גליון 698 מתאריך 15 במרץ 1951

חשלס

ייי^

*׳11111

מ ס 6 .שנה / 14ז׳ אדרב׳ ת שי ״ א 15.3.1951 /

העולם
ר־ו־ ד ה
השבועון המצויד לאינפורמציה המערכת והמנהרה:
י חי לי ליננ לי ם . 12ת ל־ אני ס
ח. ד , 136 .טלסון (זמני) 66785

חופש בטיי כזה, עוד לא נראה בשום עתון.
יש גבול גם ל״יזמה פרטית״ כזאת.
גיורא זרקו, תל־אביב.
בעיני העולם הזה אין גבול לחופש הבמוי.

העודר:
אוי״ אננר•

עורך משנה:
עלו 0

הטרגדיה של אום־אל־פרג׳.

כ חן

צלם המערכת:

עודד גרא פי:

סקסים סלומון

ו וש

הבד׳

המערכת: דב איתז. פינאל אלמו• .חיאל כשן, נינה 1ר .
נורית לניא, רפאל סלע, איתמר עילם, יעקנ כליל

עורך הסגנון:
•עקב אשמן
סופדי -חוץ: הווארד גורדו! .סונט׳ ג״יקונס,
יומניץ, סלים מנצור

מ ת וינרי, אהרן

זוהי קריאת ס. או. ם.
אם לא יקרה נס, עלול גליון זה להיות אחד הגליונות האחרונים של העולם הזה.
במשך חדשים ניהל עתון זר, מאבק קשה על קיומו כעתון בלתי־תלוי, בלתי־משועבד.
כל מכשול, שאפשר היד לשים בדרכו — הושם. עצם היותו עתון בלתי־תלוי, קרוב
ללב דמוני קוראיו, תהיה דעתם על פרט זה או אחר שלילית — ,הוא שהיה בעוכריו.
ניסו לשבור אותו ע״י סגירת הדלתות לפניו. אולם הדלתות נפתחו ע״י פקידים,
שחופש דדיבור היה יקר להם מטובת מפלגתם. ניסו לסתום את פיו בעזרת העפרון הכחיל ל־אולם
הפה לא נסתם. בכל מיני משרדים מצאו פקידים קטנים תחבולות קטנות. הדבר לא
הועיל, שרים נאותו, בכבודם ובעצמם, לנאום נאומים בציבור נגד שבועון זה, הקהל
הקשיב בעיון, קרא את העתון ביתר תשומת לב.
אם נכשלה התקפת המצח, הדי באה עתה, במקומה, הדקירה
בגב. עוד בראשית צעדיו של העתון המחודש, הוכנס למיטת
סדום: מפתח חלוקת הניר הוקפא, לפי המצב באותו רגע,כשעתון
זה עמד בשפל, אך השבועונים המפלגתיים היו בשיא. אם כי
מאז חלה תזוזה מכרעת ברצון הקוראים, והדרישה לעתון זה
גברה בהתמדה, הגיעה לשיא — נשאר המפתח על כנו, כאילו
אין רצון הקוראים חשוב במאומה. הביקורת שהובטחה ע״י
הממשלה, לפני למעלה מחצי השנה, כדי לקבוע מפתח חדש,
מתאים למציאות — לא בוצעה.
במשך חדשים נתהדקו המלחציים, נוצר בידיעה מלאה, מתוך רשלנות שאין לכנותה
אלא פשע ציבורי, המשבר הנוכחי.
כשהגיעו מים עד נפש, פקדו פקידים בזלזול לצמצם את העתונים. הם קיצצו 40
קיצוץ חסר־תקדים. הם לא הסתפקו בזה. גם כמות מקוצצת זו לא סופקה.
ברגע זה חייבת הממשלה לשבועונים את המכסה המקוצצת לשבועיים האחרונים,
׳אינה מבטיחה אפילו אספקת ניר לגלימות הקרובים.
להלכה פוגע הדבר בכל השבועונים. למעשה שונה המצב
לחלוטין: אין נפגעים בטאוני המפלגות. בעזרת סידורים פנימיים
משלהם, קשרים עם העתונים היומיים השייכים לאותן מפלגות,
בתי־דפום מפלגתיים המקבלים אספקה נפרדת, עולה בידם
״להסתדר״ .לעתון הבלתי־תלוי אין מקורות כאלה׳ יכול הוא
לפנות לשיק השחור, בו עולה גליו ן הניר יותר מאשר מחיר
הועתון כולו. יכול הוא להיסגר.
.יתר על כן, גם הפסד כלכלי אינו צרה שווה לכל. עתון
מפלגתי, הנהנה מקופת התרומות המשתלמות, מרצון או שלא
מרצון, יכול להחזיק מעמד חדשים רבים, מבלי להופיע כלל, אף ליהנות מן המצב המחסל
יריבים בלתי־נוחים. עתון בלתי־תלוי, שקרנותיו מוגבלות( ביחוד אם מומן בעזרת הלואות־שיקום
•של חיילים) אינו יכול לסבול הפסד ממושך.
במשך זמן מה הכריח מצב זד, את העולם הזח, על אף מחירו הגבוה באופן יחסי,
לעבוד תוך הפסדים, כוחו של העתון הוא במערכתו הענפה, הקבועה, שאין דומה לה
בממדים בשום שבועון אחר בארץ. פירוש הדבר הוצאות קבועות גדולות, תהיה תפוצת
העתון כאשר תהיה.
אין זה ענין מסחרי. יכולים חברי מערכת זו למצוא לעצמם פרנסה טובה יותר,
נוחה יותר. הדבר המונח כאן על כפות המאזניים הוא חופש הביטוי, מול קנוניה מפלגתית
המשתלטת בכל ענפי החיים, שמטרתה לחסל כהות וקולות בלתי־תלויים, בעיקר ערב
בחירות.
אותה שעה שהשבועונים הבלתי תלויים עומדים לפני סגירה, נודע לציבור הנדהם:
למפא״י ניתנו שלושה רשיונות להוצאת עתונים חדשים, דו־יומיים! לאגודת־ישראל ולמפלגה
הפרוגרסיבית הורשה להוציא עתונים יומיים חדשים. עתון מטכ״ל, היוצא בכספי משלמי
המסים, לא בלבד שלא הפחית את מספר עמודיו, כשאר השבועונים, אלא עלה לכמות כפולה:
עתון קול־ישראל, בעל הדרישה האפסית, ממשיך להופיע על ניר מהודר ביותר.
יכול האזרח לבחור: להיכנע לקנוניה זו, ללכת לקראת הכרעות פוליטיות גורליות
כשהאינפורמציה שלו לקויה, צבועה או מסולפת; או להתיצב בשעה אחרונה לימין חופש
הביטוי, חופש ההבעה.

נירה לוי מלאת התמרמרות על מאמרכם
אום־אל־פרג׳ ,ואליהו שרויטמן חושב שד,נ־עשה
בכפר ההוא אינו כשר לגבי הצדק
המוחלט( ,המכתבים, העולם הזה .)685 דעות
אזה מעוררות מחדש את עצם מדיניותנו
כלפי עמי אסיה בכלל, והמעוט הערבי
היושב בארצנו בפרט.
מכתיבי מדיניות החוץ שלנו עדיין אינם
תופסים, במידה מספקת, שישראל נמצאת
.ביבשת אסיה, ושאם ברצוננו להבטיח את
שלומה של, מדינתנו, עלינו לרכוש בעלי
ברית מבין העמים היושבים ביבשת זו.
עלינו לבקש את ידידותם של המעוטים הלאומיים
והדתיים במרחב, לעודד את אותם
העמים האסיאתיים השוחרים חופש ועצמ
אות, להתקשר עם אותם זרמים מתקדמים
בין הערבים, השואפים לשבור את שלטון הערבים האפנדים. ברור שהפרוגרסיביים
לעולם לא יאמינו בכנותנו, אם לא נשנה
לטובה את יחסנו אל התושבים הערבים של
מדינת ישראל.
עמי אסיה עדיין חושבים אותנו לזרים,
הבה נוכיח להם שאנו מאמינים באמונה
שלמה שעודדנו קשור קשר הדוק לעתידם.
זלמן פינקלשטיין, אוניברסיטת ג׳נבה.

כ. ג׳ .כשער
האם אין מאמצינו בארץ דומים למאמצי
היוגוסלבים בארצם? גם להם דרוש כסף
כמו לנו. מדוע תראו לנו את טיטו עם
כוכב אדום גדול (העולם הזה )693 ואת
בן־גוריון בלי כל סימן לאומי כלשהו,
מלבד הכסף, העולם הזה .)695 האם הכסף
הוא הסימן הלאומי שלנו?
ש. עופר, ת״א

בתקזפה הנוכחית, יש לחשוש שכן.

״הקיים ציור צעיר?׳
כל הכבוד להעולם הזה 697 שהתייצב
סוף סוף לימין הציור הצעיר, הארצישראלי,
בה בשעה ששאר העתונים שוב כיתרו כתרים
לזקנים, שאבד עליהם כלח. העולם הזה
הופך יותר ויותר לנציג נאמן של בל דבר
צעיר, תוסס ומתקדם במדינה•
אריה ויינשטוק, ת״א
הציורים שהראיתם מדגימים יפה את
פשיטת הרגל המוחלטת של ״הציור ר,צ־

רדתי .15151
בוז למערכת העולם הזה ולדוש ! מה
פשעי ומה חטאי, שלא נקראתי בהולדי
״רותי״ ,אלא דוקה ״נחמה״ י למה התחשק
לדוש למצוא לו דוקא איזה רותי ולא נחמה?
תארו לעצמכם, כמה זה היה מפוצץ,
לערוך תחרות של ״נהמות״ דוקה, לא של
רותיות• ככה על בל פנים החליטו הורי,
שעל ראשם שפכתי את כל חמתי, בפניהם
הטחתי את האשמה הכבדה, שלא קראו
לי ״דותי״ — ולכן אינני יכולה להשתתף
בתחרות. קלקלתם לי את מצב הרוח בשבת.
והעיקר — את הפגישה במוצאי שבת, כי
הבחורים החליטו שבחורה שאינה ״רותי״,
״לא שוד, כלום״.
נחמה ציבר, גבעת רמב״ם
כשנתגבר על שספון הרותיות, ננסה
׳לתקן את המעוות לנחמות.

חופש הכטוי.
בזמן האחרון מופיעים במדור מנתבים,
בצורות שונות, דברים של אלמנטים משוללים
כל הבנה. השמצות כאלה על הממשלה,

ברחוב אלנבי אחרי הצהרים — תנועה
סואנת. נשמעת חבטה: התנגשות בין
מכונית משא ומונית. שני הנהגים החלו
לחלק מחמאות עסיסיות, ביחס ליחוס
המשפחתי. קהל הסקרנים
שנאסף חיפש
אחרי שוטר־תנועה.
הלכתי לכיוון
שפת הים,
והנה ראיתי את
אחד הסקרנים, שי—

לחפש שוטר,
_ עוצר שוטר רוכב אופנוע.
׳ ״הי, שוטר, ברחוב אלנבי, ליד
} ״חפצי־בה״ אירעה התנגשות בין שתי
ן׳ מכוניות !״
ז ״תודה רבה ענה השוטר ,״אסע
1דרך רחוב הירקון \ *

הקורא טופול יזוזר, ג׳ורג׳ אליוט,
ת״א, זכה בפרס של 1ל״י.

׳וו!^1ווזיי*1וו1,ו1יזי״נ1ץ.י!!,זו״>ז;״,ו1זי*ין ןו״ו1י״|1#א;11**8וז 11 וזיינ!1ו;::מי,ז1ון1וו 1ו מ1וו״ו 11מ111ו
קולנוע בהעולם הזה • 694 הדפסתם בקורת בל
לית על טיב הסרטים והתנהגות הקהל
בבתי הקולנוע המקומיים, ונגעתם בצורת
התנהגות הקהל בהצגות היומיות בפרט.
בקשר לטיב הסרטים, שהוצגו בהצגות היומיות
בימי ששי בקולנוע שלנו, אמר
כותב השורות שהם ״איומים״ .האם נאמרו
הדברים גם. ביחס לסרטים: האדם
השלישי, גונב׳ האופנים, ליידי המילטון,
הנר׳ השמיני, פיגמליון, קולונל בלימפ,
ועוד?
באשר להתנהגות הקהל, הרי בעיה זו
עמדה גט על סדר היום של הפגישה, שהתקיימה
לפני זמן מה במשרד הבריאות עם
ב״כ בתי הקולנוע בעיר. השלטת סדר
במקומות ציבוריים נתונה בעיקר בידי
המשטרה, וזו מצליחה בכיוון זה, כשהקהל
עומד לימין הסדרנים באולם ומצביע על
מפירי הסדר באולם. נהיה אסירי תודח
לעורך מדור הקולנוע של העולם הזה על
עזרתו, שיגיש לבעית חינוך ד,״שבאב״ 5
בטוחים אנו, שבזה יזכה להערכה כללית
מטעם כל בתי הקולנוע בארץ.
הנהלת קולנוע תמר, ת״א

״פרו־אלי, אנטי־אלי״.

עיר״ .מלבד גיל הציירים, אין להם שום דבר
צעיר — זהו ציור הדורך על זקנו.
ישראל גלכרג, ירושלים
הייתי מתלהב נורא מן הציורים — לוא
הבנתי אותם. אולי יעזור העולם הזה לקוראיו
המסכנים להבץ מה נעשה בציור המודרני,
ואיך אוכלים את זה?
אכיכה דנציגר, ת״א
העולם הזה מקבל עליו את התפקיד
ויקדיש לכך מאמר מפורט באחד הגליונות
הקרובים.

נערה כשער.
בחיי שאני כבי לא יודעה מי נפל על
הראש, דוש או רותי שלו. זאת בכלל
״ילדת פלא״ :השער שלה אינו גדל לעולם,
בגדיה אינם מתלכלכים לעולם. תמיד אותו
חיוך על שפתיה, חמש וחצי שנים לפני
הולדה היתר, כבר חיילת. ובכלל, היא בת
חצי שנה, ועושה כאלה ״פוילה שטיקלך״
עם חברה הח״כ.
רחל אידון, חיפה
רות׳ היא האשה האידיאלית: אין לה
גיל.
אולי תנסה רותי בכל זאת לשנות את
המודה שלה?
ורדה שמיר, חיפה
ראה רותי השבוע.

השוטר הפיקח

מה צריכים להביע פניה של נערת השער
האלמונית בהעולם הזה 696 צחוק? רוגז?
או שמא תפשה קרציה בין שערותיה, ואין
בכוחה להוציאה. כולנו מתנדבים לעזרתה.
דן, מנחם, גליה, יונה, חיפה.
אם תמצאוה, תוכלו לעזור לה.

במדור הספורט פרסמתם תחת הכותרת
״פרו־אלי, אנטי אלי״ (העולם הזה
,)696 אינפורמציה מוטעית. הרשו לי, מתוך
ידיעה אישית, להעמיד את פני הדברים
כהויתם :
ב״מכבי״ תל אביב משתתפים רק ספורטאים
חובבים ולא מקצועיים. אלי פוקס
גדל וחונך במכבי ותמיד קבל את עזרת
האגודה בעניניו.
עם שחרורו מצה״ל, סודר בקואופרטיב
ידוע בעיר — ,ומאחר שעבודה זו לא-
היתד, לפי רוחו, סודר בפקידות, במקום.
בו הוא עובד כיום.
אלי מפיץ שמועות — שכפי הנראה
אין להן שחר ויסוד — כי ״הפועל״ מזכך
לתת לו, או להעמיד לרשותו אוטו טנדר
חדש, אם יעבור לשורותיו.
לדעתי, אין ה״מכבי״ מוכן לעמוד באול*
טימטומים מסוג זה או אחר, זלכן כתב
אלי את מה שכתוב להתאחדות ול״הפועל״,.
שמעון כספי, תל אביב.
אותם הדברים עצמם נאמרו בסדור.

עליה כדרגה.
במדור אנשים ציינתם, שפילים, הדוכס
מאדינבורג, הוא מפקד סיירת. הדוכס הנר
מפקד פריגטה בלבד. דרגתו לוטננם־קומנדר,
שהיא רב־סרן אצלנו, ואניתו היא ״מאגפי׳״
של צי הזד מלכותו.
ימאי, חיפה.
עורך המדור התבייש בשם יורשת העצר״
העלה את הדוכס המוכשר בדרגה.

ה 11 111ף
השבוע היתד, בחירת השער קשה ביותר. הרעיון היה נתון. אך השאלה היתה: מי־תיצג
בדמותה את העתונות (ואת העולם הזה) ,אשר סכנת החנק מאיימים עליהם ,
לא קל לאנשים, שיצרו מפעל מסוים, לבחור בטיפוס, שיגלם מפעל זה בבשר ודם
נבחרה: אלה.
מדוע? היא צברית היא שחורת־שער, עיניד, מבריקות, אין היא סנובית, היא אומרת
לאנשים את האמת בפרצופם. אינה מפורכסת, אינה מתחנחנת, ומשקלה (במצוקת הניר
הנוכחית) אינו כבד מדי.
אלה בינשטוק היא בת ,19 למדה בבי״ם תיבון עירוני, בת יחידה להוריה, לומדת.
מוסיקה, מתכוננת להתגייס בקרוב לצבא.
כשהיד הזדונית, בתמונה, סתמה את פיה, לא נבהלה: היא למדה ז׳ודו: סבל בעל היד.

,העולס הזה״ ,מס•698 .

