גליון 694 מתאריך 15 בפברואר 1951

מם 9 * .שנה / 14ס׳ אדר א׳תשי״א 1 /י15.2 19

ל ק 1ףץו ־ נ1
זוהי מהדורת

מכתבים

חירום.

במשך שבועיים הביטו בקנאה עובדי העתונות היומית אל עבר העתונות השבועית,
שהופיעה בתבניתה הרגילה, בעוד שהיומיים ירדו למחצית תבניתם. אולב באותה שעה
הועמד בספק עצם קיומם של השבועונים — במשך חודש ימים לא נתקבלה כל הקצבת
ניר. פקידים שווי־נפש משכו בכתפיהם, יעצו להם ״לשאול ניר מאת אלה שעוד יש להם...״
המו״לים התרוצצו בבתי הדפוס, שעוד שרדו בידם שרידים קטנים, נכנסו לחובר ז
גדולים של ניר, מבלי לדעת אם העתון יוכל להופיע בשבוע הבא.
השבוע כלו כל הקצין, ואגודת השבועונים החליטה, כי כל ,1שבועונים יופיעו
בתבנית מוקטנת ב־ 4עמודים. מכה זו, שירדה על השבועונים, פוגעת ברבבו ת קוראים,
אשר ה שבועון, הנקרא בשלווה בסוף השבוע, הוא בעיניהם המקור העיקרי לאינפורמציה
מקפת על הנעשה בעולם ובמדינה.
ס 0ו ;
לעתונים נשקפות סכנית מספר: כבר נמסרה הודעה, כי מחירי הגיר יעלו כדי ס/
חמרי הגלם, המשמשים את העתון, עלו בחדשים האחרונים מ־ 25 עד 100 הויתור על
שארית המודעות — מקור ההכנסה העיקרי של השבועונים בעולם — קורע חור נוסף
בתקציב העתונות.
אחר שהעולם הוה 692 ,691 פירסם את ה״דו״ח על בתי־הסוהר״ ,הוצפה המערכה
במבול של מכתבים — ההגבה החזקה ביותר, שהיתר, עד כה למאמר מסוים, פרט
לרפודטאג׳ה על הורי החללים (העולם קזה .)678
בכל זאת ד,תענינה המערכת (וקוראים רביס) דוקר, בהגבתו של ציבור, ר,מד•,וי,
מעוט זעיר בין קוראי העתון: ציבור האסירים. הנהלת בתי־הסוהר לא נתנה, אמנם,
לגליונות אלה לחדור לתחומי בית־הסוהר (מטעמים מובנים ומוצדקים) ,אולם בכל זאת
נודעו לאסירים פרטי הרפורטאג׳ה, שעברו בתאים מפה לאוזן.
צעיר בן .17
יום אחרי פרסום החלק השני של הרפורטאג׳ה, הופיע במערכת
ששוחרר חצי שעה לפני כן מבית־הסוהר ביפו, שם ישב 35 יום בעוון עבירת תנועה
(נהיגה בלי ר ש־ון ותקיפת השוטרים שאסרו אותו) .בצאתו מבין החומות, בא האסיר
י שר למערכת, כ ד למסור דרישת שלום מטעם שאר האסירים, להודות להעולם הזד
על סיפורו, ולהוסיף כמה פרטים מאלפים השופכים אור ע־ נקודת־ההשקפה של האסירים.
בין השאר מתאי הצעיר. בחור־ישיבה לשעבר, כיצד משחית בית־הסוהר את ד,נוער
המוכנס אליו. הנה סיפור• :
״אחרי פסה,״ד הביאו אותי ליפו. ישבתי יומיים בתא הבידוד. אחר־כך נכלאתי בתא
08׳ , 14 הידוע ב״הדר התורכים״ ,מכיון שרוב תו שביו עולים חדשים מתורכיה. שב
ראית בפעם הראשונה חשיש, שהוגנב לתוך בית־הסוהר. האסירים שידלו אותי, ו אד
טעמתי בפעם הראשונה את הטעם המשכר.
כעבור 5ימים הועברתי ל״חדר הילדים״ ,שהיה אז בתא מם׳ .6התא נועד לקלוט
6איש, וי ש בו בו . 14 אי־אפשר היה לרדת בלילה מן המטה, כדי ללכת לבית־ר,שימוש
(שהיה בתא, נפרד ע״י מחיצה נמוכה) ,מבלי לדרוך על ראשם של האסירים, שי שנו על
מזרונים על הארץ.
הילדים היו מדברים כמעט רק בקללות, מכים איש את חברו וניכר היה, שכולם
פושעים מועדים. לכן ביקשתי את מנהל בית־הסוהר להחזיר אותי לתא של מבוגרים,
שהיו פחות מושחתים. לבסוף העבירו את כל עברייני התנועה והשוק השחור לשני
תאים מיוחדים (מס׳ 6ו 10 שם ישבתי עד שיחרורי.
מתיחסים אל האסירים כאל כלבים. אחדים מן הסוהרים מכים את האסירים, ככל
העולה על רוחם: כדי לגלות מקור של סיגריות או גפרורים, כעונש על פניה, שאינה
מוצאת חן בעיניהם, בעד די בו ר בשעת האוכל, או אי־החזקת ד,ידים על הגב בשעת
הם־ול בחצר.
לעומת זאת ,׳ישנם כמה סוהרים, המתיחסים אל האסירים כאל בני־אדב׳ בין אלה
בולטים הספרדים.
עושים זאת
הומוסכסואליות במידה ניכרת. נערים אחדים
בבית־הסיחר שורר ת
תמורת סיגריות: תמורת סיגריות יכול אסיר למצוא גם חבר שיכבם את בגדיו, י ש טוף
את רצפת תאו, ועיד.
אין זה נבון שקיים מגע כל שהוא בין אסירים ואסירות, כפי שסיפר העולם הזר,
האסירות לא הור שו מעולם להשתתף בהצגות קולנוע. כשהועברה אסירה אל מרפאה,
דרך חצר האסירים, הוכנסו כל האסירים לתאיהם. רק לפעמים שומעים את קול שיר תן
של האסירות מן האגף השני, הגובר על המולת הים.
כשיצאתי מבית־הסוהר קבלתי רק פתקה של. שלו ש שורו ת, המאשרת כי ישבתי
בביתא־,סור,ר ו שו חרר תי באותו יום. יצאתי לרחוב בלי פרוטה בכיס״.
העולם הזה עזר, כמובן, לאותו צעיר מחומם להתגבר על מ שברו הראשון. אם
יעז׳ור סיפורו, לעורר בלב הקוראים מחשבה על השפעת בית־הסוהר על הנערים הכלואים
בו ולוא גם במקרה שיכול היה לקרות לרבים, הרי היתד, העבודה כדאית.

השער
ערב

אהד

הזמינה

פסנתרנית

תל־אביבית

לביתה

כמה

ממכריה,

יודעי מוסיקה, מבקרים מושבעים לקונצרטים וכדומה, והשמיעה באזניהב
כמה קטעים מעל גבי תקליטים. היו אלה, לדבריה, הקלטות חדשות

רובינ שטיין

מרגישים

וקורטו.

הר־געש

שמעו

ממש ! ״

המבינים והתפעלו. אמר

אחד :״מיד

אמר

באש

רובינשטיין.

שני :

רובינ שטיין אכיר בכל תו, יש לו תפיסה יחידה במינה״ .אחר־כך
נוגן תקליט של קורטו והאורחים החלו להשוות: לנתח את ההפרש
בגוונים, את ״השקפת העולם המוסיקלית״ השונה, האופינית לכל אחד
משני גדולי הפסנתר. כשאף נסתיימה הנגינה, נשמעו מעל התקליט
מלים עבריות :״מצטערים מאד לאכזב את הקהל הנכבד, אך ז ו היתד,
נגינתה של דינה אברך אחד ״המומחים״ הסמיק, השני בירך את
המוסיקאית בעלת ההומור, השלישי התענין במיוחד, איפה יוצרה מכונת ההקלטה...
דינה אברך ,24 ,ד,חיזרת עתה לבמת הקונצרטים, היא מכל הבחינות כוכב בעצם
עליתו .״חוזרת״ ,משום שבחודש מאי 1948 האפילה הקקופוניה של המרגמות על המוסיקה
של שופן. דינה, ששהתה אותו ז מן באירופה, בנסיונה הראשון של ״הכיבוש הגדול״,
חזרה לבסיסה — תל־אביב. למרות דמותה הנורבגית, היא צברית מאה אחוז: ברגש,
בדיבור, בהליכות. נשקה היה — הפסנתר, היחידה — שרו ת תרביות. זר, היה מספק
מבחינת המשימה, פחות מספק מנקודת ראות אמנותית (פסנתרים מהרכוש הנטוש,
באך לחיילים עייפים, ג ר שוין לפני בטהובן).
גם לפני המלחמה, הבריקה דינה בכשרונה ויכולתה הפסנתרנית (קונצרטים עב
שרות השידור, התזמורת הפילהרמונית, רסיטלים) .עתה, בשלב השני, היא מתכוננת
לקונצרטים חדשים וכמובן, חושבת שוב על ...חוץ לארץ אין מה לעשות אומרים
האמנים).
הופעתה בחודש שעבר בקואצ׳רט* (עם תזמורת קול ישראל, ירושלים) הפגינה
מחדש את כשרונה ויכולתה. בשבת הבאה תופיע דינה אברך ב מוזי און תל־אביב( ,ראה
מדור המוסיקה!) .הפעם ברסיטל לשני פסנתרנים ביחד עם גר שון ירצקי, הפסנתרן הירושלמי
הרציני. דינה אומרת, שהיא משתגעת למוסיקה מודרנית .״הלואי ויכול תי׳ לנגן תכנית
שכולה מודרנית, אבל אני מפחדת, שלא יבוא קהל״ .הפעם תנגן מוצרט — שו מן — רוול.
״גם הם שווי? משהו מתלוצצת הפסנתרנית.

קאוויאר קומוניסטי
()692
לתמהוני נתקלתי בהעולס הזה
בידיעה, אשר לפיה הבאתי מצרפת 2מז וקאוויאר צרפתיים ורות
עם מאכלים
קומוניסטי.
מי כמוני יוכל להעריך את ההומור
קל־הכנפים והיקר. אך במקרה זה, גרם לי דורשים הדיר אי־נעימויות רבות. ידידי

בתוקף את חלקם בשתי המזודות, ואשתי
קוצפת :״היכן החבאת את הקוויאר?״ —
ולפיכך אבקשכם לתקן את טעותכם: לא
הבאתי, לא שתים ואפילו לא מזודה אחת
עם מאכלים צרפתיים. ומכל תוצרת גסט רונומיה
סוביטית, הידועה לי ב״ה היטב,
אחרי שנות נדודי בברית המועצות —
הקוויאר הוא הדבר האחרון המושך אותי.
ד״ר יוליום מרגולין, תל־אביב.

ספר לטורכים הרטבים של הטולםה זה ,
אחד שאכל את הסטדניס, שלא הובאו.

על השער.
לא די לכם, שהפכתם תמיד את תמונת
השער מי מין לשמאל, כך שד,מצולמים בשער
כותבים ואוכלים בידם השמאלית אלא, כעת
,הטולס הזה )692 הרחקתם לכת, והפכתם
חברי,
את תמונת השער, כך שאני וגם
כאשר החזקנו בתמונת השער, מיד הפבנוה.
יחזקאל חנון, ירושלים.

וסו כ? הטולם, מרגישה אנדרה ז׳ן בסוב,
כשהיא טומדת טל הראש.
הבו לנו גברים ב שער! ודחילכום, קצי־יותר
דומים לבני אדם מאשר ״פיפי״ ,וקצת
למטה מגיל .90 אל תעקצו חזק יותר מדי,
ואמרו לרותי, שתחליף את שמלתה. אני
מוכנה להשאיל לה אחת.
רחל, קרית מוצקין.
המרשל סיטו (העולם הזה )1693 הוא בן

59 בלבד.

המין היפה?־
כמעט שבועות רצופים, שאתם מפרס מים
על שער השבועון רק בנות. ד,״הסכמה
הכללית״ היא שהן המין היפה. ולא היא !
אמר שופנהאור: יצור זה, נמוך הקומה,
צר הכתפיים, רחב המתניים וקצר הרגליים
— רק השכל הגברי המעורפל בידי יצר המין
יכול לקרוא אותן בשם המין היפה.
יעקב צרפתי, ירושלים.

המלחמה כעיני הערכים.
מסתבר שמוחמד אל־געברי, ראש עירית
חברון (הטולס הזה ,)692 אינו חסר חוש
הומור. אפשר פשוט להתפקע מצחוק מן
האופן בו בודק ראש עירית חברון קנה
של מקלע ״ ב רן״ :הוא מסתכל בו בעין אפשר כידוע,
אחת ועוצם את השניה. הוצא לבדוק את הקנה אך ורק באם
מהמקלע.
מיטה כרמי ,״ברניסט לשעבר״

מה אין טושים למטן הרושם?

דו״ח על כתי הסוהר כדי אסיר,
אולי אוכל לקבל כתובת
לשלוח לו עתונים. רבים היו עושים כמו ני,
לו היה עתונכם יוזם ״מבצע בידור
וקריאה״ למען האסיר.
אכרהם שלום, ירושלים

אחרים,
הקורא אברהם שלום, וקוראים
כמוהו, יכולים לשלוח לטשות הרוצים
טתונים לפי הכתובת: וטדת התרבות, ביתי
סוהר תל־מונד.
לא הייתי מאמין, שבמדינת ישראל קיים
מנהג ברברי, כמו זה המכריח את האסי רים
לעשן בכריעה.
משה הלחמי, רמת-גן
בז מן המנדט קיים היה מוסד (בתל מונד),
שאליו נשלחו ילדים פושעים, ועם תום
תקופת המנדט, נשלחו רבים מן הילדים
לבתיהם. מדוע לא תבקרו במקום זר, ותראו,

שהמקום מתאים
בבתי־הסהר.
המוסד פתוח״,
פיט טל לשלוח למוסד

בהחלט לילדים, הנמצאים
כרכה כהן, טב, יה.

כ״מוסד
טל יד תל־מונד קיים
וככל המוסדות מסוג זה, הוא נחש־הנוטר
לרטה. השופטים אינם חפצים יצינייס נטרים, שבצטו פשטים
פתוח זה.

תודת האומה
יש ועצבת גדולה, עד כדי אימה, תוקפת המרירות אותך דוקר, בימי גיל ורננים.
משתררת בחדרי־חדריך ומזעזעת אותך עד
לאבוד המשקל, בחינת אוי לי מיצרי ו אוי
לי מיוצרי, ואתה נקלע בין תקוד. ויאוש,
בין התלהבות ושמ מון, ללא מוצא. וצמאים אלה שהיו ברוכי־כ שרונות
לחיים נפלו במערכות, בעוד אביביהם פור חים.
וכבר הם נשכחים. ערי ישראל, אשד
גדלו וגבולותי הן פרצו צפונה ונגבה, היכן
הם עמודי הזכרון לאלה אשר קדשו אותן
בדמם? מדוע יתנוססו בנינים בני שבע
ועשר קומות, ועדיין אינה מזדקרת היד
האחת, אשר תזכיר מבצעים מסמרי־שער
ומרוממי־נפש, ותנציח את האתמול, הקרוי.
כל כך?
אפשר למצוא משפחות של בנים והורים,
קרובי החללים — אלמנות וטפם, כשהם
שקועים כ בזיון ורעב, אימת חוסר עבודה,
קשיים ויס־רים, בהשגת תמיכה מקצצ ת.
אכן, משהו אינו כשורה אצלנו...
כל איש בישראל, כל מפקד ו שר, ידע
נא: אם בנינו ובנותינו הלכו ואינם, הרי
בשביל כל בית ישראל יצאו למלחמה, וב שביל
כל בית ישראל נפלו — וכל בית
ישראל צריך להתאבל עליהם ולזכרם.
אכ שכול, ר א שון לציון.

להפסיק את העריה ז
בהטולם הזה 692 ציטטתם את דברי
ד״ר ברנ שטיין בצורה בלתי הוגנת. יכול
הקורא לחשוב, שד״ר ברנ שטיין הציע לכ נסת
להפסיק את העליה. ד״ר ברנ שטיין
לא הציע כלל וכלל להפסיק את העלית,
אלא הזהיר שאם הממשלה תמשיך בשיטה

ר,עליה תחליש הנוכחית הכלכלית המדינה.
יהירה וייס, רחביה, ירושלי ם

לברי מר ברנשטיין לפי רשימות הכנסת.
״אנו צריכים לחזק את טמדתנו (בקשר
למצב הבינלאומי לגבי טמדתנו הכלכ לית)
אני לוקח על עצמי לפעמים את התפי
קיד של אפיקורס ...אינני יודע אם העליה
ברגע זה מחזקת את עמדתנו או מחלישה הייתי אותה ...לא הייתי מתבייש אילו
מאמין ;שצריך לצמצם את העליה חלק
גדול מחברי הממשלה המאמין בכך ואינם
מעיזים לומר זאת ...אני טוען כי בפוליאת
טיקה
כלכלית אחרת אפשר לקלוט כתגובה שניה באה
ר,עליה הפסקה
לקריאת־ביניים מצד ״חרות״ .בפ׳ פוליטי־קאי
מנוסה נמר ברנשטיין מצדיקה ציטטה
העולם
זו את מסקנת עורך הכנסת של
הזה, כי היתה זאת הפעם הראשונת, שהוט־לתה
בכנסת באופן מעשי האפשרות להפ סיק
את העליה כפתרון למשבר הכלכלי.

