גליון 690 מתאריך 18 בינואר 1951

ל ק 1ףץןינ1
העמוד הריק, המקושט במספר 19.״ ,שהופיע בג ליון
האחרון, הניע במה מאות קוראים, אשר ניחשו את פ תרון
הסוד, להתענין בחופש־ד,דיבור וביחס השלטון הישראלי
לעתונות. דומה שהגיעה השעה למסור לקוראים אלה
׳כמר, פרטים על סבעת־החנק המתהדקת כיום מסביב
לחרות זו.
כמעט מאז הקמת המדינה התיחסה הממשלה באיבר,
ניכרת לעתונות הבלתי־תלויה. אנשים ״מחוץ למקצוע״
התפלאו לא פעם כיצד יכולים פקידים גבוהים להתמרמר
על אינפורמציה אוביקטיבית הנמסרת בעתון בלתי־תלוי,
בד, בשעה שגם המאמרים החריפים ביו תר בעתוני־מפלגר,
אופוזיציוניי ם אינם מטרידים את מנוחתם. אולם הסיבה
פשוטה: מאמרי־מערכת של עתונים מפלגתיים מגיעים רק
לקנאי אותן המפלגות. אינפורמציה אוביקטיבית סופה
להגיע לכל פינה.
כשהוכיחו הבחירות העירוניות האחרונות, כי הממשלה איבדה את אחיזתה בדעת
הקהל נתקיימו התיעצויות מודאגות בחוגי השלטון. הובעה הדעה, כי אחד הגורמים
לכ שלון הוא ירידתה היחסית הגדולה של הע,־זוגות הממשלתית (וכל העתונות המפלגתית),
והנטיד, הגוברת והולכת של קהל הקוראים לתמוך בעתונים בלתי־תלויים. שמותיהם של
מעריב, הארץ והעולם חזיז נשמעו בהתיעצויות אלה ללא חיבה יתרה. ו מ כיון שאי־אפשר
להכריח בתוקף החוק את קהל הקוראים לקרוא עתונים הנראים בעיניו כמשעממים, נברה
הדעה לנקוט בשיטה הפוכה: להחניק ככל האפשר את העתונות הבלתי־תלויה.

קאית במלחמת העולם הבאה לגמרי לא
מובנת. מה זה? מבנה המאדים? הירח? או
חלק תבל חדש?
נפתלי כינשטוק, תל-אביב.
הקורא בינשסוק הוא קרבן שיטת החנון
המקובלת, המראה את העולם כספה שטוחה.
המפה של התכנית האמריקאית הראתה את
ברית המועצות בעיני סיים אמריקאי הממי
ריא ב צפון אמריקה, אל מעבר לקוטב
הצפוני. ברית המועצות נראית מזוית זו
אחרת מאשר מזוית הישראלית.

״תלמידים מורדים במוריהם״
אמת נכון ויציב — :כל אשר עושים תל מידי
״שלוה״ .לימוד התלמוד גורם ל בז בוז
דוויזים, ולראיה הפתק הרצוף בזה, מעשה
ידיו לתפארת של תלמיד, שהשתעמם בז מן
שעור תלמוד וליכלך עמודים שלמים של
ניר בקישקושים.
תלמידי בתי־הספר, צאו נגד אותו מק צוע
שאבד עליו כלח( ,אבל דחילכום, תנו
פנסיר, ל מורי מלמוד!)
אכי (תיכון עירוני א׳ ,ששית) ,תל־אביב.
נראה שבכל זאת יש תועלת בשעור זה:
הוא מעורר בתלמידים את הרצון ומשאיר
להם את הפנאי הדרוש, כדי לכתוב מכת בים
למערכת.

התרוץ הגלוי לקונספירציה זו הוא ״המחסור בניר״ .דומה הממשלה כאן לאדם
שרצח את הוריו, ומבקש את שופטיו להתחשב בעובדה שיתום הנהו. המחסור בניר
לא נגרם ע״י סיבות טבעיות. הוא נגרם במזיד ע״י המנגנון הממשלתי. במשך חודשים
רבים היו פקידיו של שר האספקה האחרון מתייחסים לצרכי העתונות יחס שאפשר כמעט
להגדירו כפושע. הצעותיהם של עתונים רבים להביא ניר בצורת השקעת הון מחו״ל נסחבו,
עד שמחיר הניר עלה בפליים ומקורות האספקה הבינלאומיים נתדלדלו.
בפגישה רשמית בין נציגי העתונות וראשי משרד האספקה המנוח, בה השתתף גם
עורך עתון זה, אמרו הפקידים בגלוי שהעתון הוא ״סחורה״ — ככל סחורה אחרת,
ו״בלתי־חיובית״ בהחלט. הפרט שלא ענין פקידים אלה, אף כי ידעוהו בלבם: העתון
הבלתי־תלוי הוא המחיצה האחרונה המפרידה בין המשטר הדימוקראטי (בחלקו) בישראל
ובין משטר סוטאליטרי מוחלט. הכנסת, שחדלה מזמן לייצג את דעת הקהל, אינה ממלאה
עוד תפקיד חיוני זה.
נוסף על תהליכים מסוכנים אלה, שכבר גרמו להנמכה של קול העתונות, ישנן גם
תופעות מגוחכות לרוב, המשקפות את אותה המטרה.
לדוגמה: לשכת המודיעין מוציאה כל שבוע עלון דל המכנה עצמו ״סקירת
ה שבועוני ם׳ ,עלון זה הוא דייסת מאמרים ראשיים על בטאוני המפלגות; קיומו של העולם
חזה, הנקרא מדי שבוע ע״י למעלה מ־ 75.000 קוראים, נעלם מעיניו כליל. גם סקירת
השבועונים של קול ישראל מסתירה את פניה בחרדה מפני תופעה בלתי־נעימה זו.
דוגמה שניה: העולם ן,זח, המונה כיום 16 חברי״מערכת ו־ 7עובדי הנהלה, הוא
העתון היחיד במדינה שלא הותקן אצלו טלפון, ד בי המחבל חבלה רצינית ביו תר
בעבודת העתון. השבוע נתקבלה סוף־סיף תשובה רשמית של מ שרד התחבורה לדרישת
העתון, בזד, הלשון :״הננו להודיעך, כי הועדה לחלוקת טלפונים טפלה בבקשתך, שהוגשה
ביום . 18.5.50 אולם, לצערי, לא מצאה אפשרות לאפשר התקנת טלפון עבור ״העולם
,:זה״ בשלב זה״.
צינית זו, מוסיף המכתב נימוק, שאין לכנותו אלא כחוצפה חסרת
אחרי הודעה
תקדים: העולם ,1זה אינו זכאי לטלפון, מפני שאחד מ־ 16 חברי־המערכת שלו קיבל בשעתו
מכשיר פרסי. אותו חבר מערכת נרשם בתור לפני 4שנים כשלא היה לו כל קשר עם
העולם הזח, קיבל את המכשיר שלו בהתאם לתור, ככל שאר העתונאים שנר שמו.
על מכתב ציני זר, חתם במו י דיו: מר י. מרחביה, מנהל שרו תי הטלפונים.
התופעה המעודדת היחידה בכל המערכה המגעילה הזאת, היא שחלק גדול מאד
ממנגנון הממשלה אינו שותף לה. רבים מאד מבין הפקידים הגבוהים ביו תר, לא רק
השלימו עם קיומה של עתונות בלתי־תלויה אלא הבינו גם את התועלת הרבה הצפונה בה
במשטר דימוקראטי. העולם הזח, למשל, לא היה מסוגל למלא אף חלק מן התפקידים שנטל
על עצמו לולא היד, נתקל ברוב המכריע של משרדי הממשלה בר צון כנה לשיתוף פעולה.
אולם עובדה מעודדת זו אפור שתשלח את שוחרי העתונות החפשית.
רק הסולידריות ההדוקה ביו תר של הקוראים עם שליחיהם, העתונאים החפשיים,
יכולה למנוע את נצחון הקונססירטורים ואת קבירת המדינה כולה בביצה העכורה של י השרירות והשחיתות הטומאלימרית.

מכתביוו
״לכן המשכיל כעת ההיא ידום״
עמוד 5של העולם הזה האחרון () 689
הזכיר לי שוב את ימי האנגלים. אוי לנו
אם עתון עברי נאלץ לחזור לשיטות אלה...

ישראל הראל,

חייל נכה.

חובתם, כעורכי עוזון חפשי וכחיילים משוח ררים.
אני
מנחש את הסיבה, שגרמה להוצאת
הרפורטג׳ד. מן העתון האחרון, ואני אתכם
במלחמתכם לחופש הדיבור — ביחוד על
נושא כה קדוש. אולם לדעתי היתד, ברכה
בעניו: ד,נסמן הוכיח, שעם הוצאת 3
עמודים של תמונות והכנסת מדורים קבו עים
במקומם, נעשה העתון עוד יו ת ר
מענין וגדו ש. מדוע לא תהפכו את הדבר
הזה לכלל?
שמואל דרומי, חיפה.
זוהי הצעה מענינת. נשמח לשמוע את דעתם
של קוראים אחרים על כך.

השער
לא די בזה שאתם מפרסמים זה שבו עות
רצופים רק מבנות המין היפה, ולא
די בזה שאינכם שמים לב לעובדה שיש
עוד מין, הרי ב־העולם הזה 688 הרחקתם
לכת ועשיתם מאחת שתים.
י ל ,.כפר־אונו.
בשם כל חברי הנכים, החוששים לשלוח
לכם מכתבים בשמם, מחשש שהפקידים
יתנקמו בהם, אני מביע לכם את תודתנו
העמוקה ע בור ד,קרבן הגדול שהקרבתם
למעננו. מי י תן והיו רבים כמותכם, לוח מים
אמיצים, בעולם העתונות שלנו.

נכח מלחמה 75
עורבי

העולם הזה

מילאו

אלא

הקורא י. ל .מתמרמר לשוא: שבוע לפני
כן (העולם הזה ) 687 הופיע על השער קוף,
מסין זכר.

״51ע - 1מלחמת עולם?״
האם נפלתם על הראש? או שאתם
ב רוגז עם השכל? בכל אופן, ב־העולם הזה
( ) 687 עשיתם רושם כזה. התכנית האמרי
״צפ״ם־צפא״י״
יורם
קרסנונסקי סובר (העולם הזה
,)688 שהסתדרות הצופים אינה בעלת נטיר,
מפא״ית. אני אומר: כן וכן. לאחר יו תר
מ־ 5שנים של חברות בתנועה זו זכיתי
להיות מוצא ממנו, כ״חותר״ ,ללא כל
יסוד של ממש, והיתד, לי האפשרות להרגיש
את הרוח השפלה בתנועה זו.
עמדי סרלין, תל-אביב.

^ו ליז ^! ששש באמת? ^
כיתה כ 1עיינות
הנוער האמתי ייטיב להסתכל ב־העולם חזה
,670 שם ימצא את המאמר השני בסידרח
זו — יורם בן ־זוי ד מבקש חברה —
מוקדש לניתוח בע־ות הדור השני בהתיש־בות
העובדת.

על סילכאנא
נגד סילבאנא• מד, מצאו הקוראים סטיב
קולסון, רפאל א. ובני רמוני (העולם הזה
)687 באותה ״שחקנית״ כביכול? אם רוצי ם
אתם לפרסם את תמונתה, אל תכתבו תחתד,
את המילה ״שחקנית״ ,אלא״.
מאיר שכנר, תל-אביב.
יתכן שאסתר. לוינסקי צודקת שסיל־באנא
משפיעה על המין שלנו בגלל ״ד,סימ־טוס
הגברי״ שלנו (העולם הזת״ <688 רק
שאלה צנועה לי אליה: האם היתד, היא
נמצאת בעולם לולא אותו טמטום ג ב רי?
דוד רובינשטיין, ירו שלי ם.

״הזהב השחור של אפריקה״
סבורתני. ,שצדקתם באמר׳כם, כי, עלבון
הוא לקופים אם נשוה אותם לאנושות של
. 1950 אם הישוו אותם לבני־אדם הדומים
לראש ממשלת אפריקה הדרומית, דניאל
מלן, יהיה זה עלבון גדול בלי ספק.
שמחה לויננר, ירושלים.
אפריקה הדרומית אינה המדינה היחידה
בעולם בה קיים זי כוי אכזרי של מעוטים
לאומיים. ניטול קורה מבין עינינו, לפני
שניטול קיסם מבין עיני אחרים.
שאלה קטנה לי אליכם — האם מעולם
לא הייתם בין אסיאתים? נסיתם מעולם

שערורית מגדל־גד
אני נכר 5הובאתי יחד עם חיילים
משוחררים אחרים למגדל־גד, שקעתי בחו בות
עד מעל לראש, כדי להקים לי כאן
פרנסה. עתה, כשמגדל־גד גדלה וכל החי־לים
הנכים ששוקמו בה החלו לראות פ רי
לעמלם, בא המשביר לצרכן, העצום, ודורם
את כולנו.

מחלת הנקודות
האם אינכם חושבים ...שכשמצטטים...
ושמים בכל הזדמנות ...ש לו ש נקודות...
זה מקשה על הקריאה? בכל אופן ...כיוון
שאיני רוצה להתעוור ...אבקשכם.״ לכתוב
בלי 3נקודות מרגיזו ת אלה.
יורם בהנא, תל-אביב.
הנקודות באות ...במקום מלים מיוחדות
ו עו רן מדור הכנסת ...סבור כנראח ...שיש
מלים מיותרות רבות סדי ...בנאומי ...חברי
הכנסת.

רותי, רותי.
רותי יקירתי — אינני יכולה שלא
לכתוב לך זאת. אמנם איני רוצה להיכנס
לתסבוכת משפחתית, אבל רצוני לדעת מהו
לך דוש לבסוף — אב, מחזר או השד
יודע מה?
מעריצה, תל-אביב.
השד יודע מה. מה?

ירושלים מחכה
כשם שכמה קוראים חושבים שהעתון
מכור לאימפריאליזם, כן אני מרשה לעצמי
להגיד שד,עודן שלכם מכור לתל־אביב.
כל העתון מלא מאורעות תל־אביב. נסו
פעם לעלות ירושלימה, וכתבו על הנוער
המחפש שם את המחר.
מרדכי כחן, ירושלים.
ירושלים, אנחנו באים!

״נוער מחפש את המחר״ את מחפש
״הנוער
מאמריכם כל המחר״ בטעות יסודם. הנוער האמתי, המח פש
את המחר, הוא הנוער ההולך להגשמה
בהתישבות העובדת, ולכן כל תשובותיכם

לחשוב מדוע השלטים ״לאירופים בלבד״
ו־״לאסיאתים בלבד״ נחוצים? אני חיה
בעדן רק ארבע וחצי חודש, אך ז מן קצר
זה לימדני הרבה על בעיה זו. האסיאתי לא
רק שהוא פרימיטיבי, אלא הוא מחוסר כל
חוש אנושי. אין לו מו שג של היגיינה
מינימלית, הוא יאנוס תינוקת בת — ,4
דבר שלפי מו שגיו ירפא את מחלת המין
שלו. הוא אינו עוסק בכל עבודה יעילה,
ורק מלה אחת שגורה ב פיו: בקשיש.
חוה באודן, שייך עומאן, עדן.
המערכת האסיאתית של העולם הזה מתנ חמת
בעובדה, שהאירופים טיפסו על עצים
וצבעו את גופם בצבע כחול, שעה שאבו תינו
האסיאתים ,1ואחיהם האפריקאים) יצרו
את התרבות האנושית הראשונה.

״אותיות לוחמות״
3פעמים הזכרתם ברשימתכם על ״22
אותיות לוחמות״ (העולם הזה )688 עו״ד
״אליהו״ עמיקם ,.ולכן אינכם יכולים להא שים
את הבחור־הסדר, שהוא תמיד, השעיר
לעזאזל של מגיה מבולבל. מה הענינים?
ישראל (לא אליהו) עמיקם, חיפה.
בעל הרשימה החליף, שלא ביוד עין, את
ישראל עמיקם, לוחם האותיות העבריות
במברקה, עם אליהו עמיקם, מראשי לח״י
ו עו רן ״מברק״ לשעבר. הוא מבקש את
סליחת שניהם.

השער
זכור לקוראי העתונים בארץ על מהומה שנגרמה ע״י ערבים,
שלא הסכימו לשמוע ולתת להשמיע שירים עבריים בקברט פריסאי
הידוע בשם ״דג הזהב״ .הם הושלכו החוצה על ידי המשטרה הצרפתית.
״ארצנו
שיגרתי בלבד, לולא היד, השיר
המקרה כשלעצמו היה
הקטנטונת״ ,והמזמרת: פולניה קתולית, כוכבה ב״פולי ברג׳ר״ —
ורוניקה בל.
וורוניקד. נולדה בגרודנו, למדה בקונסרבטוריום של ורשה,
שנתיים באיטליה, שנה באנגליה. היא החלה נותנת קונצרטים עוד
בזמן למודיה. קולה ערב והיא שרד, שירים קלסיים.
כשפרצה המלחמה העולמת הפכה ורוניקה בל לקרבן המלחמה,
הקריירה שלה הופסקה בפסגתה. היא התגייסה לצבא הפולני ברוסיה,
בלהקות הצבאיות, החלה
בארץ. כזמרת ששרתו בין החיילות הפולניות
והיתד,

חוזד, קבלה משהשתחררה
לשיר יחד עם הרפורטואר הקלסי שלה שנסונים.
״פולי ברג׳ר״ ,ואף המשיכה בתכנית קלסית. דבר נדיר הוא לקבל חוזה כפול
וורוניקה בל מחכה עתר,
שנים;
ברג׳ר״ ,היותוהצגה נמשכת שלוש־ארבע
ב״פולי
לסי!ם החווה ולחידישו. בשנה האחרונה השתתפה בהצגות טלביזיה אחדות גם באנגליה.

״העולם הזה״ ,מס׳ 690

במרחב
מדים
דד! ש ותד מנשיקת ד
״שעמיים בשנה אני מנשק את ידו״
אמר עבד אל־רחמן עזאם בשיחתו בותיקן.
הוא השתדל להוכיח, כי אמנם קיימת
.ברית קודש בין שתי הדתות הנוצרית

והמוסלמית.
בקהיר עוררה הכרזתו לעג מנומס.
בעל הידיים שעזאם מנשקן פעמים לשנה —
אמבא יוסב השני, ראש הכנסיה הקופסית
— לא גילה כל סימן של שמחה. ז כו ר לו
היסב כיצד, לפני שלשה חודשים, נאלץ
לבקש רשמית את סליחתו של סארוק, על
שהעיז קופסי, בשם ריאד גלי ,׳*ערער את
שלום בית המלך״ בהנשאו לנסיכה פתחיה,
אחותו של פארוק.
צעד זה עורר את חמת הקופטים, שיצאו
בהפגנות ברחובות.
הקופטים,
המצרים האמיתיים.
בני כת נוצרית אורתודוכסית שמרכזה
בחבש, מונים למעלה מ מיליון במצרים• הם
חושבים את עצמם מצרים אמיתיים (המצרים
המוסלמים הם, לפי דברם, גזע מנוון, שאין
לו כל קשר עם המצרים העתיקים) .הם
מקופחים בממשלה ובמ ענון, בפרט מאז
נרצח ראש הממשלה הקוסמי, מסמס
גאלי באשא, ב־ . 1910 הוא רצה להאריך
את ז כיון החברה הצרפתית על תעלת סואץ.
אחד הקופסים הידועים כיום בעולם,
מקרם עביר באשא היה, עד שגת , 1944
סגנו של אל־נחאס. הוא הורחק ממפלגת
אל־וופד, כשהתקומם נגד שחיתות המנגנון
הממשלתי. הוא פירסם ספר שחור, בו
גילה שערוריות.פיננ סיות, אשר ראשי הממ שלה
היו מעורבים בהן.
הספר זכה לפרסום רב, לאחר שהועלה
ע״י אחד מחסידי מקרם עביד בבית הנבח רים
המצרי בשאילתה. אל־נחאס הכניס
את סגנו הכופר למעצר בית בבית־חולים
באלכסנדריה, והוא שו חרר משב רק עם
נפילת הוופד,
עב שחרורו, יסד מקרם עביד מפלגה
משלו — אל־כותלה (הגוש) — שאליה
הצטרפו בעיקר אנשי אל־ווסד. בבחירות
האחרונות לא נבחר מקרם לבית הנבחרים, היה לאחר שבמשך קרוב לעשרים שנה
בראש ההנהגה הפוליטית. בניגוד למסורת,
לא העניק המלר תואר סינטור למקדם עביר
כפרס תנחומים.
אולם רבים מפעילי הקוסטים אינם שו תקים.
אחד מראשי כנסייתם הוא האב
סריאגוסי, עשיר מופלג, מוציא לאור. אל-
מנארה״ ,המתקיף בקביעות את הדת המוסלמית.
באחת מהופעותיו התכופות בפני
בית־דין, הביא עמו עגלה עמוסה ספרי
מחקר, שהערימם על דו כן השופט.

