גליון 691 מתאריך 25 בינואר 1951

ל ק 1ף וח ־} 1
רוב רובם של אלפי האנשים, העוברים מדי יזם
ביומו על פי הבנין הישן, ליד השעון ביפו :,או על
פני מבצר־המשטרה הקודר בכביש חיפה, ליד תל־מונד,
מרגישים חלחלה קטנה, אשר כל אדם נורמלי חש בה
בראותו ביודסוהר. מה נעשה מאחורי כתלים אלה?
מה מרגישים אותם אנשים חוורים הנראים, לפעמים,
מציצים מבעד לסדיגים?
אמנם, לאנשים שגדלו בארץ, אין בית־הסוהר מקום
בה רחוק ובזוי כלבני חו״ל. רבים מבין הצעירים הישראליים
חיו שנים על גבי שנים בצל בית־הסוהר. לא היה
כמעט איש שלא הפר, בצורה זז או אחרת, את תקנות
ההגנה הבריטיות.
כשקמה מדינת ישראל היה יחם זה צריך להשתנות.
תקוה זו לא נתאמתה במלואה. תקנות ההגנה הבריטיות
נשארו בתוקפן, ההגבלות על חופש הדיבור לא סולקו. לא
כל אדם יכול להיות בטוח, שלא ימצא את עצמו, ביום מן הימים, בבית־הסוהר. ולפיכך
יש לכל אזרח אינטרס מוחשי, כמעט אנוכיי, בכל אשר נעשה בעולם סגור זה של
חומות ;סריגים.
״הדו״ח על בתי־הפוהר״ ,המתחיל להתפרסם בגליון זה, הנהו מכמה בחינות סימך
דרך בעתונות הישראלית.
קודם כל: זוהי הרפורטז׳ה הארוכה ביותר שהתפרסמה, אי־פעם, בעתון ..עברי•
הדו׳׳ח בשלמותו, על סיכומיו ומסקנותיו, יתפוס קרוב לתריסר עמודים בגליון זה ובגליון

הבא של חעולם הזח.
שנית: זו הפעם הראשונה שעתון ישראלי חודר אל מעמקי מוסד זה, חושף את
צדדיו החיוביים והשליליים, שופך אור על עולם שהוא מטבעו חשוך, סגור, מנותק.
ובעיקר: רפורטז׳ר, זו פותחת דף חדש ביחסים בין העתונות ובין מנגנון הממשלה.
לפני ששה שבועות פנתה מערכת העולם הדה אל מנהל משרד המשטרה, אשר
שרות בתי״הסוהר כפוף לו, וביקשה לתת לה אפשרות לסייר בבתי־הסוהר, לצלם את
התנאים השוררים, לשוחח באופן חפשי עם האסירים והעצורים, למסור לקוראים דו״ח
בלתי־משוחד על תוצאות חקירה זו׳ .
משרד המשטרה נענה לבקשה זו, מבלי להעמיד אף תנאי.
מאז, עבדו חברי המערכת בתנאים, שלא ראו עוד כדוגמתם בכל מוסד ממשלתי
אחר. הם בילו ימים רצופים בבתי־הסוהר, שוחחו עם עשרות אסירים, נכנסו ויצאו
באופן חפשי בכל מקום שרצו, קיבלו, ביד רחבה וללא הסתייגות, שסע של אינפורמציה
מאת האחראים לבתי־הסוהר, החל ממנהל משרד המשטרה ומ״ם מנהל שרות בתי־הסוהר
וכלה במפקדי בתי־הסוהר עצמם ופקודיהם.
לא רק משרד המשטרה הבין את ערכה החיוני של חקירה עתונאית בלתי־תלויה,
כדי לקרב את הציבור לבעיות שרות זה ולאפשר ויכוח פומבי. רוב רובם של האסירים
עצמם היו שותפים ליחב זה.
איש אינו אוהב להצטלם ולהיראות בכתלי בית־סוהר, אפילו כשהצלם מקבל על
עצמו התחייבות של כבוד להשחיר את פניו. בכל זאת, הסכימו כמעט כל האסירים
לשתף פעולה עם חברי המערכת, אחרי שהוסברה להם מסרת החקירה.
״אין אנו חיות פרא, שתבואו ותציגו אותנו לראווה ,-אמר אחד האסירים, שפוט״
למאסר 5שנים, וסירב להצטלם. כשהסביר לו הצלם את איזה עתון הוא מייצג, השתנה
יחסו של ;,אסיר בי; רגע .״אני מאמין לכם* ,אמר ופנה אל המצלמה .״אתם לא תפחדו,
אתם תכתבו את האטת-...
בהגישה בגליון זה את ראשית הדו״ח מקווה המערכת, שהצדיקה את אמונו הפשוט
של אדם זה.

הזדעזעתי לראות בבמחנוז מאמר מתוק
על ביתן , 19 שבוע אחרי שהופיע ב־העולם
הזה המספר 19 על דף לבן. דעו לכם
שהנכים אתכם.
ג. א .נכד 607
העמוד הלבן ב־העולס הזה, עם השיר
של אלתרמן והמספר 19 השפיעו עלי יותר
מאשר המאמר המזעזע, שפרסמתם בשעתו
על משפחות החללים. המשיכו ללחום למען
קרבנות המלחמה !
דוד גדינפקי, ירושלים
גם הנייר הלבן זועק.

האינדכס של אהרן גוליגר
אם אהרן גוליגר (העולם הזה )690
מכלכל 5נפשות ב־ 38ל״י (ז.א250 .
פרוטה לנפש ליום) מה הוא אוכל?
כן־־צכי פוי אר, תל -אביב

הראש, כיצד להשיג 1800ל*י דמי מפתח,
כדי לקבל בכלל דירת

פקיד ממשלתי מסכן, ת-א
למה לשבור את הראש 1האם סקוה
אתה למצוא 1800ל״י בתוכו ז

ממשלת רוכ אחד העולם הימנעו מייצגת

הגורמים למשיכתו הרבה של
הזה, הוא אי־תלותו הגמורה. לכן
נא מפסוקים כמו ״אין הכנסת
עוד את דעת הישוב.-

הפסוק אינו מביע דעה, אלא קובע
עובדה. אחרי הבחירות האחרונות, יש
ספק רב אם בחירות כלליות חדשות ישאירו
רוב לקואליציה הנוכחית.
השער למה אתם מפרסמים בשער רק בחורות
וחיות? היו נא קצת צמחוניים לגבי
בחורות.

אברמל׳ה,

גדי, אלי,
נא לעיין בשער השבוע.

בן־שמן

כדור־כסים
אולי תעשו תעמולה לבים־בול בארץ ז
בעלי שחקך מקצועי שבא ארצה בתקופת
המלחמה, מתגעגע למשחק. אשר לג׳קי
דובינסון (העולם הזה : 0688 הוא נוטה
להשמין. במשך חדשי החורף הוא אוסף
על גופו משקל הגון, ועד שהוא מצליח
להורידו עוברת חצי העונה.
. 0ו ״ חיפה
נראה שהחצי השני מספיק לו
גוליגר מאושר — משלם רק 4ל״י
שכר דירה. ואילו אגי שובר לעצמי את

משקפי המציאות
בתור קוראות בלתי־ממושקפות (עדיין)
שמנו לב, שכתבתם, העולם הזה )687
״יעקב רובין, עורכו הממושקף של
חררח_ -ואילו בתמונה הוא נראה בעל
עינים בריאות כמונו.
,שולה וכרמלה, ירושלים
יש גס תמונה המשקפת רק חלק מהמציאות.

נוק־אאוט
היתד,
הנוק־אאוט
שביתת השופטים
האחרון לכדורגל הפרוע שלנו, אולם גילוייו
של העולם הזה ( )687 פעלו כדלי
מים צוננים — השופטים הפסיקו את
שביתתם ונקבעו משחקי הגביע.
ישראל נוימן, חיפה

הצכא והמקצוע
דעתי היא כדעת המערכת: הסטודנטים
הגומרים עכשיו את לימודיהם שרתו בצבא
ומלאו תפקידים בהגנה. עתה דורשים
לעצמם תלמידי בתי־הספר התיכוניים את
כל הנוחיות.
רפאל כרגמן, הטכניון, חיפה

רותי, רותי

100 פרוטה ומודעות
100 פרוטה לעתון אינן מחיר גבוה,

חלום הטלפונים
שמעתי, לצערי, שהדואר אינו נותן לכם
טלפון. אולם מה קרה לדוש? בשתי קארי-

רחמנות על רותי ! מה דעתו של דוש,
אולי יקנה לה פעם עגילים חדשים, אפילו
מזויפים י
אהובה ם ,.חיפה
אל תמית׳ את דוש. הוא ידרוש העלאה
במשכורת.
רבותי, הגיע הזמן ! רותי חייבת לדאוג
לעתידה ! אני מוכנה להכיר לה בחור
מתאים מכל הבחינות.
טובה רמה, תל-אביב
דוש טוען שלבה כבר תפוס.

סילבאנה, בעד ונגד
האם אין אסתר לוינסקי מוצאת כשחקנית
שום יופי פרם לבשרונה (העולם הזה
0689ז אומללה תהיה אסתר אם תתקשר
באחד הימים לבחור, שיחפש אצלה רק
כשרון משחק...
סטיב ק ״ בית־עובד
אם אסתר לוינסקי מדברת על ״טיט־טומו
של המין הזכר ,-הרי הקנאה מדברת
מתוך גרונה. מוטב שתחשוב פעמיים לפני
שתגדיר אותנו הגדרה כזאת.
אמנון וייק, מושב מעש
האם הויכוח לא נעשה קצתב׳״אישי?

״זה הכל מתחיל ברחם*

מכו/בים
״לכן המשכיל כעת ההיא ידום״

אבל מאז העליתם את המחיר תופסות
המודעות את אותו השטח, כסו לפני כן.
רותי שהם, יהודית כהן, ת-א
הקוראות רותי ויהודית סועות: בהתאם
להבטחתו, הוריד העולם הזה את כמות
המודעות ם־ 8לש טורים בכל גליי! (3 7.
מכלל החומר).

בוב (העולם
ביד שמאל (בתמונה אחת) או ביד ימין
(בתמונה שניר?),
יהושע כהן, תל-אביב
הקורא כהן ומאות הקוראים, שהעירו
את אותה הערה טועים: ברכה כותבת
בימין. בתמונה השניה היא משעינה את
ראשה על יד ימין ומהרהרת.
האם עד כדי כך ירדה בעיניכם אמנות
הקולנוע, שאתם חושבים כי אם נערה
מחייכת יפה היא מסוגלת לכל י
ט. מן, צה-ל
בהוליבוד שורצות מאות בחורות מקסימות
הרוצות להיות כוכבים. מוטב
שברכה תפתח את עצמה ותהיה טבעית.
נ. אקרמן, תל-אביב
הרבה בחורות בגילה של ברכה מצאו
את המחר אצלנו. ד,ן לא מחכות לנסיך.
תבוא נא ברכה אלינו (גם כאן יש סרטים
ומאגאזינים).
יששכר זלצר, קבוץ עמיר
מדוע אינכם כותבים על אותו נוער בעל
המחפש באמת
האמביציות והשאיפות,
את המחר, במקום לקרוא שבועונים אמריקאיים?
יש מספיק בחורות העובדות ביום
ולומדות בערבים.
אליהו שמיר, ת״א
סבלנות. נגיע.

בצער יש לציין את האירוניה המופרזת
במאמרכם על הדיאנטיקה (העולם הזה .)689
מלחמת האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי
בדיאנטיקה היא מלחמה על הפרנסה, כלומר
על הזכות לשמור על האופי המסתורי של
הרפואה.
מקפים גולדנהירש, ת-א
קויתי שספר כה חשוב יזכה להערכה
הוגנת יותר ב־העולם הזה. הציטטה כי
״אדם יבול לכתוב על רעל, מבלי לשתות
אותו* היא ריאקציונית וראויה לימי הביניים.
דוד
פסטור, חיפה
לנורות דעתם של הקוראים גנלדנהירש
ופססור, אין העולם הזה סבור כי הוכחה
צדקתם של הדיאנטיקאים. אן יתכן שמש
פיעים על המערכת תסביכים סרום־לידתייס.

״נוער מחפש את המחר-
נוער לא צריך לחפש את המחר. הוא
צריך לקבוע את המחר.
ר. ל ,.תל״אביב.
כדי לקבוע את אופיר, של ברכה יעקו־

קטורות (העולם הזה )689 הוא מראה את
העורך עם 3טלפונים.
אורי ל ״ חולון
חברי המערכת המעונים רואים טלפונים
גס בחלומם.

״תלמידים מורדים כמוריחם-
צודקים אנשי ״צופר( -העולם הזה :)685
כל התלמידים בוחלים בתלמוד ומעדיפים
ספרות יוונית.
אמנון קרמן, כרכור

צפ״ס-צפא״י
מה מתלוננים הפורשים מתנועת הצופים?
הרי דוקר, השומר הצעיר דוגל בחינוך,
שממנו יוצא כל חבר כאלומת־קש
״מוכנה לשימוש״.
יורם סלע, תל-אביב
דוקר, אנשי מפ״ם, הפורשים, חינכו
בשנים האחרונות למפ-מיות ולא לכלליות.
נתן אל־נתן ירושלים
הפוחשים לא הסכימו לחינוך חקלוקל,
המחנך נערים לגנוב כלי־עבודה, מרצפות
וחמרי־בנין לשם הרחבת רכוש השבט.
מנחם כן־אור, תל-אביב

יש להזכיר שום לקוראים, שבמדור
זה לא יתפרסמו מכתבים,
המגיעים למערכת בעילום השם
או הכתובת. קוראים, שיש להם
סיכה מיוחדת להעלים את •טמם
כעתון, חייבים לציין אותה.

השעף
״מר. נעשה אי הם? -אמר אחד הסוהרים, ומשך בכתפיו, השופטים
מבינים בעצמם שאסור לשלוח נערים לבית־הסוהר, אולם אין ברירה.
אין מוסדות חינוכיים, סגורים, לעבריינים צעירים. שולחים אותם
אלינו. אין לנו אפשרות להפריד ביניהם ובין שאר האסירים. אנו
משכנים אותם, ככל האפשר, בתא לחוד — אבל זד, הכל. בכל
ארוחה, בעבודה, בטיול בחצר, הם באים במגע עם פושעים מועדים —
רוצחים, שודדים, עברייני מין...
הם באים אלינו נפחדים, מבולבלים, מתחרטים על מה שעשו.
אפשר היה עוד להשפיע עליהם. הם מבלים כאן שנה־שנתיים, באים
במגע עם הפושעים, לומדים מהם, נכנסים לאוירת ה״מקצוע* .כשהם
יוצאים מכאן הם פושעים מועדים — כל אחו מהם יעלה למדינה
אלפי לירות, יעסיק שוטרים, בלשים, סוהרים-...
קוראים להם ״פושעים צעירים .-אך לא ברור כל כך מי הפושע תאמתי: נערים
אלה בתא מם׳ 1של ביודהסוהר המרכזי בתל־מונד, שיצאו לתרבות רעה (רובם בגלל
תנאי משפחה רעועים) ,או החברה, השוללת מהם במזיד כל אפשרות לחזור למוטב —
מתוך עצלנות נפשית, מתיר אדישות, או מפני שאין תקציב.

״העולם הזה ,-סס׳ 691

במדידה
חעס
*איג* כמי לחיות.״״
; לפני כמד! שבועות הופתעו קוראי
העתונים ע״י מודעות גדולות ׳1!?£־או להם
להצטרף לאגוד למען זכויות האזרח, שהבטיח
ללחום בביורוקרטיה ובגילויי השרירות
הממשלתית! למיניה. המודעות היו מנוסחות
בהתאם למסורת התעמולתית של הלל (פיטר
ברגסון) קוק באמריקה, ועוררו תשומת לב
רבה• התשובות שהגיעו לאיגוד הן חומר
למחקר על נשמתו של אותה תופעה הקרויה
״אזרח״.
מי חושב את עצמו ל״אזרח״ ,ל״משלם
מסים״ הזכאי ליחס אדיב מצד הפקידים ף
רובם המכריע של הפונים לאגוד היו מיוצאי
אירופה המרכזית והמערבית. במלים אחרות:
הרבה יקים, מעט אנגלו־סאכסים. קרוב
ל־״ 500/מן המכתבים היו כתובים אנגלית.
פנה: מושב זקנים וזקנות פתח־תקוה,
שביקש את האגוד לטפל בשיחרור מקרר
במכס. כן פנו: ד״ר שמחה לב, איש הפסיכו־הארמוניה
(המטרה: אושר בחיים) ומחנך־
האלופים בירם, יד־הברזל של בית־הספר
הריאלי בחיפה.
עו״ד ריצ׳רד וייט, סניגורם של ״נטורי-
קרתא״ ,שסרבו לשרת בצבא הציוני, ביקש
לשמור על זכות האזרח להתנגד לחובת
השרות הצבאי. לעומת זאת התענין ד״ר
ארנסס סימון, איש האוניברסיטה, לדעת
אם האגוד יגן גם על זכויות האזרחים הערבים
״המקופחים יותר מחבריהם היהודים״.
אופייני ביותר מכתבו של יעקב סרנא,
מראשוני הציונים באנגליה, שמכר את עסקו
באנגליה ועלה לישראל. כותב סרנא :״באתי
למסקנה שפקידי ישראל, החיים על חשבון
הציבור, יכולים להתעלל באזרחים מבלי
שייענשו ע״י הממונים עליהם. איני יכול
לחיות באיץ בה שורר יחס כזה לאזרח,
אפילו כשארץ זו היא מדינת ישראל. החלטתי
לחזור לבריטניה...״

הכנסת
לו 1ג דרש
״מצב הדיור בארץ מגיע לממדים
קטסטרופליים; אולי אנחנו, הוותיקים בארץ,
איננו מרגישים בדבר, כפי שמרגישים בו
אנשי העלייה החדשה, בני ״המעמד השני״
המקופח בארץ הזו ...אנשים אלה נהרסים
באופן שיטתי בגלל זה שאין להם אפשרות
למצוא מקום מגורים״ קרא הלל קוק, איש
חרות השתקן, כאחד הוויכוחים האינסופיים
בכנסת. המשיך? !המדמה) יושבת באפס
מעשה בשטח הדור*׳ .
אחר תבע לחלק קרקע הינם לכל הרוצה
לבנות להשכרה, ללא דמי מפתח.
ח״כים אחרים תבעו הגברת הבנייה,
ריסון הספסרות המשתוללת במחירי הדירות
( 8.000—5.000 לירות לדירה בת שני
חדרים) העיר שר האוצר :״לדבר בשעה
זו על בנייה זה) לעג לרש.״
״אני בער הכית״ .אחר המשיכה
הכנסת, במלאות שנתיים (ט״׳ו בשבט תש״ט
— ט״ו בשבט תשי״א) לקיומה, לחשוש
לגורלה, המשבר הממשלתי התמידי, הנובע
מקואליציה רעועה במהותה, שוב הטיל צלו
על הבית ברחוב המלך ג׳ורג׳ .עתונאים
זריזים נבאו לפיזור הבית ועריכת בחירות
באביב, בקיץ, בסתו . 1951 אולם השותף

(העלאת שכר הדירה ושחרור דירות של
נתינים זרים) עוררו דיונים ממושכים.
גינה דוד בר־רב־האי (מפא״י) ,שתבע
פחות שרירות אדמיניסטרטיבית :״האפוטרופוס
ייהפך לסמל של כוח זר, מתעד,
אויב, בשביל אלפי עולים.״
דוד צבי פנקס. רעם נגד הנוהג הנפסד
של קבלת דמי מפתח בבתים ודירות של
האפוטרופוס לנכסי הנפקדים. הזכיר שמואל
כץ, חרות :״האפוטרופוס השלים עם בתים
ללא דלתות, עם בתים ללא חלונות, עם
בתים ללא פחי אשפה.״ סיפר חיים לנדאו,
חברו לסיעה :״האפוטרופוס, כאשר טענו
בפניו כיצד הוא מתנהג עם הנכים, ענה
להם בצודה צינית: אני בעל הבית, ואגבה
את המכסימום״.
אחר שהושמעו הקובלנות הרבות על
יחסו של האפוטרופוס לעולים החדשים,
לחיילים המשוחררים, לנכי המלחמה, המאכלסים
את אלפי דירותיו, הודיע שר האוצר,
שכרבע מהכנסות שכר דירה של האפוטרופוס,
מוצאות לתיקוני הדירות; ששכר
הדירה נמוך יחסית, מ־ 75 גרוש לחדר
קטן ( 9מטתם מרובעים) לשלוש לירות
לבינוני ( 18 מטר מרבוכע).
האקזוטיות. היה זה
בו ר מו ם
שבועו של. אליעזר קפלן, שר האוצר. הוא
ביקש לצמצם את זכותו לשחרר הצגות
ממסי שעשועים. הציע לכוון את ההכנסה
המוגדלת למפעלי תרבות ואמנות. גילה
ש״מספר המבקרים בקולנוע בת״א וביפו
מגיע למעלה מ־ 700 אלף איש לחודש. פרט
לירושלים, שבה אין הקהל להוט כל כך
ולא להצגות; בכל
ללכת, לא לקולנוע
המקומות בארץ, ולא רק במוצאי שבת,
כי אם גם באמצע השבוע, הביקור הוא
עצום.״ שעה שח״כים אחרים קבלו על
המחירים הגבוהים של הכרטיסים קם איש
מפא״י, אליהו הכרמלי, ותקף את ״הבולמוס
הזה של אקזוטיות, של לימוד שיר בתחנת
אוירונים; האמן היורד מהאוירון וכבר
יודע לשיר שיר עברי ...הייתי ...מטיל
מסים גבוהים, שיכבידו במידה כזו, שאמנים
אלה ישובו לבתיהם ריקים.״

הכנסת, כמו כן:
1דנה בחוק השוחד והשלמונים, המבטיח
עונשים גם למקבל השוחד ולנותנו. קבע
שר המשפטים, רוזן :״תשלום משכורת
הגונה לעובדי המדינה ...היא ערובה...
לנקיון כפיים.״ הזכיר פנקס :״הפירצה
קוראת לגנב״ ,אחר הציע לנהל רישום
מדוייק של כל הרכוש, הנכסים והאמצעים
של פקידי המדינה-
י התלחשה על שיטת ״איש אחד לכסא
אחד״ ,עקב הודעתו של אבא חושי, ראש
עיריית חיפה, על כוונתו להתפטר מהכנסת.
התרכזות הח״כים בתפקידם, או נטישת
שאר עמדותיהם הציבוריות, היתר, מייעלת
את עבודה הכנסת בהרבה.
הסכימה עם חנן רובין, מפ״ם :״אנו
חייבים לחוקק חוקים, שכל איש המעוניין
בכך יוכל להבינם בשעה שיקרא אותם,
וידע על מת מדובר.״
יי לא קיבלה הודעה על כמות הדביזים,
שהוקצבו להוצאות נסיעתו של ב1 .׳.
ליון, אנגליה וצרפת, אך שמעה שההוצאות
כוסו מסעיף ״שונות״ של תקציב משרד
ראש הממשלה.

