גליון 672 מתאריך 7 בספטמבר 1950

השבועה המצוי

/שנה 13״ה אלול תש״י 7.9.1950 /

ח 6,9

כ ק 1ר

ותר גליונו ת ראש־השנה מצטיינים, בדרך כלל, בשפע של ניר ובשפע רב עוד
של סקירות משעממות על מאורעות השנה שחלפה. מן הצרה הראשונה פטר השנה
את קוראינו שר הצנע, המכריח אותנו לקמץ ק מוץ אכזרי בניר כדי שלפחות בערב
החג יספיק מספר הגליונות לכל המבקשים לקרוא את העתון. למטרה זו ויתרנו גם על
הדפסת עמודים נוספים של מודעות — הכנסה של כמה מאות לירות.
מן הצרה השניה — שפע של סקירות שנתיות משעממות — פטרנו את קוראינו
שלנו חידון־ענק, המקיף את כל המאורעות
בעצמנו. במקומו מגיש לכם עורך ה ת חרויו ת
החשובים של השנה. לקוראים י ש הזדמנות לבדוק אם זוכרים הם מה הביאה להם שנת
תש״י. חידון זה מתפרסם חרף התנגדות מזכירות־המערכת, הטוענת כי כבר אין באפשרותה
להתגבר על ערימות התשובות לתחרויות השונות: החידון המוסיקלי המסתיים השבוע ותחרות החידונים יחד)
(הפ תרים מתבקשים עתה להמציא את פ תרון כל חמשת
הכותרות לעמוד הקאריקטורות של דו ש (מספר התשובות כה רב, שדו ש לא גמר עד היום
למיין אותן ולבחור בטיבות).
בשטח הבינלאומי מתרכזים המאורעות החשובים ביותר של השנה באסיה. המהפכה
במאבק ההיסטורי בין שני הגושים הרעיוניים,
האסיאתית הגדולה עלולה להכריע לא רק
אלא גם לתת ברבו ת הימים •מרכז־כובד חד שי לעולם. אורי
ה״אסייתית״(הסבורה כי כמדינה לאסכולה השייך אבנרי אסיאתית חייבת ישראל לחפש את עתידה במזרח, ולא באירופה)
מנתח בג ליון זה את המהפכה הזאת בעזרת מפת־התמונות
שהוכנה בידי ציירנו דוש.
במערכה האסיאתית נמצאים העתונאים בקו־האש הראשון
( 8מהם כבר נהרגו בקוריאה .),אצלנו, בארץ, קשה יותר לע-
יחידות הפעולה. בכל זאת עלה עתה
תונאים להילוות אל
בידי חברינו שלום כהן ומקסים סלומון להשתתף בפעולה
אמתית נגד מבריחים בגבול המשולש — ולהגיש בג ליון זה
את הרפורטג׳ה שלהם לקוראים.
בפעם הראשונה מופיע בגליון זה שמו של כתבנו מונטי
ג׳יקובס — הידוע לקוראינו מרשימותיו שהיו עד כה חתומות
בשם ״סופרנו המשוטט״ .מונטי הוא יליד בריטניה, התפרסם
בארץ ככתב־כוכב של ״ג׳הסלם פוסט״ ,ונחשב בחוגי המק צוע
כאחד מחמשת הרפורטרים הטובים ביו תר בארץ. הוא
נשוי לצעירה יהודית־אמריקאית חמודה, מחונן בחוש הו מור
שאינו נרתע מלגלות פגמים ציבוריים.
מוסווה, ובאומץ לב

ר שימותיו על החיים היומיומיים באמריקה שופכות או י על
מ, ג.זי ג יק! 5-
קטע קטן של העולם המתכונן _ בדרכים מן זרו ת 1,מך י _
למלחמת השמדה טוטאלית.

מכ תבי ם
״ישראל -מדינה אשכנזית ך״
אין מלים בפי כדי להודות לכם על מאמרכם
הנועז, החושף לעיני כל את הנגע הממאיר של
הפליה גזעית במדינה (״העולם הזה״ .)671
מאמר זה מוסיף חוליה לשר שרת מאמריכם
הגדולים שהכריחו כל אדם הגון לערוך חשבון
נפש :״כיצד מגרשים מסתננים״ ,״האם גיוס
הבנות מיו תר״ ״נוער מחפש את המחר״ ו״מה
נעשה בערביי ישראל?״

ההערה שלכם שרק הספרדים יכולים להיות
גשר בין היהודים והערבים נכונה בהחלט. הרבה
פעמים עלה על דעתי שכל האיבה הזאת בין שני
העמים לא היתד, צריכה להתחיל לוא עמדו בראש
הישוב לפני 30 שנד, אנשים מבני עדות המזרח,

רבים הסולדים מכני השחיתות הציבורית
מסביבנו והחולמים על היתרי יציאה שואבים
כ,ח חוש כשהם רואים שעוד י ש אנשים במדינה
המעיזים להרים את קולם ולו מר את האמת.

רפאל בנימין ששון,

תל־אביב

לשם מה לכם לזרו ת מלח על פצעים 1למי
תועיל רפורטג׳ה כזאת, אפילו אם היא נכונה י

שמואל מור

תל־אביב

...הייתי צריכה להנשא לבחור ״אשכנזי״ ,שה כרתי
בנוער העובד. כשנודע להוריו התנגדו לזה
שישא ״שחורה״ ,והכריחו אותו לקחת פולניה.
האם צבע העור תשוב יו תר מאשר האושר י

כרם־התימנים

...אם לא י שימו קץ לדיכוי הגועלי הזר, יבוא
היום שניקח את הענינים לידינו ואז אוי ואבוי
לכל הפרצופים הלבגים...
״כן עדות המזרח״ ,רחובות
מדוע לא היו אצלנו, בחטיבות הלוחמות, כל
הבדלים בין ״אשכנזים״ ו״ספרדים״ ,והיתד. דעה
כללית שדוקא התימנים מצטיינים בקרבות?
אם אמנם הופיעו כל ההפליות הישנות מחדש
במדינה אז זה סימן נוסף להשתלטות הכללית
של הזקנים על חיינו, שהרסו את כל מה שאנחנו
יצרנו מבחינה רוחנית בימי המלחמה.

טינול רהסות חונשת השתמנוז
הורידו את משקלכם המיותר תשפרו
את בריאותכם על־ידי אלקטרו־מסו׳
בשיטה החדישה ביו תר

הרחקת שערות מהפנים
ובמיוחד גם מהרגלים

מכון דרמה

11 דו־ שבועון
בעריכת י. התלמי (ר׳ב).

הופיעה חוברת כפולה (ט״ו־ט״ז)
בת כן: פרום׳ א. סימון ״שברים״
ר׳ב .״אגרת ל שגריר מכובד״ .ד״ר
מ. רושוולד ״זרמים בחינוך״ .ד״ר
ואחרים... סמילנסקי וולטש, מ.
בת, ספת האנגלית:
ו. צוקרמן ״ישראל והערבים״
להשיג בכל הקיוסקים

רחוב ג׳ורג׳ אליוט , 12ת״א

ישראל פריש,

(אשכנזי) ,תל־אביב

התפלאתי לראות שכתבתם תחת התמונה שלי
במשאל שלכם כאילו עניתי לסופרכם שאין לי מה
לאמור על הפליות הספרדים. תשובתי היתד: ,
״אותי אישית לא קיפחו בחיי, אבל ידוע לי
שישנן הפליות עדתיות״.
יעקב חשין, הל־אביב
אנו מצטערים על הטעות. תשובה זו מעלה,
כמובן, באחוז אחד נוסף את מספר הנשאלים
שענו כי יש הפליה עדתית.

ציון חברה דבטוח בע״מ
אקטיב

מאזן מרוכז?יום 31 בדצמבר 1949
פסיב

מזומנים בקפה ועדפים בבנקים
השקעות (נידו ת ערך, משכנתאות, הלואות ובו׳)
פרמיות לגביה, חברות בטוח ונתבעים שונים
קרנות בטוח משנה

—133,785.
—413,605.
—139,524.
—325,588.
—1,012,502.

—108,500.
—527,546.
—185,266.
—191,190.

הון, קרנות ש מורות ויתרת ריוח
קרנות בטוח
תביעות תלויות׳ זכאים, ותשלומים למפרע
פקדונות בטוח משנה

—1,012,502.

שיכלו להבין את הנעשה בלב הערבים. אם אמנם
אמר זאת מר שיטרית כבר אז, הרי שהוא ראה
את הנולד יו תר מכל מנהיג לאומי אחר.
ב.ד. בחן, תל־אביב.

כפיה דתית
זה כמה שבועות אני קורא את ״העולם הזה״
והוא מוצא חן בעיני, מפני שזה ש בו עון על׳
מכלגתי ובין־מפלגתי, התופס עמדה של ניטראל יות
ואי־הזדהות עם כל גו ש, שככר, או כת.
אולם בפרט אחד נפגם כלל זה: י ש רושם
ש״העולם הזה״ משמש במה לרג שו ת האנטי־דתיים
המפעמים בחלק מההמון. מדוע לכם
לפגוע בקוראיכם המסורתיים הרבים?
שנית, הייתי מציע שתתנו מקום על דפיכם
לויכוח חפשי בנוגע לבעית המסתננים. אל
לכס לשחות באגם ההומניזם הטפשי, בו בז מן
שיהודים נהרגים יום־יום בגבולותינו. אדרבא,
הראו שיש לכם דם ונסו לדרו ש הומניזם
ופציפיזם מעברו השני של הגבול.

מרדכי כדודאי,

הל־אביב

בנוגע לדת :״העולם הזה״ אינו אנטי־דתי.
הוא מתנגד לכל נסיון לכפות מנהגים דתיים על
הציבור הבלתי־דתי — כשם שהיה מתנגד לכל
נסיון לשלול מן הדתיים את הזכות לשמור על
מנהגיהם.
אין אנחנו מטיפים להומניזם כדי להועיל
לזולת, אלא כדי להועיל לעצמנו. יחס בלתי-
אנושי אל אדם יפגע ראשית בל בנו עצמנו.

״אני הייתי כמגרים״
שביקר במצרים המיוחד שכתבכם
דומני
(.העולם הזה״ ) 671 מגזים קצת בהערכת הכוחות

ר0 ,ר,טם ני־ 0׳ פ ארץ ר,ניקום? .מ קר א ד,דפרים אפשר

״ סנ תי ב״

היה לחשוב שעומדת לפרוץ שם מהפכה קומו ניסטית
בכל רגע. אמנם לא הייתי בחודש
האחרון במצרים (בפעם האחרונה הייתי שם לפני

עליו להזהר בל שונו שלו. עליו היה לכתוב .״ל טעות
ב ץ, מכתיב׳ ל,מקריא׳.״
אגב באותו גליון הנכם כותבים ב״מבצע ח לום״
:״הפקידה החיפאית.״ ולא היא. י ש
לומר החיפנית .
ר. ליי, פתח תקוה.

ו״ ס קרי א.״

הוא

מ עי ר

(א) העולם אינו יכול לחכות( .ב)גס
הוא מעיר לאחרים עליו להזהר בלשונו.
מלונו של בן יהודה כרך ר א שון עמוד
שורה 3ו וההערה, וכן ״בין כה וכה״.
צדקת, וטעות דפוס היתה אצלנו( .ד)
גורסים כך.

7א חרי 0

אם אין
(ג) ראה
523א,
ואעפ״כ
אין אנו

האם כא האל מאדום 7
קראתי את תשובתכם למכתבי (״העולם הזה״
,) 670 וקראתי את שני הפסוקים, ואני מבקש
את רשותכם לפרש אותם לכם.

3שנים) ,אך איני משער ששלטון הפיאודלים
שם חלש כיום יותר מאשר היה אז.

אלברט מוסאיף, איננו להתפרש
במצרים. שהנוער המצרים

ירושלים

מוצאים בדברי כתבנו כל דבר העלול
כנבואה למהפכה קומוניסטית קרובה
כתבנו עמד רק על המבוכה והאכזבה
המצרי המשכיל חש בהן אחרי המפלה
בארץ.

שלום לבוקפים
העבירו נא את ברכותי לצלמכם מקסים
סלומון, אם הוא יו ש ב עוד במאסר. ה״רומאן
של ידים״ (״העולם הזה״ ) 671 היה נהדר.
חברותי ואני דואגות לו נורא.
דינה ג,.טבריה
אל תדאגנה. מקסים ישב במאסר רק יממה
אחת, ושלומו טוב.

״יורם כן־דויד מחפש חכרה״
אם יורם בן־דויד מגבעת־ברנר מרגיש את
עצמו בודד (״העולם הזה״ ,)670 מדוע לא ית קשר
עם רישת החיפאית, גיבור ת ״מבצע חלום״,
אם אין לו קשרים הדוקים עם חברתו בקיבוץ?
לקוראי ״העולם הזה״ היה זה גורם נחת רב
לוא היו שני הגיבורים מתידדים.
אליהו עבוד, ירושלים
איננו סבורים שיורם זקוק לעצות בשטח זה
הוא נראה לנו מוסמך מאד לדאוג
מצדנו.
לעצמו.

ספרים ופוליטיקה
בין יתר המדורים שב״העולם הזד,״ י ש גם
מדור לספרות. אך למעשה זה הוא מדור
בשבועיים
זה ראינו את מובהק. פוליטי האחרונים.
המאמר השני בו מדגיש מר מידד את זה הזועה של אצ״ל. אני יכול לעזור לו מעשי בהשגת חומר רב על מעשי זוועה שעשה ה ארגון
שהוא היה חרר בו.
יצחק אייכזון, תל-אביב.
ולא
״ספרים״
(א) כותרת המדור היתה
״ספרות״ .הספרים הנדונים היו פוליטיים, ולכן
דיר יאסין. את מעשי הזועה לא אנו ״הדגשנו״
כן גםבאמנות שוללים אנו את הגישה
האסתטית העקרה.
(ב< מידד עצמו הזכיר את בלד א־שיך יחד עם
דיר יאסין. את מעשי הזועה לא אנו ״הדגשנו״,
אלא עושיהם, המספרים עליהם בגאוה.

פגמים כלשון
בגליון 669 כותב המבקר התיאטרוני שלכם
על המחזה ״העולם לא יכול לחכות״ ,ומסיים
את מאמרו כהאי לשנא :״איננו חישבים כי
חודר בעל השכלה גבוהה צריך לטעות בין

(א) הפסוק בישעיהו ס״ג :״מי זה בא מאדום,
חמוץ בגדים מבצרה?״ אומר לכאורה כי ה׳ בא
מאדום, אולם אם נקרא את כל הקטע, הוא
מתכוון כי ה׳ ינקם את נקמת ישראל מאדום,
והשמות אדום ובצרה הם הגתות, המקומות
מהם חוזר ה׳ אחרי הטבח שערך בהם.
(ב) הפסוק השני, שופטים ה׳ :״ה׳ ,בצאתי
משעיר בצעדך משדה אדום,״ גם הוא לכאורה
מרמז על מקום ממנו בא ה׳ .אולם אם נקרא
את כל הקטע נראה ב ברור כי כל כוונת הפסו קים
האלה היא להזכיר את כל המאורעות ה מופלאים
שארעו בזייו מתן תירה.
אברהם מרגלית, חיפה.
(א) הזכרנו עוד פסוק שלישי: יחזקאל ל״ג
סו ,״ויהוה שם היה.״ (ב) ישעיהו איננו מדבר
כלל על נקמה באדום. להפך: הוא אומר
״ואבוס עמים באפי״ ולא ״עם״ ,ואדום איננו
עמים ( .ג) לשם מה ייזכר בשירת דבורה מתך
תורה 7המלים ״זה סיני״ הן בלי ספק תוספת,
שאינה מתאימה לא לתוכן ולא לקצב( .אולי
הערה ב שולי הגליון( ).ד) לא ערערנו על מקו ריותה
של האמונה המונותיאיסטית ; אבל אתה
מדבר על ״התקופה שאנו עוסקים בה״ כאלו
נכתב כל התנ״כ בדור אחד. בשירת דבורה כתוב
״יבחר אלהים חדשים״ ; יפתח אומר ״הלא את
אשר יורי ש ך כמוש אלוהיך תירש ויקימו
להם בני דן את הפסל, ויהונתן בן גרשם בן
משה, הוא ובניו, היו כוהנים לשבט הדני ע ד
יוםגלותהארץ דויד אמר לשאול ״כי
גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה, לאמור :
לך עבוד אלוהים אחרים וי הי לעת זקנת
שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים.״
האמונה המונותיאיסטית היא אמונה כי י ש רק
אל אחד, וכפי שראית מהדוגמות שהבאנו, לא
בבת אחת נוצרה. דרך אגב, בישראל היה
נהוג פולחן שונה מהנהוג ביהודה, אס כי האלים
היו משותפים.

נגד המודעות
״העולם הזה״ הפך בחדשים האחרונים לעתון
הטוב ביותר במדינה — העתון היחיד שאפשר
לקראו מן המלה הראשונה עד האחרונה. י ש
ליצ טער על קיצוב הניר׳ המונע מאתכם מהוסיף
למספר העמודים — אילם י ש להצטער עוד
יותר על כד שאתם מקדישים. גם. במספר
העמודים המצימצה ממום כה נרחב למודעות.
יתכן שאינכם יכולים לוותר עליהן מבלי לפגוע
ב תיזייי והאירית העתיד — אולס מדוע לא
תחסלו את דמודעות ותעלו את מחיר העתין י
רטוחיי שרוב רובם של הקוראים היו מוכנים
בחפץ לב לשלם גרו ש אחד או שנים יותר, אם
תתנו שני עמידים נוספים של חומר קריאה
במקום המודעות.
אוריאל דנציגד, ירושלים
כבר עתה דוחה ״העולם הזה״ מספר ניכר של
מודעות, מחוסר ר צון להגביל עוד יותר את
חומר המערכת. המערכת מוכנה להעביר את
הצעתך להנהלה, אם יהיה הבטחון שזו דעתם
של דוב הקוראים.

ר. שער
אילו היה־מפקד־המחלקר - ,טדי -מחבר - ,אז״ ל פני׳ שנתיי סר
עד שיביא תור הגיוס של הגברים הנשואים, היה מן הסתם
השנה החדשה בחיק משפחתו. מכיון
מקדם היום את פני

שהיה ״משוגע״ (אז עוד קראו לזה :״בעל הכרה״)
חיכה. הוא היה בין המגויסים הראשונים של מלחמת־העצמאות.
בראש מחלקתו יצא לקוב על לטרון.
כאשמרו לעדית הקטנה שאבא לא י חזור עוד, היתר, עצובה
— ואינה מבינה
מאד. אבל את משמעות המלים לא הבינה
גם כיום. היא יודעת רק שלילדות האחרות יש אבא, ושלה י ש
סבא (שאפשר לטפס עליו) ואמא (שאפשר להתפנק אצלה).
כהרבה ילדים אחרים ציפתה גם עדית למתנה לראש השנה !
ואמנם קיבלה שי: מכתב של מדינת־ישראל המודיע לה
לירה.
שלההופחתה מ־ 27.500ל־13
שה״הענקה״ החדשית
האמתלה: אמא עובדת כמורה.
אילו היתד, עדית גדולה יותר, יתכן שהמילה ״הענקה״
לא היתר, מוצאת חן בעיניה. אין זו הגדרה קולעת לפרעון
השטר הקדוש של המדינה, שטר מוכתם בדם, לפקודת עדית.
120 הגברים והגברות המחוקקים את חוקי ישראל קבעו
לעצמם משכורת לא קטנה. משכורתם עולה פי 10 על זו שהם
כי אם עובדת נאלצת להוציא על הטפול
שלא שמעו מימיהם
מוכנים ״להעניק״ לעדית. יתכן
רבים
כז כרון
שפת הים. ויתכן גם שזכרונם,
בילדיה יותר כסף מאשר אם המשתזפת על
מאתנו, קצר הוא.