במדינה
העם
ה א בי בפא
רוח אביב נשבר, בארץ. לצד הכבישים
עמדו בשבת המכוניות, שעד, שנשים וילדים
פשטו בשדה, לקטוף את הצבעוניות האדמדמות
המבשרות את העונה.
אולם המצב הפוליטי דד,כלכלי היה רחוק
מן המצב האקלימי. השמועות הראשונות
על גירוש המוני של יהודי עיראק, שהפכו
ודאות בפי המגורשים שהגיעו ארצה, העיקו
על הרוחות. לא היתה זאת רק טרגדיה
אישית. חשוב לא פחות היה, שזו הפעם
הראשונה נתגשמה טענת האנסי־ציונים מאז,
שהקמת מדינה יהודית תאפשר את כל המדינות
האסטי־יהודיות בעולם לגרש את יהודיהן
אליה. מקור שני לדכאון רוח: העיראקים
השתמשו, כתירוץ למעשיהם הנפסדים,
באותה טענה שנשמעה לא פעם בפי
פאשיססים ישראליים כתירוץ לגירוש בניד,מיעוט
הערבי: הם ישמשו גייס חמישי
במקרה של סיבוב שני.
בזר צבעוניות ריחניות, הגיש שר־האוצר,
האיש החזק האמיתי בממשלה שחוקיותר,
בתנאים הנוכחיים הוטל בספק חמור, את
הבטחותיו ר,אביביות בנאום התקציב ל־4
החדשים הקרובים. בפעם הראשונה נגעו
הבטחות אלה לשטח ד,בטחון: השר הבטיח
שתקציב הבטחון (שנשאר בגדר סוד) יכוסה
ע״י כספים ישראליים• ובינתיים נתעוררה
תקוה חדשה, בעלת טעם־לווי מוזר, לסתימת
הלק מן החור בתקציב: כסף גרמני, שישולם
כפיצוי עבור רכוש היהודים שהושמדו...
זר צבעוניות מפוקפקות למדי...
חננסת קנוני ת ה לו־ תני ם
בכנסת ישראל נתהווה מצב מוזר. ממשלה
מתפטרת, נכשלת בהצבעות, נשארת
ממשלה. אחר מפלה ממשלתית בתיקון חוק
המעבר, לא השתנה דבר. הממשלה היוצאת,
זה חודש, נשארה ממשלה. הצליחה, ברוב
פועלי, להעביר את החוק הנקמוני של גיוס
האשד, הדתית, כנגד קולות הימין, הדתיים
זג׳רג׳ורה מנצרת, אחר התעתדה להגיש
תקציב ביניים מלאכותי לארבע החדשים
הבאים, בהתאם לחישובי השנה חולפת.
כצעדיצב. אותה שער, הזדחלה ועדת
החוקה בעבודתה, אישרה כמה הצעות
משונות ביותר. אחר שהוחלט לשלול את
זכות הבחירה מאנאלפביתיים, להדפיס את
פתקי הבחירות של הרשימות על חשבון

שח״כים אלה שוב אינם חברי סיעה, אין
להם רשות דיבור.
אף אם היו דברים חשובים ולעניין,
בפיהם של ח״כים אלה, שפרשו מ״חרות״,
לא יכלו להשמיעם — לפי נוהג כנסתי זה,
בו אין נותנים רשות דיבור לח״כ, שיש
לו מה לחדש או להוסיף, כי אם לח״כ
המשועבד למכונת המפלגה, שזכתה, בגלל
כוחה המספרי, ברוב שעות הדיון.
כחוסר טעם: באוירת הגירושין השו
ררת, התאמץ ב. ג׳ .והטיל פסוק שלא
הצטיין בעדינותו, קבע שייפרד בשלום מכל
הח״כים, אך יבכר לא להתראות עם רבים
מהם בכנסת הבאה ; ד״ר דב יוסף העליב
את ד״ר נחום ניר סגן יו״ר הכנסת המפ״מי,
כאשר הלה סירב לתת רשות דיבור לנציג
מפא״י, אחר נעילת הישיבה, גולדה מאיר-
סון באה לעזרת שר התחבורה, ניבאה :״לא
תאריך לשבת כאן״.
על רקע זהנענתה בשלילה שאילתתי
של ערי ז׳בוטינסקי, אויב הדת, באם נתבעה
גישה חפשית למקום הקדוש ליהוד *
בתחום מצרים, הר־סיני.
אחר החליט ערג ז׳בוטינסקי לא להיות
מועמד לכנסת השניה, להתמסר למחקריו
המתימטיים, חברו לפרישה — הלל קוק —
לא יעמיד עצמו לבחירה מחדש, מסיבה
אחרת — הוא רוצה לפנות אל הנוער,
לרכוש את קולותיו.
כאטיות מתוכננת: ככל שהואט
קצב העבודה בועדת החוקה, הצריכה להגיש
את חוק הבחירות, על מנת שיניע את
גלגלי המנגנון לתחילת ההכנות הטכניות,
הלכה והואצה פתיחת מלחמת הבחירות.
בנאומים שכוונו לציבור הרחב, מעל במת
הכנסת, בהבטחות שיפור גורלם של העולים
במעברות ובמחנות (הגורם שיקבע בבחירות)
,בהכרזות פומביות.
שתי המפלגות העתידות לדעת רבים,
לרשת את השלטון — מפא״י והציונים
הכלליים, יצאו בתביעה להחשת הבחירות.
לדעת אנשי מפא״י, אפשרית עריכת הבחירות
בראשית יוני 1ישראל רוקח — אישם
החזק של הציונים הכלליים — הביע דעה
אירונית, לפי מהלך העניינים ייקבע יום
הבחירות לראשון בינואר ,1952 אחר ניסח
את מטרת הציונים הכלליים — רבע מכלל
הקולות — 30ח״כים בכנס*
בסוף השבוע, טרם הוברר, מתי תסתיים
קריאתו הראשונה של חוק הבחירות !
מומחי חישוב מצאו כי שלושה שבועות,
לפחות, יעברו עד אישורו הסופי, שלושה
וחצי חדשים נוספים להכנות טכניות, יאפשרו
את עריכת הבחירות בראשית אוגוסט.
בינתיים ישבה בירושלים ממשלה קואליציונית
להלכה, מפא״ית למעשה ! ממשלה
היכולה להיכשל בהצבעה כנסתית ולהמשיך
להתקיים, ולהעביר ע״י הסתמכות
על גושים שונים של הבית, המצטרפים
למפא״י מדי פעם, ממנה תפיק מפלגת פועלי
ארץ־ישראל, בראשות ב. ג׳ ,.תועלת ישירה
במלחמת הבחירות.

המשק
״ הדפס בעצמך...״

חלון ראוח, דולרים
ליקרים וארקיס
הממשלה, עמדה הועדה להחליט החלטה חדשה
— לא להרשות את שיתופן של רשימות
בכנסת, הזוכות בפחות משני אחוז או
אחוז אחד של כלל הקולות. פירוש הדבר,
למעשה, קנוניה משותפת של המכונות
המפלגתיות, החוששות מפילוג בשורותיהן
— וכוונתה למנוע כל אפשרות של בחירת
אנשים בלתי תלויים ובלתי מפלגתיים, להרוג
מראש כל תנועה, מפלגה או רשימת
אישית.
בהתאם לקנוניה ״דמוקרטית״ זו בחוק
הבחירות, זכו שני ח״כים בלתי תלויים
בכנסת, ערי ז׳בוטינסקי והלל קוק, להפתעה:
כשביקשו לקחת חלק בדיון על
חוק גיוס האשד, הדתית, לא קיבלו רשות
דבור. ההנמקה: הדיון סיעתי (ז. א .שעות
הדיון חולקו לפי המפתח הסיעתי) ,ומכיוון

,העולם הזה״ ,מם 698 .

״אז למה הם מפרסמים בכל שבוע נתונים
על מחזור המטבע?״
צעק יהודי בעל זקן מחודד, שהגיע לבורסת
הזהב ברחוב לילינבלום, מצאה סגורה.
היהודי מכר לפני רגע, חבילת מזון
בשוק, בא להחליף את המטבע הישראלי
במטבע קשר״
כשפורסם ביולטין אפ״ק, בשבוע שעבר,
על גידול מחזור המטבע בשני מיליון ל״י,
נתעוררה מבוכה בבורסת הזהב. התנודות
במחזור המטבע משמשות מודד רגיש לתנועות
במחיר הזהב. בימי בהלת האגירה,
אחרי פירסום צו ההלבשה וההנעלה, גדל
מחזור המטבע בשני מיליון ל״י, עלה שער
הזהב ב־ 20 אחוז. אולם הממשלה נתנה.
כבר את עינה בבורסת הזהב, צו איסור
מסחר הזהב מרחף באויר. ועד הבורסה
העדיף לא להסתכן, למנוע כל טרנסקציות
בזמן הנוכחי.
קרנסקי חוזר. בינתיים פועל* .״מכונת
הכסף״ בהתמדה. אנשי הכלכלה כבר
החליפו את הביטוי ״אינפלציה מעודדת״
ל״אינפלציה דוהרת״ .כשהועלתה על סדר
היום הצעה, שהממשלה תדפיס פתקאות
בחירות לכל המפלגות שתשתתפנה במער

(ראה לעיל) ,הציע מי שהציע, להדפיס
במקומם 30000 שטרות כסף חדשים. זד,
יעלה פחות...
איש כלכלה נודע הזכיר את הבדיחה
הנושנה: אלכסנדר קרנטקי, ראש הממשלה
הרוסי ערב המהפכה האוקטויברית, לויד
ג׳ווזג׳ והנשיא וילסון נזדמנו יחד בפזלון
אחד בוורסיי. כשעזבוהו, השאיר ללויד
ג׳ורג׳ 2שילינג ״דמי שתיה* ,וילסון נתן
2דולאר, ואילו קרנסקי הוציא מכונת
דפוס, מסרה לשוער ואמר: הדפם בעצמך!

אין בו ד קי
חזיתות חלונות הראוה בערי ישראל
מזכירים יותר ויותר את ארה״ב. רשת החנויות,
המוכרות יבדולארים, הולכת ומתרחבת.
נוסף לנעליים, בגדים, חליפות, שוקולד,
חבילות מזון, פריג׳ידרים, אמבטיות,
וכו׳ כבר אפשר להשתכר בדולארים. בחנויות
המעדנים הופיעו חבילות ״כוהל״ ,המכילות
4בקבוקי ליקרים וארקים תמורת
תשלום דולארים בלבד — 9.80 דולאר החבילה.
התיירים מגוש השטרלינג יכולים
לרכשה תמורת 3.50ל״יש.
אולם בחנויות אין שואלים לתעודת התייר.
העיקר הוא להסתדר בדולארים.
לקראת עוגת האביב הופיעו בחנויות
גם גרבי צמר. במשך החורף אפשר היה
להתרוצץ בכל חנויות הארץ, מבלי להשיגם.
התרוצץ זקן: כעת יש תקווה, שבעונת
החורף יופיעו גרבי כותנה, סנדלי קיץ.

השמוש בהמצאה לא אחר לבוא. כשהציץ
סמי לראות את הקבוצה הראשונה
גולשת בסדר, ראה את ג׳ורג מתפתל בא־ויר.
הפרידו בינו לבין מות איום שני
חוטי נילון מציצית הפקעת, שנסתבכה בבורג
קטן בגלגל האחורי. הוא הודיע על
כך לסיים עידד. עודד מיהר להרויח גובה,
ולהעפיל לשמים, לעבר הים ..בקור רוח זכר,
כמו כל טייס טוב אחר, כי בהפסיקו את
פעולת המנוע השמאלי (כדי להפחית את
עצמת הרוח, להאיט את מהירות המטוס)
יתחיל לאבד גובה.
כמו ז;ב סיגריה. בעת שעודד חתר
לעבר הים, השיג את הגובה הדרוש, תחת
לחץ של שני מנועים, כבר משכו הנותרים

הצבא
גוף מתפתלב אוי ד
כשיצא מטוס בעל שני מנועים מאי
שם, עם שלוש קבוצות צנחנים — אחת
של מדריכים, שתיים של צנחנים חובבים
(צנחנים מיחידות שונות בצה״ל, העוברים
קורס של צנחנים, כמשוגעים לדבר, בלי
הכרח חיכו להם באחד המחנות כמה
אלפי חיילים. המטרה: מפגן פנטזיה, שיעורר
חשק התנדבות ליחידה רומנטית חשובה

המריא המטוס. חמשה עשר רגעים אחרי
כן, נתן סגן משנה רפאל (סמי) שמואל את
הפקודה לקבוצה הראשונה לצנוח. אחד
אחד קפצו האנשים לתוך החלל הריק.
ספק עם המראה שנתגלה, העלה בלב אלפי
החוזים חשק רב להתגייס ליחידה :
אחת הפטריות לא נפרשה, נראתה נגררת
ברוח כסמרטוט — בצדה האחד התפתל
גוף אדם, צדה השני נתפש בחלקו האחורי
של המטוס, בדיוק ליד הגלגל הקטן
העוזר לנחיתה.
הפנטזיה נמשכה במקום זמן רב —
המטוס פנה לעבר הים. את דרמת הגבורה
קראו הכל — יחד עם שאר אזרחי הארץ,
בעתון. נודע להם, כי הגוף שהתפתל בא־ויר,
אחרי מטוס שטס במהירות של 150
מיל לשעה, מאחורי מדחפי אויר ענקיים,
היה גופו של סמל ג׳ורג׳ פרלוס. מצילו :
סגן משנה רפאל (סמי) שמואל, הטייס
ליד ההגה עודד אברבנאל ...השלושה קבלו
את אות הציון לשבח, הידוע לכל הישראלים
ששרתו בצבא הבריטי, כאות ״מד
שיון אין דיספטש״
סגן משנה רפאל (סמי) שמואל היה
צנחן עוד בבולגריה. עתה, בהכנסו להס־טוריה
של ״מקרים מוזרים מופלאים בצג־חנות״
הוא בן .25 בצבא הבולגרי שרת
משנת , 1944 ולחם בגרמנים בדרגת אורד-
ניק (סמל) ביוגוסלביה. הגיע ארצה בדיוק
ב 15 למאי ,1948 וברדתו מהאניה נשלח ישר
לשדה הקרב הקטלני בדרך לירושלים. כשרונו
עמד לו בלטרון, שלא כיתר חבריו בגדוד,
זכה לחזור משדות לטרון. כשנוסדה יחידת
הצנחנים, עבר אליה כשמאחוריו עשרות
צניחות, קורס של מדריכים ( 72 צניחות
עד היום) .הוא טפוס עליז וידוע באהלי
הח״ן.
מות איו ם. אחרי המקרר, הטרגי של
סרן איתמר גולני, שנהרג במקרה דומה של
הסתבכות חוטים, ישבו ששה מדריכים,
מכסו עצה. לא יתכן, כי כל מקרה דומה
יגמר במות איום, בלי לעשות משהו למען
האדם המפרפר באויר. התוצאה היתה, לפי
דברי סמי, המצאה בצורת עוגן הצלה.
חבל חזק, שמצדו האחד שיני ברזל, מצדו
השני כח שרירים. סמי מספר, כי בערב
לפני המקרה ישבו החברה בקנטינה, דיברו
בענין. היד, עמהם עתונאי אחד, עכשיו
כועס סמי :״לא נכון, כי בערב זה למדו
אותי איך להציל, כמו שאומר אחד הע־תונים

רפאל שמואל, צנחן
שרירים ומיתרים
במטוס בכל הכח, שנתן להם אלוהים, את
המצנח לפני הפתח. זה היה אחרי שסמי
השתמש בפעם הראשונה בהמצאה — העוגן.
כמה מטרים לפני הפתח, נקרעו שבעה
המיתרים של המצנח, שד,עוגן החזיק בהם.
באותה שניה חשב סמי, כי הכל אבוד. הוא
ראה את הגוף חוזר למצבו הקודם, כזנב
סיגריה, המושלך ממכונית הטסה במהירות
של 150 מיל בשעה. הוא החל לפעול שנית
כשהמנוע האחד כבר כבוי. מחצית גופו
מחיץ למטוס, מחציתו השניה קשורה בחבלים,
החל לשחק עם העוגן, נסה לתפוס
במיתרים הנותרים. אחרי כמה דקות של
מלחמה אכזרית ברוח של 110 מיל לשעה,
הוא נותן סימן לחברה. שוב החלו למשוך
בעוגן ההצלה.
״ג׳ורג׳ הראה קואורדינציה עצומה״ ,אומר
סמי ,״הוא הראה סימני חיים — דבר
שנתן לנו אומץ משנה. ביני ובין ג׳׳ורג׳
התפתחה שיחה בסימנים״ .דורג׳ פרלוס, צנחן
בן ,24 עוד בצ׳כיה, אומר ״כאשר
ראיתי את סמי עובד ידעתי, כי זו אינה
הצניחה האחרונה שלי״ .כשהמטוס נמצא
בגובה של 40 מטר מעל פני הים, אחרי
עבודה איומה של למעלה מרבע שעה, החזיק
סמי בגוף חברו ג׳ורג, משכו פנימה.
בעוד כמה דקות היה המטוס נופל לים
על כל יושביו 45 .דקות אחרי כן, צנח
ג׳ורג שוב במטוס אחר, במצנחו של סמי
— ״פרסטיז׳ה זה דבר חשוב״.
מציין סמי :״פרשת גבורה זו, שיש
לה מקום בהסטורית הצנחנות העולמית,
חשוב שיזכר בה גם הסמל צבי בוקר,
משלח מספר 2שלי — עוזרי, שהיה בורג
חשוב במכונת ההצלה, באותה חצי שעה
דרמטית״.

