גליון 695 מתאריך 22 בפברואר 1951

1השבועון המצויר
לאינפורמציה

ל ק 1ף ח ־נ1
השבוע הוציאה הנהלת העולם הזה 520 פרוטה, כדי לקנות תיבת מכתבים נוספת.
הנער השליח הדביק עליה תו־סימון והעמיד אותה ליד תיבה שנייה, שגם עליה היה
כתוב השם: דוש.
יתר חברי המערבת, שיש להם ריק תיבה אחת, העיפו מבט קנאה בדוש — מזה
חודש ומעלה, הוא מקבל יותר מכתבי־הערכה מאת הקוראים, מאשי־ חברי ;:מערכת
האמרים יחד.
הסיבה: רותי.
כותב מאיר לוץ, איש נהריה :״מי זו רותי המקורית י מדוע אינכם מפרסמים את
ועלומה?״ ודוש נמצא במבוכה: בכל רצונו הטוב, אין ביכולתו להמציא לקורא לויי,
ילכל אלפי המעריצים של רדתי, את רותי המקורית: פשוט, היא אינה קיימת• רותי
נתגלתה לו, לדוש, בשנתו, ייצור הדמיון.
אך מכיון שהמערכת רוצה לעזור לדוש לספק לקוראיו רותי אמיתית, עשויה •בשר
ודם, נולד רעיון מקורי: העולם הזה יבחר בכל שנה ב״רותישל השנה״ ,שתנצח
בתחרות של ״רותידת״.
כל קוראות העולם הזה, ששמן רותי ושגילן הוא מ־ 17 והלאה ללא גבול, מוזמנות
בזה להשתתף בתחרות הראשונה על התואר ״רותי 951ז״ .צורת ההשתתפות: משלוח
תמונה, שתראה את הפנים בבירור, בצירוף פרטים ביוגרפיים וכתובת מלאה.
״רותי 1951״ תקבל — יחד עם התואר, זוג עגילים מחומשים, כרותי של דוש.

דוש, ממציאה של רותי, לא
התחיל את הקאריירה רק לפני
8חדשים, עת שהצטרף למערכת
העולם הזה.
הוא גדל בהונגריה ועבר, עם
פלישת הגרמנים, בהיותו בן
,22 ליוגוסלביה, שם שרת
בצבא השחרור של טיטו עד
שחרור בודפשט. כשחזר לשם,
נפתחה בפניו העתונות ההונגרית
והוא החל לרכוש לעצמו
שם כוכב צעיר ועולה — .כשהחליט
יום אחד לצאת מהונגריה,
לנסו^׳מערבה. בפאריס היה
סטודנט-:בסורבין, התקרב לחו.״
סארטר, שחולל או מהפבה ספ־רותית־פילוסופית.
אולם עיניי
׳ של דוש היו מכוונות לארץ.
כשנבצר מאתו להשתתף במאבק
הגורלי בעטו — מחוסר
ידיעת השפה — מצא מוצא
מקורי: הוא הפך את המכחול
נשק. יצירותיו -של אז ידועות לקהל, אם כי לא שמו של דוש התנוסס עליהן.
כשעלה דוש ארצה, נשאר נשקו בידו: הקאריקטורות שלו — הנוקבות זר,לוחמות׳ —
החלו להיות נחלת הכלל, כדבריהם של הסופרים והעתונאים, המנסים להביע את דעתם
בעט או במכונת הכתיבה.
האידיאל של דוש אינו לכאורה, הקאריקטירה ספור קצר שלו כבר תורגם לעברית
ופורסם בעתונות. מגמתו — כשישלוט בעברית במידה שתספק אותו להחליף את
כלי הנשק, ליטול לידו את העט.

מצפון דתי

בהעולם הזח ( )692 פורסמה הערר״
שלפיה טס שר התחבורד״ ד״ר דב יוסף,
ישבח. ידיעה זו מחוסרת כל יסוד.
ד״ר י. קסטנר, מש־ד התחבורה.
לא היה בדעת העולם הזה להשחיר את פני
עיר־הצנע

לשעבר

בפני

הבורא

ן י>ד
במאמרכם על נזקי ״קדמה״ (העולם הזה
)693 נכתב :״לאחר חקירה קצרה, הוברר
בי פסי ברזל משרידי אנית המעפילים פטויח
הצפים בנמל, פגעו בחלקה התחתון של
קדמה אינני בוגר בי״ם תיכוני, אולם
מתוך קריאה בספרים אחדים ונסיון ימי
קצר, נוכחתי, שפסי ברזל וכד אינם מסוגלים,
מטבע בריאתם, לצוף במים•
ד. שני, חיל הים.
עכברי היבשה של העולם הזה מצטרפים
מבוי שים לדעת הקורא שני.

נשימות נכונות.

הבקרות הקטלניות על הסרטים
נבוכות וענוי זוהר, שהופיעו בהעולם הזה
( )691 ,692 ממריצות אותי לקבוע, כי 0ופ־דכם
לעניני קולנוע הוא חולה אולקוס. זה
זמן רב שלא התענגתי על סרטים כנ״ל.
יהודית בן־יהודה, תל-אביב.
ג שמות

לוא היתה הקוראת בן־יהודה חייב ת לחזו
ת בכל סרס׳ הוליבוד, היתה גס היא מו־עמדה
לאולקוס.

עריה וירידה.

״יצחק כרמל ויצחק חלף קבעו פגישה
על אופניים ...וירדו ירושלימה״ (העולם הזה
€693 ריבונו של עולם! ולי נדמה הייה שעיצחל,
חרף.
ליתי י
אם רק נדמה לקורא חלף שעלה ירוש־לימה,
מותר ל עו רן הספורט לטעות.

חידון הביטויים
מסרו נא לדוש: י,
״בלי גשוש וחשוש -
יש לדוש משהו בראש,
כי בחיי אחשורוש הקדוש. ,
לי, ליוש, מוש ושוש
היה הענין רב משוש״
זאם קמין, כפר סבא
וכה יאמר דוש :
נהניתי — לא אבוש.

המלחמה בעיני הערכים
ידידי היהודים הראו לי את סיפורכם
המענין, ואני חושב, שלא טוב עשיתם,
ששמתם את פאוזי אל קאוקג׳י לצחוק. אני׳
הכרתי את פאוזי בימים שהיה בנצרת,

״בוז לתכנית הלימודים :״

3נציגיו, שחייו העתונאים היחידים בכ נוס,
אלא ציטט את דברי הנואמים מ תון מטעם הפרוטוקול הר שמי, שהושאל לו
הנשיאות. עמדתם החריפה של כמעט כל
הנציגים התל־אביביים חוללה סערה בכינוס.
אן לא היה ברור, אם אמנם קיבלו נציגים
אלה ס מכות מלאה מאת שולחיהם.

״דו׳׳ח על בתי־הסוהר״
בסקירתכם המזעזעת על בתי־הסוהר בארץ
;העולם הזה ,)691 כלולה הפיסקה
הבאה :״או בסוחר שנתפס בפעולה מסחרית
בלתי־חוקית, שכל חבריו למקצוע עסקו ב אותה
שעה״ .האם לא ׳תסכימו אתי, כי יש
בפיסקה זו משום הטלת אשפה קולקטיבית
על כל הסוחרים ללא יוצא מהכלל, כדוגמת
האשמות הקולקטיביות, ששונאי ישראל נהגו
להטילן על כל העם היהודי בכל מקרה
עבירה של יהודי בודד? יש בציבור הסוחרים
רוב של שומרי חוק ומיעוטי של מפירי
חוק.

מלחמת המחתרת.

אחרי שנוכחתי כמה פעמים, כי דעתכם
על המחתרת היא שלילית, פלא היה בעיני
הדבר שהקדשתם מספר שורות לזכרו של
אברהם שטין, יאיר הי״ד (העולם הזה
.)693 מה שאין השכל עושה עושה הזמן.
מנחם מלמד, תל־אביב.
העולם הזה אינו נוקט עמדה לגבי המחתרת.
בקטע הנידון צוינה העובדה, שיאיר היה
הרא שון שתבע ל ה כייז מלחמה ללא פשרה
בבריטניה.

תודת חאומה
באפריל ,1949 ביום השנה הראשון לשחרור
חיפה, נורתה אבן פנה למצבת זברון
לזכר הנופלים בשחרור העיר• מאז חלפו
שנתיים, ובו בזמן שהעיריה הספיקה כבר
להוסיף שני אגפים לבנינה, זנחה לחלוטין
את בנין המצבה. בינתיים משמש המקום
מגרש חניה למכוניות פקידי העיריה והממשלה,
ומגרש לשחקים שונים (ויצ״ו וכו׳).
בזמן תמרון הסתיו היה המגרש מכלאה
מרכזית של חיפה.
שמואל מיגפקי, חיפה

מגש הכסף
על העולם הזה להיות שופרו של הנוער,
ששמש ״מגש הכסף עליו נתנה מדינת־יש־ראל״
.אני מציע שתארגנו חוג קוראי העד

אילן זיגר, ת״א, רח׳ יואל

עושים חיים
.נוכחנו לדעת, כי לעתונכם דעה שלילית
למדי ביחס לשליחי המדינה בחו״ל.
אינני רוצים חם וחלילה להצטדק, או
להצדיק את נוכחותנו כאן בחו״ל, אולם
האמינו לני כי ישנם שליחים שאינם מלקקים
דבש. בלי ספק נחוצה בחירה זהירה
יוהד של האנשים בשליחות, ודרוש פיקוח
חמור על מעשיהם, אולם, למען השם, אל
תעשו את כל השליחים לפרטיזנים העושים
חיים על חשבון המדינה.
העולם הזה מהוה את הקשר המוחש שלנו עם הארץ. הוא נודד באוירונים
וברבבות, עובר ידים רבות עד שהוא מת גלגל
לידינו.
מ. כ ,.שני עכברי שליחות, ויא רנו, רומא.

עי השער.
אמנם השבוע היה על השער החבר טיטי,
ארל הראיתם רק את הפרופיל שלו ולא
יכילתי לקבוע איזה בחור הוא. דחילקום,
תנו. תמונה של אחד, חברמן, שיספק את
הקוראות. המאוכזבות( ,רצוי שלא יהיה
זמר, אקרובט, או מרים משקלות)
זהבה בהן, רמת-גן.
דוד בן־גו ריון (ראה השער) אינו זמר ומרים
מ שקלות, אן קשה להכחיש שהוא אקרובט.

בהחלט לא. כל בחורה ה שולחת למערכת
תמונה רגילה ומצרפת את כתובתה״
תוכל להופיע על ה שער — אם עו רן ה המערכת
תצלומים
ימצאנה ראוייה וצלם
יצלתנה.

במאמרו של אורי אבנרי על בתי הסיד,י
(העולם הזה )692 ,691 הוא דורש חיניך
יעבודה לאסירים.
שאלה בפי: מדוע צריך, למשל, אסיר,
אשר גנב, רצח, או גזל, ליהנות מרדיו
בחדרו? האסירים נמצאים בבית הסוהר לא
כדי שירגישו את עצמם כרוזנים אלא כדי
שירגישו כי לשם עונש הם שם.
משה ורדי, תל-אביב.
החברה המתקדמת מכירה רק בעונ ש א חז:
שלילת החופש. תנאי מאסר אכזריים סותרים
עקרון זה•

ב שבוע שעבר ירדה כתת תלמידים תל־אביביים
רעשנים ועליזים, מן ה או טובוס
במחנ ה ראש ה־י
1ין.
הנערים והנע־רות,
בני ן1־ 2ז , עד התרועעו
מהרה עם ירשבי
המחנה, בני
גילם, וניהלו ש לבביות.
חות
אח״כ
יצאו התלמידים
לסיור
המחנה.
ב שטח
שנים מהם, נער ונערה, יצאו למייל בין
האהלים. לפתע יצא מאחד האהלים נער
בעל פאות, נעצר לידם, ואחר שהת בונן
בהם פנה אל הנער ושאלו ״זו א ש תן?״

האם דרושה פרוטקציה, או חייבים להיות
שחקנית או מרימת משקלות, כדי להו פיע
בשערבם?
יעלה פרנק, נתניה.

מכתב־ס
כל הכבוד לכם על ההצצה שהצצתם ופי
געתם במסך הבלוי והמעבש, העוטה את
תכנית הלימודים ׳;העולם הזה .)694 רוב
המנהלים אינו סבור שחופש הדבור הוא
זכות. תדענה ההנהלות, שבידי התלמידים
קיים ינשק השביתה, וכי אנו המשלמים, אני
הלומדים, ועדיין לא הוחלט, אם נוצר התלמיד
למען המורה או המורה למען התלמיד.
יוחנן
רפלנסקי, חדרה
ברפורטג׳ה המענינת שלכם על מועצת
התלמידים הארצית שנתקיימה ברחובות יצרתם
את הרושם, כאילו כל התל־אביביים
התנגדו לתכנית הלימודים ה״גלותית״.
רומהני, מנין פתאום אחדות דעות כזאת
לתל־אביביים, הלומדים בבתי־ספר שונים?
א. בן־אכרהם חיפה
לא ס מן העולם הזה רק על ר שי מו ת

ראיתי ב מו 1*11׳
הנערה והפאות

במדור זה דא יפורסם אף מכתב,
שיגיע אל המערכת בעילום השם.
מחוסר מקום, נדחה פרסום פתרון תש בץ
ענק, מס , 53 .עד ה הזד מנו ת הראשונה.

ואראה כי חייל טוב הוא, אבל אנשיו לא
ידעו את המשמעת כמו היהודים, וכל אחד
מהם רצה להיות גנרל גדול בחסד אללה.

עיסה אל־נצדאוי, נצרת
מחולקות.
פאח׳ המצביא
הדעות על
קצין־ה מודיעין של גנרל דיל, בי מי מאורעות
, 1936—39 כינו הו ״ שמן, בלתי-מוב־
:שי ו מגו ח ד״ ,ואילו קצין־ה מודיעין של
כחות קינגס סון, ב מל חמת סוליה, כינ הו
״גדול המצביאים הערביים בי מינו״ ,במלב
הפרזה
חמה הפלסתינאית טעה פאוזי
ערד צבאו, בזלזול בכח הישראלי.

הזוכים בתשבץ הענק :
טיסה לאילת: מאיר שמואלי, בית ד,מעלות,
ירושלים.
״משלי קיילוב״ :עזרא שבשין.,
משק חוקול, טבריה, ת.ד ; 34 .יעל מלצר׳
קבוץ מעברות ; זהר פלדבוי, רח׳ ארבע
ארצות ,2ת״א ; בן־פורת, הירקוך
305׳ ת״א, פישלה יהושע, בצלאל ,83ת״א;
״הטור השביעי״ :בנימין שפירא,
אבן גבירול ,29ת״א ; אריה חסידוף, רח׳
עבאם 51א, חיפה.
״בקו האש״ :חיים ליפשיץ, רעננה.,
ת. ד ; 3 .שרגא פיבק, רה׳ הכביש, נם־
ציונה•

השעף
מחולקות הדעות על אישיותו של דוד בן־גוריון, האדם שחדר לשורה הראשונה״
אחרי מותו של ארלוזורוב, והעמיד בצל תוך זמן קצר, את חבריו ומוריו, הפך נושא
לפולחן־גיבורים, כמעט בלתי־מרוסן. יש הרואים בו את המדינאי הגדול, מרחיק־ראות״
יורשו החוקי של משה התנ״כי ; ויש הרואים בו פוליטיקאי שהצליח לרכב, למזלו.,
על גלי הסער של המלחמה, מבלי שתהיה לו הגדולה הדרושה ליצור שלום.
אולם על דבר אחד אין כל ויכוח: הד בן־גוריון הוא טכסיסן מעולה, שאין רבים
כמוהו.
זה כמה חדשים דוהרת האינפלציה בארץ. מכונת־ההדפסה הדפיסה שטרות־כסף חדשים״
מבריקים, שהציפו, כמבול, אה המשק, ערערו את האמון, הקפיצו את מחיר הזהב. היה
ברור שדרוש שינוי מידי, מהפכני, כדי למנוע שואה.
חייך בן־גוריון ונתן למתנגדיו לפטר את ממשלתו, בגלל הסיסמא היחידה, אשד
ביחס אליה עומד רובו המכריע של העם מאהוריו: התיגדות לכפיה דתית. על סיסמא
זו מוכן ראש־הממשלר, ללכת ׳1בחירות,אם לא ייכנעו הדתיים, כדרכם מאז.

״ועולם

מ635

במרחב
חג1ה
הש^ר־ד־ם מתיעצים
במשך למעלה משבוע, סגרו את עצמם
אנשי השרות הדיפלומטי האמריקאי
במרחב, בישיבה סודית, בבניני השגרירות
באיסטנבול, בוועידתם האזורית השניה *
ביום השני של הועידה, הגיע ראש
מטה חיל האויר האמריקאי לאיסטנבול ״במקרה״•
אך ההכרזה, כי לא היה כל קשר
מתוכנן בין ביקורו ובין כינוס הועידה, לא
נתקבלה ברצינות, וגם נעימת ההכרזה לא
השתדלה לשכנע. היה זה מעין אשור ראשון
לשמועות הרבות על מסירת בסיסים
אויריים לאמריקה בקפריסין, וניהול משא
ומתן לקבלת בסיסים נוספים במצרים, עירק
וסעודיה.