מנגנון

הפיגומים מכרזד
המרדני בקואליציה החזית הדתית, נטה,
כמקובל, להתפייס ובלבד לשמור על חלקו
בשלטון. אחר דיונים עקרים בחדרי הסיעות,
חזרו הח״כים ונתכנסו לישיבות רגילות. הנפקדים שני תיקונים לחוק נכסי

״העולם הזה״ ,מם׳ 691
הממשלה עינים מ ב רי או ת
הדמו הולנדר *,איש העסקים הוותיק
מארה״ב, בעל העסק ״ה. הולנדר ושותפיו
בע״מ״ ,היה האחרון, שנענה לבקשת שר
המסחר והתעשייה יעקב גרי. הוא הסכים

כשח״כים אחרים ויו״ר הכנסת גינו את
דבריו, קם, חזר והוסיף :״אני רוצה לשמוע אומנותיות בארץ ישראל רק הופעות
עבריות, מקוריות, ישראליות״.

לנוכח מדקרוח חד 3

הצופים לא היו רגילים

רה הצבאית המצרית, שעה שחילק כרוז
הקורא לשלום ולהבנה הדדית בין העם
הערבי והיהודי. הועבר למחנה המעצר
אבו־עוגיילה, אשר בחצי האי סיני.
כוחוו . 4ישראליים כבשו את המחנה ביגואר׳
(׳ 1949ב מב צ ע חורב) שחררו את
עציריו, ביניהם אלאשהב, וריכזום במחנה
ישראלי. כעבור ששה חדשים, ביוני
, 1949 הובאו העצירים לנצרת, שוחררו
סופית, ונצטוו להתגורר בעיר.
כאשר הגיש אלאשהב בקשה למשרד
העלייה לאחד את משפחתו ולהתיר לו להביא
אליו את אשתו ואת בתו הקטנה
( )4נקל בסירוב.
השבוע הסביר שר העלייה, משה שפירא
:״לאחר עיון בבקשה, לא ראיתי
לצערי אפשרות לא שרה ...מר עודה אלא-
שהב וכן כל בני משפחתו הנם תושבים
קבועים של חברון, עיר שאינה בשטח
מדינת ישראל הנוכחית.״
קם תופיק טובי, הח״כ הערבי, מחה
נמרצות.
השיב שפירא :״אין זה תושב הארץ,
הוא רק נמצא כ אן ...יותר נכון היה
לוא עודה אל־אשהב היה חוזר אל משפחתו
הנמצאת מחוץ לגבולות הארץ״.

כשש. שלום פירסם, לפני כמה שבועות,
את שירו ״פקיד מדינת ישראל״ ב״דבר״,
הרימו קוראים רבים את גבות עיניהם
בתימהון. לא בכל יום נמצא משורר, המכתיר
כתרי תהילה וגבורה לביורוקרטיה.
עתה, בא המשורר על שכרו: בביתו,
אשר ברחובות, הופיע נציג אישי של ראש
הממשלה ומסר לו מודעה מודפסת של
שירו, שתימסר בקרוב לכל פקיד ממשלתי.
מדקרות החרב
אמר הנציג: לנוכח
הממררות את חיי הפקידים, חימם שירך
את הלבבות המדוכאים...״

הגעמד השלישי
עודה אל־אשהב הוא איש חברון. היה
ממנהיגי קונגרס הפועלים הערביים (הקומוניסטי)•
בקיץ 1949 נעצר ע״י המשט
התנהל
איפוא מו״מ ממושך, פרטים עליו
לא פורסמו ברבים. אולם המעשים מוכיחים,
שהרמן הולנדר ידע לעמוד על דעתו. הרמן
היולנדר נתמנה, לא רק כמנהל כללי של
השרד המסחר, גם כיועצה המסחרי של
הממשלה. הרמן ך,ולנדר הצליח, במידה רבה,
לשתף את משרד המסחר ור,תעשיה בעניני
ה״יבוא ללא תשלום״ ,שהיה המונופולין
של שר האוצר. משרד המסחר קיבל גם
ייצוג בוועדת השרים הכלכליים לעניני עדי־פית
בהקצבת מטבע זר. אליעזר קפלן נסוג
איפוא, הפעם, בכל השטחים.
המשק הפיגומים הצומחים
העוברים השבים בפינת רחובות אלנבי
— לילנבלום עמדו ותהו השבוע למראה
החדש בנוף הבנייה. במקום הפיגום הרגיל
של העץ, עלה וצמח לאט לאט פיגום עשוי
צנורות ברזל. אבל נדמה היד, לקהל הצופים,
כי הקמת הפגום נעשתה לאט, בפרט תמהו
עולי אירופה ואלו אשר ראו פיגומים
באנגליה ובארצות הברית — שם נעשה
הדבר במהירות מפליאה. פגומי הברזל,
העשויים צנורות מגולבנים, של 11/4צול,
מתחברים אחד לשני בטבעות והברגות. אלו פועלים, העוסקים בהקמת פגומים
באנגליה, למשל, שכרם גדול משל פועל
מקצועי אחר.
הפגומים החדשים, שהובאו ארצה מגרמניה,
עוד מזמן, היו מונחים עד עתה
במחסן. הם עלולים לחולל מהפכה בעבודת
הבנין. ידוע לנו, כי עץ לבן עולה דביזים
וכי אחרי שמוש קצר למדי נשחת העץ
ואינו ראוי לכל עבודה ממשית. הפיגום
מעץ הוא רעוע ביותר. גם מבחינה אסתטית,
הפגום החדש טוב יותר.
אמר סודה, קבלן בנין, המנצח על
הקמת הפיגום בשמושו הראשון. פיגום זה
חשיבותו רבה. השימוש בו תלוי עכשיו
בעיקר במחיר; אם פיגומי הברזל ״יהיו
זולים מפיגומי העץ, אשר עבורם עלי לשלם
25 גרוש למטר מרובע.״

\דבחדב

הימן הולנדי
התנאים לא היו מתוקים
לשתף פעולה עם המשרד, שקם אחרי תחיית
המתים, הרמן הולנדר, מראשי תנועת המזרחי
בארה״ב, כיום סגן יו״ר של המרכז
הארצי במדינת ישראל, הוא רחב מצח, שחור
שער, עינים מבריקות. היה מנהל משרד
המסחר והתעשייה, בראשותו של פרץ
ברנשטין, ראה בעיניו את חורבן משרדו
ולא בנקל הסכים לחזור אליו. התנאים,
!שהכתיב לממשלה, לא היו מתוקים ביותר
למפלגה השלטת — :ערובה מלאה, שהממ שלה
מתייחסת בכנות לשינוי, הקו הכלכלי;
ערובה מלאה, שהמדיניות החדשה תוצא
לפועל. הרמן הולנדר עמד לצדו של ד. צ.
פנקס בתנועה, ומתה בקורת חריפה, בכל
הזדמנות, על המדיניות הכלכלית של הממשלה,
על יעילות המנגנון, על שיטת חלוקת
ההקצכות של מטבע חוץ וכו׳ .ידיעותיו
הרחבות בשטח הכלכלי והסחר הבינלאומי
שיוו למאמריו וגילוי דעתו אופי מיוחד.
כשיעקב גרי נתמנה לשר המסחר והתעשיה,
היה צעדו הראשון לאירגון המשרד מחדש:
קריאה אל הרמן הולנדר, לקבל עליו את
תפקיד המנהל הכללי של המשרד.
אולם חרמן הולנדר לא נחפז. הוא כבר
פעם בזמנו את טעמו של אליעזר קפלן
וידע שהכרזות״לחוד והקצבת מסבע־לחוד,
ואין טעם לכל ההצהרות אם לא ירוסן
שלטונו של דיקטטור הפיננסים; כשם שהעמיד
יעקכ גרי, בעתו, את התנאי של פקוח
על חומרי בנין, היו גם להרמן הולנדר תנאים
משלו.
*בא לישראל לבקשת הממשלה הזמנית,
הכלכליים,
להשתתף באירגון המשרדים
כהאיש החשוב בשרות ״של דולר לשנה״
(בהשאלה לממשלה, בשכר סמלי, לפי דרכו
של רוזבלס!).

שר הסעד, הרב יצחק מאיר לוין,
ממושקף, מצח רחב, עבדקן, נציג אגודת
ישראל בממשלת ישראל, לא הצליח לש נות
את החלטת אגף המזון במשרד החקלאות
להוציא סוג לחם חדש, עם תערובת
של אבקת חלב. השעה לא היתד, כשרה
לכך.
התערבותו האישית של הרב יצחק מאיר
לוין (הידוע כרב איצ׳ה־מאיס הפכה
סנסציה זעירה. כדבר הראשי לעניני דת,
מוכר לציבור הרחב הרב יהודה לייב
(״המתפטר״) מימון, אולם ,״אגודת ישראל״
החליטה, כנראה, להוציא את המונופולין
מידי ה״מזרחי״ ונכשלה. הרב איצ׳ה־מאיר
לא התפטר ואף לא ניסה לאיים בהתסט־רות(
.ב.ג. אינו יודע את •כתובתו הפר־טית
ובוודאי לא היה מנסה לשדל אותו
לחזור בו).
הוצאת סוג לחם אחיד, עם תערובת
אבקת חלב, תיכנו עוד דב יוסף בשעתו.
אולם נתקל בהתנגדותו החריפה של הרב
מימון, שראה בפעולה זו מכשול לפני
עיוור בני ישראל יאכלו מאכלי בשר
עם לחם מעורב בחלב) התכנית ירדה
מסדר היום( ,עוד היה בשר
חלב ושוק שחור. המתיחות בזירה
הבינלאומית המריצה את אגף המזון למצוא
דרכים, לצמצם את השמוש בקמח.
בסוף הקיץ שעבר הוטלו הגבלות חמורות
על אפיית לחם לבן, עוגות, לחמניות וכדומה.
אולם עם התקרב ה־ 14 לנובמבר
(יום הבחירות לעיריות) בוטלו ההגבלות... העיריות ראשויות
הבחירות חלפו,
הורכבו, ופרשת הקמח עלתה שוב על
הפרק.
ר׳ איצ׳ה־מאיר לוין לא חיכה הפעם,
עד שיתערב החבר הדתי מהאגף הציוני
ובא בצעקה: היתכן להאכיל תושבים חרדים
בלחם־חלב עם בשר, והרי פסוק מפורש
בתורה ״לא תבשל גדי בחלב אמו״ ,עוד
הפלייה לגבי הדת ! ?
מסתבר, שלהתערבות לא היתד, השעה
כשרה. בימי דב יוסף עוד היה בשר
והיום איננו. אין הממשלה מחויבת לדאוג
למקבלי האספקה בשוק השחור. אם נותנים
מפעם לפעם מנה לכבוד שבת —
ביום הששי מותרת אפיית חלות, ללא
תערובת, ושלום על ישראל.
;המשך

בסדינה

עמוד )10

מכל
אנגליה
ד פי החכנ -ת
״פאלאם גייטס״ ,היא תחנת רכבת
צרת פסים באחד הפרברים העלובים, שבצפון
לונדון. בשבוע שעבר נכנסה לתחנה
רכבת השעה , 10:15 הצריכה להגיע כעבור
שש דקות, לתחנת *שבע האחיות״ —
תחנת המעבר הראשית למחוזה המסחרי
של לונדון.
בדקות הפנויות, ניגשו נהגי הקטר
לשתות כיוס, תה. באותו רגע, החלה מכונת
הקיטור העתיקה מתנשפת ומהמהמת, ובלא
׳שתהא עליה נפש חייה -,יצאה הרכבת
מעוטת הקרונות מהתחנה.

כל המפלגות הגרמניות, כולל הקומוניסטים,
עודדו את הפולשים.
אולם הפולשים היד מפולגים ביניהם לבין
עצמם. ילידי האי החוזרים, ,שרצו להחיות
את האי, חיפשו עצים ורהיטים בין ההריסות.
הם הביטו בעין רעה על פעילותם
של האינטלקטואלים, שהיו עסוקים י מדי
ובחיבור כרוזים ומאמרים על מכונות
הכתיבה שלהם; מהושיט יד עוזרת. פולש
אחד שכונו־ ,״קברן״ ע״י חבירו, התבודד,

נהגי הקטר רדפו אחריה, אך הרכבת,
שירדה במורד, הלכה והתרחקה. אחד הנהגים
חש לטלפון להזהיר את התחנות
הקרובות.
נוטעים, שחיכו בתחנה הבאה, במרחק
קילומטר, נדהמו כשהרכבת חלפה בלא
להעצר בתחנה. אך אחרי כמה קילומטרים
הגיעה לעליה תלולה ומהירותה הואטה.
עובדיה הדביקוה וקפצו לתוך תא הנהג,
נטלו את הנהגתה לידיהם.
הרכבת עצרה, ב״שבע אחיות״ .הזמן :
, 10:21 שש דקות, בדיוק, אחרי צאתה
מ״פאלאם גייטס״.

גרמניה
א׳ ה מ טוו חי ם
במשך שני דורות שימש האי המסולע
בים הצפוני — הלגולנד — מקלט צפודים
ובסיס ימי ראשוני בחשיבות לגרמניה
הקיסרית והנאצית.
מלחמת העולם השניה סילקה את הצפודים
! בסופה, גרשו הבריטים את האוב־לוסיה
האזרחית 1400 והפכו את האי
מגרש מטווחים למפציצי חיל האויר המל כותי
והאמריקני,.
בכל חמשה ימים, בערך, הלמו מפציצים,
שיצאו לאימונים, באי והפכוהו תל-
חרבות.
בחודש שעבר הגיעו שני סטודנטים גרמניים
להחלטה.
נשארו?ן כ ב רי ם. הסטודנטים שכרו
סירת דייג בנמל קוקסהאוון, והפליגו לאי

הקדיש כל זמנו לסידור מחהש של עצמיות
המתים בבית הקברות ההרוס שבאי.
״זה ייראה דרמטי״ .הבריטים אסרו
כל ביקור באי, הודיעו לשלטונות הגרמניים
לקיים איסור זה. ספינת מבס בריטית
עמוסה משטרה גרמנית הגיעה לאי.
כשהפולשים סירבו לזוז החניף להם קצין
המשטרה הגרמני, שיבחם על אומץ לבם,
שבעי רצון, עליו הפולשים לספינה.
בקוקסהאוון ביקשו את קצין המשטרה
לשים את ידיהם באזיקים — זה ייראה
דרמטי לצלמים שחיכו במזח .״מצטער״,
הוא הניע את ראשו, והעבריינים ירדו
לחוף כשאינם כבולים. בלונדון, הודיע
הר.א.פ. כי ההפצצות תיפסקנה לחדשיים
בהם תיבדק הלגולנד בשנית.

קשמיר
ב מו בארץישראל
בפני ועידת שרי החוץ של חבר העמים
הבריטי, שנתקיימה בלננדון, ואשר בה
נתקבלו החלטות מרחיקות לכת על המצב
במזרח הרחוק, עמדה בעייה שכמעט הכשילה
את הועידה. הבעיה: קשמיר —
הארץ הנידחת והבלתי־נודעת בהרי הינד
לאיה, בגבולה הצפוני של היבשת ההודית.
הארץ המפרידה בין הריפובליקה ההודית
ופקיסטן, לבין שבנותיהן הקומוניסטיות —
רוסיה וסין.
ליאקאת עלי חאן, ראש ממשלת פקיסטן,
סירב לבוא ללונדון, אם לא יקבל הבטחה,
שהועידה תדון. רשמית בריב בינה לבין
הודו בעניין קשמיר. אחרי שנתיים של
משא ומתן, עדיין ניצבים חיילים פקיסטניים
והודיים אלה מול אלה, משני צדי
קו־ההפוגה הזמני, שנקבע ע״י או״ם•

ראש ממשלת קשמיר עבדאדלה
.,בראש וראשונה, חודי
ע למנת לשבת בו, עד שהבריטים יפסיקו
את ההפצצות ־ויחזירו אותו לתושביו הקוד־מים.
כשהם
מצויידים בדגלי גרמניה המערבית,
הלגולנד ותנועת אירופה המאוחדת, הם עלו
על החוף מכוסה ההריסות. צמחיית האי
נהרסה: מלבד העכברים, כמעט ולא נותרו
עליו בעלי־חי.
שני הסטודנטים התכרבלו בשני דגלים,
במגדל הפלאק, הבניין היחיד שנשאר על
עומדו, הניפו את הדגל האירופי על ראש
המגדל.
תוך שבוע היו על האי: שני תריסרים
של סטודנטים, עתונאים וילידי האי שהוגלו.

בסוף הועידה, כאשר לא באו לידי
פשרה כלשהיא, הודיעה פקיסטן, כי תעלה
את הבעיה 1ב פני או״ם בישיבה הבאה.
כתב מיוחד של העולם הזח, שביקר
לא מזמן בקשמיר, מוסר: בעלותי על
האוירון הדקוטה של קו התעופה ההודי
בניו־דלהי, היה מזגי האויר חם מנשוא.
האוירון טס מעל שטחים׳ חרוכים, נרחבים,
שבעוד כמה שבועות, עם בוא גשמי
הזעם של המונסון, יהפכו שדות אורז
וחיטה פוריים. עתה, זהו רק שממון חום.
אחרי יותר משעה טיסה, הסתמן פתאום
קו רכסים גבוה באופק הבהיר. בד,ת־קרבנו,
ראינו הרים גבוהים עם -פסגות
מכוסות קרח מבריק ומדרונים מוריקים.
היו אלה ׳מבואות ההימלאיה. האוירון הגביה
טוס, האויר בתא התקרר ואפשר היה
לנשום ביתר קליות. כמה רגעים אחרי כן,
עבר המטוס דרך פתח צר בהרים. בכל רגע
נדמה היה• כי אחד מכנפי המטוס יתנגש
בכתפי ההרים. הלב הפסיק מדפוק. אך
בכל פעם, באה הטייה חדה, שהצילה אותנו

העולס
מריסוק. את הסכנה האמיתית, שבנסיעה
זו, הבינותי רק כעבור שלושה.ימים, בקוראי
בעתון על אוירון נוסעים שהתנגש
בהר באותו פרוזדור.
ערפדעבה. פתאום, אפף אותנו. ערפל
עבה ולא יכולנו לראות דבר. הטייס. אי*נץ
את מנועיו והאוירון עלה בסתירות, כדי
להגיע לגובה — מעל פסגות ההרים דממה
מתוחה השטליתה בתא הנוסעים.

ליד הגבול הצפוני־מערבי, וגרמו בשעתו
צרות מרובות לבריטים, ושמשו כנושא
לסרטים הוליבודיים רבים.
שני השבטים פלשו לקשמיר באוקטובר
, 1947 רצחו, שרפו כל מר, שנקרה בדרכה.
הם ביזור רכוש, אנסו׳ נשים, מבלי לחמול
אפילו על אחיהם לדת, המוסלמים.
לאחר ימים מספר, הגיעו לשערי סרינגר,
נהיה, ברור, כי כל קשמיר תיפול לידיהם
בזמן הקרוב ביותר.
רק אז החליט המהרג׳ה להסתפח אל
הודו ושלח בקשת עזרה דחופה. הודו לא
יכלה-להשיב ריקם את. הבקשה. כוחותיה
הובלו במטוסים. לסרינגר ונכנסו מיד 7פ־עולו״
לאחר. ימים מ״פר, הונחלה מפלך.
לכנופיות שנסו באי־סדר. ממשלת פקיסטן,
נהגה בממשלות ערב, לאחר מפלת קאוקג׳י,
;ששלחו את צבאותיהן״הסדירים. ממשלת
פקיסטן שלחה את צבאותיה הסדירים בפיק,
ו בריטי, למלחמה בקשמיר. הקרבות
בין צבאות פקיסטן והודו ארכו למעלה
משנה. רק בינואר 1949 הצליחה מע צ ת
ר,בטחון של או״מ לכוף שביתת נשק על
הצדדים הניצים. כשלושה רבעים משטחה
של קשמיר (,שגודלה כמעט כגודל בריטניה
הגדולה) נשארו בידי הודו, והשאר ניתן
לפקיסטן.

