גליון 673 מתאריך 19 בספטמבר 1950

ל ק 1ר 1ז י 11

הקרן

הרוכשת את הקרקע במדינה ישראל
מידי זרים והופנתה קנין יעד
לאומה.

המוסרת קרקעותיה להתישבות
ההמונים׳ לחקלאות׳ לחרושת
ולשינון בכל רחבי הארץ•

בעיני 99,9אחוז של אזרחי ישראל, אילת היא מעין לונה־פארק לאומי. לשם
מביאים את אבירי־הביליונים של המגבית האמריקאית, שם נואם לפחות פעם בחודש
כל מנהיג לאומי המכבד את עצמו (״עכברי־אילת׳׳ מצביעים בלעג על שתיל העץ
הניטע מדי חודש מחדש ע״י מנהיג חשוב, מתדלדל מחוכר טיפול, נובל — ומוסר
את מקומו לשתיל הניטע כעבור חודש בידי מנהיג חשוב שני).
לא מכבר הבריקה מחדש הרומנטיקה שדהתה: בתרועה גדולה ירד• אנשי
השח״ל אילתה. ואולם התלהבות הציבור הצטננה משנודע שחלוצים אלה מקבלים שכר
הגון (לא 6ל״י ליום, כפי שהכריזו רודפי־סנסציות, כי אם 2,500ל״י נוסף על האוכל
והלינה).
בגליון זה מגיש לנו אוריאבנרי דו״ח מקיף על אילת האחרת, זו שאיננה
עוד — אילת שתכניס דולארים במקום רומנטיקה. לא על כל הפרטים אפשר לדבר
כיום בגלוי. אולם גם הפרטים אשר הפרסום נאה להם מוכיחים: יחס הממשלה
והציבור ל״צעצוע״ לאומי זה חייב להשתנות בצורה מהפכנית.
חוית־הספר ה״רומנטית״ של אילת שונה לחלוטין מחוית־הגבול של שדה־התעופה
בלוד, גן־העדן לסנובים. במדינה בה חולם כל אזרח שני על יציאתו לשליחות לאומית
(בלוית אשתו, שלושת ילדיו וכמה בני־דודים הזקוקים לאיורור) ישנה משיכה
מיוחדת לאוירה הבינלאומית של מקום זה, הרחוק רק שעות בה מועטות מרומא, פאריס
ולונדון. אולם שדה־התעופה אינו רק ארץ־החלומות של שליחים־פוטנציאליים — הוא
גם אחד הברזים אשר מתוכם זורמים הדולארים לכיסו רב־החורים של האוצר שלנו.
על כך מספר סופרנו שהציץ מאחורי הקלעים של תחנת־גבול מסתורית זו.
לאותם החסרים את הנתונים (הידועים) לשליחות לאומית, ואשר יבלו את
ימי החגים בארץ הפילה והנקודות, מביא ״העולם הזה״ כנחמה את תשבץ־הענק
השני שלו >עם האפשרות לטוס, כפרס, לאילת, לפני שתתגשמנה שם הצעותיו האנטי-
רומנטיות של אורי אבנרי) .עורך־התחרויות שלנו הבטיח למזכירותינו העייפות,
שהתגברו בקושי על אלפי התשובות לתחרות הכותרות (המתפרסמות השבוע)
והפתרונות לחידת־המאורעות ולחידונים המוסיקליים (שיתפרסמו בשבוע הבא) ,כי
תשבץ זה יעסיק את הקוראים לפחות במשך שבוע. המזכירות, למודות הנסיון,
טוענות שאלף הפתרונות הראשונים יגיעו כבר תוך יומיים. בין כה וכה, אנו מאחלים
לקהל הפותרים כאב־ראש שמח.

סכתב־ס
המשקה את הישימון מים.

המכסה את ההר ואת הבקעה ירק־אילנות.

״המאבק
על אפיה״

הבזוקה 3.5

סוף סוף הסירותם את המסווה מעל פרצונד
כם. עד כיה העמדתם פנים כאילו אתם נייט־ראליים
(מכירים אנו הסוואות כאלה) ,אך מא־מרבם
על המלחמה באסיה (״העולם הזה״ )672
מוכיח סוף סוף שאתם מכורים לאימפריאליזם
ולמחרחרי־המלחמה ככל האחרים. תמשיכו לשפוך
דמעות על גורלם של צ׳יאנג־קיי־צ׳יק,
סינגמן רי ושאר הפושעים מוצצי־הדם, אדם
המכבד את עצמו לא יגיב אפילו על תעמולה
זולה זו.
מישה צ ,.חיפה

בדברכם על שדיונם של הצפון־קוריאים
(״העול מהזה״ )671 הזכרתם את הטאנק מסוג
34ט בן 32 טון, המצויד בתותח של 76מ״ד.
העתון ״במחנה״ כותב שמשקלו 29 טון ושהוא
מצויד בתותח של 85מ״מ. מי בעצם צודק 7
ליד הרשימה על הבזוקה אתם מראים סוג־נשק
בלתי־ידוע לי, שאיננו הבזוקה. איזה סוג
נשק זה י
יצחק רבינוביץ, ת״א

צר לנו לשמוע שאינך מכבד את עצמך.

המכשירה קרקעות־בור למגע המחרשה.

הרפורטג׳ה שלכם על המלחמה באסיה
מגיעה לרמה אירופית אמתית. מוזר שדוקא
במאמר זה מצא אורי אבנרי לנבון להטיף
ל״אסיאתיות״ .העובדה שישראל נמצאת מבחינה
גיאוגרפית באסיה היא מקרית בלבד, והאמת
היא שאנחנו שייכים לאירופה.
ד״ר נחום דויט, ת״א

צר לנו שעתון חיילי ישראל טעה ביחס
למשקל הפאנק וקוטר תותחו. אשר לתמונה
שהופיעה במדור ״מכל העולם״ ,לא היתה זאת
בזוקה, אלא יורה־הראקיטות האמריקאי שדובר
עליו באותה רשימת. והנה הבזוקה : 3.5

גם ארגנטינה נמצאת רק במקרה באמריקה.
מקרים כאלה קורים בכל משפחה הגונה.

שוק שחור של דם

ה מי שכת,
המפתחת,
המפרה ־

הקון הקימתלישראל

״העולם הזה 671 הביא דברי קטרוג
מוצדקים על מוכרי דם בעד בצע כסף. אלא,
שדרך אגב, נסחף לנושא גם בנק הדם שליד
״מגן דוד אדום״ בצורה המניחה מקום לאיר,בנות.
מדברי
סופרכם מתקבל הרושם, שסיבת
הפנייה ל״שוק השחור״ לדם היא ביי־ שלא

תמיד יש לנצרך קרובים או
לתרום למענו לבנק־הד־ ולזי
מלאי מוכן. כן נרמז בשולי ה
של ״סוחרי הדם״ נרשמים באורו׳
ד־בנק
הדם.
נכון שבנק־הדם מבקש מהנזקקים לו להביא
קרוב או מכר המוכן לתרום מדמו כתמורה.
אולם בשביל מקרים סוציאליים מיוחדים קיים
ליד הבנקים של דם שליד מד״א ארגון של
תורמי דם, שחבריו המתנדבים נענים, על פי
תור מסויים, לכל קריאה, וכל תגמול או
שכר אסורים עליהם תכלית אסור ואף מאוסים
עליהם. הארגון עושה פעולתו בשקט, ללא
תעמולה צעקנית, ומסתבר שלא כולם יודעים
על קיומו, יש להצטער על כך שאנשים חסרי
מצפון מנצלים אי ידיעה זו למען בצעם.
טבעי הדבר שאנשים אלה באים למד״א
לצורך הקזת דמם המכור. הרופא התורני או
האחות חייבים להיענות לבקשות מסוג זה ואין
הם יודעים להבדיל בין תורם למוכר. אמנם היו
מקרים שהאחות הרגישה ברקע הבלתי־כשר
של התרומה, אך לא היו לה הוראות לסרב
וספק אם אפשר לתת הוראות כאלה. לעומת
זאת מצווים התורנים לרשום כל מקרה, והקזות
דם בכלל זה, ביומן התחנה.
לאחר קבלת חוק ״מגן דוד אדום״ בכנסת,
מברר מרכז ״מגן־דוד אדום״ את הדרכים
החוקיות העומדות לרשותו ליטול את חופש
הפעולה מגופים מפוקפקים מסויימים העוסקים

בסחר־דם.

מגן דוד אדום בישראל

״עונג שכת״
י __.אנ מגיח בי״יטבועונבם עדיין יהודי
•^3־ ,׳בקשת סליחה מצדכם על
הכתובת ״עונג שבת״ תחת התמונה של מעשן
המקטורת ב״רומן של ידים״ (״העולם הזד,״
.)671
אורי ורד, חולון
בתור יהודי דתי עלי להביע את התמרמרותי
על פרסום תמונה המראה חילול שבת.
לו הייתם מפרסמים זוג ידי אשה המכסה את
פניה בזמן הדלקת נרות שבת היתה הנותרת
״עונג שבת״ מתאימה יותר.
פ. גולדמן, פ״ת
מנין לקוראים ורד וגולדמן הבטחון שאותו
זוג התענג דוקא בערב שבת, ולא במוצאי־שבת?

״נוער מחפש את המחר״
מרגיז ומעציב לקרוא את דברי האזרח העירוני
הנכבד, האדון ישראל חרוד, במדור המכתבים
למערכת (״העולם הזה״ .)671 הוא מעז
לכפור כחלוציות שמגלים אנשי הקיבוצים בישוב,
הספר, בעודו יושב בעיר, עובד הרבה
ואוכל מעט ואין קיומו בעיר אלא לתמוך בקיבוצים
...אדם זה הראה אומץ לב בהעיזו
לקרוע דברים מוסכמים בהוי הישראלי, ואין
ספק שהוא אישיות מקורית עד מאד.

״חבר קיבוץ בעתיד״

אס דעתך שונה, מדוע אינך עונה — במקום
להסתפק בהתקפה אישית?

.העולם הזה׳ ,מס׳ 673

טבנקין וברל כצנלסון הלכו לארץ עם זרם הע־ליה
השניה לחפש יום עבודה בפתח־תקוה
וללכת יחפים? כמה צעירים ספרדיים התנדבו
לפלמ״ח, שהיה מורכב בעיקר מבני קבוצים
ובני השכבות האשכנזיות האמידות?

בשני המאמרים על ״הנוער המחפש את
המחר״ כתבתם רק על הנוער המעורה בהוד
ישבות העובדת. הבעיה היא בעיקר הנוער
העירוני, אשר לחלק גדול ממנו אין החברה
הדרושה לו׳ ואינו יודע לאילו מקורות יפנה.
חוסר חברה לנוער זה עלולה להובילו לבדידות
נפשית׳ שסופה להביא לתוצאות בלתי רצויות.

זכריה נסים

במשאלכם העליתם אותי לדרגת מושל מחוז,
בשעה שאני מכהן כקצין אזורי בלבד. מאחר
שגליונכם לא הספיק כדי לשכנע את משרד
האוצר להעלות לי את המשכורת בהתאם למי
נויכם, אבקשכם לתקן את המעוות.
אהרון שלוש, ת״א

קורא וותיק

הקורא הוותיק טועה. המאמר הראשון(״הער
לס הזה״ )666 תאר את ח״ הנוער העירוני
ועורר דוקא בעיה זו של בדידות.

האם יהיה באפשרותכם להקדיש באחד הגל־יונות
הקרובים מאמר על לבטיו של המין
לדעתנו האוצר.

מוטל

תיקון המעוות על

״סרט ישראלי

היפה המחפש את המחר ז בטוחני כי דבר
זה יעניין רבים מבין הקוראים אשר ירצו להציץ
אל מעבר ל״מסך הברזל״ של המין הנ״ל.
ש. ג ,.ירושלים
אל ידאג הקורא ש. ג .״העולם הזה -לא
יפסח על המין היפה בסידרה זו.

״ישראל -מדינה אשכנזית?״
אין צל של ספק כי אמנם קיימת הפליה
עדתית בישראל׳ אולם יש להטעים שבמקרים
לא מעסים הספרדים בעצמם הם הנושאים הראשיים
של חיידק זה. ספרדי מתקדם מוצא עצמו
במצב לא נוח ביותר בשעה שבן עדתו,
החסר השכלה, דורש ממנו עזרה כלשהי, וזאת
אולי מתוך רצון לשבוח כי גם הוא עצמו נמנה
על אותה עדה שאחוז ניכר מבניה הם מחוסרי
השכלה, ובכדי לטשטש כל זכר מה״ספרדי״
שבו מתנכר הוא לאחיו ועל ידי כך מנסה
להעלות את ערכו ...עלינו להעלות את רמת
השכלתם של בני עדה זו.
יעקב צרפתי, ירושלים
הערכתי את המשאל אשר ערבתם על
ההפליה העדתית, אך תשובתו של מר יהודה
בורלא עוררה את חמתי. איזה חזון לאומי
חלוצי ממלא אותו פקיד הזוכה למשרתו הודות
ליחוסו האשכנזי? מה הרקע הלאומי להפליה
בחלוקת עבודה לפועלים שחורים? לשם מה
גוזלים רשיונות מסחר מסוחרים ספרדיים העוסקים
בעבודתם שנים רבות מאד ונותנים אותם
לסוחרים אשכנזיים הנמצאים בארץ אך שנים
ספורות?
.מתוך שמונה השנים שעבדתי מיום שהתבגרתי
עשיתי רק שנה אחת למען עצמי, וכשרציתי
להסתדר נתקלתי בכל הגילויים הגו־עליים
של הפליה.
יורם כספי ,״חלוץ פתק״
חברי הספרדים הקובלים על הפליה מצד
האשכנזים לא צדקו. לולא האשכנזיים היינו
במדרגת התרבות של הערבים. כמה סטודנטים
ספרדיים עשירים עזבו לפני שבעים שנה את
האוניברסיטאות ואת הוריהם האמידים והלכו
כבילויים האשכנזים לארץ־ישראל השוממה י
כמה צעירים ספרדיים משכילים כבן־גוריון,

משרד

ישר כוחכם על שהעליתם וגיליתם את
הצביעות בסרט התעמולה, המראה את השבת
היהודית בקבוץ (״העולם הזה״ .)670 אלה
המתנכלים לרת ובזים לה׳ ממתי נעשו צדיקים?
האם לצרכי תעמולה מותר להם להתעטף באי־צטלה
של דת י האם לא יפה ומושך יותר
להראות את השבת בקיבוץ דתי?
חיים נחתומי־פיקרש, פרדס־חנה
הערתכם על סרט ״בית הערבה״ ,המראה
את חברת־הקיבוץ מדליקה את נרות השבת,
אינה מוצדקת. קודם כל, משק בית־הערבה
שייך לקיבוץ המאוחד, ולא ל״השומר הצעיר״.
במשקי הקיבוץ המאוחד לא מעטים הם השומרים
על עריכת טכס קבלת שבת. שנית, גיבורת
הסרט — צפורה סוכובולסקי — שייכת למשפחה
דתית מסורתית ומקפידה על שמירת המסורת
בבלל.
יצחק כהן, ירושלים
לדעתי זעמכם על טכנאי־הקולנוע הזרים אינו
מוצדק. אין לאמר שאנשי הסרטים בארצנו הקריבו
את התוכן על מזבח המכניקה, היות וסרטינו
משוללים תוכן וטכניקה כאחד. עלינו ללמוד
מן הטכנאים האמריקאים ככל האפשר, לא
לייצר סרטים שהצופה חייב לבקר אצל רופא
עיניים אחרי שראה אותם. אולם עלינו לכפות
עליהם את הרוח הישראלית המקורית.
סבורני שאין עלינו ללכת בדרכם של רוסליני
ודה־סיקה שהפליגו לקיצוניות אחת, או בדרכם
של אנשי הוליבוד, שהגיעו לשניה — אלא
בשביל הזהב של הסרט הבריטי, המעולה ובעל
הרמה. עלינו ללכת בדרך שהתוו סיר לורנס
אוליביה, לסלי הווארד, סיר אלכסנדר קורדה
ודומיהם.
אוריאל גרינברג, תל-אביב

ש נ 1ת 1ס י1 1

1000
״ חברים 1ע 1ב ד: ס

במאמרו ציין מיכאל אלמז שסרט עברי מקורי
לא יוואר בידי במאים וטכנאים זרים, המבקרים
ימים מעטים בארץ — אלא רק בידי אמנים
מבני המקום החדורים רוח הארץ ושילמדו את
המכניקה המעולה.

נגד המודעות
דרישתו של אוריאל דנציגר במכתבו
לם הזה״ )672 להוציא את המודעות מן
ולהגדיל את הסחיר מצאה חן בעיני.
להיפטר מן המודעות אני מוכן לשלם
שילינג יותר.

ישראל כי ד, חיפה
אני נגד הצעתו של אוריאל דנציגר. אמנם
מחיר העתון נמוך מאד (באנגליה ובצרפת ראיתי
שמחיר עתון מצויר כמחצית מחיר כרטיס
קולנוע, וכאן הוא רק כרבע מחיר הכרטיס
לקולנוע) אולם מדוע לכם להצטרף לאינפלציה
הכללית? עמוד או שנים של מודעות אינם
גורעים הרבה, וכדאי לכם לשמור על המחיר

דב אלרואי, ת״א

1קודותיש 1ב

1 7.750.000

18.300.000

נוסעים

קילומטרים

של1חה ברכת שנה ט 1בה י

,גיד, ,

א ׳יתפרסם כל מכתב
,רכת בעילום השם א*
,ן לי מכתבים המע־נינים
* *1שמם בשעת הפרסום
חייבים לפרט את הסיכה. זכות קדימה
תינתן למכתבים קצרים.

