גליון 659 מתאריך 8 ביוני 1950

וישקה — קצי! התרבות שכבש בשעתו ״בטעות״
את אילת מקבל את פניו של יאשא חפץ (מימין).

בצע
מאת שליחנו המיוחד בגורדחגברג
שלום. אני אנגן לכם פרלוד של באך׳ ואני מקוד שתתי
גם לא תהיו שבעי רצון מבחירה זו, בכל זאת אנגן״
עצמו יאשא חפץ בפני קהל השומעים באילת, קהל ש?
מאות איש שבאו מכל קצות הארץ, כמעט כולם חילים
שבאו יום. לפני׳ כן, ולנו על חוף אילת, ולעומת
...רק אחרי הקונצרט בגלל עיכובים בדרך, או סת
ממתולה עד אילת.

סכנת נפש -לכנור
עמד יאשא על הבמה. נכון יותר: הוא רקד ן
לבדוק את יציבותה. חיל ההנדסה הקים במה מקרשי
שמא יקרה משהו שלא, מן התוכנית.
יאשא על כך שייסתם חריץ ברוחב כשני סנטימטריו
לבמה, עלה חיוך קל על שפתיו של הקצין האחר*
אומר לו :״מילא, אם אני אפול, זה לא יהיה נור;
״ וסיכל את ידיו כאילו מחזיק תינוק בידיו ,״אנ

מעשה בפסנתר
את הפסנתר. חדר גדול וריק. על הרצפה מברשו!
לכלוך, ובאמצע החדר עומד לו פסנתר. על כ׳
פנים צ ־תו החיצונית היתד דומה לפסנתר. אמנם חסרות היו הרגלי!
(המשך בעמוד - )14

יאשח חפץ (מרכיב נדטקפי שמש) •הפסנתרן ביי(חובש ברט שחור).
ונהר

הם, במסוסיס, במכוניות ובג׳יפיס, מכל ׳שובי הנגב, מכל קצווי הארץ, מבאר־שבע וטרדחבות, מעפולה ונזצפ!

המדינה כדרך
המורה :״למה ציוה משה לא להשאיר
מן ה״מך עד הבוקר?״
התלמיד: בכדי שלא יסתנן ל.״״שוק
השחור״...
רעיה קליין, ת״א.

תשובה פראקטית
המורה :״אם 150 גרם בשר עולים
56 פרוטות כמה עולה קילוגרם אחד?״
התלמיד :״בשכונת דיתקות זה לירה
וחצי, אדוני.״
קליין, ת״א
רעיה

לתשומת לב האוצר
בקולנוע פלוני, בתל־אביב רבתי,
יושבת בחורה חיננית ומשקיפה להצגה.
לידה יושב גבר שאינו חדל מהציק לה :
נוגע בידה, ברגלה, וכל זה כמובן לא
בכוונה.
לבסוף פוקעת סבלנותה של הצעירה,
ופונה אליו בכעס :
״אמור לי בבקשה, האם גם בעבורי
שילמת מס שעשועים?״
ח. ש .רעננה.

אנחנו ושבנינו

תשבץ
]במאוזן :
— 1עשב; — 4כמו שצריך; — 8
פרגוד; — 11 מכשיר ניפוי; — 12
כובע עגול בלי מצחה; — 13 תחתית
הבנין; — 14 יום טוב; — 15 הפצת
אור; — 16 רצועה של אריג; — 18
תשלום לשררה; — 19 עשב וסוף
הגדלים במקום מי ם; — 20 יבשר,
מוקפת מים 22 המאותת; — 24
מלכדת 25 בהם 27 תנועה
בדקדוק 29 כתר האות 30 נכסי
דלא ניידי; — 33 החלק האחורי בכל
דבר 34 עוף טורף לילי; 35 מכשיר
ניקוי 36 פנים 37 מדריך ;
— 40 מקוד. רחב ידים; — 41 אורח
חיים; — 43 מידת היובש; — 44 במקום
הזה; — 45 עליז; — 46 שם כללי
למיני דגן 47 במידה מרובה ;

61 5

ז ~ 1ן 1

מסי 31
— 49 פה של חיה טורפת; — 50 תל
של מים; — 51 שפת חלקות; — 52
כלל הנוער; — 54 נתיב; — 55 מיסד
דת; — 56 מתקדם בקפיצות; — 58
תעשין של קמח 59 קיבוץ בגבול
ישראל; — 60 כעס רב.

במאונך :

— 1רצוץ; — 2תהלה; — 3צבע
אדום־כהה; — 5כנוי לחזיר; — 6מין
מנעול! — 7מכשיר כתיבה; — 8
יש די הצורך; — 9בהמת־בית; — 10
כלי לנוזלים; — 17 הגבלה; — 21
אובליסק; — 23 נשיא האוניברסיטה
העברית שנפטר 24 ספק; — 26
פתגם; — 28 מבצע; — 30 לקוי ;
— 31 השתחויה; — 32 מחבוא (איוב,
ל״ח 38 למעלה ממחצית; — 39
(המשך בעמוד )20

121

161

151

23| 22

.עלמה בגיל הגיוס שלא התיצבה
מובאת לפני השופט ונשאלת מדוע לא
התיצבה.
עונה הבחורה :״בכל ההודעות בעתו-
המודעות בעיר כתוב
נות ובלוחות
בפירוש: הודעה לנשים• אני עלמה,
אדוני.
דוד המאירי רח׳ מגדל 5ת״א

תופסות את המועט
בעל בית קפה, יקה מפורסם בעיר,
החליט ללמד את מלצריותיו — שהיו
עולות חדשות — >גם יקיות) עברית.
הללו לא תפסו את מרבית שעוריו וה משפטים
.״מה אדוני
בינו רק שני
רוצה?״ ״עם חלב או בלי ז״
נגשה אחת המלצריות אל מבקר,
מברכתו בשלום, ושואלתו לרצונו .״מחכה
לבחורה״ היתד. התשובה .״עם חלב
או בלי?״ שאלה המלצרית.

א. עוקציאל,

הרגל איום

131

רק נשים

241

101

הבעל: מה לעשות אדוני הרופא?
אשתי התרגלה ללכת לישון ב־ 4בבקר.
הרופא: ומדוע היא עושה זאת.
הבעל: היא יושבת ומחכה לבואי.
טובה מ ,.חיפה.

131

מודעה כעתון

401

שדכן מודרני, זמן רב במקצוע, מחפש
בחורה בשביל עצמו.
י. א .עוקציאל, ת״א

הסיבה
48 551

בין פותרי התשבץ שמעטפותיהם ישאו את חותמת הדואר ׳
של תאריך לא מאוחר מיום ד׳ הבא יוגדרו שני פרסי־ספרים.

״איני יכול לעבור את הרחוב עם
אשתי.״
״כל כך יפה היא?״
״לא. כל כך יפות הן האחרות.״
טובה ם ,.חיפה.
בפרס של לירה אחת זוכה בטל הבדיחה
הנדפסת ראשונה בנח־ור זה. בדיחות
^ אנא לשלוח למערכת ״העולם הזה״ .על
׳.-המעטפת יש לציין :״עולמנו זה הקטן״.

״מאנין״
כל הערכה על ״מאנוך הסרט יש
לפתוח בדברים קצרים (או ארוכים) על
נערה בת תשע עשרה הקוראת לעצמה
(שמה האמתי הוא אחר) ססיל אוברי.
כי את ״מאנון״ בלי ססיל ממש
אין לתאר. היא חוט השדרה של הסרט,
היא בשרו והיא גידיו (והדם הזורם
בהם).

אדף לידה ולידה
האגדה מספרת שססיל ישבה פעם
במסעדה (שימו לב, זהו סיפור המזכיר
את ימי הסרט הראשונים, עת כל מלצרית
יפת־עינים או ספרית ארובת־ריסים
היתד, עלולה ל״התגלות״ וליהפן
בן לילה לכוכב מזהיר ובכן, ססיל
ישבה במסעדה, והנה ניגש אליה גבר
זר. היא לא קמה וברחה ממנו, ככל
נערה הגונה׳ היא לא סטרה על לחיו.
היא האזינה לעצתו, שהיתר עליך,
גברתי הצעירה, להיות שחקנית״.
ומי אינו נשמע לעצותיהם של אנשים
זרים? אולי אתה ואני, לא ססיל
אוברי (שהיה לה אז, כאמור, שם אחר).
היא מהרה לד,רשם לבית ספר דראמתי.
עברו שבועות מספר וססיל החלה
לחשוב שאותו איש זר התל בה. היא
למדה בשקידה האפינית לה׳ אלא ששח־קנית
עוד לא היתה. והנה, לפתע, אירע
הנם: אדם זר אחר ניגש אליה באחת
החזרות ואמר לה :״הואילי להתייצב
במשרדי בשעה זו וזו״.
האיש הזה היה במאי הסרטים הידוע
הנרי־ז׳ורז׳ קלוזו, אלא שססיל לא
שמעה כלל את שמעד; כי היא היתד,
מבקרת אך לעתים רחוקות בקולנוע...

ספיד געשתד! כוכב
בקיצור — התהליך לא נמשך, בעצם,
אלא ימים ספורים — ססיל נבחרה
מתוך מאתים מועמדות למלא את התפקיד
הראשי בסרט המבוסס על הרומאן
המפורם מן המאה ה־ . 18 קלוזו שמר
בנאמנות על תוכן היצירה, אלא שאת
רקע העלילה העביר לימינו אלה.
התפקיד והסרט מאפשרים לססיל
אוברי להציג בפנינו את כל להטוטיה.
היא מופיעה בו כנערה תמימה וערמומית
כאחת, אוהבת נאמנה וזונה חסרת
מצפון, רודפת ממון ותענוגות מצד אחד
ומחפשת את גן העדן הצנוע של האהבה
הטהורה. אנו רואים אותה לבושת
סחבות וקרעים ועוטה בגדי פאר, אך
תמיד היא ״מאנוך׳ החתולית, האשך,־
הילדה, בפי שראה אותה, בלי ספק׳
מחבר הרומאן המפורסם.

פרשת הזונה: הצדקת
כבר בתחילת הסרט, שעה שבני עירה
המשתחררת מעול המשעבד רוצים להתנקם
בה על שהיתר ,״מתחברת״ עם
הנאצים, אנו מוכנים לסלוח לה. הזוועה
הנראית בעיניה למראה ה״בוגדות״ מגו

לחות
השער הנרדפות עירומות ברחובות,
מסלקת מאתנו כל רגש של נקמה,
וכן גם מלבו של רובר, איש המא־קי
הצעיר השומר עליה. היא מחזרת
אחריו בהצלחה כזאת שהוא עורק מפי
לוגתו והולך אחריה לפריז.
וכאן מתחילה פרשה של הרפתק אות
בעיר המשוחררת מן האויב אך לא
מן השוק השחור והשחיתות. מאנון
אינה יכולה, כמובן, לעמוד בנסיון :
היא משקרה לאהובה, אך הוא ממהר
לסלוח לה, היא בוגדת בו — והוא
סולח לה׳ הוא מוצא אותה בבית בושת׳
וסולח לה...
לבסוף, בהשפעת אחיה המושחת,
היא מחליטה לנסוע לאמריקה בחברת
איזה עשיר, רק ״לזמן קצר״ ,על מנת
לשוב לאחר הפרשה אל אהובה. אולם
רובר רוצח את האח ונמלט לעיר הנמל.
ללא היסוסים ממהרת אחריו מאנון
לתחנת הרכבת.
זהו אחד הקטעים היפים ביותר
בסרט. הרכבת מלאה מפה אל פה. האנשים
עומדים בצפיפות איומה, לעבור
בה — ממש בלתי אפשרי. אולם מאנון
מפלסת לה דרך במרפקיה, בקולה הצרחני
ובעיניה היפות. לבסוף, כשהיא
כבר אחוזת יאוש היא פוגשת את אהובה׳
ורובר, כמובן, ממהר לסלוח לה,
ואף אנו מוכנים לסלוח לה ונשיקתם
מתערפלת במסך של אדים הבוקעים
מן הקטר.

הפוף קרה אצלנו
הסוף י חלילה. קלחו, נאמן לסופו
המוסרי. של הרומאן, מוסיף עוד אפיזודה.
הזוג עולה על אנית פליטים
ומגיע לארץ הקודש. מדבר, סלעי־ישי־מון,
נאות מדבר, דקלים ובידואים הדו הרים
על גמלים. יריות — מאנון נפגעת.
״אני אוהבת אותך, דובר, לעולמים.
קחני אל גן העדן״ ,והיא מוציאה את
נשמתה.
כמה טראגי, הסוף הזה ...רובר סוחב
את הגופה לגן העדן האבוד. צילום
״אמנותי״ מלמעלה, מזוית, צלום על
רקע האופק, צילום כלפי חולות המדבר.
רובר קובר את אהובתו בישימון, ויחד
אתה הוא קובר גם את הסרט.

״ הבלת—חוק״
הסרט הראשון שצולם על רקע עלית
המעפילים לארץ־ישראל הגיע אלינו קצת
במאוחר ; הצגת הבכורה שלו נערכה
בנידיורק לפני שנתיים. אולם טוב
מאוחר מאשר לעולם לא. עכשיו יכולים
אנו להשוותו עם סרטים אחרים שראינו
על אותו נושא, ולעמוד על הלקויים
שבו וגם על היתרונות.
השחקנים המופיעים בו אינם יכולים,
כמובן, להתחרות בשחקנים הצר
פתים
או האמריקאים
ששחקו בתפקידים
דומים ואם
כי הסרט ערוך לפי
מתכונת הסרטים האין
דוקומנטריים,
להתעלם
מערכו של
״הכושר המשחקי״,
אחד היסודות שעליהם
מבוססת אמנות
הקולנוע. גם ה־במוי
של סרט זה, שנעשה
על! ידי מאיר
לוין, קצת חלש.
הצד הטכני בודאי
שאינו יכול להתחרות
בסרט האמריקאי.
אבל דוקא
פה נעוץ: היתרון הגדול
של ״הבלתי
חוקיי;ם ״ על כל
הסרטים האחרים שראינו.
העובדה שח לק
גדול: מ מנו צולם
על אנית מעפילים
אמיתית 1,ובזמן שה־אניה
באמת העפילה
לארץ, כבר קובעת
ספיד אודרי כ״מאנוך
הרבה. צלומים אלו,
קדושה או קדשה ז י
אף על פי שאינם
ברורים ביותר, ואולי
גם לא יציבים
ביותר, הם אמיתיים ומזעזעים. האור
הגם שאינו מוצלח לגמרי, על עליתה
הקלוש, צפיפות הנוסעים, תנודות הים
וירידתה של משפחת מהגר איטלקי
וחסר הבטחון, כל אלה הפריעו לצלם
באמריקה. משחקם של אדווארד .0רו־מבחינה
טכנית, אבל עזרו לו ליצור
בינזון ולותר אדלר מצוין.
מסמך היסטורי.
״;הגאון והזמיר״ (איטליה) סרט אי טלקי
רווי שירתה של מריה צ׳בוטארי דיעוח ותו לא. לחובבי מוסיקה, אך לא לח מירנה
לוי מונתה כיועצת למשלחת
סידי אמנות־הקולנוע הצרופה. שזר אונסקו.
האמריקאית בועידת
המסכן.
״גנבי האפנים״ (איטליה) סרטו הג מ׳
דול
של דה־סיקה, על פועל מחוסר עבודה
המחפש את אפניו הגנובים ואת
יהודי מנוחין יהיה הכוכב בסרט
״שירת ישראל״ ,שיצולם בארץ על ידי
אשרו׳ (״העולם הזה״ .)658 הסמליות
מאיר לוין ואוטיו זוננפלד. הסרט יבוסס
בסרט היא, מעבר ומעל לעלילה עצמה.
על ספרך של לוין ״יהודה״ ,ספור חייו
יצירה לדורות.
של יהודה שרת, המוסיקאי חבר קבוץ
״רחובות לארדו״ (ארה״ב) סרט הרפ יגור.
תקאות
מענין למדי ; המערב הפרוע
בצבעים.

ס ר טי ה ש כווו
׳ ״תחת קורת גג אחד״ (אה״ב) עיבוד
קולנועי ! חדש ׳ על הרומאן המפורסם
חיי משפחה זעיר־ללואיזה
אלקום.
בורגנית בעיר אמריקאית קטנה בסוף•
המאה הקודמת. הרבה מתיקות וקצת
הומור.
״בית היצרים״ (אה״ב) התרגום העברי
מהווה סילוף מכוון וגס. שמו של
הסרט באנגלית ״ביה הזרים״ ומישהו
רצה, כפי הנראה, לפלפל קצת את
הכותרת. איך שהוא, זהו סרט מענין,

״הברתי־חוקיים״
היהודים מגיעים לארץ

״מורשת הדם (פינקי)״ (אה״ב) ראשון
לסדרת הסרטים על הבעיה הכושית.
פינקי י היא נערה בעלת דם כושי, אך
לבנת עור ; היא יכולה, איפוא׳ להע מיד
פנים כ״לבנה״ ,אלא שהרדיפות
את בני גזעה ממריצות אותה להקדיש
את חייה למלחמה לשויון זכויות.
״דרומה לסנט לואיס״ (אה״ב) סרט
המערב הפרוע. הרקע: מלחמת האזרחים
האמריקאית. בינוני, אך לא נעדר
עניו•

״פיגלוי״
הכושים מגיעים להוליבוד

מלכתהס פו ר ט ״ דווג\ ח
האתליטיקד, הקלד, חגגה בשבת האחרונה
את חגה במלוא הקצב. עשרות
ספורטאים מ״מכבי״ ו,״־,פועל״ התחרי
ביניהם במקומות שונים בארץ.
אם כי התוצאות לא התבלטו הפעם
בשבירת שיאים ארציים ישנים, היינו
בכל זאת עדים להופעות יפות.
בתל־אביב התמודדו במשך יומיים
על מגרש האיצטד טובי האתליטיס
של ד,״מכבי״ על תארי ״אלופים״ במט־צועדת
שונים של אתליטיקה קלה.
אם כי מספר המשתתפים לא היה
גדול ביותר׳ בסך הכל כ־ 60 ספורטאים
וספורטאיות׳ נהנה הקהל שעקב אחרי
מהלך ההתחרויות( ,והיה זד, ברובו
קהל צעיר מאד) מעצם ההתמודדות.

