גליון 662 מתאריך 29 ביוני 1950

השבועון המצויר
לאינפורמציה

ה מח יר

פ רו ע ה

משימרת ישראל

המפקח על התעבורה

ל הנ ל בי ם

אלתע שי ה

עשה

לחובבי זמרה היא ידועה כאלי
מיתמר הזמרת, אד מבקרי גלריות
ותערוכות מכירים אותה בשם אלי
הורוביץ _ ,הציירת( .ראה מדור ציור).
היא נולדה בפאריס להורים ארץ־
ישראליים. משם ברחה בהיותה בת 13
והגיעה לאנגליה אחרי שבועיים בסירת
דייג קטנה. אביה היה פקיד גבוה בממשלת
דה־גול בלונדון. היא החלה להשתמש
בשם מיתמר לראשונה בהופעותיה
בתוכנית ״זמרי מונמארטר״ בשידורי
הבי.בי.סי. הצרפתיים.
אף כי אמה ואחיה הם ילידי הארץ,
לא ידעה אלי אף מלה עברית עד אשר
עלתה ארצה, לפני כשנה, והיום היא
מדברת עברית בשטף ויש לד, כבר מטפי
הקלטות של שירים עבריים.

ל ק 1רחינ1
אל ת פ תי ע
*את הנהג

הסתפל קך

תדומת המקים ע״י: קשת ם ע״מ,

מפעלים לנקזי יבש.

״אילת היא השער לאסיה מדים אדה הקדמנו לפני
שבועיים לרשימתו של שליחנו המיוהד בעדן. אותה שעה בבר
היתה בידנו הודעת שליחנו על אודות האנייה ״לוציה״
שהפליגה מעדן בנסותה להגיע לאילת. עתה מותר לנו
לפרסם את הרפורטג׳ה המדאה שד שליחנו המיוחד.
מעטות השאלות בארץ שדובר עליהן כה הרבה כעל
כיוס הנשים לאור העקרונות הנעלים של חינוך הדור ושווי
הזכויות לאשה. אלא שאייט לא טרח לשאול את דעתן של
הנוגעות בדבר: הצעירות החייבות גיוס והמדריכות שעליהן
לבצעו. את זאת כדיוק עשה אוריאכנרי שנכנס לעובי
הקורה של בעיה זו, והמביא לנו כגליון זה את מסקנותיו
לאור חקיחה מקיפה ונסיונו הצבאי כעבר,
עם הופעת הגליון האחרץ נפתח, בתנופה רכה, מפעל
המנויים שד ״העולם הזה״ .מאות קוראים טורחים לבוא
כעצמם למשרד ההנהלה בכדי לחתום על המנוי ולהבטיח
לעצמם קבלה סדירה של העתון גם כתנאי הצמצום הנוכחיים
(וכדי לזכות כספר־חינם, הניתן כפרם לכל מנוי המשלם לשנה
מראש) .בינתיים הושלמו הסידורים כשלוש הערים הגדולות,
כהן יקבלו המנויים את העתון (החל מן הגליון הזה) עוד
כיום ה׳ כשבוע, ואנו מקוים שבק רום נצליח להגיע לסידור
דומה גם כמושכות.
כשבוע החולף! שום קפצה התפוצה, אולם אץ באפש־ותנו
לציין מספר, מכיון שכרוב המקומות אזלו הגלימותעוד כיום ר.

מכתב־ס
נבואה

ז /ע 7ז * ס
6497) 1/6111016463/
_ _ מ ע1ד,צ ב 0 1 * 350

ידיעת קצרנות פותחת אפשרחת רבות
בחדשים יולי—אוגוסט יפתח

קורס דו־חדשי אינטנסיבי לקצרנות עברית ואנגלית
לפי שיטתגרג הפשוטה
בהדרכת מר ח. קמפינסקי, מחבר הקצרנות העברית לפי שיטת גרג.
הרשמות — רק במשך חדש יוני — כלהלן :

חיפה ( :ימים א׳׳ ו׳) אצל מר קמפינסקי, רחוב פבזנר . 19
תל־אביב ( :ימים ב׳ ,ג׳) מלון ״אירופה״ ,רח׳ אלנבי ,42 סל׳ 2913
ירושלים ( :ימים ד /ה׳) מלון ״ויטא״ ,רחוב המלך ג׳ורג׳ .21 ,סל׳ .2515

ההצלחה מובטחת !

שעתיים אחרי שראיתי את עמוד הקא-
ריקמורות הנהדרות של דוש ״הכנסת
מתגייסת לעתודות״ (״העולם הזה״
)661 בו צייר את הרב מימון מתפטר,
שמעתי את הידיעה הסנסציונית שהרב
מימון באמת התפטר באותו יום >מן
הממשלה) .האם היתה לכם אינפורמציה
סודית מראש?
דן שטיימאן, ירושלים
לא. אנו משערים שהרב מימון ראה
את הקאריקטורה ונזכר שזמ 1רב מדי
עבר מאז הגיש את התפטרותו האחרונה

רק תוצרת מקומית?
שערוריה ! האם אזלו הבחורות היפות
בארץ, שאתם נאלצים להביא בשער
״העולם הזה 661 תמונה של בחורה
הנמצאת בלונדון?
אגב, הצורה החדשה של השער מוצ־לחה
מאד.
רות אלכי, אי-שם.
אנו סבורים שהכבוד היה מגיע לשילה
סלומון. קראי את תולדותיה בגליון
הקודם.
סקנדלים הופתעתי הפתעה מרה לקרוא ברשימה
על שביתת הסטודנטים (״העולם
הזה 659״כמו בכל סקנדל, גם כאן
צועדים אנשי מפ״ם בראש ...אנשי
מפא״י, גם כשהם צעירים, שונאים סקנדלים.״
האם מעטים הסקנדלים שאנשי
מפא״י, זקנים וצעירים כאחד, בראשם?
יהודה אבני, ראשון־לציון
הדברים נאמרו, כמובן׳ באירוניה.
אנו מסכימים לדברי הקורא אבני שאה״

בת הסקנדלים אינה מונופולין של מפלגה
או שיכבת־ניל אחת.

הגנה — על מי?
תאור הפשע ברחוב המלך ג׳ורג׳
(״העולם הזה״ )661 היד. מאלף ומענין,
אבל אני שואלת את עצמי אם אמנם
היה מוצדק לפרסם את תמונת החשודים.
אמנם היה זה שוד אכזרי, אך לדעתי
צריכים גם לגלות יחס של רחמים כלפי
החשודים, שהם עולים חדשים.
אסתר לבכר חיפה.
לאור הניסוח של הרפורמאז׳ה אין
אנו חושבים כי היה סעס לענב את
פרסום התמונות. לדעתנו זה לתועלת
הצבור.

מסתננים הזדעזעתי לקרוא את הרפורטז׳ד, על
גירוש המסתננים (״העולם הזה״ .)661
מתקבל הרושם שבעל המאמר לא אמר
את כל מה שרצה לאמר, וכי ישנם
חורים ברציפות של התמונות. אם אתם
יודעים את כל האמת, מדוע אינכם מספרים
אותה גם לנו?
רדיד כנהולץ, תל-אביב.
יש דברים שאין הפרסום יאה להם.

למען לילה מוראד
מה הענינים, מה? לא רוצים לתת
לנו לראות את לילה מוראד בסינמה?
דחילכום — תארגנו תנועה למען לילה
מוראה אנחנו מצטרפים מיד.
כל השבאב, שט׳ התקוה,
אנו מקווים שהשלטונות יחזרו מאיסור
הצגת הסרט של לילה מוראד
(״העולם הזה״ )661 ויתנו ע״י כך גם
לבני שב׳ התקויה את ההזדמנות לראו *

ראשית הסיפור: אדם פרטי שהיה לו רעיון הרפתקני כא לעדן ומוצא אניה איטלקית ורכ־חובל המוכן להסתכן...

נפרץ המצור על אילת!
כשנתפסד, אילת בידי צה״ל, כבר אז,
עלד, בדעתו של נוח מילמן, בן ,43
נשוי ואב לילד ,׳הרעיון לפתוח את דרכי
הים לאפריקה המזרחית. מילמן סייר
בשנת 7־ 1946 בנמלי אפריקה המזרחית

מנהל רשות הנגב צ׳יזיק
גישה !מעשית איפשרה רעיון מהפכני.
וראה את האפשרויות העצומות למסחר
עם ארצות אלה.
הוא קבל את הרשיון הראשון לפריקת
סחורות בנמל אילת. היה רק
מכשול קטן: לא היתד, אניח, לא היו
סחורות להטעין עליה, לא היה כסף
לקנית סחורות׳ ולא היה נמל באילת.
מילמן לא מצא לקוחות לנמל שלו.
׳לבסוף מצא את הג׳וינט. בעדן היו
מונחים 500 טון חפצי עולים ותשמישי
קדושה, ואין דרך להובילם ארצה. מילמן
טס לעדן, ובו ביום מצא לו אניה עם
רב־חובל מתאים.

,העולם הזה״ ,נזס׳ 662

מאת שליחנו המיוחד, כנו רותנכרג
נמד ההפלגה
ישבתי במלון קרסנט בעדן. ליד
הבאר יושב בחור חבוש כובע טרופי
לבן ופניו כפני רוסי, מקומטים כשדה
שזה עתי, נחרש. לידו יושב אחד נמוך,
לבוש לבן וחבוש מין ביפת ימאים.
הם שוחחו באנגלית של נמלי אפריקה
המזרחית. ופתאום אומר הרוסי :״ימח
שמך !״ אני פרצתי בצחוק, והוא פנה
אלי, בעברית. כך הכרתי את מילמן.
מילמן לא ספר לי דבר על האניה
ועל התכניות. אולם בנמל ראיתי ערי־מה
גדולה של ארגזים וחבילות שעליהם
התנוססו כתבות עבריות בנוסח תימן.
האניה שד,טעינה את הארגזים היתה
לוצ׳יה, השייכת לקפיטן האיטלקי
צ׳יאסו׳ והיא היתד, רשומה לנסיעה דרך
הסואץ. לא היה כל כך קשה לגלות
את המשימה האמתית של האניה. עליתי
על ד,אניד״ והתידדתי עם הצוות, שהם
ערבים וכושים מאריטריאה וחבש.

האניה מגיעה
לפי החשבונות שעשה לי הקפיטן
היתד, האניה צריכה להגיע לחוף אילת
כעבור 12 יום. ירדתי לאילת ביום
ד,־ ,12 בלילה השני, בשעה שתים בערך,
קמה מהומה באילת. אני פותח את
החלון ומסתכל החוצה והנה ג׳יפ ועליו
יושב אבי, נציגו של מר צ׳יזיק( ,הנקרא
מושל אילת) לבוש תחתונים, רב
סרן בשט מחזיק זוג מכנסים קצרים
ביד ושניהם צועקים :״אורי, האניה
באד״״ ושורקים במשרוקית .׳ומבלי לחמיד
אחרי זה נפכות
רגע ירדו
תח חלון ואן גד׳ קופץ למטה במכנסי

פיג׳אמה, קופץ על ג׳יפ ונעלם כאחוז
טרוף. אלא שזו היתד, אזעקת שוא.
אחריי שבוע שוב קבלתי את ״הרושם״
שד,אניד, צריכה להגיע. ירדתי אילתה,
גם הפעם לשוא.
ככה שיחקתי ״תייר״ לאילת מספר
פעמים עד שסוף סוף הגיעה ר,אניד״
אלא כאן חזר הספור של הזאב והרועה

כשהודיעו שד,אניד, באה, איש לא האמין.
ד,אניד, הגיעה, וחוץ מתושבי החוף
לא הקביל אותה איש. אבל השמחה
היתד, עצו ־יה. החברה השתגעו. שררה
אוירה של נצחון גדול.
הנסיעה וזה ספור המסע של ״לוצ׳יה״ (כיום
״אופיר״) ,מעדן לאילת, מפי אחד מאנשי
הצוות :
(המשך בעמוד )4

שלושה המתכננים את קריעת ים סוף — על סיפון לוצ׳יה בעדן
מעבדים רב־החובל צ׳יאסו (שמאס, היחס נזר מילנזן (מרכז) י ונציג הסוכנות,
מר שמידט, את פרטי המסע הראשון לאילת הישראלית מאז 3000 שנה.

״לא ידענו מה, לא ידענו לאן!״ שמירה מעולה על הסוד היונה יסוד ההצלחה. הסבלים הסומאליים העמיסו את הארגזים ככל טטען אחר. בעיניהם
היתה זאת ספינה רגילה, הדוחה בכל למאות הספינות הקטנות המובילות סחורה בין נמלי אפריקה ואסיה. הם לא ידעו גם לקרוא את הכתובת ״דברי
קודש״ שהתנוססה על הארגזים, ובכלל — למי זה איכפת מה יש בארגזים, קודש או חולין? הרי הסומאלים אינם בקיאים בדרכי הדיפלומטיה הבינלאומית...
(המשך מעמוד )3
״הפלגנו מעדן ביום אחד בצהרים
ואתנו מישהו זר, שקוראים לו נוח. חוץ
מזה ׳היינו הצוות והקפיטן. לאן נוסעים?
אנשי הצוות אינם מתענינים. ובעצם זה
לא משנה, כי נשף מונסון חזק, והים
סער. ראיתי שהקפיטן שלנו מודאג, נעמדנו
להגיע למיצר בב אל מנדב בלילה,
וזה מסוכן, בגלל הסלעים שם.
האניה נעצרה ורק בשתים לפנות
בוקר המשכנו בדרך והגענו לבב אל
מנדב בשעה שש וחצי בבקר.
מזג האויר במשך כל הנסיעה היה
בלתי רגיל, כי בדרך כלל המונסון נפסק
לפני חודש יוני. הים סער, ובקושי
המשכנו בדרך. הגענו לאסב, נמל בא־ריטראה,
ומשם יצאנו למאסאוא. במאס־אוא
התברר שסוללות המנועים צריכות
מלוי, ונשארנו שם כשלשה ימים.
מכאן המשכנו לפורט סודאן. אולם בד־

רך תפשה אותנו סערה, ולא היתר, ברירה
אלא להמלט לאחד האיים הקרובים
ולעגון במחסה האי. שם היינו תקועים
ארבעה ימים.
שוב יצאנו לדרך ושוב ברחנו מהסערה,
אולם בסוף הגענו לפורט סודאן.
זה היה ב־ 28 במאי. והנה חברת ״של״
לא רצתה למכור דלק לאניה, כי לא
היו לנו לירות אנגליות לתשלום. למזלנו
הופיע שם איזה אמריקאי, ספק
קצין ספק דוקטור, שקוראים לו לפי-
דות, והציל את המצב. הוא הוציא דולרים
מהכיס, והכל היד, בסדר. אחרי
ששילם בעד הדלק, הצטרף לנסיעה עם
עוד אחד, אנגלי צעיר נחמד, ושמ1
בלייקלי.

המכונה מתקלקלת
עכשיו היה שמח. ויצאנו שוב לדרך.
הים היה שקט והאניה המשיכה בדרכה
כל הלילה ללא תקלות. אולם למח

אילת יוצא לקראת לוצ׳יה — אין זה ביקור שיגרתי של פקידי
נמל ושוטרי מכס. הם יעשו את הכל הם סבלים, ספנים — וגם משמר כבוד.

