גליון 2648 מתאריך 1 ביוני 1988

ארז קירר 113,של
מוטקה?דר, ששוחרר
מהכלא הבריטי, מסמר
על ח״ו ומעצרו

תו הזהב

החברה רשאית בכל עת להפסיק או לשנות את תנאי התכנית.

כסף וזהב

המיטב שבתו

התק שר והתע שר

מדינת ישראל חוגגת 40 שנה
לעצמאותה.
אכן -חג גדול, ואתה האזרח מוזמן
להשתתף בחגיגה.
קח עכשיו, ממש ברגע זה, את מה
שמגיע *לכל אזרח לרגל המאורע:
1,600ש״וז 1,000 במזומן
ובנוסף 1,600ש״ח בתווי קניה,
בשוברי ״תו הזהב״.
3,200ש׳׳ח ביד. עוד היום.

״תו הזהב״ הינו שובר קניה, עליו
טבוע סכום נקוב בדולרים ()$11.5
זהו״מטבע קשה״ המקנה
אפשרויות רכישה בכל הארץ,
ואתה יכול להנות איתו מקניה
אישית, או להעניקו לידידיך או
לבני משפחתך.
שוברי תו הזהב הונפקו ־ למענך
האזרח ־ ע״י הגורמים שהתאחדו
לקדם במיוחד בשנה זו את המסחר
והתיירות בישראל.
עובדה זו, מבטיחה לך הנאה שלמה
ממגוון אפשרויות השימוש
בשוברים ובעיקר ממבצע אמין
ורציני.

את הסכום, אתה מקבל מידית -
3,200ש״ח ביד.
ההחזר :־ 3,195.ש׳׳ח בלבד, ב־9
תשלומים חודשיים שווים.

* ההצעה ללקוחות אשר יעמדו
בקריטריונים שנקבעו ע״י החברה.
ההצעה לשכירים בעלי הכנסה
חודשית של 1,200.-ש״ח לפחות.

ללא ריבית.
ללא הצמדה.
ללא ערבים.
אם החוש המסחרי שלך מתחיל
לפעול ־ התקשר מייד.
בא לקבל את המגיע לך -החגיגות
החלו.

לפרסים: גדין קארד 1988 בע״מ סל 337129,332176,333650,337125 .־.03

נצל את זכיות האזרח שלו-תו הזהב

נזי בחב עז
שתאי־אדם

אסיר ררא שם

כתבת השער הקדמי:

על ההגדרה היאה לתנועות פולי טיות
מסויימות (״איגרת העורך״,
העולם הז ה .)18.5.88
למעשה, ללא כחל ושרק, ובלי להזדקק לפיל־פוליסטיקה
יתרה, ההגדרה הנכונה לאנשי הימין
הקיצוני אצלנו היא נאצים ולפחות, פאשיסטים.
י אבל בגלל הסטיגמה הנוראה הקשורה למונחים
אלה בלב כל יהודי, כולנו מגמגמים כאשר
צריך להתבטא בהגדרת־האימים המפורשת.
אני מציע, שעל־מנת שנוכל לקרוא לילד
בשמו, נסתפק בהגדרה קולעת לא פחות, המביעה
את ההשלכות המעשיות שיש לדיעותיהם של
קיצוניים אלה: שונאי־ארם.
יעקב ויצקין, חל־אביב

במשך תישעה חודשים ישב ארז קידר, בנו
של מוט׳לה קידר, בכלא הבריטי, מבלי שה-
מישטרה תדע דבר על זהותו. הוא נחשד
במיסחר בקוקאין ובהשתיי-
כות למאפיה, וזוכה. הוא מס־

פר להעולם הזה את סיפורו.

סינוו מהחיים

סיפורו של תייסיר דאוד, בעלה של
ממירה( ,בתמונה< האשה מביתא. הוא
מספר על שאיפות שלא הוגשמו, על
לימודים שלא הסתיימו ועל
ממירה-אשה רגילה, שמזלה
הרע הפך את הייה על פיהם.

ג׳יימס בונד הציוני
ארז קידר מספר על המילחמה לשיחרורו
של ג׳יימס בונד הישראלי, מוטקה קידר. על
חייו בצילו, על מאסרו של אביו, שעד היום י
לא ידועים עליו, או על הסיבות שהביאו לו,
פרטים מלאים ועל המאבק החריף שניהל -
עם קצינים ואלופים בצה״ל
ועם שרים בממשלה -כדי
להביא לשיחרורו מהכלא.

כתבת השער האחורי:
פרקליט תקיף עאנז!
על הפרקליט שנגדו הגיש עורך־הדיו
יורם שפטל עצומה (״נקמות אי שיות״
,העולם הז ה .)4.5.88

1י־ אנו מצטערים על תוכן הכתבה.
פרקליט מחוז תל־אביב (פלילי) ,אהרון שדר,
ממלא תפקידו, שהוא תפקיר ציבורי, בתנאים
קשים, ביחידת הפרקליטות הגדולה בארץ ובמחוז
שבו מתרכז חלק גדול של העבריינות הפלילית
מכל הסוגים.
שדר ידוע כפרקליט תקיף, הממלא תפקידו
בנאמנות, ללא מורא וללא משוא־פנים, והדברים
אף נובעים מתוכן הכתבה של העולם הזה.
חבל שהעולם הזה נתן ידו לפירסום חד־צדדי
אתי אשד, דוברת
ופוגע•
מישרד־המישפטים, ירושלים

אחו׳ ההפסד

יעל דיין(בתמונה) מספרת על החיים
אחרי ההפסד בבחירות הפנימיות
במיפלגת העבודה. היא מספרת על
שושלת, על הפירסומים בעיתונות של
אחיה, אסי, שפגעו בתדמיתה. על
תגובות המישפחה, ובעיקרי * יעל
האכזבה הקשה -מהמיפ* 1
לגה, משימעון פרס ובכלל1 .

ש. בן־שאול ,׳חשדם
• איןה שלם הזד, רוצה ל בו א בין איש
לאשתו, א בל מי בחר מי ק רי של כ תבו ת
ר בו תי ע מו די ם בגליונו תהאח רוני ם של העו לם
הז ה בולל, בץ הי תר, כתבה על א פ רי ם
גור, איש א שדוד, הר ץ ל מו ע מ דו ת לכנ סת; על
אלמנתו של רפי נל סון ה חי ה באיל ת; על
ק בו צ תי ה כ דו רסלהמב טי חהמעמק-יז רע אל,
איתך נבח; על בעל ה די עו תהמ קו ריו ת, הדייר
יעקב כך, איש אלון־ שבות שבגוש עציון, ועל
יוסוף חי ץ, המרפאמ חיפ ה.

בד אחד והדין שלו
על המשותף והלא־משותף לשני
ח״כים (״תשקיף״ ,העולם הז ה
.)11.5.88
בידיעה במדור תשקיף נכרכו בקטע אחד שני
ח״כים, שהמשותף היחיד ביניהם הוא שם מישפח־תם.
העובדה שלא היתד, כל הבחנה בין ח״כ
אוריאל לין(מהליכוד) ,שהביא להצבעה את חוק
אי־תשלום קנסות־התנועה על־ידי מעביד ובין
ח״כ אמנון לין(מהמערך) ,שנכשל בהתמודדות
הפנימית במיפלגת־העבודה על המועמדות לכנסת
הבאה, מעלה בי חשד, כי אין המדובר פה
בטעות ״טכנית״.
יש טעויות ויש טעויות. זאת איננה מתקבלת
על הדעת ואיננה נסלחת.
משה בן־זאב, חיפה
9ה קו ר א בן ־זאב חושד בכשרים.שירבלב
שכי הליכים, ז ה ליד זה, נבע מתוך שעלת ל 1כ־

ני ת ט הורה.

זכות ראשונים
על אביה הראשון של המילה יחצן
(״איגרת העורך״ ,העולם הז ה
.)11.5.88
שהדי במרומים ובתיקי חברת אל־על, כי אני
המצאתי את המילה יחץ למחלקה ליהסי־ציבור
(המשך בעמוד )4
העולם הזה 2648

האדריכל יורם רטקין נפטר בסוף השבוע
מז־ום־לב. סיפורי ילדותו, אהבותיו,
נישואיו, גירושיו והקאריירה
שלו פירנסו במשך שנים את

מדורי החברה והרכילות.

ומיאניוק לאיטליה י

מעורב ירושלמי
על טיב ה״ביסוי״ של העולם הזה.
אני בן ,44 קורא את העולם הזה עשרות בשנים,
ואם בילדותי היה זה נגד רצון הוריי, כיום זה
למרות מחאותיה של אשתי, הטוענת כי העולם
הזה הוא לא יותר מאשר מקומון תל־אביבי. כי
ירושלים, למשל (אנחנו ירושלמיים) ,על שלל
בעיותיה, אינה מוצאת ביטוי בכתבות־השטח
המצולמות.
אנא, עיזרו לי להוכיח שאשתי אינה צודקת.

דוס־דב

אם תבק ש ממשלת איטליה את הסגרתו של
ג׳ון דמיאניוק, עקב הליכים פליליים
שפתחה נגדו, ניתן להניח כי הוא יקפוץ על
המציאה ויבקש להיות מוס־גר,
כדי למנוע את הוצאתו
להורג. שפטל נסע לטריאסט.

ויד ההבלים

על יונים, ניצים, מוקיונים, מקהלות ומוכרי־סבון,
אלה שנבחרו ולא נבחרו,
בוועידת מיפלגת־העבודה, ש*
הרכיבה (כמעט) את הרשימה.

מישבט שרמה
לצמיד־זהב
שני צדדים של אותו מטבע • גי פולופ נעצר
בחשד לעבירות סמי ם • ג׳ורג׳ הקדוש נישק
מיפלצת • סכין לעוגה • הנא-
שם שלא רצה להשתחרר •
ומישפט שלמה לצמיד-זהב.

ד ף חד ש

מנתחות סודיים
האם אפשר לפתח מודעות בלי להיות מודע
לשום דבר מסוייטז נראה שכן. אבל אולי
באמת ידוע לידעתים משהו שאינו ידוע
לבני ת מות ה רגילים. כך או כך, צפויות לנו
״התגלויות עב״מים וספינות
חלל ואפשרויות לתיקשורת
עם אינטליגנציות מהיקום״.

מוי אן ׳וצאח
דמידחמה רפי נלסון ה שתדל מאוד שרכושו לא יפול
לידיה של אשתו הצעירה, מריאן. לשם כך
כתב צוואה חדשה שלא הותירה לה דבר.
מריאן הרגישה, כמובן, מקו-
^ פחת ויצאה במיתקפת נגד כ־שהיא
נעזרת בחוק־הירושה.

רחר המרחרת
מר1וחת:
מעשה במעיל־פרווה
שנגזל מבעליו ובאש תו
של ראש-עיר • ה שושלת
לבית מ אי ר -
שהיא כולה כחול-לבן
• יש גם ילדים שנהנים מגירושי הוריהם -
ולראייה דן תומר • דבי גולדמן ויוסי פרסוב
הכירו במועדון הים־התיכון. עכשיו הם
מתחתני ם • ועל הביזנס
^ 1והפלז׳ר של ענת קריבושה
(בתמונה) ומשה בן־שיטרית.

שתי עובדות בולטות
בחתונה של מיכל הלמן
(בתמונה) • הרו מאן
הסודי של ליז
הרדי • החברה המ אוד
צעירה של רון בן־ישי •
והחברה הצעירה עוד יותר
של אורי עליזי, החתיך והעליז.

האשנורית המתקלנת
ענת צחור (בתמונה עם אלון אבוטבול,
בסצנה מהסרט) לא נחה לרגע. אחרי
שהיתה נערת לב״י, נערת־היופי ונערת
היוגורט והאשכוליות, מצאה לה עניין חדש
לעסוק בו -קולנוע ותיאטרון. בימים
הקרובים עומד לצאת ל-
אקרנים סירטה החדש, שבו 11 היא מופיעה בעירום מלא.

יהודה פוליקר -בן-המלך העני שידע להש תלב
במדויק באגן הים התיכון • מרתון-
ארצי לתוך הלילה • ים־ספרים בשבוע הס-
פר • תיון קטן ות מי ם למראה
• 30 במקום 450 והרצאות על

פמיניזם במקום שימעון פרס.

המדורים הקבועים:
מיבתביס -מעורב ירושלמי
איגרת העורך -ועדת העורכים
הנדון -ל א טו ב ככ ה
במדינה תשקי־ -דרושים: יוגים
יומן אישי -ה חו קרי ם הרעי ם
אנשים -מלק קי עכוזים
מה חם אומרים -חנ ה קורן, מא שה
לובלסקי, צלי רשף, ניר אלון,
הלנה ביילין, דוב ירמיה

חשבון נפש יעל דיין
זה דגם זח -מיקצוע זוהר
לילות ישראל -שליחות עלומה
רחל מרחלת -על כל העולם
רינוני רון -עובדות בולטו ת
חל חדש -עובדי כוכבי ם

תשבצים!

מיבתבים לרות״ ילד יפה
הורוסקופ -קיץ ק ט לני
בפנוכו -הומור שחור

גזיבחביבז
(המשך מעמוד )3
בחברה, כאשר עבדתי באל־על בשנים 1958־
. 1964
חידוש זה קבור בארכיון החברה, כדרך שחידוש
נוסף שלי מאותם ימים נשכח, והוא כרטיסה
במקום שתי המילים כרטיס־טיסה(כדרך שיש לנו
תפוז לתפוח־זהב 1כדו תל לכדור־רגל).
ואם בחידושי־מילים עסקינן, הרי הצעתי לפני
כשנתיים את המילה סדחנים (חורז עם מדחנים)
לסנדלי־דנוור ואת הפועל לסדחן. במקום לסנדל,
קיצור של המילים סד וחנייה.
דוד בן־ישר, תל־אביב

ב >י ב ; /צ \ ואכיניבן
בשבוע שעבר פירסם השלם הזר. במדור
תשקיף ידיעה קטנה על פגישת עורכי היומונים
עם ראש השב׳׳ב. נאמר כי השב״ב ביקש לנצל את
העורכים לצרכיו שלו.
העובדות הן כלהלן:
עורך מעריב. עידו דיסנצ׳יק, ביקש מוועדת־העורכים
של העיתונים היומיים לארגן פגישה עם
ראש השב״ב, כרי לשמוע ממנו פרטים על פרשת
דרך הרצוץ. פרשה זו הדאיגה את דיסגצ׳יל״ בפי
שהדאיגה את כל החרדים לתופש־העיתונות
בארץ.
ועדת־העורכים אכן קבעה פגישה כזאת. בעת
הפגישה שלף ראש השב״ב את העדויות שמסרו

השלם הזה לא היה שייר מעולם לוועדת־העורכים,
על כך יש להודות לבדגוריוו, ששנא
את העולם הזה שיגאה כמעט פאתולוגית (הוא
קרא לגו.,השבועון המסוייס״ ,מפני שלא רצה
לבטא את שם השבועון^ הוא תנע שלא לשתף את
העולם הזה בוועדה. משוט-כף (ורק משום־כך!)
היא היתה ״ועדת־העורכים של העיתונים היו״:
מיים״ ,כשהדגש על המילה האחרונה.
אנחנו, מצידנו, היינו מרוצים מסידור זה. אילו
הוצע לנו להצטרף, היינו מסרבים. קידשנו מיל-
חמה על קשר־ההשתקה הממוסד הזד״ הפרנו את
הסכמי־השתיקה פעמים רבות.
אולי מותר כיום לגלות כי בכך זכינו לא־אחת
בעזרתם של חברים בוועדה או עוזריהם, שרעתם
לא היתה נוחה מן הקנוניות. הם הקלו על מצפונם
על־ידי העברת הסודות הגנוזים לידיעתנו. אגתנו
פירממגו אותם. כך נולדו במה מן הסקופים
הגדולים של העולם הזה.
כתוצאה מ כו נוצר מצב מחפיר: עורכי־ העיתונים
פנו אל הצנזורה הצבאית וביקשו ממגד. למחוק
אצלנו את הגילויים שהם הסכימו מרצונם
לגנזם. כך פעלה הצנזורה בשליחות עורכי-
העיתונים — מצב אבסורדי ומביש.
מאז נכתבו על נושא זה כמה ספרים, שאישרו
לגמרי את טענותינו. הם העלו על נס אח עמדתנו
כלפי ועדה זו.
על כן מצער מאוד להיווכח שהוועדה שוב
פועלת ככיוון דומד״

אודם דו־שימושי
עוד על ראשי״תיכות (״מיכתבים/ ,
העולם הזה 10.2.88 והלאה).
אם עור לא כואב לקוראים הראש מכל ביל״
בולי ראשי־התיבות, יש גם לי משהו להוסיף בנו־

דדייד גן־גוריון
סה השחזה?
העצירים בעת תקירתנצ הוא לא מסר את העדויות
בידי העורכים, אלא רק קרא מתוכן מישפט אחד,
שממנו מסתבר כי אחת העצירות הודתה במעשים
המיוחסים לה.

שוחד בצורת
סודות

גב אחדי ביתר עובדות אלד״ אני חייב לאמר
כי הדברים מעוררים בי דאגה רבה.
כבד כשנות זד 50 יצא השלם הזה ועצץ נגד
קיומה של ועדת־העודכים, שטופחה על״ידי דויד
בדגודיון, ראש־המסשלה ושו״הביטחון דאז
התגאה פומבית בכך שגילה דרך מושלמת
להעלמת עובתת מעיני הציבור. ת א פשוט כינס
את וערת־העורכים, סיפר להם את הסוד וביקש
מהם למנוע אח פירסומו. זה הצליח תמיד.
כתוצאה מכד הפכה ועדת-העורכים מכשיר
לאירגון קנוניות של השתקה. זה פעל לשביעות-
הרצון של כל הצדדים. השילסון היה מסוגל
להשתיק בל דבר שרצה, באמתלה של שיקולי־ביטחון.
מעשי־עוול ושחיתות, מחדלים ושגיאות
טואטאו כך אל מתחת לשטיח של ועדת•
העורכים.
ואילו העורכים היו מרוצים גס הם. היתה להם
ההרגשה שהם אנשים חשובים, שהם יודעים את
סודות־המדינה שאינם ידועים לאנשים פשוטים,
משמע שהם מורמים מעם. זהו סוג מסוכן מאוד
של שוחר, מפני שאינו קשור בהטבות חומריות.

ניו־יזרק אחת

על הגדרה גיאוגראפית (״אתה והש קל״
,העולם הז ה .)11.5.88
השלם הזה החליט, מבלי לשאול את קונגרס
ארצות־הברית או את נשיא ארצות־הברית, שהם
היחידים הרשאים לעשות זאת, להכריז על מדינה
,51 בנוסף ל־ 50 הקיימות כבר בארצות־הברית.
כך מסתבר מן הסיפור על הישראלים שביקשו
לקבל גרין־קארד, בהתחזם לחקלאים העובדים,
כדברי השלם הזה ,״בחוות בטכסאס וכמדינת״
ניו־יורק עילית״.
בינתיים אין מדינה כזאת בארצות־הברית.
ענת מרקוביץ, תל־אביב
• ט עו ת לעול ם חוזרת. ה כוונ ה היתר, ל אזור
הצפוני, החקל אי, של מ דינ ת ניוייו ר ק,
ה ק רוי בפי האמ רי ק אי ם אפר ס טיי ט נירי יי

יייק•

השנה הגורלית
עוד על הקיבוצים סער וסעד(״ מיכ-
תביס״ ,העולם הז ה .)18.5.88
קיים עוד הבדל בין סער, קיבוץ הקימץ הארצי
בגליל המערבי, שבו התחנך עמי גוב, לשעבר
מנכ״ל מישרד־התיקשורת, לסעד, קיבוץ הקיבוץ
הדתי בנגב.
סעד בדרום הוקמה ב־ . 1947 סער בצפון הוקמה
עמי הרץ, יחשל׳
ב־. 1948

ד ש מן הגורה
על תיאבונו של קורא באוסטרליה.
את השלם הזה אני קורא בגולה כבר 30 שנה.־ ,
עם תיאבון רב.
נא למסור ר״ש לנעמי(״ריש׳ חן״) רון ולאורי
אבנרי — חזק ואמץ!
איציק שפיגל, מלסרן, אוסטרליה

בשליחות
יש משדד נלתייתקין מאוד בנוהל שהתגלה
במיקרה זה: הופעת ראש״השב׳׳ב לפני העורכים
היומיים ומסירת חומר מישפטי סודי לידיעתם.
קודם כל, זה הופר את ועדת־העווכים למעיו
בית־דידשדה. בית-דין זה לא שמע את הצד השני.
לא הופיעו לפניו אנשי דרך הלצזץ הופיע דק
איש ה שב׳ב על סמר דבריו היו חברי-הווערה
אמורים לכוון את פירסומיהם — ו מי שעקב אתרי
העיתונים, נוכח לדעת שכך אכן היד״ העיתונות
היומית התחילה להתיישר לפי גירסת השב״ב.
שנית, יש משהו פגום מאוד בססירת תומר־עדויות
לאנשים, לפני שהוגש לבית-המישפט.
בשעתו נידון עיתונאי לעונש המור על כי פירסם
הודאה של נאשם, לפני שהוגשה לביתיהמישפט.
שהרי הנאשם יכול בכל עת להתכחש להודאה
שמסר במישטרה או בשב׳־כ. וצא יכול לטעת(וגם
להוכידוז שההוראה נסחטה ממנו בעינויים או
באיומים. מאז שניתן תוקף הוגד לשיטה של
עינויים (,לחץ גופני מחוך׳{ הדבר חמור שיבע־ודים.
השימוש
בהודאה בזאר״ בטרם מישפט, בדי
לשכנע עורבי-עיוזונים לבתוב בך או אחרת, תוך
מניעת כל אפשתת מן הצר השני לפרסם את
גירסתו שלו — זהו דבר שלא געשה.
בסך הבל מתקבלת התמונה כי ועדת-העורבים
פעלה באן, מדעת או שלא־כפדעת, מתוך רצון סוב
או רע, בשליחות השב׳׳ב, כמו ביסים הטובים ההם
של בף גוריון וחנר־מרעיו.
דעתנו אינה נוהה מכך. לא שמענו את ועדת־העורכים
יוצאת מגדרה כדי למחות על מעצר
עיתונאים וסגירת עיתונים בשטחים הכבושים
ובישראל עצמה. לא נראה לנו שהוועדה תקבל
הדרכה מפי ראש השביב או שאר ראשי שילסון־
הכיבוש, מבלי שעשתה דבר וחצי-דבר כדי
לשמוע את דבריהם של הקורבנות.
:האם יתכן כי ב־ 40 השנים האחרונות לא
השתנה דבר, ודק חלק מן האנשים התחלפו?

מישגל, פחות מישקלו״ ,היא, כמובן, מצויינת. גם
חרוז, גם תענוג, גם דיאטה.
רק מה. מדובר כאן בהרבה דיאטה. כי לפי דעת
יודעי־דבר המישגל הממוצע נוטל מן המשתתפים
הממוצעים 15 קאלוריות מכל משתתף בלבד.
רפי רובין, לשבות

עסקן בן־ישראל
דיאטה מקשיח
שא הזה ודווקא בנושא ראשי־התיבות הדו־שימו־שיים(כמו
אלה שהביא הקורא קאופמן: לק״ם —
לישכה לקשרי־מדע וגם ליגה קומוניסטית מהפכנית).
באחרונה
הודיע גדעון בן־ישראל, מבכירי
ההסתדרות, מישפטן וח״ב לשעבר, כי הוא אח״ם.
כל המכירים את בן־ישראל כאיש מצניע־לכת,
קצת נדהמו, כי מה פתאום דווקא בן־ישראל יגדיר
עצמו כאיש־חשוב־מאוד.
ואכן, זאת לא היתה כוונתו. לגבי בן־ישראל
אח״ם הם, בסך הכל, ראשי־התיבות של הדיאטה
המקורית שלו: אוכל חצאי־מנות.
יהודה סלומון, פחח־תיקעה

האופנה בטביליסי
על רכישותיה! של תיירות יוצאות
גרוזיה בחנויות תל־אביביות (״תש קיף״
,העולם הזה .)18.5.88
הידיעה על התיירות מגרוזיה, העורכות מס־עות־קניות
באלנבי התל־אביבי, מציינת, כי הגברות
האלה מעדיפות ״שמלות מבר נוצץ, לא הכי
אופנתיות״.
זהו ניסוח גזעני, שאיננו יאה להשלם הזה.
מי קובע מה אופנתי לנשות גרוזיה ומי קובע
ששימלה מבד נוצץ איננה הצעקה האחרונה בטביליסי,
בירת גרוזיה?
דבורה לבבי, ראשוו־לציח
• ומה לנ טיו תי ה אופנ ה של נשות גרוזיה

ולטענות?

הרבה דיאטה
על מתכון דיאטה חדש (״אנשים״,
העולם הז ה .)18.5.88

כתובת המערכת
קוראים המבקשים לכתוב למערכת
העולם הזה מתבקשים לדייק בכתובת
המערכת: רחוב גורדון ,3תל-אביב,־!
מיקוד —.63458
בשעת הצורך ניתן גם לפנות בטלפון
03( 232262 בפקסימיליה —
245242־3־ .972 מנוי ,2009 ובטלקם
— 11. 341667 ועוע1עזח.
צריך רדעת
כדבר
גם עילעול קל בכל גליון של
השרש הזה יגלה לקורא דברים
מעניינים מאוד, במיוחד כאשר
המדובר במובאות ישירות מפי בני*
ישראל על סהנותיהם. וגם במיקרה
זה חל הכלל של אותו מגמגם,
שהודיע, כי ״צריך לדעת כיצד
לדבר״ .וכך הובאו מ ליון השלם הזה .
שהופיע השבוע לפני 25 שנד״ שתי
מובאות, שאחת, בהקשרה, קלעה :
למטרה והשנייה, בהקשרי״ קלעה
דווקא בדוברת:
#מתוך כרזה של גבים, שכיקשו
העלאת קיצבותיהם, השביע בהפגגח
כפ ת ח מישדד־הביסחון :״לגו יש רגליים
מעץ, ולמישרד-הביסרזיז יש ל ב מאבן!״
• מ תוך סיכו ם השכלתה של צעידה,
שהציעה השבוע א ת מועמדותה לסרט
ישראלי :״גמרתי עממי וכמו כן סיי מ תי
בית״ספר יסודי!״

הסיסמה של הפירסומאי יורם ברנע ,״יותר
העולם הזה 2648

ככ ה ל אוי ר ז?8ן זה ל א טובי
ח״ב דהיסגצא נייתרון3 .
את ישראל, שיש לה עליונות צבאית אדירה. אך עוצמה צבאית זו
אינה מאפשרת לישראל לכפות את רצונה על העולם הערבי, בעל
המרחב העצום והמשאבים האנושיים והכלכליים.
מכאן מצב של תיקו, הנמשך מאז , 1948 חרף כל העליות
והירידות.

מצב דומה קיים לגבי האינתיפאדה.
^ תב הטלוויזיה הישראלית יצא לסקר את האינתיפאדה
^ ובילה כמה ימים בחאן־יוניס.
לא אצל המתקוממים, כמובן, אלא אצל חיילי־צה״ל, המופקדים
על דיכוי ההתקוממות. היה זה גדוד של אנשי־מילואים, בני
35־ ,40 אחד מגדודים רבים המפחדים עתה ברצועת־עזה.
הכתב הראה את העיר המתמרדת, שבה התקיימה שביתה כללית
על פי הוראת ממשלת־ההתקוממות. אנשי־המילואים רדפו
אחרי ילדים שהציתו צמיגים ותפסו שניים מהם. הם נכבלו ונשלחו
לאן שנשלחו — למעצר, למכות, לחקירה ב״לחץ גופני מתון״.
נשים זועקות יצאו מהבתים וצעקו לעבר החיילים הקשישים.
בסוף הכתבה התמקדה המצלמה על חייל אחד כבן ,40 שישב
בג׳ים אחרי התקרית. וכך אמר:

״זה המסר שיש לנו, אולי, למסור לפוליטיקאים,
לממשלה. אנחנו כאן נעשה את העבודה, נעשה
אותה טוב, נרגיע את המצב. אנחנו רק מבקשים
מהם שימצאו פיתרון. לא אתייחס פוליטית, ימין,
שמאל. לא חשוב. חייב להימצא פיתרון. כי ככה
לאורך זמן זה לא טוב.״
זה דיבורו של איש פשוט, המביע את מצב־הרוח של האלפים.
הוא מוכן למלא פקודה. הוא עושה עבודה שהוא שונא אותה. הוא
מוכן גם לזה, למען הגדזר שהוא מתגאה בו. אבל הוא מחפש
פיתרון.
איזה פיתרון? הוא לא יודע. אבל ברור שכוונתו היא לפיתרון
שיתקבל על־ידי התושבים של חאן־יוניס. משמע: פיתרון שיתקבל
על דעת הנהגת האינתיפאדה, שהיא גם הנהגת אש״ף.
והעיקר: זה לא יכול להימשך ככה לאורך זמן.

קוממות. ילדי־האבנים חישמלו את האוכלוסיה הפלסטינית, עוררו
אותה מתרדמתה, נטעו בה גאווה חדשה, סיפקו את הדלק לבערה.
אולם את התפקיד הזה מילאו מזמן. כיום אין ההפגנות דרושות
אלא כדי לספק חומר למצלמות״הטלוויזיה ולדיווחי״העיתונות.

אם יפסקו מחר כל ההפגנות, או שמיספרן יצטמצם
למינימום, לא יהיה בכך שינוי אמיתי. האינתיפאדה
תימשך בלעדיהן.
^ אינתיפאדה היא התקוממות עממית. החלטה של מיליון
\ וחצי בני־אדם בגדה, ברצועה ובירושלים המיזרחית להיות
לעם, להקים מדינה־בדרך ולמשול בעצמם.

זה קיים. וזהו מצב בלתי־הפיך.
מישטר־הכיבוש ממשיך להתקיים. בוודאי. במקום שיש בו
חיילים, יש שילטון ישראלי. במקום שאין בו חיילים, אין. רגע
לפני בוא החיילים, אין. רגע אחרי יציאת החיילים, אין.
באותה כתבה של הטלוויזיה הישראלית נראה הדבר היטב.
האירוע הדראמתי היחידי בה היה הבערת שלושה צמיגים בידי
אלמונים, ומעצר שני נערים ״השורים״ .אבל זה היה אירוע קטן
מאוד.
ואילו האירוע החשוב בכתבה היה דווקא זה שהוזכר רק בדרך
אגב. ביום הראשון של הכתבה היו החנויות פתוחות. למחרת באה

בי בכה זה לא טוב.

זוהי גם דעתם של כל הקצינים הבכירים בצה״ל.
בקיצור נמרץ: אי־אפשר לדכא את האינתיפאדה בכוח. היא
תימשך עד אשר יימצא פיתרון מדיני, שיתקבל על דעת העם
הפלסטיני.
לא עוד ״החזרת הסדר על כנו״ ו״החזרת המצב לקדמותו״ .לא
עוד ״הרגעה בעוד שבוע״ או ״בעוד חודש״.

כל כמה ימים הבטיחו הפוליטיקאים — והקצינים המשועבדים
להם — שאו־טו־טו זה נגמר, שהאוכלוסיה ״התעייפה״ ,ש״הם לא
יכולים להמשיך״ ,ש״לנו יש נשימה יותר ארוכה״ ,שהנה כבר
ניכרים סימנים של הרגעה בשטח.
אך האינתיפאדה נמשכת. מיספר ההרוגים גדל. מיספר הפצועים
גדל. מיספר העצורים תופח והולך. יש צורך במחנות־ריכוז
חדשים.

ושום פוך אינו נראה בעין.

אהדה בינלאומית שנרכשה במשך עשרות בשנים, והנובעת
בחלקה מזיכרונות השואה, בוזבזה. יש התחלה של מפולת דיפלומטית.
השילטון הבלתי־מעורער של היהודים בתחומי המדיניות
והתיקשורת בארצות־הברית נפגע קשה, ועוצמת הנזק עלולה
להתגלות כבר למחרת הבחירות הקרובות לנשיאות. גם בציבור
היהודי עצמו נשברה הסגידה חסרת־הביקורת לישראל. למפולת
זו יהיה בעתיד מחיר כבר בכסף, בנשק, בסיוע מדיני.

כאשר אף אחד משני הצדדים במילחמה אינו מסוגל להשיג
הכרעה, נוצרת מילחמת־התשה. זהו מה שקורה עכשיו.

האינתיפאדה הפכה למילחמת-התשה.

פקודת ההנהגה לסגור. כל החנויות נסגרו. החיילים עסקו בניסיון
מגוחך לאתר את ״המסיתים״ ,שהודיעו לחנוונים על הסגירה.
ואחר־כך מצאו החיילים את עצמם בעיר־רפאים. כל התושבים
הסתגרו בבתים. כל החנויות היו סגורות. נפש חיה לא היתה
ברחובות.

זוהי האינתיפאדה: הנהגה שהכל סרים למרותה,
מישמעת קפדנית של עם שלם.

ברגע שנוצר מצב כזה, אץ עוד כל אפשרות ש״הכל יחזור
לקדמותו״ .כלומר: שאותו ציבור ממושמע ועצמאי, גא וסובל,
יחזור להיות לעם־עבדים, הקונה את הסחורות הישראליות הכפויות
עליו, ההולך לעבוד כעבדים חסרי־זכויות בישראל, המשתף
פעולה עם הכיבוש בכל התחומים.
׳ אין עוד דרך חזרה.
יש רק דרך קדימה.

לאן? מתי?

^ דיבורים על ״הרגעה״ נובעים מאי־הבנה יסודית.
\ 1קציני־צבא מדברים על ״מהומות״ ,על ״אירועים״ ,על תקריות
ממשיות: הפגנות, יידוי־אבנים, הבערת־צמיגים. אירועים
אלה מסתיימים בנתונים סטאטיסטיים: כר־וכך הרוגים, כך-וכך
פצועים, כך־וכך עצורים.

בזירה הבינלאומית נגרם לישראל נזק אדיר, שאינו
ניתן לתיקון.

ם כן, מה יהיה הסוף?
אם ישראל אינה מסוגלת לדכא את האינתיפאדה,
והאינתיפאדה אינה מסוגלת לגרש את ישראל מהשטחים
הכבושים — מה יקרה?

כאשר נמשכה האינתיפאדה חודש אחרי חודש,
היא גרמה להפתעה שלישית. איש בשילטון לא ציפה
שההתקוממות תהיה כה ממושכת.

! 1ביס אותה.
כבר עתה, הנזק עצום ומצטבר. בחצי שנה של התקוממות נגרם
לישראל נזק כלכלי של כמיליארד דולר. התיירות נהרסה. הת־עשיה
והחקלאות נפגעו קשה.
הצורך בגיוס המילואים במשך 62 יום בשנה מטיל מעמסה
חמורה נוספת על האדם והמשק. יתכן שגם זה לא יספיק.

כל הנזקים האלה מצטברים והולכים. אבל אין בהם
כדי להכריח את ממשלת־ישראל לנטוש את השטחים
הכבושים. האינתיפאדה אינה נשק-הכרעה.

המילים נמלצות יותר, ההנמקות מתוחכמות יד
תר, אך המסקנה הסופית היא כדברי אותו חייל :״ככה
לאורך זמן זה לא טוב.״

ף* עוד שבוע יימלאו שישה חודשים לאינתיפאדה. חצי שנה.
^ הנה סיכום־ביניים.
כאשר התפרצה ההתקוממות, היא גרמה להפתעה. איש בשיל־טון
לא ציפה לה.
כאשר התפשטה והקיפה את כל תחומי החיים בשטחים הכבושים,
היא גרמה להפתעה שניה. איש בשילטון לא ציפה שההתקוממות
תהיה כה רחבה ומקיפה.

^ אינתיפאדה יכולה

לגרום נזק רב לישראל, אבל לא לה
האלוף
(מיל׳) יהושע שגיא, איש הליכוד, אמר שאסור היה
להפעיל את צה״ל נגד האינתיפאדה. זוהי דעתם של רבים
ושותקים בצמרת צה״ל. הצבא איבד את גאוותו, את אהדתו של
חלק של הנוער, ואת אחד מנכסיו החשובים ביותר: האמינות של
דובר־צה״ל. זו שואפת עתה לאפס.
קשה לדעת מהי השפעת ההתקוממות על התגברות הנשירה
בקרב יהודי ברית־המועצות, וגידול הירידה מהארץ.

^ עתו של החייל הפשוט הזה היא גם דעתם של כל המומחים
1הביטחוניים לענייני השטחים הכבושים. כנראה בלי יוצא מן
הכלל.
היא בוטאה במיסמך שזכה בכינוי ״החוברת הצהובה״ .זוהי
חוברת, שיש לה במיקרה עטיפה צהובה, ובה סוכמה דעתם של
המומחים מטעם המדינה.

תיקווה זו מתה.

אולם גם ההתקוממות אינה מסוגלת להשיג את
יעדה: חיסול הכיבוש ויציאת ישראל מן הגדה והרצועה.

אי־אפשר
להעריך את הנזק שנגרם לצה״ל. יעברו
שנים עד שייוודע היקפו.

מילים פשוטות, האומרות את הכל.

ישראל אינה יכולה לשבור את ההתקוממות. כל הכוח הצבאי
שלה לא יעזור לה. גם אם ייהרגו אלפי פלסטינים, ואם ייעצרו
רבבות, לא יביא הדבר ל״רגיעה״ המיוחלת. רק הדפוסים ישתנו
מדי פעם.

ך* אינתיפאדה משולה למילחמה.
1 1במילחמה מנסה כל צד להשיג הכרעה. משמע: לשבור את
כוח־ההתנגדות ורצון־ההתנגדות של האוייב, כדי לכפות עליו את
רצונו ולהכתיב לו תנאי־כניעה.

אולם תקריות אלה אינן אלא תופעות־לוואי של
התהליך העיקרי. מי שסבור כי הן־הן האינתיפאדה,
אינו מבין את האינתיפאדה. מרוב עצים אינו רואה
את היער.

אבל יש מילחמות שבהן לא תיתכן הכרעה. במיל־חמה
כזאת, הברירה היא בין פשרה ובין מאבק
ניצחי.

ההפגנות האלה היו חשובות מאוד בימים הראשונים של ההת
מילחמת
ישראל־ערב היא כזאת. העולם הערבי אינו יכול לנצח

יש להתרגל למחשבה, שנראתה עוד לפני שלושה חודשים
כדימיונית: שהאינתיפאדה תימשך שנה ושנתיים, שתהפוך למצב
של קבע.
שיטותיה ישתנו מדי פעם. היא תיחלש בתחום אחד ותיגבר
בתחום אחר. אבל היא תימשך.
המדינה־הפלסטינית־בדרך תמשיך להתקיים ולהתגבש. מט־שלת־ההתקוממות
תשלוט בה, באמצעות 150 האירגונים הציבוריים
הגלויים ומי־יודע־כמה אירגונים סודיים. האוכלוסיה תתארגן
לחיים בתנאי־מילחמה, תוך עזרה הדדית וצימצום רמת־המחייה
למינימום של קיום. ההפגנות יתלקחו פה ושם, היום פה
ומחר שם. יהיו הרוגים, פצועים, עצורים, מגורשים.
צה״ל יצטרך להתקיים בתנאים אלה. העומס הגופני והנפשי
יילך ויגבר, הנזקים ילכו ויגדלו.
וכך זה יימשך — עוד ועוד ועוד.

עד מתי?
**ד שעם ישראל כולו, או ברובו המכריע, יגיע לידי ההכרה
שאליה הגיע אותו חייל.
איש אינו יכול לדעת מתי זה יקרה. איש אינו יכול לדעת איך
זה יקרה. אבל זה יקרה.

בבוקר בהיר אחד יתעורר עם ישראל, ויגלה כי
בלילה גמלה בליבו החלטה: למצוא פיתרון.

די ברור מה יהיה הפיתרון הזה, כי אין שני. יש רק אופציה אחת:
שלום עם הפלסטינים, באמצעות הנהגתם הלוחמת, תוך הבטחת
שלומה וביטחונה של מדינת־ישראל בתחום הקו הירוק. המדינה
הפלסטינית, שכבר קיימת כיום למעשה, תקום גם להלכה.
כיום זה נראה רחוק. באחד הימים נפתיע את עצמנו, כפי שהפלסטינים
הפתיעו את עצמם.

את זאת ביטא החייל ההוא :״חייב להימצא פית־רון.
כי ככה לאורך זמן זה לא טוב.״

אונ * 111י־

שוה דיבוביץ וציון צברו היו בננו ובבית־המישבט.
הם דיברו עם בני־המישנחה ועם בני־הכפו

הוראה. אחרי שנתיים נאמר לי כי אוכל
להמשיך ללמוד ולעבוד רק אם אזכה
במילגה מאוניברסיטה אמריקאית. כדי
לזכות במילן ה הייתי צריך לעבור
בחינות בשפה האנגלית. לא עברתי את
הבחינות. נאלצתי לעזוב את האוניברסיטה.״

תייסיר
לא אומר זאת במפורש,
אולם הבעת־פניו אומרת כי נטישת
האוניברסיטה היא פרק כאוב בחייו.
בינתיים הוא משקיע את שאפתנותו
האקדמאית בכפרו. הוא עומד בראש
מועדון־הצעיריס המקומי 200 .מצעירי
ביתא לומדים באוניברסיטות הגדה.

בזמנם הפנוי הם מסייעים לאנשי־הכפר
לבנות בתים חדשים, עוזרים במסיק
הזיתים, מנקים את הסמטות הצפופות.
בעוד תייסיר לומד, הרתה מונירה
וילדה את עאצם. הפירוש המילולי של
שמו הוא חוסר־תלות באחרים. הלירה,
בבית־החולים בשכם, היתה קלה.

ה ך | 1 1 1יום לפני הביקור בכפר צילם ציון צפריר, את מו־נירה
בבית-המישפט. סהר קיבלה את התצלום.
^וו 11
לשימחתה לא היה גבול. היא חיבקה את התמונה וקראה :״אמא! אמא!״
¥וזי טרגדיה המוצגת בקול דק,
( בעיניים מושפלות.
תייסיר דאוד, בעלה של מי שקרויה
״האשה מביתא״ ,מספר בקול יבש, קטן,
על מונירה, על עצמו.
סיפור קשה. אילו היה קורה בתחומי
הקו הירוק, ליהודים, היתה כל הארץ
סופקת כפיה ברחמנות.
בביתא, למרגלות שכם, נשמעות כל
הזוועות מעורפלות מעט, רחוקות. זהו
כפר גדול, חובק־הר. כביש צר חוצה את
ביתא לאורכה, כלפי מעלה. בתיה
התחתיים מרווחים, מרוחקים אלה
מאלה. ככל שמטפסים גבוה יותר, אל
״ביתא עילית״ ,אל מרכז הכפר,
המיסגד ובית־הספר, גדולה הצפיפות.
בית נושק לבית. חצר חובקת חצר.
מה שהיה ביתם של מונירה ותייסיר
נמצא למעלה, סמוך למיסגד. תייסיר
וכמה מחבריו יושבים בין ההריסות,
מגלגלים חרוזי־תפילה, מעשנים סיגריות.
בני־כיבוש אופייניים, שנתלשו
מאלמוניותם.
ביחד גדלו, למדו, עזרו להוריהם
למסוק זיתים, לאלום אלומות של קש.
כשגרל 1נישאו זה לאחותו של זה. עבד־אל־רחמן
מוחמר סעיד ופלאה צאלח
נשאו לנשים את אחיותיו של תייסיר.
תייסיר ( )29 נשא את מונירה (,)22
אחותו של פלאח.
//ה תוג ה

חשובה יותר״
ף* ראשונה הבחין תייסיר במונית
רה כשהיתה בת . 16 תמיד הכיר
אותה. ידע מי היא ומי מישפחתה. אולם
רק משגדלה, הבחין בה באמת.
״התאהבתי בה,״ הוא אומר, וצוחק
ביחד עם חבריו כשנשאל למה .״למה
מתאהבים? סתם ככה. מונירה היא
בחורה רגישה. עדינה. מצאה חן בעיני.
עכשיו מנסים להפוך אותה לגיבורה,
אבל מונירה היא אשה רגילה.״
צעירי הכפר, בעיקר מי שלמדו
באוניברסיטה, בוחרים להם בעצמם את
נשותיהם, כמינהג העירוניים המודרניים.
טכסי החיזור והחתונה הם עדיין
מסורתיים.
״סיפרתי לאבי כי אני מאוהב בה.

הוא ניגש לאחיה וביקש את ידה,
בשמי״.
אביה של מונירה, איכר שנולד
בביתא, מת לפני 18 שנים. שתי נשים
היו לו. הראשונה ילדה בן אחד, החי
בכוויית. השניה, היא אמה של מונירה,
ילדה לו שישה ילדים, ארבע בנות ושני
בנים. מונירה היא צעירת הבנות,
והחמישית במניין הילדים. אחיה
הבכור, פלאח, נסע לכוויית זמן קצר
אחרי מות האב. מעבודתו כנהג בחברה
לייצור מזון לבעלי־חיים פירנס את
מישפחת אמו, ואת מישפחתו שלו 13 .
נפשות בסך הכל.
״מונירה הסכימה מיד להינשא לי.
היא היתה תלמידת־תיכון. נותרה לה
רק שנה אחת עד לסיום לימודיה. היא
ביקשה שנדחה את החתונה עד
שתעבור את בחינות־הבגרות הירדניות.
סירבתי. אני מכבד את זכותה
ללמור, אולם החתונה חשובה יותר.
קודם נתחתן, אחר־כך תוכלי לשוב
ללימודיו, הבטחתי לה.״
בקיץ של 1982 הם התארסו. תייסיר
הבטיח כי יקנה לכלתו כלי־בית ובגדים
בשווי של 3000 דולר. בניית הבית,
שהחלה שנה לפני־כן, היתה אמורה
להסתיים שנה אחת אחר־כך. לכן נקבע
מועד החתונה לקיץ . 1983
״ביום החתונה שחטנו פרה קטנה.
בצהריים אכלו כל חברינו מבשרה.
אחר־הצהריים הביאו הגברים של
מישפחתי את מונירה אל ביתנו החדש.
היא ישבה שם וחיכתה לי. אחרי
שעתיים הובאתי אני אל בית־אבי. נקי.
לבוש בבגדים חדשים. הנשים רקדו
לפניי ושרו. כשהתעייפו, נלקחתי גם
אני אל ביתנו. כך החלו חיי־הנישואין
שלנו.״
אשה רגילה

**ץ מונת־אלפים תושבים יש ב*
/ביתא. כולם מוסלמים. הם מתפרנסים
משדותיהם ומעבודה בישראל.
תייסיר, בנו של בעל חנות כפרית
קטנה, חלם על גורל טוב יותר.
״למדתי סוציולוגיה באוניברסיטת
אל־נג׳ח. אחר־כך נשארתי לעבוד
במחלקה. במשך שנתיים הייתי עוזר־

׳**יייד

על ההריסות

למחרת האירוע הרס הצ בא
את בית ם של מתירה
ותייסיר. אגב כך נהרס גם בית אביו של תייסיר וח
נותי,
וכל חפציהם נזוקו. את הבית אפשר לבנות רק
באישור הצבא, שאינו ממהר לאשר בנייה מחדש.
בתמונה: תייסיר ושלושת ילדיו, עאצם, סהר ולואי.

למחרת כבר שבה הביתה.
למרות שהיתה מוקפת בבנות״
מישפחה, מי שהדריכה את מונירה
בתורת האמהות היתה אחת מוקנות
הכפר, אשה עתירת־ניסיון, סבלנית
וחכמה. היא עזרה למונירה להחליף את
חיתוליו של עאצם, לימרה אותה איך

לאחוז בו בעת ההנקה, איך להמריץ את
תנובת החלב. תמורת זאת שילמה לה
מונירה 30 דינרים ירדניים.
לאט ובהססנות התרגלה מונירה
לתינוק החדש. היא למדה לרחוץ אותו
ללא עזרה. במשך חצי שנה היניקה
אותו. עכשיו כבר היה ברור כי לא

ן 111ך | מונירה כלואה בבית־המעצר קישון. היא הובאה
1\ 1 1ש 1 1לבית״המישפט הצבאי בשכס לדיון בהארכת מע צרה.
השופט החליט שיש להשאיר אותה במעצר עד תו ם ההליכים.