גבאי רץ
בריצות הקצרות בין הגברים, התבלט
הודה גבאי, איש ״מכבי״ רמת גן,
שהשיג שני מקומות ראשתים, ביססו
וב־ 200 מטר. מענינת תגובתו של מר
גבאי, שרץ 100מ׳ ב־ 11.3ש׳ ,שכנראה
התכונן במיוחד למבחן זה׳ כשסיים
לו על התוצאה,
את ריצתו והודיעו
אמר :״הרגשתי כל כך טוב. לפי
הרגשתי בטוח הייתי שהתוצאה תר,יד,
הרבה יותר טובה. כפי הנראה שהשעונים
של השופטים לא פעלו בדיוק
נמרץ״.
בריצות הבינוניות שוב היד, אריק
9ויר, מ״ברית מכבים עת;ד״ גיביר
היום. הוא השיג שני מקומות ראשונים,
הן בריצת 800מ׳׳ והן בריצת
1500מ׳ .במיוחד הצטיין (מבחינת
הזמן) בריצת 1500מ 23,8 :ד׳.
אבל הספורטאי שכבש את לבי
של הקהל, היה ללא ספק אברהם הקר
מ״מכבי הצפון״ ,שהגיע ראשון בריצת
5000מ׳ ,בזמן 16:43,7ד׳ .הקר
עבר בסגנונו הנהדר את המרחק הגדול
למטרה, היד, במצב
הזה, וכשהגיע
גופני טוב. הרגשנו שד,קר יכול היה
באותו מעמד לערוך ריצה הרבה יותר
ארוכה.
כדאי לציין שבין הגברים עוד שמר
על מקומו ״הותיק״ דב רבינוביץ/
בזריקת דיסקוס ובזריקת פטיש.אולם התוצאות שהושגו בתחרויות
הללו אינן מספיקות להתמודדות בעוד
ארבעה חדשים עם ספורטאים שיבוא׳
מחו״ל ל״מכביה״ השלישית. נחוצה
עוד עבודה רבה, מתמדת ושיטתית,
כדי לשפר את ההישגים.

התכווצות שרירים
בין הגברות הצטיינה במיוחד מלנה
קורן, מ״מכבי״ תל־אביב, שהשיגה מקום
טוב בקפיצה לגובה — 1,44מ׳,
ואף השיגה שני מקומות ראשונים
בהדיפת כדור ברזל, ובזריקת דיסקוס.
בין הנערים, שוב ראינו את ברוך
חבס, כשהוא עובר ממקצוע למקציע
וזוכה במקומות ראשונים. הפעם עלה
בידו לזכות בשלושה מקואות ראשונים,
בריצת 100מ׳ ( 11,5ש׳) בהדיפת
כדור ברזל ( 15,13מ׳) ובזריקת דיסקוס
( 39,80מ׳)
ספורטאי מוכשר זה עמד גם להשתתף
בקפיצה לרוחק, וחיכינו לזה,
מכיון שבטוחים היינו שחבס בודאי
ישבור את שיאו הקודם, אך כשכבר
התכונן לזינוק בכל תנופתו, התכווץ
בגופו שריר, והוא נפל ולא יכול
להמשיך. בהבעת פנים שוברת לבבות
המתין לפסק הדין של מאמנו, שמא
בכל זאת יוכל להמשיך. פסק הדין
היד, נגדו. אי אפשר היה לסכן את,
הרגל, והפעם הסתבשלש
חבס פק מדליות
בלבד.
גם חברו. מאגודה
זו, וידידו מהשתתפות
באולימפידת
הנוער בדנמרק, אריה
קליינשמאוב -זכה
הפעם בשני מקומות
ראשונים. בקפיצה
לרוחק (6,03
מ׳) ,ובקפיצה לגובה

יי נכא*

״מכבי״ תל־אביב אספר. במשך 24
המשחקים׳ שניהלה במשך יותר משנה
בליגה א׳ 43 ,נקודות, ומאזן השערים
שלה הוא 18 : 103 לזכותה, דבר המראה
על כושר יכולתה של קבוצה זו.

אדיפווו
״הפועל״
באת לי טי ק ה
אביבה נפרסטק
העלמה עולה לגובה
חיים וברחובות, התחרויות המחוזיות
לאליפות ״הפועל״ .זה רק השלב הראשון
של התחרויות אלה, שתערכנה
כעת במחוזות שונים בארץ, והמנצחים
ייפגשו אח״כ בתחרויות על אליפות
ארצית של ״הפועל״.
בקרית חיים לחמו אנשי חיפה׳ המפרץ
והגליל המערבי, ויש לציין, שאף
הושג שיא ״הפועל״ חדש. השיגה אותו
הנערה עטרה פולונסקי, מ״הפועל״ כפר
חיים׳ שזרקה דיסקוס למרחק של ,85
29מ׳.
בין הבוגרים, השיג שם דב זעירא,
מחיפה, שני מקומות ראשונים ריצת
100מ׳ ( 11,5ש׳) ד 400מ׳ ( 55,6ש׳),
אבל גיבורת היום באותן התחרויות
היתה ללא ספק רות קורן, מ״־,פועל״
חיפה, שהשיגה מספר מקומות ראשונים
בסוגים שונים של אתליטיקה קלה.

הרגלים הזדקקו לטיפול

״העולם הזה״ ,מס׳ 659

״מכבי״ ־ אלווי ד.כדוד*ל

אם כי משחק זה׳ שנסתיים אף
הוא בנצחון ד,״מכבי״ ,לא יכול היד.
ל״מכבי״ מד,שיג את
כבר להפריע
התואר המכובד הזה, הרי נאד, היד,
שנסתיימו המשחקים בנצחון ומר, גם
שהיריב הוא כד, חזק, כמו קבוצת
״הפועל״ פתח תקוה. נצחון ה״מכבים״
במשחק זה לא בא בקלות, ואם כ־בלטו
בעליונותם הטכנית, הרי שער
הניצחון הובקע רק חמש דקות לפני
סיום המשחק.

בין הנערות. התבלטו
אביבה נ3־
רסטק. ויעל פינקד־שטיין.
שתיהן השיגו
שני מקומות ראשונים.
העלמו, נם־
רסטק בקפיצה לרוחק
ולגובה, ומרת
פינקלשטיין בהדיפת
כדור ברזל, ובזריקת
כדור תלי.

אביבה נפרסטל, ועדנה הכם !משמאל)

*:100׳ ב״• 11,::גי.

קבוצת ״מכבי״ תל־אביב, סיימה בשבת
,־.אחרונה את סידרת משחקיה
בליגה הראשונה בכדורגל, ואחרי שניצחה
במשחקה האחרון בפתח־תקוה, את
״הפועל״ המקומי 1 :2׳ זכתה במקום
הראשון, והוכרזה כאלוף ישראל בכדורגל.

הנערות
עולות
רנוכה

בו בזמן שבאיצטד
ד,״׳מכביד,״ התמודדו
ספורטאי ״מכבי״
,נערכו בקרית

בהתחרויות השתתפו
ברחובות,
ספורטאי ״הפועל״ מכל הדרום והשרון.
בין התוצאות: זריקת הדיסקוס של
גרוס מרמת גן, בין הבוגרים, והדיפת
כדור ברזל של אלמוג מכפר סבא (11,50
מ׳) .גם יתר התוצאות שהושגו באותן
התחרויות מראות התקדמות נוספת ב־אתליטיקד,
הקלה בשורות ״הפועל״.

גם ״הפועל״ תל־אביב, שיצאה לפני
שבוע ימים לתורכיה על מנת לערוך
שם שורת משחקים עם קבוצות תורכיות
מעולות, סיימה את משחקיה בליגה
א׳ ,ותפשה את המקום השני
בטבלת הליגה, ב־ 24 משחקים, עם 37
נקודות. מאזן השערים שלה . 12:59
המשחקים בליגה זו מתקרבים לסיומם,
ורוב הקבוצות המשתתפות בליגה
זו עליהן לשחק רק עוד משחק אחד
או שנים. נשאלת השאלה: האם ההתאחדות
הישראלית לכדורגל הכינה כבר
תכנית למבנה הליגה הראשונה בעונה
הבאה, או שתשאיר — כפי שהיא
רגילה עד כה — את הדבר הזד, עד
הרגע האחרון, ואח״ב תאחר את התחלת
המשחקים הרגילים. כדאי היה
שהפעם תזדרז ההתאחדות בענין זה.
מתהלכות שמועות על ראורגניזציה
במבנה ליגה זו, ומדברים אפילו על
הקטנת מספר הקבוצות שתשתתפנה
בעונה הבאה בליגה הראשונה. טוב
ובריא יהיה, אם ההתאחדות תנצל את
ימי הפגרה לעיבוד המבנה החדש, ולא
תגרום לבטלה בימי העונה.

שני הפסדים ל״הפועל״ ת״א בתורכיה שני המשחקים הראשונים של ״הפועל״
ת״א בתורכיה נסתיימו בהפסדים.
במשחקה הראשון נגד קבוצת ״פאנר־בחצ׳ד,
ירדו אנשי ״הפועל״ מנוצחים
בשעור .0:1למחרת הפסידה ״הפועל״
נגד ״גלטסרי״ (אלופת תורכיה) 2:4
תשחק שני משחקים
״הפועל״ עוד
בתורכיה.

אלכסנדר אלבסנדרוני

מדריך התכניות
דשכדע המתחיל
כיום ראשון 11 ,כיוני 50ע1

״קול •שראל״ —
גלים בינוניים 407.06 מטר ;ירושלים),
522 מטר (תל־אביב) 249 מטר (חיפה).
קצרים — 43.9מטר (תל-אביב).

תכניות מעגינות השבוע ברדיו
יום ראשון ( 11 ביוני) :
— 7.45 קונצרט
אנדרוס).

בוקר זעיר (האחיות

- - 11.00 יצירות כמה קומפוזיטורים
שנולדו בתחילת חודש יוני.
אוטו ניקולאי 9.6.1810 הפתיחה
ל״נשי וינדזור העליזות״ ;
רוברט שומן 8.6.1810 קוד
צ׳רטו לפסנתר ותזמורת ;
איגור סטרבינסקי 5.6.1882
״שירת הזמיר״ — מוסיקה לבלט.
— 12.30 תכנית לבתי חולים :״קצת
מזה וקצת מזה״ מוגש ע״י יצחק
שמעוני.
— 4.30 תזמורת ״קול ישראל״ בניצוחו
של חנן שלזינגר עם ליפה
הורנשטיין (בריטון) כסוליסט יבצעו:
בטהובן — פתיחה, ל״חור־בות
אתונה״ ; הנדל — אריה
מתוך ״שמשון״ ; הנדל — אריה
מתוך ״יהודה מכבי״ ; גלוק —
מוסיקה לבאלט מתוך ״אורפיאום״״
מוצרט — אריה מתוך ״חתונת
פיגארו״; מוצרם — מוסיקה לבלט
מתוך ״אינדומינאו״.

חזר מהקונגרס בפרים
מר סם סטילר, מנהל חברת ר. ק .או רדיו פיקטשורס בישראל, חזר עתה
מהקונגרס בפרים של חב׳ ר. ק .או שר,תקים מטעם ״ההנהלות״ באירופה ובמזרח
התיכון. בין אורחי הכבוד מארצות הברית היה יצרן הסרטים הידוע מר סמואל
גולדוין שמפיציו הם חברת ר. ק .או. בשיחה פרטית בין מר סטילר עם היצרן
המהולל אודות הסרט ״והאשר היה בה קרוב אגב׳ יוצג בקרוב בישראל)
היו אלה דברי מר סמואל גולדוין :
״במשך השנים
שעבדתי בייצור הסרטים
קראתי אלפי
סיפורים תוך חיפוש
מתמיד אחרי
נושא מתאים. רק
מעטים מאד כללו
בתוכם את כל האהדרושים למנטים להצגה
יעילה באמת.
אחד מהם היה
״שנות חיינו היפות
ביותר״ ובקרוב תראו
את האחר ״וה־כה היה אשר

ברגע
שקראתי את
הסיפור ב״עתון לאכידעתי

זהו
...עלילת האהבה,
הדרמה המרה־תקת,
החמימות והעדינות׳
כל אלה הצטרפו
י לתמונה שהרגישו
בצורך להעלותה
על הבד. מהתיעצות החל
הראשונה שלפני התחלת
הייצור ועד האחרונה לעריכה
היתד, לכל המשתתפים אותה ההרגשה. כוכבי הקולנוע, סופרים, הבמאי והעובדים
הטכניים בולם היו סבורים שסרט זה יהיה דבר מה מיוחד במינו.
והתוצאה היא שהסרט ״והאשר היה כה קרוב הוא סרט שאני מתגאד,
בו מאד וכל אלה שהשתתפו אתי ביצירתו שותפים לגאוה זו.
ועוד מלה: נוסף על חבר המשתתפים בעלי הרמה כגון ווו ניבן׳ טרזר,
רייט, אוולין קייס, פארליי גרנגר, ג׳יין מידוס וליאו ג. קרול, יהיה לכם העונג
לעשות הכרה עם כוכב חדש בעל חשיבות רבה, גיגי פירו הצעירה. אני סבור
שתמצאו בה את התסיסה והרעננות המציינים את הסרט כולו.
ראו את ״והאשר היה כה קרוב ואני חושב שתסכימו בי זהו אחד
מסיפורי האהבה הנפלאים ביותר שהוסרטו אי־פעם״.

התכניות

הקבועות

הדשות כעברית כשעות :
7.00
1.30
6.00
8.30
10.25

בבוקר.
אחד,״צ.
בערב.
בערב (עם פרשנות).
בערב (קיצור).

חדשות כשפות אחרות:
7.15 לפנות ערב.

בערבית 8.30 :בבוקר ; 2.15 אחד,״צ ;
באנגלית 2.00 :אחד,״צ ; 10.15 בערב.
בטורקית 10.00 :בבוקר.
בצרפתית 3.00 :אחד,״צ.

שידורים מיוחדים לעולים (כגל קצר צ.צצ מטי) :
באידיש 7.00 :אחד,״צ.
אשפניולית 7.20 :אחד,״צ.
בצרפתית 7.40 :אחד,״צ.

— 5.30 סקירה על סרטים המוצגים
בבתי קולנוע בתל־אביב, חיפה
וירושלים.
— 8.40 זיגי ווייסנברג (פסנתר) עם
*התזמורת הפילהרמונית הישראלית
בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין
(העברת הקונצרט למינויים האחרון
בעונה מאולם ״אהל שם״ בת״א) :
פתיחה על נושאים יהודיים מאת
פרוקופייף ; קונצ׳רטו מספר 3
לרחמנינוף.
— 9.45״שבועון מוסיקלי בעל פה״
בעריכתו של אפרים די זהב. הפעם:
מאחורי הפרגוד של הקומפוזיציה
— שיחה מודגמת מאת
י. אדל.

יום שני ( 12 ביוני):
— 7.45 קונצרט בוקר זעיר — הסו־ליסט:
הייזל סקום (פסנתר).
— 11.00 מאולם הקונצרטים: הסימפוניה
מספר 3לסן סנס ; ״קרנבל
רומאי״ — ברליוז ; ולסים אצילים
וסנטימנטליים — ראוול.
— 12.30״תקליטים חדשים, זה עתה
הגיעו״ במסגרת התכנית לבתי־חולים.

4.30 אסתר אדירי (פסנתר) ביצירות
של מוצרט, בסד,ובן, רחמני־נוף
ובן חיים.
— 5.00 תזמורת ״קול ישראל״ בניצוחו
של שלזינגר עם חנה נחר
(סופרנו) — יצירות מאת סמטנה,
דבורז׳ק, שלזינגר, קריין, רוזוב־סקי,
תמזי ומוסורגסקי.
— 21.15״חורבנה של פראג״ מאת
פאולר רייט, במסגרת התכנית
״יובל ויוכלו״.
- - 10.30 יצירות סטרבינסקי לכינור ופסנתר
בביצוע ס. פרנס ומשר.
לוסטיג.