רים האמריקאים כי בנשק זה תלויה כלכלתן
של ארצות האמנה האטלנטית. נפילתו
לידי הסובייטים עלולה להוסיף משקל כבד
נוסף לכושרם המלחמתי.
המסקנה: יש להגן על המרחב ממש
כמו על אירופה, לתת עזרה מקסימלית לתורכיה
וליוון, ולחסל את הסכסוך בין איראן
ובריטניה, בין ישראל וארצות ערב.

עתו נות
ש לי ח מיוחד ב מינו
״ממשלת בן־גוריון השחירה את פני ישראל
בין האומות, ופני תושביה הפכו צהו
אהדים
הספיקו לו כדי לשלות לעתונו
״סקופ״ (סנסציה) עתונאי כביר: סיפור
על נסיון להפוך את המשטר בישראל. וכתוספת
מיוחדת. מביא העתון צלומים של
הפגנות־רחוב• הצלומים נלקחו מהעולם הזה
( .)674 מהרפורטז׳ה על פעילות הדתיים נגד
תנועת מכוניות בשבת בשכונת מאה שערים,
בירושלים.

״זוהי מדינה שאין לה כל הצדקת קיום״,
הוא מסכם. רבבות מהגרים מובאים כל
חודש, בזמן שאין האוכל מספיק גם לתושבים
הותיקים. את אשר הבטיחו לעצמם
הערבים, יקום: ישראל, שנבראה בכוח
ובעזרת יהודי אמריקה, תנוצח בסיבוב
השני, המתנהל כבר עתה — מחנק כלכלי
של מדינות ערב.״

רבת עמון ושדטון. באותו נאום
הכריז בגין :״אנו דורשים בכל תוקף את
הרחבת הגבולות, עד שיכללו את שני עברי
הירדן. רבת־׳עמון היא באדמת ישראל. את
השלום עם הערבים נשיג בכוח הנשק, כפי
שהשגנו את מדינתנו — לא בדרכי משא

אחרי יומיים בירושלים העברית, עבר
השליח המיוחד את הגבול בלילה, וחזר
לאדמה ערבית ״ולארוחה טובה.״

הסיסמה: הכפלת האוכרוסיה
כאשר הופיעו בהפגנות נגד האנגלים,
בשנת ,1918 ברחובות קהיר ואלכסנדריה,
כמה נשים בשורות המפגינים, היתד, התדהמה
כללית. היתד, זאת הפעם הראשונה,
שנשים השתתפו במאורע פוליטי או פומבי
כל־שהו, בתולדות מצרים• בראש קבוצת
הנשים ה״מטורפות״ עמדה אשד, צעירה
ויפת תואר, בת משפחה אצילה ועשירה:
הודה אל־שעראוי.

לועידה היתר, גם השפעה רבה על חוגי
הממשלה התורכית, שאמונתם כאמריקאים
נתערערה לפני זמן מה, על־ידי מאמר
של הגנרל עומר ברדליי, ראש המטה הכללי
האמריקאי, שטען, בהגיון, שאסור לארצות
הברית לקבל על עצמה כל התחייבות
לשלוח חיילים אל מעבר לים. בין הארצות
שהגנרל ציין, כי אפשר לעזבן לנפשן
במקרה של ״מלחמות מקומיות״ :תורכיה
ופרס.
אך, נוכח הצטיינות הבריגדה התורכית
בחזית קורייאה (העולם הזה )694 החלו האמריקאים
מתקנים את הרושם העגום של המאמר
ומשתדלים לקנות את אמון התורכים.

זמן קצר אחרי כן, יסדה הודה אל־שעראוי
את ״איחוד הנשים המצריות״ ,המוסד
הראשון, שנוסד בארצות ערב ע״י
נשים ולמען הנשים.

ביקורים צבאיים ו א מנו ת ״.ת־חילה
ביקר האדמירל קרניי, מפקד הצי בים
התיכון, באנקרה ואתונה. אחריו יצא
לסיור, בתורכיה ישראל וסוריה, הגנרל
ברייאן רוברטסון, המפקד העליון הבריטי
במזרח התיכון, ובמלטה התכנסו מפקדי הצי
הבריטי והאמריקאי לעיבוד תוכנית תמרונים
משותפת. התורכים, שרצו להוכיח את
רצונם הטוב, החלו בשיחות צבאיות עם
יוון, בשולי האמנה האטלנטית.
הרוסים, מצדם, מגבירים את לחצם הנגדי׳
ביחוד ביחסיהם עם פרס. בהתקפת שידורים
רבתי הם משתדלים להראות, כי קיימת
התחרות בין האמריקאים והבריטים על
״חלוקת המזרח התיכון״ .כל נסיון לשיחות
ערביות עם ישראל, לדעתם, הוא נסיון של
המערב לתקוע טריז בין עמי ערב, ואילו
כל כוונת המדיניות האמריקאית בפרס וסעודיה
הערבית, היא לצרף שתי מדינות אלה
ל״אמנת הים התיכון״.
ב ד אי, לאכד אי. למעשה מסמלת
פגישת הג׳נטלמנים בעיר הגבול של
אירופה ואסיה מהפכה אחרת — התגברות
התפיסה הצבאית האמריקאית על זו של
הבריטים.
עם תום מלחמת העולם השניה קמה
בבריטניה אסכולה צבאית רבת־השפעה,
בהנהגת הקפטן לידלהארט, גדול הפרשנים
הצבאיים, שהכריזה: הגנת המרחב היא
טעות צבאית, מעמסה כלתי־כדאית.
אין ערך למרחב במלחמה הבאה. תעלת
סואץ, לשעבר עורק־החיים של האימפריה, והראקיטות נמצאת בטווח המפציצים
הרוסיות, תשותק מייד עם פרוץ המלחמה.
הוא הדין לגבי שדות־הנפט: הפצצה
שיגרתית ע״י פצצות מעופפות תוצאנה
אותן מכלל פעולה.
הצבא הדרוש להגנת המרחב יביא
תועלת רבה יותר בחזיתות אחרות.
המסקנה: יכבשו הרוסים את המרחב
כולו. צבאות המערב יתבצרו בלב אפריקה,
בסודאן או ברודסיה, הרחק מברית־המוע־צות•
טאז
עברה קביעת הקו הצבאי יותר
ויותר לידי הגנרלים האמריקאנים, שנקודת
השקפתם שונה לחלוטין. טענו האמריקאים:
אם יגיעו הרוסים לתעלת סואץ, לא
יעצרו שם. הם יתקדמו ביבשת אסיה,
יתפסו אוצרות־גלם חיוניים, ובעיקר את
מלאי האוראניום של ד,קונגו הבלגי, החיוני
ליצור הפצצות האטומיות האמריקאיות.
לעומת האנגלים, המזלזלים בחשיבות
הנפט של המרחב במקרה של מלחמה, זוב־
* הועידה הראשונה התקיימה לפני שנה
בקהיר, וה שתתפו בה כל הצירים האמריקאים׳
מלבד ג׳יימס מקדונלד, שגריר אמריקה
בישראל לשעבר, שהיה חולה.

,העולם הזה״ ,מם 695 .

מצרים

זאת היא הכותרת ה מתנוסס ת
״נפיץ להפיכת המשטר כישראל״.
בראש רפו רתז׳ה, שנ שלחת ע״י שליח מיוחד ל שבועון המצרי אחר סאעא. האיש
מתאר את המאורעות, שהיה עד להם, בביקורו החושאי בישראל. ה ת מונו ת,
שפורסמו בד,עולם הזה לפני כמה חוד שים, בק שר לפעולו ת הדתיים נגד כלי
רכב ב שכונ ת מאה שערים בירו שלים, מופי עו ת באחר סאעא עם כו ת רו ת חד שות,
מ תאי מות לרוח המאמר על ה״הפיכה״ ,מתחת לתמונ ת הנערים הדתיים (למעלה
מימין) מופיעה הכו תר ת: המשבר הממ שלתי בישראל הולך ו מח מיר; תלמידי
בתי־הספר נט שו את ספסליהס ויצאו להפגנת־רחוב. את ה ה מון ליד תלמוד
תורה חיי עולם הוא מתאר כאסיפה פו מ בי ת, חסאזינה לדברי ההסתה של
מנחם בגין. התמונה משמאל (למטה) נלקחה מגליון אחר ישל ״העולם הזה״,
ומראה ת שו מ ת לב עקבית לע תונו ת העברית. הכותרת: צווחות ה״ שבאב״
המרוגז בן ק עו ת לשמים...
למטה, הרפורטז׳ה שהופיעה בד,עולם הזה (.)674

משימתה הגדולה של הודה האנס (גב׳
הודה) היתד, לכונן מעמד של נשים בעלות
השכלה גבוהה• אך מעטות מאד היו הנשים,
שרצו בהשכלה כלשהי, ובקושי רב הצליחה
למשוך כמה מאות בנות לבתי־ספר עממיים
ותיכוניים. בתקופה ההיא, ובמידה רבה
גם היום, דרושר, לנערה העזה רבה, לסרב
להתחתן בגיל 14 או 15 שנה. הודה סייעה
למוכשרות שביניהן, ונתנה להן את הפא־שרות
לנסוע ללמוד באירופה. תוך עשר
שנים, הקימה חבר מורות ומדריכות נוער
והאוניברסיטאות נתמלאו בחורות. המאורעות הגברת והרב. בימי
בא״י, בין יהודים וערבים, פירסמה הודה
האנם סדרת מאמרים חריפים, בעתון יומי
נפוץ, נגד הקהילה היהודית ורבה הראשי.
הרב חיים נחום אפנדי, אחד מידידי פארוק,
והיחידי בכל ארצות ערב, שהתנגד להצהיר
דברים נגד הציונות. הודה, שעמדה כבר
בראש ארגון חזק וקולני, הצטרפה ללאו־מנים
הערבים הקיצוניים, וביתה היה מקום
מפגש לנציגי הליגה הערבית.
השבוע, בטקס צנוע, הספידו כמה ידידים
ומקורבים את שנת השלוש למות
ההאנם. אחרי שלושים שנות קיום, העמיד
״אחוד הנשים המצריות״ מטרה: להכפיל
את תושבי מצרים. אמנם כבר היום פוריה
האשד, המצרית במידה רבה, אך ד,״איחוד״
שואף גם למעמד ולזכויות מסויימות, שיוענקו
לאשר״ ביחס לבעלה.

בים מרעב. היא לא הצליחה להשיג כלום,
מלבד מגע עם המלך עבדאללה, בחסות
הבריטים. אמנם, זוהי הפעם הראשונה מאז
אלפיים שנה, שמנהיגים יהודיים מתכוננים
לחתום על הסכם עם מלך זר, אך אין זו
הצדקה מספקת לקיום הממשלה !״
דברים אלה נאמרו ע״י מנחם בגין, לפי
דברי שליח מיוחד של השבועון אחר סאעח
המצרי. זהו רק חלק מנאום הסתה גדול
של בגין, ש״השליח המיוחד״ היה עד לו
בתל־אביב ,״ברחבה הגדולה ליד בית מפלגת
חרות״.
ר,רפורטר הזריז, ברשימה מרתקת, מתאר
את ביקורו בישראל. הוא עבר את ר,ג־כול
בירושלים ומשם נסע לתל־אביב. ימים

ומתן; גם את השלטון במדינה נקח.בכוח...״
הנואם נאלץ להפסיק את דבריו כמה פעמים,
מחמת התרגשות הקהל, שפרץ בקריאות
היסטריות.
ההפגנה הספיקה, כנראה, לשליח המיוחד.
הוא החליט כי ראה דיו, ונסע חזרה
לירושלים. שם השתכן במשך יומיים ברחביה,
וקיבל את הרושם, כי כל המשטרה
בולשת אחריו. וכי כל העיניים ננעצות בו,
למרות שידע, כי ״ליהודים יש דברים יותר
בוערים וחשובים, מאשר לבלוש אחרי״.
הדברים הבוערים: המצב הרעוע השורר
במדינה החדשה, עקב הפגנות חרות והשמועות,
שנפוצו על התפטרות הממשלה
בקרוב.

עסקמכ ני ס. אין זה מקרה נדיר
לראות אשה, המתחננת בפני בעלה, שיסכים
לגט, לפי הדת המוסלמית, אסור לאשר,
לתבוע גט מבעלה בפני בית־דין. רק לבעל
הזכות לדרוש או להסכים לגט, ומספיק
שיצהיר שלוש פעמים, בפני עדים :״הנך
מגורשת.״ אמירה זז מהווה אסמכתה מספקת
לגירושין, ואף בית־דין לא ידרוש
מהבעל כל הסבר או סיבה אחרת .״אין
זה מספיק, שהאשה יולדת ילדים״ ,מכריז
ה״איחוד״ במסע הסברה ,״היא צריכה להיות
גם אם. הבעל חייב להתייחס אליה כאל
בת־זוג שוות זכויות, בשותפות החיים.״
כמטרה למלחמה מיוחדת, בחר ד,״איחוד״
באותם הבעלים, בשכונות העוני בערים,
הנושאים אשר, אחת או יותר( ,הדת המוסלמית
מתירה לשאת ארבע נשים) ומעסיקים
אותן בזנות. דבר זה הוא תופעה רגילה
ומחמת היותה ״עסק מכניס״ ,עלה המחיר
שהבעל חייב לשלם לאבי הכלה• לאשר, אין
כל זכות, בעיני החוק המוסלמי, להתנגד
לרצון בעלה.
ולצרכי הסברה פנימית, החליט ד,״איחוד״
:״אסור לנו להסתפק בכך, שנערות
רבות לומדות בבתי הספר ובאוניברסיטאות. חייבות הרופאה ועורכת הדין המצרית
לזכור, כי מוטל עליהן תפקיד חלוצי גדול :
להעלות את אחיותיהן העניות מהבוץ, ול־שחררן
ממחנק הניוון והבצורת החונק אותן
כפי שעשתה למענן אמנו הגדולה, הודה
אל שעראוי.״

במדינה
הסס
*בדוד ה שם, בחידות!״
״ברוך השם, יהיה מד, לאכול,״ נאנחה
עקרת־בית אופטימית, כשקראה בעתון על
התפטרות הממשלה. הנסיון לימד אותה :
ערב בחירות גדלות המנות, משתפר ד,תפ־ר״ט.
אמנם
מחסני הממשלה ריקים יותר מאשר
אי־פעם. התואר המפקח על המלאי היה
כמעט לבדיחה והבצורת האיומה בכל רח

ההכרעה ע״י הצעה קונדסית ״לקבל את
הודעת שר החינוך בסיפוק״ .הכנסת חייכה,
הצביעה על הצעת רוקח. הייא הכריעה
,42:49 :ההודעה נדחתה, הממשלה נפלה.
שתי
האפשרויות: ביום בו מלאו
שלושה חדשים בדיוק ()14.11—14.2
לנצחון הציונים הכלליים, בבחירות העירוניות,
נפלה ממשלה שלא יכלה להתעלם יותר
מתסיסת המון אזרחיה, שכמחציתם
(עולים חדשים וערבים) לא השתתפו בב
ידחפום
אמונתם הדתית, המחסור, חוסר
השיכון, האבטלה, אי שביעת הרצון הכללית.

הגנה

שרח
903 יום אחרי שפלוגת חיל־הים־ליש־ראל
הסתדרה בנמל חיפה כדי לחזות ביציאת
החייל האנגלי האחרון מאדמת ישראל,
הסתדרה פלוגת צבא ההגנה במסלול
הנחיתה של לוד כ ד לקבל את פניו של
חייל אנגלי אחר: גנרל סר בריין רוברט־סון,
מפקד הגנת המזרח התיכון (ראה
במרחב).
לרגע קט פסק הגשם השוטף, כדי לאפשר
לגנרל לרדת מבלי להרטיב את מדיו
המגור,צים. גם אלמנט אחר עזר לחייל הבריטי,
שבא לשלב את ישראל בגוש האנגלו־סאבסי:
בגלל המשבר הממשלתי, שהעסיק
את מוחות השמאל, עוררה הופעתו התרגשות
מעטה מפכי שחשבו.

שוק שחור
פרי תו רהו קו פ ס או תבשד

הכנ ס ת: אחרי הישיבה, ניקוי בלדי
גשם

של דולרים

בי הארץ עשתה את החמרת המצב ודאית.
אולם בכל זאת התפשטה האופטימיות הנאיבית
של אותה עקרת־הבית כמעט בכל
החוגים. זה מכבר, השתררה ההרגשה הסתומה
ש״משהו צריך להשתנות״ .איש לא
הטיל ספק בכך, שהבחירות תגרומנה שינוי
גדול.
השמחה הכללית לקראת הבחירות הי־תה
גלויה לעין. לשוא התריע עזריאל קר־ליבאך,
איש מעריב, בי הבחירות תגרומנה
תוהו ובוהו, מבלי להועיל במאומה. לעם,
שהמצב הקיים נמאס עליו, פשוטו כמשמעו,
היה הגיון משלו. אם כי איש לא
היה בטוח, אם אמנם תיערכנה בחירות,
או אם תיערכנה בקרוב, כבר נידונו בבתי־הקפה
סיכוייה של הממשלה, שתקום בעקבותיהן.
אותה
שעה החלו הרמקולים הראשונים
לטרטר. בבכר מוגרבי הצטופפו אלפים מסביב
לרמקול הציוני־הכללי, שהילל את ניו־מן,
מביא הדולרים המושיעים. בכביש הראשי
של יעזור טרטר רמקול אחר, מפא״י,
שהילל את בן־גוריון, מביא העולים החדשים.
אי־שם, בין השנים, עמד האזרח, נבוך,
בלתי־נלהב לשום צד, אך בטוח בהרגשה,
כי הפעם נוגע הדבר גם לו.