,.נקודת קפאון. ממשלה בראשותי
של שייך עבראלר, הוקמה בחלק ההודי,
וכבר תיכ״ה תכנית רחבה לתיקונים סוציאליים.
החשוב שבהם, הוא הפקעת הקרקעות
מידי העשירים וחלוקתם בין איכרי
המדינה שעד כה היו נאלצים למסור את
חלק הארי מיבולם לבעלי הקרקע. החלק
הפקיסטני ־מנוהל על ידי ממשלה מקדמית,
הנקראת ״אזד קאשמיר״ והתלויה בכל
באותה פתאומיות מפתיעה, שבה נכנסנו
בממשלת קאראצ׳י, בירת פקיסטן.
לערפל, יצאנו ממנו. לנגד. עינינו השתרע,
אך בעקבות שביתת הנשק לא באד,
יאור השמש המסנוור, עמק קשמיר הירוק,
ברית שלום ממשית. בקיץ האחרון בא למהעמק
היה כאיזמרגד משובץ. בפנינים י —
קום מתווך מטעם או״מ, השופט העליון
הרי הימלאיה המכוסים שלג מלבין.
האוסטרלי סיר אואן דיקסון. למרות שגוסרינגר,
בירת קשמיר, הינד, מרכז התיירים
הגדול ביותר״ביבשת-׳ הודו. כל בעל, רלו לא היה טרגי כגורל ברנדוט, חברו
למקצוע בישראל, נכשלה שליחותו לחלוטין.
יכולת בורח אל בירת קשמיר — נמלט
שני הצדדים מסכימים למשאל־עם, שיקבע
מן החום והשרב של הקיץ ההודי. לא
מי ימשול בקאשמיר. אך בעוד שפקיסטן
בכדי נקראת קשמיר ״שמיץ האסיאתית/ ,
מתנה הסכמתה בהוצאת כוחות הודו המזו־וזאת,
בגלל הריה, אוירה המבריא, שדו;
יינים וכוחותיה היא, הרי ממשלת הודו
ת׳יה המוריקים.
עומדת על כך, שגם הכנופיות המזויינות
חדרה זה רומנטי
מקום

אך גם
ייצאו מאזור קשמיר. ההודים חוששים
עתה המעשיות המודרנית הכאובה. בקש־שד,כנופיות
תפלושנה לקאשמיר, ברגע שכומיו,
פרושה של מעשיות זו: הם,גדודים
חות הודו הסדירים יעזבו את המדינה. עדיין
הודים מרובים, שאפשר לפגשם בשבילי
לא נראה כל פתרון למעגל קסמים זה,
ההרים הצרים, כשהם מלווים טנקים ומכווכעשרים
אלף מטובי לוחמי פקיסטן והודו
נות יריה. להקות מטוסי קרב מזמזמים
עומדים מוכנים משני צידי קוו שביתת
תכופות בשמי המדינה, אמצעי. בטחון
הנשק. יתר על כן כל הכוחות הצבאיים של
חמורים ביותר, רשיונות מיוחדים לכניסת
שתי חברות הקד,יליד, הבריטית הנ״ל מכזרים,
ולבסוף הג׳יפים הלבנים. ,שדגל
וונים ״לסיבוב שני״ ,במקום לעצור את
האו״ם התכול מתנופף עליהם ובתוכם קציהסכנה
האפשרית מצפון, מעבר לגבולות
נים בני כל האומות, ג׳יפים לבנים אלד,
רוסיה וסין. יובן, מדוע נקראת קאשמיר
מזכירים את ישראל לפני שנתיים.
הנקודה החלשה בכל הקומנוולת — נקודת
הקפאון במשא ומתן.
כל זה מזכיר שעל קשמיר עברה. זה
עתה מלחמה, שעדיין לא נסתיימה בחוזה
לחץ ידי ככוח. היתד, לי הזדמנות
שלום, ובעיותיה דומות במובנים רבים
להווכח, כמה קשה להגיע לפשרה. שוחחתי
לבעיותינו אני.
עם שייך עבדאללה בגן־ביתו בסרינגר.
עבדאלה גבה הקומה ( 6רגל) ובעל העיניים
נושא לפרטים הוליבוהיים. לאהמבריקות׳
והמביעות מרץ רב, לחץ את
חר ששוחחתי במשך כמד, ימים עם אישים
ידי בכות רב, בהביעו את שמחתו בפגישת
רשמיים ובלתי רשמיים, יכול אני לומר,
המבקר הישראלי הראשון. הוא אמר גלויות:
כי חדרתי לעומקן של הבעיות היסודיות,
״תנו לתושבי קשמיר להחליט על עתידם,
הידועות כיום בעולם כ״בעיה קשמירית״.
על הפקיסטנים וההודים ללכת מכאן. ושאז
במשך שנות השלטון הבריטי הארוכות,
תנתן לנו האפשרות לבחור כטוב בעינינו.
היתד, קשמיר עצמאית-.אם כי מהשליה
אני משוכנע, כי עלינו לבחור בהתאם
(המהרג׳ות) קיבלו עליהם פיקוח עליון
ללאומיותלו, ולא בהתאם לדתנו. אנו הודים
של הבריטים, הרי קיבלו בתמורה חופש
בראש וראשונה ורק אחר כך מוסלמים.
פעולה מלא בכל עניניה הפנימיים, שניצ־ברצוננו
להתאחד עם העם ההודי. הגדול.
לוהו למטרותיהם האישיות. עריצותם של
הנני משוכנע, כי זוהי גם דעתם של רוב
המהרג׳ות ההודים היתד, בלתי מוצדקת־־
חברי.״
לנוכח העובדה, כי שלושה־רבעים, מתושבי
לעומת זאת מצאתי בקאשמיר גם תושקשמיר
הינם מוסלמים. אך השפעת תנועת
בים בעלי דעות י מתנגדות. הם שלחו לי
החופש הגדולה של גנדי הורגשה גם
הזמנה לפגישה סודית. בה הלעיטוני בתות
בקשמיר. אחד מראשוני הנוטים אחרי תנוער,
שדה בקצת. מיני מאפה מצויינים, ועוד.
זו היה מורה צעיר ואביון בשם שייך
דברי מתיקה, תוך כדי הרצאת רעיונם :״אנו
עבדאלה. על אף היותו׳ מוסלמי,׳ נתפס
מוסלמים, ובתור שכאלו עלינו להתאחד
לרעיון הודו חופשית־ מאוחדת, שתשמש
עם פקיסטן. אנו חוששים מפני ההודים.
בית לכל תושבי הודו, ללא הבדל דת
וכי לא נרצחו מאות אלפי מוסלמים בהודו
ועדה. ממשלת המהרג׳ות נלחמה. בו קשות
וכאן, בקשמיר עצמה?״ שאלו בזעם. הם
והוא בילה את רוב זמנו בבתי סוהר.
מתחו בקורת קטלנית על משטרו של עב־אך
הרעיון הלך וכבש בהדרגה את• כל
דאללה בכנותם אותו משטר דיקטטורי,
תושבי קשמיר.
הנשען על משטרה והאשם במצב הכלכלי
הקשה.
בקיץ , 1943 החליטו הבריטים על פינוי
הודו, לאחר שחילקור, לשתי מדינות: הודו
אפשרות פתרון מהיר לבעית קשמיר,
שנדונה זה. לא מכבר בדלהי ובקארצ׳י נסופקיסטן.
אך המד,רמה של קשמיר לא
תיימה שוב בכשלון. התהום המפרידה, כיום,
יכל להחליט לאיזו מדינה להצטרף. הוא
בין הודו ופקיסטן דומה מאד לתהום המפביקש
ארכה, אך מושליה הקנאים של
ריד ,בין ישראל ושכנותיה הערביות. רק
פקיסטן החליטו לקחת את קשמיר בכוח.
הזמן יוכל לרפא את הסכסוך.
הם זיינו את הכנופיות והשבטים, שנעו

.העולם וזזה״ ,מם 691 ,

ע ד ׳:ר שיון מיו חד, מטע
משדדהמשטרה, בי ק רו
אוד א בנ ר • ומק סי ם סדו מון.
עורך ״ ה עוד הזה״ ואדמו,
ב או מן ח ב שי בבתיה סו ה ר
בתד ־ מונדו בי פו, ו ח קרו
במשך חו ד ש ימי א ת

ה שו ד די ם
ה תנ אי החרק מתפרם
ר ה רן
תו צ או ת

הר א שון
ח קי רתם. שאין רהתקדים
בארץ. מ ס קנו תי התתפ רס
מנהבג דיון הקרובשד
״העוד הזח״.

עם ירושת המנדט, עברו לידי ממשלת ישראל, בימי
הקרבות, שלושה בתי־סוהר, אשר כל אחד מהם היה
לשם־דבר בפי הישוב: המבצר הקודר של עכו, צינוקיו
האפלים, אוירת ימי הביניים ! בית־הסוהר המרכזי במגרש
הרוסים בירושלים, ה״קישלה״ בה פוצצו את עצמם שני
לוחמי המחתרת סמוך לתא הגרדום ! ובית־הסוהר ביפו,
ליד השעון הגדול, ממול בניין הסרייה המפוצץ, על
מתקניו המזוהמים, הערותיו הצרות.
שלושה בתי־הסוהר נפסלו מיה אחרי ביקור חטוף,
ע״י מניחי היסוד של שרות בתי־הסוהר הישראלי. עוד
היה קיים רצון כנה למתוח קו תחת המסורת השחורה
של בתי הסוהר המנדטוריים, להקים משהו חדש, אנושי
יותר. אחרי חיפוש בכל רחבי המדינה מצאו, סוף־סוף,
את מבוקשם. בכביש המוביל מתל־אביב לחיפה, ליד כפר
תל־מונד, נמצא אחד ממבצרי־טיגארט של משטרת פלשתינה,
רחוק מכל ישוב. הוחלט להקים בו את בית־הסוהר החדש.
החדרים הותאמו לתאים, נעשו הסידורים המתאימים,
וכעבור זמן מה נחנך בית־הסוהר המרכזי בתל־מונד.
כוח הקליטה 130 :איש.
בנים חורגים של החכרה. לא עבר זמן רב,
ונתברר כי מייסדי בית־הסוהר היו אופטימיים מדי. על
אף החנינה, שהריקה בשעתה את בית־הסוהר, גדלה
אוכלוסית• האסירים במהירות רבה. בית־הסוהר בתל־מונד
נתמלא, והיה צורך למצוא שיכון לעשרות אסירים,
שנשלחו ע״י השופטים למאסר.
בלית ברירה, התעלמו האחראים מן הטעם המר הקשור
בשמו של בית־הסוהר התורכי הישן ביפו, והפכוהו לבית־סוהר
שני. אחרי שהוכנסו בו שיפורים מרחיקים לכת.
כוח הקליטה 210 :איש. בסך הכל היה, איפוא, באפשרותם
של שני בתי־הסוהר לקלוט 340 איש.
ב־ 5בדצמבר 1950 ישבו בשני בתי־סוהר אלה 501 :
איש 161 ,איש יותר משאפשר היה לשכן, בתנאים אנו שיים
מינימליים, בשני בתי־הסוהר הקיימים. עם הרחבת

רשת ר,תחוקה, ריבוי העבירות הגוררות אחריהן עונש
מאכר, הגדלת האוכלוסיה בארץ, והתרבות מספר האסירים
השפוטים לתקופות־מאסר ארוכות וארוכות ביותר, הולכת
וגדלה אוכלוסית האסירים כמעט מדי. יום ביומו. הולכים
ורעים, בהכרח, התנאים בהם חיים, בנים־חורגים אלה של
החברה.

258 יהודים 243 ,ערכים 111 עולים

הדי׳טים 501 .האסירים ששכנו, ביום ה־ 5בדצמבר,
בשני בתי־הסוהר, כללו 120 עצורים, המחכים לבירור
משפטיהם, אך שלא שוחררו בערבות בגלל חומרת
אשמותיהם ; 381 אסירים שכבר נשפטו. מתוכם נשפטו
160 איש לעונש. מאסר עד 6חדשים 64 ,לעונשים עד
שנה אחת 66 ,לעונשים עד שנתיים 57 ,לעונשים עד 5
שנים 16 ,לעונשים עד 10 שנים 6 ,לעונשים העולים על
10 שנים 4 ,למאסר עולם ו־ 8נדונו למות.
בסך הכל כללה אוכלוסית בית־הסוהר 258 יהודים
ו־ 243 איש מבני המיעוטים הלאומיים. מבין 258 היהודים
הגיעו 111 איש למדינה אחרי הקמתה.
את המקום הראשון בין העבירות תופסים הפושעים
נגד הרכוש: גניבות, התפרצויות וכדומה ( 192 אסירים);
מקום שני: עבירות פוליטיות ופוליטיות־למחצה, כגון
החזקת נשק, ריגול, הסתננות. וכדומה ( 113 אסירים) ;
אחר כך באים מקרים של הריגה ורצח ( 50 אסירים);
עבירות כלכליות, שוק שחור, סמים משכרים ( 49 אסירים)
; שוד, איומים ותקיפה ( 43 אסירים) ; עבירות
מיניות ( 31 אסירים) ; חוב לתשלום מזונות ( 9אסירים) ;
פשעים כלפי האנושות ( 5אסירים) > עבירות תנועה
( 5אסירים) :והסגת גבול פלילית ( 4אסירים) ; מה הם
התנאים בהם חיים 501 איש ואשד,
אלד? ,מה העולם הנפתח לפניהם, ברגע
= 5 8 1
שנסגר מאחוריהם שער־הברזל של
451| 9
החברה? כיצד מבלים הם את השבועות,
החדשים, השנים הארוכות של מאסרם י

תאמספד , 14ד 1ל * מ 1נ ד: תא זה נועד לקלוט 18 אסירים. למעשה, שוכנים בו, כעת,
24 אסירים בלילה, ואילו ביום מועברים אליו 24 אסירים נוספים, מן האגף השני של
ביתיהסוהר, שאין בו חצר לטיולים. רק לחלק מן האסירים יש מקום במיטות הקומתיות,
התופסות כמעט את כל ששח התא, והשאר נאלצים להסתפק במזרונים המושמים בלילות
על הרצפה זהמוערמים ביום ליד הקיר. צפיפות נוראה זו שוררת בכל התאים ביפו ובתל-
מונד. בתאים רבים חוסמים האוסירים הישנים את הרצפה.,או במיטות מתקפלות, את הדלת.

מהסן הציוד: זה עתה הובאה עצורה בת , 17
הנאשמת בפריצות, לבית־הסוהר. היא מקבלת 3
שמיכות, מגבת, ספל וסבון. העצורים דשאים ללבוש
בסוהר את בגדיהם הפרטיים עד בירור דינם.

אסיר, שאינו עובד, מבלה בתאו,
בתנאים אלה לוחם האסיר מלחמה
בבית־הסוהר ביפו 21 ,וחצי שעות במתמדת
כדי להשוות לפינתו הקטנה
יממה, ובביודהסוהר בתל־מונד, אשר
צורה פרטית כל שהיא. מדי פעם מסירים
בו כלואים השפוטים לזמן ארוך 18 ,
הסוהרים תמונות המודבקות על הקיר
שעות ביממה. התא הוא ביתו, עולמו,
— בדרך כלל תמונה של בחורה יפה
במשך כל אותו נצח קטן שהוא מבלה
בבגדים, גזורה מתוך עתון מצויר אמ׳בביודהסוהר.
ריקאי.
ע״י מיטות רבות חרתו האסירים
על הקיר את תאריך שחרורם
תא זה הוא חדר, בעל חלון אחד
מבית־הסוהר, כדי להרגיש בזמן החולף.
או שנים ,־ סגור בסריגים, ודלת של
איליו !—תות שאין לאסיר ולא כלום
סריגים סגורה -במנעול. בתא זה ישפרט
למיטה, המחונן
מיטות, מלבד
ברת לשניה, ושני
זאת < לא כלום.
מסרים של קיר
התא הרגיל, הן
ערום, הרי נידונת
ביפו והן בתל־מונד,
מלחמה זו לכשלון.
גדוש ומלא עד אפס
התא הדחוק אינו
מקום מיטיות קומי
יכול להיות ל״בית*
תיות, בדומה לתא
— גם לא לאסיר
של אניד״ בין המיהיושב
בו עשר או
טות אין מקום אלא
עשרים שגה.
למעבר צר ביותר,
מה יכול האסיר
אשר אדם יכול ללעשות
בתאו? רק
עמוד בו בקושי.
דבר אחד: לשכב
אם נשאר מקום פעל
מיטתו. לקרוא
נוי, כדי לאפשר
ספר של ספרית
מעבר ביום ופתיחת ׳ סאניצציה: בשני שלישים של התאים
ביפו הותקנו בחי־שמוש חדישים, בית־הסוהר (כי אין
הדלת, הרי
גם סגורים מן הצד במחיצות נמוכות, אן לו ספרים אחרים),
מקום זה תפוס בפתוחים
מלמעלה. אולם כל אסירי תל״ עתון של בית־הסו־לילה
ע״י מזרונים,
מונד ושליש מאסירי יפו עודם חיים הר או מאגאזין ה מיטות
מתקפלות,
בתא בו עומד ״קרגל* (דלי) פתוח, נשלח אליו ע״י קשהאסירים
רובצים
רוביו, יחד עם המכ והם
עושים את צרכיהם לעיני חבריהם.
עליהם.
תב הדו־חודשי שלאם
פעם חלם מיהם,
או לשחק שחשהו
להתקין, לפמט
ודומינו (הקלחות,
שולחן קטן
פים אסורים לפי פבתא,
הרי
קודת בתי־הסוהר).
לוותר על
ובעיקר: לשוחח עם
מכבר. כי אין אף
חבריו לתא, להתפתא
אחד
אר בפשעים שביצע
סוהר בארץ,
הגדלים והולכים
פר דייריו אינו עובפיו
עם כל שיחה
לה על כוח קליט
נוספת, ומובן שבתו
הרשמית, הרעל
הפשעים הגדושום
בלוחית השלים
ביותר הופך
חורה מעל לדלת.
בהדרגה לגיבור התא.
׳בתי־מלאכה,

אם גורמת צורת חיים זו להתרי־אוכל,
כל חדר
נוונות האדם. חלק ניכר של האסירים
תמש בו, כדי
הם פסיכופאטים מטבעם (״לפחות ״ /ס40
אסיר, נתפס מזמן לצרכי מגורים.
מהם *,סבור חיים צחר, מנהל בית־בצפיפות
איומה זו חי האסיר את
החולים בבית־סוהר יפו) ,והגורם הראמרבית
שעותיו, ישן בלילות, אוכל
שון למצבם היה מצב משפחתי רעוע,
את ארוחתו האחרונה בערב, ועושה
תנאים בלתי מסודרים בבית הוריהם.
את צרכיו: לרוב לעיני חבריו בתא.
עתה בא התא הצפוף של בית־הסוהר
ומשרש כל שריד של נטית לחיי בית,
בבית־הסוהר בתל־מונד הותקן תא
חיי פרט.
אחד לדוגמה ושוכנו בו האסירים המצטיינים.
בתא זה מופרד בית השיצרה
יסודית זו, של חוסר מקום,
מוש ע״י דלת אמיתית, ויש בו ברז,
אינה משאירה מקום לשום מאמץ רציקערה
— דברים שהם בגדר חלום
ני לשיפור תנאי חייהם של האסירים,
או מאמץ חינוכי, או נסיון של הפבבתי־
הסוה ר הישראליים. אולם גם ברדה.
כל עוד לא ייפתח בית־סוהר
תא זה גרים 6איש בשטח, שאינו
חדש, בעל כוח קליטה נרחב, ישאר
עולה על זה של מטבח רגיל בבית
אזרחי.
בית־הסוהר כאשר הנהו כיום.

אחת התכונות החיוביות, הבולטות מיד לעין,
בבתי־הסוהר הישראליים, היא: אין מדי־סוהר אום־
יניים, המציינים את האדם, כאילו היה חולה צרעת,
כגון ״מדי השוקולד* המפורסמים של ימי המנדט,
מדי הפסים האמריקאיים, או הקשום המשולש
של מדי־האסירים הבריטיים. מלבושיהם של האסירים
אינם שונים בהרבה מבגדיהם של אזרחים רגילים:
מכנסים, וסוודרים אפורים, מדי־קרב צבועים
של המשטרה, חלוקים אפורים לנשים, וכובעים מכל
הסוגים, בהם מסתירים האסירים את ראשם המגולח.
בהיכנס
אדם לחצר בית הסוהר אין הוא מרגיש
ביגע הראשון כלל בי חדר אל ציבור שמשמעת־הענשין
היא יסוד חייה. במידה מסוימת עזרו המדים החדשים
למעט את ההשפלה הכרוכה בהוי בית הסוהר.
בולטים בחברת האסירים המדים האדומים של האסירים,
שניסו אי פעם לברוח מבית־הסוהר (הבאים
להזכיר לסוהרים שיש לשים עליהם עין במיוחד)
וסרטי־הזרוע של האסירים, אשר מתנהלת נגדם חקירה
נוספת בקשר לעבירה אחרת. ה״אדומים* האמיתיים
— הנדונים למוות — אינם באים במגע עם-
שאר האסירים. הם חיים בתאים נפרדים בבית־הסו־הר
המרכזי, בתל־מונד, ומטיילים בחצר קטנה מיוחדת
להם.

הקץ למדי השוקולד 1הפעולה ,־ראשונה של
שדות בתי־הסוהר הישראלי היתח: חיסול התלבושת
המשפילה של ימי המנדט. האסירים לוסשים כיוס
סעדו ם ומכנסיים אפורים או סדי־קרב חוסים רגילים.

אחד המראות האופיניים ביותר בבית־דסוהר ביפו, הוא השלם המתנוסס
מעל לאחד התאים, ליד המטבח :״מס. התא ,28 חדר אוכל מם. ב׳״ .בתא זה
גרים אסירים.
בה בשעה שהצפיפית האיומה הבריחה את מפקד בית־הסוהר לפנות את
חדר האוכל, הוקמה סככה גדולה בחצר, ומתחתיה אוכלים כיום כל האסירים, כמו
בצבא, בשתי משמרות — אסירים לחוד, עצורים לחוד. פירוש הדבר, שאין עוד
לאס־ייב מקום לשוטט בחצר,כמנהגם לפני שנה• הם נאלצים להסתובב, בשעת
הטיול, במעגל, מסביב לסככת האוכל. לא יהיה זה תענוג לאכול במקום זה בימי
הגשמים.
בתל־מונד הוקצב לחדר־האוכל מקום מכוסה, שם הועמדו שולחנות מכוסים
מפות־שעווד. האסירים עומדים בתור, ליד אשנב החלוקה. כל אחד לוקח את מנתו
ומתישב ליד שולחן.
תקציב האוכל הוא 300 פרוטה ליום. האסירים אוכלים שלוש ארוחות בחוץ
(ארוהת־בוקר בשעה ,8.00 ארוחת צהרים בשעה , 12.45 וארוחת ערב בשעה , 16.15
לפני סגירתם בתאים) .בשעה 18.00 הם מקבלים בתאים תה וכריכים.

הכנתהאוכל: העבודה במטבח אהובה על האסירים, כי היא מאפשרת
מחוץ לתאיהם משעה 6בבוקז ועד הערב שני האסירים מימין הם ערבים,
את תקנות ההגנה. האחד ניזון ל־ 6חדשי מאסר בעוון החזקת תחמושת,
ל־ 3חז|שים בעוון נסיעה מכפרו לחיפה, ללא רשיון מטעם המושל ה,צבאי.
השמאלי נידון ל־ 5חקשים בעוון גניבה. שניהם עובדים במטבח .,הטבח עצמו
להשאר שהפרו והשני האסיר
סוהר.

2 4שעותביממה -העיןפקוחה: האשנב הקטן, בשער החצי
הפנימי!! .1בית חסו הו ביפו1 ,וס 011ש! /סוהר לסציץ פנס פני 19 נחו
את השער. זוהי אחת מ־ 2ו נקודות השמירה של בית״הסוהר. הסוהר נמנה עם
24 האנשים, הנמצאים במצב הכן מתמיד — חציים בנקודות השמירה וחציים
השני בחור השינה הגדול, בו שוכנים הסוהרים כ,רזרבה״ ,מוכנה בכד עת
לקפוץ מן המטה, בהישמע קול האזעקה. גם המיטות בחדר זה מסודרות לפי
סך וי נקודות השמירה, כדי שאפשר יהיה להעיר את האייש הדרוש, ביתר קלות.

מספר האסירים בשני בתי־הסוהר מגיע
ל־ .501 מספר הסוהרים הגיע באותה שעה
ל־ .243 במלים אחרות: השרות מעסיק
סוהר אחד לכל שני אסירים.

חלוקתהמנות: תמונה, שתזכיר לקוראים רבים את הנוהג המקובל בצבא.
יאחד הנאשמים הידועים ביותו בארץ מקבל את מנתו — שעועית, תפוחי־אדמה ודג־הפילה,
שאינו זזטר כאן. מנה ראשונה — מרק. בשעת הארוחה אפשר לשוחח חופשית.
ספבודהאוכלביפו: תמונה המבליטה את הצפיפות הנוראה של ביזז־הסוהר.
הסבכה תופסת את רוב שטח החצר, שאינה גדולה בלאו הכי, ואינה משאירה כמעט
מקום לטיול האסירים. הסככה הוקמה לא מכבר כדי לפנות מקום בבניך עצמו.

