גליון 696 מתאריך 1 במרץ 1951

השבועון המצויר
(לאינפורמציה

/ 696 ! 119 שנה / 14כ״ג אדרא׳תשי״א 1.3.1951 /

פ רי ע ר

.אולם שבולו דממה״
ם העול
רדל רז
השבועון המצויר לאינפורמציה המערכת והמנהרה:
רוז׳ לי ליננ לו ם ,12 תל־אביב
ת. ד . 136 .סלסון (זמני) 66785

ברצוננו להודות לכם מקרב לב על ר,ת־ענינותכם
באגודתנו (העולם הזה .)693 נקוה
שהפרסום הזה י עו רר את המוסדות הממ שלתיים
והעירוניים, שי עזרו להגשמת מטרות
אגודתנו, לטובת כל ההרשים־אלמים בארץ.

ה עו ר ר:
*יי • *ננר

עודד משנה:
כח ן

שלים

צדם המערכת:

עודדגדאס:

מקסים סלופין

דו ש

חבר*

אגודת חרשים־אלמים כישראל
נקוה שקול האלמים לא ימצא אוזן חרשת•

דב איתז. סיכאל *לסז. יחיאל נשן, גיגה גני,
המערכת:
נורית לניא. רפאל סלע, איתמר עילם, יעקב צליל

״בוז לתבנית הלימודים״

עורר הסגנון:
אשמ ן

יעק נ

3 | 0ך ךןןץ ; הדוארד גורדון, מונס׳ ג׳ייקונס,
רופניץ, סלים מנצור

עד כד, היתה לי דעה שלילית על
העולם הזה, ולא פעם הענשתי את תלמידי
שקראוהו בשיעורים. מאמרפם הרציני על
החינוך שינה את דעתי. זכות גדולה היא
שינוי את לכם, לעמוד בראש התובעים
תכנית הלימודים.

דנה י ע רי, אהרן

אחרי 10 חדשים של התגבשות •מופיעים לפניך השבוע 18 חברי המערכת של
העולם הזה. שמותיהם של אחדים מהם כבר ידועים לך — שלום (מהתרת השומר הצעיר
במצרים, קבוץ בדרום הנגב, פלוגה ערבית של הפלמ״ח, שועלי״ ש מ שון) כהן, מקסים
>רא״פ, פ.מ״ גולני, חיל-אויר) סלומון. ,דוש (צבא השחרור של טיטו, מחתרת) ,איתמר

עילם.
הפעם ברצוני להציג לפניך עוד במה מן החברים האחראים לעיצוב דמותו השבועית

של עתונך.

שואל קורא: הזע! כל ד,עתין ן נכתב ע״י איש אחד? מדוע שווה הסגנון בכל
המדורים? התשובה היא, כ מובן, שהעולם הזה נוהג לפי השיטה האמריקאית החדישה
הדורשת (בניגוד לשיטה האירופית הנהוגה בעתוני הארץ) למנוע בליל של סגנונות בעתון,
להעביר את כל החומר הנכתב ע״י כתבים וסופרי־ימדורים דרך תהליך של סגנון מרחיק־לכת.
בשפת המקצוע :״רי־רייט״.
האיש האחראי לצד זד, של ה׳עתון
כשעבר עם שלושה סיירים אחרים
אפל,
על אבן הגבול מילה אחת: באנו.

החל את הקאריירה הספרותית שלו בליל
את גבול מצרים, בכוון לאבו־עג׳ילה, וכתב

עקב אשמן, בן ,24 יליד הארץ, בוגר גמנסיה ״הרצליה״ ,התגייס ללח״י בשנת , 1947 התגייס עם שאר חבריו לגדוד ה שריון של צ. ה .ל ,.נפצע קשה ע״י רסיסים של אחרי מרגמה בגבו במבצע ״דני״ ,נחבש ע״י עמוס קינן, הוא עוזי של הארץ. פגז המלחמה הפך מורה בגמנסיה בה למד, לא מצא סיפוק בלימוד התכנית הקיימת, הצטרף
לפני 3חדשים למערכת•
פצוע־קרבי שני שהטביע את חותמו על סגנון העזלם חזה הוא דב איתן, מפקד
מחלקת־פלמ״ח בחטיבת הראל, שנפצע קשה בבטנו ע״י כדו ר ערבי ברא שית הקרבות על
ירושלים. כנכה שוחרר מתפקיד קרבי, מילא במה שליחויות מענינות של צ• יי• ל•
באמריקה ובאירופה.
דב איתן, גס היא יליד הארץ, בן ,24 סטודנט בעל משיכה חזקה לפיסיקה
ולהנדסה, כתב את אחד הספרים הגדולים על מאבק ירושלים, שלא פירסמו עד כה.
כשהצטרף למערכת לפני חצי שנה הורגשה השפעתו המיוחדת בכמה מדורים שקבעי
במידה מרובה את דמות העתון.
פחות מכל סופרי־החוץ של העולם הזה ידוע לקורא סלים מנצור, אף כי השפעתו
על המדור במרחב (בעיני קוראים רבים, לפי מכתביהם, המענק שב מדורי העתון) היתד.
מכרעת. סליה מנצור, מפרחי־העתונאים שגדלו במצרים, גר עתה בפאריס, שם מתרכזים,
כיום, חוטים רבים המובילים לארצות המרחב. על טיב מקורות אינפורמציה אלה מעיד
המדור עצמו.
לאלה ,׳ולבל שאר חבריהם, עורכי המדורים השונים, יש להודות אם העתון לא
איבד גם כיזם, במהדורת־החירום האכזרית, את עיקר תוכן־קיומו: לתת מאקסימום של
אינפורמציה, מבוארת על פי רקעה, במינימום של מלים•

מכתבים
״הגשמים לא באו״

הלירות של כן־גוריוו

זד, עו בר כבר כל גבול. במשך שבוע
ימים הלכתי בבגדים רטובים, קפצתי מעבר
לגחלים ו שלוליו ת, חציתי את נד,ר אלנבי
ונהר הרצל, כשהמים מגיעים כמעט לברכי,
וכששלסתי לבסוף 100 פרוטד״ כדי לחמם

השער על בן־גו ריון והלירות (העולם
הזה )695 היד, השער היפה ביו תר של
העולם הזה עד כה.

מרים גלילי,

קרית־חיים

רעיון מצוין. שמא תדפיסו את העתון
על שטרות של לירו ת? ואז תוכלו להוסיף
שוב 4עמודים.

מרדכי אקסלרוד,

מגדל־גד

האם קרעתם באמת כל כך הרבה לירו ת?
כמד, זה עלה לכם?
דגי קריצר. חיפה

אל יתרגש הקורא קריצר: לא השטרות
נקרעו, כי אם התמונה.
האם צריך ראש־ממשלה
להגיע לשער העולם הזה?

להתפטר,

אברהם ק. שלוסכרג,
כדי חיפה

את נשמתי הרטובה בעזרת העולם הזה, מה
אני מוצא בו? מאמר בשם ״הגשמים לא
ישראל קפלן, ת״א
באו״.

אמנם.השתמשתם ב שטרות של 120 לי־רה,
אבל לא היתר, זאת אלא עלילה זולה,
לא בן־גו ריון גרם לאינפלציה, אלא השוק
השחור.
דוד פמדרנסקי ת״א

קללה לאחד אינה ברכה לשני. הגשת
לא הספיק להציל את היבול.

מי קדם למי — התרנגולת הראשונה
או, הביצה הראשונה?

הרפורטז׳ה היתד, בסדר גמור, גם בעינ־קיבוצניק.
רק שאלד, אחת: מדוע בחרתם
רוקד, באנשי המדיה? להם י ש תמיד אפש רות.
בשעת צרה, לסחוב מים מן המשקים
יעשו משקים פחות
השכנים• אבל מה
מאישרים י

שער זד, מצא חן בעיני ״ותר מכל הבחו שפרסמתם
עד כה — הוא היפות רות
מגדיר בצורה קולעת ומשכנעת, במבט אחד,
את כל המצב העגום הקיים במדינה, בעקב
המדיניות המטורפת של הממשלה.

חכר משק

אהרן גולדץ.

ירושלים

חית הנגב

באחד מלילות המלחמה המואפלים,

ן בלכתי הביתה, שמעתי קול מאחורי:
!״ חבוב ה, אני חית הנגב שלך. שקם!״
לא הספקתי להש 5^,5126!.

מיע
קול. וכבר חבו
השתח קני
הקול.
ררתי מחבוקיו וא;
סרתי בקול מרגיע: נ כאן ׳
״יקירי, לא
המקום• שלב זרועך
| בזרועי ובעוד דקות מספר נהיה בביתי.״
| חית הנגב היתה מבסוטה ממני. היא
־ ספרה לי כיצד נפטרה מחבר, שישבה
( עמו בקולנוע ״ידעתי, בחיי, שאמצא
1חברמנית כמוך.״
הגענו הביתה. נכנסנו. מן הכורסה ן עליזה:
אתליטית,
דמות
#התרוממה
ן ״יוסקה, ימח שמך״ ,אמר לחית הנגב
| שלוותני ,״׳מדוע לא ספרת, כי הנך מכיר
| את אמי? היינו ׳חוזרים יחד מן הקולנוע
| הביתה!״

ברם, הרשו נא לי להעמיד אתכם על
טעות אחת: אין זה נכון כי כל המורים,
או כל המנהלים, מתנגדים לדרישותיהם של
התלמידים. התלמידים מתענים פחות מאשר
׳מוריהם, אשר הגישה הלאומנית הצרה של
התכנית סותרת את מיטב השקפותיהם• אנכי
משוכנע כי מר בי ת המורים, ולפחות חלק
המנהלים, היו מקדמים בברכה עריכת רבי זיה
כללית על התכנית — אף כי איש מהם
אינו מעז, בתנאים הנוכחיים, לפצות את
פיו מחשש פן ינקטו נגדו צעדים משמע תיים.

הזה
) 695 ביטאו בדיוק מר, שהרגשנו כולנו:
המפלגות האלה נמאסו עלינו.

המתנגד לתכנית הלימודים

אלחנן לוי, ת״א

מוריה,

אוי לנו ! דור מהפכן כזר, טופח ויחונך
בתוכנו ! הנשמע כדבר הזד? ,על תכנית
הלמודים יחליטו גדולי הדור ומחנכיו, ולא
צוציקים, שטרם נטשו אה סינור אמם.

צביר,ה רפאלי,

חדרה

קראנו את רשימתכם (העולם הזה : 694
״בוז לתכנית הלמודים״ ,וראינו את הצי לומים
י -אבל מד, קרד, לכם? קצצתם אה
נציגנו, והראיתם בתמונה רק את מחציתו:
ועוד הוספתם וכתבתם, כי יעקב ברנד הוא
נצ״ג ביד,״ם בקרית־מוצקין ! יעקב הוא הנ ציג
הנבחר של כתד, ז׳ ירום הוח־״ בבית־הספר
התיכון ״חוגים״ >ע״ש נחום סוקולוב),
בחיפה.

רפאל קרקדאר,

ביד,״ט חוגים, ח-פה

נס מחצית הנציג של נתה מכובדת —
משקלו מספיק.
אמנם, י ש צורך חיוני ב שינוי מסוים
במערך הלמודים, צודקת הדרישה להכנסת
לימוד ספרות צעירה המושרשת בארץ, אך
כיצד נוכל למחוק, במחי יד אחד, את חיי
אבותינו בדורו ת הקדומים?

גדעון אביבי,

)דאית ג מו עב
ירושלים

מענין
שה״צופריסטים״ מוכנים ללמוד
ספרות עמים זרים, אי היסטוריה של יון
ועמים זרים, ותולדות היהודים בגולה —
אינם לפי כבודם. הייתי מציע ל״צופריסטים״
להחליף את השם, ולקרוא עצמם ״ ארגון
חובבי הלמודים הגלותיים בע״מ״ .אל ינסו
לשקר את הנוער, שהנם נגד הלמודים הגלו תיים.
אם הנם באמת נגד למודים גלותיים
— יצאו נגד למוד ההיסטוריה של עמים
זרים.
מנחם יודפתאי, ת״א
יישר כוחכם, על תתכם מקום נרחב
התלמידים. של בעתונכם לתנועת המרי
הנער שחלם, אוכזב בגמר הקרבות, כמו בוער
בארצות אחרות רבות, כי לא היה מוכן, לקחת פוליטית,
ברובו, מבחינת בגרו ת
חלק פעיל בחיינו המדיניים• י ש לקוות, כי
התנועה שנולדה תוכל לשמש, במועצותיה
וכנוס״ה, מכשיר לחנוך הנועד למחשבי־,
עצמית, באם לא יימצא חלילה איזד ,״אפי־טרופום״
מפלגתי, הן מבפנים והן מבחוץ,
שיקה >את התנועה הצעירה תחת כנפי
חסותו.
אשר רימר, ת״א

״אם תהיינה בחירות״
אני מצב״ע בהחלט בעד דוש. הקאריק־טורות
שלו על מודעות הבחירות ׳;העולם

הפרש

! ״קוראת ותיקה״ ,התורמת את
#בסך 1ל״י, לקרן למען הילד.
1:״|11111111:״׳1ן״|:|111ו!*1״1מ!ז׳־*111ן|י|1חי^ן1111ו•1111|,
|1יו1|11ן,111;1״>111,^||11|1811ן|1״׳!1111ן11י״ו!|1״|11

אם יש לי לבחור בין סיביר (ק) ו בין
רבת־עמון (ח) ,אני בוחר ברבת־עמון.
נמרוד בן־יוסן ז, ת״א

אבל מה יעשו המסכנים הרוצים להישאר
רוקה בתל־אביב?
האם חושב דו ש שזה מצחיק, כשהוא
מכנה את דוד בן־גו ריון ״משחרר המולדת,
כיבש השממות״ ?
שמואל רבלפקי, ירו שלי ם

חס ושלום. מי צחק?

רותי 1951 ,
לא ברור לי לפי מר, תבהרו ב״ רו תי
1951״ .האם זו תחרות יו פי? האם כדאי
גם לבהודות לא כל כך י פו ת לשלוח לכם
תמונות?
רות אפשטיין, ת״א

אין זאת תחרות ייפי לפי המובן המ קובל.
נל אשה או בחורה, ששמה רותי,
מוזמנת לשלוח את תמונתה (בצירוף פרטים).
תיבחר הבחורה האופיינית ביותר המגלמת,
ככל תאפשר, את הטיפוס האמיתי של רות .
לא טוב עשה דו ש ש שידך את רו תי
— בהעולס הזהו.
חבר־כנסת (ח״כ עם אנו רוצים שירותי תשתדך עם בחור כ שו ט
כמונו, בלי חכמות ומשקפיים, ולא עם

איזה טיפוס מפוקפק, המרווח 150
תמורת פטפוטים, שאינם מענינים אף ז בו ב
אחד.
אביאל ג ,.מוריר,ק, נתניה

מי אנחוו שנפריע לאהבותיה של רותי?

ישראלים בארה״ב
היתרי יציאה.
למרות ההגבלות במתן
מהארץ, מגיעים מדי שבוע ב שבוע לניד
יורק צעירים ישראלים, ומספרם מגיע עתה
לאלפים. רבים הישראלים השוהים בארה״ב
למעלה כד 4שנים ; למרות הפקודות, כי
עליהם ל חזור ארצה, לא נענו לדרישה והצ ליחו
בכל. מיני אמתלות להסתדר. לא מעטים
הם המשתמטים, המוצאים מפלט בקונסוליה.
חלקם של הצעירים האלה מתאקלם במקום
מושבו, ללא שאיפה מיידית ל חזור.
אבני, ניו־יור ק

מדוע אסור בקונסולוה נזה שמותר בכל
משרדי הממשלה.

רשימת הזוכים כחידון הביטויים
(ג ליון 693 רות שרף, יפו, שדרות י רו ש לים,
רחל ישראל, רמתיגן רה׳ ארל תורוב,
כפר־ויתקין, דאר משה שפיגל; מכמורת,
יצחק כהן, הרצליד״ חוף ים. עדו ורנר, חיפה,
חסן שוקרי, שולמית זהבי, ירושלים, המלך
דוד, מריס קוטנר, תל־אביב, חובבי ציון , 44
אברהם רוזן, נח״ל, קבוצת סעד, ירחסיאר
ציון, יחזקאל שער כתנוביץ, תל־אביב,
אחרוני ביה״ס התיכון החקלאי, פרדס חנה.