30 0

420

מכוניות

לממשלת ישראל ולשדיה,
לחברי הכנסת הראשונה׳
להנהגת תנועת הפועלים בארץ׳
לצבא ההגנה לישראל׳
לראשי העיריות: ת״א, פ״ת, ר״ג, בנ״ב ולחברי מועצותיהם׳
לראשי המועצות המקומיות ולחבריהם,
למרכז הקואופרציה,
לחברים ולעובדים בקואופרטיבים ובני משפחותיהם,
לצבור הנוסעים,

(״העוהעתון בשביל אפילו

מארחת־אויר מושלמת להיות ( :א) בעלת אופי טוב,
(ב) מסוגלת להשתלט על בני-אדם( ,ג) בולטת בהופעתה,
(ד) מקסימה בנימוסיה( ,ה) בעלת חיוך מלבב. כך׳ על כל
פנים, קובעים חוקי מקצוע.
לא לכל נוסע ניתנת ההזדמנות לעמוד על תכונותיה אלה
של המארחת כה מקרוב כסי שעושים זאת מוקי ומונקי, שבאו
לארץ בלוית הוריהם (זוג תיירים מבוסטון שאין להם ילדים
אחרים) .לדעתם, מרי לואיז קרסקייר, המארחת בת ה־ 24 של
ק. ל .מ ,.היא היפה בבנות. אולם גם נוסעים אחרים, שנאלצו
לשמור על ״דיסטאנץ״ רב יותר, סבורים שהיא נחמדה למדי.
ואין זו מחמאה קלה: ההולנדית הצעירה עומדת בפני התחרות
קשה. הנה, למשל, המארחת היפה של המטוס הפיליפיני׳ המגיעה
לעתים כה תכופות ללוד, מקסימה בעיניה הסיניות, הצרפתיות
של ״איר־פראנס״ שאין לזלזל בהן, והנציגות של הצעירה
בחבורה — ״אל־על״ — מושכות אליהן כמה וכמה מבטים
באוירה הבינלאומית של שדה־התעופה.
לפני שעלתה השמימה עבדה מרי כמזכירה בבית־חרושת
בארנהם (זוכרים את העיר ז שם ירדו הצנחנים במיבצע המפורסם בימי מלחמת האחרונה).
האם השמים רומנטיים? לא כל כך. ובכל זאת עבודה מענינת. פוגשים בני־אדם (ביניהם
29.000 הישראלים המכייפים כיום באירופה).

.העולס הזרד, מס׳ 673

ב שנ ת ת עו״י:

אגודה שתופית בע״בו

הסנה

חבדד־ז ישדאליר־ג לביכוח ב?- 5מ
ביביבת את מדינת ישראל
מביסהיה ואת היש־ב כולל
בשנת שלום.־ביסוס המדינה

1 ללמוד

לרקוד?

רק אצל

3סנתר*

1מפירמות ידועות — במבחר גדול
ופטרמן, ת״א, רח׳ רש״י 9

הנס-גזס ן 1

תל־אביב, ר ה׳ בן י הוד ה { 64
תמונת עדית בשער של הגליון הקודם — צלום הימלרייך

זה יש. אבל...

אשר יכול להיות:

הנוער מבקר באילת — אן לא הוא יכניס לאוצר את המטבע הזר.

שני מקורו1ד?{ושר פוטנציאליים

— דייג בממדים גדולים והארחת תיירים מכל העולם.

שלושת הצעדים הראשונים:

בית ערבי הותקן כאכסניה — אך לא הוא י מ שוך 1תיירים מפונקים.

הדיג במסכה וברובה־מים משע שע — אן לא הוא יבסס ענף של משק.

המים 1הצנור המעביר את הנוול החיוני

מביריהינדיס לאילת הושלם רק בחד שים האחרונים.

המכשול האמתי:

הכפיש ; פעם ארכה

ה ד רן

מבאר־שבע 17

שעות. היום מגיעה

מכונית ב־ 7שעות.

הפרטשאינו ידו?} לקהל 5מן המיס הטריטוריאליים של אילת
אין מעבר ל״ים הפ תוח״ במפרץ, אלא דרך המים הטריטוריאליים של
עבריהירדן, סעודיה או מצרים, כי רוחב המים הטריטוריאליים 3מיל
ואילו רחבו של ׳המפרץ בקצהו הצפוני אינו מגיע ל־ 6מיל. היציאה
מן המפרץ ליס סוף בדרוס סתומה ע״י האי טיראן (השייך למצרים)
והמים הטריטוריאליים הצרים. נוהג בינל או מי קובע שבמיצר כזה
נשארת תעלה צרה פתוחה למעבר חפ שי — אן מי בחלק־עולס זה
מתח שב במנהגים בינלאומיים?

מפד. של דוש. תצלומים של מקסים סלומון, רובינגר וחיילי צ. ה .ל.

תמונהנדירה זו של העיר עקבה צולמה ע״י צלמנו מקסים סלו מון בגוב ה של 3000 רגל
משחית בריטית )4 ( ,מחנה צבאי בריטי. עקבה עתידה לשמש בסיס בריטי עיקרי במזרח

ב ת מונ ה נראים בברור ) 1; :העיד עצמה )2 ( ,הנוזל )3 ( ,אנית
מעל למפרץ אילת.
ה תי כון, וחברה בריטית ל בי קיבלה ז כיון להקים בה נמל חדיש לצורך מטרה זו.

אילת -״לונה־פארק״ לאומי?
מאת אורי אבנרי
כשהגיעה לפני חושיים אניד, קטנה בת 87 טון למזח העלוב של אילת אמרנו :
הנה נעשית היסטוריה. נפתחה דלת לאסיה, נפתחו אפקים חדשים לימאות, לדיג׳ לכלכלה
הישראלית.
99,9אחוז של הישוב משכו בכתפיהם לשמע ״פנטאסיות״ אלה. בעיניהם אילת
היא מעין ״לונא־פארק״ לאומי — מקום ששרים נוטעים בו עצים סמליים (הנובלים כעבור
שבוע) ,נוף פוטוגני ליומן ״כרמל״ ,נושא מתאים לשידורים נלהבים (ומשעממים) של
״קול ישראל״.
אלא שישנה עשירית־אחוו, קומץ אנשים, המאמינים שהעסק הוא רציני. זוהי תערובת
מוזרה של אנשי־מעשה יבשים, דון־קישוטים חולמניים, הרפתקנים וסתם מחפשי־זהב. לא
קל להבחין בין אלה לאלה. העיקר: הם מאמינים שאפשר להמיר את הרומנטיקה בדולארים.
הקפטן מחפש דגים
מאך תה. אניה היסטורית ירד גבר בן ,52 אדמדם וירוק־עינים, הדומה לסוחר מרוצה.
זהו קפטן אלפונזו קיאייזו, שברח בגיל 16 מבית הוריו בטורין, בילה את מרבית חייו
בים־סוף, שרת בצי המלחמה האיטלקי, היה קבלן צבאי, סולל־כבישים ודייג. כעבור חודש
הצטרפה אליו אשתו, ד,סניורה פירנצה, אשר, מעשית ביותר׳ השורקת אריות של פוצ׳יני
בשעה שהיא עומדת ליד ההגה. היא הביאה עמה את ספינת־ר,שעשועים ״פלו״ בת 45 הטון.
הקפטן מאמין באילת. בעיקר הוא מאמין בדגים. בפיו טענה מאתימטית: אורך
החוף הים־תיכוני של ישראלי מגיע ל־ 200ק״מ, אך הים התיכון הוא אחד הימים העניים
ביותר בדגים בעולם^ ,ורך החוף הים־סופי אינו עולה על תריסר קילומטרים, אך ים־
סוף הוא אחד הימים העשירים בדגים בעולם.
אמנם, לא נחקרו עדיין האפשרויות המעשיות כראוי. אף לא תיחקרנה לעולם —

המטוסנוחת: מעצורי הכנף הורדו, קו־האופק מתרומם. המטוס, העובר את הדרך
מלוד ב־ 55 דקה, מגיע פעם ביום והוא הקשר העיקרי בין אילת ושאר מדינת ישראל.

אם לא יעסקו במחקר אנשים המעונינים להרויח בדבר. אך אין ספק שהדגים ישנם —
צריכים רק למצוא את מקום מרבצם.
דגים הם מזון לישראל — חסכון בדולרים. את הדגים אפשר לדחוס לקופסאות
באילת ולמכרם בנמלי ים־סוף תמורת מטבע זר או סחורות אחרות. את הדגים אפשר
למכור תמורת דר, חמר הגלם לתעשית כפתורים, המצוי בשפע ובזיל הזול בנמלי ים־סוף
והאוקינום ההודי. כך אפשר להקים באילת תעשיה קלה של שימורים, כפתורים ומוצרים
אחרים קלי־הובלה.

חול׳ אבנים ודולארים

בעוד שהקפטן (ורבים אחרים) חולמים על דגים, יש החולמים על — הנוף. גם
הנוף יכול להכניס מטבע טוב.
היופי הטבעי של אילת, המהמם כל מבקר, יכול למשוך המוני תיירים זרים, אשר
יטילו איש איש במקום ביצת־זהב. אולם תייר לא יבוא כדי לשתות כוס גזוז (מפוקפק)
בשק״ם הקטן, או כ ד לפצוע את רגליו בחוף הזרוע אבנים אשר ליד השק״ם.
כדי להפוך את אילת למרכז תיירים, יש למלא קודם כל כמה דרישות :
ראשית, תחבורה הגונה. טיסה באוירון מלוד לאילת נמשכת 55 דקות, והיא אחת
החויות היפות בחייו של אדם. אולם תייר מפונק לא יסתפק במטוסי הובלה, המתאימים
לחיילים. דרושים מטוסי־נוסעים נוחים, שימריאו בדייקנות. מארחות יפות, כדוגמת המארחות
של ״אל־על״׳ לא תזקנה .״אילתה״ היתד, יכולה למלא דרישה זו. דומה שהיא מתכוננת
לעשות זאת.
שנית: בית־מלון. לא בית־הארחה ארעי, כי אם בית־מלון אמתי, בדומה למלון
״קליד,״ על חוף ים־המלח ז״ל. מוטב להקים מלון זה מצפון לחוף־הרחצה הנוכחי, בקרבת
גבול עקבה, שם מצטיין החוף בחול (ולא באבנים) .את התמרים להקמת בית המלון
(המשך בעמוד )15

ה צ פו ד
השמים.

חבודדח, הנחיה על החבל, מסתכלת ב ה תפ ע לו ת בצפור־הברזל שירדה מן
מאחוריה: האניה האיטלקית ״לוציה״ וספינת־ה שע שועים ״ פלו״ (ימין).

ראש השנה. קבאב וטרמם
כ־ 30.000 איש בילו את ראש ר,ש:ר.
מחוץ לבית — עירוניים בכפר, כפריים
בעיר. התורים לאוטובוסים היו עצומים.
חברות המוניות סרבו לקבל הזמנות למקומות
4ימים לפני ראש השנה. היתר זאת
תנועת עם גדולה — אף כי חסרה השנה
אותר. שובבות המונית שהפכה את ראש־השנה
בשנים עברו להויה בכבישים.
מצב־הרוח הכללי היה אפור, אולי בגלל
המחסור בארוחות ״חגיגיות״ .בבל זאת
מצאו סופרינו, ששוטטו בכבישי הארץ,
סימנים רב ם לאותה חדוות־חיים הקשורה
בזכרוננו בתאריך זר :
בעלה של מכונית קטנה, שהתקלקלה
ליד נהלל, עצר טרקטור (עמוס מטיילים
מחברי קיבוץ)׳ קשר את מכוניתו אליו
— והמשיך בטיולו.
קבוצה של נהגים חיפאיים שידעו כי
בתי־ו,ק_ה על חוף הכנרת סגורים׳ העמיסו
על מכוניותיהם את נשותיהם, סירת גומי,
לול ליכדים׳ שלחן מתקפל, כסאות־מרגוע
וכלי דיג ובילו את ראש השנה בחורשה
בין טבריה ומגדל.
קבוצות גדולות של בעלי־מכוניות,
שהח׳־־טו כי זהו היום לארוחה הגונה, עטו
על נצרת והתמסרו לקבאב, חומוס וחפצי-
קדושה נוצריים.
אופנוע׳ ם שנתקעו בכבישים מחוסר בנזין
(כל התחנות היו סגורות) נהנו מ חממו
תתדום וק בלו כמדות של הנוזל היקר
מידי נהגים שלבם נמס באורח פלא.
כמה מטיילים הגיעו לגשר בנות־יעקב
שעל הגבול הסורי, העיפו מבט רב־משמ־עות
אל חוץ־לארץ, פיטמו את החייל הערבי
של או״ם בסיגריות — וחזרו כלעומת
שבאו.
חבורות של עולים תימניים צעירים
נטשו את אוהלי המעברות ופשטו בשבילי
•הגליל והדרום׳ למדו להרים את ידיהם
והעיזו בפעם הראשונה לעצור את ד,מ־כונ׳ות
המהודרות של ה״וותיקים״ ולבקש
״טרמפ״.
כל הנוער של יסוד המעלה יצא בחצות
כדי לחזות (מרחוק) בצייר בלתי־מוצלח.
בל הנוער של יסוד־המעלה ירד בשתים
בלילה לחוף החולה, סחב שתי סירות
של קבוצות חולתה, יצא לאמצע הים, פתח
במלחמה של התות־מים וחור הביתה בשי
לוש בבוקר כולו רט!ב ושמח.
עובדה משמחת: במשך יומיים תמימים
של ס ורים בכל כבישי הארץ לא ראו סופרינו
אף תאונת־דרכים אחת. השטן המשתולל
בכבישים עצר במשך שתי יממות
את נשימתו.

מכונית עמוסה קש
ניידת פקחי מזון, ששוטטה בסביבות
רחובות׳ עמדה כבר לחזור לבסיסה. לפתע
הופיעה מכונית משא עמוס־ קש, ששרכה
את דרכה בכבדות בכביש האספלט.
״אם מכונית טעונה קש מפלסת כל כך
בקושי את דרכה על כביש ישר — תמר, אחד
הפקחים (מן הסתם הוגה דעות לפי נטייתו)
— מה היה קורה, אם היה שם זיפזיף, למשל.
כל פקח הוא סקרן מטבעו, עצר איפוא
את המכונית ובהסירו שכבת קש קלה מלמעלה
נתגלו 34 שק תפוחי אדמה ושק
תפוחי עץ, שנועדו ל״שוק השחור״ .הסחורות
הועברו לאחד המחסנים ב״שוק העלייה״
ונגד אחד הקיבוצים נפתח תיק חדש
באשמה של מסחר שחור.
קרוב לוודאי, שהתיק הזה לא יגיע
לתובע המשפטי דרך אותם הצינורות של
תיקי 14 הקיבוצים׳ הנאשמים בספסרות
ובהפקעת מחירים, והסיבה לכך תהיה כנראה
התערבות שר המשפטים בענין זה מתוך
אי־רצון גמור לסמוך אך ורק על בית דין
הכבוד של הסתדרות העובדים, בענינים
פליליים.
המסתורין האופפים את 14 התיקים
המפורסמים טרם הוחוורו. שמות הקיבוצים
לא פורסמו עדיין. ידוע רק על קנסות כספיים
ענקיים, שהוטלו עליהם ע״י ב׳ת־דץ
פנימי של ההסתדרות ועל גור דין חמור
של ״מעצר קיבוצי״.לנאשמים( .אסור להם
לצאת בשליחות לחודש וידוע רק, ששר
המשפטים בא לידי מסקנה, שעבירות פליליות
הן סוף כל סוף בסמכיר משרד המשפטים
ולא הסתדרות העובדים. אבל איפה י
מי, מר, י — טרם הוכר הא־ר, ל.
הפקעות. שערים ע״י קיבוצים לא היו
בגדך סוד. היד, זד, בזמן הקיצוצים הרא־

שונים באספקת מספוא לענף הליל. ה״יי־קים״
מבתי החרושת לביצים (כפי שמכנה
שר האספקה את המשקים באיזור רמתיים)
אינם מבינים יינצים. אמר המפקח על
המזונות — האניה בדרך, המרפיא טרם
הגיע, הסתדרו כאשר תוכלו, אח־ כך נחזיר
— האמינו. הלכו לקיבוצים ואמרו :
אדוני, לכם יש מספוא מהגידולים המקומיים
וגם מהקצבת משיד האספקה ואצלנו
גוועות התרנגולות מרעב --הנו לנו
קמעה מהמלאי שלכם עד שיירווח. נכמרו

לים. ולקיבוצים מספוא משלהם ומקבלים
גם ממשרד האספקה ימעל־נו פושטים הם
אח העור״.
הגיעו הצעקות לאן שהגיעו. על גזר
הדין של בית דין הכביד הפנימי נודע רק
בוועידת ההסתדרות כשהיריבים החלו ב ה -
בצת האשמות זה בזה.

אנה פאוקד בגמד חיבה
מוזר, לא? ובכל זאת׳ הגיעה ידד, הארוכה
של אנה עד לחיפה בדמותו של

רמוני נע 1בראש השנה

עולי תימן משוטטים כגליל

ילדי הנגב יוצאים לסיור

כני קרית חיים מטיילים כעמק
רחמיהם של אנשי הקיבוצים על המטילות
המסכנות והרהרו בלבותיהם .״הבירגנים
הללו בין כך וכך מבריחים את הביצים
לשוק השחור, למה לא ״למרוט״ גס אותם
קצתי״ .ומכרו גרעינים במחיר כפיל. אבל
אין הקומץ משביע אה הארי. הלח זמן
והאניר, איננה וגם המספוא אפס, הלכו
ה״חרשתנים״ שוב למשקים הרכתדרותיים.
הקיבוצים לא יכלו לסבול צער בעלי חיים
(המטילות גוועות)׳ ומכרו שוב במחיר
משולש.
וה״ייקים״ שוב אינם מבינים צ׳יזבאות.
הרימו צעקה :״הייתכן, אנו הספקים של
ביצים לתחנות השיווק, ומספוא איננו מקב

החובל גיאורגסקי, קברניטה של ״טרנסילבניה״.
פשוט
מאוד: התחשק להם ל״קול ציון
לגולה״ להקליט סדרת שיחות עם עולים
מספון הספינה בה הגיעו לארץ. ראשונה
לסדרה היתה ״גלילה״ ושניה נועדה להיות
שיחה מוקלטת עם עולי ״טרנסילבניה״.
וכאן התרומם ״מסך הברזל״ המפורסם
בצורת אותו קברניט רומני שהצהיר בנימוס
רב כי אין להתיר שידורים זרים מעל
טריטוריה רומנית מבלי לשמוע את דעתה
שד, בוקרשט. על נושא זה.
מאז מיטלטלים אנשי ״קול ציון לגולה״
על שלל המיקרופונים ושאר אביזרי ה
שידור,
ומדי יום א׳ ,״היום הרומני״ בנמל
חיפה, מנסים הם את מזלם: שמא
התקבלה תשובתה שה אנה פאוקר? ועורך
השידור ורנר ריגביל ( ,28״יונייטד
פרס״ ,״דיילי אקספרס״) מטפס אל תא
הקברנים :״אם כן אדוני, אפשר להתחיל?
הכל מוכן*.
הקפיטן המגוהץ מתנצל: עדיין לא היה
סיפק בידו לשאול...

