גליון 686 מתאריך 21 בדצמבר 1950

מס / 6 8 6 .שנה / 14י״ב טבת תשי״א

ל ק 1ף ח ׳]1
היה זה מכתב רגיל, אחד ממאות המכתבים הנערמים מדי יום ביומו על שולחן
המזכירה, והעוברים׳ את הדרך השיגרתית מן המזכירות ועד לחבר־הטערכת האחראי לנושא
הנידון.
זה לשונו :

לכבוד מערכת ״העולם הזה״,
בתור שוטר אסור לי לפרסם או לכתוב חומר כל שהוא לפרסום. לכן הנני פונה
אליכם בבקשה, שתקבלו אתם על עצמכם ארגון של פעולה לעזרת המעברה שלנו במגדל־גד.
בקשתי, שיתארגנו באמצעות השבועון כ־ 100 פרימוסים או פתיליות למעברה זו,
כי לעולים אין פרימוסים. הם מבשלים על עצים ומקימים עשן רב. הסבירו נא לציבור
שע״י פעולה כזו יהסכו כסף, היות :
(א) האהלים נקנו בכספים שהעם תרם והם עלולים לעלות באש והנזק יהיה גדול.
(ב) יצילו את הילדים מהעשן והסרחון המחניק.
(ג) לא יתנו לעולים לחיות באותם תנאי החיים כמו בתימן או במחילות העפר
בטריפולי.
בתודה למפרע, רב סמל לוי אברהם׳
האחראי על חולית המשטרה המתנדבת לעזרת המעברות

אך עלי לתקן טעות קטנה שחלה ברשימתו
״גבאילה פויה״ (״העולם הזה 684״בא־לוט״
,רובע העניים, אינו בורשה, כי אם
בלודז׳.
צבי זיידלר, קב. צאלים
נראה שעורך המדור הזניח את תפקידו
ולא ביקר במקום ההוא.

רותי מתלבשת
דוש פשוט מבייש את רותי. אם היא
בחורה כל כך נחמדה ומכובדת, ונוהגת

״תודת האומה איה? ״
מאמרכם הגדול על משפחות החללים
(״העולם הזה״ )678 גרם למהפכה גמורה :
כל האלמנות העובדות קיבלו תוספת חד״
שית של 8ל״י לילד, ומר גוריון עצמו עיבד
תיקון לחוק. לדעתי אסור לכם לחדול
ממלחמת־מצווה זו. אחרי הנצחון הראשון
עליכם להמשיך ולהמשיך, עד שהעוול יתוקן
במלואו.
ד. נ ,.אלמנת חייל
חקירת ״העולם הזה* בפרשה זו נמשכת,
והעתון יוסיף להודיע לקוראיו את
התוצאות.

אין מקום
בצער ראיתי ב״העולם הזה 685 את
תמונתה של אותה ״שחקנית״ — סילבאיה;

צבי פרלמן, ירון ליואי, יצחק
עמיגא,

בי״ס תיכוני למסחר

שמא תרבה קנאת סופרים חכמה בין
הצעירים, יותר מאשר בין הקשישים?

מועצת התלמידים הראשונה בעיר הוקמה
בבי״ם התיכוני ״גאולה״ .תלמידי ״שלוה״
רק יהלכו בעקבותינו.
משה לרר, ת״א
זה הכל כתוב בספרי ההיסטוריה: לא
תמיד החלוץ ההולך לפני המחנה הוא הזוכה
לתהילה•

נוער מחפש את המחר
אם רוצה טובה דומיניץ באמת להתוכח
אתי על ראובן בוסי (״העולם הזה״ ,)685
הריני מזמין אותה בלבביות. על כל פנים,
מה היא חושבת — מי מתגייס לצבא הקבע,
אם לא זה הרוצה ללמוד מקצוע, ושאינו
חפץ להסתובב ברחובות וליהפך במשך
הזמן ל...
מאיר שבנר, ת״א
שמא מציע הקורא שכנר לצבא את הסיסמא
:״התגייסו לצבא הקבע ואל תהיו

הרהיטים של הקונסול

מאניאני, שכל אמנותה גירוי יצרים. לדעתי
אין לה מקום בעתון כה רציני.
אסתר לוינסקי, חיפה
לצערנו•

״תלמידים מורדים במוריהם״
תלמידי הגמנסיה ״שלוה״ ,שכתבתם עליהם
(״העולם הזה״ ,)685 הם ב 8מת חברמנים
ומבטאים את דרישת רוב הנוער בארץ.
זהו בטאון הצברים, והלואי ויכולנו להקים
״סובייט״ כזד, בבית הספר שלנו, כי פה
רוכבים עלינו קשות.

אסיה, רוני ונירה
בית־מדרש למורים, בית־הכרם
אני מקוד, שאינכם מזדהים עם דעות
אנשי ״שלוה״ .לא חשבתי שהנוער ימאס
בקורטוב המעט המוגש לו מאוצר חכמת
ישראל, ויבכר להמירו בחכמה יוונית ודומיה.
בוז להתבטלות העצמית.
משה נעימי, בי״ם תיכון, ת״א
רעיון הוצאת בטאון כל־תלמידי, שיהוה
כלי בטוי לתביעות התלמיד. מקורו במחלקה
השמינית (מגמה כלכלית) של ביד,״ס
התיכוני למסחר (גאולה) .אנשי ״שלוה״
שלחו נציג לאספת המערכת, אך נציג זה
נעלם לפתע כשאתו רשימות תכניותינו.

אפילו במכונית משלה, מן הראוי שתקנה
לה פעם בגדים חדשים.
שולמית ליבוכיץ, ת״א
דוש נשוי, ויחנך שאינו רוצה לעורר
מחשבות בלב אשתו.

כיוזמי העתון אנו מסתייגים ממנו, היות
ומשתתפים בו רק אנשי ״שלוה״.

אני מקבלת מדי שבוע את ״העולם הזה״
ומתענינת בכל פרט. עתה נתקלתי במכתבו
של יחיאל דנציגר (״העולם הזה 682 בו
הוא מפקפק באמיתות העובדה, שסמל מדינת
ישראל תלוי מעל לחנות רהיטים בניירובי.
אולם אמת היא, שמשרדו של הקונסול
נמצא בחנות זו.
יהודית פריד, מומבסה, קניה

הסרט הישראלי
משוגע אני לדבר אחד: תעשית סרטים
ישראלית. וכעת הגיעו בעצמכם איזה שמחה
קפצה עלי, בקראי שיזמתם את ענין
״המגן״ לסרט -המקורי. אין התחלה יפה
מזו לעדוד הסרט הישראלי. יישר כוחכם.
משה פרנס, ירושלים
מה דעתכם להזמין את רוברטו רוסליני
כדי שיביים סרט עברי י מגרדים ממישהו
תסריט מתאים, בלי ציונות יובלי פאתוס
בנאלי. עלילה פשוטה ועובדות כהויתן. רו־סליני
בודאי יתפוס את המציאות של הארץ
יותר מאיזה שכיר של הקהק״ל. העיקר
שידחק קצת בתור של ״דן״ ,יטוס לאילת,
יבקר את ״סתוית״ ,יעשה טרמפ בג׳יפ
לנגבה דיגש לשכונת התקוה. אולי ימצא
העסק חן בעיניו והוא יגיש לנו משהו
שאפשר לראות מבלי לקבל דלקת בעינים.
יש רק צורך להגיש בקשה למשרד האספקה
להקצבת כמות מקרונים.
אריה קרוס, ת״א
התסכים אינגריד להופיע ביומן ״כרמל״?

מומחה ללודז׳
איני רוצה להטיל ספק בזה שעורך המדור
״משפם״ מכיר היטב את כתובות כל
בתי הבושת ורובעי הגנבים בעולם הרחב,

הקוראה חביבה טועה: לא היתה כאן
כל כוונה של אינטימיות יתרה. הסינים נותבים
את השם הפרטי אחרי שם המשפחה,
ו׳מאו (כמו צ׳יאנג, וו, הו וקים) הוא שם
המשפחה.

״הצבא והמקצוע״

טרגדיה איומה אירעה אמש באחת המעברות שליד מגדל־גד.
ילד בן 5נכוה קשה וכעבור שעות מספר מת מפצעיו.
אם הילד השאירה אותו לבדו בתוך מיטתו, כשבתוך פח שעמד בצר׳־ף בערה האש.
הילד התעורר משנתו, נגש לפח והתחיל משחק באש הבוערת שאחזה לפתע בבגדיו. לקול
צעקותיו נזעקו השכנים, אך לא הצליחו להצילו.

מכתב־ס

האם מאו צה־טונג הוא כבר חבר שלכם,
שאתם קוראים לו כל הזמן בשמו הפרטי
מאו?
חביבה בהן, רחובות

תשובתכם למכתב הדורש שחרור מן
הצבא לתלמידים הרוצים להמשיך בלימודיהם
(״העולם הזה״ ,)684 כאילו שחרור
כזה פירושו השתמטות של כל בני העשירים,
היתד, נכונה לוא היה מספר המקומות
באוניברסיטה הירושלמית בלתי מוגבל, וכל
הנחה לא היתה ניתנת למעוטי האמצעים.
דבר זה אינו נכון.
אנו תובעים לצרף לעתודה האקדמאית
באופן אוטומטי כל מי שנמצא ע״י הנהלת
האוניברסיטה ראוי להירשם ; להבטיח
שיחדור מן הצבא לכל שנות הלימודים,
בתנאי שהתלמיד ימלא את שנות שרותו
אחרי שגמר את האוניברסיטה, בצורת
שרות בצבא במקצועו הוא.

הסמל לוי סעה בהערכת הנזקים העלולים להיגרם• כי יומיים אחרי קבלת המכתב
נתקבלה הידיעה הבאה :

אין המערכת סבורה שיש לה מה להוסיף לשתי תעודות אלו. היא מגישה אותן
לקוראיה — שיעשו כדרישת מצפונם. חברי המערכת עצמם תרמו, בינתיים, שלש פתיליות
חדשות

תון, הוא פרי מחקר קולקטיבי של כמה
מחברי סמערכת.

למתי של דוש חסר בורג בראש. אם
כבר לוקחים תו־תנועד, ממודעות הבחירות,
אז למה היא לקה ״ב״ .לוא לקחה, למשל,
״ח״ יכלה לנסוע בכל הארץ.
איתמר מילר, ת״א
וכל המפא״יניקים ישבו בתל־אביב 7
השער אתם עקביים שזה נורא. פעם הופיעו
על השער רק בחורות. העירו לכם. שיניתם.
עכשיו יש רק בחורים, ולפעמים אתם מכניסים
גם איזה מטאטא. שמא תתנו לקוראים
לבחור?
יוסקה, משה, חיים, אורי, חיפה
אז מה יקרה למטאטא?

גורלו של איש הגורל
לקבוע ש״האמריקאים חדלו ...לתמוך
בצ׳יאנג והפסיקו את זרם הדולרים, ועי״ב
הוחש גורלו של צ׳יאנג״ (״העולם הזה״
— )685 זהו סרוס המציאות. ילך נא בעל
המאמר של הסטטיסטיקה וייוכח מהי כמות
הנשק וד,דולרים שזרמה מאמריקה לצ׳יאנג
בתקופת מ־ 1945 עד בריחתו לפורמוזה.
יעקב צור, שב׳ מחלול
חוששנו שהשקפתו הפוליטית של הקורא
צור מאפילה על הערכתו את העובדות.
ממשלת צ׳יאנג הופקרה. בפרוש ע״י דין
אצ׳יסון (דבר שנתגלה במיסמכים הסודיים
שנתפרסמו בקשר עם ״ציד המכשפות״ באמריקה)
,ואפילו היום מהווים ידידיו של
צ׳יאנג (ובראשם מק־ארתור) מעוט קטן
בחוגי השלטון בוושינגטון.

מאמרכם ״איש הגורל: מאו צה־טונג״
היה שוב סימן־דרך בעתונות העברית, הן
מבחינת עושר העובדות והכתיבה המושכת,
דהן מבחינת האוביקטיביות. מדוע לא חתם
עליו מחברו?
ישראל רכיץ, ירושלים
המאמר, כרוב המאמרים מסוג זה בע־

ועד תלמידי השמיניות כת״א

(ע״י מיכאל מנר, רחוב וייס ,7ת״א)
עם כל הערכתנו לצורך במשמרת אקדמית
צעירה, איננו מסכימים לתביעות אלו.
עמדת מרבית האינטליגנציה, שנדבקה בימי
מלחמת־העצמאות למשרדים ונתנה ל״אנ־שים
הפשוטים״ למות בשוחות, היתה תופעה
שאינה ראויה להערצת ולחיקוי. כל עוד
יש צורך בצבא, מוטב שגם המשכילים
יתערבבו בשורותיו עם אחיהם הפחות מאושרים,
גס בתפקידים הבזויים של חיל־הרגלים.
אם יש בכלל לתת זכות־יתר למישהו,
הרי זה רק לקומץ קטן של בעלי
כשרון יוצא מהכלל.

ירושלים מחכה
חיכינו אלפיים שנה, אולם אין לנו עוד
סבלנות. בואו לירושלים ועשו רפורטג׳ר,
על הירושלמים המחפשים את המחר.
יחזקאל חזון, ירושלים
והצדק היכן? במדור זה כבר הופיעה
ירושלמית אחת (״העולם הזה״ ,)675 ואילו
חיפה (שאמנם אינה מחכה 2002 שנה) לא
היתה עדיין מיוצגת כלל.

ירוק ואדום
כמה פעמים צנח ״צנחן צד,״ל״ המודיע
(״העולם הזה״ ,)685 שקופצים מן המטוס
עם הידלק האור האדום?
אחרי 20 צניחות בצה״ל נדמה לי, שהאור
האדום מסמן את ד,היכון לקפיצה, ועם
הידלק אור זה צועק המשלח את הפקודה
״היכון״ .ובהידלק האור הירוק צועק המשלח
את הפקודה ״קפוץ״.
צנחן משוחרר, ת״א
אולי גורם הגובה הרב לעיוורון־צבעים?

שועלי שמשון
מד, כל הטרסק הזה שאתם עושים מסביב
ל״שועלי שמשון״ .אמנם פלוגה זו פעלה
רבות, אבל יש פלומת וחטיבות שעשו
לא פחות ,׳ואיש אינו מזכירן.
ש. ל ,.תל־אביב
מי אשם שהפלמ״חאים, למשל, הם כל כך
צנועים ושונאי פרסומת?

ר. שער
כשצלמנו הולך למעבדה לפתח את תמונותיו, קורה לפעמים
שבגליל נשארו עוד שתים שלוש תמונות לא מצולמות, ולכן יש
לה מזל לדייזי, המופיעה השבוע בשער, להיות אחת מהצעירות המצולמות
ביותר בעיר.
דייזי, החוגגת בקרוב את יום הולדתה ד,״20׳ הגיעה ארצה לפני
חצי שנה. נסיעתה מורקוצקיה אובלסט גורוד טאמוט ׳בערבות סיביר
לשער ד,עליה היתה ארוכה מאוד, ומביון שכבר ישבה 6שנים בסיביר
הרחוקה בין מונגולים ועגלות שלג, המובלות ע״י צבאים במקום
סוסים, ישבה במחנה בארץ רק יום אחד. לדייזי נטיה לאמנות והיא
מציירת בעצמה. לדעתה הצלום הוא אחת האמנויות הגדולות של
המאה הדו. היא מצאה לה תיכף עבודה במעבדת צלום, והיום היא
כבר מפתחת פילמים, מדפיסה תמונות וימרטשת אותן.
דייזי קצת קצרת רואי וממצמצת בעיניה — דבר הנותן לד, חן מיוחד _ היא
יודעת, אבל נשבעתי שזה ״לא בכונה״.
מעשרות תמונות מקריות, שצלם אותה צלמנו (בלי כוונה לצלם שער) ראה העורך
אחת, שפשוט אי אפשר היה לוותר עליה ולהכניסה לאלבום, וכאות הוקרה על עבודה
קשה במעבדה מוגשת לה הפתעה, שתדע עליה רק בצאת הגליון.
חבל רק שדייזי מבלה 9שעות ביום במעבדה חשוכה, שאף קרן אור אינה נכנסת
אליה, אבל לעומת זאת אפשר לפגוש אותה לעתים בלוית אחותה (גם היא נחמדה) על
הירקון, שרות דואטים רוסיים. בלוית מנדולינה.

״.העולם הזה״ ,מם׳ 686

ספורט
שערוריה ושמה ע?א
מוסא אל אערג׳י, מי שהיד. מזכירה
המדיני של הליגה הערבית, וסולק מתפקידו
בהשפעת מצרים, מצא סוף סוף דרך להתנקם
במסלקיו. בימים אלה החל לפרסם
בבגדאד שורה של מאמרים, בה הוא תוקף
בחריפות את עזאם באשא, מזכירה הכללי
של הליגה, ומיחס אליו האשמות חמורות
ביותר ביחס ליושרו, נאמנותו ומלוי
תפקידו.
לפי אל אערג׳י, קשר עזאם קשר נגד
המלך פארוק, ביחד עם ארגון האחים
המוסלמים, שהוכרז כבלתי חוקי, מאחר
שאחד מחבריו רצח לפני כישנה את ראש
הממשלה המצרי מחמוד אל נוקראשי.
רק עם עלות הוואפד לשלטון חזרו האחים
המוסלמים והיו לאירגון פוליטי רשמי.
בינתיים, כמובן, אבד האירגון הזה את
הכוח של אז, לאחר שאחמד אל־בנא,
מנהיגו הדמגוגי נרצח.
אולם לא רק נגד פארוק רוקם עזאם
באשא את מזימותיו, מספר אל אערג׳י :
הוא אשר עמד מאחורי
הרצח של
האימאם יחיא התימני
בפברואר שנת
,1948 שלא העריך
.כנראה, את כוחו
המלא של מזכיר
הליגה.
ובצטטו את חאג׳
אל־חוסייני, אמין מופתי ירושלים לשעבר
אומר אל־אער־ג׳י
:״עזאם באשא
הוא מרגל בריטי
המשתמש בכספי
הליגה לטובתו
הפרטית, ולטובת והוא מקורביו.״
ומתרעם, ממשיך כנראה מפני שלא
זכה הוא עצמו, אל-
אערג׳י, להיות בין
מקורביו של המזכיר
הכללי.

״תחי

הרי־

הפראי ששמר על בדידותו, והביט על שאר
מנהיגי ערב ככופרים מנוונים. הוא ראה
א! תם כאישים שמחובתם ׳,ספק 7ו /הב,
באמצעות רבבות עולי הרגל הבאים לבקר
את מכה, עיר הקודש המוסלמית.
בשנת 1939 נתמנה ציר מצרים בבולגריה,
בעלת המיעוט המוסלמי הגדול,
ומשם הועבר לאיסטנבול.
כני דוד. בועידת השולחן העגול
בלונדון בשנת ,1938 יצא בהתקפה חריפה
נגד הגירת יהודים לא״י, למרות שתמיד
בינה את היהודים ״בני דודי״ .אולם יחם
קירבה כזה העניק ליהודי המזרח בלבד,
שלא עזבו את המרחב, ולא ליהודי אירופה׳
שאת הגירתם לא״י כינה ״פלישה
זרה״.
עמדתו התקיפה הביאה לו מינוי כאחראי
לענינים הבין־ערביים במשרד החוץ
המצרי, בדרגת ציר. בשנת , 1945 עם הקמת
הליגה הערבית, נתמנה מזכירה הכללי
הראשון.

