גליון 687 מתאריך 28 בדצמבר 1950

:א& חאוד

:ת ת שי״א 28.12.1950 /

ל ק 1ף 11־ }1
.מדוע אינכם מפרסמים את שמות האנשים, הכותבים את המאמרים בעתונכם?״
מתלונן במכתבו פרדסן ידוע מרחובות. .אני מעונין מאד לדעת מיהו האיש, המסוגל
לכתוב על בעיה כל בך. משעממת״ ,כמו משק ההדרים (.העולם הזה״ )686 בסגנון חי,
באילו היד, זה סיפור בלשים, ובאותה שעה למסור אינפורמציה כל כך מקיפה שגם אני,
איש מקצוע, למדתי משהו.״״
לאותו פרדסן (ולקוראים רבים אחרים, המבקשים מפעם
לפעם לדעת מיהו האיש המסתורי, שכתב רשימה זו או
אחרת) צפויה אכזבה. רפורטג׳ה מצוירת של. העולם הזה״
אינה פרי עמלו של איש אחד, כי אם תוצאת עבודה קיבוצית
של מספר אנשים, הנמשכת לפעמים שבועות רבים.
.המלחמה על התפוזים״ היתה רפורטג׳ה רגיל ,3מבחינה
זו. היא עברה את כל השלבים --החל מאותו יום,
לפני חדשיים, שהעורך הכלכלי הציע בישיבת המערכת לחקור
בעיה זו. אחרי שנתקבלה ההחלטה העקרונית, הוטל התפקיד
על אחד מחברי המערבת, והנושא כולו ירד מסדר היום.
אותו חבר־המערכת קיפל את שרווליו ונכנס לעובי הקורה של הבעיה שהיא, מטבעה,
.משעממת״ למדי. המזכירות סיפקה לו את החומר העובדתי, שהתפרסם על נושא זה
בשנים האחרונות, וחבר־המערכת החל להסתובב, במשך שבוע־שבועיים, בין פרדסנים
ופועלים ברחובות, רמת־השרון ופתח־תקוה, ובמשרדי הממשלה בקריה. כשהיה נדמה לו,
שירד לסוף הענין, הובא שוב החומר לישיבת המערכת, שקבעה את הקו הכללי ואת
צורת הפרסום.
עם זאת נכנסה הרסורפג-ד, לשלב השני. בהתיעצות, בין אותו חבר-המערכת, הצלם,
הצייר, נקבעו איזה תצלומים, דיאגרמות נחוצים כדי לשקף את הבעיה. כעבור ימים
מעטים היה. החוסר ר,גלמי״ של הרפורטג׳ה מוכן: הטיוטה הראשונה של המאמר, אוסף
התצלומים, הדיאגרמות.
הדרך מן. החומר הגלמי״ ועד לרפורטג׳ה, אשר הקורא רואה אותה לבסוף בעתון,
רחוקה מאד. לעורך הכלכלי יש מה להעיר, לשנות, לתקן. העורך הגראפי מתיחד עם
החומר במשך כמה ימים, מצייר לעצמו כמת הצעות של תבנית העמודים, עד שהוא
משוכנע, שהגיע לרעיון הנכון — אופן השימוש בצבעים, צורת התצלומים, מידותיהם.
משולחנו עובר החומר לתיקיו של העורך הסגנוני, שגם
לו יש מה לאמר (בדיו אדומה) ,לתקן, לשנות,
לקבוע כותרות, כותרית־משנה, לתת ליטוש אחרון.
תפקידו של איש זה לחסל קטעים מסובכים, לעשותם
שוטים, מובנים בנקל.
התוצרת הגמורה נודדת אל שולחן העורך. נקבע
לה מקום סופי בתכנית הגליונות הקרובים — וכל
החומר מתחיל בדרך נדודים חדשים, דרך בית-המלאכה,
המכין את הגלופות, עד לקץ המסע — המדפים המקלל
את. שגעונות״ המערכת, מאחל לעצמו עבודה
שקטה בעתון יומי בלתי־מצויר.
בקויו הכלליים דומה תהליך זה בכל העתונים,
הראויים לשמם בעולם (אף כי ברוב ארצות־חוץ עומדים
לרשות העתונים אמצעים טכניים הרבה יותר
משוכללים, המקילים על התפקיד) .איכות העתון נמדדת,
בעיקר, על פי מידת התכנון המוקדם,
המאפשר עבודה ממושכת ויסודית בכל נושא. אלא, שיש בדבר גם קוץ: קשה מאד
בלשנות את התכנית ברגע האחרון. כך קרה, ש״רידרס דייג׳סט״ ( 14.300.000 טפסים) הופיע
״ ג 2וע אחרי השואה בקוריאה עם מאמר, המהלל את נצחונות מאק־ארתור, ואילו. קוליארס״
( 3.16 048 טפסים) האמריקאי הפסיק באותו שבוע את הדפסת עתונו באמצע, כדי להיחלץ
פאן פו ר ל • בארץ, בה לא הגיע עוד שום עתון אף למיליון אחד של טפסים, טרם
ירדך, עליגח^ צרה וו.

חנביא ותורתו
רשימתכם במדור. דת״ (העולם הזה״
1681 בודאי נתנה מושג מוטעה לקוראיכם
הרבים על המצב האמיתי מאחורי ההת
פתחות, שהביאה לחנוכת המזבח הראשון

יולמית השניה, שהובילה להקמת
י־״י 1ואשר רק תלמידים המת-
יכולים להבינה נכונה.
אי| אג_ו . .או ^ מרי ש, כי אוכלוסיית ארצות
׳ מהווה את עשרת השבד,בר

רשימתכם בכללי׳ איני ו
״יי? 0יי׳ כי תדפים ו ׳ 4ז ת מכתבי זה!
תודה.

יי״יע .

דוד הורוביץ, נשיא י

העולמי* ,גז־ד ישראל
ביו־יורק.

מה קרה בדיר יאסיז

מאז ימי התנ״ך, שנחנך בחג הסוכות ע״י
לא-יהודים, שקיבלו את דת העברים.
ברשימתכם ערבבתם דברים רבים ב־
״י-^-־כ-זו. שקוראיכם בודאי התבלבלו בהענין.
כי אילו עיינתם באופן
גוריי׳
י, י בספרי. שלושים ושלושה נרות״,
י7,,0של באהדה ע״י עתונים רבים, הייתם
8ותביס אחרת על העובדות הק־ג
״י>אם משה גיבורי ממערת הסנהדרין.
* דברים בלתי־רנילים ודמיוניים
^ תרים שקשה להאמין בם — קרו,
ין כה דמיוניים, כפי שמסבירה
?^יפבענין גיבורי, יש הסבר לכל
דגי
יי התמתחות, לפני ובמשך יד

הייתי אחד מאותם 5ל ר־חיל,ם
הארגון הצבאי הלאומי׳ שיצאו
פעולה עם הלח״י להתקפת כיבוש על ש תוף
הערבי דיר יאסין•
בעתונים רבים מעלים עד היום /
הפרשה הזו. רבים הם הצועקים ״טבח איו את
ללא ידיעה מספקת מדוע קרי׳ שם ־ 8
שקרה.
בודאי לא יבוא איש להאשים את קצי! 7
המבצעים של האצ״ל. גל״ ,שרק רגעים
ספורים לפני היציאה לפעולה הזהיר ואמר :
כל ערבי שיתעד ונשק בידו חייב מי״י־כל
מי שיכנע וירים ידיו בל תעיזו ל

והרי ידוע גם שלפי התכנית
משורין ובתוכו רם קול להכינם
הקרב ולהכריז: הנכם מוקפים
תכנען לא יאונה לכם כל רעי
ובכן, לסי כל הסימנים
נל תכנית מחושבת לטבח׳

מדוע בכל זאת נהרגו מספר כה גדול של
נשים וילדים ז
על שאלה זו אענה למען ידעו אלה
הצועקים שבדיר יאסין נפלו נשים וילדים.
אם נפלו שם נשים וילדים הרי זה אך ורק
באשמת הצעירים הערביים, שנלחמו עד הכדור
האחרון ממש, ולא שעו כלל לאזהרות.
בדיר
יאסין היה קרב, ובקרב זה נפלו
5צעירים משורות האצ״ל והלח״י ונפצעו
קרוב ל־ 50 איש. בהזדמנות זו ברצוני לשאול
את אלה, הטוענים שבכפר לא היו
כלל גברים אוחזי נשק, איך זה קרה רבותי
שבדיר יאסין נפלו׳ 5ונפצעו כחמשים? ז
איך זה קרה שמפקד יפתח ועוד שני פצועים
שכבו בשדה פתוח, בכפר, קרוב לארבע
שעות שותתים דם ופצועים קשה, ולנו
לא היתד, כל אפשרות לגשת ולעזור להם? ?
למרות העובדה שגייסנו את שני הברנים,
שהיו ברשותנו, כדי לחפות ולהתקרב אליהם,
בכל זאת לא יכולנו להתקרב כי האש הנגדית
היתר, איומה.
לנוכח התנגדות זו הועמדנו בפני בעיה
קשה, רוב המפקדים נפצעו ובתוכם גם
מפקד הפעולה עצמו. אף על סי שהכפר
נכבש בחלקו לא יכולנו לזוז בתוכו, כי
מכל בית ארבה סכנה של צלפים שחיכו
וצלפו אם רק ד,רימונו ראש. התיעצות קצרה
של מספר מפקדים קבעה מיד שיש
לגשת אל כל בית בזהירות ולצעוק להם
שיפתחו ויכנעו ואז יצילו את נפשם.
ניגשנו לבתים והנר, הכל סגור ומסוגר,
ביקשנו אותם להכנע ותשובתם היתד, שוב
צליפות והתנגדות. לא הייתה ברירה אלא
לפרוץ לבתים אלה תוך זריקת רימונים. וכך
נפלו כתוצאה מהתנגדות טיפשית מספר
גדול של נשים וילדים שהצטופפו בבתי*
ארמה את עצמי אם לא אספר שתוך סערת
הקרב כאשר ראו החילים את חבריהם
שותתים דם החלו להשתולל ולדרוש נקם,
אך מיד הופסקה ההשתוללות כתוצאה
מהתערבותו של מפקד הפעולה, שחזר
לשדה הקרב על אף היותו פצוע. ברצוני
להזכיר עוד שתי עובדות.
א. נכון הוא שהמשורין נכנס לתעלה
שהערבים הכינו מראש, בכל זאת אני קובע
בודאות כי הרם קול שידר את האוד,רה,
על האזהרה הם ענו באש שוטפת
של ברנים.
ב. שקר מחריד הוא שלא היו גברים
באותו יום בכפר, עובדה היא שהיד, שם
מספר גדול מאד של גברים מלומדי מלחמה
שנלחמו עד הכדור האחרון, ואפשר, גם
לקבוע שהיו ביניהם צלפים ממדרגה ראשונה.

התקרב סיומו של הקרב, הופיעה
יחידה של חברי פלמ״ח, היו אלה חבריהם
של אותם פלמחניקים, ששבוע לפני קרב
דיר יאסין נפלו ועונו באברי המין ובכל
חלקי הגוף ליד עטרות. על חלקם של פל־מחאים
אלה ב״סבח״ דיר יאסין לא אספר,
אך אציע לאותם חברי כנסת המזכירים תוך
הזדעזעות את דיר יאסין, לשתוק׳ כי אם
היה לפי דעתם. טבח״ ,הרי גם לסלמ״ח
חלק בו.
רבים מהטוראיב והמפקדים שנלחמו
בדיר יאסין אינם עוד. כבודם דורש יותר
אמת מאשר השערה, ולמען האמת יש להקים
אחת ולתמיד ועדת חקירה ציבורית
שתחקור ותודיע: מר. קרה בדיר יאסין? !
אביחיי הו דיו ף, ת״א
א. לא א מרנו שלא חיו גברים בכפר.
אמרנו שחלק ניכר מהגברים נעדר.
ב. רוב הפרטים ב מכ תב נכונים׳ כולל
ה תנגדו תו של. ג ל ״ לטבח, הצלפים שהתבצרו
בב תי הכפר והתנגדותם הבלתי מאורגנת
של הערבים שירו איש איש מביתו.
י שנו צידוק צבאי לזריקת רימוני ם לתוך

בתים ב שעת פעולה וח ריג ת נע
כ תוצאה מ כן, א ן אין ה תנג דו תי
מצדיקה ב שום פנים טבח כללי אחזן
פולה.
נ. אנו מצטרפים לדרישה שתקום מ
חקירה שתחקור את כל נ סיבו ת הפעולה״
הזאת.

תפוזים ושליחים
חברה, אתם חיים באשליות. לוא מכרה
הממשלה 15.000.000 תיבות פרי־הדר (.העולם
הזה״ ,)686 לא היתד, קונה המרי־

בנין, פרות או טרקטורים, כי אנו שולחת
עוד כמה חברי מפלגה לחו״ל ב, כמה
שליחים אפשר לשלוח בכסף זה? ;
יהודית אפשט ין, צפת.
תמורת מחירן של 15.000.000 תלבות פרי־הדר
יכולים 265,211 שליחים לבלו ת חוד ש
אחד בזזו״ל.

איזה פריון?
למה התכוונתם בדברים :״פריון. הפועלים
החדשים, החסרים נסיון, ירוד מאד״.
איזה ״נסיון״ דרוש לפועלים, כדישפריונם
לא יהיד, ירוד י האם חושבת יזערכת,
ש״פריון״ ילידי הארץ עולה על זי, של
העולים החדשים?
יו סףג לי רי, ראשון־לצילן.
המפרכת מסמיקה. הכוונה היתה, כ מו ר,
לפריון עבודה, ולא ל שום פריון אחון

תלמידים מורדים במורן
בניגוד לדעתו של משה נעימי
הזה״ ,)686 חושבת אני שרוב הן
לומד בבתי-ספר תיכונים מזדהה
מידי גמנסיד ,״שלוה״ :יש להפוך
פר״ לעת. ן כל תלמידי בתי־הספר1
נים בארץ. אז לא יוכל עוד תלמיד)
(שהוא, אגב, אחד מחסידי התלמוזן
שעבר ולא ישוב עוד) לטעון,
זה הוא נחלת בי״ס אחד.
לפי דעתי ,״ד,קורטוב המוגש
אוצר חכמת ישראל״ אינו מוגש ב5
היכולה להועיל לנו. ולא יפליא, איפז!
שהתלמידים נרדמים בשעורים אלה, או׳י
עוסקים בענינים אחרים באותה שעה (כגון
התכוננות לבחינות, העברת פתקאות על
המורים ודברים דומים).
כת כתתו של נעימי, ת״א.
האם. ד ב רי ם
״צופר״ 7

דומים״

כוללים גם קריאת

חינוך כסימן חצלב
רבותי, אין לכם דם! באכזבה סיימתי
את קריאת המאמר ״חינוך בסימן הצלב״
(״העולם הזה״ .)684 האם הנכם מפחדים
להביע את דעתכם?
מיכאלה סגל, תל-אביב.
בהשוואה למה שנכתב עד עתה על נו שא
זה, חו שבת המערכת, כי היה לה גם דם
וגם דעה.

(ראה עמודים )5—7

פעם היתד. זו בדיחה :
בתום מלחמת־העולם השלישית, אחרי שהאדם האחרון נספה
בהתפוצצות הפצצה האטומית האחרונה, נפגשים אי־שם, ביערי־עד
של אפריקה, קוף וקומי .,אומר הקוף הפילוסופי,
דארווין, ומסביר לאהובתו :״מה את חושבת,
כל העסק מחדש?״
עתה, כשהאיש השוכב לישון אינו
לפני שיתעורר בבוקר, הפכה הבדיחז£
קוברים החילים האמריקאים את מו
| רים) ,ומה עלול לקרות כשה׳
י לשער. ישנם סיכויים קודריו
האנושית כשנת מלחמה. ואם כי אץ חשש, שו
חזרה לימי הקופים, הרי גרוד, שתסיג את האנוש!
האפלים ביותר.

