גליון 666 מתאריך 27 ביולי 1950

מכתבים

זוזי לב, חברת קיבוץ גן־שמואל,
היא בת 18 שנה וחצי, ונולדה בוינה.
הוריד, עלו ארצה כשזוזי היתר, בת
ארבע׳ והצטרפו לקיבוץ גן־שמואל, שאז
עוד היה בראשית ימיו. .
זוזי סיימה את לימודיה במוסד החינוכי
של הקיבוץ הארצי במשמר העמק.
שם גילתה נטיות אמנותיות. בחזרה
לגן־שמואל קיבלה חופשה של שנה
להשתלם בריקוד ונגינה בתל־אביב. היא
למדה ריקוד בסטודיה של יהודית או־רנשטין,
ונמנתה עם נבחרת הרקדנים
מישראל שהשתתפו בפסטיבל הנוער
בבודאפשט.
עתה, עם גמר חופשתה, התגיסה זוזי
יחד עם כל קבוצתה מהקיבוץ. כאשר
תשתחרר תחזור לקיבוץ ותקדיש את
זמנה להדרכה ולימוד ריקודים עממיים
— אחרי העבודה כמובן.

ל ק 1ר 11י נ1
מר קורא ממוצע יקר, הרינו מתכבדים להציג לפניך את — עצמך.
במקרה זה שמך אריה ונסובר׳ ויש לך תכונות כאלה וכאלה. אבל אין אריה
ונסובר מתימר, וגם אנו לא נתימר, כי הוא אדם מיוחד. הוא רק בחור שקט,
צנוע, השואף את שאיפיתיו, במדד, שיש לו, והולך לו בדרכו — במדה
שאפשר לו.
כמה קוראים פנו אלינו ושאלו מדוע אין אנו מדפיסים צילומים של
מאורעות ציבוריים. התשובה היא כי אנו מדגישים רק את המאורעות החשובים,
לדוגמה: הכנסת היא מוסד חשוב, בלי ספק. אבל לולא אריה ונסובר וחבריו
לא היתד, כגסת ולא מדינה. אנו מסכימים עם אנא סיגרס, כי גודל הכלל הוא
סיכום גורלם של פרטים. וגורלם של אריה ונסובר ובני גילו יקבע את גורלנו
כולנו. לכן פתחנו בגליון זה בסדרה של רפורטז׳ות המנסות לגלות לאן
פני הדור הצעיר. הראשונה בסדרה זאת היא הרפורטאז׳ה על הבחור העירוני
— ואנחנו מקוים כי הוא טיפוסי. לא כל הבחורים נפצעו בקרב (הלואי להבא),
אנו כי רובם אינם גרועים מהדוגמה
ולא כולם כה צנועים, אבל מקוים
שנטלנו.
שימו־נא אללב: אנשים אפורים אלה, על תנאי עבודתם ושיכונס.
על תחבורתם ומאכלם, וביחוד על שאיפותיהם לעתיד, הם שיקבעו את המחר.
לא מלך, לא בהן, ואף לא נואם, כי אם אדם.
באותו נושא דן הטור ״שבעת הימים״ ,אלא שירד לגיל צעיר יותר. מי
הם הבאים אחרינו? מי מוכן להמשיך י מה פרצופם? אורי אבגרי מביע
הרהורים פסימיים. יודעים אנו את הסבות: עלם בן עשרים כיום היה פחות
מבן שש כשפרץ המרד הערבי, ומאז לא ידע הנער תנאי שלום. הוא חונך
על מאבק דמים. כל זה יודעים אנו. אבל הנוכל להסתפק בידיעה זאת י הנוכל
לקבל את המצב בלי שאיפה לתקנו?
מקסים סלומון, הלך אל גיל נמוך יותר. הוא פנה
צלם המערכת,
אל הילד. מקסים סלומון הוא צלם קולנוע במקצועו, ולפיכך הוציא מתחת
ידיו סרט. אפשר אין אתם חשים את עומק רגשותיו של שלמה שרעבי. אם
כן, אל תתוכחו על חוק החינוך. כי החינוך איננו רק תקציב ומספרים.
החינוך הוא הילדים ומה שאנו רוצים לעשות מהם. וזאטוסים אלה יש להם
חוויות משלהם ושאיפות משלהם, וגם נצחונות משלהם. כבד את ילדיך למען
יאריכון ימיך על האדמה הזאת. אנו מקוים כי הדראמה הקטנה של האישון
הזעיר תגיע עד לב הקוראים.
שתי רפורטאז׳ות בגליון זה דנות במלחמה. הרפורטאז׳ה על הצוללות
דנה בנשק אשר כמעט הכריע את מלחמות העולם הראשונה והשניה, ואולי
יכריע את מלחמת העולם השלישית. כי מלחמת העולם השלישית לא תהיה
בין מדינות אלא בין יבשות. בין מדינה למדינה עובר גבול ; בין יבשת
ליבשת חוצה אוקינום. המטוס יוכל להעביר הרם מעבר לים. אבל מלחמה
איננה רק הרס. מלחמה היא הספקה וגם חיילים וגם ציוד. את אלה לא יוכל
המטוס להעביר, ויצטרכו להשיטם על פני הים. והצוללת היא אשר תפתח או
תסגור את דרך הים( .זכרו־נא כי גבולנו הפתוח כיום הוא ים !).
::־סטנבול היא העיר הרובצת על גבולן של שתי יבשות, ועל אותו מיצר
ים דק הפותח מעבר מן הים השחור לים התיכון. שליחנו המיוחד מכיא לנו
בגליון זה את רשמיו מעיר זאת. מענין לזכור כי לפני שלושים ושתים שנ ד,יתד,
איסטנבול בירתנו. עתה ירדה הרבה מגדולתה. שוב אין היא בירה בכלל,
אבל עודה נצבת ברקומה, על צומת הדרכים בין מזרח ומערב ובין צפון ודרום.
עמוד 20 מוקדש הפעם לאותם יצורים
אשר כה הבאישו את ריחם בחוטם
הציבור — השליחים. הננו מתכבדים,
בהזדמנות זאת, להציג לפני הקוראים
את צייר המערכת, דוש. דוש הוא,
אולי, הטוב בקאריקאטוריסטים החיים
בישראל כיום. יש לו עבר מגוון, אבל
הוא עצמו מבכר להיות לפני הצבור
בציוריו ולא בחייו הפרטיים. הננו מכבדים
את רצונו ומשאירים לו את הילת
המסתורין.
בגליון זה תמצאו גם את תוצאות
התחרות ״מבצע חלום״ .הננו מברכים
בזר. את הזוכות ולאיתן שלא זכו, נב־י
ד ביתר הצלחה בהזדמנויות הבאות.

דוש,

צייר מערכת י ״העולם הזה״.

״דן״ וקציצות הזהב

שוק שחור

אינני מבין מה אתם רוצים מ״דן״
(העולם הזה״ .)665 קציצות של זהב
אין הם אוכלים. ואם אין הם רעבים
ללחם, האם •הם אשמים בזה? הטעות
שלכם היא שאתם רוצים להוריד את
דרגת חייהם של הנהגים במקום לשאוף
להעלות את דרגת חייהם של פועלים
אחרים.
מיטה תכודי. ת״א
דרגת חייהם של נהגי ״דן״ על
חשבון מי היא?
המאמר שלכם על ״דן״ הוא טפשי.
ראשית, אין לכם כל הצעה ממשית לתיקון
המצב. שנית, התחבורה איננה ענין
למאמר סנטימנטאלי שנכתב (כפי שברור)
בידי איש חסר כל מושג על
הענינים. לדעתי אין כל פתרון לבעית
התחבורה אלא הלאמה.
יהושע כ ,.רמת-גן
מלבד אנשי ״דן״ עצמם, למי י ש
מושג על מה שנעשה אצ^ם?
טוב שבא מישהו להוקיע את ״דן״
ואת שאר הקואופרטיבים. בחסות ההסתדרות
(ומשרד התחבורה) רובצים להם
בעלי זכיונות ומנצלים את הציבור, ואין
איש מעז להגיד מה שהוא חש.

בקיוסק על הר הכרמל קיים מעין
שוק שחור ב״העולם הזה״ .בעל הקיוסק
מסרב למכור את שבועונכם אלא ללקוחות
קבועים, וכדי להמנע מטענות הוא
״עוטף״ אותו בעתון הערב של הלקוח.
רות א ,.חיפה

איש מפ״ם
שאינו מתבייש כזה
אם אינך מתבייש, מדוע ביקשת להעלים
את שמך?

חקרנו בענין. הקיוסק מקבל מספר
פחות מהדרוש לו. בקשר ל״העולס
הזה״ המצב הוא שהדרישה גדולה מההספק׳
כי הניר המוקצב לנו הוא מוגבל.
אנחנו חדלי אונים להלחם בתופעות
אליה. השבוע נשאר אחדמחברי
המערכת בלי גליון. עצתנו לך :
לחתום, ואז תקבלי את השבועון בקביעות.
בינתים עושים אנו כמיטב יכול תנו
לקבל קיצוב ניר נוסף,

יטאדה ופתרון
חברה, היו חברים הגונים ועזרו לי:
גם אני מתנגדת לגיוס הבנות, אבל מכריחים
אותי. אז מה לעשות?
דליה ,.0תל־אביב.
תוכלי להינשא לאיש.

גודאש שעונים

באלט ורגליים חשופות
הרפורטאז׳ה שלכם על ד,באלט דה
שאנז אליזה (״העולם הזה״ )665 היא
דוגמה מצוינת של שונד. אין ברפור־טאז׳ה
שום דבר על אמנות, אלא רק
רגלים חשופות — ,בשביל בני חמש־עשרה
ובני חמישים.
יהודית מור, חיפה
באלט הוא תנועות. עוד לא היתה
תמונה שתראה תנועה.

_בקשר לגולאש של שעונים (״העולם
הזה״ )665 רצוני להסב את תשומת
לב קוראי ״העולם הזד.״ לסכנה שבאכילת
בשד שימורים, ביחוד אם יש
על הקופסה הכשר מטעם הרבנות. כי

״על האהבה״
אבקש לדעת אם מעונינים אתם
במסה ״על האהבה״ של ג׳רום ק. ג׳רום
בתרגומי שלי.
חיים לוי, ירושלים
אין אנו מדפיסים תרגומים של דברי
ספרות. המדורות הספרותיים של
״תעולס הזה״ הם קודש ליצירה מקורית.

קק״ל כנענית?
אינני מאמין כי השורות ה״כנעניות״
המצוטטות בביקורת על ״בשבילי יחיד״
(״העולם הזה״ )665 הן ציטאטה נכונה.
האם הקרן הקיימת לישראל השתגעה?
דוד
מושיוף, יפי
ראה בספר עמודים 10ו־ 1ו.

החלום לא נפסק
מ־ הענינים ביחס לתחרות ״מיבצע
חלום״ שהכרזתם עליה לפני זמן מה.
האם הפסיקו כבר הבנות לחלום?
אם כן׳ מדוע לא תנסו לעשות את
אותו העסק עם הבחורים י
אותי על כל פנים מענין מאוד לדעת
מה מסוגלות הבנות לחלום.
דאה בפנים.

וולק משה

השעונים קשים מאד לעיכול. ועלולים
גם לקלקל את הקיבה. ליתר בטחון
הייתי מציע לכל הרוצים לאכול בשר
שימורים שיקפידו לאכול רק טרפה, ואז
לא תהיה כל סכנה.
דניאל אוירלדו, ירושלים
האיש אחד יחטא ועל כל העדה
תקצוף?
המעשיר. בהברחת השעונים מזכירה
לי את פרתו של דודי, שבלעה שעין
כיס, והשעון המשיך ללכת בכרסה
עד שנשחטה. הוא עצמו נשבע לי כי
השעון הראה את השער, המדויקת חמש
עשרה שנד, אחרי שנבלע. אולי מפרות
כאלה עשו את שימורי הבשר המוברחים?
יונה
גרגיר׳ ת״א
השער: צילום ארדה .

סכנה במצולות ים
מאת הפרשן הצכאי
מלחמת־העולם השלישית היא מלחמה
בין הים והיבשה. צבא־היבשה החזק
ביותר של ההיסטוריה — הצבא
האדום הרוסי־סיני — ניצב מול המעצמה
השולטת שלטון ללא־מצרים על פני
הימים.
והים יהיה נקודת־התורסה של האני
גלו־סאכסים במלחמה זאת. בלי שלטון
על הים לא יהיה קשר בין אמריקה
ובין בני־בריתה שבאירופה ובאסיה,
בלעדיו לא יוכל הכוח היבשתי האמריקאי
לחוש לשדות המערכה, ובלעדיו
יגוועו עמים ברעב.
אחת ממדינות אלה, שכל אספקתן
באה מעבר לים, היא ישראל. לכן יש
לנו ענץ מיוחד במלחמה הגורלית המתנהלת
עתה מאחרי מסכי ברזל ודלתות
נעולות בין המעבדות המדעיות של
שתי המעצמות, המלחמה לחיזוקה (או
למיגורה) של אותה מפלצת מפחידה :
הצוללת.

;צחוך־ראשון
פעמיים הביאה הצוללת את המעצמות
האנגלו־סכסיות עד עברי פי
פחת.
במלחמת העולם הראשונה שלטה הצוללת
בים. היא היתד, גסה, אטית ורגישה,
ופצצת־עומק (כד של חומר־נפץ
ך לים ומתפוצץ בעומק מסוים)
להשמידה ממרחק של מאות מט,אולם
מחוסר מיתקנים לגילוי עקבותיך,
יכלה להתקרב בסתר לאויבה
ולהשמידו. האנגלדסאכסים ניצלו רק
הודות להנהגתה (במאוחר) של שיטת
השיירות — ריכוז אניות־סוחר רבות
שאיפשר לווי חזק של אניוודמלחמה.

האוזן מתחת לפ;י המים
בין שתי המלחמות המציאו האנגלר
שיטה י 7ל ד, לגילוי הצוללת
י זהו מתקו.סאכל
השולח גלי-קול במים ובודק את ההדים
החוזרים מהעצם שבו !יתקלו. גויתקן
זה נשמר בסוד, והגרמנים לא ידעו
על קיומו עם פרוץ המלחמה השניה.
אף כי הסונאר פועל רק במרחק של
קילומטרים מעטים, יכול היה למגר הצוללות
של אז (שהתקדמותן מתחת
לפני הים היתד, אטית ביותר) לוא היו
בידי •הצי פצצות־עומק יעילות. אולם
דוקא בשטח זה לא היתה התקדמות
בין שתי המלחמות. כדי־הנפץ הגסים,
שצללו באיטיות רבה, כמעט לא יכלו
לפגוע בצוללת, שצוידה בינתיים בדפנות
חזקים.
בסוף 1942 נדמה היה בי הצוללת
הגרמנית ניצחה את הצי האנגלו־סאכסי,
ואמריקאים רבים שאלו :״מה הטעם
להקים צבא של 8מיליון איש, כשאין
אפשרות להביאם אל מעבר לים?״

העץ הרדאח כחושך
באמצע 1943 החלו האנגלו־סאכסים
להדביר את הצוללת, וגלגל מזלה של
המלחמה הימית סבב.
הגורם הראשון לכך היתה חולשה
גרמנית מסוימת. הגרמנים הרבו להשתמש
בים (כמו ביבשה) באלחוט. צוללת
שגילתה שיירה היתה מודיעה על כך
באלחוט לברלין, ומשם היו מזעיקים למקום
את הצוללות המפוזרות באוקי־נום.
שרות־ד,האזנה האנגלו־סאכסי יכל,
איפוא, לגלות על פי שידורי האלחוט
את מקום הימצאו, של הצוללת —
ולשלוח יחידת־ציד להשמדתה.
הגורם השני היד, נשק בעל השפעה

,העולם הזה״ ,מס׳ 666

של ״העולם הזה״

איומה: המטוס המצויד בראדאר וברא־קיטות.
הצוללות של אז היו נאלצות
לעלות לעתים קרובות על פני המים
(לרוב בלילה) כדי לשאוף אויר ולמלא
את המצברים החשמליים. מטוסי־סיור
היו מגלים אותן באמצעות הראדאר
במרחקים עצומים ומשמידים אותן באמצעות
תותחי־הראקיטות עצומי כוח־האש.
נשק
חשוב שלישי: פצצות־העומק
הוחלפו בקלעים ׳שפוזרו לתוך הים
לפני חרטום האניה בפיזור רב, כדוגמת
קלעי רובה־הציד, ושכל אחד מהם
הספיק כדי להשמיד צוללת ע״י קריעת
דפנותיה.

הקש כפי השחיין
קרוב לסוף המלחמה המציאו הגרמנים
שתי המצאות מהפכניות, שהיו
הופכות שוב את הקערה על פיה ומ־גרשות
את ד,אניד, מעל פני הים —
לולא באו במאוחר.
ההמצאה הראשונה היא ד,״שד
רקל״ .בדומה לשחיין השוחר, מתחת
לפני המים ושואף אויר באמצעות קנה
קש ארוך, כן שטה הצוללת במצולות
ושולחת רק צינור ארוך מעל פני המיס.
צנור פתוח זה כמעט שאינו נראה לעין
(ולראדאר) והוא ׳נסגר באופן אוטומטי
(כמו ושט האדם) כשהוא מוצף מים.
התוצאה: הצוללת שוב אינה חייבה
לצוף, ואפשר לציידה במכונות מהירות
מאד, הפועלות גם מתחת לפני המים
(בעזרת האויר שמספק השנרקל^ בקיצור
— הצוללת נעשתה מהירה יותר
מאשר אגיות־הציד.
ההמצאה השניה: טורפדו בעל טווח
ארוך. טורפדו כזה (המסוגל כיום לכוון
את עצמו בעזרת ראדאר) אפשר לשלחו
מחוץ לטווח הראיה של הסונאר
(מיתקן הגילוי) .יד הצוללת היתד, שוב
על העליונה.

