גליון 675 מתאריך 5 באוקטובר 1950

ל ק 1ר ויז ׳ נ1

אם כי ברור לי שלא תדפיסו את מכתבי
זה׳ בכל זאת מרשה אני לעצמי לפנות אליכם
בכמה מלים :

השבוע, ללא ספק׳ עמדה ר,״מכביד,״ במרכז ההתענינות בארץ. לכן הוסיף
כבר ״העולם הזה״ מדור ״מכביר,״ שיופיע כל זמן התחרויות בארץ, אשר בי
׳יגיש צלומים מיוחדים מהמאורעות הספורטיביים במשך השבוע.

לשם מה הנכם יהודים ולשם מה נלחמתם
למען מדינת ישראל, האם כדי להקים כאן ממ שלה
״אירופית״ נוספת? האם אינכם חייבים
תודה לאבות אבותיהם של אותם שומרי שבר.
בירושלים על עצם קיומכם כיום ועל קיום
המדינה?

נוסף לזה מוגשת השבוע רפורטז׳ה מיוחדת על חיי הספורטאים האורחים
ב״כפר המכביד,״ ,שהועמד לרשותם לזמן שהותם, בין הופעותיהם השונות.
השבוע מופיעה גם הרפורטז׳ה השלישית בסידרת ״נוער מחפש את
המחר״ .הפעם המדובר הוא דווקא בנציגת המין היפה, בבעיותיה היומיומיות
״שאיפותיה למחר.
בסידרת הרפורטז׳ות על חוץ־לארץ, מתפרסמת רשימה של
הווארד גורדון על אוסטריה, המחולקת ע״י מסך הברזל והעומדת
ההתענינות העולמית, לאחר מלחמת קוריאה.
שליחנו במרכז

יצחק עורבי,

ירושלים

ברפורטג׳ה על קרבות מאה שערים (״העולם
הזה״ ) 674 לא התנגדו לשומרי שבת — אלא
למעשי מרור של מיעונו, שרבים ממנו מעדיפים
— כמדומנו — את עבדאללה על שלטון ישראל.

מכתב־ס
אנשים

וחיות

ברכות ל״העולם הזה״ על המדור
החדש ״אנשים״ .זהו רעיון כביר —
לתת את תיאורם המלא ואת כל הפר טים
אל ״שמות בחדשות״.
יואל בן־ישר, חיפה
מדורכם החדש הוא מענין ופיקנטי.
איך אתם משיגים את כל האינפורמציה
על האנשים האלה?
עמום ברזלי, ת״א
כשתדע,

תוכל

להתקבל

אצלנו

כחבר

חערכת.

אולי תתחילו גם

״חיות״?

במדור

זאב ק,.

תל־אביב

שלח חוסר לדוגמת, בבקשה.

דגים ומשקלות
משאלכם בין הספורטאים (״העולם
הזה״ )674 הוא מאלף ביותר׳ ויש
רק לקוות כי אחרי המכביד, לא יחזרו
ספורטאינו לאותה הזנחה ששררה עד
עתה.

אני התעסקתי פעם בהרמת משקלות,
וחבל שלא שאל סופרכם לדעתי על
הספורט הישראלי. אך בכל זאת אני
מביע אותה:

אני רואה ששבועון אחר העלה את
מחירו׳ ודווקה שבועון הנהנה מ״גב״
חזק במדינה, והמקדיש שטח די הגון
למודעות בתוך עמודיו.

לפי דעתי צלמכם היה בשליחות
הציבור במקרה זה, כי הוא ״עיני
הציבור״ שאין לו האפשרות להיות
נוכח במשפט הזה. ואם אסרו עליו
לצלם הרי דבר זה הוא נגד האינטרסים
של אזרחי המדינה.
ובכלל׳ אם מחר תדרוש הנאשמת
תרנגולת צלויה לארוחת הצהרים, האס
יפסוק בית־הדץ שתקבלנה?
אם יתברר כי צלמכם הכניס את
עצמו למצב ביש בגלל זה ויובא
למשפט, סמכו עלי.
י. ל .עורך־דין׳ ת״א

טבריה

משה רבינוכיץ,

חדרה

אם אורי אבנרי מנסה להציע רפו־מה
דתית, שיאמר זאת בפירוש, במקום
להביא כל מיני הצעות מסורבלות.
חשבתי שהוא לפחות לא ירא מפני
הקלריקאלים״ וידבר דוגרי•

בזול או ביוקר?

׳דעות כדי לכ־
;?צדיק אתכם,
יץ תון הוא
.גליים•
0ץ, חיפה

שמחה לב,

ירושלים

עד היכן תגיע עוד היהדות י הנה
בחור ישראלי המציע לאכול טריפה...
האם מתקבץ עם ישראל כדי לשכוח
את מנהגי אבותיו?
ז. כ ,.מאה שערים, ירושלים
הידד לאבנרי. אני אחד מאותם הלא־דתיים,
ודבריו קלעו ישר למטרה. אם
ה״אולטרה־דתיים״ לא יכריחוני, אין לי
כל רצון להפוך אנטי־דתי. הגיע זמן
שמישהו (מבין המנהיגים הדתיים) ינ היג
את שיטת ״הנח לי ואניח לך״.״
אלברט זבולון, ירושלים
בגליונכם האחרון ( )674 נתתם מקים
נכבד לשני נושאים: שרירים (ד,לפרץ)
ודת (קרבות מאה שערים) .מר, הקשר
בין השנים? האם הדתיים של מאה
שערים מקבלים שעורים בפיתוח שרירים
אצל ר,לפרץ?

הטלפ 1ן

כתושב לשעבר של גיזרת מאה־שערים־
שטראוס־ישעיהו עלי לציין שהדתיים מהווים שם
את הרוב, ולכן הזכות המלאה להם למנוע את
חילול השבת במקום. אני כשלעצמי אפיקורס,
ולדעתי במקומות אחרים, כמו בתל־אביב, על
האוטובוסים לנסוע בשבת, כי אם מותרת
תנועת המוניות, מדוע אסורה היא ל״דן״ ול־

אס חרוב בכל שכונה יקבע לעצמו חוק,
יוכלו תושבי שכונת התקנה לאסור את המעבר
לאשכנזים וה״יאקים״ ברחוב בן־יהודה בת״א
יאסרו את דיבור השפה העברית בפרהסיה.

הפגם

-חוסר גסות.

אני רואה שאתם מתחילים להחניף לבן־גוריון.
מדוע אין אתם אומרים עליו מה שהוא באמת?
.--כשאנחנו נלחמנו, זה נזקף לזכותו.וזכרו איך נלחמנו, כמעט בלי נשק. אבל ראו
מה עשה למדינה מאז פסקו הקרבות. כל מה
שהוא יודע זה לנאום, לנאום ולנאום
ואחר כך אנחנו נצטרך לנקות אחריו.
פדמ ״ ח אי, תל־אביב.

תורה ושרירים

עתון באנגליה עולה פחות מאשר
ואיני מבין את דב אלרואי
1״ )673 בהשוותו את מחיר
כרטיסי קולנוע, שהרי
1־,כרטיסים.

ישעיהו כ.

לפרסם או לא לפרסם

הרפורטז׳ר, על הקרבות במאה שע רים
היא מאה אחוז״ .הצלומים הם
במיטב הנוסח העתונאי.

ספורטאי,

אכן, מלחמה זו שעברה עלי שינתה אותי
תכלית שנוי. לפניה קראתי רק ספרי מדע
וספרות קלאסית — ואילו עתה אני קורא רק
ספרי־כיס אמריקאיים ועתונות קלה. אני בטוח
שעוד רבים אחרים מרגישים כמוני את הריקנות
וחסר התכלית שבחייהם — ״מחפשים את
המחר״ .ומדעתם כי לבעיתם לא ימצאו פתרון
בעתיד הקרוב, זונחים הם את החולמות למחר
טוב יותר ומתרכזים בחיי שעה, מתמסרים
לסיפוק הנאתם הפרטית הפעוטה.

תל-אביב

״עולמנו זה הקטן״

בגליון 673 של ״העולם הזה״ אתם
מוסרים על ד,אינצידנט שאירע לצלמכם
מקסים סלומון עת ניסה לצלם את
הנאשמת בפשעי מלחמה במחנה אוש־וויץ.

אברהם
אלון,

חיפה

״נוער מחפש את המחר״
הנני בחור בן 20 ועברתי את כל הקרבות
בנגב במסגרת חטיבת הנגב (פלמ״ח) בתפקיד
קרבי, גם תעודת בגרות יש בידי. אולם העתיד
נראה לי קודר ומעורפל.

אס מובנת אכזבתם של מלוחמים שתיארו
לעצמו את פני המרינה אחרת, הרי אין להצדיק
את העייפות והתבוסנות המתבטאת במכתב.
נוער מאוכזב מן ההווה, חובתו ״לחפש את
המחר״ — לחפש טעם לחיים וליצור מציאות
שתתאים לרוחו.

חיפה

רבותי, דומני ששוכחים כי כאן
מדובר ב פו ש עי נגד העם היהודי. האם
היא התחשבה ברגשות הנשים במחנה־ההשמדה
כפי שכב׳ השופטת מתחשבת
עתה ברגשותיה?

נכון הוא שהממשלה אינה משתדלת
לטפח את הספורט והכושר הגופני.
לוא היו נותנים. לי מנה כפולה של
בשר (כפי שנותנים למשתתפי המכביד),
אזי הייתי ממשיך בהרמת משקלות
ואולי גם משיג שיאים עולמיים...

דבורה מ, חיפה.

אינני יודע למה אני מספר לכם כל זאת, אולם
כנראה שהעיקו הדברים על לבי.

אני כשלעצמי הייתי מעדיף שתוסיפו
חומר על חשבון המקום המוקדש למו דעות׳
אפילו אם הדבר כרוך בהעלאת
מה של מחיר הגליון.

שמואל ארזי,

הפגם -חוסר כבוד.
...ומה רציתם, שבן־גוריון יתחיל להתנבא ז
יש לנו כבר נביאים רבים, רבים מדי, מתהל ך,לים
במחנה ישראל. אדם אחראי בעמדה אחראית
טוב כשהוא רואה את המציאותה נכונה.

הכוונה
כנראה למאמר ״עוד אחד שלא רקד״
(העולם הזה״ .)670 לדעתנו גסות אינה ויכוח.
ב ך גו ריון הוא באמת ראש ממשלת ישראל,
ואם לא תערער על זכות הבחירה, הרי נבחר
למשרה זאת בבחירות הוגנות למדי. אם אין
תושבי ישראל רוצים בממשלה, רשאים הם
להחליפה.

בשלושה גליונות של ״העולם
המדור ״עולמנו זה הקטן״ .האם
הבדיחות אצל הצברים שלנו — או
יכולים להרשות לעצמכם לשלם
שהוקצבה לבדיחה הטובה ביותר?

אלדד א,.

הזה״ חסר
אזל מלאי
שמא אינכם
את הלירה

קורנוב (סדום)

יש בדיחות ויש לירה — אן לעתים קרובות
חסר המקום.

תשבצים— -
האם אפשר לשלוח תשבצים שאני חיברתי
לפרסום ב״העולם הזה״ ? אקוד, שלא תענו
לי תשובה עוקצת (התשובות שלכם מאה אחוז).

מתן תאומי,

אל פחד, הנה תשובה בלתי עוקצנית לח ל
ו ט ין: אחרי כמת תלונות על טעויות בתש בצים
חדלנו לפרסם תשבצים שנשלחו לנו ע״י
הקוראים.

תכנית ״העולם הזה״
אינני מבין אתכם: מדוע ״במחנה״ יוצא
לאור ב־ 28 עמוד׳ ״דבר השבוע״ ,״אשמורת״,
״הפועל הצעיר״ וכו׳ ב־ 20 עמוד, ואתם יוצאים
ב־6ג ע מוד?
א. אריה, ת״א
הקורא א. אריה אינו היחיד המתקשה לה בין
את האבסורד: מכיון שהקצבת הניר הוק פאה
לפי מפתח י שן נוצר מצב שעתון אשר
תפוצתו ירדה יכול להגדיל את מספר עמודיו,
ואילו עתון שתפוצתו עלתח נאלץ לצמצמו.
שיטתו הנוכחית של משרד
במלים אחרות :
הקיצוב מתנגדת בדיוק נמרץ לדרישת הקוראים.

השע ר
ממבט ראשון אפשר כבר לנחש שרוברט דין הנו
ספורטאי מושלם. גבוה ( 1,84 מטר) ,רחב כתפים. עיניו
הירוקות עושות רושם מוזר בפניו השחומים.
הוא נולד בבומביי לפני 25 שנה, לאב הודי ולאם
אנגליה. למען האמת, אין רוברט ״יהודי״ לפי ן־,מושג
המקובל, כי הרי הדם היהודי הזורם בעורקיו דל מאוד
(רק סבתו היתה יהודיה .),אבל רוברט הוא חבר פעיל של
ר,״מכבי״ בבומביי ובכלל׳ חברה׳מן.
הוא מתמצא בענפי ספורט רבים, אולם התמחותו
— פולו המים. הוא אחד הכוכבים של קבוצת פולו המים
שבאה מהודו להשתתף במכביה.
כשנשאל אם הוא נשוי, ענה — ״לא, אני מאושר...״
דעתו על בחורות ישראל היא חיובית בהחלט. יש להן
״אומף״ הוא אומר׳ ומסביר את המילה כ :״מה שצריך״,
הוא עזב את מולדתו רק פעם אחת לפני זה, לבקר
בסקוטלנד. ישראל, לדעתו, היא ארץ יפה מאוד, והוא שמח
מאוד שניתנה לו האפשרות לנסוע ולהכיר ארץ חדשה( .מי — אפילו מאתנו — לא היה שמח
לנסוע ולהכיר ארצות חדשות?).

החדששל ׳׳ ה ע 1לםה זה

66785

הפתיחה. למרות הנבואות כי לא תיפתח המכביה בז מן. היה האיצטד החדש סוכן
שבאו להשתתף ב״אולימפיאדה היהודית״;
לקבל את המשלחות מקרוב ל־ 40 ארצות

מידי יום ביומו מעסיקים המקצועות
השונים בכל רחבי הארץ קהל של אלפים...
ובכל זאת אין ההתענינות כה גדולה בנד
כביר, כפי שציפו לה (המחירים לפני
התחלת המשחקים. עדיין מוקדם לסכם ו לעשות
״חשבון הנפש״ ואף כי כמה עתונים
מרבים להגזים על רמה ספורטיבית גבוהה
ביותר ושיאים למכביר, ליודעי דבר ומכירי
זמנים אין הרמה במכביה גבוהה ביותר.
אמנם כל יום ״נשברים״ שיאים ישר אליים
ושיאי ;נז מי ה״ רבים, אך אין זה
מעיד — מלבד בכמה מקרים מצומצמים
— על רמה גבוהה ממש, אלא על הרמה
הנמוכה של הספורט בארץ. וכך, בפגישה
זו עם הספורט העולמי — למרות שהם־
פורטאים מחוץ לארץ אינם תמיד הטובים
שבארצם — ״נשברים״ רוב השיאים שהיו
מקובלים עד כה אצלנו.
מצב זה נובע גם במידה רבה מאדישותו
של הקהל הרחב לספורט בכלל. מאורע
בעל חשיבות בינלאומית כ״מכביה״ עובר
באוירת ״יום חול״ .לא מורגשת שום
התלהבות, והדגלים האחדים שנתלו ברחובות
אינם משכנעים ביותר כסימני שמחה
המונית.

הכדורעכר. אנגליה שלחה אחת מחמש קבוצות הכדורגל הנותזזרות על תואר ״אלוף
המכביה השלישית בכדורגל״ .אן שוערה חסר אונים בפני התקפות הקבוצות החזקות.

נגד הודו .2:3הצלחה כבירה אם לשפוט
כי הודו היא ארץ ההוקי וראש המשלחת
ההודית למכביר, הבטיח גדולות. הקבוצה
הישראלית מורכבת משחקנים שהתאמנו
היטב במקצועם בעיקר במשחקים הרבים
שערכו נגד קבוצות צבאיות אנגליות והו דיות
בזמן מלחמת העולם השניה.
טניס. בתל־אביב גבור המשחקים נראה
להיות שודי בשם בויגר, אף כי הנבחרת
הפסידה לישראל באופן מכריע .2:5
הנבחרת האנגלית אשר באה
סיוף.
למכביר, בכח רב ואשר בה משתתף מטובי
הסיפנים באנגליה, גברה על ישראל 7:9
בחיפה. יש סיכויים רבים כי אמנם תזכה
נבחרת אנגליה בגביע במקצוע זה•

ישראל מצטיינת. באתלטיקה קלה מצטיינת הקבוצה הישראלית, בעיקר בענפי שדה
(זריקות וקפיצות;) .קובלנץ, ישראל) הגיע ל־ 1.75 מטר בקפיצה לגובה (מקום ראשון).

ישראל כראש אתלתיקה קדה.
אמנם זוכה ישראל במספר הנקודות הרב
ביותר אבל לפי גודל המשלחת הישראלית
לא יופלא הדבר, היות ובכל מקצוע ומק צוע
משתתפים ישראלים — דבר שאיננו
נכון לגבי שאר המשלחות. דבר זה נותן
יתרון רב למשלחת הישראלית, היכולה
לשאוב במלאי הספורטאים הנמצאים בארץ.
ראויות לציון המשלחות מדרום אפריקה
וארצות הברית שבלטו ביניהם כמה כוחות
רציניים, והזמנים שהושגו ע״י ספורטאים
ממשלחות אלו מזכירים במקצת התחרויות
בין לאומיות בעלות קליבר רציני. בדרך
כלל רמת ספורטאינו בענפי האתלטיקה
הקלה נמוכה מזו של ארה״ב ודרוש
אפריקה. לעומת 11 שניות ל־ 100 מטר
שלנו, השיג קפלן (ארד,״ב) 10.6שניות,
ורואה את התוצאה כגרועה, בגלל המס לול
הרך. למפרט (ארה״ב) מטובי ההודפים
בעולם עבר 15.54 מטר, שיא ישראלי, אך
רחוק משיא עולמי.
מלבד אתלטיקה קלה עומדים כנראה
במרכז ההתענינות משחקי כדור הסל וה־טניס
בתל־אביב והשחיה בחיפה. המושבות
והערים האחרות זכו לרוב משחקי כדור
הרגל.
כדור סל. במגרש הגדול של רמת־גן
התנהלו קרבות מרתקים ומעדנים. כדור
סל של ממש כפי שאנו רגילים לראות
ביומני קולנוע הדגימו הקבוצות האמריק-
ניות (קנדה וארה״ב) ,הקבוצה הישראלית,
אף כי מישחקה אינו כל כך מלוטש ולה-
טוטי, מראה סמנים של ״נגיע לגמר״.
המגרש ברמת גן, שהוא הגדול בארץ,
צר מלהכיל את הקהל שנהר איליו. הסדרנים
(כמו תמיד) ושומרי הפרצות היו
מעונינים כנראה, יותר במשחקים מאשר
באלו שהצליחו ״להתפלח״ למגרש.
הו קי. בראשון־לציון בפני קהל של
אלפיים זכתה ישראל באליפות ההוקיי

״העולם הזה, מם׳ 675

ניצח וניצח. הורוביץ (י מין) מדרום־אפריקה התאגרף נגד שני יריבים בערב אחד. את
הראשון (מאירלנד) הוא ניצח, ואילו השני (מישראל) ניצח אותו.

