גליון 689 מתאריך 11 בינואר 1951

ל ק 1ר 1ז ־ נ1

אני בעד ירון ליואי, ממייסדי עתון
התלמידים. יש לו חברה? מה כתובתו?
בחיאתבום, תשובה רצינית ולא עקיצה!
דאה נחמני. בת-ים.
הכתובת: בודים, רחוב המלך-ג׳ורג׳ .שאר
ה,פרטים תצטרכי להיוודע בעצמך.

אס תמצאי, תודיעי לנו.

״צפ״ם־צפא״י״

וי•־5

ין!7־

העובדות שפרסמתם (״העולם הזה״ )688
רחוקות מן האמת. היחס בעיר אינו 12:1
לטובת צפא״י, אלא קטן בהרבה . .אין
מקום בתנועת־נוער לתעמולה בקרב ילדים
שלמטה מגיל .15 מתוך שיחות עם
ילדים בגיל זה שמעתי כל מיני פראזות
נבובות שהוכנסו לראשם, מבלי שהללו
הכינון. התוצאה היא שהנוער מקבל חינוך
מפלגתי עיוור, מבלי יכולת להבינו,
ונוצר פילוג בין ילדים, שעדיין אינם מכירים
בכלל את המצב המפלגתי במדינתם.
רמי המבורגר, תל-אביב.
אני מוחה בכל תוקף נגד המושג ״הרעלת
נשמות ילדים״ ,שנזכר במכתבו של
יורם קרסנינסקי (״העולם הזה״ .)688 אין
זה נכון שהפורשים מהסתדרות הצופים הם
בעלי נטיח מפ״מית, ואני מכחיש את השמועות
ש״פרצו״ בין החניכים הצעירים,
שנשארו בהסתדרות הצופים, כאילו מקבלים
וממרכז
ד,״פורשים״ הוראות מטבנקין
מפ״ם. עזבו את הסתדרות הצופים כל אלה
שלא הסכימו להכנסת גוון פוליטי כל
שהוא לתנועת נוער.
צכי דורון, תל־אביב.

״זהה את עצמך׳
בשבועות האחרונים היו התמונות במדור
״זהה את עצמך״ כה מטושטשות, עד

במדינה אשר החינוך הפ 1ליטי שייך לתכנית
גן־הילדים (וההפרדה הפוליטית מת חילה,
למעשה, עוד בבית-החולים ליולדות)
קשה למנוע בעד הצופים מלהתענג על
פ־לוגים מפלגתיים, כאוות נפשם.

״אהבה בתקופת הצנע״?

״ - 1951 מלחמת עור פ ״ז

כלי טלפון

הפליא אותי כיצד אתם מנתחים בבטחון
בזה את תכניות האמריקאים והרוסים (״ה־

שוב את כל טימטומו של מין הזכר. לוא
שמו לב פחות לשוקיה של סילבאנא ויותר
לכושר־המשחק שלה, היו יודעים
שהוא מתחת לאפם. ואשר לזוג רגליה,
סבורתני שאפשר למצוא יפים ממנו בארץ.
אסתר לוינסקי, חיפה.

שנדמה לי שיזכה ביתר קלות מי שיזהה
את עצמו יושב לידי בתמונה המצורפת.
צפורה סל,י, חיפה.

הודעתכם (״העולם הזה״ )688 כי משרד
הדואר לא התקין טלפון במערכת פשוט
האם כך חושבת הממשלה
מדהימה.
ללחום בעתון שאלפי קוראים מצפים לו
כל שבוע בכליון עינים?
אהרון א. כהן, תל-אביב.

רוחי, רוחי

אני חושב שרותי׳לה צריכה למצוא לה
חבר. הייתי מעוניין לדעת בת כמה היא.
הוגו סמיט, כפר־תבור.
בת 5חדשים וחצי.

מכות ספורטיביות

מכתב־ס
מחקר קרח

״תלמידים מורדים במוריחם״

אלו המסקנות העיקריות אליהן הגעתי
ע״י מחקרי העקבי אחר מכתבי הקוראים
במשך חצי שנה:
א. אתם מכורים לקומוניזם!
ב. אתם מכורים לאימפריאליזם המערבי!!!
ג. אתם יראים מהקלריקלים, נתפסתם
לפרסומת זולה ועקצנית, מפלים לרעה
את המין החזק (מדפיסים בשער
רק מן המין השני).

מאושר ביה״ם, שקיים אצלם מנהל
כ״מוטקה״ בגמנסיה ״שלוה״ (״העולם הזה״
.)685 אולם מרובים בתיה״ס שהמנהל בעל
כתנות טובות הוא, אולם לאמיתו של דבר
הנו בובה ולא יותר, מכיון שהוא כפוף
לועדה המנהלת את ביה״ם, כך שהתשובה
בפיו שגורה תמיד: אני מסכים אתך בלב
שלם, אולם איני יכול לשנות מאומה.
לאו דוקר, בבית היתומים דיסקין יש
לערוך חקירה, אלא גם ברבים ממוסדות
החינוך הלוקים בלקויים חמורים, הן בחומר
הנלמד והן באדמיניסטרציה הפנימית
שלהם. קיימת כעת התעוררות בנוער בעקב
מאמרכם על תלמידי ״שלוה״ .הרחיבו את
מאמריכם וחדרו עם מצלמתכם לתוך בתי-
הספר התיכוניים.
יוחנן רפלנסקי, בוגר ביה״ס
החקלאי, פרדם־חנה.
מן הפרסום, שהשגנו ע״י עתונכם, נודע
לנו מה גדולה תפוצתו של ״העולם
הזה״ .נראה כי אין אדם שאינו קורא
אותו.
בקורתכם היתד 100 מלבד הרמז, כי
מרדכי וילנסקי היה למעשה יוזם הענין,
וכי הוא תומך בדעותינו. לא זה ולא זה
נכון, ודוקר, לכן נחמד מצדו שתמך בנו.
כפי שדרשו כל הכותבים אליכם, יהיה
ה״צופר״ לעתון כל בתי-הספר וישתתפו
בו תלמידי בתי״ס שונים. כל החושב
את עצמו מוכשר, מוזמן בזה להציע את
עצמו.
אגב, אין הזמנה זו מכוונת ליצחק עמי-
גא ולשני חבריו בעלי המכתב ב״העולם
הזה 686 כי אעפ״י שאין אנו בודקים
בציציותיו המפלגתיות של הכותב
אלינו, או המצטרף למערכת, הרי אנו
מקבלים חברי בית״ר (או כל ארגון אחר),
רק אם אינם עושים זאת לפי הוראות
ארגונם.
מערכת ״צופר״ ,תל-אביב.

למרות המגרעות הנ״ל שבועונכם הוא
העתון היחיד שאפשר עדיין לקרוא אותו,
מבלי להירדם משעמום (אין זאת אומרת
שהוא טוב).
נוסף לנ״ל עלי להוסיף בקורת רוח,
הנכם מקדישים תשומת לב מרובה כי למצב שערותיהן של הדמויות המופיעות
בעתונבם: קפלן קרח, גרי — קרחת נוצצת,
הרברט פרדר ואמין ג׳רג׳ורה — הולכים
ומקריחים, ופלוני־אלמוני שערותיו שחומות.
דן אלתר, תל־אביב.
ן!אורך מסמר את שערות המערכת.

$ר מחפש את המחר״
הידד לברכה (״העולם הזה״ .)688 היא
העיזה לבטא בגלוי, את אשר כולנו חושבות
וחולמות בסתר. אני מאחלת לה כל טוב
(למרות שהיא יפה ממני).
גכריא׳לה ד ,.תל״אביב.
שמתי לב שברכה מופיעה ב־ 13 תמונות,
ב־ 7תלבושות שונות. האם החליפה
באמת את בגדיה לעתים כל כך קרובות,
או שצלמכם עקב אחריה במשך ימים
אחדים?
אסתר דויידית, ירושלים.
במשו שבועיים.

בוז לאינגריד, לבטי ולויויאן. אני בעד
ברכה.
ראוכן הופמן, תל־אביב.

״העולם הזה״ ״הזקן״ מצדיע לאחיו ה צעיר

עיי ד/
עולם הזה״ .)687 האם יש לכם אינפורמציה
חשאית? על כל פנים, מאמרכם הרג את
תיאבוני במשך שבוע.
אפרים קמיני, תל-אביב.
צר לנו לאכזב את הקורא קמיני: לא טרומן
ולא סטאלין מסרו לנו אינפורמציה סודית
על תכניותיהם. אולם במערכה כה אדירה,
כזו הנטושה כיום בעולם, מסתמנים הקוים
הכלליים של האיסמראטגיה מראש, מתוך
אלפי עובדות קטנות של חימוש, חלוקת
הכחות, פעולות פוליטיות ומחקרים מדעיים.

נגד סילבאנא
המכתבים של סטיב קולטון, רפאל א.
ובני רמוני (״העולם הזה״ )687 מוכיחים

ברפורטג׳ה על משחקי גביע (״העולם
הזה״ )687 הואשמו שחקני פ״ת בפציעת
4שחקני נ״צ, שנזקקו לטיפול רפואי. היות
והשתתפתי במשחק וראיתי את הדברים
מקרוב, תרשו לי להעיר שהמכים היו רחו־בותיים
(הסיבה: הפסדם ל״מכבי״ נס־ציו־ני
באותו יום ,)3:1ומספר הפצועים ש־נזקקו
לטיפול היה ,3כולם לא שחקנים,
כי אם מהקהל.
נחמיה רהגכלום, פתח־תקוה
משנזע שכדאי יותר להיות שחקן?

טעות כחשבון
עם כל הערכתי והכבוד שאני רוחש לקבוצת
הכדורסל של ״מכבי״ ,הריני מפקפק
ביכולתם לנצח ב־ 17 משחקים מתוך
( 11״העולם הזה״ .)867
יוחנן שפיץ, תל־אביב.
גם אנחנו, אולם החבר־הנזדפיס
כנראה, מכבי מושבע.

הוא,

השעף
המשרד הוא מלך החברה החדישה: הוא שולט על חיי האדם מן
הבוקר עד הערב, מן העריסה עד הקבר. למשרד יש ציוד: טלפון,
ארו״ות-תיקים, מכונת כתיבה, פקידות, מכונות־חשבון.
הפקידה היא בורג במכונה זו, דבר המחובר במשך 8שעות
למכונת־ד,כתיבה ומוציאה מתחת לידיה את הנוסחאות הקדושות של
החברה המשרדית :״להוי ידוע ש הננו לאשר כי נא
להודיע בחוזר...״
אולם כשמחוגי השעון מתקרבים לשעה ( 4או ,5או )6חל
שנוי מוזר בציוד המשרדי ששמו פקידה. בעזרת מכשירי-קסמים,
כגון ליפסטיק ומראה, היא הופכת נערה׳ או בחורה, או אשה —
מצפה לבילוי ערב, לחיי חברות או משפחה, דומה לכל שאר הנשים
והנערות — עד שעה ,8למחרת בבוקר...
אשר לשולה עצמה — הגיל ,20 :הגובה 1.60 :מ׳ ,המוצא: כמעט צברי (19
שנה בארץ) ,השער: בהיר, העינים: כחולות —
לפני המלחמה טיפלה בארגון ״שחר״ בילדי הפרברים ובאמוני ה״הגנה״ ,אחר כך
בילתה, כפקידה, את רוב זמנה בחטיבת הנגב. רק אחרי כבוש באר-שבע עלתה צפונה.
כאשר קפצה שילה מג׳יפ לקראת סייר שעלה על מוקש, הטיל אוירון מצרי
פצצות על השיירה. שולה נלחצה לקרקע מהדף האויר ושברה את זרועה.
הזכרונות כיראה השפיעו: כשפשטה את מדיה וחזרה אל חיי הפקידות האזרחית,
היה מקום עבודתה. הראשוו: משרד השיקום למשפחות החללים.

״העולם הזה״ ,מס 689^/

במדינה העם צדה לאחד. בד בהל שני
״הגשם בא !״ צעקו ילדי חקלאים בנהלל,
בבאר־טוביה, ברמת־השדון. היתד. זאת
קריאת גיל: פגה המתיחות, חלפה (לפי
שעה) הסכנה שהיתר, צפויה לאדמה.
״הגשם בא אמרו במורת רוח צעירים
וצעירות בתל־אביב, בחיפה ובירושלים.
הנזיפות קילקלו להם פגישות יפות,
הכריחו אותם להזיע מתחת למעילים עבים.
״הגשם בא קראו בתריסר לשונות
ילדים קרועי-סגדים ועצובי־פנים, דיירי
האוהלים, בני ״המעמד השני״ בכל פינות
הארץ. הגשם פירושו, עבורם: סכנת התמוטטות,
סבל, קור. הודעות אופטימות הוסיפו
להתפרסם. אך עשרות אהלנים כבר
נתעוררו בלילה כשהם שוכבים בבוץ.
על הארץ, היו מונחות מאות משפחות
במים.
בינתיים נתקבצו העננים גם בשמי
הממשלה. אחרי שיצר־ההתפטרויות הדתי
נתעורר בעירית ירושלים (שם עמדו 22
נציגים דתיים בתור ההתפטרויות, כדי
לפנות מקום למס׳ ,23 שרגאי, המועמד
לראשות העיריה) נזכר גם הרב מיימון
(ראה להלן) שלא התפטר זמן רב מדי.
בהתאם לכללי המשחק הנושן בסוכנות,
התפטר, חזר בו ״זמנית״ ,התפייס.
קומדיה זו — בתוספת איומיו הרציניים
יותר של יעקב גרי — שפכה שוב
אור בהיר על מצבה המגוחך של הממשלה
המסרבת בעקשנות להיכנע לרצון הציבור
ולקבל יפוי-כוח חדש מידי הבוחרים שבגדו
בה. יותר ויותר דמתה הממשלה לרופא
המטפל בילד בעל כרחו. ויותר ויותר
נתברר גם מה תכניותיו־,ריפוי: כפית של
סוכר־דולארים אשר ריח של התחייבויות
צבאיות לא־מתוקות נודף ממנו.

״אבא. היה פלדה!״
המחלקה, שיצאה ביום שבט אפרורי
לפעולת־התאבדות, היתד, רגילה בהרכבה:
16 ילידי הארץ 4 ,ילידי גרמניה 4 ,ילידי
פולין 3 ,ילידי רוסיה 2 ,ילידי ליטא, אחד
מילידי רומניה, הונגריה, אוסטריה, תימן,
קנדה וארצות־הברית.

מות 4מלים בכתב עפרון :״אבא, אנא
היה פלדה...״
היום, במלאת שלוש שנים למותו, מתגשמת
בקשתו של סבו באורח שלא ציפה
לו: אנשי ״פלד״ יקבלו במקום־התישבותם
החדש את שם ר,־.35
נאנח אחד החורים השכולים, כשעינו
רטובה: בשעה שהכל שוכחים את בנינו,
טוב שנמצאים עוד צעירים המוכנים להקריב
קרבן כה גדול, כדי להנציח את
זכרם...

דט איננה, אבל רצונה פועל .״מדוע אין
מדפיסים ספרים חדשים, מדוע אין משנים
את התוכן, מדוע תהיה שנאה בין יהודים
וערבים?״ התרתח מורה צעיר• המבוגרים
השקיטוהו, הם יודעים שהפלגמטיות העותומנית
אוכלת גם את המוסדות היהודיים.
ומורה אחת אמרה בקול רך :״את כל זה
אפשר לפתור בבתי ספר משותפים״.
חביכות ציונית. זאת היתה הבעיה
העיקרית, שהעסיקה את 45 הצירים, שנב
המעמד
השג׳
החרש אמד :״*בוו־ אני״
מיום הקמת המדינה, עד לראשון בינואר
1951 עלו 510.034 יהודים לישראל.
שטף העלייה ( 168.839 בשנה האחרונה,
בלבד) הביא, בהעדר אפשרויות קליטה מתאימות,
לאבטלה, רעב, מחסור.
באין אחידות, ניסו זרמי החינוך השונים
להשתלט על ילדי העולים. חלק ניכר
של העולים, יהודי ערב, סבלו בשקם.
אך השבוע, אחר שהכפייה הדתית הפכה
גורם למשבר ממשלתי, לא התאפקו יותר.
כתב וועד תושבי כסלון (מחנו־,־מעברה בפרוזדור
ירושלים ליד באב־אלואד) לממשלת
ישראל עורו, עורו ישנים משנתכם.
והקיצו מתרדמתכם וחוסו על כבוד
תורתנו הקדושה והעמידו את הדרך הטובה
על המעשה המתועב במחנה כסלון
וכל השומע תצילנו־ ,שתי אוזניו על
אודות הנבלה שעשו לנו. מיום שבאנו
לארץ הקדושה ראינו חילול שבת וביטול
התורה ...תעזרו בכל מאמצי כוחכם
והחלש יאמר: גיבור אני קרה אצלנו
...שבאו חיילים ולקחו את בנינו ובנותינו
ואפילו הנשואות ...לגדנ״ע ...ומרגילים
אותם לתרבות רעה ...והם מחללים
את השבת (החיילים והמדריכים)...
ומכעיסים אותנו ומעשנים ביום שבת
קודש ...ולא עוד: לוקחים את הנשים,
פנויות ומחותנות .,ומרקדים וזה אסור לנו
התימנים לעשות כן ומרגילים ילדי־

כנוס המורים הערכיים באולם ״ביתנו״ בחיפה
האנגלים יצאו, התכנית נשארה

חרו בידי 550 המורים הערביים במדינה.
הכינוס, בראשות ד״ר מוחמד בושניאק,
מנהל ביד,״ס הממשלתי בנצרת, נערך ב״בי־תנו״
בחיפה. מטרתו לארגן את המורים
הערביים בחטיבה מיוחדת בברית פועלי
א״י (מפא״י הערבית) .אביעזר ילין דבר על
תולדות הסתדרות המורים העברית. אהרן

אולם פרט אחד ציין את ד,־ 35 מכל
פלוגה אחרת, שיצאה אי-פעם לפעולת־התאבדות
דומה: היה זה ריכוז אדיר של
כחות אינטלקטואליים, שהוצאו — כביטויו
של דוד בן־גוריון — ״מתוך פזיזות״.
18 מהם היו סטודנטים: אחדים מהם היו
כוכבים דורכים במקצועותיהם, כסוביה קו־שניר׳
הירושלמי בן ד,־ ,25 אשר עד היום
יושבים פרופסורים על מחקריו החקלאיים.
איש אינו יכול להעריך אילו גלויי מדע,
מפעלי ספרות, פרחי מחשבה ויצירה, אבדו
בדרך לגוש עציון.

עוד נמצאים צעירים בקוראו
את שיריו של סבו גולנד, הסטודנט
התל־אביבי הממושקף בן ה־ 20 שלמד כלכלה
וערבית, מצא אביו פתק? ועליו רשו
״העולם
הזה״ .מס׳ 689

ביים בישראל נבחרה אשד — ,המורה החיננית
עזיזה סלימן מנצרת״.

הממשלה
דג ל צחת בחוץ
בעוד שהודעתו של שר הדתות, משה
מימון, על התפטרותו עוררה ביישוב חיוך
פולחני (״כבר שמענו על זה בקפריסין״)
עוררה הודעתו האישית של שר המסחר ו־ד,תעשיה
על בעיות השכר, מבוכה בשורות
חברי הכנסת של הקואליציה, וסיפוק רב
בשורות הציונים הכלליים (מוקדם מכפי
שקית) .ללא רתחה וללא ז׳סטות אורטו־ריות,
קרא יעקב גרי את הצהרתו הכלכלית
ש״על דעת עצמו״ ,ובה קריאה לתעשיינים
לא להיענות לתביעות הפועלים
להעלאת השכר.

גם הגיל הממוצע היה רגל .23 :בס״ה
יצאו לפעולה 820 שנות־חיים, ואם יכול
היד, כל אחד מן ד,־ 35 לחיות עד גיל ,60
אבדו באותה פעולה 1280 שנות־חיים.

היסטוריה מול היסטוריה. לפני
שנה, ביום השנה השני לנפלתם, עלה
גרעין ״פלד״ של הקבוץ־המאוחד על אדמת
בית־נטיף, מקום הקרב האחרון. הוא תלה
את תמונות ה־ 35 בצריפיו, בא במגע עם
הוריהם, החליט להנציח, בשמו, את ״מחלקת
ההרים האבודה״.
אלא שכאן נתעורר קושי: הקרן־הקיימת
התנגדה. השם בית-נמיף עתיק־יומין הוא,
זכר מן ההיסטוריה התנ״כית, ומנוי וגמור
עם הקק״ל לגלות מחדש את שמות התנ״ב.
במשך שנר, שלמה געש הקרב, כשהים־
טוריה תנכי״ת ניצבת מול היסטוריה חדשה.
אנשי ״פלד״ ,חניכי ד,־ ,35 לחמו כאריות
על זכותם להנציח את גבוריהם, ואילו
הקק״ל התעקשה על העקרון. עד שהוכרע
המאבק: אנשי ״פלד״ החליטו לוותר על
אדמות בית־נטיף, כדי לשמור על שם
ה־ .35 הם החליטו להעתיק את נקודתם למקום
חדש 4 ,ק״מ דרומה, בכוון לחברון,
בנתיב ד,־ ,35 ולמסור את אדמתם לכפר-
עבודה של עולים חדשים שישאו את
השם בית־נטיף.