רדתי, רותי.
תמחר, אני כיצד מצאה. רותי את התיירים
ויכלה לקנות מהם את הדולרים (העולם
הזה ,)692 בו בז מן שאני כבר שבוע שלם
מחפשת אותם — ואיני מוצאת. אולי ייעצו
לי רותי או דו ש איפר, נמצא י צור זד,
הנקרא תיר, כי לא נשארו לי שום נקודות
פנינה חנון, ירושלים.
הנעלה.

הם! מקשיבים1

דאיתי במו עיני
שומר החוק
כשנמאס לנו לחיות במשסר הצנע,
ומשרד העליה סרב לתת לנו אשרת
(אשתי ואני)
נסיעה• לחו״ל, החלטנו
לנסוע לנצרת. השוטר הערבי, ליד המחסום,
לא העמיד קשיים בפנינו, וכעכור
רגעים מספר ישבנו ליד שולחן ערוך
במסעדה•
אחרי ארוחה דשנה (קבב, שישליק,
סלטים, משקאות) שדמתה יותר לחלום
מן העבר הלא רחוק, נסענו חזרה. בהתחשב
עם המחסום, לא קנינו מאומה.
ליד ר,תחסום עצרנו השוטר, ערך בדי קה
קפדנית בכל המכונית, ובקול חמוד
שאלנו ,״האם יש לכם קפה, ביצים,
נעליס, או בדים?״ עניני בשלילה.
השוטר התכופף ולחש לאשתי :״אולי
את רוצה לקנות נקודות לנעלים?״
בעל סיפור זד, מתתיהו ארזי
מירושלים זכה בפרס של 5ל״־.

״העולם הזה״ ,מס׳ 694

במרחב
ה יר ד ן
*רחמה זעירה
בקול נפץ אדיר נכנסו השבוע היחסים
בין מדינת ישראל והממשלה הירדנית לש לבם
השלישי. אחרי השלב הראשון (מל חמה)
והשלב השני (שביתת נשק) החלה
עתה המלחמה הקרה.
היה בחור מראש, כי אם לא ייחתם חו זה
שלום — ובתנאים הנוכחיים לא היו
כל סיכויים לחתימת חוזה כזה — י ש רו ר
בגבולות ישראל מצב ממושך של מלחמה
זעירה ; וכל ז מן שבעיית הפליטים לא תיו שב,
ימשיכו ערבים לעבור את הגבול בשני
הכיוונים — :לשם ביקורים, השתקעות.
שדידה, רצח, או בדרך־נדודים ממחנה פלי טים
אהד למשנהו.
כמו כן ברור, כי פעולות־בטחון מצד
ישראל, למניעת הסתננויות, תגרורנה אח ריהן
פעולות־נקם מצד הערבים. ופעולות־נקם,
בדרך כלל, עלולות להביא לפעולות־נגד.

עתיד, התלוננו שני הצדדים על הפרת
סעיף זה או אחר של חוזה שביתת הנשק :
ישראל פלשה לאזור נהרים ; הלגיון חסם
את כביש אילת ; השיירות להר הצופים
חסום.
עו כ בו; הכביש לבית־לחם נשאר
עתה הוגשה תלונה מסוג חדש: כוחות
ישראליים חדרו אל תוך שטח ירדני (לפי
דברי הירדן) ,פוצצו שלושה בתים בכפר
שערפאט ליד ירושלים, הרגו 12 איש ופצ־

שלתי מסועף, הדומה בכל למדינות אחרות,
אבל המדינה מנוהלת כעסקם הפרטי של
במה משפחות — בראשן משפחת רזא.
המג׳ליס, בית־ד,נבחרים הפרסי, אינו אלא
אוסף של בעלי־בתים ואנשי חצר, המתח רים
בקבלת שוחד, ובחשדנות.
המג׳ליס חושש להקנות סמכויות לממ שלה
ולכן אינו מאשר תקציב שנתי. במ קום
זה, הוא מעביר כל חודש חוק, המא שר
את החלק השנים־עשר של התקציב.
מובן בי זה שולל מן המנגנון הממשלתי
כל אפשרות תכון של פעולה איזו שהיא.
על אחת כמה וכמה שהמנגנון הוא מוג־פח
ובלתי־יעיל, כזה של איראן.
השח, הנמנה על העשירים המופלגים
במדינה (נכסיו כוללים למעלה מאלף כפ רים,
של 25,000 תושבים) אינו בטוח במעמדו.
בשנת , 1946 עמד לצידו אחמד קא־ואם
אל־סולטאנה, המדינאי הטוב ביו תר
באיראן, שהיה ראש הממשלה בעת המשבר
הקומוניסטי, וכבש את אזרבייג׳אן מידי ה מורדים.
השח לא יכול להשלים עם השפ עתי
הגדולה של קאואם והאהדה, שעורר
בקרב הקהל הרחב. הוא סילק אותו, והיום
מבלה המדינאי הזקן ( בן )75 את כל ז מנו
במזימות להפיל את אדונו•
הצליח יותר מדי. אחרי קאואם,
באה שורה של ממשלות חלשות, שרבים
מבין חבריהן מונו בהשפעת הנסיכה אש־ראף
היפה, אחותו של השח, האוהבת לפ תות
במשרות נאות, את המוצאים חן בעי ניה.
שאיפתה הגדולה להשפעה, של הנ סיכה
אשרף, נתקלה במכשול הראשון, כא שר
אחיה ביקש מאחותו השניה, הנסיכה
שמס, למצוא למענו אשר, מתאימה.
צעדו השני: בחירת חברו, עלי רזמרה,
שהצטיין כראש המטה של הצבא האיראני,
להיות ראש ממשלה. למרות תלונתו ש״עלי
לבזבז /0״ 75 מזמני, כדי להפר את מזימות להשליט הממשלה ראש אויבי״ ,הצליח
מידה מסוימת של סדר בהנהלת עניני המ דינה.
הוא
הצליח עד כדי כך, שעורר את חש דו
של השח. לנוכח הפופולריות, שקנה לו,
הפך השח אויבו. ת מר ה הוכרח לקבל ל ממשלתו
שני שרים — נגד רצונו. חטיבתו
הישנה בצבא סופחה למשמר המלכותי, ו רוב
חברי תמר ה בצבא הועברו לתפקי דים
אחרים. ועתה דור שת אשרף את סילו קו
של תמר ה ו מינוי עלי סוהילי, שגריר
איו׳אן בלונדון, וידידה הותיק לראשות ה ממשלה.

סביחה
גזיקסן, רב־־סרן
הבריגדה צהלה
עו 18 אחרים. יומיים אחרי כן, נתקבלו
תלונות דומות על חדירת יהודים לשטח
ירדני.
פעולות אלו נראו בעיני הקהל כתגובה
ישירה למעשי אלימות, שבוצעו בז מן הא חרו
ן ע״י לג״ונרים או מסתננים מהירדן,
בתכיפות
מוגברת, בעיקר בירושלים וסביבתה.
תלונת
הירדן נתקבלה, צורפה לתיק
לונות, הגדל והולך, של ועדת שביתת
קש המשותפת והענין הוקפא, כי שני
דדים מתעקשים :״קודם אני בינתים,
ארים הילדים ברוגז, וזוממים מזימות.

הת ד,נ־הצ

ירא ן
״מ •שארז״
במשך ערב אחד, נשכחו כל הדאגות
לקול צלילי התזמורות וצחוק קהל המוו־מנים.
המאורע הגדול: טקס הנישואין של
מוחמד רזא פחלוי השח הפרסי, עם ס ״
ראיה אספנדיארי. לפני חודש נדחה הטקס
בגלל מחלת סוראיה.
ע״י נישואין אלה, עם בתו של השייך
אספנדיארי, ראש שבט הבכתיארים, החזק,
השוכן בהדי הצפון, מקווה השח לייצב את
מעמדו גם בקרב משפחתו וגם בארצו.
השושלת הנוכחית נוסדה לפני 75 שנה
ע״י רזא פחלוי, סמל לשעבר בצבא הפרסי,
שעלה לגדולה בתמיכת האנגלים והודח על
ידם אחר־כך, בשנות המלחמה הקודמת בשל
נטיתו לצד הגרמנים. ואת העובדה הזאה,
לא שכח איש — גם לא השח.
עסק פרטי. באיראן קיים מנגנון ממ־

״העולם הזה /מם׳ 694

חזרה על טעות. בכל הענינים האלה
סובל, כ מובן, העם. עושרה העיקרי של
איראן הוא הנפט, והארץ נהגית ממנו רק
בעקיפין, ע״י תשלומי חברות זרות, שקיב לו
ז כיון ממשלתי על שדות. הנפט. כאשר,
לפני 4חדשים, נפתח משא ומתן בין ה ממשלה
ו בין חברה הנפט האנגלית, על
העלאת שיעור התשלומים, ר לו האיראנים
תקוות רבות בתוצאות. וכאשר לפני חודש
ימים חתמה חברת הנפט האמריקאית על
חוזה חדש עם איבן אל־סעוד, הנותן לממ שלה
הסעודית ס׳ל 50 מרווחי החברה, עמדו
האירנים ביתר תוקף על דרישותיהם.

בינוניים, ארטילריה, אוירוני־קרב ויחידות
צי קטנות• הוא אינו מסוגל להגן על ארצו
מפני כל התקפה רצינית.
שאיפתם של האיראנים עתה, היא לתפוס
את המקום שפונה ע״י תורכיה, שנט שה
את עמדתה הנייטרלית, כבימי* מלחמת
העולם השניה, הצטרפה בגלוי לגו ש המע רבי.
ע״י ויתורים קטנים לצד זה או לשני,
ע״י סחיטות ואיומים פוליטיים, מקוה הממ שלה
להחזיק מעמד נייטרלי במלחמה.
כשנשאל רזמרה השבוע לפרש את עמ דת
ארצו, השיב האיש הידוע בנטיתו למ ערב
:״אנחנו איננו יכולים לצדד באיזה
צד שהוא. עלינו להשאר מחוץ לכל י התס בוכת
הזאת״ .ומיד נשמעה התגובה בר חוב
:״מי ישאל אותנו בכלל?״

הליגה
•שדאד דא הוזוינה
ג׳ואהראלל
בשנת , 1946 כינס הפנדייט
נהרו, בניו־דלהי, כינוס של מוסדות הקר ב
ת של עמי אסיה. בגלל נוכחותה של
תורכיה הפתו־ו! :כידון
הבריגדה התורכית בקוריאה צהלה. במ שך
הקרבות האחרונים, הספיקו אנשיה ל הוכיח,
כי התורכים לא איבדו את תכונו תיהם
המלחמתיות. וכתוספת מרוממת, הגי עה
גם הידיעה שסביחה גיקסן, בתו המ אומצת
של קמאל אתתורק, רב־סרן בחיל
התעופה התורכי מצטרפת לכוחות או״ם
בקוריאה (העולם הזה .)693 וטובה מכל
היתד, הבשורה, כי בקרוב תגיע עוד ברי גדה
תורכית, בת 4000 חייל, שתשלח למ לא
את שורו ת או״ם הפרוצות בקוריאה.
לכל בעיותיהם בשדה הקרב, מצאו ה תורכים
פתרון פשוט: מצמידים כידון לרו בה
ומסתערים. אך את סוד הצלחתם כלו חמים,
משייכים האמריקאים ללחם היוצא גם ממאפיות חיל האספקה האמריקאי.
הגרמנים, בני־בריתם הקודמים של התור כים,
סברו כי החייל התורכי הוא חייל
מצוין, אחרי שסעד את לבו כראוי.
אכן, ברשימת המסמכים, בארכיון הצבא
האמריקאי, על קרבות קוריאה, מופיעה ה הבריגדה
תשדורת
הבאה: מאת. מפקד
התורכית אל חיל ההספקה — האויב הת התקפנו.
שלחו עוד לחם״.
קיף, אנחנו
מצרים הראשון נשכח
בפעם הראשונה, הוזכר השם נרימן סאדק,
בעתונות ובתחנות השידור המצרית. אחרי
שהעתונות העולמית הפכה את הענין לשע־רוריה
עסיסית, הצטרפה העתונות המצרית
— באיחור של שנה — לתיאורי הרומנטיקה
המלכן תית. רק הטון, כמובן, היה שונה.
רדיו קהיר הקדיש למאורע — הודעה
רשמית מחצר המלך על אירוסין בין פארוק
( ) 31 ונרי מן 16 שידור נלהב של רבע
שעה בו תוארה משפחת סאדק כאחת המש במצרים,
למרות
ביו תר
פחות החשובות
שאיננה משפחה אצילה. אל-אהראם, העתון
המצרי הבלתי־תלוי החשוב ביו תר במצרים,
מתאר את פארוק כ״מלכנו הדימוקרטי״
שירד אל העם למצוא לו בת־זוג.

אך תפיסת האנגלים במסחר אינה מז דהה
עם המושגים האמריקאים. הם חזרי
על אותה טעות, שעשו באר ־ישראל: במ קום
להסכים לשינויים גדולים — המנוג דים
אולי לאינטרסים תמידיים — ולהב טיח
את עצמם לז מן יו תר ארוך, סירבו
להענות לבקשות איראן, למרות לחץ הא מריקאיים
המעוניינים, כי אזור זה ישאר
בהשפעת המערב.

אשר!) פחלוי, נסיבה
הקהל צחק
משלחת עברית מארץ ישראל (הוזמנה האו ניברסיטה
העברית, אך המשלחת מונתה ע״י
הועד הלאומי) סירבה הליגה הערבית להשתתף
וציריה נוכחו רק כמש קיפי ם*
השבוע כינס ליאקאת עלי חאן, ראש
ממשלת פקיסטאן, כינוס שני של עמי אסיה,
בקרצ׳י. הפעם לא עמדה בעיה של השתת פות
הליגה הערבית כי ישראל לא הוזמנה.
היה זה הקונגרס הכל־איסלמי הראשון, שכו נס
ביזמת מנהיגי פקיסטאן, מדינה חדשה
גדולה, שאין לה כל תומך בזירה הבינ לאומית.
אחרי
ההבלטה האחרונה שניתנה לחילוקי
הדעות החריפים בין פקיסטאן והודו על ידי
דחיתה של הודו של כל ההצעות לפתרון
בעית קשמיר, משתדלת פקיסטן לגבש גו ש
שיתמוך בה. את הגוש י ש לחזק ע״י אינט רסים
משותפים רבים. כתכונה ראשונה משו תפת,
בחרה פקיסטאן בדת. ולמעשה, זהו
האינטרס היחידי המקשר את המדינות המיו צגות
בקונגרס קרצ׳י. הובאה הצעה ראשונה:
קו רכבת ו שי תוף פעולה כלכלי. הובעה
גם הצעה מרחיקת לכת: לקבוע שפה אחת
משותפת לכל מדינות האיסלאם. הערבים
מציעים ערבית, כי זוהי שפת הקוראן, יסוד
האיסלאם, ואילו הפקיסטאנים מציעים אורדו,
אחת משפות היבשת ההודית. רוב אולם למעשה,
״ לאנש לי ם ״.
הויכוחים הממשיים בקונגרס נעשו מאחורי
הקלעים, בפגי שות בלתי־רשמיות ובביקורים
ידידותיים. לכל הנציגים היה ב רו ר כי הקונ גרס
כונס כדי לבוא לידי הסכם על עזרה
הדדית. פקיסטאן רצתה תמיכה בזירה הבינ לאומית,
לעמדתה נגד הודו, הערבים לא
התנגדו למתן מוניטין זה, והעמידו כדרישת-
נגד, תמיכתה הפעילה של פקיסטאן בעמדת
הליגה הערבית נגד ישראל.

משחק מסוכן. תגובתה של איראן
לא איחרה לבוא: בנוב מבר נחתם חוזה
מסחרי על סכום של 20 מיליון דולר בין
איראן וברית המועצות ; בוטלה הרשות
שניתנה מקודם לאמריקאים, להעביר את
שידוריהם מעל תחנות ב א ^ אן וכאשר ה גיע,
לפני שבוע, המשלוח הראשון של
ציוד צבאי ( 15 טנקים שר מן ו־ 18 תותחי־שדה)
•שאמריקה התחיבה לשלוח מזמן, התעוררה
דעודקהל מנוגדת, מחשש הכעס ה רוסי,
העלול להתעורר בעקבות המשלוח י הזה.
רצונה של איראן, להצטרף אל המחנה
המערבי, לא הביא כל תוצאה ממשית במ שך
חמש השנים האחרונות. איראן החלי טה
ל שו ב אל התכסיס הישן: לשחק בני גודים
בין שני הגושים הגדולים בעולם.
הארץ גדולה ו הררי ת ; הצבא כ־150.000
חיילים, מצויד בנשק אמריקאי, שנקנה מ עודפי
מלחמת העולם השניה וכולל טנקים

החוגים הרשמיים נהגו כאילו הרומן אך
התחיל. מוצטפא אל־נחאס, בהכרזה פומבית
הגיש למלך את ברכות ממשלתו וברכות
העם ואיחולו למלכו. אך איש לא הזכיר את
זרי, הדיפלומט המצרי באו״ם שהיה ארוסה
הראשון של נרימן. ובוילה שקטה בסביבת
קהיר יושבת, עם שלו ש בנותיה, אשה שאף
היא נשכחה — פרידה, אשתו הראשונה של
פארוק.

