גליון 665 מתאריך 20 ביולי 1950

האם גיוס הכנות מיותר?,

דרמנם נולדה בבריסי1
דניאל
;־בלגיה) לפני 23 שנים׳ והיא נראית
בתלמידת בית־כפר תיכון. כשהיתה בת
א עברה משפחתה לגור בצרפת, ועכ שיו
היא חושבת על עצמה כפרוסאית.
למדה רקוד עוד בהיותה ילדה, וזה
ארבע שנים שייכת היא ללהקת ה״באלט
שאנז אליזה״ .היא מצטיינת ביחוד ב ריקוד
אקרובטי.
ביקורה הראשון בתל־אביב היה ב הגות
״וי צו״ ,שם קנתה בובה ישרא לית.
אמה של דניאל אוספת בובות המ סמלות
טיפוסים מקומיים מכל ארצית
תבל ודניאל, כמובן, היא הספקת ה ראשית
לאוסף זה.

תמה אני על אורי אבנרי ועל מאמרו
על גיוס הבנוח לרוח ולהווי היחידות.

סנן־מיטנה ;המיהי סכי,

צה ״ל

היאפ גם להווי הטוראים? .
לדעתי חטא אורי אבנרי כלפי הבנות.
אמנם החנוך שהצבא נותן הוא שלילי.
אבל פה יש לתקן את המעוות ולא
להרוס אותו. ברגע שנהפוך את הה ליכה
לצבא לענין של התנדבות נשיג
את המטרה במלואה.
ציונה, אי-שם.
בעל המאמר מסכים בהחלט ׳לשעה
להפוך את שרית הבנות לענין של
התנדבות.

בזמן השתייכותה ללהקה, הספיקה
לבקר הרבה בעולם. מלבד צרפת, אי טליה׳
אנגליה, בלגיה, יוון וכו׳ ביקרה
גם באמריקה הדרומית, צפון אפריקה,
והמזרח התיכון. אלקאהרה ביחוד עש תה
עליה רושם רב, והיא נראתה מאיב־זבת
במקצת בשמעה כי אין קשר בין
ישראל ומצרים. היא רצתה לנצל את
קירבת המקום בכדי לבקר מכרים באל־קאהרה.

מאמרכם
על גיוס הבנות הוא ס/ס \ 00
ויותר.

ייצר כוחקם.

אני מבסוט מכם.
אליעזר, אי־שם

תודה. גמורה הפתעה
היתר,
תל־אביב
בשבילה. לא ידעה למה לצפות׳ אבל
בכל אופן לא עלה על דעתה כי כאן
תמצא עיר מודרנית כזו .״חבל רק
שאי אפשר להתרחץ בים בחום׳הזה.״

אולי נפגע אורי
ע״י גיוס הבנות?

אבנרי

באופן

אישי

ל ק 1ר ץ[ י נ1

•ד 3 7י<ז* ו;>ן<די>ך<*<$רו^ <י! .0 6 216 6זרוהד-.4 / 1 0 6

ה ^יי

אין אנחנו מסכימים
החוק והמוסר אינם

שיש שטח
חלים עליו.

אשר

כשר כשר
ברצוני-להביע את -מחאתי על שאתם
מתקיפים בלי שמץ של דרך־ארץ רבנים
בקשר לבשר טריפה (״העולם הזה 662
האם ידוע לכם כי למעלה משמונים
אחוז מתישבי ישראל מקפידים על שול חן
כשר? אתם מתקיפים כל מי שאפשר.
לא יפה !
א. מלחי, נתניה
האחוז באמת אינו ידוע לנו. כיצד אפטר
להוכיחו?

מבצע דכ יוסף
תודתי המיוחדת על שלל התמונות
הפנינים המראות את השר דב יו סף
במצבים שונים. כיצד בוצע ״מבצע דב
יוסף״ זה, היכן ומתי?

התמונות צולמו באולם הכנסת מ־ ׳
מרחק 25 מטר -בלי ידיעת השר.

*רו>ן

ו: 67

גם אנחנו לא מבסוטיות ביותר מגיוס
השנתיים׳ וכדאי לצמצם את השרות גם
של הבנים וגם של הבנות לשנה אחת
— אך לך ודבר אל בן־גו ריון ! בנוגע
ל״נשיות״ שאתם בוכים עליה, אנחנו
מוכרחות להגיד שהצבא צודק: מ אתם
רוצים שבחורה תהיה — אובייקט
להנאת הבחורים (בהסתמך על ״הצד
השני של המטבע הנשיות בצד —
אנחנו שוכחות אותה, שישכחו אותה
גב הבחורים.

$136

אני מבקשכם להודיע לי אם אוכל
להתקשר עם אדי קנטור. אני בן 12
שנה ולומד בכתה ה׳ ,ואל תחשבו שי ש
לי תעודה רעה. אם לא ידע לקרוא עב רית
אלמדהו אני.

אליעזר הורנשטיין,

אדי בודאי ישמח. תמצא אותו בהו ליבוד.

רותי,
הוה, יונה׳דה והדסה, תל־אביב.
ומה
אם הבחורים לא מסכימים?

״מכצע הלום״
מדוע מיועדת תחרות ״מבצע חלום״
רק ׳ למין החלש? היכן שווי״הזכויות?
האם אנו (המין שקצת יו תר חזק) לא
חולמים כלל י אני מציע שהזוכה תג שים
את חלומה עם בחור שתבחר, וזה
על חשבון ״העולם הזה״ ,כי מי מה בנות
לא משתפת בחלומה את הבחו רים? תנאי דבר.

ההתחרות

מאפשרים

ברכות
נלהבות. ברפורטג׳ה שלכם
(״העולם הזה״ ) 661 הראיתם אומץ־לב
שאינו מצוי בדרך כלל בעתונות שלנו.

י הי ,

רב\ 7ר?/זז

•יגרוו^

הצעה הדליבדדית

ד״ר ישראל יערי,

$013 00$

.לצערנו אין אפשרות לכך. בשעת
כתיבת הדברים עוד אין בעלי בתי ה קולנוע
יודעים את תכניתם ל שבוע הבא.
התכנית נקבעת רק ביום ה׳ (אחרי צאת
הגליון

כיצד מגרשים מסתננים?

צ. יפת,

תל־אביב.

אני קירא קבוע של מדור הקולנוע
ונהנה מן הסקירה התמציתית והקילעה.
מדוע אינכם מציינים ע״י כל סרט
באיזה קולנוע הוא מוצג?

מאיר לבכי

ביו תר. כל
באמצעים הדרסטיים גם החולשות הנקראות בפי כתבכם חוק,
מוסר והגינות אנושית אין ענינם לכאן.

סרטי השכוע

המאמר ״האם גיוס הבנות. מיותר העולם הזה״ ) 662 עודו ממשיך
להכות גלים בין הקוראים, ומאות מכתבים לחיוב ושלילה מגיעים -למערכת.
הצבא עצמו. לא השיב על העובדות שהובאו במאמר. במקום זה ניתנה לאורי פתאומיות אבנרי הודעת־פתע להתייצב, תוך 43 שעה, לשרות בעתודות.
ההודעה סותרת לא רק אה ההתחייבות שניתנה לאזרחים, כי תינתן להם
הודעה של חודש מראש, אלא גם את ההסדר שהושג עם אגודת העתונאים,
הקובע סידורי גיוס המקילים על עבודת המערכות. אורי אבנרי — נכ:־,־
מלחמה פצוע־קרב — הוא האחד מבין כל עורכי העתונות העברית שגויס
לעתודות. אנו מקוים שעם שובו יספר לקוראינו את רשמיו.
בשעה שענני מלחמת־עולם שוב מתקבצים באופק, מבעי הוא שבלב
רבים מתעוררים הזכרונות הקודרים של אל־עלאמיין. מעטים יודעים גם כיום
מה בדיוק התחולל אותר, שעה מאחרי הקלעים. הסופר הצבאי של ״העולם
הזה״ מתאר עתה את העובדות הידועות למומחים, בעיקר מתוך העדויות
הגלויות והסודיות שנמסרו ע״י הגנרלים הגרמנים.
אחרי שסופרינו המשוטטים מסרו בגליונות האחרונים דו״ח על שלוש
הארצות המפרידות בינינו וברי ת המועצות — עיראק, תורכיה ויוון — מוסר
לנו שליחנו המיוחד בג ליון זר, תאור מפורט של החיים באי העלול אף הוא
לשחק תפקיד גורלי במלחמה אפשרית — קפריסין.
בעיה חשובה פחות, אך קרובה לנו יותר היא בעית האוסובוסים בתל־אביב.
רבבות אזרחי תל־אביב מטיחים מדי יום ביו מו האשמות מרות כלפי
נהגי האוטובוסים — והוא הדין לגבי אזרחי חיפה וירושלים. קוראים רבים
דר שו מאתנו לחשוף את העובדות ולבדוק באיזו מידה אשמות חברות ר.או־טובוסים
באמת. כתבנו המיוחד מנסה עתה למלא משאלה זו.
השבוע נסתיים ״מבצע חלום״ — התחרות ״העולם הזה״ לקוראותיו
הצעירות. מאות התשובות שנתקבלו מעידות לא רק על הקשר המיוחד
במינו בין העתון וקוראיו ,־אלא מהוות גם מחקר פסיכולוגי בזעיר־אנפין
באופי הדור הצעיר. אנו מקוים שגם שאר הקוראים ימצאו ענין בתוצאות
ההתחרות, שתתפרסמנה בגליוננו הבא.
החידוש הגדול של ג ליון זה הוא, בלי ספק, חברת המערכת החדשה
שלנו: רותי. רותי היא ...אך מה נספר אנחנו עליה? ניתן לה להציג את
עצמה. בבקשה, רותי —

עןרי

תל-אביב.

יש להימנע מכל אכזריות בטיפול
במסתננים. בצדק אתם מדגישים שאין
כל תועלת באכזריות -,והיא רק משחי תה
את בחורינו ...יש להבדיל גם בין
מסתננים ובין אנשי השיירות — רו בם
נשים וילדים — העוברים בין עזה
לחברון. יש לבוא לידי הסכם על כך
אפילו בשעה זו.

ר י 6י1ן

משה דוד שילד,

מחפיטים כחודה
אולי מוכנה מערכת ״העולם הזה״-
למצוא לי בחורה בבת 20 עם עינים
חומות ושער שחור וקומה בינונית
ופרצוף אלוהי וקול מתוק כיין שסחבה
ממני את העפרון הנובע שלי ״בפנתי״
ביום שלישי שעבר ושכחה להחזיר י
אני מוכן לסלוח.

! ובכ ריו
אתה מוכן, ואנחנו
מקוים שגם היא מוכנה.

מוכנים.

אנחני.

עד השער
בוז לעורך ״העולם הזה״ ! מדון
לא היה לו דם לעמוד מול איומי ה בנות?
מה פתאום שם לנו בחור על
השער (״העולם הזה״ )664׳ ועוד אחד
שהוא סיני מהעיר עדן?

ירושלים.

מוסקה מולין, חיפה.
מה דע תן על העלמה בשער ה שבועי

״כל מסתנן החוזר מ״טיול״ בישראל
כשבפיו סיפורי זוועה העולם הזד,״
.)661 חושבני שהדבר טבעי בהחלט.
המדינה חייבת לשמיר על ריבונותה

לא יתפרסם כל מכתכ המ גיע
למערכת כעילום הכותכ
וכתובתו. נתחשב ככקשות דה*
עלמת שם, כתנאי שנדענו אנו.

אנו

מצטרפים

להצעת

רומל באל־עלאמיין :״החייל בשמש״ שהגיע כמעט לתל־אביב, גהנה מאמונו של היטלר -והתאבד אחרי שקשר קשר להרגו.״

כך ניצלה ארץישראל
מאת

הפרשן הצכאי

של ״העולם הזה״

הנחות הגרמניים

באוקטובר 1940 איים הצבא האיטלקי על מצריים, אולם התקדמותו נעצרה
וצבאו הקטן של וייוול הבריטי הנחיל לו מפלה מוחצת. כיצד קרה הדבר?
באותם הימים שלח היטלר את הגנרל הגרמני טומא (שנשבה אח״כ באל־עלאמיין)
ללוב כדי שיכין דו״ח על המצב. טומא הגיע לכלל מסקנה שה״ציר״
אינו יכול לקיים צבא גדול בלוב (בגלל קשיי האספקה) ,ושאין לסמוך על
האיטלקים לבדם. לכן הציע להחליף בכלל את האיטלקים בארבע חטיבות־שריון
גרמניות. אין ספק שלוא נתקבלה הצעה זו היה הצבא הגרמני משמיד
את צבאו של וייוול (רק שתי דיביזיות, שחסרו ציוד אלמנטרי) .אולם הגנרלים
האיטלקיים גראציאני ובאדוליו התנגדו לכך בתוקף, בבקשם לזכות בעצמב
בעלי־הדפנה של כיבו ש תעלת סואץ.
הדבר הובא בפני היטלר — ואז באה האפתעה הגדולה. היטלר לא רצה
כלל לגרש את הבריטים ממצריים. הוא קיווה שיגיע לכלל שלום של הסכם עם
בריטניה, ולא רצה להרגיז את האנגלים (מאותה סיביר, איפשר בכוונה תחילה
לבריטים להיסוג מדנקרק, אף כי הגרמנים יכלו בקלות לכתר את כולם).
היטלר האמין, לעומת זאת שהאיטלקים יוכלו להגן לבדם על לוב.
״תקוה״
וייוול

זו נתבדתה.

עבר

להתקפה

נגדית

ופלש

לקירנייקה.

רומל מופיע
כדי להציל את המצב שלח היטלר את רומל עם צבא מובחר קטן. רומל לא
היה מומחה לטאנקים, אולם היתד, לו הבנה אינסטינקטיבית למלחמת־תנועה.
מיד עם הופעתו הנחיל לבריטים מפלה כבדה — בעיקר הודות לתמרוני־הטעיה.
הוא שלח למדבר את מכוניות־המשא שלו, שהעלו תמרות־עשן וגרמי
לבהלה בקרב הבריטים, שחשבו כי טאנקים הן. אולם כוחו של רומל לא
הספיק לכבוש את מצרים ונו צר מצב של תיקו — עד לסתו . 1942
בינתיים כבשו הגרמנים את יוון 1941 הגנרל סטודנט, מפקד הצנחנים
הגרמניים, הציע תכנית מהפכנית: לכבוש מן האויר את כרתים ואת קפריסיו,
ו״לקפוץ״ מקפריסין לתעלת־סואץ. לתכנית זו היו כל הסיכויים להצלחה,
אולם היטלר לא התלהב לה, והסכים כשלב ר א שון רק לכיבוש כרתים.
ההתקפה על כרתים הצליחה — אך לגרמנים נגרמו אבידות עצומות (ב אופן
יחסי) 4000 .צנחנים נהרגו. הסיבה: צי של ספינות קטנות, שהיה צריך
להביא לכחות המוטסים את התותחים והטאנקים נתקל בצי הבריטי והושמד —
כי שרות־ד,ידיעות הגרמני היה סבור שהצי הבריטי עודו עוגן באלכסנדריה.
האבידות בכרתים הרגיזו את היטלר, והוא אסר כל
צנחנים. כבד נתון היה לתכניות ההתקפה על רוסיה.

פעולה

נוספת

באותו ז מן גם בוטלה תכנית גרמנית לכבוש את גיבראלטאר — דבר שהיה
משנה את המצב בים התיכון. התכנית המקורית לכבוש את הנמל מן ד,אויר
לא היתד, בת־ביצוע, והתכנית לכבשו מן היבשה בטלה עם סירובו של פראנקו

.העולם הזה״ ,מס׳ 665

דרך ספרד.

היטלר

חשש מפני מלחמה עם

להרשות מעבר
ספרד ההררית.
כעבור שנה, ב־ 1942׳ עיבד המטה הגרמני תכנית לכיבוש מאלטה בידי
צנחנים גרמניים וכחות הצי האיטלקי. היטלר נטה תחילה לתכנית זו אולם דחה
אותה ברגע האחרון, משקיבל דו״ח על המוראל הירוד של האיטלקים. הוא
חשש שהאיטלקים יפקירו את הגרמנים אחרי שאלה יצנחו מן השמים. .

אל עלאמיין -מאחורי הקלעים
רומל את טוברוק והגיע ברדיפה דראמתית עד אל־ממש
התמוטטה החזית הרוסית בקוקאז. כרבים מתושבי
המטה הבריטי לפעולת מלקחיים עצומה: הגרמניים
מצפון, דרך קוקאז, ויתאחדו עם צבאו של רומל ש
באביב
1942 כבש
עלאמיין. באותה שעה
ארץ־ישראל חשש גם
יפלשו למזרח התיכון
יתקדם מבקעת הנילוס.
אלא שתכנית כזו לא עלתה מעולם על דעתם של הגנרלים הגרמניים. לדברי
טומא: המטה הגרמני לא האמין מעולם שהדבר הוא בר־ביצוע.
האם רצה רומל לכבוש את מצריים, כפי שכולנו היינו בטוחים?
רומל ידע שכוחו קטן, שרוב אספקתו מושמדת ע״י הצוללות הבריטיות,
וכי הבריטים מקבלים תגבורת אדירה. רומל הבין כי עליו להימוג לעמדה
קרובה יותר לבסיסו, המתאימה יו תר להגנה יעילה. אולם התקדמותו יצרה
סנסאציה עולמית, והיטלר לא יכול להרשות לו לוותר מרצון על כיבו שיו. כך
היכו הגרמנים כמעט באפס מעשה (פרט לשלוש התקפות שנכשלו) בשעה
שמונסגומרי התכונן בנחת אך לבטח להתקפתו — שהתבססה על י תרון עצום
של כוחות.

אגדה מול אגדה
בואו של מונטגומרי גרם גם למפנה נפשי. רומל כבר הפך אגדה בין
החיילים הבריטיים, שהתיחסו אליו כמעט בחיבה. כדי לבטל השפעה זו יצרה
התעמולה הבריטית אגדה נגדית. מונטגומרי המסכן נאלץ לחיות כמו בסרט
הוליבודי, כדי לעורר רושם של ״אדם עליון״.
מונטגומרי הוא סבל
רומל עצמו עזב את החזית ז מן מה לפני התקפת
מדכאון נפשי עמוק, וחלה. אחרי שמונה שנים של ויכוח עוד נשארה דמותו
לוטה בערפל — י ש הטוענים שהיה גאון, בעוד שאחרים סבורים שלא היה
אלא יצור הדמיון והפרסומת. האמת היא, כנראה, שהיה מפקד־קרבי כמעט
גאוני, אלא שחסרו לו התכונות הדרושות לתיכנון אסטראטגי מרחיק־ראות.
על כל פנים — הצלחתו של מונטגומרי לא היתד, מוטלת אף לרגע בספק.
אחרי שהיטלר סירב להרשות את נסיגת החזית הגרמנית ב־ 80 יק״מ, לקו
נוח יו תר (דבר שהיה מקהה את עוקץ ההתקפה הבריטית ומציל את הגרמנים)
הצליח מונטגומרי להבקיע את קו הגרמנים ולהניסם עד לגבולות טוניס (רו מל
עצמו חזר לאפריקה וניהל את הנסיגה, הנחשבת להישג צבאי גדול, אף כי
היה חולה, והחמיץ הזדמנויות רבות לעצור את הבריטים).
בך חלפה הסכנה לארץ־ישראל — אז.

