גליון 701 מתאריך 5 באפריל 1951

מ / 7 0 1שנה / 14כ״חאדרב׳ תשי״א 5.4.1951 /

מכתבי ם

העודר:

העולם

*וי • *בנד•

עורר משנה:

רז־ ד ר־ו

יי לים

השבועון המצויר
לאינפורמציה

3ח ן

צרם המערכת:

״ ודרגר אס • :

מקמיס סלומון

81ץ

ח 3ד* המערכת:

וב איתז. מיכאל *לסו* .ח׳*ל בשן, גינה 1ר,

נורית לביא, רסאל סלע, איתמר עילם, יעקב בליל

עורר הסגנון:

המערכת והמנהרה:
ר* ליליננלום ,18 חל־*נינ
א. ו ,18• .סלם ון (ז*נ>) •8783

כחירות שקטות

9 1 0

אש מן
•עקב
י חןץ: הווארו נוידון. מונס׳ ג׳״קונס, ונ אייני׳ ,אהרן
י־ווסניץ,
סלים סנוור

לפני שנה בדיוק ישבה המערכת החדשה

של העולם הזה במשרדה ותיבנה
גלימה הראשון — גליון מספר 651 של
העולם הזה
באותה שעה ניבאו רבים את כשלמה
המהיר. עצם קיומו של עתו ן לוחם, בלתי-
תלוי וצעיר, אשר שום גורם כספי אינו
עומד מאחוריו, נראה כבלתי־אפשרי במדינת
המפתח המפלגתי. אולם חששות (או תקוות)
אלה נתבדו. נתברר
כי עתין
בלתי־תלוי יכול
לסמוך על תמיהפעילה
כתם

רבבות קוראים
וכי תמיספמטנית

חזקה יותר,
בריאה יותר, מאשר תמיכת הקופה המפלגתית.
היד.
ברור גם אז. כי רבים ינסו לכבות
את הנר הבודד הזה. עתון לוחם, שאיני
פוחד לגלות את האמת, גם כשאינה נעימה,
טבעי שירכוש לו לאויב כל המעונין בטשטוש
העובדות. האמצעים בהם השתמשו
אויבי העתון היו שונים — החל מקיצוץ
הניר ופעולת העפרון הכחול, כלה במעשי
אלמות גלויים.
היו * בתום השנה הראשונה, דולק הנר
על העוגה (הדמיונית) .העתון חי.

חברי. המערכת, שהשתתפו באותה ישיבה
לפני, שנה, יכולים להסתכל לאחור בסיפוק־מה,
אם בי לא
בשביעת־רצון־עצמית.
עוד
רחוקה
חדרך עד להגשמת
כל החלומות
של אז.
אולם לא מעט גם המסלול שנכבש. ממדי
ניכרת,
המערכת עצמה התרחבו במידה
חברים חדשים הצטרפו אליה, נעכלו והפכו
חלק של הגוף החי. גם העתון עצמו לא
עמד במקום — הוא השתדל ללמוד מנסיונו,
מהצלחותיו ומבשלונותיו, לשכלל י בהתמדה
את תבניתו.
רק דבר אחד לא השתנה: הרעיון העקרוני
שהונח באותה ישיבה ביסודו של
העתון. העולם הזה היד, ונשאר העתון
דמצויר לאינפורמציה, כשהדגש על המלה
האחרונה.
לא כל אחד מבין בדיוק מה פירושו של
מושג זה. אין פירושו פרסום ידיעות סנם־
ציוניות חדשות, שלא היו ידועות לקורא.
לר,יפך, אץ העולם הזה רואה כתפקידו
לספק לקוראיו את ידיעות היום. זהו תפקידו
של העתון היומי. אם מתפרסמות בכל זאת
בכל גליון של העתון ידיעות, שלא היו
ידועות קודם לכן, הרי יש לראות בכך
כשלון העתונות היומית.
אינפורמציה — אין שירושה אוסף מקרי
של ידיעות, ללא קשר בין אחת לשניה.
יכול אדם לדעת את ידיעות היום על בורין,
לד,שאר בור גמור ביחס למתרחש בעולם.
תפקיד העולם הזה, כפי שנקבע על ידי

מערכתו החדשה, שונה לחלוטין: לאסוף
במשרדו את ידיעות השבוע, להוציא מן
הים הגדול את העוברות החשובות והט־ענינות
באמת, לספק להן את הרקע, להסביר
את משמעותן לאדר מה שקרה בעבר ומר,
שעלול לקרות בעתיד, לשלבן יחד בסיפור
גדול אחד של השבוע, שאפשר לקראו ללא
מאמץ מן המלה הראשונה ועד האחרונה,
בשטח זד, נעוץ החידוש האמתי של
העולם הזה בשדה
העתונות
הישראלית. בשבשאר עוד העתונים
הבעיה
מספר 1
היא כיצד ״למלא
את העהרי
מודים,״
בעיתם
של עורכי עתון זה הפוכה: כיצד
לדחוס את החומר העצום לתוך העמודים
המעטים. מתוך מבול של מאות תמונות שלי
צלמים מקומיים ושל סוכנויות בינלאומיות,
הנערמות על שולחני המערכת, נבחרות רבבות מדי שבוע כמה עשרות בלבד.
המלים שבכל בליון נכתבות על־ידי כתבי־המערכת,
אחרי שעברו על מאות אלפי
מלים של סופרי העולם הזה בארץ ובחו״ל,
הזרים!
של הסוכנויות הזרות ו מ תוני ם
ואחרי שאנשי־החקר של המערכת הוסיפו
את סיפורי־הרקע שלהם לחומר. במקום אחר
בגליון זה (ראה עמודים ) 14— 15 מתואר
תהליך זה בפרוש יתר.
שיטה עתונאית זו, שכמובן אינה חדשה
בעולם, מבוססת על כמד, הנחות פשוטות.
מדי יום ביומו
מתרחשים בכל העולם רחבי
אלפי מאורעות,
אשר כל אחד משפיע מהם
בדרכו על חיי
הפרט. התקדמות של כמד, ק״מ בקוריאה,
מהפכה באמריקה הדרומית, נאום של המרשל
טיטו, תאונה בשבדיה — כל אחד מהם
משפיע, בסופו של דבר, על חייו הפרטיים
של האזרח הישראלי.
לאף קורא אין הפנאי הדרוש, כדי לרדת
לשרשיו של כל מאורע כזה, להבחין אם
חשוב הוא או לאו, לברר לעצמו את תוצאותיו
בעולם המסתבך והולך, גם העתון
היומי, ברדיפתו המתמדת אחרי הידיעה
האחרונה, אינו יכול לעשות זאת. מכאן
הצורך החברתי בשבועון האינפורמטיבי,
מסוגם של סיים האמריקאי ואקונומיסט
הלונדוני, אשר העולם הזה משתדל, בצורתו
הצנועה, ללכת בעקבותיהם — ,עתונים
הנותנים לקורא את האפשרות להבין בנקל
את המשמעות העמוקה יותר של מאורעות
יומו, ליצור לעצמו על סמך אינפורמציה
אוביקטיבית את דעתו הפרטית.
האם ממלא העתון את תפקידו האחראי
הזד, באמונה? — התשובה לשאלה זו תלויה,׳
בסופו של דבר, במידת האמון של הקורא.
עליתו הגמלה של העולם הזה, עד שנתקל
בקיר האטום של הקצוב האנטי־דימוקרטי,
נותן את ההרגשה שזכה באמון זה• העורכים
ישתדלו להצדיקו.

״מם? $בתולין״ :מסע־ד,אופנועים הראשון לאילת, ביזמת העולם הזה ואגודת
האופנועים בחיפה, יערך בימי חול המועד פסח. המסע, שישא את השם מסע בתולין,
יארך 5ימים. דרך המסע: באר־שבע — עין־חוצוב — אילת! חניה יום וחצי במחנה
פתוח באילת! אילת — עין־חוצוב — סדום — באר־שבע.
יכולים להירשם למסע, עד יום 15.4.51 במוסך אופנועים של יהודה ענן, בוגרשוב
,47 תל־אביב) רוכבים בעלי אופנועים של 3>/2כ״ם ומעלה, במצב תקין, אחרי בדיקת
מכונותיהם. הרוכב יכול להרכיב בת־זוג על הכסא האחורי.
כן ינתן ל־ 10 איש להשתתף במסע על גבי מכונית־המשא המלווה.
תכנית־המבצע (מיועדים, ציוד־אישי, ארגון) מובנה לעיון במקום ההרשמה.

ברצוני לעורר תנוער, עממית, שתקיף
את כל שדרות הישוב, בעד שני אסורים
לקראת הבחירות )1 :אסור להשתמש בניר
לכרוזים, הכרזות, הזמנות לאספות ובו׳.
כל דברי המפלגות יאמרו מעל דיפי ר,עתו־נות.
כל הזמנה או הסברה צריכים להעשרת
בתוך כתלי הבתים, ולא מעל גבי כתלי הבתים
)2 .אסור להשתמש ברמקולים נודדים
או קבועים במקום צבורי. לא יתכן שעוד
פעם יהפכו ערינו (ביתור תל-אביב) לבתי־משוגעים
ממש, כשקול הנשמות המופגנות
מתערבב בקול אנחות הנשמות המעונות.
מרטין כרייער, קרית־חיים
יש ברירה: להצביע נגד הרמקול.

חופש הדיבור
ב. העולם הזה ( )691 כתבתם :״ההגב לות
על חופש הדיבור לא סולקו, מאז
ימי המנדט״ .למד, התכוונתם?
שלמה ויסבליט, תל אביב
ראה העולם הזה 689 עמוד .5

כדור כפיס
אולי תעשו למען המפורט, ותחזירו את
רעיון משחק ״כדור בסיס״ .אשר הזכירה
ם. ו .מחיפה (העולם הזר? )691 ,
יוסף גרום, חיפה

4ומעלה.
למרות התפעלותו של עורך הספורט
״בפעם הראשונה בהיסטוריה״ (העולם הזה
,)696 זכורים לי לפחות 4החרדיות, בהן
ספג יעקב חודורוב 4שערים במחצית המשחק:
במשחק בין קבוצת מכבי ת״א ומכבי
ראשל״צ! התחרות בין הפועל פ״ת
והפועל ת״א ! בתחרות על הגביע העולמי
בין נבחרת יוגוסלביה וישראל, וכפי שציין
עורך הספורט שלכם: בתחרות בין
הפועל ירושלים והפועל ת״א•
שלום שאשא, תל אביב.
אס חודורוב עצמו שכח 6נישחקים אלה,
מדוע אסור לעורך המדור לשכוח 1

״פורים, עצדב שמח״
בשעה שמצב־הרוח ירד לעומק, עמד
העולם הזה על הגובה. הרפורטג׳ה שלכם
על פורים היתד, מצוינת, עוררה בלב כל
קורא את המחשבה: מה קרה לדיור שלנו?
האם המשטר השולט במדינה נמאס עלינו
עד בדי כך, שאפילו ביום הפורים אין
אנחנו יבולים עוד לשמוח?
אורי קרן, חיפה.
אם יש להעולם הזיה אולקוס, מוטב
שמחר,
שישכב בבית־החולים. אני הייתי

אולם בענינים חיצוניים אתם נוקטים לעתים
קרובות קו מגמתי. בעין מארוקו, למשל,
לא רק שלא הייתם אוביקטיביים ובלתי־מגמתיים,
אלא גם הייתם העתון היחידי
במדינה שתמך בגלוי בצד הערבי נגד הצרפתים(
.העולם הזה )700 ,699 ,698

צ׳ארלס

אמכר,־ תל־אביב.

העולם הזה מודה באשמה. לדעתו החמיצה
המדינה הזדמנות להזים את הטענה, שהיא
מהווה ראש־גשר לאימפריאליזם האירופי
במרחב, יכלה להוכיח שהיא עומדת בראש
הלוחמים לעצמאות המרחב כולו.

נוער מחפש את המחר האין ואם יש, הנוער פשת את

יותר נוער המחפש את המחר?
מדוע הפסקתם?
צבי כהן, ירושלים
מחפש את המחר, המערכת מחהנייר•

ראיתי
ב מו עי*1

כוח הרצון
נכר נפתחו,
דלתות הקולנוע
האנשים החלו להכנס לאולם. בתוך
הסתובבו אנשים ליד
כל הדוחק
אשנב הקופה הסגור
(ואני ביניהם) ,וש-
אלו את העומדים:
״אולי יש לך כרטיס
למכירת?״
לידי עמד בחור
צעיר, אף הוא חיפש
לקנות כרסיס. על פתאום עברה פניה חמודה, ועל
פנינו חיילת
נסי שאבדה דבר
ארשת רצינות,
מה .״את רוצה כרטיס?״ שאל אותה
הבחור העומד לידי .״כן, כן,״ ענתה ונרצח בשמחה .״מצוין, בואי
יחד אמר, והס התרחקו מן
הקופה.
הקורא שמעון זלמן, תל־אביב, רח׳
שלמה המלך, זוכה בפרס של 1ל״י
(ובבחורה עם כרטיס).

רותי, רדתי
משום מה הופך דוש את כל בני־האדם
שלו לנכים? האם אינו יכול לצייר אדם
בעל 5אצבעות, במקום בעל 4אצבעות?

יהודה פרסלר,

כפר אונו

צנע, צנע.
רותי: אני אתך. גם אני איני אוהב
קצינים (העולם הזה .)699 אולי תואילי
לבוא לפגישה אתי — אני בסך־הכל רב־טוראי.

הורכיץ, תל־אביג
זה יותר סדי: רוחי תיפגש עם טוראים
בלבד.

סוד המדיגח
אינני מבין כיצד מופיע עתון הצבא
ב 28-עמודים, על ניר משובח, בשוק האזרחי,
בה בשעה שכל השבועונים מופיעים
בצמצום ועל גיר רע. האם אפשר לדעת
כמה עולה תענוג זה למשלם המסים?
יוחנן כלצר, ת״א
תקציב הבטחון הוא סודי.

זכדל ראש
מאד בפורים, למרות שלא לבשתי פיג׳מה.
אין לי צורך ללבוש מסכה, כדי להיות
מבסוטה.
דכורה קמניצר, תל-אביב.
במה יש לן צורך?

״המאבק לעצמאות״.
אני מעריך בדרך כלל את העולם הזה
תמיד, כמעט מצליח, שהוא מפני
פנימיים, בענינים איביקטיבי
להיות

שושנה, בת ,23 היא, למראית עין,
של נדודיה בארצות ר בו * ד,תישבר, ברמת
אולם שלוות״הנפש אינה אלא היצר
פחות שקטים. בבוקר בהיר אחד תצ
או בחוקרת ביבשת השחורה. האמנ
ספק בכך.

נדהמנו למראה הבורות המפתיעה שגיליתם
(העולם הזה ,)695 בזה שפרסמתם
את הקוריוז של ל. י ,.מפתח־תקוה, בדבר
זבול ראש בשטחי פלחה. חושבני שצריך
לתת קצת ״זבול. ראש״ לעורככם, כדי
שיתפוס, שזבול ראש הוא זבול בזמן
הגידול.
יוסקיח וכני, קבוץ תל־קציר
הפעם אין הזבול דרוש: המושג ידוע
לעזרן המדור, שהוא עצמו חקלאי ותיק.
השם הוא בכל זאת קוריוז.

אחרי חיים הרפתקניים
ג׳ינג׳ית.
לחיים רבי־מאורעות,
חדשים כצנחנית
לעצמו להטיל

יי, נזם 701 .

במדינה העס ווווווה הרה טי ם
״אפסיק לקרוא את העתון עד למחרת
יום הבחירות,״ אמר אזרח נכון, שתתעייף
משורת הסנסציות, שמילאו את העמודים
במשך השבוע. יתכן ולא היו חשודות, לוא
נתפרסמו 3חדשים לפני כן, או אתרי
כן. אולם גם לאזרח התמים ביותר קשה
היה להימנע מהטלת חשד בזריזותם של
עתונאים ושרים. שגילו — בדיוק ברגע
המתאים של פתיחת המערכה המפלגתית —
כי הנגב השומם שופע אוצרות, בי יתחילו
להסיק מאבנים את הנפט, שעוד אתמול היה

גם בקצה השני של המדינה התרחשו בלב מאורעות, שעוררו רגשות עמוקים
הציבור. בהחליטה להתחיל שוב בפעולות
ישוב החולה, נכנסה הממשלה בסכסוך עם
הצבא הסורי.
שלא מובן שמקרים אלה לא יכלו,
להשפיע על מאזן הסיכויים של הבחירות.
כעושה להטים מדופלם פשט בי. ג׳י. במחי-
יד אחת את בגדי ראש־הממשלה, שחדל
להיות אהוד על חוגים מסוימים, לבש את
בגדי שר״הסטחון, שכל החוגים מעריצים
אותו. למרות שמקור היריות בעמק החולה
בתל־אביב
לא נתבהר די צרפו לאום
הרחוקה, הרי להבות הסכסוך החדש שימשו
רקע מרומם לשאגתו של האיש, שעמד על קרתגו גורל
במת נווגרבי, דיבר על
והצלבנים.

תודת האומה
תמצן מ שד
״מה? אני מבקש אות, שכל טבח ושוטף־
כלים בשק״ם יקבל אותהז״ לעג בבוז
נכד,־מלחמה אדום־שער, כשקרא את הידיעה.
הוא לא היה היחיד שחשב כך: ההר השגיא
של גבורת החזית הוליד עתה עכבר מצומק
של תודה ציבורית.
בתום המלחמה החליטה ועדת־קצינים
על שורה של אותות לגיבורי חזית ולמצ־סייגים
בעורף, ליחידות מצטיינות, לפצועי־קרב.
הצעות אלה נפסלו בשקט. במקומם
בא עתה אות־קוממיות, שיפאר כל אום,
פחות)
ששרת 4חדשים תמימים (או
בצה״ל, בימי המלחמה. פקיד, שחימם כסא
בתל־אביב, דינו ככובש הקסטל.
העוקץ האמתי: האות לא בא כלל מתוך
הרגשת הצורך להודות למישהו. כמו אות
גיבורי ישראל, שניתן לתריסר, אשר נבחרו
במקרה מתוך מאות הגיבורים, בא גם
אות זה, כדי לפאר את הטכס של יום
העצמאות.

המתרחש, נזכרו, כי המועצה המדעית קבעה
לפני חדשים מספר, כי כמויות המחצבים
בארץ מעטות, מתרכזות במקומות שאינם
עושים את הפקתן כדאית, מבחינה מסחרית.
,,דבר ״ נגדקפלן: בדומה לכך סיים תשובתו אליעזר קפלן, שר האוצר, את
בדיון התקציב. תוך חדשים מעטים, הבטיח,
כשמיתרי קולו מכוונים בעצמה רבה לעבר
קהל הבוחרים, בעלי הקולות, יהיו הזמנים מהירה הקשים מאחורינו, תחול הטבה
במצב המשקי. ליתר תוקף קבע, כי פסגת
ההר כבר נראית לנגד עיניו (ראה להלן:
ממשלה). הממשלה דבר, יומן מפא״י ועיתון
למעשה, הצטער מאד, אך לא קיבל את
דבריו של שר האוצר המפא״י. כעבור יו מיים
יצא במאמר ראשי, בו הזכיר לציבור,
כי תוך ארבעה חדשים יעלו מאה ועשרים
אלף עולים, מעיראק, רומניה וצפון
אפריקה ארצה, יזדקקו למלאי המוגבל של
המדינה.
כיוון ששכח ליום את להטוטי הבחירות,
קבע: נצטרך להקטין את המנות הקטנות,
עוד יותר.