השעף
זהו הספור הקצר ביותר שהתפרסם אי־פעם על נערת־שער.
איננו יודעים אם היא אוהבת לאפול עגבניות, קישואים או דג־פילה. איננו יודעי ם
אם היא מרימה משקלות, מנגנת על פסנתר, מרחפת באויר. איננו יודעים מד, שאיפותיה,
מה חלומותיה, מד, מספר הטלפון שלה•
בקיצור: אין לנו כל מו שג מי היא.
התמונה הגיעה בדואר. עדרך־התצלומים שם עליה את חותמתו, המעמד הבין אותת
לשער• ירקא׳ אז נתברר: לתמונה לא היו מצורפים בל פר סי ם לא שם ולא כתובת.
האיש, שיראה את האוריגינל ברחוב (או בראי) ,מתבקש להניע אותה למסור פרסים:

נוספים למערכי״

״העולם הדה״ -מס 696 .

ב העם פורט החודר
״לא באתי להציע לישראל דבר שהיא
לא תוכל לקבלו״ ,חייך הגנרל סר ברייאן
רוברטסון, יום אחרי הפגנות־הזעם של נאמני
מק״י ומם ״ם בירושלים, בתל־אביב ובמקו מות.
אחרים, שלא עוררו הד רב בהמונים.
לוא דייק הגנרל החייכני, היה
דבר
לא באתי להציע לישראל
לסרב.

טות: רשות־מעבר לצבאות המערב ברכבת
המסתננים המפורסמת עזה־חברון.
הפטיש המוזהב. עם זאת נדרשה י ש
ראל בפעם הראשונה להצטרף בגלוי לגו ש
המערבי ולוותר על אי־הזדהות, שלא היתה

תאריך הבחירות: ועדת החוקה,
חוק ומשפט הזדרזה והכינה את חוק הב חירות
לקריאתו הראשונה. אחר שהעניק,1
זכות בחירה אקטיבית (הזכות לבחור בל בד)
לכל היושבים בישראל מגיל 18 ומע
סוף
החודש הזה,
לסוף יוני, ראשית

ייקבע יום הבחירות
יולי.

דו־ש־ח כנסת
(ל שרת העבודה, גול ד״ר
משה סנה
דה מאירסון) :״שחצנית ! ״

אומר :
שתוכל

איש לא השלה את עצמו ביחס למצב.
הממשלה, שהכחישה את הכל והעמידה פני
תם, לא האמינה בעצמה, כי מישהו יקבל
את הכחשותיה ברצינות. המפגינים, שיצאו
להגן בצעקות ובנאומים על עצמאות הארץ,
לא יכלו אף הם לקוות ליחס רציני למדי
לסיסמאותיהם.
העובדה הפשוטה היא: אשלית העצמאות
הישראלית במאבק הבינלאומי נמוגה, כחלו מו
של מעשן חאשיש, ונשארה המציאות,
בה אין איש שואל את ישראל אם י ש
ברצונה להיות עצמאית או לאו.
חצי יום למוסקבה. המשחק החל
בבי קורו הפרטי של האלוף־הדיפלומט משה
דיין, איש נהלל, הנחשב בעיני רבים שר־הבטחון
הבא בממשלה מפא״ית, בהרי השלג
התורכיים. עניניו הפרטיים של האלוף, שלא
נודע עד כה כחובב ספורט השלג, נשארו
לוטים בערפל. אולם, אחרי האלוף, נמשך
ראש־הממשלה אל אוצרות העתיקות הנמ צאים,
במקרה, ביוון, עמוד התווך השני של
אמריקה במזרח הים התיכון.
תורכיה נשארה ארץ מענינת גם אחרי
פרידתה מן האלוף שתום־העין.

״ מ 0ף האליל האפריקאי״ :מפה זו של ״טייס״ האמריקאי מראה את התכנית הצבאית החדשה של ארצות הברית,
המבוססת על שר שרת בסיסים לכל אורך המרחב. הפרט המענין ביותר לאזרח ישראלי: אחד האוירונים במפה מכסה את כל
דרום ישראל. הכוונה לבסיס אשר האמריקאים מתכוננים להקימו בעזה, ו שעובדיו תובעים מעבר חפשי בשטח ישראלי.
קיימת, למעשה, מעולם. היא תצטרך לבחור
בין הפטיש והסדן. הפטיש: דולארים אמ ריקאיים,
שבלעדיהם לא תוכל המדינה להת קיים
אפילו יום אחד. די לממשלת ארצות־הברית
לייב ש את המגבית המאוחדת באמ ריקה
ע״י אי־שהרור התרומות ממס־ההכג־סה,
כדי לשמוט את הקרקע מתחת למדינה
כולה.
אולם הסדן אינו סימפטי יו תר: מסך־
האוירונים במרחב יכריח את הרוסים, עם
פרוץ המלחמה, לפלוש מיד לארץ, להפציץ
את עריה•
מביון שהדולאר קרוב יותר מאשר הטנק,
קיבלו רוב תושבי המדינה את פני הגנרל
רוברטסון ללא התרגשות יתרה. ואח״כ נת קבלה,
ללא התרגשות יתרה החתימה הטכ נית
של שר החוץ משה שרת על הסעיף
הטכני — הוא סעיף 4של תכנית הפיתוח
האמריקאית.
הננסח תחת משבר ־ ב חירו ת
נאום מיקוניס, בהפגנה
חלומו של

מעשן חאשיש

היא ענינה את האדמירל רוברט קארניי,
המפקד נמוך־הקומה והממושקף של הצי
האמריקאי בים התיכון ובאוקינוס האטלנטי
המזרחי. אחרי בי קורו ירדה על איסטנבול אמריקאיים להקה שלמה של שגרירים
באסיה הקדמית העולם הזה .)695
משמעות הטיולים האלה לא נשארה
כל מצחצח־נעלים באנקרה ומבקש
סוד :
באקשישים בקהיר ידעה על בוריה. הממ שלה
האמריקאית החליטה להקים מסך־אוי־רונים
עצום לכל אורכו של המרחב האפראסי עד ממארוקו
(צפון־אפריקה, דרום־אסיד),
גבול הודו. מסך אויר זה יערוך את ההפצ צה
הגדולה הראשונה של פצצות־ענק (ו אולי
פצצת־אטום) במקרה שתפרוץ, באביב הק רוב,
מלחמת־העולם השלישית (נקודת־המוקד
על הדעת: יוגוסלביה
המתקבלת ביותר
הטיטואית).
מפציץ, שימריא מקפריסין, יגיע בחצי
יום למוסקבה, יצטרך לעבור רק 1500ק״מ
לשדות־הנפט של באקו.
המטרה: עזה. בה בשעה שמיקוניס
שפך את מרי שיחו בפני המפגינים בתל־אביב,
ירדו בנמלי מארוקו היחידות הראשו נות
של הצבא האמריקאי, שתפקידן להכין
שדות התעופה הגדולים
ולתפוס את 7
במדינה. הסכם אמריקאי־בריטי מסר לשימו ש
בנ ג ד
האמריקאים את שדות־התעופה של
וקסטל בניטו בלוב, האבאניה ושייבה בעירק,
ו״שדות־מפרק
בירדן, קפריסין ומאלטה
תעופה בקרבת תעלת־סואץ״.
הבסיס הקרוב לתעלת סואץ דמצא במקום
הקרוב לתל־אביב יותר מאשר חיפה: עזה.
דרישת האמריקאים: מעבר חפשי לאנשיהם
מבסיס זה לבסיסים בירדן ובעיראק. בפש
.העולם
הזה״ ,מם 696 .
אל כאשר אחרוני הח״כים, שהוזמנו
הנשיא הד״ר וויצמן, יצאו מהארמון ברחו בות
התברר, כי נציגי כל הסיעות — מל בד
הספרדית, שהופיעה במלוא כחה —
שלושת הח״כים: שיטרית, בן־עמי ואל־מליח
— תבעו לנקוט בצעד ההגיוני הי חיד
לייצוב ממשלה בישראל: פיזו ר הכ נסת
ועריכת בחירות בהקדם .

לה וזכו ת בחירה פסיבית (הזכות לבחור
ולהיבחר) לבני גיל 21 ומעלה, שגילם
מלא ב 31 לדצמבר 1950ו שי שבו בישראל
ונרשמו כתושבים (בכך מוצאים ערבים מס תננים,
ש הו תוו להישאר בארץ) לא מאוחר
מראשון למרס , 1951 דנה במספר חברי
הכנסת השנייה.
ההצעות השונות 201 , 171 , 151 , 120 :
חברים לא נתקבלו סופית. קיימת נטייה
להגדיל את מספר הח״בים ל 151 לפחית
(החלטה על כך נתעקבה עקב הצבעת תי קו)
, .הר צון להרבות את מספר הח״כים
נובע מצורך הסיעות השונות לספק מקו מות
לנציגי הפלגים המהווים אותן. ייתכן
והכנסת שרובה (להוציא את מפא״י וה ציונים
הכלליים) מורכבת ממפלגות רבות
פלגים או מסיעות רסיסים תאשר הגדלה ב מספר
הח״כים.
של הכנסת יהיה
אך עיקר תפקידה
לז רז את אישור החוק, לקבוע את יום
הבחירות.
הצעות הציונים הכלליים לקובעו בראש
חודש סיוון 5 ,ליוני, ומפא״י — ט״ו סי־ון
— 19 ליוני, תתקבלנה רק באם תו חש,
במדד, המקסימלית, עבדות החקיקה
של הכנסת ופעולת ההכנה של משרד הפ נים
— הצריך לערוך את רשימות הבוח רים.
באם תפגר הכנסת בקבלה מהירה
של חוק הבחירות ולא תאשר אותו לפני

ממשלת המעבר: בינתיים צריכה
להתקבל ההחלטה בדבר ממשלת המעבר
עד ליזם כינוסה של הכנסת השנייה. אחר
גישושים שונים (כנסיון הרכבת ממשלת
מעבר פועלית, בלי מפ״ם או מפאיי״ת
— ציוני ת כללית) נראה במציאותי ביו תר,
להפוך את הממשלה הטרום משברית
לממשלת מעבר. אך להחליף בה, במידת
האפשר״ את שר הפנים, משה שפירא.

שלמה לביא
אתה מנוול ! ״
סנה :״שתוק אידיוט, מטומטם !״
לביא :״מנוול
סנה :״פארח!״#

;המשק
!נבו שלהכלב
שונות הן הדרכים לפופולריות. ההיס טוריונים
של יוון העתיקה מספרים, שאחד
הפלופונז,
הגבורים שהצטיינו במלחמות
אלקיביאדס, שחפץ בפופולריות, קיצץ את
זנב כלבו, שהיה יקר ומיוחד במינו. מגהל
אגף העורות והטקסטיל, במשרד המסחר
שהיה מי והתעשיה, אלכסנדר אשכנזי,
מנהל מחלקת החשבונות במפעל ״אתא״,
ושר,ושאל ע״י יעקב גרי במחיר של דולאר
לשנה, נעשה מיד פו פולרי בשל התכנית
החדשה שלו בשיטת הנקודות, ששודרה לפני
ז מן ב״קול ישראל״.
אלכסנדר אשכנזי, לאחר שעשה ימים לעבד ספורים ב מ שרדו החדש ,״הספיק״
י תר במהירות ולשדרה
תכנית חדשה,
ב״קול ישראל״ .התוצאה עלתה על כל
המשוער. הצרכנים התנפלו על החנויות
ורוקנו את הנעלים ומצרכי ההלבשה.
שר המסחר והתעשיה, יעקב גרי, לא
היה כנראה מבסוט ביותר, מזריזו ת היתר
של עובדו החדש, והתכנית שעמדה לצאת
לפועל לפי השידור, בסוף *החודש הזה,
נגנזה.
אמנם לפי שעה לא יחולו שינויים ב שי טת
ההנעלה וההלבשה, אבל ״תכנית אשכ נזי״
זכתה בפרסומת עגומה.

ביצי ב חירו ת
אחד העתונים, של מערכת בישיבת עוד לפני המשבר הממשלתי, התעורר ויכוח
בין החברים על הנושא: ד,תה,יינה בחירות
עוד לפני סיום תקופת הכהונה של הכנסת,
או לא תהיינה. הסופר הפרלמנטרי התייחס
בשלילה גמורה, הסופר המדיני תמך בדעתו
ואילו הסופר הכלכלי קבע בבטחה: תהיינה
ביחרות בהחלט, וזה בעתיד הקרוב.
— האם י ש לך אסמכתה לכך י שאל
העורך הראשי.
— כן, התרנגולות נצטוו להגדיל את
פריון העבודה.

החיכוכים האישיים בין שפירא לב. ג׳.
ימנעו שיתוף פעולה במשך החדשים הבאים
ובמיוחד, שתחת ר שו תו של שר הפנים
הדתי — מחלקת הרישום, האחראית להכ נת
פנקס הבוחרים. הטינה האישית לש פירא
עלולה להביא לחילופין. כלפי חוץ
ייראה סילוקו של שר הפנים, שו תף קו אליציוני
נאמן משך שנתיים, מגוחך ביו תר
— דבר שיפריע לפנחס רוזן או יצחק
גרינבום, מי שהיה ש ר הפנים בממשלת
ישראל הזמנית ואחראי להכנת הבחירות
לכנסת הראשונה, העומדים לקבל עליהם,
לפי השמועה משרד. זאת — מעשות כן.
באם תוקם ממשלת מעבר, ללא שי תוף
הדתיים (לשם כך מספיק שמפ״ם,
למשל, תימנע מהצבעה ואז מפא״י, הפ מאשר)
רוגרסיביים
והספרדיים יהוו רוב
הוחש חקיקתם של מספר חוקים, שאינם
שירו ת הנשים הד לר
צון הדתיים, חוק
תיות בחקלאות זביטעברות, חוק שויון ה אשד,
וחוק שעות העבודה והמנוחה.

(לד״ ר

סנה) :

״ מנוול,

הפגנה

אנטירוכרטסונית,
אשלייה של עצמאות

כת״א

בכל שנה ושנה, בתקופה הנוכחית, בשל
הירידה ד,עונתית בתוצרת הלול, מפחית
אגף המזון את מנת הביצים למינימום.
ההסבר הרשמי — אגירה לקראת חג הפסח.
אמנם, לפני שנתיים וגם לפני שנה, נתברר
שהצרכנים נשארו ללא ביצים בחג הפסח.
וכיצד ״התנדפו״ ״ביצי האגירה״ ,לא נת גלה
עד היום. גם השנה, כשהמפקח על
המזונות עמד להפחית את מנת הביצים,
הוצא מהגניזה ההסבר על האגירה. לפתע
— סטופ! הצו שנמצא על שולחן המפקח
על המזונות, להפחית את מנת הביצים,
* ׳מוכה־שחין,

באידיש.

בםד ־ נ ר.
נגנז והמנות נשארו כשהיו. הסופר הכלכלי
הסיק את המסקנה הפשוטה — תהיינה
בחירות.
בינתיים הוגברה האספקה ללול. התר נגולות
יטילו יותר ...ייתכן שיקצצו פה,
ויקחו בהשאלה, אבל מנת הביצים במקומה
תעמוד. לאחר הבחירות י חזירו.

וג בוג 1ת
פרעות עדי 1יבוטי 1סקי
יוחנן באדר, ח״ב חירות העירני, הגיש
לנשיאות הכנסת מכתב התפטרות חתום
ע״י ערי ז׳בוטינסקי, שפרש מסיעת חירות
בכנסת, תבע את החלפתו בנציג חרות.

32מ ליון האזרחים
תחת שלטון עברי.

ב שויון

זכויו ת גמור

בחירות הקיץ תקבענה את מידת ר,ת מיכה,
בה יזכה ז׳בדטינסקי הדוגל במע־צמה
ישראלית, פרו־מערבית ודמוקרטית.

הגוד הידוק
״התקוממות
בן־מפא״י, דור
כשקרא בעתון
דשות המפלגה״
פון לתל־אביב.