אחד הנואמים שז כו לפרסומת הגדולה
ביותר היה אמין אל־חוסייני, מופתי י רו ש לים
לשעבר. כנציג ערביי פלסטין (ממשלת
עזה) הנהנה מתמיכתם המלאה של המצרים,
הביע החג׳ אמין את דרי שו תיו בפני הקונ גרס
.״מעולם לא ישלימו הערבים עם קיים המוסלמים המדינה הציונית: וחובת כל
בעולם כולו לעמוד לצד אחיו המנושלים
מפלסטין״.

נרימן סאדק, ארוסה
המלך ירד

*) המשלחת העברית התבלטה בהיותה
המשלחת היחידה שהופיעה בלבוש אירופי.
כל שאר המשלחות באו לבושות בתלבושתן
הלאומית.

במדינה הסס הסוס דוהר
ב מלון ״ריץ״ י שבו העתונאים הזרים
המעטים ש שרדו בארץ, והחליפו זברונות.
״שאנחאי 1947 ,״,

אמר

אחד.

״ומה שהיה בצרפת 1947 י
״זה לא כלום״ ,התערב אזרח בא בימים.
״תחשבו על גרמניה 1923 ,״.
הנושא היה: אינפלציה. לא אינפלציה
תיאורטית, עדינה, סלונית, כי אם אינפלציה
אמתית — על ערימות שטרות המיליונים

לעמוד בנסיגתם המתמדת. מגוחכת, בלאו
דרי שו ת
הבי, התפייסותם הקלה והעמדת
מינימליות, שהופכות מקסימליות תוך חד-
שיים. הפעם החליטו להעמיד פנים של
עמדה עקבית.
אך מייד נז ד רזו לתבוע שלושים שעות
לווכוח על הודעת ר מז, דבר שהיה דוחה
יושבת
את ההצבעה בשבועיים (המליאה
ל אורך
נתפשרו
12— 15 שעות לשבוע),
וויכוח של 10 שעות.

מגן הפועלים, לוחם

בדתיים:

למרות צדקתם של הדתיים, מנקודת מבטם

אשר זלמן קריסטל, מזכיר כללי*
להוציא רוח
שלה, סחר־החליפין מיד ליד וההרס ההמוני
של בעלי החסכונות.
מחיר הזון ב־קפץ קפיצות מטורפות. בפעם
הראשונה ברחוב לילינבלום הופיעו אנשים
קטנים — חנוונים, פועלים, פקידים — וקנו
זהב, מלכים בודדים בכמה עשרות לירות.
משבר האימון הגיעה אל השלב התחתון של
הסולם•
לפעמים נדמה שהרגשודהמבול הגיעה גם
אל השלב העליון. ב מנגנון האספקה השת ררה
אנדרלמוסיה גמורה. טחנות הקמח חדלו
לעבוד במשך שבועיים, מחוסר חיטה —
וכשאיימה חרפת רעב ממש על המדינה הגיע
ברגע האחרון משלוח־ישועה. סגירתם המו חלטת
של העתונים נמנעה ע״י מעשה חסד
של בעל דפוס פרטי בקפריסין, שהשאיל
כמות קטנה של ניר. ידיעות על מצב האס פקה
של העור גר מו לבהלת קניות שגבלה
עם פאניקה (ראה להלן).
אותה שעה ישבה הממשלה ודנה
צעי חירום נואשים לעצירת התהליך
מכירת הזהב, ועוד) .אך רבים האמינו
אמצעים פוליטיים לא יו עילו עוד.
האינפלציוני קרע את המושכות.

באמ (אסור ששום הסוס
הכנסת מעודוק
הדליי ה
נערות בגיל , 16 שהתאהבו לראשונה,
קוטפות פרחי דלייה, תולשות את פרחי
הגביע ושואלות, לחליפין: כן? לא? כן? ל אי
בדומה לכך משחקת החזית הדתית עם
מפא״י.
כאשר דוד ר מז, שר התרבות והחינוך,
קרא את הודעתו על החינוך במעברות, בו
גילה את השתלטות תת הזרם הדתי של
ההסתדרות על חינוך ילדי המעברות, פרץ
המשבר הממשלתי חוצה.
שעה שבמה ע שרו ת ח״כים, מהשורה חמישה השנייה, נוכחו במליאה, אי שרו
חוקים והעבירו שלושה, בקריאה ראשונה,
לוועדות, טרחו חשובי הקואליציה ליישב
את הסכסוך, שעלול להפיל את הממשלה
הנוכחית, להביא לבחירות.
לפי שהובטח עם סיום המשבר הקודם
(אוקטובר ,) 1950 תפוזר הכנסת רק ברא שית
, 1953 אך סחיטותיהם המתמידים של
הדתיים ואיומי הנגד של מפא״י, הבוטחת
בר צון הדתיים לנהל מאבק צמוד — לב־סאות,
מונעים פעילות סדירה של הממשלה.
מפא״י דור שת להכיר בתת הזרם הדתי
של ההסתדרות (מיסודו של ״העובד הדתי״)
כזרם דתי. הכנסת סוס טרויאני זה, שי שלול
מהדתיים את חינוך ילד רבבות העולים אותם העתידם לעלות מעיראק, הכריתה

הם (כי העניין כולו סובב על הגדרה פור מלית
של ״מעברות״ ,בנפרד מ״מחנות״)
מרתיע האיום ב פיזור הכנסת, מפי ב. ג׳,.
ועריכת בחירות, את החזית הדתית׳.
והספרדים, המבינים
אף הפרוגרסיביים
בחירות,
כי יפסידו קולות רבים בשעת
מנסים לפשר ככל יכולתם •ולקיים את הממ שלה
הנוכחית.
המזרחי טוען, לעומת זאת, כי הדתיים
לא השיגו הישג כל שהוא בשטחי הדת,
החינוך, התחבורה בשבת, השיפוט התורני
— אם כן, אין טעם להתמיד בקואליציה.
אף באם תפוזר הכנסת — באם לא
תורכב ממשלת חירום לאומית, ע״י צירו ף
הציונים הכלליים — לא ישתנו יחסי הכחות,
בקוויהם הכלליים, בהרבה, מלבד שמפא״י
תבכר לשתף את הציונים הכלליים, המש־בריים
פחות, בשלטון. נטייתו האיישת של
ב. ג׳ ,.לעמוד על שלו במ שבר זה,נובעת לאחר מהרגשתו, שסיכויי !מפלגתו גברו
עמדתו בשביתות המתכת — מגן הפועלים
— וכלפי הדתיים — לוחם.
הכנסת, כמו כן:
ועדת

הכלכלה,

* שמעה את מסקנות
בעניין חלוקת המלט:
הטלת פיקוח על חלוקת המלט; יבוא
כמאתיים אלף טון מלט לשנה, כדי להשלים
בכך את המכסה של 600 אלף טון הדרו שים;
קביעת עדיפויות שבר א שו: בטחון,
שיכון עולים.

ה 39ש ק
המ 31־ד ח־־ד
לשוא התרוצצו העתונאים ב מ שרדי הת האסיפה למחרת אחדות
בעלי התעשיה,
הכללית, כדי לקבל את נוסח החלטות
הכינוס. נשמעה תשובה אחת — ההחלטות
נמצאות במזכירות.
״ואיפה המזכיר?״
״י שן עדיין ! ״
״וא׳יפה המזכיר?״ האם ובכלל,
״גם היא ישנה עדיין.
שמעתם כבר, ש מזכירו ת התאחדות בעלי
תעשיה תפרסם את ההחלטות מיד לאחר
האסיפות הכלליות?״
אמנם, גם העתונאים הוותיקים לא שמעו
על כך מימיהם. אבל כך הין, הם מסבירים,
בז מן ששררה אידיליה שלמה בין ״הזקן״
והממשלה .״הזקן״ אריה שנקר, איש מעשי
עד מאד, ידע, שבעת סערת רוחות בכינוסי
התאחדות בעלי־התעשיה, אי־אפשר להשתלט
על רוח המלחמה של דו ר שי ד,מאבק, ות־

*) יחד עם ניטה גרוסמן, מזכירת חת־אחדות
בעלי התעשיה, מר אוססרוב, מזכיר
אגף הארייגח.

לפי הקו
מיד מסתננות החלטות, שאינן
הפשרני המובהק של היכל התעשיינים.
״הזקן״ לא התנגד להחלטות אלד״ הוא ידע,
שאפשר לסמוך על מזכירו. ואמנם, ההחל טות,
בדרך כלל, עבת אחר־כך תחת שבט זלמן אשר
בקרתו של המזכיר הכללי, ליטוש ואחרי
קריסטל, בהדרכת הנשיא,
וניסוח זהיר, נשלחו לעתונות, כחודש אחרי
האסיפה הכללית...
״הקרדינל האפור״ .המזכיר הכללי
של התאחדות בעלי תעשיה, אשר זלמן
קריסטל, ממושקף, שקט, שערו ת סרוקות
לצדדים, טיפוס מושלם של מזכיר אמריקאי,
שעבר את כל שלבי הפקידות ב״היכל התע שיינים״
מיום הקמתו, ידע ליצור הערצה
לנשיא. לזכו תו של המזכיר נזקף חלק ניכר
של שלטונו הבלתי־מוגבל של *הזקן״ .הוא
עצמו הפך ״קרדינל אפור״ ,המושך בחוטי
מדיניות התאחדות בעלי התעשיה. קריסטל
אינו חובב הופעות פומביות, אינו משמיע
נאומים, אך כל הנאומים הרשמיים, בשם
צמרת ההתאחדות, חתומים בכתב־ידו.
כשסערו הרוחות באסיפה הכללית, בג לל
מתיחות ביחסי העבודה וקיתון צוננים,
ששפך ראש הממשלה בברכתו, בפתיחה
החגיגית של כנס התעשיינים, התחרו הנו אמים
בחריפות ביטוייהם כלפי הממשלה,
ולאורם נוסחו ההחלטות• ואלם המזכיר הכ ללי
חייך חיוך סר ק טי ...ההחלטות או שרו,
אולם גם הפעם לא פורסמו.
״אנחנו עושים את ר צון הממשלה ו מו ציאים
במקומה ערמונים מד,מדורה״ ,אמר
חבר נשיאות ההתאחדות תוספת שכר
זו הי תוספת שטרות כסף ישראליים ב־10
מיליון ל״י. בן־גו ריון אינו רוצו־״ קפלן אי נו
רוצה, גולדה אינה רוצה, ג רי בודאי ו בודאי
אינו רוצה, אבל להסתכן בריב פו עלים,
בשעה שבאופק עו מדות בחירות חדשות
לכנסת — ,אינם רוצים. להיפך, הם
מעונינים להוציא את הרוח ממפרשי מפ״ם,
והם מעדיפים, שהתעשייגים י שברו את ה ראש
במקומם
גם הפעם היה, איפוא, ניסוח מחדש
של ההחלטות, לפני פירסומן ברבים, ו ״ ה ד
קן״ יוכל להמשיך, ב מצפון נקי, בפגי שות
על בום תה עם אליעזר קפלן, לדבר ב״מא־מע־לשון״
,ולהעלות זכרונו ת מימי ״גובר־ניה
קיוב״ ,כש ״באטושקה הצאר״ עוד קסם
למליונים.

דק כד• להכעיס
״עוד מעט לא יהיו נעלים!״ ,מבטלים את
הנקודות מוכרים בגדים ונעלים רק תמורת
דולרים!״ השמועות פרחו והלכו וכהרף עין
הזדנבו תורים ארוכים ורועשים ליד חנויות
הנעלים.
מקור הבהלה: שידור־הכרות ״בקול י ש ראל״
של ד״ר אשכנזי, ראש אגף הטקסטיל
והעורות ב מ שרד המסחר והתעשיה, לשעבר
ראש מחלקת הסטטיסטיקה של מפעל ״אתא״.
הוא דיבר על. תמורות העומדות לחול בשיטה
הקיצוב, בסוף החודש. הקהל, שאווירת אי־היציבות
הכלכלית אופפת אותו, מיהר לפרש
את הרמז כאות אזהרה, שמלאי העורות עו מד
לאזול.
״לממשלה אין כסף, כדי לחדש את מלאי
הסחורות בחנויות,״ טענו. וכהוכחה, סיפרו
על הנעלים בחנות מ״קולינסקי בתל־אביב,
שאפשר להשיגן רק תמורת דולרים (העולם
הזה .)692
במחלקת הסטטיסטיקה הממשלתית, לא
נתקבל בולמוס הקניות בהתלהסות יתרה.
ביחוד, לא מצא הדבר חן בעיני סגן ראש
המחלקה. ד״ר פנחס המבורגר, שהוטל עליו
לקבוע את אינדכס יוקר החיים, ולמצוא
הערכה נכונה להוצאות המחיה של משפחה
בישראל.
שאלונים חינם. באוגוסט שנה שעב רה,
לאחר הסכמת אליעזר קפלן, להקצות את
התקציב הדרוש, נערכה ע״י לשכת הסטטיס טיקה
הממשלתית חקירה של 1300 משפ חות
מכל השכבות, כדי לבדוק את הוצאותיהן
האמיתיות, לרבות השוק השחור, ולבסס עלי הן
את עריכת האינדכס החדש. ע שרות פקי דים
מיוחדים בדקו את המשפחות הנבחרות.
1300 שאלונים נתמלאו תשובות למאות שא לות
ופנחס המבורגר שפשף י דיו בנחת. סוף בסים סוף ימצא לו החומר, שישמש
לאינדכס ה&דש, שיספק את כל הצדדים.
הד״ר
שלו, שרוב מאשר
באותו

רצה הגורל שבאותו חודש סירסם
דב יו סף את צו הקיצוב המפורסם
וכשסוכמו תוצאות הבדיקה, נתברר
המשפחות הוציאו באותו חודש כפליים
הרשו להן הכנסותיהן. בהלת הקניות
חודש השתקפה במלואה בשאלונים...
אבל אינדכם חדש היד. בכל זאת הכרחי,

ואחרי הפצרה רבה הסכים שר האוצר להק צות
שוב תקציב קטן, לבדיקת הוצאות המש פחות
מחדש• נעשו ההכנות, ותאריך הבדיקה
נקבע למחצית חודש פברו אר. וכאילו כדי
להכעיס את שר האוצר ומחלקת הסטטיס טיקה
של הממשלה, החליפו הצרכנים שוב,
כי יש צורך דחוף בקני׳ות מיו תמת.
היס אנו ובוני !
טובעים נשמעה
אנו
״הצילו !
קריאה לעזרה במקלט של ״ארצה״ ,ב־ 3נ
לחודש שעבר, כשנמצאה בקצה הדרומי־מע־רבי
של כרתים. התברר, כי הקריאה הגיעה
מר,ספיגה היוונית ״גורגיו ס״ ,שהיתר, בדרכה
מחיפה ללונדון .״ארצה״ ,שהיתר, במרחק
40 מיל בערך מהסיפנה, נכנסה במהירות
לתחום הסערה, וב־ 7בבוקר עמדה בקרבת
״גורגיו ס״.
חרטום הספינה היוונית עוקם, כשהתנגשה
בסלע. המדחף הסתובב באויר, ורוח דרו מית
איימה לנפץ את הספינה אל צוקי האי
הסמוך, פונדיקוניסי.
״מהו עומק המים בהם נמצאת ספי־נתכם?״
שאל הרמקול של ״ארצה״.
״ 5מסר !״ השיבו היוונים.
התשובה לא נתקבלה על הדעת, ואנשי
״ארצה״ שאלו שנית. תשובת היוונים היתר,
שוב 5 :מטר !
״ארצה״ סיכנה את עצמה, נכנסה ל״מים
מחסני ״גורגרו ם״ כי הרדודים, והוברר,
מוצפים מים בגובה 5מטר. קשיי השפה
הכבידו מאד על עבודת ההצלה, ספרו אנשי

60 שעות עמלו אנשי ״ארצה״ ,ללא
רבו ת פעמים הפוגה, בהצלת ״גורגיו ס״.
נקרעו השרשראות, בהן נקשרה הספינה
היוונית לירכתי ״ארצה״ .סכנת התרסקות
נשקפה ל״ארצד״ עצמה, ואמנם התנגשה
ב״גורגיו ס״ ונפגעה קל. אחרי 60 שעור*
צנחו מלחי ״ארצה״ ,רטובים ועייפים עד
מות, על משכביהם .״גורגיו ס״ יצאה מהס כנה.
המשדר
של ״גורגיו ס״ נתקלקל בסערה,
ו״ארצד,״ נתבקשה להעביר הודעה דחופה
לסודא, בכרתים. לאחר שעד, קלה התברר,
כי היתד. זו קריאה לבוררת יוונית, שהו פיעה
במקום, כדי לסייע ב״הצלת״ הספינה
הטובעת.
״אנו מובילים את ״גורג״וס״ לנמל —
נא לא להתערב פנתה ״ארצה״ לגוררת
היוונית. לפי החוק הימי הבינלאומי, זכאית

חנות נעליים, תור הבהרה
לתכנים דולרים
ספינה המצילה את חברתה, להובילה לנמל
ולהגיש תביעת פיצויים ופרם. המכסימום
הניתן: מחצית שווי הספינה הניצולה ומ טענה•
הגוררת היוונית המשיכה בעבודתה,
ו״ארצה״ המשיכה ללוות את ״גורגי׳וס״ עד
הנמל, כ ד להיות ״מ שוריינת״ מבחינה מש-
ו!נוית.
תביעת הפיצויים של ״ארצה״ תתברר
בבית דין ימי מוסמך של ״ללויידס״ ,בלונדון.
יו מני ״ארצה״ ,מפות, תמונות הקשו רות
במקרה, הועברו כבר לבריטניה.
״לכל היוונים פרצוף אחד מת מרמר
מלח צעיר על סיפון ״ארצה״ ; בשבוע
שעבר הצילה ספינת דיג פינלנדית, בת
600 טון, אנית משא דנית בת 5000 טון.
הדנים שילמו לספינה הפינלנדית פיצויים
והענקה הגונה לצוות. מספרים, כי המלחים
הפינלנדיים יושבי ם בכורסותיהם ומעשנים
הקטרות. ואותנו? אותנו סדרו!
(הרושן ״במדינת״ עמוד ) 8