הכנסת
עסהתקרב הק ץ
כשודלפגנג פון־וייזל, איש ״חרות״ ,ניבא
את נפילת הממשלה הישראלית השלישית
לחודש פברואר ,1951 לכל המאוחר,
ביטלו המבינים את דעתו.
אך סופו של דבר שנבואתו נתקיימה.
ניתוחו, שבוסס על הקשיים הכלכליים ההולכים
וגדלים ועל אינפלציה מתגברת, הצדיק
את עצמו.
וכאשר ב. ג /גילה, כי יש לפזר את
הכנסת, לנוכח שינויי הכוחות בעם, בטרם
תתקבלנה החלטות מרחיקות לכת בשטח
המשק ומדיניות החוץ, נמצאה אמתלה מוסווית
לפריצת המשבר, התפטרות הממשלה,
פיזור הכנסת.
האמתלה: החינוך הדתי במעברות העולים.
אחר
דיון סוער בחמש ישיבות מליאה,
בו בלטו, יותר, הניגודים האישיים בין השרים
הדתיים וב. ג׳ ,.בו הוברר רצונם של
הציונים הכלליים ,״חרות״ ,הפרוגרסיביים,
בן־גרריון עצמו, להנהיג חינוך ממלכתי אחיד
במדינה, היה ברור לכל, כי נמצאה העילה,
בה יוכלו להשתמש הרוצים בנפילת
הממשלה, להפלתה.
עם התקרב הקץ, הפכו הדתיים פשר־ניים
יותר ויותר. אך בדר מ״חרות״ החיש

חירות לכנסת הראשונה, בינואר .1949
חודש לפגי אישור התקציב, כשצל מלחמת
עולם השלישית מעיב את האופק,
והמדינה נתונה במשבר כלכלי וסיוטי האינפלציה,
נתפרקה הקואליציה שקיימה
דרך נס, את הממשלה משך שנתיים.
שתי האפשרויות העומדות עתה בפני
הכנסת: הרכבת ממשלה קואליציונית חדשה
או פיזורה ועריכת בחירות.
מלבד הדתיים המהססים, הפרוגרסיביים
הספרדים — הבטוחים בירידתם המוחלטת,
נוטות רוב המפלגות לבחירות מהטעם הפשוט,
שהקואליציה הטבעית, המתקבלת על
הדעת — מפא״י וציונים כלליים, לא תחזיק
מעמד, מפאת מיעוט מספר הציונים הכלליים
( )7בכנסת הנוכחית, ושיתוף מפ״ם
בשלטון הוא מן הנמנע, כל עוד רוצים
בגשם של דולרים מאמריקה•
שיטת הבחירו ת: הלקח העיקרי
לכל המפלגות הגדולות — הצורך ברוב
יציב. כל עוד תונהג במדינה שיטת הבחירות,
היחסיות לפיה נבחרים הח״כיט לכנסת
בהתאם לצירוף קולות כל־ארצי, אי
אפשר כמעט לקיים רוב יציב של אחת
המפלגות, מבאן שאיפה של כמה מח״כי
מפא״י, להנהיג שיטת בחירות איזוריות,
לפיה מתחלקת הארץ ל־ 120 איזורים, המיוצגים
בכנסת ברוב קולות באיזורים אלה
(שיטה ששוכללה על-ידי ערי ז׳בוטינסקי,
שהציע שיטת בחירות אמוריות המתחשבת
עם מספר הקולות היחסי).
במסדרונות הכנסת עצמה שוחחו ח״כים
— צוהלים או מדוכאים בהתאם לסיכויי
מפלגתם: מפא״י תפסיד את קולות המעמד
הבינוני לציונים הכלליים, תתפצה במידת־מה
בקולות חברי מפ״ם רבים, שאינם נוטים
חסד לקו הקומאינפורמי, בו נקטה מפלגתם
לאחרונה.
הציונים הכלליים יתחזקו במאה עלולים
לזכות במפל קולות לטובתם בקלפי>
הדתיים וחרות ייחלשו.
הגורם הנעלם: באם מפא״י תצא
ראשוניה במרוץ הקלפי — תרכיב קואליציה
עם הציונים הכלליים. אך נצחונם של
אלה, עלול לחברם עם שיירי מפלגות הימין
ולהביא לסילוק מפא״י מהשלטון ולהקמת
ממשלה ימנית.
•הגורם שיהפך את אחת משתי האפשרויות
האלה למציאות — הוא הנעלם המסתכם
בקולותיהם של כ 350-אלף עולים
חדשים, בעלי זכות בחירה, שלא לקחו חלק
בבחירות לכנסת הראשונה.
עם כל הערצתם של רבים מהם לדוד
בן־גוריון, ראש מפא״י, כגואלם שהעלם לישראל,
אין לומר לזרועות אילו מפלגות

קילו בשר בשלש לירות, נקגיק ב־5
ל״י, שוקולד צרפתי — ב־ 4ל״י, סוכר —
בשתי ל״י, ביצה ב־ 10 גרוש, פח שמן —
ב־ 40ל״י, כיריים חשמליים — שתי פלטות
— 40ל״י — אלה הם המחירים בבורסה
השחורה של מצרכי מזון, שהפכה בשבועות
האחרונים ״לבנה״ ,ברחוב לילינבלום
בתל־אביב. חיסול אגף הפיקוח ע״י משרד
האספקה והקיצוב לשעבר, העלה את
ספסרי ה״שוק השחור״ מהמחתרת לרחוב.
ברחוב לילינבלום בתל־אביב ובשוק הכרמל,
הסתובבו בגלוי עם צרורות ביד וסחרו
לעין כל. חבילות מזון שלמות, נקניקים
(לפעמים ממולאים חול וסמרטוטים),
בשר ״כשר״ (של הכלבים המשוטטים שנעלמו
מהרחוב) ,ביצים, סוכר זכו׳ .ה״תטייר״
הקטן, שנתפס לבהלת הבריחה מן הכסף,
ושבא לרחוב לילינבלום לקנות לו תמורת
המשכורת החדשית שני ״מלכים״ ,נמלך
לעתים קרובות בדעתו והחליט ליהנות מחיי
שעה. חבילת מזון וזוג נעליים, והמשכורת
התנדפה.
מבצע קו פסה. השבוע פקדה משטרת
תל אביק שוב את ר׳ ״לילינבלום״ .הפעם
לא הצטמצמה הפעולה ברחוב בלבד.
השוטרים חיפשו בתוך החנויות החצרות
והבתים, בקטע המפורסם שבין רחוב הרצל
וקולנוע עדן. יומיים קודם לכן, לאחר
חיפוש פתע, כחמש דקות לאחר שהמשטרה
עזבך, את המקום, נמשכו הענינים ברחוב
ברגיל. הפעם, לאחר החיפוש המקיף יותר,
אמר קצין משטרה לחברו :״חיסלנו את
השוק השחור, לפחות לזמן מה״.
לוא בצעו את הפעולה האחרונה אנשים
בעלי חוש הומור, אפשר היה לכנותה ״מבצע
קופסה״ .שעתיים אחרי הפתיחה, אפשר
היה לראות בתחנת המשטרה המרכזית,
ברחוב יהודה הלזי, ערמות קופסאות, ועל
רובן הכתובת ״כשר״ .היו שם קופסאות
בשר חזיר (ללא כתובת ״כשר״) פולני, גרבי
ניילון וכו׳ ,אך בעיקר ח מד מזון. לא
הרחק מהערמות הללו, בחדר סמוך, ישבו
אותה שעה שבעה אנשים מאחורי הסורג
בתא המעצר, שלשה יצאו באותו ערב, אחד
הועבר לתחנה אחרת, כי המשטרה מצאה
שיש מקום לחקירה נפרדת (״עמדת המפתח״
של העצור הזה: רשימות טרנסקציות בין
ארציות ודולרים. כפי הנראה נזדמן האיש
מן העבר השני של רחוב הרצל, כי מטבע
הדברים הוא ״שייך״ לקטע של ״רי ליליג־בלום״
,שבין הרצל לנחלת בנימין, מרכז
הזהב וה״ואלוטה
שם חיכתה למשטרה אפתעה עיקרית:
שוק הזהב נשאר בלי זהב. בבורסה, בו
נעשות טרנזקסיות בסכומים אגדתיים (בארץ
נמצאים, לפי הערכה זהירה 2 ,מליון
מלכים) לא נראו כמעט כל מטבעות: הם
נעלמו בקופות הזהב ובכיסים. הסיבה:
הפחד הכללי שמא תחרים הממשלה את הזהב.
גם נפילת הממשלה לא שינתה את המצב.
לעומת האופטימיות (״יבואו רוקח וברנשטיין,
יהיה יותר טוב״) הופיעה גם
נימה פסימית (״בינתיים תהיה אנארכיה,
המשק ייחרב״) .ולא היתר, כל ערובה שהממשלה
הקיימת לא תחוקק את חוק ההחרמה
לפני נטשה את תפקידה.
התנחם אחד מאותן הדמויות, בעלות
המגבעת המסתירה את המצח: בן־גוריון
ילך, אך המלכים ישארו ! ״

בהעטרה. ה !כל
בקפה ״זיכל״ הירושלמי נועדה לפני
חדשים מספר קבוצת אנשים מגוונת, שהחליפה
דעות.
הבלשן אורנן, גולה קנייה, שהיד, מיוזמי מנהיגת הפגישה נועץ בגב׳ בלומנפלד,
ויצ״ו, בפרופסור גולדמן, ההיטוריון —
איש המכון הציוני, הח״כעדז׳בוטינסקי
הידוע בנטיותיו האנטי־ דתיות, פקיד הסוכנות
— יודקס, המורה רין, עורך הדין
שוורץ. הם מצאו עצמם תמימי דעים, סיכמו,
הקימו את ״הליגה למניעת כפייה דתית.״
מאות מכתבים: הידיעה על יסוד
הליגה פשטה במדינה, שוחת מספר ב״הא־רץ״
,מאמר מקיף בעתון ה״יקים ידיעות
חדשות״ — מאות מכתבים החלו מגיעים
לתיבת דואר ,200 ירושלים, מעונה
של הליגה. עולי גרמניה וספרדים, צברים
צעירים ודוקטורים באים בימים, בעלי קיט־נות
מנהריה, פועלים מבאדשבע, תבעו
לצרפם לליגה, להפעילם. כולם הזדהו עם
העקרון היסודי — אמונותיו של אדם הן
ענינו הפרטי — רוב הישוב הבלתי דתי
אינו כופה את דעותיו על המיעוט הדתי,
אל יעשה זאת המיעוט הדתי.
כשהוקמו בלא כל פרסומת, שלושה סניפיה
הראשונים של הליגה בירושלים, ת״א
וחיפה, הוצפו בהצעות עבודה. מתוך שלוש
בעיות יסוד: שבת, חוקי אישות, בשר
טרף — נבחרה הראשונה — השבת, לטיפול
יסודי.
סבל האוכלזסיה הלא־דתית ביום מנוחתה
היחיד בשבוע, השבת, רב — בגלל חוקי
עזר עירוניים, אסורה התחבורה, פתיחת
מקומות שעשועים, בתי-קפה, מסעדות.
ירושלים, הבירה, בה נבחר ראש עידיה
דתי, משמשת דוגמה. כבר עתה קשה מנשוא
מצבו של אדם לא־דתי והמצב יוחמר
עם חקיקת חוק השבת.
רוב המפלגות נמנעות מלצאת בסיסמאות
אנטי־דתיות, מחשש שחבריהם הדתיים
יצטרפו לחזית הדתית. בעירית ירושלים,
למשל, זכתה החזית הדתית בששה מקומות
; שאר המפלגות (מפא״י, ציונים כל־

סר כרייאן רוברטסון, גנרל*
הטדים לא נרטבו

ליים) שיגרו ארבעה חברים דתיים נוספים
למועצה, כך ש־ 10מ־ 21 חברי המועצה ד,ם
דתיים.
מתוך רצון לרסן את יצר ההשתלטות
של החוגים הדתיים, המביא להתנגשויות
ממש (מאד,־שערים) עומדת הליגה לפתוח
בשורת פעולות — מן הקל אל הכבד —
מדובר, למשל, על הגשת פטיציה כל־ארצית
להפעלת הרכבות בשבת.
התשובה: בקבור, בנזין. אזרחים
רבים טוענים עד חוקי הנישואין, הגירושין,
היחשה, הרבניים — אפשרית פעולה של
מספר אזרחים שנרשמו כ״חסרי דת״ בעת
רישום התושבים, בפניה לשר הפנים, שיאשר
להם רשיון נישואין אזרחיים, יחוקק
חוקי אישות אזרחיים.
בעית הבשר הטרף — התנגדות הדתיים
ליבוא בשר טרף זול, שיכריח, לדעתם,
* יחד עם סר נוקט הלס, ציר בריטניח
בישראל, בפתח בנין שדיה־התעופה.

,העולם הזה״ /מס 695 .

במדינה
יהודים דתיים לעבור עבירה ולקנוחו, מגו־חבת
— תאורגן פניה הפגנתית ליבואנים
שיביאו בשר טרף.
הליגה תרכז סביבה את אזרחי המדינה
המתנגדים לשלילת חופשתם מצד הדתיים,
ההולכים ונגררים אחר האלמנטים הקיצוניים
שבקרבם, כנטורי קרתא בירושלים, שעברו
מרגימה באבנים להצתת מכוניות.
בין צעירי ירושלים והסטודנטים, המרוכזים
בקפה ״עטרה״ ,לא עוררה המהפכה
של קפה ״זיכל״ התלהבות יתרגש שם סברו,
כי פטיציות לא תועלנה ; כי פעולה המונית
לא תעורר את התגובה המכרעת המקווה.
הפתרון האמיתי: טרור נגדי, הפגנות אלמות׳
התקפת הדתיים במרכזם שלהם, לפי
שיטת קיבוצי הפלמ״ח בפרוזדור ירושלים,
שעלו בשעתו ירושלימה ושברו את הפגנות
הדתיים. בפינת־הסערה במאה־שערים.

לתיאוריהם של יתר השלשה, בעלי החנויות.

ג׳ון ג׳קסון היה, לדברי ד,חנוני הרביעי,
אדם נחמד ואדיב ,״אמריקאי במאה אחוז״,
כפי הנראה תייר. הוא סיפר כי הוא מסייר
בארץ וכמעט אינו מזדמן לתל אביב במשך
היום. עכשיו, אמר, הוא ממהר ל״פאר־טי״
,לשם הוזמן על ידי ״בוים״ ו״גירלס״
ישראליים נחמדים, ועז חשקו להביא להם
כמה דברים טובים .״אתה מבין״ ,העיר
האמריקאי ,״עתה, בימי צנע אצלכם, שמחים
האנשים, כאשר מביאים להם דברים
טובים״.
+ 6 = 15ע. החשבון.בעד המעדנים היה
תשע לירות. אמר החנוני, כי הואיל והאמריקאי
הוא במצב קשה, ואינו מזדמן ב
המשמעות
של הסעיפים. הפנצ׳ר
הזה עלה לדושינסקי בשלש שנות מאסר,
שהטיל עליו בשבוע שעבר כב׳ השופט
המחוזי קסן. קונה המשקאות השני נעצר
בינתיים אף הוא• היה זה אריה חסון, ולדברי
המשטרה היתה זו עבירתו הראשונה.
חסון נידון לשנה אחת.
בהופיעם בפני השופט ללא עורך דין,
התנהל ״דו קרב משפטי״ מענין בין הנאשם
מספר אחד (דושינסקי־ג׳קסון) ובין התובע,
סגן פרקליט המחוז, בנימין סומק־ביץ,
שגילה בפני השופט את פרשת היינות,
הצ-קים והמכונית. אמר התזבע טונד
קביץ :״הבאנו את האיש לפי סעיף 337״
(זיוף מסמכים) .קפץ הנאשם מספר אחד
ממקומו וענה לעומתו :״מדוע דוקא?337
אני לא מסכים ! מה יש לך כדי להוכיח

מכיון שחיגים אלה כוללים אנשי מחתרת
משוחררים לרוב, המרגישים מכבר בחוסר
פעילות מעניינת, לא היה ספק רב, כי
תקום קבוצת־פעולה, שתעמיד מול ההלכה
של הליגה את המעשה של בקבוק־ד,בנזין.

הבנ ציד ש ל *־והן \׳ ק סו!