תשוב ללימודיה.
״אצלנו זה לא מקובל שאשה תזניח
את ילדיה ותלמד,״ אומר תייסיר .״היא
לא היתה מאוכזבת. כך אנחנו חיים.
מונירה אשה רגילה. לא יוצאת־דופן.
מלכתחילה ידעה כי כאלה יהיו חייה.״

^ ;;ליידי
^ רגישה״
} * אצםכבר בן .5אחריו נולדו
סהר ( )3ולואי, תינוק בן שיבעה
חודשים-.כעת נמצאת מונירה בחודשי
הריונה הראשונים .״עדיין סובלת
מבחילות של בוקר ״,קבע הרופא
המישטרתי, שבדק אותה בבית־הסוהר.
במרכז חייהם — הילדים .״החשוב
בי 1תר בשבילנו, שיהיו בריאים. אחר־כר,
אני מקווה, ירכשו השכלה. חשוב
ללמור ״,אומר תייסיר .״מונירה היא
אמא טובה. לא מכה את הילרים. גוערת
בהם רק לעתים רחוקות. ליידי רגישה.
טובה ״.כך הוא מכנה אותה באנגלית:
ליידי.
אחרי שתייסיר נטש את המחלקה
לסוציולוגיה באל־נג׳ח, נאלץ לחפש
עבודה אחרת. עבודות מזדמנות נמצאו
לו בשפע. הוא ניקה חדרי־מדרגות
בנתניה, עסק בעבודות־שיפוץ ובנייה
ברמת־גן.
״ 40 שקלים ליום־עבודה. זה היה
שכרי. הכסף הספיק בקושי. קונים חלב
לילדים, משלמים עבור המים והחשמל,
וכבר לא נשאר כלום. כך כולם בביתא.
יש אצלנו רק שתי מישפחות עשירות.
השאר חיים כמוני. מהפה ליה. מהיום
למחר.״ מאז התקרית, אין הוא עובד
עוד בישראל.
למרות זאת לא שקל מעולם את
האפשרות לעבוד בנסיכויות־המיפרץ
שופעות־הנפט .״כאן מקומי. אלה חיי,״
הוא אומר.
תיקווה אחת האירה את חיי מונירה
ותייסיר: אם יצליח תייסיר לעבור

בהצלחה את הבחינה באוניברסיטה,
יוכל לחזור לאל־נג׳ח. ללמוד וללמד.
אז תגדל משכורתו, גם כבודו העצמי
יהיה רב יותר, וממילא יהיו חייהם
נוחים ונעימים יותר.
אלא שהגרול רצה אחרת. לא אל
הכיוון ההוא, המשופר, נעו חייהם. ב־6
אפריל, באחד מאותם ימי אביב שבהם
מנכשים האיכרים את שדותיהם, קרה

המיקרה שהפך את מונירה צאלח האוד
פני ם
ל״אשה מביתא״.

מפוייחות
^ לדי המתנחלים מאילון־מורה
ערכו טיול ועברו בשדותיה של

הקורבן של אלדובי

שרה ליבובי•;
צילם: ציו; צפריר ₪

מוס א צאלח, אחיה בן ר״ 21 של
ממירה, שנהרג בתקרית. הוא
היה אחיה האהוב של מונירה, הירבה לבקר אותה ועזר לה לטפל בילדים.

מוגידה, רזאשה מב;יז•;*
(המשך מעשר )7
ביתא. רומם אלדובי ירה. מוסא, אחיה
של מונירה, נהרג.
מוסא 21 הצעיר בבני מישפחת
צאלח, היה סטודנט בקולג׳ לאמנויות
באוניברסיטת אל־נג׳ח. מונירה היתה
קשורה לאחיה בקשר של דם ורעות.
שנה אחת בלבד מפרידה ביניהם. ביחד
גדלו. כשנישאה, הירבה מוסא לבקרה
בביתה החדש. לפעמים אף עזר לה
לטפל בילדיה. המראה של אחיה שטוף־
הדם זיעזע אותה.
תייסיר :״אומרים שחמתה בערה בה
גם בגלל פציעתי. אבל אני לא
נפצעתי. בינואר, אחרי הפגנה סוערת,
נכנס הצבא לכפר. נלקחתי, ביחד עם
עוד 14 תושבים, לבית־הספר המקומי.
שם היכו אותנו בידיים וברגליים. כמה
שעות לאחר״מכן שוחררתי.
״בביתא, ביום האירוע, נפצע בחור
אחר בשם תייסיר. לא אני. לכן סברו
הכל שמונירה נקמה גם את ניקמת

המוסלמים בעת אבל על מותו של בן־
מישפחה) .היא הרימה אבן וניסתה
להתקרב אל אלדובי. תושבי הכפר ניסו
למנוע ממנה להתקרב אליו. היא
הקיפה אותם, עקפה אותם, וזרקה את
האבן״.
מתוך כתב־האישום, פרטי העבירות:
״ביום ה־ 6באפריל , 1988 בשעות
הצהריים, במהלך תקרית אלימה בין
קבוצה מתושבי כפר־ביתא לקבוצת
מתנחלים תושבי אילון־מורה, ירתה
הנאשמת אבן גדולה בראשו של תושב
אילון־מורה בשם רומם אלדובי, בכוונה
לפגוע בו. הנאשמת עטה על אלדובי
מאחור, הטיחה את האבן בראשו
ונמלטה מן המקום.
״כתוצאה מכך נפל אלדובי ארצה,
ומיספר תושבים מקומיים, שעטו עליו,
היכו בו באבנים ובאלות. רומם אלדובי
נפגע על־ידי הנאשמת ואחרים, באופן
קשה, ונגרם לו נזק מוחי לצמיתות״.
למחרת פוצץ ביתם של מונירה,

סזרע גז
העם

גו רג
הקדו ש
והדרקון

גזרג׳ הקדוש נישק את
המיפדצת. אם זה יכול
היה לקרות. הכל
אפשרי.

ג׳ורג׳ הקדוש, שהאגדה משייכת
אותו לעיר לוד בארץ, יצא להרוג את
הדרקון. לפי האגדה, הוא אכן הרג
אותו.
האם יתכן שהדברים התפתחו אחרת?
האם יתכן שג׳ורג׳ הקדוש התנשק
עם הדרקון וחיבק אותו?
כך קרה לרונלר הקדוש, הנשיא רגן,
כאשר נפגש עם הדרקון הסובייטי.
אימפריית הרשע. כל הקאר־יירה
הפוליטית של רונלד רגן היתה
בנוייה על רדיפת הקומוניסטים.
בימי־הזוהר של הסנאטור ג׳ו מק־קארתי,
הזכור־לשימצה, רכב רגן הצעיר
על הגל. הוא היה אז מנהיג איגוד
שחקני־הקולנוע, והטיף לשלילת זכו-
יות־האדם היסודיות מכל שחקן קומוניסטי.
סיסמתו: קומוניסט הוא בוגד,
סוכן של קשר בינלאומי להשמדת
ארצות־הברית. לבוגד אין זכויות.
לבית הלבן הגיע רגן כנציג הימין
הקיצוני. אז השמיע את בשורתו: ברית־המועצות
היא ״אימפריית הרשע״,
התגלמות הרע עלי אדמות.
השבוע ביקר רגן בבירת האימפריה
המרושעת, התחבק עם מנהיגה, החליף
עימו מחמאות, נופף לאזרחים ברחוב,
שפע חיוכים ואימרות־שפר רוסיות.
היה נדמה שמעולם לא קם לארץ
הסובייטים ידיד נאמן יותר.

האם אמנח מחמוד בבית־המישפט
ע•(״ רושפות
פציעתי.״
הדו״ח הרישמי של הצבא קובע
בטעות כי הפצוע, תייסיר צאלח עדילי,
הוא בעלה של מונירה.
קשה לשחזר בפרוטרוט, במדויק, מה
עשתה מונירה ביום שבו קרתה ״התאונה״
,או ״הבעיה״ ,כפי שמכנים זאת
תושבי הכפר. הגירסות שונות.
תייסיר :״אני הייתי בשדה. מוסא
נפצע. אחד מתושבי־הכפר לקח אותו,
במכוניתו, לבית־החולים. בררו מת.
בבית־החולים נקבע מותו. הוא הוחזר
לכפר, והוכנס לבית אחיו.
״אני רצתי הביתה. הוחלט לקבור
אותו במהירות, לפני שהצבא יגיע.
הטמנו את גופתו סמוך לבית אחיו.
״מונירה נסעה בבוקר עם אמה לכפר
אודלה. שם קנתה מתנה לחברה טובה,
שילדה תינוק. בצהריים חזרה. בפאתי
הכפר שמעה שאחיה נהרג. היא רצה
הביתה. הספיקה לראות אותו לפני
שנקבר, ומיד טיפסה אל מרכז־הכפר,
שם עמדו המתנחלים מוקפים בתושבי־הכפר.
היא לא ירתה אבנים. לא עשתה
דבר. בערב נעצרה. בלחץ האירועים
אמרה כי היא שזרקה את האבן.״
מתוך עדותה של מונירה, כפי
שניתנה לחוקריה ביום האירוע, בשעה
11.30 בלילה :״כאשר היינו בתחילת
הכפר, פגשנו אנשים שסיפרו לנו
שמתנהלים באו לכפר ופצעו שני
אנשים, וביניהם אחי מוסא. באתי
למקום שבו היו המתנחלים. לקחתי אבן
מהריצפה והלכתי מאחורי מתנחל
שהיה מבוגר, ובידו היה נשק. במרחק
של מטר וחצי זרקתי לראשו את האבן.
האבן פגעה בראשו, והוא ירה מיד
ואנחנו ברחנו מהמקום״.
מתוך עדותו של סובחי חמייל, ילד
בן , 14 תושב ביתא :״היא באה אל מרכז
הכפר כשפניה מפוייחות (כמינהג

ותייסיר .״את כל חפצינו העברתי
לביתו של אבי,״ אומר תייסיר ,״אלא
שקריסת ביתנו לעבר בית־אבי הנמצא
בשכנות לביתנו, הרסה גם את ביתו של
אבי ואת חנותו.״ תייסיר מתגורר בבית
אחיה של מונירה.
פלאח, האח, שמע ברדיו כוויית כי י
אחיו מוסא נהרג וכי אחותו נעצרה. הוא
מיהר לחזור הביתה, לביתא.
ביום הראשון נערך הדיון הרביעי
בבית־המישפט בשכם בעניינה של
*מונירה צאלח דאוד. חם. ידיו של מוכר
התפוחים והמיצים הממותקים מלאות
פרנסה. בכל יום, מהבוקר עד הערב,
לעיתים עד שעות הלילה המאוחרות,
מובאים עצירים אל בית־המשפט. בני־מישפחותיהם
יושבים בצל העצים
בפתח בית־המישפט, נודדים בין
הספסלים, בעיקבות הצל.
במשך שבע שעות חיכו האם, אמנה
מחמוד, האח והבעל, לדיון בעניינה של
מונירה. עיניה של האם חזקות,
רושפות, כתובת־קעקע מעטרת את
סנטרה. תייסיר מגלגל חרוזי־תפילה.
באו בבוקר. לא ידעו מתי יתחיל
הדיון. לבסוף, כשהובאה מונירה אל
האולם, לבושה בשימלת־טאפטה
שחורה, עטוייה במיטפחת לבנה,
רקומה, הם מנפנפים לה בידיהם
לשלום. מונירה אינה מחייכת.
באיחור של שעתיים קורא השופט
את החלטתו. במהירות. בקול תקיף.
האולם הקטן ריק. שאר הנשפטים עזבו
את בית־המישפט קודם לכן. נוכחים רק
קומץ עיתונאים, שלושה בני־מישפחה,
כמה חיילים ושתי נציגות של הצלב
האדום.
העבירה מופלגת בחומרתה, אומר
השופט, ומודיע כי מונירה תישאר
במעצר עד תום ההליכים. המישפט
יפתח בעור שבועיים.

לא עוד מיפלצת. פגישתו של
רגן ומיכאיל גורבאצ׳וב לא תניב,
כנראה, תוצאות מעשיות מופלגות.
הכל אמרו שיש לו רק ערך ״סימלי״.
אולם ביחסים בין עמים, ערך סימלי
יכול להיות חשוב מהסכמים מעשיים.
כמחווה סימלית יש למיפגש השפעה
חשובה ביותר.
ההתחרות בין ארצות־הברית וברית־המועצות
נובעת מאינטרסים מוצקים.
שתי המעצמות מתחרות ביניהן על
השפעה בכל אתר בעולם. הן עסוקות
במילחמות מקומיות בכמה מקומות,
והן נאבקות זו בזו בכל ארץ בעולם.
אולם יש הבדל גדול בין מאבק בין
שתי מעצמות, המודרכות על־ידי
שיקולי־היגיון, ובין מילחמת־קודש,
שבה נראה האוייב כמיפלצת בלתי־אנושית,
יצור על־טיבעי או תת־אנושי,
שיש להשמידו.
זהו התהליך שעבר רגן בשמונה
שנות כהונתו. האדיב הסובייטי לא
חדל בעיניו מלהיות יריב ומתחרה, אך
הוא חדל מלהיות מיפלצת, התגלמות
רשע. הסיכסוך הורד ממישור המילחמה
בשדים וברוחות למישור של התחרות
אנושית, .
רגן לא עבר דרך זו לבדו. עזר לו
גורבאצ׳וב, שעשה את הכל כדי לשנות
את תדמית ברית־המועצות בעולם
ולהקל על שינוי גישתו של רגן.
אירטן מרצחים. בכך יש לקח
לכל האנושות, ובייחוד לישראלים
ולפלסטינים.
גם בסיכסוך זה נדחקו מזמן כל
שיקולי־ההיגיון הצידה, ושני הצדדים
רואים זה את זה כמיפלצות, לשדים
וברוחות. בעיני הישראלים, אש״ף הוא
״אירגון מרצחים״ ,ובעיני הפלסטינים
ישראל היא ״ממלכת הרשע״.
אם נטש רגן את השיריון של ג׳ורג׳
הקרוש והפך לאורח חייכן בכיכר

האדומה, יכול הדבר לקרות לכל אחד
— גם ליצחק שמיר, לאריאל שרון
וליצחק רבין. ואס גורבאצ׳וב עזר לרגן
להשתנות, יאסר ערפאת יכול לעזור
כך לישראלים.
זהו הלקח של מיפגש־מוסקווה: הכל
אפשרי.

מדיניות
מס שפת
..ביטחון ישראל
וההגדרה העצמית שד
הפלסטינים ה שני
הצדדים של אותו
מטבע״
כולם עושים זאת, כאשר הבית הלבן
קורץ להם. כל מועמד אמריקאי לנשיאות
עולה לרגל אל הציבור היהודי,
מתחנף לישראל ומבטיח לה הבטחות
מופלגות.
אחרי־הבחירות, כאשר המועמד הופך
נשיא, ההבטחת נשכחות. אי קובעים
לגביו האינטרסים האמריקאיים, והוא
פועל על־פיהם.
לשבח את ישראל. עכשיו זה
קורה למייקל דוקאקיס.
הפוליטיקאי האמריקאי, בן למהגרים
מיוון ובעלה של אשה יהודיה,
נושא את עינו אל הבית הלבן. כבר
מובטח שיהיה מועמד המיפלגה הדמוקרטית.
הסקרים מנבאים לו — לפי
שעה — יתרון גדול על מתחרהו הרפו־בליקאי,
ג׳ורג׳ בוש.
השבוע התראיין דוקאקיס לגבי עמדתו
כלפי ישראל. הוא יצא מגדרו כדי
לשבח אותה. אם ישראל סבורה כי ירושלים
היא בירתה, אמר, אז יש להכיר
בכך ולהעביר אליה את השגרירות האמריקאית.
דיכוי האינתיפאדה? ישראל
משתדלת לשמור על זכויות־האדם.
מדינה פלסטינית? לא באה בחשבון.
אש״ף? רק אחרי שימלא את התנאים
שהועמדו לו על־ידי הנרי קיסינג׳ר.
משא־ומתן עם פלסטינים? רק במיש־לחת
ירדנית. וכו׳.
בערך באותה הלשון ניבא בשעתו
ג׳ימי קרטר. כשהגיע לשילטון, לא
מילא את ההבטחות. שום נשיא אמריקאי
אינו יכול להעביר את שגרירותו
לירושלים, כי זה יהווה הכרזת מילחמה
על מיליארד מוסלמים בעולם ועל
מדינות הממלאות תפקיד חשוב במערך
העולמי האמריקאי.

״שני צדדי המטבע״ .אלא
שבינתיים נוסף גורם, שלא היה קיים
בימי קארטר. שמו ג׳סי ג׳קסון.
בשבועות האחרונים צבר ג׳קסון
הישגים מדהימים. אמנם, הוא הפסיד
בכל מערכות־הבחירות המוקדמות,
מול דוקאקיס, חוץ מאשר בעיר וושינגטון.
אך טיב ההפסד היה חשוב: במדינות
רבות השיג ג׳קסון עד כדי שליש
מקולות הבוחרים הלבנים. הדגל שהונף
על־ידו — המילחמה בסמים — מתנופף
עתה על כל המערכה, והוא הנושא
מס׳ 1בוויכוח.
כאשר יתכנסו הדמוקרטים לוועי־דתם
הארצית לבחירת המועמד, יהיה
האיש השני בחשיבותו.
שם ג׳קסון
נראה שאין ברצונו להיות המועמד
לכהונת סגן־הנשיא. אבל הוא ירצה
להשפיע על חיבור מצע־המיפלגה, וגם
למנות כמה אנשי־מפתח בממשלה הבאה,
אם תהיה דמוקרטית. בין השאר:
הוא ירצה למנות את שר־החוץ הבא.
בניגוד לדוקאקיס, שהוא איש ״פרגמטי״
וחסר־רעיונות, ג׳קסון מיצג קו
עקרוני. השבוע ניסח אותו בבירור:
״רבים משלמים מס־שפתיים לעיקרון
ההגדרה העצמית, אך מסרבים ליישם
אותו בעיקביות. יש הדוגלים בהגדרה
עצמית לכל, חוץ מאשר לפלסטינים,
מפני שיש להם עימות עם בעל־הברית
הקרוב ביותר שלנו במיזרח־התיכון.
״ההתעלמות
מעיקרון ההגדרה העצמית
רק מחמירה את המצב. במיזרח־התיכון,
ביטחון ישראל וההגדרה העצמית
לפלסטינים הם שני הצדדים
של אותו המטבע.
״עלינו לעשות למענם את אשר אין
הם יכולים לעשות זה למען זה: לשבור
את מעגל האלימות, לספק ערבות לביטחון
הדדי תמורת הכרה הדדית, אדמה
תמוך ת שלום.״
לא לריב. ג׳קסון ינסה לכלול עקרונות
אלה במצע המיפלגה. אין ספק
שיצליח לפחות חלקית. קרוב לוודאי
שעקרונות אלה ינחו את מדיניות הבית
הלבן אחרי הבחירות, אם יישבו בו
הדמוקרטים.
דוקאקיס אינו יכול לריב עם ג׳קסון.
ריב כזה היה משכנע מיליוני שחורים
שלא להשתתף בבחירות, והדבר היה
מביא לתבוסת דוקאקיס. גם ג׳קסון
אינו מעוניין בריב עם דוקאקיס, כדי
שלא ייאשם בכישלון מיפלגתו. הוא
כבר נושא את עיניו אל המירוץ של
. 1992
ואולי חשוב יותר: דבריו של ג׳קסון
מבטאים קונסנזוס גובר והולך בדעת־הקהל
האמריקאית. וזה שיקבע אחרי
הבחירות הבאות.
העולם הזה 2648

אישום חדש ברצח המוני הוגש באיטליה נגד
דמיאניוק(משמאל, עם שנטל) .העדויות בחיק
זה עלולות להתנגש עם העדויות שעל־פיהן הורשע בארץ

1 1 0 * 1 470/86ת12

1 3 0 - 0 * 1 0116

ס 1ס 0 0 0 1

כתב־האישום הוגש ב־ 7במאי השנה.
העבירות שיוחסו לדמיאניוק בישראל
מתייחסות לתקופה שבה שהה ב־טרבלינקה
עד מרס ,43 או לכל המאוחר
אוגוסט .43 העבירות המיוחסות לו
באיטליה הן מהתקופה שמיד לאחר
פרישתו מטרבלינקה.
זו אינה הפעם הראשונה שטריאסט
מוזכרת בהקשר לדמיאניוק. בעדותו
של קצין ס״ס גרמני בשם וולף מינצבר־גר,
שהתביעה ביקשה להכניסה לתיק
בית־המישפט בישראל, נאמר כי מינצ־

וו 5131* : 110ת 1־ 030 4־זס 10816 - 8־3 1 01141 6 6031 46 11 רז 1כ 11־!ז•
ס 1־ ח 16516 31111031100 0 ס 1־ x ^ 6וז4

0*11

!*,ז<@53ו^1ו)נ<ע 5י*£1ו 1י 1 1^ 165 זמ\ :זו*< 1ת3*86 הנ) 14 $״ 21141

ס<( 613 יז יפ״יו £ 32£051 <0 5 0 4 1 8 6 6 -תג 3 0 4 1 8 0 6 0

0114100

־3411

1 8 0 5 0 4

— 0114101 1 £220601 3 0 4 - 1 0 8 (:

״ ״ ז : 010מ 9זז 090 !10 מי זת 14ז א 19 - 1 0״ א . /ז 4 14

מינתב הגיע מאיטליה לכלא ומרה.
ומיאניוק רא הבין. אבר ובני שכטר
]נתחה דוו חושה רביסוס העיועוו

8 3 3 ( 1 1ס ) <4מ * 1־ 1ס 0מ 03X0 1

1 1:6נ 6מ! 3 1ג ו ) 0 5 4 ( 3 1 :0
1-0 ^ 3 6 1 6

6810

• 6 3מ

6י 0 6 1מ! 1:0 1361 0 2גי מ )1 6 0 6

ברגר ודמיאניוק היו יחדיו בטריאסט
עד שנת . 1945 כאשר חקר קצין־המיש־טרה
אלכס איש־שלום את דמיאניוק,
הוא שאל אותו גם על עדותו של סנדלר
מטריאסס, שמסר עדות כי תפר
לדמיאניוק מגפיים. הסנדלר הוא כיום
בן .85 דמיאניוק ענה כי הסנדלר בוודאי
התבלבל.
התביעה האיטלקית מעלה את
מיספר הגירסות באשר למעשיו של
דמיאניוק בשנים 43־ 45 לארבע. על פי
מה שקבע בית־המישפט בישראל, הוא
קיבל בפסק־דינו את גירסת דנילצ׳נקו,
שמסר בברית־המועצות על המקומות
שבהם שהה יחד עם דמיאניוק בזמן
המילחמה. על פי עדות זו היו השניים
ממרס 1943 בסוביבור, ואחר־כך
בפלוסנברג ורגנסבורג. שם היו

5 0ן/,וע*

6310 41 0 0 ! 311 3 0 0 .1 ~ 5 7 . 5 2.7.־ (1 1ז 6ק 00י׳ו 316 3 300 0 3ח 6ק ) 0ח 6חז 006 <11 זנ) 12(3 )0

90 <1 ס 111x0 10 מזג 001109611 9103

(1131:0ת 01מ 031:0 6 00־ 3ש 1399־1ג) 1ק 10מ:3.ן מ 010ס 1<110 מו •) 0ק•

וצח בכוונה תחילה

צילום של
המיסמך ה־מישפטי
המזמין אתג׳ון דמיאניוק לחקירה שנפתחה
נגדו בבית״המישפט האזרחי והפלילי בטריאסט, ב עבירות
של רצח בכוונה תחילה בנסיבו ת מחמירות

^ 0תבקש ממשלת איטליה את
הסגרתו של ג׳ון איוואן דמיאניוק,
עקב ההליכים הפליליים שפתחה נגדו,
אפשר להניח כי הוא יקפוץ על המציאה,
ויבקש להיות מוסגר, כדי למנוע
את הוצאתו להורג בישראל.
השבוע, כאשר הגיע עורך־הדין יורם
שפטל, סניגורו של דמיאניוק, לביקור
בכלא איילון, הושיט לו האסיר טופס
מודפס בכמה שפות, שהגיע אליו בדו־אר־אוויר
מאיטליה.
דמיאניוק לא הבין כלל את הנאמר
במיכתב. שפטל קרא את הכתוב וגילה
כי זהו טופס המודיע לדמיאניוק שנפתחו
נגדו הליכים פליליים בעיר טרי־אסט.
המיכתב
נמען ל״ג׳ון דמיאניוק, הידוע
גם בשמות איבאן או איוואן, אשר
נולד באוקראינה שבברית־המועצות
בתאריך ,3.4.20 והמתגורר בעיר קליב־לנד
באוהיו שבארצות־הברית, והנתון
כיום במעצר בכלא איילון ברמלה שבישראל״.
שופט
חוקר מטעם בית־המישפט הפלילי
והאזרחי בעיר טריאסט שבאיטליה
מודיע לדמיאניוק כי נפתחו נגדו
הליכים מישפטיים לפי סעיף 577־
575־ 81 לחוק הפלילי האיטלקי.
הוא נאשם בעבירות ״רצח בכוונה
תחילה בנסיבות מחמירות ובמשך תקר
פה ממושכת״ שביצע בטריאסט בשנים
1943־ , 1945 ואשר עליהן יש עדויות
של אנשים רבים.

ובמשך תקופה ממושכת, בשנים שבין 43־ . 1945 המי לה
רצח (0ו101<4דר )01 נכתבה בטעות 01111410ה־מיטמך
כתוב במיספר שפות, וחתום על-ידי שופט-
חוקר ב טריאסט. בהזמנה מפורט תאריך לידתו של
הנאשם ומקום־הלידה, וכן כנוייו :״איוואן, ואיבאן״.

ברציפות עד . 1945
בית״המישפט דחה את הגירסה שמסר
דמיאניוק בטופס שהגיש ב־, 1948
כדי לקבל סיוע מאירגון הפליטים הבינלאומי.
שם כתב כי היה בשנים הללו
בדנציג ובפילאו. בעדותו בבית״המיש־פט
לא חזר דמיאניוק על גירסה זו,
וטען כי היא שיקרית והומצאה על־ידו
לשם קבלת הסיוע. הוא העיד כי למעשה
היה בשנים הללו בחלם, בגראץ
ובהויברג. גם גירסה זו לא התקבלה
על־ידי כית־המישפט.

סז סו־ ^ ס

אילנה אלון ₪

* ז £ $זתז 01

הגירסה כי דמיאניוק היה באיטליה
בשנים 43־ 45 סותרת את גירסתו של
דנילצ׳נקו לגבי שנים אלה.
בית־המישפט בישראל קיבל את
עדותו של רנילצ׳נקו על כל חלקיה,
ועל חלקה הראשון התבסס, כאשר קבע
כי דמיאניוק היה בטרבלינקה. אם
יתברר כי חלקה השני של העדות אינו
נכון, יתעורר חשש גדול גם לגבי החלק
הראשון, שעליו התבסס בית־המישפט
הישראלי.
לקראת העירעור אוספת ההגנה ראיות
נוספות, המתגלות כל הזמן. בעיק־בות
התביעה האיטלקית יצא שפטל
לטריאסט, כדי לקרוא את העדויות
ולבדוק את המיסמכים החדשים, בתיק-
ווה לגלות בהם נקודות־הגנה נוספות.

ךועדיןד ההזמנה נשלחה לכלא איילון בדואר-אוויר

\ | 11 1 1 1 /מ טרי אס ט ב־ . 11.5.88 נראה כי החוקרים
באיטליה עקבו אחרי המישפט בישראל, והיו מעודכנים בכל פרטיו.

יתכן כי החקירה בשריאסט החלה בעיקבות הפירסומים בעולם על
המישפט בירושלים. חוקרי־המישטרה בישראל ידעו על עדות של סנדלר
איטלקי בן ,85 שסיפר כי תפר לדמיאניוק מגפיים בשנות המילחמה.

רוברט זאכנאר, הפסיכולוג ההולנדי המומחה לזיכרון,
שהעיד במישפטי של ג־ון איוואן דמיאניוק. עומד לפרסם
ספר.
מוריס רג׳ואן העיד השבוע נמישפטי של יהושע הלפרין,
מסק צפוך א0ויל,ר.

הוא סיפר בי באשר ישב במעצר באבו־כביר,
בנובמבר שעבר, ביקרו אותו ארבעה דד׳כים.
״־זשך 10 ימי־המעצר הגיעו לכלא ח״ם אוריאל
׳,י״ ח״כ אריאל ויינשטיין, ח״כ פינחס
גולדשטיין וח״ב ק תיכון.
רג׳ואן היה יו״ר המיפדנה הליברלית בירושלים.

הספד שייצא עד סו!* השנה בהוצאה המכובדת
״סיימון ושוסטר״ ,יתאר את הזיהוי המוטעה,
לדעת המחבר, שנעשה במישפט דמיאנידק.

איסור פירסו לגירו שין
זמר ידוע ואשתו פתחו בימים אלה בהליכי־גידושין.
בטרם החלו ההליכים. שלח עורד״הדץ ישל הבעל
למערכות״העיתונים עותקים של החלטת שופט, האוסר את
פירסוס הפרשה.

איש ״וגך״ הי ה
א פי א רזי התח תן

ולוו דיןו,>,יווו !וי

נועם פדדמן בן דד ,20 איש ״כך״ שהואשם

ומכוניות ערבים בנסיות ...
בשדיפת ...
בירושלים, היה סוכן סמוי של השב״ב — כך
מגלה השבועון ״ישראל שלנו״ המופיע
בארצות־הברית (.)19.5.88
פדרמן טוען כי ביצע את הפיגועים בהסכמת השב׳־כ
ובידיעת הממונים עליו במוסד זד-
מישפסו נערך בדלתיים סגורות. ועל ושרשה הוטל איפול
חמור.

מומחי אבא•* משווייץ
בעיקטת ביקורו של סגן שריהביסחון מיכאל דקל
בשווייץ, שנועד לבדיקה של הגנת״העורף. יגיעו לארץ
קציגי־צבא בכירים משווייץ. כדי לנסות ולמכור לישראל
ידע על הנושא.

במישרד-הביטחון מגלים עירנות לנושא מיגון*
העורף! ,בעיקר לאור ההצטיידות של מדינות*
ערב בטילים כעלי טווחים ארוכים.

זאב טוען: הערב * התפלל
ושבב וגל הארץ
המתנהל ישראל ז אב הנאשם בהריגת רועה
ערבי ופציעת אחרים, טוען בי ידה על הקרקע
במטרה להסדרה. אולם כאשד תתפזרו הכבשים
מקולות הירי, ראה את ת־ועה שוכב על הארץ
מתבוסס בדמו. לדבריו, תתפלל הרועה על
ברכיו, כשהוא מוסתר על-ידי העדר, ולפן פגע
בו זאב בשוגג.
טענות בחח זו יעלה יקליטו לפני יוסף חריש בהליך
השימוע. שיתקיים בקרוב.

אוקוגור בעיקבות לווין
השופט דוב לווין יצא לסידרת־הרצאות
מטעם מכבי העולמית ב־ 30 ערים באר־צות־הברית.
ההרצאות זכו בהצלחה מרשימה.
במהלך
סיורו של השופט לווין ניסה עד
רך־הדיז מארק ארקונור, מי שנאלץ לפרוש
מהרכב הסניגוריה במישפט ג׳ץ דמיאנ־יוק,
להתקשר עימו כמה פעמים. לבסוך
הצליח, וסיפר לו על כוונתו לעלות לארץ
ולעסוק בעריכת־דין. הוא גם שיבח ביותר
את מערבת המישפט הישראלית.

פ ת אינו מוו תר
גידעון פת, שהודה מצמרת ארבעת המובילים
בליבדלים, לא יוותר על מקומו בהנהלת
הבוכנות עד לאחר הבחירדת.
אם יחלים להישאר בסוכנות. יקבל את תפקיד יושב־ראש
קרן־הימד. המבטיח שליטה על תקציבים *־ידים ונסיעות
רכות בעולם.

דרושי: יוני
ירר דור־ההמשד של מיפלגתיהעכודר״ נושה כהן, מתח
ביקורת על מי שמנסה לדחוק את רגלי היונים בהיפלגד-
בטענה שמי שעושה כך טועה מבחינה פוליסית
ואידיאולוגית.

דור-הדטשך במיפלגה במד שהרשימה לכנסת
צריבה להיות מאוזנת מבחינה מדינית, ושיש
לשמור בה מקום ליונים כמו אורה נמיר, לובה
אליאב, אבא אכן וכן לאנשי מ ך המרכזי —

ביום השני השכוע, ה־ 30 במאי, מסר
דובר צה״ל על 207 הרוגים מאז תחילת
ההתקוממות בשטחים הכבושים, לפי הפירוט
הבא:
• 157 הרוגים מירי חיילי צה״ל.
• 50 הרוגים מסיבות בלתי־ברורות, ואשר
נסיבותיהן הן עדיין בחקירה.
מקורות פלסטיניים, לעומת זאת, מסרו
על 266 הרוגים, לפי הפירוט הבא:
• 182 הרוגים מירי חיילי צה״ל.
• 51 הרוגים כתוצאה משאיפת גאז
מרעיל.
• 16 הרוגים ממכות ומהתחשמלות.
• 17 הרוגים מסיבות בלתי־ברורות.

ש בי ת ת שחקני

ימה

בתיאטרון ״הבימה״ אמורה לפרוץ בימים
הקרובים שביתה על רקע תביעות שכד.
השחקנים העוברים במשכורות קבועות מתמרמרים על כר
שהלק מהשתקנים העובדים עליפי חוזה מיוחד מקבלים
תמורת עבודתם ׳שגר הגבוה בשיעור ניכר משכר
הקבועים.

סופרי ב מי ש פן
לרגל שבוע הספר העברי החליטה וערת־החיגוך של
המסת, בראשונה בתולחתיה, לארח את נציגי אגודתי
הסופרים במישכן.
באירוע תופיע הווה אלברשטיין, הסופרים יקראו
מסיפריהם והמשוררים משיריהם. לא יהיו באירוע נאומים.

חו פ ש העי תונו ת בי שראל

נשיא ״סאיטקם״ ,אפי ארזי, התחתן בסוף
השבוע שעבד בשלישית. המאושרת הפעם
היא אמריקאית ב*טפ קרוליץ קליץ, מנתחת
פלסטית יהודיה״ שתעלה לארץ בעיקבותיו
מישוריה.
ותנסה למצוא תעסוקה מתאימהה לכיש
מפאת חוסר־זמן לא יצאו בגי־הזוג לירזדדב׳ש.

א בן פתקה
את סאדאת
במעשה חסר־תקדים, בתוכנית־הראיו־נות
של איתן דנציג כקול השלום, ערך
אבא אבן, שהוא בדרך כלל מעונב ומחו־ייט,
חיקוי בכורה מושלם לאנוור אל־סא־דאת.
כאשר
נשאל על כך הוא טען כי מאחר
שהוא מתראיין לתחנה המשדרת במיזרח־התיכון,
הוא רוצה להתאים את עצמו לאווירה.

בר־מין
גווה למכביה
החל המידדן להשגת זיכיונות של חברות
מיכחריות גדולות לקראת המבביה ה־,13
שמתקיימת בעוד שנה.
עד כה סוכמו עיסקות חסרות וזיכיונות עם אל־ננל. הרץ.
נעלי גלי. דלתא טקסטיל. נעמן מוצרי קרמיקה וטו־חד
לייצור בוכות.

מלון ה מ תנ ת לי ס רי ק
מאז תחילת האינתיפאדה, יש למלון ״הוך
קטיף׳ שברצועת-עזה בעייה של תפוסה״
למדות מסע-סירסוב מאסיבי כאמצעי-
התיקשורת.

סימפוסיוץ בינלאומי על נושא ״חופש
העיתונות בישראל״ ייערך בימיב החמישי
והשישי הקרובים בתיאטרון ״נוודדצדק״ בתל*
אביב.

המלון שייך לרשת־מלונות בזל ונמצא כפיקח הרשות
לפיתוח חוף־עזד -הוא נועד לאכלוסיה דתית, ומלס־קבוצות
המגיעות לסופי־שנוע תפוסת הסלון גמוכד-

ביו המשתתפים מחו״ל חברי פרלמנטים. עיתונאים
ומישפטנים מאיחפה. בין הדוברים הישראליים: זאב
שטדנהל. אמנון נדב. יהודה ליטני. משה נגבי. אילן סבן
ואדם פיש.

פדיונו ת במ*לן 1וה
ד^תהמיקווה בקריית-אתא נסדצה כאחרונה
במה פעמים.

דליפהמ בי ת
מלבה רוזנשסיין
שכניה של מלבה רוזנשטיץ במיגדלי־דויד
בתל-אביב מתלוננים על בך שמדירתה חודרים
מים לתוך דירותיהם.
בדירתיהפאר של רוזנשס״ז יש גו ענקי, המישקה
במערכודהשקייה מיוחדת. בבר לפני ארבע שנים התלוננו
השכנים על נזקים ואז פיצה אותם עורז״הרי! המנוח
אמנון תזגשטייו ודאג לתיקון המערכת. השבוע הוגשה
לניודהמישפט בתל־אניב תביעה נוספת. בגין נזקים
חרשים.

גאון ל עי ריי ת י רו ש לי ם
אישים ידועים בירושלים העלו באחרונה
את הרעיון להריץ לבחירות בעיריית
ירושלים, שיתנהלו בעוד חמש שנים, את
יהורם גאון.
אותם חוגים טוענים כי ״אם שחקן בינוני
יכול לשמש בנשיא ארצות־הברית,
מדוע לא יוכל לעשות זאת שחקן מצליח?״

:הדבר חייב את הנשים שרחצו שם לשמור בעצמן ולמנוע
את כניסתם של אורחים לא קרואים.
הפריצה נובעת כנראה ממאבק וצייף בין פלגים דתיים
בקרייתיאתא.

מישוי וגול, לתת
׳התק של מפקדי מרחב הירקון, הנגב והגליל
הועלה מדרגת ניצגדמישגה לתת־ניצב.
בתחילת חודש יוני יעלו בדרגה יעקב גנות, ממרחב הגליל,
אריה ביבי, ממרחב הירקון, וידים נו־איוו — ממרחב הנגב.

ה תנג שו ת בין שכונו ת
למרות תהליו״התריינות ארוך למען התפנות התושבים
משכונת גיבעת־עמל בתל־אביב, שבסמוך לה הולכים
ונבנים ודנה כמה מינדלי־יוקרה, לא עושה עיריית תל״אביב
דבר כדי לפנות את התושבים.

אם לא תנקוט העירייה כאמצעים המתאימים,
ייווצר תהליך דומה לזה שקרה ברמת־השרון
ובשכונת-מורשה, וההתנגשות בין תושבי
הפחונים לתושבי המיגדליב המפוארים תהיה
בלתי-נמנעת.

אווד^ת? ריו ב & ד

הנה אשה

רחל אבנרי, העולם הזה

מכל השמחות שיש בחיים, אין כמעט שימחה גדולה מזו
הממלאת אותך כאשר אתה מכיר אדם חדש, המעורר בך מן הרגע
הראשון הערצה, אהדה ואהבה. והרי זו חווייה די נדירה.
זה קרה לי השבוע.
הטלפון צילצל בביתי, וקול של אשה דיבר אלי באנגלית.
קול שופע חיים, שימחה, התלהבות. קול שאפשר להתאהב בו.
היתה זאת אריאנה מנושקין. לא היכרתי אותה מקודם.
היא אמרה שכהכנה לקראת ביקור התיאטרון בארץ, כל חברי
הלהקה קראו את שני הספרים
שלי שהופיעו בצרפתית(ישראל
בלי ציונות מלפני 20 שנה, ארבי,
אחי באחרונה) .חברי־הלהקה מבקשים
לשוחח איתי.
נעניתי ברצון. מכיוון שהלהקה
עובדת עד אחרי חצות, קבענו
פגישה בשעה 1בלילה במלון
שלה.
הייתי בטוח שרק מעטים
מחברי־הלהקה יטרחו להשתתף
בשיחה בשעה מאוחרת כזאת,
אחרי הצגה מפרכת של חמש
שעות. ואכן, כאשר באתי למלון,
בשעה היעודה, נכחו רק שניים־
שלושה חברים. התכוננתי לשהות חצי שעה, אולי שעה.
אך תוך רבע שעה הופיעו כולם. עשרות. בני כל העולם.
בלונדים ושחורים, בהירי־עור וכהי־עור. צרפתים. פאקיסתאני.
גרמניה. ארמני. תוניסי. אלג׳ירית. ומי יודע את שאר ארצות-
מוצאם.
ישבו מסביב, מהם על כורסות, מהם על הארץ, והתחילו לשאול
שאלות. על הדת היהודית ומקומה במדינה, על מקורות הסיכסור
הישראלי־הפלסטיני, על האינתיפאדה, על מצבם של היהודים
המיזרחיים, על האזרחים הערביים בישראל, על כוחות־השלום, על
המגעים עם אש״ף, על מכירת הנשק הישראלי למישטרים רודניים
בעולם.
מנושקין עצמה שאלה, תירגמה (דיברתי אנגלית, כמה מן
הנוכחים יודעים רק צרפתית) ,התווכחה, עודדה שאלות נוספות,
הסבירה. שופעת חיים. בשעה 2בבוקר, וגם בשעה .3
זה נמשך ונמשר• שאלתי את עצמי :״מה מחזיק אותם כאן? למה
זה בכלל איכפת להם?״
התשובה היא: זה איכפת להם. כל דבר בעולם איכפת להם. הם
מעורבים.

מדוע הם מודים?
תהרגו אותי אם אני מבין את זה. מדוע הם מדברים?
הרוב העצום של הנאשמים המורשעים בארץ נמצאים חייבים
על סמך הודאותיהם שלהם עצמם. ואיני מתכוון רק ל״אסירים

אור׳ אסרי

ירון קמינסקי, חדשות

תודה לאל, גם יום־ירושלים מאחורינו. ההספדים הרישמיים
הבומבאסטיים, הנאומים של טדי קולק, התישפוכת האינסופית
על ״העיר שחוברה לה יחדיו״(חוברה לה יחדיו? נו, באמת!)
מזה כמה שבועות אנו חיים בסימן של ימי חג וזיכרון, ימי פסח
ועצמאות, שואה וגבורה, יום־השנה ה־ 40 ויום־השנה ה־ ,21 ועוד
ועוד ועוד ועוד. כל יום ונאומיו, כל יום והספריו, כל יום וטכסיו,
כל יום ותפילותיו, כל יום ופוליטיקאיו, שפיהם מפיק מרגליות
של אבל או שחץ, הכל לפי סיסמת היום.
אני אלרגי לכל הימים האלה כאחד.
ולא רק בגלל הבטלה הכרוכה בהם, כאשר המדינה פושטת
רגל והאמריקאים משלמים את החשבון בזיעת־אפיהם.
אני אלרגי גם מסיבה אחרת.
הוזמנתי השבוע לחוג של פרופסורים וסטודנטים. כדי לשוחח
על 10 השנים הראשונות של חיי — השנים שבהן חייתי
בגרמניה. היו אלה השנים האחרונות של רפובליקת ויימאר,
והחודשים הראשונים של הרייך השלישי.
שאלו אותי: מהו הזיכרון החזק ביותר שלך מחצי־השנה של
חייך תחת שילטון הנאצים, כשהיית בן?9
עניתי במילה אחת: החגים.
הייתי בכיתה הראשונה של גימנסיה, ילד יהודי יחידי בין כמה
מאות נערים גרמניים. כל יום שני וחמישי היה חג. בזיכרוני
התקשרו כל החגים האלה זה לזה, והפכו רצף אחד של חגיגות.
חג הניצחון בבלגראד ( )1717 ויום הניצחון בסדאן 1870 חג
הזיכרון לשלאגטר (בריון נאצי שנהרג על־ידי״ הצרפתים בעת
ההתקוממות בחבל־הרור ,)1923 ,ועוד ימי־ניצחון וימי־זיכרון
למכביר.
בכל חג כזה היו כל התלמידים מתכנסים באולם בית־הספר,
שומעים נאומים שיגרתיים מפי המנהל ושרים שירים פטריוטיים.
אהר־כך היו שרים את ההימנון הלאומי וההימנון המיפלגתי.
הייתי התלמיד היחידי באולם שלא הרים את ירו בהצדעה
הנאצית, ובפעם האחרונה איימו עלי כמה מחבריי־לכיתה שיעשו
ממני קציצות אם זה יקרה שוב. אבל אז כבר עלינו לארץ־ישראל.
מאז, כאמור, אני אלרגי. מפני שכל ימי הזיכרון־הניצחון־
השואה־החורבן־התקומה־הגבורה־החג האלה הם חלק משטיפת־מוח,
שמקומה במישטר טוטאליטרי. בכל יום כזה מגוייסים כל
כלי־התיקשורת, בתי־הספר וגני־הילדים כדי להחדיר למוחם של
תינוקות, ילדים ומבוגרים־כביכול חסרי־מגן את הדוקטרינה
הרישמית של השילטון. כמעט לעולם אין ויכוח אמיתי על
הנושאים הקשורים באותו יום, לא בטלוויזיה, לא ברדיו, וכמובן
שלא בבית־הספר ובגן־הילדים( .האם היתה בכלל יציאת־מצריים,
או שזוהי אגדה שלא נמצאו לה שום תימוכין בשטח? האם צדקו
אנשי היונדראט או מורדי־הגטאות? האם הקרב על גיבעת־התחמושת
היה בכלל דרוש, או שהיתה זאת דוגמה לטימטום
אסטראטגי?)
אין מחשבה. אין ויכוח. יש רק חזרה אינסופית על סיסמות־תעמולה,
על פי השיטה הבדוקה של שטיפת־מוח שילטונית.
אז אני. תסלחו לי. אלרגי.

על כן גם פירסמו את המודעה שלהם בארץ ערב בואם. לא
ביטלו את בואם, כמו אחרים, אבל אמרו לנו ערב בואם בדיוק מה
הם חושבים, במה הם דוגלים. אהבה לישראל — כן. תמיכה בקיום
ישראל — כן. תמיכה בעם הפלסטיני — כן. תמיכה באינתיפאדה
— כן. התנגדות לכיבוש — כן.
רבים אצלנו מעדיפים זרים שלא איכפת להם כלום. אדישים.
אנשים שאינם מתערבים, שאינם מעורבים. שאינם מותחים ביקורת.
האומרים אמן אחרי כל מעשינו.
אני מעדיף אנשים כמו אריאנה מנושקין. בני־אדם. ידידי־אמת.
כן ירבו.