״חעולם חזה״ ,מס׳ 694

על מדרגות בית־הספר עמדו כמד, בנות
בינעירונית, מתחו
, 16 החליפו רכילות
ביקורת על הבנים, שוחחו על עדנים של
מה בכך, כחברי הכנסת ב מזנון.
בפנים, באולם רחב־ר,ידיים, שררה אוי רה
רצינית ביותר. בעד החלונות הגבו הים
נראו עשרות ראשים מתולתלים, שחו רים,
בלונדיים, בעלי שער קצר, או צמות
עיניהם של נציגי 18000 תל ארו

מידי בתי-הספר התיכוניים (כיתות ) 5— 8
היו תלויות בפי הנואם, שהכריז על הקמת
המועצה הכל־ארצית של תלמידי בתי־הספר
התיכוניים. אחד ליד השולחנות הארוכים, שכל
מהם סומן בשלט הנושא את שם בית־ר,ס פר
אותו מייצגים בעליו, י שבו המשלחות.
הם התיעצו ביניהן, קראו קריאות ביניים,
הרימו את ידיהן להצבעה — הכל כמו
בכנסת.
השכלה במקום מחתרת. מחזו רי
התלמידים, שקדמו להקמת המדינה, היו

״לא, התכנית אינה גלו תי ת!״ מלכה מגנצה, תמדדה, נציגת בי״ם
תיכון ג׳ בתל־אביב (כיוון דתי) תקיפה בדעתה .״אני מתנגדת בכלל למושג
גלותיות. אי אפשר להתוכח אם התלמוד הוא גלותי. ברור שדרושים שינויים
רבים בתכנית הלימודים. אולם בעיקר בהגשת החוסר ובשימת הבחינות.״

:ען &״כן, התכנית גלותית! ״ קורא אמנון נחמד, נציג בית־הספר מונטפיורי
בתל־אביב ( 265 תלמיד) .״עלינו לפעול. ולשם מה לומדים אנו תלמוד? מדוע
י אין אנו לומדים מקצועות, שיהיו דרושים לנו בחיינו האזרחיים העתידים?״
נית של תלמידים, התובעים לעצמם השפעה
ההד נשמע בכל בתי־הספר בארץ. לא
מרכזית על עיצוב תכנית הלימודים.
תכיל הסכימו לדעות ״צופר״ .אך בויכוח
ה״סובייטים״ מתפשטים. ההתח הסוער
בעד ונגד, התברר דבר אחד ללא
לות היו צנועות, בלתי־מהפכניות. פר, ושם,
ספק: רובם המכריע של התלמידים מואס
בכיתות בודדות, בבתי־ספר מעטים, נולדו
בתכנית הלימודים, רואה צורך דחוף לחולל מנהלים בעזרת
מועצות תלמידים, חלקן
מהפכה בצורת ההגשה ו שיטות הבחינות.
בעלי מעוף חינוכי, חלקן בניגוד לר צון ה 27
שנה ללא שינוי. מהי תכנית
מורים. המטרות היו אף הן פשוטות: אר הלימודים?
גון
חיי חברה, יי מ־לפני

למעלר,

זום חוגים ותחרו בשנת
שנה, 27 יות
ספורט.
כמה
י שבו
, 1923
אולם אט אט הת מחנכים
ו חיברו תכ פשטו
ה,,סובייטים״.
נית למען תלמידי אחרי בבית־ספר
״כנסת ישראל״ ,ש בית־ספר
קמו מו היתר,
אותה שעה
עצות בעלות תוקף
עדה קטנה. התכנית האופקים ותקיפות.
רו חו
ביטאה את
האמביצ התרחבו, אנושי קיבוץ של יות
גדלו. עד שב כולו
קטן,
התלוי
אר, הפצצה שנתנה
ביהדות הגולה, בעל
את הדחיפה האח רו כמו אפקים צרים.
נר צופר״.
במ כל
עם־מיעוט
בגמנסיה ״שלוה״ שמה דינה זרה,
בתל־אביב ( 475 תל ״כנסת
ישראל״ בלי מועצה
מיד)
קמה
מודיה את הדגש על
בעלת שאיפות תר שטיפחו
הלימודים,

היא
בותית.
רוח
לאומית קיצו ליטה
להוציא לאור את נית, וד,זניחה המקנים הלימודים
ע ת יו ן תלמידים
— לא עתון למען
השכלה כללית, או כיה״ם
התיכון כר חו כו ת, איחוד הזרם
הנוער, אלא עתון
פק רחב והבנה של
הכללי וזרם העובדים ,,אירח את הכינוס.
עמים זרים. לא המנהל
נוער.
הפריע, התלמדים הרגי שו באפשרות, לא־מאז
זר מו מים רבים בירדן. הקהילה
מר בפעם הראשונה את אשר בליבם. הם
הקטנה הפכה מדינה עצמאית, בעלת קש לא
השאירו ספק ביחס לדעותיהם :״צופר״
ומעמד במרחב קדמת־אסיה,
רים עולמן ים
דרש לחסל לחלוטין את שעורי התלמוד,
קמה ספרות צעירה, כל ההשקפות השתנו
לתת אופי חדש, חילוני והיסטורי ללימוד
יחד עם התמורה המדינית והכלכלית.
התנ״ך, ללמוד היסטוריה של הארץ במקום
תכנית הלימודים לא השתנתה .״צופר״
תולדות היהודים בגולה, לשים את הדגש
עורר את התלמידים. הדחיפה המכרעת באד,
על ספרות העמים והספרות הישראלית הצ ממקום
אחר: תלמידי ביד,״ם התיכון בר עירה,
במקום הספרות ד,״גלותית״ (העולם
חובות החליטו לייזם מועצה ארצית. אחרי
ומה .)685
יממה של דיונים קמה המועצה הארצית של
תלמידי ישראל.

״אסור לזלזל בתוכנית־הלימודים ובג
ריס ״ ,אומר, יעקב דנאי, נציג בי״ס תיכון כ3
סבא; .מה מתלוננים כאן, שבתייהספר אסרו
עתוני התלמידים 7הם צדקו בהחלם, כי עתוו
אלה לא עשו מאוס. התל׳ אביבים רוצים לצ
למעברות 7הם רוצים רק לבטל כמה ימי לימודיו

המשהשמרניג רותי לוי, אילנה כספי וגדעון ברנס, שליחי בתי־הספר הירושלמיים, נאבקים בתוקף עם אנשי תל־אביב
המהפכניים. יחד עם אנשי ביה״ם הריאלי של חיפה הס מגינים על תכנית הלימודים. ירושלים מתיצבת לימין התלמוד.

קורא-הסיניים המקצועי: יצחק עמיגא, איש גאולה״.
משסע באופן שיטתי את דברי הנואמים המתנגדים לקו הקיצוני
של הגוש התל־אביבי המלוכד.
המהפכנים סרלין,

נציגי

מתערבים: מנחם גולדברג ועמר׳
הגמנסיה העברית הראשונה הרצליה׳

זיו״ר התקין? :שבתאי זיולד, נציג ביה״ס המארח,
,היד החזקה״ של הכינוס, מנסה לתוון בין המתנגדים.

״לא נצליח כגישה פזיזה ומהפכנית העבו גדעון ברגם, בא־כח תלמידי הגמנסיה
בירושלים (רחביה) מטיף למתינות. לא נגיע לס
מקום בפטיציות והחלטות מהפכניות. לא 1
מקום יש תכנית למודים גלותית. עלינו לצאת לנ
ברות, לרכוש את אהדת הממשלה למועצה הארציו

השגרירקר ־ ה רו ח: אורי אבנר, איש תיכון עירוני נ׳.
הדתיים, מיעוט קטן בכינוס, לוחמים בעקשנות על כל עמדה,
המאזינים הדרוכים: יעקב ברנד, מרדכי אורג ודן רולניק,
אנשי קרית־חיים. לעומת תל־אביב הסוערת, חיפה היא שמרנית.

״עלינו להתוות דיר לכל מועצות הת
מידי ם:״ יוחנן גליקר, איש גסנסיה חוגי
בחיפה, מדוד ושקול, אינו נחפז לגלות את דע

״עלינו ללחום למען

הכרה

במועצות

שלנו דבורה ריבקין, נציגת 200 תלמידות
גמנסיה ״תלפיות״ בתל־אביב, היתה אמיצה: היא
באה למרות התנגדות המנהל. י ״תכנית הלימודים
ישנה. עלינו להקים מועצה שיהיה לה תוקף ללחום
בכל מורה, מחנך, ולהשיג את מטרותינו הצודקות״.

המרכזהמהפכ ני ! גבריאל מונבז, דן בן־אחיעדר וזלמן בן, הם הלב החי של הגוש התל אביבי המהפכני. דרישתם
לחסל את תכוית הלימודים, לבטל את שעורי התלמוד והספרות ה״גלותית״ ,חוללו סערה בכינוס ואיחדו את כל בי״ם התל־אביבייס.

התיעצות־־בזק סיעתית

הירושלמים סוערים

נתניה מתכוננת להתקפה

״שום מורה לא יכפה עלינו את ד ע תו!״
בי״ס תלמידי מבטיח יונתן גורלי, נציג 100
״בגרות״ בירושלים .״אל נדבר על אידיאולוגיות, סמכות אין
נדבר על המציאות. לנו׳ הנציגים,
לשנות את תכנית הלימודים — עלינו להתיעץ עם
שולחינו, התלמידים, כמו בדיונים בלייק־סקסס.

חיפה מטכסת עצה

״העיקר הוא לתת אפשרות ללמוד!״
פרנקו, איש בי״ם ערב ״דעת״
את דבר הנוער העובד ביום,

יעקב

בירושלים, נושא
הלומד בערבים.

ציד נפשות במסדרון

במדינה
׳.המשך ״במדינה־ מעמוד )+
עתונים אויב ר א שון*. :אולח ציונית
האישיות השנוא־ ביו תר על נטורי קר־הא,
חן א שר הסעד, ר׳ יצחק מאיר לוין,
המגלם את כל חטאי אגודת ישראל.
,והנד, בג ליון האחרון של בטאונם ״אום
אני חומה״ ,מפרסמים נ טורי קרתא הודעה
מענינת :
״שמחים אנו להודיע להקהל המאמינים
בי״ג העקרים, אשר אחד מהם הוא אמונת
ביאת המשיח, כי בימים אלה התפרסם בתוך
הוכרת היוצאת לאור ע״י מקורבי הרי״ב
לוין — :

— והחדיר גרביים, שהבשר נראה מתחתיהן.
והגרביים האלו ״גרבי ניילון״ אתקרי, ול הלכה,
נפסק :״פוזמקאות שהבשר נראה
מתחתן אסור״ .והנה פרצת הניילון היא
האחת מד,פרצות האיומות ביו תר והפוגעים
בבבת עינה של הצניעות ו הרי היא מת פשטת
בצעדי ענק וכמעט אין לך פינה,
שאתה סונה ואינך נתקל בזוהמי ״המאדע״
הגרועה הזו״ .עם המצב המתוח בעולם
עלינו להתחזק ולהתאמץ ביתר שאת —
מסיים בעל המאמר, נגול את חרפת הניילון
מעלינו ושמא כדאי, כי הועדה המ דינית
של האו״מ תכריז על בנות ישראל
הלובשות גרבי ניילון, כעל ״תוקפניות״
המחרחרות מלחמה, ו מגבירו ת את המתי חות
הבינלאומית וכסנקציה — אפשר וכ דאי
להטיל איסור על יצוא גרבי ניילון
מארה״ב לישראל.

הכחשה נמרצת. כאילו הרי״ם לוין כאל הציונית
מתיחם להתהוות המדינה
״אתחלתא דגאולתא״.
וזה שנאמר בחוברת: בכתב פלסתר י דעו
נטורי קרתא לספר, איך הכריז הרב
לוין שהמדינה היא — אצבע אלוקים, המ דינה
תשים קץ לכבלזני מאיידנק וטרמב־לינקה,
חובה עלינו לבנות מדינה מודר נית
— ,כל הדברים הללו בשקר גס ונת עב
יסודם. הם לא נאמרו אף פעם ע״י
הרב לוין.

לטקסט המדעי על עניני מין, המודפס באו תם
הספרים. מגוחך לחשוב. אדם כעבריין,
באשר הוא מפיץ חומר מדעי ממדרגה רא שונה.
אחד
הזדעזע. התובע, פרקליט נפת
יפו, מר נתן קנת, שהביא באינסטנציה ה ראשונה
להענשתו של הסוחר ליהמן, נלחץ
אל הקיר. הוא הזכיר לבית המשפט, כי
אדם בשם ברנדשטטר עבר לפני כשנה בר חוב
אלנבי ונתקל בספרים הנ״ל, בחנותי
של ליד,מן. האיש הזדעזע והודיע למשטרה.
המיטשרד, החרימה מספר ספרים ואחר בך
הובא הסוחר לדין באשמת החזקת שנים
מהם. במשפט, שנתקיים בפני שופט הש לום
מאני, הביא הנאשם שלשה רוסאים סק־סולוגיים
וכולם טענו, כי. הספרים הם ספרי
מדע. אולם הוא, התובע, הביא את ד״ר
אליהו רוזנבאום, מנהל מחלקת החינוך של

זהה את עצמו־

הננו לבקש מכל אשר ביכולתו לפרסם
את הדברים הנ׳׳ל, ובשם או מר ם׳,כי הרי״מ
לזין סבור שדבר אין להגאולה הציונית
המדומה ׳ עם הייעודים הנצחיים שאנו מא מינים
בהם ו אין בהקמת המדינה הציונית
אפילו מקצת דמקצת מן הישועה האמיתית.

בעל המאמר מוסיף :״מאמינים בני מא מינים
-אנו, כי ״אין פורענות באה לעולם,
אלא בשביל ישראל״ .העולם עומד נטוי על
עברי פי פחת*! אפשר ואשם בכך מאק
ארתור, שפקד על צבאותיו לחצות את קו
הרוחב ה־ ,38 או שמא כל זה באה כתוצאה
מעמדתו הבלתי פשרנית של מאו צה טונגז
של ״אום אני
לא ולא. הפר שן המדיני
חומה״ סבול, כי במצב הבינלאומי המתוח
אשמות גרבי הניילון!
שיקוף ותועבה. והוא מסביר :״מצא
•לו השטן עילה לזהם את בית יהודא
ולהרבות שיקוף ותועבה בתוככי עם הקו דש
— .עילה מצא והצליח ! בפתות ערמה
עלה בידו לבקוע בקיעים בחומת הצניעות

השחתה היסטורית אחת. הפ רקליט
קנת היד, בדעה אחרת. מבחן הזמן י,
שאל, כן, כ מובן, אך מנין לנו, כי הדבר
שנראה לנו שחור לפני 40 שנה, איננו לבן
מ״נקודת הראות״ שלגו, כיום. ואמנם, המ שיך
קנת, לכל תקופה ותקופה מבחן מ שלה,
אך אין זה משנה את העובדה, שחו מר
קריאה מסוים עלול להשחית את המו סר
של קוראיו. הוא הפגין בפני בית ה־הספרים

שפט.כמר. ,תמונות. מתוך אחד
(״חיי המין של היפאנים״) ואמר: אלה הן,
מנקודת הראות של החוק, דוגמאות של
פורנוגרפיה. ובאשר לבית המשפט בוינה
לפני 40 שנה, ב איזו מדד, יכולים אנחנו
להתחשב כיום בהחלטתו? יהיה אמנם על
בית המשפט הזד, לקבוע, אם י ש לראות
את השחתת המוסר באספקלריה של בל
תקופה ותקופה, או שמא יש ״השחתה הי סטורית
אחת״ ,סיים מר קנת את דבריו
התקיפים
בית המשפט יקבע את החלטתו ב שבוע
הבא.

אויב שני 1 :ד בי נידון
״בבית ישראל ראיתי שערוריה ואיי
איש שם על לב. פלצות מפנים ומאחור
חרב, תשכל ומבחוץ אימה בחדרים
עננים שחורים וכבדים מתקשרים על שמי
העולם — ,מצב חיתם על פני כדור הארץ״
— נאמר במאמר ראשי בג ליון האחרון של
בטאון נטורי קרתא — ״אום אני חומה״.

מתוך הספרים של ליד,מן והחזיק -אותם
לשם שעשוע, ניחא, אפשר היה אולי לר־ראות
בזה כוונה פורנוגרפית. כאן החל
מתוך התנ״ך.
קטעים
עו״ד פוגל לצטט
במקום זה הפסיקו כב׳ השופט כהן :״אי נך
יכול לדעת מה היתר, דעת המשטרה על
כך בי מי התנ״ך עו״ד פוגל הרחיק
לכת: ב״שלחן הערוך״ ,אחד מהיסודות
של הנוהג המסורתי היהודי, מצויים תי אורים
והוראות מדויקות של האקטים המי ניים.
והאם לזה ייקרא פורנוגרפיה?

