גליון 664 מתאריך 13 ביולי 1950

יוקי אינו סיני, קוריאי או מאנצ׳ורי.
הוא נולד בעדן, ושמו בישראל יעקב
מנחם יי— בן ,32 אח לארבעה אחים
ולחמש אחיות >האם קיבלה את אחד
מפרסי־הילודה של בן־גוויון) .נשוי לאשר,
ילידת ריגה ואב לדניאל בן ה־.4
בני הארץ הכירוהו כאלוף־התאגרפות
(משקל זבוב) .אחרי כן שרת ב״אנסא״
של הצבא הבריטי. בימי מלחמת העצמאות
שרת. כקצין־חוקר במחנה שבויים.
למשרה זר הגיע בלי ויטאמין פ׳ ,הודות
לידיעתו את השפה הערבית׳ האנגלית,
הגרמנית, היהודית, והצרפתית. לעומת
זאת איך הוא יודע סינית ומאלאית.
את מקצועו למד במצריים. לדעתו
זהו אחד המקצועות הקשים ביותר —
הוא מצריך התמצאות במדע הרפואה,
במכניקה, בהיפנוזה, בפסיכולוגיה —
מלבד אמנות הביצוע. ההצגה האהובה
עליו ביותר: האשד, הצפה באויר. אלא
שבינתיים צף יוקי עצמו באויר הודות
לקסמי העיריה (ראה עמודים .)11—10

אלכסנדרמוק׳ ד זן
צוה יקל חייליו לגלח את זקנם לבל יאחז
בם האויב בעת הקרב ויתיז ראשם.
ביום
בירם

מידת

קיים

יצהר ״

בל המתגלח, במשחה החדשה והבושופדת
של.יצהר: נהנה מגלוח יותר קל ונעים.

שכטוקס

פ ו1

עזי 15ו ז

מכתבים

כ* 1ןעלב רי אות יל׳דיך
מפגי בו ח לו תהקיק
ס פו *

פו־דייז

שדטוקססשמידב או פן
ם יד• זבובים • .וזזשים
אחרים
וחרקים
סחלוח.
נושא •
ל ה שיג בכל חנויו ת
הסברתוב תי -סרקחת
ובסוכנויותחב׳ • שרי
להפצ ת חי סי ק לי ם
בכלהארץ.

מה יקרה אם מחר תפרוץ מלחמה? כל אחד מאתנו שואל את עצמו
שאלה זו — למי יש אומץ־הלב הדרוש כדי להמשיך במחשבה עד הסוף ז
ובכל זאת חובה היא לנו לנתח בהגיון קר את התפתחות המאורעות למחרת
פרוץ המלחמה — בפי שעושה זאת אוריאבנרי, במאמרו בגליוך
זה, שימריץ רבים לראות את בעיותינו הקטנות באור חדש.
התקרבות סכנת המלחמה מעמיקה בהכרח את התענינותנו בארצות
השכנות, אשר התנהגותן תקבע במישרין את גורלנו. אחרי הדו״ח של הכתב
( המיוחד מבאגדאד (״העולם הזר,״ )661 ומאנקארה (״העולם הזה״ )658
מוסר עתה סופרנו המשוטט דו״ח מאלף על ״שכנתנו״ מעבר לים — יוון.
לחובבי התשבץ הכנו הפעם אפתעה: תשבץ, אשר נדמה לנו כי
לא ר,־ד, עוד כדוגמתו בארץ. זוהי ״נקמתו״ של עורך מדור התשבץ בחובבים:
המציפים אותו ׳מדי שבוע במאות רבות של מכתבים — פתרונות, הצעות,
הערות ותלונוו! .הדרך להפר את המזימה — להמציא לו השבוע מספר כפיל
של פתרונות.
נאלצים אנו לאכזב את הקוראים המבקשים לדעת מספרים על עלית
תפוצתנו. התפוצה לא עלתה מזה שבועיים — מחופי ניר. במקום זה יש
לנו סימן אחר לעליה המתמדת של העתון — השעה בה אוזלים הטפסים
ברוב הקיוסקים. במקומות אחדים אזלו גליונות השבוע האחרון עוד ביום
ה׳ בערב( .אגב, מפעל המנויים עודו נמשך במלוא הקצב, והקוראים הקבועים
עודם יכולים להבטיח לעצמם את קבלת העתון בדרך זו).

מ 1ז״ל
עונת 1950

פרד״ז

האם גיוס הבנות מיותר?
זו הפעם הראשונה זכינו לקרוא
מאמר ריאליסטי וקולע על גיוס הבנות
(״העולם הזה״ .)662 אנו שמחות לדעת
שישנו אדם המבין את מצבנו ומעז
להוקיע את האמת ברבים. תודתנו הנאמנה
נתונה לכם.

קבוצת חיילות, צ.ח.ל.
(השמות במערכת)

פנת הייז שלנו
בליל קיץ חם ישבה חבורה על המרפסת
והתווכחה על תקציב המדינה בן
60 מיליון הל״י שנתקבל אותו יום
בכנסת — .הרי זה — נענה אחד —
כ־ 60ל״י בממוצע לנפש. משמע שמש־פחתי
בת 5הנפשות ״תורמת״ 300ל״י
בשנה לתקציב.
— אך אין אתה מעשן כלל —
נענה חברו — וע״כ חלקך קטן יותר
מחלקי ב״החזקת״ המדינה.
הויכוח נמשך עד אחר חצות ובסופו
סיכם זקן החבורה, חסיד מובהק
של יין ״כרמל מזרחי״ :
צאו וראו באיזו מידה יודעת הממשלה
גם בעת מצוקה וצנע להעריך
את חשיבותו של היין לבריאות האדם.
הרי היין הוא מצרך שלא חלה בו יד
התקציב ושום מכם נוסף לא פגע בו...

אני גנדרנית ממדרגה ראשונה, ובכל
זאת לבשתי חאקי שנתיים. גם תסרוקת
החיילות אינה טראגדיה. התסרוקת המודרנית
ביותר (כל אחת תוכל למצוא לה
דוגמאות בז׳ורנלים) היא בין כך קצרה.
רות גולדשטיין, תל-אביב.
סוף סוף נמצא עתונאי אמיץ שגולל
את הפרשה הכאובה הזאת מחדש.׳ המציאות
מוכיחה שחוק גיוס הבנות אינו
מציאותי. כל צעירה מוכנה לשרת שנה
אחת בהתלהבות — מדוע יש לכלוא
אותן במשך שנתיים לשם לימוד טפל?
ד״ר דבורה ד. פ ,.ירושלים
הבוז לאורי אבנרי על מאמרו על
גיוס הבנות. על הבנות ללכת אחרי
הבנים לכל מקום, ולא רק ל״פילץ״
ול״גינתי־ים״ .עליהן לדעת להשתמש
בנשק ולא רק לחלום להיות פקידות
במטכ״ל.
ישראל ריקמן, תל-אביב.
מסכים אני לדבריו של אורי אבנרי
שהעסקת הבנות במשך שנתיים היא

ארוכה ומיותרת וגוררת הוצאות גדו לות
שיכלו להוציאן על ציוד צבאי
חשוב יותר. אך לדעתי כל בת חייבת
לעבור תקודת־אמונים של שלושה חד שים
לפחות.
דני אטיאש, ירושלים.
לזאת נזסכים נם בע} המאמל.

הגיוס מוצדק ומועיל. בצבא חיה
החיילת חיי חברה, ואינה סגורה ומסו גרת
בד׳ אמות חוג קרוביה הצר. היא
מכירה אנשים רבים, ועתידה לרכוש
לעצמה ידידים רבים ונאמנים.
רב־סמד זהבה ידדביצקי, צ.ה.ל.
שמא יש לכן דרכים זולות יותר למשלש
המסים?

על השער
אם אתם חושבים שתמונת בחורה
מושכת לקוחות, אנא דאגו גם לנו״
הבנות, ומדי פעם צלמו גם בחור נאה.
רות כהן, הרצליה
מה דעתן על יוק׳ ?
מדוע זה השבוע החמשי ברציפות
מופיעה בשער תמונה של ״המין הח לש״
? האם אתם חושבים שלא הייתי
מצטלם בשער? הראו דם ועשו ספורט.
חנניה גיפשטיין, ראשון־לציין.
שלח

תמונה ונראה.

הארץ המדולדלת, אשר כל גבר ששי בה חייל, וכל
משפחה ששית — פליטה, חיה על קופסאות השימורים
והתותחים של מארשאל...
(מיוחד ל״יהעולם הזה״)
״לוא הייתי אני ראש הממשלה,.,״
המדבר הוא יא:י אנדרולאקים צעיר
משופם, בן ,26 לבוש מכנסי צמר כחולים׳
שפעם ודאי היוו חלק מחליפת
ערב אלגנטית, וחולצה צבאית אנגלית
שנשארה לו ימשרותו הצבאי. כי ליאני
יש עבר צבאי גדול.
בן ,17 הצטרף לצבא היוני המלכותי
בימי הפלישה האיטלקית לארצו.
הוא הספיק לטעום -את טעם הנצחון
על האיטלקים והמפלה מידי הנאצים.
לאחר כיבוש יוון, הצליח לברוח למצרים
עם כמה מחבריו, ושם שוב הוכנס
לשורות הצבא היוני המלכותי..
לאחר שנתיים של שרות באפריקה,
התלהב לרעיון הקומוניסטי, נמנה עם
״הבריגדה הקדושה״ במדבר מצרים
המערבי, שהת׳מרחה בממשלה היוונית
הגולה. לאחר שהוכרח־ הבריגדה הקומוניסטית
המתמרדת להיכנע מחמת
הרעב, נאסרו מנהיגיה והפרשה נשכחה.
עם שחרור יוון, הוחזר יאני —
עודו בצבא הוד מלכותו היווני —
לארץ מולדתו. זה היה בשנת .1945
הארץ היתר, אז נתונה במאבק קשה
בין הקומוניסטים ־שרכשו להם כוח —
בלוחמים, בציוד, ובאהדת הקהל —
בזמן המלחמה נגד הנאצים, ובין השלטון
המלכותי, שזה עתה חזר מגלותו
במצרים. קבוצות פרטיזנים חזקות
החזיקו בהרים וכבשו עיר אחרי
עיר, עד שהגיעו אף לכבוש את מחציתה
של אתונה, ריבירה.
יאני מצא כי משפחתו הושמדה,
ברעב ובחרב. הוא ערק מדצבא המלכותי,
יחד עם רוב אנשי פלוגתו, והצטרף
לכוחות הפרטיזנים באזור מקדוניה.
אחרי
כמעט שנה בשורות הפרטיזנים,
נשבה יאני בכפר אגראם, בהרי
מקדוניה.
הוא ציפה למותו, אבל פתאום נקרא
מתאו, ונודע לו כי השנה היא
,1947 וכי הממשלה מתגברת. האמריקאיים
שולחים נשק, אוכל, ציוד,
דולרים׳ ו ...יועצים אין ספור. הודיעו
לו כי הוא יזכה ביחס טוב מכפי שמגיע
לו. הוד מלכותה, המלכה פרדריקה
הואילה לשלוח אותו למקרוניזי.
מקרוניזי האי הארוך״) חוא
אי סלעי שומם, חסר מים ותושבים
שפרדריקה, מלכת היוונים, עשתה אותו
לשדה־נסיון של רעיון ״התעמולה
המושיעה״ .לשם נשלחו חיילים שאהדתם
לשלטון היתד, נתונה בספק כדי
לעבור קורם אינטנסיבי נגד הרעיונות
הקומוניסטיים. כשהצליח הנסיון, נשלחו
לשם שבויים קומוניסטים, בנם־

,העולס הזה׳ /מס׳ 664

עונה בלוית קריצת־עין רבת משמעות.
מאז קבלו האמריקאים את האחריות
ליוון לידיהם, מגיע זרם בלתי פוסק
של ציוד צבאי ומזון( .תכנית מאר־שאל)
.מאות מליוני דולארים זורמים
לארץ העניה, המוקזת דמיה והמורעבת.
מה שלא הספיקו הנאצים להחריב, החריבו
היוונים עצמם.
יוון סובלת לא רק מצרות מלחמה,
אלא מדלות יסודית. זוהי ארץ הררית,
ששיטות עיבוד אדמותיה וסחף הגשמים
והרוחות חשפו את צלעות ההרים.
בכפרים רבים, אין האיכרים יכולים
להפיק אף את צרכיהם החיוניים
ביותר, אם כי כולם — מזקן עד
נער, וגם הנשים — עובדים עבודת
פרך. הם זקוקים לסעד האמריקאי, הניתן
להם בצורת חלב משומר או הקצבות
קמח.
אולם אותם גשמים ורוח שסחפו את
אדמת ההרים, ריכזו אותה למרגלותיהם.
במרוצת אלפי השנים, נתהוו שטחים
נרחבים של אדמה דשנה במקומות שם
היה ים. אך אדמות אלו אינן מנוצלות,
בגלל חוסר הידיעה הטכנית הדרושה,
כי האברים רגילים לחיות בהריהם
ולראות את מקורות חייהם מדולדלים.
הם הסתפקו במעט קמח שקנו מן העיר
ובתוצרת עזיהם.
עד שלפני שנתיים באו האמריקאים.

הם באו כדי לבטח את הארץ מפני
הקומוניסטים, ולשם כך חייבים היו
גם לדאוג לאספקת האובלוסיד .,לכן
חיפשו (ומצאו) דרכים לפיתוח אוצרותיה
הטבעיים של הארץ. הם הביאו
מכונות חקלאיות ומדריכים מנוסים.
ועתה, הפכו אלפי קילומטרים מרובעים
למקור חשוב באספקת מזונות
עצמית ליוון, ומספקים את רוב תצרוכת
יוון באורז. האדמות הללו מתאימות
במיוחד לגידול זה מאחר שהן
נמצאות לאורך נהרים ונחלים היורדים
מן המעינות הרבים שבהם.
באתונה עצמה אין יודעים על כך.
הכול עסוקים בפוליטיקה. מי שאינו
בעד הממשלה, נגדה. אין אנשים העומדים
מן הצד ,׳זהו נושא חשוב מדי.
בבתי הקפה, ובמלונים המפוארים,
כמעט אינך יכול לשמוע יוונית. כאן
שולטת השפה האנגלית. יחד עם הדי-
לרים באו גם ״מומחים״ .מומחים לכל
המחלות של יוון: מי שדואג לאימון
הצבא, ומי שדואג לחלוקת המזון. וגם
המומחה לעניני תעמולה אינו. חסר.
פלאקאטים אמריקאים מוצגים לרוב בחלונות
הראווה של העיר.
במרחק נסיעה של חצי שעה מהעיר,
בצל הר פנטליקון, או על שפת
הים בגליפאדא, מרוכזים רוב בתי
מגוריהם של היועצים האמריקאים.
לשם הוזמנתי גם אני לבלות סוף־שבוע.
זה היה עולם שונה לחלוטין מזה
שהכרתי בעיר עצמה. בתים נאים, גינות
נוי והעיקר — אוכל. מנין מטעמים
אלה ביוון הרעבה? פשוט מאוד :
לאמריקאים יש חנויות מיוחדות, המקבלות
את הספקתן ישר מארצות הברית.
כאן אין רמז שיכול להזכיר את
ה״פאידופוליס״ ,ערי הילדים, שבהן
חיים יתומים צעירים על לחם חסד.
חויה עמוקה היתד, לי בקורי במחנה
פליטים ליד העירה למיד״ לרגע קט
חשבתי כי אני נמצא בארץ, כה רב היה
הדמיון בין מחנה זה• לבין תריסר מח־נות־ר,עולים
הפזורים על פני ישראל
היום. צריפי־פח של הצבא הבריטי, ובכל
חדר גרות שלש או ארבע משפחות,
אהלים צבאיים גדולים, ובהם דחוסים
בני אדם ומטלטליהם הדלים.
משם נסעתי לאי פלופם, מעבד
תעלת קורינת, שתוקנה רק בשנת ,1948
לאחר החבלה שהגרמנים חיבלו בה לפני
עזבם את יוון, ב־ . 1944 שם אכלתי
במסעדת הלנה היפה. בעל המסעדה
הראה לי בגאוה את ספר האורחים,
בציינו את חתימותיהם של גרינג, גבלס
והימלר — אנשים חשובים לשעבר.

יון להפוך אותם לתומכי
המשטר שיצאו
לקרב נגד חבריהם
הקודמים.
יאני היה אחד
מאלה. הוא נשאר
כמעט שנה במחנה, שלטונות כשסברו
המחנה כי הוא טוהר
מדעותיו הכופרות,
נשלח ליחידה
צבאית, ללחום נגד
שרידי הפרטיזנים בהרים.
תקופת שתתו
זו לא ארכה
זמן רב, הוא נפצע
ושוחרר.
עתה הוא ״חי
מאויר״ וחולם על
תפקיד ראש הממשלה,
בין לגימות
של קפה תורכי שהזמנתי
עבורו.
— יושבים אנו
שולחן — אחד הציניים כריטיים מאמנים את המגויסים היווניב ליד ההתעמלות מאיימת על השמאל
מני רבים — על
מדרכה. בית־הקפה
עצמו נמצא מעברו השני של דיככר
הגדולה ההומה מרוב תנועת אנשים
פלאקאטים של מרשל. בחלונות הראווה
ומכוניות. זוהי ככר החוקה, מרכז
התעמולה רומזת לקיבה
אתונה. מדי פעם, נראה מתקרב מלצר,
מפלס נתיב בין מכוניות דוהרות, עם
מגשו הנישא למרום, ומפית לבנה מקופלת
על זרועו. פלא שאין מלצרים
אלה נהרגים בדרכם מבתי הקפה, הנמצאים
בסמטאות מעברה השני של
הככר, ואל שלחנות הערוכים בכל פנות
הככר.
כאן, בקרבת מקום, נהגו הנאצים
להוציא את קרבנותיהם להורג. כאן
נהרגו 1180 נשים, גברים וטף, ביניהם
הוריו של יאני. עתה שוב מטיילים
חיילים ונערית חמודות שלובי זרוע.
אחד מכל ששה גברים היום חייל ביוון.
סביבנו יושב קהל רב, בעיקר
גברים, אף כי השעה היא 10 בבקר.
נדמה שאין יוון ברוכה בשפע עבודה.
״אתה רואה את כל הגברים הללו,״
אומר לי יאני ,״לו הייתי ראש הממשלה,
הייתי נותן להם עבודה במשרדים
שלי. הם כולם פאטריוטים טובים
שנלחמו בעד הלאם, מולדתנו היפה,
ועכשיו לא רק שנמאס להם להלחם,
אלא שרובם כבר לא מסוגלים
ללחימה. מגיע להם לחיות במנוחה.״
״וממה הם חיים?״ שאלתי בתמ־הון,
לא רציתי לשאול את יאני מנין
הוא עצמו מתפרנס, פן ייעלב.
״יש אמריקאים, קיריו (אדוני)״ הוא

באתונה

א תפר 1ץ מחר מלחמה...
מאת אורי אבנרי

התפרוץ מחר מלחמה עולמית שלישית?
אנו מקוים שלא. ההגיון מחייב שלא — עוד יש לרוסים מה להרוויח
במלחמה הקרה, עוד אין האמריקאים מוכנים.
אולם — כשיושבים על חבית של אבק־שריפה׳ אין בטחון שלא תתפוצץ
מעצמה. במצב הנוכחי יכולים הענינים להידרדר גם בלי רצון הצדדים.
המלחמה עלולה לפרוץ מחר. היא עלולה לפרוץ בכל רגע. האם
אנחנו מוכנים לה 1האם אנחנו מבהירים לעצמנו מה עלול להתרחש —
כאן׳ אצלנו?

