גליון 656 מתאריך 18 במאי 1950

המוקש אורב

רך מתהילות טרגדיות רכות -ליד המשק, בקרבת נפר נמוש.
בשדות־קרב עזובים, משחקים ילדים. הם כבר שכחו את המלחמה. אולם צל
המוות עוד מוטל על הארץ — בדמות מאות מוקשים שהונחו בחפזון הקרבות
מבלי שיירשמו בתרשימים ומבלי שיסומנו המקומות בשלטים. המוות אורב להם

חבריא, ראו מה שמצאתי:
— חום מתוח על פני האדמה, מוט
ברזל תקוע בארץ (למעלה) .מה
זה? אוצר טמון 7צעצוע מסוג
חדש? מהר, חבריא, בואו ונבדוק...

אני מצאתי אותו, מה אתה
נדחק? ששה זוגות ידים משתוקקות
לגעת במציאה, ששה זוגות
עיניים צעירות ננעצות ביצור המשונה
תטמון באדמה (מימין) .הצי
פרניים נשברות בקרקע הקשה, אבל
מה חשוב פצע קטן, כשעומדים
אנחנו על סף גילוי כה מרתק?
הללו, משטרה ך אני רוצה להודיע
על חפץ חשוד שנמצא ליד משק
^ הללו, כן, עברתי במקרה וראיתי
שילדים משחקים בזה. זה נראה
כשקופמת שימורים גדולה, בלי צבע.
יש גם חוט מחובר אליה. אתם
חושבים שזה מוקש 7טוב, אני
ארחיק את הילדים עד שתבואו לפרק
אותו. זה בכניסה לכפר הנטוש
שלידיהמשק. אני אשמור על המקום!
סידרת תצלומים: צימט

לילדיך־דאג שיכירוהו!
כן, זהו סיפור מבוים. חבורת ילדים משחקת. מישהו
מגלה מוקש. מישהו קורא לצבא. החבלנים מפרקים או/
המוקש.
סיפור מבוים. לולא היה מבוים, יתכן שהייתם רואים
תמונה אחרת — שמונה גופות צעירים, מרוסקים. ולמחרת
היום הכותרת בעתון, זו שכבר התרגלנו לה עד כי עינינו
עוברת עליה מבלי להתעכב: כך וכך ילדים נהרגו, וכך וכך
נפצעו.
בודאי היית מניח את העתון מידך באנחה של צער
על החיים הצעירים שקופחו, והיית מוסיף אותם לרשימה
הארוכה־ארוכה של חללי המוקשים. וכעבור יומיים־שלושה
היית שוכח אותם, כשם ששכחת, כשם ששכחנו כולנו, את
הילדים שנהרגו בחוות־הלימודים בירושלים, את השנים שחיפשו
״אוצר״ בחורבות מאנשיה, ואת כל עשרות הילדים שנהרגו
ממוקשים בשלושה החדשים האחרונים.
המלחמה נסתיימה. החיילים שבו לבתיהם ולמלאכתם.
החבלנים שכחו זה מכבר את המוקשים שהניחו בסערת הקרבות
ובהתרגשות הסכנה ללא תרשימים ודו״חים. אך המוקשים
נשארו. נשאר המוות, זה הפוגע במפתיע, זה הנראה כה רחוק
עד אשר בא בחטף.
בי 950/0של המקרים הקרבנות גם לא שמעו על קיומם
של מוקשים. בעיניהם לא היו׳ אולי, אלא צעצועים. לכי
חובתך היא — חובתך כאב, כמחנך, כידיד — לדאוג כי בניך׳,
חניכיך וחבריך ידעו את הסכנה ואת פניה. תלוש עמודים
אלה ותלה אותם על קיר ביתך, בחדר־הלימוד, שיהיה לנגד
עיני הילדים בכל עת. כי אין זה מספיק ללמד את בנך כיצד
לחיות. עליך ללמדו להישמר ממות־שוא, ללא טעם ותכלית.

ואדה המוקשים האורבים דח״ך
(לפי המספרים המסומנים בתמונות)

מלכודת חשמלית ערבית פרימיטיבית: דומו;
למלכודת עכברים. יש הרבה סוגים. אין להם צורה
קבועה׳ אלא נוצרו לפי יד הדמיון של ה״חבלנים׳׳
הערבים.
מוקש אנטי־טנקי ( :בריטי מס׳ )5טיפוס שהערבים
השתמשו בו הרבה. אותן התכונות כמונ׳׳ר (ראה מס׳ .)6
מוקש קופץ ( :אנטי־פרסונל) .מופעל כשנוגעים בחוט
המתוח על פני האדמה והמחובר למנגנון ההפעלה. אחד
המוקשים המסוכנים ביותר. מתפוצץ כשהוא בגובה חזה
בן־אדם ומפזר רסיסים. טווח הפגיעה — 100 מטר.
רמון־יד ערכי: צורה אחת מני רבות של רמוני יד
שבראש הרימון היא לשם, פנטזיה״
ערב״ס. הכיפה
בלבד, אולם הרימון עצמו מסוכן. עשוי נייר וקרטון,
ומחובר בסרט בידוד.

מוקשים מתוצרת 3ית: התוצרת בלתי ברורה. יש
הסבורים שהם מתוצרת מקומית לפי דוגמאות צרפתיות.
טווח־הפגיעה — מ־ 20 עד 35 מטר.

מו קשאנ טי ״ ט נ קי ( :מונ״ר) יש טיפוסים שונים
של מוקש זה. אף כי הוא מיוצר להפעלה תחת לחץ
של 100ק״ג ומעלה. מספיק משקל אדם כדי להפעילו.
טווח פגיעה — 15 מטר.

מו קשפרפר ( :גרמני) מושלך במספרים גדולים
מאוירון. מופעל על ידי נגיעה קלה ביותר. טווח פגיעה
— 30 מטר.

מוקש נעל: נראה כקופסת עץ פשוטה. בדרך כלל
סמו! באדמה ומופעל כשדורכים. עליו. מספיק משקל של
5קילו. טווח הפגיעה — 15 מטר.

החבלנים הוזעקו -הנה שנים מני רבים המסכנים ירם־יום את חייהם כדי להציל את חיי
הזולת. אפילו בידי מומחים שלמדו מקצוע זה במשך שנים, זוהי מלאכה מסוכנת ביותר. לא־מימוזה
שינסה לפרק מנגנון עדין ורצחני זה — האסון מובטח לן. למעלה מימין: סמל חיל
ההנדסה ממשש בדקר את החוט המפעיל את המוקש. משמאל: החבלן בודק את השטח בעזרת
מגלה־מוקשים חשמלי. למטה :׳הרגע המסוכן — מנגנון־ההפעלה מפורק בידים מאומנות.

קבוצת האקרובטים ״קוטאנום״ היא
מסמר ה״זירהסרון״ .גריטל בהונק היא
מסמר ה״קוטאנוס״.
גריטל, בת ר,־ ,22 היא אוסטרית
קאטולית. בימי מלחמת־העולם עוד למדה
בבית־הספר התיכוני. היא רצתה
להיות מורה להתעמלות או גננת. פתאום
סיפרו לה חברותיה שהצטרפו
ללהקה של אקרובאטים. קירקס, חוץ־
לארץ, אלפים הצופים לכל תנוער, בנשימה
עצורה — הרעיון קסם לגריטל
הבלונדית. אבא, עובד במוזיאון של
גראץ, עיר מולדתה, לא התלהב לרעיון.
אך מי שואל את אבא 1
איך היא מרגישה בשעה שהיא עפה
בחלל ד,אויר, בגובה של 15 מטר מעל
פגי הרצפה? ואיך הרגישה שעה שנפלה

נקודות חש וב ות
לת נ ות מחופשתך

בחזרה הכללית מגובה זה לתוך רשת־ההצלה
ל אין דבר, מתרגלים...

דק 1ר ץ! י נ,ו

אחרי שקבוצה של עתונאיםצעירים קיבלה
לידיה את ״העולם הזה׳ /מורכבת והולכת עתה מערכת
הדשה שתכלול רשת מסועפת של סופרים קבועים ככל רהבי
הארץ. דרושים לעתון סופרים מקומיים בגקודות־ההתישכות
ובערי־השדה. מועמדים מתבקשים לפנות בכתב למערכת,
ת. ד ,250 .תל־אביב.

!$ £ח א •13ן
0ח •3ו 57 אן !
סבון ) 11משחתגלות
!תל־אביב. ת .ד5038 .
פ־כום ״צורה״

עומן

* * 23£3£32:4י:3 * 23023
23׳• 3 23 >25•£3 * £02323 £4>14£014£3£3 23£1532

• קסטל ־

*י 1 <£4 53 25123?3 £1£3 £3

מכתבים כשר לאנטוניו
...קראתי בהתמרמרות ברפורטג׳ה
המצוינת של שלום כהן על אנטוניו
שהלה מתלונן כי לא קיבל בשר ומשום
כך לא היה מסוגל לרקוד.
האם באמת אין הממשלה נותנת די
בשר לאורחים כה חשובים?
רחל סגל׳ ירושלים
לדבריו של אנסוניו, לא קיבל לארוחותיו
אלא את תפרים־הצנע הרגיל.

בור אחיו מלפני שנה׳ ושענה למורה :
״הרי זה אותו כלב״.
נזכרתי בבדיחה זו כשראיתי בגיליון
האחרון של ״דבר השבוע״ בשער הראשי
תמונה שהיתר ,,כמדומני, לפני זמן

נכים אינם רצויים
אתם טוענים (״העולם הזה״ ,מס׳
)655 שהנכים מסוגלים לעבוד יותר
מאשר פועל רגיל, מפני שהם משתדלים
לחפות על מומיהם. מדוע אינכם
מזכירים שנכים רבים לא רואים במשכורתם
אלא פנסיה המגיעה להם ממילא,
ואינם משתדלים לעבוד כלל?
מעביד, ת״א
איננו סבורים שבלל זה חל על נכים
קטועי־אברים. משתמטים אחדים אינם
יבולים לקבוע את יחסנו כלפי אותם
שהקריבו את הכל.

ארץ ללא צנע
...זוהי התעללות בקוראי ״העולם
הזה״ להראות להם זוג הזולל תרנגול
הודי צלוי בקפריסין. האם לא יכול
הצלם לצלם אותו אוכלים דג פילה?
דן מרומי, ת״א
מוסרים לנו שדג פילה נחשב בקפריסין
אחד המטעמים הנדירים.
הכחשה להקת ״אילוך, הממשיכה להתקיים
כלהקה אזרחית אחר?!דרור חבריד.
מהצבא, היא להקה בלתי תלויה. קשרי
חבריה למשמרת הצעירה אינם חדשים
כפי שצוין ב״עולם הזה 654 הלהקה
־.צבירת צמתה מתוך הפרודיה הדר.*.דה
של המשמרת־הצעירה של מפא״י.
אם כי חברי להקת ״אילון״ עוסקים
במשחק על הבמה זו השנה השמינית
(כלהקת חובבים) החליטו חבריה לא
להיות בינתיים ללהקה מקצועית.

להקת ״אילון״

בעצם, מה אתם מכחישים, חבריא?

אותו ים

באחד הגליונות האחרונים של ״העולם
הזה״ (מס׳ )655 נדפסה הבדיחה
על אותו תלמיד שהמורה נזף בו על
אשר חיבורו על כלבו דומה בכל לחי

שער ראשי של ״העולם הזה״.
המדובר בצעיר וצעירה, לבושים במדי
ימאים. האם סיבת הדבר בעובדה שהמדובר
הוא באותו ים?
(אגב, מה קרה לאותם צעיר וצעירה?
האם התחתנו בינתיים?).
ישראל אפשטיין, חיפה
צדקת. זהו שער ״העולם הזה״ מס.
,505 מלפני שלוש שנים בדיוק. גורל
הצעיר והצעירה אינם ידועים לנו.

התצלומים בנליון זה :
הסדר בעמוד מימין לשמאל
ומלמעלה למסה: עמודים ,5
— 15 בנו רותנברג׳ עמודים
2 ,7 ,6ו — צי מט, עמודים ,9
— 13 קאופמן, עמוד — 14
פרנקנהיים, זינגר.

.העולם הזה״ ,מם׳ 656

הסכנה: מים מש כ ר ־
מספר הנארחומאניס בישוב גובר והודר ־ הרופאיס
דורשי חוס מיוחד -המשטרה יוצאת דהתחפה נגדית
הסתדרות הרופאים יוזמת עתה חוק׳ שלפיו יהיה מעמדו של אדם
המשועבד לסמים מסוכנים (אופיום, מורפיום׳ קוקאין׳ חאשיש וכיוצא באלה)
כמעמדו של הבלתי שפוי בדעתו. בעזרת חוק זה אפשר יהיה להכריז באורח
משפטי על אדם שאינו יכול להתקיים בלי סמים נארקוטיים כעל אחד שהשלטון
רשאי להחזיקו בבית חולים, מקום שם יטפלו בו כהלכה כדי לרפאו.
יום יום קוראים
אנו, בעתונים על
חיפושים אחר הסמים
המסוכנים, שעורכת
המשטרה חשודים במקומות
שונים. יש והמשטרה
מוצאת כמויות
ניכרות של סחורה
אסורה זאת, שהסחר
בה מגיע למחזור
של רבבות לירות
אף בימי צנע וניתוק
מהארצות הש
כנות. המקור הוא הידועה מצרים
כמרכז המסחר בסמים
מסוכנים בכל
בכל המזרח.
אולם בעוד שהמסחר
הבלתי ליגלי
בסמים או החזקתם
שלא כחוק אינם
אלא בעיה משטרתית׳
שבה מטפלים
בדרכים המקובלות,
הרי עצם התופעה
— הצורך הגופני
באותם הסמים והתשוקה
של האנשים
הרגילים להשתמש בהם, הם
רפואית־פסיכולוגית.

פא, ומכל אחד.מהם מצליחים הם להשיג
את מבוקשם, ואחר כך רוכשים הם
את הסמים בבתי מרקחת שונים. מתוך
הנחה זאת עקב משרד הבריאות אחר
המרמה, נערכה בקורת על כל הרצפים
שנתנו רופאים בתקופה מסוימת, ואשר
נצטברו בבתי המרקחת, ועל פי זה
קבעו על נקלה, כי אותם השמות של
החולים מופיעים ברצפטים שונים ורבים.
לא זה בלבד אלא אף המחלות,
הסיבות שמסרו הנארקומאנים לרופאים
השונים היו שונות זו מזו( .יתכן גם
כי הזהירים והמנוסים שבהם הציגו את
עצמם בשמות שונים לפני רופאים שונים).

לעשות כנארקומאניס ץ
כתוצאה מבקורת זאת נקבעו כמה
חשודים• ועתה עלתה השאלה: כיצד
לטפל בהם? אפשר היה לתבוע אחדים
לדין על עבירות אחדות, אך לא
לשם כך נערכה הפעולה. הכוונה היתר,
לעזור לאנשים האומללים׳ הללו. אחדים
מהם הוזמנו ע״יי רופאים ממשלתיים
לשם ״שיחה. על הנושא״ .הוצע להם
למסור את. עצמם לטיפול. אחדים הסכימו,
אך אחרים שוב אינם רואים את
עצמם זקוקים לרופאים אלא אם כן יש
להם צן ורך בחתימתם ־לשם קבלת הסמים...
השאלה,
שנתעוררה היתד, איפוא, מה
ייעשה לאדם הזקוק לטיפול רפואי ומסרב
לקבלו? כלום רשאים אנחנו להסגירו
לבית חולים נגד רצונו י

היפנוזה נגד חאשיש
שאלה

השמוש בסמים משכרים אינו כה
נפוץ בעולם כשתיית האלכוהול — בעיה
חמורה המטרידה סוציולוגים ורופ־באים
רבים בימינו.

הנארקומאן -סכנה לחברה
הנטיה לאלכוהול היא פופולרית יותר
ומספר חובבי הטפה המרה בכמויות
שיש בהן כדי להזיק לבריאות
מגיע למיליונים רבים׳ בעוד שמספר
האנשים הזקוקים לסמים מסוכנים הוא
קטן בהרבה. אך לעומת זה מהתה השמיש
באלה סכנה גדולה יותר לבריאותו
יחד עם זה הופכים
של האדם.
רבים מהנגועים בהוגל איום זה מסוכנים
לחברה, בין שזה כתוצאה מהתשוקה
האוכלת בגופם בהעדר הסם וביו שזה
כתוצאה מהאלוצינאציות (חלומות בה-
קיץ)הבאים עליהם אחרי השמוש בסס.

הכיכרות הצהובות -חאשיש
רבע מיליון ל״י נשרפו בחבית...
באמצעות הרופא. בין שהוא מרמה את
הרופא תחת מסווה של מחלה שהטיפול
בה זקוק לסמים מסוימים (והנארקומאן
בקיא בדברים אלה) ובין שהוא מתוודה
בפני הרופא על חולשתו ומקבל ״רצפט״
לכמות קטנה כדי שישתמש בה בצמצום
לתקופה מסוימת. יתכן כי היו גם רופאים
שעברו במדת מה על החוק מתוך
רחמים על האומללים. אך לא הובאו
עד כה הוכחות לכך, מסתבר כי הנאר־קומאנים
נוהגים ללכת מרופא אל רו
הטיפול
בחולים אלה עיקרו בהקטנה
ההדרגתית של השימוש בסמים אלה,
הנערכת בפיקוחם של רופאים. גם ההיפנוזה
ושיטות אחרות מקובלות בריפוי
הנארקומאן. רפוי זה מתקיים בדרך כלל
בבית חולי רוח.

איך התרגלו לסמים ז
קימת דעה בציבור כאילו רוב האנשים
ד,מזדקקים לסמים מסוכנים (בפרט
אופיום) באו לידי כך מתוך הבריחה
מן המציאות• דעה זאת היא מוטעית.
מסתבר כי רוב הנארקומאנים הם אנשים,
שעברו ניתוחים־״קשים, ותוך כדי

הטיפול שקיבלו, בפרט לשם הרגעת
הכאבים׳ הלכו והתרגלו לסמים אלה.