אויר נגר כזים
המצב הנוכחי של התקדמות המדע
להגנה ולהתקפה שמור, כמובן, בסוד.
אך ידוע שפותחו שני סוגי נשק חשובים
למיגור הצוללת. שניהם פועלים
מן האויר.
מטוס חדיש לציד צוללות מצויד במיתקן
מ. א .ד( .״מיתקן מוטס לגילוי
מאגנטי של צוללות״) .מיתקן זה
מגלה את הצוללת מתחת לפני המים
לפי׳ השינויים שהצוללת יוצרת בשדה
המאגנטי. הטווח קצר והמכשיר רגיש
מאד, אך המומחים בטוחים ביעילותו.
.למכשיר זד, נוסף מכשיר גאוני שני:
מיתקן קטן וזול הנזרק בכמויות גדולות
מן המטוס לתוך הים והצף על
פני המים. מיתקן זה מאזין לקול הצוללת
באמצעות הסונאר ומודיע למטוס
באופן אוטומטי על תנועותיה באלחוט.
דבר אחד ברור: הצוללת נשארה
אויב בעל כוח־פגיעה עצום. היא מהירה
כיום יותר מרוב אגיות־הסוחר. יתכן
מאד שגם במלחמה הבאה תאיים >זו
הפעם השלישית) על קיום הצי האנגלו-
סאכסי.
בעקבות גידולו המסוכן של נשק
הצוללות קמה אסכולה חזקה הטוענת
כי יש לחסל בכלל את אניות־הקרב (הסוג
הגדול ביותר של אניות מלחמה)
המשמשות רק מטרות צפות מבלי להביא
עוד כל תועלת. מתוך השמרנות
העקשנית האופינית לכל אנשי צבא,
מסרבים מפקדי הצי באמריקה להטות
אוזן לטענות אלו. אולם ברור שאנית
המלחמה הגדולה גורמת לבעליה יותר

מראה מן האויר — הצוללת האמריקאית החדישה מטיפוס גאפי, שאין לה עוד
תותחים על גבי הסיפון. צוללת כזאת, מצוידת בריאות ,,שנורקל״ (מיתקן
לשאיבת אויר מתחת לפני המיס) יכולה לעבור את המרחק מניו־יורק לתל־אביב
מתחת לפני המיס, מבלי לעלות אף פעס אחת.
נזק מאשר תועלת ׳,מכיון שהיא זקוקה
למספר רב של אניות קטנות ש
עליה מפני הצוללות.
לעומת זאת נראה ־״לא׳ עבר זמנה
של נושאת־האוירונסד״שתהיה נשק־הת־קפה
נגד צוללי:נ. מטוסיה, שיהיו. מצוידים
בכלי המלחמה לגלוי הצוללית
ולהשמידם• ,יוכלו לסייר מעל, הימים.
אולם הכוון העיקרי של הצי יתרכז
להבא דוקא בקבוצות־מחץ של אניות
קטנות, שתצודנה את הצוללת,
כי דבי אחד בטוח — המלחמה בצוללת
תהיה מלחמת התקפה, ולא מלחמת
הגנה. עברי זמנן של ״השיירות״ ,ריכוזי
אניות המשא המלוות אניות מלחמה.

במקום זאת תפעלנה אניות המלחמה
באופן עצמאי, בקבוצות־קבוצות, לסיליק
הצוללות בנתיבי־ההובלה החיוניים.
ברית המועצות אינה מקימה צי, מדעתה
כי אין לה כל סיכוי להשתלט
על פני המים. אולם ידוע שהיא בונה
צוללות בכמויות עצומות׳ ושהיא משתמשת
לצורך זה במומחים ובמיתקנים
גרמנים. קרוב לודאי שהשלב הראשון
של המלחמה הבאה יתחולל דוקא במים
— או, ליתר דיוק, במעבדות המדעיות
של שתי המעצמות.
למדינה שרוב מזונה ובמעט בל
חמרי־הגלם שלה מובאים באניות מעבר
לים, יהיה מאבק זר. הרה־תוצאות.

אריה ונסובר מבקש
אריה ונסובר, צעיר עירוני בן ,24
פקיד בחברת החשמל, הוא אחד מרבבת
הצעירים שהקימו את מדינת ישראל.
היום, שנתיים אחרי קום המדינה הזאת,
עומדים אריה ונסובר ו־ 9999 חבריו,
בני גילו, ותוהים על עתידם.
העתיד אינו מזהיר. כי הנה אין
לו סיכוי לא לקאריירה מזהירה, ולא
לחיי משפחה נאים תקינים, ולא יעוד
גדול להאמין בו, ולא תוכן לקיום
היומיומי.
זוהי בעיתם האישית של אריה ונסובר
וכל חבריו — הצעירים ה״ממוצעים״
בעיר. מה גורם לה?

דור שד מלחמות
עלם שהוא בן 24 כיום נולד בשנת
.1926 אותו זמן עברה ד,עליה הרביעית
את שיאה, והחל המשבר הגדול.
תל־אביב היתד, פחות מעשירית
ממה שהיא כיום. הארץ היתה תחר.
שלטון המנדט.
כשהיה הילד בן 10 פרץ המרד
הערבי הגדול. ומאז, במשך שנתיים
וחצי, הנו העתונים מודיעים יום יום
על מעשי פשע פוליטיים.
מרד ערבי זה לא הוכרע עד פרוץ
המלחמה העולמית השניה, והילד אז
בן . 13 כשהיה בן תשע עשרה פסקה
המלחמה העולמית השניה, עם הפצצה
האטומית, והחלה מלחמת העולם השלישית.
כמה
שנים לפני כן, כשהיה בן 14
או ,15 נכנם הנער לארגון צבאי. אם
לא היתר, בו שאיפה להתבלטית אישית

יתרה, נכנס ל״הגנה״ .ארגון המחתרת
היה לו, במשך כל השנים עד היותו
בן ,21 לספורט ושעשוע ואידיאל.
בארגון למד העלם — לציית. הוא
למד לראות עצמו חבר בשורה ארוכה.
בורג במכונה׳ המקבל. פקודות מן
ה״אחראים״ ,המבוגרים ממנו בהרבה,
הוא לא הספיק לפתח את יזמתו שלו,
את התכונה לשאת באחריות אישית
אמתית — במחשבה, ולא רק במעשים.

חינוך -דמה ץ
כשהיה בן 14 המשיך את לימודיו
בבית ספר תיכון, או למד מקצוע. אנו
דנים עתה בילדים בני הורים בעלי אמצעים,
ובכן קרוב לודאי שלמד בבית־ספר
תיכון, לפחות שנתים שלוש.
כשהיה בן שמונה עשרה, אם לא
נבחר בשבילו מקצוע לפני כן, עמדה
לפניו בחירת המקצוע — הבחירה הקשה
ביותר והגורלית ביותר בחיי אדם,
לבד מבחירת בת זוג.

נראה כה חסר טעם. והציוד׳ ההשכלתי
שניתן לו בבית־הספר לא הספיק להכשירו
לדרך עצמאית בחיים.

חמדחמה -ואחריה
בדצמבר , 1947 אם היה העלם תי־שב
תל־אביב, גוייס, עם חי״ש תל־אביכ
לחטיבת ״גבעתי״ ,או לחטיבה לוחמת
אחרת.
אז נתבדו האגדות על ״נוער הזהב״
העירוני, זה הנוער הרקוב׳ המבלה זמנו
בבתי־קפה. הנוער התל־אביבי עמד
במבחן האש. הוא חולל פלאים של
הקרבה אישית, של כח סבל. בצבא הכיר
את חבריו, בני המושבות והקיבוצים,
והוא לא נפל מהם — לא כחייל, ולא
כבן־אדם.
המלחמה היתד, חויה עמוקה. היא
סחטה מן העלם את כל נעוריו, את כל
כחות־ד,בתולין שעוד היו רדומים בו.
הוא יצא את הצבא — אדם מבוגר.

תנער בן השמונה עשרה, שבדרך
בחר במקצוע של מלאכת כלל כפיים׳ נכנס לעבוד באחד המשרדים,
במשכורת של שו׳־ב־ עשרה לירות לחודש.
מכיון שהמשיך לגור עם הוריו
היתד, המשכורת מספיקה ^יחלט — גם
לקולנוע ו״לצאת״ בערבים,

היתר, לו הברירה: לחזור למקום
עבודתו הקודם, או לנסות בדרך חדשה.
ומאחר שרוב העלמים הנדונים פה היו
חסרי מקצוע מיוחד, לא היתד, להב
ברירה אלא לחזור לעבודתם. אותו זמן
גילו כי שטף ד,עליה המוגבר מעמיד
אותם בעמדת מונופולין לעבודות משרד.
יודעי העברית ירדו למיעוט קטן, ולשון
המדינה העברית.

הוא לא המשיך להשת ם, להכין
עצמו לעבודה מקצועית בעלת רמה
גבוהה יותר. מדוע י ה.ארגון״ גזל
את זמנו. ואם גם שרד לו פנאי, לא
היה לו הכוח הנפשי לכך. מסביב געש
המאבק, המלחמה בשלטון המנדט. הפוליטיקה
שלטה בכל. .קארייריזם״ אישי

העלם יכול להיכנס לאחת החברות
הציבוריות, או לשרות המדינה. אך לא
כדאי היה לו לשנות את המשרה. אלא
שבינתיים עברה עליו שנה וחצי של
בטלה (לגבי עבודה) והוא מתקשה בהתמצאות.
עתה משכורתו היא בקרבת
שבעים לירה לחודש ברוטו. עודנו רווק

ע ת־ד
הדר בבית הוריו, ומשכורת זו מספיקה

ומה הלאה ץ
עתה הוא בן .24 ימי בחרותו הגיעו
אל קצם — והוא יודע זאת. עליי
לחשוב על סידור קבע.
עם הקמת המדינה אבד לו תוכן
חייו הקודם — המלחמה למדינה. המדינה
היתד, למציאות אפורה. היא לא
קיימה את התקוות שקיוה׳ אולי, בסתר
נפשו: אפקים רחבים להתפתחות אישית.
האפקים צרים מאד לעלם שלנו,
בן ד,״.24
מחשבותיו קשורות בגורלו האישי.
עתידו איננו ברור. משכורתו מתבזבזת
על אפס, או נחסכת בהכרח. ספרים
אין הוא קורא. בעתונים היומיים אין
הוא קורא רק את הכותרות. אין לו
תקוה לשאת אשה, כי אין דיור ואין
רהיטים והחזקת ילד היא למעלה מיכולתו.
גם בבחירת אשה תשאל אותו
אמו מיד :״האם היא כזאת שיודעת
להסתדר בזמן הצנע?״ והיא איננה
כזאת. היא איננה כזאת שיודעת להסתדר
בכלל. מעולם לא התכוננה להיות
עקרת בית, ואין היא יודעת טעמו של
דבר זה. גם היא היתד ,״עסוקה״.
העלם בן ד,־ 24 עומד בפני עתיד
ריק. עוד יום ועוד יום ועוד יום. ושבעת
הימים הם שבוע. ובערב מבלים
איך שהוא ,״הורגים את הזמן״ ,וביום
עובדים איך שהוא.
הוא יודע שחסר לו משהו. אין הוא
יודע מה. הוא שהקים את המדינה, הוא
ד,קרבן הראשון של ד,״צנע״ ,של הירידה
הכלכלית׳ של חוטר האפשרויות וצרות
האפיקם.

״העולם הזה״-,מם׳ 666

אריה ונסובר ב! ,24 אחז מאלף ומאתיים פקידי
חברת החשמל. משבע עד שתים טבול הוא ביס של ניר
וטפסים. המשרה בטוחה תמורת אפשרויות של עתיד.

הימראחר ון: אחרי הארוחה אין מה לעשות בבית.
מועדון? אין בעיר הזאת. ספר? משעמם. אריה הולך לפגוש
את שרה לבלות אתה ערב. איפה? כבר ימצאו להם מקום.
חנ השרה .״מה שלומך?״ ״איך העניניס?״,
״מה נשמע לאן הולכים הערב? קולנוע
חס מדי. תיאטרון משעמם מדי. בואי נטייל...

רחוב מזרחי כ׳ :זהות אדם
מורכבת משם וכתובת. אחו י
שעות המשרד — זהו׳ מקומו ! י

א רו חתערבבכית: גס בימי צנע איננה בעיה לאריה.
ואיננה מענינת כמו עתון הערב( .התמונה שמאחריו — אחיו
משה ונסובר׳ שנפל לפני שנתיים בפעולה בחזית הדרוס).

מה חדש ברחוב ץ אריה איננו ממהר. קיוסק
לעתונים? איולי יש פה משהו. בכל זאת צריך לקרא
משהו, ולהתמצא בעניני העולם, אס יש סבלנות וזמן.

המרן ום המאוורר היחיד כתל־אביב:

הטיילת היא מקום פגישה לחמשים אלף בני־הנעורים
של תל־אביב. נושמים אויר, משוחחים.

המותרות שעוד נותרו. עד שתבוא
למקום.המפגש עוד יספיק אריה לצחצח את
וראוי שבצאתו אל בין הבריות יהיה מראהו

״ ע— נ—לן— י !״ מה? הפגז? הדג? זהו סיום לכל פעול!
חברתית — ,בית קפה. פה נפגשת החבריא. מחליפים זכרונוו
ממציאים צ׳יזבאת, נזכרים בימים ההם, ומחכים לבוא עת השיג!

במדינה
הפר לנ ג ב -פרט
למש טר ה הפך מאז כבש צבאנואת הנגב
שטח זה של המולדת לא רק נושא
למחזות׳ שירים וצ׳יזבאת, אלא גם
חזון לעתיד.

ט .11.א. לאמריקה מטוסים משובחים בעלי 4
מנועים, צות אמריקאי מנוסה.
פנה אל סוכן. הנסיעה שלך
או טלפן

ט. זו. א .תל־אניב 5788
פריז

ד 1מ א

בשלב המעשי שבא אחר כך הסקנו
את המסקנה הפשוטה׳ כי יש להביא
מים לנגב. לפני זמן מה שמענו על
תכנית העברת מי הירקון לנגב וחפירת
אגמים על אדמת הבצה של פתח תקוה׳
השבוע נתפרסמה תכנית על הזרמת
מי השופבין מת״א, במקום לים
לערבות הנגב 4( .מיליון לירות׳ תכנית
של שש שנים) .ואם כי ראש עירית תל
אביב (שהודיע על תכנית זו) אינו
מצטיין בדרך כלל בקצב מהיר בביצוע
תכניותיו, בדרך כלל הוא אדם מעשי
ויש להתיחס לדבריו באמונה. ביחוד
כאשר הוא מגלה כי עירית תל־אביב
כבר הפרישה מתקציבה (גם זה אינו
תהליך מהיר) 60.000 לירות לפעולות
מוקדמות: .
ובעוד מתכנים תכניות גדולות בשביל
י הנגב, הולכים ומוזנחים הדברים
הפחות חשובים. מזה י שבועיים עומדת
באר שבע ,״הבירה״ ,בלי משטרה. מה
קרה? מטה המשטרה מצא כי באר־שבע
יכולה להתקיים גם בלי משטרה,
וביום בהיר אחד נסגרה התחנה שם.
ומאז מזכיר אזור זה את ״השטחים
החפשיים״ של מכסיקו. אנשים מקבלים
מכות ברחוב — ואין למי לפנות. גונבים
עמודי טלפון — ואין מגיבים.
(ביום אחד הרגישו התושבים בסביבה,
כי חסרים 11 עמודי טלפון) .מבלי
להכנם לגוף העניו והסיבה המוזרה
של חיסול תחנת משטרה במקום זה,
ברור כי התכניות הגדולות, הנמצאות
במגרות שונות, על עתיד באר שבע
והסביבה אינן מבטיחות הרבה, כל עוד
מוכיחים אנו יעילות כזאת בדברים
יסודיים כבר כיום.

אפיקורסות ב הי כ ר
בכרך הראשון של האנציקלופדיה
המקראית, היוצאת לאור על ידי ״מוסד
ביאליק״ ,בעמוד ,604 תמצאו פסוק זה
(הערך ״ארץ ישראל במסגרת ארצות
המזרח הקרוב אין ארץ ישראל
אלא מעין חבל־ספר של. הקשת הפו,־

במקום ״הקשת הפוריה* קראו ״הסהרון
הפורה״ ,והרי לכם ציטאטה מדבריו
של ג׳ורג׳ אנטוניוס, או אדוארד
עטיה, או ג׳מאל חוסיני.