השוק השחור
כפפות המ שי ר א הועידו
מאז קיבלה המשטרה לידה את הפיקוח
הכלכלי, החליטו מנהלי הענף החדש
לא ללכת בדרכי קודמיהם, אנשי אגף
הפיקוח, שהלך לעולמו. הדברים אמורים,
בעיקר, ביחס הציבור כלפי אנשי הפיקוח,
יחס שלא היה מעודד ביותר. כדי למנוע
יחם עוין כלפי המפקחים על ענינים חיוניים
אלה, גמרו אנשי המשטרה אומר לנהוג
באדיבות. כי אכן יקר השג זה למשטרה,
שטיפחה במשך השנתיים האחרונות את
יחסיה עם הציבור. ואמנם הצליחה המשטרה
לקרב אליה את דעת הציבור שנפגעה
קשות אחר כך, על ידי ״מעשי חיפה״ —
ריטוב, חיילים נכים.
זמן מה שרר במדינה תוהו ובוהו נ משרד
הפיקוח נתחסל, ואילו המשטרה טרם

במדינה
קיבלה לידה את העבודה. היתד. זו תקופת
הזהב של השוק השחור, שפרח באין מפריע.
עד אשר לבסוף, לפני כשלשה שבועות,
החלה המשטרה לפעול. כתיל, צעד הראשון
לפעולה גם הפעם הענף הכלכלי של מחוז
תל־אביב, שבראשו הועמד לא בדרך מקרה
— אחד הקצינים האינטליגנטיים והעדינים
ביותר.
,תהיו ירדים טובים׳ .השבוע לבשו
שוטרי הענף הכלכלי את כפפות המשי של
הקו החדש ויצאו ל...שוק הכרמל, ה״בורסה
של הירקות״ .שם ראו השוטרים מה שלא
ראו נשותיהם במטבח: עגבניות, בננות,
בצל, תפוחי־אדמה — בעצם כל דבר, שאינו
בנמצא (לפחות בתקופה מסוימת) בכמויות
גדולות, במחירים עוד יותר גדולים. הלכי
השוטרים אל המוכרים, אמרו באדיבות :
״הביטו נא, רבותי, זה אינו יכול להמשך
כך ...זה לא עסק. תפסיקו את ההשתוללות״.
חייכו המוכרים מתוך הוקרה לשוטר העברי
ויחסו, אמרו :״כמובן, טוב טוב
התפזרו. אלה שנשארה בידם עוד סחורה,
מכרוה במקום, הבטיחו לא לסחור יותר
״בשחור״.
למחרת היום באו שוב השוטרים, ראו
את אשר ראו יום קודם לכן. הלכו והזהירו
שנית ״נתן להם עוד שנסה, שמא לא
מכרו עדיין את הסחורה״.
הנשים מחאו כפיים. כעבור יום -
שוב הופיעו בשוק הכרמל. הפעם שררה
״שביתת נשק״ .הכל התנהל שם כשורה.
המוכרים חייכו ואמרו :״נו, הבטחנו, קיימנו״.
ביום ששי באותו שבוע באו שוב השוטרים
למקום. מה ראו עיניהם? השוק

מרדפי שטיין, טרוצקיסט
השריונים הסוביטים באים...
השחור התנהל בממדים, שעלו בהרבה על
אלה מזמן ביקורם הראשון: בצל, עגבניות,
בננות — הכל, שלא לדבר על המחירים.
הגיעו למקום שתי קבוצות שוטרים, החרימו
את כל הסחורות, עצרו מספר אנשים.
כאן אירע דבר בלת וצפוי, משהו בנוסח
תיאטרון. הנשים, שבאו לשם כדי לקנות
את הסחורה השחורה, פרצו במחיאות־כפיים,
הריעו לכבוד השוטרים .״בראבו,
בחורים ! טוב להם, לספסרים צעקה
אשד. בעלת ממדים עצומים ,״העלוקות
הללו ! איזה מחירים אני מוכרחה לשלם
בעד קילו עגבניות ! היכן נשמע כדבר
הזה?״
״הצרה היא״ ,העידה לעומתה אשה שניה,
רזה כמקל ,״שאם לא במחירים כאלה, לא
נזכה לראות עגבניה בכלל״.

אצלמלכתה 1ק1י 9
לילה קודם לכן, ברחוב חסן בק, ערכה
סריקהאחר ״הנקניקים״ ; זהו המשטרה סוג אנשים מיוחד בתל־אביב, העוסק במכירת
נקניק מתוצרת חוץ, שרשת פעולתו
משתרעת מוארשה, פריז, ציריך _ דרך
חסן בק — לרחוב לילינבלום, בתי הקפה
בצפון העיר. למשטרה כבר ידוע סדר
הנקניק מיוצר באירופה,נשלח
העבודה :
משם, בפרט על ידי עולים חדשים. הוא
מגיע תחילה לחיפה, משם לחסן בק, משם
לרחוב לילינבלום.כאן מחולקת הסחורה
לסוכני המשנה, המתהלכים ברחובות או
היושבים בבתי הקפה ה״יקיים״ ,״הפולניים״
בצפון תל־אביב.
אחד הדיקטאטורים בעולם הנקניק היא
אשה כבת ,50 הידועה כ״עולה חדשה״ במשך
כעשר שנים. קרוב לחצות, העירו שומרית
את ״המלכה״ ,ערכו חיפוש בביתה,
מצאו 47 נקניקים 150 ,קופסאות בשל
וסרדמים, החרימו את הכל, את האשד,
עצרו.

המנגנון שרו ת א׳ המודיעין
שנתיים וחצי, מיום הקמת המדינה, סבל
הציבור הישראלי משירות מודיעין לקוי,
חסר יעילות, עכבני ומשעמם. לבסוף, ערב
בחירות למסת השניה, נאלצה הממשלה
להודות בכשלון. ניגשה לבניין מחדש של
השירות, למרות שכינתה זאת ״ריאורגניז־ציה״
בלבד.
מנגנון לקרי: כשנתמנה לפני שנה
וחצי גרשון אגרון, עורך פלסטיין פרסם
(ששינה, בינתיים, את שמו לג׳חסלס פוסט)
רחב הגרם ונאה הצורה, ממקורביו של
ב• ג׳ .ואיש מפא״י מסור, לראש השירות ;
גברו התקוות, כי השרות, שהיה בשפל בימי
יהושע קלינוב, יתחזק בשני ענפיו הלקויים
ביותר: עתונות ושידור, שלא להזכיר את
ענף הקולנוע, אפוטרופוס ״כרמל פילם״
הקלוקל, שהועבר לרשות משרד הפנים.
אחר שבעה עשר חדשי שירות, בהם
התמסר אגרון לפוליטיקה לוקלית (מועמד
לעיריית ירושלים וסנדק מאמר ״אל״ף או
צדי״ק״ בעיתונו) נתאכזבו כל דורשי טובתו
של השירות.
המנגנון הלקוי, שהורכב מאנשי מפלגה
ולא ממומחים, כיאות, נתדרדר במדרון. יוסף
רגב (גרביצקי) איש ה״היינם״ הורשאי וממקורבי
ב. ג׳ .מאז הרפורטז׳ות שלו על
משפט רצח ארלוזורוב, לא דאג לשיפור
וייעול שלוש הלשכות שעמדו לרשותו —
ת״א, ירושלים וחיפה (האחרונה חוסלה,
בינתיים) .התמסר לטיפוח סקירות ופרסומים
מספר, שהיו חסרי חשיבות ולא סייעו
לעתונות המקומית; הרבה להתנגח עם יריבו,
סגן אלוף משה פרלמן — איש לשכת הקשר
של הצבא וראש לשכת עתונות חוץ, על
תחומי סמכויות.
ד״ר מרדכי סוליאלי (סולובייצ׳יק) ,בנקאי
שהיה מנהל מחלקת החינוך בימי המנדט,
ישב שעות רבות במשרתו ב״קול ישראל״,
התעכב על פרטים לא מעשיים, תיקן פסוקים
בתכניות השידורים — אך נמנע מחריש
עמוק, העלאת השידורים לרמה, ניפוי החומר
המשודר, החייאתו.
מכנה פגום: עקב בירוקרטיה מופרזת,
הסתודדות והתנצחות ילדותיות ומניעת
אינפורמציה חיונית שיכלה ״להזיק״ לפקיד
זה או אחר, נלאתה העיתונות המקומית —
כמעט ולא השתמשה בשירותי הלשכות,
מלבד עזרה טכנית, כהעברת ידיעות שיגרה
וסיורי מפעלים לעתונאים חסרי עיסוק, אך
מתוך נקיטת ״שמור לי ואשמור לך״ לא
מחתה על כך במיוחד. העתונות, המפלגתית
ברובה המכריעה, מצאה גישות משלה לצינורות
הממשלתיים.
עתונאי חוץ עמדו על סוד אי־יעילות
הלשכה תוך ימים מעטים לשהותם בארץ,
השוו זאת, בצער, למצב בימי המנדט, בהם
התקיימה לשכת עתונות אנטי־ציונית אמנם,
אך ערה, מסייעת וזריזה.
במידה שנמצאו המבקרים את שירות
הרדיו, שענייניו היו, כאמור, יגעים ביותר,
היו רובם לאחר ייאוש, תבעו תיקון מבנה
השידורים הפגום, התכניות המשעממות,
ריקות התוכן.
המבקרים הקולנועיים חזרו והתרעמו על
״כרמל פילם״ ,המשחית כלי תעמולה חשוב
— יומן סרטים — הנראה מדי חודש ע״י
מאות אלפי אזרחים, בחוסר כשרון, עצלות
מחשבתית, העדר מעוף.
הגואל: אכריאל. כאשר פתח, בסתיו
,1950ב. ג .,במסע ייעול במשרדו, העביר
את חנה אבן טוב, חיזק את זאב שרף,
מזכיר הממשלה, הבטיח לאהוד אבריאל,
ציר ישראל ברומניה, את משרת מנהל משרד
ראש הממשלה, האחראי גם לשירותי המודיעין.
לפי הוראותו של זאב שדף, איש
המנהלה נמוך הקומה ורחב הפנים, תורכב
הנהלה חדשה, מתווית תכנית פעולה שתעביר
את שירות אי־המודיעין מהעולם, תקים
שרות תלת ענפי — עתונות, שידור, קולנוע
— לפי דוגמאות ארה״ב, בריטניה בו
תסתייע העתונות וישורת הציבור.
משה פרלמן נטש את הצנחנות ואת מדי
הצבא, יעמוד בראש אגף העיתונות, יטפח
את המגע האישי, ההקלה המקסימלית והאינפורמציה
הרבה ביותר לעיתונאי, יסתייע
בכך ביוסף קרקובי, אף הוא לשעבר סגן
אלוף צה״ל, כראש מחלקת התרבות שלה.
מרדכי אבידע, איש משרד החוץ. ומנהל

״קול ציון לגולה״ או אלעזר לוברני, מי
ששימש מנהל השירות העברי בימי המנדט,
ימלאו את מקום סוליאלי בהנהלת הרדיי,
יערכו בדק בית יסודי, ינסו כוחם בעריכת
תבניות מעולות כבי. בי. סי. החל מתכניותיו
המוסיקליות הקלות וכלה בתכניתו
הרצינית ,״השלישית״ ,לאינטלקטואלים.
משה שרת, שר החוץ, מציע הצעה
הגיונית ביותר: לקרב את שירות השידוד
לנוסח האמריקאי, למכור את זמן השידור
לפירמות מסחריות, שתוודאנה רמת שידורים
ניאותה, תמורת, זאת•
הירודים
אף פרסומי הקיר והראווה
חובה
(״קיצוב — מזון לכל חינוך
חינם״) ישופרו תחת משה גורארי, דובר
״מבצע השוק השחור״.
היחיד שאינו זוכה ׳לתיקון מידי הוא
אגף הקולנוע, העתיד לשמש, תוך זמן קצר
ביותר סמל — באם אגפי העתונות והשירות
לא ישופרו, יחזור שירות אי המודיעין
לשרות תלת אגפי האוכל את כסף
משלמי המסים תמורת נזק רב בגלל אי
פעילותו, אך באם יצליח אהוד אבריאל,
מג״ד פלמ״ח הצעיר, לנער את המנגנון
מתרדמתו ואת המבנה משקיעתו, יוחזר
לשיריות שמו — שירות מודיעין.
עתונים פני המחר
״...ממשלת הקואליציה הטמאה חוסלה,
ומפלגת הסוציאליסטים המאוחדים, הכוללת
את כל כוחות העם הנאמנים למולדת, לדי- ממשלה מוקרטיה ולסוציאליזם, הקימה
חדשה — את ממשלת ישראל הסוציאליסטית...״
חתומים: ד״ר ג. סנה, ראש הממשלה;
ש. מיקוניס, סגן ראש הממשלה.
קצין הצבא, רב סרן, שיצא בלוית גערה
מבנין קולנוע ״מגדלור״ החויר, המשיך הקמת לקרוא במנשר שהכיל עקרונות
דמוקרטיה עממית בישראל, אחר נאנח אנחת
רווחה, קרא מתוך הקלה את שאר המנשרים;
אחד מהם הודיע על הקמת שלטון
קומוניסטי טהור בראשותו של ש. מיקוניס
וסגנותו של תופיק טובי; השני — על
הכללת ישראל בגוש מרחבי־מזרח־תיכוני,
והחזרת הפליטים הערבים לבתיהם בישראל,
תוך העברת עולי מזרח אירופה לארצות
מוצאם•
שבוע טוב! זה שש שנים, מאז
ינואר ,1945 מופיע בתיל־אביב, כמעט בכל
מוצאי שבת, עתון ערב, המודפס בדפוס
יד ,״העתון הדמוקרטי״ ,שעורכו הוא עורך
דין ממוצא רוסי, בעל נטיות טרוצקיסטיות,
איש העליה השניה, והחושב עצמו לסוצי־אלסיט,
דמוקרט אמתי.
האיש הוא ד״ר מרדכי שטיין, שפוף
קומה, מקריח ושב שפם, ממושקף ובולט
יחידי בסריגי המפלגות היהודיות, שתבע
מאז ומתמיד כינון מעצמה מרחבית, תוך
שיתוף פעולה מלא, בכל השטחים, בין
יהודי ארץ ישראל לערביי המזרח התיכון.
כמייסד המפלגה הדמוקרטית, המזדהה
עם בקורת טרוצקי על סטלין, הוא תובע
סדר חיים שיש בו חופש פוליטי אמתי,
שזיון כלכלי אמתי לכל — כבוד לאדם.
חבריה
את דברי המפלגה, שמספר
״פחות משהיה צריו להיות ויותר משאחרים
חושבים״ ,לפי הגדרת שטיין, משמיעים
עסקנים יהודיים וערביים לעתים מזומנות
באספות המפלגה, אך כלי התעמולה העיקרי
הוא העתון, המופץ ברחוב לצלילי
״שבוע טוב!״ הבוקעים ממקלטי הרדיו של
אנשי תל־אביב.
רע: השתלשלות הדברים יחם להם מנבא העיתון בשלושה מנשרים אלה
היא הכרח, לדעת שטיין, כל עוד יתמיד
יחסו הרע של הרוב היהודי למיעזט הערבי
בישראל, כל עוד לא תובן נקודת היסוד:
התערות ישראל במרחב.
הציונים,
צדק היסטורי זה, הדחת
ירושתם ע״י הקומוניסטים היהודיים, וחיסולם
ע״י קומיסר סובייטי (קצין תרבות
בחיל המצב הסובייטי הקרוי, דרך אירוניה,
גרשון גוטהארציקער — בעל לב טוב)
ונציג ערבי — תוסיק טובי — יבוצע, אך
בגלל עמדתם העקשנית של יהוד ישראל,
ברחמים מעטים ביותר.
פירמידה הפוכה זו, שבסיסה מפ״ם־
מק״י זקדקדה מפקד חיל מצב סוביטי והעובדת
את כל גלגולי הנוסח, מדמוקרטיה
עממית לרפובליקה חברה בברית המועצות,
ביותר אינה, כנראה, דחוקת מציאות
ובמיוחד כאשר שריונים סובייטים יכולים
להשתלט על המרחב, בקלות רבה, בהסתייעם
בכחות צנחנים ובהמונים מורדים במשטרי
כפייה ושעבוד.

דרכי חיים
א ב דו־• .דדי ם
מדי יום ביומו מודיעים לתחנות המשטרה
בארץ על אנשים הנעדרים מבתיהם —
ביניהם ילדים. אך הציבור אינו שם לב
לדבר, אף המשטרה אינה יוצאת מכליה.
מתוך נסיונה למדה המשטרה, כי ברוב המקרים
מתגלים הנעדרים באופן בלתי צפוי ;
למשל — אדם נסע לחיפה. אמנם סיפר
זאת לאשתו, אך האשד, שכחה. או: ילד
שנעדר מהבית, במשך כל היום, בילה את
זמנו בנעימים אצל הסבא. יש וצעירה מודיעה
בבית, שהיא נוסעת ללון אצל דודתה
בפתח־תקוה, אך הנה מופיעה בבוקר הדודה,
אך היא לא ראתה את הצעירה בביתה...
ברם, לאחר המקרה הטראגי, בראשון־
לציון בשבוע שעבר, החלו האנשן ם לראות
את הדברים אחרת. הפרשה העצובה של
הולות ראשון ובת־ים הרטיטה את הלבבות,
שללה את השקט.
יום אחד, בשבוע שעבר, נתגלו ליד
בית ״הבימה״ בתל־אביב שני ילדים שתעו
בדרכם — האחד בבן חמש, השני כבן
ארבע. יתכן כי הילדים ידעו את דרכם,
אך האנשים שהמטירו עליהם התענינות ונכונותם
לעזור, בילבלו את שני הפעוטים
לחלוטין. מעולם לא התענינו האנשים כל
כך בילדים כעבור רבע שעה, נתאסף קהל
של כמה עשרות איש. אנשים החלו להתרוצץ
אחרי טלפוני* במשטרה נתקבלו קריאות
עצבניות. מישהו, שטילפן בבית מרקחת
לעיני קהל העוזרים סובבים אותו, נראה
משליך את השפופרת ברוגז, משמיע דברי
קללה על המשטרה .״הם אמרו, כי יחכו
עד אשר תתקבל קריאה מההורים המחפשים
אחריהם, בינתיים ביקשו להחזיק את הילדים
במקו* שבו נתגלו״ .הקהל רתח .״איזה
משטרה?״ מישהו העיר :״וכי מד, יכולה
המשטרה לעשות?״ עוד מעט והקהל היה
עורך משפט לינץ׳ באיש שהעיז כך לדבר...
ואמנם צדקה המשטרה. בעוד הקהל במקום
ממטיר שאלות על הילדים המבוהלים,
טילפנו למשטרה הוריהם, שלא ראום כחצי
שעה. ההורים קיבלו את הכתובת והגיעו
למקום. הקהל במקום התפלג לשני זרמים :
אחד רגז על ההורים מפני שהם ״מזניחים

יוסף ששון, מחלים
...לקול קריאות עצבניות
את ילדיהם״ ; השני נהנה מהפגישה. גם
ההורים עצמם לא ידעו כיצד לנהוג: לשמוח
או להרביץ?

א שה במתה חר ש
ליד הגופה, שהיתר. מונחת בחדר המתים
של בית החולים ״הדסה״ בתל־אביב,
נראתה אשד, כבת ,40 כשהיא כורעת ברך,
מרכינה ראשה מעל למת. עוד מעט תצא
ההלויה, קהל מחוגים שונים התאסף במקום,
האשד, עמדה על יד הגופה התיפחה
בבכי חרש מר. איש מבין הנאספים לא
הכירה, את האלמונית הזאת, שבאה להיפרד
מיצחק בנימיני, עורך-הדין המזהיר, שמת
משבץ הלב, במשרדו בשבוע שעבד. לרגע

״העולם הזו!׳ ,מס 698 .