בםד ־
ח 11ם
133 חשבון ביטוח
חודש ימים אחרי שהעולם כולו החל
להזדעזע לשמע הרעמים של השואה העולמית
המתקרבת, הגיע ההד הקליל הראשון
גם אל אזניה של ממשלת ישראל.
אליעזר קפלן העיף מבס מהרהר מסביבו
וגילה להפתעתו המוחלטת, שמחסני הארץ
ריקים• הפתעתו יכלה להיות סחו־תר״
לוא סרח להתבונן, לפני ח!ד שנה,
במעשיו של שר האוצר.
בהכרזה מהפכנית לפני הכנסת (ראה
להלן) פתח לרווחה את השערים לפני
יבוא ללא תשלום, וסוחרים מבוהלים החלו
לחפש בקדחתנות במחסני־העולם הריקים
את הסחורה, שאפשר היה לקבלה
בנוחיות ובשליש המחיר לפני חצי שנה,
שעה שפקידיו של שר־האספקה־אז ושר-
האוצר־היום ראו בכל אדם, המוכן להביא
הון לארץ, פושע פלילי שטרם הובא
לדין.
גם במקומות אחרים החלו האנשים
להתעורר לקראת הבאות. השמועות הישנות
על התרוצצות פנימית בקרבמפ-ם
התחזקו מאד, ובפעם הראשונה החלה לבצבץ
האפשרות המעשית של פילוג בין
.השומר־הצעיר ,-הדורש הצטרפות רשמית
לקומאינפורם (וממילא מזיגה עם מק״י),
ובין אנשי. אחדות־העבודה* ,שעודם דוגלים
בניטראליות. בינתיים, לא ברור עדין
מי יסגור את הדלת בפני מי: ישראל
גלילי (.הימני״) בפני מאיר יערי (״הקוכד
אינפורמי״) ,או להיפך.
בעלי ההון החלו לתהות שמא כל הענין
נוגע גם להם. ספסר שמנמן, בבית קפה
תל־אביבי, שאל את חברו בכל הרצינות,
אם לא כדאי היה לשלם סכום הגון כדמי-
חבר חדשיים למק״י — .על־חשבון ביטוח

ה צ בא
א־צ׳ה אהב מהירות
שני דברים אהבה נפשו של איצ׳ה :
חמרי־נפץ ומהירות. לאהבתו הראשונה
מצא סיפוק במקצועו — הוא הפך את
מלאכת החבלנות לאמנות, ויכול היה לדבר
עליה בלילות כעל אהובת נפשו. ואילו
לתאוות המהירות מצא סיפוק בדהירה
שגעונית בג׳יפ — היתה זאת גאוותו,
שעל אף היותו קטוע־רגל ידע לשלוט
במכונה, יותר מאשר אנשים בעלי
אברים שלמים.
החיים לא גמלו חסד לאיצ׳ה — בהיותו
נער נפל אביו לתוך באר ברחובות
ומת. אחיו היחיד נפל במלחמת העצמאות.
אולם איצ׳ה. אופטימיסט מטבעו, היה עליז
נפש. הוא נשא לאשה את כלת אחיו ד,מ-

ישראל גדילי

עוד הדלת פתוחה
נוח, והתכונן להקים משפחה, שתהיה בת־מזל
יותר ממשפחתו שלו.
4ימים אחרי שנולדה בתו הבכורה, נמצא
אוירון מרוסק ליד קבוץ זיקים. ליד
רצועת עזה נמשו מן הים גוויותיהם של
8יושביו. ראשון הוצא מן המים: סרן
יצחק קיבוביץ, חבלן•

,חטולס הזח״׳ מס׳ 647
הי0 שלושה שחזרו
.התעוררתי פתאום והיתר. לי הרגשה
מוזרה ...בעלותי במדרגות לסיפון שמעתי
את צפירת האזעקה, וקריאה להיכנס לסירות
ההצלה ...הסתובבנו כמה פעמים
מסביב לאניה, וחיפשנו את הסירה השניה
בעזרת פנס וצעקות, אך לא מצאנוה...
החלטנו שאין טעם להמשיך בחיפושים, ו-
שמוטב לחזור לחוף, שהיינו מרותקים ממנו

כך תאר הקצין השלישי, צבי ניומארק,
(.העול ם הז ה )651 -את ליל מרס הטראגי,
בו טבעה, מול חוף ויבולנציה אשר
באיטליה, ר,אניד ,״מסדה 1050( -טון)• יחד
עם הסירה שנעלמה ירדו למצולות: רב-
מלחים יוסף פלשטיין, תל״אביבי !32 ,מכונאי
שלישי שלום קליין, תל־אביבי; 19 ,
מנהל־המשק שרגא בורובסקי, איש קרית־חיים.25,
השבוע
חזרו השלושה לאניה: תמונותיהם
היו תלויות על סיפון ר,אניד. ,יאפים-
(שנקראה על שמם. השלושה ,)-שעה שהדגל
הישראלי התנופף על תורנה.
.יאפוס״׳ שנקנתה ע-י קואופרטיב.אופיר
(בעל. מסדה״) בשותפות עם. שהם-
(״העולם הזה ,)679 -כבר עמדה במבחן
הראשון: בדרכח לארץ שלחה קריאות. ם.
או. ס.״ וניצלה בנם כשתקפו־ ,אותר, סערה.
אמרה חיה בורובסקי, אמו של שרגא :
— .כשבא בני וחבריו, וספרו לי כי הם
עומדים להקים מפעל, שטרם היה כמוהו,
אמרתי להם: בואו ושבו ליד שולחן זה
עליו נוסד בשעתו גם קואופרטיב ״משמר
המפרץ( -האב ממיסדי התחבורה בחיפה).
אפשר כי אני עזרתי לו בכך — ,ללכת
לקראת המות, אבל אני מאמינה, כי אין
דבר נקנה בלי קרבנות. אני מתנחמת בכך,
שהמפעל ר,וקנא והאניה נקראת על
שם שלושתם. בעתיד יהיו יותר אניות,
ואז יקראו ספינה על שם כל אחד ואחד*..

הכנסת עודף •לד־ם, גדעון 113 טי
במקום ב־ 16 לאוקטובר, יום פתיחת המושב
השלישי של הכנסת הראשונה, מסר
שר האוצר את הודעתו על המדיניות הכלכלית
של הממשלה״ בימים אלד״
באולם מואר, שוילונות בהירים מצילים
על יושביו משמש ירושלמית חוורת,
נאמרים הדברים הכבדים. השעה היא 11
לפנה-צ ואליעזר קפלן גבה הקומה, הקרח,
קורא, כשהוא לבוש חליפה אפורה, מתוך
כתב־היד.
קולו צרוד במקצת, וניכרים בו שיירי
המבטא הרוסי. בתחילה נוכחים רק כששים
חכ״ים, שלושה שרים (יוסף, שפירא, רמז).
אחר נכנס לוביאניקר, הבית הולך ומתמלא.
הכלכלן הפרוגרסיבי פרדר ושכנו ה-
מרקסיסט החיפני תופיק טובי, מקשיבים
בהקפדה. פנקס, יו-ר ועדת הכספים, בן־
אהרן, אחד משלושת חברי מפ״ם הנוכחים,
רושמים לעצמם הערות.
כשיציעי האורחים והעתונאיס מלאים,
נכנסים מאירסון, גרי, לוין. קולו של
קפלן הולך גובר. דבריו גדושים עובדות,
משובצים במספרים, רוויים סטטיכסיקה.
סקירתו בסקירת גזבר הסוכנות — תפקידו
הישן.
אחר הוא ממשיך בקול חדגווני, שאינו
משתנה. לעתים הוא מתכופף על ניירותיו,
כשמונים דפים כתובים במכונת כתיבה,
כדי לדייק במספרים. ברצותו להדגיש
נקודה מסויימת, הוא מסיר את משקפיו
(הוא רחק־רואי) מביט בקהל הח״כים ואומר
את שלו.
ד,בתבניות מתחלפות והתורניות צופות,
משועממות, בקהל.
שר האוצר אינו מכיר במונח. לירה״,
הוא מכנה את המטבע. פונט״ .הוא מבטא
קמ״צים כחול״מים.
רבן־סרן, היושב ביציע, מעיר . :יותר
מספרים מאשר בהגרלה* (של המלווה
העממי).
המצה הו א ח מו ר. .אנו נמצאים
במצב רוח של ערב מלחמה.״ ההכנות
ההולכות וגוברות בזיון ...מכניסות
שנויים כבירים במשק העולמי ולכן,
...הקשיים ההולכים ורבים. שאלת הכנת
המלאי נהפכת לשאלת חיים-...
השאלה העיקרית, שמציגים לנו (בחו-ל),
האם יכולה ארץ קטנה ודלה לבצע בבת

אחת מספר משימות כה גדולות אך)
שמעתי דברי עידוד ...הסיכויים להצלחה,
לכשלון הם על כפות המאזניים-...
מר, הביא לכך, מה יש לעשות לתיקון
המצב י
...בהלת הקניות (אוגוסט—מפסמבר

שנשקפת לו סכנה שיזרקו

מתקדם או
אותו חזרה.״
כל מה ששר האוצר התכוון לומר :
גרעון חצי המיליון הראשון של עולים,
הוא 3/4מיליארד, לקליטת 600 אלף (לפי
התכנית) בשלוש השנים הבאות צריכים

תמונת השלושה על סיפון ״יאפום״
כבר

עבר

ש.ז ).גרמה ...לזעזוע קשה.״ קליטה רבתי
מחייבת תקופת מעבר סבל רב...״
כמובן, יש דרך: גידול הייצור החקלאי,
התעשייתי. ריבוי השקעות ההון. כבר
נעשים צעדים ראשונים הולך ומוקם
קומבינאט של דשנים ...פיתוח הנגב..
אילת ...ניצול המחצבים ...ניצול פוספאטים,
קואולים ...הולך נשלם המחקר בשאלות
הנפט״ .הארץ הקטנה הזאת יותר עשירה
באוצרות טבע ממה שתארנו עד כה...
מו-מ ...על הקמת ...מפעלי יסוד בשטח
ר,חימיה, הטקסטיל, המתכת.״
שר האוצר מבטיח הרחבת הבנייה, רשת
ההשקאה׳ הכבישים. הוא רואה את בעיות
היסוד בסכנת האינפלציה, חוסר ההון,
בייחוד במטבע חוץ. הסבה ברורה היסוד
האינפלציוני הוא ההבדל בץ כוח
הקנייר״ כמות המצרכים והשרותים.״ כמות
(אשר) לא גדלה בהתאם לגידול היישוב
(״ 810/מאז גידול ר,מדינר״ למעלה מחצי
מיליון עולים).
הפתרון: האימפריה כגולה. אולם
:״לנו ...אימפריה (יהדות ארה-ב).״
וההון היהודי מארה״ב יזרום בכל זאת-.
ועם כל ההקלות ביבוא, בפיקוח על המחירים,
הרי יש לדעת משטר של צנע
צמצום יהיה הכרחי כל הזמן בתקופת
,העלייה הגדולה, בתקופת פיתוח המדינה,
ביסוסה הממשלה תגדיל הכנסותיה ממסד,הכנסה
ע״י הגברת שיפור הגבייה. תציע
מלווה יציב (מובטח) לבעלי ניירות ערך,
וזהב. תחזיר פקדונות חוץ. תמכור קרקע
עירונית לבונים. תעודד החסכון.
אך — ייתכן שרק ב־( 1960 כאשר
יילודי 1942/3ייקראו לדגל) יבוסס, יאוזן.
המשק.
אליעזר קפלן לא הסס להודות בחומרת
השעה. ללא כחל, ללא שרק, התווה מפת
המשק.
״אמרנו להם (לנציגי יהדות ארה״ב,
שנתכנסו בושינגטון ב״ועידת המיליארד״)
בגלוי• כי בלי עזרתם אנו עומדים בפני
הברירה: או משבר כלכלי קשה או משבר
פוליטי נפשי כאן קורא ברנשטיין, הכלכלן
העימד בראש הציונים הכלליים, את
אחת מקריאות הביניים המעסות, שהפריעו
לנאומו של שר האוצר :״או שגי הדברים
יחד-.
קפלן אינו עונה, נראה שברנשטיין
צודק. הוא ממשיך בסבל נולד האדם,
בסבל רב יותר יוולד העם.״-
בסיימו, אחר הערה ביולוגית זאת, הוא
רוצה גם בקרן אור, גם באפקט של סיום :
״אנו נמצאים עוד בראשית הדרך ...מלאה
חתחתים ...תהומות פעורים — ישנה תקוה
לצאת למרחביה״-.
אחר קרן האור — אפקט הסיום אבל
הדרך דורשת שנים של מאמצים, הקרבה
סבל רב ...אנו ראש הגשר.״ לא יכול (ראש
הגשר) להתקיים בעמידה במקום. או שהוא

המבחן

עוד מיליארד וחצי.
עכשיו: אריתמטיקה (כתה ב׳ /מיליארד
וחצי ושלושת רבעי מיליארד הם שניים
ורבע. אבל — מה שהיה, היה. העולים
שכבר באו יסתדרו. צריכים עוד מיליארד
וחצי, אם כן. חצי יסופק ע-י הישוב.
נותר — מיליארד אחד של דולרים.
לפני כן שמעה הכנסת :
התשובות לחמש השאילתות שהוגשו.
סיום הדיון על המעברות, כאשר משך
שלוש שעות אמרו 13ח״כים נוספים את
דברם. ביניהם בן־אשר, מצעירי מפא״י,
בנאום מבולבל גילוי העוז של ממשלח
ישראל להקים את המעברות.״ שני במעלה
להקמת צה-ל.״ הנקיון הפיזי (במעברות).״
תנאי לחדוות ארץ ישראל.״ חופש (לאנשי
המעברות ממחסור) הסדין, הגופייד״ המגבת(
...נמצאים עתה) בשלב ההווי של
בגדים צואים״( .שסילוקו) מבחן המצפון,
מבחן האומה.״ מבחן בטחון, מבחן אוני־ברסליזם
שלנו, זד, צלם האדם של המהפכה.״
פנקס,
שהתריע על בך ש...במעברד,
של פועלי אגודת ישראל ...אסף מפקד
המחנה מטעם הצבא את כל ...הגברים.״
(הסביר להם).״ להיזהר בילודה ...האם
תורת מלטוס היא הפרוגרמה של צד,״ל
* המשך הדיון בחוק תקציב החינוך, בו
גילה גניחובסקי (דתיים) .ידיעות אנציקלופדיות
.הסביר, כי הוא מבין בבאלס,
פלאסטיקה (בקשר לסעיף הוצאות עבור
רכישה, סקר של דברי אמנות בחו-ל, שתבע
להקטינו) ,כי. אני טיפלתי בהקמת
המוזיאום בתל-אביב.״

נ וער
צפ״ם ־ צפא״
.אם אי אפשר לעבוד בטרקטור, נעבוד
במעדר״ ,אמרו 150 צופים תל-אביביים
(נסיה מפ-מית) ,שנתפלגו מתנועת הצופים
הכללית (נטיה מפא״ית) .ענו להם 1000
צפא״י :״הזהרו לא לשבור את הטרקטור
עם המעדר!-
בצריף הצופים, העשוי קרשים, שהרוח
שורקת בין סדקיהם, היתד, מהומה . :מי
אתה? צפ״ם או צפא״י ז* שאלו איש את
רעהו. הרוב הפריע למיעוט לערוך פעולות,
וקבע חזרות תזמורת תופים וחצוצרות,
והמיעוט הרגיש את עצמו במהפכנים
צעירים ואומללים, המקריבים את עצמם
למען הרעיון. נאנח אחד המהפכנים הצעירים
ואמר ״מילא, חזר, לוכסמבורג נם
בן סבלה בבית סוהר*...
הפרוד בא בעקבות הצבעד״ שבה הוחלט
ברוב גדול, להכניס למצע תנועת הצ פים
הסעיף המחיב: תנועת הצופים מתנגדת
לכל דיקטטורה שהיא, ולוא תהא זו
אפילו בצורת דסוקרטיד. עממית.

במדינה
רנואח
״אתה בצוע!״
״אתר, פצוע, יש לך שטף דם פנימי...״
אמר אחד השופטים בתחרות ״מגן דוד
אדום״ לבחור זריז, מקבוצת הפצועים. הפצוע
חייך וקבוצת החובשים עטה עליו,

של השוק התרבותי מכרו סופרים וותיקים
את יצירותיהם לצמיתות, והיו לרוב רואים
חסד בעצם הדפסתו, ואילו עתה, נש־שוק
הספרים פורח וספרים אחדים הגיעו
גם לתפוצה בעלת ממדים אמריקאיים•,
אין הסופר מקבל אלא חלק קטן מן הרווחים
של המו״ל.
אלא שגם רגלסון אינו מגלה את העוב־

של הספר) ,אך המו״ל נמנע מלפרסם את
הספר, ואילו הסופר המסכן אינו רשאי
למסרו לאתר...
דורש רגלסון: פיקוח על מספרי ההדפסה,
הגנה חוקית על הסופרים, תשלום
כל הכספים, שהיו מגיעים לסופרים מאז
הקמת המדינה, לוא היתר, קיימת הגנה
חוקית.
המשק דולאד אחד לשנה

נערות מגן־דוד־אדום בתמרון
הפצועים צעקו :״נכוז״ 1
חבשה אותו וכיסתה אותו בשמיכות. זה
אמרו השופטים ד״ר א.
לא מספיק״,
אלוטין, ד״ר י. נ .וולף וחבר מרכז מד״א.
״אין מספיק שמיכות״ ,אמר אחד החובשים
.״אם כך, צריך אתה להוריד את
ה״בטל־דרס״ מעליך, ולכסות את הפצוע״,
החזיר לו השופס. מבין 130 המשתתפים
בתחרות, שהופיעו בבאר-שבע מכל קצוי
הארץ (ביניהם גם ה״פצועים״) ,נשמעו קריאות
״נכון, נבון1״

התחרות בין קבוצות ״עזרה ראשונה״
של מגן דוד והצבא, שנערכה בין משתתפים
מכל הארץ, הכילה תוכנית מגוונת:
אחרי תמרונים של הגלשת פצועים באלונקות
תלויות על חבלים מגג אל גג, באר,
התחרות, שהיתר, למעשה מבחן רציני ומעמיק.
האחראי לכל קבוצה היה צריך לדאוג
לזריזות, טיפול נכון בכל מקרה, עדיפות
בטיפול ובצורך להעברה. חבר השופטים
החמיר בהערכה. עובדה המטילה אור על
חיוניות התפקיד: השרות הרפואי של צבא
ארה״ב התפאר לא מכבר, ש 95 מפצועי
הקרבות בקוריאה ניצלו ממות הודות לטיפול
זריז וקפדני.
את רוב הפצועים הציל (בתחרות) סניף
פתח-תקוה, שלא נכשל אף פעם אחת וזכה
בטכס הסיום בפרס הנודד על שם ד״ר
זיו ציון מארגנם הראשון של מדריכי מג־ד״א.
הפרס הוא פסל (מעשה ידי הפסל
הצעיר סילביו ראנד) :דמות ראש אדם,
שפניו מביעות כאב, ויד ענודת סמלמגד״א
תומכת בו.

דה העיקרית: המו״לים הפכו, באישור
הממשלה, לבעלי מונופולין, מכיון שהממשלה
מוסרת להם את כל הנייר העומד
לרשות הספרות. המו״לים השתמשו במעמדם
זה, כדי לכונן צנזורה נסתרת,
הכריזו חרם על ספרים מסוימים (שלא
מצאו חן בעיני השלטון) ואיימו על מפירי-
חרם אלה בהוצאה מאגודתם (משמע: הפסקת
אספקת הנייר).
מקרה אופייני: מו״ל מסוים החתים סופר
צעיר על חוזה, המוכר לו (תמורת
אחוזים) את הזכויות על יצירה ספרותית
חשובה, אך לא קבע בחוזה תאריך. והנה
חלפה כבר שנה ויותר (ופגה האקטואליות
• 3ספרים עברו עד כה גבול של 15000
ספסים :״ הסור השביעי* ,״ב שדות פל שת
* 1948ו״ הוא ה לן בשדות*.