כל זה, כמובן, כאשר אין עינויים גופניים, העשויים לשבור כל
שבוי או עציר.
במיקרה של עצירי דרך הניצוץ לא היו, כנראה, עינויים אלימים,
להבדיל מעינויים נפשיים. בכל זאת טוען השב״ב כי חלק מן
האנשים הודו בחקירה בכל מיני עבירות. אם כן, מדוע?
העצירה הדס להב פירסמה כמה מן השיטות שהופעלו נגדה.
הן דמו להפליא לגילויים של עציר אחר, מיכאל (״מיקאדו״)
ורשבסקי, איש מצפן והמרכז למידע אלטרנטיבי, שישב במעצר
השב״כ לפני שנה.
בידוד מוחלט. תא מזוהם. צואה על הקירות. חור בריצפה
לעשיית הצרכים. סירחון. שמיכות
מזוהמות ובלתי־מספיקות.
מניעת שינה. חקירות בכל שעות
היום והלילה, תמיד ברגע בלתי־צפוי,
לפעמים במשך שעות
רבות, לפעמים במשך דקה בלבד.
אי־ראיית השמש ויצירת
בילבול בין יום ולילה. השפלות
בדיבורים. חיפושים בפיתחי
הגוף. השפלות מיניות (כלפי
הנשים הצעירות) .איום בפגיעה
בקרובים. השמעת קולות של
מכות וצריחות של מעונים(מוקלטות)
.פיברוק ״הודאות״ של
חברים־לקבוצה. מישחקים בין
חוקרים ״רעים״ וחוקרים ״טובים״ .ושוב: מניעת שינה.
כל זה יכול בנקל לשבור אדם נורמלי, ביחוד אם הוא נקרע
לפתע מן ההווי הנורמלי שלו, מן הפינוק היומיומי בחברה תרבותית
מסודרת, שיש לה כללים מוסכמים של התנהגות אנושית.
(כל זה חל רק על אסירים יהודיים. כלפי ערבים מופעלות
שיטות הרבה יותר גרועות).
ובכל זאת אין פיתרון אמיתי לחידה: מדוע הם מודים?

ג־מילה
מ שכ1נח־הנז 1גרבים
ביטחוניים״ ערביים, העוברים עינויים גופניים, אלא סתם נאשמים.
יהודים טובים. פליליים טובים.
הרי הם כבר קראו בעיתונים מאה מאמרים שהוכיחו להם
שלעולם לא כדאי לדבר במעצר. שוס טובה אינה יכולה לצמוח
מזה. כאשר העציר מדבר, גם חוקר לא־הכי־חכם יכול להפוך את
הודעתו׳ לחבל־תלייה.
בחברה הדמוקרטית יש לכל נאשם הזכות לשתוק. החוקר אף
חייב לציין זאת באוזני הנחקר. ובכל זאת, הם מדברים.
אני מכיר רק מיקרים מעטים מאוד שבהם שמרו חשודים על
שתיקה גמורה. המיקרה הקלאסי הוא של עמוס קינן, שנחשד
בשעתו בהטמנת פצצה ליד דלת דירתו של שר־התחבורה הדתי
דאז, דויד פינקם, אחרי שזה אסר את התנועה בשבתות.
חוקרו היה קצין־מישטרה מתוחכם במיוחד, יהודה פראג. סיפרו
לי שהשיחות ביניהם התנהלו כך:
פרא( :עמוס, הרי אני ידידך. האמן לי, כדאי לך לדבר.
קינן: אני לא חושב שהיום יירד גשם.
פראג: באמת, אני אעזור לך. תצא בעונש קל...
קינן: בטח יירד גשם.
קינן זוכה במישפט. פרקליט מוכשר עשה עפר ואפר מן הראיות
שבידי המישטרה, שנראו מוצקות כברזל. בהיעדר הודאה, לא נותר
בסיס להרשעה.
כמה שנים לאחר מכן קיבלתי בדרכי־מחתרת מיכתב שטיפל
בשאלה זו. הכותב היה אברי זיידנוורק (לימים: אלעד) ,אחת
הדמויות המיסתוריות ביותר דאז, מי שנודע לחוג מצומצם של
יודעי״דבר בשם ״האדם השלישי״ .הוא נחשד על־ידי השב״כ בכך
שמסר למצרים את רשת־החבלה היהודית שביצעה את ״העסק־ביש״.
אחותו
של אברי הגניבה לי את המיכתב מן הכלא, ואני פיר־סמתי
אותו תחת הכותרת ״מאת א״.
אברי פירט מניעים פסיכולוגיים שונים, המביאים נאשמים לכך
שיודו בעבירות שביצעו. ריגשי־אשמה. הצורך לדבר. הבידוד של
המעצר. הצורך להיאחז במישהו, ולוא גם בחוקר, למרות שהנאשם
יודע כי החוקר יקבור אותו. וכן הלאה. הרבה מניעים, שמנגנון־
חקירה מנוסה מנגן עליהם כעל פסנתר.

זה יכול היה להיות סיפור אנושי יפהפה.
פליטה מאושוויץ באה לארץ, ערב קום המדינה. בירושלים
הכירה צעיר ערבי ונישאה לו. נולדו לה שני ילדים.
המישפחה חיה בירושלים המיזרחית בימי השילטון הירדני.
כפי שקורה לפעמים, נפרד הזוג והבעל לקח את׳הילדים עימו
לאבו־ד׳בי. האשה הפגועה נשארה בודדה — יהודיה יחידה
בירושלים המיזרחית, תחת שילטון ערבי.
לא אונה לה כל רע. אף שידעו כי היא יהודיה(ועל כן היתה
חשודה אוטומטית כמרגלת) עברה כאחות רחמניה, התקבלה על־ידי
הבריות, המשיכה לחיות בשכונת־המוגרבים ליד הכותל המערבי.
באחד
הימים הכירה ערבי צעיר אחר, בן למישפחת נתשה
המכובדת מחברון, ונישאה לו. נולדו לה שוב ילדים.
במילחמת ששת־הימים, בעצם שעות הכיבוש של ירושלים
המיזרחית, אחזו בה צירי־לידה. רופא צבאי יהודי יילד אותה.
האשה ובעלה הערבי המשיכו לחיות בירושלים המיזרחית, אף
שגורשו על־ידי טדי קולק מביתם הצנוע בשכונת־המוגרבים.
השכונה כולה נהרסה על-ידי קולק, מיד אחרי הכיבוש, כדי ליצור
את הרחבה הגדולה מול הכותל.
רק אחרי שהבעל הערבי מת מסרטן חזרה האשה לישראל,
והביאה את ילדיה עימה. הבת שנולדה במילחמת־ששת־הימים,
ג׳מילה, הפכה יהודיה, וכשהתבגרה התגייסה לצה״ל. הבת מהבעל
הראשון גרה בירושלים המיזרחית ובאה לבקרה.
זה יכול היה להיות סיפור יפה של קיום דו־לאומי, והבת
היהודיה־הערביה יכלה להיות סמל לרו־קיום.
אבל בידי האשה, המראיין מני פאר והמרואיין אלי לנדאו ומה
הוא שייר לעניין?) זה הפך לסיפור די מגעיל. האשה סיפרה כי
הבעל הראשון ״פיתה״ אותה. על הבעל השני, הטוב, לא אמרה
מילה אחת טובה. גם לא על הערבים במיזרח ירושלים, שקיימו
אותה בכבוד כשהיתה בודדה, יהודיה בעיר ערבית שהיתה מלאה
בפליטים. הבת נקראת עכשיו ״פאני שווארץ״ ,כאילו לא היה לה
אב. היא לא אמרה מילה אחת על אביה המת ועל מישפחתו, גם לא
הזכירה ששמה האמיתי הוא ג׳מילה. נראה כי הדחיקה לחלוטין את
מחציתה הערבית, ומסתבר שהיא מתביישת בה. היא ואמה הן כיום

יהודיות דתיות טובות בבני־ברק.
סיפור יפה הפך סיפור די דוחה.
חבל.

החוקרים הרעים

חברי להקת מנושקין מאזינים

לעיתים קרובות אני קורא בעיתונים על פשע מסעיר. תמיד
נאמר בידיעה כי ״טובי החוקרים״ באו למקום והתחילו בחקירה.
אם טובי־החוקרים עוסקים בכל החקירות, מה עושים רעי־החוקרים?
האם החוקרים הרעים סתם מקבלים משכורת ואינם
עושים דבר?
השבוע הוזמנתי לדיון במיסגרת קורס־מטה של המישטרה.
נכחו כמאה קצינים בעלי דרגות בינוניות, ומישהו הזכיר את
הידיעות על ״טובי החוקרים״.
ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי את הקהל, בעל הכוכבים
הנוצצים :״אז מה עושים רעי־החוקרים?״
השאלה התקבלה בציחקוקים, אבל תשובה לא קיבלתי גם
הפעם.

מלקקי עכוזים ^תא)נות־דרכים^במיפלג1ז־ר!עבו 11ז
ו על הגובה הממוצע של שחקני הליגה לכדורסל
חבר־הכנסת אהרון א•
בו־חצירא טס בתחילת השבוע
לגייס כספים למיפלגתו החדשה
— הליכוד. אחרי שישוב
ממסעו עמוס־הפגישות ממתינה
לו הפקה: חגיגת בר־מיצווה כפולה
לשניים מילדיו ברמלה. אמנם
מפרידים בין השניים 11 חודשים,
אך אחד יחגוג בטרם־זמן.
על אף ניסיונותיו לצמצם את
רשימת המוזמנים, יתקרב מיספ־רם
לאלף.
תאונת־דרכים אירעה ל-
דולי ובנימין (״פואד״< בן־
אליעזר. רולי נהגה במכוניתם,
בדרכם לבקר את יריב, בנם
המשרת בצה״ל. לפתע החליקה
המכונית בקטע רטוב, והתהפכה
שלוש פעמים. לפואד לא אירע
דבר, רולי מלאה חבטות. ואילו
המכונית נהרסה.

בסימן תאונות־הדרכים ב־מיפלגת־העבודה,
עבר גם ברוך
אסקרוב, עוזרו של שימעון
פרם, תאונה והתהפך. בגלל הלחץ
של הבחירות הפנימיות,
המשיר אסקרוב לתפקד כשהוא
פצוע.
הפרשן המדיני נתן
קריסטל הוזמן להופיע בתוכנית
ערב חרש ביום הבחירות
הפנימיות במיפלגת־העבודה.
קריסטל התכוון להופיע כשהוא
נראה במיטבו. כשמיהר מד
ני־התערוכה, שם התקיימו הבחירות,
לעבר בניין הטלוויזיה החינוכית,
הבחין לפתע בכתם־דיו
ענקי על חולצתו. קריסטל נבהל.
הוא הבחין במכונית־שרד חולפת
על פניו ונחפז לעברה. בתוך
המכונית גילה את שר־החינוך
והתרבות יצחק נבון, כשהוא

נוהג. קריסטל הסביר לו את
בעייתו ואילו נבון התנדב
להקפיצו לביתו. היעד המקורי
של נבון, הסתבר לקריסטל
אחר־כך, היה בכיוון ההפוך.

כך 1200 חברים מלקקים לך
במשך ארבע שנים כה אמר
אחד המועמדים לכנסת ה־, 12
מטעם מיפלגת־העבודה ביום
החמישי. הוא לא נבחר, ולגביו
נפתרה הבעייה.

שסיכוייו של העסקן, יחיאל
לקט, להיכנס לכנסת ה־ 12 הם

העיתונאית עמליה אר־גמן־ארבל
הגיעה לביקור ב
באותו
היום ניבא קריסטל

קלושים ביותר. קריסטל אף העז
והביע את רעתו שלקט אינו ראוי
להיבחר. במשך היום נתקל בלקט
.״אתה מסריח!״ זרק העסקן
לעברו .״נכון,״ הצטרפה אליו
אשה, שעמדה בקירבת מקום.
״מי את?״ התעניין קריסטל, מופתע
.״או, תכירו,״ התערב לקט,
״זאת אשתי!״
״לא נוראה כל־כך שיטת־הבחירות
החדשה של המיפלגה:
מלקקים במשך כמה שבועות
עכוזים של 1200 חברים, ואחר־

עיר קאן, והתברר לה שבגלל
פסטיבל־הסרטים אין אף חדר
פנוי אחד בבתי״המלון בעיר. את
הבעייה פתרה בקלות. היא
התקשרה עם חברתה דינה, מי
שהיתה מלכת־ירדן, שהזמינה
אותה להתארח בביתה.
פחות ממוזלת היתה הפיז־מונאית־הסופרת
מידית שמאור,
שנסעה לקאן למכור תסריט
שכתבה ונקעה את אחת
מאצבעות רגליה. היא נאלצה

1ן ה 111ך | 1ן • אשתו של גד יעקובי, היתה אחת הנשים שהט-
ריחו א ת עצמן למושב מרכז מיפלגת־העבודה,
11/4
כדי להפגין נוכחות ולהשפיע על החברים להצביע בעד בעליהן. זהו

מינהג חדש בארץ, פרי האמריקניזציה הגוברת של החיים המדיניים.
משמאל: סוזי אבן ליד בעלה, שלא היה בטוח בבחירתו, ושהופתע
לטובה כ שהסתבר לו, לבסוף, כי נבחר למקום ה־ 16 המכובד.

(ליד בעלה) חיפתה עליו, גם כאשר נשים אחרות
מבאי המושב התלוצצו איתו. למעלה משמאל: הלנה
ביילין, אשתו של יוסי ביילין, הופיעה לצידו כדי לקד ם את סיכוייו,
ביום שהיא עצמה החלישה לפרוש מתפקידה בפרקליטות מחוז־המרכז.

למטה מימין: טניה אליאב ה שתתפה בשימחה הגדולה, כאשר בעלה
הפורש״החוזר זכה במקום השני, להפתעת רבים. ואילו עמיר פרץ, נציג
העיירה שדרות ו א חד הכוכבים המיזרחיים העולים במיפלגה, חיבק את
אשתו החלמה, היחידה מבין הנשים שיש לה שם פרטי עברי.

ויטה

לצלוע ולסבול כמה ימים, עד
שהעניין הסתדר.
בימאי הסרט ילדי סטלין,
נדב לויתן, בעלה של הזמרת
חווה אלברשטיין, נחשב
כבחור צנוע ביותר. יש לו חלי־פת־ערב
אחת, שאותה רכש
לבכורת סירטו הראשון. הוא
אמר לחברים שאחת לכמה שנים,
כשיוצא סרט חדש בבימויו,
הוא לובש את החליפה. כעת,
אחרי הקרנת הסרט במיסגרת
פסטיבל־קאן, הסתבר לו שכבר
השנה יצטרך ללבוש את החליפה
לפחות עוד פעמיים, פעם
בפסטיבל מונטריאול ופעם בפס־טיבל
ורשה.
בצרפת,
שגריר־ישראל
עובדיה סופר, ערך מסיבת־קוקטייל
לכבוד הסרט ילדי סט־לין.
הוזמנו אליה כל המי־ומי
בפסטיבל קאן. בין הבולטים שב־אורחים
היה השחקן הרוסי
איגור ופילי, שערק למערב,
והמככב כעת בסרט אמריקאי,
לצידו של איש־השרירים ארי
נולד שוורצנגר. השחקן הרוסי
סיפר שהוא היה המום כשראה
דגל ישראלי אחד, המוקף בעשרות
דגלים אדומים, הנושאים
הדפס עם דיוקנו של יוזך
סטלין. לקינוח הוסיף שהצבע
האדום נותן לו תחושה שהוא
בבית. מנחם גולן ערך מסיבת־ענק
במלון קרלטון. וכל מי
שנחשב משהו בקאן נכח בה,
בעיקר על־סמך הקרדיט שהיה
לגולן בעבר, כאחד מגדולי
המפיקים העצמאיים. כשנשאל
מדוע לא הוצגו סרטיו במיסגרת
התחרות בארמון־הפסטיבל, טען
שזה משיקולים פוליטיים. וכששאלו
אותו מה הוא יעשה אם גם
בשנה הבאה הוא לא יהיה במיס־גרת
התחרותית, הוא השיב שב־מיקרה
זה הוא ידאג לכך שה־מיליארדר
האיטלקי, שרכש את
מניות־השליטה בחברת קנון, ירכוש
גם את ארמון־הפסטיבל
שבו מוצגים כל הסרטים.
תוכנית הרדיו צער וחצי
של נלי־צה״ל, שעסקה בכדורסל,
הגיעה לסיומה אחרי 170 שידורים.
אנשי התחנה ערכו מסיבה
לכל מי שנטלו חלק בשידורים,
כמו החייל רונן גורביץ, שדרך
את התוכנית, אלי ישראלי
ואיתן גדין, שהיו בין המגישים
ורבים אחרים. אך הקוריוז היה
ערן סלע, חייל בשרות סריר,
העוסק בסטאטיסטיקה ושהביא
נתונים מעניינים, כגון: הגובה
הממוצע של שחקני־הליגה הוא
1.95 מטר. אם ניקח את כל שחק־ני־הליגה
ונעמיד אותם זה על
גבי זה, לא היה חסר הרבה והם
היו משתווים בגובהם למיגדל־אייפל.
גובה כל שחקני־הליגה
הוא ,274 לעומת 300 מטר של
המיגדל המפורסם. נתון אחר:
גובהם הממוצע של השחקנים
הישראליים הוא 1.93 מטר. ערן
סלע, שגובהו 2.03 מטר, הוא גם
שחקן־כדורסל במכבי פתח־תיק־ווה,
והוא היה הסיבה למריבה
שפרצה לפני מישחק־הכדורסל
מ ן נבחרת חברי־הכנסת לנבחרת
נלי־צה״ל. חברי־הכנסת הודיעו
שהם לא מסכימים לשיתו־פו
במישחק, מפאת היותו שחקן
מיקצועי. הוצאתו מהמישחק הו
ביאה, כידוע, לניצחונם.
במהלך צילומי סרט היתולי
חדש, בכיכובו של השחקן
חנן גולדבלט, יש סצינה שבה
משתמשים בכמה אופנוענים כב־כפילים.
אחד הכפילים איבד את

העולם הזה 2648

השליטה, התהפך, ונפל על מי
כביש, כשהאופנוע עליו. כש־הובהל
לבית־החולים התברר שנשברו
כמה עצמות בגופו, וכעת
הוא שוכב מגובס. גולדבלט, שעמר
בסמוך, לא נפגע.
עד כמה שיש להיזהר בשימוש
בכלי־איפור למדה מאפרת־הטלוויזיה
עדה לזרוביץ, ש־

וחנן עזרן מהטלוויזיה, יוסי
ביילין ממישרד־החוץ ורבים
אחרים. חלבי סיפר שזה היה
לוקח לו יום שלם להגיע מדלית-
אל־כרמל למערכת בתל־אביב,
והוא היה עושה זאת בטרמפים.
נוסף על כך היו משכתבים אותו
פעמים רבות, וכיום יש לו מחלה•.
הוא משכתב את כולם. ביילין

מאיה רביב

(אמצעית, בשורה העליונה) וחברותיה מיכל אפק (מימין) ,מיכל שלוו(מ שמאל)
אילת סלע(מימין, שורה אמצעית) ,אריאלה פלורסהיים( שורה אמצעית משמאל),
תמי וייס( שורה תח תונה מימין) גיל צין(שורה ת ח תונ ה באמצע) ויפית שם־טוב( שורה תח תונה משמאל)
הן חברות להקת המחול ״תנועתרון״ .הרקדניות בנות ה־ 14 גידלו א ת שערן לצורך מופע חדש בשם ״סערה
בשערה״ ,ונאסר עליהן ב תכלית האיסור להסתפר במשך החוד שים הבאים, עד לסיו ם ההופעות.

המסיבה, אך בעלת־המסיבה הפכה
אשתו.

באזכרה שנערכה לגונה
רג׳ואן בבית־הקברות בירושלים,
קיבלה נכדתה מאיה את
פני הבאים וחילקה להם פרחים.
כשהמשיכו הבאים, ביניהם שרים,
חברי־כנסת ואנשי־חברה,
אל הקבר, הם הופתעו לגלות
מצבה נוספת עם השם מורים
רג׳ואן. מסתבר שבעלה של גו־גה,
איש־העסקים מורים רג׳ואן,
רכש חלקה בצמוד לקבר אשתו,
ואף הכין מצבה הנושאת את
שמו.

ך ך 1ך 1ך ! 1*11111 אשת החברה, אלמנתו של החיט ישראל
^ 111^ 11 11 1ן צוורן, חזרה לפעילות חבר תי ת מלאה,
והיא מ שלבת אותה בפעילות ה תנדבו תי ת עבור אירגונים שונים.
במיפגש חבר תי שנערך באחד הברים האופנתיים היא שתתה כמות
נכבדת של אלכוהול והתחילה לבדר א ת האורחים. הזמר אריק
לביא ה שתתף בהילולת־היין, עלה על הבימה ונתן הופעה. בשיאה
אמר לחוגגים,, :הביאו לי עוד משקה, בין כה וכה אני שר בחינם״.

מצלמתו של המיסעדן
שלמה סיסו נגנבה מתא ה־מיטען
של מכוניתו בזמן התקנת
מכשיר פלאפון של חברת מוטר
חלה. כשהידיעה על כך הופיעה
לפני חודש בהשלם הזה, שהה
סיסו בניו־יורק לצורך עסקיו.
כשחזר ארצה הסתבר לו שהופעת
הידיעה בעיתון גרמה לזעזוע
ולתדהמה אצל מנהלי חברת מד
טנרנלה. הם לא חסכו במאמצים
לגלות את הגנב 25 .איש מעוב־

די־החברה עברו חקירה במכו־נת־אמת,
והתגלה שאחד מהם
גנב את המצלמה. בגלל המחדל
של גורמים אחדים, שחיפו על
הגנב, פוטרו לא רק הגנב אלא
גם שלושה עובדים נוספים. ה־מיסעדן
קיבל את מצלמתו, בתוספת
התנצלות ממנכ״ל החברה,
וציין שהיה המום מהשרות שניתן
לו אחרי הופעת הסיפור ב־השלם
הזה.
המיסעדה אולימפיה הומה
בימי השישי. אך ביום השישי
האחרון שרר שקט, כשעורכת־הדין
חרותה הראל, בתו של
שבתאי פרנסים, הבעלים,
רואיינה בתוכנית הטלוויזיה
ערב חדש. מכשיר הטלוויזיה ש.במקום
הופעל, והסוערים ישבו
׳קשובים במהלך הראיון. בסיומו
נשמעו מחיאות־כפיים.
באחד המלונות בהרצליה
נערכה תצוגת־אופנה. נשות ף־
צ׳ץ שצפו בה תמהו על היעדרה
של האופנאית ליזה בוקר,
ששמה התנוסס על כרטיסי־ה־הזמנה
לאירוע. מארגנות״התצו־

גה הגיעו אל הסטודיו שלה ש־בתל־אביב
כדי לקחת את הבגדים,
ולתדהמתן הרבה הסתבר
להן שבית־האופנה סגור. גם
ניסיונותיהן להשיגה בטלפון
עלו בתוהו, והן נאלצו להשיג
מעצבת אחרת כתחליף. למחרת
היום הסתבר להן שבית־האופנה
של ליזה בוקר ושותפה, איש־העסקים
אנדי זימנד, נסגר
סופית. זה לא שיכך את זעמן
על״כך שלא ידעו זאת לפני
התצוגה.
עמום קינן ובני־מיש־פחתו
בילו באחד מסופי־השבוע
האחרונים במלון שלמה המלך
באילת. כאשר הוכרז שם על
תחרות כישרונות צעירים, עלתה
לבימה רונה, בתו הצעירה של
קינן, והופיעה בחיקוי של אריאל
שרון, כולל מיצמוצי עיניים
ועוויתות בפנים. היא זכתה
במקום השני. במקום הראשון
זכה ילד שהופיע בחיקוי של
רונאלד־דאק.

רסנה כדק, זדדד
אוהליאב ונעמי רון ₪

| | 71111X1 | 1ך ף 1ך 4האופנאית ואשתו של איש״התכשי־
| #1טים בני פדני פתחה בית־אופנה
1111 4
חדש ב תל־ אביב בעיצוב עתידני. לפתיחת המקום היא אירגנה
מסיבה גדולה לחבריה וללקוחותיה. המעצבת סירבה בכל תוקף
להצטלם עם האורחים לצורכי יחסי-ציבור, ואמרה שהיא מעדיפה
על פניהם צילום עם א חד הפסלים המקוריים המוצבים בחנותה.
לקתה ברלקת־עיניים חריפה,
אחרי שאיפרה כמה אנשים לתוכנית
טלוויזיה. היא נאלצה לבטל
עבודות, וכעת היא מחלימה
בביתה.
עורכי השבועון מעריב
לנוער ערכו מסיבה גדולה, והזמינו
את כל הכתבים שעבדו בשבועון,
ביניהם רפיה חלבי
העולם הזה 2648

סיפר שהוא נשלח פעם לסקר
מסיבה, ומאחר והוא שנא מסיבות
הוא לא הלך והמציא סיפור
שלם. כמה חודשים לאחר־מכן
הוזמן למסיבה נוספת. המארחת
זיהתה אותו ככתב מעריב לנוער
ואמרה לו :״אני מקווה שלא תכתוב
על המסיבה. אני יודעת שאתה
עיתונאי.״ הוא לא כתב על

ןןןך * ףןךך 1ך * שהיתה אחת הספריות היותר״מפורסמות בתל־אביב, עברה זה־מכבר לתחו ם
11 1 14 / 1חדש, עיצוב־הפנים. עכשיו היא עוסק ת במרץ רב, בעיצוב-הפנים של קפה
״כסית״ ,שייסגר השבוע לשלושה שבועות לשם עיצוב פנימי מחדש, מבלי לפגוע במיבנה עצמו, שהוא
שכור. ויולט, הידועה בטמפרמנט ובמעוף שלה, היא ידידה -מילדות של ציביה ליטמן המנהלת כיום
את בית״הקפה, ואחיה המנוח, משה איש״כסית. משמאל: ליד ויולט, לי איש״כסית, בנו של משה.

1זמרכז

דור־ ואי שר

טי־יכולת. אבל זה לא קרה.
לא נבחרו הטובים ביותר שאפשר
למצוא בארץ, ולא המבריקים ביותר.
אבל זהו ייצוג טוב למיפלגת־העבורה
כמו שהיא. ממוצע טוב. סיעה שלא
תהיה הרבה יותר טובה מסיעות המי־פלגה
בכנפות האחרונות, אך בהחלט
לא גרועה יותר.
בסך־הכל: שינוי קטן לטובה.

היונים אינס
פסולים
^ אם זה מסמן תזוזה של המיפלגה
( \ לעבר היונים?

אין זו ההגדרה הנכונה.

המוקיון שו גסי :37 לגען אנו״ם זינגר(נבחו)
¥ה נראה כמו יריד. זה נשמע כמו
( יריד. זה היה יריד.
יריד של עסקנים.

הסחורה ביריד הזה היתה
העסקנים עצמם, והם היו גם
המוכרים.
לא רעיונות. לא מסרים. לא פיתרו־נות
לבעיות המדינה או המיפלגה.
אלה לא היו חשובים. גם המועמדים
שיש להם רעיונות ומסרים, נזהרו מאוד
שלא להפכם לדגל. כל אחד היה זקוק
לקולות היונים והניצים ביחד, וכל אחד
חיזר אחרי היונים והניצים כאחד. גם
לובה אליאב, שהתגאה מיד אחרי
הבחירה בכך שגם הניצים בחרו בו.
זה היה יריד של עסקנים. העסקנים
בחרו. העסקנים נבחרו. המועמדים הציעו
את עצמם כעסקנים טובים יותר,
מיקצועיים יותר.
לא היו שם אינטלקטואלים מבריקים
(מלבד אבא אבן) ,ולא הוגי־דיעות
(מלבד לובה) .אבל המיפלגה לא חיפשה
אינטלקטואלים והוגי־דיעות. היא
חיפשה עסקנים, מיקצוענים, מומחים
לעבודה מיפלגתית.

ומבחינה זו הבחירה היתה
טובה. מבין הסחורה שהיתה
בשוק, חברי־המרבז אכן בחרו
בסחורה הטובה ביותר.

מבחינת המיפלגה, ההרכב הוא טוב.

יש בכך משהו מפתיע לטובה.
בי הפסימיסטים היו בטוחים
שחברי־המרכז אינם מסוגלים
להרכיב רשימה נכונה,
בעלת הגיוון הנכון, הכישורים
הדרושים, חששו מפני ״דיל״
שיכניס לרשימה הרבה אנשי•
אגרוף! של קבוצות-לחץ, מיעו
היונים
בולטים למדי בהרכב שנבחר.
היונה אורה נמיר זכתה בקולות הרבים
ביותר, ואחריה היונה לובה אליאב.
היונה אבא אבן נכנס.
יש ברשימה גם אנשים קשוחים
יותר, יונים־ניצים, יונצים. שושנה אר־בלי־אלמוזלינו
היא נץ. אך הצבע הכללי
הוא יוני־מתון.
אין זה אומר שהמיפלגה הפכה יונית.
בהחלט לא. כי איש מן הנבחרים
לא הניף את דגל היוניות, ולא ביקש
להיבחר כיונה דווקא.
אבל זה אומר שאין אדם נפסל בשל
היותו יונה מופלגת, כמו נמיר ואליאב.
היוניות אינה מזיקה. ואם חברי־המרכז,
1250 איש שבאו מכל קצות הארץ, מחליטים
כי מותר לבחור ביונה מופלגת
כבנציג המיפלגה לכנסת, פירוש הדבר
כי זהו מצב־הרוח בקרב חלק גדול מאוד
של הציבור בארץ.

מי שמאמין כי הארץ ״זזה
ימינה״ הופתע על־ידי התופעה
1250 .חברי מיפלגת־העבו-
דה אינם מאמינים כי הציבור

מ׳ זה איבוט פוץ? הצעיר שלו לכנסת!
שלהם זז ימינה. הם מאמינים כי
הציבור שלהם מקבל בחפץ־לב
יונים מופלגים.
זהו איתות מעניין, שכדאי לעולם
כולו לשים אליו לב.
אין זה אומר, כמובן, כי ההרכב הסופי
של רשימת המיפלגה לכנסת יהיה
יוני. השבוע נבחרו רק מועמדים לרשימה,
אך לא הורכבה הרשימה עצמה.
מה שיקבע, בסופו של דבר, יהיה הרכב
הרשימה שתוגש לוועדת־הבחירות.

עד אז כדאי להמתין בניתוח אופייה
של המיפלגה בתקופת־הכהונה הבאה.

פרס פלוס .

^ עניין זה קבע מזכיר־המיפלגה
** עוזי ברעם הגדרה מעניינת.

הוא אמר בי המיפלגה היא
קשוחה בענייני ביטחון ומתונה
בענייני שלום.

שינוי קטן
לטובה
^ אם היתה רשימת הנבחרים נר!
1אית אחרת אילו הורכבה חלילה
על־ידי ועדה מסדרת, לפי הסיגנון הישן,
טפו־טפו־טפו, ולא על־ירי המרכז
הגדול?

לאו דווקא.
וזה משמח 1250 .חברי־המרכז הרכיבו
רשימה שגם חמישה אנשי־מיק־צוע
בלתי־משוחדים, המסורים לאינטרס
של המיפלגה, היו מרכיבים כמוה.
יש מינון ״נכון״ של נשים, מיז־רחיים,
צעירים, קשישים, חדשים ומנוסים.
במקום ותיקים ועייפים, כמו ז׳ק
אמיר המיזרחי, באו צעירים ורעננים
יותר, כמו אלי דיין המיזרחי. הוותיקים
היותר בולטים, כמו אבא אבן וחיים בחלב,
נבחרו מחדש באורח דמוקרטי.

״יי1 4 -

בעד אבא: בתו של עמום לוס, גסי ,49 כגימיק נבחו! אנדום בוו! בנחה של אושו אינסופי

מה פירוש הדבר למעשה?

בענייני ביטחון היא רבין,
בענייני שלום היא פרם.
בענייני ביטחון היא בעד שבירת
עצמות, ירי במפגינים, מעצרים המוניים
בלי מישפט; גירושים. בענייני
שלום היא בעד יוזמת ג׳ורג׳ שולץ,
ועירה בינלאומית ״בלתי־מחייבת״ והאופציה
הירדנית ז״ל.

לגבי ההווה היא בעד הדיכוי
בשטחים הכבושים. לגבי העתיד
היא בעד סיסמות־שלום
שיש להן צליל בינלאומי יפה

ותוכן אפסי.

פשיטת־הרגל של היחצנים והתדמית־נים.
המרכז
לא בחר בבעלי־התעלולים,
וגם לא במי שהופיעו בטלוויזיה או במי
שסמכו על גימיק אחר. לא נבחרה יעל
דיין, למרות שמה המפורסם. לא נבחר
איש התעשייה האווירית, שהביא עימו
מקהלה, אך נבחר האיש שהביא עימו
מוקיון.
יחסי־ציבור היו חשובים. אך לא
יחסי־הציבור של יחצנים ״מקצועיים״,
מוכרי סבון ובושם, אלא יחסי־הציבור
המתוחכמים והעיקביים של איש כמו
אברום בורג, שהקדיש שנים לטיפוח
תדמיתו הציבורית.
בסך הכל התנהגו חברי מרכז מ יפ־לגת־העבודה
בצורה הטובה ביותר שגוף
כזה יכול להתנהג. הם לא ביצעו
חלילה מהפכה(רחוק מזה!) ,ולא הרעידו
את אמות הסיפים. אבל הם עשו
עבודה נבונה, שקולה ואחראית.

המרכז בחר באורה נמיר, בלובה
אליאב, בעמיר פרץ, באבא אבן. אבל
המיפלגה התייצבה גם אחרי יצחק רבין,
המצביא של ג׳באליה וכפר־ביתא.
כך היא תופיע בבחירות, וכך היא
תנסה להתמודד עם יצחק שמיר וא־

המוקיון נבחר

^ צד החיובי ביותר של התהליך
1 1כולו הוא כישלון כל הגימיקים,

ניגוב של דימעה חרישית? זיק אמיר הפסיד

המרכז לא יכול היה לספק
תחליף למנהיגות, לכריזמה המחשמלת
של מנהיג בעל-
בשורה. אבל הוא יכול לספק
למיפלגה הדרכה קולקטיבית,
ואת זאת הוא עשה. א.א₪ .

ההם או מ רי ם ...מ ה חן או מ רו ת ...מההם או מ ר מ ה הן או מ רו ת ...מ ה
אלי דסה, העולם הזה

הלנה ב״ל!,

דוב ירמיה:

1יר אלון:

אני ..שחקני־הכדודגר אינם
״אין ו לי מוו 7לחשוש.. ,כשהתיק יסתיים

א ני נ
פנסיונר!״ אפרוש מן הפרקליטות!״ בובות מחלון־ראווה!״

ביום השישי הוזמן סגן־אלוף(מיל ),דוב ירמיה לחקירה.
ירמיה, שכבר עלה לכותרות בזכות דיעווזיו, שהן בלתי-
אופייניות לקצין בדימוס, הואשם ב הס ת ת חיילי״צה״ל
שלא לשרת בשטחים הכבושים.
ירמיה נחקר על דברים ברוח זאת, שהשמיע בפברואר
בהפגנה שנערכה בחיפה. על פי הפירסומים נערכה העצרת
בחסות רק״ח. ירמיה תיקן וציין שהמדובר בעצרת שאור גנה
על־ידי ועדת ראשי־המועצות הערביות.

• א ני מבינה שהאירוע היה בפברואר. מדוע
נזכרו לחקור אותך רק כעת?
החקירה באה בעיקבות תלונה של חבר־הכנסת מאיר כהן-אבידוב מחרות. הוא התלונן על דבריי באותו יום. כך, על כל
פנים, פורסם ברדיו. אז הודיעה מישטרת־חיפה שהעניין ייבדק.
בסך־הכל כתבתי את דיעותיי במאמרים בעיתונות. אין בכך כל
חדש. ידעתי שיגיע הזמן, ויהיה מי שייזכר בי.

• באיזו צורה בדיוק ״נזכרו״ בך?

הלנה ביילין, סגנית בכירה לפדקליטת מחוז״המרכז ואחת
המועמדות לתפקיד זה, עומדת לפרוש מהפרקליטות לטו בת
השוק הפרטי. כך פורסם כסוף-חשבוע. דווקא כאשר
נבחר בעלה, יוסי ביילין, כמועמד בטוח לכנס ת. שאלתי
את ביילין הבלונדית, שהתפרסמה באחרוגה כתובעת נגד
שופטי־התעבורה, א ם זה נכון.
זד. נכון.

• מה שבר אותך המשכורת?

החשש ממחלת האיידס תקף את הכדורגל הישראלי.
שחקני כל נבחרות ישראל יחוייבו כבר העונה להופיע
למישחקים במגיני״עצם, כדי להימנע מפציעה העלולה
לגרום מגע עם וירוס ה איידס. הדבר נעשה בהוראת פיפ״א.
התאחדות״הכדורגל החליטה לחייב את שחקני
הקבוצות להופיע בעונה הבאה במגיני-עצם על רגליהם.
פיפ״א מסבירה א ת ההוראה בהמלצת הוועדה הרפואית
שלה. זו בדיעה כי פציעה ברגל, שיש עימה דם, עלולה
להביא למגע עם וירוס ה איידס.
שאלתי את ניר אלון, שחקן קבוצת״הכדורגל הפועל
פתח־תיקווה ונבחרת ישראל, ימים ספורים לפני נישואיו:

• אתה חושש? פוחד מאפשרות של הידבקות
במחלה?
לא חושש ולא פוחד. כשחקן־כדורגל אני מאמין שהסיכוי שלי
להידבק מאיירס גם ללא מגן־עצם הוא אפסי. למרות זאת, מוטב
להבטיח את הסיכוי הקלוש הזה, ובמיוחר כשמרובר במגיני־עצם
שיש להם חשיבות רבה גם מבחינה אחרת.

זומנתי לחקירה ביום השישי. זאת לא היתה סתם חקירה:
נעצרתי ושוחררתי בערבות. נאמר לי שעברתי עבירה שהיא בגרר

לאו-דווקא. בעצם זה נימוק מצטבר. פשוט הגעתי לפרשת־דרכים.

צבא

מישפט

כדורגל

פשע,
שעליו עלולים להיענש בחמש שנות־מאסר. החקירה
נמשכה שלושת־רבעי השעה, אחרי שחיכיתי שעה. חקר אותי
איזה רב־פקד, ששכחתי את שמו. דווקא נהגו בי בנימוס. אחר־כך
שיחררו אותי בערבות עצמית.

• העיתוי מעורר תמיהה — לפרוש דווקא כשאת
עשויה להתמנות כפרקליטת־המחוז!

•כלו מר, אתה מצדד בשימוש במגיני־עצם
המולבשים על הרגל?

זהו, לא היה לי כדאי לחכות. אילו הייתי זוכה בתפקיד —
הייתי נתקעת בתפקידים ציבוריים לזמן רב. אחרי תפקיד פרק•
ליטת־המחוז, קיימת האפשרות להתמנות כשופטת ו.״ האמת היא
שזה קירקר לי עור קורם־לכן, אבל העיתד בהחלט משחק כאן.

בהחלט! אני שיחקתי ומשחק עם מגיני־עצם מסיבות
מיקצועיות. האיזור שעליו מולבש מגן־העצם היה פגיע מאוד
למכות, לחבלות, לפציעות וכמובן לדם, זמן רב לפני בשורת
האיידס. זה רק מבהיר מדוע המליצה פיפ״א על מגן־עצם.

• מה גובה הפכום שעליו חתמת?
לא שאלתי. פשוט חתמתי והלכתי.

• אולי משחק באן גפ הפחד מפני הכישלון?

• כבר פנית לעורך־דין?
לא, לא, עוד לא. אותו רב־פקד שחקר אותי הסביר לי שהחומר
יועבר לפרקליטות ושם יוחלט אם להעמיד אותי לדין. פתאום
קראתי ביום הראשון שהיועץ המישפטי לממשלה המליץ להעמיד
אותי לרין. אולי זוהי טעות.

• אתה חושש שאבן יעמידו אותך לדין?
כלכלית, אין לי מה לחשוש. אני כבר פנסיונר. ציבורית,
מישפט רק יעורר את העניין שהעליתי — תפקידו של צה״ל,
הבעייתיות של שרות בשטחים. אם זה יקרה ־— בטח של 1ס עכע1י1
או גוף אחר יתמוך בי. אולי את באמת יודעת פרטים נוספים?
(דפנה ברק)

מה זה כישלון? בכל מיקרה, אני היחידה שלא הייתי מפסידה,
ספני שאני הצעירה כין המועמדות. לעומת זאת, אילו הייתי
מחליטה לפרוש מהשרות הציבורי אחרי שלא הייתי זוכה — היו
אומרים שזה כגלל זה.

• תכלש, מתי את פורשת?
אני מתחילה לעבוד מחר (בתם ראשון) על תיק ושל מזכיר
בית־המישפט) וכשזה יסתיים — אפרוש.

• תפרשי לאן? לאיזה מישרה?
יש לי כמה אופציות, ואני מעדיפה לשמור על חיסיון. אולי גם
(דפנה ברק)
המישדרים האלה מעדיפים כך.

• אולי יש צורך שבעת המישחק ילבש השחקן
עוד מגינים, בדוגמת מגן־העצם, על חלקים אחרים
של גופו, לשם הימנעות מהידבקות בווירוס האיידס?
זה בלתי־אפשרי מבחינה טכנית״ כי אז לא ניתן לשחק
כדורגל. אין גבול לאמצעים שניתן לנקוט בגלל החשש מהמחלה
האיומה הזאת, אבל צריך להבין שמדובר בספורט חופשי, ולא
בבובות מחלון־ראווה.

• אתה חושב שההמלצה של פיפ״א יכולה
להתבצע באופן מעשי בישראל?
בוודאי! מרבית השחקנים משתמשים, כמוני, במגיני־עצם ללא
קשר למחלת־האיידס, ואני מאמין שהמיעוט יצטרף לרוב.
(שדד רכטמן)

!אומר׳בן 111 מן אום:־;מ...מה ר!ט א ^ רנ ם...מוז ך!) א ונגרסת ״.מה מס א!

חנה קורן:

מאשה דו 3לסק:

ונל ר שף:

. .נשגופורוג טו ע ה ,,שהאמהות ידעו הפעם היתה המטרה
הוא לא מתאבד תרומה היא לא חובה!״ להביא מסר למקומיים!׳׳

נודע בי ננסי רגן מתייעצת עם האסטרולוגית שלה,
מעבירה א ת העצות לבעלה רונלד רגן ואת תוצאות הייעוץ
הזה אוכל העולם כולו.
וכמו באמריקה, גם אצלנו. כמעט בכל ראיון עם
אסטרולוגים הם מספרים, בלי שמות כמובן, על פוליטיק אים
ישראליים שמתייעצים איתם. אבל לא רק באסטרו-
לוגים מתייעצים נבחרינו, אלא גם במומחים אחרים מכל
שטח המייצר תשובות. שאלתי א ת הגרפולוגית חנה קורן
אם הפוליטיקאים שלנו מתייעצים גם איתה.
בוודאי.
יש לי הרבה לקוחות מהפוליטיקה הישראלית. הם מתייעצים
בקשר לדברים אישיים, וגם בקשר לענייני המישרר שלהם.

• אבל לגרפולוג אפשר להביא כתב־יד, וכתב־היד
לא משתנה כל חמישה ימים.
קורם כל, כתב־היר משתנה. לא כל חמישה ימים, אבל משתנה.
חוץ מזה הם מביאים לי כיתבי־יד של אנשים אחרים. בן־מישפחה,
גרפולוגיה חבר־למיפלגה או מישהו שהוא איתו בענייני״עבודה כותב לו
פתק, ומיה הם באים אלי עם הפתק הזה לייעוץ.

• את יכולה להגיד לי שם אחד או שניים?
חס וחלילה!

• אולי תגידי לי אם הם בדרג של חברי־כנסת או
שרים או למעלה מזה?
יש חברי־כנסת, ויש גם שרים. ראש־ממשלה עור לא בא אלי.

כ שאתה עיתונאי, אחה נעשה באופן אוטומטי נציב־תלונות־הציבור
של ה חבריס שלך. שתי חברו ת פנו אלי
השבוע ואמרו לי ״תבררי בבק שה אצל מאשה לובלסקי
מדוע האמהות לילדים במעונות של, נעמת׳ קיבלו עכשיו
פינקס־התרטה, והתבק שו להתרים א ת החברים שלהן
ל טובת, נעמת׳.
״אני מתביי שת להתרים א ת החברים שלי, אז לא תהיה
לי ברירה אלא לשלם א ת כל סכו ם התרומה בעצמי,״
אמרח לי חברה אחת ,״אחרת, אולי המטפלת של הבן שלי
לא תהיה מרוצה ממני,״ הוסיפה.
אז טילפנתי למזכ״ל ״נעמת״ ושאלתי אם ההתרמה
הז א ת נראית לה בסדר.

כשהסתבר לי שאני לא היחידה שלא הבינה מדוע
הפגנה נגד הכיבוש נערכת בשטחים הכבושים ביקשתי
מצלי רשף, ממנהיגי ״שלום עכשיו״ ,שיסביר לי מדוע׳
תנועת־שלום ישראלית עושה טיול בשטחים הכבושים
ומוכיחה למתנחלים שהנה אפשר לטייל שם. מדוע הפגנה
בשטחים הכבושים היא יותר טובה מהפגנה בירושלים או
בתל״אביב, שאלתי א ת צלי רשף.
המטרה העיקרית של ההפגנה הפעם היתה להביא מסר
לתושבים המקומיים שיש בארץ מחנה־שלום.

• כאילו הם לא יודעים את זה עד היום.
אני לא יודע מה הם יודעים. מה שהם רואים יום־יום, ובחצי
השנה האחרונה במיוחד, זה את בני קצובר ורומם אלדובי
וחבריהם, ואת חיילי צה״ל במאבקם המתמיד.

• כלומר, ההפגנה היתה מכוונת לתושבים המקומיים,
ולא לממשלת־ישראל?

זו לא התרמה מיוחדת לאמהות שיש להן ילדים במעונות
נעמת. זד פשוט המגבית השנתית של ועסה. וטיבעי הוא שנבקש
קודם־כל מהציבור שאיתו יש לנו קשר יומיומי. כל אמא מקבלת
פינקס, ובו 10 תלושים. סכום התרומה הוא חמישה ש״ח, והיא

כן, גם הדפסנו כרוזים בעברית ובערבית, כדי לחלק אותם בין
התושבים.

תרומות

הפגנות

מתבקשת לסייע. בפירוש מתבקשת, ולא יותר מזר

אבל אם היא לא תתרים את חבריה, או לא
תצליח לגייס את הבסן ,5אולי היא תרגיש במו
החברה שלי — שאולי הגננת של בנה תעשה לה
פרצו!*?
אני אפילו לא בטוחה שהמטפלת של הנן תדע אם אמו
התרימה או לא. את הכסף אפשר לתת למנהלת המעון. ריטה גור,
מנהל מעתות נעמח, הוציאה חתר ובו הבהירה מפורשות
שההתרמה היא ז$סק וולונטרי. מי שיכולה שתעשה מאמץ.

• את לא מפחדת לתת לאנשים הללו עצות? הרי
האחריות היא גדולה. שרים לפעמים מתעסקים בחיי־אדם
או במיליוני דולארים. את לא מרגישה אחריות
נוראה או פחד, פן טעית?

• אני מבינה שהיתה בעייה אחרת, שבבמה
מקומות חוייבו אמהות לתרום ל״נעמת״ בזמן
ההרשמה למעונות.

אני איבדתי תינוקת מפני ששלושה רופאים טעו. האם בגלל
זה ביטלו את מיקצוע הרפואה? אני מסבירה ללקוחות שלי
שחוות־רעתי המיקצועית יכולה לעזור להם להחליט ביחד עם
גורמים אחרים. כולם יורעים שגם אני יכולה לטעות. אני רק
בן־אדם. וכשבן־ארם שהוא גרפולוג טועה — הוא לא מתאבד.
(דניאלה שמי)

נכח מאוד. היה דבר כזה, וברגע שנודע לנו יצאנו נגד זה
בשצף־קצף, והעניין בוטל. אני רוצה שכל האמהות ידעו —
תרומה זו תרומת ולא חובד״ יהיה נעים לנו לדעת שאמהות
עוזרות לשסה. אבל בשום אופן לא נכריה אותן, וכמובן אף ילד
אחד לא ייפגע מכך שאמא שלו לא תרמה, או לא התרימה.
(דניאלה שמי)

• אבל הרי לא נכנסתם לכפרים:
נכון. שר־הביטחון ניסה לאסור את כל העניין, ואנחנו פנינו
לבג״ץ, שאסר עלינו כל מגע עם התושבים. אז עמדנו לפני
השאלה שאת שואלת עכשיו, והחלטנו פשוט שלא לתת להם
לצאת מנצחים ולקיים עצרת במקום, מבלי להיכנס לכפרים
עצמם.