ביים :״במה אנו שונים?״ שאלו בעלבון.
למורים הערביים אין מרשים לעבור מאזור
לאזור: אין מעבירים הרצאות השתלמות.
המרירות רבה — הממשלה חייבת לזכור:
המורה נמצא 6שעות ביום עם תלמידיו,
רק הוא ותלמידיו.
נשאל סופר סוכנות מודיעין אמריקאית,
שנוכח בישיבות הרשמיות, מה יש לו
לטלגרף. חייך הלה משועמם ואמר :״רק
עובדה אחת: לנשיאות ארגון המורים הער־

הנציגים הדמיים מנישים התפטרותם לדניאל אוסטר
אהלים התמוטטו, הממשלה עומדת
נו לפריצות ...ואנחנו. מבקשים ממשלתנו
ירום ה׳ הודה ותחי לנצח ולא ניכשל
בזה העוון. ואנחנו מבקשים בית ספר דתי
ללמד בנינו תורת משה ולהחזיר העטרה
ליושנה וכל מיני דברי אלוקים חיים...״
תשובת הממשלה התמהמהה. אך בסוף
שנה זאת יהוו תימני כסלון וחבריהם, עולי
עליית המדינה, את רוב הישוב היהודי
בארץ, את רוב הבוחרים ואז — יצטרכו
להתחשב עמם.

המעמד השלישי
בצסדרון הצר
״אפשר לחשוב שהממשלה חפצה שנגדל
גייס חמישי״ ,אמר מורה ערבי, וחיוך
מלגלג התחבא מאחורי שפמו. היתר, השומעים,
נענעו בראשם לאות הסכמה ,״הכל
כבימי המנדט״ .הספדים הם אותם ספרים.
התוכנית הפדגוגית־למודית היא אותה תוכנית.
ממשלת המנדט חפצה ששני עמים
שונאים יחיו בארץ זאת, לפי המסורת
הקולוניאלית: הפרד ומשול. ממשלת ד,מנ
כהן
ומיכאל דנא ממפ״ם סימנו בנוכחותם
את שביעות רצונה של מפ״ם, שמאסה
ב״קונגרס הפועלים הערבי״ (מק״י).
בחביבות ציונית רבה התנהלו הישיבות
הרשמיות. רק במסדרון הצר הועלו
ענינים חשובים :״מדוע סלקו את 50
המורים הפרוגרסיביים אתם רוצים
שכולם יהיו חברי מפא״י!״ ועם מורה בעל
בלורית, שנתכעס על הטיהור שנערך בשורות
המורים — ״כל אלו שאין נפשם
נוטה אחרי מפא״י, סולקו!״
כמה אנו שונים? מלבד פוליטיקה
ועניני חנוך היה ענין אחר שהעלה מרירות
בלב המורים הערביים: הם מקבלים שכר
נמוך בהרבה מאשר חבריהם היהודים. על
זאת לא דבר אביעזר ילין, כנראה שהדבר
נראה בעיניו הגיוני, שאינו זקוק לדיון
מיוחד. הוא לא דיבר גם על הנושא הפשוט:
מדוע לא נאה למורים היהודיים, שעליהם
לחנך את הדור הצעיר לדימוקרטיה ולאח־וות־האדם,
לשבת בהסתדרות אחת עם חבריהם
הערבים. אבל לא בך המורים הער־

הצהרתו של השר היחיד, שאינו חבר
הכנסת, ושאינו אחראי כלפי שורות מסויי־מות
בספסלי הברי הכנסת, עשתה בכל
זאת רושם יותר חזק מאלה שהשמיעו ראשי
סיעות חזקות. יעקב גרי, אישיות פיננסית
ופוליטית בלתי תלויה, שנקראה ע״י
ראש הממשלה עצמו לממשלה, בכדי להחזיר
לממשלה את אימון הציבור, נענה להזמנה
ללא התלהבות, מכיוון שלא רצה לסרב
לבקשתו האישית של ראש־ד,ממשלה
הנתון בצרה. הפיננסיסט מאפריקה הדרומית,
שהשקיע עמל וכספים רבים בהקמת
מפעלי תעשייה שונים בארץ (״אתא״ ועוד)
עלול היה להחזיר את אימון בעלי
ההון מחו״ל, שנתאכזבו מרה בטיפולם במשרד
הממשלה מספר .2
השר החדש, בעל הליכות נועם וחיוך
קוסם, הראה את ה,,ציפורן״ שלו עוד בתהליך
השיחות שקדמו לכניסתו לממשלה:
התנגדותו הנמרצת להוציא מתחת סמכות
שר המסחר והתעשיה את הטיפול בחמרי
בנייד, ולהעבירו לידי גולדה מאירסון. יעקב
גרי רמז בזה ברורות, שאינו מתכוון
להיפך ״בובה״ בידי המפלגה השולטת.
תוצאות הבחירות לעיריות היוו רקע מסייע
למילוי דרישותיו של יעקב גרי.
אולם בזמן המקח והממכר, נמצא דיקטטור
הכספים והמשק בארד,״ב. כשקיבל
אליעזר קפלן, בשובו ארצה, דו״ח על הנעשה,
עיקם את שפתיו בחיוך והפעולות
הראשונות של האוצר הוכיחו, שאליעזר
קפלן לא יוותר הפעם. ה״יבוא ל׳,א תשלום״
נשאר בידי קפלן, מבלי לתת אף
המשך ״במדינת״ — עמוד )6

במרחב
עיראק
מ •תן 2מיליון דינו־*
עיראק, ארץ עשירה בנפט, חייבת בכל
זאת לקנות נפט מארצות זרות. הסיבה :
אין לה מפעל לזיקוק החומר הגלמי, הזורם
במיליונים של טונות משדות הנפט העשירים
בצפון.
כבר לפני שנתיים השתדלה ממשלת
עיראק לשכנע תעשיינים אמריקאים להקים
בתי זיקוק בבצרה, הנמל העיראקי במפרץ
הפרסי, שיתפוס את מקום המפעלים של
חיפה.
עתה חזר ד״ר נדים אל־פצ׳צ׳י, מנהל
משרד הנפט של ממשלת עיראק, מביקור
בלונדון, בו דן עם תעשיינים אנגליים על
הקמת בתי״הזיקוק.
אי שלאענה. הם, כמו האמריקאים
לפניהם, היו מוכנים לספק את הציוד
הדרוש בתנאי אחד: שהעיראקים ישלמו
את המחיר במקום. רק אחרי משא ומתן
ארוך, הסכימו להצעת הד־ר פצ׳צ׳י, שממשלת
עיראק תשלם 2מיליון דינר (לירות)
— בדולרים — עם הזמנת הציוד, ואת
היתרה של שלושה מיליון דינר, עם
הקמת המפעל.
כאשר חזר פצ׳צ׳י לבגדאד, עמד על
הצורך בצעדים מידיים, כי נוכח המצב
הבינלאומי המסובך ומרוץ ההזדיינות של
מעצמות המערב, יש סכנה, כי יתחרטו
התעשיינים הבריטים על ההסכם.
״אם ביצוע התכנית הזאת שוב יידחה,
נעמוד בפני אותו מצב, שעמדו בפניו
ב־ ,1938 כאשר הממשלה היססה לבצע את
התכנית להקמת בתי זיקוק, שגרמה לעיראק
הפסד של מיליוני דינר״.
אך תשובתה של הממשלה היתד, עוד
יותר הססנית, מאשר ב^ ,1938״מי יתן לנו היא שני מיליון דינר בדולרים?״
שאלה. איש לא ענה.

איראן

החלימה סוראיה, והוחל בהכנות לטכס
הנישואין, שייערך בארמון הגדול, הבנוי
כולו משיש ירוק. עד אשר, ימים ספורים
לפני המועד שנקבע, המלכה העתידה חלתה
שוב.
כל שאר הדאגות, המצטברות סביב
איראן, נוכח סכנת מלחמה עולמית נשכחו
כמעט, ומצבה של סוראיה היפה הפך
לשיחת היום.
כאשר התקרב יום הנישואין וסוראיה
טרם החלימה, קיבלו המוזמנים לחתונה
איגרת מלכותית: התאריך נדחה לחודש
ימים. ולאם המלך, שביקרה אצלה, הודתה

ההומנות תוקנו

סודאיה,

ארוסת

המחלה: טיפוס

סוראיה בטיפוס ומצבה היה קשה, הוכרזו
תפילות מיוחדות לשלומה בכל מסגדי
טהראן. השאח הזניח את כל עסקיו ועלוב
אחרי מצבה.
הרחיקה וקירבה. במרוצת הזמן,

וכאשר בקרב ימי גדול הוכרע
המצרי של איברהים באשא על ידי
צרפת, בריטניה ורוסיה בשנת ,1827
נמצאו האנשים המאומנים שימלאו
הפירצה.
אגב, צי הכליפים (כפי שנקראו שליטי
מצרים) הוריש לציי המערב את התואר

התרופה ; מלקות בציבור

סוראיה :״אמנם הרחיקה מחלתי את היום
המאושר, אולם היא קירבה אותי עוד
יותר למלך...״

עוד משביר מתבטר
באסיפה רגילה של הממשלה, החליטו
מוסטאפא אל־נחאם ושריו, על אחד
מהם, מורסי פרחאת ביי, שר האספקה,
להתפטר לטובת הכלל.
זמן רב צועקת העתונות חמם נגד
יוקר המחיה העולה. מחירי המזונות היסודיים
בתפריט ההמונים (עדשים, אורז
ופול) עלו ב־ס/״ 20 במשך שבוע אחד.
צרכי ההלבשה עלו ב 35 והשמן נעלם
מן השוק.
למרות הדמיון בין בעיות האספקה
של מצרים ושל ישראל, שונות המסיבות
הכלליות לחלוטין: מאזנה המסחרי של
מצרים חיובי (ייצוא של 150 מיליון לירות
לשנה, כולל מיצרכי מזון, לעומת 15 מיליון
של ישראל) והלידה המצרית שווה
2,80 דולאר, גם בשוק החפשי.
הסיבה ליוקר המחיה: עושרה הרב של
מצרים (כותנה, בצל, דמי־מעבר בתעלת
סואץ) מחולק בצורה בלתי שווה, הנותנת
ל־ס/ס 20 של האוכלוסיד 8054 ,מהרכוש.
לשאר התושבים אין האמצעים לקנות
את תוצרת ארצם מבעלי ההון, והיא מוצעת
למכירה בשווקים הזרים.
אולם כדי רהשקיט את הרוחות, הוכרז
בבית הנבחרים, יחד עם התפטרותו של
שר האספקה * ,על אמצעי חדש במלחמה
בספסרים: הם יולקו קבל עם ועדה. אך
הפלאחים ופועלי קהיר ואלכסנדריה אינם
משוכנעים, כי זהו הצעד שיביא אוכל
לשולחנם הדל.

שוד־ים ומסח!־־עבז־ים

השהין־שאח
הצי ציי

ממשלת מצרים כישיבתה

מצדים

במשך כמה שבועות חיו אנשי החצר
המלכותית בטהרן בצל סימן־שאלה גדול :
האם יתקיים טכס הנישואין בזמן, או לא?
סוראיה, בתם של ראש שבם הבכתיארי
ואם גרמניה, שנבחרה ע״י השהין־שאח
(מלך המלכים) מוהמד רזה פחלאוי של
איראן, להיות לו למלכה (״העולם הזה״
,)679 אחרי שהתגרש מפאוזיה (אחותו
היפהפיה של פארוק) ,שכבה חולה במטתה.
אחרי פגישתם הראשונה ב־ 7לאוגוסט
(מוחמד ״הכיר״ אותה והתאהב בה רק
בתמונה) ,נקבע מועד הנישואין ל־ 27 בדצמבר.
וכאשר, כמה ימים אחרי כן, חלתה

לעתים ניסו הערבים לרדת לים. פעמיים
בהיסטוריה המודרנית, הקימו המצרים, למשל,
ציים מלחמתיים חזקים, כענפי־משנה
בצד צבא היבשה, מבלי להשעינם על ספנות
מסחרית.

בעיני ימאי, מחולק העם הערבי לשני
חלקים עקריים: שוכני חוף הים התיכון,
ושוכני חופי המפרץ הפרסי והאוקינוס
ההודי.
האחרונים הם ימאים מובהקים אשר
את סירותיהם הפרימיטיביות הקטנות שקר-
שיהן אינם מחוברים במסמרים אלא ״תפורים״
בחבלים, אפשר לפגוש לכל אורך
חופי אפריקה המזרחית ועד הודו.
ואילו אחיהם הים־תיכונים, שונים מהם
לגמרי. הם מעדיפים את האדמה היציבה
על גלי הים. וכאשר הם אוכלים דגים, אלה
הם דגי נהרות ואגמים. את הדיץ ג לאורך
חופיהם מסרו ליוונים ואילטקים.
מצב זה לא שרר תמיד. את ההתפתחות,
או יותר נכון, הירידה מתאר אב. נ.
פולק בחוברת המענינת על הפוטנציאל
הימי של ארצות ערב, הוצאת מפקדת
חיל הים.

אדמירל (שיבוש של ״אמיר אל־בחר״ —
נסיך הים).
פירטים רן נאים. מלבד ציים סדירים
אלה היו תמיד כנופיות של שודדי
ים, כפי שכינו אותם המעצמות הימיות
האירופיות. אלה היו, למעשה, כוחות
מוסלמים, שלחמו את מלחמת הקודש
(ג׳יהאד) נגד הכופרים.
רעיון הג׳יאהד היה פופולרי במיוחד
בקרב שוכני אזור אחד בחוף המפרץ
הפרסי, שהיה מכונה ״חוף הפירטים״,
במפות הרשמיות שיל הצי הבריטי. עד
אשר הוסכם על שביתת נשק קבועה (הם
לא הסכימו לשלום קבע, כי זה מנוגד
לחוק המוסלמי הדתי) כתוצאה ממסע
עונשין בריטי בשנת .1820
אך למרות הפסקת ההתקפות על
אניות-סחר אירופיות, לא חסרות פעולות
מלחמתיות למלחי ערב בים סוף והמפרץ
הפרסי. הם עוסקים בהובלת עבדים כושיים,
על אף החוק הבינלאומי. את העבדים
הם מוכרים לסוחרים בשווקי חצרמות,
ומחירם יורד ועולה לפי הביקוש.
התעלה עולה ביוקר. בים סוף,
שונה המצב במקצת, כי האיזור נתון
הרבה יותר להשפעת גורמים חיצוניים.
מצרים, העומדת בראש ארצות ערב, רוצה
גם כאן להיות למעצמה מנהיגה.
נחיתת צבא באיים החולשים על המוצא
ממפרץ אילת לים סוף, כדי לאיים על
העמדה הישראלית, נערכה בתחילת 1950
ע״י כוחות מצריים דוקא. אם כי רק אי
אחד — טיראן — הוא מצרי והשני —
סאנאפיר — הוא סעודי. במיוחד מבקשת
מצרים לרכז בידיה את כל מעבר עולי־הרגל
המוסלמים למקומות-הקודש בסעודיה.
הובלה ימית של הצליינים הללו שימשה
נימוק עיקרי להקמת חברת הספנות
המצרית ״מיסר״ בשנת .1925 אולם בגלל
תעלת סואץ, לא התפתחה חברה זו,
כפי שהיה ביכולתה להתפתח.
התעלה, שנפתחה בשנת ,1869 היא
מפעל צרפתי, המכניס סכומים ניכרים לצרפת,
מדמי המעבר הנגבים מכל אניה
המשתמשת בתעלה. ערכה למצרים הוא
בעיקר בתור הבטחה לעתיד, כי בשנת
99( 1968 שנה אחרי פתיחתה) תעבור
התעלה לרשות מצרים.
כבר לפני 40 שנה, ניסתה חברת
התעלה להשיג את הארכת הזכיון, אולם
הסכמתו של ראש הממשלה המצרית,
בוסרום גאלי באשא הנוצרי, גרמה לרציחתו
בידי לאומנים. אין להניח שמישהו
יסכים שוב להארכה זו. בינתיים מקבלת
מצריים 1554.מהכנסות התעלה בתור דמי
זכיון.
לעומת זאת, דמי המעבר הגבוהים

מכבידים על מעבר האניות המצריות מן
הים התיכון לים סוף, כי אין למצרים
שום זכויות עדיפות מבחינה זו לגבי מדינות
אחרות.
מעבר חפשי לאניות מצרים דרך התעלה,
היה נותן תנופה אדירה להתפתחות
צי מסחרי, אשר תעריפי־ההובלה שלו היד
מתחרים באופן רציני בשאר הספנות
העולמית בחבל זד״
עסקים הם עסקים. מה יקרה אם
תפול פצצה אטומית על תעלת סואץ
ותחסם את התנועה ז לכך מקוות כמה ארצות
ערביות.
כבר היום משתדלות עירק, סוריה והלבנון
לשכנע חברות הובלה, כי יותר
כדאי להן לשלוח את סחורותיהן בדרך
היבשתית בירות־בצרה, ועל ידי עקיפה זו
לחסוך את דמי המעבר בתעלה.
בצרה, על חוף המפרץ הפרסי של
עירק, ושורת הנמלים צור, צידון, לאטא־קיה
ובירות, על חופי סוריה והלבנון
בים התיכון, פותחו לממדים גדולים למדי,
רק לצרכי ובעזרת סחר זר.
הצורך בנמל בים התיכון, שיהוה בן־
זוג לבצרה, ויהי צמוד אליו בקשרי תחבורה
יבשתית, הוא גורם חשוב בשאיפות
עירק לאיחוד עם סוריה. נמל לאטא־קיה
בסוריה מחובר לבצרה במסילת ברזל
ובכביש.
אולם באותה מידה, מהוה נמל לאטא-
קיר. גורם חשוב בחישוביה הפנימיים של
סוריה. עד עתה. היתר. תלויה בשרותי הנמלים
הלבנוניים (לבנון משתרעת על חוף
ים השייך, מבחינה טופוגרפית, לסוריה,
ומהווה את מוצאה הטבעי לים התיכון).
אך לסורים כדאי יותר לפתח נמל משלהם
— לאסאקיה, מאשר להשתמש ברשות
המעבר הניתנת להם על ידי הלבנון
(״העולם הזה״ )688 בנמל בירות, שהפכה
לאמצעי סחיטה מסחרית בידי הלבנונים.
הארץ הערבית, היחידה היום, היכולה
להתגאות בצי ממשי, היא מצרים. נמליה
הגדולים, אלכסנדריה (השני שבנמלי הים
התיכון, אחרי מרסיי, שהיד, בסיס הצי
הבריטי במלחמת העולם) ופורט סעיד, וכן
חופה הארוך, הרשו לה לפתח שירותינו
ימיים סדירים.
בתחילה התרכזו מאמציה ביחידות משמר
חופים למלחמה נגד מבריחים. לפני
כעשר שנים רכשה גם אניות מלחמה
קטנות והיה להם הצי המלחמתי והמסחרי
החזק ביותר במרחב, עד להקמת מדינת
ישראל, התופסת היום מקום ראשון בימ־אות
המרחב.
למרוו* האנלצעים הכספיים הגדולים של
מצרים, מגיע קיבול הצי המסחרי לחצי
הקיבול של האניות הישראליות. הסיבה

ממסורות מהיו 1וים

ידיעות על ישראל בעתונות הערבית
תופשות חלק חשוב וסנסציוני בכל
גליון. תמיד אפשר למצוא קטע על
נושא ש״נודע ממקורות מהימנים״ :
״מדינת הפושעים היהודים ממשיכה
בהזדיינות קדחתנות לקראת ההזדמנות
המתאימה להריסת מדינות ערב ופריצת
המצור אשר הטילו הערבים על ישראל.״
״מדינת ישראל הקימה תחנת שידור
צבאית בשיך יונס המשדרת משך
שעתיים ביום תרגילים צבאיים ליחידות
השונות .״
על הופעת הצנחנים בטקס נעילת
המכביד, כותב ״אל-מוסאואר״ (שבועון
מצויר מצרי) :״חייל זה מונה אלפים
רבים של אנשים וביניהם יחידות רבות
של נשים״ .מתחת לתמונת החיילות
המתמרנות על חבלים היתר, הכותרת:
״דיביזיות של צגחניות ישראליות״.״
היא, שסחר החוץ המצרי תופס מקום קטן
יותר במאזנה המסחרי מאשר בישראל, ומקצוע
הספנות שם אינו בחינת רומנטיקה
והתפרקות נערים, המתגעגעים להרפתקאות
סביב העולם. זה הוא מקצוע אפרורי
ככל מקצוע אחר, אשר רק מעטים מבני
ערי החוף עוסקים בו.
לעומת זאת, הולך ומוקם צי מלחמתי
אשר לפי הממדים הבינלאומיים אינו חזק
ביותר. הוא יהיה מורכב מיחידות עזר,
אשר עיקר תפקידן לשמור על הבסיסים
הגדולים של הצי הבריטי במצרים. אולם
בממדים הנוכחיים, במרחב, יהוו יחידות
אלו — קורבטות, אניות משחית, שולי-
מוקשים — גורם מכריע.