מכונה על שתי רגלים. אירה קפלן (י מין) המנצח בריצת 100 מטר, נחשב כאחד
הרצים הטובים בארצות הברית. הוא מנפנף את ז רו עו תיו ו״טס״ על המסלול כרוח.

קרכות עזים כהתאגרפות. אחרי
התחרויות מוקדמות, רבע גמר וחצי גמר,
שהוו כח משיכה ״לקהל מיוחד״ התחרויות
שכל מכה ומכה בהם היתר, מכוונת ל־
״נוק אווט״ וההתלהבות מצד המתאגרפים
והקהל היתה גדולה, היו קרבות הגמר
מאכזבים במקצת. מלבד שני הקרבות עובד
—בירנבוים (שניהם ישראל וגולד (אנגליה)
— בן עשר (ישראל) היו שאר הקרבות די
חיורים. הנבחרת הישראלית השתתפה בתחרויות
הגמר בכל המשקלות ומאלו זכתה
בכמה תחריות והוכרזה לאלופת המכביה
השלישית. בעיקר הצטיינו מתאגרפי ישראל
בכוח סבילות רב, וכושר תוקפני.
התאפקות. קולנוע ״בית־העם״ ב־תל־אביב
אמץ לתוכו מקצוע הקרוב ללבו
— הפעם בסגנון יוני־רומי. קרבות מעדנים
שמשכו הפעם קהל מגוון מאד (כולל
״הזקן״ שדה)•
בין המתאגרפים בלט האמריקני ויטנברג
(הצ׳מפיון) שבא למכביר, עם אשתו. שניהם
שוטרים במשטרת ניו־יורק.
שחיה. הימים הראשונים של תחריות
השחיר, בבריכת בת־גלים גרמו להתרגשות
מה בגלל אוסף מגוון של דגלי אומות
ושכיניה מהארצות השונות. נראה בתח רויות
אלו כאילו נסתם הגולל על מעט
השחיינים הטובים שהיו לנו (ובלי מליצות.
את חללי מלחמת השחרור).
זכרו גם
בימים הראשונים צעדה בריטניה בראש ואחריה
ישראל, ארצות הברית, וארגנטינה.
כדור מים׳ משחקים אלו עדיין לא
נכנסו לשלב מכריע. מהקרבות הראשונים
נראה כי האוסטרים המפורסמים נמצאים
בשלב ירידה (ישראל — אוסטריה ,) 3:16
הקבוצה הדרום אפריקאית בעלת סיכויים
היא ומשתתפים בה שחקנים ששחקו בנב חרת
״ספרינבוקס״ ,הקבוצה הצבאית החזקה
שהיתר, בזמנה אלופת המזרח (בתקופת
המלחמה האחרונה .),הקבוצה ההודית חזקה
אף היא, אך נוצחה ע״י הקבוצה הישראלית.
התחרויות הטניס במגרש ה טניס.
טניס
המרכזי של המכבי בתל־אביב הוו
אולי את השיא של ״משחק נאה״ .הקבוצה
הדרום אפריקאית התגברה על שאר ירי ביה
גם בלי סיד לוי (נפצע 3שבועות
לפני שהיה צריך לצאת ארצה) .הישראלים
הראו התנגדות עקשנית ורצינית, אך בכל
זאת זכה רבינסקי במקום הראשון —
להפתעת חבריו מדרום־אפריקה.

כת ולהסביר לאם מרת הנפש כי עליה
להשתדל להשרות מעט צחוק ושמחה ב בית,
ואם גם יקשה הדבר.
אבל לא רק עבודה. יש גם חיים, אמנם
לא ממין אלה שהיו פעם. פעם היתר, אגודת
משוטטים (בת שלושה) ,היו מטיי לים
בשבתות בכל מיני מקומות שהיום
אפשר לראות אותם רק במשקפת או על
המפה• גם היום יש חברה, אפשר לפגוש
אותם בשעות הצהרים או לפנות ערב ב קפה
״עטרה״ .״עטרה״ היא כסית, שם
יושבים סטודנטים דגולים ושאר אנשי רוח
ודנים בבעיות מבעיות ׳שונות, שם יושבים
תלמידי ״בצלאל״ ותלמידות בתי ספר לגננות,
אחיות, אופנה ובלט. לפעמים יש ל־שוליק,
כמובן, גם איזה חבר. אולם אין
היא מרבה לצאת בערבים מביתה. היא חו בבת
מוסיקה ואפשר למצוא אותה כמעט
בכל הזדמנות הניתנת לחובבי המוסיקה.
אמנם אין בירושלים תזמורת פילהרמונית,
אבל בכל זאת יש מוסיקה בשפע, בצורת
ערבי תקליטים או ערבים למוסיקה קנד
רית.
בכלל ירושלים אינה דומה לתל אביב.
מחוץ לסטודנטים, המקימים רעש, הרי או הבים
הירושלמים האמתיים למצוא את עיסו קיהם
ובילדיהם בבית, לא ברחוב. אין
בירושלים כסאות על המדרכה הנקראים
״בית קפה״ .לעומת זאת רבות המסיבות
וההופעות (גם מוסיקליות) הנערכות בב תים
פרטיים. אם לא תראה בשעות הלילה
אנשים ברחוב, אל תהיה בטוח שהם י שנים:
הם שמתים ועליזים, אבל בבית. ואין
שוליק יוצאת מהכלל הזה.

/ /ע רי

שולמית רוצה ללמוד
מאת

מצאנו אותה בגן הילדים בסימטת הח בשים,
בירושלים. לבושה סינר ומסביבה
קפצו וצווחו כמה תריסר תינוקות שזופים,
בהירים או מנומשים. הפעוטות עטו על
צלם המערכת (מי לא מכיר את מקסים
מ״העולם הזד,״ י) והוא נאלץ ללחוץ על
הדק המצלמה עד שכל פספוס היה בטוח
שדמות דיוקנו תונצח בעתונים.

סופרנו

אחאכ

ואפילו להתחיל באוניברסיטה :
גיה׳ פדגוגיה, מקרא.

י תר

פסיכולו
חדר
קטן בבית הוריה: ספה, שולחן,
כסאות, פרחים, ארון ספרים: פסיכולו גיה,
פדגוגיה, בעיות הגיל הרך. שוליק
אוהבת מאוד את מקצועה ומשתלמת בו
בשעות הפנאי. יום יום׳ לאחר העבודה,
היא יושבת ומכינה את מערך השעור ל מחר.
איך
עברו עליה שנות המלחמה י בצבא,
כמובן. שנתיים. קודם בגדוד ״מוריה״,
אח״כ כמפקדת פלוגת ח״ן יסרפנד (סגן
משנה) 400 ,בנות גח״ל. היו אתן הרבה
הרפתקאות. מעשה באחת, מהונגריה, שהיתר,
בהריון ולא ידעה היכן אבי הילד.
שוליק הלכה לחפש אותו, ומצאה אותו
(בסרפנד שוחחה אתו. הם התחתנו, של חו
לה גלוית שנה טובה.

מתוך אלכום־התמונות. שוליק עם
הטומיגאן בשמירה ליד מחסום בירושלים.
מי לא עמד כ ך? — היו ז מני ם...

זמן מה המשיכה שוליק (כך קוראים לד),
לשעשע את לקוחותיה׳ בנדנדה: לפי תור
צודק, כל אחד 20 נדנודים. ואחר הצהרים
מצאנו אותה בדירתה.
שולמית קרינסקי, בת ,21 ילידת ירוש לים.
דור ששי בארץ (בינתיים היא מסתרקת׳
עוטפת את עצמה במשהו ביתי, מכי נה
תה עם שוקולדות) .סיימה את לימו דיה
התיכוניים בירושלים, ועם פרוץ המל חמה
הצליחה לגמור את הסמינר לגננות,

נ׳ון גארפילד ראתה בהופעתו על הבמה.
מששמע דוני כי באולם נמצאת הלויטננט
קרינסקי מצבא הגנה לישראל — ביקש
להעלותה על הבמה׳ לחץ את ידה ואמר
כמה מלים נרגשות לכבוד המאורע. יית כן
כי זמן רב לאחר מכן לא נרגע מהרושם.
שוליק אינה מתעסקת הרבה בצ׳יזבטים.
יש עבודה. הנה למשל הילד בן החמש,
יצחק יודאיוף: צריך לגשת אליו הביתה. עד הוא ילד מלנכולי, קודר, לפעמים
כדי אפאטיות מוחלטת. אמו מורטת עופות,
אביו נהרג במלחמה בירושלים. צריך לל־

העבודה בגן הילדים של זרם העובדים
אינה מכניסה הרבה 45 :ל״י. לעומת זאת
משמשת היא כגשר למטרה שהציבה שו־ליק
לעצמה: המשך הלימודים. פעם רצ תה
שוליק ללמוד באמריקה (ומי לא רצה י)
והכל היה מוכן, אלא שאז פרצה המלחמה.
היום היא רוצה ללמוד בארץ. היא רוצה
להתמחות בחינוך ילדים בגיל הרך, ודווקה
בשלבים הגבוהים ערג מקצוע זה, ואין ה דבר
כה קל. עדיין לא הוקם בארץ המו סד
המתאים למטרה זו. בקרוב יוקם ״מכון
לאסקר לילדים קשי חינוך״׳ אולי תעבוד
שם. זהו הענף שבו רוצה שוליק להתמ חות
במיוחד. ילדים קשי חינוך — פי רושו
של דבר הוא ילדים שמסיבות סוצי אליות
בעיקר נטפלות אליהם בעיות שאי נן
נחלתו של הילד הרגיל המתפתח בתנאים
נורמליים. ואין צורך להוסיף כמה
ילדים קשי חינוך מתווספים לנו כעת מדי
שנה ועד כמה חשוב הוא הטיפול באלה
דווקה.
בינתיים עושה שוליק דבר אחד: רוכ שת
נסיון מעשי. מכשולים י גם מכשולים
קטנים ורגילים יכולים להפריע, והדברים
נסחבים בעצלתיים. קשה ללמוד וגם לע בוד,
אבל צריך. גם חוסר היציבות והבט־חון
עושים את שלהם• קשה לערוך תכ ניות׳
קשה להאמין ולהיות בטוח. ה״מחר״
האישי משקלו קטן מאוד, משקל נוצה.
ובסיכום: שוליק יודעת איזה מחר היא
מחפשת, אך היא מחפשת אותו.

זה לא הכל. יום אחד ביקרה מפקדת
הח״ן בפלוגתה (ביקורת הצניעות, האם אין
גברים ז וכו׳) .לאחר הביקור הוזמנה שו־ליק
לשיחה׳ ומשום מה דווקה באנגלית.
ולאחר השיחה קיבלה שוליק פתק כל ש הוא
למשרד ר,בטחון, אין יודע למה. היה
זה בחודש מרץ . 1949 ,במשרד הבטחון
אמרו לה: את נוסעת לאמריקה.
נסעה לאמריקה, לחדשיים, במשלחת צבא־הגנה־לישראל.
האמצעי — נאומים בלי סוף
והופעות בפני ציונים, בלתי ציונים וסתם
בני אדם. המטרה — לא קשה לנחש. אי פה
לא היתד? ,בסנט, בבית הלבן, בס עודה
החגיגית לנשיא וויצמן במלון המ פואר
״ולדורף אסטוריה״ .עברה את כל
ה״סטייטס״ מצפון לדרום, ממזרח למערב.
בכל מקום ״הביאה את בשורת הציונות
והמדינה״.
וירג׳יניה מאיו היא ״דווקה די סימפטית
ויפה, וצבעי הקולנוע לא מגזימים״ .את

ארבע קושיות כאמריקה. סדר פסח במלון, ואלדורף אס׳נוזריה* בניו־יורק,
בהשתתפות משלחת צ.ה.ל. והנשיא, חיים ווייצמן ואכן, היו אז קושיות עצומות1

.העולם הזה״ ,מם׳ 675

נפש הילד. הילדים אוהבים להתנדנד, ויש תור צודק וקיצוב 20 ,נענועים כפולים לנפש׳ והם מאוושרים. כל המתעניין והזוכה יוכל להווכח איזו חשיבות עצומה יש למשחק
לשבת בערבים על הספרים ולרשום רשימות ולהתחבנו ולשאול. מדי ערב יושבת שוליק,
בחיי הילד. כדי להבין את נפש •הילד דרושה נמייה וחוש טבעי. אך לא זאת בלבד. צריך
ממש כמדריך בקורס או מורה בגיומנסיה, ומכינה את מערך השעור למחרת. גם בענינים של טעם — ואינטואיציה — דרושים ליימוד והכנה שיסתיים, כובד ראש ושיקול דעת.

ידידות. אין טוב מהחלון הירושלמי הרחב (כך בנו הערבים) כדי לטפח יחסי ידידות עם ילדי הגן. ואכן זקוקים ילדים אלה, הנמצאים מרבית שעות היום בגן ומקבלים בו
את ארוחותיהם — לידידו ת. רובם מה שנקרא ״מקרים סוציאליים׳׳ .ואין טוב ממקום זה (משמאל) בו מבלים הסטודנטים לרפואה חלק מזמנם, למפגש החבר, בו נקבעת תכנית הערב,

,)1הזקוק ליותר צחוק ושמחה בבית ולפנות ערב —
לאחר העבודה. בבייתו של הילד יצחק יודאיוף, בן ה , 5שו לי ק משוחחת עם אמו של הילד המלנכולי (אביו נהרג במלחמה
בפה מלא עוגת גבינה( .מאבקת חלב).
בקפה ״עטרה״ ,הנקרא בפי הסטודנטים — ״הלוקאל״ .יושבים עם עתונאי ירושלמי ידוע ושומעים חדשות על המצב בארץ ובעולם,

במ ד י נה
תותח ויוני
פזלו לעבר הנספחים הצבאיים של ארצי
ה״ב ובריטניה הגדולה עת רעמו התותחים
בני 25 ליטראות ומאות יונים פרחו באדיר
— כרמלה ויגאל ידין (למה לא ישבו
בתא הנכבדים ביותר נראה היה כי
העשן הסמיך מדי התומר מלוע התותחים שאינו צחוק רב עורר כביום רמדן,
משתמע לשתי פנים מצד אותם הקצינים ש ישבו
משמאל לתא הנכבדים ביותר. אבל
— 35 אלף הצופים האחרים לא צחקו —
ממש כשם שצבאות פרוק ועבדאללה גם
הם לא צחקו לפני שנתיים בחודש זה בפני
אותם התותחים.
סך הכל של יום 27 בספטמבר — 1950
המפגן האדיר ביותר של מכוניות שזכתה
ארץ זו לראות ביום מן
הימים עד כה. עשרות אלפי
גלון בנזין שרופים, וגלג לים
משופשפים. מחיאות
כפים סוערות לכבוד דגלי
ארד,״ב, בריטניה, שוויץ, הו דו,
אוסטריה וארגנטינה —
הכל בערבוביה. לרגעים נראה
האיצטד כמגרש אולימפי
בה׳ הידיעה.

מדברי המנהל עם שאר הערבים שהיו
על המרפסת — הם לא ידעו כי יש כאן
שומעי ערבית, לכן שוחחו על ענייניהם
מבלי תת מעצור ללשונם — התברר כי
הוא שופך את מנהלתו, כיאות לנכבד כמו הו.
אין הוא גם עובד, רק מחלק פקודות
והוראות ועל פיו יישק כל דבר.

כמדומה׳ המפלגה שאליה שייך ה״מנהל״,
שהוא׳ דרך אגב׳ פחות או יותר ,״עסקן*•

— ולמי יחלק המפקח על המלאי את
הסחורות הדפיציטיות, אם לא ל״משביר
המרכזי?״ השיב הפקיד בנעימה רבת מש מעות.

לקראת
השנה החדשה קיבלו ראשי
המשטרה בתל אביב ברכה אחת בלבד. לא
המוסדות העומדים בקשר יומיומי עם
המשטרה, לא עורכי הדין הרבים, לא
העתינאים, לא הפרקליטים ולא השופטים
הם אשר שלחוה. היתד, זו חבילה קטנה
ועליה רשום בכתב ידה של אשה :״מפקדת
המשטרה בתל־אביב — ברכת שנה
טובה ומאושרת״ על החתום היתד : ,צילה
צויקלר. כתובת השולחת: בית הסוהר...

הנימוק היה יותר מדי מציאותי אבל
לשוא חזרה חובבת כלי המטבח היקרים
השכם והערב על מחסני ״המשביר לצרכן״
— הסרביסים היקרים לא הופיעו.

שנה טובה ומאושרת

ה״מנהל״ ,עומר זינתי, משתוקק מאוד
להראות את פרצופו בפני המצלמה ככל
האפשר, אך ע״ת יבקשוהו לספר על ה קיבוץ,
נענה הוא בלי רצון ומוסר ״ציו נות״
יבשה מאוד. בקושי רב אפשר להוציא
מפיו :
הקבוצה נמצאת בלוד זה למעלה משנה,
ולמעשה אינה עוסקת בהכשרה חקלאית או
קיבוצית. את אנשיה אוסף ה״מנהל״ מכל

הנדירות ביותר,
זוהי אחת הברכות
שנשלחה לכבוד ראש השנה ביום מן הימים.
עולם שלם צפון בחבילה קטנטנה זו, שנת קבלה
במשטרת תל־אביב, חייה של אם
ואשה׳ אם שרצחה את ילדה הפעוט וה יושבת
עתה מאחורי הסורג בתוקף פסק דין
של 12 שנות מאסר.