מכירת סוף העונה
יום אחד בשבוע שעבר הופיעו כמה
קבוצות אנשים מכובדים בחוצות תל״
אביב, העמידו׳ שולחנות על המדרכות
בכמה פינות סואנות של הכרך, והחלו
במכירת ...שקלים.
״אבא, מה הם מוכרים כאן?״ —
שאל ילד כבן 13 שעבר אותה שעה
עם אביו בהצביעו על המודעה היפה
ועליה דגל הלאום מתנוסס לתפארת
על התורן. והילד קרא ״הקונגרס הציוני
— ירושלים. ראשון לתקומת ישי
ראל״.
מיד עם זה החל הילד החוצפני להציג
שאלות תם, ומזכיר לאביו הסכרים קודמים
על הציונות כ״מדינה בדרך״ ,על
קרן קיימת לישראל וכיוצא באלה.
״אבל עתה כבר יש לנו מדינה, וכנסת,
והיו בחירות לכנסת, וכבשנו אדמה
לרוב״.
חוצפתו של הנער הרגיזה את האב,
אשר שיסע אותו בתשובות פסולות
מבחינה חינוכית, כגון ״אתה לא תבין
את זה, אתה עוד קטן מדי-״.
לא ידוע לנו מה חשב אחר כך
אותו אב. האם שאל את עצמו, האם
הרהר על בנו ושאלותיו. לעומת זה
ידוע לכל, מה חשבו על מבצע השקל
בתל־אביב עורכי המכירה .״יום השקל
עבר בכל הארץ בהצלחה רבה״ נקבע
בדין וחשבון.

״האם את הולכ ת למקוה׳י*
מעשה העלול לשמש תקדים מסוכן
נעשה בשבוע שעבר ע״י הרשות המוסמכת
(מבצע משותף של החוק הפלילי
וחוק גיוס חובה) .צעירה חייבת גיוס
נאשמה במסירת הודעה כוזבת. במדד,
שזה נוגע לעצם שבועת השקר, אפשר
שתביעה זאת היא כשורה. אולם ההוכ
חות שעל התביעה יהיה להביא
במקרה הנידון, החורגות ממסגרת המקובל
בחברה שלנו (ישראל)1950 ,
עלולות ליצור רקע מוזר לתביעה משפטית
נגד אזרח.
מבחינת החוק הפלילי, אולי עברה
הצעירה איזו עבירה כדי להשיג את
מבוקשה (השתמטות מהצבא) ,אך הדרך
בה יהיה על המדינה להוכיח זאת פותחת
את האשנב המסוכן. הצעירה נתפסה
בשבת כשהיא משלמת כסף למלצר
לאחר שקודם לכן הכריזה בשבועה
שהיא דתית.
אמנם כל אחד מאתנו יודע כי האדם
הדתי אינו נוהג להחזיק כסף בשבת,
אולם המדינה כי תבוא להוכיח את
הדבר — כיצד תעשה זאת י מי יהיה
המומחה לעניני שבת, שהיא תביא
לדוכן העדים? מה אם הנאשמת תטען,

כי היא דתית אם כי משלמת היא
בשבת י מהו. הקריטריון של ״דתיות״
כדי שהמדינה תוכל להוכיח מה מותר
לה לאשה החייבת גיוס ומה אסור
לאחר שקיבלה שחרור.
מתוך קביעת המותר והאסור תיקבע
איפוא עתה רשמית מדת ה״חופש״
שאשר, יכולה לקנות לה מהצבא על
חשבון ״שעבוד״ לחוקי השבת. יתר על
כן: בו ברגע שהמדינה תקבל באורח
רשמי את האסמכתאות הללו יהיה ברור,
כי היא רשאית להתערב בענינים הפרטיים
של האזרח, לשאול למעשיו בשבת
ובימי חול, לכשרות ולשמירה על
מצוות. כל אלה נקבעו אמנם על ידי
ה״שלחן הערוך״ ,אך עד כה לא התערבה
בענינים אלד, המשטרה. עד כה
לא היתד, לבאי כוח הדת וגם לא למשטרה
הרשות להציץ לתוך המקרר שלך
בעניני כשרות (לא כן בעניני ספסרות).

האוצר דואג ל ב רי או ת
שלא מרצונה, ולמעשה כתוצאה הפוכה
של המשימה, מלאה הממשלה שליחות
קונסטרוקטיבית לבריאות המוני
העם וחסכון כספם. מאז ההעלאה האחרונה
של מחירי הסיגריות (שנעשתה
בימי שאיפה להורדת יוקר החיים) חדלו
אנשים רבים לעשן — מעבר קשת
למדי, כידוע, לאדם, אשר במשך שנים
רבות היה משועבד להרגל העישון,
אם כי ידע את הנזק שבדבר.
כתוצאה מד,העלאה האחרונה של הבלו
נתחוללה אצלנו מהפכה מענינת ומוזרה
גם יחד. אין להניח כי שאלת
המחיר בלבד היא אשר יצרה את החלטת
רבים כל כך להיגמל מהעישון. קיים
כאן, כפי שהגדירו את הדבר מעשנים
ותיקים רבים, גורם לווי. במשך שנים
הרהרו המעשנים על הרגלם הרע, סבלו
מהעישון ותכננו הפסקה מוחלטת ביום
שיבוא. עתה, לאחר ההעלאה, אמרו
בלבם :״צא וראה כמה משועבד אתה
לסיגריה. אם גם יעלה מחירה ללירה,
לא יהיה בך הכוח להפסיק״ .והגינוי
העצמי הזה השפיע.
יצרני הסיגריות יודעים לספר על
ירידה גדולה במכירת סחורתם. מכאן
שההכנסה המשוערת במס הבלו עלולה
אף היא לד,שאר בתחומי החישוב
שעל גבי הנייר. דוגמה דומה קרתה
באנגליה עם העלאת הבלו על אלכוהל,
— האוצר הפסיד כתוצאה מהפחתת
הצריכה, והבלו חזר וירד.
קיימות בעולם אגודות למלחמת בניקוטין
ואלכוהול והן מקבלות תמיכה
מהממשלות, גם בארצות אשר שם נמצא
המונופולין על הטבק והאלכוהול
בידי הממשלה (ארצות מזרח אירופה
והבלקנים).

השאלה היא רק: איך אפשר לשמור
על בידודו של חבל־ספר?

...כאוגן
מטוסיאן

— תקליטינז
בטהובן, בדהמס, צ ״ קובבק•
סי מ פוניו ת,

כונצוט

וכוי

דדי * 1א | 1 11
רח׳ דיזוג-ף .116 חל-אייג

בשבוע שעבר הבאנו, במדור הספרים,
ציטאטה מתוך ספר בהוצאת הקרן
הקיימת לישראל, המטילה ספק בכשרותם
של מנהיגי הציונות מבחינה לאו־מית־לוקאלית.
מוזר
הדבר ומתמיד, איך דעות שהיו
רק לפני שנה פסולות בקרב דוברי
הציונות (פוליטית ותרבותית) מובעות
עתה מפיהם עצמם .״סולם״ העתיק
מיהודית מאמר של יהודי תושב חוץ
לארץ, שאולי גם איננו יודעי עברית,
הקובל על הרוח הגלותית בישראל.
והדוקטור יוסף קלאוזנר, בויכוח בין
מארגני הקונגרס העברי העולמי ובא
כוח הסוכנות היהודית בקשר להשתתפות
הסוכנות באותו קונגרס, הזכיר
את העובדה כי בין היוצרים העברים
בארץ יש כמה שאין להם זיקה מיוחדת
לציונות או ליהדות, כנימוק להפרדת
הפעולה התרבותית מהפעולה המדינית.

יום השקל בחוצות תל־אביב
״אבא׳ מה הם מוכרים?״

יהט ולס הזה״ ,מס׳ 666

כמעט ברצינות

ב זיזנ הטו דב ה(מספר רב של שעונים מוברחים נתפס
בקופסאות של בשר משומר — מן
העתונות).

תמונת

טיבעת העזיגז

השבוע

אוד• אבנר

לפיד שאינו בוער
קבוצת נוער, ברובם סטודנטים מי
האוניברסיטה העברית׳ הוציאה לא מכבר
עלון בשם ״לפיד״ .היא מתנגדת
למפתח המפלגתי (הידד !) תומכת בבן־
גוריון (מצוין מברכת את האנציקלופדיה
(מדוע לא י) .המסמר: ש*ר
של נתן אלתרמן מלפני 10 שנים.
בקיצור: העלון אינו מרגיז איש.
כל אחד — מחרות ועד מק״י — יהיה
מוכן להסכים לכל מילה. המהפכה כבר
הצליהד, לפני שהתחילה.
בכל העלון אין, איפא, דבר שיש
צורך להתעכב עליו. פרט לעובדה קטנה
אחת: זהו העלון היחיד שהוצא
לאור מאז סיום מלחמת־העצמאות ע״י
קבוצת נוער עצמאית. וכאן מתחילה
מחשבה נוגה.

צם תקתוק שעונים?קקסות הבשר
התעורר סישוב ניהום וים?ר :
זו סרמית, זו ן וצה. זאת פישוט
חן ירוה;
מקזטך ה. שימי קץ לאותה ה?קרות!
אך פיזם לאוזר שצבר ן מן מועט
?בר א?שר לגלות את ה?ל במפרט:
לא היתה כאן תך מית, לא
אריצה צבירה
זאת היתה מסישבה לאמית טהורה.
החשבון הוא די קל; בתיאורן ה
אן רח
ק?סה של בשר לשבוע צרך,
וכשלא בא בשר (ואין אלה סודות)
מלא הו*!׳ 55 שגע מפנקס נקרות.
השעון? ,זכור, מסינה?ודינה;
הוא נתן לצכול רק 3מישך שגה;
ו?צת צא ומנה את מספר השנים
שישבע האך ם מקפסת שעונים.
״זה חסכון בד־ויזים, זה רוח עצום;
סטוצם משעון לא יקעם עוד
מאום.׳׳
עד כאן דבריהם של ממחי?לכלה
ו? נו לל׳ ם ״ בים שדלי ממ שלה.

מה ל?ם תלקשו בי ציני תמהוינים ן
מעמו. זהו טעם של גן עך נים.
ישעיהו לוט.
כודנו ספסרי
בשעה שנאם שר המשפטים בכנסת
על הצער, לחוק מניעת הפקעת שערים
וגילה במלים פשוטות כי כל הארץ
היא שוק שחור אחד, ישב ביה״ו לסם־
סרות בירושלים וטיפל בתיק (אחד מני
רבים) על הפקעת מחיר (החנוני יצחק
כהן, שמכר בקבוק חומץ ב־ 40 פרוטות
במקום ב־ 36 פרוטות).
שר המשפטים ציין בדברו, כי ר,ענ־שים
המוטלים על העברינים אינם,
כפי הנראה, חמורים למדי, והראיה ;
אין תועלת בהם. ואותר, שעה דן בית
הדין את כהן לקנס 200 לירות (חמשים
לירות עבור כל מיל מופקע) ועוד
הוטל עליו לפרסם את פסק הדין בשני
עתונים (עוד כ־ 4לירות הוצאות).
אפילו נקבל את עמדת בית הדין,
כי הקנס אינו מוטל בהתאם למחיר
הסחורה אלא כאמצעי חינוכי (והיא
עמדה, כשלעצמה, צודקת) כיצד להבין
את משרד המשפטים, שאינו רואה
את החוקים הנוסכים כחמורים למדי?
סמכויותיהם של בתי משפט לספסרות
במדינה הן נרחבות למדי, והכל היו
ודאי מסכימים להרחיבן עוד יותר אלו
האמין מישהו, באמת, כי הדבר עלול
למנוע את הנגע.
אולם מי שמסתכן ומוכן ״להפסיד״
200 ליר 1ת כנגד 4פרוטות של רוח
מופקע׳ יסתכן גם בסכום כפול מזה.
אכן, הסיבה נעוצה במקום אחר, אלא
שאנו כולנו מחפשים אותה, את הסיבה

״העולם הזה״ ,מס׳ 666

״מחיר החופש״

מכבש זה היה צריך לזרז את קצב העבודה בהרחבת רח׳ אלנבי. אבל בפינת
ירח, הס, הצטרכו הפועלים להפסיק את עבודתם כדי לדחפו.
הזאת( ,ויש הטוענים שכבר מצאו) וזה,
כנראה, משום שכל אחד מחפש את
מקור הרע במחנהו של הזולת.
היה זה משום כך נאום כמעט היסטורי,
שנאם באותה ישיבה שר המשפטים.
אין אנו מתכוונים דוקא להרהוריו של
השר על משטר המיר יותר, אלא לאותם
הדברים שאמר ד״ר רוזן על כולנו.
זה היה כעין ״אני מאמין״ שחור של
שר המשפטים .״השוק השחור מתפשט
והולך בכל המדינה. הוא מקיף את
כל המעמדות, את כל המפלגות, ללא
הבדל השקפות פוליטיות״ .אכן, היו
אלה דברי העזה, ואפשר לומר כי לא
נעשה הפעם עוול למישהו במיוחד. כך
ידבר רק שר משפטים המתעלה מעל
לזרמים ומפלגות (כשהמדובר הוא בעבירה)
באשר הוא שר הצדק.
שלא כדוגמת ד״ר רוזן, היה שר
האספקה והקיצוב אופטימי מאד .״יש
די מזון בידינו״ — אמר ד״ר יוסף —
״כדי להבטיח את קיום הארץ הזאת להרבה
חדשים. אינני מוכן לתת מספרים,
כי האויב מאזין. אבל ישנם מצרכים
מסוימים בכמויות גדולות לחדשים
רבים״.
ושבוע קודם לכן, בכינוס הארצי
של ועדי פועלי החרושת, שהתקיים
בתל־אביב, נתנו ראש הממשלה ואותו
שר הקיצוב הודעה פסימית• מאד
על הצנע והקיצוב שיוחמרו בקרוב.
״אנו מתקרבים לזמן שלא נוכל עוד
לקנות חומר גלם מחוסר מטבע זר״
אמר באותו כינוס ד״ר יוסף .״אני
חושש, שאנו מתקרבים לזמן, שלא
יהיה לנו בגד ללבוש ונעל לנעול״.
מובן, שאפשר להוכיח, כ־ כל הדברים
הנ״ל גם יחד מתאימים למציאות.
גם הפסימיים וגם האופטימיים.
אולם ״מקלחת״ כזאת של הודעות,
שקיבל האזרח בשבוע אחד על ראשו,
עלולה להכניסו במבוכה• ״יש לנו מצרכים
להבא״ — עוד מהדהדים באזניו
דברי שר הקיצוב, כאשר ראש הממשלה
הולם על ראשו :״הקיצוב והצנע יוחמרו״.
הואיל
ומטבעו יודע האדם להתגונן
נגד מרה שחורה ייאחזו ודאי אזרחים
רבים בהודעתו העצובה של שר
המשפטים, האומרת כי כולנו מספסרים.
ואם אמנם כולנו מעורבים בענין —

אל דאגה. בשוק השחור תמיד משיגים
אנשים את הדרוש להם.
אלא שכאן משהו אינו כשורה בחשבון.
על שלשת השרים הנ״ל בא
עתה שר הכספים והזכיר לנו מחדש
כמר, עולה מנת מזון לנפש (בעיות המדינה,
דף .)14 באפריל 1949 עלתה הימנה
6.025 לירות ואילו בפברואר השנה
עלתה, רק .5.060 לפי אינדכם כזה לא
יוכל האזרח לכוון את כלכלתו למחירים
המופקעים של השוק השחור. ואולם
באשר לנעלים ובגדים, שבמחסורם איו
עלולים להרגיש בקרוב (לדברי השר
יוסף) שוב אין הפרוגנוזה שחורה כל
כך . .באותה חוברת שנשלחה השבוע
ברבבות אכזמפלרים לבתים של אזרחי
המדינה, קובע שר הכספים כי לפי תכנית
סחורות ״לבל״ ייצרו עד כה בין
השאר שבע וחצי מיליון יחידות הלבשה
וכשלשת רבעי מיליון זוגות נעלים.
היוצא מכל אלה הוא, כי בו בזמן שיש
יסוד לנבא לנו עתיד שחור, המצב הוא
בכל זאת בכי טוב.

ארצנו 11
מנהל הגן הזואולוגי של האוניברסיטה,
ד״ר שולוב, קבל הודעה דחופה
מך,ר הצופים, כי הטווסד! הטילה
שתי ביצים ״ומחכים להוראות מה לעאותן

שות״ .ההוראה :״לטגן
(״מעריב נער בן ,13 תושב
יפו, נעצר באשמת התפרצות לביה״ס
של אגודת ישראל ביפו וגניבת ...כדור
רגל, כדורי טניס שונים ומשחקי ילדים.
(״הבקר בסעודת־ערב שנערכה
בדרום אפריקה בשעת בקורו של
שר החוץ העיר אחד הנוכחים׳:
״מענין, בשבוע שעבר פורסמה תמונתו
של שרת בעתונות, הייתי נשבע שזה
שרתוק ג׳רוסלם פוסט
עורכי ״ המערב ״ הם רוויזיוניסטים
טובים — :כחודש לאחר הקמת העתון
כבר התפלגו ונפרדו( .״ידיעות אחרונות״)
--תיי ר ת צעירה ששהתה בארץ כמה חדשים טיילה עם הוריה בשרון.
תמהה לשיחים הקוצניים הגדולים ושאלה
לשמותיהם. אחר שהסבירו לה
שאלה הצבריס העמיקה חשוב ושאלה
:״ואמא, איפה צומחים היאקים?״
(״ג׳רוסלס פוסט סכין
גילוח נמצא בככר לחם זוהי
הוכחה חותכת להזנחה השוררת אצלנו
במאפיות מסוימות (״מעריב״)

אחד ההורים השכולים של המלחמה,
שיזם מפעל נאה להנצחת זכר החללים,
אמר פעם: אינני עושה זאת כדי להקים
מצבה. אני עושה זאת משום שיודע
אני כי הדור אשר נספה במלחמה היה
יחיד במינו, וכי אחיו הצעירים, שיגדלו
במדינה, שוב לא • יהיו בעלי אותן
התכונות היקרות.
האם צדק?
בעשר השנים שקדמו למלחמת־העצ־מאות
ראינו תופעות רבות׳ עצמאיות ו־כמעט־עצמאיות,
של הנוער. אצ״ל פיר-
סם ב־ 1938 את ״החרב״ :ב־ 1941 פסל
״מחרזת צר״ את כל הסופרים שאין העברית
לשון אמם: ב־ 1942 הוציא לח״י
את ״חזית״ :כעבור שנה יצא ״הועד
לגיבוש הנוער״ בהוצאותיו ד,״כנעניות״,
וכעבור שנתיים נוספות עורר ״במאבק״
ויכוח מר ונסער. יכול אדם להתיחס
בחיוב או בשלילה מוחלטת לתוכנן של
כל אחת מן התופעות האלה — לשבחן
יש לאמר שגילו מידה רבה של עצמאות
רוחנית, של נכונות לחפש דרכים חדשים.
הישוב
״השלים״ עם כל המרדנים.
אנשי אצ״ל ולח״י יושבים בכנסת ועוזרים
להמטיר חוקים .״כנעני״ כותב
את המדור הפופולרי ביותר בעתונות
העברית, ואיש ״במאבק״ כותב מאמרים
ראשיים בעתון־הבוקר הנפוץ ביותר.
והירחון ״אלף״ ,הממשיך להופיע, אינו
מרגיז עוד זבוב. וגם ״סולם״ ,עתונם
של המהפכנים מאתמול, הפך עתונם
של אנשים מעל לגיל המהפכנות. הוא
רחוק מן הדור הצעיר לא פחות מאשר
״הפועל הצעיר״.