ממהרים לנשף ...בעלי החנויות
למשקאות סיפרו, כי שני אנשים אלגנטיים
ביקרו בעסקיהם בשעה שעמדו כבר לסגור
את החנויות. הם קנו משקאות משובחים
ב״ותי ומעדנים• בכל שלשה המקרים
מענו האנשים, כי השעה מאותרת והם לא
הספיקו לגשת לבנק, מאחר ששני׳הם עיב־דים
במשך היום ואילו עתה הם עורכים
נשפיה, ומוכרחים לקנות את כל המצרכים
הללו. הואיל ולא הי׳ו להם מזומנים, שאלו
ברוב אדיבות אם בעלי העסקים יסכימו
לקבל צ׳ק, והללו הסכימו ללא היסוסיה.
אולם אחד מהם ביקש מהאנשים כי ימסרו
לו את מספת תעודות הזיהוי שלהם. אחד
הקונים עשה כן.
המשטרה פתחה בחקירה. למחרת הופיע
אדם רביעי, אף הוא בעל חנות מעדנים
במזרח תל־אביב, ובידו צ׳ק על 15 לירות,
החתום על ידי ג׳ון ג׳קסון. גם הצ׳ק הזה
היה מפנקסו של מר עזרא. לדברי בעל
הצ׳ק (שכבר ביקר קודם לכן בבנק א״י
למסחר היה חותם הצ׳ק אמריקאי בשם
זה, ועמו בחור יהודי ששימש מתורגמן.
אולם תיאור שני הג׳נטלמנים התאים בדיוק
אסונות יום בתל אביב, מוכן הוא, החנוני, לתת
לו עוד 6לירות ולקבל ממנו צ׳ק על
סכום כולל של 15 לירות. וכך עשו. למחרת
נוכח לדעת, כי הצ׳ק של ג׳ון ג׳קסון
מקורו — פנקסו הגנוב של מר מאיר עזרא...

337 אתה יכול להביא אותי רק לפי
301״ (הסעיף המדבר על הוצאת כסף בטענת
שוא, שלפיו צפוי אדם לעונש קטן
בהרבה, מאשר לפי .)337 בהמשך המשפט
נתברר, כי דושינסקי בקי בסעיפי החוק
לא פחות מאשר ברכישת יינות. אולם שני
הכשרונות גם יחד הכשילוהו...

ג׳קסון הפך לדושינסקי. המשטרה
פתחה בחקירה מקבילה לזו, שהתנהלה בדבר
המכונית הגנובה. הגם שלא היה ברור,
אם המכונית ענבה על י ד אותם האנשים,
שהשתמשו אחר־כך בצ׳קים. מותר היה
לשער שלפחות קיים קשר יבין שני הפשעים.
עברו שבועות ללא תוצאות.
פחות מכל יחסה המשטרה חשיבות
למספר תעודת הזיהוי, לא ימסרו את מספר
תעודת הזיהוי שלהם — דבר זה היה ברור.
אולם בכל זאת בדקו את מספר התעודה
ונודע למשטרה, כי המספר הנ״ל שייך לתעודת
הזיהוי של אחד בשם ישראל דושי-
נסקי. בשביל המשטרה היה זה סנסציוני...
ישראל דושינסקי ידוע למשטרה לא מתמול
שלשום ,״יתכן״ ,חשב החוקר ,״כי יש כאן
מקריות נדירה ; מישהו מסר מספר של
תעודת זיהוי מתאימה לדו של דושינסקי.
הרי צפור כדושינסקי לא תעשה כדבר הזה״
.הלכו אל דושינקי לבדוק את הדבר
— והוא הודה מיד .״כן״ ,אמר ,״המספר
של תעודת הזיהוי — זה היה פנצ׳ר אמתי״.

השריפה
באלנכי : 74 הגויות
גס לא

,העולם הזה״ ,מס 695 .

האיש מפזר דולרים. הגילוי בא
למשטרה במפתיע, כרוב ההצלחות המשטרתיות.
אדם חשוד, שבלשים עקבו אחריו
במשך יומיים, הגיע לרחוב לילינבלום ונראה
בא במשא ומתן עם אנשים שעליהם ידוע,
כי עסקיהם אינם נקיים ביותר. יום אחד
הוחלט לעצור את האיש. ברגע שהאדם חש
בדבר, החל להסתלק מהמקום, כשהוא,
מפזר חבילות בחצרות,במנוסתו. השוטרים
המכירים את הטכניקה של ״השמדת הוכחות
בזמן הנסיגה״ התחלקו לשנים. בעוד
אחד מהם רודף אחרי האיש, אסף השני
את החבילות. התוצאה: האיש נתפס ובחבילות
נמצאו שטרות בני מאה דולר כל
אחו, וכולם מזויפים. בסך הכל, נמצאו
אצל האיש 5600 דולר. הוא מסר את שמו :
לייבוש בורנשטיין.
מקץ שבוע ימים, נעצרו עור שני אנשים
החשודים בהפצת הדולרים המזויפים.
לבסוף, הגיעה המשטרה אל איש, שהוא,
לדעתה, ראש הכנופיה. בשבוע שעבר, הובא
ברנרד ליטמנוביץ, אזרח שוייצרי (במדד,
שאפשר לדון על פי פספורט שוייצי מזויף)
בפני השופט כהן־מגוירי בתל־אביב. הוצאה
נגדו פקודת מעצר. המפקח דוד קוגל ממטה
המשטרה ביקש מהשופט, שהבקשה תישמע
בדלתיים סגורות, מאחר שהיא מכילה חומר
סודי. המשטרה טוענת נגד ליטמנוביץ, שהוא
אשר הביא לארץ 20 אלף דולרים, שהודפסו
באחד מבתי החרושת לדולרים באירופה,
והוא אשר השתמש בסוכנים רבים כדי
להפיצם.
פשעים יום אחה בסוף חודש מרץ בשנה שעברה,
הועמד מנהל בנק א״י למסחר בפד
חידה. פענוחה לא הצריך בלש כשרלוק
ד,ולמס, ואפילו לא את עוזרו. באותו יום
נתקבלו בבנק שלשה צ׳קים, שחתימותיהם
מזויפות. לפי מספר הפנקס נקבע, כי בעל
הצ׳קים הוא מר מאיר עזרא, אך בשלשת
המקרים חתומים עליהם שמות אחרים. היה
ברור, כי החותמים השתמשו בפנקס ד,צ׳־
קים של מר עזרא ומשום כך לא שולמו
הסכומים הנקובים בהם 16 ,48 :ו־ 8לירות.
שלשה הצ׳קים נכתבו לפקודת בעלי
חנויות למשקאות.
למשטרה היה כיד ברור הדבר. תאריך
הצ׳קים היה: ה־ 19 במרץ. יום קודם לכן,
ב 18 במרץ, הודיע מר עזרא למשטרה, כי
מכוניתו נגנבה בשעה שחנתה ברחוב ליד
משרדו. בפנים המכונית היה תיק עור ובתוכו
— פנקס הצ׳קים.

גרם גילוי המשטרה זעזוע רציני בשוק
הדולרים. רבים נבהלו. הם רכשו כסף
מזויף וידם עוד נטויה. הזעזוע הזה כמעט
השתיק את תנועת הדולרים במחתרת,
מאחר שלא כל אחד מהסוחרים הללו בקי
עצמו בזיופים.

תו צרת אירופ ה מ שו בחת
לפי החוק, אסורה בהחלט החזקת דולרים הנמצאים
כיום במחזור הפתוח במדינה ;
אנשים קונים ומוכרים אותם תמורת זהב,
כסף ישראלי, סחורה. עתה אין איש יודע
כמה מבין הדולרים הללו מזויפים, יש
סברה, כי אחוז לא קטן של נייר־קסם זה
מזויף. בשבוע שעבר, סבלה הבורסה השחורה
מכה, והשתתקה כמעט. הדבר גרם
קשיים למשטרה החוקרת...
הגילוי שנעשה ע״י משטרת ישראל,
בשבועות האחרונים, העמיד את החוקרים
על כך, שמלבד הבנקים הרשאים מטעם
האוצר לסחור בדולרים, קיימת רשת כמעט
מקבילה, שדרכה עוברים יום־יום אלפי דולרים•
פעולה מוצלחת אחת, בלבד, גילתה
כי למעלה מעשרים אלף דולרים (בשטרות
בני מאה דולר כל אחד) הובאו לפני חודש
מאירופה והופצו בארץ. הואיל וגם הסוחרים
בדולרים במחתרת, קוראים עיתונים,

בכי, מצקין וליהמן עולות כאש
אהבה יפאנית

אשברחובאדנב׳
נעלי גברות, ביצים, גריסים, קמח, ספרים
בכל השפות — כל אלה נראו בשבוע
שעבר צרורים בערמה גבוהה מול הבית
מספר 74 ברחוב אלנבי, שעלה באש. קהל
רב הצטופף סביב המקום, המשטרה סגרה
את הרחוב משני צדדיו והפנתה את התנועה
דרך רחובות אחרים. כבאים, שוטרים ובעלי
העסקים אצו אל תוך הפתחים מלאי העשן,
כדי להוציא משם את הסחורות. עמל רב
הושקע בחנות הספרים, שם נראו אנשים
יוצאים ונכנסים כדי להציל ספרים. בקטע
זה של חזית האש אפשר היה לומר בלשין
המליצה: עם הספר ...אולם יותר מכולם
נראה טרוד בעל חנות הספרים עצמו. יחסו
לספר (חוסר הביטוח) התבטא יפה בזעה
שכסתה את פניו.
שנים מבין בעלי ארבעת החנויות, שהאש
אחזה בהן אותו בוקר, היו אנשים
ידועים מן החדשות: ליד,מן (העולם הזה
)694ו״בני״ .ליהמן, שמשפטו וערעורו גרם
כאב ראש לא קטן לשופטים, המתלבטים
בשאלה, מה זה פורנוגרפיה (הספר ״חיי
מין של היפאנים״) ,ובני, בעל החנות
שנהמפוארת
לנעלים, פאר הנשים,
עצר בשעתו בימי המלחמה בשוק השחור.
הנעלים נראו לעיני כל, לא כן הפורנוגרפיה.
הקהל הביט בספרים המפוזרים: איציק־
(המשך במדינה בעמוד )8

האדמה מתבקעת. לפני כמה ימים ירד גשם; אך הכמות היתה קטנה, הרטיבות לא מספקת כדי לחדור
לתוך האדמה, ורק שכבת דקה נרטבה. במשך זמן קצר התאדו המיס והאדמה התבקעה בקרני השמש הלוהטת.
מבחינה זו דומה חמדיה לעשרות מקומות אחרים, הפזורים
על פני הארץ כולה, מהגליל ועד הנגב. יום יום, במידה פוחתת
והולכת, מתנהל הויכוח הגדול והמלא חרדה. האופטימיסטים
חברי המשק אומרים, שהיבול בסכנה; ואילו הפסימיסטים,
מצדם, טוענים שהמצב כבר מעבר לסכנה.
המדובר, כמובן, הוא בבצורת.
עד עתה ירדו בשדות חמדיה 60מ״מ גשם בלבד, לעומת
250מ״מ, שירדו עד
אותה תקופה, לפני שנה.
אותה ירידה ניכרת
בכמות הגשמים
מורגשת במידות שונות,
בכל הארץ. אך
לחמדיה יש מזל, שלא
הרבה משקים נהנים
ממנו: היא נמצאת בעמק
בית־שאן, המבורך
בשפע מי הנחלים
של הגלבוע•
עד מלחמת העצמאות,
היו תמיד לחט־דיה
שתי בעיות עק־ריות:
קרקע ומים. אדמות
הקבוצה, שנוסדה
בשנת 1943ע״י בוגרי
׳מחנות עולים (האגף
המפא״יי) ,השתרעו על 3200 דונם, שהיו מפוצלים לחלקות
רבות ע״י אדמות הערבים• את המים להשקאת שדותיהם קיבלו
בשתי תעלות עתיקות מימי הרומים, שהזרימו מים מנחל אסי
(הנובע ממעין הסחנה המפורסם) ; האחת למשך שלושה ימים
בשבועיים והשניה, למשך ארבעה ימים בחודש.
קטטות־מים היו תדירות באזור. כל צד — פלחים ערביים
וישובים עבריים — ניסה לקחת כמות מים מכסימלית לצרכי
משקו. היו יוצאים, בחשכת ליל, לפרוץ את התעלה המובילה
מים לשדות האחרים, ולהפנות קצת מן המים לשדותיו.
מים מלוחים. עד אשר פרצה המלחמה. הערבים הפגיזו
כמה ממשקי הסביבה, ואף ערכו התקפות; אך חמדיה, השוכנת
שלושה ק״מ מערבה מהירדן, לא נפגעה. יותר מאוחר,
נטשו הערבים את העיר בית־שאן והכפרים שמסביב, וחלק
ניכר של בעיות חמדיה נפתרו. למשק צורפו עוד כ־ 3000 דונם,
והאדמה השתרעה ללא הפסקה או פיצול של חלקות זרים.
ואילו המים ממשיכים לזרום באותן שתי התעלות, אלא שעתה
הם זורמים ללא הפסק, במשך כל ימות השבוע.
אולם לשימוש במי האסי יש הגבלות רבות; המים מלוחים
מדי. מיס טובים להשקאה יכולים להכיל עד 200 מיליגרם של
כלור בליטר, ואילו מי האסי מכילים למעלה מאלף ומאתיים
מיליגרם. המים טובים לבריכות דגים. ולסוגים מסויימים של
מטעים, כגון תמרים ורימונים, שאינם סובלים ממים מלוחים.
מלבד זה, מושקים שדות עמק בית־שאן במים אלה לפני
החריש, בסוף הקיץ, כדי שתצטבר רזרבה של רטיבות בקרקע.
השקאה מוקדמת זאת מאפשרת לזרעים לנבוט ולהתקיים, עד

בוא גשמי החורף, אך אינה מגיעה לכלל כמות, שתוכל להשחית
את הצמחים, במליחותה. מאידך, אי־אפשר להשתמש במים
אלה להשקאה של גן־ירק או מספוא, הזקוקים למים מתוקים.
א 0הפס!? .בין חמדיה והעיר בית־שאן יש מעין שמו
אום אל־פלוס (אם הכסף) .מעין זה נבע תמיד כמות מסוימת
של מים, שהיתר, יורדת בסוף הקיץ, ועולה אחרי עונת הגשמים,
המעין נמצא על אדמותיו של שייך מוחמד אל־זינתי, אחד
מנכבדי בית־שאן, שנרצח בחיפה
ע״י אנשי המופתי בשל
שיתוף פעולה עם היהודים ומהקיימת.
כירת
אדמה לקרן במי שייך אל־זינתי השתמש
אום־פלום (המתוקים) לצרכי
השקאת אדמותיו. כמה חודשים
לפני פרוץ המלחמה, באה חברת
מקורות לידי הסכם על
ניצול המעין לצרכי המדיה• אך
הנחת הצינורות בוצעה רק
אחרי בריחת הערבים.
צינור של 6צול הונח, מהמעין
עד המשק, מרחק /2ג 2קינבנה
לומטר;
מסביב למעין
בית־קיבול גדול מבטון; הוקמה
משאבה. כל המפעל עלה 12.000
לירות, ונגמר בספטמבר.1948 ,
כרגיל, המעין המשיך לנבוע
מים ברגיל, ובפעם הראשונה, היו לחמדיה מים מתוקים לשתיה
ולהשקאת. בסוף קיץ , 1949 ירדה התפוקה עד למינימום אפסי-
כמעט של שלושה קוב לשעה. אחרי הגשמים, שוב עלתה תפוקת
המעיין, אך בספטמבר, לפני חמשה חודשים נתיבש המעין
לגמרי. ואפילו הגיאולוגים אינם יכולים להבין את הסיבה.
אנשי הסביבה סוברים, כי מאז חדלו הערבים להשקות את
חלקותיהם במדרון ההר, פסקו מי החלחול שמשדות הירק להזין
את המעין. סברה אחרת היא, שמשקלו הרב של בית־הקיבול,
שנבנה סביב המעין, שבר את השכבה הבלתי־חדירה והמים
שקעו עמוק יותר באדמה. על כל פנים, חזרו אנשי חמדיה
לשיטה הקודמת — הובלת מים. במיכלים, עד אשר נעשה סידור
עם עירית בית־שאן, לאספקת מי־שתיה.
״הממשלה לא תוציא דיכיזים.״ ואכן, כשמדברים
האופטימיסטים, מציינים עד עתה, כיי עוד ישנם סיכויים להצלת
היבול; השדות ירוקים והצמחים עודם במצב טוב. אם תרד
כמות גשמים גדולה — ומי יכול לאמר בודאות שלא — יכול
המצב להשתפר. העיקר, שירדו הגשמים — אם ירדו — בכמויות
גדולות ומרוכזות, וכמות גדולה ככל האפשר של רטיבות
תצטבר בתוך האדמה, להזין את הצמחים במשך חודשי החום
המשבריים — אפריל ומאי.
אך אין זה מבטיח יבול טוב. כבר עתה ברור, כי בכל
מקרה, יפחתו יבולי השנה. נוסף לחוסר המים, פוגע בצמחים
מזג האויר החם, באופן יוצא מן הרגיל, בתקופה זאת של
השנה• ביחוד יסבלו שדות השחת, הנזרעים כחציר לבהמות.
אם בדרך בלל יכולים משקי העמק והדרום למכור חציר וקש