פוכליקה :״ עב־אל
רחמאן עזאם
כ!שה שרת ועזאם כאשא באו״ם 47ע1
נולד במצרים בשנת
אוזאלן,יא בך ד1ד
.1891 חייו ה ת. הלו
כחיי כל אותם הצבמסיבה
אינטימית הגדיר את תפקידו
עירים בני המשפחות הבורגניות המצריות
עזאם באשא, גבה קומה, רזה, פסי שיבה
— בי״ם עממי, בי״ם תיכוני וכזכות מיובשערותיו,
כ״נציג העם הערבי בעולם״.
חדת: הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה
הוסיף אחד הנוכחים :״ונציג מצרים בארבלונדון.
צות

משם נעלמו עקבותיו, עם פרוץ מלחמת
העולם הראשונה, עד אשר הופיע
ואכן, עיראק מחתה לא פעם על החופש
המוגזם, שמרשה לעצמו עזאם בהשתמשו
פתאום בשורות הצבא התורכי בבלקן.
כאשר נסתיימו הקרבות באירופה, הפליג
ביפוי כוחה של הליגה• .הדבר הגיע לשיא
לטריפוליטניה והצטרף לכוחות הנלחמים
לפני כשנה: עיראק דרשה את התפטרונגד
האיטלקים. ב־ 1918 הכריז על הקמת
תו, ונכנעה רק לפ.י איומי מצרים לעזוב
הרפובליקה הטריפוליטנית.
את הליגה — כלומר לפורר את הליגה.
אולם בזה לא נסתיימה הפרשה: כאשר
אולם האיטלקים לא רצו לשתף פעולה,
העמיד עזאם באשא את עצמו (ואת הלישלחו
נגדו יחידות צבא חזקות, וקבעו
גה אחריו) בראש המאבק המצרי נגד
מחיר על ראשו. עבדל רחמאן נמלט על
אנגליה בארצות הברית (עזאם שהה שם
נפשו למצרים.
כמשקיף באו״מ) עשתה מכך העתונות
שם הקנה לו עברו המפואר פרסטיג׳ה
הבגדאדית מטעמים.
רבה, והוא נבחר לפרלמנט המצרי. הוא
הצטיין בתמיכתו הנהלבת בכל הנוגע
״אני אפרסם ספר שחור״ ,מבטיח אל־לאיסלאם
ולערבים, וזכה להתמנות כציר
אערג׳י ,״בו אסיר את הלוט מעל השע-
בארצות מוסלמיות נידחות: איראן, עירוריה
הגדולה, ששמה עבדל רחמאן עזאם
ראק, אפגניסטאן, ובשנת 1936 בערב
באשא, ואז יכיר העולם את פרצופו האהסעודית,
אצל איבן אל־סעוד, ראש השבט

ר כ בי) על ת ה על הפועל
(ואה עמודים )8—9

מסע הנצחון של שחקני זיליזניצר
(׳״רכבת״) על אדמת ישראל השתרע מאילת
השחר שבגליל ועד לבירה הירושלמית.
האורחים קיימו חמשה משחקים, ובארבעה
מהם יצאו בנצחונות יפים. עד
כמה שהדבר אינו מתקבל על הדעת, הרי
למרות הצלחתם ונצחונותיהם לא התעלו
הכדורסלנים האורחים מארצו של טיסו
לדרגה גבוהה במיוחד, ואף השתוו למשחק
הנהוג בארץ.
הכדור נפל לים. בתחילת משחקיהם
של אנשי הרכבת התאכזבו החיפנים. דרגת
המשחק לא התרוממה כיאות לקבוצה אירופית,
אך הסיבה היתד, נעוצה בים 27 .
יום טולטלה הקבוצה בנסיעה על פני
הים ולא, חם וחלילה כיאות לקומוניסטים
טובים, באנית לוקסוס אלא בספינת משא
בשם בלתי מפורסם כ״אז׳יצה״ .התוצאה:
שלש דחיות של משחק הבכורה בישראל.
הטיול כשלעצמו היה די מעניין בשביל
השחקנים הצעירים, ביקורים בכמה ארצות
באירופה ופגישות. אך טעות אחת
היתה בעוכרי הקבוצה: באחד האימונים
באניה נזרק הכדור לים במקום לטבעת
הסל, ומאז אבדו עקבותיו בין הגלים...

רככת אקספרס כמתכונת יש
ראל.
נראה שהשחקנים האורחים קשורים
מאד בשם שאותו הם נושאים: הרכבת.
הם צעירים וחסונים ויודעים לנצל יפה
את יתרונותיהם הפיזיים. הטכניקה בנויה
על העבודה הקבוצתית והמהירות — רכבת
אקספרס. אך הרבבת מאבדת לפעמים את
החוט המקשר בין הקרונות המרובים,
והקבוצה אינה משחקת תוך תיאום וליכוד.
וכך קרה שהתל־אביביים ידעו לנצל
פרצה זו ולזכות בנצחון היחיד. הרכבת
חייבת להיות דייקנית ביותר, ואם היא פועלת
לפי קצב הרכבת הישראלית, הרי היא
מאבדת הרבה מכושרה ויכולתה.
רככת של סטודנטים. רבים יופתעו
לדעת ששחקני הכדורסל היוגוסלביים אינם
עובדי רכבת כלל ועיקר. כל חברי
הנבחרת הם סטודנטים באוניברסיטה של
בלגראד, אך בין ההרצאות המקצוע העיקרי
הוא — ספורט. הענף הפופולרי ביותר
בין סטודנטים (בכל האוניברסיטאות
בעולם) הוא הכדורסל, וכאשר משיגים
רמה רוצים להופיע בעולם הרחב. כדי
לבקר בארצות זרות יש צורך בכסף,
ואגודת פועלי הרכבת הסכימה לקחת
את הסטודנטים תחת חסותה ואף לתם וך
בהם. מאז ועד היום משחקים הסטודנטים
בשמם של פועלי הרכבת...
5משחקים ב־ 5מקומות. האורחים
לא זכו פעמים על מגרש אחד, ועל כך
יש לברך את מרכז ״הפועל״ ,שארגן
את המשחקים בצורה שכל אחד, בכל
פנה בארץ, יוכל איך שהוא לחזות במשחק.
לחיפנים נתנה זכות הבכורה. לאחר
ירידתם מהאניה נפגשו האורתים בעיר־הנמל
ב״הפועל״ המקומי (נצחון 34
. )32 בתחרות השניה הגדילו במקצת את
הפרש מאזן הסלים, ובמשחק הבכורה
באילת השחר (שיא של אלפי צופים !)
הכריעו (נצחון 19: 24 מכאן נדדו
הסטודנטים היוגוסלביים לירושלים וכאן
הדבירו את הקבוצה אלופת ״הפועל״ ירושלים
— בתוצאה גבוהה (נצחון 56
. )33 כאשד הוטל על האורחים לשחק
ב״שלוה״ בתל־אביב, נחלו את הפסדם
הראשון והיחיד בכל מסעם (הפסד —
.)29:24 נערי ״הצבי״ הצעירים ידעו

לשמור על הקלעים, ובאותו פרק של זמן
לזכות בנקודות. ברמת־גן נערך ה״פינלה״
של ה״קונצרט״ וכאן גברו היוגוסלבים על
נבחרת (אם כי הרכב הנבחרים לא עלה
יפה) ״הפועל״ (נצחון 45:51
הידד וכול. בעת שעלו השחקנים היוגוסלבים
בתלבושתם הצבעונית, שהזכירה
את תלבושתם הרעשנית של הקבוצות מ־ארצות־הברית
וקנדה, אפשר היה לקוות שהמשחק
יזכיר את משחק הקבוצות האמריקניות,
ששחקו על אותו המגרש עצמו —
ב״מכביה״.
רגעים מעטים לפני סוף המשחק גברה
המתיחות על המגרש, ובשורות הקהל, בגלל
מאזן הסלים, שנתקרב וכמעט השתווה, ונראה
היה שבחורי ״הפועל״ ישיגו את
הרכבת.
הקהל, אף כי מספרו לא היה רב ולא
מלא את יציעי האיצטדיון, כיסה את הגרעון
המספרי בעודף קולניות של הידד ובוז.

״מרך ה\וד•״
דחיית הליגה, והצעת מדור הספורט
(גליון )680 לבחור את ״מלך הגולים״
,הביאה קורא זריז, בן״דרור
קרש מחיפה, לכתוב ולמסור את ״מלך
הגולים׳׳ לשנת תש״י. חמשת הראשונים
הם: יוסף מרימוביץ מ״מכבי״
ת״א הבקיע בעונה 33 שערים מתוך
20 משחקים. אחריו צועד מוסיק ליט־באק
(״מכבי״ רחובות) שכבש 26
שערים מתוך 15 משחקים. שלישי בא
שמואל ישראלי מ״מכבי״ ת״א, שרכש
23 שערים במשך 16 משחקים, לפני
אליעזר שפיגל מ״מבבי״ פתח־תקוה,
שהשיג 22 שערים מתוך 14 משחקים.

החמשי ברשימה הוא אשר זליקוביץ
מ״הפועל״ פ״ת, שרכש 19 שערים
מתוך 13 משחקים.
אם כי בעונה הזו עדיין לא החלו
משחקי הליגה, הרי סיכומו של בן־
חיפה מראה: יהושע גלזר מ״מכבי״
ת״א, שהשיג 11 שערים מ־ 6משחקים
לפני צבי׳קה סטודינבסקי, אף הוא
מ״מכבי״ ת״א — 5שערים ב־ 4משחקים:
שפיגל כבש 4שערים מתוך
שני משחקים ; יצחק גמבש ,״בית״ר״
תל־אביב, הבקיע 3שערים בשני משקים.
יוסלה מרימוביץ עבר לסוף הרשימה,
מאחר שרכש שלשה שערים
מתוך שלשה משחקים.
הרשימה נערכה עד משלוח המכתב
בלי לקחת בחשבון את משחקי הצבא.

ין 1ר א ייורי.
^ ה בו ד ק שיטתית את דעת הקורמנהל
ההפצה של ״העולם הזה״
האחרון לחקירת מצב ״העול
^ הקדיש את 1החדש
אים^ ,
כמעט בכל היחידות מצא. כי גליונות העתון
במחנות הצבא.
הזה״
מגיעים בכמות שאינה נותנת לחיילים
מגיעים. או
אינם
י ^ 0ביחידות היבשה קבלו
העתון.
אפשרות לקרוא במנוחה את
העתון?
פניו בשאלה חוזרת: מדוע אין שולחים לנו את
בין העני?
טייסי חיל האויר. המסתובבים להם להנאתם
נים. שמעליהם שוכן העולם הבא. מתגעגעים בכל זאת אל ״העולם

ויש אומרים
גם לאנשי הים יש פנאי לקרוא.

שהיה באניה
שכשנפל הימה הגליון היחיד.
אפילו ^
שרב־החובל

דרשו ה מלחים צמאי־התרבות
אחתי
למשותו מן המצולה.
יארגן פעולה נמרצת כדי
שפשטו לא מזמן אח מדיהם.
כעתון של צעירים.
של אדם. עקב העובדה
אין אנו רוצים שתקופת זכותו
^ לכן החלטנו
שהוא מקבל את המשכורת הזעומה של בי ג׳י.
בשמם על מנוי מיוחד
לתת לקרובי החיילים את האפשרות, לחתום
לדואר הצבאי. לפני
במחיר מוזל בהרבה, ואנו נשלח את הגליונות ^ 3
צאת שאר הגליונות לשוק האזרחי.

את חצה אתה טאת חצה את׳) לגרות הנאה לחייל הנן חב לך -בנך, אחיך,
תברך, בעלך ־ השתמש בהזדמנות מיוחדת זו1 ,חחונן מנוי מיוחד לשנה אחת, החל
מ! האחד לינואר. שלח לנו את התלוש הבא, בצרוף המחאת דואר בסך 4לירות
(במגן ות 5לירות לאזרחית) או הכנס למשרד המערכת.

לרשום מנוי על שמו של החייל/החיילת ...
או צבאי ...
ר המנוי השנתי המישד לחיילים בסך 4ליי (כולל דמי משלוח) מצורף בזה.
חתימה ...
כתובת ...

! ^ 8 6 5 8 8 0 0 ^ 8 0 8 0 3 0 8 0 1

0 * 713X13 311 0003113
המשבר התחיל בעצם בשנת .1939 עד אז היה ענף
ההדרים יסוד הכלכלה הארץ־ישראלית, וברחבי העולם היתד,
הנערה החייכנית,
הציונית קשורה בתמונת התנועה החובשת כובע טמבל, ניצבת על סולם בפרדס וקוטפת
תפוזים.
אולם בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השניה. אנגליה,
הקונה העיקרית מאז ומתמיד, חדלה לחשוב על המיצרך
הבלתי חיוני למאמץ המלחמתי — תפוח הזהב של ארץ־
והאוניות— אלה שלא טובעו — היו דרושות
ישראל.
להובלת חיילים וטנקים מקצווי העולם, ולא למותרות.
ד,פרדסן לא מצא קונה לתוצרתו, ופרדסו הפך לעול
מבחינה כלכלית ; הוא חדל להשקיע בפרום את הטיפול
המתמיד, הדורש מספר רב של ידים עובדות. רק בעזרת
הלואות הממשלה הוחזקו הפרדסים, אולם במינימום של
התוצאה: ירידת תנובת דונם פרדס מ־ 80 תיבה
טיפול.

מתאים להחלטות לשכות העבודה המקומיות, הוקמו ועדות
ממשלתיות ובד,כרעת שרת העבודה הוצבה נורמה לכל פועל:
8תיבות פרי ליום.
יחד עם ההעלאה הקטנה הזו בפריון העבודה (לפני
המלחמה: ערבים 15 תיבות ליום, יהודים — 10 תיבות
ליום) ,הוכנסו כמה שיפורים בעיבוד הפרדסים ; במקום שיטת
ההשקאה הישנה בתעלות, הובאו צנורות המטרד, מאמריקה,
המחסלים כמעט לגמרי את הצורך בידים עובדות לעצם
החזקת הפרדסים. וכבר בעונה הבאה יוכנסו, לפי התכנית,
מכונות חדישות לאריזת הפרי.
וכך, בפעם הראשונה מאז שנים רבות, החלו מדברים
על הרחבת הענף, על נטיעות חדשות, על שיקום ועל רווחים.
אולם אי־אפשר למכן ענף זה לגמרי, כי אין מכונה
היכולה לטפס על סולם ולקטוף את הפרי מן העץ. זוהי

בממיצע ל־ 61 תיבה. כי העץ שאינו מקבל טיפול מלא מתנוון

המידרון. היה זה צעד ראשון במידרון, שהעמיד את
הענף הפורה בפני סכנת חיסול. בשנת 1939 השתרעו הפרדסים
על שטח של 300.000 דונם — כ־־ 607 רכוש יהודי ואילו
עתה הצטמק שטח זה ל־ 120.000 דונם (רק בגבולות המדינה)
,ומהם ־ 807 רכוש יהודי. שטח הפרדסים מעבר לגבול
אינו מגיע לשליש השטח הכללי, ואין הוא מסביר את
ההפרש בין השטת של אז, וזה של היום.
התוצאה המוחשית ביותר היתד, ירידת כמות ייצוא פריד,הדר:
מ־ 15 מיליון תיבה בשנת 1938ל־ 4,5מיליון ב־.1949
עם סיום המלחמה העולמית, החלה הפרדסנות להתאושש.
הקניות הגדולות של אנגליה, שהיו מרוכזות בידי משרד
המזון הבריטי, והדרישה לפרי הארץ, העולה בטיבו על כל
פרי הדר אחר בעולם, יצרו סיכויים טובים מאד. אפילו
כאשר החלו בקליפורניה, שבארצות הברית, בנסיונות לגדל
פרי שיעלה, או לפחות ישתווה לזן השמוטי הארץ־ישראלי,
לא הצליחו וה״יפא אורנג׳״ נשאר מלך התפוזים בעולם.

עבודת ידיים ותמיד תשאר כך.
הפרדסים נטועים כאן בשיטת ניצול מקסימלי של השטח :
השורות צפופות ועבודת הקטיף אינה נוחה. באמריקה, למשל,
קוטף פועל עד 30 תיבה ליום, כי השורות מרווחות והפרי
צפוף על העצים, שלא נידלדלו מחוסר טיפול ממושך.
להם כל תיבה
לפי חישוביהם של הפרדסנים, עולה
הנשלחת לחוץ־לארץ 33 שילינג 12 :שילינג לעיבוד ו־21
להוצאות קטיף, אריזה, הובלה ובו׳ .אם ימכרו את הפרי
בשוק המקומי, ירדו הוצאותיו בהרבה׳ וד,תפוזים יביאו אפילו
רווחים.
אם הפרדסים מוחזקים לא לשם רווחים פרטיים אלא
כמקור דיביזים לאוצר, חייבת הממשלה לתמוך תמיכה מלאה,
או להבטיח להם גמול.
באנגליה, למשל, מציעים מחיר של 22 שילינג תיבה.
מדוע ישא ד,פרדסן את סיכון ההפסדים? שואלים הפרדסנים
ומביאים לדוגמה את ספרד.
לפני המלחמה היתד, כפרד ידועה כארץ התפוזים
(וולנסיה ,),אך לא הצטיינה בייצוא ניכר של הפרי. עם עלות
פרנקו לשלטון, ניתנה הוראה לחקלאים :״הפכו את כל

42.700 טרקטור׳

אולם מצב זה לא נמשך זמן רב — פרצה מלחמת
העצמאות, ושוב לא היו האנשים פנויים לטפל בענף כלכלי
בלתי חיוני למאמץ המלחמתי. הפועלים הערבים ברחו
והפועלים היהודים היו בחזית. יחד עם הפועלים הערבים,
ברחו גם הפרדסנים הערבים, ורכושם היה הפקר. משאבות
פוצצו, מנועים סולקו והעצים נשארו לחסדי הטבע —
התייבשו ומתו.
שוב ירד מסך המוות על הפרדסנות.
החיה השחורה. המלחמה נסתיימה והלכה, מלאי הידים
העובדות חזר התמלא ע״י רבבות העולים החדשים, והמדינה
דיביזים. הוחלט להציל את
למדה מונח חדש ואכזרי :
הפרדסים מהתנוונותם.
הפרדסנים פנו עתה ללשכות העבודה לקבל פועלים.
אך נובח שכר העבודה המקובל אצל היהודים, קמה זעקה
בחוגי הפרדסנים: השכר הגבוה יהרוס את הענף, יש לתאם
את השכר לאפשרויות הפרדסנים: פריון הפועלים החדשים
החסרים נסיון, ירוד מאד: החזקת פרדסים אינה רנטבילית
יותר.״
הפרדסנים, שגילמו תמיד את החיה הטורפת השחורה

תוצרתכם

ככל

השטחים כרצונכם לפרדסים, הגדילו
שתוכלו, יפו וקשטו את התיבות.״
החישוב העיקרי הקובע בספרד הוא: להשיג דיביזיה
וכדי לעודד את ייצוא ההדרים, נותנת הממשלה פרסים
גבוהים ביותר לפרדסנים. שער הלי״ש הרשמי בספרד הוא
31 פזטה. תמורת שיווק הדרים, נותנת הממשלה לפרדסנים
62 פזטה ללידה. מלבד זה, היא נותנת להם ־ 207 במטבע זר,
לעשות בו כטוב בעיניהם. וזהו סוד הצלחת ספרד בתחרות
השיווק עם הפרי הישראלי.
סוחר פרטי באנגליה מבכר פרי זול, הנמכר לא לשם
רווחים אלא לשם השגת דיביזים, על פרי שמחירו גבוה.
האיכות אינה מכרעת עתה.
והנה הופסק עתה הקטיף, לאחר שד,זד,רות הפרדסנים
נשמעו לשוא. אם הממשלה מעונינת בדיביזים, עליה להקריב
משהו, הם טוענים, אחרת יאבד מקור הדיביזים.
הם מוכנים להמשיך בייצוא, רק אם תתחייב הממשלה
לכסות בסוף העונה, את ההפרש בין מחיר הייצור ותמורת
המכירה.
״אילו היה זה ענף הסתדרותי״ ,טוענים הפרדסנים ,״היה

? *5 5 .0 0 0 ,0״ג בעוד

בספרות תנועת הפועלים בשל עברם, כשרבים סירבו להעסיק
פועלים יהודים והעדיפו את עבודת הערבים הזולה, נתקלו
בסירוב מוחלט: אתם מוכרים לנו היטב ; בוכים שהנכם
פושטים את הרגל, ובכל זאת יש חשבון בבנק, ולפעמים
גם אוטו פרטי בחצרות בתיכם החדשים.
תחילה נשאר הדבר בגדר סיכסוך מקצועי בין פועלים
ומעבידים. רק כשהתברר שבעיה כד, רצינית אינה נושא

יחם הממשלה שונה לגמרי. אין מאחורינו ארגון חזק כמו
״תנובה״ ,היכול לכסות הפסדים בענף אחד, על ידי העלאת
מחירים בענף אחר. והממשלה אינה נוקטת בשום פעולה,
שתבטיח• לנו הכנסות הוגנות. דבר זה עלול להתנקם לא
בנו בלבד. על השלטונות להבין שהם נוהגים במקרר, זה
כאותו מאוהב, שתלה את עצמו תחת חלון ארוסתו, כדי
להתנקם בה״.״

מלחמתה עול ם פור צ ת
התקפות הצי וחיי
האויר הגרמנים,
ואחרי כמה חדשים
גם התקפות
האיטלקים על קוי
התחבורה הימית
הבריטית, ערערו
את עצם יסודה
של אנגליה. את
חומרי הגלם הדרושים
לה, היא
מקבלת מעבר לימים;
עליה לשלוח
יחידות צבא
וציוד למזרח הקרוב
וליוון. האניות
שישנן אינן מספיקות,
ואין מקום
במטענן אלא למצרכים
החיוניים ביותר.
פרי־ההדר
של ארץ ישראל
אינו כרשימת מצרכי
המלחמה החיוניים.
הוא נשאר
ונרקב כפרדסים.