אין נייטראליות:

שאלה ראשונה: הנהיה נייטראליים?
התשובה: אין זה מענין איש. איש לא ישאל אותנו. במצב הנוכח•
אין ההחלטה בידינו.
במלים פשוטות — מדינת־ישראל אינה יחידה מדינית היכולה אף
לחלום על עצמאות כלשהי במלחמה. היא קטנה מדי.
נבהיר לעצמנו את המאורעות שיתרחשו בהכרח למחרת יום פרוץ
המלחמה הכללית :
לגוש המערבי יש בסיסים במזרח התיכון. צבא בריטי בסואץ ובעקבה,
חיל־אויר בריטי ליד בגדאד ,״מומחים״ אמריקאיים (ומן הסתם גם מטוסים
אמריקאיים) בתורכיה.
האמריקאיים לא יפקירו בסיסים אלה. מיד עם פרוץ המלחמה יקבלו
לידיהם בגלוי את הנהלת הענינים בכל הארצות הנמצאות בעורף בסיסיהם.
לא חשוב אם ישלוט במדינתישראל השגריר האמריקאי או מושל
צבאי אמריקאי. דיה העובדה שאיש לא ישאל אותנו אם נסכים ואם לא.
(אל נשכח: חיים אנו על הנדבות של אזרחים אמריקאיים׳ שאפשר להפסיקן
מיד).

הפלישה הסובייטית

הבסיסים האמריקאיים במזרח התיכון יהוו איום ישיר על ברית־המו־עצות.
ישתמשו בהם כדי להפציץ את הנפט הקווקזי. ברית־המועצות לא
תוכל לסבול איום זה. צבאה יפלוש למזרח התיכון.
האם יגנו האמריקאיים על המזרח התיכון הגנה צבאית מלאה?
התשובה: לא. מדוע? לא כדאי.
ראשית: מפני שזה קשה מדי. יהיה צורך בכחוח יבשתיים חזקים מדי. וברור
כבר כיום: לא יהיה לגוש המערבי, בשלב הראשון של המלחמה, עודף
בכוחות יבשה.
שנית: אין על מה להגן. הנפט של המזרח התיכון נמצא בתחום
המפציצים והראקיטות של ברית־המועצות, ולכן לא יהיה ניתן לניצול. הוא
הדין לגבי תעלת סואץ. התחבורה האנגלו־ד,אמריקאית תעבור (כמו במלחמה
האחרונה) מסביב לאפריקה.
האמריקאים לא יסתלקו בלי קרב. בודאי יתנהל קרב־מאסף שיעכב
את הסוביטים חדשים מעטים. אך אדם רציני לא יפקפק בדבר: הרוסים

יגיעו הנה. האנגלו־אמריקאים יסוגו לפחות עד תעלת־סואץ, ומן־הסתם עד
לסודאן. התכניות לכך כבר מוכנות זה שנים.

פלי פצצות אטומיות
נחמה קטנה (ואולי גדולה) :שום צד לא ישתמש במזרח התיכון
בפצצות אטומיות. הסיבה פשוטה — אין כאן אף מטרה אחת שכדאי לבזבז
עליה פצצה העולה מליונים( .ושתהיה מצויה רקבכמויות קטנות בידי
שני הצדדים) .גם הנפט והתעלה אינם ראויים לכך.
אפשר לעורר כאן שאלה מופשטת: מה היה קורה לולא היו במזרח
התיכון בסיסים זרים? אפשר להניח שלוא היה המזרח התיכון כולו
מודיע על נייטראליותו המוחלטת ומסוגל לקיים אותה, לא היה כדאי
לרוסים להסיח כמה דיביזיות למערכה צדדית זו. במקרה זה היה המזרח
התיכון הופך שטח הפקר (כשבדיה ושוייץ במלחמה האחרונה).
זהו, כמובן, פתרון ״בלתי־ימעשי״ ,בתנאים הנתונים. תנאי מוקדם לו :
מדיניות אחידה לישראל ולארצות־ערב, ופעולה משותפת לסילוק הבסיסים
הזרים. כיום המצב הפוך: משחק־מלחמה בין ישראל והערבים ופתיחת
וגם הערבים עלולים לשלם
האזור כולולבסיסים זרים. משחק שגם אנחנו
עבורו, בבוא היום, מחיר יקר.
בהיעדר אחדות מזרח־תיכונית אין כל ההכרזות ה״נייטראליות״ של
מצרים וישראל אלא פטפוטי־הבל בלבד.

האם נרעב ז
אם נתעלם לרגע קם מסכנת ההשתלטות האמריקאית והפלישה ד,סוב־יטית
— האם נרעב י
התשובה: כן.
במלחמה האחרונה היד, מצבנו טוב ממצבם של רוב חלקי העולם.
הישג זה הושג ע״י מוסד אחד, שאיש מאיתנו אינו מעריך כראוי את
פעולתו המכרעת: מרכז־האספקד, של המזרח התיכון. היה זה מוסד בריטי
בקאהיר, שתיאם את המשק לכל ארצות המזרח התיכון, העביר תוצרת
חקלאית סורית לארץ ישראל ותוצרת תעשיתית ארצישראלית לארצות ערב.
אם תפרוץ מחר מלחמה לא יהיה מוסד כזה. להיפך, תהום כלכלית
תהיה פעורה בין ישראל וארצות־ערב( .אלא אם כן יכריחו האמריקאים את
שני הצדדים לבוא ביחסי מסחר) .בהעדר מסחר חליפין עברי־ערבי יהיה מצבנו
קשה מאד. האספקה הנוכחית שלנו מכל קצווי תבל תיפסק במידה רבה.
לפני שבוע פנה הרמטכ״ל השוייצי לאזרחי ארצו בדרישה שיאגרו
מזון בביתם. אצלנו אגירה זו אינה אפשרית — בגלל חוסר דביזים. יכול
לקרות שעם פרוץ המלחמה יהיו מחסנינו ריקים. וזה לא יהיה נעים.
האם אפשר, לפחות, לקדם את פני הרעה הזאת 1זה תלוי בממשלה.
יש הכרח דחוף לאגור בארץ מחסנים גדולים — בעיקר של סחורות חיוניות
(מזון ושל סחורות הבאות מארצות שתיעלמנה מן האופק שלנו למחרת
פרוץ המלחמה (ניר מפינלנד דרוש מלאי־ברזל, בדומה למנה הניתנת
לחיילים קרביים, לכל מקרה שלא יבוא.
העולם הזה״ ,מס׳ 664

הבעיה הפנימית
ועוד בעיה אשר רגילים אצלנו לעבור עליה
בשתיקה :
האם נהיה במקרה של מלחמה עולמית,
עם אחד?
עד כה הוכחנו, במצבי חרום׳ מידה של
אחדות לאומית שאין כמעט למעלה ממנה. על
אף כל הקטטות בין הגנה, אצ״ל ולח״י הייני
מאוחדים ביום הגורלי כשאיימה עלינו סכנת
הפלישה של רומל, וגם ביום הגורלי עוד יותר
בשאיימה עלינו הפלישה הערבית. גם חילוקי-
הדעות הסוערים שלנו ביחס לשיטות המלחמה
בבריטים נגעו רק לצורת המאבק, לקצב של
המאבק׳ אך לא לעצם המאבק ומטרותיו.
בקיצור — היינו מאוחדים כמעט כעם הבריטי,
מאוחדים הרביד, יותר מאשר הצרפתים או
האיטלקים במשברים דומים.
האם נהיה גם מאוחדים — מחר?
כאן יש לזכור אמת אחת׳ שחבדיל את המל-
חמה העולמית הבאה (או ליתר דיוק, את המלחמה
העולמית הנוכחית ) מכל מלחמה שקדמה לה.
ביסודה לא תהיה זאת מלחמה בין שתי יחידות
גיאוגרפיות. לא תהיה זאת גם מלחמה צבאיה
בעיקרה. מעצמות שתי בין מלחמה היא המלחמה

רעיוניות עולמיות. המעצמה האמריקאית נמצאת
בכל מקום בעולם. מרכזה באמריקה ובבנות־בריתה,
מנהיגי מפ״ס כהפגנה למען קוריאה
ג׳יימם מקדונלד ב;ש!ז העצמאות האמריקאית
אך אזרחיה (וחייליה) נמצאים בתורכיה, בגרמניה,
היום נארנזים — מזזר פעולה?
היום שגריר — מחר מושל?
בהונגריה ואף בברית־ד,מועצות עצמה. אזרחיה —
כל אדם בעולם כולו הרוצה במפלת הקומוניזם. כי
כל אדם כזה, בכל מקום בעולם ילחם — אם לא בנשק, הרי בכלי הריגול,
אך מה יהיה המצב ביחס למפלגה השניה שיצאה בגלוי לעזרת ברית
החבלה׳ התעמולה, ההתנגדות הרעיונית.
המועצות במלחמת קוריאה — מפ״ם?
ולעומת זאת: אזרחיה וחייליה של המעצמה הקומוניסטית נמצאים
לא רק בברית־המועצות ובדימוקראטיות העממיות. הם נמצאים בכל מקום
בעולם — חברי המפלגות הקומוניסטיות, אוד,דיר,ן ושותפיהן. כל אלה מהווים
צבא עצום על תעמלנים, שליחים, סוכנים.
כי המלחמה הנוכחית אינה רק מלחמה. היא מהפכה עולמית (לכאן
או לכאן) ,מחתרת עולמית, התקוממות עולמית, מרוכזת בשני מרכזי העצבים
— מוסקבה וושינגטון.

מה יקרה אצלנו?
אל נשלה את עצמנו: אותם שני מחנות, אותם שני צבאות׳ קיימים
גם אצלנו.
די ליטול את העתונים ולעבור על הכותרות: בעתון אחד ״מכה צבא
העם הקוריאי את הפולשים האמריקאים״ ,בעוד שבעתון שני ״מתגונן חילי,ישע
האמריקאי מפני פלישת התוקפים הקומוניסטיים״ .אין אלה טכסיסים
מפלגתיים, כבימים עברו. כאן עומדים זה מול זה שני עולמות, שתי אמונות
כמעט דתיות.
המצב ברור לגבי המפלגה הקומוניסטית. היא תפעל ככל מפלגה קומוניסטית
אחרת בעולם.

לדוגמא: אם תיכנע ממשלת־ישראל למחרת יום התחלת המלחמה ללחץ
המערבי ותאפשר לאמריקאים להשתמש בשטח הישראלי למטרות צבאיות
(וכאמור, קשה לראות כיצד תימנע מזאת)— מה תאמר מפ״ם? מה תע ש
ה מפ״ם?
ודוגמא שניה: אם יקחו האמריקאים את הענינים לידיהם, אין כל
ספק שיצוו על הממשלה לאסור לא רק את קיום המפלגה הקומוניסטית,
אלא גם את קיומה של מפ״ם. ימה תאמר ממשלת ישראל? מה תעשה
ממשלת ישראל?
קל יותר לנחש מה יקרה במצב הפוך — אם הרוסים יפלשו לארץ.
במצב של מלחמה תהיה בעית ד,בטחון דאגתם העיקרית. מובן מאליו שיחסלו
את כל החשודים באהדה לצד השני. מובן מאליו גם שימסרו את השלטון
(או לפחות תפקידים של ביצוע יומיומי) לידי המפלגה הקומוניסטית המקומית.
אך מד, יהיה יחסם אל מפ״ם?
יחסם של הרוסים למפלגות הדומות למפ״ם בקרב עמי אירופה המזרחית,
(ויחסם אל ״השומר הצעיר״ באותן ארצות) נותן מקום לחשוש פן לא תהיה
מפ״ם אהודה עליהם יותר מאשר על יריביהם האמריקאיים.

מה אפשר לעשות 1
כל אלה שיקולים אובייקטיביים. הם מחוייבים ע״י חוקי ההגיון הצלול,
ואינם כפופים לאהדה לצד זה או אחר.
האם יש בהן טעם מעשי? כלומר,
האם יכולים אנחנו לעשות משהו כדי
לתקן את המצב?
אם באמת תפרוץ מלחמה מחר —
לא. לא יהיה לנו כמעט מה לעשות.
נוכל לנאום נאומים יפים על נייט־ראליות
(כשם שאנחנו עושים עתר— ),
אלא שזה לא יענין גם זבוב.
נוכל לאגור קצת מזון — אך הרבה
זה לא יעזור. אם לא יכריחו האמריקאים
(או הרוסים) את הארצות השכנות
לבוא אתנו ביחסי־חליפין ולהקים
שוב מרכז־אספקה משותף — לא
יעזור המחסן אלא לזמן קצר.
ואילו לגבי המצב הפנימי —
קשה להניח שאוהדי ברית־ד,מועצות
ואוהדי אמריקה במדינה ישלימו ביניהם.
ובכל זאת אין אלה שיקולים עקרים.
כדאי להרהר בהם. שהרי מתקבל על
הדעת שהמלחמה הבלתי־נמנעת לא תפרוץ
מחר, וגם לא בעוד שנה, אלא
ב־ 1952׳ ב־ ,1953 ואולי ב־.1955
ואם ירצה הגורל ותינתן לנו שהות
— מוטבשננצלאותה. מוטב
שנתכונן ליום, כי יבוא. מוטב שנכוון
את כל מדיניות־החוץ שלנו, את כל
מדיניותנו הכלכלית, את כל מערכתנו
הפנימית למען נבטיח בכל זאת את
נייטראליותו של המזרח התיכון ואת
אחדותנו הפנימית (ככל האפשר) ,ולמען
לא נגווע ברעב.

מה גורם
לריבוי הגטין?
מאת שלום בהן

בתשעת החדשים האחרונים רשמו
730 איש ואשד, מבני 18 ועד בני 62
את שמותיהם ברשימת מבקשי הגטין
במשרדי בית־הדין של הרבנות בתל־אביב.
בממוצע נרשם ברשימה זו זוג
אחד בכל שעת עבודה במשרדי בית־הדין.

הבאים בזוגות׳ בעל ואשה, משוחחים
יחד בנימה שקטה וידידותית,
דומים בכל לאיזה זוג המבקר במשרד
ממשלתי לשם קבלת רשיון יביא אי
כדי לשלם מס מותרות על מתנה שנתקבלה
מחוץ־לארץ. הם פונים ללשכת
המודיעין, וכנהוג במשפחה הגונה, הבעל
ניגש לאשנב ומבקש טופס בקשה ל...
גט. הם הגיעו למסקנה כי מוטב לשניהם
לשים קץ לחייהם המשותפים.
הם ממלאים את הטופס ללא כל
התרגשות מיוחדת. הטופס הוא ככל טופס
אחר שהאזרח נתקל בו בדרכו במדינה:
שם הבעל והאשה, גילם, תאריך
הנישואין, שמות הילדים (אם יש) .זה
הכל.
הם מוסרים את הטופס לפקיד הממונה,
הבקשה מקבלת מספר סידורי,
נפתח תיק ,״והכל יהי בסדר״ ,הדבר
יעבור ללא כל תקלה או השהיה. כאשר
יגיע תודו יבוא הזוג לפני בית הדין,
ואחר שיחה קצרה, ייצאו שנים, אדין
וגברת, אבל לא אשד, ובעלה.
יש ובא האיש או האשד, לבדם.
הצד השני אינו מסכים לגירושין. במקרה
זה יש צורך במשפט ארוך. הבעל
והאשה יטיחו אשמות הדדיות ויתגוננו.
והרבנים ישתדלו לפייס ולשכנע,

ולבסוף להוציא את פסק הדין, הניתן
על רקע זה או אחר.

הירדים -גורם מונע
גט זה, בין שהוא ניתן בקלות, באופן
במעט אוטומטי, ובין שהוא בא כפסק
דין בתום משפט ארוך ומכאיב, מי הם
הבאים לבקשו? מה מניע גבר ואשה
אשר חיו יחד שנים לד,פרד?
במקרה זה, כמו בכל מקרה אחר,
יכולים המספרים הסטטיסטיים היבשים
לספק תשובה ברורה ומקיפה. נבחן
קודם כל את הגורם הראשון בחשיבותו
בחיי משפחה — הילדים.
מתוך סך הכל של הגטים׳ אשר
אושרו ,״20/ר הם המשפחות בלי ילדים
167, ,למשפחות עם ילד אחד,
־ 11,87 למשפחות עם 2ילדים, ורק
שתי משפחות מתוך כל אלף היו להן
יותר משני ילדים בעת הגירושין.
מכאן המסקנה הברורה כי הילד
הוא גורם חזק מאוד בשמירה על שלמות
המשפחה. אין זה אומר כי זהו
גורם המחזק את חיי הנישואים, אולב
זהו הגורםהמונע החזק ביותר,
כאשר נמתחים היחסים בין בעל ואשתו.

אין
נישאים כקלות־דעת
יש המבקשים לערוך השוואה בשטח
זר, בין המצב בארץ ובין ארצות אחרות,
אולם תנאי החיים המיוחדים במדינה,
אינם מאפשרים כל השוואה הוגנת. אם
מגיע, למשל, אחוז ד,גטין בארצות. הברית
ל־ 60 על כל 100 חתונות, ואצלנו
רק ,22 אין הדבר יכול לקבוע מאו־

בפני בית הזין הרבני ברחוב יבנה בתל־אביבהמחזה היומיומי
מופיע חייל ומבקש גט מאשתו 620/0 .אחוז מכל המתגרשים בשנה האחרונה
חיו חיילים או חיילים משוחררים שחזרו ומצאו כי התרחקו מנשותיהם.

מה על חיי המשפחה אצלנו בהשואה
לארצות הברית.
כל אדם הספיק כבר לראות בסרטים
ולקרוא בעתונים, שהחתונה בארצות־הברית,
היא כמעט דבר של מה בכך.
ואילו אצלנו ...איה הזוג אשר חשב
על נישואין בקלות דעת? א׳ה הבחור
אשר התחתן מבלי שה״הכנות״ יארכו
חדשים, ולפעמים שנים י כי לא כל
ילד בן 17 או 18 יכול להשיג חדר
או דירה, ויש לזוג זמן רב לחשוב על
נישואין ולשקול ולבחון את כל המעלות
והמגרעות — לא מפני אופיו הזהיר
של הנוער הישראלי, אלא בגלל סיבות
״טכניות״.
ואם משבר הדיור הנו גורם בעל
השפעה על ההחלטה לד,נשא, הריהו לא
פחות חשוב במניעת גטים. כי נוסף
לכל הבעיות האחרות, חייב אחד מבני־הזוג
לדאוג למעון חדש. והרי היום
בישראל עושים יותר מאשר להשלים
עם בן־זוג אם הדבר נוגע בחדר או
דירה .