במלחמת העולם השניה השתדל הנשיא
רוזבלם למשוך למנגנון המדינה את מ סב
הכחות של המשק הפרטי. הוא נתקל
בסרובם של מנהלי העסקים לוותר על משרותיהם
הציביליות — משכורות״הענק,
הפתרון היה אמריקאי אופייני: מערד
חדש של ״דולאר-א־ייר־מן״ ,אנשים שקיבלו
משכורת ממשלתית של דולאר אחד לשנה
(מכיוון שהחוק לא הרשה העסקת
עובדים בלי שכר) ,ונשארו במשרותיהם האזרחיות
בחופשה־בתשלום.
נוהג זה עורר בשעתו ביקורת חמורה,
כי מנהלי העסקים הוסיפו, גם בהיותם
פקידי ממשלה, לדאוג לאינסרסים של נות־ני־עבודתם
האזרחיים. בכל זאת נאלץ הנשיא
טרומאן, בחיוך עצוב, לחתום לפני
שבועיים על חוק המאפשר שוב להעסיק
(הפעם אף בלי דולאר אחד) אנש־ם, הנשארים
במשרות אזרחיות.
כשסנה שר המסחר והתעשייה, יעקב
גרי, למפעלי התעשייה בארץ וביקש להשאיל
לו את מומחיהם בשכר של ״לירה
לשנה״ ,נענו רק שני מפעלים. בית החרושת
לסיגריות ״מספרו״ שיגר את מנהלו
ד״ר ג׳ון לוי, קרח, ממושקף ובעל
מבטא גרמני מובהק, לפקח על התעשיות
הקלות במשרד המסחר והתעשייה, למשך
שנה; ומפעל ״אתא״ השאיל את מנהל
מחלקת הסטטיסטיקה שלו אלכסנדר
אשכנזי למנהל אגף הטכססיל והעורות.
מינויו של ג׳ון לוי כמפקח על התעשיה
החימית נתקבל בחוגי התעשיינים בסיפוק,
אולם הסטטיסטיקאי מ״אתא״ ,אלכסנדר
אשכנזי, כמנהל אגף טכסטיל ועורות,
נתקבל בפחות התלהבות. מנהל אגף
הטכסטיל לשעבר, אלכסנדר מורגנשטרן,
תעשיין טכסטיל נודע מחו״ל, היה יותר
קרוב ללבם של התעשיינים מפקיד חברה,
שבראשה עמד גם שר המסחר כיום.
אכזבת חוגי הייצרנים גדולה יותר אחר
ששבוע לפני זה היתד, מועמדותו של מור־גנשטרן,
כאדם שימשיך לנהל את האגף
החשוב, כמעט בטוחה.
אולם אלכסנדר מורגנשטרן הוא אחד
ממחברי צו ההלבשה וההנעלה, ואהדת הציבור
אליו אינה גדולה ביותר.

1הה את עצמן־ :

.פנליציקה. אני משוגע-
האוירה באולם הבימה בתל אביב היתד,
חגיגית ביותר. בשורות הראשונות
של היציע נראו אשת הנשיא, ראש הממשלה,
גברת בן גוריון, שרים, הרמטכ״ל,
ראש העיר. האולם היה מלא שמלות הדר,
פרוות, אנשים, ששילמו מחירים ממולחים
בעד הכרטיסים, כרי לבוא לד,פרד מהתזמורת
הפילהרמונית ערב צאתה לסיור
באמריקה. כבד תנועה, דיבור, עלה מר
ישראל רוקח על הבט־״ כדי להשמיע את
דבר ראש עירית תל אביב לתזמורת הנפרדת
מאתנו. דבריו היו קודרים, כמעט
תבוסניים :״בימים קודרים אלד...,ד,לב שלנו
מלא חרדה ...התזמורת תמריא על כנפי
נשרים, בשער, שהשמים מעוננים בעולם.
מי יתן ותחזור בשלום״ .נאומו הפורמלי
של רוקח התאים למסגרת, הקהל
חש את רצינות המצב, את אוירת החג
המוסיקלי-ציוני-תעמולתי ,,אז בא המספר
של התכנית.
ליאונרד ברנשטיין אינו רק מנצח,
קומפוזיטור, פסנתרן, הוא גם נואם
בחסד ; אף הוא עלה על דוכן הנואמים
— בין רגע נשמעו באולם הדי צחוק.
״גברת ווייצמן היקרה״ ,פתח המנצח ד,ח־נני,
אהוב הקהל ; מכאן ואילך הרגיש ברנשטיין
כמו בבית; נאומו היה בערך כזה:
בי.ג׳י, פוליצ׳יקה, יגאל (בן גוריון, הגברת
בן גוריון, יגאל ידין) ,קהל נכבד,
אנחנו עומדים לנסוע לאמריקה, כדי להביא
לשם את הרוח שלנו ...אני אוהב מאד
את ישראל ...יש כאן הרבה נודניקים,
אפילו נודניקים ממדרגה ראשונה ...אבל
אני אוהב נם את הנודניקים ...אני משוגע
לרוח הזאת ...כאן כולם משוגעים...
זוהי הרוח שבנתה את הארץ, וניצחה במלחמה,
זהו אותו השגעון שמוביל אותנו
עתה לאמריקה ...אני אוהב את הש־געון
הז ה ...אני אוהב להיות משוגע...
אני ״א אידישער בחור״ (אברך יהודי)
אנחנו ננצח״...
בתכנית המוסיקלית, שבאה אחר כך,
היד, ברנשטיין יותר רציני הוא ניגן
את מוצרט, ניצח על יצירה של שומן.
אחר כך הוזמן הקהל למזנון. נשים יצאו
להיראות, לראות. האכסדרה היתה מו־צפה
פרוות, ריחות בושם, נשים יפות ונשים.
ורק
מוסיקאי צעיר אחד הסתובב בפנים
קודרות:
הנהלת התזמורת לא מצאה לנכון להציג
בפני הקהל באמריקה אף אחד מבני הארץ,
שנתפרסמו שם כסוליסטים בעלי רמה, הראויים
בלי ספק לשבת על במתה. אותה
הרוח האופינית לתזמורת, כפי שאמר לי-
אונרד ברנ־ניטיין במסיבת הפרידה, היתר,
מוצאת בטוי חזק יותר כלפי הקהל האמריקאי,
אילו הוצגו שם כמה מבין צעירים
אלה שגדלו וחונכו בארץ — הרי בזה
בע קר מתבטאים הישגי התרבות של העמים.

דקירות דותיות

״דמא. שחדור ועוד...״
משקפיו של המשורר דויד שמעוני התנוססו
לצדי משקפיו של המו״ל נחום טבר־סקי,
בכינוס ״האות המודפסת״ שבא להביע
את מחאת כל המקצועות הקשורים
בהדפסה (למעלה מרבבת מפרנסים) ,נגד
הממשלה המסרבת לספק להם נייר (״העולם
הזה״ .)686
אולם ימים אחדים לפני כן, ירדה על
הסולידריות הממושקפת מהלומה מהדהדת:
בטאון אגודת הסופרים פירסם מאמר של
הסופר אברהם רגלסון, בו הוא טוען, פחות
או יותר, שמו״לים מסוימים הם שקרנים,
רמאים ועוד כהנה וכהנה.
טענתו: המו״לים משלמים לסופרים אחוזים
מן המכירה, אולם למעשה אין כל
ביקורת על כמות הספרים שהמו״ל מדפיס׳
ויכול מו״ל להדפיס 5000 טפסים,
מבלי לשלם גם עבור •2000 בימי השפל

חומים ונאים

תמונה זו צולמה ליד קולנוע יפאור ביפו. שעה שהרהר ההמום
יצא מן הפרט ״תעלולי אשה״ (ראה מדור קולנוע) .קורא שיזהה
את עצמו ויופיע ראשון כמערכת יזכה בפרס של שתי ל״י.
כשכוע שעכר זיהו את עצמם כלה ארליך, רה׳ יונה הנביא ,31
ת״א, וכעלה. לא ידוע למערכת כיצד חילקו כיניהם את הפרם, אך
כספר נרשם, כמוכן, המין היפה.

הסולידריות בין אנשי המעמד ניצחה
בשבוע שעבר את החוק והסבל גם יחד...
בפני כב׳ השופט מאני עמד אדם, הנאשם
בגרימת חבלות גופניות חמורות לאדם
אחר. הוא דקרו בסכין לא פחות משש
עשרה פעם. אחרי חקירה ממושכת, לאחר
שהיה ברור לכאורה, כי הנאשם הוא הוא
שדקר את חברו, זוכה האיש, מכיוון שעד
הראיה היחידי, הקרבן עצמו, לא רצה להעיד
נגדו. הנדקר, אברהם באדר, עולה
חדש, שכב בבית חולים זמן ממושך, ומ-
שהוזמן אחר כך למשטרה, כדי למסור
פרטים על המקרה, אמר :״אינני זוכר
כלום ולא אגיד מאומה״ .הנאשם, לזר
מדקביץ, הובא בכל זאת לדין, כשהתובע
מנפת יפו, נתן קנת, ממטיר עליו שאלות
לשוא
המעשה אירע ביפו באחד מבתי הקפה
הפתוחים גם לאחר חצות. בלילה אהד ישבו
שני הידידים בחברת, מכרים אחרים,
אכלו, שתו ונהנו. אחר כך שיחקה כל
החבורה בקלפים. קרוב לשתים קרה אינצידנט,
שסיבתו לא הובררה די הצורך.
באדר נדקר קשות והועבר לבית החולים.
(המשך ״במדינה* — עמוד 110

,העולם הזר!׳׳ מס׳ 647

ה ת כני ת הרו סי ת
פרום השנה 1951 עומד העולם מול העובדה הנוראה, כי יש כל הסיכויים לבך
שעוד לפני תום השנה תשקע האנושות בים הדם והסבל של מלחטת־העולם
השלישית.
כבר עתה מוכנים למעלה מ־ 10 מליון איש לצו האש. אין כמעט ספק, שתוך
12 החודשים הקרובים יוכפל מספר זה ו־ 12 מליון חיילים סוביטיים, סיניים ומזרח-
אירופים יעמדו נגד 8מיליון אמריקאיים ומערב־אירוסים.
הקו הקודר ביותר במצב הוא, כי אין עוד איש רציני בעולם המפקפק בכך
שמלחמת־העולם השלישית היא בלתי נמנעת. השאלה היחידה
הנשמעת בכל רחבי העולם, באוירה של יאוש כמעט אדיש,
היא: מתי תפרוץ המלחמה?
800

דביזיות,

פצצות.

.ה״אופטימיסטים״

אומרים: רק בשנת .1953 לא הרוסים ולא האמריקאים מעונינים
במלחמה מידית. האמריקאים, מפני שמלחמה מידית
תפקיר ללא כל ספק את כל אירופה, המרחב המערב־אסיאתי,
יאת המזרח הרחוק בידי 300 הדיביזיות הסובייטיות (בתוספת
100 דיביזיות מזרח־אירופיות וכ־ 400 דיביזיות סיניות),
שיעמדו לפקודת סטאלין תוך 60 יום אחרי הכרזת הגיוס.
ואילו הרוסים אינם מעונינים במלחמה מידית, לסי הסברה
האופטימית, כי אין כיום לסובייטים אלא כ־ 60 פצצות
אטום, נגד קרוב ל־׳ 1000 הפצצות האמריקאיות.
המסקנה: האמריקאיים מעונינים במלחמה ב־ , 1953 מפני
שהם מקוים שעד אז תהיה אירופה המערבית מזוינת
כראוי, ואילו הרוסים מעונינים במלחמה, כשמלאי הפצצות האטומיות שלהב יגדל.

זה חדשים רבים לפתוח ב״מלחמו׳,־מונעת״י, לפני שהרוסים יצברו מלאי שיספיק להחריב
את ר,תעשיה האמריקאית. ותהיה זאת תמימות רבה מדי להאמין כי הרוסים, המאמינים
מאז ומתמיד שצבא־היבשה (הנעזר ע״י חיל־אויר צמוד) הוא הנשק הסופי, יחכו
עד שיקום הצבא ה״אטלנטי״ באירופה המערבית, חסרת הישע היום.
ההגיון האכזרי מחייב, איפוא: מלחמת־העולם 1951 קרובה יומר לודאי, מאשר
מלחמת־העולם ,1953 או מלחמת־העולם .1955
התמונההב רו ר ה. המלחמה היא ממלכת אי־הודאות. האפתעה היא לחם
חוקה. אך כששני ענקי-עולם יוצאים להתגוששות מכרעת,
מעטים הנתונים שאינם ידועים מראש. חבר חוקרים, המנתח
את מטרות הצדדים, מעריך בזהירות את כחותיהם הצבאיים
והחרושתיים ושוקל את תכונותיהם, יכול להגיע, בסיכום
חקירתו, לכלל תמונה ברורה למדי של דמות המלחמה הבאה.
העובדות הבולטות:
ת קו פ ה — לא תהיה זאת מלחמה של שנה, שנתיים
או אף חמש שנים. שני הצדדים ילחמו עד הנשימה הנואשה
האחרונה, מבלי שתהיה ביכולת אחת מהן להתגבר על
יריבתה בתקופה של לפחות 10 שנים.
היקף — למלחמה זו לא יהיה גבול, ולא יהיו בה
מחנות ניטראליים. תילחמנה לא שתי מעצמות מוגדרות ע״י
גבולות של שטח, כי אם שתי ממלכות רעיוניות, אשר
לוחמיהן־מאמיניהן יימצאו בכל יבשת, בכל ארץ ובכל עיר
— משני עברי החזית הצבאית.
נצחץ — במרוצת הלחימה ייאלצו שני הצדדים לנקוט באותן השיטות הטוטאליטריות
וסופן להיות דומות זו לזו בכל — פרט לסיסמאות. אם יתנשא
על תלי החרבות של התרבות האנושית, ועל קברות האחים של
עשרות מליוני המתים בקרב, בהפצצות או ברעב, הכוכב הסובייטי
או הנשר האמריקאי — תהיה זאת אולי התוצאה הפחות חשובה
של מעשה־ההתאבדות, שיחזיר את האנושות אחורנית.

מלחמת-עולם 1

... 1055 , 10 .. 3 , 1051

נחמה נוחה זו מבוססת, כמובן, על אבסורד יסודי.

קארל פון קלאוזביץ, אבי התורה הצבאית החדישה, קבע את הכלל ההגיוני: לא יתכן,
כי שני צדדים לוחמים מעונינים בדחית הקרבות. אם תועיל הדחיה לצד אחד, משמע
שהיא מזיקה לצד השני — וצד זה מעונין, איפוא, לפתות בקרבות מיד.
אותם האמריקאים הסבורים, כי הפצצה האטומית תהיה נשק מכריע, תובעים

גויקאית,

האות ניתן. בלי אזהרה מוקדמת ימריאו מסוסי-הענק. וימטירו את פצצות־האטום
על תעשיות האויב. כעבור שעות ספורות יחזירו מטוסי המותקף את מבת־התגמול.
הצלחת ההפצצות הראשונות תקבע בהרבה את יחסי הכחות ואת גורל המלחמה,

בה בשעה שה״בי 36-״ האמריקאיים וה״יו־4״ הסוביטיים יעברו את הקוטב הצפוני,
כדי להחריב את תעשיות־היסוד, יתקומם באירופה ובאסיה ה״ציא הנסתר״ של
המחנה הסובייטי — ארגוני-הפעולה הקיימים במחתרת, שיכינו את הפלישה.
ר7וד>ד7

ביבשה תעבור יומת הפעילה לידי
ש להתקפה אולריה. הרוב־יטים
ד את הים במחוח רבים ולכבשן.

הימית האפריקאית; מבלי שהאהת תוכל לפגוע בשניה ״פגיע מפי־עת׳ המלחמה_ ממסור למרוץ
של הזדיינות, וכל ציי ינסה להשמיד את תעשיית אויבו זריכוויו על־ידי הפצצות׳אטומיות.

אט ייעלם גס ההבדל הרעיוני בין הצדדים. נוכח ד,נסיון הקומוניסטי
ולל מהפכה פנימיי תיאלץ גם אמריקה לקבל על עצמה משטר חדש
טליטרי ולדכא באכזריות כל שריד של חופש האדם שלמענו נלחמים.

הרדיו יהיה לנשק מוחץ .״ממשלות בגולה״
ומנהיגי הגיים החמשי יקראו להתמרדות
פעילה וינסו להגדיל את התוהו ובוהו.

]נשק, מזון ומנהיגים[ בדרך מאויר.

פצצות-הרוח תתווספנה על פצצות־החומר. מבול
של כרוזים, הסתות ואיומים ירד על העמים
והמאבק יהפיר למלחמת אזרחים עולמית.

300 דביזיות סובייטיות 100 ,דיביזיות מזרח-אירופיות ו־ 400 דיביזיות
סיניות תכבושנה בהסתערות־ענק את החוף האטלנטי של אירופה, את אסיד,
הקדמית ואת החוף הפציפי האסיאתי. מולן תעמודנה פחות מ 20-דיביזיות.

יתל׳־ל-׳מ— ייי

אם תפולנה תעשיות־הענק של אירופה שלמות בידי הסוביי׳
סים, תעלה התעשיה הקומוניסטית על האמריקאית — רון
זה יניע, מן הסתם, את האמריקאים, להחריבן לפני נסיגתם.

פעילת הצבאות תידחק יותר ויותר לפינה. אף צד לא יוכל לחצות את דזאוקינום ולהתרכז בראש.גשר צפוף,
כשהאויב יהיה מצויד בפצצות אטום. הסצצותהשמדה של ערים שלמות, חתירה מהפכנית מבפנים, פעולות
מרוד וטרור נגדי — אלה תהיינה הפעולות העיקריות אשר בהן תתבטא המלחמה העולמית בשתי היבשות.