• והמטרה הושגה?
באופן ברור ביותר. תגובת האוכלוסיה הערבית היתה נפלאה.
הם נופפו לעברנו בענפי־זית וקיבלו אותנו כשימחה מופגנת.
אולי מי שלא ידע ער ההפגנה יודע היום שיש בארץ הזאת
ישראלים שמוכנים לדבר איתם. ומכאן יצא גם מסר חשוב
לישראלים — שיש אצל המקומיים מוכנות לקבל אותנו. זה מסר
כפול חשוב מאוד, והמיפגן בהחלט השיג אותו.

• אילו המיפגן או ההפגנה היו נערכים בתוך שטח
ישראל, היו באים יותר אנשים?
בוודאי. בארץ אנחנו נמדדים בעשרות אלפים, אבל הפעם
(דניאלה שמי)
המיקום היה חשוב•

^ סי ל א צילצל אחרי ההפסד. לא.
> 4אני לא מחכה לטלפון ממנו. אחרונה
(גרושתו הראשונה של אסי דיין)
צילצלה. אחי השני, אודי, הצטער, אבל
הוא לא התכוון להצביע למערך בכל
מיקרה. את דעתו של אודי על המערך
לא כדאי לצטט. יש אנשים שהזהירו
אותי :״אין לך מה לחפש במערך!״
איך הזיקו לי ההתכתבויות המיש־פחתיות?
היו כמה ימים שזה נטע בי

אני לא בעמדת התנצלות — דוחקים
אותי לעמדה כזאת.
אם מישהו חושב שאקום ואסתייג
מאבא שלי, כדי להרוויח כמה קולות
— הוא טועה מאוד. כשבא מישהו
מרפ״י לשעבר ואמר לי :״המרכז ממשיך
להתנקם במשה דיין!״ זה השאיר
אותי מתוסכלת. אבל אין זה אומר
שעלי להרים ידיים ולקבל את הדין.

אווירה לא־טובה. זה היה לי קשה. נורא
קשה לי עם זה עד עצם היום הזה.

#שימעון
^ נילא רוצה לסבך את הדברים,
> 1אבל ברגע שעלה עניין המועמדת
הערביה(נלי ברכבי) ,היתה לי הרגשה
— לפחות מבחינת שימעון — שזה
הולך להיות על חשבוני. את העניין עם
שימעון התיקשורת לא בדקה עד הסוף.
אני בכלל לא הייתי מתואמת איתו.

איך אני מרגישה, אחרי ההפסד,
כ״בת של״ דיין? אני רצה כל הזמן
במסלול רווי־מיכשולים. לא. בוודאי

נגד דיין יש עדיין התנגדות אמוציונאלית.
רואים באבי בוגד. כן. שאלו
אותי יותר מפעם אחת, אם אברח עם
המנדט, אם אבגוד כאבי. מה עשיתי?
התעלמתי.
הייתי צריכה להתמודד עם הטענות?
איך? אין לי תשובה לכך. מה זאת
אומרת שאני מזוהה עם אבי? מה, עניין
המנדט שהוא לקח, זה גנטי? פשוט לא
היו לי תשובות.
מה עניתי? ש״אבא שלי זה אבא
שלי, והלוואי ותירשם לזכותי אחת

.היית צריבה רה־ות
בארם במקו 1ת1יהוף
סימני־שאלה גדולים. קשה לי לשפוט
זאת במושגים פוליטיים. זה חמור מאוד
אם הם השפיעו. לא יכולתי להתייחס
לכתבות. מה יכולתי לאמר לאנשים?
״אל תתייחסו!״
כל הפירסום הזה של אסי פגע בי
בתדמית. אנשים אמרו בוודאי :״המיש־פחה
הזאת! כולה פלונטר וצרות ...מי
צריך את זה?״ מאוד הופתעתי ממעשהו
של אסי. זה היה עניין חריג.
מצד שני, העובדה שהשם שלי הופיע
בכותרות עזרה לי — לא הייתי
צריכה להחדיר שם אלמוני. רק צעירים
מעטים — אברו׳ם בורג, יוסי ביילין
— היו במצב דומה.
כן, שניהם בתוך הפנל ואני —
בחוץ. כמה קולות, להערכתי, עלה לי
המאמר של אסי? לא יודעת בדיוק.
קשה לדעת. זה עלה לי ביוקר ויצר

סיפרו לי שהוא מזכיר את שמי בכל
מקום ובכל הופעה. במשך חודשים
אמרו לי שאני נמצאת ברשימת מועמדיו.
ביום השישי, למחרת הפנל, הופיעה
כותרת :״ממועמדי שימעון, רק
יעל דיין לא עברה!״
לא. שימעון לא צילצל אלי אחרי
ההפסד. אני מניחה שהוא עסוק כבר
לקראת הסיבוב השני. אקבע איתו
פגישה ואברר את העניינים — לא כל-
כך מה שקרה, אלא מה שעתיד לקרות.
אשאל אותו אם הוא חושב שכדאי
שאמשיך, או שאין בכך כל טעם, בגלל
הסיבות הידועות, בגלל השם ובכלל.
היתה כאן אי־הבנה מצירי בקשר
לתמיכה של שימעון בי. אני יודעת
שהוא תמך בי, אבל חשבתי שתמך בי
בצורה יותר אקטיבית. חשבתי שאפשר
יהיה להעביר גם אותי וגם את המועמדת
הערביה. אני לא באה אל שיט־

עון בטענות, מפני שלא תיאמנו בינינו
דבר. אפילו לא היתה לנו פגישה אחת
בנושא.
במבט לאחור? אני מצטערת על כך.
יכול להיות שהיה מעמיד דברים על
דיוקם. יכול להיות שהיה אומר :״ראי,
אני לא מבטיח״.
מדוע היתה תמיכתו בי ברורה עבורי?
אני מניחה שגם בגלל הקשר עם
אבי. שימעון שמח כשחזרתי למיפלגה.
כשנשאל על השמות החרשים במיפ־לגה,
הזכיר את יוסי ביילין, אברו׳ם
בורג, אלי דיין, עמיר פרץ ואותי.

זאת פשוט טעות שלי, שלא שוחחתי
איתו, שלא באתי אליו ואמרתי לו:
״תשמע, אני על הסף. אני מרגישה
שאני צריכה עזרה, כדי להיות בטוח
בפנים״.
הוא נרתם לעניין של המועמדת
הערביה כאל עניין לאומי. יכול להיות
שלענייני לא היה נרתם כך. עם עובדה
אחת אין להתווכח — שהאחרים —
שאר מועמדיו — כן נכנסו! כלומר —
שלהשפעתו יש ערך. אני חושבת שאילו
היה מתרכז במועמדת הערביה ובי
— היה ניתן להעביר את שתינו.
הבעייה היא שלא היתה לי שום
תמיכה מלמעלה בצורה פתוחה, גלויה.
הכל היה מתחת לשולחן. יכול באמת
להיות שהשם ״דיין״ מעורר תחושות
לכאן ולכאן. יכול להיות שהיה מי
שאמר לעצמו :״אם היא תעבור —
נעזור לה, ואם לא...״
הרגשה של בת לא־חוקית? כן. היתה
לי מין הרגשה כזאת, הרגשה מוזרה.
הרגשתי כאילו אני במיבחן: אנשים,
התומכים בי מלמעלה, רצו לראות
״איך היא מסתדרת לבד״.
אני נשמעת נאיבית? הענין עם
שימעון לא נבע מנאיביות. שמעתי, כל
הזמן, שהוא תומך בי, שאינו יכול
לצאת בגלוי! מדוע? מפני שאני בעייתית,
מפני שאני שנוייה במחלוקת.
אי־אפשר היה לתמוך בי בגלוי.
אני נשמעת לך משלימה? אני לא
משלימה עם כך שלגוף פוליטי אסור
שיהיו חריגים. למיפלגת־העבודה חסרים
חריגים במובן הטוב. הסיסמה שלי
היא :״יש מקום לחריגים!״ מי שצמח
מבפנים — יש לו קהל מבפנים, ומי
שחריג — יש לו קהל בחוץ, כמוני.

•ויין

״שימשן לא תמך בי בנל1י, מפני שאני בע״תיתר

>\ילו אבא שלי, אפילו כשהיה
בשיא השפל שלו, היה הולך לבחירות
בארץ אחרת — יהדות העולם
היתה מצביעה בעדו. כאן עובדת שושלת
נגדנו.
אס יש לי כעס על הירושה שהותיר
לי לכל החיים? על זה שאני צריכה
להיות, כל העת, בעמדת התנצלות?

יעל ובנה דן
״היחה ל׳ התשה של בת לא־חוקיוז!״
שזה לא הכישלון הראשון שלי. לפעמים
אני מרגישה שאין לי כוח. מבחוץ
נראה כאילו הכל הלך לי קל, אבל
למעשה הכל הולך לי קשה יותר.
אני צריכה לגרד כל־כך הרבה
תוויות, סטיגמות. אני רק גומרת לגרד
משהו אחד ומיד נתקלת בדבר שני.
לפעמים אינני יודעת מהיכן תבוא
המכה הבאה. כן, ויש גם הפתעות...
ידעתי מראש מה יהיו ההתנגדויות.
ניסיתי לחשוב איך להתמודד איתן.

ההצלחות שלו ״.בכל זאת יש לשם
״דיין״ גם היבט חיובי. לגדול בבית כמו
שלי, זה בית־ספר נהדר בפוליטיקה.
אם אני זוכרת הערה מעליבה במיוחד?
הכל היה מעליב, כל העניין
מעליב! באו אגשים ואמרו לי בפנים:
״מספיק לנו עם דיין. אצלנו — לא
יהיו נסיכים!״
מדוע בחרות — כן? מפני ששם
יוצאים מההנחה שלגדול בבית כמו
שלי, זה גם לינוק, לנשום פוליטיקה.

למה שושלת?
^ פני הכל וידוי -מימי לא חזיתי בסידרה שושלת. נכון שכמה
) מחברי הטובים ביותר הם צרכנים נלהגי ם של הסידד ה המצ ליחה,
אך לי אין שמץ של מושג, מה קורה שם, מי נגד מי, מי בוגד
במי ועם מי -כלום. בשיחה שקיימתי עם יעל דיין בשעת בוקר
נינוחה, היא שבה והעלתה א ת המושג ״שושלת״ כמעט מדי מישפט
שני. אם הכוונה לזוהר, פאר, כטף, תככים, אינטריגות ותיחכום -
היה לי קשה ביותר לקשור בין יעל דיין -ללא איפור, שיער אסוף,
דירה גדושת חפצים בוהמיים -לבין שושלת.
יעל דיין, אחרי הפ סד, לא נראתה כגיבורה מהאגדות וספק לו
היתה עוברת מיבחן־בד לאופרת־סבון פחות יוקרתית משושלת.
הסתקרנתי לפגוש ביעל אחרי כישלון צורב, בגדול ,״כשכולם
יודעים״.
מפחיד להיכשל כ שאתה מפורסם, כשיש ממך ציפיות, כשיש
רבים המחכים לך בפינה וישמחו לאידך. יעל ניס תה לכ מת זאת
״חוסר-חצלחה״ ,לחיית בשלווה עם מה שאירע ביום החמישי בגני־התערוכה,
אבל הטונים המינוריים שבהם דיברה, ההשלמה ששי דרה,
הת שובות המאולצות לטלפונים שקיבלה בעת שיחתנו -אמרו
אחרת.
להיות דיין, זה להיות חריג, זה להיות כוכב, מפורסם, מדובר, אין
אמצע. יש ניצחון, ויש כישלון. אגב, מישהו זוכר שגם נמרוד אשל
נכשל!

במיפלגת־העבודה — רואים בכך
סטיגמה.

ף* יקשתי מגד יעקובי שידבר עם
* כמה אנשים למעני והוא דיבר.
מדוע לא פניתי גם לשימעון, כפי
שפניתי אל גד? מה עצר אותי?
ההרגשה שכך נוח לו — אני לא
ביקשתי, אתה לא הבטחת. גד פשוט
הציע עזרה.

•אמא
ן* ציפיות של אמא שלי(רות דיין)
( 1מהמיפלגה היו מראש ציפיות מינימום.
אישית? היא לא העריכה שכך
יהיה. היא חשבה שאעבור. לא רק בגלל
שאני הילדה שלה. היא פשוט מעריכה
— באשה שמתמצאת בפוליטיקה —
שאני כוח שיש להתברר בו.

• דרים
ך י* בת שלי מאוכזבת מאוד. היא
1 1מתמצאת, מתעניינת בפוליטיקה.
הם לקחו את זה קשה באופן אישי. הם
חושבים שזה מה שאני צריכה ומסוגלת
לעשות, ואינם מבינים איך אחרים לא
חושבים כך.

נסר
^ עלי(תת־אלוך במיל׳ דוב שיאון)
,שהוא בדרך־כלל מאוד פסימי,
לא הבין איך לא נכנסתי לפנל.
פשוט לא הבין. בבית לקחו את זה קשה.

• אני
^ ש לך הרגשה שבי יבחרו דווקא
גברים ולא נשים? יכול להיות. מכל
הנשים שהציגו את מועמדותן, אני הי,חידה
שהלכתי על המישבצת המדינית.
£נכון שלשושנה(ארבלי־אלמוזלינו) ול
יעל
ואביה
,שאל! אם אמנד כמ 1אבי. אם אברח עם המנדט!׳
של מנגנון :״מה היא כבר עשתה למען
הסניף שלה? למה היא לא ליקקה
מעטפות בסניף?״
הרגע שבו הבנתי שאני מפסידה?
כבר ביום הרביעי בערב, כשנודע לי על
התיקון בענייו נלי כרכבי. הבנתי שהיא

פיזית, לא. לא הייתי מכנה זאת כישלון,
אלא חוסר־הצלחה. בשלושה־אר־בעה
הימים האחרונים (מאז ההפסד)
אנשים מסביבי די נבוכים. לא יודעים
אם לצלצל, מה לאמר. מי שבכל זאת
צילצל אמר :״אל תרפי!״

הודעתי על כך אלף פעמים, ביקשתי,
התחננתי.
לפי המצב בבנק אני חייבת לחפש
עבודה. דחוף! העיתונות הפרילנסית
לא תכסה את ההוצאות שהיו לי. איזה
סדר גודל של הוצאות? 1500 שקלים.
זה הלך על דלק, טלפונים, דפוס —
הוצאתי שני מיכתבים. חברים עזרו לי.
לא השתמשתי בשום גימיקים. מי
שהחליט — החליט, ושום סטיקר לא
יעזור כאן. נכון שניסיתי לשכנע עד
הרגע האחרון. עוד ביום הרביעי בערב
עבדתי, תוך כדי ידיעה שזה לא אפקטיבי.

זוכרת בדיוק את רגע ההחלטה
לרוץ. זה היה בערך חודש לפני הגשת
המועמדות. אין דבר כזה ״רגע החלטה״
— זה שטויות. אני חיה במודעות
פוליטית משחר־ילדותי.
רציתי להיות חברת־כנסת. אני עדיין
רוצה. לא היו לי פורומים להופיע
בהם. סיירתי ברחבי הארץ. לא נתנו לי
להופיע במחוזות כמו חיפה. גם לא
עשיתי מה שאחרים עשו — באו לפורומים
של אחרים וביקשו מיקרופון
לכמה דקות.
בפריפריות, במקומות הקטנים, לא
היתה לי בעייה. הגעתי לדימונה, לקר־ית־גת
לערד. נהגתי לבד, בוודאי. במקומות
הקטנים באמת היתה קיימת

קיר־ למלך חוס״ן...

יעל עם אחיה אפי ובעלה דוב שיאון
.אסי עלה ד בינקרר
אורה(נמיר) יש ריעות, אפילו קיצוניות
(נמיר נחשבת ליונה ואילו אלמוזלינו
— לנץ) ,אבל קודם־לכן הן התעסקו
בנושאים נשיים ורק כשהגיעו לעמדה
בכירה, פיתחו עמדות פוליטיות.
אשה לא תמהר להצביע בעדי? זה
נכון, עד שהיא תפגוש בי פנים אל
פנים. זה נכון בתיאוריה. היתה כלפי
התנגדות מצד הנשים במיפלגה עד
שפגשו בי. יש לי תדמית של מתנשאת.
יכול להיות שהרכילות עשתה אותי
לזוהרת יותר. יכול להיות שזה עורר
נגדי נשים. לכן, תמיד, כשפגשו אותי,
שמתי לב שנשים הופתעו — ההתנגדות
הזאת, בין אשה לאשה, נשברה.
אילו הייתי מספיקה לפגוש בנשים
נוספות — הייתי מקבלת קולות נוספים.
בטוח!
גורם הקינאה לא עובד רק בין אשה
לאשה, בין החברות. זה עובד גם ברמה

תרוויח קולות. שאלתי את עצמי —
״על חשבון מי תרוויח קולות?״ אלמלא
המועמדות שלה והתיקון — היתה
המפה משתנית לגבי בפרט, ולגבי
הייצוג הנשי בכלל.
אני לא מרגישה שהשגתו את מלוא
פוטנציאל הקולות שיכולתי להשיג.
כבר למחרת בערב, כשהתחילו שמועות
להגיע, הבנתי שאני לא בפנים.
בכל זאת נשארתי באולם.
לא קיוויתי שחיים צדוק (שהקריא
את רשימת הפנל) יקריא אחרת. לא
קיוויתי, אבל חיכיתי. אני לא חושבת
שצריך לברוח. כשסיימו לקרוא את
הרשימה הסתלקתי הביתה. זה היה ב־
12.30 בלילה. חזרתי עייפה, הרוגה,
מאוכזבת.
לא איבדתי את הביטחון. אני לא
מרגישה לא־ראויה. למחרת בבוקר?
הרגשתי אכזבה, אכזבה. לא כאב לי

כלפי סקרנות, אבל סקרנות טובה, חיובית.
בסך־הכל
קיים הצד של הרכילות,
השושלת, אבל אני לא נתפסת כחסרת־אידיאולוגיה,
חסרת־קהל. אילו הייתי
רצה לפני 15־ 10 שנים לא חושבת שהיו
מפרגנים. בארץ קשה לקבל את ההמשכיות.
מתי עלה בני בגין לבימה? למעשה,
רק אחרי שמנחם בגין ירד ממנה.
היו כמה שהתקשרו ואמרו לי :״עכשיו,
בטוח לא אצביע מערך!״ יש גישושים
לעברי ממיפלגות אחרות. מחרות?
לא, אבל ממיפלגות אחרות. אם
אכנס לכך, יאמרו שזה מפני שנכשלתי.
לא מעניין אותי לבוא ולהיות קישוט
אלקטורלי לכל מיני גופים קטנים.
כבר הייתי בתל״ם, בד״ש. אני חריגה.
כשבנימין נתניהו פרש מתפקידו
(כשגריר־ישראל באו״ם) היה מישהו
במיפלגה צריך לקום ולהציע אותי כמי
שתחליף אותו. כמו שעלה בזמנו, בדעתו
של בגין הרעיון המבריק, למנות
את אבא שלי לשר־חוץ שעשה את
הסכמי קמפ־דייויד. שמי לא עלה.
או, למשל, צ׳יץ(שלמה להט) .יכולתי
לשמש לו כסגנית. במיפלגת־הע־בורה
איש לא חשב על כך. מחוץ
למיפלגה — כן. כשאני מופיעה בתא
כתבי־החוץ האולם מלא מפה לפה. שם
לא יודעים שקיבלתי 300 ומשהו קולות
במרכז. היה אפשר לנצל זאת.

בחשבון קר קיבלתי למעלה מ־300
קולות. חסרו לי 70־ 60 קולות כדי
להיכנס לפנל. בוודאי שיכולתי להתגבר
על כך, בוודאי. מה זה 70 קולות?
עשר פגישות נוספות? הערכתי דווקא
שאכנס, שיש לי סיכוי. לא היה לי
הימור על מקום.
היה לי ברור שלא יכנסו יותר מחמש
נשים, אבל חשבתי שאהיה ביניהן. לא
מחפשת מישהו לתלות בו את האשם,
אבל אולי הובעה כאן איזו שהיא התנגדות
לשושלת.
איזו שושלת? אם לא מתייחסים
לכתיבה שלי אפשר להגדיר אותי כע־קרת־בית.
כעת, אחרי ההפסד? אני צריכה
להתעסק, לפחות במשך חודש, בדברים
שהזנחתי: טסטים־לרכב, תיקון
מערכת־החשמל, תיקון הטלפון —
הטלפון שלי מקולקל כבר חצי שנה,
פשוט דפוק. אי-אפשר להשיג אותי.

^ חלטתי שאני רוצה להיות חברת־בנסת, מפני שבחצי
1 השנה האחרונה יש התמק דו ת בנושא שמעניין אותי יותר -
תהליך השלום. אילו תהליד״השלום היה מתקדם לשביעות רצוני -
הייתי מסתפקת בעמדה הבכירה שלי, בקהל שלי. כן, כן. ח בי ת״
כגסת יכולה להשפיע״.
ביקשתי מיעל דיין ל מק םאת עצמה, פוליטית, בתוך טיפל־גתה
-״אני נמצאת ימינה לאורה (נמיר) ושמאלה בהרבה משושנו!
(ארבלי-אלמוזלינו^״ ״כלומר,״ הקשיתי, וכתגובה קיבל תי הצהרה
נועזת, מאשר פיללתי לשמוע -״אני מ ת חייב ת בז א ת להקדי ש למלך
חוסיין קיר שלם בדירתי. אני מקווה שיאבד רק א ת כיתרו ולא
יותר, אבל אני מוכנה להקדי ש קיר לו, לילדיו, לנשותיו.
״אני פחות אבס טרק טי ת בדיעותי מלובה (אליאב) ויוסי
(שריד) .חייבים לפתוח א ת שסתום־הלחץ בגדה לכיוון מיזרח. אני
לא אהיה זאת שאכניס כדוד בראשו של חוטיין, אבל הייתי מ תנ ת
לו זמן, לא ארוך, כדי לקיים אתהסכם לונדון או איך שזה נקרא.
״לא הייתי מונעת אינתיפ אדה בירדן. מבחינה היסטורי ת זה
חייב לקרות. אצלנו -אין לה ם(לפלסטיני ם) סיכוי. בגדה לא תוכל
להתקיים, לאורך זמן, תנועת״שיחרור. ל א הייתי רוצה לראות בירדן
לבנון שניה, אבל כל מיעוט ששולט על רוב -זה סופו, זה חייב
לקרות ״.אינני בטוחה שלכך בדיוק מתכוון שימעון פרס, כשהוא
מדבר על האופציה הירדנית.

— 1 9ו

•ש י דן מבונית אחת שהצליחה להתעלות על הרנו 5

ועכשיו בנסח מנוע 1250 סמ״ון או 1400 סמ״ק עם מזגן

מכל המכוניות - ,ספור ההצלחה שהוא גם אדיר וגם נדיר,
הוא ׳־רנו 5״ ,הכוכב שנולד ב שנת 1972 ומתקדם וזוכה
להישגים ולשיאים חדשים מ שנה לשנה.
ידוע לכל, שמליונ׳ מכוניות רנו־ 5״רצות׳־ בכביש אירופה
ומשיגות את האליפות בפופולריות ובמכירות, והנה
נתבשרנו שוב, שרנו 5ממשיכה לתפו שאת
ה מ קו ם הראשון בסבירו ת.
ועכשיו: הדגם החדיש ה מחליף ויחד עם ואתה ממ שיך
א ת הרנו 5הוא כמובן: רנו סו פ ר 5
ניתן לקבל: עם מנוע 1250 סמ״ק 5 ,הלונים ואפשרות
למזגן -אלכס אורגינל.-
מנוע 1400ס מ -ק 5הלובים ומזגן מקורי מבי ח־ר.
מנוע 1400ס מ -ק אוטומטית ומזגן ״אלכס אורגינל־.
רנו סו פ ר 5מרווחת •ותר ונוחה במיוחד 5 -דלתות -
גימור מהודר ובמחיר החל מ־ 24,874ש-ח.
* לא בולל אביזר• רישוי ומזגן.

אין מחיר לאמינות של רנו

1117

בני משה קרסו

לא תמצא מכונית כזו, ברמה כזו ובמחיר כזה.

ת״ א טל 627151 .חיפה טל 723294 .
ירושלים טל 226491 .באר־שבע טל 70911 .
חיפה טל 510296 .נתניה טל 40404 .
ק. גת טל 888534 .

ממש מיהצוע זוהר

נטואבהפסף
הבן־אדם מחליט, נניח, לחסוך קצת כסף. לדירה, למכונית, לימים גשומים,
או לבית־אבות להורים שלו. בעצם לא חשוב למה. הבן־אדם מחליט
לחסוך כסף. מה הוא עושה?
אומר לעצמו — זהו, מהיום אני אחשוב פעמיים על כל אגורה שאני
אוציא. פחות הצגות ופחות סרטים ופחות מיסעדות ופחות נסיעות לחברים
(דלק, מתנה) ,ובכלל הדרך הטובה ביותר לחסוך כסף זה לקנות 100 גרם
גרעינים שחורים, כמה שקיות־תה ולהתיישב מול הטלוויזיה.
בטלוויזיה אפשר לראות סרטים, אפשר לראות הצגות, אפשר לראות
מקומות רחוקים. הטלוויזיה מביאה לך את העולם הביתה בחינם. טוב, לא
ממש בחינם, כי יש אגרה וחשמל ומחיר הגרעינים השחורים, אבל אפשר
לעמוד בזה.
נו, אז בהתחלה יש מבט לחדשות. נכון שכל הדברים שרואים שם —
נסיעות שריר, שביתות בבתי־חולים, אינתיפאדה, פלישה ללבנון — לא
עולים כסף במישרין, אבל בעקיפין אתה משלם עבור כולם באבו־אבוק. אבל
החדשות הן רק חצי שעה, ברוך־השם, ותיכף ומייד יתחיל סרט אנגלי שממש
לא עולה לך כסף.
אבל עד שיתחיל הסרט האנגלי מראים גברת אחת שהלכה למרכול
לקנות מיצרכים וגם תרמה לוועד למען החייל. והיא אומרת — ״קניתי,
תרמתי ומה איתך?״ זאת אומרת שאם אתה קונה ולא תורם סימן שאתה
שמוק רציני.

כמו שאתם יודעים בוודאי, קוראים יקרים,
מלבד המדור שבו אתם קוראים ברגע זה, יש לי
עוד מדור, או יותר נכון חצי ממנו, בעמוד אחר של
העיתון שבו אתם מחזיקים עכשיו.
המדור השני — מה הם אומרים — הוא מדור
שבו אני מראיינת כל שבוע שלושה גברים או
נשים הקשורים לאירועים אקטואליים של אותו
שבוע. פשוט, נכון? — מחליטים את מי לראיין,
מטלפנים, מדברים כמה דקות וכותבים.
למשל, השבוע החלטתי שמעניין אותי מאוד
לדעת כיצד מרגישות אמהות לילדי בראזיל,
בעיקבות האמא הבראזילית שטוענת כי בתה

תיכף אחרי הגברת שקונה ותורמת, מראים לך חיילים שמתקשים בקריאה
ואומרים לך שאלה לא החיילים של ״קניתי תרמתי״ ,ולחיילים שלא
יכולים לקרוא צריך לתרום ללב־׳ .נו טוב. נניח שאתה מת לראות כבר את
הסרט האנגלי ואתה מחליט על תרומה קטנה לחיילים עם החבילות ולחיי־ ־;
לים עם בעיות־הקריאה.
מגיע הסרט האנגלי. יופי. נחמד מאוד. ואחריו מופיע איציק בן־נר ובקולו
העמוק מסביר לי שיש ילדים נורא מסכנים בארץ ואם אני לא אעזור להם
הם ידרדרו לפשע. אני יכולה להרשות לעצמי שאיזה ילד יהודי ידרדר
בגללי? — בחיים לאו זאת אומרת שאני צריכה לתרום גם קצת לאלק-ן.
בלילה, לפני שהולכים לישון, מנסה הטלוויזיה הישראלית להתחשב בי.
הטלוויזיה יודעת שנשארתי ממש בלי גרוש מרוב תרומות, אז היא מציעה
לי לקנות לוטו וטוטו ולמלא שוב את הכיסים, כי מחר בבוקר, בטח יבואו
אלי כמה ילדי שירצו כסף לאקי״ם, ואחר כך כמה ילדים שמבקשים עזרה
לעיוורים ויש גם הטה אוזן לחרש ותן יד לקשיש ויד שרה ואיל״ן וכמובן
האגודה למילחמה בסרטן.
ואחרי שאני כבר מותשת מרוב תרומות וחסרת־אמצעים לגמרי, לא
בעייה בשביל הטלוויזיה לנסות ולהציל אותי — כלומר, להציע לי להיות
מורה בדימונה. תאמינו לי — כראי כבר ללכת לסרט טוב. זה בטח עולה
פחות.

י/ 7£ 7
רמוסה ומנוצרת
אני מכירה אותה מהשכונה שלי. אשה צעירה
ונאה מאוד. גרושה, אם לשתי בנות חמודות.
תמיד מטופחת, לבושה היטב, מאופרת באלגנטיות
שקטה. אני רואה אותה יושבת בבתי־קפה
עם חברות, עושה קניות במרכול השכונתי.
מעולם לא ממהרת, לא רצה, אף פעם לא נראית
עצבנית. כולה אומרת אלגנטיות, נשיות ורוגע.
בשבוע שעבר פגשתי אותה ברחוב והלכנו
כיברת־דרך ביחד. ב־ 10 דקות של הליכה משותפת
היא סיפרה לי את האני מאמין שלה .״כל
הגברים נבלות. רומסים את הנשים, מנצלים אותן,
משתמשים בהן לצרכיהם החייתיים. לא צריך
בכלל להתחתן. אנחנו, הנשים, לא צריכות גברים,
אנחנו מוכשרות ויכולות להסתדר לבד בכל
מובן.״ וכו׳ וכר.

נחטפה. למזלי יש לי ארבע חברות שבביתן גדלים
ילדים מבראזיל.
התקשרתי עם הראשונה והיא אמרה שהיא
בכלל לא רוצה לדבר על הנושא. התקשרתי עם
השניה והסתבר שהיא בחו״ל עם הבעל והילדה.
התקשרתי עם השלישית והיא אמרה שיש לה מה
להגיר, אבל היא לא מוכנה להיחשף. התקשרתי
עם הרביעית והיא אמרה שהיא מתה מפחד
ושאעזוב אותה במנוחה.
השעה היתה 10 בבוקר וחשבתי שבמשך היום
בוודאי אצליח למצוא איזו שהיא אמא שתהיה
מוכנה לספר מהי הרגשתה. עשיתי עוד שניים
שלושה טלפונים לאמהות שאני לא מכירה
אישית וגם הן סירבו להיחשף.
ואז נזכרתי בספר של אביגיל בן־ארי שיצא
לפני שנה לאור. בספר מספרת אביגיל את כל
י האימוץ בבראזיל. חשבתי שאם היא כתבה
שלא תהיה לה כל בעייה להיחשף
דל איפה משיגים את אביגיל?
תי שאת יחסי־הציבור לספר עשה מישרד
משה טריבאקס. שאלתי את המזכירה אם יש
לה את מיספר־הטלפון של המישרד הנ״ל והיא
אמרה שלא. פתחתי ספר־טלפונים ושם היו לא
פחות משישה מיספרים. טילפנתי לראשון —
שום צליל. לשני — שום צליל. לשלישי —
תפוס. לרביעי — טעות. לחמישי — ״הם היו >
כאן, אבל עזבו.״ לשישי -״כאן הבית של

יש נטייה פעם ערכת

הלאנמי

שי ח ת־ו חלין
(עם אבא)
אבא — שלום ילד, מה שלומך?
ילד — בסדר.
אבא — איך היה בבית־הספר?
ילד — בסרר.
י אבא — יש לך שיעורים היום?
ילד — שיעורים! שיעורים י שיעורים! זה הדבר
היחידי שיש לך בראש? אולי תתחיל להתעניין
גם בדברים אחרים?
אבא — בסדר.
כשחזרתי הביתה מתתי לדעת מי היה בעלה
של הגברת היפה ואיזה עוול נורא הוא עשה לה,
שגרם לה לחשוב מה שהיא חושבת. שניים־
שלושה טלפונים לבירור העניין השאירו אותי
המומה.
בעלה היה בחור יהודי־אמריקאי שלא הסתדר
בארץ וחזר לארצו. הוא שולח לה כל חודש סכום־
כסף נכבד ביותר, כדי שהיא תוכל ליהנות
מהחיים ולהתפנות לגידול הילדות מבלי לטרוח
בבעיות פרנסה. המנוול, החזיר, הנצלן השו-
ביניסט הזה!

העיתונאי יגאל לביב. סיפרתי לו על צרותי. הוא
החליט להציל אותי והתיישב על הטלפון. אחרי
רבע שעה הצליח להשיג את מישרד טריבאקס*.
השעה בסך הכל 1.30 וכל היום לפני .״האם אני
יכולה לקבל את מיספר־הטלפון של אביגיל בן־
ארי?״ שאלתי .״בוודאי, אבל זהו מיספר בלונדון.״
חזרתי הביתה. החלטתי לטלפן ללונדון, אבל
לא נעים בצהריים. חיכיתי עד 5אחרי הצהריים1.
הרמתי את הטלפון וחייגתי את המיספר בלונדון.
תוך דקה היה צליל־חיוג, אבל מישפחת בן־ארי
לא היתה בבית.
השעה רק .5.10 נשארו לי שעתיים עד מועד
מסירת החומר ולאן הגעתי? בדיוק למקום שבו
הייתי ב־ 10 בבוקר. טוב, אז בלי שמות, ובלי
תמונות. העיקר שתגידו משהו מעניין. אנשים
שלא רואים אותי בעבודה חושבים שאני
עיתונאית. אני יודעת שאני טלפוניסטית מתוסכלת.

אוכל
של קיץ
15 קיבוצים ומושבים בצפון־הארץ התמחו
בשנים האחרונות בגידול תירס ובשיווקו לארצות
אירופה. אם התירס טוב לאירופאים, ועל אחת
כמה וכמה לאמריקאים — חשבו מגדלי־התירס
מהצפון — מדוע לא לשכנע את הישראלים
לאכול קצת יותר תירס.
אבל איך משכנעים ישראלים לאכול תירס,
שהוא מאכל נפלא, אבל מאוד עממי? — פונים
אל השף כדיסטיאן ממיסעדת אלהסברה ומניד
שים ממנו להמציא משהו מתירס על קלחים•
בשביל כריסטיאן, שהוא אשף־מיטבח אמיתי,
זו לא היתה בעייה. הוא המציא תירס עטוף

ובפיטריות ואף תירס מתוק ברוטב אנגליז.
את כל אלה אכלנו במסיבת־עיתונאים במיס-
עדת אלהמברה. היה טעים מאוד. אחר־כך קיבלנו
תירס ירדן טרי לקחת הביתה. בבית בישלתי את
התירס במי־מלח ופיזרתי עליו קצת חמאה ונהנינו
מהחיים. התירס ירדן משווק במגשי־קלקר ומחירו
לצרכן 2.30ש״ח לק״ג.
שני דברים חדשים שלמדתי במסיבת־העיתו־נאים:

קלח־תירס של ירדן מכיל 75 קאלוריות וזה
מעט מאוד, אפילו בשביל סופרי־הקאלוריות.
• התירס המבושל הטעים ביותר הוא זה שמב־בבלילת־בירה,
תירס עטוף בבצק ובשומשום, ניסים לתוך מים רותחים ומבשלים 5־ 3דקות. לא
תירס ברוטב פורסטרה, תירס אפוי בחמאה יותר, כי אחר־כך הוא מתקשה.

דניאלה ׳עסל

בלעדיות בשליחות עלומה יכו
הליקוויד העליזים כמו במסיבות של פעם
ומה קורה לגבר הישראלי לאחר גיל ה־?30

חזרה

ך 111ך הדוגמנית, מלכת־המים ל־
| 1ךיך |
1 / 1 1 1 1 1111 שעבר ובעלת?וכנות לדוגמניות
כיום, חמושה במישקפיים מאחורי הסורגים.

רונית וי גוו ע?
אה בחברת גבר גבוה בשם סטיב.

בגלל החום הרב ששרר במקום העדיפה לבלות בחוץ.
צופים בה מעצב־האופנה דויד אלבו (מימין) והדוגמנית
ליאת רון, העובדת בחסותה של דמיר.

מי שבילה במסיבה לפתיחת הסטודיו
לצילום של נח שחר ויעל
יאירי הרגיש שהוא חוזר, לפחות
לכמה שעות, לימי ליקוויד העליזים
והסוערים. הסטודיו הענק, השוכן
באיזור הדאון־טאון של התחנה המרכזית
בתל־אביב, איכלס לצורר המסיבה
מאות חוגגים ומוזמנים, ביניהם
אוסף של עשרות דוגמניות יפהפיות
וחדשות, הרבה צלמים ועוזריהם ובל־יינים
קבועים.
שי שריד, שמסעיר באחרונה את
נשות החברה הגבוהה, רקד עם בטי
רוקוואי, מנהלת סוכנות־הדוגמנות
אינול. הדוגמנית מיכאלה ברקו
פגשה את הדוגמנית דפנה ואטד,
שהיתה תקופה ארוכה בחו״ל, והדוגמנית
ליאת רון סיפרה על חוויות
מחגיגת יום־הולדתה ה־ 20 שנחגגה על
יאכטה של ידיד. האווירה היתה מחשמלת
כל־כך שהיו מי שהציעו להפוך את
המקום לדיסקוטק.
העבר אחת המסיבות היותר מוצלחות של

העונה היתה בביתה של ירדנה
גורביץ, שהיתה בעבר מנערות־הזוהר
המפורסמות ביותר. ירדנה, שהי־

1ן ״ ך 1ק ת 1המרשימה בתה״ 33 לבשה חליפת־מיני
| 1 1111 111 1 1ורקדה ב חבר ת עורד״הדין אלי דורון העוסק
במישפט אזרחי. באחרונה חוזרת גורביץ להופיע בצילומי־פירסומת.

תה פוקוך ץ

מנעלה׳
בתליכי־גייושיו י מנעלה

יהודה

יציף• א פי לו <
שכללו פ ש עיו

עוגות ובשרי
יעתק 1ך ף 1ך ך הדהימה את כולם ביופיה. היא הגי
׳ י ״ י \ י י 1111 1עה למסיבה עם חברה מזה שנתיים,
ואביה(לצידה) ליאו, טייס בחברת״התעופה הגרמנית ״לופטהנזה״.

השרון, היא ערכה לחברתה הטובה

1\ 1¥ | 1שתי תיירות גרמניות, בחברתו של
11 11 בעל המסיבה דויד לב (במרכז) .ה־לבשו
שמלות זהות ונראו כתאומות. הן עוררו
עורך־הדין יגאל ארנון והדוגמנית־לשעבר
ספי דבני, שעזבה את בעלה
הטיס לטובת גינקולוג פרטי משלה. יפתח
אלון, בנו של יגאל אלון, בא בחברת
אשתו ענת צפתי ופגש שם את אשתו־לשעבר
שנקה, הנשואה לגינקולוג נחמן

אפשטיין.

המארחת ירדנה גורביץ היתה צמודה
לעורך־הדין אלכסנדר דורון. מאמן־
הטניס של עמום מנסדורף, שלמה
צור!? ,היה צמוד לאשתו מאשה. מיעוט
הגברים הנאים במסיבה בלט לעומת הכמות
הגדולה של הנשים היפות והחטובות וזה
העלה שוב את הבעייה הפילוסופית
העמוקה — מה קורה לגבר הישראלי לאחר
גיל ה־.30

ניחושים רבים וסירבו לספר על עיסוקיהן. השמות הפר טיים
של השתיים הופיעו על מחזיקי־המפתחות של חדרן
במלון. כשנשאלו אמרו ששם־מישפחתן הוא קימברלי.

מסיב ה בינראן מית
זאת אולי לא היתה מסיבה של הג׳ט־סט הבינלאומי, אך היו בה הרבה יפים ויפות
מתוצרת־חוץ הנמצאים בארץ לצורכי עסקים או חופשה. את המסיבה ערך רופא־השיניים
ונער־השעשועים המקומי דויד לב, שהוא עולה חדש מבלגיה. לב מוכר
III
בתל־אביב בקרב אנשי־הלילה כבעליה (לשעבר) של מרצרס כסופה ופתוחה
שהיתה שועטת בחוצות־העיר וחונה על מידרכות, אן לב מכר אותה וקנה תחתיה
מכונית־ספורט אחרת. הוא עדיין דוהר בחוצות־העיר, אך את ההילה ואת כוח־המשיכה
של הנורצדס הכסופה אין להשיב.
לקראת בואו של חברו הטוב קלווין קמבל מהוואי החליט לב לערוך מסיבה
עם חוג ידידיו הרחב. הוא בחר במיסעדת הטריפ הממוקמת בחוף ה־לטזן. וכך,
בשעה היעודה, החלו מגיעים המוזמנים במכוניותיהם ההדורות ובבגדיהם הנוצצים.
המבוגרים העדיפו את הפטפטת בחוץ והצעירים את הריקודים בפנים.
המסיבה עלתה למארח 5000 שקל, אבל חיש־מהר התברר לקרואים שאמנם על
הכיבוד ושרותי־הדיסקו אין הם צריכים לשלם, אבל על השתיה הם נאלצו לשלם,
ועוד איך. וכמובן שהדבר לא כל־כך מצא חן בעיני חלק מהאורחים שרגילים
לרמת־אירוח גבוהה קצת יותר.

IIידיחןןן ־ ן ״ מבורסת-היהלומים ובן־זוגה לאירוע, קניין־ה־
1 1 1 1 1 1טקס טיל של רשת ה״שופרסל״ חנון רייכלסון,
הגיעו במיכנסי־ברמודה. השניים נחו על אחת ממיטות״השיזוף במקום.
בין הבולטים באורחיכחזיזץ איש־הקסמים יוריני, הנמצא בחופשת־מולדת ובא
בחברת בת״זוגו אורלי לוי״מעלת־העיניים. ברחבה בלטה בלונדית תמירה
בשימלת־לייקרה שחורה צמודה ששמה קירה טודר. מוצאה הרוסי אמנם מסגיר
אותה, אבל כבר אפשר לראות בה ניצני. ישראליות. על המירפסת הסתובבו
השחקנית־הדוגמנית קרוליין לנגפורד, שהספיקה לריב עם בן־זוגה גיא
רפאלי לפני בואה למסיבה, עובדה שלא קילקלה את מצב־רוחה והזמרת ורד
הררי, בתה של הזמרת הוותיקה כוכבה הררי, שהופיעה בשירי־ג׳אז בהמשך
הערב.
קצת קשה היה להגדיר את המכנה המשותף של האורחים הרבים, מלבד העובדה
שכולם הם ידידים של דויד לב וכולם אוהבים לבלות ולרקוד. מסמר־הערב היה
שתי חתיכות גרמניות מחומצנות־שיער, שנראו כשתי תאומות סיאמיות והיו
לבושות בבגדים זהים. השתיים — זיגי וביגי — הן תיירות המתגוררות במלון
הילטזן ומטרת שליחותן בארץ אינה ברורה. אבל היה ברור מאוד מה אתי אוחנה
עושה בארץ. היא החליטה להישאר כאן לאחר פרידתה מהחבר האחרון שלה, והיא
מתכוונת לחזור לפאריס רק לקראת תחילת הסתיו. אחיה, שחקן־הכדורגל אלי
אוחנה, מתכוון אף הוא להגיע ארצה בחברת בת־זוגו הדוגמנית רונית בן־
כבט שקצת משתעממת בלי החברים מהארץ.

ן שמו
שפות
כמו ביה בח עבו

וממ

ו ־ ו תיירת גרמניה, הנשואה
| 11 לאיש״העסקים היהודי
שבבעלותו מלון ומיסעדה.

היה מעניין להתבונן בשלל התילבושות
שהיו במסיבה. הדוגמנית־לשעבר שרונה
מארש לבשה חצאית לבנה ארוכה וחולצה
תואנ״ת וראשה היה מעוטר בסרט. היא
נראתה כלקוחה מסרט של שנות ה־30
והקרינה אלגנטיות ומיסתורין. הדוגמנית
סמדר צדוק היתה מקורית יותר. היא
לבשה שימלת־מיני מלייקרה במהופך,
כשמחשוף הגב מלפנים.

הגינקולוג, חברה לשעבר של הדוגמנית תמי בן־עמי, פגש
. .במסיבה את ידיד תו הדוגמנית שלומית אמיר, שלבשה
״״חוף פרי עיצובה. זר סיפר על נסיעתו לחופשה בארצות־הברית.

ן ובי זו

ן* 1ךןןן _

הדוגמנית, אחותוש 7רדקדורגגן א 7יאוחנה, מ 3־

1 1 1 1 1גינה רגל חטובה בעזרתם של איש חיי־הלילה

הרצל מסיקה (מימין) ואיש־האופגה מפאריס פיני אטיאס (משמאל).

בררו כלל, החופשות במועדון הים־התיכון
באכזיב או באילת מביאות להיכרויות שיטחיות,
מה שהחברה קוראים סטוצים. הגבר מכיר את
הבחורה, מחזר אחריה כמה שעות והופ, הם כבר
מאוהבים. לא חשוב איך קוראים לה ומה היא
עושה, ומי היא, ומה היא.
השבוע שמעתי סיפור קצת שונה. רקדנית־הבטן
השחרחורת דבי גולדמן, אמריקאית
המתגוררת בארץ זה ארבע שנים, נסעה להינפש
באכזיב, ושם, בין שיזוף לארוחה ולריקוד, היא
הכירה את יוסי פרסוב. בהתחלה הוא לא כל־כך
נראה לה, אולי מפני שהוא לא כל־כך אוהב
ריקודי־בטן. אבל כשהיא שמעה שהוא מעצב בעץ
ובונה סאונות מעץ, זה כבר הדליק אותה. מאז
עברה שנה. פרסוב המשיר לבנות סאונות
לעשירים, וגולדמן המשיכה לרקוד לפני העשירים,
וגם לסבול מהעובדה שמשווים אותה עם
הזמרת עופרה חזה, בגלל הדמיון שביניהן.

ארגנס,
אני לא יודעת בדיוק איזה פרק מקרינים השבוע בסיררה שושלת, שכל
עם־ישראל מכור לה. מה שאני יודעת זה שהשושלת לבית מאיר, שמכרה
לא־מזמן את כלב! שלום, היא הרבה יותר ותיקה מהמתחרים שלה
בטלוויזיה.
בשושלת הזאת יש שלושה אחים: מרדכי מאיר, שהוא המפורסם
מכולם, הנשוי עם רבקה מאיר והחי עם אורה בהרב; בנימין,
שנפטר ולו שתי בנות, האחות טובה והאח משה, שהוא העשיר מכולם
והמתגורר בז׳נבה.
למשה הזה יש שתי בנות, אחת בשם קנה הנשואה לחבר־הכנסת־לשעבר
זלמן שובל, והשניה רינה, שהיתה נשואה לעורו־דין.
לפני חצי שנה התאהב בעלה של רינה בעורכת־דין צעירה ונאה,
שאותה הכיר במהלך עבודתו. כתוצאה מהקשר הזה הוא החליט לעזוב את
הבית. לפני זמן קצר הוא התגרש מאשתו, ולפני שבועות אחדים הוא
התחתן עם עורכת־הדין הצעירה.
שימו לב לסטייל. בלי רעש, בלי עיתונות, הכל נעשה באלגנטיות. ואם
יעשו על המישפחה הזאת סידרה בטלוויזיה, יקראו לזה בוודאי ח״ם
שכאלה, כי בעברית זה נשמע הרבה יותר אלגנטי.