האד ה 11צ ח ־

תמונה זו צולמה פחדרה, ליד קולנוע ״חוף״ ,כ־ .9.2.51 קורא
שיזהה את עצמו ויפנה לסוכנות העולם הזה כהדרה (ווינמן,
סוכנות להפצת עתונים) ,יזכה כפרס של 2ל״י..פשפוע שעפר
זיהה את עצמו רוכר אוטו, מחנה־יהודה, פתח־תקוה.

משפט
תנ״ד. יפנים. סורגוגרסיה
האם הפורנוגרפיה בוינה, בימי הקיסר,
היתד, שונה מזו בתל אביב בימי בן גור־יון?
האם התנ״ך מכיל קטעים פורנוגר —
שא פיים
ומד. זד, פורנוגרפיה בכלל
לות אלו העסיקו ב שבו ע שעבר שלשו,
שופטים גבוהים (ד״ר קיסטר, ד״ר גינו סר
וד״ך כהן) ,שי שבו בבית משפט לערעורים
בבגין בית המשפט המחוזי בתל אביב, כא שר
הובא בפניהם ״ענין ליהמן״ ,סוחר הס פרים.מרחוב
אלנבי. בית משפט השלום חיי בו
בדין לפני שבעד, חדשים (האשמה :
החזקת חומר פורנוגרפי לשם השכרה) .עו רך
ד ן שלמה פוגל, שהופיע בשם סוחר
הספרים טען, כי החומר, שנמצא בר שו ת
שולחו (הכוונה בספרים) איננו אלא הדגמה

תשבץ מס 56 .
מאוזן ) 1 :משחק מבצעים טקטיים; ) 5
מכשיר ספורטיבי; ) 10 בצוע; ) 12 פלצור;
) 14 מכשיר חקלאי; ) 16 בחינה; ) 18 אינו
מוצק ואינו נוזל; ) 19 פרק ספרותי; )21
אי סיני; )22 יו פי; ) 23 שערה של חזיר;
) 24 מלת שאלה ) 25 :כוכב נופל; ) 27 סלע;
) 30 ראוי לאכילה 31 חוזר וכותב שנית :
) 33 מפתן ) 35 :לוז 36 שרף מרפא (ברא שית
מא 38 :עיר יפנית; ) 39 משרה; 40
שחיטה;
בהמת בי ת; ) 41 פסול בהלכות
)43 מלת כסל; )44 מיתר ש רי רי; )46 הטבע
השני; ) 48 מחביא; ) 49 חד.
מאונך ) 2 :יו ם טוב; )3קבוצת שומרי ם;
)4ר צוי )6 :קטן במשקל; )7נטיה לחזות
שחורות 8פקודה 9מהימן 11 מביש
השואה:

(משלי. מט 13 מבריק!
) 17 פנורמה ) 18 :מגלגוליו של הארבה;
) 20 דבר מ שובח )23 :במחיר קטן; )26 פרי
הדר; ) 27 פסיעה; ) 28 הליכה מהירה) 29 :
מוזאיקה; ) 31 חבורת מזמרי ם )32 :בעל
קרן ) 34 :גו ר ל; ) 35 עליז )37 :גאה)39 :
כדבעי; ) 42 אחד מאפני ב אור התנ״ך:
) 44 עבה; ) 45 לפי הצורך; ) 47 מלת תנאי.

עירית־ תל אביב, שקבע, כי ״זר, תלוי איך
שמביטים על זה״ ,ו כי לדעתו יש לח-,מי
השפעה רעד, על צעירים (שאינם אנשי
מדע) ,המסתכלים בתמונות הללו. לבסוף
נקנס מר ליד,מן ב 25 לירות. סוחר הס פרים
לא יכול לעיבור על כך בשתיקה וה גיש
ערעור
וינה הצנועה כ־ .1911 מאותו רגע
קיבל הויכוח צורה עקרונית רחבה .״מד,
זה פורנוגרפיה?״ שאל עו״ד פוגל .״הב1
יסכימו״ ,אמר ,״כי זה איננו אלא ענין
של השקפה. ובעניני השקפות י ש תפקיד
גדול לתקופה. והנה, אמר, כבר ב 1911 הוב או
אותם הספרים כמסמך דומה במשפט
דומה, שהתנהל בוינה הקיסרית. ובית המש פט
ההוא קבע, כי שני הספרים הללו הם
חומר מדעי רציני. הכל תלוי בכוונה, ציין
עו״ד פוגל. אלו גזז מישהו את התמונות

״הב! הב! הב בקעו נביחות מתאי
המעצר של משטרת נמל חיפה .״גם כל בים
עוסקים בהברחות?״ שאל עתונאי סק רן,
והיציץ מבעד סורג הדלת. לתמר,ונו
הרב, הבחין באדם >שתי רגלים, ו בלי
זנב) ,שנצב באמצע התא, ונבח מלוא פיו.
שמו אדם דוכטר ,23 ,שנתפס, ע״י המש טרה,
בביצוע גניבה ״בשער רעליה״ ,ו הושם
במעצר. לאחר חקירה קצרה, הודה
דובטר באשמה. אך משנשאל, מד, יש לי
להגיד להגנתו, החל — לנבוח !
השבוע, שעה קלה לפני שהובא דוכ־טר
בפני השופטת שטרקמן, כדי ש ת אריך.
את מעצרו, הוזהר לא לנבוח, י ש יז ה
משום בזיון בית הדין. אולם דוכטר לא
נרתע, ופתח בנביחות, גם באולם בית הדין.
הוא הוחזר למעצרו, ונבדק ע״י פסי כיאטר,
שעדיין לא קבע בדיוק את מצבו
הפסיכי .״איך בין אגילגול פון או הועיד״
(אנל גלגול של כלבי טוען דוכטר,
וממשיך לנ בו ח...

סתרון תשבץ מס 59 .
מאוזן ) 1 :שחף ; )3מהר 5מדינה
7ר ץ 8כי ב; )9שגב; ) 11 אהל ז
) 12 כור 13 אש 14 אסטנים; ) 17 ית רון
) 19 ,ודי ; )20 מום; ) 21 חגב ; )22
גו ר 27
צר ; )23 נטף; )24 מול 26
ריב ז ) 28 זו ; )29 אמן; ) 30 אכן; ) 31
סיג 32 מפלצת 34 סיריוס 36 גס;
) 37 יפה 38 סבן ) 39 :רו ת ; )40 קטב;
) 41 שי 42 מכם 43 נצר; ) 44 עדה.
מאונך ) 1 :שר האוצר 8ח ץ ;
)3מילימטר ; )4הב 5אגרת חוב 6
רב 8קטן 9שוי; ) 10י שן; ) 11
אטי ; )13 אוב 15 סדר 16 סוף! ) 18
רגל ; )23 נונציוס 24 מניסטר ; )25 סו גסטיה
26 גמל 27 רכס; )28 זיו ;
)29 אפס ; )31 סיר 32 מגן; ) 33 תפת !
) 35 רכב ; )39 רך 40 קץ; )41 שד.

פ ר סי ם

תשכץ 4ק: ריבה קילשטוק,

צבי ברוך, ת״א ,״כוכב אדום ב ש מי סין״.
״המנגן

מחוקת רוזנבך, פיארברג,
המופלא״ .יוסף רושצקי, בלפור ת״א ,״טיול
הנערות המתות״.

כתובת המערכת וההנהלה: תל־אביב, רחוב לילינבלום , 12 טלפון ,66705ת. ד / 136 .העורך: אורי אבנרי /המו״לים:
אברהם גו ר דון ושלום כהן /דפוס מ. שהם, תל־אביב, רחוב פין ,6טלפון / 2239 גלופו ת: צינקוגרפיה ארץ-
ובניו, תל־אביב.
ישראלית בע״ם /ההפצה: דוד טופל

במדינה
סתורי הנעל הבודדת...

״וסיבות מקילות״.״
לילה אחד, בשעה שלקוחות .׳חינגא־באר״
,בתל־אביב, נהנו מן החיים, הופיע
במקום פקיד מטעם מ שרד האוצר, יהודה
אלחסיד, שבא לבדוק אם כרטיסי הכניסה,
הנמכרים לחסידי המקום, נושאים עליהם
את הבולים הדרושים, בהתאם לחוק.
בפני כב׳ הפקיד עמד
מכבר לא השופט מטלון, כנאשם בהוצאת שם רע על
המלצר אלפרד לייב, העובד ב״חינגא״ .לא הד
שאלחסיד נמצא חייב, קנס אותו השופט
מטלון ב־ 500 פרוטה, באורח סמלי, וזה
משום שבית המשפט מצא, כי יש נסיבות
מקילות לפרשה :״העמדה העוינת, שהציבור
רוחש בדרך בלל לפקידי מ שרד האוצר.״

אשר, מה״חברה הגבוהה״ ,בתל־אביב,
הידועה בגלל מכונית ההדר של בעלה, בעל
החשבון הנאה בבנק, ותופעותיה רבו ת
הרושם במסיבות קוקטייל, נתבקשה, הש בוע,
על ידי שופט שלום להוכיח, שלא
היה בדעתה לגנוב נעל אחת מתוצרת סלון
״רות״ .האשד, הביאה הוכחות כגון :״ו כי
למה לי נעל אחת, היכול מישהו להשתמש
בנעל בודדת?״ או: המצב הכלכלי שלי
מרשה לי לרכוש עשרים זוגו ת נעלים״.
בית ובעל הסוחר עדותו כשהשמיע המלאכה יצחק גורנ ש טיין, בפני, השופט
כהן־מגורי סיפר, כי הוא נתן מפרעה של
1.100 לירו ת למציע י. כ( .הנאשם) .הוא
חיכה לסחורה, חיכה, עד שנתברר לו, כי
הוא נפל קרבן לרמאי, מאחר שהאיש, שה ציע
לו את הברזל ממחסני ״סולל בונה״,
אין לו כל קשר עם החברה הנ״ל.
אולם, עד אשר הצליח המתלונן לברר
את הדבר עברו חדשים. מדוע י משום
שהוא פנה ל״סולל בונה״ בשאלה, אם
האיש, שקיבל ממנו את הכסף, רשאי למכור
את העודפים, ולא קיבל תשובה בכלל. לעו מת
זה, הודיעה החברה כעבור כמה שבועות
י שר למשטרה על הענין...
עתה, יצטרך הנאשם לתת הסבר בבית
המשפט, לכמה שאלות כגון: מה קרה עם
הברזלים, שהוא הבטיח ל סו חר? ומה —
עם המפרעה של 1.100 לי רו ת! וכמו כן,

פרנצ׳סקה טאכורסקי, גרפולוגית
תעודות של אוניברסיטה
אך השופט לא קיבל את כל אלה וקנס
או,תה ב־ 40 לירות, וכן חייבה בערבות של במשך טובה
מאתיים לירות, להתנהגות
שנתיים.
כפי שסיפר לבית המשפט סמל המשט רה
אליעזר ארנשטט, באה הנאשמת לסלון
הנעלים ״רות״ וביקשה לראות נעלים. המו כרת
הראתה זו ג אחר זוג, אך האשד, ביק שה,
שתוסיף להראות לה עוד דוגמאות.
ברגע אחד, כאשר המוכרת עלתה על סולם,
כדי להוריד קופסה, הגיע לאזניה ר שרו ש
חשוד. המוכרת הציצה אחורנית וראתה,
כיצד תוחבת הקונה אל סלה נעל אחת,
שהיתר, מונחת על השולחן כדוגמה. ירדה
המוכרת מהסולם והראתה לקונה את זו ג
הנעלים, מבלי לו מר דבר על הסל, כי
ביקשה לראות מה יהיה בסופו של דבר.
האשד, סרבה לקניות את הנעלים המוצעות
ויצאה מהחנות עם הסל בידה. רצה אחריה
המוכרת, תפסה את הסל •והוציאה מתוכו
את הנעל הבודדת, לעיני יתר עובדי החנות
ועוברים ושבים...

דרכי חיים
חאם הדחמויה
לפני 11 שנה הופיעה אשד, זקנה וכפופה
בשער בית״הסוהר בי פו, כשבידה ביסקויטים
ושוקולד. השומרים הערבים חקרוה, ומשלא
גילו לאיזה אסיר היא דואגת, הביאוה אל
המנהל הבריטי. שם נתברר, כי דבורה
שלונסקי, שהיתר, אז סבתה בת ,69 שמה
לה מטרה בחיים: לדאוג לאסירים.
״לא איכפת לי אם נדונו בעוון שוד,
גניבה או הכאה, הם כלם בני־אדם, וצריכים
לדאוג להם כמו בני-אדם ! ״
בפני הגיון כזה לא עמד גם המנהל
הבריטי. הוא נתן הוראה בלתי רשמית לז־קיפים,
לתת לרבנית להיכנס בבל שעה
שתרצה.
במרוצת הימים הפכה ״הרבנית״ דמות
ידועה לאסירים, כל מי שהיתר, לו טינה
אל החברה, כל מי שכרסמה בלבו המרירות
נתרכך לכמה שעות, וכשהופיעו־ ,הזקנה הכ פופה
במעילה השחור, כשעל שרוולה סרט
כחול, ועליו רקומים מגן־דוד לבן והמלים
״הרבנית שלונסקי״.

דבורה שמנסקי, רכ;ית
דייקנות של

שעון

מנין לו, לנאשם, בי ההוא עובד בחברת
״סולל בונה״ ורשאי למכור את ״העודפים״
שלה, בו בז מן שהחברה איננה יודעת על
כך. בל שון החוק, מוגדרים כל הסיבוכים
הללו במשפט אחד :״הוצאת כסף בטענות

,העולם הזה״ ,מס׳ 694

כשהופיעה שנית ביום הראשון, לא נתנו
לה הסוהרים להיכנס.
״לא ניתן לה להיכנס יו תר מאשר פעם
בשבוע״ ,הסביר שמואל (״סאם״) יוגב, מנהל
בית־הסוהר .״לדעתנו, גם זה מיותר, כי
תזונת האסירים מספקת. אולם אנו נותנים
לה לחלק את מתנותיה, בהתחשב בגילה.
אך לא יו תר מאשר פעם בשבוע״...

״׳ש בה משהו*

״מעשה זה איננו הולם תפקיד של פקיד
ממשלת 3״ — קבע השופט, אך הוא גם ידע
להעיר, שבית המשפט ״ מבץ לרוחו של
הנאשם, שהכיר בעבר את ״חינגא באר״
כמקום, אשר אין מקפידים מ על חוקי
הבולים״ .בדרך כלל, היה כב׳ השופט
סבור, כי הדו־שיח בין הפקיד והמלצר
לא התנהל באוירה ידידותית וג׳נטלמנית.
האוצר שילם את הקנס.

• רבות מדברים כיום, בארץ, על עס קים
שחורים, המתנהלים על ידי החברות
הגדולות ״סולל בונה״ ,״המשכיר״ ודומיהן.
מה הפלא, אם סוחר, תל־אביב נענה בחיוב
להצעה, לקנות ברזלים מן העודף של ״סולל
ביונה״ ?

עד ש פרץ השבוע סכם וך בין שני המוס דות
ביום הששי, יו ם הופעתה הרגילה, לא
הספיקה הזקנה לחלק את תשורותיה.

״אני אלחם על זכו תי מבטיחה הרב נית
(דוד תו של המשורר) .״האסירים זקו קים
לאם רחמניה. ד,אעלים הבינו זאת,
מדוע לא יבינו היהודים?״

כפי שסיפרו עדים, ניגש באותו לילה
הפקיד לאחת השלחנות, בה בשעה שהמל צר
לייב דיבר עם הלקוחות. הפקיד דחף
את המלצר הצדה וביקש לבדוק את כר טיסי
הכניסה. המלצר הגיב כפי שהגיב,
יעל כך כינה הפקיד את לייב ״טפש גדול״,
״חמור״ ועוד.

עודד בדודים ומכתב

ביפו, כבשידה שו קולד וביסקויטים, שקנתה
אותם ב ר שיון מחלקת האספקה, בפרוטות
שקיבלה מידי אזרחים רחמנים.

הזמנים סערו, אך הרבנית לא סרה
מדרכה. הערבים בימי המאורעות, ד,״בל גיות״
בימי המצב הצבאי — כולם נכנעי
לדברי המפתה. מחסומי תיל לא הפחידוה.
בכל יום ששי, בדייקנות של שעון, הופיעה
הרבנית, השוקולד והביסקויטים
כשקמה מדינת
האנגלים ׳הכינו.
ישראל, הכירה היא והרבנית שלונסקי, ז ו
בזו, כשני מוסדות הקיימים בזכו ת. מדי
שבוע ב שבוע, הופיעה הזקנה בבית־הסוהר

בשבוע שעבר, הופיעה במטה המשטח־״
במחוז תל אביב, אשד, כבת 43 ובי קשר
לראות את אחד הקצינים האחראיים של
מחלקת החקירות. האשד, נתקבלה והציגה
את עצמה: פרנציסקה טאבורסקי, ג ר פולוג
מקצועי, עולה חדשה, איננה עוסקת כרגע
בענינים של כוחות נסתרים, אולם בקיאה
במדע יזה. היא מתגוררת בעפולה, גמצאת
כעת אצל קרובים, ברחוב יונה הנביא 10
בתל אביב. כדי שלא יחשבור, אחת מאותן
המכשפות רודפו ת הבצע, הציגה האשד, מכוני תעודות ג מר של אוניברסיטאות,
אוקולטיזם - ,גרפולוגיה, ו כן אי שור מטעם
מטה המשטרה של אחת מארצות אירופה,
כי עד צאתה לישראל הועסקה שם כמומחית.