מעגל-האימים של מרוץ ההשמדה יגיע לשיאו האחרון. אנשי-המדע יתחרו בהמצאת כלי-הרס משוכללים
יותר — ראקיטות שתשאנה פצצות אטום מסביב לכדור הארץ, קרני מוות :,חיידקי-השמדה. עם התעייפות,שני
הצדדים גם יחד ושקיעת שרידי התרבות האנושית לתהומי בראשית תגיע שואת העולם לסיומה הטראגי.

החקלאות, המסחר ורוב התעשיזז

למרות ההתנגדות הנואשת,
יסתיים: שלב
זה בנצחון הסובייטים

המשתתפים בתחרות:

אהרון אילני נולד בשטוטגרט (גרמניה) בש
נת ; 1910 עלה ארצר. בשנת .1934
בגרמניה ר.יר. מומחה למכניקה עדינה
ניית מצלמות ומכונות קולנוע. בארץ עבד כמכונא
ובאשר ערכו המוסדות תעמולה בקרב היישוב למו.
נדבים למשטרה, נענה. הוא שירת 11 שנה במשטר!
המנדט עד התחלת שנת .1947
עם שחרורו, לאחר שבמשך שנים רבית היה חוב
נלהב של אמנות ריצלום, הפך לצלם עתונאי מקצוע
ומייצג היום סוכנות אמריקאית לצילומי
ארמלד כר הוא ״קוקניי״ טהור. הוא נולד
בלונדון בשנת ,1919 ומגיל 17 כבר היה צלם מקצועי.
במרוצת הזמן התפתחו עסקיו׳ והוא היה לצלם
מפורסם באנגליה, בעיקר בשטח צילום הפרסומת והאומנות.
צילומיו הופיעו בשבועונים מצויירים רבים.
עד אשר, לפני כשנתיים, החליט כי יעלה לישראל.
הוא עזב את דירתו על ריהוטה, מכר את מכוניתו
יועם כמה לירות בכים הגיע לתל־אביב.
הוא גויים לשרות צבאי, כצלם בלשכת העתונות
הממשלתית, ובצאתו משם נכנם׳ לעבוד כצלם עתר
נות.
ויקטור אדפונזו דה ואילי-זיננר ,21 ,עלה מ־
!בוקרשט לפני עשר שנים. הוא החל לצ^ם ע! ד בהיות
!נער, והפך לצלם־עתונות מקצועי לפני 3שנים.
צילם זמן מה בשביל א. פי. האמריקאי, וגם מילא
שליחויות רבות של ״העולם הזה״ :הוא הצלם ש
צילם אה תמונת הנאשמים בשוד רחוב המלך ג׳ור;
(״העולם הזה״ ,)661 כשהאיש הכבול באזיקים רד.
אחריו והיכהו בפניו. שירת כצלם חזית של ד,מ. צ.
מ ק סי ם ס לו מון נולד בתל־אביב בשנת , 1922
דור ששי לילידי הארץ. בהיותו צעיר התגייס לחיל
האויר המלכותי ושירת שם חמש שנים. עם שחרורו
עבד כפקיד בנק, פועל במוסך, עוזר למכונאי בתקון
טרקטורים ופועל בנין.
את מחלתו המסוכנת — הסרטה — יכול היה
לרפא במקצת לראשונה, רק בעת שירותו בצ.ה.ל.
עם יחידת ההסרטה, אחרי גלגולים רבים ביחידה קרבית
של חיל רגלים ובחיל האויר.
עם שחרורו מצ.ה.ל. נסע להשתלמות מקצועית
באנגליה (מחוסר דיביזים התפרנס שם משטיפת כלים
בבתי־קפה) .לפני שהספיק לנסוע שוב לחו״ל (עם
המלצות לרוסליני) ,נכנס למערכת ״העולם הזה״ כעורך
תצלומים. בסך הכל מצלם הוא — כצלם מקצועי
\— רק שנתיים.
שמואל פרנק נולד בשנג־האי בשנת 1920
להורים רוסיים. הוא היה תמיד צלם חובב, וכשפרצה
המלחמה הסינית-יפנית בשנת ,1937 ניצל את ההזדמנות
הגדולה ויצא לשדות הקרב.
במשך זמן ממושך הופיעו צילומיו על
הזאת בשבועון הגדול, לייף״ האמריקאי. אחרי שנד
חזר לשנג־האי, ועבד שם כצלם עתונות, עד
העיר בידי היפנים בשנת ,1941 שסגרו מספר גדול ש׳,
עתונים.
בשנת 1945 יצאו היפנים משנג־האי, ופרנק חזר
לעבודתו בעתונות, עלה ארצה בשנת , 1949 להמשיך
במקצועו בתל־אביב, אחרי שרות ביחידת מפות וצילומים
בצ.ה.ל.
אריך פרנקנהיים ,56 ,עלה מברלין לתל-
אביב בשנת .1935
בגרמניה עסק במחקר היסוד להמצאת הטלביזיה,
עוד לפני שהפך הדבר למציאות יומיומית בארצות
רבות, ומחזיק כמה פטנטים בשטח זה.
עם עלותו ארצה היה מסריט יומנים חופשי, המקצוע
הקרוב ביותר למקצועו הראשון, שהיה קיים
אז בארץ, ואחרי כן כצלם עתונות בלתי־תלוי.
* הנם קאופמן נולד בקולון (גרמניה) עם פרוץ
:מלחמת העולם הראשונה, ב־ .1914 עם עלות היטלר
:לשלטון ב־ 1933 הפסיק הנס קאופמן את הקריירה
|שלו (היה שחקן תיאטרון) ועלה ארצה.
לפני שקבע, כי צלום עתונות יהיה מקצועו, עבד
קאופמן בענינים מגוונים ביותר: היה חבר קיבוץ,
פקיד בנק, פסנתרן בתזמורת ריקודים וחיל בצבא
הבריטי ( 5שנים) .מלבד זה, שירת גם שנתיים ביחידה
קרבית בצ.ה.ל.
דולן! קנלר ,29 ,עלה ארצה מגרמניה בשנת
.1939 בהיותו צעיר למד ציור וגרפיקה, עד אשר החליט
ללמוד צילום אמנותי ואח״ב הסרטה.
לפני עלותו ארצה הסריט כמה סרטי תעמולה
קצרים בגרמנית, ואח״ב עבד בארץ בהסרטת יומנים,
עד שגויס לצבא הבריטי. אחרי שחרורו עבד כמעט
על כל סרט בעל ממדים כלשהם, שהוסרט בארץ
וביניהם 48 :שעות ליממה, ירושלים עירי, סרט צבעוני
על המכביד, וכר.
עתה הוא סרטאי חופשי, ומדי פעם עוסק גם
בצלומים בשביל העתונית.

״היה זה בחגיגת העצמאות של עירית תל־אביב״ ,אומר
הצלם אריך פרנקנהיים ,״השגרירים, המוזמנים המכובדים התהלכו
באוירה נעימה, לגמו משקאות, והקשיבו למנגינות
התזמורת.
לפתע נפסקה ההמולה. לקראת החוגגים לבושי הפראקים
צעדה קבוצת לבושי חקי — נכי מלחמת השיחרור׳ אלה
ששילמו את המחיר. הכל נשתתק ורק על האספלט נשמעו
נקישות הקביים.״

הצלם רושם את החיים. לעתים קרובות מזדעזע הקהל למראה תמר
נותיו, אולם הוא עצמו נשאר רשם אלמוני. יש וגם הצלם מתרגש ומזדעזע
למראה התמונה שהונצחה במצלמתו — ואז הופך הצלם לאמן, לצייר ולסופר
גם יחד,.
״מהי תמינתך שזיעזעה אותך ביותר את השאלה הזאת הציגה
מערכת ״העולם הזה״ לצלמ-ם, שתמונותיהם הופיעו במשך השנה מעל
דפי עתון זה• תשובות הצלמים מתפרסמות בתחרות ראשונה זו, עם תום
, 1950 שיש בדעדת המערכת להפכה למסורת שנתית.

דוד רדבינגר ,26 ,עלה מוינה בשנת ;. 1939
עד לפני 7שדם הזכירה לו המצלמה דבר שתיירים ״׳
!נשאוהו בטיוליהם, או שלפניה עמד עם חבריו בשורה.
בזמן שמישהו אחר התריע :״לא לזוז״!״
וגם כאשר השיג מצלמה משלו, לא חשב דוד
רובינגר, כי יבוא היום ופרנסתו תהיה תלויה בצילומים.
אולם אט־אט נכנם הדבר בדמו, והוא הפך לצלב עתונות למזכירות תחרות התצלומים, ת.ד ,2812 .ת״א,
אני בוחר בצלם ...
היחד״ לדעתי, המזעזעת ביותר.

(נא לרשום באותיות בדורות).
סתימה

שתמונתו

״היה זה יום אזכרה ככל יתר ימי
התרגלנו אליהם״ ,אומר אלפונס זינגר.
״מישהו ניסה לנחם אם המתיפחת על
קרובי החללים עמדו מסביב, עת הספיד קצ
האמיצים שנפלו בקרב על לטרון.
רק בפינה אחת עמד קבר בודד, לל!
פרחים, וללא שם״.

״יהודה׳לה הקטן הגיע רק עתה מחו״ל. הילדה המובילה
אותו מבוגרת ממנו בכמה שנים ונמצאת כאן זמן רב יותר.
יהודה הולך בצעדים הססניים, ועוד אינו מתמצא בסביבתו
החדשה. חברתו בטוחה יותר בעצמה, ותמיד עוזרת ליהודה,
במשחקים ובלימודים.
״בעת שצלמחי תמונה זו, לא הרגישו בי הילדים כי —
שניהם עוזרים 1״ אומר דוד רובינגר.

״ תמונ תי
המזעזעת

ביותר״

״כבר הספקתי ׳לראות אוירונים רבים בי1
פרנק ,״גם דגלים לא מעט עברו על ראש)
אולם אף פעם לא ראיתי באוירון או
מתכת ובד, או נושא לצלום. ורק בנעילו[
לב גם לצבע הדגל: היד. זה דגל תכלת-לב|
עברית 1״

״יש וגם צלם עתונות ציני נדהם, וכמעט שוכח לצלם. מקרה כזה קרה לי בהגיע ספינת־העולים
״גאולה״ לחיפ אזמר הנם קאופמן.
״שורת חיילים עמדה לאורך המזח, לבל ינסה מישהו לברוח. על הסיפון הצטופפו העולים.
לפתע הופיע איש נושא חבילה לבנה. באיטיות צעד קדימה, כשחבריו ה״בלתי-ליגליים״ מפנים דרך
בפניו. הוא הגיע למעקה, ובכבדות פתח את החבילה הלבנה. בתוכה — יותר לבן מהחבילה עצמה —
תינוק מת.
הוא הרים את הגויה הקטנה ובקול חנוק צעק :״אתם הרגתם את בני״ .מישהו אמר :״זה מהפצצות
המדמיעות״ .החיילים לא התערבו. האב פנה עורף, ובאותה איטיות חזר לבטן האניה, כשחבריו
״הבלתי־ליגליים״ מפנים דרך לפניו״.
כרה, שכבר
בנר״ ושאר
ות הלוחמים
נפידים, ללא

ארנולד בר יצא לואש הניקרה, כשחזרו השבויים מהלבנון.
חמשת הבחורים התקדמו, כשחבילותיהם בידיהם. למטר, התפורר
הכתם הגדול — קרובי החוזרים, שלא הורשו לעלות
עד לנקודת הגבול — לים של אנשים, שהתקדם בריצה
לקראתנו.
היא באה יותר מאוחר, כי לא רצה עם השאר .״מה זה
סביב צוארך? נפצעת והדמעות זלגו חרש .״אך אני לא
יכולתי יותר לכוון את מצלמתי״ ,אמר ארנולד.

עתה מזמינה המערכת את הקוראים להחליט, מהי התמונה המזעזעת
ביותר מתוך ד,״ .9הצלם שיזכה בהתחרות זו, יקבל מטעם המערכת פרם
בסו 25ל״י, ואלה מבין הקוראים שיבחרו בצלם המנצח, יזכו חמשה,
על פי הגורל, לצילום־פורטרט חינם מידי הצלם שהם בחרו.
את התשובות, בצירוף התלוש המתפרסם בפינה התחתונה הימנית
בעמוד זה, יש לשלוח עד ה 15-לינואר למזכירות התחרות לפי הכתובת :
ת. ד ,2812 .ת״א.
נא לרשום על המעטפה ״תחרות הצילומים״ ולא לשים בה כל
חומר אתר.

קשים, התקדם בכבשו כפר אחרי כפר,

״המקרה אירע בנגב. צבא ההגנה לישראל, לאחר קרבות
ובכל מקום מצא בתים עזובים. הערבים כבר הספיקו ׳לברוח.
על אחד הכבישים פגשנו את השלישיה שבתמונה. האיש המוטל על האדמה נפל בעת הבריחה
ונפח את נשמתו. אשתו וקרוב אחד נשארו ליד הגויה.
בפני המחזה הטראגי הזה נזדעזעתי: הערבי והערביה, שעל פניהם פחד מפני החילים הישראליים,
מסרבים לעזוב את האיש גם אחרי מותו״.,אמר אהרון אילני.

״לאלה שאינם נמצאים בבית המשפט, פסק-דין מוות הוא
דבר מופשט, שקוראים עליו בעתונים, ורק תמונה ממחישה
את הדבר בעיני הקהל.
״אך תמונה זו״ ,אומר מקסים סלומון ,״אינה מעוררת
בזכרוני תמונה עתונאית מוצלחת בלבד — אני שומע את
הבבי המר של יעקובוביץ וקישקוש אזיקי הפלדה — צעד
ראשון לקץ חיי אדם״.

״לפי דעתי, מכמלת תמונה זו את התקופה השחורה ביותר בתולדות ישראל״ ,סבור הצלם רולף
ן קנלר ,״צלנתי אותר, בחים ,.,כאטר ר,ו_1א,־ ,דא״י צ׳את אירוע! 1*43 י האנ״לים.! ±1*7 ,ע! !.ת
? מעפיליה לאניה בריטית, שתסיעם למחנות ההסגר בקפריסין.״
שלושת המאושרים, השוכבים על אלונקות, הם אשר, חולה ושני פצועים, שמצבם הקשה לא הרשה
טילטול נוסף באניה עד קפריסין. הם הורשו להשאר בארץ. בתקופה ההיא, יכלו יהודים להכנס
האלה עמדו, למעשה, בפני שגי שערים נ
י לארץ ולד,שאר בה, רק אם היו מתים למחצה, והשלושה
השער למולדת חדשה, או לעולם הבא״.

במדינה
(המשך מעמוד )4
מרקביץ נעצר ושוחרר אחר כך בערבות
עד למשפט.
עמד בפני השופט וטען :״אינני יודע
מי דקר אותי, אינני זוכר השופט
והתובע לחצו עליו :״אתה יודע היטב מי
דקר, אתה ישבת עם אותו איש כל
אותו ערב״ .ואו הביע העד השקפה, שהכריעה
בכל המשפט ואם אפילו נד־קרתי
— כנראה שהייתי ראוי לזה, כנראה
שהיה מגיע לי״ .נוכח עמדה כזאת,
לא היתד, עוד לתביעה כל אחיזה, מאחר
שעבירת התקיפה מוגדרת בחוק כמעשה
שהוא נגד רצונו של המותקף. עמדתו של
העד הביעה הסכמה ומרקביץ זוכה.

דף תל!ש
בעת שנערך משפטו של גרשון ריסוב
וששת חבריו, המתקיים בימים אלה בביה״ד
המחוזי בחיפה, צבא קהל רב על פתחי

גרשון ריטוב
אחרי 60 נזטר

אולם ביה״ד, וילדים הציצו מבעד לחלונות
המרושתים.
גרשון ריטוב ,35 ,רחב גרם וכחול עין,
בעל בית מלאכה לתיקון מכוניות בעיר
התחתית בחיפה, הוא ידוע בעיר. בימי
מאורעות 1939 שמש גרשון ריטוב מפקד
טירת צבי ועמק בית שאן, ובעת מלחמת
העולם השניה ריכז את עניני ד,״הגנה״
באלכסנדריה ; בימי רלח־ית השחרור היה
ריטוב מפקד העיר התחתית.
סיבת המשפט, הנמשך זה החודש השמיני,
נעוצה בתגרה שארעה ב־ 9לאפריל
,1949 בין מוסלמים ונוצרים במסיבת
כריסטמם הראשונה, שנערכה מטעם העדה
היוונית־קתולית במסעדת ספיננ׳ס. ריטוב,
שהוזמן יחד עם מספר צעירים יהודים
כאורחי כבוד למסיבה, ניסה לתווך בין
הצדדים.
הגיעה המשטרה ועצרה את ריטוב ועוד
יהודים, שחולקו ל־. 2קבוצות, שהוכנסו—
האחת לחדר הימני ואחת לחדר השמאלי
של התחנה.
״שתוק ושב כשקט.״ ״לפתע
החלו ניתכות עלינו מכות ובעיטות מכל
צד״ ,טען ריטוב ,״כשפניתי לקצין טריפום
— המפקד של המשמר הנע בחיפה ואמרתי,
תראה מה נעשה בתחנה שלך! אמר לי,
שתוק ושב בשקט ! לאתר מכן קראני
הקצין טריפוס שוב אליו, נכנסתי לחדר,