במד
אחד הרימה האשד, את עיניה, הביסה
ד,שמימה, החלה בתפילה חרישית. אחר כך
הסתלקה מהמקום ; בצאת ההלויה הצטרפה
לקהל, אי שם בסוף השורה.
היתד, זו אסתר יעקובוביץ, אשת דוד
יעקובוביץ, שנידון למות (״רצח גן־מאיר״),
המחכה עתה לבירור ערעורו, בבית הדין
העליון. סניגורו של יעקופוביץ, שנלחם
בעוז למענו במשך שנה ושלא על מנת
קקבל פרס, לא יוכל להתייצב בפני ביתד,דין
העליון בירושלים.
בין קהל המלווים את יצחק בנימיני
למנוחת עולמים, היו אנשים שונים, קציני
משטרה גבוהים, שופטים, עורבי דין, עתו־נאים,
אנשי מפלגות, שרובם ככולם מוכרים,
ידועים לכל. אולם אי שם, בין הקהל, נראו
גם כמד, אנשים אפורים, שאיש לא ידע
אותם — איש מלבד קציני המשטרה וה־ריפורטרים.
היו אלה נאשמים, לשעבר,
בעבירות חמורות, המתהלכים עתה חפשיים
בחוצות תל־אביב. הם באו להיפרד מאותו
אדם, שהשיג למענם את חרותם, תודות

יצחק כנימיני, סניגור
חייל קרבי
למוחו החד, כשרונו, בבית הסכויים הגורלי,
ששמו ״בית המשפט״...
עוד בטרם יצאה הר,לזיר״ עמדה ליד
הגופה, אשד, שניה, שבאה להיפרד מעורך־
הדין, שהלך לעולמו. היא לא היתד, קשורה
בפרשה פלילית. היתד, זו אחת, שהגיע לפני
שנים לארץ בדרך מכשולים, בימי קיצוב
סרטיפיקטים. המנוח בנימיני סידר לה את
הדבר. הודות לכך נשארה בחיים אחר זוועת
אירופה...
היה פופולרי בבית המשפט, בקרב הקהל,
בין עתונאים .״הוא היה בחדשות״ בכל פעם,
כשנזדמן לו ליטול לידו את ד,סניגוריה
במשפט חשוב או פחות חשוב. בעברו היו
כמה הופעות משפטיות שהכו גלים, כגון
זו במשפט רצח ארלוזורוב. הוא היה עורו־דין
מבטן־לידה: ברגע שקיבל לידו הגנה,
נעשה סניגור, שכח, על השקפותיו הפוליטיות
(ה״חרות״יות) .כך מילא את תפקידו
במשפט הגדול נגד שני נכבדי טירה הערביים:
לאחרונה, במשפט נגד העתון הקומוניסטי
״קול העם״ .אולם המשפט המפורסם
ביותר שלו בשנים האחרונות היה זה
של דוד יעקובוביץ, שבו הצליח המנוח
לפצל את דעת הציבור לשני מחנות: בעד
ונגד הנאשם ...הוא מת, כמעט כחייל בקרב,
ליד שלחן העבודה, מוקף מאות ספר־ם
על חוק ומשפט...

משנס
.מין הדגל שכזה״
21 צעירים נבעתים, לבושי בגדים בלויים,
ישבו צפופים על ספסלי בית משפט השלום,
היו אלה לבנוניים, שנתפסו ע״י משטרת
החופים והגבולות, שעה שנמצאו ב־ 3סירות,
במרחק 150 מטר מחוף נד,ריר״
מוחמד חסיס, בן ה־ ,19 דוברם של הלבנוניים,
הסביר לשופט השלום הראשי מר
י. ממן, כי זהו מין הרגל שכזה, מימי
הבריטים, להכנס לפלסטין בלי פספורט וויזה.
״אני מקוד, שאתם יודעים, כי הבריטים
עזבו את הארץ״ — השיב על כך השופט
לחסיס, שנאלם דום.
21 הצעירים הנוצרים (כולם מצור) שטענו,
כי הם דייגים ובאו רק על מנת לדוג דגים
הנמצאים, לדבריהם, בשפע ליד חופי הארץ,

״העולם הזרו״ ,מם 698 .

״היות ובישראל אסור לפוצץ את הדגים
בחמד נפץ כמו בלבנון.״
אלא שהתובע, סמל המשטרה פקל, היד,
בדעה אחרת. הוא ציין, למשל, כי בכל
שלושת הסירות לא נמצאה אלא רשת
דייגים אחת, ולא היה בסירות כל זכר לדגים.
התובע הדגיש, כי הערבים ניסו להתחמק,
כשהבחינו בסירת משטרת החופים, ורק
כשזו פתחה ביריות באויר נעצרו הסירות.
במה מן הלבנוניים ,״עולים״ זו הפעם השלישית
לישראל.
פסל״הדץ 10 :לימת קנס או שבועיים
מאסר והחרמת רשת הדייג. אך הסירות
תוחזרנה לדייגים, כשיגורשו מהארץ. הפנים
השחומים. אכולי מלח ים, אורו, השפתיים
מלמלו דברי תודה...

הנבי אי היו שרדטג*
אין כמעט אדם, שלא יהיה סבור, כי
צפון בו איזה כשרון, שלא בא לידי התגלות
מפאת סיבות, שהחברה אשמה בהן. את
זאת יודעת גם הגברת תרזה פרנקל, המכונה
לילה טרפר, מגדת העתידות, שעמדה בפני
השופט המחוזי בנימין כהן, כשד,תביעה
מאשימה, בקבלת כסף תמורת גילוי פרטים
על עבר, הווה ועתיד על ידי הפעלת כוחות
נסתרים (כפי שהגדיר את העבירה המחוקק).
כשנשלח השוטר דוד גטלר, בנובמבר
אשתקד, אל הגברת לילה־פרנקל, אמרה לו
האשד( ,לאחר שמששד, את הדופק, רשמה
קוים שונים על גבי פיסת ניר צבעוני) :
״אתה בעל אפשרויות. אין מעריכים אותך
כראוי במקום עבודתך״ .מה הפלא שהשוטר
(ללא דרגה) הסכים בלבו לדעה זו? שאל
אותו השופט, מה דעתו על הפרט הזה —
גטלר השיב :״בהחלט״ .אולם לעומת זה,
היתה ל״מדיום״ של הגברת לילה טענה
אחרת: היא קבעה, כי הוא ימות ב־,1979
לאחר שיחלה פעמיים• ה״מדיום״ ,המתכונן
להיות סבא בא בשנים לא נבהל אלא שפרט
זה מדבר על העתיד והוא דבר האסור על
ידי החוק.
קם התובע נתן קנת וציטט פסק דין,
שהוצא על ידי משפם באנגליה, בדבר הגדת
עתידות. שם נקבע, כי אם גם מאמין
המכשף ב״טכניקה״ מסוימת של המקצוע:
אם גם טוען הוא, כי מקצועו מבוסס על
המדע (ולא מופעל על ידי כוחות נסתרים,
בלתי טבעיים) הרי אסור לו, לאדם, לעסוק
בנבואות, כל שכן לקבל כסף תמורתן.
הערה זו של התובע שימשה פרובוקציה
לסניגור, עו״הד י. הייק .״אם כך הוא״,
אמר ,״הרי גם הנביאים שלנו היו שרלטנים
...ומה בדבר האמדור״ים השונים למיכדי
ניהם,
שאליהם נוהרים מעריציהם,
לשמוע עצה ופרוגנוזהי״ .העיר כב׳ השופט
בצחוק :״רבותי, אלה הם רמזים מסוכנים
מאד״ .והתובע הוסיף :״יש כבר משבר
בקואליציה בלאו הכי, הניחו...״
לאחר ההערות, חזר בית המשפט לטפל
במשפט הרציני. השאלה איננה כאן, בעצם,
צרה כל כך. בפי הנראה מבקשת המשטרה
למצוא תקדים, מאחר שקיימים בארץ אנשים,
העוסקים ב״מקצועות חפשיים״ ,מבלי שיהיו
רשאים לכך, מבלי שתהיה לחברה אפשרות
לבקר את מעשיהם. הסניגור טען, כי הגברת
לילה לא קיבלה, בעצם, את הכסף. השוטר
מסר בעדותו כי מסרו לפקידה של מגדת
העתידות. אמר השופט בין השאר :״כל
הקונצים האלה להביט על היד, לרשום משהו
על פתק צבעוני, אינם אלא שטויות! מזר,
אי אפשר לדעת מתי ימות אדם.״ פסק דינה:
25 לירות קנם.
הארץ נודיזם מוסיקלי
עמדי עירומה לפני הראי ובצעי את התרגילים
בקצב של ריקוד ה״ולס לאמה״)
מ. נתניה

כילהרציה מקצועית ז
(מודעה) :למוסד חינוכי חקלאי דרושים:
ירקון בעל מקצוע( .״הארץ״).
מאיר שליט תל־אביב

צער בעלי חיים

יריות באויר להפרחת תנים (״הארץ״)
הנ״ל

מעבר לגבול -מלחים
שלוש הגבולות הן ווארה אלאן, באטי
גאראט ואן מילר, ושלושת המלחים הם
ג׳ין קלי (שהוא גם הבמאי והכוריאוגרף),

מאנשאן ופראנק סינטרה.
אלה בינטטוק, תל־אביב.

נשי
בד*ל קלה
0ט רי גוו ה לי, המזכיר הכללי הנורבגי
ועב הכרס של או״ם לא יצא נקי.
אחר עיון בתקציב המנוסח, הוטחה נגדו
ביקורת קטלנית, התרעמו על משכורתו
השנתית, המגיעה לארבעים אלף דולר. אחי
קבלו המבקרים על החזקת שתי תזמורות
15 מורים לריקוד, על חשבון או״ם. דבר
זה לא מנע את הצעתו למועמדות פרס
נובל לשלום , 1951 יחד עם ראש ממשלת
הודו — סרי ג׳וא־רלאל נהרו.
נ גם איש הברזל של ה״לייבור״ ,הר*
ברט סטנלי מוריסון, שתום העין,
,63 בן השוטר, שהחל לעבוד בגיל ,14
וירש את מקומו של ארנסט בוין כשר
החוץ, נאלץ עם עלייתו בדרגה, לגלות את
עיסוקו החביב עליו: ריקוד, ובמיוחד עם
אשתו, בנשפי המפלגה - .אינו מחבב את
המלחמה — היה סרבן גיוס במלחמת
העולם הראשונה.
באותו יום פתח דינסנט אימפלי*
אטרי, ראש עירייתה האיטלקי של ניר
יורק את ככר הנרייטה (״עליית הנוער״)
סולד לתנועה.
* יועצו של שגריר ארה״ב בת״א, רי*
צ׳רד פורר, עזב את הארץ, הועבר לבו־גזטה,
בירת קולומביה שבדרום אמריקה.
אשתו, ממוצא דרום אמריקאי, הצטערה על
היציאה מישראל, התנחמה בתפריט אי
ר,״צנע״ הקולומביאני. אחר הוחרדה לידיעה
של סוכנות מודיעין אמריקאית: אשד, בו־גוטית,
שטעמה נקניק, מצאה בו בוהן רגל
אדם.
י שש שנים ומחצה אחר הפלישה לנור־מנדיה,
חזר הגנרל דוויט אייזנהואר
ועלה בנמל נורמנדי — שרבורג, בדרכו לפרים,
בה יקבל עליו את פיקוד הצבאות
האטלנטיים. בבואו לפרים נאלץ להחליף את
מקום מגוריו פעמיים, לבסוף הוטל התפקיד
לחפש אחד שיכון מתאים על אשתו

מאמי.י• תת אדמירל לואיס מוגבטן,
מפקד הקומנדו שהפך מפקד כחות הברית
בדרום אסיה, בסוף מלחמת העולם השנייה,
הגה רעיון חדש: לדעתו, אפשר להשתמש
בצינורות בעלי קוטר גדול לא רק להובלת
מים ונפט בלבד, כי גם להעברת משאות,
יחידות חיילים, בעזרת כוח לחץ.

ב ש עו ת ה 9נא
י אחר כמה נאומי פולמוס נודפי ריח
מלחמת בחירות בכנסת, נטש ראש הממשלה
דוד כך גוריון את ירושלים, עבר לטבריה,
שעל גדות הכנרת, בשמכוניתו עמוסה
תיקי מסמכים, על מנת להינפש שבועיים,
להכין את מצע הבחירות ואת נאומיו במסעו
הקרוב, לגיוס כספי ״מלווה העצמאות״
בארד,״ב.
י אותה שעה הכין ביוכמיסט תל־אביבי,
שעלה מצרפת, פרופסור כרנרד פרנקל,
תחליף בשר סינתטי, העשוי מירקות
ואצות־ים. עתונאים שטעמוהו, מצאוהו משובח,
אך הודיעו, כי אפשר להכיר בו תחליף.
כאשר
מילאו 13 שנה לארטור, בנו
השחום, יליד הפיליפינים, של הגנרל דוג*
לס מאקארתור, קיבל בין שאר מתנותיו
נבל. הנער, בעל כשרונות מוסיקליים,
פתח מיד בנגינת הלווי, מרעידת העצבים
של ,,האיש השלישי״ ז עתונאים זריזים תמהו
אם הכוונה לא היתד, למאו־טסה־טונג,
שנעדר זה שבועות מפייקינג, בירתה
של סין האדומה.
גנרל אחר, ארווין רומל, מפקד השריונים
הנאצי, שוב הופיע בחדשות, ד
שנים אחרי מותו. השבוע החרימה משטרת
בירות אצל סוחר ערבי אקדח הדור־לחיים
שנשא את הכתובת ״מאדולף היטלר לגנרל
רומל — על אומץ לבו״ .הערבי מיאן
לגלות את מוצא האקדח, אך רצה לפדותו
בשלושת אלפים לירות לבנוניות (כ־
400ל״י).
שעה ששער המלכים בבורסת הזהב
עבר את 21 הל״י, הגיע שער השקל, מימי
החשמונאים ומרד בר כוכבא ל־ 75ל״י.
הדולר מקמייכל, לשעבר נציב עליון
בריטי בארץ ישראל ועתה נציב עליון
בסינגפור, שבידו אוסף השקלים הגדול ביו

שרכשו בימי כהונתו בארץ, טרם הציע
את שקליו למכירה.
0פחות טוב היה חלקו של הרב יצחק
(״איצ׳ה״) מאיר לווין, שר הסעד
האגודתי בממשלת ישראל. בפי קריין הרדיו
הירדני ברמאללה, שציטט את נאומו בכ־

הרכרט מוריסון, שר
סרבן גיוס
נסת נגד גיוס הנשים הדתיות, הפך שמו
להרב גולדה מאיר לוין.
אחרי מותו של אנדרה דיר, איש
העט הצרפתי, בעל פרס הנובל, פורסמו
פרטי חייו, בלטו ניגודיו הפנימיים — בין
ההומוסקסואליות שלו לאהבתו לאשתו, בין
כפירתו ליראתו. דוגמה: באדרת רבת מידות,
שהיה רגיל להתעטף בה, נשא, תמידית,
תנ״ו•

ב 9ר 0וו 1תרבה
האמיר שאהלן, אחד מבניו של
אבן סעוד, מלך ערב, עלה למטוס ״אייר
פרנס״ כשהוא מבוסם, בניגוד לתורת ה־אסלאם,
תבע להרחיק את הנוסעים היהודיים
מהמטוס. כשנטפל לנוסע מצרי, מוסלמי
שהעיד על אי־יהדותו, לא האמין, התנפל
עליו, הכהו. הטייס נאלץ לחזור לשדה
התעופה הפריסאי, אורלי, חנה, הוריד את
האמיר המשתולל.
* גם אמיר פייסל, חביב בני המלך,
ושר החוץ של הממלכה, לא הצליח במיוחד.
יום לאחר הצהרה רעשנית על ערב טהורה
מיהודים נאלץ אביו, המלך אבן סעוד,
להזמין רופא שניים יהודי מבומביי שבהודו,
תמורת משכורת שנתית של חמשים
אלף רופיות (בארבעת אלפים ל״י)
בני בית מלוכה אחר, הבריטי, נהגו
יותר בצנעה: הנסיבה אליזכט ואביה
המלך גירג׳ נכנעו למגפה המשתוללת
באי הבריטי, חלו בשפעת קלה.

בקונצרט הפרידה של הכנר יהודי
מנוחין, העירה מאזינה אחת :״מילא,
עבודתו של מנוחין קשה. גם זו של ר ד
ברט לוין( ,המלווה על הפסנתר) .אך העבודה
הקשה באמת והמעידה על כשרון
רב היא של הנער ההופך את דפי התווים.
הוא צריך לדעת לקרוא אותם״.
שושנה דמארי, הזמרת התימנית,
התפרסמה בשורת הופעות בארה״ב ובמיוחד
ב״אני מצפת״ וב״כלניות״• ,הקליטה כמה
משיריה, שרה ברדיו. לאחרונה זכתה לכבוד
הגדול הניתן, עתה בארד,״ב לאמנים: הופיעה
בשידורי הטלביזיה.
באי רצון אישרה ברברה סטנוויק
גט לבעלה, רוברט טיילור. אך תוך
שלוש דקות בוטלו הנישואין, שנחשבו אידיאליים,
משך 11 שנה. אותה שעה הצהירה
ליאה די״ליאו, השחקנית האיטל
קית אדומת השיער, שבגללה נתגרש רוברם
מברברה :״היה ברור, כי אחר שבוב פגש
בי נשאר רק פתרון אחד: גירושין (מבר־ברה).

ציר בריטניה בישראל, סיר אלכסנדר
נוקם הלם, הסתפק בעשרת ימי
חופשה, כדי להימלט מהחמסין הכבד ששרר
בארץ, אך הרחיק יותר: לקפריסין.

המו״לים: שלום כהן ואברהם גורדון: הדפוס: מ .שהם: ההפצה: פלס בע״מ.