ה שוק האנגלי מ ת פו ר ר
תמיד עמדה אנגליה
כראש רשימת
קוני פרי ההדר
הארץ־ישראדי. לא
היה במעט בית שלא כאנגליה,
ידע את ח״יפא
אורנג׳״ ,ובחג המולד
היה התפוז
מעדן שאין לוותר
עדיו. בסוף המלחמה
רוכזו קניות
הפרי כידי רשות
ממשלתית, ונציגי
המועצה לשיווק
פרי הדר היו
מתקשרים עם הממשלה
האנגלית,
וחותמים על חוזה
לספק את כל תצרוכת
אנגליה. אולם
עתה הועברה
הקניה לידי סוחרים
פרטיים, והנעשות מכירות כקמעונות.

פריון
ה ע בו ד ה יורד

זערבי ם בורחי ם

כראשית ,1948
כאשר נסגרו נמלי
הארץ, התפוסים
בידי היהודים, כפני
ייצוא פרי-הה-
דר הערכי, המשיכו
הפרדסנים הערכיים
ככל זאת
לעבד את מטעיהם,
כתקוה כי לא
רחוק היום, שבו
יוכלו שוב לשווק
תוצרתם כעולם.
אודם אחרי כיבושי
כפרים ואזורים
חקלאיים בידי
צבא ישראל,
נמלטו הערבים עד
נפשם והפרדסים
נשי*רו הפ^ר. כ תחילה
המיטיכו העצים
לשאת פרי,
אך מחוסר השקאה
ועיבוד מתו
העצים.

חדק גדול של הפרדסנים
העסיק
תמיד פועלים ערכיים,
אולם אחרי העצממלחמת אות
הוכנסו לענף
זה עולים חדשים,
שלא היו לעבודה רגילים
חקלאית. מלכד זה
היו הציוד ושיטות
העבודה מיושנים
וכלתי-יעילים. העלה
תוצאה

שכר העכודה ב־ס/ס
10 על שכרו של
אמריקאי, פועל ואילו התוצרת הגיעה
רק ל־>/ס.50
כשנקבעה תפוקה
מינימלית לפועל,
לא סיפקה זו את
הפרדסנים -ככד
הירים כאלה החזקת
הפרדסים אינה
כדאית.

הה תחרו ת ב עו ל ם גו ברת
כה כשעה שכלכלת
ארצות רכות
נהרסה והלכה כשנות
מלחמת העד
לם, הגלידו פצעי-
המלחמה שד ארץ
אחת: ספרד. כדי
להשיג את המטבע
הזרה הדרושה
לה טיפחה את עההדרים. נף ובבוא
השלום יבלה
ספרד להציע
את תוצרתה. ככמויות
גדולות ובנמוכים מחירים כיותר.
כראותם
שהעסק מבנים החלו
הספרדים הד
פכים שטחים קטנים
רכים לפרדסים.
והנה קם לפרי
הארץ־ישראלי,
שהיה העדיף בשווקי
אירופה, מתחרה
חזק כמחיר.

גנבות פו שטות ב אר ץ
״זהו קנה הקש
ששכר את גכו
של הגמל״ ,מתלוננים
הפרדסנים.
תמיד היה מקובל, לקטוף שאפשר
תפוח או אשכולית,
כשעוברים
ליד פרדס. דכר זה
לא הזיק כל עוד בממדים נעשה
קטנים. אולם עכשיו,
הפך ביכוד
עצמי זה למגפה
ממש. פרדסים שלמים
נקטפים בטרם
הספיק הפרד־סן
לקטוף את הפרי.
אין זה ענין
של מה ככף, כי
מלכד הפועל העובד
בסביבה וקוטף
תפוזים״
״במה
גונבים פרי גם
כאופן שיטתי כשקים
וגם אפילו
במכוניות.

המאזן המסחרי ה ת ער ע ר

גן־ירק יותר כד אי

לארץ היו תמיד
שני מקורות־עושר
טבעיים -הפרדסים
וים המלח.
התעשייה היתה
מצומצמת, כי חסרו
המרי הגלם ההון והשקעות
הגדולות, שרק בעזרתם
יכולים תעשייה
וייצור המוני
להתחרות בתוהעולמית. צרת לכן
תפסו שני ענפים
אלה את המקום
הראשון והשני.
אף פעם
לא קרה ששני יסודיים ענפים
אלה ישותקו כעת
ובעונה אהת. אד
לס מאז מלחמת
העצמאות מת מפעל
האשלג של ים
המלח, ואילו ענף
הפרדסנות צולע.

פעם סיפקו הערכים
-כארץ, בל־בנון־סוריה
ומצרים
-חלק ניכר
של תצרוכת הישוב
כירקות. אולם
מאז מאורעות
,1936 מוברח הישוב
לספק כעצמו
את צרכיו כשטח
זה. שטחים גדולים
של אדמדת
בור עובדו לגני
ירק. אולם גם פרדסים
רבים נעקרו,
ובמקומם נשתלו
ירקות, שצריכתם
אינה תלויה בשווקים
עולמיים* או
כמציב הפוליטי,
והמחירים טובים
מאוד. כשרון הפכו
מושכות, שעיקר
קיומן היתה
הפרדסנות, למושבות
של גני ירק.

הבית דו ח ק את העץ
שיכונים חדשים
מוקמים והולכים,
ופדו ושם, כין ערי•
מות החצץ והתכניות
של הכתים
העתידים לקום,
נראים גם •טלדיס
שרופים של עצי
פרי-הדר, שרידי שכיסו פרדסים
פעם את השטח.
בל הישובים הישנים
מתרחבים, ולבנות כמקום בתים
הרחק מן
המרכזים הישנים,
בונים על האדמה
החקלאית -הגד
רת הפרדסים -
המשתרעת סביב
כל מושבה. מחיר
המגרשים גבוה,
והפרדסים הפסיקו
בלאו הבי להיות
עסק מכניס, כהש-
ואה לשאר העסקים
שבמדינה.

בעזרת המלוה האמריקאי
הכניסה
הממשלה שיפורים
חיוניים בענפים
משקיים רכים, לרכות
הפרדסנות.
עד אז היתה נהוגה
שיטת הצלחות
בהשקאת הפרדשהצריכה
סים,
עבודה
רכה וגרמה
לבזבוז ניכר
של מים. עתה מושקים
במעט בל
הפרדסים ע״י צמאלומיניום רות שאפשר
קלים,
להעבירם
ממקום
אחד לשני, לפי
צרכי ההשקאה.
שיטה זאת מאפשרת
גם מעבר
חפשי לטרקטודיס
קטנים, החורשים
עתה במקום הסוס.

אולם הפרד סנו ת גוסס ת

היצוא ירד ל שלי ש

פעם המו בל דרכי
התחבורה כארץ
רבבות, דרכים וכבישים — מתנד
עת מובילי הפרי
לנמלי המשלוח.
אניות עגנו ליד
רציפי ההטענה,
כזו אחר זו, ללא
6יחרף, לקבל את
התיבות המיועדות
במעט לבל
פינות העולם. ככל
ענף של החיים
כארץ היה מורגש,
בי הנה החלה
עונת־ה ייצוא של
פרי־ההדר; ואילו
עכשיו עוברת העונה
מכלי שאיש
ישים לכך לב, בי
היצוא ירד לשליש
מאז ,1939 והאוב
לוסיה גדלה פי
שלושה.

אמנם הממ של ה עוזרת...

ייצוא הדרי
חידה א$־ון\/י3ה)

ץ׳ ז ח

1949/50 1946/7 1941/2 1938/9

בכל ענף חקלאי
אחר תלויה הפרדסנות
במידה רבה
במזל. אס
יבוא כפור-ייבול
העץ. אם יאהרו
הגשמים -יתקלקל
הפרי. והפרד-
פן, הרוצה כתמורה
להשקעתו, אינו
מסתפק בנחמה
כי ״לא למענו אלא
למען האומה״ הוא
עובד .״אם המדינה
מעונינת כענף
זה בדי להכניס די־במים״
,הוא חושב,,
,אזי תתמוך
בו כהוגן, ותבטיח
לפרדסן את הרישהשקעתו
ווח,
היתה
יבולה להכניס
בשטח אחר״.
בינתיים, עד שתינתן
זריקת ההצלה
כאם תינתן -גוססים הפרדסים.

במד
ה ע0
טור משוריין סובייטי...
״אני מרגיש את עצמי כאילו נכנסתי
לעולם של חלומות־בהקיץ״ ,אמר אחד
העתונאים הזרים .״יש כאן הרגשה מוזרה,
כאילו מדינונת קטנה. זו אינה שייכת לעולם.
במשך 24 שעות לא פגשתי באיש
אחד, שהכיר באפשרות המוחשית, שבעוד
חודש ימים יעבור טור משוריין סובייטי
את תל־אביב בדרכו לסואץ
היה זה הסיכום הקולע ביותר למצב
הרוחות במדינה: דומה היה כאילו אבד
לעם כולו, החל מראשי השלטון וכלה
באיש האחרון ברחוב, חוש הפרופורציה.
ראש הממשלה הוסיף לטייל להנאתו
ביבשת אירופה, שמצביאיה המיואשים היו

הרשמה במרכז העיר — אולי בכל זאת?
ואכן, שעה קלה לאחר תקיעת היתדות בקרקע,
נראה מרחוק תור ענק מתפתל ליד
האוהל — הנה כי כן, רק צריך לדעת כיצד
לעשות תעמולה...
אולם מקרוב התברר, כי העומדים בתור
מתכוונים לקנית כרטיס לסרט העברי ״בא
היום״ בקופת הקולנוע הסמוכה״• •

הכנסת
ב ש ההומגיות
מאז דן השופט נתן בר־זכאי את דויד
יעקובוביץ ״להיות תלוי בצוארו עד שתפרח
נשמתו״ (״העולם הזה״ ,)683 הפך הויכוח
על עונש־המות לדבר שבאופנה במסדרונות
הכנסת, בבתי הקפה, ובעתונוית. היחידים
שלא נהנו מויכוח נאור זה על עקרונות

לפתע, אופטימית יש להניח שכל
אלה היושבים במעברות היום, יהיה זה
החורף האחרון שלהם בשיכון ארעי...״
קבעה ש־ 221 אלף נפש עברו לחיים כלכליים
עצמאים במשך השנה שחלפה.
הבמקום

ע פ רון.
נ ע ליי ם
אופטימיזם בא הפסימיזם. דבריה היו
מרים. התריעה על מצב הבריאות החמור
ואחר נשמעה קריאה ביישוב לקורת
גג •..להעביר ילדים מגיל 12—6לבתים
פרטיים ...אני מצטערת צער רב להודיע...
לא נמצאו (קורות הגג) בשביל 6000 ילדים...״
(כאשר ח״כ רפטור, איש מפ״ם,
שואל :״כמה נמצאו?״ עונה השרה :
״אני מבכרת לא לענות״ .אחר כך גילה
רפטור — ״המספר הוא — 1200״).
בסיום דבריה הוקיעו חכ״ים מכל המפלגות
את חרפת המעברות.
קרא רפטור :״מד, קרה ז האם כסדום
ועמורה היינו לדראון לכולנו המספר
( )1200 הזה השמיע דיין, איש
מפא״י מנהלל נגיע לשני מליון...
אנו הוותיקים, נהיה אחוז קטן. אלה (העולים)
הבאים יצטרכו לבנות וכיצד יעשו
זאת, אם אין נותנים להם עכשיו את האל-
פא ביתא ...נעליים ...מחצלת ...מחברת
ועפרון״...
אך ככל שרב מספר הנואמים — התרוקן
האולם. כנראה שגם 3300 ילדי המעברות
ללא קורת גג (הצבא קיבל על עצמו טיפול
ב־ 1500 ילד נוספים) ,אינם יכולים
להצמיד את הח״כים למקומותיהם. עד שלבסוף
התפרץ יו״ר הכנסת, שפרינצק
האולם יושב במתיחות של ריקנות מעליבה
...עניין זה דורש פעילות אחרת
של כל חבר כנסת, ביחוד מצד האופוזיציה.
כרגע, קיימת אידיליה שקטה מאוד״.

הסגן מנמנם

טרודים אותה שעה בהשלמת התכניות האחרונות
למקרה של פלישה סובייטית. אחרי
שנמאס על העתונאים הישראליים להמציא
שמועות על אמנה ים־תיכונית, באו הע-
תונאים הישראליים לכלל מסקנה, שראש
הממשלה הוא פשוט ברוגז עם הבוחרים
שהביעו אי־אמון במשטרו, ומצא דרך מקו־ירית
זו, כדי להראות לבוחרים מה דעתו
•עליהם. כעבור שלושה שבועות התקררה
חמתו ובי. ג׳י חזר לתפקידו.
שר־החוץ עלה בכל הרצינות על במת
האו׳׳ם, והחל לספר לצירים הנדהמים, כיצד
אפשר להציל את העולם ולפתור בנקל את
כל בעיותיו.
חברי־הכנסת המטירו, כרגיל, ביטויי־חיבה
איש על רעהו (ראה להלן) ,נאמו על
תלונות, הפליות וסיבוב־שני.
רק על פרט קטן אחד לא התעכב איש :
מה עלול לקרות אם יתעורר האורח השלו
למחרת בבוקר וימצא — כאזרחיה ד,ש־לוים
של פומפיאה בשעתו — כי הר־הגעש
החצוף החל לירוק בזלת רותחת...

300 מתור 400.000
בקשו המוסדות הממשלתיים לחסוך
ממון — והפקידו את הקמת צריפוני הפח,
במעברת נהריה, בידי נגרים מסוג ג׳ (או
ד .),ואלה, תוך כדי עבודה, נקבו חורים
רחבים בגגות הפח של הצריפונים, שעתה
דולף דרכם הגשם ללא מפריע. תוצאות
ה״חיסכון״ :העברת ילדי המעברה לחיפה.
מתוך 100.000 תושבי חיפה לא נרשמו
יותר מ־ס 30 מתנדבים המוכנים לקבל ילדים
לחדשי החורף (על חיפה הוטל לקלוט
נ 250<£ילד) .בסך הכל: כשלון גמור וחרוץ
של התעמולה השיגרתית •והמשעממת
של הסוכנות והממשלה, שלא נגעה ללבבות.
מי הם הנרשמים? שוטר בעל משפחה
של 2ילדים, פקיד ממשלתי (דרגה ה׳),
:סוחר זעיר, נהג׳ מחלק חלב. נרשם מושב
התימנים סוכמתא, שקיבל על עצמו לקלוט
את כל ילדי המעברה הסמוכה, וכן עשו
תושבי טירה, עולים חדשים בעצמם.
בלטו בהעדרם: שמנה וסולתה של החברה
המופיעים בכל פגישה, מסיבה, קבלת
פנים וקונצרם
;״הפכנו מדינה׳ יש לנו ממשלה ויש לה
תקציב, והגיע זמן שיחדלו לשנורר אצל
האזרחים!״ זוהי הטענה השגורה בפיהם.
משכלו כל הקיצין, נמלכו מארגני מפעל
קורת־גג בחיפה, והחליטו להעמיד אוהל

ההומניות היו כמה אנשים, לבושים בחליפות
אדומות, בתא מספר 14 של בית
הסוהר המרכזי בתל־מונד: הנידונים למוות.
במשך חודשים גוברת והולכת מתיחותם
של הנידונים, הקוראים כמעט מדי יום ביומו
על הויכוח הקובע את חייהם( .שר המשפטים
הבטיח בשעתו, שלא יוצאו להורג כל
עוד לא תחליט הכנסת החלטה עקרונית).
יחד עם ההיסטריה של הנידונים עצמם, גוברת
עצבנותם של שומרי בית־הסוהר, העובדים
בתנאים קשים גם בלאו־הכי: הנידונים למוות
זקוקים לשמירה ולטיפול מיוחד, בהתאם
לחוק הם מטיילים בחצר לבדם. מכיון שאין
לנידונים מה להפסיד׳ קיימת סכנה מתמדת
כי מתיחותם הנוראה תמצא לה ביטוי בהתפרצות
גופנית .״כל העסק הזה הוא שערוריה
שאין כדוגמתה״ אמר אחד השומרים, שנכמרו
רחמיו.
רם סולומון, המנהל השחרחר והצעיר
של משרד־ד,משטרה׳ מומחה למשפט ול־פסיכולוגיה
פלילית, היה גלוי״לב לא פחות:
״זהו עוול הזועק לשמיים. אם רוצים
המחוקקים להמשיך בויכוח ההומאני, יש
קודם כל לשים קץ לסבלם הנורא של
הנידונים, המצפים חדשים על גבי חדשים
להכרעת גורלם. הם סבלו דים: יש לחון
אותם, ולהחליף את ענשם למאסר־עולם״.
המחוקקים היו עסוקים יותר מדי בגילוי
דעותיהם ההומניות, כדי לשים לב
לפרט קטן זה.

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים
הוא חוק מסגרת לפיקוח הכלכלי, ושימושו
יידרש להגנת המדינה, לבטחון הציבור, לקיום
אספקה חיונית או שירותים צבוריים
חיוניים, לקליטת עולים, לשיקום חיילים
משוחררים ונכי מלחמה׳ להרחבת היקף
השיכון ולמניעת הפקעת שערים וספסרות.
למרות ששר המשפטים, פנחס רוזן,
קבע ש״תחולת (החוק מוגבלת לתקופה,
שבה קיים במדינה מצב של חירום
לפי הכרזה מטעם בית המחוקקים
היתד, הביקורת רבה וקטלנית. בעצם, לא
על החוק — אלא על הקיצוב והפיקוח
בכללותם.
אין להסתפר, כדג פילה: ח״כים
תבעו הסבר כלכלי — ווכוח מקיף על
המצב המשקי, בלשון פשוטה.