געית הדיור גורמת לגירושין
יש גם צד שני לבעית הדיור: ביה
הוא מקום הצריך לטפח את החיים המשפחתיים,
להיות לא רק מקום של לינה
ואוכל אלא גם של בילוי וגילוי חמימות
ויחסים כנים. במקום זה, הורסת
הצפיפות והדוחק את יסודות החיים
המשפחתיים. לשם בילוי יוצאים בני
המשפחה, יחד או לחוד, למקומות צבו-
דיים רועשים. ובמקום בית המשפחה,
נהפכים בתי הקפה והשעשועים למרכז
החיים.

מה גרם לרבוי הגטין

העקומה המראה את התגברות נחשול הגטין
נאלצה לפתוח בית־דין שני בתל־אביב.

-הרבנות

משך השנה האחרונה עלה מספר
הגטים כמעט ב־> 507 לעומת השנה שלפניה.
מה גרם לעליה פתאומית זו?
ריבוי האוכלוסין? התרופפות פתע
של המוסר? הקשיים החברתיים והכלכליים
בהם מתלבטת הארץ?
התשובה היא מיזוג של כל הגורמים
הללו ועוד אחד חשוב. משך השנה הזאת
חזרו ראשוני המשוחררים של צבאך,הגנה
לבתיהם. הרבה מהם היו נשואים.
הם חזרו לנשיהם אחרי שנעדרו
שנתיים. במשך תקופה זאת עברו וראו
הרבה. הם קנו להם השקפות חדשות,
ערכים חדשים.
הרוב חזר למסלול הדאגה הכלכלית
למשפחה, למעגל חייהם שהופסק ע״י

שרותם הצבאי. אולם לא כולם יכלו
לתפוס את חוט חייהם ולחברו שוב.
מהם מצאו כי נשיהם בגדו בהם, ויש
גם שידעו זאת מקודם, אולם בחשדם
שאולי לא יחזרו מהחזית רצו למנוע
שערוריות. אחרים, והם רוב המקרים,
מצאו כי שוב אין הם יכולים למצוא
שפה משותפת עם נשיהם שנשארו
בעיר.
627,מבל המגורשים במשך החדשים
האחרונים הם חיילים משוחררים.
מתוך אלה, שיעור ״נישואי־המלחמה״
הוא דוקא נמוך. מענין הוא, כי בניגוד
לשאר ארצות תבל, הצליחו רוב החתונות
של ימי המלחמה בין חיילים ואזרחיות.
הסיבה לכך פשוטה. חיילי ארצות
אחרות במלחמת העולם ידעו כי
הם עלולים להישלח מבתיהם למרחקיב
ולזמן ארוך. רובם נשאו נשים מתיך
להט הרגע (או המשקאות) .בדעתם
מראש כי לא יוכלו לקיים חיי משפחה
תקינים, ולא היה איכפת להם מה יכולות
להיות תוצאות חתונות אלו בעתיד
הרחוק. הם היו אנשי היום ,״באיב
היום, הולכים מחר״ .אולם אצלנו לא
היה לוחם החזית הנידחת ביותר רחוק
יותר מביתו מכמה שעות נסיעה. הוא
התחתן, ובמשך כל הזמן המשיך לחיות
חיי נשואין במדד, מסויימת. לכן
הקפיד בבחירתו, ושוב התחשב בבעית
הבעיות — שיכון.

גטין כקרב העולים
יש סברה כאילו רבוי הגטים בא
בעקבות ד,עליה ההמונית. יתכן כי גם
לעליה יש חלק ברבוי זה, אולם המספרים
מוכיחים ללא כל ספק כי משפחות
נהרסות לא עם בואן ארצה, אלא
לאחר נסיון (עיקש בדרך קלל) להכות
שרשים ולהשתקע בארץ. והנה טבלת
גירושין לפי זמן הד,הגוררות בארץ :
— 1870 הבעל פחות משלש שנים
בארץ.
4ל — 24 האשד, פחות משלש שנים
בארץ.
— 327,שניהם פחות משלש שנים
בארץ.
— 237,בין 3 — 5שנים בארץ.
— 130/0יותר מחמש שנים, או
ילידי הארץ.
מכאן, שלבעיה יש גם צד כלכלי.
בהרבה ארצות מצב מקובל הוא כי הב
,העולם
הזה״ .מס׳ 664

על עובד ומפרנס את ד,משפח־ ,.אולם
כאן מתערער עקרון יזה, ביחוד אם אין
שכר העבודה אשר העולה יכול להשיגו
מספיק לחיים הוגנים ונוחים. וכאשר
האשה עובדת אף היא, אין זה אלא
תהליך טבעי׳ משותף לכל העולם, כי
היא נעשית סובלנית פחות, ותוקפנית
יותר,
״מדוע חייבת אני להשמע לכל
דרישותיו של בעלי?״ שאלה בתיה
מ ,.עולה שהגיעה מיוגוסלביה לפני
שנתיים, והתגרשה מבעלה ,״מדוע לא
אעשה גם אני כרצוני? אם אני עובדת
ונושאת את חלקי בהוצאות לא אסבול
״בעל בית״ אצלי ! ״
ואילו אשד, אחרת, מבנות תימן, שעלתה
רק לפני חדשים מספר והתגרשה
מבעלה, אותן הטענות בפיה. בתימן
לא מקובל (וכמעט בלתי אפשרי) בי
אשד, תעזוב את בעלה. אולם כאן
נוכחות פתאום הנשים הללו כי אין
מונע בעדן, אם יש להן סיבר, מספקת.

״אבי מכר אותי לאיש זקן, שהיד,
חברו מילדותו. כאן ראיתי שאני יכולה
לעבוד׳ולחיות כאשה חפשיה. לכן בקשתי
גט מבעלי וקבלתי אותו. זה לא יזיק
לו. יש לו שתי נשים אחרות. אני עובדת
ובקרוב אתחתן עם בחור מודרני״— .
זהו סיפורה של מסעודה, בת תימן, וזהו
גם אחד מסימני האמנציפציה של נשי
עדות המזרח. בעדה התימנית התהליך
איטי וחלש. בעדות אחרות הוא יותר
תקיף ובולט.

חלוקת הגיטין
משפחות אשכנזיות —
משפחות ספרדיות 20
משפחות תימניות — 80/0
משפחות מעורבות 8

/0״64

אגב, כדאי לשים לב למספר האחרון.
הוא מוכיח ש״נשואי־תערובת״
בין עדות אינם פחות יציבים מאשר
נשואים אחרים.

״מקדה־י

״הגיל המסובן״
בחיי הנישואים יש ״גיל מסוכן״
או יותר נכון — תקופה מסוכנת. בעוד
שבארצות אמריקה הצפונית ואירופה המערבית
מגיע אחוז הגטים בשנת הנישואין
הראשונה ליותר מששים ושנים
לכל מאה גטים, אין האחוז עולה אצלנו
על ,24 ובמשך 5שנות הנישואין הראשונות
— .290/0אולם אי־התאמה
מטרימונאלית יכולה גם להתגלות מאוחר
מאד בחיים. מתוך הגטים שניתנו,
/,״ 16 אחוז הם לזוגות אשר היו נישואים
למעלה משלש עשרה שנה.

כעית הילדים
כאשר נפרד זוג, נקודת המחלוקת
הרצינית ביותר היא בדרך כלל שמירת
הילדים. אם הם בגיל נמוך, נמסרים הס
בדרך כלל לאמם, או אם אין היא יכולה
לטפל בהם כראוי, למעון או למוסד

אחד

חנוכי, והאב הוא החייב לספק את
התמיכה הכספית.
ואשר לאשה הגרושה, אין זר, סוד
כי בחוגים מסוימים מביטים עדיין עליה
כעל אדם פגום,
הקיבוץ הצליח במידה מסויימת לפתור
את בעית הגירושין. שם חיי זוג
אינם נתונים לכל שיקולים כלכליים
או חמריים. ילד אינו חובה של כל פרט
שהוא, אלא של הכלל. ובעית השיכון
אינה גורם משפיע. וזוהי עוד תופעה
אופיינית לארץ: בעוד שברוב ארצות
תבל הכפר הוא מרכז הרכילות ופיגור
חברתי, הכיר אצלנו הקיבוץ בעקרון כי
אם גט הוא פתרון מקובל ויעיל לתסבוכת
חברתית, הרי שאין לכבול את
המתגרשים לתוצאות מעשיהם.
ובעקרון הזד, חייבת עוד החברה
בכללה להכיר. כי כדברי ההוגה :״לא
אתחתן עד אשר אדע שאוכל להתגרש
בנקל״.

מ תו ך 730

הוא: ירחמיאל אייזיק, בן ,25 מקצוע ״לא קבוע״ .היא: ז׳וזי׳ אייזיק, בת ,23 מטפלת בילדים. קוראת בספר של אמיל לודויג בשעה שבנגלה
משוחח בלגלוג עם העדים. שניהם מבקשים גט. הסיבה? ״אי־התאמה באופי״ .בכל זאת מנסה בית״הדין להחזיר את השלום ומטיף מזסר
לבעל ולאשה העטופה בצעיף שחור (במרכז) .בית־הדין מאשר גט רק אחרי נסיון אחרון (ולעתים גם מוצלח) להשלים בין שני הצדדים.

הגט ניתן (מימין) .בית־הדין הרבני אינו מוסמך לסרב גט כששני הצדדים מבקשים אותו. גם כשצד אחד לבדו תובע גט הוא ווכה לכך,
אולם הדבר כרוך בסידורים חוקיים פורמליים. כשיש לזוג ילדים מסובכת הבעיה יותר. משמאל: עם אישור הגט יוצאת ז׳וז׳י את
בנין הרבנות ברחוב יבנה בתל אביב בלוית חברה, ששימש עד ל״אי־ ההתאמה״ .בעלה לשעבר הלך לו לדרכו. מעתה תשא האשה שם אחר

.העולם הזה׳ ,מם׳ 064

ב האחיו תלא היו רח מניו ת

תל ת!3

1נ/נ!ן הע המובחת
ללא סבון

מחיר ה שפופרת 220 :פר׳
35 +סר׳ מם מותרות
מחיר הבקבוק 340 :פר׳
55 +פר׳ מם מותרות
(כולל 30 פר׳ פק מן עבור הבקבול)

לכאורר. אין זו אלא עוד שביתר
על הטבת תנאי העבודה והעלאת השכר.
אלא שמבעד להחלפתן האיתנה של 7x00
האחיות, שיצאו לשביתה, משתקף שינוי
ערכים עקרוני, והוא החלטה בויכוח
ישן על הנושא הקיים לא רק בארצנו :
האם האחות היא מלאך שבא למלא
שליחות לשם שמים או בעלת מקצוע
ככל המקצועות? וכל אדם, שאינו חי
על פי מושגים מופשטים׳ יסכים לדעה,
כי עירו (וכנראה ללא שוב) הימים בהם
הנזירה והמתנדבת מלאו את השליחות
של טיפול בחולים על חשבון ״התשלום
הסופי״ כשהן מקבלות מדי פעם אי
אלה מפרעות על חשבון זה מן השמים.
עוול גדול נעשה לאחיות בבתי החולים
שלנו. תמורת שמונה שעות עבודה
ביום ושבע בלילה, עבודה קשה מאד,
מקבלת האחות משכורת זעומה (אחות
ראשית, לשם דוגמה, אחראית למחלקה
שלמה, בעלת השכלה ונסיון, מקבלת
כששים לירות, בה׳ בשעה שעלמה היודעת
לכתוב במכונת כתיבה. משתכרת
יותר — אם יש לה הפרוטקציה הדרושה
למשרה המתאימה) .האחיות נעזבו לנפשן
לא רק על ידי מעבידיהן — הממשלה,
העיריה, הדסה — ,אלא גם על
ידי ההסתדרות. אכן, לא רק האחיות היו
ללא רחמנות אלא גם המוסדות עצמם.
וגרוע מזה: המעבידים לא שערו כלל
כי האחיות תעשינה כדבר הזה וביקשו
לנצל את הרגע האנושי ״כאמצעי מניעה״
.אולם סבלנותן של האחיות העמלות
והמזדקנות ללא עת מרוב עמל
פגה. וכך החלה השביתה.
הפרשה הזכירה את הסיפור על השופט
אשר שמע את שני הצדדים
ואמר לכל אחד מהם ״אתה צודק״ .אמרה
אשת השופט :״כיצד זה השנים צודקים?״
ועל כך אמר לה :״נכון, גם את
צודקת״ .מה חטאו ומה אשמו החולים י
״אנו מוכנים לערוך שביתת רעב אמי
בא כוח החולים (דמות חדשה בציבור,
שנוצרה תוך כדי ימים ספורים אלו
יכולנו רק לצאת להפגנה״ .כוונתם היתד,
לטובת האחיות. אך בינתיים, במשך
שבוע ימים לא רוחצו רבים מבין החולים,
לא הוחלפו כלי מטותיהם, לא
הוגש להם האוכל ולא כוס מים .״מימי
לא ראיתי ולא שמעתי על דבר דומה
לזה״ ,אמר הפרופסור מרכוס, המנתח
הראשי, שמחלקתו הפכה לגיא הסבל
בגלל השביתה. אולם גם הוא, המנתח
המפורסם לא האשים את האחיות. ובכל
פעם אץ למחלקתו כדי לבדוק את חוליו
הקשים ו...לטפל בהם במדת היכולת
(נסתבר, כי הפרופסור מרכוס יודע להפליא
להגיש כוס או סיר לחולים).
לאחר הימים הראשונים של השביתה
הפכה הסיסמה ״ואהבת לרעך
כמוך״ ללחם חוקם של החולים. אנשים
חלשים וחולים ירדו ממטותיהם
כדי לעזור לחלשים מהם, שאינם מסוגלים
לרדת. ואולם הדמות הפופולרית
ביותר בביהח״ח ״הדסה״ בת״א היה
אליהו אשכנזי, בן ,4שנכווה בידו ושוכב
מזה 100 יום במחלקה. אליהו
זה רץ להביא מים וסיר, רץ להודיע
לאחות הראשית על כל מקרה ואפילו
לרופא. ואליהו שמח מאד על התפקיד
הזה. סו״ס הרגיש את חשיבותו: החיים
לא היו עוד משעממים, והוא היה
״הכי חשוב מכל הגדולים״.
ואותן אחיות שובתות שנזדמנו למחלקות
ויכלו לראות את הסבל, עמדו
בו. הן לא עשו מלאכה במחתרת (ואם
כי היו גם כאלה) כי ״המטרה מקדשת
את האמצעים״ .האם נפל על ידי שביתתו
כתם שחור על גבי הלבן המסמל
את המקצוע הזה י.

המלחמהב שי תו ק והמצפון
בשבוע שעבר באו הידיעות ד,מ־

שמחות הראשונות מחזית מחלת שיתוק
הילדים. מסתבר, כי מאז המחצית
השניה של חודש יוני החלה ירידה במספרי
המקרים, ובמשך 24 ימים רצופים
לא נרשמו אלא שנים־שלשה מקרים
בממוצע ליום (לעומת 15—12 לפני
חודש) ,אך הוחל להרגיש בהקלה זו
לאחר חדשיים של סיוט המגפה, ומשרד
הבריאות בכבודו ובעצמו פירסם מספרים
מבהילים של קרוב ל־ 350 מקרים
שאירעו ואשר מהם מתו 40 ילד. מר,
מסתבר ף מספרים אלה נוגעים לחודש
שעבר. אכן, בה בשעה שהיה מקום
להופיע בפני הציבור עם הידיעות המשמחות,
המרגיעות, המעודדות — רק
אז גמרו הרופאים לחשב את המס*
פרים
של החודש שעבר...
בינתיים הוזמן לארץ מומחה בין
לאומי למחלת השיתוק, הוא פרופסור
ג׳הץ פול מאוניברסיטת ייל׳ כדי שיעמוד
מקרוב על בעיות המגפה ויתן
ה כמלצר בלונדי בקפה ״פסג״׳ בתל־אביב.
העולה החדש אלפרד מילר (הגיע
ארצה לפני כמעט שנה) הוא בעל עבד
מיוחד במינו. הוא אחד העולים היהודיים
המעטים שלא היו יהודים כלל.
בכל זאת לא בא בגנבה, כאחרים. להי־פך,
הוא זכה להמלצה רשמית מטעם
ההסתדרות הציונית בהונגריה. הסיבה:
המלצר אלפרד מילר, הונגרי קאתולי.
לשעבר מפקד־גוש בבודאפסט בימי הכיבוש
הנאצי, הציל כמה מאות ילדים
יהודים ממוות בטוח.
כשבאו הקומוניסטים גמלטו בני־חסו־תו
של המלצר־המפקד לארץ־ישראל, והוא
נשאר עצוב. המשטר לא מצא חן
בעיניו .״לא היתד, עוד חדוות־חיים״ .הת־יצב
במשרד הסוכנות, הצטייד בחוברת
שלמה של המלצות נלהבות, ובא לארץ.
בארץ מצא את הצנע. אולם הגבתו
היתה הפוכה מזו של המלצרים המקו־מיים.
חסר מזון? ובכן, דרוש להוכיח
שאפשר להכין ארוחה הגונה גם ממה
שיש. רקמו להם המלצר הבלונדי ואשתו
הטבחית ההונגרית, חלום — לפתוח
מסעדה משלהם במגדל־גד כדי להוכיח
לבעלי המסעדות בארץ ״שאפשר״.
אלא
שיחס המוסדות לעולה־;־,חדש
אלפרד מילר קריר יותר מאשר יחסם
של המוסדות הציונים למפקד־הגוש אל־פרד
מילר בבודפשט. הדבר נתקל בקשיים.
הבתים היו ״תפוסים״ ,או ״הובטחו״
לאחרים. בינתיים משרת המלצר
בעל הפנים האריים את הלקוחות שלו
בבית־קפר, תל־אביבי, אומר ״תודה רבה״
בעברית צחה ...ומחכה שהבתים הערביים
במגדל־גד יתפנו בקרוב.

