גליון 705 מתאריך 3 במאי 1951

ח. נ .מ. או למדינה י ש, בעצם. ברירה פ שוטה מאד:
שהממשלה תיתן לכל 1ונ, הרוצה להינשא, דירה
או ש תוצי א חוק, המרשה
דמי מפתח; בלי פתיחת בתי בושת. אם תתעלם מצרכיהם של אלפי
הרווקים, ש אין להם כל אפשרות להתחתן, מוכרח
הדבר לגרום לפשעים ולסטיות מיניות.

ה עו ד ר:

העולם
הז ה

אוי׳ אבנרי

עורר משנה:
שלום

השבועון המצויד לאינפורמציה המערכת והמנהרה:
רח• לילינבלום . 12 תל-אניב
ח. ד .136 .סלסון (זמני)

נהן

צלם המערכת:

עו דדגראפי :

פקסים סלוסון

דו ש

חברי

דוד ר ,.חיפה

המערכת: ינ איה! .פינאל אלפז. יחיאל נשן, נינה נגי,
נורית לביא. רפאל סלע, איהפר עילם, יעקב וליל

עורר הסגנון:
יעקב

_ ׳ 1 3 1חן ץ:

66785
בכל רוצים שניה עליה?

הויכוח הזה נשכח הצד המוסרי. האם
אנחנו להפוך את מדינת ישראל לפאריס
ולהתחיל במסחר נשים, במקום בקליטת

אסתר ש ,.תל־אביב

א ש מן

הווארד גורדו] .פונטי ג׳״קונס, דנת יינרי. אהרן יי דופניץ, סלים מנצור

במכתבו מגדיר מר ישראל ש. את היצר המיני
כ״רנ ש ש פל ״ (העולם הזה 702 הגדרה כזאת של
המיני אני שו מ ע בפעם הראשונה. האם היצר תירה רבה
ו ב עי קר:
מר ישראל ש. בסדר?
בעד מנת הציונות, ש הרביץ ב או תו מכתב.

עודד ירח, תל־אביב

אין לנו מזל.
לפני שבועיים שמנו במקום זה גלופה של 2עמודי העולם הזה, מלפני 3שנים, כדי
לבדוק מה קרה בניתיים את החיילים, שצולמו בהן ; אם אמנם שוקמו כראוי. קוינו שהקוראים
ישתפו פעולה, יעזרו לנו לגלות את עקבותיהם של החיילים.
מסתבר שמשרד השיקום נחל בסיבוב זה נצחון מהיר ומכריע. יומיים אחרי הפרסום
הופיע במערכת יחיאל קוטלר, מותיקי אנשי החטיבה, וזרק על שולחן המערכת ערימה שלמה
של תצלומים — כל הרפורטג׳ה המקורית של העולם הזה.
״זה היה בחדשיים הראשונים של המלחמה״ ,אמר יחיאל. אני ועוד חבר חי״ש תל־אביב,
יעקובסון, צורפנו ליחידה של רזרבת הפלמ״ח מן העמק, נשלחנו להגן על קו המים
בנגב.

623 בבית הח\ייק ע 1ל טח 1ת \זב 0ח1ן, אי־שגז...

אני מודה לעורך על שפרסם את המאמר בענין
ח. נ .מ( .העולם הזה 702ה שבו עון היחידי, שה עז
לתת אינפורמציה מורחבת בבעיה, שמתלב תקותי
שהמוסדות
טים בה הרבה מן הנוער ;
המוסמכים ייענו בחיוב לבעיה זו, דבר, שיפחית
בהרבה את העבירות המיניות ב ארץ.

מלכה כהן, ירושלים
עד הנליון 703 של העולם הזה, קשה היה לי
להבין את מטרתכם. אבל במאמר על ח. נ .מ. בתי קלעתם באמת למטרה. מה אתם דור שי ם?
בושת ממשלתיים. רק זה חסר לכם. הלא בתי
בושת אינם חסרים ב ארץ, רק שהם אינם נובים
מחירים ממשלתיים. אולי כדאי היה, שהממשלה
בו שת הקיימים.
תקבע מחירים רשמיים בבתי
והעולם הזה יניס שוטרים מ שלו, שי ש מ רו על

המחירים.