בתל־אביב, על השוחד והפרוטקציה השור רים,
כביכול, שם. הוא לא חסך ״מחמאות״
לשופטי המדינה שהם לדבריו, משוחדים
בדעותיהם.
על* כל אלה נתבע הזקן לדין על הו צאת
דבר, ושם רע, דבר שלא דכא את שם־
רנה,ל לגמרי. בדיוק ההפך: הוא צהל וש מח
על כי יכול הוא לעמוד ב פו מבי ולה טיף
מוסר למדינה. כל משפט היה להרצאה
והיה צורך להפסיקו. ואלם בית המש פט
היה מלא זקנים וז קנו ת מ מו שב הזקנים,
שבאו להנות מן המחזה ( :רו ב המאזינים
האלה היו חרשים ודב רו בקול רם, והיה
צורך להוציאם מן האולם) .המחזה הזה א רך,
בהפסקות, חודשים ולב סוף נקנס שט-
רנהל ב־ 10 לירות. על כך הכריז, כי הוא
מו כן לשבת בבית הסוהר: מנין יקח תו שב
מושב זקנים 10 לירו ת איש אינו
יודע מה אירע עם הקנס, או שמא ישב
ר׳ דוד בבית הסוהר?
הכהנרננה. פרשת המשפטים של
דוד שסרנהל כבר נשכחה, הגם שלא נס־תימה.
י ש לו, לר׳ דוד, עוד תריסר קובל נות
ותביעות: כאלו המכוונות נגדו ואח רות׳
בהן הוא תובע. לפי מראהו הוא צעיר
מן הכתוב בתעודותיו ; הוא מלא מרץ ופ עילות
צבורית. יש בעיות רבו ת במושב זק נים,
יש זרמים וכיוונים בבית השקט, שבר חוב
אלנבי בתל אביב. לפני ומן מה, היה
צורך להפיל שם את השלטון. ר׳ דוד עשה
את ר,״פוטש״ .בסגנון של יריחו, תקע
ר׳ דוד בשני שופרו ת: מיד נתכנסו בני
מושב הזקנים ( 140 במספרם) ור׳ דוד, ש נתקבל
בתשואות סוערות, פתח בשירה בצ בור:
הוא למד או? הישישים והישישות
את ההמנון החדש שחבר :״הבה נמנה,

ותאשר,
״מה רצונך?״ שאלה הקצין
השיבה :״פרנסה״ .גרפולוגיה הוא, כידוע,
אמצעי בו משתמשים לפעמים חוקרי משט רות.
אולם נוכח העובדה, שבארץ מתהלכים לסוגיהם בימים אלה פרופסורים שונים
הרבים, העלה הקצין חיוך של ביטול, נתן
מבט של דרך ארץ במסמכים שלפניו וא מר,
כי הוא איננו סבור, שתימצא במשטרה
עבודה למען פרנציסקה טבורסקי.
ישבה האשד, שקועה במחשבות, כאילו
אמרה :״ כן, קשה לחיות, ו מנין לוקחים
פרנסה?״ ואמרה מתוך אנחה והרי יש
בכל זאת דברים, שאגי יכולה לגלות, לעזור
בהם ...הנה, למשל, בימים אלה תהיה אצ לנו
רעידת אדמה. האם אתה יודע זאת?
ובכן, לא, אינך יודע, אבל אני יודעת...״
מובן, כי הנסיון לנבא עתיד קלקל את
הכל ...הקצין ביקש מעתה לשלחה מעליו.
האשד, הלכה.
אותו לילה אירעה רעידת האדמה. נזכר •
הקצין במעשה, ו הדבר לא נתן לו מנוח.
אמנם, לא האמין גם אז, כי ב שר ודם
יכול לנבא עתידות, אך שוב היה במקריות
הזאת משהו, שהזכיר לו מחדש את הפ גישה
מאתמול. קרא לאשר, שנית, הגיש לה
כמה כתבי י ד ושאל :״מד, תוכלי לספר לי
על האנשים הללו?״.
הציצה האשד, בכתב ואמרה במקום
האיש שכתב את זה הוא פו שע מועד...
הייתי אומרת פורץ ...אבל הוא חלש אופי.
מושפע מאחרים.״ לעומת זה, הכתב השני
הוא של אדם, שאינו פו ר ץ, הוא ודאי
רמאי או במקרה האחרון — ביים ...י ש
לו נטיות להתבלט בחברה, להתגנדר, להת לבש

הקצין, שהכיר את כו תבי המכתבים ידע,
כי כל זה מתאים למציאות .״ובכל זאת
יש בה משהו״ ,חשב בלבו ...והפעם, כאשר
נפרדו, אמר :״אולי, בכל זאת, תמצא איזו
שהיא עבודה בשבילך״.״

תמנון במו שב הו?!׳
דוד שטרנהל הוא בן 73 כשנשאל יום
אחד על י די שופט לגילו( ,בשעה שעמד
וקטרג נגד הרבנות והשלטון כמדינה) סרב
ב־להשיב.
לבסוף ״הודה נולדתי
1978״ מאותו רגע ואילך נגרמו צרו ת
לבית המשפט עם הנתבע, דוד שטרנהל,
שלא קבל עול המשמעת, דיבר בשטף, המטיר
הרצאות על רקבון, פרוטקציה וכו׳ ,עד
אשר הוכרח לבסוף לקבל סניגור מטעם
המדינה
לדוד שטרנהל זה, המלך הבלתי מוכתר
של מו שב הזקנים בתל־אביב, היה מה לו מר•
יום אחד פרסם ״ כרוז״ (בכתב ידו)
על אי־הסדר, ה שורר ברבנות בארץ ובפרס

דוד שטרנדזל, מלך
סגנון של יריחו
בני מו ש ב זקנים״( .הוא
עד עתה בקרב הזקנים).

ההמנון המקובל

עתה ישלד דוד משימות רבות. עד תו
ב מו שב הזקנים, משמשת נקודת הש קפה
על העולם והחברה, לפיה הוא מוצא
את הפגמים. הוא פועל מיד נגד כל אלה
ע״י פרסום הדברים ברבים. זז ה מביא לע תים
את ד דוד בפני בית דין
הארץ ההתערבות המפרעת. אנו מצדנו
משתדלים ל שרת את ציבור קוראינו על הצד
הטוב ביו תר, ועושים את המאמצים הגדולים
ביותר, כדי להכניס את המקסימום האפשרי
של חומר אימפריאליסטי ( .חוזר של גזעריב
לסוכניו).
(דוד רוזנ צו״ג, תל־אביב)
הריון ממושך. אני חושב שכל ילד
צריך להיקרא בשמו, על אחת כמה וכמה ילד
שנולד אחרי טיפול של שנתיים בערך( .דבר׳־
יוחנן בדר בדברי הכנסתן).
מירוץ. המסים אצלנו י ש להם טבע: הם
הולכים וגדלים בקצב רב יו תר מאשר העגב ניות
של ראש הממשלה בנגב( .דברי יוחנן
בדר בדבר׳ חכנסת).
(שסואל אייכנברגר, ירושלי ם)

׳.עולם

מכל
ארצות הברית
הר אדד ל א וע־ל
במועדון־לילה, בעיירת לזז־וגאם באר־צות־הברית,
הפסיק אחד המשחקים לרגע
קט את משחק הקוביות והאזין, .אה, שוב
פצצת אטום״ ,העיר, ו חזר אל הקוביה.
כעבור יומיים אישרה ועדת האטום :
ב אזור הניסויים פוצצו במד. פצצות אטום
לנסיון. סוג הפצצות נשמר בסוד. הנחושים :
״פצצת־תינוק״ ,שאפשר להטילה על מטרות
פחותות ערך בחזית, פגזי־אטום שאפשר
ליר״וחם מתותחים.

בטחון לחיים

זיז נ ש ־ 0
מתנחמים נגדית.
להתקפת־אטומים
צות,
האמריקאים: אם קשה ההגנה האוירית של
אמריקה, הרי ההגנה האוירית של ברית־המועצות,
בעלת הגבולות העצומים, אינה
אפשרית כלל.
הסיכום: שני הצדדים יגיעו אל המרכ זים
החשובים, י ש מידו ערים ויהרסו מפעלים.
המאבק על ב .7/זאת לא היתד,
הדאגה היחידה של המצביאים האמריקאים.

קרקס, קוב״ח ושוחד
אירן הצעיר, מוחמד רזא

י שעה ששאח
פחלוי 31 נשא את אשתו השניה, סוראיה
איספנדיארי 18־* .שהיא בת לאב פרסי
ולאם גרמניה( ,רא׳ה במרחב) הביאה הרכ בת
המיוחדת מפרים לטהרן, בירת הממל כה,
את להקת הקרקס לשעשוע קהל האור חים
בחגיגת הנשואין. בין חיות הקרקס:
4אריות 12 ,נחשים.
של בריחתו

פ שעה שהשמועות שר וולדימיר קלמנטיס, מי שהיה
החוץ הצ׳כי, שהודח ומונה לתפקיד מנה לתי
בבנק הלאומי בפראג, למערב גרמניה,
טלפן סופר סוכנות הידיעות האמריקאית
״יונייטד פרס״ בפראג למשרדו של קלמנ־טיס,
בבנק. הטלסוניססית הודיעה שקל-
מנטים בא למשרדו, באותו יום, כרגיל,
התנצלה והוסיפה ש״החבר קלמנטיס עסוק
כרגע״.
עתה משגשגת
בכל רחבי ראצות־הברית
תעשיה חדשה: מקלטים אטומיים, מכל הסו גים,
החל משוחות רגילות• ( 1360 דולאר)
וכלה בדירות־לוקסוס תת־קרקעיות שלמות,
הכוללות טלפון, יציאת־חרום, מיסות, בתי־שימו
ש ומכשירי־גייגר לגילוי הקרנה אטו מית
(בס״ה 5500 דולאר) .בעתונים מודעות־ענק
:״בטחון לחייך — הגן על עצמך ועל
בני משפחתך מפני התקפה אוירית״.
בהוליבוד נערך מכס מיוחד במינו. השח קנית
אדילה מארא הרימה חגיגית את־חפי־רה,
לעיני מצלמות הטלביזיה וקהל כוכבים
ומפיקי־סרטיס, וחנכה את המקלט האטומי
הפרטי הראשון במקום. חייכה השחקנית :
המקלט יפה כמקום משחקים לילדים, ואפשר
ל ש מור בו שי מורי פירו ת בקיץ.

אוירית על
אין דרך למנוע התקפה
אמריקה״ ,אמר גנרל הריט וואנדנברג, ראש
חיל־האויר. האמריקאי .״גם אם היו מקימים
תחנות־ראדאר ברווחים של 10ק״מ, אין
כל תקוה להוריד מן השמיים יותר מאשר
־ 107 עד ־ 307 מן המטוסים המתקיפים״ .חיל־האויר
הבריטי לא הפיל מעולם יו תר מ״־87
מן המטוסים הגרמניים, שהפציצו את ברי טניה,
והגרמנים מצדם הורידו בממוצע רק
בסוף
47,ממטוסי בנות־הברית, שהפכו
מלחמת העולם השניה את ערי גרמניה לתלי ה
רבו ת.
הסיבה :
ישר, אינם
אויב מנוסה
שהיא מחוץ

גלי הראדאר פועילם רק בקו
חו 1רים ואינם עוברים הרים.
יכול למצוא תמיד זוית־גישה,
לתחום הראדאר.

אזהרה של שעה

אחת.

דמיוני של התקפה אטומית
הברית, ניתן בניוסוויק :

תאור ארצות־

״ב״ום ההתקפה המריאו מפציצי טו־ 2ד מרכזי סובייטיים מבסיסיהם. מטרותיהם :
התעשיה והמגורים של ארצות־הברית. הוטל
עליהם להנחית מכה, שתשתק את כו שר
ד,תעשיה האמריקאי, ותשמיד מכסימום תוש בים.
בסמכס על סטטיסטיקות בדוקות, סברי
המתכנים הסובייטיים, שאם יהרגו 4עד 57 , קל ישימו
מן האוכלופיה האמריקאית,
לכו שר המלחמה של ארצות־הברית.
הטייסים הסובייטיים ידעו שכ־־ 307 מהם
לא יגיעו למטרתם, ו כי השאר לא י חזרו
לברית־ד,מועצות אחרי הטלת הפצצות, אלא
ירדו במצנחים על אמריקה, אז יגיעו למי
קומות־מיפגש עם צוללות קומוניסטיות.
הטייסים היו מוכנים לכך. במשך חדשים ערכו תמרונים מעל ערים דומות בברית־המועצות.
הם למדו כיצד לגשת למטרה
מבלי דהלכד בקרני הראדאר, בטוסם בגובה
נמוך מעל פני האדמה.
אחר שעברו את הקוטב הצפוני טסו
המטוסים על פני הים, ונראו לראשונה ע״י
סירות־ראדאר, במרחק 450ק״מ מניו־יורק.
׳מאותו רגע תעבור שעה עד הגיעם למטרה.
מטוסי־סילון אמריקאיים ינסו להפילם. אולם
באותה שעה, ייראו מטוסים אחרים בשאר
ית המרכזים
האמריקאיים, ומטוסי־ההגנה
חלקו לקבוצות קטנות. תותחי ההגנה, ברובם
מיושנים, לא י עזרו בהרבה.
תוך דקות מספר תומטרנה כל הפצצות.
אותה שעה יימצאו המפציצים האמריקאיים
הכבדים (מסוג בי־ ) 29 בדרכם לברית־המוע־

המייג׳ור גנרל ויליאם ריילי,
ראש מטה משקיפי או״ם, חלה בכליותיו
דוד״,
ומחכה בחדריו, שבמלון •״המלך
ירושלים, לניתוחו ב״הדסה״.
חוליו,
בינתיים מורה הגנרל, ממיטת
הקולונל דה־רידר, כיצד
סגנו, את לנהוג בסכסוכי הגבולות, ההולכים ומרצי־נים,
בין ישראל ׳לירדן.

5500 -דולאר.

70 אחוז מטוסים יגיעו. כשנתגלו
הפרטים הראשונים על יעילות ההגנה האוי־רית
האמריקאית, נראה לרבים כי המקלטים
האטומיים לא י שמשו רק מגרשי־משחקיב
ומחסגי־שימויים. מסתבר, כי אין כל הגנה
אוירית מתאימה, שלפחות ס/״ 70 מכל מטוסי
האויב, המסוגלים להמריא, יו כלו להגיע א?
מטרותיהם ולזרוק פצצות־אטום על מרכזי
התעשיה והאוכלוסיה.

תל־אביב, חזר ביום גשום מישיבת הוועדה,
מעדה רגלו והחליק למרתף.
גורי שבר את רגלו, הועבר לבית החו לים,
נותח• אחר תאונת הדרכים בה נפצעו
שלוהש ח״כים מפאיי״ם (הכהן, לאם, לבנה)
גורי הוא ח״כ מפא״י רביעי, שייעדר מהכ נסת
שבועות מספר, עד החלמתו.
מעבודתו 3בדומה לקלמנטיס, שפרש
ובדומה ל שירלי טמפל שפרשה מהבד, הח ליטה
כוכבת הקולנוע ד!אדי לאמאר
לפרוש מהבד אף היא :״כשאגמור את סרטי
זה, אפרוש. אני ירוצה לחיות חיים פרטיים
עם ילדי ...י ש לי מספיק (כסף) ,כדי לחיות
בנוחיות. נמאס עלי להשתתף בסרטים. אני

רוצה גם קצת להתבדר.״

לא פחות קשה היתד, בעיה אחרת :
למלא את שורו ת הצבא האמריקאי.

כיצד

העם האמריקאי, שהשלים עם גיוס בני
ד 19 אינו מוכן להסכים לגיוסו של שנתון
בני ד 18ה״פנטגון״ (בית מ שרד הבטחון
בוו ש מג טון. מספר עובדיו הצבאיים והאזר למכסימום בהשואה חיים
כיום ,28.850 :
של ,27.000 במלחמת העולם השניה) טוען
שבלעדי גיוס זה אי־אפשר אפילו לשלוח
התגבורת החדשית של
למאק־ארתור את
15.000 טירונים.
הסנטורים, הרגישים לדעת הקהל, מתנג דים
לגיוס בני ד 18 נימוקם העיקרי: יש
800.000 צעירים בגיל הגיוס בעלי סוג
בריאות פ( 4/מקביל ל־ב 7/של צה״ל).
אחדים מהם התפר״סמו כמתאגרפים, שחקני
כדור־בסיס. מדוע לא יוכלו לשבת במשרד,
לבשל, לדאוג לאספקה תצבא י
הצבא מתנגד לרעיון זה. אנשי פ 4/יהיו
חיילים רעים, יערערו את המשמעת, קשה
יהיה להעבירם מיחידה ליחידה, אחרי השיח־רור
יצטרכו לשלם להם פיצויים גבוהים,י
בני ד 18 לעומת זאת, הם חיילים מצוינים.
נימוק שני: הצעירים הבריאים והאינטליגנ־טיים
יתגיסו לצי או לחיל־האויר, וכל הצול עים
בגוף ובמוח יגיעו לחיל הרגלים.
אוניברסיטאות ריקות. כמו בכל
הצבאות, מושכים הים והאויר את הנוער,
שאינו מתלהב ל״חיי כלבים״ של החייל
הרגלי. סיבה זו גרמה, בדרך מוזרה, להת־וקנות
האוניברסיטאות.
מכיון שחוקי הגיוס האמריקאיים לא
הושלמו עדיין, חשבו הסטודנטים שלפניהם
ברירה: להתנדב מיד לצבא (דבר הנותן
להם זכות לבחור לעצמם את החיל בו
הם רוצים לשרת) או לחכות לגיוס־חובה
בסוף שנת הלימודים, כשלא תהיה להם
אפשרות בחירה. כמעט /0״ 25 מן התלמידים
בחרו בדרך הראשונה. כשהפצירו הפרופ סורי ם המודאגים במרשל, שר ד,בטחון, הס כים
זה להרגיע את הסטודנטים: גם בסיף
שנת הלימודים יוכלו לבחור בין שרו ת
בים, באויר או ביבשה.
אולם רוב האוניברסיטאות האמריקאיות
הקרובה: הם המלחמה הורגלו ב ר עיון
קיצרו את תקופת הלימודים בשנה עד
שנתיים.
טאנקים וטלביזיה. אולם כל האמ ריקאים
מאמינים שבסופו של דבר לא יעמדו
להם מיליוני החיילים, כי אם המשק העצום
שלהם. כשמסר הצבא לתעשיות האזרחיות
הזמנות־הענק הראשונות של מלחמת העולם
השלישית (ציוד ראדאר, מטוסים, טאנקים)
קמה בהלה זמנית — הקהל חשש שהתע-
שיה לא תוכל לספק עוד מכ שירי טלביזיה,
מקררים חשמליים. תנועת הקניות היתד,
הגדולה ביו תר מאז שנים רבות.