*!ר־דין קו ל ק טי בי

המלצר אלפרד מילר
מסעדה אינה ניתנת על מגש

עצה לרופאינו. ראה הפרופסור פול
את אשר עושים הרופאים בישראל נגי
המחלה, התבונן בכל׳ חקר את: מספרים
ואח״כ כינס את כל המעונינים
בדבר ואמר להם בערך כך: עשיתם
את כל אשר אפשר לעשות, אפילו׳אנו
באמריקה עושים פחות; ^אשר לעצם
המחלה, הרי שאף אחד מאתנו אינו
יודע את מקורה ...שואל עתה הציבור
:״מה פירוש מומחה בין לאומי?
אם אין איש יודע את סיבת התחלואה,
ולא יודע אמצעים נגדה, ונגד
התפשטותה ולשם הצלת הנגוע, וגם
פרופסור פול אינו יודע — מה הטעם
לכינוי ״מומחה את התשובה לכך
אפשר למצוא באחת השאלות שהציג
ד״ר מאיר, מנהל משרד הבריאות שלנו
לאורח החשוב, כאשר השנים הופיעו
בפני המיקרופון ב״קול ישראל״ .בדושיח
שהתנהל מסביב לביקורו של פרי־פסור
פול, שאלו ד״ר מאיר בערך
כך :״ומה דעתך על כל אשר עשינו
כאן נגד התפשטות המחלה?״ ועל
כך השיב האורח :״כל מה שאפשר
רק לעשות״...
ואשר לקהל הרחב, כדאי היה להאזין
לסיכומיו של פרופסור פול, בשל
הערה אחת בדבריו, שאינה נוגעת במישרין
לשיתוק הילדים. הוא אמר :
״יש הרבה לעשות ביחס למצב ההיגייני
במסעדות שלכם״ .אכן, הפרופסור
מאמריקה לא חידש אמנם מאומה.

המרצדממ * ד ל־ * ד
בימים הקרובים עומד להתחסל ה־
״גיטו״ הערבי של מגדל־גד. רבים שמו
עין על הבתים שיתפנו. אולם איש
אינו מתפלל לרגע זה בלהט כה רב

בית המשפט המחוזי בתל אביב
עבר לבנינו החדש. במקום אשר בו
שכן בעבר מטר, ד,״סי אי די״ בדרך
יפו־ת״א תראה היום את ממלכת החוק
והצדק הישראלי על אולמיר, ולשכותיה׳
כשמעל לראשי השופטים מתנוסס סמל
המדינה. כל זה נאה והכל יחייבו בלי
ספק את השיפורים הללו ; לא ישבו
עוד שופטים דגולים ונכבדים באולם
כשהמים חודרים מבעד לתקרה ומטפטפים
על ראשיהם הכוונה לשופטים
המחוזיים, כיון שמעתה ישבו באולם
ביד,״ד המחוזי שופטי השלום ועל פי
הנסיון רשאים אנו להניח, כי התיקונים
בתקרה האומללה יידחו מחוסר תקציב)
.ולא יישמע עוד בביה״ד פסק דין
למאסר עולם לצלילי השיר ״עוגה עוגה״
הבוקעים מגן הילדים אשר בחצר.
אולם אין שינויים ושיפורים אלה
באים לתקן את העוול הגדול הנעשה
לקהל הרחב על ידי הסידורים הבלתי
יעילים של בתי המשפט במדינה. הכוונה
לאותם מאות ואלפי אנשים המוזמנים
לבית המשפט כעדים, במתלוננים, כמומחים
ואף בנתבעים. רבבות שעות עבודה
הולכות לאיבוד בפרוזדורי בתי המשפט
שלנו. אדם כי יוזמן להעיד במשפט
לשעה שמונה בבוקר יש והוא
נקרא לשופט לא לפני השעה 12 או
אחת אחד,״צ, אולם יש גם שרק אז
נאמר לו, כי המשפט נדחה ועליו לבוא
כעבור חדש או חדשיים (כדי...
להתנסות שוב).
חוסר ידים עובדות, חוסר קצב מהיר
ומאורגן( ,או שמא חוסר תיאום בעבודה?)
— כל אלה גורמים לתקלות
רבות ובין המושג ״יעילות״ לבין המצב
הקיים בבתי המשפט שלנו כיום, רובצת
תהום עמוקה ומזעזעת.
מאות עברייני תנוער, מוכנים היו
לשלם קנסות כפולים ומשולשים ובלבי
שלא יועמדו לדין. שהרי אין זאת או־
,וועולם הזה״ ,מס׳ 064

את החרבות ע׳

ן וסם מכשיר את הקרקע -כאן יהיה קו־הרוהב 38

,שכחי מי את. שכחי מה את.

;בה הפלא: שתי חרבות הופלו. על חרב אחת שוכבת קוריאה ומרחפת באויר. רק הקוסם הגדול יודע את הסוד,

יהי פקודתו

כדרי נוהג ער שנת הים !
.1שמור על הנקיץ. אל תפזר קליפות ושיירי אופל.
.2הזהר לא לפגוע כאנשים או בילדים כעת שהנך עוסק
במשחקי ספורט.
.3המנע מהקמת רעש מיותר. זכור: שפת חים הוא מקוב
לנופש ומרגוע!
כ״ולוטה״

.4לפני צאתך להתרחץ כים מרח עור גופך
המגינה על עור הגוף ומנעימה את השזוף.

המצבעה לבעלי טעם
קשת

מנקה

רבת

וצובעת

הנסי

כשסכל הכאבים מחמיר מאד

נ ת 1ל

הוא התרופה הנבחרת
נתול משקיט את הכאבים במידה

אחים אברה מו ף
ת ל ־ א בי ב

ירוש לי ם

חי פ ה

מאת פוטו כרגר תבקש
איך כמצלמה להשתמש
בקנותך מצלמה, חלקים, פילמים, סלטות,
נייר ובו׳ ,עומד לרשותך נסיוני של 25
שנים. בתור בית מסחר ראשון במקצוע.
פיתוח, העתקות, הגדלות, מכירה, קניה,
החלפה. פיתוח מיוחד של פילמים קטנים.

משביעת רצון. רופאים רבים ממליצים
על פעולתו המצויינת. נסיון
אחד ישכנע אותך.

—תקליטים
בטוז*ובן, כרהמס, צ• •קובל ק ,
וכוי

סי מ פוניו ת, קונצרט
רדי 1־ א ו 1י 1ן
רדו׳ דיזנג־ף , 116 תל -א בי ב

תקליטים

יד־ 1פטםון

אברהמסון

פוטו-ברנד
חי ב ה דו! החלונן 31
בנ תרח׳ ש ביו א טי 4137 .

פסנתר•
1מפירמות ידועות — במבחר גדול
| וסטרמן׳ ת״א, רח׳ רש״י 9

עוד לא הגיע הזמן, שנוכל לגלות
כיצד פעלה המשטרה כדי לעציר את
עלי בירותי בן ד,־22׳ לשעבר איש רמלה
ועתר, תושב רמאללה, שעבר את הגבול
כדי לבצע, לדברי התביעה׳ מעשה פשע.
ולחזור לרמאללה עם הפרות השמדות
ו.,התפאר״ (בסגנון המזרחי) על מעשה
הסילוק של שני היהודים. את הסיפור
על פגישתו (ביחד עם עוד שני מסתננים)
עם שני היהודים בשדות שבין
רמלה לשרון גולל עלי בנוסח אלף
לילה ולילה׳ בפני האורחים בבית המרזח
ברמאללה. האם יכול היה אז,
באותו ערב, להעלות על דעתו כי
בבוא היום ישב על ספסל הנאשמים
במדינה השכנה, כשפרקליט התביעה,
א. דינרי, יזכיר לו (בקול שקט וכמעט
אדיב) את כל פרטי סיפורו הוא, וגרוע
מזה: את פרטי המעשה המיוחס לו?
במאי אשתקד יצאו יעקב וקסמז
וחרמן זק, שני עולים חדשים, מתישבי
רמלה׳ את ביתם, ומאז לא חזרו עוד.
גופותיהם נמצאו כעבור כמה ימים
בכרם בין רמלה ולטרון. כל פרטי החקירה
המסובכת שהתנהלה מאז יתגלו
כפי הנראה תוך כדי מהלך החקירה
המוקדמת (בפני השופט החוקר אבן
טוב, רחובות) שהחלה השבוע. אגב, זהו
המקרה הראשון בו מסתנן מובא. לדין
בעוון רצח שבוצע בשטח הישראלי.

שגי אתכתיב

קשקשים
נגד
ש נ 1ר 1ת
! נשירת

סוכנים

מסתורין ובין רמלה
ורמאללה

שני
דר כלליים

פשע

ר־ז ל־ א בי ב
רחוב בן־יהודה 9

רדיו
ש• לי פ ש טי ין
ח ל ־ אנינ
בן־יהודה

47 בקומה

תיקונים • מלוה
קניה • חירוף

מאז באד, אשד, אחת, תושבת תל־אביב,
להתלונן במשטרה, כי אדם אלמוני
קיבל ממנה 180 לירות בעבור
היתר יציאה וויזה איטלקית׳ עברו
חמשה חדשים. כחדשיים ארכה החקירה
המסועפת מטעם משטרת תל־אייב,
ורק השבוע מסתכמת והולכת החקירה
המוקדמת נגד שלשה, הנאשמים בזיופי
מסמכים רשמיים, אשר׳ לדברי החוקרים,
מצטיינים ברמה מקצועית גבוהה בעולם
הזיופים, אלא ששגיאה אורטוגרפית אחת
היא אשר ״הרגה״ את כל התעשיה...
ככל עסק בכל מקום כן גם בפשעים
ההיצע מתאים עצמו לביקוש, היתרי
יציאה כמו ויזות, נחשבים בארצנו
סחורה טובה, מאחר שקבלתם קשורה
בקשיים מרובים והסיכויים לקבלתם הם
בדרך כלל קלושים.
זה התחיל בתלונה שמסרה למשטרה
אותה אשה נגד אדם ששמו לא היה
ברור לה כלל וכלל, אך היא האמינה
לו, מאחר שהוצג בפניה ע״י ״אנשים
מהחברה״ ,מסרה לו 180 לירות, והאיש
נעלם. בינתיים הגיעה למשטרה עוד
תלונה׳ הפעם מגבר, שאף הוא שילם
סכום כסף׳ ואמנם קיבל את היתר היציאה׳
אך לא את הויזה של המדינה
הזרה המובטחת, ומשום כך התעורר
בלבו של המתלונן החשה שמא מזויף
ההיתר (האנשים היו מבטיחים לקבל
את המסמכים על ידי ״פרוטקציה בקיריה״)•
ואמנם בחקירה ראשונה נתברר
הדבר: ההיתר היה מזויף.
וכאן נתגלה גם המפתח. הכתיב
של המלה ״הקיריה״ (באותיות לטיניות)
הכיל את האות ״יוד״ ( 1במקום
ץ ) ,והוא הכתיב באחת מהשפות :
פולנית, הונגרית או נורווגיה.
מבאן כוונה החקירה אל עבר החוגים
של יוצאי פולין והונגריה (יוצאי נורבגיה
מועטים מאד בארצנו) .לבסוף
הגיעה ידם של החוקרים לאחד מבתי
המלון ממדרגה שלישית בת״א׳ ששם
מתגוררים יוצאי הונגריה. בחיפוש הראשון
שנערף שם נמצאה באחד החדרים
מזוודה עם מכסה כפול ובתוכה חותמות,

דיו, דפי נייו
צאה גם החו
ריח וכתיבה
במקום ״*צ&ז
לאחר שדייך
גם שמותיהם ש
מהם עזב יומיים
באניה ״נגבה״ ובג
מית. המשטרה שלחה
בל של האניה, ששמר
עד אשר הגיעו לנמל בא
נעצר האיש והוחזר לארץ( .העו
מכסימלי על זיוף מסמכים הוא מאס
עולם).

ה תכ שי ט׳ נמצ או־ הבע די ס המריאו שבע שעות עמל הקצין קאנר, ראש
״השיטור״ (שטה שהוכיחה את יעילותה
המלאה במקרה זה) באותו לילה
בשבוע שעבר, עד אשר בשעה שלש
לפנות בוקר נתגלו תכשיטים שערכם
כארבעים אלף דולר, שנעלמו במכונית.
המכונית חנתה ליד אחד מבתי המלון
ברחוב הירקון. קבוצת התיירים•
שעמדו להמריא אותו לילה משדה הזד
עופר, בלוד שתו את הקפה שלהם בטרם
ייצאו לדרך, ומזוודותיהם במכונית
אשר בחוץ. יוצאים להם התיירים
(אגב, אנשי המגבית המאוחדת) והנה
הם רואים כי נעלמו מהמכונית שלש
מזוודות: הגנב הצליח לפתוח שמשה
בעזרת מברג, שנשאר במקום.
ידיעה על כך הועברה מיד לטלפין
״999״ (מספר המוקד של המשטרה) וכעבור
במה רגעים הגיעה למקום מכונית
ניידת עם עוזר־מפקח־מחוזי קאני
בראש.
אולם מיד בהתחלת החקירה הבריזו
התיירים כי זמנם קצר ואין בדעתם
לותר בגלל ״אינצידנט זה״ על
נסיעתם. הם יצאו ללוד, ואילו המשטרה
פתחה בחקירה.
הדבר הראשון שנעשה היה בדיקת
כל מונית שנמצאה אותה שעה ברחובות,
מאחר שהיה ברור, כי הגנב לא
יכול היד, להסתלק עם המזוודות ברגל.
בהגיעם למשרד מוניות ״קופל״ ברחוב
צ׳רניחובסקי נודע לחוקרים כי אמנם
הגיע למקום לפני כשעה צעיר, הנראה
כתייר, השאיר שלש מזוודות וכעבור
כמחצית השעה שוב יצא במכונית
לבית מלון. עתר, היה ברור, כי האדם
עשה תמרון כדי לטשטש את עקבותיו,
אך יחד עם זה עלה החשד שמא עוזב
האיש את הארץ, ונשלחה קבוצת שוטרים
לשדה התעופה בלוד.
בינתיים הספיקו התיירים להמריא
והמשטרה לקחה בחשבון את האפשרות,
כי באותו אוירון עצמו, שבו טסים
קרבנות הגניבה, נמצא גם הגנב על
שלשת המזוודות. עוד מתיעצים החוקרים
אם ״־,עביר מברק לשדה התעופה
הקרוב אשר שם יחנה האוירון כדי
שתערך שם בדיקה, כאשר מתל אביב
הגיעה הידיעה כי המזוודות נתגלו באחד
מבתי המלון והאיש (חייל משוחרר
מאנשי מח״ל, נוצרי דני) הספיק להודות
במעשהו.
פתחו השוטרים את המזוודות ולעיניהם
התגלה אוצר של תכשיטים
ודברי ערך אחרים, שערכם כארבעים
אלף דולר. כאמור׳ לא רצו התיירים
לותר על טיסתם ״בגלל האינצידנט״,
אולם ודאי שמחו מאד כאשר בשדה
התעופה ברומה חיכתה להם הבשורה
הטובה :״מזוודותיכם נמצאו״.
ומקץ חמשה ימים׳ עוד בטרם הגיעו
התיירים מפריז לניו יורק, הועמד
מקסים דראואט בן ה־ 22 לדין ונידון
ל־ 18 חדשי מאסר. אכן׳ לא רק הפעולה׳
המשטרתית היתד, מהירה: גם המשפט
נהג בבירור בזק.
״העולם הזה״ ,חם׳ 664

מכל וועולס
פיליפיני ם: מרור
בעוד הממשלה האמריקאית יוצאת
להגנת קוריאה מפני צבאותיו של הצפון
הקומוניסטי המתקדמים במהירות׳
נשקפת סכנה פנימית למבצר האמריקאי
העיקרי באסיה הדרומית — איי הפיליפינים,
באיים
— שהם רפובליקה עצמאית
להלכה --פועלות חבורות של ״הוקים״
הכפופות להנהגה קומוניסטית. חבורות
אלה מטילות את חיתיתן על הארץ כולה.
בשדה תעופה אמריקאי כ־ 50ק״מ
מצפון למנילה (הבירה) היד. צורך להנהיג
עוצר לילי אחרי שתריסר טייסים
נהרגו ע״י החוקים. אפילו באי קוריג׳י־דור,
שיש לו ערך סמלי רב בעיני כל
אמריקאי אחרי הקרב המפורסם נגד
היאפאנים, חדרו פרטיזנים אלה למחסן
הנשק, פתחו את דלתות הפלדה והריקו
לאיטם את כל המחסן.
אחת הסיבות להתגברות הפרטיזנים :
הכלכלה הפיליפינית קרובה לפשיטת
רגל, וממשלת הנשיא קוירינו היא כה
מושחתת וחמסנית שהאמריקאים עצמם
תובעים ממנה לדאוג יותר לשלום ההמונים.

טוניס:
הו של טהסדר
כל שנה נערכת תפילה מיוחדת
במסגד הגדול של טוניס ביום ה־15
לצום רמאדאן בהשתתפותם של נכבדי
המדינה ובראשם ד,ביי של טוניס.
לחגיגת השנה התכוננו תושבי העיר
טונים עוד מראשית החדש. אין זה
מאורע דתי בלבד, תהיה זו ההזדמנות
להפגנה פוליטית גדולה נגד השליטים
הצרפתים הזרים — הפרנג׳י השנוא.
מעצמה אימפריאליסטית אחרת היתר,
מניחה לאספסוף להפגין את שנאתו
ולצווח את סיסמאותיו הלאומניות.
כך נהגו הבריטים במצרים ובעיראק.
אם רצו ה״ילידים״ להפגין ולהשתולל,
היתד, ניתנת פקודה לכוחות הבריטיים
להשאר במתנותיהם ולא להתערב. למחרת
היו חוזרים העירה, ו״האינצידנם״
נשכח.
אך לא כך פועלים הצרפתים. הס
תמיד הצטיינו בעמדתם ה,,מעשית״ יותר,
בגישה ״ישירה״ .אם ה״ילידים״ רוצים
להפגין נגדם, ימנעו בעדם, אפילו

בכוח. כך נהגו בסוריה, בלבנון ובהודו-
סין, עד שאולצו לפנות אר. הארצות
הללו, וכך פעלו בצפון אפריקה׳ ערש
האימפריאליזם הצרפתי.
לכן, כשהתקהל ההמון ברחבה שלפני
המסגד הגדול בטונים, היו כבר מוצבות
יחידות הצבא הקולוניאלי הצרפתי
--סנגלים שחורים חמושים ומזו־יינים.
הטוניסאים
הבינו מיד כי הצרפתים
התכוננו ברצינות, כי סנגלים ומוגרביס
הנם אויבים מושבעים. הסנגלים יצאי
ממחנותיהם רק כשהיה צורך ״להשליט
סדר״ ,ולא העיזו לבקר ברובעים הערבים
אלא בקבוצות גדולות.
בכל זאת המשיך הקהל לצווח את
סיסמאות הבוז ולהתפרע, וכאשר הופיע
הביי ופמליתו׳ לא ידעה התלהבות
הטוניסאים כל גבול. הם החלו מתקיפים
את ״שומרי החוק והסדר״ .הללו
לא היו זקוקים להמרצה יתרה ממפק־דיהם
הצרפתיים. הם הטילו פצצות דמע
לתוך ההמון, וכשלא הועיל הדבר׳ פתחו
באש מקלעים.
ההמון התפזר (מלבד אלה שלא
יכלו) ובעיר טוניס הושלט סדר.