יום שלישי ( 13 ביוני) :
— 7.45 קונצרט בוקר זעיר: ישה חפץ.
— 11.00 קטעים מתוך אופרות — ״או־תלו״
לורדי ,״אמיקו פריץ״ למס־קני
,״דון פסקוולה״ לדוניצטי ,״נורמה״
לבליני ו״מדם בטרפליי״
לפוציני.
— 1.00 מוסיקה קלסית קלה במסגרת
התכנית לחיילים (תכנית כבקשתך).
— 5.30 רביעיה מאת בטהובן בביצוע
רביעית פרנס עם משה לוסטיג
(פסנתר).
— 8100״לוחמים לחופש״ תסכית על
אברהם לינקולן.
— 9.00 קונצרט תזמורת שרות השדוד
עם קורט שלזינגר (פסנתר)
ובניצוחו של חנוך יעקובי־(קונ־סימצרטו

מס׳ 2מאת מוצרט
פוניה מס׳ — 2בטהובן).

יום רביעי ( 14 ביוני) :
— 11.00״מאולם הקונצרטים״ מוסיקה
מעל גבי תקליטים (באך, טיילור,
בטהובן).
— 12.30 בקצב הג׳ז — תכנית מיוחדת
לבתי חולים.
— 5.00 רסיטל לפסנתר ע״י אביגדור
רייס (ירושלים).
— 5.30 פינת השחמט. הפעם: השורה
השביעית והשמינית.
— 5.45 רסיטל לכנור על ידי ׳חיים
שטרן.
— 7.00 הרוח כמקור נוחיות ואי נוחיות
בחיי יום יום (ד״ר אשבל
במסגרת ״השכלה?עם״).
— 9.00״דרך הסבל״ קנטאטא מאף.
באך בביצוע המקהלה והתזמורת
של ״קול ישראל״ בהשתתפות רוזד.
סנדר, נעמי צורי, אפרים די זהב,
אפרים ואמר ואריה זקס. המנצח :
מקם למפל.
— 9.45״הבד מספר״ מתוך סדרת
התכניות בעריכת מיכאל אוהד.
: 10.30״דרום פסיפיק״ (המחזה שכבש
את אמריקה) מעל גבי תקליטים
בהשתתפות האמנים מהצגת
הבכורה.

יום חמישי ( 15 ביוני) :
— 10.30 מוסיקה לשני פסנתרים.
— 11.00 סימפוניה לכלי מיתר — ויולדי
וחמישיה לכלי מיתר — מוצרט.
לאקורדיון (אברהם
— 5.00 רסיטל
אהרוני).
— 5.50 קורותיה וזרמיה של תנועת
הפועלים היהודית (משה פרלמוטר).
— 8.00 יחידות בפני המיקרופון (במסגרת
התכנית לחיילים).

יום שישי ( 15 ביוני) :
ג׳ילי (במסגרת קונ

7.45 בנימינו
צרט הבוקר).
מ־ 10.30 ועד ל־ 1.30 מוסיקה רב גונית
מעל גבי תקליטים (מוסיקה מתוך
סרסים, צלילי כנור ,״מפצח ד,אג זים״
לצ׳יקובסקי, היצירה החביבה
עליכם, שאלות מעולם המוסיקה
ועוד).
— 4.15 קונצ׳רטו מס׳ 1לפסנתר —
שופן ; רביעיה (המות והעלמה)
— שוברט.
— 7.45 השבוע בחיי התרבות — שיחה
מאת ד. ב .מלכין.
— 9.15 קונצרט מעל גבי תקליטים
(יצירות מאת בוקריני, מוצרט
ושוברט^

שבת ( 17 ביוני) :
״פתטית״

לצ׳יקוב־

— 11.00 סימפוניה
סקי.
— 1.00 מוסף ספרותי שבועי בעריכת
נחום בנארי.
— 4.00 מוסיקה בת זמננו • קונצ׳רטו
לפסנתר מאח רוי האריס: קוד
צ׳רטו לנבל — ברזובסקי. קונצ׳רטו
לטרומבון — קרסטון.

אפרים הירש הי״ד
(נפל ביפו׳ בגיל )20
כשאני נזכר בך׳ בני אפרים, בימים
אלד״ כשאנו עומדים בעצם קיבוץ גלויות׳
בהיות לנו אוירונים שלנו וספינות
שלנו וכבודנו הולך ורב בגויים, אני,
אביך השכול, קורא: אהה, על מה לא
זכו עיניך לראות כל אלה. כאשר אני
דואה את ניצני חיינו העצמאיים, אני
מבקש לקרוא את הקריאה ר,זאת. והלא
היית מאלה שנלחמת לכל אלה, משום
שר,אמנת בכל אלה, אמונה בצדקת מלחמתנו
ואמונה בודאות נצחוננו.

מה צר כי לא זכית לראות, עד
כמה אמונתך היה לה על מה שתסמוך.
אך אין אתה בינינו, נגזלת בני־אוצרי,
אשר היית תמיד דורש לפני חבריך
לאמור: אין משיגים מולדת בלא קר־בנות.
נאה דרשת ונאה קיימת.
אילו בחיים אתה ואולי חגונו שמחותיו׳
שמחת תנאים, שמחת נישואים,
וכשאינך — אנו, הוריך, בודדים, עזובים.
ביום הולדתך האחרון שחגונו
אמרת: עוד עתידים אתם לראות בי
ובבני רוב נחת. אך היום אין לי תנחום,
כי ארד אל בני אבל שאולה.
זה שנתיים שנפלת על מזבח עמנו
ומדינתו, אך קברך עודנו ללא מצבה.
דמך הביא את המדינה עד הלום׳ ואתה
זכרך משקע. ובלב נכאב אליכם אישיר,עם
אקרא: הכן ינהג עם בטובי
בניו 1זה כבוד לגבורה ולגיבורים?
הנה חושו־נא, הרגישו־נא כאבם וצערם
של הורים שכולים, שאבד מהם בנם-
יחידם, והרואים זכרו נשכח, התוכלו
לראות בשיכחה זו, התוכלו להחריש?
כך שורת הדין נותנת?
האפשר כי יחרישו בני־גילו, בהם
שלא קיימו חובתם לעמם והם רואים
טובה׳ ואילו בננו אפילו ציון של זכר
אינו נקבע לו, שידע הדור, מי הבטיח
לו חייו, חירותו?
ואתה, הבן יקיר לי אפרים, היית
תמיד ראשון בקו״האש. יצאת כי לא
יכולת שלא לצאת׳ כי אהבת את אנשיך,
הכפופים לך והיית להם כאביהם,
ותמיד תבעת מעצמך יותר משתבעת
מאחרים. תמיד הלכת בראש, בפשטות.
היית כטובי קצינינו, אשר הלכו בראש,
ועל־כן בהם פגע הכדור בראשונה.
אז, בימים ההם׳ לא ידענו אנו.
הוריך, כי אתה קצין. לפני שלוש שנים.
בשבת השחורה ,)29.6.46( ,גיבור היית,
במסירות נפש ובגבורה עלאית העברת
סליק תחת בקורתם החמורה של הבריטים.
וכמוך
נשכחים הוריך — כי במקוב
שנפל אחד נשארים שני שכולים אומללים•
והם עולים לקברך, ואין עליו
מצבה.
ההורים השכולים

מלך ובלומה הירש

)11:שושנה דמארי !

תכנית חדשה ונבחרת

הקומפוזיטור משה 1לנםק
? רי-ליד הפסנתר
ביי ב רביעי 14.6.50 בשעה 9בערב באולם ״ אהל ״
( *5כרטיסים: משדר. בימיס״ אלנבי ,31 אחים אליהו ובקפה
ספרים

ה ב* מ ה

(המשך מעמוד ) 18
עורכי כל אנציקלופדיה עומדים בפמד׳
להשמיט? ידועה
ני הבעיה :
בעייתם של עורכי הבריטאניקא, שהגיעה
מארבעה לעשרים וארבעה כרכים.
״ומה יהיה עתה?״ שאלו את העורך.
״דומני״ ,השיב׳ ״כי יהיה עלינו להשמיט
כמה מאנשי הכמורה הסקוטית של
המאה השמונה עשרה במהדורה הבאה״.
על הערך ארץ ישראל מובטח לנו כרך
מיוחד. והרי על כל נושא אפשר לכתוב
כרך מיוחד. צריך היה לבחון יפה
מה עקר ומה טפל ומה ראוי להיאמר
על העקר.
ואחרי כל זה באה הבעיה: איך
ייכתבו הדברים כדי שיהיו מובנים
להדיוטות. כשאנו נוטלים ספר מדעי,
המיועד ליודעי ח״ן, ומנסים ללמוד
ממנו, אנו עומדים במהרה בפני כבוד
נורא של ידיעות אשר המחבר הטוב
הניח מראש כי כבר ידענו. הכתיב
שאנצציקלופדיה איננה מיועדת לאני
אדם בעל השכלה מינימלית( .כמובן
שאנציקלופדיה איננ)ד, מיועדת לאו.־
אלפאביתים).
והיתד, בעית האילוסטראציות, שאיננה
רחוקה הרבה מהבעיות הטכניות
של ההדפסה( .עובדה מענינת: ארבע
תמונות המובאות בצבעים בכרך ב׳ של
האנציקלופדיה העברית נדפסו במילאנו
שבאיטליה — כנראה מפני ההכרח׳.
אילו תמונות תידפסנה בצבעים ואילו
בשחור ולבן, ואילו תמונות תידפסנה
בכלל?
ואם התגברה המערכת על כל בעיות
אלה, והביאה לפנינו כרך הראיי
להיכנס לתוך כל ארון ספרים, ראויה-
היא עצמה לשבח.
אכן׳ בראשה של המערכת נמצאת
אותה דמות שלא נעדרה עד עתר, מכל
מפעל חלוצי במדע׳ אסם הבינה והדעת,
הפרופיסור יוסף קלויזנר. חזקה
עליו שידאג כי חבריו ותלמידיו לא
יוציאו מתחת ידיהם מלאכה שאיננה
נאה לו ולשמו.

יום ה׳ 8.6״בערבות הנגב״ (לפועלים)
תל־אביב
יום ׳ יה׳ 8.6״חלום ליל קיץ״ ,פתח־תקוה

מוצאי־שבת 10.6״אותלו

״אותלו״
יום א׳ 11.6
יום ב׳ 12.6״טוביה החולב״ (לפועלים)
תל־אביב
רחובות
״א ו תל ו״
יום ג׳ 13.6
התחלת ההצגות הרגילות בשעה 8.30

תיאטרון פועלי ישראל

תעלולי
קומדיה

ס ק אפן

מולייר

מאת

הצגה עממית ב־8.30
תל־אביב

מוצ״ש 6׳10

מאונך:
— 1ערמומי; — 2ים; — 3ודי;
— 4תודה; — 6קלון 7לפת;
— 8את; — 9תאשור; — 11 נעמן;
״— 14 קשת; — 16 נוח; — 17 תאוה;
— 19 טיפשות; — 21 תגרנות; — 23
רגול; — 25 מקום; — 27 מת; — 28
מה; — 29 רביב; — 31 תעלומה;
—32 גברתן; — 33 סרט; — 34 בירה;
— 36 דמם; — 38 כסוי; — 39 שטות;
— 42 אמת; — 43 גרש; — 45 לש;
— 47 הו.

רמת״גן

״אמפיתיאטרון״

בית ״הבימה״

והחברה הזמינו אלי את הרצען
והוא תפר והדביק. יימח שמו ! אבל
עשה עבודה טובה. הרגל כמעט כמו
חדשה.
ואחרי חודש חודשיים אני שולח את
הילד של ירוחם לחפש את מוטקה לב־הזהב,
ולראות איפר, הממתקים.

מפצח האגוזים
יום א׳ 11.6ב־8.30

הצגת בכורה כרמן המנצח :

מ. גולינקין

תל־אביב

יום ג׳ 13.6ב־8.30

הספר מסביליה
המנצח :

מ. גולינקין

כרטיסים :
.רמת גן :׳ רכניץ׳ ביאליק 57
ת״א — ביילין ׳ ,אלנבי 67

ליד הפסנתר:
חפץ עמנואל כיי

״ארמון״
ששי 9.6 יום חיפה
ב־ 3.30 אחר,״צ
תל־אביב מוצ״ש 10.6״אהל שם״
ב־ 9בערב

ב־ 8.30 בערב
״אהל שם״ ב־ 9בערב

באולם ישר, חפץ

2הצגות לערב 9.45 ,7.20

הממאמא

או פנ בך ב תל־אביב...
סיפורי עולה חדש ב־ 7תמונות

בעלי ה מיניס טר
יום ה׳ 8.6
מוצ״ש 10.6

׳׳אורות״ קרית מוצקין
תל־אביב

כתובת המערכת וההנהלה: תל־אביב, רחוב לילינבלום , 12
טל׳ ,4414ת.ד / 250 .האחראי: מידד שיף /העורך: אורי
אבנרי /המו״לים: אברהם גורדון ושלום כהן /דפוס
מ. שהם, תל־אביב, רחוב פין ,6טל׳ 9ן / 22 גלופות: צינקוגרפיה
״ארץ־ישראלית״ בע״מ /ההפצה: דוד טופל ובניו.

ומופקד, אפילו לא בא לבקר אותי
ושואל את הילד :״איזה ממתקים
ואני שומע שמוטקה עושה חיים עם
קאדילאק ונקבות. וז׳ק טומטום אומר
לי שהוא שומע שמוטקה קיבל ירושה
מחבר שלו שנהרג בתאונה.
התרגזתי כך שהתרמומטר של הד־צען
התפוצץ מחום. ונשבעתי. לעקור
ממוטקה הנבזה את לב הזהב שלו.
והנה קיימתי״.
כך אומר מפצח־האגוזים ומוציא מכיסו
חתיכת זהב בצורת עצם.

רסיטלים לפסנתר

1י \י וי סנ כ ר*
תל־אביב יום שני 12.6״אהל
מוצ״ש 17.6

כרטיסים: בקופת ״ישה חפץ״ ירושלים יום ה׳ 8.6ב־ 9״אדיסון״

פ ת רון
מאוזן:
— 1עניות; — 5חקלאות; — 10
מדון; — 12 לפת; — 13 מק; — 15
ידענות; — 17 תש; — 18 ושט; — 20
המון; — 21 תאו; — 22 מתיר; — 24
נח 25 מגור 26 פגם ; 28
מקרה; — 29 רשות; — 30 הון; — 32
גבול; — 33 סב; — 35 מודע; — 37
בית; — 38 כריש; — 40 תמל; — 41
רב; — 42 אסטרטג 44 מו; — 45
למו; — 46 הורה; — 48 נחשתים ;
— 49 תשואה.

(המשך מעמוד )19
כדורי עופרת, ובפרט כשהם ברגל הימנית.

קפצתי דרך החלון. וזחלתי לעזאזל.
אתה רואה אותי? אם זה לא הייתי
אני אז לא היית רואה אותי. ואולי
היית רואה לא אותי אלא נבילה.

ערב־ערב ב־8.45 שני הצגות יומיות: יום
ורביעי ,4.15 ,אחרי ההצגה שרות
ומוניות לתל־אביב
אוטובוסים
__ולסביבה __

ת שבץ

מ ס ׳ 20

האופדה

רסיטלים לבנור

קדקס־־וריטה

אלבום (ברבים 42 מצרך להוסיף
טעם לאוכל; — 45 תערובת של שני
מינים שונים; — 48 פרטי; 50 בעל
קרחת מיוחדת 53 פתאום; 54״
סורר (הושע ה 57 נעלה.

היש ר א לי ת

ה ת 1מ 1ר ת

רמת־גן

תשבץמס ׳ 21
(המשך מעמוד אחרון)

התצלומים כגליון זה:
השער ועמודים — 7,6
עמוד — 10 זינגר ;
קאופמן, זינגר ; עמוד
רותנברג, עמוד — 21

תיאטרון

בנו רותנברג :
עמוד — 11
— 14 זינגר.
קאופמן.

קאמד•

יום ה׳ 8.6״מאז גן־עדן״
הם יגיעו מחר״ בית העם רחובות מוצאי שבת 10.6״כובים נודדים״ ת־א

יום ב׳ 12.6״מאז גן־עדן״
הם יגיעו מחר״ כפר ויתקין

״כוכבים נודדים״
יום ג׳ 13.6
״כוכבים נודדים״
יום ד׳ 14.6
באולם אסתר, נתניה ב־8.30

העולם הזה״ ,מס׳ 659

הייתי בדרכי הביתה באחד הלילות,
ובכיסי מתחמם ערירי השילינג האחרון
שלי, ואין אני יודע אם להפוך אותו
ל״הפוך״ או להניח לו שיתבודד. אבל
רעיון הבדידות היד, מהלך עלי עוגמה,
ולא יכולתי לחשוב במנוחהי על מישהו
ערירי׳ ובלי משים פונה אני לקפה ומסעדה
של מושיקו׳ וחושב על זה שתיכף
תהיה לשילינג שלי חברה טובה כשיהיה
מונח בכיס של מושיקו עם עוד שילינגים
אחרים, ואני אשב במקום שמצויים
בני אדם וקורים דברים ולא יהיה לי
כל כך ריק בבטן ובלב.