ואו פקד עלי: צא החוצה ודפוק בדלת 1
יצאתי ודפקתי. משנכנסתי אמר שיש לו
פקודה לשחרר אותי ואת שמעון חינסון,
אחד העצורים — בערבות. בקשתי שיאפשרו
לי לנסוע לביתי, ד.,מצא בנוה״שאנן,
בקצה העיר במכונית שלי שעמדה לפני
התחנה. אולם הקצין טריפוס פקד עלי
ללכת ברגל. כ־ 60 מטר מהתחנה התנפלו
עלי ועל תינסון 4שוטרים, שנצבו לרוחב
הכביש והחלו 7ד,כות אותנו באלות ! ספגתי
מכות באלה על גבי ועל ראשי, רק אחרי
שצנחתי על הקרקע והחילותי קורא לעזרה
— יצאו שוטרים מהתחנה לעזרתי.
מי כאן הנאשם? ?אחר שפצעי נחבשו
באופן ארעי, אמרו לי כי אוכל ללכת,
אולם סחדתי לצאת ! שעה קלה אח״כ
נלקחתי למגד״א — ומשם נשלחתי לבית
הסוהר. ריטוב טען, כי רק לאחר שעו״ד
טויסטר הלך בלילה לבית השופט, ונתן
הצהרה בשבועה כי בבית הסוהר נמצאים
אנשים פצועים, הורשה לו לבקרם. כשבקשה
המשטרה לעצור את ריטוב ל־ד
ימים נוספים, פשט ריטוב לפני השופטת
החוקרת את הולדתו, והראה את גבו
החרוש פצעים.״
לדברי ריטוב, הוקם במשטרה בית־דין
חוקר בהרכב הקצינים זלינגר ובנדל. הוזמנו
לד,ע ד הקצין טריסוס, נהג המשטרה
הניידת א. ורברג — אולם התנאי העקרוני
לשיתופו של ריטוב בביר,״ד היה, בי הקצינים
יורשו לחקור את ריטוב, מבלי שזה
יהיה רשאי לחקור את הקצ ן טריפ! ס.
ריטוב לא הסכים לשתף פעולה עם ועדת
החקירה...
ב״שך המשפט הפכו בהדרגה ריטוב
וחבריו מנאשמים — למאשימים. בישיבות
ביר,״ד שנערכו בימים האחרונים, קשה
להבחין מי הוא כאן בעצם הנאשם? שתי
העדויות המרכזיות המסילות צל כבד, על
פעולות ומעשים שנעשו ע״י אחראים
במשטרת חיפה היו: עדותה של היומנאית
בתחנת המשטרה המזרח ת, זהבה ויגר,
שסיפרה, כי קיבלה פקודה להעתיק ליומן
המשטרה פרטים על ליל המקרה, שכבר
כתבה אותם קודם לכן, ושנמצאו על דף
תלוש מהיומן.
מי יתפוטר 1לשאלת התובע ענתה
העדה, כי לא ידעה שפעולה זו מהוה
עבירה פלילית. כן סיפרה, כי ראתה במו
עיניה, כיצד נתלש הדף ע״י הסמל שוורצ־ברד.
כב׳ השופט עציוני ראה צורך להעריך
את אומץ לבה של השוטרת. חשיבות רבה
נודעת גם לעדותו של אברהם ורברג, עולה
חדש משאנג־האי, שהעיד באנגלית. ורברג
היד, נהג במשמר הנע בליל המקרר״ ורברג
הודה בביה״ד, כי העדות שמסר במשטרה
— לא היתר, נבונד״ ורברג הצהיר, כי
מה שהוא מוסר בביה״ד — זוהי האמת.
בעדותו, שארכה 5שעות, סיפר ורברג :
״כשאמרתי לם.מ.מ. שור, שאני עומד לך,גיד
את האמת בב׳ת־המשפם, אמר לי שיכניס
אותי לבית הכלא ורברג סיפר, כי בליל
המקרה פקד טריפוס על כמת שוטרים,
בצורר, מפורשת, שיארכו לשני הנאשמים
בקרבת תחנת המשטרה ״וישאו אותם
בחזרה על ד,ידים״ --
נודע, כי ריטוב עומד להגיש תביעת
פיצויים בסך 20.000ל״י נגד מספר קציני
משטרה גבוהים, שהתבטאו כלפיו כעל
״בריון, ומלך העולם התחתון בחיפה״.
בחוגי המשטרה סבורים, כי מספר
אנשים המעורבים במקרה זה יתפוטרו.

דרכי־וזיים

העגלון של הרצל

יוסף כהן, קצין הקיצוב ע״י הפיקוח
על המזונות בתל-אביב, היה באותו יום

במצב רוח ירוד. מאות אנשים צבאו מאז
הסקר על משרדו, ובהמולה הכללית
בלטה בלי־הרף מלה אחת — ״פיסטוקי״.
״רבותי, אין בוטנים״ ,כמעט התחנן
לפניהם יוסף כהן ,״אולו. מאין אקח
לכם?״ אולם הנאספים לא הבינו מה
פרוש אין בוטנים. עשרות תעודות הוטלו
על השולחן: מקרים סוציאליים, נכים,
מת. סרי־עסוה וכו׳.
קצ ן ד,קיצ,ב היח אובד עצות.
של מצור, חלההפוגה
לאחר כמה שעות
קטנה, ומטף כהן גשם קצת •לרווחה.
לפתע נפתחה דלת משרדו, ועל יד שולחנו
הופיע בקומה זקופה לקות חדש, בעל
שערות־שיבה, עם חתימת זקן ואמר :
״אני יחיא דד,באני,״
״ובכן, מה אדוני?״
״באנציקלופדיה ספר ד׳ ,עיינת?״
״לא, אדוני ! ״
הלה הוציא נייר מכיסו וקרא :
״בזה הנני להודיעך, כי אני בארץ ששים
וחמש שנים. מאז ועד היום הנני ציוני,
אשר בנין הארץ היה נר לרגליו. הנני
האיש, אשר הוביל במרכבתו את חוזה
הציונות, ד״ר תיאודור הרצל, הנני האיש
אשר למד את ראש ממשלת ישראל, כיום,
את עבודת האדמה. כדי להכירני, יואיל
כבודו לעיין בא-ציקלופדיה ספר ד׳״.
ציינתי לך, איפוא, מי אני, היות ובודאי
אינך יודע מי מדבר אליך, אך לצערי
אני צריך עדיין לדאוג לפרנ״תי, למרות
שגילי כבר שבעים ושש ש.ים. לשם כך,
יש לי חנות למכירת בטנים ואני מזה
מתפרנס. לאור זר, אבקשך, להקציב לי
כמות של 500ק״ג לשם להמשיך את
קיומי, אם יש ברצונך לקבל מראש
הממשלה המלצה עבורי אני מוכן להמציא

בכבוד רב
(—) יחיא דד,באני
עגלונו של הרצל ומורו של בן־גוריון
קיפל את הגליון לאחר שקרא מתוכו,
ומסרו לידי קצין הק צוב.
קצין הקיצוב, יוסף כהן, יכול היה
לדחות את הבקשה (שצורפה לתיק) עד
לשובו של ראש הממשלה לארץ, כדי
לקבל את המלצתו, אבו בכל זאת ...מדריכו
של ד״ר הרצל ומורו של בן־גוריון.
100ק״ג בוטנים נמצאו למענו, ומר
יחיא דד,באני נוכח לדעת, שעמלו בימי
נעוריו לא היד, לשוזב
כשהלך צלם ״העולם הזה״ לחפש את
יחיא, התאספו מסביב לחנותו סקרנים.
בעל הבית מנחם, השובת היום (אורז
תפוזים) רטן על גורלו המר של יחיא,
״הגיע הזמן, שהמדינה תדאג לאדם חשוב
וזקן זה״ ,אמר ,״מן הראוי שיהיה מ.הל״,
מנהל של מד? ,נשאל ,״מנהל של משרדים
ממשלתיים.״ לא כל כך נורא, בשביל
משרדים ממשלתיים הוא טוב מאד״ ,סייס
בינתיים עסקה אשתו בסידור הקולורבי
והצנוניות על הדוכן.

אהב ; 1אילמת
רגמה, כחולת העין, זהובת השער, בת
למשפפה חיפאית מעולי גרמניה, היא חר-
שת־אילמת מילדותו״ הוריה, סוחרים אמידים,
סובבו על פתחי כל הרופאים המומחים
ידועי השם, אך ללא הועיל ; רגי-
נר, נמצאה במצב שאינו ניתן לריפוי. לימים,
משהגיעה רגמה לפרקה 25 החלו
ההורים בחיפוש אחר חתן מתאים —
אולם המום עמד למכשדל — לא נמצא

איש, שהסכים לגאול את רגמה מבדי-
דו תה.
עד שלפני חודש אירע הפלא. ידיד משפחת
הכיר לרגינה בחור שחרחר, גבה
קומה, בעל עמים לוהטות. שמו היה אל־ברט,
מעולי טוניס, עובד קבוע ב״סולל
בונה״ ,גם הוא חרש־אילם• ״בלשון״ פלאית
הידועה רק להם — החליטו השנים
להנשא. ובבית הורי רגמה רבתה השמחה.
שבועיים לפני האירוסין נערכה מסיבת
קרובי המשפחה בעכו, שם מתגוררים הוריו
של הצעיר.
ואז קרה האסון — :הורי הצעירה וקרוביה
התחלחלו למראה הצפון אפריקאים,
שנוח להם לשבת על הרצפה, מאשר
על כסא ; לשמע לשונם המגורגרת המשונה
והמסתורית: למראה האוכלים בת-
אור, מאכלים צורבים לשון, ומעלי ניחוחות
מוזרים. בקיצור, לא הועילו בכיותיה
של רגמה, שמצאה את אושרה, והפצת־

יחיא דהבאניי
אחרי 65 שנה

תיו האילמות של אלברט — ההורים גזרו
:״לאנשים אלה לא ניתן את ביתנו״
— ועבשו יושבת רגמה בבדידותה ומצפה
לחתן

הארץ
על משרד חברת ״שלב״ ברחובות מתנופף
שלם ועליו כתוב: סניפים בתל־אביב,
ירושלים, חיפה, רחובות, פתח־תקוה, רמת־גן,
בירות ודמשק (״הצופה
בביקורת במחסני חפצי העולים ב״שער העלייה״
בחיפה, נמצאה מזוודה, המונחת שם
למעלה משנה מבלי שיורשוד״ בתוך המזוודה
נמצאו תכשיטי זהב, כלי כסף, כלי
מטה, חפצי הלבשה ושלושה אקדוחים
(״ידיעות אחרונות חייל בצה״ל
קיבל חבילה מבני משפחתו בניו-יורק.
בין השאר מצא בה גם קופסת שוקולדה
מתוצרת ״עלית״ ,בצירוף פתק: זהו השוקולד
הטוב ביותר, המצוי בעונה זו בשוק
בניו־יורק דבר אם
ידוע לך, שנכנסת לחודש השביעי להריון,
כיצד זה לא ידעת שאת הרה י
(״לאשת שתי צעירות
נעצרו במחנה צבאי במחוז ת״א. האתת
נאשמה בזה, שנמצאה במצב שאינו משתמע
לשתי פנים עם חייל בתוך המחנה ( ב מזנון

במרחב
גצוים
,מאמיניס, עווכו 3ת>ו1ו 3ה!י׳
.הצוק עמנו, ואנחנו עוד נשוב לעמוד
בראש האיכלאב!* הכריז השבוע ענו אל־חכים
עבד ן, שמן, גבוה, חובש כסיה לב־נד״
המבליטה אותו מבין ח בשי התרבוש
ברחובות קהיר ובחוגי השלם, ן.
עבד אל־חכים הוא המוכיר הכללי של
אירגון האחים המוסלמים — התנועה הדתית
הקנאית, שהתסשטה מערבה עד
החוף האטלנטי, ומזרחה עד פקיסטן, ר
תוך כדי כך לבשה אופי תנועה פוליטית.
על אירגון זה החלו שומעים לראשונה
בשנות השלושים המאוחרות, בזג׳אזיג וב־איסמעיליה,
עיירות בינוניות מצריות —
האחת עיירה חקלאית, אוכלוסיד. מוסלמית
טהורה, והשניה עיירה מודרנית, תושבים
אירופיים•
דת מוחמד. מצע האירגון: חזרת המוסלמים
בתשובה, ביטול החוק האזרחי
והפלילי, החלפתם ע״י חוקי הקוראן.
(אם ייתפס גנב בקלקלתו, למשל, חייב
הוא בקטיעת ידיו בפומבי) .הם לקחו
לעצמם סיסמה מושכת ודינמית . :דת
מוחמד בכוח החרב״ ,והטיפו בגלוי לזיון
המאמינים, שעליהם יוטל לבצע תפק דים
.בכוח החרב״ .התופעה הזאת מזכירה באופיר,
את כת היש! עיים, שהפכה, מכת
סגפנית דתית, לכוח מדיני, ששחק תפקיד
חשוב עד המאה הקודמת.
בראש האירגון עמד חסן אל-בנא מורה
בית-ספר עממי, שהשתבר כדי 8
לירות לחודש. לם.י זה התגלגל בכל מיני
עבודות, לרבות עבודה בבתי-המלאכה של
הרכבות הממשלתיות. כשהחל מזדהה עם
הארגון, גידל זקן על לחיו, דבר שהפך
למנהג אצל האחים, ובמרוצת הזמן בא
לסמל את הארגון.
למרות השכלתו הנמוכה, היה אל־־בנא
מנהיג מבטן ומלידה. נאומיו הלהיבו את
מאזיניו באש קדושה. ,כי הוא ידע כיצד
לדבר אליהם.
באחד מנאומיו בפני קהל של ערב
רב, התריע נגד הכופרים באמונת הנביא
ואיים עליהם באש גר,ינום. כדי להחדיר
למאזיניו את המשמעות המוחשית של אש
זו, פיזר בתוכם גחלים, שהכין מראש
למטרה זז. נוכח הבהלה וצווחות האימים
שקמו, רעם המנהיג :״מה תעשו כאשר
תובאו לגחלי־הנצח בגיהנום, אם זוהי תגובתכם
לגחלים עלובות אלה של העולם
הזה? שובו בתשובה, האמינו כי אין אלוהים
בלעדי אללה, ומוחמד הוא נביא!*
צעד ראשון. בשנת ,1942 כאשר
הפיל המלך פארוק את ממשלת מוסטפא אל-
נחאם .,נתן יד חופשית לכל מתנגדיו. האחים
המוסלמים, שלא רצו עדיין להופיע
כתנועה פוליטית, הסתפקו בייסוד עתון
יומי וסניפים לאירגונם בכל רחבי מצרים,
ובערים רבות של מדינות הליגה. הם
התנגדו לכל שיתוף פעולה, או הזדהות,
עם מדינה שאינה מוסלמית.
ב־ ,1945 כאשר הופיעו על הבמה הפוליטית
במצרים, היתה אחת מפעולותיהם
הראשונות — רצח אחמד מאהר באשא,
ראש ממשלת מצרים, שהיה בדרכו לאולם
ישיבות הסינט, לקרוא את הכרזת
המלחמה של מצרים בגרמניה. אחריו חיסלו
את אמין עוסמן באשא, מיניסטר הכספים
של ממשלת אל־נחאס ואחד ממנהיגי ה־ופד.
אמין עוסמן היה נשוי לאשר, אנגליה,
והתגאה ביותר בתואר ״סיר״ ,שהוענק
לו ע״י מלך אנגליה, מאשר בתואר
באשא.
;שק ומסחר. יחד עם הופעתם כגורם
פוליטי, אירגנו האחים בסים כלכלי
וצבאי חזק. כאשר הודח אל-נחאם מהשלטון,
הרשה פארוק לאחים להתארגן ככוח
מזוין, ולאגור את הנשק הרב ש.שאר
בשטח מצרים ע״י 4הצבאות שלחמו בה
(אנגליה, אמריקה, גרמניה ואיטליה) .במשך
זמן קצר היווה אירגון האחים המוסלמים
תנועה טרזריבטית חזקה, מצויידת ומזוינת
היטב. הדוגמא שהיתר, לפניהם: הארגון
הצבאי הלאומי ששמו, כבר נפוץ אז בעולם
ובמרחב.
חלק מנשקם מכרו (לקונים מארץ ישראל
— יהודים) ובעזרת ההכנסות, בתוספת
כספים שנסחטו באיומים, הקימו מפעלים
מסחריים רבים, שרכושם נאמד במיליונים
של לירות. הם ייסדו בתי-ספר
עממיים ותיכונים, מועדונים, בתי-חולים וחוות
לימוד.
השפעתם התפשטה עד שכמעט כל פקידי
משרד הפנים ואנשי המשטרה היו נתו
.העולם
הזח*,׳ מם׳ 667

מכל

נים למרותם. בסוף 1945 ארגנו האחים הפגנה
גדולה נגד הכרזת בלפור, שהפכה
במשך שעות אחדות לפוגרום, אך המשטרה
לא התערבה.
החרס תדכר. המאורעות בא״י, אחרי
החלטת החל,ק ;.ש? או״ם, נת.ו ;אח ם
הזדמנות מצוינת לתפוס מעמד מכריע בעי,י
העם. הם אירגנו מפנן גדול, במסגד אל־אזהר
בקהיר, מרכזו הר!חני של האסלאם,
בו הכריזו על ג׳האד (מלחמת קודש) ,אחת
ממצוזת הקוראן. תג׳ אמי! אל-תסיני הכריז
באותו יום, כי ״הסך, והעט גמרו את
תפקידם — הגיעה שעת החוב לדבר״.
הם אספו סכומים גדולים מאוד של
כסף (בעיקר מיהודים חרדים לחייהם, שרצו
להוכיח את נאמנותם למצרים) וכבר בחודשים
הראשונים של המאורעות שלחו פלוגה
של מתנדבים, בתלבושת צופים, לחזית
פלסטין.
אולם לא רק בנגב היו האחים פעילים
— הם אגרו נשק לרוב במחסנים,
במצרים, וערכו כמה נסיונות לרצוח את
אל־נחאס.
הילד מתגבר. ואז החלו חצר המלך
וממשלת מחמוד אל־נוקראשי באשא
לפחד מפני ילד טפוחיהם. המשטרה הפוליטית
— המצאתו של אל־נוקראשי, יורשו
של אחמד מאהר, ראש המפלגה ה־סעדית,
שנוצח ע״י האחים, נר,לד. חקירות
נגד פעולות האחים. מחסני נשק נתגלו,
שערוריות כספיות הובאו בפני הקהל,
האחים הואשמו בהתערבות ברצח האימאם
יחיא של תימן. בין הממשלה והאחים הוכרזה
מלחמה גלויה. אירגון האחים המוסלמים
הוכרז כבלתי־חוקי, רכושם הופקע
וחבריהם הושלכו באלפים למחנות ריכוז.
בסוף 1948 נרצח מחמוד אל-נוקראשי ע״י
סטודנט, חבר אירגון האחים המוסלמם.
אך התוהו־ובוהו שקיוו לו האחים לא בא.
למרות העובדה, שרוב מנהיגי האירגון
נאסרו, נשאר חסאן אל־בנא חופשי. והסיבה
לא איחרה להתגלות. הוא נרצח כמה שבועות
אחרי רצח אל־נוקראשי בפתח מועדון