חלת הספר הוא מתאר כיצד חייל צרפתי
אחד הורג שני חבריו כשהוא מוצא
אותם אונסים בחורה צרפתיה מן
הכפר השכן. ואת כל זה הוא כותב
במלים מתוך המילון של החיילים עצמם.
צרפת,
בדרך כלל, אינה נדהמת משפה
״גכד,״ ביצירות ספרותיות. היא דנה
ספר לפי ערכיו האמתיים ולא לפי הצעקות
שמקימים בורגנים נדהמים. מרל

כל התעמולה אשר תיעשה למען זיהמה
זו, שקוראים לה ספרות
הוא שלח מכתבי מחאה לאקדמיה
גונקור ולמשרד החיילים המשוחררים
הצרפתי. כתשובה שלח לו מרנה מרל,
מחבר הספר צ׳ק על סכום 2000 פרנק
בשביל עניי הכפר. על גב הצ׳ק כתב
הסופר: אם יכוך על לחייך הימנית,
הושט את לחייך השמאלית״.
אך לא היה בכוחה של המחאה זו

צרפת:
הצדה שג׳ שד המטבע
זוידקוט הוא כפר צרפתי בסביבת
דנקירק. שם התנהל קרב קשה ועקשני
בזמן המפלה הגדולה בשנת ,1940
ובו נהרגו למעלה מ־ 1400 חיילים צרפתיים.
עתה
הופיע ספר בשם ״סוף־שבוע
בזוידקוט״ .המחבר, רנה מרל, מורה
בית־ספר תיכון לפי מקצועו, מתאר בו
את הווי הקרב שבו השתתף כחייל בחיל
הרגלים הצרפתי.
רבים נטלו את הספר לידם, בצפיה
לקריאה מעודנת וסנטימנטלית של הימים
ר,ד,ימאים ההם. אמנם הספר הוא
תיאור מדויק של אותם הימים, אולם
דוקא בגלל הדיוק הזה, אין הוא מוצא
חן בעיני קוראים רבים.
רנד, מרל כתב את הספר הזר, בסגנון
הניאו־ריאליסטי בהביעו את כל
הזוועה, האכזריות הסבל והזוהמה של
דבר זה הנקרא ״מלחמה״ .כבר בהת
מנהיג
המורדים הפיליפינים לואי טארול,

(שני משמאל)

קוראים להם חוקים

קיבל עבור ספרו את הפרס הצרפתי
לספרות, פרס האקדמיה גונקור.
אולם הופעת ״סוף־שבוע בזוידקוט״
לא עברה ללא שערוריה, כאשר הגיע
הספר לידיו של בונדו, כומר זוידקוט,
ארגן הלה את כל תושבי הכפר וקרובי
הרוגי הקרב על זוידקוט נגד הפצת
ספר זה.
״זהו חלול שם גבורינו הקדושים״,
הוא התרעם .״הסופר הוא נבל המזהם
את שם כפרנו, שהיד, שדה קטל, שבו
התחולל קרב גיבורי. אסור לקנות
את הספר הזה. אסור לתת כסף, עם

לרכך את זעמו של הכומר, הוא החזיר
אותה עם התשובה :״לאות הבוז של
עניי זוידקוט״.
תשובתה של האקדמיה לכל ההמולה
הזאת היתד אמנם מכיל ״סוף־שבוע
בזוידקוט״ ביטויים חפשיים וסצינות
אכזריות׳ אולם — לצערנו — ביטויים
וסצינות אלו הם רק בטוי המלחמה עצמה״.
והתפוצה
של הספר, כמובן, לא סבלה
מאומה. אולם בזוידקוט אין קוראים
אותו אלא בסתר.

א רגנ טינ ה: שערוריה
תחנת־השידור של בואנוס־איירס נסגרה
ליממה אחת ונאסר עליה לערוך
תוכניות בהשתתפות הקהל, אחרי שע־רוריה
שהיתר, לשיחת היום במדינה.
במשך שנתיים ניסה ויקטור ברנרדו,
סטודנט למשפטים, לזכות בפרס בתח־רויות־הקויז
של הרדיו. השבוע האיר
לו המזל והוא ידע את התשובה לשאלה
המזכר, אותו בפרס של 6250 פזוס
( 280ל״י) .הקריין הזריז ניצל את ההזדמנות
ושאל אותו :״מה תעשה בכסף
זה?״ ברנרדו ענה :״אתרום את כל
הכסף למוסד לעזרה סוציאלית פני
הקריין קרנו. הקהל חשב שהכוונה
למוסד הצדקה של אווה פרון, אשתו
היפה של הדיקטטור הפאשיסטי. אולם
בורנרדו המשיך — ״של המפלגה הסוציאליסטית
שאני חבר בה.״ הקהל פרץ
בתשואות ספונטאניות — והקריין המס*
פוטר.

תחרות
מלכת־אירופה 1950 בצרפת
במקום הנכון...

״העולם הזה״ ,מם׳ 664

תחרות מלך־השפמים 1950 בבריטניד
.,.המידה הנכונה

* החוג להתידדות בלונג נניץ׳ בארצות
הברית הודיע למשטרה כי גנב
שהתפרץ לתוך מועדונם הוציא משם
רשימה שכללה את שמותיהן, כתובותיהן,
גילם, ותמונותיהן של למעלה
ממאה נשים. בכסף שהיה במשרד לא
נגע.

הבימה

יום ה׳ 13.7״אותלו״
מוצ״ש 15.7״אותלו״
מוצ״ש 15.7״העירה שלנו״ בפרויתקין יום א׳ 16.7״האם״ לפועלים, ת״א

יום ב׳ 17.7״אותלו״
יום ג׳ 18.7״בני ערובה״ (מונסרה!
כפר יחזקאל
יום ד׳ 19.7״חלום ליל קיץ״ ,ת״א
יום ר 19.7״בני ערובה״

ההצגות

התחלת

ח פה

טוסהנינ׳ ב אר ץ הכו שי
המאורע הגדול של חיי המוסיקה
באמריקה השנה היה בלי ספק סיורו
של טוסקאניני עם תזמורת ד,נ. בי. סי.
מחוף הארץ לחופה, כאשר המנצח הקשיש
ערך בסוף העונה 40 קונצרט
בשלשים עיר. במסעו זה של טוסקאניני
רואים את המבצע האחרון של גדול

כפר יהושע
הרגילות ב־8.30

אהד
יום ה׳ 13.7אינקובטור על הסלע
ירושלים
ב־ 9״ציון״
מוצ״ש 15.7אינקובטור על הסלע
תל־אביב
יום ב׳ 17.7״מעשה בחייט״ ,ת״א
תל־אביב
יום ג׳ 18.7״הקמצן״
יום ד׳ 19.7״הקמצן״ הצגה יומית
תל־אביב
ב־ 3.30 אחה״צ
התחלת ההצגות הרגילות ב־ 8.30 בערב

הי שר אלי ת
בית ״הבימה״

יום שלישי ,18.7ב־8.30
כוחם

בהשתתפות: אדים דה־פיליפ (מימי)

א. וילקומירסקי, מ .בן־מנחם,
חנה זמיר, ר .שטיין ועוד.
״ארמון״ היפה יום חמישי ,20.7בשעה 9

ם פורי

הופמן

מ. גולינקין

ה ת 1מ 1ד ת
קונצרטים מיוחדים
המנצח האורח: דין דיקסץ,
הסוליסטית האורחת: ויויאן ריכקין

רמת־גן,
רחובות,
ירושלים,

יום חמישי ,13.7 ,״אמפי־ת
אטרוף׳׳ ב־ 8.30 בערב.
יום שלישי ,18.7״ביתב־
8.30 בערב

יום רביעי , 19.7״אדיסון״,
בשעה 9בערב.

קונצרט מיוחד

המנצח האורח: דין דיקסון
הסוליסטית: ריי לב (פסנתר)
רמת־גן, יום ראשון 16.7״אמפיתיבשעה
8.30
אטרון״
ובר, צ׳יקובסקי, בטי,ובן.

בתכנית :

תל־אביב,
ירושלים,
רחובות,
רמת־גן,

מבירת הכרטיסים :
במשרד התזמרת, אלנבי ,56
.6—4 ,2—11
במשרד כר,נא,
בפלתורס.
בימ״ם ״תרבות״ ,ביאליק .49

ק 1ד ג 1ע
תד־אבים
אופיר — כשהאשה מושלת ()3
(בצבעים טבעיים)
איריון — ברית: הפעמונים
אסתר — אינצידנט על הגבול
מגדלור — האושר היה כה קרוב (1 )2
חיפה אורה — קזבלנקה
א ר מון — עזט 81300116 8

המנצח:
כרטיסים :
תל־אביב: ביילין, אלנבי ,67 טל 5018
חיפה: גינצבורג, הרצל ,25 טל׳ 3621

תיאטרון

לי ־ ל ה־ לן

וביום ג׳ 18.7
במוצ״ש 15.7
בשעה 9בערב
באולם ״ אהל ״ ש ם ׳ /רחוב בלפור

הצגות מיוחדות

בהשתתפות הזמר־הפזמונאי הידוע
האורח ליאו פולד

בתבניתו החדשה

בלוית תזמורת ג׳ז מוגדלת.
כרטיסים להשיג: אך ורק במשרד
מ. ולין, רחוב בן־יהודה ,1בשעה 9—1
לפנה״צ; בשעה 3 — 7אחה״צ ובערב
ההצגה בקופת ״אהל־שם״.

תיאטרון? א ג רי
יום ה׳ 13.7״הילולת רפאים״
קרית מוצק-ן
מוצאי־שבת 15.7״הילולת רפאים״
תל־אביב
יום א׳ 16.7״מאז גן עדן״ ,ת״א
יום ב׳ 17.7״הילולת רפאים״ רעננה ויום חמישי 20.7

יום שלישי 18.7

הצגות בכורה

״רביזור ״
מאת נ. וו. גוגול ההצגה: י .פ. שרוף
יום ד 19.7״הילולת רפאים״ ,ת״א

אותו רקע. בחלק אחד של האולם, במקום
מיוחד שהוקצב להם, ישבו כמאה
כושים. טוסקאניני השמיע באותו
קונצרט יצירה קצרה על נושאים כושיים
והיצירה זכתה להצלחה רבה, אלא
שהכושים לא מחאו כפיים. כאשר
סיפרו אחר כך למנצח על כך, הביע
את צערו הרב ״לא ידעתי כי הם
רגישים בנקודה זו״ ומאז הוציא מהרפרטואר
את היצירה הזאת.

הכי ש׳ ב אר ץ היהודים

תיאטרון פועלי ישראל

האופרה
תל אביב

כעלי המיניסטר גבעתיים יום ה׳ 13.7
תל־אביב
מוצ״ש 15.7
תל־אביב
יום ג׳ 18.7
פתח־תקוה
יום ד׳ 19.7 חדרה יום ה׳ 20.7
כרטיסים להצגות בת״א להשיג אך ורק
בקופת בית העם בכל יום משעה 9עד
12 לפנה״צ ומשעה — 4עד 6אחה״צ.
ביום ההצגה משעה 4עד התחלת ההצגה.
כיוס ששי משעה 9עד 1אחד,״צ.

ארתורו טופקגיני

הכושי הפופולרי השני בארצנו (לא
חר באנץ׳ ,המתווך מטעם או״מ) הוא
עתה דיןדיקםון, המנצח הגמיש,
רב הכשרון וההשכלה, שכבש את לבנו
מהרגע הראשון בו נפגשנו.
דיקסון הוא המנצח הכושי הראשון
באמריקה שמקדיש את אמנותו למוסיקה
הסימפונית, וידוע כיום כאחד הכשרונות
המובהקים בין המנצחים הצעירים.
הוא בן ,35 ומזה עשר שנים
נמצא הוא בעליה מתמדת: שבעה פרסים
מוסיקליים (ביניהם הפרס למנצח
הצעיר הטוב ביותר, פרס אוניברסיטת
קולומביה) מייסד המכון למוסיקה על
שמו הוא, מורה לניצוח בבי״ם ג׳וליארד,
מייסד תזמורת הצעירים בניו־יורק ופריו
ועוד. פעלתנות כזאת נדירה היא בין
המוסיקאים.
שלא כדוגמת מנצחים צעירים אחרים
של היום, הנמשכים אחר הסנסציה
של הרב־צדדיות (לא מעט כדי לעשות

הנושרת הוא איטלקי.

המנצחים בעולם׳ כעין ״אני מאמין״
שלו לעולם, ומשום כך (פן יחמיצו
הזדמנות העלולה להיות האחרונה)...
הוקלטו כל היצירות׳ בלי יוצא מהכלל,
שתזמורת ג. בי. טי( .הטובה שבעולם)
השמיעה בניצוחו של טו־סקאניני בסיור

״הטיול (מניו יורק ועד לסן פרג־ציסקו)
נערך אחרי התכוננות רבה ;
טוסקאניני נסע בשני קרונות שהוכנו
במיוחד בשבילו (האחד מהם נבנה במיוחד
למטרה זו, כי המאסטרו בעל
״השגעונות״ נוהג לישון רק במטה
מסוג מיוחד ובעלת ממדים מסוימים)
ומכל מקזם היו גם שולחים בדרך אויר
את הכותנות של המנצח למכבסה איטלקית
ממדרגה שלישית בניו יורק, ששם
מכבסים עבורו את הכתנות מזה עשרים
שנה (שום דבר אינו יכול לשנות את
דעתו של טוסקאניני, כי מישהו עוד
תחת השמש, זולת אותו איטלקי, מסוגל
לגהץ את הכותנות בצורה שתשביע
את רצונו).
כמאה וחמשים שרביטים (אף אלה
מיוצרים על ידי עושה כלים ושרביטים
מסוים, המכיר את דרישותיו של המנצח)
הלכו לעזאזעל בסיור זה. כשני
שרביטים מושמדים על ידי המנצח
בכל חזרה, ואילו היתר — שרביט אחר
כל קונצרט — נמכר על ידי מוסדות
צדקי, במכירות פומביות ..למחרת כל
קונצרט נערכה בכל עיר מכירה פומבית,
ובכמה מקומות הושגו סכומים
פאנטאסטיים בעבור ״השרביט של
אמש״.
היה זה מסע גדול של המוסיקאי
הגדול אל העם — מלבד אותם ההמונים,
שהטבע העניק להם עור אחר
מאשר לבן ...בניו־אורליאנם נתקבלה
אצל מזכירו של המנצח הטלגרמה הבאה
:״גדול צערי על שלא יכולתי
להאזין לקונצרט שלך בתיאטרון ״פוקס״
,וזה משום שאני כושי והכניסה
לתיאטרון אסורה עלי. אני תקוה, כי
יבוא יום ויוכלו כל האנשים, בלי הבדל
גזע, להאזין למוסיקה באותו תיאטרון״.
כדי למנוע זעזוע הסתירו את המברק
מהמנצח (פורסם אח״כ ב״ניו יורק
טיימס״.
בעיר אחרת אירע אינצידנט אחר על

דין דיקסזן
האשה היא יהודיה.

רושם על הקהל הרחב) .מקדיש דיקסון
את כל זמנו ׳ לניצוח, איננו מנגן בעצמו
בפני קהל וכן השאיר את מלאכת הקומפוזיציה
— למחברים.
בפריז לפני שבוע, בדרכו לארץ,
ערך דיקסון קונצרט שכולו יצירות
מחברים כושים. כפי הנראה היתד,
כוונתו לערוך קונצרט דומה גם אצלנו,
אך משום מד, הטילו עליו כאן
לנצח על יצירות שאותן משמיעים אצלנו
בכל הזדמנות, ספק כדי לספק את
אוהדי המוסיקה המזדקנים (בעיקר ממערב
אירוכה) ובעיקר כדי להתחמק מעבודת
החזרות׳ (גם חברי התזמורת
סובלים מהחום וזמנם ״יקר״ ; שאלה
רק באיזו מדה מוצדק הדבר לאור החובה
המוטלת על מוסד אמנותי זה
כלפי הקהל הצמא למוסיקה חדישה).
יחד עם דיקסון באה לארץ אשתו,
ויויאן ריבקין, פסנתרנית, שתשמיע •לנו
קונצ׳רטו, שנוגן אצלנו לא אחת ולא
שתים. בפריז, ולפני כן בניו יורק,
ניגנה ויויאן ריבקין, עם בעלה שלווה
אותה עם התזמורת, את הקונצ׳רטו
לגרשוין ולדברי המבקרים שם עבר
הקונצרט בהצלחה רבה, אולם בשבילנו
שמרה קונצ׳רטו למוצרט...
הסולם הזה״ ,נזם׳ 664

״ מכתבדש דו ש נשי״

י — ז ה הון סן —1
רט ללא פגם. וללא
שעמום, כסטירה על
הוליבוד הוא משעשע
למדי, ובמקומות
אחדים גם טוב.
סיפור המעשה מתחיל
כך: חנה אדמם ממשפחה נערה
״אריסטוקרטית״ מתברקדן־זמי• אהבת פופולארי,
היא מח־זרת
אחריו והם נישאים.
בא־כח חברת
סרטים מזמין
את השחקן להולי־בוד
(השנה )1924 :
למבחן־סרט. החברה
מתפעלת ...מאשתו,
והיא הופכת שחקנית
גדולה של הסרט
האילם.

הוליבוד הצטיינה מאז ומעולם בקומדיה.
לה אנו חייבים את הקומדיה
האקרובטית של צ׳פלין, הארולד לויד,
באסטר קיטון׳ לורל והארדי ועוד רבים
׳רבים אחרים. לה עלינו להודות על
הסאטירה הנוקבת אך טובת הלב של
ליוביץ /על הסאטירות המצוינות על
הכפר האמריקאי (״רשימותיה של אומנת״).
החיים
האמריקאים שמשו מאז ומתמיד
נושא לסאטירות מצוינות. המסורת
של ״באביט״ מצאה את המשכה
בהוליבוד.
מכתבלשלשנשים הוא סאטירה
רצינית על חיי הנשואין באמריקה.
שלוש נשים נשואות ומאושרות כביכול
מקבלות מכתב אחה מאשר, רביעית,
הפתיינית הגדולה של העיר, ובו מודיעה
היא להן כי אחד משלושת הבעלים
עוזב את אשתו ובורח אתה.
מגיע הסרט. המאולם
מי מן השלושה? זאת לא מצוין
דבר׳ והקאריידה של
במכתב.
חנה אדמס (שמעווכל
אחת משלושת הנשים שואלת
לם לא ידעה לשחק)
את עצמה אם לא עשתה משהו שהיה
ככוכב הוליבודי, נגעלול
להרחיק ממנה את בעלה. הסרט
אווה גארדגר וגריגורי פק
מרת׳ אלא שבעלה,
הוא, איפוא, סדרה של שלוש החזרות־הנשיקה
אינה חלק מן המשחק?
טים, עושה חיל בסהעבר,
שלוש אפיזודות. ג׳ין קריין
טובה כאשה־ילדה טפשונת, אן סותרן רטים ד,מוסיקאליים
דלמר דייביס) והתסריט (מאת הארי
היא אשה־עובדת אמריקאית טיפוסית, שהיו אז באפנה. כעבור זמן מה נמאקורניל)
למטה מבינונים.
כתבנית של תסכיתי רדיו ולינדה דארנל סים המוסיקאלים על הקהל וגם הוא

״מכתב מידיד אלמוני״ (א־ה״ב)
מהדורה חדשה (בלוית מוסיקה)
של סרטו הנודע של ארנסט לוביץ׳ :
״ החנותמעברלפינה ״ :עובדת
בחנות מוסיקאלית בשיקאגו של שנת
( 1906ג׳ודי גארלאנד) מתכתבת בעילום
שם עם מנהל החנות — מבלי שאיש
מהם ידע את זהות הכותב. סרט מוסיקאלי
בינוני, עלילה דלילה ומנגינות
עתיקות. באסטר קיטון הנודע חוזר
אל הבד, אולם הוא עלוב מאד בגלל
החומר הגרוע הניתן לו בסרט.

