בצבא הבריטי באיטליה בסילהמת־העולם
השנייה. אחדי המילחמה חזר האב לפולין,
ורמי עימו. בשנת 1957 הגיע רמי לי-שראל,
הפעם יחד עם אחותו, שנולדה אחרי
המילחמה.
בשנת 1964 גילה רמי את ערד, וארבע
שנים לאחר־מכן הביא עיסו לשם את
רעייתו, חיה 27 שאותה הכיר עוד
כשהיה בתנועת הנוער־העובד. שם נולדו
להם שלושת ילדיהם הבלונדיים, הבן בן
השמונה ושתי הבנות, בנות חנדש ושנתיים.
רמי לא עסק בעבודה מוגדרת, אך היה
בעל תחביבים רבים. מרבית הפריטים

מקום האסון

.זוכו נכנסו שמשון פייר וחבריו נמצא
דרומית לים־המלח, לא הרחק מן הגבול.
את גודלו בגורלה של העיר החדשה, ערד.
כאשר הגיעו שמשון ורחל לערד ניצבו
במקום רק 10 בתים. הם התגוררו בצריף
ימשו שבע שנים .״היתד, זו,״ מספרת רחל,
״התקופה היפה ביותר בחיינו.״ שם גם
נולדו שלושת ילדיהם.
באמצע שנות השישים ההל שמשון פייר
עובד במיפעלי יס־המלח, כמפעיל. בשנת
1967 ניגש למיכרז פנימי של המיסעל,
וקיבל את מישרת קצין־הביטחון. אז גם
זכה בכינויו ״מלך סדום״ .בתפקיד זה
החזיק, בהצלחה גדולה, עד יום מותו.
עמירם כץ 51 היה חברו הטוב
של שמשון פייר. בביתו החד־קומתי

הסוסה שנתייתמה

ירדנה, סוסתו של עמירם כץ, הסבה לבעליה
תענוגות רבים, כשתכופות העדיפה, על־פני
המכונית שלו. ה״שועל״ והסוסה, היו יוצאים לסיורים ממושכים בערבה, או עמירס
העדיף את סוסתו גם בתוך ערד, עיר מגוריו, מבלי לחשוש שמא יקבל דו״ח־חנייה.
אחרי נישואיהם, עם תום מילחמת-
ר,שיחדור, התגוררו השניים בגיבעתיים
ועמירם עבד כנהג בקואופרטיב דן. אביו,
בנימין כץ, הגיע לארץ עם העלייה ה שנייה,
והיד, ממייסדיה של חברת רגב.
הבן המשיך בדרכו, והיה המנהל הראשון
של מישרדי־ד,תיירות אגד־דן. דרכי הארץ,הנסיעות, הטיולים, הטבע, הקסימוהו וריתקו
את ליבו. הוא היה מוכן לקום בכל
שעה משעות היממה, כדי לצאת לסיור
בערבה.
ממפקח־תחבורה בדן הפך למורד,־דרך.
הוא מכר את המניה שלו בקואופרטיב
וקשר את גודלו בערבה האהובה עליו.
הוא אירגן טיולים בקומנדקארים לים־המלח
ולסיני, הקים את בית־ההארחה שפך־זוהר,
עזב, והקים את תחנת־הדלק בסדום. הוא
הכיר כל אבן וכל שביל באיזור, ונהג
לשוטט בו שעות ארוכות, רק כדי לראות
שוב קבוצת עצים כלשהי או את השתברות
קרני ה-שמש השוקעת על הצוקים התלולים.
עשרות מחבריו של עמירם התכוננו,
בימים אלה, לבוא אל ביתו כדי לחגוג
עימו את קבלת דרגת רב־סדן-מילואים
שעמד לקבל בקרוב. אחד מידידיו הקרו בים,
הדשקו סולי, סיפר השבוע כי עמד
להצטרף אל עמידם ושמשון לסיור בנאות-
הכיכר, אך מסיבות טכניות בילבד נבצר
ממנו הדבר. אולם הוא סמוך ובטוח, כי
אילו נתאפשר לו הדבר היה נוסע עימם
בביטחון גמור, כפי שנהגו תמיד.
גם עמירם הותיר אחריו שלושה ילדים :
שתי בנות־תאומות ובן, ארנון, שחגג את
יום־הולדתו ד,־ 28 בדיוק ביום החמישי
שעבר, היום שבו נקבר אביו.

האיש בעל
ידי-הזהב

קורבן מ״ספד שלושה

רמי שחם, עם אשתו חיה, שאותה
צילם מאות פעמים. בזכות תחביבו,
הצילום, צורף רמי על ציוד הצילום שלו לסיור האחרון, בו מצא את מותו. רמי הגיע
לערד בשנת 964ו וארבע שנים לאחר־מכן הביא עימו לשם את רעייתו חיה.

^ כרם של •*משון פייר ועמירם כץ,
1 1רם (״רמי״) שחם 34 היה מוכר
בערד כ״האיש בעל ידי־הזהב״ ,אלא שידי־הזהב
שלו לא הביאו לרמי עושר, רק
אושר.
הוא נולד ברחובות. אביו, סטאניסלב

11111
^ 11 הרובה ראשו.

עמירם כץ באחת החורשות
שבהן אהב לסייר, כשעימו י הפרטי שלו וכובע בוקרים על
בדמותו זו הכירוהו תושבי האיזור.

בביתו, הרהיטים למשל, הם מעשה־ידיו,
למרות שלא היה לו ניסיון במלאכת-
הנגרות. הוא אהב לצלם, במייוחד את
מראות הערבה, ולעסוק בסלאכות־יד.
אולם, כיוון שלא היה קשור עם מקום-
עבודה כלשהו, נותרו עתה רעייתו וילדיו
ללא מקור־פרנסה.
העיר ערד עטופה אבל; היא מתקשה
לעכל את האסון הכבד, שנטל עימו שלרשה
מבניה־תישביה האהודים ביותר. קשה גם
להבין כיצד אירע הדבר דווקא להם,
לשועלי-הערבה הוותיקים והמנוסים. דק
דבר אחד יודעים אנשי ערד לומר, כולם
כאיש אחד :״שמשון, עמירם ורמי, היו
מהגזע שהמדינה הזאת כבד לא מייצרת
יותר.״

מרסל זוהר 1

3 3ס*

מיבצעח תי מ ה

כמו כל רשימה, שאינה מייוצגת בכנסת היוצאת, חייגת רשימת העולם הזה
הפעם להגיש את רשימת״מועמדיה בצירוף 750 חתימות של אזרחים בעלי זכות-
בחירה. למען הביטחון, רצוי להצטייד ב־ 1500 חתימות.
חתימתכם על הרשימה אינה התחייבות להצביע בעדה, שהרי ההצבעה היא
חשאית. חתימתכם על הרשימה פירושה שאת, כאזרחית, או אתה, כאזרח, ממליצים
להעניק לרשימה את הזכות להתמודד בבחירות דמוקרטיות וחופשיות.

אנו זקוק־ ל ח תי מ תן־ !
החל בשבוע הבא יתחיל מיבצע־חתימה ארצי. פעילי התנועה יבקרו בבתיהם
של האזרחים שהודיעו או שיודיעו על נכונותם לחתום. פינקסי״החתימות יהיו מונחים
במקומות קבועים, כדי שאזרחים המוכנים להטריח את עצמם לשם, יוכלו לחתום.
הודעה על כן תבוא בשבוע הבא במקום זה.
אנא — אל תמתין! אס^אתה מוכן להיות פעיל ולהחתים אזרחים אחרים —
טלפן־נא אל מרכז הסניף הקרוב ביותר אליך, לפי הרשימה המתפרסמת להלן, או
אל המטה הארצי — טלפון 243386 בתל־אביב. אם אתה מעוניין שיבקרו אצלך כדי
להחתימך — הודע לנו.

ה חל ביו ם חמי שי זה, ה־ 3במארס, י היו מונ חי ם הפינ־ק
סי םלח תי מ ה במישרד הזמני של המטה, רחוב גורדון ,3
מל־אביב, ובמישרדו של א מנון זיכרוני, רחוב גילבוע ,4
ת״א (ליד פינת שד׳ רוט שילד /שינקין) ,בשעות העבודה.

כל רשימה שאינה מייוצגת בכנסת היוצאת חייבת להפקיד בקופת המדינה
40 אלף לירות. סכום זה אובד אם הרשימה אינה עוברת את אחוז״החסימה.
כדי להקל על תקציב המיבצע, המכסה גם עתה רק חלק מן הצרכים, יזמו
חברים את מועדון ה־ — 40 מיבצע״התנדבות של 40 אוהדי הרשימה, ה״מלווים״
לרשימה אלף לירות כל אחד — מתוך הסכמה שסכום זה יוחזר להם כאשר תעבור
הרשימה את אחוז־החסימה. כמה חברים כבר הודיעו על הצטרפותם ל״מועדון״ זה.
אם גם אתה מוכן להצטרף למיבצע זה — אנא הודע זאת למטה״הבחירות,
טל 243386 .־.03

ואלה ונוי הסניפים:
• ערד

• שיכון בבלי (תל־אביב)

בני לוי, רח׳ שמעון .41/17

יהודה רוזמרין, רח׳ זוהר , 15 טל.
.450532

• ר חו בו ת
אמנון שלוין, רח׳ הנשיא הראשון , 11
טל.954780 .

• יד א לי הו
אריה אורנן, הגיבור האלמוני ,13/3
טל( .בעבודה) .613866

• ב ת־י ם
לוי,

אבנר
.887382
מובזין גיורא, רח׳ ארלוזורוב , 1טל.
.882385

• רמת־גן

בוא לפגוש את אווי
בדא לדבר על בום קפה !
אורי אכנרי יקיים חונים פתוחים :
בחל־ א בי ב

כיום חשכת 5 ,במארס, כשעה
11.00 עד 13.00 בקפה־גלריה ״פות
השדרה״ ,שד׳ רוטשילד ( 140 ליד
״היכל התרבות״).
בי רו שלי ם

כיום ג׳ 8 ,כמארם, כשעה 20.30
עד 3.00צ, ב ״ חצר הידישלומית״
רה׳ כצלאל .32
הוא ישיב לשאלות על הכוונות,
הרעיונות והתוכניות של סיעתנו
ככנסת הכאה.
אם אתה מעוניין להציג את השאלות
המטרידות אותר, לכרר,
להקשיב — אתה מוזמן.
^י צוז ק שני ויוסף דימנט מציגים•.

דוד ג׳אן, רח׳ הרוא״ה ,90 טל.799986 .

• גבעתיים

רח׳ בר-אילן ,47

• ירו שלים

שרונה דיסטלפלד, רח׳ רמז , 18 טל.
. 258904
חיים קשת, רח׳ ההגנה ,33 טל.
. 250670

תמר צרפתי, רח׳ כרמון ,16 טל.522719 .

• חי פ ה
איתן הולנד, רח׳ מוריה , 33 טל.
.87139

• בני־ברק
שרה יוסף,
.788997

רח׳ בורוכוב ,15 טל.

• ק ריו ת
בלה שרון, רח׳ הראשונים , 12 קרית
חיים, טל.740041 .

• רמת־ה שרון

נילי דיסקין, רח׳ מוריה ,38 טל.
.484695
אפרים ויינברג, האורן ,7טל.484714 .

• פתח־ ת קו ה
אבי אורן, רח׳ רוטשילד , 115 טל.
.907887

• חולון

• ראשון־לציון

מינוביץ׳ מנחם, רח׳ גאולים ,48 טל.

רפאל דגן, רח׳ אשר לוין ,5טל.

אם אתה מוכן לעזור לנו כמערכת הכחירזת כתרומה, כהתרמה, כארגון
חוגי־כית, באיסוף חתימות לרשימה, בהפצת המצע ועוד — אנא התקשר
לרכזים אלה או למטה הארצי: תל־אביב, גורדון ,3טלפון 243380
(כתובת זמנית).

ל7 0 ד11311137] ,בסרט!החדששל

זאב /7//7

זאב חוה דאקנחן
111״בן האופיר

•7111111 רון אילן דר •טקבב/יסירא
משהאיע!בם• 71 מנ 111ה ד,ד׳ע2דו /מום ד!ו אלקלט•
אלברטבהן מרדכי בן זאב מונהזילברעוט״ן

מוסיקה: יאיר רוזגבלום צלם: יחיאל נאמן
הפצה: מפיצי ס ר טי ם במור ח ה תי כחבצ־ ס אלנב** 4טל 6 .ג $8ז ת ״ א

בכורה עולמית ברחבי
הארץ ממוצ״ש 5.3.77

,,אורה״

״מיטשל״

,סבוי״

״עצמאות״

תל״אביב

חיפה

ירושלים

כפר סבא

חולון

בת־ים

״אסתר״

״תפארת״

,,היכל״

״מאור״

״אשדוד״

״תפארת׳

נתניה

הרצליה

פתח תקוה

אשקלון

אשדוד

״תל־אביב״

ראשל״צ

דרו ש

נקודת מכירה של

ב שוודית ו /א ו אנגלית

העולם גו ר

לעבודה רצופה
טל 225817 .־220819 — 03־03

באיטליה

מורה

דרך

תדיה ב :

¥13 £3 ^6113 4
161 . 45 12 80
^ 8 0 1 ,0 0 1

ה מנוי
קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו

מו זלקח המנוי•

היות בן ה־ ,53 סב לארבעה ובדים,
התאהב בבדתית בת ה־ ,23 הזניח
למענה את עיסקי־ן המילין ניס שלו
ועתה הוא 11 ומד לשאו 1אותה ראשה
ך* צעירה היפה פיה, בעלת פני בובת !
1החרסינה, שנתלתה על זרועו של ה גבר
הקשיש וכסוף־השיער משכה אליה
מבטי חמדה והתפעלות. מבטים אלה לוו
לא במעט בהשתוממות. שכן שלושים שנות
חיים הפרידו בין פיא זדורה בת ד,־,20
כוכבנית בשלבי הקאריירה הראשונים
שלה, לבין משולם (״זוסקא״) ריקלים, איל-
העסקים מניו־יורק, שלמרות אזרחותו ה אמריקאית
נחשב כאחד הישראלים העשי רים
ביותר בעולם.
למשולם ריקליס, שהפך לאחד המודלים

שירות־צבאי בתקופת מילחמח־ד,עצמאות.
משולם, שהוא צבר, שירת במילחמת־העולם־השנייה
בבריגדה העברית. אולם
בתום המילחמה העדיף ללמוד בארצות־הברית.
בשנת , 1947 ערב הקמת המדינה,
נטל משולם ריקליס בן ד,־ 23 את אשתו
יהודית ואת מיזוודותיו ויצא את הארץ.
כדי להגשים את חלומותיו בארצוית־הברית.
כך הפו הצבר הפעלתן והפיקח לאחד מ ראשוני
היורדים של המדינה בדרך.
הודעת־הגיוס שקיבל מצה״ל מצאה את
הסטודנט הישראלי בכפר דרומי ליד גבול
מקסיקו. משולם עצמו הסביר לימים מה
עשה שם, כשאמור היה ללמוד כלכלה ב־ניו־יורק,
:נמצאתי ליד הגבול המקסיקאי
בעיירה קטנה. תחילה הלכתי לברר אם
צריכים אותי בארץ ואמרו לי לשבת ו לחכות.
חיכיתי. כעבור כמה זמן שלחו
לי הודעה לחזור לארץ. אבל לא רציתי
לעזוב את אשתי ולכן החלטתי להשאר ב אמריקה.״
זוסקא ריקלים הפך אז לגתין
אמריקאי וגם לעריק מצה״ל.
בשנים הראשונות להקמת המדינה לא
הוטרד מעובדה זו, הוא החל מתעסק ב־ניירות־ערך,
עשה קאריירה מהירה בעולם
העסקים כמנהלן של חברות רבות. אולם
דווקא כשההצלחה החברתית והכלכלית
האירה לו פנים התעוררו געגועיו של
משולם לארץ, למשפחתו ולחבריו ללימודים
על ספסלי הגימנסיה הרצליה. אשתו נסעה
מדי שנתיים כדי לבקר את הוריה בארץ.
אבל הוא חשש לד,כנס לארץ פן ייעצר,
יועמד לדין על עריקה ואולי ייאלץ לשרת
בצה״ל.

יהודית, בדירת־פאר במרכז ניו־״ורק, ב שכנותו
של דני קיי. את פיא הכיר כאשר
התלוותה לידיד שביקר במישרדו.
פיא, בתם של של מוסיקאי יהודי ואם
שעבדה בתור אחראית לתלבוקוות בתיא טרון,
כבשה את ליבו שלז ריקליס ממבט.
ראשון ׳.הרומן ביניהם נמשך אומנם יותר
משלוש שנים אולם רק עתה: פורסם.
כאשר הכיר אותה ריקליס היא היתד,
שחקנית־זמרת בלתי ידועה שהופיעה ב מחזמר
תשואות. בעזרת ריקליס היא פיתחה .
קאריירה עצמאית משלה. ריקליס איסשר
לה להופיע במופע עצמאי משלח בלאם־
וגאס. הביקורות לא אהבו אותה כל כך.
אבל עצם העובדה שכתבו עליה בוורייאטיי
כבד העלתה אותה בדרגה.
כתב הניו־יורק פוסט בטור הרכילות
שלו :״משולם ריקליס, אשף הכספים ה-
אגדי המגלגל מאות מיליונים, בא לסעוד
עם גבירתו, השחקנית פיא זדורה שהיא
מליאת־חיות, בלונדית ובת .23 היא ענדו,
את טבעת היהלום דמוי־האגס שלו. היא
שיערה שהיא ומשולם ינשאו בחודש יוני
הקרוב.״
״פיא היא אחת הנערות הקטנות ד,פקחיות
ביותר שאני מכיר,״ טען ריקליס שהחל
את הקאריירה שלו כמורה לעברית וטיפס

מופיעה, לשבת בפינת אולם השעשועים
או מועדון־הלילה בו היא מופיעה, לעקוב
אחרי הופעתה בהתרגשות, למחוא-כף ב התלהבות
ולהמתין לה לאחר ההופעה.