ישראל בן יעקב, יפו
הקורא בן יעקב מחליף את דעות ח. נ .ט,.
שנמסרו ברשימה אוביקטיבית, בדעות העו

הזה.

נישואין וכו׳
ראויים אתם לטפיחה על השכם על מאמציבם
הפוריים להוציא ל אור עתון, הנותן אינפורמציה
מקיפה על המצב בארי( .עתונכם הוא היחידי,
שאני מקבלת בקביעות, ואם אני מרגישה בחוסר
עתון י שר אלי יום יו מי. הרי זה רק בגלל המודעות
על ארו שים, ני שו אי ם ו כו /שאינם מוצאים מקום
בעתונכם.

שרונה אהרון, ניו־יורק

חושש העולם הזה, כי ריבוי הנישואין וכו׳
היה דוחק החוצה את רוב החומר הפחות
אינטימי.

^וווו!ו!ווווו!ו!ו!ווו!ווווווווו !1ו!ו!!!וו!ון!
ראית ב מו עיני
ממתקים צנע
בשוק מאה שערים, בירושלים1! ,
ישנה חנות ממתקים, שטעם אחד !-
משותף לכל סחורותיה: טעם הריק־ 1!1
בון. כדי להפטר מן הממתקים אכולי־ :
התולעים והעכברים, עטף בעל החנות !
את סחורתו בשקיות ניר מבהיק=! ,
הציע אותה למכירה, בחצי גרוש !
השקית.

ילד עובר אורח, ראה את השקיקים !
הנוצצים, הוציא חצי ;
גרוש, קנה את המס־ !
גך״ תקים. רבע שעה אח־ ;
רי כן, הופיע הילד !

*ן ^ ?3י 3ע ם אביו. בלווי קל־ |
לדת וגידופים צעק
האב :״מה היית עו־שה,
אילו אכל הילד

את הטינופת הזאת?״
בינתיס נתאסף קהל רב. כעבור
רגעים מספו* הופיע גם שוטר. הוא
נטל את השקיק, שעורר את המריבה,
הביט בתוכו וכמעט התעלף. בתנועת
גועל הפך על פיו את השקיק, שמתו־כו
נפל גוש אפור — עכבר מת.

הקורא יחזקאל חנון, אגף השליחים,
דואר מרכזי, ירושלים, זוכה בפרס
של ל״י אחת (ושקיק ריק).

1 1 !1
^ז11111111!1111|[|!11111:1!111

תודה להעולם הזה על מא מר שקול, אחראי,
נוקב. אני מקוה. שכל מורה וכל מחנך ירא
או תו ב עיון. הוא עזר לי בהרבה להבין לרות
תלמידי.

ד. ש ,.מורה
אני מתחילה לחשוב. שזה באמת בז בוז כם 1ז
לשלוח את בני לבית-ספר תיכוני. שמא יתאחדו
כמה הורים, ויקימו בכוחות משותפים נימנסיה
הדשה, לפי מתכונת אנגלית?

סוגיה רוניצקי, חיפה
אין סלע שהנערים שלנו. כשהם נדלים, רוצים
לנסוע לחו״ל, אם כבר בבית הספר נתקלים הם
באוירה של חוסר אחריות וזילזול.

מרכוס לונץ, תל־אביב

איפה הייתם?
השתוממתי והתאכזבתי מאד, כשלא מצאתי כל
זכר בתמונות או בכתוב על מסע הנדנ״ע למצדה,
ש נ עי ד ש בו ע לפני פסח. מסע שהיה חויה עצומה
לכולנו, מן הראוי היה, שי עי רו עליו דבר מה.
ביהוד שב תור בחורים צעירים הייתם יכולים להבין
את המתיחות, בה חיכינו ל ש בו עון לראות את
עצמנו ול ש מוע עלינו (ביהוד עלי 1