הכנסת
ב רו ל, נ חו ש ת, ס ד
בחוץ לבלבו פרחי האביב, באולמות —
נאומי הבחירות. כשחלה משה שרת, יצא
בי. ג׳י. לאולם מוגרבי בתל־אביב, נאם לפני
קהל הבחירות נאום בן־גוריוני מובהק —
מבריק, מרומם וחסר, בחלקו, יסוד מציאותי.
לקהל השומעים הבטיח, כשרעמת שערות
השיבה שלו מתנופפת דרמטית, הסקת מחצבים
בנגב: בחל, נחושת. אחר מספר קוראי עתונים, העוקבים

.העולם הזה׳׳ מס• 701
קריאתו יודעי דבר לא ציפו לסיום
השנייה של חוק הבחירות, שהיא אישורו

המשק
הג ברתב אדר ת אחרת
״ממשלה ארורה גידף תייר אמריקאי
שמנמן, נושא מצלמה, כשחזר מן
הקריה, הוא הביא עמו 1000 דולאר. בשדה
התעופה החליף , 100 קיבל תמורתן לפי

ח ״ כיםכעדתקציב: הכנסת ישבר,
שתים עשרה שעות, מתשע בבוקר עד
אחת עשרה בלילה (שעתיים הפסקת צה־ריים)
,הישיבה הארוכה ביותר בתולדות
הכנסת הראשונה, דחתה את מאה ההסתייגויות,
לא התעכבה על כל צעד ממשי, היכול
לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה,
מיהרה לקבל חוק תקציב לששה חדשים,
המסתכם ב 78,5מיליון ל״י ( 43*5מיליון
— תקציב רגיל 35 ,מיליון — תקציב פיתוח).
מריבוי
הצבעות נתבלבל אף בי. ג׳י. כשעלתה
הסתייגות מיעוט פרוגרסיבית, הס תכל
לעבר שר המשפטים, רוזן, הרים את
ידו, נוכח בטעותו, חזר בו.
חברו למפלגה, יזהר (חרבת חזעה) סמי־לנסקי
נתייגע, הביע את דעת הח״כים :
״נצביע בעד ללכת לישון*.
לבסוף חודשה לשעה קלה הקואליציה
הטרום משברית, בקולות מפא״י והחזית
הדתית נתקבל חוק התקציב, שבעים ושתיים
שעות לפני סיום השנה הכספית.
מ פנינ י ה דיון:
י כשהתלוננו נציגי חרות והציונים הכלליים
על ריבוי הפקידים במנגנון, יצא דוד
צבי פנקס, יו״ר ועדת הכספים, נסתייע
במגלת אסתר: כאשר אחשוורוש ציווה לחפש
נערות טובות מראה, הקים מנגנון
מיוחד — ״ויפקוד המלך פקידים״ .אהרן
ציזלינג, ראש מפ״ם, בעל ידיעות תנ״כיות,

גשר כנות יעקב בגביל סוריה ישראל 0 :הגשר על הירדן, המסת! את הגבול.
בו חונים החיילים שמעבר לגבול )3 .הבביש המוביל לדמשק
02 בית המכס הסוד
ולעמדות הסוריות.
הסופי, במושב כנסת זה, ושיימשך שבועיים
השער הרשמי 36 ,ל״י. למחרת היום הלך
בלבד, לפני יציאתו לפגו ת פסח, הביעו את
לקריה, החליף 100 דולר לסי השער של
חששם המבוסס לקבלת החוק בשלהי מאי.
יבוא-ללא־תשלום, קיבל תמורתם 110ל״י.
המסקנה: גם אם ייקבע העשירי ביולי,
לשוא הסבירו לו שאלו שתי מחלקות שו רשמית,
כיום הבחירות, לא תאופשר עריכת
נות .״זו אותה ממשלה״ ,התרגש ,״זוהי
הבחירות באותו יום, תידחה לסוף החודש
רמאות ארורה...״
או, אפילו, למחצית אוגוסט.
כשהחל הדבר להשפיע השפעה שלילית
על תנועת התיירות, מקור חשוב לדולרים,
בסוף השבוע הביע פנחס רוזן, שר
נמצאה תחבולה: מעתה יקבלו התיירים
המשפטים הייקי, דעה ספקנית על קיום
לירות בשער נמוך יותר. אולם כדי להיהבחירות
תוך שלושה .,ארבעה חדשים.
מנע מתסבוכת פסיכולוגית, הונהג סידור
עסקנים מפלגתיים שעיינו בלוח ראו, כי
מיוחד במינו: בזמן החלפת כספיו יקבל
אחר החודש אוגוסט, בא החודש ספטמבר.
התייר מכתבי אשראי מיוחדים, שעל פיהם
תוענק לו הנחה של ,־ 257 בתשלומי המלון,
ההארחה, נסיעות, קניות סחורות בחנויות
לתיירים וכר. בעלי בתי המלון או
הסוחרים יקבלו בחזרה את ה־ 257 בכסף,
שמחתה או רחהע צו ב
כשיכניסו את מכתבי האשראי לאפ״ק.
״מתי ייקבע,סוף סוף, מועד הבחירות
בס״ה: אותה גברת באדרת אחרת, ורק התסלכנסת?
״שאל עתונאי ידוע את אחד מראבוכת
נוספת.
שי המפלגה השלטת, בין נגיסת כריך דג
ה א תר מקווה על י ד כך להגדיל את
מלוח ולגימת כוס תה בסכרין.
הכנסותיו, אולם יודעי דבר מביעים ספקות
״כשארצות הברית יאשרו סיוע של 150
אם צעד זה ישפר את דרכי ספיגת הדולמליון
לישראל״ — ענה הנשאל בפנים שורים
מהתיירים.
חקות, אך בקול רציני ביותר.
אין זה בגדר סוד שהישראלים היוצשוב
הפתיע בי. ג׳י. בתכסיס איסטרטגי
אים לחו״ל כשבידם 5לירות, מצטיידים
מחוכם. אנשי מפלגתו, שחשבוהו קל־דעת,
בארצות שונות במטבע חוץ על יסוד טרג-
כשהחל קורא לבחירות חדשות, הבינו רק
ספרים מפוקפקים, התיירים מעדפים להצעתה
את חישוביו.
טייד בלירות ישראליות במחיר 70 סנט
כשהגיש אבא אבן, לפני שבועיים, את
הלירה במקום 2.80 דולר. יקשה מאד לשכבקשתו
לקבלת הענקת 150 מליון דולר,
נעם שהפסד של ־ 4007 הוא מעשה ציוני.
היה בטוח מראש שהממשלה האמריקאית
כבר הסכימה לתת אותה, וכי האישור הפורמלי
אינו אלא ענין של זמן.
בינתיים, כיהודים טובים, כבר החלו
אנשי הממשלה ללוות כסף, לפתוח אשראי מתב או סן תיאורטי
על חשבון הענקה, שטרם אושרה רשמית.
כששקעה השמש, חזרו הנערים מבני
חיטה, מספוא, עורות, עצים, אריגים יזרמו
שבט אבו ספיטן למחנה, דרומה לבאר שבע.
ארצה, ישמחו את האזרח העצוב, שקיבתו
באותו יום יצאו לסייר בסביבה, ביקרו
ריקה, מזווהו ריק ומרתו ציונית־כללית.
במחנה בידואי אחר. עברו הנערים על יד
באר עזובה, כשלפתע שמע אחד מהם
הבחירות יגיעו לקול תופי המלחמה בגניחות
בוקעות מבטן האדמה. הם הציצו
שוק השחור, כשבי. ג׳י. עצמו, כגנרל עטור
לתוך הבאר ולא ראו מאומה. עברה שעה
נצחון, יוביל את המסע. אם נכשל, לפגי
חצי שנה, המסע הראשון, מפני שאי־אם־
קלה ושוב נשמעו הגניחות, הפעם היה
ברור כי הקול בא לא מתוך הבאר, אלא
שר היה לחסל את השוק השחור כשאץ
ממרחק קטן מהמקום• הנערים החלו לחפש
שוק לבן, הרי הפעם יהיה המצב שונה. אז
ומצאו במרחק של עשרה מטר מהמקום
היו בשוק 70 מליון נקודות הלבשה 50 ,
בור סתום, שמתוכו עלו הגניחות.
מליון נקודות הנעלה, שלא היה להן כסוי,
הפעם תהיה המלחמה מלווה זרם של סחו אצו
הנערים למחנה והודיעו על כך
רות לשוק הלבן.
להוריד* עם רדת החשכה באו כמה מאנשי
השבט למקום, החלו לחפור. בעומק של
הסך הכל: אפשר יהיה להוכיח מי אשם
בכל הצרות: בחוסר השמן, המרגרינה,
קרוב לארבעה מטר מצאו את הנער עב־

חמ גשלח

דומה המדינה לקמצן, שהיסס לשלם
את חובו במטבעות זהב, מציף פתאום את
השוק בשטרות־ניר חסרי־ערך. אמנם גם
בעמים אחרים קיימים אותות״הצטיינות ״זולים״
.אולם לאלה נוספת שורה של אותות
בעלי משמעות עמוקה :״צלב ויקטוריה״
הבריטי ,״לב ארגמן״ האמריקאי.
שום חייל, המכבד את עצמו, אינו רוצה
במחטן־הפח התלוי בחזהו של גנרל־אפסנאי
סובייטי, או ב״סלט־הירקות* המפאר מדיו

של קולונל משרדי אמריקאי. אולם
חושב בלבו חייל, שהציל בגבורתו עמדה
ליד נגבה, הציל בהקרבה עליונה חיי חבר
בלטרון, כשעליר להגיש היום בקשה ל״אות־הקוממיות״?
אומה
המקמצת בתורתה כמלווה־ברבית
מזדקן, סופה שלא תמצא מי להודות לו.

בועדת החוקה, הצריכה להכין את חוק
הבחירות, מניע הגלגלים, לקריאתו הראניהלו
שונה,
ישבו כמה שעות בשבוע,
דיונים ממושכים על פרטים חסרי חשיבות
ועיכבו, מלאכותית, את סיום הניסוח.
כשקם בכנסת ותבע להחיש את פעולת
הועדה, לקבוע, לפחות, יום בחירות שאליו
יכוונו ההכנות הטכניות נסתייע, במפתיע,
במאיר ארגוב, הח״כ המפא״יי.
לבסוף הציעה הממשלה את ו׳ בתמוז,
העשירי ביולי, כיום הבחירות, החליטה
לערוך דיון על כך במליאת הכנסת.

החיתולים, הנעלים, הרהיטים, המסמרים,
הבשר והסוכר. אשם, אשם הספסר.
יש המדברים כבר בגלוי כי הממשלה
תפתח מחסנים ממשלתיים לריכוז התרצרת
ושיווקה הצודק והישר, למען המסכנים,
שאינם רשומים במושביר לצרנן ובצרכי
ניות תנובה.

פגישה כגבול סוריה*
בביצה, טיפות זם
לא נרתע: ידוע, טען, כי אחשוורוש היה
מלך טיפש.
כאשר נסתיים הדיון על תקציב המדינה,
שעה לפני חצות, תבע אברהם ד,רצ-
פלד, אהוב ההתיישבות העובדת, וח״כ
מפא״י להשמיע את ההמנון הלאומי —
התקווה. יו״ר הכנסת התנגד להתלהבות
היתירה, לא קיבל את הבקשה.

חבחירות
׳ 1ב חו ד ש יוד׳
ישראל רוקח ליטף את סנטרו הכפול,
הביע את חששו, כי כמה מפלגות אינן
מעוניינות בבחירות כלל. הח״כים היושבים
* שומר ישראלי וערבי פלסטיני השופר על
גבול תאזור הטפורז, בשרות או״ס.

פשעים

במדינה
מל. אבו אשלן, בן ה־ , 12 בן שבט אבו־ספיטן.
עקבותיו של עבדול נעלמו לפני
ארבעה ימים, והנה הוא נמצא כאן קבור.
הדבר השפיע על הבדואים כמשהו אל־אנו־שי:
הילד, שהיה קבוד בתוך החול, נשאר
בחיים ואף הכרתו, גם שהיא היתד, מעורפלת,
לא עזבה אותו לחלוטין.
השבוע שבעה חדשים אחרו המקרה,
עמד סגן פרקליט המחוז, נתן קנת, בפני
כב׳ השופט המחוזי גביזון בתל אביב, וגו*
לל את פרשת הנער הקבור. על ספסל הנאשמים
ישב סלים אל סלים, בן ה־ ,33 שבעיניו
היה הנער הזה על דוכן העדים
אחד שקם לתחיד, באופן מיוחד, כדי לשלח
אותו, את הנאשם, לעולם הבא.
סלים אל סלים נאשם בנסיון לרצוח את
הנער עבדול אבו אשלן .״אלמלא נשאר
עבדול בחיים״ ,אמר התובע קנת ,״היה
זה מקרה של רצח ולא נסיון לרצח. אלא
שספק אם היינו יודעים דבר וחצי דבר
על ׳הפרשה. אך במקרה שלפנינו יש בידי
התביעה עד, שאין טוב ממנו במשפט,
והוא — מי שנועד להיות נרצח וקם לת־חיה״.״
עוד
בחקירה המוקדמת נתגלה, לטענת
התובע, כי הנאשם סלים אל סלים ניסה
לרצוח את הנער נפש, מאחר שהוא הפיץ
עליו דיבה כאילו הוא בא במגע עם אחת
מנשותיו של אבי הנאשם. יום אחד הזמין
הנאשם את הנער לצאת עמו ברכיבה
לסביבה, שם הפין, כפי הנראה, את הבור
עוד קודם לכן. בהתקרב למקום הלם הנאשם
על ראשו של הילד, השליך אותו
לתוך הבור וכיסה אותו חול.
4ימים 3 ,לילות. דברי הנער הקבור
נשמעו כאגדה. בתוך הבור היה קרש
והוא הצליח להכנס תחתיו. אלמלא זאת
היה נמעך מכובד האומה שמעליו. ע״י
הקרש, שעצר את האדמה, נתהווה בפנים
האדמה חלל מסוים והנער חי מהאויר הקלוש
שהיה שם. הוא שמר על קור רוחו
ושתה את השתן של עצמו. במשך ארבע
ימים ושלשה לילות היד, קבור, עד אשר
הרגיש, לבסוף, כי כוחותיו אזלו והוא
ימות עוד מעט. אך הוצא מן הקבר, איבד
את ההכרה לזמן מה. אולם למחרת חזר
לאיתנו, ישב ליד המדורה וסיפר לכל המסובים
את הפרשה.
״זהו מקרה נדיר מאד״ ,קבע הרופא,
שבדקו כמר, שעות לאחר שהוצא מהבור.
לדעתו היד, עליו למות כעבור חמש שעות.
״באופן תיאורטי״ ,אמר הרופא ״הוא אינני
יכול להיות עוד בחיים״.
אמר התובע קנת :״אבל למעשה הוא חי
ובריא, זה חשוב מאד לתביעה...״

האדסה שלי שי
שלשה החדשים האחרונים העמידו את
חוקרי המשטרה בפני שורה של ״חידונים״.
המאבק של החוק נגד העולם התחתון
אינו ענין של רדיפה אחרי הפושעים בלבד.
לפעמים הרי זה ענין של מלחמת מוחות.
בשלשה החדשים האלה היתר, ידם של
הרמאים על העליונה, הם המציאו שורה
של תחבולות חדשות, אשר בטרם הצליחו
לפענחם, כבר הוצא לשוק סוג חדש של
תרמית. המ}נינים ביותר שביניהם היו שנים:
בקור מטעם המכס, מכירת דולרים.
אם יש צייד -גם שוחד. המבקר
מטעם המכס הוא בדרך כלל רמאי
אינטליגנטי המעמיד פנים, כאילו בא בשלי

חות
רשמית. לפניו אפשרויות מספר וכולן
תלויות במצב במקום. מכאן שהוא פועל
בצורת אימפרוביזציה, המטרה העיקרית שלו.
היא: לבצע חיפוש בבית אחר שעונים
מוברחים או משהו דומה. הדבר מאפשי
לתחוב לכיס משהו יקר ערך, שמזדמן תוך
כדי החיפוש: במקרה הרע ביותר, יכול
לעשות כן שותפו, הנשאר בחדר השני לבדו.
יש שהשנים עובדים בעת ובעונה אחת
בשני החדרים גם יחד. מכיוון שאנשים אלה
יודעים איפה יש מקום לערוך חיפושים
— הם יכולים גם לקבל שוחד, כדי להשתיק
את הענין. ועוד תוספת לחשבון במקרים
שר,קרבן עצמו אינו כשר בעיני החוק
— כי הוא לא יגיש תלונה למשטרה,
שלא להסתבך

מעבר השני של רח׳ לירינברום.

מוכרי הדולרים הס אמנם אנשים, שברשותם
כמות מסוימת של מטבע זר. זוהי תר
בכמויות
ניכרות. ישב השוטר האחראי
לחיפוש ליד השלחן, מולו בעל הדירה שהוא
חוקר אותו, ואילו שוטר אחר ערך
חיפוש בלווית בנו בחדר השינה. האזין החוקר
לדברי הנחקר, והנר, ראה מבעד לדלת
הפתוחה את הגברת במטבח בשעה
שהכינה ארוחת צהרים. לרגע אחד פתחה
האשד, את דלת המקרר, ולמראה התמונה
שנתגלתה בפנים התיבה הלבנה — התכווצה
קיבתו של איש החוק: תרנגולות,נקניקים,
בשר.
יתכן ששרלוק הולמס הידוע, שחי באנגליה
לפני הרבה שנים, לא היה כלל שם
לב לתופעה כעין זו, אך לא כן שוטר
תל־אביבי, החי בתקופה של צנע ומשכורת
של 50 לירות לחודש.
״ומנין זד שאל .״מה זד? ,על מה
אתה מדבר?״ שאל הסוחר .״זה, שם, במקרר..
.״ אמר השוטר החוקר. הלכו למטבח

התייר מישראל, קיבל אותם מאותו איש
בטרם יצא לאיטליה ונתברר, כי היו אלה
דולרים מזויפים״ .״מיהו האיש?״ שאלוהו.
ענה התייר :״זהו, אנחנו מחפשים
אותו עכשו״.
כעבור שבוע מצאו את האדם שמכר,
כביכול, את הדולרים המזויפים לנוסע מהארץ.
אמר האיש :״מהי אני מכרתי אותם?
להיפך, אני קניתי אותם מזה שגר
בשדרות רוטשילד. נפל בינינו ריב ודין
תורה יעל זאת. לבסוף השלמנו ועוד סיפקתי
לו כמות של בשר, כאות לידידות
המחודשת שלנו״.
התוצאה: ארבעה מעצרים. השלל: בשר,
דולרים ואצל התייר מאיטליה: מאה זוגות
גרבי ניילון לנשים ו־ 11 מגבעות
מתוצרת ״בורסלינה

דרכי חיים
רודוס ו מ כו ת

השופט בין שחקני ״ביתר״*
אתה תזהר, אתה!
מית ברוח הזמן, מאחר שבימים אלה רוצה
כל אחד לרכוש משהו יציב.
אדם מקבל הצעה טובה לקנית דולרים.
האיש מוכן לקבל לירה כנגד דולר והקו נה
סבור, כי מציאה בידו. ההעברה נערכת
במקום חשוך, כגון חדר צדדי בבית
קפה, חצר או חדר מדרגות. שם מקבל
הקונה את המעטפה המכילה דולרים. המוכר
סופר את הדולרים לנגד עיניך. הקונה
רואה את הדולרים. הכל בסדר, אלא שאחר
כך נוכח ר,קרבן לדעת, כי החבילה מכו סה
דולרים אמתיים משני הצדדים ואילו
באמצע נמצאים ניירות דומים מאד לדולרים.
באחד המקרים נפל סוחר ידוע קרבן לרמאים,
שהציעו לו כמה אלפי דולר ואמנם
מסרו לו חבילה ובתוכה עשרה שטרות של
50 דולר כל אחד ואילו יתר העשרים היו
— ניירות. נראה שהיה לרמאים חוש הומור:
גם עשרת השטרות היו דולרים מזויפים.

תרגגולית
ותייר מאיטליה.

יו ם

אחד, בשבוע שעבר, הגיעו שוטרי חרש
לאחד הבתים בשדרות רוטשילד בתל אביב,
כדי לערוך חיפוש אחר שטרות מזויפים
בני 50 דולר, הנפוצים בזמן האחרון בארץ

וערכו מפקד של הבשר: שמונה קילו בקר,
ארבע תרנגולות, שבעה נקניקים, בשר
חזיר, חלק מבושל, חלק קפוא (מקרר חשמלי
מתוצרת ג׳נרל־אלקטריק למעלה מ־10
קוב).
חד גדיא. אותה שעה, בחדר השינה,
מצא השוטר 20 שטרות של 50 דולר כל
אחד .״מנין זה?״ שאל. השיב בנו של
הסוחר :״זה לא שלנו. זר, של תייר אחד
מאיטליה״.
לאחר שנתברר כי הדולרים היו מזויפים,
עלתה על הפרק שאלת הכתובת של
אותו תייר מאיטליה, שהכל שייך לו :
הבשר הבלתי־מזויף והשטרות המזויפים.
ואמנם, בעבור כמה ימים, ישב בפני החוקר
במטה המשטרה תייר אחד מאיטליה
והוא סיפר :
״הייתי -במילנו. שם הכרתי אזרח ישראלי,
שבא לאיטליה כתייר. הוא מסר לי
את הדולרים הללו וביקש ממני שאמסור
אותם לתושב תל־אביבי אחד, לאחר שהוא,
* מימין: יצחק גמבש, יום־ם וב,
השופט ישמסקי והמגן לוניר.

מזרחי.