עולים חדשים -מורפיניסטים
בין העולים החדשים יש גם מספר
ניכר של אנשים שבחרו בדרך זו מסיבות
נפשיות גרידא.
(המשך בעמוד )18

מגדלי חאשיש בישראל !
90ק״ג חאשיש — כל הכמות
שנלכדה עד כה בידי משסרת־ישראל
— נשרפו לא מכבר בטקס חגיגי
בקריה. לפני שהוצתו החביות נשפך
עליהן נפט, כדי שלא תהיה אפשרות
להשתמש גם בשרידים.
החאשיש הוא הסם המשכר הנפוץ
ביותר בארץ (ובמזרח התיכון כולו).
הוא מיוצר בעיקר בלבנון, משם הוא
מועבר בדרכים עקלקלות דרך ירדן
וישראל אל השוק העיקרי — מצרים.
אולם חלק מן החומר׳ ״נשאר״ בארץ
ונמכר כאן בכמויות קטנות. הדרישה
לו רבה — יותר מאשר, למורפיום,
לקוקאין ולאופיום.
16.500ק״ג חאשיש* ,שהיו חבויים
על גבי מכונית משא, נתפסו לפני
כחצי שנה ע״י מארב של המשטרה
בקירבת הגבול הלבוני. שני המבריחים
נידונו לחצי שנה מאסר• אולם משנמצאה
כמות של 10.250ק״ג חאשיש בשדה
בסביבות שפרעם נתעורר לראשונה החשש
שהסם ההרסני מיוצר גם בארץ.
משפט סנסציוני, העלול להטיל אור
על פרשה זו, עומד להתברר בקרוב.
אגב, יש גם המגדלים חאשיש באופן
חוקי. לא מכבר הרשה הממונה על
המחוז לקיבוץ מסוים לגדל חאשיש —
לצרכי התעשיה. הגבעול של החאשיש
הוא חומר גלם לייצור חבלים, ואילו
הסם המשכר מיוצר מעלי הפרחים(ממין
נקבר .),אותו קיבוץ התחייב לקצור את
החאשיש לפי הפריחה — ונתן ערבות
של 2000ל״י כערובה לקיום הבטחה
זו. אולם גבעולי־חאשיש אחדים הורשה
לו במיוחד להשאיר עד לפריחה —
כדי להראותם לשוטרים הלוחמים בסם
החאשיש ושלא ראו מימיהם את צורתו
של הפרח לפני. העיבוד...

הסכנה גוברת כישראל
המסחר בסמים מסוכנים, בעיקר חא־שיש,
אינו דבר חדש בארצנו. ידוע כי
בארצות המזרח בכלל נפוץ עישון החשיש•
אולם השימוש בסמים המס־כנים
האחרים היה עד לפני שנים מספר נדיר
בארצנו. רק עם ד,עליה המוגברת הורגש
כי הדרישה לסמים על צורותיהם השונות,
החל מאבקה וגמור בזריקות סטריליות,
הלכה וגברה. קשה היה להביא
את הדברים לביקורת, מאחר שכל
התנועה הזאת בסחר ובשמוש מתנהלים
בעיקר במחתרת. רק בזמן האחרון
הצליחו השלטונות לקבוע מספר של
חלוצים בנרקומנים, והאופן שבו נעשה
הדבר הוא מענין למדי.

כיצד משיגים מורפיום ז
גם משרד הבריאות, גם הרופאים,
וגם הרוקחים, ידעו מתמיד כי הנאר־קומאן
מוצא לו דרך לבית המרקחת

,העולם הזה״ ,מס 656 ,

הגוזל השקוף -מורפיום
.זריקה מבעד לבד המכנס

האבקה הלכנה

-קוקאין

משקל של פרוטה במחיר לירה

קפל} :הצנע נכשל
מאת סופרנו בכנסת
בדרך כלל נוהג קפלן לשאת את דבריו בכנסת מבלי לנסחם
מראש, הוא נוהג לדבר מבלי לעיין ברשימות, מסיים את משפטיו רק
לעתים רחוקות׳ ולעתים קרובות אינו משלים אפילו את רעיונותיו,
אלא מניח אותם באמצע כדי לפנות לנושאים אחרים. אולם הפעם
היתד ההרצאה מנוסחת בקפדנות׳ והעתקים מוכנים ממנה חולקו
לסופרים הפרלאמנטריים.

קפלן עייף...

במשך השעה או השעתיים הראשונות הרכיב קפלן את משקפיו
וקרא מן הנוסח המוכן. הוא קרא במהירות, אולם לקצרני הכנסת
היה זה נופש ממש, כי זו הפעם הראשונה היו משפטיו שלמים
וברורים. אך כעבור זמן מה איבד השר את סבלנותו. כשסיים את
סקירתו, ועבר להרצות על התקציב המעשי׳ הסיר מפעם לפעם את
משקפיו והוסיף הוספות לנאום המוכן. הוא שגה במספרים ומעד
תכופות בעובדות. לעתים תיקנו חברי הכנסת את טעויותיו בקריאות
ביניים, למשל כשאמר ״אלפים״ במקום ״מליונים״ ,ולהיפך. קפלן
שם את כף ידו על מצחו הגבוה ואמר — ״אני מתחיל להתעייף

לכנסת אין סבלנות
גם רוב המאזינים התחילו להתעייף. אחד מחברי מפ״ם קיפל
את זרועותיו על• גבי השולחן וטמן בהן את ראשו. בספסל האחורי
של מפא׳>י השעין מישהו את ראשו על משענת כסאו ונרדם. בשעה
מאוחרת יותר, משהגיעו עתוני הערב מתל־אביב, החביאו חברים רבים
את פניהם מאחרי גליונות הניר. הכנסת היתר חסרת־סבלנות.

הצירים אינם מכינים...
הנאום חרג מתחום הבנתם של רוב הצירים, ונראה שהובן רק
ע״י הפריץ נפתלים, פרץ ברנשטיינים, משה סנה׳ים ויוחנן בדרים —
הכלכלנים של הסיעות.
החברים ה״פשוטים״ נבוכו. קפלן אמר להם שנוסף לקיצוב
המזון יקוצבו גם •המלבושים והנעלים ; שהממשלה תשאב את
החסכונות כדי להשקיעם בחקלאות, בתעשיה, בשיכון ובתחבורה ;
שמצב השיכון יחמיר וילך. אחר כך אמר להם שאם הציבור לא ישתף
פעולה בתכנית זו, לא תהיה ברירה אלא להוריד את רמת־המחיה.
בעיני החבר הפשוט לא היה בכך משום הגיון.

רמת־המחיה תרד:

תקציב קפל!
85 מבין 100 הנשאלים ענו :״אין לי
מושג״ .מתוך אלה אמרו 15 שהתקציב
מענין אותם, אך פחות מאשר ספורט
או קולנוע 53 .הודו שהתקציב אינו
מענין אותם בכלל 7 .אמרו שלא קראו
עתונים ולא האזינו לרדיו 93 .איש
אמרו שא־ן ל, .ם מושג כמה מר״ם הם
משלמים במישרין או בעקיפין בחודש.
5אמרו שאינם משלמים מסים כלל.
זהו הסיכום של משאל־הבזק ש:יכו
סופרי ״העולם הזה* ברחובות תל־אביב,
בו שאלו 100 אזרחים מקריים את השאלות
הבאות: מה זה תקציב? כמר.
מסים אתה משלם? האם אתה משלם
יותר מדי? איזה מס היית מציע לבטל?
איזה מם היית מציע להעלות?
האם לדעתך מבזבזת הממשלה כסף על
מנגנונה י האם דרוש פיקוח? היודע
אתה מה היא אינפלציה?
אנשלברונשטין, בן ,52 בעל
חנות לטבק וצרכי עישון ברחוב אלגבי
מס׳ 122 שמח מאד לראותנו. היתה זו
פעם ראשונה שעתון פנה אליו לשאול
לדעתו בשאלה צבורית איזו שהיא.
״כן, בהחלט. אנחנו משלמים מסים
גביהים מאד, באופן יחסי, אולם אינני
מתאונן, כי אני יודע שהם בסים קיומה
של האומה. שעור מסינו הוא גבוה
מאד, אולם צרכי המדינה הם עוד יותר
גדולים״

מה אמר השר העייף?
המחסור במזון ובסחורות, ההגבלות, הפיקוח׳ הקיצוב, צפיפות
השיכון ושאר התקלות אשר הציבור מתלונן עליהן — מקורם בעובדה
שאוכלוסית ישראל גדלה בקצב מהיר יותר מאשר המשק הישראלי.
בהגישו את התקציבים, הרגיל והבלתי־רגיל, המגיעים יחד
ל־00נ< 121.200.ל״י, אמר שר האוצר שהתפוקד. הלאומית גדלה
בשנתיים שעברו ב״ ,350/0ואילו האוכלוסיה גדלה באותה תקופה ב־.650/0
אם נחשב את התפוקה הממוצעת לאדם — העריך קפלן — ירדה
התפוקה ב־•1870
כל עוד תימשך נסיה זו אין לחשוב כלל על עליה ברמת־המחיה.
להיפך, רמת־המחיה תצטרך לרדת.

קפלן נגד יוסף

לרגע קט הרים מר קפלן את מבטו מצרור הניירות שבידיו,
והסתכל בד״ר יוסף, שישב ללא כל הבעה על פניו, יחד עם חבריו
בממשלה, ליד השולחן המצוחצח במרכז אולם־הכנסת, שצורתו
כפרסת־סום. שר הסתכל בשר .״הצנע לא הצליח הצלחה מלאה...״
העיר מר קפלן, .׳המחירים ירדו, אך הסכומים שנחסכו לא הושקעו
לשם הגדלת הייצור, אלא במכוניות׳ בבתים וכיוצא בזה״.
אחרי שקבע עובדה מכרעת זו, לגם מר קפלן לגימה מכוס
התה ופנה אל החלק החשוב ביותר של נאומו. תכניתו של ד״ר יוסף
לא הצליחה ליצור קרנות להשקעה. דרושה תכנית חדשה שתבוא
במקומה.

תבנית חדשה כמקום הצנע
התכנית החדשה היא תכנית גרינבוים׳ שהוכנה עבור בך
• גוריון ע״י מנהל משרד המחקר שלו, מר י. ל .גרינבוים. זוהי תכנית
לארבע שנים, שמטרתה להשיג תעסוקה מלאה ב־ ,1943 מתוך חישוב
שעד אז תגיע האוכלוסיה ל־ 1.800.000 נפש (בהשואה ל־1.250.000
כיום).
התכנית אינה דורשת הידוק נוסף של החגורה, אך התצרוכת
של מצרכים אחרים, מלבד מזונות — ובכללם מלבושים — תצומצם.
מטרתו של צימצום נוסף זה לחסוך ־ 57 של ההכנסה הלאומית בשנת
, 1950 סכום שיעלה בהדרגה בכל שנה עד שנת .1953 באותה שנה
על סכומי־החסכון להגיע ל־ 156.000.000ל״י, והכסף יושקע בחקלאות׳
בתעשיה, בשיכון ובתחבורה.

ניחושים מעורפלים
על אופן הביצוע של תכנית גרינבוים היו בפיו של קפלן רק
ניחושים מעורפלים. התכנית לא אושרה עדין ע״י הממשלה, ושר־האוצר
לא היה חפשי לגלות פרטים לכנסת.
אולם בחלק אחר של נאומו אמר כי הממשלה מרגישה שהמסים
הגיעו עד לקצה גבול היכולת( .עובדה היא שהממשלה דנה בהורדת
שעורי מס ההכנסה ובביטול מם הקליטה) .יש להניח, איפא, שאין
הממשלה שואפת לשאוב את הסכום הנוסף של 156.000.000ל״י
באמצעות מסים ישירים.

יוסף נדחק לפינה ז
עובדה מענינת אחרת מצביעה אף היא בכיוון זה: אחת
ההקצבות המעטות לשנת 1950/51 שירדו לעומת השנה הקודמת
היא ההקצבה למשרד הקיצוב והאספקה. וזה למרות העובדה שהתקציב
הכללי עולה ב־־ 337 על התקציב של השנה הקודמת. אפשר ללמוד
מזה שלא ישאירו את ביצוע התכנית בידי הד״ר יוסף.

סוחר אנשד בורנשטיין
״והעול לא במקום הננו
״אני משלם כל כך הרבה מיני מסים,
עד שאיני יכול לאמר כמה אני משלם
לממשלה בכל חודש. אולם דבר אחד
אני יכול לאמר: אין הממשלה מטילה
את העול במקום הנכון. קח למשל,
טבק. קופסת טבק עולה באנגליה פחות
משלושים גרוש, וכאן אני מוכר אותה
במאה ועשרים גרוש. רווחים מופרזים?
שוק שחור י כלל לא. אחראית לכך
היא הממשלה. היא גובה קרוב לשמונה
מאות פרוטות על כל קופסה כזאת.
ואני שואל אותך: כיצד יתכן מם כזה
על מצרך כמו טבק, שהוא חיוני בדיוק
כמו לחם?״.
״מנין תקח הממשלה את הכסף אם
תוריד את שיעור המכס?״
״שיכריחו את האנשים לשלם עבור
מותרות ממש, כמו מכוניות מפוארות,
דירות לוקסוס וכל הדברים האלה. ובכלל
מדוע אין הממשלה מחוקקת מס

רכוש?״.
יהודהאקסלרוד, פועל דפוס
בן ,38 ממושקף ורזה, הנראה זקן מגילו.
עלה ארצה לפני 18 שנה מאוסטריה
כחלוץ.
״עתונים הם חלק עיקרי מבילויי,

וקראתי את כל מה שנכתב על הויבוה
על התקציב בשלוש שפות. אני במייחד
מעונין בנושא זה, כי ברור לי שאין
זו שאלה אקאדמית אלא שאלה שתקבע
מה אוכל להרשות לעצמי ולמשפחתי
בת 4הנפשות. אם אוכל לקנות יותר
בגדים, ואילו דברים אביא הביתה״.

פועל דפוס יהודה אקסלרוד
״...ועוד איך !״

״הממשלה צריכה להפחית את שיעור
מס ההכנסה. הגרעון מהפחתה זו
יכוסה אם הממשלה באמת תדאג שכל
אזרח ישלם את אשר עליו לשלם. מדוע
חייבים אנו, הפועלים המאורגנים, להיות
היחידים המשלמים, כאשר כה רבים
״מסתדרים״ ,ומשתמטים? מדוע בכלל
חייבים דלת העם לשאת את עיקר העול?
מדוע אין הממשלה גובה מס רכוש?
בעלי רכוש יכולים להרשות לעצמם
לשלם כמה לירות לחודש מבלי שהדבר
יפגע בתפריטם היום־יומי ! אצלי, כאשר
מנכים 15 אחוז ממשכורתי, זוהי
פגיעה בצרכי היום־יומיים״.
״האם אני יודע מה פירוש המילה
אינפלציה? ועוד איך • אני זוכר היטב
איך לפני עשרים שנה באוסטריה, אנשים
אשר כל ימיהם עמלו וטרחו לחסוך
מעם לעת זקנה, ואנשים שנולדו
עשירים, פתאום מצאו שכל הונם אינו
מספיק לקנות ככר לחם.
אולם אצלנו המצב הוא אחר, כאן
ארץ צעירה וכל עושרה לפניה וטרם
נוצל, לכן אסור לממשלה להרשות
הידרדרות במדרון, עליה לדאג להתפתחות
כלכלית וניצול אוצרותינו שיבטיחו
את המטבע הישראלי, כי אין זה
מטבע המתבסס רק על מסי הכנסה
של תושבים. יש להנהיג חסכון חמור,
אולם יש דברים אשר אסור לחשוב
שאפשר לחסוך בהם. ראשון: צרכי
בטחון. הדבר השני הוא פקוח ממשלתי,
כי בעלדיו, לא יעלה בידי להשיג
אפילו את מצרכי החיוניים ביותר, אם
יתחרה בי בשוק חפשי בעל ההון והאמצעים.

נינהפולישוב, גברת צעירה
כבת ,32 אשר פניה הצעירות שוללות
את שערות השיבה שעל ראשה, מקבלת
אותנו במבוכת מה.
״מה אני יכולה לאמר לכם? התקציב
היחיד המענין אותי הוא תקציבי
הפרטי, כיצד להשתמש ביעילות האפשרית
במשכרת אשר בעלי מביא בסוף
החדש.
אמנם שמעתי ברדיו שישנו ויכוח
כזה בכנסת. יותר נכון, התחלתי לשמוע,
אבל מיד סגרתי את המכשיר.
כי מה יש לשמוע? חצי הדברים הם
כבר דברים ישנים ומשעממים, והחצי

העולם הזה״ ,מס׳ 656

זה נוגע לך!
מאת אורי אבנרי
השני משאיר בך חרטה על שהקשבת.
לכן אין לי כל מושג על כל העניו
הזה״ ,היא הודתה בכנות.

פנינה פודישוב
״אין לי כל מושג.,.״
״אינני יכולה לאמר דבר על מסים,
כי אינני יודעת עליהם כלום. זה הוא
תפקידו של בעלי. הוא דואג לחלק זה
של התקציב. אולם דבר אחד אני כן
יודעת. מזמן שהטילה הממשלה מס
מותרות על ההלבשה, אין להשיג בחנויות
שמלות ״לכל״.
אינני יודעת כמה מוציאה הממשלה
על פקוח, אבל זה הוא מקום אחד
שלא הייתי רוצה כי יקמצו בו. פקוח
הוא הכרחי במצבנו הנוכחי. אך הייתי
באמת רוצה כי יחדלו מלבלוש סביב
עקרת הבית לגלות את הביצה ה״ש־חורה״
שבסלה. זה רק גורם לאי־נו־חיות
ומביא השתרבבות גוברת והולכת
לחייו הפרטיים של האזרח.
אינפלציה? לפי דעתי זה מפני שלאנשים
יש יותר מדי כסף בכיס, ואין
מה לקנות. השוקים ריקים ואנשים
מעלים את המחירים בהשתדלם לחטוף
את זה אשר נמצא. הם אפילו נכנסים
לחוב כדי לקנות משהו. האזרח מתחיל
לאבד את אמונתו במטבע.

שלתי, ואיזה מסים צריך האזרח לשלם?
מה איכפת לי אם תוציא הממשלה
מיליון או עשרה מיליונים לירות
על מנגנון ועל פקוח. אלד, הן בעיו־תיכם.
למה לי לשבור את ראשי עליהן?
אף אחד לא בא לראות אם אני
מקבל 100 גרם בשר או ביצה יותר
בזמן הארוחה.
״תקציב הבטחון? ודאי, זה חשוב
מאד. אבל יש אנשים יותר גבוהים
אשר תפקידם הוא להחליט ולקבוע
על תקציב זה, כפי שתפקידי שלי הוא
רק לראות שהעבודה במחלקתי ״תדפוק״.
אינפלציה?
כן, אני מתאר לי שאמנם
קיים דבר כזה אצלנו. אולם, מבין
אתה, אין זה נוגע לי במישרין. צרכי
החיוניים מובטחים לי ע״י הצבא, ואת
ה״מותרות״ ,נו, הם לא חסרים בישראל.
אפשר אפילו לחשוב כי זה הוא
כל מה שאפשר להשיג באופן חפשי
כאן, דברים מיותרים״.