.מה עשח הבאש אז׳׳
תקופת הביניים, בה י שבו תלמידי בתי־הספר
התיכונים והאוניברסיטות בקהיר ליד קצרה שלחנותיהם ולמדו, היתר, הפעם
מאד.
ארבעה שבועות אחרי שנפתחו בתי־הספר
בקהיר, אחרי שהפסיקו התלמידים
את הפגנותיהם נגד אנגליה ובעד איהוד
עמק הנלוס, ופנוי אזור תעלת סואץ (ה עולם
הזה ,<682 נטשו שוב 20 אלף תל מידים
וסטודנטיס את ספריהם ויצאו להפ גין
ברחובות.
בין הסיסמאות הישנות נשמעה הצע קה
. :מה עשה סלאח אל־דין בלונדון?״
אכן, העם רצה לדע ת מה סוכם בפגישה,
בין שרי החוץ המצרי, מוחמד סלאח אל־בוין.
דין,
ושר החוץ הבריטי, ארנסט
מה קרה בפגישותיהם הממושכות שאר כו
למעלה מחודש, אפשר לברר בדרך
למקור :
הפשוטה ביו תר: לגשת י שר
בית ראש הממשלה.
שעה ארוכה עמדו צפופים תחת חלו נותיו,
והמשטרה מוכנה לפזרם בכוח, אם
יהיה צורך בכך, עד שמוסטפא אל־נחאס
יצא למרפסת. למראה האליל, ההולך ומ אבד
אט אם את אלילותו, פרצה הצעקה :
.יחיה אל־נחאס באשא״ ,צעקה שהפכה
כבר במצרים לסיסמת רבבות.
הבאשא חייך, הרצין, הרים ידו כמב קש
שקט :״ חזרו לשעוריכם״ ,הוא הטיף,
.אנחנו דואגים לשאיפות האומה. עליכם
לשמור על הסדר והשקט...״
אך לשאלה: מה עשה סלאת אל־דין
בלונדון, ייא ניתנה תשובה.
סעודיה יואדץ מתעוררת
בריאה בירת ממלכת ערב הסעודית,
הולך ומוקם, ע״י מהנדסים מצריים, אר מון
זעפראן החדש, העתיד לרשת את
מקום ביתו הערבי הישן של עבדאל־עזיז
אל־סעוד, מלך ערב הפראי, בעל עין אחת
ועשרות נשים, ואב ל־ 32 בנים.
מזה חדשים רבים, מורג ש בכל רחבי
המלכות, כי הארץ מתעוררת ולובשת צו רר,
חדשה — הלבוש הישן נעשה צר מכ די
הכיל את השינויים הרבים, שהוכנסו
תוך שלוש השנים האחרונות. מאז החלו
האמריקאים לערוך עסקים עם עבד אל־עזיז
הזקן, על ניצול אוצרות הנפט, שעל
חוף המפרץ הפרסי.

שביהן לא הגיע ל .50000 אחריות הטי פול
בכביש היחיד של הארץ מג׳דה ל מדינה
הקדושה, היתר, מוטלת על מצרים,
המעמידה את עצמה כאפוטרופוס לנו חיות
הצליינים, המבקרים את ארץ הקודש.
האמריקאים סללו כבישים, בנו
תעופה והקימו נמלים. ברדיפתם
האוצר הנוזל, הטמון בלב המדבר.
שדות אחרי

בן המדבר והדיפלומטים. ערים
שלמות צצו בתוך הישימון. ובהן שוכנו
רבבות הבדווים, שעזבו את נדודיהם ו שחורים
בשדות רינפט-.
עבדו כפועלים
הם ראו, כי הכופרים הזרים הנם בכל
זאת בני אדם וכי היה לדבריהם גם הג יון
מסוים.
הם למדו מושגים חדשים, ואצל אח דים
מהם מורג ש כבר הספק: האמנם
צריך המלך למלוך בהם כאוות נפשו, ללא
ממשלה, ורק באמצעות בניו, שהעניק ל כל
אחד תואר אמיר, ממונה על אזור.
השינויים מורגשים גם בתוך חצר ה מלך.
בן־סודו, מוחמד בן אל״דגיתר, שעד
לא נגמל ממנהגיו הפרימיטיביים
היום
של בן־מדבר, החל עורך מסיבות מפוארות,
מזמין דיפלומטים זרים ומטיף לאחווה מוס למית
וערבית.
נדוניה יפה. הכנסות המלך, שבש נת
1942 הגיעו לשני מיליון לירות, מל בד
הענקה של שלושה מיליון לירות ש קיבל
מהאנגלים, מגיעות עתה ל 95 מיל יון
לירות — רווחים מז כיון חברת ה נפט
האמריקאית. סכום זה עומד לעלות
שבועיים,
במידה ניכרת לאחר, שלפני
הוכפל שיעור המס הנגבה מהכנסות חב רה
זאת.
בין אורחיו הקבועים של המלך, הנ נמצא
חודשית,
הנה
מחסותו ומהענקה
רשיד עלי אל־כולני, מי שעמד בראש ה מרד
העירקי נגד האנגלים, בשנת .1942
למעשה, שמו האנגלים מחיר על ראשו,
אך שם, בריאה אין זה מן הנימוס להי זכר
בדברים קטנים אלה. הציר הבריטי
מקבל בר צון רב את הזמנותיו של ר שיד.
עלי ו מזד רז להחזירן, כי פתאום חדלו ל היות
תושבי הארץ חיות־טרף, הם עתה
כלה עשירה שהכל לוטשים עין לעבר ה נדוניה
שלה — נפט.
סוריה הקא־מקאם המסכן
חודש בביש אחד כלבד. לפני
הושלמה הנחת צינור הנפט, העובר 1707
ק״מ של מדבריות והרים עד נמל צי
בתחילת
ספטמבר נתנה העיתונות הסו רית
פירסום רב למעצרו של הקאימאקם
(בירת המחוז)
(מושל) של אל־קאמשלי

לשאלת השופט, לשם מה ספרים אלה,
ענה סריאגוסי, כי כוונתו להוכיח פעם
לתמיד, כי הדת המוסלמית נופלת מהדת
הקופטית. בדרך כלל נמנעים השלטונות פירסם מלפגוע בסדיאגוסי, ואף כאשר
מאמרים ארוכים נגד המלחמה בישראל,
לא הגיבה הממשלה.

נמל זה שימש את האנגלים בימי מל חמת
העולם השניה, בשל הימצאו ב אזור
עשיר באשלג. בנפת קנה גרים קופטים
רבים, וד,קירבה לחבש נותנת להם עידוד

,,אם תהיה לנו כאן מדינה חופשית
משלנו״ ,הכריז לפני שבוע אחד ממנהיגי
הקופסיב. ,נוכל לבוא במגע עם כוחות
אחרים במרחב, כדי להבטיח את עצמאו תנו.
ואז ידבר עזאם באשא פחות על
אחתה נוצרית מוסלמית, ויו תר על דברים
קונקרטיים: מבנהו האמיתי ורצונם האמיתי
של המוני אזרחי המרחב...״

.העולם הזה׳ ,מנד 690

מוחמד סלאח אל־דין
אלפי תלמידים ברחובות

ודר ש
מושל קאמשלי
כאן התערב
מן היהודים לשלם לו באמצעות סלוני,
כרים סרכיס, דמי לא יחרץ בסך 10.000
לי״ס ועוד 5.000 בשטר, שז מן פרעונו נק בע
לאחר תום פעולת אסוף היבול. לאחר
גמר העבודה סירבו היהודים לשלם את
אשר. הביא
ההפרש ואז פרץ סיכסוך,
לגילוי פרשת השוחד. המתווך הודה באש יהודי
אל־ג׳זירה
נעצרו.
מתו ושניהם
הגישו תביעה להחזרת הסכים הראשון
ש שילמו, ו״אלף־בא״ פירסם כתבה בזכות
״היהודים נתיניה הנאמנים של סוריה״.
ב־ 10.9.50 פירסם. אל־נצר״ כתבה עם
סרטים מלאים על הפרשה ובד. מסיל הוא
את האשמה על היהודים: ב סוף יוני הצ ליחו
היהודים, בעזרת תיווך של עו״ד,
להשיג הרשאה לאיסוף יבולם מג׳זירה.
(חבריה :
על ועדה הטילה הממשלה
זכי גזאל הנ״ל, ראש משטרת קאמשלי,
עאדלי אל־צעידי, עוזר למנהל משרד הקר קעות
— עבד אל-חמיד אס־טלסאח והחקלאי
הנודע כרים סרכיס הנ״ל) לפקח על
עבודת היהודים.
בהתי מסמכויותיה חרגה הוועדה

ליהודים חופש פעולה באיסוף היומכירתו.
אח״כ הצליחו היהודים בול להתקשר עם כרים סרבים וחתמו עמו על
הסכם, לפיו י חכור הוא אדמות בג׳זירה,
על שמו, ואילו הם יעבדוה ויתחלקו בפרי
שווה בשווה. כרים סרכיס משך לקשר גם
את הקאימקאם אשר קבל מאחד היהודים,
פרג׳ סמאח, את דמי הלא יחרץ הנ״ל,
(כן נזכרים שמותיהם של יהודים אחרים
המעורבים בפרשה: סלים משה, וסרג׳
מרדח) .היהודים התחייבו למסור לקאי־מקאם
גם חלק מן היבול, אולם התחמקו
שהרגישו כי הוא מתכוון לאחר מכך
.ל חלוב אותם״ .הם פנו למושל המחוז
ימסרו לו את כל הפרשה. העיתון סבור, אשר מוטלת על היהודים,
כי האשמה
פיתו את הקאימקאם ופר שו רשת לרגליו.

עמדה זו של סריאגוסי היא עמדתה של
כל העדה הקופטית ביחס לישראל. הם
אינם ערבים או מוסלמים. בתחילה פחדו מפני לאמר את דעתם בפומבי, ביחוד
האחים המוסלמים. אולם בעת המפלה, העיז
סלאמה מיסה, עורך עתון יו מי קופטי,
לפרסם מאמר ראשי הדורש שלום עם
ישראל. בגלל זה הוצתו כנסיות קופטיות
בערי השדה.
״מדינה משלנו׳׳ .הם מביטים על
יה. די מצרים כמאושרים, כי בעייתם נפתרה:
הם יכולים לעלות לישראל. גם להם
ש אייו ת קיבוץ טריטוריאליות — הם מבי-
טיב לעבר נפת קנה, בדרום מצרים, על חוף
ים סוף. סביב נמל אל־קוסיר.

״אל־נצר״ אשר חקר את הבעייה מוסר,
כי מעצרו של מושל אל־קאמשלי, זכי
מיניסטריון הפנים
גזאל, קשור בפקודת על האוסרת
, 1950 מפברואר הסורי
היהודים לאסוף את יבולם בג׳זירה ודו רשת
החרמת כלי עבודתם. לאחר השתד התירו
לויו
ת בפני הרשויות הגבוהות,
השלטונות ליהודים לאסוף את יבול ;1949

רשיד עלי אד־בירני ומוחמד כן אל־דגיתר עשרות דון בלבנון. הצינור עלה יותר מ־ 250 מיל יון
דולר, ומזרים אלפי טונות נפט לטנק־מיליונים
של דולרים
רים בים התיכון,
לבנקים של וול סטריט, זערי מו ת של
זהב נוצץ לקופות אל־סעוד.
לפני שבאו אלפיים הפועלים והמומחים
האמריקאים, שטיפלו בהנחת הצינור, הי שתד,
סעודיה קובץ של שבטים בדוים
ארצם, מולדת הנביא מוחמד, היא ערם
האיסלאם. היו לה שלו ש עיירות — רי אד,
ג׳דה ומדינה הקדושה — שמספר תו
נשים
בהרמון בקשר
עם פרשת ההגבלות אשר הוטלו
מטעם הממשלה הסורית על חקלאים יהו דים
באל-ג׳זירה, היא חלק הארץ שעל גדות
הפרת בסוריה. פרשה ז ו נודעה לראשונה
ו״אהראם״
() 9.8.50
.אלף־בא״ מתוך איסור
( ) 11.8.50 אשר מסרו על הטלת
עבודה חקלאית על חקלאים יהודים באל־ג׳זירה,
על החרמת כלי עבודתם ועל אי סור
מכירת קרקעות ליהודים במחוז זה.
״אלף־בא״ אף פירסם ב קשר לכך מכתב
מחאה מיהודי המחוז.

בעתונות נמשכה הסערה .״איאם״ מסר
כי זכי גזאל נאסר משום שהתיר ליהודים
לחכור קרקעות בג״זיר ה באמצעות סר סורים
וכן איפשר להם לחצות את הגבול
התורכי ולהיפגש בנציבין עם נציג ישראל.
באותה שעה הודיע. אל״ג׳בל״ כי היהו דים
המעורבים בעניין נראו בדמשק כשהם
•מנסים להתקבל לר איון אצל השלטונות;
יהודים אלה סיפרו כי הם גו ר שו והוכו
תושבי קאמשלי המאשימים אותם

המזימה נגד הקאימקאם בגלל באירגון פעילותו נגד היהודים בהיותו קאימקאם
בקונייייסרה.
בינתיים מתגוללים יהודים אלה בדמשק
בחוסר כל. הם אינם מוצאים משכן לעצמם,
לנשותיהם, לבניהם. בכל זאת הם מאושרים,
כנראה, מיהודי בגדאד, החרדים עתה לחייהם.

לפני שנה וחצי פירסם ״העולם הזה* רפווטג׳ה
על תקציבו החודשי של פועל. מאז ירד אינדכס יוקר
החיים הממשלתי, ועל גבי הניר השתפר מצב העובדים. מסביר אולם בה בשעה ש שי המסחר והתעשיה
בנימוקים משכנעים, שיש צורך
להקפיא את השכר, כדי לעצור
את האינפלציה הדוהרת, מתע למים
כמעס כל הצדדים חנות־המציאות
ובחים
בכנסת מן
האפורה של העובד הממשי,
אשר האינפלציה דוהרת על
גבו.
השבוע יצאו צלם ״העולם ,
הזה״ וסופרו לבדוק את תנאי
של אותו יצור, שתמיד
אותו ניצב מעברו השני
של השולחן: הפקיד הממשלתי.
.אהרן גוליגר, גבוה, רזה, מש כיל,
מדבר 5שפות. עלה ארצה
4שנים. הוא בן ,39
נשוי ואב לשני ילדים. עמו,
אמו. חיה שהשכיר,
בחדר

בלילה, אחרי שעות הנסיעה של האוטובוס. כי אהרן
עובד במשרד חיוני החייב לעבוד 24 שעות ליממה.
המשרד יכול היה לסדר לו, במקרים מיוחדים אלה,
תחבורה לביתו. אך המשרד, כמו הקהל, רואה בו רק
חלק מהמכשירים והרהיטים של
החדר הגדול. מחוץ למשרד,
אין זה מענין איש מה הוא
עושה, איך הוא מסתדר, מה
בעיותיו.
ואמנם, יש לו בעיות לא מע טות.
אולי לא בעיות גדולו ת
ונוראות שלפתרונן מחכה כל
העולם. אך בכל זאת בעיות —
הרבה בעיות•
באיזה מידה יכול הוא להב־נס
לחובות? מה עדיף, הצגת
קולנוע לילדים, או תספורת?
לקנות את הרפואה שהוא צריך
בבית־מרקחת, או לחכות עד
שתתקבל בקופת־חולים, שמשם
הוא יכול לקבלה בלי כסף,
כחבר?

דרגה ד׳ ,הוא מקבל 55.820
כלומר, שלר־משפחתית).

כסף
עולה כעשן. יש
עוד הוצאה הקשורה בעבודתו ו
סיגריות. הוא עובד שבועיים אחר הצהרים, שבוע
בלילה, ורק שבוע אחד לחודש בשעות היום. רעש
המכשירים באולם מורט את העצבים וקצב העבודה
בשרשרת־ארגעה — תרופה מוצתות גבוה. הסיגריות
יחידה לעצבים, פורקן למתח הגבוה.

שותו עומד, בסוף כל חודש, סכום ממוצע של 11 לירות
144 פרוסה לכל נפש בביתו. בסכום זה צריך לקנות במוסדות לתמוך
דירה,
אוכל,בגדים, לשלם שכר
ובמפעלי צדקה ...לחיות.

הוא מעשן סיגריות עממיות, פשוטות, כי פרוטות
בודדו ת גם כן חשובות. לפעמים הוא מקמץ ב עי שון
כמה שאפשר, אך יש גבול לקימוצים, והוא לא יכול
להגמל מהרגל העישון.

לפני כמה חודשים,

יש גם דברים שאי-אפשר להסבירם לילדים. נימו־קי
תקציב אינם עושים עלי הם
רושם, כי לא קל להם
לתפוס מדוע יכולים חבריהם
לבקר בקולנוע, והם לא.

גאוותו המיוחדת של אהרון
גוליגר היא התמחותו בעבו דתו:
במשך 21 שנה מחייו עסק במברקים. הוא יודע
את כל מסתורי האלחוט ואת הדרכים הנסתרות, שבהן
מועברות אגרות לקצווי תבל בחגעים מספר.

א 3מהיד השמן יעלה.
לוה גו ליגר סכום של 130ל״י
מהבנק, כדי להשיג דירה. וכל
שלושים יום, הוא מתיצב לפני
אשנב המסומן :״הלואות״ ,נד חק
ב תור, ומשלם 5ל״י על
חשבון התוב. כי בנק וקיבה
הם שני דברים הפועלים רק
על פי לוח זמנים: פעם לחודש,
ביום מסוים, עליו לבוא ולפרוע
את חובו, ו שלו ש פעמים ביום,
בשעות מסוימות, עליו להש ביע
את רעבונו ותיאבון משפ חתו.

שלו ש ארוחות ליום — פי זהו

שן 38ל״י לחודש.
הסכום המינימלי הדרוש, שנק בע
לפי חישובים מדוקדקים.
אם מחיר השמן יעלה ישתו
הילדים פחות חלב. זה חשבון
פשוט מאד.

קולנוע או תספורת? אהרן עובד רחוק מן
הבית — משמע: עוד הוצאות. הוא אפילו יודע כמה
זה בדיוק 884 :פרוטה לחודש• עבור 52 נסיעות באו טובוס
וחמש נסיעות במונית, בשבתות או מאוחר

אמנם, חשיבותם של הצגת
קולנוע או ביקור בגן שעשו עים
מפוקפקת, בהשואה ל חולצה
חדשה, אך בעיני הו רים,
חשובה גם הנחת הנפ שית
של בניהם, אפילו על
חשבון צרכיהם הם.
וכך חודש רודף חודש, ו הממשלתי
חייו
של קפקיד
מתמשכים בסדר ול פי תוכנית
קבועה וישרה, כ שורו ת המ סומנות
על נייר החשבונות,
שעליו משרטט הוא את הלכי
חייו במושגים של לירו ת ונד
רוטות•
נושא אחד לשיחות — עלית המחירים. כל דבר
דוהר — מחירי האוכל ההלבשה, חובות — רק דבר
אחד נשאר קפוא, כאילו אין כל קשר עם הנעשה
מסביב — המשכורת.

^111

1 1 1.

במד־ נ ה
ח 011
ח־וד חם, קוברות קרות
.כשעמד ריצ׳רד קרוסמן בחוף אילת
ו-העיף. מבט מהרהר לעבר עקבה, נשבה
רוח חדשה, אך מוכרת, במרחב: אנגליה
קיבלה לידיה את הגנת המרחב במלחמה
הבאר״׳ ומעתה יכבוש הדולאר, של הדוד
סם, בסיסים צבאיים לצבאו של ג׳ון בול.
מזין לא היה שולח אותי בשליחותפוליטית״ ,חייך איש הלייבור שעברו הבעד־ציגגי
הכשיר אותו, במיוחד, לתפקיד של

שתי דקות, ואילו לפתע הוא נדרש לס פר
לקהל באמריקה על המתרחש בארץ
במשך למעלה מעשרים דקות, על מ ה?
על ׳המצב הפוליטי, מסביב לשאלה: הי כן
היא עומדת, ישראל זו, כאן או ש ם?
זו היא אמנם השאלה, והכל חושבים עליה,
וגם בכנסת מדברים הרבה. על כך, אלא
שאין אומרים מאומה ...היהיר, שכר ההי סוסים
הפסדים?
באותו יום, אחר הצהרים, נשמע כר גיל
קולו של ארתור הולצמן בסי. בי. אס.
כאן ארתור הולצמן מתל א בי ב ...אניחוזר זה עתה מבית קפה, ודיברתי שם
והשני
עם שני אנשים. האחד פסמיסט
השנההפסימיסט: אומר אופטמיסט.
נאכל זבל!״ משיב האופטימיסט :״אם יה יה

ומשנסתיימו 21 ומחצית הדקה, י.דעו
מאזיני הסי. בי. אס ,.כי היתד, זו אחת
הרפורטו׳ות המצוינות ששידר ארתור הול־צמן
מתל אביב.
אלא שדבר אחד לא אמר קריין ה טי.
בי. אס — .לאן שייכת ישראל עתה,
למערב או ל מז ר ח?

