גליון 699 מתאריך 22 במרץ 1951

העולם

השבועון המצויר לאינפורמציה המערכת והמנהרה:
רח׳ לי ליננ לו ם , 12ת ל -א ני נ
ת. ד , 136 .טלפון (זסני) 66785

בוץ רצו לישב בבתים את הוריהם (עולים
חדשים) והשלמה. מעברות לא היתד, היחידה,
שגרשה עולים חדשים שפלשו לאדמתה.
שכנתה עשתה כן. הקיבוץ לא התחייב
לשמור לערבים את בתיהם ואדמתם,
היות ומאז קום המדינה שנתה התנועה
מעט את דעתה על נושא זה.
יאיר מיוחס, ראשון לציון
דומה שמרוב אהבתו את *מעברות״ ,שלל
הקורא מיוחס גם את הנימוק האחרון, שיכול
היה להצדיק את התנהגות הקיבוץ.

ה עו ד ר :
אוי • אנ נ ר׳

צל המערכת:

עודד משנה:
שלי 0גחן
עודר * ד א :• 3

טקסים סלופון
ד וש
ח 3ד* המערכת: דב אי״ז, טינאל אלפז אל נשן, גיגה גב*.
ניר•״ לביא. רפאל סלע, איוופר עילם• ,עקב גליל

עודך הסגנון:

ופד״״חן י):

•.עקב אשםן
הווארד. גורדון, פונטי ג׳ייקובם,
דופניץ, סלים פנ בוי

מ ח דיניי, אהרן

גיוס נשים נשואות

מכונת האין־אין־אין המשועממת, השוכנת ביית הנטוש היפה, בית פאלאם, מקורי,
־הזכוכית בירושלים, חדלה לרגע קט מתקתיקה ״.חברי מערכת העולם תזה, עייפים
מהתחמקותה המתמדת של הממשלה, שפקידיו. לא נאותו אפילו לענות למכתבים דחופים
ומברקים, פנו, כדרכם, ישר אל המקור.
המשרד, הרגיל לטפל רק במכתבים הנשלחים בשני העתקים, לא ידע כיצד לנהוג
באנשים נחושי־החלטה. אחיי האיומים הרגילים, התערבות שוטר וסרוב לנהל מ,י״מ עם

אשד, נשואה פטורה משרות צבאי ואף
משרות עתודות. אולם אשד, נשואה ששרתה
בצבא (אפילו במקרה שלי, שהייתי
נשואה לפני התגייסותי) חייבת בשרות מילואים
פעיל של 21 יום. בחורות שלא מצאו
לנכון להתגייס, בכלל, פטורות מגיוס.
כתבתי בנידון זה מכתב לשר הבט־חון,
מר ד. בן־גוריון, וגם ליו״ר הכנסת,
עם העתק מכתבי למשרד ר,בטחון, ובקש־תיו
להעלות שאלה זו בכנסת ע״מ שיימצא
פתרון צדק לענין זה. בינתיים אני דורשת
שיעכבו את גיוס הנשים הנשואות למילואים
עד אשר תבורר השאלה ; כשם שאת
הנידונים למות טחם הוציאו להורג, כי
שאלת פסק־דין מוות עדיין בבירור.
ר.ד ,.תל־אביב
התשווי את הגיוס לפס״ד מוותז

ב מו עיני
קנה כסף בזול !
שלושה יהבלשים הסתדרו במעגל
הדוק * :איפה מכונת ההדפסה?״ שאלו
כאנשי סי.אי.די ,.החוקרים אנשי אצ״ל.
אחי עמד בפה פעור, סבלי להבין במה
הענין* .המכונה המדפיסה
את השטרות
׳המזויפים!״ חזרו
ושאלו בקוצר־רוח.
אחי
נדהם* .איזה
מכונת הדפסה, איזה
שטרות מזויפים? אני
איש ישר, פועל.
מלמל. הבלשיס התעק־את
ילדי השכנים מטח־בשטרות
של עשר לירות
דבריהם, אצל אחי,
שהשיגו,
..פתאום פרץ אחי בצחוק * :כן,
בודאי, הדפסתי את השטרות״ .כהוכחה,
הוציא את העולם הזה, מס .695 .היה
זה העתון שבשערו היה אוסף שטרות,
מסביב לראשו של בן־גוריון. אחי הוא,
כמובן, המדפיס של העולם הזה.
הקורא ישעיהו כהן, זוכה בפרס ן
של 1ל״י(אמיתית — אבל מה |

זה שתה?).

הפלא השט.
בהעולס הזה ( )696 הופיעה רשימה תחת
הכותרת ״הפלא השט״ .שם נאמר, כי התי־רים,
שבאו באניה ״אטלנטיק״ ,החליטו להסתפק
ב־ 6שעות בישראל, במקום לשהות
6ימים — בגלל סדורי עגינה בלתי מתאימים.
הטענה שברשימה זו, כאלו נמל חיפה
הפריע, ע״י חוסר סדורים מתאימים, לבקורם
של התירים בארץ, בטעות יסודה. האורחים
הורדו בזמן הקצר ביותר, יצאו מיד לסיור,
שנערך לפי דרישתם.
מפקד האניה לא זו בלבד שהיה מרוצה
מקבלת לפנים, שנערכה לתירים, אלא אף
הודה בנאום נלבב במסיבה, שנערכה על
ספון ד,אניד״ על הסדורים המופן זיים, שנערכו
עם בוא ״אטלנטיק״.

משרד התחבורה,
המדור ליחסי ציבור

חברי מערכתהעילםהזה במשרד האספקה*)

קבלת פגים

השובתקם, התישבו הפקידים מסביב י לשולחן, הבטיחו עזרה. תוך כדי כך נמסר לשובתים,
כי הובטחד, אספקת הניר לשבוע נוסף.
לא זה היה, כמובן, עיקר ההישג של ההפגנה. המטרה העיקרית היתה להזעיק את
הקהל, לגבש חזיר. ציבורית למלחמה על חופש הביטוי.
מאות המכתבים שהציפו את המערכת, כתגובה על דברי בשבוע הקודם, ואשר מעטים
מהם מתפרסמים להלן במדורם, העידו על הדאגה החמורה שאחזה את הציבור, לא רק
את אוהדי העתון הזה. גם שאר השבועונים, שהיססו תחילה במאבקם, נתעודדו כשראו
את פעולת העולם הזה. שעתיים אחרי הכרזת השביתה כבר הופיע נציג שבועון אחר
(ספורט ישראל) ,ומאז הודיע כמעט בכל חצי שעה שבועון נוסף על הצטרפותו לשביתה,
נכונותו להיאבק בכל המאצעים נגד המזימה לחיסול חופש העתונות, המתעטפת במסווה
של חוסר ניר.
המאבק הזה אך החל. הוא לא יישאר במשרד זד. או אחר, שאחריותו למצב מצומצמת.
הוא יגיע לכנסת, לממשלה, לאותם מקומות, בהם נערך התיכנון האמיתי של ״מיבצע
סתימת הפה״.
הסכנה מחמירה מיו!ם ליום. סגירת מרבית השבועונים אינה ולוד חלום רחוק של
אויבי הדימוקרטיה במדינה. בכל שבוע עלול החלום לידפך מציאות.
המלחמה נטושה.

מכ ת בי ס
פלוגת מחץ אנטי־דתית
בעקבות רשימת העולם הזה 696 על
התארגנות פלוגת מחץ אנטי־דתית. כאנשי
מחתרת לשעבר, הלוחמים מאז ומתמיד
לחרות האדם, נהיה אסירי תודה אם חברינו,
יושבי קפה *עטרה״ בירושלים, ישיבו
מלחמת״תנופה, יחסלו את קן המתפרעים
הדתיים, המתימרים לכפות עלינו את דעותיהם
הנפסדות.
חיים טסה, בשם קבוצת
נערים תל־אביביים

בוז לתכנית הלמודים
נכונה השערתכם, כי ענינים מפלגתיים
הם שגרמו להכחשות ולפרסומים בגנות
העולם הזה• ההצהרה שנמסרה לשבועון
מפא״י, ע״י שבתאי זיוולד, נמסרה שלא
בידיעתם של נציגים תל־אביביים רבים,
שראו בחרוש תכנית הלמודים את מטרתו
העיקרית של כנם התלמידים.

לעומת זאת, אין אני יכול להזדהות
עם דברכם, ששכר הלמור הוא בעיה נתותת
חשיבות. תלמידים רבים, בהוריהם, מרגישים
את העול הכבד של שכר הלמוד,
המגיע ל 100ל״י לשנה.
המשיכו בויכוח !על תכנית הלמודים !
ההד הרב שעוררתם (בין המחייבים והשוללים
כאחד) מצדיק זאת.

מנחם הר־פז,
״מאבק צמוד״

בקשר להתנהגות אנשי קיבוץ *מעבדות״
נגד אנשי הכפר *גורן״ ,שרצו להתיישב
במקום( ,העולם הזה )697 רוצה
אני להעמיד אתכם על עיוות הדין, שעשיתם
לרעת אנשי הקיבוץ: הכפר גורן אי
נו במצב שומם וסלעי• התימנים יכלו בקלות
להשתקע שם ולעבד את אדמתם. גש
לקיבוץ ״מעברות״ באה עליה, ואנשי ר,קי

מימין: שלו1ם כהן, יעקב אשמן, אלה שוורץ, מקסים סלומון, אורי אבנרי.

אני עולה חדש. באתי ארצה לפני 3
שבועות מהונגריה. ביום 11.3.51 נסעתי
לכורדניה לקבל את חפצי הדלים, אשר
אספתי בחוץ לארץ בעמל רב. לתמהוני
הגדול מצאתי את ארגזי פתוח. כשהבאתי
את הארגז הביתה, נוכחתי לדעת כי רוב
החפצים נגנבו.
אני חי בארץ על שלחן ילדי, ואף פעם
לא אוכל לקנות חפצים אלה חזרה. האם
נזל כזה אפשרי לעיני הכל י
דוב מוזס, רמת גן

אגב, כמד, צירים היו קוראי העתון היום
יכולים לשלוח לכנסת?
דוד אכישר, תל-אביב
ששה־עשר.
אם הממשלה רוצה לחסל את העולם
הזה, היא צודקת בהחלט. אתם מתקיפים
את כולם, ולא מייצגים אף גוף בעל משקל
צבורי ; ולעתון כזה אין זכות קיום.
זוהי דעתי. יצחק דוידוכיץ, ירושלים
וגם דעת הממשלה.
בחיי, שאתם נבזים, אם כבר נסעתם
לירושלים ועשיתם שביתה, אז למד, לא
לקחתם אותנו? שביתה של כל הג׳מעד.
היתד, בודאי יותר שמחה.
קבוצת יושבי קפה נגח, תל אביב
בפעם הבאה נזמין רכבת מיוחדת.
שערכם איכזב אותי. תפסתם את הבחורה
הבלתי מתאימה. אני לא מתארת

נראה שלגנב חסר מעט מצפון.

להצלת חופש הביטוי
שערכם לא היה הפתעה בשבילי. במדינה
כמו שלנו, שהמפלגות הן השולטות
בכל, לא ירשו לאדם עצמאי להגות את
דעותיו, כי דוקה הוא המסוכן, לא היריב
המפלגתי, המשועבד לקו הנקבע מלמעלה.
שמואל
ירון, פ״ת
אם יסגר העולם הזה ע״י קנוניה שפלה
זו, אזי הושתק קול הנוער, שלחם והקים
בדמו את מדינת ישראל, שד,עסקנים
השתלטו עליה.
זאב כורלא, ת״א
רבותי, האם אינכם מגזימים קצת? למדינה
אין כסף להבטיח ניר לבתי־ספר,
ואתם דואגים ׳לפרנסתכם.

ירוחם נעים,

רחובות.

גם לקרייזלרים ולשליחים.
אם הממשלה דואגת רק לקיום העתו־נים
המפלגתיים, אולי היא רוצה דוקר, ש
קוראי העולם הזה יקימו מפלגה משלהם?

לי את העולם הזה, כנערה צייתנית ושתקנית,
בי אם כאחת משלנו, שיודעת לתת
נשיבה הגונה, כשסותמים לה את הפה.
מרים הולמר, תל-אביב
יד הביורוקרטיה אינה טעימה.

בשבוע הבא יופיע ״ העד
לםחזה ״ ב־ 16 עמודים.
עקב המחסור בניר, יהיה
מספר הטפסים מצומצם.
אנו מייעצים לקוראינו הקבועים
להקדים כקנית דד
עתון.

וז שעף
בירושלים שרר עוצר. משמרות בריטיים שוטטו ברחובות, פתחו באש על כל
מי• שנראה מחוץ לכתלי ביתו. רק נערה אחת עברה באין מפריע — ירושלמית חמודה,
בעלת חיוך ילדותי, שגם החייל החשדני ביותר לא יכול היה לחשוד בה.
היתד, זאת חור, גפני. מקצועה באותם הימים: חברת לח״י.
מאז זרמו מים רבים בירדן, החיוך של חוה חדל להיות מסווה טרוריסטי, הפך
היבעת־פנים רגילה של סטודנטית ירושלמית (מדעי הרוח) .עתה נלכדים בו לא חיילים
זרים, כי אם בחורים תמימים משלנו ; גם הם אינם חושדים שמאחורי מסוד. ילדותי-
זה מתחבאת !עלמה בת ,21 בעלת עין בוחנת, דעות ברורות מאד על החיים•

.העולם הזדו״ ,מס€99 .