פ י עבדללה, מלך הירדן, לא שבע נחת
מנתיניו: השבוע פנה בקריאה ל תו שבי ממ לכתו,
להקפיד על שמירת צביונה הדתי של
המדינה, לקיים את חוקי האסלאם.
אחר מחה נמרצות נגד התרבות משחקי
הקובייה, שפשטו בין כל חוגי הציבור
הירדני.

מתנגדו הוותיק•
(״המופתי״) אמין פעיל ביותר.

עבדאללה

אל־חופייני,

היה

אחר שהודה לסופר סוכנות הידיעות
הגרמנית על יחסו הנאה של העם הגרמני
כלפיו, בימי מלחמת העולם השנייה, ואחר
שהבטיח להמשיך במאבק לפלסטין ערבית,
המריא לקרצ׳י, בירת פקיסטן, ותבע הקמת
גו ש ארצות האסלאם שיקדם את ״שלום,
בטחון וטובת העולם״( .ראה במרחב)
נציג יהודי
הסנטור עזרא מנחם,
עיראק בסנט העיראקי מסר את קרקעותיו, שם אשר על גדות נהר קיפל — מקום
הנביא,
נמצא, לפי האגדה, קבר יחזקאל
מוערץ יהודי בבל — ,ש שויין בחצי מיליון
לירות, כשוחד לשלטונות, על מנת שי תירו השירות בגיל
את יציאת יהודי עיראק
הצבאי, לישראל.

טייס

= וויליאם ג׳ב ניוטון,
אמריקאי־נוצרי מנידיור ק, שהתנדב לשמת
חיל האויר לישראל, בימי מלחמת העצמ אות,
הופיע בעמדה קדמית בחזית קוריאה,
19 אלף ק״מ מביתי. והודיע לצוות המר גמה,
כי בא מניו־יורק, בטראמפ, על מנת הוא להרוג כמה קומוניסטים. ההסבר:
נחשד ע״י חבריו בנטיות פרו־קומוניסטיות.
מטה המחנה השמיני הודיע קצרות: רמת
בריאותו של ניו טון אינה מתאימה ל שירות
פעיל. הוא, יו חזר לניו־יורק (על חשבון
הקונסוליה האמריקנית בפוסאן, בירתה הז מנית
של קוריאה)
י כאשר הוגשו לדוד כן־גוריון שני
שתילי אקליפטוס, מתוך מיליון שתילים, בשנתיים שגדודי הנוער של צה״ל נטעו
האחרונות, העיר לסגן־־אלוף עקיבא
עצמון, מפקד הגדנ״ע, שמסר לו אלבום
צילומים :״מתי נראה היער והדובים?״
י במקום דובים ויער
שלה, כי מתנגדו ד״ר
שייב, המורה נמוך
״המעש״ במחתרת ואת

נראה לראש הממ ישראל
(״אלדד״)
הקומה, שערך את
״סולם״ החוקי, זכה

י* אחר שאיליה (״הסערה״) אהרג
העבודה״
בורג, זכה ב״דגל האדום של
הששים, הולדתו כאות הצטיינות, ליום
ידעו עתוני מצרים לספר, כי הסופר הסוב־ייטו־יהודי
עומד להתמנות נציג בתת המו עצות
בלבנון.
אף שיגארו גישיאמה, יפני, יליד
טוקיו ,23 .שהתייהד, שאף למשרה דיפלו מטית.
אחר
שנתמנה, השבוע, למרצה במק צועות
הציונות וישראל באוניברסיטה טוקיו, הקונסול הביע את משאלת ל בו: להיות
היפני הראשון בתל־אביב.

מטה. מר תף ו ש חיל
פ לפני שאליהו אילת, ציר ישראל מספר בלונדון, ששהה, לאחרונה, ימים
בארץ, חזר למשרתו, סיפר ה * ר איון שהיה
לו עם וינסטון צ׳רצ׳יל.
צ׳רצ׳יל בן ה־ ,76 נוהג לשכב במטה עד את הוא מקבל
הצהריים ולע בו ד בה.
ונ תון
כשהוא עטוף שמיכות
אורחיו,
בפיז׳מת צמר.
לסיעת מפא״י בכנסת לא האיר המזל
פנים *.כאשר ח״כ ישראל גורי, איש
מפא״י בוועדת החינוך וחבר מועצת עיריית
* השח התגרש מאשתו הראשונה, פאוזייה,
אחות פארוק, מלך מצרים, אחר שלא הע אחת. בת מידה
לו בנים זכרים, אלא:

ישראל שייב, במשפט
במקום דובים ויער
בצז־על־תנאי נגד מ שרד החינוך. הנאשם שנתן האמתי במשפט היה שר הבטחון, את הוראה ל מ שרד החינוך, לא להעסיק
׳מנהיג הלח״י לשעבר, המטיף, כאילו, להפלת•
השלטון במדינה.
שלושה עתונאים נשואים, שמתפקידם
ללוות את הנשיא טרומן בפעולותיו החב רתיות,
התלוננו בפניו אחרי שהופיע ב ציבור
כל ערב במשך שבוע ימים .״יהיו לנו
שלושה גטין״ ,אמרו. הסתכל הנשיא באשתו
בם טרומן, ואמר: לא שלושה, ארבעה !״
אולם כאות תנחומים נתן לאחד העתונאים
פרח, לפיוס אשתו.

״העולם הזה״ ,מס׳ 694

ספורט

מוסיקה
התאגוטת

מוסיקה ב די מסחר
יום אחד, לפני 15 שנה, החליט משה כי אביב,
קניוק, מנהל המוזיאון בתל
הקשר בין הציור, הפיסול והמוסיקה אינו
שותפות אמנותית בלבד. הלך ואירגן קונ ואת
המוזיאון,
צרטים
קאמריים באולם
ההכנסות חילק בין האמן והאמנות: למנג נים
ולמוזיאון. באותה שנה, נערכו במו זיאון
ששה קונצרטים בלבד. בעונה שעב רה,
הגיע מספר הקונצרט ם ב מוזי און ל־40
ומעלה. ובמשך הזמן הזה, היד, המוזיאון
המקום היחידי בארץ, שבו משרתת האמנות
את הקהל יאת האמנות. תמונות ופסלים
רבים נרכשו תמורת הכנסות הקונצרטים.
במשך 15 שנות הקונצרטים ב מוזי און תל
אביב, התחולל תהליך מענין מאד, ביחסו
של הקהל התל אביבי אל המוסיקה ר,קמ־רית.
בקונצרטים הראשונים, היי באים למו זיאון
כמה יקים, כמה סנובים ומספר מוסי מה
קאים,
שבאותו ערב לא היה להם
לעשרת. באולם לא נראו כמעט אנשים בלי
קרחות. היום, מקץ 15 שנה, הפכה המוסיקה
ובפרט — הנוער,
הקמרית נחלת הכל
הנוהר למרזיאון, ומהווה קהל של קבע בכל
קונצרט.
קונצרטים במחתרת. הקונצרטים
הללו, שלא כדוגמת עונות התזמורת הסימ והתקיימו
פונית
והופעות אחרות, נערכו
כמעט במחתרת. מודעה צנועה ברחוב, ללא
פרסום בעתונים, ללא *חוג אוהדי מוסיקה״
או *שוחרי מוזי און״ ,ללא ועדות מיעצות
לרפרתואר, הודיעה על הקונצרט הבא. בצ ניעות
התפתחה הפעילות המוסיקלית של
המוזיאון, בלי פולחן כוכבים. טובי המנג הזמנים,
נים
מכל הסוגים, ו צורו ת מכל
להקות קמריות מכל הארץ — המוזיאון
ארגן את הקונצרטים שלו בנוסח קאמרי
ממש ...הוא הנחיל מרה לאותם סנובים נכס שסברו, כי המוסיקה הקמרית היא שהיו מיוחד ליוצאי אירופה המערבית,
מאזינים לה עוד בימי הקיסר וילהלם...
הדעה,
הדבר שימש גם הוכחה כנגד
שעבר (או לא בא כלל) ,בארץ, זמנה של תפסה המוסיקה הקאמרית ואת מקומה
הגדולה והכוכבים המפוצצים. התזמורת הקונצרטים
מדי שבת בשבת מתקיימים
הקמריים ב מוזי און במסגרת התמונות. שאוז
הקונצרטים.
דות מהן נרכשו בהכנסות
הקונצרטים מתקיימים באוירה, שכולה אמנות.
מקום זה הוא היחידי בארץ מבחינות
רבות, שבו שולטת האמנות לשמה, גם
במובן זה, שאף גרו ש אינו נופל לכיסיהם
של הסוחרים בה...
במו המבקרים
בקונצרטים הקמריים,
זיאון, הרגישו בודאי לא פעם, בדמות אדם
ה״קלעים״
שקט, המתהלך כצל מאחורי
שלמטה,
מהאולם
(המדרגות המובילות
לחדרים בקומה ב׳ ).בדרך כלל, הוא מ אדן
בעמידה, כי כל הכרטיסים נמכרים. הצל
הזה הוא משה קניוק, הרוח השקטה והערה
של המוסיקה הקמרית.

״אינה

עסק מטונף״

עולם המוסיקה במילנו היה נתון באוירה
של מתיחות, שגברה והלכה לקראת הצגת
האופרה הקונסול של ג׳יאנקרלו ממטי, מח בר
איטלקי שהגר לארצות־הברית ו שיצירו־תיו
זכו להצלחה גדולה בברודוויי.
אולם האופרה לה־סקלה, בערב הצגת
* צורה, היה מלא, וכבר לפני עלות המסך
לא הלכו הדברים כשורה. היונים, שהיה
על הטנור לשחרר על הבמה, נשלחו לדירתו
והטבח, שלא הבין לשם מה נשלחו, צלה
אותן• ב שורות הראשונות, המיועדות למב קרים
המוסיקליים ולעתונאים, י שבו בצוותא
מבקרי עתונים קומוניסטיים, שהצטיידו מראש
במשרוקיות. מיד עם עלות המסך, פרצי
קריאות בוז ושריקות .
המחבר מנוטי עמד מאחורי הקלעים וזי עה
קרה הציפה אותו. הזמרים והתזמורת
נאבקו בצווחות הקהל. אשד, קמה וצעקה :
*בוז לאמריקאים ! תחי איטליה ! איזה עסק
מטונף !״
מנצח שישב בין הקהל השיב בזעם :
הדיוטים ! הרי אינכם
*חמורים ! בורים
יודעים מה העלילה בכלל !״ אבל כנראה
הכיר הקהל את העלילה — הקונסול הוא
מחזה אנטי־טוטליטרי חריף. הקרב נמשך גם
אחרי סיום המחזה, והמשטרה התערבה, כדי
למנוע תגרת־ידים רצינית.
בחוץ נאנח המחבר :״הפולייטקאים הור גים
אותי ! למה הם מתערבים במוסיקה?״
ואילו איל נונזפו, עתון קומוניסטי, הת רעם
* :באיזו רישות מתערב מוסיקאי בפו ליטיקה?״

.העולם
הזה״ ,מסי ׳ 694

פני רוצח
אזרד צ׳רלס שו מר 20 שבועות על תואר
אלוף העולם משקל כבד — בהתאגרפות.
הוא משלם באימונים אינטנסיביים ובקרבות
תכופים את מחיר התואר הנכבד. נצחונו על
במדיסון־ רב ליי אומה, בנוכחות קהל
סקואר־גרדן, דייה הששי ב שורת נצחונותיו
להגנת התואר העולמי.

מחירים

לכבוד האלוף. צ׳רלס

ואורות הרכבת. כל ז מן הקרב, ירד גשם
עז ושלג, אך גם הסערה החזקה לא הב ריחה
את המסתכלים. הסיבובים האחרונים
( 12 במספר) קויימו ללא שופט זירה, שלא
יכל להמשיך מחוסר־כוח.
הבל לשם 500 דולר. כנראה, היו
גם אז הדולרים יקרים, כי תמורת המאמץ
היו 500 דולר, הסכום ששרפ זכה בו אחרי לפני נצחונו. כאשר שרפ הזקן הובא
מותו לבית־ד,חולים אמר :״נולדתי 50 שנה
לפני זמניו״

כתית, קונגו״הבלגית (ג׳ונגלים וחיות־פרא),
דרך קניה וטונגניקה, שם הם מקוים לטפס,
בעזרת אופנועיהם, על הקלימנג׳רו (18700
רגל) ,ומשם — לקייפטאון ברדום־אפריקה.
וכאן יפרדו השנים: הניו־זילנדי חוזר
באניה לביתו, והאנגלי, המחפש הרפתקאות
נוספות, מתכונן ל חזור ברכיבה על אופנוע
למולדתו.
ההרפתקנים הקדישו ששה חדשים למסעם,
ובתום המסע י חזור פרקינס אל — המעבדה
הכימית.

כדורגל
הל*דה •ורדה. ה כ בוד עורה
מחסן המכובדת,
נוכח בדרכ־ם רבות בעמדתו
למשל :״ברגע שאני נכנס לחנות או מחסן
מיד מזולים הבעלים את המחירים״ .בשבוע
החולף נשתנו הרג שו תיו; אמר צ׳רלס לח ב
ריו :״יתכן שגובה של 180ס״מ ומשקל
של 84ק״ג,אינם הולמים אלוף עולמי במש קל
כבד. אינני נראה גדול בבגדי רחוב
רגילים. יתכן, שהקהל רוצה לראות אלוף
בעל מבנה־גוף כבד ופרצוף רוצח. כשאני
מכיר אדם חדש, תגובתו הראשונה :״אתה
הוא האלוף העולמי?
מתנגדו האחרון של צ׳רלס — אומה —
לא היה יכול להבין את פשר דברי האלוף.
כאדם, שהקדיש 17 שנה לאיגרוף מקצועי,
סבור ליי אומה, שהתואר אלוף הוא ערבות
מוחלטת לשלמות. אך עובדה מתמיהה היא,
כי בכל מהלך הקרב הזה, נתלוותה כל
תנועה של האלוף בצעקות עויינות. כל
מהלומה נמוכה עוררה לקריאות בוז, כל
תנועה בלתי־נכונה — צחוק־רם.
״אינני יודע כיצד לנהוג״ ,התוודה אזרד
צ׳רלס* ,אין הקהל שת לבו בכמה מן
הפגישות הקשות אני מנצח, ואינו משגיח
באיזה קלות אני: ובר על יריבי. אינני
יודע. אם הקהל הרחב יקבלני כאלוף״.