,העולם חזה׳ ,מס׳ 689

יל בעת ההיא ידרם
(עמוס, ה׳ ,י״גן

...והארץ תשקוט. עין שמים אודמת
תעמעם לאטה
על גבולות עשנים.
ואומה תעמוד—קרועת לב אך נושמת...
לקבל את הנס
האחד אין שני...
היא לטקס תכון. היא תקום למול סהר
ועמדה, טרם־יום עוטה חג ואימה.
— אז מנגד יצאו
נערה ונער
ואט־אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור, וכבדי נעלים,
בנתיב יעלו הם
הלוך והחרש
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום־הפרך וליל קו-האש.
עיפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע,
ונוטפים טללי נעורים עבריים —
דום השנים יגשו,
ועמדו לבלי-נוע.
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.
אז תשאל האומה, שטופת דמע־וקסם,
ואמרה: מי אתם? והשנים, שוקטים,
יענו לה: אנחנו מגש הכסף
שעליו לך ניתנה מדינת־היהודים.
כך יאמרו. ונפלו לרגלה עוטפי־צל.
והשאר יסופר בתולדות ישראל.

נתן אלתרמו

ב מ די ג ה
(המשן מעמוד )3

נציג אהד למשרד המסחר והתעשיה בוועדה
הציבורית שהופעלה לשם בך. האוצר
הוכיח שתכניות המשרדים לחוד, והקצבת
כספים למטרות אלו לחוד. בנסיבות אלה
לא גילה יעקב נרי התלהבות יתרה להשתתפותו
בממשלה. ובשיחית פרטיות התחרט
לא פעם על שהסכים להיות שר. ורגלו
האחת נשארה, ממילא, בחוץ.
כשעלתה על המדוכה שאלת העלאת
שכר העבודה בחוזים החדשים, אמר יעקב
גרי קצרות, לא! העלאת השכר עלולה
לגלגל את משק המדינה לתהום האינפלציה,
הדוהרת בלאו הכי בעליזות, ולא איכפת
לו המאבק מאחורי הקלעים בין מפא״י
ומפ״ם.
הזמנים השתנו. ראש סיעת המפלגה
השולטת, המזכיר הכללי של הסתדרות
העובדים לשעבר, פנחס לוביאניקר, היה
מחסידיו הנלהבים של שר האספקה לשעבר
דוב יוסף, במסעו נגד אינדקס יוקר
החיים. כשדוב יוסף הוריד באמצעים אדמיניסטרטיביים,
במשך 9חדשים, את האינדקס
ב־ 54 נקודות, והפחית את תוספת
היוקר בלמעלה מ־ 5לירות, לקח פנחס
לוביאניקר על ראשו את ההתקפות העזות
מצד מפ״ם נגד ה״אינדקם המזויף״ ,ולא
נרתע מפני האי־פופולריות, להילחם בשביתות
הפראיות שפרצו, לא על דעת ההסתדרות•
אולם
הזמנים נשתנו. אין השעה כשרה
לכך. מפא״י נמצאת עדיין בתהליך העיכול
של תוצאות הבחירות לעיריות, ואינה רוצה
להוסיף שמן למדורה. הסכם האינדקס,
שעמד להיחתם לפי הנוהג הקודם ב־15
לאוקטובר, לא נחתם עד היום. ההסתדרות
שינתה את קו החזית. לפי דרישותיה, תפרסם
בקרוב מחלקת הסטטיסטיקה הממשלתית
דו״ח ביניים על תוצאות חקירת האינדקס
באוגוסט ,1950 בכדי ליצור בסיס
להחזיר לעובדים את הפקדונות, שהוקפאו
בקרן ההוזלות. מפא״י גמרה אומר
לפייס את ציבור הפועלים ולהשמיט מידי
יריביה, מפ״ם ומק״י, קלף חשוב (אולי
תיערכנה בכל זאת בחירות בקרוב).
יעקב גרי אינו מייצג שום גוף בכנסת
ונואם ״על דעת עצמו״ ,אבל מאחוריו
עומד ציבור התעשיינים (שאמנם לא איכפת
להם להעלות את השכר בכמה אחוזים
שירצו, אבל רק בתנאי שיעלו גם את
מחיר התוצרת) .לדרישות פועלי המתכת
ענו ב״לא״ החלטי. ההסתדרות במבוכה.
שביתת האזהרה במתכת שעמדה להתקיים
ביום השלישי שעבר, בלי החלטת האיגוד
המקצועי, נדחתה. כשהשמיע גרי את דבריו
בכנסת, כבר החליט בלבו על צעדיו
הבאים. וחוששים עמודי התווך של מפא״י:
שאם גרי יתפטר, יגיע הקץ לכל החלומות
על משיכת הון והחזרת אימון לממשלה
הקיימת.
הכנסת מצב רוח מרומם
״לא אצא ידי חובתי אם לא אוסיף
כמה הערות כלליות למצב הבטחון,״
חייך שר הבטחון, נמוך הקומה ועטור שערות
שיבה קצוצות, כשבדש חליפתו האפורה
מנצנצת החרב עטורת עלה הזית
של קורס המם־ממים של ה״הגנה״.
התוכל המדינה לעמוד במקרה של מל-
חמת-עולם שניה? ״אני מעיז לענות בחיוב,״
אמר ב. ג .אלא שגם שר הבטחון
לא פרט מה תעשה מדינת־ישראל, כשכמה
דיביזיות־שריון סובייטיות תתגלגלנה בכיוון

לתעלת סואץ, ואולי בכוון לאוצרות האורניום
האפריקאיים. הוא דיבר כבעל-אוב,
שהעתיד גלוי לו, יותר מאשר כאדם האחראי
להכנות מוחשיות.
בקשר לסכנה השניה — היא סכנת
״האויב הפוטנציאלי (הערבים) הרוצה לעקור
אותנו מן השורש״ ,הרגיע שר־הב־טחון
״כל זמן שאהיה שליח האומה הזאת
לא אחמיץ כל הזדמנות להגיע לשלום עם
הערבים״ .ח״כים, הזוכרים את פרשות
אבו-גוש ונימר אל־הוארי הקשיבו בחיוך
ספקני. קשה היה לשכוח כי עד היום לא
פרסם ראש־הממשלה תכנית לשיתוף־פעו־לה
עברי־ערבי במרחב, לא נתן הוראה
לתחנות־השידור הישראליות לפנות אל הרחוב
הערבי בארצות השכנות, לא חיפש
ולא מצא אף ידיד אחד בין תנועות האופוזיציה
והמחתרת השונות שמעבר לגבול,
לא נתן אף לערבי ישראלי אחד לדבר
אל אחיו בצד השני.
הרמטב״ל -אשה: במשך כל הויכוח,
הטכני בעיקרו, שבא אחרי הודעתו,
שמר ב. ג .על מצב־רוחו המרומם. כשרחל
כהן (וויצו) הצטערה אנו שוכחים לפנות
לכל הפחות אשה אחת ...במפקדה
(של הג״א השיב :״בצבאנו יכולה
אשה להיות גם ראש המטה הכללי. נקווה
שזה יהיה פעם.״
האלוף־משנה שושנה וותר רשמה לפניה
את ההערה.

״תידק לו בסנים״
אחרי שהודעתו האמיצה על התכנית להבראת
המשק (ראה ״ממשלה״) עוררה

ידוע ברוסיה הצארית שלח את בנו לגרמניה,
אמר לו: תיסע לנירנבדג, יש
שם פסל של גוטנברג (ממציא הדפום),
תירק לו בפנים, כי ממנו בא כל הרע
בעולם״ .אחר הוסיף בחריפות :״שר המסחר
...שוכח שנייר איננו לוקסוס...״
המחיר שמדינת ישראל משלמת בשביל
יסוד־היסודות של הדימוקרטיה, שבלעדיה
יהפוך השלטון לדיקטטורה גמורה 360 :
אלף דולר לשנה — החלק ס/ס 0,1של כלל
היבוא המתקרב למאה מליון לירה...
לאן תוביל בהכרח כל שיטה המחלקת
את העתונות ל״חיונית״ ו״בלתי-חיונית״
גילה ח״כ אחר, א .מ. גניחובסקי, שגינה
בחריפות את ועדת הספר ואישר את גילוייהם
של כמה עתונים (״העולם הזה״
)687 כי ועדה זו היא מכשיר פוליטי לדיכוי
חופש הדיבור ולהחרמת ספרים, שאינם
אהודים על השלטון :״הועדה נותנת
רשיונות להדפסת הספר ...היא מעין צנזורה,
לפני הדפסת הספר ההערה מצאה
הד רחב והצדקה בקרב חוגי סופרים
למודי־נסיון.
נתן ילין־מור התריע על ״אחת הסכנות
הגדולות הנשקפות ...לבנטיניזציה של העם
העברי במולדת״ עקב מחסור בספרות מקורית
ומתורגמת בעלת רמה.
יצחק בן־צבי תבע ייצור נייר בארץ,
ערי ז׳בוטינסקי הציע שחלק מהעתונים
הלועזיים יופיעו בעברית, אך באותיות
לטיניות.
לבסוף הועברה השאלה לוועדה המורכבת
מחברי וועדות הכלכלה, חינוך ותרבות,
פנים.

מרדכי אביגדור, אשתו ושני כניו ששרדו
בעזרת בי. ג׳י. כן

אליו אהדה לא מעטה׳ ניגש יעקב גרי ושפך
מים צוננים על ההתלהבות :״אינני
יודע אם זה כל כך ברור שאנו נוכל להמשיך
להרשות לעצמנו להוציא לאור 17
עתונים יומיים ו 200-עתונים פריודיים..״
הח״כים והקהל זקפו את גבותיהם למשמע
הדברים. איש לא האמין שיעקב גרי
הוא כה תמים, עד כי יאמין שבמשטר
הנוכחי תיתכן הבחנה אחרת מזו הרצויה
למפלגת השלטון :״חיוניים״ — עתוני
הממשלה ,״בלתי־חיוניים״ — עתוני האופוזיציה
,״מיותרים״ — העתונים הבלתי-
תלויים, הגורמים צרות לממשלה ולאופו־זיציה
גם יחד.
העיר יוחנן באדר, איש חרות :״כששר

הכנסת כמו כן :
י קיבלה לתשומת לבה (ז. א .אישרה)
את קווי הפעולה הכלכלית והכספית של
הממשלה 51:21 אחר ש־ 12 נואמים נוספים
( 31 בס״ה) תבעו הרחבת היצור, הגדלת
המלאי, השמיצו איש את רעהו.
דרש אידוב כהן, הפרוגרסיבי: במקום
אינדכס, מלאי.
זכתה בזכויות מיוחדות: כל המכתבים
שיישלחו אל ח״כים או על-ידיהם, יהיו
פטורים מבולי דואר. לכל הח״כים תוענק
זכות בכורה בקבלת מכשירי טלפון ובקשירת
שיחות בינעירוניות, שתהיינה פטורות
מתשלום.

י גילתה כי ליו״ר שלה, יוסף שפרינ-
צאק ״ספר האשליות והאכזבות אשר)
וודאי יופיע פעם, כשיהיה נייר.״
המשק שפס שחור
אליהו פרומצ׳נקו, פעל בית החרושת
לשוקולד ״עלית״ ,אחרי קריאת נאומו של
קפלן על נורמות ופרמיות מהגדלת פר־

אליהו פרומצ׳נקו
בשביל קפלן, לא

יון העבודה, רתח כולו. בכעס קימט את
העתון שבידיו וזרקו לאשפה .״את מי
הוא משלהי״ קרא בחרון אף.
אליהו פרומצ׳נקו, בעל קומה נמוכה,
שפם שחור (למרות גיל ר 65 מדבר אידיש
עסיסית אד רוסית (למרות היותו 18 שנה
בארץ).
חרשתן שוקולד בריגה הלטבית לשעבר,
הגיע ארצה בשנת . 1933 הביא אתו כמה
מכונות לייצור ממתקים ושוקולד, הקים
בית מלאכה קטן, שהפך במשך הזמן לבית
חרושת הכי גדול במזרח הקרוב.
פרומצ׳נקו ידע את סוד הטיב של השוקו־לדה
ובזמן קצר הרחיב את עסקיו, נכנם
כשותף ל״פממין* ו״פרימן״ ,אירגן את
יצוא סחורותיו לחו״ל ו״עלית״ הפך לשם
דבר בארה״ב.
גם כיום, למרות המשבר הכללי בתעשיית
השוקולד והממתקים בארץ ,״עלית״ לא
הפחית בהרבה את ייצורו לגבי השנה
הקודמת, הסוד: פרומצ׳נקו יד׳ע לכבוש
שוק לאקספורט לארה״ב.
והנה הגיעה הזמנה מאמריקה ל-
15,000 ממתקיות ממין משובח, תוך
תנאי אספקה בתאריך מסוים. כינס אליהו
פרומצ׳נקו את המומחים המקצועיים
שלו ואמר: יש לי הזמנה מצויינת, שיש
לבצעה תוך זמן קצר. תעבדו שעות נוספות
ואשלם כהוגן.
לשמע הבשורה הטובה משכו הפועלים בב־תיפיהם
ואמרו: תודה רבה — לא. בשיטת
המסים הקיימת לא כדאי לטרוח שעות
נוספות ולהשתכר יותר מדי. אין אנו רוצים
לעבוד בשביל קפלן.
אליהו פרומצ׳נקו נשך את שפתיו והודיע
ללקוחותיו: לא אוכל לבצע את ההזמנה
בממדים המבוקשים. פרומצ׳נקו יבצע
רק את השליש מההזמנה, ו־10.000
דולר יפים יישארו בארה״ב.

,״העולם הזה״׳ מם 689 ,

ב נז ד ־ נ ה
דרכי חיים
מכתב ד 3י.ג׳ י.
מרדכי אביגדור היה סוחר נייר בתורכיה,
שני בניו למדו בבית הספר, ואילו שנים
אחרים היו בקיבוץ בארץ ישראל.
כאשר פרצה מלחמת העצמאות החליטו,
כי הגיע זמן לעלות למדינה החדשה, שהוקמה
למען היהודים. וביחוד כשהתקרב הזמן
שבנם שלמר, יגיע לגיל השרות בצבא
התורכי.
בהגיעם ארצה, במחצית שנת ,1945 לא
היה מי שיקבל את פניהם — בנם הבכור
דוד נפל בקרב בצפון, ואילו השני, שמואל,
נשבה ע״י המצרים בניצנים. אולם זה לא
היה הכל — כעבור כמה חודשים טבע בנם
השלישי, שלמה, בשעה שהתרחץ בים.
המלחמה נגמרה ושמואל חזר משבי
המצרים, אולם בריאותו נפגמה במקצת —
הוא לא יכול לפרנס את משפחתו. אביו,
בחזקת היותו אב שכול, קיבל הענקה חודשית
של 16.500ל״י. וכאשר נמצאה לו
עבודה, הופסקה ההענקה. העבודה: כורך
ספרים, השכר עבור 8שעות 995 :פר׳.
ישנם חוקים. האב פנה לכל המוסדות
— העבודה קשה מדי, והשכר נמוך
מדי. אולם לא נתקבלה כל תשובה. אמרו
לו: יש במדינה חוקים ולפיהם נוהגים
המוסדות.
ואז פנה האיש למי שאחראי, לפי
דעתו, גם על החוקים — דוד בן־גוריון.
הוא שלח מכתב, בו הוא אמר: האם בן
בשבי ושני בנים ששבלתי אינם הוכחה,
שמילאתי חובתי? לכן בקש את התערבות
ראש הממשלה לטובתו. שישפיע לעקוף את
מילת החוק, כי אין הוא מבקש הענקה,
הוא רוצה לעבוד ולפרנס את עצמו. ובגילו
( )64 קשה ללמוד מקצוע חדש. אולי יתנו
לו אפשרות לעבוד בענף הישן — תעשיית
ניר?
באחד מביקוריו הקבועים במשרדי השיקום.
נרמז לאביגדור, כי ענינו יסודר בקרוב.
התפעל: מדוע כל הפרוצדורה הזאת? מדוע
הצורך בפניות לראש הממשלה? אם החוק
אינו צודק ומפריע, שיחליפו אותו...

״אילו היה קורא הנס ובן גוריון היה
חוזר מחר בתשובה, והיה מחליט לנהל את
המדינה עפ״י חוקי התורה — הרי היה זר,
האסון המחריד ביותר ליהדות הדתית...״
דברים אלה לא יצאו מפי איש מפ״ם, או

יום — חסרה היהדות הדתית לחלוטין.״
צעקות :״בוז! בוגד!״
תמיד עסקו היהודים בבעיות רוחניות
מופשטות—טוען ליבוביץ — ביוון שבכל
דור היה גוי אחר ממונה על הבטחון, על
התחבורה, על הספקת המזון ׳והמים ועל
כל אורחות החיים היומיומיים. ואין כל
הבדל אם היה זה הנציב בקיסרי, הקיסר
ברומי, או ״הפריץ״ הפולני בפשמישל— ,
עובדה היא כי לחוקים מעשיים וכוללים
למדינה — אין זכר בכל הספרות הדתית
והמשפטית שלנו. מה יעשה הדוור בשבת
— ד,יחלק מכתבים או יחדל? ומה בדבר
הטלגרף, והטלפון? ושמתי המים, ועניני
ד,בטחון הפנימי והחיצוני? — בקשר אליהם
אין כל מסגרת חוקית קבועה ומסוימת.
מנסח הד״ר ליבוביץ את דעותיו התוקפניות
— :ידענו את מדינת העבר המיתולוגית
של דוד בן ישי — יש לנו מושג
מעורפל ממדינת העתיד המיסטית של משיח
בן דוד—אפס, מדינת ההווה של דוד בן גור־יון
— פשוט אינה כלולה בתכנית! צעקות:
— ״עריק! צא! מחלל שם שמים!״ ד״ר
ליבוביץ רוכס את כפתורי מעילו האפור
המהוה, מעיף מבט לעגני על הקהל המת-
רתח — מתווכח בשצף קצף — ״אני דורך
לכם על יבלות! — לכו לאכול קוגל
ממשיך. יש ביהודים הרבה מן העמדת
הפנים, טוען ליבוביץ — הנה, החליטו, כי
על בחורי הישיבה לא מוטלת החובה ללכת
לגיוס והם פטורים משירות צבאי ומה
המסקנה שלייבוביץ מסיק מעובדה זו!?
היא סבור, כי בחורי הישיבות חפצים, כי
רוב הנוער הישראלי יהיר, אפיקורסי, ולא
ילמד חלילה תורה( .כדי שיהיה מסוגל להגן
עליהם מציע לייבוביץ להכניס ברכה
נוספת ״לברכות השחר״ :״ברוך שברא
אפיקורסים״! באולם סערה: אלה צועקים:
״הוציאוהו״ — ואלה :״תנו לשמוע!״ ליי־בוביץ
מגלה (הוא היה עד לפני זמן קצר
מנהיג הסיעה הדתית בהסתדרות — ״העובד
הדתי״) כי בעת שאורגנה משטרת ישראל,
פנו מנהיגים דתיים ידועים לצבור
הדתי, ובמיוחד לצעירים, שבקשו להוד
גיס למשטרה, ואמרו :״לא !! זה ענין
בשביל החילוניים!״ ועתה, אומר ליבוביץ,
קובלים הדתיים על שאין המשטרה האפיקורסית
מלטפת אותם בשבתות...
לדעת ד״ר ישעיהו ליבוביץ קיימות שתי
ברירות בלתי נמנעות בפני היהדות הד־חית.
האחת: הינזרות מהמדינה — והפיכת
כל היהדות הדתית לכת גדולה של נטורי
קרתא, והשניה: חקיקה מידית חדשה, של
חוקי היומיום של המדינה, המבוססים על
עקרונות התורה. שעת ד,קוגל התקרבה,
ד״ר ליבוביץ ירד מן הבמה. קריאות הבוז
ומחיאות הכפיים של קהל המאזינים (99,9
אחוז דתיים) השתוו...