והקפה של מושיקו זה מין מסעדה
שכל הון שבעולם לא יקנה לך בה ארוחה
שתוכל לשבוע ממנה. וזה לא
מפני שהמחירים שבה הם יכה גבוהים,
אלא פשוט אין שם מה לאכול, ולכן כל
המסכנים כמוני שגומרים את הערב עם
שילינג בודד׳ בכים מוצאים את דרכם
הנה, גם באותן השעות שאסור בדרך
כלל למקומות כאלה לד,שאר פתוחים
וכל התושבים המכובדים והישרים מגהצים
את סדיני מטותיהם בכרסיהם או
בצד השני. כי גם מושיקו וגם ידידיו
אינם מכבדים את הקאפריזות של עושי
החוקים.

1 ואז, באותן השעות, כשהעיר נוחרת
במנוחה ויש זמן גם לנו להתקיים
בעולם, אותו זמן מתמלא הקפה של
מושיקו.
דחקתי את עצמי בפתח׳ ומיהרתי
להעיף מבטים לכוונים שונים, כדי להבטיח
לעצמי דרכי נסיגה במקרה של
ויכוח. שמתי את עיני באחד הכסאות
המסכנים שעמד בודד בצד׳ והבין לרוחי,
ואני הבנתי לרוחו, והתלבשתי עליו,
והתחלתי מעסיק את עיני בד,צצות לכאן
ולכאן שמא אראה מישהו מידידי הותיקים
שיוכל לחסוך לי את השילינג.
ולא הספקתי לתת לעיני סיבוב שני
על פני השטח, והנה למולי זז כסא
ואחרי שניה אחת והנה הוא מלא ודחוס
בגוף אחד הידוע לכול בשם מוטקה
לב־הזהב. גם עוור יכול לראות שהשם
לב הזהב איננו הולם לא את מוסקה
ולא כל יצור אחר מתוצרת זאת. כי
חוץ מראשו המצולק בכל עבריו ומודבק
על גליל צואר קצר גם הילוכו וכפותיו
אינם מעידים כלל על לב של זהב.
השם ״לב הזהב״ נדבק אל מוטקה
אחרי שהסתנן עם סחורה קלה והחיילים
של הלגיון התעוררו משנתם והעיפו
כמה כדורים לכל לכוונים. במקרה נמצא
מוסקה באחד הכוונים של הכדורים ואחת
מצלעותיו עצרה כדור. עצמות ומתכת
אינם חיים זה עם זה בשלום עוד מימי
קין, והצלע נתרסקה. הקצב שטיפל בהוצאת
שברי העצם ובסתימת החור החליט
כי אחרי מקרה כזה צריך להעלות את
ערכו של מוטקה בשוק, ולכן שם לו
במקום העצם העשויה עצם׳ עצם עשויה
זהב, ומכיון שהפקקים היו: קרוב ללב
נדבק אל מוטקה השם ״לב הזהב״.
אמרתי למוטקה ״אהלן״ בשקט וב־ענוה׳
והוא גם לא הטריח את עצמו
לענות לי, ואז ראיתי כי מוטקה איננו

״העולם הזה״ ,מס׳ 659

כמה

שנים עד שהופיע

אותו במשך
באותו ליל...
כאן נפסקו הרהורי כי כבר חשבתי
את עצמי למת והמתים אינם יכולים
להרהר, מפני שראיתי איך שדרך הדלת
נכנם ״המפצח״.
הוא בנוי די טוב ; על זוג עמודים
היה מונח גוף שמזכיר את הפיל.
ופופאי המלח יכול ללכת לישון עם
השרירים שלו לעומת השרירים של
״המפצח״ .מספיק אם אומר לכם שהוא
לובש חולצה מספר 52 וכף ידו הזכירה
ככר לחם גם לעובי וגם לגודל, ובכלל
הוא לא עשה רושם של אחד ב 7או
ד .26,כך שהיה לי יסוד רציני לפחד.

ש ה עני קכמהגרא מי ם של עו פרתחמהל מו טקה ״ ל ב הז ה ב ״
בגלל אינ די סקר צי ה ק טנ ה בנ ש ף רי קו דים
חברותי ביותר בערב זה, וחיפשתי איזה
תרוץ בשביל לזוז משם׳ כי לא חברתו
של מוסקה ולא חברתו של כל אחד
אחר מידידיו של מושיקו אינה אהודה
עלי ביותר כשהם אינם חברותיים, משום
שאני אוהב שלום ורודף שלום כאהרן
בן עמרם עליו השלום, ומוטקה איננו
בדרך כלל חבר באגודת רודפי השלום
או בדומה לזה.
לא הספקתי לזוז׳ והנה דלל ר,אויר
באולם, לפי החוק הפיסי האומר כי
בשעה שבמקום סגור כמו המסעדה של
מושיקו מישהו נושם נשימה עמוקה
בקצה אחד של האולם פוחת האויר בקצה
השני. ותארו לכם שאת הנשימה העמוקה
נושם אדם שרץ קצת, ועוד יותר מזה
אם אותו אדם הוא ״מפצח האגוזים״
בעצמו. ולכן אין להתפלא שהאויר דלל.
אחרי חצי מבט חטוף מרים ״מפצח
האגוזים״ מין דבר שכזה וחולק לו
למוטקה כמה גראמים עופרת חמה,
ומוטקה. זה משטתח מתחת לשולחן
כשלשני החורים שבאפו מתווסף עוד
חור שלישי מעל לעיניו, והמרגיז ביותר
הוא שכל זה קורה לפני שמוטקה
מספיק להזמין משהו לשתות, ואי אפשר
להנות על חשבונו לא בערב זה
ולא בשום ערב אחר להבא.
״מפצח האגוזים״ אינו אומר מלה
אחת, ורק ניגש אל מוטקה, עומס אותו
על כתפיו, ויוצא לו החוצה כאילו לא
קרה כלום.
אחרי חצי דקה כבר לא היה שם
זכר לקיומי.
מטתי לא קבלה אותי בסבר פנים
יפות, כי לא היתר, לי כזאת. לא מפני
שלא רציתי שתהיה׳לי מטה, אלא שזה
לא בריא לישון על מטה, ביחוד מפני
שאתת עלול לנפול ממנה, וכשאתה
שוכב על הרצפה אתה. כבר לא יכול
לנפול יותר למטה, ולכן אני חוסך
לעצמי את הטרחה לנפול מהמטה ושוכב
ישר על הארץ, שממנה אינני יכול לנפול.
ואם אתם חושבים שלא ישנתי היטב,
אתם טועים. ישנתי היטב׳ כי לעומת
הזמנים שלא ישנתי כלל או בעמידה
באיזה חדר מדרגות הריי הרצפה בשבילי
היא כמו מזרן ״פרדייז״ לזוג בירחי
הדבש.
אחרי כמד, ימים׳ נמשכו החיים
כרגיל מלבד מה שלא היה רגיל. התחלתי
לשכוח את העניו הזה עד שביום
אחד הודיעו לי שמישהו רוצה לראותני.
התחלתי מחטט בעברי ומחפש למי
אני חייב כסף או כיוצא בזה׳ אך לא
יכלתי לזכור, כי בעניני כספים יש לי
זכרון לא חזק, ובייחוד כשאני לווה
שקווי ידי מראים
ממישהו, ומכיון
על חיים ארוכים לא פחדתי ללכת למקום
הפגישה שהיה במסעדה של מושיקו
עצמה.
נכנסתי לשם בשעה הקבועה ולא
ראיתי שים פרצוף מוכר. היו שם כמה
שמלות זקנות שניסו להתלבש על בחורים
צעירים. שלשה קומפרסורים זקנים

ושחפנים נשפו לתוך איזה פחים ועשו
רעש שלקצב שלו שפשפו כמה זוגיות
את נעליהם על הרצפה ושני מלצרים
ששערם מבריק משמן מכונות או מרגרינה
ושאלתי את עצמי ימה מבריק יותר
שערם או מכנסיהם. לפתע נגש אלי
מלצר ואומר :״חכה לו. הוא יאחר
קצת שאלתי: מי?״ והוא אומר :
״מפצח־האגוזים״.
אף על פי שהיד, שם חם כמו בסדום
הרגשתי שקר לי מאוד, כי פגישה עם
המפצח לא הולכת ברגל. התקפלתי
לתוך כסא שעמד בפנה האפלה שבאולם
והרהרתי מי יביא לי פרחים להלויתי
ומי יצטער אחרי מותי והחלטתי שאף
לאחד לא אכפת אם לא אכבד יותר את
העולם בנוכחותי. היה ברור לי שה־
״מפצח״ רוצה לגמור אתי מפני שהייתי
נוכח בשעת האינצידנט עם מוטקה.
רציתי לעשות מעשה טוב ולצוות את
גופי למחקר מדעי אך עצם המחשבה
הזאת החזירה אותי אל המציאות
המרה והורדתי כוסית של משקד, למחסן.
התחלתי לחשוב על ״מפצח־האגו־זים״
ואיך קבל את שמו זה. המחשבה
הזאת החזירה אותי הרבה שנים לאחור,
עוד כשהייתי צעיר. כי היום אני כבר
זקן, והסמן הכי טוב לכך שיש לי
הוא זה שהיום אני צריך להכות את
מישהו פעמיים עד שהוא נופל ואז
הספיקה גם מכה אחת.
בזמנים ההם הכרתי את ״מפצח־האגו־זים״
לראשונה וזה היה כשערב אחד
היה קונצרט גדול של אחד צ׳יקובסקי
וניגנו את היצירה מפצח האגוזים. אחרי
הקונצרט מצא מנהל התיאטרון את הקופה
שבורה ומפוצחת כמו אגוז, וזה
התאים מאוד למוסיקה. למחרת היה
״מפצח־ד,אגוזים״ הולך ומספר שהמוסי

של צ׳יקובסקי היא באמת עצומה.
ומאז נדבק לו השם הזה, והוא אף
פעם לא בייש את שמו ותמיד היה הולך
לפצח לבד, ביום אחד נעלם ולא. ראינו

הוא נגש ישר אלי ואמר לי ״אהלן״
כל כך בשקט שחמש כוסות נפלו מהארון
ושמלה אחת שישבה כארבעה
שולחנות מאתנו נתחדשה באזנה הימנית,
ואני חושב שהיא לא תוכל לשמוע
דבר טוב ורע ביחד לעולם. עניתי
״שלום״ מגומגם׳ וקראתי למלצר שהתעורר
מהשקט הזה, ורציתי להזמין משקה
כדי לרכך את לבו.
המפצח פתח את פיו וזד, הזכיר
לי נמר שראיתי פעם בגן החיות כשהייתי
עוד קטן ואמר :״הערב הכל על
חשבוני״ .ידעתי שהוא עורך לי מסבת

פרידה כמו לכל נדון למות׳ והסכמתי.
וכי היתד, לי ברירה? .הוא הריק גלון
בירה בלגימה אחת. את הבירה ליוו חצי
ככר לחם וקילו מלפפונים חמוצים. הוא
קינח את פיו ואמר :״אני רוצה להתנצל
בפני הכנופיה והחברה על זה שאני
מפריע לכם באוהו ערב כשאני שולח
את מוטקה לאן שהוא צריך ללכת מזמן
ורוצה שתדעו מדוע אני עושה זאת. פעם
ניגש אלי מוטקה״ ,הוא משיך׳ ״ואומר
שבאחת האורוות של סוסים די מיוחסים
עושים נשפיה ושם יהיו הרבה צעצועים
מבריקים וסוסות זקנות תסחבנד,
זכוכיות יפות, ומכיון שהן זקנות אי
אפשר להניח להן לסחוב את הכל, ומוכרחים
לעזור להן להפטר מזה. הסכמתי
לעשות את זה, כי אני בחור טוב ואוהב
לעזור לכל מיני אנשים ובפרט
לזקנות. כשהגיע הערב ההוא נכנסתי
לתוך חליפה שחורה והלכתי עם מוט־קד,
לאותה אורווה. ליד הדלת עמד איזה
סייס זקן ובקש כרטיסים. רציתי לשאול
איפה הקופה אך מוטקה שלף שני כרטיסים
ומסר אותם לזקן שקיבלם בידו.
זו היתר, התנועה האחרונה שלו, כי
אני עזרתי לו לנוח על הארץ ליד
הדלת. הוצאנו את. ממטרות העופרת
ורכזנו את כל הזכרים והנקבות לפני׳
אחת ומוטיקה אמר לי ״לך אסוף״.
הלכתי לאסוף, ולקחתי את הגרוטאות
שהיו שם ושמתי בתיק. חזרתי למקום
בו השארתי את מוטקה, והוא לקח את
התיק ממני ואמר: בחדר השני יש
עוד. נכנסתי לשם והתחלתי לעבוד
ואחרי כמה דקות נכנסו כ־ 20 טרדנים
והפריעו לי בעבודה. שמתי ברוורם עם
פול גז, אך תנסה אתה לרוץ עם חמשה
(המשך בעמוד )20

•לד פרא
לפני מאה ועשרים וחמש שנה נולד
בברסלא ילד, שגדל להיות ילד יסד,
תואר ומבריק, חי 39 שנה׳ ומת. וכל
מה שהשאיר אחריו הוא אגדת קיומו,
״תפארתכם — עצם היותכם״ ,או בלשון
פשוטה: אגוטיזם עלוב.
סיפור חייו מענין מאד, אם כי הסך־
הכל של חייו הוא אפס מוחלט. וד,ביוגראפיה
של פרדיננד לאסאל (בלבת אש
מאת פסח בן־עמרס, הוצאת טברסקי,
כרך ראשון 1.650 ,ל״י) מעיקרה תענין
כל קורא, פשוט מפני שא־תו הרפתקן
פוליטי חי את חייו לראווה׳ כאלו הכין
מראש חומר לרומאן מותה.
פרדיננד לאסאל היד, ילד כלא, ובוחל
מנטאלי. נוסף לזה נחן גם במראה נאה,
אם כי קשה לנו לשפוט עתה לפי
הדאגרוטיפים׳ שמילאו אז את מקום
התצלומים של היום. הוא שאף להתבלט
כבית הספר עד כי נמאס על מוריו ;
הוא נכנס לבית ספר למסחר, וסופו

הביוגראפיה של יוסף טרומפלדור) טרח
על ספרו זה כעשרים ושלוש שנה, ואכן
דומה כי לא הניח פרט אחד ׳מחייו של
לאסאל שלא הפך בו. ולא רק לאסאל
עצמו, כי אם כל האנשים שנפגש־לגבור
בדרך הרפתקאותיו (ורבים מהם
מפורסמים — כי כך. היה לאסאל)
גם הם מקבלים תשומת לב מתאימה.
השאלה היא אם לא ׳העשיר המחבר
את ספרו יתר על חמדה. בכמה מקומות
חוששים אנו כי עשה זאת בחוסר דיסק-
רציה מתאימה. למשל, ההערה בשולי
עמוד : 60״שללי, פרסי בוש—1792 .
. 1822 משורר אנגלי. רומנטיקן. מהפכן.
הטיף באירלנד לשחרורה מעול הבריטים.״
אנו מניחים לשגיאות שבעובדות,
אבל הערה זאת באה ורק כוי
לפרש איזה מוטו חסר כל ערך על
מחברת פילוסופית נשכחת. הערות אלו
(אם גם נניח כי במקומות אחרים נזהר
המחבר יותר באינפורמציה) אינן מוסיפות
לקורא.