המשתמטים״ ,העיר בלעג
שני באחד ממשקי העמק,
על כינוס ״התנועה לי־תח־
(׳מפא״י) בכפר ׳הירוק, מצ
״ציונות״
,בלי׳ אידיאלים
ספקות מעיקים.

״מיוקרים״,

לולה, להעלות אחדים
בסולת הנעשרות.

בלי

המפלגה, שהמחסור בנוער הורגש בה
מאז ומתמיד, כמו בכל מפלגת־שלטון, פת חה
לרווחה את שערי ר,עליה לפני צעירים
הגיעו ותפסו מ שרות מפתח
אילה. ר,ם
בכמה משרדים ממשלתיים (בעיקר במנגנון.
משרד החוץ בארץ ובחו״ל) ,טיפסו בסולם
רו מנו״ המפורסם) ,הגיעו
(״בית הצבא למשרות שאיש מהם לא היה יכול לחלום
עליהן — לולא פנקס המפלגה ושכבת
הגיל הצעירה•
אולם הגולם י לא הסתפק במועט. במ

צבא

לאן ל טו ס *
״אם מבקש אתה לבחור לעצמך מקצוע,
חלוצי ויפה בתכנו, נחוץ ומועיל למדינה,
נושא פרי וברכה לבעליו — פנה אל אחת
מלשכות הגיוס ושאל פרטים על הלימוד
בביודהספר לצוות־אויר...״
מפי מודעות אלה, שהתפרסמו בעיתונות
מטעם׳ משרד הבטחון, נודע לאזרחים הת מהים
בפעם הראשונה, כי י ש צו ר ך במועמ דים
לט־ים. בה בשעה שבכל העולם מצטו חיל־־,אויר, שערי פפים
המתגייסים לפני
פונים עורף לשערי ח־ל־ד,רגלים וחיל־הים,
שונה המצב בארץ. בארץ קיימת משיכה
רבה לח־ל־הים, לחייל־ד,שריון, לנייפיס, אך
ההרפתקני, לענף מעטים מדי המועמדים
המענין והמרתק ביו תר של מערכות הצבא :
הטיס.

זאב
ז׳בוטינסקי, בן
ערי
ז׳בו׳טינסקי, מהנדס ומת״מטיקאי נמוך ק ד
מה ומשופם, ביקש להכיר אותו כח״ב
בלתי תלוי, המהווה סיעה בפגי עצמו.
ז׳בו־ערי
לרביזיוניזם
: חזרה טינסקי, מי שהיה נצע ביתר בארץ יש ראל,
מצא כי תנועת החרות׳ הפכה תנו עת
מולדת טיפוסית, החיה על העבר, חס רת
מדיניות ברורה, סוטה מהרביזיוניזם
המקורי — אבי אצ״ל וחרות.
לתביעתו — אקטיביזצ־נענה
כשלא

— הפעלת התנועה לקביעת עמוד, בש אלות
יסוד בדת • ,מדיניות חוץ וכלכלה,
החליט לפרוש מהסיעה•

האם שונה׳ הנוער יליד הארץ ־ מבחינה
זו מכל נוער אחר בעולם? אין ספק שאפש־שר
להסביר חלק מן הבעיה ע״י נסיבות
חיצוניות: בכל העולם יש זכויו ת יתר
(משכורת, מדים, משטר) לחיל־האויר, נעו־מת
חיל־ר,רגלים — דבר שאיננו קיים בצד,״ל,
בו הקפידו למן הרגע הראשון על שווי־זכויות.
אך ברור שאין זו התשובה העיק רית.

מאמציה האופוזיציוניים של חרות
מביאים רווה פוליטי לציונים הכלליים —
אך לא לתנועת החרות, שתפקידה נסתיים
יוד,מסרבת לחזור לרביזיוניז ם העושה רביז יה
מתמדת של מצב העם ואחר בדיקה
קובעת את מטרות העתיד של עם ישראל.
כאשר חרות התחמקה מהכרעה בדבר
התקשרות עם המערב (הצעת קוק־ז׳בוטינ־סקי
לברית צבאית עם ארד,״ב) פרש סו ץ
פית.
לדעת
ז׳בוטינ־מעצמה
עולמית:
סקי לא יתקבל מכתב ״ההתפטרות״ שלו,
כיוון שהוא חסר תאריך ומופנה למוסד
שאינו קיים כלל — האספה המכוננת.
גם ח״בים אחרים סבורים שמכתב זר, ש מפא״
,וחרות החתימו את ח״כיהם עליו,
כדי לאפשר החלפת חברים בשעת הצורך,
לא יתקבל.
במשך ארבעה, חמשה החדשים הבאים
ישב ערי ז׳בוטינסקי, כנראה, כח״כ בל תי
תלוי, רביזיוניסט המצפה להצטרפותם
של רוב חברי סיעת חירות (ובוודאי —
הלל קוק) אליו.
ז׳בוטינסקי שהוא חניך המערב (צרפת,
אנגליה) מדמה את ישראל לאריה״ב ברא שית
המאה ד 19 ראש ג שר ביבשת
ריקה, בטוח בהפיכת המדינה, ברבות הי מים,
למעצמה עולמית במרחב, בה יחיו

״לטוס?״ שאל צעיר בקפה פינתי בתיל־אביב,
בזלזול, כשפנו איליו חבריו .״לאן?״

התנועה חייה על העבר
י הגדרה זו, עם כל שנאתה, מבטאה את
יחסו של אותו נוער מפא״יי, קטן בכמות
אך בעל משקל איכותי, שנולד בתקופת
הבראשית של המפלגה, שער, שמפא״י היתד״
עדיין, תנועת פועלים חליצית, שהאמינה
חלוציות,
(הגשמה,
באידיאלים מסוימים
עבודה עברית).
אלא שנוער זה נדחק לפינה ע״י נוער
שונה לחלוטין — בן התקופה המאוחרת
של המפלגה, שחדלה להיות תנועת המונים
חלוצית, והפכה יותר ויותר לאגודה מק צועית
של ״׳מנהלים״ — מנהלי הממשלה
והסוכנות, מנהלי חברות־הענק הכלכליות,
מנהלי התעמולה והבטחון. אגודה זו היתר,
זקוקה לנוער — ומטבע מהותה משכה
אליה סוג מסוים מאד של צעירים.
הצעירים
״שלטון כלי חכמות״.
סיומקה״ לי שתוארו כה יפה ב״קרא
(איברלנדר הפקיד) ,נשאו את עיניהם (כד בלי

שלטון
ברי אחד ממתנגדיהם) אל
חכמות פירו שו — בלי ובלי חכמות״.

תשבץמ56 .
מאוזן ) 1 :אגוד; )6בגלילו התפטרה הממ שלה;
) 9אות עברית; ) 10 ממין אהד; <12 חוח
(ישעיה ל״ד 14 עץ המכיל חמרים לעבוד
עורו ת; ) 15 רצון עז לאכול; ) 17 תינוק; ) 18
ירק בעל שור ש מעובה; ) 20 בן אור; ) 21 פה
היה; ) 22 נבונה; ) 23 מחצית המחצית; )25
חומר מינרלי; ) 27 תחום; ) 29 נתינה ללא תמורה;
<31 אדמה גועשת; ) 33 מסילה; ) 35 חלקיק
האטום; ) 38 לא מחולק; ) 40 זויתף )41 זהב;
<42 בגד; ) 44 מצד אחד; ) 46 כסיל; ) 47 בשר
צלוי; )49 צבע; ) 50 זד; ) 51 הכחשה ( קיצור);
)53 רענן; ) 54 רגיל לצרוח; ) 55 אבות האומה
המבקרים בסוכות (לפי המסורת).
מאונך ) 1 :גבור יוני אגדתי; ) 2הפסד; ) 3
מהר; ) 4חוק; ) 5פרו ט; ) 6שהנשמה באפו;
) 7התחיבות; ) 8גאות התרנגול; ) 11 אבנט;
) 13 מלמעלה; ) 14 בשנה שעברה; ) 16 נותן צל;
) 18 מידת אורך; ) 19 תהילה; ) 24 מחוסר אמצ עים;
) 26 מטוב הארץ; ) 28 על הגב; ) 30 מנהיג
ערבי; )32 מכה חזקה; ) 34 עיר גדולה; ) 36
.סור מסדרי המשנה; )37 קומץ קטן; ) 39 מאוחד;
) 43א ביון 4 5מסכת במשנה; ) 46 נמהר;
.) 48 מגלגולי הארבה; ) 50 התקוממות; ) 52 מלת
הסכמה; ) 53 הצעירים שבמשפחה.

מהם

כמד,

שלבים

וזהו, כנראה, העוקץ. שטחה הפעוט של
המדינה, וניתוקה המוחלט מן המרחב הסובב
אותה, משפיעים לא רק על כלכלתה, על
סיכוייה לעצמאות. הם משפיעים, קודם כל,
על נשמת הנער הגדל בה. הטיס מפתה
במדינות, המקיפות מרהבים גדולים — ברית
המועצות, ארצות־הברית, חבר־העמים הברי טיים
— ואינו יכול למשוך אדם שכל עולמו
משתרע מטבריה עד חיפה, מאילת עד תל־אביב,
מרחק שאפשר לעברו בקלות באופנועי
ואף באפניים.

רוצת הזמן גדל התיאבון. הוא קם על
יו צרו: דרש דעה בקביעת קו המפלגה,
משרות חשובות יותר במנגנ׳ונה.
כשנתכנס הכינוס של ״התנועה להת חדשות״
,לא נבהלה צמרת המפלגה, שה כירה
היטב את לקוחותיה והתמחתה זה
מכבר בריסון נוער מסוכן יותר. אחדים
מן הראשים, וביניהם ראש הממשלה עצמו,
חשביו, כנראה, להשתמש ב״תנועה״ ,כדי
לבצר את השפעתם האישית ,,על ח שבון
הכת הרחבה יו תר השולטת, למעשה, במפ לגה.

הי0

הנשמה
— בעיר. אם רתחו צעירי
הקיבוצים, שחה־ ,להם, כי כמעט כל מב שריה
הקולניים של ד,״התחדשות״ הם צעי רים,
שערקו מן הקיבוצים, נמנעו מקרוב
לחזית, חיפשו וימצאו חיים נוחים בעיר —
הרי וותיקי המפלגה חייכו .״נמצא להם מ לעשות״
,אמרו. ורצה הגורל, נמצא המוצא
האידיאלי לימרץ להעודף של הצעירים חסרי־הסבלנות
; מלחמת־הבחירות הקרובה, הע
הפלא
השט
שהיתר,
״אטלנטיק״,
אנית• התיירים
צריכה. ל חזור מאלכסנדריה, אחרי 6ימים,
כדי לקחת את התיירים, שנשארו בארץ
— לא תחזור. הסיבה: התיירים לא נש ארו,
הם החליטו, כי שהיד, של 6שעות
בישראל עדיפה על שהיה של 6ימים

פ תרון תשבץ

מס5 7 .

מ אוזן ) 1 :גר שווין; )6עוגב;
ס!) י תור; ) 12 סתיו; ) 14 גלו; ) 15
טור; ) 18 מלילה; )20 תם; ) 21 אן;
) 23 עלש; ) 25 ביב; ) 27 קמף; )29
סדר; ) 33 שני; ) 35 דו ש; )38 קיץ;
) 41 תל; )42 יב; )44 צפלין! )46 נני;
) 49 ווט; )50 שו תף; ) 51 פלנל; ) 53
ד,ידן; ) 55 בו רודין.

)9נטו נגה;

)22 עוג;
מלך; ) 31
) 40 דו ב;
ץ <4ותק;
נאד; ) 54

מאונך ) 1 :גוסטאב; )2שניר; ) 3ו טו;
) 4וו; ) 5מלי; ) 6עו; )7ו רן; )8ברחמם;
) 11 תולע; ) 13 תוניס; ) 14 גלגמש; ) 16 גת ;
) 18 מול; ) 19 הלם; ) 24 שלד; ) 26 בדק; )28
פנדיט; )30 כותנת; ) 32 בית מלון בת״א; ) 34
יון; )36 שליפין; )37׳ויולה; ) 39צ פון; ) 43 בת;
)45 לולב; ) 46 נודד; ) 48 קפד; ) 50 שאו! ) 52
לן; ) 53 נר.

פדם־ם לפו תר־ תשבץ 56
שושנה 1וי הוד ה גרוס, רח׳ י״א , 11 ,קרית״חיים.
הרטמן יהודית. שלמה המלך ,66 ,תל־אביב.
ישראל לבקוביץ, רחוב הזיתים , 16 רמת־גן,

,העולם הזה״ ,מם 696 .

במדידה
התלונות :

סדורי

עגינה

בלתי

בה. בין
מתאימים.
כשתגיע לחיפה ב־ 1למארס אנית ה תיירים
״א. ק ,אינדפנדנם״ בנסיעת הבכו רה,
שתארך 53 יום ותוביל 510 תיירים,
תעמוד אהבת־הדולאדים של המדינה ב מבחן
שני. יתכן שהפלא השט הזה, שב נינו
עלר 25.000.000 ,דולר, יזכה בקבלת
פנים מלבבת יותר.

האניה היא א־כף של פלא־ טכניקה
־נוחיות: ארכר 205 ,מטר, יש לה 8ספי-
נים, היא מסוגלת להסיע 1000 נוסעים
ו־ 5280 טון משא. בנוסעים ובמשא מטפ לים
500 קצינים ומלחים• לבטחונם של ה נוסעים
מחכות 12 ספינות הצלה, עשו־יות
אלומיניום, שקבולין 1570׳ איש ; אולם
תיאטרון בעל 150 מקומות, בית קפה ע״י
הברכות, חדרי תצפית 2 ,חדרי משחקים
לילדים, כפריה, מכון ליופי, בית מסחר
ספרים. כל המוסדות הללו מסוגלים לנוע

במהירות מפתיעה של 22 קשר
74,8ק״מ) לשעה.

משבט
״שלרב טוב״
״הלכתי לטייל ברחוב סטנטון עם בחו רה•
פתאום בא שמעון אשרף, נתן לי
סטירה, ודקר את היד הימנית שלי פעמיים
בסכין!״ התלונן בתחנת המשטרה, בעיר
דייג בן
התחתית בחיפה, יצחק שווישה,
,22 כשידו זבה דם. בעקבות תלונה נתבע
אשרף לדין באשמת תקיפה וגרימת חבלה ׳
.המורה.

הסליחה מצד הורי הנאנסת, קם הנאשם
והודה באשמה :״כן, אני עשיתי״ .ערך
השופט הפסקה ושאל את הנאשם ״אולי
.תתחתן עם הנאנסת, שכה רצית ב ה? ״
ישבו הנוגעים בדבר לטכס עצה. עורך
דינו של הנאשם, עמל ויגע לסדר חופר,וקידושין, בהקדם. והנד, מתברר פתאום, בי
הבחור שמעון אהרון, בן ,23 הוא כבר
י על לאשר״ אך מוכן לגר ש את אשתו, ול שאת
את הנערה. .כשעמדו אחר ההפסקה
כל הנוגעים בדבר בפני השופט שנית,
העלה התובע טומקוביץ את השאלה: טוב
ויפה, אבל מכיון שגיל הנערה רחוק מ־
, 17 יהיו אלד, נשואי בוסר, אולם מכיון
וניד:,אשם כבר הודה באשמה נעשה המש פט
קל, ומכאן התקדם הכל בקצב בזק.
אין בורך בעדויות. הנאשם נמצא חייב,
.וכשנשאל ע״י כבוד השופט מד, יש לי
להגיד אמר :״אני רוצה, להגיד דבר אחד,
כשבא יצר הרע לא יודעים מה שעושים׳׳.
פסק־הדין: שלוש שנים.