נ 0ו י ] 1ן
ה ע0
מודים 3ל• ח דו ת חיים
כשהופיעו ברחוב הילדים הראשונים
לבושי בגדי אינדיאנים, אפאשים, ערבים,
נזכרו האזרחים אחוזי העצבנות, שהגיע
חג הפורים. נזכרו מתוך מלנכוליות עצובה,
כאיש זקן הנזכר בשובבות נעוריו.
17 שנה עברו מאז היה חג הפורים
חג צהלת המונים. מאז עברו המאורעות,
המלחמה, מלחמת המחתרת ומלחמת העצמאות.
וכאשר קמה המדינה, לא באה עמה
חדווודהחיים. נעלמה השמחה הספונטנית,
באה במקומה השמחה־על־פי־התקן שליום
העצמאות.
לא היו הרבה סיבות לשמחה אמתית בפורים
תשי״א. אף כי גברו הסיכויים, שיוגוסלביה
לא תותקף בשבועות הקרובים,
זועף השלום בפינה רחוקה. על גבולות
המרחב — באיראן ובתורכיה — לא סגה
המתיחות, לא פחתו האפשרויות של פלישה
זרה.
בארץ עצמה הפכו הענינים מרע לרע
ביותר. האינפלציה החלה, זו הפעם הראשונה,
להעיק על רמת המחיה של האיש
הפשוט• השיכון חרג אפילו מגדר האפשרויות
של בני המעמד הבינוני. השוק
השחור• טיפס בסולם מסחרר, שגעוני, לקח
עמו במסע־הטירוף את מלך הזהב.
ותמונה קודרת עוו יותר: עם פרוס
מלחמת הבחירות, נתהדקה עניבת החנק של
המפלגות, פלשו מכונות־המפלגות גם לפינות
האחרונות של החיים, לדכא את השרידים
האחרונים של רצון בלתי־תלוי.
פורים התשי״א יהיה מלווה, כרגיל,
צחוק, מסכות והתפוצצויות. אך הוא לא
יהיה חג שמח.
הכנסת 3יוווור א ט׳
במקום חמש ישיבות, במקובל, ישבה
הכנסת שלוש ישיבות מליאה בלבד. המטרה:
לאפשר לוועדת החוקה לסיים את הכנת חוק
הבחירות. בלי שדבר זד. יתגשם, הקשיבו
הח״כים לנאומו של שר האוצר, שעיקרו
החלטה עזה, על הנייר לפחות, לעצור את
האינפלציה הדוהרת. תור שהגיש את הצעת
חקציב הביניים לארבעה החדשים (אפריל־יולי
,)1951 שיוארך אוטומטית, באם לא תיבחר
עד או כנסת חדשה, הזכיר כי עובד
תקציב שנתי, שהיה מטפל ביעילות רבה
יותר במצב הכלכלי והכספי של המדינה,
*ך הסתפק בהגשת תקציב הביניים (המחושב
?•התאם לתקציב־ השנה הקודמת) והכריז על
אמצעי עיקרי, לראווה: עצירת מכונות הדפום.
אחר אמרו סגה, בשם מפ״ם, ובאדר בשם
חרות, את שלהם, לפי נוסחם המקובל, בלא
שיחדשו דבר.
בחלל
עם אווירת הבחירות העומדת
הכנסת, התכוונו דברי המשתתפים בדיון
(האורך עשר שעות) על התקציב יותר ויותר
לקהל. גם אם הצעת התקציב לא תתקבל,
בגלל פירוק הקואליציה, לא יארע רע —
נוסח התקציב של שנת 1950/51 יישאר
בתוקפו והוא שווה, למעשה, להצעה העומדת
לדיון.
בינתיים מתפנה הכנסת לישיבה אחת,
להכריע בענין עונש המוות, שחזר לחדשות
עם שביתת הרעב של הנידונים למות, ולאחר
שועדת החוקה שמעה את דעת המומחים
שהציעו, ברובם, לקיים את עונש המוות,
למרות התנגדות ח״כים רבים.
עוד שלושים ואחד: בשעה שהתבשל
חוק הבחירות במטבח ועדת החוקה, בראשותו
של ד״ר ניר, שנרגע אחר ששבר את
בכעס,
פטישו ועזב את חדר הישיבות
לשעת השתקת אחד מאנשי מפא״י בועדה,
שלעג להחלטת הרוב.
נגד קולות השליטים בעתיד, מפא״י
׳ציונים כלליים, שאינם רואים בעין יסר,
?ת ריבוי מספר הת״בים, נציגי המפלגות
?זעירות המשפיעות על מהלו העניינים,
שלא בהתאם לכוחן האמתי, הוחלט להגדיל
את מספר ח״כי הכנסת השנייה מ־ 120ל־.151
כן נתקבלה, סופית, ההצעה לא לאפשר
ייצוג למפלגה, שזכתה בפחות מאחוז וחצי
מכלל הקולות, החלטה ״דמוקרטית״ משמר*
שתמנע סיעת יחיד בכנסת הבאה ותמנע
השתתפות גופים הססניים, שאינם בוטחים
בעשרת אלפים קולות, לפחות, במלחמת הבחירות במרכזי המפלגות נתברר, כי הבחירות
לא תערכנה לפני ראשית אוגוסט ; אך צעדי

,העולם תזה״ ,מס 699 .

?אחרונים של הממשלה, שהעבירה את עיקר
תפקידי ההכנה ממשרד ד,פנ ים של משה
שפירא, למשרדו של ב. ג משרד ראש
הממשלה והלשכה הסטטיסטית עלולים לקרב
את יום הבחירות בכמה שבועות.
אפילו כך, שעה שבאו שני מומחים מצרפת,
לפקח על הפעלת מכונות רישום התושבים
החדישות, לא יוכנו פנקסי הבוחרים
לפני סוף מאי, לא תתאפשרנה הבחירות
לפני מחצית יולי.

המעמד השלישי

רטן עבריין צעיר, בן 17 אף הוא, שנידון
למאסר שנתיים בעוון גניבה .״אני רק
גנבתי ויושב שנתיים, מפני שאני יהודי:
זה רצח את אחותו ויוצא לחפשי מפני
שהוא דרוזי.״
המשק מקררי שחורי
24 שעות אחרי שחברי אירגון יצרני
המקררים בארץ הטיחו, במסיבת עתונאים,

ולקבלני הבנייה באמת לא היה איכפת.
אמנם קנו דולארים שחורים במחיר 1.500
ל״י הדולאר ומעלה: מחיר הטונה של מלם
התייקר פי 5—6מהמחיר הרשמי בארץ,
אבל המלט איננו העיקר בהוצאות הבניה.
ו־ 15 אלף ל״י בעד דירה אינן הולכות
ברגל.
״הרי זה פשוט גזל, תחת איצטלה רשמית״׳
זעקו המועמדים לנשואים, שצברו
בבנק פרוטה לפרוטה, כדי להגיע לדירה,
אבל הממשלה נהנתה מ״ד מיליונים דולאר
בתקופת ״ירח הדבש״.

הוו ס ת: א מ רי ק ה הדרו מי ת.״
במשך שבועיים נעדרה יהודית מביתה.
ביפו. לא זו בלבד שיהודית אינה ילדה קטנה
(בת :)18 היתה, כנראה, לבני משפחתה
סיבה נוספת שלא להודיע על העדרה למשטרה.
אולם מקץ שבועיים חל שינוי. המשפחה
אצה למשטרה ומסרה, כי הצעירה לא
חזרה לביתה במשך 14 יום, ואף ידוע להם מאהבה היכן היא נמצאת: בביתו של
הערבי.
קראו את השנים למשטרה, שאלו אותם
לפשר הדבר .״פשר הדבר?״ אמרה יהודית,
״פשוט מאד: אני אוהבת אותו והוא אוהב
אותי — וזה הכל. החלטנו לגור ביחד.״
זה לא מצא חן בעיני אנשי המבצע המשותף
נגד ״ברית תערובת״ זו, שיצאו במסע
הסברה .״חזרי הביתה״ ,לחצו על יהודית,
״למה לך לאהוב ערבי?״ .מאום לא עזר
והשנים חזרו לביתם.
מקץ יומיים הוזמנה יהודית שנית, הפעם
למקום פחות רשמי, בבית קפה — שם
הוחלט להמשיך ״בהסברה״ .סמל משטרה
הראשיים.
משמש שם אחד המסבירים
ההצגה ארכה כשעתיים, אך הצעירה עמדה
על שלה :״אני אוהבת אותו. מה בכך שהוא
ערבי?״ .בני המשפחה יצאו מכליהם, אך
ללא הועיל.
ואולם לבסוף, לפתע, נכנעה יהודית.
דברי סמל המשטרה חדרו עמוק להכרתה.
הוא דיבר ציונות :״היד, לך אח, יהודית?״.
״כן״ ,היתד, התשובה .״הוא נפל במלחמת
השחרור, נבון?״ .התשובה היתה חיובית.
אמר הסמל :״ויכול להיות שהכדור, שפילח
את לבו, יצא מרובהו של אחי מאהבך!״
הפסוק הזה עשה את שלו. הכל הביטי
בהערצה על הסמל. יהודית חזרה הביתה...

כשנידון הנער הדרוזי בן ה־ , 17 בעוון
רצח אחותו ההרה, נראה עתידו שחור
?יותר. אמנם, השופט לא יכול היד, לדון
אותי למוות, בגלל גילו הצעיר, אולם הוא
סמק שהנער ייכלא, כל זמן ששר־הסעד
ימצא זאת לנכון. למעשה, היה פרוש
הדבר: פסק־דין מאסר־עולם•
במשך חודש ימים רבץ הנער בחדרי־הכלא
•של המשטרה, חיכה להחלטתו של

אליעזר קפלן ואשתו*
אנוצעי ראווה: הפסקת הדפום

האשמות כבדות נגד פקידים מסויימים בא־גף
המלאי והסחורות, הושם חלק מהמאשי־מים
במעצר. המשטרה הכלכלית, בהדרכת
פקידי אגף המלאי והסחורות, ערכה חיפו־שי־פתע
אצל עשרות יצרני מקררים, הקפיאה
קרוב לאלף מקררים, שיוצרו בניגוד
להוראות החוק.
24 שעות לפני החיפושים, הודיעו חברי
תעד אירגון המקררים על קנוניה בין פקידי
אגף המלאי, הסחורות ויצרני מקררים
בודדים: תעדת התלונות גובה בעת עדויות
על נסיבות האשמות האלה :״להד״ם, שאשתקד
נשלחו 1500 מקררים לקפריסין,
כפי שנמסרה הודעה לעתונים :״ הצהיר מר
אפטר במסיבה הג״ל ,״נשלחו למעשה רק
38 מקררים, הייצוא הזה?א בוצע אלא
להסתת הקצבות חמרי גלם לייצור 4000
מקררים מסוג ״לכל״ לתעשיינים מסויימים.
המקררים האלה לא הופיעו בשוק.
מקררים מסוג גרוע ביותר, הנופל באיכותו
גם מזה של סוג ״לכל״ ,נמכרים
בשוק השחור במחיר של 60ל״י היחידה
— מסרו המאשימים, ובגלל חוסר מקררים•
בשוק הרשמי, נאלצים הצרכנים לשלם בל
מחיר. המשטרה מצאה את המקררים האלה
אצל המאשימים.
הענין הזה היד, עובר ללא הד מיוחד,
ככל פעולות המשטרה הכלכלית במלחמתה
ב״שוק השחור״ ,אלמלא הפיקנטיות
שבשילוב המקרים המוזר: סמיכות הפרשיות
בין ההאשמות והחיפושים.
השלטונות המעונינים לא השיבו על האשמות,
בנוגע ל״ייצוא״ המקררים לקפריסין,
נערכו מיד לאחר מסיבת העתיונאים
הנ״ל, אם כי מצוקת המקררים נמשכת זה
מזמן, השיב בחיוך :״כי סבורים אתם שה־
?שטרה היא כל כך קעילה, שתוכל לארגן
מבצעים כאלה תוך 24 שעות? הפעולה תוכנה
מקודם• ,והסמיכות בין ההאשמות והחיפושים
אינה אלא מקרה״.

המועמד״ לנ שואי 1ו 1קו
נחום כיד
בשעת רוגז; שבירת הפטיש
שר־הסעד בדבר מקום מעצרו. כשנתקבלה
זו, סוף־סוף, לא האמינו השוטרים למראה
עיניהם.
הודיע שר־הסעד: מביון שהנער הוא
מבני־המעוטים: הואיל ואין לו לשר־הסעד
מוסד לעבריינים צעירים מבני הפעוטים,
הריהו מצווה לשלח את הנער לחופשי,
דבר •ההחלטה המפתיעה נפוץ מיד בכל
בתי־הכלא ובתי־הסוהר .״איזה צדק זהז*

ש־ האוצר אליעזר קפץ• לא היה אף
הוא מחסידיו של היבוא ללא תשלום.
כשחזר מארה״ב וגודע לו, שבזמן העדרו,
תחת לחץ דעת הקהל, ביטלו את האיסור
על שיוטת יבוא זו, החליט שאם הגיע
הזמן להתיר ״תענוגות״ ,תיהנה גם המרינה
מזה: החליט שעל היבואנים להכניס
לאוצר סכום שתה לסכום הקניה בדולארים
:רשיון היבוא לקופת הממשלה. היבואנים
אמרו :״מילא — לנו לא איכפת, במיוחד
כשהאוצר הבטיח להתעלם מהפיקוח על
הסחורות, שיובאו בשיטה זו. התוצאה :
הלירה ירדה פלאים ומחיר ידרה של 3
!דרים עם נוחיות הגיע ל־ 15.000ל״י.

אבל גם המלט איננו עיקר. כל טונה
של מלט מצריכה 100 דולארים נוספים
לחמרי בניה אחרים, כגון: ברזל, צינורות,
כלי נוחיות וכוי. ולזה נדרשו דולארים ודו־לארים,
עד שהממשלה אמרה ־סטופ ! מספיק
יבוא ללא תשלום.
אוצר המדינה ״נתעשר״ ב־ 7מיליון אבל
81 מיליונים הלירות הישראליות, שהודפסו,
הפסידו את מחצית ערכן.

המלך ד הר
וב״בורסת הזהב״ ברחוב לילינבלום
הגיעה השתלשלות הענינים לשיאה. ה״מלך״
עשה דהירות ענקיות במשך כמה ימים.
קפיצות השער גרמו לסחרחרות ראש גם
לאנשי בורסה מנוסים 29 ,26 ,25 ,24 .ל״י
בעד החתיכה, זה היה סיכומו של מיבצע
של כמה שעות בלבד• .ב״בורסה״ הופיעו
קבצנים, שהונם הספיק לקניית סוברן אחד
בלבד, וזה לא שאל למחיר ולא היה איכפת
לירה פחות או לירה יותר. אבל גם את
הסוברן האחד אי אפשר היה להשיג. חוסר
ההיצע עשה לי כנפים והשער עלה ועלה.
קריאתו של מנהל אפ״ק, ד״ר אהרן
בארם, לריסון היצרים של ה״טלוכנים״,
תוך הבטחה, שהמצב הכלכלי עומד להשתפר
בקרב הימים: ניחושיו האופטימיים
של שר המסחר והתעשיה, יעקב גרי, בנוגע
לאפשרויות האספקה בימים הקרובים, היו
אולי קולעים למטרה, לולא הידיעות הסותרות,
שהגיעו מארה״ב על הסיכויים לקבל
הענקה מידית מאוצר ארה״ב בסכום של
כמה וכמה עשרות מיליונים דולארים.
יתכן, שלבסוף כן יתבקע משהו, אבל גלגלי
הפורמאליות בארה״ב אינם מתחשבים בדחיפות
המצב אצל האוצר הישראלי.

ה חו תמת: הוליווד
חובבי הקולנוע הישראלי יכולים לחזות
כאוות נפשם בסרטי גנגסטרים ופרשי המערב
הפרוע. גם סרטים טובים אפשר לראות
לפעמים, אך החותמת היא תמיד אותה
״חותמת: מיוצר באולפני הוליבוד.
על יצירות אולפני אירופה שומע הקהל
בביקורות הנלהבות המופיעות בעתונות
הלועזית׳ את הסרטים עצמם הוא זוכה
לראות (אם הוא זוכה) רק אחרי שירדו
.יעל בד הקולנוע של העיירה הנידחת
ביותר באירופה.
הסרטים מיובאים לארץ לפי שיטת רשיי-
נות. לסרטים מתוצרת אמריקאית או רד
הית, אין כל קושי להשיג רשיון, ואילו
י) דבורח קפלן, אשתו ובת דודו של שד
״אוצר, ד״י לרפואה.