מאת: רפאל סלע
ניגון נוגד, משובץ מלים ארמיות בוקע ועולה מתוך חורשת הארנים הירקרקה, העוטרת
את בנין בית־הכנסת המהודר במושבה פרדס־חנד״ ״תנו רבנן, שנים אוחזין בטלית מתרונן
ועולה קול צעיר, באחו החלונות המקומרים .״ורש״י מפרש ההיפך עונה לעומתו קול
אחר בנעימות התנצחות. בפנים — פזורים על פני האולם הגדול, מתנועעים רכונים על
גמרות עבות — עשרות צעירים חבושי ביפות. הפנים מתלהטות, אגודלים נעים באויר,
צעיר שחרחר בעל בלורית משקיע פניו עמוק עמוק בגמרא המונחת לפניו.
ליד שולחן מארך, בטבור האולם, יושבים כחצי תריסר
צעירים, סביב ערמת ספרים עבי כרם. אלה הם ספרי ״חידושים״,
פרושים, הערות, השגות, על הגמרא עצמה.
והיד מדפדפת במאות הדפים המודפסים באותיות זערערות.
העין בולשת אחר הפיסקה המתאימה, המוח עובד בקדחתנות,
עד שלפתע קופץ מבין החבורה אחד גוץ, בעל עיני תכלת
ומכריז חברה, בחייתי, מצאתי את הפירוש החבורה
מאזינה בדריכות להסברתו של ״בעל המציאה״ .הראשים נעים
לאות הסכמה. כן. ליגאל יש ״מוח בריא״ .הוא סלק את
המכשול. עתה ברורה הסוגיה ומלובנה .׳המלים הארמיות המוזרות קבלו משמעות הגיונית
ומובנת.
תורים דתיים, רחו 5אפיקורסי. זוהי מדרשיית נעם, ליד פרדס־חנה, בה לומד
גם ישראל יהודה בן ה־ , 17 יליד ירושלים. מרבית שנותיו בילה ישראל בחדרה, שם גמר
את בית הספר העממי ״תחכמוני״.
הוריו של ישראל ו־ 7אחיו הם דתיים. כל ימיו בא בחברה דתית, גם בבית הספר
קיבל חינוך מסורתי. במה יבחר, איפוא, עם תום חוק לימודיו ז הילך לגמנסיה, ומשם
לאוניברסיטה, או לבית ספר גבוה י שמא יבחר ב״תכלית״ — במקצוע? או אפשר

ויבחר ללכת באחת הישיבות?
לא קלה היתד, ההכרעה. אמנם כן, ישראל יהודה ביקש להשתלם וללמוד הלאה —
אולם תורה מד, תהא עליה? האמנם יסתפק בקורטוב הד,וי המסורתי, הניתן לו —
בתנועת הנוער הדתית ז ״זריקת חיסון״ ,הבטלה בששים מול הרוחות המנשבות ברחוב
״ד,אפיקורסי״ ? וחבריו ללמודים, שהתפרקו מעול המצוות, בצאתם מבית הספר — יעידו !
שפיר. ילך איפוא ללמוד בישיבה, זה בית היוצר האמיתי לנשמת היהודי המאמין.
אולם דא עקא, אם אין קמח אין תורה. הלימוד בישיבה נכבד וחשוב הוא. אך מה עמדה
וביסוס בחיים יביא בעקבותיו? הלומד משפטים סופו נהיה
עורך־דין. למודי הכלכלה ומדעי הרוח הם פתח למקצועות
רבים ושונים. שעה שהלימוד בישיבה? — כן, תכליתו הסופית
היא — הרבנות.
הנה, חובש הצעיר את ספסל הלמודים בישיבה, במשך
שבע שמונה שנים ; עושה לילות כימים, בלמוד התלמוד על
כל פירושיו ! משנן את כל הדינים המעשיים של הלכות שחיטר״
כשרות, מתעמק בספרות הרחבה של מחשבת ישראל, הוגה
בכתבי ראשונים ו&חרונים ומגבש את הכרתו הדתית, למען
יכשר למלא את התפקיד הנכבד של דב בישראל. הצליח אותו צעיר וקיבל, לאחר מבחנים
ארוכים ומיגעים, את כתב הסמיכות שלו — והנה, להפתעתו, נערמים לפניו קשיים
ומכשולים שלא ידע כלל על מציאותם.

ישראל יהח־ה:
הדרך לרבנות

הפחדמפניהצ עי רי ם. הרבנות הראשית, שהיא המוסד העליון הקובע בכל שאלות
מינויים וסידורים במקצוע הרבנות — מתייראה בפני רבנים צעירים. אם כי, בפומבי,
אין נוגעים בבעיה זו, מדברים, כאילו, בסיפוק על ״דור ממשיכים״ ,שיצא להרביץ תורה
בישובי עולים, כפרי עבודה, מעברות, ידוע, כי בקרב הרבנים הותיקים קיים פחד־נסתר
מפני ״דור הממשיכים״.

״מדרשייה נעם ,-הישיבה היחידה בארץ המכינה
תלמידיה לבחינות בגרות, משלבת למודי קודש וחול.

וזר, מסיבה ברורה: הצעירים, הלומדים בישיבות,
נולדו ברובם בארץ, או עלו אליה בגיל צעיר,
שלא כרבנים הותיקים, שבילו את מיטב שנותיהם
בפולין, ליטה, הונגריה, רומניה, גרמניה — ושד,ביאו
עמם מורשת רוחנית גדושת כללים נוקשים
של :״יהרג ואל יעבור׳׳ ,בחורי הישיבה הישראליים׳
צמחו מתוך הווי אחר, חדש, שונה בתכלית.
הם שיחקו בילדותם ״מחניים׳׳ עם עמירם ודן
מן ״הצופים ! -הם יצאו לת׳׳ס בגדנ״ע עם נמרוד
מן ״התנועה המאוחדת״ 1בשעות הנופש ניהלו
עמו ועם חבריו ויכוחים לוהטים( .יש אלוהים
או אין י) שעה שד,לגיונרים צלפו מהחומות, שכבי
זה בצד זה — עילוי ״ממרכז
הרב -בצד רפתן מרמת״רחל,
״שנתקע -בירושלים — והשיבו
אש משותפת.

מירת האימים: רי•
פורמה. דומה, כי לרבנים מן
המשמרת הצעירה סיכויים רבים
ורציניים יותר, מלרבני ״האסכולה
הישנה״ ,לבוא בקשר
עם הנוער הישראלי. פשוט :
הרב הצעיר, שהתבוסס בבוץ
החפירות, אכל חדשים סרדינים,
התענה, התבדח, חי את חייו
יחד עם שאר חברי סלוגתו
״החפשיים -מבין לרגשות חבריו,
מכיר את אפיים, את אורח
מחשבתם. יש לו גישה אליהם
— אפשרות לקרבם אל מצוות
היהדות.
״רפורמה ! -זו מילת האימים,
המטילה את מוראה על רבני
״האסכולה הישנה״ ,החוששים
כי הרבנים הצעירים יעשו על
דעת עצמם ״תיקונים -בכללי
הדת, על מנת להתאימה לרוח
הנוער על כל שכבותיו. על-
כן, קיימת מגמה, לא להטיל על רבנים צעירים
תפקידים אחראים, לעכב את סידורם במשרה
מתאימה.
אין מדברים על בעיה זו בגלוי, היא ידועה
היטב בחוגי הנוגעים בדבר, הטיפול בעניני הרב
נים מוזנח, משכורתם נמוכה, רבים מהם חיים
בדלות ובדוחק רב.
והתוצאה :״לדור ממשיכים -אין סיכויים רבים.
ואדרבא: כמה רבנים צעירים גמרו את חוק לימודיהם,
סודרו במשרות מתאימות בחמש השנים
האחרונות ז הצעירים החרדים נכנסים לישיבות,

12 שעות ליום: לימודי הקודש והחול גס יחד, בתוספת תפילות והכנת
שעורים, ממלאים את היום מעלית השמש עד שקיעתה• למודי הקודש עדיפים.

לומדים מספר שנים ,״משלמים מם -למצפונם הדתי.
מסתדרים איש איש במקצוע כלשהו. מה יהיר,
בעוד עשרים—שלושים שנה? מי יתפוס את מקומה
של אסכולת הרבנים הישנה י האמנם מעונינת
היהדות הדתית, כי בדור הבא יהיו 10 רבנים
ישישים בכל המדינה כולד,ז
השיקול הוא פשוט: עידוד דור ממשיכים של
רבנים צעירים, ללא מורא ופחד מיותר מפני תיקונים.
או: דלדול בשורות הרבנים ער לאפס. בינתיים,
נוטה כף המאזניים לצד שממון רוחני־דתי,
בעוד דור דורתיים. והדלתות סגורות.
ללא כל בטחון. במה יבחר, איפוא, ישראל
יהודה י — במקצוע מעשי תועלתי
י או בחיי רוח שאין
עמר,ם ביסוס בלימוד ממושך
ומיגע ללא כל בטחון כי ישא
אמנם פרי ז
מדרשיית נעם הוציאה את
ישראל יהודה מסבך בעיותיו
ופתרה אותם בצורר, בלתי־צפויה.
וכי מי זה אמר כי על
בחור ישיבה להיות בטלן, חי
על קצבה — ואם אין ביכלתו
לכהן כרב בישראל — ,הנה :
יש תורה עם דרך ארץ. ומים-
די המוסד שמו להם למשימה
להקים כמן ״ישיבה אוניברסיטה
נוסח ישראלי. כלומר :
לתת לצעיר הדתי להשתלם בלימודי
קודש בד בבד עם לימודי
חול.
היה זה רעיון נועז בחוגים
הדתיים היתד, התנגדות נמרצת
לכך. או — או — אמרו בזמנו
ראשי החינוך הדתי, או למרדי
קודש או לימודי חול !
אין המוח תופס את שני הדברים
גם יחד — יש ולהבדיל
בין קודש לחול !
רק 12 שעות ליום. אלא שישראל סדן,
ממושקף ורב מרץ, מראשי ארגון ״הנוער המזרחי*
היה בטוח בשלו — .מוטב, סבר משיהיה הנוער
שלנו קודש וגם חול — משיד,יה חולין שבחולין.
בועד, אחת אתו היה גם הרב יהושע יגל, חריף
בקי ו...צעיר. ולפני כחמש שנים החלו השנים
עם כתריסר תלמידים בביצוע נסיון ראשון ויחיד
במינו בתולדות החינוך בארץ.
ד,ד,צליח הנסיון? ישראל עדיין אינו בטוח בכך.
הוא רק יודע: מוטלת עליו מעמסת לימודים עצומה
12 ,שעות ליום.

רו מ נ טי ק ה ׳/חברותיו של ישראל הן בנות תנועות הנוער הדתיות, אך גס לאלו אינו פנוי.
הרומנמיקה שהוא מכיר: ללמוד לילה שלם, בעורת קנקן קפה שחור, צנצנת זיתים. רוב התלמידים
משתתפים ב״תחרויות* לימודים אלו, הנמשכות עד לעלות השחר — ,כשישראל עולה במעלה הגבעה
לבית הכנסת, עייף — אן מוכן לבחינות רק לעתים רחוקות הוא מגיע העירה, לראות מעט חיים ואמנות.

בידור ושעשוע — לכן אין כמעט זמן.
הבידור היחידי: שאח־מט בין התלמידים בבית־קפה.

ס פו רטואלכעכנ פו ת. בכל יום ו /לפני ההליכה למקוה, משתתף ישראל
בתחרות כדורגל. כל אנשי הישיבה לובשיב ארבע כנפות על גופיותיהם£ .
היעמוד כמכחן? מתנגדי המדרשייח טענו, כי למורי החול יפגעו בהכרה הדתית
הרבנים הצעירים, שגדלו בארץ, יהיו ריפורמיסטים, יטשו רבינד מן הכללים האדוקים.

במרחב
המאבק לעצמאות
קוו• ע ר פי ר ־
מקרצ׳י עד מראקש התנער המרחב, באחד
מרגעי התסיסה החזקים ביותר, מאז
סיום מלחמת פלסטין. אל מול ההתערבות
הגוברת והולכת של אמריקה, שבאה לידי
גילוי בועידת המפקדים האנגלראמריקאים
במאלטה, העמיד המרחב שורה של מאורעות,
שהזרים לא הביאום בחשבון. הסיכום
הכולל: שוב הסתמן, בקוים ערפיליים,
רצון עמי המרחב לסולידריות פנימית, לעצמאות
חיצונית.
בסוריה התפטרה הממשלה, היציבה
ביותר מאז הפיכת חוסני אל זעים, כשנודע
לעם המרוגז, כי חתמה על הסכם עם
עיראק. בפאקיסטן נאסר הרמטכ״ל, כשראש
הממשלה האשים אותו בנסיון. להפיכה,
לטובת מעצמה זרה. אולם המאורעות העיקריים
קרו בשתי מדינות־הספר המרוחקות:
פרם, מארוקו.
בפרס הופגן, באופן טראגי, גורלו מחו־ייב־המציאות
של אדם, המנסה לתקן את המשטר
הפיאודלי, בדרן• הפיכת־חצר, מלמעלה,
מבלי לעורר תנועה מהפכנית המונית.
בכל זאת, סימל עלי רזמארא (ראה להלן),
כמו חוסני אל־זעים המנוח לפניו, את התחושה
המהפכנית של שכבה מתרחבת והולכת
במרחב, המרגישה כי המצב הנוכחי
אינו יכול להימשך.
בכל בירות המרחב נשמעו קריאות־עידוד
נלהבות לאנשי הריף המארוקאי, שקמו
שוב ללחום על עצמאותם. הם שימשו
נקודת־ליכוד חדשה לסולידריות מרחבית.
רק בירה אחת שתקה: ירושלים. מדיניות־החוץ
הישראלית, הזרה והעוינת למרחב,
המבקשת בני־ברית בין המדינות האימפריאליסטיות
של אירופה, גילתה אהדה לצרפתים.
ההזדמנות החד״פעמית להוכיח במעשים,
כי ישראל שייכת למרחב — ליצור
מצע משותף עם עמי ערב, במטרה המשותפת,
להבטיח עצמאות, קידמה — הוחמצה.

מרוקו
דהבות 3ד־ד
״מרעישים את פז קרבות רחוב במקנס
אלף הרוגים, מסגדים עולים באש
צבא צרפתי משתולל
כותרות אלו התנוססו, מדי יום, בעתו־נות
הערבית 1תחילה בקהיר, אלכסנדריה,
אחרי כן בעמאן, בירות, דמשק ואפילו בק־רצ׳י
— בירת פקיסטן. ברחובות קהיר
התבצרו יחידות חיילים, שוטרים חמושים,
כדי למנוע אלפי מפגינים להתקיף מוסדות
ורכוש צרפתיים. בדמשק הבטיחה ועידת

שולטן מרוקו ובנו
אלף הרוגים
פועלים את עזרתה לערביי מרוקו, הנלחמים
באימפריאליזם הצרפתי. בקרצ׳י הצליח חג׳
אמין לא־חוסייני — שנסע לשם להשתתף
בקונגרס המוסלמי ונשאר — לארגן ״יום
מרוקו״ .כל העסקים נסגרו. רבבות מפגינים
יצאו לרחובות, כשבידיהם סיסמאות בוז
נגד הצרפתים. בטונים, הוכרזה שביתת־הזדהות.

כל הרעש הזה הגיבה צרפת בתשובה
קצרה: דמיון חולני, שמקורו במשרדי
הועדה לשחרור ארצות אפריקה הצפונית
והליגה הערבית בקהיר.

הכניסה למולדת אפודה. אך דעתם
של הערבים היתד, אחרת: הם כינסו
ישיבה מיוחדת של הועדה הפוליטית של
הליגה, הזמינו את מוחמד עבד אל־כרים
כטאב, ראש הועדה לשחרור ארצות אפריקה
הצפונית, מי שעמד בראש מרד ערביי מרוקו
(מלחמת הריף*) עד ספרד וצרפת. הוא
היה פקיד בשרות הספרדים במרוקו עד
,1920 באשר התמרד בהם. בשנת 1921 צבאו
הקטן ניצח כוח ספרדי בלתי־מאורגן, ובמשך
שלוש שנים התחזק עד שגירש את
הספרדים ממרוקו. אחרי שלכד את יריבו

סין. האמריקאים תמכו בדרישותיו של הו
צ׳י־מין, ששאף לחופש מוחלט מעול
האימפריאליזם הקולוניאלי הצרפתי. כתוצאה
מהשפעת האמריקאים, מונה הו צ׳י־מין
ראש ממשלת הודו־סין, אך הצרפתים סירבו
בכל זאת לוותר על זכויותידם הרבות,
על מתן שוויון לילידים. התוצאה: מלחמת־השחרור
של הו־צ׳י־מין, קומוניסט וותיק
שהצליח בדרך זו לרכוש את אהדת הלאומנים.
הפעם,
החליטו הצרפתים, לא ייתפסו
באותו סבך. הם יפתרו את הבעיה לפני

עלי רזמארא צנח ארצה, עם כדוד במוח
ושנים אחרים בחזהו ובצוורו. מרחק שני
צעדים ממנו עמד המולה (קריץ) רסטגאר,
כשאקדח שלוף בידו. בראותו את ראש הממשלה
מוטל על הרצפה, כיוון הרוצח את
האקדח לגופו שליו וניסה להתאבד. אך
השוטרים, שעמדו מסביב, קפצו עליו והכדור
פגע בו רק פגיעה קלה. שלושה אנשים
אחרים, שעמדו מסביב, ושהיו, כנראה, שותפיו
של רסטגאר, הצליחו להתחמק בין
הקהל, בדקרם את אחד השוטרים.
האנגלים התעקשו. שלוש יריות
אלו היו נקודת השיא של -,ענין רזמארא״,
כפי שכינוהו במסדרונות המג׳ליס ובחוגים
הדיפלומטים של טהראן. אחרי שעמד בראש
הצבא האיראני, בדיכוי המרד האזרבייג׳אני
בשנת ,1946 רכש את אמונו ואהדתו של
השאח, שמינה אותו, ביוני , 1950 ראש
ממשלה. הוא הצליח בתפקיד זה במידר״
שהחלו מכנים אותו ״איש הברזל״ .בהבינו
כי מצב ארצו על יד השכנה החזקה רוסיה
עדין ביותר, ביטל את הרשיון, שניתן
בשעתו לתחנות הרדיו האנגלית והאמריקאית,
להעביר את שידוריהן ברדיו טהראן.
את רצונו בניטרליות שלמד, ביטא ע״י
חתימת חוזה מסחרי חשוב עם ברית המועצות.
אולם
הבעיה האמיתית שעמדה לפניו,
היתד, בעית זכיוניות הנפט. החברה האנגלית,
המחזיקה את רוב מקורות הנפט בפרס,
משלמת לממשלה סכום, המהווה את ההכנסה
הלאומית העיקרית. לפני כמה חודשים, הוחל
במשא ומתן עם האנגלים, כדי להגדיל את
שיעור התשלומים.