עם של טוראים
בקרב בני 1ד 18 דד,יום קשה לגלות
סימנים להתעוררות דומה. אנשי ״׳לפיד״,
במקום לחפש רעיונות, מבקשים בעיקר
פרסומת, ועורכים נשפים לשם אוסף
כספים. הסטודנטים של הטכניון בחיפה
גילו כשרון מסתרי מפליא בארגון נשפם.
מלבד זאת צועדים כולם בצעד
אחיד, אזרחים נאמנים לממשלה. בכנסת
אין ציר מתחת לגיל .30
לאדם המבקש לגלות את מנהיגי
המדינה בעוד 20 שנה, זהו מראה מדאיג.

גרם לו? הפוליטיזציה ההרסנית
של גן־ד,ילדים, קית־הספר ות־נועת־הנוער,
ההורסים כל שמץ של
מקוריות בילד ובנער; או שמא המיליטריזם
המטופש הרואה את העיקר בציות
עיוור ובהצדעה מבריקה, מתוך שנאה
לאינדיבידואליזם ה״פרטיזני״ של הפרם.
על כל פנים ברור: כשמגיע הצעיר לגיל
,20 אחרי שעבר את טחנת ר,״תניעה״
,הגדנ״ע והצבא הוא מואס בפוליטיקה,
כדון ג׳ואן שבע שנמאס עליו
המין השני.
נוצר לנו עם של טוראים. מחיר
החופש ז

2ניא מי די ם בלבוש אירופי על רקע ציורי. אחרי הלימודים — שעשועים

בני פועלים

אחרי יום ״עבודה״ בקבצנות, שעשועיהם בחייהם — מאבק

נד, על פני שתי יבשות, המדינה הלבאנ־טינית
הטיפוסית).

איסטנבול (ביזאנטיום, קונסטאנטי־נופול,
קושטא) ,העיר הרובצת על שער
הזהב וסוגרת את מוצא הים השחור
לים התיכון׳ העיר הנמצאת בשתי יבשות
בבת אחת, מי שהיתר, בירת הקיסרות
הרומית המזרחית ומרכז הדת
האורתודוכסית, מי שהיתר, בירת הקיסרות
העותומאנית, העיר אשר רק ירושלים
ורומא השפיעו יותר ממנה על
מהלך ההיסטוריה׳ — עיר זאת היתה
חלומם של המדינאים הרוסים במשך
למעלה משלושה יובלות.

כל אלה ׳השאירו את רשמיהם באיסטנבול.
העיר היא תערובת גזעים ודתות.
בה נמצאים אותם יהודים משונים
המאמינים בשבתי צבי עד היום, ובה,
שכבה על גבי שכבה, רובצים אסלאם
מערבי על נצרות מזרחית, ועני מחריד
בצד עשר מבהיל, זוהמה עצלנית עם היגיינה
מדוקדקת, וצריפי־מגיפה עם ארמונות.

אט דחקו הרוסים דרומה, עד
אשר, לפי הסכם חשאי בין מעצמות
״ההסכמה צריכה היתד, איסטנבול לנפול
כשלל מלחמה בידי הצאר, עם סוף
מלחמת העולם הראשונה. המהפכה הרוסית
חיסלה תוכנית זאת, וכמאל אטא־טורק
סתם עליה את הגולל. אלא שבהיסטוריה
אין דבר מת מלבד האדם.
כמאל מת, ואיסטנבול עודה חוסמת את
המוצא...

לפני שלושים שנה היה המסתכל מן
החלון הרחובה באיסטנבול רואה ים
אדום של פצים (תרבושים) .אלה אסורים
מאז ימי אטאטורק. הרמוניה וצעיפי
הנשים נעלמו. העיר נוקתה הרבה.
אבל תושביה כיום מוכי פחד, מפני
הרוסים. פחד זה הוא יותר מפני הבל־תי־נודע
מאשר מאיום ברור. המרחק בין
איסטנבול ובין הגבול הבולגארי הוא
קטן מאד...

מטוס של נתיבי האויר הסקאנדי־נאבים
יביאך מלוד לאיסטנבול בשלש
שעות. עם צאת השמש מעבר להרים
אתה ממריא, ואת פת שחרית אוכל
אתה מעל קפריסין, ותיכף אחר זה רואה
אתה את הרי הירח מתחתיך — ,אלפי
לועי הרי געש כבויים שהם אנאטוליה.

סבים אקטולגה היא בת האמאנצי־פאציה
הכמאלית. שמה (״נצחון״) איננו
ערבי, כאשר היה המנהג בימי הקיסרות,
אלא תורכי טהור. התקדמותה היתה,
אולי, מהירה מדי, כי הנה עברה במקצת
על פני ידידיה, שלא התקדמו כל
כך. היא פקידה במשרד, וקראה הרבה.
מעונה הוא במרחק 20 דקה מסע בספינה
מהמשרד, בצד שער הזהב. פעם
אחת יצאה מתורכיה, ובילתה חופשה
של חודש אחד בשבדיה. אבל את מולדתה
אין היא רוצה לעזוב. ואם כי
רואה היא את עצמה כמתקדמת, לא
יכלה להזמין את הצלם לביתה, פן ״לא
תובן בבית״.

איסטנבול נבנתה במשך אלפי שנים.
תרבויות עלו ונחרבו בה. פר, נפגשו
ארגונאוטים מחפשי אדר הזהב באלים
ופה פגש הקיסר הנצרי הראשון באלוהיו,
פה נפגשו הצלבנים בקיסרי המזרח,
ופה שלטו סריסים, וזונות היו למלכות.
מלכים נתכבדו בכבוד אל ונדונו לגורל
כלב. עד אשר באו כסער שבטי הער
תומאנים, קשרו את הים בשלשלאות
ברזל (ממש !) ובעוד פאטריצי רומא
האחרונים נהנים ממרוץ סוסים פרצו
המוסלמים את המבצר.
(פרץ עותומאני זה נעצר רק בשערי
וינה בעזרתו של מלך פולני בשם יאן
סוביסקי, ותורכיה נשארה עד היום מדי־

באיסטנבול אפשר לקנות הכול— ,
מבשר ועד ג׳יפ ומאפרסקים ועד מצלמות.
המחירים גבוהים ב־/0ס 10 מאשר
אצלנו, ושכר העבודה נמוך. כמעט
שאין תיאטראות בעיר, ומוסיקה מהסוג
הנשמע בארצנו אי אפשר לשמוע שם
אלא מעל גבי תקליטים שהבאת אתך.

״העולם הזה״ ,מם׳ 666

•צעשוע מערבי

בתיהפאר: גס פה יש מחסור בדיור,
ודמי מפתח נדרשים ונפרעים עבור כל מקום.

העיר העתיקה: כאן מתנהל מסחו
אלף לילה ולילה, משטיחים ועד ג׳יפים,

:להקת באלט מספרד מציגה בא מפי תיא טרון ע ׳ איסמנבו?

פו ל חן מזרחי 15 :אלף מתפללים במסגד. הצילום נעשה בחשאי, כי אסור לצלם.
פכתא גיעמת: שריד האתמול.
לפני המהפכה ישבה בהרמון סגור.

עוכרים כאסיה וגרים באירופה
אצלם זה ההיפך

:עגלונים לנים בשכונות העיר העתיקה.

:פקידים וחיילים עוברים בסירה לרובע העשיר באסיה

סבים אקטול גא: היא בת האמנציפציה,
אטאטורק נתן לה שויון זכויות, וחופש מלא;

העולם

ה7ה

הכית דל וצר — אך החלומות מגיעים לשמים — שמי הכדורגל.
שלמה משוחח עליהם עם שלמה מורי, ראש הקבוצה. הגברת הצעירה
היא אחת המעריצות של הספורטאים המביאים כבוד לכל ילדי השכונה,

ממר
״י-די-עות אחרו-נו-ת! ״ מי יודע שמאחורי עיניו השחורות של
שלמה שרעבי הקטן מסתתרת דראמה אנושית ; ילד שתוכן חייו הכדורגל
חסר נעלים. ימים ולילות מנקרת המחשבה הנכספת בראשו — כיצד להשיגן?

״הרגה

חדשות! עתון ערב!״ .נ

עתון מכניס כמה פרוטות׳ וכל פרוטה מקרבת
את המטרה הנכספת — נעלי כדורגל אמתיוח.

סדרת צילומים מאת מקסים סלומון, צלם מערכת ״העולם
ישראל היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. היום אתה
מחר חייל ; היום עשיר — מחר תפרן ; היום מסכן — מחר 1
כי פתאום התגשמו כל חלומותיך. בתנאי שתחלום רק על דברים |
להתגשם.
רואה את אישון־זוטא זד״ שלמה שרעבי? היום הכול משיחים ב
:בור היום בכל השכונה, ועד הרחובות המרוחקים ביותר הכול מלהגים 1
שרעבי ונעלי הכדורגל החדשים שלו. ומה ביחס לגרבים? גם אלה יו
כי עם רכישת הנעלים, איפסו פאקטו, זוכה שלמה בזוג גרבים, כלומר 1
מתוך התערבות כי היה יהיו לו הנעלים הראשונות בקבוצה, ובשיליג
גרבים.
אה, הנעלים ! זוכר אתה, כשהיינו עוד כך, בעצם כמו שלמה ז
כדור לא היה לנו. ואחר כך היה כדור, וחלמנו על נעלי כדורגל כמו של
(איה הוא כיום י) ,והיינו מתרוצצים אחרי הכדור ומעפרים בעפר 1
אבק ומצווחים ״גול פ׳אול פנדל אופסיד אאוט !״ ועוז
משונות כאלה, השייכות לז׳רגון המקצועי של משחק הנערים האוני
יודעים אתם, לא סתם נעלים. נעלים חדשות ומצוחצחות, עם ׳
(ואנחנו מומחים לשרוכי נעלים משכבר הימים) כאלה חזקים, שדים
את הנעלים לרגליו הצמוקות של שלמה לעולמים. אל נא תתפלאו א1
לילות יישן שלמה נעול נעליו החדשות...

העיר מלאה פתוי לילד. חלונות הראוה הם המצאה שטנית בכדי להריק
את כיסי הילדים. אבל שלמה הוא אדם בסל רצון — הוא לא יאכל עוגה.

זריקת ערוד: עוד מעט, יקירי.
עוד כמה עתונים ואבוא לקחתכם.

;יטנה בגית-הספר ״תחכמוני״ :הכל מציירים ציורים סוריאליסטיים.
שלמה שקוע בחלומות־בהקיץ. החלום — נעלי כדורנל. השעור אינו מענין
:ה עולה בלבו של שלמה בן ה־ ,7רעיון מושיע — הוא ירויח כסף !
ומיקמו לולים הוא לדו
לו, וזילינג יקנה
,וגם
!ומיק ועלים מלים
סלי.ירכיב לצמד במה

פגשתי את שלמה לראשונה בבכר ב׳ נובמבר, והוא מוכר עתוני ערי.
לשון דיבורו והתנהגותו לא היו של מוכר עתונים רגיל. ובאמת התברר כי
אין זה מקצועו של שלמה. הקאריירה העתונאית שלו נמשכה רק שני ימים.
ואין פה ספור זוועות על רעב ומהלומות. יש פה ספור על חלום חיים שהתגשם.
שלמה שרעבי, בן ( 7לאורך ימים) הוא ספורטאי מפורסם. הוא המקשר
השמאלי של קבוצת ״מצדה״ בכרם וקבוצת ״מצדה״ היא קבוצה הראויה
להתכבד בה, אלא שחבריה עוד לא הספיקו לצמוח דיט, וקשה להם למצא
קבוצה אחרת שיוכלו להתמודד אתה.
אבל כשיהיו להם הנעלים — מי יודע י אפשר תיכנס קבוצתם לליגה
ביום מן הימים. ואולי גם תגיע למשחקי גמר. ואולי — יה רבון עלאם —
עלולים הם גם לזכות בגביע.
יש להם, לאנשי ״מצדה״ ,כבר גופיות ומכנסי התעמלות. זאת אומרת:
כמעט שיש. זה תלוי במספר העתונים שהם מצליחים למכור. גופיות ומכנסים
עושים קבוצה, אבל את הכדורגל עושות הנעלים.
הלך שלמה וסחר. כרוקפלר בשעתו גם הוא לא בז לקטנות. רווחים
קטנים הם הממלאים את הכיסים. ובינתים, עת היה יושב בקיטנה (זאת שבבית
הספר ״תחכמוני״) עם שאר הילדים, היה שוקע בחלומות על הנעלים, על
היום הגדול בו יזרח על המגרש והוא נעול נעלים.
העיר מלאה פתוי לאיש בעל הון. מכל פנה ועבר אורב השטן .״למה

עוד פרוטה ועוד פרוטה. אשרי המחכה
ומגיע; אשרי השואף ומתאמץ. יבוא יומו !

כהפסקהוכ דו רג ל — כל רגע פנאי מנוצל לאימונים. לקבוצה יש הרבה
משחקים נגד קבוצות מתחרות, ויש לדאוג שה,שחקנים״ יהיו על הגובה. שלמה
מצטיין היוס: החלטתו נחושה. מחר יצא למכור עתוניס ולצבור את הכסף.

שרמ גי
לך נעלים?״ לוחש השטן ,״הנה עוגות. הנה גלידה.״ אבל שלמה הוא גיבור
ואיזה גבור? הכובש את יצרו. מאמציו קודש הם לאידיאל הגדול — נעלי
כדורגל.
וחסכנות עם שקדנות יביאוך אל המטרה• ביחוד אחרי שנכנסנו לקולנוע,
וראינו יומן, ושם — משחק כדורגל. יא ! זה היה משחק. היומן היה קצת
ישן, והראה את נבחרת (איזו נבחרת, שלמה?) כן, משחקת נגד (נגד מי,
שלמה?) .כן. וזה היה נהדר.
מי^ 1ליום מתרבים חסכונותיו של שלמה• שלמה, האיש בזעיר אנפין,
נעשה בעל הון בזעיר אנפין. אהה, יודעים אנו כי במדינה זאת שלנו אין
אדם רשאי לעשות בכספו ככל אוות נפשו, אבל נעלי כדורגל, תודה לאל,
עוד אינם זקוקים לרשיון מיוחד מאת המפקח על הספורט (האין עוד משרד

שלמה נכנם לחנות, בלוית ראש קבוצת ״מצדה״ ,מר שלמה מורי (בן
,)8שהוא המומחה לטיב ולכדה. והדמעות שעמדו בעיני שלמה מורי בשעה
שיצאו שני השלמה מן החנות, האם היו משמחה או מקנאה?
השכונה כולה רעשה. אבל שלמה שרעבי מיהר לחפש את יחיא, זה
החייב לו כעת שילינג, דמי ההתערבות. בשילינג זה יקנה שלמה גרביים.
יעתה, השמעתם את קול המהומה? שלמה שרעבי תקע גול.

אלה חיים: שלמה שרעבי התפלח לקולנוע. הוא איננו רוצה לראות את סרט האהבה היפה, זה לא מעני! אותו. הוא.
רק בא לחזות ביומן הספורט. יא אללה ! איזה מישחק, אילוידעו מה ערכן של הנעלימ שהם נועלים! לו הייה לו זוג כאלה

עוד כמה עתונים צריף למכור? האל יודע כמה זה
קשה לאסוף את הכסף. אבל אין דבר, עוד יבוא היום הגדול.

סון סון ל ! שתי לירות ועשרים, עשרים וחמש, שלושים. זה
המחיר הרשום על הנעלים בחלון הראוה. עכשיו יוכל לקנות.
בבקשה, חכר ...זמן מספיק התבונן בהן מבעד לשמשת
החלון. עכשיו מתגשם חלומו. הוא קונה אותן בזכות עבודתי!