במדינה
מספר הרשיונות הניתן לסרטים אירופאים
קונטיננטליים הוא קטן מאד באופן יחסי.
למרות שכל חברות הסרטים — אמריקאיות
ואירופאיות כאחד — מוכנות לשלוח
את תוצרתן על כשבון סתום, ללא צורך
הוצאת דביזים, חייבת הממשלה להעניק
האמריקאיים *.

יחם מיוחד לסרטים
ממילא, בהיותה בלתי־מזדהית, מוכרחה
הממשלה להעניק את אותו היחס לסרטים
סוביסיים, אפילו התעמולתיים ביותר.
לעומת זאת אין בידי ארצות אירופה
כל אמצעי לחץ, שהיה מבטיח לסרטיהן
מקום בשוק המקומי. ובינתיים, רואה קהל
הל׳בקרים הישראלי סרטים המיצגים לא
בזכות איכותם האמנזתית, אלא בזכות חישובים
סוליטיים־דיפלומטיים שאין להם כל
קשר עם האמנות.

הצבא
ממ*״דלרמטכ׳׳ ד
״יש פה מספיק נחושת על כתפי קציני
הצבא, להטביע אנייה בים״ ,העיר סגן
משוחרר בטכס נישואין של אלוף משנה
צבי (״צ׳ירה )-צור, לרחל שטרן, לשעבר
מזכירתו של מפקד הגדנ״ע.
ליד משה דיין, אלוף הפיקוד שתום
העין, עמד מרדכי מקלף, סגן הרפטכ״ן
שחום הפנים ואשתו אורה, שקוע בשיחה
עם אלוף הפיקוד, יוסף אבידר, קטוע היד.
בין שאד קציני מטה ופיקוד גבוהים,
מכותפי עלי גפן, בלטו שלושה: הרב
הראשי הצבאי, אלוף משנה שלמה גורן,
שערך את טקס הנישואין ; אלוף משנה
יצחק רבין, סגן רפקי הפלמ״ח יפה התואר,
מהמעטים שלא התפטרו מצה״ל אחר פירוק
הפלמ״ח ; ידידו ומפקדו של צור
שמעון אבידן, שהופיע בחליפה אפורה
שקטה וחולצה אדומה פתוחה.
השמש וכוססי הדפת: עם כניסתו
של שמעון אבידן, כובש הדרום ומגן תל-
אביב, הומחשה המציאות. בשמשו של
אבידן, המעולה שכחיילים, הילכו כוכבי־לבת,
צעירים לימים, אך רבי כשרון)*.
אחר הארגון מחדש של צה״ל עלו לגדולה
הפכו שמשות בכוח עצמם ; יעקב פרולוב,
מי שהיה מפקד חי״ש תל־אביב במחתרת:
יצחק פונדיק, שהפך מפקד הנח״ל, חיקוי
הפלמ״ח: צבי צור, מג״ד קרבי בעל רמה.
צור, המקובל על ב. ג׳ ,.הוא מוותיקי
״ההגנה״ וחבר מפא״י זה שנים, העתיד
לעמוד, תוך שנים מעטות, בראש הצבא.

דרכי חיים

היטלר? הוא לא ידע להחליט, ולפיכך הסיק
את המסקנה: התגייס לצבא הבריטי.
הצבא עורר בו גועל. הוא ראה, כי
יסוד המיליטריזם: דיכוי האדם, הפחדתו,
שבירתו. במלחמה ניצב מיליטירזם מול
מיליטריזם, עבדות מול עבדות. הוא התמרד,
הושם בבית הסוהר הצבאי, התמרד
שוב• אולם הוא נשאר בצבא עד מפלתו של
היטלר.
כדי להשקיט את מצפונו, הגשים בצבא
הבריטי שאיפה ישנה: הוא. למד אספרנטו,
לבדו, מתוך הספרים. בששוחרר החל ללמד
את השפה, כמכשיר לשלום עולמי. ככל
מורי האספרנטו, לימד בלי תשלום. השתכר
כפועל במסגריה.
בית־סוהר ופספורט. באוגוסט 950ז
נפתח לפניו החלון לעולם. הוא היה נצץ
לקונגרס העולמי של האספרנטו, שהתקייני
בפאריס. שם קיווה לפגוש את האדם, שראה
בו אח ברוח: אזרח־העולם דייוים.
את דייוים לא פגש, כי הלה חזר לארצות־הברית.
במקומו ראה את המוסדות הפאצי־פיסטיים
השונים — ארגון אזרחי־העולם,
ארגון האספרניטו, ארגוני השלום השונים
הוא התאכזב קשות: במקום ארגונים חיים
לוחמים, פגש שלדים מתים, גבאים מקצועיים
בפאריס החזיר את הפספורט הישראלי
שלו לקונסוליה, כיאה לאדם, שאינו מכיר
באופן עקרוני במדינות לאומיות, כופר
בזכות המדינה לגייס את אזרחיה גיוס־חופד,
לצבא, מתנגד לויזות ולהיתרי״יציאה. באחד
הימים עבר בלי תעודות את גבול צרפת
בלגיה, בדרכו להולנד, אולם נאסר בגבת
ההולנדי, ישב בבית־סוהר בלגי, ראה את
משטר־הרעב, בו מתענים אסירים רבים,
שכל חטאם שאין להם ניירות.
לבסוף, כשהגיעה אליו ידיעה, שדייויס
חזר וקיבל את הנתינות האמריקאית (כשנכשל
נסיונו לקבל מאייר״ו תעודה של חסר־נתינות)
עבר עליו משבר: הוא פנה שוב
לקונסוליה, ביקש חזרה את הפספורט הישראלי.
בהצהרה לקונסוליה (ולעתונים הצרפתיים)
הודיע, שאמנם גם עתה אינו מכיר
במדינות לאומיות, אך מכיון שאיש לא
תמך בו וארגוני השלום אכזבוהו, הריהו
נוטל בחזרה את הפספורט, כדי להמשיך
במאבק בדרכים אחרות.
עתר, נמצא שלום זמיר, דוחם השלום,
שוב במדינת ישראל, עובד כמטגר, מלמד
אספרנטו ומחפש שותפים למלחמתו.

משפם
שי טתהס קנ ד ל׳

איש רו צהבש דו
כשהיה שלום זמיר בן ,5כבר היד,
אוהב חיות מושבע. יום אחד שלחה אותו
אמו אל השוחט של העיירה, להביא תרנגולת
לשחיטה• בדרך הירהר: האם צריך עוף
קטן ונחמד זה למות? כשהביא שאלה חלפני
אמו, צחקה זו בלגלוג: הרי אתה אוכל־איתו
בתיאבון רב!
סטירה זו לא נתנה לשלום הקטן מנוח
הרהר והרהר, עד שהחלים ביום בהיר אחד:
לא לאכול. שלום זמיר הפך צמחוני, ובזאת
החלה הקאריירה שלו כאיש־שלום.
בית־הסוהר ואספרנטו. ב 1934-בא
שלום לארץ, בהיותו בן .12 בבית־הספר
ובבית־החרושת עמקו רעיונותיו. מדוע הורג
האדם את רעהו? מדוע יש מלחמות? האם אי־אפשר
לשים להן קץ, אם כל האנשים יחדלו
מלהתגייס?
פתאום פרצה מלחמת העולם השניה.
שלום היה פאציפיסט. אך מצפונו הטרידו:
המותר להיות פאציפיסט, כשהאויב הוא
* נאשר החליטה ממשלת בריטניה, לרגל
המחסור החמור בדיביזים, לצמצם את
מנסת הסרטים האמריקאיים המוצגים באנגליה,
נמעט גרם הדבר לניתוק היחסים
המסחריים בין אנגליה וארצות הברית עוד
תוצרת, אשר האמריקאים רגישים לשיווקח:
כתבי עת ופיזונים, שהממשלה מוסיפה
להקציב להם דיביזים, גם בשעה שעתוניט
מקומיים עומדים לפני סגירתם.
*) בהש,פעתו האמונה של אבירן, מחנן
מפקדים וחיילים, עוצבו מפקדי פלוגות,
מג״דים נערים, למפקדי חטיבות, קציני מטה
בוגרים.

האם הרבצה על ימין ועל שמאל, כדי
״להשיג משהו בחיים״ צריכה להיות שיטה
מקובלת — ,זו היתד. בעצם השאלה העקרונית,
שעמדה על הפרק בפני בית משפט
השלום בפתח־תקוה: על ספסל הנאשמים ישב
חנן ליזרוביץ, נכה מלחמה, שדינו נמצא בידי
השופטת מרת מינה (אשת מפקד חיל אויר)
שמיר.
חנן ליזרוביץ, איש גח״ל, איבד את רגלו
הימנית בקרב על ג׳נין ורגלו השניה אף
היא נפצעה קשה. כפיצוי על האבדה הזאת
(ועל חיסורים במשך חדשים ארוכים בבית

החולים) ,קיבל האיש ממשרד השיקום מכונית
מותאמת לכשרו הפיזי לשימושו האישי,
שיכון וסיוע 40 לירות לחודש. אולם בשבוע
שעבר הובא חנן לדין באשמת החזקת אקדח
וכדורים: מכות שהרביץ לאזרח אחד ורב
לירן אחד: הקמת המולך, במקום ציבור־,
ללא סיבה מספקת.
לאחר שהנאשם הודה, באשמות היה נדמו,
כי בזה תמה פרשת המשפט. אולם כאן
קם סניגורו של ליזרוביץ, עו״ד גדעון מרי
לית, שאמר בערך כך :״נכון, ששולחי קיבל
מהשלטונות סיוע — ואמנם הוא אחד מאותם
המקרים המשמחים, בהם שילמה המדינה
לנכה המלחמה את המגיע לו. אולם הנאשם
למד. במשך השנתיים האחרונות, כי את
שהשיג — על ידי סקנדלים השיג״ .מכאן,
הסביר מר מרגלית, נוצרה אצל הנאשם הדעה,

שלום זמיר, פציפיסט
מחפש שותפים למלחמתו

כי זוהי הדרך הטובה ביותר, כדי לנצח
בחיים. וזאת על בית המשפט להבין...
מה אירע עם חנן ליזרוביץ? יום אחד
נסע במכוניתו ואנשים עמד! בדרכו. היד, זה
בתוך שטח צבאי, הנאשם התאמן בנסיעה
במכוניתו המיוחדת בזמן תמרונים, כאשד
אזרחים ״שווייקים״ למיניהם, הסתננו לשטח
מחיתם של חיילים אמתיים, והללו, כפי
הנראה מתוך בדיחה• ,לא רצו להתפזר.
הדבר הרגיז את חנן, הוא המשיך לנסוע
אל תוך הקהל. עצרוהו והחלו להטיף לו
מוסר. הדבר הרגיזו עוד יותר, בפרט
כאשר חיילי ד,שוקולדה הללו נתנו לו
שעור, כיצד חייב להתנהג אדם בשטח
צבאי ...הויכוח התלקח, הגיע לבסוף לאיומים
וחנן הרביץ למישהו בפנים. גם כאן
לא נסתיים הענין, הוא שלף אקדחו ואיים
על מישהו. אחר כך שוב התערב קצין
אחד. חנן הרביץ גם לקצין ...כל אלה, כפי
שציינה התביעה, הן עבירות רציניות...
הסניגור לא ביקש להכחיש. הוא רק
רצה להסביר את הרקע .״אני רוצה שכבוד
השופטת תבין״ ,אמר והמשיך בערך כך:
מה יהיה אם נעניש את הנאשם? זה רק
יגביר את מרירותו כלפי החברה. אנשים
כמוהו זקוקים לטיפול פסיכולוגי, לא בית
סוהר. ובי מה נשיג על ידי העונש?

וההאת עצמו־

תמונה זו צולמה פ״כסית״ ,באר־שכע, ב* .6.3.51 קורא, שיזהה את
עצמו ויפנה ראשון לסופן ״העולם הזה״ בבאר־שפע (חנות ״פלס״),
יזכה כפרם של 2ל״י. פשפוע שעפר זיהתה את עצמה יהודית
הילזנרט, רה רפי עקיפא, פני־פרק__ .

אך גם לכב׳ השופטת היה מה להגיד.
״נקח ממך את האקדח״ ,אמרה ד,גברו/
שמיר ,״אך לא נוכל, לצערנו, לקחת ממך
את הקביים ...קרה לך אסון, איבדת את
רגלך ונפצעת בחלקים אחדים של הגוף.
אך אינך צריך להרגיש, משום כך, מיוחס
ובעל זכויות להרביץ...״
לאחר הטפת המוסר, בא פסק הדין. הוא
היה הוכחה, כי אמנם הבינה השופטת
לנפשו של הנכה: התנהגות טובה בערבות
עצמית...

פשעים
לד הציץ בדלת
המשפט נשמע בדלתיים סגורות, אך למעשה
לא היה זה מקרה מיוחד במינו —
משפטים של צעירות, המובאות לדין באשמת
פריצות: של אנשים הנאשמים ב־החן
קתן, הם דבר יום ביומו. אולם במשפט
זה, שהובא לפני שופטת השלום בחיפה,
התבלטה נקודה מזעזעת — מיוחדת
במינה.
״כשנגשתי לבית ברחוב המלכים בעיר
התחתית״ ,ספר בעדותו הסמל, שהביא למעצר
הצעירה ,״הציץ מבעד לדלת בקמר,
התחתית ילד כבן .10 הייתי לבוש
אזרחית, הילד שאלני :,השמת לבך, אם
אין בחוץ משטרה?״ אמרתי *.״הכל בסדר,
אתה יכול לפתוח ! נכנסתי פנימה, מצאת•
את הצעירה. הילד הסתובב כל הזמן במסדרון,
כנראה שמר על הבית. כשיצאתי, על
מנת לקרוא את משמר השוטרים, שחיכה
לאות בחוץ — הדפני הילד לתוך פינה צרה,
ליד הדלת, ופתח עלי ברז מים, שהיה מותקן
בחלק העליון של הקיר פרטי המקרה
האחרים אינם בעלי חשיבות יתרה.
הצעירה נעצרה, בעלת הבית הואשמה
בהחזקת בית בושת. אך הילד בן ה־ , 10 החי
באוירה המורעלת של הבית — מד, יהיה
עליו?

מ ד 3ד ג ־ די ם
״שוטר אסור אותי, אני גנב 1״ אמר
אדם דוכטר לסמל התורני במשטרת חיפה,
בעת שהופיע השבוע בתחנת המשטרה,
בשעה 5בבוקר, כשתחת זרועו תיק עשוי
עור נחש ובתוכו ...בקבוק יין וחצי בכר
לחם•
דוכטר, שהוא חדש בקרב העולם התחתון
בחיפה, השכיל לרכוש לעצמו -,תוך זמן
קצר, מדת פופולריות בלתי רגילה. בפעם
הראשונה כשנתפס בגניבה במחנה ״שער
העלייה״ הוחזק עצור במשטרת החופים והגבולות,
התחפש לכלב, החל נובח( .העד
לם הזה )694 אולם הפסיכיאטר, שבדק את
דוכטר, מצא כי מצבו הפסיכי תקין בהחלט.