שערוריה היא, שכמה פר צודק
העולם הזה :
חחים מפונקים יכולים להתבטל על ספסל לי מו כסו! הרויח שאביהם
מפני

שו ט
דים•

עמית פרידמן, פתח־תקוה
הסליחה עם עמית. במקום המסע עצמי,
צילם העולם הזה 704 את המהפכה, שהת חוללה
בכיתה בגלל אי־יציאה למסע

התפקיד היה משעמם למדי. לפיכך שמחנו כולנו כשבא הצלם וצילם אותנו בכל מיני
פוזות גיבוריות. ומאז אנחנו קוראים בקביעות את העולם הזח.
עד כאן הכל בסדר. אלא שעד כמה שזה נוגע לשיקום — זה חלש. אצל כל החבריה
לא היה מה לשקם: הם כולם חברי קיבוץ נחמדים, שחזרו לבתיהם ; יוסף סוסינו לקבוץ
נחשונים, יוקי לתל־יוסף, רפי ליגור, עיראקי נשאר בבארי. רק ״ישו״ ,השני משמאל למטה
בעמוד, לא שוקם עלי אדמות. הוא נפל״.
להעולם הזה, הרוצה בכל זאת לבדוק בדיקה אובייקטיבית את שיקומה של קבוצת
חיילים מקרית, אין ברירה אלא לפתוח בסיבוב השני. להלן שני עמודים של העולם הזה,
שהופיעו אף הם בימי הקרבות. אנו פונים שוב לכל הקוראים לעזור לנו לגלות את עקבותיהם
של החיילים והחיילות, המופיעים בעמודים אלה: ואת האנשים עצמם להתקשר עם מערכת
העולם חזה במהירות האפשרית.

״ספורט מנוון
במאמריכם האחרונים הודנשה החרדה לספורט
הישראלי. נוכח אי-קיום לינות ארציות או משחקי
אליפות ארציים בענפי הספורט השונים. מצד שני
רואים אנו, שכל הקבוצות. בבל ענפי הספורט.
משתוקקות לסייר ולשתק בחוץ ל ארץ. עד כה לא
התערב שום אדם רציני התערבות מכרעת, בדי
לרפא מצב חולנן זה( ,אם מחוסר יכולת או מחוסר
ר צון).
לפתרון הבעיה הזאת, ולמען הוכחת ר צון טו ב
ודאנה כנה לספורט הישראלי, חייבת המחלקה
להכשרה גופנית להכנם לעובי ה קורדז,,
א, איסרוב, תל אביב

הקורא איסרוב הוא אופטימיסט.

מדוע הם ממדים ז
העולם הזה עשה שרות רע מ אד להינוד העברי.
הוא המריד את התלמידים. חסרי המשמעת, עוד ד
אותם להשתוללות חסרת־האחריות. אסור היה לשים
לב לפרחחים אלה.

א. ג ,.מורה
אין מרפאים את מחלת הסרטן ע״י התעל מות
מקיומה.

נזכתב־ם
״תודת האומה״
בהתרגשות עמוקה קראתי את מכתבם של מלך
ובלומה הירש (העולם הזה ) 704 על בנם שנפל
למען המולדת ונשכח, ככל בנינו היקרים. האם
לא כדאי, שכל ההורים השכולים, המרגישים כך,
י־תאחדו ויד אנו בעצמם ל ציון צי בורי גדול —
אם אמנם האומה כפוי ת הטובה אינה עושה זאת?

אם שכולה, תל־אביב
האומה״
״תודת
ב מדור לקריקטורה בקשר
(העולם הזה ) 703 רצוני להעיר. כי התרגיל ״הכ 1זן ז
ש? ״ מבוצע, כ שיד שמאל (ול א יד י מין) אוחזת
ברובה.

יוסקו־ ,ניר, תל־אביב
לרוע מזלו, למד דוש את התורה הצבאית
בצבא הפרטיזנים של טיטו, שם הקפידו על
הכושר הקרבי יותר מאשר על יפי התרגול.

ילדיב עד הגבול
במאמרכם ״ילדים על הנבול״ זעזעתם את הלב בות.
שו ב גיליתם, שהנכם תמיד למען הצדק.