זהמשחק ! 11$5יש נעלים מרגישים קצת אחרת. הבעיטה
כמו מלן על המגרש. מי יכול להתזזרות בו? הן כולם
איזה יופי של נעליים! ילדי השכונה ראו נעלים
לשלמה. ממש ילד עם נעלי כדור־רגל משלו, כמו שחקן

היא חזקה, יש יותר בטחון עצמי, ובכלל, מרגישים.
בלי נעלי כדור־רגל, ויש ביניהם גס יחפים בכלל.
כאלה בסרטים או בתמונות. איזה מזל יש
גדול או בן מנהל בנק של עיר גדולה בחו״ל.

״סליחה, טעות במספר״

לה מי היא אותה אשד, שמתנכלים לחייה.
אנאטול
ליטבאק איננו במאי גדול ;
הוא במאי מצוין. סרטיו, החל מ״ מאי
ירלינג״ הבלתי־נשכח (תוצרת צרפת)
,מצטיינים לא בגדלות אלא במלא־כת־מחשבת.
הוא יודע לספר ספור בפשטות,
לבנות מתח עצום ולהוציא משחקניו
משחק משובח.
בארבארה סטאנוויק, שחקנית מוכשרת
במדד, יוצאת מן הכלל, היא כאן
מצוינת כליאונה, זהו תפקיד קשה, כי

ימיו של תסכית הראדיו, כאמנות
עממית, ספורים. הטלוויזיה, שאינה אלא
קולנוע משודר, דוחקת את רגלי השידור
ה״סומא״ .תוך שלוש שנים ד,ועברי
מרבית תכניות הראדיו החשובות והגדולות
באמריקה לרשת הטלוויזיה. תרי־מתו
של הראדיו — והכוונה היא לתם-
כית עם הטכניקה המיוחדת אשר לו —
ואמנות בכללה נפסקת, איפוא, באיבה.
סרט
״סליחה, טעות במספר״
של אנאטול (״מאורת הנחשים״) ליט־באק.
הוא ׳דוגמא
להשפעת הראדיו על
הקולנוע. לא רק שהסרט
מבוסס על
יצירה שנכתבה במקרר.
כתסכית, אלא
שרב בו השימוש
בלהטוטים הנהוגים
בתסכיתים.
מחוץ לנקודה זו
אין ב״סליחה, טעות
במספר״ כל דבר
המוציא אותו
מן הכלל, פרט לעובדה
שהוא אחד
הסרטים הבלשיים ה־מצויינים
ביותר שראינו
׳מימינו: ליאו־נה
סטיבנס (בארבא־רה
סטאנוויק) שוכבת
חולה, במטה, בביתר,
בניו־יורק. לילה.
המשרתים קיבלו
חלפשה. הבית הגדול
ריק. הרגעה
לא טובה תוקפת את
ליאונה. היא מרימה
ברט רנקפטד וכארכארה סטאנויק
את שפופרת הטלפון
הטלפון צלצל...
ומחייגת את מספר
משרדו של בעלה (ברט לאנקסטר) .חלק ניכר מן הסרט ממלאה היא לבדה
המספר תפוש. היא עומדת להוריד את את כל הבד, כלומר — היא והטלפון ;
השפופרת כאשר היא שומעת שני קולות שניהם עומדים במבחן בהצלחה. אולם
משוחחים ביניהם, אחד מוסר הוראות גם שחקני־העזר עושים את מלאכתם
לשני: באותו לילד, עליו לרצוח אשה באמונה, וכרגיל, מצטיין במיוחד ברט
מסוימת השוכבת, חולה, במטה בביתה לאנקסטר שהוא שילוב בלתי רגיל :
בניו־יורק. לילה. המשרתים קיבלו חופ שחקן בעל אינטלקט וגוף אתלטי.
שה .,.הרצח יבוצע באחת עשרה, כש״סלא
הגן הנכתר״
הרכבת תעבור על הגשר הסמוך ותח־מארי
לנוקס היא יתומה׳ והיא נוניק
כל צעקה.
סעת לגור אצל דודה, בבית אפור ביוד־ליאונה
מתקשרת עם המשטרה, עם קשייר. מארי היא ילדה עיקשת בעלת
רופאה, אולם הם אינם מקבלים את רצון תקיף ומסרבת לד,שאר בחדרים
דבריה ברצינות: היא אשה מפונקת, שהוקצו לה בבית. היא פוגשת את
עשירה והיסטרית. לאט לאט מתחוור קולין קרייבן, בן דודה, ילד בעל מום

מרטה אגרט ויאן קייפודה
מחלה אנושה.

העולם הזה״ ,מס׳ 666

ובעל מזג שאינו נופל בהרבה משלה.
כמו כן היא מתרועעת עם ילד מן
הכפר הסמוך, דיקון, העוזר לה להרחיב
את אופק מחשבותיה. לאחר זמן
מצליחים הילדים לתת רפואה שלמה
לקולין המסכן ולהחזיר את האושר
לאב מר־הנפש.
כל זמן שהילדים מעסיקים את הבד,
יש לסרט קסם מסוים, אולם הסרט
נחלש כשהילדים יוצאים מתחום הראיה.
משחק טבעי של בריאי רופר (דיקון),
ודין סטוקוול ומרגארט אובריאן ממלאים
את תפקידיהם בהצלחה.

שקט: מצל מי
כאשר עזב דורה שארי, מנהל ההפקה
של ר. ק .או ,.את החברה הזאת,
•הצטערנו צער רב. שארי הוכיח שסרט
טוב אינו דווקא זה העולה בכסף רב.
בר. ק .או. הפיק שורה ארוכה של
סרטים מצוינים (״הם נוסעים בלילה״)
שעלו — ביחס לסרט הוליבודי רגיל —
בפרוטות. ועוד: שארי הוא אדם בעל
טעם ויצור כזה לא קל לפגוש בהוליבוד
של . 1950
וכאשר הגיעתנו הידיעה ששארי נתקבל
למטרו־גולדווין־מאיר, כסגן־נשיא
וממונה על ההפקה, שמחנו. מטרו היתד,
חברה מזדקנת, בעלת עבר אך ללא הווה,
וסרטיה היו בינוניים ומשעממים.
עם בואו של שארי נדמה שהחברה
מחדשת את עלומיה. סרטו הראשון אצל
מטרו היה יצירה שאין להתבייש בה :
״ש דה הקרב ״ .עתה אנו מצפים
לסרטים הבאים, תפוקת : 1950/51״חיי
קארן זו״ עם מאריו לאנצה ,״אמריקאי
בפאריס״ עם ג׳ין קלי ואוסקר לבאנט,
״האקלברי פין״ (מהדורה מוסיקלית של
ספרו של מארק טיויין) ,״שלושה חיילים
מאת רודיארד קיפלינג (במאי :
וויליאם (״לבו של חייל״) ולמאן) ,״איב־נהו״
מאת וואלטר סקוט ,״יוליוס קיסר״
מאת שקספיר ,״רובינזון קרהו״ בהש־*
תתפות סטיוארט גריינג׳ר ,״קוו וואדיס״,
״מכרות המלך שלמה״ ו״קים״ (לפי
ספרו המפורסם של רודיארד קיפלינג).
אלה הם הסרטים המזדקרים לעין
מתוך רשימה רבת־רושם של שמונים
וחמשה שיצאו מאולפני מטרו תוך
שנה ורבע. דורה שארי הוא אדם בעל
מרץ.

פידאטוס רוחץ את ידיו
עסקו בכך אנשים מצנזורת־ד,סרטים.
הם רצו להוכיח, כפי הנראה, שצנזור
איננו בור ועם הארץ בעניני קולנוע
והוא מעמיד בראש וראשונה את ערכו
האמנותי של הסרט שהוא מבקר.
לא הכל סברו כך, וכשנוסד ״מועדון
שוחרי הסרט הטוב״ (ביזמתו של

מרגארט אובריאן ודין סטוקוול
רפואה שלמה

מר קלינוב שהיה אותו זמן אחראי על
הצנזורה הקולנועית בארץ) תמהו על
שאויביו האכזריים וערלי הלב ביותר
של הסרט הטוב מתימרים להיות ידידיו.
להווכח באמעתה
אפשר יהיה
הות החששות. השבוע נפתח המועדון
בקולנוע ״אסתר״ בתל־אביב, עם הצגה
״יוםהזעם״ של קארל הסרט דראייר הדאני. סרט גדול ונועז (״העולם
הזה״ .)649 אם יופיע בראשית הסרט
רשיון הצנזורה, נדע שמועדון הסרט
הטוב הוא מוסד משעמם ביותר. אם
יוצג בלי הבלטת הרשיון — יש תקווה.
העדה: על הצגה פרטית, במועדון,
אין לצנזורה שליטה, מלבד, כמובן,
אם שר־הפנים יחליט לפתע אחרת,

קולנוע ישראלי מתקדם
טולי רביב, שחקן ישראלי, עושה
עתה בפאריס, כתלמיד המכון ללימוד-
הקולנוע שם. בגליון האחרון של השן
בועון הקומוניסטי ״הבד הצרפתי״ נתפרסם
ראיון אתו.
העתון כותב :
כאשר הבענו בפני (רביב) את החשש
שמדינתו לא תוכל להתגבר על
הנטיה לתעמולה, המתבלטת בסרטירי,
הסביר לנו את עמדתו, עמדת המתקדמים
בקולנוע הישראלי.
״לנו שני מקורות גדולים לנושאים
(אמר רביב) :התנ״ך ומלחמת העצמאות.
האקלים שלנו גם כן לצדנו: בעשרה
מתוך שנים עשר חדשי השנה
יש אפשרות לצלם תמונות־חוץ. המדינה
קטנה אך רב־גונית ...יערות, ערבות,
מדבריות, הרים, ים. האור נפלא ובחיבה
יותר רכיך מאשר במצרים. כמו כן
השמיים הם שחקנים טובים״.
ולהלן :״הדרך היחידה לפתוח הסרט
שלנו היא ...בניית קיבוצים קולנועיים
בצד הקיבוצים החקלאיים: ישי־בים
קואופרטיביים (בהם) נוכל לעביד
בצורה עצמאית ולנצח את גובה־המחי־רים
הבורגני״.
ולבסוף, פניה חמה אך סתמית לאנשי
הסרט הצרפתים.
״אנו זקוקים לכם כדי להקים את
הקולנוע בישראל״.

סרטי ה ש בו ע
״גדוד הפוחזים״ (ארה״ב) וויט
קורבט (דיק פואל) ,איש השירות
החשאי האמריקאי, מצטרף ללגיון
הזרים בסאיגון כדי לגלות את
מקום המצאו של פושע נאצי שנמלט
מגרמניה. הוא מצליח, כמובן,
לאחר הרפתקאות מרתקות ופגישה
עם מרתה טורן.
״טייסת קרבית״ (ארה״ב) סרט
מלחמתי על טייסת־קרב אמריקאית
בחדשים שקדמו לפלישה לאירופה.
ללא עמקות, ללא דמויות חיות,
ללא עליה ואפילו ללא תמונות
קרב משכנעות.
״פינקי״ (ארה״ב) רומאן סנטימנטאלי
על נערה כושית בעלת עור לבן
בדרום ארצות הברית, מקום בו
כלל וכלל לא נעים להיות או לה־חשב
לשחור. מתעלה רק לעתים
לרמת מסמך אנושי גדול.
״ג׳ונס העצום״ (ארה״ב) בוב היפ
מצוין כג׳ונס בעל דמות היגון,
סרסר־התערבויות בברודווי, המאמץ
יתומה פעוטה לבת. סיפורו
של דאמון ראניון משמש בסיס לסרט
נחמד. לוסיל בול עוזרת על
ידו של הופ.
״מקום הפשע״ (ארה״ב) בלש (וואן
ג׳ונסון) מנסה לגלות חבורת שודדים.
הוא מתידד (עבודה נפלאה,
בלשית) עם זמרת־מרזח המובילה
אותו אל אחדים מן הכנופיה ומסגירה
אותו בידי האחרים. לבסוף,
כמובן, מתחסלים אויבי החוק. גלו־ריר,
דה האבן טובה, בסרט שיגרתי׳
כזמרית.
״לה כוהם״ (איטליה) מהדורה חדשה,
איטלקית־אמריקאית, מרתה אגרט
ויאן קיפורה.

הוראות למתרחצים בים...

בבואך לשפת הים, שים לב לצפע הדגל המתנופף ליד
מגדל המציל.
זכור! דגל שחור -הים סוער, הרחיצה אפורה.
דגל אדום -סבנה, אין להתרחק מהחוף.
דגל לבן -הים שקט, הרחיצה מותרת.
התרחץ רק כמקומות המותרים לרחיצה.
אל תתרחק יתד על המרה מהחוף.
השמע בקפדנות להוראות המציל.
השמד מצריבת שמש מכאיבה. מרח עור גופך כ״ולוטה״
המגינה על עור הגוף ומנעימה את השזוף.

ס טזד טוב :
\ ״הפועלי׳ שוחה ..

במחצית הקיץ נזכרו סוף־סוף שחייני
״הפועל״ לקפוץ המימה, גם הם, ואם
כי פתיחת־העונה היתד, שלא בשעתה,
לא השפיע כנראה הדבר לרעה על השחיינים
— ובעיקר לא על השחייניות...
חיפה, עיר־הנמל השוקקת, שגילתה
לאחרונה התעוררות רבה בספורט, ארחה
בשבת שעברה כ־ 70 שחיינים משמונה
סניפי ״הפועל״ בצפון הארץ ובדרומה.
חרף הכבודה הרבה עמדו הפעם
גם המארגנים במבחן, והכל ״דפק״
בדייקנות של שעון.

שיא של כ ת 15

קביעת מספר משחים מצומצם היתד,
ללא ספק לתועלתו של המפעל ויש
לציין בסיפוק כי כבר בתחרות הראשונה
שיפרו נערות ״הפועל״ שנים משיאיהן,
ומבשרות כי הן עתידות לעשות חיל
גם בהמשך העונה.
לילי ליכסנפלד, בת ה־ ,15מ״הפועל״

ם יניו

יחשכיס

2429/5817

*!818

חיויר

יודעים את המלאכה גם ביבשת —
דיינו.

לא ד• בה סכ םעד

הניר!

כל חובבי הספורט קיבלו בסיפוק

מעשה כיטיא
לפני שבוע השיג אברהם
הקר, מ״מכבי״ הצפו /1ש א
ארצי חדש בריצת 3000 מטר.
זמנו?
לפי ״דבר״ — 9:28.6דקות
לפי ״על־המשמר״י — 9:28.9״
לפי ״הדור 9:28.8
דרך אגב, האמת היא לפי
״על־המשמר״•

5זהול בהפתעה את הבשורה בדבר
ההסכם בין ״מכבי״ ו״הפועלי״ והשתת־

שרות נוסעים

,חבילות .
וזי? ,

הוצאתהק־׳יבוץ
המערכת וההוצאה :

המאוחד

רחוב ליבונטין 15א׳ ,תל־אביב.

הופיעו ספרי, חודש יולי:
זו. א .לנין

כתבי נבחרים
כרך א׳

תרגם: א .גולדברג
ערכו: ל .לויטה -מ. דורמן
עם הנחת היסודות לתנועת הפועלים ברוסיה /המהפכה הרוסית
הראשונה ( )1905 ולאחריה /ממלחמה אימפריאליסטית למהפכה
סוציאלית /מפברואר לאוקטובר (.)1917

בילא סנש

צ׳ יבי

סיפור לבני הנעורים
תרגם: א .הטאירי
קורות בן פועלים שנקלע לחברת בני עשירים. מאבקו לצדק,
סבלו ונצחון הטוב והטהור.

זרובבל גלעד

פריחת הארנים

שירה ופרוזה
אדם ונוף במסת המאבק והקרב. על חלקת השדה רווית דמים
ויגון — פורחים האדנים.

ל. רוט
רשומים שלושים־וחמישה רישומי עט ועפרון ״העורג לשקט, הנכסף לשירה חרישית —
ימצא ברישומים אלה מעיין לא־אכזב של רחשי־אמת, צלילים של מנגינה
כנה״ (מתוך המבוא של ד״ר ח. גמזו).
עומדים להופיע :

ג. ד .ה. קול -תולדות תנועת הפועלים באנגליה.
פניה ברנשטיין -עבים חולפות — שירים.
ק. א .מימירייאזב -צ׳ארלם דארווין ותורתו.
ספרי הוצאת הקיבוץ נמצאים למכירה בכל בת* המסחר לספרים בארץ.
ההפצה הראשית: המוסד להספקה — שדרות רוטשילד ,21ת ל ־ אביב,
__טלפון — 4731ת. ד.2502 ,

קבוצת חיל־־הים
הס נבשו את שערי קפריסין
חיפה, גמאה על נקלה מרחק 100 מטר
בסגנון חתירה תוך 1:25.2דקה, וכך
ניכתה זמן ניכר מן השיא הקודם של
״הפועל״ .קבוצת הנערות של ״הפועל״
חיפה (נוגה למדני, חדור, אורבוך והאחיות
ליבטנפלד) קבעה אותו יום שיא
שני במשחה־שליחות 100x4מטר בזמן
של 6:19.4דקות. שיאן הקודם עמד
על 7:04 דקות.
הבוגרים לא פיגרו בהרבה אחר הנערות,
אם כי לא עלה בידם לשפר
את שיאיהם. נצחון כפול השיג השחיין
החיפני (גם שחקן כדורמים מצטיין)
ראושניץ, בעברו 400 מטר חתירה ב־
1:10.7דקה ו־ 400 מטר ב־ 6:06.4דקות.
טוב על גבו היה גם התל־אביבי פרידמן,
ששחה 100 מטר תוך 1:24.6דקה.