״והאושר היה בה קרוב״
(אד,״ב) סרט רווי סנטימנטליות על גנרל
אנגלי זקן, טייס צעיר פצוע ונהגת אמבולנס,
על עברם ועתידם.
״הגיל המסובן״ (בריטניה) קומדיה
קלילה ומשעשעת למדי, על עורך
דין אנגלי מפורסם (רוג׳ר ״קולונל
בלימפ״ ליבם ).ומשפחתו, הכוללת
את אשתו השניה (מירנה לוי) ,בתו
>פגי קאמינס) וארושה של האחרונה
(ריצ׳ארד גרץ).

ג׳ץ קלי ופראנק סינאטרה
פראנק -מיעט לשיר

היא נפלאה כזבנית עניה המחליטה ל־הנשא
למנהלה ויהי מה.
אולם התגלית הגדולה של הסרט
הוא פול דוגלאם, כמנהל החנות (״העולם
הזה״ .)622 לשמוע אותו אומר,
לאחר שלינדה דארנל סרבה להניח לו
לגעת בה אלא אם יבטיח לה לשאת
אותה לאשר נו טוב, אני אתחתן
אתך׳ זוהי חוויה נדירה. לפנינו שחקן
מצוין.
את הסרט חיבר וביים יוסף מני
קייביץ (״בית הזרים״) והוא קיבל עבור
עבודתו את פרם האוסקר. הפרס ניתן,
לדעתנו, שלא בצדק, אולם אין זאת
אומרת שאין בימויו נקי, ובמקומות
אחדים אף מבריק.

״ בחבל• האהבה ״
הוליבוד יודעת להתבדח על חשבון
עצמה ! לעתים גורמת מעלה זו שנסלח
לה על הזבל בו היא מלעיטה
אותנו כל ימות השנה.
.האם אין ״בחבליהאהבהס־

,העולם הזה״ ,מס׳ 664

— > 11לממ

עוזב את הבד. עתה הגיעה תורה של
ילדתם הקטנה. והיא הופכת כוכב.
בחציו הראשון מבטיח הסרט רבות.
אולם, כמו ׳ שקורה במרבית הסרטים
מן הסוג הזה׳ כשמתחילה ה״עלילה״
להסתבך — השעמום גובר. אן באקסטר
ודן דיילי מצוינים בתפקידי חנה וטים.
ואילו שארי רובינסון הקטנה, כבתם,
אינה מצליחה בפארודיה שלה על שירלי,
טמפל שהיתר, הרבה יותר נחמדה

ומוכשרת ממנה.

״סרטי ה שבוע״
נשיקה כין ערביים (אה,״ה
— קומדיה המצטיינת בטפשותה. פסנתרן
בעל־שם עולמי (דויד נייבן בתפקיד
שאינו הולם אותו) מתאהב במודל
של צלם (ג׳יין ווימאן) ; הבימוי (של

״קארנגי הול״ (אה״ב) עשרות
מוסיקאים מופיעים, מנגנים ומסתלקים
בסרט שערכו הקולנועי: אפם.
״הקוכיוסטום״ (אה״ב) סרטו האחרון
של רוברט סיודמאק אינו מן
המוצלחים ביותר: הוא אינו משכנע,
למרות התפאורות והתלבושת, כמו
הספור שעליו הוא מבוסס (מאת דוס־סויבסקי)
.פדיה, סופר, מתאהב בפאר
לינה אוסטרובסקי, שאביה עומד למכור
אותה כדי לשלם את הפסדיו במשחק.
פדיה מנכה את מזלו שלו כדי לזכות
בכסף ולפדות אותה. כיון שהתחיל,
שוב קשה לו להגמל מן המשחק. הסוף
הוא טוב, כמובן ...השחקנים: אווה
גארדנר וגריגורי פק. משחקו של האחרון,
כפדיה, חזק ביותר.
״שלטון הדמים״ (אה״ב) אורסון
וולס הוא צ׳יזארה בורג׳יה, העריץ האיטלקי
מימי הריניסנם בסרט־הרפת־קאות
טפשי מהול אידיאולוגיה טם־
שית שבעתיים. אחרים בטראגי־קומדיה
זאת הם טיירון פואר, רואנדה הנדריקס
ופליקס (״פולוניוס״) איילמר.

ילדה קטנה
עולם, שמור על
ושמור על סבא
על עצמך, כיון
דים״.

מתפללת :״רבונו של
אבא, ושמור על אמא,
וסבתא, ובעקר שמור
שבלעדיך כולנו אבו
שושנה
קדרצ׳ק,

תל אביב.

יוסי אוסף בולים. מבולי העופות
החדשים הדביק באלבום זוגות זוגות.
שאלוהו מדוע, ואמר: אני רוצה שיהיו
לי גם זכרים וגם נקבות.
שלמה גיפשטין, ראשון לציון.
משלחת של תרנגולות ביקרה בימים
אלה בקריה וביקשה התרי יציאה לתרנגולות
הרוצות לבקר אצל קרוביהן
שבשוייץ.

שרה פריד,

תל אביב.

איש אחד שישב בבית קפה קם
ממקומו והלך לכמת דקות. כשחזר
מצא איש אחר יושב במקומו .״סלח
לי״ ,אמר החוזר ,״זד, מקומי״ .״מקומך,
מה?״ אמר היושב .״הוכחות יש לך?״
״כן״ ,השיב החוזר׳ ״בלכתי הנחתי
במקומי את עוגת הקרם שלי״.
יעקב חיימוכיץ, ת״א
נערה א :״את יודעת, הייתי יכולה
לקבל את הפרס בתחרות היופי״.
נערה ב: באמת? ובכן מדוע לא
קיבלת?״
נערה א :״כי היו שם יפות ממני״.
שרה שטינמץ, חיפה.
אמא :״שוב פצע בראשך אלי?״
אלי :״לא כלום, אמא. רק חוסר
זכרון״.
אמא :״ומה שכחת הפעם?״
אלי :״כשישבתי על בטנו של דני,
שכחתי להחזיק ברגליו״.
יצחק בברד, בני ברק.
המורה צווה על התלמידים לכתוב
סדרה של חיבורים על הנושאים דת,
אצילות, אהבה ומסתורין. כל התלמידים
הביאו עמודים רבים. רק מוטקה הביא
גליון אחד, ועליו המלים :״אלוהים״,
(דת) אמרה הרוזנת (אצילות) ,״שוב
אני ההר( ,אהבה) ,ואינני יודעת למי״.
(מסתורין).
אליהו שמיר, תל אביב.
והרי בדיחותיו של העורך :
את הבדיחה בדבר הזבוב הצנוע,
האוכל פסולת ומטיל נקודות, שלחו
רק שבעה, אבל אנחנו ימסתפקיס
בזה. לעומת זאת את הבדיחה על עזרת
ישראל לקוריאה, שתהיה תקליטי
הזמר ״הי, דרומה״ ,שלחו. אחד עשר.
יש לנו הרושם כי גם זה מספיק. לשיא
הגיעה בדיחה בדבר אשה הטופחת על
שכמו של נהג האוטובוס ושואלת אם זה
רחוב הרצל, והוא עונה ״לא. זאת כתפי״
.עד עתה .23

חלבן א :״שמעת 60מ החלב
נגוע בחיידקי שחפת״.
חלבן ב :״ואיזה אידיוט נותן
״/״ 60 חלב?״
משה קליין, נתניה
״מדוע זה כה רבות החתונות
בזמן האחרון?״
״ברור. הבנות רוצות להפטר
מגיוס״.
״טוב. זה פתרון לבנות. אבל
מה ביחס לבנים?״

י. כרבה

בפרס של לירה אחת זונ ה בעל הבדיחה
הנדפסת ראשונה במדור. בדיחות
יש לשלוח לת. ד 36 .ו, ת״א.

שר גרו -ל ב

הכוכב הסימפטי של מ. ג .מ.

אם כן, השמפו ״ שלד ״ הוא
משחית שמפו נקה, המרחיק, קשי
קשים, מחזק את עור־הראש ושרשי־השטרות
ונותן בוק לשערות.־ אין אמצעי
לטיפול בשערות גבר מאשר
טוב יותר

ובשביל שערות יבשות: נקה חלמון ש מ פו
נא להחזיר את השפופרת הריקה בזמן קנית חדשי

המפיצים: חברת נורית בע״ט.

הזה ״
״ העולם
מהשנים הקודמות
להשיג אצל ד. טופל ובניו תל־אביב,אחד העם ,24 טל 5673 .

המפקח עד התקכדרה

ל הו 1ל כי ס

משטרת ישראל

#ל תן1ש׳ ה

11ש ה

משרד החינוך הווה מטרה להתקפות
רבות. רבים מהמתקיפים אולי
לא התחשבו דים בקשיי המשרד נוכח
הצרכים הרבים והאפשרויות המצומצמות.
אבל היו גם התקפות אישיות
על שר החינוך, כאלו נוטה מר זלמן
שזר, בגלל חינוכו והתנאים בהם גדל
הוא עצמו, לטעות בצרכי הזמן והמקום.
ולפחות להלכה נחשב. כל שר
אחראי לכל פעולות משרדו, אם כי
מנגנון מסועף זה קשה לומר שהוא
נתון למרות אחידה.
והנה יש לנו עתה ספר, כוכבי
בוקר (הוצאת עם עובד 750 ,פרוטה),
שהוא זכרונות ילדותו של שר החינוך,
כל המכירים את מר שזר מנאומיו
רבי הקישוט והפאתוס יופתעו למצא כי
ספר זה כתוב בפשטות עדינה, והקורא
לא ימצא כל קושי להבנת הדברים
מלבד ריחוקם.
הקורא התכוון להציב בספר זה
מצבת זכרון לעיירתי. שהושמדה עב
הכיבוש הנאצי. העיירה היא אחת מאותן
הנקודות המרובות המצויות במסה
מיוחדת באטלס של ז׳בוטינסקי ,״ריכוזי
היהודים באירופה המזרחית״ ,שנמחקו
ואינן. מצויה היתה ב״ליטא״
היהודית׳ במסבי העיר מינסק׳ סביבה
של תורה ותרבות יהודית גבוהה. אבל
הספר איננו רק יד. לדבר שאבד. כי
אותה עיירה שנמחקה נתנה אותותיה
במקומות אחרים אשר אליהם היגרו
בניה. ומה לנו השפעה חזקה יותי
מאשר כוון החינוך במדינה, והוא נתון
בידי חניכה של אותה עיירה, הנושא
את זכרונותיה.
הספר מחולק לנושאים( .יש בו
גם חלק שני, קטן יותר, הכולל מאמרים
על כמה מקומות בארצנו, אלא שאין
הוא ענין לכאן) .רוצים אתם לדעת
מאין חיבתו של שר החינוך לספרים?
מספרייתו של אביו. ולא ספרים סתס,
אלא לספרי רומ״ל מסוימים, ובמקצת
לספריה של הספרות היהודית משנות
התשעים. נוף׳ התמצאות פוליטית׳ נואם
ונואם. על האחרון כדאי להתעכב,
מאחר שמר שזר ידוע כנואם. יסוד
נאומיו הוא כנראה באותו ״המגיד
ממינסק״ ,וכמותו, שהיו מעוררים את
העם לבכיה. מורים, חינוך, מחלוקת
(יסוד המפלגות בישראל) ,הגנה׳ ועידה
מפלגתית׳ עבודה צבורית — ,הכול
נותן לנו מן שזר בגילוי לב נעים
וחדיר.
עוד מכבר שמענו על הקשר בין
המשוררת רחל ובין המחבר. ויש בספר
זכרונות המגלים טפח מיחסים אלה,
ואלה ודאי יענינו את קוראי שירת
רחל (שהם רבים מאד כיום) ו־מעריצי
זכרה.
ועתה אין לנו אלא לראות: באיזו
מדד׳ מוצדקות ההתקפות כנגד שר החינוך?
באיזו מדד, בעית החינוך היא
אוניברסלית ובאיזו מדר, כפופה לזמן
ולמקום? במה עלול מר שזר לשגות,
ובימה חייב הוא לטעות או להשיג ן
הוא עצמו עוזר לנו הרבה להשיב
על שאלות אלה.
דרך אגב׳ אם יביא מחר תלמיד
חיבור למורהו, ובו ״התחלקנו על
המדרכה״ ,או ״לא העיזו להפריע״,
או ״ברביעי בחודש״ ,יוכל התלמיד
להסתמך על שר החינוך עצמו. יש
בספר כמה מקומות מרושלים כאלה,
וימן הראוי יהיה לתקנם במהדורה הבאה.

ל א סי ק ה קצוצה

המקום הועמד לרשותנו ע״י ; ח ב׳ פדטרנספורט

בע״מ, תל אביב

כבר נשמעו כמה דברי תרעומת
על אותם המו״לים המוציאים ספרים
קלאסיים מקוצצים.
הטענות נגד: ספר שנעשה קלאסי
נבחר מתוך ימאות ספרים בני דורו
שנשתכחו, כי אין טעם לזכרם. משום

כך כל ספר קלאסי הוא עצמו תמצית
של דור. נוסף לזה, מי הוא שיבוא
ויקצץ במה שאישרו הרבים? ומי לנו
יערוב כי עם הקיצוץ לא יאבד הספר
הרבה מערכו?
הטענות בעד: בין תקופת ד,יכתבו
של הספר הקלאסי ובין ימינו עברו
שנים, שנים רבות. אין טעם דורנו
דומה לטעם אותו דור אשר בו חי
המחבר. הרבה מהכתוב בספר כבר
אבד ערכו. ספרות לא תמיד כתובה
היא לדורות, ואין קו מפריד בין מר,
שכתב המחבר לדורו ובין מה שכתב
לדורות (כי הוא עצמו לא הבחין בכי).
ההצדקה החשובה ביותר לקיצוצים
היא טכנית. אין ניר. הבחירה היא,
איפוא, בין ספרים רבים ומקוצצים ובין
מעטים ושלמים. יש גם תקדימים. לא
נגע בספרי התנ״כ, שהם ברובם קיצוצי
ספרים קדומים להם. אבל הנה ״דון
קישוט״ בתרגום ביאליק הוא קיצוץ.
(במקרה זה היתד, הבחירה קלה׳ כי
ביאליק הוציא את סיפורי המעשיות
שאינם לגוף הענין),

זלמן שזר
פשטות עדינה.

הספר אנ אקארנינה (ספרי
לפיד 400 ,פרוטה) הוא נוסחה מקוצרת
של הרומאן, בתרגום חדש. על התרגום
קשה לנו לשפוט, כי אין אנו יודעים
אם ליחס את שיבושי הלשון למתרגם
או למדפים. אבל הנוסח נשאר לפחות
רומאן שלם. על המיסטיציזם של לווין
ויתרנו ברצון. הקיצוץ נעשה בשטה :
הוצאו רק פרקים שלמים, כך שנשאר
מבחר פרקים מתוך הרומאן המלא.

עבודח־־בוק
לואיס קארדוסה־אי־אראגון (כיום ציר
גואטמאלה בפאריס) שהה ששה חדשים
ברוסיה וכתב ספר. יש העושים
זאת אחרי שהייה קצרה יותר.
מר, שמענין ביחס למשטר הקומוניסטי
הוא שהוא פועל. אנו, המכירים
משטר זה רק מן השמועה, תוהים לפעמים
איך חיים שם בני אדם. מה
הוא בכלל משטר קומוניסטי זד, ז
הספר ״רוסיה — חזון העתיד״
(תרגום ש. שמואלביץ׳ הוצאת אחיאסף),
איננו מלמד הרבה, כי תחת למסור
עובדות עוסק המחבר בויכוחים עם
מתנגדי המשטר הקומוניסטי, שהוא
עצמו אוהד אותו.
וכך נחסף המחבר לאותה נסיה
שהוא עצמו מוקיע: ויכוח על דבר
שלקורא עצמו לא הוברר.
וכך, מי שרוצה לעמוד על שיטת
המשטר הקומוניסטי מתוך הפראקטיקה
של האיחוד הסובייטי, חייב לחזור
אל ספרם של סידני וביאטריס וב,
שאם כי התישן עדין לא נמצא לו
תחליף.
.העולם הזה״ ,מס 664

ה כ דו ר והוא עגור...

קבוצת ״מכבי״ תל־אביב, ש״חוצ־פתה״
ביוגוסלביה עברה כל גבול, נאלצה
להבנע בתחילת השבוע במשחקה
הרביעי׳ בסובוטיצה, בשיעיר 1 :2לקבוצת
״ספרטק״ המקומית. לקהל חובבי
הכדורגל בישראל — ולאוהדי ,׳מכבי״
במיוחד — היתד, זו בבחינת
״אכזבה״ גדולה, אבל בספורט אין
נסים ועל כן גם גדולי האופטימיסטים
שבינינו לא יכלו לצפות למצב אחר.
כשאלוף ישראל יצא ליוגוסלביה
על מנת להתמודד שם ב־ 7משחקים,
תוך פחות משלשה שבועות, לא האמין
איש כי בחורינו יחזיקו מעמד.
יתר־על־כן: סבורים היינו כי הם יוכו
שוק על ירך, ובסתר לבנו ״הסתפקנו״
בנצחון מקרי או בתיקו בודד בעיר זו
או אחרת.

דעת חשיבות רבה לגבי — המשך
המסע ביבשת אירופה. ר,מו״מ המתנהל
כיום עם קבוצות צרפתיות ושוויצריות
טרם נשא פרי, אך באם יסתיים בחיוב,
תהיה זו הזדמנות נדירה להתמודד עם
שתי מדינות ״זרות״ לנו, שיש ללמוד
מהן כהנה וכהנה, ולא רק בכדורגל.