שגעמד השג׳
חטיפת צאן קדשי
ארתור הולצמן, קריין
שכר

ההיסוסים

יהיה

הפסדים

מתווך״ בין ממשלת ישראל וממשלת בוין.אולם מאחורי החיוך החם הסתתרו כמה
עובדות קרות:
עצמאות לאומית תלויה בימינו בבסיס
המשקי של המדינה. מדינה המנותקת מן
המרחב הסובב אותה, שאינה יכולה לקנות
מזון משכנותיה, ואינה יכולה למכור לחם
את סחורותיה, שאינה יכולה למנוע פשיטת־רגל
לאומית אלא בעזרת קיצבה זרה —
אין ביכולתה ל ש מור על התוכן המציאותי
של עצמאות חיצונית.
אם כי מחיר חיובו של קרוסמן טרם
נקבע, החלו גם בשאר בירו ת המרחב להת עורר
שמועות שונות. אחת מני רבו ת:
ידיעה בגדאדית שאלוף משה דיין, הדיפלו־מם־הצבאי
הממונה על ועדות שביתת הנשק,
נמצא ברבת־עמון כדי להכין ״שלום״ עם
מקבל־הקיצבה השכן, עבדאללה. שלום שעל
גבי הנייר, שלא יסלק במאומה את.האיבה
העוורת של שני העמים ואת המצור הכל כלי
הנובע ממנה, היה. מתאים ויפה לכינון
בסיס המזרח. התיכון״ בצל הכידונים הב ריטיים (ואיום הפלישה הסובייטי).

רוצים סוכריה, קחו גם אותנו ב ויחיה
בן ד,־10
אוטו ן״ צעקו י זכריה
משולם, בן ה־ .8משום מה לא העלו
אותם על המכוניות יחד עם האחרים.
דמעות עולות בעיניהם — הם מרגישים
עצמם מקופחים. בעלבון הם מסתכלים
על האנשים לבו שי הכיפות ומסולסלי ה פאות,
הגורמים עונג לילדים, מחלקים להם
סוכריות ומסיעים אותם במכונית.
ברחובות כפר סבא עברה המכונית
עמיסת הילדים. שירה עליזה בקעה ממנה..
ילדי המעברה החדשה, בכפר סבא, הביעו
את המבסוטיות שלהם — הסוכריות היו
באמת מתוקות ולנסוע במכונית — אין
זה מאורע יו מיו מי. אמר האיש שישב
ליד הנהג - :הצלנו צאן קדשים, שהובל
לשמד בבתי הספר ד,אפיקורסיים של ה גויים״.
בדרך
ז ו נלחמו הדתיים בכפר ״ סבא
בחינוך, שניתן לילדי המעברה. בית ה ספר
החופשי, הוא בעיניהם מקום גידול

כמתם למסור את הילדים לבית הספר ה קרוב״
.מתפרץ בחוסר סבלנות ו רוגז אי ד
פלד מראשי -הפועל המזרחי״ בכפר סבא
לא נתנו אפשרות לבחור את החינוך ה מתאים לבנים״ .נשאלו הילדים היכן חפ צים
הם ללמוד וענו - :רוצים סוכריות,
רוצים אוטו״.
הכנסת דמעות

3ו ! י 1י ם

כשקם שר האוצר וביקש מן הכנסת
לאשר קבלת האשראי האמריקאי של 35
מליון דולר (נוסף על 100 מליון, שכבר
נתקבלו בשעתו) ומתן יד חפשית לקבלת
65 מליון דולארים נוספים (באם יזדמנו
לפניו) ,נתברר שוב שאין הממשלה יכולה
עוד לבדוק בציציותיהם של נותני־הממון :
תוכנית אחרת להבראת המשק, בהעדר תצטרך המדינה לקחת כסף מכל מי. שי היה
מוכן לתת (וממילא, אם כי דבר זר,
לא נאמר ב מפור ש: בכל התנאים שהנותן
יציגם).
קם מי שהיה שר החקלאות בממשלה
הזמנית, אהרון ציזלינג, איש מפ״ם, וגי נה
את -הצעיפים הכלליים העוטפים את
גלולות הפגיעה בעצמאותנו המדינית וה כלכלית
כאחת״.
הרעים דוד
נגדות (מפ״ם,
לא ישקו את
דרך ההלוואה
שיגדלו אותם
החרושת

צבי פנקס לעומתו :הת מק״י)
מילולית כלום)
שדותיהם בצינורות שנביא
הז א ת ...לא יאכלו ירקות
בעזר ת הזבל שייצר בית

מייד קיבל הדיון צביון -מערב־מזרחי״
בולט :
אמר זל מן ארן, מפא ״י ל ט ון ול תוכן
של ח״כ ציזלינג מצטיירת תמונה,
כאילו עומד תור של מלווים על־יד שער
האוצר ובדמעות בעיניים מתחננים לה צילם
מפשיטת רגל, ותפקידו של שר האו צר
ל בור למי להעניק את הטובה הזאת ו ממי
לקבל את ה מ לוו ה׳...
קבע :
חריפה, נגד עבר להתקפת
במשך שנתיים של מצוקה גדולה, של
קיבוץ גלויות, העם האמריקאי הוא הי
קריין
ד,״קולומביה בוודקסטינת סרוים״
דיבר גם בעניני הפיצויים לישראל מגר מניה-
.ממשלת ישראל מנסה, מתוך קש־ייט*
למצוא איזה שהיא דרך כיצד לגבות
את המזומנים. דבר אחד יודעת ודאי ממ שלת
ישראל והוא — כי אי אפשר לגבות
מזומנים בדרך טלפ טי ה...״
״אנחנו לא נאכל זבל:״ ארתור הול־צמן
(העולם הזה )667 יליד בוסטון, קצין
בצי האמריקאי לשעבר, עתונאי, קריין ו מאות
מכתבים מקבל קולנוע, שחקן מנשים המעריצות את קולו הערב. הוא בעל
המכונית הירוקה, המהודרת ביו תר בין
כל סופרי החוץ בתל אביב. השבוע קיבל
במבוכה : שהביאו מברק מהבום שלו
היום — 21 וחצי רגע״ — זה היהתכן ,1מברק. בשביל ארתור היד 1,זה זע זוע.
כל יום הוא מ שדר, דקה וחצי או

אישרה את הגדלת מסי הבלו־ על על משקאות חריפים, כדי מאה אחוז,
מנת לצמצם -את תצרוכת האוכלוסייה ול־הגדיל
את יצוא היינות. קבע שר האוצר :
התצרוכת ביין עלתה במיז־ה כזאת, ש אין לנו די ענבים לסיפוקה.״ שלמה לביא,
איש עין־חרוד, שהתפרסם בתכניותיו המ קוריות
לאספקה עצמית של סוכר ו שמן,
הציע לקצב את היין,
י שמעה שדירתו הרשמית של ראש
הממשלה בירושלי ם רוהטה על חשבון ה ממשלה.
הקשיבה
לדברי גלוסקא, תימנים, ש התרעם
על בז בוז דביזים הנובע מהעסקת
עשרות פקידים בנציגות האוצר ו מ שרד
המלווה (המשלחת המסחרית) בניו־יורק —
נעים מאוד לשמוע עברית ברחוב ברוד ווי, ממספר 28 עד ,57 אולם זה עולה
לנו בדביזים.״
ו קיבלה לתשומת לבה את הודעת שד
המסחר והתעשייה: טליתות ובדים, לטלי תות
שו חררו מנקודות.

עיריות
.שדו -אג׳ ! 31111״
כאשר נפתחה הישיבה השביעית של
מועצת עיריית ירושלים, שנבחרה לפני
57 יום, היו נוכחים 20 מתוך 21 חב רי
המועצה. ד — 21,חבר החזית הד תית,
יעקב מלמד־כהן, עוכב ע״י פקחי
העירייה מהיכנם לבניין — כמורה המ קבל
משכורת עירונית אינו רשאי לשמש
כחבר המועצה.
לא תכסיס זה ולא מאמר ראשי ב־
״הארץ״ ,שתמך באוסטר, שינו את תו צאות
ההצבעה הרביעית לראשות עירי־יית
ירו שלים, בירת המדינה.
בשעה 1700 דופק דניאל אוסטר, ב עצבנות,
בפטישו - :מי בעד שלמה זל מן
שרגאי?״
הבעלביתית־גבאית־נציג הקואליציה
סניורית״ (כדברי שרי, מפא״י) מקבל למ עלה
ממחצית הקולות 11 ונבחר
בכך לראש העיר.
עורך הדין דניאל אוסטר, רחב גרם,
,57 משלב ידיו לאחוריו, מסמיק מכעס,
נפרד :

דב, שקד, ק* 3ה
מחאתה של הכנסת נגד זי ון גרמניה
המערבית והמזרחית גם יחד, היתד, בי טוי
נוסף לעמדת -אי ההזדהות״ של יש ראל.
אמנם, אף האמריקאים לא ציפו, כי
ישראל תקדם בברכה את תכניותיהם כלפי
גרמניה, אך מאידך נוספה מחאה זז ל־חידון
הגדול — לאן שייכת ישראל? סופ רי
חוץ הרגישך, כי ברגע זה עליהט להב־הי.ר
איך שהוא את המצב, לפחות להגיד
משהו על כך לעתוניהם. אולם ההגדרה
התכליתית והפשוטה ביו תר נשמעה הש בוע
מפי ארתור הולצמן, סופר הסי. בי, אס,
ש שידר לשמונה מיליון מאזינים בזו הל שון
- :ההחלטה הסופית של ישראל תבוא אולם בשלים.
אחרי ויכוחים ושיקולים
קרוב לודאי, כי התוצאה הסופית תתבסס
על גישה יסודית. כי הדרך אל השכל,
תעבור בתוך הלב, היא בכל
אם לא
זאת הדרך אל הקיבה

״ פו י! ״ את ד ב רי וילנר, מ ק ״י ב תו ר
אדם שאמי ואבי ואחיותי כולך נהרגו על-
ידי הנאצי ם ...ב שבילי קרוב יו חר ויל־הלם
פיק הגרמני, שלחם בז מנו בגרמניה
של היטלר, מאשר יהודים כמו ז׳ו ל מוק,
שינויל וברנרד ברוך, שמקימים צבא נאצי
חדש.״

זה 16 שנה עבדתי למען העיר ה זאת מסרתי לירושלי ם את כל כ שרו־נותי
אני לא ברחתי. מירושלי ם (ר מז
להאשמת בחירות על אלישר, הציוני הכ ל
לי אני גם לא פנית־ לעבדללה לה ציע
לו את ירושלים (ר מז להאשמת בחי רות
על גליקמן פרוש, אגודת י שר אל
אחר הוא מגיש את התפטרותו - :אי נני
חושב שבתנאים אלה יכול אני להי שאר
חבר יחד אתכם. א ד מבקש את מר
שרגאי לתפוס. את מקומו. שלום — אני
עוזב אינני נשאר אף רגע.״
דוחה את ידו המושטת של ראש ה עיר
החדש, יוצא בהליכה נחפזת בעד ה דלת.
חוור
מהתרגשות ועלבון תופס איש
הפועל המזרחי״ אדום הז קן והממושקף את פטיש ראש העיר, פותח בתפילת
-ויהי נועם ה׳ עלינו״.

ריצ׳רד
מחיר

קרוסמן,
החיון

לעובדי אלילים, כוכבים ומזלות .מוכר חים
להציל תינוקות ישראל, שנשבו לבין
הגויים״ ,אמר פנחס, יהודי דתי שעיניו החטיפה תוכנית
בוערו ת, וכך נולדה
(סוכריות, מכונית משא).
ההורים חכו לילדים בבית ודאגו, עד
שהופיעו הילדים שמחים ועליזים. באו
האדוקים אל ההורים ואמרו - :רק אש
גיהינום תכפר על חטאכם — מוסרים
בניכם לשמד״ .בא־ אנשי החינוך החופשי
ואמרו -תנו לבניכם חינוך אזרחי מועיל״.
מדברים עברו למהלומות והנשים בוכו ת
״אי, יהודים מכים יהודים!!״
אומר קרן, נשיא המועצה, מראשי ה הסתדרות-
,כולם הצהירו חוקית את הס
סרס
מתווך נקבע

חיד
בעולם, אשר ללא כל תנאי ם ...הו שיט
לנו את העזרה עד היום הזה.״
הבהיר פנקס - :נחתום על אותם הת נאים
גם עם כל מקור אחר (ב מזר ח) ש יציע
לנו ד״ר סנה״.
קם שר האוצר שנית, התריע - :א,תם
חושבים שלקראת שעת חירום אנו צרי כים
לעשות מאמץ (להשגת דולרים, בהם
נרכוש מלאי) או להתווכח?״
לבסוף הוחזר החוק, בישיבה השבו עית
האחרונה, לכנסת, לקריאה שנייה, ו נתקבל
ברוב קולות מכריע. הכנסת כמו

מחתה נגד זיון גרמניה, המערבית ו המזרחית
כאחד, אחר שקיבלה בקריאו ת

אותה שעה נוסע ראש העיר היוצא,
לאחרונה, במכונית ההודסון הירקרקה ו*
ההדורה לביתו. כעבור שעה, אחר. ש נבחרו
שלושה סגנים לראשות העיר (אלי־כלליים!
גליקמן פרו ש — אגו שר

ישראל ו רו בין — חירות) נכינם ש. ז.
שרגאי למכונית ראש העיר.
מטרת הנסיעה: בית הרב הראשי . ,יצ ברחביה,

אייזיק הלוי הרצוג, אשר
כדי לקבל את ברכתו.
פחות נלהבים מן הקומבינציה העירו נית
הזו היו תושבי ירו שלי ם: בעיר נפו צו
שמועות־בהלה על החוקים שראש ה עיר
החדש ינהיגם, כגון סגירת כל ב תי
הקפה בשבת, איסור נסיעה במכוניות ב תחום
העיר, איסור העישון ברחוב. שאל
צעיר בקפה -עטרה״ ,מרכז הנוער הי ר ד
שלמי האפיקורסי: לאן אברח מכאן, כש־

,המולח הזרד, מס׳ 690

במדינה
בתל־אביב אין חדרים?״ ענתה חברתו :
״אין דבר, נברח רק ב שבתות ובחגים״.״

הדת והאופיו
פועל
׳ ״ ס /ס , 100 אבא יבחר 1״ אמר
נמל רחב גרם, אחד מעשרות הפועלים,
שהצטופפו כבר משעות הבקר המוקדמות
ליד בנין המידות של עירית חיפה, תססו באולם הישיבות רחב הידיים
את מיעמותיהם, סביב שולחנות מכוסים
בד (אדום 21 ,נבחרי מועצת העיריה.
חדשיים ימים ארך המיקוח בין הסי עות,
היחסים בין מפא״י זמפ״ם החריפו
עד כדי כך שמפא״י פתחה ב מו״ מ עם
הציונים ־;הכלליים.

לכאורה יכלה ליזט ליהנות מחייה ול הוציא
בשקט את ההון שנפל לחיקה. אולם
הדם ה רו מני( או היהודי) התוסס לא נתן לה
מנוח — היא נסעה לפאריס, נישאה שנית
לצרפתי בשם וריא. כשאך החלה למצוא
את מנוחתה בפאריס העליזה נודע לד, כי
משפחתה הגיעה מרומניה לישראל. היא
ארזה, איפוא, את הגארדרובה העצומה שלה,
על מאות המודלים הפאריסאיים האחרונים,
וטסה ל מלון ״גת רי מון״ .כאן בילתה עש רה
ימים, ביקרה את משפחתה, התהלכה
על שפת הים עם ידידת-נעוריה׳ שחקנית
לי־לה־לו נינה פולרסקי, והשאירה אחריה
ריח של בושם פריסאי והבטחה לחזור שנית
באמצע השנה.

״רגינטית •קדח ! ״

רב סמלת שולמית פז
אם יפה את וצעירה ...
במלון

״ ציון״

עפ״י

הפגישה נערכה
הזמנת אבא חושי.
בין כה וכה, ופקידי מפא״י, התופסים קראו עמדות בצמרת פקידות העיריה,
את 300 העובדים לאסיפה מיוחדת של ועד
הפקידים (הזמן: על חשבון העיריזי) ו הצהירו,
כי ״האינטרסים המקצועיים של
העובדים מעל לכל מיקוחים מפלגתיים —
וי שלש מור עליהם מכל משמר. המטרה :
שריון עמדות מפא״י בעיריה, לנוכח ה אפשרות
של מסירתן לאנשי מפ״ם, בתוקף
ההסגם בין המפלגות.
״אני לא אלך רטן פקיד מפא״י
בעל עמדה, ואם המפלגה תצוד — ,אכ ריז
שביתר״
״הסירו את אבא חושי — והענינים
יסתדרו אמרו אנשי מפ״ם,שניהלו תעמולה
אישית חריפה נגד ״האיש החזק״
של מפא״י בעת הבחירות.
הקומוניסטים החליטו, כי ילכו אחר
מפ״ם. והדתיים פסקו, כי ילכו עם מי
שיבטל את התחבורה בשבת. התסבוכת
היתה שלמה.
ישיבת העיריה, שהתכנסה השבוע, היתד
שלוה ושקטה מבחוץ. לכל היד ברור,
כי הענינים סודרו מאחורי הקלעים —
אולם איזה תבשיל ב שלו טבחי המפלגות ך
התבשיל היה מגוחך ביותר 13 :הי דיים,
שהורמו בעד אבא חושי היו של :
מפא״י (״סולל בונה״ ״המשביר״ ״בת
הרב״) מפ״ם (״פלמ״ח ,״אנטי־קלריקליזם!״)
מק״י (״עצומת השלום״ ,״דת היא אופ יום״
בוז ל שכירי האימפריליזם!״)
דתיים (״שבת, שבת חינוך דתי לכל!״)
״מסכן, אבא!״ אמר שמש העיריה, איך
יסתדר עם כל כך הרבה ילדים ז

דרכי חיים
המזל נמצא באמרי
כשנכנס היסלר לרומניה ב־ 1940 היתד,
ליזם בת .20 אף כי רומנים רבים היו מו כנים
לסלוח לשחקנית-התיאטרון הבלונדית
הגבוהה והכשרונית, בעלת העיניים הירו קות,
את יהדותה, הבינה שהגיעה השעה
לחפש את מזלה בארץ אחרת.
והמזל נמצא — באמריקה. היא מצאה
בנקל את דרכה בהוליבוד, הופיעה בסרט
עם האחים מארכם׳ עברה לשחק בברודוויי,
עד שיכלו לאמר עליה: לא חסר לד, דבר,
מלבד בעל עשיר. וגם זה יימצא: אחד
האחים דיו פון, מלכי גרבי־ד,ניילון הנמנים
תריסר המשפחות העשירות ביו תר עם בארצוודהברית, התאהב בבלונדית הגבוהה
ונשאה לאשה. כשמת כעבור שנים מעטות
השאיר לד, ירושה קטנה של 8מליון דולאר.

,העולם הזה״ ,מם׳ 690

לפני שנה וחצי נפוצה אגדה שד,יכ־תה
גלים בין חיילות הח״ן: באחד המ עילים
החדשים מאמריקה נמצאת פתקה ב צורת
כרטיס בקור, אשר תביא למוצאת
את כל משאלות לבה. רבות היו החיילות
שמהרו לחטט בכיסים, אחדות נדו ברא שן
למחפשות וצחקו צחוק של בוז.
בין הצוחקות היתד, שולמית פז, רב
סמלת באחד השרותים. ביום 25 בנובמ בר
של השנה שעברה קבלה שולמית מעיל
חדש במחלקת ציוד. היא מהרה לחפש את
החגורה בכים המעיל. כשהוציאה את ה חגורה
נפלה לארץ פתקה, כרטיס בקור
הכתוב אנגלית ועברית. בעט נובע היתר,
כתובה על כרטיס ד,בקור הערה :״אם
צעירה את ויפה צלצלי למספר...״
שולמית היססה, היא ראתה בדמיונה
רודף־נשים המחפש הרפתקאה אצל חיילת
צעירה. חברתה לשרות הפצירה בה ול בסוף
היתד, היא, החברה, צריכה לצלצל
בעצמה. שם נודע לה: שמר פרד מונוסון
מבוסטון, כבר עזב את מלון ארמון לפ ני
חדשיים וחזר לאמריקה.
שולמית שאלה לטיבו של מר מונו־סון
זה, ואחרי ששמעה, מיהרה לכתוב
אליו, לבוסטון, במדינת מסצוזטס, אשר
בארצות הברית. בכתב ידה, ובאנגלית לא
רהוטה, אמרה את אשר היה לה להגיד
וסיימה בתמימות, כי לא האמינה שתמצא
פתקה ואת ידה שמה בכיס, כדי למצוא
את החגורה.
מכתב שתאריכו יום 28 לדצמבר , 1950 לשולמית מפלם־ביץ׳ ,בפלורידה ׳ ,ה שיב
תשובה ארוכה :״סרג׳נטית יקרה, חכיתי
למצוא סוף סוף מכתב בתשובה לכמה
פתקאות ששמתי בכיסי מעילים ...נראה
שיש לך כל התכונות, ובפרט את כנה מאד.
על עצמי — אנא תשאלי את מפקדתך,
סגן־אלוף ותר, או את גנרל ידין ואת
ראש ממשלתך. תשאלי עלי ויספרו לך
על אדם בעל קרחת ומשפחה נחמדה, חמ שה
נערים שהגדול ביניהם הוא בן .14
הייתי בארץ הרבה פעמים ואני חבר מאו מץ
ע״י צבא הח״ן וכובדתי ע״י הקולונ־לית
שלך בכידון ישראלי עבור עבודתי
למען צבאכם. אחכה עכשיו לשמוע את
אשר בפיך ואת רצונותיך. ועוד ועוד —
שלך פרד. מונוסון״,
שולמית פז מחשבת עכשיו היטב את
אשר בדעתה לבקש. ראשית, חתמה לש נה
נוספת בצבא הקבע, אבל בגיל עש רים
אפשר עוד להגשים שינוי מחלט ב חיים.
לקני שתענה הפעם עליה לחשוב
פעמיים. היא רוצה מאוד סטפנדיה, לל מוד
משהו מועיל, אולי טייס ,״נראה אם
אקבל ויזה ואז אהלים״ היא אומרת.
השם פרד מונוסון, הידוע היטב לשר
האוצר, לא אמר מאומה לשולה לפני חד־שיים.
היום יקבע אולי, את גורל חייה.