לאחד הקרבות-לפני הפגרה
הצירים ישבו ופיהקו. בחוץ פיר,קו הנהגים
ליד המכוניות המפהקות ,8.9.49 .יום
לפני פגרת הקיץ של הכנסת: הובא ואושר
חוק התגמולים לנכי המלחמה.
ביום ה׳ ,7.9.50 ,בדיוק שנה לאחר
קבלת החוק, התכנסו נציגיהם של 3300
נכי מלחמת השחרור, אי־שם בבית ברנר
בתל־אביב. היה חם, מחניק ויבש. באויר
פחי זבובים יבשים, עובדות יבשות ומספרים
יבשים.
למשל: קיטע שיש לו ברך — ס /ס50
נכות. קיטע?לא ברך 607 נכות. וישנם
נכים קשים, בלשון החוק :״בעל דרגת
נכות מיוחדת״ פירושו׳ בסעיף זה, עודר
בשתי עיניו, קיטע בשתי רגליו, גידם בשתי
ידיו׳ משותק שיתוק מלא, או בעל מומים
אחדים המצטרפים לדרגת נכות של יותר
מ־ס( 1007 רשומות מס׳ .)25
מד, מקבלים נכים אלה מאת המדינה?
״הענקה״ חד פעמית שאינה עולה על 195
ל״י (לשם השואה: מעשה בעסקן ההסתדרות
שאיבד את ידו בתאונת דרכים ובית
המשפט פסק לו 20.000ל״י פיצויים מקופת
״אגד״) .ונוסף על כך — לנכים קשים
— תגמול חדשי שאינו עולה על 31.440
ל״י. ואם איתרע מזלו של הנכה והשיג
עבודה — יודע החוק לטפח על פניו בהורדות
והפחתות מסוגים שונים ומסיבות
שונות. בקיצור: נכה ב 60 המשתכר
40ל״י מקבל הענקה של 9.717ל״י.
ועוד ענין כאוב מאוד הועלה בכינוס
זה. ביתן . 19 לא רבים הם היודעים כי
בפינה מוצנעת בתל ליטוינסקי נמצאים 24
נכים המשותקים שיתוק מלא, איבדו את
כושרם המיני ואת השליטה על דרכי השתן
וכד. נכים אלה, הזקוקים לטיפול (לא רפואי)
לכל ימי חייהם, אינם רוצים להמצא
בבית חולים. דעתם היא, שעל המדינה לדאוג
לשיקומם ולנוחיותם (שיכון, מכונית,
טיפול ובו׳) .בגלל מצבם הגופני אין הם
יכולים להשמיע את קולם, והכינוס תבע
להחיש את הטיפול בם.
וכך עולים הנכים אחד אחד, ומפריחים
מספרים כלפי ממשלתם המפריחה סיסמאות
חלוציות. הם דורשים את תיקון חוק
התגמולים: הגדלת ההענקה וביטול ההפחתות.
שחרור הנכים ממם הכנסה ומס
מותרות (מכונית ובנזין לנכר, קיטע אינם
מותרות !) וכו׳ וכד.
אחד מתריע: מי שראה את מספר
המכוניות הפרטיות בועידת מפא״י משוכנע
שאפשר להשיג מכוניות לאנשי ביתן .19
״ומה בנוגע למסיבה של יצחק שדה, שם
לא היו מכוניות מטיח כנגדו אחר.
לא חסרו גם טענות כלפי פנים, על
הועד שלא מילא את תפקידו וכו׳ .ולא חסרו
רמזים על אי־אילו אנשים שפתחו מעבר לים
״חנויות לנכים״ משלהם, ללא פיקוח ציבורי.
אולם בסיכום — דרישות קטנות ומוצדקות
המצטרפות למאבק אפור וממושך. ובעיקר
נוכח השמועות על חיס,ל פעולות אגף השיקום
עד אפריל 1951 ונוכח החשש שלא
במהרה תקום כתובת מתאימה במקום אגף

״דמוקרטיה* בן, אבל...
בידיעה קצרה בעתונים מלפני שבוע נאמר,
כי שלשה ערבים נעצרו בתל־אביב
על הפצת כרוזים שלא נשאו עליהם את
שם בית הדפוס בו הודפסו. כמעט שלא
נזכר בידיעה תוכן הכרוזים הללו, אותם
העזו הערבים להפיץ במוצאי שבת בבכר
דיזנגוף. מסתבר כי מפיצי כרוזים אלה
באו לעיר כדי לדרוש ״פתיחת שערי ההסתדרות
לפועלים הערבים״ .חתום על
הכרוז ״קונגרס הפועלים הערביים״ — אר־גון־מסווד,
קומוניסטי.
הפליות חמורות נמשכות לגבי האזרחים
הערבים בישראל. אחת ההפליות
הללו היא שלילת הזכות מהפועל הערבי
להירשם ולקבל עבודה באמצעות לשכת העבודה
הכללית בערים מעורבות, בהן יש־

״העולם הזה״״ מס׳ 673

נה אוכלוסיה יהודית וערבית״ .הכרוז, המכיל
שורה ארוכה של משפטים ׳שסגנונם
איננו סימפטי דוקא (אותו נוסח המתחיל
ב״תחי״ ונגמר בסימן קריאה.״) מסתיים
בקריאת־הצעה׳ שאותה כבר שמענו א•
פעם :״תהי הסתדרות לכל פועל בישראל
באשר הוא פועל ללא הפליה לאומית״.
במלים אחרות: המדובר כאן בדימוקר־טיה.
ואין עוצרים במדינה אנשים על שדוגלים
הם ברעיון זה. מזל הוא שהמחוקק
נתן הוראות לשלטון שכל כרוז חייב לשאר
שורה אחת המספרת היכן נדכס...

7000 מל
שבעה ימים שהה בארץ קוונטין ריינולדס
המפורסם, שבא הפעם בשליח.ת השבועון
״לוק״( ,התפוצה: שלשה מיליון אכספד
פלרים) ,כדי לכתוב מאמר מיוחד על צכא
ישראל. ריינולדם הספיק להיפגש כאן עם
ראש הממשלה, שרים, ראשי הצבא, לבקר
במחנות אימונים׳ לסייר לאורך הגבולות
של המדינה ובו׳.
ביום השביעי, אחרי ארוחת הערב,
ביקש מהמלצר במלון ״קטה דן״ שיביא
לחדרו קומקום קפה שחור. וכאשר עלה
השחר היה מוכן הסיפור בן 7000 המלים.
בעוד שלשה שבועות יקראו למעלה מעשרה
מיליון איש את אשר חושב ריינולדס, בעל
העין החדה׳ על הכוח הצבאי של ישראל.
כאשר ריינולדס כותב על נושא מסוים,
לא זו בלבד שהחומר היוצא מתחת
עטו נקרא כרומן בלשי׳ אלא שיש בו
״אקטואליות העולם רוצה עתה לדעת

קוונטין ריינולדם
קומקום קפה ו־3

מליון טפטים

מה כוחה של ישראל, מהו אופיו של ד,צ־צא
הזה, שיצר לפני שלש שנים אגדה,י
בקיצור — עם מי יש לנו ענין, במקרה
שמשהו ״יתרחש״ כאן, בחלק הזה של

העולם...
כחדשיים לפני פרוץ מלחמת קוריאה
יצא מאולפני הוליבוד (״אוניברסל״) סרטו
החדש של ריינולדס — ״מותו של חלום״,
סרט על הסכנה הנשקפת לשלום העולם.
הסרט מראה לנו קטעים מהמלחמות מאז
סכרד ועד למלחמת סין בזמן האחרון.
בסיומו מצביע ריינולדם בפירוש על קוריאה
.״מי עתה בתור?״ נשאלת השאלה
והתשובה היא ממש כך — ״ועתר, קוריאה״
.ישבנו עם מחבר ״הפצועים לא
זעקו״ ו״המסך עולה״ על מרפסת ״קטה
דן״ ושאלנוהו בתמימות :״כיצד ידעת?״.
הסופר בעל הגוף האתלטי העלה חיוך על
פניו הרחבים :״פשוט מקרה. חשבתי לי :
היכן עוד יכולה. להתלקח האש? נו, והיה
לי מזל לשאלה אחרת על המתרחש
בסרט הזה המוצג עתה באמריקה, השיב
ריינולדס :״אינני יכול להגיד, לא ראיתי
את הסרט״ .והוא מוסיף בצחוק מהדהד :
״אני רק מחבר את הסרטים, אך אינני
רואה אותם על הבד״...

שבעתו!ליל 1ת

הרוצים להשתלט על המסחר כ! לו, נותן
מנוח. ומה גם כשלאמתו של דבר קנה מרכי
הקואופרציה את מלון ״גדנסק״ ,אחד
מבתי העסק הוותיקים באריה ו״המשביר
המרכזי״ בונה ״ברצינות״ בית מסחר גדול
בבכר דיזנגוף ופותח עסקים חדשים בכל
רחבי המדינה, מדוע לא יקנו באמת את
כל החנויות המרכזיות בת״א י וכך נולד
הפיל ז. א .״הפיל״ ממש.
יצא בעל העסק לחו״ל (לשוויץ) על
מנת להתרפא — יביו־אי מכר את העסק.
למי? למי אם לא ל״המשביר״ המרכזי״?
בכמה? אחד יודע על מאתיים אלף׳ השני
על רבע מיליון, השלישי על חצי מיליון
והרביעי ...יודע ״כמקור מהימן״ שכספים
שולמו בדולרים׳ דווקא בציריך, והעיר
הולכת על גלגלים. בינתיים החליט מנהל
המפעל לעשות תיקון כללי בחנות בתל־אביב.
וזאת היתד׳ כבר ״הוכחה״ ל״יודעי
דבר״ .״וכי בשביל מה עי שים תיקונים
בימים טרופים אלה, כשאין מסחר בנעליים
— ענו — אם לא בשביל בעל־הביה החדש?״
.בא חמישי וסיפר, ש״במו עיניו״
נוכח במכירת החוילה ברמת־גן. בכלל
היה שמח.
החלים בעל העסק וחוזר ארצה. כשהוא
יורד מד,אייה, נודע לו (כך הוא סיפר),
שאין לו כבר עסק יאין לו חוילה. מה
— קורא הוא — הלאמה, או שמא עשתה
מפ״ם מהפכה? ולאות מחאה התקין מעל
לחנות פיל חדש, מואר באור ניאיי. ועל
ה״פיל״ מטיילים זביב-ם...

למזכירתו וביקש ממנה שתתקננה. הוא
עצמו נשאר עומד על רגל אחת כחסידה,
והמשיך בשיחה.
״יש לך חוש הומור״ ,אמרתי, ועל
כך השיב קנטור בו ברגע :״שטויות,
למדתי זאת בישראל: צנע, יקירי, צנע״.
בתוך תריסר הבדיחות בנוסח קנטיר
על ישראל (דב יוסף, צנע וכו׳) שמעתי
דבר מענין על שיחתו עם ראש הממשלה.
״אמרתי לו (לבן־גוריון) כי ״קול ישראל״
אינו שווה הרבה, וכי ישראל איננה אנגליה,
אשר בה מכסה קופת המלוכה את הוצאות

אדי קנטור

,3ע־נ• \דול השנוררים
אשר ראה, שמע והבין אדי קנטור
בביקורו במדינת ישראל עלול, כמובן,
לענין בראש וראשונה את הקהל באמריקה.
כמה מהערותיו שהצלחתי לקלוט בשיחה
אתו עלולות לעורר התפרצויות צחוק
רגילות בשידוריו (קנטור מתחיל עתה
בתכניותיו) אולם בכמה ממסקנותיו של
קנטור, גם כשחקן וגם באורחנו הרציני,
עלול דוקא הקורא הישראלי למצוא ענין.
סופר ״העולם הזה״ בניו־יורק מוסר לנו
על כך:
פגשתיו במלון ״ולדורף אסטוריה״ ומיד
התפתחה בינינו שיחה, כאילו היינו ידידים
ותיקים מזה שנים רבות. הרגשתי את
ההבדל הגדול בין גישתו של אדם ״מפורסם״
לזולתו בארצנו לבין גישתו של
אדם אהוד על מיליונים לזולתו באמריקה.
אין ספק גם כי כל המציג את עצמו
כישראלי כובש את לבו של קיטור, ביחוד
עתה, כשהוא חש את עצמו ישראלי (יותר
בזכות סיורו בארץ שארך שלשה שבועות
מאשר בזכות המיליונים שהוא אוסף)• אולם
הדבר שקירב אותנו מיד (ולא מעט השתוממתי
עליו) אירע באופן פתאומי ומפתיע.
בתוך השיחה נתן קנטור מבט ברגלו
השמאלית וגילה חור בגרב. מבלי להסס
רגע הסיר קנטור את הגרב מרגלו׳ קרא

חור בגרב ו־ 30 מיליון מאזינים

תחנת השדור( .הפעם לא היתד, זו הלצה)...
לכן יש צורך להעמיד את הרדיו בישראל
על בסים מסחרי כדוגמת אמריקה״ .אגב,
תכניות כאלה כבר הוגשו כמה פעמים
לממשלה והיא דחתה אותן) .לדברי קנטור
אמר בן גוריון שהוא יחשוב על כך( .אנכי
יכול לתת כבר עתה את התשובה).
והנה אשר חושב אדי קנטור על ישראל.
דברים אלה עומד הוא להשמיע בתכניותיו
הפופולריות בתחנות הרדיו.
צבא ההגנה לישראל, אומר קנטור, דומה
מאד לצבא האמריקאי. זהו צבא הגנה, בלי
נטיות להתקפת הזולת׳ צבא בלי רמאות,
אומר את אשר הוא חושב. במלחמת השחרור
נקטו אמנם מפקדי ישראל בשיט־איסטרטגית
יהודית: כאשר לא היתד,
לחיילינו תחמושת — ירו בלי הרף, כדי
שהאויב יחשוב כי יש להם תחמושת למכביר.
והנה בדיחה, שקנטור מפיץ על רוח
הדימוקרטיה בצבא ישראל: עומד לו אלוף
ברחוב והנה עובר על פניו חייל פשוט
ואינו מצדיע. קורא לו האלוף ואומר :״מה
פירוש הדבר?״ משיב הטוראי :״לא שמתי
לב שאתה עומד באן״ .אומר האלוף בשמחה
רבה :״אם כך, אני שמח מאד. חשבתי
שאתה כועס עלי״.

תמונת השבוע:

״פיל״ הוליד !בוב
״לפחד שבע עינים״ ובנסיבות אלה
הופך זבוב לפיל, אבל בתל־אביב קרה
ד׳היפך :״הפיל״ הוליד זבוב.
לאחר צוו הקיצוב המפורסם, חלה
פירצה רצינית במערכה הכלכלית של היזמה
הפרטית. כאשר נשמעה בשביתת הסוחרים
אזהרה ברורה מטעם הסתדרות העובדים.
שהמוסדות הקואופרטיביים ישימו קץ להשתוללות
הסוחרים ובעצמים ידאגו לאספקת
האוכלוסיה, גברה המבוכה ונשמע א־ ת
אזעקה :״מרכז הקואופרציה עליך ישראל !״
ומאז אין סיוט המוסדות ההסתדרותיים,

,העולם הזה״-,מס׳ 673

צלמנו שמצא את התימני עובד במנפץ־סלעים חשמלי
בעבודות הכשרה של חקר,״ל כ״סוכמתא עלית״ אשר בגליל
המרכזי, אומר :״הוא הסתגל למכונה החדישה במהירות
מכתיעה. הוא מכעיל אותה במומחה וותיק. יש והיא מזיז
את חוד המקדח, בשעה שהוא עובד בעוצמתו העצומה,
כרגלו!״

אחאב •תר

דרך צלחת
אולי לא את רבים תעניין העובדה שמר
מרון, שלישו של מר שרון (מ״מ של מר
פר,ן) — הפליג לחו״ל בשליחות א.ף זה
או אחר. לעומת זאת תעניין רב ם העובדה
שיורם קניא, בן ה־ ,21 שהוא ספק־צייר
ספק־סופר — מפליג לצרפת.
אילו אפשר היה לעבור בח.צות תל־אביב
בשעה 1אחר חצות ולגרד ב״שפח־טל״
את הרחובות — אפשר היה להעלות
הבורה נאה של 100—200 איש. זוהי אותר,
חבורה שמקומה לא ייפקד בשום מסיבה
או מסיבה הנערכת בשטחה של ישראל.
בדרך כלל מכילה חבורה כזו 200 אנשי
פלמ״ח, מהם 180 שהשתתפו בהעפלה,
190 שהשתתכו בקרבות הנגב 170 ,שחקני
להקות צבאיות 160 ,ספנים ויורדי־ימ ם,
150 שחזרו מפסטיבלים ושליחויות׳ 100
ציירים ו־ 100 משוררים וסופרים.
וכך התכנסה באחד הקוטג׳ים (מד, זה?)
החמודים של תל־אביב מסיבה לכבוד
הפלגתו של יורם ק:יא, הצעיר המחונן,
שקיבל סטיפנדיה ללמוד ציור בפריס.
לאחר שהוקראו דברי ברכה מד. בן-
גוריון (אילו שמע אותם החלה התכנית
האמנותית. כאן יכולת לשמוע את
השיר המופלא .״אללה — אללה״ ,את ״כושי
כושי כושי״ ,את שירי העלייה השניה,
שלישת, רביעית וחמישית. והיו פג־טומימות,
ריקודים, דיקלומים. משוררים
הלכו על הידיים, רקדניות דיקלמו ש רים
והמוזר, צעקה והתותחים שתקו. וכלב
מי שאומר שנעמי לא היתד, שם. ויורם
היה נורא עצוב ואיחל לחברה להתראות
בקרוב בפרים המעטיוד .,והחברה הבטיחי
ליורם לשמור לו מקום כבוד ב״פינתי״
עם הכתובת :״הכסא של יורם קניא,
תפוס״ .ולמר? ,למען ידעו שהכסא הוא
כסא ולא מטאטא.