״יבורך שר האוצר על גילוי לבו״,
אמר לנו חבר הועד הפועל של ההסתדרות
וראש מחלקת ההסברה שלה
הח׳ פייבוש בנדורי, בן ,49 איש מפ״ם
וחבר קיבוץ גבעת־השלושה. אך הוא לא
מיצה את הבעיה עד תומה. בתהליך
הכלכלי יש גלויות ויש נסתרות. עובדה
היא כי ההתעשרות של יחידים הולכת
וגדלה בטמפו והיקף מבהילים.
במשך השנתיים האחרונות נעלמו כמה

תקציב? מי זה מתענין בתקציב?
נאום ארוך לצירים מפתקים, מאמרים ארוכיס — ארוכים ומשעממים
בעתונים, ומספרים — הוי מספרים אשר איש אינו יכול למצוא
בהם את ידיו ואת רגליו. איזה שיעמוס.
אבל — אבל התקציב הזה נוגע לן. יכול אתה לחיות בלי
רימה היוורת ובלי אקרובטים. אינך יכול לחיות בלי מזון, בלי
מלבושים, בלי שיכון. ואת כל אלה קובע — התקציב.

פחות מלבושים, פחות מזון
העף נא מבט חטוף על תמצית דבריו של שר־האוצר, בדף
השני. מה הוא אומר 1
הוא אומר, במלים פשוטות, שאין אנחנו מרויחים את ארוחת-
הצהרים שלנו( .זה נקרא מאזן מסחרי שלילי וגדעון לאומי וכו׳ וכו׳).
הוא אומר שבשנה הקרובה יהיו לנו פחות חדרים לגור בהם,
פחות מכנסיים ושמלות ללבוש, ואולי גם פחות מזון לאכול( .״אי־אפשר
לקיים את רמת־המחיה הנוכחית
יכול אתה לפהק היום, לצחוק למטורפים שיש להם סבלנות
לחטט במספרים, לאמר שאתה משלם משכורת לצירי־הכנסת למען
יעסקו הס בענינים אלה.
אולם כשזה יגיע אלין י— כשיצמצמו לן את הבגדים שמותר
לן ללבוש וכשמחוסרי־השיכון יפלשו לדירתן, אז אולי תזכור, זח
הכל התחיל בתקציב.

העכיים ישלמו
הוא אומר שכל אחד מאתנו ישלם השנה ־ 337 יותר לממשלת
ישראל. במקום 10ל״י — .13.333 במקום ססו ל״י 133.333
ומכיון שהממשלה נוכחה סוף־סוף כי אם יטילו עלינו מסים ישיריח
כבדים יותר נחדל מעבוד, מפני שלא יהיה עוד כדאי לעבוד, נשלם
את הדבר במסי עקיפין, כלומר: מס על סיגריות, על נעליים, על
ניר. במלים אחרות: העשיר והעני, שניהם ישתתפו בהגדלת התקציב
בסכום שווה. זוהי נקודה מספר אחד.

פקידים כמקום קותנדת
על מה תוציא הממשלה את הכסף הזה?
לא על ביטוח סוציאלי ובריאות. גם לא על
ולחולים. לשם כן אין לה כסף. הכסף מספיק רק כדי
למנגנון פקידותי שיקיף עתה ( 21.000 עשרים ואחד
ממשלה (להוציא את המורים, שעודם מאיימים בשביתה).
פירושה בעיקר — הגדלת מספר הפקידים.

פנסיות לזקנים
לשלם משכורת
אלף )1עובדי
הגדלת התקציב

הבסף מאבד ערבו ץ
אם הממשלה תוציא יותר כסף, משמע שגדלה והולכת סכנת
האינפלאציה.
עוד מלה שאינן אוהב אותה. אינפלאציה ...ברור שזה משהו
מזכיר לן? ובכן — זה נוגע 1אינפלאציה פירושה — אבדן ערן הכסף.
אס חסכת בעמל של שנים אלף לירות, אס הכנת לן פנסיה לעת
זקנה, אם קנית שטרי ערן או מלוות ממשלתיים, אם הלוית למישהו
כסף — ,בבוא האינפלאציה יהיו כל אלה שוים מחצית ערכם,
שליש ערכם, או פחות מזה. מכיון שהכסף יהיה בשפע, וסחורות
בצמצום.
סכנת האינפלאציה היא חמורת מאד — הרבה יותר חמורה
מאשר מעז שר־האוצר להודות בגלוי. הנה נקודה מספר שלוש• .

כשלון חרוץ לצנע
פקד־אויר שמשוןצימט. בן
,27 חתם על שרות קבע בחיל האויר
לשלש שנים, לאחר שנתיים בחיל
הרגלים. השתומם מאוד על כך שצפיתי
כי תהיה לו כל דעה שהיא על
נושא ״ציבילי״ כזה.
״וכי מה מענין אותי התקציב הממ־

פקד־אויר שמשון צימט
״...זה ענינכס...״

,העולם הזה״ ,מס׳ 656

הכר הועד־הפועל בנדודי
״...מחלת הקואליציה...״
עשרות מיליונים גם ממעגל הייצור וגם
מידו הבוחשת למקורות כספיים של החבר
א. קפלן, והתרכזו בידים מועטות,
הון זה הוא פרי של ספסרות שחורה,
קומבינציות של ״יבוא בלי תשלום״,
וחשבונות מזויפים. סכומים אלה מהווים
ב־ ־ 157 של 1ההכנסה הלאומית.
השר מצביע על גידול מס ההכנסה,
שנחשב בדרך כלל למס פרוגרסיבי.
אך עובדה היא, והודה בכך א. קפלן
באסיפה מסוימת, כי עשרות אלפים ודוקא
מבעלי היכולת( ,שעסקיהם אינם בשלט
רשמי של בית חרושת או בית מסחר;
גם מקצועות ״אינטליגנטיים״ מה־מכניסים
ביותר) מתחמקים עדין מיד
גובי המס• לפועלים קל להגיע, ועל
חשבון אלה בעיקר גדלו הכנסות המס
בכמה מיליונים :
הבעיה השניה היא הייצור. סיכומי
קפלן בשטח התעשיה מדאיגים מאד,
ומאשרים את הניתוחים הפסימיים ביותר.
בהרצאתו בכנסת מסר שר האוצר,
כי ״אינדבס ימי העבודה בתעשיה״ מראה
בדצמבר 1949 גידול של ־ 12 7לעומת
הממוצע של שנת .1947
(המשך בעמוד )12

אם כן — האם עלינו לגדף את הממשלה? האס היא אשמה

בכל?
כן — ולא.
היא אשמה: מפני שמאז תום הקרבות, לפני למעלה משנה,
לא חשבה אלא על צנע, על הגבלות, על צמצומים. זו היתה תכנית
שלילית — הכרחית אבל שלילית. היה יכול להיות לה ערן רק
תכנית שתראה כיצד ׳תוכל
לוא היתה לצידה תכנית חיובית —
האוכלוסיה הישראלית הגדלה והולכת להרויח את ארוחת־הצהרים
שלה, אפילו ארוחה של דג פילה במקום בשר. לא היה די בכן
שהכריחונו להוציא פחות כסף על מזון. היה צורן שיעוררו את
התיאבון שלנו להשקיע את הכסף בדברים חיוביים, העוזרים לשיפור
המצב — במכונות, ולא במכוניות ; בבתי־מלאכה, ולא בדירות־לוקסוס.
וכאן
נכשלה הממשלה כשלון חרוץ. התפוקה לא עלתה —
היא ירדה. האוכלוסיה מרוויחה פחות מאשר הרוויחה לפני שנה.
קל לומר :״האזרח אינו מבין את החמרת המצב ואורח־חייו אינו
מתאים למדינתנו״ .השאלה היא — מה עשתה הממשלה כדי להחדיר
את הכרת המציאות בין האזרחים, לעורר בהם את רצון ההתנדבות,
לקרב אותם לקראת יצירה?
זהו הרקע להתקפתו המוסווית של שר־האוצר על שר־הצנע.

תותחים במקום מרגריגה
ובכל זאת, לא כשלו 1הצנע הוא שורש הרע.
שורש הרע הוא — שאנו נתונים במצור כלכלי של שכנינו
הערבים, מצור החונק את התפתחותנו המשקית הבריאה. שורש
הרע הוא — שעלינו להקציב סכומים עצומים לתקציב הבמחון
(שקם, שקט — זה סוד )1מפני שעוד אנו נתונים במצב של
מלחמה, ולא של שלום.
לכן — אין זו שאלה כלכלית גרידא, כי אם בעיקרה שאלה
פוליטית.

מכלהע 1ל 0
ראק־טות אנט-אויריות
ג׳ו קולינס, הרמטכ״ל האמריקאי,
מסר בראיון כי חיל התותחנים האנטי*
האויריים של ארצות־הברית פיתח רא־קיטר,
אנטי־אוירית חדשה, שתוכל לפגוע
במפציצים בגובה של 50.000מ׳
(מעל לגובה הטיסה המכסימלי של כל
אוירון ידוע) וכי עתה מכינים סוג
חדש של פגזים מכוונים־מרחוק העלולים
להיות מדוייקים עוד יותר ובגובה
רב יותר. כן סבור קולינס שבקרוב
יהיה בידו ״נשק חדש, שישנה באופן
קיצוני את כל התפיסות של מלחמת־טאנקים״.
אדמירל
שרמן, ראש הצי האמריקאי,
דרש מבית־הנבחרים האמריקאי תקציב
ימי של 335 מיליון דולאר לשנת . 1952
חלק ניכר מתקציב זה יוצא על המצאתן
וייצורן של צוללות מונעות בכוח
אטומי. הוא מאמין שאפשר לייצר צוללות
כאלה תוך שלוש שנים — ״רק
הנסיון יוכיח״ .כידוע׳ אין רעיון זה
חדש. עד כה האמינו אנשי־מדע רבים
שצוללות כאלה אינן אפשריות מפני
שלוחות־העופרת הדרושים כדי להגן
על צוות הצוללת מפני קרנים רדיו־אקטיביות,
יהיו כבדים מדי.

הפלות מלאכותיות ביפאן
הריבוי הטבעי של יאפאן הוא למעלה
ממיליון נפש לשנה. האוכלוסיה
כבר הגיעה ל־ 80 מיליון, ועד שנת
1985 תגיע, מן הסתם, ל־ 100 מיליון.
יאפאן מייצרת מזון המספיק ל־65
מיליון נפש בלבד.
לפי •חוק שחקקה ממשלת יושידה׳
בלי התערבות הממשל האמריקאי, מותרות
עתה ההפלות המלאכותיות במדינה,
ניתן להן שם רשמי — ״הפסקה
מלאכותית של ההריון״ — וכל רופא
יכול לבצע הפלה אם מסכן הדבר
לדעתו את בריאות האם .״ועדות״חקירה
להגנת הילודה״ ,שצורפו לכל משרדי־הנישואין
במדינה, בידיהן להתיר הפלות
מלאכותיות מתוך ״נימוקים כלכליים״
,כלומר, אם אין המשפחה מסוגלת
לפרנס ילד נוסף. במשך תשעה
החדשים הראשונים לקיום חוק זה
ניתנה הרשות ל־ 56,265 נשים הרות
לבצע הפלות מלאכותיות, וחסידי החוק
נ^יענים שהדבר שומר על בריאות העם
ומונע הפלות בלתי־חוקיות.
בכל יאפאן נערכת זה מכבר פעולה
כבירה לצמצום הילודה. הוקמו
800״משרדים ליעוץ בעניני נישואין״
,שמטרתם לייעץ לזוגות כיצד
להשתמש באמצעי־מניעה. גם העתונים
מנהלים מסע־תעמולה כדי לשכנע את
האוכלוסיה להשתמש באמצעים אלה,
ששוחרו מכל פיקוח חוקי. עם כל זאת,
אין המומחים מאמינים כי פעולות אלה
תעזורנה במידה ניכרת להפחתת האוכל
לוסיה, ובלי הפחתה זאת צפוי ליא־פאן
עתיד של רעב.

9ס 1תרי
מפירמות ידועות — במבחר גדול
וסטרמן את יון, ת״א, רח׳ רשי 9
הופיע

״שעורי ריקוד -תענוג ״
הספר ה מצ ויר
ללימוד עצמי של

הנסגוט.
ס 1כניםכלל ״ ם

אחים אברהמ וף
תל־אביב• ירנשלים• חיפה

להשיג בכל בי״מ
לספרים או בסטודיה
םגוט,
בן־יהודה .64

בן רמאללה בתסבוכת רומנטית אפשר היה להתחיל ב״היה היה״...
— אך מוטב לספר את העובדות כהווייתן,
בלי להוסיף עליהן כל נופך
רומנטי :
ג׳ורג׳ ג׳ובראן הוא בחור צעיר ונאה,
בן ,22 סטודנט באוניברסיטה באמריקה
ומתגורר בעיר נוכסוויל, מדינת
טנסי. הוא תושב רמאללה ואביו היה
פקיד במחלקת החקלאות בימי המנדאט
הבריטי.
איזו פורענות ירדה על ראשו י
אחד, רוברט באכסטר, הזמין אותו לדו־קרב
באקדחים. ומשסירב ג׳ורג׳ לסכך
את חייו היקרים במלחמת־אבירים כה
אווילית׳ הגיש נגדו הלה משפט ותובע
ממנו מאה אלף דולאר...

כול כך למה 1רוברט באכסטר
טוען כי ג׳ורג׳ ג׳ובראן גזל ממנו את
אהבת אשתו, הלן, והסיתה להתגרש
מבעלה.
בן־ארצנו הצעיר נשבע כי אין הוא
מאהבה של הלן. הוא גם מכחיש שהמטיר
עליה תשורות וסכומי־כסף, שכן
״בקושי מספיק לי הכסף להמשכת הלימודים
ולקיום״ .הלן — אומר ג׳ורג׳ —
היא ידידה סתם, לא יותר..
אך מכיוון שההגנה הטובה ביותר
היא ההתקפה, עבר ידידנו מרמאללה
לאופנסיבה .״לא באשמתי הגישה הלן
משפט גירושין נגד בעלה — טוען
ג׳ורבאן — ,כי אם באשמתו.״ רוברט
באכסטר הריהו מאותם גברים שאינם
נאמנים באהבה. הוא היה נשוי בסך-
הכל ...חמש פעמים, ואף ישב במאסר
באשמת ביגמיה. כשנכנס לחופה עם
הלן אצ׳לי בשנת 1942 היה עדיין באופן
חוקי בעלה של אשתו הקודמת, כך
שלפי החוק אין הלן אשתו כלל. ואף
לפני הנישואין עם האשה שעודנה כיום
״מרת באכסטר״ באופן חוקי, ערך רו־ברט
נישואין עם אשה אחרת ואותו
מעשה הביאו למשפט ביגמיה ומאסר...
כפי שהנכם רואים, הסבך גדול
למדי. והבחור ג׳ורג׳ אומר :״אין לי
כל כוונות בנוגע להלן. רק אסיים את
חוק לימודי, אשוב הביתה׳ לרמאללה״.
הפרט המענין האחד שמוסיפה הסוכנות
הטלגראפית בנוגע לגיבורת הפרשה
הזאת הוא, כי היא בלונטית
שמנמונת״.
הוי, ג׳ורג׳ המסכן ! וכי יכולד
היתה להיות אחרת? .

׳מולדת ומזונות
ד״ר טסיאנג, נציג סין הלאומנית
באו״ם, לוחם מלחמת־יאוש כדי להבטיח
את המשכת חברותה של ממשלתו
באו״ם. נוסף על חובתו הלאומית, יש
לו לד״ר טסיאנג סיבה נוספת למלחמה
עקשנית זו: לפני שנה תבעה ממנו
אשתו לשעבר תשלום מזונות. השופט
האמריקאי קיבל את טענתו שאין לחייבו
בדין לרגל חסינותו הדיפלומטית. אם
יישלל ממנו מעמדו כנציג סיני רשמי
באו״ם׳ יצטרך לשלם את המזונות...

ד ״ר סאנדרס סולק
ד״ר הרמן סאנדרס, הרופא האמריקאי
שזוכה לא מכבר מאשמת ״הריגה
מתוך רחמים״ מתוך נימוק שדעתו
נטרפה עליו זמנית (ראה ״העולם הזה״
)654 גורש מאגודת הרופאים במדינתו
ויעסוק מעתה בגידול דבורים. סבורים
שהאגודה נקטה בצעד זה כדי לפייס
את בתי־החולים הקאטוליים.

צ׳רלם לוטון -אזרח אמריקאי
אחרי שחיו בארצות־הברית קרוב
לעשרים שנה קיבלו השחקן־הכוכב
צ׳ארלס לוטון ואשתו, השחקנית אלזר,
לאנקסטר, את האזרחות האמריקאית.
בשעת הטקס הודיע לוטון שיצרף את
שבועת־האמונים לרפרטואר הקבוע שלו.

עוד שחקנית נישאה
שחקנית הקולנוע הבלונדית ג׳ון
קולפילד (״רות יקירתי״) בת ,27 נישאה
לבמאי־הקולנוע ההוליבודי פראנק רוס,
בן ,45 שביים את הסרט ״הגברת
מעיזה״.

לאנה טורנר החליפה שמה
ג׳וליה גיאו מילדרד פראנסים טורנר,
שנולדה לפני 30 שנה בוולאס אשר באד־צות־הברית׳
שינתה את שמה רשמית
ללאנהטורנר בבית משפט הוליבודי.
עורך־הדין שלה אמר שבמאי הסרטים
מרבין לה־רוי המציא את השם
לאנה כשהשחקנית החלה בקאריירה
הקולנועית שלה. לאנה נשואה כרגע
לבוב טופינג, יורש מפעל גדול למתכות.

.העולם
הזה״ ,מם׳ 656

במד נ ה
סניד לקואליציה
במושב הועד הפועל הציוני׳ שנסתיים
לפני כחודש׳ נכשל, כידוע׳ ראש
הממשלה כשלון חרוץ. את דעתו על
הפרדת התפקידים בין ההסתדרות הציונית
(הסוכנות) והמדינה — כלומר :
עליה והתישבות למדינה, אוסף כספים
ותעמולה להסתדרות הציונית — לא
קיבלו חברי הועד הפועל. אף חבריו
ממפא״י התנגדו למר בן־גוריון. אבל
התקבלה ״פשרה״ :יוקם ״מוסד לתיאום״
בין הממשלה והנהלת הסוכנות:
שיטפל בשם שני ה״מוסדות״ גם ץ זד
בכל הענינים הנ״ל. ד,״פשרה״ הזאת
לא הניחה את דעתו של ראש־הממשלה,
וסיעות האופוזיציה סברו כי ״הכריעו״
את ראש הממשלה.
ובכן, מיד לאחר גמר מושב הועה׳־פ
הציוני נגש ראש הממשלה להגשים
(בלא רצון׳ בודאי) את ההחלטה. והנה
פורסם סוף־סוף הרכבו של המוסד לתיאום.
נכנסים בו השרים: בן־גוריון,
אליעזר קפלן, גולדה מאירסון —
מפא״י ; משה שפירא — הדתיים —
מטעם הממשלה. ומטעם הסוכנות? ברל
לוקר, לוי אשכול — מפא״י ; רפאל
— הדתיים ; צבי הרמן — הפרוגר־סיבים.
כלומר
— שוב הקואליציה הממשלתית•
מפ״ם והכלליים הרימו קול צעקה.
לא לכך נתכוון הועד הפועל :״הרי
זה למעשה סניף של הממשלה״...
וככה זה׳ כשבן־גוריון נכשל...