משבט
״עונש קל מד״.״

תא מם ,4 .תל-מונד
האסיר השלים עס גורלו
חבר מק״י. הנואם: אדם המדקדק במצוד,
קלה כבחמורה, ששימש פעם מנהיג־מרכזי
ב״הפועל המזרחי״.
ד״ר ישעיהו ליבוביץ, ה״אינפנט טריבל״
של היהדות הדתית, בעל ידיעות עצומות,
מרצה לכימיה פיסיקלית, חריף הביטוי, חד
הניסוח, אמר דברים אלה. זה היה בהרצאה
על הנושא ״הדת במשבר״ ,שנתקיימה
בשבת האחרונה באולם ״המכבי״ בחיפה,
הגדוש מפה לפה ...יהודים דתיים.
״יש לנו חוקי פגרים — דהיינו: דיני
קבורה ושחיטה״ — אמר ד״ר לייבוביץ,
״אפס, חוקי חיים ריאליים למעשי יום
.העולם הזה״ ,מס׳ 689

שעה ארוכה לפני שדן בית-הדין את
הד״ר חיים ואקס, הרוקח אציל־הפנים מנתניה,
על הריגת שותפו, פסח גולובוביץ,
דמה בית־הדין לסימפוזיון מדעי (״העולם
הזה״ .)680 בזה אחר זה הופיעו על דוכן
העדים רופאים, שהעידו, כי לדעתם סובל
הנאשם מחוסר שווי־משקל נפשי, ממחלת
עצבים, מהאלוצינציות.
״אין בית הסוהר, הקיים כמדינה כיום,
יכול להתאים לו,״ קרא הסניגור, יעקב
הניגמן, בהתרגשות .״הנאשם עלול לחלות
בו עד סוף ימיו בכל זאת דן
אותו בית-הדין ל־ 5שנות מאסר (שהן,
למעשה 3 ,שנים וחצי, מאחר ששנה רגילה
בבית-הסוהר מונה 9חדשים).
שתי התאבדויות. כשהובא חיים
ואקס לבית־הסוהר המרכזי בתל־מונד, ראה
אברהם מרחבי (ברייטפלד) ,המנהל גבה־הקומה
והמשופם של בית־הסוהר, כי הוא
סובל מדכאון עמוק. פעמיים ניסה לאבד
את עצמו לדעת: בפעם השניה חתך את
ורידיו בסכין וניצל רק בנס.
אף בי אין אפשרות מעשית להפריד
בבית־הסוהר, המלא עד אפם מקום, בין
סוגי עבריינים, השתדל אברהם מרחבי להקל
על חייו של איש־המדע המיואש. הוא
שיכן אותו בתא אחד עם ה״אינטליגנציה״
של בית-הסוהר — אורי וינטר, הקומוניסט
הנאשם בריגול, ומנשה ורשבסקי, שחקן
לי־לה-לו, שנאשם בסיוע לשודדי רחוב המלך
ג׳ורג׳ — בתא מס׳ 4של בית הסוהר
הוטל עליו תפקיד קל ומשכיל, שנתן לו
מידה רבה יותר של חופש אישי בכתלי
בית־הסוהר — הטיפול בספריה. נדמה היה

כי אט־אט נתעורר האסיר חיים ואקס מי-
אושו, והשלים עם גורלו.
במו בתריות חוקיות. מחוץ לב-
תלי בית הסוהר נמשך אותה שעה ויכוח
סוער על פסק־הדין. לדעתם של אנשי חוק
מסוימים היה ענשו של הד״ר ואקס קל
מדי. אחרי ככלות הכל, אמרו אנשי-חוק
אלה, הרג הד״ר ואקס אדם, ועונש של
שלוש שנים וחצי, בלבד, עלול לעודד אחרים
לבצע מעשים דומים. בשבוע שעבר
הגיש היועץ המשפטי ערעור על פסק-
הדין.
כשקראה אשתו של הנאשם, שמסירותה
לבעלה היתד, קרן אור יחידה בחייו, כי
הוגש הערעור, הזדעזעה. היא מיהרה אל
בית־הסוהר, קיבלה רשות לשוחח עם בעלה
פנים אל פנים, ללא סככה מפרידה, הר־

יצחק (״יו־יו״< בבר
הסוהר סגר את המנעול
גיעה וליטפה אותו. התנהגותו של הד״ר
ואקס לא היתר, שונה מן הרגיל.
למחרת היום קם, כרגיל, אכל ארוחת
בוקר והחל לטפל בספריתו. באמצע העבודה
חזר אל תאו, שהיה עתה ריק, כאילו
שכח משהו. הוא נטל לידו את המגבת,
סובב אותה עד שדמתה לחבל, אשר עוביו
כ 0״מ אחד, ושזר עליה חוט. איש לא
הבחין בו, כי המיטות הכפולות של בית-
הסוהר, שהותקנו כדי להקל על הצפיפות,
מסתירות את הנעשה ביניהן, מעיני העוברים
בחצר.
כ ע מי עשרים דקה נכנס לתא אחד מדייריו,
אסיר הממלא תפקיד של ספר. הוא
מצא את חיים ואקם תלוי במגבתו. איש־המדע
תלה את עצמו באופן מדעי: קשר
את המגבת כך, שתשבור את מפרקתו ות-
מיתהו מוות מידי, כמו בתליות חוקיות,
ומנע בצורה זו מוות איטי מחניקה. הוא
לא השאיר אחריו כל מכתב.

״ראסבן ענך״
יצא מר פלישמן, לפי בקשת אשתו, לקנות
לה פותח קופסאות ״פטנט אמריקה״
ולילדה הקטנה ״יו־יו״ .הוא הסתובב בקרן
הרחוב שעה ארוכה ורטן לעצמו
״לעזעזל דוקר, היום הוא איננו...״
מר פלישמן חזר הביתה בלי פותח קופ
סאות
״פטנט אמריקה״ ,ובלי ״יו-יו״.
הוא ידע כי אשתו תעשה לו סקנדל, אבל
הוא לא ידע כי יצחק בכר בן ד 40 ,לא
ימכור את סחורתו במשך שלושה החדשים
הבאים. יצחק בכר, הרוכל התורכי המזמר,
הידוע לבני העיר מכל הגילים כ-
״ידיו״ ,הוא פנים מוכרות לא מתמול שלשום.
בכר מוכר פטנטים שונים וצעצועים
מוזרים לבני העיר. במשך שנים רבות,
מהלך הוא ומגש קטן קשור לצוארו. עוד
יותר מוזר ומשעשע היה שירו הידוע בתורכית
והקריאה האין סופית ״מ —ת נ ו—ת ל —י —ל —ד —ד— י —ם״.
בכר משוכנע בדרכו הפרימיטיבית, ולפעמים
הגסה, כי הפטנטים שלו מוכרחים
להימכר בכל מחיר. בשנת ,1946 באחד מימי
העוצר הידועים, כשכל תושבי העיר ישבו
תחת מנעול ותריס מוגף, ובחוץ לא נשמע
הגה, חוץ מצעדי נעלים בריטיות מסומרות,
נשמע פתאום קולו של בכר ״יו־יו״ .הוא
ניסה למכור צעצועים לשוטרים וקצינים
בריטיים .״ידיו״ ומגשו נעצרו והובלו
בזהירות למכלאה. החיילים היו בטוחים,
כי זהו אחד מתעלולי הטרוריסטים, לשלוח
לרחוב רוכל עם צעצועים מלאים
חומר נפץ, שדי למשוך בחוט היו-יו כדי
שתיווצר התפוצצות קטלנית. באותה הזדמנות,
במכלאה, הפך אז בכר עולמות
ושפך קיטון שופכין על עוצריו.
אביו הזקן ניסה לרסן את בנו בן ה־
40 פעמים רבות. הוא הטיף לו מוסר בכל
פעם שנפתחה לפניו דלת בית הסוהר, אבל
בכר, שמקומו אינו בבית הסוהר, כי אם
אצל קצין מבחן ורופא, ממשיך בדרך שכנועו.
בשיטה
הערבית הידועה של ״ראסבן
ענך״ ,כלומר התנפל על אנשים סרבנים
ועל ראשו של כל אחד שבר כסא, ששבר
את אפו. על כך הגיבה המשטרה בפתיחת
תיק בעל 9עבירות.
יצחק בכר התנגד בדרכו הפרימיטיבית
להכנס לכלא, שאינו מקומו, לדעתו (ובטח
גם לדעת רופאים שיבדקו אותו) .״ראס־בן
ענך״ אמר הסורר, וסגר את המנעול
לשלושה חדשים.
הארץ המומחה: תיקוני כינורות, אקורדיד
נים, מציתים ועטים נובעים, באחריות
(״ידיעות אחרונות בין
הבגדים המשומשים שנמסרו ע״י
תושבי תל־אביב לעזרה הסוציאלית
נמצאה טבעת משובצת כאבנים
טובות (״על המשמר שתי
עזים שערכן מאה לירות נגנבו מתוך
חצר ביתם של שרה אילנה ווזלמן מתל
מונד• עקבות ארבעה אנשים הוליכו
לעבר הגבול (״חרות צ עי ר בן
,24 עולה חדש, התלונן במשטרה, כי הפסיד
את הסכום שלווה למטרת שיכון
600 לירות -כמשחק קלפים(״על המשמר פנ ק ס הנקד
דות החדש שיוחלף במקום הנוכחי,
לאחר הרישום החדש, יהיה מצוייר.
ציור נקודות הבשר יהיה ראש פר
(״הבקר אליונזרה מרקיסון, ילידת
רומניה ותושבת המעברה באגרובנק,
חדרה, ילדה ילד שמשקלו 6.300
ק״ג ואורכו 60ס״מ (״דבר״)

!הה את עצמך

תמונה זו צולמה
כקפה ״ניצה״ כ-
תל־אכיב כיום
.6.1.51 קורא שיזהה
את עצמו
ויופיע ראשון במערכת
יזכה כפרם
של 2ל״י.
למרות שבשבוע
שעבר חלה טעות
דפוס ככתובת ״העולם
הזה״ בחיפה,
גילה משה
פלץ, תלמיד כן
15 מרחוב בר־גיורא
,19 חיפה,
בשרון בלשי הדיף
ומצא את הפרס
ככתובת הנכונה:
רחוב
הרצל .61

.1שער העדיה. יש שני דברים אופייני ם המסמלים את מחנה ״שער העליה׳׳
ארוכים, המלווים במריבות וסקנזליט ; פחי אשפה גדולים העשויים חביות זפת צבו:
שני הקטנים
מקום מפגש למיליונים זבובים קטנים הסשהקים דוקה ליד הפחים.
יודעים, כי בקרוב יהיו מספרים 5203ו 5209-במחנה הקלט של עלית הנוער. הו
יש אשה במחנה הידועה בשם אמא, וכמו עשרות אחרים אינם יודעים אם אחו
אינם יודעים מה ילד יום — כשהם יכולים, הם בורחים מאמא ומהצריף, העומד
ופניהם מועדות, כדרכם, אל פחי האשפה. פה ושם הם יכולים למצוא סרט צבעוני א
.5צעד ראשון 5208 .נאנחת: שוב אורזים. השק
כבר בלוי, ובין כה אין הרבה סח לארוז. אבל כפי
ש־ 5209 אומרת, ילד אחד בשם 4773 סיפר לבן דודו,
שקבל ציוד מלא וחדש, ולקחו ממנו את כל בגדיו הישנים.
מילא, המצב היה פעם עוד יותר גרוע ; מספרים כי פעם
הגיעו ילדי עלית הנוער מגרמניה בחוסר כל חפצים אישיים.

.6פחד כפני
בחייו. י!וא קשה׳
בבכי. בעצם לא
נוסעים באוירון
התרגל למחנה ז*
שאליו התרגל. הו

גזיזת השערות. זהו אחד העקרונות
אחת הטרגדיות בחיי אשר״ בלי הבדל גיל ומעמד —
החשובים ביותר במחנה הקלט המרכזי שעל הכרמל* .מבצע גזיזה״ הוא הראשון בתהליך בית
החרושת. הילדים. בדקים ע״י הספר, הידוע בשם פיגרו, תיכף אחרי ההרשמה ! לרובם יש ראש
מלוכלך, כינים, וביצי כינים עירקיות, רומניות, מרוקאיות. והמצבע תמיד העלה בבי והתנגדות.

}? ,9וו* כםי $7האחתבל אשרי המאמין ...כבר שמעתי את נ ל זה פעמים רבות. העיקר
שכולם שמחים ומסביב למכונית לא עומדים שוטרים עיראקים עם רובים ומקללים. נדמה להם
שהגדולים מקנאים בהם. עוזרים אפילו לעלות, אחד מלפנים ואחת מאחורנית. האוטו עולה לכרמל.
מרחוק הם רואים את האוהלים האפורים של אותה עיר אפודה ששמה שער העליה ...מסביב וילות
פאר ובתי מלון גדולים, מטפלות עם תינוקות לבושי הדר המשחקים בשדרות. לפני שהספיקו
ייייוחני עליהם עוד שער אחד, הם נמצאים בבית החרושת ומחכים לעוד תהלין אחד.

.10ה1א ככל ותיל! לא יאומן כי יסופר !
אם הוא עיראקי ומספרו ,4713 איך הוא יכול
לשקול אותי? הרי שסינו באים מאותה סמטה,
ושיספר זאת לסבתא, שם לא ידע לקרוא מספרים.
הכל אפשר כאן, גם יש לו כלב עוזר.

.11 סוף יום רא>
בשמים. חלום או אס
מטפחות ראש אדומו
יש חדר אוכל גדול 1
במין סכין ומזלג, כדי
אותם בחוץ, מעבר י

:תורים
ות לבן—
׳יין אינם
יתומים.
ז. בעצם
לרשותם,
פח נוצץ.

. 2ה״אס״ פונה ללשכה. יש ילדים
.מאושרים״ יותר, יש להם קרובים
שהביאום במרבד הקסמים. לרוב, אנשים
שאינם מוקסמים ביותר סההוה, אחרי
שהגיעו לארץ זבת החלב והדבש.
במשרד המיון של עלית הנוער הם
מחכים — מתי יראו את הילדים?

הבלתי״נודע 5211 .סבל הרבה
נוך. כשמתחילים לארוז הוא פורץ
־ור מדוע. אולי הוא חושב ששוב
־!וא הקיא. מכל מקום ברור, כי
ו רוצה לעזוב את הצריף הגדול
אוהב את המזון הטוב שנותנים.

.7היהודי הנודד, שוב ;ודד. הכל קשור וארוז, עוד מעט עוזבים.
ע״י אחד מצריפי עלית הנוער מתקבצים סביב אשה, הידועה בתור אמא,
קבוצת ילדים, ביניהם אלו העוזבים היום. בפני רבים פחד ואימה, לאן עכשיו 7
אחרים אולי חושבים אחות, שמחים לרגע, מפני שאוטו משא עומד בחוץ
וזה אומר טיול נוסף אמא״ ,שהיא עולה משאנגהאי, נואמת ציונות על
שמוש בסשחת שניים ועל דבר ששמו סבון. היא מנסה לעודדם ולשמחם בשיר.

רושת

לילה רד וכוכבים נדלקו
נ נעלים חדשות. לילדות
נקודות ולכולם שמיכות.
ואומרים שצריכים לאכול
נ לאותם הצברים שרואים
והם שמחים ובריאים

.3הרשמה לעלית הנוער. מספריים 5208ו־ ,5209 בעתיד
הקרוב, כבר עוברים את מיונם. שאלות ותשובות, שאלונים, הסטורית
העבר ודברים שונים אחרים בלי כל ספק עניניס משעממים עד מאד.
אבל פקידי הסוכירות עושים את מלאכתם האורכת זמן. צריך לדעת
שמות, גילים ו,פרטים סוציאליים רבים. שפות ודיאלקטים הדורשים
מתרגמים רבים. הרבה ילדים שכחו דברים. לרבים בקשה מיוחדת ;
הם רוצים להצטרף לאח או קרוב, וכמעט תמיד אינם יודעים היכן הוא.

.4מה דעתך על העמידה בתורז הילד מעלה
על פניו הבעה ספקנית — נחיה ונראה. לקטנות
ברור שמתבשל כאן משחו, אפילו בעיראק ובשאר המקומות׳
שמלאו עבורם שאלונים, זה לא היה כל כן רציני.
כנראה שהולך לקרות כאן משהו מיוחד. מספרים שמקבלים
גם נעליים חד שות ...אבל זו כמובן שמועה כוזבת.

.8נעלים וציונות. שום ציונות לילדים לא תועיל. הדבר היחידי
שישפיע כסו על כל איכר בסין או פועל בערבות רחוקות: האם
תחליף את הקפקפים בזוג סוליות, או שתתן להם זוג נעליים,
שהבוהן לא תציץ מבוישת מתוכן, וזוג מכנסיים שלמים, אזי יקראו
אמן ויהיו ילדים טובים. שם למעלה ישנו ציוד מלא. בתהליך שלב שלוש
ואחרי גזיזה ורופא; תקבל הכל, אפילו פיז׳מה. ותלמד גם לאכול בצלחת.

לצבךי

ספףי 0
קוכא דא דע

ססאדין ( 508ע י. דויטשר —
הוצאת, נ ת בי ם 2.100( -ל״י).

המהפכה ניצחה. לנינגראד נפלה בידי
הבולשביקים, כמעט ללא שפיכת דם. אולם
לנין היה מיואש. תלמידיו, כל אותם נואמים,
כתבנים מלהיבים, נתגלו, עתה, כאנשים
חלשים ועדינים. קומיסאר־החינוך הח דש
התפטר לאות מחאה על כך, שהלוחמים
האדומים פגעו ביצירות אמנות. קומיסא־דית-הסעד
פרצה בבכי, מפני שהפקידים
הישנים הכריזו שביתה ולא מסרו את
מפתח הקופה. לנין חיפש איש חזק. מבטו
נתקל בקובא דג׳וגאשבילי, הקווקזי הצעיר
שקרא לעצמו ״סטאלין״ ,איש־הפלדה.
סטאלין לא ידע לנאום, ומאמריו היו
משעממים. חבריו בזו לו בסתר לבם.
אולם כטאלין היה איש חזק, אדמיניסט־ראטור
גדול, אדם שידע להשליט סדר.
בשעה שחבריו היו עסוקים בנאומים ובמאמרים,
נמסרו לו, בהדרגה, סמכויות רחבות
מאד ע״י לנין. כשמת לנין משבץ־
הלב, נוכחו החברים המופתעים לדעת,
שהקווקזי האפרורי, ששמו לא היה כמעט
ידוע מחוץ לרוסיה, הפך לדיקטטור. טעותם
עלתה כמעט לכולם בחייהם.
ללא חיי אחכה. בניגוד למקובל
אין יצחק דויטשר מספר לקוראים פרטים
אינטימיים על חיי האהבה של גיבורו, וגם
אינו מנסה להתעמק בתסביכים פרוידיאניים.
במקום זה חקר כמה שנים וקרא
מאות ספרי מאמרים, נאומים, ויכוחים —
פרי עמלם של המהפכנים הרוסיים אשר
נאמו, כתבו, התובחו כמעט ללא הפוגות.
התוצאה היא ספר כמעט אובייקטיבי, שזכה
לא לשוא לגושפנקה הרשמית של האוניברסיטה
האוקספורדית הגאוותנית.

מרק דל־ל -בבד אוח

המפתח לשער הגדול ( 168ע הינקו
גוטליב — ,עם עובד 00( -ג 0.ל-י)

המקום: בת הכלא של משטרת וינה,
שבשלטון הנאצים, תא מספר .84
הנוכחים: הרב הראשי של סאלוניקי,
הדוקטור האנס אנטון שטראוס, פרקליט
פלילי וינאי, האיש המספר.
המאורע: מובא עצור חדש לתא מספר
.84 שמו טרנופולסקי״ .רב טרנופולסקי.
,הנה סיגריות, עשנו!״ במלים אלה מטיל
העצור הצנום וגבה הקומה, שגולגולתו
גדולה שלא כרגיל, ידיו ארוכות להתמיה,
את ראשית המבוכה בקרב שלושת הכלואים
בתא.
ואחר בעוד אנו (השלושה) עסוקים
במרק הדליל שלנו.״ הוציא טרנופולסקי
מכיס מכנסיו כמחצית ככר לחם שיפון,
נתח הגון של כבד אווז מטוגן*...
אותו יהודי מוורשה, דב טרנופולסקי,
הוא איש מדע שאחר מחקרים פיזיקאיים
נרחבים, המציא בהסתייעו בתורת היחסות,
מדחס כים שבכוחו לצמצם (לדיוק:
לכווץ) מרחבים וכיוצא באלה.
בעזרתו הוא מספק מזונות משובחים,
עוגות שוקולדה, בקבוקי ליקר, מכשיר
רדיו ופסנתר לתא .84 לבסוף, כאשר טר-
נופולסקי ממרה, אחר חיכוכים רבים,את
פי משגיח הסוהר, הנאצי וויכסלבראון,
מביא הלה פלוגת עונשין ,״מדחיס* דב
סרנופולסקי תותח שדה כבד, המגן על
הכניסה לתא אש - 1פקד ...שלהבת,
שלשונה ששה מטרים, זינקה מתוך הקנה,
קול נפץ מחריש אזניים זעזע את כל
הבניין.״״
אסיר ככוס שמפניה. הם יוצאים,
זמנית, לחופש, לארמונו של טרנופולסקי,
שליד וורשה! המשגיח מוכנס כאסיר בכוס
שמפנייה (אחר ש״דחסו* אותו, כמובן),
שאינו יכול להחלץ ממנה. דפנות הכוס
חלקלקים מדי.
טרנופולסקי המחפש אחר חברו, שנאסר
ע״י הגרמנים, ושנפל, תוך כדי כך,
לידי הגסטאפו, מחזירם לכלא, כי לא
אוכל להוציאכם אחד אחד בפתח הקטן.
המפתח שלי הוא לשער הגדול
שהוא שחרור האנושות משעבוד.
סוף המעשה: טרנופולסקי נעלם, יחד
עם מדחסו, ביום של התרחשות קוסמית
מיוחדת במינה — כוכב זעיר, מן הדרגה
החמש עשרה — עלה לגודל כוכב בעל
הדרגה הראשונה. קיום אור זה במשך
שש שעות הוה מאורע שפגע, כנראה, במרחב
ההדחסה.
הינקו גוטליב היה עורך דין ועתונאי
ששימש מגיה ומדפים בעיתון הפארטיזא-
נים של טיטו. הוא עלה לארץ ומת בה.