ם וסולם •סולם
של הצלחה עבור קהילת היורדים ההולכת
וגדלה בארצות־הברית, יש שתי בנות ובן
הגדולים מפיא. יש לו גם נכדים מילדיו
אלה החיים בארצות־הברית. אך כל זה
אינו מפריע לו להפגין בפומבי את אהבתו
והערצתו לפיא הצעירה, להצמיד אותה
אליו בנסיעותיו הרבות ברחבי העולם ו להתנהג
עימד, בפומבי כמו זוג גימנזיסטים
בני . 17
כאשר הביא משולם ריקליס את פיא
לארץ, לפני כשלוש שנים, זקפו ידידיו
הרבים את גבותיהם. בעבר כבר היו רגילים
לראות את המולטי־מיליונר — שלמרות
שירד מהארץ עוד לפני הקמת המדינה
מזדהה עד היום בעסקים ובחברה כישראלי
— כשהוא מוקף יפהפיות. הם התייחסו
תחילה אל פיא היפה בביטול, כאל עוד
כוכבנית קטנה שנטפלה לריקליס בשל
עושרו הרב. אלא שתוך תקופה קצרה
למדו כי טיב היחסים ביניהם שונה לגמרי
מכפי שהוא נראה במבט ראשון. הם היו
מאוהבים.
לאותם ידידים ישראליים הסתבר כי לא
היה זה רומן חולף. היחסים בין פיא לבין
משולם ריקליס מטופחים זה למעלה משלוש
שנים. הם צמודים זה לזה למרות שפיא
מנסה לפתח לעצמה קאריירה עצמאית כ זמרת
ולמרות שמשולם טרוד עד מעל ל ראש
בעסקיו הרבים. הוא נוהג לטוס אליה
לכל אחת מערי ארצות־הברית שם היא

מסתבר כי למרות שהאימפריה הכללכית
שלו נקלעה לקשיים כספיים בשלוש ה שנים
האחרונות והוא נאלץ לתמרן ול תרגל
על מנת לצוף ולד,שאר בעמדה
בכירה בעולם העסקים האמריקאי, לא הפ ריע
הדבר למשולם ריקליס לנהל רומן
סוער ולוהט עם הזמרת הצעירה ממנו
בשלושים שנה. והכוונות שלו היו רציניות.
בטור הרכילות שהתפרסם השבוע בניריורק
פוסט, נמסר כי משולם ריקליס ופיא זדורה
מתכוננים להינשא בחודש יוני הקרוב.
עובדה זו מוטלת עדיין בספק. לא מ בחינת
כוונותיו של משולם ריקלים. כי
טרם ברור אם המולטי־מיליונר בן ה־53
אומנם קיבל או יקבל עד חודש יוני את
,ל,גט שלו מאשתו יהודית המתגוררת ב ירושלים.

ריקלים החליט אז להפוך לציוני טוב.
הוא החל לתרום למדינה ביד רחבה, הש קיע
חלק מכספו בבית־ד,חרושת לשעונים
אורלוגין שהוקם אז בארץ, איפשר לאביו
להיות אחד ממנהלי המפעל. כל אותו זמן
הופעלו לחצים על מישדד־ד,ביטחון למתן
חנינה לריקלים. ואמנם בתום 11 שנה
עזרו הלחצים. בעקבות התערבותו של דוד
בן־גוריון התקבלה החלטה כללית על שינוי
היחס כלפי כל עריקי מילחמת־העצמאות
שלא חזרו לארץ. כך יכול היה משולם
ריקליס לבוא לראשונה בשנת 1959 לביקור״
מאז נשמר הקשר שלו עם המדינה בה
נולד. הוא תרם מיליונים רבים לכל מטרה
אפשרית בארץ ושימש זמן רב כיושב־ראש
המגבית היהודית בניו-יורק.

^ ם אומנם ינשאו פיא ומשולם, אין
ספק כי אחת ממסיבות הנשואין שלהם
תיערך בישרן .$שכן ריקליס נוהג לבקר
בארץ מיספר פעמים בשנה ויש לו חוג
ידידים נרחב בצמרת החברה הישראלית.
מבחינה זו לא היו הדברים פשוטים לגבי
ריקלים עד לפני 18 שנה. כי מאז הקמת
המדינה ועד שנת 1959 לא הותר למשולם
ריקלים לבקר בישראל. היה זה מישרד־הביטחון
שמנע בשעתו מריקלים את ה כניסה
לארץ. הסיבה: התחמקות מחובת

^ יו שטענו כי כל מה שעושה ריקליס
( 1למען ישראל הוא עושה בשל המצפון
שמעיק עליו. ידידיו מציינים זאת לזכותו :
״אם המצפון מעיק עליו — סימן שהוא
איש טוב. יש כאלה שעשו דברים גרועים
ממנו והמצפון לא מעיק עליהם בכלל.״
ריקליס עצמו טען בהזדמנויות שונות
בפני ידידיו כי הבעיה, שהטילה צל כבד
על חייו במשך שנים רבות, חדלה להטריד
אותו .״פרעתי את חובי למדינה,״ אמר.
מזה שנים חי ריקליס בנפרד מאשתו

עד למעמד יושב־ראש חברת רפיד אנזריקן
במשכורת שנתית של 915.000 דולר.
״פיא למדה עד מהחד״״ רומז הניו־יורק
פוסטל ״שבבעלותו של ריקלים יש דברים
רבים ובין השאר הוא בעל־מניות ראשי
במלון ריוויירה בלאס־זגאס, שם פתחה ב-
קאריירה שלה. אשף־ד,עסקים מבלה שם
עמה את סופי השבוע שלו, הולך אל
מאחרי־ד,קלעים, נושא עבורה את כלי ה קוסמטיקה
שלה ומסייע לה להתלבש.״
*קלי ם יכול לארגז עבוד פיא מופעים בבתי־המלון שיש לו מניות בהם. הוא
אינו יכול לאלץ מועדונים אחרים ברחבי
ארצות־הברית להחתים אותה על חוזים.
העובדה שפיא מקבלת בכל זאת הזמנות
יחוזים מעידה שהיא בעלת כישרון בזכות
עצמה.
ההצלחה באהבה אינה הולכת תמיד יד
ביד עם הצלחה בעסקים. ואומנם, מאז
הכיר ריקלים את פיא, הסתבכו מעט עסקיו.
בעלי המניות של החברות שהוא מנהל
מנסים להדיחו וכמה תביעות משפטיות
עומדות נגדו בעניינים הקשורים לבורסה.
אולם כל זה אינו מדאיג את ריקליס.
ידידיו הקרובים טוענים כי הוא הראשון
שהיה שמח אילו היו מצליחים להדיחו מ־מניהול
עסקיו ולמצוא לו מחליף .״אז הוא
היה יכול לעשות באמת מה שהוא רוצה
— להיות כל הזמן עם הפיא הקזפנה שלו.״

שו־הנסבים־רשענו שר תנועת החוות
שקע בחובות, ומוסד אשראי של התנועה
תובע ממנו פועון חוב של 160 ארף ד

ח ׳ כ •וסף קרמרמן

כנראה, שקוע בחובות מעבר למה שהבנ קים
היו מוכנים להסכים לו.
בלית־ברירה פנה קרסרמן לחברת־הביסוח
הגדולה אליהו, שבסניפה המרכזי, ברחוב
אלנבי בתל־אביב, נפתח לו כדטיס־לקוח
שמיספרו .4902/01 חברת־הביטוח הסכימה
לאשר לו הלוואה בסכום ־של 150,000
לירות, שמועד פרעונן יהיה במאי . 1976
הקושי היחידי שנותר לפניו היה גיוס
הערבים המתאימים. הוא לא התקשה בכך
במייוחד. בנק אוצר עממי, שמרבית חברי
הנהלתו הם אנשי תנועת־חרות, ושנחשב
כבנק המממן את תנועת־החדות, הסכים
לערוב להלוואה הגדולה. ב־ 14 בינואר 1976
הוצא עבורו כתב־ערבות על סכום של
150,000 לירות.
משקרב מועד הפרעון נפגש קרמר-
מן לשיחה עם מגכ״ל חברת אליהו,

בדרכים שונות את תנועת־החרות, תנועתו
של מנחם בגין. קרמרמן היה גיזבר ה תנועה,
והועלו נגדו חשדות כי נתן מכספי
הקרן ערבויות לחברים אישיים שלו לצור כיהם
הפרטיים, שלא לצורכי המיפלגה.
הוא סולק מתפקידו הנכבד על־ידי יושב-
דא־ש תנועת-החרות, יצחק שמיר, ותחתיו
מונה איתן ליבני.
אחרי שנפרעה הלוואתו מחברת־הביטוח
אליהו החלה מילחמה פנימית בין אגודת
אוצר עממי, הערבה, לבין הח״כ, שהתחמק
מתשלום חובו. לקריאות הטלפוניות שנת קבלו
בביתו השיב קרמרמן חד־משמעית:
״לא משלם!״ רק אחרי שפנו אליו חבריו
לתגועודהחירות, שדבר השערוריה הגיע
לאוזניהם, נתרצה — והבטיח :״זה יהיה
בסדר. אני אשלם בקרוב.״
אלא שה״בקרוב״ השתהה. ב 20-בדצמבר

שחיוותו שד
,החיש החוח׳
ץ* שף שגים רכות נחשב יוסף קר-
!4מרמן כאיש החזק מאחרי־הקלעים של
תנועת־החרות. הח״כ גדל־המידות, שרק
לעיתים רזץ קות ניראה בבניין הכנסת ורק
אחת לשנן הוא עולה על דוכן־הנואמים,
נחשב כ א!ף הפיננסי של תנועת החרות.
כחתנו של איל־הספנות, יעקב מרידוד,
המולטי־מיליונר, בימים לפני שהחברה
הימית שלו ירדה מנכסיה, וכבעל מיפעלי-
תעשייה (עץ לבוד) בזכות עצמו, ניהל
קרמרמן את העסקים הכספיים של התנועה.
בתוקף כוחו זה קנה לעצמו מעמד והשפעה
שחרגו מכל פרופורציה סבירה. מנהיגי
חרות תמשו להמרות את פיו. הוא היה
האיש שיכול להכתיר נסיכים ולסלק שועים
מהתנועה. הוא היה אולי האיש היחידי
בתנועתדהחרות שמסוגל היה להתייצב נגד
מנחם ^גין ולומר לו ״לא!״
ההסתבכות הפיננסית של תנועת־החרות
בשנים האחרונות, ושקיעתה בחובות בסדר-
גודל של עשרות מיליוני ל״י לבעלי־חוב
פרטייך, חיסלו גם את מעמדו של קרמרמן.
האישי לא היה מסוגל עוד לחלץ את
התנועה מן הסבך הכספי שאליו הכנים
אותה, איבד לחלוטין את השפעתו. הוא
סולק מרא־שות סניף תל-אביב של התנועה,
וספק רב אם ייכלל עוד ברשימת המוע מדים
של הליכוד לכנסת הבאה. כי יוסף
קרמרמן סיבך בחובות כספיים לא רק את
תנועתו, אלא גם את עצמו.

חבר ת־ הבי טוח
ה סכי מהלה לוו ת

דץ בר־!הב;סת יוסף קרמרמן ניסה
קו • י להוציא כספים ממיפלגתו, תינועת-
החרות. עכשיו מנסים לגבות ממנו את
הכספים האלה — בחוסר־הצלחה, בינ תיים
״.כך הגיב השבוע אחד מאנשי
הליכוד, כא־שר הגיעה לאוזניו הידיעה על
התביעה האזרחית שהוגשה לבית־המישפט־המחוזי
בתל-אביב נגד חבר-הכנסת, איש
חרות, הוותיק יוסף קרמרמן.
קרמרמן, שונא-עיתונאים מושבע ואדם
הידוע כשתקן ביותר, נקלע לפני כשנה
וחצי לקשיים כספיים. לדיברי מקורביו,
מדובר היה במיספר עסקות שביקש לבצע
אולם חסר מזומנים למימושן.
בדרך־כלל לא נתקל קרמרמן בק־שיים
בדרכו להשגת הלוואות גדולות בבנקים
שאיתם עבד. אולם באותה תקופה היה,

שלמה אליהו — שהגיש באחרונה את
מועמדותו לבחירות הפנימיות בד״ש —
וביקש את עזרתו לשם דחיית מועד פרעון
ההלוואה עד לחודש נובמבר , 1976 חצי-
שנה מאוחר יותר. גם הערבים, בנק אוצר
עממי, וגם חברת־הביטוח, לא התנגדו לכך.
אולם בחודש נובמבר כבר לא היה בנק
אוצר עממי בין החיים. עקב קשיים כספיים
נבלע הבנק על־ידי בנק הפועלים ובמיש־רדיו,
ברחוב מיקוורדישראל בתל־אביב,
הוקמה אגודת אוצר עממי, אגודת אשראי
הדדית שאף היא, כמו הבנק עצמו בשעתו,
בידי תנועת־החרות.

״אוצר עממי״
ישלם
ף* חו דשנוכמבר האמור לא הגיע
תשלום החוב לחברת־הביטוח אליהו.
החברר פנתה לאגודת אוצר עממי ודרשה
מהם, כערבים, לשלם את הסכום, שבינתיים
תפח ל־ססס 161,לירות מכוח הריבית ו ההוצאות
שנבעו מהארכת מועד הפרעון.
אנשי אוצר עממי לא מיהרו לפרוע את
הסכום הגבוה מקופתם הדלה. מרבית כספי
האגודה נועדו למימון הלוואות שונות
לתנועת־החרות, עם התקרבות מועד הבחי רות
לכנסת ולקראת ועידת תנועת־החרות,
שנערכה לפני שבועות אחדים. ההלוואה
שניתנה לקרמרמן היתה לצרכים פרסיים,
ולפיכך לא מיהרה אגודת האשראי לפרוע
אותה.
חברת־הביטוח אליהו החלה מגלה דאגה
לגורל הכסף. קריאות־הטלפון הבהולות
למישרדיו של קרמרמן, לביתו ואפילו
לכנסת ,־שם כימעט לעולם אינו נמצא, נענו
על־ידי מזכירותיו בנוסח :״מר קרמרמן
איננו. נא לה־שאיר את מיספר־הטלפון.״
אך קרמרמן מעולם לא התקשר עם נושיו.
ב־ 14 בנובמבר נתקבל טלפון בחברת-
הביטוח אליהו .״זה בסדר, אנחנו נשלם
את חובו של קרמרמן,״ הצהיר אדם שהציג
עצמו כחבר הנהלת אוצר עממי, אך סירב
׳לנקוב ב־שמו המפורש. הכסף אכן הגיע
לחבדודהביטוח, בסוף חודש נובמבר
אשתקד.
שבכך עדייו לא נסתיימה אלא פרשת קרמרמן. אין זו הפרשה הרא שונה
הנוגעת לכספים, ששמו של חבר-
הכנסת הדוד-הלבוש קשור בה. הוא קשור,
גם בפרשת ק ח תל-חי המפורסמת, שמימנה

76׳ נשלחה מאוצר עממי תיזכורת בכתב
לקרמרמן, ובה נדרש ל־שלם את 161,000
הלירות, שאם־לא־כן לא יהיה לאגודה מנוס
מהגשת תביעה מישפטית נגדו.
הפרשה היתד, ידועה כבר כיימעט לכל
צמרת הליכוד. היו שטענו כי צרייך לתת
לקרמרמן ״קצת זמן.״ ״תנו לו להתאוש־ש
מעט מחובותיו המעיקים, הוא ישלם בסופו
של דבר,״ אמרו מצדדיו. האחרים גרסו,
לעומתם, כי התנועה אינה צריכה לתת
גיבוי לחבר־הכנסת בעסקיו הפרטיים .״אם
באוצר עממי לא יהיה כסף, תצא התנועה
מופסדת בסופו של דבר, כי לא יהיו כספים
להלוואות ולערבויות בנקאיות,״ אמרו.
אולם ההחלטה הסופית היתד, נתונה
בידי אנשי הנהלת אגודת אוצר עממי.
הם פנו לפרקליטם, עורך־הדין אריה
דגני, וזה שוחח עם קרמדמן בטלפון
בשבוע שבו נערכה ועידת תנועת־החרות.
״אחרי הוועידה אשלם את החוב,״ הבטיח
קרמרמן לפרקליט. אולם הוועידה הסתיי מה,
וקרמרמן מיהר לעזוב את הארץ.
״לצורך עיסקותיו,״ טענו מקורביו מחרות.

האםי עוקל
הרכוש?
ך * ש ד מן שעדרהודאה התביעה
^ האזרחית נגד ח״כ יוסף קרמרמן לבית־המישפט־ר,מחוזי
בתל-אביב. למעשה מודים
אניצי אוצר עממי, כי הדבר האחרון שבו
הם מעוניינים הוא להתייצב פנים אל פנים
מול קרמרמן בבית־המישפט. אולם הקופה
ריקה, והנושים לוחצים. הבקשה שהוגשה
לבית־המישפט היא ל&סק־דין בסדר-דין
מקוצר. ח״כ קרמרמן חייב להגיש את
השגותיו תוך 10 ימים.
״במיקרה כזה הוא צריך להגיש התגו ננות,״
מסביר עורך־הדין דגני ,״ישכן
בידיגו נמצאת ראיה כתובה.״ אם לא תוגש
ההתגוננות — כך קרוי כתב־הגנד,־מקוצר
— עוד השבוע, יתקיים דיון מקוצר ב תביעה
בפני שופט מחוזי, העלול להחליט
אף על עיקול חלקים מרכושו של ד,ח״כ.
פרקליטו של קרמרמן, עורך־הדין מנחם
ברגר, טוען כי לא ידוע לו על ההלוואה.
״כשיחזור קרמרמן •מחדל, בתחילת חודש
מארס, העניין יבורר ויוסדר,״ הוא טוען.
אולם עד שיחזור קדמהמן כבר ייערך
הדיזן לפני השופט, העשוי גם לתת החלטה
שלא בנוכחות הנתבע.