הם היו הראשונים
ב־ 21 לחודש אוגוסט שנת 1948 מד,
היה? היתד, הפוגה (מס׳ .)2באותו יום
עלו על הקרקע שני ישובים צעירים שברבות
הימים נועדו לד,קרא בשם ״ישובי
בשלט״ .זרעין הערבית שעל הגלבוע ובלוח
שעל גבול הלבנון קידמו בברכה באותו
יום את אנשי הפלמ״ח מחטיבת ״יפתח״
שהלכו, כמו שאומרים אצלנו ,״להמיר את
הרובה במחרשה״.
לקבוצת ״יזרעאל״ מלאו בימים אלה
שנתיים. הם ערכו מסיבה. מה עשו במשך
השנתיים? גרו ב״חושות״ .הם אומרים
שלגור שנתיים ב״חושות״ החומר זה כף,
והעכברים התרגלו אליהם והיו לוחשים
להם מדי לילה סודות לתוך האוזן. והגשם
שירד בחדרים היה חבוב. ושיא הכף היה
ללכת לשמירת לילה כמר, פעמים בשבוע
לאחר יום עבודה. והמשוריין העירקי שענן
ממולם היה נוף מרטיט. וזה שנוער ארצישראלי
לא עלה להתנחל עמם ולעזור
להם זו פשוט טעות דפוס.
לימים נמלכו המוסדות ובנו להם צריפים
שבדיים ובחרו להם נקודה חדשה,
וכעת הם מתגוררים באותם צריפים וחוגגים
את כל התאריכים ביחד.
פרט שאולי עלול עדיין לעניין: מחלקת
״עשן״ .אנשי הקיבוץ׳ לשעבר בהכשרת
רמתי יוחנן, היוו מחלקה קרבית שנקראה
משום מד ,״עשן״ ,ושלושה מאנשי מחלקה
זו קיבלו את אות הגבורה.
אחד מהם, יאיר רחלי, קורץ בעינו
לסופרנו ושואל אם אינו רוצה לפרסם ב־
״העולם הזה״ שיחר, עם ״גבור ישראל״.
הוא אוהב מים ולחם ומוכן למסור סקירה
על המצב בקוריאה מנקודת ראותו של
גבור ישראלי.
בינתיים קלטה הקבוצה גרעין נוער
ארצישראלי והשמחה מרובה. בכל זאת
לא יתנגדו לעוד תוספת (ידים עובדות, מצב
המשק וכו .),וכמובן — יש להם פרות
ותרנגולות עבריות ושדות עבריים המוס־רחים
בידיים עבריות.
נו, ומתחילת ההורות, וצועקים ״כן
נזיע — לא נזיע״ והשד יודע אם החליטי
להזיע או לא. ואחר כך צועקים ״אבא —
תן מכות, אמא — לביבות״ ועוד כל מיני
צעקות, ויש תכנית אמנותית עם שירים
ורקודים ומחזות והופעות עד שתגיע
שעת קריאת שמע של שחרית וסדור העבודה.
ולרגע
אחד נדמה כאילו הכל באמת
שמח וכאילו כולם מדברים עברית ושרים
עברית ורוקדים הורה ומדברים סלאנג בלי
מדכאות.

. 1חדרהאלחוט: מן הרגע בו ממריא ה מטוס ברומא או צי רין בדרכו
ללוד, הוא נמצא בקשר אלחוטי מתמיד עם חדר זה ומוסר פרטים על התקדמותו.
האלחוט פועל בגלים בינלאומיים קבועים׳ אשר כל המטוסים נכנסים לתוכם.
הקשר אינו ניתק אף לדקה אחת. לקריאות־חירום שמורים גלים מיוחדים.

! ״תלו, פיטר־הארולד־מייק
אי שם מעל לים התיכון׳ במרחק 125
ק״מ משדה־התעופד״ נכנס המטוס לתחום
הקשר הרדיו־טלפוני. בחדר־ד,פיקוח העגול
המשקיף על ארבעת המסלולים ושקירותיו
עשויים זכוכית, משיב לו פראנק וולפשטיין,
קצין־ד,פיקוח הגבוה בעל המבטא הגרמני.
בידו הוא מחזיק מכשיר קטן ויקר מפז —
משדר המגלה בקו אדום על זכוכית עגולה
את הכיוון המדויק של בן־שיחו.
כעבור כמה דקות של שיחה נשמע מרחוק
הטרטור הכבד של ארבעת המנועים
ומטוס־הענק מבריק בשמים. הטייס רואה
מלמעלה את ה־ ו הגדול העשוי מעץ המונח
על האדמה והמגלה לו באיזה כיוון
ועל איזה מסלול לרדת. הטרטור מתגבר,
קציני־המכס, נהגי האמבולנס ומכונית״ הכיבוי
יוצאים אל המסלול. המטוס נוחת.
מכבה את מנועיו. מתוכו נשפכים הנוסעים׳
העוברים את ״המכונה״ של משרדי מכס,
תיירות ועליה עד שהם מגיעים למסעדה הגדולה
(השייכת למלון ״השרון״) וממלאים
אותה בתריסר שפות של פטפוט בינלאומי.
אחרונים יוצאים ארבעת אנשי הצוות. בעוד
שאנשי־הקרקע בודקים את המכונות,
מנקים את המטוס וטוענים את החבילות
להמשך הנסיעה, עוברים הטייסים את ה־
״מכונה״ שלהם --משרד־ התנועה של שדה־התעופה,
המסדיר את התנועה במסלולים,
והתחנה המטאורולוגית המסבירה לו, על
סמך ידיעות שנתקבלו באלחוט מכל העולם,
את מזג־האויר שייתקל בו בכל שכבות
הגובה בהמשך טיסתו.

נזירות ושליחים
כך נראית׳ ״מאחורי הקלעים״ ,אחת ממאות
ה״תנועות״ השגרתיות בשדה־התעופה
בלוד (בחודש אוגוסט 604 : 1950.נחיתות
והמראות ; 16,663 נוסעים מכל הסוגים,
נכנסים ויוצאים ; 382,573ק״ג משא ודואר ;
תצרוכת בנזין של 295,811 גלון).
האדירה בשדה התעופה קוסמת לרבים.
אין מקום בארץ שהוא כה קרוב ל״חוץ־לארץ״ .אפילו נמל חיפה רחוק מחו״ל
מרחק כמה ימים — ואילו לוד רחוקה מרומא, פאריס, איסטנבול וטהרן
מרחק של שעות מספר בלבד. במטוס המגיע אחר,״צ אפשר למצוא לא רק
שיירים של בשר־חזיר ושאר מטעמים נשכחים, כי א|ם גם את עתוני־הבוקר
״דיילי־מייל״ ו״פארי־סואר״ .באולם המרווח של המסעדה נדחקים זד, אל זה
נזירות פיליפיניות חמודות, בדרכן לאב הקדוש ברומא, ביזנס־מן אמריקאיים
רעשניים הנוסעים לטהרן כדי לבדוק את סיכויי ההשקעות שם, פועלים
אפגאניים שחורי־שער הנוסעים לחפש מזלם בארצות־הברית, ובעיקר —

שליחים מכל המינים והסוגים ד
צות שטרם טעמו את טעם ה:
אולם שדד,־ד,תעופה אינו נ
עסק. המספרים המדויקים של
שממשלת ישראל, שהיא בעל
האזרחית של משרד התחבורה)
ההכנסות של שדה־התעופה זו!
זר ...שדד,־התעופה הוא אחדי
המדינה.

קאהיר ובירות נוצז
מתנהל מאחורי הקלעים מאבק
רות העולמיות הגדולות העוב
הברירה להשתמש -בשדות־התעו
טאמבול. במרוץ זה השיגה יש
עברו ללוד מקאהיר, בחלקם
ליפינים, בלגיה ודרום־אפריקה,
ישראל( .מלבד ״אל־אל״ ו״איל
בלוד, משתמשים כיום בשדה־ז
מריקאי, ב.י או. אי. סי. הבריטי,
פתי, סאבינר, הבלגי׳ סוים־איד
ליפיד, שני הקוים הדרוס־אפר
דינאבי).

.2היכון לנחיתה: עם הכנס המטוס לתחום 100 מיל משדה התעופה
עובר הקשר לחדריהפיקוח העגול שמעל לבנין שדה התעופה. קצין־הפיקוח
נילי כץ, מוסר הוראות מפורטות לטייס המתקרב שיגיע לשדה בעוד דקות
מספר. המכ שיר החדיש מאפשר לקצין לקבוע את הכוון המדיוק של בן־ שיחו.
. 3חיזוי מזג״חאויר: בל 3שעות קובע ה שרות ה מטאורולוגי של שדה
התעופה את תנאי מזג האויר. ת חזיו ת ׳אלה מ שודרות לתחנות אזוריו ת מרכזיו ת
האוספות את ה ת חזיו ת של כל התחנות -מחברות תחזית כללית ומ שדרות
אותה למטוסים ול שדות התעופה. המכ שיר ב ת מונ ה בודק את מהירות הרוח.

תצלומים: ג .שטו
.6אוירה בינלאומית:
למלון ״ ה ש רון״) אפשר ל שמוע
(לא מעטים האנשים הבאים חג

.4המטוסנוחת: על הקרקע מוכנים המכ שירים לכיבוי שריפה, א מבולנס
של עזרה ראשונה, פקידי המכס ומ שרד הבר 1אות. מן הרגע שהמטוס נעצר
עובר הוא ליידי צוות הקרקע (הנראית בתמונה) המכ שירה או תו להמ שן הטיסה.
. 5המשאהחי: האולם הגדול של שדה התעופה נותמלא נוסעים — עולים
חדשים, תיירים ונוסעי־מעבר. בשדה התעופה נמצא מלנן של 31 סי טו ת שאינו
יכול לספק כיום את הצרכים הנוינינזליים, אן בקרוב יורחב במידת ניכרת.

ים להאדיר את שם ישראל באד־מענין
בלבד. שדה־התעופה הוא
יאזן אינם לפרסום. אולם ברור
:עסק (באמצעות מנהל התעופה
; מפסידה בו. וחשוב מכל: כל
לקופת הממשלה בצורת מטבע
!:י־הדולארים הגדולים ביותר של

מדוע השיגה לוד הישגים אלה? אין
היא שדה־ר,תעופה הגדול ביותר במזרח התיכון.
כמות התנועה בקאהיר עדיין עולה
במקצת על כמות התנועה שלה. אולם לדברי
באי־כח כל החברות עולה השרות בליד
בהרבה על השרות בכל שאר השדות במזרח,
וגם על השרותים בשדות־התעופה האחרים
באגן הים התיכון (רומא, מרסל,
צפון אפריקה) .הנוסעים, שאינם אוהבים
את הלכלוך הרומנטי של קאהיר, שמחים
למצוא בפינה זו יחס ״אירופי״ ,ששרותי
האלחוט׳ המיטיאורולוגיה ור,נווטות שלה
אחראיים יותר.
האיש המנצח על כל השרותים האלה
הוא טייס בן 39 בעל עיניים עירניות ושערות
אפורות מסורקות לאחור. עמנואל
צור קיבל לידיו את הנהלת שדר,־ד,תעופה
מאז פתיחתו אחרי שנכבש בפעולת ״דני״.
לפני כן.שרת כטייס הראשון בחברת ״א־וירון״
,הצטרף לחיל־האויר עם היווסדו
ויצא לחו״ל למסעיר,רפתקאות שעודו לוטה
בערפל ושכתוצאה ממנו הגיעו לארץ בימי
הקרבות כמה מטוסי־קרב מסתוריים...
31 מיטות. אם השיגה לוד באיכות שירותיה
את המקום הראשון בין שדות התעופה
של מרחב הים התיכון, אין היא יכולה
לשקוט על שמריה. איש אינו יודע
בבירור מהן עבודות הפיתוח וההתרחבות
המבוצעות כיום בקאהיר ובבירות. אם רוצה
לוד לשמור על מקומה, עליה להתרחב
ולהתפתח בקצב מהיר.
התנאים הגיאוגרפיים של שדה־ר,תעופה
בלוד כמעט אידיאליים 3000 .הדונם של
השדה נמצאים במשטח עצום, חפשי מכל
מכשול טבעי או מלאכותי, פרט לגבעות
הנמוכות מצד מזרח. אם ישקדו השלטונות
על כך שלא יוקמו בנינים בקירבתו, יוכל
השדה להתרחב בשנים הקרובות ככל הדרוש.
אולם
כבר היום קטנים המינים, שהוקמו
לפני 10 שנים ומעלה, לצרכי התנועה הגדולה.
מדי הגיע מטוס כלשהו מתמלאת המסעדה עד אפס מקום. ובית־המלון
בקומה ב׳ מעמיד כיום רק 31 מיטות לרשות עשרות הטייסים ונוסעי־ד,טראנזיט
המגיעים בכל יום והזקוקים למנוחה. גם עם הרחבתו ספק רב הוא
אם יוכל לספק את הצרכים המינימליים. אין זה מחזר, נדיר לראות נזירים
פיליפיניים או ׳גבירות בריטיות ישנים על כסאות פשוטים במרפסת המסעדה.
פגם חמור שני הוא כי נוסעים שעברו כבר את בדיקות המכס מחכים לפעמים
שעות לד,מראת מטוסם — מבלי שיוכלו לחזור למסעדה ומבלי שעמוד
לרשותם מזנון אחר בו יוכלו לשתות כוס גזוז או אף לשבת.

כדי להשיג דולארים יקרים אלה
אומי מתמידעל לבבן של החבאת
המזרח התיכון ושיש להן
של לוד׳ קאהיר, בירות או איס־כמה
הישגים חשובים, בין השאר
:שלמותם, קוי־ד,תעופה של הפי־קוים
להעברת קוים נוספים ל־המגיעים
ל־>־ 350/מכל התנועה
כר 12 קוים — ט. וו. א .האל.
מ .ההולנדי, איר־פראנם הצר־טוויצי,
לאי האיטלקי׳ הקו הפי־ים׳
הקו הקפריסאי וסאם הסקאג־

.9המשא מוטען: אנשים רבים מ שתמ שים עתה ב שרות משא אוירי,
המאפשר משלות סחורות מהיר לכל נקודות העולם. דברי־דפוס, מזון, ודברי־ערך,
שפעם הועברו באניות או רכבות איטיות, מג עים לתעודתם תוך שעות.

. 10 היראות׳ לטייס: בעוד צוות הקרקע מטפל ב מ טו סו, מקבל הטיי׳
הראשיי פרטים מדויקים על תנאי מזג האויר שעליו לצפות להם בהמ שך דרכו
המפה מראה את כל השטח מגרינלנד לסומאלי ו מ הודו לאפריקה ה מערבין
ונרשמים עליה כל 3שעות הודעו תי הן של מאות תחנות־ החיזוי ב שטח זו[

. 11 דרך צלחה :
נפרדים בנפנוף־ שלוס.
לאט־לאט, חג באויר
רחוקה, בשדה תעופה
תים, ואהרח׳ה בשדה

צלם שדה התעופה.

עדה של שדה התעופה (השייכת
כל שפות העולם — אפילו עברית.
ז כדי לאכול ארוחת־צהריס הגונה),

.7בדיקהיסודית: הטייס חוש ש שאחד המנועים אינו פועל כראוי. הוא
נבדק בדיקה יסודית במוסך. כוחם של 4המנועים של: המטוס מגיע ל־5000
כחות סוס ׳,כוח השווה לזה של 100 טכוניות־מ שא או 1000 אופנועים.).
.8מזוןלמנועים: כדי להמשיך בדרכו זקוק ה מטוס ל־ 4000 גלון של
בנזין־תעופ ה — כ מו ת שתספיק ל מכוני ת רגילה לעבזח פעמיים וחצי את כדור
העולם. התצרוכת החוד שית של שדה התעופה הגיעה ליססס 295,גלון בקירוב.

הקרובים והידידים שליוו את הנוסעים עד שדה התעופ1
ה מטוס נע ב מהירות גוברת על פני המסלול, מתרוט1
פעמיים, ויוצא לדרכו. בעוד שעות אחדות יחיה באר
אחר. הוא השוזיר למדינה — דנלאריס: דמי חניה, שי ח
התעופה. פעם חנה מטוס זה ב שדה־התעופה של קהיו

ספורט
כיצד לחרבן מכב־הז

המצבעה לבעלי טעם
מגקה

קשת

וצובעת

חדש ויחיד בישראל -״ נחבא ״ מכון ללמודי אמנות הכתיבה ע״י הדואר
רחוב מזא״ר ,6 ,תל־אביב

כל אדם עשוי להיות סופר:
נוסד המכון לו צפית ! נפתחה
מחלקה ללמודי אמנות הספור הקצר,
בהנהלת מוסמך. לספרות ועתונאות.
מחלקות חדשות תפתחנה בקרוי !
המכון יפתח את כשרונותיו, ויעזור
לך, הלמודים באמצעות הדואר
— לנוחיותך. פנה היום בקשר לפרטים
בצרוף דוגמה מפרי־עטך. צרף
בולי דואר לתשובה.