מדע 40000 תותחי נגד אולקוס
״אין תקנה לאולקוס שלך אלא ניתוח ! ״
אומר הרופא לתשעים ממאה חולי גידול
ממאיר זה המצפים לגזר דינו חיוורים
ורועדים. ואז, לאחר שפסק הרופא כי
יש אמנם צורך בניתוח, או ״שהפציינט-
לובש עוז ומסכים — או שהוא ממשיך
לסבול ממועקה מכבידה ומכאיבה בקיבתו.
והוא הדין באבני מרה וכליות ובכל גידול
פנימי אחר — רק איזמל המנתחים יסלקם
כליל. ורבים הם המבכרים להמשיך ולסבול
מלהסתכן.
לפתע נפל דבר בעולם הרפואי. שיטה
חדשה שהומצאה עוד לפני כ־ 60 שנה,
חדדה בתחילת 1948 לבתי החולים באירופה.
שיטת הריפוי החדשה קרויה בשם
״הקרנת גלי הקול* וביסודה מונחת ההנחה
כי אף את הגידולים הפנימיים המסוכנים
ביותר ניתן לרפא כליל בלי להזדקק
לניתוח.
בימים אלה חזר לישראל מסיור השתלמות
ארוך באירופה הרופא והחוקר החיפאי
ד״ר זיגפריד ברל, שהביא עמו ארצה
את מכשירי הריפוי הראשונים הפועלים
ע״פי שיטת ״הקרנת גלי הקול״ ,העשויים
לרפא חולים חשוכי מרפא שלקו במחלות
ממאירות שריפויין היה עד עתה בלתי
אפשרי ברוב המקרים.
שיטת ״הקרנת גלי הקול״ מבוססת על
ריכוז עצום של גלי קול הדחוסים בצפיפות
במכשיר רפואי הדומה לרדיו קטן. הגלים
מופעלים בעזרת מיכון מיוחד ומכוונים לאבר
הנגוע שעורו נמרח במשחה מיוחדת,
כדי למנוע כויה — ,באמצעות מכשיר
שצורתו צורת ״שפופרת טלפון״ .גלים אלה
ממיסים בהדרגה גידולים ממאירים׳ והם
מחזירים לתאי גוף מדולדלים ומנוונים את
חיוניותם. עוצמתם של גלי הקול המרוכזים
במכשיר היא כה רבה עד כי לו היה
ניתן לשמעם היה נשמע קול רם פי
10.000 מרעם התותח הכבד ביותר, אולם

לאפאייט רוברט האכארד
צריכים לדעת להיוולד

היות והם מופסקים ע״י זרמי אויר 10.000
פעמים בדקה לא מספיקה האוזן לקלטם.
בקונגרס הבינלאומי של חוקרי ״הטיר־פיה
האולטרה קולית״ שנערך בסוף 1949
בארלנגן, בהשתתפות גדולי המלומדים בשטח
זה — ביניהם פרום׳ פולהרט, ופרוס׳
הינצלמן—נקבע כי מתוך 97 מקרים חסרי
תקוה, נרפאו לגמרי 93 לאחר שטיפלו
בהם ״בלי איזמל״ בשיטת ״הקרנת גלי
הקול״

וה הכל מתחיל ברחם...
״השתתפותי במדע היא סימן־דרך לגזע
האנושי שאפשר להשוותו לגילוי האש,
והיא עולה על גילוי הגלגל והקשת״ —
דברים צנועים אלה אמר על עצמו לאפא־יאט
רונלד האבארד, שספרו ״דיאניטיקה,
המדע החדיש של בריאות הנפש״ נמכר
כיום באמריקה במחירים של שוק־שחור.
כי האבארד מוכן לרפא דלקת פרקים,
אלרגיה, אסטמה, מחלות עינים, אולקוס,
כאבי ראש וסטיות מיניות — וכל זה בצורה
פשוטה ונעימה.

בשעתו בא הפרופיסור הצרפתי קואה
וגילה שמחלות רבות מקורן בסוגסטיה
עצמית, ושאפשר לרפא אותן ע״י סוגסטיה
נגדית (״אני מרגיש הרבה יותר טוב, אני
מרגיש הרבה יותר טוב, אני מרגיש הרבה
יותר טוב אחריו בא פרויד וגילה
שתסביכים רבים באים עוד מימי הילדות,
ומקורם ביחס מיני של הילד להוריו. עכשיו
בא האבארד ומעמיד את כולם בצל: מקורן
של המחלות והתסביכים בחויות של
העובר ברחם האם
רוברט האבארד, בן ,39ג׳ינג׳י גבר, קומה׳
פיתח את תורתו תחילה בשבועונים המוקדשים
לסיפורי־הזיות מדעיים. כשיצא ספרו
לאור לא זכה, תחילה, לתשומת לב אנשי־המדע.
אולם משהפכה תורתו לדבר שבאופנה,
ואלפי חסידים החלו לערוך ״מים־
גשים״ לטיפול־הדדי בהוליבוד, הבינו שכאן
יש עסק. מאז מופיעים בעתונים האמריקאיים
מודעות כגון :״אנשים המעונינים
בטיפול דיאנטי מתבקשים לטלפן למספר
587654״ .ליד הטלפון נמצא פסיכולוג,
הטוען שעשרות איש מצלצלים אליו כל
יום.
גבר מכה אשד!״ .לפי ה״מדע״
החדש של לאפאייט רוברט האבארד מורכב
המוח משני הלקים: המוח המנתח(דמיון מפתיע
ל״מודע״ של פרויד) הזוכר, מהרהר
ושוקל, והמוח המגיב (הדומה ל״לא מודע״
של פרויד) שאינו זוכר ומהרהר׳ אלא אך
רושם חויות. בדרך כלל ער המוח המנתה,
אך ברגעים של הלם, התרשמות וכאב הוא
משותק. ברגע כזה מתגבר המוח המגיב
ורושם ״אנאגראם״ — רשמים, הנרשמים
בתאי המוח, ושהם מדויקים עד לפרט
הקטן ביותר.
גבר מכה אשה, ובשעה שהכרתה מטושטשת
הוא בועט בה ומעליב אותה. אותה
שעה מתהפך כסא, והמים נשפכים מן
הברז. אין היא ״זוכרת״ פרטים אלה, אך
המוח־המגיב שלה רושם אותם. כעבור זמן,
בשמעה כסא מתהפך ומים נשפכים, מועב
רים הרשמים למוח־המנתח שלה, והיא חשה
בבעיטות ומרגישה עצמה ברע.
כדי לגרש שדים כאלה, הפאצינט הדי־אנטי
שוכב על ספה בחדר מאופל, וה״מט־פל״
אומר :״כאשר אספור עד שבע תי־עצמנה
עיניך״ .הוא סופר עד שבע ועיני
הפציאנט נעצמות (לדברי האבארד, הוא ער
אבל ״שקוע״) .אחר־כך יכול המטפל לצוות :
״נחזור ליום הולדתך החמישי״ .לפי התורה,
חוזר הפאציינט לאותו יום, ובחזרו הוא
״חי מחדש״ את החויה.
בעברו מנקודה לנקודה בתקופת חייו,
חוזר הפאציינט ו״חי מחדש״ מספר חויות
מכאיבות. תוך כדי כך הוא עלול להתפתל
מכאבים שהוא חי אותם מחדש, לנפול
מעוצמתה של מכה, לרעוד מרוב פחד
או לחוש במיחושי קיבה. אחרי שחוויות
אלה עברו את המוח־המנתח הער הן מאבדות,
לדעתו של האבארד, את כוחן המזיק.
מטרת הדיאניטיקה: לטהר את נפש הפא־ציינט,
לשחררו מכל החויות המכאיבות.
החידוש הגדול של האבארד הוא שלדעתו
מתחילים תאי־המוח לרשום חויות מיד
אחרי פעולת־ד,הולדה. התקופה הראשונה
של ההריון היא תקופה של
סכנה רבה, לדעתו של האבארד. ריחות!
החשובה ביותר — בלשונו :״בסוסית־בסיסית״
— היא החויה הראשונה אחרי
ההולדה — אולי בשעה שהאם נבדקת ע״י
רופא, או בחבלה גופנית עוד לפני שהאם
יודעת שהיא הרה.
פראנק דסלר, מנהל־משרד של חברת
פוקס־המאה־העשרים ,״טיפל״ באשתו של
אחד השחקנים, וגילה מה שקרה בשעת
ה״טיפול״ :״היא סבלה מכאב־ראש חמור,
אך הוא לא היה דומה למיגרינה. היה זה
כאב חד, משני צדי הראש. לבסוף היא
חיתה מחדש את לידתה. היא שכבה על
הספה כעובר, כשראשה בין ברכיה. נראה
שהכאב בא ממשיכת המלקחיים של הרופא
בראשה״ .אחרי שחיתה מחדש את הלידה,
נעלם כאב־הראש.
עתה העז, לבסוף ,״האגוד הפסיכולוגי
האמריקאי״ לצאת בגלוי נגד ה״מדע״ החדש
ולאסור על חבריו לעסוק בו. כאשר התנגד
פרופסור חשוב להחלטה זו במכתב לעתון,
ענה העורך :״טענתו שאסור לאדם לכתוב
על הדיאנטיקה מבלי שעסק בה תחילה,
מזכירה את הטענה שאיש אינו מוסמך
לדבר על רעל מבלי ששתה אותו תחילה״.

ת ץ! ט ר 1ן
סיוך, אנטומיה

״אנחנו משפחה אחת גדולה״ ,אמר
יוסף (״ספי״) מילוא, בפנים מחייכות,
״יחד נתאמץ ונדאג להצלחת התיאטרון.״
מחיאות כפים נלהבות נשמעו מבין המאזינים
18 .המצליחים, מבין 70 מנסים, התאמצו
מאד, וכבר בתחילה הרגישו את
עצמם חברים במשפחה.
הם זכו להיכנס למשפחת התיאטרון ה־קמרי,
אחרי שעברו בחינות כניסה לבית

נשפייתו של

המיטננט הליט.

צריכים לדעת לנוות..

הספר הדרמטי, שהקים התיאטרון. הדבר
שיקשר את המשפחה בקשרים מעשיים ביותר,
יהיה 9ל״י לחודש — שכר לימור.
העיריה השאילה לתיאטרון את ביה״ס
״במרכז״ ,ברחוב זמנהוף (לשעבר זירת
אמונים לסיוף) .בין המקצועות המרובים
שבתוכנית: סיוף, אנטומיה ב״הדסה״ .מנהל
בית הספר יהיה זלמן לביוש. בין
המורים: לאה גולדברג, מנחם נאור.
בשבת, בשעה שנערכה המסיבה בקפה
״בוסתן״ ,ירד גשם בחוץ ועננים שחורים
כיסו את השמים .״אין אנו רוצים בפרסומת״
,הוסיף הנואם ,״אבל אני מבטיחכם,
שבקרוב נפתח מחלקה לבמאים ול-
תפארנים״ .חייך תלמיד אחד ושאל :״הכל
טוב, אבל מדוע פוחדים מפרסומת?״

טרור אד־סא

על במות פרים עלו השנה מחזותלרוב:
על המשולש הנצחי (הבעל, האשה, המאהב)
,על המחתרת הצרפתית (סאלאקרו) על
פוליטיקה: בעד המערב (הקומדיה האמריקאית
״נינוצ׳קה״ נגד הרוסים) ונגד המערב
והקפיטליזם (״קליגולה״ מאת אלברט
קמום. המחזה, בו נתגלה גדול השחקנים
הצעירים הצרפתים: ז׳ראר פילים) .ואפילו
מחזה מוזר ״מת על לא דבר״ (האם כדאי
היה להשתחרר מן הגרמנים?) מאת משתף
פעולה ידוע.
אבל מה שמציין את תגובות הקהל
הצרפתי לכל המחזות הנ״ל הם הסנטימג־טליות
והאמונה באהבה. סופרת ״העולם הזה״
,דנה דינרי, מספרת !על שני מחזות על
נושאים יהודים, שהזליגו דמעות ועוררו
התרגשות סנטימנטלית רבה בלב הצופים.
ההולנדי והאלוהים. המחזה הראשון
שעורר התרגשות סנטימנטלית ודמעות
היה ״אדון אחר האלוהים״ ,שנכתב
בידי ההולנדי ז׳אן דה דירמוג, ובוים ע״י
שחקן יהודי צרפתי ז׳אן מרקור. העלילה
בשנת .1938 רב החובלים קויפר הוביל על
סיפונו 146 פליטים יהודים הבורחים מן
הנאצים אל חופי אמריקה הדרומית. השלטונות
סוגרים בפניהם את החופים, בטענה
שהוויזות שלהם הן בלתי־חוקיות. קויפר
יודע שאם יחזיר את הפליטים יושמו במחנות
הסגר. הוא מאמין באלהים ובצדק
(קתולי) .הוא מקריב את חייו ומפוצץ את
ספינתו — השלטונות ייאלצו לאסוף את
הניטרפים.
קצין מטורף. אהבה, אהבה, אהבה
ואפילו בין טרוריסט עברי לקצין משטרה
בריטי. התקופה: סוף המנדט בישראל.
״נשפייתו של הלויטננט הלט״ ,המוצג
בתיאטרון ״אבר״ ,מספר על הקצין הבריטי
הלט, שקיבל פקודה לחסל טרוריסט עברי.
הוא מתמרד במשטר המנדטורי ומצפונו
אינו מניח לו לבצע את תפקידו. כדי לא
להיות בוגד בעמו, כדי לא לשעמם את
הקהל באיבוד לדעת סתמי, הוא מארגן
את רצח עצמו. בנשפיה הנערכת בדירתו
הוא נפרד מאהובתו ומגלה אהבה לארושת
ידידו הקצין. הקצין, מטורף מקנאה, יורה
בו והורגו.

,הע 1לם הזה״ ,מם 689 ,

מכל
1כ מרחמה
הס ודעי להעריך
בארצות הברית היו עד עתה שני נכי-
מלחמה ממלחמת העולם השניה, אשר כל
ארבעה אבריהם נקטעו. עד שעתה נוסף
גם שלישי.
אוירון כבד נחת בשדה התעופה בו־שינגטון
וצלמי העתונות הכינו את מצלמותיהם.
אך כשנאמר להם, כי הטוראי
סמית איננו מוכן עדיין להצטלם, הרכינו
הצלמים הציניים את ראשם, ופינו דרך
לארבעה חובשים הנושאים אלונקה.
על האלונקה, מכוסה שמיכות צמר עבות,
שכב רוברט ל. סמית, טוראי מחיל
הרגלים, בן .20 הוא היה הנכה הראשון
ממלחמת קוריאה, שארבעה אבריו נקטעו:
שתי ידיו, רגל אחת מעל לברך והשניה
מתחת לברך.
סמית, צעיר בלונדי חייכני, התגייס
רק לפני שמונה חודשים, הוא היה הצעיר
בין חמשה אחים, אשר אביהם מת, כאשר
רוברט היה בן תשע.
האם התעלפה. בקרבות העזים שהתנהלו
ליד בריכות שנגז׳ין, בצפון קוריאה,
נפצע רוברט פצעים קלים ושכב
שלושה ימים בתעלה, מכוסה בסגין בלבד.
״היד, שם חובש,״ הוא אמר ,״אולם כל
פעם כשרציתי לקרוא לו, שמעתי מישהו
אחר המבקש את עזרת החובש וחשבתי
שמצבו יותר קשה משלי.״
כאשר כבשו הסינים את המקום, עשה
סמית את עצמו למת, ואפילו כשהורידו
חיילים סיניים חלקים מלבושו לא הראה
סימן חיים. לבסוף זחל לבית קרוב, שם
מצא פצועים אמריקאים אחרים. רק אחרי
אחד־עשרה יום, שוחרר סמית וחבריו על
ידי יחידת מרינס. אולם אז כבר היו ידיו
ורגליו במצב קפאון חמור, שהצריכו ניתוח
במקום, כדי למנוע את התפשטות המוגלה.
בבית החולים הצבאי בושינגטון קיבל
רוברט טיפול רפואי מצוין וביקור. אמו
הוטסה לושינגטון באוירון מיוחד, שהושכר
ע״י הלגיון האמריקאי, איגוד החיילים המשוחררים
בעל ההשפעה העצומה על כל
שטחי החיים באמריקה, ובעל נכסים גדולים
מאוד.
כאשר נודע לה מצבו האמיתי של בנה,
התעלפה האם. אך כשביקרה אותו בבית-
החולים, לא היו דמעות בעיניה.
הלגיון כוח פוליטי: אחד מנציגי
הלגיון האמריקאי הודיע לרוברט, כי מעתה
יקבל הענקה מלאה, הניתנת לנכי־מלחמה
בעלי 100 נכות 360 :דולר לחודש, עד
סוף ימיו( .כוח קניה של 360 דולר הוא
בממדי המטבע הישראלי — 180 לירות).
בינתיים, קיבל רוברט עידוד, לא רק
מהממשלה ומד,מוסדות המטפלים בו בגדי
תפקידם, אלא גם מאזרחים פשוטים.
אחד שלח לו מכשיר טלוויזיה, ושני
הבטיח לו מכונית עם החלמתו.
זהו, לפי דברי סול קיי מורטון, אחד
ממנהיגי הלגיון האמריקאי, סימן כי
לפחות יודעת האומה האמריקאית להעריך
אל נכון את גבוריה, שהקריבו את
עצמם למענה בשדות הקרב.
״לא רק הממשלה ומדינאים דואגים
לנכי־המלחמה, מתוך התחשבות בכוח אגו־דנו
המאורגן, אלא כל אזרח ואזרח יודע
כי חב הוא חוב כבוד לגיבורים אלה

הם רקובים, הם לא יגנו על נפשם. כל
אהד מקוד, שחיילים אמריקאיים יגנו על
ביתו שלו — בצרפת, במצרים, בהודו-סין.
התוצאה היחידה של המדיניות הנוכחית
(האמנה האטלנטית, תכנית מרשל, הסיוע
לארצות הנחשלות) היא אבוד לדעת. זה
יגרום לפשיטת רגל של המשק האמרי־

העולם
ישאר מי שיהיה מסוגל להגן על ארצות
הברית עצמן. במקום זה: יש לפנות את
כל העולם, להפוך את אמריקה לגיבראלטאר
עצום אחד.
תחילה ניסו הנשיא טרומן ודין אצ׳י־סון
לזלזל בדברי יריבם הגדול .״תבוסנות
בקנה מידה ענקי״ ,אמר שר-החוץ הבלתי-

הונג־נאס: חיל המאסף עולה עד אניות־הפינוי
מדוע מתים בנינו?

שלט הפרידה :״מי בכלל צריף את המקום המטונף הזה?״
קולס בל ;גן על ביתנו 1

ארצות הברית
״גיבראדסאר עצו אחד״
בה בשעה שאלפי החיילים האמריקאיים,
הקרבנות הישירים של התבוסה המוחצת
בקוריאה, נעו דרומה, בנסיגתם העייפה,
נשמעו בארצות־הברית הרעמים הראשונים
של ויכוח, שתוצאותיו עלולות לקבוע את
גורל העולם לדורות הבאים.
סלע המחלוקת: האם תעזור ארצות-
הברית למדינות אירופה ואסיה להתגונן
מפני הקומוניזם, תשלח את צבאה לכל
פינות תבל, ותעמוד מול תוקפנות בכל
מקום שתהיה — או שתיסוג מכל חלקי
תבל ותעמוד על נפשה על חופי אמריקה.
רעידת אדמה מתקרבת. הרעם
הראשון יצא מפיו של אדם, שהיתר, מובטחת
לו הקשבה עולמית. הרברט הובר,
הנשיא־לשעבר, היחיד בארצות הברית ששרד
בחיים. האדם שצלל תהומה יחד עם
וול-סטריט בימי המשבר הנורא של ,1929
ניצב לפני המיקרופון ואמר: די. האירופים

.העולם הזה״ ,מם׳ 689

פיי־פינג: תהלוכת־נצחון קומוניסטית
לא גיברלסאר, לא מג׳ינו
קאי, לפיזור הנוער האמריקאי בעולם, כך
שברגע המכריע, אחרי שברית המועצות
תכבוש את כל אירופה, אסיד, ואפריקה, לא

פופולרי. אולם אט אט הגיע גם לאזניהם
ההד, שעלה י מלבבותיהם של מליוני אמרי-
קאים, שבישר רעידת־אדמה מתקרבת.