במדינה
(המשך מעמוד )34
לא נאפשר לו לעזוב את הארץ, אפילו
ליום אחד!״
בני מישפחת בן־זכאי רואים באריה את
הערפד הפרסי שלהם .״הרפז סחט את כל
כספנו,״ הם !אומרים .״עכשיו, בגללו, אי ננו
יכולים גם לצאת לחדל ונראה כי
לעולם לא נוכל לעשות זאת. אנחנו משוע בדים
לו לכל החיים!״
מישטרה מידז־ר אלי ם
השודדים לעגו לשוטרים
דעת חמירדף, ואלדז פרעו ^
את החשדון אחרי הלכידה
אפילו שוטרים ותיקים לא יכלו להסתיר
את הזעזוע שאחז בהם למראה־עיניהם.
שני החשודים הובלו על־ידי בלשי היחידה
המרכזית של מישטרת מחוז תל־אביב כש־ביגדיהם
ספוגים דם, הילוכם מתנדנד וכל
גופם חבול ומוכה. היה זה סיום צורם
למיבצע מישטרתי שהתנהל, עד לסופו.
בצורה כימעט מושלמת.
למחרת היום התפרסם סיפור המעשה
כפי שטרחו מייד דוברי המישטרה לספרו,
לפירטי־פרטיו, לכתבים לעניינים פליליים
של העיתונים היומיים: שני צעירים רעו־לי־פנים
שדדו, בשבוע שעבר, את סניף
בנק לאומי שברמת־אביב, ונטלו עימם יותר
מ־ 200 אלף לירות. השודדים נמלטו במכו נית
סובארו שהמתינה להם בפתח הבנק,
ודהרו במהירות מטורפת לכיוון תל־אביב.
האדמונית דיווחה. סיור של היחידה
המרכזית, שהיה בתפקיד בתל־אביב, מיהר
לרמת־אביב לשמע הידיעה מן המוקד,
ועוד בדרכו הבחין במכונית השודדים ה עושה
את דרכה לתל־אביב. לדיברי ה בלשים,
הם ניסו לעצור את הרכב הנמלט
עוד ברחוב רוקח, בכניסה לתל־אביב, אלא
שהשודדים הצליחו לחמוק מהם, תוך שהם
לועגים לבלשים בתנועות־ידיים מגונות חד־משמעיות,
דבר שהעלה את חמתם של
בלשי היחידה המרכזית עד להשחית.
לעדותם של הבלשים, הם נעזרו בכל
שלבי המירדף באזרחים, שהרכב ונוסעיו
עוררו את חשדם. אותם אזרחים כיוונו
את בלשי המישטרה לאורך כל הדרך, עד
למקום שבו נטשו השודדים את ריכבם ו ניסו
להסתתר בחצר אחד הבתים שברחוב
פינקם, שם קפצו לתוך מיקלט אפל.
אולם בתיאור השוד והמירדף שכחו
בלשי היחידה המרכזית לספר לכתבי ה עיתונים
מי, בעצם, היה הגיבור האמיתי
מאחרי המצוד המהיר. היתה זו אשד׳
שביקשה להישאר בעילום־שם. כאשר פר צו
השודדים לסניף הבנק, לנוכח עיניהם
הנדהמות של העוברים־והשבים, שמרה
אותה אזרחית אלמונית על קור־רוח מופתי,
וזינקה לתוך חנות־פרחים סמוכה. היא
טילפנה במהירות למוקד המישטרה, וללא
שהיות החלה מתארת את המתרחש לנגד
עיניה. היא מסרה תיאור מדוייק של הרכב
ששימש את השודדים, את מעשיהם בכל
רגע ורגע ואת הכיוון המשוער של מסלול
בריחתם. השוטרת שישבה במוקד ד,מיש-
טרה העבידה מייד את המידע לכל רכב
מישטרתי שנע בסביבה, ובמירדף המהיר
נותרה רק השאלה: תוך כמה זמן ייתפסו
השודדים.
כאשר נלכדו השודדים באותו מיקלט
אפל, הפכה מלאכתם של הבלשים קלה.
המקום הוקף בכוח מתוגבר, כשהבינו ה שודדים
כי הגיעו לסוף המירוץ, העדיפו
להיכנע. הם הניחו את נישקם, ויצאו מן
המיקלט כשידיהם מורמות. בתוך המיקלט
מצאו השוטרים מאוחר יותר את הכסף
הגנוב, ואת כלי הנשק והפריצה.
ן}לבון צורכי. אך בלשי היחידה המר כזית
לא הסתפקו בהצלחתם המהירה ב לכידת
השודדים. נותרה להם עוד בעייה
אישית מציקה, שהיה עליהם לפתור בו־במקום.
הם לא יכלו להתעלם מן העלבון
הצורב שעלבו בהם השודדים בתחילת ה־מירדף,
כאשר לעגו לניסיונותיהם לחסום
את מכוניתם בנתיב המנוסה.
השודד הלגלגן הראשון הוכה על־ידי
השוטרים באכזריות. פניו נשטפו דם תוך
שניות, כאשר שישה בלשים חסונים מש תתפים
בחינגה האלימה. גם כשנפל על
המדרכה מעורפל־חושים לא הירפו ממנו
השוטרים ובעטו בו בצלעותיו ובמבושיו
(המשך בעמוד )36
העולם הזה , 2061

תמרורים
נחוג • יום־הולדתו ה־ 40 של הפיר־סומאי
ראובן וימר במסיבה יוצאת-דופן
בביתו, שבו שימש אחד הקירות כמסך״
ענק שעליו הוקרנו ללא־הפסק סירטי
ג׳ימס בונד. וימ היה שנים רבות חבר
קיבוץ מיזרע שבעמק, עד שהפך פירסו־מאי
לפני 15 שנים.
נחוג • בעיר־מולדתו, לנינגרד, יום
הולדתו ה* 73 של ראש־ממשלת ברית־המו־עצות
וחבר הפוליטביורו אלכסיי קו־סיגין,
המשמש בתפקידו זה כ־ 15 שנים.
בהזדמנות זו הוצב בכיכר המרכזית בלנינגרד
פסל־ארד שלו, שנעשה אחרי־שזכה
בתואר גיבור ברית־המועצות, ובי
בניין העירייה השיקו לכבודו כוסיות אח דים
מראשי הקרמלין.
נבחרה • כאם־השנה תשל״ז, פקד
עדה גוט 38 קצינה בענף־התנועה ב־מישטרת
מחוז תל־אביב, אם לשלושה המשרתת
במישטרד, זה 16 שנים. גוט, ילי דת
הארץ, התחנכה שנים רבות בקיבוץ
שפיים, הדריכה נוער בעייתי באור־יהודה
והיתה מראשונות המצטרפות ליחידת ה׳
שוטרות שהוקמה ב־. 1960
מצפה • לתינוק, בעוד זמן קציי,
כוכבת הטלוויזיה והסרטים דיאנה (הגומ לים)
ריג, גרדשתו של הצייר הישראלי
מנחם גפן וידידתו של ארצ׳י סטר לינג,
בעל־קרקעות עשיר מסקוטלנד. ב אחרונה
הופיעה בסידרת־טלוויזיה שבה
גילמה את דמותה של אליזכת (״ליז״)

איאפשר לשקו7ם7ם נ7הזמן רבין אומר להופואה־בואני, נשיא חוף השנהב,
שהישראלים הנפגשים עם אש״ף מייצגים ״קבוצה שולית ביותר״
בציבוריות הישראלית. הציבוריות הישראלית חושבת אחרת.

טיילור.

התמנה • לתפקיד עוזר מייוחד ל־מנכ״ל
מישרד-האוצר, עמירם (״עמי׳׳)
אתגר 30 אשר במיסגרת תפקידו ייצג
את המנכ״ל החדש של המישרד, עמירם
סיוון, בוועדות השונות שבהן הוא חבר.
אתגר, יליד יררשלים, שימש עד כה כ־רפרנט
לענייני סעד ונושאי פנים באגף־
התקציבים של מישרד־האוצר.
התמנה • במפתיע, לתפקיד שר־החוץ
בממשלת בריטניה, עקב מותו ה־פיתאומי
של קודמו, אנתוני קרוסלנד,
דייוויד אואן 38 שעד שהחל עוסק
בפעילות פוליטית ב־ 1964 שימש דוקטור
לנוירולוגיה ופסיכיאטריה בבית״חולים גדיל
בלונדון. על המינוי החליט ג׳יימם קאל״
האן, ראש־ממשלת בריטניה, למרות הל חצים
שהופעלו עליו למנות את שר־האוצר,
דנים הילי 58 לתפקיד זה. קודם־לכן
החזיק אואן בתפקיד מיספר־שניים במיש־רד־החוץ,
שר־המדיבה.
התמנה • לתפקיד מנהל היחידה
למינהל החטיבה לעיתונות ויחסי״ציבור
של הסוכנות היהודית, העיתונאי יצחל,
פיינברג 44 ששינדש עד כה כדובר
בית־החולים הדסה. במקביל ישמש גם
כדובר ההסתדרות הציונית העולמית.
אושפז • בבית־החולים האמריקאי
בפאריס, עקב מחלת שפעת שהוגדרה כ״
״מסוכנת,״ הפסנתרן הנודע ארתור רו בינשטיין
90 פחות משבועיים אחרי
•שחגג את יום־הולדתו בהילולה גדולה, ו שבוע
אחרי •שזכה בתואר אביר, מטעם
מיסדר האימפריה הבריטית. רובינשטיין,
•שהוא אזרח אמריקאי המתגורר בצרפת
ייאלץ, לדיברי רופאיו, להמצא תחת מעקב
רפואי צמוד זמן ממושך.
נפטר. מהתקף־לב תוך כדי נסיעה
במכוניתו מעפולה לכיוון חיפה, ליד קיבוץ
שער־העמקים, שופט בית־המישפט־המחו־זי
בנצרת, יזהר אלמגור 46 שהיה ה שופט
הראשי במי־שפט אסירי כלא •שאטה,
העומדים בימים אלה לדין באשמת רצח
חברם־לכלא יפת נגר• אלמגור, שעמד
לשבת בראש בישיבת בית־המישפט בפר שת
הרצח השבוע, נולד ברחובות, הת חנך
בבית־הספר החקלאי בפרדם־חנה ו שירת
בפלמ״ח. ב־ 1970 מונה כשופט־שלוש
בצפת, ואחר־כך בבית־המישפט בחיפה.
נפטר • בביתו בתל־אביב, לאחר
מחלה אנושה, מנכ״ל החברה לישראל,
ישראל גל״ עד (גרינשטיין ,)56 ,בדיוק
בשבוע שבו התפרסמו ידיעות על פירוקה
של החברה, שכמנכ״לה שימש בשלוש ה שנים
האחרונות. נולד בלונדון, שם למד
היסטוריה מודרנית במיסגרת המיכללה
הצבאית למדע, ושימש כמפקח מס־הכנסה
באוצר הבריטי עד שעלה לארץ ב־, 1949
עבד במישרד־המיסחר־והתעשייה כסמנכ״ל,
ועד 1970 שימש במשך ארבע שנים כ־מנכ״ל
מישרד־הפיתוח וכמרצה למינהל
בינלאומי באוניברסיטה העיברית בירי•
שלים•

׳התמיכה החזקה ביותר בפג״שית
עם נצ־גי אש״ף בחו״ל הו-בעה על
ידי הדיר הצעיר, בני 18־ ,29 ועל
ידי ילידי הארץ שכ־ס/ס 40 מתוכם
תומכים במיפגשים.
המישאל הקיף חתך מייצג של
כלל הא־כלוסיה ־־הידית, מגיל 18
ומעלה, בכל רהיבי הא־ץ.
0׳; 18.41 מחייבים את הקמתה
של מדינה פלשתינית עצמא־ת כ־חלק
מהסדר של שליום סופי במז רח
התיכון.
(מתוך ״הארץ״ )2.2.77

זו אינה קבוצה שולית. זה ציבור גדול של ישראלים שוחרי שלום,
המבינים כי שלום יכון רק אם תמומש זכותם של הפלסטינים למדינה משלהם.
אליהם פונה ״מוקד״
תן כוח לשלום! מוקד זקוקה לעזרתן. אין לנו מיליונרים, לא ״קרן תל-חי״ ולא חברה לישראל.
מוקד,

תל־אביב

אבקש חומר הסבר הנני
מוכן לסייע
?הנני מוכן לתרום

בארגון

חוגי

בית

20 שנה ל״מך מעדני דגים ־
גידול מרשים במחזור ובמכירות
בית״ר ״מן״ — גדול יצרני שימורי ומעדני הדגים בארץ, חוגג בימים אלה
מלאת 20 שנה להקמתו.
המפעל שהוקם אחרי מבצע סיני באילת של ,1957 הגיע בשנת 1976 למחזור
של 43 מיליון ל״י לעומת 28 מיליון ל״י בשנת ( 1975 גידול של 50 אחוז).
תחזית המכירות לשנת 60 — 1977 מיליון ל״י.
כל זאת לעומת מחזור של 40 אלף ל״י בשנת קומו הראשונה של המפעל,
לפני 20 שנה.
בשנה שעברה ייצא המפעל ברבע מיליון דולר לארצות בעלות מסורת ימית
ותעשיית דגים מפותחת כמו ארה״ב, קנדה, אוסטרליה, גרמניה ועוד, על
כן מסר מנכ״ל החברה, מר דוד פוטיק׳ שציין כי במפעל הותקן מיטב
הציוד המודרני המקובל בתעשיה זו בעולם המערבי. במפעל שהועבר לעכו
לפני 15 שנה, מייצרים עתה למעלה מ־ 50 מוצרים, שהעיקריים בהם טונה,
סרדינים, מקרלים, דגים ממולאים, כסיף, דגים כבושים ומעושנים וסלטי
דגים.
עוד מסר מר פוטיק, כי על פי ידע שנרכש בגרמניה הורכבו במפעל בעכו
קווי ייצור מודרניים לייצור טונה, סלטים וסרדינים, ועל כל אלה מפקחת
מעבדה לביקורת טיב ואיכות העומדת בפיקוח הרשויות המוסמכות. לצד
המעבדה פועלת, לדבריו, גם מעבדה לפיתוח מוצרים חדשים המבוססים
בעיקר על הדייג המקומי. מעבדה זו עוקבת, לדברי מר פוטיק, בעירנות
אחר שינויי הטעם בקרב האוכלוסיה ומאפשרת ל״מף׳ לגוון את מוצריו
לפי דרישת הקהל, יע״י כד גם לשמור על מעמדו כגדול היצרנים בענף,
המחזיק בכ־* 50 מן השוק.
המפעל אשר רוב מניותיו בידי מפעלי ״עסיס״ והאחים בז׳ראנו, מעסיק
250 איש, חלקם עולים חדשים, שנקלטו בארץ בשנים האחרונות.

משרד החקל או ת

ל ה לן לו ח המחיר ה מו סכם
ל־״ 25.2.7 7־ 2 0 . 2 . 7 7
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן לק״ג
בל״י
5.30
עגבניות
4.55
עגבניות באריזה של 2ק״ג
3.15
גז ר
3.40
כצל יבש
3.80
בצל יבש ארוז בשקיות של 1ק״ג
3.60
תפו״אד מיכול חדש
4.00
תפו״אד ארוזים בשקיות של 2ק״ג

ירקות
פירוח תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים גרנד גודל 6
תפוחים גרנד גודל 6.5
אגסים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5.5
בננות

5.70
6.30
4.50
5.40
6.00
7.10
5.25

הערה: תפוחים מזנים זהוב וגרנד גודל ,6ארוזים
בשקיות של 2ק״ג נמכרים ב־ 40 אג׳ יותר לק״ג.
הדרים אשכוליות בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים ממפל לימונים
ע ך ! פטמים קפואים בשקיות
מיני תנועוף~(עד׳ 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
בשר הודו ללא עור וגידים

2.40
2.90
4.90
4.10

12.96
12.13
11.38
10.32
22.22

1.04 +ל״י
97 +אג׳
91 +א ג׳
83 +אג׳
1.78 +ל״י

10.50
23.00
16.11

׳1.84 +
1.29 +

דגי
בסיף בסיף בפרוסות קפוא 1/2ק״ג
קרפיון חי

ייתכנו שינויים במשך השבוע

במדינה
(המשך מעמוד )36
בכל כוחם. אחר־כך החלו מטפלים בחברו.
בכל שלבי ההכאה לא חדלו הבלשים
לקלל את השודדים.
מתוך הקהל הרב שנאסף במקום החלו
נשמעות הערות של בעד ונגד, כאילו
המתרחש לנגד עיני אזרחי צפון תל-אביב
לא היה אלא סרט־פעולה נוסף. רק שוטר
קשיש, כנראה מאלף־כלבים בשירות ה משטרה,
שהצטרף לכוח המשטרתי כשהוא
מוביל עימו ברצועה כלב מאולף היטב,
מצא לנכון להגיב על הברוטליות של
עמיתיו הצעירים .״חבר׳ה תפסיקו,״ אמר
לחבריו ,״אזרחים רואים את זה, תפסי קו

מה שהטרידו היה, כנראה, העובדה ש האזרחים
רואים כי בלשי־המשטרה
מכים את החשודים, ולא עצם ההכאה. ה שוטר
הוותיק ידע, ששוטים המרשים ל עצמם
להכות חשודים בפרהסיה ולא בחדרי־החקירות,
כמקובל, מרשים לעצמם קצת
יותר מדי.

דרכי חיים
האל כו הו להמר
השופט ציווה עזיו להינזר
מן המשקה — אף הגמילה
מהשתייה אינה געשית
על־פי פקודה
הקפה שהגישה הגברת אלברדם לבעלה
יעקב, היה מר. הספל נותר מנופץ על
ריצפת החדר בדירתם שבחולון, ויעקב
מצא עצמו מובל אל תחנת־המישטרה.
ההאשמה: זריקת סכין וארגז על אשתו,
בטענה שהקפה שהגישה לו היה מר.
יעקב הובא לפני השופט אריה אבן־ארי
באשמת תקיפה בשעה שהיה בגילופין.
אשתו הוסיפה שהוא משתולל לעיתים
קרובות, ומטיל אימה עליה ועל הילדים
בגלל שיכרותו. השופט ציווה עליו להי נזר
ממשקה, ושיחררו בערבות של 3000
ל״י בהוסיפו :״ברגע שיחזור לשתות אל כוהול,
ייעצר.״
יעקב ( )37 הוא אלכוהוליסט, השותה
כבר מגיל . 17 באחרונה חדל מן השתייה.
זה שנה שהוא נמצא בטיפול אצל יומטוב
זהב, העובד בלישכה הסוציאלית המחוזית
ביפו. אומר יומטוב :״החלטת השופט מו זרה
מאיו־כמוה. כיצד ניתן לצוות על אדם
מכור לאלכוהול להינזר משתייה? בכוח
החוק י בתי־החולים שאליהם הופנה יעקב
אלברדם אינם רוצים לטפל בו. הוא נחלש
פיסית, וסובל מכאבי־ראש קשים וממצבי
מתח חוזרים ונשנים. הוא מוגבל, וצריך
לשלוח אותו להסתכלות.
הגמילה -רצונית. לדיברי המטפל,
יעקב הוא סנדלר מעולה אולם האלכוהול
מדיח אותו מדרך־הישר .״השופט טעה,״
אומר המטפל .״בתי־החולים לא הצליחו
לטפל בבעייה. אז כיצד יכול השופט לצוות
על שוטר לעצרו? אולי לא באה הטיפה
המרה לפיו, והוא סתם עצבני?״
יעקב שרוי בטיפול גמילה, הגמילה היא
רצונית, ותלויה במטופל בלבד. שום צו
לא יוכל למנוע ממנו את השתייה. יש
לטפל בדרך נבונה ועיקבית, ולא באמצ עות
איום. העובד המטפל בו מכיר את
הבעייה על בישרו. משך שנים רבות היה
גם הוא בין האלכוהוליסטים הקשים. היום
הוא מטפל בהם, מנסה לעזור — ומצליח.
מספר יומטוב :״הייתי אלכוהוליסט, ו־נגמלתי.
זה אפשרי, זד, בר־ביצוע! ראו
אותי, הצלחתי. זהו תהליך בעל דרגות-
חריפות שונות, ובכולן אפשר לטפל. הג מילה
תלוייה ברצון האיש, וכל הנגמלים
שבטיפולי רצונם עז להפסיק. צריך ללמוד
את הבעייה, אבל אין הבנה. חבל, כי יש
דרכים, התנאים מאפישרים. המישפחה, הס ביבה,
החברה, חייבות לעזור, אחרת לא
נגיע. זו איננה משימה בלתי אפשרית.
אנשים עוברים היום מסמים לאלכוהול כ וון
שהאלכוהול חוקי, אולם ההתמכרות
נשארת.״
המטפל אינו מכריח, ואינו קובע תארי כים
לגמילה. המטופל מגיע תוך כדי התה ליך
להחלטה שהוא מפסיק. אסור להאיץ,
ואסור להטיל עונשים, אחרת המוטיבציה
נישברת. מרבית המטופלים תלויים במטפל
כבקרש־הצלה אחרון, והוא אכן עושה
(המשך בעמוד )41