צבי כהן, ירושלים
מאמרו של אורי אבנרי (העולם הזה ) 703 היה
התעודה המזעזעת ביו תר, שקראתי במ שך ז מן רב
כו בעתון
עברי. הוא צודק בנקודה העיקרית :
לנו התרגלנו לגולל את האחריות על המוסדות

...לפטר מיד את כל פקידי
להחליפם בכוחות צעירים, בעלי

הביורוקרטיים, במקום לתבוע מעצ מנו למלא את
חובתנו האנושית הראשונה בקליטת הילדים. או לם,
לדעתי, אסור לו ל אורי אבנרי להסתפק במא מר
בלבד. אדם כמוהו חייב לקחת את היזמה
בידיו, ולפתוח במפעל צי בורי שישנה את המצב.

יששכר י. כהן, ירושלים

בוז לתכנית הלימודים
נתקעתי. באחד הימים, להרצאה של המפלגה
הקומוניסטית הישראלית. י שבתי, חממתי בפא,
האזנתי איך שהוא להרצאה. המרצה הראשי היה
החבר עוזי, ש בנ או מו הרהב התקין ז את העולם
הזה. ש לד בריו סילף דברים כהוויתם. בקשר לכינוס
תלמידי בתי הספר, אי־שביעת רצונם מ תוכן הלי מודים
הנהונים. הנכון הוא, אמר הה׳ עוזי, שנע רים
אלה אינם מתארננים לשם כד, כי רצונם
האמתי ל״השתחרר״ מלי מודי הממשלה ועולה והם
מוחים ומורדים בחינוך ו ב של טון.

מאיר שם טוב, תל־אביב
המפלגה הקוטתיסטית, ששליחיה פעילים
מאד בציבור התלמידים, משתדלת להעביר
את שדה המאבק מתכנית הלימודים (בה
ר צון המפלגה בר צון התלמידים מתנגש האנטי־גלותיים) לעני! שכר הלימודים, שגם
לו נועד ערך רב.

התרנגולת נבראה לפני הביצה (העולם הזה 702
כי כתוב ב מ פור ש (ברא שי ת א׳ כ ״ א) .״ויבר א
אלוהים ...ואת עו ף כנף למינהו״ ו כו׳ :ו לו לא
כן, היה וד אי כתוב: כל הביצים למיניהן.

אליקים ברנובסקי,

שרה דוידית, ירושלי ם
תלמידים אלה (העולם הזה ) 704 אינם זקוקים
לתכנית חדשה, כי אם לאדם, שי ש כי ב אותם על
בטנם, ויחלק להם מנה הנונה במקום המתאים
לכד. כשהייתי צעיר. לא חלמתי א פי לו להכריז
שביתה, מפני שהמורים לא נתנו לי לצאת לטיול.

דוד אינהוף, תל־אביב

הכיצה והתרנגולת
הכתובת: ת״א לילנבלום , 12 טל/ 66785 .
העורך האחראי: אורי אבנרי /המו״לים :
שלום כהן וא. גורדון /דפוס ״ישראל״ בע״מ
ת״א, ע״י גשר רידינג /הפצה פלס בע״מ.

מחלקת
מ עוף.

החינוך,

שדה

יעקב

בשוק השחור, ב עו ד שנער חסר-אמצעים, כ מוני,
היה נ א לץ ל ע בוד בנגריה מניל . 14 על המדינה
לתת לתלמידים עניים. המצליחים במבחן כ ש רון,
ש כר־ הלי מוד. ודמי־הכלכלה, הדרושים להם את להמשכת לימודיהם.

יצחק גולדברג, ירושלי ם

פרכוס עצמי
ראיתי ש ש בו עון אחד פירסם כמה ע שרות תמו נות
של כל מי שכתב אי־פעם בעתון. דו מני
שהעולם הזה צנוע מדי. מדוע הוא אינו עו ש ר
את או תו הדבר?