הקפריס אי היו ותרני
כדורגלנינו גמרו כנראה אומר לנצל
את פגרת־הקיץ ״בכל החזיתות״ ,ובעוד
קבוצת ״מכבי״ תל־אביב מסיירת ברחבי
יוגוסלביה ,״קפצה״ אלינו מן האי
השכן קבוצת ״א.פ.א.״ מלרנקה, כש־באמתחתה
גביע קפריסין ומקום שני
בטבלת־הליגה.
הקפריסאים אינם פנים חדשות בארצנו
וכבר היו לקבוצותינו הזדמנויות
למכביר להתמודד עמם על מגרשי

לרנקה היו זכאים הפעם לנצחין, ואלמלא
איבדו את עשתונותיהם ברגעים
מסויימים במחצית השניה — לא מן
הנמנע כי היו אף זוכים במשחק.
בתשע הדקות הראשונות השיגו
האורחים יתרון של 0:2ואין ספק כי
בקורטוב של מזל יכלו ללכוד במחצית
הראשונה לפחות שנים־שלשה שערים
נוספים, באשר שליטתם בשדה היתה
מוחלטת (על כך יעיד גם יחס־ד,קרנות
— .)0:6משחקם המהיר של הקפריסאים׳
שנשען בעיקרו על הבלם ט א -
קיס בהגנה והמרכזי חימונאידס
בהתקפה, לא הביא אמנם לידי גילויים
טכניים, אך היה יעיל למדי והתנהל
בקצב מזורז שהטיל אידרלמוס״ה בהגנה
החיפנית. אבל מהלכה למעשה
ארוכה היא הדרך וכך קרה ר,״נס״
שהמחצית נסתיימה בהפרש שני שערים
בלבד.

צרפת או שווייץ

היום (יום ד,׳) אחה״צ תתקיים
בעיר סאבאטשי הופעתם ד,ששית של
המכבים ביוגוסלביה, ואילו ביום א׳
הבא יגיע המסע לקיצו במשחק־הפרידה
בזאגרב, ששתיים מקבוצותיה — ״דינמו״
ו״לוקומוטיב״ — הנן החזקות
ביותר במדינה. כאן יתקלו המכבים ב־אגוז
קשה לפיצוח, ואין להניח כי
יעלה ברגליהם לפצחו.
לתוצאות המשחקים האחרונים נו
בהזדמנות
זו יורשה לנו לעורר
שאלה קטנה: מארגני מסעה של ״א.
פ.א.״ קבעו משחק שני בפתח־תקוה
ומשחק שלישי ואחרון שוב בחיפה,
בשבת הקרובה. מדוע לא נכללה גם
תל־אביב בתכנית הופעותיהם של שחקני
לרנקה?
אם המדובר בהכנסות, הרי ידוע כי
בתל־אביב יימצאו תמיד לפחות 5000
״מטורפים״ הנכונים לשלם בכל עת
במיטב כספם, כדי לראות 11 כדורגלנים
אורחים׳ ואפילו מקפריסין. הישנה,
איפוא, סיבה אחרת לחלוקת המשחקים ז
רצוי היה להביאה לידיעת הקהל.

גלגל שהתהפך
התלהבותם של שחקני ״א.פ.א.״ הל־

אין זה בבחינת סוד, שענפי־ספורט
מסויימים אצלנו לא קנו להם נחלה
בקרב האגודות השונות. אם ״הפועל״
מטפח, דרך משל, היאבקות וחתירה,
הרי מאידך אין לו כל ״שייכות״ לד,וקי,
טניס או סיוף, שהם ענפים מכביים
טהורים. זוהי חלוקת־תפקידים שאין
לערער עליה.
עד לפני ימים מספר סבורים היינו,
כי ל״מכבי״ אין כיום ״דריסת־רגל״
בזירת־האגרוף, אבל בליל־שבת החולף
הועמדנו על טעותנו: ביזמה משותפת
נערכה לאחר הפוגה ארוכה פגישת מת־אגרפי
״מכבי״ תל־אביב וחיפה, שהוכיחה
כי קיים הרצון להחזיר את העטרה
לישנה.

צעירים כעלי־עתיד

התל־אביבי סיפקו (שמאל) גובר על אכגברא
האגרופים זקוקים לליטוש

הכדורגל, כשרגלנו ברוב המקרים על
העליונה. סבורים היינו כי כך יהיה
גם הפעם, אלא שהופעת־הבכורה נגד
״הפועל״ חיפה העמידתנו על טעותנו,
ומקץ 90 דקות נפרדו 22 השחקנים
המיוזעים בתיקו — .2:2

נצחון שנשמט
מי שלא נכח במשחק הבינלאומי
בשבת שעברה בחיפה (וזה כולל אח
הישוב כולו, פרט ל־ 2000 אוהדים מושבעים)
יתקשה, כמובן, להסיק מסקנות
של ממש מתוצאותיו. אבל אנו נחטא
לאמת׳ אם לא נציין כאן, כי שחקני

שוערה של ״א.פ.א.״ הודן? כדור מראשו של בן־זאב
כל הקודם זוכה...

,העולם הזה״ ,מס׳ 664

ומדוע לא כתל־אביב ץ

ההתחלה היווה שה

ההפסד שאחר לכוא
אך המציאות טפחה על פנינו והתוצאות
הראשונות שהגיעו מארצו של
טיטו אף הדהימו אותנו לא במעט. בא
נצחון ראשון ( )0 :2ושני ( )0 :1ותיקו
( )1 :1ו ...אכן, היה בכך משהו
בלתי־רגיל בהופעותינו בשדר,־הכדורגל
הבינלאומי ואם גם שאפנו בכל מאודנו
— בצוותא עם אלפי החובבים —
כי מצב זד, יימשך עד לקץ המסע,
הרי מצד שני לא השלינו את עצמנו
אף לרגע. במדינת־כדורגל חזקת ביוגוסלביה
מן הנמנע שקבוצה ישראלית, ולו
גם המעולה ביותר, תזכה בכל משחקיה.
מן הנמנע, ש־ 19 כדורגלנים יתמודדו
מדי יומיים־שלושה בעיר אחרת — וינצחו.
משום
כך לא בא ההפסד ביום א׳
שעבר כהפתעה. הוא היה בלתי־נמנע,
ואם נפלה כאן הפתעה כלשהי, הרי
זה בעובדה כי ההפסד הראשון בא
רק במשחק הרביעי, ולא קודם לכן.
המברקים שהגיעו מסובוטיצה וסיפרו
על שער מ״נבדל״ ושיפוט חד־צדדי,
נראים בעינינו מיותרים לחלוטין, כי
הפסד או שנים אין בכוחם לטשטש
עוד כמלוא נימה את הרושם הרב שהשאירו
המכבים ברחבי יוגוסלביה.

ריסאים לא הצטערו, כנראה, ביותר על
התיקו. די היה להעיף מבט בפני מנהלה
של ״א.פ.א.״ כדי להיווכח כי הוא
שבע־רצון.

כה ונצטננה במידה ניכרת לאחר ההפסקה,
כשקבוצת ״הפועל״ ערכה ניפוי
בשורותיה והחלה משיבה מלחמה שערה.
מצב הדברים נשתנה ברגעים מעטים
תכלית שינוי, ומקץ 17 דקה בלבד
הועמד המאזן על ,2:2כתוצאה מ״הוד
ערבותם״ הישירה של המקשר הימני
לדרמן והחלוץ המרכזי סימון .
מחצית השעה האחרונה היתה סוערת
למדי והקימה לא פעם את הקהל על
רגליו׳ אבל עשרת החלוצים גילו אזלת־רגל
והתוצאה נשארה ללא שינוי.
לאנשי ״הפועל״ חיפה היה זה בסיכומו
של דבר הישג גדול ואף הקפ
שורות
מתאגרפי ,,מכבי״ דללו בשנים
האחרונות ואין למצוא כיום ״כוכבים״
מסוגם של בלאו, מיקי, בגדד
ורבים אחרים, שעמדו בשעתם בהצלהר,
בזירה מול מצרים, ערבים, ארמנים, אני
גלים, אוסטרלים וכיוצא בהם. הצעירים
הממלאים כיום את מקום הותיקים
צעדו״זה עתה את צעדיהם הראשונים
בזירה ולרבים מהם היתד, זו
הופעת־בכורה. מסיבה זו אין לדבר,
כמובן, על איגרוף מושלם, אך ״החומר
ד,גלמי״ הנמצא כיום ברשות שני
סניפי ה״מכבי״ מבטיח יכולת רבה
לאחר ליטוש סופי.
7הקרבות שנערכו בפני קהל רב
באולם קולנוע ״עין־דור״ בחיפה לא
הביא יתרון מוחלט אף לאחת משתי
הקבוצות, ואם כי התל־אביביים הובילו
בתחילה ב־ ,0:6נאלצו להסתפק
בסופו של מאבק בנצחון פעוט של

כאמור, היתד, זו התחלה. אנו מצפים
עתה להמשך. כי התחלה ללא המשך
— כמוה כברכה לבטלה.

סימון, המרכזי של ״הפועל״ ,נבלם ע״י ההגנה הקפריסאית
...וחמאחר מפסיד.

ת שבץ־ענק 1מס׳ [ 26
(כאורים לפתרון התשבץ כעמוד )20
מ אוזן — )2 :זרם מים תלול ;
— )4בעל בית מרחץ 7עיר
הקונגרס 9מרח 12 שנה
זאת 14 מושב בית־הדין הבינלאומי

משותלח ז — )22 נוהג בבהמות ;
— )25 עיר יזרעאל 28 מכורה ;
— )31 מודע 32 חומר דביק ;
— )34 בגדאד 35 חוק 37
חברת אניות 38 בגללו כל הצרות
40 ירידת פני הים 4
להבה — )42 :אניות 43 קבוצת
אסירי ההגנה 45 בן אביך ;
— )46 אתה לאביך 48 לבי ;
— )49 עיר היהודים במצרים 51
למעלה 53 מחבר ״חליל הקסמים״
ן — )57 מי (צירה) פה לשיניים;
— )59 זולל בגדים 61 מתחת
ראשך 62 אבי העגל 63 צער
גופני; )65 מיסד ״בצלאל״— )66 :
אשקוקי 76 אל הבבלים 68
אחת מנשי דויד 71 כלי בנאים ;
— )73 סוד 74 נרו יאיי 75
משקולת על דגלי אסיר 76 בין
יום ליום; )78 מקום גבוה 80
מצבת זכרון 82 הקטנים שבב־ת ;
— )84 שנד — )87 ; .אם ישמעאל ;
— )89 מתחכם 91 העולם הזה;
— )92 לא מבושל 94 עיר שנכבשה
אחרי יריחו 95 חייב — 96 :
קיים 97 חלק (צירה, סגול) ;
— )98 דר לידך; )99 הדר 100
בוצץ 101 מלת התנאי 103
מוגן משמש 107 ; 0 2 0 — )104
מאכל מדברי 108 עמוד מים;
— )110 רטוב 112 את זה אתה
מחפש 115 חבל ארץ גבוה :
— )116 שמא 118 מספיק 119
עיף — )120 :סימן דק 121 קנה
הבליעה 122 מקור הריח הטוב:
— )123 מילל בלילות 124 הוכיחו
לו (מלא 126 בגלל 129
א־נטריגנט 131 עיר— )133 :
חפיפון ללא סבון 138 מה שמעלה
פרה 139 הא הא 141
שליח 142 גל חרבות 143
עוד לא הבאיש 1)45 ענן— )146 :
סיפור של פיירברג 148 בסיס
העמיד 150 כנר מפורסם 154
מקום הזוזים 156 סבון ללא סבון;
— )160 מגפה 1׳62 לא תושב;
— )163 חלק מנותק 165 פרי
הגפן; — 166 אבי הכוהנים 168
בן אבי 170 מראה טבע 171
ארצו של איוב — )173 :מזכיר או״ם;
— )174 בירת קוריאה 176 אף אם
לוא 177 בית שעשועים 179
רחש 181 עת 182 שקד;
— ) 184 זימרו; — 185 לאום 187
נתך נחושת 189 פתח בחומה :
— )190 שר התחבורה 192 מזל;
— )194 אומלל 195 פה— )196 :
מה שבא כשאין מזון 198 צאת
הולד לעולם 199 צייר קריקאטורות
אנגלי; )201 מפתח פאטנט— )203 :
צייר צרפתי 208 לירה ישראלית;
— )211 חברת שיכון 215 עוף
טורף — )217 :מוט לנשיאת דליים;
— )218 לוח על בית עסק; )220 קי־שוט;
— )222 אדמה לא מעיבדת;
— )223 מתנה 225 זמרה 226
אם הגדי 227 אסון 229
תעודת גמר 232 קארוסלה 234
משחרר איטליה 236 סחב 237
מכשיר לכתיבה 239 איש 240
גישה 242 תרופה 243 הפסק;
— )244 קורבן נוזלים 245
את — בסופה (דברים כ״א 247

המקום כולו 248 קול זמר של
גבר 249 כפר מדרום לראשל״צ ;
— )250 מטבע איטלקי 252
תולעת האוכלת צמר 255 זמר;
— )256 התיאטרון המסתכסך — )263 :
לעשות מר 265 כובש הארץ:
— )270 עליו נשען הצויע 271
אד — )272 :מיניסטר 273 לא
כשר 274 מלך הפרחים 275
ידיעה רבה 276 משקת הצמחים
— )277 רויה 279 זאת
בקיץ;
אומרת 280 תו 282 שמונה
עשרה 284 בתוכו 285 יותז;
— )286 ייטה 287 לא בהיר :
— )289 פר הביצות 290 מאכל
מוגלד 291 סל לשאת סירות;
— )292 אש 293 ארח 294
אותו מדליקים 295 העמק בו
עמד הירח; )297 בו יין 298
הלב 300 פנקס 302 מה שעושים
כשקורה חרבון 305 מסירת
ידיעה 306י״ד אדר 309
בתוכך — )311 :
— )310
גוף ;
— )313 בן
בעלהשל שלומציון ;
מתושלח 315 נסיון 316
מימנו הרווח 318 עדי לחוטס ;
— )319 הגפרור שהצית להבות 321
הבטחה חגיגית 323 כוננית
קטנה 324 נוהג 326 חברת
מטוסים ישראלית 328 התיאטרון
שבככר האזרחי — )330 :מרעי
איוב 332 חיץ 344 רב
(ומובנו ההפך 335 :שיח אור נודף 336 הסתפקות במועט :
— )337 אמן המפוחית 338 מזכיר
משרד החוץ.
מאונך — )1 :גיאניס ; י) —
בושם לקטורת (מלא 3כלי לשמן;
— )5בית הבליעה 6דרומה של
ישראל; )7מרחשון; )8מין 10
שלחן ערוך (הספר 11 :בלי;
רצון — )12 :חריץ המחרשה בשדה;
— )13 אחד מן הצאן 15 יולדתך;
— )16 רגב עפר — )17 :שמואל
דויד לוצאטו 18 זמן 20
מקום זר 21 כטעם הלענה; — 23
אריה 24 איה י 26 הסתדרות
נשים ציוניות עולמית 27 סוף :
— )29 אבוקה 30 כנף הבגד ;
— )32 אבי הטלאים 33 חומר
גמיש ודביק 35 כשלון 36
ממנו השקיף משה 38 בה תופרים;
)39 עיר שהיה בה עגל 41
כוח עליון — )44 :נבלים 45 הבל;
— )47 דגל 48 אויב 50
״הואל־נא 51 :בו כותבים ;
— )52 כעס 54 אנרגיה 55
דרך 56 כלי קוצרים 58
ממנו המים — )60 :שארית 61
הר של חיפה 63 קבוץ ליד קרית־ענבים
(מלא 64 בה נהרג שבע
בן בכרי 65 קבוץ בעמק הירדן;
)66 כפר של עולי גרמניה — )67 :
מדע הבאקטריות 68 משתמטים;
— )70 טורי זהב (ספר 71 שירו
הראשון של ביאליק 72 כפר
של דתיים 75 ארץ התר והארז:
— )77 הצלה 79 גאוה 81
קריקאטוריסט של ״העולם הזה״ ;
— )83 ברזל גמיש 85 צורה;
— )86 עץ לבנוני 88 בין הרים;
— )90 בית הרכוכית 93 ראש
ממשלת בריטניה 100 ארץ הממשלות
המתחלפות ; )102 גורל 103
תוצרת בית הדין 105 מלאכו
הרע של אותלו 106 מקום נמוך;
)109 תבואה 111 על חזה הכהן

לקראת בחירת מלכת היופי של ישראל לשנת תש״י
השבועון ״לאשר,״ הכריז על תחרות לבחירת מלכת היופי של ישראל.
ב־ 31 ביולי, יתקיים נשף בו תכריז ועדת הבחירות, המורכבת מאנשי צבור.
על המלכה. המפעל זכה להד רב בצרפת, מקום אליו תסע מלכת היופי של
ישראל לחודש ימים. הועד הבין לאומי לבחירת ״מיס אירופה״ יארח את
׳מלכת היופי של ישראל בצרפת, ואף הציע לשתפה בבחירות ל״מלכת היופי
של העולם״.
בנשף הבחירות תשתתפנה גם מלכות היופי של אירופה, צרפת ומרסיל.
שתגענה לארץ בלוית נשיא ועדת מלכת היופי של אירופה.