מן חולשה כזאת״ ,אמר דוכטר,
״שכל מה שאני רואה אני מוכרח לקחת״
במשך החודש נתפס דוכטר כבר 4פעמים
בביצוע גניבות שונות, שלמעשה יש בהן
יותר מן התעלול (משען ספורט !) מאשר
גניבה מתוכננת לשם רווח.
ביום בו מובא דוכטר לבית משפט השלום
בחיפה, שמח בתא המעצר הקטן המסורג,
בו מחכים האסירים להבאתם לדין.
דוכטר הוא קטן קומה, ממולח, חד לשון,
משמיע בקול צרוד שירים איריים עממיים.
(״איידישע מאמא״ ,״שקט־שלוה הרבי בא!״)
לאחר מכן הוא נותן הרצאה מקיפה על
הבעיות העומדות ברומו של העולם( .מה
יד,יה, כשסטלין יבוא במקום בן גוריון?
— שיפור מצבנו הכלכלי — הדפסת דולרים
!) מדי פעם הוא נוהג להזמין מן
המזנון כוס תה וכריכים, לתת לחבריו
לתא כיבוד קל.
השבוע נאשם דוכטר בסחיבת 2מעי־ליפו
מתוך מכונית פרטית. את האחד החליף,
כנראה, בכובע קסקט אצל כובען בעיר
התחתית( ,היה לי קר על הראש
את השני מכר בשעות הערב לערבי (מכיר
טוב שלי, אני מדבר אתו בידים !) בכפר
כבביר שבמורדות מכרמל. לאחד שדובטר
והערבי ערכו סעודה כדת, קבל דוכטי
מוסר כליות, תחב לתוך תיק העור, שסחב
אי שם, חצי ככר לחם ובקבוק יין —
צידה לדרך, הלך בחצות הליל ברגל, מב־בביר
לחיפה — מהלך 4שעות, על מנת
למסור את עצמו למשטרה. שופט השלום

,העולם הזה״ ,מם 699 .

ויי*

שמלת אחר הצהריים לקייץ י)

שמלת ערב עשויה טפטה״)

״אה,״ נאנח דיפלומט שחרחר, בניב צרפתי ,״מקסים,
מקסים לא היה ברור כל עיקר אם התכוון לשמלה
המפוארת או לנושאת.
באולם הגדול של מלון השרון ישבו הדיפלומטים,
העורכים, והפקידים הגבוהים, שנמצאו ראויים לכבוד
מיוחד, בעוד ששאר המוזמנים הצטופפו באולמים השכנים•
באויר ריחפו צלילים עדינים של ואלסים וינאיים,
מהולים בשירי פלמ״ח, שלא נולדו בתצוגת אופנה.

סמוקינגים, פראקים וחליפות כהות, מוגר, לפחות לערב
אחד, משטר הצנע, קיצוב ההלבשה וההנעלה .״50.000
נקודות,״ מלמל מישהו. היתד, זאת הערכה מתונה לשפע
הצבעים הגיזרות והמראות הנעימים.
היה זד״ בסן הכל, נצחון גדול ליכולת האירגון של
אליעזר יוסטיץ, הרוח החיה של תעשית האופנה המקומית,
עסקן ״מכבי״ ושחיין, בעל פנים אדמדמות, עורף
של שור וניב גרמני. האורחים הרבים, שזכרו את כשלהם
של מאורעות חברתיים קודמים, נשמו לתוהה
כשהרגישו, מיד עם בואם, את היד המארגנת האלמונית,
המפנה את המוני האורחים איש איש למקומו, ששמרה

שמלת קוקטייל מדושסי)

מערבת סרוגה חלקיס־)

שלח אותו ל־ 15 ימי מעצר עד לבירור
דינו.
דוכטר, שגמר אוניברסיטה בפולין, הוא
טכנאי שינים במקצועו, מתגאה כי בין גניבה
לגניבה מזדמן לו לעתים לעסוק במקצועו.
״אני
מומחה לסתימות אומר דוכטר.

העליה במעגל השכר והמחירים מן ההכרח
שתפגע לא רק בשוק הפנימי, אלא גם
בחיצוני.

השאיר הדכה חלכז
במובן זה עמד הצ׳ליסט מר מ. ג׳נדרון
(מרפת) ,שהופיע שלשום ב״אהל שם״,
במבחן קשה. ואם אומרים, שהוא יצא ממנו
בכבוד — אומרים הרבה( .״ידיעות אחרונות״)
רותי
גיל, ת״א.

ד/דנעלם
״שמע, יעקב!״ אמרה עקרת בית חיפאית
לבעלה, בעת סעודת הערב ,״אירע לי
דבר מוזר — תלושי הסוכר לחדשים ינואר
ופברואר ר 7/ר 8/נעלמו באופן מסתורי
מפנקס התלושים שלי!״ משפטים אלה
שמעו השבוע עשרות רבות ש 7בערים מפי
נשותיהם.
תחילה נפל החשד יעל הקצבים — היות
ותלושי הסוכר סמוכים לתלושי הבשר. אולם
הוכחות לא היו בידי אף אחד. חקרו אצל
סוהרי המכולת כמובן: בלי תוצאות. החקירה
בענין זה מסובכת ביותר היות
והמקופחים אינם קשורים לחנויות מסוימות
בודדות, אלא מפוזרים בחלקים שונים
של העיר.
היה גם מי שהלך למפקח על המזונות
— שנתן לו עצה: להבא השגח כאשר המספריים
חותכים בתלושיך.
עד שקמה דינל׳ה בת ה־ ,9ששמעה את
המעשה כשהיא רדומה למחצה במיטתה,
רצה למטבח ואמרה :״אמא, אולי לא היו
הנקודות בכלל בפנקסן
)2תוצרת רביד, דוגמנית רוזי, מארחת אויר
באל־על

העולם הזה״ ,מם 699 .

ירידה מוסרית:
דיפלומטים ועתונאים בתצוגת האופנה י)
ואלסים מהולים בשירי פלמ״ת

קנאה וכמיהה. האורחות, לבושות
בשמלות־ערב מפוארות שחשפו את הכתפיים
(שלא תמיד היו ראויות להיחשף),
הסתכלו בקנאה ובכמיהה ביצירות האופנה,
שנועדו לייצוא. הגברים, ברובם, גם לא שלחו העמידו פני מתענינים בשמלות,
מבטים בוחנים מעליהן ומתחתן, בפניהן
של הדוגמניות וברגליהן.
50.000 נקודות. לא הנשים ולא הגברים
התאכזבו. המוצגים — שמלות״ערב,
שמלוודנשואין, שמלות־חוף, מעילים —
היו עשויות, ברובן, בטוב טעם. ואילו
הדוגמניות — מארחת אל־על, בת פרופסור,
פקידה — היו ראויות להופיע בתחרות
יופי.
אולם לגבי הקהל, לא היתד, התצוגה
עצמה עיקר הערב. במרכז עמד המאורע
החברתי — מפגש של השכבה האוהבת
לחשוב את עצמה ״חברה גבוהה״ .בים זה
של שמלות־ערב לבנות, סגולות, שחורות!

על הסדר גם כשהקהל שבע מן המודלים
והחל להסתובב באולמים, כדי לראות,
ובעיקר להיראות.
אצבעות ברזל. יומיים אחרי התצוגה
נארזו כל היצירות, נשלחו אל מעבר לים.
ביריד הבינלאומי בטורונטו, בירת קנדה,
תהיה ישראל מיוצגת ע״י 70 מפעלי אופנה,
שהוקצתה להם מחלקה מיוחדת.
תעשית האופנה היא בת־התקוות שי
התעשיה. כאחת התעשיות המטעות, בהן
חשוב הכשרון הרבה יותר מאשר החמר
הגלמי, היא מהווה אובייקט אידיאלי לייצוא.
בעלי מקצוע רבים, שהגיעו לארץ מאירופה, להתחרות העלו אותה לרמה היכולה
בארצות רבות, אפילו בפאריס. רציניים האם, אמנם, ישנם סכויים
לייצוא גדול, בשעה שהאינפלציה דופקת
באצבעות ברזל על שערי המשק הישראלי,
— זוהי עובדה הנתונה, בכל זאת, בספק.

״מחזר מקצועי אחרי אלמנות״ נידון ביום
ה׳ ע״י בית המשפט השלום בת״א למאסר
א חדשים על גניבה( .״דבר״)
ברוד פלוטניצקי, ת״א.
קניכליזם משלוח לנסיון של 4000 קופסאות שימורי
מלפפונים, כרוב ולפתני תאנים ואברים

ציון חנזווי, חיפה.

שים אותה בספירט. :
המשטרה טוענת, שביום 3במארס, שפך
הנאשם ספירט על אשתו והציתה( .״הארץ״)
אורי בנארי, ת״א.

מערכת לאחרי הצהרים, מודל זקס, דוגמנית
פרופסיונלית: יוזפין.
תוצרת רחל, דוגמנית לילי, תופרת
בפירמה רחל.
תוצרת ביה״ס הגבוה לאופנה של הדסה
בירושלים, הדוגמנית תלמידת ביה״ס.
תוצרת אלד, דוגמנית פרופסיונלית חנה
(נוימן) קליין.

״ אוקי, בוים התיר האמריקאי ומצל•
התו — חלק מהנוף — לא פחות הממסגר.
מלחמה כחמסין: בצפון הארץ עוד קר
את העונה בלקיקת גלידה להנאתם הרבה
׳ מיי דהמאההתשריט: שיין סולימאן הוא ראש שבט בדואי גדול, מערבה מבאר־ ישבע. בימים הטובים דהר על סוס ערבי
אציל תוך העלאת ענני אבק. גם עתה מעלה השייך ענני אבק. בערבות הנגב, אלא שהמום האציל הוא עתה אמריקאי—ביואיק תוצרת .1950

7ןירת?ן שי ה: זהו מפעל לחיבורי אינסטלציה. אמנם, הוא לא
עושה רושם רב, ,אך חכו״ ,אומר בעל המקום, ,עוד עשר שנים*...

קולנועמשפחתי: אנשים כאן מרגישים את עצמם בבית• יש
מרט טוב ך אדרבא, שיהנה גם התינוק הפעוט ! העיקר שלא יבכה.

מאת שלום בהן
״האם אתם העתונאים המחפשים את העולם התחתון של
באר־שבע?״ היתר, זו פעם רביעית שנשאלנו, והנימה הלגלגנית
והחלה מרגיזה באופן נורא ; האיש התכוון לשני
עתונאים, שבמקרה באו באותו ׳׳וים לסיור עם קבוצה מתל־אביב,
ומיד עם רדתם מן המכונית נכנסו לחנות ספרים
ושאלו :״איפה אפשר למצוא את העולם התחתון?״ אזלא
הטעות הרגיזה, אלא העובדה שגם אני נסעתי לבאר־שבע
לראות את העולם המסתורי, שכה הרבו לתארו בזמז
האחרוז: את דקירות הסכינים ומשפטי הלינץ׳ ,הנערכים
ליד תחנת המשטרה.
במקום זד, מצאתי את שני הרחובות הראשיים של באו״
שבע נצלים בשרב חמסיני ומכוסים אבק. בצד הכביש חפרה
קבוצת פועלים תעלה צרה, הביטה על כל עובר כאילו רצתה
לאמר: גם פה חופרים תעלות ביוב. זוהי עיר העתיד!
אכן, אי־אפשר לשוחח יותר מכמה משפטים עם תושב
באר־שבע, מבלי שנימה זו תציץ: עיר העתיד. באר־שבע
מאוכלסת כיום אנשים היודעים, שעליהם לחכות זמן רב
עד שישיגו דבר מה. למעלה מ־״ 85״/מתושביה עולים חדשים
— בעיקר ממצרים, עיראק, הונגריה — ׳והשאר מורכב משכבה
דהה של עובדי המנגנון הממשלתי או של הצבא וכמה
הרפתקנים וטיפוסים משונים מכל קצוות הארץ והעולם, שלא

יכלו להתאים את עצמם לחיים שקטים
מפות ואקדחים. האחרונים משווים
אוירה של ״עיר־פטריה״ אמריקאית של ה
הפרוע, כפי שמתארים אוחד, סרטי הוליבודי
שים חמושים דוהרים לכל הכיוונים, אלא שב
סוסים, רוכבים הם על ג׳יפים. את מקום הו

יזמה אבליקאית?בעמדה לעלות נזאנזריקח לישראל, הוזהרה משפחה
זאת על חומרת מצוקת הדיור. הס הביאו עמם ״טריילר״ :בית על גלגלים.

ויייזר לחחוו־ רח

עח המשביר

המרכזי. בדו

׳אין מים
בשפע. ילדים

באר-שבען
הפועלים הוזרים העירה. דוב תושבי
עובדים החוץ לעיר. בדזזרס אחה״צ מתמלאים הרחובות.

איזהדום 1׳ התיירת בפרוה (בדרך
לאילת) קיבלה רובה מייתור לבמחונה.
ן השרב כבר מחניק .״חברתן״ זה כבר התחיל
הנערות היהודיות והבדואים הפראים כאחד.

המחסורסכ שי ם ! על כל 4תושבים ממין זכר יש
אשה אחת בלבד וביחוד חסרות מוענזדות צעירות לנשואים.