הנשיא. יכול להיות לנו נשיא כדוגמת
נשיא־צרפת, כלומר, נשיא שהוא בעיקרו
דקורטיבי ורפרזנטיבי, ללא השפעה אמ־תית
על מהלך הענינים. יתכן גם
נשיא מסוג אחר: בנוסח ארצות־הברית,
שהוא למעשה ראש־הממשלה ורא־המ־דינה
כאחד.
אישיותו המיוחדת של הד״ר וייצמן,
שהכל רוחשים לו כבוד אישי ואילו
השפעתו הפוליטית המעשית ירדה מאד
בשנים האחרונות׳ גרמה לכך שמשרת
הנשיא בישראל תהיה דומה למשרת
הנשיא בצרפת. ד״ר וייצמן הוא ראש
המדינה הסמלי, אך אין הוא ראש
הממשלה.

״מדהג מותר לדבר ערבית — שאר —
וצרפתית אסורה? היכן כתוב כי זה
מותר וזה אסור?״ קמה סערה וד׳׳ר
באדר מ״חירות״ הסתייג גם משפתו
וגם מדעותיו של חבר סיעתו.
אגם העיר אחד מחברי הכנסת, הרגיל
בקריאות־ביניים :
״טוב שאוסרים לדבר בשפות זרות.
כי לא פעם יש לי הצורך לקרא קריאת
ביניים ״אינטימית״ ב...רוסית...״

#בקיבוץ גלילים שבתו מרוקאים,
בגלל שלא רצו להשאר בקיבוץ...
בפתח־תקווה עצרו פועלים ותיקים
את העולים התימנים ממחנה ראש־העין,
לבל יצאו לעבודה ולבל יורידו
את שכר העבודה...
ברעננה פרצו מהומות בין
,סכינאים מפא״יים״ (לפי נוסח ״על
המשמר״) לבין ״בריונים מפ״מיים״ (לפי
נוסח ״הדור״) בשל פיטוריו של מזכיר
מפ״מי ע״י מזכיר מפא״יי...
רופאי המדינה מאיימים בשביתה,
משום שועדת שרים רוצה להכיר ב״הם־
תדרות הרפואית״ כבאירגון מקצועי.
ההסתדרות הכללית קראה לחבריה להמשיך
בעבודה...

זה היה למחרת הויכוח על הסיפוח
הירדני בכנסת.

חמוד כשר רמהדרין

״אתה יכול
בשפה זו יש
מיות רוסית ;
מאשר רוסית,

לעשות זאת בערבית.
שמות נרדפים לאינטיוהקהל
יבין לא פחות
ובערבית הרי מותר

טיול עתונא של שר־־החוץ

נדוד שינה
בקשר לכך, מוסרים, כי בימים
הקרובים ימלא ראש הממשלה את
״החלל״ שהשאיר בממשלה בשביל סיעות
האופוזיציה במקרה שיצורפו לקואליציה,
את משרדי הבריאות, החקלאות, המסחר
והתעשיה וכד׳ .הוא ימנה שרים מתוך
חברי הסיעות המשתתפות בממשלה.
וכמה מחברי מפא״י, הדתיים, לפרו־גרסיביים
— שנתם נודדת. ודי לחכימא
ברמיזה.

בן־גודיון

-הנשיא הבא י

עם כשלון המו״מ עם מפ״ם והציונים
הכלליים רחקו שוב הסיכויים
שתהיה לנו, סוף־סון* ,חוקה. יכולה
מפא״י להסכים על חוקה עם יריבתה,
מפ״ם. יכולה היא לבוא לכלל הסכם
על החוקה עם אויביה, הציונים־הכלליים.

ספסלים ריקים ב״יום הים״
הקהל התחמק באמצע...

מתעוררת השאלה — מה יקרה
כאשר הד״ר וייצמן יצטרך מסיבה זו
או אחרת לוותר על משרת הנשיא?
מי יבוא במקומו? ברור שאין בישראל
אישיות שתהיה לה פרסטיג׳ה לאומית
ובינלאומית כד״ר וייצמן׳ ושתעמוד באותה
שעה מעל למפלגות. לפיכך קרובה
ההנחה שחסידיו של מר בן־גוריין
יבקשו לעשותו לנשיא המדינה בנוסח
האמריקאי — אדם שיהיה ראש סמלי
של המדינה וראש מעשי של הממשלה.

הסופרים הפרלמנטריים גמרו לכתוב
את רשימותיהם על נאום שר־החוץ ודברי
האופוזיציה. הרשימות החלו במסען
השיגרתי — אל שולחן עורך־
הלילה, ומשם למכונת הסידור, למגיה,
לעימוד.
אלא שבמערכת ״ג׳רוסלם פוסט״
הופסק לפתע התהליך. קרה משהו —
משהו חשוב מאד. שר־החוץ גילה ענין
מיוחד בדו״ח של העתון על אותו
ויכוח.

אם אמנם זוהי גם דעתו של מר בן־
גוריון עצמו, הרי יש לנו, לפחות,
תשובה הגיונית לשאלה מדוע הוא מתנגד
כי יוחלט עתה סופית על חוקת
המדינה.

למחרת כללי ה״ג׳רוסלם פוסט״ ,ככל
שאר העתונים, את הרשימה על הויכוח.
אולם עתונאים מומחים יכלו להבחין
בין השורות המודפסות את ר,קוים הטמירים
של עפרונו של שר־החוץ.
מסתבר שהתחשק לו למר שרת, שה־קאריירה
שלו החלה בעריכת התוספת
האנגלית של ״דבר״ ,להרגיש עצמו
שעה קלה כעורך עתון — הוא ערך
לא רק את נאומו שלו, אלא גם את
נאומיהם של דוברי האופוזיציה.
חבל שמערכת ״ג׳רולס פוסט״ לא
יכלה לשים בראש הרשימה את השורה:
״מאת משה שרת״ .זה יכול היד, לחולל
מהפכה בתפוצת. הגליון...

בין צרפתית לרוסית

עיניו לכסא הנשיאות?
אולם דבר אחד מן הנמנע הוא — ,לא
ייתכן הסכם על החוקה בין מפא״י
ושותפתה בקואליציה — החזית הדתית.
אולם יודעי־דבר מתלחשים כי אין
זו התקלה היחידה בדרכה הארוכה ורבת
היסורים של חוקת ישראל. כפי שמוסר
לנו סופרנו בכנסת, סבורים רבים כי
יש מכשול חשוב עוד יותר — דעתו
הפרטית של מר בן־גוריון על עתיד
הנשיאות.
משתתקבל החוקה יהיה צורך להחליט
באופן סופי על אופי משרתו של

,העולם הזה״׳ מם׳ 656

#נסתיים סוף־סוף ״הויכוח ד,חפ־שי
ביותר״ ,בו כל נואם רשאי היה,
ללא התחשבות במפתח מפלגתי, להרשם
לרשות הדיבור ולדבר ללא הגבלת
הזמן — הויכוח על השאלה: היש
או אין צורך בחוקת־יסוד למדינת ישראל?
עשרות
נואמים נאמו עשרות שעות
במשך הרבה ישיבות שהיו פזורות
על כעשרה שבועות, לפני הפגרא הקטנה
ואחריה. בינתים פגה ההתענינות
בהצבעה שתתקיים ...בעוד שבועיים
(אם לא תידחה).
השבוע התחיל ויכוח ארוך
אחר — של 30־ 40 שעה — על התקציב
השנתי. הפעם יהיה קיצוב בדיבורים,
וכל נואם יצטרך להתחשב גם בפטישו
של היו״ר, ששבת בזמן הויכוח על
החוקה, וגם במצליף המפלגתי.
?.נ ה״אנפן טריבל״ של ״חירות״
— ערי ז׳אבוטינסקי — הכניס בעיה
חדשה למדינת־ישראל: מה היא השפה
המוכרת בכנסת? הוא דבר צרפתית.

השבוע ״הפד בסדר״
״ומה נשמע השבוע בצבוריות שלנו
מחוץ לממשלה?״
״הכל בסדר...״
״למשל?״
* 4ההסתדרות החליטה לצאת את
האינטרנציונל. אחד העיר :״הפעם אנו
מתווכחים בשקט, אולם בהמשך הויכוח,
יש לשער כי החום יעלה...״
במושב נוה ימין (ליד כפר
סבא) שבתו 16 עיראקים בגלל שלא
רצו להכניסם למושב, ערב צאתו לשיכון
ולהתישבות...

אגף הפיקוח של משרד האספקה
והקיצוב פעיל מאד בזמן האחרון. נערכים
מארבים למבריחים בכל דרכי הארץ,
והקציר אינו קטן. בשבוע שעבר
נתפסו מכוניות מלאות בשר וביצים,
תרנגולות וכבשים, מלט וברזל.
הבשר השחום היה מכל המינים :
בשר כבש ועגל, תרנגול הודו וגמל,
שור וחמור.
אחד המפקחים מספר קוריוזים על
מבריחי־הבשר של דברי־ההתנצלות
;׳מיניהם :
״העגל היה חולה ...היה הכרח לשחטו
...התרנגולים הפסיקו להטיל
ביצים״...
עולה חדש שנתפס כשהוביל שני שקים
מלאים בשר חמור טען כי לא ידע
שאסור במדינת־ישראל למכור בשר-
חמור• הוא עולה חדש ואינו יודע
את חוקי הארץ.
אחד המבריחים, שנתפס כשברשותו
רק כ־ 20ק״ג בשר־גמל, ענה לשאלת
המפקחים, היכן שאר הבשר, כי הרי
גמל משקלו עשרות קילוגרמים :
״זה נמכר עוד לפני שבוע כבשר־כשר...״

1הי ־
בר קהר ובד־ •ם
אניות — אניות ממש, הצפות על
פני ים התכלת, של הצי הצעיר שלנו
— העורכות תמרונים בחופה של תל־אביב,
נתנו אטמוספירה חיה ואותנטית
ליום הים הקודם, בשנת .1949 במת
האורחים הגדולה, מול הבנין שהכיל
אז את הכנסת, היתד, מלאה דמויות ידועות
— חברי הקורפוס הדיפלומאטי,
צירי הכנסת, וקציני הצבא, הצי וחיל
האויר.
״יום הים״ השתא היה משהו שונה
בהחלט.
מכיון שלא היו אניות במקום, עשה
מזג האויר ככל אשר השיגה ידו בכדי
ליצור אטמוספירה. הוא פתח את הברז
למקלחות קלות, והפיח רוח כזאת שהרגלים
והדגלונים אשר באיצטד רשרשו
והתנפחו כמפרשי אניות בימים הטובים
ההם. לתומו עשה מזג האויר במיטב
כוחו לספק שמים אפורים ורוחות
זועפות, אבל בינתים דומה שמנע אנשים
רבים מבוא לראות בתהלוכה. ואם
באמת עשה זאת, הרי שעשה להם טובה
רבה.
במת־האורחים שבקצה רחוב ז אבו־טינסקי
היתד, כמעט ריקה כשתריסר
נושאי הדגלים של זבולון הוליכו מאחריהם
שורות דקות של נוער לתוך
מגרש התהלוכה. המדים הלבנים הוסיפו
קצת אור לראווה משעממת. האנשים
החשובים שנוכחו במאורע של השנה
שעברה כנראה שידעו מראש מה יקרה
— כי העדרם בלט מאד. כה בלט העדרם
עד כי אחד הצלמים, שבכל זאת
החליט לצלם משהו, צילם את העתו־נאים...
(המשך
בעמוד )15

מחזה משפחתי על אופניים -וינצנם בכלר
ובת־אחותו החמודה, בת .9יש להם ״זירהטרן ן״ משלהם
בלוזאן, אך יש להם חשק, הם מטיילים בחו׳׳ל.

אחרי אלפיים שנה ...בימים טרופים אלה ...ב:
המדינה והאומה ...ובכן, בקיצור, בא לעיר קיר
דים -ומי איננו יילד שהמו לבואו ...הרח
בגרמנית, הכלב נבח כצרפתית, הקוף התישב
איטלקי, הסקאטים התגלגלו באנגלית -אבל ה*
והתשואות -הן היו בעברית טהורה...

חמש החומדות על הגובה — תנועות בזק, קפיצות מסחררות התלויות בדיוק של מאית
השניה — זוה״ אמנותן של חמש הרחפניות האוסטריות החמודות של להקת ״קוטאנוס״ (ראה
שער) ,המציגות לנו כאן את הרגלים בהן תלויים חייהן לא פעם, פשוטו כמשמעו...

סידרת התצלומים והשער — בנו רותנבו

אהבה על גלגלים — ריי ומארי מרינו, שניהם אנגלים קאתוליים, מציגים ריקוד אקרובטי
על סקטים. מארי היתה לפני שלוש שנים כתבנית במשרד לונדוני, עד שראתה את ריי באחת
מהצגותיו. למארי יש גוף אידיאלי לרקוד זה — היא אינה קטנה מדי או כבדה מדי
הכלב
שעל הסום — בורדו הוא כלב צרפתי, בכל זאת התידד עם פיג
שניהם שייכים להנרי ואסטלה מיאץ, הזוג השבדי. ילדתם שנולדה לפני 8
בארץ ותשא את השם כרמליתה.

,המעופף — ריאה וסטאלדי עושים את מלאכתם
־ 15 1מטר — בלי רשת הצלה. הקהל עוצר נשי־כשהיא
נשמטת מידי בן־זוגה או ניתלית משיניו.

צד ראשי
.בל היל־יות
רהפו
סיר־לילה
ק, הכדיא,

הפוני השטלאנדי.
ים בדניה תיטבל

אה,אן גו יטל,
השקפת עולם ממרום —
! 6 §6111*5ז מה נשמע בצד השני? השמת לב לבתור
היפה במרכז השורה השביעית? חבוב אלף בחיי...

המומחה לאיזון — ולנשיקות — הדני פריד
רני, אינו נותן רק שעוד באיזו! בקבוקים ותקציבים,
אלאימנשק גס את הבחורות היושבות בשורה הראשונה,

לדמח־ אן

ה שו חי םכיבשה — במספרם ״מים מים״• מעוררים הליצן הדני גדרלי והגמד גרשו! ברוקס צחוק היסטרי. גרשון הוא יהודי לונדוני,
בן למהגרים מפולין, מכחיש בתוקף שהוא נושא בכיסו כיפה, וחובש אותה בשעת האכילה — .דבר שכל חבריו מעידים עליו.

ת קזני בקס 7ן
(המשך מעמוד )7
ריבוי הצרכים ובה בשעה צמצום
הייצור משפיעים לרעת על מאזן התשלומים,
והעיקר הוא — האטת גלגלי
החרושת מקטינה את התעסוקה, גורמת
לחוסר עבודה, ומצמצמת את כוח
הקליטה.
שיטת הכלכלה הישראלית אין בה
מצד אחד תכנון של מדינה, ומצד שג•
אין בה גם יזמר, קאפיטליסטית מפכה.
הבעיה אינה אינפלציה או דפלציה..
בלי התערבות הממשלה בהכוונת הייצור,
למען רציונליזציה, התמחות בתי־ ־חרושת
בחלק הסחורות, ייצור המוני ממוכן
וזול — ,התערבות בעזרת השליטה על
הייבוא והייצוא, חלוקת חמרי הגלם
וקביעת מחיר הסחורות — נידונה
התעשיה להמשך קפאון. בלי שינוי
בתהליכי הייצור לא תיפתח דרך ל־תעשיה
משגשגת. לשם כך הממשלה
צריכה להעז לצעדים יותר יסודיים.
התקציב הממשלתי חולה במחלת
״הקואליציה״ הנוכחית כי עליו לא
לפגוע לא באמידים ולא בפועלים.

״שר האוצר העמיד בצורה ברורה את
הבעיות הכלכליות שלנו, הציג את
הסכנות האורבות לנו ושאלות שיש
לפתרן״ ,אומר שלמה מוריאל >מאירו־ביץ)
,ממנהלי מחלקת העבודה של התאחדות
בעלי התעשיה .״מה שחסר
בנאומו זה הודעה ברורה של הממשלה
על הקו שלה בעתיד או יותר נכון על
שנוי הקו הנוכחי. בנין תקציב המדינה
קובע בדרך כלל את הפוליטיקה הכלכלית
של הממשלה.

ר אודור

הסב רי ה ה מו בחרת• א חי ם בזירנו בעם

שדמה מורא-אל
״...לקראת

מחפשת

סיסמא

נערת ״ ארדי ״ מחפשת סיסמה כללית
לפרסום תוצרתה הכוללת ריכות, לפתנים
מיצים׳ ירקות ומצרכי מזון אחרים.
הסיסמה צריכה להיות קולעת וקצרה
כיותר, רצוי כחרוזים. כל ידידינו—
הצעירים והמכוגרים כאחד -מוזמנים
להשתתף כתחרות הסיסמאות ולזכות

בפרס שד 4 0

שינתן למחכר הסיסמה המוכה כיותר
אשר תכחר ע׳׳י הנהלת. ארדי״ .את
הצעות הסיסמאות יש לשלוח ככתכ יד
כדור עם כתכתו המלאה של השולח, אד:
נערת ״ ארדי ״ ,רחוכ פרץ ,3תל־אביכ
המועד האחרון למשלוח 15 :יוני 1950
על עובדי וסוכני ביח״ר ״ארדי״ אסורה ההשתתפות בתחרות
וו. הנהלת חברת ״ ארדי ״ שומרת לעצמה את זכות השמוש
המלאה והיחידה בסיסמא שתבחר על ידה.

מהפכה

כמו כן מתעלם שר האוצר
מסקטור שלם של משקנו הפטור
ממסים, ודבר זה פוגע בשויון של סקטור
פרטי וקואופרטיבי ובהתחרות חפי
שית ביניהם בתנאים ע>50ם.
אם כמו שטוענים נציגי האופוזיציה
השמאלית בכנסת עלינו לשאוף להלאמת
המשק הפרטי, יש להבין את הפיקוח
כשלב לקראת המהפכה הכלכלית הזאת,
אבל היות ולשר האוצר ולחוגים האחראים
להנהלת המדינה ברור, כשם שזה
ברור לי, שאין הדבר הזה רצוי כעת
וגם איננו אפשרי, אי אפשר להסביר
את הקו הנוכחי אלא בנמוקים הפוליטיים
הנובעים מקיום האופוזיציה השמאלית.
בזמן החרום שאנו מצויים בו יש
צורך לאסור שביתות ולהקים בתי דין
לעניני עבודה.
המשטר צריך להיות חופש היזמה הפרטית,
המבוססת על דוחים המתקבלים
על הדעת, משטר של הקפיטליזם
הליברלי המשולב בריפורמות סוציאליות
רחבות ושתוף פעולה מלא בין
נותני העבודה והעובדים.