עשיסחברהלתוצרתמבריהארג! ואחים ב ד׳ ר נו בע״בז ת א
אחיס

כזד ; ;

נ ע׳ מ

בי ת ח רו שתלסיג ריו ת

ונסעהיס
על-אדמתס
ולא יגתשו
עוד פעל אדפהנם אשר-לתתי
להם.
עמוס, כ,1ט־ו

^דיחה

לארץ ולדנפצופיה
מתחה תחלה
אל*ה

ב דו ב נו ־

כתובת המערכת: לילינבלום , 12ת״א, ת .ד , 136 .טלפון / 4414 האחראי: מידד שיף /
העורך: אורי אבנרי /המו״לים: א .גו ר דון וש. כהן /דפוס מ. שהם, פין ,6תל־אביב.

,העולם הזה״ ,מם׳ 672

הידיעה נמסרת: איסמעיל (במרכז) ,אחד האנשים ה״נאמנים״
.בכפר, שמע כי פלאח ידוע עומד להבריח סחורה מעבר לגבול. הוא
חוסר אח הידיעה ל״חואנ׳ה וולף״ (שני מימין) ,קצין המכס האחראי.

מאת סופרנו

שלום סהן

חכינו למעלה משעתים לבואו של -המושל
הצבאי. היה עלינו קודם־בל לקבל ממנו אי שור
לצלם באיזור. ב פ רוזדו ר הצטופפו אז רחים
חבושי כפיות, מחכים בסבלנות לתורם
להכנס ל״מוסאעד״ ,כדי להסדיר את עניניהם
הרבים. י ש הרוצה ר שיון נסיעה ליפו וי ש
המבקש הלואר, לקנית זרעים.
בפינת החצר עמדה קבוצת
שוטרים מזוינים. לפי הסמלים
שעליהם הכרנו כי הם שוט רי
מכס. אתם עמד איש רחב
גרם, תכול עינים וקרח במקצת,
לבוש מכנסיים קצרים. על רא שו
חבש כפיה ואקדח היה ת לוי
במתניו.

וצלמנו

מקסים סלומון

עתה הוא קצין מכם ב אזור התיכון׳ אחראי
למניעת הברחת סחורות מעבר לגבול המפו לש.
עם חולית השוטרים שבר שו תו הוא מס ייר׳
מארגן מארבים, מבקר׳ מחפש סחורות
מוברחות. אין גבול לפעילותו.
כשנכנס למשרד בקשתי את רשותו להי הוא
עומד לצאת לפעולה.
לוות אליו אם
אמנם כי השיב הוא עמד לצאת עתה למארב, אך
יוכל לקחתני רק אם אקבל
רשות לכך מהמושל.
למזלנו נכנס באותו רגע
המוש? הצבאי, רב־סרן מתתיהו
סרלין. למשמע בקשתנו חייך,
התרה בנו כי הדבר כרוך ב מידת
מה של סכנה׳ והרשה
לנו להצטרף לחולית המארב
של שו טרי המכס.

התקרבתי לקבוצה בתקור, כי ספורים מהם
ל שמוע אוכל מרתקים. מכוון אחר התקרב
אליהם אדם צנום, כשהוא מ עיף
מבטים חשדניים לכל עבר.
הוא אמר משהו לאיש בעל ה עוררו שדבריו אקדח,
נדמה
התענינות רבה בקבוצת השוט רים.
החלטתי
לברר את העניו׳ וי
־גשתי אליהם בחשאי. הצנום
הסביר לבעל־האקדח׳ שכינהו
בשם ״חוואג׳ה וולף״ ,כי הדבר
צריך לקרות ליד מטע התאנים

קבוצת שוטרים עבריים וערביים, לבושים מדים
המשמר יוצא :
וכפיות, יוצאת בלוית סופרנו כדי לשים מארב למבריחים. השוטרים
מכירים כל שביל ב אזור הגבול — הס השתתפו בעשרות מארבים כאלה.

מקפים סלומון.

בחוץ כבר התכוננו האנשים
ליציאה. הם בדקו את נשקם
והמתינו לפקודת תזוזה. כמה
רגע׳ ם היה עלינו לחכות עד
אשר מצא הצלם כפיה, כי לא
רצה ״לבלוט בששח״ .״באת
לעיר — נהג בנימוסה״ ,ובמ קום
שהכול חובשים כפיות,
צריך גם הוא לענוד כפיה. כש היד,
הכל מוכן׳ יצאנו לדרך.
הלכנו בערך 3קילומטרים, דרך
הררי.
שדות ומטעים, בשטח דרך פלאחים שני הובילונו
שבילים צרים. במרחק מסרים
מאתנו היה הגבול.

״הם״ יבואו מטול׳
כרם לאורך הואדי, ואם מישהו יארב להם, ודאי

אחדים

•תפסם.
לא המתנתי להמשך הדברים ורצתי לתפש
את מקסים סלומון, צלם המערכת, שנלוה
אלי בסיור זה. בינתים שאלתי מיהו ״וולף״
זה, אשר אליו פנה אותו צנום בספורו המ

רכס אחת הגבעות, שעליו הזדקר בית
גמור למחצה, נעצרנו והוצב מארב. לפי הי דיעות
שנמסרו, על המבריחים לעבור פה. לא
ידוע מד, יבריחו או איך יבריחו. ידוע רק למקום בכדי להגיע
שיצאו ממקום פלוני
פלמוני.

עדן•
חואג׳ד, וולף, או בשמו הרשמי מר וולף
גולדמן, הפך דמות אגדתית ב אזור זה מזמן.
משך שנים רבות היה המוכתר של כפר יונה
ואין אחד בכפרי המשולש השכנים שלא ה
מולנו
השתרע ״חוץ לארץ״ .בשטח ואדיות
גבול
ו בין שתי המדינות אין כל
וסלעים,
ממשי, אין כל מעצור שימנע אנשים מעבור
מטריטוריה אחת למשנה.

בימי הקרבות נכנם חואג׳ה וולף לאחד הכ פרים
הערביים, לאחר פעולה ב איזור, ודר ש
שימסרו לו את גוית אחד ההרוגים. איש מתו שבי
הכפר לא העז לפגוע בו, וולף חזר כשעל
שכמו גוי ת ההרוג.

ומב הפך
אזור זה מרכז הברחה. ואמנם ריחים הכל. .זה כמעט מקצוע לאומי באזור.
פרות, זהב, קפה, בדים, סוכר, טבק. אין דבר
שלא כדאי להביא מעבר לגבול, כי במחיר
הסחורה המוברחת יקבלו מחיר העולה פי
כמד, על זד, ששולם.

כירו.

מ קו םהסתר? לפי הידיעה, יעברו המבריחים את הגבול במקום זה.
חירבה זו עלולה לשמש מחבוא — להם ולסחורותיהס. השוטרים בודקים
היטב את השטח לפני שהם מציבים את המארב. הזהירות משתלמת.

המארס: בעוד השוטר מוצב בנקודת התצפית ו מוכן לפעולה
(שמאל למעלה) קובע מוואדג׳ה וולף את פרטי הפעולה. מימין
שלום כהן׳ המשתתף כחייל ותיק בדיונים אלה.

הסימן: הצופה הערבי על
גג בית קרוב נותן את האות,

פלאח או מכריח? זה כפרו -ואין חוק
האוסר עליו להיות כאן. בכל זאת כדאי להיות
בטוח שאיש זה אינו שיין לכנופית המבריחים.

יש גם המבריחים מפה לשם. פח נפט העולה
300 פרוטות אצלנו נמכר ב 700 מיל בכסף
פלשטינאי מעבר לגבול.
כל הזמן ישב והתפלל יעקב, אחד השוטרים,
כי לא תהיה אשד, בין המבריחים. מוטב מב ריחים
מזוינים מנשים. הן בדרך כלל מברי חות
מטבעות זהב או אריג שהן מצניעות על
גופן.
פתאם התמתח הזקיף. מורה הדרך שהעמדנו
על גג הבית הגדול מנפנף בידו — ,המברי חים
מתקרבים.
מולנו היה שיח גדול. כמה רגעים היה
הבל שקט ודומם, והנה צצו מעבר לשיה,
כאילו מעשה קוסם, שתי דמויות, אחת גדו לה
והשניה קטנה וביניהן, נושאות שק. ה שוטרים
הניחו להם להתקרב עד שהיו רק
מספר צעדים ממקום מחבואנו.
פתאם זנקו שני השוטרים קדימה. את נש קם
החזיקו רק לשם הרושם, כי המבריחים,
אב ובנו כנראה, לא היו חמושים. דומה ש תפיסתם
היתד, דבר רגיל, כי הם לא ניסו
להתחמק או להכחיש׳ כנהוג אצל כל אדם
הנתפס בקלקלתו. הם הניחו לשוטרים לחפש
בשק. מתחת לעלי גפן התגלתה לעינינו ערי סת
אריג חדש.
אם קוינו למארב דראמטי, להתנגשות מזו ינת
עם מבריחים פראים בנוסח ״כרמן״ ,הרי
התאכזבנו. התאכזב ביחוד הצלם, שקיוה ל צלם
תמונות של פעולה ממש, עם יריו ת ו הרוגים.
אולם בשביל וולף וחוליתו היה זה
נצחון. אמנם נצחון אפור וקטן, אבל בעבו דתם
הקשה והאפורה כל נצחון, יהי קטן ו אפור
כאשר יהיה, הוא נצחון.
כי המאבק לחיסול ההברחה אינו שרשרת
של קרבות־ענק, תפיסת מחסני זהב או עדרים
של מאות פרות. זוהי שרשרת של מאבקים
קטנים׳ תפיסת כמויות קטנות של סחורה —
המצטברות בסופו של דבר למאזן גדול מאד.

״העולם הזה״ ,נזם׳ 672

הידיעה היתה נכונה. שני
המכריחים מופיעים!
כששקים על שכמם. הם פונים לכפר. אין ־• הם יודעים
הסחורה ! מתחת לעלי גפן מוסתרים
הנ ה
בדים שנקנו בטול־כרם. ערכן אינו רב — אולם
הסכומים הקטנים מצטרפים למאזן גדול מאד.

אנשים עברו את קו הגבול — השביל הצר, מרחוק —
שממרחק כמה מטרים מכוונים אליהם הסטנים של השוטרים.

מרימים שוב את הסחורה
הכיתה ! המבריחים — אב ובנו —
על שכמם וממשיכים בדרך שקבעו לעצמם — בלוית השוטרים.
הפעולה נסתימה. הצלחה קטנה — אן אחת מני רבות במאבק.

ב מד
\י 1טדמגי באו מאמריקה
כשעת האפס, לפני הפניה הגדולה של
ראש הממשלה בדבר תכנית הכיליון, הז כיר
מלון ״המלך דוד״ בירושלי ם יריד ג דול׳
שבו נפגשים אנשים שונים, משוח חים
ביניהם כאילו היה לאחד משהו למ כירה
ול שני התכייף לק־ות. היו אלה אנשי
מפלגות, שרים לשעבר, עסקנים וגם
עתונאים׳ שעמלו קשות ״בכל החזיתות״

בין שני יהודים עם כפות לראשיהם,
ואחד מהם השר א.מ. לוין, מצאה לה
מקום הגברת רוז הלפרין, ולא הרחק ממנה
אשה צעירה׳ שעליה רננו כי היא מיל יונרית,
הגם שלפי לבושה אפשר היה
לחשוד בה כי במשך חמש עשרה שנים
קיבלה מלבושים לפי שיטת דוב יוסף.
העתונאים התרוצצו לאורך הקירות, לאחר
שלא הוכן בשבילם מקום.

אלא טועה. שר האספקה הוא גם שר החק לאות
ז.א .״בום״ לשני משרדים, ואילו
מר משה שפירא הוא ״בוס״ ל־ 3משרדים,
(ישנם עוד ״בוסים״ כאלה) .שכן התחיל
השר להשיג את גבולו ת הזולת ולפגוע ב סמכויות
משרדי חבריו לממשלה. בהורדת
מחירי הנסיעות, למשל, פגע בשר התח בורה.
בהורדת מחיר הרפואות נכנס לסיב־סוך
גלוי עם משרד הבריאות. והיחסים עם
שר האוצר? ..מוטב לא לשאול .״אבא״
בן־גו ריון לא אחת הוצרך לייהכך ״וועדת
פיוס״ ולהשלים ביניהם. רצר, אמריקאי ל הקים
מפעל ״קוקה קולה״ — קבע שר
האוצר שזו הי השקעת הון — .לא —
אלה הם מזונו ת ! התעקש הד״ר דב יוסף.
נמלך בינתים השלישי׳ הסתלק ופתר בצורה
זו את הבעיה.
אולם קיימת קואליציה׳ השרים ערבים
זה לזד — ,גם השרים הדתיים. אבל מה
עושים כשמתקרבות בחירות והדתי הוא
גם סוחר וגם מ! כר׳ תעשיין, בעל מלאכה
זעירה, יצרן ויצו אן — והמונים אלה מו דיעים
למנהיגיהם בצורה שאינה משתמעת
לשתי פנים :״אנו דתיים, אבל צריך גם
לאכול!•־ מתעוררת מבוכה ובתוצאותיה —
״הוצ או לנו את יוסף׳ הוא בלתי פופולרי
למרי ושר האספקה ״מבסוט״ .אם המצב
רע עד שגם חברי הקואליציה רוצים לה־פטר
ממנו, בודאי הצליח מאד.
אבל אל דאג התביעה היא רק
לתצרוכת פנימית. ושר האספקה החביב לא
יסתלק מהר כל כך...

המרוסנים גסוגים
הנ׳נטלמנים במלון המלך דויד
מר שור ענד עניבה אמריקאית...
כדי ״להוציא״ משהו. כאן, באולם הגדול
של המלון, נתכנסו מנהיגים ציונים ויהו דים
אנטי־ציונים ועל כולם יהודים אדישים
שנפל בגורלם להיות מיליונרים או כלכל.ים
גדולים.
ומשנשאל אחד מה דעתו על סיכויי ה השקעות
והלואות אמריקאיות לישראל, הר הר
רגע ואמר :״מובטחני כי אילו שלחתם
בריגדה אחת לחזית קוריאה, היה הדבר מו עיל
מאד מאד״ .האיש שאמר זאת עומד
בראש חברה גדולה מאד באמריק־,׳ שת־פוקתה
החדשית (חומר חיוני מאד בישראל)
לספק את תצרוכתה הדו־שנתית
יכולה
של ארצנו. וכאשר נשאל אם אמנם ישב דעתו
הוא לפתוח בעסקים עם ישראל,
אמר :״בתנאים מסויימים — כן״ .והוא
פירט כמה וכמה תנאים, ביניהם מצב מדי ני
יציב עם השכנים והבטחה כי יוכל
להוציא מכאן דולרים.
במקום זה התערב אורח אחר, אף הוא
בעל השפעה עצומה במשק מסויים באר צות
הברית :״כן ...ועוד דבר אחד שהוא
חשוב מאד — חוקה. עדיין אין קונסטיטו ציה
בישראל. וכדאי מאד לדעת מה מח ייב
את הממשלה. ומלבד זה — מנין לו,
לאיש שיסכן מיליונים, שבבחירות הבאות
לא יבוא לקואליציה עם מפ״ם?״
וכאן, לשמע המלה מפ״ם, התערב שוב
אדם שלישי, שלא הצלחנו לזהות את ח שיבו
תו הכלכלית או הפוליטית :״שמעתי
כאן היום׳ שכישראל ישנם שני עתונים
יומיים הכותבים בזכות קוריאה הצפונית.
ואחד מהם הוא של מפ״ם״.
דראט׳ס איט השיב בן שיחנו. אכל
כמובן, ביחס לקיבוץ גלויות, ביחס לעליה
— נגביר את המאמצ-ם כדי לגייס כספים...
ואגב, מוכרח אני לומר, כי הודעתו האח רונה
של ה״פריים־מיניסטר״ שלכם על אמ ריקה,
שאיננה גלות — עשתה רושם מצו ין
אצלנו ...אפשר יהיה עתה להגביר את
המגבית...״

50ה־.ת 1.
החמסין בחוץ הלך וגבר והאויר היבש
והחם חדר לאולם הקריר של מלון ״המלך
דוד״ ,כאשר האישים החשובים מאד (בעק בות
הכינוי הרשמי ״וי — אי — פי׳ם _
וארי אימפורטנט פרסמם״) נתכנסו והת־י
שבו ליו שלחנות ארוכים. בראש השל-
חנות י שבו השרים, פרט •לגולדה מא-רסון
שהפליגה פנימה, הרחק מראש ר,שלחן, ו מצאה
מקלט בין שני קפיטליסטים. ב אולם
נראו הרבה סיגרים ומשקפיים עשו יים
זהב, לעומת המספר הקטן ב אופן יח סי
של כפות ראש ובלוריו ת מספר, שאף
אחת מהן אינה משתוד, לארשת שערו של
מאיר וייסגל.

ראש הממשלה נכנס בצעדים מהירים,
המתקדם אל עבר
ממש כמ.צח תזמורת
הדוכן, כשהצלמים מפעילים את אורותיהם.
ד״ר נחום גולד מן הסיר את מעילו מחמת
החום. איש לא הלך בעקבותיו. שר החוץ
היה לבוש אלגנטית, ראש הממשלה אף
הוא, התאים מלבושו לצורך השעה, וא פילו
שר החינוך שלנו, מר שזר׳ הופיע שאופן לבוש כותנת אמריקאית ועניבה
קשירתה העיד, כי השר עמד בפני הראי
בטרם יצא למלון ״המלך דוד״ (אך ספק
אם הסתכל בראי בשעה שקשרה אך על
כולם בלט לבו ש ההדר של שר האספק־ז.
ואז החלו הנאומים באנגלית. ראש הממ שלה
פתח ומסר את רשות הדיבור לשר
החוץ, כדי שזה האחרון יקריא את אשר
כתב הנשיא לראש הממשלה. כולם מחו
כפיים.