מ דו ע אינך חובשת את הפצע שלך ז איני יבולה, אדוני הרופא -אני שובתת: הגדול 113 בית הפרות 114
שביעות רצון 117 גמד 124
אדוננו 125 בכיה 127 בועות
על פני המים 128 חפיפון בעל
סגולות החלמון 130 ידיד 131
מראשי הדת הקאתולית 132
רוק 134 בגלל 135 המוליד;
— )136 שלהי אלול 137 שק
עור 138 מחיצה בין שדות;
— )140 חוסך בזמן 144 הצד
שאין בו שמש 147 כלי מיתרים
גדול 148 חברת אוטובוסים בארץ;
— )149 אבי אהוד 151 דורון;
— )152 יפי 153 עיר במואב ;
— )155 מקשיב 157 מה שאכלו
אבותינו במדבר 158 סוף בלי
תחילה 159 מד, שטווה העכביש
— )161 :מריבה 163
הרוצח הראשון 1^4צעיר 167
זוהר; גהרה; )169 נולד וימות 171
תשע ואחת 172 סלע— )174 :
פרחי הגפן )175 :מתגושש בקרקס;
— )176 מלאך 178 טיפוס ששיחק
צ׳רלי צ׳פלין 179 מתמוטט;
— )180 צמח בר 181 קליפת
הענב 183 טהור 184 קוץ;
— )186 מה שדרוש למשתתף בהגרלה;
— )188 דברי הימים (ר״ת);
— )189 אשר ל — )191 זכרונו
לברכה; )193 מפעל לטובת רעיון ;
— )197 קריאת כאב 200 מזלזל
ברגשות — )202 :מתכת לבנה ;
)204 מלת בקשה 205 אחיו הבכור
של דויד 206 מס על תוצרת
מקומית 207 אחד מארבעה המינים;
— )209 המואביה 210 שאלד
לזמן 212 דוד אסתר 213
מסיעה אותנו ברחובות 214 שר
החינוך; )216 אשת המן 218 נכד;
— )219 נסתר 221 בעל פרוטקציה;
— )222 אינו זקוק לרופא; )223

— בו נדחקים 224 קש קצוץ ;
— )226 חצי האי שמדרום לנו ;
— )228 חורבן 230 זוית— )231 :
כל בעלי החיים 233 גבוה; —)234
הפחית 235 מראשוני הסוציאליסטים
הגרמניים; )236 בית משוגעים;
— )238 חיה טורפת 241 בשלותמונות לראות
מכשיר

ממדים; )243 הגדולה במדינות
הודו 245 יחידה חשמלית; )246
— מעונות חיילים 251 משורר
ומפרש התנ״ך 253 מנהיג השומרונים
254 פסל (פתח, קמץ)
צרפתי 256 הארץ שמצפון לסוריה;
— )257 קריאה 258 נכנס למים;
— )259 רחמנא ליצלן 260 סיגנון
חיקוי לקדמונים 261 עני 262
הבירה 263 בו מנקים רצפה;
— )264 אבי סבו של סבו של סבי
של דויד 265 פרח אדוב 266
עליו תולים מעיל — )267 :אשת
אברם 268 המוסר עדות 269
כובש ירושלים 278 אבן קשה
וזכה (מלא 279 חיה טורפת ;
בנהרות ישראל;
— )281 הגדול
— )283 נקב מלכה יהודית ;
— )288 נהר בניו־יורק 293
לא עבה 296 מבנות צלופחד ;
— )299 בהם 301 פרי בוסר;
— )302 תהלוכה 303 סרוב ;
— )304 קללתהטוראי; ,307׳ —
לא שמן 308 מדבר בעדו 310
תבואה; )318 אבר מגופך 313
עיפה 314 חרון 316 דוברי
בשדה:
עברית 317 התבואה
— )319 אבן גדולה )320 :נמוך;
— )322 עשב 323 פיף לקישוט
לבנים 325 סימן 327 מדת
שש ביצים 328 מלת קריאה;
— )329 קול חוזר 350 אנה;
— )331 קבוצת פרחים 332
כורת ברית — )333 :בת קול.

פתרון תשבץ מספר 25
מ אוזן — 1 :כנסת; — 4הדסה — 8 :בררה; — 10 מפתח;
— 12 כי; — 13 רחבעם; — 16 וו; — 17 רכב; — 19 פרץ; — 20 שלך—
21 נם; — 23 חג; — 24 לשכת הגזית; — 26 מס; —27 נא; — 29
זמן; — 31 עמק; — 33 הגר; — 35 מח; — 36 אביון; —38 דק; — 39
זלמן; — 41 תרים; — 43 צרות; — 44 מחבל.
מ אונ ך — 1 :כריך; — 2נר; — 3סהר; — 5דמם; — 6סף;
— 7חתול; — 8בכרה; — 9דברי הימים; — 11 חוכך; — 14 חף; — 15
עץ; — 18 בן שמן; — 20 שגיאה; — 22 מכס; — 23 חזן; — 25 מזמז;
— 28 קרקס; — 30 מחלץ; — 31 עב — 32 :קו; — 34 גדיל; — 36 אנו;
— 37 נתח; — 40 מר; — 42 רב.

ואלה הזוכים מכין פותרי תשבץ מס׳ 24

רו ת זלצמן, רחוב ירושלים, חדרה -״ ה טו רהש בי עי ״
לנתן אלתרמן (הוצאת ״עם עובד״).
רו ת פ רוי דנ היי ם, רחוב הירקון ,116 תל־אביב —
״ הרחקמ מו סקבה ״ לאז׳ייב, חלק א׳ (הוצאת ״עם עובד״).

כתובת המערכת וההנהלה: תל״אביב, רחוב לילינבלום ,12
טל׳ ,4414ת.ד / 136 .האחראי: מידד שיף /העורך: אורי
אבנרי /המו״לים: אברהם גורדון ושלום כהן /דפוס
מ. שהם, תל־אביב, רחוב סין * טל׳ / 2239 גלופות: צינקוגרפיה
״ארץ־ישראלית״ בע״מ /ההפצה: דוד טופל ובניו.

מקום זה שלכם משוגע הוא למוסיקה.
המקום
עצמו? אולי. יושביו —
ודאי. פה הכול מוסיקאלים. אין תינוק
צווח אלא מסלסל בקולו. נהגים אינם
צופרים אלא בקולות שברים ותרועה,
משל חצוצרה היא בידיהם. נואמים אינם
שמים לב מ ה הם מדברים אלא משמיעים
הם טונים. ובתיאטרון שמתי
לב כי האינטונאציה חשובה מן הדיקציה.
מעלות
השחר משמיע הראדיו את
רעשו אבל זה אינו רעש סתם. זה
רעש מקודש — ,מוסיקה. יושבים צעירים
ומשוחחים. המספרים הם רכילות?
הדוברים הם סרה במשטר? או שמא
שותקים הם כראוי י לא. הם מדברים
על מוסיקה.
ואני אומלל, אני. ואם אמרתי אומלל,
שרשה לא פ אם, כמו שאומרים
אצלנו בסאנטיאגו־דה־צ׳ילה. אני
אומלל בגלל ארוסתי, או כמו שאומרים
פה אצלכם, בגלל הבחורה שלי.
כי היא כמו כולכם, מטורפת למוסיקה.
ארץ שבה בכל אשר תפנה תמצא
עילוי מוסיקאלי, נגן־עולמי־בעתיד- ,או
קומפוזיטור־גאון־הווה, או סתם ילד־פלא
שלומד. לדגדג פסנתר או לנסר כנור,
בו כל נערה (וכל נערה היא סנוב. סמכו
עלי: לא חנם עברתי את חצי כדור

הארץ) .בו כל נערה יודעת מוסיקה :
שמות של יצירות, העמדת פנים, כבישת
פהוק, ולנדנד לי שאקנה כרטיסים בשלוש׳
ארבע וחמש לירות לקונצרט, בארץ
כזאת הייתי יכול לחיות לוא רק הניחו

הנה כי כן, רבותי. משום כך אני
אומלל.
ויהי ערב אחד. ערב קיץ. אני רציתי
לקחת את רחל לאיזה מקום אבל היא
רצתה מוסיקה. ושם התגלתה חרפתי
בכל מערומיה. הכול היו מדברים על
מוסיקה, ואני ראשי נתון לדבר אחר.
הם מרביצים בטהובן ובראהמס ובר־ליוז
וברבדחנא ובליק ובלוך ובייקוב־סקי
ובאך וביזה ובוצ׳יני וברנשטיין
ובוצארט (מדוע שמות כל הקומפוזיטורים
מתחילים בבי״ת?) ואני חושב :
בובה, בית, בנים,,בנות, בואי! ופתאום
שואלת אותי רחל :״אתה מכיר
את היצירה הזאת, לא?״ ואני עונה
מיד :״ודאי. נהדר״ .ורחל אומרת :
״אולי תזכיר לי מי כתב אותה?״ ואני
עונה :״ודאי. רגע אחד. זה, נו, מה
שמו, ברלין. לא?״.
ואז מתברר שיש באמת קומפוזיטור
בשם כזה, והוא באמת כתב את היצירה.
ואז כולם מתפעלים, ורחל אומרת :״לא
ידעתי שאתה כל כך מוסיקאלי״ .ואני
רואה שהסיכויים שלי לחתונה מהירה
גוברים.
ומאז גם אני מוסיקאלי. ווה עוד
יותר רע.
הוזמנתי לסעודה בבית ארוסתי.
בראש השולחן יושב, כמובן, מי שעתיד
להיות חותני. בחירת לבי ואני
יושבים בצד אחד של השולחן, ומולנו
יושב אותו שרץ מזוהם: אחיה. חמותי
בעתיד נכנסה לרגע למטבח, ואנו עוסקים
בגמיעת המרק.
חותני־לעתיד נזכר בתפקידו כאב,

ימ^לז/מד
האמן העולמי ניגן באילת על כף וצלחת. ואני, שעזרתי
לאחיה של רחל להיות לאלוף עולמי בשתית מרק, רק
אז נוכחתי כפיית טובה מהי-
והוא מפסיק פתאום, לוטש עיניו בבן
זקוניו, ונוהם :״ימה זה, יעקב? וכי
כך לימדתיך לאכול מרק?״ כך התפוצצה
הפצצה תוך דממת הנימוס.
יעקב, צבר חצוף, לא נבהל, וענה :
״סליחה, אבא. אין אני יכול לאכול את
המרק בצורה הגלותית שלך״.
ראיתי שעומד לפרוץ ויכוח אידיאולוגי,
וניסיתי להתערב :״באמת״,
אמרתי בחיוך ,״יעקב לוגם את המרק
בצורה מקורית מאד״.
פנה אלי האב ובעיניו רצח, ונהם :
״אולי תואיל בטובך להסביר לי מה
כוונתך?״
לא היתד, לי כל כוונה. אימצתי את
מוחי למצא כוונה בדברי, עד שאמרתי
ברצינות גמורה :״כשיעקב אוכל מדק
הוא משמיע סימפוניה מוסיקאלית מושלמת.
על דברתי, זה. כשרון נדיר״.
אותו רגע חזרה האם מן המטבח.
המשפחה כולה הרהרה בדברי בדממה.
אני עצמי כמעט ונשכתי את לשוני.
חשבתי: הנה ירצחוני נפש, או, מה
שגרוע מזה: בטל השידוך.
אבל רחל, זו ארוסתי, פצתה גם
היא פיה :״לא נכון. יעקב איננו
חוזר על אותם התוים תמיד. וגב עובר
הוא מסולם לסולם״.
הרהרתי בדבר. הייתי צריך לומר
משהו. אמרתי :״זה מפני שלא תמיד
אוכל הוא אותו מרק. הנעימה משתנה
ביחס ישר לתרכובת המרק״.
פצה זה השרץ את פיו ואמר :״הרי
זה כמו שעור בפיסיקה״.
נתנה בו אמו את עיניה בתרעומת
ואמרה :״כשרון מוסיקאלי כמוך מוטב
לו שלא יקל ראש. הגיע הזמן
שתהיה קצת רציני, יעקב״.
ואלי פנתה ואמרה :״הואל נא,
אדוני. אנחנו מקשיבים״.
לגמתי קצת מרק, כדי להרטיב את
גרוני, כוונתי את הטון, ואמרתי כמרצה
מעל הקאתדרה :״זה כך. כשמגישים
לפניו, נאמר, חמיצה, והוא מוצץ מן
הכף, יוצאת החמישית של בטהובן.
לעומת זאת —״
ארוסתי׳ מששמעה את השם בט־הובן,
התעוררה פתאום לחיים :״האין
זה נכון גם ביחס למרק אטריות?״
שאלה.
״לא, לא״ ,אמרתי מיד .״קרוב
לודאי כי בשעת לגימת מרק אטריות
ישמיע את הזמר, או סולד, מיו, או
,דמעה מתגנבת׳ או, סערות חשק׳ .זה
מתאים יותר לאטריות״.
״ומה בדבר מרק תרנגולת?״ שאל
חותני לעתיד.
״אז, כמובן, ישמיע את, התקוה׳,״
אמרתי בלי היסוס.
״נכון מאד, נכון מאד״׳ אמרה חו־תנתי־לעתיד
,״כל עוד מרק תרנגולת
לפנינו, עוד לא אבדה תקוותנו״.
השרץ הקטן המשיך ללגום ברעש.
״אה״ ,אמרתי ,״הנה זייפת. לקחת
חצי טון יותר מדי גבוה״.

ארוסתי .״נדמה
הקנאה מדברת
שגם אתה היית
כזאת באמצעים

״האמנם?״ תהתה
לי שלא זייף כלל. רק
מתוך גרונך. ברור לי
רוצה לבצע סימפוניה
כה פשוטים״.
״גם דעתי כך״ ,אמרה חותנתי־לעתיד.
״אמנם אינני מכירה את המנגינה, אבל
ברי לי שאין הוא מזייף. כשרון מוסיקאלי
כזה לא יזייף״.
רציתי להסב את השיחה, ולכן אמרתי
:״לדעתי כדאי היה להזמין את
המנצח של התזמורת הפילהארמונית״.
חותני מלק בשפמו וחייך :״נכון
מאד״ ,אמר.

״ואז״ ,אמרתי ,״יוכל לנצח על הסימפוניה״.

לא״ .הזדעקה האשה ,״יעקב
שלנו מסוגל לנצח על עצמו. אין הוא
זקוק לעוזרים. הוא המבצע והוא המנצח״.
״והוא
גם הקומפוזיטור״ אמרה
ארוסתי.
״רק חבל״ ,אמרתי מתוך הרהורים,
״שעוד לא ניגן בקונצרט פומבי. אני
חושב שאחרי חינוך מוסיקאלי מתאים

לשמע המלה חינוך קפץ הנער ממקומו
.״מה״ ,צעק אלי ,״גם אתה בא
אלי עם חינוך. כל היום רק מחנכים
ומחנכים. אולי תתנו קצת מנוחה לאיש
עיף מגדנ״ע ותנועות נוער וקולנוע
וסתם שוויץ?״.
״אבל, יעקב״ ,פנתה אליו אמו ,״הלא
אנחנו מתכוונים רק לטובתך״.
״יעקב ״ השמיע האב את רעמו,
״אתה תעשה מה שאומרים לך״.
״כן״ ,אמרה ארוסתי ,״אתר, תהיה
גאון, ודי. אל תתעקש״.
כעבור שבוע כבר השמיע הנער את
מבחר יצירתו באוזני טובי המבקריב
המוסיקאליים הישראלים. ניבאו לו גדולות.
הוא התחיל מתלונן .״המקום פה
צר״ ,היה אומר .״הקהל המקומי אינו
מכיר בגאון מקומי. עלי לנסוע לאמריקה״.
השיגו
לו היתר יציאה ודביזים. היו

לו המלצות מכל מסכן שחותנתי נדנדה׳
לו. כל השרים היו בדעה אחת: שיהיה
יותר נוח להם אם שרץ זה ייצא את
הארץ.
והוא נסע לאמריקה.
כעבור חדשיים הגיעו אלינו קטעי
העתונים הראשונים. כעבור עוד חד-
שיים כבר ערך קונצרט בניצוחו של
סטוקובסקי. כעבור עוד חדשיים כבר
היה פה. חזר.
קבלת הפנים בשדה התעופה לוד
היתד, לא פחות מאשר ליאשה חפץ.
המצלמות תקתקו, העתונאים פטפטו.
במזנון של שדה התעופה הוגשו לו
שבע צלחות מרק, ושליח מיוחד של
הראדיו הקליט את מנגינותיו העריבות
כשהוא לוגם מן הצלחות לסירוגין.
ושם, בשדה התעופה, גם השמיע
את הצהרתו המפורסמת :״ישראל אין
לה מה להתבייש במרקים ובזבובים
שלה״.
התור לקונצרטים שלו היה עד פתח
תקוה. נשים התעלפו ובכו. מערכות
העתונים הוצפו מכתבים מאת אנשים
שלא זכו בכרטיסים.
״ויצו״ ,אשר לטובתה ערך את הקונצרט
הראשון שלו, הכינה לו מרק
מיוחד, ועליו ניגן את׳סימפונית הצנע.
בערב הקונצרט תפסתי אותו עם שבע
בחורות משוגעות למוזיקה.
אבל גולת הכותרת באה עם ביקורו
באילת.
מטוס מיוחד היה צריך ׳לשאת את
כל כלי המטבח ואת הדודים הגדולים
אשר בהם מתבשל המרק. כל הארץ,
מקלקיליה ועד שפיים, מי ברכב ומי
במטוס, הגיעה לשם. ישיבות הכנסת
נפסקו כדי לאפשר לצירים את התענוג
הרוחני. מקומות מיוחדים הוקצו
לקורפיס הדיפלומאטי.
ושם, באילת, על במה מיוחדת, לפני
ביתו של ראש הממשלה, לבוש בגד
ים׳ עמד יעקב, ולגם מרק, כשהוא
משמיע את הסימפוניה הנחמדה ביותר
אשר הושמעה באילת מזה ארבעת אלפים
בשנה, סימפונית המרק.
ופתאום, מעבר להרי מואב, עלה
הירח.
יעקב הפסיק את שתית המרק, ניגב
את שפתיו בשרוול, ואמר :״חברה,
אני.לא רוצה להרביץ ציונות. אבל
זה המקום הנחמד ביותר שבו שתיתי
מרק בכל ימי חיי״.
היתד, דממה, דממת קודש, כשפתאום
הריע כל הקהל :״בתיאבון !״.
ואחרי זה. הלך הכול למישרים.
״העולם הזה״ הדפים ראיון מיוחד
עם יעקב ״שלנו״ ,עם צלחות ובלי צלחות,
מחייך, בוכה, צוחק, לוגם מרק,
הולך ברחוב, יושב באוטובוס, רובץ
על המדרכה, נכנס למסעדה, ולוגם מרק.
שרות הראדיו השמיע ראיון מיוחד
אשר בו הודיע יעקב כי איבד את אחת
הכפות המיוחדות שלו, אשר בעזרתן
הוא מנגן, וביקש מכל מי שמצא שיואיל
בטובו להחזיר, ולא יהיה חזיר.
אז אמרתי לרחל, ארוסתי ,״מד.
בנוגע?״.
אמרה לי :״בנוגע למה?״.
אמרתי לה :״חתונה, רחל, חתונה״.
אמרה רחל :״אני אתך? שמע,
בחור. אתה יודע עם מי אתה מדבר?
אני אחותו של יעקב׳ הנגן העולמי.
אלוף העולם בשתית מרק. הסתלק ! ״
לזה אני קורא כפיית טובה.

תשבץ־ענק

הבאורים לפתרון ;התשבץ בעמוד 18

הפרס :
בין פותרי התשבץ שימציאו את פתרונותיהם למערכת תוך שבועיים
(חותמת דואר עד תאריו )26.7יוגרלו הפרסים הבאים :
<1האנציקלופדיה העברית (כרו א׳).
3־ <2הטור השביעי לנתן אלתרמן (ר,וצ׳ ״עם עובד״).
5־ )4הצד השני של המטבע לאורי אבנרי (ר.וצ׳ שמעוני).

12־ )6חבילות־שי של תמרוקים.

נמספר [ 26

הוראות לפותרים:
(אנו

תלוש עמוד וה, מלא בו את הבאורים ושלח אותו למערכת.
מיעצים למלא את התשובות תחילה בעפרון, למען אפשר תיקונים).
על המעטפה יש לציץ — ״פינרון תשבץ־ענק״.
לא יתקבלו כל פתרונות אלא על גבי עמוד זה.
מלא את שמך בכתב ברור :