ה1נ 3רתמ 1ל הרא־

פסח כן עמרם
הרומנטיקה הובילה לזו־קרב.
שנעשו, המקום, צר לו ; הוא עמד לבחינות
בגרות׳ ואין דעתו נוחה עד שיתערב
בבחינותיו משרד החינוך עצמו.
הוא רכש לעצמו חבר מעריצים׳ הוא
מתווכח עם גדולי המדע, הוא נדחק
לחברה הגבוהה.
מהיותו יהודי הוא נאלץ (כפי שהודה
בעצמו) להיות דימוקרט. לולא כן דומה
שהיה שמדן פרוסי תקיף.
הוא עוסק במחקר פילוסופי׳ הוא
נוסע אל, היינה (שהיה אז בפאריז)
ונעשה פרוטקטור של המשורר, הגדול
לפני משפחתו של, זה, הוא חוזר לגרמניה
ונעשה פרוטקטור לאחת מנשי
האצילים בריבה עם בעלה. הוא מעורר
רעש, הרבה רעש, ומשפט, הנותן לו
הזדמנות לשאת נאום מזהיר. הוא יושב
בבית הסוהר.
וכעת הוא נדחק לפוליטיקה. המפלגות
הקיימות אינן י נותנות לו את
הכבוד הראוי (יהודים לא היו רצויים
ביותר) ,והוא פונה אל מאדכס׳ ומיסד
את, אגודת הפועלים הגרמנית.״
דומה שהנה יתחיל לחבר מוסיקה
או לצייר ציורים או משהו בדומה לזה,
כי פילוסוף, דראמאטורג ומדינאי כבר
חנו.
אבל סוב הפ׳ארסה בא כצורה מהאימה
לנושא. הוא מתאהב (אולי בפעם
המאה) באשד, מבנות האצילים. היא
מוכנה להינשא לו ׳,אבל׳ הו א דוחה אותה,
וכשהיא נישאת לאחר, מזמין לאסאל
את בעלה לדו־קרב .,ומת מרת
הירואי.
האין זה אדם מענין? פרי התקופה
של הרומאנטיקה המאוחרת׳ של
המעבר בין הפיאודאליזם הגווע ובין
הקאפיטאליזם החדש ושל האמנציפציה
׳היהודית, לאסאל הוא דמות מגו חכת,
אבל גם טראגית למדי.
פסח בן־עמרם (ליפובצקי, מחבך

מעשה בסטודנט אחד שנהנה מאד
מספרו של סטיבן ליקוק ״פליטות עט״,
שהוא כולו הומור׳ וביקש לקרא עוד
מספרי אותו מחבר. נזדמן לאותו סטודנט
הספר ״עקרונות הכלכלה המדינית״
של אותו מחבר (שהיה איש מדען והתחיל
קורא בו וצוחק, וצוחק, עד שהעירו
לו כי ספר זה איננו הומוריסטי
כלל, אלא מהקר רציני.
הספר ״בשדות פלשת 1948״ של
אורי אבנרי יצא בתנאים מסוימים, ומעיקרו
לא היה אלא אוסף רפורטאז׳ות
שנכתבו בחזית שהותרה הדפסתו בזמן
המלחמה עצמה. משום כך בא בספר
רק צד אחד של המלחמה, כי על הצד
השני לא העיז אז המחבר לכתוב, ולוא
העיז לא היו מדפיסים את דבריו. עתה,
משניסה להשלים את ספלו הקודם, והראה
לנו את הצד האחר של חיי החזית,
צד לא כל כך הירואי, אבל אולי לא
פחות נכון, נמצאו מתרעמים שסטה מן
הקו של ״בשדות פלשת״.
אין לחפש בספר מה שלא התכוון
מחברו לתת בו. הספר ״ הצדהשני
שלהמטבע ״ .מאת אוריאבנרי
(הוצאת שמעוני) .לא בא לספר לנו
איך עמדנו בגבורה. ניכר כי המחבר
התכוון להראות לנו רק דבר אחד— ,
כי המלחמה עצמה, וחיי החזית עצמם,
אינם דבר שכדאי לחזור עליו. ומשום
כך מתאר הוא את המלחמה מן הצד
המכוער ביותר (עד כמה שראה הוא
עצמו).
יתר על כן, לאחר שהשלים את או סף
הזכרונות המרים האלה, הוא גם בא
בהצעות כיצד למנוע דבר כזה להבא.
משום כך אין לבוא אל המחבר בטענות
על כי ציטט את חבריו (ואת
עצמו) בשיחותיהם בלשון לא עדינה
ביותר. אס אין לשון זאת נאה לאוזני
הבריות, יש להם רק ברירה אחת— ,
להימנע ממנה, או למנוע את התנאים
שיצרוה.
אם אין פולגים על אמתות סיפורו
של אבנרי (ועל זה נדמה לנו כי עוד
לא קמו עוררים) ,ואם ברורה כוונתו
בחושפו דברים שנהגו לעבור עליהם
בשתיקה, נמצאים המתרעמים על הספר
במצבה של אותה גברת, אשר בראותה
את פניה בראי והנה הם מכוערים, כעסה
על הראי.
הספר רחוק משלמות אומנותית.
המסגרת לקיפורים נראית לפעמים מלאכותית,
והמאורעות עצמם משובצים
בצורה מקוטעת. אבל אם כל אותם
שהרבו להתפעל מהספר ״בשדות פלשת
— 1948״ יצננו קצת את התפעלותם
המלחמתית אחרי קריאת ״הצד השני
של המטבע״ ,ואולי גם יתעכבו להרהר
במה שגרם למלחמה ואיך למנוע מלחמה
בעתיד, לא איכפת ביותר אם
יופתעו קצת למקרא כמה מלים שאינן

נהוגות בחברה צנועה, או לתאור מקרי
רצח בדם קר, השמדת רכוש זדונית
ונאוף של הנשים שבעורף. מלחמה איננה
ענין לשיחות סאלוניות.
אמנם, אפשר לשאול אם לא יכול
היה המחבר להגשים אותה מטרה באמצעים
אחרים (ובלשון אחרת) .הספר לא
היה פחות מושך׳ לוא הושמטו ממנו
הביטויים הפורנוגראפיים. נדמה שאבנרי
נגרר כאן אחרי כיוון ספרותי האופיני
לחיילי מלחמת העולם השניה (״המתים
והערומים״ למיילר עוד עולה ב״גסויות״
על ״הצד השני ושאלה היא אם
לא היה כדאי לו ״להסתפק״ בסגנון
הריאליסטי של רימארק (״במערב אין
כל חדש״) שהוא קצת עדין יותר ולא
פחות ריאליסטי).

ה אנ צי קלו פדי ההעב רי ת
רבותי, נברך.
עתה הוכח לנו כי מספר האנשים
הצריכים אנציקלופדיה עברית הצדיק
מפעל כזה.
באמצעים הטכניים של היום קשה
לקבוץ לשוני קטן לקיים ספרות׳ ,עתי־נות,
ראדיו, קולנוע. ואנחנו עוד היום
נזונים מן החוץ בכמה דברים שאי אפשר
ליצרם בעברית מחוסר קהל מספיק.
(דוגמה אחת: קולנוע. דוגמה שניה :
אנציק — אבל לא. זה כבר לא).
כשיצאה המהדורה השניה של הכפר
״השגעון הגדול״ לאביגדור המאירי
היה זה מאורע. כיום יוצאים ספרים
עברים בארבע וחמש מהדורות. כשהגיע
עתון עברי לתפוצה של עשרת אלפים
היה זה פלא. כיום יוצא ״העולם הזה״
ב־ (אבל מספרים אלה אין לגלות, מחשש
עינא בישא) ואנו מתכנים כיצד׳
להתגבר על הקשיים בהשגת הניך,
משום שהתפוצה גדלה והולכת.
האנציקלופדיה הנפוצה ביותר בעולם,
בריטאניקא, נשענת על הקהל הקורא
אנגלית. יש בעולם מאתים מיליון
איש שלשונם היא אנגלית. האנציקלופדיה
של ברוקהאוז, זו הנזכרת אצל
דויד פרישמאן, היא בגרמנית. ויש
בעולם שמונים וחמשה מיליון דוברי
גרמנית.
כמה דוברי עברית יש בעולם? וכמה
מאלה קוראים בספר? וכמה מאלה
האחרונים אנציקלופדיה עברית היא
הכרח להם?
ובכן, יש די. והרי זה אחד ההשגים
החשובים ביותר של ימינו. לפני כמה
שנים, כשהיינו בגמ־נסיה,
וביקשנו את
המורה שיראה לנו
מקום בו נוכל לקרא
על אמאדיס הגא-
לי (זה הנזכר בספר
דון קישוט) הפנה
אותנו לאנציקלופדיה והיינו בריטאניקא,
צריכים להתאמץ
ולקרא באנגלית.
כיום יוכלו התלמידים
לקרא בלשונם
שלהם.
והרי זד, כרשת
טלפון. מכשיר אחד
בעיר אין בו כל
תועלת, כי אין עם
מי לדבר בו. אבל
ככל אשר ירבה מספר
המכשירים תרבה
תועלתם. ומאותו
איתמר בן אבי,
דובי העברית הראשון,
לעד אנציקלופדיה
עברנו דרך
ארוכה, ארוכה, וכעת,
כמו שאמר אותו
ישיש בן מאה.
כשכבר התגברנו על
הקשיים הראשונים,
כעת יהיה כבר קל
יותר,

כשהוחל במפעל ההחתמה על האנציקלופדיה,
נודה על האמת, לגלגנו על
כל הענין .״ומתי תצא האנציקלופדיה?
ואיזה מין אנציקלופדיה תהיה זאת?״.

ואז פתאום יצא הכרך הראשון. הופתענו.
ובכן יש שוק לדבר כזה בעברית,
ואנחנו לא שערנו. ואותו כרך
.ראשון, כך שמענו, שמזלו עמד לו
להידפס דוקא בימי הקרבות, התגלגל
בשלושה בתי דפוס, ונלחם בקשיים
טכניים עצומים׳ עד שזכה לצאת לאור.
והנה, תוך שנה אחת, יצא גם הכרך
השני. כעת גם אנו מאמינים. ושמא יש
עוד ספקנים בינינו, יבואו עשרת אלפים
החתומים ויחזקו את אמונתם, כי
אכן בקרוב תהיה לנו אנציקלופדיה
עברית שלמה.
או אולי תוהים אתם מה תחליף י
לאנציקלופדיה לועזית מביאים לנו פה,
בהחתמה זאת שנודף ממנה ריח של
התרמה. אל לכם לחשוש. אין פה התרמה.
הבסיס הכספי לענין מובטח. כבי
חתמו אלפיים מורים וחמש מאות הברק
״אגד״ ,והמהדורה הראשונה של הכרך
הראשון ( 7500 טופס) נמכרה כול־,.
וכעת בקרוב תאזל גם המהדורה השניה.
לא. אין זאת התרמה. ובמחיר
המשולם מקבלים ערך מלא, או יותר
נכון: הרבה ערכים מלאים, אנציקלופדיה
יפה, מלאה, והדודה, המרחיבה
את דעתו של האדם לא רק בתוכן אלא
גם במראה.
מתברר כי ההחתמה באה כדי לעזור
לנו לרכוש חמשה עשר כרכים
עבים אלה בתשלומים לשעורים. ודאי
יש בינינו כאלה היכולים להכניס יו
לכיס ולהוציא כמה עשרות לירות בבת
אחת. אבל רובנו לא נוכל, ולכן באה
ההחתמה, המאפשרת תשלומים חודשיים).
קטנים ביותר בלי כל עיכוב בקבלת
הספרים עם צאתם לאור.
עורכי האנציקלופדיה עמדו בפני בעיות
דומות לאותן שהעיקו על הד״ר
אברהם ברוך כשכתב את ספרי המאתי־מאטיקה
הראשונים בעברית. מימי התיכונים
יש לנו בעברית מונחים פלוסו־פיים
רבים, ספרי הפוסקים הורישו לנו
מונחים משפטיים או פלפוליים. אבל
משולשים חופפים צריך היה להמציא.
יש עדין הרבה מקצועות במדע שהלשון
העברית לא נגעה בהם. רק לפני
כמה ימים יצא ספר הלימוד הראשון
הראוי לשמו במדע הכלכלה. ועורכי
האנציקלופדיה לא יכלו לפסוח על ערכים.
ועל כל הערכים צריך היה לכתוב
בעברית, ועברית נכונה.
(המשך בעמוד )20

פרוס׳ יוסף קלדזנו־המהפכה
הגיעה לכרך ב׳.

העולם הזה״ ,מם׳ 659

אתהח

71 טונות מכתבים הגיעו מחו״ל ו־ 60 טון נשלחו 159 -
פועל נוספים יבלו לעבוד שנה מלאה בימי העבודה שאבדו
בתוצאה משביתות )50 -ל״י היא משכורתך החודשית
הממוצעת אם אתה בעל משפחה 9 -מליון ליטר בירה
וכחצי מליון ליטר קוניאק בולעים אנחנו בשנה -באותו
זמן נוסעים כ־סטצ מליון איש באוטובוסים.
מאת יואל מרקום -אתה נוסע פעמיים
כמה פעמים ביום אתה נוסע?
פעמיים. לעבודה ובחזרה.
אכן׳ מחזור הנוסעים בשנת 1949
היה 190.345,135 ומהם בקווים העירוניים
בלבד . 119.942.252 כל הנוסעים הללו
ג?ע 1יחדיו מרחק של 45.086.632 קילומטרים (כאלף פעם מסביב לכדור
) העולם).

תל־אכים -עיר המכוניות
רחוב אלנבי הומה כ־ 20 שעות ביממה.
אלפי מכוניות חולפות בשני
הכוונים. עשרות נדרסו ומאות נפצעו
בדהירה שגעונית זו.
תל־אביב מכילה כמעט את שליש

תושבי ישראל אך לעומת זאת כ־ 2/3
(6ל )63 מכל המכוניות שבישראל נמצאות
בתל־אביב.
המספר הכללי של המכוניות מגיע
7־ 24.366 מהם 15.841 בתל־אביב.
המספר הנ״ל מתחלק כך — :
| 6.888-מכוניות פרטיות ! 1.029 צבור־יות
; 1.035 אוטובוסים; 9.955 מכוניות
מסחריות (כולל גם טרקטורים) ו־5462
או_פנועים ותלת אופניים.

כל נהג שלם קנם
המכוניות שהתרבו גרמו כמובן גם

לגל מוגבר של תאונות קטלניות.
בשנת 1949 נדרסו למוות 186 איש,
1אשר, וילד ; 541 נפצעו קשה ; ו־2.067
נפצעו קל, כלומר אחד מכל 358 מאתנו
נפגע בתאונה.
גל מחריד זה של תאונות נגרם ע״י
35.000 נהגים שעברו עבירות תנועה.
כלומר בממוצע עבר כל נהג עבירה
אחת בשנה. מהם 21.700 הועמדו למשפט
ו־ 21.200 נקנסו.
משמע שכמעט כל נהג שילם פעם
בשנה קנס על עבירת תנועה...

הצפצוף הקצוב המבשר כי הקו תפוש.
— אני מצלצל רק פעם בשבוע, ממשיך
להרהר, וזה תפוס !
אמנם כן, האיש הזה כמובן שאינו
יודע כי במשך שנה משוחחים 2,7מליון
איש בטלפון.
שיחות אלה מתקיימות ב־24.686
מכשירי טלפון הקיימים בארץ 21.376 .
מחוברים באופן אוטומי. ואילו אורך
חוטי הטלפון מגיע ל־ 146.759ק״מ.
מכתב מירושלים מגיע לתל־אביב
ב־3־ 2ימים. ומכתב מחו״ל מגיע במשך
שבוע ולמעלה מזה.
במשך השנה האחרונה הגיעו 71.088
ק״ג מכתבים מחו״ל. ו־ 58.587ק״ג
נשלחו.
במאזן יצוא ויבוא המכתבים התגברנו
על הקשיים — ,היבוא עולה על
היצוא. ואילו חבילות דאר הגיעו מחו״ל
293.416ק״ג (כלומר: כל אחד מאתנו
קיבל בממוצע למעלה מרבע ק״ג) ונשלחו
159.717ק״ג.
כן נשלחו לחו״ל 2.561.536 מכתבים
רשומים ר 505.581 מכתבי אקספרס (על
כל אחד מאתנו שלשה מכתבים).

רדיו לכל משפחה שלישית
אם נחשב משפחה בישראל לשלש
נפשות — יש לכל אחת מתוך שלוש
משפחות מקלט רדיו. כי בארץ ישנם
כיום 143.907 מקלטי רדיו.

כמה אתה שותה ז
הישוב הזה אשר בשנת 1949 היו לו
7.432 נפטרים (מהם 1532 תינוקות)
ולהבדיל 29.928 לידות אינו כה קטן
כפי שהוא נראה.

יומו של קבצן

נקח נא לדוגמה.
הישוב הזה שתה, בשנה החולפת
8.936.471 ליטר בירה (כל אחד מאתנו
שתה 9ליטרים) ו־ 386.788 ליטר קוניאק.
כפי שהוא נראה.

כמה אתה מרוויח ץ
הישוב הזה מרוויח 169.422.400ל״י
בשנה ומהם 110.588.600 במחוז תל־אביב
בלבד.
לפי כך יוצא שמשכרתו הממוצעת
של בעל משפחה הוא כ־ 60ל״י לחדש.
לעומת זה בישוב היו בשנה החולפת
57.436 ימי שביתה מהם 2.305 שביתות
שנמשכו למעלה מ־ 75 ימים.
כלומר 159 פועל יכלו לעבוד במשך
שנה בימי בטלה אלה שהלכו לאבוד.

מה אתה מייצר?
הייצור הגיע ל־ 241.393 טון מלט,
10.617 טון שמנים מזוקקים כולל קוקוס,
גרעיני כתנה, שומשומין ועוד7.278 .
טון מרגרינה 634.8 ,טון שוקולדה 7,427
ריבה 1.459 ,טון חלווה ד 7.406 מיצי
פרי הדר.
כן ישנם בארץ 27 מיני ירקות 25 ,
מליון ביצים (רק 25 ביצים לשנה לנפש)
והישוב משתמש ב־ 330.000 קי״ש חשמל.

במה חלינו 7
המחלות שאנו חולים בהן י
אבעבועות — 14 מקרים ; אסכרה
— ; 1.309 בריצלוסיס? 9דיזנטריה
אמיבית 720 ובצילרית ; 676 דלקת
כבד 1 1.039 דלקת מוח מזהום ; 6
דלקת קרום המוח ; 51 ריאה 100
טפוס בטן ; 733 כלבת ; 6מלריה ; 912
שחפת 961 ושתוק ילדים ( 130 אז

על מה אתה מתדיין
לפני בתי הדין השונים הובאו עד
כה 16 סוגים שונים של דיון, וביניהם :
פשיטות רגל, ממונות, קרקעות, ירושות
ועוד.
ואילו בבתי דין רבניים 14 סוגי דיון
וביניהם: חליצה, בטול, שלום בית,
מזונות, אפוטרופסות, אימוץ, גיור
ובוררות.