רפוץזר,
שיתוק

לדים

שני נושאים העסיקו ביותר את אנשי
הרפואה במדינה בחדשים האחרונים :
מחלת שיתוק הילדים ומשכורת הרופאים
במוסדות הממשלתיים. הנושא השני נוגע
במישרין ל־ 250 רופאים בלבד, ואילו
מחלת השיתוק, שלא לדבר כבר על 280
המשפחות שנפגעו עד כה באופן ישיר,
מעניינת למעשה כל אחד מאתנו ובי־חוד
את ההורים החרדים לילדיהם.
מחלת שיתוק הילדים, ששמה בלועזית
״פוליו״ (הקצור מפוליוימיטים) איננה
למעשה מחלת ילדים דוקה. גם
מבוגרים עלולים לחלות בה (הנשיא רה־בלט
חלה בה בהיותו בן .)40 אולם
רובם המכריע של החולים הם ילדים׳
ומכאן ההנחה כי מיליונים אנשים עוברים
את המחלה מבלי. שירגישו בכך.
המחלה מתגלה בדיוק באותה צורה
של הצטננות רגילה. חומו של הילד
עולה, וכל הסימנים אומרים, לכאורה,
כי חלה בשפעת. אחרי ימים מספר
עובר החום כדי לחזור, והפעם
ביחד — עם שיתוק אחד האברים. מכאן,
שגם הרופאים עצמם, היודעים היטב ע׳ל
הדמיון בסימפטומים, נזהרים ביותר, כי
יש הבדל רב בין שתי המחלות גם בתו-
פעותיהן הראשונות. אלא שעד כה, על
אף המאמצים הכבירים והמחקרים הרבים
שנעשו וממשיכים להיעשות, קצרה
יד המדע מהושיע, ואפילו הדיאגנוזה
קשה בימים הראשונים, דבר שגם אינו
משנה למעשה, מאומה..
רבות ושונות מן התיאוריות על ההתדבקות,
אך אף אחת מהן אינה ודאית.
הוירוס של המחלה מוכר לנו, אך
אין לנו כל ידיעה כיצד להתגבר עליו.
ידוע כמו כן, כי הוא חי תקופה ארוכה
מאד בצואה. לכן מניחים, כי הלכלוך,
בפרט בביוב, מהווה סכנה רבה. ואולם
כנגד התיאוריה הזאת מביאים את העובדה
כי המגפות הקשות ביותר ארעו
בארצות תרבותיות, כשווייץ ושבדיה.
כמו כן סבורים הרופאים, כי מצב התזונה
אין לו קשר עם מחלת השיתוק.
אמריקה, אשר שם חולים בפללין רבבות
ילדים בשנה, תשמש דוגמה לכך.
ברור עתה לכל הרופאים במדינה,
כי הדבר החשוב והעיקרי לעשותו כאמצעי
מניעה, הוא להקטין במדד, האפשרית
את המגע בין הילדים. קיינלת
עתה נטיה חזקה לא לפתוח ׳את
קייטנות הקיץ, ולאסור את הרחיצה
בים. אמנם רק מספר קטן של אנשים
הבקיאים בשאלה סבורים כי יש
לאסור את הרחיצה בגלל הסידורים על
שפת ימה של תל אביב, שאינם אידיאליים
(הביוב המובא למי הים ; בשעתו
נערכו בדיקות של המים ונמצאו בהם
חיידקים) .הרופאים חושבים על איסור
הרחיצה מטעם אחד והוא: ההצטופפות
הגדולה של ילדים מכל חלקי העיר— ,
דבר המהווה אפשרות רצינית ביותר
להפצת המחלה. והוא הדין במועדוני
נוער, וכ׳.
מספר החולים עד כה עולה בהרבה
על מספר החולים בשתוק ילדים בשנים
הקודמות (בכמה מאות אחוז) אך יש
להביא בחשבון כי האוכלוסיה גדלה
עתה פי שלש, וכן שהערבים לא היו,
כפי הנראה, מודיעים על מקרי המחלה,
לאמור — כי בשנים עברו היה מספר
החולים גדול מאשר ידוע לנו. יחד עם
זה סבורים המומחים כי בעוד חודש
תחול ירידה במסרפ החולים מאחר
שנקבע שמחלת השיתוק מופיעה בדרך
כלל בתקופות מסוימות. אולם אם
לא תחול הירידה כעבור חודש או חד־שיים,
יהיה זה אות כי מחלת שיתוק
הילדים מסכנת את שלום הציבור, והיא
עלולה ליהפך למגפה ממש. דבר שאין
לראותו במצב הנוכחי.

״העולם הזה״ ,מס׳ 650

האנגלים כבש 1שע ר יפו
כשעלתה קבוצת ״האל־סיטי״ על
המגרש של ״הפועל״ ביפו, כדי לשחק
את משחקה הראשון בישראל, היו רק
מעטים מאד שחשבו כי קבוצת ״הפועל״
תעמוד בצורה כר, נאה נגד יריב בה
מפורסם.
אנשי ״הפועל״ החזיקו מעמד, ואף
היו להם הזדמנויות להשוות את התוצאה,
והשער היחיד, שהובקע בדקה
ה־ 22 של המחצית השניה, הוא שהביא
את הנצחון ל״האל־סיטי״.
תוצאת כבוד זו לקבוצת ״הפועל״
באה אחרי ששחקניה ניהלו במשך כל
90 הדקות משחק שקול, ובראש וראשונה
יש לציין את עמידתה האיתנה
של הגנת ״הפועל״ ,ובמיוחד המגן
מלמד, שידע, בכל התנאים, אף הקשים
ביותר, להדוף את הכדור ולהרחיק את
הסכנה משערו.

האנגלים עולים
בשקט ובצעדים מאוששים עלו אנשי
״האל־סיטי״ על המגרש. היתה זאת
הפעם עליה של אנגלים על מגרש ביפו
— כאורחים, כדי להתמודד עם קבוצה
ישראלית, זו הפעם הראשונה בתולדות
הספורט בארץ.
קבוצת ״האל־סיטי״ היא קבוצה פרופסיונלית,
התופשת מקום נכבד בליגה
השניה של אנגליה, ועד כה לא היינו
עדים לביקור של קבוצה מקצועית
אנגלית בארצנו.
כבר היו לנו הרבה הזדמנויות,
להתמודד עם קבוצות אנגליות, אך היו
אלה קבוצות צבאיות או קבוצות שהורכבו
בזמן המלחמה מיחידות צבאיות
שונות, כנבחרות, וסיירו במקומות שונים
בעולם לשם תעמולה. כך עוד זוכרים
אנו את הופעתם של אנשי ״ונדררס״
ו״קורינטיינם״ .אם כי בהרכב אותן
הקבוצות היו שחקנים ידועי שם מהממלכה
המאוחדת׳ וביניהם גם שנכללו
בנבחרת אנגליה, הרי לא היתד, זאת
קבוצה שלמה׳ המהווה אגודה אחת.
קבוצת ״האל־סיטי״ פתחה דף חדש
בהסטוריה של הכדורגל בארץ. במשחקה
הראשון, אם כי לא הראתה את כל
יכולתה, הרי ראינו קבוצה מאומנת
היטב, השולטת בכדור, ששחקניה זריזים
ומחזיקים את קצב המשחק מתחילתו
ועד סופו.

קארטר הכל-יכול
את תשומת לבו של הקהל כולו,
מהרגע הראשון, משכה דמותו של ג׳ק
קארטר, המקשר השמאלי של ״האל־סיסי״
וה״קפטך של הקבוצה. שחקן

זה, למרות גילו, והוא כיום בן ,42
היה הבמאי של כל התקפות האורחים.
הוא נמצא על המגרש בכל מקום, והוא ,
היה אולי המסוכן ביותר מבין חלוצי
האנגלים. קארטר הראה לנו מדוע זכה
לפרסום במולדתו, והוא בעלקאריירה
עשירה, אשר רק מעטים מבין שחקני
הכדורגל בעולם יכולים להתגאות בדומה
לה. נציין רק כי בתקופה שבין 1936
ו־ 1946 היה קארטר תמיד שחקן הנבחרת
האנגלית הלאומית או מועמד
לה. בשנת ,1937 כששיחק בקבוצת
״סאנדרלנד״ ,הגיעה קבוצה זו למשחק
הגמר על הגביע האנגלי, נגד קבוצת
״פרסטון״ ,וקארטר כ״קפטך של קבוצת
״סאנדרלאנד״ הביאה לניצחון ולגביע
הבריטי מידי המלך עצמו.
מענין שקארטר משתתף במשחק.
קבוצת ״האל־סיטי״ לא מכבר. הוא
הצטרף לקבוצה זו רק ב־ 1946 ומיד,
אחרי כמה חדשים של משחקו, עלתה
הקבוצה לליגה השניה, וכעת היא תופשת
את המקום החמישי בליגה זו.
זמן מה שיחק קארטר גם בקבוצת
״דארבי קאנטרי״ ,ואם כי אין בו כבר

ג׳ק קרטר (משמאל) קופץ
״הפועלי גם תתקיף...

מבין החלוצים, אם כי לא הצטיינו
בהבקעת שערים, הרי הראו לנו צורת
התקפה מרוכזת, כשהחלפת המקום
מבוצעת במהירות ובחישוב רב.

האנגלים תמהים
אסור לנו לשפוט לפי התוצאה של
0 : 1שהשיגה ״האל־סיטי״ על יכולתה
של קבוצה זו. הקבוצה האנגלית נתנה
לנו שעור מלא איך משחקים כדורגל

קבוצת הכדורגל של ״מככי״
תל־אכיב מתכוננת לצאת לסיור
מרץ העלומים, הרי משחקו מעורר
התפעלות, והטכניקה המעולה, והטכסיסים
המרובים בהם הוא משתמש,
עוררו התפעלות בין האלפים שהקיפו
את מגרש ״הפועל״ ביפו. יתר חבריו

האנגלי

רוכינסון

...אבל לא בדיוק !

,העולם הזה״׳ מם׳ 656

סדר מופתי
גם הסדר, הפעם, היה למופת. מי
שזוכר את ההופעה הראשונה של הקבוצה
התורכית ״פאנרבחצ׳ה״ על אותו
המגרש של הפועל ביפו, כשרוב הקהל
התפרץ על המגרש, ובמשך שעה אי
אפשר היה להתחיל במשחק, שמח לראות
הפעם ארגון מופת. וכאן עלינו לציין
את מאמציהם של אנשי המשטרה והמשטרה
הצבאית, שכפי הנראה רצו
להראות שאפשר להשליט סדר בשעת
משחק גדול גם ביפו.
על אף תוצאה יפה, באופן יחסי,
לטובת הפועל, אל לנו לשכוח שחסר
לנו עוד הרבה בכדי להגיע לדרגת
״האל־סיטי״ .ביקורה של ״האל־סיטי״
עורר התענינות רבה בקרב הצופים
והספורטאים גם יחד, ושוב ראינו כמד,
צמא קהל הצופים להופעות ספורטיביות
עם יריבים מעולים, אם כי כרטיסי
הכניסה לא היו זולים ביותר באו
קר1ב ל־ 5000 איש כדי לחזות במשך
שעה וחצי בדוקרב שקול ומחושב.
נדמה לנו שקהל זה בא על סיפוקו.

אלכסנדר אלכסנדרוני

כשכל תנועה מנוצלת, ואיך בונים התקפה.
יחד עם זאת, אין אנו רוצים
לגרוע מערכם של אנשי ״הפועל״ ששיחקו
בשבת האחרונה את אחד ממש-
חקיהם הטובים ביותר (אם כי שורת
החלוצים לא הצטינה במיוחד) .כבר
אמרנו בתחילה שהחלק הטוב ביותר
של קבוצה זו היה שורת ההגנה, וכאן
שלטו שלטון מלא מלמד, ווייס וחודורוב,
— טריו נאה.
עם סיום המשחק פנינו לאחד מראשי
הקבוצה האנגלית שיחווה את דעתו על
המשחק. הוא אמר כי לא קיווה שימצא
בקבוצת ״הפועל״ יריב כה חזק, והוא
שיבח מאד את שורת ההגנה שלנו.

תשואות לבריטים

השוער

אמציה ומיבצעיה היפים של הקבוצה
היריבה, ומכבדה במחיאות כפים סוערות.

המשחק בכללו התנהל בהגינות
מלאה. היו מומנטים שעוררו התפעלות
בין הקהל. כך קרה כשבוצ׳קה לא פעם
הרים את יריבו האנגלי מעל הקרקע
אחרי שהלה מעד ונפל, ויתר שחקני
״הפועל״ ,הלכו, כפי הנראה, בדרכיו,
ואחרי כל התנגשות מקרית לחצו אה
ידי יריביהם. בכלל היתד, האטמוספרה
ספורטיבית, כשהקהל מריע לא רק
לכבוד הקבוצה המקומית, אלא גם לבד

ארוך בארצות אירופה. הארץ הראשונה
בד, תבקר קבוצת ״מכבי״ תהיה יוגוסלביה,
ושם תפגש עם הקבוצה שביקרה
אצלנו לפני חדשיים ,״נאשר, קרילה״.
מיוגוסלביה תטע קבוצת מכבי לצרפת,
ומשם לבלגיה ולהולנד. בכל המקומות
הללו ייערכו משחקים עם קבוצות
מקומיות.

שתי

משלחות

ספורטיביות

יצאו בשבוע שעבר את הארץ.
הקבוצה הראשונה כללה 16 בנות מ־
״הפועל״ ו״מכבי״ ,לתחרויות על אליפות
אירופה בכדורסל בבודאפשט. המשלחת
השניה כללה שלשה טניסאים,
שישחקו בעוד ימים מספר נגד נבחרת
פולין במסגרת התחרויות על גביע
דייוויס. כידוע עברה ישראל ללא משחק
מיד לסיבוב השני של המשחקים הללו.
(בינתים שומעים אנו כי הבנות פספסו).

קרוב ל 150 לירות יעלה השלב
הראשון של בנין האיצטדיון, הנבנה
כעת ברמת־גן. האיצטדיון יהיה מוכן
לטקס החגיגי של פתיחת המכביד, השלישית,
שתתקיים בחג הסוכות שנה
זו בארץ,

״ מ סנ ה

תיץוטר 1ן
ראווה כל מחזה
סוף סוף הציגה להקה צבאית א׳.
ההצגה נקראת ראווה מוסיקאלית
מאת יחיאל חגיז ויחיאל מוהר. למעשה
ההצגה היא מאת צבי פרידלנד בעזרת
ניסן כגן (החוריאוגרף) ,ארנון אדר
(המארגן והצייר) ,מ. זעירא, י .מירון, ד.
סמבורסקי וש. פרשקו (ו,ק, מפוזיט! רים!.
יש להצגה מסגרת. מפקד הגדוד מתבקש
להתיר לארטיסטים של הגדוד לעשות
הצגה. ה!א מתנגד בכל תוקף. יש
לו תוכנית מושלמת בשביל להעסיק את
אנשיו— ,אימונים, ואימונים ועוד אימונים.
מזכירים לו שדרוש גם בידור. בידור
— אומר המג״ד — הוא משחק
צבאי, דהיינו שאח־מאת. ומיד הוא
ממנה את יוסקה בנזין, הארטיסט, לעורך
תחרויות השאח־מאת.

גם את/ה
•ש בידר לובות במתנה
והדבר פשוט בתכלית: חלץ את
צוארון הניר הענוד על בל
שפופרת של

תיאפון או

ביצאבון

והדבקת אותו על גלויה
בה יום הולדתך, את
ואת כתבתן. גלויה זו

לשלוח ל״ ת י
מח׳ 11 תל־אביב ת״ד
ורשמת שמן
עליך
בע״מ,
. 1483
הואפון משחת השמפון ללא סבון

אבל הארטיסטים בשלהם. הם עורכים
חזרות למרות האיסור. יש להם סופר,
ויש להם במאי, ויש להם שויצר, וארבע
בחורות ואקורדיוניסט, והם מנסים
להעמיד הצגה. בתוך כך קורים כמה פני
צ׳רים. הבמאי (יהודה אפרוני) אין דעתו
נוחה מן הביצוע, והוא עולה לבמה ומדגים
להם דקלום. וזה קטע דאדאיסטי,
חסר כל מובן, מצוין מאת יחיאל חגיז.
אלא שמר אפרוני צריך ״לא למקמק״
(כלשון המחזה עצמו) את הקונסוננטים,
וביחוד לא להיעשות את הנגינה, כי
העלאה זאת פוגמת בצליל העברי.
פתאום (והדבק ניכר יפה) נכנם קטע
לירי. נכון, שבקטע זה נאמרים דברי
אמת. מובע בו כל חוסר הייעוד של
דור שאיבד אמונה. אבל בכל זאת הוא
חסר קשר עם כל הענין. ויש בו גם
מקום מסוכן. כשבחורה כמו רותי פונה
אל הקהל (חיילים !) ואומרת :״אתה,
ואתה, ואתה — מה אתם רוצים?״ יש
סכנה רבה שהתשובה המתבקשת מאליה
(״אותך לא תאחר לבוא.
בינתים באה ביקורת׳ — המג״ד.
והוא מוצא את שמאי (חיים אברמוביץ),
משחק עם עצמו בשאח־מאת. המג״ד
שבע רצון מזה, ונוטל את המקום הפנוי,
ונוחל מאת בפאנטומימה מוצלחת.

השמפון עם סגולות החלמון

ללהקה מקצועיתי־למחצה
דרושים

יש בהצגה כמה קטעי פאנטומימה,
יפה הוא דני בנזין (אריה אינזלס בכר),
השויצר של הלהקה בריקוד המטאטא.
יש קטע של מחול קיבוצי (חתונה
בבית־ליד) עם מוסיקה מצוינת.

ואז בא מחזה. הבמאי מחליט להציג
משהו שיחרבן את המג״ד. המחזר, הוא
תפיסת מסתננים. את ״המסתננים״ ראי
במחנה, ומעוררים אזעקה. בא המג״ד
ומוצא את כל אנשי הלהקה. מסבירים
לו מי הם המסתננים, והוא נח מזעפו
ומתיר את ההצגה•
בינתים ראינו מחולות נאים, שמענו
זמירות (קולה של אולי שוקן הוא נעים
מאד׳ וזה נוסף לצורתה)) ונהנינו מאד,
אבל דבר זה איננו יכול לשמש אולפן
לשחקנים. מבחינה לימודית אין ההצגה
מועילה הרבה. כמעט שאין לאנשים
מה לשחק. רקוד וזמר הם אמנות, בלי
ספק, אבל לא עיצוב דמויות. רק דמות
אחת, של המג״ד, נתן לנו ניסן כגן
(הוא גם שלימד את חבריו לרקוד) ,והיא
טובה מאד, אם כי סטאנדארדית. ראווה־מוסיקאלית
אינה צריכה שחקנים טובים
אלא בובות מאולפות כהוגן. לא זאת
צריכה להיות מטרתה של הלהקה.
אם באמת צריכה הלהקה הצבאית
להוות יסוד לתיאטרון מקומי, חדש,
צריך לתת לחבריה את ההזדמנות לשחק.
ברור שאהובה צדוק ויצחק ברוק־מאיר
הם שחקנים׳ אבל בהצגה זאת
אנם אלא מוקיונים (אמנם לא ראינו
הצגה רשמית, לפני קהל, אבל הרי
אין פה מקום לשינוי יסודי).