ב 1ד 1ע אתה עומד בתור
רבבות נוסעים מתענים מדי יום ביו מו באוטובוס של ״דך׳ בתל־אביב
ו״השחר״ בחיפה. העמידה
— או באוטובוסים של ״המקשר״ בירושלי ם
האינסופית בתורים בלהט השמש, הצפיפות המיוזעת והמבחילה באוטובוסים
עצמם, מחירי הנסיעה, הויכוחים המרגיזים עם הנהגים — כל אלה מהוים
חלק בלת־ נפרד מחייהם של תשע ע שיריו ת מאוכלוסית הערים.
י ש שמצאו כי אינם מסוגלים לעמוד במבחן־עצבים זה. הם מעדיפ-ם
ללכת ברגל גם בחום הצהרים, או לשלם 40 או 50 פרוטה תמורת נסיעה
קצרה במונית ״ שרות״ .וי ש, כ מובן, שאינם זקוקים לכל אלה, אותם ארבעה
או חמשה מתוך מאה הנוסעים במכוניות פרטיות — ושהם כוללים, במקרה,
את כל האנשים הקובעים בממשלה ובעיריות.

הנהג המסכן
המטרה הנראית־לעין לכל הרטינה, הקללות והגידופים (ו מי אינו מקלל
במצב זה?) הוא הנהג. נהג זה ך,וא — לפחות בעיני עצמו — אדם מסכן.
ראו נא מה עושה הנהג: הוא מחלק כרטיסים, גובה כסף מן הגברת
המפורכסת המחפשת פרוטו ת בארנקה המודרני, מאיץ בקהל ״להתקדם עד
הסוף״ ,מתרגם את הסברותיו לעולה החדש ביהודית, פולנית והונגרית, מת האחרון,
נוהג ברחוב העמוס תנועה,
עם הצעיר הקופץ פנימה ברגע ווכח משתדל לבל ידרוס את האשה הרצה עם ילדה לפני גלגליו.
את כל זה עושה הנהג במשך שמונה, תשע או עשר שעות ביום.
יצור מסכן, לא כן? היש להתפלא על כך שהוא מאבד לעתים את
השליטה על עצמו, שהוא עונה בגסות, או שאינו עונה בכלל?
אלא שהשאלה אינה בכל זאת קלה כל כך. הנה, למשל — מדוע אין
החברה קולטת מספר רב. יו תר של נהגים ומקצרת את שעות העבודה י
החברה טוענת שאין נהגים. אין אנו מקבלים טענה זו. אנו מוכנים להמציא
לחברה תוך שבוע רשימה ארוכה של מועמדים( ,נוסף על החיילים המשוח ררים,
שכבר נקלטו).
לנהג לנהוג ומשאירים את ביקורת
פתרון שני: מדוע אין מניחים
הכרטיסים למבקר מיוחד? החברה טוענת שאין אפשרות טכנית — המבקר
לא יוכל לעבור באוטובוס הצפוף. האם נעשה פעם נסיון י

כמה מרויחה החכרה?
החברה

התשובה העיקרית לשתי ההצעות היא — אין כסף.
להעלות את המחירים (שהם מופרזים גם בלאו הכי).
על כך אין להתוכוז. מדוע? מעולם לא ניתן ל ציבור דין־ו ח שבון על
רווחי חברות האוטובוסים, שהן חברות מוגופוליסטיות גם למעשה וגם להלכה.
בהעדר דין־ו ח שבון כזה השתרשה בלב הציבור אמונת־ברזל שהחברות
צברו רווחים עצומים. הראיה: שיכון המעביר בקרית־שאול, שכמעט אין
דומה לו בהדר ובפאר. בעברו על פניו נזכר הקהל באלפי פתקאות־ד,פרוסות
שקיבל במקום עודף ו שזר קן לסל.
הנהגים עצמם דוחים טענות• אלו בכעס. האם לא עבדו שנים רבית

תצטרך

השקעה

גדולה

כדי
0 להתקבל

עבודה מ או מצת? האם לא השקיעו, בשעתו,
לחברה? האין מגיע להם שי כון נאה?
יתכן. אלא שהקהל, המשלם את המחיר, היה רוצה לראות את החשבון.

החסרים אוטובוסים ץ
שאלה מופשטת, כי המחסור במטבע ז ר
האם חסרים אוטובוסים?
לא ירשה להביא מספר רב של מכוניות חדשות. יתכן שהמצב ישתפר לאחר
שיתוקנו כראוי כל האוטובוסים שניזו קו בימי שרותם המאומץ (וד,מיותר
לעתים) בימי מלחמת העצמאות.
אולם גם אם היו באות מאות מכוניות חדשות, היה המצב משתנה
רק לרעה. אין מקום ברחובות הערים. כל אוטובוס נוסף רק יגביר את העומס,
יאריך את ה״שיירות״ ואת ז מן הנסיעה.
לא כיצד להביא מכוניות נוספות,
השאלה העיקרית היא, איפוא :
אלא כיצד להגביר את יעילות האוטובוסים הקיימים.
לקצר את העמידה בתחנות ע״י פטירת
פתרון אחד כבר הזכרנו :
הנהג מן החובר, לגבות כסף ולבקר כרטיסים. אך הפתרון האמיתי יבוא רק
ע״י תכנון חדש של התחבורה העירונית. הרחבת רחוב אלנבי, אף ששיפרה
במידת־מה את המצב, לא גרמה לתיקון יסודי. עם רי בוי המכוניות (גם בתקופת
הצנע י ש בעלי פריבילגיות המביאים מכוניות חדשות) עוד ילך המצב ויחמיר.

פתרוך הפלא: הלאמה...
פופולרית

לאנשים מסוימים י ש תרופת־פלא לכל הצרות, תרופה שהיא
מאד בעיני האזרחים המתמרמרים — הלאמת התחבורה.
זוהי, כמובן, שטות גמורה. מעולם לא גברה יעילו תו של שרות
ציבורי עם הלאמתו. להיפך, בכל המקרים שנוסתה הלאמה בעולם הורידה
גם את היעילות וגם את ההכנסות.
די להסתכל במגרשי־הגרוטאות של הצבא כדי להבין את
מדוע?
הסוד. נהג שאינו מרגי ש עצמו בעל המכונית לא יטפל בה כראוי. ואין דבר
שאפשר להרסו במהירות כה רבה כמכונית יקרה.

גם פתרון־הפלא השני מפוקפק ביו תר — ״איחוד הקואופרטיבים״ .קשה
להבין מדוע תתחשב חברה ארצית מאוחדת בדעת הקהל יותר מאשר חצי
תריסר חברות שקיימת ביניהן מידה זעירה של התחרות. אם אמנם זולים
השרותים (מוסך, תיקונים) יותר בחברה מאוחדת, הרי אפשר לאחד את
השרותים מבלי ליצור חברה מונופוליסטית־קיצונית.
חייבת להיות ביקורת ציבורית. לא במלים, לא בנאומים
ובעיקר :
של חברי עיריו ת — כי אם ביקורת מעשית, יעילה וםומבית. כל נוסע
המשלם את פרוטו תיו זכאי וחייב לדעת: מה הכנסות החברה, מה משכורת
הנהג, מה ההצדקה למחיר הגבוה של הנסיעה. ביקורת כזאת לא תשנה את
אשר אינו ניתן לשנוי, אולם היא תשנה מן הקצה את יחס החברות לדעת
הכלל ולנוחיות הפרט.

.העולם הזה״ .מם 665 ,

הנוסעים
הנהג 1
נקודת״הראווז של
עמדו בתור. בכל זאת לא הכינו את פרוטו־תיהם.
עתה הס מצטופפים מסביב לכסא הנהג,
הנהג...
אשם? מי בארנקיהם.
ומפשפשים

נקודת־הראות של הנוסע :
החברה

אלפי

פתקאות

כסף

פרטי

כמה פעמים אמרו להס להתקדם עד הסוף?
ובכל זאת, בכל תחנה נדחקים הנוסעים ליד
כסא הנהג ומונעים בעד המחכים בחוץ לעלות
כמובן הנהג...
מי אשם ז
גס הס לאוטובוס.

מחיר הנסיעה מופרז ונזסף עליו
חנקרעות ואובדות. מי משלם ל

נקודת־הראות של הציבור: העינויים של נוסעי
האוטובוס משחיתים את שרידי הנימוס וההגינות. נוסי
עים מסרבים להשמע לנהג. מי אשם? הצפיפות !
מוציאה הנוסע.

הולכי־רגל מסכנים את עצמם ומעצבנים את הנהג והנוסעים.
כל מקרה כזה מוסיף לזמן הנסיעה כמה שניות, המתווספות
לדקות רבות. וזה מבלי להתחשב עם עומס תנועת המכוניות
ברחוב. נסיעה של דקות אורכת חצי שעה. מי אשם? הנהג...

בינתיים. מקימים הנהגים לעצמם שיכון מפואר שאין כמעט דומה לו בארץ.
הנהגים גרים כמו מלכים, יש להם ׳מכוניות פרטיות. מי מ של ם? הנו ס ע!

לא לעשן ולא לירוק ! זהו צו של בטחון,
היגיינה והתחשבות בזולת. אך למי זה איכפתי
באוטובוס אין נימוסים. מי אשם? הצפיפות !

האשה עומדת. הבחורים יושבים. היא צוחקת לתוך
המצלמה. אך אותנו אין זה מצחיק. הנוער שעייף מע מידה
ב תור שכח את נימוסיו. מי אשם? הצפיפות !

היא! ,באי
פרופסור ג׳ימס מקדונלד אינו כיום
השגריר האמריקאי היחיד בישראל. ב ימים
אלה הגיעה לארץ ברברה פוסטר
והיא שגרירה רשמית לישראל של גלנס
פולס, עיירה בת 20 אלף תושבים אשר
במדינת ניו־יורק.
ברברה (מורה לפי מקצועה) תשהה
שבועות ותעשה כמיטב
בארץ כמה
יכולתה כדי לחיות בתנאים של אזרחי
ישראל ולפי דרכם בהתאם לתכניתה:
להתנסות בחיי הזולת. לפי שעה הת גוררה
ברברה בדירתו של משה דיין
אביבי תל ובדירת אזרח בירושלים אכלנית.
פחות ידוע. למזלה, איננה
״הצנע שלכם אינו מפריע לי בהחלט״•
אומרת ברברה.
בשובה לגלנס פולס, תעלוך כמה
הרצאות בפני הציבור, תנאם בתחנת
הרדיו המקומית ובכנסיה ותפרסם מא מרים
על נסיונה.
זה הביקור הראשון של החברה ה אמריקאית
ששמה ״נסיון בחיים בינ לאומיים״
.חברה זאת, שנוסדה על ידי
דונלד ווט בשנת , 1932 העמידה לה כ

על ידי ביקורים כאלה אפשר לקרב
עם לעם׳ בדרך בלתי רשמית וללא תע מולה
ליצור ״אוירה בינלאומית ידי דותית״
.אמנם הוא עצמו מודה כי
לאזרחי מדינה רבים כאן קשה יותר
למצוא שיכון מאשר לאורחים מטעם
״הנסיון בחיים בינלאומיים״ ,אך הוא
הדין כישראליים שיבקרו באמריקה כדי
להתנסות בחיים שם.
כל החמשיר, מעונינת להכיר את
החיים בישראל וכדי להיות שלמים עם
עצמם נסעו ביומיים הראשונים של
שהותם בארץ רק באוטובוסים (ביום
השלישי אמר ג׳רי :״את הצד הזיה
של חיי ישראל כבר הכרתי היטב״ ,ומ אז
נוסע הוא במוניות) ,ולנו נדמה,
כי היפה שבכל הרעיון הזה ודרכי הג שהדבר
מבוצע
שמתו היא העובדה
בלי מפלגה, בלי ״אידיאולוגיה״ ,ובלי
״קו״ .פשוט מאד: אנשים צעירים, ב אשר
הם בשר ודם, מבקשים להכיר בני
עמים אחרים על ידי זה שיבואו אתם
במגע קרוב ויחיו כמותם( .אלה מבין
קו ראינו המעונינים לבוא במגע עם אנ —

״הנסיון בחיים בינלאומיים״

דר בבית מלון) .מ ע דן גם כיצד מסוגל
רעשה עבירה לתפוס את מקומו של
שדכן. אלא שדבר זה מחזק את ההשע רה,
כי רוב התלונות מסוג זה .,המוג שות
על ידי נציגות המין החלש, הן
בדויות או בדויו ת בחלקן, ומטרתן,
מסוימת.
בין השאר, להפיק תועלת העבריין ולא — לגרום לידי הענשת
(שאינו עוד עברין כשהוא מסכים ל ד
שו אץ).
כמובן שיש גם מקרים אחרים לח לוטין,
ביניהם מקרים רציניים וחמורים
למדי. ואם אמנם נסתיימו מקרים כאלה
של מעשי אונס בנשואין, הרי שלא
נשאר לסמכות המוסמכת (ולכל הידי דים)
אלא לאחל לזוג חיים מאושרים.

״קוריאה״
גדרד פו ת ל ־ א בי ב
עוברים ושבים בדרך המלך -המק שרת
את שתי הערים היו עדים בשבוע
שעבר למחזה של מלחמת אחים בזעיר
אנפץ. ולא רק אחים בני ישראל, אלא
אף במדים. אך המדים לא היו אחי דים:
בעוד שהמחנה האחד לבש בגדי

שוטרי משמר על אסירים, שהיו בדר כם
לבית הסוהר ביפו. כמומחית בשטח
ההשתלטות על מי שאינו ממושמע,
הופעלה קבוצה זאת באופן שכוחות
המשטרה עלו גם במספר וגם בכו שר
בעולה על הפולשים לחדר.
בינתים התערב גם הקהל, מי בעד
ומי נגד. היו כאלה שהשמיעו דברי
פילוסופיה על הנזק הרוחני שריב בין
אחים, בפרט שוטרים וחיילים־לשעבר,
עלול לגרום לחזית־הפנים המגובשת.
אולם היו כאלה שהפעילו מיד שרי ריהם.
נקודת המשבר באה ברגע שאחד
השוטרים ביקש לסלק מעצמו את נשקו,
כדי למנוע אפשרות של אסון, אך י רי בו
היה סבור, כי הוא עומד להשתמש

שנוצר במקום נפגעו
בתוהו ובוהו
בינתיים כמה עוברים ושבים. ואחד
שהיה במקום לא איבד את חוש ההומור
שלו וסיפר מעשה השאול מהמלחמה
במזרח הרחוק .״ביום אחד נפלו בקו ריאה
50 אמריקאים, עשרים רוסים ושד
קוריאנים״ — מסר קריין רדיו אמרי קאי
בדו״ח מהחזית והרי בני קו ריאה
הטפשים האלו הוזהרו שלא להת ערב״.

השרו
ו המקטר ת

השליחות האמריקאית וילדי רמת־גן

הקדטים האמריקאים וכת״הקיכוץ

אידיאליזם...
מפרה לקיים ״חליפין״ בין אנשים צעי־רים
מכל הארצות, על מנת שיוכלו
לחיות בקרב עם אחר, להכיר את מנה גיו,
סגנונו, בעיו תיו ועל ידי כך להבין
לרוחו.
קבוצה ראשונה של ארגון אידיא ליסטי
זה, המונה שלש בנות ושני
בחורים, הגיעה זה עתה לארץ. מלבד
ברברה, שנשלחה לישראל מטעם תוש בי
העיירה כולה׳ אין אלה שליחי צי בור
במלא מובן המלה. איירן גרין,
למשל, עלמה בלונדית רזה וגבוהה, ש באה
מהריסבורג בפנסילוניה. היא ספור טאית׳
אוהבת שחיה ומתנסה בחיים
בינלאומיים מתוך סקרנות אישית. ב היותה
בת למשפחה שעסקיה הם בעי קר
מאפיות, כבר הספיקה לקבוע, כי
הלחם שלנו עולה בהרבה על זה אשר
בביתה. ג׳רי (יר מיהו) בוגדן מסינסינטי,
אוהייו, הוא מדריך הקבוצה. כדי שיצא
הביקור לפועל הטריח ג׳רי את עצמו
עוד לפני שנה בטיסה מיוחדת לישראל, פרטיים סידר את המקומות בבתים
בערים ובקיבוצים, כדי שאנשיו יוכלו
להרגיש כמו בבית.
סטודנט,
ג׳רי עצמו (י הודי) הוא
צעיר משכיל ועדין, המאמין בכל לבו

...ותותחים
והיודעים אנגלית — יוכלו להכירם ב כתב
דרך מערכת ״העולם הזה״ שתע ביר
את מכתביהם (״למתנסים״).
באותה שעה באה לארץ גם ״מש לחת״
שניה — הקדטים של הצי הא מריקאי
שבאו באניה ״אמפייר סטייט״.
אלא שעל משלחת זו קשה לאמר שהיא
״בלתי־פוליטית״...