אחרון המטען מובל לאניה -

כל הסחורה כבר נמצאתי בבטן האניה.
מחכים רק למר נזילימן, שבחר לו זרך
בלתי־רגילה במקצת לעלות על אניתו
״שלו״ .היה ויה רגע גאה בחייו של
״המשוגע לדבר״ .העלו במוחו זכרונות
מן הימים שדפק על הדלתות ולא נענה?
רת• שוב התהפך העולם. הים סער כאלף
שדים, ולא התקדמנו. יכולת לצאת מה־אניה
וללכת ברגל במהירות גדולה
יותר מקצב האניה. התחבאנו מאחרי
ראס ראוואיה, שהיא כמאה מיל צפונית
מפורט סודאן, ושם מצאנו שהמנוע
התקלקל.
האמריקאי והקפיטן ירדו לחוף׳ מצאו
מכונית משא, נסעו 140ק״מ, בדרך
לפורט סודאן, ללא כביש ושביל, וחזרו
משם באותו יום בידים ריקות. לא
מצאו חלקי מנוע. ולאחר שהדולרים לא
הועילו החלטנו לנסות קצת זיעה. זה
הפך זיעה רבה, ובסוף איך שהוא
תיקנו, והאניה זזה. ושוב היתר, סערה

״ ה רי מו העוגן בשויון נפש מתבוננת עדן באניה המתכוננת לצאת למסע הרפתקאות
בין חופים עוינים, לקראת סערות המבע ויצרי האדם, אל חוף הבתולין אי־שס בצפון...
בדרך, ונסינו למצוא מחסה ליד החוף,
אולם משקרבה האניה לחוף נתגלתה
שם קבוצת רוכבי גמלים וזה כנראה הפחיד
את אנשינו והמשכנו בדרך.
נו, נו, זה היה שמח. וכשהגענו
למפרץ סואץ התבלבלתי בכלל. במקום
להכנם למפרץ, סטינו למיצר צדדי, אד
טרפרייז, הידוע כמסוכן מאד לאניות,
בגלל זרם המים החזק. עברנו את המי־צר
בשמונה שעות. ובאמצע המאבק
עם הזרם, נתקלקלו כמובן המנועים

— באילת יש הכל, מזח, מחסנים, שלטונות נמל
״ מהחשבתםע לי נו
ובית מלחים — .אמנם רק בזעיר אנפין, אולם כל התחלה קשה. המזח הוקם
בין לילה ע״י ״רשות־הנגב״ ,שבעזרתה בוצעה הנסיעה ההיסטורית של לוצ׳יה.

אחרי מספר שעות ראינו מרחוק את
סוף המפרץ.

אנית מלחמה בריטית
אולם באותו רגע קרה משהו לא
כל כך נוח. באה לקראתנו אנית מלחמה
בריטית והתחילה לאותת. הקפיטן שלנו
קלל באיטלקית, ואנחנו שתקנו. מתברר
שהקפיטן צדק. כי אחרי שהרים את
כתפיו בתנועה של ״מה־אכפת־לי״ ,פנתה
האניה והתנדפה. אחרי כשעה הגענו
למקום הנקרא אילת.

~ ראיתי כבר בימי משוגעים רבים,
אבל כאלה עוד לא. באו עשרות ומאות
לשפת הים וצעקו ושמחו, רקדו ושרו.
ואלה שנסעו אתנו ירדו לחוף ואחד
או שנים מהם כרעו, על האדמה ונשקוה.
והפדיקה יצחק צ׳יזיק חכה לאניה באילת, הוא
הכין שם בעזרת חיל ההנדסה מזח
וארגן את הפריקה. בהתלהבות גדולה
עבדו גם אנשי חיל הים וחיילי המקום
כדי לפרק את המשא.

רעים למקצוע — על סיפון לוצ׳יה. מתידדים מלחים ישראליים, סוואניים
ואיטלקים. קשר עמוק ביניוהם — הים. זה הפתח למזבח, לאסיה, לעולם חדש.
ברגע זה של התלהבות בטוחים הכל: עציון־גבר התנ״כית שוב תהיה נמל!

האם גיוס הבנות מיותר?
מאת אורי אכנרי
סידרת תצלומים: מקסים סלומון

״אני רוצה להיות פקידה במטכ״ל!״ אומרת לאר, כהן הבלונדינית,
ועשרות הצעירות המצטופפות מסביב מאשרות גישה זו במקהלה.
לאה היא נציגה אופינית למאות הצעירות הדרות בצריפים הארוכים
של מחנה האמונים. היא גויסה לפני שבועיים. כרוב חברותיה היא פקידה
תל־אביבית. ככל חברותיה היא משקיעה מאמצים עצומים כדי לשכנע את
המפקדת להעביר אותה כפקידה למטכ״ל.
אני שם לב שאין במחנה עולות חדשות; ושגם בנות עדות המזרח
נדירות ביותר.
״הצבא מתרכז בינתיים בגיוס הבחורות האינטליגנטיות ביותר״ ,מסבירה
סרן לאה אתיאם, צפון־אפריקאית חיננית בעלת עיני־תכלת, אדריכלית במקצועה
האזרחי.

חוק מגוחך

לפני חדשים אחדים החליטה הכנסת להאריך את שרות הבנות לשנתיים.
איש מן הצירים לא טרח לשאול אם אמנם זקוק הצבא למספר כה רב של
בנות ואם כדאי לבזבז על גיוס זה את האמצעים המיועדים לחיזוק הצבא
ואם אין לספק את הצרכים המעשיים בצורה זולה יותר. חוק זה, ממש כחוק
חינוך החובר העולם הזה״ )659 נתקבל מטעמים דמגוגיים, בלי כל חשבון
מוחשי.
האמת הפשוטה היא שרק חלק הבנות החייבות גיוס גויסו. השאר
השתמטו באמתלה של ״מצפון דתי״ או זכו ל״דחיה״ .מדוע? אין בהן צורך.
התוצאה היא עוול משווע. חלק של החייבות גיוס (וביניהן דוקא
המשכילות: אחיות, סטודנטיות, סמינריסטיות, שהציבור זקוק להן בשטחים
חיוניים אחרים) תהיינה חייבות לשרת שנתיים — בעוד שחלק של הבנות
לא תשרתנה כלל.
יתד על כן — שרות־השנתיים הורם כל התלהבות של הבנות. אף
אחת מן הבנות אינה רוצה לעבוד עבודה חקלאית. למעלה מ־,־ 907 מכל המגויסות
רוצות להיות פקידות במשרדים הקרובים לבית. ואשר לפריון העבודה —
הרי אין זה סוד שהוא ירוד בהרבה מזה של העובדות האזרחיות.
האם היה המצב מוכרח להיות כך? בודאי שלא. לוא היתה תקופת
השרות מתקבלת על הדעת — לוא היתד״ למשל, חצי שנה ! או לכל היותר

שנה אחת — יכול הצבא לקלוט את כל חייבות הגיוס, הרוח הכללית היתה
מתרוממת, ואפשר היה לחסל את מגיפת ההשתמטות, שמקורה בהרגשת־העוול.
אולם לא רק תקופת־השרות גורמת להתמרמרות. שום אדם אינו מתאים
את עצמו בנקל למשטר צבאי בימי שלום. לגבי הבנות חמורה הבעיה שבעתיים.
קבלת הפנים הראשונה במחנה — גזיזת השערות — היא טראגדיה לרבות.
העובדה שאין ר,ז עוזבות את המחנה במשך חודש ימים, שאין כל מגע חברתי
עם בחורים, כל משטר ההצדעות ושאר הטכסים הצבאיים, מפקדי־בוקר, תור
לחדר־אוכל׳ סידור ״צבאי״ של המיטות באולמים הגדולים, בהם חיות יחד
שלושים בנות — כל זה מוכרח לצנן את ההתלהבות.

למה זקוק הצכאז
אני שואל בכל הרצינות שאלה אפיקורסית: היש בכלל צורך בכל אלה?
לשם מה לומדת צעירה להשתמש בסטן — כשברור לחלוטין שלא תשתמש בו
לעולם? לשם מה צריכה להצדיע (לפעמים לטוראית־ראשונה הממלאה תפקיד של
סמלת) ,או לשחק ב״שמאל־ימיף׳ ?
הצבא זקוק למספר מסוים של בנות לתפקידים מיוחדים: פקידות,
חובשות, קשריות, מקפלות־מצנחים. האם לצורך זה יש צורך ב״צבא־נשים״ ך
מדוע לא יהיה לבנות שרות־נשים כדוגמת השרות הקיים באנגליה ובאמריקה —
שרות ללא כל בולשיט צבאי? מדוע יש להלביש את הבנות מדי חאקי צבאיים,
במקום לתת להן תלבושת אחידה נאד, ונשית (למשל כתלבושת המארחות של

במקום לשחק בצבא, מוטב היד, להקים שרות־נשים שיאפשר לחברותיה
חיים פרטיים רחבים ככל האפשר, יתן להן חינוך יסודי במקצועות החיוניים,
יארגן את העבודה בצורה שתאפשר פריון מכסימלי (במקום פריון־העבודה
הירוד שהוא בלתי נמנע במשטר הצבאי) — ויעמוד כולו תחת פיקוד של נשים.
התרשמתי מאד מיחסן החיובי של רוב המדריכות בח״ן. בנות 17ו־18
אלה חדורות רצון טוב. אין לרובן כל נטיה להיות ״מפלצות״ .אולם כל
רצונן הטוב לא יועיל בתנאים הנתונים. שרות־נשים בעל מוראל כללי גבוה
היה מחזיר למדריכות אלה את האפשרות לחנך את הטירוניות בתנאים טבעיים.
משטר צבאי ועבודה חקלאית אינם מתמזגים. יש להניח שרוב הבנות לא
היו מתנגדות לשרות חקלאי — לוא הוגבל למספר חדשים ולולא היה מותנה
במשטר הצבאי. שרות־נשים של חצי שנה, משוחרר מכבלי ד,״צבאיות״ ,היה
פותר גם בעיה זו — והיה מונע את הסצינות הטראגדיות־כמעט הקורות מדי
פעם כשנשלחות בנות לשרות חקלאי.
(המשך בעמוד )18

.העולם הזה״ ,מם׳ 662

תמצית החיים החדשים :
ברגימנטציה בשרות של נשים?

הפקודה והשורה. האמנם יש צורן
מדוע תצעדנה הן בשורה לחדר ׳האוכל?

המדים -סמל האחידות. מדוע לא תנתן
לבנות תלבושת נשית יותר, במקום מדי החאקי?

ו ״זה ;קרא -סטן בחורות אלו׳ המתלהבות לנשק. לא תשתמשנה
|^בו לעולם, לשם מה ניתן להן אימון צבאי הנאה לחיילים קרביים?

הדוחק ליד הברזים -כבחורים, שוטפות הבנות
את כלי הארוחה המונחים לביקורת על המיטה.

,,טרגדיה״ כזעיר אנפץ: היד הצבאית מורידה מיהודית שטולץ,
הפקידה מתל־אביב, את סמל נשיותה — התסרוקת האינדיבידואלית שלה.

משמעת, ציות, הצדעה ! -בכל פינת בשטח
המחנה חייבת חוה להצדיע, לעתים גם לטוראית ראשונה

ששה זוגות רגליים זוהי תמונה נדירה, כי בתקופת האימונים
לא ניתן לטירוני-ת לצאת מתחום המחנה ולבוא במגע חברתי עם, חיילים.

מכל העוד
המלחמה הקרה מתחממת
עד אתמול היתה קוריאה ארץ נידחת׳
שם על המפה (כשם שהיו פעם
הערים סראייבו ודאנציג) .כיום מופנה
אליה מבט העולם כולו. האם החלה
המהדורה ה״חמה״ של מלחמת־העולם
השלישית?
לדעתם של האמריקאים, הצבא של
קוריאה הדרומית שאומן על־ידיהם הוא
הטוב באסיה. הוא מונה 100.000 איש
( 7דיביזיות) ,ורוב קציניו שרתי בצבא
היאפאני. אולם הצפון עולה על הדרום
במטוסים. ביום פרוץ הקרבות היו לצפון
מ־ 60 עד 200 מטוסים. לדרום היו רק

הבדל נוסף בין המצב בקוריאה ובסין:
הקומוניסטים של קוריאה חסרים
מנהיג בעל שיעור קומתו של מאו־טסה,
ואילו לדרום יש כנראה מנהיג העולה
על צ׳אנג־קיי־צ׳ק. ה,,נשיא״ סינגמן רי,
בן ,75 הוא פחות או יותר דיקטטור.
לא פעם הפר את החוקה כדי להשיג
את מטרותיו, ואחרי הבחירות האחרונות
(לפני כחודש) השיגו מתנגדיו רוב
בפרלמנט. אך יתכן שעקשנותו זו תהיה
תכונה מועילה במלחמה.
האם תידלק תבערה עולמית? נדמה
שלא. הרוסים סומכים, כנראה, שה־צפון־קוריאנים
ינצחו לבדם. אולם אחרי
המהלומות ששר־החוץ האמריקאי ספג
מידי מתנגדיו בסינאט האמריקאי אחרי
׳מפלתו בסין אין להניח שיתבונן בשו־יון־נפש
במפלה חדשה בקוריאה. האמריקאים
יתערבו. אך אין להניח שגם
הרוסים יופיעו בגלוי במערכה הצבאית,
כל עוד יש להם מה להשיג באסיה
בדרכים שקטות יותר.

מתחת

לחצאית ...תחתוני
נתגלו תחרא.
סקנדל זה הסעיר את עולם הטניס.
מברקים נשלחו לכל חלקי תבל,
ובכל מדור? הספורט של העתונות העולמית,
הופיעה הידיעה: טניסאית בשם
גאסי מורן הופיעה עם תחתוני תחרא !
בינתים הספיקה גאסי לעלות בסולם
הטניסאים האמריקאיים מהמקום ה־13
למקום הרגיעי. אך הסערה טרם שככה,
ולתדהמת הספורטאים מזה והתעדנות
הקהל הרחב (שהוא כידוע אוהב סקנדלים)
מזה, הוסיפה גאסי עוד הפתעה
ל״זכותה״ .הדבר קרה באלקאהרה.
בתחרות על אליפות מצרים ניצחה
גאסי מורך במשחק זוגות. אולם כשהגיע
עת קבלת הפרסים ממלך מצרים,
לא התייצבה. המלך נעלב והקהל נדהם.
הוא נדר,ם עד כי שכח כליל את הסנסציה
שהיה עד לה רק שעה קלה לפני
כן, כאשר הופיעה גאסי עם תחתונים
— שחורים !
ומה אמרה גאסי י ״הייתי מוכרחה
לרוץ לחדר הגברות. לא יכלתי להתאפק...״
ועתה
שמה של גאסי מורן מפורסם
כשם כוכבי הוליבוד, אף כי מקומה
בסולם הטניס ירד בינתים למקום השביעי׳
אך למי זה איכפת י היא עכשיו
מפורסמת, ומסיירת בעולם הרחב.