השירה חזרה לתיאטרון.
מאת סופרנו בברודווי הרי כן.
מזה חדשיים מוצג בברודווי, בהצלחה
רבה, מחזהו של ט.ס. אליוט,

המשיח מבקר כ״לי־לה־לד״
רק לעתים נדירות מזדמן לו
לשחקן להיפגש עם הדמות אשר
אותה הוא משחק. אך דבר זה קרה
השבוע לשמואל פישר• בשעה
שהדביק לעצמו את הזקן הדרוש
לו כדי לשחק את המשיח משדרות
רוטשילד ב״אופנבך בתל־אביב״
נפתחה לפתע דלת זזדר
ההלבשה ופנימה נכנס — המשיח
ה״אמיתי״ (ראה תמונה) .הלח שמע
על אודות ההצגה ובא כדי להיווכח
אם אמנם, מגלם פישר את דמותו
בנאמנות...

קוקס יי

ו/* ,ווו,

ו מו,

סנסאציה ובעיר. מכמד. בחינות. כי, ראשית,
אותו מחזה עצמו נכשל, כשלון
חרוץ, כשהוצג באדינברג, בעת הפסטי־באל
; ושנית — אליוט.
הצגה שתמשוך קהל כה רב צריכה
נתונים מטו׳טים. נוודווי לא תתפ,א
לדאות ו,צ,חו, של מחזה מוסיקאלי
(״אולן לאו1,מא••) או הומוריסטי ;״!1,ו>יט
עם א.,אי) או מצחיק ומבעית נאחד
ן״,רנין ותחרא יש״1,׳) או אגושי עד
נדי לגעת אל לב כל אום (״מות זבן••):
אבל מ״ז״ו של אליוט, עם כל -0.1ט־סיקר,
שבו ולשונו המעורפלת, נרמה
כי אין בו כדי לכבוש אונ הקהל הרחב.
ובכל זאת נערכות ה״צגות ללא הפסקה,
ערב ערב, בפני אולמות מלאים, ולפי
כל ר!0ימנים הרי הוא הסנטאציה של
העונה.
!,מחבר נחשב לגדול השירה האנגלית
המודרנית. הוא יליד אמריקה אך לפני
שנים רבות השתקע באנגליה, מאוזר
שלא יכול, לדבריו, להטת״ל ״למאטר׳א־ליזם
ולדמוקראטיה המ1פרזים״ של מולדתו.
באנגליה עבר אליוט לדת הקא־תולית,
ובזאת אפשר לקבל רמז על
דמות עולמו. לפני כחצי שנר, היה
מעורב בשערורית הפרס לשירה שניתן
לעזרא פאונד, אשר שיתף פעולה בזמן
המלחמה עם מוסוליני( .פאונד נמצא
עתר. בבית חולי רוח ).אליוט היד.
ביו תומכיו העקריים של פאונד. אולי
כעת יובן מדוע אין שיריו של אליוט
בהירים ביותר.
העלילה במחזה ״מסבת קוקטייל״
היא פשוטה: שני זוגות — ,בעל
ואשד״ ואהובתו ואהובה, שבוגדים בבעל
ובאשר. ומתאהבים זה בזה. יש
במחזה גם רופא־פסיכולוג, המנתח את
הנשמות ומגלה את הסודות. זסיום
רומאנטי: העלמה שמן הצד נוסעת
למרחקים, ושם תשהה כנזירה עד סוף
ימיה. זה חבל, משום שהשחקנית היא
יפהפיה.
אבל לשון המחזה היא מליצית, עמוקה
ומסובכת כל כך, עד כי אין לרדת
לסוף דעתם של ההרפתקנים, ובעצם
אין זאת דעתם בכלל, אלא המשורר
עצמו הוא המדבר מפיותיהם, ומבקש
בדרך של עלילה אוילית זאת למצא
פתרון לבעיות שאינן קשורות למעשה
לענין האהבות ר,מצטלבות.
ובכל זאת מלא האולם, והקהל גוהר.
ושוב רואים אנו משורר הכובש את
הבמה, כבראשיתו של התיאטרון האירופי.
שחקנים נוספים.
לפנות: בכתב׳ למזכירה,
נועה גלעד. ת.ד ,2504 .תל־אביב.

מאת פוטו ברנד תבקש
איד במצלמה להשתמש
בקנותך מצלמה, חלקים, פילמים, סלטות,
נייר וכו׳ ,עומד לרשותך נם־וני של 25
שנים. בתור בית מסחר ראשון במקצוע.
פיתוח, העתקות, הגדלות, מכירה. קניה.
החלפה. פיתוח מייחד של פילמים קסנים.
טלפון 4137

פו טו-ב דנ ר
חיפה רח החלווןו 3
פנתר״ שפיר א טי 4137.

שגי משיחים כ״לי-לה-לו״

יצחק ורדתי כ״להקת הכרמל״

מי משניהם הרברבן?

התשובה מתבקשת מאליה...

,העולם הזר,״ ,מם׳ 000

מוסיקה

׳אשא.

נקניק

״כוכב בשמי לוד״ — השמיע מישהו
מבין הנוכחים בשדה התעופה את
קולו החוור׳ כאילו דיבר על פנקס
תלושים. כחמש דקות אחר כך, לאחר
שחנה האוירון בשדה ומתוכו יצא הכוכב׳
היה זר. כאילו ירד לפתע יאשה
חפץ מהאולימפוס...
גאון הכנור התגלה בפני אלה שחיכו
לו ברטט כבשר ודם, כאחד מאתנו,
אמר ״שלום״ ועוד הוסיף .״הה, הייתי
כאן לפני 18 שנה — מה התרחש
בינתיים בארץ הזאת״!.
האנשים נשמו לרוחה. זה הזכיר
את האפיזודה עם הכנר הוירטואוז באנגליה
״שקרה לו משהו״ בזמן הקונצרט
והשמיע שני צלילים מזויפים.
למחרת כתב אחד המבקרים :״סוף
סוף אמש שמחנו מאד לגלות כי
מר חפץ הוא בשר ודם, שאף הוא
האדון והגברת גנסרסצקי, זוג
עשירים מתל אביב, נזדמנו בחברה
גבוהה לארוחת ערב במלון
״השרון״ .ליד השולחן
התנהלה שיחה על מוסיקה ומישהו
באותו מעמד הזכיר את
שמו של בסהובן.
״בטהובן העירה הגברת
גנסרסצקי — ״ראינו אותו בשבוע
שעבר בקולנוע בית העם
בתל אביב״.
דממה רבת משמעות השתררה
סביב השלחן, איש לא הוסיף
עוד מלה עד סיום הארוחה.
ומשעלה הזוג לחדרם, התפרץ
הבעל :״בהמה שכמותן, כמה
פעמים אמרתי לך שלא להתערב
בשיחות על נושאים שאינך
בקיאה בהם !״
״מה עשיתי 7מה זוז כל כן
רע?״ התפלאה האשה.
״מה 7בטהובן בקולנוע ״בית
העם״ ,מקום אחר לא מצאת
כבר 7איפת שמציגים סרסיס
בלשיים 7בכלל בטהובן בקולנוע
7את לא יודעת שהוא
הולך רק לקונצרטים?״

ופינג־פונג
לנו, כי הוא ביקר בארץ לפני שנה.
״במה התמחית שאלנו, ועל כך
הזדרז להשיב :״ראדיולוג׳ אבל — חס
וחלילה, לא כרופא באתי אלא כידידו
של חפץ. ברוך השם, חפץ בסדר גמור.
יאשר, ואנכי ידידים אנחנו מזה שנים,
ואם כי אני מרבה לשמוע את נגינתו,
ביקשתי להאזין לה דוקא בישראל, ולכן

מולנו הלכו ונערמו המזוודות של
״החפצים״ — 11 במספר׳ שלא לחשוב
את התיקים, המצלמות וחפצים (ממש)
אחרים, שהובאו על ידי פקידי המכס.
לא נודע לנו תוכנן המדויק של המזו־דות,
אך ברור, כי באחת מהן נמצאים
מכשירי פינג־פונג, שבלעדיו קשה לכנר
להנות מן החיים. ידיו של חפץ אינן
זריזות בנגינה בלבד ! גם בפינג פונג
מצטיין הוא, ביחוד מאז ,1939 כאשר
הזדמן באניד, עם יפאני אחד, מומחה
למשחק זה וממנו קיבל הוראה יסודית,
ששינתה לחלוטין את גישתו של חפץ
אל המשחק ...הנהלת התזמורת לא
שכחה להכין שלחן מתאים בדירה, שבה
יתגורר הכנר בזמן שהותו בארץ.

איך עושים את זה
משישבנו ליד השלחן בחדר האורחים,
הצגנו לכנר שאלת תם :״הכל
יודעים כי אתה גדול הכנרים של
ימינו, אך אולי תוכל להסביר לנו
כיצד אתה עושה את זאת חפץ
צחק וכעבור רגע השיב בשאלה :״אולי
תוכלו אתם לגלות לי את הדבר י״.
הכנר סיפר לנו, כי הוא כבר אינו
מנגן על פי אסכולה זו או אחרת.
הוא מתאמן לעתים 15 שעות ביום
ואילו בימים אחרים רק — 15 דקות.
ביום הקונצרט הוא אינו מנגן כלל,
ואילו ביחס להופעות משתדל הכנר
שלא להרבות בהן, וביחוד לא בימים
רצופים, מאחר שהדבר לא רק מעייף,
אלא גם יוצר כעין חלל ריק בחוויה
של הנגינה. אם כי אנו יודעים הרבה
ומבינים • הרבה על ״תהליך הפקת ד.צ־לילים״
,קשה לעתים להסביר את הכל

כשמדובר בנגינה יפה. הדבר מזכיר
את הסיפור על האדם שהתלהב מנוף
הטבע ושאל את האכר כיצד הוא עושה
זאת. סיפר לו האכר כיצד משקים.
קוצרים וזורעים, שנה אחר שנה, עונה
אחר עונה, מזה דורות, מאבות אבותיו.
וסיים :״וכך הטבע הוא יפה...״
כאחד היודע היטב את מעמדו בעולם
המוסיקה, סירב הכנר להשיב לשאלה :
אילו מהיצירות שנכתבו לכנור במאה
שלנו היא לדעתו הגדולה ביותר .״הדבר
יכול לפגוע באחרים״ ,אמר .״אוכל
רק לצטט אחדות מהיצירות הגדולית
שנוצרו בשביל הכנור בימינו, למשל
הקונצ׳רטות מאת פרוקופייב הרוסי,
ויליאם וולטון האנגלי ולואי גרינברג
האמריקאי״ (את כולם הקליט חפץ באמריקה)
.זה עתה הגיע הכנר לעיבוד
מספר מאה שלו. בין עיבודיו האחרונים
של יצירות אחדים לכנור נמצאים
פרלודים לרחמנינוף ויצירות מאת מטנר.
לפני זמן מה סיים חפץ שני סרטים
קצרים — נסיון חדש בממלכת הסרטים,
להחדיר אמנות בהמונים, שעוד טרס
ידוע אם אמנם יתקבל יפה בעולם.
מכאן יסע הכנר ללונדון כדי להקליט
שם כמה יצירות בשביל חברה אנגלית,
אך עדיין אין הוא יכול לגלות מה
היצירות שיקליט .״יש סודות בעולם
התקליטים״.

בראהמס ונקניק פריסאי
משדה התעופה בלוד נסעו חפץ,
אשתו וידידיו לבית המרווח אשר ברחובות,
ביתו של ווייסגל ממכון ווייצמן׳
אשר בו כבר נעשו ההכנות הדרושות.
במקום נמצא מנהל המשק, שתי משרתות
ודאגו לאספקת ביצים ובשר שלא
תבייש את הארץ. אורחים כחפץ ומשפחתו
נהנים ממעמד של דיפלומטים במדינה,
ועל כן אין להניח כי ירגישו במשטר
הצנע, הגם שאותו נקניק, שהביאו
אתם מפאריס, עלול לחסור להם בביתם
המסודר ...בו בערב האזין חפץ לקונצרט
התזמורת הפילהרמונית, שהועבר ב״קול
ישראל״( .אכן, חפץ הוא אחד מאותם
המוסיקאים הנדירים המאזינים גם למוסיקה
של אחרים) .למחרת לבש הכנר את
הסוודר המיוחד שלו המיועד לחזרות
ונסע לתל אביב לפגישה ראשונה עם
התזמורת , :חזרה של הקונצ׳רטו מאת
בראהמם.

״יום הים״
(המשך מעמוד )9
החצוצרנים של אחת הקבוצות הימיות
עוררו קצת את הנרדמים. מוסיקה
צבאית לתהלוכה השמיעה תזמורת העתודות
שישבה למרגלות במת־האורחים,
אבל החצוצרנים והמתופפים הצעירים
הצועדים בסך, דומה שלא שמעו בכלל
את צלילי המוסיקה שסופקה להם. הנערים
המשיכו לתקוע ולדפוק בעוד הם
עוברים ליד התזמורת עצמה. המהומה
הזכירה בדיוק את בתי המלאכה לבנין
אניות בשעת תעסוקה מלאה.
אחרי שורות הנערים והנערות באה
שרשרת של כעשרים כלי רכב, מהם
הנושאים תבניות אניות — ״יציאת
אירופה״ ואניות סוחר ישראליות. סירת
מפרש נמשכה אחרי מכונית משא, ועל
תרניה וחבליה נאחזו צופי הים בצורה
לא־מלחית כלל. המוצג הריאליסטי ביותר
היה, אולי, ההשוואה בין שיטות
העבודה בנמל תל אביב בשנת 1936
וכיום.
בעוד מכוניות המשא והמדלים מתגלגלים
לעבר אחד של המגרש, הסתדרו
הנערים והנערות בשורות לא ישרות
בעבר השני. כמה מהם המשיכו לתקוע
ולתופף חרף מאמציו של מנהל הטכסים
לשמור על השקט בעוד נואם אחד או
שנים מנסים לדבר במיקרופון.
אי מנוחה זה בזמן הנאומים היה
מובן. אבל מנהל הטכסים צריך היה
לחזור ולבקש כמה פעמים כי יפסיקו
הנערים מתקיעותיהם בכדי שתוכל תזמורת
לדי בן־שמן להשמיע משהו. עד
כמה שתזמורת קטנה זו היא פופולארית,
לא התאימה משום?ה לתוכנית
יום הים. בכל אופן׳ לא יכלה לתפוס
טון במשך עשר דקות, עד שהורד פסנתר
מעל מכונית משא, וגולגל אל הבמה.
כנראה שמישהו שכח לעשות זאת
מקודם. במשך עשר דקות אלה הצליחו
העתונאים, שראו כי אין שם אנשים
חשובים, להסתלק מהמקום.
השתא הפך יום הים לחגיגת צופי
ים. דבר יפה, חגיגה של צופי ים, אבל
למה להסוותו בשם ״יום הים״ י

מסוגל לטעות פעם. זה היד, נהדר !
אכן חפץ איננו מכונה״...

אשה יפהפיוז וכנורות
כאן, בשדד, התעופה בלוד עמד
אותו חפץ הבשר ודם, מלמה על ידי
אשתו היפה־פיה, הפסנתרן המלוה שלו
ורופאו. חוץ מאלה — שני חברים קרובים
מאד ללבו: סטראדיואריוס וגבנארי,
שני ר,כנורות היקרים של האמן, המונחים
בתבה חומה אחת, שאותה אין
הכנר מוציא מידו אף לרגע, אפילו
כשהוא שותה קפה או חותם על מסמך
בלשכת המכס .״אני בוחר בכלי על
פי מזג האויר ביום הקונצרט, מצב
הרוח׳ וחישובים אחרים״ ,הסביר לנו
בהצביעו על התיבה.
״מוניה, היכן הנקניק?״ .מאחורינו
עמד הצייר ראובן, מכרם וידידם של
רוב האנשים המפורסמים. מסתבר, כי
מוניה הוא עמנואל ביי, הפסנתרן המלוה
את חפץ מזה 16 שנה. ומוניה לא
שכח. הוא הגיש לצייר, הציר לשעבר,
גליל עטוף נייר, שאינו משתמע לשתי
פנים. וביי עוד הוסיף ״סטריקטלי כושר״.
כדי
לא להשאיר כל ספקות פנינו
אל הפסנתרן :״יהודי?״ הוא חייך
בתמהון :״מה פירוש? איזה שאלה !
לא רק אני, אלא גם אבי, וסבי, ואבי
סבי — כולם היו יהודים. אולי תתפלא,
אך שמם היה תמיד ביי״ .כדי להשלים
את המשאל פנינו לד״ר לטמן, הרופא :
״ואתה, דוקטור?״ ״אפילו מאד״ היתר.
תשובתו של לטמן, שהוסיף וסיפר

,העולם הזרד׳ מס׳ 656

ספר ־ 0
אפתעה נעימה
נטלנו את הספר, ונסינו להתגבר
על התאורים שבתחילתו. אלה היו
כתובים בסגנון הישן, המתחכם, או
בקיצור: המשעמם. אבל תפקידנו היה
לקרא, וקראנו.
ופתאום צלצל שעון רחוק. השעה
היתד. שתים אחר חצות.
היינו מרותקים לספר שעות תמימות,
ולא חשנו כי עבר הזמן.

הידוע לד על האיכות
המשובחת של עבודת

קשת

וצובעת

סמינר לגזירה ותפירה
(מחזור שני)
בהשתתפות מורים מעולים ובהנהלת

חגבי בדר. גרודזנסק
מחברת ספר ״הגזרה״,
תל־אביב, החשמונאים .32
זמן הלמודים שנה, והגומרים
מקבלים תעודת־מורה•

במקום שמניח מר מגד לאמת שתזרום,
אין הוא מקפיד ביותר על הצורה.
אפשר יימצאו עוררים על הסטנוגראמה
של מחשבות האנשים, על המסירה המדויקת
של הלשון המשובשת, עם המלים
שפעם היו ערביות או גרמניות. אבל
הכול יודו כי התוצאה משכנעת.