אולם, כפי שקבעה הפילוסופיה ,״אין
דבר הולך לאיבוד בטבע״ ואחרי 5חדשים
הופיעו כלי המטבח היקרים בידי סוחרים
פרטיים ובמחירים מפולפלים. יתר על כך
— לאי כל בן אדם היה יכול לזכות בהם.
—בוודאי טעית״ ,קבעה אשת פקיד המכס.
— ״כנראה לא תמיד מפלים את ״המשביר
המרכזי״ לטובה בחלוקת מיצרכי עולים״.

החבילה הכילה — שתי בובות קטנות
מעבודת ידה של האסירזז צילה צויקלר,
מתנה למפקדי המשטרה, אלה שאסרוה
והביאוה לדין בעבור הרצח.
לפני כשנה עמדה צילה צויקלר בפני
השופטים, כשפניה מופנות הצדה ודמעות
יורדות ללא הרף מעיניה במשך כל מהלך
המשפט. אשד, צעירה לימים, בת 28 בסך
הכל, בהירת שער, רזה ובעלת עיני תכלת.
היא עלתה לארץ. לפני כמה שנים, היתד,
נשואה לאדם שבגד בה ועזבה לנפשה. היה
לה ילד פעוט, בן שנתיים וחצי היה, והיא
מסרה אותו למוסד בקרבת כפר סבא. ויום
אחד נודע לה, כי בעלה לשעבר חי עם
אשד, אחרת והקנאה אכלה בלבה והעבי-
רתה על דעתה.

גם שר האוצר קפלן מחה
כף. חבל שלא ראה במפעל
הזדמנות של מיליון במטבע
זר בדרך הקלה ביותר —
פלוס תעמולה מצוינת ל־
״ציונות״.
כנראה שאת העסק הטוב
ביותר עשתה חברת ״אל־על״
,אבל גם היא כעסה
במקצת. עסקן ידוע של
המכבי צלצל לחברת ״אל־על״
לשאול אם ידוע להם
זמן בואה של הקבוצה מ הנספחים
הצבאיים כפתיחת ״המככיה״
אמריקה. על כך ענה הדובר
רעם התותחים הצחיק,,.
מהצד השני של החוט :
שאל מהגויים
״את זה
שלך בם. ו .א. הרי להם ניתן להטיס את חסרי קצות הארץ, בעיקר מבין אנשים
הנבחרת האמריקאית״.
משפחות. חלק מהם מכיר היטב את קיבוצי
היהודים( .ומכאן יש להניח, שהם מתמר יש
אומרים שבתור אטרקציה עיקרית
מרים מאוד על צורת הקיבוץ שלהם ויעז שימשו
הצלמים לעשרותיהם שמלאו את
בו אותו ברגע שיצטיירו בתעודות זהות
המגרש. ימים על ימים קודם לכן ישבו ב ועבודה
— אם עדיין לא עשו זאת) .למעלה
לשכת העתונות הממשלתית באי כוח המ־״
907 עובדים עבודות חוץ. תכניות לצלמים
המקצועיים שפרנסתם על מאורע
עתיד — אין. מדריכים שיתוו להם את ה כזה
והסדירו את ״מבצע צלום״ על הצד
דרך, שתובילם ביום מן הימים לחיי קי הטוב
ביותר אבל כשהתחיל טקס הפתיחה
בוץ ככל הקיבוצים — ״הבטיחו״ להם. מי
היו על המגרש לא פחות מ־ 50 צלמים
הבטיח י אין תשובה. זיקתם החברתית ל מיותרים,
ביניהם ״החפרס״ הידועים, תיימקום
— אפס: עד הערב יושבים כולם
רים, צלמים חובבים, אחרים שמצאו מצלמה
בבתי הקפה בלוד או ביפו.
חלודה במגרה השלישית מלמטה בארון ה־לראנטיקות,
וילדים עב מצלמת הבר מצור.,
עוד פרט פיקנטי: אין ערביה שדתה תר לרבים
שמשה מצלמה — כרטיס כניסה.
שה לה להצטרף לצורת חיים קיבוצית.
האיצטד החדש שעלה רבבות לירות עו כלומר:
שאביה יוציאנה חינם מביתו. בחו וני
באמצע בנייתו. בחלקו האחד הותקנו
רה עולה כ־0ס 3ל״י. פרט לשתי נשי ה־ספסלי
בטון ואילו בחלקו השני — ערו״מנהל״
— אשר אין להן כל מגע עם ה מות
אדמה. יש לקוות שהעבודה בו לא
קיבוץ — אין אף בחורה אחת במקום;
תיפסק עם המכביה, כי עם בוא הגשמים
וזאת אפשר להרגיש היטב, על פי הסיר־תיסחף
האדמה למקומה וברמת־גן יעמוד
חון המבהיל השורר במטבח• כעת התאררק
חצי איצטד.
סו שניים עם בחורות מתחנת־הרכבת, ות היינה
אלה שתי ה״חלוצות״ הראשונות.
חברי קיבוץ קוני נשיס
מעניין לדעת מניין רכשו׳ קיבוצ׳ניקים לכ אורה,
כסף רב כל כך לשם קנייתן?
עצם צרוף המלים ״קיבוץ ערבי״ מעורר
בעיות לאין ספור. ורבות אפשר להגות
מורה הדרך, עלי, וכן ה״מנהל״ ,היו בדעה
בכך, עד שרואים קיבוץ זה, ואז — אוי
אחת, כי הקיבוץ הערבי שייך למפ״ם. זוהי,
לעיניים שכך רואות !
הקיבוץ שוכן כבוד באחת החצרות הטיפוסיות
של לוד, ברחוב צדדי. עם פתיחת
השער מתגלה לעין עזובה רבה. בין
שלל עשבי הבר, במרכז, מבצבצת קבוצה
קטנה של צמחים ירוקים יותר, גדלים כמעט
זה על זה.

היא באה לאותו מוסד, קראה לילד החוצה,
הלכה אתו לטייל וברגע מסוים הוציאה
לפתע מארנקה בקבוק חומצה ושפכה את
תוכנו על פניו. הילד האומלל מת כעבור
שעות מספר מר,כוויות. אנשים שעברו
במקום ראו אשד, מתיפחת בבכי כשהיא רצה
לאורך הכביש וצועקת :״אם יש לו אשד,
אחרת לא יהיה לו ילד ממני״...
ארך בסך
של צילה צויקלר משפטה הכל יומיים. היא הודתה באשמה. היא לא
עלעצמה וסירבה לקבל סניניסתה
להגן
דרש זאת
גור גם כאשר בית המשפט
רקעמדה ובכתה וביקשה את
ממנה. היא
העונש. והוא ניתן לה 12 :שנות מאסר,
בהתחשב עם הנסיבות השונות.
ועתה, מבית הסוהר, שלחה צילה צויקלר
את פרי עבודתה — שתי בובות ילדים למפקדי
המשטרה. וזו היתד, הברכה היחידה,
שקיבלו הקצינים השנה מ״ו,ציבור״.

הסרביסים היפים
כאשר הבחין פקיד המכס בחיפה בתוכן
המטען שהגיע מניו־יורק — קרנו פניו.
מערכות כלי מטבח נחמדים עם צפויים אט־נותיים!
לבסוף השיג לבת זוגו את מבוקשה.
בהגיעו הביתה הודיע לאשתו בשמחה,
שבקרוב תוכל להשיג בחנות ״המשביר
לצרכן״ מערכת כלים מפוארת, מתוך המטען
שהביא עולה חדש מארה״ב.
— ומניין לך שזה היה דווקא ב״המש־ביר
לצרכן שאלה עקרת הבית.

כרמלה ויגאל ידיין
.״הרמטכ״ל

ישב

בפינה

אולם פקידי אגף הפיקוח היו כנראה
בדעה אחרת (יותר מדי מכירים הם את
משרד האספקה) והחלו בחקירה.
עד מהרה התחוור כי פקיד המכס לא
טעה. את הכלים היקרים קיבל ״המשביר
המרכזי״ אלא ״משום מה״ אוחסנו תקופה
ממושכת במחסן ואחרי חדשים נמצאו
הכלים היקרים לפתע בידי סוחר קטן
(אמנם שמו קליין) לבזנסים גדולים. פשוט,
״המשביר המרכזי״ במקום לשווק את הס חורה
ללקוחותיו, זאת אומרת, לחנויות
״המשביר לצרכן״ ולקיבוצים — ביצע
״מסחר בלתי חוקי (כך נרשם בתיק פלילי)
ע״י מכירה למסחר הפרטי ב״שרשרת״.
כשנפתח תיק פלילי נגד ״המשביר המר כזי״
,פיטרה ההנהלה מיד את הפקיד שביצע
את הטרנסקציה. אולם הפקחים הם
בני־אדם בלתי סנטימנטליים וג׳סטה זאת
לא שיכנעה אותם בכלל( .אגב אורחא נזכר
אחד מהם בבדיחה על הבעל, שתפס את
אשתו בעוון בגידה וזרק את הספה החו צ
ה הפקיד הוא פקיד ועברה על החוק
היא עברה.
ייתכן שבמשפט יתגלו פרטים עוד יותר
מענינים, על כל פנים המזכיר הכללי של
התאחדות הסוחרים קובע שבידיו נמצאים
צילומים אוריגינליים מכל הטרנסקציות האלה
ולעת מצוא יפרסמם. אולם אגף הפיקוח
מפקפק אם תימצא שעת כושר כזאת מכירן
שבידיו נמצאים המיסמכים המקוריים.

עופות ובני־אד

״זהו גן הירק שלנו״ מסביר מורה
הדרך, חבר הקיבוץ, שחזר זה עתה מ־עבודת־החוץ
שלו.
כל נפש חיה לא נראתה לעין. אחרי צע דים
מספר ופנייה ימינה, נתגלתה לעין
ושתי עזים.
קבוצת תרנגולות מנומרות
תנועת התרנגולות והעזים היתר, מכוונת למרפסת,
שעליה ישבו כמה ערבים וער ביות,
מסובים בבטלנות מזרחית על כוס
תה עם נענע.
— זהו המנהל שלנו, אחד ממכריו וש תי
נשותיו.

המצב במדינת ישראל עוד רחוק מזה
אבל המפקח על המזונות למד כנראה משהו
מזה וכתגמול על מכירת לחם להזנת עופות
קיצץ במנות הקמח למאפיות וגרם ל״בהלת
הלחם״ .״יחסר לחם לאנשים, אז לא ימכרו
לבעלי הלול״ — קבע משרד האספקה
וקיצץ במכסת הקמת ב־ 15 אחוז.

— ועזיו ותרנגולותיו — אפשר להוסיף
במעט ציניות. כי הרי — אין בקיבוץ מ קום
ל״מנהל״ ,שניתנת לו דירה לחוד, וא שר
לו עזים ותרנגולות, לצרכיו הפרטיים,
אך ורק למשפחתו.

הלולנים ידעו כנראה איך להסתדר ולפי
הודעת המפקח על המזונות ,״נדדו״ מש לוחים
שלמים של לחם ישר ממאפיות קו״
אופרטיביות ופרטיות אל המשקים. בערים
קמה בד,לד -החלו לאגור לחם ולייבש צני-

שנת 1932 נחרתה בזכרון אזרחי ברית
המועצות כתקופת זוועה ללא תקדים. המש טר
הסובייטי, כנקמה לסבוטז׳ה בקולחוזים,
מכר את החיטה במחירי ״דומפינג״
בחו״ל וכמה מיליונים תושבים מתו מרעב.

שתי הבובות, מתנת צילה צויקרר

המוסדות

ולא

השופטים.

,העולם הזה״ ,מס׳ 675

במד י נה
מים. ועל יד חנויות המכולת החלו להזדנב
תורים ארוכים ללחם.
מי יודע איך היו מתפתחים העניינים
אלמלא ״משבר האימון״ הכללי שחל בשטח
הכלכלי הכללי והממשלה הגיעה לידי מס קנה
שלא כדאי בגלל כמה טונות קמח
להעמיק את הקרע בינה לבין האוכלוסיה.
מיכסת הקמח הוחזרה לקדמותה׳ סערת
הלחם שככה וגם העופות מבסוטים.

רבות בשביל ההסתדרות הרפואית בישראל״.
לבסוף גילה כי ביזמתו הועברו עתה
לארץ 2000 קילוגרמים בשר ו־ 1000ק״ג
ממתקים. אלה מיועדים למשתתפים במכ־ביה
(טוב להיות ספורטאי) .את המשלוח
הזר, שלח המפקח הסניטרי של תל־אביב
(״השכונה״) לפי הכתובת :״ד״ר דב יוסף,
שר הקיצוב והאספקה, אצל ג׳ורג׳ פלש,
סגן יו״ר המכביד והמשלוח הגיע
לתעודתו...

יחד עם המשלחת האמריקאית למכביר.
הגיע לארץ ד״ר מורטון ג׳י תבינם, רופא
ידוע מניו המפשייר. ד״ר רובינס, אדם יפה
תואר ובעל שפם מסוגנן של ״המחזר
המושבע״ (גירסת הוליבוד) ,בסך הכל —
פרצוף לא יהודי, הפתיע את הפקידים בשדה
התעופה בלוד בעברית הצחה שלו. ימש־החלו
דללו להתעדן מנין לו׳ לרופא המ כביד״
העברית הזאת, לא אמר מלה אלא
הוציא מתוך הכיס שני כרטיסי ביקור, שם
אותם על השלחן ואמר :״זה (הוא הצביע
על האחד מהם) הוא של היום, ואילו זה
(הוא הצביע על השני בעברית) הוא מלפני
28 שנים, כאשר נמניתי על תושבי הארץ
הזאת מאז היה מרדכי רבינוביץ מש־

מלחמת ה דג ל,

שג• כרטיס בי קוד

הד״ר רובינס־רבינוביץ
משכונה לעיר.
גיחה ר,סניטרי של תל־אביב (״השכונה״)
חלפו שנים. המשגיח נסע לאמריקה, שם
נתפרסם כרופא, נהיה לעסקן ציוני חשוב
(בין יתר התפקידים — יו״ר ועדת המכבי
של הסתדרות הציונית) ואילו כאן —
ב״שכונת תל־אביב״ — גם כאן חלו שינויים
ניכרים. ומשבא בשבוע שעבר מרדכי
רבינוביץ־רובינס לארץ היתד, לו כעין קבי
לת פנים לבבית בשבילו במיוחד: ערכו
כאן את ״שבוע הנקיון״ של השכונה לש תריסר
עבר
,״בימים ההם הספיקו חצי
מטאטאים כדי לערוך מבצע נקיון בעיר
העברית״ — העיר הרופא מאמריקה.
לפני כשנה ביקר ד״ר תבינם בארץ
בפעם הראשונה לראות את המדינה היהו דית
ואת מספר ידידיו מהימים ההם בגון
״מוסא״ (משה שלוש) ,שהיה מהלך כמוהו
בתרבוש, ועוד חברים מהזמנים ההם .״היו
ימים״ — אמר רובינם — ״אבל היום יותר
טוב, בפרט בכל הנוגע לפיקוח סניטרי״.
והוא הלך לעיריה כדי לחטט שם בארכיון
אחר התקנות להשגחה סניטרית (מספרות,
מסעדות) שהוא, רופא המכביה, חיבר אז.
ומשעלה בידו לגלות איתם על נקל בארכיון,
קבע האורח׳ כי מלבד הנקיון (היחסי)
״יש גם סדר בארץ״.
מאז ביקורו בישראל אשתקד הוסיף ד״ר
רובינם פעולה חיונית אחת לשרשרת המב צעים
שלו ״פור איזראל״ .הוא יסד את
החברה הרפואית האמריקאית למען ישראל.
רעיון הארגון הזה הוא לאפשר לרופאים
ישראליים להשתלם באמריקה, לקיים קשר
בין רופאים בארץ ואנשי המדע הרפואי
היהודיים באמריקה. עד כה כבר התארגנו
בארגון זה כ־ 650 רופאים יהודים באמריקה.
כאן גילה לנו ד״ר רובינס, כי באמריקה
חיים כיום לא פחות מ־ 29.000 רופאים
יהודים (בס״ה יש באמריקה 160.000 רופאים)
.״אם נצליח לארגן רק מחצית הרופ אים
הללו למען ישראל () 14.500״ — חישב
ד״ר רובינס — ״וכל אחד מהם משלם 10
דולר לשנה — הנה כי נשיג סכום של
145 אלף דולר. בכסף זה אפשר לפעול

,העולם הזה, מס׳ 675

החוק הימי הבין־לאומי קובע: אניה
הנכנסת לנמל זר צריכה להניף על התורן
הקדמי שלה את דגלה של המדינה שלה
שייך אותו נמל. זהו אות לכך, שהיא
מקבלת על עצמה את מרותה של אותה
מדינה. אניד, שלא תנהג בך׳ צפויה לקנס
ולאי־נעימויות אחרות.
לעיני איש המתבונן באחד מנמלי הארץ
מתגלה• מראה מוזר: רוב האניות הזרות
מניפות את דגלו. של הצי המסחרי הישר אלי,
קצתן — את דגלנו הלאומי, ולפעמים
תיראה גם אניד, שאינה מנינה שום דגל
ישראלי, והתורן הקדמי שלה מתבלט
במערומיו.
הסבה לדבר: בזמן הראשון אחרי שעברו
נמלי הארץ לרשותה של המדינה העברית
הצעירה׳ המשיכו האניות הזרות המגיעות
ארצה׳ להניף מתוך שיגרה את הדגל המנדטורי.
עמדו פקידי הנמלים והסבירו ל־קברניטים
שאין זה יותר דגל המדינה— .
שאלו הקברניטים :״ואיזה דגל עלינו לה ניף?״
— אמרו להם :״עוד לא נתקבלו
הוראות. אל תניפו לעת עתה כל דגל״.
ואולם היו קברניטים שקנו עוד בחוץ
לארץ את הדגל הציוני המקובל, ומדי
הכנסם לנמלי הארץ היו מניפים אותו. יתר
רבי־החובלים ראו מהם וכן עשו, ולבסוף
קבל נוהג זה גם אשור רשמי מידי השל טונות
שלנו.
זמן מה לאחר מכן קבעה הכנסת דגלים
נוספים לדגל הלאומי: דגל הצה״ל׳ דגל
הרמטכ״ל, דגל חיל־הים, דגל הצי המסחרי
וכו׳ וכו׳ .וביום בהיר אחד הוציא משרד
התחבורה פקודה המצווה על האניות הזרות
להניף לא עוד את הדגל הלאומי שלנו,
כי אם את דגל הצי המסחרי הישראלי.
פקודה זו הכניסה אנדרלמוסיה לכל
הענין. הקברניטים, העוברים במסעותיהם
ארצות רבות, ויש מהם המגיעים לעתים
רחוקות לארץ, נתבלבלו משפע הפקודות
שנתכו עליהם זו אחר זו: א) הורידו את
דגל המנדט! — ב) אל תניפו דגל בכללי
ג) הניפו את הדגל הלאומי! — ד) הניפו
את דגלו של הצי המסחרי!
מדוע הוציא משרד התחבורה את זו
הפקודה האחרונה, המנוגדת לנוהג הבין-
לאומי? האם הניעוהו סבות אסטטיות, וחו
תמונת

שבעת
הימינן
שב הוא את דגלו של הצי המסחרי —
מגן־דוד כחול או זהוב (קיימות גרסות
שונות) בתוך ביצה לבנה על רקע כחול
— לנאה יותר מן הדגל הלאומי? ואולי
סגנון. כדי להוכיח לכבוד בית־המשפט
כי אמד, ווייס, הגרה בשדרות
רוטשילד 67 בת״א, עברה עבירה (וב עקבות
הדבר נקנסה אמנם ע״י כב׳
השופט לונברג בחמש לירות) הוקרא
בבית המשפט כתב האשמה, שהכיל
בין השאר את הקטעים הבאים הנ״ל
נאשמת באי שימת מחסום לכלב בשעה
שהוא יוצא לטייל באיזור עירוני ואי
מניעתו מבוא במגע עם כלב אחר לפי
סעיף 9ו־ 12 מפקודת הכלבת ...והיות
וביום הנ״ל לא שמר, הנאשמת מחסום
לכלב השייך לה ולא מנעה אותו מבוא
במגע עם כלב אחר בשעה שהכלב יצא
לטייל באיזור עירוני ...והואיל ובדואר
החבילות לא השגיחה על הנ״ל ולא
השתמשה באמצעי זהירות נגד הסכנה
הצפויה מאיזו חיה אחרת (כלבת) וכ תוצאה
מזה נשך הכלב את שרגא
גולדברג (שהיה אותה שעה בדאר הח בילות
והיות
וכל אלה — נקנסה הגברת
אמה ווייס, כאמור לעיל, בחמש לירות.
רוצה הוא להדגיש את עליונותו של המסחר
על הלאומיות י או שמא זה סתם ענין
של חוסר בקיאות...