פרודי

* סר סטאפורד קריפס, שר האוצר
הבריטי, נזכר בבית־הנבחרים שפעם
הציע צ׳רציל ליהפך סוציאליסט בתנאי
שהוא (קריפס) ישתה בקבוק שאמפאן.
קריפם, המתנגד לכוהל, סרב.
* צ׳רלי צ׳פלין יביים בתיאטרון
הוליבודי את ״אותילו״ ,ובזאת יגשים
את חלום חייו לביים מחזה שיקספירי.
בנו, סידניי, בן ,24 ישחק בתפקיד הראשי.
פרסומת
לדוג מ ה
* 51 העתונים האמריקאיים העיקספורטאים
סברו כי הטניס הוא ריים נתבקשו לתת דוגמא של הכותרת
ספורט ״נקי״ ,משחק עדין ומיושב, הראשית שהיו רוצים לפרסמה£ .׳ס80
מישחק של ג׳נטלמנים. לא כענף זה של התשובות — מפלה לסטאלין (״מהיימצאו
הסקנדאלים של ההתאגרפות, פכה דימוקראטית מסלקת את סטאלין
התעמולה הרעשנית של הבייסבול או — מנהיגים חדשים מציעים שלום עולמי״)
.כותרות אחרות :״המדע מוכיח
האכזריות של הרוגבי.
חיים אחרי המתת״ ,״ישו חוזר — כל
אולם החיים אינם מתחשבים בדעות
המתים קמים לתחיה״ ,״נתגלתה התמוקדמות
או ברושם. בין לילה הפך
רופה לסרטן״ ,״חוק עולמי אוסר את
ספורט מיושב ומנומס כטנים למרכז הפצצה האטומית״.
סקנדלים וסנסאציות. הסיבה — טני־ארה״ב,
אסרה
* באליזבט־טון,
סאית מאמריקה בשם גאסי מורן, או
המשטרה את פראנק קני בירח הדבש
ליתר דיוק — תחתוניה של גאסי מורן,
:הואהשיגטבעת ור־שלו.
האשמה
היא הופיעה בתחרות לבושה חצאית שיון־נשואין תמורת צ׳קים חסרי־כיסוי
לבנה רגילה. אולם משהחלה משחקת ויצא עם אשתו לדרך במכונית גנובה.
במדינה חלב, בשר ושחפת

מלבד אותם׳ המקבלים חבילות מקרוביהם
מעבר לים וצרכני השוק השחור
בכללו ( 2.500 לירות הקילו) נשארו
הישראלים השבוע בלי בשר.
הדבר לא זעזע את שר האספקה והקיצוב׳
שהודיע כי יש בדעתו עוד להקטין
את המנות, וכמוהו לא נזדעזעו הרבנים,
שפסלו כמות גדולה של בשר
שהגיעה מפולין בגלל ״העדר הוכחות״
כי הבשר הוא כשר.
בא הצבא וקילקל את הכל וא רוהרבנים
אינם מייצגים את הרוב במצה
לגייס גם את האחיות. התוצאה :
דינה, אך בעניני בשר הם הקובעים, כי
מחלקות נסגרו, ניתוחים חשובים נדחו,
לא כדאי לנו לכולנו, לאכלו. ומה ייעחיי
בני־אדם הועמדו בסכנה.
שה בבשר י האם יישלח בחזרה לפולין
או שמא יימכר בקפריסין
(קיים כבר
תקדים) במחיר זול?
ואשר ל״גרעון״
של השבוע יש סיכויים
שנקבל את
פחת המנה עד סוף
החודש׳ באופן שע•
קרות הבית תקבלני
מנה כפולה בסוף
יוני, וזה בכדי שבעתיד
נתגעגע ל״ימים
טובים אלה״.
בזמן האחרון
גדל באופן מבהיל
מספר החולים. גם
מספר העובדים קשה
גדל מאד (שני הסוגים
מקבלים מנות
מזון נוספות) יש
סברה, כי קיים קשר
בין אלה: אזרחינו
עובדים כה קשה
(מנה נוספת: בשר,
ביצים, מרגרינה) עד
שהם נהיים חולים
לחיידקים אין קיצוג
חמאה,
(תרנגולת,
החלב נגוע
ביצים, סירות).
הצבא עצמו מציע מצדו למגויסות :
במסעדת הכנסת שמענו בשבוע שעתתגייסנה
לשלוש שנים לבית־ספר לאבר
מחוגי משרד האספקה כי נוספו עתה
חיות, ותשרתנה אחר־כך שנה אחת
22.000 עובדים קשה, הרשאים עתה לבבית־חולים
צבאי. כמובן שהמגויסות
קבל מנות נוספות נוסף על 30.000
אינן מתלהבות לרעיון זה (ראה רפור־שהיו.
יש מסבירים את הדבר בהקמת
טג׳ה בגליון זה).
מפעלי תעשיה כבדה חדשים, המעסיקים
למעלה מ־ 20 אלף.
ובכן י האם יצטרכו החולים שלנו
אשר לבשר הכשר מתפארים חוגי לשטוף את סיריהם בעצמם, כדי שכמה
עשרות צעירות תלמדנה את האמנות
הדתיים כי הנוער נעשה דתי. ואחד ההחשובה
של הצדעה והליכה בצעד
סימפטומים: המספר הגדול של בנוה
אחיד?
שהצהירו בשבועה על דתיותן לשם
שחרור מגיוס.
דתיות כאלה נמצאו בשעת סריקה
נוסעות בשבת.
בזכותו של העתון ״מעריב״ נתגלה
השבוע דבר שזעזע רבים, וגרם דאגה
למשק החלב ולמשרד הבריאות. נתברר
כי ששים אחוז של החלב לשתיה והמשמש
לעשיית חמאה, גבינה וכדומה,
נגוע בחידקי השחפת. הבדיקות היו מוסמכות•
והשאלה עתה היא: מה ייעשה
על ידי האחראים לתעשית החלב כדי
לתקן את המצב י הכל יודעים מה יש
לעשות, אך האמנם לא ידעו על כך
עד כה הרופאים, המחלבות, המשקים?

גאסי מורן
נאסי ילדה גסה.

מרד ברו־־החול•
מחלקת הבריאות עשתה מאמצים
נואשים כדי למשוך צעירות למקצוע
האחות (״העולם הזה״ .)654 מעטות
מאד התלהבו למקצוע הדורש מהן לגור
שנים בפנימית׳ לשטוף זוהמה ולחבוש
פצעים. אך היה נימוק אחר משכנע:
שיחרור מגיוס (אותו נימוק עזר
גם לגייס מועמדות למקצוע בלתי־אהוד
שני: ההוראה).

בארצות אחרות קיים חוק חלב מיוחד,
המכיל הוראות ותנאים לפיסטור, חלוקת
החלב, ותנאי המסחר בו.
באטמוספירה של התלהבות ל״דברים
גדולים״ על חשבון הדברים הקטנים,
השייכים לחיי יום יום מוזנחים אצלנו
פרטים הנוגעים לכל. הרבה מחשבה
וויכוח ניתנו לעונש המוות, ואין איש
שם אל לב לתיקון פחות בולט ויותר
כללי: חוק הפיסטור, אשר יגן על מאות
אלפי שותי החלב ואוכלי הגבינה.

סיגריות ובסיכודואיה

יום אחה, השבוע, מצאו פתאום
הישראלים כי מחיר חפיסת סיגריות עלה
בשלשים, ארבעים וארבעים וחמש פרוטה
(בממוצע 25 ידוע כי האוצר
החליט להגדיל את הכנסותיו מהבלו
(כדי להמנע מהעלאת המסים הישירים).
ואז באה האפתעה הנעימה הזאת. כלל
ידוע בין גובי מסים הוא: כדאי תמיד
לגבות מס עקיף, שאין חשים בו,
מאשר מם ישיר. זה דרך עריצים. ובסופו
של דבר עולה ההכנסה מתוספת
הבלו מההפחתה ממם ההכנסה.
הממשלה שכחה לחלוטין כי מזה
שנה נערכת בארצנו מלחמה להורדת
המחירים. חנוני המעלה שתי פרוטות
על ככר לחם צפוי למאסר או קנס
גבוה, ולא פעם הדגיש שר האספקה,
יש גם ערך פסיכולוגי להורדת המחירים
ותהא ההורדה הקטנה ביותר.
סיגריות אלה הרגו את הפסיכולוגיה
של ד״ר יוסף.

׳ 1עבוד ה 64 -ברוטות
פקידי הפיקוח של דב יוסף הצליחו
להוריד את שכר העבודה של ...עצמם.

״העולם הזה* ,מס׳ 662

במעט ברצינות.

שבעת היסיס

דפידיד פגור
(ביוני עודנו דנים בתקציב.
ענין האחיות מתרוצץ בין שרים.
על הוצאות הבניה כבר התחילו לריב.
ומתי יגמרו? — אצלנו אין גומרים).

המכוניות שד מר קפלן

אחורי אוטובוס אם תכלול תוך
הדו״דו.

או רגעי צפ;ה לפקיד #איננו,
במרובה על ן מים אר?ים תספך
איש חישבון?מו אינישטין ,־
׳ון קן גם ממנו.
כי מולך בעמנו.
אוחז שך ביטו
וראשו עטור,
הוד מלכותו —
המלך פגור.
הוא מתחיל באן־ם #חכה ל@סע,
ונלקח כ^ר משם למושב ישישים;
הוא גומר במכתב הא?כ?ך ס
#נסע
מעכו לחיפה כשלושה חך#ים.
תטעאו עקבותיו בתורים
מן ד?בים,

הפניות מאי־פה לאי־שם,
והוא גם מאזין לשיחות בין קוים,
?שעונה טך כן;ה ״שק לי שם.״
כי קמלך פגור הוא אדיר ואום.
הוא שליט נערץ, גבורנו היום.
אך יבוא עוד הזמן והיום עוד יכון,
לא יועילו בו צנע ר?זגר.
כי זה צו עלאי, זה הוא חק סשויון:
הקפזנר בסופו הופך פ^ר.
ועל כן הסיסמה היא: מהר!
כי אוזיה לנו אם נפגר.
ישעיהו לוט.

100 שעות התנהל המו*מ על קביעת
מחיר הגליון של ״טיימס־וויקלי״ .אנשי
סוכנות־ההפצר, דורשים לקבוע מחיר
הגליון המתקבל בדרך האויר — 50
פרוטות ואילו אנשי הפיקוח קבעו רק
45 פרוטות. בס״ה מתקבלים לארץ —
לדברי סוכנות ״פלס״ — 40 טופס לשבוע.
הווי אומר שהמפקחים רוצים לחסוך
לצבור 160 פעם 5פרוטות לחודש,
כלומר 800 פרוטות לחודש׳ כיוון שהפקידים
עסקו בעסק זר, כ־ 100 שעות,
הרי קבעו את שכר עבודת עצמם ל־8
פרוטות כל שעת־עבודה.
העניו טרם נגמר. ה,,סכסוך״ בעינו
עומד וסוכנות ״פלס״ עומדת לפנות
בעניו 5הפרוטות לבית״הדין העליון,
ואין באפשרותנו לחשב כבר כעת לכמה
עוד ירד שכר שעת־עבודה של הפקידים.

״הדסה״ דוחה חולים
האחיות גויסו
במדינה — יוסף בר־נר, ראש מחלקת ברורים החקירות של מחוז ירושלים. אמנם,
* 5כלבי שמירה הובאו בימים אלד,
באורח רשמי הושאל בר־נר למשטרה לשם שמירה על הקריה. לכלבים נלווים
הצבאית׳ אך יש להניח כי אלו התעקש 5שוטרים.
הקצין בר־נר לא היתד, מצליחה המשט*
אחרי שהכריז הכרזה מוחצת על
רה הצבאית ״לגזול״ אותו מהמשטרה.
נשאלת עתה השאלה משום מה הצורך בחסכון בדביזים, טס מר דוד
עוזבים טובי השוטרים את שורות הורוביץ, מנהל האוצר, לבריטניה במטוס
של ..אייר־פראנס.
המשטרה?
* מי שהמציא את הפצצה האטומית
יהיה חזק יותר מזה הגונב אותה
טיסת בבוד ה וקנס ב תולין חוות־דעת צבאית זו מסר חבר־הכנסת
בחגיגיות רבה נחנך קו התעופה הישר אליעזר ליבנשטיין באגודה לקשרי ידישל
״אל־על״ מלוד לניו־יורק. לפני־כן דות עם ארצות־הברית.
* ״בן־גוריון העמיד אותך על הרגנחתם
בחגיגיות גדולה הסכם התעופה
בין ישראל לארה״ב. בהתלהבות גדולה לים אמר חנא המפורסם (רוח
נתקבל האוירון הישראלי הראשון שה הרפאים של הכנסת) לבן־טוב .״קודם
גיע לניו־יורק. באותה התלהבות, גם ב היית שר ונסעת במכונית. עכשיו,
משאינך שר, אתה הולך רגלי.״
יסודיות ראויה לציון, בדקו פקידי
* מתוך מאמרו של איפכא מס־שדה־התעופה
האמריקאי את ניירותיו של
תברא :״אם בשוייץ העשירה, יש,
האוירון הישראלי ובדייקנות אמריקאית אולי, רצח אחד לכל עשרת אלפים
קבעו כי הניירות של טיסת־הבכורה לא תושבים׳ כי אז — לפי ההגיון בלבד
היו בסדר, וגם לא התעודות של — 4אצלנו צריך היה להיות האחוז גדול
מתוך 51 נוסעיו׳ והטילו על האוירון. פי אלף״ .מסתבר שלדעת ״מעריב״ חייב
שביצע את סיסת־הבכורר, קנס בתו היה כל אדם עשירי בישוב להיות קרבן
לרצח.
לין בסך 1,300 דולאר.
•כותרת ב״ידי־עות
אחרונות״ ,יום
ב׳ :״הקומוניסטים
25ק״מ מבירת הדרום״
.כותרת ב״מ־עריב״
:הקומוניסטים
— 20ק״מ מבירת
הדרום״ .מכיון
שמעריב יוצא שעתיים
אחרי ״ידיעות
אחרונות״! ,מסתבר
שההתקדמות — 2,5
ק״מ לשעה.