לא לעתים קרובות מזדמן לצלם־עתונא•
להגשים את חלומו: תמונה, שגורלו של
מאורע או איש צבורי תלוי בה. כאשר,
השבוע, הגשים צלם העולם הזה את חלומו,
לא מצא בו נעימות רבה.
היה זה בשעת משחק הכדורגל, שנערך
בשבת בין קבוצות מכבי וביתר ת״א (ראה
ספורט•) .כבר ברגעים הראשונים השתלטה
על המגרש ועל קהל הצופים אוירה מיוחדת:
קרב מכריע, לא בין שתי קבוצות ספורט,
אלא בין שתי השקפות עולם. הסיסמה
רק כך המפורסמת חדלה לייצג צד אחד
בלבד, הפכה סיסמתם של שתי הקבוצות
ואיהדיהם הקולניים.
רגעים אחדים לפני גמר המחצית הראשונה
הכניסו אנשי מכבי את הכדור לשער ההדק ביתר; צלם העולם הזה לחץ על
השער.
מצלמתו במרחק שני מטרים מן
כאשר נתעורר הויכוח, אם הכדור הוכנס
במכת ראש או יד, קיבל הצילום משמעות
רבה. .אנשי ביתר טענו, שהכדור הוכנס
ע״י מכת יד והשופט הסכים, לאחר
שקודם הודיע, שנבקע שער.
אותה שעה החליטו כמה מאוהדי ביתר
לחסל את העדות הבלתי־נוחה, שנרשמה
ע״י עדשת המצלמה. ציוו עליו להסתלק מן
המקום, הזהירוהו לבל יעז לפרסם את
ד,צלום .״רק בזכותנו אתם קיימים,״ הודיע
עסקן שמנמן ,״אם לא היינו אנחנו, היו
הערבים עכשיו אומרים לכם מה לכתוב
בעתונכם. אתה תזהר, אתה ! ״
בהמשך המשחק, במחצית השניה, דמה
המגרש תחילה לבמת ויכוחים בין השחקנים
ובין השופט. אחרי כן דמה יותר ויותר
לזירת התגוששות רומאית — בעיטות, החליט צעקות, קללות, גידופים. השופט
לעזוב את המגרש, במקומו עלו הצופים, לנקודת כדי לסיים את הויכוח, שהגיע
קפאון בין שתי הקבוצות.
המשטרה התערבה, וכשאחד השוטרים
השתמש בגליל ניר נוקשה, שדמה לצינור,
החלה צעקה גדולה. רבים מבין צועקי החמס
נטשו את המקום. אך לא לפני שכמה אבנים
שיידו, פצעו את אחד השוטרים.
״גועל נפש״ ,אמר אחד הצופים, שבא
לראות משחק כדורגל בלבד .״זה יותר גרוע
מאספסוף בירותי.״
״זה לא כלום,״ טען לעומתו בחור צעיר;
נהרגים
״קראתי שבאמריקה הדרומית

,העולם הזה״ ,מס 701 .

במדינה
אנשים, ומגרשי הכדורגל הם נקודת־מוצא
של הפיכות ומרידות״.

אך לא כל אנשי הספורט סברו
״בעקבות שערוריה צמרי ת מדהימה כזאת,
יש לאסור על שתי הקבוצות להשתתף
במישחקים במשך שנה!״

ח.91.1 .
כשפתח הפקיד ברבנות הראשית את ה־מעטפה,
שלף כרוז סטנסיל, קרא בו רגעים
מספר, השליכו ארצה בהבעת גועל ויקרא:
״פוי, פוי, טומאה, שקוץ משומם ! ״
בראש הכרוז היד, כתוב חוזר בעני!
הבעיה המינית ובסוף היה חתום ח.נ.נו• .
(חברת נער מתלבט) .בין הכותרת והחתימה
היתד פנייה אל הרבנות הראשית,
שי הדתות, החזית הדתית בכנסת לייסד
ביזמתם ״בתי סובלנות״ — מכיון שהפריצות
״משמשת אפיק שקט להתפרקות עודף
המרץ הטבעי אצל האובלוסיה״.
הנוער המתלבט פונה דוקה למוסדות
הדתיים. לדעתו מעונין הגוף הדתי בשלמות
חיי המשפחה, ואילו ״יחסו האדיש לבעיה
זו מצד הגוש החפשי, שלו רוב השלטון
במדינה״; מובן שלגביו אין ״לעקרונות
הצניעות וטהרת המשפחה חשיבות
רבה״.
גם בספרי המסורה כעקדת יצחק שער
,20 דף מ״ז, כתוב על קהילות שהיו ״מספיקים
להן (לפרוצות) פרס מהקהל, כי אמרו
כיוון שמצילות את הרווקים או הסכלים
מחטא אסור אשת איש או מסכנת הגויות״.
השאלה החשובה מכל בעיניהם של המתלבטים
היא :״על סמך מה יש למנוע
מנשים דוקר, בארץ זיו שבה עודף גדול של
שהן מרצונן
גברים, להתעסק במה
החפשי העדיפו להתעסק? ועל סמך מה
יש למנוע מנשים לא יהודיות שבאו אר צה
לשם התעסקות בענין זה?״
ההצעה להקים בתי־בושת בישראל אינה
חדשה, במובן. אנשים לא מעטים בצמרת
השלטון תומכים בה בחשאי, אך חוששים
לאמר זאת בגלוי. ידוע ששד המשטרה,
שבשנות כהונתו כשופט, רכש לעצמו הבנו .בבעיה זו, הציע להתיר את הקמתם של
בתי־בושת, העומדים תחת פיקות השלטון.
הנימוקים: הדבר יפחית את העברות המיניות,
יאפשר בדיקה רפואית מתמדת של
הנשים.
מקמה אופיינית לקורה במצב הקיים של
פריצות בלתי־חוקית: חבורה של 20 נערים,
בגיל 15־14־ , 13 התפרצו לא מכבד
לבית־בושת בלתי חוקי בתל־אביב, איימו
על הנשים שילשינו עליהן במשטרה, הכריחו
אותן לבוא אתן במגע מיני. המאורגנים הבחורים
לדעת אך החידוש הגדול של ח.נ.מ. הוא, שזהו נסיון
הבא ״מלמטה״ ,החוג נוצר לפני שנתיים עי״
שני צעירים, בני ,30 ומאז הצטרפו אליו
קומץ של צעירים .״רוב האנשים מפחדים
להצטרף אלינו, למרות שהם יודעים שהצדק
אתנו״ ,הם טוענים.
מה יעשו הבודדים ץ המתלבטים
מסבירים כי כל מעשי הפשעים המיניים
יש להם תרופה אחת ויחידה — ״הקימו
בתי פריצות ממשלתיים הם קוראים. כל
זמן שאלה אינם קיימים, אין פלא, לדעתם,
אם קורות ״זוועות של התפרצויות יצ רים,
כגון מעשה הרצח והאונס בגן־מאיר״.
וגם ״אותם ארבעה שוטרים שנאשמו במעשה
אונס באבו גוש אינם ״טיפוסים פליליים״
או ״מושחתים״ יותר מאשר כל אז רח
רגיל במדינה״.
ברור לכל טפש, לדעתם, בי ״המחסור
בשטח זה הוא שהווה לגבם את הגורם
המפתה מספר א,״ .אבל מה מציעים האנשים
ההגונים האיגואיסטים — כמובן להגביר
את המשטרה, להגדיל את העונשים
— אבל זאת הם חושבים מפני שלהם
״מוכנות ומזומנות להם נשותיהם בחדרי
חדרים — כך שלא איכפת להם מה יעשו
אלפי בחורים בודדים בארץ ! ״
הסובלים הגדולים, לפי דברי הכרוז, אינם
דוקר, בחורים לא מוצלחים. אפילו
צייד ׳נשים מובהק לא יכול לשאת אשה
— ״ענין הנשואין ברוך בקשיים רציניים
ביותר בארצנו — חברתיים וכלכליים ומ תוך
כך — לא מעטים הם אלה שלמרות
רצונם ושאיפתם אינם מצליחים בכך״.
מבצע חכרתי. אך גם הנשואין,
לדעת המתלבטים, אינם באים במקום המוסח.
נ .נז — .בלשו! צבאית: ראשי־תיבות
של חומר־נפץ־מרסק, אחד מסוגי
חומר הנפץ.

.העולם הזד;״ ,מם 701

דות המועילים הללו ״אף אנשים נשואים
ואף אבות לבנים מוצאים את עצמם, לפעמים,
מסבה זו או אחרת, במצב לחוץ
ז. א .במצב של הזדקקות להתפרקות מינית
מחוץ למסגרת הנשואים״ .וכך מתברר,
לאחר דיון מפורט, שאין מנוס מפני
הצורך בבתי סובלנות מצד אחד ו״מב־צע
חברתי״ מחוץ לבתים.
לשני הדברים מביאים המתלבטים ראשי
פרקים מסמנים ,״מבצע חברתי צריך
לחנך את הבחורה הישראלית לכך, שהיא
תבין שמחובתה כלפי החברה הוא לסרב
באדיבות, אם היא חושבת לסרב להזמנה
לרקוד, במקום שעשועים פומבי, מצד בחור
שאין היא מכירה אותו, במקום העמדת פר צוף
חמוץ עם זוג עיניים תמהות — או ריינטליות...״
זהו החינוך לאלה הנמצאית
לאחרות מחוץ לבתי הסובלנות. ביחס
״יש לשמור על כך ששום צל של כפיה
לא יהיה קיים ביחס לשום אשד״ אפילו
אם התעסקה בזה, ובכל עת אין למנוע
מאשר, לעזוב התעסקות זו. נוסף על כך
אשד( ,שאינה למטה מ־ )20 הבוחרת בפריצות
מרצונה ר,חפשי חייבת להרשם ולקבל
כרטיס ; לכל אשד, הפונה לרשום הזה
יש לספק אפשרות עבודה הוגנת לפי כשרונותיה
(בבית חולים, במשרד, בבית חרושת
וכו׳) רק במקרים שבהם הוכח בוודאות
שד,אשד, אינה פונה לפריצות מתוך
חוסר ברירה, אלא מתוך רצון בלתי מפוקפק,
תהיינה סבותיו איזו שתהיינה, ומסרבת
לקבל על עצמה עבודה אחרת — יש לתת
את הכרטיס הנ״ל, שעליו להיות באופן
עקרוני — יז מני. אין לעשות הפליות בין
נתינות ישראל ונתינות חוץ. כמו כן יש
לשמור ששום מדה של כפייה לא תבוצע
לגבי גברים; יש להעניש את העוקפים את
המסגרת והפרוצדורה החוקיים ; יש למנוע
אפשרות של צבירת עושר ע״י מי שהו
בשטח זה״.

חאשה מקו מ ה *׳.
יום אחד בשבוע שעבר נתפרפמה בע־תונים
ידיעה על תפיסת גנב־אקרובט, בשעה
שטיפס על צנור מים וניסה לחדור
לדירה שבקומה ג /מבעד לאשנב חדר האמבטיה.

של אחד, שנכשל בפעם הראשונה. אך הצעיר
שתק ולא דיבר עד אשר לבסוף השמיע
את קולו אני אומר, כי כל זה לא
נכון, לא ביקשתי לגנוב, לא ניסיתי לח דור
לדירה״.
״האם אתה מכחיש שטפסת ב־ 11 בלילה
בצנור, שהגעת לקומה ג שאלוהו.
״זאת אינני מכחיש״ ,השיב והמשיך —
לשבת בכלא.
״לעולם לא נדע את דרכי העברינות״
אמר באנחה הסמל, סגנו של החוקר ,״יש
כל מיני גורמים תת־הכרתיים אצל כל אחד
המתחיל בחיי פושע״ ,המשיך להרהר בקול
רם .״הנה, למשל, הצעיר הזה, בנו של בעל
הבית. מה בעצם הניע אותו למעשה זה?
אפשר לכתוב ספר שלם על כל אחד מבין
הפושעים הללו. ברנש כזה יספר לך מע
שים
שונים על אידאלים וחינוך הנוער,
והנה הוא יוצא בלילה לגנוב. ולא סתם
לגנוב, אלא לפי שיטה המצריכה וותק ומקצועיות״.

למחרת שינה הצעיר את דעתו.
״אני רואה שכאן אין חכמות״ ,אמר ,״אספר
לכם, איפוא, לשם מה טפסתי על הצנור.
אשתו של בעל הדירה ישבה אותה שעה
באמבטיה ורציתי להציץ בה. כבר מזמן
שמתי עליה עין. אז מה בכך? האם זה
פשן י״
ואמנם נתברר אח״כ בחקירה, כי אותה
שעה, כאשר המטפס הרומנטי התקרב לאשנב
חדיר האמבטיה, ישבה בתוך האמבט
האשד, מקומה ג.,

משטרה
ה סו סההתרגשה ואלנבי בפינת רחובות יונה הנביא
עמדה השבוע עגלת נפט. לעגלה היתד,
רתומה סוסה לבנה וזקנה, שמתגה חלוד,
רצועותיה קרועות. עצמותיה של הסוסה
בלטו — שחיק עצמות המזכיר את רוסינ־ניטה,
סוסו של דון קישוט. בעצלתים קשקשה
הסוסה הזקנה בזנבה, לגרש זבובים
מטרידים, כשהיא, הסוסה, אינה מיטריחה
את עצמה להרים ראש בכלל. אולי בגלל חול־

יתרה, אולי חלמה על שק של שבולת
שועל, ואולי על איזה סוס צעיר וצוהל.
מוכר הנפט, שהיה עסוק אותה שעה
במלוי פח של 4גלון, הרגיש פתאום בתנועה
בלתי רגילה. העגלה החלה להזדעזע
ועליו היה לרוץ לפנים להרגיע את סוסתו.
הוא לא הבין מה קרה; זה זמן רב לא במושב ראה סוסה זקנה זו, שמקומה
זקנים, מתרגשת כל כך. אבל לסוסה היתד,
סבה — באותו רגע עבר ביעף סוס צעיר
לאורך רחוב אלנבי.
״סוף סוף תל אביב הופכת מטרופולין
אמיתית״ ,אמר יקה שישב בקפה בלים. חייכו תושבים אחרים, עובדים ושבים,
בהנאה. נהגים החזיקו את רגלם על הבלמים
ושמו שתי ידים על ההגה. הסום הלבן
ורוכבו הזכירו לרבים ברחוב את אירופה,
ארד,״ב וכל ארץ אחרת אשר ממנה באו.
משטרת ישראל הכניסה לשרות עירוני.
במסגרת הסדר התנועה ברחובות, שוטרים
רוכבים. כרגע, בתקופת הנסיון, נמצאים
בשרות שמונה סוסים השוכנים ליד הקריה.
הסוסים יוצאים העירה בשתי משמרות — 4
.סוסים במשמרת. השוטרים הרוכבים עברו
קורם מיוחד, מקבלים תוספת למשבורתס
הזעומה. נראה כי הסוסים עדיין לא התרגלו
לתפקידם החדש. רחוב הבטון והאספלט
הקשה עדיין מפחידם, כל שכן תנועת כלי השחורים הרכב, הצופרים והקרייזלרים
העוברים עליהם כשדים מבהילים. מספר אמר מרדכי ריכטר, שוטר
15 ,4297 שנה בארץ, ביושבו דרוך על
סוסו :״העיקר שקהל הנהגים החל להיות
יותר זהיר למראה החיה החוסמת בפניהם
את התאוה למהירות, כל שכן כשעליה יושב
שוטר. המושב הגבוה נותן לי שדה ראיה
גדול ואני שולט על כל השטח ממוגרבי
לגאולה מצד אחד, ועד לשפת הים מצד
שני.״
לא בדור אם אמנם! יעיל שדות הסוסים,
אולם העיקר הוא ההגבה הנפשית: מראה
הבחורים על סוסיהם מגביר את הכבוד
התת־הכרתי של האזרח כלפי המשטרה,
יקל על עבודת השוטרים גם בשטחים
אחרים.

האד ין
זהב בעור זאב
גם ״הדיוט״ שאינו מבין ב״ענינים״ —
מעין אימה חשאית תוקסתו בשמעו ״הזאב
עלה״( .מעריב)
רותי גיל, תל־אביב.

ואיפה הדלת7
(מודעה) דירת לוקסו 3בת 2חדרים והול
עם חלון ברמת גן( .הארץ)
יעקב שקל, חיפה

לפחות !
טוב שתדענה גם אחרות מד, צפוי להן לפחות
ב־ 700 אחוז ממקרי היחסים לפני
הנשואים( .לאשה)
חנ״ל

מיזמוזיקה ,
קבוצה מהתזמוזרת

חוזרת היום; ,הארץ)
משה הלוי, בני ברק.
חומר הודעה לקוראים: השולח הקטע למדור הארץ, מתבקש לצרף את
הגזור מהעתון בצרוף שם העתון, התאריך,
שם השולח.

הדבר אירע לילה קודם לכן, כשעה
לפני חצות. בעל הדירה ברחוב בן יהו דה
יצא אותה שעה על הגזוזטרה, והנד,
ראה אדם צעיר מטפס על פני הצנור
עד לחלון האמבטיה. האיש תפס מטאטא
והחל לטפל בגנב ממרחק של כשני מטרים.
אולם הגנב הזריז הצליח לתפוס את
המטאטא, הוציאו מידי בעל הדירה והרביץ
בו. מיד גלש מטה על פני הצנור.
בעל הדירה אץ דרך המדרגות, כשהוא
מזעיק את השכנים :״גנב, תפסו גנב ! ״
בסופו של דבר נתפס הגנב בחצר על
ידי דירי הבית, שהכירו בו את בנו של
בעל הבית, סטודנט בן .17
הצעיר נמסר למשטרה, שעצרה אותו
ופתחה בחקירה. הצעיר שתק, לא השיב
לשאלות, גם סירב לחתום על דין וחשבון
של העובדות. הדבר נראה מוזר בעיני
החוקר: צעיר בן , 17 חבר תנועת־נוער,
בן בית טוב ועשיר, ולפי כל הסימנים
אינו זקוק לכספים. מראהו — עדין ורציני
; התנהגותו, דיבורו — הכל אין
בהם שמץ של אופי טיפוסי לעבריין, אף

וו ־ ץ! ט ר 1ן

ספורט
כדורגל
ל א 0ת מ שחי!
סן הרגע הראשון ד,יה ברור, שמשהו
עומד לקרות .״היום יהיה חם אמר
אצ׳לניק ותיק — ״החבריה לא יוותרו
על הגביע״ .בל אותם האלפים ידעו יפה,
שלפניהם משחק גביע, לא משחק סתם.
כל האמצעים מקדשים את המפרה: לזכות
בשערים.
ראש או יד? ברגע ששרק השופט
ישמסקי אות תחילת המשחק, הח לו
השחקנים לבעום ברגליים ובכדור. ה־שוסם
לא הצליח להשתלט על הערבו ביה,
הפראות (ראה מדור: דרכי זזייס) פגמה
את הפגישה. קבוצת ביתר ידועה ברוח
הלחימה העזה שלה, במלחמה ללא

באותו זמן היה החלוץ מספר — 1
גלזר — מכוסה כליל ע״י יצחק גמבש
והוא הועמד בצל. המשחק התרומם ל גובה,
כשהוא עמום מסען של חמרי״נפץ.
הקהל קם כבר על רגליו, אך ההכרעה
לא נפלה.
השופט דא שרק 7 .דקות לפגי
הסיום החוקי, צווה השופט, שהיה לכל
הדעות השחקן ה־ ,23 על יצחק גמבש לעזוב
את המגרש. הלה לא הסכים בקלות
לרוע הדין, התווכח. השופט חכה מספר
דקות ואח״ב החל לצעוד בכוון לחדר ההלבשה•
כאילו לפי פקודה, פרצו באותו
רגע מאות איש משולהבים ונרגזים על
המגרש והקיפו את השופט. מעניין שמטרתם
לא היתד, להכות אותו (כנהוג בברזיל
ולפעמים גם במדינת ישראל) אלא

כולם את נשימתם. השיא הקודם, שנקבע
אף הוא ע״י אותו ספורטאי, עמד על 3.42
מ׳ ,ושיפור כזד, הריהי מגדר פליאה. אולם
ינובר הצליח ושיפר את השיא. אולם
את מרבית השיאים נטלה דוקד, נערה.
תמר מטל, חיננית, גבוהה, הפתיעה.
מתוך ארבעה השיאים נטלה שלושד,־רבעים
(הדיפת כדור־ברזל למרחק של 9.91 מטר,
זריקת דיסקוס — 294(6מטר וקפיצה לרוחק
— 5.03 מטרק לפני כל פעולה חייכה
תמר באמרה :״השיאים הישנים חלשים״.
באותו זמן תחתי בפתח־תקוה האתלטים
של הפועל, כדי לעבור את השפשוף
האחרון לפני הנסיעה ליוגוסלביה הנערה
נחמה שושני קפצה למרחק של 5.29 מטר.
אריה גליק עבר 400 מטר בזמן נאה —
51.8שניות. הנער התל־אביבי ניצן עבר
100 מסר תוך 11.2שניות ותקן את השיא
לנוער.