מנהיגי האחים המוסלמים•
בגין היה הדוגמה
הצעירים המוסלמים (אירגון אחר) ,באחד
מרחובות קהיר הראשיים, .
גםלאחיש זקן. המשטרה טענה
שאין ביכולתה לגלות את הרוצחים, אפילו
אחרי חקירה ארוכה. בכל זאת הופצו שמועות
רבות, כי רגעים ספורים לפני הרצח
מנעו אנ שי המ שטרה הפו לי טי ת אנ שים מל
עבור
בסביבת מועדון הצעירים המוסלמים.
עם מות המנהיג, שקע האירגון החזק
והחל מתפורר. עד אשר הופיע הואפד לבחירות
ובמצעו הבטחה לשחרר את עצירי
האחים, וחופש פוליטי לכל המפלגות.
ברוב מכריע ניצחה מפלגתו של אל־נחאס,
וכעבור זמן קצר בוטלו החוקים נגד אירגון
האחים המוסלמים.
ועתה החלו שוב האחים לעלות, כי
הואפד זקוק אף הוא (כפי שהיו זקוקים
קודמיו) ל״כוח שלישי״ ,שיוכל להעמיד
נגר יריביו. במקום חסאן בא אחיו, עבד
אל־רחמן אל-בנא, שגידל אף הוא זקן, ר
דומה לאחיו דמיון מפליא, אך אינו אישיות
גדולה.
אלא שהואפד אינו חושב לחזור על
טעויות קודמיו. את האחים הוא ישחרר,
אך רק עם פיקוח וריסון. השבוע הוחל
בשורת משפטים לבירור האשמות נגד מנהיגי
האחים מימי אל-נוקראשי. הם נאשמים
ב״נסיון להפוך את המשטר״.
• עבד אל-רחסן אל־בנא ועבד אל-חכיס
פבדין

ה ע 1ל 0

אירופה

באחד הימים ישבו ז׳וקוב ואייזנהואר
במטוס, בדרכם למ סקבה. אייזנהואר סיפר
בהתלהבות על הה.צאות האחרונות ש־איפשרו
לטא.קים האמר׳קאיים לחצות
שדות־מוקשים ולטהר מעבר לחיל־ד,רגלים.
ז׳וקוב האזין באדישות.
״מה הייתם א.-.ם עושים במקרה כזה?״
שאל לבסוף אייק.
ז׳וק,ב משך בכתפיו .״היינו שולחים פשוט
גד! ד אוזר של חיל רג;ים. הר״שונים
היי ני סל ם. ומט רים את ה ר א ם

א״ק שוב מחי־ך

במשך שנתיים התהלך דווייט (״אייק״)
אייזנהואר בגלימתו השחורה של נשיא
אוניברסיטת קולומביה, והעמיד פני אדם
שמצא, סוף סוף, אחרי 60 שנה, את יעו־דו
בחיים. לפח ת פעם בשבוע חזר על
הודעתו החייכנית, כי אין הוא מתכונן
כלל וכלל להיבחר לנשיא ארצות־,־,ברית,
אך נתן להבין, כי מצפונו לא יתן לו

היה

להתנגד למנוי, אם העם האמריקאי דוקה
יעמוד על כך. ולמרות, שמדי הגנרל, על
5כוכביהם•) ,היו מונחים בין כדורי הנאפ־טאלין
בארון, היה ברור לחלוטין, כי
״אייק״ גם לא יתנגד לחזור אל תפקידו
היעוד: להיות מצביא צ-א־ו־,קואליציה המערבי
נגד ברית המועצות.
מוג טי ה ת לו נן. האדם שקיבל על
עצמו את התפקיד אינו ראוי לקנאה ; להגן
בתריסר דיביזיות על אירופה המפולגת,
מפני 175 הדיביזיות הסובייטיות המוכנות
מעבר לגבול הנהר אלבה, זהו
תפקיד, שכאילו נוצר למען המצביא בילל
שתי התכונות החשובות: כשרון על־אנו־שי
להשליט בחיוכו הקורן סדר בין הנערים
הסוררים, ואי־אהדה עמוק למשטר
הסובייטי.
את הבשדון הראשון הפגין בהזדמנויות
בלתי־ספורות, בשעה שפיקד על צבא הברית
באפריקה הצפונית ובאירופה. כמעט
מדי יום ביומו היה נאלץ ליישב סכסוכים
בין מונטגומרי, האנגלי נמוך־הקומה, שהצטיין
בגאוותנות ובעקשנות מפליאה, ובין
עומר בראדליי, מפקד החזית האמריקאי,
בן כיתתו בבית-הספר הצבאי של וסט־פוינט
.״ממטי״ ,חבוש •הבארט השחור, התלונן
שאייזנהואר מקפח אותו במזיד בשעת
חלוקת האספקה, כדי למנוע מן הבריטים
את הכבוד לכבוש את בדל ן ז ואילו
בראדליי עמד על דעתו, כי ברלין
אינה חשובה כלל, והעיקר הוא לכבוש במהרה
את דרום גרמניה, כדי למנוע בעד
היטלר להתבצר ב״מבצר ההרים״ שלו ב־ברכטסגאדן.

פעם הסביר אייזנהואר בגלוי את
חלוקי הדעות המרובים בינו ובין צ׳ר־צ׳יל.
האנגלים פחדו מפני הפלישה לצרפת,
תכנית שעוררה בלבם את זכרונות
האימים של מלחמת-החפירות מימי —1914
. 1918 הם רצו לפלוש, במקום זה, לימן
וליוגוסלביה, כדי להקדים את הסובייטים
בבאלקאנים. אולם אייזנהואר התעקש :
הוא דרש להתעלם משיקולים פוליטיים,
(אנטי־סובייטיים) כל עוד נמשכת המלחמה
מד היטלר. ובכך עמד ביום בהיר
אחד על חופי התעלה והבתכל באנשיו,
שהפליגו לקראת חופי צרפת.
״המרשל לא הזכיר אייק לא
פתח את ה״חזית השניה״ כדי לעשות טובה
לסטאלין. כבר באותם הימים היתד.
דעתו על הצבא האדום שלילית ביותר.
לא היתר, זאת שנאה אישית. להיפך,
אייק כמעט התאהב בז׳וקוב, כובשה ענוד
המדליות של ברלין, וכתב שהחייל הרוסי
דומה מאד לחייל האמריקאי בפשטותו החביבה.
שנאתו היתד, מופנית כלפי התורה
הצבאית הסובייטית, ונכונותה לבזבז
כמויות בלתי־מוגבלות של ״חומר אנושי״,
דבר שאייק התנגד לו בכל נימי נפשו.
• בארצות־הברית אין תואר ״מרשל״ (נמו
ברוסיה ובבריטניה) ,והגנרלים מתחלקים
לחמש דרגות, בהתאם למספר כוכביהם.
הדרגה העליזנה היא -גנרל בעל 5כוכבים*.

אוי

אחריהם
בפעם אחרת זועזע אייזנהואר במשתה
של ראשי ברית־המועצות •במוסקבה, לרגל
הכניעה היפאנית. בודי׳וני, הגיבור המשופם
של מלחמת־האזרח ם הרוסית, ששתה
כמות רבה מוי של וודקה, הביע את צערו
על שהיפאנים נכנעו מהר ולא נתנו
אפשוות ״;ילמד אותם לקח״ .רשם אייק
ביומנו :״המרשל לא הזכיר אף במילה
אחת, שכל יום נוסף של מלחמה היה עולה
בחייהם של אלפי חיילים סובייטיים

רועה

פרות

ושחקן מו,צועי.

גישתו האנושית הזאת של אייק, המזכיר
בכפרו ״פסע־צלב באירופה״ את משרתיו
זנהגיו, באותה חמימות כמו את מצביאיו
וחבריו, היא המבדילה בינו ובין
חברו־למקצוע בצד השני של היבשת —
דוגלאס מאק־ארתור. דוגלאם, בנו של גנרל
ופקיד ק,לו.יאלי, אינו שבל ביקורת,
בז ל״המון הפשוט״ ולדמוקרטיה, אינו מרשה
גם לעובדיו הקרובים ביותר לאמר לו
את האמת בפניו. ואילו אייק, בנו של סוחר,
שהיה רועד,־פרות ושחקן כדור־בסיס
מקצועי לפני שהצליח ל;/י״נם לבית־הססר
הצבאי, התיחס כמעט ביראת־קודש ל״דעת
הקהל״.
באחד הימים קרה מקרה מעציב לג׳ורג׳
פאטון המנוח, אחד המקורבים של אייק.
פאט, ן ,שהיה מפקד קרבי לדוגמה, בא מן
החזית וביקר בבית־חולים. שם פגש בכמה
חיילים שסבלו מהלם. למראה החיילים
הבריאים בגופם, שחשבם למשתמטים,
איבד פאטון, שהיה בעצמו עייף מקרבות,
את השליטה על עצמו: הוא התנפל
עליהם והיבה אותם מכות נאמנות.
המקרה עורר את דעת הקהל האמריקאית
ואייזנהואר עשה מעשה בלתי־רגיל: הוא
שלח לידידו מכתב גלוי, בו גינה את
התנהגותו ואיים עליו בפיטורין, אם יישנה
המקרר״ פאטון התנצל.
מקרים מסוג זה, שהפגינו את דאגתו
לשלומו ילכבודו של הטוראי הפשוט,
הפכו את ״אייק״ לדמות נערצת בעיני
חייליו — בה בשועה שדוגלאס מאק־אר־תור,
עם כל גדולתו האישית, היה ונשאר
דמות בלתי־פופולרית וכמעט שנוא־ ,הן
בעיני חייליו והן בעיני הציבור האמריקאי.
לפחות שנתיים ...מאק־ארתורהוא
חייל אמתי — שש לקראת קרבות, מחפש
את ההתקפה. אייק, לעומתו, ד! מה הרבה
יותר למהנדס השקוע בחישובים מאתינד
סיים, או לאיש־מדע המסתגר במעבדתו.
הוא נציג אופיני של תקופה, בה חשוב
ארגון האספקה בעורף, יותר מאשר הלחימה
המעש ת בחזית ! בה מ כ עת המלחמה
על ״הסרט־הנע״ של בית־החרושת,
יותר מאשר בשוחות.
באירופה המערבית הפך החיוך הרחב
של אייק לסמל, ממש כמו הסיגאר העבה
של צ׳רצ׳יל. אולם גם אייק יודע, שכל
החיוכים והסיגארים בעולם לא יכשירו 10
דיביזיות לעמוד מול ,175 ושתעבורנה
לפחות שנתיים עד שאירופה המערבית
תהיה מסוגלת להגן על עצמה.

ך ו } שים
הזוגות המאושרים

י אלון? משנה צבי (״צ׳ירד צור,
עוזרו הראשי של סגן הרמטכ״ל, אחראי
לפעולת הצבא במעברות, מסר פקודת התראה
למבצע נישואין,
המסוה: רחל (״רח׳קה״) שטרן, תלמידת
האוניברסיטה העברית 21 ,׳ חיננית
חמודה, חייכנית. רחל חומת השיער, ירוקת
העין, שהיתר, מפקדת מחלקה בגדנ״ע,
מזכירתו של ראש החייל, פגשה בצ׳ירה
בימי המחתרת. הנסיבות: העברת קשר
מפגש יחידות ״הגנה״.
אחר שהות של שלושה שבועות בפאריס׳
להגהת ספר זכרונותיו, חזר
אדוארד, דוכס וינדסור לניו-יורק,
שאהבתי״)
כשאשתו, למענה (״האשד.
וויתר לפני 14 שנה על כס מלכותד (הבריטי)
,מחכה ברציף.
אחר שבע נשיקות דוכסיות פרצו בני
הזוג בצחוק הכחשה, לשמע השאלה, האם
רבו ביניהם.
י אולם שלושת הזוגות הבאים, מבחירי
הוליבוד, נפרדו בכל זאת :
נרי (״סרג׳נט יורק״) קופר׳ ,49 אחר
16 שנות נישואין, מאשתו הקתולית, המסרבת
לקבל גט, מחכה בניו־יורק לשינוי
בהלך רוחו של גרי.
מיקי רוני ,30 ,עזב את אשמו השלישית
— מרתה ויקרם — אחר
התקפת כעס, חזר לחיות עם אמו.
אליזבט טיילור ,18 ,רבה עם בעלה
,23 ,בן גדול המלונאים בארצות הברית,
קונראד הילטון, חזרה לאמה
אף היא.
הסיבה: תאוות המשחק (קלפים, קובי־יות,
רולט) של בעלה.
בינתיים משתתפת אליזבט בסרט מ־ג־מ
החדש :״אין כאהבה״.
יי מרגרט טרומן, בת נשיא ארצות
הברית, מחתה במסבת עתונאים על השמועות
בדבר נשואיה לעורך הדין היהודי
מרווין כראוורמן (״העולם הזה״ ,)684
הפוגעות בחייה החברתיים :״מחוץ
בחור חמד ...אך מעולם ואף פעם
איני חושבת להינשא לו ...שמועות אלו
מרחיקות ממני את שאר חברי 1״
זוג ידידותי אחר, אליהו אלישר,
יצחק כן־צכי, שני המועמדים (מתוך
ארבעה) לראשות עיריית ירושלים.
בהיפגשם ליד מזנון הכנסת שוחחו בידידות.
אחר הזמין בן־צבי, כאיש מפא״י,
קפה־צנע ואלישר, הציוני הכללי, תה עם
חלב, עוגת שמרים.
י משנתעייף להסתכל בשמיים, להתפלל
(״מי אמר שהוא
לגשם, הלך יגאל
שחור״) מופינזץ ממשקו בבית־שערים
(שרכש אותו אחרי שפרש מקיבוץ נען
לפני שנה) אל משקו של הח״כ שמואל
(אבי־האלוף) דיין בנהלל, כדי לקנות סוס.

מן הסום, שנתברר כי כבר נמכר, התגלגלה
השיחה אל הספרות העברית, השנים החליטו
פה אחד: הממשלה חייבת לשלם
במשך כמה שנים משכורת לחמשה סופרים,
שיעברו על כל המיסמכים, התיקים,
של מלחמת־העצמאות, ויכתבו כמה ספרי
מופת על סמך החומר העובדתי.

הפרסים הטובים

י למרגרט (״נ׳יין אייר״) או׳כרייאן,
הסוכבה הילדה בהוליבוד, בעלת הצמות
הקלועות, האף הקטן, שהופיעה לראשונה
בגיל ,4מהוריה, ליום הולדתה ה־: 13
זוג גרבי ניילון ״קריסטאל״.
לאפרים (״שבוע טוב״) די־זהב
(גולדשטיין) ,קריין ״קול ציון לגולה״ ,מיהודי
גרמני, החי באלג׳יר: חמשה קילו
נקניק כשר, קילו קפה. הסבה :״נהנים
מאד מקריאתך המזכירה ...בית אבא...
מרגישים צורך להודות לך״.
י אחר התייעצות מעמיקה החליטה הא
גודה
הלאומית של נשי האמנות בארצות
הברית, כי בין בעלי ״קלסתר הפנים המעניינים
ביותר״ :הסופר כתב המלחמה,
,52 ארנסט (״למי צלצלו הפעמונים״)
המינגווי, המבלה שעות הפנאי בקריאה,
דייג, צייד, אשר פניו ״מצהירים״ ,כי צומחות
לו שערות על חזהו״.
י והשחקנית היפהפיה, מי שהיתר, אשתו
הראשונה של מיקי רוני, אווה גרדנר,
,27 אשר פניה ״מגרים היצר והם ...בעלי
כח נפץ, פוטנציאלי, כשל פצצת מימן״.
לרחל מוסוליני, אלמנת ( )61 הרודן,
הושבו, אחר דין ודברים משפטיים במשך
חמש וחצי שנים, שש חוות, שני בתים,
מרכוש בעלה, שנתלה ע״י פרטיזאנים, חווה
פרטית משלה, שקיבלה כנדוניה מהוריה.
ביום הולדתו ה 78-של ח. נ .ביאליק,

תשבץ מס 49 .
מ אוזן ) 1 :מוצאנו לים סוף ; )4אותו
גגנו לאחרונה ; )10 נוזל חיוני בגוף ; )11
החודש בו חרב בית המקדש 13 אניות ;
) 14 נושא משאות 15 שמו הקודם של קבוץ
רמים 17 חי בעל דם קר 19 מנחה 20
נבטא בתנועה אחת ; )22 מפקד 3שרותי הצבא
בארה״ב ; )25 מחפש ; )26 קצה )27 :
נשיאת אשת האח המת ; )30 יום ולילה ;
)32 לגובה ; )33 שטר )34 :קיים 36 ישן ;
)37 דבר מקובל ; )39 הרטב ; )41 עיסוקו
בגידול ירק ופרי ; )42 הדור השני במשפחה ;
)44 דת ; )46 שלשלת הרים ברוסיה ! )48
וקן ; )50 בכי ; )51 מידת הנוזל ; )53 תוספת
לשם הולנדי ; )55 בהיר ; )57 זוג ; )58 אמונה
; )59 בטאון המפלגה השלטת ברוסיה ;
)60 לימוד יסודי.
מאונך )1 :קרקע ; )2מערב ; )3מעליה
עשו אדם וחור, בגדים (בלי נקודות 5ניצוץ
)6 ,מלת עדוד! )7מעשה פלא! )8צמרו
לבן ומסולסל ; )9מכשיר למדידת השמש ;
)12 תבואה ; )15 מבני לוי (במדבר ג׳ י״ז);
)16 עץ שחור וקשה ; )18 אניה ישראלית ;
)21 שם נרדף לפרבר עיר גדולה; )23 מורה;
)24 תריסר ; )26 אין לו תחילה וסוף ; )28
גוף הפוך ; )29 אוהב חכמה )31 1קרב ;
)32 עם ; )35 מדבר ; )37 עומד בראש מוסד;

חילקה
עיריית תל־אביב הפרס ( 150ל״י),
שנקבע על שם המשורר, ביום הולדתו
הששים, לשמואל יוסף (״הכנסת כלה״)
עגנון, יוצר נוסח בספרות העברית (מד־רשי־דתי־מקראי־עממי)
,עבור ספרו ״אורח
נטה ללון״.
הסופר ( )62 האהוד זכה בפרס בשנייה.
בראשונה ( )1935 עבור ״בלבב ימים״.
יחד עמו, גם כן בשנייה, זכה פרופסור
משה צכי סגל בפרס על ספרו
״מבוא המקרא״.
לראשונה זכה פרוס׳ סגל ,74 ,מי שהיה
צ, מקרא, שפות, באוקספורד, פרו—
למקרא בירושלים, בפרס ביאליק בשנת
— 1936״דקדוק לשון המשנה״.
בסיום הטקס ברך עמון את המסובים
לקרות ספרים טובים, ליהנות

יוסף סטאלין הכריז, חמש וחצי שנים
אחרי תום המלחמה העולמית׳ על פרס של

מיליון רובל למגלה קבר בנו בכורו
יעל,ג דז׳גאשוילי, שנרצח או מת
בשבי הגרמנים בשנת .1944
הבן, שהיה כבן 35 בשעת מותו, לא
ניצל כאחיו הצעיר (גנרל בחיל ד,אויר
הרוסי) את שם אביו, השתלם כמכונאי
ומהנדס אוטומבילים במפעלי תעשיית
המכוניות על שם ססלין, נמנע מפעילות
פוליטית, והצטיין כלויטננם קולונל בחיל
המילואים. ב־ ,1941 אחר מפלת סמולנסק,
נפל בשבי, יחד עם גדוד התותחנים שעליו
פקד, ומאז נעלמו עקבותיו.