1ן \ 1ר 11 אדם גרינברג מחפש זווית־
1י ^ 11 /צילום מתאימה, בעוד טליה
וגדי מתפוצצים מצחוק. בסרט מבלה גדי
גם במיטותיהם של דאק כהן וחנה למלאו.
ן* ש היום סצנת־ מיטה משגעת,
/ /כדאי לך לבוא. בטח יילכו שם
סטוצים לא־נורמליים.״ במילים אלו ניס תה
אשת־יחסי־הציבור לשכנע עיתונאי
מסויים לבוא אל בימת הצילומים של סיר־טו
הארוך הראשון של הבמאי יגאל בוו״ש-
טיין, מיגדלים באוויר, שצילומיי מתקיי מים
בקיבוץ הראל ובעיירה בית־ישמש ש ליד
ירושלים.
אילו היה אותו עיתונאי מגיע באותו
יום לבימת־הצילומים, היה אכן נקלע ל־סצנת־מיטה,
אך כזו מלאת נחרות, שהת קיימה
בין — כן, אין זו טעות — כוכב־הסרט,
גדי יגיל, והשחקן הירושלמי דאק
כהן.
השניים שכבו זה לצד זה במיטת־פור־מייקה,
כשסביבם חוגג הקיטש: טפטים
בצבע זהב מעטרים את קירות החדר, וי־לאות־ניילון
בגון הלילך, גובלן־ענק המ ציג
בית עם גג־רעפים אדום •שעצים
סבוכים מצלים עליו, כיסוי-מיטה דמוי
נמר מפרוות אורלון ומצעים מצועצעים
כיד הדימיון הפרועה.
ימים ארוכים טרחו במאי הסרט, יגאל
בורישטיין, והצלם אדם גרינברג אשר זו
הפעם הראשונה משמש גם כמפיק, בחיפו שים
אחר חדר-שיגה שיענה בדיוק על
צרכיהם. לבסוף מצאו אותו, בתוך הדירה
המרוהטת בסיגנון קיט־שי זועק הישייכת
לקבלן־האינסטלציה חיים אוחנה ולאשתו
לאה.
השניים הסכימו להשכיר את דירתם ל צילומים,
תמורת 400 לירות ליום. לאה
אינה מתלוננת. אחרי הכל צילומי הסרט
הוציאו יאותה מהשיגרה והיא שמחה לעבור
קצת לאווירה אחרת או, כפי שהיא מג דירה
זאת :״ההווי •של השחקנים מעניין
אותי, וזה שגדי יגיל שוכב אצלי במיטה —
מי היה מאמין? ! בכלל, כל בית־שמש
יודעת שעושים אצלי סרט בבית, וזה כבר
משהו, לא?״

גיגדי נתן
א ת הצ׳ אנס
ף*| אמת משהי. הבמאי יגאל בורשטיין
^ החליט להוציא את שימעד. של בית-
שמש לעולם. הוא-עצמו אינו משתוקק לע שות
לו שם, מסרב בתוקף להתראיין, הן מ פחד
עין־הרע והן מחשש ״אל יתהלל חוגר
כמפתח״ .הוא מודה, בצניעות רבה, כי
עד עתה ביים יותר מעשרים סרטים קצ רים,
רובם דוקומנטריים, כשהארוך ביני הם
הוא בן 70 דקות.
לפגי שנים אחדות נתקל בסיפורו של
הסופר האידי יוסל בירשטיין, בלפר. כתב
לו תסריט ראשון ולאחר־מכן, יחד עם

בסיומו החוש
קונץ גד יגי ל
ממיטה !למיטה

השחקן שימעון ישראלי, כתב גירסה שנייה.
ואילו את הגירסה השלישית והאחרונה
כתב יחד עם חנן פלד.
שלמה בלפר (גדי יגיל) ,קיבוצניק
בודד, לא אהוד ולא אהוב, בעל מנ טאליות
עירונית, מקיים קשרים בקורס־פונדנציה
עם אביו המיליונר (אבנר חז קיהו)
החי בוונצואלה, כשהוא מקווה שב־עיקבות
המיכתבים ישלח לו האב כרטיס
אל העושר והאושר. אלא שבמקום כרטיס
מגיע האב, בכבודו״ובעצמו. לבלפר ידיד
בשם מוטקה (אבי קליינברג, המכונה ״צ׳רו־פה״
,והמשמש בדרך־כלל כמנהל־הפקה,
נלקח מאחרי המצלמות כדי לגלם את אחד
התפקידים המרכזיים בסרט) ,קיבוצניק מצ ליח
וטיפוסי הנשוי לטליה שפירא המוז נחת
והממורמרת.
ברגע שבו מגיע האב עוזב בלפר את
הקיבוץ. בדרך הוא נאסף על־ידי פריכה
מבית־שמש (חנה לסלאו) ,שהיא בעלת

בוטיק ובתו של עשיר העיירה (ז׳אק כהן).
היא מביאה אותו הביתה, אך במקום לישון
איתה הוא ישן עם אביה. זוהי אותה
סצגת־מיטה מפורסמת שהובטחה לעיתונאי
המסדים על־ידי אשת־יחסי-הציבור. בי נתיים
מתערה האב־המיליוגר היטב בחיי
הקיבוץ, ומתיידד עם טליה.
בלפר חוזר לקיבוץ, פוגש את אביו,
מנסה לשכנע איתו לעזוב ולהשקיע כספים
בעיר. אילם האב מסרב בעקשנות. בו זמנית
מנהל מוטקה רומן עם ברוריה (טלי
גולדברג) ,החתיכה של המשק. אשתו,
טליה, אינה עוברת על כך לסדר־היום ;
היא פשוט זורקת אותו מהבית. וכמו שה בעל
יוצא את חדר־המישפחה, מתחילה
האשד, המוזנחת לפרוח. בלפר האב מבחין
כי מאחרי מעטה המרירות והאפרוריות
חבויה פצצת־דינמיט. הוא מחליט לסדר
לה את בניו.
הרומן בעיצומו, וכאן מתרחשת סצנת־מיטה
שאינה דומה כהוא־זה לסצנה שהת רחשה
במיטתו של ז׳אק כהן בבית־שמש.
אלא שגדי יגיל, המגלם את בלפר, אינו

הפריכה מבית השמש

היא חנה למלאו, בתו של תושב
משיר מבית־שמש המתאהבת בגדי
יגיל. את לילו הראשון עם חנה מבלה גדי במיטתו של אביה, בניסיון להוציא ממנו את
כספו. חנה רואה את עתידה בסרטים וצלם־הסרט, אדם גרינברג, טוען כי יש לה עתיד.

הבמאי

מסתפק במיטותיהם של טליה שפירא וז׳אק
כהן. הוא קופץ גם לתוך מיטתה של חנה
לסלאו, הפריכה מבית־שמש (והוא מבטיח
חגיגית, שרק עם תום צילומי הסרט יספר
באיזו מיטה הרגיש טוב ביותר).
טליה וגדי המאושרים רוכבים על אופ ניים
סטייל קתרין רום ופול ניומן בקיד
וקסידי. ,מטיילים בשדות המשק. הרומנ טיקה
חוגגת.
בד־בבד ממשיך ראשו של גדי בלפר
לעבוד בענייני פיננסים. הוא מנסה לשכנע
את אביו להשקיע כספים במשק הישראלי.
האב מתעק-ש כמו פרד, כאילו רכש לו את
הניסיון בחברה לישראל, לפחות. או־אז מג לה
גדי במיזוודתו של האב כתבה מעיתון
בוונצואלה, המגלה לו כי אביו אינו לא
רק בלפר אלא גם בלופר, וכי אינו אלא
רמאי נודע המבוקש על־ידי האינטרפול.
המיגדלים שבנה לו גדי באוויר מתמו טטים
כבניין־קלפים. הוא הולך למיטבח,
אך מצבו אינו משתפר שם. טליה חמת־המזג
מתרגזת עליו, שופכת עליו סיר מלא
(המשך בעמוד )40

יגאל בורשטיין מדריך את השחקנים גדי יגיל וטליה שפירא בסצנת־המיטה
שלהם. בסרט מגלמת טליה קיבוצניקית מוזנחת״ המתגלה
כפצצת־מין ברגע שהיא זורקת את בעלה מהבית, ואילו גדי יגיל הוא קיבוצניק החולם
על עשיית כסף ועל עזיבת הקיבוץ, וסופו שהוא הופך שותפו של קבלן־הבניין ג ינדי.

חידושים סננולוג״ס
מהפננ״ס

בדגמי 1977
של..סיט־זן׳

דגמי 1977 של שעוני ״סיטיזן״ הינם
מסידרת 12־ 0 <51131 סז 51 ץזס החדשה.

ידי סוללה שאורך חייה שנתיים. דיוק
השעון מגיע עד 10±שניות לחודש.

סידרת 011 003112ז$1ץ 0מיוצרת בשני
סוגים: לוח מחוגים רגיל ולוח דיגיטלי
— לספק את השמרנים והחדשנים בין
רוכשי השעונים. הדגמים החדשים לנשים
ולגברים מצטיינים בעיצובם ובמבחרם.

השעון האחר הוא ה־ 12ז 03ס 0x781x00
6x1(01:031 031011)131 השעון מוסר
חודש (ב־שניה,
דקה, שעה,
סיפרה) ,תאריך, יום בשבוע (שם) ושנה.
התאריך השנתי בנוי על בסיס של שנה
מעוברת וציון השנה הוא מ־ס עד 3בהתאם
כאשר השנה המעוברת היא .0השעון
נותן אינדיקציה לגבי מצב חיי הסוללה.
ברגע שמגיע זמן ההחלפה, לוח השעון
נדלק וכבה כל הזמן. השעון מכוון עצמו
אוטומטית בסוף כל חודש בהתא ם למספר
הימים שבו• שלא כבשעונים אחרים
— לחיצה אחת מספקת להחזיר את
השעון למצב נורמלי. דיוק השעון מגיע
עד 10±שניות לחודש.

ביו השעונים עם לוח מחוגים יש לציין
במיוחד א ת ־1:2 80131־ 01131ת 0ז $1:ץ ז ,0
שנראה בלקוח מסרט מדע בדיוני. שעון
זה פועל באמצעות סוללה המתמלאת
מאליה על ידי האור הטבעי. לוח השעון
מושן אור וכן נוצרת פעולת מילוי תמידית
של הסוללה. אורן חיי הסוללה 5
שנים. דיוק השעון מגיע עד 15±שניות
לחודש.
בין השעונים הדיגיטליים בולטים שניים.
האחד 111־0 31ס־מ$ץ־!ס שעון מעורר
המוסר שניה, דקה, שעה,
ומצלצל בשעה ובדקה אליה כוון. לוח
השעון מואר בלחיצה• השעון מופעל על־

חידוש וטכנולוגיה, אמנות ואומנות צועדים
יד־ביד ב״סיטיזן״ — שילוב זה הופך
את כל שעוני 0־01781x00 003x1:2
למדוייקים עד השניות מדי חודש.

וג ה
להקמת קוראת
ת|* 1 רשימת שלו ודמוקרטיה
יהודית־ ערבית לכנסת

יוס ״ י מ & וק

המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק״ח)
מחלקת ההסברה ת״ד ,26205ת״א

לנוהג ברכב !

הרשמת מנויים לכלי רכב מבל סוג שהוא, ללא הגבלת דגם ושנת ייצור.
התנעה ותקוני דרך.
גרירה, גם לאחר תאונה.
שרות מהימן ע׳׳י צוות מקצועי ומנוסה.
יעוץ מקצועי חינם.
שרות 24 שעות ביממה — למנויים חינם, ולשאינם מנויים בתשלום, באמצעות
קשר אלחוטי מחובר לסניפנו בת״א, ירושלים, חיפה ובאר״סבע.

מוקד הפעלה ארצי ומשרד הרשמה :
רמת־גן, רח׳ יוסף הגלילי ,21 טל 719381 ,719383 :־03

ב לו ף בוליטה
(המשך מעמוד )39
לבן. הוא הולך אל הפריכה שלו ומחפש
אותה בבוטיק בבית־שמש, אך היא אענה

ואילו סופו של הסרט לא־ייאמן ממש.
שלמד, בלפר, הלא הוא גדי יגיל, הופך
שותפו של אברהם גינדי הגדול׳ מלו־ה,קב לנים
של ראשון־לציון. גינדי קיבל את
התפקיד בין השאר בזכות זד, שהוא היה זד,
שגילה את גדי יגיל בעת שהיה מש״ק־חינוך
בצבא ונתן לו את ההזדמנות הראשו נה
להופיע לפני חיילי היחידה, ואירגן
עבורו את הופעת הענק הראשונה שלו
בפגי קהל אזרחי.

הסרט רק
למען יגאל
ץ* ל כימת־הצילומים של מיגדליס
׳ ג באוויר, מתנהל הכל על מי־מנוהות.
בין נחרד, אחת למישנה מזהיר דאק כהן,
שאם לא יכתבו עליו טוב בעיתון הוא לא
יפיץ את גליון העולם הזה מאחר שם־
מישחק הוא לא מתפרנס. הוא פשוט עובד
למחייתו כמפיץ־עיתונים, ואינו מתלונן.
גדי יגיל מספר כי הוא שעא להופיע ב סרטים,
כיוון שהוא זקוק לקהל שלו כמו
אוויר לנשימה, ואומר :״אני עושה את
הסרט הזד, למען יגאל. מד, שאני מרוויח
בלילה אחד בהופעה, אני מרוויח פד, בכל
ע־זלרים ימי־ד,צילומים של הסרט. אני
נותן את הנשמה, מופיע כל לילד, במקום
אחר בארץ, וקם כל בוקר בחמש בדי
להגיע לצילומים בזמן.״
וגם מנחם גולן, הכל־יכול של תעשיית־הסרטים
הישראלית, מייוצג כאן. הנציגה
ישלו היא בתו בת השמונה־עשרה, נעמי,
המשמשת ככותבת דו״ח־המצלמה. נעמי
מספרת כי היא חיה חיים עצמאיים מזה
שנתיים, והיא חברתו הצמודה של המלחין
שמוליק צ׳יזיק (רוצי שמוליק) ומעריצה
את האבא שלה, ששלח לה גלויה מארצות־הברית
לקיבוץ הראל, ישם לן הצוות במשך
הצילומים.
חנה לסלאו, שהצלם אדם גרינברג מרבד,
להחמיא לה. מרבה להחמיא מצידה לגדי
יגיל, ואומרת :״גדי שחקן שיגעוני! חוץ
מזה, הוא גם בן־אדם. אני ממש נהנית
לעבוד איתו. האווירה פד, קצת לחוצה, כי
אנחנו דחוקים בזמן ובכסף, אבל הכל נע שה
מתוך אהבה ליגאל ולתסריט.״ היא
עדיין מתלהבת מן העובדה שזכתה בתפ קיד
החשוב.
היא, בניגוד לטליה שפירא ולגדי יגיל,
שהוחתמו על הסרט לפני כשנתיים, הוח־תמה
שבועות ספורים בלבד לפני תחילת
הצילומים, אחרי שהבמאי חזה בה בתי אטרון
וראה את הופעתה הקצרצרה, אך
המצויינת, בסירטו -של הבמאי אסי דיין
גיבעת חלפון. היא מתייחסת ברצינות ל תפקיד,
שעליו עבדה עם הבמאי שבתות
ארוכות. היא רואה את עתידה בקולנוע,
ומביני־עניין טוענים כי הוא בהחלט מב טיח.
חגיגה בבית־שמש

¥עת־הצהריים מגיעה, ואין כל סי *
/מן שמישהו מתכוון להפסיק את הצי לומים.
בימת־ד,צילומים הזעירה מקשד, ב־מיקצת
על העבודה. על המיטה, יהד עם
ז׳אק וגדי, רובצים שוכבים גם דינר, הצבי,
נערת־ד,תסריט וכמה עוזרי־צלם, והבמאי.
גדי מתנדב להקיש ב״קלאפ״ ,כיוון שדינה
טרודה בכתיבת המשכיות הצילומים. כש הוא
צריך לצאת מה״פריים״ ,הוא מתחבא
מתחת למיטה ומצחיק את החבר׳ה.
ההפסקה מגיעה סוף־סוף. הולכים לאכול
במיסעדה המפוארת ביותר בבית־שמש.
כל בית־שמש על החלונות. כמד, פעמים
בשנה יוצא להם לראות את גדי יגיל מק רוב

גם ז׳אק כהן זוכה בפופולריות, שלא
לדבר על חנה לסלאו, שהופיעה באחרונה
בטלוויזיה יחד עם צביקה פיק. וכיוון שת־טלוויזיה
היא מרכז חיי הבידור של בית־שמש,
הרי די היד, בהופעה אחת כדי לה פוך
אותת לבן־אדם מפורסם.
הפסקת־הצהריים קצרצרה. אין זמן. מ ל יון
וחצי לירות, תקציב־חלום של שנים
אחדות ועשרים־וארבעה ימי־צילום, איון
הולכות ברגל.

שרית ישי

עם י י ^ סריי יותר ב טו ח!!!

במדיגה
(המשך מעמוד )38

כמיטב יכולתו, אך הוא קובל :״החברה
לא מבינה. מדביקים לו תואר, שיכור /ול גבי
השתיינים זו מילה חריפה ופוגעת.״
מחלהחכרתית. יעקב טוען שהחב רה,
המישטרה, המישפחה, כולם מזלזלים
בו .״אני רוצה להפסיק,״ הוא אומר ,״איי
רוצה לעבוד, אני סנדלר טוב. היום עדיין
אינני יכול, אני נתקף עצבים כשאינני
שותה, אבל צריכים להבין אותי. זהו תה ליך
איטי. עשיתי כבר צעד גדול קדימה
כשבאתי לכאן. אני מ צה להיגמל, אני
זקוק לעזרה. אינני עבריין, זוהי מחלה.״
ומוסיף המטפל :״זוהי מחלה חברתית
יותר מאשר נפשית ואישית. יש להת ייחס
אל ציבור השתיינים כאל חולים,
לא כאל פושעים. הבריחה לבקבוק איננה
רצונית, אין שליטה עליה 8070 .מהאנשים
הנמצאים בטיפולי הם בעלי סיכזיי־גמילד,
כימעט מוחלטים.
״יעקב הוא המיקרה הקשה ביותר, אבל
סיכוייו טובים. צריו להבין אותו. הרצון
שלו הוא היסוד לתיקווה. במקום שיבינו
שהוא עושה מאמץ על־אנושי, שמים לו
רגל. יעקב מתאפק, והאיפוק קשה. זוהי
לו מלחמה עם עצמו.
אומר יעקב :״לא זרקתי סכין על אשתי.
רציתי להתאבד. לא יכולתי יותר, נמאס !
רציתי לתקוע לי בבטן. השכן עצר אות־.״
הוא טוען שנטפלים אליו. אין לו הרשעות
קודמות ואינו עבריין, אבל לא נותנים לו
מנוח.
יותר מכל חורה לו כשמגיע שוטר
לשכונה, הוא שואל :״איפה גר פה השי כור?״
״אין
לי עבר פלילי,״ אומר יעקב ,״אין
לי כלום. אז למה מדביקים לי את הכתם

מ ח סו ם מול ההר
מתיישבי נוה־אטיב
מונעים מתיירי החרמון
להניע דמיסעדות דרוזיות

אם יש אדם המפקפק בהכרזותיה של
ממשלת־ישראל כי הגולן לא יוחזר לידי
הסורים, זהו סלמאן אבו־סאלח, סוכן־
הביטוח של הכפר הדרוזי מג׳דל-שאמם.
כבר כיום מנסה סלמאן להבטיח את
עתידו למקרה שהגולן אומנם יוחזר ל סוריה.
הוא רכש לו חלקת אדמה באחד
מכפרי הדרוזים בכרמל, נכנס כשותף ל־מיסעדה
בחיפה .״שיהיה לי לאן ללכת אח רי
הנסיגה,״ הוא מסביר בעברית רהוטה.
לסלמאן יש סיבות משלו לקשור את
גורלו בגורל מדינת־ישראל. במלחמח יום־
הכיפורים, אחרי שמוצב החרמון נפל בידי
הסורים, היה זה הוא שהתנדב לטפס ב נקיקי
ההר ולחפש שם גוויות של חיילים
ישראלים שנתקעו במנוסתם או בהתקפת-
הנפל הנגדית. בביתו הוא שומר ערימה
של מכתבי איום של הפידאיזן, המודיעים
לו כי חרצו את דינו למוות.
אבל סלמאן, שהחדיר את תודעת הביטוח
לגולן, הוא איש אופטימי. בגיל ,38 אב
לתשעה ילדים, הוא מחפש להרחיב את
עסקיו בכפר מולדתו, מג׳דל שאמס.
חורף חם. לא מכבר רכש סלמאן את
המיבנה שליד בירכת־רם, לא הרחק מ כפרו.
הוא החליט לפתוח במקום מיסעדה
דרוזית מעולה, עם מיטב מעדני הגולן.
את המיסעדה פתח בדיוק בעונת הסקי
בחרמון, מתוך תיקווה שהמוני המחליקים
הנוהרים בחורף אל ההר יפקדו גם את
מיסעדתו.
סלמאן לא לקח בחשבון את שכניו ה־