תירס, חציר, שעורה, ואף ממטעי הבננות
לא מנעו פיהם.
אנשי המשקים, מן הגליל ועד עמק
הירדן, החלו אורבים להם וצדים אותם.
ג׳יפים מיוחדים הותאמו לספורט חדש זה,
שבו השתמשו בכל אמצעי הלחימה הח דישים
של ימי המלחמה: מקלעים, זר קו רים,
מארבים.

אט־אט התפשטה אהבת הספורט
לאזורים, שכלל לא סבלו ממכת חזירי הבר:
ציידים באו מחיפה, מתל־אביב ואף מירו שלים.
מהם הצליחו לתסוס ׳חזירים, אחדים מתפללים ישבו בחשכה ורעדו מקור,
לשמים שישלחו אליהם י צור מקסים זה
ששמו חזיר — 200ק״ג בשר טעים
(אם כי לא כשר) ,שאפשר למכרו תמורת
600 פרוטה הקילו בנצרת.
שככה,
אך גם התלהבות העירוניים
ובני הכפר נשארו לבדם בפירצה. החזיר
שחור העור, שעיר ופרוע חדל להיות יצור
משעשע. הדהירות בג׳ים לא איבדו את
כוח־מש־כתם המשכר, אלא שעתה יצאו
הציידים לשדות לסי תור — להגן על
רכושם בפני האויב בעל ארבע הרגלים.

הובי ושמו אינדכס. ורלינסקי חור
וחידש מאמציו להבטיח לחקלאים מחירים
מראש לתוצרת חקלאית, לכל ימות השנה.

ה99 שק

הואוז ב לי פיקוח

שבוע ימים לפני שנכנס לתקפו צו
הפיקוח על חמרי טין, היו מחסני ״סחר״
סגורים על מנעול ובריח.
הבונים הפרטיים, שקיבלו עוד קמעה
מהשיירים של תוצרת בית החרושת ״נשר״,
חיכו לשוא לכמה טונות מלט, להשלמת
הבנינים. אולם באותה שעה סיפקו קרו נות
ומכונות משא עמוסים מלט את המי־צרך
הדפיציטי, ללא הרף, למחסני ״סולל־בונה״.
חברת
״סולל־בונה״ — השותף ל״נשר״,
מקבלת בהתמדה 48 אחוז מכל תפוקת
בית החרושת. את היתר מקבל השותף
השני ״החברה המרכזית למסחר והשק עות״
,ששיווקה *את המלט בעזרת חברת
הבת שלה ״סחר״.
אולם, עוד לפני הטלת הפיקוח על
חמרי בניה, לא נהנו קבלני ר,בניה הפרטית
הסקטור את בהרבה מהחברה, שייצגה
הפרטי. חלק הארי של המלט, ששחק ע״י
״סחר״ ,קיבלו המוסדות הממשלתיים, חב רות
הבנייה הציבוריות וכו׳ כ־ 250 טון
לשבוע קיבלה הבניה הפרטית.
אולם, כנראה, חברת ״סולל־בונה״ הח לפני
ליטה
לנצל את השבוע האחרון
הפיקוח לצרכיה היא, לייצור ״מלאי בט חון״
קטן, מחוץ למסגרת הפיקוח.
האחרון,
הייצור ב״נ שר״ צולע בז מן
— ול״סולל־בונה״
המכונות מתקלקלות
ישנן הזמנות של בונים פרטיים, שאינם
יכולים להשיג חמרי בנין בדרך אחרת...

...ו״תנובה״ דעודס עומדת
עובדי מרכז ״תנובה״ לא ראו מז מן
את המנהל נחום וורלינסקי במצב רוח
מרימם, כבאותו יום, כאשר י רי בו הקשה —
המפקח על המזונות, מחוז תל־אביב, אריה
בלקיגד — התפטר. ומאידך, שר החקל־

הצייד וצידו
...יצור

מקסים כזח ...

מ שרדי של בקירות
מאמציו נתרסקו
יוסף. ל שר האספקה לשעבר היה ״הובי״
ישמו ״אינדכם יו קר המחיה״ ,והתוצרת
החקלאית מהווה סעיף חשוב מאד ב״סל
ר מזונו ת״ .להיפך, דב יו סף היה מעונין
באי הסדרת שיווק התוצרת החקלאית. כש עונה
הירקות הגיעה לשיאה, י ר דו המחי רים
בלאו הכי והאינדכס ירד. אולם ירקות
מסוימים נעלמו מן השוק. בצל, למשל,
נרקב בשדות (לא היה כדאי להורידו),
תפוחי־אדמה לא נזך עו בעונת׳ הסתיו (במ חירים
הקבועים — לא) .נחום ורליגסקי
התרגז, אבל דב יוסף עמד ב שלו, ו עוז רו
הנאמן, המפקח על המזונות של ד,אתור,
מי שהיה גם עוזרו בשעה שהיה מושלה
הצבאי של ירושלים, אריה בלקינד, עמד
מאחוריו כקיר מגן וסומך.
לא איכפת. הזמנים נשתנו, ד״ר יו סף
הלך ושאלת האינדכס ירדה לטמיון( .בין
כה וכה יעלה) .פנחס לבון לא האריך
במו״מ והעלה את מחיר התוצרת החקל אית
ב־ 15— 20 אחוז. האינדכס יעלה בכמה
וכמה נקודות — לא איכפת. הפועלים
יקבלו תוספת יוקר מקבילה, נחום וורלינ-
סקי מבסוט והפרדסנים נאנחים ואומרים :
״חבל שאין ל״תנובה״ אחוז ניכר בפרדס־נות
— היינו גם אנזזיו נהגים״.
ואיש ״תנובה״ הוסיף בגאווה :״יוסף
בא, יוסף הלך, אך ״תנובה״ לעולם עומדת״.

הדיטא׳ דא נקנו!
חקראנת קשקוש פחי ב די דו ת
לא מעטים הנוסעים בדרכי עמק החולה,
לפני המלחמה, שתמהו לרע ש מוזר של
קישקוש בפחים — מעין מנגינת לווי
לילית.
היו אלה הפלחים הערבים, ש ש מרו על
יבולם מפני גיחותיהם של עדרי חזירי־בר, כדי שהיו רגילים לעזוב את הביצות,
להתנפל על השדות המעובדים. הקישקוש
בפחים היה מפחיד אותם ומחזירם לביצות.
עברו ימים רבים, והערבים נעלמו מעמק
החולה. במקומם באו טרקטורים, שחרשו
אלפי דונם, וחקלאים יהודיים, שישנו במי טות
חמות הרחק משדותיהם. ואז השתלט
החזיר כמלך על כל המרחב.
עדרים, עדרים היו יוצאים ממחבואם
בביצות, ומשך לילה אחד משמידים שדות
שלמים. הכל נפל שלל לתאבונם ההרסני:

אנגלי, גבה מצח, שערות בהירות, מנהל ניהל מרכז ״תנובה״ מאז שנת , 1937
חדשים ארוכים מאבק נואש עם שר האס פקה
ו שר החקלאות לשעבר ד״ר יוסף.
מטרתו: קביעת מחירים טובים לתוצרת
חקלאית, שיבטיחו רנטביליות הוגנת לבע לי
המשקים.
350 משקים
״תנובה״ מאגדת כיום
חקלאיים הסתדרותיים, משווקת כ־ 55 אחוז
מהתוצרת החקלאית בארץ 65 ,אחוז מתו צרת
הלול, ומחזורה השנתי מגיע ל־20
מיליון ל״י בקירוב.

ליזט היורשת, נינה מ״די־לה־לו״
יימצא בעל

עשיר

אות החדש, פנחס ל בון (לוביאניקר) ,פרסם
ברבים את ההסדר החדש בשיווק הירקות,
שעליו נאבק ז מן ארוך. שפם נחום וורלינסקי, קומה גבוהה,

60 הפועלים והפועלות, המועסקים ב־
״תלבה״ ,ב איזור ד,תעשיה בבני־ברק, מתי
חרים ביניהם ב פ ריון עבודה על מנת לקבל,
נוסף לדמי העבודה הקבועים, את
הפרמיות שהובטחו למצטיינות ע״י בעל
המפעל דוד דונסקי. כך נעשה נסיון מוצ לח
למצוא פתרון מעשי לבעית פ ריון ה עבודה
— השאלה התמידית השנוייה במח־לוקת
בין הסתדרות העובדים הכללית ו התאחדות
בעלי מלאכה.
דוד דונסקי, יוצא ליטא, בא מאפר־קה
הדרומית וכולו אומר נועם. מראשי הס תדרות
הציונים באפריקה הדרומית, לש עבר,
אחד העסקנים הנדירים, שלא הסתפק
בהטפת ״ציונות״ בלבד. בעל בית חרושת
לקונפקציה, המעסיק 200 פועלים ״בלפסט
דרסס״ באפריקה •הדרומית. בבקרו לפני
שנד, וחצי בארץ, התרשם והחלים להקים
מפעל מודרני לתעשיית קונפקציד״ כאיש
מעשי, קיפל את שרווליו ואחרי חבלי
;המשך ״בסדינה״

פסוד ) 10

תל־אביב מתשררת:

מאת מקסים סלומון
יש אנשים המאמינים, כי בשעה ידועה, בלילה, הולכים כל האנשים ההגונים
לי שון, וכל האנשים הרעים מתעוררים ...בכל זאת, כשאתה שייך לסוג האנשים
הטובים ו חוזר בשעות המוקדמות של הבוקר ממשחק קלפים, בבית ידידך, בד הפסדת
סכום ניכר או שתית כוס מיותרת; כשאתה רואה מישהו עובר ברחוב כמתגנב, האם
עמדת לחשוב, כי אדם או אשה זו, שנדמה לך, כי הם שייכים לאלה המתעוררים
בחצות, הם אגשים כמוני, כמוך, המתחילים את יומם בשעה שאנו הולכים לי שון י
האם יש בתל־אביב חיי לילה? אולי לא כמו בפריז, הערה כל הלילה. אבל
,דבר אחד ב רו ר: תל־אביב אינה הולכת לי שון, מתחלפים רק זמני השינה של תושביה.
^בשעה מסוימת ריק ככר מוגדבי ל חלוטין; אבל זה רק לשעה קלה מאוד. משעת
ומוכר המבקרים,
את אחרוני פולטים חצות — בתי השעשועים ובתי הקפה
הנקניקיות גומר ל מכור את אחחנות נקניקיותיו — ,ועד לשעת ההתעוררות הממשית
שעה קצרה עד מאוד.
אם אתה מתעורר לפעמים מ שנ תו, בהחליפך צד בצד, אתה שומע לעיתים
האיש המוביל את ככרו ת הלחם או גו שי הקרח. האם
קול מוכר של גלגלי עגלה
לא קללת או, הרעש המדרדר של זקם־מוטורים מרעישים, בשעות מוקדמות של הבוקר?
קללת — אבל היית מקלל עוד יותר, אילו לא קבלת חלב בכוס הקפה החם שלך
בשלה שמונה או תשע ...כשסוף סוף בא היום, ואזרח העיר קם משנתו, מה קוו ה?
הוא מרים את עתון הבוקר מתחת לסף, מורח חמאה על לחם טרי, מוזג חלב בכוס

הקפה, ואף
אלפי א!רהיו
שהחלה אצל
מראה, כי ר!
הסיבה שרו;
נחש( ,שעון
לעורר את
תוביל אותם
מחבריהם, א
נעלים, כמע

עיר עם עלות השחר

1למכינית מצוחצחת העומדת ליד הפתח ...אותה שעה כבר מפהקים
רפות, לא דוקר, מעיפות של הוללות. הם עייפים מעבודת היום,
ד רב לפני שאפשר היה להבחין בין אפור ושחור. הסטטיסטיקה
עינים המעוררים נמכרים לאנשים אשר אין להם בכלל שעונים. אולי זו
|ונים המעוררים הם זולים מאוד• שעונים מעוררים בצפוי של עור
וע במיוחס) הם שעוני הנסיעות,
תפקיד השעונים המיוחסים
ם בזמן, כדי ש״גיעו למלון קסה־דן, שם מחכה להם המונית, אשר
־ .התעופה, בלוד, לנסיעה לחוץ־לארץ. שעונים אלה מיוחסים יותר
הבנין, ומצחצח עשרות זוגו ת
ולדו את האיש י היושב על מדרגות
־,ירות שווה לזו — שבה נדפסים גליונו ת עתון הבוקר.

במד
(״במדינה״ ,המשך מעמוד• ) 10
לידה ממושכים במשרדי הממשלה, הצליח
להתגבר גם על הביורוקרטיה המקומית.
בהשקעת . 200.000 דולר קם מפעל למופת
על אדמת הקק״ל, ב איזור התעשייה בבני
ברק.
מתקני חשמל מסועפים, חדישים, באו לם
התעשיה הרחב, מספקים זרם חשמלי
פועלים,
ל־ 24 המכונות החדישות 60 .
לפי שעה, מצאו עבודה במפעל הממוכן
ב־ 100 אחוז. מכונות מיוחדות מעבדות
ריקמה ; מכונות תפירה מיוחדות גוז רות
חלקי סחורות לתפירה. דוד דונסקי
התענין והחל להקים בארץ מפעלו בימים
כתיקונם, עוד לפגי הופעת צו קיצוב ה־הלבשה
(לוא היה יודע, אולי אבל
הליסאי לא נכנע. המכונות החדישות וה־רציונליזציה
של הייצור מאפשרת אף תח רות
בתוצרת חוץ, ודוד מייצא את סחו־רו
תיו אפילו לאפריקה הדרומית, ארץ כוח־העבודה
הזול.
עתונים הבישוף הציוני
סרטי פרשת מסעותיה של מרים י רון,
מלכת היופי הישראלית, בבריטניה הגיעה
עד לשכונת מאה שערים החרדית בי רו שלים.
ו״נ סורי קרתא״ החליטו להכריז עליה
מלחמת חרמה.
הגליון האחרון של בטאונם, או ם אני
חומה* (״ילקוט מאמרים מאת אנשי ״נטו רי
קרתא* מודפס בהידור, בסגנון מלו טש
על ניר ירקרק) ח בענין באריכות — :
״העולם אחוז בהלה, בני אדם שרויים ב פחד
מפני המחר, ו ב ארץ ישראל עוסקים
בני אדם בבחירת מלכת יופי״ ,מתריע
בטאון ״נ טורי קרתא״ .״הציונים החלו במ לאכה
בזויה זו כבר בשנה שעברה, למען
טמא את האויר, ועל מנת לגרות את הי צרים
האפלים של בני הנוער שלהם 1״
״במדינות תקינות היו מרסנים פעולות
תיעוב כאלה, ואת מפיצי חיידקי הטומאה
היו מענישים בכל חומר הדין — וכאן
הותרה הרצועה ! ואותה אשה, במקום ל הוקיע
את תעלוליה, מעניקים לה תארי
תהילה * 1
כאן באה בעצם נקודת המוקד של
הרשימה :״משלחת מסעם נשי מזרחי ב לונדון,
מקבלת את סניה של זו, עם ז ר
פרחים״ וכיצד מגיב על גבלה ז ו הבישוף
הציוני ו שר המגזרים (״ שר הדתות״ בל שונם)
,מה דעתו על תועבה סיטונית זו? ״
״אום אני חומה״ מגיע למסקנה כי :
״המזרחי עצמו הוא שהכניס כמות עצומה
של טומאה וכפירה לארץ ישראל — ול נפשו
פנימה הריהו נהנה למראה ש טפון
הטומאה המציף את האויר — ומבצע נשי
מזרחי בלונדון יוכיח !

מ11פ0

יצחק לא הופיע

.ב חדר נמצאות בנות ערומות, ואל
לכם להכנם פנימה אמרה הגברת שם
טוב לשוטרים, שבאו לבדוק אם יצחק
נמצא בבית. השוטרים קיבלו הוראות, כי
עליהם לבדוק אם אמנם נמצא יצחק ב בית.
כזאת היתד, הפקודה, שהטיל בית
המשפט המחוזי בחיפה על יצחק שם
טוב, שחויב להימצא בבית משקיעת ה חמה
ועד זריחתה (בהתאם לחוק מנייעת
פשעים) .ואף על סי כן — לא נכנסו...
כך סיפרו השוטרים, העדים מטעם הת ביעה,
לכב׳ נשיא ביה״ד המחוזי בתל
אביב, ד״ר נתן בר־זכאי, כאשר הובא
לפניו השבוע יצחק שם טוב לדין, על
שלא מילא את פקודת בית המשפט ב חיפה.
ד-ר בני מין טומקוביץ, התובע בעל

הקומה הקטנה והוותק הגדול, ש״דרכו״
עברו לא פחות ממאה רוצחים ואלפי עבר יינים
אחרים בימי הזוהר שלו, כתובע
במדינת פולין (כיום — ״עולה חדש״,
סגן פרקליט מחוז ת״א) .שקט בדבריו •ו החיוך
אינו יורד מפניו, אמר כב׳ השו פט,
כי ״יש רגליים לדרישה, שהנאשם
צריך להמצא בערבים בבית ומכך תצמח
תועלת לחברה״ .אבל ערב אחד בספטמבר
, 1950 לא נמצא יצחק בביתו, ועל כן
לא נשמע לפקודה וי שלה עני שו...
ואז קם סניגורו של שם טוב, עו״ד
גדעון מרגלית, ושאל: מנין לכם שלא
היה ב בי ת? הרי השוטרים לא נכנסו ל חדרו
.״מדוע לא נכנסתם לבית כשבאתם
לבדוק את הדבר?״ שאל הקטיגור, ועל
כך השיבו השוטרים, כי אמו של אסיר רד
הבית ביקשה מהב שלא יע שו זאת, מכי״
נמצאות בנו ת ערומות. והם
ון שבחדר
בקשתה...
כיבדו את
מתברר, כי לאחר ההסכם הזה בין ה שוטרים
לבין הגברת שם טוב, היו באי
כוח •החוק מופיעים ברחוב, מול הבית,
וקוראים כלפי הגזוזטרה למעלה :״יצחק !
יצחק!״ כאותה יוליד, על הגזוזטרא ד,ק טנה,
היה אז יצחק מתגלה לעיני השוטרים
וזה היה משקיט אותם. ואולם אותו
ערב קראו במשך שעה ארוכה ליצחק ו הוא
לא הופיע צעקנו מכל הרוחות,
כל השכנים שמעו, הרחוב רעש — ו יצחק
לא בא״ — א מרו•..
אמר כב׳ השופט: יש לציין לשבח
יחס עדין ואדיב כזה של המשטרה, אולם
כל עוד לא היו השוטרים בחדר, אי אפ שר
לקבוע אם יצחק נעדר ממנו וכפי ש התבטא
הסניגור: אולי באמת י שן אותה

משרד הבטחון
המועמד לחתונה השתחרר זה עתה
מהצבא, לאהר ש שירת בו במשך למעלה
משנתיים. לפני כשנה באו לארץ הוריו
והוא ביקש לקבל עבורם סיוע ממשרד
הבטחון. אולם נתברר, כי את הסיוע המ גיע
למשפחת חייל מקבלת — אשתו. מש נודע
הדבר לחייל, עלתה בו תשוקה רבה
להכיר את בת זוגו• הדבר לא היה קשה.
כעבור כמה שעות עמד הצעיר אל מול
בחורה מאותו קיבוץ ושאלה, האם ידוע
לה, כי היא אשתו. הבחורה, שסברה כי
בן שיחתה מתכוון למסקנות מעשיות, ה שיבה
בפשטות צברית :״אל תהיה חכם
כזה 1שיטה חלשה מאד״ .אולם הוא אמר,
כי כל מה שהוא רוצה — שמונה חדשי
סיוע

להוריו..