יצהר

טיפול להסות שנעות השתמנות
הורידו את משקלכם המיותר, תשפרו
את בריאותכם על־ידי אלקטרו־מסז׳
בשיטה החדישה ביותר

הרחקת שערות מהפנים
ובמיוחד גם מהרגלים

דרמה

מכון

רחוב ג׳ורג׳ אליוט 12׳ ת״א

בקפה ״קמניצר״ ,על שפת ימה של תל־אביב׳
ישבה קבוצה של צעירים. השפמים
העידו על מוצאם הבריטי, והגרבים הצבעוניים
על אופים הספורטאי. הבטויים ה־בלתי־עדינים
בפיהם העידו שבאו ל״מב־ביה״.
״לשם
מה הביאו אותנו מאנגליה ך״ שאל
אחד, בעל חזה חבית׳ וכרסם בחוסר־תיאבון
בולט את עוגת־הצנע .״כדי לחרבן
אותנו ואת עצמם?״
היתד, זאת, פחות או יותר, ההרגשה
הכללית של הספורטאים הזרים: ה״מכביה״
תיכשל בגלל יחסה העוין של הממשלה,
לפני 4חדשים ישבה הועדה היוזמת במשרדו
של ראש הממשלה וביקשה את
חסותו למפעל. הנימוקים: העסק יכניס
כסף (דיביזים) ,יחזק מחדש את הציונות
בגולה שהתרופפה (דביזים) .ראש הממשלה
הסכים. אלא שהיתר, אי־הבנה קטנה: הועדה
חשבה ש״חסות״ פירושה הקצבה, הנחות,
שיחרורים. ראש הממשלה סבר ש״חסות״
פירוש נאום בטכס הפתיחה.
הלכה הועדה והגישה תזכיר מפורט לראש
הממשלה. אחרי 4חדשים ביקשה
תשובה. מר בן־גוריון מתפלא: איזה תזכיר?
מתברר שהמזכירות לא העבירה אותו
כלל לראש הממשלה (מה מבלבלים
את המוח?).
ופתאום מתברר ששום דבר אינו ״דופק׳׳•.
״אל־על״ היתד, צריכה לארגן את הטסת
הספורטאים לארץ — והנה לא דובים ולא
יער. אין מטוסים (הם נרתמו למאמץ
האמריקאי באסיה, המחירים בעולם עלי,
ל״אל־על״ לא היה עוד כל העסק כדאי).
התירוץ: ה״מכבים״ לא הגישו את רשי־מת־הטיסות
בזמן.
רכבת ישראל היתה צריכה להנהיג הנחה
כללית למבקרי ה״מכביה״ .אי־הבנה
— הרכבת אינה מסכימה (ממתי היא

שעשועים. למארגני ה״מכביה״ צפוי מאסר
ומשפט אצלנו אין חכמות )״1
מישהו רוטן: זה הכל ענין של מפלגתיות.
הביורוקרטיה הורסת את המפעל
מפני שהוא שייך ל״מכבי״ הבורגני( .מן
הסתם הגזמה, אך קל לשער שהיחס היה
שונה לוא היה זה מפעל של ״הפועל״).
אחר מרגיע: לא ענין של מפלגתיות,
סתם דוגמה נאה לטימטום המתפשט בצמרת.
לבסוף יתנו את הבל — הנחות,
הענקה, שיחרורים — אלא שאז יהיה זה
מאוחר מדי. אם תצליח המכביד — ,יגידו
שהצליחו על אף חבלת הממשלה. אם
תיכשל יגידו — הממשלה אשמה.

המ רוץ נגד הזמן
״האיצטדיון הזה לא יושלם בעוד שנה״,
העיר אחד הפועלים ברצינות משכנעת,
שעה שעמדנו על הסוללה הגובהר, המקיפה
את האיצטדיון הרמת־גני משלושת עבריו.
ולא היינו זקוקים לזמן רב כדי לרדת
לסוף דעתו.
היתד, שעת צהרים, ולמרות החום האיום
ופלגי־הזיעד. שנטפו ללא הרף, נמשכה
העבודה בקצב בלתי־פוסק. לעינינו השתרע
האיצטדיון הענק למלוא היקפו: הטרקטורים,
המנופים, מערבלות־הבטון, הפועלים
המצמידים את ראשוני הספסלים — ומעל
לכל אלה מרחף סימן שאלה גדול • :
ד,יספיקו עד ל־ 27 בספטמבר?
פחות מעשרה ימים — כולל יום כיפור
וסוכות — נותרו עוד לפתיחת המכביד.,
אמת, עבודה רבו, נעשתה כבר, אולם עוד
ארוכה הדרך למטרה הסופית. לא הרגשנו
עדיין בבמה המרכזית המכוסה גג, המיועדת
לנשיא המדינה, לראש הממשלה, לשרים
ולסגל הדיפלומטי. לא ראינו סיכויים רבים
לסיום 16.000 מקומות הישיבה ו־35.000
מקומות העמידה, כפי שהובטח חגיגית לא
פעם ע״י המהנדסים הנוגעים בדבר. החומה

רדיו
ש. ליפשטיין

ת ל -אביב
בן־יהודה 47 בקומה

תיקונים • מכירה
ק נ יה. ח ירוף

תקליטים

ל ־ 1פטםון

גדא טבא
למשפחת שהם
להולדת הבן־הנכד

אברהמסון
ר־זל־אביב
*.ירחוב כז־יהודה9

״העולם הזה״

האיצטדיון הרמת־גני
בעוד שנה?

הספקה על התעבורה

משסרת ישראל

להולכים ברגל

על תלך בצד הימני של הכביש
מוגש ע״י :

ו ל מן י דו ש ד מי

לך בצד השמאלי
וכע״מ

כה עמוסה י) .מר יצחק צ׳יזיק, האחראי
מטעם ראש הממשלה, רץ אל ׳ מר דוד
רמז, שיחר, קצרה, העניו בטדר( .אם כבר
נותנים, מדוע רק לאחר עמידה על המקה
וקלקול מצב־הרוח?)
הספורטאים רוצים לאכול. מד, פתאום?
— מתפלא משרד הקיצוב. הם רוצים שתי
ביצים ו־ 200 גרם בשר ליום. אם אין
בשר, אין שרירים. משרד הקיצוב נדהם,
עומד על המקח, מקציב לבסוף 175 גרם
בשר ליום( .איזה רווח עצום, בהשוואה להשפלת
כבוד המדינה הכרוך בקטנוניות
בזאת !)
העיקר: בולים. כרטיסי ה״מכביה״ חייבים
במם־שעשועים, שיש לקנותם מראש.
למארגני המפעל אין פרוטה בכיס (אחרי
שהממשלה לא נתנה ההענקה .),הפקיד האחראי
באוצר שוקע בספרי־חוקים מאובקים.
אין מד, לעשות. החוק משחרר רק מוסדות־קבע
או מוסרות־צרקה. המכביד, אינה מו-
סד־קבע, ואין לה המלצה של שר־הסעד
כמוסד הזקוק לחסדים ולרחמים. רצים לקפלן.
בינתיים מוכרים את הכרטיסים הראשונים,
כדי להכניס את הכסף הדרוש
להכנת המפעל. האוצר מתרגש: הפרת
החוק ! על הכרטיסים אין בולי ימס ד,ש
סביב
האיצטדיון אף היא טרם הושלמה,
הכבישים טרם נסללו, האנדרלמוסיה והלכלוך
שולטים בכיפה בכל פינה — ואכזבת
הפועלים אף היא אינה מבשרת טובות,
וסופד, להביאך לידי יאוש מוחלט.
למרות. התנכרותד, המוחלטת של הממשלה,
ניתן להגיע למצב מוכחי כבר לפני
חודש־חדשיים, מבלי להותיר את המעמסה
הגלולה בלאדהכי לרגע האחרון דוקא, לא
המחסור בחמרים, אלא האדישות הרבה,
היא שר,איטה בשעתו את קצב העבודה
והעמידתנו כיום בפני מציאות עגומה
למדי.
המכביד, תפתח באיצטדיון הרמת־גני —
משום שמקום אחר אינו מתאים לתכלית
זו. אולם השאלה המתעוררת כרגע היא,
מד, יהיה מצבו של האיצטדיון ביום הפתיחה.
ואין צריכים להיות נביאים, כדי לקבוע
כי מקומות הישיבה והעמידה לא יושלמו
בהתאם לתכנית ורבות תהיינה נקודות־התורפה
האחרות.
הדבר יפגע לא רק בטקסים המפוארים
ובמעמד החגיגי. נשאלת השאלה: האמנם
תמשך העבודה בקצב הנוכחי — גם לאחר
המכביד? ,

,העולם הזה״ ,מם׳ 673

״ :השנה בקולנוע
השנה האחרונה היתד. שנה טובה למציגים
ולצופים בישראל ושנה רעה לסרט
המקורי.
לחובבי הסרט הטוב היו הזדמנויות
מצוינות לא רק לראות סרטים חדשים משובחים
(לא כולם יבול ,1950 כמובן) כי אם
גם שפע סרטים טובים שכבר הוצגו בארץ.
וזה בגלל המספר הגדול של בתי קולנוע
המציגים סרטים בסיבוב שני ושלישי. כך
הוצג, למשל, לפני שבועיים, ביפו ,״ילדי
גן העדן״ שמשך אליו קהל רב. ברמת גן
הוצג שוב ״מסייה מרדו״ ורבים יכלו לראותו
בשניה או בשלישית. הצגתם מחדש
של סרטים ישנים טובים ראויה לעידוד
ותועיל להשבחת טעמו של הקהל.
הצנזורה. השבחת טעם הקהל היא
תפקדים העיקרי של מועדוני הסרט הרבים
בעולם. בישראל נעשה השנה נם־ון,
על ידי קבוצה של פקידים ממשלתיים,
הקשורים בצנזורה על סרטים׳ להקים מועדון
כזה.
הצנזורה היתד, פעילה השנה יותר מב־שנים
הקודמות. מספריה קצצו בלי רחם
בסרטים רבים. מלבד תמונות רבות שקוצצו
בסרטים כמו ״ מ אנון״ ,״גיטו טרזין׳׳
ו״הרופא והנערה״ — נפסלו?חל טין סרטים
אחדים בשל מגמותיהם הפוליטיות. לעת
ם נדמה שהצנזורה מתיחסת אל הק־,ל
כאל חפורה של ילדים רכים שיש לשמ,ר
על הם מפני (בעיקר) גופות חשופים יתר
על המידה (ריקוד אחו של בטי גרייבל
נפסל בשל כך) ,תמונות של אכזריות,
ותמונות אנטי ציוניות (סיום ״גיטו טרזיך׳
ו״מא.ון״) .השאור, מי יגן על הצנזור מפני
השפעתם המזיקה של סרטים אלה נשארת
ללא מענה. את בעית הצנזורה יש, כפי
הנראה, לחסל רק כך: לחסל את הצנזורה.
מחוץ לממשלה עוסקים בקיצוץ סרטים
גם המציגים עצמם. דוגמה: הסרט ״אוצר
הסיירה מאדרה״ קוצץ על ידי המפיץ בגלל
ארכו. הסרט ״פאביולה״ נראה כארוך מרי
לסוכן וק! צץ גם הוא במעבדת ״סרט לאומי״
בתל־אביב. יואנדאניזם זה אינו נדיר
כל עיקר בחוגי ס, כני־ר,סרטים הנאורים במדינת
ישראל.
שלושת הגדודים. שפע של סרטים
מצוינים ירד על ישראל בשנה שחלפה
ולא היה זה קל כל עיקר לבחור את שלושת
הגדולים מביניהם, את שלושת הסרטים
שאין ערכם זמני בלבד. מרור הקולנוע
בחר, בסדר זה, את שלושת הסרטים הבאים

גונבי האופנים״ (איטליה) — הפשוט
שבסרטים והגדול שבכולם. יצירה אנושית
גדולה. סרט ללא טכניקה מופרזת, ללא
מאמץ להפתיע. סרט שפתח אופקים חדשים.
״יום
הדין״ (דאניד תעודת עניות
לקהל שלנו: סרט זה לא הוצג בתל־אב-ב
כי נכשל בחיפה. סרטו של דראייר על
דאניה של המאה השבע עשרה הוא כה
יוצא דופן, כה שונה מן היבול של סרטים
מקובלים עד שחייב הוא לצפות לתקופה
אחרת בה יהיה מובן כיצירה אמנותית
גדולה.
״המלט״ (אנגליה) — סרטו של לורנס
אוליביה הוא בלי ספק העיבוד הק, ל״ועי
המ,צלח ביותר של יצירה שיקספירית. אם
א ן הסרט משביע רצון במאת האחוזים
ועומד בסוף רשימת שלושת הגדולים, הרי
זה בגלל השימוש המופרז בטכנקיה. מצלמתו
של אוליביה גמישה היא מא.ד. ממש
אקרובאטית, ולעתים קרובות מאוד אקרו־באטית
יתר על המידה. אך המשחק —
ושיקספיר — מטשטשים כליל את חוסר
בגרותו של אוליביה כבמאי קולנוע והסרט
הוא בלי ספק מעולה.

שלושת הכשלונות הגדולים:
״דאן דארק״ (ארצות הברית) — סרט שתלו
בו. תקוות רבות. אכזבה רבה. כולו זיוף
ושעמום.
״קיסר וקליאופטרה״ — מחזהו הפיקוד
של שו טובע, בים של תלבשות פאר וס־פינקסים
של קרטון.
״מאנון״ (צרפת) — קלוזו רצה לתת
לנו פאנורמה רחבה על העולם של היום,
עולם של שחיתות ורוע לב שבו קיים
רק דבר טוב אחד: אהבה. התוצאה היתד,
עלובה ביותר והסרט, שקיבל מסיבות שיש
,העולם הזרד, מס׳ 673

לחקרן (בועדת חקירה) את הפרם הראשין
בפסטיבאל קאן, אינו אלא שטות משעממת
מתחילתו ועד סופו.

החברות האמריקאיות לקבל את התמורה
עבור סרטיהם בכסף מקומי. שמא א.קטו
גם האירופים באותה שיטה?

זכורים לטום :״מאורת הנחשים״,
אוצר סיירה סאדרה״ ,״סליחה׳ טעות במספר״
,״פינקי״ ,״הם נוסעים בלילה״ ,״בשדה
הקרב ארד,״ב).
״הארס השלישי״ ,״אליל שנפל״ (אנגליה).
״הפנינה״ (מקסיקו).
״שטן הבשרים״ (צרפת).
״גיסו טרזין״ (צ׳כיד.),
״האדמה נשמת האדם״ (הונגריה.),

הסיט העברי. לסרט העברי היתר,
השנה שח.יפה שנה נוספת של צעידה במקום.
נורמאן לוריד,׳ כדרכו, עשה סרט או
שנים עבור מוסד ציוני זה או אחר, אולם
היו אלה סרטים דוברי אנגלית מבוימים
וכתובים בידי זרים (במאי מטארוקו, עמאר,
הסריט בשנה החולפת סרט דובר עברית
בשם ״הפוגה״ והשלים אותו לא מכבר,
אולם הוא לא הוצג עדיין וא־ן, איפוא,
לכלול אותו בסקירה זאת).

איה הסרטים האירופים 1בשנה
החולפת היה מספר הסרטים שהובאו מאירופה
קטן יותר מבשנים קודמות. סרטים
מצוינים רבים מתוצרת ארצות שמשני
עברי מסך הבזל לא יגיעו, כפי היא־ ,לעולם
ארצה. ישראל זכתה בשנה שעברה
רק לפירורים מתוצרת ארצות אלה, בעיד
שאמריקה שלחה לכאן את כל שולחנה
הערוך. הסיבה נעוצה, כמובן, בנכונות

סרטים ״צ־וניים״ משנים קדומות׳ כמו
״ארבעים ושמונה שעות ביממה״ ו״הבלתי
ל-גלים״ זכו (בצדק) לכשלונות חרוצים.
בשטח המקצועי נעשר, נסיון לארגן את
כל עובדי הו סרטה באיגוד המסונף, משים
מה, לענף עובדי המתכת של ההסתדרות
ולא לאגודת האמנים. איגוד כזה עלול היה,
בלי ספק׳ לעודד את הסרט המקומי, אולם

מאז אסיפת היסוד, לפני למעלה מששה
חדשים, לא נשמע דבר ממנו.
סיכויי הקול־וע המקורי בשנה הבאה
קלוש־ם, איפוא, ביותר. היצרנים אינם מראים
כל רצון לתנופה גדולה, ביחוד בשטח
האמנותי, והטכנאים — שמספרם אגב,
נמעט אבסי — יסתפקו בעמידה מן הצד.

״מיסטר ג׳ינס״
במבט ראשון נראים סיפוריו של דימון
ראניון על ברודוויי ויושביה כחומר קולנועי
מצוין. הם מאוכייסים דמויות אכזוטיות
של אנשי העולם התחת־ן, בעלי מכבאות
ורקדניות — טיפוסים מאוד קולנועיים
לכאורה. הסיפורים מלאי הימור שנון,
העלילות פשוטות אך לא יום־יומיות וד,סנ־טימיטאליות
— לחם חוקה של הוליבוד
— גדושה. ובכל זאת, עד היום לא דצליח
הקולנוע האמריקאי להפיק סרט ראניוני
טוב אחד.
״׳ג׳ונס העצוב( -או, כמו שקוראים לו
כאן ״מ סטר נ׳ונס״ אינו יוצא מן הכלל
הזה. סרט נחמד למדי ובוב הום מתעל־על
עצמו, א,לס אין זה דימון רא־יון. כל
הדמויות בעלות השמות הראניוניים ד,או־פיניים
אינן אלא צללים חיוורים, ואפילו
ברודוויי עצמו, רחוב השעשועים והרקע
לסרט, אינו מומחש כאן כלל, יתכן שהסר
מגע ידו של הסופר (ה! א מת בשנת )!947
ויתכן שסיפוריו אינם, אחרי הכל, מתא מים
לבד. איך שהוא ,״ג׳ונס העצוב״ הוא סרט
מאבוב במקצת.
מעשה באחד, ג׳ונס (בוב הופ) ,איש
התערבויות סוסים במקצועו, המוצא עצמו
קש! ר לי/דה בת ארבע. ג׳ונס הנהו, בתחילת
הסרט׳ גדול הקמצנים מאז שיילוק, ובכלל
פרצו ף לא סימפאטי ביותר. אך הילדה
(מיירי ג׳ין סונדום! שהיא, כמ.בן, יתומה,
משנה את אופיו מן הקצה אל הקצה. חלף
זאת מציל ג׳תס את חייה בעזרתו של
סוס. הכל סנטימנטאלי, אך לא יותר מדי,
בא פן שלמרות העדרן המוח,ט של דמויות
ראניון׳ הוא מבדח ונחמד.