המספר הזה לבדו מוכיח, עד כמה אין
בניני בתי־הסוהר הקיימים מתאימים לתפקידם.
במקום גושים גדולים, שנוח לפקח
עליהם, מהווה בית־הסוהר ביפו סבך
של מעברים, שגם אחרי כמה ביקורים
קשה להתמצא בהם, ואילו בית־הסוהר ב־תל־מונד
לא נועד כלל לתפקיד מסוג זה.
עובדה זו מכריחה את השרות להקדיש
כמעט את כל כזח״האדם שלו לתפקידי
שמירה ממש, ואינה משאירה מקום לאנשים,
שהיו צריכים להוות את מרכז השרות:
חבר מחנכים ופסיכולוגים, שאינם
לובשים מדים, שיוכלו לעזור לאסיר להתגבר
על בעיותיו ולחזור לדרך החברה בגמר
תקופת מאסרו.
הסוהרים, שמשכורתם זעומה ביותר
(משכורת רגילה — קצת מעל 40 לירה
ברוטו, קצת פחות מ־ 40 נטו) עובדים עבודת
מאומצת: הם נמצאים 24 שעות בתפקיד
( 3שעות מנוחה בחדר־המילזאים,
אחרי כל 3שעות שמירה) ו״ 24 שעות מחוץ
לתפקיד.
בבית־הסוהר ביפו, הנמצא בלב ישוב
עירוני מרוכז, קשה השמירה ביותר, ומאז
הקמת המדינה כבר ברחו מתוכו 2
אסירים (שנתפסו כעבור זמן קצר) .מאידך,
אין סכנה רבה לבריחה דוקה ביפו,
שם שוכנים האסירים השפוטים לענשי-
מאסר ״קצרים״ .ואילו בתל־מונד, שם
גרים האסירים השפוטים לתקופות ארוכות,
ביניהם השפוטים למוות ולמאסר־עולם,
קלה הבעיה בהרבה: בית־הסוהר נמצא במישור
פתוח, רחוק מכל ישוב (אם כי
קרוב לכביש הראשי) ,ונוח להשגיח על
השטח.
החיים בבית־הסוהר עומדים בצל ד,דוקרב
הנצחי בין האסיר, ש 24-שעות יממתו
פנויות לעיבוד תכניות בריחר״ ובין הסו הר,
שתפקידו למנוע את התגשמותן של
תכניות אלה. בחדרו של מנהל השרות
הצטבר אוסף רב־רושם של מכשירים,
שהאסירים הכינוס לעצמם באמצעים פרימיטיביים
— משורים פשוטים, סכינים שו־פינים,
יחד עם אוסף, של מנעולים שבו רים,
שנפרצו בשעת המרידה הגדולה ב־תל־מונד
לפני שנה. מרידה זו, החרותה
בזכרונם של רוב הסוהרים, מזכירה אף
היא את הצורך בנכונות נפשית מתמדת,
הקיימת גם בשעה שהיחסים בבית־הסוהר
נראים נורמליים.

האישעלהגג בבית הסוהר ב־תל־מונד,
הוא היחיד הנושא נשק ב־בית־הסוהר.
ליד עמדת הושמירה תלוי
הפעמון, המאפשר לשומר להזעיק מיד
את כל הסוהרים במקו־ה של מרידה.
שערי־המוהר (בתל־מונד) מגבירים את
הבטחון בפני התפרצות פתאומית.

העכירה הנפוצה כיותר:

חדר המרפאה: א0יר ׳הדהוי, י שנשפט

בכובעו של אסיר זנב מוחבא של ס־;וי
.הרגיל: צינוק. רק במקרים מיוחדים נוספ

,ל־ 4שנות מאסר, בעוון שוך מזויי-ן1 ,עלה*לד-רגת
סמל, הודות להתנהגות הטובח, קקבל ט ^ו ל
במכשיר של גלים קצרים. למרפאה יש* צידד׳
׳חדיש, אולם •אין מקום מספיק להחזקתו. דרושים,
לפחות, עוד 3חדרים. וחך ךי ,0י כמובן, אין.

בראשית>׳.מיו י _של,.שדות בית־הסוהר, עג
הקמת המדינה, היה:־ המשטר־ בבית־הסוהר חפשי
ביותר. אולם מאז המרידה הגן יזלה בתל־מונד
׳.לפני כשנה, הוחמר המשטר בהדרגה. היחס בי!
ם והר ואסיר נעשה רשמי; -יותר ׳,ובית־הסוהו
מקפיד יותר על עבירות קטנות;.

עס היכנס האסיר לבית־הסוהר, הוא־עובר.בדיקה
רפואית יסודית, אתרי שנשאר 24,שעות
ב״בידוד״ ,כפי שמבטיח ד״ר פרינץ, הרופא
הקבוע של.בית־ד־,חולים ביפו, שהתחבב במידה
רבה על אסיריו, אין׳ מצב הבריאות של אוס
לוסית בית־הסוהר. שונה מזה. של לזאר האוב־לוסיה.
כ־ 20 איש • מתיצבים י מדי יום ביומו.
במרפאה הקמנה, בעלת הצי;ד הטוב. בתל־מונד•.
מבקר הרופא רק,פעמיים בלזבוע,־ והוא הדין
לגבי רופאי־ד,שיניים בשני בתי־הסוהר האלה.
הצינוק ׳ אם־ר זה, נקדו ן. לחצי שנה מאסר בעוון גניבה עישן סיגריה
בתאו; ענה בחוצפה למוהר, נידון ע״י מנהל בית־הסוהר לכליאה של 7ימים
בצינוק. הצינוק ( 1.50מ׳ רוחב 2.50 ,מ׳ אורן) משמש גם לבידוד יאנשים
לפי צו בית־הדין, לכליאת מורפיניסט המשתולל בבית־הסוהר, להשגחה על
אדם, שניסה לאבד עצמו לדעת ע״י בליעת כפית. האסיר ישן בצינוק על

ככל האפשר, את הצורך להעביר את התולים
לבית־חולים אזרחי, דבר שאיפשר בריחות רבות.

העבירות הרגילות ביותר בבית־הסוהר -
עישון סיגריות בתאים, בניגוד לאיסור הה!
מור, התחצפות כלפי סוהרים, קטטות בי!
־ האסירים י לבין עצמם, אי־ציות לפקודות, אבד[

״למנהלי בתי־הסוהר סמכות רחבה מאד להטיל
ענשים על אסיריהם — החל מקיצו׳
מנת הסיגריות, הפסקת טיולים בחצר, הפסקו
ביקורים ומכתבים (כל אסיר רשאי לקבל ביקוו
אחד או מכתב אחד לחדשיים) ,כליאה בצינוק
תזונת ענשים בצינוק. רק במקרים נדיריו
משתמש המפקד בעונש החמור ביותר: הארכו
מאסרו של האסיר (שנה אחת בבית הסוהו!

עישוןבצוותאכתל ״ מונד: כל אס־ר מקבל ׳ 4סיגריות. בינם, ו הו א׳ חיי ב לע(שן אותן
כורעים עד גמר הסיגריה (במרכז) וזורקים את הזנב לתוך פחית במרכז החצר. הבאת הסיגריה

בזמנים קבועים בחצר. בקבלם א1נ
לתא נחשבת עבירה חמורה ביותר,

אם יש בבית־הפוהר דבר אחד, שהוא איום גס מן הצפיפות, הרי זה חוסר
התעסוקה, הגורם בהכרח להתנוונותם של האסירים.
ביום 27 בדצמבר היו כלואים 189 איש בבית־הסוהר בתל־מונד. ממספר
זה יש לנכות את 51 העצורים, שאינם עובדים. הדו״ח היומי של אותו יום
מראה: מתוך 138 האסירים לא היו עסוקים 72 איש בכלל, בשום תעסוקה
שהיא. מתוך שאר 66 האסירים עבדו רק 17 איש בעבודה יצרנית או מקצועית
כל שהיא ( 10 בגן הירק 1 ,כשרברב 1 ,כצבעי 5 ,בנגרות) ,ואילו 59 הנותרים
עסקו בשרותים שונים ( 14 במטבחים 8 ,בניקוי בתי השימוש 4 ,בנקיון כללי,
9במכבסה, וכו׳) .ביפו גרוע המצב עוד יותר.
הסיבות העיקריות לחוסר התעסוקה: תוסר מקום, חומר תקציב, חוסר
ציוד. ביפו ישנם מכשירים טובים לנגרות, אולם הם נערמים באחת הפינות,
מחוסר. מקום. כל החדרים, שנועדו בשעתם לחדרי־מלאכה, הפכו מזמן לתאי־מגורים.
הנשיון
הראשון לחולל מהפכה במצב זה נעשה לפני שנה בתל־מונד, עם
פתיחת גן הידק, המעסיק בעונה עד 15 איש. הגן סיפק, בעונה שעברה 19 ,טון
ירקות לבתי־הסוהר, דבר שגרם לשיפור ניכר בתפריט. אולם גם נסיון זה לאיכול היה לגרום לשינוי מהותי במצב האיום, בו מבלים אסירים שנים שלמות
של חייהם בבטלה נוראה, באפם מעשה מוחלט.
בכל זאת מסכימים כל הסוהרים שאפילו נסיון זעיר זה להקים גינה לפני
שער בית־חסוהד שינה לחלוטין את האוירה במקום .״האנשים נראו יותר
מרוצים, פחות מרי נפש״ ,אומר אברהם מרחבי, מפקד בית־הסוהר בתל־מונד.
והגנן הראשי מי שהיה במאי באיטליה, מאשר :״האסירים עבדו בשמחה,
מתוך רצון. רבים מהם עבדו זו הפעם הראשונה בחייהם.״
לעובדים בגינה לא ניתנה משכורת, פרט לתוספת של 4סיגריות ליום —
והשינוי בתפריט שבא עם היבול הראשון. אולם אין ספק שלוא התפתחה שיטה
זו אפשר היה לתת לאסירים שכר שיאפשר להם לא רק לשלם בעד כלכלתם
במאסר, אלא גם משאיר להם חסכון מסוים שישולם להם.ביום שחרורם ויקל
עליהם את חבלי הלידה הראשונים בחיים האזרחיים.

שרותים במקום עבודה: כל האסירים כובסים
בעצמם בגויהם. שרותים אלה אינם ממלאים את יומו של
האסיר, אן אינם מכשירים אותו לחיי עבודה בתום תקופת
ענשו .״תנו לנו עבודה!׳ היא דרישתם העליונה של האסירים,
המרגישים, כי הבטלח הנצחית מנוונת אותם בהדרגה ותחסום
בפניהם נל דרך ל חזוי לחיים נורסל״ם אחרי שיחרורם.

מלאבה

מאחורי

הפריגים:

״מאושרים״ אלה, המעסים .,היכולים לבלות
את יומם בעבודה מועילה כל שהיא.
אנשים הלומזיס מקצוע, שיוכע לפרנסם
גם, בחיים אזרחיים —-מעטים עזד יותר.
מספרם אינו מגיע ל״־/״סו מכלל האסירים.

.נבת סיגריות לתאים. מקרה יומיומ: סוהר נזוצא
האסיר מובא לדין-לפני מנהל בית־והסוהר. העונש
תזונת־ענשים והפסקת הטיולים בחצר.

זיק את האסיר גם במשך 4החדשים הנוספים,
כעונש על התנהגות בלתי־טובד.),
לעומת העונשים, בידי המנהל לתת גם
פרם לאסיר מצטיין: מינוי ל״סמל״ ,העונד
שלושה קוים בריטיים על שרוולו, מקבל שתי
סיגריות נוספות כל יום, רשאי להימצא מחוץ
לתא עד לשקיעת החמה וגר בתא עם סמלים
אחרים. מספר הסמלים יכול להגיע ל־50/0
ממספר האסירים השפוטים, והם אחראים על
שאר האסירים ועל עבודתם. הסמל הוא המעמיד
את האסירים ב״דוס״-בשעת הסיור-היומי
של המנהל בתאים. יכול אסיר להתמנות לסמל
אחרי החודש הראשון של מאסרו.
תלונותיהם של האסירים עצמם נוגעות
לרוב לפרטם קטנים .״מדוע לא נותנים י לנו
לעשן בתא, מתי שאנחנו רוצים?״ שואל אחד
מהם. ושני מתמרמר :״מדוע לא נותנים לאשתי
לתת לי סוכריות כשהיא בא־ .לבקר אותי?״
תשובת הסוהרים: אם אחד יקבל ממתקים והשני
לא, יגרום הדבר מרירות בלב שאר האסירים.

יגריה (מימין) כורעים האסירים. על הארץ
יטה כולה באה למנוע אותה לחלוטין.

נשארים

בבתי־הסוהר של מדינת ישראל נמצאים כיום 74 עבריינים צעירים,
למטה מגיל , 18 אשר השופטים פקדו להחזיקם שם מחוסר מקום
מתאים אחר. עבריינים צעירים אלה הם רק חלק — אם׳כי החלק
המחפיר ביותר — של פרשה ההופכת את בית־הסוהר, בפי כל יודעי
דבר וגב בפי הסוהרים עצמם, ל״בית־ספר לפושעים מועדים״.
אוכלוסית בית־הסוהר
מטיפוסים מורכבת
רבים. קיים סולם שלם

׳ כתא אחד: גנב, עבדיין תנועה,
פושע מיני 2 ,שודדים, מפיר תקנות
הפיקוח. בתנאי הדוחק הקיימים אין
כל אפשרות להפריד בין האסירים לפי
סוגי -עבירותיהם, אופים והתנהגותם

שני: החיל מן הפושע
המועד, אשר )שום דבר
בעולם לא ישנה אותו,
וכלה בעבריין המקרי, וביצע שנכנע ליצר
בשעת משבר נפשי
גניבה קטנה, ושיכול היד, להרגיש בחרטה כנה ולחזור למוטב — לולא
כלאה אותו החברה בתא אחד עם אותו גנב מועד, המכניס אותו

תא השפוטות: הצפ;פות אינה קטנה
תאשר • בתאי הגברים. בשני התאים של אגף
הנשים גרות 9אסירות שפוגוות ו־ 4עצורות.
לנשים יש מרפאה נפרדת משלהן. תעסוקה :
אפס. על המחלקה אחראית סמלת של השרות,
כל השמירה בידי סוהרות הלבושות מדי חאקי.

אחוז הפשעים בין הנשים,
הוא מן הנמוכים בעולם כולו.
לעומת 501 אסירים ועצורים,
נמצאו ב־ 5בדצמבר באגף הנושים
של בית־הסוהר ביפו רק
13 נשים — מהן 9שפוטות
ו־ 4עצורות.
העבירות העיקריות: פריצות,
גניבות, עבירות נגד
האנושות.
למרות מספרן הקטן של האסירות,
התנאים כאגף הנשים
קשים ביותר. אין אפשרות להעסיק
את הנשים אלא בתפקידים
קטנים (כגון תיקון בגדים),
תנועותיהן מוגבלות לשני התאים
הקטנים ולחצר הזעירה.
אין שום טיפול מיוחד בג־
׳שים, שום נסיון אינו נעשה
להחזירן למוטב. מובן מאליו,
שאין כל אפשרות להפריד בין
עברייניות צעירות, שהגיעו
בפעם הראשונה לבית־הפוהר
והיו יכולות לשנות את דרכיהן,
ובין פרוצות מועדות,
שיחסן הציני מדבק בהכרח.
ההפרדה היחידה הקיימת (.בתוקף
החוק) ,היא בין השפוטות
ובין העצורות, המחכות עדיין
לבירור דינן.
עד לפני זמן מה, לא היה
שום מגע בין האסירים ובין רק האסירות בבית־הסוהר.
מפעם לפעם היו האסירות
נאלצות לעבור בלית ברירה את
החצר הגדולה בה מטיילים הג־

ברים, בדרכן למרפאה הכללית (אף כי יש לאסירות מרפאה
קטנה משלהן) .משנוכח מפקד בית־הסוהד, כי מגע זה לא גרם
להפרעות ולהתפראות, עשה נסיון מיוחד במינו לרכך את
ההפרדה החמורה, כדי לתת לנשים אפשרות כל שהיא להשתתף
בחיי החברה הזיעזמים הקיימים בבית־הסוהר. באחת מהצגות

ל״מקצוע״ לכל ימי חייו.
בתנאים הדחוקים ובצפיפות
הנוראה של בתי־הסוהר הקיימים
אין כל אפשרות להפריד
בין סוגים שונים אלה. גם את
ההפרדה היחידה, אשר החוק
מכריח לקיימה — בין אסירים
ובין עצורים, המחכים לבירור
דינם — קשה מאד לקיים
בתנאים הנוכחיים. הפרדה אוטומטית
נוספת, לפי אורך
תקופות המאסר, קיימת ממילא
— ביפו נשארים האסירים
שנשפטו לתקופה עד שנתיים
והנשים, ואילו בתל־מונד יושבים
השפוטים לתקופות ארוכות
יותר והנידונים למות. אולם
במקרים רבים מאד אין אורך
תקופת המאסר מעידה על סוג
הפשע או על אופיו של האסיר.
יש הבדל גדול בין מנשה
ורשבסקי, שנשפט כמשתתף
בשוד רחוב המלך ג׳ורג׳ ,אך
בלי ספק אינו פושע מועד,
ובין החבורה המפורסמת שביצעה
לא מכבר את הבריחה
הגדולה מבית המשפט. בכל
זאת מערבבת החברה אגשים
אלד״ הורסת באסיר כל רצון
לשמור על הגינותו. יכול מנהל
טוב לכלוא אסירים בעלי אופי
חיובי יותר בתא אחד, אך אין
הדבר עוזר הרבה בבית־סוהר
דחוק, בו נפגשים כל האסירים
בטיולים, בחדר האוכל, בעבודה.
פרק
מיוחד הוא היחס בין יתכן הגזעים בבית־הסוהר.
שבתי־הסוהר הם המקום היחיד
במדינה בו הוגשם עקרון שווי
הזכויות ואחוות־העמים הלכה
למעשה. אין קיימת כל מחיצה
בין האסירים היהודיים והערביים,
היחסים הם ידידותיים.
במקרים רבים גרים בני שני
העמים באותם התאים.
איש אינו יכול להעריך כמה
תשלם המדינה, ברבות הימים,
עבור החינוך המצוין הזה
(שהיא ־נותנת לעבריינים צעירים,
לפושעים מקריים ולשאר
המזדמנים במקרה האסירים ויוצאים משם
לבית־הסוהר
פושעים מועדים. מספר גדול
יותר של בלשים, שוטרים,
סוהרים, תקציבי משטרה וב־תי־סוהר
— אלו תהיינה התו
״חצר*
האסירות: שטח זעיר
הוא המקום היחידי בו יכולות האסיר
לנוע ולתלות את כבסיהן. הסמלת מיו
שפוטה ל־ 3חדשים בנאון גניבה, האסי!
במרכז למאסר חודש, בעוון פריצות. הע!
רה משמאל נאשמת ברצח בנה ומחכה לדי

הקולנוע, הנערכות מדי פעם לאסירים, הורשה לנשים לש!
על ספסל משלהן בין הגברים• לאפתעת הכל נהגו הגברים
על אף היותם מנותקים מחברת נשים חדשים על גבי חדשים
בג׳נטלמניות גמורה. מאז ניתן לנשים להיות נוכחות בהצג
אלו.

צאות של חינוך קל־דעת זה.
כל שלוש הבעיות הגדולות של בית־הסוהר
הנוכחי: חוסר המקום, חוסר התעסוקה וחוסר
ההפרדה, נובעות משורש מרכזי אחד: אין

בתי־הסוהר הקיימים מתאימים לתפקידם. זו
שאלה של תקציב, אך לא שאלת תק:
בלבד: היא נוגעת גם לעצם יחסה של הח:
אל בית־הסוהר, אל בעית העונשים החוקי

זוגות עיכים מאשימים את החכד ״ :העבריינים הצעירים, בבית־הסוהר ביפו, כלואים
אמנם בתא נפרד, אן באים במגע ב.תשך כל הז ם עם פושעים מועדים. החמ ש ה: בן 7ו
השפוט ל־ 6חדשים בעוון התפרצות, בן 17 השפוט לשנתיים בעוון כייסות, עצור בן 17 הנאשם
בהתפרצות, עצור בו 15 הנאשם באותה עבירה, עצור בן 16 הנאשם בהכאת אדם, שהשופט
סרב לשחררו בערבות 3מבין ה־ 5הס תנ-כי ״מוסדות״ ,ש 6כבר קבלו את הדרכתם הראשונה
לקאריירה של. פשעים. בית־הסוהר, שהוא ביתיספר לפושעים מועדים, ישלים את חינוכם.

במד
(הנזשן במדינה עמוד )3

דרכי חיים
אדםב די שם

ביום הראשון של שנת ,1951 בשעה
שמונה בבוקר 1 ,לינואר הופתעו עוברים
ושבים בנכר דיזנגוף בתל אביב, למראה
אדם כבן 40 המתהלך ערום לחלוטין בגנה
הציבורית.
כמה ימים אחרי כן, הוגש לבית המשפט
כתב האשמה בלתי רגיל, שהכיל במדור
המיועד לשם ולכתובת את המשפט :״אדם
אשר שמו וכתבתו אינם ידועים למשטרה,
כי הוא סירב למסור אותם״.
מדי פעם בפעם אפשר לראותו ישן על
מדרכה באחד הרחובות, בחדר מדרגות של
בית, או במגרש ריק. אבן למראשותיו
והוא מכסה את עצמו בנייר עתונים•
אשר למשטרה, אין לד, כל סמכות לטפל
באנשים שקטים, שאינם מפריעים לציבור,
אינם גורמים חבלות גופניות לאזרחים,
אינם מפירים את הסדר, אינם מקימים
בהלה במקום ציבורי, אינם גונבים וכיוצא
באלה. אדם ישן תחת כפת השמים, או
מסתובב מלוכלך, או רעב — כל זה אינו
שייך למשטרה.
״ לאהשתגעתי * .אולם באותו בוקר
הפר האדם בלי־שם את החוק, בזה שפגע
במוסר של הציבור. וכאן היה כבר מקום
לטיפול אינטנסיבי. באו השוטרים, עצרוהו,
הביאוהו* לכלא, נתנו לו בגדים ואמרו :
״תתלבש״ .השיב :״לא השתגעתי, אני
שונא בגדים. הגוף הוא שלי ואיש לא
יגיד לי איך ללכת״ .״מד, שמך?״ שאלוהו.
השיב :״שמי? מה זה חשוב לכם? אין
לי שם״ .״איפה י אתה גר י גר ז
בוקרה אגיד לך, אינני גר, עכשיו אני
גר פה״ .״בכל זאת, איפה הכתובת שלך?״.
התרגז האש בלי־השם ואמר :״שאלו עד
מחר, לא אגיד, לא שם ולא כתובת״.
הבינו השוטרים כי המקרה שלפניהם
הוא רציני ויש לטפל בו כראוי ולהביאו
בפני שופט כדי שיקבע, שהאיש אינו שפוי
בדעתו, ואז יוכל השופט לקבוע, שיש
מקום לתת לאדם טיפול רצוי, היינו בית־חדליט.
לא מן הנמנע שיימצא מקום
במוסד — ואז יהיה הכל בסדר והאיש
בלי שם ובלי כתובת יקבל במקום שם —
מספר, וכתבתו תהיה: בית החולים.
צריך היד, להביא את האיש בלי־שם
בפני שופט והנה הוא מסרב להתלבש.