בעודו מטפל בענין זה, במשרד הבטחון
(לסי שעד, ללא תוצאות) ,החלים לשאת
בחורה אהרת. וכאן התעוררה השאלה,
האם תהיה ז ו ביגמיה י לאחר שקצין
המשטרה הרגיעו, הלך הצעיר בלב שקט
י שר לרבנות, כדי להרשם לחוסה. לדידו
נסתיימה פרשת נשואיו הכפולים. אולם
לא כן המשטרה, שפתחה בחקירה, כש היא
מיחסת לקיבוץ עבירה: קבלת כסף
בטענת שוא...

אדם יצא מבית־הסוהר
כשיצא השבוע אדם בגיל העמידה מש ער
בית־הסוהר בתל־מונד, נסתיים עוד פרק
בפרשה, שהיה יכול להיות נושא לרומאן.
הדבר התחיל לפני כארבעים שנה, כש אותו
אדם למד בגימנסיה הרצליה, בכיתה
שלמדו בה משה שרתוק ועוד כמה אנשים
ידועי-שם כיום. בכיתה נולדו רעיונות

והה את עצמך

בענין, חבריו לצרפת.

והצעיר האידיאליסטי קיבל מידי נסיעה סכום־כסף הגון וכרטיס

חלוציות פאריסאית. החיים בפא ריס
לא היו נוחים לסיפוח רעיונו ת חלו ציים.
אם אם התרגל הצעיר לחיי מותרות,
ללא עבודה. כשאזל הכסף בא במגע עם
מומתים פאריסאיים, שהתמחו ב שי טו ת של
החרמות ללא רקע פוליטי. כשחזר, כע־.
בור כמה שנים, לארץ, היה מומחה ב שיטות
אלה.
במשך עשרים שנה תפס אותו אדם
מעמד נכבד בעולם התחתון בתל־אביב. כל
חוקר הכיר היטב את ה״מודוס אופרנדי״
(הוא ״שיטת הביצוע״ הקבועה) שלו, כשם
שמנהלי בתי־הסוהר הכירו את פניו.
״כולם לקחו.״״ כשקמה מדינת י ש ראל
היה אותו אדם ״בחוץ״ — אולם כע בור
ז מן מה חזר לבית-הסוהר ביפו. הפעם
לא קיבל על עצמו את הדין בשלוות־נפש:
הוא מחה נמרצות נגד מאסרו.
״תפסי אותי כשלקחתי כמה חפצים
מן הרכוש הנטוש ביפו״ ,התלונן ,״אין
זה פשע. כולם לקחו. מפקדים, חיילים ואז רחים׳
מה פתאום תפסו אותי?״ וכשנשאל
לסיבת התרגשותו המוזרה הוסיף :״נשבעתי
להיות אזרח נאמן במדינת ישראל, ולפנות
עורף לעברי*...
אלא שהעבר לא פנה לו עורף. כשרי־צה
את עוזנו השתדלו ידידיו הוותיקים,
מנהלי בית הסוהר, לדאוג לו. הוא סודר
בבית־מלאכה ממשלתי, אולם המזל לא ה איר
לו פנים. בבית־ד,מלאכה נגנבו כמה
מכשירים, החשד נפל ,״כמובן״ ,על האסיר
לשעבר. אף כי איש לא אמר לו זאת
גלויות, החלו חבריו להחרימו. הוא הת־יאש,
עזב את העבודה, חזר אל חברת
ידידיו-לשעבר בעולם התחתון. התוצאה:
הוא נאסר שוב ונשלח לבית־הסוהר, שם
שפך את מרי שיחו לפני הסוהרים.
כשנשלח בפעם השלישית לבית-הסוהד
של מדינת־ישראל לא התלונן. הפעם שוב
״הגיע לו״ הדבר...
אמר אחד מ שו מריו: אנשים אלה י חזרו
אלינו תמיד, כי חסר מוסד סוציאלי שיטפל
בהם בשעה שהם יוצאים מבית־הסוהר,
י עזור להם להסתדר בחיים הגונים, מבלי
שריח עברם יחזירם אל הדרך הרעה.
הארץ תמונה זו צולמה כת״א, כיוס 13.1.51 כתור למוניות לפ׳׳ת. קורא
שיזהה את עצמו ויפנה ראשון למערכת יקכל פרס —צ ל״י. כשבוע
שעכד זיהה את עצמו כן צבי, רמת־גן. לקופאי אין מזל: התלמיד
יצחק שטאנר ,11 ,גכעת כרנר, הופיע, כלי להאמין שנותרו לו סכויים.
אחרי ש,,העולם הזה״ ככר הודיע כשמחה שלא נמצא מזדהה לתמונה
מגליון .084
שעה, או: בכלל לא חשקה נפשו לצאת
אל הגזאטרא. ולכן — זיכה אותו...

שתי נשי דד א סיום
יום אחד הופיע במשטרת תל אביב
בחור צעיר ואמר, כי יש ברצונו לדבר
עם המומחה המשטרתי לעניני חוק. מש נתקבל
על ידי הקצין המתאים שאאה צעיר
שאלד, מוזרה :״האם רשאי אני ל התחתן?*
הצעיר
הסביר, כי הוא חבר לשעבר של
אחד הקיבוצים בנגב, ואם כי לא עמד
תחת חופה, וגם לא התנסה אחרת בחיי
נשואין, י ש בכל זאת מקום אחד, שם
הוא מופיע כאדם נשוי. המקום הזה הוא

אידיאליסטיים׳ וביניהם הרעיון להקים מפעל
חלוצי מסוים. אלא שחסר כסף.
כשגמרו החלוצים הצעירים את חוק
לימודיהם, הגה מישהו ר עיון נו עז: את
הכסף יש לקחת מסוחר לבנוני עשיר, שהיה
רגיל לעבור את הגבול בקביעות, בדרך
מסוימת.
היד, אז
ההחרמות
שר עיון
מכיוון
מ־דרני (באותו ז מן נתפרסם ברוסיה צ עיר
משופם בשם דג׳וגאשבילי, שעסק גם הוא
בשעתו בשיטה זו, עד שעלה לגדולה וקרא
לעצמו בשם סטאלין) הוחלט לגבות מאותו׳
סוחר לבנוני ״תרומה״ .אלא שבשעת מעשה
קרה מה שקרה, המשטרה החלה להתענין

לבי נתמלא שמחה גדולה, עד שנזלו
דמעות מעיני. מתוך שמחה זאת איני יכול ברכתי שלא להביע בדרך הזאת את
הלבבית לח׳ ג. זילבר ולכל אלה ש עזרו
לו וכן לדפוס ״דבר״ בעד האמצאה הגדולה
והחשובה ביו תר (״דבר
נפרץ מעון לחיילות ברחוב הירקון ,87
ת״א, ונגנב רדיו פיליפס ועשרה תקליטים
(״חרות באשמת מכירת צנצנת הועמדה לבניה מזוהמת בחרקים שונים
לדין הנהלת ״תנובה״ בירושלים (״הבקר״)
בחתונה שהיתר, לאיש מק׳*
בצפת, ביקש אחד המסובים לו מר ״מי
שבירך״ לחבר יוסף ויס אריונוביץ ססאלין.
השמש אסף למעלה מחמש לירות( .״דבר״)
ילדה בת עשר שביקשה מ״ם
.לשתייה בבית אחד בנחלת ציון, ירושלים,
הוציאה מארון הבגדים מעיל שבו נמצאה
טבעת זהב (״הצפה נערה בת
14 ניסתה לאבד את עצמה לדעת ע״י
שתיית רעל. היא הסבירה צעדה בזה שיש
לה צרות בבית, ובבית הספר שונאים אותה
(״חרות״) -י יוסף זאבי נפגע ביום
ו׳ ברכבו על אופניים ברח׳ הכרמל בתל-
אביב ע״י מכונית משא, אולם לא נפגע
(״על המשמר״< .

,הסולם הזה״ ,מנד 690

במקום דוריי ם -תנתח
בי3ד־׳נלכדה המצודה ( 29פ׳ 26 ,צילומים)
— אלוף יצחק שדה — ספרית פועלים
(730׳ פרוטה).
של עיראק
על גג ־-מבצר״המשטרה
סווידאן, ליד נגבה, עמד סאמי סאהא, המ פקד
הסודאני השחור של. מיטב הנחות
המצרזים, והסתכל על עמדות צה״ל. לפ ניו
היתד. ,מונחת, באילו על מגש, נגבה
וכל מרחב גבעתי. מאחוריו משתרע ה הנגב
הפלמ״חי. עי מרחב
הסתוח של
ראק סווידאן שלט על שני המרחבים, ני תק
את שני חלקי הארץ זה מזה.
שבע פעמים הוטלה נגדו עוצמת־הרג־ליים,
בהתקפת מצח. לא הועילה ההתלה בות
הפלמח״ית, לא הועיל הסדר הגב-
עתיי. כל התקפות הרגלים נכשלו.
עד שעבר יגאל אלון לשיטה המדעית
של תורת־המלחמה החדישה: לפרוץ את
חזית האויב בנקודתה החלשה ביותר, ל
יצחק
שדה, אלוף
ההתקפה

מתחילה

בשתיים

עבור על פני עמדותיו החזקות׳׳ מבלי להת־קיפן,
עד היותן מנותקות, חסרות־אספקה,
הלשות־רוח.
גם הפעם הוטל התפקיד העיקרי על
הרגליים: גבעתי ירד על כאוכבא, מש לטי
הצומת חולייקאת, כבשם בקרבות כי דונים
אכזריים. המבצר הגאה נשאר מנו תק׳
ב״כיס״ של כמה קילומטרים. הח ליט
המתכנן: הגיעה השעה ללכוד את
המצודה. המשימה הוטלה על כחות ה שריון,
בפקודת ״הזקן״ יצחק שד ת

כדורגל

מנח אחת אפי
עוד ארץ אחת נוספה לר שי מ ת הארצות,
ד,משגרות קבוצות ספורטיביות לישראל.
הפעם, הקבוצה היא מארץ התעשיה־העדי־נד,
והתיירות — שוייץ. יב שת אירופה
עשירה בנבחרות מעולות של כדורגל, והדף
החדש שיפתח ביום החמשי הקרוב, בין
ספורטאי שוויץ והכדורגלנים הישראליים,
עלול להתרחב ולהקיף גם ענפי ספורט
אחרים.
גביע וגם ליגה. קבוצת ״לוזאן״
שייכת לקלוב הספורטיבי, שנוסד עוד לפני
50 שנה 1896 הותק והשם של שחקניה
העניקו להם מקום נכבד וקבוע בנבחרת
הלאומית. היא זכתה 5פעמים ב תו אר
האליפות וארבע פעמים בגביע המדינה.
אין זד, קל לבצע נצחונות מכריעים באי רופה,
מאחר שדרגת הקבוצות משתווה,
כלל
׳והמלחמה על הגביע נטושה בדרך
בחריפות ובזריזו ת. השנה נמצאת הקבוצה
בשיא־יכולתה. היא בעלת הגביע וצועדת
בראש הליגה. בין שחקניה הקבועים השת תפו
חלק בנבחרת הלאומית לאליפות העו למית
בריו־דה־זאנרו, ושלושה לובשים בק ביעות
את צבעי המדינה.
שלישיה בינלאומית. כאשר שומ עים
על קבוצת ״לחאן״ ,מיד צצה השלי שית:
שטובר, בוקא ופרידלנדר. גי אורג
שטובד 25 הוא השוער הקבוע של הנב חרת
הלאומית של שוויץ. השתתף בהצלחה
במשחקי הגביע העולמי ולמרות היותו
נמוך קומה (נו סף לכך, בלונדי) הוא מגן
בכ שרון על שער קבוצתו. רוז׳ר, בוקא
הוא ה״סטופר״ השוייצרי 29 המהווה,
ביחד עם השוער שסובר, את קו ההגנה
החזק של נבחרת יבשת אירופה. כדי
להשלים את השלישיה המרכזית, יבוא
לארץ גם החלוץ המרכזי ז׳אן פייר פריד־לנדר.
שחקן בן ,30 שרכש לו שם בינל אומי
הודות למישחק תוקפני פורץ ופ צצות,
הנשלחות לשער מכל זוי ת ׳ ובכל
הזדמנות.
קמע על שתים. לכל קבוצת כדור גלנים
יש קמע או סמל הנותן, ל פי אמונת
השחקנים, מזל במשחקים קשים. לבחורי
״לחאן״ יש קמע מקורי ביו תר: ילד צעיר,
מבני העיר, הבא לכל משחק כאחד מחברי
הקבוצה. בז מן שהילד י שנו זוכים הבחורים,
ובזמן שהוא איננו, הם מרגישים כאילו
החוט המקשר בין החלוצים וההגנה נותק.

אביב. כזכור, הפסידו שחקני ״לוז אן״ בפ גישה
הראשונה על אדמת שויץ ב שיעור
של ,2:1ונדמה שכל מטעם אינו מכוון אלא
להחזיר לישראליים מנה אחת אפיים. ביום
השלישי 23.1.51 תתמודד נבחרת ״להא!״ ההתחרות בקבוצת ״הפועל״ תל-אביב.
תקויים על המגרש המדושא של ״הפועל״
ביפו ובשבת שלאחר־כך 27.1.תעמוד
״לוזאן״ במבחן הקשה ביותר, בעת שתצא
נגד נבחרת מחוזקת של ה״פועל״ ו״מכבי״.

מודה דת־ הפך ל כדו רג לן
נוסף לתפקיד שחקן כדורגל, מיועד למשה
מלמד תפקיד נוסף בנסיעות לחוץ־לארץ:
הוא מייצג את הקבוצות והנבחרות היש ראליות
בבתי־כנסיות. תפקידו לברך על
התורה בעברית של ״תחכמוני״ ובחברה
צברית. הרץ־המרכזי־הבולם (סטופר) נעשה
פופולרי ביו תר בז מן האחרון. הוא אינו
משחק עם קבוצת ״הפועל״ תל־אביב: מל חמה
לו בזקנים ובגבאות הספורטיבית,
למען הצעירים.
ההתחלה בתל־אביב היתד, בבית הספר
״תחכמוני״ ואח״כ ד,ומשכה בסמינר למורים
של המזרחי בירושלים.
כרגיל, התחילה הקריירה של הכדורגל
ראש־חדש
בשכונה ובבית־הספר. בי מי
לומדים רק 4שעו ת וכל הספורטאים היו
רצים למגרש ליד גמנסיה ״הרצליה״ לבעוט
בכדור. באותו יום היד, מחכה לדתיים עמום
בן־גוריון, שהיה מסתלק מ״הרצליה״ ,כדי
לשחק עם בעלי־הביפות מעמוס לא יצא
שום־דבר בענף הכדורגל, אך משה המשיך במקום לשתק במגרשי נורדיה בצפון.
הבתים המוסארים היה אז הכל חולות
ושסע מקום כדי לשחק בכדורגל.
מלמד בן ה־ 14 הצטרף לחבריה הצעירה
(יוסקה חיות, משה אור, שויי צר ואחרים)
מולדת,
בשכונה. כולם שחקו ״במכבי״
לנוער,
שצעדה במקום הראשון בליגה
וכרב הצעירים הנכנסים לקבוצות בילדות,
הצטרף משה, מכיון שכל השכונה היתד,
שם. אימונו של פולק (מיוסה־הכוח של בשליחות עירית רמת־גן, העושה עתה
באעליה ובסקוטלנד, כדי ללמוד את תורת
גידול הדשא ב מגר שי כדורגל) נשא פרי,
ומשה שחק בתפקידים חלוציים. העניינים
לא היו חלקים ב״מכבי״ ומשה נטש את
לכדורגל החזירה
המגרש לשנה. החיבה
אותו למגרש והוא משחק ב״הפועל״ הכובש
(בהשגחת זאבקה פורמן) .יתכן מאד שאותו
״ ס טיז ר״ מהילל היה ממשיך למשחק של,ט,
אלמלי מקרה, שחל בחג השבועות, שנת

אחר החיפושים -שטח מת:
ישב שדד, וניתח ניתוח מדויק את לקח
שבע ההתקפות הקודמות. מטר תו. :לח סוך
חיי אדם, ע״י תכנון מדוקדק, אפ תחילה
להשתיק
תעה, שיטות חדשות.
את אש האויב, להשמיד את קני מכונות
הירייה שלו. אחר עיון במפות, מגלים
שדה וקציני מטהו דרך גישה למבצר ב שטח
מת — מוסתרת מעין אויב ונמצאת
מחוץ לתחום פגיעת הנשק האנטיטנקי
שלו.
בעברית עסיסית, ב ל שון צבאית בהירה,
מתאר שדה את כיבו ש המבצר, בו לא
היו כל אבידות (רק בפעולת ההטעייה
נהרגו ששה ונפצעו רבים).

אחר הנצחון

-בקבוק קונ
יאק:
מכונות ירייה כבדות, מרגמות,
תותחים פולטים אש תו פ ת הבניין מת עטף
עשן. המכונות מטאטאות את הגגות
בצרורות צפופים, מוט הדגל נפגע, ה ד
דקות
גל המצרי נופל ארצה — 107
אחר פתיחת ההתקפה.
נעים,
עוברים להסתערות: הטנקים
שורה ארוכה של זחלים זזה, החבלנים
מבקיעים את גדר התייל, פורצים בקיר.
לקפא״פ מתכוננים ברגעי שד,מסתערים
(קרב פנים אל פנים) ,הקרב האכזרי ביו תר
— קרב האמיצים — יוצאים המצ רים
מן המבצר, ללא נשק..ידיהם מורמות.
ניצחון.
יצחק שדה האלוף המנצח, מציץ בפ ני
המצרים ורואה פחד מוות בעיניהם,
הם מבוהלים, מוכי תימהון, אדומי עי ניים,
מושפלי ראש.
בבניין הוא מוצא דם קרוש, סימני
פיח של אש, עשן, תוהו, סירחון, פגרי
אנשים.
במטהו הקדמי מחכה לו בקבוק קונ יאק
ועוגה מאפה בית — מתנת אשת לכינוס מפקד: המחוז. אחר הוא נוסע
פלמ״ח בגבעת ברנר, להציג את דגל ה מצרים
שנלקח ב שבי ; לתל אביב הלי לית
— לשתיית ״לחיים״ ב״כסית״.

.העולס הזה״ ,מס׳ 690

קבוצת לוזאן, כדורגל
1־,פרידה

נסתיימה

אמונה ז ו הביאה למחלוקת בין השחקנים
והנהלת האגודה, מאחר שהשחקנים דור שים
להטיסו לארץ. נראה שהקמע גורמת
לקשיים, ובמיוחד, כאשר היא אינה מטבע,
אלא נער בן 15 לערך.
שחקני ״ל חאן״ יקיימו על אדמת י ש ראל
ארבעה משחקים. המשחק הראשון
ייערך היום (יום חמשי) ,בפתח־תקוה, בין
האורחים ונבחרת מעורבת של ״מכבי״
פתח־תקוה ורחובות. בשבת הקרובה ייערך
משחק הגו מלץ בין ״לוז אן״ ו״מכבי״ תל־אביב,
על מגרש איצטדיון ״המכביד *,בתל״

כמגן, נקבע הודות לכתפיו הרחבות (אם
כי קשה לרכב עליו במשחק ־ הכדורגל)
וחוסן־גופו. כאשר באות קבוצות מחוץ־
לארץ מחפשים תמיד את השחקנים הברי אים
והחזקים ביו תר. מכיון שבדרך כלל
הגופנית של השחקנים
ירודה היציבות

בפציעח

. 1940 קבוצת ״הפועל״ א׳ עמדה להתמודד
בירושלים נגד קבוצות ״מכבי״ ו״הפועל״,
המקומיות, וכתוצאה ממחלתו של אחד
השחקנים צורף הצעיר בן ה־ 16 לקבוצה
הראשונה• תפקידו היה חלוץ מרכזי, והוא
המשיך בתפקיד נכבד זה במשחק נגד
רמת־גן, והרביץ אף שלושה שערים. בהמ שך
הזמן מצא המאמן-מוסטה פוליאקוב —
שמקומו של הבחור הבריא דוקר, בהגנה.
הוא המשיך לשחק עם הקבוצה הראשונה
וקנה לו שם — בכוחו,..

הקאליבר הכבד.

תפקידו של מלמד,

משה מלמד, כורם
החום

המקשר

נותק

בארץ. מצב זה היה גם לפני תקופת הצנע.
קשה למצוא בחורים חסונים, ומלמד נמנה
בין הכבדים. לידו צועדים חביבי, אורי,
קרני ווייס. גו פו העצום התאים לחסום
כדורים, ומקומו בהגנה התאים ליכולתו י וכשרונו.
הפרידה הראשונה מגשראל אירעה בשנת
. 1945 משה מלמד ר כ׳ * א ת הדרגה והרף
טינה והוא נסע עם ק ב #נ ״הפועל״ לקפ ריסין.
הקבוצה שחקה 3לשחקים ונצחה,
הפסידה במשחק אחד וי* ,־בתיקו. במש חק
השלישי נפצע משה . 1פיי העליונה,
כך שהפגישה י הבינלאומית הראשינה הבי אה
לפציעה, אך הנסיון הבינלאומי נרכש.