כאן, אץ דעות קדומות! בבירת הדרוס מחפש כל איש את פרנסתו,
מיטב יכולתו. אין כל סבה מדוע לא תוכל אשה להתפרנס מצחצוח נעליים

שבע

אנים תפסו הבדואים, הנראים בקבוצות קטנות,
היושבות באפם מעשה בסמטאות.
גיאולוגים ואנשי מחקר רבים מסתובבים, כש־קאדח
תגור במותניהם ותיק מפות מתחת לזרועם
זוהי ארץ בתולין, שאיש לא דרך בד ,״מאז אל-
יניים שנה״ .ומכיון ששלמה המלך לא היד״ כנראה,
| ר , 0כששון 1בשיכון החדש אין עודף של ששון,
בית הולכים מאות מטרים לברז המרכזי ועומדים

קפדן גדול, לא נשארה שום רשימה על אוצרות הנגב, ולא מפות המסמנות
את שביליו. עתה באו אנשים אלה לחקור ולקבוע את עושרו של הדרום
ארץ הפלא הפרוע ; וימדי ערב אפשר לפגשם, חבורות חבורות, רחוצים
ומגולחים למשעי, בקפה בסית, מרכז התרבות של ה״ותיקים״ ,מספרים
בעינים נוצצות מהתלהבות על עבודתם.
חשיש ונשים. רק מיצרך חיוני אחד חסר לבאר־שבע: בחורות !
לכן, לא היה קשה לכמה נשים מוכרות למשמרות תל־אביב וחיפה לבוא
ולהשתקע כאן, יחד עם חברות־למקצוע, שרק עתה עלו ארצה. העולים
החדשים — ברובם המכריע פועלי מכרות או עבודות צבוריות ובנין— ,
הנוסעים מדי בוקר לעבודה מחוץ לעיר אינם בררנים במיוחד, ולגברות
אלו אין חסרה הפרנסה.
פה ושם אפשר למצוא גם קצת חשיש, כי באר־שבע היוותה מאז ומתמיד
מין מרכז מסחרי, צומת דרכי ההברחה מהלבנון וסוריה (אולם אין אחוז
מעשני האופיום עולה, למשל, על זה של תל־אביב) .עתה נוספו לרשימת
המיצרכים המוברחים עוד שנים: מזון ופליטים. אפשר לעבור בלילה אחד,
אם ממהרים, מגבול הירדן ועד אזור הכיבוש המצרי.
יהיה טזם. את השינוי הגדול שהובא לבאר־שבע, אי־אפשר לראות
ברחוב הראשי. מאות יחידות דיור נבנו, במקום שהיתר, שממה. אין עדיין
חשמל וגם מים צריכים לקחת מברז מרכזי, אך כל זה ישתפר, אומרים!
התושבים, כי זוהי עיר העתיד. בכל זאת, חייבים הם לחזור הביתה לכני
שקיעת השמש, או לכל המאוחר, לפני כיבוי האורות בשעה ,11 כי העושה
את דרכו בחושך, מן העיר העתיקה לשיכון החדש על פני מרחקים עצומים,
עושה זאת ״סכנת נפשות. אם לא יפגשוהו מסתננים, עלולים השומרים
העצבנים לפגוע בו ולברר את זהותו אחר כך.
ואף מים אין
״אין דבר,״ ניחם בחור צעיר — תושב תל־בתור
למים.
אביב בביקור בעיר — בחורה נחמדה ,״בעוד עשרים
שנה, יערכו לך מסיבה ויעניקו לך תואר אם
העיר״ .אך לא נראה כי הבחורה משתכנעת בנחמה
זו, והבחור הוסיף :״אל תשכחי, זוהי עיר העתיד״
.״כן״ ,השיבה היא ,״אבל מה בדבר ההווה?
האם עלי לנסוע לתל־אביב ולחכות עד שיגיע העתיד
לבאר־שבע?״

כאשר מתקרבת השעה שמונה, מתחילים בתי־הקפה
התרוקן מאודחיהם, ותור ארוך, המורכב מחלק גדול
של תושבי העיר, מזדנב ליד קופת הקולנוע. אם יש
חשש שמזג האויר לא יהיה חם, מביאים המבקרים
שמיכות מבתיהם, כי גג הקולנוע היא כיפת השמים.
וכדי לקשר את הקולנוע של המאה העשרים לאותם
הימים הטובים, שאברהם אבינו ז״ל שאב מים מהבאר
הקרובה, מצוירות שבע דמויות תנכיות סביב באר, ליד
עץ בודד. בצורה זו אין כל סיכויים שמישהו לא יבין,
כי שם הקולנוע הוא ״באר־שבע״.
אוירה משפחתית זו אינה מוצאת חן בעיני כל
התושבים, בעיקר בעיני מספר בחורות צעירות .״זוהי
עיירה פרובינציאלית!״ הן מתלוננות השכם והערב;
״לא קורה כאן כלום.״

במרחב
המאבק לעצמאות
השבוע עמד המרחב בסימן תוצאותיו
הממשיות של גל ההתנערות, שעבר עליי
במשך השבועיים האחרונים. בפעם הראשונה
נקבע קו פעולה חשוב מאוד על ידי
טהראן, הבירה המזרחית של המרחב, במקום
קהיר. את אחרי החלטת המג׳ליס להלאים
תעשיית הנפט הפרסית — החלטה שעוררה
תדהמה במערב ורוגזה רבה של פלישה האנגלים, שלא יעזו מפחד
סובייטית להשתמש בכוח נגד החלטה זו
— החלו מפלגות העצמאות בעיראק לדרוש
את הלאמת תעשיית הנפט שם• ובמצרים
את הלאמת תעלת סואץ.
בבנגאזי הגיש הנציג הטריפוליטני
בועדה הבינלאומית, שתפקידה לפקח ולעזור
להקמת המדינה הלובית >עם סאיד אידריס
אל־סנוסי כמלך) תלונה נגד עמדתו העוינת
של מוחמד כאמל סלים ביי, נציג מצרים
בועדה.
מצרים מתנגדת להקמת המדינה הלובית
בטענה שזו תהיה נתונה להשפעת בריטניה;
שכבר קיבלה הבטחה, שתוכל להמשיך
בהחזקת הבסיסים הרבים, שהוקמו אחרי בנוכחות גרוש האיטלקים. היא רואה
האנגלים בלוב סכנה מתמדת לעצמאות
המרחב, אפילו אם יסכימו לפנות את
מצרים עצמה.

רפ! 1וה

הפגנה זו, הודיע מפקד המשטרה כי ינקוט
בצעדים חמורים, אם ארגון הנשים יפר
שוב את הפקודה האוסרת תהלוכות ללא
רשיון מיוחד.
בענין זד, אין מצרים יוצאת דופן מכלל
המדינות המוסלמיות. רק תורכיה, אלבניה,
פאקיסטאן סוריה ואינדונסיה העניקו שיווי
זכויות לנשותיהן :״זוהי קנוניה של יהודים,
נוצרים וקומוניסטים להרוס את האיסלאם.״
הכריז במסגד אל־חדרה, בקהיר, השייך
סולימאן עבוד, קריין הקוראן, אחרי תפילת
יום ששי.
גנרוקו ריקוד• ומ שרוקיו ת
כדי להראות שכל הבעיה חוסלה, הזמין
הגנרל אלפונס ז׳ואן, הנציב הצרפתי העליון
במרוקו, את אנשי השלטון המקומי והחברה

חיל הרגלים הצרפתי. כדור ריסק את
זרועו הימנית, דבר המכביד עליו בתנועותיו
עד היום.
טבע שני. עם חתימת חוזה השלום
עם גרמניה במרסאי חזר ז׳ואן למרוקו
והשתתף ב־ 35 קרבות נגד כוחות האמיר
עבד אל־כרים במלחמת הריף. בצד הצרפתים
לחמו בעבד אל־כרים שבטי הברברים,
בהנהגת חאג׳ אל־גלאוי, הבאשא של מראקש.
חברות זו עומדת עוד לעזרתו של ז׳ואן,
בן ד,־ ,62 הנחשב כטוב שבאנשי הצבא
הצרפתי.
כאשר היה חשש כי השולטן מוחמד של
מרוקו יתנגד לפטורי אנשי אל־איסתיקלאל
שבחצרו, ויעמוד על דרישותיו לעצמאות
(העולם הזה )698 לא שלח ז׳ואן את חיילי
לגיון הזרים לערי מרוקו, אלא ביקש את
ידידו אל־גלאוי לרכז את אנשיו (קרוב ל־
500.000 לוחמים) סביב ערי מושבם של

קנוני הלה רי סתה אי סלם

נשף הנציב כרבאת

כל הענין חוסל
הגבוהה (הצרפת׳ת) למסיבה גדולה בארמון
הנציב ברבאת.
אלפונס ז׳ואן נבחר לתפקידו ע״י הצרפתים
בשל היותו המפקד הצרפתי הקרוב
ביותר לאפריקה הצפונית: מייד בון שבטוניסיה,
בן משפחה צרפתית קולוניאלית,
היודע את שפת תושבי אפריקה ומנהגיהם.
לא פעם נלחם בהם, במלחמות האין סופיות
שפרצו מדי פעם בין מורדים בדואים ומת־ישבים
צרפתים.
במלחמת העולם הראשונה היה אחד
ממפקדי יחידות הברברים (תושבי דרום
אפריקה הצפונית האויבים לערבים, השוכנים
ברצועת החוף בצפון) שנלחמו בשורות

תשבץמ61 .
מאוזן )1 :שבר פריצות )5 :האלילה
ורודת האצבעות )9 :מלכת היופי של
הרומאים ; )13 יהיר )15 :מערב )16 :הילד
לאם )17 :נדודים )18 :פרי טרופי ;
)20 צנור ; )21 מונח בהנהלת חשבונות :
)22 שם רועות הפרות )23 :אומרת הבחורה
)25 :שגור במכתבים משרדיים !
)26 עליו כתבו המצרים )28 :מחודשי ה
שנה )30 :תנועות הרמוניות )33 :קבוץ
בדרום ! )34 מזל )35 :כלי קבול למצרכים
)36 :פרופסור לפילוסופיה )38 :מטבע
סיני )40 :שמו הפרטי של במאי
צרפתי מפורסם )41 :אחד הכובשים הגדולים
)43 :אחרון אחרון חביב ; )44״נשקו
פן יאנף״ (תר,לים) )46 :קול צחוק:
)48 מלה שגורה בתשבצים )49 :מצריה
מצודדת )53 :מדינאי גזעני באפריקה :
)54 חברת נסיעות.
מאזנן* )2 :חדר ; )3אותר, תמוצנה
הדבורים )4 :מאור קטן )5 :מוקף ים :
)6אינו שולט באחד מאבריו; )7קריאת
הצער; )8מגמרות ״דוד קפרפילד״; )10
פסלה הופיע ב״חידון האישים״ של העולם
הזה ; )11 רפש ; )12 לשון הפעמון ; )14
ונום של המאה ד,־ )16 ; 120 היהודיה היפר
)18 : ,כנוי המחתרת של רזיאל ; )19

השיטה של העברת אבר מגיף לגוף
אינה חדשה. בבר נעשו נסיונות מאלפים
מאד במשך מלחמת העולם האחרונה. אחד
מהם היה, כשלעצמו, שיא — ראייתו של
חייל עיור הוחזרה על ידי עיניו של חייל
אחר, כמה רגעים לאחר שמת מפצעיו
בחזית( .תיאור המקרה הזה, שיבתו של
החייל הביתה ,־,סיפור על אשתו, שלא
׳־,כירה אותו, מפאת צבע העינים החדשות,
נתפרסם בשעתו בעתונוה אמריקה) .אולם
עד כה אין הנסיונות הללו ודאיים. עוד
לא היה מקרה שנטיעת אבר חיוני פנימי.
כגון כליה, יצליח. לפני שבועיים השיגו
רופאי פריז את השיא הזה במקרה ז׳קליו
קאדו.
הכליות של ז׳קלין חלו עוד בהיותה
נערה, והיה צורך לסלק אחת מהן. מאז
חיתד, עם כליה אחת, עד אשר לפני כמה
חדשים נפלה קרבן למחלה אינפקציונית — הסיכויים כליתה השניה החלד, נרקבת.
להצלת נפשה היו אפסיים.
מצרים ארבעה האוטובוסים נכנסו לככר עבדין
הרועשת בקהיר. בהגיעם לקרבת הארמון
המלכותי, נעצרו. מהם ירדו כמאה נשים
בלבוש אירופי, שעמדו נבוכות עד אשר•.
בהאצת דוריה שפיק, יושבת ראש איגוד
בינת אל ניל, האגוד הלוחם למען זכויוון
הנשים המצריות, התארגנו בתהלוכה וצעדו
לעבר הכניסה לארמון.
הזקיף ליד השער, בראותו את *הנשים
המתקדמות, הזעיק את קצין המשמר, שקיבל
פרוק,
מידי דוריה שפיק איגרת למלך
כתובה באדום, המבקשת מהוד מלכותו
להתערב לטובת נשי מצרים, הדורשות
שיווי זכויות. הצבע האדום שבו נכתבה
האיגרת היה דמן של ארבע נשים, שחתכו
את ורידיהן למטרה זו.
שבוע לפני זה צעדו למעלה מאלף
נשים, ובראשן דוריה שפיק, למשרדו של ראש עלי זכי אל־עורבי באשא, יושב
הסנט המצרי, הדן עתה בחוק להעניק זכות
בחירה והיבחרות לנשי מצרים. אל־עורבי
באשא נעדר ממשרדו. דוריה שפיק הרימה
את השפופרת והתקשרה עמו בביתו :״אני
מדברת ממשרדך. אלף נשים עומדות בחוץ
ודורשות את זכויותיהן הפוליטיות.״ אחרי

ה ק רי ה והגיליו טינ ה
ז׳קלין קאדו, בת ד,־ ,22 נשארה בחיים
הודות לכליתו של בעלה ז׳ן לואי, שנידון
למוות וראשו הותז בגיליוטינה. כמה רגעים
אחרי המבצע, הוציאו את אחת מכליותיו
של ז׳אן ואצו לבית החולים, כדי להרכיבה
לאשתו החולה. הדבר הצליח, הפך סנסציה
מדעית בחוגי הרפואה בעולם.

הערבים. אילו פרץ משהו, היו הצרפתים,
כמובן, מתערבים כ ד ״להחזיר את הסדר
על כנו״ ,בארץ זו שמלחמה אזרחית בין
ערבייה ובדבריה הפכה טבע שגי, מאז בוא
הצרפתים.
שיטה זו של ״הפרד ומשול״ היא יסוד
המדיניות הקולוניאלית הצרפתית (ומצאה
לה חסידים בישראל, בהגברת הניגודים בין
דרוזים וערבים) .היא נכשלה בסוריה, בד,
התאחדו העדות נגד השליט הזר, ואין ספק
שברבות הימים תיכשל גם בקצה המערבי
של המרחב.
* משמאל: הרוזנת דמפייר, גנרל
אשתו, מיג׳ור פברו, מלגיון הזרים.

ז׳ואן,

בעל שודד. בעלה של ז׳קלין נתפס
במעשה שוד לרצח. ז׳ן לראי הובא לדין,
נידון למוות. אז עלה רעיון במוחו של
אחד הרופאים, שטיפל באשתו (היא אינה
יודעת על כל פרשת בעלה, וסבורה כי הוא
נסע לדרום צרפת) .״ננסה לנטוע את הכליה
של בעלה — הרי, בלאו הכי, אין מה
להפסיד״ ,אמר ד״ר ז׳נדון למנהל בית
הרופאים,
החולים־ בפריז. אחר ישיבת
שהביעו התלהבות לרעיון, הוחלט להוציא
לפועל את הדבר• אולם לפי החוק אסור
הדבר במקרה שדנים אדם למוות, מבלי
שהנידון יסכים לכך. הלכו שנים מהרופאים,
בהסכמת משרד המשפטים, לנידון
וסיפרו לו את המעשה. ז׳אן לואי ז׳קלין
שמח,
הסכים מיד. בעצם, הוא אפילו
שיוכל במותו לעשות משהו למען אשתו
הצעירה, שאותה נשא רק לפני שמונה
חדשים. המרחק ממקום הגיליוטינה לבית
החולים הוא למעלה מעשרה קילומטרים,
והיד, צירך להכין את הדבר כהלכה. בו
ברגע שהאיש הומת, הועבר לבית חולים
בקרבת מקו* הכליה הוצאה מגופו והושמה
בתוך צנצנת מיוחדת, כדי לשמור על טריותה!
משם הועברה שוב, במהירות האפשרית,
לבית החולים, מקום שם שכבד,
כבר על שלחן הניתוחים ז׳קלין קאדרו.
הניתוח הצליח וכעבור כמה ימים קבעו
הרופאים, כי האשד, תשאר בחיים.