עם חפשי —
כיצד ז

קציני משטרה !וגתפטרים
לאחר התפטרותו של מר רם ירון,
מי שהיה ראש אגף החקירות של מטה
המשטרה, שעבר לשרות הדיפלומטי,
עזב השבוע את שורות המשטרה קצין
גבוה אחר, ואף הוא מטובי השוטרים

העולם הזה״ ,מס׳ 662

לאטליז אין מה למכור
הרבנים התערבו

על מעטפת מכתב
שהיה מיועד למר
מאיר גרוסמן
ורעיתו, לסוכנות הירושלים,
יהודית,
היה
כתוב :״להיות
עם חפשי בארצנו,
בלי צנזורה״.
היות והמכתב
נשלח על ידי חברה
מסחרית ידועה אין
להניח כי הם רשמו
זאת. לעת עתה לא
הוברר מקורו של
״מסתורי״
משפט

ראינו ביומן את נשיא פינלנד פוסע
ברגל לבנין הפארלאמנט. ראינו את
נשיא דנמרק נוהג בעצמו במכונית
ישנה. גם נשיא תורכיה מסר את סירתו
וויתר על מכוניותיו.
מדוע? יש להניח שממשלת פינלנד
עוד יכולה להרשות לעצמה לקנות
מכונית׳ וכי גם לדנמרק המסכנה נשארו
דביזים עד כוי להחליף את המודל
הישן של נשיאה במודל חדיש יותר.
אלא ששני הנשיאים הבינו, כנראה,
שמוטב להם לנהוג צנע לעיני הציבור
המשלם מסים (כשם שהבין׳ בשעתו,
מר צ׳רצ׳יל שמוטב לו להתהלך בחליפה
בלה ומטולאה כל עוד אין חליפות חדשות
לשאר הבריטים).
במה דברים אמורים? מר קפלן קם
בכנסת וניסה להוכיח שמשרדי הממשלה
זקוקים באמת למכוניות המהודרות
שלהם. יתכן שהוא צודק, אלא שהצדק
או אי־הצדק בדבריו אינו חשוב — הוא
לא הבין בכלל מה הויכוח.
המכוניות המהודרות של ראשי
השלטון מרגיזות את העם. יתכן שהן
דרושות, יתכן שהן חסכוניות — אבל
הן מרגיזות. הן מסמלות בעיני הציבור
את התנשאות ראשי השלטון מעל ל״עם
הפשוט״ — בקיצור, את הביורוקרא־טיה.
לוא
היה לממשלה סוכן־פרסומת
(שמא כדאי להזמין אחד מאמריקה?)
היה מייעץ ( :א) שמר בן־גוריון יקנה
לעצמו פורד קטן ומשומש, יוריד ממנו
כל שריד של צבע, וינהג בו בעצמו ;
(ב) שמר שפרינצק יבקר בתחרויות
כדורגל (ולא ישב שם על במת־הכבוד) ;
(ג) שגב׳ מאירסון תיסע פעם מירושלים
לתל־אביב באוטובוס של ״אגד 0
שהרמטכ״ל יתפנה בשבת בבוקר וירד
רחץ בים בין אלפי חיילי המילואים שלו.
אין כוונתי להתבדח. צעדים רבים של
הממשלה מוכיחים שאבד לה החוש
להבנת רוחו של האדם הפשוט. לא
רק תוכן הפקודות קובע, קובעת גם
צורתן. קצת ״ירידה להמון״ ,מעט מגע
אישי בלתי־רשמי עם האדם ברחוב, לא
יזיקו לשרים ולפקידים האחראיים.
שלטון יכול לנסוע במכוניות־פאר.
הנהגה חייבת לפסוע ברגל.

אנחנו מתידדים
ביום ה׳ שעבר נטענו עצים כדי לד,ת־ידד
עם ברית המועצות. ביום ב׳ הבא
נרקוד ב״פילץ״ כדי להתידד עם אמריקה.
תכנית
השבוע של אזרח ישראלי נאמן:
יום א׳ — אסיפת ידידו ת ישראל־צרפת
; יזם ב׳ — סעודת התידדות
ישראל־גואטימאלה ) יום ג׳ — ריקוד
התידדות ישראל־אמריקה ! יום ד׳ —
תהלוכת התידדות ישראל־רוסיה ! יום
ה׳ — סרט התידדות ישראל־בריטניה !
יום ו׳ — כינוס התידדות ישראל־פולין.
יום השבת עודו פנוי, בינתיים, לאותו
אזרח מסכן למען ינוח ויתידד עם
עצמו. אומרים שלצורך זה עומדת לקום
אגודה מיוחדת.

התקדמות של דור
המהנדס ב. ישראלי ׳ שמאמריו
ב״הארץ״ עוררו בשעתם תשומת־לב
רחבה, הסיק את המסקנה הבאה מן
העובדה שהישוב ה״ישן״ חי במידה רבה
על חשבון הדולארים של יהודי אמריקה-

פעם אמרו: הציוני הוא יהודי הרוצה
לשכנע יהודי שני לתרום כסף כדי
שיהודי שלישי יעלה לארץ־ישראל.
עתה יש לאמר: הציוני הוא יהודי
ישראלי המשכנע יהודי אמריקאי לתרום
דולארים כדי שיהודי פולני או עיראקי
יעלה לארץ־ישראל ...והמוציא בינתיים
את הדולארים לצרכיו שלו.

״מנגינות המים״ — כשכתב הנדל את
ומנצח כליאונרד ברנשטיין יבצעוה דוקא על חוו

ג לגי ן ן
מתרחציס ביגן
״מלחים כחופשה״ — זהו שם אחת היצירות של ליאונרד ברנשטיין (מימין) .נראה שהוא
סבור שלפעמים מגיעה חופשה גס לקומפוזיטור, וכמובן גס לצייר כיוסף שטרן (שמאל).
״חליל הקסמים״ — אין זה סאבו, המכשף
נחש הודי, אלא זיגי וייסנברג הפסנתרן.

״הזמנה למחול את מרשה, ג׳ני?״ ״בבקשה, זיגי 1״
אין זה דואט תזמורתי, אך ההזמנה היא הזמנה, והפארקט מתאים.

סידרת תצלומים — כנו רותנכרג
״ריקוד קוכאי״ — יש לריקוד זה משי
תזמורת קובאית חמת־מזג, אך חום אינו חס

יצירתו לא חלם שזמרת כג׳ני טורל (שמאל)
ו הרחוקים של ים סוף התנ״כי, בשנת תש׳יי.

״!*ולי הפנינים לא, אין זנ פנינה, רק אלמוג. אך ג׳ני מקבלת את המתנת כשם
שקיבלה תכשיטים רבים בחייה. שמא יכתוב עתה ליאונרד אופירה של ״רולי האלמוגים״ ?

״ חנוכתהכית לא, את הבית חנן יאשא הזריז. אבל ,׳לקול הקוקיה הראשונה באביב׳ התאסף הקהל להקשיב לג׳ני,
השרה בלווי ליאונרד (ליד הפסנתר) .וגם דאוס סיפק יצירה מתאימה — ״הפתח אל הים״ .הן לוצ׳יה רומזת מרחוק,..

״לפתח חטאת דו1בץ״
מובא לבית המשפט.
אנדריו מורטון. ידידו
על העלם ותולה את
האשמה׳ לדעתו, בפשעי

ניק רומאני
האשמה: רצח.
ופרקליטו, י מגן
הקולר בחברה,
ניק.
במשך -המשפט מגולל מורטון את
פרשת העלם, ואנו חוזרים אתו לעבר.
אביו של ניק מת בילדותו והוא גדל
בשכונות העוני, בא בחברה לא טובה
ושהר, פעמים אחדות בבתי ספר לפושעים
צעירים. הם נהגו בו באכזריות ועשוהו
פושע מועד.
הוא פגש נערה צעירה, ונשא אותה
לאשר״ ועשה הכל כדי להיטיב את
דרכיו. אולם בגלל יחס רע אליו חזר
ופשע, והדבר גרם לכן שאשתו תתאבד.
עובדה זו מודגשת פעמים רבות על
ידי הקטיגור, ובסופו של • דבר רוחו
של ניק נשברת, והוא מודה ברצח.
,עלילה זו משמשת מצע מצוין לסרט.
חלוקת תפקידים טובה, תסריט מוצלח
ובימוי קפדני הוציאו פילם משובח
באמת. האמפרי בוגרט טוב מאד בתפקיד
האהוד של הסניגור מורטון, והשחקנים
האחרים ממלאים גם הם את תפקידיהם
באמונה.

״השגעון האדום,,
עתונאי אחד סיכם כך את תולדות
חייו של אריך פון סטרוהיים :
-- 1913 ניצב בהוליבוד.
— 1925 אחד מששת הבמאים הגדולים
ביותר בעולם.
— 1930 מחוסר עבודה.
— 1935 פושט רגל.
— 1950 אחד משחקני־הקופה הראשיים
בצרפת.
מחקר מעמיק יותר יביאנו אל הפרטים
הבאים: אריך אוסבאלד פון נורדנבאלד
סטרוהיים נולד בספטמבר 1885 בוינה,
לאביו, קולונל בצבא הפרשים המלכותי
ולאמו, מנשי החצר של המלכה. הילד
אריך קיבל את חינוכו בבית הספר ל־פרחי־קצינים
ונתקבל, בהיותו בן שבע-
עשרה, לשרות, כסגן־משנה. לאחר ששרת
שבע שנים ונפצע פעם אחת בחזית,
הודיע על רצונו להגר לאמריקה.
הוריו לא התנגדו לרעיון. להיפך,
הם מצאוהו יפה למדי, כי הקצין הצעיר,
רודף הנשים, הבזבזן, הלהוט אחרי
הקלפים, גרם להם צער רב. בך הגיע,
באנית־בקר, ביום קיץ אחד ב־1909
לחוף העולם החדש.
מלאכותיו לאחר רדתו על החוף :
תורגמן, זמר במרזח גרמני, מוכר עתו־נים,
סולל כבישים ופרש בצבא האמריקאי.
לחם גם׳ בצבא המכסיקאי ומשם
פנה לקליפורניה. הופעתו הראשונה על

הבמה הימה שם, כחובב, במחזה שכתב
בעצמו ״אחים״.
בין המשתתפים בהצגה היו גם שני
ניצבים בסרטים. הם הבטיחו ל״סדר״
אותו בראינוע. סטרוהיים חכה ליום הגדול
זמן ארוך ! דבר לא קרה.
כשנלאה לצפות לקיום ההבטחה שלח
אל הבמאי ד. וו. גיריפית את הפתק
הבא :
״הבארון אריך פון סטרוהיים מוכן
לעיין בהצעה להופיע באחד מסרטיו הנפלאים״...
גריפית
חייך ונתן לסטרוהיים לא פחות
מששה תפקידים (וכולם של כושים) בסרטו
הנפלא באמת :״בהוולדאו ־

סטרוהיים דבק בבמאי הגדול, היה
לעוזרו בסרטו הבא והשתדל ללמוד
ממנו את האמנות. במרוצת השנים הלך
פרסומו וגבר עד אשר היה באפשרותו
לבמות את סרטי עצמו.
״עצתי לך אמר לו גריפית כשסט־רוהיים
החל לעבוד על סרטו הראשון,
״היא זאת: במה את
סרטיך לפי דרכך
שלך ורק לפי דרכך.
שים עליהם את חותמך.
נקוט עמדה
ואל תסטה ממנה.
לך אויבים רבים,
אך תעשה גם סרטים
טובים,״
״בעלים סו•
מים״ סרטו הראשון,
היה מאורע
קולנועי גדול. סרט
על יחסי־מין, היה
זה. מלא פקחות,
מקוריות.
שנינות,
בן־לילה היה סטרו־היים
לאיש השעה,
אורסון וולם של אותה
תקופה: הוא
כתב, בימה ושיחק
את גיבור הסרט. קצין
אוסטרי פתיין באשת המשתעשע
רופא אמריקאי.
לסרטו הבא לא
היתד, אותה הצלחה
כמו ל״בעליםסו
מים״ ,אולם השלישי
,״נ ש ים שו ט
ו ת״ זכה לפרסום
עצום׳ הוא גם זיכה
את סטרוהיים בביקורת
קטלנית ביותר.

אריך
פון־סטדוהייס
הזיות פאריסאיות

מצער, איפוא, ששחקן גדול זה נאלץ
להופיע בסרטים איומים כל כך, ש״ה ש ־
געוןהאדם ״ (הכוונה היא לאות
הסכנה האדום במסילת הברזל) הוא אחד
מהם.
ולא רק שהסרט הוא נורא בטפשותו
אלא שאריך פון סטרוהיים נאלץ לשחק
בו אדם אהוד וטוב לב. זוהי, כמובן,
שגיאה חמורה ; סטרוהיים יכול להיות
רק הנבל, כי הוא נבל נהדר. ואמנם,
בסוף הסרט כשהוא מתחיל לאיים על
הגיבורה, אנו רואים איזה בזבוז היה
זה להראותו באור ורוד.
סיפור המעשה אינו ראוי שנחזור
עליו כאן, חבל שאיננו יכולים להגיד
שכדאי לראות את הסרט בשביל סטרו־חיים
בלבד. סטרוהיים ראוי לסרטים
טובים יותר.

סרטי ה שבוע

סר,לטון וגארט
צחוק בצד...

סטרוהיים עצמו משחק בסרט תפקיד
של נוכל המתימר להיות נסיך רוסי. סט־רוהיים
(בסרט) שולט בנשים רבות,
רודה בהן באכזריות ואוהב אותן בפראות.
זהו סטרוהיים שהעולם אוהב
לראות על הבד: אכזר המנומס, איש
המוסר והחופש המחלט כאחד.
בשנות העשרים נדמה שעתידו
של סטרוהיים מובטח. אולם כאשר החל
לבזבז על כל סרט מיליונים רבים של
החברות ששכרו אותו, וכאשר הוציא מתחת
ידו סרטים של ארבעים מערכות
ויותר, נסתם עליו הגולל כבמאי ; הוא
קנה לעצמו אויבים רבים מדי.
כעבור שנים אחדות היה פושט רגל...
לפתע, מפאריס, הזמנה לשחק בסרט.
הוא היה זקוק לכסף, ונסע. שם, בצרפת,
קבלו את פניו בהתלהבות. הוא
הופיע בסרטים רבים, זוכרים אותו ב״ה ־
אילוזיההגדולה ״ ״גיברלטר״
״אליבי״ ועוד.

שרל כואידו

אזיקים הוליבודיים

בזמן המלחמה חזר להוליבוד. הוא
הופיע בסרט טוב אחד :״כוכבהצם
ו ן״ ובמספר סרטים חסרי ערך.
מאז שחרור אירופה הוא שוב בפריס.

הסערה ברב וכים (אה״ב) ,סרט
הרפתקאות על הים שמזמן לא ראינו
כמותו. רב־החובל ראלס מטביע בבונה
את תאניה ״המכשפה האדומה״ ,ד,שיבת
למריאנט סידני. עוברות שנים של שנאה
וקנאה בין שני הגברים. והנר, הם נפגשים
על אי בלב האוקינוס, ושניהם
מתאחדים במטרה להעלות את אוצר
הזה; הטמון בבטן האניה השקועה. משחקם
של ג׳הון וזין ולותר אדלר משכנע
מאד, והצלומים הם נהדרים.
ינל,מת אשה (אה״ב) .הוליבוד הפכה
את ״חיוך המדונה״ מאת אלדאוס
הקסלי, ל״נקמת אשד,״ עם שרל בואיה.
וחבל על כך( .ה״עולם הזר,״ )661
כתו •טל נפטון (אד,״ב) .סרטה האחרון
של אסתר וויליאמס אינו עולה על
סרטיה הקודמים ואינו נופל מהם. רד
סקלטון ובטי גארט מספקים בדיחות.
פנג תלכן (רוסיה) .סרט לפי ספרו
של ג׳ק לונדון על יצור־פרא שמחציתו
כלב ומחציתו זאב. הרפתקאותיו של הגור
בין חיות היער והאינדיאנים צולמו בטעם
רב ובהבנה. אולם עצוב הדמויות
האמריקאיות הוא פשוט מגוחך, ורחוק
מן המציאות כרחוק מזרח ממערב. את
פנג משחק בהצלחה רבה כלב בלתי
ידוע לנו, חבל רק שבמקום לשמוע את
קולו, מלווה הסרט במין מוסיקה ממותקת,
שרק מפריעה.
אולם ל,רנגי (ארה״ב) הסרט גדול,
המון מוסיקאים מפורסמים ; הרבה
מוסיקה. הגבור הוא: האולם עצמו.
חובבי מוסיקה ימצאו ענין רב, אם כי
המבחר הוא משונה (ומעורב) .מי שמחפש
בקולנוע עלילה או מתח, יתאכזב.
לא חסרה גם הבעיה של מוסיקה מודרנית
(כלומר: ג׳ז ושות׳) כנגד מוסיקה
קלאסית, והפתרון האמריקאי לבעיה.
(היש לבעיה זאת פתרון? הרי זה ענין
של טעם).