צדקה תציל ממות
האב זיוסמן ושאר בני המשפחה עמד־יאמרו
תהילים בבית הכנסת בעבור בנם
ואחיהם אליעזר. בה בשעה עמד אליעזר,
בן ד 19 צעיר הגון שומר־מצוה ומחפש
את המחר, בפני השופט קסן, לתת את
ר,דין.
היא אהד משמונה בנים .־ מקום מו שבו
הקבוע ירושלים. אלא שהחליט יום
אחד לשנות. את חייו החדגוניים, ולחפש
לעצמו י עתיד חדש במקום חדש. הוא בחר
בפתח ת־ ה• ארז את חפציו, טליתו וס־דורו,
:סע מערבה. שם, בפתח־תקוה, קווה למ־

קומה, שהובא השבוע בפני ביה״ד למני עת
סכסרות והפקעת שערים בחיפה באש מת
״תלישת נקודות, מבלי לתת תמורתן
מצרך מוקצב״ .״לא טוב משטרה !״ צעקה
בקול צרוד אשתו, המחזיקה תינוק שחום
שער בזרועותיה. השופט הזהיר את האשד״
כי באם תתפרץ שנית, יפקד להוציאה מאולם
בית הדין — וזו נשתתקה, כשהיא מעי פה
מדי פעם נלבטים שוטמים אל השוטרים
שי שבו לידר.
״הלכתי בתלבושת אזרחית ל שי כון קוד פדר״,
רני
ביחד עם מפקח המשטרה
כיפרה, בעדותה שוטרת שחרחורת, נמוכה
קוימה. נגשנו אל אדם שאת שמו איני זוכ רת
,׳והמפקח אמר לו שיכנס לחנותו ע ל
הנאשם, ושיציע לו 10 דפי נקודות הל בשה.
את הדפים סימן המפקח ע״י דקירות
כיבה. עמדנו מי־׳ל החנות והסכמנו עם הש ליה,
כי יעשה סימן בכובע, ברגע שהצליח
למכור לנאשם את הנקודות. השליח נכנס
לחנות זלאחר ז מן קצר נפוף בכובעו. גב־נסנו
לחסות הנאשם, מצאנו את הנקודות
ועצ מו תו.
״יש לי חנות גלנטריה וכלי בית״ ,סי פר
הנאשם.
10 ילדים ואין לחם. יום אחד בא
אלי אדים, בן קור תי, ואמר לי :״אתה רו צה
לקניות נקודות?״ אמרתי :״למה אתה
מוכר או תן׳״ ענה לי :״יש לי 10 ילדים
ליו : אמרתי בבית ואין לחם לאכול ! ״
״טוב, תשאיר את הנקודות, אחשוב, ואגיד
לך בבוקר. לא דברנו על מחיר, וגם לא
שלמתי לו כסף. אך פעם לא קניתי נקי־דוה
גם לא יודע מי מוכר נקודות ואיפה.״
התובע מדגיש, כי הנאשם נתפס בתקו פה
שאחר הכרזת המלחמה של ראש הממ שלה
על השוק השחור. תקופה, בה נם־
צא׳ כל האמצעים לחמול הספסרות כשרים.
למשטרה הגיעו ידיעות, כי הנאשם עוסק
במסחר נקודות ...לאחר דיון קצר, החליט
ייב את הנאשם במתן ערבות עצמית בסך
30ל״י, למשך חצי שנה.
״אברהם אדרי איש טוב מתפרצת ל פתע
אשת הנאשם, שעה שהוא יוצא שחוח
קומה מפתח בית הדין — וממלמל בזעף.

טרה יש׳־אל. בכספי חסכונו פתח לו בית
מלאבד. זעיר לתקוני שעונים, .הוא טוען :
לפני יומיים בא אלי אדם ושאל: אתה
יד-ד של ברית ה מועצו ת? עניתי שכן• אז
פתח בצעקות: פושע מלחמה! וקהל ר בי
התאסף סביב. את אותו אדם אינו מכיר.
אולם אשתו עבדה במסעדה סמוכה למסעדת
הו־כבת שאותה נהלתי. מעולם לא קרעתי
״תחת שלטון
את תעודת המחלה שלה,
דרוסים אין קורעים ניידות סתם ככה!״
יתכן כי לפי הרשימה שיל העובדים, הגיעה
תורה לצאת לעבודות צבוריות, שהיו ב בשטחי וחוקיי מקובל
אותה
שעה נוהג
הכיבוש הרוסי, שכל אזרח לקח בהם׳ חלק.
״הייתי חייל בצבא האדום, נלחמתי לשח רור
אח־ מעול הנאצים. התחלתי כפועל
פשוט והודות לעבודה מסורה ונאמנה עליתי אכלו לדרגת מנהל שתי מסעדות, בהם
למעלה מ־ 3000 פועלי רכבת. לא השתמטתי
מעבודה — מלאתי את חובתי למדינה שמ־הסותה
נהניתי.
טוב. היה לי
בי השכם והערב
כאן מלאתי את
בצד,״ל, ונפצעתי

השעון המעורר איננו. ליד תא
הטלפונים בקומה השניה של בית משפט
השלום חזרה ונשנתה הסצינה בין השנים.
העתונאים — (באי־כח ״קול־העם״ ו״חרות״
דוקר ).מנסים לפשר. פועל הרכבת מתחיל
להתרכך — סוף סוף שמע את הדבר רק
מפי אשתו. אולם השען עומד על שלו — -
משפט יהיה ! יש לו עשרות עדים שיעידו
.לטובתו. אם יהיה צורך יכתוב גם לרומניה
פרנסתו
׳לידידיו ויקבל אסמכתות משם.
נהרסת והולכה, ופלונית, לק־חה, שהבטיח־,
להביא שעיון מעורר לתיקון — לא באה.
״לא קראתי לו פושע מלחמה !״ הצהיר
במפתיע פועל הרכבת בפני השופט בירו ר
המשפט נדחה לתחילת החודש הבא. השען,
הבטוח בצדקת מעשיו, תובע מהמשטרה, כי
תפתח בבירור עצם האשמה נגדו. אלא שה דבר
בלתי אפשרי מבחינה חוקית: חוק
השמדת עם (גנוסייד) לא חל על שטחי

אוברול ב חוד

א. ק .״אינדפנדנם״ ,אנית פאר אמריקנית
תיאטרון — 74ק״נז לשפה
״אינני מביר את שמעון אשרף, לא
הוא שדקר אותי, לא הוא אשם בענין ! ״
הצהיר, לאחר שנשבע, יצחק שווישד, בע דותו
בפני שופט השלום.

צוא

כתוצאה משינוי עדותו נעצר המאשים
שווישה באשמת מתן עדות שקר, והנאשם
אשרף, יצא זכאי.

מה עושה בחור הקרוב והמבין בעניני
דת במקרה כזה י הולך לבית הכנסת ו משתמש
בספסל למשכב בלילות. בבקרים
הולך לחפש עבודה. כנראה שהמזל לא
האיר לו פנים, ופתח התקוה נהיה קלוש
כיותר — עבודה לא נמצאה אבל לאלי עזר
יש קיבה, והקיבה דורשת, ואם אין
קמח אין תורד״ ותורה מוכרחים שתהיה,
ובבתי הכנסת יש קופסאות צדקה. כידוע,
צדקה תציל ממות• ומי נזקק ביותר לצד קה
בשעה רעה זו׳ אם לא אליעזר במצבו
הקשה י

הדמעות זולגות 17 .שבועות ישב לדין הובא השבוע שווישד, בתל־מונד.
בבית המשפט המחוזי בחיפה. ישם גילה
את סוד שינוי עדותו•
״בא אלי ר,ביתד, שמעון אשתף,״ מספר
שווישה כשדמעות זולגות מעיניו, ומבקש
ממני שלא אלשין עליו. מבקשת גם אשתו,
שלו. אמרתי: כבר ספרתי
וגם הילדה
במשטרה. אמר הוא: זה לא כלום. יש
עוד שו׳פט. ואני מה אני יודע? ״יש לי לב
טיב. ושקרתי לשופט.״
לבו הטוב עלה לשזוישה ב־י , 4חד שי
מאסר מיום מעצרו, אולם כפי שהתביר
ישב יצחק שווישה בכלא שבוע יו תר מצפי
שפסק לו השופט...

כשבא יצר הרע
בדלתיים סגורות, בפני השופט, ד״ר קסן
והתובע בני מין טומקוביץ, עמד התימני
אהרון שמעון בן .23 האשמה — אונס
נערה תימנית. גילה — .14 מודד, באש מה?

המשפט נמשך בעצלתיים וביו מו השני
הופיעו הורי הנאנסת בדרישה: כב׳ השו פט
מתבקש לסלוח לנאשם ולשחררו. הם
עצמם נכונים לשבוח ׳וסלחו לנאשם. הפצוי
היה 50ל״י. שקבלו מאת האנס. לשמע

עבודה. מיד עם רדתו מהאוטובוס,
הפגע הראשון — מזודתו נגנבה ממנו,
כל חפציו. אליעזר נשאר לבדו, מחו עבודה,
בלי בגדים•

״פושע מלחמה ! .קרייגס פרברכר !״ בק עה
קריאה מחנותו של שען בקצה רח־ב
הרצליה בחיפה. לקהל שנתאסף במקום הם־
׳ביר פועל רכבת לבוש אוברול כחול בהת רגשות
גו בר ת והולכת, כי בעל החנות איני
אלא ...פושע מלחמה רוסי.
״את אשתי גרש באכזריות לעבודות
כפיה!״ סיפר המאשים. הדבר אירע בצ׳רנו־ביץ
בשנת . 1945 תחת שלטון הרוסים. אשתי
עבה־ ,במסעדה השייכת לטרוסט מסעדות
הרכבת, שאדם זה שימש בהן מנהל־עבודה.
יום אחד חלתה אשתי במחלה אנושה וקבלה
חודש חופש מחלה. השען הוציאה מהמטה,
פתק החופש, וציווה להכניסה את קרע
לקרון בהמות שהוביל שיירת עובדי כפי־האיש!
אני אביאו
זהו

לדונבם.
לדין!״
״נפצעתי ב קרבו ת! בעל החנות,
חייל משוחרר, שרת במשך שנתיים במש־
הארץ פסנתרים צברים
הצלחה לפסנתרים
(״קול ישראל״).
מישראל יצחק

שוכב על הנוכח

בלונדון.

רולף, נהריה

התימני פנה לנהג בבקשה לעצור, מא חר
שברצונו לבדוק, באם העגלה על הגג
בסדר ולא נחה דעתו עד שעלה בסולם
פניו :
וירד, כשחיוך מלא משתפך על
״התינוק בעגלה. י שן מצויץ הבקר״)

מזל דוקרני
תוך דין ודברים נדקרו האחים מזל
בבטניהם ע״י האחים טניאס ...שני האחים
אחרונות״)
;״ידיעות
נעצרו. הדוקרניים חוה דינזנט, ירושלים.

1ה 1ז את עצמך

התחיל אליעזר נעזר באותן הקופסאות,
שכתוב עליהן ״צדקה תציל ממות״ .לבב׳
השופט סיפר ׳באריכות, איך הוציא בעז רת
סכין מקופסה אהת 450 פרוטה, מקופ סה
אחרת לירד. שלמה, וסכומים שונים
מקופסאות אחרות. ובמשך כמד, זמן ,׳כעת
שחיפש עבודה, גילה. כי קופסאות הצוק״,
מצדיקות את קיומו, עד שנתפס.
על פשע צריך האדם לשלם, והשופט
קסן פסק .,כי שנה תמרק את עוונו של
אליעזר, ואם ישנן את הפסוק ״ובעצת
רשעים לא תלך״ ,אולי יצא בעוד שנה
אדם י שר — גם אם ישב בתא אחד עם
עשרות גנבים, אנסים, ופושעים למיניהם.
פשעים ברובוקסיוו ג דו ד

תמונה זו צולמה בעפולה כ־ .0.2קורא
ראשון לסוכו ״העולם הזה״ (חנות
התחנה המרכזית, יזכה בפרס של 2
בשבוע שעכו־ זיהה את עצמו יוטה
סלומון, חדדה.

שיזהה את עצמו, ויפנה
״פלס״) בעפולה, ע״י

מיינגרטן, רחוב הרברט

— ״זד ,׳פרובוקסיון גדול התמרמר
אברהם אדרי, מארוקאי צמוק־פנים וגבה־

״העולם הזה״ ,מס 696 .

שם, אולם אשתי הפצירה
שנעלה ארצה, ועליתי. וגם
הובתי באמונה — שרתי
בקרבות.״

רק הסמלים
מימי הנאצים.

הוחלפו: השוטרים, המסיירים ברובע היהודי של מייל שטראסה עודם לובשים
רק צלב הקרס הורד. ליהודים אין זה מפריע. השלם האידישי אומר: משלוח זוב׳

תוססים. כפי שסיפר לי אליהו לבנה, קונסול
ישראל במינכן, תיפסק תנועת ההגירה היהודית
מגרמניה בעוד חצי שנה ; אך אנשי העולם התח תון,
כנראה, י ש ארו בכל זאת גם אז. אמנם נערכת
בדיקה או חקירה בעברו של המועמד להגירה,
אבל מעמדם של אנשים אלה מבוסס ביותר, והם
אינם נוטים לנטוש את אשר השיגו בעמל רב.

ימי הזוהר של מינכן: אחרי עלית הנאצים לשלטון, ב־ , 1933 הפך סרתף הבירה
במינכן מקום קדוש בגרמניה, והיטלר עצמו נהג לנאום שם פעם בשנה, בפני קהל
אוהדיו. בשנת 1939 התפוצצה פצצה גדולה במרתף — רבע שעה אחרי שהפיהרר
הפמליתו עזבו את המקום. מינכן נשארה קודש הקדשים של התנועה הנאצית —
מקום שהנאמנים הרבים עולים אליו לרגל, מראים אותו לילדיהם, מזכירים ונזכרים
בימים הגדולים והמזהירים של הגרמנים. ועתה יש להם אפשרות לקוות לכך בגלוי.

במשך חדשים רבים קיימת רכבת־מחתרת מישראל לגרמניה — הגירה מאורגנת
של יהודים, החוזרים למינכן ; מטרתם לעשות, הון בשוק השחור הגרמני, או להשיג
שם ׳ויזות לאמריקה. העולם הזה הטיל על כתב מיוחד — רפאל אפרת — לערוך
דו״ח תמציתי על מצבם של יהודים אלה, במולדת הנאצים. להלן הדו״ח והתמונות
שהמציא ממינכן :
״מייל שטרסאה!? הרחוב השני מכאן, שמאלה״ ,ענה לי השוטר בגרמנית,
וסקרני במבט חודר .״אבל לא כדאי לך להכנס לשם עם מצלמה כזאת...״

תפקיד פטריוטי, אנשים אלה יהוו, ול מעשה
הם ׳מהווים כבר היום, בעיה סוציאלית
חמורה מאד. כל השוק השחור, למשל, מנוהל על-
ידם. כאשר הטילו מוסדות הכיבוש האמריקאיים
מס גבוה על קפה, הפך מצרך זה ליסוד מיסודות
חיי מי־ל שטראסה. הקפה מוברח מאוסטריה והגר מנים
קונים אותו בחפץ לב, על אף ההבדל הקטן
במחיר. קניה בשוק שחור פירושה הפסד לכוב שים,
לכן היא נראית מעשה פטריוטי. ולגרמנים,
בענין זה, לא איכפת מיהו העוזר להם בתפקידם
הפטריוטי — הם מוכנים לשתף פעולה אפילו עם
יהודים.