״א הטוב״
סם (גארי קופר) הוא אזרת בעיר אמריקאית
קטנה, אזרח כמו מיל ונים אחרים,
אלא שתכונה אחת מציינת א! תו: ה א
ט! ב לב עד כוי זוועה, ואשתו (אן שרידאן)
מחויבת לסבול את כל מעשיו הטובים.
זהו מצב ענינים שאפשר לנצלו לק, מ דיה
מבדחת, וליאו מקיירי (הבמאי) וקן אנג־לונד
(המחבר) עושים זאת בהצלחה.
ישנם בסרט קטעים מבדחים מאד, ביניהם
אחד המתרחש באוטובוס ושגיבוריו
הם, פרט לסאם׳ נהג קרח ואשד, הרואה
בקרחתו את העצמה שבבדיחות. קטעים
אחרים אינם עשויים בטעם טוב. למשל,
תמונה אחת בה רוצים מאוד סאס ואשתו
ללכת למיטה, אלא שבנם הקטן ומסרב, מעשה
שטן, להרדם והזמן דוחק.
אך נקודת התורפה הגדולה בקומדיה זו,
שהיתר, יכולה להיות גם מוסרית, היא
מוסר ההשכל: אלטרואיזם אינו תמיד
מידה טובה. מבאן עלול להתפרש שאיגו־איזם
הוא תמיד טוב מאוד.

״הצר על הקיר״
עוד סרט פסיכואנאליטי. הפעם החולה
היא ילדה בת שש (ג׳יג׳י פירו) הסובלת
מ״מחסום פסיכי״ .זהו בכל אופן ההסבר
ההוליבודי למחלתה.
הכל מתחיל כאשר אבי הילדה, המהנדס
דוד סטארלינג, מגלה שאשתו השניה,
קריסטין, היא אהובתו של ארוס-
אחותה דל (אן סותרן) .הוא מאיים על
הבוגדת באקדח ; אשתו מהממת אותו
במראת יד. האחות נכיסת לחדר, יווה
בקריכט־ן ובורחת. דוד בטוח שהוא אשר
הרג את אשתו ברגע שהממה בו. בתו
הקטנה ראתה הכל אך אינה מספרת בגלל
ה״מחסום הפסיכי״ הנזכר לעיל.
כל הענין מגוחך במידה שאי אפשר
למעלה הימנה. והשחקנים — אחדים מ:ס
טובים למדי — נאלצים לשאת הכל בדומיה
; הם משהקים בלי חשק, בלי אמונה.
עוול הוא להציג סרט כזה בארץ בעיד
שסרטים טובים, תוצרת בריטניה, צ־פת,
איטליה, שבדיה, פולין וצ׳כ ה אינם מגיעים
הנה כלל.

מכלרע 1ל 0
בריטניה: מלחמה ומרו׳ן כדבי
הגדודים הבריטיים הראשונים נכנסו
לקרב בקוריאה. אפשר היה לחשוב שהארץ
כולה אחוזה להט־מלחמה. אולם סופרנו
רפאל גיל מוסר לנו תמונה שונה של
מצב הרוחות בבריטניה :
״הבאתי ידיעה סנסציונית ! עצרו את
מכונת ההדפסה ! זרקו את המאמר על
הסטרטגיה בקוריאה ! אני זקוק למחצית
העמוד לפחות בצעקות פרועות אלה
התפרץ הרפורטר־הצלם לחדר המערכת
בשעה אחת אחר חצות.
״מה? מה? איזו ידיעה? מה אתה

״נפלא ! מצוין ! לזה אני קורא סיפור ! ״
התמוגג העורך ,״תנו לו כוסית ברנדי,
והדפיסו חמשת אלפים אכסמפלרים נוספים.
אני ממהר הביתה. לילה טוב״.
כפפות לכנות. קדימה ! רוץ יותר
מהר ! זהו ! יופי ! הגיע ! איזה מותק,
איזה חומד. יפה רצת, כן, יפה מאד. ככה
אני אוהבת אותך, מותק שלי, רק שלי, כן
חבובי הנחמד, כן. אתה מתוק. כן. ועכשו
אני מוכרחה לחוג את נצחונו לפחות בשתיה
של מה בכך. לא, זה לא יארך זמן רב. רק
רגע. אז להתראות״.
שיחה זו לא התנהלה בין רותי ורפי לאחר

האופנה האחרונה בלונדון

-מרוץ עכברים

הממלכה גילתה ספורט חדש

מרעיש עולמות 1״ זעק העורך שכבר
התעטף במעילו והתכונן ללכת הביתה.
הרפורטר החל להוציא את הנגטיב ממצ־למתו,
זתחת אשר יענה על שאלתו של
עורך הלילה הנחפז, פקד קצרות להעיר
את מפתח־הצילומים, ולהכין מיד שלוש
גלופות ברוחב ששה טורים מהתמונות
אשר אתו.
״אבל מה, לכל הרוחות, קרה?״ התחנן
העורך לאחר שפשט שוב את מעילו זהתיאש
ממצוא את אשתו ערה.
״ניר, מחק. מיד ! מזכירה, הכיני את
מכונת הכתיבה ! שלח אלי שלושה נערים
שיורידו לדפוס את החומר לאחר כל עשר
שורות ! אנו מוכרחים להקדים את כל שאר
העתונים״.
״אבל, רחימאי, עשה עמדי חסד ואמור
לי מה קרה?״ חינן העורך את קולו.
״מיד תדע, אדוני העורך. מיד. רק קצת
סבלנות״.
״מוכנים? התחל ! הערב, בשעה 7.30
בדיוק, התגודדו מאות אנשים על הגדה
השמאלית של התמזה ליד ריצ׳מונד וחזו
במאבקו הדרמטי עם מר המות של כלב
זאב שנפל לנהר. מרת טייפסט אנס קפצה
חמימה בבגדיה כדי להציל את הכלב
המסכן. אך בכל פעם שהשחיינית האמיצה
התקרבה אליו התחמק הכלב בשחיית צד
מהירה. הוא המשיך לשחות בזרם המים
האדירים, הגיע לאחר מאבק עז לגדה הי-
מנית, ועלה לחוף לקול תשואות ההמונים.
הכלב הצנוע התכנס מיד במלונתה של
כלבת זאב וסרב בכל תוקף לצאת ולהגיב
על רגשי החיבה וההערצה של הקהל״.

שרפי הגיע ראשון בריצת מאראתון, אלא
בין גברת כבודה ובין ...כלב מם ,6 .שהגיע
ראשון במירוץ. אם הכלב הבין את כל
פטפוטטה הנרגש של הגברת, איני יכול
לשפוט, אבל הוא נבח פעמיים בעת שהליידי
דגדגה אותו בצלעותיו, וכשאך גמרה את
השיחה, נשא רגלו אל קיר האיצטד, בלי
להתחשב כלל בנוכחותה של הליידי ומתוך
זלזול גמור בכל חוקי הנימוס של ג׳נטלמז
אנגלי מהוגן.
עשרת אלפים לירות שטרלינג כבר נכנסו
לקופה עוד כשער, לפני התחלת המירוץ.

טיכט :

תסרוקת דיפלומטית

לעיר קאלימפונג, שבגבול הודו, הגיעה
אישיות טיבטית חשובה בשם
יוטהוק דזאזא, שנשלח ע״י הדאליי־לאמא
לכהן כנציג טיבט בלונדון, ולבקש
עזרה מערבית נגד פלישה קומוניסטית
(״העולם הזה״ .)670 כהכנה
לשהותו בארץ הברברים גזז השגריר
את שערו, שהגיע עד למותניים (בטיבט
מסתפרים רק הכד,נים).
לפני שיכול היה להמשיך בדרכו, נקרא
דזאזא חזרה ללהאסה (בירת טיבט).
עוצר טיבט נמלך בדעתו והחליט שלא
כדאי להרגיז את מאו־צה. אולם דזאזא
המסכן לא יכול לחזור — בגלל שערותיו.
הוא נאלץ לחכות בגבול הודו
עד שתצמחנה מחדש — אם לא תיכבש
בעתים טיבט בידי הסינים.

כמין טירוף אחז את כל הקהל שצבא בתורים
ארוכים על קופות ההימור, והשקיע בהן
את משכורתו השבועית. רוב המהמרים היו
דוקא ממעמד הפועלים, אשר הבהלה לזהב,
הבהלה להרויח יש מאין, מבלי להזיע ומבלי
לבצע עבודה כל שהיא, העבירתו על דעתו.
מפוזרים פה ושם לאורך גדר האיצטד
נצבו בעלי קופות ההימור הפרטיות, כשהם
מושכים לקוחות בנאומים נמלצים על טיב
כלב זה או אחר. תשומת לבי נמשכה מיד
לעובדה המוזרה שידי כל הסרסורים היו
נתונות בכפפות לבנות .״אכן״ ,חשבתי בלבי,
״אנשים שומרי נקיון ואוהבי היגיינה הם
הבריטים, ובאשר ידוע כי ממון עובר ידיים
רבות, ועלול לשמש כמעביר חיידקים, הרי
משמשות הכפפות כאמצעי מונע מחלות״.
באמת, רעיון ראוי לחיקוי. כעבור שעה קלה
גליתי את תפקידן האמיתי של הכפפות
הלבנות. הכפפות הלבנות אינן אלא מכשירי
איתות של הסרסורים. באמצעות עשרות
תנועות מוסכמות בידיו מתקשר כל סרסור
עם שותפו, העומד בקצה השני של האיצטד
ומבשר לו בשורות שונות על מהלך ההימורים.
כך שמחירי כל הסרסורים עולים ויורדים
בצותא ומתוך קשר הדדי.
האות ניתן. המירוץ מתחיל. ארנבת מלאכותית
זינקה על פס חשמלי במהירות
גוברת והולכת ואחריה רודפים כאחוזי
שגעון ששת כלבי המירוץ ששוחררו מכלובם
על ידי אוטומט חשמלי׳ הפועל בדיוק ברגע
שהארנבת עוברת ליד הכלוב,
עשרת אלפים לירות סטרלינג מוטלות היו
על כף המאזניים. התרגשות הקהל וצעקות
העידוד קורעות שהקים. אך לא זמן רב
תצילנה האזניים, כיון שהמירוץ נמשך בדיוק
דקה אחת, זמן המספיק בהחלט כדי להקיף
את האיצטד במהירות העצומה. כפקעת צנופה
יחד עברו שלושה כלבים בבת אחת את
קו הסיום. כתובת חשמלית הודיעה כי הגמר
צולם ובעוד דקה תוודענה התוצאות. המתיחות
מגיעה לשיאה, הויכוחים על המנצח
נפסקים כשהמספר 6מופיע על לוח המנצחים.
המירוץ, מאורע השבוע, הסתיים.

צרפת: נפודיאון חחר
בימים אלה חזר לצרפת לואי נפוליאון
בונאפארט. אין זה שם מושאל. נושאו,
צעיר גב־-,קומה׳ אלגנטי ועשיר כקורח,
הוא נינו של דרום, אחיו הצעיר של
נאפוליאון הגדול.
בהתאם לחוק צרפתי משנת , 1886 שבוטל
רק עתה, אסור היה לבני משפחת
בונאפרט (כמו לבני משפחות אורליאן
ובורבון) לחזור לצרפת. לואי לא הקפיד
מעולם על קיום החוק: שומרי הגבול
עצמו עין, וכך שיחקו נפוליאון והממשלה
הצרפתית משחק של ״חתול ועכבר״,
לואי התיתם. מאביו בגיל ,12 אולם
אמו דאגה לכך שלא יחסר לו דבר. כבתו
של ליאופולד השני, מלך הבלגים, שהצטיין
בעסקי מסחר ורכש לעצמו את קונגו, ירשה
הון עצום. ירושה כפולה זו של תהילת
הקיסר וזהב המלך איפשרה ללואי לחיות
חיי שפע על גדות אגם ג׳נבה, בחברת
צעירים אלגנטיים ועשירים כמוהו.
עם פרוץ המלחמה בשנת 1939.התגייס
לואי ללגיון־הזרים הצרפתי. כשבא משטר
וישי, החל להתעסק עם המחתרת. בחזרו
מסיורו בצרפת הכבושה תפסתו הגיסטאפי
והוא נכלא במבצר ליד בורדו. הוא נמלט,
הצטרף למאקי, נפצע קשר — ,וזכה עם
שיחרור צרפת לאות לגיון־הכבוד, אותו
לגיון שנוצר ע״י אחי־אבי־סבו.
רק פעם אחת בחייו גרם אי־נעימות
לרפובליקה. היה זה כשהחליט לשאת

פראנקו מתפנק
טרומן רצה שאמריקה תיתן לספרד הלואר.
באותם התנאים הקשים בהם ניתנו
הלואות למדינות אחרות (וגם למדינת
ישראל) :פיקוח על הוצאת הכסף, בדיקת
התכניות המפורטות, ועוד. אולם הסינאט
האמריקאי החליט לפנק את הדיקטאטור
הקטן והשמנמן ואישר לו הלואה של מאה
מליון דולר בלי כל אותם תנאים מטרידים.
פראנקו שנוא כמעט במידה שווה על
דעת הקהל בעולם כולו. הקומוניסטים
רואים בו את שוחט הרפובליקה הספרדית.
האמריקאים — פאשיסט המקיים את שלטונו
בעזרת טירוד.
אולם יש לו לפראנקו יתרון גדול :
במקרה של פלישה סובייטית לאירופה
המערבית תהיה ספרד הארץ היחידה (מלבד
בריטניה) שאפשר יהיה להגן עליה הגנה
אמתית. הגבול היבשתי היחידי של ספרד
(לעבר צרפת) קצר והררי. אין ספרד ארץ
אידיאלית ל״מלחמת בזק״ של טאנקים.
וולינגטון, המצביא הבריטי שניצח את
נפוליון בווטרלו, הפך בשעתו את ספרד
ל״אולקוס״ בגופם של הצרפתים. במשך
שנים רבות הטריד שם את חיילי נפוליון
שלא יכלו להתקיפו במבצר הטבעי שכונן
לעצמו בארץ ההרים. יתכן שאמריקאים
רבים, שהתיאשו מן הסיכוי הדל להגן על
הגבולות העצומים של גרמניה המערבית
וצרפת, כבר יעדו לספרד את התפקיד של
״אולקוס בגוף הסובייטים״ במלחמת העולם
השלישית.

לואי נפוליון ועדיה בונאפארט
הרפובליקה התנגדה לנ שואי!

לאשר, את עליס מבית הרוזן דה־פורסטה,
ובחר כמקום הטכס דוקא את האי אלבה.
לקשור את אלבה בשם נפוליון — זה
היה יותר מדי לרפובליקה, טובת הלב.
לואי נאלץ לערוך את הטכס בכפר קטן
בצרפת עצמה. לכאורה היה הטכס בלתי־חוקי
— כי לא היתד, לו ללואי כל זכות
להימצא בכלל בצרפת. אך עתה, כעבור
שלושת רבעי שנה, זרק הנשיא אוריאול
באופן סופי את החוק המאובק הזה לסל

האשפי-

״העולם הזה״ ,מם׳ 673

פש עי0
מאחור דלת ־ גורות

בבית משפט השלום בת״א, באולם קטן
ומלא אנשים, עמדו השבוע זו מול זו
שתי נשים: כב׳ השופטת מינה שמיר ואשד,
צעירה הנאשמת בפשעים בלתי אנושיים
בעם היהודי. אחר דין ודברים עם חסני־גוריה
(מר קריצ׳מן) החליטה השופטת
לאסור על העתונות לפרסם את שמה של
הנאשמת. מר לייבסון, התובע, התנגד בתוקף
לכך.
צלם ״העולם הזה״ ,מקסים סלומון,
שלחץ על מצלמתו תוך כדי מתן ההחלטה,
נעצר ע״י המשטרה( .כאשר נערכו בכל
העולם משפטים נגד פושעי מלחמה ומשתפי
פעולה עם הנאצים — נפתחו הדלתות׳
הוזמנו עתונאים וצלמי־קולנוע).
הנאשמת, לשעבר מפקדת על 2000נשים
בבלוק מם׳ ,7במחנה ב׳ של אוש־ונצ׳ים,
נעצרה על ידי משטרת ישראל
לפני שבועות מספר, לאחר שמספר נשים,
שניצלו ממחנה אושוינצ׳ים, הכירוה ברחוב
כאותה אשד, עצמה אשר, לדבריהן, התנהגה
עמן בצורה סדיסטית בימים השחורים
ביותר של ההשמדה.
לפי העדויות שנגבו בזמן החקירה, נהנתה
הנאשמת מזכויות אצל הגרמנים, התגוררה
בדירה נוחה, התלבשה יפה וגם מזין
לא חסר לה׳ בה בשעה שאלפי נשים חיו
את ימיהן האחרונים בחוסר כל, ערומות,
חולות ורעבות. ואת הקרבנות הללו של
השגעון האכזרי הגדול ״חינכה״ ,לדברי
העדים, הנאשמת, בהתאם לרוח כללית
והמשמעת של המשטר במחנה ההשמדה.
לילה אחד, סיפרה אשד, אחת, הוצאה
על ידי הנאשמת ערומה למחצה והו־ענשה
בעמידה על הברכיים במשך שעתיים
כשידיה מורמות למעלה. עדות אחרת מספרת
על מעשי אכזריות המיוחסים לנאשמת,
כגון הוצאת מאות נשים לפני עלות השחר,
בליל גשם, העמדתם ״דום״ במשך
שעות, וכיוצא באלה.
הנאשמת היא האשה היהודיה הרא

וונות

שונה המובאת לדין בישראל על פשעים
*(בזריים ובלתי אנושיים נגד העם היהודי
בימי הנאצים. היא הובאה בפני השופט
מאחר שסניגורה ביקש לשחררה בערבות,
אך הבקשה נדחתה. כפי הנראה יתברר משפט
זה מיד לאחר שיסתיים המשפט
הראשון מסוג זד, במדינה, הנערך עתה
נגד אנדריי באניק, הסלובקי הנוצרי, בירושלים.