רחוב לילינבלום הפך ל״ אל מרדו* מזה
כמה שבועות. כאן מתרכזת בורסת הזהב
והכאן הועבר זמנית הברומטר של החיים
הכלכליים במדינה. בורסת הזהב בתל־אביב
היא כיום הביטוי להלך הרוחות בארץ.
מי שרוצה למצוא הגיון בתנודות המ חירים
בבורסת הזהב, יתאכזב לו. אין
שום יחס לתנודות שער הזהב בבור סות
העולמית ואין שום פרופורציה לשער מט בע
חוץ. אפשר כאן לעקוב אחרי תהליך
כפול: ירידה בשוק הדולר השחור ובעת
ובעונה אחת עלייה בשער ה״מלכים״ ,ול־היפך.
אשתקד, למשל, בתקופה זו, הת נודד
שער המלכים בין ( 6.30 — 6.40 הי חידה)
למרות העלייה בשער הדולר הש חור.
ולפני שנתיים, כשערך הלירה היש ראלית
היה יציב, התנודד מחיר ה״מלכים״
בין 8.20 — 8.50ל״י. לתופעה זו אין תק דים
בחו״ל והיא אופיינית מאד לירשאל.

האלים צמאי לד ם
כשהאלים צמאים לדם, הם דורשים קר־בנות.
אולם כשנזרקה בחלל המדינה פצי
צת־הדתיים — ״תנו לנו את ראשו של דב
יוסף לא התיחם איש לדבר ברצינות. יש
להניח שבלילה ההוא לא נדדה שנת יו סף
(כל החושב אחרת, אינו מכיר את שר
האספקה. לד,יפו, יודעי דבר קובעים שפניו
הקודרים של שר האספקה האירו כשנודעה
לו החלטת הגוש הדתי: לבסוף השיג את
מבוקשו)..
לכל שר יש ״הובי״ משלו. ד,״הובי״ של
שר האספקה הוא להיות בלתי־פופולרי,
אם חושב מישהו שרדיפה ז ו אחרי אי-
הפופולריות משפיעה רק כלפי חוץ, אינו

התמורות שחלו במשק המדינה בעק בות
הכרזת משטר ה״צנע״ ופיחות שער
הלירה הישראלית גרמו לעליית־מה בשער
הזהב. בהלת הזהב החלה עם פרוץ המל חמה
בקוריאה והגיעה לש אה אחרי פיר־סום
צו הקיצוב, והשמועות שנפוצו על
הקפאת הפקדונות, מלוות חובה וכר הוסיפו
שמן למדורה.
מי לא קנה זהב י קנו הסוחרים, שצב ממכירת
הסחורות
סס מים ניכרים

ב״שהור״ או ״לבן״ .קנו בערי הפקדונות
בבנקים שלא מצאו השקעה יו תר ר״טבי־ל•ת,
קנו המועמדים לנשואים שחסכו סכומים
קטנים לסידורים ביתיים׳ קנו הרנטיי־רים
הקטנים וק.ו הספסרים. כשהביקוש
הוא גדול וההיצע אפסי אין בכלל מתיר
לסחורה. וכך קפצו המחירים מרגע לרגע
ולבסוף ב! ם ...נסיגה.
אומרים המומחים: ידענו מראש. אין
למתוח את החבל יתר על המרה. שני
מיליון חתיכות זהב ב־ 15ל״י, זוהי מחצית
מחזור המטבע בארץ. והיכן הדולרים וה מסחר
הקיים עוד י ומה יהיה אם באמת
יתאמתו הניחושים של כלכלני הזהב בנוגע
למזימות הטמירות של שר האוצר להנחית
אחת ולתמיד מכת מוות ל״מלוכנים״ ? וה חשבון
הוא פשוט עד למאוד. מחיר ד,״מלך״
בשווקי חוץ אינו עולה על 11 דולר. ז .ז ג
לפי השער הרשמי של הלירה הישראלית —
כ־ 4לירות. נו, תקנה הממשלה 100.000
חתיכות זהב בארבע ל״י ותזרוק אותן
לשוק. קודם־כל, מתפלספים האורחים הק בועים
של רחוב לילינבלום׳ תעשה הממ שלה
הון ואחר כך תצבור את כל הזהב
בחזרה ותהרוס את כל בעלי ה״סוביר־נים״.

דוז
בני ם ה\־עו
יום רגיל מימות השבוע. פקידי שדה
התעופה מחכים בחוסר סבלנות לערבו של
הם עבודה חמסיני. ובינתים נמשכת השגרה,
בחינת המטען ובדיקת הויזות.
מטוס של חברת נתיבי המזרח הקרוב
מגיע, ו בו קבוצת ד,ח1נים הראשונה. הם
מחצרמות, שולטנות הכלולה בשטח החסות
ד,עדני.
הצופים משפשפים עיניהם: נשף מסכות
מן המט! ס מגיח,ת
או באלט מזרחי י
ויורדו ת בחן נשים שחומות, גבהות קומה,
שאוזניהן נקובות שמונה נקבים לעגילי מחרזות ענודים
כסף כבדים, וצ-אריהן
מטבעות, חרוזים וסלילי חוטים ישנים, והן
עו מ ת חצאיות רקומות גונים עדם מתחת
לאפודות צהובות צעקניות, מתנת הג׳וינט.
הן צוחקות ומתבדח׳ת בינן לבין עצמן
כשהן צונחות במדרגות המטוס עם ילדיהן,
המטוענים עדיים כאמותם.

נואם נואם ומבטאו, אך ברעיונות הזדהו
זה עם זה לחלוטין ובפעם המאה נשמעו קשיים מסכרי העולים, קיבוץ גלויות,
ענקיים וכו׳ .ואז, אחרי החלק הרשמי,
קם משלחן הנשיאות אדם צעיר אחד, הוא
מר קולאק, הנספח לעתונות, והודיע בג סות
״מבקשים מהעתונאים לעזוב את ה אולם״
.בו ברגע קם מר בן־גו ריון והחל
נואם כשעשרות עתונאים וצלמים על מטל טליהם
נסחבים ברעש החוצה, וכולם מש אירים
בזזולם את ״בא כוחם״ היחיד, מר
אגרון, מנהל שירו תי המודיעין של הממ שלה,
שקיבל כנרא רשות להשאר במקום,
על אף היותו עתונאי (היינו אדם מסכן).
ושם, בחוץ, שאל עתונאי אחד את רע הו
:״על מה מדברים שם בפנים? סו״ס
חייב אני לשלוח סיפור לעתוני על עצם
הדברים״ .השיב לו חכרו :״אני יכול לו מר
לך רק יעל מה שלא מדברים שם
כעת — לא מכריזים ברגע זה על סוצ יאליזם״.

נים
במדינת ישראל.,
כשהאירה תקופת הזוהר של ד,״יבוא
ללא תשלום״ ,מתנות בצורו ת מכוניות לוק סוס
ופריג׳ידרי ם וחבילות מזון מחו״ל —
עבר כובד ההתעניינות מהזהב אל הדולר
השחור. ה,״מלך״ ירד מגדלותו והדולר עלה
לכס מושל הבורסה. הדולרים הוברחו לחו״ל
לקניית ״מתנות״ והזהב נשאר כאבן שאין
לה הופכים.

כזה הוא טבעו של יהודי — .בשעת
מ שבר פונה הוא לעגל הזהב. כך היה•
מאז ומתמיד. בימי מלחמת העצמאות ואח ריה
גדל הביקוש ל״מלכים״ .אז עלה השער
בחו״ל בצעדי ענק וההברחה מארצות ערב
השכנות בוצעה בממדים המתא־מים. מספ רים
על ״פעולות מסחריות״ עצומות של
חברי או״ם, ששהו בארץ ושמסחר הזהב
הפך אותם לעשירים מופלגים. ההפרש גדול
בשער ר,״מלכים״ ובין הארץ ושכנותיה
וקרבת הגבול היוו דיד בון חזק למכריחי
הגבולות אף בממדים בינלאומיים, לפי אימ-
רן יודעי דבר נמצאים כיום 2.000.000 סובר:

גברים חבושי טורבאנים, הדורים בטליתות
משי וח,לצות סגולות וירוקות, מנערים
מפניהם את פאות זקנם, וזאטוטים חבושי
כפות הטובות ולבושים מכסני ארגמן מת רוצצים
על המסלול.
גם לבלרי שדה התעופה, הרגילים למטעני
מהגרים מכל ארץ שבעולם, מגיחים מאחרי
דלפקיהם להשתאות לאלה לבו שי החג, העומ דים
צמודים לחגציהם: שני ק פים׳ שתי
איילות וחבילות קטנות ארוזו ת יפה.
נוסעי המטוס לא הניחונו בספק ז מן רב.
״אני שלמר״״ אומר עלם עדוי תכשיטים
ומכיר בערכו ,״בן אברהם, יצחק ויעקב
ונישאתי על כנפי נשר, ככתוב בספר.״
בגאוה מגולל הוא את הספר להראות לנו
את המלים הכתובות בכתב כה נאה על
מגלות הקלף.
הנשים מתחרות בגברים, כי גם להן
אוצרות — ,קומקומים, בגדי משי, ועוד
עדיים׳ מעשי ידי הגברים.
והילדים מציצים בעיני פחם בורקות,
נכלמים, ואומרים לנו את שמותם וגיליהם.
משה ומשהד, תאומים בני עשר, מספרים
לנו בעברית צחה על חייהם בעדן, ואיך
יראו לצאת. את הכפר היהודי הקטן פן
יכום הערבים. שם היה אביהם צורף כסף,
אך התקשה לסחור עם העדה המקומית.
אחותם, יפת, יפהפיה בת שבע עשרה,
אמרה לנו כי יום זה משנה את חייה כליל,
כי הנד, מעתה לא תשב עוד בביתה אלא

״העולם הזה״ ,מס 672 .

החכני הראשון כעדה התעופה
נשף

מסכות

או באלט

מזרחי?

(אגב: יה״מלך״ נקרא מלך על שום דיוקנו
של מלך אנגלי הטבוע בו. ישנה גם ״מל כה״
השווה לירה אחת פחות — מפני
שהערבים מסרבים לקנות מטבע אשר דמו תה
של אשד, טבועה בו).

במד ־ נ ר,
תעבוד עם אישה והם לבושים בגדי אברים
פשוטים.
יצחק ברכנו בשלום חביב עם גשתנו,
ובגאוה עטה מגבתו כטלית. גם עט נטל
להראותנו כי למר כתוב.
שתי עתיקות יו מין יו שבו ת ומחליפות
רשמי דרך, ואין רישומה של דרך זו נכר
עליהן כלל .״כל חיי חכיתי ליום זה״ ,אומרת
אחת ,״ועתה מחכה אני לנכדי כי יוולד סר,״.
השמש לוהטת וססגונים אלה מחפשים צל
באהלים אשר ליד הבנין המרכזי. אין הם
מאבדים סבלנותם בצפיה הארוכה, וגם
מצאו הזדמנות להתידד עם יהודי עיראק
אשר הגיעו כמר, שעות לפניהם. ובעוד
החטים לוגמים תה, באים העיראקים, שאין
סקרונתם פחותה משל אלה, לתת עיניהם
באוצרותיהם של מכריהם החדשים.
לבס.ף הסתיימו כל הבדיקות, ובקריאות
שמחד, קופצים החטים אל מכוניות המשא
המחכות להם. בנפנופי שלום מובלים הם
למחנות.

רמז פח ־ רמז ש
ר מז: גם בממלכת
אין לקנא בדוד
התחבורה אין נחת. והפעם — מרד הקואו בינעירונית
:״אגד״, לתחבורה פרטיבים
״דרום יהודה״ ו״המקשר״.
״אין הכנסות.
טענו הקואופרטיבים:
משכורת דלה. אל תפשיטו את רגלינו״.
ובאותו ז מן הלכו וניבנו שיכוני לוקם־ם
לנהגי ״דן״ ,ור או ת אלפי לירות הוצאו
מקיפות החברות לכיסי החברים בעקבות
״הפחתת ערך המניה״ ב־ 1500ל״י. במש כורות
הנהגים התקנאו אף שרי הממשלה...
לבסוף הוקמה ועדה בינמשרדית לבדיקת
הקלקולציות. הניירות היו מונחים שבועות
וחדשים בין הזכוכית ו״הבד הירוק״ .תחת
לחץ דעת הקהל פורסמו מסקנות: אין
רווחים מופרזים. תשאלו: למה? — מפני
שהועלו המשכורות וגדלו ההוצאות.
להלכה, לפחות, נתונים הקואופרטיבים
לסמכותה של ההסתדרות. ומכיוון שמש כורת
הנהגים עמדה בניגוד תהומי לדרגת
המשכורת ההסתדרותית, התערב הוועד ה פועל•
ואכן, גם ההסתדרות, וביחוד ״חברת
העובדים״׳ מעונינות ״לשים יד״ על אותו
מברה־זהב על גלגלים. והחלו בדיקות חד שות
שנמשכו כמחצית השנה. וכאן בא
המרד הגלוי שפרץ בדיון על איחוד שרות
התחבורה בפיקוח עליון של ההסתדרות.
הפעם נתגלו ״סודות מהחדר״ .נשמעו
האשמית כלפי החברות, נתברר שמשכורת
! 75— 220ל״י.
החברים מתנודדת בין
נתברר שאפשר להוריד את מחירי הנסיעה.
הקואופרטיבים הועמדו בפני אולטימטום:
לציית — או הקץ ל מונופולין.
לא היתה כניעה׳ והסירוב בא מלמטה.
הנהגים לא רצו. נהגים בינעירוניים אינם
מסכימים להתחלף עם חבריהם המסכנים
העובדים בגיהינום העירוני.
מעמדו של דוד רמז, שר התחבורה:
כנצ-ג הממשלה מעוניין הוא בתחבורה נוחה
וזולה (טובת האזרח) .כנציג ההסתדרות
מעוניין הוא בשמירת מונופול ההסתדרות

על התחבורה (מי יודע מה ילד יום?).
ובתוך ה<,סתדר 1ת מעוניין הוא בהכנעת
הקואופרטיבים למרות עליונה (נטייה טבע ת
ומ,בנת< וביחסים טובים עם ז,ק,אופרטיב ם
>מ,־ ,ילד יום אין לקנא בדוד ר מז: ה ,א
פשוט מתפרק לגורמים.
ייגמר הסכסוך במד, שייגמר — הדבר
מאיר ומחכים. כל ה! ז/ת מח-רים על חשבון
ה׳צרן הקטן ד,יתד, מטור. צוו ש,.תחיל
במלים תוקף סמכות. הנני מצווה לא מור
וכש-וצעה הורדה סמל׳ת כמעט
במחירי הנטיעות בא,ט,בום ם, התחילה ה,,ו דעה
במלים מ״קח על , 1תחבורה בדר כים
מתכבר להודיע על מחזור נוטף של
הוזלות״...

בשבוע האחרון הובא יחזקאל כרמילביץ,
אב ל־ 5ילדים, לבית המשפט ונאשם בגרימת
מוות לפי הסעיף 212׳ שהעונש המכסימלי
שבו: מאסר עולם (כרגיל נאשמים עברייני
תנועה לפי סעיף ,218 שעונשו המכסימלי
שנתיים מאסר בלבד) .אמנם אין החוק

השלט,

בדק

יציבותו,

טפח

אדם נדרם למ; ת
ביום 16 ביוני צלצל הטלפ,ן במטה
משטרת ד,ת.וער, בחיפה, ואלמוני צ>ק לתוך
השפופרת ב!,תרגש,תרבה :״מישהו הר ם
בכביש ר! פין ע-י מכונית קרח מספר 605
שברחה מן המקום, והשאירה את הפצ!ע
ש, תת דם על ר,כ_יש !״
כשהגיעה המשטרה למקום נתברר שהנפגע
הוא משד, קולודני, בן .54 הוא הועבר
לבית החולים ״רוטשילד״ .שם מת כ>בור
6ימים. המכונית הדורסת לא השאירה כל
עקב! ת במקום.
משטרת התנועה החלה בחקירה. נמצא
כי המכונית מסבר 605 היא מכ,נית פרטית
הרשומה בז כ רון יעקב. בעליה הוכיח אליבי.
המודיע האלמוני טעה, כנראה, במספר...
במשך קרוב לשבועיים המשיכה המשטרה
בחקירה קדחתנית ומס, עפת. והנה נתברר
במפתיע, כי בסביבת מקום התאונה הקטל נית
מחלק קרח אום בשם כרמילביץ,
שמספר מכוניתו — .685
באחו הליל, ת יצאה המשטרה לביקור
פתע בביתו של החשוד. בפתח הבית נתקלו
השוטרים בפועל צעיר, דובר ערבית, העובד
אצל ה״חוואג ה״ .כמה ז מן? תקופה קצרה
׳ בלבו. אפשר היה נוכח בשעת תאונה?
לא. עז ע בו מישהו אחר, טען.
מעתה עברה חקירת המשטרה למסלול
חדש. ההנחה היסודית היתד : ,מישהו, שהוא של במכוניתו
עד הראיה היחיד, היה
כרמילביץ בעת התאונה. מאחר שהפועל היי ם
הוא מדוברי הערבית, קרוב לודאי שגם
קודמו היה כזה. כפרים ערביים ודרוזיי ם
נסרקו בחיפושים אחרי אותו ״מישהו״.
ואמנם, עלה בידי המשטרה לגלות ד רוזי
בן , 17 עבדאללה ת סיין צאלח, מהכפר
דליודאל־כרמל, המוכן להעיד בי ישב במכו ניתו
של כר מילביץ בזמן הדריסה.
כשהובא העד לבית המשפט ונחקר ע״י
קצין המשטרה שמואל רוט, מסר :״נסענו
ממחסן הקרח שברחוב הנמל לאחוזה. במכו נית
היו כרמילביץ ואני. כרמילביץ נהג.
בדרכנו חזרה דרס כרמילביץ אדם אחד,
שחצה את הכביש. האיש נפל אפיים ארצה,
והשתטח על הכביש. כרמילביץ נסע קצת
קדימה, פתח את דלת המכונית והסתכל
בנצוע. פתאום התקרב אלינו ארם שעמד
ליד תחנת האוטובוסים והתחיל לצעוק על
כרמילביץ, שד,תניע את המכונית ונסע במה ירות
גדולה לעיר התחתית. כשנסענו חזרה

תמונת ה ש בו ע:

חלום הבלהות של הד״ר יוסף: הנה עוברות הפרות הטובות
מבית לבית בתל־אביב ובדהרות את חלבן כשוק השחור.
אך אין דבר, עוד תבואנה גם שכע השנים הרעות.״.
צילם :,ה. קאופנזן.

״העולם הזה /מס׳ 672

לאחוזה, שעה קלה אחרי המקרה, עברנו
בכביש ביה״ח הדסה ולא בדרך הרגילה של
כביש מ פין...״

אוספת את השיירים הפזורים על פניו.
כעבור חצי שעה היתר, המכונית כמעט
מלאה, והמגרש נרא־ ,נקי מערימות הניירות
וקליפות האבטיחים שנזרקו מחלונות
הבתים הסמוכים. אחד הפועלים ניגש לתא
המכונית, הוצ׳א שלט גדול, ובתנועות אי טיות
ושקולות, כאשר קהל סקרנים מביט
בו, תקע אותו באמצע המגרש. הוא נענע

יום ראשון בבתה א׳ בירושלים
...אך בתל אביב נשארו בתי־הספר סגורים
תובע מנהג דורסן להושיט עזרה לנפגע
(חובה אנושית פש טה, שרוב הנהגים ממלא ים
אותה כדבר מובן מאליו) ,אולם הוא
מחייבו להודיע למשטרה תוך 24 שעות על
המקרה.
ז מן מועט אחרי שהועמד כרמילביץ לדין
התפטר העד הראשי — עבדאללה חוסיין —
מעבודתו בגלל ריב שהיו לו עם שותפו של
כרמילביץ. בנוכחות מוכתר כפרו מסר עדות
נוספת למשטרה :״כמה ימים אחרי שנתתי
את עדותי בא אלי אום שמסר כאילו נשלח
ע״י הנאשם וביקש ממני לשנות את עדותי...״
כרמילביץ, שאינו מודה באשמה, טוען
שלא עבר כלל בכביש רופין בז מן שנדרס
האדם.