מרדכי, משה ובנימין מאיר
בלי רעש, בלי שחונות

דבי גולדמן ויוסי פרסוב
סאונות לעשירים

אומרים שילדים סובלים כשההורים שלהם
מתגרשים. אולי זה נכון בהרבה מיקרים. אבל יש
גם ילדים הלומדים ליהנות מהמצב החרש ולהפיק
את המקסימום ממנו.
קחו, לדוגמה, את דן תומר, בנם של המהנדס
נתן תומר, הנשוי כיום עם הזמרת ירדנה
ארזי, ועדה תומר הבוטיקאית, בת־זוגו של
המלחין קובי אושרת. לדן הזה בן ה־ 16 יש שני
זוגות הורים שהם מפורסמים ונערצים. לכל

את הסיפור הזה שמעתי לפני חודשיים. אבל כעת, כשהבחירות באופק, וכולם נהיו כאלה
נחמדים, נזכרתי.
בחודש מרס, כשעדיין היה קר בירושלים, ונשות״החברה הירושלמיות התעטפו בכל־מיני
נבלות של חיות כמו מינק, שועל וטלאים בני״יומם, ערך הפרופסור משה פריבס מסיבה
אלגנטית ביתו שבשכונת בית־הכרם. הפרופסור, שנישא בשלישית אחרי שהתאלמן פעמ יים,
אירח בביתו כמה זוגות למסיבת״חתונתו. בבית המחומם הסירו הנשים א ת הפרוות
ושמו אותן בחדר״השינה של בני־הזוג.
היה נורא שמח, קצת אכלו, קצת קישקשו על המצב בשטחים. הנשים דיברו בעיקר על
הבעיות המעסיקות אותן, והגברים שוחחו על נושאים נורא חשובים כמו כלכלה ופוליטיקה.
לקראת חצות אמרו כולם זה לזה להתראות, ואיחלו הרבה מזל טוב לבני הזוג. וכל אשה
בתורה ניגשה לחדר־השיגה כדי לק ח ת את המעיל שלה.
כשניגשה אחרונת האורחות לחדר, היא כמעט התעלפה. נהיה לה ח ם בכל הגוף. הפרווה
המפוארת שלה נעלמה.
בעלי-הבית הנבוכים הבטיחו שיטפלו בעניין. בינתיים הם הרגיעו אותה, נתנו לה קצת
ווליום וכמה מילות״עידוד, ושלחו אותה הביתה. כל״כך נהיה לה חם, שהיא כבר לא
הרגישה בקור העז ששרר בחוץ.
למחרת היום החלו שיחות״הטלפון. המרכזיה של ירושלים כמעט לא עמדה בעומס.
אחרי מאמצים ניכרים נזכרה אחת האורחות שהפרווה המתאימה לתיאור נראתה בידיה
של אורחת אחרת. כעבור שעה אמרה עוד אחת שהיא זוכרת א ת האשה כשעליה הפרווה
של המתלוננת. אבל זה היה מאוד לא־נעים, כי האשה שלקחה א ת הפרווה היא לא פחות
ולא יותר מאשר אשתו של ראש־עיר חשוב.
בעלת הפרווה התקשרה איתה ושאלה בנימוס א ם הגברת הנכבדה ראתה אצלה בארון
פרווה המתאימה לתיאור הפרווה שלה. האשה הכחישה, ואז הירושלמית התעקשה שאולי
בכל זאת, בתוך הארון יש איזה פרווה מיותרת.
שוב האשה הכחישה, ואז אמרה לה הירושלמית, בעלת הפרווה הנגזלת, באופן שאינו
מ שתמע ל שתי פנים, שהיא יוד ע ת שהפרווה אצלה מפני שאנ שים ראו או תהכ שהיא יוצאת

מהמסיבה כשהפרווה בידה.
אשת״ראש״העיר אמרה לה ״רק רגע״ ,ניגשה לארון וחזרה לטלפון ואמרה לירושלמית:
באמת מוזר, אני לא יודעת איך מעיל״הפרווה הגיע לארון שלי.
תוך כמה שעות הוחזרה הפרווה לבעליה.
אז תארו לעצמכם -אילו הייתי מזכירה את שמו של ראש־העיר, איזה נזק יכול היה
להיגרם לו ולמיפלגתו!

הדבר הכי טיבעי שהם יכלו לעשות זה
להינשא. וזהו מה שהם עושים בשבוע הבא. מכיוון
שיש להם כל כך הרבה חברים ובני מישפחה, יהיה
שם חם כמו בסאונה. אבל בשביל הזוג החמוד הזה
הרבה מוכנים להזיע.

נשוי על הנייר
לא עובר שבוע מבלי ששמה או פניה יופיעו
על רפי העיתונות. חיא מוכרת כאחת הבחורות
היפות בתל־אביב: ענת קריבושה, גרושתו
ואם־בתו של המנצח והמעבד המוסיקלי דויד
קריבושה. בשנה האחרונה עסקה ענת בת ה־26
ביחסי־ציבור עבור מועדון־לילה ומאז שהיא עזבה
אותו הוא ירד מגדולתו ונחשב ״פסה״ .לאחר מכן
היא עברה לניהול חדר האח״ם בסינרסה, וגם שם
היא הצליחה. לפני כמה ימים נודע לי שהיא
עוזבת את המקום ומתכוננת לנהל חנות־בגדים.
ררינג דרינג.
״ענת שלום, זאת המרחלת. שמעתי שאת
עוזבת את העבודה הנוכחית בגלל גבר.״
״זה לא בדיוק כך. אני עכשיו בקשר רומאנטי
עם משה בן־שיטרית, הבעלים של חברת-
האופנה דן קסיד׳.״
״אבל שמעתי שהוא נשוי.״
״זה נכון, אבל רק על הנייר, כי הוא חי בנפרד
מאשתו כבר הרבה זמן.״
״אז מה זה קשור לחנות־בגדים?״
״הוא נוכח בכישוריי המיקצועיים במכירות
ויחסי־ציבור, והציע לנהל את אחת החנויות שלו.״
״אני מאחלת לך הצלחה גם במישור הרומאנטי
וגם במישור העיסקי, אך היזהרי, כי קשה לערב
ביזנס ופלז׳ר ביחד״.

דן תומר ואמו עדה
בילוי בתחום האופנה —
האירועים המוסיקליים בארץ הוא יכול להיות
מוזמן, אם על־ידי ירדנה ארזי, אשת אביו, אם
על־ידי קובי אושרת, החבר של אמו.
דן עצמו הוא חבר בלהקת־הייצוג של עיריית
תל־אביב. ואם מתחשק לו לבלות באירועים
בתחום האופנה או החברה, אז הוא יכול להתלוות
לאמו החתיכה, שהיא פופולארית בחוגי האופנה
והחברה.
הקולגות שלי הספיקו כבר בשבוע האחרון
לראות אותו בשני אירועים, פעם בחברת אביו
נתן, ופעם בחברת אמו עדה. ובשני האירועים הוא
נראה מחייך ומאושר. אז האם יש בכלל חוקים
בנושאים האלה של גירושין ופרידות?

דן עם אביו נתן תומר
— בילוי במופע של ירדנה אחי

ענת קריסושה ומשה בן־שיטרית
כישורי בתחום המכירות ויחסי־הציבור

1ח ב רינו |
?1בגידב תו*
אני לא יודעת מה יישאר לנו, הקשישות, אם
כל הגברים הפנויים והמוצלחים, בגיל ארבעים־
פלוס, יתחילו להתרוצץ עם צעירות. בעייה.
עוד אחד שצעירות הן בראש שלו הוא רון
בן־־ישי, לשעבר מפקד גלי צה״ל וכיום עיתונאי,
גם בארץ וגם בחו״ל, אצל ט״ס האמריקאי.
בך־ישי הגרוש, שהוא אב לשתי בנות, מנהל

אם אתם לא יודעים מי זו מיכל הלמן, אתם
בוודאי לא מבאר־שבע. אז לפני הבשורה שהלמן,
שהיתה פרפרית רצינית עד גיל ,25 עומדת
להתחתן בקרוב, הנה כמה פרטים עליה: בת
למישפחה אמידה — אביה הוא יזם־בנייה —
ילדה מפונקת שקיבלה כל מה שרצתה, כולל
בית־חלומות משלה, דו־מיפלסי.
היא בלונדית בעלת פני־בובה, מומחית
לאיפור, מעצבת־אופנה. את הבגדים שלה היא
מתכננת כך שתמיד, אבל תמיר, יותר מחצי חזה
נשאר בחוץ. יש לה הופעה מהממת, סופר־סכסית.
כשהיא מסתובבת ברחוב, היא כמעט גורמת
לתאונות־דרכים.
הלמן ( )34 פגשה לפני שמונה שנים, בבית
ידידים, את גבר־חלומותיה, אשר זעירא (,)39
שאותו היא מגדירה בהצלבה בין קלינט
איסטווד וחוליו איגלסיאם. במשך חצי שנה

רון בן־ישי
שחרחורת. מתולתלת, חט 1בה
רומאן עם צעירה בת ,21 שגילה כגיל בתו
הבכורה, עינת, קצינה בצה״ל.
את שם החברה הצעירה שלו אני לא רוצה
לכתוב, כדי שלא לסכסך בינה לבין הוריה. הם לא
יודעים שום דבר על הקשר הזה.
היא חמודה, שחרחורת, מתולתלת, חטובת־גוף,
עובדת כמזכירה בחברה העוסקת בנסיעות
לחדל. רץ בא לסדר שם עניין בקשר לנסיעה
שלו, ראה אותה, התרשם, חזר הביתה וצילצל
אליה למחרת. בינתיים, מזה חודשים אחדים, הס
ביחד.

מיכל הלמן

מיכל הלמן ואשר זעירא
רומאן סודי —
הם ניהלו רומאן סודי, מפני שהוא היה נשוי. אחרי
חצי שנה הוא עזב את הבית, ועבר לגור בביתה
המטופח של מיכל. שתי בנותיו ניתקו את הקשר
איתו, ואשתו הודיעה שבשום פנים ואופן לא תיתן
לו גט.
אבל היא בכל זאת תיתן, בקרוב מאוד, ומיכל

— חחתה על יאכטה
כבר מתכננת חתונה. לא באולם־שמחות, כי את סבלנות. זה משעבד, לדעתה, להיות אם. פתאום
אלה היא שונאת, אלא על יאכטה גדולה, העוגנת את כבר לא אדון לעצמך, לא יכולה להחליט
במארינה בתל־אביב.
להתעופף מחר לחו״ל. ילדים יפים וחכמים זה
גם מתחת לחופה היא לא תוותר על חזה חשוף, נורא נחמד, היא אומרת, אבל מי ערב לה מה ייצא
ולא מעניין אותה מה יגיד הרב. היא תעמיד אותו לה?
מול שתי עובדות בולטות, בשימלת־מחוך בסיג־פעם
היה לה חלום: להתחתן עם מיליונר,
נון צועני־כפרי.
להתבטל ולכייף כל היום. במציאות היא נחתה
החבר שלה, אשר, צריך להיות גבר מיוחד
דווקא על פלח, מושבניק בלי כסף, העוסק בציוד־מאוד,
אם הוא לא עושה לה בעיות בגלל החזה הגברה, שהגיע אליה רק עם הבגדים שלו, והיא
החשוף. מיכל אומרת שבהתחלה זה היה לו מוזר,
נאלצת לעבוד קשה כדי להתפרנס.
אבל מכיוון שהוא הכיר אותה ככה, הוא נאלץ
אבל מה זה הכסף, לעומת מה שיש לה —
להתרגל.
חתיך, פגז אמיתי 1.90 ,מטר גובה, חסון, סכסי,
הוא גם מקבל, ומבין, את החלטתה בעניין
סוב־לב, מפנק. בשביל גבר כזה היא מוכנה לעבור
ילדים. הגברת הסכסית לא רוצה בהם. אין לה קשה עד סוף חייה/ .
החיים ליפי עליז
אורי עליזי הוא, כך נדמה לי, אחד הגברים
הכי מחוזרים במדינה. הוא תעשיין בתחום גדרות־אלקטרוניקה,
ועסקיו פורחים, בעיקר מאז
פברואר האחרון, בזכות הפרוייקט שביצע עבור
אולימפיאדת־החורף בקנדה. הכתבות בעיתונים,
שהתרכזו בתחום עבודתו, הביאו לו לא רק קרדיט
מיקצועי, אלא גם המון טלפונים של נשים, שרצו
להכיר אותו.
והן צודקות, תאמינו לי. הוא נראה טוב, חתיך,
עיניים כחולות, בקרוב בן 39 אבל נראה פחות,
גרוש מזה חמש שנים, גר בווילה בהרצליה־פיתוח,
נוסע במכונית אמריקאית יפה.
מרוב שיחות־טלפון הוא כבר הפסיק להתייחס
אליהן. האחת שהצליחה למשוך תשומת־לב,
ואחר־כך גם להשיג בלעדיות אצלו, היא אירים
היקרי, חיילת בחיל־האוויר, יפה וחטובת־גוף,
בת . 19 היא ראתה אותו לפני חודש באיזה אירוע,
הוא מצא חן בעיניה, והיא מצאה מכר משותף,
שהעביר לאורי את מיספר־הטלפון שלה, בצירוף
המלצה.
הוא צילצל, ומאז הם יחד. פער הגילים ביניהם,
20 שנה, לא מפריע לו. להיפר, הוא אוהב אותן
צעירות. חברים שואלים אותו על מה הוא מדבר
איתן, והוא אומר שיש בנות 19 שהן ילרות, ויש
בנות 19 שהן מבוגרות בנפשן. חוץ מזה, יש לו

אורי עליזי ואירים היקירי
הוא אוהב אותן צעירות
ראש צעיר, הוא אוהב לבלות, החברים שלו
צעירים ממנו.
יש לו לא רק ראש צעיר. על שפת־הים, בבגדים,
הוא אטרקציה. מסתכלים בו, מדברים עליו,
קשישים בני ,30 בעלי כרס וגוף רופס, רוצים
לדעת מה הסוד שלו, איך הוא הולך ונעשה צעיר

משנה לשנה.
כמו כל המכורים־לבריאות, עליזי אוהב להעביר
הלאה את המסר, למי שרק רוצה לשמוע.
לפני שש שנים, כשהיה במצב גופני לא־מי־יודע־מה,
הוא תפס את עצמו, החליט על שינוי דראסטי
בחיים. קיצץ ער למינימום האפשרי את כמויות

הוומאו הסוד
של ליז הדדי
אחת הגרושות המבוקשות והמחוזרות ביותר
בארץ היא ליז הרדי, בתו של המיליונר שאול
אייזנברג, ואפשר בהחלט להבין זאת: היא לא
רק מבית סוב ומרופד היטב, היא גם נראית טוב
מאוד, הכי טוב שאשה -- 1
בת 40 יכולה להיראות
— מטופחת, דקת־גיז־רה.
ויש לה גם ראש סוב,
ככה שמעתי. היא ממש
נפלאה בעסקים, ממולחת
מאוד.
הררי גרה בבית יפה
מאוד־מאוד בכפר־שמ־ריהו,
עם ארבעת ילדיה| .
מזה שנה בערך היא אשה
ליז הרדי
לבד, אחרי שהתגרשה
קצת (שומדו
רע ם(.דו רי״) ה ד די.
עכשיו, ככה מספרים לי, היא כבר לא לבד.
יש לה רומאן, שאותו היא שומרת בסוד מפני
אביה, כי הגבר הוא קצת נשוי.
מדובר ברופא בכיר, מנהל־מחלקה באחד
מבתי־החולים הגדולים בארץ, גבר נאה. ומכיוון
שהיא שומרת את הרומאן בסוד, בגלל אבא שלה,
והוא שומר סוד, בגלל אשתו, וכסף לא מהווה שם
בעייה, אז איפה הם מנהלים את הרומאן, אם לא
בחרל?
בסוף־השבוע האחרון, כך בישר לי קול בטלפון
שסירב להזדהות, הוא טס לאירופה, והיא כבר
חיכתה לו שם, בסוויטה יפה בבית־מלון מפואר.
האלכוהול, הפסיק לעשן, התחיל להקפיד על
תזונה נכונה, בלי ג׳אנק־פוד, והתחיל להתאמן
בקביעות במכון־כושר.
בנאדם צריך מאוד לאהוב את עצמו, כדי
להגיע לתוצאות כאלה. וזו לא ירידה עליו. אני
מאחלת לכל אחד (ואחת) לאהוב את עצמו כפי
שאורי עליזי אוהב את אורי עליזי.
זה לא היה קל, וגם כיום הוא עדיין מתאמץ
בנושא, אבל זה כדאי. אילו היה נראה גרוע, מוזנח
ומדולדל״שרירים, יפה״רעננה כמו איריס לא
היתד, מסתכלת בכיוון שלו. כל הכסף והפינוקים
שבעולם לא היו עוזרים.
איך אני יודעת? הוא אמר לי שכבה היא אמרה

השופס נחכרת עונד, מכניס ומזלות
מיסטיקה, אסטרולוגיה ופאראפסיבולוגיה בישראל
זה לא היה טיבעי אילו זה לא קרה. כלומר,
אילו לא הופיעו בישראל טרופה ומטורפת,
מאבדת צפון ומאבדת מצפון זו של ימינו, געגועים
כבירים אל כל מה שהוא מעבר ליומיומי,
מעבר למציאות, מעבר לנתפש״בחושים: לפא־ראפסיכולוגיה
ולתורת־הנסתר, לאסטרולוגיה
ולמחשבי־קיצין, לתיאוסופים ולמלחשי־לחשים,
כמו גם לכיתות דתיות ומשיחיות מכל סוג וגוון

מתנסית החברה הישראלית, החילונית כדתית,
בשנים אלה.
שהרי פאראפסיכולוגיה וכישוף, עיקום מזלגות
ודרישה אל המתים אפשר לתאר גם במילה
אחרת, וכבר עשו זאת לא־מעטים לפני: דקאדנס,
גל התנוונות הפוקד את הרוח ואת החברה בעי־תות
מבוכה ואובדן עשתונות. ואין צריך ללכת
אל התיאולוגיה־בפרוטה של הוגה־דעות כפנחס

מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר־אילן
שעבודת הדוקטור שלה עוסקת ב״השלכותיה
הפילוסופיות של הפאראפסיכולוגיה״ — אם אכן
יש לזו ״השלכות פילוסופיות והיא מרצה
עתה על תופעות של ראיית העתיד, טלפתיה
וראיית הנסתר, אין זה אלא משום שצר ׳המצע
מלהזכיר את כולם, אותם ואת מחקריהם, ואם
תרצו — ״מחקריהם״ ,העמוקים מני חקר והיגיון
והם בתחומו של האי־גיון, כפי שכבר הציע אורי
סלע לקרוא לממלכה זו של סמאל ומטטרון,
לילית, בעל זבוב וכל הנכנס לפרד״ס או —
לכיסם של הבריות...
בכל זאת אי־אפשר שלא לתת את הדעת על
ריבויים בכאן של יהודים מסורתיים, ויש להניח:
שומרי־מיצוות. וזה, בהקשרים שבהם מדובר
ב״פרוצדורות שונות של כישוף״ ,הקשורות קשר
הדוק — כבוד השופט בזק עצמו מעיד על כך —
ב״כל הצורות השונות של עבודת־האלילים.״
כלומר, קשורות בכל מה שהרמב״ם הגדול, בחוב־מתו
כי־רבה, הותירם בחפץ־לב ברשותם של ״הסכלים
ומחוסרי־הרעת, ובכלל הנשים והקטנים
שאין דעתם שלמה ״,ואף קבע שבשלם ובשל
דומיהם חרב בית מיקדשנו ונתארכה גלותנו:
ו א מנ ם אני אומר זה לפי שאני יודע שרוב
בני־אדם, כולם נפתים בזה פיתוי גדול מ אוד
וחושבים שיש בזה עניינים א מי תיי ם ו אין
הדבר כן, עד כי ה טו בי םוח סידי ם מבני דתנו
חושבים שהם דברים א מי תיי םאלא שהם
א סו רי ם מן ה תור ה ו אינ ם יודעים שהם דב רים
בטלים.

גיסטף גרינדמס בתור מפיסטו

המציעות גאולה בעתיד לא נראה לעין וגובות
בינתיים את מחירה בדמי־חבר או אף בהפקעת כל
ההכנסות, או מחפות על דלות העולם הרוחני
שלהן במישמעת־חיים קולקטיבית מחמירה שאינה
מותירה ליחיד זמן להירהורי־כפירה. מובן
שאנו כוללים בכלל זה גם את תופעת החוזרים
בתשובה שלנו, הללו שלכאורה נותרו בלא שאלות.
אמרנו
טיבעי וודאי גם צפוי במציאות שהיא
פחות מאטראקטיבית, הרבה פחות ממושכת; מציאות
הדוחפת את האדם לחקור כל מה ש״מא-
חוריה״ או ״למעלה״ ממנה, אפילו כל מה שיש
לגורו־ים החדשים־ישנים להציע אינו אלא קש
וגבבא או פחות מזה: דברי שרלטאניות גמורה.
אבל למצוא שופט בית־מישפט מחוזי בישראל,
ארם נכבד שהוא גם בעל תואר פרופסור, כשהוא
אורח לחברה אחת לקוסמי קסמים, מעוננים ומנחשים
ומכשפים וחוברי־חבר ושואלי־אוב וידעונים
ודורשים אל המתים(ראה ספר דברים) —
זה בוודאי שאינו מעשה שבכל יום, גם אם
תרומתו שלו לאותה חברותא מפוקפקת היא
הבהירה וההגיונית ביותר ואף אינה נעדרת סימני
חוש־הומור. דבר שהוא כידוע נדיר ביותר בין
מכשפים והוברים בכוכבים.
וזו, כלומר, הצטרפותו של השופט הנכבד
למעוננים, היתה בוודאי גם הסיבה מדוע הינחתי
בשעתו הצידה, לעיון נוסף ולתגובה, את דו־הירחון
החדש מודעות. שיוצא לאור •על ידי
האמרה הבעלאומית לפיתוח המודעות בישראל,
שמרכזה בחיפה ועניינה ״הגות, מיסטיקה, קבלה
ופאראפסיכולוגיה״ (הפסיכולוגיה של הנסתר).
וזו בוודאי גם הסיבה שעורכה של אותה
חוברת, אברהם אלישע, בחר דווקא בחיבורו־הר־צאתו
של השופט יעקב בזק, לשעבר מרצה לקרימינולוגיה
באוניברסיטת בר־אילן, לפתוח בו
את כתב־העת של אגודתו הנכנס לשנתו הרביעית,
אבל רק זה לא־כבר הפך לדו־ירחון, דבר
שיש בו כדי להעיד על ההתעניינות הרבה הרווחת
בקירבנו בנושאים שהוא עוסק בהם. כמו גם
— לרעתי — על משבר הרוח הגדול שבו

שדה, או אל סיפורי הבעש״ט הפולקלוריסטיים־
התמימים שהוא מגיש לנו בכל חג ומועד, כדי
לראות כמה פשה הנגע שמקס נורדאו כבר נדרש
לו בשעתו ועד מה רבים הם התמימים הנופלים
בפחים הרבים שבכאן.

מפתחות סודיים
כבוד השופט בזק אינו, כמובן, בעל־הכגף
התמהוני היחיד שהסתנן כאן למחיצה של עכו״ם,
פשוטו כמשמעו. תמצא כאן את מודענו האסטרולוג
אילן פקר, עורך־דין במיקצועו והובר בכוכבים
לפרנסתו, המצטט כאן את ״המדיום הגדול
אדגר קייסי״ אשר קבע ,״באחד הטראנסים המפורסמים
שלו ״,כי השפעת הכוכבים על^אדם
״באה לידי ביטוי ברמד^של החזעי-שב^ש 0ולא
ברמה של הרוח ״.ב צי דו ״ו תנ & א ^י ת אברהם
אלישע אשר, כך נאמר לנ ד י מסעות
בעולם שבהם חקר או צ רן ^ מלכ ^יתר בויו ת
עתיקות — אוצרות אשר יו ח ס ^ון להם כוחות
מאגים ומופלאים ומזה 15 שנה הוא 2 ^ 53
המקרא, שבו גילה מפתחות סודיים ״.את הדד
יצחק חיותמן הכותב על ״ 13 היבטים של ירושלים
של מעלה״ ,היבטים שאליהם עוד נחזור, ואף את
מודעתנו הזכורה לטוב מרגוט קלאוזנר, הדורשת
המפורסמת ביותר בישראל אל המתים, התורמת
כאן — לא אופתע לשמוע שחיבורה זה נכתב
לאחר פטירתה — קווים לדיוקנו של אליהו הנביא
שהיה, כידוע ,״נביא, קוסם גדול, לוחם, מורה,
מרפא־ובן אלמוות,״ ועל פי מסורת ״מהפכנית״
אחת המצוטטת כאן אף זכה לעמוד בראש בית-
מידרש לנביאים על הכרמל ,״בית־מידרש״ ששימש
״גרעין והתחלה״ של כת האיסיים המאוחרת
בלא־פחות מ־ 800 שנה!
אם אינני מצטט שמות נוספים המופיעים כאן
— לצר אותו הד״ר אשר קאופמן, מרצה בכיר
לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר
לפי החוברת שלפנינו, מקדיש ״בשנים האחרונות
את רוב עיתותיו לחקר תעלומת מיקומו האמיתי
של המיקדש בירושלים״ :או הד״ר יהודית רונן

סימנים מדברים:
חדק הפיל פונה ת מיד למיזרח

ויפה עשה השופט בזק, מי שגם פירסם ספר
בשם למעלה מן החושים. שהביא, זו לעומת זו,
את שתי התפישות הרווחות ביהדות גם בסוגיה זו
של חוכמת הנסתר, כבסוגיות רבות אחרות.

מרד הנפש הבהמית
בנימה דומה פותח גם מאמרו של מרדכי שניר
המלמדנו כי לחשיבה היהודית בעת החדשה שני
פנים: הפן ההגיוני־הראציונאלי־התבוניי, המיוצג
על ידי הוגה־דיעות ענק־רוח כשפינוזה, והפן
הדימיוני־האיראציונאלי־האמונתי המתגלם בתו־רת־הקבלה
ואשר אותו אין להרוס ״בסברות לוגיות
שונות״.
כל ההקדמה ההגיונית הנאה הזאת, מתברר
בהמשך, לא באה אלא לנסוך תנומה בהגיוננו
ה״הרסני״ ולהכשיר את הקרקע לקביעה הבאה,
לפיה אנו עדים במזל טלה לתחילתה של דרך
הנשמה היהודית — זאת, לפי ״העלילה של מפת
מועדי־ישראל״ — נשמה ״שירדה למצרים לחשיבה
גדולה של המודעות״ והנה במזל טלה ״עם
ישראל יוצא מן החשיכה של שיעבוד מצריים״.
התחלה זו כשלעצמה אינה כנראה בגדר הישג
גדול כל״כך, שהרי ״זוהי(רק) ראשית דרכה של
הנפש הבהמית של האדם והעם ...לקראת חירות
רוחנית עתידה בארץ ישראל״.
ואמנם, במזל הבא, מזל שור — ״הנפש
הבהמית מתמרדת, כמו שור הפורק עול ׳,או כמו
בני ישראל המתמרדים ״נגד משה במידבר־סיני
בחודש אייר״.
רק במזל תאומים אנו זוכים סוף־סוף ״להתקדמותה
של הנפש הבהמית מהמזלות ה,בהמיים׳
אל מזל האדם תאומים, המייצג את אחדות החברה
ואת ציבור ישראל, באקט של מתן התורה בשבועות.״
אתה
מסתכל סביב יפה־יפה ואינך רואה שום
סימן לכך במקומותינו שאכן כבר התקדמה ״הנפש
הבהמית״ שלנו א ל. מזל האדם״ .אבל מרדכי
שניר הוא אופטימיסט גרול והוא מבטיחנו נאמנה
כי במזל זה, שבו אנו עומדים בעצם ימים אלה,
צפויות לעמנו ״תופעות רוחניות מעניינות וקבלת
מסרים ברמה גבוהה, או התגלויות עב״מים
וספינות־חלל, ואפשרויות מעניינות לתיקשורת
עם אינטליגנציות מהיקום.״
על ״אפשרויות מעניינות לתיקשורת״ עם
״אינטליגנציות״ קרובות אלינו הרבה יותר וגם
נוגעות יותר לחיינו היומיומיים אין מרדכי שגיר
שלנו מגיד לנו, כצפוי, דבר.
שהרי עובדי כוכבים ומזלות שלנו עסוקים רק
ב״קבלת מסרים ברמה גבוהה״ ,גבוהה מכדי
שיוכלו להתפנות לעניינים שברמה נמוכה יותר,
כגון התנוונותה ההדרגתית והתקרנפותה הפיסית
והמיטאפיסית של ״הנפש הבהמית״ שלנו בשנת
40 זו למדינת ישראל.
לאלה מבינינו השקועים במ״ט שערי טומאה
של חומרנות, מטבע זר ומניות יש למחבר שלנו
תחזית ברוח אופטימית דומה. מסתבר כי ״צפויה
פריצה ובניית תשתית כלכלית מעניינת,״ בתחום
כלכלת ישראל. אבל אם גם תחזית זו תתאמת כמו
שהתאמתה תחזית אחרת שבכאן, שעל פיה ״הציבוריות
הישראלית מזמינה ותזמין בשנת ה־40
למדינת ישראל את ה,משכילים׳ — אנשי־הרוח

ציצילינה: צביטה פה, צביטה שם (יהודה נוימן 87 1966 המוזיאון הפתוח)

אל הבימה הציבורית, להביע את חזונם,״ כי אז
אני ממליץ בזה לכל הקוראים למשוך מייד את
כל כספי פקדונותיהם ולהמירם לאלתר בפת״ם
בלטה.

רחם צר ומים רחץ
בניגוד לעמיתה, גילה בויום, יושבת־הראש
של האגזדה לפיתוח המודעות בישראל, זהירה
יותר ומסתפקת בעתידנות כללית וסתמית משהו.
כך היא נעזרת בישעיהו הנביא בבואה להשיב על
השאלה המציקה לכולנו ,״מה מצפה לנו בעידן
הגאולה.״ לדבריה, בניסוחה הסלנגי מעט ,״עשה
ישעיהו הנביא עבורנו את המלאכה,״ שהרי מי אס
לא הוא כתב ״קומי א1רי כי בא אורך וכבוד ה׳
עליך זרח ובהמשך :״תחת הנחושת אביא זהב
ותחת הברזל אביא כסף, ותחת העצים נחושת,
ותחת האבנים ברזל.״
במילים אחרות — לפי פירושו של קטן־אמנה
שכמותי — עוד מענק מוגדל מאמריקה ושיפור
ניכר במערכת־החשמל המקומית(״קומי אורי כי
בא אורך״).
האם יורשה לצטט, בהקשר זה, מה שאמר פעם
נתן אלתרמן — אף הוא לא מגדולי חסידיהם של
המעוננים וההוברים — שהיקשה מניין לנו
שבימות התנ״ך כבר היו בנמצא קפה אספרסו
וקרואסנים־סהרונים. שאל והשיב: שהרי׳ נאמר
בתנ״ך: לחם צר ומים לחץ...
בסך הכל סבורה בויום שעלינו לנסות לנצל
את אנרגיות השמש — לא, לא כדי להאיר את כל
רמת־גן כמו שהבטיח השר־לשעבר מרידור — כי
אם ביצירת ״מצב של מציאות שהיא מעל לשמש,
בעוד אשר אנו שרויים במצב ה,נחות׳ של תחת
השמש.״
בקיצור: אין חדש תחת השמש. ואם תשאל
מדוע כל הדקי הפיל שבכאן פונים כולם בכיוון
מיזרח, יימצא כאן מי שישיב לך ברצינות — חי
נפשי כי לא בדיתי את הדברים מלבי — כי הדבר
הוא ״ביטוי לרעיון שכל הכוחות ביקום נעים
בכיוון מזרח׳...

שניהם מלקקים
מאיגרא רמא זו של גבהים קוסמיים מורידנו
ארצה אברהם אלישע, חוקר הנפש הבהמית,
שמאמרו בעל הכותרת המגרה באמת ״כדאי
לדעת. גם לגעת? ציצילינה 3׳\1 פותח
בעברית שהיא בהחלט תת־שימשית ושימושית:
לאכסט אז ה נכנ ס הבן־אדם, ישב על ת קן של
קיס ר ואל. נרון (מעברית: נר קטו?) אהב
שריפות. זה עשה לו טוב על הנשמה, ברק
בעיניים, פירק לחץ.
במלים אלה: לא הוספתי ולא גרעתי מלה. וגם
הסוגריים וכל אשר בהם — במקור.
2000 שנה, ממשיך הכותב בסקירתו ההיסטורית,
עמד הקולוסיאום הרומי בשיממונו עד
שבאה עת המהפך הגדול. עכשיו — אחרי 2000
שנה — הכל ״מפרגנים לה לפרגיה ציצילינה״,
שגס זכתה ״ונבחרה לפרלמנט״.
מסקנת הכותב :״יש הרבה מן המשותף בין
הפוליטיקה למיקצוע העתיק.״ נכון, זה ״לא חדש״
וזאת אפילו ״חוכמה עתיקה״ ולכן מציע לנו
אלישע ״חוכמה״ קצת פחות עתיקה :״שניהם
(הפוליטיקאי והזונה) מרביצים סטריפטיז. שניהם
מלקקים. בשניהם אתה יודע לאן אתה נכנס.
בשניהם אינך יודע עם מה אתה יוצא. בפוליטיקה
מסתירים — ציצילינה נועדה לגלות. כשמה
וכשם מולדתה, איטליה, כאותיות המונח, אלי־טיה׳
,שביוונית פירושה חשיפה, גילוי, אמת. והרי
בפנינו אמת וגם במערומיה״.
אכן, מודעות של מכושים!
ומוסיף העורך וקובע על האיטלקים, שהם
״טובים. לא שמים על אף אחד ...אוהבים בשר,
במיוחד אם זה עסיסי, למשש את הסחורה לפני,
וכקינוח מעדיפים מינהג איטלקי ידוע, צביטה פה
צביטה שם.״
מכאן באמת קצרה הדרך לקביעתה הפסקנית
של הגב׳ הדסה ארבל.,במאמרה המלומד מאוד
בפאראפסיכולוגיה(פסיכולוגיה של הפרות? —
נ״ז< ,לפיה ״נשמתה של תרבות המערב״ —
״איכותה המהותית היא החומרנות וביטויה
העיקרי: האלילות לצורותיה המגוונות ״.ומכיוון
שאמנות המערב צומחת מתוך ״נשמתו״ ,הנה גם
אמנותו — החומרנות היא ״יסוד התווך״ שבו.
מה פלא שאנשים אשר אלה וכאלה הם
אופקיהם התרבותיים, וכזהו דיוקנו הרוחני של
עולמם — דורשים אל המתים?!
אל החיים באמת אין להם מה לדרוש.

הביצה הקוסמית והישראלית
מה נאמר ומה נדבר? מודעות נאה מזומנת לנו
כאן מידיהם של בעלי ״שאר הרוח״ שלנו, שנציגה

אחרת שלהם — רחל נוישטדט שמה — מגלה
לנו כי המלה 14631 נגזרה מהמלים העבריות ידע־אל,
וכי השפה העברית ״היא שורש כל הלשונות
בעולם ...כיוון שהיתה שפתו של אדם הראשון״,
אותה למד — כנראה — בבית־מידרשו של
אליהו הנביא על הכרמל.
אלה איפוא מקצת משכיליך, ישראל, חילוניים
עם מאמינים (אחד מהם, הפרופסור הרי פרידמן,
המעיד על עצמו שהוא ״יהודי מאמין״ ,מודה
ומתוודה כמה קשה היה לו בתחילה להשתתף
בסיאנסים ולדרוש אל המתים, בניגוד לאיסור
המפורש) ,אסטרולוגים עם שופטים, מלומדים עם
הדיוטות וציצילינות.
גם זה כנראה מסימניה של ישראל שלנו, זו של
הנפש הבהמית, שעוד לא השכילה לנצל את
אנרגיות השמש שלה כדי לראות אור שאינו
מזיגה של בערות עם פתיות, בטלנות של מחשבי
קיצץ ונוטריקונים עם קנאות של שובניסטים
שוטים וחשוכים. מודעות שאינה מודעת לשום
דבר.
כיצד כותב באן — לסיום — הד״ר יצחק
חיותמן, במאמרו על י״ג ההיבטים של ירושלים
של מעלה:
...שבמקום לכתוב א ת כל הכינוי הארוך
,ירושלים של מעלה׳ אני כותב או ת ה בראשי
תיבות ישמ״ע. בעבודה מסויי מ ת שאני עוסק
בה עתה והכוללת תכנית של 13 מישחקי־מחשב
ה מובילי ם לבניין ירושלים של מעלה,
אני אף מ תיי חסל,ישמעאל; דהיינו ראשי־תיבות
ל,ירושלים של מעלה אל ק ט רוני ת׳
(עמי .)187
ישמעאל — ירושלים של מעלה אלקטרונית.
ואינך יודע אם לצחוק, אם לבכות, או להיות
ריאליסט ולהטיח את הראש בקיר! נתן זך

הקשר. היום הוא נשוי לאשה לא־יהודיה. שתי
בנות.
״ב־ 1935 עצרה אותי המישטרה הבריטית בחיפה.
לקחו ממני את הפספורט ושוחררתי. אז כבר
הייתי חבר במיפלגה הקומוניסטית. כמה שנים
אחר־כך עברתי יום אחד ליד בית־קולנוע בתל־אביב,
אינני זוכר את שמו. הקרינו שם את הסרט
הרוסי על גיבור מילחמת־האזרחים בברית־המו־עצות
צ׳פאיב. בשביל הבריטים, כל מי שבא לראות
את הסרט הזה היה בחזקת קומוניסט או אוהד
קומוניסטים. היו אלה ימי המצוד הגדול על חברי-
המיפלגה. אני אפילו לא נכנסתי לאולם, עוד לא
הספקתי. אנשי המישטרה החשאית שלהם, שהיו
שם בתפקיד, עצרו אותי. חודשיים התגלגלתי
בבית־הסוהר. ביום בהיר אחד הביאו אותי לנמל-
חיפה. שם כבר חיכתה אוניה רומנית. העלו אותי
עם עוד חבר על האוניה.
״חברתי נשארה כאן. נפרדנו והגעתי עד פולין.
ב־ 1939 הייתי בוורשה. הפולנים נסוגו מיזרחה
מפני הכוחות הגרמניים, ואני איתם. הגעתי לאוקראינה
ושם פגשתי בחיילי הצבא האדום. קיבלתי

אבא כושי
״פרסטרויקה זה כל קודם־כל פומביות;״ הוא
מסביר .״הכל הונח על השולחן. הכל נתון לוויכוח,
לביקורת, אפילו למחלוקת.״ האורח מדבר
עברית רהוטה במיבטא רוסי כבד. כך, שמעתי,
דיברו עסקני מפא״י הוותיקים בשנים ההן, ה״רו־סיות״.
שמעון
סנדלר. בן .74 משורר ובלשן, מחברם
של סיפרי־לימוד באידיש. חי בטיראספול שבמולדביה
100 ,קילומטר מאורסה וכ־ 60 מקי־שינוב.
מניין
לך העברית הקולחת הזאת?
— נולדתי בעיירה באוקראינה המערבית,
אותם ימים פולין. אבי היה רופא. את העברית
למדתי בגימנסיה בוילנה, שתי כיתות מעל מאיר
וילנר. מכיוון שרציתי להמשיך בלימודים גבוהים
ובפולין לא ניתן לי — נסעתי ב־ 1934 ללמוד
באוניברסיטה העברית בירושלים.
כאן עבד בעבודות מזדמנות. כך עבד ברחובות
בקטיף. בחיפה — בבניין הנמל. עבד גם בתל־אביב,
בבנייה, בסלילת כבישים.
״אני עוד זוכר יפה את רחוב פבזנר בחיפה, את
תל-אביב של שנות ה־ ,30 לא היה רעש כזה כמו
היום. היום זה לא נסבל.״
הוא גם זוכר אנשים מאז. כך :״היה אצלכם
איזה מין עסקן־פועלים כזה. ביריון לא קטן. אני
זוכר שהפגנו נגדו בשל חלוקת עבודה לא־צודקת.
האם השם אומר לך משהו. שמו היה משהו כמו
אבא כושי או אבא חושי. השם הזה עוד אומר היום
משהו?״
בארץ־ישראל המנדאטורית חי עם אשה צברית.
היא עבדה בעבודות משק־בית. הסתדרו.
אחרי שעזב, עוד התכתבו זמן־מה. אחר־כך נותק

רא ש ב אגן
האגן הראשה וזיתה לרוש
פנתה בראש אין הבן
אבן בראש הטוב בנחשים
ראש אין לב אין ראש
ממשלה רשעה ראשה מכסה
על ארץ נושבת רוח
ת ס קל אד מתה מאבן
בראש לב אבן
ויד על יד גלעד ידותון
אבן העזר כותרת הראש
יהודוך ידים מיד
מידות אבנים לפתל
הדמעות יבשו מקר הלב
אבן בכליות מוסר
בנזיד עך שים מכורתו
מכירת יוסף מכירתו
וישמע האל אותו
של משה שמיר ושם תמצא כמעט כל ספר חדש
הרואה אור בעברית.
האם מישהו אוסר על מישהו ללמוד או ללמד
עברית?
הוא פרץ בצחוק ואחר־כך דיבר בכעס. אבל
כשחזר לדבר על הפרסטרויקה נרגע וחזר לדבר
בביטחון העצמי האופייני לו, כנראה.

שרמה שו־ח
על אידיש ופרסטרויקה היה חם מאור בחוץ. שרב לא־רגיל. המזגנים
של מלון ש1למית שעל הכרמל לא הצליחו לצנן
את האוויר. לחלל החדר הוטלה הצעה מהפכנית:
״מעט מהקור של ארצנו ישבור את השרב של
ארצכם.״ אני מקבל את ההצעה ברצון. המחשבה
שאפשר היה לשבת כאן על כוס־קפה, לשוחח
בנחת, מבלי למחות בכל רגע את אגלי״הזיעה.
לא כל יום מזדמן לי לפגוש ולשוחח עם
משורר מברית־המועצות. ולא כל יום מתברר
שהאורח הרוסי הוא פולני הכותב ומחבר סיפרי־לימוד
באידיש ושהה בארץ־ישראל המנדאטורית.
.האורח שאני משוחח עימו הגיע לכאן כדי
לחוג איתנו את יום־השנה לניצחון על הנאצים.
הפגישה עימו היא איפוא חלק מהחגיגה.

אילן תור!

טור אחרון
כד הכבוד ל,.חדשות
שמעון סנדלר: אורח מברית״המועצות
אזרחות סובייטית. הורי, שנותרו בפולין, נרצחו
בידי הנאצים. אחרי המילחמה עבדתי כמורה
לספרות אידיש ולתרבות יהודית.
״מאז 1937 לא ביקרתי כאן. זה מרגש אותי
מאוד לראות שוב את תל־אביב וחיפה. חלק מהבתים
עדיין עומדים ולא השתנו. יש פה אנשים
שאני עוד זוכר ומכיר. זה יהיה מאוד מרגש לפגוש
אותם.״

40 מידיו! שתקים
עד כאן על חייו. עכשיו הוא עובר לספר על
תרבות האידיש בברית־המועצות. משתבח בהישגי
הסוב״טיש ה״מלא 1ד. של ורגלים, הירחון
והוצאת־הספרים באידיש. לפני שנה חגג כתב־העת
את מלאות 25 שנה להופעתו וזכה ב״עיטור
הידידות עם העמים״ היוקרתי.
אתה יודע מה זה?! הוא שואל־משיב 76 .
רומאנים 107 ,סיפורים ארוכים 1478 ,נובלות 75 ,
פואמות 7000 ,שירים 1600 ,מאמרים בנושאי
תרבות אידיש ותרבות עברית, אמנות יהודית
וספרות ימי־הביניים. וכן 100 סיפרונים שכל אחד
מהם מוקדש לסופר או למשורר עברי או אידי:
שאול טשרניחובסקי, ח.נ ביאליק, אלכסנדר פן,
מרדכי אבי־שאול. אחת לשנה יוצא לאור שנתון
בשם משנה לשנה ובו מבחר היצירות שפורסמו
בירחון באותה שנה, והוא מתורגם מייד לרוסית,
אנגלית וצרפתית.
בין השנים 1960ו־ 1980 ראו אור בברית־המועצות
יותר מ־ 150 סיפרי ספרות יפה באידיש
אשר הופצו ב־ססס 400,עותקים. תרגומיהם לש לוש
השפות הנזכרות זכו לתפוצה של 40
מיליון עותקים!
לפני ארבע שנים יצא לאור מילון רוסי־אידי
חדש ובקרוב ייצא המשכו: מילון אידי־רוסי.
בברית־המועצות קיימות להקות תיאטרון — להקות
חובבים ולהקות מיקצועיות — המופיעות
באידיש, בין השאר גם במוסקווה ובטלוויזיה
הממלכתית. מתקיימים סמינרים ללימוד השפה
והמורשת.
לא הספקתי לרשום את כל הפרטים שמסר,
אבל הוא לא חסך בהם.
ומה עם העברית?
— ב עיני היא שפתי השניה. יש לי שתי שפות.
אני קורא עברית ומדבר עברית. כיום לומדים
עברית באוניברסיטאות מוסקבה ולנינגראד.
בסיפריות שם קיים אוצר גדול של ספרים
עבריים. שם קראתי, למשל, את מלך בשר 1דם

תשומת־לבנו הופנתה לכך ששמו של העיתון
חדש!ת לא נזכר בהקשר עם פירסום ההכחשה
לעלילה הזדונית שהופצה בעיתונים מעריב ו מחרת
ראשית, לפיה עתיד נתן זך להשתתף בפסטיבל
השירה הבינלאומי ברוטרדאם במימונו של
מישרד החוץ הישראלי.
למעשה היה זה דווקא חרש 1ח שפירסם ראשון,
בגיליונו מיום ,29.4.88 את דבר ההכחשה. כתבת
חדשזת הגר רם פירסמה את הדברים עוד בטרם
הגיע לישראל מיכתבו של מרטין מוי, מנהל
הפסטיבל ברוטרדאם, שהעמיד דברים על דיוקם.
כל הכבוד איפוא לחרשות — וסליחה.

הסופר העברי הפופולארי
מישאל לבחירת הסופר העברי הפופולארי
ביותר מבין הסופרים הכותבים פרוזה והחיים כיום
בישראל, עומד להסתיים בימים אלה. הסקר נערך
בידי מכון המחקר של ״דחף״ ביוזמתה של רשת
החנויות של סטימצקי בישראל. עורכת הסקר:
מינה צמח.
תוצאות הסקר יפורסמו עם פתיחת שבוע
הספר העברי. בהודעה לעיתונות מטעם רשת
סטימצקי נאמר כי בכוונתם להפוך את המישאל
למיפעל שנתי.
מכיוון שהסקר מבוסס על רכישות בחנויות
סטימצקי בלבד ואינו מביא בחשבון רכישות
מרוכזוו*וכן של בודדים במקורות אחרים, כולל
בדוכני שבוע הספר עצמו, יש להתייחס לתוצאות
במידה של זהירות. ועם זאת, יהיה בתוצאות
משום עניין והן בוודאי לא תמעטנה את קינאת
הסופרים הנפוצה מאוד בישראל.