דני לויצקי, תל־אביב
בגלל המחסור בניר. לפי הערכה צנועה
השתתפו בהעולם הזה, ב־ 14 שנות קיומו,
650 איש• מבלי לספור את כותבי המכתבים
למערכת, פועלי הדפוס, מוכרי העתונים
ומגישי התה. גם נהגי האוטובוסים, המבי אים
את חברי המערכת לעבודה, יצאו מקו פחים.

מעטות
צורות־הביטוי, המצליחות להביע, בעוצמה כזאת, צהלה טבעית ובלתי־מרוסנת,
כריקוד הכושי. תמונה זו של טרופיקנה, הלהקה שטאלי ביטי יצר אותה לפני 3שנים,
אחרי שחקר את הריקוד העממי בקובה, טהיטי ובראזיל, ושבאה עתה ארצה, מביעה צהלה
זו בבהירות. בפניהם השחורים של לואיז פיצפטריק ואלכס יונג.
אולם יש גם צד שני למטבע, ועליו מוכן טאלי ביטי, הרקדן הכושי בן ה־ ,24 יליד
ניו־יורק, היפהפה ונעים־ההליכות, להרחיב את הדיבור .״לכושי אין דימוקרטיה באמריקה ! ״
הוא מתמרמר. .אמריקה נעשתה דמוקרטית שנים מעטות אחרי מלחמת האזרחים, אך מאז
היה גורלו של כושי, ביחוד בדרום, מחריד. כשאני מהלך ברחובות ניו־אורליאנם, שבדרום
(במדינת לוזיאנה שבדרום ארצות־הברית) ,יש בי הרגשה כאליו ראשי נחתך מגופי. לכושי אין
כמעט אפשרות לרכוש לעצמו השכלה גבוהה, ואם הוא, בכל זאת, מגיע לרמה כל שהיא, אין
לו סיכויים לתעסוקה.
יש באמריקה תריסר להקות כושיות טובות, אבל רק טרופיקנה עורכת סיורים ברחבי
המדינה. הקהל אינו רוצה לראות כושים.
הייתי פעם קאתולי, אך איני יכול לאהוד כנסיה, המשלימה עם עוול משווע זה —
למרות שבושים רבים מחפשים מפלט מיאושם בחיק הדת.
לבי אינו נמשך לחוור למולדת. די לי לראות אותה פעם בכל מספר שנים