עוד שבוע״

השבוע פרצה תרועת־גי 7מפי 45000
ילדים בתל־אביב. פגה השנאה האילמת
המסורתית שת,מיד-ם רוחשים למוריהם
בשבוע האחר! ן לפני גמר החופש הגדול
— ובמקומה הציף את לבבם גל של
הלימודים נדחתה התחלת אהבה חמה.
לשבועיים...
עקרות הבית המודאגות, טרודות בחי שוב,
נקודות ותפריט, קראו באנחת יאוש
את הודעת העיריה: התח/ת הלימודים נד־חתה
מחוסר ריהוט בבתי־הספר.
העיריה חתמה על חוזים עם בתיי
חרושת למסירת הרהיטם במועד קבוע,
לפני פתיחת בתי־הספר. אולם בא המועד
ו־ 18 בתי־ספר חושים עמדו ריקים, ועוד
כ־ 80 אחרים חיכו לרהיטים חדשים במקום
הרהיטים ש,.וצאו מכלל שימוש במשך
שנת הלימודים האחרונה.
מהי !.סיבה לעיכוב?
בתי החרושת לרהיטים (ככל ענף אחר)
עובדים עתר, ללא כל מלאי של חומר
גלמי. וכשהממשלה לא הקציבה להם את
העץ הדרוש בזמן, לא היה ביכולתם לייצר
את הרהיטים בזמן.
זהו רק צו אחד של הבעיה. אלפי
נערים שביקשו להירשם לבתי הספר המק נתקבלו
מחוסר לא צועיים והתיכוניים
מקום. ניתנה להם אפשרות ללמוד עד
נקודה מסויימת (כיתה ח׳)< והלאה, לפי
דברי אחד הממונים על החינוך ,״אין לני
כל התחייבות — לפי החוק — לאפשר
להם להמשיך בלימודיהם״.
אכן, הכנסת נעלה את מושבה ויצאה
לפגרה, היא העבירה את חוק החינוך
והפנתה את פניה לנושאים אחרים. עכשיו
דורש חוק זד — ,רק את הוצאתו לפועל...

״אל תלכל כו אות!״
המכונית נעצרה במגר ש הריק וקבוצת
פועלי המחלקה הסניטרית של עירית תל־אביב
ירדה, הסתדרה בשורה כשפחים
בידיה, והחלה מתקדמת לרהב ו של השטח,

בגדיו להוריד את סימני האבק שנדבק
אליהם, והצטרף לחבריו על המכונית.
הפועלים עזבו את המגרש, וקהל הסק רנים
התפזר. כמה זאטוטים התקרבו לשלט
ואחד מהם הקריא בקול רם :״אל תלכלכו
אותי דבר זה כנראה לא היה בעל
חשיבות רבה למאזיניו והם עזבו את המ קום.
אחד מהם הוציא מכיסו חפיסת גומי
לעיסה מעוכה, הסיר את העטיפה, גלגל
אותה בצורת כדור, זרק אותה והתרחק,
לועס.
היתד, זו פתיחת שבוע הנקיון של עי.-
רית תל־אביב.
רבתי
תל־אביב־יפו עירית בתחומי
בתים ו־300.000
היום 22.000 נמצאים תושבים. מדי בוקר עוברים כאלף פועלי
נקיון בחוצות העיר, מחציתם לנקוי 1150
הרחובות והשאר להוצאת האשפה מחצרות
הבתים. אולם אין בכוחם של אנשים אלה
לדאוג כי העיר תהיה נקיה, ולכל היותר
יכולים הם להבטיח כי לא תיראה העיר
מזוהמת.

ארצנו זו
בקרית מטלון שליד פתח־תקווה גילה
סנדלר קשיש, כי אחת מתרנגלותיו הדלה
להטיל ביצים והשמינה מאד. בהיותה
חסרת תועלת הוחלט לשחוט אותה. משנש חטה,
נמצא בכרסה שכע עשרה כי-
צים גדולות (״ידיעות אחרונות
ספר תל־אביבי הודיע למשטרה כי מאה
ועשרים לירות זהב נגנבו ממספרתו
ברחוב הרצל, המטבעות היו תפורות בתוך
ריפוד בורסת הספרים (״הארץ״) -
לבית המשפט בירושלים הוגשה •בקשה
מסוימת. בשם המבקשים מופיעים עורכי
הדין ברנרד גיוזף ושותפיו. הבקשה
מוגשת נגד פקידי משרד האם פק־ ,והקצוב,
שבראשו עומד דב יוסף. בגוף הבקשה
מספרים המבקשים, כי המושל הצבאי בירו שלים
בקש בשעתו לפתוח מסעדה, בימים
הקשים בעיר׳ על מנת להחיות את הסביבה
— המושל הצבאי בעיר היה ו!ד״ר יוסף.
(״הארץ מז ר ח ומערב נפגשו
ברחוב בן־יהודה ליד מלון ״ד,ירדן״ ,בתל־אביב,
בשעה שמכונית של השגרירות של במכונית
האמריקאית התנגשה
הצירות הרומני דבר״)
מסתנן ערכי נעצר על ידי המשטרה
כמגרש המשחקים בלונה פארק ביפו.
(״הדור אשד, ערביה, שכרחה
ש!כעדה מבית־נובה׳ שבשטח הערבי, לעבר
הקווים הישראליים, הוחזרה על־ידי שלפו־נות
ישראל לשלטונות עבר־הירדן. שלטונות
ישראל המליצי לפני קציני הלגיון להס
דיר
את חיי המשפחה של הזוג

המשמר״)

> 1ן ורי*ה
יפאן: בעזרת ראש הממעזלה יושידו (בפינה) הפכו האמריקאים את .,ארץ השמש
העולה* למבצרם העיקרי במזרח, הרחז׳ק. אך גם הנה.חדרו הקומוניסטים והת ארגנו
במפלגה חזקה• בתמונה: חיילים אמריקאיים אוסרים־ מפגינים קומוניסטיים.

ןכרר מו ד ה[

קוריאה: תוך חדשיים כבשו הכחית הקומוניסטיים. בהנהגת קים־איל-סונג(בפינה)
כמעט את כל. ארץ השחר הדומם* צבא הדרום ניגף בפניהם. אולם אחרי שה
אמריקאים התרכזו בראש־גשר מצומצם התארגן גם צבא הדרום (בתמונה) מחט8

פורמוזה: אחרי שצבאו של צ׳אנג־קיי-צ׳יק (בפינה) נחל מנוסה

וייס -נאם:

בסין התרכזו ש רי די צבאו בפורמוזה ומתכוננים להמשיך במלחמה*

השתלם למעשה על כל פנים

מנהיג

הגרילה

הקומוניסטי הו-צ׳י-מין

(בפינה)

הארץ והכריז על ויי ט־ מץ כעל
במצור

ב ת קוו ת

(בתמונה) .מרומן הורה לצי האמריקאי למנוע פלישה לפורמוזה

מדינה

ומאק־ארתור עצמו ביקר במקום על מנת לבדוק את המצב...

מתמיד (בתמונה) ורק מדי פעם מצליחים הצרפתים ל חדור אליהם.

עצמאית.

בעלי

מאל איי ה:

זה כמה שנים נלחמים

בצבא הבריטי בג׳ונגל. כתגבורת נשל

מטעי-הגומי

הצרפתיים

נתונים

ש שיר תו במשטרת
הבריטיים

פלשתינה

במאלאייה

עומד גנרל סי!

״אסיה לאסיאתישד
בדצמבר 1941 ירד על אסיה המזרחית מבול־האימים של הפלישה היפאנית.
כעבור שלו ש שנים וחצי שככו המים כמעט באותה פתאומיות. הם השאירו
רעב, עוני, בורות. אולם הם השאירו עוד משהו :
אחריהם הרס שאין לתארו,
״אסיה לאסיאתים הסיסמא אשר בעזרתה כבשו היפאנים את ״מרחב העושר״
שלהם.
אסיה לא חזרה להיות שקטה. היא לא רצתה לחזור לאתמול. הודים,
סינים, אינדונזים, יפאנים, קוריאים, מלאיים — למעלה ממחצית האנושות —
החליטו: אסיה תהיה שייכת לבני־אסיה.

חופש אך לא לרעב
למה זקוקה אסיה?
קודם כל — לעצמאות.
תחת הנהגתם של גאנדי וניהרו ביצעו ההודים מהפכת־שיחרור עצומה,
בלי מעשי אלמות, והשיגו את ״סבא־ראג העצמאות המוחלטת. אחרי
זאת גם האינדונזים, בהנהגת סוקארנו.
מלחמה אכזרית ורווית־דם השיגו
בורמה צעדה בעקבותיהם. עם סילוק היפאנים נשארה כל סין עצמאית.
אולם העצמאות איבה פ תרון לאסיה. כמעט 20 מליון אסיאתים מתים
מדי שנה מרעב. מעוט זעיר של בעלי־אחוזות מחזיק בידיו את מרבית
מעמד דקיק של משכילים ועשירים מכריע
הקרקעות בכל ארצות היבשת.
את גורלם של מאות מליונים.
המהפכה הגדולה של אסיה היא כפולת־תוכן: מהפכת־שיחרור לאומית
ומהפכה חברתית פנימית. לא יכול היה להיות ערך לאחד בלעדי השני.
ונשארה רק השאלה: כיצד ל הג שי ם? מ י יג שי ם? מי ינהיג?

הסיכוי האבוד של הודו
לשעה קלה היה נדמה שהאות יבוא מהודו.
זה עתה ניצחה במלחמה שזכתה להערצת העולם. מתוכה קמה שורה
שלמה של מנהיגים דגולים, אישים בעלי שעור־קומה בינלאומי. מבחינת
מצבה התרבותי והגיאוגרפי נפל עליה היעוד לתווך בין תרבות המזרח
והטכניקה של המערב. ובהודו נולד גם הרעיון הגדול של איחוד אסיה ובה
התכנס הקונגרס האסיאתי הראשון (בהשתתפות נציגי האוכלוסיה העברית
כארץ).
והיא החמיצה אותה.
הודו דאתה את ההזדמנות.
מדוע? ה בשת התפצלה בין הודו ופאקיסטן, הלוחמות ביניהן מלחמה
..וילית וחסרת־מטרה (הדומה בהרבה בחינות למלחמה העברית־ערבית) .וחשוב
מזה: אחרי שצעדה את הצעד הראשון נמנעה הודו מלצעוד את הצעד השני.
מאחורי גבו של ניהרו הדגול התבצרה כת־עשירים נצלנית. המהפכה החברתית
נבלמה.

מאק־ארתור או ס ט אלין ז
להנהגת

עם חיסול מועמדותו של ניהרו, נשארו רק שני מועמדים
המהפכה האסיאתית: סטאלין במוסקבה ומאק־ארתור בטוקיו.
לאמריקאים היו סיכויים מצוינים. באסיה אין מעמד פועלים. האיכרים
רוצים קרקע — לא קולחוזים. אף לפי הורתו של מארכס עצמו זקוקה
אסיה למהפכה ״בורגנית״ .ומעל לכל היא זקוקה לדולארים: למכונות,
לטכניקה, לחשמל.
אמריקה יכלה להנהיג. לו — לו הבינה כי אמנם.נמצאת אסיה במצב של
מהפכה׳ ולו הבינה את תוכן המהפכה.
אולם אמריקה לא הבינה. היא לא הבינה שאסיר, זקוקה למהפכה חברתית,
זו, תחפש לה עוזרים אחרים.
ושאם לא תעזור לה אמריקה לבצע מהפכה
אמריקה ביצרה בכל מקום את שלטון הפיאודלים. ובמקום שם נשארו שרידי
האימפריאליזם האירופי, ביצרה אמריקה גם אותם.

מאו־טסה -המושיע האדום
ביו תר של 5השנים

רק על רקע זה אפשר להבין את המאורע האדיר
האחרונות: את הנצחון הקומוניסטי בסין.
אך באפלת היאוש הביא להם
מליוני האיכרים הדלים לא היו קומוניסטים.
סילוק הפיאודלים, גירו ש הצבאות
הקומוניזם את האור: חלוקת הקרקע,
הזרים.
המהפכה של אסיה לא היתד, מהפכה קומוניסטית. אך מחוסר כל
הנהגה אחרת מסרה את גורלה לידי ההנהגה היחידה שיכלה לבצעה: ההנהגה
הקומוניסטית. צילו של מאו־טסה נפל על אסיה כולה.
המוני אירופה המערבית התרחקו מן הקומוניזם, כי ראו בו את שיעבוד
הפרט. המוני אסיה התקרבו לקומוניזם מפני שבעיני אדם גווע חשובות
חלקת־אדמה וצלחת של אורז מחרות הפרט.

מנהיגים מוד בובות
התהליך כולו מסתמל בדמויות המנהיגים.
הצד ה״אדום״ :מנהיגים לאומיים שזכו להערצת ידידיהם ואויביהם כאחד.
מאו־טסה בסין, איש־הברזל הו־צ׳י־מינג בהודו־סין, הלוחם הצעיר קים־אל־סונג
בקוריאה. אין אלה אנשי־מפלגה בלבד. אלה הם מנהיגים לאומיים.
הצד ד,״מערבי״ :סינגמן ריי בקוריאה, שנוא על נתיניו כעל אויביו 1
בגלל המשטר הרקוב שכפה;
צ׳אנג־קיי־צ׳ק, אדם גדול שהשניא את עצמו
ד,״בובה״ באו־דיי בהודו־סין, שחקן גולף ופו קר שבילה את י מיו בריביירה
הצרפתית ; קוירינו הפיליפיני, אף הוא שנוא ב של משטרו הרקוב.
שני האישים הגדולים האחרים — ניד,רו בהודו וסוקארנו באינדונסיה —
מנסים ל ש מור* על נייטראליות במאבק הגורלי.
מצד אחד: שורה של תנועות המוניות לוחמות, בהנהגת הקומוניסטים.
מצד שני: האתמול המנוון של אסיה, המנסה בשארית כוחותיו לקיים את
עצמו בעזרת דולארים וכידונים בריטיים, צרפתיים ואמריקאיים.

ככל מקרה: מפלה
כשעברו עם שחר, ביום 25 ביוני, כחות קוריאה הקומוניסטית את
קו־הרוחב ה־ 38 נאלצו האמריקאים לאכול את הפרי המר של שגיאתם ההיסטורית.
כי יקרה אשר יקרה בקוריאה: אמריקה תפסיד. גם במקרה הטוב ביותר, אם
תחזיק מעמד בראש־גשר, תצטרך להשקיע בו כחות גדולים — בעוד שאויבם
הגדול בקרמלין לא יצטרך להקריב אף חייל רוסי אחד.
בקוריאה הוא כמעט קלסי,
שגרם לפרוץ המלחמה
החשבון הרוסי,
הקומוניסטים קרובים למקורות אספקתם — האמריקאיים חייבים להביא כל
דבר מאמריקה. הקומוניסטים מכניסים למערכה את בני המקום — האמריקאים
נאלצים להקריב את מיטב כוחותיהם (הזעירים בלאו הכי) .ובעוד האמריקאים
נכנסים לקרב בקוריאה, יכולים הקומוניסטים לפתח כאוות נפשם מערכה
דומה בהודו־סין, תאי, בורמה או טיבט, בדרכם אל המרכז הגדול: הודו.
אפילו יבינו האמרייאים עתה שרשרת השגיאות שהביאתם הלום, הרי
יהיה זה מאוחר. עתה נאלצים הם, מרצון או שלא מרצון, לתמוך בכחות האנטי־קומוניסטיים
שישנם, ויהיה ריחם מבאיש כאשר יהיה. הם נאלצים לתמוך
באימפריאליזם הצרפתי המכוער בהודו־סין, באימפראליזם הבריטי המכוער לא
פחות במאלאיה, בשלטונו של צ׳אנג־קיי־צ׳ק בפורמוזה, מבצרו האחרון.
כך השיג סטאלין את חלומו של כל מצביא מאז בריאת העולם: מערך
כחות המבטיח לו נצחון עוד לפני פרוץ הקרב ד,אמתי. אפילו במקרה של
מלחמה עולמית יוכל עתה לכוון את כל צבאו נגד אירופה המערבית. הצבא
של סין העצומה יגן על עורפו.

אוד• אבנר

ות גריל ה קומוניסטים
ם השוטרים הבריטיים
עדט.

בר א ש

הכוחות

ליאם

בריגם

(בפינה).

טי ב ט־

״גג העולם -שו כן על גבולו ת סין• ומאו־תסה־טונג כבר

הבטיח ל ש חררו משלטון הנזירים שתגובתם היחידה היא להתפלל
ולתקוע בחצוצרות הקודש לכבוד הדלאי לאמא שלא צולם מימיו.

נזפה של דוש — כל הזכויות שמורות ל״העולם הזה״

מ וס יקה
במ חיר 40.000דורד

המככים ההוזרים כשדה

ספורט שרירים

צ בור׳

״האתלט רכאל ד,לפרץ יכול להפוך כל
ארם לדומה לו בכוח, בגמישות ובשליטה
ב שריריו, כשם שהמשורר שלונסקי יכול
להבטיח לכל אדם יודע עברית (אפילו על
בוריה) לכתוב שירים כמוהו שנכתבה פיסק־ ,זו,
כשק.ראים כיום
לפני ש.ה בדיוק בידי אחד ממעצבי תר־ב
ת־הגוף בישראל, צבי נשרי, קשה להי מנע
מחיוך. כפק אש אברהם של־נסקי
העמיד מאז דור של משוררים׳ אולם רפ אל
הלפרין עמד בדי בורו ו א־דו ת מ״יצי־רו
תיו״ אפשר לראות אף בעמוד זה.
החזון שהיה למציאות - :בחודש
ספטמבר , 1949ב ק רן רחוב ת בן־יהודה ו טי
דרות קרן־קיימת בת,־אביב, נרשם הדף ה אחרון
בפרשת התלבטויות וניסויים של
צעיר ישראלי שחרחר וממושקף, שחלם על
״ מכון גי בו רי ישראל״ לפיתוח הגוף וטיכוח
השרירים, בשיטה חדישה המקובלת במקו מות
רבים.
היו מאחוריו שנים רבות של ישיבה
כפופה מעל לדף הגמרא׳ ולפניו — מכ שולים
וצרות־עין של ״חוגים מסויימים״,
שחששו חששות מסויימים. אולם אותו צ עיר
לא נרתע ; כל הגשרים מאחוריו נהר ס,
והוא השקיע את כל יזמתו, ר כו שו
ומרצו במכון זה. אותם שאמרו כי לא
תצמח תועלת ממכון זה, טעו. רפאל הל־פרין
,״מכון ש מ שון״ ומאות חניכיו הם
עדית לב.־׳ שלא היתה זו ברכה לבשלה.
מאזן שנתי מ בו ר ך 12 - .ירחים
בלבד חלפו סאז פתח ״ מכון גי בו רי ישראל״
(כיום ״מכון ש מ שון״) את שעריו בפני
הקהל הרחב. התגובה הראשונה היתה הש תוממות
וסקרנות׳ א לם קמעה־קמעה נמ צאו
אותם ״משוגעים לדבר״ שהחלו מנ

נצחונות׳ 5

התעופה כלזד

הפסדים 4 ,תיקו.