״פוליטיקה״ לפלסטינים
החוברת הבאה של הירחון פוליטיקה, המופיע
עתה בעריכתו של גדעון סאמט, ירחון שכבר צבר
יוקרה לא־מעטה, מוקדש כולו ליצירותיהם —
מאמרים ורשימות, שירים וקיטעי פרוזה — של
סופרים ערביים בישראל. היוצא מן הכלל האחד:
מאמרו הארוך של נתן זך ,״בין בצורת לקציר:
מיפגשים עם שירה ערבית״ ,שבו סוקר הכותב את
מגעיו עם שירה ומשוררים ערביים בישראל למן
שנות ילדותו.
המכון למחקר על שם טרומן באוניברסיטה
העברית בירושלים ערך אף הוא סימפוזיון בנושא
״הספרות הפלסטינית — מגמות ושינויים״.
המשתתפים: אמיל חביבי, ד״ר שמעון בלס וד״ר
עמי אלעד.

העוו 9ה הי ה

2648

לרות׳ נעמי החושך שבקצה
המינהרה
יש לי הרגשה שבקרוב תיאלצו
להסתדר בלעדי. אם ברגע הזה, של
תיקתוק המדור לשבוע הבא, כל הסחורה
שבידי מצטמצמת בארבעה מיב־תבים,
של גברים בלבד, ושתי תמונות
של פרחים צעירים שלא־איכפת־להם־
לראות־את־תמונתם־בעיתון, נרמה לי
שהגעתי, יחד איתכם, אל החושך
שבקצה המינהרה.
מילא, אז נסחוב עוד שבוע, אבל
שלא תבכו אחר־כך שלא הזהרתי אתכם.
אתם רוצים מדור? תצלצלו ותב־תיבו
מיכתבים! אם לא, אז לא. יש לי
עוד דברים לעשות בחיים.
מעניין, כאשר המדור הזה הראה
סימני גסיסה, לפני שלושה חודשים,
נידבתי את־ הטלפון שלי, והוא הפך
להיות טלפונים לרותי. שאלה: מה
נותר לי עוד לנדב עכשיו? אז רותי
בטלפון, כנראה לתקופת־זמן מוגבלת.
2 2 1 0 1 7 ,

מאוזן:

מה קרה לסופר הצרפתי?

לעומת מה שקורה כאן,
אנחנו בעלי הזרוע וגם
המשטרה הצבאית אתנו

בחן נכרי בחומר (:)4
במקום תה יקבלו עכשיו יין
במועדון (:)4

פתח! תשבצופן
2646

׳ 801

. 13 יחס אמביוולנטי ללכלוך

. 14 בדרכן בלו אצל השגריר (;)6
. 15 פוטש בגלל הרצח שנתגלה

. 17 מה שיש למתי כספי בין
הבתרים (:)4
. 18 קופצים ממפלגה למפלגה
בצורה מאד לוגיסטית (;)4
.20 השופטת לא עמדה בדבורה
בבית דין שדה (;)5,3
.22 העיקר להוציא את השורש

.24 קוב של נפט נתגלה בעיר

.25 הגוי למד לגלות את הקלף

.26 עזבה בגלל מטות בין השאר

.28 הכסף שהושג בעמל רב
הושקע במיכל המשקה

.29 מפחד להכשל מתחת לחופה

מאוגד:
.2קראו קדיש אחרי הידר (;)3

בני המכללה הצטרפו לתנועה

הסטוריה של מרוצי מכשולים

בר הגנה בדרום (;)4,2
מרקס למען ילדי העולם (;)4
כרטיס כניסה למקיאוולי

חברים למזל של גרוסמן

ההסכמה האמריקנית אצלנו
כבר בכיס (;)2
למד בבית כי אין דרך אחרת

המוסף נשלח גם לחוסיין
באשור מגבוה (;)4,4
תנו נעלים לרב והארץ נוע
תנוע (;)6
מה שמבקש המנצח בהרמת
השרביט (;)5
מחזר מוסיקלי (;)4
המפתח לחיה שתחזור (;)2
עוצר מלב המגרש (;)3
כל קבוצת הכדורסל על
המגרש וגם שחקן הספסל
עם רובינזון (.)3

דן בן־אמוץ אומר שייצר־המין
הוא דחף פיסי, המתעורר בגיל
צעיר ומתחיל לגסוס אחרי הח י״״•

האם
את דומה
לציור?
( )56/88 מחפש שותפה מעניינת
לחיים, שתהיה קודם־כל חברת שתהיה
קצת ביתית וקצת קארייריסטית. שכמו
במישפט הידוע ״גם יפה גם אופה״,
יהיה בה קצת מכל דבר, עם איזון מכל

הוא בן ,42 גרוש פלוס שניים, עוסק

כבר יש לה, מתקופת הצבא. היא סיפרה
לי, וכיוון שאותי זה עניין, אז הנה
המונולוג הצבאי של אפרת:
״שרתתי כטכנאית־אלקטרוניקה בתותחנים,
הייתי צריכה לטפל במכשי־

אפרת גולדנברג
קינאה של בנים בבת
רי־קשר, במעבדת־קשר ובשדה. שרות
מאוד קשה, בדרום, רחוק מהבית, המון
שעות עבודה ביום, רצוף, מהבוקר עד
הלילה. תנאים קשים. הבטיחו לי
העברה אחרי שנה, אבל לא קיימו את
ההבטחה. רציתי לתרום לצבא, אבל לא
עד כדי כך.
״גיליתי שם תופעה מעניינת, שלא
הייתי מאמינה שהיא קיימת אילמלא
זה קרה לי: קינאה של בנים בבת. בנות
שמקנאות בבנות, את זה אפשר להבין.
אבל בנים, חיילים? זה היה מוזר. הייתי
לא פחות טובה מהם, ואולי זה מה שגרם
לצרות־עין מצידם.
״היה לי מפקר אחד, סגן־אלוף, שממש
התאכזר אלי, עשה לי את המוות.
על הבוקר הוא היה מגיע עצבני, צועק.
אולי הוא חשב שבאיזשהו שלב אני
אשבר, ואז אבוא ואבכה לו, ואתן לו
הזדמנות לנחם אותי.״

ילד יפה מרוסיה
מאז שהוא זוכר את עצמו, הוא קיבל
חיזוקים בכל הקשור להופעתו החיצונית.
הוא היה ילד יפה־תואר, וכולם
אהבו לצבוט לו בלחיים. כאשר גדל
והגיע ל־ 1.85 מטר ולגוף ספורטיבי,
אמרו לו שכדאי לו להיוון דוגמן. נתן
אלקנוביץ בן ה־ 22 שוקל ברצינות את
האפשרות הזאת. לדעתו, לדגמן זה
אתגר, אפילו אמנות. הוא לא חושש
שיגידו שהוא הומו־סכסואל, כי ״כל מי
שמכיר אותי יודע שאני לא, וחוץ מזה,

--א בי ט ל ינאי —:שיווק בפירסום, נראה בסדר, גובה
) 1.7מטר, מוצא אירופי, משכיל, ראש
8תוח, לא מעשן. הטיפוס שלו: חמודה,
זטובה, בגיל 30 עד ,36 בעלת ראש
::עניין. כאשר שמעתי ממנו שהוא מי־טיב
לצייר, הצעתי לו להעביר למער־
:ת שירטוט של עלמת־חלומותיו, אז
זנה. גם מיספר־הטלפון שלו נמצא

> צלי־סוד
ההצלחה -אמינות, ברגע
^אתה מצליח לזייף א ת זה, הצ לחת.

המפקד
התאכזר אליה

או ת ך ורבועוד

שיער כהה קצוץ 1.73 ,מטר גובה,
גוף חטוב וראש טוב, כך התרשמתי. יש
לה הרבה מחזרים, אבל את המישהו
המיוחד היא עוד לא מצאה.
אפרת גולדנברג היא בת ,21 גרה
עם ההורים בכפר״סבא, מתכננת ללמוד
אמנות, נתנה לעצמה שנה, במהלכה
תנסה להצליח כדוגמנית.
בגילה עדיין אין לבנאדם ערימה
גדולה של זיכרונות, אבל זיכרון אחד

נתן אלקנוביץ
אמר! ל 1שכדאי שיהיה חגנו!
הם אנשים נחמדים בסך־הכל, ואני
מסתדר איתם על הצד הטוב ביותר.״
בגיל 10 הוא עלה עם המישפחה
מרוסיה. אחר-כך הוא שיחק כדורסל,
ובצבא הוא היה מפקד ״קורס סודי
ביותר״ בחיל־מודיעין. הוא אוהב לצייר,
לפסל ולנגן בחלילית ובמפוחית־פה,
ומתכנן ללמוד עיצוב־אופנה.

בבזדעגז
דרכי חיים

משוה מקום —
משוה שם

יחזקאל אסלן בנה
וירה חדשה
בהרצדיה־פיחוח
והחליף את שמו
ליחזקאל אסרג.

יחזקאל אסלן, ששמו הולך לפניו
עוד מ״רשימת ה־ ,״11 טען תמיד כי
שמו בעוכריו. הוא סיפר כי במישטרה
ממהרים להטות אוזן לכל סיפור הנקשר
לשמו .״שוטר עצר אותי פעם לב־

הזה 16.11.83 טען יחזקאל אסלן כי
המישטרה היא שרצחה, את אחיו, אחרי
שעינתה אותו בחולות, כדי להוציא
מפיו פרטים בקשר לפיצוץ מכוניתו
של האמרגן אשר ראובני.
אסלן גדל בשכונת־התיקווה כבן
למישפחה בת 10 נפשות. אביו היה
ירקן בשוק ויחזקאל סיים רק בית־ספר
עממי. בגיל צעיר הסתבך בגניבת רכב
וב־ 1967 נידון למאסר בגין נהיגה ללא
רישיון. בגיל 24 נתפס בארצות־הברית
כאשר ברשותו 140ק״ג חשיש. הוא
נידון לשלוש שנות־מאסר, שאת חלקן
בילה בסינג־סיננ. ב־ 1979 נידון לשלוש
שנות־מאסר בישראל, אחרי שנתפס עם
חברים במלון תורה, כאשר ברשותם
כמות זעירה של קוקאין. כשיצא מהכלא
פתח מיסעדה וחנות משקאות
חריפים בשכונת־התיקווה.
הדוליך שם. מיספר פעמים עצרה
המישטרה את אסלן בחשד לרציחות
שונות, אבל מעולם לא נמצאו לכך
הוכחות. בפברואר 1983 נורה אסלן
בחצר ביתו בשיכון דן ונפגע משמונה
כדורים. שניים מהם ריסקו את ליסתו
והוא עבר מאז כמה וכמה ניתוחים, מהם
בחו״ל, לתיקון הלסת. כאשר האשימה
המישטרה את יחזקאל כי הוא מעורב
ברצח אחיו שימעון, טען סניגורו, עו־רך־הדין
מאיר שרעבי, כי המישטרה
מנסה להטיל בו כתם לכל ימי חייו. כדי
להסיר את הכתם החליף אסלן לאחרונה
את שמו, והוא מתקרא היום יחזקאל
אסלג.

חיפה

יו׳ י

9 . 5 0ש״ח לק״ג
0 2 *1 -1 0 0

9 . 4 0ש״ח לקייג

# 1x 26י 1/

2 0 . 0 0ש ח לק״ג

הטיפה
ה מר ה

1 0 . 8 0ש״ח לק״ג

>!3״ 0/0א &ל

1 0 . 0 0ש״חלק״ג

1 **60

9 . 7 0ש״חלקייג
, 2 2 ,1ה 1 1 !2 #ר

8 . 0 0שיח לק׳יג

ירדים ונוער הולכים
בעקבות המבוגרים
רוצים אלבוהזל? יש
בפאב הקרוב.

# /כ 3 2י 6כרטיסי 6 /0ל ת/׳
3ס י > ן ! ת 1ג) ר < ,רי

רוגן ברגמן ₪

שכן אסלן
משנה שם, משנה מזל
דיקת מיסמכים רישמית וכאשר ראה
את השם אסלן, מסר אותו במכשיר־הקשר
למדור המרכזי. הם באו וערכו
עלי חיפוש ברחוב ועצרו אותי ל־48
שעות סתם כך.״ סיפר אסלן ב־1983
להשלם הזה. כדי לברוח מהמוניטין
שלו איים אז אסלן כי יעזוב את הארץ
וירד לאיטליה.
מאז עברו כמה שנים, לאסלן נולד
עוד ילד, ולפני שנה בנה לו וילה חדשה
בהרצליה־פיתוח. הווילה הגדולה והמפוארת
נחבאת לחלוטין מאחורי גדר
לבנה, המסתירה את הבית ואת בריכת-
השחייה שלפניו. על הגדר כמה שלטים
המכריזים כי הבית שמור על ידי חברת־שמירה
מפורסמת.
אח במרתן? .הווילה הקודמת של
אסלן היתה בשיכון דן. זו היתה וילה
גדולה ובה מרתף רחב־ידיים. כאשר
מצאה המישטרה את גופתו של שימעון
אסלן, אחיו הנרקומן של יחזקאל, בחולות
ראשון לציון, התגלה סיפור מוזר.
המישטרה טענה כי יחזקאל מעורב
ברצח אחיו, מכיוון שהאח היה מודיע
של המישטרה.
אסלן הודה כי אמנם כמה שנים
קודם לכן כלא את אחיו במרתף ביתו
בשיכון דן וקשר אותו בשלשלאות.
אבל הוא טען כי הדבר נעשה בהסכמת
האח, כדי לנסות לגמול אותו מסמים.
אסלן הכחיש בתוקף כל קשר לרצח
אחיו. להיפך, בראיון שנתן אז להשלס
העולם הזה 2648

זה היה בנובמבר . 1986 צומת הסר־גר
ראנץ׳ בקריית־ביאליק היתה עמוסת
אדם, כרגיל בימי שישי. בישיבה על
אחת הגדרות ניתן היה להבחין בכל מה
שהתרחש סביב.
הכל רגיל, שיגרתי, קבוצות נערים,
בערך בני , 15 לבושים במיטב מחלצותיהם,
חיפשו מונית שתסיע אותם
למרכז העניינים בחיפה.
הקטנים יותר נשארו בקריות, אוכלים,
מעשנים ״שאכטה״ ראשונה.
לפתע קמה המולה. המון רב נהר
לכיוון אלונקה, שנישאה לעבר מוקד
מגן־חיד אחס. על האלונקה שכב
צעיר, כבן , 15 פצוע וחתוך בפניו. הדם
ניגר כמים מהחתכים.
בבוקר שלמחרת כבר התבררה כל
התמונה. שני נערים בני 16ו־ 17 שתו
בירה באחד הפאבים. הכמות ששתו
הספיקה לאחד מהם לבקש את חברו
לדקור אותו, כדי שיוכיח לחברתו את
גבריותו. חברו, באותה רוח, הוציא
סכין, ובאמנות יוצאת מגדר הרגיל
צייר xעל פניו של המבקש מצד לצד,
שיכסה את כל הפנים.
הפאב שמכר את המשקאות נסגר
לשבוע.
חלפה שנה ויותר, ועולם כמנהגו
נוהג. כקילומטר וחצי מהפאב ההוא
הקימו עוד אחד, חדש, מפואר. פאב
טחפיקאנה קראו לו.
השבוע השתילה שם המישטרה שני
סוכנים, שראו במו עיניהם צעירים בני
14 שותים לשוכרה.
הפאב נסגר ל־ 30 יום בהוראת סנ״צ
שרגא לוי, מפקד האיזור.
המישטרה החלה להקשיח ידה ופשטה
על פאבים נוספים באיזור הקריות.

כיתרון חידון הזיכרון
״העולם הזה״ החל במיון התשובות הר בות
שנתקבלו לחידון הזיכרון ,״עשרים מי
יודע״ ,ולאחר סיו ם בדיקתן תיערך ההגרלה
בין הפותרים נכונה, שחמישה מהם יזכו ב הזמנה
זוגית לארוחת-ערב במיסעדת״היוק-
רה הסינית ״ברווז הזהב״ שברמת־השדון.
להלן התשובות הנכונות לעשרים השאלות
של חידון הזיכרון:
. 1מנחם בגין ביקש, בשעתו, מצלם־העיתונות
דויד רובינגר שלא לפרסם תצלום שבו נראה בגין
עוזר לאשתו לשרוך את שרוכי נעליה; .2חליל
איבראהים וזיר (אבו־ג׳יהאר) נולד ברמלה; .3
אחרי תבוסתו של זבולון המר במפד״ל שיגרה
מיפלגת״העבודה מסרים, שכללו הבטחות תמורת
שיתוף־פעולה, למיפלגה הדתית ש״ס; .4רק
בירושלים טרם הוזכר שמו של אלוף במיל׳
כמועמד כמעט ודאי של הליכוד בבחירות
הקרובות לראשות העירייה; .5קצין צה״ל
שבתצלום הוא שליש נשיא המדינה, אלוף־מישנה
עמי גלוסקא.
.6הנם־קפה, שנולד לפני 50 שנה בשווייץ,
נוצר כתוצאה מיבולי־השפע של הקפה בבראזיל;
.7השר בלא תיק ייגאל הורוביץ ציטט בטלוויזיה,
בהקשר לפרשת לבון, שיר של היינריד היינה; .8

החותנת של מייק דוקאקיס, מועמד כמעט ודאי
של הדמוקראטים לנשיאות ארצות״הברית, היא
יהודיה; .9המונח ״פוסע קויטוס״ פירושו מה
שאחרי המישגל; 10 הזמרת גלי עטרי היא בת מזל
גדי.
, 11 שמה הפרטי של הצעירה שבתצלום,
שהיתה פילגשו של משה ריין, הוא אלישבע; . 12
ילדת בראזיל שאימה הביולוגית מבקשת אותה
בחזרה ממאמציה הישראלים, גרה עמם בלוד; . 13
אויתנאזיה היא המתת־חסד ומוצא המילה מן
היוונית, שבה פירושה מוות טוב; . 14 לרשותו של
הצייר יגאל עוזרי הועמד סטודיו בתחנת־הכוח
רדינג; . 15 כאשר הופיעה אורית ארביב בבית
המישפט, בו הואשמה בהחזקת נשק, לבשה
חולצת־טי שנשאה את המילים ״אני אוהבת
אותך״ באיטלקית.
. 16 את החבל שבו תלו את ארולף אייכמן
הביאו מבריטניה; . 17 השם הפרטי שניתן למונה
זילברשטיין בהיוולדה היה הרמינה . 18 :חזי שי
היה שבוי שלוש וחצי שנים בידי אנשי אחמד
ג׳בריל בלבנון; . 19 ביום־העצמאות נאמר
ב״יזכור״ במקום ״יזכור עם ישראל את בניו
ובנותיו יזכור אלוהים״; .20 לפני 16 שנה
עמד בראש המפד״ל משה שפירא.

\ 1א מ

גוף חטוג כבקשתך!
מ *ייס

צלולייט -הגזירה על הגיזרה
נשים רבות בכל המידות והגילים, סובלות מתופעות של עור גושי
וגלי ומהיקפים עודפים בגוף, שאינם נובעים מבעיות שומן.
התופעה נגרמת ע״י חומר דמוי גילטין הנקרא צלולייט.
הרקמה השומנית העוטפת את השרירים ומעניקה להם קימורים
ורכות, מפסיקה בשלב מסויים לקבל חמצן מהגוף, מוצפת במים
ובפסולת, מתעבה ויוצרת את הצלולייט.

.ש׳ ם כבר נ הנו ת מגו ף ח טו ב.
עיצוב הגיזרה ו הסר ת עודפים
ב שיטה א מריקני ת בליייי׳
ב מכוני ״יי,
יי פיי.

±שיטה מהפכנית ובלעדית
רק שיטה אחת, שפותחה ע״י דניס ריציארס בארה״ב, מתמודדת
בהצלחה בבעיית הצלולייט. השיטה הייחודית הזו מיושמת
בהצלחה במאות מכונים בארה״ב וברחבי העולם, ועכשיו גם
בישראל: במכונים לעיצוב הגיזרה ״קלילת יופי.,׳.

טיפול טבעי מהנה ויעיל
איזורי הגוף, שבהם ריכוזי הצלולייט, נעטפים בתחבושות
אלסטיות רפואיות, הספוגות בצמחי מרפא, שמנים, ויטמינים
רבים ומינרלים. התמיסה ממריצה את פעולת הרקמות ואלה
גורמות להמסה ולניקוז טבעי של הצלולייט דרך מערכת הניקוז
של הגוף.

^ תוצאות מיידיות
היקף הגוף קטן במספר ס״מ בכל טיפול שאורכו כשעה. משקל
הגוף אינו פוחת ואין צורך בדיאטה להשגת תוצאות. מידת היקף
הגוף נשארת ואינה חוזרת לממדיה מתחילת הטיפול גם לאחר
תקופה ארוכה.
בזמן שאת מתרווחת בחדר מנוחה מרגיע עם מוזיקת רקע, קפה
ועיתונים, את יכולה לקבל גם טיפול מניקור ופדיקור.
התמיסה ממשיכה את פעולתה עוד כ 12-שעות אח״כ.
הטיפול מתאים לנערות ולנשים בכל הגילים, לנשים אחרי לידה
ולסובלות מכאבי פרקים.

טיפול משלים
עם הפיתוחים הבלעדיים של דניס ריצ׳ארדס אפשר להמשיך את
הטיפול גם בבית. משחת עיסוי(קרם גיזרה) ,תחליב קולגאן,
מלחי ושמני אמבטיה מיוחדים, כולם על טהרת הטבע,
מבטיחים לך הרגשה נעימה ועור רך וצעיר.

טיפולים נוספים
הדרכה וטיפול דיאטטי, מסגרת תו מ כו; לירידה במשקל,
טיפול בהנחיית פסיכולוג, תוכנית אישית בפיקוח רופא,
דיקור ואוריקולותרפיה.

גם את יכולה
התקשרי עוד היום ל״קלילת יופי״ רשת המכונים לעיצוב הגיזרה.
את מוזמנת לנסות ולהנות. התוצאות לא יאחרו לבוא
וההצלחה מובטחת.

קול המפרסם

סניפים ברחבי הארץ
רמות השבים: רח׳ הפקן 2טל 052-443674,911448 .
ת״א: קליניקת ד״ר שוהם, שלומציון המלכה ,26 טל 03-441653,5460477 .
ק. שמונה: טל.06-951914,937342 .
בת־ים: רח׳ כצלנסון ,9טל.03-598251,860464 .
נתניה: רח׳ שמואל הנציב ,5טל 338535,620662 .־053

מז ל החודש:

תאומי

בהיבטים קשים, זה עלול להשפיע על דרך־
המחשבה, ולהפוך אתה אד ם לשיטחי. אלה
הם או ת ם בני תאומים שיודעים הכל על לא
כלום. הם מוכנים לדבר ולהרצות על כל נו שא.
הם מס תפקי ם בריפרוף שיטחי בספר
או ניזונים משיחה שמגיעה לאוזניהם ולמח רת
הם כבר ישוחחו על כך, כאילו הקדישו
א ת מחצית חייהם לאותו שטח שעליו הם
מדברים.
בני תאומים מתעניינים ב שטחים רבים.

רבים בנסיגה לא יהיה זה קיץ קל. כוכבים
בנסיגה רומזים על בעיות. הדברים אינם
מתנהלים בצורה רגילה ושיגרתית. כדאי
לכל א חד להכין את עצמו ולהימנע במידת
האפשר מהשפעתה הקשה של הנסיגה.
מרקורי יימצא בנסיגה מה״ 2ביוני עד ה־25
בו, והשפעת הנסיגה תחול גם בטווח של
חמישה ימים. מכאן שחודש יוני כולו יהיה
רגיש ובני תאומי ם יהיו פגיעים במיוחד.
הנסיגה תשפיע על מצב״הרוח, על החשי
השבעת
הקשים
של קיץ עז
על ם׳ גז ל
תאומים

התחבורה -המכונית, האופניים או כל כלי-
רכב אחר -עלולים להיפגע ויש להקפיד על
טיפול שוטף. זהו החודש של הגנבים, הפור צים
והכייסים. לפיכך צריך לשמור על האר נק,
פינקס״ההמחאות, וכרטיס״האשראי ו לנעול
היטב את הדירה והמכונית. חתימה
על חוזים אינה רצויה. היזהרו מהאותיות
הקטנות. לאחר חתימה אי־אפשר יהיה לת-

חודש יוני אינו מתאים לראיונות, פגי שות
חשובות או קשרים. כל קשר חדש

אובדן חבצים חיוניים1 ,
הוצאות כספיות בלתי׳ !
צפויות, אי־הבנות, חוסר־התאמה,משברים
ופרידו
ת -מקשיים
אלה ואחרים יסבלו !
התאומים בקיץ הקרוב

איך יעברו בני מזל תאומים א ת הקיץ
הקרוב! מהם הכוכבים שישפיעו עליהם במ יוחד
ובאיזה תחומים יהיו להם קשיים!
כוכב מרקורי הוא הכוכב של בני תאו מים.
משך הזמן שהשפעתו מורגשת הוא
מושפע ממצב הכוכבים, אפילו אם מדובר
קצר מפני שמבין כל כוכבי־הלכת הוא הק בפרשה
רומאנטית חדשה. קרוב לוודאי
רוב ביותר לשמש, ותנועתו מהירה. כוכב
שאי״הבנות, כעס וחוסר״התאמה יתגלו
מרקורי הוא האחראי על התיק שורת והח הם אינם סובלים להצטמצם ל תחו ם אחד,
בה והתיק שורת ובעצם על חיי היום־יום.
בתקופה מאוחרת יותר של הקשר, לאחר
שיבה והוא מדריך אתה אד ם לחשיבה זה משעמם ויבש מדי עבורם. מיבנה
מיקומו של מרקורי במזל תאומים מ חד ד
שלושה או שישה חודשים. נישואין -כדאי
הגיונית. כשהרגשות סוחפי ם והאדם נוטה אישיותם, שיכלם החריף ו תפיס ת ם המהירה
שיידחו לתקופה מאוחרת יותר. כוכב ונוס
א ת השפעת הנסיגה, ומכאן שבני תאומי ם -
לשפוט א ת מצבו בצורה מוטעית, מרקורי עוזרים להם להתמצא בכמה תחומים. לאחר
יותר מכל מזל אחר -יושפעו ממהלך זה.
נמצא גם הוא בנסיגה וגם הוא ממוקם במזל
משליט סדר במח שבות. מרקורי במפת -שימצו נושא אחד יעברו הלאה. מרקורי
תאומים, כך שהיחסים עם הסביבה ובעיקר
הנטייה ל אבד חפצים תהיה חזקה יותר,
הלידה מצביע על יכולתו של ה אד ם לבטא באסטרולוגיה מס מל צרכי-כתיבה, עפרו מדובר
בחפצים חיוניים ביותר, כמו מפת עם
בני״הזוג והמישפחה מושפעים מכך והד את
עצמו, א ת כישרונו לקנות לו חברים, את נות, עטים, ניר, מכונות־כתיבה, טלפון,
בר יכול להביא למשברים, פרידות וניתוקים
חות הדירה או המכונית. טלפונים, טל יכולת
הדיבור, הכתיבה ואת צורת -מיקרופון, רדיו, אמצעי-תחבורה, נסיעות
וויזיה, רדיו ומחשב עלולים להתקלקל
תמידיים או זמניים.
החשיבה שלו.
קצרות, דואר, עיתונים, ספרים ולימודים.
לפתע, אולם גם חפצים אחרים אינם חסי המודעות
למצב הנסיגה עשויה לעזור
בני מזל תאומים נחשבים לשנונים, זרי כמו כן מסמל מרקורי א ת החושים והתאים
נים.
ולמנוע צרות מיותרות. וכדאי שבני תאומים
זים, בעלי הומור, פיקחות ושכל חריף. כאשר האפורים.
יתכנו הוצאות כספיות בלתי-צפויות,
במיוחד יזכרו גם שמדובר בתקופה קצרה
מרקורי במפה האישית שלהם נמצא
בגלל אבידו ת ותיקונים יקרים. אמצעי
מאחר ובקיץ הקרוב יימצאו כוכבים
יחסית.

בנסיעות שאתם מתכננים -וכאלה יהיו
הרבה בקרוב -צפויות תקלו ת, עיכובים
ודודו ת. צריך לק ח ת
בחשבון עיכובים, חפ צים,
תעודות או כספים
שנעלמים או מכונית ש-
מ תקלקל ת לפתע. בט־קום־העבודה
אתם חוז רים
ומשיבים לעצמכם
את העמדה שהיתה ל ו
2במרס -
כם קוד ם לכן, אלא שה 20ב
א פ רי ל
פעם צריך לפעול בש קט.
אל תתעק שו על
פרוייקט שלא הולך, כדאי לחשוב על
אפשרויות חד שות והתייעצו עם מומחים.

תחושה מכבידה. שזב שמח להטריד בעיות בר־אזח
שלכם או של מי־המישפחה אתם סובלים
חוסר מרץ ואין לכם כוחות
להתמודד עם הקשיים.
ה־ו 471 ,וה־ 5בחודש
קשים במיוחד. ש״!׳ כספים
קצת מראינים. לסע־שה
תוכלו עכשיו להרוויח
מעיסק!ח שביצעחם נעכר.
אלא שהכספים איו
ו 2ביוני -
מדעים בזמן. וצריך יטפל
20 ביו לי
בזה מ״ד. דחייה עלולה
להביא להפסד ממשי.
הצלחה בבחיעח ב־ 6או ב־ 7בחודש תלמידים
מוזהרם מפד העתקה מחבר. הפעם זה ׳חזלה.

גמקוס-העכודה יש לכם הישגים. אנשים
מעריכים א ת כישרונכם ו את יכולת הביצוע
שלכם. אתם עובדים
קשה, אך התוצאות מצ דיקות
א ת המאמץ. עכ שיו
תצטרכו להקדיש
יותר זמן, אנרגיה ומח שבה
לנושא העבודה,
ויתכן שזה לא יביא
לקידום מיידי, אך אין
ספק שיכירו בהצלחו־תיכם.
ח״ 2וה־כ בחוד ש
מצביעים על מ תי חו ת
וקשיים בבית. גם בקרב המישפחה וגם
בגלל אביזרים חיוניים שמתקלקלים לפתע.

עזי׳! ,כספים מדא׳ניס אחכם. כססיס שצריכים
להניע אינם מדעים בזמן. הדבר עבע סוווסר־סדו
זמשינחר, שלבם ושל
אחרים מיכחביס הולכים
לאיבוד 1שיחות־טלפון
ושכחות. כאילו לא וערכו
כספי־יחשה, א! כספי־משק
(הפרשים מאחדם
להניע מאותה סיבה. וסיעה
לחרל אז קשר עם
אושים שבאים סשם נור־סיס
לבעייה. צריך לקחת
בחשבון שהדברים אי 1ס
סאודוניס ענייני בדאזח שביס להציק לכם בין
וד 4ר 8בחורש. אך הס יחלפו כלעומת שבאו

ה* 2וה־ג בחוד ש אינם נוחים, בעיות שיניים
או גב עלולות להציק לבם, אך זאת בעיקר
משום שאתם מזניחים
א ת עצמכם ואינכם דו אגים
לקבל את הטיפול
הנכון בזמן. ה־ 4וה5-
בחודש מפגישים א ת כם
עם בני-המין השני.
קשה יהיה להחליט במי
אתם מעונינים. הפופו לאריות
שלכם בעליה.
יש דבים שמעונינים ב-
קירבתבם, אך כדאי ש־ת
תיי חסו לכל זה ביתר קלילות. שום דבר
לא יצא מקשרים שהתחילו בזמן האחרון.

ב־! בחודש חחושו חולשה ועייפות. לפחע ורמה *
לכם שסל סעדם ערבם בשעת צרח אתם *
שזרים לכולם זבשאחם
זקוקיס לעזרה היא אינה
מדעה. אך הפעם אתם
מאשימים אח האושיס
הלאזכודם. בעמדה אתם
עסיס להסתכסך עם 0־
שיבול רוחם לכס לנזק
ובראי שחוחה. בבריאות
ו 2בדצמבר
צפ!י!ת בעיות סל ל טיפול
19 בינו א ר
לא נכון. שיסו לב. וסישת
קצרות יפגיש! אחבס עם
אנשים מושכים ומרחקים. אבל זה יכ 1ל להביא
לפרדה. ב יפרשו אח חתנהנזחבס לא נטן.

שיעיים במקזס־העמדה שרים על הפרק. אך לא
מומלץ להתחיל בעבודה קסעה אם יש לכם
כוונות רחתסיד בה. בעתים
קחז בחשסן עסדה
ומדת. ושימו לב להצעות
מש״עת. וסיעה שאתם
מחכנדס ב־ 2א 1ב־ 3בחר
דש עלולה חסם לכם לאכזבות.
פלשה ש 1קבעה
לאותם ימים תמת״ם בכעס.
ר.־ 571! 4בחודש
מדבירים את המתח בביח.
ובדאי שתיקחו לבם חיפשה
קצרת !תתרחק] סנד־סישפתה ימוזברם
הערמים ת ם לכעס ולעצסות מיותרים.

מצב״רוח קליל יותר. עכשיו אפשר, סוף*
טוף, לבצע א ת השינויים המיוחלים. אולם
אין זה הזמן לבצע את
השינויים הגדולים שאותם
תיכננתם. זה הז מן
לפתח תחביבי ם ולעסוק
ב ת חו ם יצירתי או
אמנותי שמושך אתכם.
הספורטאים שביניכם
יזכו עכשיו להצלחה, ה 20
בינו א ר -
אחרים זקוקים לפעי $ו
בפב רוא ר
לות ספורטיבית ולהר בה
תנועה. פגישות עם
ידידי ם מהעבר יעלו לכ ם. א ת המוראל.
הגרלות ומישחקי-הימורים יכולים להפתיע.

חלק מכם מרגיש כבר טוב יותר, אך כל מי
שעדיין לא חגגו א ת יומ״ההולדת סובלים
מחולשה ועייפות. דרו שה
לג ם מנוחה, שינה
ותזונה נכונה. תוכניות
חד שות הקשורות למ-
קוס-העבודה מצביעות
על מגמה חיובית אלא,
שצריך לפעול בשקט.
אין זה הזמן לדבר ול פטפט,
אך כל הצעה
ו 2במאי -
20 ביוני
חדשה שמגיעה בימים
אלה עשויה להיות
מוצלחת בעוד כמה חודשים. ה ה תקד מו ת
נעשית עכשיו בצורה איטית ועדיף כך.

הקאר״רה תופסת עכשיו ם ק! 0חשוב. יש לכם
רעיונות מעויינים. סקוד״ס דש אף סי שיכוריס
לשור לכס להוציא אותם
לסער. אל חתמהסהי. ה־מהירזת.
שבה תפעלו• ,נו־לה
לקבוע אח מירח ההצלחה1
.כינז־ 0ארה כדאי
לפשל בקצב מהיר. אי־הבנות.
תקל!ת 1ת־קש!רת
לקדה יסר להרגיז. ר
22 באוגוסט -
עצבן! .להזציא אתכם 0־
22ב ספ ס ס בר
המסל1ל. אבל קחו אח
הכל בפרופורציות הנס־וות.
לא כר שדאה קטנה קובעת לגבי
הפס״קגדס שבהם אתם שסקי בימים אלה

בעיות כספיות יציקו מאוד ב 2-וב־נ בחו דש.
הפעם אי־אפשר להתייחס לכך בקלות.
צריך להפעיל א ת כל מי
שמסוגל לעזור. אי״אפ־שר
להיכגס להתחיי בויות
נוספות. צריך
לסגור את הגרעונות,
ולהימנע מסיכון כספ־בם
בכל צורה היא.
כספים, שאמורים לה גיע,
לא יגיעו בזמן.
> 2בנו במבר ־
20בדצמבר
אפשר לפעול בס ת ר ול היעזר
בבני־מישפחה.
בתחום הרומאנטי גורמות לכם אי-הבנות
לשפוס בצורה לא־גכונה ילגתק קשרים.

וווכדות לשפץ אח הדרה. לעמר למקום אחר או
לקנות. למכור אז לאוזן את צורת הסנודם מחמש,
אז! מומלצית בתקו־פה
ז .1אתם עלולים להסתבך
אתם מרדש־ס שהמרץ
מתחדש. אך סתק־שים
לשמור על עצמכם
כשאתם סתרחיס. זרמי
אלה זה קורה רכס רעיחים
קסבות. אתם סובלים מ9ו
בפברואר
התפרצויות כעס ומהתנה־
20 במרס
נות רי־אליסוז. זד. נלר לא
מתאים לבס. הטלפו) .מב־שיר־הסלזף
זיה א! הרסו עלולים להתקלקל
רפחע בתחום הרומאנטי אתם חאוד מושבי

עאומים

בתוכה

חאזנ״ס

עון ו1

כל השנה תיאטרון
הצטרף לעשרות אלפי המנויים בקאמרי

עוגת תשמ׳׳ח היתה עונת שיא בתולדותיו של
התיאטרון הקאמרי. הישגים אמנותיים יוצאי דופן,
היקף גדול של פעילות אמנותית בכל סוגי התיאטרון,
במות שיא של צופים ומנויים.
גם בחר׳ל, בפסטיבל אדינבורו החשוב, קצרו הצגות
הקאמרי תשואות רמות וביקורות חמות.
הישגיו של התיאטרון הקאמרי הציבו סטנדרטים
חדשים בתחום התיאטרון בישראל. והראשון
להתמודד איתם הוא ...נכון, התיאטרון הקאמרי.
זה מבטיח לך בתשמ״ט עונת תיאטרון מגוונת, מענינת
ומלהיבה.
עשה לך כבר עכשיו מנוי בקאמרי, לעונת התיאטרון
תשמ״ט. להתראות באולם.

מנוי ומיק,
שמור על מקומך באולם!
מבצע חידוש מגויים
עד 20.6.88 בלבד

עתיקות וחדשות(שם זמני)

0£גש<110ח 10£3ד - 1£1הקומדיה השנונה של
פיטר שאפר, המוצגת בהצלחה על בימות לונדון,
בתרגומו של ניסים אלוני.
מדריכת תיירים בעלת דמיון פורה, משכתבת את
העובדות ההיסטריות היבשות, כדי למשוך את לב
שומעיה.
החולה המדומה ־ מחזהו המשעשע של מולייר
היפוכונדר -חולה מדומה -המניח לרופאים לגזול
את כספו ולקיים את מחלתו.
אחרי החגים • הרומן של המספר הישראלי
יהושע קנז, עובד למחזה בידי שמואל הספרי, במאי
ההצגה. עולמן המסוכסך של שתי אחיות באחת
המושבות הארץ, בתקופת המנדט.
רחם פונדקי ־ מחזה חדש מאת שולמית לפיד.
(מחברת רכוש נטוש).
הילד החולם * מחזה חדש מאת חנוך לוין.

קאמרי 2
מה כולל המנוי:

עד 400/0חסכון בהשוואה למחירי הכרטיסים
בקופות.
3כרטיסים להצגות החדשות במסגרת הבמה
הגדולה באולם הקאמרי(ראה רשימה).
3כרטיסי בחירה להצגות הבמה הגדולה,
הצגות של קאמרי 2והצגות של קאמרי . 3
אפשרות להחכיף מועדי הצגות.
אפשרות ל־ 3תשלומים.
מקום בטוח לפי בחירתך עם זכות לאותו המקום
בעת חידוש המנוי בעונה הבאה.

יתרונות נוספים למנוי
הנחה על רכישת כרטיסים למחזמר ״עלובי החיים״
הנחות להצגות נוספות בקאמרי ובהבימה.
500/0הנחהל״שבתעיתון״.

תוכנית ההצגות למנויים
בעונת התיאטרון תשמ״ט:
הצגות חדשות על הבמה הגדולה
הדלפה -מחזהו של העיתונאי מתי גולן, בבימוי
של אילן רוע. התקשרות, המימשל והפרט -מערכת
העימותים ומאבקי הכוח.
רומיאו ויוליה * מחזהו הטדע של וויליאם
שקספיר בבימויו של סטיבן פימלוט(במאי ״עלובי
החיים״) .צמד הנאהבים הצעירים המשלמים
באהבתם ובחייהם על השנאה התהומית בין
משפחותיהם.
אוליבו -המחזמר הנפלא לכל המשפחה, שנכתב
על ידי ליאונל ברט עפ״י ״אוליבר טוויסט״ ,ספרו
המפורסם של ציארלס דיקנס.
שבתאי צבי -מחזמר מאת אפרים סידון.
מוסיקה דובי זלצר.

מקבת ־ אחת הטרגדיות היותר מפורסמות של
וויליאם שקספיר, בתרגומו של מאיר ויזלטיר
ובבימויו של מיקי גורביץ׳.
תאוות הכוח והשלטון שאינה מביאה עימה אלא
חורבן והרס.
לארי קינג -גירסה מודרנית -עכשווית ל״למלך
לירי׳ של וויליאם שקספיר, מאת המחזאי גוידו
נחום. ליר, בן ימינו, המחלק את רכושו בין בנותיו
וחתניו החמדנים, בעולם נטול ערכים הנישלט על ידי
תאוות בצע ושאיפה לכוח.
שירה -סיפורו הידוע של ש״י עגנון בעיבודו
ובבימויו של יורם פאלק. עולמו של פרופסור מבוגר
ומיושב בדעתו נהפך עליו כשהוא מתאהב באחות
רחמניה נאה ומושכת.
בריחה • מאת הסופר היהודי דייויד לן. שלושה
דותת של מהגרים -פליטים יהודים, הנודדים מארץ
מקלט אחת לשנייה.
אלוהים יודע -ספרו של ג׳וזף הלר, עובד למחזה
בידי עודד תאומי. וידויו האישי והמשעשע של דוד
המלך, המעלה את זכרונותיו בגוף ראשון.

עובדי התעשיה האוירית
עובדי התעשיה הצבאית
ארגון עובדי צה״ל
עובדי חברת החשמל

ה מניי ה בעיצומה
הזמן מוגבל.

קבוצות מאורגנות,
בתי ספ ר-פנו

למחלקת המנויים
בתיאטרון הקאמרי
דיזנגוף 101ת״א.
טל 245211.־.03

הצגות ילדים
החלילן מהמלין ־ אגדת החלילן מהמלין הפכה
למחזמר שובב בידי אדריאן מיטשל, והיא מוצגת
בהצלחה רבה על בימת התיאטרון הלאומי האנגלי.
לובנמלו מלן זולו • ספרו של הצייר והסופר
נחום גוטמן, הפך למחזה עם פזמונים בעיבודו של
שמואל הספרי. הרפתקאה קסומה ודמיונית לילדים
בכל הגילים.

מתוך הרשימה הנ״ל יוצגו בעונת תשמ״ט
8־ 10 מחזות.
מנויים חדשים יכולים לנצל את כרטיסי
הבחירה שבידם לצפייה גם בהצגות
הנבחרות של העונה הנוכחית:
אמא קוראז׳ בית ברנרדה אלבה 1נוצות
רכוש נטוש קידוש לפצח את הצופן

קו פתוח למנוי בטוח
לשאלות וקבלת מידע,
טלפן למח׳ ה מנויי ם
של הקאמרי 245211־,03
בין השעות 09.00־.20.00
רח׳ דיזנגוף , 101ת״א

הולכים לתיאטרון טוב. ד״ל<¥,מד׳

שידה ״ מאיד • שזב־עמי • שק 1ל רק

נ סיך
הים־ התיכון אני מודה. עד התוכנית החדשה של
יהודה פוליקר אפר ואבק הייתי על
פוליקר בניוטרל מוחלט. ואחריה, בא
לי פתאום לאמר, ואם אבכה, לעזאזל,
ואם אבכה.
יהודה פוליקר הוא גסיך הים־התי־כון.
הוא בן־המלו העני שבא אלינו
מהשכונה, ללא מאנייריזם של כוכב־רוק
מתנשא.
אני לא מגלה כוכבים. פוליקר מנצנץ
זמן רב, אבל באפר ואבק מתגלה
פוליקר במיטבו. הזמר הכי אותנטי,
שידע להשתלב ולגעת באופן הכי
מדוייק במרחב הים־התיכון.
הכישרון הזה, איך הוא מתבזבז בארץ
הקטנה שלנו. אם רק היה שולח את
קולו לכל האגן הרחב הזה, אני בטוחה
שגם במצריים יאהבו אותו, גם בירדן,
בתורכיה וביוון.
ישראל היא רק השוליים של האגן.
כשהוא שר את רדיו רמאללה ,65 צריך
להיות בגיל הנכון כדי להבין את המגע
הקסום של תיזכורת מכאיבה ונהדרת

פוליקר ממלא חלל מתוק שלא
יחזור, כשהוא נושא אותנו אל מחוזות
עדנה כואבים.
״עכשיו בין יד־חנה לבין טול־כרם
השכנה /מואזין בוכה מראש מיסגד
גבוה /רדיו רמאללה, לילה בלילה.״
ואין כמו אמא שמלווה אותי־אותך
בחיינו המנותקים, המבולבלים, הלחוצים
:״חכה שתגדל אמרו לך לא פעם/
איש אחד גבוה ואשה נמוכה /תהיה
אסטרונאוט ותעוף לחלל /אתה לא
רצית להיות אפילו חייל.״

הומור שחור

שקית התה עם הכתובת , 0.4רקז
תה בלי סיספטיה
תראי מה עוד אפשר לעשות ל־^ם\/ץ 7 £א ,1אמר לי עלי כהן(כתב יריעות
אחרונות בקונפנהגן, שהגיע לביקור־מולדת) והגיש לי תיון קטן ותמים למראה.

.שיופיע בהלוויה שלי!״
אני האיש־האשה הנגועה בגעגועים.
ופוליקר פורט עליהם בכוח שבא מהלב,
מהאצבעות ומהוורידים החתוכים שלו.
אין לי עניין בהלוויות ובהספדים,
אבל אחרי השיר אפר ואבק, לא איכפת
לי שפוליקר יופיע עם הלהקה שלו גם
בהלוויה שלי, אני מאמינה לכל מילה
שלו:
״ואם את נוסעת לאן את נוסעת/

הנצח הוא רק אפר ואבק ...קחי מעיל
יהיה לך קר /כסף כיס גביש סוכר.״
זו לא ביקורת־שירה ולא פירגון. זו
הידיעה שיש זמר ישראלי, שמימש את
החלום של שירה ישראלית מקורית,
המשלבת את כל האלמנטים של מיזרח
ומערב. שירה שתדע לחיות איתנו
בהרמוניה בתוך אגן הים־התיכון הרחב
והחם.

מה לא עשתה הפרופסור אליס
שלוי (יו״ר שדולת הנשים בישראל)
כדי להפגיש את שר־החוץ שימעון
פרס עם חיילות וסטודנטיות נלהבות
ואדומות לחיים, שייצאו לבחור
בראשונה בחייהן.
היא הבטיחה לדובר צה״ל כי לא
תהיה כל פוליטיזציה בפגישה זו,

סבלנותן של הנשים, עלתה לבימה
יושבת־הראש והודיעה כי השר לא
מתכוון להגיע לפגישה, בטענה כי
הובטחו לו 450 צעירות. כיוון ש־30
צבירות להוטות, קרקע בתולה לכל
הקש והגבבה לא סיפקו את השר,
ניצלה שלוי את המעמד והצליפה
בבנות את תורת הפמיניזם.