הנסיעה ברבבוז
ווהנר..בטוחה,חסכונית

סלמאן אבו־סאלח*
אין מיסה אל הדרוזיס
של שיכור? אני הרי מנסה לצאת מזה!״
פרקליטו, עורך־הדיו שימחה זיו, רואה
בהחלטת השופט כפי שנקבעה החלטה נבו נה.
מצד אחד יטפלו ביעקב במיסגרה
טיפולי־הגמילה, ומצד שני מונפת יד החוק
ומזהירה: אם תשתה — תיעצר. לדעת
זיו זהו שילוב מצוין.
להיות כן״אדם. מתרעם המטפל, יום״
טוב :״אסור לאיים עליו. זהו תהליך, זה
לוקח זמן, הוא מוגבל. צריך להבין את
המילחמה שלו.״
בבית־המישפט אמר יעקב :״אני אהיה
בסדר, אני לא אשתה, אהיה בן־אדם.״
והוא אכן משתוקק לכך. זה זמן שהוא
נאבק עם הרצון לשתות, ומנצח — לעוד
עתה. הוא משתדל לשקם עצמו בעזרח כות־הרצון
והמטפל הצמוד אך, כדבריו, הס ביבה
״שמה לו רגל מי מאיתנו לא
מתעצבן?״ הוא שואל .״מחר אתעצבן,
אפיל כיסא, יגידו ,־שיכור׳ ואלו למעצר.
אני לא רוצה לשתות, אבל אם אכעס
וארים קול מבלי לשתות, יעצרו אותי
מייד. זו העזרה שנותנים לי?
״תנו לי צ׳אנס! אל תחכו לי עם צו
ביד, תנו לי להצליח!״
* כשהחרמון ברקע.
העולם הזה

2061

חדשים, מתיישבי נווה־אטיב, המפעילים את
אתר ההחלקה בחרמון. אלה, שהשקיעו
מיליוני לירות בפיתוח האתר, נאלצים
לרכז את הכנסותיהם בתקופת זמן קצרה,
כל עוד יש שלג בחרמון.
השנה, בשל האביב החורפי צומצמה
עונת ההחלקה למינימום. משום כך החליטו
מתיישבי נוה־אטיב שלא להתחלק עם שכ ניהם
הדרוזים בהכנסות התיירות לחרמון.
הם הציבו את השוטרים שהם שוכרים
מדי שבת על אם הדרך המובילה למיסע־דתו
של סלמאן. המחליקים על ההר, ב דרכם
חזרה, לא יכלו להגיע למיסעדה ה דרוזית.
כך, קיוו, יאלצו המבקרים להיעזר
בשירותי המזונים שלהם, בהם מגיע מחירו
של כריך ל־ 11ל״י.
סלמאן מיהר להגיש תלונה למימשל-
הצבאי בגולן .״לא ייתכן,״ טען ,״שהשכנים
החדשים יגזלו את פרנסתי. שהאורחים
עצמם יחליטו היכן הם רוצים לאכול.״
ואומנם, תיירי החרמון שכבר ביקרו אצל
סלמאן, נשארים נאמנים לו. הם אינם
יכולים לפרוץ את המחסום שמציבים אנשי
נווה-אטיב, אבל הם עושים עיקוף גדול,
של 18ק״מ, כדי להגיע אליו.
בינתיים הולך השלג בחרמון ומפשיר.
החורף הקצר מסתיים והחרמון מתחמם.
גם ביחסים בין תושביו הוותיקים לחדשים.

להתרווח בכורסא נוחה.

ולעלעל בעיתון -או,אם תרצו,לקרוא ספר העניו,

וגם לשתות משקה קל. אפשר רק־בנסיעה ברכבת
מדוע להתמודד עם בעיות התנועה בכבישים,בנסיעה ברכב
הפך טי,כאשר אפשר ברכבת לנסוע,כבטחון בשלוה וגם בחסכון.
נצלו את היתרונות שהרכבת מעניקה לכם והתענגו.

רבבת • ש רוו ל

תן טר מפ ל חייל

קולנוע
סרטים
או סטר לי המת עו ררת
משהו בכל־זאת קורה למפיצי־הסרטים ב ארץ.
אחרי שבים ארוכות שבהם המוצ רים
היחידים שייבאו לישראל לא חרגו
מן השיגרה המיסחרית המקובלת, וכל מח שבה
על חידוש או ריענון הרפרטואר
העבירה בהם צמרמורת, מתרחבים באח רונה
האופקים. אחרי סרט קנאדי אחד
נערה ושמה נותזנד, מגיע לישראל נציג
בודד של תעשייה נוספת, השרוייה באח רונה
בתנופה גדולה — אוסטרליה. שם
הסרט: פיקניק בצלע ההר.
דון מקנזי היה הסרט הראשון שבישר,
בלונדון, את התעוררותם של הדודנים
הרחיקיים שבצידו האחר של כדור־הארץ !
תגובתם הראשונה של האנגלים היתה תי מהון.
הם הלכו לראות סרט באנגלית, ולא
הבינו אף מילה. וכפי שנהגו הצרפתים,
כששמעו את הצרפתית של הקנדים, ביק שו
מייד שכותרות בגוף הסרט יתרגמו
להם את הנאמר על המסך. דון מקנזי, ש תיאר
את הרפתקותיו של בלש פרטי בעל
שם זה, לא הגיע לישראל.
בגיד ההתבגרות. מאז עברו כבר
כמה שנים והסרטים האוסטרליים• ,שהיו
במשך תקופה ארוכה מיצרך לשוק הפנימי
בלבד, החלו שואפים לראות מרחבים. כמה
מן הנסיונות הפסוודו־פורנוגרפיים שלהם
זכו אפילו בהצלחה מיסחרית מסויימת,
ובצידם צמחו והלכו כמה יוצרים רצי ניים.
בפסטיבל־הסרטים האחרון בקאן, הי וו
סירטיהם של האוסטרלים מקור־התענ־יינות
ניכר, כשהם יורשים מבחינה זו את
הקנאדים והאיראנים, שהקדימו אותם( .ל־

ארוחת־כוקר כפנימיה לבנות כסרט ״פיקניק כצלע ההר״
אווירה ויקטוריאנית של תחילת המאה
איראן יש תעשיית־קולנוע רצינית, וכל
מי שמשווה בזילזול את הקולנוע הישראלי
לאיראני, אינו יודע שהוא מחמיא, בעצם
לישראלי).
בדרך מוזרה מאד, שני הסרטים הבול טים
ביותר של אוסטרליה השנה שמורת
השטן ופיקניק בצלע ההר, קרובים זה לזה
מכמה בחינות: שניהם מתרחשים בתוך

שתי תלמידות הפנימיה קוראות שירי־אהכה
חושניות רוטטת מתחת לשימלות־מלמלה
פנימיות, האחד לבנים, השני לבנות ;
בשניהם מדובר על ההתעוררות המינית
של גיל־ההתבגרות, ובשניהם מיוחסת חשי בות
ניכרת למערכות־היחסים בין הממו נים
על ההוראה במוסדות אלה.
עד כאן, הדימיון. ומכאן והלאה — דר כיהם
של שני הבמאים, טום שפתי ו פיטר
ויר, נפרדות. הראשון, שעשה את
שמורת השטן, מצליח בצורה ממשית ביו תר
להמחיש את כל הסכנות הטמונות ב חינוך
הקאתולי החמור המתייצב נגד
הטבע האנושי. הסרט זכה, ובצדק, כמעט
בכל. הפרסים של התעשייה האוסטרלית
בשנה האחרונה.
נערות שקופות. את כל הפרסים
שלא ניתנו לשמורת השטן, העבירו מייד
אל פיקניק בצלע ההר של פיטר ויר, אשר
יוצג בקרוב גם בישראל. סרט מוזר זה,
המבוסס על מיקרה שאירע, מהווה הישג
מייוחד־במינו, ראשית לכל בשל היופי
הפלאסטי הבלתי־רגיל שלו. הנוף הפראי,
פני נערות שקופות, סלעים אפורים ומאיי מים׳
שמש בוהה ומסנוורת, כל אלה מת חברים
יחד לסימפוניית־צבעים, המלווה
בסימפוניה קוסמת לא־פחות ישל צלילים —
מצד אחד, חלילו המיוחד של גיאורגה
זאמפיר הרומני (שליווה גם את הבלונדי
עם הנעל השחורה) ,ומצד שני הפרק ה אמצעי
של הקיסר, קונצ׳רטו מס 5 .ל פסנתר
ולתיזמורת של בטהובן.
האווירה הוויקטוריאנית •של תהילת ה מאה
(המיקרח שעליו נסב הסרט אירע ב־
,)1900 קצב־החיים דאז, האקלים האוסטר לי,
מיבנה המעמדות החברתיים, החוש

ניות
הרוטטת מתחת לשימלות־המלמלה
הצחורות של חניכות הפנימיה, המיסתורין
של הטבע — כל אלה אינם רק רקע לסי פור
אלא׳ מבחינות רבות, העיקר -שבו.
בעיקכותהנעלמות. והמיקרה ש היה
כך היה: קבוצת נערות, מפנימיית־הבנות
־של הגברת אפליארד, יצאה לטיול
בחיק הטבע, לרגלי גוש־סלעים אפור ה ידוע
בשם ״סלע התלייה״ .שלוש מהן, ו אחת
המורות שרייתה עימן, נעלמו בנסי בות
מיסתוריות. אחת התלמידות נמצאה
כעבור כמה ימים, מחוסר־הכרה, בתוך
נקיק סלע. שלו* האחרות נעלמו מבלי ל השאיר
עקבות.
אל תוך הסיפור הזה משתרבב סיפור
גוסף, זה של צעיר בריטי המבקר אצל
מישפחתו במקום, רואה את הנערות בדר כן
אל הסלע, ואינו יכול למחוק מזכרונו
אחת מהן, החטובה והענוגה מכולן. הוא
זה שיוצא לאחר־מכן, יחד עם סיים בן־
גילו העובד אצל קרוביו, לחפש את עיק־בות
הנעלמות בהר, ומצליח למצוא את
הניצולה האחת והיחידה.
מי שניסה למדוד סרט זה במשורה הר גילה
של טוב־ורע, עשוי ללא־ספק למצוא
בו ליקויים רבים. הוא מדלג על פרטים
רבים במיבנה הדמויות, הסימליות שבו
לעיתים פשטנית מדי (את הנערה האידי לית
שנעלמה בהרים, זו המציתה את אש*
האהבה בליבו של הצעיר הבריטי, משווים
שוב ושוב לברבור) ,ולעיתים קצת בוטה
מדי (מנהלת־הפנימיה משקיפה בעד החלון
אחרי שחניכותיה יצאו לטיול, ולהקת תר-
נגולי־הודו, עופות הידועים בטיפשותם,
העולם הזה

2061

שציבעם לבן כצבע ביגדי החניכות, עו ברת
בחצר).
כסרטים יומרניים רבים הנעשים בשנים
האחרונות, מתקשה גם סרט זה להגיע אל
סופו באותו אופן מגובש שבו החל. ול פחות
בהזדמנות אחת, הופך כוח המיקרה
כסוי ומאולץ, כשהוא קושר בקירבה מי-ש־פחתית
את סייסו של הצעיר הבריטי, עם
חברתה של הנערה הנעלמת.
פני הסלע. מצד שני, יש בסרט דברים
מבורכים רבים כל־כך, עד שגם הליקויים
הופכים נסבלים. ויר מודיע, כבר מהתחלת
הסרט, כי הוא עומד לטפל ב״מציאות ש היא
ספק דימיון ובדימיון שהוא ספק מצי אות״
ואפילו הכותרות, שבהן תופס הט בע
האמיתי, ללא־משים, את מקום ציור־הרקע
ההתחלתי, מכניסות את הצופה לתוך
הנושא והאווירה.
התקופה הוויקטוריאנית הולמת להפליא
את המגמה הזאת. החיצוניות החמורה המ סוגלת
להסתיר סערה פנימית, הספק בער כים
המוחלטים של המדע וההיגיון (הדבר
האחרון המעסיק את המורה הנעלמת, הוא
ספר־מתימטיקה) ,הרצון העז להחליט למען
הזולת מה טוב ומה רע, כל אלה באים
לידי ביטוי מוחשי מאד דווקא בעימות עם
התופעה הבלתי־מוסברת של ההיעלמות.
פני הסלעים האפורים, המזכירים להפליא
פני־אדם, כאילו מסתירים בחובם סערות
פנימיות בדיוק כפני־הסלע הוויקטוריא־ניים
של הגברת אפליארד, מנהלת הפני־מיה.
ההתנהגות המסוגננת והמלאכותית
כלפי חוץ, ההופכת טבע -שני, נושרת בפ ני
מיסתרי הבריאה, ולפני שהן נעלמות
בין נקיקי ״סלע התלייה״ ,מדברות הנערות
ביניהן על כך ש״כל דבר קורה בדיוק
בזמן ובמקום שבו הוא צריו לקרות,״
וש״האנשים, הנראים כמו נמלים קטנות
כ-שמתבוננים בהם ממרומי הסלע, ממלאים
אולי איזו פונקציה נעלמת, הנותנת טעם
לעמלן המיותר.״

שחקנית רחד רוכרטסון
זכר הפורענות של המנהלת
הבמאי פיטר ויר כינה את סרטו ״ כר
של פורענות״ .אולם הסרט הוא הרבה יו תר
מזה: זהו זכר של תקופה, העשוי
ברגישות ובאהבה רבה לנופים, ולאנשים
־שבתוכם•
תדריך חוב הלר או ת :
תד־אכיכ — להיות או לא להיות,
סרט אילם, זוגות נשואים.
ירושלים — אנשים יפיס.
חיפה — זוגות נשואים, בארי לינדון.

תל אביב
* * איש ההפקר (דרייב־אין, אר־צות־הברית)
— אפום של המערב־הפרוע,
מבויים ומשוחק על־ידי קלינט איסטווד,
המוביל את דמותו המבודדת אל תוך חב רה
אנושית. גישה חזותית ורעיונית ראויה-
לשבח.
העולם הזה

2061
ממלכת הזזו שעו
לה כמבינה (לימור, תל־אביב,
איטליה) — אלברטו לאטואדה
הוא אחד היוצרים הפורים ביותר
של הקולנוע האיטלקי ב־ 40 השנים האחרונות, ובמה
מסרטיו (כמו האדרת וללא רחמים) הם מן החשובים
שנעשו באיטליה אחרי המילחמה. משום כך צריך, וכדאי.,
לשים לב למעשיו, גם אם פעמים רבות הם מעוררים רושם
מיסחרי מדי או, כמו במקרה זה, עשויים פשוט להרתיע.
זאת, משום שהדמות הראשית בסרט, קלוטילדה, היא
נערה מפגרת-בשיכלה, כימעט צמח מהלך, אך מפותחת
להפליא בגופה. אין לה כל שליטה על אברי-ההפרשה שלה,
אומנתה מרדימה אותה בערבים בליטופים עדינים בין
רגלית, ובמהלך הסרט היא מסירה מעצמה, שוב ושוב,
בל כסות המתוכננת עבורה.
נערה זו היא נצר למישפחה דרוס״איטלקית עשירה,
בעלת מטעים וכרמים, ובעיקר בעלת חלקת-חוף מקסימה
ומסנוורת־עיניים, המושבת אליה קבלן צפוני ערמומי שמתכנן
לבנות שם עיר״קייט לתיפארת. מאחר שהדרך הקלה
והזולה ביותר לזכות בקרקעות היא הכניסה לתוך המיש־פחה
המחזיקה בהם, מציע הקבלן לשאת את קלוטילדה
לאשה. ההצעה, המוגשת בציניות מוחלטת, מתקבלת בציניות
מוחלטת, עד שלפתע מסתבר כי האיש הצפוני
המתוחכם והפיקח, זה שמתכוון לעשות הון מניצול אומ-

תרזה־א! סאבוי ולואיגי פריאטי, כך מרדימים
ללותה של נפש אבודה, נופל קורבן בפח של עצמו. קלו-
טילדה הופכת בהדרגה מחפץ מיני שאפשר להשתמש בו
בשעת הצורך, חפץ מיני שאינו יודע שובע — ובסופו של
דבר, לצורך גופני ורוחני שאין הקבלן יכול להסתדר בלעדיו.

מ שכורת גנוב ה
ואהבה גנוב ה
הגנב שבא והתאהב (אורלי,
תל־אביב, שווייץ־צרפת) — קלוד
גורשה הוא במאי שווייצי, ואופיו
של הסרט, המתרחש בשווייץ, אכן מעיד על כך היטב.
הנופים והאנשים השלווים, הסדר והאירגון, הבורגנות
המהוגנת בל״כך עד שהיא מוכנה אפילו לגנוב, כדי לשמור
על הגינותה.
בל זה טוב, יפה, והולם בהתאם את הצד המוצלח
ביותר של האסכולה השווייצית החדשה, שגורטה הוא
אחת הדמויות הבולטות בה. מאידך, סרט זה הוא קו־פרודוקציה,
ואולי זהו הגורם למחדליו. הוא מספר על צעיר
שנאלץ ליטול עליו הנהלת מיפעל״הרהיטים המשפחתי,
אחרי שאביו שותק בעיקבות התקף־לב. כשמסתבר לו שאיש
אינו חפץ ברהיטי המיפעל הופך הצעיר גנב, כשהכסף הגנוב
משמש לו לתשלום משכורותיהם של הפועלים הנאמנים.
צרתו של הסרט, שהוא אינו מנתח מצבים, אלא מבריז
הכרזות שעליהן הוא חוזר שוב ושוב, למרות שהן ברורות
בהחלט עוד לפני שנאמרו. למשל: הבורגנות הקטנה נמעכת
תחת הקפיטליזם הבינלאומי (איך ומה בדיוק קורה לגיבורי
הסרט, זאת אין טורחים לפרט) .החברה מאלצת את
האדם להפוך גנב (מדוע אין מוצא אחר, אין מסבירים)•,
הבורגני המצוי מעז לספר לאהובתו דברים שהס מלהזכיר
בפני האשה, למרות שיש דימיון די גדול בין השתיים.
לזכותו של הסרט יש לזקוף דוקא את ציור הרקע
הרגיש והאמיתי של עיירת״שדה שווייצית, את האהבה

לאוורייה ודפארדייה — כך גונבים
לטבע (כאן ראוי הצלם רנאטו ברטה לשבחים) ,ואת טיב-
עיותם של ז׳ראר דפארדייה (הגנב) ,דומיניק לאוורייה
(אשתו) ומארלן ז׳ובר (אהובתו) ,בתפקידים הראשיים. זהו
יסוד איתן, שראוי היה בי בניין מרשים יותר יוקם עליו.