את אותה אזהרה שמעתי כעבור דקות מספר, בנוסח אחר, הפעם ביהודית.
״היי, אתה, אל תצלם כאן, ואל תתענין ״ותר מדי בנעשה מסביב המזהיר היה
אחד מאותם הטיפוסים, הלבושים מעיל עליון וחבושים כובע ישן, בעל שוליים
מורדים, ובפיהם שן זהב נוצצת. נדמה היה לי, כי האיש מוכר, אבל כאשר עברו
שני ו שלי שי הדומים לרא שון, נתבר מנין הדמיון. היו אלה אותם הטיפוסים,
המוכרים לכל תושב תל־אביבי, העובר ברחוב לילינבלום. אכן, לא היה כל ספק :
זהו מייל שטראסה, רחוב במינכן, שקנה לו שם צ׳יקגו היהודי״ של אירופה.
בימי הנאצים, היה זה רובע מגורים רגיל ; כוחות הכיבוש האמריקאיים
הפקיעו את הבתים ומסרום לרבבו ת הפליטים היהודים. כעבור ז מן מה, הפכו
מייל שטראסה והרחובות הסמוכים מרכז ארגוני הפליטים היהודים באירופה, לרבות
תנועת־הבריהה לארץ־ישראל. אף־על־פי שרבבו ת רבות של יהודים עברו דרכו,
והגרו לארצות שונות, אין הרחוב מראה כל סימן חיסול. להיפך, בכל יום מוקמים
עסקים חדשים, חנויות מפוקפקות מתווספות לחנויות עוד יותר מפוקפקות, והחיים
לראות רגילים
אדישות. הגרמנים, שהיו
ביהודים עם מנתן ונחות דרגה, לא נוכחו בהיפך,
ואיבתם לספסרי העולם התחתון עזה מזו, שרחשו
לאנשי מחנות ההשמדה. האמריקאים, המשתדלים
עתה בכל כוחם לפייס את הגרמנים, חדלו מז מן

מ רו בי ם

רוב פקידי הכיבוש הם אמריקאים ממוצא ג ר
בלי חברה או אשד, גרמנית. הדבר, כ מובן, נ
הכובשים והנכבשים. לפני ז מן קצר, חילק ג׳ון
האמריקאי בגרמניה, צעצועים רבים שנאספו
גרמניה. אך כל זה אינו מעורר התלהבות בקרב
כי אם תפרוץ מלחמה, תעבור החזית תוך שעו

אך המסחר בקפה אינו אלא ענף אחד במבנה
הכלכלי של מייל שטראסה. התעסוקה העיקרית
היא חלפנות כספים. בגרמניה אסור המסחר החפשי
במטבע זר, אך כל אדם והמשטרה בכלל, יודעים
,היכן מחליפים דולארים. הכתובת: מייל שטראסה.
אם האיש ירוק ובלתי־מנוסה בהלכות החיים של
מייל שטראסה עלול הוא לתת דולארים ולקבל
תמורתם — מכות.
הכנופיות מורכבו ת בדרך כלל מיהודים ופלי טים
פוליטיים מיתן• אך ראשי הכנופיות הם, כמעט
ללא יוצא מן הכלל, יהודים, ואותם אפשר לפגו ש בלוית ביו תר,
בכל ערב, בקברטים המפוארים
הגרמניות. אין גבול לחוצפתם, כי לרשותם עומד
מנגנון כביר של עורכי־דין, וקשה להוכיח משהו
נגדם ; לחנוונים החייבים לשלם להם ״מס הגנה״
אין ברירה אלא לשתוק.

בישראל ־

לתת חסות מתמדת לפליטים היהודים, שאינם
הצבאית האמריקאית, במקרה פגיעה בכבודם.

שלח __לסם חבילת נתת הס גוועך ס ברעב — עזור לרום!״

י הו די ת

ב הי כ ל

לא יוכלו לעצור את הרוסים, או לנהל קרבו
הם מראים, לרוב, אדישות גמורה לכל הצעות הו
כי כיבוש סובייטי טוב ממלחמה נוספת.
ארבעה גלגלים. על הנושא הזה סיפו
במינכן: מכונית ספורט מהירה נסעה על אוטו
בו חייבות המכוניות לנסוע במהירות רבה) ,וו
״אופל״ ישנה ורעועה, שהעזה לנסוע על אוט
הבנזין והתכוון לעבור את ה״אופל״ .אך לתט
הקטנה את מהירותה והאיש לא יכול להשיגה. כב

הקודשג הצגה באידיש, באולם המוזיאון, גאות!

0 $נ!זו1ווו!

לארצות־הברית,
להגר
לחםח 0ד: יהודים אלה יושבים במחנה הפליטים של ״אירו״ ,ומחכים שיגיע תורם
אוסטרליה, אנגליה או אמריקה הדרומית. רק לא לישראל. שנאה מיוחדת בלבם כלפי ישראל — המדינה היהודית.

יותר למשטרה

ואין חייל אמריקאי
ע על היחסים בין
וי, הנציב העליון
;ריקה למען ילדי
:זבים. הם בטוחים,
ערבה והאמריקאים

חעכרנשכח: ג׳ון ׳נזקלוי, נציב עליון באזור האטרי
קאי, מחלק מתנוון שנאספו באמריקה בשביל ילדים גרמנייב

הספורט את מהירותו, עלתה גם מהירות ה״אופל״:
— 150 , 120 , 100 ,80 המהירות הגיעה למאה־המכונית את ושמוני
ם ק״מ, זאי־אפשר להשיג
הקטנה• עד אשר הגיעו לסוף הכביש, ובעל מכו נית
הספורט שאל בתדהמה מה פירו ש הדבר.
נהג ר״,אופל״ הישן.

״אתה רואה״ ,הסביר
״למכוניתי יש 4גלגלים. השנים הקדמיים הם
אמריקאים, והאחוריים הם רוסים״.
״וזה״ ,הסביר לי נהג המונית ,״מסכם את
דעתנו. ברגע שיתקדמו הרוסים, יברחו האמריק אים
במהילות הבזק״.
מי ניצח? בשעת סעודת
אליה ב״אמריקן האום״ (בנין
מטה המפלגה הנאצית במינכן,
שירותי התעמולה האמריקאים)
אמריקאי ואורח גרמני, שניסה
המצב בארצו.

צהרים, שהוזמנתי
ענקי שהיה פעם
ומשמש עתה מרכז
הושבתי בין קציי
לי את
להסביר

הפועלים מרוויחים יפה, החנויות מלאות כל
טוב, והתעשיה הגרמנית עובדת במלוא תנופתה
הקודמת. במצב זה, אין העט רוצה לחשוב על
מלחמות נוספות. אמנם, החלו צצים ארגונים נא ציים
מחתרתיים, או גלויים, של קצינים לשעבר,
אך לב ההמון אינו בעד הזדיינות מחדש. ב רור
שהיו מוכנים כי גרמניה תחזיר גדולתה הקודמת,
אבל הם אדישים מדי כדי לפעול למען זאת.

:ל אדמת גרמניה.
קאים. הם החליטו,

פעם נהג מונית
(כביש רחב מאד,
־אה הנהג מכונית
לחץ את דוושת
הגבירה המכונית
־,גביר נהג מכונית

ו לו לשעבר. פעם

היין. הוגש הוא הצביע לעבר הגביע, שבו
,זהו גביעו הפרטי של המרשל גרינג״ ,אמר לי.
אכן, תושבי מינכן אינם שוכחים את הימים ההם.
בכל פעם בראותם את ״אמריקן האוס״ ,מתעוררת
בהם המחשבה, כי האמריקאים הם כובשים זרים,
שנצחום במלחמה. וההון הרוח
בקברט ״אנסט״ ,מפגש אנשי
במינכן, מתהלכת עכשיו הבדיחה האחרונה: מדוע
דורשים הגרמנים לחת,ים על חוזה שלום? מפני
שהם רוצים סוף סוף לדעת, אם ניצחו במלחמה
או נחלו מפלה.
מה עושים היהו הוסיף
האמריקאי :״תמיהני
דים בקלחת זו, או שמא אינם יהודים ״ותר?״

הציגו

כאן את ״היהודי

זים״

ה עי ק ר: כשרכשר. יהיו אופיים ועסקיהם של יהודי
מייל שטראסה כאשי יהיו, הבשר חייב להיות כשר.

דרושה מולדת חדשה

שריד אחרון: ימי העליה לישראל חלפו מזמן,
אך השלט ״עליה״ נשאר
המסעדה

יוסייוס נדחקים היהודים, ב תורים ארוויח. לרישום הזירה ליי לז^ייי ,״ל״

י י1

במרחב מצרים הארוס התחתן אירוסיו אחרי ההודעה הרשמית על
סאדק /הע!לם
של פארוק עם נארימן
המצר־ת,
הזה ,)694 פירסמה העתונות
במקום בולט, את הידיעה על נישואיו
של זכי האשם, איש השרות הדיפלומטי
המצרי. זכי האשם היה מאורם לנרימן,

בבחירות שנערכו במאי האחרון, נשתנו
דברים, רבים בתורכיה. אחרי משטר טוט ליטרי
חמור, שהונהג על ידי כמאל אתא־תורך,
אבי תורכיה החדשה, בסוף המלחמה
העולמית הראשונה״ ניתן לתושבים חופש
מוחלט, שבארצות אחרות היה מקובל כ דבר
טבעי.
חופש זה, שניתן ביד כה רחבה, מש פיע
השפעה משכירת, המורגשת בכל הש טחים.
אנקרה, הבירה, הפכה גן־עדן להמפלגתית העתונות מבקשי
שערוריות.
מטיחה אשמות חמורות על כל איש ה נמצא
במחנה יריב, ואפילו איסמט אינו״
נו, הנשיא לשעבר, נאלץ להפסיק הופ עות
פומביות, בגלל העלבונות שהעליבוהו.
׳צני עו ת והון פרטי. אחד השינו יים
הגדולים ביותר. שהוכנסו לחיי יומיום,
הוא ביטול כל הפעילות נגד הדת והמ סורת
האיסלמית. בו בז מן שמשטר אתא־תורך
אסר על נשים לצעוף צעיפים על
פניהן, כיפי שמצווה הקוראן, מעודדת ה ממשלה
החדשה את הלימודים הדתיים ב־בתי־הספר.
אך הסיסמה, בה ידועה המפ לגה
הדמוקרטית בעולם, היא עידוד הריץ
הפרטי. כאשר עלה אתאתורך לשלטון, לא
היתד, כמעט תעשיה, או הון פרטי, שיש
צורך בעידודה. המדינה הוכרחה להקים
ולנהל מפעלים ועסקים.

אמאר פכרי, נשואה
במקום

טבעת

נישואין,

ארוסין

עד שראה אותה פארוק פעם בחנות תכ שיטים
בקהיר, שעה שבאה לקנות טבעת
נישואין. דרך זכי האשם, איש מנומס ויודע
ארץ, הסכים, כ מובן, לפנות מיד את מ קום,
שתפס בלבה של הנערה היפה. וכ די
להוכיח, כי בכלל לא היה כל קשר
בינו ובין בחירת לבו של פארוק, התחתן
לפני שבוע עם אמאל פכרי, שחורת עין
ושער, שנחמד, את עצמה, כי אדם בעל
טעם טוב כזבי הוא גם איש טוב לנישואין,
בייחוד לפי רצון הוד מלכותו.
הד בלתי צפוי לכל הענין נתעורר בי-
עדת העתונות של או״מ בלייק־סקסס כא שר,
בשעת הויכוח על אמנת חופש הע־תמות,
דרשה מצרים לאסור כל פרסום
בעתונות, העלול לפגוע בכבודו של איש
ציבור או אזרח פרטי במדינה אחרת. הכ וונה
היתד״ כמובן, למאמרים על פארוק
שפורסמו בלייף.
עוד בהיותו
״השמנמן הטיפש״
צעיר פופולרי בארצו. היד, פארוק נושא
המעניין את העתונות העולמית בהיותו מ לן
מזרחי אקזוטי. אולם רק כאשר החל המלך׳
להשתולל, וסיפורי מעשיו נודעו ברבים,
הפך פארוק ״סובב״ בעתונות•
לפני שנה, למשל, השתלטה על ר,ע־תונות
העולמית ״מגפת פארוק״ ; העורכים
חיטטו בארכיונים, סופרים מיוחדים נשלחו
למועדוני דלילה של פארוק, צלמים זריזי ם
צלמוהיו בחשאי, וכל עתון התחרה ברעהו,
בהשגת הסנסאציה הגדולה ביו תר.
אחרי כל זאת יצא פארוק כדמות המג האקזוטית
למת
את השחיתות המינית
ביותר מסיפורי אלף לילה ולילה. תגובת
מצרים היתד — ,חרם על כל עתון, שהעז
לפרסם דבר מה על המלך. הדברים הגיעו
עד כדי סכסוכים דיפלומטיים בין שוי ץ
ויוון. ועד היום, כאשר השבועונים האמ ריקאים
מזכירים את שליטה של מצרים,
הם מכנים אותו ״שמנמן טיפש״.
תורכיה יחי התופש !
בכל שגדל המקום המוקדש בעתונות
העולמית לתכניות להגנת המרחב, מסתמנת
מדינה אחת, כמנהיגה טבעית של כל גו ש
הגנתי, שיוקם בקצהו המזרחי של הים
התיכון: תורכיה> .ראה במדינה).
מאז ניצחה המפלגה הדמוקרטית של
צ־לאל ביאר את המפלגה הרפובליקאנית,

השקעות הון זר, שהיו אסורות, נה נות
מיחס מיוחד של הממשלה החדשה,
ובעזרת כספי תכנית מרשל הזורמים לקו פת
האוצר התורכי, הוחל בהקמת מפ עלי
חשמל, שיגדילו את ייצור הכוח ה חשמלי
בארץ ב־״/ך .50 כבישים חדשים נס ללו
שיקשרו את הכפרים לשווקים, כדי
למנוע מקרה רגיל בתורכיה: רקב התו מחוסר
צרת
החקלאית בשדה ובכפרים,
אמצעי תחבורה מתאימים, להעברת התוצ רת
למסנים מיוחדים בערים. המקרה הא היטב
לתורכים, הוא
הזכור עדיין
חרון,
, 1946 כאשר אלפי טונות תוצרת משנת חקלאית נרקבו בחום השמש הבוערת, ו שרר
באותה שעה מחסור בצרכי בערים מזון. יחד עם הכבישים, הוכנסו גם מכשי רים
ומכונות חדישים.

ה ע 1ל 0
מכל ארצות הברית
בית־סוהו־ ב לי חומות את כשערך העולם הזה ()692 ,691
״הדוח על בתי־הסוהר״ ,והציע להקים מיוס דות
פתוחים לאסירים, שאינם •פושעים מוע דים
חסרי־תקנה, נראה הדבר בעיני רבים
כאוטופיה יפה, שאין להגשימה. עתה שולח
סופר העולם הזה בארצות הברית את הי שימה
הבאה על אחד מן המוסדות לדוגמה,
בהם הוגשם עקרון זה למעשה — בית־הסוהר
של סיגוויל, במדינת טכסאס :

למנוע התפרצות פגימה. לולא
היה כתוב ליד השער ״מוסד חינוך ממשלתי״,
לא הייתי מרגיש כי לפני בית־סוהר. ליד
השער עמד שומר בלתי־מזוין• השער עצמו
היה פתוח לרוחה. רק שר שרת דקה סגרה
את המעבר .״זה לא בשביל האסירים שלנו.״,
חייך המנהל ..״זה כדי למנוע עוברים־ושבים
סקרניים להכנס פנימה...״
המוסד בסיגוויל אינו נראה כבית־סוהר,
אף לא כחוות־אסירים, כנהוג בארצות־הברית.
רק חלק קטן מאדמת המוסד ( 600 דונם)
מגודר. אולם בשנה האחרונה נמלטו רק
2מתוך אסירי המוסד — פושעים מכל הסו גים,
החל מגנבים קטנים וכלה ברוצחים.
׳ האסירים א־:ם חיים בגושי־תאים, אלא
בבתי־משק גדולים, כל אחד בחדר קטן, נוח,
בלתי־נעול. שלוש פעמים ביום נערכת ספי רה
— אולם אין מצעד ב שורות או כל טכס
אחד, מאותם הטכסים האכזריים, שנחשבו
עד כה חיוניים בעיני המומחים. השומרים
המעטים אינם נושאים נשק. בחדר־האובל
מסובים האסירים סביב שולחנות קטנים,
ולא שולהנות־סוהר ארוכים. האנשים ידועים
על פי שמותיהם, לא לפי מספרים. התוצאה:
מהומות או מרידות אינן. מתארעות.
״לא נודע לי איך עשה זאת״ .עק רון
ידוע הוא, גם בישראל, כי הפושעים