במרומים: מהכיוון ההפוך הגיעה מכונית
משא, שהתנגשה בעגלה והסוס נפצע באחת
מרגליו. עמד הסום הפצוע על שלש
רגלים, שותת דם. הקהל נתאסף סביבו,
העגלון רשם את שמו של בעל המכונית.
עמדו האנשים במקום, שלחו מבטים נוגים
אל הסום הסובל, לא קראו את
״מגן דוד אדום״ ולא את חברת ״צער
בעלי חיים״ — הם עמדו והביטו.
מישהו הלך, אמנם, וטילפן למישהו,
הופיע
אך עברה שעהועוד שעה ולא
אדם במקום: ,שיוכל לעשות דבר. קרוב
לשעה 12 הגיעו מוסמכים והחליטו, כי
יש להקל את סבלו של הסוס ולהמיתו.
ירו בו וכנראה פגעו, אך הסום לא מת,
המשיך לסבול, שתת דם. לבסוף, אחרי
איבוד דם רב, צנח ארצה והחל רועד.
האנשים עומדים מסביבו ומביטים
קרוב לשעה אחת אחה״צ, הופיעה במקום
מכונית טנדר ועליה כתוב ״גן ר,ח־

הסוס הפצוע
״לא זה בלבד שהלכתי להביא בשבילך בגדים,
אתר, עוד מסרב״ — אמר השוטר. ואז
שקל האיש־בלי־שם את הדבר והסכים להתלבש
ולהופיע בפני שופט. הביט השופט
לכתב ההאשמה, ואמר :״תביאו רופא
ממשלתי״.
ומאז הלך הכל כשורה. האיש בלי שם
קיבל טיפול מתאים, באו רופאים, בדקו
אותו. על הניירות והטפסים כתוב :״אדם
ששמו אינו ידוע, משום שהוא מסרב לגלותו
למשטרה״ .קיבל דירה וגם אוכל. מוסר
הד,שכל: כדאי לפעמים לפגוע במוסר של
ההברה ביום הראשון של שנה טובה ומבורכת...

במסגרת
הרחבת הכבישים וצמצום
המדרכות, של מחלקת העבודות הציבוריות,
החלו בפירוק השעון והאי. לא ידוע היכן
יעמוד עתה השעון, שהוא נכס ציבורי
חשוב. לא ברור היכן יקבעו זוגות להבא
פגישות. לא ברור היכן יתאספו נהגי המו ניות
בלילה לשתות ספל קפה תורכי.
מספרים על יהודי אמריקני אחד, שביקש
לקנות את השעון הנזכר ולהחביאו עד
בוא היום שבו יקום מוזיאון לעתיקות
העיר. אותו יהודי, מניו־יורק, אמר כי
השעון של מוגרבי הצטייר בעיניו כ״ביג
בן״ שמעל בתי הפרלמנט באנגליה. הוא
אפילו נושא בכיסו תצלום ליל ה־29
בנובמבר : 1947 כשבחור נלהב טיפס על
השעון והניף עליו דגל.

משכם
ה חו לי ה ה ־ *3

עמוד השעון
הם נפגשו והתחתנו
יות״ הכל הבינו מיד, כי מסרת האנשים
האלה היא לעזור לחיות הטרף בגן החאספקת
הבשר.
יות העירוני, בשטח
מהטנדר יצאו שני אנשים, עם גרזנים,
והתחילו להכין את הסום במקום, לעיני
הקהל. בתחילה הממוהו על ידי מכה
בראש. הסום עוד הרים את ראשו ושלח
מבט חרישי סביבו, בשעה שהגרזן כבר
עסק בהפשטת העור. כאן החלה הצגה
בנוסח בית מטבחיים, לעיני מאות אנשים,
באמצע הרחוב, מול בית המשפט המחוזי.
פשטו מהסוס את העור, אחר כך חתכוהו
לגזרים, העמיסו את הבשר החם על העגלה
והסתלקו מהמקום, בהשאירם שלו־לית־דם
גדולה על הכבי ש...

דומה, כי לא היה אזרח ישראלי, שלא
קבל על הנמוסים במשרדים הממשלתיים.
ואין צריך לומר: במודיעין ובשיחות-
חוץ של מרכזיות הטלפונים בארץ. נראה
כי האזרחים התרגלו ליחס האדיש והמזלזל
— פשוט, השלימו עם הדבר. ויוכיחו
מספר מקרים מוזרים שאירעו לטלפונים־
טיות במרכזיית הטלפונים בחיפה בה הופעל
לראשונה הצו לענות ב״שלום 1״
״שליום — מודיעין ! ענתה טלפונים־
טית צעירה לקריאה שקיבלה .״אל תתחצפי
צוציקית השיב קול גבר רג־זני
מעבד לקו.

תום שנת
בליל ר,״סילבסטר״ ,עם
, 1941 יצאה הגברת יוליד, גנץ לבלות בחברת
בעלה ומכרים במועדון הפולני בתל
אביב. אותה שעה ענדה סיכת יהלומים,
מזכרת יקרה מאמה. לפני כ־30
שנה, בבודאפסס, קנה את הסיכה אביה
של הגברת גנץ ומסרה לאמה, אשתו. האם
מסרה את הסיכה, מקץ שנים אחדות,
כמזכרת לבתה. הסיכה היתד מזכרת יקרה.
כשרקדה באותו ערב במועדון, שמה אותה
בארנקה. הנשף נגמר בכי טוב. הזוג
חור הביתה. למחרת היום הלכה הגברת
יוליד, לשבת בקפה ״נוגה״ ורק אז הרגישה,
כי הסיכה חסרה בארנקה. מאז
לא נמצאה.
כל זאת סיפרה האשד, השבוע בפני
כבוד השופט המחוזי, מרדכי קנט, בתל־אכיב.
בזה לא נסתיים הספור על. דר־כד,
של הסיכה שנעלמה.
פרק ב׳ :חלפו 9שנים. והנה,
במאי , 1949 עברה הגברת גנץ ליד חנות
צורף ברחוב אלנבי .84 בחלון הראוה רואות
עיניה את הסיכה. הלכה ובקשה לראותה
.״כן, זוהי״ ,גמרה אומר, קראה לשוטר,
סיפרה לו את פרשת הסיכה. .אמר
הצורף, שהוא קנה את הסיכה מאשר,
אחת בשם ינקלביץ. הלכו אליה, אמרר,
מרבינוביץ*.
הגברת ינקלביץ :״קניתי
הלכו אל רבינוביץ, אמר :״רכשתי זאת
מפומרנץ״ וכן הלאה. החוליה מספר 13
של השרשרת היתר, גברת חיה קופלמן.
אמרה האשד נכון, אני מכרתי אותה,
אבל קבלתי אותה מעזבונו של בעלי ה
אמר
התובע, כי לא יוכל להאריך את
השרשרת, יהיה מה שיהיה. השופט זיבה
את הגברת קופלמן, אך מצא כי הסיכה
שייכת לגברת גנץ וציוה להחזיר לה את
החפץ. על כך בא הצורף, שממנו החרימה
המשטרה את הסיכה, והגיש תביעת
פצויים, מאחר שהוא שלם תמורתה כמה
עשרות לירות לגברת ינקלביץ. אם תרצה,
עתה, הגברת ינקלביץ לשלם את הפסדה
(במקרה שהצורף יזכה) ,יהיה עליה לפנות
לרבינוביץ, רבינוביץ לפומרנץ וכך
הלאה, עד אשר תסתיים השרשרת בגבעת
ברנר, הגם, שלא ברור בדיוק מנין לה,
לאשה מגבעת ברנר, הסיכה שנקנתה מידי
אדם בבודפסט, לפני 30 שנה.

״שלום — השעה עשר וחמשה !״ קראה
לתוך השפופרת, הצמודה לצוארה,
הצעירה הממונה על ( 15 מה השעה?).
״מאימתי התחלתם להיות נמוסיים ולהגיד
שלום שאל קול היסטרי של אשה מעבר
לקו.
שואלים הממונים על הדואר :״מיהו
חסר הנמוסים? הקהל או אנחנו?״

רצחמ תו ךרחמים
מכל מקרי ה״רצח מתוך רחמנות״,
שעוררו ויכוח בשנה האחרונה, היה המקרה
ברחוב אילת (דרך יפו־תל־אביב) השבוע,
היחידי, שעליו לא היה מעיז להגן
הסניגור האופטימי ביותר. אירונית
הגורל• הדבר התרחש מול היכל הצדק
בן ארבע הקומות — בית המשפט המחוזי...
קרוב לשעה 9בבוקר עברה ברחוב
לסוס. רתומה נפט עגלת הסואן
גורלו של הסוס נחרץ אותה שעה

לרבבות צעירים, שגדלו בתל־אביב, היה
השעון הגדול של מוגרבי חלק מן החיים.
מעניין היה לקבוע פעם כמה זוגות
נפגשו ע״י השעון, כמה זוגות התחתנו
אח״כ, כמה ילדים נולדו, וכמה לבבות
נשברו מפגישות שלא קוימו.
עתר מאבד ככר מוגרבי את לבו. הככר
תשאר גם להבא, אבל בלי כל ספק תחסר
הרומנטיקה, שהיתר. לככר עד עתה .״אפגוש

מזה 16 שנים, נמצאים האחים התאומים
אברהם וניסן באק, שגילם הכולל הוא
,42 בארץ. אך כשהובאו, בשבוע שעבר,
בפני שופט השלום ד״ר שילה, טענו, כי
הם אזרחים פולנים, ומשום כך לא חלה
עליהם חובת גיוס לצבא ישראל .״מדוע
אינכם חוזרים, איסוא, למולדת?״ שאל
השופט והם הסבירו, כי במשטר הנוכחי
בפולין (במקום אנדרם שולם שם רקוסוב־סקי)
אין הם יכולים לעשות כן. מכל מקום,
השאלה שנתעוררה עם סירובם של התאומים
ללכת לצבא היא עקרונית: החוק
מדבר על ״כל תושב הארץ״ ולא על כל
אזרח ישראלי( .כי החוק טרם הגדיר מי
הוא אזרח מדינת ישראל) .אך השופט הוא
גם בשר ודם :״בחורים, תלכו להתגייס״,
הציע להם ,״ואטיל עליכם קנם סמלי —
וחלס״ .אבל שני האחים אמרו, כי הדבר
זר לרוחם ועל כן נשפטו לתשעה חדשי
מאסר .
כעבור שלושה ימים יצאו בערבות של
500 לירות כל אחד עד לערעור, שהוגש
לבית המשפט המחוזי. בינתיים מתלבטים
שני האחים מה לעשות. ללכת לצבא או
לא ללכת לצבא? — זאת היא הדילמה.
השרות בבית הסוהר אינו כה ארוך כמו
השרות בצבא, והוא גם פחות מייגע. אך
שוב, אין כלל בטחון, כי אחרי שירצו
את עוונם לא יקראו שוב לדגל.
האחים באק לא היו הראשונים, שעוררו
את השאלה הזאת של אזרחות זרה מזה,
ושל צבא זר מזה. קדם להם ויקמור
סמסון, אף הוא בן ,21 נתין ספרדי. הוא
לא התיצב ללשכת הרשום ולא לבדיקה
רפואית. הוא הובא לדין בפני שופט שלום
על שתי האשמות גם יחד והרי אפשר
היה לכתוב פשוט :״לא רוצה ללכת
לצבא״) .סמסון ביקש שדינו יועבר לבית
משפט מחוזי ובשבוע שעבר הובא לפני
השופט המחוזי ד״ר קסן (חשוב על שתי
האשמות הנ״ל) .אמר סמסון :״בו ברגע
שאני מתגייס לצבא זר, הריני מפסיד את
האזרחות הספרדית״ .הוא סיפר, כי כך
אמר לו נציג ממשלת ספרד בישראל ואף
מכתב הגיש. במכתב נקבע באורח סתמי
ורשמי, כי ״כל אזרח ספרדי אשר ישרת
בצבא זר, יאבד אוטומטית את נתינותו״.
לדעת הנאשם, העניין חשוב יותר מאשר
אנשים מסוגלים לחשוב, כי ״סיף סוף
זוהי שאלה של יחסים בין לאומיים —
מדינה כלפי מדינה אחרת״ .ביקש הנאשם
כי מנהל משרד החוץ מר וולטר איתן
יוזמן כעד. השופט הסכים ומר איתן הוזמן.

״שלום — שיחת חוץ אמרה שכנתה,
והתכוננה לרשום את השיחה .״שלום,
שלום נענה קול צעיר מעבר לקו ,״איך
קוראים לך, חבובה?״

<ב־ג בן־ ה ק טן

אותך תחת השעון אימרה שהפכה מושג
בשפה העברית, אפילו בקבוץ הרחוק ביו תר,
תהיה עתה נחלת העבר.

מושכן בדצמבר , 1940 היינו כשנה לפני
שהגברת גנץ הלכה למועדון הפולנים
בתל אביב. האשה שממנה קבל בעלה
את הסיכה מתגוררת בגבעת בתר

* להת גיי ס או דאלה תגיי ס! ״

מה שמך ח בו ב ה?

הם עמלו והביטו

משה פוצ׳יץ
הס נורו במקום
מנוח, שהיה בעל בית־משכונות. הלכו והאשימו
את הגברת קופלמן ב״החזקת
רכוש, שיש יסוד לחשוב שהוא גנוב״.
וכך הגיע הדבר לבית המשפט.
איפה הסוף? טען התובע, כי
הסיכה נעלמה מהמתלוננת ב־ 31 בדצמבר
, 1941 הוא ליל הסילוסטר. הוציאה הנאשמת
ספר קניות של בית המשכונות
של בעלה המנוח, ובו כתוב, כי החפץ

״בעצם, זוהי שאלה של פרינציפ ולא
של מקום המצאו של החייב גיוס״ ,העיר,
אחר הבירור הראשון, התובע במשפט זה,
פרקליט נפת יפו, נתן קנת .״אם המדינה
תמצא, כי תושבי הארץ, שהם נתינים זרים,
אינם חייבים לשרת בצבא ״זר״ ,אזי יוכלו
מחר עולי תימן להשתמש בטענה, שהמלך
יחיא אינו מביט בעין יפה על כל הענין
הזה ...ושלא לדבר על הרי טרומן, מנקודת
ראותם של דוברי אנגלית רבים במדינה״.

פש ע ים
משפט לי1ץ י
בין האנשים שנתקבלו לעבודה באחד
ממחלקות משרד הפנים, לפני כשנה וחצי,
היה אדם כבן 45 בשם משה פוצ׳יץ. איש
משכיל יבעל עבר ציוני בפולין, ובשעתו
מועמד ברשימת הבחירות לסיים הפולני.
השבוע ישב משה פוצ׳יץ בפני השופט

.העולם הזה״ ,מס 691 ,

במדינה
החוקר ואלדמן, כנאשם בשיתוף פעולה עם
הנאצים.
יומיים קודם לכן, גוללו עדים בפני
השופט ואלדמן תמונות מזעזעות, שלא
נשמעו כמותן עד כה באף אחד ממשפטים
אלה, המתקיימים עתה בישראל. היה זה
במשפטו של אחד משני הרופאים העומדים
עתה לדין, באותה אשמה, ד״ר פנחם פשי־טיצקי,
מי שהיה רופא במחנה וולאנוב
בפולין. אשה, ששלושה ילדיה ובעלה נר
אנשים,
שהיו בפרוזדור בית המשפט וקמה
התקהלות רבה. האנשים התרכזו סביב
תמונה, שאשר, אחת החזיקה בידיה .״זהי,
זהו נשמעו קריאות. כעבור כמה שעות
פתחה המשטרה בחקירה נמרצת, כדי לגלות
אדם, אשר לו מיחסים עתה פשעים
מימי שלטון. הנאצים בארופה.
מסתבר, כי באותו יום נתקלה אשה
אחת בתמונה, שהתגוללה על הרצפה, ליד
הכניסה לחדר, אשר בו יושב השופט ממלון.

1ההאת עצמן־

מוסיקה
הם השיגו את פיירברג, הכו אותו קשות,
שברו לו שתי צלעות. האיש הועבר לבית
החולים. כשהבריא הועמד לדין.
ביום בו החלה החקירה, בוטלה האש מה
נגדו. בית המשפט קבע, שלא היתה
זאת אלא עלילת שקר. לא היו הדברים
מעולם. ואז הגיש פיירברג תביעה נגד
שני האנשים, שגרמו ליו שברים בצלעות
ללא כל סיבה. השבוע, בבית המשפט
המחוזי בתל־אביב, נידונו שני רודפי המוסר׳
שעשו דין לעצמם, לארבעה ימי
מאסר ול־ 100 לירות קנס כל אחד.

א ק רו ב ט
לילה אחד יצא יצחק ספרדי, סבל
מתל אביב, לבצע ביחד עם חבריו גניב;
באחד המחסנים הגדולים במרכז המסחרי.
עלה יצחק על גג הבנין בן שלש קומות,
פרץ את הגג, הוציא בעזרת חוט ברזל
את הסתורה הדרושה (שער זנבות סוסים
ועורות) ,ארז אותה משק והחל להתכונן
לנסיגה.
לפתע, עקב קריאה טלפונית של שכן,
שהסתכל במחזה מחלונו שבדירת גג ממול,
הגיעה המשטרה. ראה יצחק כי ברע
הוא, איבד את שווי המשקל, התחלק ונפל
אל תוך הפתח, שפרץ קודם לכן
בגג. לאחר שצנח כשמונה משרים לתוך
המחסן, הצליח לעלות בטפיסה בחזרה
על הגג, מבעד לאותו פתח, אך בו ברגע
ראה כיצד מגיעים שוטרים מצד ימין.
אץ יצחק לצד שמאל וקפץ ישר מהגג
(שלש קומות) מטה, על החול. רדפו אחריו
!שוטרים דרך סימטאות וחצרות. תפסוהו.

תמונה
זו צולמה כירושלים, ליד המשכיר לצרכן, רה׳ הרצל.18.1.51 ,
קורא שיזהה את עצמו ויפנה ראשון לסוכן העולם הזה: אכרהט גיז,
בנין סנסור, רה׳ לונץ ,2ירושלים, יזכה בפרס של צ ל״י. השבוע זכו
ב־ 2ל״י לאה ציון, לוינסקי ,81 מזל כהן, ראש פנה ,17 תל־אכיב,
שהופיעו במערכת כעת ובעונה אחת.
צחו לעיניה, מסרה תיאור מחריד על כל
פרטי הפרטים של אסונה. האשד״ חנה
זיכלינסקי מסלמה, התפרצה בבכי היסטרי,
ובהצביעו־ ,על הנאשם, שישב במקומו,
חיוור, ללא הבעה על פניו, צעקה :״רוצח !
האיש הזה איננו רשאי לשאת את
התואר דוקטור ! קצב ! רוצח לדבריה,
היה הנאשם האיש, שמסר את שלושה בניה
ופעלה לאנשי הס. ס״ כדי שיישלחו למחנה
המוות. כאשר הילדים הסתתרו, הוצאו משם
על ידי הרופא ונורו במקום.
איך לקנא בשופט החוקר ולדמן, היושב
עתה ברוב החקירות המחרידות הללו, אשר
בהן מועלים בזה אחר זה הדים מהעבר
השחור הזה. אך נסתיים יום אהד הבירור
נגד הרופא וההמשך נדחה לתאריך אחר,
וכבר למחרת ישב על ספסל הנאשמים,
בפני אותו שופט, משה פוצ׳יץ, העסקן
הציבורי לשעבר.
הגטו הבטוח. פוצ׳יץ שימש ראש
המשטרה היהודית בגיטו אוסטרוביץ, עיירה
פולנית, שבד, חיו לפני המלחמה כ־16
אלף יהודים. בסך הכל, נשארו בגיטו אלף
יהודים, מאחר ש־ 13 אלף הוצאו, מיד
בתחילת הכיבוש, לכבשני טריבלנקה, והיתר
הסתתרו במרתפים, על גגות וביערות הסמוכים.
לדברי העדים, היה הגיטו בתקופה
מסוימת המקום הבטוח ביותר ורבים מבין
אלה, שהסתתרו מחוץ לגבולותיו, ביקשו
לחזור אליו.
אולם, כפי שמסרו העדים,
אשר לא הרשה להם לד,כנם•
מסר קבוצה של 13 יהודים
הגרמנים וכולם הוצאו אחר
פרט לנערה אחת, היא העדה.
גם העדה הזאת
״רוצח ומשהעיר דה
להצטמצם בעובדות ולא
אותו :״אתה לא היית
קל לך לדבר...״

פוצ׳יץ הוא
במקרה אחד
כאלה לידי
כך להורג,

התפרצה בצעקות
הסניגור, כי עליה
להביע דעות, גידפה
בכבשני טרבלינקה,

המתיחות במשפטים אלה, באולם בית
המשפט, היא בלתי רגילה, בפרט משום
שרוב הקהל, הבא לחקירות המתנהלות,
הוא בעצמו יוצאי מחנות וגיטאות, שליבם
כואב וזכרונות העבר מעוררים את עצביהם.
המשפטים מתקיימים החת שמירה
של שוטרים רבים, מאחר שבכמה מקרים
היו נסיונות של משפטי לינץ׳.
תמונה על הרצפה. יום אחד אירע
דבר בלתי רגיל. לפתע, נשמעו צעקות של

התמונה עוררה זעזוע אצל האשד .,היא
שפשפה את עיניה, מאחר שלא האמינה
לתמונה וחשבה, כי היא קרבן של פיוט.
שמו של אדם מסוים, אינו ניתן עדיין
לפרסום, ששימש עוזר הנאצים באחד המחנות
האיומים, הוזכר תכופות במשפטים
הנערכים עתה בתל־אביב. לדברי העדים,
היה האיש אחד האכזרים ביותר בין כל
ה״קאפו״ (המנהלים של המחנות) ,אך איש
לא העלה על דעתו, כי האדם הזה נמצא
בארץ. כיצד הגיעה תמונתו של אותו איש
אל הרצפה בבית המשפט, אל הפרוזדור,
שבו מתאסף כל הקהל הזה של יוצאי
מחנות וגיטאות? — אכן הדבר מצלצל
כמעשה יד הגורל ...אחר חקירה קצרה
נתברר, כי שבוע ־קודם לכן התקיים בפני
השופט מטלון משפט אזרחי על פיצויים.
אדם אחד תבע את שכנו, משום שכלבו
של השכן נשכו בזרוע. כדי להוכיח את
צדקת דבריו, צורפה?תיקו תמונתו של
האיש ועליה נראים הפצעים שעל הזרוע.
והאיש, שתבע פיצויים על הנזק שנגרם
לו על־ידי נשיכת כלבו של שכנו — הוא
הוא האיש, שעליו דיברו במשפטים אלה...

ע ס קן. נו ט ר 2 ,צלעות
באחד מימי ספטמבר , 1949 ,פשטה
בתל־אביב,
שמועה בשכונת מונטפיורי
שהתושב ישראל פיירברג עשה מעשה
מגונה בשתי ילדות. אחת מהן, בתיו של
נוטר במקום, והשניה של עסקן הסתדרותי,
אף הוא תושב השכונה. זה קרה
לאחר שהמעשה בגן מאיר היכר. גלים
במדינה. מדי יום ביומו היו י מגיעות
למשטרות, בכל רחבי המדינה, תלונות
על מעשים כאלה. המשטרה עסקה יומם
ולילה בחקירות והקהל רתח על הדגנר־טים,
שצצו לפתע בארץ.-..
השמועה שנפוצה בשכונה, הסעירה
את הרוחות ואנשים נשים וטף יצאו לביתו,
כדי ללמדו לקח. אולם היה זה הראשון
לראש השנה ופיירברג היה בבית
הכנסת. חכו לו במקום. משחזר הביתה,
וראה את המתרחש, הבין את הסכנה,
פלס לעצמו דרך בקהל אל ביתו, סגר
את המנעולים והתבצר בפנים. אולם כעבור
שעה קלה הבין פיירברג, כי ההרפתקה
עלולה להגמר במשפט לינץ ,,קפץ
מבעד לחלון והחל לברוח, בדרך אל הכביש
הראשי. הקהל רדף אחריו ובראשו
שני האבות, הנוטר והעסקן ההסתדריתי.