סים כוחם בהרמודמשקלות, לשש חיסון
גונם וחישול שרירי!,ם, ב״דרכתו של ו7.־
פרין שלא ידע ליאות.
כל התורה הרבה, שפע הידיעות היסו דיות
שרכש במסעיו בה,לנד, צ כיה׳ צרפת,
בלגיה ואוצות־ .ברית, החלו נו שאם פרי.
רבים באו למכון החדיש המצוייר במיטב
המכשירים וה.וחיות, עד כי צר היה המ קום
להכילם. באו טייסים אמריקנים ובהו־רי
ישיבה, מנהלי בנקים וקציני צ_א, עור־כי־דין
ותלמידי ב ת־ספר, מ!רים ונוער
ע,בו. הם ה,טלו יחדיו לדייסה אחת׳ ו־האימו.ים
השיטתיים החלו נ 1ת.ים אותו תיהם
לט!בה במידה ש, א ק וו לה. תוך
מחצית השנה קשה היה להכיר רבים מהם,
ובתחחת הראשונה לבחירת ״מר ישראל״ הלפרץ ראינו כי העמל לא היה לשוא.
מילא את יעו דו — לשמחת רבים ולמפח
נפש רבים גם יחד...
״מר אשזדית״ לא נכחד — .הדרכתו
של ,״ פ רין לא נצטמצמה בתחומי מכונו בל בד.
הוא הושיט ידו להק״ת מכונים מס! ג
זה, בקנה־מידה קטן יותר׳ גש מחוץ לתל״
אביב, לרב.ת אשהת־יעקב ותל רעים שב נגב.
״מכוננו
התכתח להפליא״ ,כותבים לו
חברי ״הפועל״ באשד, ת־יעקב. התכוננו ל הכריז
בקרוב על בחירת ״מר אשרות״,
אולם סניף ״הפועל״ המקומי דחק את רג לינו
ובהתערבותו הישירה נסגר המכון לת קופה
בלתי־מוגבלת״...
״מכשולים מס,ג זד, היו גם מנת חלקי״,
אומר הלפר׳ן .״היו חוגים שטענו, כי שי טת
האימונים במשקלות פסולה היא׳ וס כנה
בה לגוף האום. המציאות הוכיחה את
ההפך׳ כמ,בן, ואנו נמשיך בעידוד קיבוצים,
משקים וחוגים פרטיים הדוגלים בטיפוח
הגוף באמצעות המשקלות למיניהם. הא נשים
העומדים ליד הגר, ההכשרה הגופנית
בישראל חוששים מפני רוח־פרצים ולועגים
לכל חידוש, אולם הנני משוכנע ביעילות

לבני

60— 50

מצב

שיטתי המבטיחה
גופני מזהיר.״
עשרות הצעירים והבוגרים, שהתרוצצו
בין כתלי המכון והתכוננו לתחרות השניה
על תארי ״מר ישראל״׳ העומדת לד,ערך
בפברואר, מוכיחים כי העמל לא היה לשוא.

ח ש בונו ת פרג!״
יש אצלנו כמה וכמה כדורגלנים אשר
למרות היותם חובבים, יודעים הם היטב
כיצד ״להסתדר״ .עם סוג זה נמנים ביו
השאר האחים יצחק ויעקב גמבש, שני שח־בית״ר
תל־אביב,
קוים מוכשרים׳ חניכי
אשר פנו לקבוצתם עורף בתקופת המשבר
הקשה שעבר עליה אשתקד והצטרפו ל...
״הפועל״ תל־אביב. היו לכך סיבות שו נות
ואחת מהן — נסיעת ״הפועל״ ל תורכיה.
משחזרה הקבוצה מאיסטמבול, היה
ברור כי נתכרדה החבילה. הגמבש-ם לא
מצאו׳ כנרא־ ,שפה משותפת עם שחקני
״הפועל״ — והחליטו לחזור בתשובה.
השבוע, עם פתיחת עונת הכדורגל, ר אינו
אותם שוב, לאחר הפסקה ארוכה, בק בוצת
בית״ר תל־אביב, שהכריעה במש הראשון
בעונה זו את ״מכבי״ פתח-
חק תקוה
ב שעור .2 : 7האמנם תהיה זו׳
החנתם הסופית?
יותר מדי שערים — .המשחקים הרא שונים
בעונה זו הוכיחו אי־ שוויץ כוחות
מוחלט בין קבוצות הליגה הראשונה. נו בית״ר,
השיג
סף לנצחונו המשכנע של
נצחון מכריע
פתח־תקוה
גם ״הפועל״
( ) 0 : 7על ״הפועל״ מרמת־גן. ונראה שגם
קבוצות אחרות לא תוכלנה לעמוד העו נה
בפני האריות שבחבורה. ור צוי היה
לצמצם עד למינימום את מספר קבוצות
ליגה א׳ ,לשם הגברת הענין והמתח ב ענף
הספורט הפופולרי ביותר בארץ. חו סר
פעילות ממשית בכוון זה עלול לקבור
לחלוטין את הליגה ולהרחיק כליל את
קהל החובבים ממגרשי הכדורגל.

הוא הסכום המשוער שתביא לתזמורת
הישראלית נסיעתו־ ,לאמריקה. כרטיסי כל
הקונצרטים שהיא תערוך בארצות הברית
כבר נמכרו מראש וי ש סיכויים טובים כי
המוסר יצליח בשליחותו האמנותית וזאת
לא פחות בשל היותו מ,סד ישראלי מא שר
בשל רמתו, אשר כשלעצמה, עולה על
רמת מוסדות אמנות אחרים שלנו, שניסו
את מזלם עד כה בחוץ לארץ. ב איזו מיוה
מוצדקת נסיעתה של הת 1מ! ר ת שלנו לחוץ
לארץ, האמנם רשאית היא לשלם מחיר
יקר כזה בשביל התעמולה, באיזו מדד,
מוצדקת ״עריקת;,״ מו״י ת הפנים לתק!פה
של שלשה הד ש ם, בה בשער, שרבבות
תושבי הארץ זקוקים למו״יקן; שלה —
כל אלד, פותחים בלי ספק פתח לויכוח,
לוח הזמנים ו ארגון הנ״יעה לאמר׳ק
אף הם מעידים יותר על מסע מבני מם־
וורי״תעמולתי מאשר ״ הת חרות עם הא מ
ו ת .חבר המנגנים של התזמורת מו פיע
כאן כ״בשר ת, תחים״ .אך ג מרו את
ע,נת העמל ופבר, כעבור מס״ר שבועות,
מתחילת העונה החדשה עם עשר חז ח ת
על כל קונצרט (לא לפני הקונצרט
באמריקה לא יוכלו הללו ליהנות מערב
אהד של נופש, להאזין ל תזמורו ת אחרות ניצול ואולי אף לראות קרוב או ידיד.
המכונה המוסיקלית הזאת חושב כאן ב דיוק
על פי גורמים של תפוקת עבודה
ומחוגי השעון. המוסיקאים הללו לא יהיו
שם אלא מספרים, שיוטסו לאמריק־״ ינג נו
שם ערב ערב׳ עד אשר, למחרת ה קונצרט
האחרון׳ יופ טו בחזרה לארץ כדי
שיתחילו לנגן באותו שבוע בפני הקהל
שלנו. זוהי אמנם שאלה השייכת יותר
ל״הסתדרות״׳ אך י ש לה גם קשר חשוב
ל״תוצרת״ ,באשר המדובר הוא לא בנעלים
או רהיטים...
כלפי פנים הגישה לנו הנהלת התזמורת
תכנית עשירה לעונה הבאה עם כמה סו־ליסטים
מן המצוינים ביותר־ בעולם המו סיקה
(ויליאם פרי מרוז׳ הויולן, פיטיגורסקי
הצ׳ליסטן׳ הכנרים שטרן ומילשטיין, הפ סנתרנים
ארו וד. ם ר ועוד) .מענין, שישה
חפץ׳ שאף הוא יבוא בעונה הבאה׳ לא
יופיע בקונצרטים למינויים אלא ב״מיוח־דים״
.הסיבה: חפץ איננו מוכן לנגן את
אותה היצירה תשע פעמים ...ופרט אחר
מענין מתוך התכניות לעונה הבאה הוא
בואו של פאריי, הצרפתי, לאחר ד,אינ צידנט
שאירע אתו אשתקד. אמנם נאמר
לו אז, כי הוא אינו יכול לנסוע עם ה תזמורת
לאמריקה ״מטעמים לאומיים״ ,אך
לעומת זה הביע המנצח הצרכתי את ר צונו

להשמיע ׳ בכל אחד מהקונצרטים
יצירה ישראל ת.

אין מקו רפירסי ם
יאן פירם יצא את הארץ. חודש שהו תו
כאן היה כולו מסע נצחון. תושבי
רמת־גן אינם זוכרים אמפיתיאטרון כל כך
מלא כבסדרת הקונצרטים של אורחנו מה״
״ מ ט רו פו לי טך.

חניכיו של רפאל הרפרץ

האחים יצחק (ימין) ויעקב גמכש

שלונסקי לא הצליח...

,״הם חזרו לבית״ר

,העולם הזה* ,נום׳ 672

יום אחד, לפני אחד הקונצרטים, בא
הזמר בלוית אשתו לאמפיתיאטרון כאורח,
ל״קונצרט״ מלכת היופי. ניגשו הפירטים
למקומותיהם, ומצאו לתמהונם כי הללו
כבר תפוסים. החל הזמר ב״משא ומתן״
על מקומותיו, באו סדרנים, באו מארגני
הנשף, אך מאחר שלאנשים שי שבו כבר
במקומות היתה ד,״זכות קדימה״ ,משכו
הפירסים בכתפיהם והחלו לחפש אחר מקו מות
אחרים. אחד הפולשים היה צלם, וכ ש שמע
מי האנשים, תפס הזדמנות לצלמם,
אבל על מקומו לא ויתר.
אמר הזמר :״אינני מבין מדוע באו
אנשים כה רבים הערב. לא אמרו כלל כי
מלכות היופי יודעות לשיר״.
למחרת ערך הזמר קונצרט באותו אמ פיתיאטרון
ואשתו תפס־ ,את מקומה באחת
השורות הראשונות, והנד, הופיע זו ג כש בידיהם
כרטיסים ואחד הכרטיסים מסומן
במקומה של אשת הזמר׳ .ו שוב בא סדרן,
והפעם, בשל העובדה שהמבקשים היו זוג,
ניתנה להם זכות קדימה. התעקשה הגברת
פירס :״אבל גם אני רוצה לשמוע ! ״
אמרו לה השנים :״זה לא איכפת לנו,
כי גם לנו יש זכות לשמוע את פירס —
שילמנו בעד זה״ .קמה הגברת פירס ממ

1אל״ 1ם
באחד מימי השבוע שעבר נאספו כמה
עשרות סקרנים לפני הבית מספר 122 ברחוב
בן ר,יודה בתל־אביב. הסיבה: על המדרכה,
לפני האיטליז שבאותו בנין, ד!,סרטה תמו נה
מתוך סרט, תמונת תור. מחוץ לשתי
שחקניות כלל ד,״תור״ מספר נשים עוברות
אורח שנאספו על ידי המסריטים.
הכל היד, מוכן. הצלם חיכה לאות, אולם
הבמאי לא היה בטוח עדיין אם הכל ערוך
על טהרת הריאליזם, אם התור אמתי הוא
למדי.
לפתע התפרצה מעברו השני של הרחוב
אשה .״מי האחרונה ב תור?״ שאלה ו בז ריז ות
של מומחית בעלת נסיון תפסה את
מקומה בקצהו.
עתה היו הכל משוכנעים. המצלמה החלה
להסתובב. אגב, האשד, הזריזה תופיע גם
היא בסרט.

מעבד ה חשוכה
כאשר החלה מעבדת ״גבע״ ,הנמצאת מעל
רמב״ם,לד,מציא
לבריכת השחיר, בגבעת
ללקוחותיה את עבודותיה הראשונות, נת קבלו
ברג שו ת מעורבים. היתד, זו עבודת
בוסר אפינית: קטעי סרט
אחדים טובים, אחרים מודפסים
בצורה שהצריכה הד פסה
נוספת.
אולם כל התחלה היא
קשה, והיו סימ״ים שהב טיחו
כי הפעם יש לקוות
ברפ,ה מקצועית לעבודה
עו עתר, היווה
גבו, ,ה.
המחסור במעבח; טובה (ב א,
ץ היו שתים :״כרמל״
ו״טרט לאומי״ ,שתיהן פריי
ו צ ני
מעצ,ר
מ-טיביות)
ב, ,תפתח! ת הסרט ד,׳שר־

אלי.

״ר,רופא

, 1ר׳ א,יו ם כובש עמדות
חו שו ת לבקרים בסרט ה אמריקאי,
אולם לרוב אין
זה אלא ריאליזם חיצוני :
צ לו מי חוץ תחת תפאורות
באולפן. התוכן נשאר לרו ב
ספוג תרמית וצב עות.
כך ב ״הרופאהנער
ה״ :צילומי בית החו לים
בל־ויו בניו־יורק עו שים
רושם מפני שנעשו
בבית־ר,חולים גורד־השווקים
תמונות הניתוח ם
עצמו.
כל מי
ע שי ו ת להרהיב
סולד מפני דם ; שאינו הרופאים מתגאלים
ס נרי
בז מן הנית! ח ם. הריאליזם
הוא כמעט שלם.

יאן פירם, אשתו והפסנתרן כס
האשה

— הלכה הביתה

קומה והכריזה :״אם כך — יהיה
תשמעו לכם את פירס כאוות נפש.
אשמע אותו ב בי ת! ״.

אני

ו ו ־ ריןר.י
זהו החידון האחרון בסידרה. על
הפותרים לרשום עתה את פתרון כל
חמשת החידנים ולשלחו למערכת. על
המעטפה נא לציין :״חידון מוסיקלי״.
( ) 1א לו ק מפוזיטורים כינו יצירות
מסוימות שלהם במספרים ,231 , 1812 :
1933ו־? 4,20
( ) 2מה היה הקשר של ויליאם שבס פ
ר למוסיקה( ,בפרט לומר
( )3מתוך שאיפה לבטזי מיוחד פנו
לעתים מחברי מוסיקה לאמצעים יוצאי
דופן והוסיפו על מנגנון כלי התזמורת
צלילים, שאינם מופקים ע״י כלי־המו־סיקה
המקובלים. נא לזהות מי ומי
ובאילו מיצירותיהם הוסיפו על התז מורת
תפקידים בשביל: מכונת רוח
צופר מכונית ; תותח, גר ורעמים

מופון (התקליט: ציוץ צפורים) ?
( )4אהד מגדולי הפס־תרנים (מת ק שיש
בשנת ,) 1933 שנחשב בזמנו לג דול
מבצעי המוסיקה של שופן, הת נהג
בצורה מוזרה מאד על הבמה. כה
עמוקה היתד, התרשמותו מהמוסיקה .,עד
שהיה לעתים, תוך כדי הנגינה, סונר,
לקהל באולם בהערות, כגון :״נו, מה
תגידו לקטע זד או מפליט בקול
אירע אף
רם :״אה, זהו אקורד ! ״
לאותו ויר טו אוז המוזר, שתוך כדי
נגינת מזורקה מאת שופן, קם לפתע
מהפסנתר, הדגים לעיני הקהל את ה ריקוד,
השמיע מלים של התלהבות,
חזר אל הפסנתר וסיים את הנגינה.
על אף ״ טירוף הדעת״ הזה זכה לה ערצה
רבה בכל העולם וקיבל אותות
הצטיינות. מה היה שמו י

כמעט, כי עד כמה שהדבר נוגע לעלילה
המשפחתית בסרט, הזיוף רב. משפחת דוק טור
קו רדי (צ׳אילם קובורן) ,הרופא המ פורסם
והעשיר, כוללת את בתו הבכירה
מאריט (נאנסי דייביס) המשרתת את אביה
בנאמנות ובמסירות, בנו מייק (גלו פורר)
שסיים זה עתר, את ל מודין והיה לרופא
ובת הזקונים פאביין (גלוריה דה הייבן).
קורדיי הזקן שולט במשפחה כפטריאך מזר חי•
הוא דור ש מבנו שיתיחס אל לקוחותיו
לא כאל בני אדם אלא כאל ״מקרים״.

האשה —
נווילין פור ה אחר כך גלו פו רו, נולד
בקוובק, קנדה, למשפחה מיוחסת. בילדותו
עבר לקאליפורניד, ולאחר שסיים את הגמג־סיד״
לפני שש עשרה שנה, הצטרף ללהקה
מקומית והופיע במספר מחזות. עבודתו
אנשי לב תשומת משכה בתיאטרון
הקולנוע. הוא נבחן לפני המצלמה ומאז
, 1939 בהפסקה של שנתים ומחצה של
שירו ת בצי בז מן המלחמה, הוא מופיע
בסרטים.
לפורד לא האיר המזל, הוא לא זכה להופיע
בסרט ממדרגה ראשונה, פרט ל״מרםין
עידן ״ .הצלחותיו הגדולות היו סרטי סנס־אציה
זולים כמו ״גילדה ״ ו״אהבות
כרמן״ .אולם מעטים מבין שחקניה הצעי רים
של הוליבוד מסוגלים לבצע תפקד
באותה קלילות והבנה כמוהו.
האולפן שלו טוען שהוא אוהב לקרוא,
לשחות ולעסוק ברצינות באמנות המשחק.
מחלקות הפרסומת בהוליבוד לא תמיד
מקפידות על האמת, אולם את הטענה האח רונה
אפשר לקבל ללא היסוס. גלן פורד
הוא שחקן המתיחס אל עבודתו ברצינות,
אולם כפי הנראה שהוליבוד עוין אינה
מתיחסת אליו ברצינות הדרושה והוא נאלץ
להסתפק בסרטים שאינם הולמים את כשרונו.