איש־המרתון עושים
שוק

זה לא ארצי/זהו צילום של ארצי/זהו סרט המראה שחקן המעמיד פנים כמו
ארצי/זהו סרט שבו ארצי משחק את ארצי/זהו אדם החולם על ארצי/זהו אדם ושמו
ארצי שאיננו ארצי/זהו אדם המחקה כמו קוף את ארצי/זהו אדם המתחזה לארצי/
זהו אדם החולם שהוא ארצי/זהו אדם הדומה כמו שתי טיפות לארצי/זהו צלם
שעווה של ארצי/זהו תחליף, כפיל, תאום זהה/זהו צלם אדם המאמין שהוא ארצי/
זהו אדם שכולם מאמינים שהוא ארצי, רק הוא בעצמו לא מאמין /זהו אדם שאיש
לא מאמין שהוא ארצי, חוץ מארצי/זהו שלמה ארצי.
(וריאציה על השיר בדיקת זהות של המשורר הפולני הנס מגנום אנצגסברגר,
מתוך השקיעה של הטיטניק. במקור משתמש המשורר בשם רנטה. זה התאים גם
לארצי).
אחרי השיר של אנצנסברגר, מיותר להוסיף, שאם רציתי ואם לא, שמעתי
מרתון־שלמה־ארצי חמש שעות לתוך הלילה, וגם אם הייתי מנסה לשמוע תחנה
אחרת, התוצאה היתה זהה.
כי את ארצי השתילו לתוך חיינו במחירי־היצף. ועל סף עונת־המלפפונים הוא
עור מספיק לתפוס את התוכנית האחרונה של מני פאר בזנבה.
אז ארצי, לך תנוח, סע למיזרח־הרחוק, שמע את תום וייטס, חמוק בסימטות,
צלול במים עמוקים וחזור אלינו רענן ומקורי.

שבוע־הספר בכיכר מלכי־ישראל
מזכיר לי לא פעם סוג של מועדון שנתי
של פנויים־פנויות, שבו המוץ רב מן
הבר. והבחירה קשה.
בכל זאת, מתוך ים־הספריס שיציפו
את הכיכרות הצלחתי לדלות כמה
המבטיחים משהו:

הו צאתכתר
את והב בס 1פה/עמוס קינן.
עוגיות המלח של סבתא סולטוה/דן
בניה־סרי.
רצח בשבת בבוקר/בתיה גור.
בעצם עד העצם — 40 שנות סאטירה
בישראל.
הקלע והאלה/מרון בנבנישתי.
רצפת האש/אהרון אפלפלד.
האנציקלופדיה הישראלית (שמובטח
בה הכל, ממארדונה ועד מדונה).

הוצאתה קי בוץ
המאוחד, סי בן ־ ק רי א ה,
הסב רי ה
אעה/דורית פלג.
לצאת אל הח״ם/אניטה ברוקנר.
מותו של ארטמיו קרוס/קארלווס
פוואנטס.
זמן שאול/פרימו לוי.

0/1ר ה
אני ולימיהעילם הזה

שלמה ארצי ואשתו מילבה
כפיל, תאום

אין ספק אני חולה/מדריך להיפוכו׳
נדריס/ריכרד פוקס.

שימעון פרם
30 חיילות עייפות ורעבות
שיכנעה את נציגי מישרד־החינוך עד
כמה חשוב שנשים צעירות אלה ילמדו
את זכויותיהן.
דובר צה״ל העדיף בתחילה לקיים
את המיפגש בתוך בסיס צבאי. שלוי
סירבה, ידעה כי לשם לא תוכל
להכניס את האזרחיות. לבסוף התפשרו
על בית־הרופא בתל־אביב.
אבל שלוי הבטיחה לפרס 450
חיילות וסטודנטיות. למקום הגיעו רק
30 חיילות עייפות ורעבות, שהמתינו
לשר שעה ארוכה. לבסוף, כשפקעה
מרס — ההשפ שח הפסיססונר
טיות של מחלת־הסרטן/פריץ צורן.
צלילים מופלאים — חולדוח הסיס־פעיה/הרברט
צאפל.

ע ם עו ב ד
דמה של אמבר/רוג׳ר זילזני.
לבחור קריירה, למצוא עבודה/
אמירה גלין.
מיתוסים פוליטיים ערב״ס/עמנואל
סיון.

סבר• ת בו ע לי ם
מסמרים באחן/אברהם קנטור.
סוסים על כביש נהה/סביון לברכט.
ספר שלונסק׳ ב׳ — מחקרים על
שלונסקי ושירתו/עוזי שביט.

מכ ה שרת מעולם לא השתוללנו מתדמיתו
הפסבדו־תרבותית של ח״כ מיכה
רייסר, גם עכשיו ש״הצליח״ ,לדבריו
ולדברי יחצניו, לשכנע את תיאטרון
הקאמרי להעלות מחזה על חייו של
היהודי הראשון שהועלה לגרדום, הבי-
ת״רי שלמה בן־יוסף.
את המחזה יכתוב מוטי לרנר, אבל
חשוב לרייסר שידעו כולם שהוא־הוא
המנציח את הגיבור של בית״ר, שהושיט
את צווארו לתליין הבריטי וקרא:
״יחי ז׳בוטינסקי״ ,אחרי שנקם בערבים.
הצגת המחזה מתוכננת במלאת 50
שנה לפרשת תלייתו של שלמה בן־
יוסף.
לרייסר ניחומים.

ע 1ד ו 1־ 1 1־

ן נמשו תישעה חודשים שב אוד
1קידה בנו של מוטלה קיוו, בנרא
16עתו, מבר שהמישטוה תדע מ׳
הוא, בעצם. השבוע חזו אוצה, חד
עם חבוו איתן צבי, שנאשם וזונה
איתו. הוא סינו את סינורו המותק
שהשמעתי באוזניהם היתה, עורך־דין,
הנרי מילנר.׳
שלושה ימים אחרי שנעצרתי הגיע,
סוף־סוף, ברשותם, הנרי מילנר. נאמר
לו בטלפון שאדם מסויים, שאינו מוכן
למסור את שמו, מעוניין לראות אותו.
הוא ישב איתי במשך 45 דקות.
לאור ניסיונו העשיר בתחום הפשע בבריטניה,
והצלחתו בהגנה במישפט של
שוד־הזהב הגדול ( 25 מיליון סטרלינג),
הוא הסביר לי מיד כי הסקוטלנד־יארד
רואה את המיקרה שלי כחמור ביותר.
הוא הגיע למסקנה זו אחרי שראה
ושמע על תהליך המעצר, ועל התנאים
שבהם הוחזקתי.
הוא הסביר לי כי מתכוונים להאשים
אותי בקשירת־קשר להספקת קוקאין,
וכי הם מעונייינים לחקור אותי בנוכחותו.
הוא
הבין מיד כי מבחינת הסקוט־לנד־יארד,
הפרשה הולכת להיות
מורכבת ומתוחכמת, שהרי הם חשבו כי
מצאו אדם מסוכן במעורבותו בפשע
מאורגן.
לפי החוק הם היו אמורים לשחרר
אותי מיר, מפני שלא נמצא עלי קוקאין,
וגם לא במכונית.
מכיוון שיש לחשוד הזכות לשתיקה,
שמרתי על שתיקה בחקירה, שנעשתה

בבקשה להארכת מעצרי שמעתי
בפעם הראשונה מה שהיה למישטרה
נגדי. לפי החוק האנגלי, מותר למיש־טרה
להשתמש בשמועות ששמעו ובדי־עות
שהגיעו אליהם רק בשלב המוקדם
למישפט.
גם אני, אילו הייתי השופט שמולו
עמדתי, הייתי נבהל מכל ההאשמות
שהטיחה בי המישטרה. הם הדגישו
שהרבה מאמצים הושקעו במעצרו של
אדם מסוכן זה, שהוא מראשי הפשע
המאורגן. הם נתנו לשופט את הדוגמה
הבאה :״לפני כשנה וחצי נעצר אדם
שלו בחשד על החזקת 100ק״ג. מחוסר־הוכחות
חייבים היינו לשחרר אותו.
השופט באמת נבהל מכל מה שהיה
להם נגדי, והדיון נגמר בהארכת־המע־צר.

חיי
לי ם

מדוגג אדום
ך ם הנרי מילנר, אחרי ששמע את
\ * כ ל מה שהיה למישטרה נגדי, החליט
שלא לבקש את שיחרורי בערבות,
ולקחת זמן כרי ללמור את כל התיק.
המישטרה דאגה לציין לפני השופט
כי השתמשתי באלימות, ושניסיתי לברוח
בשעת מעצרי. במילים אחרות, הם

<171י
719 זוקוטדוד־־ארד
^ פני תישעה חודשים, ב־3
/בספטמבר , 1987 יום חמישי, בסביבות
השעה 9בערב, הסעתי את ידידי
איתן באיזור סנט־ג׳ונס ווד היוקרתי
בלונדון.
איתן יצא לפגוש מישהו, ואני וכלב־הזאב
שלו המתנו לו במכונית.
לפתע פתאום הופיעה קבוצה של
ביריונים. החלון של המכונית היה
פתוח, ואני הקשבתי למוסיקה ועישנתי
מיקטרת.
מתוך החלון נתלשתי אל מחוץ למכונית.
הבחנתי שאותם ביריונים היו גם
חמושים.
מהדף התלישה מהמכונית נזרקתי
על המדרכה כשרגלי באוויר וראשי על
הקרקע. ובעודי בתנוחה זו, הבחנתי
שהמקום כולו מוצף במכוניות־מיש־טרה.
רק אז הבנתי שאותם ביריונים היו
שוטרים חשאיים.
באנגליה לא נהוג שאנשי־מישטרה
ישאו עליהם נשק, אלא אם כן הם עוסקים
במיקרים מאוד חריגים.
הוכנסתי לאחת ממכוניות־המישט־רה,
וכאשר ביקשתי הסבר לכל המתרחש
שמרו השוטרים על שתיקה מוח־י—

לטת. את איתן לא ראיתי עד שהופענו
בבית־מישפט, כעבור שבוע.
הובלתי לתחנת־המישטרה של רחוב•
הארו. תחנות־המישטרה בלונדון מחולקות
לפי איזורים, ונהוג שכאשר אתה
מגיע אל תחנה מסויימת, היא האחראית
לך מרגע זה ואילך.
במיקרה שלי היה הדבר שונה לחלוטין.
מהרגע שהגענו לתחנה השתלטו
הביריונים, שעצרו אותי, על כל תחנת־המישטרה.
תחת שאנשי־התחנה ידאגו
לי, ניהלו הביריונים את כל תהליך
מילוי הניירת והמאסר.
זרקו אותי לתא קטן. התא הסריח,
לא היה בו חשמל, ורק מיטת־עץ מילאה
את החלל האפור.
לפי סעיף חרש בחוק של שיטת-
החקירה, משנת , 1983 חייב עציר להיות
מיוצג בחקירתו על־ידי עורך־דין.
אם נחקר העציר בתנאים אחרים,
המידע שהוצא ממנו אינו קביל בבית־מישפט.
רק במיקרים של טרוריסטים
או במיקרי־פשע חמורים, ניתן לבודד
את העציר ולחקור אותו בלי עורך־דין.
אני סווגתי באותו הסוג, ולכן לא
הורשיתי להתקשר עם עורך־דיני.
חמישה חוקרים טיפלו בי. לא ניתן

לי מזון, לא היתה לי אפשרות להבדיל
בין יום ללילה, אך לא הפרתי את שתיקתי
לכל אורך הדרך.
ידעתי כי זה עניין של זמן, שהרי
באנגליה (בניגוד לישראל) יש גבול
לזמן שבו יכול אתה להיות מוחזק מבלי
להופיע לפני שופט.
לפי התנהגותם, נראה היה לי כי הם

בנוכחותו של הנרי מילנר.
כאשר שומר חשוד על שתיקתו, אין
יכולים להשתמש בחקירתו כבמוצג
מישפטי.
בבדיחות־הדעת אמר הנרי מילנר
לביריונים :״האם כולכם כל־כך גדולים
ומרשימים מבחינה חיצונית?״
כפי שהסביר לי מילנר קודם־לכן,

מאח א רז קידר בן־חורין
חשבו שסוף־סוף תפסו לפחות את
״קארלוס״ ,הטרוריסט הבינלאומי. דיברתי
איתם בשפת סימנים, כדי שלא
יוציאו דברים מהקשרם, וישתמשו בדברי
נגדי.
נחקרתי לגבי שוד־הכספות, מיסחר
בינלאומי בקוקאין ומצבו של השוק
הסיטונאי בסמים באירופה.

גלמי ידוע״

^ ומייס^לאחר מכן הם הבינו כי
אין לי כוונות לדבר. המילה היחידה

כחצי שעה לאחר החקירה הואשמתי
בקשירת־קשר להספקת קוקאין. סיכמנו
כי בהזדמנות הראשונה הוא יבקש
בבית־המישפט את שיחרורי בערבות.
יום וחצי לאחר שהואשמתי, חייבים
היו להביא אותי לפני שופט. רק אז הם
למדו את שמי, שהרי קודם היה רשום
על הטפסים :״שם: בלתי ידוע״.
כאשר נמצא אדם בתנאים שבהם
הוחזקתי — בלי מזון, בלי רחצה וגילוח
— ואז הוא מובא לפני שופט להארכת
מעצרו, סביר כי ייראה לפחות
חשוד ביותר, אם לא מסוכן. בצורה
שכזו הובאתי לפני השופט.

ניסו לבנות בסיס לכך שהוחזקתי בתג־אי־ביטחון
חמורים ביותר, שהרי אחרת
אנסה להימלט.
חודש וחצי לאחר מכן התחילו להגיע
המיסמכים הראשונים של התביעה,
שכללו עדויות־בשבועה של עשרות
שוטרים לגבי הפרשה. לא היה לתביעה
אפילו עד אזרחי אחד.
הסתבר מאותם מיסמכים כי ארבעה
כוחות שוגים היו שותפים במיבצע.
הכוח הראשי, שאליו השתייכו הביר־יונים,
הוקם אחרי שוד־הזהב הגדול כדי
לאתר את הכסף ברחבי העולם. נוסף
על אותו ״כוח־משימה״ השתייכו
למשימה שני כוחות נפרדים של ״סי-
11״ — מרכז של מודיעין סמוי לביצוע
פעולות התחקות סמויות.
למרות כל אותם כוחות־מישטרה
שהיו מעורבים בנדון, רוב העדויות,
שהיו ברשותם, לא היו רלבנטיות.
מכל אותה סידרה של עדויות לא־רלבנטיות
ניסתה המישטרה לבנות לי
תדמית שתצדיק משימה כה מאורגנת
וקרבית.
הם הציגו את מה שהיה להם בצורה
זו: ניגשנו אליו למכונית וביקשנו בצורה
תרבותית כי יזדהה. לאחר שאמרנו

1ר ./1ויודעו׳,

1וזרו

״לפתע הופיעה קבוצה שר עיונים, נתלשת׳ אל מחוץ למכונית. הם היו חמושים
1(11191*91

19£4019
91119912־1
א 1 8 0 8 8 48$0ץ 6

)וחס)

) 1 618 )0* •1 1 1חווו( 8

1 0 1חו)8 * £40

x0 1ו(0

>( 1(0)00

|*א0 6

־01 )110 ¥¥01.10
1ד 0ץ0ז

ח(12260 £1)0
201, 35, 81(0)1) 1

• 1016
<) 1 1 0 8 0

)816-001(0•() 1

חו 8(0,

(1 126 1(0X
־0• 10010
0108060 01

0 ,)20

( (10010 1

01 1.00000, 1081ז0א

0ססס 1ס 11ס

־8 1 ) 61

לו כי אנו רוצים לחפש סמים במכונית,
הוא התנצל ואמר כי נגמר לו הקוקאין.
אז קפץ אדם זה מהמכונית, וצריך היה
להשתמש בכוחות האירגון המיוחד כדי
שלא יימלט. הוא המשיך באלימות גם
אחרי שהושמו על ידיו אזיקים.
בדרך זו חשבו כי אולי יצליחו לשכנע
את חבר־המושבעים כי אכן לכדו
אוייב־ציבור דגול.
חודשיים לאחר מכן הוגשה על־ידי
הנרי מילנר בקשה לשיחרורי בערבות.
הערבות שהוצעה על־ידינו היתה 250
אלף סטרלינג, אך השופט, שהסכים כי
העדויות נגדי רופפות, ביקש לשקול
את הבקשה. התביעה ביקשה פסק־זמן,
כדי להביא קציני-עדות מהסקוטלנד־יארד.
ואז
עלה על דוכן־העדים קצין־בל־שים
גבוה, שהועלה בדרגה חודשיים
אחרי מעצרי, וטען כי אני עשיר מאוד,

£ 2 5 0 ,0 0 0

11(69$)119(96
1116

§ ח 111 זו 111

? 0 1 .1 0 6

1110ח 5101611 1ח 0ו11 וודו £5 0
0186 5810 116 וז ׳1£6156ח 6 6 <1 3י)ז3 |<1 6 3 * 6 0 !13־)>0511 1
ח 1 3זז
2ח ו 0 5 8 6 8 5י[ 116׳*!
0003106־)ס £250 ,0 0 0
2 * 1,ח £113 חז 3 6 6 0ז1; 15
0 0 5ת ,<1601 1ו13ז1ז 6ח 3 1 , 1* 083163 31ח131י( 3ו ח * 6׳>10<5
.׳> 0!3ח 5431>106000 * 65 ) 6

1 111ך | לפי ידיעה זו נאשם
\ | 141111 איתן ב א חזק ת קוק אין
בשווי של 250 אלף לירות
סטרלינג. ארז לא הוזכר בידיעה,
מפני ששמו האמיתי לא היה ידוע.

2X 1: *40110 61110
1(0(08 (01101000 )0
(10)0( 0(06)108* 1

8811(8
( 1800

8110800

8 6 0 0 0 060016

11ךדך ״סמים כן נינה הש-
1בועון הסנסציוני 1י 1ד
. 1.41/
א1ף־די־ 11 רלד א ת חברו של ארז,
איתן צבי, שנעצר יחד עימו. בידי עה
נאמר שנחשד ב שוד־הכספות
הגדול ברובע נייטסברידג׳ ,שהס עיר
א ת העולם. אד איתן וארז לא
נאשמו בכך נלל. בידיעה זוהה ארז
כאיש״המאפיה, ונחשב באיטלקי.

וברגע שאשוחרר בערבות אמלט מבריטניה.
הוא הסביר לשופט כי הוא בכלל
לא מודע למי שעומד לפניו, שהרי זה
מיקרה מאוד מיוחד של תפיסת אחד
מראשי הפשע המאורגן.
השופט סירב לשחרר אותי בערבות
והסביר זאת כך :״אם יימצא הנאשם
אשם, הוא צפוי למאסר ארוך מאוד.
מסיבה זאת, חושש אני כי יברח, למרות
הסכום שאותו הוא מוכן לתת כערבות״.
הנרי מילנר הסביר לי כי עלי להבין
שתקופת־מעצר ארוכה מחכה לי עד
המישפט, מכיוון שנוסף על כל מה
שהיה למישטרה נגדי, אינני אנגלי.
מאותו יום הפניתי את כל משאביי
הרוחניים ליום־המישפט.
סידרתי שיוגנבו לי אל תוך התא
מפות לשם בדיקת התצפיות, והתחלתי
ללמוד את כל עדויות התביעה מיום

מעצרי. היות וחלק מהעדויות היה
קשור בתצפיות מפוברקות, השתמשתי
במפות כדי ללמוד את האיזורים
שעליהם דובר ואת הסתירות הפנימיות
שנבעו מכל העדויות ביחד. הייתי
משתמש בציפוי הדונג האדום שעל
הגבינה הצהובה, כדי לעשות חיילים
קטנים ולהעמידם על המפה — בהתאם
לאיזור שבו טענו כי היו וצפו.
ניסיתי לראות אם באופן הגיוני
יכול היה להיות כי נקטו בכל האמצעים
שטענו כי נקטו. הנרי מילנר נדהם
כשראה את העבודה המישפטית שעשיתי.
בבית־המישפט
האנגלי אין עורך־
הדין (סוליסיטוח יכול להופיע מול
השופט, ולכן חייב לייצג אותך בא־ריסטר,
פרקליט מיוחד. במיקרה הנוכחי,
לקחו התביעה וההגנה מישפטנים
בדרגה הגבוהה ביותר (״יועצי כתר״)
כדי שיציגו את עמדותיהם. נוסף על כך
הופיע עוד מישפטן בדרגה נמוכה יותר.
המישפטן שייצג אותי היה חבר
אישי של הנרי מילנר, ובדרך כלל
צריך להזמין אותו שנה מראש כדי
שיקבל על עצמו תיק מסויים.
ארבעה ימים לפני המישפט הבין
הסקוטלנד־יארד שלמרות העדויות
והשוטרים, הם עלולים להפסיד את
התיק. אז הגיעה עדותו של אחד
הקצינים הבכירים בסקוטלנד־יארד,
שהביאה לכך כי הם יודו שהיה פה
מילכוד — הם הודו כי הביאו 30 אלף
סטרלינג של הסקוטלנד־יארד כדי
לקנות ק״ג קוקאין מאיתן צבי. הסוכן
המישטרתי מסר תקציר של שיחה
שהתקיימה בינו לבין איתן בערב
המעצר. באותה השיחה קיים הסוכן
משא־ומתן עם איתן לגבי קניית הק״ג

ך ¥דות זו, והמימצאים המעבדתיים
לגבי איכות החומר והכמות שהוע־פה
באוויר (המישטרה טענה כי איתן
העיף ק״ג באוויר) ,היו אמורים לפוצץ
את ניסיון ההגנה לחלץ אותנו.
ב־ 19 באפריל 1988 התחיל המיש־פט.
נאום־הפתיחה של התובע ערך יום
שלם, והצליח לגרום לכך שחבר־המוש־בעים
הביט בנו בעין עויינת.
במשך שלושה שבועות הופיעו יום־
יום עדי־התביעה, אנשים מובחרים של
הסקוטלנד־יארד, ובהבעה של פני-
פוקר נשבעו לומר את כל האמת.
באותם פני־פוקר שיקרו מתחילת ה־מישפט
ועד התקפת ההגנה.
בחקירה הצולבת של ההגנה, לא

הצליח חבר־המושבעים להבין את ההגיון
שמאחורי התביעה. בשיטת המישפט
האנגלי, כל הנקודות שמשתמעות מהחקירות
הצולבות נרשמות, וניתן להגיש
את הסתירות המשתמעות מהן
רק בסיכום המישפט.
עד אותו שלב הסיכום, היה חבר״
המושבעים מבולבל מאוד מכל מהלך
השאלות והתשובות.
אחת השאלות שנשאלו מפקדי־ה־מיבצע
היתה לגבי הקשר שבין שוד־הכספות
הגדול למילכוד הנוכחי. לפתע
פתאום הכחישה התביעה כל קשר
בין השניים, למרות שמיום מעצרי
דאגו לזהות את האחד כקשור בשני.
01 -־ 8 6 0 0 1

כי הנאשם משוייך לפשע המאורגן.
ההגנה הציגה קטע־עיתונות נוסף
מה־ 7בספטמבר . 1987 באותו קטע
צויין כי בלשי היחידה המובחרת, העוסקת
בחשיפת שוד־הכספות הגדול,
עצרו אדם על החזקת קוקאין בשווי של
רבע מיליון סטרלינג. נוסף על כך
טענה ההגנה שהקוקאין הושתל על־ידי
סוחר־קוקאין, אשר עבד עם המישטרה,
כדי להפליל את הנאשמים.
ההגנה טענה שהיות והאיטלקי, העצור
כמתכנן שוד־הכספות, ואלריאו
(״ג׳ג׳י״) ויצ׳י, התגורר בסביבת ביתו
של איתן, והתאמן עם כולנו במכון־
כושר, הסיקה התביעה שחייב להיות

0 1 (3 1 0 ^ 7

.:סא ץ() 0ז 5ט 0
6 :רח ^ 3

אסירארמוני

עד הרגע הזה אין השוטרים, התביעה ובית-
המישפט יודעים א ת שמו ה אמיתי של ארז.
בדו״ח״המעצר נרשם :״זכר, אלמוני״ .בכתב־האי שום (למטה) כרשם
״המלכה נגד ארז וו״זץ־ברג.״ זה היה שם־המישפחה של אשתו־לשעבר
של ארז. גם אחרי שזוכה ארז, לא ידעו מאשימיו א ת שמו האמיתי.
0£סוח 5 8ז0 !1ו\1וא

1 3 1־ 00111ה ס ז 6 0ו 7 1

8££011

1ע 2א 4־£1 ׳1

אחרי שגמרה התביעה את התקפתה,
התחילה עבודת ההגנה. בין שאר
הדברים, שהציגה ההגנה לפני חבר־המושבעים,
הובאו קיטעי־עיתונות מהעיתונות
הבריטית בשבועיים שלפני
מעצרי. באחד מהם, למרות הכחשותיה
של התביעה, היה כתוב כי כוח־המשי־מה
עוסק במצוד אחר האדם שמאחורי
שור־הכספות. איתן צבי נעצר לחקירה
כחשוד שכזה, והוא שוחרר מחוסר־הוכ־חות.
הכתבה
ציינה כי איתן צבי נראה
במעקבים של הסקוטלנד־יארד במים־
גשים, שהיו בבתי־מלון שונים, עם נציגים
של המאפיה האיטלקית. תמונה של
איתן הופיעה בעיתון, ומתחתיה נכתב
כי הוא ״הרמז למאפיה״.
התביעה נשארה בפה פעור, שהרי
לא מזמן הכחישה כל קשר בין השניים.
התביעה כלל לא ציפתה שההגנה תפעל
בדרך כזו, שהרי בכך כאילו הודתה

308ס 0 £ 0

קשר בינינו לבין השוד.
למסקנת התביעה תרמה גם העובדה
שישראלי בשם ישראל פינקס, ואנגלי
בשם פיטר אודאנאהו, היו מיודדים
איתנו ממכוך הכושר, ושניהם עצורים
על השתתפות בשוד־הכספות. היות וה־מישטרה
הצליחה למצוא רק 15 מיליון
מתוך 50 מיליון הסטרלינג שנשדדו
בשוד־הכספות, והיות ומעולם לא יוו־דע
הסכום הכולל של השוד, לא היה
לגביהם כל ספק כי קיים קשר בינינו
לביו השוד.
זאת היתה הסיבה שהביאה למיבצע
שערכו נגדנו, הן בשיטות־החקירה והן
בתנאי־הבטיחות שבהם הוחזקנו.
המישפטן שדיבר בשמי, רון טוויי־טס,
פתח את אחד מנאומיו במילים ־
* בתמתה האמצעית: מצביע
הצלקת שעחרה מן המכה
עליו אחד הבלשים.

*717

— אסיר
(המשך מעמוד )35
אלה :״אנגליה היתה מאז ומתמיד ארץ
המישפט והחוק. בשיטת המישפט
האנגלי, קיים חבר־המושבעים כבר
מאות שנים, והוא הבסיס לחוזקתה.
אתם שמעתם את מפקד כוח־המשימה
שאמר לכם שהוא עומד על דוכן זה
כבר יומיים, כדי לדאוג שהנאשמים
יגיעו לבית־הסוהר. הוא נתן לכם להבין
כי אין אתם יודעים את מה שעליכם
לעשות, שהרי רק המישטרה יודעת את
כל העובדות, ועליכם רק לחתום על
,האני מאמין׳ של אנשי־המישטרה. אם
היה הדבר נעשה על פי קו־מחשבתו של
אותו מפקד, כלל לא היה צורך בכם,
שהרי די היה בכך שהמישטרה תפסוק
מיהו האשם. אל תיכנעו ללחצים מיש־טרתיים,
והרשו לעצמיכם להשתמש
בשיכלכם בלבד״.
נאום־הסיכום של השופט הבהיר כי
גם הוא לא שמר על הגינות מישפטית.
הוא קרא את כל נקודות־התביעה
לפירטי פרטים, אך לא הביא נקודה
אחת מצד ההגנה. אני הוצגתי כשוער
של נבחרת כדורגל, שקבוצתו מנצחת
לאורך כל המישחק, ואז ״היות וקבוצתו
מנצחת בהפרש כה גבוה, הוא כלל לא
היה צריך לגעת בכדור. למרות שלא
נגע בכדור, הוא עדיין חבר־בקבוצה.
והאם יתכן שהסקוטלנד־יארד קשרו
קשר נגד הנאשמים בסדר־גודל שכזה,
כשמרבית אנשי־המישטרה המעורבים
היו שייכים ליחידות שונות?״
אחרי שלוש וחצי שעות בלבד,
שבהן הסתגרו בחדרם המושבעים הם
חזרו אל בית־המישפט. חבר־המושבעים

ארז קידר סיפר למיכל בן־חווין על ״ג״ימס בונד הציוני״

מו של ארז, תמר ורדימון(אש־
\ 1כנזי) דל• ,היתה הבת הראשונה
של קיבוץ עין־החורש.
בגיל , 17 בעודה מתגוררת בחדרה
שהיה מעל למחסן־הנשק של המשק,
הכירה בחור מחדרה בשם מוטקה גר־ביצקי־קידר.
מוטקה גדל בחדרה אצל
סבא וסבתא, מפני שברח מבית אמו
בגיל .6הוא עסק בציד.
עד היום זוכרים ותיקי־המשק את
הבחור הצעיר מחדרה, וטוענים כי
תמיד היה מאוד אינטליגנטי ומוזר.
אהבתם של מוטקה ותמר הסעירה
את המשק, שהרי מצד אחד המשיך
אותו הצייד לצוד בשיטחי־המשק, אך
מצד שני היה איש־שיחה מעניין ביותר.
הוא תמיד הבין את הכל, אך עשה את
הדברים שרצה בלבד — גם כאשר
נאסרו עליו.
הצורך להיעלם איפיין את הבחור
הזה, ואכן היה נעלם לתמר מדי חודש.
כשחזר, מעולם לא התנהג כאילו עשה
דבר שאין לעשותו. להיפך, הוא נהג

בתל־אביב הכירה תמר את מוסה
דהאן הימאי והתאהבה בו. הזוג עמד
להתחתן. והנה, רגע לפני שעמדו מתחת
לחופה, הגיע הצייד הנודד, כשהוא
מוכן ודורש להיות חתנה.
בשנת 1954 התחתנה תמר ורדימון
עם מוטקה קירר. את הסיבה לנישואיהם
הסביר מוטקה בדרך זו :״הגעתי
אל חברי(הפסיכולוג) דויד רודי, והוא
סיפר לי כי תמר עומדת להתחתן. ומכיוון
שתמיד ידע לאתגר אותי, טען כי
אני די אצילי בגבריותי כדי להינשא
לה ולתת לבני את שמי. ואכן, כך

עשיתי.״

עברה שנה מאז שיצא לשליחותו
האחרונה, והגלויות הפסיקו להגיע.
נאמר לה על־ידי אנשי־צבא מוסמכים
כי מוטקה יצא לתפקיד חשוב מאוד
בשליחות האומה. לארז נאמר כי אביו
נסע לעשות משהו חשוב ביותר מטעם
המדינה, והוא יזכה לראותו רק אם
יצליח במשימתו זו.
״אני לא יודע אם אמי ידעה, באותה
תקופה, שקרה משהו מוזר עם אבא.

ן ףין ןןן*8י

1ג* 1111 ווי
מוסקה געלם

^ שהיה ארז בן ,4

הוכנס אביו

לכלא רמלה.
עד מאסרו של אביו זוכר ארז מיספר
פעמים, שבהן לקחה אותו אמו אל בית
אביו שבכניסה לירושלים (בכפר ל יפ־

הטח־ד הנדן
בטיחות 1101x11
השער שפוצץ את הפרשה*
.אהבת מרדכי 1שינאת אס״ן״
סביר להניח שהיא האמינה כי יצא
בשליחות חשאית ביותר, מעבר למסר־הברזל.
״יתכן
שהיתה לה פגישה עם הר־מטכ״ל,
שעליה איני יודע, ובה הכינו
אותה לאפשרות כי אין היא עומרת
לראות אותו עוד. היא לא דיברה עם אף
אחר על הפרשה,״ מספר ארז.
הזמן עבר לו, וארז הפסיק לשאול
היכן היה אביו. הוא הבין שהמשימה לא
הצליחה, וכי אין הוא עומר לראות את
אביו שוב.
בשלב מסויים נקראה תמר קירר אל
מישרדו של הרמטכ״ל, משה ריין. זה
הסביר לתמר, בשפתו הביטחונית,
שאת מוטקה אין היא עומדת לראות
יותר ...סיבות לעובדה זו לא ניתנו לה,
והיא נשארה עטופת חרדה במשך

שנים

ארז קידר
.אמרו לנו שמוטקה יצא בשליחות האומה...״
החליט פה־אחד כי הנאשמים חפים
מכל פשע.
למרות שבשלב זה אסור לנאשמים
לדבר, אמרתי בקול רם בבית־המישפט
כי קיים צדק בבריטניה, למרות הכל.
השופט, שהיה בלתי־מרוצה, ניסה
לברר עם התביעה מה לגבי אשמה
אחרת, שבוטלה עם תחילת המישפט.
התביעה הרימה ידיים.
סופר־קרימינולוג אנגלי, מרטין
שורט, שנשאל בשיחתו איתי לגבי
הפרשה, אמר כי זה כלל לא הפליא
אותו. באותה הזדמנות הוא נתן לי את
סיפרו נפילת הסקוטלנר־יארד.

להגיע כאילו דבר לא קרה, והתחיל
לדבר איתה על הנושא שעליו שוחחו
קודם לכן. הוא היה בחור מוצק ביותר,
ועיניו הירוקות נהגו לנצוץ במידה
שווה — בין אם שוחח עם איש או היכה
אותו.
ב־ 15 בפברואר 1953 נולד ארז.
באותו זמן עדיין לא היו הוריו נשואים,
שהרי אביו הצייד נעלם לזמן־מה. את
ארז השאירה אמו בעין־החורש, עם הוריה,
בעור שהיא עצמה עברה לתל־אביב
ולמדה חינוך גופני.
* חסר 1שרפה כתוצאה סתאעה או
הצתה בביתו של א ח בלונדון.

תא) .״הבית היה מלא בכלבי־זאב ובדוקרנים
של דורבנים. כדי לרדת אל
ביתו, שהיה על צוק־הר, היה עלי לרדת
במדרגות־עץ רופפות שמאוד הפחידו
אותי,״ נזכר ארז.
ארז נהג לשאול את אמו, באותם
ימי־שישי שבהם באה לבקרו במשק,
היכן אביו .״הוא יחזור בקרוב ״,נהגה
תמר לאמר לו פעם אחר פעם.
תמר ידעה כי מוטקה, בעלה, יצא
בשליחות האומה. לכל אורך הדרך
קיבלה ממנו גלויות וחבילות, וגם
משכורתו הצבאית הוכנסה מדי חודש
אל חשבונה.

במאסר סודי

^ יום בהיר

אחד הוכרחה ידיעה

*1מכלא רמלה.
את הידיעה הבריח מוטקה מתחת
לדלת תאו, ומסר אותה לאשה שבאה
לבקר את שכנו לתא. אותה אשה מיס-
תורית התקשרה עם תמר קירר, ואמרה
לה כי בעלה נמצא בבידוד בכלא רמלה.
תמר
התקשרה מיד עם הרמטכ״ל
וביקשה כי יסביר לה את מה שהתרחש.
משה דיין, לכשנפגש עם תמר, הסביר
לה את שקרה בדרך זו :״הוא עשה דבר־מה
שקשור בביטחון־המדינה, ואשר אין
אני יכול לומר לך. הוא מוחזק תחת
סעיף , 111 ואני חתום על מאסרו.״
בשלב שבו החלה הידיעה להכות
גלים, הבין הצבא כי מוטקה יהיה חייב
לבוא לפני שופט. הידיעה היכתה גלים
מפני שמיכה ורדימון, סבו של ארז, היה
מיודד עם אריה ניר, נציב שרות בתי-
הסוהר, והיה יועצו הכספי של הר־מטכ״ל.
קשה
היה להמשיך ולהחזיק במוטקה
תחת סעיף , 111 מכיוון שהתחיל להבריח
פתקים בצורה סדירה. ליהושפט
הרכבי, מפקר אגף־המודיעין, הוא שלח
פתק שכזה :״לכל זה אני לא התנדבתי!״
שער ה שלם הזה .20.5.59

למרות שהצבא דאג כי מוטקה
יוסתר — בנו, במיוחד בשבילו, את
תאי־האיקסים הידועים — היה על
הצבא להעמידו לפני שופט, אחרי
שהבריח את הידיעה כי הוא נתון במאסר
סודי.
תמיר פהד

* * ם קו ם מדינת־ישראל לא היה
( 1המוסד קיים. מכיוון שהצבא הוקם
לפי השיטה הבריטית, היה הביון שייך
לזרוע הצבאית. כל פעילות סמוייה
בארצות זרות, היתה נעשית על־ידי
המודיעין הצבאי. גם במודיעין הצבאי
היתה אז יחידה (101.״) שעסקה בפעילות
של ביטחון־חוץ (בדומה לסי־איי־אי
האמריקאי ולאם־איי־ 6הבריטי)
ואליה השתייך מוטקה.
נציב שרותי בתי־הסוהר הודיע לסבו
של ארז, מיכה ורדימון, שעליו להכין
את ארז לכך שהוא עומד לראות בקרוב
את אביו. לאור התפוצצות המיסתורין,
היה ברור כי מוטקה ישוחרר .״לא יהיו
להם עדויות מספיקות כדי להרשיעו,
ובטח שלא צידוק להחזקתו החשאית
והממושכת,״ אמר.
אד לא כך רק במישפט הצבאי.
עורך־דינו של מוטקה היה יצחק טוניק,
והוא הבין כי מדובר בעניין פנימי שבין
המוסד (שהיה עדיין בחיתוליו) ,בהנהגתו
של איסר הראל, לבין אמ״ן הצבאי.
מאחורי איסר הראל והמוסד עמד
אז דויד בן־גוריון.
המילחמה הפנימית שבין המוסד
ואמץ החלה עם פרשת־לבון והאדם
השלישי במצריים (פעולה שבוצעה
מטעם אמץ) .המוסד היה מעוניין לבטל
את הזרוע הצבאית של הביון, כדי
להצדיק את הקמתו של גוף אזרחי,
אשר יקבל את הכוח לרשותו. כמה קורבנות
הונחו על המיזבח של מילחסת־חורמה
זו, ולבסוף בוטל הביון הצבאי
לגמרי, ונולד לו המוסד כפי שהוא.
טוניק, שהיה מבכירי עורכי־הדין
בארץ, הסביר למוטקה כי מדובר בחמש
שנות־מאסר, אם ישמור על שקט, ויח־

תמר וארז ()1957
.בנין אמר: זאת באמת טרנדיהו־תום
על מיסמכים מסויימים. לזאת
מוטקה לא היה מוכן. לדעתו, לא היה
כל בסיס להחזקתו, הן מבחינה ביטחונית
והן מבחינה אזרחית. הוא המשיך
במישלוח הפתקים למפקדו פאתי(יהד
שפט הרכבי) :״לא התנדבתי לכל זה!״
טוניק פוטר כפרקליטו, ושמואל

העליון היתה כי אין להוציא לאור את
אותו ספר־ציד, שהרי אסור היה ששמו
יופיע. הוא שינה את שמו ל״בן־חורין״,
אך גם זה לא עזר.
התברר כי מבחינה טכנית, האפשרות
היחידה להוציא את הספר לאור
היא על־ידי שרות בתי־הסוהר —
גונדר אריה ניר, שלא מוכן היה לפעול
בכיוון זה.
יום אחד ביקר ברמלה שופט עליון
ושאל את מוטקה לגבי ספר־הציד.
התשובה שקיבל היתה זו :״מכיוון שבחרתם
באריה ניר כבסנדק, הרך הילוד
טרם ראה אור.״
פגישה בכלא

תמר ורדימון־קידר
,ד״ן אמר שלא תראה עוד את מוטקה לשלם״...
לקח את תיק־ההגנה. תוך כדי
פיטר מוטקה גם את תמיר,
שזה לא נקט באמצעים שאותם
מוטקה כי ינקוט.
ואכן, ב־ , 1974 אחרי ששוחרר מבית,הוא
לקח את ארז אל ביתו של
,כרי להוכיח לו את טענותיו
מספר ארז :״הוא לקח אותי אל ביתו
תמיר בהרצליה־פיתוח. זה היה
אחרי־הצהריים, ותמיר הגיע במשלו.
התברר כי חזר מסוף־שבוע
הוא יצא ממכוניתו, כשהוא
בשורט ובגופיה, ומיד זיהה את
לפני שהספיק לשאול לשלומו
לו תמיר את המילים הבאות, :מוט־פחדתי
לחיי. זאת הסיבה שבגללה
נסעתי:״׳
מוטקה פיטר את תמיר מכיוון שזה
היה מוכן לנסוע לדרום־אמריקה,
לאסוף הוכחות לכך שכל העדויות
בדויות .״אבא רצה שאראה זאת
עיני, שהרי תמיר נחשב היה כאינ־וכתוקף־השילטון.״

אותו
בבידוד המוחלט שבו הוחזק, היא
הביעה חשש שאולי גם אני נולדתי עם
אותה מחלה מסוכנת. דיין ציין באוזניה
כי המחלה עוברת בתורשה, ואז גם ארז
עלול להיות בסכנה״.
בשנים שעברו מיום פסק־הדין ועד
לביקורו הראשון של ארז ברמלה, היה
מוטקה עסוק בכתיבת עתירות לבג״ץ.
הוא גם כתב ספר־ציד והקדיש אותו
לבנו :״בני, אילו הייתי לידך, הייתי
מקנה לך את אמנות ואומנות הציד. אך
מכיוון שאין אני לידך, ישבתי וכתבתי
לך סיפורים אלה. אבא״.
הפסיקה האחרונה בבית־המישפט

* ¥שר שנים עברו, וארז כבר היה
בן . 14 סבו, מיכה ורדימון, אמר לו
לפני מותו כי אביו נמצא בכלא, וכי
הוא עומד להישאר שם כל חייו. הוא
הסביר לארז כי ניסה להשתמש בקשריו
הצבאיים, אך לא יכול היה לעזור. הוא
גם דאג לכך שארז יידע שאין הכרח כי
אביו אשם, למרות היותו במאסר. הוסבר
לארז כי זה עניין ביטחוני ביותר.
חודשים אחדים לאחר שנפטר הסב,
הופיע ארז בשערי כלא־רמלה וביקש
לראות את אביו. ארז זוכר כי השומרים
היו מאוד נרגשים מהעובדה כי למוטקה
קירר יש בן. הוא נלקח אל חדרו של
מנהל הכלא, ושאלות רבות הוצגו לו.
ובעודו מדבר עם המנהל, הופיע מאחוריו
אדם מוצק בבגדים חומים ובנעלים
צבאיות. שערו היה קצר מאוד,
עיניו צלולות ומבטו חמור ביותר. ארז
הבין כי היה זה אביו. כל מה שאמר אביו
למנהל היה :״כמה זמן ואיפה?״
לפי המבטים של אביו ושל מנהל
בית־הסוהר, הבין ארז כי לאביו היתה
הזכות לביקור, והשאלה היתה רק איפה
ולכמה זמן. לאחר מכן הבין ארז כי
צדק, שהרי ביקורים נמנעו מאביו במשך
שנים.
לפי החוק הצבאי אסור היה למנוע
מבן לבקר את אביו — ולכן הורשה
ביקור זה.
על שאלתו של מוטקה ענה המנהל:
״שלוש שעות״.
מהמגרה הוציא המנהל סיגרים של
מוסקה, ונתן לו אחת לדרך.
בחדר הצדדי שבו נערך הביקור, היה
קצין בדרגה גבוהה, שאמור היה לשמור
על הסדר הטוב שבין אב לבן.
דקה ארוכה התבונן האב בבנו הצעיר
והנרגש, ובמבוכה מסויימת אמר
לו :״ארז זה שם יפה, אך אני רציתי כי
שמך יהיה גא, מהשורש גאווה. חשוב לי
שתדע כי אתה פרי של אהבה. אתה
מבין, בן, לך יש יתרון עלי, מכיוון
שאני מעולם לא פגשתי את אבי״.

מוטקה קידר אחרי שיחרורו
״אד משלם לא פגשתי את אביר
ולאחר שנעשו עיניו רטובות במקצת,
שאל את בנו אם נאמר לו משהו על
העובדה כי אביו בבית־הסוהר .״האם
אתה יודע למה אני נמצא איפה שאני
נמצא?״ כשהבין האב כי בנו מבולבל
ביותר, התחיל להסביר לו את הפרשה.
הקצין הקפדן דאג שהאב לא ירשה
לעצמו להיכנס לפרטים מיותרים, שהרי
עגל־הזהב הביטחוני עלול להיות
בסכנה.
הוא סיפר לבנו כי היה איש־ביון,
והסביר לו כי הביון שייך לצבא.

.נוסף על משימה זו, תפקידי היה
קשור בחיסולם של אוייבי מדינת־יש־ראל
במדינות זרות״.
הוא המשיך והסביר לבנו כי אין כל
קשר בין מישפטו ובין הסיבה האמיתית
שבגללה הוא מוחזק.
מחלה מטוכגת

ך* פרקליט הצבאי, באותה תקוו
1פה, היה מאיר שמגר, שהפך אחר־כך
היועץ המישפטי לממשלה, והמכהן
כיום כנשיא בית־המישפט העליון.
התובע הצבאי היה חיים כהן, והר־מטכ״ל
היה משה דיין.
המישפט ופסק־הדין היו אמורים
להישמר בסור, שהרי כל הפרשה היתה
ביטחונית ביותר. אחרי המישפט זומנה
תמר קירר פעם נוספת אל מישרד
הרמטכ״ל. הפעם הסביר לה דיין את
הדברים הבאים :״הוא מעולם לא ייצא
חי אל העולם, ועליך להבין כי הוא
חולה במחלה מיוחדת, שאי־אפשר
להבחין בה באופן חיצוני, אך היא מסוכנת
ביותר.״
דיין הציע לה לשמור בסוד את
מחלתו זו, ואת עצם היותו במאסר.
ארז :״לאחר ששוחרר סיפר לי אבי
כי פעם אחת, כאשר באה אמי לבקר

.יובל נאמן
היה האיש שכבש את ליבי כשהצטרפתי
לביון, שהרי אמר לי כי אני תמיד
אהיה אצלם יחידה בפני עצמה. היה זה
הוא שנפרד ממני בנמל־התעופה, כש־טסתי
לררום־אמריקה, ואמר כי עלי
לשמור על עצמי, מכיוון שאין להם
איש טוב ממני.
המאבק לשיחרור

בקיבוץ: מוטקה קידר, נדב ומיכה ורדימון(מחזיק כארז) ,חנה ותמר ורדימון ()1955
״המחלה עגברת בתורשה. גס ארז על 1ל להיות בסכנהר

*לץ נח עברה מאז אותה פגישה.
לפתע היה על ארז לעמוד בסיב־סוך
מפרך, מבחינה פסיכולוגית.
מישפחתו קיבלה את טענת הרמט־כ״ל
כי אביו חולה, בעוד שהוא חשב כי
פגש באדם הבריא ביותר שהכיר. אחרי
שנה של התלבטויות הגיע ארז למסקנה
זו :״החלטתי לעשות את הכל כדי
לשחרר את אבי״.
למרות שמוטקה ידע שאין אדם
מלבד ארז שיוכל לעזור בשיחרורו,
הציע לו, בפגישתם השניה, לנסוע לבו־דודו
בבראזיל. אך לא בזאת רצה ארז.
הוא החליט כי תהיה המילחמה אשר
תהיה, עליו לעשות את כל מה שבי־

(המשך בעמיד )38

אכי, מוטד,ה ק־דר

מלון הוד.
נעים מאוד !

141
סוד ׳

המלון החדש שעל שפת ים המלח, מציע
לך שרות מפנק, חוף צמוד, בריכת שחיה,
ארוחות נפלאות, חדרים נוחים עם
טלויזיה(סרטי וידאו למבוגרים ולילדים)
ובידור בשפע.
בנוסף -לרשותך מועדון בריאות חדיש,
הכוללבריכה פנימית עם מי ים המלח,
סאונה ועיסוי-בתשלום.