ארצנו 11
המפלגה הפרוגרסיבית השתמשה לצרכי
העיריות, לבחירות הערעורים, הגשת כרשימת מנויי ״הארץ״ .נתברר, כי
בין הערעורים שהוגשו היה גם ערעורו
של אזרח בשם ״ל,פה וינה חרות״)
--כאות תודה והערכה על הופעתהפסנתרנית פנינה זלצמן בפני אנשי רעננה
הגישו לה מארגני הקונצרט, לא זר פר־הים,
כמקובל, כי אם עשר ביצים
״אקסטרה מעריב המר־כזיה
של הטלפונים באבן יהודה סגורה
משעה 12 עד 4אחר הצהרים. כשתפקידה
הולכת הביתה בצהרים, היא מקשרת את
כל הטלפונים זה לזה וכאשר מצלצלים
לאחד — מצלצל הטלפון אצל כולם,
(״הבקר מצרכניה בשכונת
התקווה נגנבו שלושה שקים של סוכר
לבן 3000 ,ביצים 200 ,קופסאות סר דינים
ו־ 130 חבילות קמח( .״יומן המש טרה״)
חופה ראשונה לחייל
וחיילת החונים כאילת נערכה על חוף
ים־סוף• הרב הצבאי והחופה הוטסו
כמטוס מתל־אביב( .״הארץ
בחיפה חולקו 7200 נרות יום־כפור ל־של אוכלוסיה עבור חנוונים 600
120.000
נפש( .״ג׳רוסלם פוסט״).

השבוע

אוד• אבנר•

בולם ילדים טובים
נאום לא־בן־גודיוני בהחלט: חסרו ההברקות
האימפולסיביות, ההאשמות המוחצות׳
ההתקפות הנועזות• גם הקול היה שקט.
אטי, כמעט עייף, ורק לקראת סוף הנאום
״התחמם״.
כשראש הממשלה, לבוש חולצה לבנה
בעלת שרוולים קצרים, הרכיב את משקפיו
ונתישב בניחותא בכורסא שע״י המיקרופון
בחדר האולפן הזעיר, היה בידו נאום מדוד
ושקול, מחושב לפרטיו. הטכסיסן בן־גוריון׳
שהשתלט שלטון כמעט מוחלט על מפלגתו
(שרבים מראשית התנגדו ו&תנגדים לו) והנחיל
תבוסות מצלצלות ליריביו (אלטאלינה,
פלמ״ח) שוב עמד על הגובה.

בל יהודי הגון
קודם כל מנה בקול נוגה את הקשיים
העצומים שהממשלה נתקלת בהם בגלל נא מנותה
הציונית. הצנע והקיצוב דרושים בגלל
ד,עליה וצרכי ההגנה (לא כל כך מדויק :
יהודי אמריקה משלמים בעד העליה בדו-
לאדים יקרים, שהממשלה משתמשת בהם
גם לצרכים אחרים) .בגלל העליה עולה
הייבוא פי שמונה על הייצוא (לולא באה
העליה, האם היה המצב שונה?) כל יהודי
הגון רוצה בעליה ובהגנה (ההיקש שלא
בוטא: כל יהודי הגון רוצה בממשלה).
אחרי כן ניגש ראש הממשלה בשקט
להטות את רוח הפרצים ממפרשי יריביו
למפרשיו שלו. הממשלה עשתה שגיאות
רבות. חסר תיאום. חלק מן הפקידים הם
סנובים. דרוש בדק־בית יסודי במנגנון הממ שלה
(המסקנה המבוקשת: נעשו דברים
רעים מאחורי גבו של אבא־בן־גוריון —
עתה יבואו הילדים הרעים על ענשם ואבא
ידאג לילדים הטובים).
האופוזיציה אינה כולה רעה, הקואליציה
אינה כולד, טובה. רוב היהודים אנשים טו בים.
מחוץ לדמגוגים ולעתונים הצהובים
(ואיש אינו רוצה להיות דימגוג או עתונאי
צהוב) יעזרו הכל לראש הממשלה במיבצע

בסך הכל: נאום כמעט לדוגמה.

אבא מובן לסלוח
העובדה הפשוטה היא, כמובן׳ שכל
אדם הגון רוצה באמת בחיסול השוק הש חור.
מי רוצה שילדים ירעבו בשעה שהח לב
נמכר בסתר, שחולים יתפתלו בכאבים
בשער, שרפואות חיוניות נמכרות ״מתחת
לשולחן״ ?
אלא שגם ראש הממשלה יודע: הדבר
אינו פשוט כל כך• 9מתוך כל 10 מש פחות
נזקקות לשוק השחור לסעודותיהך
היומיומיות. מספסרים לא רק סוחרים, אלא
גם קיבוצים (שהממשלה מעלימה את שמם
ובן־גוריון משבח אותם על ש״הודו באשמה״
— כלומר, אבא סולח לילדים הר עים
אחרי שהבטיחו להיות ילדים טובים).

חתולים ועכברים

המקום - :תחנת האוטובוסים לארנונה מול בנין הדאר הראשי
בירושלים. לפנים -רחוב בבוינגרד. כין קהל הנדחקים
כתור עמד לו כשקט תרנגול-הודו! .משקל 8קילו בשח.
נא להפעיל דמיון רכותי - .לו עמד תרנגול-הודו זה כאותו
מקום לפני שלש שנים חדשיים לפגי חג המולד

כי זו המציאות: ענפים שלמים של
המשק אינם יכולים להתקיים אף יום אחד
מבלי להזדקק לשוק השחור.
במקרים רבים נתעורר הרושם שהממשלה
יודעת זאת, ואף לוקחת את הדבר
בחשבון (כדוגמת הממשלה העותומנית,
ששילמה לפקידיה משכורות סמליות, מתוך
חשבון שהמשכורת האמתית תשולם ע״י
נותני הבאקשישים) .לענפים אלה מוקצבים
חמרי־גלם מתחת למינימום ההכרחי, וה ברירה
שעמדה לפניהם היתה: לקנות בשוק
השחור או לסגור את המפעלים.
זהו שורש הרעה. וכאן באה לידי
גילוי אותה ״יהירות״ בירוקראטית אשר
ראש־ד,ממשלה הפליג בגנותה.
אפשר לאסור את הפושעים המוכרים
במחיר אגדתי את הבשר המיועד לחולים
בבתי־החולים, את הסיגריות המוברחות
מעבר הירדן, את קופסאות בשר־החזיר
המגיעות מאמריקה. אולם השוק השחור
לא יתחסל עד אשר יחדלו פקידים מסוימים
להתיחס אל מפעלי־כלכלה כחתולים המש חקים
בעכברים לפני נעצם בהם את צפור•
ניהם.
אין ספק שאותן תשע־עשיריות המפי־רות
את החוק יכלו לשתף פעולה עם
מבצעי־החוק ולחסל את מרבית הספסרים.
אולם קשה להאמין במהפכה נפשית עמוקה
כזאת, אם לא תקדם לה המהפכה הנפשית
במנגנון השלטון — מהפכה שתהיה
גלויה לעין, ברורה, הפגנתית.

הוע1

! 1ילה

ככניסה. לשכת המודיעין, עס רם־קול המשדר לכל פי:
המחנה, עומדת לרשות התושבים להשיג ידיעות ולענות לשאל

אוכל

כשפע.

נקודות

ותלושים

אינם

ידועים

ב״כפר׳

כפר ה״מכביה
מאת

שלום סהן ומקסים סלומון.

מזר, כמד, שבועות אפשר היד, לחשוש כי המכביה
״תתחרבן״ ,ובכל שהתקרב מועד הפתיחה, הלך וגבר
החשש. אף שמועות הגיעו לחו״ל, ובעתונות הופיעו
שאלות: כיצד יוכשר האיצטד החדש, מד, תהיה רמת ספורטאינו,
ובעיקר — ,היכן ישבנו את הספורטאים־האורחים?
ואכן, השאלה האחרונה היתד, אחת הקשות ביותר.
כי איפה ימצאו דירות למאות המתחרים שיבואו מכל
הארצות? האם ידחקו אותם למלונים הדחוסים בלאו
הכי י ולבנות להם שיכון — אין חמרים׳ אין זמן, ואין
כסף.
הועדה המארגנת של ״המכביד,״ פנתה לבעל־הבתים
הגדול ביותר במדינה — צ,ה.ל. היש באפשרותו לשכן
את האורחים? נתברר כי בצפון תל־אביב עומד מחנה
הבראה ונופש של הועד למען החייל שהוקם בזמנו למען
טייסי הר.א.ף,
הצבא נתן הסכמתו, והועד הלאומי למען החייל הואיל
להשאיל את המחנה למען ייהפך ל״כפר המכביה״.
המחנה היד, במצב הזנחה חמור. רק ביתנים מספר —

היו ראויים לקבלת

צריך היה ללכת קילומטר

שהיו בשימוש בית־ההבראה
דיירים, וכדי להגיע למחנה,
בחול.
אך מיד ניגשו לעבודה אנשי המחלקה הטכנית של
העירית ואנשי ר,״מכביד,״ .תוך שבועיים נסלל כביש,
הוקמו ביתנים, והעיקר — הונחו עשרות מטרים של
צינורות להעברת מים לבריכת־ה,שחייה הנאד, שלא השתמשו
בה מאז עזבו הבריטים את המחנה לפני שלוש
שנים.
.וכאשר באו ראשוני המשלחות מחוץ־לארץ — בצפותם
לכי רע — מצאו חדרים נקיים, מחנה יפה, מזון בשפע,
ואפשרויות נהדרות לנופש במקום.
מיד הודיעו על הפתעתם הנעימה לכל מי שטרח
לשאול אותם. אכן מחנה כזה ראוי לשכן בו את שחקני
הארצות המפונקות ביותר בעולם•

והיום גרים ב״כפר
המעדיפים לבלות במקום
הספורט השונות — כי
היום שאפשר לחיות בו

המכביד,״ כחמש מאות ספורטאים
את רוב זמנם החפשי בין תחרויות
ספק אם יש מקום אחר בישראל
ברווחה ובנחת כב״כפר״ הזה.

אהרון מורי, 20 ,למעלה מימין) .מכונאי־מתאגרף מבומביי. היינץ שטרנפלד,
:שמאל) .סטודנט מוינה שעזב לימודיו להשתתף בדחזרויות־שחיה במכביה. אהרן רכינסקי
(י שן) טניסאי מיוהנסבורג. דנים הורוביץ( , 17 ,״תינוק״ המשלחת הדרום־אפריקאית) מתאגרף.

אימונים. בערב ייפגשו על יהזירה ״ברצינות״ ,אך עתה הינם רק תושבים בני ״כפר״
׳אחד, המתבוננים יחד לתחרויות. בין אהרון מודי (שמאל< שבא מהודו ולס הץ (ימין)
מיוהנסבורג, אין צורך בשפת־דיבורים. יש להם שפה משותפת משלהם — איגרוף.

היא נבנתה ע׳׳י
בריכת־השחיייה
הפנאי. מאז עזבו הבריטים הוזנחה

הרצי כמנוחה.
אפריקה.

הפעם לא קימץ

עדנה

היא

שר האספקה,

עדנה פרידמן ודוד סנדלר
ביוהנסבורג עקרת־בית ואילו

והספורטאים

אוכלים

כפי

האנגלים למען ״נפ שו בה טייסיהס בשעות
המים בה זורמים
עתה שוב
הבריכה.

רצים בקבוצת האתלטיקה מדרום
דוד מנהל בית־דפוס באותה עיר

עוהיה

מקובל

בתקופת

ה״טרוס־צנע׳׳

הכנה למשחק. עוד מעט יצא סמי בלום, הרץ הימני של קבוצת הכדורגל
מדרום־אפריקה, למגרש. לפני המשחק עוזר לו חברו לם הץ לרכך את השרירים.

קצתמתיחות. הם גרים בצריף אחד,
ורוברט דין (ראיה, שער) !מבומביי. בשעות
מוציאים הס לעשות,
ואין מה
לנוח.,

זה ליד זה — אלאן (שמאל) מלונדון
אחרי והצהרים, כ שרוב התושבים שוכבים כסף אבל בלי

קלפים.
חבילת
אמנו מקיפטאון.
פגישת יבשות. אנה הייכנבאום באה מוינה ולואיס מילר
אין היא גרה ב״כפר״ ,אך מבקרת קבועה היא, כי כאן ליד הבריכה מבלים בנעימים.
מכתב בודאי

בבית שם הכיתה. מרצ׳לו פרינטה, שחקן כדור־סל, בא מטריפולי.
הרבה מה לכתוב.
מחכים לחדשות מבנם ב״ארץ הקודש״ .ואמנם יש

המייצאים א ת מדינ ת ם
כאשר נבדקו כתבי האמנה של חברי
המשלחת הישראלית לכנס החמישי הסדיר
של עצרת או״ם, שננתח ב־ 19 לחודש זה
בפלאשינג מיידאוס שבמדינת ניו־יורק׳ על
ידי וועדת כתבי האמנה — נמצא שהתעודות
לא סודרו בהתאם לתקנות, הדורשות הוד עה
רשמית על מנויי חברי המשלחות מצד
ראש המדינה השולחת או שר החוץ שלה.
נציגה הקבוע של ישראל באו״ם, אבא
אבן, הסתפק במברק ובגלל טעות טכנית
זאת הוכרה המשלחת כחברה זמנית בלבד,
עד לתיקון השגיאה.
ואלה הם, מלבד משד, שרת •,חברי ה משלחת
הישראלית לאו״ם :
\7אבא (אוכרי) אכן,־ בן ,35 שגריר
מיוחד ומוסמך של ישראל בוושינגטון ונ ציגה
הקבוע באו״ם, ממושקף, כבד סנטר
וארוך פנים, יליד דרום אפריקה ותלמיד
עילוי במכללת קמברידז,׳ המפורסמת, מז רחן
שהיה צנזור ערבי ראשי ליד המטה
הראשי של צבאות בריטניה במזרח התי כון
בהיותו בן ,25 וש״נתגל־,״ אז על
ידי ברל כצנלסון, דברה הרוחני של מפא״י,
שקרבו והכניסו לעבודה במחלקה המדי נית
של הסוכנות.

הנציג אכא אכן
פוליטיקה...

אבא אבן, המשמש נציג קבוע של ישראל
באו״ם מאו יולי , 1948 והמתרגם בשעות
הפנאי שלו ספרים ערביים לאנגלית (״מיו מן
תובע בכפרים״ של תאופיק אלחכים)
נחשב ככוח העולה בין אנשי שרות החוץ,
ומרננים שעתיד הוא לרשת את מקומו של
משה שרת ביום מן הימים.
לאיתור לז־רי א ,49 ,יליד דרום אפ ריקה
וחניך קמברידז׳ אף הוא, הקונסול
הכללי של ישראל בניו־יורק, המשמש ביחד
עם זה כסגן נציג ישראל הקבוע באו״ם,
לשעבר מרצד, למשפט הולנדי־רומי במכללה
דרום אפריקנית ומשתתף קכוע באנציקלו פדיה
בריטניקה, הוא השלישי בחמישייה
המייצגת את ישראל בכנס העצרת.

^ ה ר בי עי הוא ד״ר יער,כ רוכינסון,
משפטן בעל שם עולם, מורה בבית ספר
תיכון עברי בעיירה ליטאית, שהיה מסיע
את אשתו במחלקיים ברחובות העיר בימות
השלג, להנאתו הוא, אשתו והתושבים,
שהפך יועצה המשפטי של משלחת ליטא
ליד חבר הלאומים ושהוצעה לו משרת
ראש ממשלת ליטא בגולה, לאחר כיבוש
הארצות הבלטיות על ידי ברית המועצות,
פועל כיועץ המשפטי של המשלחת׳ אליה
צורף ברגע האחרון. נבחר כסגן יו״ר של
הועדה המשפטית של או״ם.
\7זלמן (זיאמה) ארן (.אהרונו-

כיץ) ,מזכירה הכללי של מפא״י מאז נו־במבר
1948 ויד הברזל שלה, ששינה את
שמו בהתאם להחלטת ועידת מפלגתו, המ שמש
כיושב ראש וועדת החוץ והבטחון
של הכנסת, בעל קווי הפנים החדים וקל
הלשון, המבלה את שעותיו הפנויות ב לימוד
לשונות זרות וקריאת שירה.