״ריקנות מעל״בהיי
כאשר פתחה גולדה מאירסון, שרת העבודה
והביטוח העממי, בהודעתה (בשם
הממשלה) על ענייני המעברות, הציפה את
חברי הכנסת במספרים.
שטף מספרים: בדברים קצרים
היא הודיעה על קיומם של 110 מעברות עם
62 עד 63 אלף תושבים. אלה יושבים באהלים,
צריפי אלומיניום, בדים או בשיכוני
קבע. הם עוסקים בסיקול וייעור, בניין בתיהם
ועבודות צבוריות, נשמה רגע לרווחה
ואחר המשיכה בשטף מספריה 57 :מעברות
הן ״מעברות קליטה״ ,בקרבת ישובים
עירוניים עם 13500 משפחות (כ־ 45 אלף
נפש, ו־ 53״מעברות התיישבות״ עם 4100
משפחות. היא גלתה שכמחצית השיכונים
׳ז־,ם אהלים. ספרה על צריפים פונקציונליים,
המשמשים מטרות צבוריות כבתי ספר, גני
ילדים, מרפאות, חנויות ומשרדים. הפכה,

מנהל־משטרה רם סולומון
האסירים היו היסטריים

משה אונא (דתיים) תבע פיקוח על
שכר העבודה, הטלת מכסות גידול על
החקלאים.
הרברט פרדר המקריח, חובש משקפי
הקרן, מי שהיה מפקח על המזון ועתה ח״כ
פרוגרסיבי, הסביר את ההנחות הכלכליות
העומדות מאחות קיצוב והפיקוח. תבע
אספקה מספקת וסדירה דרושה הבטחת
מינימום של מזון ...יש לשמור על
רב גוניות ...של התזונה ...אין להסתפק
בדג פילה בלבד הביע את החשש
שאין פקידות מתאימה לבצוע מוצלח ויעיל
של החוק המוצע.
שעה שהח״כים האחרים מעיינים בחוב
רות
נוער צבעוניות (״איתנים״) ,שחולקו
להם אותו יום — ממשיכים חבריהם הנואמים
בשלהם.
באולם נובחים כ־ 40ח״כים, מספר דומה
שותה קפה ואוכל כריכים במזנון.
סגן יו״ר הכנסת, ניר״רפלקס, הקרח
ועגול הפנים, מנמנם כשראשו בכפיו ומק-
טרתו שמוטה לקצה פיו ..כשעולה חיים לנדאו׳
חרות׳ ומתריע על חוק הגיוס הטוטלי
של המשק, מתעורר ביגין וצועק לעברו :
״ללוביאניקר (שר החקלאות) לא תוכיח
כלום״ .הח״כ הצעיר והשחרחר מושך את
תשומת לב חבריו: שמואל דיין מוריד את
משקפיו ומפסיק את קריאתו ב״ידיעות אחרונות״
,ביגין מחייך בשביעת רצון, ג׳רג׳ו-
רה מניד בראשו ורושם על הנייר שלפניו
תקציר ערבי: בחוק, לדעת לנדאו, הגבלה
מוחלטת של חופש הפרט חוק
פיקוח על האדם, על המפעל, על המצרך
בארץ ובכלל הפקוח — בצורתו
ובדרך שנהגה הממשלה, גרמו להרס המשק
בחוק ז ה ...מיטת סדום למעמדנו
הכלכלי פרמינגר, שתורו קרוב, יושב
בשורה הראשונה של מפ״ם, מעביר יד על
בלוריתו המשחירה ומקשיב בהקפדה.
אחר הוא תובע את הגברת הפיקוח
והתמדתו. הוא מבקש לצוות על כל מוכר
למסור קבלה על כל סכום העולה על לירה
אחת.
בהיר (מפא״י) מוקיע את מספרם המועט
של הפקחים 300 ויוסף ספיר (ציונים
כלליים) הקובע, כי המנגנון הוא מקולקל
אומר חוסר התבונה בהסדרת העניינים,
הפך את הפקוח והקיצוב לאינקביזיציה
לחלק גדול של הציבור״.
ארן, העונה בשם מפא״י למקטרגים,
,מציע לחרות לעזוב את ״התקליט המשומ
ש ...על דבר האסון של המונופולין
ההסתדרותי ...נאום כזה עלה לכם בהרבה
קולות בבחירות ולפי חשבונו 12 :
האלף כולם) .לדעתו — הפקוח: מלחמה
פרמננטית עם הספסרות.
״ השררשאי ״ 24 פעמיים: ח״ב מזור
(דתיים) מגנה את החוק וקובע החוק
עושה רושם רע מאוד ..המלים ״השר
רשאי״ או ״ורשאי השר״ מופיעות כ־24
פעמים ...ואולי עוד יותר. כל הניסוח הזה
הוא רע ומטיל פחד גדול מיקוניס
(מק״י) ,שתובע כיסוי לקיצוב, כלומר הבטחת
האספקה, מנצל את נאומו לגינוי
המו״מ המתנהל על סיוע אמריקאי לפי
סעיף .4כאשר הוא תובע את הלאמת היבוא,
מעיר לו אלישר :״הצעה זו אינה
אוריגינלית. זאת דורשת מפ״ם״ .והוא
עונה :״גם מלחמה לסוציאליזם אינה אוריגינלית,
אבל נילחם ...עד שנצליח״.
הדיון לא הסתיים וייתכן שיסוכם השבוע.
הכנסת, כמו כן :
0העבירה לוועדת הכלכלה את תביעת
סרלין (ציונים כלליים) להקמת ועדת חקירה
פרלמנטרית לחקירת אי הסדרים בנמל
חיפה, ואת בקשת ציזלינג לדיון במשגים
בתכנון החקלאי.
שמעה את הצעתו לסדר היום של
ברנשטיין, בה הוא מגנה את מסירת ניירות
הערך האמריקאיים לאוצר.
0דחתה את הצעת ד,גנזי של בן אהרן,
שביקש לגנות את שר החוץ על הצהרתו,
הפרו־אמריקאית, בעניין התערבות סין העממית
בקוריאה.
שמעה את תשובת שר המשטרה על
שאילתת ארם (מפ״ם) :מדוע גורשה נערה
ערבייה בת 19 מאבו גוש, שעות מספר
לפני שבית הדין העליון הוציא צו מניעה
— כי המשטרה לא ידעה.
1שמעה את תשובת שר התחבורה
לורהפטיג: שלושת עובדי ״אל־על״ ,שפוטרו
בגלל סרובם לעבוד בשבת, הושבו
לעבודתם.
י ואת תשובתו לרזיאל־נאור (חרות) על
שאילתה — מדוע לא היתד, תנועת רכבות,
נושאות פרי הדר׳ לנמל חיפה ב־20—17
לנובמבר: האינפורמציה אינה נכונה —
הגיעו 436 קרונות באותם הימים לנמל.

ב 0י ד 1ת
טעות קטנה ב כ תו ב ת
המקום היחיד בישראל ששם שבתו המורים
היתד — ,עכו 30 .מורים, המלמדים
• 700 תלמידים ב״ 4בתי ספר בעיר, החליטו
לשבות, היות וטרם קבלו אף את משכורת
אוקטובר.
כשהגיעה בשורת השביתה למשרד ה
״העולם
הזח״׳ מס׳ 646

במדינה
חינוך, היתר הפליאה גדולה. רן המשכורות
נשלחו למורי עכו עוד לפני 10 ימים!
הוחל בחקירה מדויקת והוברר, כי הכסף
נשלח עפ״י כתובתה של עירית עכו,
והפקיד שליידיז הגיעו ההמחאות החליט
״כי עירית עכו אינה מתעסקת בעניני חינוך״
,ושלח את הכסף חזרה...

ה גג ש ק
הברנסה: תרבות
כשנדם קישקושם של 35 הכפות, והמלצרים
הזריזים של מיון קסה־דן הרחיקו
את השרידים האחרונים של הארוחה הטובה
(מריק שעועית, פשטידה, נקניק ואשכוליות)
,קם סעדיה (״מנהיג המדפיסים״)
שושני וצייר בכמה משפטים יבשים את
מצב המקצוע ששמו תרבות. הנוכחים שמחו
שכבר סיימו את הארוחה — לולא כן
היה נאום קצר זה נוטל מהם כל תיאבון.
מבלי להרים את קולו גילה סעדיה
שושני, כי בעוד חודש ימים לא יימצא
בארץ אף גליון אחד של נייר. כל המקצוע
של האות המודפסת (דפוס, הוצאת ספרים,
עתונים וכתבי־עת) ,המעסיק יותר מפרנסים
מאשר כל המנגנון העצום של ממשלת
ישראל, עומד לפני כליון גמור•
הסיבה העיקרית: ישראל היא המדינה ה ד
מוקרטית היחידה בעולם, שבה הוכרז רשמית
על מקצוע התרבות ״בלתי־חיוני״ .בשער,
שנמצא הנייר בשווקי העולם בשפע ובזול,
סרבה הממשלה להקציב מטבע זרה. פתאום
קפצו מחירי הנייר (הגורם הראשון: אחרי
נצחון מאו צ׳ה־טונג בסין החלה הרפוב־

שיית מקררים חשמליים בע״מ״ .לאחר שנה
הופיעו במפעל הגמור שני מהנדסים, מטובי
״פילקו איטרנשונל קורם״ .פרקינם וזליג
בדקו את המקרר החשמלי הראשון, שעזב
את סרט הייצור ואמרו :״או־קיי״ .חברת
״פילקו״ בארד,״ב, שהעניקה בשמה את
הזכיון לייצור מקררים בארץ, הביעה בזה
את הסכמתה להוצאת המוצרים לשוק.
500 מקררים חשמליים לחודש
מייצרת חברת ״אמקור״ .לעת עתה מגיעים
המקררים למקבלי מתנות מארה״ב בלבד,
אולם, כפי שמבטיחים מנהלי החברה, לא
רחוק היום, שבו יופיע מקרר חשמלי בכל
בית במחיר עממי ( 150ל״י כולל מס
מותרות).
סוכני ״סילקו״ בארץ, חברת ״אמפא״,
קיפלו את הזכיון להרכבת המקררים בארץ.
הקואופרטיב ההסתדרותי ״הארגז״ הציע
מיד את השתתפותו, כשנמצא יצחק שלום,
יהודי אמריקאי עשיר, שמימן את ההוצאות
במטבע קשה (הוא משתתף בכמה מפעלים
חשובים אחרים בארץ) .במפעל הושקעו
כ־ 200.000ל״י והוא עולה בשכלולו על
כל מה שקיים כיום במזרח התיכון.
לשיווק התוצרת אין דאגה. בעלי החברה
משפשפים את ידיהם בסיפוק, אבל גם
שר האוצר מבסוט 2 :ר \ 5דולר במטבע
זד מקבלת הממשלה מכל מקרר, וההזמנות
הן לאלפים.
אולם חברת ״אמקור״ אינה מונופוליסטית
בארץ (אם כי הסתדרות העובדים חתרה
להשיג זאת בכל האמצעים חברת
״קסטנבוים״ מרכיבה בחיפה מקררים חשמליים,
ובקרוב עומד להיפתח מפעל גדול
משניהם — חברת ״קרוסלי״ בארה״ב העניקה
זכיון לאחים לוינסון. מרכז ההשקעות
כבר אישר את המפעל ( 66>/2?/0לייצוא ו־
331/20/0לצרכי הארץ) ,אולי באמת לא רחוק
היום, שמובילי הקרח ירימו קול נגד קיפוח
פרנסתם.

מש פ ם
הנער נשאר במרתף

מדפים סעדיה שושני
הגורס: מאז צה־נזוננ
ליקה העממית החדשה לרכוש כמויות עצומות
של נייר לצרכי תעמולה פנימית).
סיבה שניה: הפקידות האחראית טיפלה
בכל הענין כלאחר יד ובזבזה כספים
לרוב מתוך חוסר״נסיון וחוסר־כשרון (נייר
משובח לעתונים מצוירים הוקצב לעתונים
יומיים, הזקוקים לנייר זול יותר בהרבה).
אותם פקידים נכנעו ללחץ המפלגות, וזרקו
גליונות בלתי ספורים לתוך סל־האשפה
של מלחמת הבחירות, מבלי להתחשב בצרכיה
של הספרות והעתונות.
אולם יודעי״דבר רטנו שהסיבה הא־מתית,
הסמויה מן העין, היא אישית: יחסו
של ראש הממשלה, שהיה, עסוק אותה
שעה בקנית ספרים קלאסיים באוקספורד,
הפך לאיבה גוברת והולכת. ככל מנהיג
אוטוקרטי, פחתה נכונותו לקרוא דברי־ביקורת
והגיעה לנקודת האפס.
התוצאות אינן רק כלכליות — חורבנו
של מקצוע, שמחזורו מגיע ל־ 9מיליון לירה
לשנה (מהם רק 800,000ל״י ניר) .מעבר
לחורבן חמרי זד, מסתמן ראשית חורבנה
של התרבות הישראלית בכללה: ספרים חדשים
של סופרים צעירים אינם זוכים עוד
להוצאה. העתונות סוגרת את שעריה בפני
כהות חדשים.
אחרי מלחמת־ר,עצמאות החלה התרבות
להיות, זו הפעם הראשונה, מקצוע מכניס
בארץ ומספר ״בסט־סלרים״ הכניסו סכומים
ניכרים למחבריהם. לדברי שושני: בקרוב
יצטרכו תריסר תלמידים ללמוד מתוך ספר־לימוד
אחד.

גש של מקררי
לפני שנה בערך, על השטח השומם
מאחורי ואדי מוסררה בתל־אביב, הופיע
עמוד עם כתובת :״אמקור, חברה לתע
.העולם
הזרד, מם׳ 686

כשדן השופט את הנער בן ד 13-,להיות
כלוא במשך שנתיים במוסד של עבריינים
צעירים, בעוון גניבת כמה יונים,
החלה פרשה המטילה אור קודר על הפשע
הציבורי הגדול ביותר במדינה: היחס לעבריינים
צעירים.
הנער נשלח למוסד בהר־טוב. כעבור
זמן מד, נתברר׳ שהוא נוהג לברוח לעתים
קרובות בלילות, לחזור לביתו ואף
לבצע פשעים נוספים. לפי המלצת מנהל
המוסד הוציא שופט־הנוער רייפן פקודה,
להעביר את הנער למוסד רחוק יותר מביתו
:״כפר העבודה״ בתל־מונד שהוא
מוסד פתוח (כלומר, אין שמירה במקום,
אך נער הנמלט מתוכו ניתפס ומוחזר
על־ידי המשטרה).
המשטרה העמיסה את הנער על מכונית
רה,ביאה אותו למוסר. אלא שכאן
חיכתה להם אפתעה: מנהל המוסד קרא
את פקודת־השופט וסרב לקבל את הנער.
השוטרים נאלצו לחזור כלעומת שבאו,
כשבידם הודעה רשמית של מנהל המוסד,
שאינו יכול להיות אחראי לנער זה.
המשטרה היתד, אובדת עצות. בארץ
אין מוסד סגור לנערים עבריינים, הנער
נשאר, איפוא, כלוא במרתפה של אחת
מתחנות המשטרה, ובינתיים דפקו השוטרים
על שעריהם של כל המוסדות בארץ
והתחננו, כי יימצא מישהו שיקה את הנער
מידיהם.
לבסוף נפתרה בעיתו של הנער: ד״ר
צבי ברג, מנהל המוסד ״מסילה״ ,במושבה
הגרמנית בירושלים, הסכים לקבלו. אולם
שערוריית הטיפול בעבריינים הצעירים
(המסור בידי משרד הסעד) לא חוסלה.
מדינת ישראל ממשיכה לקמץ כמה אלפי
לירות, ומגדלת בינתיים שכבה של פושעים
צעירים מועדים שיעלו לה, בבוא
העת, מאות אלפים.

אגב, שיחפש את ראש העיר במשרדו
אשר ברחוב ביאליק .״לא״ ,אמר בטיטו,
״כאן אשב ואחכה לו״ .אמרו לו לעזוב
את המקום ובטיטו נכנע ללחץ .״סוף סוף
אינני יכול לפלוש לדירה זרה״ ,אמר. אולם
לאחר שעזב את הדירה החליט, כי
נשאר עוד משהו לעשות. החל לצלצל בפעמון.
יתכן מאד שבטיטו ביקש אמנם
להכנס שנית לדירה, כדי למסור משהו חשוב
לגברת הראשונה של העיר, אך הדלת לא
נפתחה. ואז החליט בטיטו לערוך קונצרט
פעמונים. הוא בחר לו כל מיני ריתמוסים,
האריך צלצול אחד וקיצר את השני, צלצל
בזה אחר זה צלצולים ארוכים ומזעזעים,
ושוב החליפם בטרילרים קצרים ומעצבנים.