לבעלי הרפתות באזור החוף, הירי השנה תעמוד
בפניהם הבעיה, כיצד לספק את צרכיהם הם• ״אינני
יודע מה יעשו. אבל דאגתנו הראשונה תהיה, כמובן,
לרפת שלנו,״ הסביר חבר קיבוץ, בעמק בית־שאן
.״והממשלה בודאי לא תוציא דביזים, להביא
קש או חציר מחוץ לארץ...״
מזג אויר יפה. משרד החקלאות הודיע, לכל כאשר נסתמנו סימני הבצורת הראשונים,
המחזיקים רפת או לול, כי ידאגו לאספקה עצמית
של חציר וגרעינים. דבר זה יכול להקל במידת מה
על המצב, אך אין כל ספק, שמשקים רבים ייאלצו
לצמצם את לוליהם ורפתותיהם, ושחוסר התזונה
מספקת יגרום לירידה ניכרת בתנובת החלב והביצים.
״העיר
שמחכה למזג האויר הבהיר והיפה,״
מעירים החקלאים ,״אזרח הנוסע מתל־אביב רואה
שדות ירוקים משתרעים לכל עבר והוא שמח:
השדות ירוקים, תהיה שנה ברוכה לחקלאות. ואילו,
למעשה, המצב הוא מיואש. הקמה כבר היתד, צריכה
להיות הרבה יותר גבוהה; עוד כמה זמן ותשתבל,
בשדות .״רק בעוד כימה חודשים ירגישו מה פירושו
של מזג האויר היפה, במושגים של מזון ועניני
יום יום, כאשר תוקטן מנת הביצים והחלב.״ וכמויות
הגשם הקטנות כבר לא ישנו שום דבר.״
וכדי לאזן מחסור זה, תכן משרד החקלאות
פעולות נרחבות לקראת הקיץ. משקים רבים, שה־ו
רגילים לזרוע שני מחזורים, פעם בשנתיים בלבד,
נדרשו לזרוע השנה ברציפות. ומשקים שיש באפשרותם
להשקות את שדותיהם, יזרעו עוד פעם
חציר לבהמות. וכדי לנצל, בכל זאת, את כמות
הגשמים שכיר ירדה, נמצאו משקים שזרעו חמניות,
שהן בדרך כלל גידול קיץ, אך יכולות לצמוח גם
עכשיו. אם הרטיבות שבאדמה לא תספיק לצמיחה
מלאה, של פרח־הגרעינים, הרי תספיק לגידול הצמחים,
בשביל ירק לבהמות.
וזאת היא באמת הבעיה, המעסיקה את החקלאים
לא פחות מאשר בעית היבול הזה; אם לא ירד גשם,
לא יהיו גם גידולי קיץ•
פיצויים. רק במקום אחד, נתן הטבע מעין
פיצויים לחקלאות. באזור בארי־תל ג׳מע־סעד, בנגב
הצפוני, ירדה כמות גשם, שהפכה את האדמה
לפוריה ביותר בכל המדינה. תושבי האזור, הרגילים
לבצורת, מתכוננים לנקום בחבריהם, שבדרך
כלל זוכים למנה גדולה יותר של מי־גשם: הס
מצפים ליבול יוצא מן הכלל השנה, ומצב שדותיהם
כיום, הוא הטוב ביותר במדינה.
דרומה יותר, בנגב המרכזי והדרומי, ככל שמתרחקים
מזרחה, החלו התושבים נזכרים בבצורת
הגדולה של ,1 46 כאשר נדדו שבטי בדוים שלמים
מלב הנגב צפונה, בחפשם מרעה לעדריהם. מצבם
אז נעשה כמעט מיואש, לאחר שהשמש חרכה את
הצמחים הדלים — שבולות חיטה ושעורה —
שספקו להם לחם. כמזכרת ממשית מאותם הימים,
נשאר ״כביש הרעב״ ,שנסלל על ידי הבדואים,
בכספי־הסעד שהוקצו ע״י ממשלת המנדט לעבודות
ציבוריות, שלא היה כל צורך בהן.
גשם מלאכותי. מבחינה מסוימת, אין השנה
יוצאת מן הכלל. בכל שנה ושנה נשנות השאלות
והחרדה מפני הגשם. מדוע התחילה העונה מוקדם
מדי? האם ימשכו גשמים גם אחרי הזריעה? מדוע
אין עננים בשמים? ושאלות אלו נשאלות לא רק
בארץ, אלא בכל בית אחר בעולם. לוא רק היה
הגשם נתון להשפעת האדם!
וממחשבות נוגות אלו, ניגשו אחדים גם לצעדים
ממשיים הם ניסו ליצור גשם מלאכותי. זה
התחיל בארצות־הברית, בשנת , 1946 ובמשך
שנים ספורות, הדרה השיטה כמעט לכל
ארצות תבל. ו״עושי הגשמים״ הגיעו
להשגים גדולים.
גם בארץ הוקמה מחלקה מיוחדת לגשם
מלאכותי, לפני כשנתיים, ע״י משרד החקלאות,
השרות המטיאורולוגי, מכון ויצמן
וחיל האויר. באשר מופיעים עננים בשמים,
משתדלים אנשי המחלקה לסחוט מתוכם
את המים. אחוז ניכר של העננים עובר את
הארץ, מבלי להטיף את מימיהם. ע״י פיזור
קרח יבש מאוירונים, לתוך העננים, יורדת
הטמפרטורה של העננים ותמיסת איודיד
ידושו בתעלה
הכסף מז
טיפות מ׳
אפשר
סף בצוו
מהקרקע,
למרות >
בהצלחה
זה באר?
מתג בארץ זו
נסחפים
מה הוא
פיזור הו

חמז־י־ה

הפחתה ככמות הביצים. תצרוכת

הלול בגרעינים היא 100 טון לשנה. ככל
שתופחת מנת האוכל, תרד תנובת הביצים. אחוז במקומות רבים יצטרכו ל״שחוט״
גדול של התרנגולות ולמכור אותן בשוק
הבשר.

כמות הגשמים ש
תה תקופה בשנו

נצול מקסימלי. נחל אסי מתפלג ליד גשר רומי זה. לפני הצמאים
ב שדות ונספגים האחרונה,
הטיפה

| ימי הרומים. המים מגיעים ל שדות חמדיה מנחל אסי,
:ט 1ישנה׳ למרות מליחווזם מ שתמ שים בהם מחמת הבצורת.

גרעינים באויר, היוצרים
־,ופבים את ד,׳עננים לגשם.
ויר גם גרעיני איודיד ד,כ־עשן
,־ המגיע אל העננים
מאוירון הטס בעננים.
טות ידועות, וכבר נוסו
!ומות רבים, פתוח שטח
א בשלב נסיונות ומחקר.
עבדאללה. זרמי האויר
1ממערב למזרח, ואתם
;עננים. מכיוון שלא ידוע,
ההבשלה הדרוש משעת
הכיימי, קשה מאד לקבוע

אום אל״פלוס: המעין הסמוך לעיר בית־ שאן,
השקיעה בו כ־ 12.000ל״י והניחה צינו רו ת, ל הובלת

^ אם פעולה מסויימת הצליחה להוריד גשם. הארץ, במקומות
רבים, היא כה צרה שענן, שקיבל ״טיפול״ בארץ, עלול להוריד
יו. את גשמיו רק מעבר לגבול.
רק כאשר מפזרים את החומר מאוירון, אפשר לקבוע בודאות
כלשהי את התוצאות, מלבד האוירון המפזר, טס גם
אוירון שני — מתחת לעננים — המוסר על התוצאות. על
שתי פעולות כאלה ידוע בודאות, שהן הוכתרו בהצלחה —
אחת בגליל והשניה באזור פלוג׳ה.
אולם טרם תגיעה העבודה לשלב, שאפשר לבצעה באופן
שיגרתי, ובל עוד אין אפשרות להשיג השגים של ממש, היכולים
לשנות את מצב החקלאות, ממעיטים אנשי המחלקה לדבר.
חברה אמריקאית, העוסקת בהורדת גשם מלאכותי בערבות
קליפורניה ואריזונה הנרחבות, על בסיס מסחרי, התקשרה עם
ממשלת ישראל והציעה, תמורת תשלום, להוריד גשמים לשדות
היבשים.
אבל בינתיים, עד אשר תהפוך שליטת האדם על העננים
עובדה קיימת, השלימו רובי האיכרים עם הידיעה, כי ליבול השנה
כבר אין תקנה. כשירדו השבוע הגשמים האחרונים של העונה,
לבשו תושבי הערים בזעף את מעילי הגשם והתנחמו
בזאת, שהדבר יביא בודאי ברכהלחקלאות .״היבול ניצל
ברגע האחרון,״ הם אמרו באדישות, והמשיכו בעסקיהם.
תגובתם של החקלאים היתד, פשוטה יותר: הם משכו בכתפיהם
— מאוחר מדי !
אך שאלת הגשמים המשיכה להטריד אותם: האם ירדו
גשמים בכמויות מספיקות
כדי להציל
את יבול הקיץ, או
שמא יהיה גורלו כגורל
יבול החורף ז
אחדים היו פסימיים
ביותר, חששו שמא
לא יספיק היבול הנוכחי
גם לזרעים.

השקאה

עד 13.2.51 בהשואה לאו־

;!ורמת

פחות אופל -פחות חלב. תנוב ת
בכ מו ת
הרפת ׳תלויה בראש וברא שונה ענף האוכל הני תן לפרות, והרכבו. אם
המספוא לא ייתן יבול גבוה, יתבטא הדבר
בירידת תנובת החלב של הפרות, וקיצוץ
ב תוכני ת הרחבת הרפת.

לאור

מח מת
הירח :
הסכנה הנ שקפת ל בו ל, מוושקים הש דות
במי האסי. ובמרוץ
נגד הזמן, לפני
שהחום והיוב ש
י שחיתו את הצמחים
בשהד, מבוצעת ה השקאה
לפי תוכ־גית־חלוקת.
המנצלת
במ שך
את המים
24 שעות היממה.

מי מיו מנוצלים עד
לירדן.
הגיעם

מי מיו

המתוקים

הערמה מצצמקת. יבול החציר לא יספיק
160
ה מ קו מי ת — הרפת לתצורכת

לחמדיה.
השנה טון.

נורמלית, וה שניה, לא חו שקאה ונראית ח שופת.

(המשך במדינה מעמוד )5
לופדיות, בלטריסטיקד״ ספרים קלסיים, ספרים
ידועים ובלתי ידועים ואין אחד מאותן
הסוג ...אשר לנעליים — נאנחו רבים, נזכרו
בתלושים ובבהלה.
״בימי מצוקה כזאת״ ,הפליט שם מישהו
מתוך כאב (הוא התכוון לנעלים).
עד כה לא קבעה המשטרה את מקור
האש. קיימות שתי סברות: האחת אומרת,
כי בחנות הנעלים, ואילו השניה — בחנית
הספרים, שהשתרעה לאורך הקיר המערבי
של הבנין בן הקומה האחת. האש התפשטה
חיש מהר לאורך הקיר הפונה לחצר וחדרה
מבעד לגג חנות המכולת והלאה — לחנות
ההלבשה מצקין. בחנות זו לא ניתן להציל
הרבה. היא עמדה במעט ריקה גם קודם
לכן. אך הריהוט נשרף בחלקו, מצד החצר.
ככל שארכה הדליקה (הכבאים נלחמו
בה בעקשנות) ,כן גדלו ערמות החפצים
שעל המדרכה. קצין גבוה של המשטרה,
שהגיע למקום וראה את הקהל הרב מסובב
את השטח, הגיע למסקנה, שמוטב לשים
עיין על כל החשים לעזרה (שמא יוסיף
היצר הרע על הנזק) .אך לפי כל הסימנים
לא היה יסוד לחשש: רק צעירים אחדים
עמלו והצילו את הרכוש. כל היתר, מאות
אנשים, עמדו בצד ושלחו מבטי תוגה אל
עבר המחזה, כאילו סוף סוף נזדמן לראות
משהו ההורג את השעמום• רק בדבר אהד
שיתפו פעולה עם הכבאים והמשטרה: במתן
עצות...

״לא צריך, אני אשכ.״״ שמע
צפתי, כי הוחלט שהוא ישפט, וחיוך של
אושר עלה על פניו .״טוף סוף״ אמר ופנה
לשופט באדיבות ,״ועכשיו אדוני השופט,
אני רוצה לשבת בבית הסוהר, כמו שמגיע
לי, ולא בבית חולי רוח״ .ומיד פנה לסני-
גורו בדבר העדים. הוא מזמין את עדיו
למשפטו, שקויים באיחור של למעלה משנה:
ראש הממשלה, מר דוד בן גוריון, שר
המשפטים, מר פנחס רוזן, שבעה פקידים
גבוהים של הסוכנות, אנשי קיבוץ גזר ועוד.
בינתיים, ביקש הסניגור מהשופט שצפתי
ישוחרר בערבות. השופט אמר, כי אין לו
התנגדות. אולם צפתי לא היה מרוצה .״לא
צריך״ ,אמר, אני אשב בבית־הסוהר עד
המשפט...״

והחלו לעיין בהם סענין. קטעים רבים פורסמו
בעתונות. וכך השיג צפתי את מטרתו.
סוף סוף נודעו תכניותיו ברבים.
אמר צפתי (אשר בינתיים הוחזק בבית
חולים לשם בדיקה פסיכיאטרית) ״אדם
צריך לעורר סקנדל בכנסת, כדי שירצו
לקרוא את תכניותיו״ .הוא דרש משפט.
״אדרבא, תביאו אותי לדין ונדבר על הכל״.
אולם משהובא אשתקד בפני כב׳ השופט
ד״ר ליפקין, לא נתנו לצפתי לדבר כאוות
נפשו, ורק בררו אם הוא מבין את הנעשה
מסביבו. צפתי יצא מכליו ובעט ברגלו בתא
הנאשמים, הרים יד מעלה והצביע אל השופט
:״שקט שיהיה, אני אומר צעק לד״ר
ליפקין, .׳תנו לי גם כן לדבר״ .אבל צפתי
הוכרז כבלתי שפוי בדעתו ולפי החוק הוע־

למען הקרחת?
(מודעה ):זבול ראש בשטחי פלחה ומספוא
בגפרית אמון• כים אויר בע״מ, תל־אביב,
אלנבי ,128ת. ד , 1686 .טלפון .4392

״ל—י״ פ״ת

משפט
המטרהביתה סו ה ר
בשבוע שעבר ניצח אברהם צפתי את
בית המשפט, את מדע הרפואה, את המשטרה,
את שר המשפטים, את הממשלה כולה.
במשך שנה רוצה צפתי לשבת בבית הסוהר,
להישפט על מעשהו יואילו השלטון התחמק
ממשפט ושלחו לבית חולי רוח. לאחד
שישב בביודז•,חולים בבת־ים למעלה משנה,
התלקח ויכוח עיקרוני: האם צפתי הוא
שפוי בדעתו• והסוף: כב׳ השופט ד״ר שילה
קבע, שצפתי מבין את הנעשה ועל בן
עמד צפתי שוב בפני שופט שלום ושוב
יועמד לדין על מעשהו.
מעשהו של צפתי: חדירה לבנין הכנסת
בתל אביב (״סן רמו״) מזוין בתת מקלע
בכוונה להתאבד לנגד עיני נבחרי העם, כמחאה
מד אדישות הממשלה כלפי תכניתו
המדינית. ותכניתו המדינית של צפתי מהי?
הקמת בנין בן 12 קומות, שבו ישכון מטה
האומות המאוחדות. ועל ידי בך — מניעת
האסון שעלולה להביא מלחמת עולם שליהמשפט
שית
על ישראל. אולם בלשון
והחוק נאשם צפתי ב״הפרת הסדר בלי
סיבה מספקת, הקמת רעש בכנסת ונשיאת
נשק בלי רשיון״.