,העולם הזה״ ,מם׳ 662

:שורה שמתוכה יצאו כוכבי המחר -רקדניות המשנה של להקת ״דהי־שאנז־אליזח״ כסצינה מתוך הכאלט ״לה סילפיד״.

ר,באלט ״דא שאנז־אליזר,״ הנו אחת
הלהקות הצעירות ביותר באמנות זאת.
הוא נוסד רק אחרי שחרור צרפת. בהתחלת
,1945 עת היתה העונה הפריסאית
במלוא תנופתה.
היה זה אחר ערב רקודים של רו־לנד
פטי׳ כוריאוגראף צעיר׳ שכבר אז
החל לקנות לו שם בעולם הבאלט, באולם
״שאנז־אליזה״ המפורסם.
אורגנה במקום להקה, והחלו בהכנת
באלט ״לא פורץ״׳ לפי מוזיקה של הנרי
סוגיי ומוטיף של בוריס קוכנו.
הופעת הלהקה עוררה התפעלות גדולה
וזכתה להצלחה כה רבה׳ ששלשה
חדשים אחרי זה ארגנו בורים קוכנו
ורולנד פטי הופעה של ארבע הצגות
בתיאטרון ״שרה ברנהרד״ .היתד. זו
התחלתה של להקת ״הבאלט דה שאנז־אליזה״.

פיקאסו,
דיאגידכ וסטראבינסקי
הלהקה הצליחה לרכז כוחות צעירים
ומעולים רבים. אולם שאפה גם להבטיח
לעצמה את עזרתם של אנשי מקצוע
מנוסים, ביחוד בשטחי המוסיקה
והתפאורה.
בורים קוכנו׳ שקיבל על עצמו את
הנהלתו האמנותית של הבאלט היה אחד

קבלה הלהקה בהתלהבות רבה על ידי
קהל הצופים והבקורת.

מחבריו־לעבודה הקרובים ביותר של
הרקדן סרגיי דיאגילב מ״הבאלט הרוסי״
של פאריס. בשנת 1932 השתתף באופן
פעיל ביסוד ד,באלט החדש של מונטה־קרלו״
והנהלתו. ואתו עבד עד פרוץ
מלחמת העולם השניה.
רולנד פטי (בן )23׳ אחד הכוריאוג־ראפים
הגדולים של צרפת׳ יצר בשביל
הלהקה את ר,באלט ״ראנדה־בו״ ,״לה
״פורץ״ ,״נשף הכובסות״ ושלשה עשר
מחולות, שכל אחד מהם סנסציה כוריאוגרפית.
כמו
בשטח הריקוד הבטיחה לעצמה
הלהקה החדשה השתתפותם של המוסיקאים
הגדולים ביותר בצרפת כגון
איגור סטראבינסקי, וורנון דיוק, הנרי
סוגה ועוד. ואשר לתפאורה: פיקאסו
הגדול הכין את תפאורות ד,באלט ״רנדד-,
בו״ .כמו כן הכינו בשביל הלהקה
תפאורות, לבאלטים אחרים, הציירים
הגדולים כריסטיאן בראר, אנדרה בו־ריפייר׳
זץ דניס ועוד.

הלהקה ״דה שאנז־אליזה״ מורכבת
מעשר רקדניות שכולן הן כוחות כוריאוגרפיים
ידועים בפאריס׳ ביניהן: דניאלה
דרמנס, רקדנית אקרובטית אשר
הופעותיה ב״נשף הכובסות״ הפתיעו
את המבקרים, אירן סקוריק בעלת התנועות
החנניות והקלילות׳ וסימון מוס־טובי,
ילדה שגילתה את כשרונותיה
הרבים בבאלט ״לה פורץ״ .יש בלהקה
גם רקדנים שהם בין הטובים ביותר
שבצרפת וביניהם ז׳אן גלי רוברט בור־בק,
ז׳רר אואן.

הכאדט נודד
מכיוון שקשר, למצוא עיר בעולם
היכולה להעסיק להקת באלט באופן
קבוע — מלבד לונדון ולנינגראד —
עורך ר,באלט דה שאנז־אליזה סיורים
רבים בעולם.
הם כבי ביקרו באנגליה, שוייץ,
פורטוגל, בלגיה, לוכסמבורג, גרמניה.
הם גם הופיעו בפני מושב או״ם
האחרון בפאריז. בכל הופעותיה נת

עומדים עתה לבקר בארץ׳ וזו
תהיה הופעתם הראשונה מחוץ לאירופה.
אתם הם מביאים ששה אנינים של הפרסונל
הטכני. מנהל התזמורת כבר הגיע
ארצה וארגן במקום תזמורת בת 35
משתתפים, לקראת בואה של הלהקה.

והדביזים יייטארו פה
אולם המענין ביותר בדבר הופעת
הבאלט ״דה שאנז־אליזה״ בארץ הוא
פתרון בעית הדוויזים, שחברי הלהקה
הציעו. בהתחלה דרשו׳ כפי שנהוג
בכל ארץ בעולם, כי יורשו להוציא את
רווחיהם מן הארץ במטבע זר. אך כש־הוסבר
להם מצבה הכלכלי של המדינה,
לא סירבו להופיע, ובאו בהצעה מקורית
ביותר: את הכנסותיהם ישקיעו פר,
בארץ ב ...משק חקלאי. הם יקנו חוה
שבר, ישתקעו קרוביהם (היהודיים) היושבים
עתה בצרפת והחושבים לעלות
ארצה.
דבר זה מראה גם על אופיר, הדינמי
של הלהקה, אשר במקרה זה סיגלה
לעצמה את סגולות הקרן הקימת וקרן
היסוד יחד, וגם על מוצאה הגזעי.

מיזירה של סטראכינסקי, תלבושות של פייאסו וכוריאוגרפיה של פטי -יעזרו ללהקה לרכוש משר! חקלאי כאן בארץ.
יולי אלגארוף (מימין) וגץ באבילה (משמאל) ב״משחק הקלפים״ .במרכז, סצינה מתוך ״לה פורץ״ (״המשחק הנודד״)׳ הבאלט הראשון של הלהקה.

לקורא־נו
מפעל ההחתמה של ״העולם יחזה״ נמשך. כל החותם תוך חודש ימים
על ״העולם הזה״ ומשלם מראש דמי־מנוי לשנה בסך 3.750ל״י (מנויי חו״ל
4.350ל״י) ,מקבל ספר־חינם כפרם, מתוך הרשימה דלקמן. המנויים
הותיקים יוכלו ליהנות מזכות זו אם ישלימו את עודף דמי החתימה עד ליום
. 1.6.51 מלא את הטופס הרצוף ושלח אותו ללא דחוי אל הנהלת ״העולם הזה״.

טופס מנו׳
להנהלת ״העולם הזה״
רחוב לילינבלום 12
ת ל ־ אביב, ת .ד.136 .
נא לרשום אותי (את מר
הכתבת!

העיר ...הרחוב

כמנוי על עתונכם לשנה, החל מהיום.
הסכום של 3.750ל״י רצוף בצ׳יק /המחאת דאר /נא לגבות לפי
השמפו

ה מוב חר
ללא סבון
תוצרת

הכתבת:

את הספר המסומן להלן, נא לשלוח לפי הכתובת
חיפה תאריך ...

תקליטיפ
לפ טפון

חתימה...

ר שי מ ת הפרסי

אבוהמסון

דמנו ״

מתח קו מתחת לשם הספר שבחרת

רתל־אביב
רחיב נן־יוזודה 9

)1כתן אלהרמן /הטור השביעי
)2יהושע בר־יופף / .תעלומה ואין קורא לה
)3מ. ז .וולפוכסקי /ילד יולד לנו
)4פלמחאי /עלילות פלמ״ה
)5ימימה צ׳רנוביץ ומירה לובה /
שני רעים יצאו דדרף
)6משה שמיר /תהת השמש
)7אפרים תלמי /בקו האש
)8אורי אבנרי /הצד השני של המטבע
)9אדגר פנאו /כובב אדום כשמי סין
)10 בטי פמית /מחר יהיה טוב יותר
)11מ. ק .ראוליננם /העופר ( 2החלקים בכרך אחד)
)12 אורי אבנרי /כשדות פלשת 1948

״ 0יבצ( 1חלוט״
תחרות ״העוד הזה״ לקוראות ! ,הצעירות
״אף׳ לוא היתה לי האפשרות במה פעמים מפליטה
את משאלה זאת לוא היו לך כל האמצעים לכלות יממה
אחת כחלומותיך -מה היית עושה?
כמסגרת התחרויות של ״העולם הזה״ ,שיקיפו מפעם
לפעם הוג אחר בין רבבות קוראיו, מבריז כזה ״העולם הזה״
על ״מיבצע חלום״ ,תחרות לקוראות מגיל 17 עד גיל .20
אנו מזמינים קוראות אלה להשיב לנו על השאלה :
״מה הייתי עושה לוא היתה ניתנת לי האפשרות לכלות
יממה אחת כחלומותי.״
המערכת תבחר כבעלת התשובה המקורית והיפה כיותר
ותיתן לה את האפשרות להגשים את חלומה על חשבון
״העולם הזה״ כתנאי שהדבר יהיה כתחומי ישראל.
על התשובות להצטמצם בגדר 300 מלה -להיות כתובות
בכתב ברור, ועל המשיכות לגזור את הטופס הבא ולצרפו
לתשוכותיהן. על המעטפה יש לציין -״מבצע חלום״.
נא לרשום אותי כמשתתפת בתחרות ״מיבצע חלום״ של ״העולם הזה״ :
שמי

אני גרה ב

נולדתי ביום ב מ קו ם .
אני עובדת /לו מד ת ב

על ^תלים
שאמפאן כארגז המכונית
לאחר נטויים שונים שארכו כ־10
שנים, הגיעו מפעלי ״דאלאס פרידיקר״
למבוקשם בשבוע שעבר - -יחידת קרור׳
שמתפקידה לקרר את המכונה. יחידת־קרור
זו מותקנת מתחת למכסה המנוע,
בתוך תא מיוחד. התקוות לעתיד הן
שיחידת־קרור זו, לא בלבד שתקרר
את המנוע, אלא גם תשמש כמקרר קטן
לצרכי אוכל כגון: כריכים, משקאות
קרים (דבר חשוב מאוד בארצנו) ושאמ־פאן.

מבונית־פירה־מטום
באמריקה
הומצאה לפני חדשיים,
ועמדה כבר בנסיון: מכונית־סירה־אויר־רון.
המכוניות היא בגובה מכונית בעלת
4מושבים 2 ,דלתות, וכל החידושים
האחרונים שהוכנסו עד היום למכוניות.
היא עטופה באופן הרמטי בצפוי של
פח־ברזל עד לגובה של מטר אחד בערך.
מאחוריה מותקן מדחף, המתחבר מתוך
המכונית בעזרת ידית. כמו־כן ישנו
סדור מיוחד של מדחף מלפנים, שאפשר
בנקל להסירו כשאין צורך בו, וזוג כד
פים המתקלפות לצדי המכונית בצורה
נאה וכמעט אין להכיר בהן. בפני מכונית
זו אין מכשולים !

מנהרות כתל־אכיב
בתל־אביב ייבנו שני מעברים תת־קרקעיים:
אחד בככר ״מגן דוו אדום״,
והשני בככר ״ב׳ בנובמבר״ .התכנית
עובדה ע״י עירית תל־אביב ותבוצע
בקרוב.
מטרת התכנית: לאפשר לקהל לחצות
את הככר מהצד האחד לשני, מבלי
לחצות את הכביש, וע״י כך להקל על
התנועה, שהיא גדולה מאוד במקומות
אלה.

מן המנץ:
רצוי להחליף את השמן במכונית
ובאופנוע בכל 1000ק״מ. אם אין הדבר
נוח לכיסך — תחליף בכל 1500ק״מ.
)1מיד לאחר שהמנוע חם, פתח
את פקק מיכל השמן (במכונית
פקק אגן השמן הנמצא בחלקו
התחתון של המנוע) .תן לכל
השמן לצאת מתוכו.
)2סגור שוב את הפקק, שפוך כחצי
ליטר ״שמן שטיפה״ (שמן דק
לשטיפת המנוע במיוחד).
)3הנע את המנוע ותן לו לפעול
במשך דקה אחת בלבד( .המנוע
פועל בלי שמן!)
)4פתח שוב את הפקק והוצא את
כל השמן.
את הפקק,
)5באופנוע: סגור
שפוך מעט בנזין למיכל השמן׳
טלטל את האופנוע אילך ואילך _
— עד אשר יהיה ברור לך כי
המיכל נקי בהחלט.
)6פתח את הפקק, הוצא את כל
הבנזין׳ סגור, מלא בשמן חדש
ומתאים.
פעולה זו באה בגלל פרורי המתכת
הרבים הנקרעים עקב פעולתו של המנוע.
אם תרחיק את פרורי המתכת
לעתים מזומנות, תוכל לשמור על המנוע
מפני שחיקה מהירה.

מועדון לאופנוענים
לכל רוכבי האופנוע הצעירים (לאו
דוקא בגיל — אלא ברוח בארץ :
בקרוב עומד להיפתח מועדון של רוכבי
אופנוע.
מטרת המועדון היא: עריכת טיולים,
הופעות ספורטיביות׳ פיתוח ענף
ספורט האופנוע בארץ, אקרובטיקה על
אופנוע, ובמרוצת הזמן נסיעה לחו״ל
(אירופה על אופנעים),
המעונינים יפנו למערכת ״העולם
הזה״ (מדור ״על־גלגלים״).

יהודה

ענן(ודלק)* .

העולס הזה״ ,מס׳ 662

ספורט
אתלטיקה 5 :שיאים
ספורטאי ״הפועל״ חגגו בשבת שחלפה
את אליפות־העשור באתלטיקה־קלה.
לא נגזים באמרנו שהיתה זו האליפות
המוצלחת ביותר בתקופת עשר
השנים. עלינו להדגיש, כמובן, שכוונ־תנו
להישגים הספורטיביים בלבד, כי באשר
לסדר שאפף אליפות זו, נוכחנו
לדעת שאין ״הפועל״ שונה מ״מכבי״
במאומה.
התאגדות ״הפועל״ שוקדת מדי שנה
על ביצוע ואירגון יעילים של האליפות
הארצית. לאחר שורת תחרויות מחוזיות
(ברחובות, אשדות, פתח־תקוה, קרית־חיים,
כפר־יחזקאל וירושלים) ,בהשתתפות
כללית של 520 אתלטים־קלים (מקצתם
אף ״כבדים״) הגיעו לגמר 160
הספורטאים המצטיינים בלבד. פרט זה
בא להבטיח, כמובן, רמה גבוהה —
ואנו מציינים בסיפוק רב, כי מטרה זו
הושגה, אם כי לא במלואה.
אם גם לא נשים לב לתנאיה הקשים
של האליפות (חום כבד ו־ 40 מקצועות),
נמצא כי חמשת השיאים שהוצגו תוך
יומיים מהווים הישג גדול כשלעצמו.