קליעה ווזחוה
הפעםב צי בי ל

התמונה שגרמה לשערוריה הציבורית: דב וייס(שני סשנזאל< גרם לכל הויכוח.
חכדור חדר לרשת. התסונה צולמה שניה אחרי כן. כל השחקנים, היו בסוחים שהיא תפתור
את החידה: אם נבעט הכדור ברגל, נדחף ביד הפשוטה או בראש.
חולית חלוצי מכבי נבלעה בין ההננה של ביתר. מימין: יהושע גלזר — מחוה, יצחק
נמבש — שומר, מזרחי השוער — מתמתח, ויים — הודף את הכדור ויעקב גמבש — מתכופף.
ויתור על כל כדור וכדור. אולם נוסף
לתוקפנות בלתי מזיקה זו, קנו להם ה־ביתרים
שם במשחק פראי.
נגד ביתר התייצבו המכבים כקבוצה
טכנית בעלת הגנה חלשה. כבר בתחילה
נעצרה חולית ההתקפה המכבית, יהושע
גלזר לא הצליח לסכן את שער ביתר
כמלוא הנימה.
הראשון :
בדקה ו־,־ 20 נפל המקרה
הכדור טייל בסביבות שער ביתר, דב
וייס, הצעיר הבלונדי, נגחו בראשו (לפי
עדות עצמו) .השופט שרק •ימן שער,
קבוצת מכבי חזרה בצהלה לעבר תחו-
סה. השמחה נבעה מתוך העובדה, שהתוצאה
הושוותה ל־. 1:1
לא הספיקו שחקני מכבי להסתדר על
המגרש, לגמור לשמוח, מיד נשמעה שריקה
שניה. השופט פקד להחזיר את הכדור
לעבר שער ביתר. להמשיך כאילו
לא קרה ולא בלום. החלטת השופט באה.
לאחר שהוקף ע״י הביתריס הנרגשים, שהרגישו
את הנצחון בכיסם, ואלד, הסבירו
לו שהכדור לא נבעט ברגל, אלא הוחזר
לשער ע״י מכת־יד. השופט קבל טענה
זו וחזר מהחלטתו. אולם הפעם התפרצו
המכבים מגדרם, וטענו שלא דובים
ולא יער. היה זה שער כשר למהדרין מן
המהדרין, ולחיזוק טענתם תפס ראש קבוצתם
— צביקה — את הכדור בידו, והשופט
פסק על מכת עונשין ממרחק של
נגיעת־היד. שחקני מכבי ויתרו — אחרי
הבל השופט הוא הקובע.
כניגוד דהו האצ״ל. בינתיים הו סיף
נסים אלמליח, שחקן ביתר, שער נוסף
לזכות קבוצתם והמחצית הראשונה נסתיימה
ביתרון הביתרים 0:2אין זו שגיאתו
של אברמלה מדורי, שהוא ספג שני
שערים. ההגנה היתד, חלשה מאד וחלוצי
ביתר ידעו לנצל שתי פרצות ולכבוש שני
שערים. לאחר יתרונה נקטה קבוצת ביתר,
לפי שיטת הגנה הנוגדת את קו האצ״ל.
במקום לנקט בהתאם לכלל של הגנה ע״י
התקפה, ירדו הרצים להגנה ולא פיתחו
כל תנופה. הגלגל התהפך והתמונה השתנ תה.
חלוצי מכבי השתדלו לשמור על לחץ
ממושך והודות לשער אף רכשו שני שערים
עיי יונה פוקס וצבי ססודינסקי.

הם עמדו בתוקף על דרישה אחת: להמשיך
את המשחק בכל מחיר. לשופט לא
היחד, הזדמנות לתחוב את המשרוקית לפיו
ולשרוק. הוא צפצף על הקהל וירד.
אחרון וראשון. המשחק גלה, שלשתי
היריבות התל־אביביות חסר הרבה כדי
לשחק משחק משובח. לקבוצת מכבי היה
זה המשחק האחרון לפני צאתה לתורכיה,
ולביתר המשחק הראשון לאחר שינוי וחיזוק.
בביתר הופיעו שוב שני הכדורגלנים
הותיקים מתקופת הזוהר: השוער מזרחי
והמגן לוניה. מעניין שתוספת השחקנים
הזקנים היתה למורת רוחו של המאמן הכי-
תרי הותיק — ליוש הס — והוא נטש
את הקבוצה. במכבי חזר אלי פוקס לאחר
חופשה ארוכה.
הקהל צמא למשחקים בעלי מתח, ואלפי
הצופיע שהקיפו את האיצטדיון היו
מתוחים. הקהל יצא שבע רצון מהמשחק
— לא מהדרגה הגבוהה ולא מהצירופים
הנפלאים, אלא מהקומדיה שנמשכה רק
83 דקות. הויכוחים על גורל השער שנפסל,
ועל אי ציותו של גמבש, נמשכו עד
שעה מאוחרת.
היחיד, שזכר שהמאורע הספורטיבי היה
מוקדש לחללי מכבי, היה שחקן ותייק שישב
אבל בין כל המהומה .״חבל שמשחקים
על גביע עשרת חללי מכבי מסתיימים
נצורה מבישה כזאת״ ,נאנח.

ההתרגשות והמתח עלו לגובה בלתי
רגיל בפגישה הראשונה בין אגודת הציידים
בחיפה והצבא הבריטי (שנת .)1941 צעד
בועז קבל את הפרס
בראש נער בן
הראשון, לאחר שצבר את מספר הנקודות
הגדול ביותר. הנער בעל תוי הפנים התקיפים,
מתחת לבלורית הפרועה, הוכיח שהוא
עתיד להיות קלעי טוב.
בועז עמיקם שרת בגדוד פל״מח, ונפל
בי״א בניסן תש׳׳ח בקרב על נבי־יושע, אך
משפחתו המשיכה את המסורת ותרמה גביע
נודד לתחרויות הקליעה למטרה. השנה
נכנסו תחרויות הקליעה לשנתם השניה,
וקלעי קבוצת אלכס זכו בו בפעם השניה
בהבדל קטן: בשנה שעברה לבשו רובם את
מדי הצבא, ואילו בשבוע החולף הופיעו
בתלבושת אזרחית.
העמידה הכריעה. מטווח נמרוד
בראשון־לציון המר, מאנשים — צבא ואזרחים.
קלעי מועדון הציידים בחיפה אחרו
במקצת, אך היורים לא התפזרו. כל ששה
היורים של קבוצת אלכם נצבו ליד רוביהם
(רב סרן אלכם אלירז, טוביה רפואה, רוזנברג,
לובין, גולדשטיין ובן־דב) וציפו. לא
עברה שעה קלה ומכונית החיפאים הגיעה
כשברשותה הרובים• המתחרים טעו בכתובת
(קיש, פנקס, אברהם רוזנברג, ילינביץ וגולנ־סקי)
,אך היו מוכנים לקראת פגישת הגומלין
עם הדרומיים.
מתיחות רבה הסתמנה בפני המתחרים,
לאחר כל מחרוזת של צרורות. מאזן הנקודות
סטה לכאן ולכאן, ועד היריד, ממצב

אתלטיקה וויה

בראש צעד נער

הליגות הנפרדות בכדורגל משתקות
ומורידות את המתח, מוכיחים הספורטאים
באתלטיקה את ההפך. התחרות לשיפור
שיאים הנערכת בנפרד מביאה שלל.
אנשי הפועל מתאמצים להעלות את רמתם,
מאחר שנסיעת הגומלין ליוגוסלביה קרובה
ביותר.
באיצטדיון המכבייה בתל־אביב נפגשו
על המסלול והשדה האתלטים של מכבי
ובשריריהם החלטה: לשפר ולשפר במירוץ
השיאים. האתלט הרב־גוני ממכבי הצפון,
צבי ינובר, הוכיח שעוד לא נס ליחו והוא
עתיד להפתיע. כאשר התרומם צבי,
בעזרת המוס, לגובה של 3.49 מטר, עצרי

עמידה היה היתרון לטובת בני־חיפה. אולם
קרתה תקלה לחיפה, והדרום הצליח לצבור
מספר גדול יותר של נקודות ( )1269 לעומת
1261 נקודה, שאספו חברי מועדון הציידים
בחיפה.
גביע ומדלייית. בתום ההתחרויות
קויימה אזכרה והאם השכולה — גב׳ צפורה
עמיקם — חילקה את הפרסים. בגביע הנודד
זכתה קבוצת אלכם, אולם רב סרן אלכס
אלירז רכש מדלית זהב, בזזשיגו את המספר
הגבוה ביותר של נקודות 246 :מתוך .300
כשתי המדליות של כסף זכו שני ציידים:
אברהם רוזנברג ( 236 נקודה) וצבי פנקס
( 235 נקודה) באותו מעמד נמסרה חוברת
על בועז לכל משתתף — ״אשר לא עזב.-

לכד שיא, חיוך

בועז עמיקם, קלעי

אב*ב ב״ הבי מ ה״
מי שאינו מוכן להסרד מערב אביבי
מבושם, להכנם לאולם תיאטרון מחניק,
לחוות בהצגה משעממת — יובל לה,פרד
הפעם ממנהגו, לבוא בלב קל להצגה
(חתונת פיגרו, סאת בונזרשח, תרגס נונשח
לוין, הציג יוליוס ג מר, תפאר ד״ר פאול
לוי, הבימה, ו ,) 1.4.5שנשארה צעירה ואביבית
גם אחרי עבור כ־ 200 שנה.
זוהי אחת ההצגות הבודדות בה מזדהים צופה הקהל והשחקנים ברשמיהם: בל
נהנה, כל שחקן מרגיש, כי עשה משהו
מלבד הילוך על הכמה, כדי לתרום בצורה
ישירה להצלחת המחזה.
המחזה מצליח, אבל הרוזן אלמאוויווה

(ישראל בקר) אינו מצליח להשיג
מבוקשו אצל סוזאנה (עדה טל):־ זבות
הלילה הראשון אחרי הנשאר, לפיגרו הערמומי.
אך פיגרו אינו יודע, שהצליח להכשיל
את מזימות הרוזן רק בגלל נאמנותה של גבורי אשתו. שניהם מפעילים את כל
המחזה, כאילו היו אלו בובות עץ, כדי
לבצע את תכניותיהם. עוד בתחילת המחזר,
מתארת סצינה סמלית את טפוסי המחזה
כבובות עץ, ואת פיגרו וסוזאנה המפעילים
אותם. אבל אם אין רואים את הבמאי גלנר,
המפעיל גם את פיגרו וסוזנה עצמם, הרי
מורגשת הגישה האלגנטית המאופקת שלו,
המלווה חוש וטעם סוב.
בזריזות וחן
את הקהל מוליכים
פיגרו וסוזנה, בדרך העלילה של אהבת
סוזנד, לפיגרו, אהבת הפג׳ לבל הגברות
הנקרות בדרכו (סוזנה, פאנשיסה, הרוזנת),
אהבת הרוזן למשהו חדש (ולא במסגרת
הנישואים) — קצת בגידה, קצת. תעלולים,
קפיצות אוהבים מבעד לחלונות, נשיקות לאצילים חטופות, ליטופים גנובים, לעג
שחוש המוסר שלהם מוליכם בדרך הנוחיות,
ולא האמת.
אחרי שרשרת תככים, הפתעות, צחוק,
מביאים בקר, ד,מזן הקנאי הנוקשה האיגו־איסט,
רביד, הרוזנת האצילית טובת הלב,
פיגרו״קלצ׳קין, המקפץ וקורץ יותר מדי,
סוזנה־טל, שהיא כולד, נחמדה, מרסלינה־רובינס,
הזקנה העקשנית שלא אבדה את
סוד האהבה, פאנשיטה־פסקין, שקשה להחליט
אם היא חננית או נחמדה, כרובינו־קנוט,
הפג׳ המתוקה, את המחזה לסוף עליז
הטובע בתשואות וצחוק ספוג תבונה.

צרפת
א בי ר הנוו דו ת
כשחזר ז׳אן פייר (אטלנסידח) אומונט
לפאריז, אחר קריירה עלובה באמריקה, ועמו
אשתו, מריה >ר,ננב מבגדח) מונסז, תוצרת
סכניקולור הוליבודית, עלה מזלו של הזוג
המפורסם. הצרפתים סימפטו את ז׳אן־פייר,
בנו של דרמסורג יהודי־צרפתי אהוד! היא
(החיים
הוחתם מיד על שורת סרטיום
מתחילים מחר) ,התיאטרון חטף אותו (גכר
עליז, הטיול) ,ולמרות שאינו מסתיר, מדעת
הקהל את נסיתו למין החזק, הפך אבירן
של הנערות הצרפתיות.
בעל־מיליונים
למריה — בתו של
מפורטו־ריקו — יש פרוות פראיות, קול
גם וים תכשיטים. אך עם כל זה הפסידה
חמשים מיליון פרנקים, ואת שמה כשחקנית
ב״פורסריט של רוצח״ ,סרטה הצרפתי היחיד
(דיבורה היד, כה גרוע עד שהיד, צורר
להחליפו בקול אחר) .מרוב אכזבה החליטה
להתמסר למשק הבית ולטיפול בילדתה.
אמר ז׳אן פייר אומונט :״התחלתי לחשוש
לשלום ביתי״ ,ומיד ישב לכתוב עבורי,
מחזה בצרפתית. את השראתו שאב מיצירות
אביו ומנסיונו המר בבירת הסרטים האמריקאית.
בשבוע
שעבר ערך את הצגת הבכורה
של הסטירה העגומה ביותר על הוליבוד
שראתה פאריז. איה אושר מספר על כוכבה
צעקנית, טרופת־גדלות, ר,מתאהבת בסופר-
סרטים מתחיל. בעזרת סוכן ומפיק מטומטמים
וקהל מעריצים מטומטם, היא מצליחה
להפוך את תסריטו — דרמה אנטי־מלחמתית
ללא נשים, בציר הצפוני — לקומדיה מוסיקלית
על אי הוואי. לבסוף מתגלה, שגס
הצעיר המסכן הוא מטומטם, כיוון שהוא
נושאה לאשה. משלמי הכרטיסים, למרות
שלא הבינו מלה מהלקסיקון הצרפתי של
הגברת מונסז, חשו את עצמם באותה
קסגוריה...
נזכר כי באותו מעמד ותיאטרון לפני
כששה חדשים, הציג אורסון ת־פ באנגלית,
סטירה שנונה על הוליבוד, שלמרות כשלמה
הוכיחה, לפחות כי בעיר קיימים
עדיין גם כני אדם עם מוח.

,העולם ד!זה״ ,מס 701 .

הרצח ראש ססש 7ת איראן׳ היתד. טד,ראן 7נקודת
תורפר, עולמית * .אך ההתענינות לא נתעוררה מפני שרזמארא היד,
איש גדול. שליטים רבים שנרצחו לפניו זבו רק בדאגה
זהתענינות מצומצמות, מבלי ששמותיהם יגיעו אל מעבר
לתחומי המרחב. אלא שהפעם פגעו שלושה הכדורים, שגורו
במסגד בטהראן, לא רק בחיי רזמארא! הם העמידו בסכנה
שליט אחר, שליט חזק יותר וחשוב יותר: הנפט.
מליונר אוסטרלי. החיפושים אחרי הנפט במרחב
התחילו לפני כ־ 50 שנה. אזרח אוסטרלי קיבל זכיון על כל
שטח איראן( ,מלבד האזור הצפוני על חוף הים הכספי) תמורת
10.000 לירות. בשנת 1908 נמצא נסט בכמויות גדולות.
הממשלה הבריטית קנתה /0״ 52 ממניות החברה תמורת 2
מיליון לירות, בעיקר לצרכי הצי המלחמתי.
גם במצרים נתגלה באותו זמן נפט, אך הכמויות היו
קטנות, הן מספקות עתה, בעיקר, את צרכי המדינה עצמה.
בעבר־הירדן, סוריד׳ וארץ־ישראל נמסר זכיון, לחיפושי נפט
בלבד, לחברת הנפט העירקית. אולם עד עתה לא נמצא נפט
בכמויות, המצדיקות את ההשקעות הגדולות הכרוכות בניצול
שדות נפט.
לעומת זאת, נמצאו מעינות אדירים של נפט בעירק ובממלכת
ערב. חברת הנפט הראשונה בעירק נוסדה כאשר הארץ
עוד היתד, תחת שלטון תורכי, שמסר זכיונות לאנגלים, לגרמחילקו
נים,
לאמריקאים. אחרי מלחמת העולם הראשונה
האנגלים, הצרפתים, ההולנדים את הנפט ביניהם, ולפי הסכם
בינלאומי הקימו חברה משותפת שתנצל את הזכיון. אז
התערבו האמריקאים, שרצו גם הם חלק באוצר הגנוז. אחרי
מו״מים דיפלומטיים, שארכו חמש שנים, הוסכם לשתף גם
אינטרסים אמריקאים בחלק שווה בחברת הנפט העיראקית.
מכל השינויים והסידורים הללו, נשארו שני שרידים,
מזכרת לימי הראשית של החברה: החברה חייבת לשלם
לתורכיה, החל מ־ 1926 ובמשך 25 שנה, סכום השווה */״10
מהתשלומים המשתלמים לממשלת עירק: בעל־הון ארמני, איש
בשם גולבנקיאן (האיש העשיר ביותר בעולם) ,שהיה אחד
המתווכים העקריים בימי התורכים, קיבל 5ממניות החברה,
המכניסות רווחים דמיוניים לקופתו הפרטית.
נפט כמקום פנינים. הנפט העיראקי התחיל לזרום
בכמויות גדולות רק בשנת ,1934 עם גמר הנחת הצינורות
לחיפה ולטריפולי שבלבנון. החברות האמריקאיות, שקיבלו
לידיהן את הזכיונות על חצי־האי הערבי, התחילו את פעולותיהן
* רובם של 750.000 תושבי טהראן, שתפשה מקום בעתונות
העולמית, שותים מים הזורמים בתעלות פתוחות לצדי הכבישים,
מהלכים ־חפים בבלו״ סחבות.

בשנות , 1920—30 כאשר היה חשש, כי אוצרות הנפט שבארצות
הברית ייבשו. הופעלו כל האמצעים הדיפלומטיים וד,כספיים
של חברות הנפט ומיניסטריון החוץ האמריקאיים, בדי
לגלות ולרכוש מקורות חדשים.
אחרי לחץ חזק על משרד המושבות האנגלי, שאסר על
השליטים הנמצאים בחסותו לנהל משא ומתן עם חברות זרות,
קיבלו האמריקאים, בשנת , 1930 זכיון לגלות נפט באי בחריין
שהיה מפורסם עד אז כמרכז שליית הפניני* כאשר, נתגלה
שם כעבור שנתיים נפט, נשאו האמריקאים את עיניהם לממלכת
איבן אל־סעוד, שאת חופיה אפשר היה לראות במרחק 35ק׳־מ
מבחריין.
היאנקים כאים. איבן אל־סעוד (שלא היה קשור בשום
חוזה עם האנגלים בדבר מסירת זכיונות נפט) הצליח זה עתה
ללכד את השבטים הבדואי* שתחת שלטונו, ליחידה פוליסית
אחת. הוא בחר בשנת 1933 בחברה אמריקאית, מחשש
שהאנגלים השולטים בכל הארצות השכנות, ישתלטו גם על
ארצו.
אולם החברה האמריקאית לא עשתה כל מאמצים, לגלות
נפט; בינתיים נתגלו מעינות חדשים בארצות־הברית, לא היתד,
סכנת מחסור. רק בתחילת מלחמת העולם השניה החלו בניצול
מוגבר של אוצרות ערב.
כאשר פחת זרם עולי הרגל המוסלמים מכל קצוות תבל
למדינה הקדושה, עיר מולדת מוחמר הנביא, בערב הסעודי*
בגלל המלחמה העולמית, נמצא איבן אל־סעוד במצב כלכלי
קשה. האמריקאים העניקו לו סכומים גדולים (בזהב וכסף)
שקבלה סיוע
במרחב,
וערב הסעודית היתה המדינה היחידה
לפי הסכם החבר והשאל. כתמורה פתחה סעודיה, הארץ הסגורה
לזרים, את שעריה לייסוד בסים אמריקאי פתוח.
אנשים וציוד אמריקאיים החלו זורמים לארץ המדברית
(גודלה בחלק חמישי משטח ארצות הברית) ,כדי לפתח מקור
הספקת נפט לצי המזרח הרחוק. אולם רק עם תום המלחמה
נגמרה הקמת בית זיקוק קטן וצינור משדות הנפט( .בתחילת
הקמת המפעל טובעו שתי אניות, שהובילו מכונות וציוד,
בדרכן מארצות הברית).
לשימוש חיצוני בלגו* .הארצות עצמן, שבהן נמצא
הנפט, אינן צורכות אלא כמויות פעוטות, כי משקן, לרוב,
פרימיטיבי ביותר. הנוזל הסמיך מובל, ברובו המכריע, לשווקים,
הנמצאים הרחק ממקום מוצאו, באניות הובלה מיוחדות. בזמן
האחרון עובר חלק, הגדל והולך, של הנפט המיועד לאירופה,
דרך צנורות פלדה, על פני אלפי קילומטרים,
לחופי הים התיכון. הסיבה לכך איננה ההסגר
החמור שהשלטונות המצריים הטילו על תעלת סואץ,

( 6 3 ( 7ס /רמס ,
כפי שמתארת העתונות ונשמע בשיחות
דיפלומטיות. העובדה היא, שעל כל חבית
נפט, העוברת את התעלה, נגבה מס של
18 סנט אמריקאי. מלבד זאת, מקצרים
בצינור הנפט את מרחק ההובלה מ־5400
ק״מ, דרך תעלת סואץ לאירופה המערבית,
לשלושת אלפים ק״מ בלבד.