משמר צבאי ליד גשר קפד אל־ניל, קהיר
אלפי מפגינים
היחיד: כאיסולי, הוא התקדם אל עבר האזור
הצרפתי של מרוקו, בשנת . 1925 הצרפתים
והספרדים התאחדו ופרצה מלחמה
קשה, שעוררה התפעלות בעולם, ואהדה
רבה לאנשי הריף. בשנת 1926 הוא נכנע,
והוגלה ע״י הצרפתים לאי ראוניזן, באוקי־נוס
השקט, עד שנת , 1947 כאשר התירו
לו לעזוב את האי, לחזור לצרפת. הכניסה
למולדת היתר, אסורה עליו.
כאשר עגנה אניתו בסואץ, בדרכה לים
.התיכון, התחמק המנהיג הגולה, פנה למלך
פארוק בבקשת חסות. פארוק שמח למלא
תפקיד שליט ערבי, המבין במינהגים ערביים
אצילים, קיבל אותו בכבוד רב, סירב
להסגירו לשלטונות הצרפתיים. השבוע,
עמד עבד אל־כרים המזדקן >בן )69 בפני
הועדה הפוליטית של הליגה, הזהיר שהמצב
במרוקו מתקרב לנקודת רתיחה ; כי
מתפקידה, של הליגה הערבית לדרוש פינוי
הצרפתים ממדינות אפריקה הצפונית.
׳הנציב איגגו. כבר בשעת ביקורו האחרון
של סידי מוחמד בן יוסף, שולטן
מרוקו, בצרפת, היה ברור, כי הענינים מתקדמים
בצעדים גדולים לקראת שינויים קיצוניים.
השולטן נסע לצרפת על גבי סיירת
צרפתית, שהועמדה לרשותו, נתקבל בכבוד
על ידי נשיא המדינה ואנשי הממשלה. נערכו
קבלות פנים ונשפים לכבודו, העתונות
היתד, מלאה התפעלות (העולם הזה .)682
אולם כאשר ביקש להכנם במשא ומתן על
שינוי חוזה ,1912 המקשר את שתי הארצות,
נתקל בסירוב מנומס. אי־אפשר לד,כנם
עמו בשיחות פוליטיות, כי גנרל ז׳ואן, הנציב
הצרפתי במרוקו, לא היה נוכח. לפי
החוקה, רשאי השולטן לנהל שיחות מדיניות
עם גורמי חוץ רק באמצעות הנציב
הצרפתי, הממלא תפקיד שר החוץ בממשלת
השולטן. וכאילו במקרה, נשלח הגנרל ז׳ואן
לסיור מיוחד להודו־סין, שבוע אחד לפני
בוא השולטן.
השולטן חח־ לארצו בידים ריקות, לעמוד
מול האשמות מפלגת אל-איסתיקלאל
(העצמאות) ותביעותיה הקיצוניות: להכריז
מלחמה גלויה בצרפתים• האמריקאים, המקימים
בסיסי ענק, תמכו בדרישות הלאומנים,
כי הבינו שהשקטת הרוחות ויצירת
מצב יציב בצפון אפריקה תהיינה לטובתם.
מצב יציב הוא: סיפוק דרישותיהם (הצודקות)
של התושבים.
הודדסין שניה. מצב זה היה מוכר
היטב לצרפתים, כי קרר, לפני כן בהודו*)
מלחמה זו קיבלה א׳ת שמה בגלל
הרמה המדברית של מרוקו, הנקראת ריף,
ששמשה בסיס לכוחות הערביים, שדת
קרב להתקפות ולפעולות אכזריות.

שתגיע לממדים חריפים ביותר. השרות הקולוניאלי
הצרפתי, הבז לשיטות העדינות,
בחר בפתרון הרגיל שלו: יד חזקה. הוא
ציווה על השולטן לפטר את אנשי אל־איסתיקלאל
שבחצרו ובממשלה. הענין עורר
התמרמרות רבה בקרב התושבים, אך נוכחותם
של חיילים צרפתיים וסנגליים רבים*)
פעלה כגורם לצנון המזג המזרחי החם.
מצרים עומדת בראש. באותו זמן
אירעה התנגשות בין שתי משפחות של
שבט ברברים, דבר שלא היה זוכה לתשומת
לב מיוחדת, לולא המצב המתוח. שוטרים
צרפתיים התערבו בקטטה, כרגיל, אך
הדבר נופח לממדים גדולים, עד אשר נוצר
הרושם שבמרוקו החלה מלחמת ריף
שניה. מצרים העמידה את עצמה בראש
התובעים את פינוי הצרפתים, היחסים בינה
לבין צרפת הלכו והחריפו.
״אני מזמין את נציגי העתונות המצרית
לבקר ברחובות פז ומקנס, שתארום בחר־בים,
ויווכחו כי אין זו אלא בדותה של
יעבד אל־כרים״ ,אמר ציר צרפת בקהיר,
לאחי שנחאס באשא סירב לקבלו. אך
הערבים לא שינו את דעתם: הועדה הפוליטית
של הליגה החליטה לדרוש מאו״מ
התערבות במרוקו.
איראן רצח ב מ סג ד
כאשר הזהירו מפקד המשטרה, כי עלולה
לקרות התנקשות בחייו, משך עלי ח־מארא
בכתפיו, ענד, שזוהי שמועה ככל
השמועות הרבות, המתהלכות ברחובות טהראן,
שלא תמנע בעדו מלהשתתף בתפילת
האשכבה, שנקבעה לאותו יום, שבה יהיה
גוכח יגם השאח. גם העובדה שחברי פד־אית
איסלאם, אירגון דתי קנאי לאומני,
הכריז עליו כבובה בידי הבריטים, באסיפה
שנערכה במסגד משהד סולטאגה, לפני כמה
ימים אחרי התפילה, לא השפיעה על ראש
הממשלה.
עם בוא שעת התפילה, היה המסגד מלא
קהל מאמינים, שבאו לתפילת הצהרים ונכבדי
החצר, שליוו את השאח לטכס האשכבה.
גם עלי רזמארא היה שם, בשורה הראשונה.
עבדאללה מואסד רסטגאר, נגד
לפי מקצועו, קריין הקוראן במסגד משהד
סולטאנה, עמד במקומו הקבוע, בראש עדת
המתפללים.
אך התחילה התפילה לזכר נשמתו של
המנוח המכובד — איש דת חשוב — פלחו
שלוש יריות חדות את ד,אוירה השקטה.
*) צ,פון אפריקה משמשת בסים עיקרי
לצבא הצרפתי, וכל מגויס חייב לעבור
תקופה ארוכה למדי של שרות שט.

תשלומים אלה היו צריכים להוות את קרן
הפיתוח, לפי תכנית רזימארא, שהיתר, צריבה
להפוך את איראן מארץ פיאודלית פרימיטיבית
למדינה מתקדמת. אך האנגלים התעקשו
וסרבו להעלות את התשלומים, על אף
דרישות האמריקאים ועל אף הדוגמה, שהציגה
חברת הנפט האמריקאית בסעודיה, שחתמה
על הסכם עם מלך סעודיה, לפיו
תשלם החברה 50^,מהרווחים. בינתים
הפסיקו חברות הנפט לשלם, וקופת המדינה
התרוקנה.
אינטרסים מנוגדים. לפני זמן קצר,
הביא רזמארא בפני ועדת הנפט של ה מג׳לים
נוסח הסכם חדש עם חברות הנפט, שלפניו
יועלה שעור התשלומים .״זוהי הדרך היחידה,
בה אפשר לפתח את איראן״ — הוא
הכריז .״הלאמת שדות הנפט לא באד, בחשבון,
כי חסרים לנו הידיעות הטכניות וההון
הדרוש לנהל ענין כזה.״
מלים אלו לא הצליחו לשכנע את חברי
הועדה, ההצעה לא הובאה אפילו בפני
המגלים. במקום זה עורר ראש הממשלה
את חמתם של שליטיה האמתיים של איראן:
בעלי האחוזות ואנשי הדת, ששנאוהו כי
תכניותיו חתרו תחת מעמדם. גם מפלגת
טודה הקומוניסטית (והבלתי חוקית) הצטרפה
למחנה האופוזיציה, כאשר נתברר, כי
בריטניה תמשיך להחזיק בשדות הנפט.
בחודשים האחרונים הפכה התנגדות זו, של נגד שלושת הגורמים, התקפה פרועה
אישיותו של רזמארא. גם חצר המלכות
היתר, רוויוה אינטריגות: הנסיכה אשרף,
אחות השאח, שידלה את אחיה לסלקו ולמנות
במקומו את עלי סוהילי, ציר פרס
בלונדון (העולם הזה .)1694
להלאים או לא להלאים? מיד לאחר
ההלויד, כינס השאח את המגליס בישיבה
סודית, כדי לדון מי יהיה ממלא מקום
הנרצח; אך קשה היה למצוא אדם, שיסכים
לד,כנס לתפקיד קשה זה, לעמוד בראש מדינה
העלולה להיות שדה הקרב, הראשון במלחמת
העולם השלישית. ממשלת רזמארא
התפטרה. השאח מינה מדינאי זקן כראש
ממשלה זמני, עד אשר הסכים חוסין עלא,
שגריר בושינגטון לשעבר, לקבל את ראשות
הממשלה.
באותה שעד, כינס גם ד״ר מוסאדג, ראש
סיעת האופוזיציה — חזית לאומית, את
ועדת הנפט של המגלים. מתוך 18 חברים,
נוכחי , 15 שהחליטו פה אחד להלאים את
תעשית הנפט. החלטה זו תיהפך לחוק, ר.ק
כאשר תאושר ע״י המגלים.
אז תעמוד בפני השאח הברירה: לחפש
שותף אחר (רוסיה) ,כי אין באפשרות
הפרסים לנהל את התעשיה בעצמם, או
למנוע העברת החוק ע״י פיזור המגלים
והכרזת בחירות חדשות, לסי סמכויותיו
החוקיות.

״העולם הזה״ ,מם 698 .

ספורט
טניס־שולחן
הגב רו תהמצ ריו תסר בו
קשה לדעת, אם הרחקתו של שחקניות
טניס־השולחן מישראל (לייפניך אליזבט,
גולדמן שרה) מהאליפות העולמית בטניס־שולחן,
נובעת מחוסר מלווה, שישגיח עליהן,
או בגלל רצון המארגנים, להפטר מישראל.
א ח רו לתח רו ת. הגברות הצליחו
לייצג את ישראל ביתר כבוד מאשר הגברים.
בשני המשחקים היחידים, שבהן נטלו חבל,
הפסידו בשיעור של ( 3 :2לצ׳כיה) ו־3 : 2
(להודו) .הגברים הצליחו בפגישותם להפסיד
במשחק, עם צ׳כיה, ארצות־הברית, שוייץ,
פרס 5 : 0הודו .5 : 3נצחיון אחד נפל
בחלקם, במשחקם נגד יון — •0: 5
למשחק השלישי לא הצליחו הגברות
להגיע. בתחילה הודיעו שחקניות
הנבחרת המצרית על סירובן, להפגיש עם
הישראליות, מטעמים פוליטיים. הדעה שרווחה
בין הנבחרות היתה, שהמצריות תפסקנה
לשחק, אך אחר־כך נסוגו מארגני התחרות.
האיום על האצריות לא קוים, במקום זה
נתלו המארגנים באיחור הישראליות.

נזורגי
פ ד• אד• פוקס
הליגות הנפרדות ל״הפועל״ ו״מכבי״
נמשכות בהתאם לתכנית. בגביע ״יד־לעשדה״
של ״מכבי״ אין חלות הפתעות. קבוצת
״מכבי״ תל־אביב (בלי אלי פוקס) צועדת
מחיל אל חיל. התל־אביביים צועדים בראש
טבלת הליגה, כשלרשותם 6נקודות מתוך
שלושה משחקים. במשחקי הגביע של
״הפועל״ נופלות הפתעות. את העליונות
נוטלת בינתיים קבוצת ״הפועל״ רמת־גן
( 4נקודות) .״הפועל״ תל־אביב, שהפסידה
לפני שבועיים לירושלמיים, לא יכלה לגבור
על שחקני ״הפועל״ ראשון־לציון, נפרדה
מהם בתוצאת התיקו 1 :1
כדורסל דיונה פני מי ת
עד עכשיו קויימיו משחקים פרטיזניים
בכדורסל, בגמנסיד, העברית ״הרצליה״ .נבחרות
של כתות שונות צצו והתפתחו, וכדי
להוציא את המרץ המצטבר על ספורט
מועיל ומבריא, במקום על פוליטיקה, נערכי
משחקים ידידותיים בין המחלקות.
יו תרטובג בי ע. כאשר המתח במשחקים
ידידותיים ירד, נמאס הענין לתלמי
לפי
הסממנים גמר. לאחר שורת
משחקים בין הכתות, הגיעו שתי השביעיות
לגמר: חקלאית וריאלית (א׳—ב׳) .משחק
הגמר נערך על מגרש הגמנסיה, בנוכחות
קהל המנהלים, המורים והתלמידים. לכל
אותם הנאספים לא נגרמה אכזבה — המשחק
עמד על רמה גבוהה. מיד עם שריקת
השופטים (צביק׳ה ואהרן) פותחת הריאלית
בהתקפה והיא שומרת על יתרונה עד סוף
המחצית — .12:14 במחצית השניה משנים
החקלאים ואף רוכשים יתרון עם סיום
המשחק — •18:32 החקלאים מאיר ואבנר,
בהגנה, ואורי ומוניה בהתקפה, סייעו לג־צחון.
בריאלית התבלט אריה.

תלמידים לעומת אגודות. בזמן
שהספורט, בין האגודות הקפואות, חדל
לעניין את הקהל הרחב בגלל הניוון, הרי
יזמת התלמידים ברוכה. כאשר הארגון, השיפוט
והמשחקים נערכים ע״י התלמידים עצמם,
מובטחים גם הענין, ההתלהבות והמתח•
בתי־הספר האחרים יכולים ללכת בעקבות
הגמנסיה ״הרצליה״ (אם כי בית הספר
התיכון ״גאולה״ ו״שלוה״ הקדימו) .והמטרה
היותר רחוקה, היא לארגן ליגות בין בתי-
הספר בתל־אביב ואח״ב תחרויות תלמידים
בין הערים, הכפרים או המחוזות.

התאגרפות
לאבחוד הוד
מאחר שמועדון ההתאגרפות לחובבים,
״קיאום״ ,בלונדון (מועדון לא יהודי) ,ארגן
תחרות מקיפה של חמשה זוגות, נגד
מועדון גרמני, הודיע מר אדוארד תיאודור
גולדברג, סגן יושב־ראש המועדון על התפטרותו
מתפקידו. במכתב ההתפטרות מסביר
גולדברג למזכיר המועדון :״החיפוש
אחר מתאגרפים גרמניים הוא, לדעתי, משגה
חמור או העלבה מכוונת לזכרם של
אלה, שנלחמו ומתו. עלינו לזכור, כי עדיין
לא עברו שש שנים, מאז הפציצו מטוסים
גרמניים את לונדון ושלטונות הכלא של
גרמניה הנאצית עינו אזרחים מכל הלאומים.

משחקים פרטיזניים, יזמת עצמית

* זורק את הכדור: לובלינר (למרות
המניסקוס) חוסם: אבנר מצד שמאל: בין
היוזמים דוד שפירא.

,העולם הזה״ ,מס 698 .

צוהוזת העולם
מוות ב ס•

כששכבה הסערה הראשונה, שקמה בבית
הנבחרים הבריטי, עקב ההודעה שאדמירל
אמריקאי יפקד על ציי האמנה האטלנטית,
החלו הבריטים הגאים להתרגל לרעיון המשפיל,
כי חבריהם האמריקאיים אינם רוחשים
עוד אמון לכושר הימי הבריטי, מתיחסים

שם באופק מצפה האיום הגדול ביותר:
עצום,
צוללת אטומית, המצוידת בכח
המסוגלת לפתח מהירות נוראה.

אדגנסינה

גנו לגינ ה

מאותו יום בו השתלט חואן פירון,
לפני 5שנים, על החיים הפולי!טיים
של ארגנטינה, הורגשה ידה של אשתו היפר,

מעניינת העובדה, שבליגה הכללית הצליחו
שלוש שביעיות (איה השמיניות, האם
הן עסוקות בלמודים י) לתפוס את המקומיות
הראשונים. החקלאית אספה 12 נקודות
מתוך ששה משחקים. בין הריאלית והספרותית
התנהל מירוץ נקודות, אך הגמר לא
נגמר: שתי המגמות אספו 8נקודות והמאבק
ביניהן יהיה במשחק גמר מיוחד.

אנשי השביעית החקלאית ב״הרצליח״ באמונים*
דים. וביזמה עצמית החליטו על הקמת
ליגה פנימית. שני שחקנים, שגילו גם
קורטוב של ידיעה במקצוע הארגון (דוד
שפירא משביעית חקלאית, יצחק גוטליב
משביעית ראלית) החליטו לקחת את העני-
נים בידיהם. הנהלת הגמנסיה הראתה יחס
של עזרה, היא אף תרמה גביע הנושא
את שמו של המחנך ד״ר ברוך ז״ל. המזיגה
בין החקלאי והריאלי עלתה יפה ושבע
נבחרות התייצבו, מדי שבוע בשבוע, למשחקים
סדירים.

מכל

העולם

אינני יכול לשבת בתפקידי במועדון, השוכח
את כל הדברים האלה״.
גולדברג הודיע כי בין מתאגרפי המועדון
ישנו מתאגרף ספרדי במשקל קל, אגדי
סנטום, שהוריו נרצחו. על ידי הפצצות
הנאצים בספרד• סנטוס וחברים אחרים של
המועדון הודיעו כי לא יתאגדפו, ונראה
כי רב המתאגרפים יעברו למועדון אחר.
בשיחה של סופר ה״ג׳ואיש קרוניקל״ עם
לוסט, מזכיר הקלוב, הודיע האחרון, כי
הוא שונא נאציזם, אך השלטונות באנגליה
ובארצות־הברית הקלו ודורשים קירבת הגרמנים,
מדוע לא ייעשה הדבר גם בשטח
הספורט. גולדברג הודיע לאותו סופר, כי
יהדותו אינה סיבת מעשהו.