\7בראש משלחת ישראלית הלוקחת חלק
בסיורים במתקנים צבאיים ובבתי ספר ל אמונים
של הדרוכה ו־אמיצה באומות אי רופה
הקטנות, מבחינה צבאית — ,שוויץ
(מותקהז מרדכי אלוף עומדים מלן ל|ל, יליד מוצא ששכל את משפחתו
בהתקפת הדמים והרצח בתרפ״ט. סגנו של
ראש המטה הכללי, בן ה־ ,30 כקצין המב צעים
של חזית הצפון, תחת פיקודו של
משה (״מערכות צפון״) כרמל, ושהיה אח ראי
לכבוש הגליל כולו על־ידי תכנון מב צע
״חירם״.

אלוף

אוויר

אהרן רמז,31 ,

בן דוד (שר התחבורה) .בעל החיוך המ

לבב.
חבר משק שהיה בשליחות באירוכה
ונתגייס לחיל האוויר הבריטי כטייס קרב,
וראש מטה וקצין המבצעים של שרות ה
אלוף
אויר אהרן רמז
...וחיוך מלבב.

אוויר (״ש. א.״) של ארגון ההגנה שנתמנה
למפקד חיל האויר לישראל.
אפרים צור (פיינשטיין) ,ראש
עיריית מגדל גד. גבה הקומה, הממושקף
ושזוף הפנים, איש באר־טוביה שכל מגעו,
בעבר, עם מגדל גד הצטמצם בכמה ימי
מעצר בכלא המזוהם שבעיר׳ כשחש לעזרת
מעפילי ״שבתאי לוז׳ינסקי״ ,שירדו
בחוף מגדל גד, ושנתמנה לתפקידו כיושב
ראש הוועדה העירונית לפני עשרה שבו עות,
התפנה, לאחר ששכבה הסערה סביב
״יציאת״ ערביי מגדל גד לרצועת עזה׳ ל-
עניני מדינתו הזעירה והודיע בגאווה על :
ששת אלפים יהודים בעיר.
תעסוקה מלאה.
הקניית הלשון העברית לכל העולים.
קדיחת שלוש בארות והקמת בית חרושת
לייצור צנורות־ענק. בעלי קוטר של שני
מטר, שדרכם יעברו מימי הירקון וביוב
ת״א להשקאת הנגב.

המשנים את מקומם
..פנחס לוכיאניקר, בן ה־ ,46 בעל
שערות השיבה והפנים השלווים׳ האיש ש יעמוד׳
לדעת יודעי דבר׳ בראשה של ממ שלת
ישראל, אחרי שחד בן גוריון יפסיק,
מסיבה כל שהיא, למלא את כהונתו הנו כחית
; המזכיר הכללי של ההסתדרות וה אחראי
לתקיפה הסוערת ביותר בחיי אר גון
הפועלים הגדול במדינה: הוא המועמד
הרציני ביותר לתפקיד השר שמפא״י מתעתדת
להוסיף לממשלה, לכשיבוצעו בה
חלופי הגברא — שמדובר עליהם זה מזמן

מזכירים אפשרות שיתמנה כשר החינוך
במקום זלמן שזר הסובל ממחלה. וללא
ספק זקוק המשרד לכשרונותיו הארגוניים
המצויינים של איש כ״איש העתיד״ .וכנראה
שגם יוטל עליו בצוע החינוך הממלכתי
שעה שיבוטלו הזרמים בחנוך.
^7יצחק גרי״כום, בן ,71 נמוך קו מה,
רחב מצח, משולש פנים׳ בעל מבט
חודר וזקן תיש חד ; עורך דין לפי הש כלתו,
יושב ראש ההסתדרות הציונית ב פולין
ומנהיג הפרקציר, היהודית בסיים
(בית הנבחרים) הפולני, לפני השואה׳ ומ מי
שהיד,
ייסד הסתדרות״על המשמר״,
שר הפנים בממשלה הזמנית וחתימתו על
כל תעודות הזהות שהוצאו עד לבחירות
הכנסת הראשונה, שבהן נכשל ברשימתו
האישית — י״ג — שזכתה ל־ 5814 קול
בלבד, חזר ל״על־המשמר״ ,אך הפעם היה
זה בטאונה של מפ״ם• הוא משתתף ב־עתון
תחת הכותרת ״רשות היחיד ברשות
הרבים״.
נימוק ההתקרבות: הסכנה הקלריקלית
במדינה וחששותיו מפני התקרבות יתירה
למערב.
\7שרמה (״שלשה חצים״) טנאי,29 ,
צנום, בהיר מבט, משורר, חבר מערכת
״הארץ״ שהיה כתבו הצבאי בזמן המלחמה
ושפרסם את קובץ שיריו הראשון —
״פגישת האוהבים״ .בגיל ,25 נתמנה לעורך
״במחנה״ ,שבועון חיילי צ.ד.,ל ,.בדרגת
רב־סרן.
עורך השבועון החדש, שאיכותו ירדה
במקצת משעה שעורכו — מאיר אביזוהר
(עתה מראשי שח״ל באילת) וסגן עורב —
שבתי (״סבי״) טבת (עתה רפורטר
של ״הארץ״) השתחררו מהצבא, כבר נקט
בצעדים ראשונים לשיפורו והכניס טורים
מיוחדים לבולים, היסטוריה צבאית וצחוק.

רבה״ ומשה שרת, שהיה שני למברכים
(הראשון היה טריגווה לי) מיצה:
״הערבה מתאימה למשרת הגדול של

^7שר האספקה והקצוב, דב יוסף׳ קודר׳
זעום פנים וקמוט מצח, עומד לקבוע את
ביתו הכפרי במושב העובדים אביחיל שליד
נתניה. זאת דירתו השלישית נוסף למעונו
ברחביה, ירושלים וחווילותיו בחורשה גדולה
בנתניה (שלט השער :״זהירות — כלב

ההנמקה: השר חובב חיי שקט בחיק
הטבע, לפחות בסוף השבוע.
\ 7ד״ר מיכאל (פדיץ< סימון, ראש
הטקס עדין הפנים ונעים השיח של משרד
החוץ, המרבה לענוב עניבות ״פרפר״ וה חובב
חתירה ושחייה, יצא לשרות, כע תודאי,
בחיל הים.
מוותיקי ההגנה העצמית בגרמניה וארגוו
ההגנה בארץ, שכתב את עבודת הדוקטור
שלו על הנושא ״החינוך הגופני כגורם
בחנוך הלאומי״ ניצל את ההזדמנות האח רונה
ליציאה לשרות פעיל — בשנה הבאה
והיה מעל לגיל חייבי השרות — היא
נולד ב־ 19 לספטמבר . 1901

הקוני א ת עו דמם

\7דלף כנץ׳ ,44 ,נכדו של עבד כושי,
משקלו מאה ק״ג, גלוי פנים, רחב אף,
חד עין, עב שפה ומקורזל שער, אמן
הפסיכולוגיה השימושית (מה שהוכיח בדיוני
רודוס) וקר רוח, עובד שאינו יודע לאות,
זכה לאות הוקרה רם ביותר — וועדה
שנבחרה על ידי הפרלמנט הנורבגי העניקה
לו את פרס נובל ( 300.000 דולר) לשלום,
עבור שרותו כמתווך בפועל מטעם או״ם,
בארץ ישראל.
בנץ׳ ,הכושי הראשון המקבל פרס נובל,
שתיווך בהצלחה רבה, בסבלנות ללא גבול
משה מפיו,
ובכשרון, כשהסיגריה אינה
בארבעה הסכמי שביתת נשק בין ישראל
למדינות ערב (מצרים עבר־הירדן, לבנון,
וסוריה) ושנשאר בארץ ישראל עד תום
הקרבות, חזר באפריל 1949 לארצות הב רית
לנהל את מחלקת הנאמנות של או״ם
וסרב לקבל את משרת סגן שר החוץ
מידי הנשיא טרומן, בגלל יחס ההפלייה
השורר אף בוושינגטון, בירת ארצות הב רית,
כלפי כושים.
אמר בנץ׳ ,כשהודיעוהו על הענקת
הפרם :״אני מקבל זאת בתודה ובענווה

חע 1ב ץ מס׳ 37

201

291

351

371

381

144

50^ 9

מאונך ) 1 :יפה; )2קנין, ירושה; )3מצבת זכרון! )4מעבר על פני
)8גבורת מגילה בתנ״ך; )9עץ גבוה
מים! )5עם; )7מבני נח:
וישר (שמ׳ ב׳ ה׳ כד 11 ארץ השחר הדומם; ) 12 עוף בעל
נוצת תפארת! ) 15 אסון; ) 16 חי חרוץ; ) 19 אומה; )21 ידיעה;
) 22 בנין גבוה; ) 24 עמוד־נוזלים; ) 26 ראש ממשלה דגול במזרח; בית מידת הלח; )33
באר לשתות מים; ) 31
)23 אגד פרחים; )30
סוהר; ) 34 עיר של חכמים; ) 35 גבוה; )39 שם הפועל מנטע;
)40 מדוכא ומלא רוגז )41 :צעיר; )42 האשד, השניה; )44 מדינאי
קלס; ) 50 חיה
יהודי גדול; ) 45 משפחת המן; ) 47 הוד; )48
טורפת; )52 אניות; ) 54 גל חרבות.
) 1ציר ישראל במוסקבה; )4מעל לתקרת הקומה
מאוזן:
בנים 10 מוצל
לו 70
העליונה; ) 6ממלכיישראל שהיו
בסוף כל הצגה; ) 14
מנת ליפות; ) 13 בא
מאש; ) 11 עשוי על
קטן; ) 18 תיש; ) 20
גבעה גבוהה; ) 15 קבוצת כוכבים ) 17 :חדר
פריחה; )23 ארץ; ) 25 פי החיה; ) 27 הורדת הצמר מהצאן; ) 29
מים לאחר הרתחה; ) 30 בדיחה; )32 פספורט; )35 עני; ) 36 אינו
תושב )37 :מרכז החיים בגוף; )38 מדינאי גדול שמת לא מכבר;
)41 קבל פרם נובל לשלום; )43 שריפה; )45 תנור )46 :מקום
שעמד עליו בית המקדש; ) 49 שר! )51 קטן )53:שרפרף! )54
חומר נוקשה וסידני בגוף ) 55 :קומפוזיטור צפוני; )56 סוד; )57
משורר גרמני נודע;

ב ת רון

תשבץ 11 סי 3 6

מ אוזן ) 1 1בטהובן ) 5 :רדיו; )8ברי; ) 10 לב; ) 12 ים;
דב יוסף; ) 17 צו; ) 18 פור )20 :רצפה )21 :פרא; ) 22 תרוץ;
חיריק; ) 26 מברק; )28 וזיר; )29 מנון )30 :מנוע; )33 ירושה;
ניצן; )37 נאה; )39 אויל; )41 נבו! )42 וט! )43 טרטרין; ) 45 אף;
לי! ) 47 טיט; )49 מחנה; ) 50 פרנסום.

מ אונ ך ) 1 :בת יפתח; )2הב! ) 3ורד; )4ביבר; )6דלף;
)7יב ) 9 :אופי; ) 11 מואב; ) 13 מור ) 15 :יצחק; ) 16 סהרון ) 17 :צר;
) 19 רומניה; ) 21 פקיעין )23 :צבור; )25 יזון! )27 רנואר; )30 מהיר;
) 31 אנופלס; )32 טנור ) 34 :שוטר; )36 צבא; )38 אט; )40 ליטר;
)43 טין; )44 נין! )46 לח )48 :טס.

״העולם 1זזה״ .מס׳ 675

מ וס יקה
ואגנו־ והעתונא׳
בחדרו א שי בבית התזמורת (״פרי־פאבריקייטד״)
בדרך לרמת גן׳ מתחת לתמונתו
של ברוניסלב הוברמן וכשממול מ ציץ
עליו מתוך מסגרת העץ, שעל הקיר,
קודמו הגדול, המנצח ניקיש, קיבל סרגיי
קוסביצקי את תפקיד יושב הראש של ״ה אסיפה״
.כאן עמדה להתקיים מסיבת עתו-
נאים, אולם באי כח העתונות הפכו לפתע
לבאי כוח ,/זרמים״ .הנושא
— ריכרד ואגנר ו״ריכרד
השני״ ,הוא ריכרד שטראוס
(שאת יצירותיהם מחרימים
בארצנו מאז בא אחד ששמו
היה היטלר) .המנצח הקשיש
דיבר על תפקיד המוסיקה
הוא הציע
בחיי העמים.
שתיוסד בישראל ״אגודת
הצעירים״ שבלעדיהם אין
עתיד לאמנות.

תצביע הכנסת. הויכוח אינו חדש.
כבר דובר על כך, כבר ד,תיעצ ,1כבר לפני
שנים החליט הועד הלאומי שלא לנגוע
בשאלה זו עד ״עבור הזעם״ ,עד אשר
יירגעו הרוחות. ומאז חלפו שנים והדבר
מזכיר את ועדות החקירה למיניהן שריש־תתקו
ואחר הויכוח הסיק המנצח קו־סביצקי
את המסקנה: באן לא הפורום
כדי להחליט בדבר זה. מיהו הגוף המוסמך

עודנה במחלוקת כדוגמת זו מסביב למנצח
פורטואנגלר.

כדאי ד ש מו ע את ואגנר
בקשר לאותה בעיה מוסר סופרנו באיטליה,
שהשתתף בפסטיבל המוסיקלי בונציה

צפיתי בקוצר רוח שהפסטיבל המוסיקלי
בונציה יגיע לקצו. בפתיחה החגיגית ניצהו
על יצירותיהן החדשות הינדמיט, קרנק
ופיצטי. יצירתו של הינדמיט (קונצ׳רטו
לקרן) היתר, המוצלחת ביותר, החננית ביו תר,
הפואימה מאת פיצטי איננה אלא מוסיקה
בסגנון הרומנטיקה המאוחרת, ואילו סימ-
פוניתו החמשית של קרנק לא זו בלבד
שרובה כתובה לפי שיטת ד.־ 12 טונים, אך
היא גם משעממת. מספר איטלקים הפגינו
את עמדתם מיד ועזבו את האולם ׳בעוד
שהמוסיקה נשמעת בו ואילו אחרים ישבו
עד הסוף, כדי להסתלק בחפזון בהפסקה
הראשונה. ואולם יש לצוון, כי השעמום
במלא מובן המלה איננו כלל אפשרי ב״תי־אטרון
פניצה״ ,בעל הארכיטקטורה והקישוט
הנהדרים...

מה בדבר ו אגנו ז
מכאן הפליג המוס קאי ה רומנטי
הגדול, שחייו ופעול תו
כאמן עומדים במעבר של
שתי המאות, אל אותה הש קפה
יפה ונשגבת על המו האנושי ותפקידה סיקה
הצרוף
.״אפשר להטיב את
נפש האדם על ידה, יש
לה, למוסיקה תפקיד פולי טי,
לא רק אמנותי ...אמן
גדול אינו יכול להיות שפל
כל כך״ .וכאן העיר מישהו:
״יש אמנם יוצאים מהכלל״.״
ומישהו אחר הוסיף :״ומד. בדבר ואגנר?״
וכך זה התחיל ואמר״ — אמר קוסו־ביצקי
— ״מה בדבר ואגנר י מדוע אין
מנגנים את המוסיקה שלו כאן י האם רק
משום -שקיר, אימישמי?״ והוא הוסיף תוך
כדי בדיחה״ :״באופן כזה צריכים היינו ל חסל
את מחצית הרפרטואר המוסיקלי״.
עורך המדור הזה איננו מתביש להודות :
״הפרובוקציה״ באה מצדו. הוא אמר :״מא סטרו,
שמא תשבור אתה את הקיר האטום
ותכניס בתכניות הקונצרטים שלך כבר
עתה, בעונה זו, יצירה של ואגנך?״ .וכאן
התערבו עתונאים אחרים, שלפי דעתם יש
הצדקה לחרם הקיים על יצירות ואגנר בא רץ.
ר,אוירה המוסיקלית הידידותית קיבלה
מיד ״מתח״ של במה חפשית ...החלו
חילופי דברים בין העתונאים לבין עצמם.
קוסביצקי הרגיש, כי קיימת מחלוקת. וה מוסיקאי
הבא בימים והצעיר בנפשו הציע
מיד את עצמו כ״יושב ראש האסיפה״ ומסר
את רשות הדיבור לכל אחד (״המפתח״ —
הרמת אצבע).
סרחון וגאוניות. דיברו שם בעד
ונגד. הדברים ידועים לא מתמול שלשום.
ואגנר היה גרמני, אנטישמי, חיבר חוברת היטלר אנטישמית (״היהדות במוסיקה״),
אהב את יצירותיו, הסרחון של המיתולוגיה
הגרמנית נודף מיצירתו וכו׳ — אמרו.
לעומתם טטענו האחרים — לא חשוב מי
היה ואגנר בתור בן אדם ! מזמן הגענו
כבר למסקנה, כי היה איש שפל, פוליטיקאי
לקוי, הוגה דעות נאיבי, דמות מסו לפת.
אלא מה? אלא שהמוסיקה שלו היא
גאונית. ומלבד זה — מה הטעם להחרים
את ואגנר, שמת הרבה שנים בטרם נולד
היטלר, משום שצורר היהודים אהב אה
המוסיקה שלו? ומה הטעם ללכת בעקבות
הגרמנים ולהחרים מוסיקאי?

המנצח סרגיי קוסביצקי
לפי

מפתח

צידק...

להחליט בענין זה? כמובן, הכנסת .״הבה
נחליט על כך פעם לתמיד. אם הכנסת תצביע
ברוב של אחד — דיינו כדי שאהיה
משוכנע, כי יש מקום לנגן את יצירותיי
של ואמר
מנקודת ראות אמנותית, כמובן, קשה
להעלים את אחד מגדולי היוצרים בתולדות
המוסיקה ואחד המהפכנים הכבירים ביותר,
שבלעדי היצירה שלו אין לתאר כיום מו סיקה
חדישה. אלא שמנקידת ראות מציאו תית
יותר — ״אפשר לחיות״ והראיה —
חיינו במשך עשר שנים כך( .גם בלי בשר
ובלי ביצים מסוגלים לחיות הגם שרבים
יא מרו :״אוי ואבוי לחיים כאלה

פתדון החידון המום יקל•
להלן התשובות ל־ 20 השאלות של חמשת
ר,חידונים. תוך שבועייים מקוים אנו לפרסם
את תוצאות ההגרלה ושמות הזוכים. מס פר
התשובות שנתקבלו במערכת הוא כה
רב עד שמיונן ובדיקתן מצריך זמן מסוים.
מכאן הדיחוי.