הנשוא־ן כחנינה
המקרה הרביעי (בשלשת החדשים
האחרונים) של נשואין בין אנס וקר בנו,
אירע בשבוע שעבר. המקרה הרא שון,
ששימש כנראה תקדים הן ב מו בן
החוקי והן ב מובן הפסיכולוגי, אירע
בשעתו למלח מחיל הים בחיפה, שנשא
לאשה את הצעירה (שהגישה נגדו את
התלונה) בכלא, ועל סמך זה זוכה בו
במקום. אין כוונתנו לחדור לעצם הש אלה
החוקית של תופעה זאת (יתכן,
שיש מקום לכך) ,אולם, כשלעצמה.,
מנקודת ראות חברתית ואישית כאחת,
פרשה זאת של ״החטא ועונ שו״ מ עד נת
למדי.
בעצם, יש גם רומנטיקה מיוחדת
ב שינוי קיצוני זה: מבית הכלא לדירה
מרוהטת (ובמקרה הרע ביו תר — לח
משטרה׳
היו יריביהם חיילי צ. ה .ל.
לשעבר (הלבושים חאקי מתוך הרגל
ואולי מתוך חוסר בגדים) .המכות היו
עזות, היו כמה פצועים, ולבסוף הזכיר
המחזה ספק תמונה מתוך סרט בלשי,
ספק נסיגה מסודרת לקוים חדשים —
מכונית המשטרה טסה בכוון בית הסו הר
ומכונית צבאית דלקה אחריה...
בסגנון ׳ הגבוה המקובל מאד בי מינו
נקרא הדבר ״בעית הדיור״ .במק רה
הנידון היה זר, חדר, שבו שכנה
לשעבר קנטינה של שוטרים בריטיים.
לחדר זה הוכנס (ע״י האפוטרופוס על
רכוש הנפקדים) יומיים קודם לכן זוג
עולים, אולם קבוצת חיילים משוחררים
תבעה משום מה את הזכות על המ קום.
עוד טרם הספיק הזוג לחמם את
המקום, באו מחוסרי גג אלד, והוציאום
מהמקום על חפציהם ומטלטליהם.
הוזעקה למקום קבוצת שוטרים, אך
החיילים התנגדו. ניתן להם אולטימאטום
של כמה שעות לעבור ל״קוים חדשים״,
ומשנסתיים הזמן הקבוע ו״ד,פולשים״
לא יצאו, החל המאבק על המקום.
תחילה היתד, ידם של החיילים המ שוחררים
על העליונה, אך לפתע באה
תגבורת. במקרה הזדמנה למקום חולית

משרדי עירית תל־אביב עומדים מזה
שבועיים בריח נעים, משכר (אף כי
מחניק במקצת) של עשן הטבק, העולה
בגאוה מתוך מקטרותיהם של אזרחי
העיר׳ שהחלו לבקר שם כמעט בה מוניהם
...אכן אלה הם ימיהם של שונאי
הסיגריות, הנמצאים כיום על הסוס.
אין אלה מעשני סיגריות לשעבר המו חים
נגד ההעלאה האכזרית במחיר, אלא
מעשני מקטרת מטעמים אידיאולוגיים,
הבאים לחפש קשר עם בני ״גזע מעש ני
המקטרת״ בקצוות תבל.
בימים אלה הגיעה לארץ (לפי הכ תובת
של עירית ת״א) קריאה לבבית
מד,אגוד העולמי של מעשני המקטרת
המחפשים את ידידיהם ושותפיהם לצו רת
עי שון זו. מסתבר כי׳ בין יתר
השגעונות הקיימים בעולם, י ש גם איגוד
כזה׳ שמטרתו לארגן את כל מעשני
המקטרת בסניפים עירוניים, מחוזיים
וארציים, שיקיימו קשר הדוק עם חב ריהם
ל עי שון באשר הם שם.
המקטרת, אינה׳ כידוע, דבר פשוט
כל כך. יש לה סגנון ומהות, אופי ו תוכן,
שאיפה ובעיות. האמריקאים, הר גישים
בדרך בלל יותר למעטפת הספר
מאשר לתכנו( ,ומכאן פתגם ״אל תדון
את הספר על פי מעטפתו״) הכניסו זה
מכבר אל תוך הסלאנג שלהם את ה ביטוי
״פייפ־אפיל״ המיוחם לגבר עם
מקטרת על משקל ד,״סקס אפיל״ המ יוחם
לאשה.
עתה מתברר כי הדבר אינו חיצוני
בלבד. מעשני המקטרת סבורים כי י ש
להם אינטרסים משותפים עם כל אדם
(ואשה; — בהולנד יש נשים המעש נות
מקטרות) הנושמים אל תוך ריאו־תיהם
את העשן המשכר מתוך כלי עתיק

יו מין זה. למשל: כיצד לשפר
טעם הטבק? כיצד להוסיף לו ריח?
מעדנו ת׳
חליפין של מקטרות

שהרי ידוע כי מעשני מקטרת מאספים
תריסרים של כלי עי שון מכל הסוגים
והצורות. והעיקר — הרוח החברית,
שעלולה לד,יוצר על ידי עצם רעיון
האיחוד של אנשים שונים, בני עמים
שונים בעולם כולו, וזה משום שיש הידידות משותפים. אינטרסים להם
שתצמח מקשר זה תאפיל בלי ספק
בעשנה הסמיך על עשן אבק השריפה
ר,מתלקח והולך כיום בעולם. בעצם,
מדוע לא ימנעו מלחמה על י די הידידות
וההבנה שתוצרנה בקרב מעשני המק טרת׳
שמספרם מגיע למיליונים? אגב,
האם נשלח מקנדה מכתב דומה לאר צות
ערב ולמעשני הנרגילות, או לסטא־לין,
המעשן, כידוע, מ ק טר ת?

העולם הזה״ ,מס׳ 665

כמעט ברצינות

תמונת

השבןע

שבעת

ק ־ד ש: ו•י !ת ג—ד ל -

נד ל
רבוננו הסק

האסמכתא של בף גוריון

(עתונאי אנגלי בא לישראל לבקש

יש יורים בן־תיס ותוקעים בם־סם
.יש?לים בוערות אריות רבי הוד;
עיגון מפן־סם,
אך א?3לי, כתבו
הופיע אלינו ם קנדלים ללכוד.

אסמכתא ! מה לא תעשה המדינה
בגלל האסמכתא? ימה כוחם של ההגיון,
השכל הישר, הרגש האנושי מול מפ־לצת־אימים
ניירית זו?

הוא חקר וך רש במקומות מחשכים;
הוא עבר ובלש בעשן מך זחים;
הוא פישפש 1קך ןה אך מאום
לא גלה— ,
אף לא שרוך תחתוני נערת־

בשעה שענני מלחמה עולמית נע רמים
באופק מעונינים אנחנו יותר מב בל
שעד, אחרת בשלום עם שכנינו.
בלעדי שלום זה יהיה המזרח התיכון
שדד,־קרב למעצמות הזרות, תגווע, מן
הסתם, ברעב (״העולם הזה״ .)661
מהו הגשר לשלום? אותם הערבים(הר בים
בסתר, המעטים בגלוי) המבינים
את הצורך בו. הסמל לכל הערבים ה אלה:
הכפר אבו־גוש.

מקהלה.

כשר למהדרין:

תעודת הרבנות, קופסאות של בשר כשר

ושעוני

״טיסו״ שויייציס בבית המכס בחיפה אדזך התגלותסנראה מדור פשעים).

מימון.
טגשתיו, ואמר :״הנשים כאן(כללות)
מתעמקות •1פוליטיקה, לא כך לילות.
אנכי מאלזב מדכא ואטלל.
אין טקנן ילים. וזה לעצמו הוא
טקנדל ! ״
ואמך רגי^ :קיל^ה, לעף אל תך אב.
אל התור בפנה התקרב והקשב.
ותנוס דעהך. בין שללני זה התור
טקנדלים עפים בלטוסי מטאור.
מחירי?תעישין העלו — טק3ך ל.
רשיונות היבוא הגללו — מקנדל.
המסים הם פשוט תועבה — טק3ך ל.
בתי נלקהה לצבא — סקנדל״.
והויסעתי :״חפשת תמיד במסתור.
אך אצלני סקנך ל מס.יב את האור.
מכל בלת וך חוב הוא זועק לרמה
?י היא נכס נללד בין נכסי
האמה״.
י ש עי הו לוט.

אנשי מחוסנים
היכן

מקומו

חבר־הכנסת י

•יש הסבורים — בכניסת. הירי משל מים
לו משכורת (לא רעה כל־בך) למען
יאזין לנאומים משעממים וישעימם אח־ירים
בנאומיו, יטיח מלים גסות בפני
ירי ביו וירים את ידו כשמפלגתו תצווה
עליו להרימה.
צירים שהכנסת אינה
אלא שיש
מספקת את יצר־פעילותם. אלה מצאו
להם התעסקות נוספת: הטרדת פקידי- פרטיות במשאלות
ממשלה (עסוקים)
וצבוריות, שתדלנות למען מוסד פלוני
ואדם אלמוני.
התוצאה: פרוטקציה בקנה מידיה
דחב. מפלגות ( שי ש להן חברים בכנסת)
משיגות לעצמן ולחבריה! ר שיונו ת ד
(וגם אספקה) אשר אנשים
ז כיונו ת
פרטייס עוד אינם יכולים לחלום עליהם.

בנוגעלהגינות.

ואולם השאלה

״העולם הזה״ ,נזם׳ 665.

א בנ ר׳

״לאיש מבין 105 המסתננים שגור שו
מאבו־גוש לא היתד, אסמכתא להישאר
במדינת ישראל!״ אמר מר בן־גו ריון
בויכוח על מיבצע הסריקה בכפר. זה
משפט קלאסי. ראוי הוא שייזכר.

שערוריות, ונתאבזב — ׳מתוך העתונות)

הואשאל: אי;דים מנעצי קדקדיסי
אי רוצחים, גנבים, וע׳עזוט שולדים
אי גלרות המולרות את גופן
בממון?
וענו לו — אינם, בא עד גפש

אזר׳

ה עזינז
חברי מתעוררת גם ביחס לחסינות.
הכנסת מחוסנים (כלו מר: מוגנים מת ביעות
משפטיות על הוצאת דיבה וה אשמות
פליליות) בפני מעשים שעשו
ודברים שדיברו בכנסת עצמה. אחרת
לא יוכלו למלא תפקידם ללא פחד מפני
הממשלה. אך אם מחר יעליל חבר־כנסת
עלילות זדוניו ת על אדם פרטי — האם
יהיה מוגן מפני החוק?
האמנם נישא חבר־הכנסת מעל ל״ה־מון
הפשוט״ (ששלח אותו לכנסת) ?

נשואין ב לי ר ב
מר ראובן לינדסי׳ כוהן עדת המ טבלים
בירושלים, מנהל את עסק־ה ה רוחניים
של עדה דתית המונה רק כמה
מאות נפשות. לפי מספר הזוגות שה שיא
צריכה עדה ז ו להיות שטופה
בפוליגמיה. אלא שרוב הזוגות שביקשו
את כבוד הכוהן לבצע את הטכס לא
היו נוצרים כלל, כי אם יהודיים טהו רים
או זוגו ת ״מעורבים״.
מה הענין? בארץ עוד קיים חוק
(מימי התורכים) המתיר רק לכהני־דת
מוסמכים לבצע טכסי נשואים. אין בא רץ
אפשרות מעשית להינשא נישואין
אזרחיים בפני פקיד ממשלתי. אם יר צה
איש הרשום כיהודי לשאת אשד,
למשל, יצטרך
מהעדה הקונפוציאנית,
אחד מ שני הנאהבים להמיר את דתו —
או לוותר על הטכס.
אין ספק שזוגו ת רבים (ולא רק
זוגות חרדים במיוחד) אינם רוצים ל וותר
על טכס דתי. אולם חוק המחייב
גם בלתי־דתיים לעבור טכס זד — ,יתר
על כן: חוק השואף לקיים את קללת
המחיצות העדתיות ( .או הגזעיות) בין
תושבי הארץ — חוק זה יביא לידי
אבסורדים גדולים. מעשהו של כבוד
הכוהן ( שבלי ספק כוונתו אנושית גרי דא)
בא רק להפגין כי יש צורך בני שואין
אזרחיים.

ארצנו

כדי לעשות נפשות

לעצומה לאסור

הגשק האטומי, הציג בעל חנות הראווה בחלון בירושלים לצעצועים
רשימה של אנשי רוח אשר חתמו על
העצומה. באותו חלון ראווה מוצגת,
בהבלטה יתירה, גם — מכונת ירייה.
(״ג׳רום לם פוסט נתבשרנו, כי לרגל
המכבייה השלישית יזכה אותנו דואר
ישראל בסדרה של בולים חדשים

על נושאים ספורטיביים. יתכן שהציו רים
עצמם כבר אושרו ואף על פי כן
ברצוננו למסור למר רמז שורה של לראות רוצה
מוטיבים שהקהל אינו
על הבולים החדשים ) 1 :שלד של מת גו
ש ש מתיוון מימי המכבים 2דיס קוס
מעופף מימי מתושלח 3מוט
של קפיצה לגובה שנתגלה בחפירות
(״ידיעות אחרו בחרבת
מוש־בערף ;
נות כמקצוע הטוב ב ארץ
היה יכול להחשב המקצועי, שהיה מאחד
בתוכו את מידת עמלו של הפקיד הממ שלתי,
את הכנסותיו של הנהג, ואת
החיפשה השנתית של המורה( .״מעריב״)..
קטטה פרצה בשבת שעברה בשעת
תחרות כדורגל באיצטד בין קבוצת כדו רגל
של מכבי תל־אביב לקבוצת מכבי
בבאר־שבע. שבעה משחקני קבוצת באר־שבע
נפצעו קל׳ נחבשו במקום ו חזרו
לבאר שבע( .״חרות המשטרה מודי עה
את הפרט הבא ביומנה: יהודה קיש־צ׳ינסקי
שעל העדרו הודיעו בתאריך
, 12.1.50 חזר לביתו. נתברר כי בעת
(״חרות בפאריס ביקר היעדרו יצרני הסרטים הזריזים

בהוליבוד מ ה *

ערבים כמלחמת המזרח־הרחיק
ללא בז בוז זמן. ביום השלישי לאחר
שפרצה המלחמה הוגשו למשרד לרי שום
שמות סרטים, חמש תביעות לשי שטרם
הבאים
לסרטים
מוש בשמות
״דרום קוריאה״,
הוסרטו :״קוריאה״,
״משבר בקוריאה״ ,וכן ״פור מוז ה״ ו״הו־בתור...
ארצות
אסיה
דו־סין״ שאר
הסוציאליסטים בבלגיה קונים את בל
המשרוקיות שאפשר להשיג כדי לה ביע
בעזרתן את מחאתם כשהמלך ליאו־י
חזור לבירת בלגיה...
פולד הגולה
משרד חדש הוקם בקריה ו שמו: מש*
רד ״וו״ .משרד ״מסחר ותעשיה״ היה
שמו קודם. במסחר אינו מרבה לעסוק,
אף בתעשיה אין ידו רבה ביותר, נשא־רק
ה״וו״ ,המחבר מסחר ותעשיה( .״ה ארץ״)״
.מעשר, ביהודי שקנה דג מלוח,
הבי בבואו
בנייר.
שהחנווני
עטפו
אינו אלא
שנייר העטיפה
תה ראה
גליון טופס של פנקס זיהוי כשהוא
בשלמותו׳ מעמוד 3ועד עמוד 10׳ ללא
כל שגיאות דפוס ו שבו שי הדפסה. חסרה
רק העטיפה הכחולה וחתימתו של שר

״למטרות

הפנים ...כנראה שהכותרת
שונות״ בעמוד 9שבפנקס
כוללת גם שמו ש לעטיפת דג

הדהוי מלוח.

כג׳יסטד, ראשונה לעידוד כתות ה שלום
(והרי אצלנו יש לג׳סטות ערך
רב עד אין ערוך מכל ההצהרות המ נוסחות)
יכלה הממשלה להציג לעיני
העולם הערבי דוגמה מאירה: להכריז
כי אבו־גוש יהיה הכפר היחיד אשר
לבני משפחותיו מותר לחזור לבתיהם
(שהגברים נשארו בהם בימי הקרבות).
הדבר היה מכה גלים: יודעים היהו דים
להעריך את ידידיהם. משמע שכדאי
אולי׳ להיות לידידים.
אלא מה? היתה חסרה האסמכתא.
לכן הקיפו חיילים ושוטרים את הכפר
עם שחר (האין זה מזכיר משהו י) בכדי
לשלוח את הנשים והילדים חזרה אל
מעבר לגבול . ,בצרוף הודעה: כך ייעשה
לאיש אשר מדינת ישראל רוצה ביקרו ! שלנו הלאומית
הידד ! הריבונות
ניצלה ואתה גם ״הקו״ הבן־גוריוני.
אבל מד, בנוגע לשלום, אנושות, ו בטחון

ריבוי טבעי

-ובטחון

כבר הודענו (״העולם הזה״ )664
כי הגוש הדתי עומד לצאת בהתקפה
כללית למען הריבוי הטבעי ונגד חוק יות
האמצעים למניעת ההריון. לכאורה
ואה הם דורשים. כיצד נעמוד מול המי
בול הערבי ללא ילודה גדולה 1במה
נמלא את גדודי צבא-ההמה בעוד 18
שנה י
אלא שכל אלה דברי־הבל. הימים
בהם קבע מספר החיילים את גורל המל־תמה
חלפו מזמן. לא המספר קובע —
קובעת הרמה התרבותית והטכנית. צבא ה,הגנה
עמד מול צבאות הערבים בודאי
לא הודות לעדיפות מספרית (שלא היתה
לו) אלא הודות לרמה הגבוהה יותר
של החברה העברית והאדם העברי.
משפחה המגדלת תריסר ילד ואין
באפשרותה לחנך כראוי אף אחד מהם,
ומשפחה המגדלת רק שני בנים אך
נותנת להם מזון בשפע וחינוך גבוה —
מי עדיפה מבחינת המדינה? ז ו המ גדלת
בנים מעטים אך מפותחים יותר.
500 מליון סינים מזי־רעב לא ינצחו
(לבדם) 150 מליון אמריקאים המייצרים
פצצות אטומיות (הודות לרמת־מחיתם
הגבוהה יותר) .זה ברור גם להדיוט.
אלא שההגיון הצלול ביותר אין בכוחו
לעמוד מול אמונות־הבל, שהיה להן
יסוד לפנים, בימי החרב והקשת, אך
שרכשו לעצמן בינתיים חזקה כמעט
דתית על המוחות.
לא מספר הבנים קובע את גורל
המדינה. קובע מספר הבנים הרוכשים המקבלים ותיכונית, גבוהה השכלה
מזון כדי לפתח את גופם, והזוכים
בחינוך אמתי של האופי. מבחינה זו
אין המאזן שלנו חיובי ביותר.

גרימני״ בדרכי
על ספון ״פיליפו
מחיפה לקפריסין, אמר לי הקצין הרא שון
:״דע׳ קפריסין היא ארץ הפר דוכסים.
כדאי לך, לפני שאתה יוצא
לסיורך, לעלות להרים, כדי לנוח שם
ימים־׳ .שאלתיו אם הוא מתכיון מספר לאמר בזה שניקוסיה, מושב השלטון
באי, מעייפת כל כך. הוא צחק .״זה
לא רק ניקוסיה. כל האי הוא תערובת
של אנושיות וארכיאולוגיה, עם שעמום
סנובי מצד אחד ומשחק פוליטי מגוחך
של אנשים שאינם יודעים את רצונם,
על רקע של משק ניצול פרוע מצד שני״.