אסתר רוקח ויוסף בטיטו
התוצאה: קונצרט
ומדי פעם־בפעם ערך הפסקה, כדי לחזור
ולהשמיע צלצול ארוך ועצוב
אסתר רוקח, אשת ראש העיריה, הבליגה
שעה ארוכה, אך מקץ חצי שעה לא
עמדו עצביה במבחן. הרימה את שפופרת
הטלפון וביקשה עזרה. באו למקום שוטרים
ועצרו את האיש. הואיל והחוק דואג לכל
מיני עבירות ואף מדייק בנוסחאותיו, הואשם
יוסף בטיטו בצלצול בפעמון הדלית
״כדי להרגיז את הגברת אסתר רוקח״ (מר
רוקח, כאמור, לא היה בבית).
לא היה זה הקונפליקט הראשון של
יוסף בטיטו עם המשטרה. בעצם, יש לו,
ליהודי בן ז־ 630 הזה, קונפליקט עם הגורל.
פרשת הקיוסקים ההרוסים של יוסף בטיטו,
מוכר הפלפל ברחוב אחד העם, פגעה והרסה
את פרנסתו. אין איפוא פלא, כי היה
לבטיטו על מה לשוחח עם ראש העיריה.
למחרת האינצידנט הובא בטיטו לבית
המשפט השלום בתל אביב. העד הראשי
בתביעה הפלילית נגדו היתד״ כמובן, אשת

ראש העיר. אולם אסתר רוקח לא הופיעה
למשפט. התקשרו אנשי המשטרה עם בית
ראש העיר, ואז אמרה להם הגברת הראשונה
של העיר, כי מצדה היא אין מניעה
שבטיטו ילך הביתה, וכי אין לד, עניו ורצון
להופיע במשפט נגד אזרח מסכן,
שהגורל התאכזר אליו.
ומהו, בעצם, הגורל האכזרי של יוסף
בטיטוי פקחיו של מר ישראל רוקח, שהרסו
את הקיוסק של בטיטו (״העולם הזה״ )679
משום שהוא, הזקן, לא שמר על חוקים מסוימים
בהתאם לחוקי עזר של העיריות (סעיף
זה וזה, פסקה זו וזו

החיק ה־61
עוד לפני עשר שנים היד, כמלך בקרב
אנשי מעמדו. גבר,־קומה, בעל ארשת פנים
אצילה, היה דויד פפשוילי נראה כאחד
היודע את דרכו, שומר על מדותיו וגאה
במקצועו. מקצועו היה מביאו לעתים קרובות
מדי אל ספסל הנאשמים. לא פחות
מששים פעם נידון פפשוילי, מאז החל
הקונפליקט הגדול שלו עם החוק. בסך
הכל בילה קרוב ל־ 18 שנות חייו (מתוך
55 שמלאו לו השנה) בבתי סוהר.
העבירות שהביאוהו לשם היו שונות,
רבות ומשונות: מהתפרצות ומכירת סחורות
גנובות, סחר בשמים משכרים, ועד
לשוטטות בנסיבות חשודות ...ואולם הוא
היה תמיד פטריוט, אדם לאומי המכבד
את בית הדין בארץ, באשר יהודים יושבים
בו כשופטים. משהיו מביאים אותו
לדין היה מכריז מיד, כי יש לו כל הכבוד
בפני המלכות, אלא אם כן הובא בפני שופט
בריטי. אך הואיל והוא הובא בפני שופטים
לא יהודים פעמים מספר, היו לו הזדמנויות
רבות להביע את השקפותיו הלאומיות.
פעם אחת, בפני שופט השלום קנטורוביץ
(כיום השופט המחוזי קנת) אמר :״הריני
משתחוה בפני בית דין צדק של מלכות
ישראל״ .והשופט השיב לו :״בית דין צדק
של המלכות שולח אותך לששה חדשים
לבית הסוהר״.
ושם, מאחורי החומה, דאג פפשוילי
לשמו הטוב. ואמנם היה לו שם טוב. יען
כי שם, בבית הסוהר, אין מביטים על
אדם בעין רעה באשר הנו אסיר. כל האנשים
שם הם בני אותו מעמד. ופפשוילי, שהיה
שם כבן בית, היה כעין שופט והכל כיבדוהו.
ברוב המקרים יצא בדיוק בשליש
זמן לפני תאריך פסק הדין, תודות להתנהגות
המופתית.
5גרם אופיום. עד אשר אירע הדבר
הגדול בחייו. עם קום מדינת ישראל נדר
פפשוילי נדר: לא אעבור עוד על החוק,
חזרתי בתשובה. וכך היה. ומאז 1948 לא
נעצר, לא הובא לדין, לא נשפט, ולא
נשלח לבית הסוהר במשך קרוב לשלוש
שנים. וחזרה בתשובה זו גרמה שרזה ו־
(המשך ״במדינה״ — ענווד )10

זהה את עצמך:

צרצור ארור ועצוב
בבוקר אחד צלצלו בדלת של דירת ראש
עירית תל אביב, מר ישראל רוקח, הגר
בשדרות רוטשילד. פתחו אנשי הבית את
הדלת, והנה עומד על הסף איש כבן ששים.
״אני יוסף בטיטו״ ,אמר ,״רצוני לדבר עם
ראש העיר״ .הואל, יומר רוקח לא היה
באותו יום בתל אביב, הסבירו לאיש,
כי יהיר, עליו לבוא בפעם אחרת ומוטב,

תמוגה זו צולמה כיום הששי ,15.12.50 קורא שיזהה את עצמו ויפגה
ראשון למערכת יזכה כפרס של 2ל״י.
כשבוע שעבר היה מרוץ בין שתי גמנסיות: הפרם חולק שוה
בשוה כין ״הודה גארח, מביה״ס התיכוני למסחר, וכן־ציון כאיער,
גמנפיה ״הרצליה״ ,שניהם חובבי ספורט האופנוע, שהקדימו לבוא
למערכת לפני התחלת הלימודים.

הכדור מתעופף גאויר. השופט
זורק את הכדור לגובה — והמשחק
בין ״הפועל״ ו״הרכבת״ כבר התחיל.

הכדור עוכר לפנה השניה. החלוץ
הימני נחלץ מן המצור — הוא
סוסי את הכדור לחברו באגף השמאלי.

יכנס או לא יכנס 5עד הרגע
האחרון, אי־אפשר לדעת מה יהיה
גורל הזריקה. המגינים — דרוכים.

החלוצים המרכזיים קופצים:
השחקנים מתרוממים כדי לזנות בכדור
לראשונה. יד מי תגביה בצעד הראשון?

השמאלי מתכונן לזרוק.
תוך התמרונים השתחרר החי
לוין השמאלי והוא זורק לסל,

סל לטובת ״הרכבת״ .הכדור
הושחל בטבעת הסל. בינתיים תפסו
היוגוסלבים אף הם מקומות חדשים.

רכבת עלתו
צרירים מתכווצים המגרש הוא קטן וקצב המישחק מהיר. השחקנים בתנועה כל הזמן, רודפים אחרי...
כדור, העובר מיד אחת לשניה, מחבר ליריב, מאות פעמים משך 40 הדקות, כאשר כל צד משתדל לקלוע לסל.

ודר ההלבשה. השחקנים היוגו־ביים
לובשים את תלבושתם הססגונית.

מחכים.
בינתיים

המשחק יתחיל בעוד רבע שעה.
יבולים הספורטאים קצת לנוח.

מתאמנים. קשה בכל זאת לשבת בחיבוק
ידיים ואימון קל כלל לא יזיק — להיפך.

רפורטג׳ה מאת איתמר עילם ומקסים סלומון

ומתייעצים. המגרש חדש, הסלים בלתי
מוכרים. האורחים מטכסים עצה אחרונה,

הכדור כידי היוגוסלכי.
במהירות הבזק נמסר הכדור
לידי החלוץ היוגוסלבי הימני.

הפנה הימנית נחסמת. מגיני
״הפועל״ מהרו לעבר האגף הימיני
לבלום את ההתקפה, היוגוסלנית, אך...

מגינים הגיעו כזמן. החלוץ
]גוסלבי התמהמה. מגיני ״הפועל״
מחים יד, אך הכדור בדרכו לסל.

הכדור לא נכנם. הזריקה שבאה
ללא הכוונה החטיאה את הסל, אך החלוץ
מזנק, והכדור שוב עולה אל סל.

! ופט שורק לסד. ההתקפה של
וסלביס נסתיימה בסל ( 2נקודות
יתס) .השופס שאלתיאל שורק לסל.

אל תתיאש חכיכי ! ההתקפה נסתיימה,
אך המישחק רק מתחיל. שחקני
״הפועל״ שבים למקומותיהם על המגרש.

על הפועל
(ר#ה מדור הספורט)

ה תחילו :״ היוגוסלבים מתלצ׳ינגה
ובן־עמי אין סבלנות.

היכון. השופט מרים ידו, שורק במשרו*
קיתו .״כדור אלי להתחלת המישחק״!

במדינה
(המשך מעמוד )7
נתדלדל, כאחד היורד מנכסיו. ומשהובא
בשבוע שעבר בפני כב׳ השופט הראשי
אליעזר מלחי בתל אביב בפעם ה־( 61הפעם
הראשונה במדינת ישראל) ,עמד בתא
הנאשמים אדם כפוף גב, כששער ראשו
הלבן פרוע, והוא נראה כקבצן. רק קורטוב
של פאר העבר נראה עוד בפניו:
המבט האציל. עמד לו בתא הנאשמים והחזיק
את כובעו ביד כשהוא מאזין לדברי
התובע, מר נתן קנת, כאחד היודע פרק
בחוק, ויחד עם זה אינו שם לב לזה.
״מודה באשמה?״ שאל השופט מלחי
ועל כך השיב הנאשם :״מודה, אדוני השופט,
אבל בפני כסא המלבות אני אומר
את האמת: יש לי דיזנטריה הוא רצה
לומר בזה, כי חמשת הגרמים אופיום,
שנמצאו ברשותו (והוא הדבר שהביאו הפעם
לדין) לא היו מ־ועדים לסחר אלא
לשימוש עצמי כנגד מחלת הקיבה שלו.
הציץ השופט ברשימה המכונה בלשון
החוק ״עבירות קודמות״ ,ספר בה וספר...
הרשימה היתר, ארוכה .״מקרה קשה״ ,אמר
השופט מלחי ,״יש לך ששים עבירות קודמות״
.הנאשם השתחוה מבלי להוציא הגה
מפיו׳ כאחד המאשר את דברי הזולת. אולם
במקומו אמר הקטיגור עצמו (באין סניגור
לנאשם הרגיש התובע חובה לדבר גם על
הצד השני של המטבע) :״יידוע לנו, כי הנאשם
אמר שיחזור בתשובה מאז קמה המדינה,
ואמנם, זוהי הפעם הראשונה אצלו
מאז .1948 ובעצם, רק חמשה גרמים ...והוא
עושה רושם של חולה״...
ברגע זה הכריז השופט על הפסקה, יצא
לחדרו וחזר כעבור רבע שעה. לפי כל
הסימנים האיר אותו בוקר לשופט מלחי המזל
פנים: הוא הצליח במשך 15 הדקות
הללו של ההפסקה להשיג בטלפון את ה־קיריה...
אנשים
טובים. משחזר לאולם
אמר השופט, כי הוא שאל במשרד הסעד
אם הם מוכנים לטפל בנאשם. הוא, השופט,
חשב כי יש לתת לפפשוילי שנסה, אולם
משרד הסעד השיב בשלילה ועל כן לא
יוכל, לצערו, בית המשפט להסיל על הנאשם
הזה מבחן. והסוף: פפשוילי התחייב
בסך 25 לירות, שישמור על השלום ולא
יעבור את החוק במשך שנה.
פפשוילי, שמשפחתו הושמדה במלחמת
השחרור, חי כיום גלמוד באחד מפרברי
תל אביב .״ממה אתה חי?״ שאלוהו כאשר
עזב את בית המשפט .״יש אנשים טובים״,
השיב ,״והם נותנים. הם נותנים, חביבי,
אך ידי לא תקח בעצמה. נדר נדרתי...״

מי רותחים
ריב שכנים הוא דבר כה שכיח בימינו
(הסיבה: צפיפות, דיור נוסח חאפ ברכוש
הנטוש) ,עד כי אין המשטרה נוטה בדרך
כלל לתבוע אנשים, המקימים רעש, גורמים
לסקנדלים, או אף מרביצים איש לרעהו
בגלל סיבות אלה. ואולם המקרה שהתרחש
הקיץ בפרוזדור החשוך של אחד הבתים
בג׳בליה, שבו מתגוררת בשכנות משפחת
ניימן ורוטמן, הניע את המשטרה לתבוע
את השכנה הראשונה לדין באשמת ״גרימת
חבלות רציניות לאדם״.
את פרשת הפרוזדור המשותף (המשמש
גם מטבח ומוביל לבית השימוש המשותף<.
גולל בפני כב׳ השופט מאני, פרקליט נפת
סגן־אלוף מיכאל הנגבי מסביר לשופט
בר־זכאי את דרן מכוניתו של הפושע
אחרי שחטף את הנערה במקום זה.

יפו, מר נ. קנת, השבוע בתל אביב. בשני
קצוות הפרוזדור, העמידו שתי בעלות הבית
פרימוסים על הרצפה. הריח הנודף לעתים
מבית השמוש מפריע אמנם לבישול, אך
כשותפות שוות בבית, אין אחת מאשימה
את השניה. ואולם, משום מה נוצרו יחסים
מתוחים בין שתי הנשים, פייגה ניימן
(הנאשמת) וינסה רוטמן (הקרבן).
יום אחד, בשעה שרבו ביניהן, התפרצה
פייגה :״עכשיו אני ארצח אותך״ .כתגובה
(הקם להרגך השכם להרגו) שפכה המועמדת
למוות כד מים לעומת השכנה, שאצה
אליה לאורך הפרוזדור. המים לא פגעו
בפניה, אך האשד, התוקפת התחלקה על
הרצפה והדבר הגביר את חמתה. ואז

״ממקום זה נחטפה״ ,הצביע סגן אלוף
מיכאל הנגבי והמשיך ,״למחרת החטיפה מצאתי
סימני גלגלי מכונית שהובילוני לבית־אשל״
.הוא הסתכל בנאשם והירהר: הזהו
האיש, שחטף את הנערה בעלת הצמות,
עטפה בשמיכה ונעלם בתמרות אבק?
כדור בסנטר. התובע, עו״ד אבשלום
לוי, ספר כיצד גילה יאת גופת פטמה בבית
אשל, אבל עתה, אחרי שנה וארבעה חודשים,
לא נשארו בל עקבות מהמכונית; השדה
נחרש ע״י טרקטורים. רק בחדר הבנין ב־בית־אשל
העזובה, בו נרצחה הנערה — בכדור
שחלף בסנטר ובראש — נראו סימני
דם וכדורים על הקיר, במקום שעליו נשען
ראשה של האומללה. שקט מעיק ודממה

הזמינו הגבאי לביתו לסעודת שבת, וקט־פוס
שהה בביתו עד מוצאי שבת•
לאחר ההבדלה הסביר קמפוס לגבאי,
כי הביא עמו מעט ממון, וכיון שהוא חושש
מפני רמאים, הוא מבקש מהגבאי לייעץ
לו היכן יוכל לרכוש בכספו כמות קטנה
של יהלומים. הגבאי הסביר לקמפוס, כי
הוא עצמו סיוחר יהלומים, ולאחר מו״מ
קצר קנה קמפוס מהגביאי יהלומים ב־
25.000 דולר. לאחר ביצוע הקניה — יצא
לשאוף מעט אויר צח ברחובות ליסבון.
למחרת בבויקר, כשבקש הגבאי להכניס את
הכסף לבנק, הוברר לו כי השטרות מזו״
ייפים. כמובן שקמפוס לא חזר מטיולו
הלילי...
הסגרתו של
60 חברים חתמו.
קמפוס לידי משטרת פורטוגל לא יצאה
לפועל, מכיוון שאין הסכם הדדי להסגרת
פושעים בין ישראל — לפורטוגל. לתושבי
חיפה עוד זכור המקרה באותו ג׳נטלמן,
שנכנס לאחד מבתי הקפה המפוארים על
הר הכרמל, בקש לסגור את הדלתות, וכיבד
את כל הנוכחים במיטב היינות והמאכלים.
הג׳נטלמן, שהציג עצמו כתייר, היד, קמפוס
— ו־ 200 הדולר ששילם לבעל בית
הקפה היו, כמובן, מזוייפים...

דויד פאליק (בבול) .כמקום הפשע
כאן מותר לעשן

תפסה את השכנה בשער ראשה׳ וסחבה
אותה על פני הפרוזדור, עד לפרימוס
בקצה השני של הפרוזדור, כדי לשרוף
את שערותיה באש הפרימוס. ינטה התגוננה
והמזימה לא יצאה לפועל. פייגד,
ויתרה על מבצע האש ופנתה למבצע מים:
היא הורידה מהפרימוס קומקום עם מים
רותחים, הפשיטה את שכנתה, החזיקה אותה
על הרצפה, ושפכה את המים על
חזה הגלוי. הגברת ינטה שכבה אחר כך
בבית חולים במשך שבועיים, ולפי תעודות
רפואיות נשארו לה סימני כויה על חזה.

כשעים

שררו בחדר בשעה׳ שהנוכחים סקרו את
הסימנים.
מבית אשל עברו השופטים למחסום הצבאי
של באר־שבע, שאותו עקף הנאשם,
לדברי התביעה, בשעה שיצא לשידה בו
שחקו הילדים.
באותה שעה שקעה השמש, הנגב השתרע
רחב ידים ופראי, רק עמודי חול מעופפים
חלפו. מישהו לחש בקול נמוך :״המדבר
הזה משרה דכאון״ .בסעודה המפוארת, שנערכה
לפי מנהג עתיק ימים, באוהלו של
השיך נהנו הכל. הנאשם ישב במעגל עם
השיך, השופטים והתובע, ואכל בכל פה מה־צלי
והעוף, וכששיתה את הקפה החריף אמר
״קפה חם, מצוין?״

הגאש שתה פה
בשבוע שעבר, שנה וארבעה חודשים
אחרי שיצא עם הבדואים יחפש את פטמה
זהיבי, יצא שוב מיכאל הנגבי למקום החטיפה
; הפעם כעד חשוב במשפט החשוד
באונס ורצח פטמה — דוד פאליק (״העולם
הזה״ .)684 יחד עמו באו שלשה שופטי
ביית המשפט המחוזי בתל־אביב (ד״ר נתן
בר־זכאי, ד״ר קיסטר וד״ר גינוסר) ,סגן
פרקליט המדינה אבשלום לוי, והסניגור גדעון
מרגלית וכמובן הנאשם פאליק בן ה־
.19 הנאשם בוסס עם השופטים בתלמים
החרושים, ידיו היו כבולות ופניו השמנמנות
הביעו שקט ונחת. כאן במרחבי הנגב, לא
כמו באולם בית המשפט, הותר לו לעשן.
״זה טוב״ ,אמר בנושמו את העשן עמוק.

הנאשם ליד החלון דרכו נורתת
הילדה, לפי סברת הסנינוריה.
באחד מבתיה של בית־אשל.

העוד התחתון פסק
״פדרו קמפוס חסר מצפון מקצועי!״
אומר אחד מקבוצת הפושעים המועדים,
שהובאו לחקירה בבית משפט השלום בחיפה
.״כאן בישראל הלשין על חבריו,
(״העולם הזה״ )685 והסגירם לידי המשטרה״
,טוען החבר למקצוע במרירות.
מה עשה בפורטוגל לפני בואו ארצה?
שם הופיע בליל שבת בבית הכנסת הגדול
בליסבון, הציג עצמו כפליט יהודי ירא
שמים ושומר מצוות, וגבאי בית הכנסת
הפציר בקמפוס שיעבור לפני התיבה. קמפוס
מילא את תפקידו בהצלחה, והפליא
את הקהל בקולו הערב. לאחר התפילה

הקצין יוסף זינגר מתוכח על התרמיל עם (מימין)
הקטיגור אבשלום לוי, הסניגור גדעת מרגלית, פקיד
בית־הדין חסון והיועץ הרפואי של המשטרה, ד״ר קלי.

אנשי העולם התחתון טוענים, כי קמפוס
שיתף פעולה עם הגרמנים, והסגיר עשרות
יהודים תמורת תשלום; כי על פסק הדין,
שהיוצא על קמפוס ע״י בית דין פנימי
של העולם התחתון, ושנשלח לסוכנים, במינכן,
התנוססו חתימותיהם של 60 חברים
למקצוע. כידוע כבר פסק ביה״ד, כי ״יש
למנוע מקמפוס אפשרות לבוא במגע עם
נשים מציינים, אגב, כי אחת משיטותיו
של קמפוס, היא להעמיד פני תמים ומטומטם
כשהוא נתפס — לעתים קרובות
הוא נוהג אף להתיפח בבכי, אולם את
העולם התחתון קשה לרמות...
הארץ אסיר הנמצא בטיפול רפואי בבית החולים
״הירקון״ ,לאחר שניסה לאבד עצמו
לדעת ע״י בליעת כפית, ניסה שוב
להתאבד בכולעו מזלג (״חרות״) —
— ארונה של אשה, שגופתה נשלחה
לקבורה בישראל, היה מונח משך
שבועות כמחסן החבילות של נמל חיפה
(״ידיעות אחרונות טבעת
אלומיניום עם הכתובת ״מוסקווה״ היתד,
צמודה לרגלו של שחף, שניצוד עיי
חבר חולתא (״מעריב אחד
העולים החדשים ביהוד, מחסידי הציו־נים
הכליים, קרא את בתו שנולדה
כיום הבחירות, ה־ 14 לנובמבר — בשם
צדייה (״הבקר יהודי בגיל
העמידה פנה למשרד האספקה בבקשה
לתת לו כרטיס לזקנים. אחר חקירה נתברר
שהאיש מחזיק על שמו: פנקס

מזון רגיל, ברטים לעובדי עבודה
גופנית קשה, כרטיס חולים
דיע ב ן הלל שמעון, דרוזי

ו״המו-

מבאר־׳שבע, נידון אתמול לפני בית המשפט
ברחובות לחודש מאסר. האשמה: הוא
הצהיר בתעודת הזיהוי כי הנו יהודי...
(״ג׳רוזלם פוסט״).
המקום בו נשען ראשה של פטמה בשעת
הירצחה — הסניגור מצביע טל
כתמי הזם ונקב הכדור שנשארו במקום.