האגשיס החשובים

דווייט

כאשר מונה בימים אלה
(״אייק״) אייזגהואר למצביאם העליון
של כחות המערב, ופידדמרשל כרנרד
לורד (״אלעלמיין״) מונטגומרי, הבריטי

נדחה שוב הצדר״נראח מזנל העולם״) הזכירו
בלונדון השיחה הבאה, בין מלך
בריטניה, ג׳ורג׳ ד,ששי׳ לאייזנהואר, שעד.
שהיה מפקד כחות בנות הברית באירופה:
המלך: אתה שבע רצון?
אייק: כן, רק ש...
המלך: מהז
אייק אני מרגיש שמונטי היה רוצה
במשרתי.
המלך( :בצחוק רווחה) ואני חששתי שהוא
רוצה בכס המלוכה שלי.
גרטה (״אנה קרנינה״) גרסו, מלכת
הקולנוע (לשעבר) כחולת העין, צהובת
השיער, הבישנית, בת חנווני שוודי, שהשתכרה
בימי זוהרה עד מאתיים אלף ל״י
לשנה, טסה לראשונה, בגיל ,45 באוירון.
היא היתד, עצבנית, נרגשת, ידיה רעדו.
ישראל (״המעשר הראשון״) שייס,
ראש לח״י הרוחני, נשבע, לראשונה בחייו,
לפני בית דין.
הסבה: צו״על־תנאי נגד שר הבטחון, האוסר
העסקתו כמורה.
אחר הוצעו, ע״י אספנים, מאה לירות
לשייב, תמורת מכתב שר הבטחון, בו
מנמק הנ״ל האיסור.
בסוף השבוע הגיע לישראל, כאורח
ההסתדרות, איש לייבור אחר. יאן מיי
ק ר דו ,42 ,מראשי ״פועלי ציון״ בבריטניה,
גיסו של משה רהטי, מזכיר הכנסת.
כאשר מחה בפרלמנט על סירוב עבר
הירדן לאשר כניסה לגבולה, השיב ארנסט
דייויס, סגנו של בווין התנחם בעוברה,
כי נאומך (בפרלמנט) זכה לתשומת
לב רבה״.
באין באפשרותו לקבל ילד לאכסין
(״קורת גג״) ,שלח חבר הכנסת, הרס
מרדכי נורוק (החזית הדתית) תרומה
של עשרים ל״י, ככופר נפשו, לשר הסעד,
הרב יצחק מאיר לווין,
רעיית הנשיא, וורד! ויצמן, רכשה
צעצועים, כששני שוטרי תנועה שומרים
על פתחי החנות (שלם ברח׳ אלנבי, ת״א)
מלחץ הקהל. אחר נסעה למעברה, יצאה
בתשואות,
ממכוניתה ההדורה, נתקבלה
חילקה עשרות מכשירים, משחקי ילדים,
לנערים, נערות, מבאי ״מרבד הקסמים״
אחר 28 חודשי שרות כראש מטה
או״ם, יצא מייג׳ור גנרל ויליאם דיילי,
קצוץ השיער, החייכני, כששני כוכבי
דרגתו, אליה הועלה לאחרונה, נוצצים על
כתפיות״ו, לחופשת חג המולד.

המקום: אגם ג׳גבה, שוויץ.
אחרי מסע חופשה, שנמשך 21 ימים׳,
חזר ראש הממשלה דוד כך־גוריון ארצה.
בביתו
המשיך בתרגום ״מגלת האש״
של ביאליק ליוונית, החל בתרגום ״מתי
מדבר״.

)38 אמיץ לב ; )40 מלת שלילה ; )41 בוסתן ;
)43 עשוי שעור )45 ; ,הסתדרות נשים ; )46
אימת העולם ; )47 רפורמאטור גרמני ! )49
מקור מים ; )52 מצבה ; )54 לא מבושל ; )56
אחד )58 :לא עבה•

פתרון תשבץ מסי 48

מאוזן )1 :מנענעים )6 :אחאב )9 :גדר ;
)10 קשור ; )12 וכוח )14 :מום ; )15 דאר ;
)17 איל ; )18 תרמיל ; )20 דו ! )21 יך ;
)22 ברך ; )23 מחט ; )25 מלה ; )27 דבר ;
)29 שוד ; )31 יפת ! )33 השג ; )35 רוח ;
)41 קש ; )42 רם;
)38 כפה ; )40 יאה ;
)44 לגימה ; )46 כרם ; )47 בנק ; )49 נוה ;
)50 מובן ; )51 מנהג ; )53 גור ; )54 נפטר ;
)55 בוסתנאי.
מאונך )1 :מלואים ; )2עגול ; )3נדח ;
)4ער ; )5מקום ; )6או; )7חרד ; )8
בגרות ; )11 שמים ; )13 כיכלי ; )14 מרכבה
; )16 אד ; )18 תרד ; )19 לחש; )24 טור; )26
הפך ; )28 רשימה ; )30 דוקרב ; )32 תפל ;
)34 גאה ; )36 חשמנאי ! )37 ערבון ; )39
הגנה ; )43 מן ; )45 יוגב ; )46 בורן ; )48
קמט ; )50 מות ; )52 נר ; )53 גס.
פ ר סי םלתשבץ : 47 קרש עליזה, מאנה
6ת״א ,״כוכב אדום בשמי סין״ ; יוסף אפשטיין,
קטמון ירושלים ,״בקו האש״ ; יעקב
כהן, ש .לוין 12 חיפה ,״טיול הנערות המתות״.

,העולם הזה׳ ,מם׳ 687

ע ת 1נ 1ת
שאלת תם
״עתוך אינו נכתב להגאתם של 200
עסקנים, או 100 עתונאים, אלא למען
ציבור הקוראים גילוי מהפכני זה גילה
יעקב רובין, עורכו הממושקף של ״חרות״,
לציבור של 70 עתונאים, שנ״ענעו בראשיהם
בהימהום של הסכמה .״במקום לכתוב
מאמר ראשי קשה־עיכול על לבטי
העליה וק־בוץ־גלויות, מוטב לתאר גורלו
של עולה חוש״.״
לא היה זה הגילוי היחיד בסימפוזיון
על, ליקוי העתונות בארץ״ ,שנערך באגודת
העתונאים. הרצל רוזנבלום, העורך
הדינאמי של ״ידיעות אחרונות״ (לשעבר
״האיש הנורא״ של ״הבוקר״) ,סיפר על
הנוהג המקובל להשמיט חלקי ידיעות,
המתנגדים למאמר הראשי של אותו יום ;
ואילו יוסף הפטמן, איש ״הבוקר״ לבן־
השער, אישר דבר זה, בנחמו את חבריו
בעובדה, שסילופי־ידיועות נהוגים גם בארצות
אחרות. מסקנת דבריו: התפוצה היחסית
הקטנה של העתונות היומית נובעת
מן הצורה הגרועה והמשעממת של החומר
המוגש לקוראים.

פראזות במקום אינפורמציה.
מסתבר, שיש כאן מעין מעגל־קסמים, כי
התפוצה הירודה היא הגורמת, שוב, לדלות
החומר. בעתון אמריקאי עובד רק
חלק קטן של כתבים בעבודה השיגרתית
(תחנות משטרה, בתי־משפט, עיריה, פרלמנט)
,ואילו הכחות הטובים ביותר יוצאים
ל״שליחויות מיוחדות״ — בירור
בעיות ואוסף אינפורמציה על נושאים
המענינים את הקהל. לעתון היומי כאן, אין,
לעומת זאת, רפורטרים המסוגלים להקדיש
מזמנם למיצוי נושאים• הכתב רץ ממסיבה
למסיבה, משתתף ביום אחד בשלש
מסיבות־עתונאים, ובסיור במחנה צבאי,
כותב את דבריו בחפזון. דלות האינפורמציה
גורמת לעודף ציונות ופראזות.
באולם הויכוח שררה מפיון אוירה חגיגית של חשבון הנפש — ,עד

עייר ״חרות״ יעקב רובין
מדוע?

שקם משה הורוביץ, עורך המדור הספרותי
של ״הארץ״ ,ושאל שאלת תם: מכיון
שהמרצים הם עורכי העתונים, ומכיון
שהעורכים, הם הקובעים את דמות ד,עתו-
נים, מדוע אין הם מגשימים את כל אותם
הדברים הנכונים, שהשמיעו זה עתה באזני
הנאספים?...

6.300.000 חפוצה ־ הפסד
כשהתחיל העתון היתום ממודעות ״רי־דרס
דיג׳סט״ (תפוצה למעלה מ)8.000.000-
להוציא הוצאות בינלאומיות ב־ ,1938 גילה
עורכו דיוויט וואלאם מכשול רציני. המחיר
של 25 סנט היה יקר מדי לגבי כתב־העת
הנפוץ ביותר בעולם; רוב הקוראים בארצות
זרות טילנו שזהו מחיר גבוה מדי.
וואלאס החל לקצץ במחיר בשנת . 1940
בתחילה עשה זאת לגבי ההוצאה הספרדית
ואח״כ החל לפרסם מודעות (הדייגיסט האמריקאי
הוא הירחון היחיד במדינה שאינו
מקבל מודעות) ולקצץ במחירים בכל
ההוצאות הבינלאומיות. התפוצה והפרסום
עלו בקביעות, אך יחד עמם עלו
גם הוצאות הייצור. חשבון 24 ההוצאות
הזרות ב־ 11 לשונות (תפוצה )6.300.000
נכתב בדף ההפסדים.
בשבוע האחרון, במלאות 10 שנים להוצאה
הספרדית, חגג הדיג׳סט. אחרי 12
שנה של הפסדים מקווה כתב העת לצאת
ברווח גם בפעולותיו הבינלאומיות.

״העולם הזר!״׳ מס׳ 687

ספורט
אנשים קטנים,
שערוו־יה גדול ה
כדי לחיות את ספורט הכדורגל, פנו אנשי
״מכבי״ רחובות לכל קבוצות הכדורגל.
הנשיא, אזרח רחובות, נתבקש לתרום גביע
הולם להזדמנות. אין דבר זה מיוחד דוקר,
בישראל, ברוב הארצות משתתפים הנשיאים
והמלכים בתחרויות׳ באופן אקטיבי למדי.
רק במדינת ישראל עוסקים המוסדות
הממשלתיים בעניינים גבוהים, ואין לבם
נתון לפיתות תרבות הגוף בקרב בניד,נוער.
הצרה
היתד״ שעניני הכדורגל נמסרו
למוסד מכובד ביותר, הנושא שם
רציני: התאחדות לכדורגל בישראל. ההתאחדות
קיימת, הודות לקשריה וסינופה ל־פיפ״א
(ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל),
כך שהיא הבוס של כל העניינים החיצוניים
והפנימיים, כאחד. פעמים היא נתפסת
לדקדוקי דינים, וקוטלת בהבל פי
חברי הנשיאות מפעלים גדולים. אנשים קטנים
מכריעים גורל עשרות קבוצות, המורכבות
מכדורגלנים פשוטים, הרחוקים מפוליטיקה,
וכל רצונם הוא לשחק׳ למצוא
סיפוק ומתח. ד״ר וייצמן העניק את הגביע
לא כנשיא המדינה, אלא כאזרח ותיק
של רחובות, אך אין הדבר גורע מהשע־רוריה
הגדולה, שנדבקה במפעל זה.

הפיר הזריז
במשפחת שניאור קיים ויכוח רציני :
מי יותר חזק, הבן אברהם, או האב י
אברהם (״שניר״) שניאור ,22 ,עשה רושם
של בחור בריא למדי, כתפיו רחבות
(קשה לחבק אותו שערותיו מתולתלות,
גבוה (עד 1.83 מטר) ובעל משקל
( 95ק״ג) .להשלים את תמונתו כדאי, אולי,
להוסיף שעיניו ירוקות והוא מחייך במתיקות.

למצוא את הספורטאי הזה בכל
תחרות, שבה רצים 22 שחקנים (או

חן בעיניו. גובהו איפשר לו לשחק כמגן,
והוא שמש חומה בצורה .״מכבי״ משכוהו
לשחק בקבוצת הנוער והמאמן — יהושע
רוזין — גלד. שהבחור תופס עניינים.
כאשר קבוצת ״מכבי״ הראשונה בתל-
אביב נפגשה במשחקים נגד ״מכבי״
קהיר, חסר שחקן אחד ואברהם נלקח
בלי אימונים מוקדמים עם הקבוצה.
יד המקרה בדבר. היו רק 9שחקנים,
שהיו להם גופיות למשחק זה.
ולאברהם שניאור הנער היתר, גופיה רקומה
פרטית. אמרו לנער בן ד,־ 16 להת־

״הפועל״ ו״כיתר״ -״ברוגז״.
בתחילה הכל היד, טוב ויפה. הקבוצות
התחילו להרשם, וכולם חשבו שאגודת
״מכבי״ רחובות קבלה תחת חסותה את
המפעל בהסכמת המוסד העליון: ההתאחדות
(להלכה — אך לגמרי לא למעשה).
כאשר הכל היה מוכן למשחקי גביע הנשיא,
נודע שהדבר לא נמסר להתאחדות.
מיד התכנסה ההתאחדות לכדורגל (קרי :
מחצית חבריה ״מכבי״ ומחצית חבריה
״הפועל״) ,והיא לא אישרה את המשחקים.
קבוצות ״הפועל״ החרימו את המשחקים,
מאחר שההתאחדות לא אישרה את המפעל,
ולדעתן היה הכרח לעשות מהמפעל משהו
מופתי ולא משחקי-בזק פרטיזניים. ההתאחדות
מצדה נקטה בתקנון -האוסר על
קבוצה בודדת לארגן מפעל גביע בעל קנה
מדה ארצי.
הידידות הכנה והחזקה, כביכול, בין
קבוצות ״הפועל״ ו״ביתר״ הכריחה את
האחרונים להתלות גם־כן באילן, ולהחרים
את למשחקים. בסך־הכל היתד, משתתפת
רק קבוצה אחת :״ביתר׳י תל־אביב, אך
למה להיות יוצאי־דופן? נציגי ״ביתר״
דרשו לשנות את חוקת המשחקים, מכי-
ון שאם המשחקים בכללם מתנהלים לפי
אופי הבזק, הרי ההיגיון מחייב שיש לערוך
גם את משחק הגמר כמשחק שלם
( 90 דקות) ,כפי שהחל־ט ״מכבי״ רחובות
— כך שיצא ש״הפועל״ על קבוצותיו,
ו״ביתר״ על קבוצתה הודיע־ על אי ש־תתפותן
במשחקי גביע הנשיא.
לא רו צי ם מ בי ת. וביותיים נקטו
השופטים המאוגדים באיגוד השופטים בדרך
משלהם: הוכרזה שביתה כללית, והאיגוד
אסר על חבריו לשפוט במשחקי
כדורגל. השופטים צודקים בטענתם, שאינם
רוצים לספוג מכות. האנרכיה משפיעה
על השחקנים והם מתפרעים. הדו״חים של
השופטים להתאחדות ביחס לשחקנים מתפרצים,
עד כדי הרמת ידיים, אינם זוכים
לתשומת לב. והתלונות אינן מביאות להענשת
העבריינים. כמו־כן מופיעים שופטים
בלתי מוסמכים. דרוש הסדר לענף
הכדורגל.
מגן־דוד־־אדום למגרש. למרות הכל
התמודדו 7קבוצות על מגרש הכדורגל.
כל הקבוצות שייכות ל״מכבי״ .אך
הטענה שאין סדר כנראה נכונה. גם כאן
פרצה קטטה 4דקות לפני הסיום החוקי של
המשחק לחצי־הגמר בין קבוצות ״מכבי״
מפתח־תקוה ונס־ציונר .,המכות היו רציניות
ובני מלבם הכריחו 4ממתנגדיהם
לנוח קצת בבית החולים...

אברהם (״שניר״) שניאור

קבוצותיו השונות של ״הפועל״ התפרסמו
בשני דברים: הכנסת. אורחים גאה
ורמה משביעת-רצון. בימים אלה נתקבלה
במרכז ״הפועל״ הצעה של קבוצה שזכתה
במקום נכבד בבראזיל :״סן־פאולו
פוטבול קלוב״ .ותנאיהם?נועים לפי התפיסה
הדרום־אניריקנית 25000 דולר תשלום
קבוע 7000 ,דולר תשלום של כל
משחק, וסכום השוה ל4-ל 33 מההכנסה
בכל משחק...