דצרכי חו ץ: הנוף הקפריסאי ה מו שן מדי שנה רבבות תיירים מכל קצוות
המזרח התיכון. אידיליה לציירים, אחד הענפים המועטים שהאנגלים טרחו לפתח באי.

ירדתי מהאניה בלרנקה, נמל קטן
בחלק דדרוימי־מזרחי של האי, והחלטתי
לנסוע ישיר להרים.
מצאתי נהג מונית שהבטיח לקחת
לסיור באי במשך יום תמים אותי במטרה להגיע בערב לטרודוס, כפר
השוכן בגובה של 1.700 מטר לרגלי
כי לקפ־הר
אולימפוס (הקפריסאי !
ריסאים יש אולימפוס משלהם) .בעד
כל הנסיעה הארוכה הזאת דרש הנהג
לירות. חשבתי שהנסיעה תארך
שלש
הי טעיתי:
המדובר
שעתים, אולם
על יום נסיעה מלא.
השעתיים הראשונות של הנסיעה היו
חסרות ענין. יצאנו מלרנקה לפמגוסטה,
משם לניקוסיה, והדרך עוברת בחלקה
הראשון בין פרדסים ובחלקה השני דרך
מדבר שומם. כי גם מדבר יש לקס־כי
ריסאים(
.אנשי המקום אמרו לי
אין מדבר זה זקוק אלא למים כדי להפ רותו,
והמרחק למקורות המים ...כ־20

כפנים ווזרטוט.

את זאת אין התייר רואה — כ ן גרים המוני העם, בעוני, דלות
הס חיים משמונה שילינג ליום, אס אפשר לקרוא לזה חיים.

הנשים עובדות ...הנשים מבצעות את העבודות הקשות ביותר. מעבדות
השדות ואף סוללות כבישים למען הממשלה המנצלת את שכר עבודתם הירוד.

ד, ..ו^(1וו(91י1י<י״י׳-
והמשכנו בניקוסיה,
לא התעכבנו
בדרך צפונה. הגענו למורפו. עיר קטנה
היא, השוכנת בקרבת חוף הים. כל
בית עומד בתוך גן ירק גדול והעיר
כולה בתוך יער. רק בית אחד עומד
חשוף ללא גנה ועצים. זה בית העיריה,
ועליו מתנוססים זה ליד זה שני דג לים:
דגל יווני ודגל בריטי.
הארץ הקרובה ביו תר לקפריסין היא
תורכיה, אבל רוב תושבי האי מדברים
יוונית, והארץ מלאה אגדות ואמונות
תפלות מימי קדם וימי הבינים תר בותם
של אנשי המקום היא יוונית. אולם
הארץ שייכת לקיסרות הבריטית (בקשיש
מימי דיזרעאלי) ומהווה בסים חשוב לחיל
התעופה הבריטי. מרבית תושבי המקום

דורשים אחוד עם יוון — ויוון, שהיא
תחת השפעה אנגלו־אמריקאית (״העולם
הזה״ ) 664 אינה מעיזה לתמוך בהם,
מצד שני אין האנגלים מעונינים בפתוח
הכלכלה המקומית. החקלאות פרימיטי בית
מאד ולתוצרתה אין שוק. קרה שהיי
מונחים אלפי טונות תפוחי אדמה במח סנים
— ונרקבו.
אותו מצב שורר בכל שטחי הכלכלה
הקפריסאית. מקשים מאד על היצוא ומ מלאים
את הארץ בתוצרת בריטית. בתי־חרושת
אין, ומשום בך מהוה קפרי סין
שוק טוב לתעשיה הבריטית. אנ גליה
מעונינת ששכר העבודה בקפריסין
יישאר ירוד (כדי שמונה שילינגים ליום<
והעובדה שהחקלאות סובלת מחוסר שוק
מתאים גורמת לכך שמחירי תוצרתה
נמוכים מאד. נראה ששמונה שילינגים
מספיקים לקיום — ,בלי בגד, ב שי
ודיור אנושי.

מה שגעשה -לתיירים
הדרך ממורפו להרים יפה ביו תר.
בשלשים השנה האחרונות נטעה האד מיניסטרציה
הבריטית יערות, המכסים
את ההרים ומהוים משיכה חזקה לתיי רים,
ומקור חשוב לעץ.
ובתוך היערות מכרות אסבסט חשו בים
וגם מכרות נחושת. הכורים באים
מהכפרים הסמוכים, י והחברות האנגלו־אמריקאיות,
בעלות המכרות, בנו שי כונים
לפוע.לים,
לפני השביתות הגדולות במכרות,
לפני מספר שנים, היה שכר העבודה
וה של
הפועלים ירוד עוד יו תר ;
שביתות נמשכו חדשים רבים. הפועלים
השובתים חזרו לכפריהם ולחקלאותם.
לבסוף הסכימו החברות להעלאת השכר
וגם לבנין השיכון.
וזהו המצב כיום: השכונים בנויים
לבני חמר, העשויים במקום, ויחידת דיור
היא בת חדר אחד. ועם השיכון וה עלאת
השכר, אין שכר העבודה מספיק
למשפחה.

פועלי קפריסין
תנאים קשים אלה הם שגרמו למצב
מיוחד במינו השורר בהרי קפריסין.
בכל מקום בו תלך תראה נשים עוב דות.
והן עסוקות לא רק בעבודה חק לאית,
אלא גם בכל עבודה גופנית קשה
כמו בכבישים ובבנין, תעשית לבנים,

בכיתקפה — גם בשעות הבוקר המוקדמות
...והגב רי םיוש בי ם
ביותר תמצאם שותים קפה ומשוחחים על הנושא הנצ חי: איחוד עם _ יוון.

ו! ז; סב>1

ת ת טדי־

זגים,

גנרי

ההרים התרגלו במשך הדורות למצב זד,
של עבודת הנשים.
לי : הסביר באזור
פקיד ברי טי
״אנחנו מתנגדים לעבודת נשים אולם אותנו מכריחים החברתיים התנאים
להעסיק נשים בעבודות צבוריות. נוסף
לזאת שכר הנשים נמדך יותר, והגברים
ממאנים לעבוד״.

גן־עדן לגברים
בוקר אחד השכמתי ונסעתי עם האו טובוס
הראשון דרך כמה כפרים. בתי
הקפה הקטנים, זאת אומרת, חנות פתו חה
וכמה ספסלים נמוכים לפניה׳ כבר
היו מלאים גברים הגומעים קפה תורכי,
ועל הכביש נשים נושאות חבילות אוכל
הולכות לעבודה. לעתים קרובות מושכת
האשד, אחריה עז הקשורה בחבל. כשא תה
עובר בכבישים אתה רואה את
הנשים עובדות בפטישים ונושאות סלים
כשהעז קשורה לעץ הקרוב. אותה שעה
יושבים הגברים, שותים קפה תורכי,
וחולמים בהקיץ. הדבר שהדד,ימני ביו תר
הוא שבכל כפר שבו עברתי ראיתי
את הכומר בעל הכפה השחורה, ר,טפו־סית
לכנסיה היוונית־ד,אורתודוכסית, יו שב
גם הוא בין יו שבי הקפה.
בניקוסיה אמרו לי שהרי קפריסין
הם גן־עדן, גן עדן? — לגברים.

טבע עשיר ואדם עני
נעצרנו בקקופטריה, כפר השוכן ליד
נחל מהיר המתפלג ועובר לאורך הכפר
ולרחבו. ההרים מסביב מכוסים כרמים
ועצי פרי לרוב. כאן תמצא גפן׳ תפוח,
אגס, אפרסק וירקות מכל המינים. אבל
הכפר עני מאד. כי בניקוסיה אוכלים
תפוחים מתוצרת אוסטרליה ויין קפ ריסין
(זה המפורסם איכותו כיום
ירודה.
ושוב אותו פז מון: האנגלים אינם
מעונינים בפתוח. הגפן של קפריסין אולם מתאימה לתעשית יין משובח,
הקפריסאים אינם יודעים לעשותו. בי-
חוד אינם יודעים את סוד ההחסנה וה שמירה
על היין, ומשום כך אין היין
מתאים לאכספורם. בגלל זה תוכל לר אות
בקקופטריה נשים עסוקות אחרי
עבודתן בשדה או בכביש במלאכת־יד
הנמכרת במחיר אפסי לסוחרי העיר.

כירה יקרה
בטרודוס, המקום הגבוה ביו תר בה רים,
נמצאים בתי הממשלה, מעון קיץ
קיבוצי לפקידי הממשלה והמנגנון האד מיניסטרטיבי.
מו בן שהעברת האדמי מרוחק
כזה עולה
ניסטרציה למקום
הרבה, ו מו בן גם כן שהכל נעשה על

חשבון הקפריסאים. אנשי קפריסין הת חילו
מתמרדים (אצלם זה כרוני) ,דע־תוני
המקום כתבו מאמרי בקורת חרי פים.
הדבר
הגיע עד הפרלמנט הבריטי,
שפתח בחקירה. החליטו אי־שם במשרדי
הממשלה המרכזית להעיר למושל האי
שהדבר אינו לפי רוח הזמן. ובאמת לא
עלו לטרודוס שנד, אחת. אולם שנה
אחרי זד, נשנתה ד,עליה.

חברה טוכה

התושבים יוונים בעלי מזג נעים,
מקבלים את פניך באדיבות רבה. איש
מהם אינו דובר אנגלית חוץ ממודד.
הכפר, שגמר בית־ספר בניקוסיה. מצא תיו
ליד בית־הספר כשסביבו ילדי הכפר
יושבים על אבנים, על הגזוזטרא והוא
קורא להם אגדה. ילדי הרים אלה הזכירו
לי את ילדי צפת ומטולה שלנו. לחיים
אדומות ושער בהיר, פרועים ובריאים.

בהרים תמצא בתי־מלון מפוארים,
ובהם קייטנים מארצות המזרח התיכון
ואנגליה. יש בתי־מלון שהדרגה הצב אית
הנמוכה ביותך של מבקריהם היא.
אלוף. מאות אלופים וגנרלים ל שן כ ר,
הנמצאים בפנסיה ומקבלים סכום שאי נו
מספיק לרמת־חיים בינונית באנגליה,
חיים בקפריסין כמלכים. גם המלך פא־רוק
נוהג לבקר בקיץ בפלאטרס, במלון
פרק פורסט ,״אינקוגניטו״ (ביקור לא
רשמי) ורבים הסיפורים על מעשי ההו ללות
והסקנדלים של המלך.

אך קרא וכתוב אינם יודעים. המורה
סיפר לי על הבעיות החינוכיות של
קפריסין״ .ישנם אמנם בתי־ספר עממיים
בכל כפר, אבל ׳תקציב בית־הספר כה
נמוך ־ שאינו מספיק אלא למורד, אחד
— לכן לומדים ילדי כל הגילים בצותא
ורק שעה או שעתיים אפשר להקדיש
ללמודים רציניים. ולשם מה להם בעצם
הוא מוסיף. הילדים צריכים
ללמוד?
לעבוד בשדה ורבים גם הולכים למכ רות.
במקום מפלאטרס,
כתשעה
מילין
הנקרא פרודרומוס, נמצא כפר. והוא
מחולק לשתי שכבות סוציאליות. בעלי

בעיר המצב אינו טוב בהרבה אם כי
שם יש בתי־ספר מפותחים יותר. אולם
אלה הם רק לבני העשירים, היכולים
לנסוע להשתלמות לאנגליה,
אהר־כך הדור ממשלתיים. לפקידים וליד,פך

חינוך

העתיד המוזגח: ברו ב הכפרים אין אלא מורה אחד, המלמד את בני
בל הגילים יחד בחורבה הקרויה ״בית־ספר״ ,וגם לימוד זה אינו חובה.

הבתים היפים, שאינם אלא קיסנות לימי
ובעלי בתי-
הקיץ וסגורים בחורף,
החמר וקש של הכפריים.

הצעיר של קפריסין דרש ותבע בתי־כפר
מודרניים ואפילו אוניברסיטה לי לידי
המקום, אולם הבריטים אינם מעונ ינים
בכך ( שוב ומשום כך אינם
קיימים.

אמר הפועל
ישבתי עם פועל מכרות, והוא ספר
לי על בעיותיו .״העבודה במכרות קשה
והאבק וחוסר התזונה המתאימה גור אבל
מקור הרע
מים למחלות רבות.
האמתי אינו בחוץ אלא בפנים. הפוע לים
מחולקים לשני מחנות: אלה הקור אים
לעצמם קומוניסטים, הרוצים בפי תוח
הארץ ואחוד עם יוון ואלה הנקר אים
המפלגה הלאומית, הרוצה אחוד
עם יוון ופתוח הארץ. שניהם רוצים
אותו דבר, אולם קוראים לדבר האחד
בשמות שונים. והנהנה מזה הוא הב ריטי.
סיסמתו: הפרד ומשול.
בזמן האחרון נוסדה מפלגה שלי שית
המעונינת בפתוח הארץ תוך שתוף
פעולה עם הבריטים — אך חלומם הר חוק
הוא אחוד עם יוון .״בקצור, אנחנו
חולמים״ ,והוא מצביע על הר אולימפוס
הקרוב שכפתו מכוסה ענן כבד :״לנו
תבוא הישועה רק כשהאולימפום יד,פך
להד געש ויהפוך את האי על פניו״.

דגלמולדגל — על בית העיריה של מורפו מופגנת תקוות האי
חזרה לארץ־האם היוונית שאינה מתלהבת לרעיון ...בגלל האנגלים.

ב א /ט
מאחורי הקלעים
רפורטז׳ה

הסוסים ככר רוקדים

— עוד מעט תצטרף גם היא למחול.

׳הלבשה כללי — ״הכוכבים הקטנים״ מתאפרים,
צחוק, הערות, מתיחות ומעט רכילות צרפתית.

אלכסנדרה רישה, מאלפת־הסוסים

ושער 5

ב״ריקודיס קלסיים״ ,ממתינה

פרטי — הלן טראילין לובשת את גרביה
ח דו ״ הלבשה
אין זו מלאכה קלה בל עיקר. יש להקפיד על י שור התפר.

6866888

איך אני נ ר אי ת?

הלן טראילין, אחת הבא

מערבולת מאחורי הקלעים

-עוד מעט י1

המסר
מקסים סלומון

מ רי ה

בזוברזובה, מנהלת

הרקדן מתלכש

•ת הראשיות, בוחנת עצמה לפני
הרגע הגדול.

הראי

בתא־התלבשה,

המוסיקה תתחיל, ויחד אתה גם הריקוד.

הז ר ה

פ ר טי ת

הלהקה, שלטת מאחרי הקלעים.

— ז׳ר אר און והמגהצת שבאה מפאריס.

— ז׳נין

מונן רוכבת על

שכמו של

דניאל דרמנס

— מקשיבה

להערות מנהלת הלהקה.

רובר ברבאו. אין זה חלק מתפקיד, זהנ תרגיל ״פרטיזני״ נדי להכנס לקצב.

פשעי• 0
גו ל ש נקניק ושעוני והב
השמפו המובחר
ללא סבון
מהיר השפופרת 2 2 0 :פר׳
35 +פר׳ מס מותרות
מחיר הבקבוק3 4 :
55 +פר׳ מס מותרות

פרי

(כולל 30 פר׳ פקדון עבוד הבקבוק)

9ס 1תרי

1מפירמות

ידועות

וסטר מן,

המפקח על התעבזרה
אל תעשה

במבחר גדול

ר ש״י 9

משטרת ישראל

להולכים ברגל

עשה

אולם הנוסעים של נמל חיפה המה
מאדם שעה שקבוצת שוטרים לבו שי
אזרחית ממחלקת החקירות של משטרת
חיפה נכנסה בחשאי דרך דלת צדדית,
בראשותו של הקצין עמ״מ שמאי, ו תפסו
עמדות תצפית ״אסטרטגיות״ ב כל
פינות המקום.
כמה אנשי משטרה אחרים עקבו
בלי הרף אחרי אדם גבה קומה שירד
זה עתה מעל סיפון ״נגבה״ ושהתנהג
בעצבנות יתרה בחכותו בתור לבדיקת
המכס.
החשוד הסתודד עם אנשים שונים,
ואף טלפן לבמה מספרים שנרשמו ע״י
שוטר לבוש אזרחית ,״שחיכה ב תור
לטלפון״.״
את בדיקת המכס עבר החשוד בלי
תקלות, ובכליו לא נמצא כל דבר אסור.
אך משפנה להכניס את מזוודותיו לע גלת
גרר כדי להוציאן אל מחוץ לשטח
הנמל, קדמו את פניו שני שוטרים ו הציעו
לו באדיבות עגלת גרר משלהם.
החשוד החויר, ונלוה אל השוטרים
החופים והגבולות. למשטרת בדרכם
יחד אתו נעצרו עוד שני אנשים ״שהס תובבו״
סביבו, האחד אזרח ישראלי
והשני עולה חדש.
המשטרה ״שמה עין״ זה ז מן ממו שך
על החשוד שנעצר, הנמצא תדיר
במסעות בין הארץ וחו״ל אך מעולם
לא נמצאו כל הוכחות נגדו כדי לה ביאו
למשפט. ונדמה היה כי גם בחי פוש
האחרון העלתה המשטרה חרם בי דה.
במזוודת נמצאו: מיני בלואי בג דים,
נעל אחת, בגדים של ילד, נפת לין,
ומטריה של אשה ...חפצים שלכל
הדעות אין בהם משום הוכחה לאי־כשרותו
של אדם. אולם בתוך המטען
״המגוון״ התגלגלו גם 7קופסאות של
שימורים. מהם של שזיפים, מהם של
סלמון וכמה — של ״ ב שר כשר למה דרין
— ׳תוצרת בית חרושת עברי באנ טוורפן
בלגיה, ארוז במיוחד ב שביל
פועלי אגודת ישראל ירושלים״ .״הפיר מה״
היתוד מעל לכל חשד. אך השוטר
מרדכי זילבר מן ממחלקת החקירות של
משטרת חיפה החליט משום מה לנענע
את אחת הקופסאות — וראה זה פלא :
רחש השזיפים הצפים ב מיץ לא נשמע.
לקח מרדכי זילבר מן מברג ותקעו מי ניה
וביה במכסה הקופסה — אך במקום
סילון של מיץ זהבהב מתפרץ — נת גלתה
לעין ש בי ת צמר גפן לבנה.