״העולם הזה״ ,נזם׳ 705

ד ד־ כ־ ל
ארצות הברית
תעלול־ הדוכטית
מאז התקרב דוגלאס מק־ארתור לגבול
המאנצ׳ורי, בדצמבר ,1950 וגרם להתערבות
הסינית בקוריאה, נמתחו היחסים בין האנ גלים
והאמריקאים. אולם מק־ארתור אינו
גורם יחיד להתנצחות בין בני העם השליט
בעולם אתמול והעם השליט בו היום: מונטי
ג׳ייקובם, סופר העולם הזה באמריקה, כותב
על אישיות שנייה, המהווה אף היא סלע
מחלוקת — :
בשנות השלושים המפתיעות נפוצה ב־עתונות
לונדון, במשך זמן רב, בדיחה על
הידיעות המזעזעות, שמלכם אדוארד מחזר
אחרי פשוטת־העם, וגרוע מזה — פשוטת־עם
שהיא אמריקאית. העסק בכללו הושקט
בלונדון, אבל נופח! בניו־יורק, מפני שוולים
סימפסון, כעת דוכסית וינדזור, היתר, דמות
נודעת בחיי הלילה העליזים בניו יורק.
כיום, בשנות החמשים, משתדלת העתונות,
בכל מאמצי כוחה, לשמור ידיעות על הדוכס
והדוכסית, שלא תתפרסמנה. הסברה היא
שתהום פעורה בין המלך לשעבר ואהובתו.
התגובה האופינית לתעלולי הדוכסית היתר,
העובדה ששני סינדיקטים של עתונים, אוי בים
מושבעים, פקדו על סופרי הרכילות
שלהם לא לכתוב על סידרת מאורעות שכל
ניו־יורק, ויתר המדינות, מדברות בהם. שני
בעלי הסינדיקטים חושבים שפעולתם (המ־נעותם
מפרסום) תעזר לדוכס להתגבר על
המשבר האחרון בחייו הסוערים.
הכסא אובד בשנית. במשך זמן מה
נראתה הדוכסית, המזלזלת לעתים קרובות
בהופעותיה, מעניקה אותות אהבה בפומבי
לבחורים צעירים, בשעה שבעלה המבוהל
יושב בגפו וחוזה במו עיניו כיצד הוא
מאבד את כסאו בפעם שניה.
שני האנשים הצעירים, שנבחרו לשאת את
אותות חיבתה, הם נער שעשועים בן 30
בשם ג׳ימי דוניו, שפניו ריקים מהבעה,
רסל נים, שחקן ממושקף בן .23 אלה ירשו
את המלך לשעבר. דוניו הוא בן דודה של
נערת שעשועים ויורשת וולוורת (שרשרת
חנויות הכל־בו הענקית) ,ברברה הוטון, שה עניקה
לו, לפני מספר שנים, מתנה זעומה
בסך מליון דולר. לכבוד האחרון ערכה ה־דוכסית
מסיבה במסעדה קולוני המפוארת
בניו־יורק, הזמינה תזמורת רומבה מיוחדת
לאותה הזדמנות. כדי לשמור על הצדק, נו הגת
הדוכסית גם לנסוע במכוניתה לפתח ה תיאטרון
אינזפריאל, שבו מופיע ניפ, לחכות
עד שיסיר מעליו את האיפור, להסיעו לאחד
ממועדני הלילה בהארלם, רובע הכושים של
ניו־יורק.
הופעותיה של הדוכסית בפומבי היו מעו ררות
התרגשות למראה תכשיטיה המופלאים.
שנים מהם, במיוחד, עוררו התפעלות בגלל
מלאכת המחשבת העדינה: צוארון יהלומים,
ותמר יהלומים, שהיא נוהגת לענוד על ירכה
(מובן מעל השמלה) .אין מטילים ספק
בחוש הבחירה והטעם הטוב של ווליס 0ימפ־סון,
שהוזמנה ע״י סוכן פרוות קנדי לחזות
במבחר פרוות מינק (היקרות ביותר) ,וקנתה
עשר מביניהן. העובדה שערכה את קנייתה
דוקה אצל חבר העמים הבריטי, ודאי תטהר
אותה מאשמת בזבוז והפרזה.