הביאוהו לתחנת המשטרה, והכניסוהו
לכלא. עברה שעה, שעתיים, וטרם החלה
החקירה. הלך יצחק לבית השימוש כשידיו
כבולות, יצא דרך החלון והחל לברוח.
הרגישו השוטרים בדבר ודלקו אחריו.
ושוב — חצרות וסימטאות. אך הפעם
היו השוטרים תקיפים יותר — ירו
באויר והוא לא נעצר. ירו שנית ויצחק
נפגע ברגלו השמאלית. אבל הוא המשיך
לברוח, כשהוא פצוע ברגלו והגיע לביתו
שבקומה שלישית.
משהובא יצחק, השבוע, בצני השופט
החוקר מגורי בתל אביב, דיבר כמו ילד.
הוא הודה בכל .״הפסדתי, אין מיה לדבר״.
אך המענין בכל הפרשה: היתר, זו העבירה
הראשונה של יצחק .״החברים השפיעו
עלי״ ,אמר ,״הלכנו וישתינו שרי־ברנדי,
רצינו לגנוב״.
בפרוזדור בית המשפט חיכתה לו אשתו
היפה והצעירה. פנה אליה הקצין התובע :
מדוע אינך דואגת לעורך דין אין
כסף״ — השיבה ,״הקצת ש־ש ליו —
נצטרך לחיות מזה כשהוא ישב. יש
ילד בבית״.
אמר הקצין :״טוב, אנחנו נסדר לו
סניגור על חשבון הממשלה״ .ובפנותו לחברו,
אף הוא קבין משכרה, אמר התובע
:״בעצב, בחור טוב ועדין היא יצחק
זה ולא פושע מועד. ואיזה אקרובט. חבל

צפד פו רץדלח ! ת
כשיצא את הארץ, לפני חדשים מספר,
כדי לנסות את מזלו באמריקה, היה מנוי
וגמור עש עמירם ריגאי לבקר אצל ארתור
רובינשטיין, מלך הפסנתר. אמרו לו מכריו
וידידיו, היודעים את העניינים בארץ הגדולה
:״זה לא כמו אצלנו, כשנוסעים לתל
אביב, שם אי אפשר כלל להגיע אל הגדו־ליב!״
.״סמוך עלי״ — אמר עמירם. והיתד,
לו הרשות לומר כך. כי אכן עמירם ריגאי
היה כבר כאן, בארץ, מומחה לעניני ביקו רים
אצל הגדולים.
מאז החל מרגיש בקרבו כשרון מוסיקלי, גדולים הכריח עמירם כתריסר אמנים
להאזין לנגינתו. הוא פלש לבתים, מאחורי
במת התזמון ת, לבתי מלון, בכל מקום
אשר שם שהו או התארחו מנצחים, פסנתרנים,
כנרים או אפילו זמרים גדולים. את
אונינסקי הפתיע עמירם לילה הפסנתרן באחד
אחד, אחר חצות, במסיבת רעים
והתוצאה: תיק מלא מכתבים
הבתים...
והמלצות לבביות ״לכל המעונינים״.
בחור נחמד ונהדר. אמנם העיקר
היה בשביל עמירם לנגן באזני המוסיקאים
הגדולים, אך ההמלצות הללו (״פסנתרן
בעל עתיד גדול״ ,״כשרון אמתי״ ,״יכולת
ונהדר״)
ענקית״ ואפילו ״בחור נחמד
וכד,
מליאונרדברנשטיין, פאריי, פירס
עזרו לעמירם בהרבה.
עמירם בא לאמריקה וערך אחד מביקורי
הפתע שלו אצל מנהל אחד מבתי הספר
הגדולים באמריקה ומיד קיבל סטיפנדיה.
אבל עסירם לא התלהב ביותר מהרעיון,
כי הוא ביקש ללמוד אצל אחד מגדולי
הדור. איך עושים זאת? פשוט מאד: צריך
רק לערוך ביקור אצל רובינשטיין.
יום אחד, יצא עמירם ללום אנג׳לס
(ייתכן שבמשך כמד, ימים לא אכל, כדי
לחסוך את הוצאות הדרך וכעבור כמה
ימים יצא הדבר לפועל. עמירם לא רק
ניגן בפני ארתור רובינשטיין, היא השמיע
לפסנתרן הגאוני את יצירותיו הישראליות.
ר,אוירה התחממה ורובינשטיין עצמו
התישב ליד הפסנתר. עמ רם הצבר הפך
עתונאי וערך ראיון ש.ם. הוא שאל את
רובינשטיין, מד, דעתו על ישראל ועל השפר,
העברית. רובינשטיין השיב :״העברית היא
שפתנו״ .הפסנתרן ד,׳סיף וסיפר, כי בבית
הוריו היו מדברים פולנית ואידיש, אך הוא
הארץ אצל תיירת מפאריס שהגיעה איבת
דרך שדה התעופה בלוד נמצא, באחת
ממזוודותיה, צעצוע כצורת פיל
שהכיל 250 אבני שוהם. על גופה
של התיירת נמצאו 6זוגות גרבי ניילון
וחתיכת כד צמר (״על המשמר״)
--בכדי להכשיר מספר מקוואות במעברות, הנמצאות כדרום הארץ
ובנגב הביא הצכא כששים טון
קרח ממרכזי הארץ (״הצפה״)--

5000 טון ברזל 1700 ,טון חיטה,
155 טונות פסי רככת ו 60-חיות
מאנגליה כשביל גן החיות בת״א

הגיעו לחיפה באניה ״קומודור גראנט״
(״מעריב בסיור עתונאים,
!שנערך ע״י קרן היסוד במשקי עמק הירדן׳,
נמסר בכל מקום יעל חלקה של דיקק״ל
בהקמת הנקודות. כשהגיעו לים הכנרת,
העיר אחד המסיירים: וזה ים הכנרת,

שהוקם על אדמות הקרן הקיימת

בכספי קרן היסוד (״מעריב
תושב תל-אביב, שנתפס כגניבת נעליים,
והובא לחקירה משטרתית, טען
להצדקתו, כי לא היו לו נקודות הנעלה
.״באין ברירה לקחתי לי ואני מוכן
לשלם״ (״המודיע״)

האדרה התחממה
לא חפץ לדבר אידיש, כי כבר אז ידע כי
״שפתנו היא עברית״ .לבסוף הרצה עמירם
בפני רובינשטיין על הארץ והישגיה, וקיבל
דרישת שלום חמה לכל הצברים ...והעיקר
— עמירם נעשה תלמידו של רובינשטין.
חנ-המולד, יוכל־הכפף. הפרטים
האלה על ביקורו של עמירם אצל רובינשטיין
נמסרו על ידי הגברת מ. ספרדית,
השוהה בלוס אנג׳לס, ששימשה מתורגמן
בפגישה הזאת בין הפסנתרן הגדול והפסנההתלהבות
תרן
הרוצה להיות גדול.
והצלחתו של עמירם הלהיבה כל כך את
הגברת ספרדית, עד אשר שלחה מכתב
ארוך מאד המתאר את כל הפגישה.
בינתיים, הולך עמירם מחיל אל חיל.
קרן נורמן ערכה לו קונצרטים, העת,ינים
הביאו כתבות ולאחרונה הופיע בקונצרט
לכבוד חג המולד ביתד עם אמנים גדולים.
אחת ההופעות החזקות של אמריקה, שבה
התנסה עמירם: קונצרט למען אגודת נשים
חלוציות, לרגל יובל הכסף שלהן...
בקונצרט זה, כפי שמסרו לנו עדי ראיה,
נשאו את עמירם על כפיים והריעו לכבודו.

,העולם הזה״ ,מס׳ 691

תחרויות
תשבץענקמס׳ 5 3
מאוזן ) 1 :יבשה בלב ים ! )4גבעה
קטנה ; )6כלי לשמן ; )9הדוד הנותן את
הדולרים ! )11 כינוי ; )14 אויב ; )16 ער־בון
; )19 בעל שני ממדים ; )21 דמות
מפחידה! )24 גזר עץ שרוף! )26 נזיד!
)30 נגמר ! )32פ ס! )33 אחת ממטרות
הסוציאליזם ! )35 קטן קומה ! )36 עיכוב !
)38 מעגן אוניות ! )39 בגד ! )40 פילה חי !
)42 מסמר ! )43 נקי ! )45 כסוי לבנין ! •
)46 אמנם ! )48 לבנה ונושכת ! )49 אחרון
דחוהמ״ס ! )50 בית־ספר דתי ! )51 דרגה
גבוהה בכנסיה ! )52 נישא ! )53 עני !
)55 ניצוץ ! )56 נשף ריקודים ! )58 בכור
יהודה ! )59 מאור ! )60 בהמה דקה !
)61 חרון אף ! )63 ביאור דברים ! )66
אשפה ! )68 הכנה ! )71 גשם קפוא !
)73 בירת הולנד ! )75 שכיבה על הגב !
)78 אזור על המפה ! )79 מטרה ! )81
טרם היה ! )82 משנה למלך אחשורוש !
)84 פלא ! )85 מסוגל לחתוך ! )87 סופר
אירלנדי שמת בזמן האחרון ! )88 פרי
בוסר ! )90 אינו כבד ! )91 קול חוזר !
)93 מתניתא ! )94 יאזור ! )95 קבוץ
בנגב ! )96 כתב־עת של פלג לח״י)97 !.
לחם ! )99 קריאת מכאוב 100 חומה
קטנה ! )102 גדול בתורה ! )103 בהם !
) 105 מספיק ! )107 מחשבה ; )110 כליה!
)112 הז־טה מרחוק 114 עבור 116
פניה להשתתפות 120 אחות הבן ! )122
מרד אזרחי! )123 יחידה גיאו־פוליטית!
) 125 חיל שדה 126 נרתיק 128 שאינו
מוליד 129 חומת נוזלים ; )130 מלכודת;
) 132 למעלה! )133 אוכל בגדים! ) 136
זז ; )79 בן יומו 138 חבר ; )139 קריה
ע״י טבריה 140 מושב בדרום ; )141
המפלגות שאינן בממשלה! ) 142 מנעול
פטנט 143 טהור 145 משאבת הגוף !
)146 מילת מאון 148 אדון 149ד.ת
פלל ! )150 סוף הנישואין 151 מידה
אנגלית 153 שאון 156 לשון ! )158
מקום קרב ידוע בארץ ! )161 לא הרבה ;
)163 בת קול; ) 165 חיל רומי; )167
עליו ועל טעם אין לר״תוכח ! )168 ענף ;
)170 עוד לא נכנסה לליגה ; )171 בירת
קוריאה הדרומית 173 שלולית מים ;
) 174 שרות המודיעין של ההגנה 176
מלת זירוז ! )177 הזהב הטוב ; )179 נשק!
) 180 מלת בקשה 182 חלון קטן 183
מושב היקים בשרון ! )184 עיר בירה !
) 185 עשרה יהודים ; )186 עיר הכהנים
במצרים 188 גיל חופה ; )189 נשפך
במלחמה ! )191 ירד ; )192 מלה קטנה
כוללת הרבה ; )194 תוספת לשם הולנדי!
) 196 צמוד שפתים 199 מרכז תחבורה ,
בארץ ! )201 תנועת אוכלוסין ! )203
הזקן ! )205 מחשבה ; )209 רעל ; )211
תוספת תפלה לחגים ולר״ח ; )212 כוכב
לכת! ) 214 בן בריתו של אבירם בריב
עם משה ! )215 מצונן ; )217 הנאת הממשלה
מן הסיגריה שלך ; )218 ראש המש פחה
! )219 מין ; )221 מבטיחים להנמיכו
לפני הבחירות ; )222 מפקד כתה ! )224
יש לומר (ר״ת 225 כאן ; )227 בן נח !
)228 מדינה סלאבית באירופה ; )229 איזהי
העשיר ! )230 קובץ הלכות שחברן ר׳ •
יוסף קרו ; )231 נוזל ; )232 רסיסי לילה!
׳ )234 אילו ; )235 מושג גיאומטרי ! )237
ברירה ; )238 מקום גבוה ! )239 בתוכה !
)240 משכן הפרות ! )242 תרומה ! )245
אבי הפרוטה ; )247 דגן ! )250 שער ;
)252 כלי חפירה ; )254 בדיקה ! )256
קצה הגוף ; )257 מאורעות ; )259 אחת
האצבעות ; )260 תפלה ! )262 מפתן ; )263
יהודי ולא מלידה ; )265 בן בקר ! )266
יחידת חשמל ; )268 עומד על פני המים;
)269 שליח צבור (ר״ת)! )271 מבחין בין
יום ובין לילה ; )272 מיסד בית׳־ר ;
)273 מדינה בארה״ב ; )274 מעין ; )275
כבש שמן ! )277 שהרטיבות בו 278
בלי חטא ; )280 מכשיר כתיבה ; )281

.אינו ישן ; )283 סופו של גבור ! )285
עיר מרחצאות ; )288 בעל ראש מבריק ;
)290 חליפין ; )293 בבשן ! )295 אדם
פשוט; )299 אינו אוכל; )301 מוצא
האדם ; )302 מסממני הקטורת ! )304 ריבית
! )305 קבוץ בנגב ; )307 גזע משותף
ליהודים ולערבים ; )303 אשף; )309 שמו
הפרטי של סמאטס; )311 .רצועה; )312
אות ; )314 כירה ! )315 רחם ; )317 חצי
תריסר ! )318 הנמל הגדול ביותר במרחב!
•)319־ שתי המלים הכתובות ארמית בתורה
(גל־עד 320 התחלת פרק בתר,לים ; )321
צדף ; )322 מיכל נוזלים ! )324 ישן !
)325 בתוכו ! )327 נהר בדרום אפריקה !
)328 גיל מצוות! )329 זמן; )330 בהמת
עבודה; )332 קמופלז׳! )335 כלי זין; )337
מחבר שירים; )340 רוטב! )342 הזק; )3.44
סריס שומר עליו! )346 מנביאי תרי עשר;
)347 מקום תקון אניות; )349 התחלת נוסח

)41 מטר ! )42 פרח ! )44 אפר חם ;
)45 בור בו כלאו אריות ; )47 איץ זרה;
)48 ביח״ר של סולל בונה ; )54 היסטוריה
; <57 קבוץ בעמק הירדן ; )60 מיניסטר
! )61 מתחת לראשך ; )62 לכבילת
רגלי האסיר או הפצוע ; )64 ששים ואחד;
)65 שליח ; )66 נקי ; )67 מאישי או״מ !
)69 און ; )70 עני ; )71 מקום להשתכר
בו ; )72 מסכן ; )74 יהיר ! )75 כלי
נגינה ; )76 מבצע פריצת הדרך לירושלים;
)79 תכלית דבר ; )80 הוד ! )82 לא רוצים
בר, ובכל זאת באה ; )83 בן יעקב ! )84
מסיבה ; )86 הפוגה ! )87 תהילה ; )09
חלום הבחורות בניילון ; )90 טקט ; )92
ממזלות החודש ; )98 יצירת שלמה המלך ;
)101 שומר על רכוש עזוב 104 אחד
העמקים בארץ ; )106 תריסר ; )108 גוי ;
) 109 קריאת צער; ) 110 משליחי השטן! )111
חברה מונופוליסטית; )113 בנמצא; ) 114 זמ

ת דוו חידון יז ת צ דו מי ם

ובפתרון .1. :כף יד .2 ,סיגריות .3 ,פקעת חוט משיכה .4 ,עוגות ריבה .5 ,ספוג
בולים .6 ,מנקה רגליים .7 ,שפופרת טלפון .8 ,פית מקטרת .9 ,שטיח . 10 ,אצטרובל,
.11 קופסת גפרירום פהותה . 12 ,עמוד טלפון . 13 ,שררשת שעון . 14 ,עור נחש מלאכותי.
הזוכים: בסה״ב הגיעו למערכת 3713 פתרונות. בין הפתרונות הדמיוניים ביותר:
. 1דגלי פיל .2 ,צינורות ברזל .3 ,כובע של גברת .4 ,תצלום הנגב מן האויר .5 ,פניצילין,
.6תריס חלון׳אמריקאי .7 . ,ראדיאטור של מכונית .8 ,חוקן או פקק של בקבוק שמפן,
.9מוזאיקה של בית־אלפא .10 ,עור של חיה טרום־היסטורית . 11 ,סלעים . 12 ,חנוכיה,
. 13 שרשרת של טאנק . 14 ,ליטאה.
בין 122 בעלי הפתרונות שכל תשובותיהם היו נכונות זכו בהגרלה: נחום זולוטוב,
רח׳ פראג, תל־אביב, דוד חמר, סוהר בית־סוהר יפו, אברהם בורנשטיין, דרך אילת ,23
תל־אביב, חיה ׳־וגנהפט, יישע-הו כהן, לוינסקי , 125 תל־אביב, דינה כהן, לוינסקי , 128 תל-
אביב, שרה כהנא, יעקב לוין, ענוד פכמן, גד שמזאלי.
הקידושין; )350 שנה שביעית; )352 זקן;
)353 לא מהר! )354 מקור החלב; )355
מלת תנאי; )336 אמונה! )357 שם של אוטו
אמריקאי.
מאונך נ )2הגבול המערבי של ישראל
! )3מקור היין ! )4הב )5 1שרץ !
)7כלי חרס ; )8הגמרא שלמדו בבבל ;
)9עם עקרת הבית בשוק 10 ספר
קבלה ; )12 בר־מינן ; )13 נכבש על־ידי
הסורים 14 מקום שאין בו שמש ! )15
קבוץ ליד נגבה ; )17 שם כולל לתלמוד ;
)18 יחידה בחשמל ; )19 חברת נפט ; )20
אבי הכושים ; )22 יום פגרא ; )23 אבר
בגוף ! )24 אמוני שוד )25 ; ,מספיק ;
)27 זכר להוריו ; )28 אוניברסיטה אמריקאית
; )29 מזל ; )31 מסביבה יושבים
ושרים ; )33 העברת משא ממקום למקום!
)34 עמדת הישוב במאורעות 39־; 1936
)36 היא קובעת הזוכה במלוה הלאומי;
מדינת ישראל!
)37 החלטה; )39 סמל

רת מפולי ברז׳ר; )115 זוג; ) 117 נע; )118
עתון המטיף לברית יהודית־ערבית! )119
המוכר עדות; )121 רשימת מאכלים; )123
עבודה ; )124 עליה בלתי־ליגלית )126 :
מדינה קטנה במרחב > )127 הוא נשיא
ובתו זמרת 129 מתפילות יום הכפור ;
) 131 רעדה 132 גבורה ; )134 חום חזק;
)135 מנגד ! )137 ישוב חקלאי ; )138
הריגה בכתר, החילה 144 בנו של נבו־כדנצר
; )147 גבור גדם 150 לא עדין ;
)151 מספר ביש מזל ; )152 תו במוסיקה ;
)154 טעם לענה ; )155 רטוב ; )156 לא
כאן 157 אדון גרמני 159 גבורה
הלאומי של שוויץ 160 ראש משלחת
בריטניה באו״מ; )161 מלת שאלה! )162
מחצית ימי החודש; ) 164 לא עבה! ) 165
שצבעו לבן ; )166 מסיבה ; )168 לכלוך;
) 169 סיום ; )171 הוצאה להורג בידי המון;
)172 מדינה שכנה ; )173 שם תנ״בי לחבל
ארץ במצרים ; )175 המאור הקטן ; )176

תנועה ; )178 ענף יבש ; )179 השייך לך ;
)181 משקה האסור לנזיר ! )187 אהבת
החכמה ! )190 כנוי לבית המקדש ; )193
כתובת מערכת ״העולם הזד 195 סרט!
)197 גדי עזים 198 לא כבד ; )199 מלת
סרוב ; )200 לא עוד ! )202 שר ; )203
מיכל; )204 גבעה גבוהה; )206 הצד
השני של האדם ; )207 ראש משלחת סין
העממית לאו׳־מ ; )208 שרץ משורין ! )210
צדו של הפתח ; )212 נתיבה ; )213 בזמן
המנדט קיללנוה ; )215 נתיבה ; )219 בזמן
)216 תרופה ; )218 תואר י תלמודי 220
שוחרר במיבצע עין > )221 אחד מספיק
כד• להתאהב ; )223 מלת השואה 224
מין..ארבה (יואל א 226 מלת קריאה ;;
)227 אשת אברהם ; )233 מדרש על ספרי
בראשית ; )236 בן ממרה ; )239 אריג !;
)240 מחצית סיסמת אצ״ל ! )241 מסייר ;;
)243 חלומה של פרה ; )244 שתוק ; 1)245
קריאת הבקר ; )246 אילו ; )248 בהמת:
בית ; )249 ראשי תיבות ! )250 עני ;
)251 תחת ; )253 יחידת דיור של אסיר 1
)254 מדור של ״העולם הזה 255 קביעת.
גבול ; )257 ראש ; )258 זוחלת על הארץ;
)260 שריקה חזקה ; )261 אנוח ; )262 כסוי
הסוכה ; )264 עדיף על ההפסד ! )265
חג החרות ; )267 חומר בנין ; )268 המצאת
ד״ר יוסף ; )270 נמל לבנוני ; )276 החתום
בטעמי המקרא ; )279 טור מארבעה הטורים
שחבר רבנו יעקב בן־אשר ; )282
סרסור לדברי אמנות ; )284 עוף טורף ;
)286 בן (ארמית 287 סימן של רבים ;
)288 ענין דקדוקי ; )289 חיל היופי ; )291
מאכל צנע תנ״כי ; )292 צעיר בימים ;
)293 מלת סיבה ! )294 לא טוב ! )296
דרישת שלום ; )297 סמל הנצחון של
צ׳רצ׳יל ; )298 קשוט לאות ! )300 עוזרת:
בעת לידה ; )302 תחבורה להובלת תינו קות
; )303 תהלוכת מחאה ; )305 אופה ;;
)306 סדור התפילה לחגים; )308 מטורף!:
)310 חו״ל ; )311 עבודה מפרכת 313
מולדתו של אברהם ; )314 כשוף ! 1)316
דרגה בצבא )317 1מכנויי האל 323
איכר; )326 אורייתא; )329 סם; )330
הדרך; )331 מטבע צרפתי!
ירד מן
)333 דיבר; )334 איפה ! )335 סמל חטיבה
בצה״ל ; )336 מעון הצפוד ; )338 ממשפחת
הצאן ; )339 נשיא קוריאה הדרומית!
)340 מפקד מחלקה; )341 פעוט; )343
מין ; )344 תן ! )345 בבקשה ; )347 בגד
שרד ! )348 אות ! )350 בנו של אדם !
)351 מלת הסכמה.