בדיחת הדור. רבבות מכתבים החלו
להצטבר בשקי הדואר של הסנטורים, הרגישים
מאד לדעת הקהל במחוז בחירתם.
״מדוע מתים בנינו בשביל הקוריאים?״ שאלה
אם נרגשת. ובעתוני אמריקה הופיעה
התמונה הגדולה של חיילים אמריקאיים,
המפנים בפר קוריאי ליד הונג־נאם, ומשאירים
אחריהם שלט גדול :״מי בכלל צריך
את המקום המטונף הזה?״
הראשון שתפס את משמעות ההגבה
הציבורית היה בן מפלגתו של הובר, הסנטור
הזריז רוברט מאפם, בעל עבר בדלני
ועתיד (כפי שהוא מקוד ),על כס הנשיאות.
אמר טאפט: קודם כל נגן על ביתנו
שלנו...
בין לילה קמו להובר בני־ברית במקומות
בלתי צפויים: בקצה האחד: הקולונל
מאק-קורמיק, בעל העתון ״צ׳יקאגו טרי-
ביון״ ,שהתקפותיו במשך דור שלם על
בריטניה הפכו זה מכבר לבדיחת הדור
באמריקה. בקצה השני: המפלגה הקומוניסטית
האמריקאית(מספר החברים)55.000 :
שהתכנסה זד, עתה לועידה ארצית (״לע־תונאים
הכניסה אסורה!״).
התותח הגדול. הממשלה האמריקאית
נבהלה. מה יגידו באירופה? מה יגידו
במרחב אסיה הקדמית? מי יהיה מוכן
לבוא בברית עם האמריקאים (ולהשכיר
להם בסיסים צבאיים תמורת ״סיוע לארצות
נחשלות״ כשאיש כה חשוב, כד,ובר, מודיע
בגלוי שהאמריקאים לא יגנו על העולם?
בחפזון קדחתני חיפש שר־החוץ תותח
גדול שיוכל להעמיד אותו נגד הארטילריה
הגדולה של הובר-טאפט. הם בחרו באישיות
רפובליקאית שניה: פוסטר דאלם,
היועץ הרפובליקאי של משרד־החוץ הדי-
מוקרטי.
אמר דאלס :״יש לגנות בחריפות כל
תכנית להקים עמדת־הגנה ״שאי אפשר
לכבוש אותה״ ,קו־מג׳ינו, חומה סינית,
סלע של גיבראלטאר, תעלת־הגנה אטלנטית־פאציפית
מסביב למבצר אמריקאי מנותק...
העולם כולו יכול להיות סמוך ובטוח,
שברגע הסכנה העליונה לא תפקיר אמריקה
את בעלות בריתה הנתונות בצרה...״
אולם גם פוסטר דאלם לא התעלם מרחשי
לב ההמונים. ברית המועצות גובלת
כיום עם 20 מדינות לא־קומוניסטיות לאורך
של 30.000ק״מ. אין אפשרות מעשית
״להשליט סדר״ בכל הארצות האלה, והצבא
האמריקאי לא יוכל להחזיק בהן חיל מצב.
אולם ארצות הברית תוכל להגן, יחד עם
בנות בריתה, על העולם ד,חפשי.
הרמז: ארצות הברית לא תעזורנה אף
לארץ אחת, שלא תהיה מוכנה להגן על
עצמה, שלא תפריש חלק הגון מתקציבה
להחזקת צבא גדול, שלא תלחם במפלגה
הקומוניסטית שלה.
אולם, רעמו של הדבר לא הושתק ע״י
לחשו של דאלם. בפייפינג, בוורשא, בבו־קארסט,
שמחו הלבבות. האם נתגלתה הפי־רצה
הראשונה בחומת ההגנה האנגלו־סאכסית?
למלחמה,
כשלוותי־נפש. כדי לסתום
פירצה זו היה דרוש, שישמע שוב
קולו של האדם המייצג, בעיני העולם, את
האופוזיציה הבדלנית־לשעבר: טאפם. ביום
השלישי נקרא הסנטור הקרח ותכול־ד,עיניים
שוב אל המקרופון. הפעם היו דבריו
״מתונים״ יותר: אם רוסיה תתקיף באירופה,
תצא ארצות-הברית למלחמה.
אולם גם טאפט מתנגד למשלוח חיילים
אמריקאיים לאירופה. על אמריקה, לדעתו,
להתרכז ב־ 10 שנים הקרובות בבנין צי
ימי ואוירי גדול, בצורה שלא תהרוס את
המשק האמריקאי.
״הקמת צבא בינלאומי של אירופה המערבית
תגביר את סכויי המלחמה, לא את
סכויי השלום״ ,אמר .״אם הרוסים רוצים
לפלוש לאירופה המערבית, לא יחכו 3
שנים עד שיוקם צבא אירופי חזק, אם אין
הם רוצים לפלוש, מה הטעם בהקמתו?״
בקיצור, טאפט הציע לחכות ולהתכונן
למלחמה בשלוות־נפש, מבלי להתאמץ
יתר על המידה. העיקר הוא, אחרי ככלות
הכל, הפצצה האטומית. רק היא מונעת
התקפה רוסית. בעוד 3שנים תהיינה לאמריקאים
פצצות רבות יותר. הזמן יעבוד
בשבילם.
ובינתיים תהו הצרפתים, האנגלים והגרמנים
— מה תועלנה להן הפצצות, אחרי
שאירופה ואסיה תהיינה סובייטיות?

מכל
אהמת־הבוית
,,איוו! האונה־

מדי שנה בשנה מקדיש השבועון האמריקאי
הנודע ״סייס״ את שער העתון
הראשון של חודש ינואר לאדם שהשפיע
לדעתו, ביותר על גודל האנושות בשנה
הקודמת• ומכיון ש״טיים״ נפוץ בכמה
מליוני טפסים, ונחשב בעיני רבים לשבועון
היעממי הטוב ביותר בעדלם, מעוררת
תמיד הבחירה ויכוח רב: שבועות רבים
לפני סוף השנה מומטרות על המערכת
הצעות שונות.
לא פעם עורר ״איש השנה״ של ״טייס״
רוגזה, או השתוממות. ב־ 1938 מינה את
אדולף היטלר, שביצע באותה שנה את
ה״אנשלוס״ של אוסטריה. פעמים אחרות
מינה משוררים, אנשי מדע, אנשי דת.
אולם השנה עוררו הניחושים מתיחות
בלתי רגילה: היו שהציעו, במכתבים למערכת,
למנות את יוסף סטאלין, את מאו
צה-טזנג, את הסנטור הרפובליקאי־הבדלני
רוברט טאפט, את ראלף באנץ׳ .לפני
שבוע פרסם ״טייס״ את בחירתו :
״המקצוע: חייל קרבי״ .״האדם
של 1950 לא היה מדינאי״ ,קבעו עורכי
״טייס״ .״דין אצ׳יסון ושאר הדיפלומטים
של העולם החפשי נכשלו, ב־ , 1950 כשלון
חרוץ בנסיונם לעצור בעד מצעד הקומוניזם.
האדם של 1950 לא היד, גנרל ;
המפקד הטוב ביותר של השנה, מאק־ארתור,
נכשל וספג מכות. הוא לא היה
גם איש-מדע, כי המדע — שהיה כה
בטוח, בראשית המאה, כי ידע את התשובות
לכל השאלות — ציפה עתה כי הפוליטיקאים
(או מישהו אחר) ימצאו דרך
לפקח על הכוחות הנוראים שהמדע שיחרר.
הוא לא היה תעשיין, כי השנה ,1950
אף כי נוצרו בה יותר סחורות מאשר
בכל שנה אחרת מאז בריאת העולם, לא
התלבטה בשאלות של סחורות ותצרוכת,
כי אם בשאלות של חיים ומוות. הוא לא
היה תלמיד־חכם, כי העולם של 1950 היה
מלא עובדות שלא עוכלו, והצלתו לא היתר,
תלויה בגילוי עובדות חדשות, כי אם
בגילוי־מחדש של אמיתות ישנות־נושנות.
יתכן שיתגלה בעתיד, כי איש השנה
היה סטאלין, קושר־ד,קשרים הבא־בימים,
אך דבר זה אינו ודאי כיום. יתכן, כי
סטאלין ניצח במשחק, אך יתכן גם כי
ניצח רק בסיבוב אחד ...ויתכן כי איש
השנה היה קדוש, שחי אי שם מעל
להתנגשות הצבאות והרעיונות.
כשנסתיימה השנה נדמה, כי האדם של
1950 היה אמריקאי בתפקיד השנוא עליו
ביותר, תפקיד החייל הקרבי ...הוא לא
היה נושא־צלב נלהב של התרבות, כי
אם מגוייס-חובה של הגורל...״
״להרוג 10 אזרחים להלן ניסה
״טיים״ לתאר את איש בחירתו: הוא
שנא מלחמה, הוא אהב חיי נוחיות, הוא
בז למשמעת, אך הבין את הצורך בפעולה

ה ע 1ל 0

קיבוצית, הצטיין בהתקדמות אך נכשל
בנסיגה, התגבר על קשיי האקלים אך
נרתע מלהקריב קרבנות גדולים בחיי אדם,
הוא לא הוכשר לקרבות־לילה, אך הצטיין
בכושר טכני. סרג׳נט אמריקאי אחר הס
הנבחרים
החדש בוסטמינסטר לדבריהם
של עשרות צירים. כל אחד קם, והביע
את השקפתו על הבעיה: האם צריך
להרשות ראיונות ספיריטואליסטים או
לא ז בתוך ד,וכוח הועלו ענינים ונושאים

הפרלמנט הבריטי עולח כאש•
רוחות

מתים,

ביר לטירוניו: אם תראו איש מטייל על
קו הרקיע, אל תירו בו — מן הסתם
תמצאו שזה אחד משלנו
אולם את התכונה העיקרית של גיבורו,
שהיא אולי התכונה העיקרית של העולם,
בתום שנת 1950׳ גילה ״טיים״ רק דרך
אגב, בצטטו את דבריו של פרח-קצין
בחיל־האויר האמריקאי :״לדעתי, אם צריך
להרוג 10 אזרחים (קוריאים) כדי להרוג
חייל אחד, שהיה עלול לירות בנו אחרי־כן,
הרי היתד, לנו הצדקה להרוג את 10
האזרחים
בריטניה בניו המתנות
המצב הבינלאומי רציני. צפויה מלחמת
עולם חדשה — שלישית. ראש הממשלה
אטלי טס לאמריקה, כדי לפגוש את הנשיא
טרומן. ההמונים אחוזים אימה —
מה יקרה. ר,יתמוטט העולם ז ובית הנבחרים
הבריטי, העתיק והמפורסם ביותר
בעולם, יושב בשעה זו ודן ב..״ מתן

צ׳רטר לספיריטואליסטים.
הסופר הלונדוני של ״העולם הזה״
מוסר :
במשך שלש שעות ישבתי והאזנתי בבית

כסאות,

שעונים

בטלפתיה, כשוף, שוטטות, נחוש בכדור
בדולח.
וכך ישבו נבחרי העם הבריטי ודנו
בנושאים, שהיו רחוקים מרחק עצום
מהענינים הבוערים והמציאותיים. וכל זה
בבנין הפרלמנט החדש שנבנה זה עתה.
רוחות מתים. ברוח המסורת, הרגיש
כמעט כל ציר חובה להתבדח בעת
הדיון השני על ״חוק המאדיומים (׳מעלי
רוחות מתים) הנוכלים״ .הנואמים היו
מתבלים את נאומיהם הרציניים בבדיחה
עסיסית. הצטיין באותו יום פומר אנגלי־קני,
איש המפלגה הסוציאליסטית 1הוא
ספר כי לפני בחירות ,1931 קבל מכתב
מאת סיר ארטור קונן דויל (מחבר עלילות
שרלוק ד,ולמס) ובו הבטחה, להשיג את
תמיכתם המלאה של רוחות המתים לתעמולת
הבחירות שלו (ישל הכומר) .״אבל
לרוע מזלי״ ,העיר הכומר ״לא היו רוחות
המתים של קונן דויל רשומות
בספר הבוחרים, ואני נכשלתי אז כשלון
מחפיר ׳ביותר״.
ברור כי וכוח כזה מרשה למאזין להסתכל
סביביו. נצלתי את ההזדמנות כדי
לראות מה נעשה. מה חודש בבנין הפר*
״סיימם״ ,יום . 16.! 0.1834

למנט העתיק. פעמיים נהרס בנין זה.
שבנת 1834 פרצה אש באגף בית הלורדים,
שעברה לאגף בית הנבחרים והשאירה
משני האגפים דק ערמת רמץ עשן.
מכבי האש לא יכלו לעזור: היתד, זו
שעת שפל בתמזה, ולכן יכלו להפעיל
רק שתי משאבות. הבנין העשוי רובו עץ
נשרף כליל. ב־ 11 למאי ,1941 נערכה הפצצה
גרמנית אדירה על לונדון, פצצה
מכוונת פגעה בבנין העתיק — ערס החופש
והדמוקרטיה. הפצצה לא בצעה את
מה שהוטל עליה, היא הרסה רק חלקים
מהבנין. שנים אחדות עברו עד שהחלו בת־קונים.
ועדה פרלמנטרית מיוחדת טפלה
בבדק הבית ולבסוף, לפגי חודשיים, נחנך
הבית ויחד עם זה נפתח לפני מבקרים.
רמקולים מוסווים. הסגנון נשמר
בכללותו, גם פרטים חשובים נשארו
כשהיו — המסורת לא הרשתה לשנותם,
אבל חידושים טכניים שהוכנסו, עשו את
ד,בנין מקום נוח ביותר לישיבה, דבור
והאזנה.
בית הנבחרים, המכונה הקלוב הסגור
ביותר בעולם, מצויד כיום בעשרות מיבתקרה,
הנמצאים תלויים קרופונים
על יד הספסלים הקדמוניים של הממשלה
והאופוזיציה, של הספיקר, ומסביב לספסלים
האחורים. אין זד, משנה היכן מדברים,
הנאום יגיע לכל מקום ביציע ובאולם
באמצעות רמקולים קטנים ומוסווים יפה.
סביב האולם הראשי, הוקמו חלקים חדשים,
שיתנו לצירים הרגשה כאילו הם
נמצאים בבית: חדרי האכל, משרדים פרטיים
לצירים, ואפילו אכסון מצוין לאנשי
העתונות, במיוחד.
לבסוף נמצא מקום גם לשגרירים זרים
ביציע מיוחד, והיציע לזרים סתם, שעל
יד היציע המיועד לזרים מכובדים, הוגדל
והורחב במדד, רבה.
הצירים זוחלים. ובכל זאת, גם
הבנין החדש, כמו הישן, אינו יכול להכיל
את כל הצירים. לוא באו כולם יחדיו,
כמו שקורה לעתים קרובות עתה,
כשהרוב הוא כה פעוט, לא היה נמצא
מקום לכולם. יש ובשעת דיון חשוב על
מדיניות חוץ, תראה את הצירים יושבים
איש בחיק רעהו, זוחלים על הרצפה, ועומדים
במסדרונות.
הפרלמנט הראשון, שנאסף לראשונה
ב־ , 1547 ישב בכנסיה סטפן. אחרי הבערה,
ב־ ,1852 הוקם ר,בנין החדש והבנין
הנוכחי, הוא הבנין השלישי.
המסורת העתיקה מלמדת שבבנין הפרלמנט
חייבות לד,מצא מתנות מכל חלקי
האימפריה ; ואכן, יש בו כסאות מדרום־
אפריקה, שעונים מאירלנד הצפונית, עצי
בנין מקנדה ובו׳ — כל זה סמל הנאמנות
והמסירות של ארצות האימפריה ׳והקו־מונוולת
לאם הפרלמנטים 46 .ארצות
ובנות חסות, המאוחדות תחת הכתר
הבריטי, שלחו את מתנותיהן.

תשבץ מס 51 .

סתדון תשבץ מסי 50

מאוזן )1 :בלעדיו לא ייתכנו בחירות
חשאיות; )4מושב; )8גן חיות; )10 פחד;
)12 אויב; )13 פלטין; )16 חבל ארץ בלב ים;
)17 מדון; )19 מקל; )20 דיבור; )12 לשון
בקשה; )23 מעוט משקל; )24 מפלגתו זכתה
בנצחון בבחירות ; )26 קוסם ; )27 מלת יחם ;
)29 תואר אצילים הודי; )31 מתקן שמשות;
)33 איסור; )35 פקודה; )36 קנקן; )38 מקום
נישא; )39 קומפוזיטור מהמאה שעברה:
)41 אבי מזכירו של ירמיהו הנביא; )43 ראש
צבא צעיר; )44 ארץ הנמצאת במקום הגבוה
ביותר בעולם.
מאונך )1 :משפחת פיסיקאים מפורסמת;
)2מרכז הגוף; )3בר; )5אות; )6נהר
באיטליה ; )7יחידה מפורסמת מימי מלחמת
השחרור; )8עיר נמל בפרס; )9משורר עברי
מימי הבינים (בלי ה׳ הידיעה 11 חיה קלת
רגל; )14 גבוה; )15 יחידת כוח חשמלי;
)18 כפר נוער )20 :שלל; )22 בד; )23 עליו
נאבקו בבחירות ; )25 מינראל ; )28 פתוח עלי
תמר בבנין (יחז׳ מא׳ יח 30 שם פרטי
נפוץ; )31 קליפת הענב; )32 בוסתן; )34 מכלי
הבית; )36 חית בית, גבורת סרט; )37 מלת
גוף; )40 חישוב שיעורו של דבר; )42 מורה.

מאוזן )2 :מצב רוח )8 :מגמגם ; )10
בינתים ! )13 דלת ; )14 חג ; )15 גון )16 :
קו ; )17 שמח ; )20 נץ ; )21 בהן ; )23 צבי ;
)25 שניה ; )27 ודוי ; )29 פח ! )30 שמאל ;
)32 נרקוזה ! )34 טרופי ; )35 הדר ; )36 מפאת;
)37 נא ; )39 עזר ; )40 טל ; )41 סל ; )42
טוח ; )43 דף ; )44 עני ! )45 חרושתן.
מאונן* )1 :תגלית ; )2מג; )3צמחוני;
)4רב ; )5ויטמין ; )6חן; )7טיוטה ;
)8מד; )9מ ת; )11 תג; )12 מן; )18
סקונדנט ; )19 מצוקה ; )21 בהמות ; )22
נחליאלי ; )24 ביודע ; )25 שח ; )26 ישראל ;
׳ )28 דר ; )29 פה ; )31 אף ; )33 זרזיר ; )34
טפטפת ; )38 אוב ; )41 סנה ; )43 דש.

זזפרסים לפותרי תשבץ מם 49 .
מרים לו,י, רוממה בית אביכזיר, ירושלים
— ״כוכב אדום בשמי סין״.
רח׳ אמצילבסקי,
ן בנימין איליטוביץ,
ראשון־לציון — ״טיול הנערות המתות״.
יוסף אפשטין, שב׳ קטמון רח׳ האילנות
מס׳ 7ירושלים — ״הרחוב״.