וכך באקראי נתגלתה ההברחה
הגדולה ביותר מאז קיום המדי נה.
הקופסאות הכילו מאות חבילות

חצה א 1ת!
במעבר החציה

כא? אל תחצה
את הכביש

תרומת המקום ע״י: החברה המאוחדת לקדוח בע״מ
תל־אביב. רח׳ סלימון 16

ן—חקל־טים—

ב טוזי כ ^ כדהמס ^ צ ״ קו ברק׳
סימם וגיות. קו 11נדטם וכוי
ר ד • 1־ א 1נ• 1ן
ריז׳

דיזנג-ף

, 114 תל ־אביב

תקליטים

יד־ 1פטםון

אברהמסוו
ר־נל־זיתביב
ר חיד

בו־י הוי ה

קטנות ארוזו ת בקפדנות ובהן מאות
אלפי צירי שעונים שוויצרים עדינים
וברגי מנגנון יקרי ערך.
לפי פקודתו של מפקח־ראשון בו־
*דינגר שניהל את החק־רה במשטרת הנ מל
נבדקה מזוודתו של הנתפס בקפ דנות
יתרה ואמנם נמצא — כי היא
מצויידת בתחתית כפולה בגובה י שלושה
סנטימטר. ברווח הצר שבין שתי שכ בות
הקרטון נמצאו 208 שעונים. בי מוזהבים
ניהם
5שעוני ״שפר,אוזן״
(מחירם בשוק כיום כ־ 80ל״י ! כל אחד),
שעונים מוזהבים לגברת ״טיסו״ ו שעוני
כרום.
בינתים התחקו השוטרים על עקבות
שלושה עולים חדשים שבאו במגע עם
העצורים עוד באולם הנוסעים בנמל.
לאחר חיפוש באוהלי החשודים במחנה
״שער העלי־,״ נמצאו ברשותם 13 קופ סאות
(״ ב שר כשר וחלק להרתיח
ובהם למעלה מ־300
עשר דקות
שעונים מסוגים יקרים ביותר. אצל אחד
מהם נמצאו גם חבילות ניר צילום
מסוג ״אגפא״ ״שעברו״ את בדיקת המ כס
ב״חבילת נקניק של עולה חדש״.
שמות הנאשמים נשמרו בסוד ע״י
המשטרה עד למחרת היום עת הובאו
בפני שופט השלום הראשי מר ו. ממן
בחיפה. שמותיהם כפי שנתגלו בשער.

החקירה הם: הרב יוסף בן זאב בילר,
בן ,46 מתל אביב, שקרשותו נמצאה
המזוודה. משר, צבי ברנשטיין, בן ,53
מתל־אביב. אברהם בלר, בן ,40 יחזקאל
רוז מרין, בן ,40 בן יהודה לוינגר,

בן ,33 קלמן רוזנטל, בן 60
כולם עולים חדשים.
הם הואשמו ע״י התובע בהברחה
לפי סעיף 210 מפקודת המכס וה שופט
הוציא נגדם פקודת מעצר ל־ד
ימים מאחר שהתובע טען כי שחרור
כל נאשם שהוא בערבות י ש בו כדי
להפריע למהלך החקירה.
ממקורות שונים נמסר כאילו שנים
מהנאסרים הם חברי ״פועלי אגודת־ישראל״
ולא עוד אלא שהנאשם בילד
פעל גם כשליח פואג״י בחו״ל. בקשר
לכך נמסר מטעם הועד הפועל של
פואג״י כי אין לארגונם כל שייכות
לנאסרים. ואף שמותיהם אינם ידועים
ל ארגון פרט לאחד — הוא הרב בילר.
אך נודע לנו כי התוויות שהודבקו
בהזמנת כמה
הקופסאות מקורן על אלפי קופסאות בשר כשר ע״י פואג״י
בישראל באנטוורפן. אלד, הוכנו ונארזו
אך לא נשלחו ארצה בגלל קשיי משרד
הקיצוב והאספקה — והנה מצאו בכל
זאת את דרכם לישראל, כשבתוכם מתק תקים
שעונים שויצריים...
אחד הנאשמים, משה ברנ שטיין הצ היר
בבית המשפט ממרר בבכי כי
הוא שליח ״ועד הישיבות״ ואין לו כל
מגע עם ההברחה .״אני עומד להתחיל
רעב״ ,אמר ברנ ש טיין, עד בשביתת אשר תצא צדקתי לאור״.
עם כל זאת י ש סימנים לכך, כי
מאחורי העניו מסתתרים גורמים צבו-
ריים — שלא ניתן עוד לפרש בשמם.
הרב בילד למשל, הביא עמו המלצות
לקונסוליה הבריטית שונים ממוסדות
והצרפתית כדי שיקלו עליו את סידור
הנסיעה. וחזקה על מוסד שהוא מכיר
את שליחיו ...ולא מן הנמנע הוא כי
הנאשמים אינם אלא דגי רקק (אם כי
השלל ראוי להתכבד ב ו שידריכו את
החוק בדרך למחבואיהם של ״הלויתנים
הגדולים״...

בוחו שדהבד
משנתפסו שלש הנערות (הגילים :
), 16 14 , 13 על ידי המשטרה, אמרו
בפשטות :״רצינו לכייף, פעם רצינו
לכייף כמו בקולנוע״.
לעומת המקרים הרבים של גניבה
מתוך מצוקה ועזובה, הרי לפנינו מקרה
של גניבה מתוך ״שאיפה ללוקסוס״ והיא
אחת ההרפתקאות הנדירות ביו תר ביו מני
המשטרה שלנו. שלש הנערות גנבו
1000 לירו ת (אצל אחד השכנים של
אחת מהן. שיטת הביצוע: הזדמנות,
כאשר איש לא היה בבית והכסף חבוי
מתחת ל מז רון) ומאז הפכו חייהן פרשה
הוליבודית במהדורת הר הכרמל, מלון
״המלך דוד״ ,חנויות מפוארות ואוכל
משובח (בלי נקודות?) את הדרך בחזרה
מירושלים עשו בשעות הלילה בטכסי
״ספשל״ ( 25 לירו ת) ,על ההר בחיפה
היו עולות במוניות בלבד: שמלות רכ שו
להן כאוות נפש (וגם תכשיטים)
למלצרים נתנו ׳(בג׳סטד, רחבה) לירה
או שתים. אכן, החיים היו אמנם נהד רים
בשלשת הימים הללו.
הגידו אשר תגידו — הן בחרו להן
דוגמה קלסית של חיים קלים. כי שם
הבל יפה וטוב. שם — על בד הקולנוע
אתה רואה זו ג נוסע במכונית ספורטי בית
הדורה, אך אינך יודע בדיוק מנין
לקח הברנש את ה״קרייסלר״ הזה. אתה
רואה אותם לפתע פולשים לאיזה בית
עזוב ביער (של מי הבית?) ובפנים, על
אף היותו בית עזוב מזה כמה דורו ת —
נמצא בו יין ואווז צלוי (ו אין איש יודע מי הללו,
המעדנים
מי הכין את
משלם בעבור התענוגות) .ובכלל —
וזה העיקר — מנין חי הברנש הזה,
מתי הוא עובד ומה התעסקיתו?...
והן רצו לחיות כמו בקולנוע. עתה
יועמדו בפני שופט מיוחד לעבריינים
צעירים.

.העולם הזה״׳ מם ׳ 665

קולנוע

פינקי הוא כנוי לנערה ורודת־דם,
שחציה כושית וחציה לבנה. וזאת היא
אחת הבעיות החמורות של אמריקה,
בעקר במדינות הדרים.
הוליבוד, שהתעלמה עד השנים האח רונות
מבעיה זאת, יוצאת השנה בכמה
סרטים חזקים, המנסים להוקיע ולפתור
נושא כאוב זה. הראשון שהגיע אלינו
הוא סרטה של חברת ״פוקס״( ,החברה
שהצטינה תמיד בי צור סרטים סוציא ליים
רציניים) ,״פינקי״.
יצרן הסרט, ד .פ. זנוק (שעשה גם
את ״מאורת הנחשים״) לא חסך באמ צעים
כדי להעלות את הסרט למדרגה
גבוהה ביותר. התסריט המצוין של דד־לי
ניקולם הצליח להביע במלים פשו טות
רגשות מעורבים ועמוקים; התצ לומים
הערפליים והיפים הם של ג׳ו
מקדונלד, ומעל לכל נשבח את בי מויו
המלוטש של אליה קאזאן. קאזאן הצ ליח
לגלות לפנינו את כל הרקבון וה זוהמה
של הרובע הכושי, ויחד עם זה
נסך עליו מין חן של עגמימות אנושית.
הסרט כולו בנוי חוליות חוליות המש וכל
אחת
יפה אחת בשניה, תלבות מושלמת בפני עצמה. המאורעות קורים
במהירות כזאת, עד שנדמה לנו כי יד
אנוש אין לה חלק בעיצובם. זה אינו
סרט רגיל על הבעיה הכושית, זהו
סרט שהבעיה נובעת ממנו.
הבעיה היא פינקי עצמה. נערה ש נולדה
בצריף דל ברובע כו שי באחת בילדותה ממדינות הדרום, והתחנכה סבתא אצל סבתא כושית טובת־לב.
שולחת אותת לצפון להשתלם כאחות
החמניה, כדי שתוכל ל עזור לבני גזעה
הכושים. אולם בצפון נחשבת פינקי
בעיני כולם לבנה, והיא גם איננה מנ סה
להכחיש סברה זו. רק כשהדבר מ גיע
לשאלת נשואים עם רופא לבן, אי ננה
יכולה לשאת את השקר הגזעי,
והיא בורחת חזרה אל שכונת העוני
הכושית. כאן היא נתקלת לראשונה ב־קנאתם
העוזרת של הכושים ״הטהורים״,
ובאכזריותם של הלבנים.
פינקי מתיאשת מהר, היא מוכנה
לחזור אל חייה ״הלבנים״ ,ולשכוח את
כל העלבונות והאכזריות והלכלוך ש נ
מנו להיות מנת חלקם של כל שוכני
פנה אפלה זו. אולם סבתא חוזרת ומז כירה
לה את מוצאה ומשביעה אותה
שלא תתכחש לעצמה. פינקי מהססת,
אולם המקרה מונע ממנה את הנסיעה,
והיא נשארת לז מן קצר. אהובה, הרופא, אתו מופיע ומתחנן לפניה שתחזור
לצפון, אולם שוב פעם קורה משהו,
והיא נשארת.
והפעם, האם נשארה לצמיתות? אנו

מניחים שכן. ואם כך, היכן הפתרון
לבעית חייה? האם נגזר עליה להשאר
מסוגרת ובודדת בין אחיותיה הכושיות?
לא׳ כאן אין פתרון. כאן יש רק ספור,
ספור יפה ומזעזע על נערה אחת מני
רבות המחפשת את דרך החיים הרחבה
והפתוחה ומוצאת רק שביל צר ועגום.
ג׳ין קריין, שאותה זוכרים אנו בעקר
בתפקידים עליזים וקומיים, מגלמת ה פעם
טפום דרמתי רציני של נערה המת חבטת
קשות בנפשה ובכל ישותה.
סבתא, מצטינת
״דייזי״, בתפקיד אתל ווטרס. במשחק החודר, במלים ספו רות׳
ובעקר במבטה החודר, היא מצ ליחה
להביע את סבלה, דאגתה ונאמנו תה.
לעומתה, לא סבלנו את הדרמתיות
המוגזמת והמונולוגים הארוכים של אתל
ברימור, בתפקיד העלמה אם, זקנה חו לנית
וקשת־רוח. וויליאם לנדיגן, הרופא
הצעיר, שכנע גם את פינקי וגם אותנו
בנשיקות לוהטות.

״אינצידנט ע ד הג בו ל ״
זהו סרט על מסתננים — וכמו שאפ שר
היה לצפות, מגרעתו הראשית היא
שהוא מחניף ללא בושה לממשלה הנל חמת
בהסתננות, במקרה זה — ממשלת
ארצות הברית שאינה יכולה להתפאר
כל עיקר בחוקי הגירה ליברליים.
על הגבול המכסיקאי בארצות הב רית,
בדרומה של קאליפורניה, נמצאים
מטעי־ירקות עשירים מאד. בעונת הז ריעה
והאיסוף נדרשים במטעים אלה
פועלים במספר רב, עובדים ששכרם
אינו גבוה ושעות עבודתם מרובות.
חומר אנושי כזה נמצא במכסיקו הש כנה,
שם הם נקראים ״בראסרום״ ,כלנמר,
״עובדים בידיהם״.
פועלים שחורים אלה מקבלים רש יונות
עבודה מארצות הברית, אולם
כיון שההיצע עולה על הביקוש, מנסים
רבים מהם לעבור את הגבול ללא ר שיון
ולעבוד אצל אכרים המנצלים עובדה זו
להורדת שכרם. בחזרם למכסיקו פוג שים
אותם בגבול שודדים מקומיים ה גוזלים
מהם את הכסף שחסכו מעבר
לגבול.

כסרט הרפתקאות
אין להכחיש שהוא
למ למדי, מענין רות
היעדרו המוחלט
של הגורם האנושי, חייב כזד. שסרט ולמרות
להבליט,
צילומי־לילה החשו מן למעלה כים
ההכרח.
דה־סיל־הווארד

הוא אחד משח קני
האופי הטובים
בהוליבוד. ביותר דעה זאת מתחזקת את לאחר שראינו
״אינצידנט על הג בול״•
הוליבוד מחל קת
את שחקניה לפי
ודה־אב־טיפוסים,
שייך
לסוג
סילבה
ה״נבלים״ ,אף על
אחד,
שבסרט

״סוף השבוע הא
הווארד
דה־־סילכה

בוד״ היה לו תפקיד

נבל מקצועי.

חיובי (המוזג ד,ם ימ׳
פאטתי המנסה לשכנע את ריי
להנזר מן ד׳שתיה).

מילאנד

גם בשחקו את הנבל הוא 0ימ־פאתי.
ב״אינצידנט על הגבול״ לוחש
פגי לאחר
שודד
מכסיקאי לחברו,
״הוא
שתו הראשונה עם דה־סילבה :
איש נחמד מאד״ .לאחר ז מן מתגלה לו
כי זה רק מעטה חיצוני לטבע אכזרי
ביותר.
במשחקו של דה־סילבה אין שמץ
לסאדיזם החיצוני בו משתדלים הנבלים
הקלאסיים לשכנע אותנו שנבלים הם.
הוא איננו מחייך בהנאה ילדותית כש קרבנו
סובל (כמו פינקל ב״אותלו״).
הוא נבל מקצועי ; הוא פושע ועבודתו מהירות החלטות מצריכה המסוכנת
ורציחות באשון לילה. כל זה חלק מן
והווארד דה־המקצוע
ולא שעשוע,
סילבד, עוסק בנבלות ברצינות נפלאה...

כזה היה המצב לפני שג׳ורג׳ מארפי
וריקארדו מונטאלבאן לקחו את הענין
לידיהם. שני בלשים אמיצים אלה, אחד
אמריקאי, השני מכסיקאי, גמרו אומר
להלחם בכנופיה המסוכנת של מברי חים
ורוצחים שבראשה עמד אחד בשם
פארקסון (הווארד דה־סילבה),

הוליבוד, החוששת מפני הצנזורה
והמשתדלת, איפוא, לכסות את מערו מיה
במלמלה שקופה, מצאה פתרון
לבעית המחשוף.

הרפתקאות רבות, שבאחת לאחר מהן מאבד ג׳ורג׳ מארפי את חייו, ולא חר
סיום מרתק בו טובע דה־סילבה זה בביצת דומן, מו ש מו ת הכנופיה.
״האינצידנט על הגבול״.

הצנזור האמריקאי אינו מביט בעין
יפה (או אינו רוצה שאחרים יביטו)
במחשופים המבליטים את מה שמופסאן
קורא לו ״השביל העליון״ ,כלומר, את
השקע הנוצר בין השדיים כשהן נלח־

שקט ומצלמי ם

צות זו לזו בחזיה נמוכה. חזיה נמוכה
היא׳ כפי הנראה, מצרך הכרחי במח שוף
רחב ידים.
הפתרון היה כה פשוט עד שאפילו
אנחנו לא הבינונו איך זה לא מצאו
אותו קודם.
בסרטה האחרון של מוריו אוהארה,
״בגדד״ ,היא מופיעה אמנם במחשוף
שראוי להתכבד בו, אלא שקצות שמ לתה,
במרכז החזה׳ הודבקו אל שדיה.
באופן כזה, טוען האולפן, שוב אין
השביל העליון כה מגרה. הצנזורה הסרט.

סרטי ה ש בו ע
הוליבוד מציגה״הכלי אהבה״
את הוליבוד, ומתבדחת על חשבון
עצמה. אן בקסטר היא נערה חס רת
כ שרון אבל בעלת חן הנעשית
כוכב הסרט האילם. כשבא הקול נוע
היא חוזרת אל המטבח ובע לה
( דן דיילי) הופך כוכב. סרט
משעשע בחלקו הראשון — אי דיוטי
בשני.
יואל״כרית הפעמונים״
ריאה, זכרי סקוט ואלקסיס
בהרפתקה צבעונית על רקע
חמת האזרחים האמריקאית.

;׳ין קריין ואתל ווטרס (פינקי)

אן כקסטד (הכלי ארכה)

דם שחור.

יין אדום.

.העולם הזה״ ,מם׳ 665

האמריקאית

העבירה

מק סמית

בינו

עדב
ביום

שני,

בחיות גונח היוני
שר ישראל תש״

-לאשה־

השבועון העממי לבית1לם שפחה ן

מיס אירופה ומלכות
היופי של צרפת ומרסיי !