״אולם לא יהיה לך גדר־תיל, לא מגדלים
ולא נשק. במקומם תצטרך להשתמש במוחך•
בחר את אסיריך בקפדנות. פנה אל גאוותם
העצמית. אם תצליח, יהיה לנו בית־סוהר
מסוג חדש״.
כשהופיעו האסירים הראשונים, פושעים
מועדים שנידונו לתקופות ארוכות, הרגיש
קוזארט מה רב הקושי, גם אם יברח אסיר
אחד, עלול הדבר למוטט את כל השיטה
החדשה• הוא אסף את האסירים, הרצה לפ ניהם
הרצאה.
״כולכם מבינים״ ,אמר ,״כי כל הרוצה
לברוח מכאן, יוכל לעשות זאת בנקל. בר צוני
רק להזכיר לו, שיוסיפו 5שינים לת קופת
מאסרו. לא י חזירו אותו לסיגוויל.
וזכרו, כי מבין כל האסירים, שנמלטו ב־10
השנים האחרונות מבתי־הסוהר, לא נתפסו
ירק •10 אם נשתף כולנו פעולה ניצור מוסד,
שיביא ברכה לכולנו״.
איש מבין האסירים האלה לא ברח.
כל פשעי החוק הפלילי. כיום מקבל
סיגוויל 3סוגי אסירים: אסירים, שהצטיינו מובאים בבתי־סוהר אחרים, בהתנהגותם לסיגווייל מכל רחבי ארצותיה,ברית ; אסירים
ממדינת טכסאס שנידונו למאסר עד 3שנים;
בתי־דין
ע״י שנידונו צבאיים אסירים צבאיים לתקופות ארוכות, שהתנדבו לנסיון
המלחמה בקדחת הנערך בסיגוויל.
כשביקרתי במקום, ראיתי את המפעל
החינוכי בכל שלביו. בחוד, החקלאית, המס פקת
לבית־הסוהר את רוב המזון, עבדו
תריסר איש. בסביבה לא נראו שומרים, ור ק
גדר נמוכה הפרידה את האסירים מן העו לם
שבחוץ. אחד האסירים התרומם מעבודתו
וניפנף לבן־לויתי.
״הוא היה אדם רע ממש. ביצע כמעט
כל פשע הנזכר בחוק הפלילי. כשבא לא
רצה לעבוד, לא רצה לשתף פעולה עם איש.
הבט בו עכשיו. הוא סבור שכל החויה

הגנרלים התלכלכו. כל זה נעשה
במרץ ובהתלהבות רבה על ידי מנגנון
חדש, שהוכנס במקום המנגנון הממשלתי
הישן. גם קציני הצבא הותיקים הוחלפו,
יבראש המטה הכללי הועמד הגנרל נורי
יאמוט, חסיד נלהב של השיטות והציוד
האמריקאים החדישים.
כאשר נערכו תמרונים צבאיים, בסבי בת
איסטנבול, כדי לבדוק את ערכם של ה־ג׳יפים,
הטנקים ומכוניות המשא האמרי קאים
בתנאי שדה, עלה הגנרל בעצמו על
אחד הג׳יפים. פתאום פקד על היטור להע־צר
וציוה לקצינים הגבוהים, שעמדו מן
הצד, והביטו בתמרון, להכנס לג׳יפים ול־טנקים
וללמוד את התורה באופן יסודי.
כעבור כמה שעות, היו הקצינים כולם
מלוכלכים ׳ומדיהם החגיגיים מזוהמים ב־,
בוץ, עד אשר אי־אפשר היה להבחין בפס
האדום שעל מכנסיהם הכחולים.
היתה
עם פרוץ המלחמה בקוריאה,
תורכיה אחת המדינות הראשונות, שהסכי מה
לשגר, צבא לשם. היה זה צעד מו בן
מאליו נוכח התחייבויות תורכיה כלפי אר צות
הברית, יאך התורכים עצמם קבלוהו
באהדה רבה, והויכוח היחידי שמפלגת ה־רפובליקאים
מצאה ראוי ל עוררו: מדוע
החליטה הממשלה לשלוח צבא לקוריאה,
מבלי להכנס קודם במשא ומתן עם הא מריקאים,
לשם קבלת הנחות מסוימות. על
כך ענה ראש הממשלה :״לא אעסוק בכד
קח עם האו״מ. הייתי חוזר ומחליט אותה
החלטה אלף פעם !״
רושם רב, ביחוד לאור
הדבר עשה התורכית הידיעות על התנהגות הבריגדה
בחזית קוריאה. שרותי התעמולה האמרי קאים
העלו מן העבר את חעובדה, כי ה תורכים
כבר נלחמו 13 פעם נגד הרוסים,
במשך 400 השנה האחרונות.
״עכשיו סוף סוף יודע העולם, כי לא
שכחנו כיצד ללחום !״ מברכים התורכים
איש את רעהר וכדי להראות שגם אלה
היושבים בבית י יודעים ללחום, תרמו סטו דנטים,
שיצאו בהפגנה, מדמם, ושלחוהו
לקוריאה :״בדמנו נחשל את הקשרים עם
ג בורינו בחזית החופש. ידעו כי לא רק הם
חשים את המלחמה בגופם ; כולנו חיילים.
יחי החופש 1״

במקום שומרים ותיל, נזוח
המועדים, הוותיקים, משפיעים על האסירים
הצעירים, מלמדים אותם את כל תחבולות
המקצוע. בסיגוויל המצב הפוך.
בן , 19 שי שב
בשעתו, הובא נער
כבר כמה תקופות בבתי־סוהר שונים, מאז
מלאו לו . 12 הוא התנהג בשחצנות, דיבר
בחוצפה, היפר את המשמעת. כשהחל כבר
מנהלי המוסד מתיאש, וארגן את העברתי
של הנער לבית־סוהר קשה יותר, התערב
בענין אחד הפושעים המועדים, שודד בנקים
בעל שם .״מעולם לא נודע לי. איך הוא
עשה זאת״ ,אמר המנהל .״אולם הוא חולל
נס — הנער השתנה לחלוטין״ .בתום תקו פתו
שוחרר וחזר לחיים האזרחיים — אדם
הדש.
״לא יהיו לך גדרי־תיל בית־הסוהר
נבנה תחילה כמוסד לנשים, אולם
בימי מלחמת העולם השניה הפך למחנה־הסגר
לזרים. כשחזר המקום לתפקידו הרא קוזארט,
איש רייד שון, נתמנה מנהלו
טכסאס, רחב־כתפיים בעל קול רך .״אל
תשלח לי אסירים עד שאקים חומות, אמתח
גדר תיל, אביא נשק״ ,אמר לג׳יימס בנט,
מנהל בתי־הסוהר. בנט המו״ל:

חייך.

״אשיג

שומרים״,

שלום כהן ואברהם

גו ר דון

אמר.

שייכת לו. כולם חושבים כך. הם דואגים
רק ליבולם ולבהמותיהם.״
במגרש בניה, על הכביש הראשי, מחוץ
למוסד, עבד מודד־קרקעות. לפני שנה הובא
מבית־סוהר צבאי• כתב ההעברה ציין שהוא
טיפוס מסוכן, שהשתמש במעשי אלמות על
מנת לברוח. כשראיתיו הסביר המודד המסוכן
בסבלנות את פרטי עבודתו לעוזר צעיר,
נער בעל עבר עשיר בעבריינות צעירה.
כל האסירים שלא הגיעו לכיתה החמ שיר.
של גמנסיה, עוברים כיתות השלמה.
בכיתות אלה, בספריה, בבתי־המלאכר, המ צוידים
כראוי, בהם לומדים האסירים נג רות,
חשמלאות ומקצועות אחרים, שיוכלו
לפרנסם אחרי שיחרורם, כאולם המלא תמיד,
בו יכולים האסירים להשתעשע בעבודות־חובבות
— בכל מקום ישנה אוירת חרעו ת
שקטה — על אף חוסר הכפיה.
לפני ש חרורו מקבל האסיר שורה של
הרצאות והתיעצויות אישיות. מיעצים לי
לאן לפנות ובמה לעסוק. ואכן, יוצאי בית
הסוהר עמדו במבחן: מתוך 1500 נאסרו
שנית רק . 150 ובתולדות הפשע ובתי הסוהר
* 0/ס! של חוזרים הוא מספר ללא תקדים.
דפוס

שהם,

תל־אביב,

רחוב

פין

.העולם הזה״ ,מם 696 .

כדורגל
הדא חייכו
קשה לקבוע בדיוק, מדוע מפצחים גר עינים
בתחרויות הכדורגל, אך הצופים הער בים
בישראל התקדמו — הם אוכלים סומ סום.
הקהל הערבי נוהג ביתר אדיבות כל פי
צלמים וכמקום לחייך יסד, לעבר המצ למה,
הוא מזיז ראשו הצידה.
מי שבא לחזות בתחרויות הכדורגל, על
מגרש ״הפועל״ ביפו, אינו יכול לשכוח

ץזנש

אמן בקבוצת ״מכבי״ תל־אביב, ומכתבו
להנהלת ההתאחדות לכדורגל נשמר בשבע
עינים. חל תהליך הפוך: קודם הפסיק
הרץ משה מלמד להתאמן ב״הפועל״ ,ב מלחמה
לעידוד צעירים, ואילו עתה עזב
אלי פוקס את קבוצת ״מכבי״ במלחמתו
ל...עבודה.
בינתיים מצב הרוח כקבוצת ״הפועל״
תל־אביב מרומם, אלי פוקס בקש להצט רף
לאימונים (וזה עדיין לא מחייב) ,אך
7א הפל שבעים רצון. חלק מתנגד מטעמים

מ שדו ת ושגיאות ד קדוק
יוסף סטלין

ילמ שרו תיו הרבות של
נוספו, השבוע, שלו ש: רדיו מוסקווה הודיע,
כי סטלין נבחר פה אחד לציר הסובייטים
העליונים של אזרביידז׳אן, מולדביה וקהילת
התתרים.
* בישראל הפך דוד בן־גוריון, ראש
הממשלה ו שר ,1בטחון, גם לשר הדתות.
לשאלתו של חי״ב אברהם אלמליה,
מיהו ממלא מקומו של שר הדתות, הרב
יהודה ליב מימון, השוהה בארי,״ב,
המשפטים: שר הודיע פנחס רוזן:
״...ראש הממשלה ממלא את מקומו של כל
שר הנעדר, אלא אם נתמנה שר אחר במ ,
קומו״.

אליעזר קפלן, שר האוצר נתבקש,
על־ידי פקיד ־מבס בשרה התעופה לונדון
להצהיר על מטבע חוץ שבר שותו. העיד
האוצר:
אחד שבא לקבל את פני שר
״...אילו היה בר שותו מטבע חוץ, לא היה
כאן כלל.״

עתון הסטודנטים חהרווארדי ״המתקיף״
קבע פרס שנתי לכוכב הקולנוע ״המגלה
במידה הריבה ביו תר את תכונות ההתמדה,
המנהיגות, והיושר האישי — שהפכו את
הוליבוד בירת הסרטים״.

הנקישות בקוטקונזים והצריחות
את התחרויות שנערכו באותו מקום (פעם
היה ־המגרש מטופח ונקי יו ת ר)׳ לפני ז מן
לא רב. אז היו נשמעות במגרש הזה נקי שות
על קומקומים וצריחות עד־ לב הש מים.
אפילו השחקנים הבריטיים ששחק־היו
המקומיות,
נגד
הקבוצות הערביות נוסח והפנטזיה,
תמהים על ההתלהבות
בני־ערב. אז נקרא המגרש ״בסר,״,

רחוקים מלהיות מוסריים: אלי יכול לדחק
את מקומם. חלק שני חושב שצריך לחזק
את הקבוצה, ואם אותו המצב היה הפוך,
כלומר ״מכבי״ היתד, יכולה לקבל שחקן
מעולה של ״הפועל״ ,הרי אנשי ״ד,כבי״
לא היו מהססים• בינתיים עומד אלי כלי
כדור ורמתו ויכולתו יורדים

נדדו
4 3קבוצות ערביות. כיום
הקבוצות צפונה, והן מתחרות בינן לבין
עצמן. רק לפעמים קורה, כי המשחקים אי נם
נערכים לפי התכנית. הערבים (כדוגמת
הבריטים) משחקים בכל מזג אויר ; בוץ
וגשם אינם מניעים לדחיית המשחק. הרמה
היא פרימיטיבית ביותר: אחד בועט בכ דור
לעבר השער, וכולם מזנקים בקריאות
לאללה שהכדור יגיע, איכשהו לשער הי ריב.
שתי הקבוצות של ״ברית פועלי א״י״
נותנות את הטון, אך ״אחוות אחים נוצרים״
בחיפה, והנוער האורטודובסי בנצרת משתדלות
לתחר גם־כן.

אתרטיקה קרה

נוכח חוסר היזמה בארגון הליגות ב־ן
הקבוצות היהודיות, אולי כדאי לארגן לי גה
ערבית?

החברה מ!ד!די
בעצם, מדוע לא לערוך טיול נעים בש בת
לירושלים י כאשר הודיעו במועדון
־״,הפועל״ תל־אביב על המשחק נגד הירו שלמים,
החליטו כמד, שחקנים, כי מזג ד,א ויר
מתאים לטיול. הנסיעה היתד, נעימה
וד,בטחון במשחק זה היה רב.

בפעם

הראשונה

בהיסטוריה.

לטובת

בסיום המחצית הראשונה
״הפועל״ תל־אביב, במשחקם נגד ״הפועל״
ירושלים) אמר משד, מלמד :״אנחנו נפסיד,
החברה מזלזלים״ .המחצית השניה התחי לה׳
באותה צורה• כל הכוכבים היו בטוחים
בנצח ן. ההפתעה נפלה דוקר, מצד אנשי
הבירה. הם שחקו ללא ויתור, כי בין כה
וכה אין להם מר, להפסיד. הכדור עגול
וארבע פעמים היה יענקל׳ה חודורוב נא ל
ץ להוציאו משערו. מלבד משה שעבד כמו
סוס, לא שחקו שאר הכדורגלנים. הירושל מיים
הוכיח!־ שלפעמים הרוח קובעת. עתה
דרישה צנועה בפיהם: לשחק בליגה הרא שונה,
א־ך בינתיים הרי אין לי ג ה!
בפעם הראשונה בהיסטורה של השוער
הצעיר, הוכרח להוציא את הכדור משערו
4פעמים במחצית אחת. זה פשוט לא קרה,
אך בכדורגל הכל אפשר...

רו אלי, אנטי אל ד,רץ
הטוב ביותר בארץ — בחופש. ה שחקן,
שרב הקבוצות שבאו מחוץ לארץ
השתוקקו לקנות אותו, נטש את הקבוצה
שבה חונך. אלי פוקס אינו מוסיף לר,ת־

,העולם ווזה״ ,מס 696 .

כשדפיקן הסמל וקצין המשטרה כעבור
כמה ימים בדלת ביתו של טופיק טובי,
בואדי ניסנם שבחיפה כדי להאשימו ב״אר־גון
הפגנה, השתתפות בה, ואי־ציות לשו טרים״
— אמר להם ר,ח״כ, שהואשם בהש בהפגנת
״ שו חרי השלום״ בחיפה,
תתפו,
המלחמה״
שנתקיימה לאחר ש״מחרחר
רוברטסון עזב את ישראל :״לצערי איני
יכול לכבדכם כאילו הייתם אורחי!״ הוא
התמרמר ומחה נמרצות על הביקור, סרב
לחתום על כתב האשמה, לומר את גילו,
והבטיח להתלונן לפני יו״ר הכנסת.

נשואיו וטקטיקה

אלופי ובקבוק מי

לאחר 19:30,9דקות, נתגלה שאלוף מירוץ
האוניברסיטה הראשון הוא האתלט ר״״פתח־תקיואי
עמוס קריזה. שתי סיבות הביאו את
חבר ״הפועל״ להיות אלוף: נשואין וטק טיקה,
אם כי קריזה התאמן ותחר תמיד
בפתח־תקוה, הרי נשא לפני זמן־מה בחורה
ירושלמית לאשה והצטך ף ל״הפועל״ ב בירה.
למרות שעדין טיילהבר (קצין בברי־גדה
וב׳צ״הל) הוביל בראש למרחק של 5,5
ק״מ, הרי נכנע בעל־כורחו לעמום, ש ש מי
כוחותיו עד לסיום•

מירוץ לסטודנטים -בלי סטו
מירוץ,
הכירה. נערי ירושלים מה־גימנסיות
ו״הפועל״ ,ו״מכבי״ הצילו קצת
את המצב, ובאו בעשרותיהם למירוץ. זכו ת
השתתפות היתר, נתונה לספורטאי הבירה, של והבוגרים איכזבו. רחובות ירושלים
ערב־שבת תמהו לראות רצים בגופיו ת ספור טיביות,
במקום יהודים לבושים בגדי־שבת
הרצים לבית־הכנסת•
מאחר שהסטודנטים לא הופיעו, היתר,
המלחמה העיקרית נטושה בין ״הפועל״ 1־
״מכבי״ .הפעם חולקו שתי האגודות שוד,
בשוד״ בין הבוגרים נטלו אנשי ״הפועל״
את הבכורה (!עמום קרייזה, ראובן גרינטל)
בעוד שבין הנערים הקדימו אנשי ״מכבי״
(פרוקשה, שרם וכהן) .פיפטי־פיפטי על מס לול
הריצה.