,היית בל ה ממין 1כר״
קצין צרכתי נושא לאשת קצינה אמריקאית
בגרמניה הכבושה. כאשר האשד, חוזרת
לארצה עם פלוגתה, הוא מצליח לנסוע אתה
לפי ״חוק כלות המלחמה״.
קומדיה מבדחת למדי, ביחוד הודות למש חקו
המצוין של קארי גראנט, אולם נושא
מצוין זה אינו מנוצל כראוי על ידי הבמאי
האווארד הווק ומחברי התסריט. פרסטון
( ״ דרכושלמנצח סטורג׳ס היה, בלי
ספק, מצליח יותר, הן בכתיבה והן בבימוי.
כמות שהוא עכשו, חסר הסרט לחלוטין
אותה עדינות ודקות המציינת את מיטב
הקומדיה האמריקאית. הרבה מן ההלצות
גסות׳ מגושמות או ישנות, אף על פי
שכאשר הן מבוצועות בידי קארי גראנט הן
מקבלות חיוניות חדשה. כמו כן, דמויות

הביאה צרות
המשנה, שסטורג׳ס יודע כד, יפה לפתחן,
אינן ניכרות כלל בסרט ; הכל תלוי בגראנט
ובאן שרידאן׳ שותפו למשחק.
הסרט צולם בגרמניה עצמה והרקע, שהוא
אמתי, מוסיף הרבה. אך שוב, הצופר. מבקש
לראות את הרקע יו תר מקרוב, תחת זה
הוא מקבל מנה גדושה של שיח, שעם
היותו מבדח, אינו מוסיף הרבה.
״ הייתיכלהממיןזכר ״ מאכזב
משום שאפשר היה לקוות הרבה יו תר מסרט
כזה. אינם מאכזבים, לחלוטין׳ השחקנים ה ראשיים:
קארי גראנט ואן שרידאן.
קארי גראנט נולד לפני ארבעים ושש
שנה בבריסטול (אנגליה) .שמו ר,אמתי היה
ארצ׳יבאלד ליץ׳ ואביו, שהיה יצרן טקסטיל,
דצה שבנו ילך בדרכו. ברם, הצעיר נמשך
יותר אחרי מקצועו של סבו — התיטרון,
ברח מן הבית והצטרף ללהקה שנסעה
לאמריקה.
לאחר שהופיע על במת ברודווי כומר
במספר אופרטות. הגיע בשנת 1931 להוליווד
ונשאר שם עד היום הזה.
גראנט הוא שחקן קומי מצוין, אחד הטוב ים
בסרט האמריקאי כיום. משחקו מאופק
אך לא קר וי ש לו חוש זי מון מפותח.
הוא שחקן אידיאלי לקומדיה עדינה, לסטירה
קלילה ושנונה, אך בשנים האחרונות לא
היה בר מזל ; הוא עודנו מצפה לתסריט
שיוכל לנצלו עד תומו.

״בת הכומר״
דינה ( שירלי טמפל) היא בתו של דוקטור
שלדון (רוברט יאנג) ,כהן דת בעיר אמריק אית
קטנה בתחילת המאה.
דוקטור שלדון עומד להיות בי שוף. אולם
כאשר דינה מתחילה להראות סימני ״קידמה״
מובהקים, כמו משאלה להביא דוגמניות
עירומות לאקדמיה המקומית לציור, והצט רפות
לאיגוד לשיווי זכויו ת לנשים —
סיכוייו לעליה בדרגה בכנסיה מתחילים
להתערער.
הכל נגמר בנצחון כ פו ל: הקידמה מנצחת
את כוחות האתמול והשיעמום — את הצופה
האומלל.

בהתאם להוראות אביו, מייק הוא רופא
ז ריז אך קשר,־לב, עד שהוא פוגש בחולה,
אבליו (ג׳ינט לי) ,הזקוקה ליותר מניתוח —
לעזרה מוסרית. אבין מרככת את לבו של
מייק, עד כדי כך מרככת שה א מתאהב בה.
כאשר מודיע מייק לאביו שהוא עומד לשאת
לאשה את הנערה העניה הזאת, מגרש אותו
אביו מן הבית. מבלי עזרת האב אין הבן
יכול להיות רופא אלא ברובע העוני. ברם,
דוקא בקרב העם הדל והפשוט הוא מוצא
סיפוק. עד כאן טוב ויפה, אולם בינתים
קרה משהו את הבת הצעירה: היא נתאהבה
בגבר נשוי, נסעה אתו לטיול והרתה לו.
היא גורמת לעצמה הכלה ומתה על שולחן
המנתחים. החוטאת באה על ענשה ! כל
הקטע הזה עשוי לפי מיטב עיתוני ״אהבה״
האמריקאיים וגור ע הרבה מן החלק הראשון
של הסרט שאינו רע כל עיקר.
מחוץ

לצילומים

המצויינים

בית

החולים ורובע הארלם, יש לציין את המשחק

השחקנים, פרם לצ׳ארלם

קובורן,

שהוא כבד ומלודרמתי מדי מכדי שישכנע.
גלוריד, דד, הייבן וג׳ינט לי שתיהן טובות,
אולם גבוה משכמו ומעלה מהאחרים הוא
גלן פורד, שחקן מצוין תמיד, המפיח רוח חיים הדעת.

.העולם הזה״ ,מם׳ 672

והגערר.״

נ׳נט ליי וגידן פורר (הרופא והנערה)

בקטעים

הפחות

מתקבלים

קרי גרנט (הייתי כד־ ממין זכר)
האשה — היתה איש

שאינם בוערים, על מנת לאפשר למתכת
המנורה להתלבן עד למקסימום).

קשר עם הכוכבים

האוטופיה מ תג שמת
שוב מרותקים מיטב ו,מ, חות האנושיים
להמצאת כ!ח,ת,7רם עצומים יותר׳ נוראים
יותר. שוב גוי טו מיטב המעבד, ת ,מ טב
מ_וני־!,מחקר, כוי להמציא המצאות 7רי־תוק
יעיל יותר של פה ת המרע לצרכי
ההשמה .,,פצצות מ מן, ציל>ותס.ורקל ו מטוסי
דחף עומדים על סור ההם. ובכל
זאת ממשיך המוח המדעי בדרכו לגילוי
כח!ת פרודוקטיביים ל שיכור רמת־המחיד.
ד,א.ושית. על האפשרויות המעשיות, העלו לות
להתגשם בעשרות הש״׳ם הקרובות,
מוסר סופרנו לעניני מדע בצורה אוטו פיסט׳

לו מהלך המאורעות היה מניח לאדם
לפתח את המדע לצרכי השלום בלבד —
איזו סבויים נרחבים, פנטסטיים ממש היו
מתפתחים לפניו במשך הדורות הקרובים!!
חוקרים רבים בכל קצוי התבל חולמים
על פעמי המדע המנצח ם׳ ממחיש ם בעצמם
את תמונות העתיד. ודוקא בימים קודרים
אלה, עת מחדש מאימות על האנושיות
שנות ד,תמ דוו ת אכזריות — כדאי לעיין ב פנטסיות
ד,ריאליסטיות של גדולי המין
האנושי.
שלדעתם מתאוריהם, במקצת והנה
ממשיים בהחלט ונובעים באופן הגיוני מכל
התפתחות המדע עד כה.

האויר למען האדם
נציץ קודם כל לא׳״״ו״פ׳־רד .,זו השכבה
האוירית, ה,עוכד, את כדור הארץ. כבר
ד ובר רבות על כך שאוירונים ו 0טר,סכטים
יע־״ו למרומים שמעבר לעננים ל״ 100ק״מ
במ,,ירות המגיע,־ ,למהיר! ת הקול. יחדרו
למרומים גם פ>מי המדע החימי, חומר
האויר יועמד לרשות האום. בתי חרושת
ענקיים יפיקו מהאויר את הגז האציל
הליום, יפרידו לבין החמצןוהחנ קן
המצויים באויר. נחלי חמצן במצב נוזלי
יוז ר מו לאורך צנורית מקוררים לבתי־חרושת
— והתוך המתכות בבתי־חרושת
בתנורי החתוך יעשה. בקלות של אדוי מים
במעבדה ! ותקבל חנקן נקי, שכוחות מתח
חשמלי יהפכוהו לחומצה חנקני ת. החנקן
בתור טיוב לקרקע יגיע בצנורו ת בכמויות
עצומות לשדות, היבולים יגדלו פי שנים,
צנורו ת אחרים יו בי לו את
פי שלו ש!׳
זר מי הגזים האצילים שיתקבלו מהאויר
— כמויות עצומות של נאון, קריפטון,
קסגון׳ שאפשר לנצלן לתעשית מנורות (כי דוע
ממלאים מנורות חשמל בגזים אצילים

ת ש בץ מסי 34

במרחק של עשרות ק״מ מפני הארץ
מצויה באטמוספרה שכבת הגז אוזון (אחת
מצורות החמצן) ,המתהווה בהשבעת הקר־נים
האולטרא־סגולות הנמצאות בהרכב קרני
השמש. שכבת האתון עוטר, את הארץ
בשכבה דקה אבל סמיכה, חוסמת את
הדרך לרו בן של הקרנות האולטר־סגולות.
עודף הקרנים האלו, היד, בודאי מסוגל
להמית את החי על פני הארץ — ועל כן
מצויר, עליו שכבת האוזון. לעומת זה
נמנעות כמויות רצויו ת וחשובות של קרנים
אלו מבוא לארץ, גלי הרדיו נעכבות ע״י
שכבה זאת. והרי תמונת העתיד שא׳ינו
רח,ק כלל וכלל: עמ,די תרכב,ת אמוניק
טעונים חשמל עולים למרומים, עד הגיעם
לשכבת הא,זון. שכבת האוזון מתפרקת,
מת!,וים בד ,״חלו״ות״ שדרכם עובר! ת
חקרנים האולטר־סגולות בצורת זעזועים
אללן כרו־מגנכיים. זו מי ם בלתי נראים אלת
ממריצים את התפתחות החיים על פני ה ארץ,
מקור כו 1ז,ת חיוניים מגיע אלינו.
גלי הרדיו חודרים דרך הלונות אלה, אינם
מוחזרים אחורגית. מועפים לחלל העולם,
מגיעים לגופי שמים שונים. נוצר הקשר
בין תושבי הארץ וכוכבים אחרים...

לתוך כדור הארץ
תמונה מ״ ת!רי ת עוד יותר מתגלית
נוכח אפשרויות כבוש המעמקים. תהומיות
המגמה הרותחת במעמקי בחר ; ,ארץ .,כ מו יות
החם החבויות בתוככי הארץ — כל
זה ימצא בתחום המגע של האדם. צנורות
עומק מיוחדים שיגיעו עד 20 — 50ק״מ
את האדם למגע עם שכבות
עומק יביאו
שחומן מגיע ל־״0 — 700 סס .5חום פנים
הארץ ישמש את צרכי האנושות, לא יהיה
יותר הכרח בהשמדת יערות, כמויות פחם,
הדרושות כל כך לתהליכים חימיים. לא
יהיה צורך ב שמו ש הנפט לחמום. מליוני
קלוריות יוז ר מו בצנורות אלו לפני הארץ.
בתי החרושת ובתי המגורים יקבלו כמויות
חם רצויות, הקרח הנצחי של הצפון והדרום
הרחוקים — יו תן להסקה יתכנו
אזורים רבים, באקלים שנויים כבירים
מדבריות תהפכנה לנאות פוריות ...אלא
שהאדם לא יסתפק ביבוא החום ממעמקים,
בחום שיתחרה ב, ,שפעת חום השמש ויש לים
אותו, הוא ישאל לנצול מקורות
העושר הצפונים בתוככי כדור הארץ. וב עצם
כבר התחיל הקרב לנצול האוצרות
האלו.

מאוזן ) 1 :כוב ש יוני גדול; ) 6פרי מתוק שקליפתו מת >.
)9שור הבר הקדמון; ) 10 מובן; ) 12 בלורית הארי; ) 14 מקור מים;
) 15 נעימה; ) 17 ארץ איים שכנה; ) 18 חברת שיכון לאומית; ) 20 פקודה;
)21 מעוט משקל; ) 22 מפל מים; ) 23 קנה בליעה; ) 25 ספר ילדים
מפורסם; ) 27 קש קצוץ; )29 מצוי ליד כל תחנת אוטובוסים; ) 31 אשת
אברהם; ) 33 שלהבת; ) 35 מגדל צופים; ) 38 תבואה; )40 המאור הקטן;
)41ב תוכי; ) 42 מידת הלח; ) 44 קו מפוזיטור גרמני בסוף המאה
) 47 מעגל ) 49 :קצה הצנור ;
ר,קידמת; ) 46 מסמר המוכנס ביד;
) 50 מסוגי הספרות היפה 51 מחבב! ) 53 מגיע לנושה ) 54 :גבור
שיקספירי; ) 55 מיצר ימי בתורכיה.
מאונך ) 1 :יבשת ארוכה; ) 2אופירה מפורסמת; )3מדת
התבואה; ) 4י שן; ) 5נוכל ) 6 :עני; ) 7מכשיר קצירה; )8בירת
א שור; ) 11 מגבוריו של צ׳פלין; ) 13 מה שנשאר על הגפן אחרי הבציר;
) 14 חלק החומש; ) 16 בן זוגה של הקשת; ) 18 גו ש מתכת; ) 19 כלי
דייגים; ) 24 לא רע; ) 26 לבו ש ) 28 :פעולת הריאות; )30 מלך יהיר;
) 32 גו ש אדמה ) 34 :איראן ) 36 :נקודה שהוקמה מהריסותיה בנגב;
) 37 קרבות; ) 39 עצלן; ) 43 גו ף; ) 45 קריאת עידוד; )46 ממציא
הדינאמיס; ) 48 פדה; ) 50ז מר (מלא 52 יחידת כח חשמלית; ) 53 לא
קהה.

ניתדון חשב־ץ ייס׳ ? 3

מאוזן ) 1 :מרבק; ) 5מאליק 10 :עורב; ) 12 תחש; ) 14 שח:
קינן; ) 18ז ן 19 ערגה; ) 21 אוטודפה; ) 22 נמלי ) 23 אדי4 .י״׳ תג;
ביתום 33 כח
שעמום 27 ביב 30 דאר 31
א יש 36 קמא 38 שמירמית; ) 39 חרדל; ) 40 יד; )41 נאמן!
רע; 144 אוב; ) 46ל בו ש; ) 48א מנון; ) 49 טניס.
מאונך ) 2 :רע; ) 3בוקה; ) 4קרי; ) 6את; ) 7לחלוחית ;
י ש; )9משען; ) 11 בן אדם; ) 13 הנהגה; ) 15 חרמש; ) 17 נון;
זפת; ) 20 גלעד; ) 23 אור; )26 מאירסון; ) 27 בי ש! ) 28 בו קר;
מכ שיר; ) 31 בית אל; ) 32 סמדר; ) 34 חמד; ) 35 אין; ) 37 אל על;
חנ ץ; ) 42 מבט; ) 44 אם; )45 בו; ) 47 שי.

פרס* ה ש רו ע י־ניוחו -תעוי־ץ מס׳ 32
נחמה גינגס, רחוב שלום עליכם ,54 תל־אביב — ״בשדות פלשת״
אריה נגה רח׳ בן־יהודה 208ת״א — ״הכלכלה בימינו״ לג/ר. היקס
חוה פסטמן רח׳ הלל 35 חיפה — ״ידי זהב״ ,אגדות רו סיו ת

הקץ למיכרות

לא יהיה צורן• בעבודת מכרות מפרכת
— התפתחות הטכניקה תאפשר את ה שמוש
באוצרות הפחם מבלי לרדת למעמקים.
הכ יצד? דוגמא לכך אנו מוצאים כבר
היום בהפקת הגפרית. אדי מים מתיכים
במעמקים את הגפרית, זר מי הגפרית המו תכת
מועלים לפני הארץ באמצעות צנורוח
תחת השפעת לחץ האדר. למה, איפוא׳
לא נוכל לכון את אדי המים שחומם
יעלה ל־״ססד —ס ,500 למקום ד,עפרות המ כילות
מתכות, ולהזרים לפני הארץ דרך
צנורות מיוחדים ואיתנים, שנדע בטח לייצר,
זרמי תרכבות כסף, עופרת ואבץ מותכים?
ואשר לפחם: באמצעות צנורות נוכל לשר פו
במעמקי האדמה ותוצאות בעדתו הח שובים
יכוונו י שר ל שמוש התעשיה —
תהליך הנעשה כעת בבתי חרושת מיוחדים
לאחר תפוקה במכרות כנ״ל. תרכבות רבות
ומשונות תשרפנה במעמקים, גזים חיוניים
שיו צרו בדרך זאת, יועלו לפני הארץ.
מלחים שונים יומסו במקום רכוזם במעמ אותן
התמיסות. באמצעות קים ויועלו תמוססנה חזקות חומצתיות המיסות
מתכותכבדות — יו צרו מלחים מוכ נים
לחרושת החשמל ולשמוש.
כל קליפת כדור הארץ תהיה מנוקבת
במליוני צנורות מעמקים להפקת חמרים
חשובים. ירד מהפרק מונופול מדינות מסוי מות
לחמרים חשובים...

נצול האטום
יום חשוב יהיה לאנושות בו י שכילו
לאסוף אטומי אורניום מפוזרים ולהפכם
למנועים אנרגטיים עצומים. לדברי הפיסיק אים
עולה מלאי אנרגות האורניום פי 10
על מלאי אנרגית הפחם. המנועים החדשים
יופלו לפעול ללא לאות במשך אלפי שנים(!)
מקור אנרגיה עצום יניע את ספינות ד,אויר
והים.
מראות ענק ״תצורנה״ את אנרגית קרני
השמש ותהפוכנה אותה לחום. נצול מלא
ינוצלו מקורות האנרגיה של הפחם ״הלבן
והכחול״ (הבונה למקורות האנרגיה שבמי
הנהרות והים) .כתוצאה מכל זה תראה
מהירות תנועה בשעור כמה אלפי ק״מ
בשעה במהירות רגילה, המרחקים בין מרכ זים
חשובים וערים יקטנו למעשה עד

שרת־העבודד, מאיימת להביא מאיטליה
בנאים מקצועיים. הבנאים מאיימים להביא
מאיטליה שרים מקצועיים.
כנאי, תל־אביב.
בקורס לקטיפת פרי הדר שערכה הסוכ נות
לעולים חדשים הסביר המדריך את
שאלת ז מן הקטיף. אחרי ההסבר פנה
המדריך לאחד העולים׳ ושאל :״ובכן, מה
הוא הזמן הנוח ביו תר לקטיפת פרי הדר?״ איננו העולה. :״כשר,ש, מר לו ענה
בפרדס״.
עודד אמרנט׳ תל-אב-ב.
במשפחה י שבו והתוכחו על המאמר
״הגנה בפני האטום״ (״העולם הזה״ .)669
אמר אבא :״עלינו לא יטילו פצצה אטומית,
כי היא עולה בסף רב״.
אמרה הבת הקטנה :״חבל• אילו היו
מטילים עלינו פצצה כה יקרה, היינו מתעשרים״.
יחזקאל
וידנכרכ, חיפה.
הצבא האמריקאי בקוריאה סוחב אחריו
את צבא הצפון.
א. ש ,.נתניה
איש עומד בתור במ שרד דואר החבילות.
״לא כדאי לך לעמוד בתור״ ,אומר
לו הפקיד ,״הסוכריות שבחבילה חמוצות
והשוקולדה מקולקלת״.
זאב כהן, ת״א
בתחרות של בחירות בהונגריה קיבלו
שלושה הזוכים: עשר, שבע ו שלו ש —
שנות מאסר.
א. ד ,ת״א
עורך נכבד — ,התדע מדוע הרג קין
בשדה היה
יחד
את הבל ף כי בשבתם
הבל נוהג לספר לק־ן בדיחות י שנות
מ.,העולם הזה*( .אל נא תקבל את דברי
כאיום).
.ר. רוט, ר א שין ל ציון.
שאלה: ב״העולם הזה״ התפרסמה תמונה
של מיס ליאון בבגד ים של , 1950 והנה
תלבש מים מה עליתאנה בלבד. הוא ליאון בתקופת השלכת?
שלמה ארז, קבוץ אראל.
תשורה: בתקופת השלכת תרחץ מים
ליאון לא בים אלא באמבט.