ד,צנזר האחרון, הגדול ביותר שהונח
במרחב, הוא הצנור האמריקאי, המוביל את
הנפט מסעודיה לצור שבלבנון. הנחתו החלה
זמן קצר לפני החלטת החלוקה של או״ם,
והתוכנית המקורית, שלפיה היה הצנור
חייב להסתיים על חופה הדרומי של ארץ־
ישראל, ליד מגדל גד, בוטלה, בגלל התנג־
8 3ייד״ות הערבים•

קבוצה קטנה של חברות־מונופולין עצומות רכשה לעצמה את הזכיונות. ען ם כל טיפה של נפט,
העוברת את בתי הזיקוק של אבאדאן וצידון, זורמים דולארים נוצצים לכיסיהם של בעלי
המניות הרחוקים בניו־יורק, בלונדון ובמונטה־קרלו. הנפט השחור של המרחב, בתוספת זעה
ערבית, הופך יין שמפניה מבריק בבת׳ השעשועים והמשחק ההוללים של חמש היבשות.

11א 9ש 1
ת 3 3י ד1

ח 1י במת אלף לילה ולילה. מלבד
היותו מקור הכנסה לא־אכזב לאילי ההון
האמריקאים והאירופאים, הצנור הוא גם ארצות בסיס קיומו של המשטר בכל הדדית המרחב, הדבר מחייב התחשבות
בתביעות הצדדים. בניגוד לנוהג באמריקה,
שייכים האוצרות התת־קרקעיים לממשלה,
לא לבעל הקרקע. לכן, מעונינים האינטרסים
הכלכליים הזרים לקיים את המשטר
הנוכחי, הנתון בידי פוליטיקאים פיאודלים
זבעלי־הון, שנוח מאוד לבוא אתם לידי
הסכם.
את התשלומים מחברות הנפט צריך
האיראני,
לקבל, באופן פורמלי, השאח
שאחוז לא קטן מן הכספים הללו זורמים
לקופתו הפרטית (סך 35.000.000 דולר).
וזה נעשה למרות שהכסף מהווה מקור עולה עיקרי להכנסה לאומית. בעיראק
הסכום ל־ 8מיליון דולר, אחרי שהופסק
זרם הנפט לחיפה. איבן, אל־סעוד מקבל
לקופתו הפרטית סכום של קרוב ל־90
מיליון דולר בכל שנה.

שייך עבד אללה, שעד לפני כמה שנים
_ היה בדואי החי על חוף המפרץ הפרסי
הצלח* 1קצבת האנגלים הזעומה, הפך עתר. שלים
ן ^ רכי אציל, נוסח האלף לילד, ולילה. הוא
׳־־ הקים ארמון מפואר גדוש דברי ערך, שקנם שבבנות בשווקי קהיר, אסף את היפות
שבטו בהרמון, קנה מכונית רולס־רויס
מבריקה, פתח חשבון בבנקים בניו־יורק
ולונדון. בכל חודש מתווסף חצי מיליון
דולר לחשבונו — חלקו בהכנסות שדות
הנפט בקווייט המדברית.
עיר במדבר. אולם לצרכי ניצול
יעיל יותר של שדות הנפט, הכניסו החברות
הזרות שינויים גדולים במשק המקומי.
האנגלים, למשל, הקימו באבדאן (איראן)
את מפעל הזיקוק הגדול ביותר בעולם,
הפכו את המקום מכפר קטן בן כמה מאות
משפחות לעיר־נמל בת 130.000 תושבים,
שרובם מועסקים על ידי חברת הנפט.

בתי החרושת ההרוסים של אירופה קמו לתחיה בעזרת זרם הדולארים של מרשל 75( 0 .
מסכום העזרה האמריקאית ניתן במטבע הקשה של הבנין: הנפט, הבא מאיראן, מעיראק מערב.
מליוני הגלגלים בצרפת, באיטליה^ בבלגיה ובהולנד סובבים יומס ולילה, כדי להקיגז את
אירופה המערבית על רגליה — בעזרת הנפט של המרחב. באניות, ברכבות ובצינורות זורם הנפט.

בסעודיה הקימו האמריקאים עיר חדשה
בדמאם, מקום שהיה מדבר שומם לפני
שנים אחדות, שהפכה להיות העיר הראשונה
בגודלה במדינה. הם הקימו בתי־ספר, בתי־חולים,
שרות תחבורה, דואר ואספקה. כד׳־
לחבר את שדה הנפט עם בתי הזיקוק ברס —
תנורה, על חוף המפרץ הפרסי, בנו מסילת
ברזל על חשבונם, שהתחייבו להמשיכה
עד ריאד, בירת סעודיה, חיש למען הממשלה.
לפני הנחת מסילה זו, היה רק כביש
אחד בכל הארץ, שקישר את ג׳דה על חיף
ים סוף, עם מדינה, עיר הקודש.
לפני מלחמה
י 1עסקים וחלוציות.
,^,.עולם השניה סיפקה אמריקה את מרבית
־הנפט, שהיה דרוש לאירופה ולחלק מאפריקה.
את צרכי אוסטרליה ואסיה סיפקו
שדות הנפט בסומטרה, ובמושבות ההולנדיות
שבמזרח הרחוק. בזמן המלחמה כמעט ההולנדיים נהרסו כליל מקורות הנפט תוכנית ומרכז אירופה. כאשר הופעלה
מרשל להקמת התעשיה האירופית מחדש,
הורגש מחסור חמור בנפט, כי המקורות
שבאמריקה הספיקו רק לצרכיה הגדלים של
אמריקה עצמה. על שדות הנפט של המרחב
הוטל לספק את הדלק לאסיה, אוסטרליה,
אפריקה ומערב אירופה.
הנפט הזה, כולל הוצאות הובלה, עולה
פחות מן הנפט האמריקאי, בהגיעו לאירופה.

בתום מלחמת העולם השניה
אר׳ן־ישראל, סוריה, הלבנון,
הגנרלים האמריקאים החליט
דולארים אמריקאים ומטוסים

החליטה ממשלת בריטניה לצאת מן המרחב. חייליה יצאו את
נסוגו בהדרגה ממצרים. לפתע נשתנתה התמונה: בהשפעת
המערב: הנפט של המרחב חיוני, אי־אפשר לוותר עליו.
חדישים, חדרי שוב אל העמדות האיסטרטגיות שהופקרו בעבר.

אולם אין הוא נמכר במחיר פחות ממחיר
הנפט האמריקאי. אפילו הצי האמריקאי.
משלם עבור הנפט, שהוא מקבל בסעודיה,
את אותו המחיר שהוא משלם עבור נפט,
שהוא מקבל בארצות הברית.
כאשר פרצה, לפני כשלוש שנים, שע־כי
מריה
גדולה באמריקה, שבה נודע,
חברות הנפט האמריקאיות בסעודיה מכרו
לצי נפט במחיר דולר לחבית, בזמן שהנפט
אינו עולה לחברות יותר משלושים סנט
החבית, טענו החברות כי הריווח הנוסף
מגיע להם בשל הסיכון, שלקחו על עצמן בארצות בהקמת מפעלים חלוציים אלה
שוממות.

הנפט מטביע את חותמו על כל שדות החיים במרחב. בגללו אין המעצמות הזרות יכולות
לוותר על שלטונם הגלוי והעקיף בכל ארצותיו. סוכנים זרים מפקחים על כל תנועה, יוצרים
יצירות והורסים מפעלים. צבאות המרחב כפופים לקצינים זרים, לתיכנון צבאי זר, כלגיון
החברות המלחמה העיקשת, שניהלו
בענין זה, היתר, על זכותן להרוויח סכומים,
שאין להם קשר בחישוב ההוצאות, והנק־בעים
לפי המחירים הגבוהים יותר שבארצות
הברית. אפשר להבין את שיעור רווחים
אלה, לפי חלוקת הרזרבה של הנפט בעולם. הנפט בארצות הברית יש 31,670 מכל
הנמצא בעולם; באמריקה הדרומית 0 ,ל; 15,9 ואילו ברוסיה ומרכז אירופה,1,570 ,
במרחב יש * .42,370 יתכן מאד כי אומדנה
זו של אוצרות המרחב תעלה בהרבה, מאחר
שרק אזורים קטנים בלבד נבדקו.

דיכ • ס הו טו

גם הרוסים רוצים. ברוסיה מכביד
המחסור החמור בנפט על פיתוח התעשייה לשטחה שלה במידה מספקת, בהשואה
ומנסה,
זלאוכלוסיתה. לכן היא ניסתה
להבטיח לעצמה מקורות חדשים.
בשנת 1946 חתמו הרוסים, שצבאם עדייו
הנה באיראן, על חוזה עם גוואם סולסנה
(ראש הממשלה של אז ),על הקמת חברת
נפט משותפת רוסית־איראנית, אשר 5170
ממניותיה יהיו בידי הרוסים.במשך 25 השנה
הראשונות. הסכם זה בוסל בידי המג׳ליס
כעבור שנה וחצי ברוב מכריע ( 102 קול
־ת! נגד .)2
הרוסים שקיוו למצוא נפט בסביבת הים
הכספי, בצפון מזרח איראן* ,נאלצו לוותר
על תוכניתם זו והחלו בחיפושים נרחבים והצליחי אחרי נפט בתוך גבולותיהם,
לגלות כמויות די גדולות בזמן האחרון.
בכל זאת ממשיך הנפט של המרחב להיות
מטרה שמנה במלחמת עולם חדשה.
במקרה של מלחמה. האמריקאים בסיסים מתכוננים, הם מקימים טבעת
אויריים גדולים מסביב לשדות הנפט .״אם
תפרוץ מלחמה באזור זד״״ הם אומרים,
״תהיה זאת רק מלחמת הרס״ .שום צד
לא יצליח להשיג דבר. משני עברי מסך את הברזל ימריאו אוירונים, שיחריבו
מפעלי הנפט של היריב. באקו — מרכז
תעשיית הנפט הסובייטית — נמצאת במרחק
650 מיל מן המפרץ הפרסי — אם
יפציצו הרוסים את שדות הנפט, הנמצאים
בידי המערב, יחזירו המפציצם האמריקאים
גמול. אם יתקדמו הרוסים, ויצליחו לתפוס
את המפעלים במצב פעולה, יכוונו האמריקאים
והאנגלים את פצצותיהם אל רכושם הם,
לבל יפול לי ד הרוסים.
דבר זה הפך אפשרות ממשית מאד,
לאחר שהאנגלים שלחו למפרץ הפרסי שלוש
אניות מלחמה, אשר שתים מהן עוגנות
באבדאן, להגן על המפעלים הבריטיים שם.

לשעבוד הישיר נוסף השעבוד החברתי. כדי לשמור על המצב הקיים, לדכא תנועות
שחרור, שתאיימנה על זכויות המעצמות, תומכות החברות הזרות במשטר הפיאודלי הרקוב,
הנותן בידי שליטים מעטים, שאנס כפופים לדעת העמים, את הזכות לעשות ברכוש העמים,

מעט מן הזהב הזר זרם גם לאפיקים יצרניים; אי פה ואי שם הוקמו במרחב מפעלים
חיוביים בעזרת התשלומים של החברות. אחדים מן המפעלים שמשו לצרכי החברות עצמן,
כבתי הזיקוק בחיפה ובתי הזיקוק באבאדאן, הגדולים בעולם (בתמונה) .בערב הסעודית,
אחת הארצות המפגרות ביותר בעולם, הסכימו האמריקאים להקים רשת שלמה של רכבות.

״כל זה אינו לפי טעמנו,״ הכריז לפני
זמן קצר אחד מראשי תעשיית הנפט באמריקה
.״אנחנו אנשי שלום, כי רק בזמן
שלום אפשר לעבוד ולהרוויח. תנו לגו רק
חמש שנים, והנפט של המזרח התיכון יהיה
שליט כל-יכול על שווקי העולם כולו —
חוץ מאמריקה.״
ועל הנפט, כמובן, ישלטו החברות האמריקאיות.

מתוך זה ־ 427 שייכים לאמריקאים; ־537
לאנגליה, צרפת והולנד; 570 לאיש פרטי,
גולבנקיאן, אזרח בריטי.
* באזור זה נמצאת באקו, ברת אזרביג׳אן,
שנמסרה ע״י פרס לרוסים בשנת . 1813
מאז הפכה העיר והאזור שמסביבה, לאחד
העשירים בשדות הנפט בעולם, המספק את
רוב הנפט של ברית המועצות.

הקללה הגדולה ביותר הכרוכה בעושרו של הנפט היא חשיבותו החיונית גם לצד השני
על ראש עסי המרחב מרחפת כחרב פיפיות הסכנה המתמדת, כי החיילים הרוסיים, העומדיו
על גבולות תורכיה ואיראן באפס מעשה, ינועו דרומה, לעבר שדות הנפט המגרים, המהווי
בעולם כולו, גם הדוב הרוסי צמא לנפג
ל־ס 507 של רזרבות הנפט
קרוב

חנש ־ 0
סו כרו 1קן אדמדם
*14 114.

ונאתך לדרך!
זדנך משלם שום
תשלום נוסף
הנך מקבל את כל הידיעות הדרושות הזמנת מקומות במסוסי
ם א 0ובבית מלון
על ידו
י* 45ע רי ם
3־ *1א ד צנ ח
בי 5י ב שו ת

ובני בדד ״ בי שראל

דיזנגודושות׳

תל־אביב,
חיפה,
ירושלים.

סל• 4563
טל 3207 .
טל 3341 .

מאת סומו כרגר תבקע
איד במצלמח לחשתמש
בקנותך גמלמד* חלקים, פילמים, פלטות,
נייר וכר, עומד לרשותך נסיוני של 15
שנים. בתור בית מסחר ראשון במקצוע.
פיתוה, העתקות, הגדלות, מגירה, קניה,
החלפה. פיתוח מיוחד של פילמים קטנים.

( 011X111 3א? 1

פו סו -ב דו ר
חיגהי־ז ההרו ^ 31

גנו! יי. ג11 מידא-טר4!37.
הרחקתשע רו ת ד חדו טין
בדיאטרמיה באחריורת בלי *להורת
ובאופן טופי (שיטה חשמלית)

1400 שערות לשעה מהרגלים

״יודניהי

תל״אביב, יוחנן הסנדלר מס׳ .18
חי ס ר״ רחוב מיכאל 31
השתמשי בחדשי החורף להדחקת השערות

כתי הקילנוע בתל־־אכיכ
אוריון:
.שירת חייו״ שבוע שני

אסתר:
מגדלור:
.סינדרלה״ שבוע רביעי

חי או ד ה או פי ל מי 3ת 3ד
ק רי אהמ תי ך קו• היד
ע צו תלדר כי ח ״ ר
״סנדרה׳י
תל־אביב, רח׳ מגידוי 6
ע׳׳י גורדון -שלמה־המלך

כשמלכת היופי של ישראל, מרים
ירון, חזרה מאנגליה, מצאה את בעלה,
סטודנט רפואה העומד לפני סיום לימודיו,
כשהוא מגולח למשעי. מיד צוותה עליו,
בניגוד להוראתה של פ או ל, הכך ־ גו ריון,
לגדל את זקנו האדמדם. השבוע יצאה עם
בעלה, אריהירוסלכפקי, כשזקן נאה
מעטר את פניו, לטייל ברחוב בך יהודה,
תל אביב. עוברים ושבים סקרניים גילו
הרמוניה של צבעים: גם חליפתה ועגיליה
של מרים היו אדמדמים.

י כשקבוצות חוגגים, מזויינים ^בדליים
ובקדרות של אבקה אדומה, ממלאות את
הרחובות, רדף פרי ג׳אווא־הארלאל
נחרו, ראש מפשלת הודו, אחר אחת הק בוצות
והריק עליה דלי מים, אחר שאנשי
הקבוצה שפכו, קודם לכן, דלי מים אדומים
על ראשו של נהרו. השעה: חגיגות האביב
ההודיות — .חולי״.

י אזרחית אמריקאית, במדינת טקסס,

דל סגורוס, השתוקקה להתכתב
ישראלים. כשלא מצאה כתובת מתאימה
פנתר, לשר האוצר הישראלי, אליעזר
ששמו הוזכר בעתון המקומי,
קפלן,
ביקשה מאתו לקשרה עם ישראלים.

כאשר מת הרכצכירכינסון בבית
החולים אסותא, צלצלה הצירות הרומנית,
הביעה את צערה. למחרת הופיעו מודעות
האבל בעתוניות. בין החתומים בלס שמד.
של אחת מבנות הרב — אנהפאוקר ,
שרת החוץ הרומנית.

יי כאשר מו״ל שויצרי פרסם את אחת
התמונות של הצייר החובב וינסטון צ׳ר•
צ׳ י ל, שלח לו צ׳ק על שתי לירות. ,השכר
המשתלם, כרגיל, לאמנים שוויצריים• .עורך
הדין של צ׳רצ׳יל דחה את הציק . :ל א מספיק.״
לבסוף הציע המו״ל לשלם מאתיים
לירות, בתנאי שהכסף יוקדש למרגוע ילדים
בריטיים חסרי־כל בשויצריה! צ׳רצ׳יל הסכים
וחזר לתפקידו, כראש השמרנים: דרש בחירות
בהקדם.

עתונאי אמריקאי ידוע שם החליט
לערוך את רשימת עשר הנשים הלבושות
רי ט ח
באופן הגרוע ביותר. התוצאה:
הייוורטואוויטה פי ח ־ן (.יותר מדי
הנסיכהאליזכט (.חוסר
בגדים״),
צורה, בגדים של מטרונית המזקינות את
הנסיכה״) מרגרטטרומאן (.שבגדיה
נראים כאילו נקנו בחנות כל־בו קרתנית״),
פ או לאט גו דארד
שחקנית הקולנוע
(.צבעים פראיים ויותר מדי אביזרים״).

* אחר שתמונתו של מופתי יחשלים,
חאד אמין אלחוסייגי, היתד -תלוייה
חמש עשרה שנה על קיר חדרו של אחד
החולים הערביים בבית המצורעים בירושלים,
שינה החולה את דעתו: השבוע הסיר
את התמונה.
גם זאב שוץ ז, מזכיר הממשלה ונציג
המנגנון, נתגלה כחובב תמונות: תחת טבלת
הזכוכית של מכתבתו הניח שתי תמונות —
אחת של בי. ג׳י ,.כשהוא ישוב ליד שולחן טיסוס עבודתו, ואחת של קשת נצחון
ברומא, בה נראים בני יהודה שבויים, הנושאים
מנורה בעלת שבעת קנים — סמל
מדינת ישראל.
ו לייבלד! וייפפיש, איש נטורי קרתא
שיצא על דעת עצמו לירדן והוחזר לאחר
מכן, הובא לפני השופטים, נאשם באי התייצבות
לצה״ל, ביציאה מן הארץ ללא וי
רשיון ׳ובסחר עם האויב. כשנכנס משפטו כשהופיע לשבוע השני, החל משתעמם.
סגן אלוף שאול רמתי, כעד התביעה,
החליט שהגיעה השעה להביע את דעתו:
.אני רוצה לישון״ ,פיהק והחל מנמנם.
השופט הסכים דחה את הפשך המשפט
לסוף השבוע.