ת ־ חטר 1ן

קולנוע

המנוול המושל

יוסי עו בד קשה

מר. יעשר. אדם שגילה לפתע כי: ידידו
הטוב ביותר שחיזר אחרי בתו, התנה אהבים
עם אשתו, סיכסך בינו ובין בנו, גזל את
כל רכושו וביתו ומסרו לשלטונות כמורד
ובוגד,
את התשובה לשאלה העלה התיאטרון
הקמת, המציג את הקומדיה ״טרטיף* מאת
מולייר, תרגם בחרוזים חיים חפר, תפאר
אריה נבון וביים יוסף מילוא.
על הבמה עולים השחקנים בתלבושות
צרפתיות מימי לואי ר,־ .14 זוהי משפחה
וכולה כמרקחה: סלע המחלוקת הוא טר־טיף;
השאלה — האם טרטיף הוא קדוש
עליון, או נבל מתחסד. מאדם פרנל־ליכטנ־שטין,
אמו של ראש המשפחה, ובנה אורגון־
גרינבום הם בדעה אחת: טרטיף הוא סמל
הטוהר. מאדם פתל היא זקנה חביבה, אך
ככל החרשים — עקשנית. בערוב ימיה
היא מרגישה צורך לכפר על חטאי הבשר,
וטרטיף המתפלל בקול רם, תמיד במקום
שמצויים בו אנשים רבים, משכנע אותה
באדיקותו. פרנל־ליכטנשטין מרגישה על הבמה׳
כעקרת בית טובה במטבח. כמו כל
החרשים היא מחיבת כשלא צריך, צועקת
כשצריך להחריש.
אנחות מוסריות. הבן אורגוך גריני
בום, שמנמן, טוב מזג בגיל העמידה, שסד

המכתב הפרטי הבא של שושנה, אשת
יוסף ידין, הנמצאת כעת בגראץ, הגיע זה
עתה לקרוביה בארץ :
הגיעה השעה, לדעתי, לספר לכם על
הסרט השוייצי שבו יציג יוסי. העלילה עוסקת
באשה וינאית המחכה לשוב בעלה
מן השבי הרוסי. מפני שהבעל נמלט עוד
בטרם שוחרר, מחפשת אותו המשטרה
הרוסית בביתו. למקום מגיע פטרול הג׳ים
המפורסם, הנושא ארבעה שוטרים צבאיים
— נציגי ארבע הממשלות שליטות וינה.
השוטר האמריקאי מצטיין בטוב לבו (במיוחד
מפני שהתאהב באשה) ומסרב למלא
את הפקודות וההוראות, כדי לעזור לאשר,
להשיג את בעלה. השוטר הרוסי
(יוסי) גם הוא בעל לב, נמצא נקרע בין שתי
דרישות: רגשותיו האישיים והפקודות
מלמעלה. כמובן שהפקודות מכריעות. ואז
מתעורר קרב גדול בין האמריקאי והרוסי
(השנים האחרים אינם ממלאים תפקיד
חשוב) .התוצאה: אפם.
לפתע מתגלה כי השנים כבר נפגשו
במסיבות דרמטיות ביותר: בשנת ,1945
בשעה שהאמריקאים והרוסים נפגשו על
נהר אלבה. את הפגישה רואים בהשבה
לאחור: הבחורים עליזים ושמחים ומקווים
לעתיד נפלא. הם יכלו להיות ידידים
מצוינים לולא הפוליטיקה הגבוהה, שאינה
גורמת כל הנאה לאזרח הפשוט ; זהו
אולי העיקר שבסרט. ולכן תפקידו של
יוסי הוא החשוב ביותר: הוא דורש מאת
המבצע יכולת גיוון.

טרטיף -יצחק שידה
הבעל מאמין

טרו דבוק לחזהו, אינו חרש כאמו, אבל
חי בטעות מרה. הוא גילה את טרטיף בכנסיה,
למשמע אנחותיו המוסריות בעת
התפילה. הוא בטוח בשני דברים: שמחר
תזרח השמש ושטרטיף הוא הישר באדם,
״יד ימינו של האלוהים״( .ואולי הוא בטוח
רק בדבר האחרון) .רק כשידיו של טרטיף
מתגנבות למקומות צנועים בגופה של אל־מירר.
האצילית, אשת אורגון, בעלת הקסמים
הבשלים, מזדעזע אורגון־גרינבאום ומאבד
את בטחונו.
פילוסוף משעמם. בראש המחנה האויב
את טרטיף מן הרגע הראשון, עומדת
דורין־מרון, סוכנת הבית שנונת הלשון.
דורין־מרון מעלה הרהורים: האם בוחרת
מרון תמיד תפקידים דומים, או שכל
התפקידים שהיא מעצבת נעשים דומים?
דורין־מרון זוממת לועגת ומתגרה, אבל
קליאנט־לביוש־שילה הוא פילוסוף שקט.
חליפה חדשה. דמיס־לביא (״להקת
הכרמל״) ומריאן־פולני (נעמי ״הצ׳יזבטרון״)
הם בניו של אורגון מנשואים קודמים.
דמים הצעיר מרים קולו ורוצה לפתור
את כל הבעיות בכוח הזרוע. הוא צועק
יותר מדי מכדי שיאמינו לו שאכן יבצע
זאת. מריאן לעומתו, היא צנועה, קלילה,
ביישנית וחסרת אונים. בכנות משחקה והבעתה
המרוכזת, היא מנסה לשכנע את
אורגון אביה שלא ישיאה לטרטיף. היא
אינה מצליחה לשכנע את אורגון, אבל
לצופים היא מבטיחה להיות שחקנית אופי
מרוכזת וטובה.
והנר, מופיע טרטיף עצמו, אבל מאוחר
במחזה. כל העת הסתקרן הצופה, מה דמות
תהיה לאדם זה, שאת אופיו הוא מכיר
ויודע מדברי שאר השחקנים. והנה ...הנד,
עולה טרטיף, שפתיו ממלמלות דברי תפילה
בלחש. הוא מהלך בעידון, זבוב לא
ירמוס אבל אוי למי שיעמוד בדרכו. טר־טיף,
המנוול המושלם, לבן ד,ידים, ארוך
האצבעות ׳ובעל הקול החרישי. אלוהים
טרטיף־
בעצמו יורד כדי לעזור לו.
שילה היה מיעט יותר שקול ומעודן, מאשר
טרטיף־לביוש העצבני ׳וקצת מוגזם.

.העולם הזרד, מס׳ 656

הרוסים לא עזרו. גם בלי זה ״הרוסי״
הוא תפקיד מענין לכשעצמו. הרוסים
בוינה אינם באים בקהל, ובגאוותם
אינם חפצים לעזור כזית לדיסרטה( .דוגמה:
״פרנזום״ (חברת הסרטים השוויצית המפיקה
את הסרט) נאלצה לעשות בעצמה
את הכפתורים והסמלים הרוסיים, מכיוון
שלא הורשתה להשיג את החפצים המקוריים)
.זוהי הסיבה מדוע הססו לצלם
סצינות עם יוסי בוינה, והחברה אינה משתמשת
בו לפרסומת מקומית. בציריך זה
שיונה, כמובן.
אחרי שיושלם הסרט יוכלו להדפיס פרסומים
אמנותיים. זה בודאי יתן סיפוק
לסקרנות הקהל אם יפורסם בקרוב, כי
תפקיד הרוסי ניתן בידי שחקן ישראלי.
שיטת הצילום: לסיים את כל הסצינות
במקום מסוים. למשל, כל הסצינות בחדר
המדרגות כבר צולמו, ואין זה חשוב אם

זה נמשך במשך שלושה ומחצה ימי
עבודת־צילום קשים. יוסי, שאינו רגיל למאמץ
גופני כזה( ,על הסצינה חוזרים
3—2פעמים ומצלמים כמספר הזה או
יותר, ורק אז לינדברג, הבמאי, שבע רצון)
נאלץ לרחוץ באמבט קיטור, וקיבל עיסוי
הגון, עד שהיה מסוגל להפעיל את שריריו.
התפקיד הראשי הוא בידי וויויקה לינד־פורם
— כוכבת קולנוע שבדית שנתפרסמה
בהוליבוד מאז המלחמה. שאר השוטרים
הצבאים הם באמת אמריקאי, אנגלי
וצרפתי — שחקנים בעלי שם בארצם ;
תפקידי המשנה בידי שחקנים ׳וינאים מעולים•
יוסי הוא היחידי שלא הופיע לפני
בן בסרטים.

אני עצמי ציירתי מעט בשדה, ובאותה
שעה צלמוני. ולכן תראו גם אותי בצילומים
שאשלח בפעם הבאה.
אני מסימת באהבה ונשיקות
שושנת

דוסר־נ• ודו!
רוסוליני הגיע לפאריס בימים אלה, לאחר
שסיים את סרטו ״פראנציסקוס הקדוש,
ליצן האלוהים״ .בסרט מפעמת, כפי הנראה,
אותה רוח של קדושה שעשתה את
הסיום ב״סטרומבולי״ כה זול ומגוחך.
נסיעתו לפאריס קשורה בסרטו החדש,
שימומן על ידי חברה איטלקית־צרפתית,
ושתשתתף בו אשתו של רוברט, אינגריד
ברגמאן. שם הסרט :״אירופה 1951״.
תכנו? איש, מלבד רוסליני, איננו יודע
עדין. הפלא הוא, כמובן, שרוסליני עצמו
יודע מה יהיה גורל אירופה בשנה הבאה.
ריוסליני הוא עתה נתח עתונאי נכבד.
בהגיעו לבירה הצרפתית נשאל במאי ״רומא
עיר פרזות״ בדבר המשפט שהגיש נגד
חברת ר. ק .או. מהוליבוד על סירוס,
כביכול, של ״סטרומבולי״ (״העולם הזה״
.)684 תשובותיו של רוסליני לא שכנעו
את העתונאים.
על השאלה :״מדוע באת לפאריס?״
ענה רוסליני :״מפני שאני אוהב את
העיר הזאת. וזאת האמת״.

מן הכד אל החיים: ו,רולד
הגיבור הגידם של ״שנות חיינו
ביותר״ ,ייצג את ארצות הברית
הבינלאומי לשיקום נפגעי המלחמה

ראסל, היפות בכינוס
הנכים.

חן מתחוללות בעלילה בסוף, באמצע או
בתחילה. בימים האחרונים צלמו את הסצינות
על הנהר אלבה.
אמבט-קיטור ועיסוי. יוסי ׳והאמריקאי
החלו בחלופי יריות, כשהם
מנסים להרוג איש את רעהו ופתאום —
מפסיקים, מתחבקים ומתנשקים ושותים
לשכרה. הם רוקדים ריקוד פראי, רצים
לנהר להצטנן, ומסיימים בתליית הבגדים
לייבוש על עץ. על אותו העץ הם חורתים
את שמותיהם לשם השוואה.

״הנאשמת ללא חטא״
קלודט קולברט עומדת להנשא לרוברט
רייאן. באמצע טכס החתונה מופיע זר
הטוען שהיא כבר נשואה. קלודט המסכנה
אינה יכולה בשום פנים להזכר בעובדה זו,
אולם תעודת נשואין ומספר עדים מוכיחים
זאת. רוברט רייאן הנאמן עומד לצידה,
ואינו נוטש אותה בעת צרתה.
קלודט מצליחה להגיע אל המתימר להיות
בעלה. נשמעת יריד, מבעד לדלת סגורה,
והיא נתפשה לבדה ליד גויתו. משפט.
פסק הדין: היא אינה שפויה בדעתה ומועברת
למוסד מתאים.
הפתרון: היה כאן מעשה רמאות בקנה
מידה עצום, אך לבסוף בא הכל על מקומו
בשלום. נשאר מרומה: הקהל.

קלודט קולברט הוא שמה המקצועי
שיל לילי שושאון. נולדה לפני ארבעים וחמש
שנה בעירה קטנה ליד פאריס והגרה,
ביחד עם הוריה לניו־יורק, בהיותה בת
חמש. רצתה להיות ציירת־אופנה, אולם
שנתה את דעתה, לפי עצת ידידים, והחליטה
לנסות את מזלה על במת ברודביי.
באותו זמן החליפה את שמה ופנתה
אל ברוק פמברטון, אחד המפיקים הגדולים
ביותר בניו־יורק, הציגה את עצמה
כשחקנית צרפתיה נודעת, ושאלה אותו
אם יש בשבילה תפקיד מתאים.
פמברטון היה משוכנע, ומבלי לחקור
את אמיתות דבריה, מסר לקלודט את התפקיד
הראשי במחזה ״איש הבובות״ .נותרו

ששה שבועות לתחילת החזרות, וקלודט
חששה שחוסר הנסיון הבמתי שלה יכשיל
אותה. היא פנתה אל אחת מידידותיה, סופרת
ידועה, ובקשה את עזרתה. הידידה
השיגה עבורה תפקיד קטן בתיאטרון קרתני.
שם למדה קלודט במהירות את אמנות
הבמה.
לחזרות ״איש הבובות״ באה כשחקנית
בעלת־נסיון, והצלחתה בתפקיד הראשי היתד,
מידית וגדולה. כה גדולה, עד אשר
פמברטון לא כעס כלל כאשר שמע את
ווידויה של קלודט.
לאחר מספר מחזות בניו־יורק, חתמה
קלודט על חוזה עם ״פארמאונט״ ,והופיעה
בסרט הקולני הראשון של חברה זו :
״פירצה בקיר״ .כן שחקה לצידו של מורים
שבאליה באחד מסרטיו הראשונים :״השלולית
הגדולה״ .קלודט זכתה גם בפרס
ה״אוסקר״ ,על משחקה בסרטו של קאפרה
״קורות לילה אחד״ .היא אחת השחקניות
השמרניות ביותר בהוליבוד: נשואה חמש
עשרה שנה, לבעלה (השני) ,וארבע עשרה
שנה רצופות עבדה בשביל ״פאראמאונט״.
כיוס, לאחר חמשים סרט — דראמות,
קומדיות והיסטוריות של ססיל דה מיל —
קלודט קולברט עודנה כוכב בעל כוח
קופתי ניכר.

בקצרה
״האורז המר״ — ארוטיקה ובלשות
במסור, של סרט סוציאלי רציני. על נשים
העובדות, בתנאים קשים, בשדות האורז
של צפון איטליה, ועל אהבותיהן של שתים:
סילבאנה מאנגאנו חטובת הגו, ודוריס דאו־לינג
עמוקת העינים. גופות חשופים, צעקות
צורמות אוזן, וצילומים יפים. סרט
המשתדל להיות ריאליסטי, אך מתגלגל
בסופו לתוך סגנון מלודרמטי איטלקי אופיני.
״סטרומכולי״ — סרט שיכול היה
להיות טוב, אלמלא תקף את רוסליני שג־עון
דתי (או אנטי־דתי, קשה לקבוע) .כמו
כן שגה בשתפו את אינגריד ברגמן, שחקנית
מקצועית מעולה, ביחד עם שחקנים
לא מקצועיים המצליחים יותר ממנה. סרס
על מלח איטלקי פרימיטיבי המביא לביתו
באי הגועש אשה, פליטת המלחמה, השואפת
לחיי עושר ומותרות. למרות הכל,
סרט שכדאי לראותו.

תש ב ץ
בתריו תשבץ מם 45
מ אוזן )1 :עולם ; )4מיכל ; )7פורמוזה
; )12 משטר ; )15 קלפי ; )18 אדם :
)20 ער ; )21 סתו ; )22 דור ; )24 רב ;
)25 ערב ; )26 יד ; )28ע:בר ; )30 ספן ;
)31 עמר ; )33 נאד ז )35 עתון ; )37 נם ;
)38 רמז ; )40 הר ; )41 יפו ; )42 סב ;
)43 אם); )45 שגר ; )47 גר ; )48 ענף :
)49 ילד ; )51 לע ; )52 רביד ; )54 מדין ;
)56 מן ; )58ד,לס ; )60 זר ; )61 גנן ;
)63 עד ; )65 פג ! )66 צבע ; )67כ״ט ,
)69 חבל )71 :אש ; )73 הובר ; )75 אנא !
)77 עבו״ם ; )79 נץ ; )81 הגל ; )83 יד ;
)84 הודה ; )85 פד )86 ; .רמת גן ; )88
כר ; )89 חיים ; )91 די ; )92 תרתי ;
)94 טרדן ; )96 דבור ; )99 סמדר ; )101
יועדה ; )102 מחרת ! )104 הנה ; )106
קינן ; )108 יופי ! )109מ״ו ; )110 רם ;
)111 אלם )113 :אטר; )115 קו; )116
דף ; )117 מורא )119 :טולסטיוי ; )121
הרמן הסה ; )122 זהיר ; )124 שרון ;
)126 פהקן )127 :דונה )128 :וישי :
)131 ים ; )133 אדום ; )134 צם ) 135 :
דאבון ; )137 קת )139 :מורג ; )140 עז ;
)141 נזם ; )143 הן )144 :אויב ; )146
יבם )147 :קללה ; )149 מה ; )150 פגע ;
)151 לוד )153 :עם ; )154 הדן ; )156
אבר )157 :וט ; )159 פיל )161 :צב ;
)162 שיר 163 הד ( )164 שי )165 :
עזה )166 :נ״ל )168 :לוב ; )170 גם ;
)172 זמן ; )173 דנן ; )175 חן ; )177
הגה ; )179 אי ; )180 עזרה ; )181 רכס ;
)182 הגש ; )185 טעם ; )186 חגית ; )188
צר ; )189 חגלה ; )191 מדונה ; )194
כנירת ; )196 ידין ; )197 טריטוריה ; )200
״העולם הזה 203 מארב ; )204 דו ;
)205 בז )206 :נדנד ; )207 בד ה ; )208
טל )209 :ין ; )210 עונג ; )212 סיב ;
)216 קמע ; )217
)213 יש ; )215 רן ;
עליה ; )219 הרמס ; )221 שד ; )222 בלן ;
)224 הב ; )226 הפוך )229 :פר ; )231
מודל ; )232 בר )233 :עליון ; )234 עט ;
)236 הרבה ; )237 אד ; )238 לשד ; )240
צר ; )241 חרצן ; )243 משה ; )244 גליל ;
)246 דר )247 :ענב ; )248 רז )250 :
בצק ; )251 גא ; )253 סר ; )254 חבר ;
)256 גד ; )257 און )258 :סי ; )259
אחים בו׳רנו )263 :לך )264 :גויר )206 :
תמר ; )267 עד ; )269 רפד ; )271 הס :
)272 כח ; )273 ריב ; )275 רע ; )277
צבר )279 :מת ; )280 עיקר ; )282 תמה :
)284 הגר ; )286 נדב ; )287 מנוח ;
)289 בו )290 :נדר ; )291 חם ; )293
התל ! )295 יגו ! )296 גת ; )297 צלע ;
)299 רודן ; )300 עמית )301 :משמר
דוד )302 :נפחא ; )303 צבוע.
מ או נ ך )1 :עמיר )2 :לא )3 :מדע ;
)5יער ; )6כר; )7פתן )8 :וו; )9
מים )10 :זד )11 :הון ; )13 שר ; )14
טבע )15 :קרן )16 :לב ! )17 יוסף ;
)19 מנה )21 :ספור ; )23 ראשן )25 :