בפרס של לירה אחת זוכה הבדיחה ה׳
מתפרסמת ראשונה במדור זה.
למינימום.
האדם ילמד באמצעות שטות מחוכמות
לפלג אטומים, ישכיל בעזרת הקרנת
חמרים רדיו אקטיביים ומכשירי ענק המכו נים
צקלוטרונים לקבל מ־,אטומים את הד רוש
לו. הוא ישכיל להפוך אטומים כבדים
לקלים, ואולי גם יגיע למטרתם הנכספת
של האלחימאים מימי קדם — יצירת זהב
אטומים שונים טפוסי מאטומים קלים.
ינוצלו בתהליכי חיים רבים. שטות ״אטו מיות״
תשמשנה ל ר פוי ולמלחמה בחידקים
ווירוסים מזיקים. דרכי החימיה החדישה
יאפשרו לאדם לכוון את התהליכים שבפנים
התאים. חידקים רבים י שועבדו לאדם וכוחם
ינוצל לתהליכים רצויים.
ערך ד,חימיה האורגנית׳ היא חויית
הפחמן, ילך ויגדל עוד יותר. האדם יקבל
מליוני תרכבות פחמן חדשות במידה שיש כיל
להשתמש במעבדותיו בטמפרטורות
נמוכות עד קצה היבלת, בחום בן מליוני
מעלות ולחץ ב שעור של מאות אלפי אט-
מוספרות. כיום השכלנו לייצר חמרים פלס טיים
מופלאים, המשמשים לתעשית כפתורים
מזה ומטוסים קלים מזה! הגומי הסינטטי
מתחיל יותר ויו תר להתחרות בגו מי הטבעי,
הצבעים המלאכותיים, שמקורם הוא הפחם,
דוחים לגמרי צבעים טבעיים. בעתיד נשכיל
לייצר חלבונים קרובסי, קרובים מאד לחל בון
הפירוטופלסמה שבתא, הוא עקר חומר
הגוף החי.
חמרים סנטטיים עד אין סוף י ר כיו
על כל שעל וצעד. תרכבות מרכבות של
בור, צו רן ואחרות תופענה בכמות לא
פחותה מאלו של פחמן, חמצן ומימן,
כמקובל בחימיה האורגנית של ימינו.
כל זה יצריך עבודה מדעית כבירה,
אפשרויות חקר ולמוד עצומות. מספר היכלי
המדע לא יפגר לעומת מספר בתי החרושת
ומקורות הכוחות. יש להניח, שמחות וכי תות
האנושות יופעלו באומץ וב מרץ למט רו
ת פתוח המדע לטובתהאנושות
ולא להשמדה הדדית, העלולה להיהפך
להשמדה טוטלית. הטבע מוכן לר שותו ו לשלטונו
של האדם הנועז, המחפש והחוקר.
ורב יכול להיות חלק בני עמנו הגאונים
בכל זה.

.העולם הזה׳״ ,מסי 672

מכל
מלחמה כלי צנזורה

מאק־ארתור מנשק ד״ם
שוב סנסאציד. ובכל דוקא.

נשיקת־יד אבירית עוררה לאו רומנטיקה?
עולמית.
זאת — פרשת מיסתורין.
בוקר בהיר נודע בוואשינגטון שדוגלאם
מאק־ארתור, הגנרל הגבוה בן ה־ 75 שכונן
לעצמו אימפריה כמעט פרטית באסיה המ זרחית,
טס לפורמוזה, שוחח עם האדון
והגברת צאנג־קיי־צ׳ק (בעיקר עם הגברת,
שהיא החשובה משניהם) ,נפרד בנשיקת־יד
לבבית וחזר לטוקיו.
מה אמר מאק־ארתור לצ׳אנג? גם טרומן
היה רוצה לדעת זאת, והוא הדין לגבי
משרד החוץ ומשרד הבטחון האמריקאיים.
אולם הגנרל לא מסר כל דו״ח אמתי.

הקהל האמריקאי אינו נוהג ברחמים רבים
עם ממשלתו כשהוא מבקרה על מעשיה
בקוריאה. לפעמים נדמה כי הממשלה יכלה
למנוע בקורת זו לוא צנזרה את הידיעות
מן החזית. בינתים מותר למסור ידיעות
על המלחמה ו לדון בהן כאלו אין צנזורה
בכלל.
לדוגמת: זה עתה האזנתי לפר שן ראדיו,
( למיליוני אוזנים) ספור
ומפיו זרם
עגום על שלשה טאנקים אמריקאיים, אשר
בהתקדמם עלו על מוקשיהם של עצמם, מאפשרת כזאת אינפורמציה והתפוצצו.
לסטראטגים־על־כורסה הזדמנות מצוינת למ רוט
את שערותיהם על אויליותו של מק־

הע ולם
מצרכי ניילון מן השוק״ .חנויות אלה לא
עשו כל מאמץ לעצור בביקוש, ויחסם הוא :
״רק אחד? מדוע לא תקני שתיים?״ וזה
הזכיר את החשמלאי ברחוב דיזנגוף בתל
אביב. רציתי נורה שתתאים למיתקן כגזוז טרה
שלי. חשמלאי זה קיבל משלוח של
חמישים .״האוכל לקבל שתים?״ שאלתי.
״אנא, קח רק אחד״ ,ביקש החשמלאי .״כי
הנה, חמישים אלה צריכות להספיק לי
לחדשיים.״
סוכני הטלביזיה לא אחרו מהשתמש בהז דמנות.
מובן שאפשר שמקלטי• הטלביזיה
יתיקרו, ואולי גם ייכסק הייצור לז מן מה.
אפשרות זאת השפיעה על הצבור. הלכתי
עם מכרים שרצו לקנות מקלט טלביזיה.
בחנות היו כתריסר. בכל פעם שנשאלה
המוכרת על פרטי המתקן או על מחירו,
היתד, צועקת לבעל העסק :״האם מתקן זה
למכירה?״ כמעט כולם עוד היו ״למכילה״,
אבל מאחר שהחנות לא יכלה לערוב הי
־המתקנים יהיו שם למחרת, קנה מכרי מתקן
אחד מיד. הוא גם לא בדק אם המתקן פועל
סוכר נאגר בכמויות גדולות. אחד מחנווני
המכולת ניסה לעצור בהת־פלות הקונים
בהודעה כי י ש לו מלאי של 60 אלף ליטר־אות
( 14׳וחצי טונות) .הוא הבטיח לתת
5ליטראות סוכר (קילו ורבע) לכל הקונה
מצרכים ב־ 10 דולרים בחנות.
״יש לי הרבה סוכר״ ,אמר. והנשיא
טרומן אומר אותו דבר. אלא שאפשרי
מאד כי עקרות הבית אינן מקשיבות לנשיא.

כיצד העבירה הצנזורה כתבה זו? הת שובה
היא: אין צנזורה. הסופרים האמרי קאיים
עצמם ביקשו כמה פעמים להנהיג
צנזורה, כדי להימנע מפרסום ידיעות הע לולות
לגרום לאסון. אולם מאק־ארתור
סירב: הסופרים חייבים לשעבד את עצמם
דק לצנזורה עצמית של מצפונם והגיונם.
הגיונו ומצפונו של ג׳ון אוסבורן ציוו
עליו לפרסם תאור זה של מעשי־זוועה.

״הילדה של א אדרה״
לפני שלושים ושנה נולדה בת לאם אי רופית
צעירה בסין. התינוקת היתר, בריאה

זוועה בקוריאה

דוגלאס מאק־ארתור ומאדאם צ׳אנג־קיי״צ׳ק
אבא טרונזן לא הרשה
כיצד שואלים אותו? שאלה עדינה. כי
הגנרל עלול להתרגז, ובכל וואשינגטון אין
איש שיעז להרגיז את הגנרל, גבור הקהל
(יש הרואים בו את נשיא אמריקה במקרה
של מלחמה) .לבסוף שלח הנשיא את יועצו, ובעדינות בטאקט לשאול כדי
הארימן,
להסברות מפי הגנרל.
דעתו של הגנרל היתד, פשוטה. פורמו זה
חיונית להגנה האמריקאית. אם תיכבש האמריקאים בידי הקומוניסטים, יצטרכו
להפקיר את כל קו־ההגנה שכוננו בשרשרת
האיים מול היבשת האסיאתית, ולהיסוג
לקו אחר, קרוב באלפי קילומטרים לחופי
אמריקה. לכן הבטיח לצ׳אנג, שאינו אהוד
כל־עיקר באמריקה, את כל העזרה הדרושה
להגנת האי בפני פלישת מאו־טסה.
מה עשה הנשיא י ״הנשיא מעריץ את
מאק־ארתור הערצה עמוקה, כגנרל״ הצהיר
דובר הבית הלבן ,״אולם הוא סבור שהח לטות
פוליטיות חייבות להתקבל בוואשינג־טון,
לא בטוקיו״ .אח״ב פרסם הנשיא
הצהרה משלו על המדיניות האמריקאית
לגבי פורמוזה ; אלא שאיש לא הבין מה
ההבדל בין הצהרה זו ו בין הצהרתו הקוד מת
של מאק־ארתור.
הגנרל עצמו, במפקדתו בטוקיו, שתק
שתיקה של בוז.

אמריקה: מרחמה וארב נ״לון
״רוב האמריקאים הבינו שהמלחמה העול מית
היא בלתי־נמנעת נ״ כך מסבם ״טייס״
את, מצב הרוח של האיש ברחוב. מה מראה
נכונות זו מקרוב — על כך מוסר לנו
מצ׳יקאגו,
ג׳ יקובם
סופרנו מונטי
בירת ״המערב התיכון״ של ארצות הברית :

,העולם הזה״ ,מם׳ 672

ארתור. ונדמה כי סטראטגים־של־כורסה אלה
יור שו למרוט את כל שערותיהם כשיגיעו
דו״חים נוספים בלי צנזורה. אפשר ששטה
טובה היא לומר את האמת, את כל האמת,
אבל יש לפעמים שנדמה כי חוסר מחסום
עלול להועיל לאויב.

אחרי מלחמת־העולם האחרונה (וגם אחרי
מלחמת־העצמאות שלנו) קמה שירה שלמד,
של סופרים־חיילים בכל הארצות שתארו
בריאליזם אכזרי את מעשי־הזוועה אשר
כל הצבאות התרגלו לבצעם — כתוצאה
מתהליך בינלאומי של התפרעות המוסר
הצבאי.
אולם עד היום לא העזו גם סופרים־חיילים
לתאר מעשי זוועה של צבאם בעצםימי
הקרבות. עד שבא ג׳ון אוסבורן, סופר
אמריקאי וותיק, ושלח ל״טיים״ כתבת־

אגירה -בלי מחסור
הממשלה פנתה כמה פעמים לצבור בדרי שה
לא לאגור צרכי מזון — החנויות
מלאות והכול אפשר לקג ת. אבל מחשש
פן ייפסק ייצור הניילון לצורכי האורחים,
החליטו הנשים לבטח לעצמן לבני ניילון
לאורך ימים, עד זקנה ושיבה.
״לא חסר לנו,״ הודיעו שתי חנויות
ראשיות ,״אבל הבריות מפחדים פן ייעלמו

הרופאים לא הועילו
ויפה, אולם שמחת האם נעכרה כעבור ז מן
מו,עט. נתברר לה שהילדה תשאר ילדה
כל ימי חייה.
תחילה נחמו אותה הידידים. אולם הש נים
עברו, והאם קראה לרופא. אחרי הרו פא
האחד באו רופאים רבים בכל רחבי
העולם. האם הביאה את הילדה אל כולם,
צמאה לדבר תקווה. אולם כיל התקוות נת־אכזבו.
עתה
פירסמה האם ספר קטן על בתה :
״הילדה שלא גדלה״ מאת פירל בוק.

40 טאנק נפלו -וקמו
לא היה כל נסיון להסתיר את מספר
המטוסים המשתתפים בפעולות ואת טיפוסי־הם.
אניות מלחמה, על שמותיהן׳ קיבולן,
תותחיהן *,מנויות בעתונות ובראריו בכל
עת שתצאנה לפעולה. מקום רדת החיילים ושמות באנית העברה, מספר החיילים׳
החטיבות והגדודים מקבלים פרסום גלוי,
עד כי ודאי י ש לאויב תמונה ברורה למדי
של הכוחות הנתונים לפיקודו של מק־ארתור.
צפון־קוראיה עדין לא גילתה מספרי חייל יה,
או. הטאנקים שהיא משתמשת בהם.
הדו״חים שבידי האמריקאים בראשית המל חמה
היו דלילים מאד. מתוך דו״חים על
פעילות אמריקאיות באויר ובים מסתבר
שאותם 40 הטאנקים שהיו לקוריאים־הצפו־ניים
בראשית המלחמה, כבר נשמדו כחצי
תריסר פעמים. ובכל זאת נדמה שעוד
נשארו לצפון־קוריאים כמה טאנקים.

הסופרת פירל בוק

בפשטות הנוגעת עד לב מספרת הסופ רת
את קורותיה — כיצד הלכה ממוסד
חינוכי אחד למשנהו כדי למצוא בית־ספר
מתאים לבתה, כיצד נתאכזבה מכל המוס דות
אחרי שעמדה על היחס השלילי של
המחנכים לתלמידיהם — עד שמצאה לב סוף
מוסד אחד ששם לו למטרה לחת
לילדים האומללים אושר בחייהם.

העתוגאי ג׳ון אוסכורן
הצנזורה לא אסרה
חזית מקוריאה :״צבא ארצות־הברית מבצע
מעשי זוועה נוראים ...כפרים שלמים מו־שמדים
מפני שיתכן כי האויב יסתתר
בהם ...פליטים נורים ומופגזים מפני שאולי
יש ביניהם חיילים צפוניים ...שבויי־מלחמה
נהרגים מפני שאיש אינו רוצה לטרוח
ללוותם לעורף ...סוחטים ידיעות משבויים
שאי־אפשר עד נוראים כה באמצעים
לתארם...״

אולם הילדים אינם אומללים כלל —
אומרת פירל בוק. הם חיים במצב של
ילדות נצחית, של אושר נצחי. הם שוא בים
סיפוק עמוק מערמה של חול, מסמר טוטים
צבעוניים, מתקליטים מעטים׳.״עלה
על דעתי שילדה זו תעבור את חייה כמלאך
בשמים״.
ועוד נחמה מצאה פירל בוק לעצמה
של ילדים דפקטיביים :
ולשאר ההורים
ההתפתחות האיטית של ילדים אלה מאפ שרת
למדע לעמוד על שלבי ההתפתח ת
של השכל האנושי בכללו, ומחקר זה
איפשר טכניקה משופרת בהרבה של החי נוך
הניתן לילדים נורמליים.

ו 1׳ !1ס ף 1ן
*•דם חוזר הביתה

תפר יט

לכל
להשיג בכל

ג ליון ראש־השנה

ה 1פ• ע
ש 3ו 1חומר ו ת מו! 1ת
הק־וכק־ם __

קצר 11ת

נלמדת בקלות מפליאה על ידי מיליונים אנשים
בכל האר צו ת וברוב* ה ש פו ת בעולם
לפי

שי ט ת

גרג

ה פ שו ט ה

בראשית ספטמבר נפתחים קורסים חדשים
ואנגלית
עב רי ת
ל ק צי נו ת
לפי

שיטה נפלאה בהנהלת מחבר הקצרנות העברית לפי שיטה זו•

מרח.

הירשמו מיד

קט פ י נסר, י

-והבטחתם לעצמכם מקום בכי ת ה!

חיפה ( :ימים א׳ ,ו׳) אצל מר קמפינסקי, רחוב. פבזנר . 19
תל־אביב ( :ימים ב׳ ,ג׳) מלון ״אירופה״ ,רח׳ אלנבי ,42 טל 2913 ,
ירושלים (ימים ד׳ ,ה׳) מלון ״ויטא״ ,רח׳ המלך דוד ,21 טל׳ .2515

ההצלחה

מוכטהת :

יגאל מו סנזון, בן ,33 איש קומה, גבה
מצח, מיובל כפות, חבר מושב ואב לארבעה
ילדים, כותב מחזות כבר שנים רבות. אחד
מהם ,״בערבות הנגב״ ,הוצג לפני שנתים ע״י
״הבימה״ ,והיה צרוף (שלצערנו אינו נדיר) של
הצלחה קופתית וכ שלון ספרותי. עתה מציג
״מטאטא״ את מחזהו של יגאל בשם ״יום לאחר
המלחמה״.
מעשה בחייל, בלאנק שמו, שהיד. ידיד מש פחת
גלין משנים רבות, והוא ארוסת של אורה, ה בת.
בצבא שרת יחד עם יורם, הבן, ונפצע בשעה
שהציל חיי יורם. מלבד שנים אלה כוללת מש־פז״
נ גלין את הבת עליזה, חיילת משוחררת
(אורה, משום מה, לא שרתה בצבא) ,את האם,
האב, מהממונים על הרכוש הנטוש, ואת הסב,
אבי האם, טבצ׳ניק, אבר מאילניה.
בבית גלין מצפים ל שובו של בלאנק, איש
כדרכו. והנה בא יורם, שיצא לקראתו, ומספר
כיבלאנק חזר גדם. אורה מזדעזעת ומסתגרת
בחדרה. כל השמחה לקבלת פני החוזר מופרת.
בין הבאים לקבל את פני בלאנק שני טו ראים
מן הגדוד, אברהם ושלמה. שניהם עוב דים
בנהגים במשרד הרכוש הנטוש, ושניהם
מאוהבים בבתיה, בת הזוג זו מר, הבא העירה
כדי לקנות מאת טבצ׳ניק הזקן את נחלתו. לש למות
האנסאמבל נע בבית נלין פקיד בשם
קביצ׳קו, מפקידי משרדו של נלין, המחזר
אחרי אורה.
כעבור כמה ימים רואה יורם כי לא רק
אורה הפנתה עורפה לבאלנק, אלא החברה
כולה. יורם עסק בענין שיקומם של הנכים
עוד לפני שובו של בלאנק, ועתה מתעוררת
הבעיה בצורה אישית. יורם מציע לבלאנק כי
יגז לו מן הרכוש הנטוש לשם שיקימו של
בלאיק, אבל הלה מסרב בתוקף — ,גנבה איננה
טיבה בעיניו מפילאנתרופיה. בכל זאת ממשי כים
שני הנהגים, אברהם ושלמה׳ לשוחח בתב נית
זאת, הנראית להם קלה ונוחה. הדברים
מגיעים לאזני קביצ׳קו, וכשנעלמה מכונית
טעונה, ונהגה נאסר׳ חל מיד החשד על יורם
כי שותף הוא לגנבה. יורם מודה.
בלאנק רוצה לעזוב את בית נלין, אבל האב
מעכבו לצרכי חקירה. עלבון זה שובר את
רוחה של אורה, הרוצה להתפייס עם ארוסה,
ואחותה מסייעת לה בזה. בשעת החקירה מת ברר
כי הפושע ,1וא קביצ׳קו, שזיי ף תעודות
כדי להפיל את הנהגים בפח. אז נשאל יורם
למה היה עליו להודות בפשע שלא פשע, והוא
מגלה כי רצה לזעזע את מצפון הבית בקשר
ליחסו אל החייל הנכה, והוא מסיים ב מונולוג
שכוונתו לזעזע את כל רצופים.
המחזה בנוי מתוך ידיעת חוקי הדראמה, וי ש
בו המתח, התסבוכת ורפסגה, ואחריהן התרת
העלילה כראוי. בכמה מקומות (כמו כניסתו של
דמעות, ו הזוג
בלאנק) מזדעזעים הצופים עד
זו מר (קרמניק ואבא) הוא כמועתק מן החיים.
החייל הגרם עצמו כמעט שאינו נראה.
יסודות המחזה, יש בו
לפני שנעבור אל
כמה פגמים כמעט טכניים. קביצ׳קו, הביורוקראט
שלא נלחם, הוא אובייקט נאת לשיאה, אבל
במחזה הוא טפש. אין בין המשתמטים כאלה כפי בזלזול על פצועי הקרבות, המדברים שעושה זאת קביצ׳קו. להפך, דוקא הפחדנים,
הקארייריסטים ודומיהם, הם הקושרים תתלה
הקרבות, ללא ליאות וכשיהיה צורך לגבורי קרבות נוספים סמכו על אלה שיביאו בגבורי דוגמות נאות מן העבר,