אוח פירון, כעלה וידידה*
דבורה הנביאה, מאדאם פומפדור
אל הצי המלכותי מפואר־המסורת בזלזול.
טענו האמריקאים: מזה שנים רבות לא
ראה הצי הבריטי קרבות ימיים של ממש.
הוא התרכז בעיקר בתפקיד החשוב לבריטניה:
מיגור הצוללות הנאציות, העברת
שיירות מזון לאיים. אותה שעה עסק הצי
האמריקאי*) בפעולות של ממש: התמודד
בקרבות־ענק עם הצי היפאני, רכש נסיון
קרבי ימי, שאין שני לו בין כל ציי העולם.
האמריקאים חושדים, כנראה בצדק, שכל
המחשבה הימית הבריטית היא הגנתית
גרידא: לשמור על שיירות האספקה מפני
צי הצוללות הסובייטי העצום. האמריקאים,
לעומת זאת, חושבים במושגים תוקפניים.
הנשק העיקרי, בעיניהם, אינו ספינת־הצייד
הקטנה, כי אם נושאת־המטוסים הענקית,
היוצאת אל מימי אויב בלוית עשרות אניות־כדי
מגן
(סיירות, אניות־משחית ועוד),
להלום בו מהלומה אוירית ניצחת.
שנים שקשרו עיניהם. אולם גם
האמריקאים אינם אדישים לאיום הצוללות
הסובייטיות, העלולות, באחד הימים, לשתק
לחלוטין את התחבורה הימית — אם לא
תהיה. מוגנת הגנה יעילה. התשובה היתד,
אמריקאית טיפוסית: צוללות לציד צוללות.
לפני שבוע ירדה הצוללת הראשונה
מטיפוס קי— 1הימה. צוללת־כיס זו (750 של טון) ,המגיעה רק למחצית גודלה
צוללת רגילה, צוידה בנשק קטלני חדיש.
היא תגלה את אויבתה, הצוללת, כששתיהן
מתחת לפני המיים, בעזרת הסונאר (מפשיר,
המשגר גלי־קול מתחת לפני המים וקובע,
לפי ההדים, אם נתקלו הגלים בדרכם בעצם
זר, באיזה מרחק, באיזה עומק) .היא תהרוג
את הצוללת בעזרת טורפדו, המכוון את
עצמו, באמצעות מכשיר אלקטרוני.
אויבת
״כל איש־צוללת ירא צוללת
במים,״ אמר אדמירל-משנה מומזן האמריקאי
.״דומה הדבר לשני אויבים, שקשרו
עיניהם ואורבים זה לזה, כשכל אחד מחכה
שהשני יפר את השקט ויגלה את עצמו...״
צוללות אטומיות. אולם גם האמריקאים
הודו, כי עדיין לא נמצאה תשובה
מלאה לצוללת הסובייטית. הסונאר אינו
פועל אלא בטווח של קילומטרים מעטים
(בניגוד לראדאר האוירי) ,הצוללת יכולה
לשגר את הטורפדות הקטלניים שלה, כשהיא
נמצאת מחוץ לטווח הסונאר של קרבנה.
יתר על כן, הצוללת המצוידת בשנודקל
(צמר השואף אויר, כשהיא נמצאת מתחת
לפני המים) יכולה לנוע מרחקים עצומים,
מבלי להתגלות על פני המים, יכולה להתקדם
במים במהירות גדולה יותר, מאשר
אניות רבות השטות על פני הגלים. ואי*)
בארצות הברית, כנדר בבריטניה, נחשב
חיל הים ענף אריססוקרטי, מכובד יותר
מאשר חיל היבשה. המושך אליו את בני
המשפחות המיוחסות.

יותר ויותר. היא אירגנה את האגודות המקצועיות,
שברה בהן כל אופוזיציה, הפכה
אותן סניף ממשלה. היא ייצגה את המדינה
בחוץ לארץ, כבשה את לבו של פראנקו
השמנמן, של האפיפיור הרזה. היא שיכנעה
את בעלה, להראות יד חזקה לאילי הביזנס
האמריקאיים, לסחוט הון תועפות מן האוצר
הבריטי תמורת הבשר החיוני לאנגלים.
אור, ניהלה גם את התעמולה הביתית
של חואן. דוגמא: חואן הכריז, כי הוריד
את הוצאות משק הבית שלו מ־ 12000ל־
1200 פזו, ע״י כך שנטע ירקות בגנו, גידל
פירות ותרנגולות לתצרכתו הפרטית .״העם
שלנו זורק מדי שנה בשנה חצי מיליון ראשי
בקר לתוך פחי האשפה,״ הכריז חגיגית,
יום,
״בשיירים שאנחנו מבזבזים בכל
בבואנוס־איירם, אפשר להאכיל כרך אירופי
שלם במשך שבוע...״
״האשד! הזאת״ .בני החברה הגבוהה
אינם יכולים לשכוח, שאוה דוארטה דה־פירון
החלה את הקאריירה שלה ככוכב־קולנוע,
מכנים אותה ״האשד, הזאת״ .אולם
בסי רבבות הפועלים והעניים, אור, היא
״אניטה שלנו״ ,האשד, המוש״טה את ידיה
הענוגות לדלי העם, קוראת להם ״חברי
היקרים, חסרי הכותנות״.
לא כל הצלחותיה של אוה, בקרב מעמד
הפועלים, הושגו בדיבורים בלבד. מאז נטל
לידיו הגנרל הלאומני את השלטון, בעזרת
הצבא ובתמיכתם המוסרית של הפועלים,
חלו רפורמות עצומות במדינה: נשבר שלטון
בעלי האחוזות, הועלה השכר, קוצצו שעות
העבודה, הורד שכר הדיח־״ הוענקה פנסיה
לפועלים המגיעים לגיל ,50 משכורת .13
רפורמות אלה השניאו את השלטון על מעמד המעמד הבינוני, אך קרבו את
העובדים.
קול חנוק. בראש משלחת של מפלגת־הנשים
הפירונית התיצבה אווה לפני חואן,
הגישה לו שי שעון־זהב, הציעה לו, באופן
רשמי, להציע את מועמדותו, בשנית, בבחירות
לנשיאות בשנה הקרובה .״יתכן שהפדנו
את פקודתו של נשיאנו הדגול,״ דיקלמה
אווה ,״אולם פעמים רבות בהיסטוריה הפרו
אנשים את פקודת ממשלתם, כדי להציל
את מולדתם. כך נוהגות גם אנחנו: אנו
מפירות את פקודתך, כדי להציל את מולדתנו
בשנה הבאה. אנו נציל אותה בעזרתו
של איש אחד: פיריון.״
הנשיא הדגול נראה כאילו לא יוכל להשתלט
על רגשותיו הסוערים. בקול חנוק
השיב :״בשעה שאני מודה לגברתי, נשיאת
המפלגה, רצוני לבטא, בפעם הראשונה
בציבור, באיזו מידה אני מודה לה עבור
עבודתה הגדולה ...אין לתאר כלל את פעולתה
של אשד. זו, שהגורל העמיד אותה

* מימין: אוח, הרקדנית דונהם, חואן פיתן.

תשבץ ענ ק ( מספד )6 0
מאוזן )1 :אי־תלות באחרים ! )7עד
נין מחריד לב ! )13 מנהיג צ׳כי שהודח 1
)20 קיבוץ ארץ־ישראלי ״א״ של השומר
הצעיר ! )25 הנביא מענתות ! )26 בריות!
)27 רגישות יתר ! )28 קורא למתפללים !
)30 שאון היוצא מן הפר )32 ! ,כלי חפירה!
)35 ארכיהגמון ישראלי ! )37 משערי
הארץ ! )39 רעל ! )41 ציוד מפלגתי לקראת
הבחירות ! )43 בן ניכר היושב בין
היהודים! )44 עוף טורף! )416 עץ! )48
אומה ! )49 אסור על המוסלמים ! )50 השגחה
! )51 העונה המתקרבת ! )53 שארית!
)55 יחידה צבאית ! )56 קובץ ! )57 ילד !
)59 נתיב ! )61 מבני יעקב ! )62 חינם !
)64 הצלה ! )56 עני ! )67 בריגדיר יהודי
שנהרג בצפון אפריקה! )69 עוד לא ! )71
רקדנית בלט (שם פרטי)! )73 גנרל של
המהפכה הצרפתית ! )75 מרמה ! )77 שמחה!
)79 אשת פארוק הראשונה ! )81 להבה !
)83 הטיטואיסט הראשון ! )84 אויבו של
מאו צה־טונג ! )85 מעבר ! )86 בעלה
לשעבר של ברברה סטנוויק ! )87 שמ־,
הפרטי של אשת מלוא ! )88 בן הכת ששלטה
במצרים עד ימי מוחמד עלי ! )90
תנופה ! )92 ריב ! )93 כמו כן ! )95 כלי
זמר מעור מתוח ! )97 שם גרמני אופייני
! )99 נהר החוצה את סיאול ! )101
ח״כ מסיעת מפא״י ! )103 קשר ! )105 חלק
צמח י! )106 מעוברת ! )108 לא בהיר !
)110 תופעה הוליבוד״ת אופינית)111 ! ,
יליד נצרת שרכש לו שם ! )112 מטבע
ישראלי! )113 קו מבדיל בין מקום למקום!
)114 קילקול ! )115 בסא נמוך ! )116 עץ
קטן ! )117 בלעדיו אי-אפשר לחיות ! )119
משם בא אברהם ! )121 שכנת תל־אביב 1
)122 נחל אכזב ! )124 תשלום על חפץ !
)126 קאריקאטוריסט אנגלי )127 !,חברה
להפצת עתונים ! )129 צייר אמריקאי ממוצא
ספרדי ! )131 מלת הגוף לנסתרים !
)132 הן ! )133 מסמר קטן ! )135 חלק
ממנגנון יריד )137 ! ,נישא ! )139 נביא
שהכתיר מלכים ! )140 מתקן צנורות וברזים
! )142 מנהל מוזיאון תל אביב ! )144
דוהרת בארץ ! )146 היבשת החמשית !
)149 לא קשה ! )150 משיגים אותו בקושי!
)151 קול אדיר המלווה את הברק !
)152 זמן חיי אדם! )153 נזכר לעיל! )154
חבר ממשלה ! 155א) חזק ! )156 בקצה
הזרוע ! )157 אחד משבטי ישראל ! )159
נפח נשמתו! )160 בית מעץ! )161 הנאה!
)166 ארוסתו של פרוק ! )170 גאוות הנשק
העברי ! 170א) עתון המטיף לשתוף עם
הערבים ! )172 מלכודת ! )173 לפני ! )175
המחנה האנטי־קומוניסטי ! )176 רמה ! )177
סקירה ! )178 מנות שחולקו לפי שיטת
הצנע במדבר! )179 עורף ! )180 ניגוד! )183
תפארת ! )186 שחיתות ! )186 שם כבוד
יהודי )187 .חיוני לאשר, מודרנית ! )189
חיה !טורפת ! )190 עסקו של ד״ר יוסף !
)194 מעשה ! )196 תורת האמונה ! )197
השם המפורש ! )198 פרם החליטה להלאים
אותו ! )199 אינו משועבד ! )203 טפול
בתרנגולות ! )205 הנוער מחפש אותו !
)207 משפט ! )208 נתון לרצון אחרים !
)210 ישן ! )212 נגישות ! )213 מפקד גדוד!
)215 גויה! )216 מתקשט! )217 מלת השאלה
! )218 עולה גרמניה ! )220 מכסה
את גוף האדם ! )222 מקום רכוז החציר!
)223 ציוד צבאי עתיק ! )224 ארגון בינלאומי
חשוב ! )226 זע ! )229 גניבה ! )230
התפרסם בשל אהבתו לנגן על נבל ! )231
יתד כפיפה )232 ׳ 1מקום התישבות)! )233
נמצא מעל לראש ! )234 מסיר את הכתוב!
)235 המהפכה הקומוניסטית נכשלה שם !
)237 שר ! )239 שורת הרים סמוכים זד,
לזה ! )240 סיאם ! )241 עיר נמל ! )244
זר ! )246 יחידת חשמל ! )248 אהוד לע
ההמון ! )249 שלטון ! )251 סגן מיניסטר
החוץ האמריקאי ! )253 במאי ״האדם השלישי״
! )254 אנשים אורגים את הפרי
עצמו, ותולעי המשי את העלה ! )255 מספיק!
)256 שומר בהמה ! )258 פוליטיקאי שנרצח
! )264 אריג ! )268 בירה במרחב !
)272 אשת אביו ! )273 בירת סעודיה !
)275 החבר הנאמן ביותר של האדם ! )276
מטה ! )278 צמוד ! )279 בכי ! )281 מיכל
מים ! )282 לנצח ! )283 נשיא ממושקף !
)285 שמו האמיתי: דז׳וגשוילי ! )287
גדול במספר ! )288 אחראית לתוכן העתון!
)290 שחקנית אמריקאית אקסוטית ! )291
מטבע צרפתי ! )292 קטן ! )294 לא גדול !
)295 בעל האם ! )297 מילל בלילות ! )298
חוזה עתידות ! )299 קומפוזיטור גרמני !
)300 עליז ! )301 יחידת חשמל ! )302 אבר
רואה ! )304 רב סמל ! )306 ראש ההפיכה
הסורית הראשונה ! )310 חצי סיסמת
אצ״ל )311 :נושא מכתבים ! )312 יושב
ראש (ר״ת)! )314 שבק חיים ! )316 סגן
מפקד מחלקה ! )318 צעיר ! )320 ישן 1

תשבץ
)321 התקוממות ! )323 פרוטה מנדטורית!
)324 האזרח אינו אוהב לשלמו ! )326 פעל
ארבע רגלים ונושא אוכל ! )327 על פי רב!
)329 קנתה לה מוניטין כמולדת האהבה !
)331 סיפרה ! )332 עם ! )333 למוד ! )335
מורא ופחד! )336 מנוסה )338 ,מלת הגוף
לנסתר ! )339 עשב מאכל ! )340 עיר שנכבשה
ע״י קיצ׳נר מחיילי אל מהדי ! )342
סמל חטיבת צד,״ל ! )344 שחוז ! )346
שיחק את תפקיד סרג׳נט יורק ! )348 אבי
האב! )350 מדינת שטופת שמש בארצות
הברית ! )352 שנים ! )353 מכשף ! )354
כבר הספיק להרכיב שלוש ממשלות מאז
אלפיים שנה ! )355 מולדת פרנקו ! )356
הגנגסטר הגדול של סרטי הוליבוד! )357
האחרון שבר את גב הגמל.
מ או נ ך )2 :זרוע צבאי ! )3אם הרבה
טבחים מטפלים בו, הוא עלול להוד
קלקל! )4נהר בסיביר, שנתיפו שונה ע״י
כוח אטומי ! )5מחבר ״אופירה בגרוש״!
)6משקה ממוצא סיני ! )7מתנה ! )8החלק
הקשה סגוף ! )9שומר עדר ! )10
פרח ! )11 מיץ הנוזל מן הפה ! )12 גבול

המה ! )70 בינך ובין המיטה ! )71 יורה
פצצות ! )72 הנשיא השני של ארצות־ר,ברית!
)73 העברה לבעלות האומה! )74 צורה
של מפגן פוליטי ! )75 מריבה ! )76
סוף ! )77 צפור שחורה ! )78 שר החוץ
בממשלת צ׳מברלין ! )79 לא יפה, בשפת
ילדים ! )80 סופר גרמני (״נרקיס וגולד
מונד 81 .חנויות כל־בו לחיילים ! )82
בפנים ! )89 גוזזת שערות מפורסמת !
)91 מה שבחור רוצה ! )93 צלום על מתכת
! )94 מכה ! )95 מצעד ! )96 שכיבה
על הגב ! )98 מטרת הקומוניזם ! )100
תפקיד הצבא ! )102 רוח ! )103 מאור הרומנטיקה
104 תת־מקלע ! )106 ההיפך
של דקות ! )107 דרך חיים ! )108 מטע גפנים
! )109 חורבן ! )110 האשד, מסתירה
אותו ! )118 קצין גבוה ! )120 תוספת
למחיר הסיגריות ! )123 חוסר תזונה ! )125
תקין ! )127 תנור ! )128 כל טוראי מקלל
אותו ! )129 דומה למיץ עגבניות ! )130
אחד־עשר ! )133 מאור ! )134 לא רחב !
)135 בית נבחרים ! )136 יוצא לאור העולם
! )137 דוד ירש את אביה והתאהב

ה תז מו ר ת הי שרא לי תבאד היי ב

מאחורי הבמה: בנרית עליזה רוזנברג, סרגיי קוסוכיצקי
המוסיקאים היו,שבעים

בלעדיו לא יופיע העולם הזח 199 דבר
שהושג! )200 מועצה! )201 ידיד! )202
שחקנית שהתפרסמה בשל שוקיה! )204
סימן נגינה ! )206 תקופת זמן בלתי מוגדרת
! )207 צמח השדה ! )208 בלי רוח
היים ! )209 נמצא בעליה מתמדת ! )211
חברה העוסקת רק במים! )214 דין וחשבון
! )215 ציץ ! )217 מצחיקה ! )219 כל
מפלגה מתימרת לייצגם ! )223 יחידות שמירה
! )225 מקצועו: תותחים ! )226 עוף
טורף ! )227 חטא ! )228 מכניסה כספים
לארץ ! )236 נתדלדל מאז קום המדינה !
)238 דבר מפריע ! )242 מרוב עצים אין
רואים אותו ! )243 סיבה מספקת ! )244
שמים בו כסף ! )245 בלשון אלחוטאים:
מובן ! )247 ביקורו לא מצא חן בעיני השמאל
! )250 בירת ברזיל ! )252 צחות !
)255 שמו הפרטי של קומפוזיטור שנאשם
בפורמליזם ! )257 שליט סין ! )259 נקי!
)260 ראש ממשלת אפריקה הדרומית !
)261 איש דת ! )263 מחסה מפני הפובור,ו
! לתוהו צצה ! )265 בעוד
)266 לא רע ! )267 חבר האופוזיציה
באנגליה ! )269 קול חוזר ! )270 שמו הפרטי
של מקבל פרס נובל לשלום ! )271
בריטניה ! )272 עוסק באמנות ! )274 נוזל
אדום ! )276 אוירון ! )277 נורווגי מפורסם!
)279 דעה ! )280 מבהיל נשים ! )282 סימן
מוסיקלי ! )284 התרחקות הפרקים !
)285 סוסה ! )286 בבקשה ! )288 סופר
גרמני (״יוסף ד,משביר 289 נרתיק!
)290 מודע ! )293 תעופה ! )296 אינו רוחש
כבוד ! )297 לא ערום ! )299 מלקקים
אותו ! )303 מתפקידיה של אילת ! )305
צלחת גדולה ! )307 למעלה ! )308 מטבע
סיני ! )309 פרק חיבור בזרוע ! )311 שגריר
ארד,״ב החדש ! )314 מוסיף טעם לאוכל
! )315 יותר נמוך ! )317 כל הליגה
יצאה להגנתה ! )318 עוף טורף ! )319 החלמה
! )321 שוכן בשער האשד )322 ! ,גר!
)323 ארכיבישוף (בערבית 324 עיר בעבר
הירדן ! )325 בהמת עבודה ! )328 מפריע
לשכן וגם לך ! )330 יחידת דיור בבית
הסוהר ! )331 מלת שאלת ! )332 הסתת
חושים ! )334 בטן האשד )336 ! ,מקלע
בריטי ! )337 אחד הבנים ב״מות הסוכן״!
)340 משקה לבן ! )341 גבורת ״שער ד,נצ־חון״
! )343 אבא של רותי ! )345 חלק
קבוע בתפירם הישראלי ! )346 הצד האחורי
! )347 נציג הודו באו״ם ! )348 מפתן
הפתח ! )349 פראי ! )350 גהר באיטליה!
)351 כן ! )352 לא עבה.
הפרסים: בין פותרי התשבץ, שימציאו
את פתרונותיהם למערכת תוך שבועיים
(חותמת הדואר עד ,)29.3.51 יוגרלו
הפרסים הבאים )1 :טיסה הלוך וחזור
לאילת ! )2״משלי קרילוב״ (מהד רביעית)!
)3—4״הטור השביעי״ .1אלתרמן ! )5
״הרחק ממוסקבה״ ,אז׳וב, שלושה חלקים!
)6—7״בין הבריות״ ,מ. גורקי! )8—9
״חניבעל״ ,מירקו ולוסיק )10״טיול הנערות
המתות״ ,אנה סגרם.