פותם האחידה במשחקי המכביד, השלישית.
אבל
מי שמצוי אצל עניני הספורט
בישראל לא יכול היה לצפות למפנה
אחר, כי במצבנו הנוכחי לא היינו יכי־לים
לוותר על השתתפותם של ספורטאים
מכל אגודה.
עתה, משהגיעו שני המרכזים לעמק
השווה בכל הנתון על־גבי הנייר, הבה
נקווה כי לא תהיינה תסבכות וחילוקי
־דעות גם על מגרש־הספורט. טובת
המכביד, דורשת, כי •ישראל תיוצג ע״י
בחירי ספורטאיה — וכלל זה מן הדין
שיהיה תמיד לעיני מרכיבי הנבחרות
לענפיהן ומקצועותיהן.

ימאי מנצחי בי בשה
נצחונו של חיל־הים, על קבוצת הכדורגל
הקפריסאית ״א.פ.א.״ מלרנקה
היווה מלכתחילה הפתעה גדולה.
הגורמים המסבירים: א .הקפריסאים
לא גילו את כל אשר ביכולתם, וזה
היה החלש בין ארבעת משחקיהם !
ב. רק מעטים מבין אנשי הצי ״הריחו״
מימיהם מים, וקבוצתם חוזקה למשחק
בשחקנים ״אורחים״ .גם שער הנצחין
היה מקרי, והושג בקושי רב חמש
דקות לפני הסיום. נמצא כי המשחק
כשלעצמו היה שקול — ניצחה הקבוצה
שההצלחה האירה לה פנים.
ובכל זאת, אל לנו להקל ראש
בהישגם של הימאים. כי אם בא נצחון׳
זד, ולו רק כדי להוכיח כי אנשי־הצי

המדינה -והסמל.
ההכנות הספורטיביות ל־
״מכביר,״ טרם נכנסו לשלב
מעשי, אן בינתיים כבר הוחלט
סופית על הסמלים בהם יופיעו
ספורטאינו :
ליד סמל ישראל יתנוססו
סמלי ״מכבי״ או ״הפועל״ ,אך
כתנאי ברור ומפורש: סמל
האגודה יהיה קטן בס״מ אחד
מסמל המדינה...

•העולם הזה״ ,נזם׳ 666.

מכל העוד
איטליה: המסר •ורד
לפני זמן מה הופיעה בעחונות העולמית
ידיעה קצרה שעוררה התעדנות
רבה: סלבטור ג׳וליאנו ,״מלך״ סיציליה,
שהמשטרה האיטלקית רודפת אחריו
מזה שבע שנים ויותר, נהרג. ורק
עתה נודעו הפרטים המלאים על מותו.
סלבטור ג׳וליאנו היה צעיר סיציל־יאני
יפה תואר ויהיר, שהצליח לארגן
סביבו כנופיה גדולה של קרוב לשש

סלכטור ג׳וליאגו
170 הרוגים, מליון וחצי דולאר.
מאות איש (כמו דוד המלך בשעתו)
ולהשתלט על כל שאר הכנופיות הרבות
השורצות באי שהוא חלק מאיטליה.
המוזר בכל הדבר, הוא שסלבטור
ניסה, עם סיימו את בית־הספר העממי,
להתקבל לשורות המשטרה. אולם בשל
כתיבו הלקוי נדחתה מועמדותו. טורידו,
כפי שקראו לו אנשי כפרו בחיבה,
שלא יכול להתקבל למשטרה, נכנס
לעבוד בחברת החשמל של פאלרמו,
עיר הבירה.
בשנת , 1943 התערבה הפוליטיקה
העולמית בחייו של סלבטור.
כוחות הברית נחתו לאי סיציליה,
ותוך קרב קשה הרסו כליל את פאלרמו.
סלבטור ברח מן העיר עד יעבור
זעם. אולם עם שובו, לא יכול היה
לחזור לעבודתו הקודמת, כי לא היתה
כבר חברת חשמל בפאלרמו, וגם לא
היו הרבה בתים הזקוקים למצרך כה
בלתי־חיוני כחשמל.
סלבטור החל לעסוק. בהברחת מזון
מן הכפרים אל העיר הרעבה. הוא לא

היה יחיד במקצוע. כבכל ארץ לאחר
מלחמה, שגשג שוק שחור באי. עד
אשר יום אחד נעצר ג׳וליאנו ליד מחסום
בקרת מזון, עת הוביל חמור עמוס
ירקות לפאלרמו.
כשנדרש להראות את תעודותיו,
הוציא סלבטור במקום זה אקדח׳ ירה
באחד השוטרים, והרגו במקום. יתר
שני אנשי המשמר השיבו אש, אולם
ג׳וליאנו הצליח להמלט, עם כדור
במותן. הדבר שהניע אותו למעשה זה
היה, כנראה, העובדה שבאותו זמן
התירו אנשי המשמר למכונית משא
עמוסה מזון מוברח לעבור את המחסום.
לאחר החלמתו, חיפש ג׳וליאנו את
שני השוטרים שירו בו במחסום, והרג
אותם בדם קר באמצע ככר הכפר
מונטלפרה. מאז החלו נקבצים אליו כל
איש מצוק, ומר נפש( .ראה שמואל

אנשים אלה שמחוץ לחוק, היו רגילים
להתקיף בהתקפות־בזק את תחנות
המשטרה או לחטוף תושבים עשירים
ולהכריח את משפחותיהם לשלם ״פדיון״,
האברים שמרו היטב על סוד מחבואיהם
י בהרים ובמטעי הסביבה ׳ ,מתוך
הערצה ויראה. פשוטי העם ראו במעשי
ג׳וליאנו ואנשיו נקמה בעשירים ובחוקים.
אולם
ג׳וליאנו לא הסתפק רק בשוד.
הוא הכריז מלחמה על ממשלת איטליה,
ובכדי להוכיח שהוא מתכון ברצינות
להכרזתו, פקד על אנשיו כי כל שוטר
או חייל הוא אויבם האישי, שיש
לחסלו. המאזן 95 :חיילים 35 ,שוטרים
ו־ 40 אזרחים נהרגו במשך שבע שנים
של ״מלחמה״ .במשך תקופה זאת הראה
החשבון רווח נקי לג׳וליאנו של יותר
ממליון וחצי דולאר.
כמו כל ״שליט״ אחר מסוג זה,
היה סלבטור משוגע לפרסומת אישית.
הוא היה רגיל לכנס עתונאים ולמסור
להם הכרזות וקומוניקאטים.
פעם שלח אגרת לנשיא טרומן, ובה
הציע שארצות הברית תקבלנה את
סיציליה כמדינה ה־ ,49 וחתם על האגרת:
ג׳וליאנו, מלך סיציליה.
פעם אחרת הזמין את ממשלת איטליה
שתשלח עשרה מטובי קלעיה להתמודד
אתו בדו־קרב, בזה אחר זה. אם ינוצח
תיפטר ממנו ממשלת איטליה, אך אם
ינצח, תתחייב ממשלת איטליה למנותו
כמושל האי סיציליה.
חולשתו זו לפרסומת היא שהביאה
אותו לסופו. הוא אהב מאד לראות
את תמונתו בעתונים, והיה מרשה
לעתים קרובות לצלמי עתונות לבקרו.

ג׳וליאנו הרוג בכפר קאסטל ווטראנו
הוא לא איחר לפגישה

העולם הזה״ ,מס׳ 666

אמו של ג׳וליאנו מנשקת את סימני הדם
הקולונל הועלה בדרגה
חולשה זו ידעה המשטרה האיטלקית.
היא שלחה לאי חטיבה של 2000
שוטרים וחיילים תחת פיקודו של
הקולונל לוקה שגויסו במיוחד ללכוד
את השודד הנועז.
יחד עם כוח עצום זה נשלחה גם
פלוגת שוטרים שהתחפשה כיחידת
הסרטה אזרחית. הם הודיעו לכל הרוצה
לשמוע כי הם עוסקים בעשיית סרט
על חיי הכנופיות בהרי סיציליה, והיו
רוצים מאד לצלם גם את סלבטור. הס
אפילו הבטיחו לו תפקיד כוכב הסרט.
בדרכים עקלקלות הגיעה אליהם
תשובת המנהיג. הוא יפגוש אותם עם
רדת־הליל בכפר קסטלווטיאנו.
ג׳וליאנו לא איחר לפגישה, אולם
הצלמים עוד הקדימוהו. בראותם דמות
מתקרבת באפלולית למקום המפגש,
פתחו השוטרים באש. ג׳וליאנו, שהיה
רגיל כנראה להפתעות כאלה, השיב
אש בתת־מקלע, בנסותו להתחמק.
כאן התחילה רדיפה סנסציונית
בסמטאות הכפר, עד שג׳וליאנו עבר
נקודה מסויימת, שם ארב לו שוטר.
מקלע השמיע את נביחתו הקצרה,
וג׳וליאנו נפל ארצה 8 ,כדורים בגבו.
למחרת, החלו זורמים מברקים
מרומא. מברקי ברכה ומברקי תמהון.
אחד מהם היה לקולונל לוקה, ובו
מודיעים לו כי הוא נתמנה לגנרל.

ב לגי ה: כן או לאו

את המתח והפילוג בקרב הבלגים׳ לא
יכלה להתקבל כל תשובה ברורה לשאלה.
היה פה גם פילוג לאומי. כי בבלגיה
שתי לשונות: פלאמית (הולנדית)
וואלונית (צרפתית).
ליאופולד, הידוע בהשקפותיו הריאקציוניות
(הוא עומד על כך שהמלך
הוא גם ראש המדינה והממשלה בפועל
ובר־סמכות להתערב בהנהגה המדינית
ולקבוע בדיונים) נתמך ע״י הפלאמים
הקאתולים. נגדו התלכדו הוואלונים
הפרוטסטנטים והסוציאליסטים. הם בשום
אופן לא ירשו את שובו של ליאופולד.
אינם מתנגדים למלכות מבחינה עקרונית.
רק אין הם רוצים בליאופולד,
שלפי דבריהם בגד במולדתו בהכנעו
לגרמנים. הם גם זוכרים את אסטריד
היכהפיה, אשתו הראשונה של ליאופולד.
וואלונית אף היא, שנהרגה בתאונת
דרכים ב־ ,1935 בהשאירה לו שני בנים
ובת. שנתיים לאחר מותה נשא ליאופולד
נסיכה פלאמית, ואת זאת עוד לא
סלחו לו הוואלונים.
הם דורשים את התפטרותו הסופית
של המלך ליאופולד לטובת בנו, הנסיך
בודואין, בנה של המלכה אסטריד. אך
המלך מתעקש.
בינתים החזירה הממשלה (בעלת
הרוב הקטן) את המלך הגולה. הוא
התקבל בשקט יחסי. פצצות עוד לא היו.
אבל מסופקים אנו אם עתיד הוא לשבוע
נחת ממלכותו. כיום ״המלכים בחסד
עמם״ (אלה שנשארו) כבר אינם פראזה,
אלא אמת.

בוילה ליד ז׳נבה (שווייץ) גרה משפחה
בת 6נפשות, ושם חיכתה שייקבע
גורלה. זאת היא המשפחה המלכותית
הבלגית שראשה, המלך ליאופולד גלר,
מארצו עם עם כיבושה
בידי צבאות
הברית במלחמת העולם
השניה. במקומו
נתמנה אחיו כעוצר
עד שתהיה שהות
לעם להחליט
סופית: מלוכה אי
ריפובליקה; ומי יהיה
המלך.
ועתה עם השבת
השלום והסדר במדינה
,״התפנו״ הבלגים
לבעית המלכות.
שלש פעמים הלכו
הבלגים לקלפי (בבלגיה
זכות הבחירה
היא חובה, ומי
שאינו בוחר נענש)
לענות על השאלה :
האם יחזור המלך
ליאופולד לכסא המלכות

המלכה אסטריד על כרוז סוציאליסטי
ושלוש פעמים,
בעלת לא, בנה כן.
כשכל פעם מעלה

מוסיקה
החון של טוסקאנינ׳
אלה שראו את הסרט ״קרנגי הול״
ודאי יזכרו את הזמר קצר הקומה ובעל
הגוף האתלטי, המשמיע תוך כדי הליבה
באולם הקונסרבטוריה את השיר האיטלקי
הפופולרי ״פולה מיו״ .אם כד,שם
ז׳ן פירס אינו שם איטלקי דוקא
ברור לכל, בגלל קוי פניו ושירת ה,,בל
קנסו״ ,כי לפנינו זמר איטלקי. וכך
באמת קיימת סברה על ז׳ן פירט, הנחשב
כיום כאחד הטנורים המעולים בעילם.
שמו
האמתי של זץ פירם, יענקל
(יעקב) פרלמוטר, הוא ערובה מספקת
למוצאו. וז׳ן גם אינו מסתיר את מוצאו.
להיפך, זמר זה, ככל הזמרים האוהבים
לספר על עצמם, אוהב לתאר את דרכו
באמנות מן העריסה. לפני כמה שבועות
זימר בקונצרט תחת כפת השמים, שנערך
בניו יורק למען המגבית המאוחדת
בפני קהל של 32.000 איש. פירט,
שהוא כיום בן 37 הוא בנו של חזן,
ואת הקאריירה המוסיקלית שלו התחיל
גם הוא כחזן. בחוגים המוסיקליים של
אמריקה מכנים אותו ״הזמר של טוס־קניני״
.כנוי זה מקורו מכמה הזדמנויות
בהן בחר המנצח הגדול את פירס

ג*ח*גית הזקן -עוי אהבלימה
חרפה ללא נשווא העטה חנון צי ד עפייז קל עדיה• ה טלר דוד
כגלחו אח זקנס עד למחציתו ולא בבדי פקד עליהם הנולד
דוד ל הט אר ביריחו ול ה מ תין עד טויענלח זקנם ב מלואו

ביום זה מיותר ־
ביוםקי־ י ם >>יעהר<<
ואה נבר בארצנו אינו צריך ל ה תביע מצל ע ל חתימה וקן
מעוחת הגלוה המשווכללת עול *יצהר מרבבת את שועדות
הזקן עד לסי־סזיהי ימאפטורת עיי כד גלוח יותר הלק

לביצוע תפקידים מסוימים. אחת מאלה
היתד, הסרט היחיד שטוסקניני הסכים
להצטלם בו ,״המנון האומות״ (שהכנסתו
היתד, מוקדשת לקרן בין לאומיה
של נכי מלחמה).
פירס יזמר בכמה קונצרטים עם
התזמורת הישראלית, וכן ברסיטלים.
הגוש הדתי בארץ ישמח לשמוע כי
ז׳ן פירם נשאר דתי עד היום הזה.
בחוזה של הזמר יעם האופירה ״מטרו־פוליטן״
יש סעיף מיוחד, שלפיו אין

הטנור זץ פירס
מ״כל נדרי״ ל״סולה מיו״

שימו

שהטוקס

ד ב ילדי!!!

את כל הילדים שנולדו בשנים 1938 עד 1946 אנו מבקשים להודיענו מיד את
תאריך הולדתם המדויק (היום, החודש והשנה) כמו־כן את כתובתם המדויקת.

נעימה

הפתעה

אחד מאתנו

לו*ן יבל ב רי אותילדיך
מפגימחלותה קילן

נכונה לכ לילד

^ דסולןסמשמידב או פן
מ ידי זבובים. יתושים
וח רק י ם

נושאי

ערב ביום שגי 31.7.50 ,

בשעה 8.30

תתקיים

באמפיתיאטרון רמת־גן

אחרים

מחרות.

ל ה שי גבכל חנויו ת
המכלתוב תי -םרקחת

דונה פרק 13

ח\י\י

! בסוכנויות חב* יעזל *
להפצ ת חיטי ק ליס
בכלהא רץ.

בחיות מרכת היוני
שד ישואל תש״
...לאשתי

השב 1עו! העמ מי ל בי תולמשפחה
בהשתתפות :

מיס אירופה ומלכות
היופי של צרפ ת ומרסיי

בתכנית:

פסנתר

מים אירופה תירקוד את רקוד מות הכרכור של קמיל
סן סנס. המלכות האורחות תצגנה את אפנת כגדי הי ם-
משנת 1900 ועד היום - .תוצג גם אפנת פרים החדישה.

כרטיסים: בתל־אביב — משרד ״הכרטיס״ ,אלנבי ; 31
ברמת־גן — נפתלי רחניץ, רחוב ביאליק .57

פיוס עובד בשבתות או חגים. דבר זה
אינו מפריע לפירס לקבל את המשכורת
הגבוהה ביותר ביים בין זמרי ד,אופירה
באמריקה.