בהשתתפות :

בתכנית:

31.7.50

באמפיתיאטרון רמת־גן

בשעה

8.30

תתקיים

ח גי גי

מים אירופה תירקוד את רקוד מות הכרכור של המיל
סן פנס. המלכות האורחות תצגנה את אפנת כגדי הי ס-
משנת 1900 ועד היום - .תוצג גם אפנת פריס החדישה.
כרטיסים:

בתל־אביב — משרד ״הכרטיס״ ,אלנבי ; 31
ברמת־גן — נפתלי רחניץ, רחוב ביאליק .57

ספרים
הראשוני כ בני אד ם
״(אישים
לפניכם !ציטאטה : הרי יהודיים) שהעמידו את עצמם עמידה
גמורה על קרקעה של הלאומיות היהו דית
ו שר תו בכל לבבם את הציונות,
גם הם עוד נשארים קשורים בקשר עמוק
אל ארצות מוצאם, אל התפתחותן ונוף
ועומד
קשרזד, קיים
סביבתן.
תמידבשדההתרבות. דבר זר,
עלול להוסיף תמיד גוון מיוחד מצבע
הסביבה הנוכרית אף לפועלים של הח שובים
שבאישי תנועתנו. וגוון זה, של
לאומיות אחרת שהם אימצו לעצמם,
עודנו ניכר בהם אף לאחר שהם קנו
לעצמם את העברית כשפת־דיבור של הם״.
לולא
הסגנון המשובש אפשר היה
לחשוב כי דברים אלה נלקחו מתוך
״אלף״ .הציטאטה היא מתוך ספר בהו צאת
הקרן הקיימת לישראל, בשם בש בילי
יחיד -והוא קובץ לז כרו של נחמיה
דד,־לימה, למלאות עשר שנים למותו.
נחמיה דה־לימה, סוציאליסט הולנ די,
היה פעיל ביו תר בתנועה הציונית
בתקופת מלחמת העולם הראשונה (כש־הולאנד
היתד, ניטראלית) ובשנות ההס דר,
כשנולדו מדינותיו של וילסון, כש עוד
לא העריך העולם את הגבולות

המדיניים החדשים שקובע המטוס. באו תה
תקופה, בה היתד, הסוברניות הל אומית
מושכל ראשון, החלה ההתישבות
היהודית המתוכננת בארץ ישראל.
מעולם עוד לא הצליחה, בשום מקום
בעולם, קולוניזאציה מתוכננת — ות מיד
מנסים בה מחדש. אי אפשר לתכנן
תנועות המוניות. או כדברי בר פלוג־

נחמיה

דה־דימה

ציונות ורנסביליווז
תא של דה־לימה, אוסישקין ,״ צרי ך לה ביא
בחשבון את האלמנט המשיחי. אח רת
— פשיטת רגל״.
כי זה היה יסוד הויכוח בין האמרי קאים
ודה־לימה מצד אחד ו בין הציונות
הרשמית מצד שני בתקופה בה פעל רצו ודה־לימה
דה־ליימה. האמריקאים
התישבות יהודית מתוכננת, על יסוד
עסקי נכון, עם הנהלת חשבונות ומאז נים,
עם חישוב של רנטביליות ושל
ההנהלה הציונית
הוצאות ובזבוזי ם.
סברה שזה נכון, אבל בלתי אפשרי. הגדול הסכסוך
(עובדה מענינת :
פרץ בגלל קנית אדמות העמק, שדה־לימה
סבר כי נעשו שלא בשכל, ועל
כל פנים בלי אי שור מוקדם. זאת היתה
הסבה המידית להתפטרותו).
ואין זה מקרה כי המאמר היפה ביו תר
בכל הספר הוא מאת מר פאול זינגר,
הקשור זה למעלה משלושים שנה בצד
העסקי של ההתישבות היהודית (ההש קעות
האמריקאיות).
ועתה, כיום, כשהכלכלה הציונית
עומדת בפני פשיטת רגל, נדמה לנו כי
משום מה ראוי היה לשים לב גם למפו־קחים
כדוגמת דה־לימה. וגם אם כל
הויכוח הנסער עם החשדנות ההדדית
מתקבלים עלינו בסובלנות של אבק
נשארים
י סודו תיו הרי ההיסטוריה,
עומדים.

י רו ען 6םכל בי עו ח
לקהל המעסזבים ב א רץ את פאר תוצרתה

* בסית * הסיגריה החדשה לבעלי הטעם הטוב.
יבסית* מכילה -יבפדה* הטבק הטורקי המהולל
המצוי בסיגריות הטורקיות היקרות ביותר.
על אן? האיבות המעולה והתערובת המעודנת
של יבסית< .מחיר 20 סיגריות 135-פרוטה בלבד.

החבדה

הירושלמי ת

לתעשית

סיגריות בע״מ

כי הנה שוב מתקיימת המדינה בכוח
חזון, כלומר נס׳ כלומר מגביות.
יתר על כן, אותן בעיות שלא נפת רו
בכלל, ואולי עוד החריפו במרוצת
הזמן, הרי הן מטילות את צלן המאיים.
מה בדבר הבעיה הערבית? בעיה
זאת נתגלתה לציונים בימי הזוהר של
דה־לימה. היו הצעות לפתרה. ובספר
מוצאים אנו שני מאמרים על שאלה
זאת, כפי שנראתה אז.
ומה הפתרון? חיי שתנחשו מיד.
הרי הוא הפתרון הבדוק שלנו. שוחד.
מצבם הכלכלי של הערבים יוטב, ובזה
תפחת התנגדותם. והנה גם הפתרונות
דה־שאתם
התווכח
האלטרנאטיביים,
לימה: שיתוף עם כוחות הקדמה שבין
(לפני
כלומר הפרולטאריון
הערבים,
שלושים שנה) או התעלמות מהמסי־תים,
שאינם מביעים את רצון ההמון.
״הכול משתנה ;
יש רצץ לו מר :
הכול נשאר כשהיה״.
ולכן הקריאה בספר זה לא רק
שתספק את יצר הסקרנות אלא גם תלמד
משהו. כדאי לדעת מנין התחיל כל
העניו, עם מערכת החינוך שלנו ביחד.
ועם התקציב ההתישבותי.

.העולם הזה״ ,מס׳ 665

ספורט־המ -במי עבורי שתי מטרות נעלות הציבו לנגד עי ניהם
בעונה זו שחייני ר,״מכבי״ .הא חת
— ד,״מכביד הריהי משותפת
(כך י ש להניח, לפחות) לרבים אחרים,
אך השניה מיוחדת אך להם לבדם :
מסע ליוון.
ייתכן שייראה הדבר מוזר במקצת,
אך עד כמה ששתי המטרות הללו שו נות
זו מזו במהותן, אפשר למצוא
בהן קו־דמיון: עד כד, טרם נעשה מאו מה
לא לקראת ה״מכביד,״ ואף לא
לקראת המסע ליוון. מצב זה בוודאי
שאינו מעודד ביו תר.

כשכדורגלניס משחקים
בבדורען?...
בליל־שבת שעבר, ערב משחקם כדורגלני הפגינו
בחיפה,
השני
״א.פ.א.״ את יכולתם ב ...כדורעף.

במפעל־העשרה שהושגו התוצאות
ב״גלי־גיל״ אין בכוחן להבטיח כרגע
יותר מזאת, ואם כי נתגלו פה ושם
חבריהם על מספר שחיינים שעלו
( כגון: נחום בו ך הצעיר, חבר ״ב.מ.ע״,. 100 שהשיג נצחונות נאים במשחי
ו־ 400 מטר חתירה) רחוקים עודנו מאד
מהיות מוכנים בשעה זו להופעות בהי קף
בינלאומי רחב.

מדוע א ץ תזוז ה?
נוכל לתרץ זאת בגורמים רבים.
מנוסים, במאמנים המחסור המשווע
פגרת־החורף הארוכה׳ מספרן המצומ צם
של הבריכות הראויות והניתנות
לשימוש׳ אורח־חייהם הבלתי־נוח של
השחיינים — כל אלה י ש בהם להטיל
מעם אור על שורש־הרעה, שכדי לח שפו
לחלוטין׳ יהיה עלינו להזדקק ליריעה
רחבה הרבה יו תר מזו העומדת
לרשותנו.
צפיה יותר
פנים ואופן
שיבואו לכאן.

יוון -כשלון ז

חוץ־לארץ

אנו לא צייננו אלא עובדות׳ שרבים
מנסים משום מה־להתעלם מהן. מה־

לפי שעה צריך להיות ב רו ר דבר
אחד: מה שהוזנח במשך שנים׳ מן הנמנע

חבל רק שליד הרשת לא האירה
להם ההצלחה פנים כבמגרש הכדור אחר

והם נוצחו פעמיים בזו
זו: ע״י פועלי בית־החרשת ״שמן*
— 1:2וע״י ״הפועל״ חיפה —

לטובי

שחייני

מדי
נאומים בהזסינו למשחק את שוער נבחרת י ש אברהם והמגן ראל,
יעקב חודורוב
פלמן (״בוצ׳קה) ,שניהם חברי ״הפו על״
ת״א. צעד נבון היה גם שי תופו
של המקשר השמאלי הצעיר אשר זלי־קוביץ,
מ״הפועל״ פ״ת ! ,שהשתלב להפ ליא
במערכת־החלוצים וניגן בה כינור
ראשון.

אך למרות הרכבה המחוזק של הק בוצה
החיפנית, נתגלו הקפריסאים שוב
כאגוז קשה לפיצוח. מהירותם העדיפה
— ב צירוף
וכושרם הגופני המעולה
מספר פרצות בהגנת ״הפועל״ — איפש־רו
להם לחזור בדיוק נמרץ על המחצית
הראשונה בהופעת־הבכורה: י תרון של
( 0:2דקות 31ו־.)38

עוד חזון למועד
המפעל המסורתי לזכר עשרת שחיי־ני
ה״מכבי״ ,חללי מלחמת העצמאות,
אשר נערך בימים אלה ברמת־גן, לא
בא אלא כדי לחזק את השערתנו ב בספורט־המים
דבר
הקפאון הממושך
הישראלי.
אין אנו מפקפקים אף לרגע, כי המפ על
כשלעצמו היה מוצלח, ומארגניו
גילו כו שר ביצוע מקיף( ,אם כי היו
שהניח
מה אך יותר מדי נאומים)

את הדעת היה מצבם פחות השחיינים, ליתר דיוק — התוצאות ש הושגו.
בנידון זה יש מקום לדאגה
רבה לא רק בשעה שעורכים השוואה
קטנה בקנה־מידה בינלאומי, אלא אף
בשים לב להישגים מלפני שנים לא
רבות.
אמת, ישנו נוער מוכ שר ומבטיח.
צעירינו מציבים זמנים לא רעים כל
עיקר. אך כל זה רחוק מלהשביע רצון,
בינלאומיות
ש מדובר בהופעות שעה ראשונה. ממדרגה חשיבות בעלות כאן לא די להעמיד שני שחיינים לכל
משחה — ולצפות בשוויון־נפש לד,פ־סדים־של־כבוד,
שאין בהם משום כבוד

מתח גבוה
כשחזרו 22 השחקנים מחדר־־הד,לבשה
והסתדרו שנית פנים אל פנים
היה האויר טעון מתח גבוה. ושאלה
אחת ריחפה בחלל: היצליחו החיפנים
להשוות את התוצאה, כפי שעשו זאת
אך לפני שבוע?
דריכות החנוק
לתקנו תוך ימים מספר. המסע ליוון —
במחצית אוגוסט — נמצא לדעתנו בס כנת
כ שלון. גם השתתפות שחיינינו ב־
״מכביד בסוף ספטמבר — אין
לנבא לה הצלחה, כי בשים לב ליכל־תנו
הנוכחית לא נוכל להשתתת בשום

היה
פסול עובדות — למסקנות. ו אין אנו צריכים
להיות נביאים כדי לראות מראש מה
יקרה.

לולא המחצית הוווניה
2500 סימני שאלה ריחפו השבת
מעל מגר ש ״הפועל״ בחיפה בשעת מש־חק־ר,גומלין
של מחזיקי הגביע הקפרי סאי
מלארנקה. הניחושים לא היה להם
על מה להתבסס׳ כי משני משחקיהם
של אורחינו מהאי השכן
הראשונים
אי־אפשר היה להסיק מסקנות ממשיות
לגבי תוצאות משחקם השלישי.
שבוע קודם לכן, בחיפה, הסתפקו
האורחים בתיקו ( )2:2אם כי השיגו
י תרון של 0:2במחצית. שלשה ימים
קודם לכן, בפתח־תקוה, הושגה שוב
תוצאת תיקו 4:4וזאת אחרי שעד
להפסקה היה מאזן השערים 1:3לזכות
קבוצת ״הפועל״ המקומית. המשחק הש לישי
היחד, תעלומה, שלא נפתרה עד
לסיומו.

עורן? מוצק
התאמצות אתכה

.העולס הזה״׳ מס׳ 665

הדרך

למטרה
הקבוצות היסודי בהרכבי הניפוי הוכיח בעליל, כי שתיהן מיחסות חשי במיוחד
בות
מרובה למשחק־הגומלין.
נאמרים דברים אלד, לגבי ״הפועל״ חי פה,
שכבר לא סמך על נסים ומצא
לנכון להבטיח לעצמו עורף מוצק יותר,

והתשובה לא אחרד, לבוא — וה פעם
בתוספת משהו שלא ציפו לו.
כבר בעשר הדקות הראשונות אחר ההפ סקה
נח הכדור פעמיים בזו אחר זו
בשערה של ״א.פ.א.״ ומקץ רבע שעה
נוספת השיג ״הפועל״ אף שער שלישי.
אם כי שגם לאורחים היו בפרק ז מן זה
ושער־תביעות
חזקות מאד לנצחון
ה שוויון היה תלוי לא פעם בשערה,
עלו כל מאמציהם בתוהו והם נאלצו
לרדת מנוצחים, לראשונה במסעם הנו כחי
בישראל.

אבל לאומי בברזיל...
הברזילאים

המסכנים.

הם התכוננו חדשים על חדשים.
הס הקימו במיוחד בריו־דה־ז׳נירו
מסתכלים.
איצטד ענק ל־ 55.000ו
הס הכריעו בשלבי הסיום את שב דיה
— 2:7ואת ספרד 1:6הם
היו בטוחים כי הגביע העולמי לא
יוצא עוד מתחומי המדינה ...אבל
במשחק־הגמר ביום א׳
שעבר חלה סנסציה: אורוגוואי ניצ חה
את ברזיל : 2ו, וזכתה ז ו הפעם
השניה (מאז ) 1930 באליפות העולם
בכדורגל.
ה־ 16 ביולי 1950 יירשנך׳ בהיס טוריה
של ברזיל כיום אבל לדורי
דורות.

מוסיקה
אנחנו נורא מוסיקלי

לראשונה בישראל
החלה לפעול עתח באר׳ן. אחת מהאדיתת
שבחברות הבטוח בארצותהברית ובעולם
כולו. שנוסדה מלפני כ 100 שנה. והיא:
.הום אינשורנס קוספני׳ מניו יורק.

.זו. א ^ 8,סץ 6\¥א 1( 10110,ס]<:ס401110 00106: 59 *0

חברה וו תופסת את המקום הראשון בענף בטוח
הרכוש בארצות חברית. הונה והרזרבות שלה
ם 318מ ליון דו לר. כנציגה
פגיעים למעלה
הראשי לי שראל נתמנה י. מ .טוקטלי ומשרדיו
בארץ שמחים ־ להציע בזה לקהל את שרותח
של החברה הנ־ל בענפי בטוח אש ובטוח ימי

י. מ .ט ד לן ט לי
חבלסדד חראסי:
סד 4103/2803 .
תל־אביב. רחוב נחלת בני מין 62
סנין ז ירוסלים: רהרב חדזגד״ בגין. פ1פה־ סל 4890 .
סל 4803 .
סכין* חיםח * רחוב הפלכים 47
סוכנויותבסאדחק רי םוחמוסבות

אלס01ס

שמבו...

טקס טי ל

האמצעי לכביסה העדין ללא אלקלי
לצמר.

מכיל

מ שי

ואריגים

יעילות

רגישים

רבה.

חצי כפית נותנת קצף עבה ועשיר.
נא לשמור על הוראות השמוש

ול ה ש תמ ש

בחס כון.

המפיצ ים: חברת

נוריתבע ״מ.

לי שראלד רו ש ים:

ם1נ

בכל: הענפים
: 1ח ים מסחר הנדסה
לימודים כלליים :
אזרחית בנין,

הנהלת

אדריכלות,

פנקסנות,

עברית,

מדידות,

בקורת,

אנגלית,

מכונאות,

מזכירות,

ערבית,

קורספונדנציה•

צרפתית,

בטוח,

בלבלה׳

רדיו׳

חשמל,

פלסטיקה,
קומוניקציה,
טקסטיל

ובו׳.

חשבונות,

בנקאות,
פרסום

תעודת

בגרות,

עתונאות,
ובו׳.

מדע ובו׳.

גם אתה תוכל עכשיו להכשיר את עצמך למשרה טובה ובטוחה ע״י
לימוד בשעות הפנאי שלך באמצעות שיטת־הוראה במכתבים המיוחדה
שלנו. לר שותך עומד מבחר של 750 קורסים שונים.

שרותנו יעיל

ומנוסה מאז .1927
פנה או כתוב עבור תכנית חנם אל :

המכעיסהנריס״סלהנדסה ומדעיח!!0חר(מח.הוו6ו
המנהל :

א. ויטברוט

רחוב בן־יהודד ,2 ,ת.ד 1259 .׳ ירושלים,
שד׳ רוטשילד 15׳ תל־אביב, רח׳ הבנקים 5׳ חדר ,3חיפה.