שמשיכתו לכדור וכושרו, נתגלו בו כבר
ביימ ילדותו. בתחילה היד, זד, כדור״ברזל,
אך אח״ב כדורים מכל הסוגים וגדלים שונים.
הזריקה הלכה לו והוא אף זכה בפרס
לנוער, מטעם התאחדות הספורט לחובבים.
כושר מתחילים לשחק עם כדור ברזל,
המרחק לכדורים קפיציים מעור, או מגומי,
אינו רחוק. ב״הרצליה״ חפשו שחקן להשלים
את הקבוצה והציעו לאברהם לשחק.
הוא ניסה כוחו גם בזאת והענין מצא

תנאי צנופיס

הקבוצה הבראזילית ״סן פאולו פוטבול קלוב״
כמה?

פחות) עם כדור, ומשתדלים להחדירו
לשער הקבוצה היריבה. כוחו בא לו הודות
לפעילות ספורטיבית בקנה מדד, רב-גוני.
ואך למראהו המוצק של אביו, אפשר
לחשוב, שכל ההופעה מסודרת לפי חוקי
תורשה...

הכל הודות למורה לפיסיקה.
ילדותו דומה לאותם ימי הילדות של בני
תליאביב. השכונה וכל האופף אותה, בית
ספר עממי ואח״ב הגמנסיה ״הרצליה״.
יתכן ושניאור לא היה הופך לספורטאי
בעל שם באירופה, לוא היה חי בשלום
עם המורה לפיסיקה בגמנסיה. היחסים
היו מתוחים ואברהם נטש את הספסל
והעט, והחליפם במגרש הכדורסל והכדור.
אם כי התחיל לעסוק בגיל 9בהתעמלות
ב״מכבי הצעיר״ ואחר־כך עבר
לכדורעף ו ...לצופיות, הרי האימון המתמיד
והמסור בא הודות לזמן החפשי (ואף
יתר על המידה ,),רצון ובעיקר יכולת.
הוא נולד עם בדור ביד. נראה

מי 7

פשט, והוא עלה עם הקבוצה ונשאר ב-...
חוץ. הנערים, שהדקו את המגרש כחגורה,
לא פסקו מלצעוק :״רוצים את אברהם,
רוצים את והקהל לפעמים משפיע.
בשבעת הרגעים האחרונים, בהם שחק
הנער, הצליח לזכות את קבוצתו בשמונה
נקודות. ובזה קבע את דרכי חייו לעתיד.
בדודים מבר המינים. הודות ליכולתו
התחיל אברהם לשחק כדוריד, והוא
טפס מהר מאד לקבוצה הראשונה של
״מכבי״ תל־אביב• ריצתו המהירה והפריצה
המסוכנת שלו לעבר היריב, הנחילו לו
את השם :״מבקיע השערים בעל ריצת
הסוס״ .יצאו לו מוניטין כבעל יריד. עזר,
ומסוכנת. בכנוס השמיני בא לשחק
כדור־יד ואחד מהאחראים הציע לו לזרוק
גם כידון. הוא לא ידע איך עושים זאת,
אך בכל אופן זריקתו הדהימה — 43.65
מטר. גם באתלטיקה ובכדורעף הצטיץ״.
קבוצת הכדורגל של ״מכבי״ תל־אביב
עמדה זמן מה בפני משבר: חסר היד,
חלוץ מרכזי חזק. המאמן פולק נסה להכניס
את שניאור לשורות הכדורגלנים ואף
סיפק לו נעליים וציוד (מד, שלא קיבל
אף פעם בכדורסל במשך כל הקריירה העשירה
שלו) .השידוך עם משחק הכדורגל
עלה יפה, אך שחקני הכדורסל השתדלו
להניא אותו ממשחק הרגליים ולהכניסו
למשחק־הידיים והדיוק. הוא חזר לכדורסל.
רק בענף ספורט אחד אברהם הוא בור
לגמרי: בשחיה. עד היום לא שחה הספורטאי
הרב־גוני 5מטר, חוץ מבאמבטיד! ,
הפיל נמשך אל הפילה. הנער בן
ר,־ 16 לא חלם שכל חובבי משחק הכדורסל
באירופה ידברו בו, ואף שהכינוי ״הפיל
הזריז״ ידבק בו מארץ לארץ. במסעי
״מכבי״ לאירופה בשנת ,1947 ובשנת
,1949 הציעו לו לד,שאר כשתקן מקצועי
בתפקיד חלוץ מרכזי בבלגיה, אך הוא
נמשך חזרה לרחוב אלנבי בתל־אביב עם
הפילה והצנע. במסע הראשון נצחו המכבים
ב־ 17 משחקים מתוך 11 ובשני ב־9
משחקים מתוך׳ .13 חלק גדול בנצחון
לשחקן המרכזי במשחקים אלה. החויה
הגדולה ביותר במשחק׳ המותח במיוחד,
היתר, בבלגיה. היהודים רצו אחרי החברים
של הקבוצה, ובקשו לא להפסיד בהבדל
גדול של נקודות. המשחק החריף וד,שו_פט
הוציא את רוב השחקנים. משחק זה׳ בין
״מכבי״ תל־אביב ו״רויאל פור״ בבריסל,
זכור יסר, לקהל העצום, שהיה נוכח בו
וכן לשחקנים עצמם. לאחר מאמצים נצחו
הישראליים ( )31:40 והחלק העיקרי בנצי
חון זה לאברהם, שהוצא בדקה האחרונה
לאחד ארבע עברות איישיות.

מוסיקה
טינה כדפי טיגו
לפני כחדשיים בא אימפרסיו חיפאי
(אקו״ם) בקשר עם גדעונסקי, המנג׳ר ה־יהוד
של הזמר הקורסיקאי סינו רוסי,
ולאחר מו״מ הוחלט, כי *ינו רוסי יבוא
לישראל לסיבוב של חודש ימים יחד
עם הלהקה הצרפתית — .מ יו דד, פרים״.
הדבר פורסם ואיש לא הגיב על כך. אולם

שרות נוסעים וחבילות

באר־שבע.
נצרת. עכ1
תל־אכיב — ירושלים — חיפה
טל׳ !2429 סל׳ !4810 טל׳ 3637
באר־שבע — עכו — נצרת

נבטו מזזן מיוחד רחינוקיח,
המחזק אח *ידה־ ר דו מג ביד
את בושרהתנ \ דותו
למחלות.
ננ סן עשיר בפרוט־אינים וו־ט:ליניב.ש.ם£ . 8 .
ימלחים מינרליים. משמש להכנת !

דייסות טעימות,
מרקים, דיי ס ת
בג בינ ה ובו׳.

י סו ד

א״מפדסדיו

פ!די נ\.
פירוח

הי ל ד

ברי או ת

ננ טן הנהו פרי מאמגיוזם וחק־רות-הס של
רופאים וסיזיוליג-ם נודעים בעולם נ שטח
תזונת הילדים
נבטן נבדק והומלץ על ידי ההסתדרות
הרפואי ת בישראל•
להשיג בכל בתי המרקחות

סשה וואלין
תר־אביב, רח׳ אר׳עזר בן־׳הודה 1
טלפון

פסנתר

פופיר מרת ידרערת

66955

תקו גי ם

בום

א. וססרמן. ת׳א ית׳ רש״י 9
מ שדד תיאטרוני

השגת תזמורת ואמנים בודדיכש
סידור תוכניות למסיבות ונשפים
סידור הופעות וקונצרטים

לכל חלק• הארץ וחדל
ה איגו ד

הי שר אלי
מסדר

קולנוע כתל-אכיב
אופיר — בצלע האדם נבראה ( )2עם
ספנסר טרייסי, וקסרין הסבורן.
אסתר — נקמת העני ()4
מגדלור — פאוסט ()2
אוריון — צער נולד בלב נמהר ()2

ל או פנו ע

התחרות

בתר ־ א בי ב

ראשונה

ב״רדיפה אחרי השועל״
ועד

הא יגוד

אולפו גרג לשצ רנו תעב רי ת ו אנ ג לי ת
בהנהלת ח. ק מ פינ פ קי, מחבר הקצרנות העברית לפי שיטת ג רג הפשוטה

פותח בעת קירסים חדשים למתחילים

בחיפה: רח׳ פבזנר , 19 אצל מר ח. קמפינטקי
בתל־אביב: מלון •אירופה״ ,רה׳ אלנבי ( 42ע׳׳י מוגרבי) ,טל 2913 .
י רו ש לי מ: מלון •וידא״ ,רח׳ המלך דוד ,21 סל 2515 .
נתניה: בית הפועלים חדר מס׳ ,8סל 28 .

הרשמד מיד -ההצלחה מובטחת!

לתשומת לב הלומדים • :הקצרנות העברית לפי שיטת גרג הפשוטה״
היא השיטה היחידה בארץ המותאמת לקצרנות. גרג״ המקורית הידועה.
בעולם, אשר נלמדת בקלות מפליאה על יד״ מיליונים אנשים בכל הארצות
וברוב השפות בעולם.

לתשומת לב התלמידים לשעבר .:
במסגרת התבגיות. שרותי אולפן גרג לתלמיד׳׳
קורם למהירות גבוהה

ההרשמה עד ה 15-בינואר .1951

למד1
ישראל שונים הפעולה לקולות

באבצעל

אחרי
האישור, שנתן קונסול
תונה, תתעוררו לפתע חוגים
עקה — :אל יופיע משתף
במותינו ! שמע שר העליה
ובטל את האשרה.
חלבו• חובבי טיגו רוסי, טרחו והביאו
הוכחות בכתב מטעם ארגוני המחתרת
בצרפת, כי רוסי היה אנוס לשיר בפני
פועלים צרפתיים, שעבדו במחנות כפיר! ,
את התמורה שקיבל מסר לקופת המחתרת.
שב משרד העלית, ואישר את האשרה.
חזרו חוגים מסוימים ובטאוניהם על התביעה,
לבטל שוב את האשרה, היות וכל
ההוכחות שהובאו אין בהן ממש.
בינתיים נדברו כבר כל הכרטיסים לקונצרטים
של מינו, והקהל שאל את עצמו
היכן גבול המגוחך, אחרי שגם היינה
היהודי נפל קרבן לצנזורה טפשית.

ורוניקה ותכנית השיקו

הרשמה ופרטים בקפה פסג׳ ,רחוב יבנה בפסג׳ סולל בונד,
מיום א׳ 31.12.50 משער 9.30—8 ,בערב

נפתח עבורכם הינם

טינו רוסי
.בוז 1״ אנורו היהודים

הכוכב ה ש ני. את התכנית המוצגת
עכשיו. פארי א פולי חינגות ומשוכות)
פתחה ככוכב ראשון ג׳וזפין בקר, ורוניקה
בל היתד, כוכב שני. אחרי שנסתיים מועד
החוזה של ג׳וזפין, באה במקומה וחניקה
בל׳ המופיעה מאז ככוכב ראשי ב״פולי
ברג׳ר״.
התבנית. חינגות ומשובות׳׳ מוצגת
כבר השנה השלישית, וכנראה תצליח למשוך
קהל עוד שנה נוספת. הכנתה של
תכנית חדשה נמשכת שנה, ולפי שעד,
אין מדברים ב״פולי ברג׳ר״ על החלפת
התכנית.
את נושאי התכניות ב״פולי ברג׳ר״
מחבר מיכאל גוארמסיד — ,יהודי מהונגריה,
המשמש לב ונשמה של בית-החרושח
הגדול לאמנות חרביו. הוא הכותב את
הטקסטים, המציע את התפאורות, הוא
הבמאי, הדואג לתלבושות וגם המתכנן
את הריקודים ונושאיהם.
במחזה משתתפת וחניקה בל בתור
לכלוכית. רושם נפלא היא משאירה בתמונה,
בה מו ח הנסיך ללכלוכית את
הגעל, או חגיגת חתונתם בארמון הבדולח
תפקידה של ורוניקד — .מריה ססוארס
— העולה לשמים אחרי מותה, כשכל
האולם הענקי נהפך לכנסיה אדירה, והבמה
כולה עולה למרומים בהם מהלכים
הקדושים והמלאכים וביניהם מריהסטוארט,
עושה רושם אדיר.
.ארצנו הקטנטונת״ כמובן, שה-
אמנים נכנסים לתוך שיגרה אחרי שנה
או שנתיים של ביצוע אותו התפקיד. רק
וחניקה בל, הכוכב הראשי, דואגת לחידושים
ולשינויים מתמידים בביצוע תפקידיה.
את הגיוון היא משיגה ע״י חילופי
תלבשותיה והכנסת שירים חדשים לתפקידה.
היא שרה כעת שיר שלישי מזמן
הופעת הבכורה שלה בתפקיד. לכלוכית״.

אנגלית

111ו1וו;ו!ו,ווו1:ו!1ו!1ו1:1ו1ויוו1ווזווו!וזוווזו!ן וווו1)1נו 111 זו1ו8

בבית הספר לשפות ״ קדימה ת״א. יח׳ בן־יהודד 74 .
כהדרכת מורים מדופלמים מאנגליה
ביום ב׳ 1בינואר : 1951
יפתחו קורסים חדשים למתחילים כדלהלן:
(שתים ושלוש פעמים בשבוק
)1מ 4-עד 5אחה״צ
(שלוש פעמים בשבוע)
)2מ־ 9עד 10 בערב
)3משעה 2עד 3אחה״צ לתלמידי כתות ה /ו׳ של בתי ספר עממיים
פרטים והרשמה: משעה 9עד 12 בצהרים ום 4-עד 8בערב (חוץ מיום 0
גם לקורסים הקיימים בעברית ואנגלית (כל הדרגות)

__ חדש: בתיבה במבונח (בעברית ואנגלית)

אדם, הנכנס מאחרי הקלעים של ד..פולי
ברג׳ר״ ,מרגיש כאלו נקלע לבית חרושת
ענקי. ובאמת זהו בית חרושת, אלא שתוצרתו
בידור ושעשועים. אנשים מתרוצצים,
תפאורות מונעות, תלבושות צבעוניות,
והכל מתוכן עד לפרט הקטן ביותר. אחרת
אי אפשר היד, להשתלם על צוות העובדים
הגדול, שמטרתו אחת ויחידה — ליצור
אמנות.
.פולי ברג׳ר״ ,הרביו הפריזאי, מעסיק
389 עובדים* מתוכם 126 הם אמנים,
ויתרם עובדים טכניים. עובדי ״פולי בר־ג׳ר״
בבואם אל התיאטרון, נוהגים להר־רשם
אצל פקיד מיוחד. והוא גם הדואג
לממלאי מקום מבין חבר הכוחות הצעירים
הנמצאים תמיד ברזרבה.
על צוות העובדים הטכניים של. פולי
ברג׳ר׳׳ נמנים 67 מכונאי־במה 22 ,חשמלאים
12 ,עובדי הרקביזיטים 11 ,רפדים,
23 מלתחאיות 43 ,חייטים, תופרות וכובע־ניות
57 ,טדרניות ו־ 12 פקידי ההנהלה.
בראש פלוגת הסדרניות עומד מנהל
ושני סגנים. רבע שעה לפני הכנסת הקהל
לאולם מתפקדות הסדרניות בשורה צבאית,
כשהן לבושות במדיהן, ומקבלות את הוראות
המנהל על חלוקת התפקידים באולם,
אשר בו 1800 מקומות ישיבה ועוד 1000
מקומות עמידה.
החלפת דקורציה מבוצעת לפעמים בפחות
מ־ 10 שניות, וזד, אפשר להשיג רק
כשכל פועל ממלא יום־יום באותו זמן
את אותה הפעולה.
על חבר האמנים נמנות 3להקות של
רקדניות, להקה אחת של רקדנים ונוסף
לאלה תריסר ומעלה אמנים סוליסטים•

וורוניקח בל
.בוז 1״ אמרו הערבים

רק את השיר. אור. מאריה״ ,במחזה מאריה
סטוארט, לא החליפה מאז ועד עתה.
שירתה מקסימה ומושכת, כי ורוניקה
היא בעלת סופרנו לירי נעים. היא אוהבת
לשיר שירים קלטיים מאת שופן ושוברט,
ואוהבת מאד לשיר שירים יהודיים. אולי
היא אוהבת זאת מפני שבעלה וידידיה
הקרובים הם יהודים (היא עצמה אינה
יהודיה) ! ואולי מפני שבעת המלחמה
העולמית שהתה בישראל במדים של הצבא
הפולני. השירים הללו גרמו לכך שחבורת
ערבים, שישבו בבית הקפה. לידו״
בפריז נזרקו החוצה. וחניקה פתחה בשיר
.ארצנו הקטנטונת״ לכבוד מחבר השיר
גולד זהבי, שהיד, נוכח בקפה. הערבים
קראו. בוז הקהל התמרמר...
וחניקה שרה את השירים בלשון המקורית,
אבל מקבלת תרגום מלולי לפני
כן. כשקבלה תרגום מלולי של השיר
.צמוקים ושקדים״ ,לא מצאה חן בעיניה
הנבואה ליהודים, על נדודים ומסחר בצימוקים
ושקדים, מכיוון שהמדינה היהודית
כבר קמה. ואמנם שינו את הטקסט.
אנשים רבים, צרפתים ותייחס מבקרים
את ה״פולי ברג׳ר״ — התיאטרון היקר
ביותר בצרפת, כדי לראות ולשמוע את
וחניקה בל, העומדת לבקר בארץ ולערוך
קונצרטים והופעות בתכנית שיקום פשלה :
היא תגייס את שופן ושוברס למען נכי
מלחמת העצמאות.

כתובת המערכת: לילינבלום ,12ת״ז 4ת. ד , 136 .טלפון / 66785 העורך נ אות אגנרי
הפו״לים: א .גורדון וש. כהן /דפוס פ. שהם, מין >6תל־אבינג