העולם הקטן
אכרהס צ פ תי: מתקן־עולם
יטך הכל, לא לגמרי

העתודאים חפשו כסל. יום אחד
לפני 14 חדשים, נפוצה בארץ הסנסציה:
אדם צעיר, לבוש מעיל עור, חדר לכנסת
ומתחת מעילו — תת מקלע. תחילה חשבו,
כי האיש ביקש להתנקש בראש הממשלה או
אולי בשר החוץ, או אולי במישהו אחר.
אך מיד קבעה המשטרה, כי נושא הסטן
הוא איש קיבוץ גזר, רועה צאן בעל חלומות,
שהפיץ במשך חדשים חוברות והרצאות
על הצלת האומה, הקמת הבית בן 12
הקומות וכר, אך איש לא שם לב לדברזו.
בו ביום החלו מזכירי מערכות הע־תוניס
לחטט בין ערמות הניירות שעל של-
חנוחיהם, כדי למצוא את התכניות י של
צפתי, שלא נתנה להן תשומת לב קודם לכן.
בדרך כלל מגיעים לכל מערכת מאות מכתבים
כאלה, מאת מאות נודניקים ומטורפים.
אמנם אין שמים לב לכך, אם גם אין המכתבים
נזרקים ישר לסל. עתה, לאחר שצפתי
חזר לחדשות, מצאו העתונאים את ספריו

תשבץ 57 .0 (1
מאוזן )1 :הכניס את הג׳ז לאולם הקונצרטים;
)6מרבים לנגן בו בכנסיה! )9
משקל הסחורה בלבד; )10 חברת טקסי
לטיולים בארץ; )12 העונה האפורה; מחצית
כדור הארץ; )15 בית־קפה בת״א; )17 שורה;
)18 שבילת בשלה; )20 ישר; )21 לאן;
)22 מלך הבשן; )23 ציקוריה )25 :תעלת
שופכין; )27 מחנה; )29 דורש קרבנות אדם;
)31 שיטה; )33 אדום; )35 אבי ״רותי״;
)38 עונת הרחצה; )40 ישן בחורף! )41
גבעה; )42 עיר במצרים! )44 מסייד, חרדו;
)46 סוציאליסט איטלקי; )47 מקנה זכויות
לעובד; )49 יחידת חשמל; )50 לוקח חלק;
)51 בד לפיג׳מות; )53 כלי קבול לנוזלים;
)54 המכונה ״אבי הסימפוניה״; )55 מחבר
המוסיקה ל״הנסיך איגוד״.
מ או נ ך )1 :שמו הפרטי של מחבר ״שירת
האדמה״; )2חרמון; )3זבות המדינות
הגדולות באו״ם; )4מסמר; )5תנועת השחרור
הלאומית הראשונה בארץ בזמן החדש;
)6אחת מגזרות הנחים; )7סופר הרפתקאות;
)8קומפוזיטור רומנטי; )11 צבע בגדי
המלוכה; )13 ארץ באפריקה הצפונית; )14
גבור קדום )16 :מערי הפלשתים; )18
מיניסטר ההגנה בצרפת; )19 הקונסול
האנגלי; )24 עצמות הגוף; )26 סדק בנין;

הרצאתו המקצועית על סכיזופרניה,
פרנויה, מלנכוליה! ,מגלומניה, פיזיוטרפיה,
פסיבוטרפיה, רדיפה, התלבטות, תסביכים
וכיוצא באלה, היתד, כשלעצמה, מלאכת
מחשבת. לבסוף פנה אליו השופט :״ועתה
ד״ר מאיר, תענה בפשטות מקסימלית לשאלה
:״האם האיש הזה הוא שפוי בדעתו
ומבין את הנעשה מסביבו?״ .צפתי עמד
בתא מלא מתיחות זצפיה והביט על העד.
ד״ר מאיר הסביר :״באופן פורמלי — כן,
אלא בסך הכל, באופן כולל, לא לגמרי״.
הרופא המשיך והסביר: אם נקח כל
רעיון בפני עצמו, הרי אין לראות בדה
שגעון. למשל, להקים בית בן 12 קומות
בירושלים, האם זה שגעון? או, הדרישה
שהמלך עבדאללה יפנה את העיר העתיקה
בירושלים. או, למשל, הדרישה שהאי קפריסין
ישמש בסיס אטומי. כל אלה אינם
דברים בטלים כשלעצמם. הצרה עם צפתי
היא בזה, שהוא רוצה להסדר את הענינים
בעולם, אלא שהעולם איננו רוצה זאת ממנו.
שאל השופט :״אבל האם הוא מבין את
המתרחש כאן?״ .התשובה היתר, חיובית
ומשום כך החליט השופט, כי אברהם צפתי
יועמד לדין...

מד תחת חסות שר המשפטים. התוצאה:
בת־ים.
לפני חדשיים יצא צפתי מבית החולים
לאחר ששר המשפטים, בהסתמכו על תעודת
שני רופאים, שקבעו שצפתי בריא, ביטל
את ההאשמה נגדו ושחררו באפטרופסותו.
חזר צפתי אל קיבוצו וראה, שבינתיים
נתפזרה החבריה. נסע קצת לגליל ולנגב
לטייל, כי בינתיים חסך לו כסף במוסד (הוא
עבד במשך כל הזמן בעבודות בנין) .יום
אחד החליט, שיש לחדש את התעמולה למען
הרעיון. הדבר נודע מיד למשטרה שעצרה
אותו מחדש.
למשל, כסיס אטומי. את התעמולה
המסובכת פתר בשבוע שעבר ד״ר בתרד
מאיר, הרופא הראשי של בית החולים
לחולי רוח בבאר יעקב, שהוזמן ע״י בית
המשפט בדי לקבוע מה מצבו של צפתי,
מאחר שהמשטרה טענה, שמחלתו חזרה
אליו ושוב איננו שפוי.

מטען של 1500 טון קופדה, המשמשת
לייצור שמנים ומרגרינה, עומד להגיע ביום
השבת חהפיליפינים לנמל חיפה באניה דנית
״קוריאה הארץ״)
רפאל קוטשר, ירושלינו

הלקאה עצמית ץ
ובכן, כרעם ביום בהיר, זרקו לחלל
האויר מוכרי העתוגים את הפצצה הזו שכה
ציפו לשמעה. אכן, הממשלה התסטרד;.,

אשר סובול, ת״א

הכנה כעלת משקל
ביקורו של שר האוצר הישראלי, מר
קפלן, הרחיב את מידת ההבנה ההדדית,
המתבטאת גם בדברים של ממש: ישראל
מזמינה בבריטניה, בין השאר, ספינת נוסעים
בת 222.000 טון( .״ידיעות אחרונות״).

למוצא הי ש ר:
אבידות: דרושות עוזרות ומטפלות,
מלצריות ומוכרות. לפנות ״שיטתנו״ ,דרך
יפו ת״א ( .35״ידיעות אחרונות״)
נזוטקת וינריב, גבעת עליה

)28 תאר הודי )30 :מתנת יעקב ליוסף;
)32 בית מלון בתל אביב; )34 הלם; )36
זמר רוסי מפורסם; )37 כלי מיתרים! )39
מרוחות השמים )43 :מדת נוזלים; )45
מארבעה המינים; )46 כינויו הספרותי של
״הזקן״ )48 :סגור; )50 סופר אירלנדי;
)52 גר; )53 עמוד שעוה.

9ת רון תשבץ 56 .0(1
מאוזן )1 :שחמט ; )5מקפצה ; )10
גשום ; )12 לסו ; )14 את ; )16 מבחן ;
)18 גז ; )19 מאמר ; )21 פורמוזה ; )22
נוי; )23 זיף; )24 מי; )25 מטאור; )27
צור ; )30 בשל ; )31 מעתיק ; )33 סף ;
)35 שקד ; )36 צרי ; )38 יוקוהמה ; )39
כהנה ; )40 פר ; )41 חלדה ; )43 פי ; )44
גיד ; )46 הרגל ; )48 מסתיר ; )39 שנון.
מאונך )2 :חג ; )3משמר ; )4טוב;
)6קל ; )7פסימיות ; )8צו ; )9נאמן ;
)11 מחפיר ; )13 מזהיר ; )15 תאום ; )17
נוף; )18 גזם; )20 מיטב; )23 זול; )26
אשכולית; )27 צעד; 28 רוצה; )29 פסיפס;
)31 מקהלה )32 :קרנף; )34 פור;
)35 שמח ; )37 יהיר ; )39 כהגן ; )42
דרש ; )44 גם ; )45י ד; )47 לו.

פרסים

לפותרי

תשכץ : 55

עליזה צוחניקוב, רח׳ העבודה ,17ת״א. יעקב
אוליבר, פ״ת, יעקב שטרן, קרית־חיים.

,העולם הזה״ ,מם 695 .

ספורט

ספרים
ה עול שדמחד
160( 1984ע ג׳זרג׳ או תו ל — פילס
( 300 פרומה)

ספרו של אורוול, בריטי בן ,46 שמת
בשנה שעברה, אזל בלונדון מן השוק תוך
שעות. באמריקה נמכרו למעלה מחצי מליון
טפסים. בישראל אזלה המהדורה השנייה.

כדורנו

ת צנ ע
לא חסרו רגעים הומוריסטיים בתחרות
״הדרבי״ התל־אביבית בין ״הפועל״ ו״בי־תר״
.חורים והחטאות עפו על ימין ושמאל
והכדורים נדבקו לקרחות השחקנים הותיקים
( 3קרחות מבריקות) ואף הסתבכו ברגלים.
הבדיחה הגדולה ביותר היתד. תגובת
העתונות על משחק זה: העתונים אוהדים
את ״ביתר״ חזרו והדגישו את השער,
שנפל כתוצאה מקרית של התפרצות־פתע,
ואילו העתונים המחבבים את ״הפועל״ ראו
בשער פרי בשל, הנובע משורת גיחות. הגורל
העיוור או הכדורגלנים הפכחים משמשים
בערבוביה. אך עובדה היא ש״הפועל״
זכה בראשון מבץ שני משחקי הגביע בשלב
המאוחר (הדבר התחיל עוד בשנת
)! 1948

עשרה

צללים, לכדור

עגול.

אין זד, דרבי קלסי, אך למרות הכל פגישה
בין שתי יריבות מושבעות מהווה חוייה.
האוהדים הדבקים ערכו חשבונות מדויקים
של כל הפגישות בין שתי הקבוצות וסכום
ההימורים עלה על סכומי הכסף, הנהוגים
במשחקים בינלאומיים. המתח נעדר מחויה
זו מסיבה אתת: יכולת אפסית ביותר של
עשרת החלוצים, שלא ידעו להשתלט על
הכדור ולהחדירו לשער (חוץ מפעם אחת,
כאשר חיים גלזר הצליח לנגוח בכדור וללכד
את שער הנצחון) .כאשר ראו מאמני
שתי הקבוצות, כי העגלה מתנהלת בכבדות,
החליפו כמה פעמים את ההרכב, אך
גם זה לא הועיל. האיצסדיון מפריע לפתח.
משחק משוכלל ויעיל, הדרגה היתד, ירודה
ביותר. אין דורשים, בדרך כלל, ממשחק
גביע צירופים טכניים והברקות חיצוניות,
אך לכל הפחות רוצים לראות גולים. והפעם
ניתנה מנת צנע.

גיוס מוגבר, קואליציה רופפת.

המעטפה האמריקאית של ״ 1984״
נזספר 6079 סרח

כל קורא הרגיש, כי ספר זה, הנוטע
מועקה איומה בלבכות, הוא אחד היצירות
הגדולות של הדור. לא מבחינה ספרותית :
ערכו האמנותי של הספר אפם. אורוול לא
ניסה לצייד בני אדם. הוא ניסה לתאר את
סיומו ההגיוני של התהליך, המוביל כיום
את העולם למשטר טוטאליטרי. העובדה
המדכאת ביותר — אורוול לא המציא דבר,
רק צירף יחד את השיטות הקיימות, במדינות
השונות.
וינפטון והאח !הגדול. העולם מחולק
ל־ 3מדינות־ענק (:המסתמנות כבר היום)
:אחת מקיפה את אנגליה ואמריקה
(אוקיאניה) ,השניה כוללת את ברית המועצות
ואירופה (אידואסיה) והשלישית את
המרחב הסיני (איסטאסיה) .בכל שלוש המדינות
קיים משטר טוטאליטרי קיצוני, כש־מפלגת־שטלון
של מעוט קטן שולט על כל
שטחי החיים, מטפחת פולחן מנהיג (״האח
הגדול״) ,אשר איש אינו בטוח אם הוא
קיים בכלל, יוצרת שנאה מטורפת למחתרת
בוגדנית, שאורגנה ע״י הבולשת עצמה,
חודר לכל חדר באמצעות הטלביזיה
הפועלת בשני הכיוונים.
כדי להצדיק את דיכוי ה״פרולטריוך
חסר הזכויות — רוב רובו של העם —
לוחמות 3המדינות ביניהם מלחמת־נצח.
שטח המריבה: המרחב הרביעי, הכולל את
אסיה הקדמית ואפריקה.
וינסטון סמית, מספר ,6079 הוא פקיד
קטן ב״מיניסטריון האמת״ של אוקיאניה,
שתפקידו לזייף את מיסמכי ההיסטוריה בהתאם
לצרבי השעה, ולהפיץ את שלוש
סיסמאות המפלגה :״מלחמה היא שלום !
תרות היא עבדות ! בערות היא כוח !״ מלבד
זה, וינסטון הוא חבר במפלגה החיצונית
(השניה במעלה) ,אך בלבו מכרסם הספק.
הוא חוטא את החטא הנורא ביותר —
קיימת בו שאיפה לחיות חיים נורמליים.
אחרי שנפרד מאשתו, שויתרה לפי פקודת
המפלגה על כל תחושה מינית, הוא מתגעגע
למעט אהבה.
אהבה במחתרת. הוא מוצא את
מבוקשתו בדמותה של יוליד ,,נערה שחורת
שער ולבנת גוף, חברת ״הליגה למלחמה
במין״ .היא מגניבה לו פתקה ״אני אוהבת
אותך״ ,נכנסת אתו ליחסים מיניים אסורים.
השנים מגלים את לבם לאיש המחתרת,
שהוא גם מנהיג הבולשת. הם נאסרים,
ווינסטון עובר את כל שלבי העינויים של
״משטרת המחשבה״ מבלי להישבר. לבסוף
הוא נשבר בעינוי האחרון: בחדר 101 עומדים
העכברושים לאכול את פניו והוא
מאבד את צלם האדם, בבקשו להעביר את
עונשו ליוליה, אהובתו.
הוא מוצא לחפשי, והופך לבורג תקין
במשטר, היודע כי 2ועוד 2הם 5והאוהב
את ״האח הגדול״.
הסיום הוא, אולי, הדבר המעודד היחידי
בספר. בתארו את גיבורו הנשבר ע״י עינוי
גופני, משאיר אורוול פתח קטן לתקוה, כי
אדם חזק באמת, המתגבר על כל העינויים
הגופניים (כפי שעשו אחדים מאנשי המחתרת
בארץ) לא יישבר ע״י המשטר.

,העולם הזה״ ,מס 695 .

לקראת הפגישה בין שתי הקבוצות התכוננה
כל קבוצה בדרך המיוחדת לה. שחקני
״הפועל״ התאמנו על מגרשם המדושא ביפו,
בהנהלתו של סקלי, והיו בטוחים בעדיפותם
הודות להתמצאותם על המגרש והגנתם.
הבית״רים לא סמכו ביותר על כוחותיהם,
אם כי הקבוצה היא בסימן של עליה, והכריזו
על גיוס כללי במדינה. שליחיהם פנו
לנתניה ומשם גרדו את מאלר — אותו
שחקן שהיה רק לפני זמן־מה במלואים של
״ביתר״ .עיר־היד,לומים לא הספיקה. ואם־
המושבות העניקה את הכוכב השני —
צוהר. קבוצת ״מכבי״ פתח־תקוה תרמה
ברצון את צוהר למאמץ המשותף, אך כל
זה לא הספיק• הכוכב ד,אמתי נמצא במועדון
קרוב ל״מצודת־זאב״ (מועדון ביתר)
— מועדון מכבי תל־אביב. המגן הימני,
יצחק שניאור, התאים לקבוצה ושחרר את
הסטופר השני של הקבוצה — יצחק גמ-
בש. מי שהזדמן לקפה של חברי ״ביתר״,
הושפע ביותר מהרוח המלחמתית והנכונות
הנפשית. השוער נמצא מבין העולים
הסיניים• והתפקידים היו שונים: שוער ביתר
— קצנופולסקי — הוא שחקן מוכשר
בכדור עף בעוד, שהמגן נום־טוב ידוע כמתאגרף
תוקפני.
חצוצרות ותופים. מחצית הרבבה
שהקיפה את האיצטדיון הגרוע בתל־אביב,
חכתה ל״דרבי״ מותח ועשיר ברגעים דרמטיים.
נוער בית״רי, על תלבשתו, הביא
עמו חצוצרות ותופים, כדי לבשר בעולם
הכדורגל על הנצחון. הקהל הרחב גלה
מדר, רפה של עניו והוכיח אמת ישנה :
הקבוצות המקומיות עלולות לעורר מתח
וענין, ואין הכרח דוקר, בקבוצות מחוץ־
לארץ. ההתחלה החמה זכתה לתשואות, אך
הרוחות הצטננו אחר עשרות רגעים. הרוח
העזה הפריעה לשתי הקבוצות, אך מי שת
לבו במשחק גביע לרוח וקור?

10י 0ישו 1הן
8נוז ללאצ ] ״
כן נוסעים, לא נוסעים — הכל מעורפל
ובלתי־בדור, אך בינתיים מתמודדים בתחרויות
מבחן, כדי לנסוע. כל תשעת הגברים
התכנסו באולם הצר של ״מכבי״ תל-
אביב, כדי להלחם ולזכות בזכות לאכל
תפריט שלא לפי מתכונת צנע. הקרבות
בין ׳ארבעה חברי ״הפועל״ (שטרנהרץ, לו־ציאנו,
קראוס ובסרגליק) וחמשת שחקני
״מכבי״ העדיפים (פינקלשטיין, ורדי, פפרב־אום,
פינברג והלוי) לא משכו קהל רב
חוץ ממספר שחקנים מושבעיים.