5שפו ת בג ש
ב־ 5לחודש פברואר, שנת , 1893
פו כ־ 300י משוגעים־לבוקס על גדות
מיסיסיפי, כדי לחזות באחד מקרבות
רוף, אחד המשונים והארוכים ביותר,
רכו אי־פעם,
המנצח מת. הארי שרפ, שהתפרסם
בנצחון נוק־אאוט, בקרב שארך 77 סיבו בים,
מת בימים אלה בשיבה טובה, בן
.78 עד הזמן האחרון עסק שרפ בסוכנות
ביטוח; אבל אחרי הקרבות המרובים, הוא
אינו נראה ככל המתאגרפים ש פר שו; שמי לקתה
עינו לא כהתה, ובי מיו לא עתו
האחרונים דמה למטיף דתי ודבר ב טון של
בנדל-,אאוט— ,
פרופסור. יריבו, שנוצח
פרנק קרוסבי — מת לפני 6שנים.
איגרוף כלתי ליגלי. בשנת , 1893
היתד, ההתאגרפות מקצוע בלתי־חוקי באר־שני
היריבים נמלטו בשעות
צות־הברית.
אחה״צ מידי משטרת סנט־לואיס, שהתערבה,
כדי למנוע את הקרב. ההתגנבות בוצעה
בדרכים מקוריות ביו תר: רכבת מלאה אוה דים
נלהבים, שקנו כרטיסים מראש, יצאה בסביבות לדרך. הסיסמה :״פיקניק קר
הנהר״ .המנצח והמנוצח בילו, לאחר קרב
זה, שבועיים במיטה ו־ 11 חדש בבית־סוהר. המאבק הקרב הארוך ביותר.
בין השניים נמשך חמש שעות וחמש דקות. כאשר תחילה הספיק אור השמש, אולם
ירדד, חשכה, נמשך המאבק לאיר לפידים

אופנועים
דיר צרחה
תחרויות הקפיצה־על־אופנוע, האקרובטי קה׳
דהירה דרך אש או על מסלול גבוה,
מושכת קהל עצום בכל העולם. לפי הסט טיסטיקה,
אוהב הקהל הרחב, לחזות במאורע
עוצר־הנשימה, יותר מאשר בתחרות ממו שכת.
מירוצי־אופנועים מושכים את הצופים,
בגלל המהירות המסחררת של הרוכבים, אך
הקפיצות הן מסמר התחרויות. בכל תחרות
גדולה, משתדלים המארגנים להכניס מבצ עים
מסוכנים, והשיא הוא לרוב רכיבה
מתואמת של שני אופנועים. הרוכב ;יראה
תמונה) צריך להגיע מעל למטרה השמאלית:
אם הוא צונח לפני המועד יהרג הרוכב
השני, הנמצא תחתיו.
ההרפתקה היא לא רק קשה ומלאת מכ שולים,
אלא גם מסוכנת. מר פרקינס, אזרח
אין שום
בריטניה, סבור ש״בימים אלה
מעשה שגעון מיוחד במינו״ .הוא מתכונן
להרפתקה מרתקת ומסוכנת, באחד: מסע
מאנגליה לדחום־אפריקה, דרך מדבר סהרה.
מבריטניה יצאו שני רו כבי אופנוע, מר
פרקינס על אופנוע ״אריאל״ 3.5כוחות-
סוס, וחברו — מר סקילטון מניו־זילנד, על

הספורט חשוב בעיני הקבוצות המקצו עיות
ככל סחורה אחרת. כאשר הפירמה
מכובדת, משתדלים להזמינה ולכבדה בכי*
הזדמנות, אך כאשר נופל קרנה, הרי לא
יתעניין בה איש. מצבה של מדינת ישראל
בשטח הכספי־כלכלי, נמצא ביחס הפוך ל מצב
הפירמה הישראלית בשווקי הספורט.
ככל שיו רד ערך הלירה, עולה כבוד הקבוצו
ת הספורטיביות מישראל.
מזמינים ומוזמנים. באליפויות בינ לאומיות
משתדלים המארגנים להגדיל את
מספר הארצית המשתתפות עד מספר המק סימום
האפשרי. וכך קרה שישראל הוזמנה
לשני מפעלים בינלאומיים: האחד בוינה,
בירת אוסטריה, והשיי בניו־דלהי, אשר ב הודו.
הנבחרת הישראלית בטניס השולחן
התחילה בהכנות רציגיות וב שורת מבחנים
לקראת הנסיעה לוינה. המאמן והמארגן —
רוטבלום — זי מן את שחקני ״הפועל״ ר
״מכבי״ לפונדק אחד. קשה לקבוע בבירור,
אם ישראל תשתתף באליפות הבירה האוס טרית,
אך ללא כל ספק ישתתפו במחרוזת
התחרויות 24 ארצות אחרות. האליפות,
הנושאת עתה את המספר 18׳ תרכז כמאה
ועשרים גברים וכמחצית המספר — נשים,
התואר של אלוף־עולמי נמצא ברשות־ד,ר בים,
מאחר שהאלוף היהודי־אנגלי־פולגי־איטלקי
(יליד וינה) — ריכרד ברג מן —
נמצא בהסגר חמור וקפדני מטעם ההת אחדות
האנגלית לטנים־שולחן.
יותר אקזוטית היא ההזמנה להודו. ב התאחדות
הספורט לחובבים התקבלה הק ריאה
לספורטאי ישראל, לבוא ולהשתתף
בתחרויות של עמי אסיה, העומדות להערך
עוד השנה בהודו. אסיד, וישראל הם מו ש גים
קרובים יו תר מאשר וינה וישראל. ו אכן
נשלחה תשובה חיובית• אם תשגר
מדינת ישראל נבחרת ראויה שלטה (ל מרות
קשיי המטבע) תהא זו הפעם השניה
שישראלים יבקרו בניו־דלהי. בפעם הרא שונה
היתד, לפני פרוץ מלחמת העולם
הראשונה.
הסקוטים יפלשו. נראה שכדורגל ני
סקוטלנד החליטו להחליף את מזג הא־וי
ר ד,ערפלי של ארצם בשמש ישראלית
מחממת והם יבו או בכמויות רציניות ( ש תי
קבוצות מעולות) בקיץ. הקבוצה הראשונה
שתבוא תהיה ״דאנדי״ והיא תופיע באיצ־טדיון
העירוני, אשר ברמת־גן, ב־ 30ב חו ש
מאי. מיד לאחר בואה של ״דאנדי״ ,תגיע
לישראל קבוצה סקוטית אחרת :״הברני־אנס״
והיא תשחק כנראה במחצית יוני.

נתאס הנהר
האיג־שנע

האופנועים,
האופנוענים ואקרובטיקה
אש או מסלול גבוה
אופנוע ״סנבים״ 5כוחות־סוס. אחרי שיעברו
את ד,למנש באניה, י מ שיכו ברכיבה על
אופנועיהם, דרך צרפת ואיטליה. מניאפולי
ימשיכו באניד, עד טוניס באפריקה הצפונית.
מטוניס, דרך המדבר סהרה העצום, בשביל•
שיירות גמלים של תושבי המדבר, ירכב!
שני ההרפתקנים דרומה — אל קמרון הצרי

שתי הקבוצות תחלנה בישראל את הסיור
בארצות המזרח־ד,תיכון. התורכים נסו לס חוב
את הסקוטים לארצם קודם לכן, אך
לא הצליחו אם כי הסקוטים ידועים בקט־צנותם
בענייני ממון, הרי בענייני שערים:
הם נדיבים ומסוגלים להעניק תריסרי שע רים.

קולנוע ,
סו־סיס
עיר במערומי ה
י העיר במערומיה היא ניו־יורק.
היא מתגלית בערוותה לעיני הצוכה, בל־וותו
את המשטרה המקומית החוקרת מקרר.
רצח שגרתי. זוהי ניו־יורק, שאינה מוכרת
מטה.׳ של לתושב או לתייר. זהו הכרך
; ההצליחו המפיק המנוח, מאריק הלינ
גר, והבמאי י ז׳יל (ב אי שון לילה) דאסין
לתת תמונה מקיפה של צדו האפל של הכ רך
הגדול?
כן — משום שהסרט, שהוא הראשון,
שצולם כולו ברחובות ניו־יורק ובבתיה,
הרחק מתפאורות הבד ור,קרטון של הו ליבוד,
הוא מאמץ כן, להשיג את אשר הו ליבוד
לוקה בו ביו תר: ריאליזם. ולא— ,
מפני שהמפיקים חששו ללכת עד הסוף ו ערבבו
בו סממנים מנוסים ותמונות מסמ רות
שער, כדי לעשותו, לפי דעתם, מענ יו
ומותח יו תר ; לדוגמא: רדיפה דרמ תית
אחרי פושע על מרו מי ג שר ענק.
בעיר במערוסיה, כאמור, חוקרת המשי
טרה מקרה רצח ד,קרבן: נערה כפרית,
שבאה אל העיר קבלות את עלומיה במות רות
ותענוגות. חקירת מותי• מביאה את
המשטרה, בדמות הבלש בארי פיצ׳גראאלד,
אל כמה וכמה מבוכים, שכל אחד בפני עצ מו׳
עלול לשמש׳ נושא לסרט. מסתבר כי
השחיתות, המתגלה דכך אגב, אוכלת בכל
פה את השכבה החברתית הגבוהה שי ניו־יו
ר ק ומעמידה בצל את שיקאגו של אל־קאפונה.
כך, בכל אופן, מרמז הסרט.

אבל ידו המאומנת ועינו החדה של הב מאי
דאסין עושה את עיר במערומיה, למ רות
הכל.,לאחד הסרטים המענינים של הש נה
; הוא מבוים ומצולם ב כ שרון ניכר. אשר
לשחקנים, פיצ׳ג׳ראלד זהווארד דאף, האח רון
כנער־שעשועים שסרח, ראויים ל ציון
מיוחד.
ישראל ומן ״וכרמל״ ס״ד

בעובדה ש״תמר״ הוא הקולנוע היחיד הפ תוח
אותו יום. יודעים כל המעונינים בתל־אביב
:״הסרטים המוצגים במם ו׳ ב״תמר״
הם איומים ברם, ההרגל הקולנועי הוא
כה חזק, עד שד,מונים רבים צובאים כל
אותו יום על דלתות האולם. בפנים, לרי א ה
הסרט, מתחילה התמרמרות.
קרא צופה מאוכזב אחד ביום ו׳ שעבר
לחברו• בעברו השני של האילם :״משה.
מה באנו לסרט כזה? ואני עוד עזבתי את

פשוטים: הם שוכבים על המדרכה, עד
שהמשטרה אוספת אותם משם. בינתים עו שה
הסרט עסקים טובים והוא מוצג בפני
אולמות מלאים.
טלפן מישהו למנהל הקולנוע, באחדהימים, בשבוע שעבר :
״פצצה תיזרק לאולם.״
מיד הוזעקה המשטרה, הסרט הופסק,
ו 750 צופים יצאו החוצה וחיכו בסבלנייז,
עד שהאולם נסרק.

קהל מבקרי הקולנוע בישראל מקבל את
יומן כרמל בהסתגפות סבלנית, יחד עם
המודעות הצבעוניות, הזועקות מעל הבד
בהפסקה. המודעות הצבעוניות, רו בן בכו לן,
מצוירות־ בטעם רב והן לכבוד לאמנות
הפרסומת ב ארץ — יומן כרמל עומד למטה
מכל ביקורת: הצילומים רעים, העריכה
חסרת טעם, הקריינות משעממת.
אך לשיא הזלזול בקהל הגיע נתן אקס־לרוד,
מנהל כרמל ומיסדו, במהדורה זו של
יומנו, בקטע המראה את לארי אדלר מגיע
ארצה.
אדלר המסכן ...הוא עומד בפני המצ למה
ומנגן ״התקוה״ ,כשמאחוריו נדחקים
עשרים ראשים מחקכים, כל אחד מהם
משתדל לדחוק עצמו אל תוך תחום המצ למה.
נוסף לכל: הקטע מצולם במהירות
מוגברת.
יומן כרמל נתמך על ידי משרד הפנים,
כלומר בכספו של משלם ר,מסים. משרד
הפנים מקיים לחץ על בתי הקולנוע, שיציגו
תוצרת זו. הכרמל מוכר, אפוא, כמוסד היי בישראל
רשמי• תושבים רבים מאד
דורשים מן הכנסת, שתתן דעתה לענין זה.

ב חבוק׳ \זו 1וודעוני

כרי

פיצג׳רלד,
הקרבן:

(״ עיר

נערה

במערומיה״)

כפרית

המשטרה ההגונה. ההגונים ביו תר
״ם, כמובן, השוטרים. יצורים נעימים (מזו־יד
ם •בנשק) אלה עושים לילות כימים, עוב רים
ללא לאות ושמים תדיר את נפשם בכ פם,
בכדי לטהר את עירם האהובה. והכל
במשכורת של חצי־רעב( .הערה: לפני ז מן
קצר נאלץ ראש הבולשת של ניו־יורק להת פטר,
ואתו חלק ניכר של אנשיו. הסיבה :
מלקוח שוחד עצום, שהקיף את רוב רו בו
של השירות, מידי אילי העולם התחתון).
עיר במערומיה איננה, בסופו של דבר,
ניו־יורק מערוטלת לחלוטין. לכל היותר
זוהי ניו־יור ק בתחתונים, ותחתונים רחו צים
למשעי, ורדרדים. הכל נעשה כדי למ צוא
חן בעוני הקהל והצנזורה ההוליבו־דית,
הדורשת שבסרטים, לפחות, יהיה ה חוק
טהור וידו תמיד על העליונה.

הסרטים,
חיצי הבקורת מכוונים אל
לעתים אל הצנזורה, לפעמים אל המציגים
— לטובתם, כנראה, של האמנות והקהל.
האמנות, בהיותה מופשטת, היא מעל
לכל ביקורת. אבל הקהל, בשר ודם, הוכיח
לא אחת שהוא ראוי להצלפה מיוחד,׳..
בשעת אחת מהצגות סם. הטוב, סרס
שעורר התמרמרות גלויה של הקהל, הש ליך
מישהו גפרורים — בוערים — מן
היציע אל תוך האולם והעלה באש את
מעילו של אחד הצופים. המשטרה שהוז עקה
חפשה לשוא את הפושע.
קולנוע ״גן רינה״ היה מציג לפנים סר טים
ממדרגה שלשית ורביעית — הרפת קאות
זולות, סרטי המערב הפרוע, שמשכו
קהל רעשני, שאהב להשתתף בפועל בע לילות
הסוערות. בקיץ שעבר הל ש־נוי
לטובה בטיב הסרטים, אבל הקהל הפרוע
עוד נהר לקולנוע זה מתיך הרגל. בעת
הצגת הבכורה של שלטון הדמים, בהפסקה
בין היומן לסרט, הפציץ חלק מן הקהל
את הבד במטר של בקבוקי גזוז, שהתנ בספורט
פצו
׳ברעש. לבות המשתתפים
נתמלאו עליצות למשמע הרעש. של השניה בהצגה מכבר, לא חבאריקדה האילמת, בקולנוע ״מגדלור״,
התבצרה בשורה השביעית של היציע חבו רה
של כעשרים בחורים בני עשרים ומע לה,
שהביעו את דעתם השלילית על הסרט
בקול רם ובמטרה ברורה להפריע. איש עליהם להשפיע
מן הסדרנים לא ניטה
להמנע מהטרדה מכוונת של שכניהם.
קולנוע ״תמר״ ,תל־אביב, מציג בכל זה יום ששי סרט במשך כל היום. אין
אותו סרט המוצג כל השבוע, אלא סרט
ישן, לרוב מדרגה נמוכה שבנמוכות. זהו
פשוט שי מו ש לרעה, מצד בעלי האולם,

מריה מונטל, גין
הקרכן: טאהב יפהפה
העבודה באמצע היום.״
לכל אלה יש להוסיף את ההטרדות
הקטנות, כמו הפיצוח הבלתי פוסק של
גרעינים בפיות מרבים היושבים בקולנוע,
והלהג הבלתי פוסק של ״מסבירי הסרט״
לידידים קשי־הבנה, או העובדה המוזרה,
שהקהל נוהג לברוח מן האולם לא עם
גמר הסרט, אלא כמה דקות לפני כן, וה תוצאה,
ביקור בקולנוע במדינה התרבותית,
הנקראת ישראל, הוא עינוי אחד גדול.
אמר מבקר סרטים אחד: ראיתי סרט
בחוץ לארץ• התפעלתי ממנו. כעבור חד שים
אחדים ראיתי אותו שוב, בתל־אביב.
הוא נראה איום.

ארצות הברית
רו בר טו והפצצה
רוסליני טוען שהוא בורח מן הפרסו מת•
העתונאים מאמינים לו, כפי הנראה,
כי הפרסומת רודפת אחריו בעקשנות ו עקביות
יוצאים מגדר ׳הרגיל.
לא שככה עדין הסערה סביב איסור
סרטו הנס שפגע ברגשות הקאתולים באר צות
הברית, ו שמו של הבמאי הופיע שוב
נידיור ק.
בעמודים הראשונים של עתוני
לפני הקולנוע, בו מוצג הסרט הקצר
(שלושים דקה) מסתובבות בלי הרף מש מרות
:׳ של ארגונים קאתוליים, ומשמרות
נגד: של אלה הטוענים לזכותו של הסרט
להיות מוצג (הסרט מו צג בינתים, עד ש יתברר
משפט מניעה נגד איסורי של צנ זור
ניו־יורק).
תכסיסיהם

אנשי

המשמרות

לא נמצאה כל פצצד״ אולם משטרת
ניו־יורק (קאתולית־אירית, ברובה הגדול)
מצאה, כי בעל הקולנוע עבר על שיז־תקנות
בחוקת החזקת אולמות.
לאחר שנרשם נגדו דו״ח, חור הקהל
לאולם והצגת הסרט נמשכה. פעילות המש מרות
על המדרכה נמשכה גם היא.
בינתיים ממשיך יו ס ליני לבקש הרשאה
י ש מי ת מן האפיפיור להצגת הסרט. התו צאות
עד היום: שליליות.

בקצר ה
אטלנטידה — האגדה על אודות ה ממלט
,האגדית ומלכתה האגדית מוסרטת
בשלישית. הפעם מאריה מונטז, וז׳אן פייר
אימון הם המושלת האכזרית וקרבנת־מאד.
בד, היפהפה.
סירוסההגדה לכית פורסייט
החלק הראשון של הרומאן האנגלי הגדוד.
על אודות איירין פורסייט, נשואיה ואהבתה
האומללים. אומללים כמו כן: בעלה שהיא
נוטשת אותו ; מאהבה — הנהרג בתאו נת
ורכים ; הנערה, שאותו מאהב נגזל
מחיקה ו עוד אחרים. ביניהם: גאלסוורתי
והקהל.
צ׳ מפיון — ספורו המפורסם והמצו י־
של רינג לארדנר על עליתו של בעל
אגרוף למרומי התהילה כזיר ת הבוקס, על
גויות חבריו וידידיו. סרט אכזרי, מזהיר.
פאביולה — הנצרות הקדומה בעיניו
של קארדינל (המחבר וויסמן) ובמאי
גדול (בלאסטי) .תמונות ההמונים — הטו בות
ביותר שנראו על הבד מזה שנים
רבות.