לאן נ על מ ה
הפורנוגרפיה?
הבננה השחורה (מקסים, תל־אביב,
ישראל) — קשה להעלות
בדימיון כוונות נאצלות יותר
מאלה של קומדיה מטורפת זו: היא מטיפה לשלום
ולאהבה בין כני שלושת הדתות העיקריות בארץ, כאשר
להט הנעורים מאחד את הצעירים, מול המבוגרים הנתונים
ביייד הקרתנות והגזענות שלהם.
עד כאן — הכוונות. על מנת לממש אותן, בנה הבמאי
בנימין חיים מיסגרת עלילתית רופפת למדי, שבה מנסים
שני זוגות יהודיים וזוג ערני אחד להינשא למרות אי־רצון
הוריהם, והמישטרה מסתובבת ביניהם כאחוזת־תזזית,
מנסה לשווא לסדר איי העניינים המתיישבים, בסופו של
דבר, כראוי לקומדיה, בעצמם.
הבעייה העיקרית, הראשונה והבולטת ביותר, של הסרט
הזה, נעוצה בנראה באורח־המחשבה של יוצרו, שעשה ער
עתה רק סרטים קצרים. משום בך הוא מזניח את קווי*
העלילה הראשיים, ונתפס בהתלהבות לכל בדיחה צדדית
שנראית לו מצחיקה. בעייה שנייה: בנימין חיים חירבה
לעבוד בסירטי״מחתרת, אולם מה שמובן משוגע־לדבר לראות
במשך עשר דקות או חצי״שעה, הופך מעמסה בגדה
מנשוא, כשהוא מוצג באורח מיסחרי, במשך שעה וחצי.
הכוונה היא לעומס עצום של קולות ומראות, התוקף את
חושי הצופה ללא הרף.
אין ספק שיש בסרט רגעים מצחיקים, אולם הם

אברך גונב מבט — כך צוחקים
נחנקים באורגיה החזותית והקולית הנלתי־פוסקת. מי
שמאמין כי עתידה של המדינה הוא בכל־זאת בהבנה
הדדית בין נוצרים, מוסלמים ויהודים, לא יוכל להתנגד
לבננה השחורה. רק מי שיחפש בו פורנוגרפיה, יתאכזב.
זו קיימת רק במוחם של אנשי הצנזורה.

1ס * 9 0

אינטליגנט. וזה לשונו :

לא יודעת למה, אבל יש
כא 7ה המנסים לחסוך חצי
לירה דווקא אצלי. למרות
ההודעות המפורשות והאזהרות,
הם שולחים מיכתביס המיועדים
למשלוח למכותבים במדור זה,
מבלי להדביק עליהם בזל. זה
לא הכסף. זאת הטירחה הכרוכה
בכך שמונעת ממני לעשות
עימם את החסד ולשלוח את
מיכתביהם למיינם. אס הס לא
מתייחסים בדל וו. למה שהם
כותבים, אז. מה שדווקא אני
אעשה זאת?

קשיים בחיוכים
איפר )1/61( .רואה !חודף
אני לא יודעת, אבל היא לא
אוהבת אותו. .״כי כל כך קר
בחוץ והשמיים בונים ועושים
לי חשק לבבות יחד איתם.
קשה לי לחייך בזמן האחרון
חיוך רחב כזה, מאושר, כי
בחוץ יש רעמים וקר ובפנים,
עמוק בלב, עצוב ומשהו שבור
אפילו ומחכה לטיפול ממישהו
שיתנשא לגובה 170ס״מ ל פחות.
כי אני אוהבת גבוהים.
״שיהיה נאה, שיגור באיזור
!חיפה או הצפון, שלא יהיה
איכפת לו לאהוב אותי אף
על פי שאני רק בת 17 מינוס,
ביישנית ובעלת נמשים פה
ושם. שיאהב לראות סרטי־אהבה
והעיקר שירצה לאהוב
חזק חזק כמוני.״
יפה, לא?! אז אם יש ב סביבה
מומחה לחיוכים, ש יקום!

בסים
אידיאולוגי
( )2/61 הוא בן ,22 הגר
בקומונה מעורבת בעיר הקודש,
שם הוא מחפש דלוקים ואת
שביל הזהב בין חיים בצוותא
למיצוי אינדיבידואלי מכסימלי.

הוא דוגל בחיי יצירה ובטיפוח
הקשר׳עם ״מיגוון אנשים.״ זה
שהוא בינתיים בקומונה זה
בגלל שהוא ״מנסה בעזרת
חבריו לחשוף את עצמו ולגלות
את זולתו על פסים של כנות
ויושר עצמי ובתנאים המאפשרים
עצמאות ופרטיות אישיים
בנוסף לחיים משותפים. מאמיי
שהאפשרויות שקשרי הזוג ה קיימים
והמקובלים מציעים אץ
בידם להוציא אדם מבדידות.-
מחכה לתגובות.״
לי זה נשמע כמו מצע של
איזו מפלגה. אבל מי יודע,
אולי יש כאלה שתהיינה מוכנות
להצביע בשבילו.

״אין לי שום רצון בך כח בר
לחיים או כבחור שאפשר
להתרברב בו כמוצג חברתי.
אין לי שום חשק שתאהב או תי
ואני לא רוצה להשתמש
במדור זה כבמדור שידוכים.
מפני שאהבה ומאהבים לא קו נים
בצורה מלאכותית. כל מה
שאני רוצה ממך זה מכתבים
על רמה. בעיקר בנושאי פי לוסופיה.
אל תפחד גם להיכנס
לנושאים אינטימיים. יש לי ני סיון
בחיי אהבה ונוכל להיכנס

לי ולזכותי נזקפים 17 אביבים.
מתה על מוסיקה. לא בוחלת גם
במוסיקה קלאסית וכל הבטהו־בנים
והמוצארטים לא מבהי לים
אותי. אוהבת לנגן ולכתוב
שירים ולכתוב בכלל וב קיצור.
אז אם יש לך מה לה ציע,
ואתה באמת אינטליגנט
— אז קדימה.״

עה? ואם סוף סוף מזדמן לי
לומר מה שאני מחפשת, מדוע
שאפספס זאת? אז מה שנותר
זה לקחת נייר +מעט מחש בה
ולכתוב ובקשר אלי, לא
אפרט! סד,״כ חיים די שיגר־תיים.
כך שעם מעט מיסתוריות
ואנונימיות יכולים להוסיף ל טיבו
של עניין.״
לא ברור לי איך שתיהן מס תדרות
ביחד. אבל זה מה שיש,

״כותבת מתוך עניין להכניס
לשיגרת חיי פגישות עיוורות
ואולי קמצוץ של אווירת מתי-

הצעה מגונה

הולד כפה :

לעומת

זאת

נערת השבוע

לכתוב בהמונים
הוא לא יורד ממני (.)3/61
הוא מציף אותי במיכתבים
ואני מוכרחה בסוף להרים
ידיים ולהיכנע, כדי שלא יגיד
שאני מקפחת אותו במתכוון,
אולי אחרי זה יהיה לי קצת
שקט.״אם את יפה, משכילה מאוד
ולא טיפשה, אלא אחת שמבינה
עניין כהלכה ; שגילו אינו
עולה על 24 שנה ומקום מגו רייך
בסביבות רמת־גן, גבע תיים
או תל־אביב — מצפה
לד בחור ( 25 שנה: וחצי) מש כיל,
רציני, המבין עניין והיודע
את אשר הוא רוצה. כתובנה
בהמוניכן ולא תצטערנה כלל
ועיקר.״

מסיבה של בכי

שתיים במכה אחת
במעטפה אחת, מקיבוץ בצ פון,
מצאתי שני מכתבים, ב שני
כתבי-יד שונים. למען ה סדר
הטוב אני מקצה להם שני
מספרים, למרות שיישלחו לאו תה
הכתובת.

5/61 הוא מכתב ד־

נוי כתבפרס
הכחולמתנגש 11התכלת
לפעמים נדמה לי שמחליפים אותי בטעות עם עמיתי דן
עומר ומפתבים המיועדים לנמר של נייר, מגיעים משום מה
אלי. כך גם מפתבה של 4/61 שיכול להיות פתיחה הולמת של
ספר שירים של משוררת צעירה. בכל אופן, זה כנראה מה שהיא
חושבת.
״משונה ז אך אני בים. יושבת. כותבת לכם קצת וחושבת.
אני מרגישה כבר שאין מכנה משותף ביני לבין כל מה שמכביד,
משעמם, עצוב ודוחק. אני בים ...אז אני כאן.
״עברו שבועות, ימים ומלבד כמה תמרורי דרך פעוטים,
הכל רגוע. מין בדידות כזו אוטמת. לכן אני כאן. עם גלים
ושחפים. עם חול וצדפים. עם שמש ולעיתים קצת גשם. אפשר
גם לעצום עיניים ולשמוע את שיכשוכי הגלים. לדמיין את הכחול
מתנגש עם התכלת. וקצת לבן בצדדים. עם הרבה הרבה מחשבות.
מחשבות של עיניים בוהות, ידיים חושקות ורחוקות. הרבה
מחשבות. על לחישה באוזניים ומתוק בשפתיים. ועליו. עם כל
מה שכרוך בו. בי. בנו. על מה שעבר. ונהיה. על השתיקה
הארוכה של ״הכל מובן״ ולבסוף דימעה של, חבל׳ .וים. אני...״
אם אתם מבינים את הצופן שלה, זאת כבר הבעייה שלכם.

מכתב פרס מזכה את שולחו בשי — חבילת מוצרי תמרוקים
ויופי של חברת הדס בשווי של 200ל״י. הפרסים נשלחים לזוכים
בדואר.

את מיכתבו של ( )7/61 אני
מפרסמת לא כך מפני שאני
מאמינה שיהיו לו קליינטיזת,
אלא כמיסמך-אנושי, המדבר
בעד עצמו.
״הנני חייל שמשרת בקריה.
ממשכורתי הצבאית ומהעבודות
שאני מצליח להשיג, אינני
יכול לחיות. המצב כללית הוא
די קשה. קשה לחיידק כמוני
להסתדר.
״מה שאני רוצה למסור לך
הוא, שלאחר מחשבות ודילמות
החלטתי לפנות למדורך, משום
שהוא כתוב בצורה נאותה,
ולבקשו לפרסם בקשה זו :
מעוניין להכיר נשים (לא זק נות
מדי) למטרות אינטימיות
שה־שכר בצידן (בקיצור, ג׳י-
גולו, אבל שישאר בינינו) .מד,
שאני מבקש הוא שהצד המס חרי
של פנייתי ישתקף במדד
רך. אני מקווה שהבנת את
׳מיכלול הבעיה. ל,מי שמעוניינת
בפרטים אז גובהי 184ס״׳מ,
בלונדי, מבנה־גוף חטוב ובעל
אמביציות.״
רואים, רואים. חבל רק שלא
פירט את לוח המחירים.

עם הקייץ הזה כחוץ הגיע הזמן להסיר את
הנפטלין מהביקיני זה גם מה שעשתה עלמת־חמד זו.
ששמה זרח מפרחוני, שרק עתה השתחררה מצה״ל.
דק הורידה את המדים וככר התכסתה ככיקיני.
בינתיים רק כתצוגת־אופנה. אבל אני מתערבת שבקרוב
תראו אותה גם על החוף, אם יצרני־האופנה
לא יעסיקו אותה יותר מדי בתצוגות. מה שהיא
הספיקה לספר לי זה ״שלא משנה לי מה תהיה
האופנה — אצלי הביקיני תמיד עובד:׳
לכל נושא שהוא בחופשיות.
ותאמין לי שלא היתד, לי הת נגדות
להתכתב גם עם בחורה
אך זה פשוט משעמם. אני מע דיפה
להחליף דיעות עם בן
המין המכוער. רצוי שתהיה לפ חות
בן 19 אביבים וכל המר בה
הרי זה משובח.
״להגנתיי אציין רק שאני
קיבוצניקית ויש לי דיעות מש

חות וסקרנות. אולי זה ישמע
קצת יומרני אבל נדרש: בוגר
תיכון, קצין לשעבר, בין הגי לים
,21—27 אוהד ריקודי-עם
(חשוב מאוד) ,סוג של בנאדם
פחות או יותר ממוסד (לא מח בבת
במיוחד זרוקים ופריקים).
״יודעת שזה נשמע מגעיל ולא
צודק. אבל באמת שלא איכפת
לי. ומה פתאום שאהיה צבו

אחד לא מסד את פניך כמוך
חוץ מאתנו־ 3 )2 1 3 3

התחלנו בחורף ונגמור ב חורף.

לא נכון מה שאנשים
אומרים. אחרי החורף לא בא
תמיד אביב.״ זה מה שטוען
( )8/61 ונימוקיו עמו.
״ילדה -שלי של פעם כתבה
שבגבעות שלנו כבר פורחים
פרחים ובחרוב אביב ושוב יש
עלי כותרת אדומים -של אוהבת-
לא־אוהבת וציפורים של שיר
,חוזרות וזה סימן שטים־טיפד,
אביב. ורציתי לכתוב שאצלי
יש חורף והטיח מתפורר מעל
הקיר וציפורים של שיר אינן
שדות לי.
״לפעמים אני מסתובב ברחו בות
של לילה ורואה אנשים
שלא נוגעים. רואה בתי זכוכית
של זוגות נשואים ואין אהבה
בפנים. וכל כך הרבה עיניים
שמבקשות רק שעה קטנה של
מעט אהבה.
״אז אני רוצה להזמין אותך
למסיבה של בכי. רבים ודאי
יבואו למסיבה כזו -של המון
כאב ושל לבכות על מד, שרק
רוצים. כל אחד את הכאב
שבו. כי לפעמים אני רוצה
נורא לבכות. ולבד קשה לי.
״ומתי שלא יהיו עוד דמעות
ויגמר הבכי, אפשר לקום בשקט
וללכת בלי להפריע ולחזור
מתי שרוצים. כי אצלי הדלת
פתוחה ואפשר לבכות תמיד.
חורף עצוב כזה. חורף שלי רעב
לאהבה ואין שובע. רעב תמיד
לאהבה. לרצות להתאהב כל
בוקר מחדש בלי להסתאב.
חורף של כל כך הרבה כאב
ויופי. כל כך כל כך ממש.
התבואי?״

!תכשירי יופי לזוכים כמדור־ \

1ה היה 03111:1מזה שהיה
גליון ״העולם הזה״ שיצא־לאור לפני 25 שגים בדיור״ הגיש
כתבת־מפתח שעסקה במשבר שפקד את מפ״ם על מרכיביה
השונים* ,ואת הסחף האידיאולוגי שאחז בה עם מעצרו ב־צ׳כופלובקיה
של מרדכי אורן, אחד מעסקני מפ״ס הבכירים.
בגליון ״העולם הזה״ לפני 25 ישנה, פורסם בכותרת ״ול
מעבר לגבול״ ,מיכתב אותו קיבל עורד־הדין מוחמר נימר אל
הואדי, מנצרת המיכתב, שנשלח מטעם קבוצת משכילים
ברמאללה ועבר את הצנזורה הירדנית והישראלית, מתייחס
לפתרון הבעייה הפלסטינית, ובין השאר ניפתב בו ה צעד
הראשון לקירוב הריעות והסדרת הסיכסוד תלוי עתה
בישראל. אם יהיה לה האוגדן הדרוש והיא תטפל במהירות
במחלה הזאת ...זה הדבר איטר עלול לבטל את רגשי השמאה

ושאיפות הנקמה. ואז ישובו המים לזרום כאפיקם הטבעי...
נמאסה לנו מדיניות הנשק, ההתפרצות וההריגות בגליון
״העולם הזה״ לפני 25 שנה, התפרסמה גם כתבה מצולמת,
תחת הכותרת :״בית־חרויטת לצללים״ שתיארה את המציאות
כהוליווד כתעשיית־חלומות.
כשער הגיליון לביאה אייזן, מראשונות דיילות ״אל־על״,
כפי שנראתה כעדשת מצלמת צלם־המערכת, דויד רוכינגר.

ענני משבר נ דנ ד׳ מתקבצים באופק ^ מווע נ ווו ד׳ ם
הישראלים נעל ׳״מות רו ת? *ן מזון לבהמות שהולכות
למילואים * שר־המסתד :״איני בקיא במחירי השוק השחור
העם ניחוח ב ס כין גילו ח
נהג־המונית נהג וקילל, נהג וגידף :
״הספסרים הרסו את המדינה,״ מילמל אל
עצמו יותר מאשר אל נוסעיו .״הם הרסו
יאת המדינה, ועכשיו הממשלה ׳שוברת את
הפועלים.״
מבלי לדעת הזר הנהג על המילים ש הופלו
יומיים לפני־כן באולם הכנסת על־ידי
משה סנה, כשזה ניתח את המדיניות
הכלכלית החדשה בעזרת סכין־גילוח, ו אמר
את אשר יודעים כולם — אך אינם
רוצים לגלות.
משום־מה היו דווקא נהגי-המוניות ה ראשונים,
אשר פטיש המדיניות הכלכלית
החדשה ירד על עורפם ׳במלוא המחץ,
על־ידי העלאת מחירי הבנזין, חלקי־החי-
לוף והתיקונים. בן־ל״לה הפכו ממעמד
• מפ׳ם של אותם ימים הכילה בקיובה
את מפ״ס הנוכחית ואת ״אחדות העבודה״.
*־ שמונה אחר־כך כשופט מחוזי בנצרת.

נהנה למעמד סובל, הכנסותיהם ירדו ל מחצית.
אנשים רבים, לא אמידים ביותר,
שהיו רגילים לנסוע במוניות מפני שה כסף
היה מצוי בידיהם בשפע ולא היה
להם על מה ׳להוציאו, החלו עתה הול כים
ברגל, ומצטופפים בתורים לאוטובוסים.
הוותיקים, מ׳לומדי־הניסיון, לא היו צרי כים
לקרוא את הדברים בעיתון. משהו
הזכיר להם את . 1936 את המשבר הכל כלי
הגדול. שירד על הארץ לפתע לאחר
הגאות הייקית* ,והתפשט ביישוב כסר טן
איטי, חנקני וממאיר. הוא הוציא ׳את
הילדים מבי׳ת־הספר ושלח אותם לעבודה
בשחר נעוריהם, ליצר רמת מיחייה אשר
לעומתם ניראו חייו של פועל בפברואר
1952 כחלום.
ענני ׳המשבר התקבצו באופק, התקרבו
במהירות. המעטים המתעשרים ממשברים,
וביניהם עסקני־מיפלגות, הביטו בהם ללא
יראה. אולם בל האחרים שלחו בהם מב טים
רבי־חרדה, וציפו ללא התלהבות לגור לם.

עליית היהודים מגרמניה, עם עלות
היטלר לשלטון הביאה לארץ־ישראל, ממון
ותעשייה, שיצרו למשך תקופת זמן מוגבלת,
אווירת פרוספריטי, שעה שאירופה
הייתה נתונה במשבר־כלכלי.