חידון האי שי
ביי,
הפתרון . 1 :חוסיין פאריד
הרמטכ״ל המצרי הנוכחי .2 ,סגן־אלוף
משה פרלמן .3 ,מיילינג, אשת צ׳יאנג קיי־שק
,4 ,יעקב גרי .5 ,גנרל וו סיו־צ׳ואן,
ראש משלחת סין העממית באו״מ.6 ,
ארנסט גראי .7 ,ליאונרד ברנשטיין.8 ,
דימיסרי שוסטקוביץ .9 ,נתן שחם . 10 ,יגאל
מוסנזון .11 ,דניאל דרמנס, מבאלט שאנס־אליזה
. 12 ,הרקדן הספרדי אנטוניו. 13 ,
ליילד, מוראה . 14 שושנה רביד .15 ,וונוס
ממילו מתוך הסרט ״פימסרנל סמיט״. 16 ,
אביבה נפרסטק . 17 ,ואנדה בוטאג׳י. 18 ,
פולין בץ . 19 ,א:דריי באניאק .20 ,עו׳-ד
בנימיני•
הזוכים: מבין 2372 פתרונות שהגיעו
למערכת היו למעלה מ־^ 720 נכונים. בין
הפותרים זכו בהגרלה: שמריהו בנינזין,
רחוב גאולה 41א, תל־אביב, עזה שרשוב,
רחוב ירושלים, חדרה, אריה וולפישר, שב׳
אביב, בית בן־עמי, חולון, רנה מנצר, רח׳
מלצ׳ט , 17 תל־אביב, יוחנן רוזנברג, רח׳
שלמה המלך ,60 תל־אביב, עמרי סרלין,
רח׳ אחד העם ,60 תל־אביב, דבורה ריינהרד,
רח׳ בן־יהודה ,95 תל־אביב, יוכבד חריס,
רח׳ אלפסי ,7רחביה, ירושלים, גדעון
רכס, כרכור, על דגן, בית־צבי, רמתיים.

ספרי 0
:הזקן האשור ה*!־ול
הרצל הצעיר ( 106ע נורתה הופסאן
— הוצאת ראובן סם ( 600 פרוטה)
הנוער מכיר את הרצל רק על פי דמות
דיוקנו, מעל קירות האולמים, עם הזקן
האשורי הגדול.
אולם מה הניע את העתונאי המצליח
לנטוש בגיל ,35 בשיא כוחותיו ויצירתו,
את עמדתו ולהתמסר למימוש הרעיון הציוני?
הרצל
נולד במאי 1860 למשפחת סוחרים
אמידה בבודפסט .״דורי״ נאה הקומה,
שחור העין ובעל תווי הפנים המזרחיים,
שהיתר, בהם רצינות עגמומית, גדל בזמן וגריבלדי מלחמות החופש של מאציני
באיטליה. קושט בהונגריה. הנער הרגיש
היה נתון להזיות והלכי רוח, למרות שנראה,
כלפי חוץ, יהיר ולגלגן. היה שאפתן,
כאשר נפתחה ב־ 1869 תעלת סואץ, החליט
בן התשע לתעל את תעלת פנמה.
עם התבגרותו, נתגלה ההפרש בין הרצון
לאין גבול, ששלט בו, ליכולת המצוהוא
עובר לוינר״
מצמת, שהיתר, לו•
ללמוד משפטים. כאן נפגש הרצל הצעיר,
המחליף את כינוי החיבה שלו מ״דורי״
ל״תיאו״ בחברת הצעירים היהודיים המתבוללים,
השוללים את החיים, היהדות;
המלאים שנאה עצמית, יאוש על גורל
התקופה! הנתונים בעווית טמיעה, שמד
המוני. לאיש הרצל רוצה להפוך אף הוא
תענוגות, חפשי מכל עול, קל חיים. הוא
נעשה סופר, בינוני למדי, הכותב הרבה,
כדי לקיים את עצמו. בעיקר — קומדיית
קלושות.
יאוש יקר ערך. הוא נושא את
יוליה יפת התואר והגנדרנית, שאינו אוהבה
במיוחד, לאשה.
אחר לידת פאולינה, בכורתו, הוא מחליט
עמדה בשאלות
שהגיעה שעתו לנקום
הזמן.
אך אין הדבר קל, הוא מתוסבך במידה
רבה: הוא מתאבל על אהבת נעורים, ילדה
שמתה בגיל , 14 שאינו יכול לשכחה; הוא
מעריץ את אמו הערצת יתר, נשוי לאשר, נפשי שאינה מבינה אותו; קשור קשר
עמוק לידיד לימודים (היינריך קאנד ,),הגדול עצות ממנו בשלוש שנים והמשיא לו
טובות בכל עת.
לבסוף הוא בורח מביתו, נוסע להרי
הפיריניאים שבגבול צרפת ספרד, ל״מסע
שיבחה״ .אחר הוא מתמנה סופרו הפריסאי
של ה״נייאה פרייאה פרסה״ עיתון וינאי
רב השפעה.
בינואר 1895 הוא עד להורדת הקפטן
היהודי דרייפוס, הנאשם בבגידה, מדרגתו.
שנתיים לפני כן, חשב שמוטב לטבול
את כל הדור היהודי הצעיר בוינה ולסתור
בכך את הבעייה. אך עכשיו מתעוררים
בו רגשות לאומניים.
באחד מסיפוריו הוא כותב (.הפונדק
לאנילץ כך, ואתה רוצה להמית את
עצמך? טוב ויפה, אין אני בא אליך בעצה
שכנגד. אני אומר לך זאת: חכה נא מעט
קט ועביד מעט באותו יאוש שלך. כי
היאוש חומה יקר ערך הוא, ואפשר לעשות
ממנו את הדברים הנהדרים ביותר.״
הרצל מסיק את המסקנה; הוא מקדיש
כ ל רגע של תשע שנות חייו הנותרות.
לחישול התנועה הלאומית היהודית —
הציונית.

ערוונא־ שהברבנק אי
לקסיקון פוליטי ( 304ע שאול גורדו!
— הוצאת ראובן סט ( 1.000ל״י).
שאול גורדון הוא עתונאי שהפך בנקאי.
את שעותיו הפנויות הוא מקדיש להכנת
ספרי עיון שימושיים. באחרון שבהם, הלקסיקון
הפוליטי, הוא רוצה להקנות ידיעות
כלליות על מדינות העולם ועל מונחים
פוליטיים שונים.
אמברגו, הוא איסור שמטילה ממשלה
על ייצוא סוגי סחורות ידועים, על־פי־רוב:
נשק. אך מהו קונקורדט, למשל? גורדון
יודע: הסכם בין האפיפיור לבין ממשלה
של מדינה, בנוגע לזכויות והחובות והמצב באותה הלי׳גלי של הכהונה הקטולית
המדינה.
אונסק״ו — האורגניזציה החינוכית,
של או״ם, שעה
המדעית, והקולסורית
שהשם העברי הוא: ארגון החינוך, המדע
והתרבות של או״ם.
על ממשלת אוסטריה מפקחת קומיסייד,
של קונטרולה, ולא, כפי שסבורים רבים,
שארבע המעצמות מקיימות וועדת ביקורת
בווינה.

,העולם הזה* ,מם׳ 691

ספורט
כדורגל
גבי נו ת וגו ףנאה
המאורע המעניין ביותר בהופע הבכורה
של האורחים משויץ, בפתח־תקוה,
לא היד, תלוי כלל ועיקר ב־ 22 הכדורגלנים
שהתנועעו על מגרש הכדורגל ד,מ־דושא.
הפעם היה גבור התחרות השחקן
ה־ : 23 השופט. על המגרש לא ניתן לראות
משהו מיוחד ואופייני. מי שבא מ־תל־אביב
לפתח־תקוה, כדי ללמד משהו,
נוסף על ההנאה הטמונה בעיקוב מדוקדק,
כיצד 22 אנשים רצים אחר כדור אחד,
התאכזב ביותר. לא הובהרה כל נקודה
מיוחדת, לא נראתה שום קומבינציה יוצאת
מגדר הרגיל, והמשחק דמה למשחק
ליגה ראשונה במדינת ישראל בשנת
( 1950 לא .,1951 מכיוון שעדיין לא התחילו
מ,שחקי הליגה הסדירים במדינה).
השופט השתטה. הפעם היה הקהל
ספורטיבי ביותר. החלטותיו הבלתי־מדויקות
של השופט, לרעת שני הצדדים,
זכו למחאות ותגובות חריפות. אפילו השחקן
הבינלאומי משויץ — בוקר— ,
אמר שבריו־דה־ז׳נרו לא צחק קהל,
בצורר, כה בולטת, לשפוטו של שופט
מקומי. ד,שלישיה הבינלאומית: שטובר
בבנין דורשים יותר טכניקה וטקטיקה
המשחק. שיטת משחקם מנצלת את החלו־צים־ה,קיצונים,
עד גבול המקסימום, אך
ההחלפות והד,ברקות דהו.׳ רק לעתים
רחוקות נתגלתה סימפוניה של כדורגל,
אך זאת גם־כן הודות לשחקן היוגוסלבי
ניקוליץ׳ ,העושה בשויץ כסטודנט.

כדורסל
ב רו גז שקט
אם כיי משחק הכדורסל פופולרי י ביו־ד,ר,
הרי הפעילות בו הגיעה לנקודת קפ־און כבר לפני זמן־רב. מאז נפסקו הפגישות
בין ״הפועל״ ו״מכבי״ ,בעקבות
;חוזד, כללי ד,נסחב כבר למעלה משנתיים,
התייחדו הקבוצות עם. מגרשיהם ומאמניהם
והן ׳משחקות להנאתן. שתי הקבוצות
המעולות של ״מכבי״ :ברית־מכבים־
עתיד ומכבי תל־אביב נמצאות גם־כן ב.מצב
ברוגז שקט והפגישות ביניהן נעשות
בסר, ולא בכדור.
הנשכר הקרח? בשבת החולפת
שימש המאורע של 60 שנות ייסוד חדרה
סיבה מספקת להתמודדות בין כמה. קבו.צות
״מכבי״ (רק 4גביע מיוחד, שנת־.
רם ע״י מועצת חדרה, משך את בל הקבוצות
מתל־אביב וחדרה. מאחר שקבוצות
״עתיד״ ו״מכבי״ תל־אביב נטלו חבל במפעל
יזה, הרי ברור היה שקבוצות אלה תגענה
לגמר, וכך היה. קבוצות חדרה והצפון
־ נכנעו מהל לשני האריות. השתיים־ התייצבו
־:לגמר. המשחק הדרמטי הזכיר, במדד, רבה,
את תקופת הזוהר של הכדורסל בארץ,
ושחקני .״עתיד״ הכריעו על חוד הסל
(.)27 : 29־ התשמש התחרות אות לעתיד?

ה ס טו דנ ט׳ ה ח לו לרו ץ

השופט שטרן השתטח
גבור התחרות ה־23
במלוא
—בוקר—,ניקוליץ לא נתגלתה
המרתקים, המאפיינים
זוהרה. הרגעים
משחק כדורגל בינארצי, נעלמו והאכזבה
שלטה בלב 2000 המסתכלים. המומנט המעניין
ביותר היה בעת שהשופט שטרן
השתטח על המגרש ובלקינד נטל את המשרוקית.
ואולי
ככל זאת? לאיצטדיון המיושן
והמקושט בתל־אביב באו רבים, שלא
האמינו בדעה הפסימית של אלד, שנסעו
לפתח־מקוה. התירוץ של שחקני מילואים
פעל והמגרש הוקף אלפי אנשים,
שאינם מחמיצים שום הזדמנות לראות
משחק כדורגל של קבוצה אירופית. ההתעניינות
הקיפה את כל הארץ ופרצופים
מובהקים של חובבים באו מחיפה, העמק
וירושלים. השיפוט נמסר לידיים מאומנות
והכל היה מוכן לקראת המשחק השני
של אלופי שויץ — ״ספורט לוזאן״.
אפילו הסגל הדיפלומטי הופיע במכוניותיו
ההדורות, כדי לראות כיצד ינסו בחורי
שויץ לפרוע את חובם.
פר?ן ון כלי רכית. השוויצים הד־בירו
את קבוצת ״מכבי״ תל־אביב בתוצאה
מינימלית של ,0:1אך השאלה החשובה
היא, כיצד הדבירו? הם עשו זאת
בצנע טפוסי לאקלים הישראלי ולא לשפע
הנהוג בשוויץ. הם נסעו משוויץ,
כדי לגמול על הפסד 2:1שלדעתם היה
בלתי הכרחי. המשחק של האורחים מ־לוזאן
הזכיר משחק גביע, יותר מאשר
משחק ידידותי, הנושא שם תחרות בינ־ארצית.
המחצית השניה לא הראתה רצון
עז להגדיל את מאזן השערים לזכותם,
אלא בעיקר לשמור על היש ! חפצם לנצח
עלה בידם, אם כי בקושי ובהתאמצות,
אך הם שילמו את חובם ללא כל ריבית,
רק את הקרן. אין איה הגכינה והשעונים.
פלא שבחורי ״ספורט לחאן״ בריאים וחסונים
מהישראליים• .המאכלים והגבינות
מאפשרים להם לפתח גוף נאה, המעניק
נשימה ארוכה, ויכולת להתנועע במשך
90 דקות על המגרש. תנועתם המהירה,
לפעמים מסחררת, העניקה להם את שער
הנצחון אך מהירות וזריזות בלבד אינם
מספיקים. התיכנון והדיוק בארץ השעונים

שהשופטים היו בשביתה. אך בינתיים
הסתדרו העניינים בכי טוב (עד כמה שזר,

הסטודנטים. בירו!שלים ובחיפה אינם
ידועים, בחבריהם למקצוע בחוץ־לארץ,
בפעילותם ובזריזותם — בענייני פוליטיקה
* והן בענייני ספורט. במצרים מתקיימת
מדי שבוע בשבוע שביתת־מראה נגד כל
ענין, שאינו נושא חן. ובארצות״הברית,
אנגליה, המאורע החשוב ביותר, הוא התחרויות
הבינאוניברסיטאיות. חוץ מהריצה
בין בנייני האוניברסיטה השונים, אין
מטריחים הסטודנטים ־ בארץ את רגליהם.
אך נראה שבעת האחרונה חלה תזוזה
גם בשטח זה (כצעד מקביל לושביתד.),
הופעת הבכורה של המוסדות האהדמאיים
בארץ קוימה בתחרות כדורסל _ ,בין נבחרת
הטכניון העברי בחיפה ונבחרת האוניברסיטה
בירושלים. המהנדסים הוכיחו
עצמם יעילים יותר והכריעו את הסטודנטים
הירושלמיים 16:29 אם כי היתרון
של המנוצחים בשלבים הראשונים ת ז: י ׳
העניק להם תקוה, הרי הצירופים הטכניים
ושינוי הגלגל ׳העניקו לחיפנים נצחון.
הסטודנטים הירושלמיים התכוננו לפגישה
ותחרו בקבוצת ״הפועל״ ירושלים
ב׳ ,שחוזקה ע״י שחקנים מעולים. גם כאן
לא האיד להם מזלם, ובמחצית דמה המשחק
לדו־קרב 15:15 אך סל אחד בצירוף
נקודה הכריעו את הכף לטובת אנשי
״הפועל 24 :,27

מ או ר עו תהש בו ע
^ ושוב נקבעו משחקי _גביע המדינה
משנת •1948 התאריך הקודם׳ בוטל, מאחר

השוער כנדורי מתמתח
אחרי הכדור,

מהמציאות) ,והשופטים ימשיכו דחוק לשרוק בצפצפותיהם, והשחקנים יצפצפו
על השופטים, והקבוצות תצפצפנה על
ההתאחדות לכדורגל בישראל, והקהל יסבול
מהמצב הפרוע.
ט נקבעו שני משחקים על הגביע בשבת,
3לחודש פברואר .1951 ברמת־גן תתחרנר,
שתי קבוצות ״הפועל״ :המקומית וד,היפנית.
באותו פרק זמן תתמודד קבוצת
״מכבי״ פתח־תקוה, על מגרשה, נגד קבוצת
״הפועל״ תל־אביב.
מפעל ישראלי בין־גזעי קוים ביררש־לים.
קבוצת ״הפועל״ המקומית נפגשה
בתחרות משולשת עם מועדון ״היגשץ״,
המנוהל ע״י ארמנים נוצרים ביפו. במועדון
ה;,צעירים״ הנוצרים התחרו היהודים
והארמנים בכדורסל, טניס־שולחן וכדורגל.
בכיורסל ניצחו היהודים 23 : 64 הפסידו
וגברו בכדורגל

בטנים־שולחן
( .)0 :7כל הנצחונות בשיעורים גבוהים
למדי.
י אך סיימה קבוצת הכדורגל מ״לוזאן״
את ארבעת משחקיה, וכבר נתבשר קהל
חובבי הכדורגל על קבוצה נוספת, והפעם
מסקוטלנד. אם כי הסקוטים ידועים בקמזד
נותם, הרי כדורגלני קבוצת ״דאנדי״ קנו
להם שם בלכידת ושערים בשפע .״דאנדי״
הוזמנה ע״י עירית רמת־גן, ששיגרה לשם
כך את המאמן פולק, כדי לקיים את הפתיחה
החגיגית של איצטדיון ר,״מכביר,״
החדש, אשר בתחום שיפוטה. פולק התעניין
גם בשיטות החדישות של גדול דשא
על מגרשי כדורגל.
3נוסף ל״דאנדי״ ,הזמינה ״מכבי״ תל־אביב
את קבוצת ״הובירניאס״ הנלחמת עם
״דאנדי״ על הבכורה בליגה הסקוטית•
״ספרטק״ מיוגוסלביה נוספה למקהלת
הקבוצות והביעה את רצונה להצטרף לק־בוצות־החוץ
הבאות לארץ. מרכז ״הפועל״
מקיים אף הוא משא ומתן, כדי להביא
שלוש קבוצות לארץ.
שפע בקבוצות — על הנייר...

חנשי 0
(! 1303 3 1 ( §1סוד הפ ני צי לי ן
הפניצילין. שכולו בריטי מצד מוצאו והתפתחותו. הוכר בכל דעולם כאחד מכבושי
המדע הכבירים שבכל הדורות. את המצאתו נשנוז 1929 ואת שימ•־ יש לזקוף
לזכות פרופסור (עתה—סיר) אלכסנדר פלאמינג מבית החולים סנט־מרי בלונדון.
בידוד הפניצילין והכשרתו להיות נשק פעיל במלחמה במחלות הם תוצאת עבודתה
של קבוצת הוקרים באוכספורד. בהדרכת ד״ר (עתה—סיר) ה. פלוריי וד-ר י. חן.
הפניצילין. פרי עובש פשוט מצטיין בסגולות מפתיעות כמשמיר חידקים. בהיותו
נשא ע״י הדם בכל חלקי הגוף. תוקף הוא את החידקיס בכל מקום המצאם. בנגוד
לשאר הסממנים — אין הפניצילין ארסי כל עיקר. לפיכך יוכלו הרופא והמנתח
להשתמש בו בלא חשש כלשהו לסכנת החולה ע״׳ שמוש במנות מופרזות.
החקירות הראשונות על הפניצילין נתקלו בקשיים רביב; .כתחילה אפשר היה לייצרו
רק בכמות קטנטונת מתוך העובש (״פניציליום נוטאטום״) וחומר זה היה נשמד
על נקלה ע״י חום. חומצות. אנזימים וחידקים הנשאים באויר. תעשיות חימיות
ממלכתיות בע״מ היו המפעל התעשייני הראשון בבריטניה. שהתחיל לייצר פניצילין
בכמות נכרת לצרכי נסיונות חימיים וביאולוגיים. בתחילה היה זה חומר גלמי ובלתי־יציב.
וכיום הגיע למדרגת עצם בטהרתו. פניצילין מתוצרת 1. 0.1 .הוא תוצר
גבישי לבן. בעל הרכב ידוע. וכח פעולתו מובטח לו לשלוש שנים בכל אקלים שהוא.

בר ח• .צנזו רהו אב

אור חי חוזרי ו סו פ ר

* אחר שמרשל יוסף טיטו, שליטה
של יוגוסלביה כבד הגוף, מקושט המדליות,
סקר את כהות השריון של צבאו, כשהוא
רכוב על סוס לבן, נאות לשוחח עם
עתונאי אמריקאי. כשנשאל :״מהו כחו של
הצבא היוגוסלאבי?״ חייך חיוך מלבב, הרהר
רגע, השיב :־הכמות אינה קובעת.״
98 בקצהו השני של העולם, בפקינג, נתפרסמה
פקודת יומו של מאו צה־טונג,
הכוכב האדום בשמי סין, לצבאותיו, לרגל
נצחונותיהם בטיבט כשיסתיימו הקרבות
יהיה עליכם להתעניין בהתפתחות הפיננסית,
הכלכלית והתרבותית של טיבט, עד שיפרחו
פרחי האושר, פרחים של שמחה וציוויליזציה
בכל שדות טיבט.״

* בשבוע זה הגיע לישראל
אלברט שוויצר, פילוסוף, רופא, מוסיקאי
ובלשן, שעבר עם משפחתו ליערות
העד, שבמרכז אפריקה, על מנת לרפא
את הכושים מוכי החולי שבאותו
איזור.
איש השם, בעל הפרסום הבינלאומי,
דומה במאד למתימטיקאי ולפיסיקאי אל*
ברט אייגשטיין. כשהעידו לו על
כך אמר :״לא, קצערי אינני איינשטיין,
יש לי אמנם אותה בלורית. אבל מתחת
לבלורית יש לאיינשטיין מוח הרבה יותר
מפותח״.
* לארי אדלר, היהודי שחור העיניים
ופאול דרייפר, יריבו להתאגד־פות
ושותפו להופעות, האיטלקי, הופיעו
כישראל.

* סינגמן רי, נשיאה המובס של דרום
קוריאה, היה מאושר פחות. הצנזורה הצבאית
של צבא ארה״ב מחקה שבע שורות
מאגרת הברכה, לראש השנה, שפרסם לעם
הקוריאי. הסיבה: בשורות המחוקות הפרת
בטחון הציבור.
כשהגיע הגנרל דוויט (״אייק״)
אייזנהואר, במסע ארגון צבאות האמנה
האטלנטית לבריסל, בירת בלגיה, הודיע:
״אומרים עלי, שתמיד ידעתי להעמיד כל
אדם במקומו הנכון. כי האנשים, בעצם,
הם כמו ספרות. ואין אתם יודעים, איזה
ערך חשוב יכול להיות לאפס, כשמעמידים
אותו במקומו הנכון.״
י הודיע סיר אלכסנדר נוקם־הלם,
ציר בריטניה בישראל, בביתו הרמת־גני,
לפני הפסקת שביתת התפו״זים :״אם
הפרדסנים ימשיכו בשביתתם, אתחיל בעצמי
לקטוף תן זוזים מעצי הגן שלי ואז נעסוק
ביצוא הדרים.״

* המרקיז ריימונדו ג׳וסטיניאני,
צירה החדש של איטליה בישראל, הגיע
השבוע ארצה. לפני רדתו בנמל חיפה
נשתהתה אנייתו (״אבאציה״) 24 שעות
מחוץ לנמל, בגלל סערה בים, שלא אפשרה
לאנייה להיכנס לשטח הנמל.