בפרס: הזוכה הראשונה
טיילור ״על התמדתה האמיצה
למדות הוכר כשרונה המוחלט״
אליזבט במקצוע,

!53 כשסקיד מכם בשדה י התעופה רומא
עצר את הבור יהודי מגוהץ, על נסותו
להוציא חפץ אמנות — .כינור סטרדיאוורי
— מחוץ לתחומי איטליה, הוכיח הכנר,
כי כבעל מקצוע מותרת לו הפעולה. אחי
שמווחין מגן קטעים שונים על כינורו,
שוכנע פקיד המכס, שביים את העיכוב,
על מנת לזכות בהתערבות עם חברו.
הזמר
י יוסף (״לי-לה-לו״) גולנד,
והפזמונאי, שהזר ממסעו בדרום אפריקה,
שיבח את שלטונות האוצר. באותה ארץ
ששחררו את הכנסותיו רמס.

*ט אחר ששלמה זלמן שרגאי!; ,יש
״הפועל המזרחי״ ,נבחר ראש עיריית ירו שלים׳
הותקף קשות על־ידי מתנגדיו. מא־דך
— ברכוהו בכתב שלושה אלפים מידידיו.
התשובה: הדפסת שלשה אלפי טפסי
תשובה, שנשלחו לכל המברכים.

י כשהוגשה ארוחת ״צנע״ ל־ 38 אורחי
ראש הממשלה בסעודת הפרידה לגנראל
בריין רוכרטסון, מפקד הכחות הב ריטיים
במזרח התיכון (ראה במדינה) ,מנו
בה שבע מנות:
מנה ראשונה: מרק עוף.
מנה שנייה: אורז ופטריות.
מנה שלישית ועיקרית: תרנגול הודו
על שיפודים.
מנה רביעית: ז ר ירקות מבושלים, סלט
חי, תפוחי אדמה.
מנה חמישית: קינוח פירות — תערובת
תפוזים, אשכוליות ותפוחים.
מנר, ששית: מרקחת.
מנה שביעית: קפה ועוגיות.
מחיר הסעודה (שהוכנה בהתאם לדיני
הכשרות) 350 :ליחות.

דנטים. התזוזה, שחלה בספורט האוני ברסיטאי,
התבטאה ב מירוץ שדה ר א שון,
ברחובות ירושלים, למרחק של 6ק״מ.
כרזות ומודעות הכריזו על תחרות פתוחה,
לכל הסטודנטים, וגביע מיוחד נתרם לפקול טה,
שתזכה במספר הנקודות הקטן ביו תר
(זאת אומרת שרצ״ה יגיעו מוקדם ביותר).
המשפטים זכו בגביע, מכיוון שהם היו הי חידים,
שהעמידו ל מירוץ שלושה מתחרים
(השג גדעון לבנון, אבנר קסוטו וארתור
ויקסלר. מדעי הרוח ״גרדו״ שני מתחרים:
עדין טיילהבר ומנחם אמיר. נציג אחד נש לח
ע״י הפקולטה למדעי הטבע: דן חת.
האוניברסיטה העברית הצליחה לגייס מבין
אלפיים הסטודנטים שלה — 9מ ת חרי ם...
יום ראנטו דוכרטו רוסליני, את
הולדתו הראשון. אינגריד, הסבורה כי בנה
לשוודי״״ במקצת הגבוה והשמן ״דומה
נסעה, לאחר מכן, לפאריס, על מנת להופיע
בסרט ״אירופה 1951״ ,שמפיקו הוא בעל־ואבי
ראנטו -רדכרטו רדסיליני.
* כשהיא חובשת מגבעת שחורה, המס תירה
את פניה בצעיף במה, קיבלה גרטה
גרבו, השבוע, את אזרחותה האמריקאית.
אחר ששחקנית הקולנוע הבישנית, השונאת את פרסומת, הודיעה לפקיד הממשלה
האריך לידתה — 18 לספטמבר , 1905
ניסתה להימלט מצלמי העתונות :״אינני
חושבת שאי פעם אשתנה, עד כדי כך
שאסכים שיצלמוני.״

אחר שאברהם אלמליח הבהיר ־
מי ממלא את מקום שר הדתות, המשיר,
כדרכו, לתקן את העברית שבנאומי חבריי,
; ח״ב־ם. נשתופיל! טובי, הח״כ המק״יי,
נשא נאום ערבי נגד בקשת המלווה מיהודי
ארה״ב לא שקט אלמליח, שהוא בלשן ערכי,
ותיקן לח״ב הערבי שגיאת דקדוק ערבית.

ברית פועלי א״י נכד הנוער האורטודוכפי, בנצרת

אותה שעף, ארעה תאונה קלה לראש
משקיפי או״ם,
ריילי. לאחר ניתוח כליות בבית יאט החולים ״הדסה״ ירושלים, ציווה הרופא
להניח בקבוק מים חמים במטתו של הגנרל.
המים הרותחים נשפכו על רגליו של ריילי,
צרבו את עקביו•

המייג׳ור ג׳נרל ויל־

באותו

שבוע

כנט דה־רידר,
והירדני,
הישראלי הגבולות.
לפתוח במו״מ עם

כשאלוף

זי מן סגנו, הקולונל
את סגני הרמטכ״לים,
לדון ביי שו ב סכסוכי
מרדכי מקלף עמד

בריגדיר גנרל עב-

רול קאדר אל־ג׳ונדי, העיר הירדני:
שגיאה בתוארי.
״בעתונות שלכם נפלה
אינני ליטננט גנרל. אני בריגדיר גנרל.״
י למרות ביקורים,ממושכים של הנסיכה
אליזכט אצל בעלה פיליפס, נסיך
אדינכורג, מפקד סיירת באי מלטה, לא
שבעו יועצי תצר המלך רצון. השבוע נצ־טוה
לנטוש את פיקודו הימי ולחזור לתפ קיד
משרדי באדמירליות.
הסבה: החשש להאשמה שפיליפס זונח
את תפקידיו האבהיים.

כוכבי ורופא המלן־

ביי

פשאינגריד (״סטרומבולי״) ברגמן
נושאת אותו על כפיה, חגג בנה האיטלקי,

מיכאל

ארגוב,

התמונה,

המודל

הקיבה הריקה והכשרון
הסבה :״גם ראש
מאלאן, דובר עברית.״

ממשלתנו,

הד״ר

גולנד שלם, בכל זאת, ארבעה כרטיסים
לתופעת הפרידה שלו, מס לפקידי האוצר
הדרים אפריקאי.
* 8כיטארתור הולצמן, משרות השידור
קולומביה (״סי. בי. אס״) בישראל, טס
לטהרן, בירת פרם, להיות נוכח בנישואי
׳השאח, ניצל את ההזדמנות ראיין את הנסיך
ההודי המוסלמי, אגא חאן, חמה
של ריטה הייוורט, הנשואה, לבנו —
עלי חאן. למחרת הביא עתון טהראני
את צילום הפגישה, כשהוליצמן מחזיק בכלי־הקלטה,
תחת הכותרת: רופאו הפרטי של
אגא חאן מטפל בנסיך עתיר הנכסים,
* כשבאו המבקרים חבושי הצילינדרים
״סט. לגלריית השחורים, נעולי הלכה, של בתמונותיו לחזות פלסיד״ ,בפריז,
,מיכאל ארגדב, נודע להם, כי הצייר ה מו כשר בא לפני 3שנים מארץ ישראל לפ ריס
באניה רעועה. הוא עזב משרת מורה
ציור, בבית־ספר עממי, וזבה בתפריט של
ארוחה אחת דלה ליום, במחיר 60 פרוטה.
אבל, כנראה, משפרת הקיבה הריקה את
כ שרון הציור, וממלאת את בעלי הגלריה
הפריסאית התלהבות: הם רואים ב ציוריו
״אלמנט ישראלי רענן ואפשרויות מסח ריות
מבטיחות״.

במשך שבוע ימים התרחשו דב רים
מוזרים בקבוצת ניר־עם, אחד מול מארבעת המשקים השוכנים
עזה. עגלון הקבוצה לקח חוטים מן
המחסן, קשר אותם לעצים ; אנשי־קיבוץ,
חיילי נח״ל ועולים חדשים
הצטופפו בחדר האוכל, שמעו הר צאות
משונות והתכופפו על מפות;
רעש והתרגשות שררו

בחדר האוכל

(בת הקבוצה שנים 80 ,חברים,
בסר רובם
עולי מלים עפו
ביה)

לועזיו ת
אץ״ /״ספיד״ ,״ק רבור
טור״.
ה תה
ע ג לון
הכל

א כז ב.
בגבעתיים, התחיל לפני חדשייס וחצי,

3נקודותלא לון? :מרדכי קריצמן, אלוף
בכל זאת השיג ׳מרדני, חבר קואופרטיב

גביע שועלי־שמשון, מפסיד 3נקודות, בהורידו רגל לאדמה.
״השחר״ בחיפה, את המקום הראשון. האלוף נשאר אלוף.

״ מחכלהרעש? ״ פרדת ניר־עם, ילדת טיפוחו של קארידג׳ ,מסתכלת בתמהון
במכונות הרועשות הפולשות למשק השקט. הופיעו בסן־הכל למעלה מ־ 50 מכונות.

״ שו פ טי ם,

הקטע

תפוסמ קו ם אות הזינוק ניתן. הקיבוצניק הממונה
את עפרונו, מוכן לחלק נקודות.
שולף
״כרבולת״

״אכא, מה זה לילדי ניר־עם זהו יום גדול. הם בודקים כל
:ורג, ממששים כל חוט. זה יותר זוענין מסוס.

המתחרים•,

פסו
מתץ־השדה
בשעת

הגדול של העולם
הזה. בין 47 המתחרים, שהופיעו
באותו בוקר ל מרוץ, רכש את אה צעיר

הקהל החזקה ביו תר
אדום־פנים, זקוף־קומה, שרכב עי זה אופנוע־מרוץ ״אריאל״ .היה
פ .0 .ו. קארידג׳ ,עגלון קבוצת ניר־עם.
רצה
המקרה וקארידג׳ לא הצ ליח
לספק, באותו יום, את חובביו:
אחרי זינוק מופתי עלה ר א שון את
הגבעה התלולה, אך טעה במסלול.

אולם הוא ראה את הנעשה בעין
בוחנת, השווה את הישגי המתח רים
עם נסיונותיו במרוצים הברי טיים
וד,בינלאומיים שהשתתף בהם, האופנוענים והסיק את המסקנה:
הישראליים להוטים אך ורק אחרי הרכיבה המהירות, זונחים את
היפה, החלקה, שהיא הקובעת את
יכולתו האמיתית של הרוכב.

פרש, טאנקי־סט,
צנחן. כשח זר
קארידג׳ לקבו צתו
נתגבש בלבו
ר עיון: על קבוצת
ניר־עם לארגן תה־מש
רות־אופנועים

— לא מרוץ-
שדה — שלא תשים
את הדגש על
המהירות בלבד, א לא
תחרות בנוסח
האנג ה״טרייאלם״
קארי׳דג׳ קובעת ליים,

פשפש
רק איכות הרכיבה. הוא
במלון, מצא מילה עברית מתאימה:
״תלאה״.
פ. ס .ו• קארידג׳ אינו אדם מדבר
של משפחת
לבצע. בנה מבלי קצינים בריטיים התגייס לפני ארבע
עשר שנים להוסארים המלכותיים,
אחד הגדודים האריסטוקרטיים של
הצבא הבריטי הסדיר. כעבור ז מן
הועבר הגדוד למצרים, שם נצטווה
להמיר את סוסיו בטאנקים. כשנש־

״מי ינצח? אנחנו:״ אשתו של האלוף משעשעת את החיפאים העייפים, שכבר
עברו כ־ 200ק״ס בדרכם הנה. הקבוצה החיפאית קריצמן־זוננברג־שורצמן בטוחה בנצחון.

זנק :״ קיבוצניקים, חיילי נח״ל, קרובי
מצטופפים בקבוצות־ ליד מקום הזינוק.

״מצ׳לס?׳ טריומפן??״ נערות שזופות־רגלייס מחוות
דעה רצינית על טיב האופנועים. הן כבר הפכו מומחיות.

״זוהי הנקודה המסוכנת:״ בין שני הסיבובים
מתכופפים הרצים על שרטוטו של קארידג׳״ מטכסים
עצה כיצד לחצות נחל זה, כיצד לעלות בעליה התלולה,

בניר ־ עם
לחו הטאנקים לארץ־ישראל, כדי לדכא מהומות
ערביות, רכב קארידג׳ על אחד מהם, וכך ראה
בפעם הראשונה את פניו של קבוץ עברי.
כשפרצה המלחמה ניתנה לקארידג׳ ההזדמ נות
לבדוק את גלגליו בקרב. כמפקד פלוגת
שריון, השתתף בכל המערכה על אפריקה הצפונית,
שרת ז מן קצר ב״פטרול המדבר לטווח
א1ו ך״ הנודע, נחת בסיציליה, פלש לאיטליה —
עד שעבר את תקופת־המאקסימום של שרו ת
קרבי, נשלח חזרה לבריטניה1שם
הועמד בפני הברירה — לשקוע בעורף,
לבחור לעצמו יחידה חדשה. הוא בחר בחירה
אופיינית: הצטרף לדיביזיה הצנחנים הששית
(ארנהם, ריין, ארץ־ישראל) ,השתתף בצניחה
המפורסמת על גדות הדיין. אחרי תריסר שנות
שרות השתחרר, אחרי המלחמה, ז מן קצר לפני
שהדיביזיה נשלחה לדכא את פעולת המחתרת
בישראל.
בינתיים נשא לאשר, צעירה יהודיה, ילידת
בסרביה שהגרה לאנגליה. באחד הימים גברה
תשוקתה של זו לעלות לארץ, להצטרף אל
אחיה, מוכתר ניר־עם. לפני שנה הגיעה יחד
עם בעלה ו שני ילדיה — תמר, הג׳ינג׳ית בת
ד,־ 6ומיכאל, בן ה־ .5כפרש־לשעבר קיבל את
התפקיד הקרוב לו ביותר, מן המבחר המצומצם