״העוד ם הזה״ 748
תאריך 28.2.52 :

לאתפ קי ד מי ש טר ת׳

נוודי־מ 1ח רו ת, כן
שעה שתעשיית־הנעליים בארץ עובדת
בחמישית מבושר־הייצור שלה בלבד,
מיובאים רבבות זוגות נעליים מובנות
מחוץ-לארץ עבור מוסדות ממשלתיים.
חשבונם הפשוט ישל המוסדות: הנעליים
האחידות המיובאות עולות באנגליה 18
שילינג הזוג, לעומת 30 שילינג הדרו שים
עבור חומר גלם לייצור זוג־נעליים
בארץ. תקציב המוסדות מחושב ומדוקדק
במידה כזאת, שאין בו מקום לחישובים
כלכליים־פסיכול׳וגיים, שיגיעו אותם לר כוש
נעליים תוצרת־הארץ במחירים יק רים
יותר.
התעשייה טרם הסתגלה לר׳מת־המחירים
שנועדה לה בהתאם למדיניות הכלכלית
החדשה של הממשלה, ושעה שאין היא
יכולה לתחר * בנעליים הסטנדרטיות ה מובאות
מחוץ־לארץ, מתחרים ישראלים
בהצלחה בהפצת נעלי־מותרות מתוצרת
הארץ בשוק האמריקאי.

קיצוב
גםהבה מו תרע בו ת
כשכתב המשורר דויד שימעוני, ברא שית
שנות העשרים, את הפואמה יובל
העגלונים, שמיספרם הגיע לחמישים, היו
חייהם של העגלונים משועבדים לשתי
צרות־יסוד: דרכים משובשות והתנפלו יות
של שודדים.
העגלונות בארץ התפתחה עם גידול ה תחבורה.
למרות שענף העגלונות נמצא
בירידה מתמדת מאז הוחל בייצור המוני
של המתחרה הגדול — המכונית. בינתיים
קם אירגון־עגלונים בן 800 חברים, בעלי
800 עגלות ד 1200 בעלי חיים (חמורים,
סוסים ופרדות) הדואגים לכך שהעגלות
תנוענה, ובעליהן ימצאו פרנסה (בדרך־
בלל בסבלות, והובלת קרח ונפט).
כאשר הפסיק המפקח על המזון לבעלי־חיים
להקציב מיספוא לבהמות, לפני כחוד שיים,
יראו העגלונים שכל השידולים אי נם
מועילים, ופנו לאמצעי האחרון הש מור
בידיהם למשיכ׳ת עין־הציבור: הפ גנה
רבת-משתתפים שעברה בתהלוכה
צבאית דרך רחובותיה הראשיים של תל־אביב
עד הגיעה לבית הדר, מקום מו שבו
של המפקח מטעם מישרד־החקלאות.
דרישות העגלונים: אספקה סדירה של
150 קילוגרם שעורה לחודש, שמחירה
הרישמי הוא שמונה גרושים הק״ג בהש וואה
למחיר השוק השחור של חצי־לירה
ויותר.
אומרים העגלונים: אם המדינה יודעת
לקעקע יאת גפיה של בל בהמה לשירות
מילואים, מן הראוי שתדאג לה גם למזו נות
סדירים •*.
• מילה שהוכנסה לשימוש טל־ידי מערכת
״העולם הזה״.
•* לפני 25 שנה החזיק צה״ל יחידות
של חיל־פרשים, ותובלה על חמוריס, והיה
לוקח את הבהמות לתקופות שירות־מילו־איס,
כפי שהיום נלקחים כלי־רכב.

לפני 74 ימים גויסו שוטרי נמל חיפה,
בתוספת תיגבורת מתריסר תחנות־מישט־רה
׳אחרות, כדי לגרש בכוח־הזרוע את
ימאי א/ק תל־אביב מאונייתס. הימאים
התנגדו בכוח ובחימה שפוכה, עוררו ב־התנגדותם
המוני אוהדים על החוף להפר
את הסדר ולתקוף את שומריו. השבוע קם
בית־המי׳שפט והכריז: פעולת השוטרים
היתד. בלתי-חוקית, התנגדות הימאים היתד.
מוצדקת.
השופט ד׳ק־ א. שאל, בגלימתו השחו רה,
גב׳ה־קומה, ממושקף: ובעל שעריות
חומות, התיישב ליד שולחנו, סמך את
ידיו על הדוכן שארבעה סיפרי־׳חוק נחו
עליו, והחל קורא בשקט ובמהירות את
פסק־הדין, שבו זיכה ראשית־כל ארבעה
נאשמים, ולפני שהמשיך בקריאת סקיי
רתו שהיתה מנוסחת היטב בשפה העיב־רית,
ומתובלת בדוגמות מי׳שפטיות. בשפה
האנגלית, ביקש מהקהל שלא לנסות לע זוב
את ׳האולם במהלך קריאת פסק־הדין.
ואכן, היתד. סיבה לכך: סקירתו, ש־השתרעה
על־פני 25 עמודים, היוותה רק
חלק מפסק־הדין, שהמשך קריאתו נידחה
למחרת היום. קריאת סקירתו ארכה שע תיים•
,בשעה הראשונה התעכב השופט
על פירטי הפעולה ועל ההאשמות (11
במיספר: תשע מהן אשמות תקיפה, ואחת
קשירת־קשר, ועוד האשמה: הכשלת שו טר
בזדון ׳במילוי תפקידו).
כעבור מ׳חצית־׳השעה השנייה, הגיע ה שופט
לנימוקיו לזיכויים של מיספר נא שמים,
שאחד מיהם היה רב־החובל. אייק *.
הכריז השופט־המחוזי ד״ר שאל :״אנשי
צוות האוניה היו זכאים להתנגד למיש־טרה
שעלתה ע׳ל האו׳ניה כדי להוריד א׳ת
הימאים ...לא היה זה תפקיד מישטרתי
לעלות על האוניה כדי להוריד ממנה את
הצוות.״
שעה שהשופט הקריא את נימוקיו לא
ניכרו כל הבעות של הפתעה, כעס או
שביעות־רצון על פניהם של הימאים •ש שמותיהם
הוקראו בזה אחר זה, פרט ל חיוכים
דקים וקלושים לעבר ידידיהם מבין
הקהל, שחלק מהם עסק בקילוף תפוזים
ואכילת כריכים בסתר.
כעבור: שעתיים פגה המתיחות, כשנת ברר
לכל •ששישה ימאים זוכו ועשרה אח רים
חייבים לחכות לפסק־דינם מחר. או לם
עובדה זו לא העכירה את רוחם של
העשרה, ומייד בצאתם החוצה נטלו לידי הם
זכוכיות מפוייחות והשקיפו על ליקוי-
החמה שהיה באמצעיתו באותו ז׳מן.

אנשים
׳ • בכינוס מפא״י בירושלים קבל שר-
המיסחר-והתעשייה דוב יוסף, על כך
שנמצאים פועלים המשלמים שלוש לירות
עבור קילוגרם בשר ׳בשוק השחור. מייד
שוסע בקריאות־ביניים שבאו להעמידו על
האמת, והסבירו כי מחיר קילוגרם בשר
בשוק השחור הוא כפול, שש לירות. הצ טדקותו
של שר־הצ׳נע :״איני בקיא ב מחירי
השוק-השחור.״
* יצחק אהרונוביץ, רב־חובלה של ״יצי־את־אירופה
תש״ז״.

עול תעעוית הוסק האירופאית

8£1\18א51£
מעכ שיו הבחירה שלך נע שית
ב רו ר ה ובטוחה: בי אין טוב
מ ה שילוב ה מו שלם של סימנס ותדיראן יסימנס״ ־ הקונצרן הג דול ב אי רו פ ה
ל מו צרי ח ש מל
י ת די ר אן־ ־ הקונצרן הגדול בי שראל,
ל מוצרי אלק טרוניקה.
כ ל מוצרי הבית הח שמליים במיגוון
הרחב ביותר ובמחירים המתאימים
לכל כיס! ררו ש את ה מ עול ה ל בי ת ך.
מהבית הטוב של

0״מ01

ו תדיר אן

להשיג בבת• המסחר המובחרים
ובסניפי תדיראן:
תל-אביב: קרליבך .27 סל 285151 .
ירושלים: שמאי 9סל 234867 .
חיפה: ככר סאירהוף ,5מל 511232-3 .
באר -שבע: החל ו ץ . 128 מל 36565 .
נתניה: רח׳ שער הגיא ו, מל.38428 .

פרס! פלד

ס״ סו ס ו תו ״ו אן
1ה סו שלס.

מכוננת הכביסה עול ״סימנם״ גם הן ב תכני ת ה מהפכני ת
בדאי ־נס־י פרטים בב תי המסחר המובחרים.

בחייויי 771

בשבוע שעבר עמדנו במיבחן מוסרי.
היה עלינו להחליט כיצד להתייחס
לעימות רביו—פרס.
היה ברור לנו שאם ייבחר פרס, הוא
ידחוף המוני בוחרים לעברנו. רבבות מבין
בוחרי מיפלגת״העבודה, הדוגלים ביוזמות-
שלום, במישטר ליברלי מתקדם ובאיכות
החיים הדמוקרטיים, היו פונים עורף ל-
מיפלגה שבהנהגת פרס. רבים מהם היו
בוודאי רואים ברשימתנו את הכתובת
הנכונה.
לעומת זאת, חיינו בטוחים שטובת ה מדינה
מחייבת כי מבין שני מועמדים
אלה, ייבחר רביו. יש סיכוי רב שמועמד
מיפלגת״העבודה יהיה ראש-הממשלה הבא,
ובמיקרח כזה חייב כל אזרח לשאול
את עצמו: מי טוב יותר! או — מי גרוע
פחות ז
היתה, איפוא, דילמה מוסרית. לעזור
לפרס, לטובת הרשימה — או לעזור ל־רביו,
לטובת המדינה ז
הכרעתנו לא היתה מוטלת אף לרגע
אחד בספק. כמו במאות מיקרים בכנסת,
שבהם הכרענו לטובת המדינה ולרעת האינטרסים
של סיעתנו, עשינו כל שביכולתנו
כדי לחסום את הדרן לפני פרס.
פעילי רשימתנו הפגינו בפתח ההיכל לטובת
רביו• בעיתון הזכרנו את עברו הנשכח
של פרס. בכלי־התיקשורת הבענו בפה
מלא את דעתנו לגבי העימות.
ביו השניים העדפנו את רבין. עכשיו
הוא נבחר. האם זוהי סיבה להצביע עבור
מיפלגת-העבודה בקלפי ז
בהחלט לא.

א חי ם גס

מדוע 1
קודם כל, יצחק רביו יצא מן המאבק
תשוש וכפות בידיו וברגליו.
לפי נוחלי־חשילטוו המקובלים בישראל,
אין רביו יכול לזרוק עכשיו את
שימעון פרס ואת עדת מרעיו. אין הוא
יכול להרכיב ממשלת של אנשים חדשים,
כרצונו. איו הוא יכול לבחור לעצמו צוות,
שעימו הוא יכול לפעול.
כל זה דרוש כדי להקים ממשלה שתוכל
לתפקד( .על כן הצעתי בתוכניתי —
״ ,׳77 תוכנית לישראל אחרת״ — שראש־הממשלה
ייבחר בבחירות אישיות ארציות,
ויהיה מוסמן למנות ולפטר שרים).
הממשלה הבאה תכלול שוב את רביו
ופרס — שני אנשים השונאים זה את זה
ומואסים זה בזה. ביודעו כי יש לו רוב
זעיר במיפלגה, יצטרן רביו להתחשב ביריביו
בכל החלטה, שמא יגברו עליו בעימות
הבא, שיכול לפרוץ בכל רגע.
משמע: לשימעון פרס תחיה זכות־וטו
על כל דבר. יתר״על-כן, רביו ניצח רק
תודות לתמיכת גולדה מאיר ואחיתופל-
גלילי, וימשין להיות תלוי בחם. אפילו
יהושע רבינוביץ, שלא הניח את תיק-
האוצר מידו ערב ההכרעה, כשניצחונו של

רביו לא חיה בטוח, עשוי לשמור על
עמדותיו.
מי שיצביע בעד המעדן עתה — בעד
מ י הוא מצביע ! בעד מ ה הוא מצביע

בעד ניצים או יונים ז בעד אנשי־ריאק-
ציה או אנשי־קידמה ז בעד המושחתים
או מתנגדי השחיתות!
התשובה היא: בעד כולם • כל קול
שיינתן למערן, יתחלק בין כ ל אלה.
כן־וכן אחוזים מן הקול יינתנו למילח-
מה, וכן־וכן לשלום. כן־וכן לשחיתות,
וכן־וכן לשוחרי־טיהור. לגולדה ולבן־
א הרון, לידלינים ולמשל, לכל מי שראית
על מסן־הטלוויזיה.
זוהי האמת הפשוטה. מעתה ועד הבחירות,
יוצאו מיליוני לירות — 20 מיליון
! 30 מיליון ז — כדי לטשטש אמת
זו. אפשר לטשטשה, אן אי־אפשר לשנות
אותה.

כסף. כסך, כסך
מילים אחדות על בעיית הכסף.
ככל שמיבצע־הבחירות שלנו מתקדם,
מזדקרת בעייה זו בחומרה גוברת והולכת.
מבחינות
רבות, החזות היא אופטימית.
כאלפיים איש התפקדו אצלנו, יותר מא שר
בכל מיבצע״בחירות קודם, ורובם אנשים
חדשים. עשרות פעילים ברחבי הארץ
התחילו לפעול, כימעט כולם צעירות וצעירים
שלא הכרנום קודם לכן. האסיפות
והחוגים שלנו מלאים, ומשתתף בהן
קהל רציני, השואל שאלות רציניות.
אולם, ביגלל המחסור בכסף איננו יכולים
לבצע אלא רק חלק קטן מן הפעולות
העומדות לנגד עינינו, רק חלק זעיר
מן הרעיונות העולים בדיוני הפעילים.
נפוליון אמר שהצבא צועד על קיבתו.
בחירות מתגלגלות על כסף.
איני מאמיו שהכסף יענה על הכל. יש
בארץ די אנשים רציניים, ששום תעמולה
שכירה לא תשנה את דעתם. והרי דווקא
אל אנשים כאלה אנו פונים.
אבל גם פעולות מינימליות זקוקות למימון.
מודעה צנועה אחת, המתפרסמת
בארבעה עיתונים, עולה 20 אלף לירות.
דקה בטלוויזיה תעלה קרוב ל־ 10 אלפים
לירות. פלאקאט אחד, שיופץ ברחבי הארץ,
יעלה כ־ 20 אלף לירות. הדואר ושי־חות״הטלפון
עולים הרבה אלפי לירות
בחודש. הדפסת מאה אלף עותקים של
חוברת״המצע שלנו עלתה כ 70-אלף לירות.
וכן הלאה.
(כל זה מראה, אגב, כמה מוציאות הרשימות
הראוותניות. ד״ש כבר הוציא
מיליוני לירות, ומעניין מניין בא כסף זה.
הליכוד יקבל כ־ 20 מיליון מקופת״המדי־נה
בילבד, והמערך יקבל משם כ 25-מיליון,
נוסף על עזרת יורשי-ידלין).
ברגע זה עומדות לרשותנו כ״ 250 אלף
לירות. חלקן באות מהקצבת ההסתדרות,
שתממן את החלק ההסתדרותי של ה

־ תוכנית לישראל אחרת
קרא את התוכנית. חשוב עליה. אם היא נראית לך, דאג
שגם ידידיך, מכריך, הכריך לעבודה אוליחידה, יקראו אותה
ויתוובחו עליה.
אתה יבול לקבל בל מיספר של עותקים הדרוש לך. פנה
לת.ד ,136 .תל־אכיב, או למטה-הבחירות, טלפון )03(24 33 86

— ונשלח לד את החוברות.

לי שראל 3חו״ל:

גם אתה ינוד להצביע !
אומנם — לא בקלפי. זכות זו לא ניתנה לך, למרות מילחמתנו הממושכת
על כן. אבל יש דרכים אחרות.
סעיף 48 של מצע-הבחירות של אורי אבנרי ,״77׳ — תוכנית לישראל
אחרת״ ,אומר :

״תינתן זכות-גחירה לישראלים 3חוץ-לארץ 3 ,ל עוד הם
שומרים על הקשר עם המדמה״
אורי אבנרי הציע זאת כבר בכנסת השישית והשביעית. הצעתו הוסרה
מסדר־היום. כתוצאה מכך אינך יכול לקחת חלק בבחירות שיקבעו את גורל
המדינה היקרה לליבך, שאתה קשור בה, שבנין ישרתו בצבאה, שאתה רוצה
לחזור אליה.

אולם אתה יכול להשפיע על בחירות אלה — גם מרחוק.

אין!
אם אינן יכול לתת את קולך לישראל אחרת, יפה, חופשית, שפוייה,
שוחרת־שלום ומשגשגת, אתה יכול לעזורלנו להיאבק למענה.
אתה יכול לעזור לרשימה, שנאבקה בכנסת השישית והשביעית, והמוכנה
להיאבק בכנסת התשיעית, למען חקיקת חוקה כתובה שתבטיח את זכויות
האזרח; למען איכות החיים והסביבה, למען הפרדת הדת והמדינה, למען
חיסול השחיתות, למען מדיניות פעילה של שלום.

אתה יכול להצביע — בתדומתד
כל דולר שתשלח יעזור לנו להגיע לבוחרים חדשים /להגיש
להם חומר-הסברה, שיעורר אותם למחשבה ולפעילות.

כל דולר שמשלח לנו הו א ה שקעה בי שראל חד שה
— ישראל שאלי ה תרצה ל חזור, ושבה תרצה לגדל
א ת ילדיך.
אנא, שלח את תרומתן — בסכום האפשרי ובהקדם האפשרי — למטה
הבחירות של תנועת העולם הזה, ת.ד ,136 .תל־אביב.
בחירות• השאר בא מתרומות. כל אגורה
נוספת חייבת לבוא מתרומות של אוהדים
וחברים.
אלה הם דברים פרוזאיים, ואין אוה בים
לדבר עליהם. אולם אין מנוס מכן.
בג׳ונגל של אשר־ידלינים, של תרומות מ־מיליונרים
עלומי״שם ועלומי־כוונות, של
הקצבות־עתק מקופת״המדינה על״פי שיטה
שנתפרה לשימור הקארטל מערן—
ליכוד — בג׳ונגל זה אנחנו צריכים להח זיק
מעמד, לפעול ולהצליח.
נוכל לעשות זאת רק אם כל מי שסבור
שסיעה זו צריכה לחיות בכנסת,
שזה חשוב למדינה, לשלום, לטיהור״
האווירה ולהגנת־האזרח, יעזור לנו לא
רק בקולו, אלא גם בכספו.