הבמאי אוקסנכרג

והפגם הטכני הגדול ביו תר: הבדיחות. י ש
במחזה כמה דברים שאינם לעצם הענין. אחד
מהם הוא בדיחות תפלות, כגון: סבא טבצ׳־
ניק מכנה לטלפון בשם טראקטור (או מחוטל).
האורחים רוצם לר מוז כי הם מצפים לביב ד,
ואחד אומר :״תודה, כבר אכלתי — לפני
יומיים״ .אחרי זה ״שתיתי — לפני שבועיים״ .
ואחרי זה ״לפני חדשיים״ .ומישהו נשאר תקוע
כתורן ביבשה׳ ואחרי זה עוד אחד נשאר תקוע
כתורן ביבשה, ו שוב תירן ביבשה. ו״ שובתי
גיזיין״ ו שוב ״שופתי גיזיין״.
ועתת לעצם הבעיה: משרד השיקום כבר
זבה לביקורת חריפה מכמה צדדים. האמת
היא כי כל שיקום לא יחזיר לנבה את הפ:.ם

הדראמאטורג יגאל מוסינזון
״תודה, אכלתי לפני יומיים!״
שבגופו, ומשום כך אין שיקום מלא אפשרי
כלל. אבל הרי אין לבוא בטענות בלתי מבוס סות
כלפי מוסד צבורי שעזר במלוא יכולתו
לגבורי הקרבות, ללא ליאות.
לעומת זאת ממלא המחזה שליחות חברתית
בהוקיעו את יחס הצבור לנכים( .ביתור חשו
בזה הנכים ש חזרו מן השבי, ויחס זה בא
להם בהפתעה) .הצבור, תחת אשר ירחם על
הנכים, מרחם על עצמו, ואינו רוצה לראותם.
לשבחו של ״המטאטא״ יש
השתול להציג את החומר
הטובה ביותר. גם אבסורד
(באך) וגם סטאנדארד זה
(לונדון) וגם דמות־רפאים
הגרם (פרדו) הצליחו בכל
אשר שבנו וחשבנו על מה

לו מר כי התיאטרון
הנתון לו בצורה
זה ש שמו קביצקו
של סבא״טוב־לב
זאת של בלאנק
זאת לשכנע, עד
שראינו.

מידד

מסביר סצינה לשחקניו

״שופתי גיז יין, -

.העולם הזה״ ,מם 672 .

.1יש לענות על כל השאלות במדורים ״מכל העולם״ ו״במדינה״.
.2משאר המדורים -״פשעים״ ,״קולנוע׳ /״מוסיקה׳ /״תיאטרון׳/
״ספרות״ ו״ספורט״ -יש לענות לפחות על כל השאלות בשלושה
מן המדורים.
ו. את התש״בות יש להעתיר במכונת כתיבה או ככתב־יד ברור שם בולט במקום ולשלחן למערכת. נא לציין בעמוד התשובות
הפותר וכתובתו( .דוגמא של ת שוב ה :״מכל העולם״ : 1ום טרומי).
בין הזוכים בהתחרות יוגרלו חמשה מנויי־הנם על ״העולם הזה״ לשנה
אחת.
.4על המעטפה יש לציין: מערכת ״העולם הזה״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב,
חידון המאורעות.
.5התאריך האחרון למשלוח התשובות 15 :בספטמבר.

מכל העהדם
. 1ביום 23.9.49 נודע לעולם על הימצאות
הפצצה האטומית בידי
הסוביטים מפי:
(א) סטאלין
(ב) טרומן
(ג) רדיו ברלין
(ד) אבא אבן
.2ביום 24.9.49 נידון
והודיע שפסק־דינו צ דק:

למוות

מתיאס

בלה קיו
אדמירל הורטי
לאסלו רייק.

בהונגריה

ראקושי

. 11 ביום 15.5.50 נפגש טריגוי־לי עם
סטאלין במוסקבה. מסע־שלום זה נערך:
(א) על דעת עצמו
>ב) לסי בקשת טרו מן
לפי בקשת סטאלין

(ד) לפי החלטת עצרת או״ם.
הכלליות

בתורכיה

ביום

בבחירות

— 22.5.50
(א) נרצח כימאל אתאתורק׳
(ב) נבחר איזיית אינונו כנשיא
ובחר ג־ילאל באיאר כנשיא

(ד) פלש רצבא לבית הנשיא.

. 13 ביום 1.6.50 עזב ו ציי ברית המועצית
את מועצת הנאמנות בגלל:
(א) הימצאו של וציג סין דלאומנית
(ב) ד תיודו תו לתכוית מרשל למועצת יוגוסלביה
ב חיי ת

הרטחון

.3ביום 29.9.49 ביטלה ברית
את חוזה הידידות שלה עם:
(א) מדינת ישראל
(ב) ארצות הברית
>ג) יוגוסלביה
(ד) ארגנטינה.

המועצות

.4ביום 7.11.49׳ יום המהפכה
הועמד בראש הצבא הפולני :

הרוסית,

. 14 ביום
בקוריזוה.

. 15 בירת

קוריאה הצפונית היא:
פיונג־יאנג,
יאנג־צי־קיאנג,
יוקוהאמא.
סיאול.

ה״ברית הלא־קדו־

שה״ (ערבים׳ קאטולים
וסוביטים) הצביעה ב־יום
9 . 12 .49 בעצרת
או״םלמ ען:
(א) איסור השימוש בס׳
צצה האטומית
בינלאומי הסבם

לאיסור ציו הלויתנים
במאום ירושלים,

(ד) תכנית מרשל.

לארץ

ביום 21.1.50 נפגשו

והמרשל סטאלין וחתמו על
רוסית־סינית ב:
(א) הונג־קונג
(ב) פקינג׳ בירת סין
ורשת

(ד) הקרמלין.

טרומן את הסכמתו

.9בינואר 1950 נתן
לייצור נשק קטלני זה:
(א) קרני־מוות
(ב) פצצות דחף
פצצת מימן

(ד) חיידקי עגבת.

. 10ב־ 23.2.50 נתקיימו הבחירות לפרלמנט
הבריטי ולא נבחר אף ציר אחד של מפלגת:
(א) הליברלים
(ב) הקומוניסטים
מורדי הלייבור

(ד) השמרנים.

. 11 מם המותרות המורחב שהוחלט עליו
ביום 21.3.50 חל כמעט על כל דבר.
הוצא מן הכלל:

ועדת הפיוט
קבוצת הסקר
ועדה אד־הוק
סימון הגבולות.
ועדת

לפי הודעת שר־האוצר

מלחמת העצמאות —
100 מיליון לירה

15 מיליון לירה

(ג) 1000 מיליון לירה
(ד) לא כלום

עלתה

צמר אנגלי נישואין אמבטיות צבעוניות
אמבטיות לבנות.

לנו

.6״יום קבוץ גלויו ת״ הוכרז לרגל:
(א) מיליון יהודים בישראל
(ב) העליה מתימן
העלאת עצמות הרצל

(ד) פתיחת הקונגרס הציוני.
.7ביום 27.11.49 היה נשיא ישראל׳ חיים
וייצמן׳ בן:

30.10.49 נקבר באיטליה סופר 1ביום שמת בשנת 1375 ושהכנסיה התנגדה עד
כה לקבורתו. הסופר הוא :

מות המלך ח־סיין
הכתרת עבדאללה למלך
נפילת העיר העתיקה
הצהרת בלפור.

. 15 האניה הראשונה
יוני 1950 היתד: .
(א) יוונית,
(ב) ישראלית׳
(ג) עדנית׳

.2פרס ביאליק לספרות
הוענק השנה לשנים מן
הבאים:

שהגיעה לאילת
ב למנות
את דב

יו סף כציר

עלים מחו״ל
(ב) דרישתה להפסיק את העליה פגיעה אישית בדוד רמז
הופעה במכנסים ארוכים.

נוזס ־ ק

אר תורו טוכקניני
פאבלו קאזאלס כאדרבסקי ארתור רובינ ש טיין.

ו/י זיז ט ר 1ן
. 1לסיור בארצות הברית
יצא השנה :

איטלקית.

. 1השחקן הבריטי לורנס אוליביה שיחק
תפקיד שקספירי בסרט לא־צבעוני שביים
בעצמו נ

ד. שמעוני
ס. יזהר
אורי אבנרי
י. קלויזנר.

מוסיקאי בעל שם עולמי שחדל לנגן

מלפני שנים רבות כמחאה על כיבוש אר צי
בידי הפאשיסטים ניגן בעיירה צרפתית
לכב.ד יום הזכרון לבאך. המוסיקאי הוא :

בלוקסנבורג
(ב) לערוך בחירות לכנסת׳
(ג) היתרי יציאה
(ד) לשנות את הצו.
. 17 בועידת מפא״י ש־נתקיימה
ב־ 15.8.50 גר־מה
שרת־העבודה גולדה
מאירסון לסערה בגלל :
(א) איומה להביא פו

בוקאצ׳יו דאנטה דקמרון
איגנציו
סילונה.
לקפריסין העברת המעפילים
רכוש ממשלת המנדט
פיצויים למשפחות החללים הב ריטיים
חיל
המצב בעקבה.

. 14 בד בבד עם הכרת בריטניה בישראל
דה־יורה ביום : 27.4.50
(א) הכירה שבדיה בישראל,
(ב) הופעלו בתי הזיק־ק,
(ג) ביקר אדמירל בריטי בתל־אביב,
( 0הכירה בריטניה בסיפוח הירדני.

סוחרים :

•4ביום 22.11.49 וסתיים משרט איסר
בארי שנאשם בהריגת מאיר טוביאיסקי 1 פסק הדין היה :
(א) •עונש מוות
(ב) יצא זכאי
(ג) 24 שע־ת מאסר
50 פרוטה קנס

נצח ן המכבים
נצחין היו״וסלב־ם תיקו סכסוך דיפלומטי.

. 16 אחרי שפורסם ביום 31.7.50 צו ה־קיצוב
של ההלבשה (נקודות) דר שו ה

הריגת מסתנוים
(ב) השתתפות בכנוס פלמ״ח
וסיעה כשבת

(ס שבי ת ת רעב במחנה אמונים.

. 1מסע ה״מכבים״ ביו גוסלביה
הסתיים ב :

. 12 לפי הסכם כספי שנחתם ביום 30.3.50
סך 3מיליון
תשלם ישראל לבריטניה
לירות תוך 15 שנה תמורת :

בראשות

העצמאות

מאו־צה־טוגו
חוזה ידידו ת

מדיניות דב יוסף
גל קור מברית המועצות.

.3ביום 15.10.49 הפרו מאות חיילים ומ פקדים
גבוהים את פקודת הרמטב״ל ע״י

.7ביום 27 . 12 .49 הוענקה
לאינדונסיה ונתמנה כנשיאה:
(א) באו דיי
(ב) הו־צ׳י־מין
סוקארנו

(ד) סון־יאם־סן.

ספורט

ספרזו/

. 13 החלק הערבי של ארץ־ישראל המערבית
סופח לממלכה ההאשמית הירדנית ביום ה שנה

ביום 13.10.49 הועבר אברהם

לבית חולים לחולי רוח אחרי:
(א) רצח אשתו
(בז רצח ברנדים
כניסה בלתי־ח־ק־ת לארץ

(ד< החזקת סטן באולם הכנסת.

הכרזה

אנטי־ציונית.

.9הכנסת עברה לירושלים ביום 26.12.49
מפני ש:
(א) או״ם הכריז על בינאום
(ב) נבנו בניני המוסדות
האויר בירושלים קריר יותר

( 0רוב חברי הכנסת גרים שם.
.10 בכברואר 1950
ירדה זו הפעם הרא שונה
אחרי שגיב רב־ת
כמות גדולה של שלג
בארץ. הסיבה היתה:

צפתי

.6בהפיכת שישאקלי ביום נרצח
בסוריה
: 18.12.49
(א) אף אחד לא
(ב) חוסני זעים•
>ג) סאמי חינאווי
(ד) האמיר ארס לאן.

.1ביום 9.10.49 הגיעה
מר גו ר דון קלאפ —

מחלתו.

ב מ דיגזן

.2ה־צרן־הבמאי־ ד מ סיקא־של
הסרט ש־נציח את מ עלליו
של רוצח נשים צרפתי
הוא :
(א) ג׳אן גבן
( יזז׳ין קלי
ציארלי צ׳אפלין

(ד) אוסקר לבנם.

.8השחקנית אליזבט ברגנר עוררה סערה
בארץ בגלל:
(א) הופעתה בשמלה קצרה מדי
(ב) א־ובה הכושי
הברית מן פרקים
קריאת

החדשה

(א) המלחמה הד,יה, אטומיים ניסויים

בסיביר

23.6.50 בחצות פרצה המלחמה
פירו ש השם קוריאה:
ארץ השמש העולה,
ארץ השחר דדימס,
ארץ הר האלהים׳
הפינה הנידחת.

המרשל ז׳וקוב
בריגדיר פאנפילוב
הגנרל אנדרם
המרשל רוקוסובסקי.

שמונים ושתים
שבעים וחמש
ששים ו שלו ש
תשעים.

הנרי ה־5
ד,נרי ה־8
קיסר וקליאופטרה
המלט.

(א) ״הבימה״
(ב) ״אוהל״
(ג) להקת הצייזב טרון
(ד) אף לא תיאטרון אחד.

פשנ 1י 0
. 1דוד יעקיבוביץ. הנאשם ברצח דניאל
פקס,ירי ב״גן מאיר״ בתל־אביב התגלה בש עת
המשפט כ :

עולה חדש מרומניה
עריק מן הצבא הפולני
נוצרי מקפריסין
יליד ר א שן ; ציון.

הסנסאציוני
.2השוד
ברחוב המל -,גיורג 12
ב.צל בע/רת שהקן ש הציג
את עצמו כ :
(א) קצין בולשת
(ב) מיל ונר אמריקאי
(ג^ פקה מזוג ת
(ד) גובה מסים.

לקוחותיה

וי די די ה
מדינת

ש 3הט?גה

ואת ישראל

מני ג דז

בנין

בנק אכגלד־פלעותיבה בע״מ

קוד־טוב

1ו^1ן>1ו״ו11ו^>עו״10ז>^1ן1(1ן1ן<| ן8וווי|1ז<^1ן ןסו 11^11ן1וחוו^>,ו>ן ןיון ווזן|1זווחן ו1ן וחן
:ן ון ןן^|ן[1ייוו1ן||(ו1ן ווון1ו^>ו1ו״1ו1ו1^.ון ח[1ו>>.,ס1ו׳ו><; 11ז 6ו״

11״111ן ״1ן[!ן ת 11 ן ן 111|1״ה!1ו

בנקהמנדה׳ ב ע ״ מ
יר ושל ים ־ תל ־אב יב

מאחלים לכר לק1ח 1תיהס.
ידידי ה ם. עובדי ה ם. ס ובניהם
וכל הבאים אחם ב ק שרי ם

שלוחה כרכיו
חזק

איש

״ כסית״
רכל

ער״ה תשי״א

ייון ן״ן1וח יוווווו 11 וי״יו 11 וו1חויייוו1וו1וויייזו1ו״ן ן1ו״חון ןן!11 ויייו 11 וו1נניי, יו 11 ווו1וייי>ו11 וו 111 ומיוז1ווו1יזמוו1ן״ן1ייייוזו1ן ו 11 וי״זו!ווו 11 נזיייו 11 וווזה״יו1ן״ומנ !,יו1ו״ו

1וו*111י
1וונ 11 יייז 11
)1וו 11 זייי*11

|1ן״!11י*יי

למדינת ישראל
לועד הפועל של ההסתדרות ולכל צכור הפועלים
למרכז הקואופוראציה ומוסדותיו
ולכל עוכדינו וחברינו ומשפחותיהם
ברכת שנה טובה. שנת כנין. יצירה ובסוס
המדינה.

הארגז ״

ידידינו

בשנה

בית׳ רלצוכימזון !
וי מטע ״
אגודת יצרני מרגרינה בארץ־ישראל בע׳־מ

מברכים

מ כרינו ולקוחוזנינו

תעשיות :

מאחלים

ד. טופל ובניו
סוכנות

להפצת

עתונים

מרכבים לנוסעים וכו׳
רהיטי פלדה למשרדים
תיבות אריזה.
צריפים ונגרות בנין.
שותף לחברה לתעשית מקררים חשמליים
״אמקור״ בע״מ.

חברת החשמל לץ!״ ,בע״נז

צבא

ההגנה

מוסדות
לי שראל,

הממשלה׳
לקוחותיהם.

עובדיהם וידידיהם ואת כל בית ישראל

בשנה טובה ומאושרת
שנת יצירה, בנין ושלום
יייי •

011*11

מאחלת לתושבי ישראל

שנ ה 1ב ה

מלון בריסטול
ח ל -א בי ב

טובה

ומאושרת

בכתיבה ובחתימה שבה
ובשנת גאולה וישועה

מברך את כל לקוחותיו

מברן את כל לקוחותיו ובעלי
מניותיו בארץ ובתפוצות

שנה טובה.
שנת שלום
ובסוס בלב לי
ל בוני הי שוב.
למגיניו.
למר חי ב׳ גבולו תיו
מדן ו ער איל ת

בנק שוון לבניו ומסחר בע״מ

! ל מי.

מאחל לכל אורחיו וי די דיו

שנ ת

גאולה,

בנין

ויציר

3ני ^ז ^1