מהרביעיה התל־אביבית להציב שיא
חדש של ״הפועל״ במירוץ־אולימפי בזמן
3 : 55,3דקות (השיא הקודם —
.)3:56,0בין הבוגרים הפתיע גם רפאל
מאירון (ת״א) פטיש למרחק 33 מטר,
שיפור של 2.11 מטר לגבי השיא הקודם.
הנערה מרים טפר (חדרה) שיפרה את
שיאה בקפיצה לרוחק ב־ 8ס״מ, בנתרה
למרחק 5.10 מטר. שיא רביעי במירוץ־
שליחות 60x4מטר הושג ע״י בנות
פ״ת, שגמאו את המרחק תוך 32.8שניות
(השיא הקודם 34.3
כדי לקבוע את השיא החמישי, עלינו
לחדור למבוך של ״פוליטיקה גבוהה״
(הספורט הישראלי טרם נגמל ממנה,
לצערנו) .רעיה ברונשטיין (ת״א) הטילה
כידון למרחק 34.48 מטר — שיפור
ניכר לגבי השיא הקודם של ״הפועל״
( )33,35 ובמקרה זה תוצאה טובה בהרבה
אף מהשיא הישראלי של צ׳מפין
(״מכבי״ חיפה) — 29.40 מטר. מה
דינו של שיא זה י
לפי החוקה הקיימת, הזכות היחידה
לאישור שיאים לאומיים היא בידי הועדה
הארצית לאתלטיקה־קלה, שליד התאחדות
הספורט לחובבים,
המוכרת כמוסד
רשמי בעולם כולו.
״הפועל״ (דומני שאין
זה גילוי־סוד)
אינו שייך להתאחדות
זו, ועל כן אין
פלא ששיאיו אינם
נקבעים בשיאים לאומיים.

ברוגז
עד מתיז
עובדה מצערת
למדי. דומני כי שנתיים
לאחר קום המדינה
הגיעה העת
שעסקני ״מכבי״ ו-
״הפועל״ ידעו להסיק
את המסקנות
מה״ברו־הנכונות

הממושך ביניהם,
שהוא בעוכרי הספורט
וכל העוסקים

שחיה:
הנוער עודה

באירופה ואמריקה
קפצו השחיינים
חמימה לפני כחד-
שיים, ומאז כבר
הספיקו לקבוע שורה
ארוכה של שיאים
חדשים.
אצלנו, כנראה,
עולם הפוך: משחלשלמה
עמרני
פה כבר מחצית הסוף־טוב,
הכל טוב
קיץ ״נזכרו״ סוף־
ואולם אין אנו יכולים להתעלם מן סוף, שמן הדין לעשות משהו גם בס־העובדה,
שכמה הישגים לא הגיעו ל פורט־המים .״המאורע הגדול״ של העורמה
המקווה (למשל, ריצת ה־ 5000מ נה ארע לפני ימים מספר בבריכת
של שלמה עמרני והדיפת כדור־הברזל בת־גלים בחיפה, כאשר 60 שחיינים משש
של עטרה פולונסקי, אלופת ״הפועל״ ,אגודות שונות ניסו לתקן את המעוות
ועוד ועוד) .נראה בעליל שמאז ההת ולכפר על חוסר הפעילות המשווע.
מודדות הבינלאומית עם היוגוסלבים
מוטב מאוחד -
חלה ירידה ניכרת בכמה ענפים, ביחוד
בריצות וקפיצות לבוגרים.
מאשר לעולם לא
מנסים לתרץ זאת בעובדה כי מנחם
אין לומר, שהיתר, זו תחרות מוצרקוץ,
אלוף הקפיצה לגובה (1.808
לחת ביותר׳ באשר הבוגרים לא גילו
מ׳) ,נפגע אותו יום בכידון שנתקע
דרך מקרה ברגלו ; אולם מה קרה הפעם הפעם כל ״מבצעים״ מיוחדים, אולם
לאריה גליק, שהפתיענו העונה לא פעם הנוער הניח את הדעת — ובו מקור
העידוד והתקווה לעתיד.
בריצתו המהירה? •<
הצעיר נחום בוק (ב.מ.ע ).הגדיל

שיא לא שיא או
לעשות בעברו 200 מטר בסגנון חופשי
ישראל לא השתתפה מעולם באולימ ב־ 2:32 דקות, תוצאה שלא הושגה זר,
פיאדות, אולם פרט זה לא מנע, כנראה, זמן רב בבריכות ארצנו. לא פיגר אח־

,העולם הזה״ ,מס׳ 662

רעיה ברונשטיין
מי יקבע?...
ריו חברו לאגודה אורי גיל, ששחה 200
מטר בסגנון ״פרפר״ תוך 3:09 דקות.
אין להתעלם גם ממספר הישגים אחרים
ובסיכומו של דפר: התחלה טובה
— אם כי מאוחרת במקצת.

היכן היה השוער ז
במסגרת התחרויות נערך משחק
כדור־מים (כן, יש גם משחק כזה בין
שתי קבוצות נבחרות. נבחרת א׳ נקבה
את שער רעותה ככברה והשיגה נצחון
מכריע של .1:14 היכן היה השוער?

הוקי: קיבוצניק מנצח
מפעל־זכרון על גביע ״מולדת״ ,לזכר
23 חללי ענף ההוקי (במלחמת העצמאות)
נערך בשבת האחרונה בראשון-
לציון והביא נצחון לאגודת ״ברית-
מכבים־עתיד״ ,שהכריעה את ״מכבי״
רחובות ( )0:6וגברה בגמר על ה״מ־כבי״
המקומי .1:2כל זה הודות ״לקי־בוצניק״
,שהבקיע את רוב השערים.
ענף ההוקיי אינו מהמעוררים ענין
רב בקרב החובבים המושבעים, אולם
כדאי להעיר הפעם את תשומת־הלב
לשחקן זה, עולה חדש, שנקלט יפה
במסגרת הספורט הישראלי. שמו —
לינדנברג — אינו אומר לכם מאומה,
אולם הוא אמר הרבה בצרפת, שבנב־חרתה
הלאומית השתתף באולימפיאדה
האחרונה בלונדון 1948 לינדנברג הוא
כיום חבר קיבוץ אילת־השחר, אולם הוא
מוצא שעת־כושר להתעסק (ביעילות
רבה!) גם בספורט. היימצאו רבים כמותו?

שתי האגודות. הווי אומר: במקרה
שניכשל — הבר, ניכשל יחדיו. ואולם,
בזאת בלבד אין לפתור את הבעיות
הכריכות בהשתתפותנו במשחקים אלה.
מה נעשה עד כה להכשרת ספורטאינו?
— מאומה. לא בכדורגל, ולא
באתלטיקה, לא בכדורסל, ולא בשחיה.
לעסקנים הספורטיביים שלנו יש זמן.
הם חובבים, מן הסתם, אקרובטיקה
ומסוגלים לבצע הכל ברגע האחרון
ועל רגל אחת.
יבושם להם, אך שומה עליהם לה־זהר,
שמא ישברו פעם את מפרקתם.

מקביה: רק 3חדשי
פחות משלושה חדשים מבדילים בינינו
לבין משחקי ה״מכביה״ השלישית,
העומדים להיפתח, לפי התכנית, ב־27
לספטמבר הבא (סוכות תשי״א) באיצ־טד
האולימפי החדש, הנבנה והולך
ברמת־גן (קריניצי הכל יכול !).
לפי הדו״חים המגיעים ארצה בקצב
בלתי־פוסק, מתכוננים טובי הספורטאים
היהודיים ברחבי־תבל בקדחתנות
רבה לקראת המפעל היהודי־עולמי. זהו
פרט משמח, כמובן, אך פחות משמחת
היא העובדה שאצלנו — המדינה המארחת
— לא ״זז העניו״ כל עיקר.

צרת רבים -חצי נחמה
בסודי־סודות וחדרי־חדרים מדברים
על הסכם בין ״מכבי״ ו״הפועל״ ,לפיו
ישותפו ב״מכביה״ בחירי הספורטאים

עטרה פולונסקי
...כוח הזרוע !

ספר ־ 0
הכתיבה היא מלאכה

אלכנמז־ד ב׳גוקז־ון
ערה על חיליי לגלח את זקנם לבל יאחז
בם האויב בעת הקרב ויתיז ראשם.
כיום

כיום

מיותר ־

קיים

״יצהר״

בל המתגלח במשחה החדשה והפושופרת
של..יעהד; נהנה מגלוח יותר קל ונעים.

האופרה הישראלית
״הבימה״

בית
תל־אביב
יום ג׳ 4.7ב־8.30

לה בוהם

בהשתתפות אדים דה־פיליפ
המנצח: מ .גולינקין

(מימי)

כרטיסים :
ביילין׳ אלנבי ,67 טלפון 5018

ל 1ב? :רנ ה

ה ת 1מ 1ר ת

קשקשים
נגד
1נשייחשער 1ת
<0000
סססססססססססס 000ג

האופרה הישראלית
מודיעה על קבלת רקדניות ורקדנים
לבלט של האופרה.
על המעוניינים להגיש בקשותיהם
בצירוף כל הפרטים עד 5ביולי למשרד
האופרה תל־אביב, שדרות רוטשילד .31

ירושלים, יום חמישי,29.6 ,
״אדיסון״ ב־ 9בערב
״שיר האדמה״ לגוסטב מאהלר
״הצבי ישראל״ -בן־ציון אורגד
מכירת הכרטיסים במשרד כהנא

רסיטל לזמרה
ז׳ני טוראל
בהשתתפות מיכאל
תל־אכיב, מוצאי שכת 1.7

(מצו־סופרנו)
טאוכה (פסנתר)

״אהל־שם״ ב־ 9.15 בערב
מכירת הכרטיסים
במשרד התזמורת, אלנבי ,56
__11—2 4—6

י 0 0 0 0 0 0 0 0 x x x x > 0 < x >0 0 0 0

ססגתרי

1מפירמות ידועות — במבחר גדול
§ וסטרמן את יון, ת״א, רח׳ רשי 9

עוד זוכרים אנו את הזמנים בהם היו
המלים ״ספור מקורי״ מעוררות מיד
רצון לפהוק. כיום מתפארים אנו
כי כל הספורים ב״העולם הזה״ הם
מקוריים.
לאסוציאציה זאת של ספרות עברית
ושעמום היו כמה סבות. אחת מהן
(אולי לא החשובה ביותר) היתר, כי
הכותבים עברית לא ידעו את המלאכה.
אמנות הספרות, ככל אמנות אחרת, דורשת
אימון רב במלאכה, אומנות שחורה,
לבד מד,כשרון הספרותי.
וכך היתר, הספרות העברית לקויה
בביצוע רע׳ בעקר מפני שהסופר העברי
לא יכול להתמסר למקצוע, מחוסר מספר
קוראים מספיק.
עתה בורכנו בקהל קוראי עברית,
ואתם באו גם הסופרים המקצועיים :
אנשים שפרנסתם על הכתיבה. אנשים
אלה מתמחים בכתיבה, ולפחות מבחינת
הביצוע מגיעים הם לדרגה הגונה. אחד
מהם הוא יהושעבריוסף. כל
הקורא את ספרו החדש, בניהמג ״ ד
(הוצאת טברסקי 600 ,פרוטה) ימצא
בו לפחות ענין. הספורים עשויים יפה.
ההתחלה היא התחלה, העלילה היא עלילה,
והסיום הוא סיום. וגם המחזה הנכלל
בספר׳ העושה רושם של חיקוי
ל״בערבות הנגב״ גם בעלילתו וגם ברמתו,
עשוי כהלכה: מתח, סנטימנטים,
התחכמות, וסוף טוב.
גם הקורא וגם הצופה לא ישתעממו.
ואף על סי כן אין הספר יכול להק־רא
אמנות.
סופר איננו רק מכונה לשעשועים,
מוקיון באותיות. סופר הוא ג ם אמן.
לא די שייקח אדם את הטיפוס הנצחי
של ״האם היהודיה״ וישים בפיה מונולוג
בשביל קריינים. לא די שייקח את
הפושע שלבו לב זהב, ואת שני הטיפוסים
של קצין אינטליגנט וטוראי
ז׳לוב, ויגמור את הקונפליקט במריחת
סנטימנטאליות בעבי 5ם״מ. כמו שאין
זה מספיק שגרשון הפחדן יעשה פתאום
מעשה גבורה, ולאה תישאר שכולה
ואלמנה בשביל שמחזה יהיה אמת.
הכזב מתחיל מהלשון. כשאיש מבוגר
מתחיל מדבר בלשון תינוקות הוא מעורר
גחוך, לא רק אצל המבוגרים אלא
גם אצל התינוקות עצמם. משום שאין
הוא משתמש בלשונם כמוהם- .הוא
לא יוכל לעשות זאת. מזופת ומשויץ
תוך סגנונו של בר יוסף הם כמו סינר
לפרה. ומכאן רק צעד אחד אל רוחו
המלחמתית של סופר צבאי ואל ההסתה
כנגד האויב, הרוצח חובש ומתעלל בגופתו,
ואל האם הגיבורה על קבר בנה,
המתוארת בידי אדם אשר (תודה לאל)
את בנו לא שיכל.
אין זאת אמנות, זאת מלאכה. מלאכה
טובה, בלי ספק. אבל המחבר לא חש
את האנשים אשר עליהם כתב ולא הבינם.
וכך יוצא הספר מלאכותי וכוזב.

כמה עולה כ ל חו קי

הכנסת,

הוצאת אמיר,

(סגן מזכיר
1.250ל״י).
ועוד כהנה וכהנה תוכל למצא
בספר: כמה זמן מדברים הנואמים,
על מר, דיברו׳ איך דיברו. מה החליטו,
וכן הלאה.

יהושע כר־יוסף
מתח, סנטימנטים וסוף טוב,
הכנסת היא מוסד מסובך למדי. היא
מעסיקה 87 עובדים לעזרתה, מלבד
חברי הכנסת. היא מעסיקה גם את
הנשיא, כי הוא צריך לחתום על כל
חוקיה (יושב ראש הכנסת אינו חותם
על החוקים, וגם לא מזכיר הכנסת, אם
כי הכנסת היא המוסד המחוקק).
הספר מסודר יפה. הוא מתחיל ממועצת
המדינה הזמנית ופעולותיה, ועובר
לבחירת הכנסת, הרכבה, ופתיחתה עד
להרכבת הממשלה הקבועה הראשונה.
ומכאן הוא עובר. להסברים על סדרי
הבית, מעשיו ומנהגיו, במדד, שנקבעו
עד כה.
הפרטים מלאים, אבל לא מסורבלים
ולנוחיות הקורא לא חסך המחבר כותרות
וטבלאות וצילומים.
את הספר לא רק כדאי לקרא אלא
גם מענין הוא.

סיפור הכרן־
מחריהיהטוביותר מאת
בטיסמית (הוצאת טברסקי 900 ,
פ׳) הוא סיפור חייה של נערה ילידת
ברוקלין, עם תקוותיה הזעירות ואסונו־תיד,
הקטנים, עד שהיא נישאת לנער
אחד מבית שכנים, הסולד מפני חיי
המין. בטי סמית היא הסופרת של
האדם הפשוט. בלי מעוף רב ובלי
חיטוט מיוחד היא יוצרת עגמימות,
ודרך אגב מראה לנו עד כמה התקרבנו
גם אנחנו לאורח חיים זה של הכרך,
עד כי רבות הנערות בתל אביב שת-
כרנה את דמותן במרג׳י שאנון.