ו דז רז ל 0

בצורה כה בלתי הולמת, שאני פשוט לא
אענד את תכשיטי המעולים״• במלים אחרות :
אני אזלזל בהם במקצת, אבל לא אחמיץ את
ההזדמנות לשוחח עמם, במקרה שיתחולל
משהו מענין ...שאפשר יהיה לרכל עליו.
אך כמובן לא לכתוב עליו.
ברזיל 31דמלבה*׳ונ\ל
שידור, שנקלט •״?לב ג׳ונגל האמזון, בבר זיל,
הודיע לעולם, כי נמצאו עצמות הקולונל
פרסי ה. פאוסט. פאוסט נכנם למעמקי הג׳וג־גל
בשנת , 1925 בחפשו עיר שיש מסתורית,
בת 17 אלף שנה- ,שר, לדבריו, היתה ערש
התרבות האנושית. מאז לא נודע עליו דבר.
במשך עשרים ושש השנים שעברו איבדוסיירים וחוקרים לא מעטים את חייהם, בנ סותם
לגלות את עקבות הקולונל. אלה, שהצ ליחו
לחזור חיים מן ״הגיהנום הירוק״ ,סיפ רו
על שבוי לבן, על מלך שבט מטורף, על
שבט ילידים לבנים.
התגלית האחרונה, של שלשה האחים וי־לאם
בואם וקצין הטייס הברזיליאני אנטוניו
בזיליו, היתה ודאית יותר. במשך שש שנים
סרקה קבוצה זו למעלה מחצי מיליון ק״מ
מרובע של ג׳ונגל בתולים — ממלכת הזהב,
היהלומים, הקדחת. ורק עתה, אחרי שידולים
ומתנות רבים, הצליחה לשכנע את רוצחי
פאוסט לגלות את מקום ונסיבות מותו.
היה זה אזיארי, ראש השבט, שמת בשנת
,1948 שהרג את פאוסט במכות מקל. הקו לונל,
שתקף אותו משבר עצבים באותו רגע,
סטר את לחיו של בן השבט, שניתן לו כמו רה
דרך. האינדיאנים, שעמדו מסביב, התנפלו
עליו, על בנו ג׳אק, על רוקסור רימל, הצלם
שנילוה אליהם במסעו. הם רצחו את שלושה
האנגלים במקום: את גויות רימל וג׳אק
השליכו לאגם עמוק, ואת פאוסט קברו ליד
הכפר.
שיש וזהב. עתה ניגשו אנשי מדע לב דוק,
אם אמנם העצמות שנתגלו הן של
קולונל פאוסט. הם שלחו את לסתו לרופא
שינים, שטיפל בו, כדי שיזהה אותה׳ לפי
כרטיס הטיפול.
ההרפתקה החלה בפברואר .1925 ,שלו שה
הסיירים יצאו לדרך מעיר קורומבה,
.שבמבואות הג׳ונגל. הקולונל פאוסט, גי־אולוג
וגיאוגראף ידוע וקצין הצבא הבריטי,
מכיר היטב את האזור, משלושה ביקורים
קודמים. כעבור שלושה חדשים שלחו את
המברק האחרון :״אנו עומדים על גבול
התרבות. בעוד יומיים נתקדם צפונה עם שני
מלוים אינדיאניים. בעוד חמשה ימים נגיע

הדובס והדוכפית מוינדזור
ג׳ימי ירש את המלך

כיבוש ברזיל גילו הפורטוגזים את המכרות,
אך בדרכם חזרה, עם שיירת חמורים עמוסי
שקיקי זהב, נלכדו במארב אינדיאני ונהרגו.
עמם אבד סוד המכרות.
בתולות לאורחיב. אחרי שהיית מס פר
שבועות בג׳ונגל הבתולים, שכל עץ שבו
הגיעו האנ מטר,
לגובה
50 מגיע גלים לאפיסת כוחות. הם הצליחו, בכל זאת,
לכרות עץ, ולבנות סירה פרימיטיבית, שהו בילה
אותם אל כפר שבט הגלאפאלוס הפ ראים.
מסע
זה על הנהר היה מלווה סכנות מת מידות.
גזעי עץ ענקיים, שחלפו במהירות עם
הזרם ; נחשי־ענק, שיכלו להפוך סירה במ כת
זנב אחת ; דגים קטנים המתקיפים, במס פרים
עצומים, כל גוף חי, הנופל לתוך המים,
ומשאירים רק שלד נקי מבשר. זה היה הד בר
הודאי האחרון שהיה ידוע עליהם, כאן
נגמר מסע ההרפתקאות של פאוסט, ומתחילה
פרשת המסתורין של פאוסט.
בשנת 1934 מצא סייר צרפתי מחסן
חמרי צילום, שהיה שייך לסיירים האבודים.
תגלית זו והחקירות, שבאו אחריה, קבעו,
בלי כל ספק, כי עקבות פאוסט נעלמו בס ביבת
כפר שבט הגלאפאלום. הסייר הצרפתי
יצא לחפשו ונעלם. גוויתו נמצאה בג׳ונגל,