עור )27 :דמי ; )29 ביר ; )30 סף ; <31
עבד ; )32 ראם ; )34 דג ; )36 תג ; <37
גנם ; )39 זלזל ; )41 יענה ; )42 סיד 3
ט־ פרופסור נ׳יימס מקדונלד, שג)44
מדף ; )46 רמב״ם ; )48 עלטה 50
רירה התמיר, הצנום ומכסיף השיער של
דר ; )51 לג ; )53 בער ; )55 יגע ; <57
*רצות הברית בישראל חזר לארצו.
נע ; )58 הך ; )59 בחירות ; )62 נוף ;;
חביב הצבור ואהוב על הילדים (נבחר
)64 עגת ; )66 צור ; )68 גליל ים ; <70
כאישיות האהובה ביותר על ילדי רמת־בד
; )71 אות ; )72 מרים ; )74 בהם ::
גן — ,אחרי חיים ויצמן ולפני דוד בן־
)75 אמנה ; )76 אגדה ; )78 ככר ; <79
גוריון) ,שהיה פרופסור להסטוריה וכלכלה
ניסן )80 :צי״ם )82 :גד ; )84 הרהור
באוניברסיטת הרוורד. מחסידי אומות
)86 רד )87 :נב 90 מדידה ; <92
העולם, שימש נציב חבר הלאומים לענייני
תדמור ; )93 הרמון ; )95 רולטה ; <97
הפליטים, יסייע למגבית המאוחדת. יהיה
ויטמן ; )98 פיקסו )100 :רופיה ; <103
חבר ועדת החקירה האנגלו־אמריקנית
חרטום ; )105 נא ; )107 נוה ים ; <111
אספמיה ; )112 מוקד; )113 ארון; <114
רנה קלר ! )118 אשדה 120 ינאי ; <121
הדום )122 :זירה ; )123 סין ; )125 רון ;
)129 שום ; )130 גזע )132. :מזל ; <134
צו ; )136 בב )138 :תל ; )140 עגל 3
)142 מוצב ; )144 אמיד ; )145 ברהמס 3
)147 קבינט ; )148 הוזה ; )150 פילה 3
)152 דב ; )153 עש 155 נדן ; <156
)158 טר )159 ; ,פן ; )160 תל־׳
אשד :
אביב ; )167 נהר כבר ; )169 וי ; <170
גזל ; )171 מרהט )172 :זכרון )174 :נעילה
; )175 חנכה 176 נין )178 :גץ 3
)180 עגנון ; )182 הדהד )183 :גו )184 :
שנהב 187 תרמיל ; )189 חידון 190
איזיס )191 :מינש ! )192 העדר ; )193
מהטמה )195 :תאניה )198 :רב סמל ;
)199 רדיד )201:וינה ; )202 זלעפה :
)211 גהוץ ; )214 אלישיב ; )217 עכבר ;
מרים ואריה ירון (ירוסלבסקי)
)218 קפלן ; )220 רדד ; )221 שרץ ; 22
בעינים עצומות
בלם ; )223 נוה ; )225 בעל ; )227 ורד ;

יי י

)228 מדבר ; )230 רש ; )232 ברק ; )235י >*ייי4 15
לענייני ארץ־ישראל ומונה נציג ארצות־טיח
; )237 אן )239 :דרוד )241 :חציר ;
הברית לפני שנתיים, בגיל .62
)242 נגח ; )244 גרן ; )245 לבלב ; )247
ערוץ ; )249 זן )250 :בס ; )252 איה ;
אמר בן הכומר הסקוטי במסבת הפ)253
סרח ; )255 רך ; )256 גג ; )257
רידה במלון ״השרון״ ,כשנציג משרד החוץ
אמית ; )259 אדמה ; )2:0מסה ; )261
הגיש לו פסל חייל פלמ״ח למזכרת :
זכר ; )262 ורדו ; )265 רבב ; )266
״הנני נפרד מכם בצער אך) עם תקווה...
תמיר )267 :עייר )268 :דק ; )270 פת ;
לשוב ...יותיר מהר משאיתם סבורים״.
)274 יב ; )275 רן )276 :עוץ ; )278
טס נראה, ש מונ ט דייוי ם, מהנדס ודיפרובע
; )280 עדן ; )281 רתם ; )282 התם ;
לומט מקצועי במשך 28 שנה, יירש את
)285 גבר ; )286 נגד); )287 מתח ; )288
מקומו של השגריר שפרש. דייויס,57 ,
חלץ ; )290 גד ; )292 מי ; )294 לש ;
משמש כיום נציג ארצות הברית בפנמה,
)295 יו; )296 גף ; 298 עב ;
ונחשב על טובי הדיפלומטים האמריקניים.
זבו בפרסים:
הוא מומחה לענייני תחבורה ותעלות.
ספיר שלמה, פרישמן 12ת״א, טיסת
אחר שיישב את הסכסוכים סביב תעלת
הלוך וחזור לאילת ; בלך פרידה, רח הרצל
פנמה בין ממשלתו לממשלת פנמה, ינסה,
18פ״ת ,״מישלי קרילוב״ ; קריזל איזיק,
כנראה, לפתור את בעיית מעבר האניות
קבוץ קדמה ת.ד 70 .רחובות, כהן יוכבד,
לישראל בתעלת סואץ.
רח׳ ווג׳ווד 5יד אליהו ת״א ,״הטור השביעי״
; הגר חיים, רח׳ המרגוע 25ר״ג,
צירה המפ״מי היחיד של ישראל, איש
״הרחק ממוסקבה״ ; לרר ורדה, נס־ציונה.
נגבה פרוע הבלורית — ישראל ברזלי
ליפבסקי ארנונה, רח׳ ז׳בוטינסקי ר״ג״״בין
התפטר מצירות וורשה וחוזר ארצה.
הבריות״ ; טורקניץ יורם, בלפור 65ת״א,
הנמוק: אי־הזדהות עם מדיניות החוץ
זילברישץ עפרה, בך עמי 11ת״א ״העופר״;
הישראלית (קוריאה).
כצנשטיין ערן, רח׳ עקיבא 41 חיפה.
אולם שליאור זלמן (״כוכבי בוקר״)
סברדליק יצחק ת.ד 1 .פ״ת, גיסין אורה,
שז״ר, איש מפא״י, שעזב את תיק החיקבוצת
״הסוללים״ (דאר עפולה) ״הרחוב״.

תשבץ מס 46 .
מאוזן )1 :כלי נגינה (ש״ב, ו 6מלך
ישראל ( 897—918 למד,״נ); )9סיג; )10 מחובר;
)12 פולמוס; )14 לקוי; )15 משרותי התחבורה;
)17 הזכר בכבשים )18 :אמתחת )20 :משמעותה
שנים; )21 קרי: יד (ש״א, ד ,י״ג); )22 ארכובה;
)23 מכשיר תפירה; )25 תבה; )27 מגסה;
)29 גזילה ; )31 מבני נח ; )33 תוצאה של
התאמצות )35 :זרם האויר ותנועתו; )38 כובע
חסר שולים; )40 נאה; )41 גבעול השבולת;
)42 נעלה ; )44 גמיעה ; )46 מטע גפנים ; )48
מוסד פיננסי ; )49 מקום משכן )50 :משמעות;
)51 הרגל; )53 חיה צעירה; )54 כנוי למת ;
)55 בעל גן (כתיב מ7א).
מאונך )1 :עתודות ; )2צורה הנדסית ;
)3מגורש ; )4לא ישן ; )5שטח או נפח ;
)6מלת ברירה; )7מפחד; )8יציאה מגיל
הילדות; )11 רקיע; )13 צפור שיר; )14 כלי
רכב; )16 גז; )18 עשב מזין; )19 קול נמוך
בדבור; )24 עמודה; )26 נגוד גמור; )28 מאמר;
)30 קרב בין שנים; )32 קל ערך; )34 יהיר;
)36 בן למשפחת כהנים־גבורים; )37 משכון;
)39 מגן ; )43 מאכל־פלא ; )45 אכר ; )46 אולף
הדבורים; )48 כפל; )50 חדלון; )52 מצרך לליל
שבת; )53 עבה.
(תשבץ של י. סורי, חיפה).

שים

ב־מקוס פרופ סור: ייהגדס

נוך בממשלה על מנת להישלח כציר
(במקום נמיר שבא במקום מאירסון)
למוסקבה, אף הוא אינו שבע רצון.
שלטונות ברית המועצות עדיין לא
אשריו את שמו כציר ישראל במוסקבה.
ההשערה: משרד החוץ הרוסי נפגע
ע״י חילופי הצירים המתמידים (שלושה
משך שנתיים).
853 גם גורלו של יעקב ׳מלי?ן, נציג
ס.ס.ס.ר. באו״ס לא שפר עליו.
בהכותו למשלחת סין העממית, שהיתר,
צריכה להגיע לניו־יורק בארבע לפנות

מרווה נלהורן (המינגווי)
בעיניס פקוחות

בוקר, בילה את הלילה בשתייה ובמשחק
קלפים.
כשנשאל משה (״מיויש״) פרלמן מדוע
הוא נצמד לתואר סגן־אלוף ואינו עולה
בדרגה, סיפר אנקדוטה משירותו בחיל
התותחנים הבריטי .״הייתי נואם מדי פעם
בבי.בי.יסי. והיו מציגים אותי בתור
לאנס־בומברדיר (רב־טוראי תותחן) והדבר
עשה רושם כביר. אלא שעליתי אז
בדרגה, זהציגוני כבומברדיר פשוט (סמל),
והרושם פחת. לבסוף נעשיתי לפטננט וה־ציגוני,
כמנהג הבריטים לגבי קצינים, כמר
פרלמן, וכל הרושם אבד...״

במק 1צנע 21* :׳

מלכת היופי של ישראל מרים ירון
(ירוסלבסקי) ,צחורת שן, שחורת שער
וצחקנית, הגיעה ללונדון — כשהיא לבושה
שמלה שחורה עטורה רקמה מזרחית.
בשדה התעופה קרוידון :
(א) הודיעו לה על חלקה בתעמולת
מגבית ועד הסיוע של יהודי אנגליה.
(ב) תיכנו את מסע הלמודים שלה
בבתי החולים (היא אחות רחמניה).
(ג) הזמינו אותה להצגת טלויזה מיו־

3ייי פתרון תשבץ מס׳ ד 4
מאוזן )1 :עטרן ; )5עלמה ; )9פצצת
אטום; )13 רב; )15 רם; )16 פר;
)17 מרד; )18 מבצר; )20 בנץ׳; )21 לן;
רשת;
)22 עשו; )23 גם )25 :יל; )26
)28 מפרץ; )30 דביר; )33 עני; )34 רש;
)35 קם; )36 קהל; )38 לי; )40 מאה;
)41 צלין ; )43 גיא ; )44 וו ; )46 בן ;
)48נ״ל; )49 פיונגינג; )53 מועט; )54 מאנה.
מאונך )2 :טף ; )3רצח ; )4נץ )5 :עט;
)6לוט; )7מס; )8קרמל; )10 תרבות;
)11 אמץ; )12 הרצל; )14 ברנרד שאו; )16 פניצילין;
)18 מש; )19 רגם; )22 עתיק; )24 מפעל;
)27 שב; )29 דן; )31 רמץ; )32 פקינג;
)34 רמון )37 הן; )39 יאלו; )42 לבן;
)45 ניע ; )47 טנא ; )49 פו ; )50 וט ; )51 ים;
)52 גן.

פרס* תשבץ 4 6
מלכה וולף, רחוב גוטמן ,36 פתח־תקוה —
״הטור השביעי״ לג אלתרמן, הוצ׳ ״עם עובד״.
עדנה יקותיאלי, קרית ספר ,21 תל־אביב —
״הבלתי מנוצח״ להווארד פאסט, ה.וצ׳ טברסקי.
אהרון דויטשר, רח׳ המלך דוד ,27 אצל ד״ר
א. פרנקל, ירושלים — ״טיול הנערות המתות״
לאנה סגרס, הוצאת הקבוץ המאוחד.

.העולם תזה״׳ מם׳ 686

וודת, ולכוס תה עם וינסטון צ׳רצ׳יל
במזנון בית הנבחרים.
הבטיחו לה יצרני האופנה מלאי

בגדים, במקום תלבושת הצנע שהביאה
עמה מישראל ( 20 נקודות לפי התעריף
המוזל).
בשדה התעופה בלוד עצמה מרים את
עיניה, בשעה שבעלה החתים נשיקת פרידה
ממושכת על שפתותיה.
בבית נשאר בעלה: סטודנט רפואה
אדום־שער וזקן — אריה ירוסלבסקי
כשהוא מהרהר בהוראתה של פו ל ה
כן־גוריון, רעייתו של ראש הממשלה,
שגזרה עליו (כאשר הובאה ל״הדסה״ עם
שבר בזרועה) :״אני פולה בן־גוריון...
הורד את הזקן האדום שלך.״
*ט אשד, יפה מאד וצעירה ( )20 אחרת —
ם ידכנה (״האורז המר״) סנגאנו בלטה
בחדשות השבוע אף היא: השחקנית
האיטלקית היפר,פיה והחושנית קבעה, כי
למרות לידתה (תינוקת בשם וורוניקה).
תמשיך להופיע בשני סרטים לשנה לפחות.

שעה שה״איוונינג סטנדרד״ ,ע תו ן
הערב הנפוץ ביותר בעולם, פרסם את
תמונתה של האורחת הישראלית, מרים
ירון — הופיע בבירה האנגלית איש
ישראלי נוסף: הארכיבישון? ג׳ורג׳

חכים.

ראשם הרוחני של הקתולים היוונים
בצפון הארץ הוא יליד מצרים ,42 ,מידידי
המופתי לשעבר שחזר ארצה (מהלבנון)
בחסות ממשלת ישראל.
תעמלנים ערביים מנסים לנצל את ביקורו
של כהן הדת ד,עבדקן, ולובש גלימת
ד,כנסיה השחורה, לתעמולה אנטי ישראלית.

הארכיבישוף הודיע מטרת
בואי ...איסוף כספים ...להקלת מצוקת
הפליטים הערביים בישראל...״
עתון יום ראשון אחד היטיב לדעת :
הוא פרסם את תמונתו בין תמונות שני
כוכבי קולנוע אנגליים (ובלתי ידועים)
שנתגרשו.
סס מרוחה גלהורן, בלונדינית, גבוהה,
בת פקוחת־עין, תקיפת־ביטוי ונעימה
למראה לגמה כוסית בראנדי ב״ריץ״,
וסיכמה את רשמיה מביקור של שבועיים
בארץ, בשליחות השבועון האמריקאי
״סאטרדי איבנינג פוסט״ .דבר שלא מצא
חן בעיניה: בדרכה מירושלים לתל־אביב
אספה טרמפ, עולה חדש, פועל כבישים
מלומד ולבוש בהידור, שהפליג עמר, בויכוח
על הספרות האמריקאית החדישה
ושיבח את ארנסט (״למי צלצלו הפעמונים״)
המיגגווי .״מוזר איזו דעות מוטעות
על אישיותו של המינגווי נפוצות בארץ
זו״ ,אמרה מרתה, שהיא אשתו הגרושה
(מספר )3ש? ארנסט המינגווי. מצאו, חן
בעיניה: הארץ, האנשים הצעירים העושים
בה קריירה מהירה, מלון ״ריץ״ — ומלכת
היופי, מרים ירון.
ס אמי מאיר (״חשמלית ושמה תשוקה״)
ביקל לסופרו של עתון אנגלי של
חיילים משוחררים :״הקהל שלנו (הישראלי)
מורכב מאנשי עדות המזרח, אנשים
חסרי תרבות תיאטרונית ובעלי מזג סוער.
אם אינך נושא חן לפניהם, לא יחוסו עליך
ויביעו דעתם בדבורים ומעשים. מי שעומד
במבחן קהל זה, אין לו לירוא משום קהל
בעולם״.
העתונאי התרשם מכשרונו (״העולם
הזה״ ,)683 ממרצו ושאיפותיו של מאיר
המכונה עתה תיאודור, שסרב בימי מלחמת
העצמאות לחזור ארצה וטען שהוא
נשאר למען האמנות, ויחזור רק כשיהיה
שחקן גדול כפאול מוני. ואז יבוא ארצה,
כדי להעלות לגובה הדרוש את התיאטרון
הישראלי.
* בשעה שהעתונאים חיפשו את ביקל,
הזמין יצחק אמיתי, ציר ארץ־ישראלי,
כמה ממכריו לתערוכת הציורים שלו
ב״בן אורי גלרי״ .כרטיסי ההזמנה היו
מנוסחים: הנכם מוזמנים לפתיחת תערוכת
הציורים של יצחק אמיתי, בסוגרים ובאותיות
ענק צברה. אמרה חנה אילת
(אשת השגריר אילת) ,שפתחה את התערוכה
,״גם אני צברה״.
ם בעוד אורחי התערוכה נהנים מן
הציורים, נהנו מאזיני השעה העברית בבי.
בי.סי. משני עוזים של בנימין תמוז.
עוזי אחד מתאר את ביקורו באיטליה,
ועוזי שני, שקרא תמוז בעצמו לפני המי-
קרפון, תאר את הרפתקאותיו של עוזי
בדרכו לארמון ווינדזור.

.העולם הזה׳*׳ מס׳ 686
מכל תיו־ 24 שעות...
הרגשת־השואה, שהשתררה באמריקה
עם קבגת הידיעות המדהימות הראשונות על
התבוסה הניצחת בקוריאה, פינתה במשך
השבועיים את מקומה לפטליזם קודר: הידיעה
הברורה כי מלחמת־העולם האטומית
עלולה לפרוץ תוך 24 שעות, ללא כל
הודעה מוקדמת.
כשקם וו סיו־צ׳ואן, נציגו של מאו
באו״ם ונאם את נאומו הזועם, שהיה הכרזת
מלחמה פוליטית היה ברור, כי רק
שלוש דרכים פתוחות לפני טרומן וחבר
יועציו המעטים, שהוטל עליהם לפתע להחליט
על חייהם או מותם של עשרות מל־יונים

לפייס את סין הקומוניסטית במחיר
ויתור על פורמוזה, קוריאה׳ הודו־סין ואולי
יפאן.
לפנות את קוריאה ולהכריז מלחמה
מעשית על סין — כלומר, להטיל מצור
ימי ואוירי על היבשת האסיאתית האבודה.
או: להתקיף את היריב בלבו, לפתוח
מיד במלחמה־מונעת נגד ברית המועצות,
שתוצאתה הראשונה תהיה אבדן היבשת
האירופית והתקפת־נקם אטומית על אמריקה.
הצד
המדכא ביותר בכל הפרשה הטראגית
היה, כי איש כבר לא היה בטוח
אם באמת תלויה השתלשלות ד,ענינים בהחלטתו
הברורה של מ״שהו. כמו ביולי , 1914
כשהמלחמה פרצה כמעט מעצמה, מבלי
שאיש רצה בה, היתר, קיימת גם הפעם
אפשרות, כי הגיון הדברים עצמם יוביל—
דרך פעולה ופעולת־נגד — אל המלחמה.