נודד ; )22 משחה לצחצוח מתכת )24 :
בת פוטיפרע ; )27 רקב )29 :פה ; )31 עץ:
)32 תפקידו של שילד )34 ; ,שחקנית שבדית
)37 :מסמר ; )39 גבורת רומן של
זולה ; )42 שדה עשב ; )45 מושב האסי
רים ; )47 בין יום זלילה ; )49 בנין בדקדוק
; )50 לאן ; )31 מגש ; )52 כן.

פ ר סי ם רסוחד תשבץ :59

בלום דוד רח׳ בלפור 11ת״א
רפאל הורביץ שד׳ רוטשילד ת״א
רבקה לוי רח׳ יעקב רחובו*

לציין על המעטפה ״פתרון תשבץ מס.״
לכתוב אד. שם השולח על הפתרון,
ולא על המעטפה.
לא להכניס מכתבים למערכת במעטפה,
בה נשלח פתרון תשבץ.
אין צורך לתלוש את התשבץ מהעמוד:
אפשר להעתיק ולשלוח את
הפתרון בלבד.
לכתוב בכתב בדור.
הזוכים בהגרלה יגשו למשרד, לילי־נבלום
, 12 בשעות 2—9לפנה״צ, ויביאו
עמם תעודת זהות.
הזוכים בהגרלה, הגרים מחוץ לעיר,
יוכלו לקבל את הפרם ע״י הדואר,
אם ישלחו דמי הוצאות 80 פרוטה.

הודעות לפותרי תשבצים

,העולם הזוז״ ,מס 699 .

1זנש ־ 0
בממלכת המדינ אי
01 כאשר נכנסו שיחות ארבע המעצמות
בפריס למבוא סתום, חיפשו סגני שריד,חוץ
עיסוק לעצמם. לבסוף גילו. אנדריי
גרדמיקו, נציג רוסיה, שאינו נוטה לפשרה,
זד״ר פיליפ ג׳ם ופ, איש ארה״ב,
עניין משותף: בולאות. מאותו רגע נראו,
כשהם מתייחדים, שפופים על גבי אספי
הבולים שלהם.
69 אכא אכן, שגרירה של ישראל בוושינגטון
ונציגה באו״מ, חזר וניסה לקרב
את הרחוקים: בסעודת ערב חגיגית, שערכה
המשלחת הישראלית, נוכחו חמשים איש,
נציגי 35 מדינות, ביניהם: יעקכ סליק,
נציג ברית־המועצות, וורן אופטין, נציג
ארה״ב. מהמרחב נוכחו שניים: סלים
סאראפר, נציג תורכיה, נסראללה
אנטזם, נציג פרס.
* 8אחי שעורר הפגנת זעם של הח״כים
בפרלמנט הבריטי, בהצביעו על מינוי אמריקאי
למפקד עליון על כחות הים של
המערב, היה וינסטון צ׳רצ׳יל פעיל
ראשי בשורת שערוריות נוספות, כהעלבת
העם האיטלקי, באם הפרלמנטים, בלונדון ;
לבסוף עלו פצעי מוגלה על צווארו, הוא
נצטווה, ע״י רופאו, לנוח, להישאר בביתו.
ה״לייבור״ נשם לרווחה.
סס כשהיא צופה אל תמונת אביה, הודיעה
אגנה טרייה מום וליגי, בתו הצעירה
של הדוצ׳ה, נאת הצורה וקצרת השיער :
״מעולם לא היתד, משפחתנו מאוחדת כביום
זה״ ,אחר המשיכה בסיורה במטווית הטקסטיל,
שאחיה וויטוריו רכש בבואנום
אייריס, בירת ארגנטינה, בה התיישב לפני
ארבע שנים.
סם ד״ר וולטר איתן, המרצה האוקס־פורדי
מעשן המקטורת, שהפך מנהל כללי
של משרד החוץ הישראלי, יצא לסיור
היכרות בארץ עם מונט דיורים, שגרירה
החדש של ארה״ב לישראל, הרוצה להכיר
את תחום שגרירותו.
* קודמו של דיוויס, הפרופסור ג׳יי מ ם
ט ק דונ ל ד, שגרירן הראשון של ארה״ב
לישראל, העומד לפרסם את ספר זכרונותיו
על שנתיים שירות בתל־אביב, זכה לכיבוד
ישראלי שכיח. ראש עירייתה של. נתניה,
עו כ ר כן ־ ע מי, חנך רחוב על שם השגריר,
אוהב ישראל, בעיר היהלומים.

פרסם מודעה בעתון :״דרושה: נערה
צעירה לתפקיד שחקנית ראשית ליד קומיקאי
הנחשב גדול הקומיקאים בעולם...
לפנות לצ׳רלי צ׳פלין, הוליבוד, בליווי
תמונה״ .אלפי נערות שזכרו את השחקניות
עלומות השם כפולט גודארד, אותן
העלה צ׳פלין לפרסום עולמי, פתחו בשטף
מכתבי הצגה.
בבוסטון עצרו סטודנטים הרוורדיים,
שהופיעו בלווית תזמורת חצוצרות, אר.
אליזכט טיילור, שעמדה להמריא להו־ליבוד.
עכשיו, הודיעו לה, היא זוכה בפרס
שני, נוסף לראשון, שעתונם ״המתקיף״,
העניק לה על ״התמדתה האמיצה במקצוע,
למרות חוסר כשרונה המוחלט״ .הפעם על
״שיפור הרמה הרבה שגילתה אחר קבלת
הפרם הקודם של ״המתקיף״ .כשהוגש לה
פסל פליז במשקל 13 קילו הודתה ״לבחורים
הנחמדים והצעירים״ .למחרת הבינה
את חכמת ההתחכמות של אנשי ״המתקיף״;
הפסל נעלם ממשרד עתונו היריב של ״המתקיף״
הארגמן״ .זה היה פסל נשיא
״הארגמן״ ,שמת במשרדו לפני 40 שנה.
י כשוורד! לנגיל, פסנתרנית חומת־שיער
ובהירת עין עלתה מהונגריה, עשתה
זאת משתי סיבות: הצטרפות למשפחה
בישראל, התחלת מיון המוסיקאים בהונגריה
לפי רצפטים קומוניסטיים. בהגיעה
ארצה נקלטה על־ידי קול ישראל, קהל
תלמידים ומוזיאון תל־אביב, בו היא מופיעה
לראשונה בישראל.
8עם תחילת מלחמת הבחירות, החלו
יריבים מגלים סודות מן החדר. הפעם גילו
סודות מחדרו של ד״ר נחום ניר, סגן
יו״ר הכנסת, איש מפ״ם, כשנמנע להשיב
על השאלה, באם חדרי חברי נשיאות הכנסת
בבנין הכנסת הם פרטיים או משמשים
משרדים ממשלתיים, נתגלה כי זה שנתיים
תלייות בחדרו של ד״ר ניר שתי תמונות:
אחת של סטלין ואחת של לנין.
0כשד״ר יוחנן כדר, הח״ב החירותי
עז הלשון, עקץ בשעת הדיון על הצעת
התקציב :״כאשר חוסל משרד האספקה
יהקיצוב, שכולנו התנגדנו לו״ .הפסיקו
דב (״הצנע״) יוסף, שר התחבורה הנוכחי׳
שהיה שר הקיצוב והאספקה — ״לא

וסי כרנרד כרוך, היהודי האמריקאי שהפך
מדינאי ראשון במעלה, יצא לציד אווזי
הבר, נקע את רגלו, כשנשבר התלי ברדתו
מסוסו. הוא חזר בטיסה לניו־יורק, לעמוד
בבדיקה רפואית. לעתונאים חקרניים הודיע
ברוגז :״לא, היא (הרגל) אינה שבורה, רק
נפוחה״.

מ כשקרא פרופסור אריה טרטקוכר,
מרצה לסוציולוגיה יהודית, באוניברסיטה
הישראלית למען
העברית וראש החברה
או״מ, ביקורת קטלניתעל עלוך החברה,
לא התאפק, למחרת יצא במכתב תגובה :
״״.אין אני כלל וכלל מחבר הרעיון (של
שלום ואחוות העמים נביאי ישראל הביעו
את הרעיון ר,״נאיבי״ הזה, ביוצאם מהנחה
עוד יותר נאיבית, כנראה, שהגשמתו אינה
במספר הטנקים שברשותנו, אלא תלויה בדבר אלוהים הבוער בקרב נשמתה של סיום האומהפנימה״ .אחד הוסיף פסוק
קטלני למבקר הקוטל :״וכן יש רבים הדוגלים
ברעיון נאיבי זה גם היום. לא פחות
ולא יותר״.
ג מייג׳ור־גנרל וויליאם ריילי החליט
לא להיות נאיבי יותר. אחר ניתוח כליות,
כווייה במים חמים בבית החולים וכשלון
מאמציו להשכין שלום בין ישראל לשכנותיה,
ניצל את ההזדמנות לחזור לארה״ב
לצרכי ריפוי, לשוב אחר טיפול קצר בבית
חולים אמריקאי, לשירותו בצבא האמריקאי,
הזקוק, עם התרחבותו, למפקדים מנוסים.
נ ט נשיאת הליגה האנטי־אלכוהולית בארצות
הברית היתד, מלאת כעם: היא גילתה
בעתינים את תמונתו של הגנרל דונלס
מקארתור, מפקד כוחות או״מ בקוריאה,
כשהוא לוגם שמפנייה מכוס מים, בשעת
סיור בחזית .״בשעה כזאת״ ,נתרתחה הגבירה
ה״יבשה ראשו (של מקארתור)
גריך להיות צלול ולא מורעל בכוהל״.
כאשר צ׳רלי צ׳פלין סיים את ההכנות
לסרטו ״זרקורי הבמה״ ,סרטו הראשון
אחר ״מסייר, וורדו״ שהופיע ב־, 1947

.העולם הזה״ ,מס 699 .

ספורט
אתלטיקה זולה
המ. צ .ורק
כאשר אתלט או מאמן פוגש ברעהו,
הרי מיד מתנה הוא את מצבה הנמוך של
האתלטיקה הקלה. ענף זה דורש התמודדות
על המסלול ובשדה יותר מאשר כל מקצוע
אחר. כדי להשיג תוצאות טובות, יש הכרח
ירוץ קצת יותר מהר.
הכל בהתאם למשקל. בתחרויות
האתלטיקה הקלה, שקיימו סניפי הפועל
באיצטדיון התל־אביב׳ המיושן, הושגו שתי
הפתעות: מספר רב של משתתפים ושלושה
שיאים. התחרות האחרונה ליחידים
היתד, בזריקת־פטיש (שאינו פטיש לגמרי),
כאשר התקרב הענק פנחס פולונסקי)24( ,
לעגול ונטל בידיו השריריות את הפטיש,
זע שפמו המפחיד ברוח — סימן טוב! הסיבובים
נעשו והפטיש התעופף ברוח. בדרך
כלל מסמנים בישראל לפי קווי סיד במגרש
והמרחקים עד .40 אולם כאשר עבר הפטיש
את תחום ה־( 40 בפעם הראשונה בארץ)
מטר, סברו כולם שנפלה טעות. המרחק
נמדד שוב והכל האמינו: פנחס פולונסקי,
המ״צ, קבע שיא פנטסטי והרחיק את
כור הברזל למרחק של 41.80 מטר ! השיא
הארצי הקודם הגיע עד 37,14מ׳ ושיא
הפועל שהיה שייך לאותו ספורטאי— ,
36,11מ׳ ע״י כך נטלו בני משפחת פולוד
סקי שני שיאים: עטרה בכדור ברזל ופנחס
בפטיש.
מזכיר־החוץ מתקן. אך בזאת לא
נסתיימה פרשת השיאים. מזכיר־החוץ המחייך
של קבוץ הראל שבפרוזדור ירושלים
אימץ את שריריו וקפץ במשולש (שלושה
נתורים) — 13.18 מטר.
חלקן של הנערות לא נגחע והפתח־תקואית
הצעירה והחמודה, דליה קליינמן
( ,)15 הציבה שיא ארצי חדש בריצת 100
מטר. דליה מהרה עד כדי כך, שבאה לחוט
המטרה ראשונה, והסטופר לא הגיע ל־13
שניות ( 12.9ש׳) .באותו מרחק זנק חבר
בית־עובד — דוד טבק — הפראי בריצתו,
והשיג זמן שכבר שכחנו אותו בארץ —
10.9ש׳.

הכל למען יוגזסלכיח וכלגיה.
למרות החום, הצליחו האתלטים להצדיק
חלום ישן: נסיעה ליוגוסלביה. כזכור,
בקרו הספורטאים היוגוסלבים בארץ והובטחה
להם נסיעת־גומלין. הפועל העריך
את חשיבות היצוג, והתחרויות משמשות
לקביעת הטובים ביותר. מטרה קצת יותר
רחוקה היא נסיעת האתלטים, בצירוף עם
נבחרות ברוב מקצועות הספורט, לאולינד
פידת הפועלים שתערך בליאגי שבבלגיה.

סניס־שויחן

וורה לנגיד, פסנתרנית
לפי רצפטים קונווניסטיים

כולנו. אני — לא״ .אותה שעה פרצו גנבים
לאחד משלושת מעונותיו של שר התחבורה
(בירושלים, נתניה ואביחיל) ,לחווילתו
בנתניה, שעמדה ריקה.
י כשסגן־אלוף שאול רמתי, קצק
המטכ״ל לוועדות שביתת הנשק וראש המשלחת
הישראלית לוועדת שביתת הנשק
הירדנית חזר מאחת הישיבות בשער מנדל־בוים,
מצא מכתב מאנגליה: הקפיטן
שאול רהנכרג, נקרא להתייצב ליחידתו
בצבא הבריטי, לשירות פעיל בקוריאה.
רמתי, שנולד בשם רוזנברג, הוא חניך
אוקספורד וקפיטן בצבא הבריטי, איש
מח״ל שהיה מפקד פלוגה במבצע ״דני״
(כיבוש רמלה, לוד) בו נפצע, לא יכול
למלא אחרי הצו. תפקידיו בצה״ל, אחר
מקרי בית ג׳וברין ועמק החולה, מעכבים
אותו כאן.