אליהו ואנכי — שכנים אנחנו. שנינו
גרים בשדרות רוטשילד — אני
בבית והוא על הספסל הסמוך. הוא
טוען שהוא בן .32 זה למעלה מארבע
שנים, מאז השתחרר מן הצבא ונכנס
ל״מקצוע״ ,נשאר נאמן לספסל זה. את
ימיו הוא מבלה על ספסל זה או בקיר־בתו.
מדי פעם הוא מופיע מגולח ומואת

מלבושיו המרופטים
סופר,
מנת־לחמו היומית הוא מקבל מידי
נדבנים קבועים בסביבה — הירקן,
חנות המכולת, ועוד. בעל עיניו הפקחות, שצבען, ירוק, תקועות
בגולגולת קטנה למדי. נדמה בכלל
כי עצמותיו חדלו לגדול בגיל מוקדם.
אמבטיה, גילוח וחליפה חדשה היו
משוים לו צורה אנושית מאד. קלסתר
פניו אינו מכוער כלל. יש בהם משהו
נעים ומצודד. דבריו בדרך כלל הגיוניים
עד כי שעה ארוכה לא יעלה על דעתר
שאדם חולה הוא. אך לפתע הוא סובל
מכאב ראש ומציע לי לעבור לצל,
אחרי שהשמש החלה לוהטת. הוא תופס
את ראשו בידיו, עוצם את עיניו לדקות
מספר, פניו מתעוותות ואצבעותיו
מתחפרות בשערותיו הקצרות.
״כאבי הראש חזקים מאד הוא
אומר לי, כשהוא פוקח עיניו שוב.
הן סמוקות עתה. ברור שהכאבים משפיעים
על ריכוזו. אין הוא משתטה,
אבל חסר עתה לדבריו התוכן והטעם
שהיו להם עוד לפני דקות מעטות.

סאדיזם קיבוצי
בינתיים התאספה מסביב חבורה של
ילדים, צוחקים, מלגלגים. אין אליהו
שונא ילדים. הוא יכול לגלגל איתם
שיחה עד שהם מתפוצצים מצחוק.
אולם על אחרים הוא מסוגל להרים
יד — על אותם הפראים הקטנים הרודפים
אותו בכל שעות היום, הממטירים
וקוראים לו
וקליפות,
עליו אבנים
״משוגע״.

כיצד יכולים אנשים להיות כה אכז-
רים? בסאדיזם מיוחד הם מרגיזים אה
אליהו. הם נהנים לראות את ה״משוגע״
ב״התקפה״ .לצורך זה הם מוכנים
להתקהל ולהסתכל בו שעה ארוכה —
כאבותינו שהתקהלו בימי הביניים כדי
לחזות בתליה צבורית.
מה מרגיש אליהו באשר עוברת אם
הדוחפת לפניה עגלח״ילדים, ופתאום,
בראותה אותו, היא מתחילה לרוץ כאילו
ראתה שד? או כשנרתעת בחורה למראהו
ונמלטת אל מעבר לשדרה, כאילו
היה לפניה כלב שוטה?

״רק לעשירים״

עולים ובלשים
עולים הגיעו לארץ מ־ 52 ארצות
שונות בכל קצווי תבל. אפילו מאיי
האוקיינוס האטלנטי והונולולו...
הללו מתמחים ב־ 38 מקצועות שונים
וביניהם אפילו קרימינולוגים ובלשים
מקצועיים.

העולם הזה״ ,מס׳ 659

באב־־ראש.״

יתכן שלילדים אפשר לסלוח. קשה
לילד להיות אדיש כלפי יוצא דופן
בחברה. הוא מקבל את חינוכו מידי
הוריו. וההורים...

כים, ביבשה ובשמיים

האם מפגר הדואר ז

מקופסתי כדי להרהר ביתר ריכוז. כן,
הפצצה. צריכים להשתמש בה נגד שומרי
שבת...

״אם יניחו לי, אניח להם הוא
אומר.

צפירות חדות ומהירות או ממושכות
— שיגרתיות נשמעות בנמל חיפה.
ד^לי מתערבות עם קריאות מנהלי הע־בוד!
״ קללות הספנים.
היודע אתה כי ליד הרציף הזה
ובנמל תל־אביב הקטן עגנו השנה אניות
בנפח של 2מליון טון?.
האניות הללו פרקו 701.000 טון
סחורה והטעינו 224.000 טון.
ברכבת ישראל נסעו בשנת 1949
829.615 נוסעים והועברו 390.111 טונות
משא׳ בעיקר מזון. והרכבת הפסידה
200 אלף לירה...
69.661 אנשים הגיעו במטוסים ולעו4
מתם
22.210 יצאו — בעיקר שליחים...
יש לנו קו אוירי אל למעלה מ־25
ארצות בכל חלקי תבל. ובמשך השנה
חנו 2.657 מטוסים מהם 1.725 בשדה
התעופה לוד.

לעזאזל יהרהר האיש המחזיק
את שפופרת הטלפון בידו כשישמע את

(המשך מעמודים )12—13

״בעצמי איני יודע מה אני כותב, אבל כשיפענחו את
הכתב בעוד 3000 שנה כודאי יגלו מה התכוונתי לאמר...״

״בלתי־נורמלי״ .לכאורה, מי כאן
בלתי־נורמלי? אליהו זה, או אותם
סאדיסטים קטנים וגדולים? אליהו או
החברה המניחה לו להתנוון על הספסל
השלישי לפני רחוב שינקין — במקום
להכניסו על חשבונה לאחד מבתי־המרפא
הקיימים בארץ רק לעשירים? האמנם
אין לרפאו? האם בשעה שמביאים
אנחנו ארצה נכים וחולים מבני הגולה,
נדון דוקא את החולים ה״ותיקים״ לחיי
הפקר?

ברסיסשבוע
ר פו ת ד׳ התשב צי ם
כפי שהודענו, יוגרלו מדי
שבוע כשבוע 2פרסי ספרים

ר פ 1זז ף,
תל־אכיב אלופת הלכלוך

בין פותרי התשבצים.

השבוע התקימה הגרלה
ראשונה כיו פותרי תשבץ
מס׳ .1 9
ואלה הזוכים :
)1ה׳ עזריאל ציון, רח׳
אגריפס ,79 ירושלים — זכה
בספר החדש ״כלכת אש/ ,
רומן חייו של פרדיננד לסל לפסח
בן־עמרם, כרך א׳ (הוצאת טבר־סקי).

עתה הו פי עו בש ו ק
הישראלי הספרי הראשונים
מהיצאת ספרי ״ לפיד ״
?־ 1פי מיטב הדוגמאות של
ספרי כיס ר־זפופולארייכמ
באמריקה
0<:13£160065 יו (ובשתוף אתם)

)2גב׳ בלהה קורקץ,
יכנאל — זכתה בספר החדש
״הצד השני של המטבע״ לאורי
אבנרי (ד,וצ. שמעוני).
הנ״ל מתבקשים לפנות למשרדנו
לקבלת הפרסים.
בשבוע הבא הגרלה שניה
לפותרי תשבץ מס 20

קארגינה

אנה

מאת ל. נ .טולסטוי
מקוצר ומרוכז בתכנו העיקרי

מאת ד. דה־מוריא

מאת ד. קארנגי
?־ 1מכירה בכל בתי-מפחר
ספרים וקיוסקים
ההפצה של ספרי״לפיד״ בידי

הנקוי ל ב עלי טעם

סוכנות ס טי מ צקי
ירושלים -ת ל־ א בי ב -חיפה

קשת

מנקד,

וצובעת

סנת היין שלנו

מתוך

קוראינו מוזמנים להמציא לנו
תשבצים מפרי רוחם.

פ ס 1ת ר*

1מפירמות ידועות — ברכחר גדול

| וסטרמן את יון, ת״א,

תנננ ״ו!

ב רו׳

מג דלו ר סרט מובחר

משרד הבריאות עומד עתה להכריז
מלחמה בלכלוך. הפעולה תיקרא ״מבצע
נקיוך.

אחוז הפרברסיות

אנחנו -מלוכלכיב
.מענין לציין כי מכל המקומות בארץ׳
ערים, מושבות וקיבוצים, תל אביב
מצטיינת כ״מקום שיש בו מה לעשות״,
כדברי הבקיאים בשאלה. למצב דברים
זה כמה סיבות׳ — האוכלוסין* הגדולה,
הצפיפות, העדר תיעול וביוב ועל
הכל — סובלנות התושבים לריחות
לא נעימים ולמראות נעימים פחות. ומלבד
כל אלה — ריבוי המקומות הציבוריים,
שהם האויב מספר אחד של ה ד
קיון הציבורי.
בפעולה נמרצת של משרד הבריאות
המחוזי בתל אביב׳ שנערכה אשתקד,
נבדקו כל המסעדות והמטבחים הציבו ריים
בעיר, בתי השימוש, אטליזים, חנו יות׳
שוקי ירקות וכדומה. המצב שנתגלה
אז היה, לדברי אחד מראשי הפעולה,
פשוט ״זוועה״ (או על כל פנים
התקרב מאד למושג זה)

עשינו משהו

אין זה סוד, כי רמת ההיגינה בארצנו
היא ירודה. אמנם ארצנו היא הנקיה
בין ארצות המזרח התיכון, אך שיא
יחסי זה הושג לא בשאיפתנו לנקיון
אלא בשקיעתס של שכנינו בזוהמה.
וכל הגורמים הנוגעים בדבר אצלנו —
וגם אותם שאינם בעלי מקצוע במלחמה
בחיידק ודרכי התפשטותו — גמרו
אומר כי אין להסתפק בקביעת העובדה
שהנקיון בארצנו עולה על זה השורר
בעירק.

בקהל היא, כשלעצמה, מעציבה מאד.
הפעולה העקרית צריכה להיות: חינוך.
הקהל צריך לסלוד מפני לכלוך. ואולם
נראה, כי לא יימצא אדם בארצנו שיתנגד
לצעדים חריפים יותר נגד עבריני
היגיינה עד שיחונכו הבריות להיות
נקיים. השאלה היא רק כיצד להפעיל
ולקיים ביקורת קפדנית על כל המקומות
האלה, המהווים סכנה לציבור —
באין מספר מתאים של פקחים הדרושים
לשם כך?

רח׳ רשי 9

ה מ רי עי ם של עומר כיאם
ך אה בטוב מנת חלקך הנותר
עד לא נציע גם נחנו עפר,
עד לא צפר תחת עפר נשכב,
בלי קץ, בלי!?ן, בלי שיר ובלי שר.

ח. סיטון

תרגם :

הקולנוע החל ממוצ״ש 10.6.5
אוריון

ארמון, חיפה

איה הו רי?
עם שירלי ממפל
ורונלד ויגן

אופיר

א ס תר

שבוע שלישי

שבוע שני
מאדאם בובארי
תחת קור ת גג אחד

האדם השלישי

אורה, חיפה
מקסים רומניאק

כתוצאה מפעולה אמיצה זו סוידו
900 חדרים בבתי מלון ומקומות אחרים,
הוחלפו 1600 מזרנים בבתי מלון, תוקנו
כחמשים אמבטיות וקערות רחצה ושטיפה,
הוכנסו שיפורים בקרוב ל־ 80 בתי
שימוש׳ ועוד. בסך הכל נערכו כשלש
מאות ביקורים על ידי הפקחים (שמספרם
המצומצם אינו מספיק בהחלט כדי
לשרת את העיר שרות יעיל) .במקרים
רבים, לאחר שבעלי העסקים לא נשמעו
להוראות, נענשו העבריינים, וכשני תריסרים
מקומות ציבוריים נסגרו לתקופות
שונות — משלשה ימים ועד לשבועיים.

מה עוד אפשר לעשותץ
מסתבר, כי קיימים חוקים והוראות
מיוחדות המחייבים את בעלי המסעדות
להיזהר בנקיון, כגון: שטיפת כלי
אכילה במים חמים ( 80 מעלות) עם
תערובת סודה (כדי להדיח את השומן),
מטפחות לבנות על ראשיהם של כל
עובדי המטבח והמגישים לשלחן, ועוד.
אלא מאי? אצלנו לא ״מקפידים״ ביותר
על כל אלה. בינתיים עברה כמעט
שנה מאז נערכה הפעולה המקיפה ו״נר־געו
הרוחות״ — הכל חזר לאיתנו...
עתה החליט משרד הבריאות לערוך
בחודש זד, מבצע מיוחד בכל הארץ כדי
להרים את דרגת ההיגינה. כאמור לעיל
״יש מה לעשות״ ולא רק בתל אביב
בלבד. הגם שעיקר הפעולה ייערך בעיר
זאת בייחוד. יש לדבר ערך רב בימים
אלה, כאשר סימני מחלות מידבקות נראים
באופק עם התגבר הקיץ. מבצע
הנקיון ייערך גם השנה בכל המקומות
הציבוריים בתי שימוש, בתי קפה,
בתי מלון, חנויות, אטליזים, שווקים
ועוד.

כל אחד יפקח
עצם העובדה, שיש צורך במבצעים
מיוחדים כדי להחדיר את רעיון הנקיון

כ־ 40/0מכל הגברים הלבנים בארצות
הברית (למעלה ממליון וחצי הם
״הומוסכסואליסטים מושבעים״ הודיע
לסנאט האמריקאי מנהל המכון להעיעת־רוחנית.
קרוב לארבעה אלפים מהם
תופסים משרות ממשלתיות.

חלב־האם ;גד שיתוק יקדים
שיתוק הילדים היה נפוץ ביותר באזורים
החמים של חלקי־העולם׳ הטרו־פיים־למחצה.
עתה פרצה המגפה גם בין
האסקימואים, בקנדה הצפונית ביותר.
החוקרים שקפצו על המציאה גילו מיד
תגלית חשובה: אף אחד מן הילדים
מתחת לגיל 3שנדבקו במחלה לא סבל
בשיתוק ממשי. הסיבה המשוערת: עד
גיל זה יונקים כל האסקימואים את חלב
אמם (בין האסקימואים יונקים ילדים
ונערים עד גיל מאוחר מאד, לפעמים

עד התבגרותם).
החוקרים התעמקו בתגלית זו ומצאו
בכל הדוגמאות של חלב אמות אמריקאיות,
בחמשה הימים הראשונים אחרי
הלידה, גורם המחליש את פעילותו
של הוירוס של המחלה. עכברים שה־1
וירוס ההדק להם יחד עם חלב אם לא
נדבקו במחלה כלל, בעוד שעכברים אחרים
(שלא החרק להם חלב) נדבקו
ושותקו.

מבתה להרקת הדם
ניתוחים רבים מסכנים את חיי המנותח
בגלל אבדן הדם בשעת הניתוח.
בך, למשל, מתו חולים רבים מאבדן דמם
בשעת הוצאת גידול מעל המוח. עד כה
היה רק אמצעי אחד למניעת סכנה זו —
היו מזריקים דם זר לעורקי המנותח.
אולם הזרקה זו היתד, פוגעת קשה
בלב, שאינו רגיל לקבל דם מן העורקים
(אלא מן הוורידים).
עתה המציאו שני פרופסורים אמריקאיים
— ג׳יימס גארדנר ודונאלד הייל
— המצאה מהפכנית. הם מציעים להקיז
כמעט את כל הדם מן הגוף בשעת
ניתוח מסוג זה, ולהחזיר אותו דב
לגוף אחרי הניתוח. לצורך זה המציאו
מיתקן מיוחד שמחברים אותו לעורקים.
המיתקן שואב עד שלושה ליטרים של
דם, שומר עליו מפני הקדשה ומחזיר
אותו במועד הנכון לתוך הוורידים! .

ההיתה ההלאמה כדאית ץ
בשנה הראשונה לקיום ביטוח הבריאות
הממשלתי בבריטניה (יולי 48
— יולי )49 עלתה עקומת המחלות
בקרב המבוגרים ב־/0״ 8ומספר ימי
העבודה שאבדו בגלל מחלות עלה ב־
״/״ 22 לעומת השנה הקודמת. מספר
ההתיעצויות עם רופאים עלו, ב־.130/0
החקירה שבוצעה ע״י הממשלה ופורסמה
בעתון הרפואי ״לאנסט״ ,גילתו
שהנשים ניצלו את שרות־החינם הרפואי
יותר מאשר הגברים, ושעקרות הביה
השתמשו בו יותר מאשר נשים עובדות
מספר ההתיעצויות הרפואיות ירד דוקן
בקרב השכבות העשירות.

.העולם הזה״׳ מם;59 ,

אצלנו מהקרים אחרת...

מוסיקה
פסנ ת רן. צ״ר ו כו כ ב קולנו ע
״ לפני חמש שנים האיר לפתע בארצנו
כיכב חדש: זיגי וייסנברג׳ צעיר בן
15׳ שבא לארץ מבולגריה׳ אשר ב חיה
תלמידו של הקומפחיטור־הפסנתרן
המהולל ולדיגריף, עלה על הבמה והקסים
את שומעיו. הכל הסכימו: ברק
של גאון ניכר בנגינתו, כשרון בלתי
רגיל.
אפילו הבקורת המקצועית שלנו׳
הרגילה לחפש באמן את החסרונות הגלויים
לעיני הכל, ולא רק לעיני המבקרים,
שהנם בדרך כלל קצרי ראות
(במקרה הנידון היה החסרון: הגיל)
ידעה הפעם להתלהב. אמנם היא לא
החמיצה את הפסוק ד,שיגרתי ״עליו לעבור
תהליך של התבגרות״ ,אך לעומת
זה היא גם העזה לצטט פסוק שיגרתי
אחר ״עתיד מזהיר צפוי לו״.