״הוא בטוח -ואני לא״ .בין טני-
סאי השולחן של ״מכבי״ פלסו דרכם פינ־קלשטיץ
תרדי ללא מאמצים מיוחדים.
השחקן הצעיר הלוי לא השתתף די צרכו,
כך שסיכוייו לנסוע היו קלושים ביותר.
אך הכדור־הלבן משנה את מסלולו וכך
יצא שד,לוי הצליח ביותר במשחקו נגד
ודדי זעמד לחסלו. המשמעת הקבוצתית
מנעה בעד ר,לוי לנצח את יריבו והוא
הוכרח לוותר בצורה בלתי־ספורטיבית כלל
ועיקר 1לאחר ישיבה משותפת של המחלקה
לתרבות הגוף ובאי כוח מרכזי ״הפועל״
״מכבי״ והתאחדות הספורט לחובבים, נקבעה
נבחרת ישראל: גברים — פינקלשטיין,
ורדי, פפרבאום (״מכבי״) וקראום (״הפועל״)
והגברות לייפניק (מכבי) וגולדמן
(״הפועל״) .הכל תלוי עתה במשרד האוצר...
של מדינת ישראל.

הכסףדאהס פי ק
הכסף הוא שמן לכל מפעל, וספורט
אינו יוצא מכלל בדוק זה. משחקי גביע
״דייוים״ בטניס משמשים מאז ומתמיד מד־הכוח,
ומבחן בינלאומי ליכולת הקבוצתית
של שחקני הטניס בעולם. השנה משתתפים
בסדרת משחקים אלה 26 ארצות, אך מקומה
של נבחרת ישראל ייפקד, מאחר שלא הספיק
הכסף כדי לשגר נבחרת. הנסיון שנרכש
במפעלים בינלאומיים שקול כנגד הרבה
נמוקים ואין פלא שגרמניה ויפן נוטלות
חבל במשחקים.

נכונו ת נפ שית בקפה

דיק סבים 23 הנחשב רק כרקטה ה־ששית
(יש סוברים: השביעית) והכה את
שני הטניסאים המעולים ביותר באוסטרליה:
פרנק סדג׳מן וקאן מק־גרקגורי כדי להשלים
את נצחונותיו נצח גם את השלישי
בין הטניסאים (ג׳והן ברומביץ׳) ,שהביאו
את גביע ״דייויס״ לאוסטרליה. בשנת 1951
נוסף השלישי לרשימת הגדולים, שזכו באליפות
אוסטרליה: בעל יד-הפלא — דון
באדג 1938 ופרדריק אלכסנדר (.)1908
האדם שתמה פחות ביותר מד,סנסציה היתד
— ,אמו של סביט. בניו־ג׳רסי הפליטה
אמו של האלוף :״לדיק היה מעט מדי זמן,
כדי להתאמן ברצינות, בהיותו בבית הספר.
עד בואו לאוסטרליה לא היתד, בידו אפשרות
רצינית להתקדמות•
ליטוש. דיק היה במיטב כוחו הפעם.
יחד עם אלוף ארצות־הברית, ארט לארסון,
ערך מסע שנמשך חדשים בנקודות ישוב

הפספורטים נשרפו. העבודה השחורה
של סידור היציאה הוטלה על צ.
דויטש — בא כוח ההתאחדות לטניס־שול־חן
בישראל, והוא כבר אסף את כל הפספורטים
של בעלי הסכויים. אך בינתיים
התערב הגורל בדבר והפספורטים של כל
המשלחת נשרפו ביחד עם נעלי חנות הנעלים
״בני״ בתל־אביב. עתה נשאר למארגנים
להוסיף ולעמל כדי להשיג את הפספורטים,
רשיונות היציאה, המטבע הזר וכל
הברוך ביציאה בימים אלה לחוץ־לארץ. המערכה
הכבדה שנערכה, כדי לקבל את רשי
יון היציאה, לא התנהלה לפי כללי ההגינות
הספורטיבית.

טניס

יעקב חודורום, שוער

רקטה מסי 6
סנסציה גדולה כזו עדיין לא נשמעה בעולם
הספורטיבי בכלל, זבספורט-הלבן בפרט
במשך זמן רב. טניסאי צעיר כמעט,
בלתי ידוע, שבא מארצות־הברית, כבש את
כל כותרות מדורי הספורט, גם בעתונות
השמרנית ביותר. בפעם השלישית, במשך
43 שנה, זכה שחקן טניס אמריקני באליפות
האוסטרלית בטנים. ההפתעה גדלה
שבעתיים, מאחר שהטניסאים האוסטרליים
זכו השנה בגביע ״דייויס״ והתכוננו
לאליפות בארצם, אך הם לא התחשבו ב

באיזור האירופי תתחרנה הארצות :
נורבגיה ומצרים, גרמניה ויוגוסלביה, הולנד
ומונקו, שוייץ ולוכסנבורג, פינלנד וברזיל:
בריטניה, דרום־אפריקר, ואוסטריה נכנסו,
ביחד עם 8ארצות נוספות, לסיבוב
הבא. באיזור הצפון־אמריקני מתמודדות חמש
ארצות: אמריקה יפן, מקסיקו וקנדה.
הארצות בעלות הסיכויים נשארות אוסטרליה,
המחזיקה בגביע, וארצות־הברית.

דיר, סביט, אלוף
צריחה לעבר היציע

מרוחקות. לארסן ( )25 הפתיע את כל רואיו,
והקהל הרב שנהר למגרשי הטניס לא
שת לבו לטניסאי הצעיר —חברו. במשך המסע
נפגש הזוג האמריקני באחד השחק־ניים
הותיקים — מאמן טניס מעולה —
אנדריאן קוויסט. אנדריאן זכה שלש פעמים
באליפות אוסטרליה ותרם חלקו לזכיה בגביע
״דייויס״ .במשך 14 שעות של אימון
ידידותי שיפר האוסטרלי את סגנונו של
האמריקני, לטשו וחיזק את מכות־ד,פתיחה
שלו.
״ההזדמנות הראשונה״ .העתונות
האוסטרלית קשרה כתרים לראשו של האלוף
האוסטרלי בן־אמריקה וציינתהו כ״אחד
השחקנים המעולים ביותר בעולם, ליד הקו,
בעל רוח קטלנית ו״מכת־גב״ נהדרת, שלא
נראתה מאז זכר, באליפות, בשנת 1938״.
כיום חפצו לשמוע את דעתו של סביט, אך
הצעיר שלא שמע את דברי אמו הביע את
דעתו :״מזג ד,אויר בבית הספר שפו
למדתי, היה חרפי מדי, כדי לשחק טניס
זוהי ההזדמנות הראשונה להתאמן כראוי״.
כאשר הלך לדיק נתגלה האלוף האמריקאי
— ארט לארסן — כפקעת־עצבים. הוא לא
שלט בעצמו וחזר למחזה של העצבנות.
הקהל צעק בבוז לעבר האלוף, שלא ידע
להפסיד בכבוד והוא לא התבייש וצרח לעבר
היציעים :״אני חושב כי הקהל כאן
למטר, מכל בקורת״.

מכלרעולם
בויסניה
ה ב עי טהדא הו עי ד ה
כשקם הרוזן פוקם־סטרינג׳וייס מכורסתו,
במועדון וייט השמרני בלונדון ובעט
באחוריו של שר־העבודר, אניורין בואן
(העולם הזה ,)693 הגשים אמנם את סיסמת
משפחתו האצילה (״מעשים בלי מלים״),
אולם לא עצר תהליך, שהיה למורת רוחו :
עליתי של השמאל של מפלגת הלייבור, אשר
בואן הוא דברו העיקרי.
כשירדה המהלומה הגדולה על מאק־ארתור
נזדעזעו הבריטים: הגנרל הוא
מחרחר מלחמה, המדינאים האמריקאיים היסטריים,
הם יגרמו מלחמה במזרח הרחיק
והתוצאה תהיה, שאירופה המערבית תשאר
בלי חיילים אמריקאיים, בלי הגנה, טרף
לסובייטיים המחכים להזדמנות זו.
מצב הרוח הכללי לא השתפר כשנודע,
כי מנת הבשר השבועית תוקטן שוב ותגיע
עתה לגודל של קופסת גפרורים.
השמאל במפלגת הלייבור הנהו אנטי-
סובייטי מובהק, אך יחד עם זאת אינו נלהב
לאמריקאים. טענתו: בריטניה חייבת להישאר
צד שלישי, להטיף מתינות, לרסן
את האמריקאים.

האופוזיציה. כך נמנע אטלי מגורלו של
בן־וגוריון.
בינתיים חל משהי גם בעם הבריטי, המוכה
שפעת. לפי מבחן גאלום, תמכו בממ>
48 לפני 4חדשים 430/0 ,לפני
שלה 0/0
חדשיים4 ,ל 38 לפני שבוע. באותה תקופה
עלתה התמיכה בשמרנים מ־ 440/0ל־,510/0

צרפת
נ שי קהסס סיו ת
באוגוסט ,1950 עורר דוגלאם מאק־אר־תור
סנסציה עולמית, כשטס לפורמוזה והבטיח
את תמיכתו לצ׳ייאנג קיי־שק המוכה,
בניגוד לדעת הנשיא טרומאן ושר־החוץ
האמריקאי. אחרי התנצלות הדדית
חוסל הסכסוך, ודוגלאם פנה לתפקידו הדחוף
יותר: הכנת האופנסיבה הגדולה בקוריאה,
שנסתיימה בשואת ההתערבות הפינית.
באותה
שעה סער בעולם ויכוח פחית
חשוב, אך לא פחות מענין. כשחזר מאק־ארתור
מפורמוזה, הביא עמו תמונה של
ידידות: הגנרל הזקן מנשק את ידה של
מיי־לינג, אשת צ׳יאנג. התמונה פורסמה ברחבי
העולם (בין השאר בהעולם הזח .)672
גדולי הנימוסין בעולם נדהמו: לא זה

ח נש י ס
ה קוני אקו הד רכון
0כאשר נפתח הדיון על הודעת שר
החינוך, שהביא בסוסו לנפילת הממשלה,
חשב שלום (״קראתי — רשמתי״) רוזג״
פלד, כתבו הפרלמנטרי של מעריב, כי
הממשלה לא תסול תוך שבוע הדיון. אל*
קנה גלי, מזכירו הפרטי של ראש הממשלה,
סבר אחרת•
התוצאה: התערבות.
ביום רביעי, בשעה ארבע אחר הצהרים,
שעה וחמש דקות אחרי נפילת ממשלת ישראל
השלישית, מסר רוזנפלד בקבוק קוניאק
לגלי, שלח זר פרחים לרעייתו.
* ישראל ישעיהו, ח״כ מפא״י טרי,
שהושבע לכהונתו ביום הראשון של הדיון,
ניצל את ההזדמנות, נשא ביום השני את
נאום הבתולים שלו, הוחמא על העברית
הנאה שבפיו ע״י יו״ר הכנסת יום ו5
שפרינצאק, זכה ללעג מפי מתעדו
להשפעה בין התימנים, זכריה גלוסקא.
63 יצחק קנם, איש משרד העבודה וקופת
חולים, שהושבע לכנסת שבוע קודם
לכן, לא התמצא ב 0בך הפרוצדורה הפרלמנטרית,
יצא לחנות ספרים, רכש את ספר
השימוש של סגן מזכיר הכנסת, אשר
צידון — ״הכנסת״.

דשה, שבע רצון, ציווה להרכיב את החותם
הקיסרי (פרח כריזנטמום בעל 16 עלי כותרת)
,אחר חזר ועיץ בספרו האחרון, בו
הוא מתאר, בהסתייעו בתמונות צבעוניות
רבות, את 55 תגליותיו האחרונות בצמח־יית
האוקינוס.
י כשפארוק, מלך מצרים, ארס לו
את נרימן סאדק, גילו עתונאים זריזים
את נוכחותן של שלוש אחיות המלך, הנושאות
שמות המתחילים ב״ם״ המזל של משפחת
המלוכה — פאוזייה, פאוזה ופאיקה,
ראו בכך אות מבשר טובות לנישואיו העתידים
של המלך.
3ארבעה אנשי האוניברסיטה העברית :

;ורמו בנטוויץ׳ ליאון רוט,

דוד

וורנר סנטור וליאזן סימון פנו במכתב
למערכת ״ג׳רוסלם פוסט״ ,תבעו גינוי

83 הרביזיוניסט שהפך חבר הנהלת הסוכנות,
והעומד בראש מחלקתה הכלכלית,
מאיר גרוסמן, נפל קרבן לזייפני שטרות
עשר הלירות.
כאשר רצה לשחרר חבילה ממשרד המכס
הירושלמי, הוציא שטר עשר לירות
מאדים, נדהם כשהקופאי הודיעו, כי השטר
מזיוייף.
טס אחרי שכמה אזרחים קבלו בעתוניהם
על נסיעתו של נשיא המדינה, הד״ר
חיים ווייצמן, לשוויץ להחלמה ולמנוחה,
בקיץ שעבר, החליט להישאר השנה
בארץ.
אנשי לשכת הנשיא עומדים לקבוע את
מעון הקיץ של הד״ר ויצמן על הר הכרמל.

אלוף משנה ד״ר חיים שיכא,
סלע המחלוקת: נ שיקודהיד של מאק״ארתור
לאדון :

אותה שעה תכין אטלי את תכנית הזיון
החדש, שישים קץ למלחמת המשק הבריטי.
מה לעשות בשמאלי מצא אטלי, הטכסיסן
המפוכח, תרופת־פלא: הוא הוציא את בואן
הקולני ממשרד הבריאות, בעל החשיבות
הפחותה, ומינה אותו לשר״העבודה. בתפקיד
זה יצטרך בואן לחלק את כוח־העבודה,
לרתק את הפועלים למפעלים החיוניים —
בקיצור, להגשים את תכנית ההזדיינות.

ה של טון סיד• חיידק
״השלטון בידי החיידק״ כתב הדיילי
אקספרס הלונדוני .״חיידק השפעת יכול להפיל
בכל יום את הממשלה במשך שנה
שלמה ניסה אטלי לשלוט ברוב של 6
קולות בפרלמנט. היום הוא שולט בחסד
השפעת״.
יום לפני כן, קמו ממיטותיהם 65 חברי
פרלמנט ( 35 ממפלגת העבודה 29 ,שמרי
נים) ׳והלכו לבית הנבחרים, כדי להצביע
על הצעת אי־אימון בממשלה בקשר למחסור
בפחם. תוך כדי השתעלות כללית נמנו
הקולות 300 :בעד הממשלה 289 ,בעד

טקטרת

בלבד שהגנרל מנשק את ידה של הגברת,
כשהיא לבושה כסיה לבנה, אלא הוא מחזיק
בידו השניה מקטרת וחובש את כובעו.
כדי ליישב את חלוקי הדעות, הריים
עתה הדוכס דה־לוים מירפואה, חבר בן
66 של מיסדר־הכבוד ׳ומחבר ספר על ני־מוטין,
את קולו :
״בצרפת יכול אדם לנשק או לא לנשק
את ידה של גברת. הדבר תלוי באופנה.
כיום חזרה נשיקת־היד למודה״.
מוסיף הדוכס :״הנימוס מחייב, כי המנשק
לא ירים את היד המוצעת אל פיו,
אלא להתכופף אל היד ויגע בה נגיעה קלה
בשפתיו. זוהי צורה של הבעת כבוד, שיש
לכבד בה רק אשד, נשואה. לא קל לבצעה,
ואין לבצעה ברחוב. בסלון מוטב לשמור
ג׳טטה זו רק לבעלת הבית״.
אולם מעיר הדוכס ,״חוקי הנימוס אינם
קבועים לנצח. אין מפקד יחידת־טאנקים
יכול לפנות אל חייליו כקצין פרשים בימים
עברו :״רבותי, הואילו נא לחזק את
כובעיכם, יש לנו הכבוד להסתער על האויב״.

ראש
השירות הרפואי של צה״ל, שהפך
מנהל כללי למשרד הבריאות, גילה השבוע
עובדה מושכת לב אחיות לשירות.
הודיע :״אם את מחפשת בעל — היי
אחות הוא הסתמך על חישובי סטטיסטיקה,
המוכיחים כי אחיות מקדימות לה־נשא.
0פאול
ס. פרנש, מנהל ״קייר״
(חברה אמריקאית הדואגת להספקת חבילות
מזון לארצות נפגעות מלחמה) שהה ארבעה
ימים בישראל.
כשהציג בשדה התעופה לוד את דרכונו
הכרסתני, בן 160 העמודים, הסביר :
במשך ארבע שנות כהונתו כמנהל ״קייר״
הקיף את העולם שלוש פעמים, בנסיעתו
של מיליון ק״מ, טס 51 פעמים מעל לים
האטלנטי, ביקר ב־ 57 ארצות.
אחר שהוסיפו תריסר פעמים 12 עמודים
לדרכונו האמריקאי, הגיע לכלל רעיון :
להקל על משטרות הגבולות — סידר איד
דכס לתוכן הדרכון.