,העולם הזה׳׳ ,נזם׳ 689

התאגרפות
.סובר״ בפריס
העתונאים הצרפתיים סונוורו בחודש
נובמבר האחרון ע״י כניסתו המלכותית של
האלוף העולמי בהתאגרפות למשקל חצי-
בינוני — הכושי־האמריקאי ריי ״שוגר״
רובינסון. לידו נמצאה אשתו הדוגמנית
לשעבר, אדניה מאי, מנהל העסקים שלו —
ג׳ורג׳ גייפורד, שני מאמני איגרוף, מזכיר,
וספרו הפרטי.
אחריו צעדו בתהלוכה רבת-רושם סבלים,
שנלחמו ב״ 32 צרורות וב־ 15 מזוודות,
שהכילו, בין היתר, שלוש מערכות של
כלי רדיו 140 ,תקליטי ג׳ז, שישה שקי
אימון, עשרה זוגות של כפפות־איגרוף
והגרדרובה האישית למסעות 12 :חולצות,
5מעילים ולא פחות ממאה עניבות. המנהל
הסביר :״לא יכולנו להשאיר מישהו, וכך
יצא שכולנו באנו״.
בשבוע החולף הסכימו העתונאים הצרפתיים׳
שנוסף לשיירה הכבודה, היה רו־בינסון
לוחם ראוי לשמו׳ שהפיק כל מה
שאפשר מ־ 155 הליברות שלו. בשרשרת
קרבות רצופים הכה הכושי את כל מתנגדיו
בנוק־אאוט״ .את האלוף האירופי הקודם
במשקל בינוני״ ( 162 ליברות) — ג׳ין
סמוק — הכה ״הסוכר״ תוך שני סיבובים
(אגב, קרב זה מוצג עתה ביומני
הקולנוע בתל־אביב) .עוד לא הספיק ריי
לנצח בפרים וכבר נע לכוון בריסל, ואף
כאן חזר על אותה התמונה: הקרב נגד האלוף
הדולנדי במשקל בינוני — לדק ואן דאם—

פריס, אם כי נצחון כזה, בלילד. הראשון
לבואו, עורר רעש מספיק. רובינסון הגדיל
את מספר מלויו לעשרה, ע״י ששכר
את הגמד ג׳ימי קארובי כשומר־ראש ומתרגם.
הוא אף ערך קונצרטים עם מנגן
הג׳ז המפורסם סידני פקט, והופיע בדואט
עם מורים שבליה, נוסף לארוחות חגיגיות
בכל מקום מפורסם.
לשמור ולחפות. כאשר נדם הרעש
בעתונות הצרפתית על המתאגרף האמריקאי,
דאג המתרגם קארובי לסנסציות חדשות.
לפני ש״שוגר״ נפגש בתחרות עם
האלוף הצרפתי במשקל בינוני — רוברט
וילמיין — ידעו כבר כל העתונאים לספר
על הפגישה הדרמתית, שקויימד, בין השניים
בפילאדלפיה. ההתעניינות העצומה,
שעורר קרב זה, הכניסה כמות הגונה של
פרנקים לכיסו המלא־דולרים של האמריקני.
ב״פלס-דה-ספורט״ נתאסף קהל עצום בשבוע
החולף.
״אחכה להזדמנות״ .לפני הקרב
הודיע האלוף, שהוא ינקוט באותה האס־טרטגיה,
שהביאה לו גם אז את הנצחון
בנוק-אאוט .״בקרב האחרון״ ספר רובינ־סדן
,״התעטף וילמיין וסגר את עצמו בפני
מהלומותי. רק פעם אחת גילה את פרצופו
ואז הכרעתיו בנוק־אאוט. הפעם אשמור
ואראה את שיטת מלחמתו ואדע לעמוד
נגדה״.
העמידה נגד וילמיין לקחה הפעם קצת
יותר זמן. בסיבוב החמשי העניק רובינסון
מהלומה, אך העניו נסתיים בסיבוב התשיעי
לאתר שלוש מכות קטלניות. השבוע
התעשר ריי ״שוגר״ רובינסון ב17.000-
דולר. כאשר הסכומים מונחים בכיסו, הוא
נעשה נדיב והופיע בקרב-צדקה, בפרנקפורט,
לפני החזרה לארה״ב.

5פעמים, באופן אוטומטי מפסיק, עד
שבדיקה נוספת של הרופא תחליט, שהוא
מסוגל לקרב נוסף. הצרה היא, שמתאגרף
כזה הזקוק לכסף מחפש רופא עייף, והלה
נותן לו את התעודה בלי בדיקה מדוקדקת.
״אני
כסדר גמור״ .צלם זריז תפס את

מכת המוות שד אר (״סוני בוי״) ווסט
לבת: יום תולדת

מוות בויר ה

״סופר״ ריי רובינסון
לאשת 140 :

תקליטים

הוכרע תוך ארבעה סיבובים. עוד לא נסתיימה
הפרשה וכבר נמצא רובינסון בג׳נבה,
כדי ללמד שיעור בתורת האיגרוף את המתאגרף
הצרפתי במשקל בינוני — יאנק בל-
זאק (הקרב נמשך 10 סיבובים).
ריי רובינסון הפטיר לאחר הקרבית:
זאת התכנית המהירה ביותר, שעשיתי עד
עתה.
התרגשות ורווחים. מבצעים מהירים
ונמרצים כאלה זכו מיד להערכות
והערות. העתונאים השוו את רובינסון לבלט
ע״י ליפאר (נובלה, שסיומה הוא מהיר
ומפתיע באחד) ,שנכתב ע״י גואי-דה־מו-
פאסאן. רובינסון העריך מאד את המחמאות,
שעפו אליו מכל עבר, אך יותר
מכך העריך והתעניין ביותר בקבלות הכספים,
שזרמו אליו בשפע. שלושה הקרבות
הכניסו לד סכום של 23.000 דולר, סכום
המספיק להחזיק מכונית ״קאדילאק״ מהודרת,
אשד, בשם אדנה מאי, המתהדרת בלבושה
(ד,״מלבושים הצרפתיים כל־כך מושכים
ונועזים וכן, לשלם לבעל מלון
מפואר בפריס סכום עגול, דמי החזקת כל
הפמליה, ובנוחיות אמריקאית.
אך בזאת לא נאמרה המילה האחרונה
ע״י האמריקאי שחום־העור, שכבש את

.העולם הזה״ ,מם׳ 689

למה הם חוזרים, או מנסים לחזור לזירה?
הסיבה לתופעה תמוהה זו כתובה בדיו
אדומה בפנקס החשבונות, והתוצאה רשומה
פעמים קרובות (גם־כן בצבע אדום) ,על
קרקע הזירה!
היסטוריה אדומה. תולדות ימיהם
של המתאגרפים הגדולים רצופה שלשלת
של קרבות מרים וכשלונות גדולים. החל
מג׳ים ג׳פריס, שהתחיל את הקריירה בקיבה
טובה וסיימה בקיבה פגומה. היו עוד כוכבים
גדולים, בארנס, בקט או דמפסי. אך
מפליא הדבר, שאין זוכרים את המתאגרפים
במשקלים ״הקטנים״ ,כלומר מתאג־רפים,
שאינם מתמודדים במשקל כבד.
ההיסטוריה הספורטיבית מספרת על מתאג־רפים,
שנוצחו — ברנסו רוס, טוני קנזונרי
— אך מעניין, שלאחר שהפסידו את תוארי
האליפות, נמשכו כולם חזרה לזירה,
כדי לנסות את מזלם שנית. פעמים משחק
להם מזלם, אך פעמים הם חוזרים שבורים
ורצוצים, ללא יכולת לבנות קריירה
חדשה במקצוע אחר, הרחוק משאון הזירה
וצעקותיה מחרישות האזניים. לרוב חוזרים
המתאגרפים במשקלות הבינוניים מכיוון
שהזעזוע, שהם סופגים, אינו מספיק.
הם יורדים קצת בכושרם. ומתחילים להתמודד
בקרבות מוקדמים, ולאט לאם מאבדים
את כושר ההבחנה ושוקעים בתהום.

כושר־־הכחנה א 5ד גם לצעירים.
טעות בידי אלה החושבים שדוקה הזקנים
והותיקים מאבדים את כושר ההבחנה שלהם,
או, יותר נכון, נהפכים למטומטמים
במובן ידוע. מתאגרפים שהגולגולת שלהם
דקד״״עלולים לסבול עוד בהיותם צעירים.
הדבר מתחיל במהלומות קלות הפוגעות
בקמטי־המוח ומסתיימת בגמגום, מחשבה
איטית, בטשטוש ובהתעלפויות. ישנה הרגשה
של התרגשות בלתי קבועה, ואין להתפלא
אם מוצאים מתאגרף הבוכה כאשה,
או צוחק כמשוגע. זכרונו נעשה לקוי והוא
פשוט חולה־רוח. ראייתו גם־כן נחלשת,

והוא רואה עצמים כפולים.
הרופאים מתערבים. המתאגרף
טוני נטש את הזירה בזמן. ריימונד ביקווסט
לא הספיק, ובעת שהמשטרה הגיעה, הוא
בכה כילד על רצח האשד. שאהב. קיד
לואים העיד, שהוא סבל ענשים כמתאגרף
יותר מכל אדם אחר, אך כל זה לא הועיל
וריימונד נתלה. כדי לשמור מפני סוף כזה
קיימת מועצת פיקוח, המבטיחה את שלומו
של המתאגרף ועורכת חקירות ביחס
למצב בריאותו. הרופאים יעניקו למתאגרף
מתחיל תעודה על כושר לחימתו, מצב
עיניו, לבו, זיכרונו.
לסי התקנות החדשות: מתאגרף שהוכה

המוח. החלקים הקדמיים של המוח הם החלקים
החשובים ביותר, והם שולטים על
הקואורדינציה, על התנועות ועל כוח הדיבור.
כשהם נפגעים, אין פירוש הדבר מוות
מידי, אבל הנזקים, כתוצאה מפגיעה זו
(קשיים בדיבור, חוסר שליטה על התנועות,
טמטום עד שגעון) אינם ניתנים לרפוי. אי

בזירת ני־התמונה
של ״הנוק־אאוט״
קולאט שנראתה לעיני אלפי צופים בקרב
בין ווסט ובאסטי! הקרב ששודר בטלביזיה
נראה ע״י משפחת המתאגרף אל ווסט
(״סוני בוי״) החרדה. כמה דקות לפני תחילת
הסיבוב השביעי, התאונן המתאגרף
במשקל קל ווסט (בן ,)21 שעיניו מדאיגות
אותו, אך ״אני בסדר גמור״ ,הכריז המתאגרף
,״ואוכל להמשיך בקרב״ .חצי דקה
אח״כ נחתה על לסתו מהלומה־ימנית של
יריבו — פרסי באסט — וווסט נשכב על
הזירה 22 .שעות אח״כ, לאחר שני נתו־הים,
יצאה נשמתו, כתוצאה מפגיעות במוח.
הוא היה המתאגרף התשיעי, שמת על
הזירה האמריקאית בשנת .1950 באותה
שעה חגגה בתו בוושינגטון את יום הולדתה
השני.
18.000 או 200 ,לירות. כל הנס־יונות
לבטח את הספורטאים העוסקים באי-
גרוף עלו בתוהו. מועצת הפיקוח אינה
מוסמכת לגבות מהמתאגרפים או מנהליהם,
כסף לביטוח. חברות הביטוח אינן מסכימות
לתת, בדרך כלל, פוליסת ביטוח, מפני
שהסיכון גדול מדי — מתאגרף אחד נאבק
פעמיים בשנה, ומרויח 18000 לירות,
והשני 20 פעם בשנה, ומרויח רק 200
לירות.
איד הורם האיגרוף? כל ההרס
והטמטום של מתאגרפים נובעים מכמה

המוח הנפגע

של המתאגרף

בוכה באשה, צוחק כמשוגע

סיבות. בתמונה רואים יפה כיצד נזרקים
החלקים הקדמיים של המוח כלפי הגולגולת,
ברגע שכפפת־הבוקם פוגעת בראש.
במקום המכה עלולים לצמוח גידולים־זרים,
מסוכנים ביותר, וברוב המקרים הם מסכנים
את חיי האדם, היות והגידול לוחץ על

אפשר לרפא זאת, מאחר שתאי העצבים
שנהרסו אינם צומחים מחדש (לפי התיאוריה
האחרונה של הרפואה).

אופנוע*
ספורט עד ה בד
השבוע, בפעם הראשונה מאז המכביד״
שוב הופיע ספורט ישראלי ביומן
חוץ.
בבתי-הקולנוע מציג יומן ״פוקס־מובי־טון״
את מרוץ האופנועים שנערך ביזמת
״העולם הזה״ על גביע שועלי שמשון׳ בגבעתיים,
בציינו כי 40 משתתפים עברו
מסלול קשה ומגוון.
אחרי היומן הזר, מציג יומן כרמל
ספורט אחר, נפוץ יותר בארץ — גזיזת
סרטי־חנוכה של שיכונים חדשים.
את הסרט הראשון גוזזת שרת העבודה,
גולדה מאירסון, בבאר-שבע, ואת השני,
המסמן את הכניסה ל־ 17 דירות שיוקמו
בשביל רבנים פליטים בישראל, נגזז
ע״י רב מזוקן, במעמד חגיגי ובנוכחות
נציגי הציבור וכו׳•

טאורעות ה שבוע :
הדמיה של שנה וחצי לא הספיקה,
ומשחק הגביע, שנקבע לשבת החולפת
(גביע המדינה משנת )1948 נדחה שוב.
הפעם נעוצה הסיבה בשופט מתאים. שביתתם
של שופטי הכדורגל, מהאיגוד בדרום,
לא איפשרה שיגור של שופט אחד. נראה
שמשחקי גביע המדינה לשנת 1948 יסתיימו
בשנת .1958 שני המשחקים: האחד
בפתח־תקוה, במסגרת רבע הגמר, בין ״מכבי*
פתח-תקוה ו״הפועל״ תל־אביב, והשני
בחצי־הגמר, בין ״הפועל״ מחיפה ורמת־גן,
יחכו עד שהקרח ישבר.
ס חילופים מעניינים נפלו בין ה״ס־טופרים״
בישראל. שלושה הרצים ד,אמצ-
עיים־הבולמים בישראל: משה מלמד (״הפועל״)
,יצחק שניאור (״ביתר) ושלום שלו־מזון
(״׳מכבי״) מתחלפים במקומות. שני-
אור עבר מ״ביתר״ ל״מכבי״ ,שלומזון עבר
מ״מכבי״ ל״ביתר״ ומלמד — נמצא לא
כאן ולא שם, אך גם לא ב״הפועל״ תל-
אביב.
בכל אופן עבר מספר קבוצות, באליפות
העשור של ״הפועל״ למשחקים, את
ה־ .300 בשבת החולפת החלו התחרויות
בשלב הראשון: תחרויות מחוזיות. השלבים
הבאים הם תחרויות רבע הגמר, חצי הגמר
והגמר -האם לא תפונה הפתעות?

ת ח רו ת סיסמאות
פרסים 4 0 -

ןנש
ברד ומטבעית עתיקות

אנו מכריזים בזה על התחרות
דוד בן־גוריון התבלט השבוע בהסיסמא
הטובה לפרסום רוכסני ״ענק״
חדשות: נשא בכנסת נאום, שהיכה גלים
— הרוכסנים החדישים מתוצרת ארצנו
בקרב הציבור (ראה הכנסת) ,מסר סמלי
שזכו להצלחה גדולה מאז הופיעם
קורס לבוגרי בית הספר לקצינים, סייר
לפני זמן קצר בשוק. הסיסמא צריכה
במעברות, נאם נאום קצר ( 13 דקה) וחביב
להיות קצרה, רצוי מתחרזת.
לפני העיתונאים.
הפרס הראשון 25 :ל״י, פרס שני :
באחד הסיורים עבר ברחובות נתניה.
10ל״י ; פרס שלישי 5 :ל״י וכן
שיירת המכוניות הצבאיות, שליוו את שר
25 פרסי תגמול — רוכסני ״ענק״.
הבטחון. הבהילה פרד שהיה רתום לעגלת
ירקן. הפרד השתולל, הפך את העגלה, פיכדי
לאפשר למשתתפים להכיר מקזר
את הירקות. השיירה נעצרה, ב .ג. וקרוב
את מעלות רוכסנינו, תתקיים
ציני צבא גבוהים, אלון? חיים לסקוב,
תערוכה מיוחדת החל מ־ 22—12 בינואר,
אלוף מרדכי ׳מקלף יצאו ממכוניותי-
ברחוב אלנבי ,85 תל-אביב, בחלון
ראוה של בית מסחר כל־בו
הם, אספו את הירקות.
3הסיבה לנסיעתו של ב. ג .במכונית
צבאית — קלקול מכוניתו הפרסית: ה־קאדילאק
ההדור — ים ,1000 נמצא זה
שבועות מספר בתיקון באחד המוסכים.
חברת רוכסני ״ענק״ משאירה לעצמה
יש להחליף חלק במנוע. המחסור בחלקי
את זכות השמוש היחידה, בכל צורה
חילוף מעכב את התיקון. אמר אחד העובשהיא,
בסיסמאות שתבחרנה.
דים במוסך :״כאשר אזרחים פשוטים איאת
ההצעות יש לשלוח לת. ד245 .
נם יכולים להשיג חלקי חילוף — צריך
ת״א עבור ״תחרות סיסמאות״ ,לכל
גם ראש הממשלה לחכות״.
המאוחר עד .31.1.51
* 1במאוחר הגיע ארצה מכתבו של סטודנט
יהודי באוניברסיטת קמברידז׳ .כשהלה
שמע על שהותו של ב. ג׳ .בחנות
הספרים באוקספורד, עקב אחר ראש *הממשלה,
עמד להפתיעו בין אצטבות הספרים
ולברכו. אך ברגע שעמד להוציא
ידו מביס מעילו, להושיטה לב. ג׳ .קפצו
שומרי ראש הממשלה, מחדר סמוך, בו
עיינו בכתבי האוולוק אלים, סכסולוג
אמריקני מפורסם בספרי מדע המין שלו,
והטילו יד כבדה על שכם הסטודנט :״הסתלק״.

אך בארץ היתר, הגישה לב. ג׳ .קלה
יותר. סיפר אלוף שלמה שמיר, מפקד
חיל האוויר, לקציניו :״לפני כמה חדשים
סיירתי עם ב. ג׳ .באילת, שאל אותי :
כמה פעמים נזכרת אילת בתנ״ך? לא
ידעתי. הוא ידע: שש פעמים.״
בהמשכו של דבר ציין ב. ג׳ .פסוק אחד
שרות נוסעים וחבילות
בו נזכרת אילת שלוש פעמים — בפרק
ט״ז, מלכים ב׳.
באר־שבע.
הנקוי לבעלי טעם
> ליום הולדתו ר ,71,זכה יוסף סטא
נצרת. ע כ1
לין למתנות הרבה: כביש ראשי ועיירה
קשת מנקה וצובעת
תל־אביב — ירושלים — חיפה
סובייטית נוספים נקראו על שמו. מפעל
טל׳ !2429 טל׳ !4810 מל׳ 3637
פלדה, בגרמניה המזרחית, פתח את כבבאר־שבע
— עכו — נצרת
שן סטאלין — אך מגרמניה המערבית
הגיע אליו ור עשוי תייל דוקרני — מתנת
האיגוד הלוחם בטירור.
ב־מבון ״ כתבא״ (ת. ד 4362 .ת״א) ן סיפר האדכי הגמון גיאות
ללמ 1דלרק 1ד?
תלמד עתונאות, או אמנות הספור
חבים, שמנמן, עינים פקחיות, שחזר מרק
אצל מוסמך בהנהלת

הדואר

הקצר,
סיור בחו״ל: בעיר הקדושה (לנוצרים)
לספרות ועתונאות .)2 .0 .0 פנה
שמע שהותיקן לא חזר בו מן הדרישה
היום, וצרף בולים לתשובה. פרטים —
התקיפה לבינאום ירושלים.
חנם לכל דורש !
שעורים מיוחדים,
אולם, הוסיף הארכי הגמון הדיפלומטי,
פרטיים ובקבוצות
״לא נשמעו כל תלונות מפי צאן הקדשים
שלי בישראל״ .גם על התנהגות היהודים
תל־אביב, רח׳ בן־יהודה 64
בחג המולד, בנצרת, לא התרעם הארכי
הגמון, אם כי עתונים יהודים נזדרוו להיות
רדיו
אפיפיוריים מן האפיפיור והטיפו מוסר ליש.
ליפשמיץ
הודים, שמילאו ביום החג את עיר מגורי
ישו עד אפס מקום (״העולם הזר 688
תל־ אביב
יי אחר שגוסטאב ד,ששי, מלך שוודיה,
בן־יהודה 47 בקוסח
ביקש להעלות משכורתו, בדקו גם המלכים
ת״א, רח׳ אידלסון 4סל׳ 5195
תיקונים • נניחז
האחרים באירופה במשכורותיהם ומצאו :
המעבדה לסדורי מיקרוסד
ג׳ורג׳ הששי, מלך בריטניה 410 -
קניה • תיווך
נים, ספק של ״קול ישראל״
אלף ל״י לשנה,
תקוני-רדיו
פדדריר, התשיעי, מלך דנמרק
106 אלף ל״י,
קולנוע כתל-אכיב
ת ק לי טי
יוליאנד! ,מלכת הולנד — 94 אלף ל״י,
פאול הראשון, מלך יוון — 82 אלף
• קניה
או פי ר — בצלע האדם נבראה ( )4עם

• חי לו ף
ספנסר טרייסי, וקטרין הפבורן.
האקון השביעי, מלך נורבגיה
• השאלה
50 אלף ל״י.
אסתר ג׳ולסון חוזר לשיר ()2
• מכירה
0 מנדט לשעבר, ואיש חסדו של עבדאללה,
משמש נציג ראשי של הירדן בוועדת שביתת
הנשק המעורבת. כאשר פורסם ב־
״ג׳רוסלם פוסט״ צילום, בו מופיעים הגנרל
ריילי, טגן אלוף שאול הרמתי וע-
זמי נששיבי, פנה לעתון ובקש למכור
לו את הגלופה, כדי לפרסם צילום וד, ב־
״אדיפאע״ ,העתון הירושלמי.
עורך העתון בפועל, פזר לוריא, שלא
רצה לעבור על איסור הסחר עם האויב,
השאיל את הגלופה ברצון. התמונה הופיעה
למחרת — המרחק בין שתי המערכות
שני קילומטר.
* השליח הדיפלומאט של צד,״ל, אלוף
משה דיין, הסב לשולחן עם אביו, ה־ח״ב
שמואל דיין׳ אשתו — רות, שר החקלאות
פנחס לוביאניקר, מזכיר מפא״י
זלמן ארן.