אליל התרבות. שאלה אחרת הראויה
לציון מיוחד היא הצירוף של ריכרד
שטראום ל״רשימת המוחרמים״ .אין להת־יחס
לשני הקומפוזיטורים הללו באותו קנה
מדה. ההבדל העקרוני בין השנים הוא בזה
ששטראוס (שאיש אינו מטיל ספק בגאוניו־תו
כמוסיקאי ואשר כל מבין במוסיקה
מסיר את כובעו בפני יצירות כגון ״דון
קיחום״ ,״טיל אוילנשפיגל ועד ליצי רתו
הגדולה האחרונה (״מיתמורפוזה״) —
ההבדל בזה, שריכרד שטראום חי בימי
היטלר, קיבל ממנו אות הצטיינות והיה
בשעתו לאלילם של ״ראשי התרבות״ הגרמניים,
לרבות של הר גבלס. אי לזאת
לא ברורה עד היום פרשת ״הטיהור״ של
המוסיקה הגרמנית, עוד לא הוכח אס לא
היה לריכרד זה חלק בעסק. ומלבד זה
היה היו לשטראוס הזדמנויות להפגין את
אשר הוא חושב על הנאצים. אמנם באו
אח״כ אנשים רבים, וביניהם סטפן צווייג,
הסופר המנוח, ולמדו סניגורך,י עליו. אך
בחשבון הסופי לא שכנע הדבר והפרשה

רוני

דוד

למחרת הפתיחה שמענו וראינו כאן את
לסלודור דאלי
טריסטן״
ד,באלט ״לפי
בביצוע ״הבלט הגדול של המרקיז דה
קובז״ ,הכוריאוגרפיה של מסין ובעקבות
המוסיקה של ״ריקרדו״ (ריכרד) ואמר,
שאנדרטו מתנוססת כאן מול הבית בפלצי
ונדרמין, אשר בו מת הקומפוזיטור. הכוונה
כאן לחזונות בהקיץ של טריסמן הגיבור
ודאלי הקומפוזיטור בן ימינו גם יחד
— הכל בנוסח צלילי יוצר ״טריסמן
ואיזולדה״ .בסך הכל — פרשנות מיוחדת
במינה של היצירה הגדולה מאת ואגנר.
לאחר כמה ימים הזדמנתי לציריך ושם
הלכתי לראות את ה״מייסטרזינגר״ לאותו
קומפוזיטור. כמובן, היה צורך להתחפש,
כדי שלא יכירו אותי תיירים מישראל בקר בת
התיאטרון. תחילה חשבתי להדביק לי
זקן, אך ויתרתי, כי על יד ר,אופירה לא
נתקלתי באף פרצוף מוכר מתל־אביב. וה ללו
לא היו באמת שם: פגשתי אותם
אחר כך — בפנים התיאטרון...

נידון ל־ 4שנות מאסר -רוני מגישה לו סיגריה

חידון א׳ ) 1 :פריץ קרייזלר! )2משוב
שלסימפוניה ״הבלתי גמורה״ לשוברט אין
פרק שלישי! ) 3״פינלנדיד,״ לסיבליוס 1
) 4״סאוסט״ לגיתה.
חידון ב׳ ) 1 :קמצה! ) 2ברד,מם לא
חיבר אף אופירה אחת וכן לא חיבר שופן
סימפוניה! )3המשותף ליצירות אלה — הן
לא הושלמו ע״י מחבריהן, ופרט לאחת —
הושלמו ע״י אחרים אחר מות מחבריהן !
)4א — נכון. ב — לא נכון, כי שוברט
מת לפני שברהמס בא לעולם. ג — נכון :
מרי אנטואנט נוכה בהצגת בכורה של
אופרה מאת באך, אלא שהכוונה כאן ליצירה
של י. כ .באך׳ ולא לאביו, יוהן סובסטיאן.
ד — לא נכון: ליסט לא היה עוד בחיים
כאשר חובר הקונצ׳רטו הנידון לרחמנינוף.

נפרדת

די ר הסורג

חידון ג׳ ) 1 :א — ״טנהויזר״ לואגנר!
לרוסיני !
מסיביליה״
״הספר

ג — ״פליט ומליסנדה״ לדביוסי ! ד —
״סלומה״ לר. שטראוס! )2בלקירב, בו־רודין,
מוסורגסקי, רימסקי־קורסקוב, קואי!
) 3מילו, דורי, אוריק׳ הונגר, פולנק, טיפר!
) 4הקונצ׳רטים הברנדנבורגיים.
חידון ד׳ ) 1 :לולי (בימים ההם היו
משתמשים במקל כבר (אבי השרביט של
היום) ומכאן שהמכה שנגרמה לקומפוזיטור
היתד, חמורה 2הסקסופון ! )3ז׳ן ז׳ק
רוסו ! )4״מדם בטרפליי״ לפוצ׳יני.
חידון ה׳ ) 1 :א — 1812 לצ׳יקובסקי!
ב — ״פסיפיק — 231״ לד,ונגר ! ג — סימ פוניה
לרוי האריס ! ד — קטע שאורכו
4>20 דקות לרוי האריס! )2ויליאם שכ ספיר
(שחי בשנים ) 1931— 1849 היה קומ פוזיטור
ושמו הלך לפניו בפרט כמורה
לזמרה 3א — ״סימפונית האלפים״ לרי-
כרד שטראוס ! ב — ״אמריקאי בפריז״
לגרשוין! ג — הפתיחה ״ 1812״ לצ׳יקוב־לרספיגי

ד — ״ארני רומא״
סקי!
— 4ולדימיר פכמן.
משפט מתוצרת
פרשת המכונית המפוארת
״קרייזלר״ (ראה ״העולם הזה״ מס׳ )669
שנגנבה בתרמית מהנהג ירושלמי (שנש כר
ע״י ״תיירת, הובא לסימטא חשוכה
ביפו ושם הוכה) הגיעה השבוע לשלב הסיכומים,
כאשר דוד (ג״ורג׳) הולמם, ראש
הקבוצה, נידון לארבע שנות מאסר. אשתו
של ד,ולמס, רוני בת ה־20׳ זמרת ואריטה,
שהשתתפה, לדברי התביעה, בפשע ושותף
משוער שלישי, אלברט בורוכוב, עולה
חדש מבולגריה, עודם מחכים לפסקי דין
נפרדים. בינתיים הוחזרו שנים האחרונים
לבית הכלא, מאחר שעד כד, התהלכו חפי
שיים בערבות של אלף לירות.
הנידון הולמס היה לשעבר איש לח״י
פעיל בירושלים. במלחמת השחרור הופיע
שוב באפק, הפעם במאבק הכללי לעצמאות
•ועל ידו רוני, הזמרת ד,יסד,פיה, מבנות
המח״ל. רוני הופיעה אח״ב כזמרת בפני
חיילים.
לילה אחד נמצא על הכביש ביפו הנהג
ירושלמי כשהוא פצוע בראשו. הוא סיפר,
כי מכוניתו נשדדה ממנו ע״י אנשים שהכוהו,
קשרוהו בחבלים והכניסו אותו לחדר
עזוב באחד הבתים ההך וסים. קודם
לכן נשכר על ידי אשה צעירה, תיירת
מאמריקה (כך אמרה) לסיור של שלשה
ימים על פני הארץ. אותו לילה יצא הנהג
עם ״התיירת״ לאכול במסעדה ואח״ב ה סיע
אותר, למקום מסוים, שם התנפלו
עליו. כעבור יומיים הצליחה משטרת תל-
אביב לעצור בחיפה את הזוג הולמס כש הם
מתכוננים לעלות על אניד, ולעזוב את
הארץ. לפי התכנית צריכים היו לפני כן
למכור את המכונית, אך הדבר סוכל על
ידי פרסום פרטי השוד בעתונים. יומיים
אח״כ נעצרו האחים בורוכוב כשותפים ב פשע.
אחד מהם שוחרר אח״כ.

מדוד

נשיקתיפרידה

.העולם הזה, מס׳ 675

ה — לא נכון, מכיון שד,יידן מת לפני
שבטה,ובן חיבר את סימפוניתו התשיעית.

מה יהיה פסק־־דינה שלה ך

מכר
הלנה היפה הכל פולי מאז
הלנה

יוון
היא ארץ הרגשות החזקים.
עושים שם ברגש רב — מלחמה,
טיקה או אהבה. הדבר לא השתנה
אותה תק־פ־ז׳ כאשר, למען אש־— ,
היפה — פרצה מלחמה בכרתים.
בסוף חודש אוגוסט נחטפה טאסולה פטי
קוג׳ורג׳יס היפה ע״י קוסטא קפאלוגיאנוס

ה ע 1כ 0

הרעיון להעביר את המטרות המגרות מוו שינגטון
ולפזרן במקומות אחרים. וכך בא
הנשא טרומן וביקש מהקונגרס לאשר לו
הענקה של 140 מיליון דולאר להתחיל בפיזור
ד,מ,סדות העיקריים.
לפי התכנית צריך היה להקים בניני
ממשלה קבועים, מצוידים במקלטים מת אימים
שלא יהיו קרובים מדי לבית הלבן.
אחד הבנינים יספיק אפילו לכל חברי הקונגרס
; אך בכל זאת, לא מצאה התכנית
חן בעיני הנכבדים הללו. הם הצביעו נגד
ההענקה.
״זוהי רק עלילה ממשלתית כדי להציל
את עורם של 40 000 מצחצח־הכסאות
(פקידים) של וושינגטון,״ התרעם חבר או־פ־זיציה,
ובא בהצעת־נגד: מדוע לא לפטר
את ה־ 40,000 ובשכרם להקים רשת רדאר
סביב כל ארצות הברית?
לבסוף הסכימה הממשלה לדחות את
הצעת ההענקה לזמן יותר מאוחר. אולי בעוד

ולהציג לראווה את כל היתרונות העלולים
למשוך את הגבר — עמדה בחברה, הש כלה,
ידידים טובים״ .אמרי לבזבזן :״אתה
מיטיב לבני־אדם״ ולקמצן — ״דברי בבוז
על אנשים המבזבזים את כספם.״ אל לה
לבחורה לפחד מפני אינטליגנטים — הם
כולם דומים זה לזה• די לד, לבחורה לק רוא
ספר אחד או שנים באותו מקצוע, ו אז
תוכל להיכנס לויכוחים.
״אל תתחשבי במשפחתך ! מייעצת הגב׳
קארלייל ,״אם היא מפריעה להצלחתך״,
ד,סודרי אותה. אחרי החתונה תוכלי לבקר
אותה — לבדך. אם הידידים מפריעים —
סלקי אותם בסכין של מנתח, כאילו היו
סרטן בגופך.״

האמהות והתליין
לפני שנתיים ומעלה הסכימה בריטניה
לפנות את צבאה מהערים הגדולות של
מצריים. רבבות חייליה עזבו את קאהיר
ואלכסנדריה ועברו לאזור תעלת ד,סואץ.
אולם אזור זר, כמוהו כמדבר, וכבני

אוסטריה ב ט מבר 1950
בעוד שעיני העולם נשואות לקוריאה
הרחוקה, שולחים שרי־החוץ של המערב
מבטים רבי־פחד אל החזית האירופית, שהיא
המכרעת לאורך־ימים. בשתי נקודות —
ברלין ווינה — באים המזרח והמערב לידי
התנגשות יומיומית. על המצב בוינה של
היום מוסר סופרנו, הווארד גורדון :
בפאריס הכל היה עוד כבימים ההם.
רעש׳ צעקות, התרוצצויות לכל עבר,
סבלים עם מזודות, בני משפחה שבאו ללוות
נוסעים בדרכם, שריקות קטרים, הנחפזים
כאילו לצאת לדרך, או אנחתם של קטרים
אחרים הנכנסים לתחנה הגדולה׳ כאילו
עייפים מדרכם הארוכה.
שום דבר לא השתנה. אין כל סימן
שיראה כי עברה מלחמת עולם — מלבד
אולי המספר הרב יותר של מדים אמרי קאים.
בכל השאר לא נשתנתה תחנת הרכ בת
של פאריס, מרכז הקוסמופוליטים העו למי.

חצי
וכרבי

טאסולה פטרקוג׳ורג׳יס
בגלל אהבה...

— בחיפוי מאתיים אוהדים מזויינים
ונלקחה למערה בהרים.
משפחות שני האוהבים אויבות הן מזה
דו רו ת: משפחת טאס,לה היא ליברלית
ואילו משפחתו של קוסטא מלוכנית. וכך
עוררה החטיפה הרומנטית גם תסבוכת
פוליטית בין תושבי האי כרתים.
אך למר,ת היותו ליברלי, נעלב האב
קשות ממעשה זה של יריביו. הוא גייס
40 מכרים׳ מזויינים מכף רגל ועד ראש,
והכריז :״אני מוכן להפוך את רומנטיקת־הכזב
הזאת למרחץ דמים״ .מצדו, הכריז
אחיו של קוסטא, ציר מלוכני בבית הנב חרים
:״עתידה של הארץ עתה בידי

הממשלה באתונה שלחה מיד למקום ה מעשה
גדוד חיל רגלים שימנע התלקחות
דמים בין שני הפלגים, וראש הממשלה,
וניזלוס, הכריז :״העניו כבר חרג מתחומי
הלב, זהו ענין של המדינה״.
למרות הכרזותיה של טאסולה כי היא
לא נחטפה נגד רצונה׳ וכי הנה אשתו של
קוסטא בפני החוק והכנסיה׳ מכרב אביה
להתפייס. נגרם עלבון למשפחתו, והוא
נקם יקח.
בבוא הזוג לאתונא לפי הזמנת הממשלה,
נעצרו ע״י השלטונות עד אשר יסודר ה עניין
בין שתי המשפחות. אך טאסולה
נחטפה שנית — הפעם ע״י בן־דודו של
בעלה שחשב את מעצרה כעלבון למשפחתו
— ואילו קוסטא המשכן נידון למאסר, ב אשמת
נשיאת נשק. לבסוף ״רוכך״ לבו
של האב והסכים להתפייס.

דא כד אי...
מיד כאשר נוכחו באמריקה כי עלולה
הממשלה להתפרק לאטומים תוך שניה אחת
אם תוטל פצצת אטום על וושינגטון, צץ

זה למעלה משנתיים מ!דיעה ממשלת
הפיקיפינים מדי חודש ש״.,נחילה תבוסה
ניצחת״ לכנופ-ות־הד 1,ק ם (חיילי־גרילה קו מוניסטיים)
.אולם ההוק ם הצליחו, על אף
ר,״תבוסות ה/יצחות״ ,להשתלט על חלק
ניכר מן הארץ.
אחרי שהנשיא אלפידו קוירינו סרב לא שר
חילופי־גברא במטה הצבא התפטר עתה
שר־ההגנה הפיליפיני, ובמקומו נתמנה רא־מון
מגזייזיי. פעולתו הראשונה של השר
החדש היתד, לפרט תכנית של שלוש
נקודות:
ראשית — הוא יארגן יחידה של אנשי
שבטים׳ המצוידים בקשתות וחצים׳ כדי
לגרש את ההוקים. שנית — הוא יזמין
כלבים מארצות־דברית כדי לעקוב אחרי
החוקים בג׳ונגל, שלישית — הוא ישלח את
החוקים השבויים לאי רחוק כדי ללמד אותם
את הילכות רדמוקראטיה.
כשגמרו ההוקים לצחוק המשיכו בהת קפותיהם.

צדל צוד גברי
האם על הבתולה לשבת בחיבוק ידים
ולחכות בעינים מושפלות לנסיך־חלומותיה,
כי יבוא י
לא ולא — אומרת אחת קורה קארלייל,
שמכרה זה עתה לעתרן האמריקאי ״וו שינגטון
פוסט״ ספר שיפורסם בהמשכים.
״אין את הנסיכה שבאגדה,״ אומרת הגב׳
קארלייל לקוראותיה ,״פקחי את עיניך ו חפשי
לך גבר ! ״
לדעתה של ד,ג׳ קארלייל, אסור שיהיו
לבת המאה ד,־ 20 כל פיקפוקים בציד הגברים.
היא מעמידה לפני קוראותיה את
דוגמת המורה ששאלה 96 חברות למקצוע
אם יש להן אח או דוד המתאים לנשואין
(מספר 87 אמרר, שיש לה) .כל מקום מת אים
להתקפה על גברים — ד,כנסיה, חוגי
ויכוחים׳ סיפון של סירת־טיולים (או בתנאי
ישראל: אוטובוס׳ מונית בינעירונית,
מפלגה) .״בסירת טיולים, שאלי את הסוכן
אם ישנם בסירה רווקים מתאימים ...שח די
את המלצר שיושיב אותך בין שני הג ברים
היפים ביותר בספינה או — ב חרי
לך קור.ם באוניברסיטה — שם מבק רים
גברים מענינים ומיושבים (לכהות בא מריקה)
.בעת בחירת מקום עבודה קובע
רק גורם אחד — הסיכוי לפגוש שם גב רים.״

לה. לבחורה לתת לאישיותה להפ ריע
לה בציד .״עליך להיות מוכרת טובה

הגב׳ קאטו, הנטמן וסטית
...,הבנים נתלו.
ישראל מימי קדם התגעגעו החיילים הב ריטיים
ל״סיר הבשר״ של מצריים. כלומר
— למועדוני הלילה ולבתי־המרזח של
הבירה.
וכך יצאו להם שלושה טומים (כרבים
אחרים) לבושי בגדים אזרחיים לבלות בקא־היר.
שם, כרגיל, השתכרו כהוגן ובהזכרם
בימים הטובים עת שלטו בעיר זו בא דונים,
נכנסו למוסך ל״שאול״ מכונית. השו מר,
כמובן, התנגד׳ והמומים חיסלוהו, ועוד
התעללו בגופתו.
התוצאות: משפט צבאי, ותליה. בעניינים
כאלה אין הצבא הבריטי נוהג זלזול.
אך בכל זאת הוטסו למצרים אמהותיהם
של שלושת הנידונים על חשבון הוד מל כותו.
באותו מטוס נסע גם התליין המ יוחד
שנשלח מאנגליה לביצוע פסק הדין.
כידוע מפורסמים האנגלים בחוש ההומור
שלהם.