ציי

וגם דימוקרטיים. כך מספרים עלי נו
כל מיני אישים׳ שביקרו בארצנו,
והדבר מזכיר את התפארות ההורים
בילדיהם המוכשרים( .ראה ספור הש מוסיקאי
.)644
בוע
,״העולם הזה״
גדול כי יבקר בפראג, בלונדון, בבורא־פסט,
או בפאריז, לא יראה צורך להש מיע
״הודעה רשמית״ על רמת התז מורת
דשם (שהן, כידוע, לא רעות
כלל) ולא על הקהל.
אל תגידו כי אנחנו העם המוסי קלי
והתרבותי ביו תר בעולם וכי תז־מורתנו
ומוסדותינו המוסיקליים. הם המ שובחים
ביותר וכי אנו הדימוקרטיים
ביותר, פשוט מפני שאין זה נכון.
ואם כך מה הטעם לגישה זו, המזכירה
פינוק ילדים רעים כדי לעודד אותם
להבא. הדבר הגיע אצלנו לידי זה,
שכאשר מבקר אצלנו מוסיקאי גדול
מחו״ל, מציגים לו הריפורטרים מיד
״מה דעתך על הקהל
את השאלה :
שלנו? על התזמורת שלנו? על הר (והוא
עונה בערך כך :
מה שלנו? אתם עוד בחו״ל...
״הרבה שמעתי
יוצאי -דופן, נפלא״) ואם מישהו מעז
לא להתלהב (כמו חפץ׳ למשל) רוא׳ם
סיבה לדבריו, ומחפשים בוגד

ל״אדישותו״.
אחד הסיפורים המפורסמים המו פצים
כמעט על ידי כל מוסיקאי שבי קר
אצלנו הוא הסיפור עם הנהג. נו סע
לו הגאון הנידון במונית (למשל
משדה התעופה בלוד) והנר, הנהג מת לו לשרוק ככה,
סתם׳
חיל כאילו
קטע מתוך ״אגמונט״ לבטהובן .״מענ יו
מאד״ — מעיד המוסיקאי האורח —
״איפה שמעת את זר? ,האם אתה יו דע
מר׳ אתת שורק?״ ועל כך משיב
״שאלה יפה אם
לו הנהג בחיוך :
אני יודע, הה ...י ש לי אוסף של 500
תקליטים בבית ...ואני הולך לקונצר טים
...ואני אוהב לשמוע את (לא
פחות) ״אמנות הפוגה״ לבאך ...ואני
גם יודע מי אתה ...הרי אחר. המנצח
המפרוסם פלוני ב רו ר שידע. וכי
אחרת היה מתחיל לשרוק בכלל ברגע
זה?) .הדבר הזה ממש מזעזע את
האורח. היכן ראיתם נהג כזה שאוהב
את ״אמנות הפוגה״ של באך (הוא
עצמו שונא אותה ומתפלא, כי עוד
באקלים כזה, אוהב אדם היושב בחום
ליד ההגה, את האקרובטיקה האקדמאית
הזאת של יור׳ן סבסטיאן״.).
כבר מז מן לא שמענו סיפור על
נהג כזד״ והנה שוב הזכירו לנו את
מלכי התחבורה שלנו זוג הפסנתרנים ביקורם בבין וורונסקי ׳(במאמרם על
בישראל שהופיע ב״מיוסיקל אמריקה״).
זוג הפסנתרנים המפורסמים י ש בו
להם פעם בבית ווייצמן ברחובות, מסי-
פר במאמר, כאשר לפתע נכנם לחדר...
מי אתם חושבים פלש לחדר? הנהג
של הנשיא. ומה אתם סבורים היה
בפיו י ״פתחו מהר את הרדיו ! אלה
גולדשטיין מנגנת את הקונצ׳רטו בדו
מג׳ור לבטהובן״ (פלא, ששבח להוסיף
את מספר האופוס) .ובלי רגע של פתחה מספרים הפסנתרנים,
היסוס,
והאורחים
את הרדיו.
אשת הנשיא
הרימו־המפורסמים
מתפעלים ממרת
קרטיה: נהג, נשיא, פסנתרנית מקומית
— צותא אחת. אמנם אין הם יודעים
כי עד כה עוד לא הוזמן גם אמן מקו מי
אחד לבית הנשיא, העומד בדרך כלל
פתוח לפני אמנים מן החוץ.
״אין בישראל עודף של מבצעים״
קובע הזוג. לצערנו׳ עלינו לתקן אותם.
יתכן, כי אין מרגישים את העודף אצ לנו
ביחס לאמנים מן החוץ, אך האמנים
במקום יספרו לבבין וורונסקי ו״למיו־סיקל
אמריקה״ כמה הם מיותרים לתז מורת
הפילהרמונית ולגורמים אחרים,
העלולים לעזור להם ; הם גם יכולים

לספר. על מדת הדימוקרטיה השוררת
אצלנו, כשמדובר בקבלות פנים בבתים
מסוימים הנערכות לאמן מן החוץ בהש וואה
לאמן מקומי.
להלן מגלים בבין וורונסקי כי אחוז
המתענינים במוסיקה חדישה בישראל
הוא גבוה ביותר. אמנם אין הם מס בירים
משום מה אין מנגנים כמעט אצ לנו
מוסיקה מודרנית ;מלבד הרדיו) וכן
מדוע הם עצמם לא הרבו כלל ביצירות
בנות דורנו. ועל הקיבוצים אומרים הפ סנתרנים
כי כאן נתקלו בתופעה מענ־ינת
מאד: הקיבוצים (בכל אחד מהם
תמצא פסנתר מצוין ומכוון) אינם דור שים
מוסיקה חינם׳ אלא משלמים הס
לאמנים (בקיבוצים אוכלים גם חמאה
ובשר).

ויויאן ריסקינד
הבעל הוא כושי
אהבתם של הבאים מן החוץ היא
בדרך כלל מובנת. עד כה לא נעשה
להם עוול. הנה למשל ויוי אן ריבקינד,
אשתו של ריקם. ן ,או הנה׳ למשל מבקרת
עתה בארץ הפסנתרנית דיי לב, המנגנת
עם התזמורת הישראלית. ביום בו הגי עה
ריי לב לארץ הוצע לה לנגן עם
התזמורת. תהיה פסנתרנית טובה כא שר
תהיה, תהיה ריי לב הורוביץ שני
(והיא איננה) — מתן אפשרות לנגן עם
התזמורת תוך 24 שעות (בלי ספק של מצדו
יעילות אדמיניסטרטיבית
המוסד) אומר משהו בעוד פסנתרנים
מקומיים אינם זוכים לכך במשך שנים.
זכור מכתבה הגלוי של פנינה זלצמן
בנידון זה לפני כמה שבועות) .אותה
אלה גולד שטיין שזכתה לתשומת לב
כזאת בבית הנשיא כשלא היתד, בו,
לאן נעלמו עקבותיה בז מן האחרון?
כמד, פעמים הופיעו בשלשת השנים
האחרונות הפסנתרנים שלנו בורשטין-
ארבר, רודיאקוב׳ אטינגון־רייכרט, יא־רצקי?
לאן נעלם יהלי ואגמן? היכן
הזמרות שוקן וז נדבר גי היכן המנצחים
טאובה וזינג ר? ומה בדבר המוסיקאים
הצעירים שלנו? מה הפלא שהכל מחפ שים
דרך לחוץ לארץ 1
בסך הכל קורים כאן דברים מאל פים
מאד. מנצח אחד הוא בעצמו פסנ תרן
ועל כן אינו, לפי טבע הדברים,
זולתו. מנצח אחר לסוליסטים זקוק
ממליץ על פסנתרנית מיוחדת, שבאה
בעקבותיו מחוץ לארץ. י ש אמנים הזו כים
לנגן אצלנו משום שהיו פעילים
במגביות ציוניות באירופה או אמריקה
(מי מבין המוסיקאים שלנו לא היה מס כים
לשליחות כזאת שתביא בעקבותיה
הצלחה בדרכם האמנותית? ולרוע מז לנו
נופלים באיכותם מאמני המקום.
התזמורת מצדד, דואגת לקופה (השם
המפוצץ ״חוץ לארץ״ הוא ערובה) .אכן,
אין עודף של סנוביזם, אך יש לעומת
זה עודף של מוסיקאים, שכל אסונם
היא העובדה שהם תושבי הארץ.

העולם תזה מ ס׳ 665

רגות ומעברים לחדר מלא אבק ״הואילו
לחכות״ ,אמר הסדרן ,״הרקדנית איה
נמצאת עדיין על הבמה״ .הסדרן הסתכל
בתאומים במבט תוהה ומשתהה. הוא
הסתלק מן המקום נבוך במקצת.

גד הרמוני, עורך דין צעיר, הלו
בשדרה וחייך אל עצמו. הוא נזכר
במעשה־־,קונדס שעולל לאחיו אמש...
נכון, אמנם, שלא היה כל כך יפה
מצדו להזמין את איה הנחמודת לתי אטרון.
הוא הפר בזה את ההסכם שבינו
לבין אחיו, רמי, בנוגע לאותה רקדנית
קטנה ומקסימה. אבל, בפוליטיקה כמו
באהבה — כל האמצעים מקדשים את
ואיה היתה באמת כל כך
המטרה !
חמודה בנאיביות שבה׳ ואילו רק ידעהשרמי הוא --
השעה היתד, מוקדמת, והרחוב המה
מאנשים שנחפזו לעבודתם. גד חרמוני
חצה את הרחוב ורצה לד,כנס למשרדו,
אותה שעה ראה את מכוניתו של מנהל
ומתקרבת
מן הסמטה
הבנק מגיחה
למקומו. מר שילוני היה אחד הלקוחות
הרציניים ביותר שלו, ולכן חכה גד עד
אשר תיעצר מכונית ״הפלימוט״ לידו,
כדי שיוכל לפרוס בשלומו של מר שי לו

למר שי לו ד היתד, כרס כלל לא קט נה,
אך בבוקר זה נראתה נפוחה כפל יים,
ופניו, שומו שמים, היו סמוקים
וזועפים — ממש זוועה.
״שלום, מר

שי לוד״,

אמר

״שלום״ ,ענה מנהל הבנק בנהמה
נרגזת, ובאותו רגע ממש הרים את
ידו בתנופה וקול טפיחה מצלצל עלה
מלחיו של עורך הדין הצעיר׳ שעמד
כפוף בחיוך אדיב.

הריב ביניהם נפסק על ידי חריקת
דלת. בפתח הופיע אדם אליגנטי׳ בעל
מבט זועף, שבדק את שני המבקרים
במבט חודר.
״הרוצים אתם לשוחח עם הרקדנית
איה? התענין באדיבות.

בפעם הראשונה בחייהם לא היו גד ורמי דומים, לחיו
השמאלית של גד היתה תפוחה, ואלו אצל רמי היתה
זאת הימנית...
למראה י צור זה נזכר גד כי רק
אתמול נתן לו דמי שתיה הגונים .״הק שב
נא, ידידי״ ,אמר גד ,״מדוע זה
אתה מסתכל. בי במבט רצחני כזה?״
השוער המגושם חרק ב שיניו והת חיל
צועד קדימה לעברו של גד, אשר
מרוב פחד נסוג לאחוריו עד שנתקל
בקיר. הוא רק ראה את העינים הנוצ צות
בתוך הפנים המעוותים מחימה
מתקרבות אליו— .

שניהם צעדו, זה אתר זה בקצב אחיד,
עד שנכנסו למשרד. במ שרד י שבו זה
ממול זה, כמו איש לפני ראי. כי גד
ורמי היו תאומים, ודמו זה לזה כשתי
טיפות יין. רק המקרה שגד ענד עניבה
כחולה ורמי אדומה הבדיל ביניהם.
״טוב״ אמר גד ,״אני קבלתי היום
בגללך ארבע סטירות לחי. האם מותר
לי לדעת מ דו ע?״

״כן״ ,אמר גד בחפזון ,״אתה ודאי
האימפרסר שלה, לא כן? ובכן הק שב:
איה ואני כמעט מאורשים. זה
אחי, אבל איה אינה יכולה לסבול או תו.
אני מעונין לדבר עם איה הראשון״.
״או אא״,

הפליט האדם באדיבות.

״אחי, זה״ ,הפסיקם רמי, ,׳הנו
אי גדול. הענין הוא לגמרי הפוך.
לפני שבוע ימים לכשהבאתי את
לדירתי מ ...אתה מבין, אדוני,
ג׳נטלמנים מדובר
״אני מבין, אני מבין״,
הזר בחיוך קפוא.
רמכבר איה
בין

חייך
״האדם

״הקשב אלי״ ,אמר גד, וזרק ברמי
מבט ארסי ,״העובדה היא שאני הכרתי
את הגברת איה הראשון, אנחנו רקדנו
יחד ו ...אתה מבין?״.

רמי חייך, ואמר ,״אדרבא, נחש !״.
״קאזאנובה שכמותך זעק השוער.
הוא הפשיל את שרווליו, ובמבטו ריצד
השטן. גד כבר התחיל להרהר בפוליסת
ביטוח החיים שלו .״מר, אתה חושב
לך״׳ צעק גד לעבר האיש בבלבול ות מיהה
כאחד.
״האם אמרת מקודם, על מדרגות
הבית, לאשתי ׳מותק שלי׳ ,או לא?״ נהם
והאם צבטת אותה ב ...או לא?״ נהם
הברנש.
ואז הבין גד את המתרחש וניכה
לחייך .״אני אסביר לך את הכל, ידי די״
,אמר בהרגשת הקלה ,״הענין הוא

מר שי לו ד פתח במהירות את דלת
המכונית, יצא בקפיצה, חבט בסגירה,
והסתלק מן המקום עוד לפני שהספיק
גד להתאושש .״השתגע?״ הפליט גד,
תוך כדי מישוש לחיו המסמיקה, ופנה
לעלות במדרגות משרדו תוך הרגשה
מדוכאה למדי.
המזכירה, ש כבר ישבה ליד שלחנה,
לא קמה לקראתו, כדרכה, בעת כניסתו.
גד קמט את מצחו והתקרב אליה. הוא
״בקר טוב, גברת
הביט בה ואמר :
עדינה״ ,תוך כדי אמירה זו נתקלו
עיניו במבטה הזועף, והוא המשיך לש אול,
ב טון מרוסק ,״האם את מרגישה
את עצמך שלא בטוב?״.
״לא טוב?״ ,ענתה העלמה ברוגז,
״האם את זאת שואל אתה אותי?״
״אבל מה קרה?״ התפלא מר הר מוני,
והניח את ידו בתנועה אבהית
על זרועה של גברת עדינה כדי להר גיעה.
אך הניח את ידו על זרועה,
זנקה המזכירה ממקומה ובלי כל שהייה
מיותרת העיפה את ידה לעבר לחיו
האומללה של גד.
״תהא לך סטירה זו ללקח. וכעת
יכול אתה לחפש לך מזכירה אחרת.
את אר אני
הולכת״ ,קראה, תפסה
נקה, ורצה נ ח פזון לעבר הדלת מבלי
לתת לגד שהות לתפוס את המתרחש.
בפה פעור הסתכל גד חרמוני לעבר
הדלת שנטרקה בפצצה. אך לפני שעוד
שמע צעדים כבדים להתרכז הספיק
במסדרון ׳.לפתע עמד לפניו אדם מגושם
בעל מבט רצחני. זה שוער הבית ובעל
המזנון.

״העולם הזה״ ,מס׳ 665

״אני מצפצף על אחיך״ ,צעק השוער
המגושם ,״אתה, אתה הוא הרים את
ידו הענקית וחבט בה בסטירה הגונה
על לחיו השמאלית של גד. עד שגד
חישב לאבד את שווי משקלו, נשמעה
סטירה לא פחית מצלצלת על לחיו
הימנית .״קח לך את זאת והיה לך
הדבר ללקח למען תדע להזהר להבא,
ולא — אעשה ממך קציצות

גד חרמוני פגש את ר מי חרמוני,
אחיו, בקומה הראשונה של בית מס חרו.
זה היה בשעת הצהרים. המוכ רות
הסתכלו אחרי אחיו של מנהלן
במבט מלא תשוקה.
״אני מוכרח
דרך שיניו.

לשוחח

אתך״

סנן גד

״מה עשית למנהל הבנק ימר שילו־ני
שהיה כל כך נרגז עלי?״ שאל גד.
״הוי״ ,אמר רמי ,״בענין שילוני.
ובכן, פגשתי אותו ברחוב יבנה, והוא
שאל אותי אם כבר סידרתי את ענין
אשתו הגרושה׳ עניתי לו שיניח אותי
לנפשי -עם עניניו הפרטיים, ושאשתו
הטפשה והמטופשת אינה מענינת אותי
בכלל, ואז קפצתי לתוך מונית והס תלקתי
מהמקום״.
גד נאנח׳ והוסיף לשאול בקול רו עד
:״ומה עשית למזכירתי?״
״הא, לה חייך רמי ,״בחורה בא מת
חמודה. היא החליפה אותי בך,
נשקתי אותה. חשבתי שזהו
ועל־כן
ההרגל שלך״.
״בן בליעל שכמותך צעק גד,
״ומה עשית לאשתו של השוער?״
״שטויות״ ,אמר רמי ,״לה רק צבט תי

״הפסק, חדל לך״ ,שסע אותו גד
והתחיל מנפנף בתנועה עצבנית באולר
שפותח את המכתבים .״וכל זה עוללת
לי רק בגלל זה שהפרתי אמש
״כן״ ,אמר רמי ,״מפני שאתמול
יצאת עם איה׳ אף על פי שזה היה
תורי, יקירי. דבר זה אינו יכול להמשך
כך. אנו הסכמנו מראש כי נפגש עם
איה לפי תור, אני בתאריכים הזוגיים
ואתה בבלתי זוגיים. אתמול היה תאריך
זוגי, חביבי. אילו ידעה איה המתוקה
כי קימים שני חרמונים. היא תמיד חו שבת
שהיא נפגשת עם אותו אדון
חרמוני. הרי זד, כמו ...כמו..״
״חסוך נא לך את ההשואות״ ,הפסיקי
גד ,״הרי אחד משנינו, ורק אחד, צריך
סוף סוף לזכו ת באיה, והיה מדובר
בינינו שזה שינשק אותה הראשון הוא
יזכה בה״.
״אבל אתה, אתה הפרת את ההסכם,
ועל ידי זה קבלת זכו ת עדיפה״.

״היא

אוהבת אותי״,

הפסיקו

ד מי.

״את מי משניכם אוהבת הגברת איה
באמת ובתמים?״ ,שאל האדם הזר תוך
השתתפות בצערם.
״אותי !
מפה אחד.

אותי ! ״

קראו האחים כמו

האדם הזר קרא בקול מתכתי :״הר שו
נא לי להאמין לשניכם, רבותי. וב תור
אדם אדיב אני מוכרח להניח שאיש
מכם לא שיקר לי, ובכן בבקשה...״
הוא פשק את זרו עו תיו, ובשתי כפות
ידיו הענקיות הנחית בבת אחת מכה
אחת על לחיו הימנית של רמי ועל
לחיו השמאלית של גד.
האדם הזר כאילו ניער אבק בלתי
נראה משרווליו והתקרב לעבר הדלת
בלי כל הערה.
שני האחים
תכלו אחריו.

שפשפו את הלחי והס
רמי
קרא לעברו :״מנוול שכמותך !״

״ואתה, אתה, נשקת למזכירה שלי״,
הפסיק אותו גד.

וגד חרחר בקול לא
רשות העזת?״.

התאומים רבו ביניהם עוד ז מן מה,
ואחר כך החליטו לברר את הענין עם
איה, אחת לתמיד.

״באיזה ר שו ת? ״ פנה הגבר האתלטי

״בר שותו
וצחק לעברם בלעג,
הבעל ! ״

בפעם הראשונה בחייהם לא היו גד
ורמי דומים: לחיו השמאלית של גד
היתה תפוחה, ואלו אצל ד מי היתה זאת
הימנית.
כשעברו מוסיקה
מהבמה נשמעה
השנים על פני סדרן תמיד״ דרך המד
שלו

״באיזו

נפתחים קורסים חדשים

מכל העולם

דקצרנו ת עברי ת ואנ\ל-ת
לפי שיטתגרג הפשוטה

בחיפה — תל אסים — ירושלים
בהנהלת. מר ח. קמפינסקי, מחבר הקצרנות העברית לפי שיטה זו.
והבטחתם לעצמכם מקום ככי ת ה:
חרשמו מיד -
חיפה ( :ימים א׳׳ ו׳) אצל מר קמפינסקי, רחוב פבזנר . 19
תל־אביב ( :ימים ב׳ ,ג׳) מלון ״אירופה״ ,רח׳ אלנבי .42 סל׳ 2913
ירושלים ( :ימים ד, ה׳) מלון ״ויטא״ ,רחוב המלך דו ה .21 סל׳ .2515
ההצלחח מובטחת!

ללמוד

פנ סיון ג ר ־ נ ש פן

לרקוד?