מוזר: המפקדים צדקו
וראה פלא: המבקרים צדקו. זיגי
וייסנברג הנו כיום בו 21 ומאז היה בן
— 15 התבגר. זה ניכר גם בחליפתי
האלגנטית, העניבה ועישון הסיגריות
מתוצרת אמריקה. וגם הנבואה התקיימה:
זיגי נחשב כיום לאחד העור-
בשורה הראשונה של הפסנתרנים באמריקה.

ילד
פלא — קארייריסט
זיגי ווייסנברג הוא נוח לשיחה, חריף
מוח, בעל תפיסה מהירה והכל אומי•
בו אמנות. ולאו דוקא אמנות המוסיקה
בלבד. הוא גם מצייר, הוא גם מושך
בעט ועוד מעט יהיה לשחקן קולנוע.
דאמריקה הדרומית באה אליו ההצעה
4טחק בסרט עם דולורם דל ריו.
לשאלת סופרנו אם הפסנתרן מעדיף
את הבד על המנענעים, השיב זיגי
בשלילה .״ראשית כל דבר — אני רק
מנגן שם׳ ואינני משחק שם בתפקיד
מאהב, כסי שסבורים רבים .״אגב״ ,הוסיף
הפסנתרן בר המזל ,״דולורס דל
ריו היא זקנה מדי כדי שתהיה לי לבת
זוג, אפילו בסרט. וחוץ מזה — פרסומת
וה חשוב מאד בקריירה״.

איך עושים קאריירה
מה זה קאריירה? איך עושים קאר־
•ירד? ,פשוט מאד. שאלו את זיגי
•יספר לכם. מהא1ץ נסע ישר לפילאדל־פיה,
נרשם להתחרות כל־אמריקאית שי1
מוסיקאים. קיבל את הפרס הראשון.
־,שתתף בהתחרות שניה של פסנתרנים
כעבור חדשיים ושוב קבל את הפרס
הראשון. אחר כך חתם על חוזה עם
״קולומביה״ ,חברת ההקלטה ומאז די־אגת
לו ״קולומביה״ .וכך נוסע זיגי
מארץ לארץ ועורך קונצרטים וזוכר,
לתהילה ולהערכה רבה. בינתיים הקליט
כמה יצירות בשביל חברת ״היז מסטרם
זיס״ .הנה כי כך עושים קאריירה...
זיגי מכחיש בכל תוקף כאילו הופיע
כאמריקה כבולגרי לאחר שהאימפרסריו
אמר, כי יש כבר ישראליים והוא זקוק
למשהו חדש. להיפך ,״כל הזמן הייתי
ישראלי״ אומר זיגי בעברית, הנופלת
:יום מד,אנגלית שלו״ ,אפילו הפספורט
שלי הוא עד היום ארצישראלי״ .עתה
־דאי יוסיפו לזיגי דרכון מיוחד׳ כי
!בזמן שזיגי עשה קאריירה קמה ביני
עוד
|?יים מדינה, אבל בזכות מה?
הוכחה, כי זיגי וייסנברג נמצא כיום
כסולם הקאריירה הגדולה: מוסדות ישראליים
רבים פונים אליו בלי הרף
שינגן לטובתם (סמכו על השליחים
שלנו, הם יודעים כבר למי לפנות) ״אבל
לדאבוני הגדול״ — מגלה הפסנתרן —
׳״יש יותר מוסדות יהודים באמריקה
מאשר מספר הקונצרטים שאני מסיגל
לחת״.
1ואשר לזיגי ווייסנברג הפסנתרן הנדיר,
הרי אין כלל צורך להציג אותו
מעל דפי עמוד זה. הוא מטיב לעשות
ואת בעצמו באצבעותיו מעל לבמת התזמורת
והוא עוד יוסיף להציג את עצמי
״מסגרת הרסיטלים, שייערכו בקרוב.

.עולם הזה״

מם׳ 659

3ופב. היפנוזה, קסס -מנו ט ־

לאחר הצגת ״הקונסול״ יצאו המבקרים
מכליהם. וירג׳יל תומסון, גדול המבקרים
באמריקה, כתב על היצירה :
״היא תופסת מקום מכובד ביותר בתולדות
התיאטרון של המאה נצחון
כביר״ — הגדיר את ד,אופירה אולין
דאונם, המבקר השמרני וקר המזג —
״הכל נכתב כאן מן הלב, באמתיות מפליאה,
מתוך ידיעה עצומה של נפש
האדם״ .״הישג שעושה היסטוריה״ —
אמר וגלס ווט .״הדרמה המוסיקאלית
המצוינת ביותר במשך שנים רבות״ —
הגדיר ברוקס אטקינסון, ה״דיקטאטור״
של המושכים בעט בעניני תיאטרון.
״מחשמל״ ,״מהפנט״ ,״לא יאומן״ ואפילו
״פצצה ממש״ — כך קיבלה הב־קורת
את ״הקונסול״ ,ויצירתו האחרונה
של מנוטי קיבלה אתי הפרס המכובד
של מבקרי האמנות באמריקה. אצלנו

הכוכב המזהיר שעלה זה עתה בשמי
היצירה המוסיקלית של אמריקה הוא
ג׳יאן קארלו מנוטי, איטלקי המתגורר
משחר ילדות בארצות הברית. שמו של
מנוטי אינו יורד ממש מעל דפי ר,ע־תונות,
וגדולי המבקרים, רובם ככולם,
גמרו עליו את ההלל: גאון ממדרגה
ראשונה, מקורי ביותר, מהפכן, מהפנט
בתפיסתו וסגנונו.
מי הוא ג׳יאן קארלו מנוטי זה, מה
הסגנון החדיש שלו, ומדוע זכה מוסיקאי
זד, לפרסום כה גדול. פרסום נדיר
כזה?
אמנם מנוסי ידוע מזה כמה שנים
בחוגי המוסיקאים, וכבר לפני עשר
שנים ומעלה ניבאו
לו מוסיקאים כטוס־קאניני
ופריץ ריינר
עתיד מזהיר, הגם
שכולם ראו בו מהפכן
עקשני, שסגנונו
עומד בסימן
״אכסטראוואננציה אלא מקסימלית״, האחרונה שבשנה
הלך וגבר הפרסום
סביב אישיותו לא
רק בחוגי הבקיאים
אלא גם בקרב הק הל
הרחב, ואילו
בחדשיים האחרונים
אין לך באמריקה אמנותית סנסציה
שתעלה על זו ששמה
״מנוסי״ .והכוונה
היא ליצירתו המוצגת האחרונה,
עתה בברודוויי ושמה
״הקונסול״ .וה נה
כאן אחד הפלאים
הגדולים ביו תר
של אמריקה :
״אינה
״הקונסול״
אלא״ אופרה, ואף
על פי כן הולכים
חפסנתרן זיני וייסנברנ
ונמכרים הכרטיסים
עניבה וסיגריה אמריקאית.
להצגותיה בעד חד־שיים
מראש, באופן
שאנשים אשר רכשו כרטיסים במאי יוכהיו
ודאי המבקרים פוסקים :״ניכרת
לו לראות את המחזה רק ביולי...
בו התקדמות״...
ובהמשך ההצלחה החל עתה ויכוח
בין אמריקה ואיטליה: מנוטי שייך
;אטורדיזם 1950
לנו״ (מובן מאליו, כי שתי הארצות לא
מנוטי הקומפוזיטור הוא גם מחבר
״נלחמו״ כלל על מנוטי זה כל עוד לא
מחזותיו, גם הבמאי ואפילו המנהל
הלך שמו לפניו ! זהו טבע הדברים —
והאימפרסריו של העסק. י אשר למזיגה
כל מולדת הופכת לך אם ואחות לאו
בין הטכסט והמוסיקה קדמו לו כמה
דוקא כאשר הנך זקוק לכך ביותר).
קומפוזיטורים גדולים, ובראש וראשונה
ואגנר. היתרון בדבר הוא בזה שהמלה נוסח ריפורטז׳ה על הווי חיינו
והצליל, כשמחברם הוא אותו אדם,
שלא כדוגמת תוכן רובן של האופמהווים
שלמות, מזיגה טבעית של שני
רות שנכתבו במאות שנים (חצר המלך,
יסודות באמנות, הנובעים אחד ממשנהו.
נסיכים ואבירים, תערוכת שמלות, אההמטרה
של מנוטי, אף היא אינה חדשה,
בה. קנאה (באלט) מגיש לנו מנוטי פרומזה
שנים הכריז מנוטי מלחמה על
שה אפורה של חיי יום יום, כמעט
המלאכותיות שבאופרה. הוא מבקש להכבנוסח
של עתון. מוסר ד,השכל של
ניס לאמנות רוח של מציאות (אכן קדמו
המחזה: חופש פשוט, והוא חשוד בעיני
לו בשאיפה זו ה״ווריסטים״ האיטלקים,
המשטרה. האיש נמלט מידי המשטרה.
עם פוצ׳יני בראשם) אולם אשר השיג
אשתו משתדלת להגר לארץ אחרת. יש
מנוטי בנאטורליזם זה עולה על כל מה
לאשר, תינוק, וכן נלווית אליה חמותה.
שמצא לו בטוי באמנות ר,אופירה עד
יום יום הולכת האשד( ,עם התינוק
כה. לצדו של מנוטי עומדת אמנם הזכות
בעגלה) למשרד הקונסול, אולם נציג
של ימינו, כאשר המוסיקאי יכול להשהמדינה
הזרה תמיד עסוק (בנוסח שלנו:
תמש באמצעים מודרניים. הוא חפשי
״בישיבה״) בחדר ההמתנה יושבים אניותר,
וכופר לחלוטין, אם יש לו צורך
שים אחרים ואף מחכים. עד שיתקבלו
בכך, בכל שיגרא ובכל חוק אשר עוד
ע״י הקונסול. עוברים ימים. כל יום
לפני כמה עשרות שנים היו קודש קדמחתימים
את האנשים על הניירות, בקשים.
ועל הכל, כמובן, פועל כאן
שות וכד. האנשים ממלאים טפסים
הכשרון המקורי, ההעזה בביטוי, הדמיון
ומחכים בתור ...בינתיים מת התינוק.
והכוח הסוגסטיבי של שלמות המחזה.
לבסוף נמאסו החיים על האשד, והיא
באמצעים מקוריים של ביטוי מצליח
שולחת יד בנפשה. זהו בערך תוכן
מנוטי לחדור לתוך גנזי נשמתו של
המחזה האפור הזה ששמו ״הקונסול״.
השומע, הוא מתרגם את ההרגשה וה מלה,
המשפט והרעיון הנשמעים על הביש
במחזה כמה רמזים דקים. אחד מהם,
מה לשפת צלילים מקורית ביותר.
למשל, הוא בתמונה מזעזעת ביותר,

באשר באחד הימים עומדת האשד, סוף

סוף להתקבל על ידי הקונסול. המזכירה
מכריזה, כי מיד לאחר שיצא מחדרו
האדם הנמצא שם׳ תהיה היא, האשד״
״הבאה״ .ואולם כאשר אותו איש עוזב
את החדר, מכירה בו האשד, את ראש
הבולשת, שגרם לבריחת בעלה. היא
מתפרצת ו״עושה חשבון״ עם כל העולם•
זהו אחד המומנטים המזעזעים של
המחזה, כאשר אשד, חלשה חסרת אונים
־ומטופלת בונינוק רך עומדת מול
החברה. כל המחזה בנוי בצורה מציאותית
ביותר והשירה היא כה טבעית עד כי
אין מרגישים כלל כי נערכת כאן ד*,גד,
אופיראית, אשר בדרך כלל אין בה קשר
אורגני בין המוסיקה והטקסט.
מנוטי הוא כיום בן .37.הוא בא לאמריקה
מאיטליה בהיותו בן ,6גדל
באמריקה ולמד שם. שתי היצירות הקודמות
שלו שנתפרסמו מאד אף הן
היו ״המדיום״ ו״ד־,טלפון״ .בחוגים המוסיקליים
קוראים למנוטי ״המטורף״ ,אך
הכל מסכימים׳ כי אכן גאון הוא מנוטי

מלבד שלשת הכשרונות המצויים
אצל מנוטי (הקומפוזיטור, המחבר, הבמאי)
הרי הוא גם אדם בעל אופי...
כבר הציעו למנוטי להסריט את ה״קונ־טול״
,אולם הקומפוזיטור לא חתם על
חוזה עם הוליבוד׳ משום שמלכי הבד
ביקשו להכניס שינויים מסוימים בתוכן
היצירה. כמו כן •דחה מנוטי מספר
הצעות מבירת הסרטים משום שלא רצה
לשעבד את אמנותו ל״ליטוש הדק״ שיי׳
הגירסא הפילמאית, אשר בה משמש
החישוב המסחרי יסוד לא פחות חשוב
מאשר הגישה האמנותית.

מאיצים כשוסטקוביץ
איגוד הקומפוזיטורים הסובייטים התלונן
ב״פרבדה״ על עבודתו של דמיטר•
שוסטקוביץ. לדעת האיגוד לא עבד שוס־טקוביץ
במרץ מספיק בחיבור ד,אופירה.
המוקדשת למהפכת . 1917״פרבדה״ מוסיף
שגם איגוד הקומפוזיטורים עצמי
התיחס לענין באדישות רבה מדי.

מוסיקה צ׳כוסלוכקית
היצירות הבאות הופיעו בשבוע האחרון
בתכנית התזמורת הפילהרמונית
הסלובקית: קאנטאטא למפלגה הקומוניסטית,
קאנטאטא לקלמנט גוטוואלד
(ראש הממשלה) ,ברכה לסטאלין.

דויד שרעבי וחוק החינוך
(המשך מעמוד )6
שאלנו את אחת הסמינריסטיות מה
דעתה על המקצוע, והיא ענתה :״המורות
פטורות מגיוס של שנתים״ .יותר
לא שאלנו אותה.

עירית ת״א ומשרד החינוך
הסכסוך בין עירית תל־אביב ומשרד
החינוך הוא פשוט: משרד החינוך
תובע את קיום החוק, ועירית תל־אביב
איננה יכולה. יש בתל אביב 1178 מורים,
ודרושים עוד חמש מאות. יש
בתל אביב 61 בתי ספר, ודרושים עוד
חמשים.
תל אביב מספקת לתלמידיה כשלוש
מאות ועשרים אלף ספרי לימוד בשנה
חנם, ותשע מאות אלף מחברות.
מנין יימצא התקציב ל ה גיד ל ת הרשת?
נקל
להגיד ״חינוך חובה״ .היש בידינו
לבצעו י •
מתוך התקציב השנתי החדש של .
עירית תל אביב, שהוא 6.6מיליון לירות,
הוקצו למעלה משנים ורבע מליון
לירות לחינוך. הנוכל לשלם יותר ״ מדוע
לא חשבו על כך חברי הכנסת הנכבדים
לפני שהחליטו מה שהחליטו י מוטב
• היה להם לעסוק בשעת הויכוח
הראשון פחות בהתנצחות מפלגתית ויותר
במספרים. יבשים.

מאשר, זקצוי, מרח׳ ארנון ,17
תלמידת הסמינדיון למורים בתל־א
היא בת 16 !/2ובחרה בהיראה
קאריירה בי היא אוהבת ילד ם.
בוגרת בית ד,נ!פר העממי המרק
אביה עובד בבית חרושת לצבעים.
לוי־לדות 47 בנות ור בכיתתה שלושה בחורים/ ,אברהם יצחק ויעקב
(אלה הם באמת שמותיהם) הם אפיל!
לומדים תפירה י־,יא חושבת אותם
לגבורים אמתיים על שיכולים הם להח־[
זיק מעמד בנסיבות הללו.

היא אוהבת היסטוריה
ושונאת דקדוק וחשבון. י
וגיאוגרפיה

ד,יא
ילידת /הארץ• ,ובת יחידה,
ואינה שייכת לתגועת נוער. את זמנה

ידיעת קצמות פותחת אפשרויות ונש
בחדשים יולי—אוגוסט יפתח

קורם דו־חד שי אינ טנסיבי לקצרנות עברית ו אנגלי ת
לפי שיטתגרג הפשוטה
בהדרכת מר ח. קמפינ סקי, מחבר הקצרנות העברית לפי שיטת גרג.
הרשמות — רק במשך חדש יוני — כלהלן :
חיפה ( :ימים א׳< ו׳) אצל מר קמפינסקי, רחוב פבזנר . 19
תל-אביב ( :ימים ב׳ ,ג׳) מלון ״אירופה״ ,רח׳ אלנבי ,42 טל׳ 2913
ירושלים ( :ימים ד׳ ,ה׳) מלון ״ויטא״ ,רחוב המלך ג׳ורג׳ .21 ,טל׳ .2515

בגליון האחרון>עלתה 1תפוצת העתוך
״העולם הזה״ ליו
העליה בתפוצה מאז עז^ר ״הע
מכיון שאנו נתי־לים בקשיים חמוריי
שהממשלה תענה לצרכי* יש מחסור בעתוני
את קוראינו לשלוח א ת $תוניהם׳ אחרי גמר ׳
המאורע המרכזי של/השבוע היה,
באילת. אלפים נהרו לשם. ן אי#ו למען מאותה
בגליון זה את רשמיו ותצלומי•} של שליחק

אל הכנר בטיסתו.
גם הקונצרט הטוב ביותר ה)נא שעשוע)
המדינה אינן חולפות. בעית־הבעיות >קיא שאלי
החינוך) הוא מקור כל שאר הצרות# .חרי חלן
אצלנו בשטח זה, אנו מביאים עתה את1 /
שלוםכהן על בעית החינוך של הילד חנ-ל-יז
לבקשת אלפי קוראים אנו פותחים השבוע מדור
אנו מקווים לתת בצורה תמציתית את התכניות העיקריות וזה?