י כשנתבקשה סגנית שר הבסחון האס־רקאי,
אנהמ. רוזנברג, לחוות דעתה
על היבחרו־ ,כאחת מ־ 10 הנשים באר״הב,
הלבושות בטעם הסוב ביותר, אמרה. :היתד,
זו באמת הפתעה. אני נוהגת ללבוש את
חליפותי מאשתקד, שהן אולי יותר מבריקות,
אבל רק משימוש.״

אויר ומיס אדומי בן אומברטו לבית סאכוי,
ה־ ,47 מי שהיה מלך איטליה משך חודש
ימים והגולה בפורטוגל זר, חמש שנים,
קיבל עתונאי אמריקאי סקרן לראיון :״כן״, שיוכל אישר. ,בין כל ידידי אין אחד
להתחרות עמי בהליכה ...יש ימים שאני עובר

יי בישיבות האחרונות של וועידת 0גנ־שרי
החוץ בפאריס היה
נציג ברית המועצות, מעוצבן
מיקי/
ביותר. הסבה: בת מהגרים רוסיים, יפת
מראה, הציגה עצמה, בחוגי החברה הפריס אית׳
כאשתו: אשפה, על חשבון זה, מתנות
רבות מצד מעריצים שהתאוו להתידד עם
״אשתו״ של גרומיקו.

שלא כבעלה, אליעזר פרמינגר,
מפ״ם; אין אשתו, מרים, מחוסנת

ששד,
מפני החוק. אחר ששידרה, לפני
שבועות, ברם קול, שהורכב על מכונית,
קריאות לאסיפות מחאה נגד הגנרל רוברט־סון,
הובאה, יחד עם שלוש חברות, השבוע,
לדין.

שגריר בריטניה בפאריס, אלסרד
דאן? קופי, יצא עם רעייתו לנופש קצר לפני במונטה קרלו. כשחזרו משחיית
הצד-ריים בגלי הריבייוד״ נעלמה מכוניתם.
למחרת נמצאה כתוך המים. השערתו של
השגריר: נקמתם של הקרמוניססים הצרפתיים.
כאשר
הממשלה מצאד״ כי תוך שבועות
מספר ייעדרו ששה מתוך שלושה עשר
חברי הממשלה (בי. ג׳י ,.קפלן, שפירא,
גרי, מאירסון, יוסף) מהרו לחלק את התפקידים
בין שבעה השרים הנשארים בארץ,
מינו את הח״כ הספ״איי, שנכשל בנסיונו
לכבוש את עיריית ירושלים, ראדכן שרי,
לסגן שר התחבורה.

י עתונאי זריז גילה חדשה רבה. אלוף
אפרים כן־ארצי, ליטננס קולונל בצבא
הבריטי, שהיה נספח צבאי ישראלי בוושינגטון
ושהפך, לאחרונה, ראש אגף האפסנאית
במטה הכללי של צה״ל, אינו משתמש במכוניתו
בשעות הבוקר.

— אחר שמיידור דנרל וויליאם
דיילי נותח בכליותיו ויצא לארצות הברית
להבראה החלים סגנו, קולונל כגט דד!
רידד, ללכת בדרכיו. השבוע נכנס לבית
ר,הולים וילהלמה אוגוסטה, שבשטח המסורז
על ד-ר הצופים, כנראה נדי לא להבוו ת במים

אחר שנרימן פדק החלימה מניתוח
המעי העוזר, קבע פארוק, מלך מצרים,
את יום נישואיהם לששי במאי, בו תמל־אוה
ארבע עשרה שנה לעלותו לכם המלוכה.
בינתיים הקדים ושכר מעון קיץ בסן סבס-
מיין שבצפון מפרד: חווילה על שפת האוקו*
ניס האטלנטי.

גי אודוג ואימון גופני

מסחרתורת התחבורה הפריסאית סבל
השבוע אזרה פריסאי, שהופל על ידי המכונית
השחורה של אנדריי גרומיקו,
סגן שר החוץ הרוסי. אלפסי פאכלוב,
ציר רוסיה בצרפת, הציע להנהיג גם בפרים
את השיטה הרוסית, לתת למכוניות הרו סיות
משמר, מיוחד בעברן ברחובות העיר
במהירות של 120ק״מ — כנהוג במוסקבה.

טירון פואר, היושב, זמנית, באנגליה,
מקום שהוא משתתף בהסרסת סרט,
היה מיואש. כשחזר ממסבת חצות, מצא
את דירתו הלונדונית פרוצה. נעדרו: פרוות,
תכשיטים בשווי עשרת אלפים לירות.

0כשנשיא הרפובליקה הצרפתית, ויד
פנט אוריול, יצא עם רעייתו מישל
לביקור בוושינגטון הקפיד, במיוחד, על
מטען בגדיו. אחר שהקדים ושלח ארגזי יין
מובחר, בלי כסף וחרסינה לשגרירות הצרפתית
בוושינגטון, לסעודות הערב החגיגיות,
מילא שתי מזוודות גדולות וחמש קסנות
בגדים. ביניהם: שתי חליפות רשמיות, שלושים
שמלות (למישל אוריול) ,שלוש חליפות
יום יום ומספר חולצות צרפתיות הנרכסוח
בגבן.

י חמש שנים לאחר שיסד את להקתו
הקובנית גטרופיקנה) ,שלח טאלי כיטי,
הרקדן הראשי והכוריאוגרף של להקת המחול
הטרופי, העומדת להגיע בשבוע הבא
לארץ, את המברק הבא לאימפרסריו שלו
בתל אביב. :אם ישחק לנו המזל ויהיה
חם בערב ההופעה נשיג ודאי את הטראנס
ד-שיגרתי שלנו...״

אנדריי גרו־

י לוריין אלן קוגאט היתד. מרוגזת.
אחר שקסכייר קוגאט, מנצח התזמורת
המפורסם, ניאות להתגרש ממנה, סרב לשלם
להחזקתה. הפתרון: לדריין הקימה תזמורת
מתחרה, מכנה את עצמה ״מלכת הרומבה״.
סוף סוף, הסבירה לוריין, אני זקוקה לכסף.
אין לי אפילו מספיק כדי למלא את ברכת
השחייה הפרטית שלי מים.

.הרוצחים בכסף״

מקבלר־ז בנל יום בין השעורת 20

אחר שזכה בפרס. ארבע החרויות״,
על שמו של הנשיא רוזוולם, הוצע ראלד
קשמיר.
באנץ ׳ כמתווך או״ם בסכסוך
נציגי פקיסטן, המוסלמית, התנגדו. הסבה:
הציבור בפקיסטן אינו אוהד את המתווך
הכושי, לרגל התפקיד שמלא בארץ ישראל.
י * ידיד הרמט״כל, השייך פולייסן עלי
שבטו,
אלהוזייל, נזדקק, לדברי בני המזון לכסף. הפתרון: כאחראי לחלוקת
לבני שבטו — מסר להם, ממנה חדשית
של חמש מאות גרם סוכר, מאה גרם בלבד.
השאר מצא את דרכו לשוק השחור.

חמים, בפי שקרה לדיילי בחדסח, נותח
בבטנו, נצטווה לשכב ששה שבועות.

טיח לקוראי הירחון. ,לא סבלתי מימי
מכאב ראש, ממחושי קיבה.״

במטה
את המרחק מביתו למשרדו
הכללי, ארבעה קילומטר, הוא עובר, מדי
יום, ברגל.
המטרה: אימון גופני.

י כשחברו ללימודים של ד״ר ולטר
איתן מנהלו ד-בללי של משרד
באוניברסיטת אוקספורד, ד״ר דורג׳
סגן שר החוץ האמריקאי
מק* גי,
החוץ,

הלהקה הקובנית( ,״טרופיקנה״)
אם יהיה חם
שלושים וחמשה קילומטר ברגל״ .אחר חזר
למעונו באסטוריאל, שליד ליסבון, בירת
פורטוגל, בו הוא חי עם שלוש בנותיי
ושמונה מזכיריו על רבית פקדון בן מליון
וחצי לירות שטרלינג שאביו, ויטוריו להפקיד עמנואל השלישי, השכיל
בבנקים בריטיים.

אלכן כר*

סגן נשיא ארצות הברית,
קליי, בן ד,־ 72 היה מלא מרץ. לקוראי
ירחון ספורט מסר את שלושת כלליו לש מירה
על בריאותו: הרבה אויר סרי, התעמלות
ואוכל במידה. .כתוצאה מכך״ ,הב
לעניני
המזרח התיכון, אפריקה ודרום
מזרח אסיה, הגיע ארצה, נתגלה מק־גי
כמתמצא בכל היסודות: מלבד היותו גיאולדג
לפי מקצועו (לדייק: גיאו־פיסיקאי מתמהה
בנפט) ,הוא קצין הצי האמריקאי וראש כנף
בחיל האויר של ארצות הברית.
י זמן קצר לפני מותו, מודיע מדור הב-
טייטס,
קורת הספרותית של ה־ניו־יורק
הגיע פינקלר לואים למסקנה. :אמריקה
גדולה מדי בשביל ספור אמרקאי גדול,
אמריקה היא למעלה מתפיסת כוח אנוש״.
סופרת אחרת, המשמשת גם ציר הודו
באר״הב ומקסיקו גברת ויג׳יה לאקשמי
פנדיט גמרה זה עתה את ספרה האוטוביוגרפי
אור וצל, חתמה מיד על חוזה
לחיבור ספר שני על בעיות הודו.

.העולם הזה״ ,מס 701 .

ק 1ל ( 1ע
סרטים
״ שירת חייו״
כאשר שמע הילד ריק מארטין את נגינתו
של המחצר הגדול ארט האזארה
החלים להיות מוסיקאי. ריק היה ׳ יתום,
האזארד התענין בו, ממש גידל אותו, לימד
אותו לחצר.
ריק הפך אמן גדול. נגינתו כבשה את
כל הלבבות. אולם הוא היה עבד לחצוצרה.
הוא שאף להגיע אל הצליל, שאותו
לא השיג איש לפניו. הוא היה כדברי
אחת הגבורות בסרט ״נשוי לחצוצרה״ שלו.
חייו היו בפולים: הוא ניגן בתזמורת,
לפי שרביט המנצח והמשמעת הקיבוצית;
הוא ניגן ״בשביל עצמו״.
נשואיו לאשה עשירה, ריקניה, פסי־כופאתית
הביאו אותו לשפל המדרגה. הוא
הפך שיכור, חדל לנגן, היה משוטט ברחובות
הכרך. כחולה אנוש, שמע סוף סוף
את הצליל המבוקש: צפירת האמבולנס,
שבא לקחתו לבית החולים.
פה צריך היה הסרט להסתיים. אבל
מסיבות שונות הוכנס לבאן ״הפי־אנד״ :
הוא מבריא, חוזר אל נערתו הראשונה, אל
•תרועת החצוצורה בטל לב.
היחס בין האדם לאמנותו הוא ׳הומר
מצוין לסרט. שירת חייו היא בלי ספק סרט
טוב, למרות מספר ליקויים רציניים: דמותה
של אשת ריקי (לורן באקאל) אינה
משכנעת, אפילו מגוחכת והסוף מלאכותי,
זר לחומר*
אבל היתרונות רבים מן החסרונות :
׳משחק מצוין של קירק דוגלאס בתפקיד
ריקי, של דוריס ד י (כאהבתו הראשונה
והסופית של ריקי) ,הואדי קרמייקל כפסנתרן
בעל לב, וביחוד הרננדז כהאזארד
הכושי.
את המוסיקה של ריקי מספק, מבלי
הארי ג׳יימם,
להראות בסרט, כמובן,
ואם כי איננה ג׳אז טהור, היא משובחת.
בימויו של מייקל קורטיז הוא נקי והשיג
את האוירה של מועדוני הלילה. לציון מיוחד
ראויות התמונות, שצולמו (על ידי
טד מאקקורד) .ברחובותיה של ניו־יורק.
שירת חייו איננו אחד הסרטים הגדולים
של השנה, אבל בלי ספק אחד המעדנים
ביותר.
לורין גאקאל ( ,27 שער חום בהיר,
גובה 1.70 :מ׳{ נולזד. בניו־יורק ושמה
האמיתי היה בטי פרסקי. לאחר שסיימה
את בית הספר, נכנסה לאקדמיה הדרמתית
בניו־יורק, הופיעה בתפקידים קטנים במחזות
של בית הספר. לבמה המקצועית מעולם
לא הגיעה. באשר הוצע לה להיות
רקדנית ברביו, סרבה באמרה שלא תוכל
להופיע בפני קהל, כשאינה. לובשת את
כל בגדיה. התחליף ההגיוני ביותר לקאר־ירה
על הבמה נראתה לה עבודה באולם,
כסדרנית באחד התיאטרונים.

אלוהים, הפונה אל האנושות הדוויה בבקשה
— הזהרה — שישובו למוטב. קול
אלוהים נשמע בכל העולם בכל השפות
והלשונות, בכל הגלים, באותה שעה בדיוק.
הרושם בעולם הוא גדול, אף על פי שג׳ו
סבור בתחילה, שבל העניו אינו אלא תסכית
של אורסון וולם, מתחוור לו עד מהרה,
שהקול היה אמנם קולו של אלוהים.
מחוץ לג׳ו ומשפחתו, שמעו את הקול
האלוהי מיליוני אנשים בעולם כולו. הרושם
גדול׳ בני אדם חוזרים למוטב, פחות
או יותר, ואלוהים נח בערב השביעי.
הקוץ בסרט הוא, שהוא אמריקאי מדי.
מרבית ההומור הוא מקומי, מעמיד בנסיון
את הבנתו וסבלנותי של הצופה המקומי,
המצליח רק במאמץ עליון להתגבר על ה-
שיעמום, להשאר על כסאו עד לסוף המתוק.

צרפת
״המוות מאחורי הראי״
״הבט אל בבואתך בראי, במשך כל
ימי חייך, וראית את המתת בעמלו — כדבורים
בכוורת זכוכית״ .בעד הראי עובר
המשורר (ג׳ין מוהל) אל עולם הצללים
התחתון, בסרטו החדש של זאן קוקטו
״אורפיאוס״ .הוא הולך לחפש את אשתו,
אוירדיקה (מריה די) ,שנלקחה ע״י שליח
המתת — עלמה יפר,פיה (מריה קזרם),
הנוסעת במכונית רולס־רויס, מלווה רוכבי
אופנוע מהירים.
זהו הפירוש המודרני, הריאליסטי, שנתן
הבמאי המקורי, ז׳אן קוקטו, לאגדה העתיקה,
היונית, על אורפיאוס. אורפיאוס היוני
היה מקסים בשירתו ובנבלו את בעלי
החיים, העצים, האבנים. כאשר מתה אשתו
ונלקחה לשאול, הקסים אורפיאוס בנגינתו
את האלים והורשה לבקר בשאול ולקחת
את אשתו. אורפיאום המודרני, בסרטו של
קוקטו, הוא משורר פריסאי נערץ, היושב
בבית הקפה של המשוררים. מטרת חייו
היא החיפוש אחרי הדעת.׳ הוא מזניח,
בגלל זאת, את אשתו האדמתית. שליחת
המתת, שהתאהבה בו, לוקחת את אשתו,
בלי הוראות מלמעלה. בית זין עליון
מחליט, שאסור היה לעשות זאת, ומחזיר
לאורפיאוס המודרני את אשתו.
״ככל שהסרט נעשה מוזר ורחוק מהמ ציאות״
,אומר קוקטו, כך חייבים להשתמש
ברקע מציאותי, התוצאה היא גיהנום.
מכשירי רדיו, שליחי מות, אופנועים— ,
סרט משונה וקשה להבנה, אבל פיוטי

״עת י שמע קו ל מ מדו ם-
הדת אינה הנושא המתאים ביותר לסרט
— בזאת אין כל ספק, אין כל ספק
שהאנשים, שהפיקו את עת ישמע קול ממרום
הצליחו להחלץ מנושא דתי טהור,
בהצלחה.
סיפור המעשה נסב על אחד בשם ג׳ו
סמית, פועל בבית חרושת למטוסים, אי
שם בקאליפורניה ; .על אשתו (בהריון,
חודש תשיעי) ,ועל בנם בן העשר. באחד
הערבים שמע גץ סמית בראדיו את קול

העולם הזה״ ,מס 701 .

לוריין כאקאל, קירי, דוגלאס (״שירת חייו״)
תרועת החצוצרה בכל לב
לא מעטות, אין קוקטו יכול שלא להעלות
חיוך על שפתיו בעת ספרו על ה״חכמות״
ומעשי הקונדס שעוללו ״חברה־לצים״ אלה
בעת ההסרטה.

כית רוטשילד וכורח הפחם.
לא רק הסטודנטים הראו רצון טוב: בפעם
הראשונה בתולדות הקולנוע הצרפתי, מסכימים
השחקנים שלא לקבל את כספם
מרווחי הסרט. הם אפילו השקיעו בר מחסכונותיהם
הפרטיים. על ידי עזרתם הכספית
של ז׳אן מרה השחקן בתפקיד הראשי,
פרנסואה פריה, ז׳אן קוקטו ואחרים, הצליחו
לאסוף סכום של 80 מליון פרנקים
לערך -,שהיה דרוש להכנת הסרט.
7גם ;התגלית האחרונה שבסרט ״אורפ־
.או אדוארד דרמים המכונה בסטודיו־ ,בשם
״דודו״ ,תרם ממשכרתו. ז׳אן קוקטו גילהאת דודו במכרות־פחם שבצפון צרפת
והזמינו לפאריס. כאן טיפל בפיתוח כשקוקטו:
רונותיו(
.בסרטו האחרון של
״ילדיס נורא-ם״ ,משחק דודו שתפקיד ראשי
לצדה של ניקול סטפן, בתו של הברון
רוטשילד).

פגישת־אקראי עם עורך אחד העתונים
האמריקאיים החשובים הביאה לה עבודת
דוגמנית. תמונתה משכה את תשומת לבו
של הבמאי הווארד (חייתי כלה וזמין זכר)
הוקס, שהחתים אותה בראשית על חוזה,
אחר החל ללמדה מחדש את תורת המשחק.
לאחר שנה של עבודה כזאת, היתה לורן
מוכנה להופיע על הבד. גם הפרסומת סביב
שמה הלכה לפניה, היא היתד, לכוכב בן
לילה. השחקן שהופיע לצדה בסרט, האמ־פרי
בוגארט, נשא אותה לאשה.
דוריס דיי היא שחקנית חדשה העושה
רושם מצוין בשירת חייו. היא היתה
זמרת ראדיו מפורסמת למדי, כאשר החליטה
שהגיעה שעתה לשחק בסרט. היא
נכנסה אל משרדו של הבמאי מייקל קור-
מיז, נסתר, לשכנע אותו. קורטיז שוכנע
ובארבעה סרטיה הראשונים הוכיחה, שהיא
יותר מזמרת מתוקת־פרצוף ; דוריס דיי
היא שחקנית מוכשרת גם בתפקידים דרמתיים.

הנוהג
הוא, שאלח נבחרים על ידי הרג׳יסזיר
(לא במאי) ,שלרשותו רשימות ארוכות
ובהן שמות וכתובות של סטטיסטים, אשר
אליהם יש לפנות! ,עליו למצוא את הגבר
שיסכים לגלח שערות ראשו תמורת כמה
ימי הסרטה, ואת האשד, שתסכים לשחק
בתפקיד הסטטי של פרוצה פריסאית.
אילם קוקטו לא חפץ הפעם בסטטיסטים
מקצועיים. היה ברצונו לתת יותר אמת
בתמונות ההמון שבסרטו, ועל כן החלים
לבחור את הנערים והנערות הדרושים
דה פרה
לחלקי הפיגורציה בסן ג׳רמן
(רובע הסטודנטים של פאריס) .למרות
שהללו גרמו לבמאי ולחבר עובדיו צרות

עסיסיות, הוא מעיר :״רבון העולמים,
ברנש זה טרם למד להלך על שתים, ועוד
לקראת חמודה כזו.״
לשמחת האברים הרבה הועתק מקום
הצלום לבית הקפה שבמרכז הכפר. במקום
זה פורצת תגרה והשמחה רבה, כי הסטו דנטים
שנבחרו על ידי קוקטו, בסן ג׳רמן
דה פרה, יודעים היטב את מלאכת ההר-
בצות: ההרס בבית הקפה רב; כסאות עפים
באויר; כוסות מתנפצות בתריסרים ובעל
בית־הקפה האמיתי מורט שערותיו. אך
הממונה על רכוש הסרט מרגיעו, בהודיעו
שכל הנזק ישולם, וכי מיד יוכל לקנות
בעיר ציוד חדיש.