מלון הוד. החיים המתוקים בים המלח.
מחלקת הזמנות: טלפון 057-84644
ת1 טרמפ
לחייל

ומניעת איי דסבסקס:

השתמש בבחורה.
ל מני ע ת גי חו תבטל פון:
במכשיר 11111ג 1ג . 81( 6
אנו מספ קי ם גם:
שירות לגילוי ה אזנו ת
מכ שי רי םלהקלטת שי חו ת
מזכי רות או טו מ טיו ת

רדיו דוקטור בעכו
ת״א, שלום עליכם , 18 טל׳ 286444

מחירו! מנויים
(בתוקף החל מ־ 14 אפריל )1988
לשנה

לחצי שנה

מנוי בארץ
(כולל משלוח ומע״בס

207ש״ח 110ש״ח

מנוי בדואר־אוויר
לאירופה
(כולל משלוח ומע״מ)

256

135

מנוי בדואר־אוויר
לארצות־הברית,
דרום־אפריקה,
פנמה. תאילנד
(כולל משלוח ומע״ם)

376

200

(כולל משלוח ומע״פס

476

250

מנוי לארגנטינה

(המשך מעמוד )37
כולתו כדי שאביו יראה את אור החופש.
וכך
מתאר ארז את המילחמה
לשיחרורו של ג׳יימס בונד, מוטקה
קירר:
התחלתי להיפגש עם הרבה אנשים,
שיכלו בדרך זו או אחרת לעזור לי.
נראה היה שהנושא, האסיר קירר הוא
פצע פתוח אצל,כולם. העדיפו שלא
לשמוע עליו. כאשר נפגשתי עם הד״ר
דויד רודי, בביתו שברמת־השרון, הוא
אמנם התחיל לבכות ואמר לי כי יעשה
את כל מה שנחוץ כדי לעזור, אך
מעולם לא עשה דבר.
פגשתי גם באנשי,הוועדה׳ — אותה
יחידה של מאוננים פסיכולו־גיסטיים,
שעקב פירוק אירגוני־המח־תרת,
והחלטתו של בן־גוריון להכניסם
אל תוך המיסגרת בצורה שתתאים
לכישוריהם הביטחוניים — שהפכו את
טרגדיית המוסר לקומדיה אימפוטנטית.
אנשי
הוועדה הצבאית ואנשי הוועדה
האזרחית, שהיו מתכנסים כל
שלוש שנים, היו אז תחת רשותו של
הפרקליט הצבאי, צבי הדר. מאיר
פעיל, הטוען כיום שמעולם לא השתייך
אל ועדה שכזו, היה אז איש־מילואים,
שבדרך זו שירת את תקופות־המילואים
שלו. כמה פעמים נפגשתי
עם מאיר פעיל, כדי לבקש ממנו עזרה
כל שהיא. מהר מאוד התברר לי כי איש
זה אינו בסדר בכלל, וכך גם אמרתי
לבנו, עופר, ששירת איתי בצה״ל.
ידוע לי מאבי כי באחת מישיבות
הוועדה טען מאיר פעיל :״נכון שאתה
נשמע טוב, מוטקה, אבל איך אני יכול
לדעת שזה אכן כך?״ אבי צעק עליו
שאם אין הוא יכול לרעת, מה הוא
עושה בוועדה שמטרתה לקבל החלטות?

שעזר לי מאוד באותה תקופה
היה אלי לנדאו. בכוח היותו כתב צבאי
של מעריב. הוא ניסה לפרסם מאמר
קצר על החזקתו של אדם מסויים בנד
דינת־ישראל, בתנאים איומים. אך מובן
שהמאמר נפסל, שהרי היה זה נגד ביט־חון־המדינה.
התגייסתי
לסיירת־שיריון, דבר שהעניק
ליגליות מסויימת למאבקי. קל
יותר להיכנס אל טרקליני השילטון עם
כנפי־הסיירת. אלי לנדאו השיג לי ציוד
ציטוט — מהמשוכללים ביותר —
ומטרתנו היתה להקליט את אבי. וכך
התחיל אבי לספר לי את מה שעוללו
לו, בצורת סיפורים קצרים, כרי שהקצינים
שעל המישמר לא יבחינו במעשינו.
אלי ואני רצינו להבריח לחו״ל
את הקסטות, ובכך חשבנו שיהיה לנו
קלף למיקוח עם עגל־הזהב הביטחוני.
משה דיין, שהיה שר־הביטחון, סירב
להיפגש איתי. החלטתי שכחייל בצה״ל
אשלח מיכתב אל השר הדגול. עבר זמן
מאז ששלחתי את המיכתב, ותשובה לא
הגיעה...
את מיכתבי זה — כמו שאר מיכתבי
— מסרתי באופן אישי לשומרי־ראשו
של הגנרל. הבנתי כי העובדה שלא
נעניתי לא היתה טכנית, אלא ביטחונית
לחלוטין.
אורי אבנרי, עם חוש־הצדק שיש בו,
פירסם מאמר חשוב בנידון. המאמר היה
קצר, אמנם, שהרי השמות המעורבים
צונזרו מטעמים ביטחוניים, אך הוא
הפיץ את העובדה הבאה :״שר־הביטחון
מסרב לענות לחייל בצה״ל! איך יתכן
שאותו איש, הדוגל בדוגריות אפילו
עם שכנים בגרה, לא יענה לחייל בצ־בא־ההגנה־לישראל?״

דדו

נעזר
^ וזמנתי לוועדה הצבאית. באו!
1תה תקופה התחלתי למסור לרבים
מאלופי צה״ל מיכתבים, אשר הוברחו
על־ידי מהכלא ושנכתבו על־ידי אבי.
התחילו לשאול אותי שאלות, ואני
הבהרתי להם שאיני מוכן לפשרות
לגבי שיחרורו המהיר של אבי.
בתוקף היותו מפקד גייסות־השריון,
הזמין אותי אלוף אברהם (״ברן״) אדן
מהתעלה למפקד הגייס. טענתי לפניו:
״אני משרת את המדינה עם כל הלב. אז
איך יתכן שצבא־הגנה־לישראל, מחזיק

לאורך שנים ארוכות את אבי בתנאים
נוראים שכאלו?״
האלוף ברן היה נדהם, כשסיפרתי לו
את פרשת מוצזקה קירר, אבי. הדבר
התחיל לעניין אותו, והוא ביקש שישיגו
לו חומר על הנושא. התחלתי
להופיע במיפקדתו פעמים רבות, דבר
שהיה מוזר ביותר בעיני הקצינים באי־זור,
שלא ידעו במה עסקנו. כל מה
שיכלו הקצינים לראות מבעד לחלון
מישרדו היה חשור ביותר. ברן, שהתקשה
מאוד בשמיעה בשל התקופה שבה
היה טנקיסט, היה מתכופף אל מכשיר־ההקלטה
ומאזין לדברים שהקצינים לא
ידעו מה הם.
מי שלא הסכים לקבל ריעות קדומות,
והיה מוכן לפתוח כמה שיותר את
הפרשה, היה דויד (״דדו״) אלעזר. אבי
הסביר למיכל מאוחר יותר כי דדו עשה
זאת לא מאהבת מרדכי אלא משינאת
אמ״ן, אך גם זה עזר באותה תקופה.
סביר כי שאר שונאי אמ״ן היו פחדנים.
דדו, בתוקף היותו רמטכ״ל, יכול
היה לשנות דברים. נוצר מצב מיוחד:
דדו חתם על פקודה שתאשר לחייל
קרבי בצה״ל חופשה מיוחדת, כדי
שיוכל להילחם על שיחתרו של אביו,
שמבחינה טכנית הוחזק על־ידי צה״ל.
הלכתי לפגוש את בגין. כל שיכול
היה בגין לאמר לי היה זה :״זאת באמת
טרגדיה ״.יותר מאישור כי זו אכן
דראמה, לא היה מוכן לעזור לי.
בעודי חייל בחופשה, תפסתי טרמפ
עם עזר וייצמן מהרצליה־פיתוח לקר־ייה.
עזר נראה שבע־רצון מכך שעצר
את מכונית האלפא ר 1נ׳1א 1שלו כדי
לקחת חייל בצבא־ההגנה שלו, שלנו,
שלהם.
אני ידעתי על עזר מרובי ריבלין,
שניסה לעזור לי. הוא פגש את עזר
במסיבה, וסיפר לו כי הוא מנסה לעזור
בפרשת קירר. כששמע עזר את המילים
״פרשת קירר״ ,אמר לו :״או שאתה תעזוב
את זה, או שאשבור לך את השיניים״:
כתוצאה
מהידיעה שמסר לי תבלין,
אמרתי לעזר שהוא איכזב אותי מאוד.
הוא לא הבין למה התכוונתי, וחשב כי
בעבר ניסיתי שיסדר לי פרוטקציה
בצה״ל .״חייל בצה״ל לא צריך פרוטקציה,״
ענה לי איש השלמות הצבאית.
ואז
הסברתי לו שאני ארז קירר, בנו
של מוטקה קירר. רממה עטפה את
מכונית האלפא, לכל אורך שיבעת
הקילומטרים ער הקרייה.

18 שמת
מילואים
*ץ ילחמת יום־כיפור פרצה ב//אוקטובר
. 1973 בתוקף היותי בחופשה
מיוחדת, לא השתייכתי לשום
יחידה. אך החלטתי לעזוב את מיל־חמתי
האישית וטסתי במטוס־תובלה
לדרום.
בלילה הראשון עזרתי באיסוף הטנקים
הרבים של אריק שרון, שהלכו
לאיבוד בשטח. למחרת עברתי ליחי־דת־סיור
מילואים, והסברתי להם שאני
מעכשיו איתם.
לאורך כל המילחמה הייתי בגיזרה
הדרומית של התעלה. התמזל מזלי
וברן היה מפקד האוגדה.
,יצא לי
לפגוש בו תוך כדי המילחמה.
הוא העריך ביותר את העובדה
שאימצתי לעצמי את היחידה שבה
הייתי, שהרי ירע כי הייתי אמור להיות
בחופשה. גם דדו קיבל ריווח מלא על
פעילותי המילחמתית, וזקף זאת לזכותי.
חודשים
אחדים אחרי תום המיל־חמה,
אישר דרו את שיחרורו של אבי,
למרות התנגדותו של דיין. הוא הסביר
לאבי ולי, מאוחר יותר, עד כמה מיש־טרתית
היא הטכניקה הצבאית־ביט־הונית.
שלושה
שבועות אחרי ששוחרר, קיבל
אבי צו־מילואים. ההפנייה היתה
לשליש הראשי ברמת־גן.
׳נסענו לרמת־גן. השליש הסביר כי
זו כלל לא טעות, וכי עליהם לדון במה
שהוא יעשה כחייל־מילואים בצה״ל.
אבי קם ואמר לו :״ 18 שנה במילואים
לא הספיקו?״
חייו ומותו
ך* אדריכל רסקין נפטר מ /
1/ /דוס-לב!״ כך ה ס תיי ם סי-
פור״חייו של מי שפירנס במשך
שנים מדורי חברה ורכילות, כת־בות״פרופיל
וראיונות. את סיפור
חייו פרש רסקין בן ה״ 49 בראיון
להעולם הזה (:)5.6.85
ילדות: נולדתי בתל־אביב בבית
בורגני־פולני. לאבי יש רשת תחנות־רלק,
ביניהן התחנה שליד כיכר־דיזנ־גוף.
עד גיל 10 הייתי בן יחיד, ואז נולד
לי אח.
הייתי ילד חריג. הייתי מקבל מאבי
מכות כאלה, שלא פעם פשוט לא
יכולתי לשבת במשך שעות על הישבן.
היו לו לא פעם סיבות טובות. תלמיד
טוב לא הייתי, אבל ממש לפני הבחינות
הייתי לומד, והייתי מוציא את
המקסימום. עברתי ארבעה בתי־ספר
תיכוניים, עד שקיבלתי תעודת־בגרות.
תמיד הייתי מאור שאפתני. אני
חושב שחוסר־אמביציה זה מום. הייתי
מסווג אנשים כאלה כבעלי״מום.
חברים לא היו לי, ותמיד נחשבתי
כסנוב. כבר כילד שנאתי אנשים
טיפשים, והייתי מסוגל לקום באמצע
השיחה.
תמיד עבדתי קשה. מאבי לא קיבל
ארריבל
הצמרת
נפטר מוום־לב
בניו 48 אחר
חיים שערים ועצובים
תי כלום, ועל זה אני גא. ער היום הוא
מוכן לתת לי עצות.
עבדתי בחופש במוסך, ניגנתי בתיז־מורת,
וקניתי בכסף מכונית.
הילדות המחשלת הז אתמס בירה
א ת זינוקו של רסקין למרכז
חיי־החברה התל״אב־ביים, לכות רות.
אז עוצבו כושר-העבודה שלו,
השאפתנות, המושגים שלו לגבי
חיי־מישפחה.
רסקין נרשם לטכניון אחרי שס יים
שרות צבאי כקצין־מודיעין.
אחרי שנתיים נסע ללמוד ארכי טקטורה
בלונדון. מכיוון שלא
הכירו שם בלימודיו בארץ, ה תחיל
הכל מחדש. הוא עבד כסבל ב חנו ת
מרקס אנד ספנסר, והתגורר עם
שלושה שותפים בחדר־מרתף.
קאריירה: אחרי שבע שנים חזרתי
לביקור בארץ. כשביקשתי לראשונה
כסף מאבי, כרי לקנות כרטיס בחזרה,

הוא סירב. מאוחר יותר הסביר לי שהוא
רצה שאשאר.
ב־ 1967 הלכתי ברחוב. הצצתי למקום
שעשו בו שיפוצים. ישבו שם שני
נהגי־מוניות, שהיו בעלי״המקום. הם
שאלו אם אני הארריכל שהם מחכים
לו. בלי לחשוב פעמיים, אמרתי שזה
אני. הייתי די זריז, כדי לסחוב אותם
מהמקום למישרר הקטן שלי.
הצעתי להם מיד משהו מהפכני,
שלא נראה עוד בארץ, שאנשים יישבו
מסביב לגריל, ויוכלו לראות את ההכנות
לסטיק.
ההצלחה היתה מהממת. תוך זמן
קצר תיכננתי 200 סטיקיות בעיר.
הגעתי למצב שקיבלתי 10 בקשות
לתיכנון ביום.
עבדנו חזק. לפעמים הייתי מחליף
את התוויות בתוכניות ומגיש אותן
מחדש לקליינט אחר. עשיתי כסף, אבל
כל ארריכל בעיר היה יותר מכובד ממני.

היתה שום פניה אחרת למישרר,
לתכנן בית או עסק. ריח הסטיקים דבק

יום אחד החלטתי לחתוך בבשר החי
ולהפסיק לגמרי לתכנן סטיקיות. שנתיים
עבדתי חינם, עד שהצלחתי לצאת
מזה ולהצליח.

הבה האסורה״ בינו לבין מירי מדו־רי״רכילות.
במקביל פורסמו פרטי
הגירושין הסבוכי ם בין יורם לבין
דפנה: הגיעה לרבנות/לא הגיעה/
נסעה לחו״ל.
התלבטויותיו של הארכיטקט
המצליח עברו שלבים ותהפוכות,
וכולם־כולם סוקרו על״ידי התיק-
שורת:
כמו שיום אחד דפנה נסעה, כף היא
גם חזרה. הוצאתי את מירי מהבית,
ושכרתי לה וילה בשיכון־צמרת. דפנה
החליטה שמה שעבר עלינו, זה לא
חשוב. מירי יכולה להיות אהובתי, אבל
היא תישאר תמיר אשתי, והפנה היא
עקשנית...
כל הזמן הזה נהגה מירי בגבורה. אף
אחד לא הבין ער כמה אמיצה היא היתה
צריכה להיות, כי אני הרי הייתי בן־בית
בשני בתים.
אחרי תלאו ת רבות, שפירנסו
עורכי״דין יוקרתיים, הושג הסכם-
הגירושין בין דפנה נוי לבין יורם
רסקין. מירי ילדה לו שני ילדים,
אך השניים לא מיהרו למסמך את
יחסיהם:
כיום, אחרי הגירושין הקשים שעברתי,
אני מרגיש שפיסת־הנייר של הרבנות
מלחיצה אותי. שילמתי מחיר יקר
מאוד, עבורה של 15 שנה, כדי לקבל
את הגט המיוחל. אם ארע שזה פוגע
בילדים הקטנים שאיני נשוי עם מירי,
אשא אותה.
לפני שנתיים אכן נשא רסקין,
בנישואין אזרחיים, את מירי וייס-
ברג. ידיד המישפחה סיפר שאולי
בעיות־הבריאות השפיעו עליו לנ הוג

רסקין עבר צינתור בשווייץ,
אבל המשיך לשתות ולעשן, למרות
איסור הרופאים. ידידיו מסבירים

נישואין — ם ו־ק א׳ :הייתי בן
28 כשראיתי את הפנה נוי בשפת־הים.
שנה קורם לכן היא נבחרה כמלכת־ירושלים.
היא בתה של אנטה הספרית.
חיזרתי אחריה, ואחרי חודשיים וחצי
נישאנו.
זאת היתה חתונה כמו בסרטים.
הפנה היתה בתולה. כל הנתונים הראו
שהנישואין בינינו יהיו מוצלחים.
הפנה היא בתו של קצין בריטי,
שנשא את אמה. היא סבלה מאוד מזה.
עד גיל 4היא גדלה אצל רודים, כי
אמה הוחרמה על־ידי מישפחתה.
כל מה שדפנה רצתה היה בית. נולרו
לנו שני ילרים משגעים. תחילה נולדה
בת, וישר אחרי זה הביאה לי דפנה
כמתנת־יום־ההולרת ה־ 30 בן. היא ביררה
ומצאה את החורש שבו נולרתי,
את היום והשעה, ודאגה ללדת לי
בריוק באותו המקום, באותה השעה, בן.
מה שהתחיל בצורה כל-כך

יורם ומירי
״לראשונה בת״ הת שתי מה זאת אהבה!״
זוהרת, התחיל להידרדר. לאור
ילדותם של יורם ודפנה, אין זה
בעצם מפתיע. חיי״הנישואין של
הזוג עלו על שירטון.
לסיפור נכנסה כמובן גם צלע
שלישית -המאהבת. רסקין חילק
את חייו תקופת־מה בין שתי
הנשים, מעשה שנחשב אז כחריג
ביותר. מירי וייסברג, האשה הא חרת
-נזכרו מכריו של רסקין

השבוע -הוחרמה. היתה סביבה
אווירה בלתי״נעימה בשנים הרא שונות.
גירושין
מהר מאוד גיליתי
שמי שניהלה את חיי היא חמותי —
אנטה.
זה היה ממש כמו בספרים. היא היתה
מגיעה ב־ 12 בלילה, מעירה את הילרים
ונותנת להם ממתקים. כל הזמן דאגה

יורם ודפנה
.היא היתה בתזלהר

דפנה ואנטה
״מהר מא 1ר גילית׳ שחמנת׳ ניהלה את ח״!״

שהבת תרגיש שמכרה עצמה בזול.
אמנם כסף עשיתי — אבל איפה הכבוד?

שיום אחר פשוט זרקתי את
אנטה מהבית.
עד היום אני חושב שדפנה חיה בצל
האם, שניסתה להגשים דרך הבת את
החלומות שהיא לא הגשימה בעצמה.
אמה נסעה לארצות־הברית, ודפנה
ביקשה לנסוע לשם לביקור עם הילדים.
מדובר היה בביקור של שבועיים.
עבר החופש הגדול, החלו הלימודים
והילדים לא חוזרים. הייתי מטלפן כמו
פודל, וכל פעם היה סיפור אחר. דפנה
ירדה עם הכלב, דפנה יצאה לרגע.
שנתיים היא לא חזרה.
נישואין — פרק ב׳ :חזרנו
לארץ, ואפילו נסענו שנינו לאיטליה,
כדי לראות תערוכה של רהיטים. אך
דפנה כאילו לא היתה איתי. היא
התנהגה כמו מומיה. וכמו ששיערתי,
כשחזרנו היא שלפה את ההסכם, ולמזלי
הגדול היה לי מה לשלוף כנגד.
אחרי חודשיים, כשהבית לא היה
למעשה בית, פגשתי את מירי. היתה
לה תיספורת קצרה של ילד.
בראשונה בחיי הרגשתי מה זאת
אהבה.
מכאן ואילך פירנס סיפור ״הא

זאת באהבת־החיים שלו. הם מצי גים
זאת בחיים בעלי סימיו, בעלי
מעיף.
הפעם האחרונה שבה עלה רס־קין
לכותרות הראשיות היתה דוו קא
בהקשר פחות מסוגנן -הוא
נחשד במתן שוחד לפקידי מס-
הכנסה. הוא שוחרר, במצב חולני,
אחרי חמישה ימים, וניסה להציג
זאת כאפיזודה.
מצער אותי שהמעצר הזה שיבש לי
כמה ימי־עבודה, אבל השטות הזאת לא
תמנע ממני לחזור לעבודה שאני אוהב.
אני במיקצוע 25 שנה, ובניתי מאות
פרוייקטים. העיקר שהוכח שאין לי
שום קשר לחשדות.
הוא אכן שב לעבוד במישנה-
מרץ בתיכנון שני בתי־קפה ופאב,
אחד בגן־העיר, ובתיכנון קניון ב־פתח״תיקווה
וקניון בנתניה.
ביום הראשון, היום שבו הת קיימה
הלווייתו, הסבו שניים מי דידיו
בקפה אפרופו, שאותו עיצב
רסקין, וביררו!?יש אצל רעהו אם
השתתף במסעו האחרון של האר כיטקט
הנודע. התשובה היתה זהה
לאו.השניים הביטו סבי ב ם ונאנחו:
״הוא היה איש עם הרבה טעם.״

— 3 9יו

מישל טסייה

,,הגו ר שר הו א
נר״י! או מו ת ענת
צחוו, שהיתה נ עו ת
ובי י(מימין) ,נ עו ת
וגורט, ו שהסעיוה
את המוינה נאחת
מנעוות האשכוליות
בתשויוה שוו ת
המיני. עכשיו היא

^ קאריירד! של ענת צחור נמצאת
( 1בעלייה מתמדת. אחרי שהייתה
נערת לב״י, נערת־היופי, נערת־היו־גורט
ונערת־האשכוליות היא משתתפת
בסרט ישראלי חדש: מקום ליד
הים, בתפקיד הראשי, מקלפת מעצמה
את הקליפות ומופיעה מעל המסך
בעירום מלא.
היא יו דעתשכאשר יי צאהסרט למסכים
יהיה גופה העירום נושא השיחה
העיקרי .״אני כבר מרגישה את המיתק־פה
באוויר ״.היא מחייכת, נכונה אלי
קרב.
צחור אינה אוהבת להתראיין. קשה
לשכנע אותה להסכים לראיון, וגם אחרי
שהיא מסכימה היא מציבה תנאי.
״רק על הסרט. לא על החיים האישיים״.
מדוע היא אינה אוהבת את הראיו־נות
העיתונאיים? ״פשוט מאוד. אין לי
מה להגיד. מה שיש לי להגיד אני
אומרת בעבודה, במישחק. כן, אני
יודעת שראיונות הם חלק מהעבודה,
אבל קשה לי עם זה. אני בסר״הכל בת
,26 מה כבר יש לי לספר? מפריע לי גם
שאני הופכת בראיונות לנחלת הציבור.
הייתי מעדיפה לעשות משהו אחר ולא
להתראיין ״.אבל בכל זאת היא מסכימה.
בפנים
נקיות מאיפור, לבושה בגופיה
ובג׳ינס, קשה לזהות בה את ענת
צחור, הדוגמנית המפורסמת שהיתה
מלכת־יופי. היא גם אינה רוצה להישאר
אותה ענת. היא הפסיקה לדגמן
לחלוטין, למרות ההצעות הרבות שהיא
מקבלת. מעתה היא שחקנית ושחקנית
בלבד.
״מעולם לא חשבתי להיות שחקנית.
אחרי השרות הצבאי נרשמתי לאוניברסיטה
ללימודי פסיכולוגיה. זה מה שעניין
אותי אז. היום אני יודעת שלא
הייתי מספיק מודעת לעצמי. הייתי אז
ילדה בת .20 לא בשלה ״.בשילוב עם

י — 40

הלימודים היא עבדה כדוגמנית .״רק
בשביל הפרנסה,״ היא מציינת.
יוגורט ואשכוליות

ום אחד, התקשרה איתי האמר־גנית
מרים עציוני והזמינה אותי

מוכיעה

בסוט

בעיוות

מלא

לאודישן להצגה, .אבל אני לא שחקנית,׳
אמרתי לה, .לא משנה,׳ ענתה.
,בואי.׳״ ענת ניגשה לבחינות בהרגשה
שלא ייצא מהן כלום .״סתם בשביל
הסקרנות. אני אוהבת דברים חדשים.״
אבל הבימאי התלהב ממנה והציע לה
את התפקיד הראשי .״לזה לא הייתי
מוכנה ובשלה, החלטתי לשחק בתפקיד
אחר, קטן״.

ומאז דבק בה חיידק־המישחק, והיא
החליטה לגשת לבחינות לסטודיו־ל־מישחק
של ניסן נתיב .״לא סיפרתי לאף
אחד שאני ניגשת לבחינות. לא בניתי
עליהן בכלל. כשהתקבלתי, אחרי
כל השלבים, זו היתה בשבילי הפתעה
עצומה. לא האמנתי שאני בפנים עד
ששמעתי את ניסן אומר, ברוכים־הב־אים׳
,אז פתאום הבנתי שאני עומדת

לפני דרך חדשה בחיים.
״כבר בשנת־הלימודים הראשונה
ידעתי שזהו זה. שאני שלמה עם עצמי.
שפה אני צריכה להיות.״ בשנתיים
הראשונות של הלימודים היא המשיכה
לעבוד בדוגמנות במקביל ללימודים.
אז גם הצטלמה לתשדיר־השרות המפורסם
של היוגורט, אבל באותה התקופה
היא החליטה להפסיק לדגמן.
״היו לכך שתי סיבות. קודם כל
פשוט נמאס לי. לא עניין אותי להתע סק
בזה יותר. הסיבה השנייה היא
מיקצועית. זו ארץ נורא קטנה, נוצרות
פה סטיגמות במהירות. לא רציתי
חשיפת־יתר כדוגמנית. רמת־החיים
שלי יררה כתוצאה מכך, אבל הייתי
מוכנה לזה. גם היום אני לא סובלת
מעורף כסף.
״אם זו הקרבה למען המישחק? זה
נשמע גדול מידי. פשוט הכסף לא כל־כך
חשוב בעיני. החיים שלי טובים בלי
קשר לכסף. אני מרגישה חופשיה ומשוחררת.
ואין לי שום מחויבויות. אם
אעבוד בשביל הכסף אהיה משועבדת
לו ולא אוכל להיות חופשיה״.

״פיל
מעכבי״

עם אלון אבוטבול ב״מקום ליד הים״
״להתפשט זה כסו לקפוץ למים קרים!״

* * ל שני ציוני־דרך בעברה אין היא
אוהבת לדבר. הראשון — השערו־ריה
שליוותה את טכס בחירתה לנערת־היופי.
סביב הבחירה רצו סיפורים שונים.
היה מי שאמר שענת ירדה בזעם
מהבימה ברגע ששמעה שלא קיבלה את
תואר מלכת־היופי.
גם סביב הופעתה בתשדיר־האשכו־ליות
המפורסם היו ויכוחים רבים .״אני
באמת לא רוצה לדבר על הדברים
הללו. זה היה כל־כך מזמן. זה באמת לא
חשוב. עושים פיל מעכבר״.
לקראת סיום הלימודים בסטודיו של

בנז ד עגז

ניסן נתיב הגיע אליה רפאל רביבו,
בימאי הסרט מקום ליד הים. הוא הציע
לה את התפקיד הראשי בסרט. תפקיד
של נערה מעיירת־פיתוח המגיעה לעיר
הגדולה, עובדת בזנות לפרנסתה, מנסה
לצאת ממעגל הזנות בעזרת חבר שהשתחרר
מהכלא, ויחדיו הם מנסים להקים
בית־קפה על חוף־הים.
ענת קראה את התסריט והחליטה לקבל
את התפקיד .״הצילומים היו טריפ.
שישה שבועות חייתי בתוך הדמות.
זאת הייתה עבודה קשה נורא, אבל
מהנה.״
ההתפשטות? ״ברגע שקראתי את
התסריט והסכמתי לקבל עלי את התפקיד,
היה ברור שהעירום הוא חלק מהעניין.
התסריט מצדיק את זה. העירום
הוא חלק אינטגרלי מהסרט. אין לי בע־ייה
עם עירום. ברגע שעירום הוא חלק
מתפקיד, אני מוכנה ללכת עם זה עד
הסוף״.
איך היתה ההרגשה על הסט? ענת
מחייכת במבוכה, צוחקת, מגחכת ועונה
:״קודם־כל מורידים את החולצה.
אלון אבוטבול עשה את זה לפני, כדי
שארגיש בנוח, ואז כשמתפשטים...״
היא מפסיקה לכמה שניות, ומתארת
במהירות, בליווי הדגמות־ידיים ,״מתעטפים
מיד במגבת. כל הזמן עומדת
מאחורי מלבישה עם מגבת גדולה, ובשניה
שהצילום נגמר היא עוטפת אותי.
״במצבים כאלה אסור לחשוב יותר
מדי. אני זוכרת את הסצנה הראשונה
שצלמנו בעירום. עמדתי עט אלון על
החוף והוא השפריץ עלי עם צינור.
לפני שמורידים את הבגדים זה כמו
לפני שקופצים למים קרים. אסור
לחשוב כמה המים קרים כי אז לא
קופצים.
״אני אמנם יודעת שבעצם זו לא אני
המתפשטת, אלא הדמות שאני מגלמת
בסרט. זה סיפור של מישהי אחרת, לא
שלי. הגוף שלי הוא רק כלי, אבל למרות
הכל, זה עדיין לא נעים, כי אחרי
הכל זה באמת הגוף שלי, של ענת. אי־הנעימות
היא לא מהאנשים שמסביב
אלא מעצמי.

נגד ״העיר״
כרוז יוצא־דופן מ ד
המקומון העיר״ הופץ
בתיבות־הרואר בתל״
אביב. מי אחראי לו?
האזרחים שמצאו את הכרוז בתיבות־הדואר
שלהם, ושטרחו לקרוא אותו,
תמהו. זה לא היה כרוז רגיל.
גם מבחינת הצורה: היה זה דף־נייר
מודפס באותיות של מחשב.
התוכן: התקפה פרועה על המקומון
העיר, השייך לבית הארץ. הכרוז מלא
בעלילות ובהשמצות חסרות״בסיס.

וכך נאמר בו:
אני ואתה נגד העיר.
תושב תל־אביב, קריאה זו מופנית
אליך: להסיר את החרפה המתקראת
העיר מעירנו מהנוער והציבור בכלל.
שתי הפרשיות האחרונות:
. 1עלילות מכרם חורי, כתב העיתון,
העושה את שרותו הצבאי באוניברסיטה,
העליל על חיילי צה״ל בזדוניות
מרושעת — העיר מיהר לפרסם שקר
זה וגרם בדיעבד לליבוי־יצרים ואב־דות־בנפש:
.2התמיכה
המוצהרת בדרך הניצוץ:
מודעות־ההזדהות בעיתונות, שעליה
חתומים רבים מהכותבים בהעיר: קובי
ניב, מירי קרסין, אמיר רותם, ספי שפר
ועוד רבים. אך הגיבורה הראשית —
הדסלהב שעבדה בהעיר במקביל
לפעילותה בדרך הניצוץ, וכידוע מואשמת
בפגיעה בביטחון־המדינה ונתונה
במעצר זה שבועות אחדים.
וזהו רק קצה הקרחון...
העיר החל את דרכו כפרזיט לעיתון
גילה רזין, העולם הזה

עיתונות
קטעים נועזים

מישחק בעירום קשה
1מאוד. אני צריכה לקפוץ ולפזז
על החוף מאושרת ועירומה, אבל בעצם
אני נבוכה. זה קשה. זה לא בא בקלות״.
באחד מקיטעי־השיא בסרט מתבצע
מישגל ארוך וממושך בין ענת לאלון.
״זה היה הקטע הכי־הכי קשה. זה היה
ממש מביך. לקטע כזה לא יכול
להתלוות רגש מיני אמיתי, כי הוא לא
מתבצע כמו שהוא נראה על המסך. זה
לא שאני ואלון לבד בחדר עושים מה
שעושים. עומדים מסביבנו המון אנשי־

ענת בסצנה מהסרט
.לפני שמורידים את הבודי אסור לחשוב!״
צוות ומצלמים את הסצנה שוב ושוב.
כשראיתי את הקטע על המסך ישבתי
משותקת ממש, קפואה, לא יכולתי
לזוז.״

היא לא מפחדת מהתגובות לקטעים
הנחשבים נועזים בקנה מידה ישראלי.
״כשעשיתי את הקטעים לא חשבתי על
מה שיגידו. ברגע שהחלטתי לעשות

ענת ואלון אחרי קטע המין
.כשראיתי את המישול על המסך הייתי משוחקת!״

את זה לא היה איכפת לי מה יאמרו. אני
שלמה עם זה. אני בכלל לא מבינה מה
העניין. כשאני רואה שחקנית עירומה,
אני לא עושה מזה עניין גדול״.
בעוד שבועיים ייצא הסרט למסכים.
בינתיים, היא מודה, היא כוססת צפור־ניים
ומתרגשת לקראת הביקורות .״אני
נורא רוצה שהסרט יצליח. לביקורת
אני מוכנה, גם אם תהיה רעה, אני מוכנה
להכל.״
עם העירום אין לה בעייה, אבל היא
אינה מוכנה לדבר על החיים האישיים
שלה. היא מסתגרת בתוך עצמה.
החיוכים נעלמים .״מה רוצים לדעת?
כמה חתולים יש לי? שלושה. חבר?
אחד. אני נורא לא אוהבת את הקטעים
הרכילותיים.״
כשסוקרים את הקאריירה הקצרה
והגדושה שלה, נראה כי הדברים באו
לה בקלות .״זה רושם מוטעה. שום דבר
לא בא לי בקלות. הדברים שעשיתי
דורשים מאמץ נפשי ואני עובדת קשה
מאוד. הלוואי ודברים היו באים לי
בקלות.
״האם היופי עזר לי להתקדם בחיים?
כן. הוא עזר.״ וכמעט מתנצלת היא
מוסיפה :״היופי זה אני. יש לי בשר
ועצמות ושרירים וגידים ומיבנה
מסויים, אסתטי. היופי הוא כמו כל
תכונה אחרת אצל האדם. היופי שלי
היה יותר עניין של הסובבים אותי
מאשר שלי. אני כמעט ולא הולכת
מאופרת. מרגישה שזו מסיכה שדורשת
התנהגות תואמת. לא בשבילי״.
מה הלאה? ״על הבימה, בתיאטרון״.
היא אומרת, מפהקת פיהוק גדול
והולכת הביתה לישון, ביחר עם החבר
שי כ ר 1 0
ושלושת החתולים.

עורך אסתרון
כרוז בתינת־הדואר
הארץ ונדחף בגסות עימו לתיבות המנויים
בתל־אביי.
בהדרגה השתלט גם על לוח הארץ
ל טו ב ת לו ח ה עי ר ונ פרשהרשתמ קו
מונים,
הגורמת לבידוד וניתוק כלכלי
וחברתי של ישובי הארץ, ובכך נמנע
הקשר החיוני הדרוש לפיתוח והתחברות
חלקי הארץ והאוכלוסיה השונים.
העיר בגר בברכת התיקשורת המודרנית,
והפך אותה לגיבוב של רכילויות.
המין
על סטיותיו משמש עמוד־תוור
בעיתון זה — חלוץ מודעות ה״יחסים״
המעורבות בחיי ההומוסקסואלים,
הפירגון למגעים. משך חודשים פורסם
מדור מפוברק מיומנו של משה ״בנים״,
עד שמישהו מהרשויות לבריאות־הנפש
ביקש לבדוק את הכותב — כבמטה של
קסם נעלם המדור והכותב...
וכידוע הדג מסריח מהראש —
עורך העיר, יואל אסתרון, שלא חתם
את שמו ולוא על שורה אחת זה שבע
שנים.״
בנפשנו הדבר החרם/מי את העיר.
עד כאן דברי כרוז־השיטנה.
גם מומחים לא יכלו להסביר את
טיבו. האם זוהי התקפה מטעם מקומון
מתחרה? מיתקפה של חוגים לאומניים
או דתיים? ריב פנימי בתוך המקומון
עצמו?
השבוע לא ידע זאת איש, גם לא
במערכת העיר.

רפי נלסון הביע באוואחו אח ראווו המפור ש שאשתו
ל א תהיה יורשתו. מה הם סיכוי התביעה שלה?

מה מגיע
פי נלסון השתדל מאוד כי רכושו
לא יפול לידיה של אשתו הצעירה,
ריאן. לשם־כך סרח וכתב צוואה
דשה באוקטובר , 1987 שבה ביטל את
ל צוואותיו הקודמות. הצוואה נחתמה
פני עורכי־רינו החיפאים, ברוך שיפן
ובצלאל שגיא.
הוא הצהיר כי הוא משאיר את כל
בושו לבנו האהוב והיקר לו מכל,
ירון אילת־נלסון. הוא פירט את
כושו, בין דניידי ובין דלא־ניידי, זכר
ת, כספים, חשבונות־בנקים והכנסות,
זיגיעו לעיזבון לאחר מותו. הוא לא
זבח דבר.
את אשתו הטריה, מריאן, ואת בנו
:שני, גיא נלסון, לא הזכיר אמנם
:שמם או בתוארם כקרובי־מישפחה,
זבל בסעיף כללי השאיר סך של שקל
וחד לכל אחד מהם. בזה היה בטוח כי
בהיר את עצמו עד תום, ושאף אגורה
זחוקה אחת לא תגיע לידיה של

פרווהופאר

^ייאז

* לפון נפטרב־ 5בפברואר השנה
ובנו, לירון, השיג את צרהירושה

אני החו״מ, רפי נלסון, ת.ז 2 05576741 מאילת, בהיותי בן
למעלה מ־ 8ג שנה, שפוי בדעתי, יהודי ואזרח מהינת־ישראל, מצווה
בזח על רבושי, כספי וזבויותי, אשר יש לי ואשר יהיו לי לאחר
אריכות ימי ושנותי, בדעה צלולה ובנפש חפצה כדלקמן:
. 1זוהי צוואתי האחרונה וכל מיני צוואות, הוראות וכיו״ב
שעשיתי עד היום, בטלות בזה ומבוטלות.
נ. הנני נותן ומקנה לפי הקניין המועיל ביותר לכל דבר ודבר, לפי
חוה׳׳ק ולפי כל דין אחר, א ת כל רכושי מכל סוג ומין שהוא, בין
דניידי יבין דלא ניידי ובין זכויות מכל סוג שהוא ובכלל זה ומבלי
לפגוע בכלליות האמור לעיל גם את כל הכספים השייכים לי ואשד
יהיו שייכים לי בחשבונות בנקים כלשהם ו/או במקום אחד כלשהו
וכן א ת כל ההכנסות, הרכוש והזכויות שיתקבלו לאחר מותי, לבני
האהוב והיקר לי מכל, לירון אילת״נלסין(ת.ז.)3354472 .
. 3הנני ממנה בזה את עוה׳׳ד שגיא א ת שיפמן ו/או את כל אחד
מהם, מרח׳ שמריהו־לוין ,3חיפה, להיות מנהלי עזבוני והמוציאים
לפועל של צוואתי זו.
.4הנני נותן ומקנה בזה לפי הקניין המועיל ביותר, לכל יתר יורשי
החוקיים, ב אס קיימים, סך של: שקל( שקל אחד) לכל אחד מהם.
. 5א ת כל האמור לעיל עשיתי בתנאי שכל ימי חיי אהיה רשאי
בכל עת ובכל שעה שארצה, לשנות את דבר צוואתי זו, להוסיף עליה
או לגרוע הימנה או לבטלה כליל ואולם כל זמן שלא אעשה כן,
תעמוד צוואתי זו בתוקף מוחלט.
.6הנני מבקש בזה מכל בית־משפט ו/או בית־דין מוסמך בישראל
שצוואתי זו תובא בפניו לצורך אישורו? וקיומה, לקיימה ולאשרה
ככתבה וכלשונה וכרוחה, כי זהו רצתי.

ולראייה באתי על החתום:
היום 25 ,לחודש 10 שנת .1987
ליאור חוק דתי וחזק אזרחי
על־פי צוואת אביו, שלושה חודשים
ז ח רי ה מוו ת.

אלא שמריאן לא נרגעה. היא הרגישה
מקופחת, וסיפרה כי אמנם היתה
זקופה של משבר בחיי־הנישואין שלה
ושל נלסון, ובתקופה זו כתב את
צוואתו. אולם אחר־כך השלימו וחזרו

לחיות באהבה והבנה. מכיוון שהמוות
היה כל־כן־ פתאומי, לא הספיק בעלה
לחזור ולשנות את צוואתו לטובתה.
האשה קיוותה כי לירון, הבן, יבוא
איתה לידי הסדר, ויתן לה סכום־כסף
או רכוש שיספק אותה.
מכל הרכוש הגדול של בעלה, הכולל
בית־מגורים מפואר באילת, כפר-
הנופש המפורסם של נלסון, שתי יאכטות,
כלי־רכב שונים, חשבונות־בנקים,
חפצי־אמנות יקרים וחלק בבעלות על
מיסעדת־היוקרה ברקודה באילת, נותרה
בידיה של האשה רק החזקה על
הדירה שבה התגוררה עם נלסון עד
מותו.
מריאן חיכתה וחיכתה, ראתה שהסכום
המוצע לה על־ידי לירון אינו
מגיע לציפיותיה, וכאשר גילתה כי
בתחילת מאי קיים בית־המישפט את

(חתום)

עד גיל 23 יש זכות דומה, וגם להורי
המנוח, אם היו סמוכים על שולחנו
לפני מותו.
לצורך קביעת גובה המזונות מביא
החוק בחשבון את גודל העיזבון,
ועיזבונו של נלסון הוא רב ומגוון. בית־המישפט
מתחשב גם ברמת־החיים
שניהלו בני־הזוג לפני פטירתו של
המוריש.
כדי לבסס את תביעתה מפרטת
מריאן את רמת־חייה עם נלסון ערב
מותו. היא מספרת על נסיעות בארץ
ובחו״ל, חופשות במלונות־פאר בארץ,
אירוח שכלל ארוחות־פאר בביתם, וכן
כספים רבים שקיבלה להוצאותיה
האישיות. היא גם מספרת על המתנות
הרבות שנתן לה בעלה בחייו, שכללו
מעיל־פרווה, שעון יקר וביגוד מעולה.
היא מבקשת כי בית־המישפט יתחשב
בכך, כאשר יקבע את סכום־המזונות
המגיע לה כעת__ .

לבוגדת
ור־זזירושה מתחשב גם בהכג־ח,
!סותיו
של המבקש מכל סוג שהוא
וברכושו. ועל כן טורחת מריאן לספר
כי בתקופת חייה המשותפים עם המנוח

רפי נלסזץ

צוואתו של נלסון ומינה את לירון
כמבצע הצוואה, החליטה לצאת במית־קפה
נגדית.
מריאן פנתה למישרד עורכי־הדין
אלכסנדר זק וחרותה הראל, וביקשה
מהם לבדוק עבורה את החוק הקיים.
עורכי־הדין עשו עבודה מהירה ויסודית,
והשבוע הגישו לבית־המישפט
המחוזי בבאר־שבע תביעה נגד עיזבונו
של נלסון ונגד לירון, כמוציא־לפועל
של הצוואה. בתביעה התבקש בית־המישפט
לאשר לה מהעיזבון מזונות
זמניים, ולקבוע את מזונותיה הקבועים.
תביעתה של האלמנה מבוססת על
חוק־הירו שה. חוק זה, מ שנ ת , 1965 קו

כי לבית־המישפט סמכות שיקול־דעת
לקבוע מזונות לאלמנה כל זמן
אלמנותה, ורשאי גם להעניק מענק חד־פעמי
אם נישאה שנית. לילדי המוריש
נלסון שתי יאכט 1ת 1מיסעדת־י1קרוז
לא עבדה, ועדיין איננה עובדת גם
כיום. היא מספרת כי מוטלות עליה
הוצאות גדולות לתחזוקת הבית שבו
היא מתגוררת. לדבריה, עליה לנקוט
באמצעי־מיגון חרשים, מכיוון שבאחרונה
היתה פריצה לדירתה.
מריאן מתנות וששן יקר
עורכי־דין המתמחים בשטח זה
מספרים כי זוהי תביעה מקובלת
ושכיחה. אלמנים ואלמנות שבני־זוגם
נישלו אותם בצוואתם מגישים תביעות
דומות, ובדרך כלל גם מצליחים בהן.
בניגוד לחוק־המזונות הרגיל, שבו
נאמר שאם מקבל־המזונות נהג בצורה
מחפירה בנותן־המזונות, יישללו ממנו
מזונותיו, הרי בחוק הירושה חסר סעיף
דומה. ועל כן גם אם מוכח בבית-
המישפט כי האלמנה או האלמן בגרו
בבני־זוגם, התעללו בו וגרמו לו חרפה,
אין בכך כדי לשלול את זכותם למזונות.
בית־המישפט
אינו חייב להתחשב
ברצונו של המת, אשר טרח להבהיר
היטב כי אינו רוצה להשאיר דבר
ליורשים אלה או אחרים. באחרונה פסק
שופט בתל־אביב מזונות זמניים בסך
1000 רולר לחודש לאלמנה, אשר הוכח
כי בעלה מצא אותה בוגדת בו עם גבר
אחר, ונישל אותה מצוואתו. האלמנה
תבעה את העיזבון אחרי שבעלה נפטר
מהתקף־לב וזכתה בתביעתה.
לכאורה י אין כל הצדקה לכך
שלבית־מישפט יהיה כוח לבטל את
רצונו האחרון של אדם, ולפסוק בניגוד
גמור לצוואתו. ההצדקה לכך היא כי
במיקרים מסויימים עלולה אלמנה
קשישה, שבילתה את כל חייה עם
בעלה, ואשר כל הרכוש נרשם בשמו,
להישאר נטולת־כל וחסרת מקורות־פרנסה
בגיל זיקנה.
חוק־הירושה משלב את עקרונות
החוק הדתי, המותיר לאלמנה מזונות
וכתובה, ואת החוק האזרחי, המחלק את
רכושם של בני־זוג שווה בשווה, אם
נרכש תוך כדי חייהם המשותפים.
אולם חוק־הירושה אינו מרבר כלל
על משך תקופת־הנישואין לפני מות
בן־הזוג. ועל כן, זכאית לכאורה גם
מריאן, שהיתה נשואה לנלסון שנה
אחת בלבד, ליהנות מקביעות החוק.
כתב־ההגנה של הבן, לירון, טרם
הוג ש, ונ ראה כי ה סי פו רהא מי תי, ו או לי

גם פרטים רכילותיים מעניינים, יתגלו
דווקא בכתב־ההגנה כאשר יוגש.

אילנה אלד; ₪

העולם הזה 2648

של סרט צ לום
עם כל קב
פוג׳י ח ^ו ח £ק ט 3ת7זבל ח נ אלבום
ת מונו ת
(לבח ר תך
ת מונו ת מיוחד (7
1דו \ 1ר 1ע 1ר 1רד /

£0קט 3סר ט הצילום
פוג׳י
היפני, שפרץ קדימה והשאיר את כל
מתחריו מאחור.
פוג׳י ח * חשקט -5סרט הצילום של
הצלמים המקצועיים.

///?100200 400 1600

פוג׳י ח^ו £0ק ט 5סרט הצילום שלך
מהת מונ ה הראשונה.אל ת שכ ח לדרו ש את האלבום בז מן
קנית הסרט.
אלבום תמונות

4 0 0

1.11/1

£ 6 ₪ץ8 11

ץובעץ

שנה 52

יעד דיין
ואחר תבוסתה
ב 1ד 3ד * ה:

חייו ה

חץ ז

והע צו

הים