פסנתר כנה לקונצרטים

ממדרגה ראשונה, צליל מופלא
א. וסטרמן, ת״א, רה׳ רש״י 0

גיאורג זינגר, המנצח, חזר השבוע
מסיור קונצרטים באירופה, ומקץ כמה
ימים החל לטפל ב ...היתר יציאה, כי
עליו לחזור לנסוע בכדי לנצח על ת1מ־רות
ואופירות באיטליה, אוסטריה וצרפת.
שובו של זינגר לארץ עבר ללא הד
ואף בלי ידיעה כרוניקלית בעתונים.
אנו נזכרים בכך במיוחד מאחר
שמוסיקאי זה זכה לפרסום הגדול ביותר
שניתן אי פעם למוסיקאי שבא
להשתקע בארץ. לפני עשר שנים, כאשר
המנצח הגיע אלינו באנית מעפיליב
שעלתה על שרטון מול חוף תל־אביב,
ובימים ההם ביקש הישוב להפגין בפד
הכל, ובפני עצמו, כי העלית ד,״בלתי
ליגלית״ מביאה לנו כוח־אדם חשוב,
היה השם גיאורג זינגר הפגנה מעולה.
ואכן, זינגר היה אחד אנשי הרוח
המצוינים שהגיעו באנית מעפילים׳ ורבות
היו פעולותיו המוסיקליות מאז
עלה על במת ״ישר, חפץ״ בהצגה קוד
צרטית של ״טרובדור״ ועד ניצוחו על
התזמורת הישראלית וד,אופירה.
אלא שבמרוצת הזמן נהיה ל״אחד
מאתנו״ ,ושוב לא הרבו להזמינו. עתה,
עקב היחס המיוחד הקיים בין העתונות
וד,אופירה הישראלית, לא נודע ברבים
כי זינגר הספיק כבר לנצח על הצגת
״כרמן״ .יומיים אחר ההצגה פגש המנצח
בידידים מוסיקאים והם ברכוהו
ב״שלום״ .״מתי באת?״ שאלוהו ועל
סך תמה המנצח :״מה, לא שמתם לב
שאני ניצחתי 1שלשום בתל־אביב י נדמה
שעל בקורת אין מה לדבר״ ,הוסיף
המנצח, שנעדר מן הארץ בזמן הסב־סוף
בין ד,אופירה והעתונות.
ביקורו האחרון של זינגר באירופה
הביא לו הצלחה חשובה: הוא הוזמן
על ידי חברת ״רמינגטון״ (מסועפת
לחברת תקליטים אמריקאית הפועלת
באירופה) להקלטת כמה יצירות (לונג
פליאינג) .עד כד, הקליט זינגר את
״הסימפוניה מהעולם החדש״ לדבורז׳ק,
קטעים מתוך ״כרמן״ ועוד.

העולם הזה״ ,מס׳ 666

אציגה־נא לפניכם השם: אחירע
בן עינן ; כתובת: כל הארץ ; מקצוע:
פולש ; הסוג: א ; 1השכל־ פלשנית :
פלמ״ח ; השכלה גבוהה: נכה משוחרר.
פרטים נוספים: דור עשירי בארץ. מדבר
עברית.

10 בנובמבר.
הגעתי לירושלים במצב טפשי. איש
לא קיבל את פני בפתח העיר. איש
איננו יודע מי אני. איש איננו זוכר
כי אני הצלתי את ירושלים. אני מוכה
תדהמה. העיר שונתה קצת מאז: יש
אוכל ומים, פגזים — אין בכלל׳ בחירות
יפות — כדאי.

11 בנובמבר.
אני ממשיך להתפעל מהעיר: כמעט
מיששתי ליגיונאי: הוא חייך ועישן
סיגריה על החומה. אנשים סובבים ברחובות.
שקם מוזר.

אני מתחיל להתענין בעצמי: חדר
עולה הון. כשהחדרים היו ריקים (הם
ישבו במקלטים ושמעו בראדיו איך
מצילים את העיר) הייתי אורח רצוי.
עתה הם גרים בחדרים, אם יש להם
משהו ריק או מיותר, משכירים אותו
בתועפות הון. זאת בעיה. צריך לגור
באיזה מקום.
התחלתי להטיף ציונות עד שאשר,
אחת (כנראה מארגון אמהות עובדות, יש
לה צורה כזאת) אמרה לי כי מאז הוקמה
המדינה אין יותר ציונות׳ ודרשה
שש עשרה לירה. כמעט ובכיתי מרוב
בושה. אני מחליט לחזור למקצוע. פעם
כבר עשינו.

לא יום ולא לידה.
אני מהלך ברחוב (כדאי לעשות פה
פעם בשבוע מבצע רעש) ומסתכל אל
הגגות. יש מי 7יון גגות בעיר זאת. אולי
גדלים מתחתם מיליון חדרים י
אולי.

12 בנובמבר.
חדר. היום
— כיפות,
או נכסי
אבל החדר

מתחת לאחד הגגות גדל
עובר בצפיה: החדר נפלא,
קירות עבים, רכוש נטוש
נפקדים או אלהים יודע מה.
ריק.
אני והמנעול שבכיסי מחכים לערב.
קר, ואני שוב מחייך לתוך העיר.

10 כערב.
אני פותח את הדלת חסרת המנעול,
מכניס מטה מתקפלת, שתי שמיכות,
ומזוודה. שם מנעול בדלת.
אני גר בחדר.
שוב אני אדם, שוב בחור עם קורת

שמו של אדם מורכב משלושה חלקים:
שם משפחה (באותיות רבתי)
שם פרטי, וכתובת. איש בלי כתובת
הוא נווד, ועלול להיאסר בעוון שוטטות.
אני הייתי אוסר אותו בעוון שטות.

.העולם הזה״ ,מס׳ 666

בעבור עוד במה ימים.
יש פה אחד, דני׳לה. בן עשרים ושתים.
הוא שנא פסיכולוגיה, דת ופרו־טקציה.
הוא אוהב — מה עוד לא גיליתי(
.קיבל דירה של שלשה חדרים
בגלל זה שלא גרם טרדות לצבא ולא
נדחק לכבוש את ירושלים. אביו, נדמה
לי, איזה מיניסטר או בדומה לזה).
כבר אמרתי לכם מה הוא שנא, לא? ובאנו לקחנו ערימה שלטיפוסים,
לשם. רצינו רק להכנס לחדר השלישי,
הריק. זה הכול.
אבל ראו: אילו בכיות ותחינות.
פחד. דני׳לה ייבב וצעק שהחדר מיועד
כובשי קאטאמון, מחוסרי דיור כיום, מוצאים דרך קצרו;
רק לגברים מיוחדים במינם (אהה. סוף
גדיא)
לצדק. אולי אין זה בדיוק סדר וחוק, אבל (חד
סוף גליתי מה הוא אוהב — בחור זה
אוהב נשים עד לשגעון) .לפחות תנו
למי היתה הזכות?
לו בחור שיסכים לטאטא לדני׳לה את
חדרו, ויקשיב שלוש פעמים ביום למא־תים
שעות הרצאה על הדברים השכי
אין טוב מהפלישה.
בינתים שלומית משתכנת. אפילו נואים המצוינים למעלה.
כי טוב לאדם המעז אצל אנשים שאלה מהבחור מטאטא בכדי לנקות את
אנחנו התגחכנו בחשאי, אבל בסבהחדר
(בחורות אוהבות נקיון) .אפס
אובדי זכרון.
לנות, הכנסנו לשם סטודנטית אחת,
כוח התנגדותו.
בחיי, לא נושכת.
זה לא פשוט. נכון. ניסו לגרש.
0 : 2לטובת הצדק.
ניסו לעשות צרות. אבל החדר שלי, על
היה מחריד מאד, משום שילד גדול
אף הכול. וראו־נא: חוזה, שכר מועט,
זה נסע להביא את אמו ואביו וסבימים. במה עוד
וגם
חריקות השנים כבר פסקו. מודוס
תו, שני דודים ועוד חבילת אניני טעם
דונדי.
אתמול היה יום משובה ובדיחות משונים.
הדעת.
(זה כנראה רק בארץ הסטודנטים
בעבור במה ימים.
באוניברסיטה פגשתי חבר אומלל, הם כל כך עצמאיים).
הביא אוהל מהצבא׳ ורצה להקים אושלח
לחמך וכו׳.
באמת מחריד. התפלאנו מאד. היה
הנסיון והבקיאות הם דבר של ממש. תו באיזו פנה בעיר. אך בעודו מקים
את האוהל, התנפנפו היריעות ברוח, שם בזבוז זמן ועצבים (לא שלנו) .היו
אין אני רובץ על זרי הדפנה. אני עוזר
שם דיבורים ושכנועים וזיעוקים.
ופרחו להן. לא היתד, לו ברירה אלא
לבאים אחרי.
אבל עובדה היא עובדה, גם אם
את שלומית מצאתי ברחוב. היא לפנות אלי.
ניסה דני׳לה לתקוע בי כדור מאקדח
זקוקה לחדר.
כי אני כעת המומחה לעניני שיכון. צעצוע. וזה הביא בי הרהורים נוגים
חדר מצאה, אבל בעל החדר (בעלות ה בשאלות מענינת מהרצאה יצאנו מאד
על הדור הצעיר שהציל את המומנין?)
רוצה להשכירו רק לבחור ממין
זכר, שקומתו 158ס״מ, המדבר ארבע מוסר של המאה התשע עשרה, והלכנו לדת, ועל ירידת המוסר של אותם שנשפות
בעל חנוך של לפחות בית טוב לבית מסוים, אשר תפש את עיני בשעה שאו אקדחים כשאנו נשאנו רובים. לכל
שהייתי עורך׳טיולים מקצועיים בעיר, כלי המוסר שלו.
וארבע שנים בצופים.
אני שונא אנשים בעלי עקרונות. בוחן אפשרויות לעתיד.
בזכרויני רשום: חדר בקומת הקר עוד במה ימים.
אין להתוכח אתם, כי נחבאים הם מאאני
אוהב את ירושלים (המשך אהבה
חרי תריסים של עקרונות .״אני קע׳ טוב ונוח. מעלה נוספת: שני בתים
של אלפיים שנה) .יש בה מין הומור
מצטער מאד, אבל זה אצלי פרינציפ.״ מתחנת המשטרה. שכנות מצוינת.
מיוחד, שקט, עדין.
גם לי יש נימוקים משלי, זהם עקרונות.
חדר זה הוא קטן, אבל טוב. אנחנו
ואל תבוזו לסטודנטים. יש ביניהם
תאור המקום:
הולכים לפלוש.
גם כאלה עם דם. באמת אינני יודע
הוא צעק נורא, ונתן לי שמונים
איך הגיעו להיות סטודנטים.
בעלת הדירה: עקומה להפליא.
מטר הסברות מדוע נימוקיו צודקים.
אבל אין דבר. העיקר — הומור,
הבת: רצויה למדי (רק אמהית מדי),
הומור סטודנטאי — לא 1
האב: נחמד להחריד.
וכלב. עוזרת אכסטרא: סבתא,
סוף דבר
בדירה ששה חדרים. ר,ששי, כמובן,
אולי מי מכם אין לו איפה שיגור?
מיועד לנו. סגור במנעול ונוח מאד.
הואילו־נא. אני לרשותכם, בעצה טובה.
אנחנו אנשי שלום. מתנגדים לגרי הבתים אינם שייכים כיום למי שבנו
מת אי נעימות. התחלתי מסביר לאוסף אותם. הבתים שייכים למי שדרים בהם.
ברנשים זה את המצב. הם כמעט והת ובכן, לכו וגורו בהם. זה החוק. המשפקעו
מצחוק. האב הוא הפקח מכולם. טרה? יש לה עיסוקים אחרים— ,
הוא סיפר לי כי בפאריז היד, נוהג שיטור, בילוש אחרי בנות אם הן דתיות,
לישון בכל לילה אצל ידידה אחרת, חיפושים בדרכים, קבלות פנים, מצעוכך
היה חוסך לעצמו טרדת חיפוש דים, מצעדים.
אחרי קורת גג. האם הסמיקה, והבת
בינתים יכולה להיות לכם דירה דה־יצאה
להאכיל את הכלב.
לוכס. הגג שייך למי שישן תחתיו.
הויכוח היה משעמם. מאפס מעשה צריך רק לד,כנס ולישון.
הוצאנו מפתח משונה (ספק פטיש ספק
טוריה) ועקרנו את הדלת. על זה נאמר:
בחוכמה פותח שערים.
לא עברו שתי שניות ובחדר עמדה
אני הקשבתי בשקט, פתחתי את הדלת, מטה. הכניסוה שנים מהפאקולטה למוהנחתי
לו שימשיך מהעבר השני. עם דעי היהדות. בכל זאת לומדים משהו
אנשים בעלי עקרונות אין טעם להת־ באותה פאקולטה. אחד מהפיסיקה פתר
וכח.
את בעית המפתח. ואני חייכתי לעבר
שמנו בחדר מטה, ארון קטן, ואת הכלב. הוא היה הראשון מבני הבית
שהסכים למצב החדש.
שלומית. זה מקשט את החדר.
אחר שעה באנו לכלל הסכם — של
הבחור מתחיל לחלות בשגעון הבעל-
כמה לירות בודדות ׳,וכל חלומותיה של
ביתיות.
ואני, כנראה, רופא סוציאלי מאד. בעלת הדירה על בחור צנוע (שומר
שבת ; מ־ 11 בלילה חדלת נעולה ; בלי
ראדיו ובנות ; וצם ביום הכפורים)
המשך אותו יום.
עמדנו ליד החדר ושרנו שירים מכל בטלו מהעולם.
הכלב נהנה מהעסק בגלוי: רק כלהמינים.
והוא ממשיך להתחנן. איפה
גדלו טיפוסים כאלה י מרוב הגינות בים מבינים ענינים שבהם צריך להיות
הוא טפש להחריד.
בן אדם.

נשי

עורך כמוצאי׳יטכת,

כלליות

ציוניות

ט״ו באב תש״י,29.7.50 ,

קיץ

נשך

בשעה 9בערב

\דול

על גדות הירקון ומימיו עד אור הבקר לאור הירח המלא

ליל

ונציה

התחנות הראשונות הן :

בהשתתפותו האדיבה של הזמר

פנחס

מועדון ״זבולון״ ,קפה ״גף
הוואי״ ושבעטחנות

גורין

שייט בסירות—נכלל במחיר הכרטיס

בתכנית: שירים ונצינים
ועזרתה המלאה של אגודת

תזמורות, רקודים

זקוקי־די־נור,
גם בשבע טחנות.
מדורות על פני הירקון, תאורה של
המפעל, הפתעות רבות ומגוונות...

יורדי־ים ״ זבולון ״
מזנון ובר עשיר
התזמורת דוצי קרלו מקפה ״פילץ״ תנגן משעה 12 בלילה!

שרות אוטובוסים מס׳ 4ומס׳ 6למועדון ״זבולון״! מס׳ 13 לקפה ״גן־הטאי״
ושרות מוניות מיוחד מרחוב חשמונאים, פנת המלך ג׳ורג׳ ,רחוב בן־עמי פנד.
מוגרבי. קשר סירות בין התחנות השונות — חנ ם.
ככר דיזנגוף וכבר

כל ההכנסות קודש למוסדות ילדי עולים.

נזבצע חלום
״מה הייתי עושה לוא היתד, ניתנת
לי האפשרות לבלות יממה אחת כחלו־מותי
את השאלה הזאת שאל עורך־
התחרויות של ״העולם הזה״ את קור־אותינו
הצעירות, בנות 17 עד ,26 לפני
חודש ימים, בהבטיחו להגשים את התשובה
המקורית ביותר.
התשובות שנתקבלו יכולות לשמש
חומר למחקר סוציאולוגי.
בסך הכל נתקבלו 562 תשובות.
היו, כמובן, כמה תשובות שהעורך
לא ידע כיצד להגשימן. למשל
המכתב הבא, של נורית ב ,.מתל־אביב:
״מה תעשו אם החלום של אחת הבנות
הוא למצוא חתן, ודוקא בתחום ארץ־
ישראל׳ כמו שהתניתם? האם תוכלו
להגשים חלום כזה?״

הזמנות להשיג במשרד ״ארמון״ ,יח׳ הס ,4טל׳ 3987 ובערב הנשף ע״י הכניסות
מספר ההזמנות מוגבל.

פרס ראשון

תחת חסותו האדיבה של מר גיקולה מיליצביץ, הציר היוגוסלבי

הופעת אווחים שר חבוי
האופרות בלגוד־זגרב
ו. היבלובה

מ. בוגינוביץ
מצו־סופרנו

סופרנו

י. גוסטיץ

ט• נרליק

ש. ינקוביץ

בריסון טנור
ע״י הפסנתר מ. טאובה
חלקים מתוך: הספר מסיביליה, ריגולטו, טרביאטה, אאידה, פיאצו,
בטרפליי, כרמן, חתונת פיגרו, חליל הקסם וכו׳.

רמת־־גן
2.8.50

אמפיתיאטרון

חיפה

ירושלים

3.8.50

5.8.50

קולנוע ״מאי״

מהם,

אודם הנוצרים הצעירים

_מכירת כרטיסים ראה עמודי פרסום.
אימפרסריו ו. ה .רוברט

נפתחים קורסים חדשים

לקצינות עברית ואנגלית
לפי שיטתגרג הפשוטה
בחיפה -תל אביב -ירושלים
בהנהלת מר ח. קמפינסקי, מחבר הקצרנות העברית לפי
הרשמו מיד -והבטחתם לעצמכם מקום
חיפה ( :ימים א׳< ר) אצל נאי קמפינסקי, רחוב פבזנר .19
תל־אביב ( :ימים ב׳ ,ג׳) מלון ״אירופה״ ,רח׳ אלנבי ,42 טל׳
ירושלים ( :ימים ד, ה׳) מלון ״ויטא״ ,רחוב המלך דוד.21 ,
ההצלחה מובטחת!