רוכסני

הנס-גוס

ג 1ד ד ואלבוהוד בראש

ארכיהגמון ג׳יאורג׳י חכים
אפיפיוריים סן האפיפיור

אחר שיחה קצרה, שתית תר, חוור, קם
פנחס לוביאגיקר, הלך והביא לעצמו,
כמחאה — ,כוסית קוניאק חריף.
י כאשר הגיעה שעת ההחלטות, עמדה
מי שהיתר, כוכבת־ילדה, שירלי ממפל,
וקבעה, כשהיא נשענת על זרוע בעלה
השני, שנישאה לו לפני חודש ימים :
״אני מפסיקה, רשמית, להשתתף בסרטים.
אני חושבת שהתעסקתי בסרטים זמן ממושך
למדי ת שע עשרה שנה (שירלי
היא בת 22 אני רוצה להיות אשד,
טובה ואם טובה ואיני יכולה לעשות הכל
בבת אחת. יש אנשים היכולים, אני

י גם תאופיק טובי, הח״ב הערבי
מהיפה, איש מק״י, החליט דבר: מעתה
הוא נושא נאומיו בכנסת — עברית• הנאום
הראשון נישא בדיון על הקצבת הנייר,
בו תבע את ביטול איסור הוצאת
עיתון יומי ערבי נוסף ל״אליום״ הממשלתי.
אמר יוסף שפרינצאק, יו״ר
הכנסת כל הויכוח היה כדאי בכדי
לשומע את נאומו של ח״ב תוסיק טובי,
אשר לא רק שדיבר עברית, אלא דיבר בשפה
שיכולה לשמש דוגמא לנואמים אחרים.״
למרות
שהחליף פעמים אחדות מין זכר
בנקבה היד, טובי שבע רצון ביותר.
גם זכריה גלופין א, נציג התימנים,
שאיים לעזוב את ישיבות המליאה באם
טובי, היודע עברית, לא יפסיק לנאום בערבית
— שבע נחת.
אי איש גליל ערבי אחר, גימד ה*וא
רי, שהתיישב כעורך דין בנצרת, סיים השבוע
את כתיבת ספרו ״ייסורי״ ,המנתח
את ארגונם הצבאי והמדיני של ערביי א״י
לפני, בתוך ואחרי המלחמה. כותב הוואדי
על ברוב ממשלת ישראל להקל על כניסת
הפליטים הערביים הניצחון
פעל בראשו של המנצח, כמו אלכוהול בראשו
של פלאח שאינו רגיל לשתייה״.
י אחר כשלונות רבים (״העולם הזד,״
מט )688 .החליט פאתי אלל,אול!ג׳י שהגיע
הזמן לקשור יחסים טובים עם
ד,ארגנטינים. שלח חרב דמשקאית משובצת
יהלומים, שי לחואן בירון, נשיא
ארגנטינה.

מגדלור — פאוסט ()4
אברהמסון
י שתי הנשים, במשלחת תשעת הסינים
לאו״ם, לובשות מעילי פרווה חדשים ז8רה׳
בן יהודה 8
אוריון — לקראת הסרט: ענני הזוהר
,עונדות פרחי אורכידיאות, ושבעת הגברים
נתונים בחליפות תפורות למהדרין !
אולפן גרג דקצרנות עברית ואנגלית
כך עזבו נציגי סין הקומוניסטית, אחר 26

בהנהלת ח. קטפינסקי, מחבר הקצרנות העברית לפי שיטת גרג הפשוטה
ימים בניו־יורק, את שולחן הדיונים. ראש
פותח השבוע קורסים חדשים למתחילים
המשלחת, הגנרל וו סידצואן, שילם
בחיפה: רח׳ פבזנר , 19 אצל מר ח. קמפינסקי
בשני שטרות חדשים של אלף דולר עבור
בתל־אביב: מלון ״אירופה״ ,רח׳ אלנבי ( 42ע״י מוגרבי) ,טל 2913 .
המטען הנוסף, שכלל מכשירי רדיו, גר.ירושלים:
מלון ״ויטא״ ,רח׳ המלך דוד ,21 טל 2515 .
מופונים, תקליטים, ספרים, מצלמות, כלי
נתניה: בית הפועלים חדר מס׳ ,8טל 28 .
מטבח ומלבושים. אחר נפרד מנהגיו, שהרשטו
מיד -ההצלחה מובטחת!
סופקו ע״י או״ם, מסר להם הענקה (״טיב״)
^ לתשומת לב הלומדים :״הקצרנות העברית לפי שיטת גרג הפשוטה״
של מאה דולר, הודיע :״נמשיך לשאוף
היא השיטה היחידה בארץ המותאמת לקצרנות ״גרג״ המקורית הידועה
לשלום״.
בעולם, אשר נלמדת בקלות מפליאה על יד״ מיליונים אנשים בכל הארצות
עזמי אפנדי נששיכי, פקיד ה־וברוב
השפות בעולם.
לתשומת לב התלמידים לשעבר . :
כתובת המערכה וההנהלה: תל־אביב׳ רחוב לילינבלום ,12
.במסגרת התכניות .״שרותי אולפן גרג לתלמיד״
סלפון ,66785מ. ד / 136 .העורך: אורי *בנדי /הטו״לים :
נפתח עבורכם חינם
אברהם גורמן ושלום כהן /דפוס בב שהם׳ תל־אביב,
קורס למהירות גבוהה
רחוב פץ * •לפון / 2239 גלופות: צינקוגרפיה ארץ־
ההרשמה עד ר 15-.בינואר . 1951

ישראלי* סףם /חחפנאו מד פופל ובניו0 ,ל־אביב.

סודפש

ב׳גגז דהסאוממו

קולנוע
הוליבוד
לא כ ד כר נורא
לאחר ״ענין סטרומבולי״ ,דרש סינאטור
אמריקאי, בשם ג׳ונסון, טיהור בהוליבוד
ו״פיקוח על מוסריותם של אנשי הקולנוע״׳
(״העולם הזה״ .)655 הוא תאר את
עיר הסרטים כקן של פריצות, טומאה וחטא.
אנשים רבים אמרו ״אמן״ .עתר, בא
דורה שארי, ראש אולפן מטרו־גולדבין-
מאייר יואחד המתקדמים שבמפיקי הוליבוד
(״אש צולבת״ ,״שדה קרב״) והשיב לסי־נאטור
הזועף בספר הנקרא ״תולדות סרט
אחד״.
שארי כותב :״מחלקות הפרסומת של
האולפנים עודדו סיפורי־מעשיות על מכוניות
פאר לבנות, על נשים עירומות למחצה,
הפיצו צילומים המראים את אנשי
הוליבוד כבלים את מרבית זמנם בברי־כות־שחיה
ענקיות. הם יצרו אגדה לפיה
יושבים בהוליבוד, במשרדים נהדרים, אנשים
מטומטמים, חסרי תרבות ובעלי מבטא
זר, המבזבזים מיליונים על רעיונות הבל.
הם הפיצו סיפורים על כתבנים חסרי בשרון
ובעלי משכורות־ענק המתעלסים עם
מזכירותיהם היפהפיות. בלילה, כמובן,
הולכים אנשים אלה לבתיהם הנהדרים המלאים
שטיחים יקרים ונשים מעורטלות.״
שארי מתוודה, בצער, שהוא עצמו לא
ידע חיים כאלה, אף על פי שהוא חי ועובד
בהוליבוד זה שמונה עשרה שנה.
^ 80 נשואים. הוא קובע שבד,וליכוד
מועסקים בהפקת 300 עד 400 סרט
לשנה כ 25.000-איש, רובם גברים ושמונים
אחוז מהם נשואים. רק שלושים אחוז
מן הנשואים נזקקו אי־פעם לגט, אחוז
קטן יותר מן הממוצע בחלקים אחרים
של ארצות הברית. מרבית אנשי הוליבוד
גרים בדירות צנועות וילדיהם מבקרים
בבתי ספר ציבוריים ולא פרטיים. יותר
ממחציתם מבקרים בקביעות בבתי-תפילה.
את הסיבה לשנאתם של אנשים רבים
להוליבוד מסביר שארי כך:
״אדם עלול להעריץ את קלארק גייבל
ולשאוף להיות גייבל. אך הוא יודע שהוא
איננו גייבל ויודע שאף אשתו עמדה על
כך שהוא איננו דומה לגייבל, ועל כן הוא
נוטר איבה לגייבל. מקרה אחר: אדם
מעריץ את לאנה טרנר וחפץ לחבק אותה.
אולם כיוון שאינו יכול לחבק אותה, הוא
שנא אותה — בכל אופן, שנא אותה בצורה
מסוימת.״
ממשיך שארי •
״האנשים בהוליבוד אינם שונים בהרבה
מן אנשים במקום אחר בארצות הברית.
הם מבלים את זמנם החופשי בחיק
המשפחה ודואגים לחינוך בניהם. הם גם
מקדישים זמן לאהבהבים וגיטים — אך

תו שווה לרמתו השכלית של תלמיד במחלקה
השניה של בית ספר תיכון. בעוד
עשרים שנה הרמה תשתווה לזו של בוגר
גימנסיה. ככל שתעלה הרמה החינוכית
של הקהל, תעלה איכות הסרטים. לא
לשווא מכינה הוליבוד סרטים על נושאים
רציניים כמו אנטישמיות, הבעיה הכושית,
החינוך המיני ...אנו מנסים לתת לקהל
את מה שהוא דורש״.

אמבט? דו ש

״ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל מש
כבו
ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה
רוחצת מעל הגג, והאשה טובת מראה
מאד. וישלח דוד וידרוש לאשר, ויאמר הלא
זאת בת־שבע״.
כאשר כוכב הוליבודי ממין נקבה חייבת
להצטלם כשהיא רוחצת באמבט, אין
אנשי האולפנים מונעים את כניסתם של
העתונאים לבמת התצלומים. להיפך, הם
מעודדים כתיבת חומר על מקרים כאלה,
כי צפונה בהם, לדעתם, ברכה רבה, לפרסומם
של הסרט ושל הכוכב כאחד.
אולם עת שצלמו את תמונת הרחצה
בסרט ״דוד ובת־שבע״ ,בה לוסש המלך
הגיבור (גריגורי פק) את עיניו אל מערומי
ד,יפר,פיה התנכית (ז׳ואן היוורד) ,לבשו
אנשי ״פוקס״ איצטלה של חסידות
פוריטאנית. כדי לא לחלל את הקדש׳ לא
התירו לעתונאים להיות נוכחים במעמד החשוב.
אך על מנת לפצותם הודיעו להם,
בכתב, שבכדי למנוע רוגז מן הצנזור, לא
תיראה בת-שבע עירומה מקרוב, אלא ממרחק
רב. קהל הצופים לא יאבד הרבה
מיפיה של אהובת המלך, כי יוכנסו בקטעי
זה צילומים של גריגורי פק, המתבונן
ברוחצת, וחזקה מקרוב מאד. פניו של השחקן
יביעו את אשר הוא רואה, מבטיח
האולפן.

האף מפריע

קטויין הפבורן, ספנסר טרייסי
עורני־הדי! התוצחו
לא יותר מאשר בכל מקום אחר. בחייהם
יש מקום גם לנשואים ולעבודת אלוהים,
למשחקי קלפים ולמעשי צדקה.״
מחלקה כ /הסרטים עצמם, קובע
שארי, משתפרים והולכים, בד בבד עם
התפתחות החינוך והתרבות באמריקה.
לפני עשרים שנה היתה רמתו השכלית של
הצופה האמריקאי הממוצע נמוכה במקצת
מזו של בוגר בית ספר עממי. היום רמ.העולם
הזה״ ,מם׳ 689

״לזה אתה קורא אף — זהו צוק
סלע״ ,קורא בלעג אחד מאויביו של סירנו.
אבל אומץ לבו של סירנו אינו קטן מאפו ;
לשונו וחרבו חדות במידה שווה. סירנו
הוא מושלם בכל תכונותיו, רק אפו הגדול
מפריע לאהבתו העזה אל רוקסנה. והנה,
סירנו מצרף את כל מעלותיו אל הפרצוף
היפה של ידידו, ובמאמצים משותפים הם
מנסים לקנות את לבה ונשיקתה של
רוקסנה.
זה עתה סיים המפיק סטנלי קראמר,
בהוליבוד, את העיבוד הקולנועי של המחזה
הצרפתי בחרוזים מאת אדמונד רוסטנד
(בכתבי ז׳בוטינסקי יש הרגום קטע מהמחזה
בשם ״נשיקת רוקסנה״) .ג׳וזה פרר
מגלם סירנו נלהב, דרמטי, בעל רגש
הקרבה עצמית אבירית. מהלה פאורס היא
חיננית ויפה.
פלומת כובעו הלבנה של סירנו מתנפנפת,
חרבו מאבחת בזריזות ומקפיצה
עשרות אויבים. סירנו אוהב, סירנו מנצח,
סירנו לוחם. אפילו יושבי הקולנוע, מסוג
מפצחי הזרעונים, מקשיבים מרותקים לח־רוזים
בזכות תעלולי החרב.
בריטניה פצצה אטומית בלונדון
איש מדע בריטי, העוסק בחקר האטום,
נמצא מתיסר יסודי מצפון בגלל
עיסוקו, שולח אולטימטום לרח׳ דאונינג
( 10 מושב ראש הממשלה הברטית בלונדון)
:אם הממשלה לא תפרסם בפומבי,
כי היא מתנגדת לייצור פצצות אטומיות,
יפוצץ הוא פצצה אחת בלב לונדון בצהרי
היום השביעי. כשמגלים שהפרופסור וילינג־

דון (ברי ג׳וגס) נעלם מן המעבדה הממשלתית
יחד עם פצצה אטומית, היכולה
לד,כנם לתיקו — נוצר בלונדון משבר
ונצחון הסרטה של התאומים, המפיקים
הצעירים 37 רוי וג׳והן (״חזיר גוינאה״)
בולטינג.
האחים בולטינג הצליחו לשכנע את
לונדון עצמה לשחק בתפקיד, כאילו קרה
המשבר באמת. בסרטים מופיעים קטעים
דוקומנטריים מצויינים, עשירי סרטים, קטעי
אופי בריטיים לרוב ; אין כל התחכמויות,
קונצים קולנועיים, העלולים לפגוע בדו״ח
ההגיוני, העקבי, המתאר את נסיונה של
עיר הבירה למנוע את הגורל, ובאותה
שעה לקבל את פניו.
בשעה שהסקוטלנד יארד בעזרת בת
הפרופסור וידידו, מחפשים אחרי האיש
והפצצה, מכין הקבינט, בסתר, אמצעים
לפינוי העיר. השמועות מעוררות בקהל
עצבנות מלחמתית. שעת האפס מתקרבת,
ראש הממשלה נאלץ לגלות לקהל את
הסוד בשידורי רדיו. הצבא וחיל המשמר
הלאומי מקבלים לידיהם את ניהול העיר ;
מיליוני האזרחים אורזים את חפציהם, רק
לשם נשיאה ביד, עומדים בתורים לפני
ציים של אוטובוסים, מכוניות צבאיות,
רכבות, בהם יטעו אל מחוץ לעיר.
א*ל 8לן 2ר׳ ס. הפרופסור ממהר
למקום המחבוא, התיק הנורא בידו. הוא
עובר רחובות חשוכים, מוצפים לסרוגין
אור זרקורים מסתורי, המאיר את
שלו עצמו, המצויירת על כרוזי
ענק :״המשטרה מחפשת״.
ככר פיקדילי הופכת פרשת דרכים
שוממת של עיר מתה; גשר
וסטמינססר משתרע חשוף בודד ;
תחנת הרכבת ווטרלו דומה לאולם
קברים. ארבע חטיבות סוגרות על
פסור במעגל, עורכות חיפושים
לבית. במצב הכן מחכות יחידות
במרתפים, בתקוה שברגע האחרון
את הפצצה.
כדי שהעיר לונדון תסכים להופיע
בעצמה, כבשעת חרום, היה צריך להשיג
תריסרי רשיונות: החל ממשרד הבטחון,
כלה באזרח הפשוס ברחוב. המשטרה
עצרה את התנועה פעמים רבות; הסרטה
קצרה של ככר פיקדילי גרמה סגירת
שמונה רחובות בפני התנועה, במשך שעתיים.
חלקים גדולים של תחנת ווטרלו
נסגרו בפני הקהל למשך ימים .״כשנצר־כנו
לקרונות, או קטר״ ,אמר המפיק בול-

מינג ,״הובאו במהירות, כאילו הזמנו ספל
תה״ .שיתוף הפעולה של לונדון שימש
דוגמה לעולם כולו.

סרטיס
.ח שעה רלא ויחד״
רצח מתוך רחמים, מותר או אסור?
המותר לאדם לגאול נפש אהובה מי־סוריה
על ידי המתה ללא כאב?
זאת השאלה שמציג הסרט.
הבעיה מוגשת בצורה עלילתית: שופט
נכבד, קאלבין קוק, קפדן גדול בעניני
חוק, העומד על קוצו של כל יוד, למד
שאשתו חולה במחלה ממארת שאין לה
תרופה, ואשר תביא לגסיסה רווית יסורים.
הוא מחליט על התאבדות כפולה, אולם
בתאונת הדרכים, שהוא גורם לה בכוונה,
נהרגת האשד, בלבד — הוא ניצל. אך
מצפונו כבד עליו והוא מסגיר את עצמו
למשטרה. הוא נמצא זכאי, אך לא לפני
שהגיע למסקנות שונות ביחס לרצח מתוך
רחמנות ולענינים חוקיים אחרים.
הנושא מסוכן: צעד לא נכון אחד,
והכל עלול ליהפך למרק רווי רגשנות ו־סנסאציה.
אולם, לאחר פתיחה שאינה עשויה
לעודד, מתפתח סרט מענין, עדין ואפילו
נוגע ללב, זה הודות למשחק משובח
ביותר מצד פרדריק מארץ׳ ופלורנם
אלדריג׳ (גב־ מארץ׳) בתפקידי השופט ואשתו.

כי הקטעים רבי הרושם ביותר נופלים
בחלקו של מארץ׳ ,אין ספק שאלד-
ריג׳ ראויה לתשבחות מיוחדות על אחד
המבצעים הבולטים של השנה. לשחק אשה
חולה הנלחמת על חייה, אין זה קל. שחקנית
אחרת היתה בלי ספק נזקקת למשחק
תיאטרלי. לא כן אלדריג׳ ; אף על
פי שהיא אחת השחקניות הגדולות של
הבמה האמריקאית, ידעה להמנע מכל הגזמה.
משחקה הוא שיעור מצוין לכל שחקנית
ישראלית בגיל העמידה, וביחוד לנשי
״הבימה״.
הסרט לוקה רק בתסבוכת יתר בעלילה
ובשחקניו הצעירים. הזוג ג׳ורג׳ אוב-
ראיין וג׳ראלדין ברוקס מחוירים לעומת
משחקם הבטוח והמעמיק של הותיקים.
כסרט בעיתי, אין כל ספק ש״חיישעה
ללא מחר״ ראוי לתשומת לבו של הקהל.
זהו סרט אמתי, אמיץ, מבוגר. כל זה,
בצירוף משחק ממדרגה ראשונה עושים
אותו אחד המענינים של השנה.

ב? צד ה
״ כצלע אדם נבראה״ -הקומדיה
הטובה ביותר שהובאה מהוליבוד מזה
שנים אחדות. ספנסר טרייסי וקאתארין
הפבורן בזוג עורכי דין המתנצחים על גורלה
של ג־ודי הולידיי בבית המשפט.
ג׳ודי יוצאת מנצחת גם במשפט וגם בסרט.
משחקה בלבד ראוי לביקור בקולנוע.
״ג׳ולסון שר שנית״ -תולדות
חייו של הזמר, מסיומו של הסרט ״חיי

גיזה

פרר (״סירנו דה־ברז׳ראק״)
החרב הכריעה

ג׳ולסון״ :שובו של ג׳ולסון לברודביי,
פרישתו מן הבמה, נסיעתו לחזיתות לשיר
בפני הצבא, נשואיו השניים. לאחר שנים
של מנוחה מנצנץ הרעיון להפיק את
הסרט ״חיי ג׳ולסון״ .הצלחה עצומה, ו-
ג׳ולסון שוב במרומי התהילה. לזמן קצר..

חידון תצלומים

התמונות בעמוד זה מראות לך
עצמים וחלקיהם, המוס-ים דף היטב, בלתי בזויות,
מוכרים.
העצמים, מהם
אם תז
,רשום אותם
לוקחו התו
פרים המסומנים
ברשימה, לפי
תה עד יום 20
בתמונות, ושלח
בינואר 1951 למער 1ת ״העולם הזה״,
ת. ד ,136 .רה׳ לילינבלום ,12
תל־אביב.
כין כעלי הפת־:
המן רונות הנכונים
יוגרד 8 10 .ד פ — ,
!י״־ספריב