הגנרל דחם בספר
באותה שעה ישבו הגנרלים בארמון
מחומש הצלעות בוושינגטון, מקום משכנו
של משרד הבטתון האמריקאי, וניסו לסכם
את המאורעות, שגרמו למהפכה דרמטית
במצב הענינים בקוריאה. בשוך אבק הויכוח
נתגלה, כי ״האיש הזקן בטוקיו״ הכין לעצמו
מפלד,־לדוגמה.
על אף היותו הגנרל המפקד הזקן ביותר
בעולם, מצטיין דוגלאס מאק־ארתור בתכונות
של מפקד־מחלקה צעיר. כמפקד מחונן בב

ע 1ל 0

ב״פעולת הקפה ענקית״ — הוא הקיף
בצבאו הקטן את הסינים שעלו עליו במספרם
פי כמה.
המקיפים הוקפו. מאו צה-טונג היה
סבלני. הוא נתן לאמריקאים להקיף את
אנשיו. כשהר,קפה היתד, שלמה הלמו המוקפים
מהלומה אחת מוחצת• בנקודה החלשה
ביותר של טבעת, מקום־ד,חיבור של
שתי הגייסות האמריקאיות, ר,בקיעור, בנקל

הרי טרומן וקלמנט אטלי
הבובה ח״נה
והסתערו על המרחב הקוריאי חסר־ההגנד,
שהשתרע לפניהם. שני הגייסות האמריקאים
המקיפים נשארו בעורפם של הסינים׳
מוקפים ומנותקים כשהם מנסים להגיע
אל החוף הקרוב ולהימלט בדרך הים.
מאו צה־טונג, בעצמו חוקר תורת
הצבא ומחבר ספר קלאסי על מלחמה־זעירה,
נשאר הצוחק האחרון.
נחמתו היחידה של הגנרל המוכר : ,גם
לולא שגיאתו הקלאסית יכלו הסינים, בתוקף
עליונותם העצומה במספרים, לגרש את
האמריקאים מקוריאה בכל שעה שרצו.

הצר ער ה בד

ור סיו־צ׳ואן
הגנרל זעם

טחון עצמי בולט ובבוז רב ליריביו, הכין
הגנרל לעצמו תיאוריה צבאית המתנגדת
לכל הספרים. על גדות היאלו התנקמו
הספרים בגנרל.
טעות קטנה במודיעין. שגיאתו
הקטלנית של הגנרל החלד, עם כיבוש
פיונג־יאנג. במקום לבסס את כחותיו הדלים
ולהתקדם לאיטו, ציווה על יחידותיו
לדלוק אחרי האויב המנוצח. החל מרוץ-
תחרות בין שני הגייסות האמריקאים, ודוג-
לאם הרחוק הבטיח בטוקיו :״הנערים יחזרו
ד,ביתר, לפני חג המולד...״
במקום פרצופו המזוקן של סאנטה־קלאום,
מחלק־המתנות של חג־המולד, פגשו
הגערים בשלגי קוריאה את פניו החלקות
של מאו צה־טונג. יחידותיו הראשונות
נכנסו לקרב. בוושינגטון נשלחה אזהרה לגנרל.
אנשי המודיעין במטכ״ל האמריקאי
ניבאו להתערבות סינית רבתי, אולם הגנרל
בז לכל אלה. אנשי־המודיעין במפקדתו
שלו, שהשתדלו לגרום קורת־רוח למנהיגם
העקשני, הבטיחו לו שהסינים מעטים, דלי־נשק
וירודי־מוראל. וכך פתח הגנרל

מאתו את ההפתעה, לא הפחידה את הנשיא
לפני קהל של 3000 ובערך 100.000
מאזיני רדיו, קבע הנשיא את דעתו ונאם
בצורה משכנעת שונה לחלוטין מד,גמגום
הבלתי מוחלט, שהשמיע לפני שלוש או
ארבע שנים. באמצע הנאום התפרץ מעריץ
אחד :״תן להם, הרי אני נותן״ ,חייך
הנשיא והמשיך לדצהיר את עמדת ד,אמ־

בעוד שהגנרל היהיר וגבר,־ד,קומה ניסה
להציל את שארית אנשיו, עמד הנשיא
הממושקף והמצניע לכת ליד המיקרופון,
והכרת על מצב־חירום כללי. המאורעות
המדהימים הגדילו לפתע את צלו על בד
ההיסטוריה העולמית, ולתמהונו מצא הנשיא
הקטן את עצמו, לפתע, עומד מול
האפשרות המעשית ביותר להעשות, אחרי
וילטון ורוזבלט הגדולים, לנשיא־המלחמה
השלישי.
על דמותו של האיש בעיני האדם־ברחוב
באמריקה מוסר מונטיג׳ ייקובס,
סופרו המשוטט של ״העולם הזה״ מעבר
לים:
נשיא ארצות־הברית הורה להכין מדליה —
אות מיוחד לחילות שנלחמו בקוריאה.
על הנשיא להכין מדליה נוספת — בתנאי
שד,סכוך הקוריאי לא יתפשט — בטרם תגמר
כהונתו ב־ : 1952 מדליה זו תהא גמול
מיוחד לאבירות, שהראה ׳האדם, שנהג את
האומה, על אף ההתקפות הארסיות של
קהל פוליטיקאים צרחניים, נשים, יועצי־כסא
ועתונאים. יהיה על הנשיא להעניק
מדליה זז לעצמו.
עברו הימים בהם צעד את צעדיו הצול־לעים
הראשונים, בנעלים הענקיות שהוריש
לו רוזבלט, היום השיג טרומן עמדת
מנהיג ראשון במעלה. בדרכו הלמו בו
בדברים ועקציוהו בבדיחות, אבל רק לעתים
התכעס וענה ; לרוב נשא וגבר על
זאת בסבלנות למופת. לפני ספירת הקולות
האחרונה בבחירות הנשיא לפני שנתיים,
יצא עתון אנטיטרומני בכותרות ענק המבשרות
לו כשלון. בשעה שהעורך הסמוק
נסה להסביר את טעותו, חייך מרומן והצטלם
בבית הלבן, כשהוא יושב וקורא
בעתון על מפלתו המדומה.
כשחזר מרומן מפגי׳שתו הגורלית עם
מק־ארתור באי וו״ק, הרגיש חובה למסור
דו״ח לאומה. הוא החליט לעשות זאת
באמצעות תחנות השידור הגדולות. באיזו
דרך שהיא נודע הדבר לעתונאים אחדים,
הם השיגו העתקים מן הנאום, ולא שמו
לבם לציון הזמן המותר לפרסום. הם
פרסמו מבחר מדברי הנשיא. פרשן אחד,
שהגיש לשומעיו את המבחר שעתיים
לפני טרומן, סיים את דבריו בזה הלשון :
״כדאי יהיה להאזין לנשיא אחר־כך״.

דיקאים ביחס לקוריאה. המקרה הדה ומקרים
דומים לא רמזו כלל, שהנשיא הצטער
צער כל שהוא, על שהעתונאים הקדימו
אותו בסקופ (ידיעה) ר..,נוב שלהם !
מיליוני האמריקאים שמעו וראו את הדברים•
טרומן
חזק היום משהיה בתקופת נשיאותו
הראש, נר .,יום אחרי י>ם מצוום
פרשני העתונים והרדיו המדברים בשם
האופוזיציה, ואומרים לטרומן מ!־ ,עליו
לאצ״ם,ן ...ק! א
״פטורין

לטפס ...צא מקריאה בכל ׳ום, בטורי
החדשות בעתון, ב״ידווים הסוחפים את
הצבור האמריקאי בכל דקה ב״שך 24
ש>ות, נמשכים והולכים ר,ובורים הללו.
אבל טרומן אינו נכנע ; הוא החליט
לקבוע את גנרל מרשל במקום לואיס
ג׳זהנסון, במזכיר מיניסטריון ההגנה —
והוא עשר, זאת אעפ״י שגיור,נסו ן היה
ידידו האישי הטוב. וכך הוכית, שענינים
אישיים אינם יכולים לקבוע החלטה בעילת
משמעות לאומית ; ומשום כך אינו חפץ
לסגת לפני התעמולה הא״טיאצ׳-סו״ית ה,.ת־מדת.
בכל יום מגלים הפרשנים, כביכול,
שעומדים לפטר את אצ׳יסון ...שפטרו את
אצ׳יסון ...אבל טרומן אינו משנה את
עמדתו .״אצ׳יסון ישאר״ ,עונה הנשיא
לעתונאים השואלים אותו על מצבו של
מיניסטר החוץ. טרומן מאמין, כי אצ׳יסון
יודע את מלאכתו — הוא ישאר.

מדינאי גדול בהדיפה אפורה.
טרומן יודע להראות את עקשנותו — אך
הוא יודע גם להודות בטעותו ; וכמה עלה
ערכו בעיני האמריקאים בגלל זה. הם העריצוהו,
בי רק אדם גדול באמת יעז להתוודות
לפני העולם על שגיאתו.
טרומן עשה זאת לפני הצבור, אחרי
התנגשות בינו לבין המרינס. אחרי שסרב
לדרישת המרינס, שביקשו ייצוג בועדות
הצבאיות ר,מתכנות, אמר כמה דברים
שגרמו אי הבנה. הדברים לא הובנו במידה
כזאת׳ שגרמו סערת התמרמרות וחמה על
הנשיא. הוא לא נסר, להשתמט. הוא הופיע
בכנוס לאומי של ותיקי המרינס, ובמלים
אחדות הפך את קריאות הבוז לסערת הידד
ענקית. הוא התנצל וחזר בו מכל מה
שיכול היה להעליב. האמירה הזאת הוכיחה
את גדולתו.
טרומן אינו דמות רפרזנטיטיבית בלבד.
כשהחליט הקונגרס להעניק לפרנקו הלואר״
הוסיף הנשיא ,״יעבור זמן ארוך מאד, עד
אשר נשלח שגריר לארץ זאת״.
בגלרית בובות השעוה של מדם טוסוד
בלונדון, יש אוסף מגוון של שודדים, רוצחים,
שחקנים גדולים, תירים, אנשי מדע,
סופרים וכמובן, גם נשיאי אמריקה כולם.
כולם זועמים, רציניים, רשמיים — מחייכת
רק בובת־טרומן, הנשיא הנוכחי, לבושת
חליפה אפורה רגילה עממית. בחליפה עממית
זו גדל האיש והיד, למדינאי, מנהיג בין
מנהיגי העולם.

מוס־קרי
הנער אהב לשיר
החלום הגדול. הקסם שמצדה השני
של דרך היטורים, נוצל כבר לא פעם
בסרטי הוליבוד, שנושאם חיי אמן. אך
אילו הוטרטו חייו של קנת ספנסר (גם
ללא תוספות מפרי דמיונו של כותב הסצנריו)
היה ודאי מתקבל סרט, שעליו רגילים
לומר :״אלה הם הדברים רק על

אי שם בחוצות לוס-אנג׳לס התהלך לפני
כ־ 15 שנד, כושי כבן עשרים בעל קומת
ענק. יזם אחד רחץ כלים במסעדה, יום
אחר עבד אצל גנן טוב לב בחוילה של
אדם עשיר. את עבודתו כשליח של בית
מלון גדול הפסיד מזמן. מנהל המלון אמר:

הנקוי לבעלי טעם
קשת מנ קהוצובעת

לחובבי קנה
הציקוריה של ״ארד י״ משפרת
את טעמווריחו של הקפה

פסנתר *
תקו ני ם

א. וססרמן. תיא רח׳ רש״י 9

הרחקת שערות רחלוטין

* ידדנה ״

בתוצרת ״ארדי ״ טמון סוד —
טעמת פעם ת בק ש ע וד !

מפירמותידועות טום

טוב לה־ות כחוץ לארץ ^

בדיאטרמיה נאחריורת בלי צלהורת
ובאופן סוטי(שיטה חשמלית)
1400 שערות לשעה מהרגלים

1א ו? י

קנת ספנסר

תל־אביב, יוחנן הסנדלר מס׳ .18
חיפה, רחוב מיכאל .31

אשה יהודיה ויורש עצר

השתמשו בחדשי החורף להרחקת השערות

״אדם כל כך גבוה לא יכול לשמש נער
שליח, זה ממש.מגוחך״...
חזרה לצלחות. והנעו אהב לשיו.
הוא עבד בימים הרים בכל דבר שנזדמן,
ואילו בערבים היה בא לביתו של מורה
לזמרה ולומד תוים׳ זמרה, תולדות המוסיקה.
יום אחד החליט המורה? ,י הגיע
זמן שתלמידו יופיע בפני קהל. אמר ועשה:
שלחו למועדון של הצעירים הנוצרים. במקום
היתד, קיימת רביעיה קולית, והבס
שברביעיה נסע לעיר אחרת. הצעיר נתקבל
לרביעייה, אך מקץ כמה שבועות היה
עליו לעזוב את העבודה משום שקולו היה
. ..עמוק מדי .״אי אפשר לשיר אתו״
התלוננו יתר הזמרים ״ראשית, הוא נשמע
עמוק מדי, ושנית — הוא מכסה את
כולנו בכוח קולו״...
הלן הצעיר שוב לרחוץ כלים במסעדות.
בימים אלה גילה, כי הוא מחמיץ מקצוע
חשוב: הסבלות. מעולם לא חשב על כך,
אך בדרך מקרה נתגלה׳ כי שריריו נוצרו
לעבודות קשות. הלך והחל לעבוד כסבל,
והדבר הכניס כסף רב. ומכאן היתד, הדרך
לאמנות קלה יותר
כשבכיסו סכום כסף שחסך, הלו אל
הטנור הכושי המפורסם רולנד הייס, לשמוע
עצה כיצד עושים קרירה. שמע אותו הייס
ואמר, כי ילמדהו את הדברים האלה שלא
על מנת לקבל פרם. ומקץ תקופה קצרה
קיבל התלמיד סטיפנדיה והמשיך ללמוד.
״ מהש לו מ ך?״ .יום אחד החליט המורה,
כי יש לעשות משהו עם התלמיד
הבלתי רגיל שלו. הלכו השנים לקפה, אשר
בו יושבים בצוותה אמנים למיניהם עם
המנג׳רים (כעין ״כסית״ של לום אנג׳לום).
פנה המורד, לברניי ג׳וזפון, האימפרסריו,
ואמר :״הריני רוצה להציג לפניך זמר
חדש, שמו קנת טפנסר״ .״מד, שלומך,
נעים לפגוש אותך״ אמר ספנסר. ואך שמע
האימפרסריו את טמבר הקול של ספנסר,
השיב :״מתי אתה רוצה להופיע בקרנגי
הול, מר ספנסר

קולנוע כתל־אכיב

לונדל וילקי, ושימש קריין־סוליסט ב״תמו־נתו
של לינקולן״ ,שבוצעה על ידי התזמורת
הנין יורקית; הוא השיג את שיא
ההצלחה החמרית ב״סמאש היט״ הנודע
״ספינת השעשועים״ ,שבו עיצב את התפקיד
של ג׳ו.
מלכד אידיש, עברית. בצרפת,
לפני שלשה שבועות, סיים ספנטר את הסרטת
הסרט האחרון שלו והשאיר בניצה
את אשתו היהודיה, המחכה בימים אלד,
ליורש העצר של משפחת ספנסר; הוא נענה
לבקשת קלמן גינצבורג, האיפרסריו רחב
הכתפיים ומרכיב משקפיים, לבוא לסדרת
קונצרטים בישראל, כדי למצוא גשר לקהל
הישראלי. נוסף על הרפרטואר המקובל,
הביא אתו ספנסר כמה שירים באידיש.
אולם בארץ נודע לו, כי מלבד אידיש מדברים
בישראל, גם עברית .״אין דבר״ ,אמר
״נשיר בעברית״ .ואמנם׳ כבר בהופעתו
הראשונה שמע הקהל המקומי שיר ישראלי
מוגש בצורר. ובמבטא עברי, שלא היה מבייש
אף אחד מבין זמרי ישראל. והתוצאה:
הצלחה גדולה מאד של ספנסר. וגם של
האימפרסריו...

אופיר — בצלע האדם נבראה — עם
ספנסר טרייסי, וקטרין הפבורן.
אסתר — נקמת העני ()3
מגדלור — פאוסט
אוריון — צער נולד בלב נמהר

* מסירה מהירה
צ אריזה חסכונית
צ דמי ביטוח נמוכים ביותר
צ מניפולציה מינימלית
צ טפול זהיר
מטען אויר עולה בפחות מאשר אתה חושב !

נתיביאויר. בלג י ים
תל־אביב, רחוב מונטפיורי ,11 טלפון 66801

כך החלה הקרירה של קנת ספנסר, הבס
בעל הגוף הענקי, המבקר עתה בארץ.
מכאן היתד, הדרך קלה יותר, והיא הוליכה
מאולמי הקונצרטים ועד להוליבוד.
שני הסרטים של מטרו־גולדווין־מאיר ״ב־טאך
ז״צריף בשמים״ פרסמו את שמו
בעולם. צרפת היתה הראשונה שקפצה על
הזמר הבלתי רגיל הזה, והוא הוזמן לאולפני
הרדיו, הקולנוע ואולמי הקונצרטים.
בינתיים עלה על סולם הקרירה באמריקה
גופה. הוא הוזמן לפני הנשיא רוזבלט לקונצרט
מיוחד; הוא שר באזכרה הלאומית

סייר יהיויכין
במשך ארבעה חדשים
סטוצ׳בסקי, הקומפוזיטור־הצ״ליסט, ורעיתו
יוליד״ הזמרת, בשווייץ וצרפת. הם ערכו
קונצרטים למוסיקה עברית, לרבות מפרי
יצירתו של סטוצ׳בסקי. משחזר הזוג השבוע
לתל אביב, אמר הקומפוזיטור (שהוא
אחד הלוחמים האמיצים למען המוסיקה
הלאומית) ״טוב להיות בחוץ לארץ ...היחס
שם למוסיקאי הישראלי טוב בהרבה מאשר
בארץ״.
זמן רב לפני קום המדינה, בוינה המוסיקלית
המתבוללת, יצא סטוצ׳בסקי במסעו
למען המוסיקה היהודית. הוא פירסם
ספר על הנושא הזה ומקץ שנים רבות,
כאשר נולד המושג מוסיקה עברית, שרכש
קמעה קמעה את מקומר, של זו היהודית,
נמצא סטוצ׳בסקי בקרב המוסיקאים בארץ
ועליהם היד, עוד להלחם עד ההתבוללות
כלפי פנים.
אולם כאשר ערכו השנה בארץ פסטיבל
למוסיקה יהודית, הראשון במדינת ישראל,
לא נראה סטוצ׳בסקי בין שמות המשתתפים

יהויכין ויולה סטוצ׳כסקי
געגועים למולדת ומזוודות ארוזות

ולא בין רשימת הקומפוזיטורים. לעומת
זר, הרבה הזוג סטוצ׳בסקי להופיע בתחנות
הרדיו של צרפת ושווייץ; הקומפוזיטור
פטוצ׳בסקי ערך לו כעין פסטיבל למוסיקה
יהודית של עצמו, בנכר. ובעצם, אין זו
גם הפעם הראשונה שסטוצ׳בסקי מסייר
באירופה ומקדיש את רוב זמנו למוסיקה
העברית.
אכן, דבר ידוע הוא שנסיעה לחוץ
לארץ מרעננת כל אמן, בפרט כאשר שם,
מעבר לים, מתעשרת הנשמה בגעגועים
למולדת׳ -ובסופו של דבר חוזרים בלאו
הכי לתל אביב, כדי •.להתחיל מחדש
בהכנות לנסיעה לחוץ לארץ.
המזוודות, על כל פנים, נשארות ארוזות
גם הפעם,

כתובת המערכה וההנהלה: תל־אביב׳ רחוב ליליגבלום ,12
טלפון ,66785ת. ד / 136 .העורך: אורי אב נרי /הפו״לים :
אברהם גורדון ושלום כהן /דפוס נג שדים׳ תל״אביב,
רחוב פץ * •לפון / 2230 גלופות: צינקוגרפיד, ארץ*
ישראלית

ההפאת 1

דור

פוסל ובגיד* ,ל־אביב.

מודיס ס
בעב!דה גגייורתגח