קו רכבתמת. סליחה: כן, השתנה
משהו מלבד זה. אולם אין הרבה שישימו
לב לכך , .המדובר הוא ברכבת העומדת
ליד הרציף וממתינה לנוסעים. זהו ה״אל״
ברג אכספרס״ ,הנוסע מפרים לבוקרשט
דרך שויץ, אוסטריה והונגריה. לפני המל חמה
נסעו בו מאות סטודנטים מהונגריה
ורומניה או תיירים לפרים, עיר האורות,
לוינה, עיר הקיסרים והואלסים, או לבו־דאפשט,
מלכת הדונאו. אמריקאים, אנגלים,
הודים, רוסים — הם זרמו מכל פינות
העולם, הזמינו מקומות נסיעה שבועות
מראש.
ועתה?
לוינה —
אין המון
לבודאפשט
נה ומסך

אני ניגש לקופה, מבקש כרטיס
ומקבל אותו במקום ! כי היום
תיירים נוהר על פני אירופה.
? מי משוגע לנסוע לשם? וויהברזל
העובר בה, אינה מוש
,העולם
הזה״ ,מס׳ 675

מכל
כת את התיירים בעלי הדרכונים האמריקאים
והאנגלים׳ ביחוד כשחיילים רוסיים צריכים
לבדוק אותם בדרך. הם מעדיפים לד,שאר
בפאריס. ושווייץ, ארץ זו טובה בשביל
זקנים ושהפנים. בקיצור, אין מי שיעלה
לאלברג אכספרם.
בשמונה בערב זזה הרכבת, ואני מסתדר
בתא עם זוג הולנדי הנוסע לשויץ.
החלפנו כמה מלים בגרמנית, כיבדתי את
הבעל בסיגריה, ואחר כך שתקנו. רציתי
לשאול אותם כימה דברים, להכנם אתם לשיחה,
אך כנראה, שלמזלי מצאתי שני שת קנים
מושבעים. הוצאתי עתוך ושקעתי
בקריאה.
בתחנה האח ארץ
כלי מיזים.
רונה לפני הגבול השויצי, עלו מבקרי
המכס. הם נכנסו זוגות זוגות לתאים, אחד
צרפתי ואחד שויצי. וכשהצרפתי עורך בקו רת
החפצים, עומד לו השויצי מן הצד
ומסתכל .״סידור עבודה״ זה הוא רעיון
מצוין. גם לנוסעים וגם למבקרים עצמם.
בשביל הנוסעים זה אומר פחות טרחה, ול-
מבקרים פחות עבודה. עובר גם מבקר כס פים,
או יותר נכון, מחליף כספים. כי
בשויץ אין כל חוק הדורש כי יוחלף הכ סף
הזר למטבע שויצי עם הכניסה לארץ.
המבקר עבר בכל קרון ושאל אם מישהו
רוצה להחליף את כספו לכל מטבע שהוא.
פשוט — אין כל הצהרות דוויזים, בקשות
להחלפת כסף וכיוצא בזה. אדם שנכנס
לארץ עם כסף רשאי להחזיק בו או להחליפו
בכל מטבע שירצה.

ה ע 1ד 0

מגיעים לאוסטבאנהוף, תחנת הרכבת של
וינה, קרוב לחצות, ואני מיד הולך לחפש
לי מקום לינה במלון. אין לי פנאי לראות
אם העיר השתנתה מאז הייתי כאן לפני
המלחמה, אולם דבר אחד ברור: טבעם
של שוערי המלונים בוינה עודנו מה שהיה.
תשובתם היא תמיד שאין להם אף חדר
פנוי׳ ושעליך היה להזמין מקום מראש. אך
אם אתה נותן להם איזה סכום קטן, מיד
משתנה המצב. אם הסכום אינו גדול, יודיע
לך שיש חדר פנוי, אולם רק ללילה אחד,
ושלמחרת יצטרך להעביר אותך, וכיון שאיש
אינו אוהב לעבור מחדר לחדר מדי יום,
אתה נותן ״מתנה״ נוסכת, ואז מתברר שאמ נם
יש חדר יפה ומרווח פנוי לרשותך.
מצב זה גם מוצדק היום מבחינה ״אובייק טיבית״
.רוב בתי המלון הגדולים של
וינה הוחרמו לשמוש כוחות הכיבוש של
את העיר :
שלש המעצמות המחזיקות
ארה״ב, אנגליה ורוסיה.
אף כי רובעים מסויימים בוינה נפגעו
קשה במלחמה, אין בעיר שינויים רבים.

לר יותר. שם מתנהלים חיי לילה תוססים.
בכל מקום מצויים עתה מועדוני הלילה
נוסח אמריקה ואתר, יכול לראות חיילים
אמריקאים צעירים מבלים בחברת בחורות
מקומיות, כי לפרוליין של וינה, יש לב
חלש. עד עתה ״עשו חיים״ וחיכו שיח־זירום
הביתה, אולם עתה אינם כלל ׳וכלל
נחפזים לחזור, כי יש כל הסיכויים שמשם
יישלחו לחזית קוריאה. אף כי אין הם
בטוחים כי לא תפרוץ גם שם מלחמה
באחד הימים הקיובים. לעת עתה הם ״אוג רים
בילוי״ ,ויביא המחר אשר יביא.
במושג חיי לילה נכללת כמובן
מפותחת מאוד.

זנות

האזור הרוסי הוא שונה לחלוטין. לא
במבנהו או באוכלוסיו, אלא ביחס החיילים
לתושבים. עדין קיים באזור הרוסי של
וינה צו אי־התידדות. החיילים הרוסים מתהלכים
קבוצות קבוצות, או עם נשיהם
העובדות במשרדי האדמיניסטרציה בא־סט־ריה.
לפעמים תראה אותם גם עם בחורות
מהמפלגה הקומוניסטית המקומית, אך מס פרן
אינו רב.

״פדאטר״ מרכז השעשועים בוינה

וזהו היום המצב באוסטריה — למראית
עין מנהלים האוסטרים עצמם את כל עג־יניהם.
אולם אם תרצה לחקור ולבדוק את
מצב הענינים, תיוכח מהר כי הכל נתון
בידיהם של הכובשים האמריקאים, הצרפ תים,
או האנגלים. רק באיזור הכיבוש הרוסי
נעשה הדבר בגלוי.

דבר זה הוא בניגוד גמור לנעשה באזורים
״המערביים״ .שם כנראה לא איכפת
לכוחות הכיבוש מי שיסע ברכבות, ואינם
עורכים כל ביקורת.
השעה היא כבר 11 בלילה ואני עייף
ככלב. זה קרוב ל־ 27 שעות מאז עזבנו
את פאריס, ואני כבר מצטער שלא טסתי
באוירון. כי הרי זה טירוף דעת להתענות
27 שעות ברכבת בזמן שאפשר לעשות
אותה דרך בנוחיות ב־ 4שעות בלבד.

וינ ה:

כתי מלון והרם.

,העולם הזה, מס׳ 675

אנחנו

אולם אין זו דעתם של כל האוסטרים.
אין כל ספק שכולם שונאים את הרוסים
ויראים מפניהם. אוסטריה עוברת עתה תקו״
פה של תסיסה כלכלית. תיצרתם העיקרית
י -עץ -דרושה בכל מקום, והאמריקאים
עוזרים להם למצוא שוקים חדשים. מצב
הפועלים הוא טוב לאין ערור מכפי שהיה
לפני המלחמה, כי דם מאורגנים ונתמכים
ע״י השלטונות הרוצים למשוך את לבם
מהתעמולה הקומוניטית.

ילכו כולם הכיתה. בדיחה אחת
מתוך הצגה הזוכה להצלחה רבה בוינה
היא :״כאשר פעם היו התורכים בארצנו
קראנו לב.ות־הברית לעזור לנו להוציאם.
אך למי לפנות עכשיו, אם בנ׳ות־הברית
עצמן יושבות כאן י״.
כי מורגש, וביחוד בוינה, שהמצב יכול
לעבור בנקל מחיכוכים קרים להתמודדות
חמה יותר.

הבדל במו בין מזרח למערב.

החייל עובר, סוקר את הנוסעים והתעו דות
המוגשות לו, ואינו נראה כממהר.
הרי הוא אדם חשוב מאוד, וכל עוד לא
החליט כי הכל כאן כהלכה, לא תוכל הרכ בת
להמשיך בדרכה.

״אה, אתם אנשים טובים מאוד, הישרא לים״
,היא עותה .״אני הכרתי אחד שעבד
כאן בשביל הממשלה היד,ידית והוא תמיד
התנהג כמו ג׳נטלמן. היתד, לו יד רחבה
מאוד״.
בעצם גם לי היתה ״יד רחב:־״ בימים
הראשונים, כי אתשר לחיות שם בזול. בש לושה
דולרים ליום אתה יכול לחיות כמו
מלך בסמרינג, מקום שעשועים קיצי הידוע
בכל העולם.

וזהו מצבם של האוסטרים היום. מכל
צד מחזיק בהם מישהו, וכל הזמן הוא
מצהיר כי רק הוא רוצה לפנות את הארץ.
חרף אהדת התושבים לאמריקאים, היו רו אים
בשביעת רצון גדולה את עזיבתם
של כל ארבעת ״בני־הברית״.

בהגיע הרכבת לגבול האזור הרוסי,
נעצרת היא ליד צריף קטן, ועולים חיילים
רוסיים. אתם נכנס שקט עמוק לרכבת.
אתה יכול להרגיש מין גל של פחד העובר
על כל הנוסעים.

ביחוד חרדות הבחורות שברכבת. כי
לא פעם, לפי דברי שכני, נמצא כי התעודות
של בחורה יפה אינן בסדר, ונאלצה לרדת
לצריף הקטן עד שתיבדקנה בדיקה נוספת.

ועוד דבר ביחס לשליחים.
בוינה יש מקום הנקרא מוליך רוז׳
שאפשר לבלות בו בנעימים. אין תייר
שאינו מבקר שם. ובמקום הזה קבארט
ממדרגה ראשונה, ויש גם רקדניות יפות
שעיקר תפקידן הוא לעזור לאורחים לב לות.
כאשר שאלה אותי אחת ״המארחות״
הללו מנין אני, עניתי לה כי נתין ישראלי
הנני.

לפי דעתם יש סכנה כי האמריקאים וה אנגלים
ישלמו עתה ביוקר בעד עוורונם
כאשר נלחמו בגרמיים ולא ברוסים. ואם
איגלו־סכסים אלה לא יקימו כאן ובגרמניה
צבא חזק וירשו לו לתפוס את מקומו
הקודם, הם אבודים.

תוך כדי נסיעה אני קושר אתם שיחה.
הם מדברים בגאוה ובבטחון עצום. האינס
דואגים שמישהו יפלוש לארצם, אם תבוא
מלחמה עולמית שלישית? ״שינסו־נא, יר או
שאנחנו עוד יודעים איך להגן על ארצנו״.

חייל
רוסי מזויין עובר ובודק את התעו דות.
אם יחליט כי תעודה נראית לו חשו־דה,
הוא מעכב את הנוסע עד שיבדוק
את התעודה בדיקה יסודית, ושולח אותי
לדרכו ברכבת הבאה. לכן עוקב כל אחד
אחרי כל תנועה של החייל המבקר, כי
אין כל ספק שאחוז לא קטן של הנוסעים
ברכבת מצויד בתעודות שאינן כשרות
לגמרי.

פתאום הגיעו אלי מהתא הסמוך פסוקי
דיבור — בעברית. ואיזו עברית ! זהו בע רך
מה ששמעתי :״אני מחר טס לאיטליה
ואין לי אף דולאר בכים. דחיל רבך. תגיד
לי איך משיגים אותם בזול. הזדמנות כיו
לא חוזרת כל פעם, ואני יכול להרויח מאה
אחוז מפה לשם שליחים?...

נאצים ואנטי־רוסים. בסביבת דמי
קום הזה אתר, נתקל ל־יתים קרובות בנא צים,
שאיום מסתירים כלל את היותם וא צים
נאמנים. הם חיים על שלל המלחמה
שצברו, ומחכים עד יעבור זעם, או עד
שמישהו יצטרך להם שוב. רק את שמם
שינו.

הנסיעה בשויץ כמוה כבילוי בבית הב ראה•
חח, שמים, הרים, שלג. הכל ממש
שופע בריאות וחדוות־חיים. בבאזל יורד
הזוג ההולנדי, ובמקומם עולים חמשה שויי־צים
העושים את דרכם לציריך. הם נקיים
מאד ולבושים יפה.

ארץ כבושה. ליד הגבול האוסטרי,
נעצרת הרכבת, ועולים מבקרים אוסטריים.
הם מתנהגים כאילו היו באמת אדונים
בארצם, ולא רק פקידים באזור הכיבוש
הצרפתי.

שלנו. לילה אחד ביקרתי בבית הקפה
פאטאקי, הידוע בשל תזמורתו הצוענית
והזמנתי את מבוקשי.

תיאטרון בורג בוינה
לידו צצו מאות קבארטים.

פה ושש אתה נתקל בהריסות בית או
בשלד בנין שרוף. רק סביב תעלת הדונאו,
משתרעים רחובות שלמים של הריסות.
אזורי הכיבוש. בעיר עצמה אין
כל סימן המראה לזר כי כאן נגמר אזור
כיבוש אחד ומתחיל אזור שני. אתה יכול
להלך בכל מקום בעיר ללא צורך בתעו דות
או רשיונות, אולם לכל אזור אוירה
משלו, ואתה לומד להבחין ביניהם במהרה.
באזור האנגלי היה לי הרושם לרגע
קט כי חזרתי לימי המנדט בארץ. ה״טזמים״
שוטטו ברחובות אשי הורגש בהם העושר
המיוחד המדור, אח החיילים האנגלים בכ£
קצוי תבל. אחד הסימנים היו הסיגריות
״פלאירם״ ,שנמכרו בכל פינת רחוב בגלוי,
אף כי ברור כי הן ״שחורות״ .מכירת סי גריות
ברחוב היא מונופולין לנכי מלחמה,
ואסור לכל אדם אחר לעסוק במקצוע זה.
באזור האמריקאי מכובד החייל היאנקי
יותר — או יותר נכון, רודפים אחרי הדו
תעמולת
הכובשים. כנגד כל ההב דלים
האלה, יש לכל האזורים דבר אחד
משותף: בכל אזור תמצא לשכת מודיעין
וספריה. באזור האמריקאי, בחלונות
ראוה גדולים תלויות תמונות של אוירונים
ענקיים, מקררים חשמליים, מכוניות מפוא רות,
המשתדלות להוכיח כי אמריקה היא
ארץ הנוחיות והטכניקה המפותחת ביותר
בעולם.
האנגלים מציגים לראור, תמונות רבות
מספור של המלך כשהוא מוסר גביע לק בוצת
כדורגל מנצחת, של הנסיכה מרגרט
המבקרת מיסדר של צופות, וכר. זוהי ארץ
הספורט והדימוקרטיה המעמדית.
ואילו בחלונות הראוה של הרוסים צו עדים
אלפי חיילים, טנקים ותותחים בככר
האדומה שבמוסקבה, שרשרת של עשרות
קומביינים קוצרים בשדות, פועלים המבלים
בארמונות מלכים לשעבר. אכן שם הצליחה
המהפכה, והאוסטרים עצמם יכולים להשיג
אותם הישגים.

״מד, הם רוצים מאתנו?״ שאלני נהג
מונית בנסענו אל מחוץ לעיר ,״הרי לא
היינו נאצים״ ,וכאן הוא מזכיר לי כי
הגרמנים הבעירו את העיר לפני נסיגתם,
דבר מיותר בהחלט ואשר הראה, לפי דבריי,
את טיב היחסים בין הגרמנים ובין האוסט־רים
.״ואנחנו איננו רוצים עוד מלחמה״,
המשיך ,״שיצאו מכאן, ושיניחו לנו בשלום.
מדוע הם מוכרחים לגרור גם אותנו לתוך
עניניהם?״
יהודים. ו א שי ליהודים שעודם נמצאים
באוסטריה, הם מרוכזים בוינה, ובל
דאגתם היא ״לרכז את עניניהם״ .תמצא
ביניהם גם מספר לא קטן של ישראלים
שבאו לקבל בחזרה את רכושם שהוחרם
עם בוא הנאצים. כי איסטריר, היא הארץ
האירופית היחידה המחזירה את נכסי הי הודים.
הרבה
מיהודי אוסטריה רוצים להגר
לישראל, אך מהססים, כי מהלכות בקרבם
שמועות פנטסטיות. למשל: בישראל מוב רחים
לקום בארבע בבוקר לעמוד בתיר
לקנית לחם! ולמה להם לעזוב ארץ שתנאי
חייה כה נוחים בכדי להגר למקום שמוב־טחת
להם בו מנד, של צרות ז

קולנוע
״בין שת• וגד•״
בדרך כלל הועלו ספריו של דיקנס על
המסך כסרטים כבדים, ארוכים, מסורב־

אם, אי שם באירופה״ אינו משביע רצון
לחלוטין, והוא כמעט כשלון מושלם — ה אשם
אינו בביום שלו, אלא בתסריט ש־

חוזרים אל הטירה שלהם להמשיך בחייהם
החדשים.
הכל מתואר בפאטוס מהול ב־ומור נאיבי,
הילדים נחמדים, נחמדים מדי, והגדו לים
לעומתם קאריקאטורות, חסרות חיים :
המנצח טוב ומשעמם, ראש המשטרה —
רע ומגוחך.
עבודת הביום של ראדוואני, כאמור, טו בה.
אלא שהוא מרבה להשתמש בסממנים
נדושים. למשל: ילד נקלע למוזיאום של
שעווה בעת הפצצה עזה. המין עולה באש
וראשו של הילד נמס בחום. אפקט בלי
ספק, אבל אפקט זול.
אולם עוול יהיה זה אם יישפט הפרט לפי
נקודות קטנות אלו. כמסמך אנושי הוא
בלי ספק סרט משובח וחשוב, הגם שאינו
יצירת אמנות גדולה, וסרטים שהם אנו שיים
אין זוכים לראות בכל יום בשנת
...1950

״האיש מאקומבר׳׳
סיפורו המפורסם של המינגווי זכה ל עבור
מן הספר אל הבד מבלי שייגרם לו
נזק רציני. לאמיתו של דבר, מהווה ה נוסח
הקולנועי סרט ממדרגה ראשונה ש רוחו
של המינגווי שורה עליו מתחילה
ועד רגעים אחדים לפני הסוף.