ברכה על התורה *שן־פרגציפ־ק
ו. העולם החדש — אמחקה — נקרק^.
לכדורגלני ״הפועל״ מאותה ו>סיבד, עצמה,
שלשמה נוסעים כיום השרים,1 .מכרה היתד,
לאסוף כספים, כדי לבנות זרז איצטדיון
״הפועל״ ע״ש דב הוז המנוח,! .חוויה היתד, האיבטדיץ גדולה, הכספים נאספו, אך
עדיין לא נבנה. אנשי ״הפועל״ שחקו ,, 9
משחקים וז כו בחמשה, הפסידו בשניים
ושניים נסתיימו ללא הכרעה. קבלות הפנים
החמות והיהדות המקימית (נוסף למועדוני־הלילה,
מודעות הניאון והרעש) השפיעו
על השחקנים ביו תר, ומשה הושפע כל
כך, עד שחל שינוי בחייו הפרטיים. בסן־
פרנציסקו, הוזמנה הקבוצה בחג השבועות
לברך על התורה ולתשואות היהדות המ קומית
ברך חניך ״תחכמוני*.
תפקידו של משה מלמד היה מגן־שמאלי
או ימני — אם כי היום רואים בו את
ה״סטופר״ הטוב שבארץ. המפנה נפל בעת
שאלי פוקס — ה״סטופר״ הישראלי הטוב־ .
שר — שהצטרף למטע ה״פועל״ חלה,
וחפשו בעל־כתפיים שימלא את מקומו.
ניו־יורק,
במשחק הגומלין נגד כוכבי
שקויים לאור פנסי החשמל, הופיע מלמד
כרץ־מרכזי־בולם ומאז הפך תפקידו זה
לתפקיד קבע, מאחר שהמקצוע החדש קסם.
החויה הגדולה ביו תר (ולכל ספורטאי יש
דבר כזד ),היתד, בפילדלפיה• כזכור, הפסי־ י
דה קבוצת ״מכבי״ נגד נבחרת הכוכבים
המקומית, ואנ שי ״הפועל״ רצו לקחזיר את ,
כבוד הכדורגל הישראלי. המשחק במקום
זה, שמרובים בו הגרמנים האנטישמיים
ושונאי־ישראל אחרים, היה מסוכן וחם.
הישראליים לחמו על כל כדור וכדור וז כו
בנצחון של .0:1שמחה ספונטנית כזאת,
והורה חמה כל־כך לא היו בפילדלסיה.
הרבנים, שהתנועעו לקצב צלילי הרומבה,
הפתיעו את הישראליים. משה מלמד, שנפ צע
בפניו, המשיך לשחק והשמחה שבאה
אח״כ שמשה פצוי לפצע.
בשתי המשלחות האחרונות לתורכיה
נטל משה חלק, ובקורתו הישרה והגלויה
אף עוררה סערה בקרב חבריו. ד,״סטופר״
עמל בתורכיה וי ש לזקוף בהצלחה חלק
ניכר לזכותו.

ץונשי 0
בכורות. חוסה וגירושין
לוטי,

י לסימן־טוב גנה ולאשתו
נהג זחל שחסך מזכיר חגרת מוניות,
״גיבור ישראל״ על מעשה גבורה בקרב
המכריע על עיראק סווידן, נולדה בת
בכורה.
לאירי־צכי ספר הקטרוג והאמונה״)
גרינברג ,54 ,ולאשתו עליזה ,23 ,בן
בכור.
נישואיו של פייטן המרי והתחייה, נציג
״חרות״ בכנסת, אדום שיער, גבוה, צנום, שנערכו הצעירה, למעריצתו ממושקף,
לפני 10 חדשים, ללא פרסום, הוחזקו
בסוד עד להולדת הבכור.
1באותו שבוע נולד באותו בית חולים
(״אסותא״ .ת״א) בן בכור לח״כ אחר,
ירי בו של אורי צבי גרינברג. לנתן

במחלת הים. חלה בסערה ים־תיכונית,
ציווה :״עגנו בחוף, בכל חוף שהוא״.
לבסוף עגנה האניה בנמל ספרדי שמם.
ארול פלין נטש את אניתו, הצבועה בש חור
מבחוץ, נטל את כלתו, שלושת כלביו
ותוכי וחזר, בטיסה, לפריס.
* בטי גרייכל, יפת הרגליים, היתד, נאלצה כאשר
יותר מיושבת בדעתה :
בסרטה ההולך ונשלם לשחק תפקיד, בו
עליה להרבות בסריגה, עברה קורס יסודי
בסריגה ועתה סיימה סריגתן של שתי
אפודות לשתי בנותיה.

ג׳ודי גרלנד,

שניסתה להתחיתוך
גרונה.

י לא כן
אבד בקיץ שעבר על־ידי
השבוע התגרשה מהבמאי וינסנט
אחר חמש שנות נ שו אין.

מינלי,

איתר, שעה התגרש רוכרט טיילוד
מאשתו כרכרה פטנוויק ברומא, שם
הוא משתתף בהסרטת ספרו של סנקביץ
״קוו וואדיס?״ (אנה פניך מועדות י) משם
יסע להתבודד בחווילתו הפרטית.

מסעות, אדיבות ושבעת,
השבוע היו שרי המדינה עסוקים ביו תר
— בנסיעות :
יי אחר חדשיים וחצי חזר שר החוץ,
מי טהשרת, ארצה. אמר שרת, שחזר
במטום ״מזל־טוב״ ,אחר חופשת מרגוע
בריביירה הצפרתית :״נ ש מור גם להבא
על שיקול עצמאי בעניני העולם״.
י המטוס שהחזיר את שר החוץ ארצה,
הסיע לארצות הברית שני שרים: את
שר החקלאות, ששינה את שמו, לפני קבלו
דרכון דיפלומטי — פנחס לכון (לוביא־ניקר)
לרכישת מלאי, הרכ יהודה ליכ
מימון, שר הדתות. לזי רוז המגבית למו סדות
הדת במדינה.

ברברה סטנוויק
אנה פניך מועדות?
ילין־מור, ל ש עו ^
אפרת -בו^כור.
י לח״כ שלי 5הלל

ראש

לח״י ולאשתו

(״הועד לשחרור
לאומי״) קו ר זאש תו בטי — בת.
לדי ו * ל, שחקן הקולנוע ולאשתו
בן ג ׳ ץ (״נימים?,יטנות״) אליסון

בכור.

שטיינכאק

לן יומת זאת, מבראשית :
\ ז אשח, בשלישית. את אלין אנדרסון
סקוט, גרו ש תו של שחקן הקולנוע זכרי
בגיל 49

דיאנה דורבין
החל נשא

•יי׳ זמרת לקולנוע
שאה אף היא בשלישית. בת ה־28
ה־ - 44י מזי ק הסרטים הצרפתי, צ׳רלם

דוד״.

ני לבן

ארול ^״נשר הים״) פלין לא עמד
במבחן. ב א שו׳ אנית הטיולים שלו יזק ה״,
בה בילה את ירח הדבש שלו, נתקלה

י לפני צאתו מינה שר החקלאות את
הח״ב המפא״י יוסף אפרתי ,53 ,לתת־שר
החקלאות: הכשרתו של הח״ב שב
השיער ופיקח המבט: בית ספר תיכוני
חקלאי בפתח־תקוה, חברות של 25 שנים
בקבוצת ״גבע״ כעובד פלחה, בהמות, מטע
הבננות, הכרם והרפת.
* שר הדתות השיב תשובה מעודדת,
טרם המריאו, לאימאם העדה המוסלמית
בחיפה והמחוז, השייד אמין קאסם
מוחמד, שקבל על המצב הדתי והמוסרי
הירוד בקרב בני עדתו: אין המון העם
מבקר בבתי התפילה וכל מעיניו נתונים
בהבלי העולם הזה.
1עם צאתו של הרב מימון, נתחסל,
זמנית, המשבר הממשלתי בעניין החינוך
במעברות. קם שכתאי לדי, ראש עירית
בידו מכתב כי חיפה לשעבר, והודיע
מאת שר המשטרה, נציג הספרדים בכנסת,
ככור שיטרית, בו מבטיח הלה להת פטר,
באם לא ייבחר שבתאי לוי לראש
בניגוד להסכם מפא״׳י —
מחדש,
עיריה

מפ״ם המבטיח את ראשות העיר

חושי.
* זאכ שרף,
המנגנון,

עייף

מזכיר הממשלה ונציב
מכל זאת, יצא לחופשה.

אותה שעה חגג אבי מנהל הרכבות,
ראובן פייקוכיץ, את יום הולדתו ה־.75
אחד מבניו הוא יגאל (״משחרר הנגב״)
אלון, אשר היה שומע, בעת מלחמת
העצמאות, לעצות אביו, שעלה ארצה בגיל
,16 היה ממייסדי מחניים וכפר תבור,
שאוויש (סמל) בגדוד הצבא התורכי, שאיבד
את רוב אנשיו בנסיון הנפל לכבו ש את
את איזור תעלת סואץ.
לפני דפקו את הדלת מאחוריו ברעש,
אחר כשלונו בבחירות, שלח דניאל
אוסטר ספרי תנ״ך בכריכת כסף — שי
לראש עירית האג, ביר ת הולנד, ומיאמי
שבפלורידה של ארצות הברית .

מאונך ) 1 :עדין 2עפר או חול דק ;
) 3כלי מיטה; ) 4ב טוי; ) 5מג ש; ) 6אבק אפר;
מפלצת מגן; ) 8אחד ממשקלי השירה;

) 9תיכף ו מיד; ) 10 סוחר (משלי ל״א)) 11 :
האצבע האמצעית; ) 17 מסימני הכשרות לש חיטה;
)20 ילדים; )21 צות עורכים; )22 כף;
) 23 בעל־חי ממשפחת המכרסמים! ) 25 בעל
מלאכה; ) 26 הפקיד הגבוה ביו תר באו״ם;
צבאית; ) 30 גזילה;
כינוס; ) 28 דרגה
1,27
) 31 סוף החיים; )33 בעל קומה נמוכה מן
הרגיל; ) 38 זה או זאת (ארמית); )41 תן!

ס לפני הפליגו לאירופה, לקבל
את פיקוד הצבא האטלנטי, נבחר דזוי ט

גרוע יותר היה חלקו של
סלח, סגן ראש עירית חיפה הערבי, אשר
לא קיבל היתר מעבר לעיר העתיקה, על
מנת להשתתף בתפילות חג המולד האור תודוכסי.
הנמקת
שלטונות הירדן: סגן ראש
העיר חשוד בשיתוף פעולה עם היהודים.
1שני נציגי האוצר בלונדון הערפלית
היו קרבנות מגפת השפעת המשתוללת
באירופה: דוד (״דוליק״) הורוכיץ,
יועצה הכלכלי של הממשלה ומנהל אוצרה
וישראל (״הג׳ינג׳י״) קוזלוכ, המומחה
הישראלי לעניני דלק.

צנע. בדיחות ומוות
ו הירוהיטו, מיקאדו (קיסר) יאפאן
הנהיג צנע. הוא צמצם את משכרתו ל־38
מיליון יין ( 28 אלף לירו ת) לשנה, פיטר
4050 ממשרתיו והסתפק ב־ 950 הנותרים,
הסתפק בשתי חליפות ערב, ביטל את
הנוהג להשליך בגדיו אחר שלבשם פעם
אחת בלבד.
גייקוואר, המהרג׳ה מבארודה, שהו רד
מבסאו על שבזבז ארבע מי ליון לירו ת
במשך ״ששה שבועות של תענוגים״ בפא ריס,
איגד מאה נסיכים הודיים מנושלים
לאיגוד מקצועי, העומד ל ש מור על ז כויו נסיך

תיהם.
קובלנותו הראשונה :
שהורד לא הוז מן למסיבה רשמית, מיום
הכרזת העצמאות בהודו.״
יי טיגו רוסי, הזמר הצרפתי החשוד
כמשתף פעולה החליט לסגת. ביטל את

רוכרט טיילור
להתבודד בחווילה הפרטית.
(״אייק״) אייזנהואר, כגדול האמריקאים
החיים, ע״י שבו עון ספרותי רב השפעה
בילה את ראש השנה עם אשתו, בנו ג׳והן
(קפטיין בבית הספר הצבאי, ווסטפוינט)
כלתו ושני נכדיהם.
1באותו שבוע מת ברומא, בירת איט ליה,
אחד מגדולי סופרי העולם, סינקלר
, 65 אחר דלקת ריאות.

הוא היה האמריקאי הראשון שזכה בפרס
נובל 1930 לספרות והצטיין בהוקעת
השחיתות והמוסר הכפול של הבורגנות
האמריקנית.
י בעולם מתמוטט, מתים גם הרעיונות
הסוציאליסטים דמוקרטיים וגם נושאיהם.
לנר ,80 ,נשיא אוסטריה ומייסד
ל, ד ל
הרפובליקה האוסטרית הראשונה והשניה,
היה בן אברים שניסה להשליט את הסו ציאליזם
המתון, כדוגמת הלייבור הבריטי,
במדינתו.

לואיס,

) 43 יחידת צבא רומית; ) 44 בהמת בי ת;
) 45 כלי קבול תפור; ) 47 מצב ללא פחד;
) 48 פחד פתאום; ) 49 גאה; ) 50 מומחה
לעקבות; ) 52ר שו ת; ) 55 מקום שדשים בו את
התבואה; ) 56 סיר גדול; ) 59 רטיבות הלילה;
) 61 התרוממות האדמה בשטח! ) 63 בעל־חי
מ שורין.

סתדון ת שבץ מסי 51

ע ליו

שחד

זמרת אחרת, מרגרט טרומן, בת
נשיא ארצות הברית הצליחה יותר. אחר לחתום עמדה
הופעות בינוניות למדי,
חוזה עם שרו ת השידור הלאומי בארה״ב
(נ.בי.סי ).שיבטיח לה כ־ 1500 לירו ת עבור
הופעה. כשנשאל סגן נשיא החברה באם
מרגרט תוכל להרוויח כדי 70 אלף לירות
לשנה (פי שתיים ממשכורת אביה, הנשיא)
המהם בתשובה :״זה אפשרי, אבל תצטרך
לעבוד לשם כך בהתאמצות יתירה׳*״-

ראש העיר החדש של בירת המדינה,
שלמה זלמן שרגאי, עלה ביום השבת כשהוא לתורה בבית הכנסת ״י שו רון״,
עטוף טלית שציציותיה — תכלת. טלית
נדירה זו היא ירושה מרב החסידים, הרכי
מראדזץ, שמצא את החלזון בים והפיק
מדמו התכול ציציות לטליתות של כמה
מעשרות בהירי חסידיו.

ת שבץ 52 .01

מאוזן )2 :אמנם כן! )6בהלה! )8מחלים!
) 10 רהיט ישיבה! ) 12 קבוצת אניות! ) 13 מילת
הגבלה; ) 14 נשף מחולות; ) 15 תבן דק; ) 16
אבר! ) 18 שרפה; ) 19 מוותר על מ שרתו; ׳)21
לא יהי כן 24 הפסקה 25 מטמורה 28
תמיכה! ) 29 חלש; ) 31 מזון־פלא; ) 32 גדול
העופות; ) 34 נכרי שהתיהד; ) 35 אפיקומן; הבמה אינוליד! ) 39
מטבע יפני; ) 37

בקולנוע; ) 40 גבעה! ) 41 מין שיח; ) 42 גון
השמים הבהירים; ) 44 מדינה אסיאתית; ) 46
עשרת אלפים; ) 48 בית־חרושת לעורו ת; )50
מעיל; ) 51 סתירת ד בר; ) 53 חי באריג; ) 54
מידת לח קטנה; ) 56 מספיק; ) 57 חדר קטן;
מחשבה; ) 62 צאצא;
מלאך הרע! )60

)64 שיח בשם;

לאכא

שני הקונצרטים שהיה צריך לערוך, הפליג
באניה הראשונה, שנזדמנה, לצרפת. הסב רתו:
סיבות משפחתיות.
הסבר אחר: בקשת הקונסוליה הצרפ תית,
למען בטחונו.

מאוזן ) 1 :קלפי; ) 4אספה; ) 8בי בר; ) 10
מורא; ) 12 צר; ) 13 אר מון; ) 16 אי; ) 17 ריב;
) 19 מוט; )20 מלל; ) 21 נא; ) 23 קל; ) 24
ישראל רוקח; )26 מג; )27 לו; ) 29 חאן;
) 31 זגג ! )33 חרם 35 צו 36 לגינא 38
הי; ) 39 ברמם; )41 נדיר ) 43 *,י דין; ) 44 טיבט.
מאונך ) 1 :קירי; ) 2לב; ) 3פרא; ) 5סמן;
)6פו! ) 7הראל; ) 8בצרה; ) 9שמואל נגיד;
) 11 אילה; ) 14 רם; ) 15ו ט; ) 18 בן ש מן;
) 20 מלקוח; )22 ארג; ) 23 קול; ) 25 מחצב:
) 28 תמרה; ) 30 או רי; ) 31ז ג; ) 32 גן; ) 34
רהיט; ) 36 לסי; ) 37 אני; )40 מד; )42 רב.

פרסים לפותרי ת שכץ מם£0 .

) 1משה מלול, רחוב מיכאליס
״כוכב אדום ב ש מי סין״ לאדגר סנאו,
הקיבוץ המאוחד 2שרה פרייזלז /רח׳
,67 תל־אביב ,״ימים יחפים״ ,לישראל
) 3דבורה פלי שון, רח׳ ביל״ו, רחובות,
המופלא״ ,דב שטוק, הוצאת ניומן.

חיפה, הוצאת מזא״ה
זרחי :
״המנגן

.הטולס הזה״ ,מס׳ 690

מכל
המאבק על אסיה

חבר חדש לטיטו>
יוסף דג׳וגאשבילי־סטאלין נולד בגבול,
בין אירופה ואסיה. בשעה שחבריו, מחוללי
מהפכת אוקטובר, קיבלו את חינוכם בג לות
האירופית החמה (דירו ת נוחות בלונ דון,
ב שוייץ, בוינה) ,אירגן סטאלץ את
הפועלים האסיאתיים של שדות־הנפט ר,קוו־קזיים,
בילה את שנות גלותו בין איכרים
אסיאתיים במרחבי הקרח של סיביר הצ פונית.
התוצאה: כשעלתה המפלגה לשל טון
נשאו כל מנהיגיה את עיניהם אל המה פכה
האירופית, שציפו לבואה בכל שנה,
ואילו המזכיר הכללי הקווקזי, בעל הפנים
ואסיאתיות המובהקות, נשא את עיניו מזרחה.
סטאלין
טיפח את צ׳יאנג, עזר לו
להשתלט על סין. גם כשצ׳יאנג ביש־המזל
ואשתו היפה בגדו בו, לא איבד את
התקוה בטין. הוא תמך במאו צה־טונג
במשך שנים רצופות של כשלונות ומלחמת־אזרחים
אפרורית (העולם הזה ,) 685 עד
שעלה לגדולה והטיל את צלו הרחב על
אסיה כולה.
בימים אלה תהו מיטב המוחות בעולם
על היחסים בין המורה והתלמיד• אמרו
אחדים: סטאלין מתחרט, כי נוכח לדעת
שגידל בחיקו לא חבר צעיר, אלא מתחרה
מסוכן. סברו אחרים: להי&ך, בן־האיברים
הסיני קשור יותר מבכל עת אחרת לבן-
הסנדלר הקווקזי.
מוסקבה נגד פיי־פינג. פתח במל-
חמודה,שמועות המחודשת ה״טיימם״ הניו־יורקי,
אחד מגדולי העתונים בעולם. טען
המשרד היאפאני של ה״טיימס״ :משלחת
האו״ם בקוריאה, שחקרה שבויי־מלחמה
קוריאיים רמי־דרגה גילתה, שקיים פילוג
עמוק במפקדה הקומוניסטית העולמית, וש־הסינים
והרוסים מתחרים ביניהם על השל טון
בקוריזדי.
לפי דברי המשלחת, התחיל הפילוג
עוד לפני הנצחון על יפאן, כשהרוסים כבשו
את קוריאה הצפונית. הממשלה הראשונה
בפיונג־יאנג היתה מורכבת משני פלגים:
פלג אחד של קים טו־בונג השקט והמשכיל,
שהתחנך במבצר הקומוניסטי־הסיני יא־נאן,
ופלג שני של קים איל־סונג, חניך מוסקבה.
הפלג הבעד־רוסי ניצח והשפעת הרו סים
השתלטה בקוריאה — עד שירדה מה-
לומתו הגדולה של מאק־ארתור על הצפון.
הסינים המתינו עד להתמזטטותו הגמורה
של צבא קים איל־סונג. רק אז פלשו חיילי
פיי־פינג לקוריאה, הנחילו תבוסה ניצחת
למאק־ארתיר, ללא טאנקים וציוד כבד רוסי,
סילקו את קיב איל־סונג מן הבמה, השתלטו
על קוריאה.
ששון ככלגראד. ימים אחדים אח נשמע
ההד
רי הפצצה של ה״טיימס״
בבלגראד. התלמידים־החכמים של המרשל
היוגוסלבי, חובב המדליות( ,ראה להלן!)
כתבו ב״סקירת הענינים הבינלאומיים״ ,בט״
אין הממשלה: קוריאה הפכה לזירת־התגו־ששות
בין סטאלין ומאו על השלטון בא סיה.
ידו של סטאלין היתד. על העליונה
עד להתמוטטות הצפון בסתו, מאז גברה
השפעתו של החבר הסיני.
״הצבא הסיני בקוריאה״ ,אמרה הסקירה,
״לא יצא כדי להגן על הפרסטיג׳ה של
מוסקבה, אלא כדי לבסס את סין כגורם
הסובייטי־חדש
באסיה. תחום־ההשפעה
לשעבר הפך לארץ־כיבוש סינית.״
כופר יחיד? לעומת ניחושים קי צוניים
אלד, טענה אסכולה הפוכה: טיטו
נשאר כופר יחיד במרחב הקומוניזם. ההו כחות:
בשמי קוריאה הופיעו מטוסי־דחף
סיניים, מתוצרת סובייטית. בצבא הסיני
עדיין משרתים 23.000 יועצים צבאיים סוב־ייטייס.
אלא
שעובדה אחת היתר״ בכל זאת,
ברורה: הרוח החיה של ההתקפה הקומו ניסטית
בקוריאה, בהודו סין, במאלאיה
,ראה להלן) ובפיליפינים היא כיום דמותו
של השתקן הגדול בפיי־פינג, לא זו של
השתקן הגדול בקרמלין.