הקד־ דאקוהמסד
להירוהיטו,

ס סוחר טוקייני בישר
קיסר יפן: הגיעה מכונית הקדילק, בצבע
אפור־הדור, שהוזמנה לפני שלוש שנים.
הקיסר נטש את הפקרד שלו, בה נסע
למעלה מ 15 שנה, ניסה את המכונית הח
שלום
רוזנפלד, עתונאי
לגברת: זר פרחים

וחקירת מעשה הנקם הישראלי בכפר הערבי
שארעפט, ששימש מרכז מסתננים לדרום
ירושלים, בו פוצצו שני בתים נהרגו
תשעה ערבים.
כעבור שלושה ימים השיב סגך אלון *
יזהר הררי, החבר הפרוגרסיבי של וועדת
החוץ וד,בטחון, תשובה אישיית, שסי־כומר
: ,זה מעציב, אבל ככה זה.
שמשון (״הגיבור״) אייזן, גדל גוף
וארוך שיער, הזכור מהופעותיו בארץ הגיע
ללונדון, עורך שם ״הצגות ברזל״.
* 6יגאל (״משחרר הנגב״) אלון, מפקד
הפלמ״ח שהפך סטודנט לכלכלה באוניברסיטת
לונדון, נתפנה לשעות מספר מלימודיו.
הפסל אברהם מלינקוף מפסל
את ראשו של אלון בשיש.
6לא בדומה לב. ג׳ .שנמנע מפירוט הוצאותיו
בשעת חופשתו (אתונה—אוקספורד
—ריביירה ,).היתד, ד״ר אדית סומרם־
קיל, שרת החינוך הבריטית, ברורה לחלוטין
:״ביקרתי במצרים בלווית׳ שניים מפקידי
משרדי באורח הממשלה המצרית.
הוצאות הנסיעה 435 :ליריות 5 ,שילינג ו־
6פנס מזה, כרטיסי הטיסה 400 :לירות
5שילינג 6 ,פנס.
הוצאות אישיות 35 :לירות.

ומשבר הזח־מון

,׳העולם הזה״ ,מם 695 .

ת ׳ ץוטר 1ן

דק הטווארי שחסר
הצופים, שיצאו מהצגת הבכורה (הכפר
סמפניצ׳קובר מאת דוסנוו״בסקי, מציג האוהל,
הסחיז וב ים פרופ׳ פ -ש ארוף, תרגם נתן
אלתרמן, ציירה ג׳ניה ברגר ,)14.2.51 ,הי*־
גישי ודא׳ את אותה הרגשה השוררת בכתה,
אחרי שהתמליד הנחשל, שבדרך כלל איני
יודע מה לומר, פצה את פיו ואמר דירי
טעם. המורד, בולע את שארית החיוך המלגלג,
שהכין מראש, והתלמידים מרגישים
את עצמם קצת אשמים על שחפצו לצחוק.
הכל פותחים בדברי הלל מוגזמים, כדי לפצות,
ובאמת, אולי אחרי שורת כשלונות גם
הצלחה רגילה נראית כבלתי רגילה.
מי אשם בהצלחה? האולם נשאר אות
אולם, השחקנים אותם שחקנים, גם לפנים
היו מחזות טובים, שהוכשלו על הבמה —
ובכן, מי אשם בהצלחה? כנראה הבמאי
והממחיז, בן ד,־ ,70 פרום׳ פ. שארוף (שביים
את ״הרביזור״ בקאמרי).
פומה פומיץ (מרגלית) כועס על יגור
אילאיץ׳ (צ׳חובל) .במשך שבוע לא דברו
איש אל רעהו. אנשי ׳המשפחה עצובים ומר׳
גישים בחסרונו של פומה פומיץ, הזקן
המתפנק, שהחלים כי לא ישלים עם. יגור
אילאיץ, עד שהלז יקראהו בשם התאר :
הוד מעלתו הגנרל. יגור אילאיץ, מוכן לכל
ובלבד לא לקרוא לאדם בשם תאר, שאינו
שייך לו ..פן מה• פומיץ מטרטף קצת את
אמו של יגור אילאיץ, ואחרים, וקונה לבם,
הכל לצידו של פומה פומיץ. הקומידה הופכת
כמעט טרגדיה — יגור גדול הנפש,
טוב הלב, מוקף־אויבים ומחלים לעזוב את
ביתו. או הוא, או פומה פומיץ. המשבר
חל בשיגור מחליט. לשאת את הנערה נסטיה,
אהיבת נפשו.
ובאותו רגע מתחולל אחד המפנים הדי־סטויבסקיים:
פומה פומיץ ,,שנחשב כל
העת כטרטיף כמהדורה חדשה, רוסית, מתגלה
אחר ; שלא כטרטיף המוכן להרע
לאחרים, כדי להיטיב לעצמו. יגו-ר אילאיץ׳
וכל המשפחה, וגם אלה שבזו לפומה פו־מיץ,
מופתעים לגלות, כי פומה פומיץ,
מוכן להיטיב לאחרים, בתנאי שיהיה ברור
כי פומה פומיץ הטוב, הנפלא, הגדול, הכל
יכול, הוא שעשה זאת• אך כל העת, בכל
המעברים הקשים, שומר מרגלית על הדמות
האנושית המופלאה של הזקן העקשן, השולט
בבית. הוא אינו עושהו מגוחך, בלתי
שקול, דמות שכולה שחור, אלא דואג, כי
האיש יופיע כמותי שהוא במעט הטוב שבו,
וברוב ההתפנקות והרדיפה אחרי תשומת
לב, שלטון עריץ.
בשעה שמרגלית נשמר מפני הגזמה גם
במעברים קיצוניים וקשים, סבורים אחרים
(דבורה קסיטלנץ, זיו רפפורט, יונה מרקוש־ביץ)
כנראה, כי אין דבר קל מאשר להיות
רוסים על הבמה. תן. להם להתרוצץ קצת
על הבמה בלי סטופר (מזדמן) ,לטפוח איש
לרעהו על משכנו, לצעוק בקול רם מעמקי
הבטן, להגיד הה ...הה הוי ...האח גברילה!
ואילו היה אפשר להוסיף גם טוואריש אחד
או שניים — והרי לפניכם טיפוסים רוסייים
טובים יותר מאלה, שעצב דוסטויבסקי.
נראה, כי אפילו הבמאי שארוף לא הצליח
להשתלט על תאוות הרוסיות הזו. לעתים
מתחוללת ממש מהומה על הבמה, ללא
כל טעם, מלבד צריחות באוזן.
אבל מרגלית: קובע את הטון המפתיע
בסצינות המשפחתיות המוצלחות. אחרי קי־תינות
של בוז ולעג, שהוא שופך על פללי
המשרת׳,הוא יכול ליפול לפתע ארצה, לחבק
את רגלי פללי ולבקש ממנו סליחה ומחילה
בנוסח רוסי נוגע ללב. היחידי שאינו נגרר
להשפלת צלם האדם, הוא: זביקין —
חלפי, המשמש כל העת לץ משפחה, והופך
דמות זועמת נוראה ברגע שמנסים לפגוע
בכבוד בתו.
הצופים בהצגה אינם יכולים לנוח רגע
ולהחליט, כי עכשיו יקרה כך וכך ...בין
התפאורות הנאות מהלכים גבוריו של דוס־טויבסקי
ואצל אלה אין לדעת מה יקרה,
מה ייעשה בעוד רגע• לרוב הם עושים
את ההיפך מן המקווה. אם שר הגדוד מחליט
לגרש את פומה פומיץ׳ מביתו, ברור כי
בעוד רגע יפול לפניו וינשק את רגליו ;
אם פומה פומיץ׳ ייצא מן הבית בקללות
נמרצות ושבועות נצח, לא לחזור, ברור כי
מיד יביאוהו, ישאוהו על כפים, וישקוהו,
לפי רצונו, דוקר, יין מלגה. הקהל אינו מקבל
מלגה.,אבל הוא יכול להשתכר מן ההפתעות
:׳.ומן המעברים העזים והנפלאים, משיאי ד,צ־

סוסים
״ום אחד בניו־יודק״
המעשה. הוא פשוט, למש בנלי, ומזכיר
במידת״מה את סיפור הלכלוכית: שלושה
מלחים, שאנימס עוגנת בניו־יירק, מקבלים
חופשה לעשרים וארבע שעה. אחד מהם,
גייבי (ג׳ין קלי) רואה את תמונתה של
.,מלכת הרכבת התחתית״ הנבחרת אחת
לחודש׳ ,הוא מש־כנע כ־ היא מפורסמת
ונערצת. על. ידי כל העיר. למעשה, איננה
;:־א רקדנית .״מזרחית״ במרכז שעשועים.

יום אחד בניו־יור?! הוא סרט מוסיקלי
אמתי — לא תיאטרון מצולם. המוסיקה
שבו היא מן הטובות שנשמעו על
הבד. כתב אותה ליאונרד ברנשטיין —
כסגנון עליז, וירטואוזי, לא עממי מדי.
שחקנית*
ה ו חי ק ה. אן מילר היא
ותיקה. הופעתה הראשונה על הבד ד,ית;-׳$
לפני למעלה משלוש עשרה שנר .,אמה הביאה
אותה להוליבוד מטקסאס, כדי שתעיעה
לעצמה שם וממון בסרטים.
היא היתד, רקדנית, ובת ארבע עשרה•.
לאנשי הסרטים אמרה שגילה שמונה עעמיח.

היו צריכים להנתן לו, החליט שהוא רוצה 7
להיות רקדן מקצועי. כי ג׳ין הצעיר הצטיין ר
כקלית רגליים ׳עוד בהיותו בגמנסיה ונחשב
לרקדן ו^וב בינתו־ כשכונה.
פתח באיתם הימע
אחיד הגדול,
בית ספר למחיל יג׳ין הצטרף לחבר המורים.
כעבור ומן מה החליט להגי לניי-יויק,
לברודביי. שם הלך בדרך שהלכו בה דכים :־
לפניו: הגירה מספיק אלימופיק; ,מבמאי אל.:-י<
במאי, הסתפקות בתפקידים קטנים, ולאב
לאט: ד,עליה בשלב הפרסומת, המפתח א?
ההצלחה.
אחדים, זכה קלי יי
ג׳ואי, בו׳ #ו
טבח

אשתי

ב שוז\\\

וביי
במועדון נישואין

״יום אחד בניו־ין

:לחמה, לא התישו את כחן

מ י לא יק שם ע /רקדן

״באנו .

ייהתמ1ותו׳ לבמאי
סהווד, שיא חדש בהישיגיו שן קלי, .מוג
הנוח החשוב ביותר בשדה הוץ קוד ^ ץ י :
^ ^ 3 3ומוחו מלא רעיונות חדשין;׳ עו דנ & ת ^
| מפגשיו הראשונים, נערת ה פן; השתדלתי
*׳^קלי לעשות את הריקוד,
\ משהו שונה לחלוטין מן ה.
) £1 ,ר־{ז^ 0כסר*|^־מום יקאלייו
אחבת מלחים כיבשה
אינם לרוב אלא קטעים מבויו

!תיאיפרו^

שהמצלמה רושמת אותם ב;

משע־מ
מו ^ ק לי ך 1ט^ ונל*3בד את |די*$־ד הקול
־זיעיריתממל >ת 1כל 1האפשו$$ג| .הטכניים *
י^מניתיות |ר|יד.יד. על י
יפחית, ענף חדי £ר
אמנות
;§8גלנ|ו| :ריקודד\
׳ רדקוגן עם דניות׳ מצוירת. י
בניו־יח^ו^ומללה קלי. עד

הריקודים בסרט,
עצמו ׳ .ריקודיו
אם וד 1$מייל אותם בעצמו או לאו
^!ר״כי הוא הגה וחיבר אותם, עם הטאנל?
ז^גן) הם מושלמים מבחינת התנועה* , משוחרריש 5ומלים בגמישות רבה: הם
מ -׳5!6כבלים במודים. התפאורה בהם נ!)ת׳
חל*נ/סקלות רבהראך גם יב-גיון׳ 1ב>
הגיון שהוא קולנועי טהור.
שלושת הזוגות: האפי
קלי עיד׳.לא אמר את דברו האחרון* .
...ניצחנו !״
.היא עודנו צעיר ואף על פי שהוא עומד
על פון גת התהילה, אל פיסגת דיבילז ;
גייבי אינו נרגע עד שהוא מוצא־ ומזמינה -היא ר,יתה כחורד מפותחת והם האמינו לה
האדנותית בודאי שעיד לא הגיע.
ונתנו לה תפקידי משנה. היא הופיעה בוזן
לבלות אתו אח חופשתו. אייבי מסכימה,
לא תקתלו! עמן, בתפקיד הבת
אך ממשיבה להעמיד פנים שהיא שייכת
מלומדת בקצרה
באלט. היא,י מופיעה גם בסרטים אחריי{:
לחברה הגבוהה של נידיורק. הם קובעים
פגישה על גג גורד־השחקים הגבוה ביותר. בתפקידן מ5^>1וזזי*-#ן ז* ־ 7 י!
עיר במערומיה -ניו־יורק, ללא י״
סינאטרד,
שני המלחים האחרים ופראנק
נרא|׳כאילו כמזל ־ לא ד,איר לק. את פניו^ ,רק, בסרט ללא ברק, העשיר בהברקות. .
וסול מאנשין) באים גם ר,ם בלוית בחורו־המשטרה
מחפשת את הרוצח, הבמאי את
לאמית|ן של דבר, חסרה את נסיון המשתק,
תיהם שפגשו אותו יום: נהגת הטאקסי את ז #חון. היא החליטה לרנלט תכוחת הקהל מותח. בארי פיצ׳גילד הוא שוטר טיב <׳
ברוגהילדה אסתרהאזי (בטי גארט) וקלייר,
והאיואי־ד דאף פושע רע. אלו הלומדת אנתרופולוגיה (אן מילר).
,ההגדה ל בי ת ״׳ פו ר סיי ט -סי רובן *
כיעבוי שנים, באשר חזרה להוליבוד,
ו&ז&^דז־אשון של הרומאן האנגלי הגמל ׳7 הזוגות שלישה
אחת עשרה וחצי.
קבלה ׳ שוב עבודה בסרטים אצל חברת
על אידית אוי רין פו ר סיי ט, גשזיאיה ואהבתה ׳
יוצאים לבלות בעיר הגדולה, אך בשעה קולוח$לר>; בתפקידים ראשיים, אבל בסרטים
האומללים. אומללים כמו כן: בעלה שהיא
אחת עשרה וחצי נעלמת אייבי; עליה להתמוסיקליים
ממדרגה חמשית וששית, סרטים
ניטשת איתי: מאהבה — ׳הנהרג בתאונת
ייצב במקום עבודתה והיא איננה רוצה
שאינם׳מוצגים מחוץ לעיירית הקטנות בא־דרכים:
הנערה. שאיתי מאהב נגזל מחיקה
שגייבי ידע מהו מקצועה האמתי.

לבסוף מ רי ה| ג ^ £
\ יעיד אתרים. ביניהם: גאלסיורת־ יד,קר,ל. י
הוא מוצא אותה והכל נגמר בכי טוב.
ת^לזרמשנה־יזדמעעד האב? ,£צידם ,־של
צ׳מפיץ — כפיר המפורסם •המצו
הסרט האפיזודי בוים בידי ג׳ין קלי# ,רד |?טחר.יחרודי גארלאנח־.משך אלי? את
עינם 1של| אילי מטרד ׳.יום אדזד: זן ני׳ו־יותן •מל ר־נג לאדדנר על עלייתי של בע־ אגרוי׳;
בשיתוף פעולה עם הכוריאוגרף סטאנלי
לץ1ומי התהילה גזירת. למקם׳,על גגלמע/
נסובן ז, יחכה אותה
דונן. הוא פותח ומסתיים בנמל הצי. משם
עדיזי-״גגזי^י/״״סרט א כ| מ 0ויר.
בתפקיד הנערה, המשתדלת: ש־סן ^זת יצקן ה
עוברת העלילה למקומות המפורסמים בניד־עני

יורק,
י הרכבת התחתית, וד,מתיאום למדעי על ירי •שקיעה *לתיזדי הטואי 6 ,מ0ה,
פ א כיו ל ח — הנצתותן הקדומה ב*:יד <

הטבע, בו רוקדים הגיבורים מחול פריהיס תפעם. בסרטים מיסיקאן>4ם
* ק ו ח ץ רבע ׳ של קארדינל (ר,מחבר
טורי וגורמים להתמוטטות שלד דינוזאאור ׳ מ
שנים לי;.לקד| ג׳ין קלי את?דרת להמ שכים
ענק. כל אפיזודה מבוצעת, מבוימת, מצולמת
בטוב טעם, שכמוהו לא נראה על
במב סילטן ניה, ע אישר . .ק ז -קצק
הבד המוסיקאלי מאז נואקוקו השודד. מ?״
ותו&ו עדניזו דיו
לפניי שתעודת
הלב

שילה

ה שחלניב

הראשיים

היא

ללא רבב. רוקדים, שרים וממקיינים ל?ד?
רב, בעליזות. הם משחקים ״אל תוך זאעד
למד,״ יי .-מטרתם: שעשע את הקהל;- .ן*.
ומצליחים.
ראויה לציון גם אלים פירס,
קאריקטורה מוגזמת במקצת, אך
והומור, של בחורה מכוערת
לגברים.

או מילר,
הלן, ג ׳;11
1מ*ן ין :
,נננלי מדנשין י בטי גא רט, פר א׳ סיז & רן ז,
הזן ןיזלק תל״אביב? ,חוב לן לינב^ום ,12
ד / 136 .העורך׳:אולי אבנרי׳ /המו״לים;
שלום כהן /דפוס מ. שרש! ׳ הנ:2אביב,
גלן פות: צינקוגרפיה ארץ ישראלית גע״מ

״העדלם הזה׳ /מס 695

ן 0״ 0׳ וזס ס א

^ס״סט ש 0ו.ו

ז ז 1*1x11 1 1

ג 1111א ם ״