חולדות
תאונה אחת

הצרת נפש 3־ 70ר״
כלורומיציטין — הוא שמה של
תרופה חדשה, העושה נפלאות, במיוחד
נגד מחלת טיפוס המעיים( .מרפא את המחלה
תוך 48 שעות) .הואיל ויבוא התרופה
החיונית הזאת קשור במטבע׳זר, קיים
במדינה מחסור בכלורומיציטין. והיות ונוצר
מחסור, נוצר גם ״שוק שחור״ ,אשר
בו יכול האדם הזקוק לתרופה זו לקבלה
במחיר של 40 עד 70 לירות (במקום המחיר
הרשמי: שתי לירות וחצי).
מענין עד מה רגיש הוא הברומטר של
השוק השחור לכל סחורה שהיא חיונית
ביותר. בעוד שרוב הקהל בארץ אינו יודע
עדיין על קיומה של אמצאה גאונית
חדשה ביותר זו ששמה ״כלורומיציטין״,
ישנם כבר אנשים, היודעים להפיק ממנה
את התועלת האישית על ידי העלמתה וסחר
שחור בה. ואלה היודעים לכוון אה
׳סחורתם ל״ר׳ לילינבלום״ אינם מבדילים
בין בשר חזיר לכלורומיציטין. הידיעות
המתקבלות באירופה ואמריקה מכאן הן
בדרך כלל מדויקות. מספיק, למשל׳ שיתקבל
אי שם באחת הארצות ״מנשר״ כזה
על התרופה וכבר יגיע המצרך החיוני הזה,
בדרכים׳ שאינן ידועות אלא לנוגעים בדבר,
למקום, כדי — להציל נפשות במחיר
של שבעים לירות.
(אולם כפי הנראה אין השוק השחור
בתרופות יונק את אספקתו אך ורק ממקי־רות
שהם מחוץ לתחום היבוא הרשמי.
את זאת אפשר להסיק מהפעולה, שנעשתה

הסדובאקי אנדריי כאניל!
התסתיר הממשלה פני נאשמים?
בימים אלה על ידי משרד הבריאות המחוזי,
שהקפיא את התרופות היקרות הללו
בכל בתי המסחר ובתי המרקחת. עתה
רשאים למכור את התרופות אך ורק לאחר
שהרצפטים, שנרשמו ע״י הרופאיה
השונים, נבדקו ואושרו על ידי משרד הבריאות).

משהוחזרו
פצועי התאונה לבתיהם (בד־דרך
נס נפצעו קשה רק שלשה שהועברו
לבית החולים) לא ידעו על מה לספר
תחילה: על עצם התאונה ומזלם׳ או על
מעשיהם של השוטרים, שבאו לעזרתם.
אוטובוס ״דן״ (ג׳י—אט—סי, דיזל 150 ,כוחות
סוס) התהפך על 44 נוסעים בצורה
נדירה ביותר. בסבוב שלפני משטרת
נבי יושע׳ בגליל, התמוטט לפתע הכביש
מתחת לגלגלים הפונים ימינה בכוון התעלה.
האוטובוס נטה הצדה ובכח משקלו התהפך,
כשגלגליו פונים למעלה ועוד המשיך להתגלגל
באותו כוון מטה מטה. אפשר להניח
כי לא היה נשאר זכר מ־ 44 הנוסעים אלמלא
נתקל האוטובוס בסלע חד, שחדי
פנימה מבעד לתקרת העץ, ועצר כך את
המכונית, שנשארה תקועה על חודו של
הסלע.
פצועים, המומים, מבולבלים, החלו
הנוסעים להמלט בזהירות מהמכונית. לא
עבר זמן רב ״ולמקום הגיעו שלשה טנדרים
עם שוטרים, כשבראשם הסמל הראשון
צבי יונסוב (מם׳ .)840 מיד החל מבצע
העזרה הראשונה: השוטרים אספו את כל
האנשים והביאום בטנדרים לתחנת המשטרה
שם רחצו אותם והגישו להם אוכל,
ועוד סיפרו להם בדיחות כדי להרגיעם.
בינתיים הוזעקו אמבולנסים מטבריה, צפת
וראש פינה וכעבור שלשת רבעי שעה היו
כבר שלשת האמבולנסים בדרכם בחזרה
לבית חולים שוייצר בטבריה. אלה שנשארו
במקום קיבלו טיפול אמהי בתחנת המשטרה.
אחד מהם, שהובא לבית החולים
בטבריה אמר :״אינני מבין כיצד יכול שר
המשטרה להשאיר את יונסוב זה בדרגת

שני נהגים מקצועיים של ״דן״ ,יוסף
גולדשמיט׳ ויעקב פיונטק, נשארו במקום
והחלו, יחד עם המשטרה, לדאוג לתיקונים
שנמשכו כל הלילה. ומקץ עשרים שעות,
עייפים והמומים, חזרו שני הנהגים באותה
מכונית עצמה תל־אביבה.

תאונה אירעה בדרכי ם

הפצוע הראשון מובא למשטרת נבי־יושע

בתוך

האוטובוס

ההפוך: שמשות

המשטרה יוצאת למקום ומוצאת את האוטובוס מוטל על צדו

שבורות וכתמי דם

הנהג ההמום מנסה להסביר מה קרה

האמבולנס שהוזעק למקום מעביר את הפצועים

התמונה המוכיחה את האשמה: הכביש התמוטט
צילם :

,העולם הזה״ ,נוס 673 ,

פרידמן

תשבץ ענק מס׳ 35
(ראה עמוד )16

מאוזן :
)1יריב כת החסידים; )5העיר בה הוקם
ביח״ר חדש לסיגריות! <11 שר החנוד
והתרבות! )17 בעל גון ירוק! )22 שק
עור למים! )23 שליש הלילה! )24מ חוש;
)26 יצורמפחיד! )28 רהב! )30 דורון!
)32 כינוי לבהמה צעידה (ישע׳ מ. יא;).
)33 בת קול! )35 מך! )37 נזכר לעיל;
)38 מספר מרעיו של עלי בבה; )40 אויב;
)41 מעבר ימי בין שתי האמריקות! )42
הזרוע המזוינת של המדינה; )44 חלף
ואיננו; )45 הנהר הארוך בע!לם; )46 מבלה
ר,ללה; )47 גוף; !48 תן; )50 בן !־חיה;
)51 אגודת שבלים; 1,52 ספר כרית.ת;
מ,ת שאלה! )55 מכשיר כתיבה;

)56 שיח ב!שם! )58 התנפחות; )61 בטחון
בהשגחה ע׳ליונה )63 :ס מן; )65כ.ויו
בלחי הס,ס; )63
של אליהו! )67 ניתן
בתולת הים ,1א..דית; )70פ!ר נטפ׳ם;
!,71 מבאר המשנה; )73 אני,ת! )74 תבוא!־;,
)76 כתם; )77 זו! 09 נגיד! )60א נו מת;
)82 מלך נעים זמ ר!ת; )83 קב,ץ בשומרון;
1,84מ! רה; )85 אישה שיל תמר; )16 מס!
)87 מעונות השנה! 183 מעוט משקל;
)90י״ר; )91 רב,ש; 1.94 קב,צת בקר או
צאן; 096 פקודה; )97 כל׳ו של הגנן;
)98 צמח המכונה גם שעחת־שולמ ת; )101
כימי הגוף לנסתרת; )103 מחפש ז,,ב מימי
הבינים; 1106 לשון בקשה; )105 שטיח
מלוי עז׳ם; )111 היקום; )112 לכל הפחות;
)113 מסבר שבטי ישראל; 014 גשם ק-צ׳;
)115מ,,בר הסיפור ״ברמן״! )116ש״ת
ד.,הר; )118 שביב אש; )123 כינוי חבה
ל׳דיד ! )127 בודכו; )118 שיר מ ם
לביאליק; )152 מטמר; )133 ידיעה; <134
סיגריה תוצרת ירושלים; )136 קפד,ד,אמ.ים
בתל־אביב; )133 ארג־אמן; )139 הכרת
טובה; )140 כבלים לרגלים; )141 זל; )142
מטבע סעי; )143 ארגון בינלאומ ; )144
נעלה, מטומאה; )145 ארון; )146 זקן;
)147ק.ה ב.יעה; )149 גב,ה קטנה; )150
מכשיר אלחוטי; )152ד,ר בגליל התחת ן;
)154 מבניני הפועל; 056 גן נח; 8כ)1
סכין קטנה ומתקפלת; )159 מא.שי צבא
הזרים של וור; )160 מיסוד,ת העולם;
061ח ל ות ק, חיל מש חרר! )163א ון
קצוץ ראש וגם צ,א )164 ; .המזכיר ד,כ,לי
של או-מ; )165ע! ף טורף; )166 מעון;
) 107 בלתי־כבר לאכילה ; )163 נמצא
בחושן הכהן; )169 מושב בית הדין הבינלאומי;
)171 עני; )172 פזיז; )174 כלי
להשקאת הב. ,מה; )177 משטר הק־ים בארץ;
)179 כלי חרס; )181 הורדת הצמר מהצאן;
)183 הפלת גורל; .)186 תכשיט; )187
חכמת המרידה; )188 קול ההתפוצצ ת; )189
קבוץ דתי בשרון הדרומי; )192 אח ו של
שמעון; )193 תפקיד; )195 ארבה; (ישע׳
לג.יו )156 :).מאכל שאכלו אבותינו; )197
גבול; )198 אחד מסוגי ד,רקוד; )200 בלתי
מבושל; )201 חיה אטית; )203 מידת הלח;
)204 כפול, שנים; )205 עול הבהמה;
) 206 גיל בר־מציה; )207 נוטה ליפול;
)203 אגף האספקה בצבא; )209 בכי!
)210 מלת הגוף לנסתרים; )212 כך! )213
כידון; )216 מכשיר גריפה; )218 גבעה
גבוהה; )220 הרבה! )221 הושבת הגמל
על ברכיו; )224 נעימות; )226 בבקשה,
שימו לב; 227 חוט דק בצמח; )229 הלואת
חפץ ; )233 זמרה ; )234 עינוגים ;
)235 כרוב ; )237 חור ; )239 מצבת
זכרון; )241 מעל לתקרה; )242 חיל נשים;
)243 מקום ממנו נובעים מים; )244 שרות
קנטינות ומסעדות; )246 אביו של אבנר ;
)247 אבי הפוליפוניה במוסיקה; )249 שאינו
אורח המקום; )250 מלכה רומאית, אמו
של קא ום קליגולה; )251 אליל בבלי; )253
בן; )254 היבשת הרביעית; )255 שם
תואר הולנדי; )256 מטבע צרפתית; )257
יהיר; )259 חידש; )261 תל חרבות; )763
הוסף תחילתו לסופו ותקבל נביא מתק פת
דוד; )264ר,אשר, לבן; )265 צעיר לימים;
)267 ראשון הצידים; )270 דרגה צבאית;
)272 צורת התישבות בארץ; )274 עוף
ביתי; )276 חודש הצום המוסלמי; )277
מיצר ימי בטורקיה; )278 מחבר האודיסיה;
<279 העברי הראשון.

מאונך :
)2חית פרא ממשפחת הכלב; )3מקום
ישוב במדבר; )4מזל; )5קיים; )6מקום
מוגבה מעל למישור; )7שושן; )8מבניו
שלאדם; )9מערב; .)10 מס על סח ד תי בו א;
)11 צמד; )12 אמצע; )13 ישן; )14ח ה
פחדנית; )15 אכול בתאותנות; )16 שליח;
)18 אל השמש המצרי; )19 חברת הקומוניסטים
הצעירים ברוסיה; )20 סוד)21 :

מקום לגידול שתילים; )23 שם צמח שאינו
נובל; )25 קיים באין חושך; )27 שלמה,
ללא דוכי; )29 קומפוזיטור אנגלי מידר״י;
)31 בן זוגה של היענה; )32 ׳,תענוג;
)34 נצר; )36 תרנגול; )39 נסיון; )40
נחש ארסי; )43 כלל עולמי; )44 עמק
פורה בארץ; )48 תולדות האנושות; )49
מבחן; )52 אשתו של הושע; )53 מנצח
ממוצע איטלקי; )56 כן; )57 דרגה בסולם
המוסיקה )59 :בן בקר; )60 מלך הבשן;
)62 פלא; )63 גבוה; )64 נכרי; )65 חומר
ראשוני; )66 כהן, בן אבימלך בין אחיטוב;

)68 אבי האב או האם; )69 חדר קטן;
)71 מלך אלסר (בראשית יד. א)72 ;).
המספר הראשון לנקבה; )73 משפט נכון;
)75 צמח מדברי; )76 שיר; )78 דמות;
)79 חוט או סרט לקשירה; )81 שבת
שבתון; )82 מסתור; )89 סובל מחוסר
מזון; )92 מספר הפרקים בספר שופטים;
)93 נרו יאיר; )95 מספיק; )97 אסון;
)99 יחידת כח החשמל; )100 מתנועע;
)101 המוסד העליון של המדינה)102 :
חרון; )104 חייב; )105 סיום במשחק
האשקוקי; )106 מדינה פדרלית באמריקה

)109 מנת אוכל )110 :נביא הזעם והנחמה;
הצפונית; )107 פת״ם ידוע ש? ה7ל הזק!;
)115 מגב ת בלי ם,ף; )117 הנציב הבריטי
הראשון ליהודה; )119 יציו תו של סרונטס;
)120 תחילתו של יוסף; )121 טקס דתי
לקבלת פני הירח; ) 122 מועצה; )123 מבואות
הבית; )124 טובה; )125 מוקף ים;
)126 ממצות החברה היהודית; )127 תואר
מושל טוניסי! )128 מרכז תעשיתי בדרוב
ב׳ מי שלמה )129 :יפנה; )130 ליצור יש
מאין; )131 כבקי ברזל, נחושתיים; )135
סימ״י דרך; )137 נסוע בצורת הצווי;
)139 פרי הגדל על עץ ובגינה; )145 יחידת
מרחק; )146 לבוש; )148 סיבה; )151 יח דת
שטח קרקע; )153 שלם בגופו; )155 שר
החוץ של ישראל; )157 גשם; )160 זהר:
0162 תגובה; )170 שלשלת הרים באמריקה
הדרומית; )173 מרוה הצמאון; )174 נמצאת
בס.־ )175 ;,אמור דבר בודאות; 0176 מצעד;
)177 כינויו של יוסף הצויק; )178 עוף
ציד; )179 מושב עובדים בעמק; )180
אם המרגלית )161 :נגוע בצורת הצווי:
)182 מנהיג ציוני מהדור הקודם; )184
מתהווה מתנועת מי הים; )185 מאישי
המהפכה הצרפתית 186 אויב לבגד :
)187 התיאטרון הותיק ביותר בארץ; )188
חיה טורפת בעלת עור מנומר; )190 אוניברסיטה
אמריקאית ידועה; )191 מסתור
משמש; )193 מעון החיה; )194 הכרזה;
)195 מרפא; ) 197 ירח; )199 מידת התבואה;
)200 יפה; )202 תעלת שופכין; )211 אחת
הקרנות הלאומיות )214 :מלה להורות
שלילה (איוב לא. א )215 ;).מאכל סיני
לאומי; )217 מספר חברי הסנהדרין הגדולה;
)219 מפקד כוחות או״מ; )222 פרא; )223
חצי היובל; )224 עמוד נוזלים; )225 סוג;
)227 דרגה צבאית גבוהה; )228 קרב והולך;
)230 זיז סלע; )231 בוכנת הדם בגוף:
)232 בירת קוריאה הדרומית לשעבר; )236
מין קטורת; )238 אלוהי ההודים; )240
תבואר )241 ;,אחי הבעל; )243 חסר דעת;
)245 משוך למלוכה; )248 שמיכה; )252
סם מות; )257 ארץ מלכותו של אבימלך
(בראשית); )258 שריד העץ הנשאר משריפה;
)259 אחי הבעל; )2:0שמש; )261
סומא; )262 אבי הנצרות; )265 אומה:
)266 מלת שלילה; )268 מודד; )269 אחד
משבטי ישראל; )270 מים לרויה)271 :
צייר קריקטורות אנגלי נודע; )272 מלת
הגוף לשאלה )273 :קול גברי בשירה:
)274 אתה לבנך; )275 הלזה.

פתרון תשבץ מס׳ 34
מאוזן :
בחמשת הפרסים (מינויי חינם של ״העולם הזד,״ לשנה) זכו חמש מהכותרות
המוצלחות ביותר שנבחרו ע״י דוש מתוך 2357 התשובות שנתקבלו :
כותרת ראשונה (״ועוד יש לי בכיס 115 כרטיסים להצגה ראשונה
הגב׳ עלמה דוה׳ אצל אידלסון, שדרות בן־ציון ,8תל־אביב.
,כותרת שניה (״אצלי בבית אני עושה מה שאני רוצה מר יעקב בלונד
שטיין, רחוב המלכים ,7חיפה.
כותרת שלישית (״ריאליזם מר שלום עמרם, בנין מוריה, ירושלים.
כותרת רביעית ולבעלי נשברה שן הגב׳ טובה מירון, צפת.
כותרת חמישית (״יש לו לב בריא כמו שעון מר יהודה ארזי, רחוב
אלנבי ,117 תל־אביב.