שיטה זו.
בכיתה :
2913
טל׳ .2515

חברת קולומביה פיקצ׳רס,
גאה להציג את הסרט
הכביר ר, בלתי ־ נשכח

לה בוהם
עם השחקנים הידועים
מרטה אגרט ויאן קיפורה

נג ד

לכנה

קשקשי

1נשירח

שעדו ת

בקולנוע ״אסתר״ ,ת״א (מ־)29.7
״ ״ מאי״ ,חיפה
״ ציון ״ ,ירושלים

— הוא טיסה לאילת. נראה ש^ינה רחוקה
זו מקסימה את ליבן של רבות
(אולי במקום נסיעה לחו״ל, שלא נכללה
בתנאי ההתחרות, ואולי גם מפני
ששמעו שקיים שם מחסור חמור בבנות).
לכן המליץ עורך ההתחרות לפני
חבר השופטים לתת פרס שני לשושנה
ט ג׳ ר ממושב בית־חנן.
מכל הבקשות נראית לנו כיפה ביותר
משאלתה של רישהבורשטיין ,
פקידת עורך־דין בת ,18 מרחוב שפירא
, 11 חיפה, הכותבת לנו :״טיול לאילת.
אמנם יש בידי האמצעים לבצע רצוני
זה, לכן באם אזכה בתחרות זו, אבקשכם
להעביר וכותי לנער מעולי תימן,
אשר יטייל הוא לאילת על חשבונכם
במקומי אני״
ועורך ההתחרות המליץ בפני חבר
השופטים למלא את בקשתה, כפרס מיוחד,
ולהטים נער תימני לאילת.

הכותבת שכחה שהבטחנו להגשים
רק חלום של 24 שעות. האם היא חולמת
על בעל רק לתקופה קצרה׳ זו י
חלום אחר, גם הוא מקורי אך קשה
להגשמה, הוא ׳חלומה של מ. ר ,.בת
,17 פקידה :״חלומי הוא להדמות לרחל
המשודרת (אתם צוחקים לי י ומה אעשה
וזהו חלומי י) .זו׳ רחל שכל כך הבינה
את בני הנוער, הנאור, והטובה...״
העזרה היחידה שנוכל להגיש לה —
לעודד אותה לכתוב שירים.
חלום תרבותי שני הוא של אביבה
פ ,.תלמידה בת ,17 השואפת לבלות
יממה ״ספרותית״ :בהרהורי חלומות
איני ביישנית, אדבר בטוחות, אשאל
ואקשיב. עם בוקר הייתי אוספת את
הסופרים הצעירים — מוסינזון, אבנרי,
שמיר, יזהר, את כולם( ,יחד? —
מסכנים!) שואלתם רבות וודאי היו
משיבים. אח״כ י. בורלא, א .צ. גרינברג,
ש״י עגנון...״
תדר, מ .חולמת חלום יותר מוחשי,
אך פחות מקורי :״אילו רק היה באפשרותו
...הייתי גרה בדירה של שני
חדרים ומטבח, בלי שכנים אלא שי-
ממה אחת בלבד לא היתד, נותנת לה,
מן הסתם, סיפוק.
שלוה ר ,.מחיפה, חולמת חלום קולנועי
:״אני מופיעה בסרט ישראלי
אמתי, כלומר לא סרט דוקומנטרי כרגיל,
ואני רוקדת ורוקדת, ומשחקת את
הגבורה הראשית, כמו ״הצברית הכל
יודעת״ או משהו בדומה לזה אנו
יכולים רק לייעץ לה להזדיין בסבלנות
ולחכות עד שתעשית הסרטים שלנו
תעמוד על הגובה. אנו מקוים שלא
תעבור בינתיים את גיל ההתחרות.
נראה לנו שנערות רבות חולמות
על שלושה דברים: ג׳יפ דוהר, בחיר
הנוהג בו וארוחה טובה בקץ המסע.
אלא שדרכי המסע שונות. לאה ק ,.בת
18 מתל־אביב, כותבת :״אנו יוצאים
את העיר תל־אביב (החדר מחניק) לעשות
הרפתקה צפונה לארץ. לעבור
את כל הישובים לכנרת הכבירה. להרגיש
אנ-י ודויד את עצמנו במרומים,
לעזוב את הג׳יפ ולשבת במקום שלט
ושקט, להתרכז קצת בשקט, וכשאנו
מרגישים את עצמנו רעבים לקפוץ על
הג׳יפ ולטוס למסעדה מפוארת ולאכול
ארוחה בריאה ושמנה..״
אולם רובם של החלומות — 680/0

פה אחד החליט חבר השופטים לתת
את הפרס הראשון לחיילת רחל גריני
באום, בת ,181/2מרח׳ אליעזר בן־יהודה
,200 תל־אביב, המשרתת אי־שם.
והנה חלומה :״אל נרבה בפטפוטים.
אני בחורה נורמלית, ואם יש אפשרות
במשטר זר, ליהנות קצת מהחיים,
אפילו 24 שעה, הבו ! תנו לי
את המאכסימום שאתם יכולים לתת
ב־ 24 שעה. את השאר אמצא בעצמי.
בחור? אידיאל? לא ל־ 24 שעה. נתחיל
מנסיעות: טאכסי, חברים. בגדים —
הואילו נא לקחתני לחנות של אופנה.

שם אני בוחרת לעצמי את השמלה היפה
ביותר. המחיר אינו חשוב לי> .על חשבונכם
!) משם אני נוסעת לחנות
ובוחרת. לי זוג נעלים
לנעלים,
שראיתין בחלון ראוה, ושמתי עליהן
את עיני מזמן. משם — למספרה. תסרוקת
כמו שצריך, ולא כמו שמוכרחיב
במחנה צבאי.
עתה אני מוכנה. המכונית מסיעה
אותי ל־איזד, מלון יקר? אה ,״השרון״.
המנהל, השוער והמלצרים מקבלים
את פני בכבוד, כאילו הייתי לפחות
נסיכה או כוכב־קולנע, או תיירת. כבר
הכינו לי חדר משלי.
ארוחת הערב היא חלום בתוך חלום.
אחריה מתחילים לרקוד. בחור בן חיל
ובן פורת, שחרחר ומבולבל, מתחנן,
לרקוד אתי. אני נענית לו, ואנחני
רוקדים.
אנחנו שותים שאמפאן, מאזינים
למוסיקה האלוהית, צחוק, כיף.
נקישה קלה בדלת מעירה אותי בבוקר.
השעה .10 אני אוכלת ארוחת
בוקר במיטה. לוא ראו אותי חברותי
במחנה...
אני יורדת לשפת הים. כאן מותר
להתרחץ. בחורים צעירים, משלנו ושלא
משלנו, מצטופפים מסביבי.
באחת ארוחת צהרים. החלום מתקרב
לקיצו. בכל זאת אני נהנית. שאר האורחים
עולים לחדריהם לנוח. אך לי מחכה
המכונית שלי. החלום תם אבל אין
דבר, היו לי עשרים וארבע שעה שלי,
לרצוני.

הכתובת: רחוב לילינבלום ,12ת״א /האחראי: מידד שיף /העורך: אורי
אבנרי /המו״לים: אברהם גורמן ושלום כהן /דפוס מ. שהם׳ תל־אביב.

תשבץ מס.

פתרון. ה תש כץ הענק (מם׳ )26

עתה; )31 נודד )32מ לפריפת בגד אי
מאוזן :
מאוזן )2 :מפל; )4בלן; )7בזל;
מאונך )1 :שחם; )2מור; )3פך;
וילון; )34 עליו תפקיד ראשך בלילה;
)2חתימתו על כל שטר ממון 35 רוזן; )36 בן אדם; )37 זרם אוי 9משח; ) 12 תשי; )14 האג; )17 שעל; )5לע; )6נגב )7בול; )8זן; )10 שע;
)6אינו הולך אל הספר ; )8אריג )39 לא בי אלא להפך; )40 רטוב; ) 19 חנוך; )22 עגלון; )25 עפולה; )11 חפץ; )12 תלם; )13 שה; )15 אם;
לגברות בלבד! )10 רק האלוף למיני )41 שים; )42 מתתכ צהובה; )44 העושה )28 מולדת; )31 מכר; )32 צמג;
)16 גוש )17 :שד״ל; )18 עת; )20 נכר;
יגבה ממנו ; )12 חומר גלם לנגר ; כדורי עץ; )46 הבדל; )48 דורש הת )34 בבל; )35 דין; )37 צים; )38 מצב; )21 מר; )23 לביא; )24 אי; )26 ויצו;
)13 שמא; )14 מזג אויר קיצי! )15 רק־ ערבות בית דין; )50 מעשה פלאים; )40 שפל; )41 אש; )42 צי; )43 מב; )27 קץ; )29 לפיד; )30 דש; )32 איל;
בון; )16 שכונה דרומית־מזרחית לתל )51 -אור השחר; )53 עליי אני מצביע; )45 אח; )46 בן; )48 צח; )49 יב; )33 צמג; ) 35 דחי; )36 נבו; )38 מחט;
אביב; )18 מחשבה; )19 בלעדיה אל )54 זורם בעורקיך; )56 תבור, ציון )51 ,על; )53 וולפגנג אמדיאום מוצרם; )39 בית אל )41 :אל; )44 בני בליעל;
תאמין ; )21 הולם בראש מסמר ; ג׳רמך או כרמל; )57 קמט על פני המים; )57 תיאדנט; )59 עש; )61 כר; )62 פר; )45 אד; )47 נס; )48 צר; )50 בי;
)24 בירת הארץ — אתונה; )25 כתם )58 ממנו יוצא הנוזל! )60 בית הנשים; )63 מכאוב; )65 שץ; )66 שח; )67 בל; )51 עט; )52 זעף; )54 מרץ; )55 ארח;
לבן על העור; )28 זרם חזק; )29 לא )62 מלת עידוד; )64 מפקד חזית הדרום )68 ,אביטל; )71 אנך; )73 רז; )74נ״י; )56 מגל ; )58 ברז ; )60 שריד ;
)75 סד; )76 ליל; )78 הר; )80 יד; )61 כרמל ; )63 מעלה החמישה ;
)82 טף; )84 שתא; )87 הגר; )89 לץ; )64 אבל בית מעכה ; )65 שדה נחום ;
91 השבועון המצויר
לאינפורמציה; )66 שבי ציון; )67 בקטריולוגיה; )68 אנ)92
נא; )94 העי; )95 חב; )96 יש; שי שלף; )69 בית נכאת; )70ט״ז;
)97 יד; )98 שכן; )99 פאר; )100 צץ; )71 אל הצפור; )72 כפר הראה; )75 סין;
)101 לו; )103 צל; )104 מים; )107 מן; )77 ישע; )79 רהב; )81 דוש; )83 פלד;
)108 נד; ) 110 לח ; )112 פתרון ; )85 אפן; )86 ארז; )88 גיא; )90 צדף;
)115 רמה; )116 פן; )118 צי; )119 יגע; )93 אטלי; )100 צרפת; ) 102 פור;
)120 קו ; )121 ושט ; )122 פרח ; )103 צדק; )105 יגו; )106 שקע;
)123 תן; )124 משוכנע; )126 עקב; )109 דגן; )111 חשן; )113 רפו;/
קרת; )133 תיאפון; )114 נחת; )117 ננס )124 :מרן;
)129 נרגן; )131
)138 גרה; )139 הה; )141 ציר; )142 עי; )125 נהי; )127 קצף; )128 ביצאפון;
)143 טרי; )145 עב; )146 לאן; )130 רע ; )131 קרדינאל ; )132 ריר ;
)148 אדן; )150 ישה חפץ; ) 154 הם; )134 יען; )135 אב; )136 ול; )137 נאד;
)156 דרמפון; )160 דבר 162 גר; )138 גדר; )140 מהיר; )144 צפון;
)147 נבל; )148 אגד; )149 גרא;
)163 קרע; ׳4)165 יין; )165 אהר
)153 ערוער;
)151 שי; ) 152 חן;
)168 אחי; )170 נוף; )171 עוץ
)155 מאזין; ,)157.מן; )158 וף;
)173 לי; )174 סיאול; )176 אפל
)159 קור ; )161 ריב; )163 קין ;
)177 קזינו; )179 רשרוש; )181 זמ
)164 עול 167 הל ; )169 חי ;
)182 לוז; )184 שרו; )185 עם; )187 ארד
)171 עשר; )172 צור; )174 סמדר;
)192 גד
)189 שער; )190 רמז
)175 לודר; )176 אראל; )178 ורדו;
)179 רעוע; )180 שמיר; )181 זג;
)194 דק; )195 כאן; )196 רזו
)183 זך; )184 שך; )186 מזל; )188 דה;
)198 לדה; )199 לו; )201 יל
)193 מוסד;
)189 של; )191ז״ל;
)203 רנואר; )208 לי; )211 עמידר
)197 וי; )200 ציני; )202 אבץ; )204 נא;
)215 בז; )217 אסל; )218 שלט
)205 אליאב; )206 בלו; )207 הדס;
)220 עדי )222 :בור; )223 מתת
)212 מרדכי;
)209 רות; )210 מתי;
)225 תן; )226 עז; )227 צרר
)216 זרש;
)213 דן; )214 שזר;
)229 דיפלומה; )232 סחרחרת; )234ג ר
)218 שלש; )219 טמיר; )221 יחסן;
בלדי 36ל) גרר; )237 שרד; )239 אנש
)222 בריא; )223 מרפק; )224 תבן;
)240 יחם; )242 סם; )243 הרף
)226 ערב; )228 הרם; )230 פנה;
מאונך :
)30 מתכת יקרה; )31 משא כבד ; )244 נסך ; )245 והב ; )247 סביבה
)231 החי; )233 רם; )234 גרע;
)1תבואה; )2בעל בית מרחץ ; )33י מעצב באבן; )38 הטבעת שבנחיר
הפר; )41 מזמר; )43 ליקר ירקרק ; )248 בריטון; )249 באר יעקב; )250 ליר )235 לסל; )236 גהה; )238 דב;
)3גבוה ; )4טעות לעולם חוזרת;
טה; )252 סס; )254 רב; )255 רן; )241 סטראוסקום ; )243 הידראבאד ;
)5פרי התאנה; )6גרגרים שחורים )44 לא קודש; )45 משקה את הצמחים
בקיץ ; )47 היא נושא סיפור השבוע ; )256 תיאטרון קאמרי;
)263 מרר; )245 וט )246 :קסרקטין; )251 אבן
לתבלין; )7עובד אדמה; )8בו פונים;
)9לא ציית; )10 מחלה מידבקת (מלא); )48 עוד אחת מאבני החושן; )49 חרוש )265 -יהושע בן נון; )270 קב; )271 הבל; עזרא ; )253 סנבלט ; )254 רודין ;
) 11 זבל; )17 שר המשטרה;
תן; )50 חלק הסכין שבו חותכים ; )272 שר; )273 טמא; )274 ורד; )256 תורכיה; )257 אה; )258 טבל;

חיל נשים; )21 מי שפרש )52 בו מכוונים ספינה; )55 התקוממות; )275 דע; )276 טל; )277 רי; )279ז״א; )259ר״ל; )260 ניאוקלסי; )261 רש;
חסותו; )22 הילדים; )23 מה שנשאר )56 :הוא הדרוש לישראל; )59 סוד ; )280 סי; )282 יח; )284 בו; )285 יז; )262 ירושלים; )263 מטאטא; )254 רם;
)25 כשתשמע תצחק; )26 אך; )27 אבן
)61 כך תשאל לזהות אדם; )63 מתיחס )286 ים; )287 כהה; )289 תאו; )265 יקינתון; )266 וו; )267 שרי;
בזלזול.
מאבני החושן; )28 .משקה משכר ;
)290 קריש; )291 טנא; )292 נור; )268 עדן )269 נבוכדנאצר; )278 יהלום;
אילון;

295

) 294 דרך;

293
)279 זאב; )281 ירקון; )283 חור ;
)297 בקבוק; )298 לבא; )300 דפתר; )284 ברניכי; )288 הודסון; )293 דק;
פתרץ תשבץ מספר 27
)302 סקנדל; )305 הודעה; )306 פורים; )296 נעה; )299 בם )301 :פג; )302 סך:
מאוזן )1 :מחזה; )4משיח;
)309 גן; )310 בך; )311 ינאי; )313 למך; )303 לא; )304 סמל; )307 רזה;
מאונך )1 :מרצע; )2חץ; )3זרם;
)315 מסה; )316 עסק; )318 נזם; )308 אני; )310 בר; )312 יד; )313 לאה;
)8צרצר; )10 דממה; )12 רץ; )13 מרי )5שדה; )6ים; )7חמרת; )8צרפת;
בה; )16 רב; )17 פעם; )19 כנר;
)319 סנש; )321 נדר; )323 תכא; )314 כעס; )316 עבר; )317 קמה;
) 9דין דיקסון; ) 11 הבנה; )14ר ך;
)20 חתן ; )21 עט ; )23 חל ; )24 זבו־
)324 דת; )326 אל על; )328 הבימה; )319 סלע; )320 שפל; )322 דשא;
טינסקי; )26 דב; )27 דל; )29 יעד; )15 בר; )18 מעבדה; )20 חלקלק;
)330 אליפז; )332 מחיצה; )334 סגי )323 תחר; )325 תו; )327 לג; )328 הו;
)31 רסן; )33 קיר; )35 כן; )36 שמו )22 טוב; )23 חסד; )25 מיכל; )28 גרגר;
נהור; )335 הדס; )336 צנע; )337 לרי )329 הד; )330 אן; )331 זר; )332 מל;
אל; )38 דג; )39 לבלר; )41 חציר; )30 ענבר; )31 רם; )32 נא; )34 ידין;
)333 הד.
)43 רבקה; )44 סידן.
אדלר; ) 338 רדי.
)36 שרק; )37 לחי; )40 לב; )42 צי.