.3ג׳.ידמטכ׳׳ ל וראש וי
כאשר נולד לאברהם יצהק,
בגדאדי ,48 ,ילדו ה־ , 13 נדר כי דדד כ ״
גוריץ יהיה סנדק לבנו זה. הוא שלח
עולה

תע שיות חימיחו נזג1ו! 3תי 1תבע׳ מ.ג!נזין
מיוצגותבישראלע״י :

תעשיות חינויות נ 1מבנתיות(.י שדאל)בעמ
יהודה חברה לבטוח בע״מ
מאזן מרוכז ליום 30 ביוני . 1950
אקטיב

147.363

מזומנים בקפה ובבנקים
השקעות (ני ח ת ערך, משכנתאות,
הלואות ובנינים)
פרמיות לגביה, חברות בטוח
ונתבעים שונים
קרנות בטוח משנה

668,384
75,858
288,986

פכיכ

הון, קרנות שמורות ויתרות ריוח
קרנות בטוח
תביעות תלוירת, זכאים ותשלומים למפרע פקדונות בטוח משנה

1,180,591

אנ*לית

למד1

163,868
741,465
67,367
207,891
1,180,591

כהדרכת מורים מדופלמים מאנגליה
״ קדימה ׳ י ת״א, רוו׳ בן־יהודד 74 ,
ככית הספר לשסות
בקורסים למתקדמים למשתלמים ישנם מקומות פנויים!
פרטים והרשמה: יום א׳ ,28.1יום ב׳ 29.1בשעה 12—9בצהרים ו־ 8—4בערב.

מכתב לב. ג׳ .והזמינו לברית; כשלא נענה,
הריץ מברק ״אם אתה עסוק, אדוני ראש
הממשלה, אביא לך את התינוק לירושלים.״
השבוע התכונן לקיים הבטחתו זו.
סגך אלוף דורה שינאן, התבלט
בחדשות. באזכרה שנערכה בקיבוצו, אפיקים
לבנו, הסמל עוזי שינאן, שנספה
בתאונת המטוס בשמי הנגב הצפוני, ביקש
מקיבוצו להרשות לו להוסיף לשרת בצבא,
עד שיגדל בנו הקטן :״כי אני צריך כעת
לשרת בעד שניים.״
לבסוף נתפנה דוד רמז לשעשועו —
עתיקות. כשר החינוך, ביקר בבית הקברות
ההיקסוסי (שמלפני 3500 שנה) ,שנתגלה
דרומית לנמל ת״א ובנוכחותו נפתח קבר
חדש והוצאו ממנו: כדים, שיניים, חותמות,
פכיות, מחטים, עגילי זהב, קישוטי נשים,
רומח, גרזן, מטבעות.
* ראש העירייה החדש של ירושלים,
שלמה זלמן שרגאי, שכב חולה בשפעת.
אך דבר זה לא מנע נסיונות חבלה:
המודעה הראשונה (רשימת ההערכה לשנת
,)1951/2שנתפרסמה ע״י ההנהלה החדשה,
היתד. חתומה בידי ש. ז .שרגאי. חתימה
זו הופיעה בכל העתונים, מלבד ״דבר״
ו״קול העם״ ,שם נשמט השם ונשארה
החתימה ״ראש העירייה״ בלבד.
המסמך הראשון, שהוגש לאישור ראש
העיר החדש של חיפה, אכא חושי, היה
פקודת עיקול נגד ממלא מקומו, יוסף
נופבאום, בעד אי תשלום מסים, בסכים
של 11.600ל״י, עבור השנה החולפת.
כעבור רגעים מספר עמד הסגן המפמ״י
בתור לקופת העיריה ופרע את חובו.
ו כאשר הגיעו אנשי המחלקה הגיאו לוגית
מאוחר בלילה לאילת, לא התביישו,
הם עוררו את מנהל השק״ם במקום וביקשו
ארוחה־חצות. יחד עם מנהל ה־שק״ם
קם גם אורחו לסייע בהגשה.
האורח: דוד טוכיהו, ראש עיריית
באר שבע ומנהל ״סולל־בונד,״ בנגב.

הד״ר

אחר שאדלר שלף מפוחית מ־ ,מכיסו,
בהגיעו ללוד וניגן את ״התקוה״ ,מסר
לפקיד המכס הודעה: לו, כמנגן מפוחית
— 14 מפוחיות פה במזוודתו, לרעו, רקדן
ה״סטאפ״ — 3זוגות נעליים.
אחר ״שגברו עליו געגועיו לבית
אבא ולאחיו היושבים בציון״ חזר ליי
כלה (״נטורי קרתא״) וייספיש לישראל,
כשהוא חובש כיפה שחורה נוצצת,
לובש חליפה חדשה, כתונת משי, נועל
נעליים שחורות מצוחצחות,
משנכלא במשטרת ירושלים, באשמת
יציאה מן הארץ ללא היתר יציאה, ביקרו
אחיו, הביא לו מזונות כשרים, בננות
ו״בטרם״ ,דו־השבועון של אליעזר לבנה,
איש המפא״י הימיני.

ייי

חוזר אחר: שמעון שם־טוב,
פושע ישראלי שנמלט ללבנון, בו פעל
תחת השם הערבי אלקיים, הוסגר לידי
משטרת ישראל, בראש הנקרה, ע״י שלטונות
הלבנון.

יותר הגונה היתה שיבתי של אברהם
בך אברהם, ערבי יליד נס״ציו״
נה, שהתגייר כאשר נשא עולה אוסט־ן
רייה לאשה. אחר שהות של קרוב לש־!
נתיים בכלא ובמעצר ירדני, נתגנב ב ך
אברהם (לשעבר: אחמד סורסי) עם ילדתו
בת העשר לשער מנדלבוים. נעצר
לשעות מספר, שוחרר ושב אל אשתו
היהודיה, גריטה, שציפתה ליו בכליון עי: 1 ניים.
הזכות: כיהודי מוכרת
בישראל, לפי חוק השבות.

זכותו לחיות

י אחר ארבע שנות סוהר מצרי, חזר
כרוך קורמן ,28 ,איש לח״י שנתפס
בגבול המצרי, בשעת הברחת מכונית
נשק. ארצה.
* לאיש מחתרת אחר, עוזי (״דקדוק
הפה והאוזן״) אורנן, עצור קניה, בת
שניה — טלי.

מלבד בנות (עתר היא בתם הראשונה
של שושנה ועוזי) רב בתו של אורנן
בדקדוק, ואת ספרו המעמד, חיבר במח1
נד. העצירים בגילגיל, קנייה. עתה הוא
משתלם בבלשנות.
(״בערבות הנגב״)
* כאשר יגאל
מוסינזץ החזיק בידו האחת את מח־׳
זהו המודפס האחרון ״אם יש צדק״ ,כבר
חתמה ידו השניה על חוזה להצגת מחזה:
ב״לי־לה־לו״ תוצג התכנית, אשר גיבורה
הראשי יהיה צ׳רלי צ׳פלין.
בשעה שזאב ברלינפקי, שחקן
ה״קאמרי״ בעל הפנים העצובים, שיחק
השבוע בתפקיד בעל ה״תנובה״ ההגון במחזה
של רמאות (״קרא לי סיומקה״) ,ביקרו
גנבים בביתו שברחוב ארנון .7הם הוציאו
שש חליפות 25 ,כותנות, תריסר עניבות
ו־ 80 לירות• מאז נראה ברלינסקי במשך
כל השבוע באותה חליפה וכתונת, רץ בבל
יום למשטרה, לשאול אם כבר נתגלו החפצים,
ולבקש המלצה לנקודות חדשות להלבשה
והנעלה.
איזה קרמר, זמרת הפולקלור המפורסמת
(הראשונה ששרד, שירים באידיש
עוד בפסרבורג לפני 40 שנה״) ,המרבה
להופיע באמריקה למען המגבית המאוחדת,
ערכה את הקונצרט הראשון שלה השבוע
בתל אביב. היא הופיעה בשמלה מיוחדת הכתובת ועליה רקום מגן דוד ובתוכו

?ולנוע כתד־אגי:

ני פ ־ ר פו רתידרערת צו מ

א. יה

ה קוני ם
סר מ ן. יז־א רח• יש״-

אופיר — נשמות נבוכות ()2
אסתר — לקראת הסרט ״הבהלה לזהב״
מגדלור — בייקדה אילמת ()2
אוריו; — ע״־ הזוהר ()2

כתובת ד,מערבה וההנהלה: תל־אביב, רחוב לילינבלום , 12
טלפון 5־ ,667ת. ד / 136 .העורך: אורי אבנרי /המו״לים:
אברהם גורדון ושלום כהן /דפוס מ. שהם, תל־אביב,
רחוב פין ,6טלפון / 2239 גלופות: צינקוגרפיה ארץ־
ישראלית בע״מ /ההפצה: דוד טופל ובניו, תל־אביגם

בזנבו מז 111x111141

מ 0ף 1ן

אהבה וד* מ לו ח
מתפקידם של מבקרי התיאטרון יהיה
לכתוב על 2000 המחזות שכתב לופא דה
ווגה, או, לפחות, על 500 מחזותיו שנשארו.
ובאמת, אחרי הצגת, מעין הכבשים׳
(במה משה הלוי, תפאר ד״ר ם. לוי. ,הבימה׳
,)22.1.51 מתחשק לכתוב דוקר. על אלפי
המחזות האחרים שלו, שעדיין לא הוצגו
ע״י הבימה. האוזן מתקשה לעכל דברי
שחקנים ישראליים בתפקידי איכרים ספרדיים
מדברים עברית במבטא רוסי.
ומי שאינו רגיש לנ״ל, יזדעזע לשמוע
את רוחה של רובינה מדבר מפיה של לאו־תסיר(
.פנינה פרח) .הקושי שבהשמעת הקול
הרובינהי, משכיח מלב פנינה את הצורך לשחק.
הקול והמשחק הם על כפות המאזניים.
כשהאחד עולה — יורד השני. הקול העמוק,
הנרגש, הנורא; המזעזע, משמש לרגעי שיחה
קלים ורגעים טרגיים, כאחד. מתי להאמין
לו י האם בשעה שהוא מבקש זנב דיג־מלוח,
או כשהוא מבטיח אהבת כוכבים ונצח.
כשביד המטומטמים. גומס־בוכמן
הקומנמר צריך להיות נבל. מה עשו?
הדביקו לו שפם שחור ונורא. לא מספיק!
הוסיפו זקן נורא שבעתיים. לא מספיק !
הכריחוהו לחטוף בתולות לאור היום. לא
מספיק! לדבר בקול סדיסטי איום. לא מספיק!
בשביל המטומטמים הוא מפנה ראשו
הצידה, אחרי כל מעשה נבלה, וצוחק צחוק
אכזר ביותר. אחרי כל זה, היש צורך
שבוכמן ישחק בכלל?
האם על מחזה פשוט, עממי, בתרגום
עברי מוצלח (רפאל אליעז) ,צריך היה
להעמיס כל כך הרבה שלטים?
העלילה פשוטה: חיי כפר ספרדי, המתמרד
נגד מושל צבאי עריץ, הורגו בזעם
ושב לחיות במנוחה. ובאמת, במנוחה וטעם
מבצעים: פרונדוסו־בקר (מאהב תמים, אבל
ספרדי קר מזג) ,מנגו־רודנסקי (לץ הכפר
המושלם) ,פאסקואלה־מל(אדומת השער והשובבה)
.מקסימים ומהנים קטעי ההמון.
החוגג בלווי מה שתזמורת ״הבימה* חוש בת
כמוסיקה ספרדית.

רשע וגדיק ! סי מ פ טי
הנער צעד הלוך ושוב, פכר ידיו, בשכחתי
עיניו
נצצו דמעות :״לעזאזל,
המון שורות מהטקסט״ ,אמר ליפא 1

ליפא ליכטנשטיין בכיתתו
,טיפש, היית עצום ו*
זה היד, מאחורי הקלעים, בסוף ההצגה
״חיט כי ימלוך״ (תיאטרון תלמידים ונוער
״במתנו״ .)10.1.51 ,״ליפא, טפש, היית
עצום נחמוהו הילדים. ליפא היה
החייט הקטן, שרצה להיות בן מלך.
החייט, שניסה לגזול מהנסיך את הוריו,
צריך היה להיות לפי הטכסט (וו. האוף,
תרגום כבד אל״עז) ,ומושגי ההגינות המ קובלים
— נבל .״אמא, החיייט כל כך
נחמד וטוב״ ,אמרר, נועה בת .11לחייה.
היו אדומות מהתרגשות .״הלואי
שיצליח״ ,הוסיפה בקול נרגש.
ליפא הקסים לא רק את הקהל —
גם את השחקנים הצעירים. הוא השתמט
מבין אצבעות הבמאי אנסקי והיה רשע
צדיק וסימפטי. השחקנים חיפשו פינת אור,
אבל צל ליפא נפל על הכל. אם אין זו
תוצאה של התרגשות ילדותית מנופחת —
עלול ליפא להצליח. מחנכיו חייבים לאחוז
היטב במושכות, אחרת תשבר העגלה.
אבל לא על הבמה, ליפא ליכטנשטין,
בן , 15 בית ספר עירוני תיכוני, חמישית
,3הוא צנוע ונחבא אל הכלים: כשבא
צלם ״העולם הזה״ אל בית הספר, סרב
להצטלם לבדו נ ״חברה, בואו תצטלמו!״

.העולם הזה״ ,מם׳ 691
קולנוע סרטים

מאיו) .האמת שרנה קלייר עשה נפלאות
בנושא כזה — בפא ו סט שלו.

״ג ש מו ת נ בו כו ת *
מרשה דיבנפורט, היא אחת מאותם סופרים
בעלי מלאכה, שיצירותיהם נמכרות
במיליוני טפסים. היא כתבנית ולא סופרת.
אמת לא תימצא ברומאנים הארוכים שלה,
אך הם אינם משעממים וקוראים מוצאים
ענין רב בתשע מאות עמודיהם. רומאנים
אלה מאוכלסים גברים ונשים יפי תואר
ועשירים, המבלים את זמנם בעגבים, בסא־

כי נשמה מכורה מכורה לשטן (קלוד
ריינס) .הנשמה היא של אדי קלייגל (פול
מוני) ,גנגסטר שנידון לגיהנום, והדומה בגופו
לשופט מפורסם, אויבו בנפש של השטן.
השטן
מביא את אדי בחזרה אל האדמה,
ומכניס את נשמתו אל תוך גופו של
השופט,
הזרנוי הפתאומי בגופו של השופט —
כשנשמה של גנגסטר שוכנת בקרבו —

כיון שניחושים הם מענינים תמיד יותר
מן התוצאות, הנה אחדים :
לקבלת פרם השחקנית הטובה ביותר
מועמדות: בטי דייוים (שזכתה בפרס מבקרי
הקולנוע) ,גלוריה (שדרות סאנסט)
סוואנסון, ג׳ודי הולידי (רק אתמול נולדה),
אלינור פארקר (נשים בכלא< וקלודט קול־בר,
שלושה שחזרו).
השחקן הטוב ביותר: אחד מן הבאים:
מארלון בראנדו, לואי קאלהרן( ,פנים
לא מוכרות עדיין בישראל) חוזה פרר
(העולם הזה ,)689 וויליאם הולדן (בעד
משחקו ברק אתמול נולדה, ג׳יימס סטיו־ארט
או ספנסר טרייסי.

ו שוב רו ס לינ ,
רוברטו רוסליני, הבמאי השחרחר המקריח,
לשעבר חביבו של ברונו מוסלי־ני,
בנו הסרטאי של הדוצ׳ה, ועתה בעלה
של אינגריד ברגמאן, פילס לו שוב
דרך אל העמודים הראשונים בעתונים.
הסיבה: סרטו הקצר והישן () 1947
הנס נפסל על ידי פקיד ממשלתי בעיר
ניו־יורק.
הסרט, בהשתתפות אנה מניאני, השחקנית
החביבה ביותר על רוסליני (לפני
בואה של ברגמאן) ,מספר על נערת כפר
מטומטמת שנאנסה בידי הלך. היא בטוחה
שהאנס לא היה אלא אחד הקדושים,
ו,שהבן אשר במעיה הוא נצר לרוח הקדש,
בני הכפר, בזים לה, והיא מביאה
את הילד לאויר העולם בכנסיה הרוסה.

הוא מפתיע. לא פחות מפתיע את השטן
השינוי ההדרגתי, שחל בנפשו של אדי
עקב המצאו בגוף השופט.

לאחר איסור הצגת הסרט, נתבע א תו
משרד ממשלתי למשפט על ידי המפיצים
ובינתים חודשה ההצגה. אך הכי
נסיה הקאתולית החזקה אסרה על מאמיניה
לבקר בהצגה. אמר קארדינאל ספל־מאן
:״זהו סרט בזוי ומזיק״.
הבריק רוסליני לקארדינל ספלמאן :
״בסרט הנם השתדלתי להראות, שבאין
רחמים פתוחה הדרך ל שואה ...אני מקווה
שהוד קדושתך יביט עליו בעין יפה״.
מקרדינאל ספלמאן אל רוסליני: עד
היום — אין תשובה.

הרמז החברתי ברור ומודגש: הפשע
מיתנה בסביבה.

בקצרה

וואן הפלין והאמזונה (״נשמות נבוכות״)
גוף מפותח,
לונים מפוארים, מועדוני לילה מצוחצחים
ונשפים.
נשמות נבוכות׳ הועבר אל הבד ישר
מן הרומאן הפופולארי. יש בז כל התבונות
של רומאן כזה: ברק חיצוני, שיח
מלאכותי, דמויות סינטתיות, מצבים שאינם
מתקבלים על הדעת, וגם מידה מסוימת
של ליטוש, המאפשרת לראות את הסרט
עד תומו, מבלי לפהק אף פעם אחת.
נשמות נבוכות הן ג׳יימם מייסון
ואשתו, ברברה סטנוויק (עשירים) ,אווה
גארדנר (אהובתו לשעבר של מייסון, עניה
אך אהובתם של עשירים אחרים) ,ואן הפלין
(שוטר לשעבר — אסופי — עני) סיד
צ׳אריס, האוהבת את הפלין (עניה) .התסבוכת
מתחילה, לאחר שאווה גארדנר חוזרת
לניו־יזרק. מייסון שילח אותה מעל פניו
וחזר אל אשתו. כמובן, שבעיר קטנה
כניו־יורק, לא יתכן שהשנים לא ייפגשו
בדרך מקרה. מייסון פוגש גם את ידידתו
של ואן הפלין, הפוגש למחרת את אשתו
של מייסון (ברברה סטנוויק) ומתאהב בה.
לזכזתו של הסרט יש לומר, שהוא
נותן עילה למשחק מצוין מצד שחקנים
רבים. ג׳יימס מייסון איננו טוב לחלוטין
בתפקיד המרכזי, אך שומר על קסמיו
הגבריים. ברברה סטנוויק מציגה משחק
חתולי מושלם. אם כי משחקה של אווה
גארדנר איננו מפותח כמו גופה, היא התקדמה
מאז סרטיה החשובים הראשונים.
המשעשע ביותר הוא ואן הפלין, שחקן
עם שכל, היודע לשכנע אף בעזרת השיח
הקלוש ביותר והמצבים המלאכותיים ביותר.

משחק חתולי

אכן, כסרט בעל נימה חברתית, אין
ספק שנשמה מכורה הוא בעל הרעיון המוצלח
ביותר מזה זמן רב. תסריטו של
הארי סגל מלא הומור דק והמשחק של
מוני, ריינס ואן באקסטר מגלם הומור
זה. הבמוי מחשיד את מפיקי הסרט, שהתאמצו
להמעיט בהוצאות כספיות, מאשר
להרבות בהמצאות והברקות.

ארצות הברית
לקראתה ״ או סקר ״
488 סרטים, שהוצגו באזור לוס אד
ג׳לם במשך שנת , 1950 זכאים להיכלל
ברשימת מועמדים נבחרים׳,לכל פרם, ובחודש
מרץ ייבחרו הזוכים מבין המועמ,.
דים
אלה.

״ענני הזוהר״ — ספור קארירה רגילה
של שחקנית קלילה.
שפע של שירים ישנים וג׳ון הייבר בלבוש
חדש.
״תריסר נידלתי״ -מומחה תעשייתי
חסכני, אינו חוסך בילדים.
איך מגדלים שנים עשר ילדים בשיטת
ייצור אחת.
קליפטון וזאב הנשוי נופל מ״מיסטר
בלבדיר״ הרווק.
״האורז המר״ -קצת בעיות סוציאליות.
קצת גירוי לגברים. הרבה סיל־באנה
מאנגני.
ג׳ולסון״ג׳דסון שר שנית״
שר שנית ורבים ממעריציו נהנים פעם
שלישית או רביעית. זמר גדול, מוסיקה
נאה, צבעים מבריקים.

ואן הפלין. המט איבן הפלין, הוא
שמו האמיתי של שחקן גבה הקומה (180
מ׳) ,נולד ב־ 1930 באוקלהומה והיה ספן
שנים אחדות. פגישה מקרית עם הבמאי
בולסלבסקי זיכתה אותו בתפקיד, במחזה
שהנציג בברודוויי. לאחר שנים( ,אחדות מהן
בילה במכללת ייל המפורסמת, מחלקת
הדראמה) ,חזר אל הבמה, הפעם כמקצוע
של קבע. הקארירה הבמתית שלו לא ארכה.
לאחר מעשה פילדלפיה, לצידה של קאתרין
הפבורן, נחטף ואן על ידי הוליבוד. מאז
לא עזב את עיר הסרטים.

״! שמהמ כו ר ה ״
אם נשמות נבוכות (ראה למעלה) אינו
כתוב היטב, ומבוצע כהלכה, הרי נשמה
למכירה כתוב כהלכה, אבל אינו מספיק
מלוטש, כדי להיות מושלם (במוי ארצ׳י

אן בקפטר, פאול מוני, קלוד ריינם (״נשמה מכורה״).
גוף חדש, שינוי פתאומי

תשבץ
מאת הקורא

ענק
מאיר וולקנפלד,
מסי יפו

ת לו שלתשבץענק 5 3
את התלוש דלהלן יש לצר?,לפתרון ולשלוח למערכת
״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אביב• על הגיעטפה
,,פתרון תשבץ ענק״ .אין צורך לתלוש את כל העמוד.
השם . .
הכתובת

בין פותרי התשבץ שימציאו את פתרונותיהם למערכת, תוך שבועיים
יוגרלו הפרסים הבאים:

נחותמת

)1טיסה לאילת הלוך וחזור )8 —2 ,״משלי קרילוב. )8—7 ,הטור השביעי׳׳,

דואר

)10.2.51

. ) 10—9בקו האש.-

ויצרפו את התלוש,