הצעה מ קורי ת
אגב, שתי אוהדות, ששלחו לנו תרומה
משותפת של אלף לירות, צירפו לכן עצה,
וביקשונו להביאה לפני הציבור :
מכיוון שאין לרשימה כסף לניהול תעמולה
המונית, הן מציעות שיטה שהן עצמן
כבר ניסו אותה .״אנחנו קונות כל
שבוע שנייס״שלושה גיליונות של, העולם
הזה׳ ,ומחלקות אותם למכרים ולידידים,
כדי שיקראו וישתכנעו. בצורה
זו אנחנו מבטיחות שדבר הרשימה יגיע
לאנשים נוספים, ויחד עם זאת אנחנו גם
מחזקות את העיתון במילחמתו.״

מי ש ח? חבר תי
בחוג־בית ירושלמי שאל אותי אחד ה נוכחים:
אין אני יכול להחליט. על־פי
המצע שלכם במי לבחור !
העליתי לפניו כמה שיטות אפשריות.
שיטה אחת היא לקחת את המצע, על

204 הצעותיו המעשיות, ולסמן ליד כל
סעיף ״כן״ ,״לא״ או ״לא יודע״ .אם
אתה מסכים לפחות ל 102-סעיפים, אתה
צרין להצביע בעד הרשימה. אם אתה
מסכים ל 153-סעיפים, אתה צרין להתנדב
לפעילות למענה. מובן שאין לדרוש
משום אדם אינטליגנטי שיסכים לכל
204 ההצעות של אדם אחר.
(אגב, אפשר לעשות זאת כמישחק חברתי•
קח חוברת של המצע, שלוף אותה
במסיבת־חברים בליל־שבת, קרא כל סעיף
בקול רם והצע לחברים ולחברות לסמן
ליד כל סעיף מה דעתם עליו• כן יתפתח
ויכוח ענייני, ותיווכחו אין מתפלגות די־עותיהם
לגבי שלל של בעיות).
דרן אחרת היא להחליט מראש מהו
העניין החשוב לן ביותר, העולה לדעתן
על כל שאר הבעיות. למשל: בעיית השלום.
או: ביעור השחיתות. או ; זכויות־האזרח.
עבור על הצעות המצע בנושא זה,
ואם הן נראות לן — החלט שזוהי רשימ

או כן — זוהי הדרן שבה צרין
בוחר אינטליגנטי לעמוד בחובתו האזרחית
במשטר דמוקרטי•
מבעייה אחת, לפחות, אתה פטור• אם
אתה מסכים להצעות המצע, אינן חייב
לשאול את עצמן :״כן, אבל האם הם
באמת יפעלו על־פי מצע זה ! ״
לגבי כל רשימה אחרת, שאלה זו היא
בהחלט במקומה. לגבינו — אין היא
רלוונטית. בשתי תקופות-כהונה בכנסת,
ובשתי תקופות-כהונה (לא-חופפות) ב־וועד״הפועל
של ההסתדרות, כבר פעלנו
למען רוב ההצעות האלה. הקדשנו לכן
את כל מרצנו. אתה יכול להיות בטוח
בהחלט שאם תינתן לנו ההזדמנות לכן,
נעשה זאת גם להבא.

אורי א בנ ר

במדינה עסקי תרגל חוהע גו ל סגו ר
חברתרהטדוויזיה הסרטית
הראשונה בישראל סיפקה
לתושבי גתגיה את תוכגיות
הטלוויזיה הירדנית

קמיל שמפו
ה שמפו ה טבעי
המיוחד 1/בלונדיניות
ולבהירי שיער
מכיל ת מ ציו ת פרחים,
מ ע מי קאת גוון
ה שיער הבהיר ו שומר
6 <111311 1.1:01.ררנ־ 1 0נ1
ע ל צבעו הטב/ני
וסנ/ם ירי לו ברק ורכות?^0.10*0*0*1001* .ז*0*10 וז !!11׳ 0וווו*
מרשום 0ד1יק/י.אשרו״.׳/0מ^

|(66מ$1( 31

* ה ש בו ע
סך הפרסים

4,8מיליון ל
3ר ראשון
בהגרלת המיס

*750000

כנה לך כרטיס ובוא לטכס ההגרלה 1

מ מ מו ה פי ס?

הידיעה שהתפרסמה בעיתונים לפגי יו תר
משנה, על חברת־טלוויזיה פרטית
בנתניה המתכוונת לשדר שידורי־טלוויזיה
למנויים, תמורת תשלום חודשי, עוררה
מייד מאבק ציבורי.
היו שנאנחו בהקלה :״סוף־סוף תקום
טלוויזיה מתחרה לטלוויזיה הישראלית ה משעממת.״
אחרים, בעיקר ואנשי.מישרד־התיקשורת
ורשות השידור, יצאו בלהט
נגד התוכנית ה״פיראטית,״ כהגדרתם, ו קראו
לסגור את אולפני התחנה הקטנה,
שהתמקמה בעיבור, נתניה .״היוזמה ד,חופ-
שית הפסידה שוב,״ היו שטענו, אחרי
שהוצא צו של מישרד־התיקשורת האוסר
על התחנה לשדר כל שידור־טלוויזיה
שהוא, למרות שקודכדלכו ניתן, בדרכים
עקיפות, הרישיון לבעלי התחנה, חברת
קו־חד.
כמקום טלוויזיה -רדיו. אלא ש היוזמה
החופשית לא גוועה. תחת טלווי־זיה
החליטו בעלי־התחנה לעשות לפחות
רדיו מקומי, למנויים בלבד. אחרי שה בריכה
המקומית בנתניה הסכימה ״להת חבר״
לאולפני הטלוויזיה, לא נתקלו המממנים,
שהשקיעו בעסק יותר ממיליון
לירות, בקושי להשיג פירסומות אצל
בעלי־עסקים בעיר.
אולם הגיע החורף, וקהל המתרחצים
נידלדל. תחנת הרדיו, ששידרה בעיקר
מוסיקה קלה ולהיטים, נסגרה. ואז צץ
הרעיון החדש. קו־חד פירסמה בנתניה, כי
היא מתכוונת לשדר שידורי־טלוויזיה ב מעגל
סגור. זאת — למרוח האיסורים
הקודמים.
לוח התוכניות שהציעה החברה היה
מגוון, וכלל תוכניות מתח ובידור, של טענת
בעלי החברה נרכשו בחו״ל. אין
פלא, איפוא, שתושבים רבים בנתניה הח ליטו
לוותר על הטלוויזיה הישראלית ו ביקשו
להירשם כמנויים, תמורת תשלום
חודשי של כ־ 150 לירות•
אנטנות מתרוממות. אנשי קו־חד
מסרבים לנקוב במיספר המנויים שלהם,
אולם להערכת אנשי עיריית נתניה מדו בר
בלפחות 800 תושבים, רק באיזור מר כז
נתניה, נוסף לעשרות אחדות בשכונות
שבסביבה. טכנאי החברה מיהרו להגיע
לבתי המנויים החדשים ולהתקין בהם אנ טנות
מרכזיות. החיבור לאנטנה הביתית
מתבצע באמצעות חוטים הנמתחים אל
האולפן המרכזי.
כך פעלה הטלוויזיה הפיראטית במשך
כחודשיים. המנויים לא התלוננו. התוכ ניות
עמדו על רמה גבוהה, והתחרו ללא
כל קושי באלה שהציעה הטלוויזיה היש ראלית
ללילות החורף הארוכים והקרים.
פלגיאט ירדני. שמע התוכניות נפוץ
בנתניה ובשרון במהירות, ובמקביל לע לייה
במספר המנויים גונבה השמועה גם
לאוזני אנשי היחידה לפיקוח אלחוטי ב־מישרד-התיקשורת.
הללו החליטו לבדוק
את הנושא, ולהפתעת אנשי היחידה ה מנוסים;
רובם אלקטרונאים ומהנדסים,
הסתבר כי חברת קדחד פשוט העתיקה
את תוכניות הטלוויזיה הירדנית.
״הדבר נעשה די בפשטות,״ הסביר
אחד מאנשי היחידה .״ישבו טכנאים ב אולפן
הטלוויזיה, קלטו בעזרת אנטנות
בעלות קליטה טובה את שידורי הטלווי־זיה
מרבת-עמון, וחזרו ושידרו אותם,
בעזרת מיתוג, בדזמנית בערוץ מיספר ,2
אל מקלטי הטלוויזיה של המנויים שלהם.
אלה שילמו, כך מסתבר, תמורת שידורים
ירדניים.״
המשדרים הוחרמו. תוך ימים ספו רים,
בהוראת שר-התיקשורת, פשטו אנ-
סטי היחידה לפיקוח אלחוטי על אולפן-
הטלוויזיה הפרטי בנתניה, החרימו את ה משדרים
הפיראטיים, ונגד בעלי החברה
נפתח תיק פלילי, שיחנוק בפעם נוספת
את היוזמה הפרטית להפעלת טלוויזיה
נוספת בארץ.
לטענת אנשי החברה, נאלצו לעשות
מד, שעשו מאחר שלא זכו ברישיון וב אישור
להפעלת טלוויזיה פרטית, בהתאם
לחוק רשות השידור.

^ 0הגעתי. לאן שהגעתי היום,
/ /י זה רק בזכות העולם. הזה. איל מלא
העיתון הייתי עדיין לבטח רפתן
בקיבוץ, המקבל כמה ימי־ציור בחודש,
ואיני יודע אם הייתי מצליח. אז להגיע
להישגים שאליהם הגעתי בזכות העובדה
שעיני נפקחו לראות את העולם.״
יואב *שועלי, קיבוצניק־לשעבר, בן עין-
שמר, יושב בסטודיו רחב־הידיים שלו ב־גיבעתיים,
שעל כתליו תלויות עשרות
תמונות מרהיבות־עין בסיגנון הריאליזם
הפנטסטי, שאותן הוא עומד להציג בתע רוכה
שתיפתח בעוד כשבוע י באחת הג לריות
בתל־אביב.
יש לו עיניים עירניות, אופך דיבור
אינטליגנטי, הוא לבוש ג׳ינס וכל-כולו
נתון בתוך האמנות שלו.
בשנת 1968 היה שועלי עדיין הרפתן
של עין־שמר, ונחשב כאחד הציירים המב טיחים
של התנועה הקיבוצית. הוא עמד
אז להציג את תערוכתו הראשונה בעיר,
בגלריה חדשה שאך־זה נפתחה, בשם מבט.
אלא שנוסף לציור היד, שועלי חדור תו דעה
פוליטית חברתית עמוקה. הימים היו
ימי המילחמה בביאפרה, העולם כולו תרם
כספים למען הילדים הרעבים בבנגלודדש.
ג׳ ורג׳ האריסון, איש החיפושיות, ערך
למענם קונצרט־פופ מיוחד בסנטראל־פארק
בנידיורק, ויואב שועלי החליט
לתרום את המעט שביכולתו 15 .אחוזים
מהכנסות תערוכתו, כך הבטיח, יוקדשו
למען ילדי ביאפרה.
קיבוץ השומר־הצעיר עידשמר יצא
מגידרו. כיצד זה מעז חבר, שהכנסו-

הצ״ו שסודס מקיבוץ עירשמר
הבו חביב החברה הווינאית

111ל 1 11ו 7 1 1 1ו | תמונה זו לא תוצג בתערוכתו של שועלי. הוא אוהב
\ י 11 # 1 1 1 1 # 1 1 1 1 #אותה, לדבריו, יותר מדי, ואינו מוכן למוכרה בשום
מחיר: האשה מהווה לגביו את המילחמה. הלוחמים עם כלי־הנשק בצד שמאל, העולם
השרוף, אווירת המילחמה המרחפת בכל, כל אלה הם תוצאה מהמילחמה העקובה מדם
שאותה עבר. כל ציורי־המילחמה של שועלי רוויים בסמלים מיניים — סמל לחיה שבאדם.

מיגדל בבל

של יואב שועלי הוא אינטרפרטציה לסיפור התנ״כי עס
השלכות על התקופה המודרנית. לדעתו של שועלי, המתירנות
המינית, החופש הגדול ושיחרור האשה הם שיביאו, את העולם לבסוף אל
עברי־פי־פחת. סביב המיגדל מצויירים אברי־מין נקביים וזכריים בעירבוביה, כשגם
המיגדל עצמו מצוייר כסמל פאלי. לדיברי שועלי, לתמונה זו שלו אין קהל.
תיו אמורות להיות רכושו הפרטי
של הקיבוץ, לתרום את כספי המשק ל־ביאפרה?
כונסו שלוש אסיפות־חברים
דחופות. הקיבוץ היה כמרקחה. ואז פירסם
העולם הזה בהרחבה את סיפורו של יואב
שועלי, הקיבוצניק התמים שבסך־הכל רצה
לתרום כסף למען מטרה נעלה. הקיבוץ
איבד את השליטה על עצמו.
באסיפה הבהולה השלישית שכונסה
הוחלט פה־אחד: יואב שועלי לא יקבל
יותר ימי־ציור, ולא יאפשרו לו, להציג
תערוכות בחוץ. הוא ירד מדרגה של חבר
בקיבוץ לדרגה של מועמד.
שועלי, הנשוי לטלילה, בת קיבוץ מע נית
השכן לעין־שמר ואב לשני ילדים,
ג׳וני ויובל, נפגע עד עימקי נשמתו. הוא,
דור שני למייסדי עין־-שמר, קיבל עונש
חמוד שאותו לא יכול לשאת. למרות
היותו בן המשק, למרות שאביו היה מן
הגרעין שהקים את הקיבוץ, החליט לקחת
את אשתו ושני ילדיו, ולעזוב את ביתו.
חסרת־כל הגיעה המישפחה הקטנה ל-

;1 1 1 * 1 1 1 1 *1111* 1111 הסיפור המיתולוגי על בתו היפה של זאוס, שלא נכנעה
\^ 11 1 # 1 1י 1 1 1לאפולו המאוהב והפכה לעץ דפנה כאשר נגע בה אפולו,
עלה בראשו של־.שועלי• כאשר שכב בשמש בחוף־נודיססיס ביוגוסלביה. משמאל: האגם
הנשפך בספרמה אינסופית, כשהתפוח מסמל את הבית, שהיא הבסיס שעליו יושב שועלי.

תל־אביב, שכרה דירה בגיבעתיים והחלה
מנסה להסתגל לחיי העיר. יואב מצא פר נסתו
כצייר־תיפאורות בתיאטרון. טלילה
גיסתה, לשווא, להסתגל לחברה העירונית
ואילו הילדים, כדרכם של ילדים ,״ד,ת־ברגר׳
היטב בגני־הילדים העירוניים.
היום, כמעט עשר שנים לאחר־מעשה,
אומר שועלי :״אני לא יכול לסלוח להם
עד היום. בכל פעם שאני רואה חבר־משק
ברחוב, אני לא יכול שלא לראות
את ידו, שהונפה במטרה להרוס אותי כ אמן.
אני רק רוצה שיידעו, שאם אנשים
מקבלים היום סטודיו וימי־ציור בקיבוץ,
זה על גופתי המתה ! ואני מתכוון לזה !
כי הכאב של הימים ההם טבוע בתוכי
כל־כך עמוק, שאינני יכול, אינני רוצה
לשכוח !״
אשתו, טלילה, הקיבוצניקית שעד היום
לא הסכינה עם חיי העיר שככל שבעלה
התערה יותר בבוהמד, כן רחקה היא
ממנה, מנסה למתן .״אל תשכח שאביך
(המשך בעמוד )50

9 9 0שו 11 לי א חרי בו ק ס 1

קשקשת 2061

(המשך מעמוד )49
עדיין חי שם,״ היא אומרת לו.
אך יואב אינו שוכח .״איני רוצה לגרום
לאבי צרות,״ הוא אומר .״הוא סבל די.
תקופה ארוכה לא באנו לבקרו. אחר־כך
הוא עבר לגור בקצה הקיבוץ ואז הת חלנו
לנסוע אליו. אנחנו באים מדי-פעם,
בשבת, מגיעים עם המכונית ישר עד
ביתו, ולא יוצאים מהבית. בשבילי, לעבור
בחדר־האוכל או על המידשאות, זה לעבור
עשרת מדורי־גיהנום.״

הפעל את דימיונו ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
.קשקשת׳ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.

ה ת מונ ה
שנמכרה פעמיים

קשקשת 2059

#״אתה בטוח שאתה רוצה לקפוץ
לבריכה מכזה גובה ז״
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב
#פנים חדשות במראה.

שרה פיכמן,

רח׳ המעיין ,6רמת־גן
המחבט שיביא את אליפות העולם.

אביבה
יניב,
שד׳ דויד המלך ,10 תל־אביב

#תשקיף.

ישראל לסינגר,

רח׳ אילת ,19 רמת־יוסף, בת־יס

מבחר גדול טל תמונות ומלקטים של
גדולי האיור המודרני והקלאסי —
הדבקה מקצועית של מלקטים ו־תמונות.

,,לוטוס״,

רח׳ אלנבי 101

(מול בית־הכנסת הגדול)

אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

מאוזן :
)1זכר בבקר! )2מאורע מרכזי העתיד
להתרחש במאי ! )7בתוכך ! )9עמוד־עשו !
)10 מהלו במישחק השחמת 12 מחוספס !
) 13 גבבה! ) 15 לא־קר! ) 16 פלג! )17
די, באופן ניכר! )18 מסייר! )19 מקולות
הגברים ! )21 אסקופה ! )22 מנעול פטגטי !
)23 מצבת־זכרון ! )25 גשם קל ! )28
מזמר! )29 חיבה, השתתפות! )31 ברח!
)32 מחיר הכלה! )34 מזל! )35 גור!
)36 תפוקת השדה ! )39 תנועת מים בים !
)41 מיפעל־הגרלות בארץ ! )44 הקים,
ייסד! )45 תדיר! )47 מגילגולי הארבה!
)48 מילת־תנאי ! )49 מונח בתורת־החשמל !
)51 ערגה ! )53 ארץ ! )56 ניחוח ! )57
הנה! )60 עוצמה, אומץ! )61 יתן פרי!
)63 עצם בפה! )64 בלי, מבלעדי! )65
שים עצמך על כיסא!! )66 אם־הפנינה:
)67 קהל גדול! )70 מרגיש! )72 נקרא
בישם )75 :אות הניצחון! )76 השמצה!
)78 מן הגפיים ! )79 מיפלגה חדשה בארץ !
)80 בסיס! )81 תרופה! )83 בהמת־משא
טיבטית! )85 שדדן־טלוויזיה פופולארי
(ש״מ)! )88 אביון! )90 קוסם! )91 יחידה
ברכס ! )92 מעובדי המיסעדד )95 ! .ישן !
)96 כינוי לחפץ עתיק ! )97 נוזל החיים.

מאונך :
)1פיה לעישון סיגריות ! )3גזל ! )4
הודיה! )5ראש־אגף (ר״ת)! )6ניסיון
של שנים ! )8מין צבע אדום 11 כלי־עבודה
! )12 ספר 14 צמחיית השדה
הקצור 15 כניסה ! )20 זועף ! )21 ישיש !
)24 מגופה ! )26 צאצא ! )27 כן, באנגלית !
)26 דורון ! )29 מעונות השנה )80 :פילוסוף
גרמני (ש״מ)* )32 אליגוריה ! )33 גהור !
)37 מן השבטים! )38 קריאת־יגון)39 :
בתוספת, ועוד ! )40 בשבילי ! )42 ודי
בלי סוף ! )43 נודניקיות ! )45 משתאה !
)46 חסר־תנועה )48 :בשבילה! )50 כימיו
של אחד האחים קנדי ! )51 עטיפה )52 :
הידד!! )54 היא הכניעה את סיסרא:
)55 סתרה את דבר־השקר ! )58 מעבד את
הבצק! )59 קידומת הולנדית! )62 חבל
באיזורנו! )64 מפירקי הגוף! )68 צורת
יישוב בארץ ! )69 קריאת־צער ! )70 שנשמה
באפו! )71 חזר! )73 גוי בלי התחלה!
)74 בעלת לב טוב ! )76 מן השבטים !
)77 שקט!! )79 יישוב בגליל העלית!
)80 מנגני התיזמוית ! )82 אופי ! )84
אותם טווה העכביש! )89 יצהר! )90 סוג
של מאכל נוזלי ! )98 גיבעה קטנה (הפוך) !
)94 ארמדה.