הידעת כי —
בממוצע עולה לך כל חבר הכנסת
1760ל״י לשנה ( 147ל״י לחודש) י מאת הזהב ודגי דליה
כל חוק חדש עולה לך ( 4235 יותר א. סטידמן (תרגמה ר. כושית, הוצאת
יהושע צ׳צ׳יק) ,הוא ספר לילדים
מארבעה אלפים) לירה?באולם הישיבות של הכנסת יש בני 7עד ( 9מחלקות ב׳ וג׳) ובו מסול־
120 החברים 138 מקומות ישיבה פר׳ בלשון קלה ויפה, על ילדים בני
אכר שמצאו ארנק ובו מטבעות זהב,
ומקום עמידה אחד ז
ואיך שמרו סודם עד שנמצא בעל הכנסת לקיום הראשונה במשך השנה
האבידה, ואיך הגנו על האבידה מפני
טיפלה הועדה לעניני חינוך ותרבות גנבים. הסיפור יפה ומשעשע, וגם יש
רק בחוק אחד בלבד (ועדת הכספים — בו כמד, נקודות חינוכיות (כמו ״יד

לפה״ ומצוות השבת אבידה ועזרת
חבר הכנסת אינו חייב להשתתף בנים להוריהם) והטיפוס הרע הוא בסך
בישיבותיה, ובדרך כלל אין יותר מחצי הכול אשד, פטפטנית וסקרנית. שמחנו
מספר החברים נוכח בישיבות?
למצא ספר המיועד לילדים והכולל בתו־את
כל העובדות האלה אספנו מתוך ידו במה״״מעלות. חסרונו העקרי הוא
הספר הכנסת מאת אשרצידון שהוא על רקע נוכרי.

לילדי ם

העולם הזה״ ,מס׳ 662

השעה כבר היתד. קרובה לצהרים,
והמולת הרחוב בקעה לחדר בעד התריסים
המוגפים.
אימה עדיין שכבה במטתה׳ מכוסה
בשמיכה מעבר לראשה.
אסתר׳ העוזרת׳ הכניסה לה פת
שחרית ועתון בוקר, אך כשעמדה לפתוח
את התריסים, ביקשה ממנה אימה
כי תצא את החדר.
פעם, לפני שנים, היתד. אירנה ילדה.
ואז היתד, תל אביב חול במקום שיש
כעת כבישים, ואירנה היתד, הולכת לבית
הספר בחולות. והיה עליה לעבוד אחרי
הצהרים, ללמד ילדים מטומטמים מה
שלא הצליחו המורים המקצועיים להחדיר
לראשיהם. כי מהוריה לא יכלה
אירנר, לבקש לא שמלה ולא נעל. וכש־היתל.
חוזרת הביתה בערב, עיפה ורצוצה,
עוד היה עליה לשמוע את קול אמה
המתלוננת תמיד, והיה עליה לעזור במלאכת
הבית: כלים מזוהמים במטבח
ושוב פסיעה בחול לחנויות.
ופתאום גילתה אירנה שהיא יפה.
השעורים שאחרי הצהרים קיבלו מובן
חדש. היא הוציאה את הכנסתה ללבוש,
בערבים היתה נמצאת יותר בחברת נערים,
תמיד חבורת נערים סביבה. ואיתר,
נעשתה אמביציוזית. היא זכרה
בדיוק את חלומה מאז: בית מרווח,
נקי וממורק, שטיחים וכלי כסף, מכונית,
לישון עד עשר בבוקר, להיות מוקפת
הערצה.
אירנה לא חלמה סתם. היא חיתה
את חלומה. היא למדה לצודד. רק חדשים
מספר אחרי שגמרה את הגימנסיה,
וקיבלה את המשרה במשרד הנסיעות,
זרח ובא פתאום איזה גבר רציני.
זה היה מאן־דהו עשיר, מחוץ לארץ,
מאירופה. המנהל התכונן לקבל את פניו
כאילו היה בעל העסק (מה שבאמת
היה) ,ואימה, היפהפיה של המשרד,
מונתה לשמש מזכירה לאורח. מלבד
יופיה לא היתר, לה הכשרה רבה לתפקיד
כזה.
ואד בא. הוא היה כבן ארבעים,
ושמו רוזנברג.
״המלאך* הגואל אותי מכל רע״ היה
לא בדיוק כוכב קולנוע, אם כי לא היה
מכוער. הוא היה חריף בינד״ער, נדיב, וגמיש
בתנועותיו. אין כל סבה מדוע לא
תתאהב בו אשה. אבל איתר, לא יכלה
להתאהב בו — כי היא החליטה להינשא
לו, ויהי מה. זאת היתד, ההזדמנות.
מדוע באותם הימים יחליט אדם
כמי רוזנברג להשתקע פה י היו לו
בודאי חשבונות משלו. הוא עשר, את
תל־אביב מרכזו, והחל עובד במרץ.
את כל המשרד, מלבד אירנה, העביד
בפרך. הכול תסס בדם חדש. מר רוזנברג
זה היה טרדן מדרגה ראשונה, ואי־רנה
נהנתה לראות כמה הוא רודה
בבריות.
אבל באימה לא רדה. היא נמצאה
תמיד לידו, ואז החלה לטעום טעם חיי
עושר. רוזנברג היה סועד תמיד במסעדה,
ותמיד בחברת מזכירתו (אדם כזה
אסור לו להשאר רגע בלי מיש־,ו לידו),
היה מרבה לנסוע, ותמיד בתנאים נוחים

.העולם הזה״ ,מס׳ 662

ככל האפשר. מחוץ לתל אביב היו שוהים
ביפים שבבתי המלון (ביחסים הוגנים
בהחלט) ,ומשכורתה של אירנר, הספיקה
לד, לא רק להתלבש במבחר אלא
גם לתת להוריה איזה עודף. רוזנברג
היה בסדר גמור.
ואז, יום אחד, קרה בדיוק הדבר
שלו ציפתה אירנה כמה חדשים. אבל זה
קרה כך שאירנה הופתעה.
אותו בוקר, בשעה שהכינה אימה
את עצמה לצאת למשרד, שמה לב כי
המכונית לא באה לקחתה בשעה הקבועה.
ואז פתאום נגשת אליה אמא,
עם חיוך מלאכי על פניה, ומספרת לה
כי מר רוזנברג .,דיבר אתה״ .״על
מה י״ הזדעפה אימה .״אל תהיי טפי
שה,״ אמרה אמא.
אימה היתד, נרגזת. קצת היתר,
מאוכזבת, כאשר נהיה כולנו בבוא הר

לו חכינו, וקצת היתד, נעלבת :
מדוע זה פנה אליה דרך אמא י
אמא עוד הוסיפה ואמרה לד, כי מר
רוזנברג אינו מצפה לה היום במשרד,
והיא חופשית לכל היום. בערב יבוא
אליהם הביתה ויבקש את ידה כמקובל.
רק עתה, במשך היום החופשי, נתנה
אימה את דעתה על ד,בעד וכנגד של
נישואים בכלל ועם רוזנברג זה בפרט.
חיי הנישואים שהכירה היו אלה של
הוריה,ולאלה קשה לשאוף. אבל בתנאים
אחרים זה יכול להיות אחרת.
היא תהיה עשירה. יהיה לה הכול. והלא
זה מד, שרצתה תמיד. ובכל זאת, הרי
יש משהו שנקרא ״אהבה״ ,כמו בספרים
ובסרטי הקולנוע, אנשים מתאהבים.
אפשר לאהוב אדם שקוראים לו ״מר
רוזנברג״ ?
מר רוזנברג בא לביתם בדייקנות
של ליקוי ירח.
טכס׳ נישואיהם נערך כעבור שלושה
שבועות.
ומאז עברו שלוש שנים.
בעלה בנה לה בית חמוד, במרכז
העיר׳ כמעט, עם מוסך. ובבית טיפלו
משרתות. ואימה היתד, לבושה הדר
ומוקפת הדר ומקושטת פאר.

אבל עד היום נשאר מר רוזנברג
בעיניה מל רוזנברג. היא התקשתה לקרא
לו מאכם, ואם כי היה תמיד מוכן
לספר לה על עצמו, ותמיד הקשיבה לו
בנימוס, מעולם לא ענין אותה מה עשה
לפני שנפגשו, ומה הוא עושה כשאין
היא בחברתו.
לפני כשלושה חדשים יצא מר רוזנברג
לאירופה. אימה יכלה לנסוע אתו,
והרי זה חלום כל הנערות בגילה— ,
לנסוע. והנה משום מה סרבה אירנה.
היא התאוננה על בריאותה. בעיני מר
רוזנברג עלה חיוך ערמומי (הוא קווה
ליורש) ,ונסע בלעדיה.
אימה, לבדה, לא השתעממה יותר
מתמיד. אבל היא השתעממה. היא הלכה
להתרחץ בברכות. היא נסעה במכונית.
היא תססה מחוסר מעשה׳ היא עמדה
על סף בגידה.
הבחור שישב לידה היה צעיר ממר
רוזנברג בחמש עשרה שנה. הוא לא
היה יפה תואר ולא פיקח ולא שום דבר.
הוא היה סתם בחור. הוא היה חברה
נעימה. טבעת הנישואים היתה בארנקה,
פטפוטו היה על כל דבר, והוא היה
מוכן לכל תעלול, עד כדי נסיעה פתאומית
לקצווי ארץ.
הם שחו יחד, אכלו גלידה יחד (היא
לא גילתה לו את עושרה, ואת המכונית
היתד, צריכה להסביר בשקר) ,הלכו
לקולנוע, וישבו במקומות שקטים ואפ לים. סועדים היו צנע, אבל מתוך צחוק
ומהתלות. הוא גם לא היה מגולח
כראוי, ונשיקותיו (כשהגיעו לזה) היו
נעימות ביותר.
ויום אחד לא בא שמעון למקום
המיועד. אימה נפלה בה רוחה. היא
השתעממה עד מות. היא כעסה על כל
העולם.
למחרת בא, לבוש בגדי עבודה מרופטים,
וביקש את סליחתה. הוא התנצל
ואמר כי חופשתו קוצרה בכמה ימים,
עקב מחלת חבר. אולי תרשה לו לבוא
אליה הביתה בערב, ואז יוכלו לצאת
יחד. הוא נהג שכיר, וצריך לעבוד.
כמובן שאליה הביתה לא בא. בזאת
לא רצתה. אבל הם המשיכו לד,פגש
בערבים, ואימה נהנתה מאד מחברתו.
אימה כה נהנתה עד כי חייה בבית
מר רוזנברג נראו לה חסרי טעם. אימה
החלה מהרהרת. אימה לא היתד, טפשה.
אימה מצאה במהרה כי היא. פשוט
מאוהבת בשמעון, נהג־שכיר זה.
ואז פתאום הגיע מברק מבעלה.
הוא חוזר הביתה בעוד יומיים.
בערב, כשישבה עם שמעון, היתד,
רוחה עכורה. שמעון תבע הסבר, ואימה
אמרה לו כי לא תוכל להפגש
אתו יותר. שמעון שאל מדוע. אימה
אמרה לו כי אין היא רוצה, ודי.
ואז התברר כי תל אביב עודנה
קטנה למדי. שמעון ידע כי היא נשואה,
ולמי. הוא לא הציע לה לבגוד בבעלה.
דבר זה אולי היה מתקבל על דעתה. לא.
הוא היה בחור ישר. הוא הציע לה
להפרד מבעלה ולד,נשא לו.

זאת היתר, חוצפה. היא, אימה/
הגברת רוזנברג׳ הדרה בעושר, החיך,
בעושר, מתבקשת לוותר על כל זה
בשביל — מה י
אימה לא פגעה בשמעון. היא הסבירה
לו, בנימוס רב, כמה היא מאושרת
בחיי נישואיה. שמעון הוא ידיד
טוב, חברה נעימה. אבל אין זאת אומרת
כי מוכנה היא לעזוב את בעלה בגללו.
אלא ששמעון נעלב. הוא חשב שאירסה
מאוהבת בו. מ־ היה כל הענין?
משחק? היא התלה בו? ״את״ ,צווח
לאימה ,״מכרת את עצמך בכסף. את
אינך מסוגלת לאהבה. את אשד, מכורה.״
היא ניסתה להתנצל, אבל שמעון
היה בחור פשוט. הוא לא הבין תככים.
הוא פקד על אימה להואיל ולהסתלק.
ולאימה •לא היתה בררה. היא קמה
ממקומה, אמרה לו כמה מלים חריפות
על נימוס ועל יחס, והלכה הביתה.
אבל דבריו בערו.
ועתר, שכבה אירסה במטתה, סמויה
מאור היום מתחת לשמיכתה, והיא
מהרהרת ומהרהרת, ודואבת. שוב לא
תראה את שמעון. די. חלף הכל וזה
היה כל כך נעים. ולזה לא היה צריך
כסף. שמעון לא בזבז עליד, כסף. ובכל
זאת היה נעים.

ומחר עומד בעלה לחזור. והיא איננה
רוצה בו. היא סלדה ממנו. מה
כל העושר. מה כל הנוחיות, כשאין
אל זה — מה ן אד,בר, ז סיפוק?
לא. אין היא רוצה בכל זה. כבר
ניסתה. שלוש שנים ניסתה לחיות בעושר,
ברווחה. אין זה מספיק.
אירנה החליטה. היא תלך אל שמעון,
ותתפיים. כן. היא מוותרת על הכול
בגללו. דירה כמו כל חברותיה. היא תעבוד
במטבח. היא גם תנקה את הבית. תרחץ
את הרצפה. אבל בחברת שמעון. רק
לא רוזנברג זה.
היא תסביר, לשניהם תסכיר. קורים
דברים כאלה. בחורה נישאת, ומתחרטת.
טעות היתה.
אימה חשה עצמה פתאום טהורה
וזכה.
היא קפצה ממטתה, והתלבשה במהירות.
מכיון שהחליטה, שוב לא רצתה
לדחות את הביצוע. היא יודעת איפה
סועד שמעון בצהרים. זה במסעדה
קטסה ברחוב הרצל. אחרי דרך יפו־תל־אביב.
היא תרוץ מיד לשם. מה השעה?
עוד תספיק. היא עוד תמצא אותו שם.
היא עצמה חשה רעב. לידה היה
מגש הכסף עם הלחמניות שהביאה לה
אסתר, לחמניות מרוחות בחמאה. אימה
לקחה אחת מהן ונגסה ממנה. תוך
כדי כך לקחה לידיה את העתון, ועברה
עליו ברפרוף. או״ם, ויכוחים בכנסת.
נפט. לא מענין. כינוס. מה זה? אין
סנסאציות היום?
אירנה עברה ללחמניה השניה, ופתאום
חשה כאלו הכה מישהו בפטיש על
קדקדה .״מותו הפתאומי של הנדבך
המיליונר הארי יורדן. שומעים אנו כי
יורשו היחיד נמצא בישראל, והוא נהג
שכיר בשם שמעון ירדני...״

ציור
מ עזוזו!