ב ת דון תשבץ 59
מאוזן )1 :פת״בג! )5הרמן! )9רוברסזן!
)13 הא! )15 זו! )16 לד! )17 רות! )18
ניסן! )20 דיו! )21 הלו )22 נוא! )23 גז!
)25 קם! )26 יוד! )28 דמום! )30 מטבח!
)33 רזא! )34 אף! )35 כג! )36 יחי! )38 כן!
)40 חוי! )41 ואפר! )43 פסח! )44 פס! )46
רך! )49 !10 )48 טלאח־א־דין! 0 )53 נבד!)54
שמאל.

כהפסקה: שתיית תה קולקטיבית של כלי הרוח
הקהל נשאר צמא

מאונך )2 :ת״ר! )3בור! )4גב! )5הם!
) 6מר! )7מן! )8סהרה! )16 רזיאל! )11
סוס! )12 סדום! )14 אולימפוס! )16 ליק-
סאכסס; )18 גו! )19 נגד! )22 נדבק! )24
זמרי! )27 יחידת חשמל! )29 וז! )31 חגו!
)32 טיפכא! )34 אחפר! )37 חד! )39 נחור!
)42 ארח! )45 כלב! זז )4צים! )49ס״ן;
)50 אד! )51 דש! )52 נא.

ב ר סי ס ד בו ת ר׳ תשבץ 55
מערב ישראל ! )14 ממנו יוצא הכדור 1
)15 מעל לעינים ! )16 מקור מי תהום !
)17 הספורט הלבן ! )18 פילוסוף אנגלי !
)19 ספר תורה (ר״ת) )20 1מראה ! )21
חברת מוניות! )22 נשק אישי! )23 בן
ישי ! )24 תואר הולנדי ! )29 נשפיה ! )31
מעשה ידים ! )33 חייל לוחם ! )34 כרוז !
)36 עזבון ! )38 הנהלת המדינה ! )40 גם
זכר וגם נקבה ! )41 אינשטיין גילה עוד
אחד ! )42 שווי ! )43 הדתיות מתנגדות לו!
)45 מגדל. גבוה ! )46 כהן גדול בימי השופטים
! )47 פגע ! )48 לא די ! )52 נערך
בפורים! )54 אוירון סובייטי! )58 שמו
הפרטי של מנצח וקומפוזיסור ! )60 ממים-
ד איטליה החדשה ! )63 אשת צ׳יאנג קיי־צ׳ק
! )65 שמו הפרטי של ראש ממשלת
הודו ! )67 קיפולים ! )68 ארץ נייטרלית !
שדגלה הוא צלב לבן ! )69 פרסות הב

! )138 מעמד ! )139 רימסקי׳קורסקוב
חיבר באלט על שמה ! )141 מחנה עולים
בדרום ! )142 קולנוע שהפך לכנסת ! )143
חיים! )144 מס! )145 הצלה! )147 גוף
נבחר ! )148 שכן הגלבוע ! )154 מזכיר
הממשלה ! )155 לא נתון לויכוח ! )157
טפש ! )158 זבל ! )162 אומה ! )163 דור
העתיד ! )164 אדום בהיר ! )165 חטיבה
לוחמת שהצטיינה 166 שם עושים רהיטים!
)167 עשרת אלפים! )168 עוף גדולה
! )169 מלת שאלה ! )171 שיכון לפרות
! )174 דחיפה קלה ! )177 מחזה משומר
! )179 סוף ! )181 השד של בהמה !
)182 רעש מן השמים ! )187 נותן ענבים !
)188 תענוג שאפשר להשיגו אצל מגישי
תשבץ זה ! )189 צמח ריחני ! )191 חסר
חינוך ! )192 ילד קטן )193 1קומיקן אמריקאי
! )195 היוני בשביל סנדביץ 198

)1פרץ שור, בית ישראל, רח׳ רפפורט,
ירושלים
)2שמואל גינגס, רח׳ ארלוזורוב ,30 חיפה.
)3זכריה ראובן, בית חלוצגיויץ, נתניה.

תלוש לתשבץ ענק ()60
את התלוש דלהלן יש לצרף לפתרון י
ולשלוח למערכת העולם הזה, ת .ד 136 .י
תל־אביב. על המעטפה יש לציין ן
״פתרון תשבץ ענק״ .אין צורך לתלוש ,
1את כל העמוד.
השם

הכתובת

״העולם הזה״ ,מס 698 .

מוסיקה
״כמו מ דכי -ב או טו בו ס״
בקרון הרכבת, בדרך מדנבר לסן פרג־ציסקו,
הגיע לידי מנגני התזמורת הישראלית,
הנמצאת עתה מעבר לים, גליון העולם הזה
( ,)692 ובו רשימה על ביקור התזמורת
בשיקגו כתובה בידי סופר העולם הזה,
שנלזה אל התזמורת דברי ההערכה של
עורך מדור המוסיקה, שנוספו לרשימה, עוררו
את רוח המוסיקאים, שדעתם לא נחה
עליהם.
דבר זה נודע למערכת מתוך מכתב
שנתקבל השבוע מאחד המענים. הנה קטעים
מתוכו:
.אף אחד מאתנו לא השלה את עצמי
בתקו׳ה, שהתזמורת הישראלית יכולה לתחר
בתזמורת אמריקה. הללו מושכות מוסיקאים
מכל העולם על ידי המשכורות הגבוהות
(לעתים למעלה מ־ 250 דולר לשבוע) .אגב,
בתזמורת ניו יורק מ ען גם צבר אחד. על
המוסיקאים האמריקאים לשמור תמיד על
מקומם, כי התחרות רבה. המנצח דין דיק־סון
תיאר את המצב: כשאחד המנגנים טועה
בשעת הקונצרט, מושיט המנצח כלפיו שתי
אצבעות. פרוש הדבר- :עוד שבועיים של
משכורת, אחר כך — פיטורין ...למרות כל
אלה, מבקר ישראלי שאיננו סנוב היה מוצא
ליקויים גם בתזמורות האמריקאיות, שני שלמות גינתן בקונצרט רחוקה מאותה
הידועה לנו בתקליטים. נוכח כל התנאים
האלה, היה מצבה ש? התזמורת הישראלית
רע בהרבה. ואם, לאחר שנגנז באולמות
שאיננו רגילים בהם, בהעדר שנים מהמנגנים
הראשיים, קיבלנו בקורת כזאת —
אשרינו״.

ק ול נ וע
סרטיס
״ שבעה •מ חרד ה״
כאשר פרופסור ווילינגטון, העוסק במחקר
אטומי בשביל הממשלה הבריטית, החל
לפשפש במעשיו, גילה לפתע שהוא עלול
לגרום סוף לעולם. הפצצה הנוראה, שאותה
עמל לפתח יכולה להביא הרס, השמדה בממדים
עצומים. הוא גנב מן המעבדה את
אחת הפצצות הללו, שלח מכתב אל ראש
הממשלה: יודיע ראש הממשלה, שבריטניה
חדלה ליצור נשק אטומי, אחרת יהרוס הוא,
וילינגטון, את מרכז לונדון כעבור שבוע
(העולם הזה .)689,696
זהו נושא קולנועי מאד, ביחוד בידי
הבמאים רוי וג׳ון באולטינג. רוי השתתף
בכתיבת התסריט, בעריכה, כמו כן הפיק
את הסרט, בעוד שג׳ון ביימו. משרד המודיעין
הבריטי נתן גושפנקה ממשלתית שאפשרה
לביים בלונדון מספר צילומים יוצאים
מגדר הרגיל. לפי הסרט, אין המשטרה מצליחה
לגלות את מקום המצאו של הפרופסור,
הצבא נוטל לידיו את השלטון באיזור
הסכנה, מפנה את כל התושבים. תמונות
הפינוי ההמוניות משאירות את הרושם הגדול
ביותר ; הן בגלל מספר המשתתפים בהם,
הן בגלל העריכה המצוינת של התמונות
שצולמו (חלק מהן באקראי, לא לפי התסריט).
בניגוד
לקארול (האדם השלישי) ריד,
אין האחים באולטינג משיגים את המתח
בעזרת תעלולים מלאכותיים, ע״י הבלטת

מוטב להיות צמא. כותב המכתב
טוען, כי בארץ מסלפים את הידיעות על
הצלחת התזמורת. כי מאות בקורות על
הופעותיה היו טובות מאד. אשר לדעה,
שהתזמורת מיעטה לנגן יצירות ישראליות
— ״הרי מי כמונו יודע, מה מועט
מספר היצירות הישראליות, המתקבלות על
דעת הקהל י ...אני סבור, שטוב עשו האחראים
לתכנית, שהעדיפו להשאיר את הקהל
צמא למוסיקה ישראלית, מאשר למותו יתר
על המדה.״
אמנם, לא כל הכרסיסים נמכרו בקונצרט
במונטריאל, טוען המכתב. נשאלו שם
אלפי כרטיסים בקופה• אך האולם מכיל
שמונה עשר אלף מקומות, נמכרו 12 אלף.
אך הקהל שהופיע, גם אם לא מלא
את האולם מבחינת המקום, מלא אותו
באהדה, הבנה, התלהבות.

״שלושה הגדולים״ של צרפת.
אנשי התזמורת נתקבלו, לדברי כותב המכתב,
בכבוד מלכים. בפילדלפיה הובלה התזמורת
בחוצות העיר, משמר שוטרים נסע
בראש האוטובוסים .״אמנם נכון״ ,מציין
כותב המכתב ,״מלכים אינם נוסעים באוטובוסים,
אך הכבוד הזה היה בלתי רגיל!״
לאחר הקונצרט הוזמנה כל התזמורת לארוחת
ערב אצל ראש העיר. הארוחה היתה
כשרה בתכלית״.
״בין האורחים, שהוזמנו לשמוע את
התזמורת, היו המנצחים שרל מינש, פייר
מונטה, פול פארה. זה, האחרון, נוכח גם
במסיבה לכבוד התזמורת — אות לחיסול
הריב, שכה הרבו לכתוב עליו בארץ...״

״העולם הזה״ ,מס 694 .

ברי ג׳ונם 7ימי חרדה״) ,
אל השיא, בצעדים איטיים

המשונה, הבלתי נורמאלי. הם מצלמים את
החיים בפשטות מקסימאלית. הסרט מאוכלס
דמויות רבות ואופיניות; יותר. טיפוסים
מאשר דמויות. אין כל מאמץ לחדור, לחשוף
את הפסיכולוגיה של האנשים. שבעת ימי
חרדה אינו סרט עמוק; זהו סרט מענין.
מבחינה טכנית הוא יותר מדי מושלם
במקומות רבים. המעברים מפרק אל פרק

הגיוניים יתר על המידה. האחים באולטינג
יודעים היטב את אמנות הקולנוע, את
הטכניקה! הם שולטים בה בידים אמונות
ובטוחות. כל תמונה בסרט מובילה אל
השיא בצעדים איטיים מוקה, לא במקצב
מסחרחר.

״אמא •צאה ל ל מו ד•
המכללה האמריקאית היא קיבוץ צעירים
אתלטיים, נערות יפות חולות אהבה, פרופי־

לורטה יאנג,

ואן ג׳ונסון נ״ אמא
אל הישועה, ברכבת מהירח

סורים צעירים מאד, שוטים במקצת. זאת
המסקנה הנובעת מאמא יצאה ללמוד —
סרט המתואר על ידי הפרסומת כ״קומדיה
משעשעת וממינה לבבות״.
אמא יצאה ללמוד היתר. צריכה להיות
קומדיה, הנשענת בעיקר על השיח. אבל
השיח שלה הוא בליל משפטים חסרי תוכן
(וסגנון) ,סוניטות שקספיריות. אך סוניטה
שקספירית, למרות היופי הרב הצפון בה,
נשמעת מגוחכת, כשהיא יוצאת מפיו של
שחקן כוואן ג׳ונסון, למרות שהחלק החשוב
ביותר של כשרונו המשחקי — הנמשים
שעל פניו. מוצאים כאן את ביטוים המלא
הודות לצבעים ה״טבעיים״ ,בהם מצולם
הסרט.
את הסוניטות מדקלם ג׳ונסון פעמים.
לראשונה בכיתה, בשיעור הפתיחה של
הסימסטר. המטרה: בלתי ברורה, אך כפי
הנראה, כדי להשרות על התלמידות המאוהבות
בו מצב רוח מתאים לכל שנת הלימודים.
שיעור זה נמשך חמש דקות בדיוק,
מהן ארבע דקות וחמשים ותשע שניות
מיותרות, כי לורטה יאנג מתאהבת בו בשניה
הראשונה. היא יושבת בין התלמידים בכיתך״
כי למרות היותה אם (בתה לומדת באותה
מכללה ממש) נרשמה לשיעוריו של הפרופסור
בגלל סיבות, שהמחסור הנוכחי בניר
אינו מרשה, למזלם של הקוראים, לפרט. שוואן משחק האהבה המתפתח, לאחר
ג׳ונסון מדקלם סונטה לאור הירח, סוחף
אחריו במערבולת פושרת את בטי לין,
יבש,
הבת, את רודי ואלי, עורך דין
יפרצופים שונים אחרים. כל אלה נטרפים
ביד הגורל ומחברי הסרט כמו קלפים, כלומר
ללא אבחנה, ללא הגיון. לבסוף, כל פה
מוצא את עצמו צמוד בנשיקה לפה אחר,
פרט לרודי ואלי, שנמלט מכל העסק ברכבת
מהירה. בר מזל!
״ אהבה ואכ 1ב ה״

אהבה, חי חיי נזיר בביתו המפואר, מוקף
להקת משרתים סודאניים, הפוחדים מפניו
פחד מתת. כשלילה הקטנה, שארת־בשר מיותמת,
באה לביתו, משתנה הכל: היא מסירה
מעליו את המשקפיים, מגלחת לו את
השפם. מתברר, שהביי־הסופר הוא צעיר,
יפה למדי (לפי מושגים מצריים) ,מוכן
להתחתן.
לוא נשא הביי את לילה לאשה, היה
הסרט נגמר בכי טוב. אך המצרים

יוסף ואהבה, סופר מצרי שהתאכזב ב
יצאה

ללמוד״)

רצו
להסריט, הפעם, טרגדיה: הביי נשא
אחרת, בוגדת. בסוף מתגלה הכל, ובזרועותיה
של לילה מסיים הביי את צרותיו
(ואת הסרט).
למרות משחקו המשעשע של בישרא
וכים, אחי ד,ביי, משתדל הסרט להיות
טראגי. משום כך אין הוא מגיע לרמה
הגבוהה של סרטי תחיה קאריוקה ולריקד
די־הבטן שלה. אולם בכל זאת, הוא מצליח
למסור תמונה נאמנה של אורח האריסטוקרטיה
המצרית, המתנוונת בעושרה. הרקע
המקומי הזה, על שיריו הערביים העצובים
ושקיעת־החמה על גדות הנילוס, נותן לצו פה
להינפש מן השיעמום ההוליבודי הרגיל,
ומערער את בטחונו שכל עמי המרחב הם
דיירי־מערות או אוכלי־אדם•
הסרטהמצ רי. הסרט המצרי הראשון
צולם בשנת .1915 שמו :״ פתח
ביתהראינוע ״ והוא מראה את בעל
האולם יושב על שרפרף בכניסה ומעשן
נרגילה.
בשנת 1927 צולם הסרט הארוך הרא שון.
השנה הוסרטו למעלה מחמשים.
שמונה אולפנים פועלים בקהיר ואחד
באלכסנדריה. מועסקים בהם עשרת אלפים
עובדים המאורגנים בארבעה איגודים מק צועיים:
של שחקנים, מנגנים, טכנאים
ואומנים.
מספר בתי הקולנוע במצרים מאתיים
וחמשים. בכל שאר הארצות הערביות גם
יחד יש אותו מספר של אולמות.
זמן הצלומים הממוצע לסרט: ששר.
שבועות.
מוסיקה וריקודים הם דברים מובנים
מאליהם בסרטים מצריים. לעת עתה נעשו
רק נסיונות בודדים להוציא לאור סרטים
הדנים בנושאים סוציאליים בלי תוספת
הנופך הריקודית־המוסיקאלית, כמו ״ה צ ־
וואה״ ,סרט של קאמאל סלים ו״פ ש ־
ע ו של אבי ״ ,סרטו של הנרי באראקאט.

תשבץ. ענק מס׳

(באורים בעמוד )10

87 95 106

107

108

100
99 110
109 116
114 122

123

־132

140

סוג ש ל קו ר א

,הט 1ל ם הזה־ ע־׳ ה א חי ם בז רנו בע־מ.
בית ח רו שתל סיג ריו ת

א 170

ק־7־ ס,

12 5
124 135
137 141

142
126 136
145