מאלאי ה

אצ־ד 01״ .א* .די.
שוטרי ה״פלשתיין פוליס״ אינם המר אה
היחידי במאלאיה המזכיר את ימי המ אבק
הישראלי. מזכרת שניה: מאלקולם
מאק־דונלד, שר־המושבות של ״הספר הל בן״
,הנציב־הכללי הבריטי באסיה הדרו־שיטות

ודד,מזרחית, מזכרת שלישית :
הטרוריסטים המאלאיים, המוכיחות שהללו
תלשו כמה דפים מתוך ספר הטרור הא
״העולם
הזה״ ,מס׳ 690

ה ע 1ל 0
טיבט

רצישראלי. במאלאיה אולם בכל זאת התגבשו
שיטות טרור מקוריות לחליוטין. שלושה־ארבעה
איש עולים לאוטובוס בלילה, נוס עים
בו עד שירד אחרון הנוסעים האחרים,
מבעירים את המכונית. קבוצת טרוריסטים
נכנסת לבית־ספר, מנתקת את חוטי הטל פון,
נואמת נאומים קומוניסטיים נלהבים
לתלמידים, לוקחת את כרטיסי־הזיהוי שלהם
ומסתלקת. כרטיסי־הזיהוי הם אחד מעמודי
התווך של ״משטר־ד,חירום״ הבריטי, וה־טריריסטים
עושים את הכל כדי לשב ש

צו תגועה הביתה

המלחמה הקוריאית היא גן־עדן לעתו־נאים,
המתרוצצים כאוות נפשם בשטחי
המערכה, אפילו אחרי הצנזורה החדשה
של מאק־ארתור• פחות אידיאליים התנאים
בשדה־הקרב השני של המלחמה האסיאתית:
טיבט.
כשאך החלו כחות סין לחדור ל״גג
העולם״ ההררי, בזחילתם האטית לעבר
להסה, בירת הדאלאי־לאמא, אצו שליחי כל

תלמידי כתי הספר התיכוניים כפיי־פינג מתנדכים לצבא
23.000

יועצים

את השיטה.
מאו אינו עוזר. מעריכים את מספר
כמספר
ב־,5000
הטרוריסטים במאלאיה
חברי אצ״ל ולח״י בימי המאבק. התנועה
היא קומוניסטית טהורה. מקומות המבטחים
שלהם נמצאים בג׳ונגל, שם קשים החיים
ומעט המזון — דבר המנפה את השורות
ומשאיר רק את בעלי־האופי החזק ביו תר.
הבריטים מאמינים שאין הטרוריסטים
מקבלים עזרה סובייטית וסינית מוחשית.
הם טוענים, על סמך תעודות שנפלו לי דיהם,
כי סטאלין ומאו אינם רואים תועלת
בהגשת עזרה לתנועה המאלאית, עד אשר
תיכבשנה הודו־סין ותאי (סיאם) ויווצר קשר
יבשתי י שיר עם מאלאיה.
בינתיים רוכשים להם הטרוריסטים נשק
בדרך הארצישראלית הנושנה: הם יורים
באנשים מזוינים ונוטלים את נשקם.

צבאייט

ומטוסי

דחף

הסוכנויות הבינלאומיות אל העיר קאלינד
פונג, שעל גבול הודו וטיבט. שם הגיע
מסעם אל קיצו — אי־אפשר היה לחדור
אל ארץ הלאמאים.
אט־אט הפכה קאלימפונג הנשכחת לסיר־בישול,
בו הפכו שמועות מעורפלות, כוז בות
ומפוקפקות לאמיתות קדושות: ידי עות
שנתפרסמו למחרת היום בכותרות
ניו־דלהי
הראשיות בוו שינגטון, לונדון,
(וישראל) .העתונאים הבריחו כמה פעמים
את הדאלאי־לאמא, כבשו עשרות פעמים את
תבוסות ונצחונות לצבא
להסה, הנחילו
הטיבטי, ביד הדמיון הטובה עליהם.
450ל ,״מ שממה. לפני שבוע הגי עה
אליהם הידיעה הראשונה שנראתה,
פחות או יותר, כנכונה: לשמע הידיעות
על נצהון הסינים בקוריאה החליט הדאלאי־בן
ה־ 16 לצאת מלהסה ל״סיור
לאמא

סכום של 100ס אנג(כ־ 2לירות) וצו־תנועה
הביתה...

׳!גוסרביה

המרשל אוהבי מדדיו ת
ככל שגובר הרעב ביוגוסלביה, שנגרם
ע״י הבצורת, גוברת תלותו של המרשל
טיטו בבאר הדולארים האמריקאית. אולם
הברית בין הדיקטטור הקומוניסטי והנשיא
הדימוקראטי אינה פשוטה כל כך. שני
הצדדים מתקשים לפייס את מצפונם האי דיאולוגי.
טיטו
מצא תרופה פשוטה: הוא הוכיח
לתלמידיו שגם התעשיה הסובייטית הוקמה
בעזרת כסף אמריקאי, מכונות אמריקאיות,
מהנדסים אמריקאיים. אם מותר היה הדבר
מדוע
על פי חוקי מארקס־לנין־סטאלין,
יהיה אסור על פי חוקי מארקס־לנין־טיטוי
נמוקיו של טרו מן היו חמרניים יו תר:
אין הזמנים כשרים לבחינה מדוקדקת של
בעלי־ברית אפשריים. אחרי שהבטיח לא
מכבר שלא יכיר בפראנקו הרבה־הרבה־הרבה
זמן, עצם הנשיא את עיניו ושלח אל
שג רי ר
הדיקטטור הפאשיסטי השמנמן
אמריקאי רשמי. כי לפראנקו יש נדוניה:
הנוף הספרדי, העלול להיות לעמדת־מפתח
במלחמת העולם השניה. ואילו לטיטו,
הדיקטטור הקומוניסטי, י ש נדוניה שמנה
עוד יו תר 30 :דיביזיו ת, מונהגות בידי
מפקדים בעלי נסיון קרבי מימי הגרילה,
הצבא הגדול ביו תר באירופה מחוץ לגו ש
הסובייטי. לדעת האמריקאים תהיה יוגוס לביה
מוכנה ומסוגלת ללחום מלחמה עק המועצות
והדימוקרטיות
שנית בברית
הגרילה,
העממית, ביחוד לפי שיטו ת מלחמות שציינו את יוגוסלביה בשתי
העולם הקודמות. בעקבות כגדי עבודה רגילים. העתונאים הדולארים האמריקאיים באו
״מארץ׳ אוף טייס״,
היומנים. וסרטאי מפעל הסרטים הדוקומנטריים, החל להסריט
סרט ממצה על עליתו של טיטו, סיבת
הפילוג בינו לבין סטאלין, בעיו תיו הכל כליות
והצבאיות.
במשך חדשים ניהלה חברת הקולנוע
מו״מ עם הממשלה היוגוסלבית, עד שקי בלה
את הזכות לצלם את הכל באתת נפשה,
פרט לצבא היוגוסלבי, אשר אותו יצלמו
היוגוסלבים עצמם. כפרס מיוחד הסכים
המרשל טיטו להופיע בסרט בכבודו ובע צמו,
כשהוא עובד במשרדו.
כשנכנס טיטו למשרדו, נזדעזע המפיק
האמריקאי: המרשל היה לבו ש במדים מב ריקים,
ענוד עשרות מדליות, כשהוא דומה,
גם בפניו, גם במבנה גופו, ד מיון מפליא
לגרינג. ה&פיק חשש שהסרט ייראה בעיני
הקהל האמריקאי, כמלאכותי, ולכן ביקש
את טיטו, בנימוס רב, כי יחליף את בגדיו
וילבש את בגדי־העבודה הרגילים שלו.
כשיצא טיטו את החדר בכעס, הבין
המפיק שטעה: המדים המפוארים היו בגדי־העבודה
הרגילים של המרשל.

עיר הוואתיקאן
זרס הזהב לא נפסק

פיוס ה* 12 כטכס נעילת השנה הקדושה

קדושים

סגנון הסוכנות. הקומוניסטים הם,
כמעט ללא יוצא מן הכלל, בני העדה
הסינית, המהוה כמחצית האוכלוסיה של
מאלאיה, אף כי רוב הסינים עדיין אינם
אזרחי המדינה. גם רו ב הקרבנות של
הטרור הם סינים.
גם מוסדות העדה הסינית נוהגים בה תאם
למיטב המסורת של הסוכנות היהו דית:
הם מגנים את הטרור בפה מלא, בכל
החריפות האפשרית, אך עושים מעט כדי
לעזור לבריטים ל שר ש אותו. גם הם
מקווים, בלי ספק, ליהנות בסופו של דבר
מהישגיו.

ונפרה

לעוונות

רשמי״ ,אף. כי הסינים עודם נמצאים במר חק
450ק״מ של שממה הררית ממנה.
נחשו העתונאים: הדאלאי־לאמא יעבור
ליאטונג, ליד הגבול בין טיבט ׳והסיקים,
מדינת־החסות ההודית, למרגלות ההימאלא־יה,
ויהפכנה לבירה זמנית.
בינתים — הגיעו גם ידיעות ראשונות מן
השטח הכבוש בידי הקומוניסטים. מסתבר,
ששיטתו הנושנה של מאו, שפיטם, חינך
ושיחרר בשעתו רבבות שבויים יפאניים
באמצע ימי המלחמה, חדרה גם לטיבם.
הצבא הסיני בטיבט נותן לחיילים טיבטיים
שבויים חינוך קומוניסטי יסודי, בתוספת

פיוס ד , 12-,מנהיגם בן ה־ 74 של כמה
מאות מליונים קאתולים, כרע על ברכיו,
כשהוא לבו ש מעיל לבן. הוא הניח על
המפתן לבנת זהב, שנשאה את האותיות
החרותות :״מתוך אמונה באדוננו י שוע
כריסטוס, בן האל החי״ .כך סגר האפיפ יור,
באופן סמלי, את הדלת הקדושה,
שפתחה בדיוק לפני שנה, וסיים את השנה
הקדושה.
היתר, זאת השנה הקדושה המפוארת
ביו תר של הפנסיה הקאתולית מאז השנה
הקדושה הראשונה בשנת 3.200.000 . 1300
צליינים באו לרומא, פי 6יו תר מאשר
ב־ , 1925 פי 10 יותר מאשר בשנת . 1900
16א־ש ואשד, הועלו לדרגת קדושים.
דוגמה חדשה — עלייה לשמים של הב תולה
מריה — הוכרזה.
דת מודרניסטית, האפיפיור הזקן
התאמץ מאמץ י תר: הוא קיבל לראיונות
מיוחדים כמה אלפי מבקרים, ערך ראיו־נות
ציבוריים ל־ 2.830.000 צליינים, כשל עתים
הצטופפו 40.000 איש יחד בכיכר
בנם פטר 42.000 .צליינים השתתפו ב־34
ועידות בינלאומיות 203.558 ,ביקרו בתע רוכות
של אמנות דתית, שכללו הפעם
גם אמנות מודרניסטית וסוריאליסטית.
אף כי נסתיימה השנה הקדושה עצמה,
הכריז האפיפיור כמה הנחות, למאמינים
שלא הספיקו לנצלה כדי לכפר את עוונו תיהם:
יכול אדם להשתחרר מחטאיו גם
אם יעלה ברגל,״ בשנת .1951

מוסיקה
מחור
לא חנ׳־ד ודא *׳־פ

לתינוקות

ו רי ר די ם

עשיר

#ם רוטיאינים׳ וויטמינים
ומלחים מיניי־ליכש

יסוד

צד־אות הירד

1בטן

מומלץ ע״י ההדתדרות מריואית ישראל תוצרת
בישראל

הדחקת שעדות לחלוטין
בדיאסרמיוו נאחריור־נ בלי צלהוית
ובאופן סוטי (שיטח חשמלית)
1400 שדרות לשדה מהרגלים

,׳ודני ה״
תל־אביב; ,יוחנן הסנדלר מם׳ .18
היפר ״ רחוב מיכאל •31

השתמשו בחדשי החויף לחרחקת השארות

לפרידה ודוד טויסטר י נוזל־טוב להולדת ה בן ן תזכו הרבה נחת ממנו
רבקה ותנחום ברוידה |
קולנוע כתל־אכיב
אופיר — נשמות נבוכות
אסתרג׳ולסון חוזר ל שיר () 3
מגדלור — לקראת הסרט: בריקדה אילמת אוריון -ענני הזוהר

בתחילה היה ד,באלט בארץ שייך לרינה
ניקובה. היה זה בימים ההם, כאשר הטחול
האמנותי היה מו תרו ת; ספק נסיון ליצור
משהו, שהיה שם, באוסירה הגדולה של
רוסיה, וספק נסיון של באלט במסגרת
האופירה הראשונה של גולינקין, שהיא
עצמה ביקשה לשמש בעין המשך של שם.
אחר בך באה גר טרוד קראום, זו האשד,
בעלת האינטלקט הגדול, כורי אוגרף בחסד,
שלא הצליחה (אולי בגלל חוסר תנאים)
אף פעם אחת• להוציא לפועל את א שר
ראתה בדמיונה. היא יצרה כעין אסרולה
משלה, ואילו מצד שני הקימה את הקוד־טוב
הזה של אמנות המחול הקיים כיום
בארץ. כשימי ההורה המרקידה זקנים בר חובות
הערים אינם עוד לחם חוק, באה
במקומם — האמנות.
ובמדד, שהיא פיתתה וטיפחה את אמנו־תה,
קמו גם מתנגדים לגרטרוד קראום
וסגנתד .,טענתם העיקרית היתד :,יותר
מדי פרובלימות מבקשים כאן לפתור ב חר
ליים, יותר מדי תכניתיות״.
הכוכב הראשי, שיצא מחבורה זו של
גרטרוד קראום, היא נעמי אלסקובסקי,
רזת הגוף ובעלת העינים הבהירות והע צובות.
אחרי שלא הופיעה בתל אביב
במשך חדשים רבים ( שתי הופעות לשבוע
בקיבוצים) ,עורכת נעמי עתר, רסיטל למחול
באולם. אהל״ ,כדי להראות לקהל את
הישגיה החדשים.

של המוסיקה. קופביצקי ניצח על ש תי
סימפוניות, שנתפרסמו בתפיסתו המיוחדת:
החמשית לפרוקופיף והרביעית לצ׳יקובסקי.
יצירו ת אלו נוגנו על ידי גברים ונשים,
אשר ביניהם קרבנות רבים של הרדיפה
התוקפנית. והנה — אותה ארץ, אשר שם
נוצרו׳ שתי הסימפוניות הללו (רוסיה) ,היא
איום לגבי רבים
הארץ ד-מיגגת כיום
בל כך, בארצות שונות ב עו ל ם *״
.ו ב כל זאת״ ,ממשיך יום. ,היחד, זו
המוסיקה של פרוקופייף, שנכתבה -ב־1944
ונוגנר, לראשונה ב־ , 1945 אשר תודו ת לד,
זכתה התזמורת למחיאות כפים באלה״ לד
הואיל והבקורת איננה מכילה הצעה, למריר
ניות יציבה יותר כלפי המערב, י ש לה ניח
כי היו אלה סתם הרהורים על מוסיקה
ופוליטיקה
״כמעט במד שלנו״- .אמנם וו שינגטון
אינה קובעת בסיכום הכללי של ה־בקורת
המוסיקלית באמריקה. הדעה ה עיקרית,
שעליה מתבססת דעת הקהל, ד
אשר בד, בעיקר מתחשבים, היא מ של
ניו יורק, גדול המרכזים המוסיקליים ב עולם
כיום. אולם כתריסר המבקרים, ש העריכו
את נגינתה של התזמורת בבי רה,
כבר נתנו במדד, רבד. את הטון. בסיכום
דיבקורות שני גורמים מעודדים: הה ערכה
ליצירה הישראלית (יציר תו של בן
חיים) וגישה בלתי משוחדת, על אף ה התלהבות
של קונצרט פתיחה (אורחים
חשובים, נגינת ההמנונים, אוירה).

נעמי אלסקובסקי, שרבים רואים בה
את ד,כשרונית ביו תר בין רקדני הדור האינטלקטואלית הצעיר, היא בלי ספק
לשעבר,
ביו תר מכל החבורה. כמורתה
גדטרוד קראום, כן היא: הרגש פועל
בתוכה, כדי להפעיל את גופה אל עבר
הביטוי הסוביקטיבי של המחול ורק אחר
כך באה המחשבה, המבקשת לנמק את
הכל ...אך יש והתהליך הוא הפוך, בפרט
כ א שי אמן רוצה ליצור משהו חדש.
מאז נסעה לפסטיבל הנוער הבינלאומי ערכה שונות, בארצות בפראג, סיירה
רסיסלים בבירו ת אירופה, עברה דרך ארוכה
של התגבשות. עתה, היא אומרת, הגיע
ז מן למצוא בי טוי ישראלי בריקוד, מבלי
להסחב על ידי הדפוסים השגרתיים של
אבזוסיקה, ציונות, בעיות העם השוכן
בציון ובו׳ .דוגמה: התנ״ך נשאר המקור
הכביר גם עתה, אך אין זאת אומרת, כי
נושאיו חייבים למצוא תמיד מסגרת של
אשה יחסה עטופה בסדין ומחזיקה כד על
כתפיה, בנוסח התמונות של לוחות השנה
של הקק״ל. איך מוצאים בכל זאת ביטוי
חדש להוי הישראלי?
.ג׳י פ׳׳ז ״ציס?״ .צ׳יז ב ט רון ״ או אולי
.עינים ירוקות״. ,האניות עגנו במלטו־?,״
האם ז הו? לא, גם זד, חולף מהר, חולף
חייב
עם הרוח, ואילו סגנון באמנות
להשאר כדי להוכיח, כי זו היתד, אמנות...
ואכן נעמי אלסקובסקי מחפשת את התשובה
בתפיסה אמנותית משלה...
התזמורת 900 דול אד וארוחת ער ב

אול פן ג ד* ל ק צי נו ת ע ברי ת ו אנגלי ת
בהנהלת ח. קטפינסקי, מחבר ה קד מו ת העברית לסי שיטת גרג
פותח השבוע קורסים חדשים למתחילים
דח׳ פבזנר ,19 אצל מר ח. קמפינסקי
בחיפה:
בתל־אביב: מלון. אירופ ה״ ,רח׳ אלנבי ( 42ע׳׳י מוגרבי) ,סל2*19 .
ירושלים: מלון ״ויטא״ ,רח׳ המלך דוד ,21 טל 2515 .
נתניה: בית הפועלים מדר מס׳ ,8סל 28 .
הרשמו מיז* -חהצלחת־ מובטחת !
^ לתשומת לב הלומדים ; .הקצרנות העברית לפי שיטת גרג הפשוטה׳׳
הפשוטה

טרו מן
אלמלא הסקנדל עם הנשיא
(שעל בתו, מהגרם, כתב פול יום, כי
המקומות היפים ביו תר בקונצרט שלה
היו ההפסקות בין שיר ל שיר; בעקבות
ר,בקורת איים הארי טרו מן על המבקר,
כי הוא יהיה זקוק לחגורת שבר בשייפגש
עמו פנים אל פנים) ,לא היד, שמו של
סול יום ידוע כל כך היום בעולם. אם כי
פול יום בן ה־ 34 הוא משכיל וידען גדול
במוסיקה, מבקר מקצועי, שקוראיו ב״וו שי ר
טון פוסט״ מעריכים מאד את בקורתו,
הרי לפני הסקנדל עם מרגריס טרומן היד,
שמו בלתי ידוע מחוץ לוושינגטון. עתה,
משהופיעו ,-התזמורת הפילהרמונית היש עתונאים
ראלית
בבירת אמריקה, קפצו
וסוכנויות, שביקשו לשלוח דו״ח על הקונ צרט,
על אשר כתב הוא, סול יום, ואחדים
אף ציטטוהו במלואו. ומה כתב יום? כפי
הנראה חש המבקר המוסיקלי, כי הוא
עומד במרכז ההתענינות והפליג בבקורת
שלו אל מעבר לניתוח מוסיקלי בלבד.