רמרדגן, רח,

רק אצל

חנס־גזס

תלפיות

סביבה שקטה ואידיאלית לנופש
ולהבראה. מטבח כשר ממדרגה
ראשונה.

תל־אביב, רח׳ בן־יהודה 61

להקת הגמדים
3הצגות בכורה באולם ״אהל־שם״ ת״א 26.7 25.7 24.7
בשעה 8.30 בערב
בתכנית חדשה
11 אי מפור ט -אקס פו ר ט בעברית)
12ה מל אך -בין אנש־ם (באידיש)
הומור, שירה, תזמורת ג׳ז ולוד
להשיג במשרד כי־טיס אלנני 31 ובמשרד כנף יסו בו&טרוס 9

כרטיסים
ה יום יום יום

פ ר 1ס 1ס

נהלל
״בני ערובה״
תל־אביב
״ אותלו״

ה׳ 20.7
א׳ 2* 7
הצגת בכורה
ה׳ • 27.7
״ארבעת העיקשים״

גולדברג

מאת: גולדני, עברית: לאה
ההצגה: צבי פרידלנד
מוסיקה: א .א. בוס קוביץ
הצייר: משת מוקדי,
רקודים: ארנה גטרי

במשמר העמק
״ בני ערו 1 9מעין השופט, מזרע, מעוז, טבריה

תי א טרון יום יום

פועלי

י שר אל

ה׳ 20.7״הקמצן״
א׳ 23.7אינקובטור על הסלע

״בלט דה שנז -אליזיי״ (פריס)
יום חמישי 20.7״הבימה״ תל־אביב

״ארמון״

21.7

וב־9.15

יום

ש שי

יום

קריית־חיים

יום

ראשון 23.7
שלי שי 25.7״אדיסון״
הופעה אחרונה

ירושלים

בשעה 4
חיפה אחה״צ

י תיאטייו לי־־לה־־לר

יום ג׳ 25.7
יום ד 26.7

״ הקמ צן ״
״ הקמ צן ״

ה או פרה

הי שרא לי ת
״ארמון״
חיפה יום ד 20.7
אולם בשעה 9

יום
תל־אביב
בשער 8.30 ,בערב

ג׳ 25.7

בית ״הבימה״ המאוורר
ספורי הופמן

כרטיסים :
חיפה: גינצבורג, הרצל ,25 טלפ׳ 3621
תל-אביב: ביילין, אלנבי ,67 טל׳ 5018

כעלי המיניסטר חדרה יום ה׳ 20.7
תל־אביב
יום ג׳ 25.7
יום ה׳ 27.7שתי הצגות, ב־ 6.45 וב־9.15 ירושלים אולם ״ ציון״

לתשומת לב הטרמפיסטים!
החייל והגברת שנסעו ביום שלישי
11.7.50 בשעה 7בבקר בטרמפ מבית־ליד
עד תל־אביב באוטו פרטי מס׳ ת־
4413 מתבקשים בכל ל שון של בקשה
להתקשר או להודיע את כתובותיהם
למשה מימון, נתניה, שב׳ מכבי.

בעוד שהקהל הרחב בעולם כולו עו קב
אחרי הכותרות הראשיות בעתונים
המוסרות על המשחק הפוליטי מסביב
למלחמת קוריאה (״העולם הזה״ )663
גוברת והולכת התענינותם של המומחים
הצבאיים בפרטים הטכניים של הלחימה.
כי כשם שמלחמת יאפאן 1904 היתד,
שדה־הנסיון למלחמת העולם הראשונה,
וספרד 1936 למלחמת־העולם השניה׳
יתכן כי קוריאה היא שדה־הנסיון הצ באי
למלחמת העולם השלישית.
האם י ש עתיד לחיל־הרגלים? זה
שנים מתקוטטים המומחים על שאלה
זו. ב רור היה לכל (פרט לגנרלים המז דקנים
בכל הצבאות ולתלמידיהם הצעי רים
בארצנו) שעבר יו מו של חיל־הרג־לים
הישן, זד, המצטיין בצחצוח כפתו ובהסתערות
בתרגילי־סדר־חמוש
רים,
כידונים.
השגים אלה הס תקלות בשדר.־־
קרב מודרני. אולם הנה הוכיחו הקוריאים׳
הצפוניים (בהשפעת המחשבה הסוביי טית)
כי יש עתיד לחיל־רגלים חדש —
קבוצות קטנות של סיירים המסתננות
בין קוי האויב ומתקיפות אותו בנקו־דותיו
החלשות, בדומה לאינדיאנים או
לקומנדו הבריטי. יחידות כאלה מש תמשות
בי תרון האפתעה, אין הן משמ שות
מטרה למפציצים ולתותחים, הן
קלות תנועה ומסוגלות ללחום תקופה
ממושכת באופן עצמאי מבלי להזדקק
האסכולה

לקוי־אספקה. בקיצור
ה״פרטיזנית״ (פלמ״ח חגגה את נצ־חונה.
הלקח
השני, והמענין עוד יו תר :
הטאנק החזיק מעמד. אחרי ציוד המטו סים
בתותחי־ראקיטות נדמה כי הגיע
הקץ לטאנק, המשמש מטרה נוחה למ טוסי
ציד אלה, כמלך שדה־הקרב. אך
הנה מתברר בי הטאנקים הכבדים מחוס נים
נגד הראקיטות. הם המשיכו בדרכם
על אף התקפות־האויר החזקות ביו תר.
שני הלקחים מגבירים את סיכויי
חיל־היבשה (נקודת־הכובד של הסוביי טים)
וגורעים מחלקו של חיל־האויר
(שהאמריקאים תלו בו את עיקר תק וותיהם).

הצגות
מיוחדות

א מרי ק ה: ט עו ת קטנה

הידוע,
הזמר הפזמונאי בהשתתפות כוכב הרדיו והטלביזיה האורח

כשקליפורד שפרד מניו־ג׳רסי שב ארצות
הברית נאשם בזיו ף צ-קיס, הוא
חייך חיוך סובלני. זוהי טעות, הוא
אמר למשטרה, הם תיכף יוכחו בזה,
וישחררוהו, .אולם כאשר בא סוחר וה עיד
נגדו כי הוא האדם שנתן לו
המחאה מזויפת, נמחק החיוך הסלחני
מעל שפתותיו. למרות 16 עדים שהעי
גבעתיים

תל־אביב רחובות נתניה

קורי
א ה: הפלמ״רו מנצח

פולד

ליאו

בתכניתו החדשה
תזמורת

בלוית

מוגדלת פרדס חנה

יום ה׳ 20.7
יום ג׳ 25.7

״אמפיתיאטרון״ ,ר״ג

יום ד׳ 26.7

אולם ״ציון״ ,ירושלי ם

תי א טרון

דו בעדו, עמד הסוחר בשלו, ושפרד,
יחד עם בסי לססר, ארוסתו, נדונו
לתשעה חדשי מאסר. זה היה בשבת
. 1935
אחרי תשעה חדשים, מיד לאחר שח רורו,
הוא נעצר שנית, והובא למשפט
שוב באשמת זיו ף. ו שו ב נדון למאסר
— רק על סמך
— הפעם 18 חדש
ז הויו ע״י אנשים, בתום תקופת מא סרו,
הוא שוב נעצר, אולם בית־הדין
סירב לקבל את העדות׳ בגלל העובדה
הפשוטה, כי הנאשם היה בכלא בזמן
בצוע העבירה. אחד השופטים הציע
לו להתקשר עם סוכנות בלשים פר טיים,
שיבהירו את שאלתו.
קליפורד לא מצא מי שירצה לה עסיקו,
בגלל עברו והוא נאלץ למכור
ברחובות תוצרת של מוסד עוורים. לא חר
כמה חדשים, קיבל ידיעה מסוכנות
הבלשים, כי נעצר אדם הדומה לו, וש ד,ודה
באשמת זיו ף אותם הצ׳קים ששל חו
את קליפורד לכלא.
ואז התחיל החלק ה מוזר ביו תר של
פרשה מסובכת זו. פעמים ביקש קלי־פורר
שפרד כי יזוכה ע״י בית הדין
משתי ההאשמות הראשונות, אולם בק שו
תיו נדחו. נראה שמאשימיו פחדו פן
יתבע אותם לדין ו סירבו לשנות את
דעתם.
ורק כשהתענין עתונאי אחד בגו רלו
של אדם אומלל זה, ו עז ר לו לה ביא
בקשה שלישית 15 ,שנה לאחר
מעצרו הראשון, קיבל קליפורד חנינה(?)
.עם דמעות בעיניו, קליפורד —
עתה בן — 64 הודה לשופטים על
שנסלחו לו חטאים שלא חטא מימיו.

אין סיוע לקומוניסטים
בית־המשפט המחוזי בנבראסקהאשר
בארצות־הברית פסק שמובטלים קומו ניסטיים
אינם זכאים לסיוע ממשלתי,
מ כיון שזכאים לסיוע רק אנשים ה־
— ולדעת
״מסוגלים לקבל עבודה״
בית־המשפט לא יימצא בנבראסקה אף
מעביד אחד שי תן עבודה לקומוניסט.

האנגלים מתחרטים
תפילה מיוחדת הוכנה ע״י מנהיגי
הנוער של הכנסיה האנגליקנית ליים לפני הנוער של הקיסרות, שהתקיים
שבוע. בתפילה מבקשים הצעירים את
סליחת אלוהים ״על הפגמים בהיסטוריה
תאוות־הבצע
שלנו, האימפריאליסטית שלנו ואי־התחשבות בעמ-ם החלשים״.
התפילה נפסלה ״כדי שלא לסייע בידי
התעמולה הרוסית״.

נן א מר׳

יום ה׳ 20.7״רביזור״ הצגת בכורה
תל־אביב
״ מוגרבי״
יום ה׳ 20.7״הילולת רפאים״ ,ב־9
ירושלי ם
״אדיסון״
יום א׳ 23.7״הילולת רפאים״ ,ת״א
יום ב׳ 24.7״הילולת רפאים״ ,ת״א
תל־אביב
יום ג׳ 25.7״רביזור״
יום ג׳ 25.7״הילולת רפאים״
חדרה
ב״ 8.30 אולם ״חוף״
תל־אביב
״רביזור״,
יום ד׳ 26.7
יום ד׳ 26.7״הילולת רפאים״ ב־9
חיפה
״ אר מון״

פ 1ל נ 111
תד־אכיב
אופיר — פלאי האגם הנסתר () 2
אוריון — ברית הפעמונים
טייסת קרב
אסתר —
— הליצנים
מגדלור

חיפה
או ר ה

ארמון

8 ? 10*0.י>ג0 01ז\וז׳

— אלוף המרוץ

שחמט במקום בדורגל 30.000 :צופים מתוחים התקבצו במגרש הכדורגל
של ראזונדה בשוודיה כדי לחזות במשחק המלכים בין שני רבני השחמט סטולץ
וסקאלד, שהשתמשו למשחקם בדמויו ת. חיות. ה״וותיקים״ יזכרו כי תחרות
דומה התקיימה לפני שנים רבות באיצטד ה״מכבי״ בתל־אביב, בימים הטובים
שהתגוששות רוחנית עוררה לא פחות ענין מאשר התגוששות שרירים.
תל־אביב, רחוב לילינבלום ,12
כתובת המערכת וההנהלה :
מל׳ ,4414ת.ד / 136 .האחראי: מירד שיף /העורך: אורי
אברהם גו ר דון ושלום כהן /דפוס
אבנרי /המו״לים :
מ. שהם, תל־אביב, רחוב סין ,6טל׳ / 2239 גלופו ת: צינקו גרפיה
״ארץ־ישראלית* בע״מ /ההפצה: דוד מופל ובניו.

. 111/11׳ ! 27 .071

מאוזן :
) 1הצגה; ) 4הגואל; ) 8שרץ קטן
המשמיע קול שריקה חד בלילות; <10
שקט; ) 12 מכלי השח־מט; ) 13 מדון;
שאומנותו
) 16 גדול; ) 17 דפיקה; ) 19
ר,כגור; ) 20 בעל הבת; ) 21 מכשיר
) 24 יום
קדש;
כתיבה; ) 23 שאינו

הזכרון למותו חל בימים אליה; ) 26 חיה גריפה כלי
עצלנית; ) 27 עני; ) 29
ולנקוי; <31 חבל הנתון בלחי הבהמה
להטותה לפי ר צון בעליה; ) 33 כתל;
) 35 בסיס; ) 36 הנביא הממליך; ) 38
חי שתקן; ) 39 מתפרנס מכתיבה; ) 41
עשב; )43 אחת מאמותינו; ) 44 אחד
מיסודות החימיה.

) 1מחט עם ידית עץ לנקב בה;
) 2בן לויתה של הקשת; ) 3שט״
מים בראש; ) 5חלקת אדמה זרועה
או נטועה; ) 6צד מערב; ) 7אירחת
חמורים; ) 8ארץ שממשלתה מתחלפת
לעתים קרובות; )9מנצח כושי אורח;
) 11 מין עץ שחור וקשה; ) 14 צעיר;

) 15 פרא; ) 18 מקום לבדיקות חימיות;
) 20 שמחליקים בו; ) 22 חיובי; ) 23 גמי לת
טוב; ) 25 נחל היורד מההרים ושם
בת־שאול; ) 28 גרעין זעיר; ) 30 חמר
שרף נותן ריח טוב בז מן שפ שופו;
) 31 גבוה; ) 32 אנא; )34 הרמטכ״ל;
) 36 גפן הנותנת יין אדום; ) 37 בה הכה
שמשון את הפלשתים; ) 40 מקור כח
החיים; ) 42 עבר ( ש מי מין או משמאל);

״אדוני הרופא, האם יש עוד תקוה לחייה?״

ה עיי ס הזה צוח>ן
מברק מאת טריגווח לי אל ממשלת
הלבנון :״שלחו עזרה לקוריאה הד רומית.
דרוש צי.״..
מברק מאת ממשלת הלבנון אל טרי־גווה
לי :״האם התכוונת שנשלח רק
אניה אהת או את כל השתים?•

רדי,

אמיז היתה בהריון, ושאלה
את י ק ובי :״מה אתה רוצה,
שאביא לך --אה או
ביב״.
ב קובי, וענה :״ אט לא
אכפתי לך, אמא, הייתי ז**י ק**.ר
אחות:
משה דיסקין -ירושלים.
אביו של המנצח פריץ בו ש צווה
לפני מותר :״בני, בקשתי היא כי קרון
המתים יסיעני לבית העלמין בדהרה.
כל ימי רדפתי אחרי אנשים ; יריצו נא
הם אחרי לפחות בזמן לוייתי.״

ר. סבוראי,
לפותרי התשבץ העני( ,מס 26 .הננו מביעים את צערנו על
טעויות שחלו בהדפסת התשבץ באשמת הצייר והמגיה. שימו לב לתקונים
הבאים( :א) בציור: אחרי משבצת ( 120 מאוזן) צריכה לבוא משבצת אחת ריק־;,
בהגדרות:

ואחרי משבצת ( 121 מאוזן) באות שתי משבצות ריקות.
מאוזן: נשמטו הגדרה 254 גדול; הגדרה 280 תו בנגינה; מאונך :
נשמטו הגדרה — )42 פקודה 69 מוזי און 284 מלכה יהודית.
חבילות השי של תמרוקים הן מתוצרת ביח״ר ״תיא״ שארבעה מ מוצריו
נכללים בין השאלות של ״תשבץ הענק״.

פר סי ם ש בו ע ״ ל בו ח רי התשב צי ם
ההל

י צ פרמי׳בפריב בי ן פותרי הר
ה ותמת הדואר של תארי
המעטפה יש לציין ״פתרון ת•:
תשבץ מס : 25

,בלוק 1 ,9תל־אביב —
לנתן אלתרמן (הוצאת ״עם עובד״).
<2כרינה קרמר, נשר ע״י חיפה
פאסט (הוצאת ״עם עובד״).

״האזרח ת:כ ביין״

להאווארד

רמת גן.

בבית קפה מנכה אחד הפי
טרונים לבחור לעצמו עוגה.
פונה הוא אל המלצר ושואל:
ט־החתיכה
הטמ
היא ד,התיכה
״איזו היא
איזו
ה ב־הטובה

עונה
המלצר :״הבלונדית
שמאחריך, אדוני.״
דז־ה מוזם, ירושלים,
איש פנה למשרד
שידוכים• ״מה
ערובה״ ,שאל האיש. את מנהל המשרד,
״שאתם !משרתים שרות נאמן?״
ענה המנהל :״אדוני, אנחנו יידועים ראיה בשרותנו המסור והנאמן, והא
שכל מי שפנה אלינו פעם אחת תמיד
חוזר אלינו.״
אל 11 1

יל&י״דר מ5לי חיפה.
צנחן טירון שאל את מפקדו לפני
הצניחה :״ומה אעשה אם הנייצנח לא
ייפתח?״
״אז תגיע חמש דקות לפנינו -׳,ענה
המפקד.
א ביי דגי, פתח תקרה.

״ראה

— ״מדוע י׳ט לפקידי הממשלה אוכל
בשפע?״

״אל תתהלל כך״ ,אמר העכבר .״אל סעודת אכלתי
תשכח שאני עוז לא
צהרים.״
דפי פיטץ, ירושלים.

בשו ק

פתח

תקוה.

לפני

התפאר הפיל
איזה גוף יס לי.״

העכבר :

אבר בא לקנות פרה. ראה אחת.
ושאל :״המרבה היא לתת חלב?״
המוכר,
ענה
״פרה שקטה היא,״
״וטובת 1־ב. האמינה לי, אדוני, כי לוא
היה לה קצת חלב, היתד, בודאי נותנת
לך ברצון.״
ר. צ ,.קר־ת חיים.
:מה דעתך.
עלי לבחור?
בעל ייי*ד
— :מיטב
ותבחרי לך רווק.

באיזה

שתניחי

כוג

את הבעלים

חוה מוזס,

ירושלים.

— ״יש להם
השחור״.

פרוטקציה

אבי דגי,

שולחי הבדיחות למדור זה נחלקים
לשני סוגים: אותם הקוראים את המ דור
ואותם שלא קראו את המדור. או תם
הקוראים את המדור שולחים בדי חות
שכבר נדפסו בו מפני׳ שקראון
במדור, ואותם שאינם קוראים את המ דור
שולחים בדיחות שכבר נדפסו בו
מפני שלא קראון במדור.

עורך המדוד עצמו,

בדיחה זאת מזכה את מחב רה
בפרב תנחומין בבך לירה
ישראלית אחת.
בפרס של לירה אחת זובח בעל הב דיחה
הנדפסת ראשונה במדור. בדיחנת
יש לשלוח לת. ד , 136 .ת״א.