פתרון

חי דוו־ ה מ או ד עז ח
מצוין וער למתרחש

אם ידעת את התשובה לכל 47 השאלות, הנך בעל זכרון
מסביבך.
אם ידעת את התשובות ל־ 44 שאלות, הנך בקי במידה טובה במאורעות העולם.
תשובות נכונות על 38 שאלות מעידות על ידיעה בינונית בלבד: ועל פחות מ־38
שאלות — זכרון חלש או חוסר התענינות במאורעות.
התשובות הנכונות :
מכל העולם . 1 :טרומן .2 ,לאסלו
. 11 אמכטיות לבנות .12 ,רכוש ממשלת
דייק .3 ,יוגוסלביה .4 ,המרשל רוקוסובסקי,
המנדט .13 ,נפילת העיר העתיקה .14 ,הכי.5בינאום
ירושלים .6 ,אף לא אד .7 ,סו־רה
בריטניה בסיפוח הירדני .15 ,איטלקית,
קארנו .8 ,בקרמלין .9 ,פצצת מימן,
.16 לשנות את הצו . 17 ,איומה להביא
.19 הקומוניסטים .11 ,על דעת עצמי,
פועלים מחו״ל.
.12ג׳ילאל באיאר נבחר לנשיא .13 ,נוכחותי
קולנוע . 1 :האמלט .2 ,צ׳ארלי
של נציג סין הלאומנית .14 ,ארץ השחר
ציאפלין.
הדומם . 15 ,פיונג־יאנג.
ספורט .1 :תיקו.
כמדינה .1 :קבוצת הסקר׳ .2החספרות
.1 :בוקצ׳יו .2 ,ד. שמעוני
זקת סטן באולם הכנסת .3 ,השתתפות
וי. קלויזנר. .
בכינוס הפלמ״ח 24 .4 ,שעות מאסר,
מוסיקה . 1 :פאבלו קאזאלס.
100 .5מיליון לירה .6 ,מיליון יהודים
תיאטרון: אף לא תיאטרון אחד.
בישראל .7 ,שבעים וחמש .8 ,קריאת
פרקים מן הברית החדשה .9 ,או״ם הכריז
פיטעים . 1 :נוצרי מקפריסין .2 ,קצין
בולשת.
על בינאום .10 ,גל קור מברית המועצות,

) 1אלכסנדר ; )6רמון ; )9ראם ;
)10 מושג; )12 רעמה; )14 באר; ) 15 לחן!
)17 יון; ) 18 עמידר; )20 צו; )21 קל:
)22 אשד; 23 ושט; )25 הלב )27 :תבן:
)29 תור )31 :הגר; )33 רשף; )35 בחן;
)39 דגן; )40 ירח; )41 בי )42 :לג;
)44 ברהמם; )46 נעץ )47 :חוג; )49 פיה:
)50 רומן! )51 אוהד; )53 חוב; )54 המלט;
)55 דרדנלים.

מאונך :
)1אמריקה; )2כרמן; )3סאה; )4נם;
)5רמאי; )6רש; )7מגל; )8נינוה;
) 11 ורדו; )13 עוללה; )14 במדבר )16 :חץ:
) 19 עשת! )19 רשת; )24 טוב; )26 בגד;
)28 נשימה ; )30 רחבעם ; )32 רגב !
)34 פרס ; )36 ניצנים ! )37 מלחמה ;
)39 נרפה; )43 גו; )45 הידד! )46 נובל;
)48 גאל; )50 רון; )52 וט; )53 חד.

פרסי השבוע לפותרי תשכץ 5 33
עמיאל זופוביץ, קרית מאיר ,8תל־אביב —
״הטור השביעי״ לנתן אלתרמן, ד.וצ׳ ע״ע.
בני ש וייצר, גבעת שמואל, דאר ת״א, ת.ד.
— 738״עיר קסומה״ ליהושע בר־יוסף,
הוצאת טברסקי.

נוינאלה סגל, שלום עליכם ,8תל־אביב —
״עלילות פלמ״ח״ ,פלמחאי, הוצאת
טברסקי.

מוסיקה
דק המתי מ״תו־ים
כידוע, היתר! בשעתו המוסיקה נחלת
מעמד האצילים בלבד. מאז ועד היום חלה
מהפכה עצומה בחיי החברה ובעשרים
השנים האחרונות צעדו ההמונים לקראה
המוסיקה בצעדי ענק ממש והדרישה למוסיקה
בכל העולם גדולה כיום שבעתיים
בר,שואה מזו לתקופה שלפני מלחמת העולם
הראשונה,
אלא שההתפתחות בארץ הפוכה היא
מזו שבעולם כולו. קיים דמיון רב בין
מערב אירופה של ׳הימים ההם ותל־אביב
של היום. והכונה בעיקר לפעילותה של
התזמורת הפילהרמונית, העומדת במרכז
החיים המוסיקליים בארץ. ישלו, כמובן,

כטוקובכקי הצעיר
״בראבו אמר הרופא ש־צא
מחדר הלידה — ״נולד לך בן, מאסטרו״!
ועל זאת השיב המנצח :״בדרך כלל
רגיל אני לשמוע ״בראבו״ כשאני עומד
על הבמה״.
המנצח ליאופולד סטוקובסקי, בן
ה־ ,68 הביא בשבוע שעבר בן לעולם.
אמו של יורש השרביט, גלוריה וונדר־בליט
בת ה־ ,26 היא אשתו השלישית
של סטוקובסקי ואילו הוא בעלה השני.

הבדל עקרוני בין אז להיום, אך גם כיום
ישנו בארץ ״מעמד״ אחד הזוכה לבקר
בקונצרטים של מוסד זה, והוא מעמד בעלי
כרטיסי המנוי מזה 15 שנה, ואלה הם גם
בעלי זכויות הקדימה ברכישת כרטיסיה
לקונצרטים מיוחדים. באופן זה נשללה
אחת ולתמיד מהמתים רחבים האפשרות
לשמוע קונצרטים סימפוניים באולם קונצרטים.
ומאחר שהתזמורת הישראלית הפכה
גם לאימפרסריו ומארגנת קונצרטים לסו־ליסטים
הרי שתחום ההפליה הולך ומתרחב.
לוא
ראה שר האספקה והקיצוב במוסיקה
מצרך חיוני, היה נוהג בה מן הסתם
כשם שהוא נוהג בביצים או מרגרינה :
כזאת היא הכמות, כזהו מספר המבקשים
— הבה נחלק באופן צודק לכל אחד. וליא
הועלתה הצעה כזו בכנסת אין ספק, שרייתה
מתקבלת ברוב קולות של הקואליציה. אפ•
שר גם להניח, כי המתנגדים הקבועים
לתכניות הממשלה, היו מנמקים את התנגדותם
כך: בהתפרסם הצו החדש, יתחילו
ד,כנרים לגרד את מיתריהם, התזמורת
תרד פלאים בטיבה, התצרוכת תעלה
פי מאה ועוד יווצר שוק שחור לאמנות.
מבלי להצטרף ברגע זה למחנה זה או

אפשר להשיג
תהפוך אילת
עד כה
מעשיות. אם
מתאימה.

אחר, אפשר רק לקבוע׳ כי המוסיקה היא
בעיני הרשות המוסמכת מצרך של לוקסוס,
כי אלמלא היה זה כך לא היה האוצר
גובה מס מותרות כזה מתקליטים ולא היה
מטיל מסים כה גבוהים על כרטיסי כניסה
לאולם הקונצרטים. אין להניח, איפוא, כי
הממשלה תתערב בדבר. והמצב כמו שהיא
רחוק מלהיות אידיאלי: הביקוש לכר־טיסי־קונצרטים
עולה מיום ליום׳ אך כרטיסים
אין. אותו ״מעמד״ של מחזיקי כרטיסים
אינו מותר עליהם ומחדש אותם
מדי שנה בשנה, באופן שאדם שלא רכש
כרטיס מינוי לפני כך וכך שנים אין לו
כל סיכוי לבקר בקונצרט.
אך ישנו סוג אחד בלבד של מקומות
המתפנים. אלה הם מקומותיהם של אוהדי
המוסיקה, שהולכים מדי פעם בפעם לעולמם.
כן, מלאך המוות אינו יודע את המושג
״הפליה״ ואהבתו העמוקה ביותר של
בשר ודם לבטהובן או דביוסי איננה עושה
עליו כל רושם. ואמנם המתים, כשלעצמם׳
מוותרים בנקל על מקומותיהם, אך לא כן
יורשיהם. ורק במקרים אלה, כשבני המשפחה
אינם להוטים אחר קונצרטים נוצר
המקום ״לאחד חדש״ .יתכן, כי זה עלול
להפתיע, אך מספר הנפטרים בין אוהדי
.המוסיקה הוא גבוה למדי. הסטטיסטיקה
אומרת — כעשרה אחוזים מהמבקרים
בקונצרטים מסתלקים מהעולם המכוער הזה
מדי שנה בשנה וכאן — הו, לעג אכזרי !
— מזלם של אוהדי מוסיקה אחרים.
הפתרון הוא כמובן — אולם קונצרטים
גדול, שיכיל כמה אלפי מקומות.

החי ד1ן המוסיקל
המועד האחרון להעברת התשובות לחמשת
החידונים הוא 25 בספטמבר.
ברצוננו להפנות את תשומת לב הפותרים,
כי בחידון ג׳(שאלה —1בן נפלה טעות
דפוס בתאריך הצגת הבכורה של האופירה :
במקום 1816 נדפס בטעות . 1861 על זה
קיבלנו מספר תלונות מקוראינו, אשר הצליחו
בכל זאת לפתור את השאלה — והראיה:
הם מעמידים אותנו על הטעות.
בין השאר כותב לנו חיים תבון חלה
כאן טעות, שעלתה לי בשלושה לילות
נדודים, עד שגליתי כי כוונתכם היתיז
ל־1816״ .מצדנו העירונו על כך לפועל
הדפוס, אך הלה השיב לנו בחיוך :״זה
כלום, רק התחלף הסדר של אחד והשש
— ואין זו טרגדיה שמענו בעצתו
של תבון ופירסמנו את התיקון כדי לחסוך
לילות נדודים לפותרים אחרים. ולאלה,
אשר כבר שלחו אלינו את התשובות
ונכשלו בגלל טעות דפוס זו — נוסיף נקי־דה
בשעת הסיכום אם, כמובן, יהיה ברור
מתוך התשובה, שנכשלו בגלל טעות
הדפוס.

איר ת, למה־פארק לאומי1
(המשך מעמוד )5
בנמלי ים־סוף. ואם יעמידו לרשות התיירים ספינת־שעשועים לטיול בים
חוף־שעשועים אמתי.
הוגשו תכניות רבות להקמת מלון באילת, אך כמעט כולן היו בלתי־לא
תבוא יזמה רצינית מגוף פרטי, תצטרך הממשלה לעודד בעצמה יזמה

ועדה כלי סמכות
אלה הן רק מעטות מן האפשרויות האמתיות של אילת והנגב הדרומי. ישנם פרטים
חשובים בהרבה, אשר השתיקה עודנה נאה להם (מחצבים !) תכניות אינן חסרות. אך
מה בדבר הביצוע י
לפני שנה בד־וק נתמנתה ועדה לעניני הנגב, בה מיוצגים באי־כח משרדי הממשלה
השונים. הקהל קיבל את הידיעה בתרועה, וקרא לועדה ״רשות הנגב״ .אולם למעשה לא
מילאה הועדה כל תפקיד. לא ניתנה לה מעולם, בל סמכות של ביצוע. ומעל לכל: לא
ניתן לה תקציב (היא הציעה ססס.סס 3 0 6ש^ברה רק 400x00ל״י).
— אך בלעדיה לא היתר,
בכל זאת נעשתה עבודה רצינית. עב
כל אפשרות מעשית לגשת לכל תכנית רצינית. ש מ יגים העיקריים: צנור־המים
לאילת, המנחת למטוסים והכביש ( 7שעות מבאר שבע, במקום .) 17
בלי תנאים מוקדמים אלה לא היתד, אפשרות לעשות הרבה, ולכן אין מקום לביקורת
רצינית לגבי העבר. אולם יש מקום לבקורת רצינית ביותר לגבי ההכנות לעתיד. כי
כמו לגבי שאר השטחים, אין לממשלה מדיניות ברורה לגבי הנגב. לא ברור עד היום
אם יפותח הנגב בהון לאומי או פרטי או בשניהם יחד. לא ברור מי יבצע. לא ברור למי
יהיו שייכים האוצרות — לממשלה, לזכיונות, או לגופים פרטיים.
ובעיקר: במקום ועדת־ר,דיבורים, המייצגת תריסר משרדים חסרי כל ענין בנגב,
חייבת לבוא רשות אמיתית. פרוש הדבר: יש להוציא אה. הנגב מכלל תחום הסמכות של
כל משרדי הממשלה. יש להפכו ל״מושבה״ בעלת ממשלה משלה, למעין ״עמק טיניסי״
בעל רשות מוסמכת כדרוש וכוללת בכל השטחים — עד שתהיה לנגב אוכלוסיה
המסוגלת לבחור בראשי עיריות.
בקיצור: יש להקים את ״רשות־הנגב״ האמיתית, כפופה במישרין לראש הממשלה,
שתרכז בידיה את כל הסמכויות הדרושות לגבי בטחון, תעשיה ומסחר. יש לתת
לרשות זו מצע־פועלה ברור ותקציב רציני.
אילת אינה צעצוע. אין היא לונא־פארק. הגיעה השעה לשים קץ לנאומים,
לכירכורים, ליומנים ולביקורי מלכות. הגיעה השעה לקפל את השרוולים (או להסיר בכלל
את החולצה) ולגשת לעבודה. אילת לא תסתום את החור הקרוי ״גרעון במאזן הלאומי״,
אולם היא יכולה לשלשל לתוכו כמה מן הדולארים הדרושים לנו.

האלבום

לכל מ יהודי

נאוץ ונגולה

המאבק על ירושלים
ספור בצלומים מאת כנו רותנברג
עם מבוא מאת

דוד קורטניי

והקדמה מאת ראש

עירית ירושלים

ספור מרתק ומזעזע על בירת ישראל במאבקה, עמידת
הגבורה וסבלם של תושבי ירושלים בימי המאבק נגד
שלטון הספר הלבן ונגד צבאות ערב. צלומים דוקומנטריים
משני צדי החזית. הספר מכיל שפע תמונות
שטרם הודפסו וכמו כן רפוארטז׳ה על ירושלים של
היום, בירת ישראל.
הופיע במהדורה מצומצמת בעברית ובאנגלית על ניר
משובח ובכריכה מפוארת, אריזה מיוחדת למשלוח לחו״ל.
מחיר האלבום — 3.250ל״י
בימי החגים 3.ל״י

הוצאת הספד המצויר, חברה בע״ג, תל־אביב
המכירה הראשית בידי הסוכנויות

י. פטימצקי וי. ברונפמן

תל־אביב — ירושלים — חיפה

קצרנות

נלמדת בקלות מפליאה על ידי מיליונים אנשים
בכ להארצותוברובהשפותבעולם
לפי שיטת
בקרוב נפתחים

לקצ רנו ת

גרג הפ שוטה

קורסים חדשים
עברית

ואנגלית

לפי שיטה נפלאה זו

בהנהלת מרח. ל ,מפינםקי

הירשמו מיד

מחבר הקצרנות העברית לפי שיטה זו.

-והכטחתם לעצמכם מקום ככיתה!

חיפה מים א׳ ,ו׳) אצל מר קמפינסקי, רחוב פבזנר .19
תל־אביב ( :ימים ב׳ ,ג׳) מלון ״אירופה״ ,רח׳ אלנבי ,42 טל׳ .2913
ירושלים (ימים ד׳ ,ה׳) מלון ״ויטא״ ,רח׳ המלך דוד ,21 טל׳ .2515

ההצלחה

מובטחת

מאת פוטו כרנר תכקש
איד כמצלמה להשתמש
בקנותך מצלמה, חלקים, פילמים, סלטות,
נייר וכו׳ ,עומד לרשותך נסיוני של 25
שנים. בתור בית מסחר ראשון במקצוע.
פיתוח, העתקות, הגדלות, מכירה, קניה,
החלפה. פיתוח מיוחד של פילמים קטנים.
)08X1

פוכוו-בתד

ל ד״ ררי טכ בסקי
רלר׳ מטהטהם

ברבות

חי פ ה דח־ החלונן
פנתדח ש פי ר א טי 4137.

להולדת ה בן -הנ כ ד
פוער׳ ד 3ום

סססססססססססססססססססס

קולנוע

הערב ובמשך כל השבוע
תל־אכיב

מהנדס א -וייס — ד 3לבר
סוכן רשמי לאזור צפון א״י
רדיו 5 ^ 0106, £ 0 8 0ז11151>13516
מבחר גדול במקלטים משומשים
מפירמות מפורסמות.

אופיר — זירת הפשע
אסתר — בין שתי ערים
מגדלור — האברך מווילנא
אוריון — מונטנה
חי פ ה

ארמון — גדוד השחקים
אורה — המניפה.

כתובת המערכת וההנהלה: תל־אביב, רחוב לילינבלום ,12
טל׳ ,4414ת.ד / 136 .האחראי: מידד שיף /העורך: אורי
אבנרי /המו״לים: אברהם גורדון ושלום כהן /דפוס
מ. שהם, תל־אביב, רחוב סין ,6טל׳ / 2239 גלופות 5צינקו־נרפיה
״ארץ־ישראלית* בע״ם /ההפצה: דוד טופל ובניו.

שה ן

תשבץ־ענק (סי)35
מוגש לקוראי ״העולם הזה״ ע״י ״החברה הירושלמית לתעשית סיגריות בע״מ

הבאורים לפתרון התשבץ בעמוד

הפרסי:
בין פותרי התשבץ שימציאו את פתרונותיהם למערכת תו ךשבועיס
וחותמת דאר עד )2.10.50 יוגרלו הפרסים הבאים :

נ. טיסת הלוף וחזור לאילת
.2 — 3״משלי
.4 - 5״הטור
.6 - 1 2חבילות שי למעשנים

קרילוב״ (מהדורה רביעית)
השביעי״ לנתן אלתרמן

הוראות לפותרים:
תלוש עמוד זה, מלא בו את הבאורים ושלח אותו למערכת. מיעצים
למלא את התשובות תחילה בעפרון ,,למען אפשר תקונים. על המעטפה יש
לציין :״פתרון תשבץ־ענק״.
לא יתקבלו כל פתרונות אלא על גבי עמוד זה.
מלא את שמך בכתב ברור :
השים .
הכתובת