משחקי גביע ״יד לעשרה״ .בליגה של
הפועל על גביע 30 שנות ההסתדרות נופלות
הפתעות וקבוצות יורדות ועולות
בטבלה. בני פתח־תקוה צועדים -בראש,
באספם 5נקודות מתוך 4משחקים. אולם
עיני השחקנים נשואות —
לאמריקה -ותורכיה. אמריקה
הרחוקה הרחיקה את עצמה מפני שחקני
הפועל, מחודש מאי לחודש ספטמבר. אולם

פנחס ועטרה פולזנסקי, אתליטים
לפי קווי סיד

תורכיה הקרובה תתגלה, על כל השפע
שבה, לכדורגלני מכבי. כבר בחודש הקרוב.
כדי לממש את רצון המארגנים לקבוצה
חזקה, וביריב התורכי איו כלל לזלזל, יוצאים
השתקנים למחנה אימונים, כדי להתרגל
ולאכול צנע־מוגדל.
המלווה הפריע. לא בשמחה קבלו
כדורגלני הפועל את הבשורה, שהם יתמידו
באימונים וימשיכו במשחקים על אדמת
ישראל ולא בניו־יזרק. כאשר החלו כבר
כולם לעשות את חשבון המתנות שיביאו,
ופגישת הנערות הותיקות מאז מסע הפועל
האחרון — באה הידיעה שראש הממשלה
חשוב יותר. השנוררות בארצות־הברית
מחייבת את נוכחותו של דוד בן־גוריון וההכנות
לקראת המלוה הן גדלות. קשה
לאמוד בדיוק מה עושה תעמולה גדולה
יותר?

הנ ס ה אי דאת האג&לים

קוריאנים אינ ם רצו״

למרות שאלוף העולם הקודם בטניס-
שולחן הפקיר את תוארו, מתוך הכרח,
נשמר כתר האליפות העולמית בידי רקטה
אעלית. היהודי ריצ׳ארד ברגמן, הנתון
בהסגר, לא נטל חבל באליפות, מתוך איסור
וכך הרויח האלוף משנת — 1949ג׳והן
ליץ׳ .בתחרויות לקבוצות זכתה בגביע
״סויטליע״ צ׳כיה, שגברה על הונגריה —

באפריל של שנת 1950 ארעה הפתעה
על מסלולי הריצה של בוסטון: המירוץ
המסורתי למרחק 42ק״מ (המרתון) נערך
בהשתתפות 131 רצים מקוריאה שתפסו
מקומות נכבדים למדי: ראשון, שני ושלישי.
בשבוע החולף, בעת שהכל מתכוננים
ברחבי ארצות־הברית למרתון השנתי בבוסטון,
הודיעו המארגנים, בצורה חגיגית, כי
הם מייעצים לרצים הקוריאנים להשאר בבית.
ידיעה
קטנה, שהיתה צריכה לעורר הת־זיניינות
במידוץ של השנה, גרמה שערוריה.
הודעה קצרה ספרה, כי שלושת האלופים
מהשנה שעברה: קיי יונג האם, קיל יון
סונג ויום צ׳יל צ׳וי, קבלו חופשה זמנית
מהצבא והם מתאמנים במרץ רב ליד פו־זאן.
העתון הבוסטוני ״אמריקה״ יצא במאמר
רועש תחת הכותרת :״מי מתאמן
כשביל מה״ ? העתון לא הסתפק בזה, והוסיף
סדרת תמונות המראה חיילים אמריקאיים
צועדים בשלג (תמונות כאלה נמצאות
בשפע ליד מנגנון התעמולה של או״מ) ותחת
התמונה היה כתוב לאמר :״חיילי
בוסטון מתאמנים לקראת קוריאה״.

דרמטיות ואפתעה. כידוע, משחקים
בטניס־שולחן עד 21 נקודות ולכל
הדעות, עמד האלוף להפסיד. בתחרות הגמר
בין האנגלי ליץ׳ והצ׳כי אנדריאדיס גבר
הצ׳כי במערכה הראשונה 16:21 אך
הפסיד במערכות הבאות (ת,21:18 ,2 1 :1
.)21:12 באותה מידה שהנס הציל את
האנגלים מתבוסה, הצליחו הצ׳כים לשמור
על תוארם כאלופי העולם לקבוצות. לאחר
שבגמר התייצבו נבחרום הונגריה וצ׳כיה,
הצליחו ההונגרים לזכות ביתרון של )!(1:4
אולם וואניה הקטין ל־ 2 : 4ואנדריאדים
זכה בשלושה משחקים רצופים. גביע
״סוויטלינג״ לקבוצות חזר לצ׳כיה הודות
לנצחון — .4 :5

כדורגל
נו ס עי סומח כי ם
לאחר שמשחקי הליגה על שני גביעים
החלו פשוט לשעמם, חזרה ההתעניינות
לזירה העולמית. בישראל צועדת ״מכבי״
תל־אביב מחיל אל חיל, כשלרשותה 8
נקודות מתוך 4משחקים — במסגרת

העניו החל מעורר את דעת הצבור האמריקאי.
וולטר בדאון, נשיא התאחדות ה־אתלתיקר,
הקלה בבוסטון, הביע את דעתו
באותה צורה :״בזמן בו חיילים אמריקאיים
נלחמים ומתים בקוריאה, על כל קוריאי להגן
על ארצו ולא להתאמן לקראת מירוצי
מרתון״ .עד שלא תסתיים המלחמה בקוריאה,
לא תתקבל הרשמה של בן־קוריאה ל־מירוץ,
שייפתח ב־ 19 לחדש אפריל בבוסטון.

סרטים
״ ם־נדדלה״
במוקדם או במאוחר, כמובן, היה על
וואלס דיסני להניח את ידיו על המפורסמת
שבאגדות. מבצע מסוכן, אפילו לדיסני, כי
לא הוא ולא צייר־סרטים אחר הצליחו עד
היום ליצור דמות אדם נורמלי משכנע.
ואמנם, לכלוכית אינה יותר מאשר ציור
שטחי של נערה אמריקאית ממורקת חסרת
אופי.
אבל שקולים פי מאה כנגדה: ז׳ק ר,עכ־בדו:
כעל המרע והמתה ! ׳גום־גוס ידידו
המטומטם במקצת ; לוסופד החתול השמן

סינדרלה: בחלומי בחרני הנסיך

כבר היו מיוצרים בקביעות, עשרים שנד,
לפניו.
רבים מן הניסויים האופטיים במאה ה,19
בשטח התנועה, נסיונות שקדמו לסרט,
נעשו באמצעות ציורים נעים. הרעיון הוא,
איפוא, עתיק מן הסרט עצמו.
לתואר ״מפיק הסרט המצויר הראשון״
יש שני מועמדים. הראשון: סטיוארט
בלקטון, במאי אמריקאי, הטוען שסרט
כזה יצא מתחת ידיו בשנת 1906 ונשא
את הגושפנקה של חברת היסאגראף. הקוץ
שבאליה הוא, שחברה זו לא נוסדה אלא
ב־•1911
שני: צרפתי, אמיל קוהל, שהציג את
סרטו המצויר הראשון, פנטסנזגוריה, ב־17
באוגוסט 1908 בפאריס. האורך 36 :מטר;
דקה אתת ו־ 57 שניה 2000 1מסגרות מצוירות.
מאותו יום ועד 1918 הפיק קוהל
400 סרטים מצוירים פרימיטיביים כאלה.
אחרים, מפורסמים יותר שהלכו בדרכו :
טרי, סאליבאן ומאקס פליישר, בארצות־הברית,
רבים אחרים באירופה.
1המשורר מגיע. וואלטר א. דיסני,
שחרחר, ארוך גולגולת, אמריקאי ממוצא
ספרדי, שמבקר אחד כינה אותו ״המשורר
של ציורי הנוע״ ,החל את עבודתו בסידרה
של סרטים מצוירים, שנושאיהם אגדות
מפורסמות. כשלון. סידרה אחרת: שילוב
של עליזה חיה וארץ נפלאות מצוירת
נכשלה גם היא (נסיונות אחרים שלו,
מאוחרים יותר בסנגון זה, זכו להצלחה
רבד .),אוסוולד השפן הופיע בסרטיו הבאים
של דיסני. כשלון חדש. עכברו הראשון של
דיסני, מורטימר, היה יותר מדי בישן
ונחבא אל הכלים ולא נתקבל באהדה. דיסני

של האם החורגת ובנותיה המכוערות ; וכן
ברונו והכלב ומספר גדול של צפורים שונים
כל קסמו של הסרט — והוא רב
— נובע מתעלוליהם של הדמויות הללו.
נעל הזכוכית. הצפרים העליזות
מעירות את לכלוכית בבקר, מלבישות אותה,
קולעות שערה ומשמחות לבה בשירה, העכברים
גוררים אל מיטתה את נעליה. והיא,
סינדרלה הטובה, מלבישה אותם ושד
מרתם מפני לוציפר הרשע והאכזר, כמעט
כמו אמה החורגת של לכלוכית. ימים רבים
לאחר מות אביר, עבדה לכלוכית בפרך,
שטפה רצפות, שרתה כשפחה את אחיותיה
החורגות ואת זמנה הפנוי הקדישה
לחלומות. עד אשר ביום אחד התגשמו
החלומות בעזרת ידידיה — בעלי החיים
החביבים, והפייה של סינדרלה. בנשף מפו־

הנסיך: אחת סמוך חפשתי

דיסני החל לשכלל את תהליך הציוי
ולהוציא סדרת ״הסימפוניות השוטות״.
הראשונה: מחול תשלדיס, היא קלאסית.
כאן השתמש לראשונה במוסיקה נודעת :
מחול המות של סן סונם, ובהצלחה (פחות
מוצלח, אפילו זול, היה השימוש במוסיקה
קלאסית בפאנטאזיה) .סרטים אלה היו
מכוונים בעיקר לילדים ואחד מהם, פרחים
ועצים, היד. הראשון בצבעים.
כל אותה תקופה היה דיסני מפסיד כספים.
אפילו הסרט המפורסם ביותר שלו
עד אותו זמן, שלושה חזרזרים, הראה
דולאר. תקציבו של
גרעון של 50.000
דיסני אוזן בידי אחיו, מנהלו העסקי, שמכר
לחברות אין מספר את הרשות להשתמש
במיקי ודמויות מצוירות אחרות בסמלים
מסחריים.
שלגיה. ב־ 1937 הוציא דיסני את סרטי
השלם שלגיה. היום הוא נראה מיושן ורגשני
יתר על המידה. כמו כן לא הצליח
דיסני — כשם שלא עלה בידיו או בידי
אחר עד היום — לציר דמויות משכנעות
של אנשים נורמליים. אבל הסרט היווה
נקודת מפנה באמנות הקולנוע. הוא הוכיח
שהציור הנע איננו מוגבל בסרט קצר,
ומסוגל בהחלט לרתק קהל ערב שלם.
הצלחת שלגיה איפשרה לדיסני לבנות אולפנים
גדולים ומשוכללים ולהגביר את ר,ת־השפעתו
הישירה על סרטיו.
פינוקיו, דמבו הפיל, במבי, וסרטים
רבים אחרים נשאו את הגושפנקה של המאי־סטרו,
אבל בוצעו בעיקר בידי אחרים.
ברם, השפעתו של דיסני על עוזריו
היא חזקה וניכרת, ורעיונותיו, אם לא ידיו,
הם הקובעים את אופים של סרטיו.

בפור הזנבות יוחלט מי יסתכן כדי לעזור לסינדרלה
שינה את אופיו ושמו ומיקי נולד.
מיקי הראשון צויר וצולם, בשנת ,1928
אילם• מכיון שהסרט המדבר פותח באותה
שנה, הוסיף לו דיסני פס־קול, שהשתלב
יפה בתמונה. מיקי ומיני שטים בספינת
נהר. הם משתעשעים בהפקת מוסיקה מכל
הבא ליד. מיני הופכת את התיש, שבלע
תוים, לתיבת־נגינה על י ד סיבוב זנבו הנעשה
לידית. מיקי מקיש בני קיסמים
על שיניה של פרה ההופכת קסילופון חי.
הוא מתופף על מחבתות וסירים, בעוד
שכל שאר החיות מקשיבות ונעות לקצב
המנגינה.
המיקצב המהיר, העליזות, ההומור הפשוט
והעממי של הסרט שבו את לב הקד,ל
בכל העולם.

לאחר פתיחה איטית מתפתח האפופיח
של האוקינוסינז נעשה סרט עשיר תמונות
רבות־מתח והדר, שכמותן לא נראו על הבד
זה זמן מה. ישנו קטע מצמרמד בו נמעך
חרטומה של אניד, בצבת לבנה של קרחונים,
בעוד שיורדי הים עושים מאמצים
ולהוציא סידרת ״הסימפוניות השוטות״.
מעגינות, מתארות ציד לויתנים.
כי האניה גיבורת הסרט היא ציידת
הלויתנים הקרויה פאר בדפורד, וחובלה
הוא קפטין בירינג ג׳זי (ליאונל בארימור),
ששאיפתו הגדולה היא, שנכדו ג׳ד (דין
סטוקוול) יהיה ימאי כמוהו. באחת הנסיעות
נפצע ג׳וי פצעים אנושים והופך נכה. ברם,
למרות מומו ושבעים שנותיו, הוא מחליט

בעת המלחמה רתם דיסני את מנגנונו
למאמץ בנות הברית. סרטו נצחון על ידי
מחץ אויר הטיף את דעותיו של מייג׳ור
סיבירסקי להגברת ההתקפות האויריות על
האויב. סרטים אחרים תיארו, בהומור או־פיני,
את המשטר הנאצי ואת החיים בגרמניה
של היטלר.
בשנים האחרונות זנח דיסני את מיקי,
ועל כן הידיעה, שהוא עומד להוציא סידרה
חדשה בהשתתפות העכבר העליז,
תתקבל בשמחה על ידי קהלו הרב, שנלאה
במקצת מן הסרטים הסנטימנטליים האחרונים
שלו.

.בערבות הד מיס״

עוד שם מפוצץ (במקור: גליל קולוראדו)
— פרי דמיונם המסחרי של הסוכנים

היועץ: זוהי רגל המאושרת
לערוך עוד מסע אחד, אחרון, כדי להביא
סיום מוצלח לחינוכו הימי של הנכד.
אבל בעלי האניה וחברת הביטוח עומדים
על כך, שאת החובל הישיש ילוה
במסע זה סגן צעיר בשם לונספורד (רי־צ׳ארד
ווידמארק) ,שישמש עוזר וממלא־מקום
רב החובל. בעת הנסיעה הארוכה
ורבת המאורעות, מתנגשים השלושה הללו :
ג׳וי הזקן, ג׳ד והסגן. זהו הצד הדרמטי,
האנושי בסרט, ושלושה השחקנים מבצעים
את תפקידיהם באמנות רבה למרות השיח
הגרוע, הכבד והמשעמם, בעיקר בפתיחתו
של הסרט. ססיל קלאוויי, שחקן קומי מובהק
וותיק, מצטרף אל הכוכבים בגלמו
דמות נאה ומשכנעת של טבח ימי.