ואחרי שנאסף הכסף, השפיע קוקטו
ממרצו על האנשים המשתתפים עמו בייצור
הסרט. וביום אחד: אל כפר צרפתי שלו
מתקרבת ונכנסת שיירה, אשר תוך רגעים
מספר כובשת את הכפר. מן המכוניות
קופצים אנשים משונים ומוזרים, הלבושים
בשלל צבעי הקשת והמדברים בקול־רם;
הם מותחים חוטי חשמל. למראם מהרהר
לתומו אנדרה הזקן :״כנראה אין הללו
שפויים בדעתם; הם מדליקים מנורות חשמל
ענקיות בצהרי יום, לאור השמש

גרי, וויטמור, דייויס *
קול האלהים בכל גל
ביותר, וכמו כל הסרטים של קוקטו,
(״היפה והחיה״ ,״דם המשורר״ ,״ההורים
הסוררים״) עורר ויכוח: מה מידת האמת
ומה מידת השטחיות, השימוש באפקטים,
בסרטיו.
סופר ״העולם הזה״ בפרים, שהיה נוכח
בהכנת הסרט, מספר לנו על דרכו המיוחדת
של הבמאי ז׳אן קוקטו בייצור והס־רטה.

בעת הכנת הסרט ״אורפיאוס״ ,נהג
קוקטו בדרכו המקורית: הוא עמד בתוקף
על רצונו לבחור בעצמו את הסטטיסטים,
* (״עת ישמע קול ממרום״)

״חתור!״ ״חתון*!״ נשמע קולו
של ז׳אן קוקטו. הצלמים מפסיקים לצלם.
הסצינה אינה משביעה את רצונו של קו־קטו,
המסביר לכולם שנית את תפקידיהם
האינדיבידואליים, כדי שיצרו את ההרמוניה
המושלמת של דיסהרמוניה שבהמולה גדולה.
הפעם פותח בעל בית הקפה זוג עינים
עגולות וגדולות, כי במהירות הבזק נוקה והשולחנות אולם בית הקנא־״ הכסאות
הועמדו מחדש, במקומם, ומארגזים, שזה
עתה נפתחו, הוצאו מאות כוסות חדשות,
שהועמדו על השולחנות כתומר לפעולה.
•הפעם שקטה רוחו של בעל בית הקפה.
הוא מעדיף לחזות בכוסותיהם של הזרים
המתנפצים לכל עבר, למרות שמכוסותיו
הוא לא נשאר כל •זכר.
י ז׳אן קוקטו מקפיד גם ׳במעבדת הצילום:
ז׳אן מרה זחל מעל לתמונה ונפל על
למסגרת.
ערימת חציר, שהוכנה מחוץ
המצלמה מצלמת מעליו, ובך נראה ז׳אן
הזוחל על התמונה הענקית של פריס,
כאילו עף מעל פרים• אחריו, על פריר
לעוף גם כן. אך מזלו לא הזהיר, ובסוף
הסצינה נפל ונקע את רגלו. לאשרו כי
רב, קוקטו, הצלם הראשי ומהנדס הקול,
שבעו נחת מהתמונה האחרונה, כי אלמלא
כן, לא היו מתחשבים במצבו של הפצוע
והיה עליו לחזור על ביצוע הסצינה.
0־ 3 6 0 .0 0 0ע ד . 1 2 0 .0 0 0בסוף
הצילומים מתקבלים עשרות גלילי פרטי
צילום ובהם כ־ 360.000 תמונות המצולמות
על גבי נחש שחור וארוך. עתה מתחילה
עבודה מעיפת ומיגעת: להוציא מאורך זה
את התצלומים הרצויים ביותר לסרט הסופי
— לחתוך, להדביק. לזרוק, להוסיף, וחוזר
חלילה.

מן המרס א ו הירח? השחקנים
משחקים, האורות מסנוורים, הטכנאים מזיעים
ואנשי הכפר ממשיכים לעמוד, כשפיהם
פעור, והפעם שואל ז׳וליון את אנדרה:
״האם נפל חבר משתוללים זה לצרפת
מכוכב המארס, או מהירח של ז׳ול ווה?״
צעירי הכפר המתקדמים, שבנסיעתם העירה
ביקרו בבתי הקולנוע, יודעים כי בכפרם
מסריטים עתה סרט. חשיבות רבה נודעת
בעיניהם לעובדה זו. הם מסבירים לחבריהם
הבורים, שמיד יחזו בסרט המוסרט כאן.
ומה רבה אכזבתם, כי הגה זה כבר למעלה1
בפעם׳
משעה ומחצית השעה, שחוזרים
הכתובת: ת״א לילנבלום , 12 טל/ 66785 .
העשרים על סצינה בה צריך אחד השחהאחראי:
מ .שיף /המו״לים: אברהם גו ר מן
קנים לצעוד צעדים לקראת נערה חמודה.׳
הדבר מרגיז וארמנד, אדום השער, אינו ן £ושלום כהן /דפוס מ. שהם, טלפון / 2239
יכול להתאפק, ובין שתי קללות צרפתיות • הפצה פלס בע״מ,
במשך שבועות עורכת הגב׳ ז׳קלץ בגוף סדול, העורכת הראשית, נתוחים
הסרט ומגיעה סוף סוף ל־ 120.000 תמונות,
שמהן יורכב הסרט. אבל, העבודה טרם
נסתיימה 120.000 .תמונות אלו משמשות
ביותר
רק חומר נוסף לעריכה קפדנית
שלה ושל קוקטו עצמו. בעריכה אחרונה
זו מוצאות אפילו תמונות בודדות —
מגע סופי, הוא הקובע את קצב הסרט
ומתיחותו.

במרחב תורכיה ארדה חחד
בכל מקום בתורכיה, מדברים היום על
נושא אחד בלבד: לא על חוזה הגנה מרחבי,
או סכנת פלישה סובייטית, או הגדלת הענקת
הדולרים המרשלית. אף לא על מעשי
הבריגדה התורכית בקוריאה — כל הענינים נושא האלה נדחקו לפינה ובמקומם בא
חדש־נושן — הדת.
לפני זמן קצר, הוגשה תלונה לבית
המשפט העליון באיסטנבול נגד הממשלה,
על שהיא מעודדת את הדת. לצעד זה קדמה
התפתחות גדולה, שהחלה עוד לפני הבחירות
האחרונות במאי אשתקד. ג׳לאל ביאר,
ראש המפלגה הדמוקרטית — עתה נשיא
הרפובליקה התורכית — הבטיח להחזיר
את הדת לתורכיה, וירשה למזאזין (קרץ
הקוראן הקורא למאמינים לתפילה מעל צריח
המסגד) להשמיע את קריאתו המסורתית
בערבית, שפת הקוראן המקורית*.
פצצה פוליטית. בל ממשלות המפלגה
העממית, בזמנו של אתאתורך ועסמת
אינונו, שבא אחריו, התנגדו לדת וראו
בהחזרתה לתורכיה נסיגה של הארץ. מואזין,
שהשמיע את קריאתו בערבית, היה צפוי
לששה חודשי מאסר. לכן היתד, הבטחתו של
ג׳לאל ביאר פצצה פוליטית אדירה במערכת מפלגתו הבחירות, ורבים החושבים כי
השיגה את הרוב המכריע (ס /ס 90 מהמקומות
בבית הנבחרים) הודות להבטחה זו.
בבית הנבחרים החדש היה החוק הראשון,
שהוגש ע״י הממשלה ,״חוק החזרת זכות
המואזין לקרוא לתפילה בשפה הערבית״. כל למחרת יום העברת החוק, אידגנו
מואזיני איסטנבול המגנת־שמחה אדירה:
ברגע מסויים עלו איש איש לצריח מסגדו,
וקראו במלוא כוחם למאמינים לבוא ולהתפלל
— בערבית.
הפופולריות הרבה, שצעד זה הביא
למפלגה הדמוקרטית, הניעתה להציע חוקים
נוספים בכיוון זה. הממשלה הביאה בפני את בית הנבחרים הצעת חוק, שתחזיר
לימוד הדת לבתי הספר העממיים. אך לא
היה די בזה. אחרי העברת־הבזק של שני
החוקים הראשונים, העבירו גם חוק שלישי:
פתיחת אשראי נוסף להקמת ששים בתי־ספר
חדשים ללימוד הקוראן.
* אחת הרפורמות הגדולות, שמוסטפא
כמאל אתאתורך הכניס, היתה החלפת
הכתיב התורני באותיות לטיניות, במקום
האותיות הערביות. בשנת 1924 ביטל את
הכליפאת, שריכזה את ראשות האיסלאם
בירי איש אחד, מצאצאי הנביא מוחמר, ועל
ידי כן בטל כוחם המאורגן של הדתיים,
ואפשרות התנגדותם לרפורמות הנועזות
שלו. הכליף האחרון היה השולטן מוחמר
חששי מתורכיה, שהוגלה ע״י אתאתורן
בשנת . 1922

ואז פרצה הסערה.
הדת והקומוניזם. נורי יולנד אסאן,
פרופיסור למשפט מדיני באוניברסיטת אנקרה,
הגיש תביעה נגד הממשלה, באשמה
כפיית לימודים דתיים בבתי־הספר העממיים
דבר המהווה, לפי דעתו, שלילת חופש הפרט.
התובע לא היה סתם איש. הוא נתפרסם
קודם לכן ע״י הגנתו המוצלחת על חסן
עלי יוגל, מי שהיה שר החינוך בממשלה
הקודמת, שהואשם בקומוניזם, י לכן, כאשר
הגיש הפעם את תביעתו נגד הממשלה,
נראה צעד זה, בעיני רבים, כפעולה נגד הדת האמריקאים, המעודדים את החזרת

מאת הקורא:

הסיבה לכך? היהודים.

אירן
״נא להודיענו מה פירוש המלה הלאמה!״
זהו בערך תוכן האיגרת, שנשלחה למג׳לים
ע״י *ממשלת בריטניה. אמנם קשה להניח,
כי האנגלים, שהלאימו את רוב מפעליהם,
אינם מבינים באמת את פירוש המילה. אלא
לנקודה,
׳׳שלדעתם הגיע המצב באיראן
שהממשלה והמג׳ליס יהיו מוכנים לסגת
מעמדתם הקיצונית, אם מישהו יציע להם
מוצא כבוד.

נ׳לאל ביאר, נשיא הרפובליקה התורכית
מוכר הירקות תלה שלם
לרחבי המדינה, כאמצעי חשוב נגד התפשטות
הקומוניזם.
מאחרי הנשיא התורכי, במערכה זו,
עומד ראש הממשלה עדנאן מנדרס ״הקפיטליסט
הפוליטי״ .הוא אחד מבעלי האחוזות
העשירים ביותר בתורכיה, והצעיר שבראשי
הממשלה שהיה אי־פעם בתורכיה >בן .)46
לפני התמנותו ראש ממשלה, היד, שמו
ידוע רק למספר תורכים מועט, אך אמרתו
האחרונה :״תורכיה תשאר מוסלמית״ —
עשתה אותו אחד האנשים הפופולריים
ביותר.
אור האיסלאם. לא רק אנשי המפלגה
העממית אינם שבעי רצון מפעולותיה
הדתיות של הממשלה. יש כאלה הדורשים
יותר. חמשה מחברי המפלגה הדמוקרטית,
בני ת הנבחרים, עזבו את המפלגה הדמוקרטית,
ויחד עם כמה אוהדים ייסדו סיעה

תל יוסף.

מאוזן ) 1 :ישוב צפוני; )4עיר מפורסמת
בגדלה; ) 10 שליח צבור; )11 שליח; )13 נפטר; )14
סיב; )15 רהב; )17 בלבד; )19 עוזרתלעיכול; )20
מתכת; )22 מושבה בשרון; )25 מלת פתיחה
לשבועה; )26 לבוש רומי; )27 תאר אצילות
בימי הבדים; )30 שאיפה; )32 שרות ידיעות;
! )33 מלת יחס; )34 בדחן; )36 משנה; )37
שקערורית; )39 מקולל; )41 שריר; )42 מחלקה
במטה; )44 שפה עתיקה; <46 הסתה; )48 סוף;
)50 זקן; )51 שאון; )53 בהמת בית; )55
נישא; )57 אליל בבלי; )58 קח; )59 ישוב בנגב;
)60 שרש מר.
מאונך )1 :משלט; )2עוף טורף; )3חטיבת
פלמ׳-ח; )5מוקף יבשה; )6רך אופי; )7נהר
בדרום אפריקה; )8אות בסוף האלפא־בית;
)9קיצור הדרך; )12 פקודה; )15 אבן ירושלמית;
)16 קטל; )18 שורפי מכוניות; )21 תאר כבוד
לבקיא בתורה בבבל? )23 עזרת השם; )24 חן;
)26 עץ פרי; )28 אוניברסיטה באר״הב; )29
משלט סורי בימי הקרבות; )31 כלי נגינה יוני;
)32 בזוז; )35 אוייב; )37 משורר גרמני; )38
סיפור עם מוסר השכל; )40 קריאת כאב)41 ,

בינתיים החלו תחנות הרדיו של איסטנבול
ואנקרה משדרות בכל יום קטעי קוראן,
וביום ששי את התפילה ממסגד חג׳ בירם
המפורסם. אך השיא היה שידור טכס אזכלזכר

שנערך במסגד אל־סולימאניה
החללים שנפלו בחזית קוריאה.

היא החליטה, כתרומה למאמץ המלחמתי,
לייצר שלושה סרטים — בבת אחת — על
מלחמת פלסטין. לפי החשבון, היו צריכים
שלושת הסרטים — נערה מפלסטין, נדיח
והליל הוא שלנו — לעלות 60 אלף לירות.
אך הסרט הראשון והשני בלבד עלו 50 אלף
לירות, והכנסותיהם לא עלו עדיין על 15
אלף.
בצרפת,
סוכני סרטים בארצות ערב,
תורכיה, אפריקה הצפונית, ארצות הברית
ואמריקה הדרומית הזמינו העתקים של
הסרטים על מנת להציגם בארצותיהם. אולם
אחרי שנעשו ההעתקים ונשלחו למזמינים, בסירוב החזירום אלה חזרה למצרים,
להציגם. וכאשר שאלה סועד מוחמד
להסבר, ענו לה: היהודים לא גמרו את
מלחמת פלסטין. אמנם, לא נגד חיילים, אבל
נגד סרטים. היא הגישה תזכיר למשרד החוץ
המצרי, שיתערב בדבר וילחם בהשפעת
היהודים הללו, שאינם יודעים להעריך ולעודד
את האומנות.

תשבץ מס6 3 .

נתן פוגטש,

קיצונית בשם מפלגת הדת. בראשה עומד
המרשל פאתי צ׳אקמאק, ראש המטה הכללי
לשעבר, וחיקמת באיור, מי שהיה מזכירו
הפרטי של כמאל אתתורך. עתונם החדש,
איסלאם מרי (אור האיסלאם) ,זוכה עתה
בהצלחה רבה, ביחוד באזורים החקלאיים
במזרח ובערבות אנטוליה.

ביותר, שבין תומכי הערבים במלחמה
בפלסטין. התלהבותה היתד, אפילו גדולה
הרבה יותר מזו של אנשי מלחמה רבים
במצרים.

אולם אין הרדיו השטח היחידי, שהורגשה
בו השפעת ד,תחיה הדתית. בתי הדפום
עסוקים, במלוא הקצב, בהדפסת שלטים
דתיים ערביים, מאותם השלטים המקשטים
כל מקום פרטי או ציבורי במדינות מוסלמיות,
שנעלמו מאז עלית אתאתורך לשלטון,
הנושאים כתבות־קודש כגון :״אין
אלד,ים בלעדי אללה״ ,״הכל ברצון אללה״,
ו״שים את אמונתך באללה״ .האנשים החלו
תולים שלטים אלה — מן הסוחר הגדול
והפקיד הממשלתי, עד מוכר הירקות, שתלה
שלט על עגלתו.
מצרים היהודי מדכא* ־ ה א מנו ת
בהתחלת 1948 היתד, סועאד מוחמד,
שחקנית שחרחורת ויפר״ אחת הנלהבות

שלושה חדשים שקופת המדינה ריקה.
השוטרים, אנשי הצבא, המנגנון הממשלתי
אינם מקבלים את משכורתם: הממשלה
חייבת כמה מיליוני לירות — הלואר,
מחברת הנפט האנגלית.
״יש לנו תקדים,״ מרגיעים פקידי החברה
איש את רעהו ,״הרי זה כבר קרה פעם.״
הכוונה: החלטת המג׳ליס בשנת . 1932
שהפך
אז ביקש ריזא שאח, הסרג׳נט
דיקטטור בחסד האנגלים וגורש על ידם,
לבטל את זכיון החברה האנגלית. הממשלה
הבריטית פנתד, למועצת חבר הלאומים,
שהחליטה כי ההוזה פר־תוקף עד מועד
סיומו 1993 כדי להזכיר לאיראנים,
שאנגליה עדיין חזקה, שאי אפשר לנהוג
עמה בצורה זו — נשלחו שלוש אניות
מלחמה לסייר ״במקרה״ במפרץ הפרסי —
אניות ששר־הבטחון האיראני ״במקרה״ לא
הרגיש בנוכחותן.

תחילתה של גימנסיה )43 :מוקש; )45 חטטן;
)46 בנו של שחר; )47 עונג; )49 תענית)52 :
ארבעים ושנים; )54 ספר תורה; )56 קוסם;
)58 מלת חיוב. פתרונות החדעה לפותרי תשבצים:
התשבצים הרגילים חייבים להשלח תוך שבוע
מיום הופעת הגליון.

) 1אליהו בהן, הדר יוסף: טיסה לאילת.
)2אמנון מימש, רח׳ פבזנר ,58 חיפה:
משלי קרילוב.. .
)3שמואל צור, רח׳ גלבוע ,45 חיפה:
הטור השביעי.
)4חוה קופרשטיין, גבעת נשר, ע״י חיפה:
המור השביעי.
)5חיים גלברד, גבעתים: הרחק ממוסקבה.
)6אברהם נעים, מחנה יהודה, ירושלים:
בין הבריות.
בין
)7דני הרץ, בן יהודה ,8חיפה:
הבריות.
)8אלה גולדמן, צ.ה.ל :.חניבעל.
)9רפאל שמיר, באר־שבע: חניבעל.
)! 0יצחק רוזנפלד, ת .ד ,738 .חיפה:
טיול הנערות המתות•

,העולם הזה״ ,מם 701 .

אתנסיחז
מו תלמ ען ה ע תון
לפני חצי שנה נפגשו במלון ולדורף־
אסטוריה שבניו־יורק 348 עורכי־עתונים
מכל קצווי אמריקה, לדון בבעיות הצנזורה
ודיכוי חופש העתונות. לפתע עברה
התרגשות בין העורכים המכובדים — הם
קמו על ועליהם, הריעו לקראת אדם כבן
,40 גבה־מצח ועז מבט, כשנכנס לאולם
אלברטו גינזה פאז, עודך לה־פרנסה, השתחווה,
הזדקף כגנרל גאה היוצא למערכה.
ג׳יסטה ספונטנית זו לא היתר, מוגזמת.
בה בשעה שבעולם כולו חדרה ההכרה,
שעתונות חפשית ובלתי־תלויה היא המגינה
העליונה של חופש האדם, הפך העי
תונאי הנאבק באומץ־לב בשרירות ממשלתית
לדמות לוחמת, נערצת.
לא שוחד, לא סחיטה. כבר באותה
שעד, היתר, מלחמתם הפרטית של חו־אן
ואויטר, פרון, הזוג הדיקטטורי של
ארגנטינה (העולם הזח ,)698 בלה־פרמת
בעלת וותק. ב־ 1945 אסר פרון את פאז,
אך נאלץ לשחררו כעבור שעות מספר,
כשנתברר כי המקרה עורר רעש רב מדי
בארצות־הברית. אולם מוחו של הדיקטטור
נשאר ער. הוא חיכה להזדמנות.
סיבות המלחמה היו גלויות. ככל ממשלה
דיקטטורית, או דיקטטורית־למחצה, שנאו
הפרונים את העתון הבלתי־תלוי, שלא
יכלו להשפיע עליו, לא באמצעות שוחד
ולא באמצעות סחיטה. לה־פרנזה פירסם את
העובדות, גם כשהיו בלתי־נוחות לאויטה
הבלונדית. עצם קיומו של העתון, בעל
התפוצה הגדולה ( 460.000 טפסים) היה
איום על שלמות המשטר.