נעמי אליסקובסקי
אשה

יחפה

בסדין

.תהלים לתזמורת״ מאת פול בן חיים
היא לדברי ג. ד .גאן (.טיים הרלד״) .בי טוי
רגיש לד מיון פיטני, נושאי היצירה
הם מזרחיים בהחלט> קויה הם מעודנים
ואילו צבעיה אינם מבריקים״
בין המחמאות הרבות, שנכתבו על ידי
מבקרי וושינגטון אחר קונצרט הפתיחה,
יש גם כמד, הערות, שנאמרו לא פעם גם
על ידי המבקרים הישראליים. מבקריה של
וושינגטון אחידים בדעה ביתם לבלי המיתר
המצוינים של התזמורת, אך לא כן ביחס ל כלי
הנשיפה. פול יום היה מאופק מאד
כשבא להשוות את התזמורת ל תזמורו ת
אמריקה המצוינות .״י ש מומנטים שהיא מז שלנו״
כירה
את התזמורות הויר טו אוזיו ת
הוא אומר .״כשהיא מנגנת בכוח מלא הרי
היא מצלצלת הרבה יו תר טוב מאשר בק טעים
השקטים ירתר״.
בין ההופעות היותר אופיניות, לאמרי קה,
בפרשת נגינת הבכורה של התזמורת
בוושינגטון, היד, טכס מסירת מפתח העיר
וושינגטון למנגנת בנבל — קלרד, סרבש.
בהזדמנות ז ו הופיעה תמונתה הגדולה של
חברת תז מורת חננית זאת בכמה פעתוני
הבירה.
בדבר אחד לפחות נשארה התזמורת
נאמנה למסורתד : ,האפשרות שהעניקה ל ״לא
המונים
הרחבים לבוא לקונצרטים.
זכורים לנו כאן״ ,נאמר בוו שינגטון פוסס
— ״מחירי כרטיסים כאלת״.

היא השיטה היחידה בארץ המותאמת לקצרנות. גרג ״ ר, מקורית הידועה
בעולם, אשר נלמדת בקלות מפליאה על י די מיליונים אנשים בכל הארצות
,וברוב השפות בעולם.

מה ביקש לו מר קשה לדעת,
בקורתו מכילה קטע זה. :חלקה העיקרי
של התכנית שימש הוכחד, לאוניברסליזם

לתשומת לב התלמידים לשעבר
במסגרת התכניות. שרו תי אולפן נרג לתלמיד״
נ8תח עבורכם חינם קורס למהירות גבוהה י 1;• *1

כ תו ב ת המערכת: ליליגבלום , 12ת״א, ת .ד , 136 .נזליון / <6789 העורך: אורי אבגרי
הפגו״לים 4 :גורדון רש. כהן /ד 9ום מ. שהם* ,ין 6׳ תל־אביגב

בקונצרט הפתיחה שלה בניו יורק ב מלון
״וזלדורף אסטוריד,״ עלה כרטיס 200
דולר, אולם זד, כלל גם ארוחת ערב...

ר ד ירן
,אבא, ת ע ביד!״
שומעים
צה״ל.
״אבא, תעביר לגלי
״המחנה רוקד״ עכשו״ ,אומרת. רותי, תל פיו
ת שביעית, גמנסיה ״הרצליה״ .בקול
ישראל משמיעים תוכנית מוסיקלית כבדה
— פורסל, וולטון ועוד משהו מאת בריטן. תנודת פרגמטיות ותקציבים.
המאזינים מגלי קול ישראל אל גלי צה״ל
היתד, צריכה לעורר מחשבות בלב הראשו נים•
אבל, בנראה סומכים אנשי קול יש פלגמסיות
המאזינים, שנרכשו על ראל
בתקופת אין ברירה — בשהיתה רק תחנה
עברית אחת. במקום שפורים, יתר עניו —
שומעים על תקציבים, לקויים טכניים.
החומר, שאינו סובל לקויים מבחינת
העניו ׳ וההגשה: תקליטים תוצרת חוץ. זה
עומד על רמה גבוהה, כי אינו תלוי במא מצים
או כ שרונו ת מקומיים. ושוב, מדוע
אקסקלוסיבית חדישה מוסיקה משמיעים
דוקה בשבת שעה .4— 3אפילו הבי.בי.סי.
מחליף סדרים אחת לשנתיים.
״איני מבין״ ,אמר אחד מעובדי הרדיו,
״במשך השנה האחרונה בקרו בחו״ל שלושה
מעובדי שרו ת השידור לשם השתלמות,
ודבר לא שונה״ .בלה (״פנת הילד״) ברעם
בקרה במשך 8חודשים בארצות סקנדינביה,
צרפת, אנגליה, התענינה במיוחד בשידורי ם
ותיאטרון. מיכאל (״מעובד ע״י אוהד
שהה ארבעה חודשים בשוויץ, צרפת, אנג ליה,
התעניין בשדה הדרמה ברדיו• לאה
באנגליה,
פורת שהתה עשרה שבועות
צרפת, בלגיה, התעניינות כללית .״מדוע
לא סופר מה אפשר ללמוד מכיורי ם אלד,י פלגמטיות הסיירים שותקים. התוכניות
כרגיל. אם הכל בסדר — יאמרו זאת הש ליחים
בשיחת רדיו, בפה מלא,״ אמר אחד
ממקורבי הרדיו.
׳ חזיר נשאר חזיר. אך רות שפירא
החייכנית ומרים הרמן, בעלת חוש ההומור,
שנשארו בארץ, משעשעות ומחנכות את
הילדים בדרכן המקורית: הבחנה בצבעים —
נחום גו ט מן, יום א : ,הבחנת צלילים —
פרנק פלג, יום ד ! התמצאות בשבילי מו לדת
— שמואל רוזן, יום ג׳ן התמחות
בעתונאות — אורי אפשטין, יום ב׳ן ״ד,ת־חזרות״
— חזיר נשאר חזיר — תסכית
יום ו׳.
מוסיפים המקורבים ואומרים ״לא רק
תוכניות הנוער יכולות להיות טובות״ .אם
יקוים שיתוף בין גליי צה״ל וקול ישראל
(גלי צה״ל — אפשרויות הקלטה מיוחדות
לאנשי צבא)! אם יצאו אנשי הרדיו מתחום
האופי של הפקידות הממשלתית (מקום
עבודה ללא תנאי — ועד עובדים תקיף,
המגן על חסרי כ ש רון) וייע שו אנשי אמנות
— בעלי ד מיון ו ר צון יצירה — יצליחו.

כוכב סלב־ו־ה 71־1543
בכל עשר שנים, יו שב ת ועדה, שנתמנתה
ע״י מיניסטר הדואר. תפקידה הוא
לבדוק את דרך הפעולה של שירו ת הרדיו
שעבר, בשעה שהדו״ח
לעתיד. בשבוע
היה עדיין בידי המדפיס, הסתננו ידיעות
שגרמו התרגשות במשרדים השקטים של
הבי. בי. סי. שאינו עוסק בפרסומת.
המנהלים בחנו את ההוצאות הגדולות
שנגרמו ע״י הטלביזיה• הם החליטו, שקשה
יהיה לממשלה לשאת בהוצאות אלו (הממ של׳
.-רק נותנת כספים) .ההמלצה: ייעשה
הדבר בידי היזמה הפרטית. כמובן, שזו
תהא הודאה, בהסכמת הממשלה, לפתוח
ברשת פרסומת. מכיון שהיזמה הפרטית לצורכי מכירת ז מן־ שידור
תתייסד על
פרסומת. תקציבו הנמוך, ביחס, של הרדיו
יאפשר להמשיך את השידורים ללא ממכר
הזמן־שידור.
הצעות הועדה אינן מחייבות, אבל י ש
להן משקל וערך רב. האם יכולים האנגלים
לצפות, שגם אצלם, בבי. בי. סי ,.תשמענה
מודעות שרות, תראינה סגריות מרקדות, קולו ארוחות בוקר מתנועעות, וישמע
המתקתק, החודר, של הקריין הפרסמאי
המשכנע.
ההצגה, שעל ביצועה בשבוע הבא הודיע
הבי. בי. סי. מעוררת את תאוותם של
כל הפרסמאים, שהיו מוכנים לתת שן ועין
כדי לקנותה. בהצגת סלביזיה זו תהיה
הכוכב ק סרץ הוארד אדומת השער, חומת
העיניים, אשתו החמישית של הנרי ה־.8
מאז נערפה, ב־ , 1542 נדדה בכל לילה על
יד חדר השנה שלה בארמון המפסון. היא
נעשתה אחת הרוחות החביבות ביו תר על
אנגליה. יחידה ניידת של הבי. בי. סי.
תחכה להופעתה ובינתיים יטלבזו את אוצ רות
המלכה.

״העולם הזה״ ,מס׳ 690
קולנוע סדסים
״ 110*711 שר שנית״
שר. לא פחות מעשרים ותשע
אפילו לגבי סרט מוסיקאלי.
לשיר והקלטת. הקול היא אולי
ביו תר. שהפיקה הוליבוד עד
שר, וזה העיקר. זה כמעט

ג׳ו ל סון
פעם. שיא,
הוא מיטיב המשובחת עתה. הוא
הכל בסרם.
אולם טעות תהיה לחשוב ש״ג׳ולסון
עזר מנית״ שווה בערכו. לאוסף תקליטים.

״הגיעתנו ידיעה מאמריקה שהזמר הכו שי
המפורסם, אל ג׳ולסון, מת. ג׳ולסון
שי ת עם
היה ידוע ונערץ כזמר של
כושיים, אולם כאשר התפרסם העביר אותו
קסמו של המלאר של ברודוויי על דעתו,
והוא החל להתנכר לגזעו. אולם בני הגזע
השחור באמריקה גילו עד מהרה אדם גדול
יותר, היודע ללחום נגד הרדיפות האל-
אנושיות והברבריות בשטחים אחרים, מל בד
בשטח האמנות — פול רו ב סו ך.

״אם הטוב״
במאי המתמחה הוא ליאז מאקיירי
בקומדיות קלות ובסרטים ״דתיים״ כמו
פעמוני סיינס מארי. הפעם ניסה להוציא
מתחת ידו סרט המוכיח שהאלטרואיזם,
אהבת הזולת* היא מידה טובה. זהו מוסר
הד,שכל בסופו של. סאם הטוב.
הצרה היא, שהסרט רצוף דוגמאות
כה רבות, בהן אהבת הזולת גורמת רק
צרות לכל הנוגעים בדבר, שהוא הופך
לטובת האיגואיזם דווקה,
להיות דרשה
סיפור המעשה הוא על אחד בשם
סאם קלייטון (גארי קופר) האוהב לעשות
טובות לזול תו ועל ידי כך כמעט הוי ס
את חיי נשואיו עם לו (אן שרידן) .לבסוף,
כאשר הכל נראה שחור, הבל הופך ורוד,
כמובן. אלא שלא כל הצופים מגיעים לסוף
זה: מי שאינו מחונן באלטרואיזם של סם
יוצא את האולם עוד באמצע הסרט. בסך
הכל: סרט שכדאי לראותו רק כדי להיוכח
לאיזה עומק של טפשות יכולה הוליבוד
לרדת.

לארי פארי,פ, ברברה הייל
הכושי יכול ללכת
יש בו י תרון גדול: לארי פארקס. שחקן
כשרוני זה מוסיף אל הקול הנפלא את
מה שהיה ג׳ולסון עצמו, בהופעותיו על
הבמה ובסרטיו: אי שיו ת דינאמית מלאת
חום ושופעת מרץ וחיים. פארקס הצליח
להכנס אל תוך עורו של התפקיד. וג׳ול־סון
של פארקס אינו חיקוי סתם, זו הי
דוגמה לעיצוב מדויק — לא רק מבחינה
חיצונית של תפקיד ביוגרפי.
״ג׳ולסון שי שנית״ מתאר את חייו
של הזמר, החל מ שובו לבמה לאחר בטלה
ממושכת. שיבתו זו מרחיקה מעליו את
אשתו הראשונה. הוא נתפש לחיי הול לות,
אולם עם פרוץ המלחמה הוא מתנדב
להופיע בפני החיילים בחזיתות הרחוקות.
הוא אינו חם על עצמו ונודד ממקום אל
מקום עד שתוקפת אותו מחלה קשה.

״קאתאד־נה הצנועה׳
מישהו אמר פעם :״כאשר סרט צרפתי
הוא טוב, הריהו טוב מאד. כאשר סרט
צרפתי איננו טוב — הוא איום״.
קאתארינה הצנועה שייך לסוג השני.
קאתארינה (אדוויג׳ פייאר) היא בעלת
משרד העוסק בהפצת שעונים, שהם גם
קופות חסכון, ובמניעת מעשי בגידה מ שפחתיים.
התסבוכת התיאטרונית וד,מבדחת,
כביכול, המתרחשת כאשר אשת העסקים
מתערבת בחייהם של שני אדונים צרפתים
עשירים, ז׳אק ( ריי מון ח לו) ו פי ר (אנדרה
לוגה) ,היא ילדותית וטפשית מכדי שיהא
כדאי להרחיב עליה את הכתיבה.

מהם הוא הילד אוליבר עצמו. כאשר הוסרט
הספור ב־ 1932 בהוליבוד, לא הרים איש
את קולו נגד הסרט והוא אף הוצג בארץ
ישראל.
אך כאשר הוציא ל אור ־ג׳ .ארתור רנק
האנגלי מהדורה קולנועית חדשה של הסי אנשים
רבים נימה אנטישמית
פור, ראו
בדמותו של היהודי הנוכל, כפי שגילמה
י אלק גינם,
בין אלה שהחליטו שאוליבר מזויסט הוא
סרט אנטישמי היו גם בעלי הרשתות
העניפות של בתי הקולנוע בארצות־הב־פירושה, הסרט רית.
התנגדותם להצגת
יוכל להיות מוצג שם אלא
שהוא לא
בתי קולנוע עצמאיים.
במספר קטן של
מצא ארתור רנק בעל בי ת קולנוע את להציג שהסכים כזה, בטכסאס,
הסרט בחודש הבא. אולם הארי בראנדם,
בעלם של כמר, עשרות אולמות באמריקה,
השפיע על בעל הקולנוע בסקסאם, שיבטל
את החוזה שלו עם המפיק האנגלי. רנק
קובל על הפרת החוזה ועל הלחץ שהופעל
נגד בעל הקולנוע. עם זאת הכריז שהסרט
אינו אנטישמי, כשם שאינו אנטי־בריטי,
למרות שנוכל לא פחות מזוהם באותו
סייקס, הוא אנגלי טהור.
סרט, ביל

בינסודד נ 1ד ציאבדין
בעיר ממפיס, במדינת טנסי,׳ בארצות־הברית
יו ש ב צנזור״סרטים בשם לויד ט.
בינפורד. צנזור זד, פסל עתה את סרסו
המפורסם של צ׳אפלין אורות הכרך. הסי בה:
צ׳אפלין היד, בצעירותו קבצן, לד בריו
של בינפורד.
״אין לי דבר נגד הסרט״ ,הכרת הצנ זור,
אלא שבגלל או פיו׳ועב רו של צ׳אפ־לין
אינני יכול להרשות את הצגתו בעירנו״.
אותו אדם פסל את סטייה מרדו מפני
שצ׳אפלין הוא הבוגד באידיאלים של דרך
החיים האמריקאית הנוצרית, אויב ההגינות,
המידות הטובות, חיי ד,משפחה, דרך
הישר בכל צורותיה״.

3ר 0י
עונת וזלוקת הפרסים והתשבחות לסרטים
ולשחקנים החלה באמריקה. הסנונית
הראשונה: משאל העתון המקצועי מו שן
פיקצ׳ר הראלד.
מסתבר. שהשחקן החביב ביו תר על
הקהל בארצות הברית (כפי שאהדה ז ו

במי
ג׳ולסון פוגש החולים בבית שעתידה להיות, לפי הסרט, אשתו השניה.
למעשה היתד, ז ו הרביעית — אך הוליבוד
לא רצתה להרגיז את הפוריטנים. ואשתו,
היא המחזירה אותו לאחר מחלתו האנושה
ג׳ול סון
אל הבמה. הכל סבורים שעל
המזדקן אבד הכלח, אולם הוא לא איבד
את קולו. להיפך, קולו נעשה עמוק יותר,
חמים יותר. הוליבוד מתחילה להתענץ
בזמר ומציעה לו להסכים לסרט על חייו
בהשתתפות לארי פארקס• החלק המענין
ביותר בסרט, הוא זה המראה איך הוכן
החלק הראשון של הביוגרפיה הקולנועית,
חיי ג׳ולסון. לאחר הצלחת הסרט, מוחזרת
העטרה לראשו של ג׳ולסון ותכנית הרדיו
שלו זוכה לאהדה•
בל השחקנים הידועים והמוכרים נו״חיי

ב״ג׳ולסון
שוב
נ׳ולסון״ מופיעים
שנית״ ,אולם תפקידיהם חיורים ביו תר.
ברם, ברברה הייל, בתפקיד אלן קלארק,
אשתו השניה של הזמר, מכניסה רוח חיים
לסרט.
ברברה הייל נולדה בשנת 1922 והיתד,
דוגמנית, כאשר בא־כוח אחד האולפנים
החתים אותה על חוזה. היא הופיעה במס פר
תפקידים קטנים בסרטים קטנים.
לזמן מה נדמה שכל התקוות שתלו
בה יגוזו. אז הופיעה בסרט טוב אחד,
חחלון ודווקה בתפקיד של אם פרועת־שער
וקמוטת מצח. החלון זכה להצלחה וברברה
שו ב את אנשי ההסרטה
החלה לענין הראשי הנשיי
שנתנו לה את התפקיד
ב״נ׳ולסון שר שנית״ :תפקיד אלן קלרק,
האחות הפקחית, היפה, ושנונת הלשון.
הבקורת בכל מקום הסכימה שהשחקנית
ד,כשרונית שחורת השער וחומת העמים
ראויה לתפקידים חשובים יו תר בסרטים
סובים יו תר.
הכושי המפורסם. העתון הבוד-
פשטי האונזח החונגארית כותב על ג׳ול סון:

אדויג פייאר (״קאתארינח הצנועה״)
הגברת

עשתה

די לציין שקומד״הזו אין בה אף
צחוק אמתי, ל מרו ת של שניה אחת
שהשחקנים הטובים מתאמצים למצות מן
התסריט השדוף הומור שאינו מצוי בו.
אפילו החסידים הנלהבים ביו תר של
הסרט הצרפתי יצטערו על שמישהו מצא
לנחוץ להביא ארצה סרט מטומטם זה בעוד
שרבים אחרים, מצוינים באמת, אינם זוכים
להופיע על בדי הארץ בגלל חוסר דיביזים,
כנראה.

ארצות־הבוית
המלחמה על אול־בד
אחת הדמויות ב״אוליבר סוויסס״ ,הרו מאן
המפורסם לדיקנס, היא יהודי בשם
פיינין, נוכל, רמאי, סוחר בסחורות גנו בות
וראש חבורת ילדים כייסים, שאחד

שלה

משתקפת
ג׳ון וויין.

בקופה)

הוא

אחר

מאשר

אחריו בא בוב הופ, המופיע ברשימת זאת ביו תר
עשרת השחקנים האהודים
השנה העשירית. השלישי ברשימה הוא
בינג קרוסבי ואחריו באים בטי גרייבל
וג׳יימס סטיוארט. המקום ד,ששי נפל בחל קם
של אבוס וקוסטלו. אחריהם קליפטון
(״בלבדיר״) ווב, אסתר וויליאמס, ספנפר
טרייסי וראנדולף סקוט.
באותו ז מן החליטו מבקרי הסרטים
בניו־יורק למסור את הפרס שלהם, החשוב
ביו תר לאחר ד,״אוסקר״ ,בעד הסרט הטוב
ביותר של השנה שעברה לבמאי־המחבר
מאנקיביץ׳ :עבור הכל אודות חטה —
ברו חזיי ושחקניה. על סאטירה חריפה
השחקנית הסובר, ביו תר של השנה היתד״
שגילמה׳
לדעת המבקרים, בטי דייוויס,
באותו סרט, שחקנית במה מזדקנת.

נ ^ וגיזו /

-גיי

ד/ד ס/

•1111111)4

מדי האחיד. ה עזרן

,אז שידפיסו פחדת מאלה

>ווו>

אכל יש
וו *עתו מיוחד

עוד

אי־אפשר לדכא בשרון אמתי,

פאטנט ישראלי: העתון׳ הגצחי
כאן מכניסים את העתון -
המשומש שעד הקורא להחזירו
כשהוא קונה עתדן חדש

גלגל זח משהיד -את
העתון כריו שחורה

(כל הזכויות שמורות)

כאן״ •שופבים
את־ נאומי הב•
כאן יוצא

החדש בדיו־ ,יכנ ה
:חמושחו