התכנית:

אינדיבידואלית

א) גזירה ותפירה
(סלונית) ;
ב) גזירה ותפירה כמותית
(קונפקציה);
ג) דוגמתיקה גבוהה ;
ד) טכסטיל ומניפולציה ;

ה) מגזרות —
ו) ציור־אפנה וציור אורנמנטלי ;
ז) דידקטיקה, רקמת־יד, פסיכולוגיה
ואנאטומיה.
ההרשמה :
משעה 1—11 אחה״צ במוסד.
מספר ה מ קו מות מוגבל

ההנהלה

תקליטים

ל־ 1םטפון

קוראי ״העולם הזה״ מוזמנים
לשלוח אלינו תשכצים מפרי
רוחם.
אברהמסון רתל־אביב
רחוב בן־יהודה

הבטחון ה הד די

פרטים במש ר ד :

משורר המהפכה הרוסית

של חברי קפת־עם
אגודה הדדית
(נוסד בשנת )1922

בע״ם

בטוח עממ י
באמצעים זעירים

מה אנו רואים ב״הסערה
קיבוץ (בעצם, רק חלק של קיבוץ)
שהתישב על שפת הים, ומנסה לעסוק
בדיג. הדייגים הפליגו בספינה, ובים
החלה סערה. רובה׳לה היה בין המפליגים,
ושוש, אשתו, היא בין המצפים
לשובו. ולאט לאט עולה המתח. אנו
עוברים עם הסופר על כל אנשי הקיבוץ
ונשיו, על שיחותיהם, יחסיהם, רבי־לותם׳
תקוותיהם׳ ומחלקת הדיג של
הסוכנות היהודית, עם הכפר השכן,
רק מתון הצפייה עצמה, מתוך המצפים
עצמם• והמתח עולה. שוש קרובה להיסטריה.
לוא ישוב, לוא ישוב ! ואנו
שומעים על פרשת יחסיהם של שנים
אלה, שאהבה כמו שלהם לא היתה
מעולם, ואנו מחטטים עם שוש בארגז
הכולל את מזכרותיה. ואנחנו מקיצים
אתה אל הבוקר השקוף.
בספור ״המסבה״ ניתן לנו נכה בחברת
בריאים, והוא מר, והוא תוקפני,
וצר לו על גאולה, שנדמה לו כי
נקטעה ממנו עם רגלו (אף שברור לנו
כי לא זאת היתה הסבה) ,והוא כועס
על ידידו שאינו פונה אליו מיד בה־כנסו,
עד שהוא מתפרץ בגלל משהו
שטותי. ובינתים ראינו את כל המסובים,
והכרנו את נפתלי עד תוך תוכו. והכול
כה קרוב לנו, כה נוגע בנו.

בבנק ק 3

כי כמו כל דת אחרת גם הקומוניזם
הקים מקרבו נביאים, שהיו מסוגלים הקומוניזם להוכיח גם את מבצעי

הספר הוא רוחימים מאת ׳
מגד (הוצאת הקיבוץ אהרן המאוחד).
יש בספר זה הרבה קטעים שהיינו
מוותרים עליהם, ודוקר, אותם הקטעים
המתימרים להיות ספרות. אבל יש בספר
זה הרבה אמת. הנה — ,זאת היא
אשר החזיקה בנו משך כל אותן השעות ׳
של קריאה.
הננו מיעצים לקורא לא להתחיל
את הספר מתחילתו. הספר הוא סיפורים
אחדים (לא כולם סיפורים של ממש :
יש גם מסכות תאורים בלי סיפור).
ואם יתחיל הקורא מהספור ״הסערה״
או מ״המסיבה״ ,יש להניח כי גם
הוא יחוש, כמונו, את האמת החודרת.

מנקה

ולאדימיר מאיאקובסקי היה קומוניסט
נלהב ומשורר גאוני. אם הוא אומר
(״בקול מלא״) ״לי הצפצוף על ברונזה
— משקלה נח. לי הצפצוף על -רוטב־שיש־רב.
מה ערך לתהלהי — הן אנו
משלנו, מצבת־עד יד,יד,־נא לכולנו הסוציאליזם
הבנוי בקרב״ — אנו מאמינים
לו כי בזאת רצה•

ת ־ ע ם בע״מ

הננו מצטערים על שלא הכרנו את
ולאדימירמאיאקובסקי מקודם.
את השירה הרוסית שאחרי אוקטובר
הציגו לפנינו המתרגמים בדמות
ייסנין, שעם כל כוחו בשירה לא שכנע
באמונתו בקומוניזם, ואכמאטובה, שספק
אם מייצגת היא שירה קומוניסטית
או רוסית סתם.
רגלים אנו לקרא משוררים היושבים
כאחד מפסלי בודא, עם חיוך שבע־רצון
על פרצופיהם, ועיניהם לטושות אל
טבוריהם של עצמם. פה שומעים אנו
שירה חברתית, שבעיותיה הקיבוץ וקולה
התנועה, הכלל. מאיאקובסקי אינו
נעלם כפרט, אבל הוא נשאר רק פרט,
ולא עקר הדברים.

ולאדימיר מאיאקוכסקי

תפוקת השירים

בפוליטביורו...״

עצמם. את השיר ״יושבי עצמם לדעת״
כדאי להדביק על קירות. מוסדותינו
הצבוריים פה .״ר,פקידיה לישיבות מתפזרת״
ועד שהוא רואה את הפקידים
נקרעים לחצאים כדי שיוכלו להספיק
מספר ישיבות רב יותר, הוא מביע את
כיסופו :״הו לוא רק ישיבה אחת
ויחידה עוד — בדבר עקירתן של
הישיבות הללו״.
את טעמה האמיתי של שירה מהפכנית
נותן הוא לנו (מבקר תוך משורר)
בשיר ״לסרגיי ייסנין״ .הוא מלגלג על
המסבירים את קצו של ייסנין בתאוותו
של זה לאלכוחל .״כי מוטב למות
מוודקה מאשר משעמוות״ .ומבאר :״לעטים
קשה זמננו הניחר. אך אמרו אתם,
נכות־ונכי־המוח, אי, מתי, ואיזה מגדולים
בחר דרך, שסלול יהיה ונוח?״
וכמה דברים על הצורה. המתרגם
הוא אלכסנדר פן. כשקראנו את שיריו
המקוריים, חשנו כאילו הם מתורגמים
מלשון אחרת. דבר זה לא צריך היה
לפגוע בשירים שהם באמת מתורגמים.
אבל אין זה התרגום האידיאלי, כי אין
כל צורך שהקורא יהיה נזכר בכל עמוד
שאין זאת צורתם המקורית של הדברים•
נוסף לזה מזלזל המתרגם בלשון
העברית, אבל אפשר שזה חיקוי לחידושי
הלשון של המקור.
דבר אחד לא נהלם לנו, והוא צורת
הדפסתם של השירים. מדוע המלים ״על
תפוקת השירים בפוליטבירו הרצאות
לוא ירצה סטאלין״ צריכות להידפס

על תפוקת־השירים בפוליטבירו הרצאות
לו ירצה
סטאלין
ובסוף בדיחה אחת. לספר הקדמה,
ובה כתוב :״שניסו במלוא הניוון והריקנות
להפתיע את לב הקורא הנבוך
בלוליינות מילולית״ .ואת הדברים האלה
כתב שלונסקי.

.וזעולס הזה״ ,מם׳ 656

באחד הערבים׳ ואני בדרכי מונח
בכל כובד גופי פלוס שתי מנות פלאפל
באחד הכסאות המרופדים של קפה ״גזר״׳
ועיני מתרוצצות לכל הכוונים כמו שלמדתי
משוטרי התנועה׳ עד שנאחז
מבטי בעניבה צהובה עם כתמים סגולים
אשר לפיה אני מזהה את יוסי אלפיים
(הוא איננו יודע לספור פחות)׳ והפסיכולוגיה
של פרצופו איננה מעידה
עליו שזכה במיליון לירה בהגרלה,
ואז נאספים אל תחת דגל העניבה
הזאת כל הבחורים ההגונים, כמו משה
תלם־חווה־תלם וז׳ק מיפה ומאיר כ־כ־כמור,
וכולנו משתתפים בצערו של
יוסי אלפיים, אף שאין לנו חצי מושג
על מה הוא מתאבל.
לתדהמת כולנו מתחיל יוסי אלפיים
לדבר. ואז החברים מתחילים להושיב
ברצינות כי יוסי אלפיים פותח את
פיו בדרך כלל רק בכדי לפהק, ונוסף
לזה רואים אנו כי הוא עטוף בסחבות
צבעוניות, וזה באמצע השבוע, כששוק
השמלות הוא ירוד למדי, והחברה בדרך
כלל לבושים חאקי שקיבלו עם השחרור
מהצבא.
יוסי אלפיים יוצר ואקואום בכוס,
וכתוצאה מלחץ האויר שבאולם עולה
הקפה לתוך פיו. הוא מוריד את הקפה
למחסן בעזרת שתי שריקות ושתי גניחות.
ולאחר חמש דקות. של קללות בשבע
שפות הוא אומר :״איזה מין חתיכות
יש לנו פה?״ אומר הוא :״הזמנתי
שמלה די רצינית לצאת אתי הערב,
והיא הסכימה בכל.שלושים ושתים שיניה,
ולא באה. אז מה דעתכם, הא?״
והחברה משמיעים נהמות סולידאריות,
ומשה 1יף אומר :״צריך ללמד
את הנבל ; ה* י, פרל! במילוא התחייבויות

ואז כולם מתחילים לדבר כמו
אינטליגנטים, ומתפתח ויכוח, ונשברים

״מרפסת? מ• אפשר. אבל הביאי לשם
סיגריות ובקבוק יין ושמיכה״.
״למה לך כל אלה?״ שואלת היא.
״כשאני רואה אותך נעשה לי קר״,
אני אומר ,״ולכן צריך יין ושמיכה.
והסיגריה בשביל שלא אשתעמם״.
ואני רואה שהיא מהססת, וקם מהכורסה,
ומפהק .״בעצם״ ,אני אומר
ומסתכל בשעון.
״לאן אתה ממהר?״ היא שואלת.
״הביתה״ ,אני עונה ,״משעמם לי

״זה לא יארך יותר משתי דקות״,
אומרת היא במהירות.
״טוב״ ,אני עונה בקול עצל, מבעד
לסיגריה שבתוך פי.
היא ממהרת לצאת את החדר וחוזרתי
עם חבילה, ואנו יוצאים למרפסת.

קודוח נחמן קילומטר שהתנדב ללמד אח וכבד *ו־״בד
פרק בנימוסי ונוכח לדעת שיש עוקץ בפסיכולוגיה...
המתנדב. ואני אלמד פרק את — יוכבד
גרייבל״.
ואחרי נאום זה משתרר. שקט כזה
שבית קברות לעומתו מקום רועש.
(חוץ מאחד שכמעט נחנק בעוגה והתחיל
משתעל) .כי יוכבד גרייבל היא
לא סתם חתיכה, אלא משהו. היא כמו
תחנה מטאורולוגית, שרגליה על הארץ
וחוטמה בעננים, והכול יודעים כי להגיע
לעננים זה לא כל כך קל כמו להדליק
סיגריה.
ואז קם נחמן ומתנדף כמו המשכורת
החודשית׳ ואנחנו מתחילים להתערב אם
ייצא מר,עניו חי או מת, ור,התערבויות
הן 1 : 10 לטובת החברה קדישא.
כמח ימים אחרי זה, ואני בדרכי
לבקר את שושו גרם (שאגב ויכוח
ידידותי נתקל באגרוף ואיבד חמש
שיניים) ,והנה אני פוגש ברחוב את
נחמן קילומטר והוא זורח כמו נורת
חשמל 1000 ואט שהתפוצצה.
אני ממהר נורא, אבל הוא מציע
לי סיגריה, ואם נחמן מציע סיגריה בלי
שביקשת ממנו חצי שעה זד, סימן
שקרה משהו, ולכן אני נכנם אתו
למקום קרוב, ומוצץ סיגריה ומי שפכים
שדב יוסף קורא להם קפה, ושומע
סיפורו של נחמן קילומטר.
זה רגש עצום להיות מנצח (אומר
נחמן) .אבל, אתה יודע, לעולם לא תדע
אם אתה מנצח או מתחרבן. אל תסתכל
(אומר נחמן) ,כי אני צריך לצלצל
ואינני רוצה שתדע למי אני מצלצל,
מפני שאני מצלצל אל יוכבד.
אל תשאל שאלות (ממשיך נחמן)
מפני שלא אגיד לך כלום. אבל דע
לך שאני יוצא הערב עם ווכבד וגם
מחר וגם מחרתים ואם ערב אחד היא
לא פנויה אז אני מתאבד, ואני מקווה
שבעוד ימים מספר אוכל להגיד לה
או ש או ש ולעשות חתונה. ו שלושה
ספלים, ובאים ולוקחים את
שמריה בובה למגן דויד אדום.
ואז מתוך ערימת עתונים מגיח
נחמן קילומטר (משקלו קילו, גבהו
מטר) ושואל :״מה מעיק לכם על
המצפון?״ ואז הוא שומע הרצאה מקיפה
משבעה פיות בבת אחת׳ ועוד פעם
מתפתח ויכוח עד שנדמה לי כי
המשטרה תתערב משום שאנחנו עושים
קונקורנציה לכנסת, ואז נחמן מרים
אצבע, בשביל שכולם יסתכלו אל התקרה,
והוא משתמש בהזדמנות שכולם
השתתקו ואומר :״חברים, בשעה קש־זאת
יש צורך להעמיד לפני השמלות
דוגמה בולטת, אחת ולתמיד, למען
תשמענה ותיראנה. בכל חברה הגונה
יש תמיד אחד המתנדב לסבול בעד
הכלל, והמולדת והעם והאנושות. אני

״העולם הזה״ ,נזס׳ 656

אתה. זוכר איך התנדבתי לעשות
אותה דוגמה לכל הבחורות. ובכן יום
אחד מודיע לי מאיר כ־כ־כמוך שאצל
יוכבד יש נשפיה, ושם מתאספות כל
התחנות המטאורולוגיות של העיר ועל
יד הבית יהיה מקום חניה. שאלתי
חליפה מאחיו של ז׳ק וחולצה לבנה
מאבא של משה ועניבה מצאתי בפח
הזבל, ולוויתי שתי לירות, והלכתי אל
יוכבד. שני בתים לפני ביתה לקחתי
טאכסי, והנהג קילל אבל צריך הייתי
לעשות רושם. ואני עולה במדרגות
וסופר אותן בשביל שאדע בדיוק אם
אצטרך להתגלגל בכולן, ואני תוקע
סיגריה לפי, ומצלצל בדלת.
פותחת לי את הדלת יוכבד ואני
מרגיש כאילו פתחו דלת של מקרר
חשמלי, והיא אומרת ״כן. מה אתה
רוצה פה?״ ואני אומר ״אולי יש לך

במקרר, גפרור והיא קופאת כמו
בשר ארגנטיני ואני נכנס פנימה. ובפנים
יושבים חמשה זוגות המזכירים לי את
הספר של ויקטור הוגו הנקרא ״עלובי
החיים״ .והאף הנמוך ביותר שם הגיע
רק עד לתקרה. ואני נגש לארגז המוסיקה,
ושם תקליט רועש. וזר, משפיע
עליהם כמו רעידת אדמה.
והם כולם נותנים בי עינים, ויוכבד
נגשת אלי כמו חתול אל עכבר ואומרת
לי בחיוך מקריש ״מי אתה?״
|ג״לא חשוב מי אני״ ,אני עונה לה,
״אלא מה אני. את הססנית, וזה לא
טוב בשבילך. לפי תנועות ידיך אפשר
לראות שאת חלשת אופי -זוויות פיר
מעידות בך שאין לך יציבות נפשית״,
וכך אני ממשיך לשפוך עליה מלים
של בית מרקחת, בשקם כזה, כמו
פרופסור מהאוניברסיטה של בירות.
ותיכף לזה, בלי לחכות לתשובה, אני
נגש לשולחן הנושא את הבקבוקים,
ומוזג לעצמי כוס, ובלי להניד עפעף
משלשל את המשקה בדרך הקצרה ביותר
לתוך מרתף היין הפרטי שיש
לי בבטן.
ויוכבד אומרת :״הוא סתם מפטפט.
בואו נרקוד״ .ואני אינני מפנה את
פני, וממשיך להפגין בפני החבורה את
גבי. ההפגזה שלי מרככת את המטרד,
מעט מעט, אבל רק מעט מעט. ולכן
אני עובר בין הזוגות הגוררים את
רגליהם על הרצפה, יושב באחת הבורסות׳
עם סיגריה ביד אחת וכוס ביד
שנית, ומסתל לתקרה.
ואז אני מרגיש שמישהו נגש אלי,
ואני אינני טורח לראות מי זה, אבל
הקול הוא של יוכבד, והיא אומרת :
״לא התכוונת ברצינות למה שאמרת?״
ואני אומר :״גברתי, אינני ליצן״ .והיא
אומרת :״האם אני באמת נראית כזאת?״
ואני אומר :״גרועה מזאת״ .ואז היא
מתחילה רועדת כמו שק חול המשמש
לאימון האגרופנים, וקולה מאבד שתי
מעלות קור, והיא אומרת :״אם כך,
אני דורשת ממך שתספר לי הכול. בלי
משוא פנים״.
ואני, בקול משתעמם כזה :״לא זה
המקום. קשה לי להתרכז בתוך רעש
כזר, ובתאורה כזאת״ .״ואיפה?״ שואלת
היא .״באיזה מקום בחוץ״ ,אני אומר,
״במקום שאוכל להתרכז״.
״מר, דעתך על המרפסת?״ שואלת
היא .״יש לנו מרפסת רחבה, ושם לא
יפריעו לנו״.
ואני מואיל להוריד את מבטי מן
התקרה לאט לאם, ופונה אליה באדישות,
ומביט בה כאילו לא הבנתי בדיוק
על מה היא מדברת, ואחר שאני מנעד
את האפר מן הסיגריה, אני אומר :

״איזה ירח וכוכבים״ ,אומרת היא.
״הפסיקי״ ,אני אומר לה ,״זאת דקוראציה
ישנה. כבר לא באופנה״.
ואני מוריד את עצמי לתוך ספה
שעמדה שם מששת ימי בראשית, אבל
יש לספה זאת מעלה גדולה: אין לה
קפיצים, ולכן אין מה שיחרוק.
״התקרבי הנה״ ,אני אומר לה ,״אינני
אוהב להרים את קולי״ .והיא מתקרבת.
״את יכולה לשבת״ .והיא יושבת״.
ואני מרגיש שלחץ הדם עולה אצלי
במהירות, ולכן אני חוטף ומרצה לה
הרצאה שכול מלה שניה בה היא
מהמלון הלאטיני של הדוקטור השכן
שלנו, והיא מקשיבה לי בפה פעור,
וזה מרגיז אותי, ולכן אני מנשק
אותה.

מה אתה לוטש עינים?
אחרי הנשיקה השביעית, כשראיתי
שאני כבר מבולבל כהוגן, קמתי פתאום,
וברחתי לתוך החדר. איזה פרצוף ניסה
לעצור אותי, אבל שמתי אותו במ
קומו,
ותקעתי לתוך כיסו כרטיס ביקור
של רופא שיניים, חבר שלי שנותן לי
ארבעה אחוזים מכל פאציינט שאני
שולח לו, והשחלתי את עצמי דרך
הדלת, דרכתי לעצמי על הגז, והשארתי
חלל ריק במקום שהיה גופי.
אבל, לעזאזל, רק אז התחיל ד,ענץ.
למחרת אני כבר עוד פעם אצל יוכבד,
והטון אצלי כבר לא כל כך משתעמם,
ואני מזמין אותה, וכן הלאה וכן
הלאה.
וכעת, ככה זה. אם ערב אחד היא
איננה פנויה, אני הולך להתאבד. וכך
בכל ערב, עד שאגיד לה או ש או ש.
חכה. מה אתה ממהר? אל תסתכל
איזה מספר אני מצלצל.