של הקבוצה: טפול בפרדות.
.כרבולת דבשת סביבון ״ .הק בוצה
אישרה את תכניתו של קארידג׳ בהתל הבות.
אין שעשועים רבים בדרום ארץ פלשתים.
התחרות הבטיחה להיות מענינת, ל שבור את
חדגוניוח החיים. הוחלט ; :כל חברי הקיבוץ
התגייסו, כשופטים, ביום ההתחרות.
את יתר ההכנות העצומות של תחרות כד.
קשה קיבל קארידג׳ על עצמו, ומבחינה זי
היתד, התלאה מפעל מיוחד במינו: מפעל שהוכן
כולו ע״י איש אחר ויחיד. הוא סייר על אופ-
נסעו י באדמות הקיבוץ, ניסה מסלולים, בדק את
האפשרויות — עד שהיה משוכנע כי מצא את
המסלול הנבון, מסלול הכולל את כל התלאות
העלולות להלהיב את דמיונו של אופנוען: חצית
נחלים, עליות תלולות, זויו ת חדות, בוץ, סל עים,
גבע־ת.
פעמים רבו ת ישב קארידג׳ בקטע של חזית,
ק!דטט מפה של השטח אשר לפניו, המציא
כינויים לעצמים בנוף• עתה חזר על התרגיל,
בהומור בריטי אופיני — שירטט מפה של המסלול
ומצא שם מתאים לכל קטע :״כרבולת״
״דבשת״ (לפי מבנה הקרקע) ,״סביבון״ (כמד.
סיביביבו חדים נחל ש מואל( ׳1על שם הממונה
על הביוב בניר־עם, שגרם להשתפכות הנוזלים
הבלתי־אהודים ויצר, בהזנחתו, תנאים אידיאליים
לתלאד איולת נתן״ (סיבה דומה) ,״ביצת
בנימין״ ,״גבעת זי קו קין״ ,״תל־פרה״ ,ועוד.
אחרי־כן בא העי קר: ניסוח כללי התחרות.
המהירות אינה קובעת. זוכה זה אשר הנקו דות
המעטות ביו תר נזקפות על חשבונו, כלומר
זה העובר את כל קטעי המסלול מבלי להו ריד
רגל על האדמה, מבלי להיעצר אף פעם
אחת, מבלי להיתקע בבוץ. את ההוראות שלח
לכל כנפי הארץ, הזמין את כל המעונינים
להשתתף בתחרות, כיחידים או כקבוצות.
סוסים וגלגלים. משעות הבוקר של הש בת
החלי המנועים י מטרטרים בקבוצת ניר־עם.
על סוסים, עגלות וטרקטורים באו השכנים —
יו שבי ארץ פלשת, מולדתם של שו ע לי׳ ש מ שון,
אשר על שמם נקראה. התחרות הקודמת.
באו ד,אופנועים־ד,חיפאים, אנשי־אחריהם
הג׳מאע,
צעירים ושוקקי מרץ ; אנשי המועדון
התל־אביבי שנוצר אחרי תחרות העזלם הזה ;
אנשים בלתי־מאורגנים. בסן־הכל כ־ 50 אופנועים,
שנשאו לא רק את רוכביהם, אלא גם חברים
וידידות. ל מרוץ עצמו נכנסו 12 איש.
יפה מן הקולנוע. כשניתן אות הזינוק,
והשופטים תפסו את מקומות התצפית לכל
אורך המסלול, יצאו המתחרים, איש אחרי רעהו,
ברווחים של דקה. לצופים, שהתרגשותם הגיעה
לשיא, נתגלתה תמונה שעלתה ביופיה על מר בית
יומני־ד,קולנוע: האופנועים טיפסו בעליות,
נתקעו בבוץ, התהפכו, חצו אפיקי־נחלים תלו לים.
מפעם לפעם נאלצו הצופים להושיט יד,
למשוך אופנוע שנעצר בעליה או נתקע בירידה.
בלט בהיעדרו, כרגיל: יו מן ״כרמל״•
בשעת הסיום נתברר, כי שוב עומדים בראש
שלושת הכוכבים של מרוץ העולם הזה: במקום
הראשון ( 108 נקודות) עמד מרדכי קריצמן, בן
ה־ ,28 מקרית־מוצקין ( שער העולם הזה ,)685
אלוף גביע שועלי ש מ שון (טצ׳לס 3,5כ״ס).
מקום שני ( 111 נקודות) :יהודה ענן (שער
העולם הזה ,)683 התל־אביבי, בן ה־ ,25 שנמנה
על ראשי המארגנים של התחרות בגבעתיים
מקום שלישי ( 117נ קב
*טריומפף 3,5כ״ ) 0
דות) :ישראל זוננברג, החיפאי בן ר,־ ,26 שפם
עבה ואופנוע צהוב ;העולם הזה .)685

״העולם הזה׳׳ ,מס 696 .

13נקודותבת?{ לתהשטן? :־ולמן־ לאידש, עולה חדש מתל־אביב, נתקע בבוץ הסנזין בקטע שנקרא, בצדלן ,״תעלת־השטן״
.בסן הבל עלתה לו תחונה זו 8 :נקודות על חשבון עצירה 5 ,נקודות, על־חשבון הורדת שתי׳ רגליו יעל האדמה.

קולנוע
סוטיס
7 .מ־ חדדה״
כמה נשמות תמימות נבהלו: ג׳רוסלם
פוסט וכמה עתונים אחרים פרסמו ידיעות,
כי ביום א׳ הבא יפוצץ איש־מדע מטורף
פצצת־אטום בלונדון. אטלי הכריז על מצב-
חירום, פינוי העיר נמשך במלוא הקצב.
התעלומה נמוגה כשפרסמו המודעות:
הסרט הבריטי החדש 7ימי חרדה יוצג
בקולנוע ״תמר״ ,בתל־אביב• הידיעות בע-
תוניס לא היו אלא ״מודעות־מתיחה״ בנוסח
אמריקאי*.
קהל המוזמנים, שחזה בהצגת־הבכורה,
נתרשם. התמונות של לונדון אחרי הפינוי,
שצולמו בעיר עצמה, תוך שי תוף פעולה
מופתי של מאות אלפי תושבים, הן יחידות
במינן. גם שחקני האופי, ביחוד החיילים,
מצוינים.
פחות נתרשמו אלה שקיוו כי סרט זה,
לפחות,
ינסה,
שזכה לפרסומת עצומה,
לענות על השאלה העיקרית של : 1951 האם העלולות מותר לאנושות לייצר פצצות,
להשמיד את חייהם של מיליונים?
הסרט מתעלם לחלוטין מבעיה זו, ומכל
בעיה רצינית אחרת. ראש־הממשלה הבריטי,
איש־המדע
המקבל את האולטימטום של
(״להכריז מיד, כי בריטניה תחדל לייצר
פצצות־אטום, אחרת תופצץ לונ דון״) אינו
חושב אף רגע קט על הצד המוסרי של
מיליוני האזרחים, היוצאים בין ההצעה.
מעירם (״בשקט מופ תי, ללא בהלה, בסדר כי ובמשמעת״) אין איש אחד המאמין
הפרופסור צודק.

הקחל נמתח

״ 3צ ל - 3313
היצ׳קוק היה פעם במאי גדול. יתכן
שהוא עודנו במאי גדול, אך סרטיו האח רונים
אינם אלא צל חיוור לעומת י צירותיו
הגדולות בשנים קודמות. גם בצל כוכבי
הוא כפליטת פה של כ ש רון גדול :
סרט יקרי (מבחינה כספית) וזו ל (מבחינה
היצ׳קוק בטוח כאילו דומה
אמנותית).
בעצמו עתה במידה כזאת, שהוא אינו מה סס
לעשות הכל, בניגוד מחלט לכללים המ קובלים
היסודיים של אמנות הסרט. אחדים,

* לא נבהלו: קוראי העולם הזה, שקראו את
עלילת הסרט עוד לפני 6שבועות (העולם
מזה .)689

כ מובן, שוחים נגד הזרם (משיגים את מט רתם.
היצ׳קוק טובע.
במה מתבטאת סטייתו של הבמאי המ חונן
מן הקו שהיתווה בסרטיו הראשונים?
במתן עדיפות לצד הטכני של ההסרטה על
הצד האמנותי. הוא מטפס באמצעותה על
לחדר. החוץ קירות, חודר בעזרתה מן
אבל לכל האקרובטיקה הזאת אין כל הצ דקה
אמנותית וספק גדול אם הצופה הבי נוני
שם אליה לב. כן קובע, כנראה, ד,יצ׳
קוק ברו ב בטחונו העצמי שכל נושא, אף
השטחי ביותר, שהוא ישים עליו את ידיו,
יהפך בקסם מגעו למשהו מעין צל של
ספק או האיש שידע יותר מדי או שלושים
היצ׳קוקיים
סרטי־מופת
מעלות, ותשע ידועים.

״ 3רי ח אחים״

מריקאי ו שר ת בו ארבע שנים. עם שח רו
רו מן הצבא חזר אל שורו ת השחקנים,
הגיע אל הוליבוד וקבל עבודה ב תור קרץ
רדיו, בעיקר בתכניות בלשיות. מכין הד רך
קצרה אל תפקידים בסרטים בלשיים,
והצלחתו הרבה בתפקידים אלו זכתה אותו

הקרבות בין אמריקאים ואינדיאנים שמ שו
לא פעם רקע לסרטי הרפתקאות גדו שים
בסוסים דוהרים, יריו ת רובים וחצים
פולחים. גם הפעם לא סחטה הוליבוד בהר בה
מן הדרך הסלולה של מרכבת הדואר

שאין הדבר כך מוכיח בעליל בצל כוכבי.
למרות נוכחותם של שחקנים משובחים,
אפילו גדולים, כמו ברגמן, קוטן ומייקל
תילדינג, סובל הסרט מאותן שתי המגרעות.
התסריט, למרות שנכתב בידי סופר סקו טי
ידוע, ג׳יימס בריידי, מכיל כמה ד ר שי־חים
שאפילו ״המטאטא״ היה מתבייש לה עלותם
על במתו• חוץ מזה הוא מושתת
על עלילה רומאנטית מסובכת ביו תר, שרק
את קצותיה אפשר להעלות כאן על הניר.
משרתים ואצילים. מסתבר שאינ-
גריד ברג מן איננה אלא אצילה אירית בשם
ליידי הנרייטה. היא מתאהבת ב שו מר ה סוסים
שלה, נמלטת מביתה ונישאת לו ב ומתנכל הזוג חשאי.
אחיה רודף אחרי
להרגה. הסיס־הבעל (קוטן) מתאבק עם ה אח,
בעוד הנרייטה שולפת אקדח והורגת
את אחיה. הסיס הנאמן מכריז, כי הוא הוא שפגע באח.
נידון לשבע שנות
עבודת פרך.
השז
מן כיון הבמאה עלילה עשרה,
שמונה
- הסאם נשלח
סיס
לרצות את עוו באוסטראליה. נו אליו
נלווית אשתו.
לאחר ז מן הוא מת עשר.
אך אשתו הו פכת
שיכורה והם
אומללים. כאן מת חיל
הסרט? מספרים
במונולוגים ארוכים,
משעממים ומסורבלי
סגנון• מכאן ואילך
הכל מבולבל לחלו טין
עד הסוף הטוב.
הרומאן, מחברת שעליו מבוסם הס רט,
פגעה חוקר, ב נושא
מענין: סנו ביות
הפוכה, אנטי־פסיבן

המעמד הנמוך,
אצילית, של
כולוגיה של ״עבד כי ימשול״ .אבל לכל
רעיון טוב דרו ש גם מבצע טוב ! התסריט
הוא מן הגרועים, שהגיעו אל הבד בעת
כהיצ׳קוק טוב למבצע וגם האחרונה.
דרו ש תסריט טוב. למרות המאמצים הכ בירים.
הסרט הוא מן הגרועים של הבמאי
האירי.
אין להמנע מהזכרת עבודת התפאורות
נפלאה
של רוג׳ר פורס, שעשה עבודה
בהנזלט של אוליב־ה. בבצל כוכבי תפאר
מ תיו הן מלאכותיות וגרועות. צילו מיו של המצלמה מאחורי
שעמד
ג׳ק קארדיף,
בנעלים אדומות גם הם חלשים כיו תר. צר שנעזר למרות
לסכם שבמאי כהיצ׳קוק,
בשחקנים וטכנאים מצויינים, הוציא מתחת
ידו סרט מאכזב.

״בצר כוכבי״ :אינגריד ברגמן, יוסף ל,וטן
המטאטא
יתבייש בתפקיד

האמריקאית, ו מ שעולי ההרים בהם רוחשים
אדומי-עור חשופים, צ יי ד קרקפות.
בתחילתו של הסרט מגלה הגבור, ג׳מס
סטיוארט, שגם לאינדיאנים י ש אם דואגת
ואב נאמן, והדבר משמש לו סבה להקדיש
את חייו להשכנת שלום של קבע בין שני
המחנות. בהמשך הסרט, מתוספת להקדשה
זו עוד סבה, בדמותה של בדרה פג׳ט,
נערה אינדיאנית ירוקת עין ולבנת שנים,
הנותנת את לבה וחייה לזר הלבן.
במשך שבועים תמימים לומד סטיוארט
את שפתם ומנהגיהם של שבט האפאשים,
ואחר כך יוצא, על דעת עצמו, אל מקום
מקלטם בין ההרים, כדי לבקש שלום מיד
מנהיגם הדגול, ג׳ף צ׳נדלר. מתברר שגף
מדבר אעלי ת רהוטה, ולסטיוארט לא נת־נת
ההזדמנות לנצל את ידיעותיו, מלבד
בחזור, אחרי נערה, לפי הכללים האינדי אנים•
וגם כאן הוא משתמש בעקר ב שי טה
אמריקאית, והדבר מוצא חן בעיניה.
ב עו ד לסרטים אחרים, יש כאן פחות
מערכות המתרחשות מאחורי מסך העשן
והיריות של פתי המרזח בעיר האמריקאית
הסואנת, ויו תר בכפרם השקט של האינדי אנים.
הרקודים המסורתיים של השבט הפ ראי,
בשלל צבעים של מסכות ותלבשות,
הנערכים לקול רעשם של תופים מהדהדים,
נעימים מאד לעין. טכס החתונה המסודר
לכל פרטיו ודקדוקיו, החל בחוט המקשר
את הזוג הצעיר וכלה בצמד הסוסים הל בנים,
המוביל אותו אל נוה האשר המוסתר,
נכונים אולי מבחינה הסטורית. אולם
נאומיו הפציפיסטים של ראש השבט, הנאמרים
במתינות ובאיטיות מוגזמת, בולמים
את קצבו של הסרט ונוטלים ממנו את
עוקצו.
בלש אטמתי. ג׳ף צ׳נדלר החל את
הקרירה המשחקית שלו בתיאטרון חובבים
בעיר מולדתו ברוקלין, ואתר כך יסד קבו צה
מקצועית בשיקגו. מיד לאחר התקפת
היפגים על פירל הדבור, התגים לצבא הא־

מפקד

ההגנה

בסרט

״חרב

במד־

החמודות הנערות
החמודה. אחת
ביותר, שהופיעו בשנים האחרונות על מסך
הכסף, היא ללא ספק דברה פג׳ט, הכוכבת
הצעירה של חברת פוקס. דברה נולדה׳
בשנת 1933 בעיר דנבר שבמדינת קולורדו,
כבת למשפחת שחקנים ותיקה, החלה להו פיע
על הבמה המקצועית כבר בגיל . 13
ב 1948 חתמה על חוזה ב הוליבוד וקבלה
תפקיד חשוב בסרטו של רובר ט סיודמק
זעקת העיר. לאחר הצלחתה הרבה, כבר
בתפקידה הראשון, נבאו לה עתיד מזהיר,
אולם לעת עתה לא ניתנה לה ההזדמנות
המתאימה להצדיק נבואה זו.

.נעור \ודק״ השאיר סופרה של המהפכה הרוסית יסי מפורסמים :
מאחריו ספרי ז כרונו ת
הזד,
נעורי, האוניברסיטאות שלי. החומר
עובד לשלושה סרטים סובייטיים, שהוכנו.
על ידי מרק דונסקוי בשנים 1938־.1940
שניים מן הסרטים הללו הגיעו עתה לארץ
והם מוצגים בתכנית אחת.
דונסקוי נתפרסם בעיקר כבמאי של יל דים
ועל כן לא במקרה היה זה, שהוא
נבחר לביים את ד,סידרה הזאת• לתקופה הסרטים על גור קי שייכים
שכבר חלפה בקולנוע הסובייטי. ללא תעמו לה
ישירה, ללא הבלטה מלאכותית של
סטאלין בכל מחיר, בכל סרט, כמעט בכל
מערכה, נעורי גורקי הוא סרט עדין, אסתי־תי
ואמתי.
לפחות אחת התמונות בסרט תשאר בוו דאי
ברפרטואר של הקולנוע הקלאסי: פ ר
על נהרג בתאונת עבודה בבית חרושת.
חבריו קרבים אל גופ תו, המוטלת באמצע
במעגל.
ועומדים סביבה
המוסך הגדול,
מרחוק נשמעת צפירתן של מאות צפירות.
קטע זה מזכיר את עבודתם של הבמאים
הסובייטים ה״פורמליסטים״ הגדולים, איי־זנ
ש טיץ ופודוב קין, בתקופת הזוהר שלהם
— ושל הקולנוע הסובייטי.

מתנקמת בגנרל