סיבה שניה: לה־פרנזה, שנוסד
1869 והקים לעצמו מפעלים מסועפים (שרות
תחבורה, דואר פרטי) שמר על קו ליברלי,
שמרני־ימני, בה בשעה שהדיקטטורה
הפירונית התקשטה בסיסמאות שמאליות,
נשענה על הפועלים.
התחבולה: קיצוב. ככל משטר,
הפוחד להחניק בגלוי את מבקריו הבלתי־תלויים,
השתמש פרון בתחבולה הנושנה:
קיצוב הניר לעתונות, בנגוד לדעת או״ם,
שקבע בפרוש בי כל קיצוב של ניר לע־תונות
הוא מעשה של דיכוי החופש, הוריד
בהתמדה את כמות הניר שהוקצבה ללא־פרנסה.
העתון הגדול ירד מ־ 32ל־ 12 עמוד.
פרון לא הצתפק בזאת. כשלא נכנע
פאז, שלח מפקחי משרד־ד,קיצוב אל מחסני
העתון, הוציא את כל הניר לרחוב באמתלה
של עריכת חיפוש. החיפוש נמשך עד שירד
גשם והשחית את הניר.
אותה שעה פירסמה מפלגתו של פרון
מודעות־ענק ברחובות :״אל תקרא את לה׳
פרנסה, אל תפרסם מודעות בלה פרנסה״.
לאזרחים השקטים נרמז, כי כל הקורא את
העתון אינו, למעשה, אלא בוגד באויטה
היפה, אשר הבולשת שלה היתר, יעילה
למדי.
מעמד.
בכל זאת החזיק לה־פרנסה
בעזרת הקהל, שהשתמש בדרך זו, כד•
להפגין את תמיכתו בעתון בלתי־תלוי,
ודעת־הקהל בארצות־הברית, השונאת את
הדיקטטור שאינו נוח לאינטרסים המסחריים
של וושינגטון, הוסיף העתון להופיע מדי
יום ביומו.
אחד מת, וש;ים: פצעו. פרון על השתמש באמצעי האחרון: שלטונו
האגודות המקצועיות. ביום בהיר אחד הכריזו
מפיצי העתון שביתה, הציגו דרישות
אבסורדיות, שאי־אפשר היה לקבלם•
השביתה נמשכה שבועות אחדים. נראה
היה שגורל העתון נחרץ. ואז התעלו 1200
עובדי העתון, עתונאים ומדפיסים, למעשה
גדול של אומץ־לב: הם התאספו״ נדרו נדר
חגיגי, שיוציאו את העתון על אף הכל,
יפיצוחו במו ידיהם.
בתהלוכה גדולה עברו העובדים את
רחובות בואנוס איירס ( 3.000.371 תושבים). הדפוס האויב המתין להם. בקרבת בית
נתקלו במחסום של צעירים מזוינים שפתחו
עליהם באש. עובד אחד נהרג במקום, שנים
נפצעו. המשטרה לא היתד, במקום. כשהופיעה,
כעבור זמן מה, אסרה את כל העובדים,
לשם ״חקירה״.
אחרי חצות. ידידיו האמריקאיים של
לה־פרנסה היו מוכנים למאורע. בין העובדים
נמצאו שני עתונאים של לייף, מק־קומב
ושי. הם צילמו את ד,הפגנה, אצו למשרדם
והפקידו בו את הסרט.
בלילה, אחרי חצות, נתעורר מק־קומב.
קצין משטרה הוציאו ממיטתו, הובילו לתח־

״העולס הזה״׳ מס 701

נה. שם נחקר ע״י קצינים תגורי־אקדחים.
בחדר השני נחקר שי. כשגילו החוקרים
את מקום הימצאו של סרט המצלמה, לקחו
לשם את העתונאים, החרימו את הסרט.
האמריקאים היו פחות אמיצים מחבריהם מעצבן הארגנטיניים. אחרי שבילו לילה של במשטרה, הסכימו להודות באשמה
תמורת
״הפרת־סדר וגרימת מהומות״,
הסכמת המשטרה לחון אותם ולשחררם. האחרון באותו שבוע נכתב הפסוק
בפרשה: בלילה חשוך עבר גינזה פאז את
גבול אורוגאי. בהיותו עורך עתון בורגני
ושמרני לא מצא את העוז ללחום עד הסוף,
לסיים את המאבק בבית־הסוהר.

היתה מפוצלת, מנוונת ועייפה, התלכדה ארוכים מחדש כשישבו הצירים לילות
בחדרי המזנון והמועדון של הפרלמנט
והחליפו בדיחות. כי בעוד שרבים מצירי
השמרנים גרים בסביבת הפרלמנט, דרים
צירי הלייבור בריחוק רב, ולא היה כדאי
להם לחזור הביתה, כדי לישון שעד,־שעתיים.
בינתיים מצאה הממשלה את התחבולה
הנגדית. רבים מצירי השמרנים עסוקים
לפני־הצהרים במשרדיהם הפרטיים, בחברות
מסחריות. הודיעה הממשלה: מכיון שהדיונים
נמשכים זמן פה רב, תשתדל לערוך
ישיבות לפני־הצהרים.

ליות. אולם הפאריזאים אינם אוהבים ללכת
ברגל: ובעוד שבעלי מכוניות פרטיות הפכו הקולנוע שרתי טרמפים, הפסידו בעלי
והשעשועים ס /ס 70 מהכנסתם.
כרחובות פאריז: כרכים. כעשרת
ימי שביתה חלפו, וחג הפסח הנוצרי הגיע.
בעלי המכוניות יצאו את העיר לחופשה,
וברחובות הכרך נשארו כלבים ובעלי־טקסי.
הבירה הפכה עיר מתים. הממשלה העלתה
קול נכאים: התחבורנים דורשים תוספת 3
מלירד פרנקים שנתיים למשכורתם? אבסורד!
רק בשנה שעברה הועלו ב־ 830 מיליון, וגם
זה גרם לגדעון, שגרר העלאת מחירי התח־

בריטניה
להמ אי סאת החיים
לדברי הרומאים, דרושים לחם ושעשועים
כדי להשביע את רצון ההמונים• המחצית
הראשונה של הסיסמא חסרה בבריטניה:
אחרי כשלון המו״מ עם ארגנטינה על מחירי
הבשר, הוקטנו מנות הבשר בבריטניה, גברה
אי־שביעת רצונם של ההמונים, אשר הבשר,
בעיניהם, קדוש. אולם השעשועים לא חסרו
בימים האחרונים בבריטניה. כותב סופר
העולם הזה הווארד גורדון מלונדון:
״עד שיהיו היסטריים הבמה
היא בית הפרלמנט המחודש. בדרך כלל
אין הבריטי הממוצע מייחס חשיבות רבה
לנעשה בין כתליו — הוא מדלג על טור
הפרלמנט בעתון, עובר לעמודי הספורט
זהמרוצים. אולם עתה נשואות עיני הכל
למחזה הנערך באולם מכובד זה.
וינסט־ן
האיש הרע שבמחזה הוא
צ׳רצ׳יל. כשלא עלה בידו להפיל את הממשלה,
על אף המחסור בבשר, החליט לנקוט
בקו מקורי ביותר: להמאיס את החיים של
צירי הפרלמנט ממפלגת העבודה.
אמר הציר השמרני בוטבי, בקול שהיד־הד
לכל רחבי המדינה :״אנו נהפוך את
חייהם לגיהנום. נכריח אותם לשבת ימים
ולילות עד שיהיו היסטריים ויאמרו — לא
נוכל עוד לסבול זאת...״
הממשלה,
התחבולה היתר, פשוטה:
שהרוב שלה בפרלמנט הצטמק לקומץ־
צירים, אינה יכולה לוותר על נוכחותו אף
של ציר אחד, מכיון שהאופוזיציה עלולה
לדרוש כל רגע הצבעה של אי־אמון. די
היה לשמרנם לשלוח את ציריהם במשמרות,
מתים חייך׳ ציר־פרלמנט לייבור׳ ,בעל גמומות
שחורות מתחת לעיניו העייפות: נראה מי
יהיה היסטרי לראשונה, הם או אנחנו...״
כשנמשכה המלחמה, שאלו זאת גם רבים
מאנשי השמרנים, שהחלו לפקפק בחשבונו
של מצביאם, בעל הסיגר הנצחי. לפי השמועה,
נמצא בין שורות המתנגדים גם אנטוני
עידן, היפהפה מס׳ 2של מפלגת השמרנים.
השמרנים.
היסוד לכל המלחמה המוזרה אינו, בכל
זאת, היתולי. מחקר דעת הקהל הוכיח,
כי לממשלה אין עוד רוב בציבור, כי חלה
תמורה יסודית לטובת השמרנים. אטלי
החליט לדבוק בשלטון בכל מחיר. צ׳רצ׳יל
החליט לסלקו, ויהי מה. בחירת ר,טכסיסים,
אף כי אינה ראויה למסורת הפרלמנטרית
הבריטית, יכולה בכל זאת להיות יעילה.

צרפת
מחירי ה סו ליו ת ל! 9צו
מה קורה כשהתנועה, יסוד החיים המודרניים,
שובתת בעיר של 2,691,473 תושבים?
על שביתת התחבורה בבירת צרפת,
בת 2000 השנה, מוסרת דנה דינרי, סופרת
המולם הזח בצרפת:

גינזה פאז, עורך לה־פרנסה
כגנרל

נאה

להאריך את הדיונים עד אין סוף, כדי להשיג
את מטרתם.

דמעות ובדיחות־.

אלא

שהפעם החטיא מצביא־המלחמה את מטרתו.
האיש שהיטיב כל כך להבין את רוח הבריטים
בגיד,נום ההפצצות (״אני מבטיח לכם
דם, דמעות וזעה לא. העריך כראוי את
הגבת הציבור במקרה זה. כתב מאנצ׳סטר
גארדיאן הליברלי, רב־ההשפעה על הציבור:
״אנשים פשוטים יחשבו כי טכסיסים אלה
בלתי־הגונית
הם בלתי־ראויים, אם לא
ממש ...היה על מר צ׳רצ׳יל להבין מה
הסכנה הכרוכה בתחבולה ההופכת את הפרלמנט
לבמת שעשועים חודש הסיעה הל״בורית, שעוד לפני

כמו כמשחק פוקר. ז׳ול דופונם,
פועל פאריזאי, מצאצאי משחררי הבסטיליה,
סמל החופש הצרפתי, היה מבסוט מהחיים.
סוף סוף היתר, הזדמנות לעשות מהפכה
קטנה, ולוא גם ללא דם ואש: מאז שיחדור
ארצו מהכיבוש הנאצי ועד היום, לא
הצליחה הממשלה להחזיק את המושכות
בידה — שיווי המשקל הפרלמנטרי־פוליטי־כלכלי־פיננסי
מתערער תכופות, קבינטים
ומיניסטרים מתחלפים כמו בצזשחק פוקר, מאז רמת החיים מטפסת ועולה (0ץ15
אוגוסט שעבר) ,בעוד שמשמרות העובדים
נשארו נמוכות עד כדי אבסורד.
הדברים הגיעו לידי כך, שבשעת המשבר
הפרלמנטרי האחרון, לאחר שהועלו מחירי התחבורה התחבורה, החליטה התאחדות
האבטונומית של פאריז, ב־ 27 לפברואר,
להכריז שביתת־נסיון של 24 שעות כהתראה
לממשלה להעלות את משכורות עובדיה.
איטיות תגובתה עוררה שביתה שניה, ב־16
למרץ, הפעם ללא הגבלה בזמן: נשתתק
העצב המרכזי של פאריז, המטרו (רכבת
תחתית חשמלית) המסיע כ־ 2מיליון אזרחים
ביום, והאוטובוסים נצטברו במוסכיהם.
כדי לא להקפיא כליל את החיים בבירה,
הועסקו חיילים ומחוסרי עבודה בנהיגת 800
מכוניות־משא, וקרונות מטרד אחדים הסיעו
קהל עליז חינם אין־כסף, כיוון שהקופות
היו סגורות. מיד קפצו ועלו מחירי הסו
בורה
.״יש להתחשב באזרחים המסכנים.״
השיבו התחבורנים :״מצפצפים!״ .ענתה
הממשלה :״ניחא, ניתן, אלא שנצטרך להעשיווי
לות
שוב את המחירים לייצוב
המשקל!״
על כך נתרגשו האגודות המקצועיות
השונות, וגל שביתות הציף את צרפת:
עובדי החשמל, הגאז והמים, פועלי מתכת
ומכרות ובין השאר אף אגודת קברני המתים...
החליטה
הממשלה להוסיף ־ 11,57 על
משכורות מינימליות ו ־־ 107 לעובדי הגאז
והחשמל. כדי לשמור על שיווי המשקל
הפיננסי, העלתה גם את מחירי ר,גאז והחשמל
ב 107 אותה שעה איים על הקבינט
האומלל משבר חדש. אלא שהמיניסטרים לחכות בלעו את הסכנה בטענה, שיש
לשובו של הנשיא אוריול מביקורו אצל
טממן, בינתים ששו ושמחו חברי הסינדיקט
הקומוניסטי ס. ג׳ .ט :.הנשיא יוצא לביקור
ידידותי באר״הב בשעת משבי ושביתות?
עובדה זו תוריד את חינה של צרפת בעיני
העתונות והקהל האמריקאי! אלא שחשבונם
של הקומוניסטים נטרף. הנשיא נתקבל בבית
הלבן בזרועות פתוחות, ולא עוד אלא שד,ע־תונות
האמריקאית האשימה את הקומוניסטים
הצרפתיים בר,סתת השביתות, אם כי
לא היוו את הרוב המכריע בגל המהפכני.
החתול צד את זנבו. ב־ 25 לחודש
נתכנסו המיניסטרים בפאריז לדון במצב.
נסתבר שהוא חמור ביחוד בשטח הפיננסים
הציבוריים: גרעון של 160 מילירד
פרנקים וצורך למצוא עתה למעלה מ־300
מילירדים. הפתרון, איפוא, יהא להגדיל
מסים מסויימים ולקבוע חדשים בסך 1500
מיליון פרנק — לשם שיווי משקל.
וכשלמחרת הכריזה התאחדות ד,תחבו־רנים
להניע את גלגלי החיים הפאריזאיים
ב־ 28 למרץ, הודיעה הממשלה על הרעיון
הגאוני להעלות, לאחר העלאת מחירי ד,גאז,
חשמל ופחם, גם את מחירי התחבורה, בפעם
השניה השנה (לשם שיווי משקל).
והריקוד על החבל נמשך. המשבר הממשלתי
החדש העומד לפרוץ עם שוב אוריול
והעלאת המשכורות המינימליות, שתגרור
אחריה הרמת שכר העובדים החקלאיים,
הדירות וכדומה — כל אלה יגרמו לגל
שביתות מחודש, שהפך מחלה כרונית בגוף
הסוציאלי של צרפת. כבר ידוע למפרע כי
עם תחילת הסתיו יוחמר המצב: ייצוב
מחירים חקלאיים בתוספת המתיחות לקראת
הבחירות הפרלמנטריות, יגרמו לדליקת
המחירים בשוק המזון, לשביתות — וחוזי
חלילה...

כת מחלקי הארץ השונים
משמיעים הצעותיהם, מת
וכהים, דנים לפעמים עד
שעות הכוקר. אולם לאט!

לאט מתגבשת תמונת הגל*
יון הבא: עמודי־התמונות,
השער, המדורים מסתמנים
פקויהם הרחבים,
יכל עורך מדור מקבל את
חלקו בזרם המכתבים הנוהר
מדי יום למערכת. על
לוח הקיר נרשם סידור
העבודה המפורט לשבוע
הקרוב.

גליון !ה. שאתהמהד קו בי די ד. הוא פ די ע בו ד ה

מסועפתוא פו ד ה ־ אדבכל ! אתמ ענינ ת. מעצבנת וע שירה בהרפתקאות

עתה מגיע תורם של
העובדים הטבניים. כשמו־נחים
לפניו החישוכים הנד
תימטיים של העירך הגרפי,
הופך הגלפן, בחדר המכונות
הגדול, את הניר למתכת.
התמונות מצולמות על אבץ,
נכנסות באמבטיות אינסוף

פיות של חימצות, מגיעות
במובן באיחור -לידיהמדפיס חם ר-הם כלנות. לא
תמיד יוצא הצילום כפי
שנכנס. אם יש צורך להפוך
תמונה, לטשטש פני פושע,
להבליט את הכדור כשער
הגלפן יעשה זאת כרצון.מתמרמר הצלם: לשם מה
ככלל לצלפז יצלם הגלפן;

הברגיםהר בי סבמכונהששמחמערכת. שאספהאתה חו מ ר המגוון, עי בדה או תו. די ב! ה אותו. לי חי ד ה

בדפים נוסף המשקל לע
תון. הסדרי קובע את
השורות הכתובות בעופרת
רותחת. טורי העופרת והג־לופות
נכנסות למערכל שד
העימוד -יוצאות תכניות
מסודרות, הדומות להפליא

כשעות המאוחרות שד
הלילה נאסף כחצר צי
המכוניות של מנגנון ההפצה
שיעביר, לפני עדית
השחר, את ערמות הגליונות
למאות נקודות הישוב, מדן
ועד כאר־שבע. כאב דואג,

0330 לקשקושיד של העורך הגראפי.
התבניות הקטנות
מצורפות לתבנית אחת
גדולה, הנכנסת למכונת
הדפוס. גלילים סובבים מורחים
אותה כצבע.

המחכה גזוז־ר־׳חהמתנה שד
בית חולים ליולדות, תוחבים
המחלקים את אפיהם
מבעד לדלת ושואלים את
המזדמן :״יצא?״ ומקבלים.
תשובה: סבלנות, עודמעטג

חלקן תצולמנה כאריד.
האיש האחראי, כי התמונות
תהיינה מונחות במופרד
על שולחן המערכת, בהתאם
לצרכי התכנית, הוא

צלם המערכת, האיש האץ
למאורע, מאדם לאדם, כש־מזוודות
מכשיריו בידו.
איזה מאורע יהיה מענין
לצלוסז על מה כדאי לבזבז
זמן? הוא חייב לדעת!
המא,רע לא יחכה לו. הוא
לא יוכל לצלם שמועות או
תיאורי עדים.

ק טנו ת. סי דרתת מונו ת .11המתארתקט עי ם בו ד די םשלח הנ ״ ר מקצועי ארור, מדאהלה כיצד; השתל בו

לסגנון נוספת הצורה.
מצויר חייב גם לחנות ׳א
העין. עבודה מקצועית מעד
לח זו נתונה כידי העורך
הגראפי, השולט בעזרת
מכשירי סתר מרובעים -ועגולים.
חבריו קוראים לו
קצב. בי התכנית הקטנה של
העתינות כארץ מכריחה

באיראן נורה אדם. התוצאות
מהדהדות כעולם. מה
הרקע? מה המשמעות׳׳ מה
המסקנות? האיש, שתפקידו
לעטוף את העצמות היבשות
של המאורעות בבשר
וגידים של הרקע, עובד
מאחרי דלתות סגורות, כ־
״בית הקברות״ ,בו נאספות

אותו לקצץ, לרמוס ללא
רחמים את ילדי טיפוחיהם
של האחרים. הוא מציע
את מיטת הסדום, היפה
אמנם למראה, שלתוכה יש
לדחוס כמכבש ענק ובתכסיסים
לאין ספור, כל דבר
אפשרי:

כמויות עצומות של חומר.
עובדתי ומחקרים לצורך זה.
לתת לחומר זה, המגיע
מידי הכתבים המקומיים,
סופרי החוץ, אנשי החקר,
את הסגנון האחיד, הנוח
לקריאה -לכך אחראי איש
הכיתוב, המעבד את כל
החומר מחדש.

אתת, א חי ד ה, מ גו בשת. מ סו גננ ת. ערוב ה: גליון מסי 701ש ל ״ ה עול ם הזה״.

הילד יצא לאור העולם.
קוראים ברחובית ובקיוסקים
מעלעלים בגליון, מ-
כאהדה, מי ככקורת, מחויט
דעתם על תמונת
השער, על המאמר המרכזי.
בשביל האיש, המשלם

את פרוטותיי ולוקח את
העתץ עמו הכיתה לקריאה
מנוחתו, זהו עדיין
כשעת
^ן לם ם גור׳ עולם המחר.
אד כחדר המערכת כבר
.--דנים כגלידן 702

כד אהד מאתנו עושה מדי יו
ביומו אלפי תנועות,כידיו. לכד תנ
עה יש תכלית משלה -לבצע פעולו
להשתמש במכשיר. אולם די להוצי
את המכשיר מן הידים, כדי להסו
את התנועה מגוחכת, כלתי־מוכנו
**זייח י
״מתכלות ודמי*
נערת־השער של השבוע, כשהי
מבצעת פעולות נפרדות, בהשתמש
כמכשירים וכלים שונים. אחר־כ
ביקשה לחזור! על אותן התנועוו
בלי אותם תיסכשירים. עתה הו
האלה, להוסי! ליד בל מספר מ
עושה שושנה עתמונה.
אם תזהה את כל הפעולות, עדו
אותן בר שימה ושלה אותה עד יו
15 כאפריל 2954 למערכת העול
הזה, ת.ל* ,136 .רה׳ לילנבלום 2
תל־אביב, ורשום על המעטפה:
״חידון התנודות״.
בין בעלי הפתרונות הנכוני*
יוגרלו 10 פרסי־ספרים.