וולט דיסו: ממיק ועד מיק•

הפייה: ועתה יתגשם חלומך
״האבופיה ש ד האוודנוסי ם״

אר שאליו הופיעו כל בנות הממלכה, שהצליחו
רק להפיק פהוק מפי הנסיך הצעיר,
מצליחה סינדרלה למצוא את אהבתי.
אבל בצלצל השעון שעת חצות, היא
חייבת לחזור — כי תם הקסם — לפחדו
הגדול של יועץ המלך הזקן (החפץ
כבר לשמוע רגלי תינוקות מטופפות בארמונו.
ולא, יתיז ראשו של •היועץ) .רק
נעל הזכוכית מגלה אותה בשנית.
וסופם של הרשעים אינו נעים, אבל
הנסיך וסינדרלה כמובן נפגשים, וחיים עד
שיבה וזקנה באושר ושמחה אמתיים.

וולט דיסני נחשב בעיני רבים, אחד
משני ענקי הסרט (השני: צ׳פלין) .תרומתו
לאמנות הקולנוע היא בלי ספק רבה מאד.
אם יהיו חולקים על מקומו במרומי הצמרת,
איש לא יערער על עמדתו בראש אמנית
הסרט המצויר, אף על פי שדיסני הגיע
לעולם זה במאוחר, לאחר שסרטים כאלה

לן הכלא, המצטרף אל שני חברים אחרים
של כנופיתו הישנה, מחליט לבצע שוד
אחל ויחיד, אחרון, בטרם יחזור למוטב.
שני חבריו מנסים לבגוד בו, אולם בטכסים
מחוכם הוא מצליח להפוך את הקערה
על פיה ולהמלט עם הביזה. אבל יד הגורל
והחוק (והצנזורה ההוליבודית) משיגים
אותו בסופו של דבר (והסרט) .הוא גווע
— כיאות לפושע — במיתת נשיקה —
כיאות לפושע בעל פרצוף של כוכב קולנוע
— בזרועות אהובתו הנאמנה (וירג׳יניה
מאיו).
צילומי הנוף מסיחים את הדעת במקצת
מן השיח הבאנאלי והעלילה השיגרתית.
על זה יבוא על הברכה סיד היקוקס, הצלם.

במרכבת הדלעת רוכבת סינדרלה אל ארמון אושרה
זו היתר, תחילה לסידרה ארוכה של
סרטים קצרים, בהם נראו לראשונה הדמויות
הדיסניות הנודעות: קלארבל הפרה,
הוראם הסום, דונאלד, פלוטו וגופו.

לעוד סרט רווי דם ורגשנות זולה על המערב
הפרוע, ובמרבית תוצרת זו בעת האחרונה :
גרוע.
מעשה בווס מקווין, פושע נודע, הנמלט

בסרט מסוג זה הצילום חייב להיוז/
שופרא דשופרא. וכן הוא.
הכתובת: ת״א לילינבלום ,12 טל,66785 .
ת.ד / 136 .האחראי: מידד שיף /העורך:
אורי אבנרי /המו״לים: אברהם גורדון
ושלום כהן /דפוס מ. שהם, טלפון .2239

,העולם הזה״ ,מם 699 .

מכל אמריקה היתר, מאז ומעולם ארץ הפשי
עים. דור שלם של נערים בלע את סיפורי
הפלאים על אל־קאפונה הגדול וכנו־פיתו:
שיירות עצומות של מכוניות משא,
שהבריחו משקאות חריפים (אסורים) מעבר
לגבול ; קרבות אקדחים ותת־מקלעים ברחובות
הראשיים, בין פושעים ושוטרים,
או בין פושעים לבין עצמם ; ״נסיעות־מוות״
במכוניות־פאר, בהן חוסלו מתחרים
עסקיים או מלשינים.

ת ע 1ל ם

אר, בסביבה אריסטוקרטית, תורם תרומות
גדולות לחברות־צדקה (הכוללות, כנראה, גם
את המגבית היהודית המאוחדת) ,שולח את
בניו לאוניברסיטה. אין הוא נושא אקדחים,
אין הוא הולך לבית־הסוהר.
הפרט המענין ביותר, לגבי האמריקאים,

נחקרו מבצעי־החוק. התוצאות היו מאלפות.
בפילדלפיה,
אחת הערים הגדולות ביותר
בארצות הברית (אוכלוסיה )1.931.334 :
שילמו הכנופיות למפקד המשטרה סכום
של 152.000 דולאר כל חודש, לשם חלו
פואר
תהיה, כנראה, חקיקת חוק האוסר
העברת ידיעות על מירוצי־סוסים ברחבי
המדינה — דבר שיחסל את כל ההימורים
מחוץ למגרש המשחקים עצמו.
״אין שואלים שאלות״ מענין ביותר
הוא, שכל. מלכי הפשעים מנהלים פנ
כשביטלה
הממשלה האמריקאית את האיסור
על משקאות חריפים, נשברה השפעתם
של מלבי־הפשע, מסוגו של אל קא־פונה.
במקום סיפורי הבלהות של הגאנג־סטרים
קמה ספרות חדשה: גיבוריו של
האמון ראנין: הארי הסום, איזידור הקטן,
ג׳ון הספרדי, אנשים צנועים וסימפטיים
שד,חגו מפעם לפעם שוטר, פרצו לבנקים1
או גנבו יהלומים.
עתה היתד, אמריקה כולה בצלה של
ספרות־פשעים חדישה ביותר, שאינה כתובה
בספרים, כי אם מועברת למליוני האזרחים
באמצעות הרדיו והטלביזיה. גיבור
ספרות זו הוא הסנטור אסטס קיפואר,
איש מדינת טיניסי ההררית שבארצות־הברית.

צו ר מ שו נ ה. כשנתמנה עורך־הדין
בן ד,־ 47 כראש ועדת־החקירה של הסינאט
לעניני פשעים, נתמלא לב חבריו בסינאט
קנאה רבה. במדינה בה תלוי עתידו הפוליטי
של כל איש־ציבור בכותרות העתונות,
היתד, עתידו של קיפואר מובטח מאותו
יום. וקיפואר לא החמיץ את ההזדמנות.
היד, מנוי וגמור עמו להישאר בכותרות
הראשיות. והוא הצליח.
זעדת־הסינאט היא יצור משונה. היא
יכולה להזמין אליה כץ אדם לשם חקירה.
אין אדם יכול לסרב להעיד, אחרת יואשם
כבזיון הסינאט, עבירה חמורה ביותר. אין
הוא יכול להעיד עדות־שקר, שגם היא מהווה
עבירה חמורה. לעומת זאת, אין הועדה
יכולה לתבוע אדם למשפט ולחרוץ
עליו את הדין. פושע המופיע בפני הוע־עה,
מודה כי רצח כמה אנשים, הפר כמה
עשרות חוקים, יכול להיפרד מן הסנטורים
בכל הנימוס, ולחזור הביתה.
וכך בדיוק קרה. לפני מצלמות הטלביזיה
וסוללת המיקרופונים הופיעו, בזה
אחר זה, עשרות אילי־פשע, גוללו פרשות
מסמרות שערות, מי בחיוך ציני, מי בהיסוס
עצבני. כשהתקרבה, השבוע, החקירה
לסיומה הצטיירה לעיני הציבור תמונה
מבהילה.
איש משפחה של,ט. מקורות ה-
הכנסה העיקריים של הפשע האמריקאי אינם,
כמו בעבר, הזנות, ההברחה, הרצח.
מאות מליוני הדולארים, הזורמים לכיסיי
הפשע המאורגן, באים ממועווני־משחקים.
מכונות־משחק קטנות, התערבויות על סוסים.

מלך־הפשעים
הטיפוסי׳ של 1951 אינו
נסיך־גאנגסטרים, המלווה שומרי־ראש בעל
כיסים נפוחים ופרוצות. הוא איש־משפחה
שקט, הגר לו בבית אלגנטי, אך לא מפו־

העולם הזה״ ,מס 699 .

הוא שכמעט כל מלכי־הפשע אינם ״אמריקאים
ב־ס/ס 100״ (״לבנים־פרוטססנטים״).
הם מתחלקים לשני סוגים עיקריים: איטלקים
ויהודים. על הסוג הראשון נמנים:
קוסטלו, דוטו, פוליצי, פישטי, אקארדו.
אל הסוג השני: גוזיק, רוזן, מיקי כהן,
קסטל.
כל עולם הפשעים מאורגן בשתי חב-
רות־ענק, המגיעות לכל פינות המדינה. החברה
הראשונה היא של יורשי אל קא־פונה
— מרכזה בצ׳יקאגו. החברה השניה
מתרכזת בניו־יורק, בראשה עומד
פראנק קוסטלו המפורסם. שתי החברות
עובדית במקומות רבים בשותפות, עוזרות
זו לזו לרצוח מלשינים ובוגדים. במקרה
של סכסוכים מכריע, כבורר דן יחיד, אי־טלקי־אמריקאי
אחר, שגורש, בשעתו, חזרה
לאיטליה: צ׳ארלס לוצ׳יאנו, לשעבר
מלך הזנות ור,הברחה, שקיבל לידיו את
מנהיגות ה״מאפיה״ ,ארגון־המחתרת המפורסם
בעולם כולו, השולט זה עשרות בשנים
בסיציליה.
קורופציה ממשלתית. כיצד עובדות
חברות אלו?
אסט קיפואר, בדו״ח ביניים לסינאט,
קובע: העדויות מוכיחות בעליל, כי הפשע
המאורגן אינו מוגבל לעיר או אזור
שהוא ; הוא קיים בכל רחבי המדינה
מדהימה ביותר מידת הקורופציה הממשלתית
העוזרת לפשע המאורגן ...בבל הערים
הגדולות מחוסנים מלכי־הפשע מפני
העמדה לדין ועונש ...ברשויות המקומיות
מצאה הועדה שחיתות של מבצעי־החוק,
השלמה עם קיום כנופיות הפושעים בכל
עיר ועיר בה שמעה הועדה עדים...״
הצד המדהים ביותר, שנתברר בפעולת
הועדה, היתד. מידה זו של שחיתות
ציבורית, שעברה גם את גבול הדמיון האמריקאי,
הרגיל לשחיתות. לפי צו מיוחד
מטעם הנשיא טרומן, הועמדו לרשות הועדה
תיקי מס ההכנסה של מפקדי המשטרות
והשריפים על סמך מסמכים אלה

קה בין 38 תחנות המשטרה בעיר. במי
יאמי, המדינה בה מבלים מליוני אמריקאים
את חופשת־הקיץ שלהם על שפת־הים וב־היכלי־המשחקים
המסונפים לשתי חברות־הפשעים,
הודו שני שריפים כי צברו כמה
עשרות אלפ־ דולארים תוך זמן קצר. אחד
השרייפים הודה בגלוי: הוא עזר לכנופיות
להקים מועדוני־משחקים בלתי חוקיים,
העמיד תנאי שיוסעקו בהם רק עובדים
מבני המקום, שיתמנו על ידו בכבודו
ובעצמו. כשר,טיפה לו הועדה מוסר, היה
בפיו תרוץ משכנע: כל בני המקום רצו
במועדוני המשחקים, שהכניסו כסף לעיר.
לוא סגר אותם, לא היה נבחר מחדש לתפקידו.
אולם
השחיתות רצינית עוד הרבה יותר.
במדינות אחדות (ואולי ברובן) מוציאות
הכנופיות הון תועפות בימי בחירות.
כדי שייבחרו סנטורים ומושלי־מדי־נות
שהבטיחו להם, תמורת עזרתם האדיבה,
חופש פעולה אחרי הבחירות. נתברר,
כי כמה מן המדינאים האמריקאיים
המפורסמים ביותר הגיעו לשלטון בדרך
מפוקפקת זו. יו״ר הסינאט נכשל בבחירות
עקב גילוי מסוג זה.
כסף ורצח. העסק הגדול ביותר הוא
עסק ההימורים. כנופית אל קאפונה הצליחה
להשתלט על ״שרות העתונות הקונטיננטלית״
,חברה שיש לה מונופולין מעשי
על ידיעות המרוצים. בעזרת כסף ורצח
הצליחה לחסל כל התחרות לחברה זו.
פרוש הדבר, כי שום בעל מועדון להוד
ערבויות אינו יכול לקיים את עסקו מבלי
להזקק לשרות זה, ז .א. מבלי להיכנע לב־נופית
אל קאפונה. ההכנסות הרגילות של
מועדון מסוג זה מגיעות למאה אלף דו־לארים
בשנה.
אחת התוצאות הראשונות של גילויי קי*)
השריף הוא מפקד משטרה מקומי,
הנבחר ע״י תאזרזזיס בבחירות כלליות.

קסים מדויקים ומוסרים את כל הכנסותיהם,
הבלתי־חוקיות, למשרד מס ההכנסה,
בדי להימנע מהפרת חוק המסים. לשם כך
מעסיקים הפושעים את מיטב עורכי־הדין
במידה רבה מאד, להסוות את מקורן האמיתי
של ההכנסות.
פושע אחד הכנים לטופס מס ההכנסה
שלו, תחת סעיף ״שונות״ ,הכנסה של
60.000 דולאר. כשנשאל פקיד אחו מדוע
קיבל טופס בזה, מבלי לדרוש פירוט ההכנסות,
ניגב את מצחו בעצבנות ומילמל :
״אין שואלים שאלות אצל אדונים אלה...״
כמה דולרים על סוס ...הסיכום
הכללי של החקירות: חברות־הפשעים, בעלות
המחזור של מאות מליוני דולארים,
נמנות על החברות המסחריות הגדולות ביותר
בארצות־הברית. ראשיהן השקיעו כספים
רבים בתעשייה ובמסחר, נמנים עם
אילי־המשק האמריקאיים. עקב יחסי הידידות
בין שתי החברות וחוסר כל סיכוי
לעמוד נגדן, מעטים מאד מעשי האלמות.
כל הנרצחים בידי החברות היו חברי הכנופיות,
אשר ראשי הכנופיות החליטו, מסיבה
זו או אחרת, להיפטר מהן בדרך
הנוחה ביותר.
!על חשבון מי חיות החברות? כמעט כל
שדרות האוכלוסיה, החל מן העשירים המפסידים
רבבות דולארים בערב אחד במו־עדון־משחקים
במיאמי, כלה בפועל הקטן,
השם כמה דולארים על סוס הנראה לו בן־
מזל, מעורבים במנגנון הפשעים. הבריחה
מן המציאות האפורה, הכמיהה למעט הרפתקאות,
השפעת סרטים הוליבודיים —
הם המקורות האמיתיים המזרימים זרם גובר
והולך של מטבעות זהב לתוך כיסיהם
של הטרוסטים הגדולים, שקנו לעצמם מעמד
יציב.
האם ישתנה משהו כתוצאה מגילוייו
של קיפואר י סנטור אחד משך בכתפיו :
קיפואר עצמו הצליח לרכוש לעצמו פרסומת
רבה, אולם עולם־הפשע לא ישתנה,
גם אם ירחיקו כמה מראשיו״.

קובעת פו׳ישח ומתץ ןכזבת