מכתב־ס
למעלה או למטה מכקורת ד
שמתי לב כי ״העולם הזה״ ממהר
להגיב על ספרים. אינני יודעת לפי מה
נבחרים הספרים לביקורת, אבל לעת
עתה עוד לא בוקר ספר אחד — ,של
עורך ״העולם הזה״ עצמו. אני מתכוונת
לספר ״הצד השני של המטבע״.
האם מתירא המבקר מפני העורך׳ או
להפך י
שושנה, ת״א
...מה זה י פרוטקציה?...

ההצלחה מובטחת!

גבעתי

לתשומת ד ב

כיטטכל הכאכיט מחמיר מאד

נתול

הוא התרופה הנכחרת
נתול משקיט את הכאבים במידה
משביעת רצון. רופאים רבים ממליצים
על פעולתו המצויינת. נס־ון
אחד ישכנע אותך.

אנו מצטערים מאד שכחד־שים
האחרונים לא יכלנו
להוציא לפועל כזמן את כד
ההזמנות מפאת הדרישה
הגדולה דמקררי ״דו;
הננו מודים ללקוחו!
הרכיםעכורא •מ
כמקררי ״לו•
ומקוים שיעלה כידינו כ
הקרוב לספקאת
הדרי שות,

הופיע

,שעורי ריקוד -תענוג ״ הספר ללימוד
המצויר עצמי של

הנסגוט.

להשיג בכל בי״מ
לספרים או בסטודיה

ת״א, בן־יהודה .64

תעש י
מקררי

משום מר, לא ראיתי ב״העולם הזה״
ביקורת על הספר ״הצד השני של המטבע״
,האם זה מפני שהוא למעלה מכל
ביקורת י
מ. גנדאר, חיפה
די, די,

חברה.

ראו

במידור

למרות הנמשים

הספרים.

ב״העולם הזה 657 הבאתם אה
תמונתה של רנה גרצמן במדים ימיים.
התמונה אינה יפה ביותר אך ציינתם
,שכיום היא יותר יפה למרות הנמשים.
תי רוצה לבקשכם בשמי ובשם

היתר שמתבישים לכתוב, להדפיס תמונה
אחרת שלה.
תל־אביב
אלמוני,
נשתדל באם ׳תסכים.

מדג בוכארי
הבקורת שלכם על הסרט ״מדם
בובארי״ (״העולם הזה״ )657 בלחי
מוצדקת בהחלט. לדעתי עולה הסרט
על הספר עצמו.
חנה ה. תל־אביב
על טעם וריח...

כד האדם
אחרי הבקורת החריפה שלכם נגד
״בל האדם״ ליהושע טן־פי (״העולם
הזה״ )655 החלטתי לקרוא את הספר,
הגעתי למסקנה שהוא משורר אמתי.
י. בר־און, חיפה
זאת אמרנו גם •בבקורת.

איך הגענו

הרפורטג׳ה שלכם ״איך הגעתי לזה״
(״העולם הזה״ )657 מסלפת את האמת.
הנה לכם הרפורטג׳ה שלי — איך
הגעתי לזה.
א. קאופמן, תל־אביב

יקה• ל 9י הוראותיו מוקמת
ההצגות\ הקיימים בארץ.

יהירות — הפסנתר יפול במרחק של 200ק״מ אין פסנתר שוי
אשא עצמו (מימין) מושיט יד כדי למנוע שואה.

7הרי מואב ...ההרים רומזים מרחוק...דומיה עמוקה במרחב . .מאז יורדי הים של שלמה לא נשמעו כאן צלילי כנור ...עכ״פ לא צליל כזה

רחרקהדדכ דן י
חוק ש ־ מורים. בניני ם וציוד אין ־ הישארו א ל פי ילדים
ללא חינוך? ־ מהן סי בו תהמח סו ר ומה נפשה לחיסולו;?

מאת סופרנו שלום כהן
דויד שרעבי, ילד בן שש.
אביו סבל, יוצא לעבודתו מוקדם
בבוקר ; אמו. נטלה סלה בידה והלכה
לשוק, כי יש תורים. ודויד שרעבי יוצא
לרחוב לחפש את יתר בני השכונה,
הפנויים כמוהו בשעות הבוקר, כדי
לארגן משחק באחת החצרות.
דויד וחבריו משוטטים בסמטאות
ומחפשים אוצרות. אולם בסמטאות ובי
חצרות אלה אין אוצרות גלויים לעין,
ולכן הם מחפשים בכל פנה ומקום
סמוי, בכל ארגז ופח אשפה, ומחטטים
בין בלואים ושיירי מזון. זבובים וזבו־בונים
מורגזים מסעודתם על הזוהמה
מרחפים סביב מפרי מנוחתם, וחונים
על עיניהם ופיותיהם.
״מצאתי הילדים חוטפים את האוצר:
גרעיני משמש שמישהו פלט
מפיו. הם כורעים על החול ומתחילים
במשחק, שרק הם מבינים אותו.
״שיתוק ילדים? כן, כן. שמעתי.
המורה אמר שזה דבר לא טוב ושאסור
ללכת לים ולהתרחץ שם. אבל מי
הולך לשם? אין זמן״.
דויד שרעבי לא כל היום ישחק
בזוהמה ויתרוצץ ברחוב בין גלגלי
מכוניות. אחרי הצהרים ילמד, כאלפי
ילדים אחרים. והוא גם מאושר, כעוד
אלפי ילדים, שלא ילמדו בכלל, לא בבוקר
ולא אחרי הצהרים, אלא יתרוצצו
ברחובות כל היום כולו, מיפגע ציבורי
היום וסכנה ציבורית מחר.
כי חוק חינוך החובה הוא ״הלכה,
ואין מורים כן״.

כתי חרושת לחינוך
בשנה שעברה היה מספר הכתות
הלומדות אחרי הצהרים בתל־אביב 233
כי לא היו חדרים ללימוד. וחדרי הלי
מוד
שהיו, מה היו? — 40 מבניני בתי-
הספר שבעיר היו בתי דיור, והותאמו
במדתהאפשר ללימוד.
בית הספר, בנין ישן בן שלוש
דיותות (שש דירות) ניצב ברחוב הומה
מתנועה, אוטובוסים כבדים ומכוניות
משא עמוסים עוברים ברעש ובחריקת
בלמים את עורק התנועה.
ליד שער הבית כבר מצטופפים ילדים
וילדות, משוחחים ומשחקים, רצים,
חוצים את הכביש במרוצה.
י * כבר משחק מיוחד: בו צריך
לעבה בזריזות בין המכוניות הנוסעות.
זה מצריך זריזות, ויש בזה קצת סיכון...

משמרות
מתחלפות
באחת׳אחה״צ נשמע הצלצול הגואל,
ונשמעים הקולות האופייניים לגמר הלימודים
ביום, אלא שפה הם נכפלים :
הלימודים היום גם מתחילים עתה, למשמרת
השניה. בתי החרושת לחינוך עובדים
בשתי משמרות.
דויד שרעבי נדחק ליד שכנתו לספסל
הלימודים, ומתכונן ליום לימודיו.
הכתר, היא חדר רגיל 5 ,על 6מטרים,
עם חלון בצד ולוח שחור מול הילדים.
בתוך חדר זה מצטופפים כששים
ילד על ספסליהם שאינם מספיקים וסביב
ספריהם שאינם מספיקים (הספרים הס
רכוש _ העיריד.),
המורה (אשד, בת פחות משלושים)
נכנסת. ד,שעור מתחיל.

כך מתחנכים אלפי ירדים
אלפי ילדים לומדים אחרי הצהרים,
משום שגם אותם בתי מגורים ש״הות־

התלמיד דויד שרעבי —־ אחד האלפים הלומדים במשמרת השניה של
בית הספר העממי שהפן בית־חרושת לחינוך. אלפים אחך ים לא זכו גם לזה.
האם הולכת — אין לה פנאי להשגיח על דויד
בשעות הבוקר. עליה לקנות מצרכים ולעמוד בתור.
הנער דויד מופקר לנפשו.מה יעשה עד המשמרת שלו?

משחק כמקום לימוד — שעה שהמשמרת הראי
שונה נזמלאה את כיתתו, משחק דויד עם ילדי השי
כונה בלכלוך החצרות. כשיגיע לבית הספר יהיה עייף.

שעורים על גבי ארגז — אמא סגרה את חב
כשהלכה לשוק. אבא עובד. השעורים נכתבים. בבוז
בחטף, בין משחק למשחק. בחזרו בערב הוא עייף מז

תזמורת צבאית פרוסית מטרטרת.
צעירים זקופים צועדים בקומה זקופה.
ביניהם ובין ״הנוער ההיטלראי״ מבדיל
רק השם — ״נוער גרמני חפשי״ והסמל
הכחול־צהוב. בראש התהלוכה צועדים
חיילים גרמנים אמתיים: מגפים מסומרים׳
מכנסי רכיבה, חגורות־כתף מבריקות׳
הצדעות.
לקול התזמורת שוב זורם הקהל לר־יי
חובות. אי הלב הפרוסי שלא יהלים
בחוזקה לשמע התוף והחצוצרה?
גרמניה שוב צועדת — יהירה, בטוחה
בעצמה. החיילים האמריקאיים וזד
בריטיים כלואים במתנותיהם. זוהי דמותה
של ברלין בחג השבועות הנצרי,
— 1950 חמש שנים אחרי המפלה המוחצת
ביותר בהיסטוריה.

״ *111

1 1 * 4 1 4

״הם זקוקים לנו״

בחלון דירתו היפה מסתכל במחזה
דוקטור הרברט מילר, עורך־דין שהיה
אובר־לויטננט (סגן ראשון) בצבא הנאצי
ושבוי בבריטניה. אשתו מקנחת מעיניה
דמעות של גאווה. הם מאושרים מאד
ברגע זה. אם כי שניהם אנטי־קומוניס־טים
הריהם שמחים לראות את הנוער
״שלהם״ צועד בחוצות.
״האנגלים הם טפשים״ ,מבטיח לי
הדוקטור ,״הם היו צריכים לכרות אתנו
ברית־שלום ב־ ,1944 כמו שרצה שאכט.
הגנרלים שלנו היו אז הורגים את היט־לר,
וכל גרמניה היתד, מצטרפת למעצמות
המערב במלחמתן נגד הבולשביקים.
אני אמרתי את זה כבר אז, כשהייתי
שבוי באנגליה. אבל האנגלים עם
משונה (איין קומישס פולק) .הם הרסו
קודם את גרמניה, הביאו את הרוסים
עד לאלבה — ועכשיו זקוקים לנו, כי
בלעדינו יכבשו הרוסים את כל אירופה...״

יה,״ מוסיפה אשתו ,״גנאו ווי
דאמאלס (בדיוק כמו אז) — אנחנו צריכים
להגן על אירופה מפני הבולשביקים...״

״הגרמנים
הארורים הארה...״
אין זו. דעתו של הדוקטור הדברט
מילר בלבד. זוהי גם דעתו של קפטן
נ׳ו בולטון, אמריקאי חביב וצעיר שיש
לו איזה תפקיד בשלטונות הכיבוש. אין
לחשוד בו כי הוא הוגה דעות מקוריות
— ובודאי אינו משמיע אלא מה ששמע
עשרות פעמים מפי הממונים עליו.
״דיז דאם ג׳רמאנם (גרמנים ארורים
אלד),״ הוא מסביר על כוס בירה מקוררת
שהמלצר הגרמני מגיש לנו בקידה,
״דיי אר ריאל פייטרס (הם לוחמים
אמתיים) .הצרפתים הם עם נחמד, אבל
אי אפשר לסמוך עליהם. הם לא יילחמו.
אם תפרוץ מלחמה יוכלו רק הגרמנים
להדוף את חיל־הרגלים הקומוניסטי...״
וכאן באה התיאוריה שכל הקצינים
האמריקאים הוגים בה, אף כי מעטים
מודים בה בגלוי: יש צורך בהקמתו
המיידית של צבא גרמני (אנטי־קומו־ניסטי)
חזק. עוד לפני שנה חשבו האמריקאים
שבמקרה של מלחמה שלישית
יוכלו להפקיר את אירופה, לארגן את

שבי צב או תגר מניי ם ק מו לתחיה -האמריקאיםוה רו סי
מתח רי ם ב חנו פהגלויה -האמנם מנ צחתגר מני ה
במלחמה הקרה?

מיוחד ל״העולם הזה״
כוחותיהם ביבשת האמריקאית לחזור
כעבור שנים אחדות בפלישה גדולה,
בנוסח הפלישה של אייזנהואר בנור־מאנדיה.
לפי חשבון זה לא היה צורך
בחיל־רגלי חזק באירופה׳ אלא רק בהפצצה
אטומית אמריקאית כדי ״לרכך״
את הרוסים ולהכין את הקרקע לפלישה
האמריקאית.
חשבון זה התמוטטלחלוטין ביום
שנודע כי גם לרוסים יש פצצה אטומית.
וזה בגלל סיבה שהיא אלף־בית לחייל,
אך בלתי־ידועה לרוב האזרחים: פלישה
ימית (כמו הפלישה של אייזנהואר) ,מצגשר״
אשר בו יצטופף
ריכה ״ראש
חיל הנחיתה וכמויות עצומות של תחמושת
בשטח צר מאד׳ עד שיספיק
לחדור לפנים הארץ ולהתפשט בשטח
גדול. ראש גשר כזה אינו אפשרי כשיש
לאויב פצצה אטומית — כי פצצה אחת
תחסל את כל הפלישה.
משום כך שינו האמריקאים את כל
התכנית: אין הם חושבים עוד להפקיר
את אירופה בשלב הראשון של המלחמה,
אלא להיפך, הם רוצים לעצור את
הרוסים ליד נר,ר אלבה, בפנים גרמניה,
עוד עם פרוץ המלחמה.
מדוע דוקא ליד האלבה? מדוע לא
להניח לרוסים להתקדם עד צרפת י
מפני שבמערב גרמניה מרוכז פוטנציאל
תעשיתי עצום, אשר אם יפול לידי הרוסים
יכפיל את כוחם לנהל מלחמה ארוכה.

״יה, דר צ׳רצ׳יל...״

שלושה אנשים עובדים עתה כדי
להחזיר את גרמניה למשפחת העמים :
צ׳רצ׳יל, שר־החוץ הצרפתי שומן, וה־קנצלר
הגרמני־ד,מערבי אדנואר.

חיל־המאסן! של מלחמת־העולם השניה

השבויים הרימו ידים

משלושתם אהוב ביותר על הגרמני
צ׳רצ׳יל. הוא נראה להם כאדם־עליו
והגרמנים הם מעריצי־גבורים מטבע
״יה׳ דר צ׳רצ׳יל (כן. ,צ׳רצ׳יל זה
אומרת אווה הבלונדינית, המנקה בבי!
המלון ,״דאס איסט איין ריכטיגר פ
הרר (זה מנהיג אמתי).״
הערצה זו באה אחרי נאומו הגדו
של המדינאי הבריטי, בו אמר ש״א
תקווה לאירופה (מערבית) מאוחדת ב
גרמניה ...על אנגליה וצרפת להעלו
את גרמניה לרמה שווה להן ...מסבי!
תתאחדנה המדינות הדימוקראטיות בא

אחרי נאום זה באו שתי הצעו
מהפכניות: האמריקאים הציעו להקי
צבא גרמני, ושר־החוץ הצרפתי הצי
באופן רשמי בשם ממשלתו שתעשיו
הפחם והפלדה של גרמניה וצרפת תו
אחדנה( .כידוע פרצה מלחמת הדורו
בין גרמניה וצרפת בעיקר מפני שי
גרמנים יש הפחם, ולצרפתים יש הבר׳
ד,גלמי).

״כמה דיביזיות גרמניות...״

מאחורי סיסמאות והצעות אלה מ!
תתרת מציאות המעלה חלחלה קו
בעצמות האמריקאים.
הרוסים יכולים לגייס בכל שעד>0 ,
דיביזיות באירופה. יש להם ד,אויר׳
החזקה בעולם, מוכנה לפעולה, וחי
צוללות המאיים לנתק אח אירופה מ:
מריקה.
מה עומד לעומתם?
לא כלום.
לאמריקאים יש בגרמניה רק 2ד
ביזיות קרביות.

מלח