רונאלד קולמן ואליזבט א ל אן( בין שתי ערים)
הבסטיל נפלה
לים בעלילה אך מפותחים בספוסים, .דוד
ו״תקוות
טויסט״
קופרפילד״, ,אוליבר
גדולות״ הן דוגמאות טפוסיות. הסרטים האלה
זרועים לכל ארכם בדמויות חשוכות,
שאם גם אין להן קשר ישיר עם העלילה,
תפקידן לשמש כרקע אפור, סמל לתקופה
קודרת או לסביבה פושעת.
,בין שתי ערים״ אינו שונה באופיו מהסרטים
הנ״ל. סרט כבד וארוך, שזור
פרצופים מזי־רעב ושואפי־דם. העלילה מתנהלת
בשתי הערים פריס ולונדון. צרפת
— ערב המהפכה. ההמון רעב. ההמון
נאנק, מצפה לשעת כושר. ד״ר מנט (הנרי
וולטהאל) ,שישב שמונה עשרה שנים בכלא
ד,ב8טיליה, מוברח לאנגליה׳ בתו לוסי,
צרפתי
(אליזבט אלן) מתאהבת באציל
צעיר, צ׳רלס דרני (דונלד ווד ,)0שהיה
אוהב העם בעוד שקרובו המרקיז אווימונד
(בזיל רתבון) הפיל חתתו על פני כל.
על צ׳רלס דרני מעלילים עלילת בגידה
וריגול, אך הוא ניצל בעזרתו של עו״ד
סידני קרטר (רונלד קולמן) ,חד־מוח ושנון
אך מלנכולי ושיכור. קרטר מתאהב בעלמה
לוסי ומקוה להתנער בעזרתה מרוחו הרעה.
אודם היא נישאת לאציל דרני. בינתיים
פורצת המהפכה בצרפת עם הרצחו של
המרקיז אווימונד וכיבוש הבסטיליה. ההמון
עקוב הדם עושה שפטים כאצילים. אחת
מהמנהיגות, מאדאם דפארג׳ (בלנש יורקה),
מושכת בתחבולת־ערמה את האציל דרני,
הוא נתפש ולאחר משפט־לא־משפט נדון
לעריפה בגילוטינה• קרטר חודר לכלא,
משחרר את הנדון ונערף במקומו. ע״י
מעשר, גבורה זה הוא מנסר, להוכיח ללוסי
שאם אמנם היו חייו ריקים מתוכן, ידע
במותו לפחות להביא תועלת.
העלילה המסובכת הועלתה על המסך
ע״י הבמאי ג׳ק קונווי בצורה תיאטראלית
מדי. תמונות ההמון הצרפתי וכיבוש הבס טיליה
הן בעלות מעוף — אולם שאר הסצי נות
אינן טבעיות. ד,סנטימנטליות הרבה
במערכות האחרונות מביא־המודגשת
במישרים
להתמוטטות השיא.
רונלד קולמן מפיח רעננות בתפקידו
(אולם קשה לומר שזהו אחד מתפקידיו
הטובים) .אליזבט אלן חלשה ביותר בגלל
תנועות ידים מיותרות ומימיקה מוגזמת.
תפקידו של בזיל רתבון, שחקן כשרוני
מאוד, דל וחסר אפשרויות. הנרי וולטהול
ודונלד וודס אדישים מדי. טוב מאוד הוא
רג׳ילד אוון כמר סטריוור, שוטפו של קר־סר,
ותפקיד אופי נאה מבצעת כראוי עדנה
מיי אוליבר כגב׳ פרוס.
בסך הכל — סרט זה ימשוך יותר את
המתענין בהיסטוריה של הקולנוע, ואשר
לא יקפיד על האמיתות ההסטורית של
העובדות.

.א׳ שם באירופה׳׳
גזה רדווארי ההונגארי הוא, בלי ספק,
במאי מוכשר ביותר.

במקומות אחדים הוא
אחרים — מגוחך.

משעמם ובמקומות

פראנסיס מאקומבר (רוברט פרסטון) ואשתו,
מארגארט (ג׳ון בנט) ,הם זוג אמ ריקאי
צעיר אשר לאחר שנות נישואים
אחדות, רק השנאה קושרת אותם עדיין זה
לזו. הם באים לקניה, בליבה של אפריקה,
על מנת לצוד ציד (מאקומבר הוא קלע טוב)
ולהתפייס ״אחת ולתמיד״ לאחר אחת ממ־ריבותיהם
החריפות יותר.

ווה אליהם בסיורם. ביום הראשון, ברדפם
אחרי אריה פצוע, מתגלה מאקומבר כפחדן.
זוהי עילה מצוינת, כמובן, בידי אשתו
להקניט אותו בפני ווילסון שהיא עתה
מאוהבת בו.
אולם פחדו של מאקומבר לא היה אלא
פחד חולף, התוקף אנשים רבים בעמדם
בפעם הראשונה פנים אל פנים מול פני
האריה, ולמחרת היום מצטיין מאקומבר ב אומץ
לבו. אך מאקומבר החדש שנוא על
אשתו יותר מאשר מאקומבר הפחדן 1וכ דור
הנפלט מן הרובה שלה, פוגע בבעלה
והוא מת. ההיה זה רצח?
הסרט מתחיל מן הסוף ! גויתו של
פראנסיס מאקומבר מובאת במטוס לנאירובי•
ווילסון כותב דו״ח על המקרה ואנו שבים
לעבר והסיפור נגול לפנינו. ברם, לאחר
שהגענו שוב אל מותו של מאקומבר מתעקשים
מחברי התסריט להלעיטנו *הסבר
פסיכולוגי משעמם על מעשיה של הגברת
מאקומבר וזה מחליש במידה רפה את
הרושם של הסרט.
הצד ה מצוין; ביותר ב״האיש נזאקומבר״
הוא׳ בלי ספק, המתח הרב בתמונות הציד.
זולטאן קורדה הבמאי וקארל סטרוס הצלם
הצליחו להראות לנו ג׳ונגל ססגוני
אך בהחלט לא הוליבודי. השקט לאחר שהחיה
הטורפת נפצעה והיא מתכוננת ל זינוק
של יאוש מתוך סתר הסבך על ה צייד,
משיג את מטרתו ומשרה אוירה של
עצבנות ומתיחות בלתי פוסקת, רקע מתאים
לשנאה הגוברת והולכת בין מאקומבר
לאשתו.
מן השחקנים יש לציין ראשית וקודם
כל את רוברט פרסטון שגילם בכשרון בלתי
מצוי את הדמות הקשה והמסובכת של
פראנסיס מאקומבר׳ האמריקאי האופיני :
ילדותי, רודף הרפתקאות, בעל מוג נוח אך
מהיר חמה, שואף להבריק, להצטיין, להת פרסם.
ג׳ון בנט, שחקנית שטחית בדרך
כלל, היא חזקה מארגארט מאקומבר טובה
מאוד: יפה, מרת נפש, צינית. גריגורי
פק, בצע בקלות את התפקיד הקל והשטחי
של ווילסון הצייד.
עריכת הסרט והמוסיקה (של מיקלוש
בסך הכל,
רוזר ).ראויים גם הם לציון.
״האיש מאקומבר״ הוא אחד הסרטים ה טובים
ביותר שהגיעו ארצה השנה.
גריגורי פק נולד ב־ 5באפריל 1916ב־קאליפורניה.
אביו היה רוקח וחלם כי
בנו יהיה לרופא, אולם גרגורי לא היה
תלמיד מהיר־תפיסה, ביחוד התקשה בלימוד
הלשון הלאטינית. תחת זאת הצטיין
בספורט, מקצוע חשוב לא פחות בקולג׳
אמריקאי, אף שאינו מועיל לקאריירה רפו אית.

גרגורי
פק, ג׳ון בגט, פרסטון (האיש מקומבר)
כדור נפלט...
מלבד זאת, הסרט הוא מסמך מזעזע ורב
רושם על אחת הבעיות הכאובות ביותר
באירופה של שלהי המלחמה וראשית ה שלום
— בעצם, בעיה כאובה אפילו עב־מחוסרי

— בעית יתומי המלחמה
הבית.

בנאירובי, בירת קניה׳ הם שוכרים את
ווילסון (גריגורי פק) צייד מקצועי ד,ניל
לאחר
תאונה שאילצה אותו לעזוב את
הספורט, עבר גרגורי לניו־יורק ושימש שם
במשרות שונות, ביניהן סדרן בתערוכה
העולמית ומדריך לתיירים בבנייני ראד-ו-
סיטי. במשך כל אותו זמן חלם להיות שחקן
וניסה להשיג סטיפנדיה באחד מבתי
הספר הדרמתיים. בוא השיג את מבוקשן
שתי סטיפנדיות, ולא ארכו הימים וגאתרי
מאקלינטיק, הבמאי, שם עליו את עינו והביאו
לברודויי.

אם מזכיר הסרט במידה רבה את ״הדרן
לחיים׳ /הסרט הסוביטי הגדול הדן באותה
בעיה: ילדים עזובים לאחר מלחמת ה עולם
הראשונה — לא יוצרי ״אי שם ב אירופה״
אשמים בכך, אלא העובדה המרה
שההיסטוריה חזרה על עצמה והבעיה שבה
וצצה ביתר חריפות ובממדים שלא שוערו
כלל.
קבוצה גדולה של ילדים, יתומי מלחמה
מפינותיה השונות של מדינה מסוימת ב מרכז
אירופה, מתארגנים בכנופיה ושו דדים
ובוזזים מכל הבא ליד. הם ״כובשים״
טירה, חורבה עתיקה שגר בה מנצח מפור סם
המבלה את תקופת השלטון הנאצי.
המנצח משכנע את הילדים — לאחר
שהפרחחים עמדו לתלות אותו — לד,שאר
אתו ולחלק את ביתו. הם מסכימים ומתחילים
בחיים אחרים, חיי עבודה, עד אשר
האיכרים מחליטים לאסור אותם בעוון חטאיהם
הקודמים. מתפתח קרב, האיכרים
השש, בן ניגפים, אולם קוקסי הקטן,
נהרג. על גוויתו נמחל הכל לילדים והם

פטר ומריה (אי-שם באירופה)
...והאנס שילם.

,העולם הזה״ ,מם׳ 675

תמונות מן הזירהטרון

כל תלמידי ותלמידותי לשעבר

עברית
בקצרנות המעונינים להצטרף מיד לאחר החגים ל
קורס
למהירות גבוהה
פרטים מלאים

עם ציון בכתב מתבקשים להודיע לי על כך מיד
היקף ידיעותיהם, נסיונותיהם והישגיהם במקצוע עד כה.
ח. קמפינסקי, מחבר הקצרנות העברית לפי שיטת ״גרג״.

לידיעת כל הי תר:

האשה היחידה כעולם המחזיקה
3גברים ביד אחת, היא הגברת קנטון.

מיד לאחר החגים *:תחים שוב

2טדהם, שבאו מנורווגיה, מרחפות
באויר בלי רשת הבטחה.

קורסים למתחילים בקצרנות עברית ואנגלית
לפי שיטת. גרג״ הפשוטה הנהונה
צבוריים וממשלתיים כאחד.

הירשמו מיד

והמתקבלת

ברצון

פרטיים,

במשרדים

-והבטחתם לעצמכם מקום בכי ת ה:

חיפה( :־מים א ,,ו׳) אצל מר קמפינסקי, רחוב פבזנר .19
תל־אביב ( :ימים ב׳ ,נ׳) מלון. אירופה״׳ רח׳ אלנבי ,42 טל׳ .2913
ירושלים (ימים ד׳ ,ה׳) מלון. ויטא״ ,רח׳ המלך דוד ,21 טל׳ 2515

ההצלחה

י.יי.

מובטחת !

אנג לי ת

בכית הספר לשפות

״ קדימה ״

רח׳ בן־יהודה 74

בהדרכת מורים מדופלמים מאנגליה

בשעה 7

אוקטובר

בערב

נפתח

קורס

חדש

למתחילים.

הודעה לתלמ יד ים ולה ור יהם
בהתחלת אוקטובר נפתחים אצלנו קורסים באנגלית לתלמידי כתות
ז׳ ח׳ של בתי ספר עממיים וכתות ה׳ ו׳ של בתי ספר תיכוניים לשה
ביסוס ידיעותיהם ושיפור לשונם.
פרטים והרשמה: כל יום (חוץ מיום ששי) ,משעה 12— 9בצהרים,
8— 4בערב (גם לקורסים הקימים בעברית ואנגלית למתחילים
ולמתקדמים).

המכביה בקריקטורה מאת

ראיון

מאת סוטר ברגר תכהש
איך כמצלמה להשתמש

הופיע !

יוסף

ג ׳ נ י אינ ה־ מפחדת. הדובים מצייתים לפקודותיה כמו ילדים טובים, כדי לזכות בסזכריס.

בקנותך מצלמה, חלקים, פילמים, סלטות.
נייר וכר, עומד לרשותך נסיוני של 25
שנים. בתור בית מסחר ראשון במקצוע.
פיתוח, העתקות, הגדלות, מכירה, קניה.
החלפה. פיתוח מיוחד של פילמים קטנים

שפע קריקטורות ממשתתפי המכביה
השלישית, מארגניה והקהל.
בעברית, צרפתית ואנגלית.

להשיג במגרשי ספורט ובקיוסקים.

פוכו-1בדנר
חיבה רח החלוץ 31

1113ר ח ׳ שכיוא נול 4137.

תקליטים

ק 1ל נ 1ע

ל־־ 1םטםון

אב רהמ סון
ר־ול־אביב
רחוב

נן־יהייי!

תל-אכיב
אופיר — בת נפטון בהשתת. אסתר
וויליאמס, רד סקלטון ()2
אסתר — אבות ובנים ()2
מגדלור — אי־שם באירופה ()3

1לחברנו

עזרה

סיטון

ן ברכות

להולדת

הכן
פוע לי
ד פו סשהם

אוריון — רביזור עם דני קיי

חיפה
ארמון — הקפטן מסין
אורה — גטו טרזינשטט

כתובת המערכה וההנהלה: תל־אביב, רחוב לילנבלום ,12
סל 66785 .ת. ד / 136 .האחראי: מירד שיף /העורך: אורי
אבנרי /המול״ים: אברהם גורדון ושלום כהן /דפוס
מ• שהם׳ תל־אביב, רחוב פין ,6טל׳ / 2239 גלופות: צינקו גרפיה.
ארץ־ישראלית״ בע״מ /ההפצה: דוד סופל ובניו.

מודפס

בעבודה מאורגנת

סוס־קרקס

.טוב להיות סוס״ — קיבל את פני ברליאנטה המ צוחצח,
כאילו ביקש במלים אלה לחסל אחת ולתמיד את
כמהלך על שתים .״כן יודע אני״ — חיוך עליונותי סוסי עליז — .רפורטר, אין דבר, אני רגיל לפרסומת,
אקבל אותך בחפץ לב. תולדות חיי? בבקשה — נולדתי
בפורטוגל לפני שבע שנים ומחצית השנה, אבל אל תח כזר,
של ארץ מולדתי. לי טוב
שוב כי שוב אני פטריוט
גם פה׳ בארצכם. כן, מה אמרתי? מולדת. ובכן, דע לך,
כי אני חש עצמי מצויין ברמת גן׳ זה המקום שהוקצה
לי עתה, ואני שמח מאד להודיע לך, כי מחיאות הכפיים
בהצגות הראשונות השביעו בהחלט את רצוני. תודיע את
זה לקהל הקוראים שלך, בבקשה״.
כאן הצטרף אלינו מר אלברט קאריי, הרוכב
מחדרו מאחורי הזירה כיצד
הידוע, ששמע הצרפתי נוהג חניכו בבא כוח העתונות• והדבר לא מצא חן בעיניו. הוא נתן מבט חריף בבריליאנטה
כאחד האומר ; .שו ב אתה מתחצף?״ .הסום הבין את המבט והנמיך את הטון.
במקום זה פניתי למר קאריי בשאלה אם משיג הרוכב המפורסם את כל הדרוש לו,
מאחר שתנאי הצנע מקשים בדרך כלל על כל החיות במדינה, לרבות אלה המהלכים על
שתיים. מר קאריי• טען כי הצנע אינו מפריע לו כלל. כשלעצמו מקבל הוא מנות של תייר
וכן גם הגברת ויולטה קאריי, אשתו. מר קאריי החל לגולל לפני את תולדות משפחתו —
משפחת רוכבים ומאמני סוסים מזה מאד, וחמישים שנה. אולם בריליאנטינה לא נתן לנו
להמשיך בשיחה והתערב לפתע :
״אני שונא טרקלינים״ — השמ׳ע הסום את קולו ברוגזה — ״זה היה ענין בשביל
הסבתא שלי. אני רוקד רק בזירה. אדרבא, יראו לי כל הגברים ואף החתיכיים ביותר בתל-
אביב׳ שירקדו כמוני. סמבה״...
״בבקשה׳ רבותי״ — התערב מר קאריי — .רק בלי פוליטיקה. אינני מרשה לסוסי
להתעסק בפוליטיקה. אין זה הולם את הרוח הספורטיבית שטיפחתי בו. אבל המזיק הזה
יש לו רווקה נטייה לעניני ציבור ובכל ארץ שאנו מבקרים הוא מתחיל מיד להתפלסף.
התגנדרותו של הסום החלה להרגיזני. אמרתי :״שמע, חבר סוס. ומה אתה עושה
מלבד הריקודים הללו? אולי אתה עומד בתור לחנות ירקות, או אולי אתר, נוסע באוטובוסים
של. דן״ ? מה הפלא שמתבטל בכיך, שאינו עושה כלום זולת ה״סמבה״ ,מיטיב לרקוד?״.
בריליאנטה הבין כי הוא חרג את גבולו. הוא תפס עמדה רכה והצטחק בלביבות :
״לא רציתי, וחלילה, להעליב את גבריה של תל אביב. לא ולא. להיפך׳ שמעתי דברים טובים
עליכם. למשל, המכביד״ הנערכת עתה ;.אני בעד שרירים, חבר, שרירים — זוהי הסיסמה
בימים אלד
אולם מר קאריי שחשד׳ כי השיחה על המכביד, אף היא נושא פוליטי, שם קץ
לראיון .״מטפיק שוחחנו״ — אמר ״מוטב שנראה זה את זד, ממקומותינו המתאימים: אתה
מהאולם ובריליאוטה מהזירה
״ואל תשכח להביא מצלמה״ — שמעתי את קולו של הסוס — כשהתרחקתי מהמקום.

ראיון 010 011־0019

|יי מ*