כ עזי לימי ניס

תיאטרון פועלי ישראל

צצסאצכ ן

יום ה׳ 29.6״אינקובטור על הסלע״
ב־ 9״ציון״ ירושלים
מוצ״ש 1.7״אינקובטור על הסלע״
תל־אביב
יום ב׳ 3.7״יעקב ורחל״ מטעם
המחלקה לתרבות ולנוער תל־אביב
יום ג׳ 4.7״החייל האמיץ שווייק״

אלי מיתמר (ראה
שער) החלה ללמוד
ציור בגיל שלש־עשרה
וחצי בלונדון.
בגיל 16 כבר הוצגה
תערוכתה הראשונה.
אחרי 4שנות לימוד
בבית־הספר נכנסה
לקולג׳ המלכותי לאמנות,
אולם אחרי
שנה הפסיקה את לימודיה
משום ״יותר
מדי אקאדמיים״.
האקלים הלונדוני
משפיע לרעה על
האמנות שם. הערפל,
הלחות וחוסר־האור
מדכאים׳ וזה
מתבטא ביצירות האמנות.
מה שדרוש
לצייר זה צבע, שמש,
רוח, חום. לא
כדי לצייר אותם, אלא
בגלל השפעתם
הנפשית. את אלה
היא מצאה כאן בארץ•
״תאמרו
אולר שזהו
אידיאליזם, אולם
איני מתביישת להודות
שאני מושפעת
מאוד ביצירותי מהרגשת
מפעל הת־חיה
הלאומית ובנית
מלכת הג׳וגגל
עם חדש. אלה הנזערפל...
עוסקים
באמנות ידעו
להעריך יפה גורם
נפשי כה חזק״.
אלי מיתמר עומדת
לערוך החודש
תערוכה של ציוריה
בגלריה כץ בתל־אביב׳
ובד, תהיינה
מוצגות גם יצירותיה
החדשות מאז
הגיעה ארצה וגם
יצירות שהביאה עמה
מאנגליה.
אחד הקשיים הגדולים
אשר נתקלה
בהם, מלבד חוסר
אולפן מתאים, הוא
חוסר דגמים (מודלים)
.כי בארץ, שלא
כברוב מדינות העולם,
אין מקצוע
מודל־ציירים מקובל.
בארצות אחרות נהוגה
שכירת דגם
משותף. כמה ציירים
שאין ביכולתם להעאלי
מיתמר מציירת את עצמה
סיק דגם מיוחד לכל
...לשמש
אחד. ,מציירים יחד,
ומעסיקים מודל אחד
שלי הוא — אני. וזה ישעמם מאוד
לכולם. אולם כאן אפילו מודלים איג־לאנשים
אם יראו את פני בכל ציור.
דבידואליים הם נדירים.
וכן אני מוכרחה לצייר את עצמי ב״אני
כאן מוכרחה להשתמש בהרבה
יותר דמיון בציורי. כי המודל הקבוע ואריאציות שונות. אבל זה סוד״.

כרטיסים: בקופת. ישר. חפץ״
יום ה׳ 29.6אולם ״היכל״ ב־ ,8.30פ״ת

האם גיוס הכנות מיותר

ה שמכון
ללא סבון
לנשים
ע דיני מ

המצבעה לבעלי טעם
קשת
38 יייז ח ל סוו

וצובעת

מנקה

הבימה
יום ה׳ 29.6״העיירה שלג ו״ ,ת״א
מוצ״ש 1.7״בקץ הימים״

יום א׳ 2.7״אוהלו״ (לישובי העובדים
תל־אביב
בדרום)
יום ב׳ 3.7״בקץ הימים״ ,תל־אביב
יום ג׳ 4.7״טוביה החולב״ ראשל״צ
יום ד 5.7״בערבות הנג: 1״ ,ת״א
(מטעם קה״ק לזכר הרצל וביאליק)
לילדים למטה מגיל בית־הספר
אסורה הכניסה בהחלט
התחלת ההצגות הרגילות ב־ 8.30 בערב

אהל

תל־אביב
התחלת ההצגות הרגילות בשעה 8.30

ללמוד לרקוד?

רק אצל

; הנס־גוס

תל־אביב, רה׳ בן יהודה 64

נפתה מחדש סניף בחולון

עממי

תיאטרון

מוצ״ש 1.7״רק אתמול נולדה״
תל־אביב
ב־ 8.30ב״מוגרבי״
יום שני 3.7
יום ראשון 2.7
הצגת בכורה
״ הילולת

!עיר

״שונא הגשי
קורו־ גולחו

קומדיה מאת
במוצ״ש 1.7.50 ,בשעה 8.30
באולם ״הפועל״ ,תל־אביב
כרטיסים: ב״כרשיס״ ,רח׳ אלבבי
יבערב ההצגה בקופה

מאת נואל קוארד
עברית: יאיר בורלא
ההצגה: ח .סמטאי
התפאורה: ו .דוד

המטאטא
כעלי המיניסטר חיפה הרצליה
תל־אביב

*דאידחילייבטד
איחולים לבביים
לנשואים עבח״ל
בן דודך

נתן צויגנהפט

דאילה ״ושאול
אורושר, ס

שפע ברכות
להולדת ׳ הבת
מאחלים

משפחת ברוידה

(גסנר)

*השבוע סיבוב התיאטרון הקאמרי
במשקי הגליל העליון.

הצגת בכורה
בקרוב
״רכיזור״
מאת נ. וו. גוגול
עברית: א .שלונסקי
הבמאי: פ .שרוף

יום ה׳ 29.6
יום ב׳ 3.7
יום ג׳ 4.7

רפאים ״

קומדיה

מו ל בי -ח ״רכפף״

ת ע1

תיאטרון?אמר

נאולסיעחומץ

2הצגות לערב 9.45 ,7.20

הצגות אחרונות
לפני חופשת הקיץ

אופנבך בתל־אביב...

(המשך מעמוד )6

קולנוע
תל־אכיב

אופיר — כשהאשה מושלת
(בצבעים טבעיים)
אוריון — במרחב העמק ()2
אסתר — לפתח חטאת רובץ ()2
מגדלור — האושר היה כה קרוב

חיפה

אורה — הקרב עלי סטלינגרד, חלק ב׳
ארמון — אידיליה יהודית־אירלנדית

כתובת המערכת וההנהלה: תל־אביב, רחוב לילינבלום ,12
טל׳ ,4414ת.ד / 136 .האחראי: מיוד שיף /העורך: אורי
אבנרי /המו״לים: אברהם גורדון ושלום כהן /דפוס
מ. שהם, תל־אביב, רחוב פין ,6טל׳ / 2239 גלופות: צינקוגרפיה
״ארץ־ישראלית״ בע״מ /ההפצה: דוד טופל ובניו.

בכל הויכוחים על הצבא נשכחה, בדרך כלל, נקודה בעלת חשיבות
מכרעת: כמה זה עולה י
אסור לנו לפרסם כמה עולה לצבא כל מגויסת. אולם לא אגלה סוד אס
אומר שסכום זה עולה על המשכורת המקובלת של פקידה, אחות או טלפונים־
טית במשק האזרחי. לוא היה הצבא מקים שרות־נשים שחברותיו תקבלנה
משכורת רגילה תמורת עבודתן ותחיינה את חייהן הפרטיים — היו ההוצאות
יורדות למחציתן ופריון־העבודה הכללי בשרותי הצבא היה עולה פי שנים
או שלושה.
אין זה ויכוח מופשט. עשרה פועלים משלמים מס־הכנסה כדי לשלם את
הוצאות־המחיה של חיילת אחת. שאלה גדולה היא אם לא היה כדאי יותר
לצבא להשקיע כסף זה בקנית ציוד כבד.
מראשיתו סבל הויכוח על שרות הנשים מעודף של דמגוגיה. פיטפטו על
שווי־זכויות לנשים (שהוא יקר לכל אשה מעל לגיל הגיוס) ,על חינוך לאומי
ועל פראזות דומות. הגיעה השעה לשים קץ לפטפטנות זו ולשאול: למה זקוק
הצבא באמת, וכיצד אפשר לספק את צרכיו בצורה הזולה, היעילה והצודקת
ביותר,

ת ש בץ מס 24 .
מ אוזן — 2 :דרך על פני נהר; — 6איש צעיר; — 8תוצרת
הוליווד; — 10 הכניס לתוך נוזלים; — 12 סוף; — 13 פורח; — 14 קול
חוזר; — 15 עוף טורף; — 16 שטח אדמה רחב; — 13 ראיית העתיד ;
— 10 גמר הדיון; — 22 בה מקדשים אשה; — 25 עיר כוהנים; — 26 לא אטי;
— 20 סעודה (והכלי בו הוכנה 30 גם; — 32 מאיר בלילה; — 33
הנרצח הראשון; — 35 רצועה; — 36 מאורע ספורטיבי בינלאומי; — 37 קיים;
— 38 פעולת תגמול; — 40 דגל; — 41 ידיעות רבות; — 42 דפיקה;
—43 משרד; — 45 קיבוץ של חיות; — 47 מריבה עם אלמות; — 49 בין
הסף והמשקוף; — 51 אליל הנפחים; — 52 חרצן; 54 גבעולי התבואה;
— 55 חברת אוטובוסים; — 57 רבות כאלה בפיך; — 58 מר. שגובים ממך;
— 59 לא עקרי; — 61 עובדה שלא הובררה; — 63 סוחר; — 65 בה צדים.
מ או נ ך — 1 :מרטיב את העשב בקיץ; — 2בשר ודם; — 3אשר
ל״ — 4 ;.זמרה; — 5הוא ההולם בגופך; — 6מכאלה עשוי שלד; — 7
פודה ומציל; — 8כלי להחסנת נוזלים; — 9רוך; — 10 כתב־יד בקולמוס
ראשון; — 11 שלהבת; — 17 מגן תל חי; — 20 בסיס (לפסל וכדומה);
— 21 ענן; — 22 חצובה, שרשיף; — 24 אסון; — 36 כלי רוכבים; — 27
אלוהים; — 28 גשם טוב; — 29 רעב; — 31 מאזנים; — 32 כים עור;
— 34 אבן מאבני החושן 39 זז 42 אבי העגל; — 44 כחול בהיר ;
— 45 אשת התיש; — 46 סוד; — 48 מחלת עינים; — 49 מס עתיק (אחד
משלושת המסים של הקיסרות הפרסית 50 ארגון מחתרת צבאי בימי
המאנדאט; — 51 צנור הבליעה; — 53 חיית טרף ממשפחת החתולים; — 56
מלך העופות; — 57 שר החוץ — 60 :זהב טהור; — 62 תולעת ספרים ;
— 64 גבעת מים.

הע 1לח הזה צ1ח>ן
אחז: אני נולדתי בתל אב־ב.
שני: דברים מוזרים קורים גס
י. נורוק, ת׳׳א
בפתזז־תקוה.
ספידטאים שבכפר הזמינו את שופט
השלום המקומי שיר,יה פטרין לתחרות
כדורגל. ברגע דרא־מאטי
על המגרש
קם פתאום שופט
השלום וביקש להפסיק
את המשחק.
הפסיקו׳ וחיכו למוצא
פיו. פתח האיש
הטוב ואמר :״אין
אני יכול לראות ריב
בין בני אדם בגלל
כדור. לכן כל שחקן
יקבל כדור לעצמו,
ולא יריבו ביניהם״.
תל־אביב

רופא: זאת
היא האשד. היחידה
שאני אוהב.
האחות: ומדוע
איז אתר. נושא
אותה לאשה?
הרופא: זה למעלה
מיכולתי. היא
הפאציינט הטוב ביותר
שלי.

-פי סיטון,

חלום הבלהות של בעית החנוך

סיים הנוהג בספיטפייר ראה מטוס־דחף
חולף לידו במהירות. שאל הנופים־
פייר את הדחף :״ומה לן שאתה נחפז
רך?״ ענה היוחף :״גם אתה היית נחפז
לוא היה זנבך בוער״.
אורי, פרח־טיס 8728

המורה: ומה עשו בני ישראל
אחרי שעברו את ים סוף?
עוזי: ייבשו את בגדיהם.

רעיה קליין,

מאוזן :

— 2פתה ; 4־ -ריגיות 6פז ;
— 7מש 9זן 10 ביחש ;
— 12 הר 14 קר 15 בגוון ;
— 17 עד -- 19 :בם 20 יש
בתמוז 22 עם 24 הזדמנות ;
— 25 ראש חולה 26 הו; — 27
השתדלות 29 דג 30 רב :
— 32 העמיד; — 33 תה; — 34 לס;

— 40 דב 41 מעברת 44
שיה.

מאונך :
1התפתחות 2פי 3

שה 9זר 10 מגבת טער ;
— 11 שומר לי 13 רע 14
קסדור 15 בשושה 16 נואוד ;
— 18 צעודה; — 19 בזה 20 ינה;
— 21 זשת; — 23 מלג; — 28 דב
ענבים 31 בל 33־ תו ;
— 35 טף 37 קב 39 חם ;
-— 40 דת; — 42 עש 43 כה.

פרסי שבוע״ לפו תרי התשבצים
כין פותרי התשבץ שמעטפותיהם ישאו את חותמת
חדאד של ותאריך לא מאוחר מיום ד׳ לשבוע, יוגרלו 2פרסי
ספרים. על המעטפה יש לציין ״פתרון תשבץ״.
ואלה הזוכים מבין פותרי תשבץ מס׳ : 22

)1נחמיה מאיר־נובט׳ חיפה, רחוב ארלזרוב - 46״אנציקלופדיה
למוסיקה״ לישראל שליטא (הוצאת י׳הושע צ׳צ׳יק) ;
)2לאה קפלן, חיפה, רחוב,השלח — 8״האזרח תום פיין״
להווארד פאסט (הוצאת ״עם עובד״).
בין פותרי תשבץ מס׳ 23 יוגרלו :
״הטור השביעי״ לנתן אלתרמן (הוצאת ״עם עובד״) ;

)2״ידי זהב״ ,אוסף אגדות רוסיות׳ למיכאל רכבי (הוצאת יהושע

רפי סיטון,

ירושלים.

דניאל קורנפלד

ירושלים

פתרון תשבץ מספר 23

האב: בתי, את יודעת שאני
אדם מתקדם. ולא אכפת לי כלל
עד איזה שעה נשאר החבר שלך
אצלך בלילה. אבל הואילי נא לב קש
ממנו שלא יסחב את עתון הבו קר
כשהוא הולך.

נתניה.

משה הקטן ירא את החושך.
הוריו עמדו ללכת לקולנוע, ושאלו
אותו :״המבכר אתה לישון לבדך,
או רצונך לשכב עם האומנת?״
משה לא רצה להיראות תינוק,
וענה :״ומה היית עושה במקומי,
אבא?״

רעיה קליין,

נתניה.

שני גנבים החליטו לסלק עציצים
מעל מרפסת. עלה אחד והורידם, אחד
אחד, ומסרם לשני, שעמד ברחוב. פתאום
עבר שוטר, ושאל :״הי, מד, זד,

״אנחנו מכינים הפתעה לחבר שלנו
שגר פד״״ אמר זר שלמטה׳ ״יש לר
יום הולדת.״
אמר השוטר :״לא, לא. זה אסור.״
אמר הגנב :״דויד׳ השוטר אינו מסכים.
בוא נוריד את העציצים״.
יפה ש ,.תל אביב.

איש טייל לתומו בגן. פתאום הגיח
לקראתו איש וסכינו שלופה בידו .״כספר
או חייך,״ קרא המתנפל. ופתאום
מלמל :״סלח לי. זו סכין של חלב.״
אמנון שומקו, נס ציונה.
בפרס של לירה אחת זוכה בעל הבדיחה
הנדפסת ראשונה בחדור. בדיחות
יש לשלוח לת. ד ,136 .ת״א.