נארלן ומאנים

הכייטות דוקא בשעה שהוא שכור
ממורפיום, ואילו בהיותו פיקח אינו
גונב כלל.

(המשך מעמוד )5
בין האנשים הידועים למטפלים בדבר
כחולים. רציניים נמצא רופא אחד׳ עולה
חדש, שהנו מורפיניסט מזר, שנים
רבות.
זמן קצר אחר בואו לארץ קיבל
האדם הזה משרה באחד מבתי החולים
הצבאיים ומחלתו התגלתה כאשר עובדי
בית החולים הרגישו כי בזמן קצר
אזל המלאי של המורפיום. הרופא נתפס
בבית שמוש כשהוא מזריק לעצמו את
הסם מבעד ליד מכנסיו...
למשטרה ידוע כמו כן על מורפיניסט
אחר, אשר בהשפעת הסם הזה הופך
כייס. המענין בכל הפרשה כי האדם
האומלל הזה מצטיין מאד במלאכת

החוק במושיע
כל אלה שאינם מסכימים כיום לקבל
טיפול רפואי יכולים להירפא מחר
מהמחלה הכרונית האיומה הדוחפת אותם
לעתים אל תוך זרועות הפשע וה־התנוונות,
הורסת את בריאותם ומשליכה
אותם תהומה.

זנין

בי ניל

ג״ניפר
ג״ונס?

תיקון טעות
ברשימה ״קטע של כביש נתניה —
תל־אביב״ בגליו! הקודם נפלה טעות.
שם החברה שסללה את קטע הכביש
דויד סנדלר
״חברת
הוא:
ובניו״.

ח= £זואא£כ

65א 0כ
הזצאת ספר ים נ• טכרסק י, חכרה בע״מ
סעד י 0

תדשיס

•ה ושע ב ד ־ יוסף :

בעל•

;שאטנית מענינת, בעלת עינים כהות, רבות
הבעה? אם כן, הרי משחת שמפו נקה הוא
השמפו ״שלך״ .הוא הופך את שערותיך
לעדינות, ומבריקות כמשי, ונותן מסגרת
מתאימה לפניך העדינות. שערות יפות אינן
ענין של מקרה—.יש לשמור עליהן ע״י טיפול
נכון, ואין טיפול טוב יותר לשערותיך מאשר

המיניסטר

קומדיה ישראלית בשלוש מערכות
מוצגת על־ידי התיאטרון הסטירי ״המטאטא״
המחיר 180 פרוטת

עמוד

ימימה סשדנוביץ ומידה לונה: שני רעים •צאו לדרך
סיפור הרפתקאות על שני ילדים — איתן הצבר ויעקב העולה —
שנסעו ב״טרמפ״ לאירופה להציל ילדה עבריה ממנזר נוצרי. מנוקד.
מצויר בידי מירה לובה
המחיר 050 פרוטה
220 עמוד
מהדודהע 1ניה עור

פלמ״דו

עלילות

מאת

פלמי׳חא

תולדות הפלמ״ח מימי וינגייט ועד התמזגותו בצבא־ההגנה לישראל,
תיאור מבצעיו, אנשיו וההווי המיוחד לו.
המחיר 000 פרוטה
267 עמוד
ההפצה הראשית :

סוכנות י. ברונפמן,

רחוב

משחת שמפו
ולשערות יבשות: נקה חלמון שמפו

צ׳לנוב ,2תל־אביב

המפיצים היחידים: חברת נורית בע״נו.

אנגלית

ת ל ־ אביב. או ל ם ״אהל״

ס ו ־ נ

בכית הספר לשפות

בהדרכת מורים מדופלמים מאנגליה
ביום ג׳ 16.5נפתחו כתות בקר כדלהלן :
למתחילים משעה 11 עד 12 לפנה״צ! ( 3פעמים בשבוע)
למתקדמים משעה 10 עד 11 לפנה״צ ( 3פעמים בשבוע)
פרטים והרשמה ( :לכתות הללו וכן לקורסים בעברית
קיימים בשעות הערב)

הפסנתרנית

ד ודה גרנטמן
בתכנית: בך —,ברמס -שופין — דביום -סטרבינסקי
כרטיסים אצל :״הנרתיק־ נחלת־בנימין ; 1הברטים״ אלנבי 31 מנדי^י״ בן־יהודה 152
ירושלים -חנות כהנא מול קולנוע ״ציון״.
״כנף״ יפו בו ס טיו ם ,9יבקיפ-ו הערב•

ואנגלית

המת
__משעה
5עד 8כערב__ .

המטאטא

תיאטרון

בעלי המיניסטר
תל־אביב
ב־8.30
מוצ״ש 20.5
יום א׳ 21.5חיפה באולם ״אורה״8.30 ,

ביום ה׳ 18.5״העיירה שלנו״
הצגה לפועלים׳ תל־אביב
ביום ה׳ 18.5״אותלו״ (הכושי
מונציה) חיפה ב־ 9בערב ב״ארמרן״
״הגולם״ תל־אביב
במוצ״ש 20.5
ביום ב׳ ( 22.5מוצאי חג השבועות)—
״אותלו״ (הכושי מונציה) תל־אביב
לילדים למטה מגיל בית הספר
הכניסה אסורה בהחלט
התחלת ההצגות הרגילות ב־ 8.30 בערב

גשף עם כל חברי המטאטא

תל-אביב

בית הבימה

יום ג׳ 23.5ב־8.30
ברמן
בהשתתפות אדים דה־פיליפ (כרמן)
המנצח: ג .זינגר

פתח־תקוה

אולם ״היכל״

תיאטרון פועלי ישראל

יום ה 25.5 ,ב־8.30
ברמן
המנצח: מ .גולינקין
כרטיסים: ת״א — ביילין, אלנבי ,67
פ״ת — בימ״ם ניפלה
טל׳ ; 5018

תעלוליסק אפן
קומדיה מאת מולייר

רמתיים יום חמישי 18.5
מוצאי־שבת 20.5מטעם המחלקה
תל־אביב
לתרבות ולנוער
יום שני (מוצאי־שבועות) 22.5
תל־אביב רחובות יום רביעי 24.5
יום חמישי 25.5ב־ 9״ציון״ ,ירושלים
התחלת ההצגות הרגילות ב־ 8.30 בערב

ס ירושלים, אולם י. מ .ק. א.
במוצ״ש 27/5׳50 בשעה 9בערב

מהר ובאופן יסודי

״ ק ל• ״)138 רחוב בן־יהודה, מס׳ ,74ת ל ־ אביב

יום חמישי 25.5.50 ביבעה 8.30 בערב

שבוע רביעי

ג׳אן דארק אופיר שבוע שני

חדות העלומים
הצגות בכורה (תכנית מם׳ )17

אופנכך בתד־אביד...
סיפורי עולה חדש ב־ 7תמונות
2הצגות לערב 9.45 ,7.20
כרטיסים: בקופת ״ישה חפץ״
<>0000000000000000000

יום ה׳ 18.5״הצל״ במוגרבי תל־אביב
יום ה׳ 18.5״מאז גן עדן״ ,פ״ת
מוצ״ש 20.5״מאז גן עדן״ ,ת״א
יום ב׳ 22.5״מאז גן עדן״ ,ת״א
יום ג׳ 23.5״הצל״ ,מוגרבי, ת״א

תבנית בתי הקולנוע
מגדלור

ג׳ין פאול,
כרמן מירנדה

קאמרי
אוריון קזבלנקה בהשתתפות הנופרי בוגרט
ואינגריד ברגמן
אסתר שבוע שלישי

משפחת ברקלי
מברודווי

החל מגוד ש 20.5.50
ארמון,

חיפה

אבוט וקוסטלו במקסיקו אורה,

חיפה

בדרכו
של מנצח

כתובת המערכת וההנהלה: תל־אביב, רחוב לילינבלום ,12
טל׳ ,4414ת.ד / 250 .האחראי: מירד שיף /העורך: אורי
אבנרי /המו״לים: אברהם גורדון ושלום כהן /דפוס
מ. שהם, תל־אביב, רחוב סין ,6טל׳ / 2239 גלופות: צינקוגרפיה
״ארץ־ישראלית״ בע״מ /ההפצה: דוד טופל ובניו.

פני חדשות -
מעשיה ישנה
מדי פעם שולחים לנו סוכני הפרסומת
של חברות הסרטים תמונות כזו
שאנו מדפיסים פה. הטכסט המלווה
תמונה זאת (בדרך כלל אין אנו מעתיקים
אותו) אומר, במקרה זה, כדברים
האלה :
״שמה המלא הוא לזלי באנינג, אחת
התוספות החדשות והמתוקות לרשימת

התקיפים שביצרנים לא יעזו לעמוד
בדרכו.
לצערנו זוכר, האמן בעמוד, כזאת
ולחופש כזה לרוב רק לאחר שכילד,
את שנות חייו היפות ביותר. זהו, אגב,
שם סרטו האחרון של ווילר שראינו
בארץ :״ש נ ות חיינוהיפות
ביותר״ ,סרט שזכה בכמה פרסי
אוסקר.
ווילר הוא מומחה מועד לחטיפת
אוסקארים• אוליביה דה האבילאנד׳ המופיעה
בסרט האחרון, שנראה כאן
בקרוב ,״ד, יורשת ״ זכתה באום־
קאר לשנת ,1949 כשחקנית הטובה
ביותר.
ווילר, שביים בין השאר את ״דוד ״א
נקת
״איזבל״,
םוורת״,
״ שועלים קטנים״ ,
גבהים״,
ו״ג ב׳ מיניבר״ נקרא ״הבמאי שלא
הוציא מתחת ידיו סרט רע או לא
מוצלח אחד״ ,והוא ביים כמה סרטים,
החל מסרטי המערב הפרוע בשנות העשרים.

כי במימרה זו יש לראות יותר
את נטייתם הבלתי פשרנית של האמריקאים
להכללות (מפוצצות) מאשר אמת
צרופה, אין ספק שתרומתו של ווילר
לסרט הריאליסטי וביחוד לתורת המשחק
הקולנועי היא רבה.
ווילר מקדיש שנד, שלמה לכל סרט
שהוא מיצר עכשו. הוא בורר לעצמו
את הטובים שבשחקנים (ב״ר,יור ש
ת״ ,מלבד אוליביה דה האבילנד
משתתפים גם סיר ראלף ריצ׳ארדסון,
מונטגומרי קליפט ומרים הופקינס) ועורך
אתם חזרות ימים רבים מבלי
להפעיל כלל את המצלמה. רק לאחר
שנחה דעתו כי כל שחקן שולט בתפקידו
מתחיל הוא בתצלומים.
כשסיים את ״היורשת״ הצביע ווילר
על קופסות הפח שהכילו את הסרט׳
הגמור ואמר :״כאן טמונה שנה מחיי.
אני מקווה שלא בזבזתיה לשווא.״
סרטו הבא של ווילר — לאחר טיול
באירופה :״האחות קארי״ ,לפי הרומאן
של תיאודור דרייזר, המפורסם
שבספרי הקלאסיקן האמריקאי.

פאראמאונט — פה מנבאים
גדולות לנערה בשם ננסי אולסון. ננסי
היתד, מתלמדת באחת המכללות כשגילוה
ושיתפוה בשני סרטים חשובים. כוכב
דורך אחר באותו אולפן הוא בחור
בשם ליל בטגר. חרף גילו הצעיר בהשוואה
לגילה של ברברה סטנוויק
אין הוא מהסס למרר את חייה של
השחקנית הוותיקה בסרט ״השקר״.
זוהי האמת.
פוקס — המאה העשרים —
עובדים על שלוש נערות צעירות, כולן
— כך נשבעים לנו — יפהפיות שמימיות.
את הראשונה — פטרישה נוקם
— ראו בהצגת גימנסיה מחקה בכשרון
רב את השחקנית ג׳ון הייבר. לשכנע
כג׳ון הייבר יש צורך בפנים בובתיים
חסרי הבעה. פטרישה חיקתה את ג׳ון
בהצלחה יוצאת מגדר הרגיל. התוצאה :
תפקיד לצדה של ג׳ון עצמה בסרט
קרוב• פג ^אוקונור הוא שם הנערה
השניה ; היא היתה מודל ומקווה עתה
להיות שחקנית. אולם התגלית הנפלאה
ביותר היא השלישית, והיא לא אחרת
מאשר ו ורד, מיילס. מה, לא
שמעתם על ורה? הלא היא זכתה
במקום השלישי בהתחרות על תואר
״מיס אמריקה״ .באולפן מנבאים לה
גדולות, כי היא לא רק יפה אלא גם
בעלת שכל וכשרון.
זוהי, כמובן, רק רשימה מקוצרת
של פנים חדשות. מדורנו יביא לכם,
כמובן, את הידיעות המענינות האחרונות
בשטח זה מיד לאחר שתגענה אלינו.

לס בקשה מיוחדת
עלינו להודות כי לא חביבו ת עלינו
ביותר ת מונותי ה ם של שחקנים בחיי ה ם
הפרטיימ. לרוב אלה הם חיים מ שעממי ם
עד מו ת (יוצאת מן הכלל היא, כ מובן,
ריטה הייוורת, אבל ת מונו ת מחייה הפרטיים
אינן לפרסום).
ועל נ 1לא הרבינו להביא ב מדור
זה את ה ת מונו ת הידועו ת כל כך,
והמ בוי מו ת כל כך, המראות שחקן פלוני
סועד ארוחת בוקר בחברת ה שחקנית
א שתו, או שחקן פלמוני מו שיט גזר
סוכר לכלבו.
לעתים אירע שבזמן שחלף בין צילום
התמונה ופר סומ ה חלו אי אלו שינויים
בחיים הפרטיים של הזוג המאושר,
והיינו עלולים להמצא במצב לא נעים
ביותר.
אולם הגיעונו בק שות מיוחדות ממספר
קוראים הרוצים דוקא שנדפיס
ת מונות של כוכבים בביתם הפרטי.
וכיון שמ שאלת הקורא — כבודו, נסומעמדתנו
הבלתי פשרנית.
גונו
כ מובן שרצינו לבחור ב שחקו שלא
זוהם עוד בבוץ הרכילות והחטא, ביצור
רבב.
טהור שחייו הפרטיים הס ללא
וכתם. הבחירה לא היתה קלה ; מועמדים
רבים פסלנו עד א שר. מצאנו אחד
מתאים( .ראה התמונה)
כאן הוא נראה עומד להרים את
שפופרת הטלפון בעת שכתב ״ העולם
ב הוליבוד מצלצל אליו כדי
הזה״
לבקש ך שות לצלם את הכוכב בפוז ה
הזאת.

מלפפוני ירוקי ומודל׳

העלמה כאנינג
היש לה עתיד?

השחקנים של הוליבוד וחברת יוניבר־סאל־אינטרנאשנאל.
חפשו אותה בין המשתתפים
ב״ד, ייתיגנבת ״ ,סרט
בלשי בהשתתפות סקוט ברידי ומונה
פרימאן.״
מד, קורה לנחמדות אלה אחר שכבר
ניתן להן סוף סוף התפקיד הקטן בסרט
הקטן ז
לעתים רחוקות זוכות הן לתפקיד
חשוב יותר בסרט קטן אחר או, אם
שיחק להן המזל, בסרט קצת יותר
גדול.
לעתים קרובות יותר מחפשים אנו
אותן לשווא בסרטים אחרים (אם מחפשים
אותן בכלל) .הן נעלמות מעל
האופק, נישאות בצנעה ומביאות לעולם
— בצניעות — ולדות.
אך לעתים רחוקות מאד, מאד מאד,
הן מתיאשות מן החיים ונתפשות לשימוש
בסמים משכרים או נהפכות לגד
בות ואז מתחיל גורלן לענין את יצרני
הסרטים, והן מופיעות שוב על הבד,
אלא שהפעם משחקות אותן צעירות
אחרות, כמו למשל בסרט ששמו
״הייתיגנבת ״ .

האיש מאחורי המצלמה
לאחר עשרים וחמש שנה של עבודה
כמעט בלתי פוסקת בכל האולפנים
ר,הוליבודיים החשובים הגיע וויליאם
ווילר, הבמאי ממוצא צרפתי, למרומי
הצמרת. הוא נחשב עתה לגדול הבמאים
האמריקאיים, והוא אחד מן הבמאים
המעטים היכולים ללכת בדרכם שלהם
ולעשות ככל העולה על רוחם ; אף

וכיון שאנו עומדים בפרשת תגליות
חדשות בעולם הסרט׳ הרי הידיעות
המשמחות הבאות, כפי שנמסרו לנו
מאת המקורות האופטימיים ביותר
בהוליבוד — ,סוכנויות הפרסומת של
האולפנים עצמם :
מטרו — הבמאי ג׳ורג׳ צוקור
נתן את ההזדמנות הראשונה בפני המצלמה
לכמה צעירים מוכשרים בסרטו
החדש ״ צלע אדם״ .בראש וראשונה
— ג׳ודי ד,ולידיי׳ בלונדית חמודה
שעלתה לגדולה בן־לילד, עקב ביצוע
״רק אתמולנולדה ״ על במת
ניו־יורק. לאחר שהופיעה במחזה הנ״ל
מספר שנים ערב ערב, נאותה לעבור
להוליבוד ולהשתתף בסרט זה לצדם
של ספנסר טרייסי וקטרין הפבורן.
ג׳ודי ר,ולידיי
(הערת העורך :
היא כשרון אמיתי ואת תפקידה ב־
״ צלעאדם״ ,תפקיד רגיל בתכלית,
העלתה לדרגה משחקית וקומית גבוהה).
מלפפון
ירוק אחר בסרט זה הוא
טום יואל (לא על שם הנביא — ,הו״ו
שרוקה) .זה, כפי שדורשים מאתנו להאמין,
כשרון בלתי מצוי. אלא שעתה
מצוי הוא, יום יום, על במת התצלומים
של חברת מטרו, בהתאם לחוזה שחתם
עם חברה זו.
אחרים ש ״צלעא דם״ בשבילם
סלע קפיצה לשלבים גבוהים יותר
בסולם ההצלחה הם — :אחת
בשם פאולד, ריימונד ושני שחקנים טובים
(זוהי עדות מכלי ראשון) שהיגרו
לקליפורניה מן הבמה הניו־יורקית, ג׳ון
הייגן (הו״ו שוב שרוקה) ודוד ווין
(בטאו כרצונצכם) .וזין זכה להצלחה
מוצדקת במשחקו במחזה ״ מיסטר
רוכרטס״.

הלו, באן לאפי
הרהור, התעסקות...

ווילר ואוליביה דה־האדילגד
...הסבר׳ הקשבה