,העולם הזה״ ,מם׳ 705

גרמניה
אל תתעסק כא״נא״ת

ליד גן החיות הברלינאי נמצא מקום, האהוב
במיוחד על זוגות המאהבים. ליד אחד
השיחים נמצאו, בבוקר בהיר אחד, גופותיהם
של צעירה וצעיר. לשניהם היו סימני הכאה
בראש.
חוקרי הבולשת של האזור הסובייטי,
שהוזעקו למקום, הגיעו לכלל מסקנה מח רידה:
השנים הוממו ע״י מכות בראשם,
נכבלו, וכשחזרה אליהם הכרתם, רצח אותם
הרוצח באיטיות. סאדיסטית ע״י חניקה. גסי־סתה
של הצעירה נמשכה לפחות שעה, הודיע
הרופא הצבאי הרוסי.
כעבור 5ימים הופיעו שוב השוטרים אצל
אותו רופא צבאי, הביאו שתי גויות נוס פות
— של צעיר וצעירה. הפשע בוצע באו תה
צורה בדיוק, באותו מקום.
מאז חזרו הרציחות בחדגוניות מטורפת.
בהלה אחזה את העיר, הזוגות הצעירים נמ נעו
מלגשת לאותו גן׳ צעירות רבות לא יצאו
בכלל בערבים מבתיהם. חקירתם של ״השוט רים
העממיים״ הגרמניים ושל הבולשת הסו בייטית
עצמה לא העלתה שום תוצאות.

אולם בערב אחד הראה זוג צעיר אחד
העזה מפליאה. צעירה רומנטית, בעלת שע רות
אדומות מאירות למרחוק, יצאה בלוית
מאהבה אל הגינה המסוכנת. לא קרה כלום.
גם למחרת היום חזר הזוג, שוב לא קרה
כלום. אולם בערב השלישי קרה המקרה.
כשהתקרב הזוג הרומנטי אל השיח הידוע,
קם פתאום צל ענק, מכה נוראה ניתכה על
הצעיר, והוא התעלף במקום. שוב התרומם
המקל, ומכה שניה ניתכה על הבחורה. אולם
ברגע זה גילתה הנערה גמישות מפליאה.
בידי ברזל אחזה במתנפל, הפילה אותו אר צה.
הלז שלף אקדח, אך לפני שיכול היה
לירות הוצא האקדח מידיו. החלה היאבקות
מרה — עד שהבחורה הצליחה לכבול את
האיש באזיקים. אחר־כך נשמה לרווחה, הת מתחה
— ,והורידה מראשה פאר, נכרית אדו מה.
מתחתה נתגלה ראשו הקרח של אחד
האתליטים הידועים ביותר של המשטרה הרו סית,
שהשתמש בתחבולה זו, כדי להפיל
את הרוצח בפח.

הבעל עובד -האשה משתעשעת.
אך את ההתרגשות האמתית גורמת

העובדה שהדוכסית נראית פחות ופחות, מיום
ליום, בחברת הדוכס. על הפירוד הזה נאמ רים,
אם כי אין נכתבים, רב דברי הרכילות.
ידידיו הקרובים של הדוכס טוענים, כי שמ עוהו
אומר, שעדיין אוהב הוא את אשתו
כתמיד, וברצונו לתת לה חופש מלא לבצע
את חשקיה, עד שיחלוף מצב רוחה הנוכחי.
״כלום יש בידו ברירה אחרת?״ אמר אחד
מידידיו .״הוא הגיע למצב ללא מוצא — כך
שהאפשרות היחידה הפתוחה לפניו היא
לשבת ולחכות״ .אחרים טוענים שהפירוד
טמון בעובדה, שהמכס עסוק בכתיבת זב־רונותיו,
וכי הוא מעדיף לתת לאשתו חפש
שעשועים, במקום להפסיק את כתיבתו. הבעל
עובד — האשה משתעשעת• במקרה שהוא
נלווה אליה, עוזב הוא, כרגיל, את הנשפיה
בחצות — אשי!ו נשרכת הביתה בשעות
החלבנים.
משהו מענץ ...לרכל. המצב גרר אח ריו
סכסוך חברתי בין החברה האנגלית וה אמריקאית
בניו־יורק. הבריטים סיגלו לעצמם
עמדה מלגלגת של ״למה אפשר לצפות״
מאמריקאית. אנשי ניו־יורק מבקרים, כמובן,
את הדוכסית על ״שהזיקה לשמה הטוב של
האשה האמריקאית״ — אבל אינם מרשים
לזרים (הבריטים) להרים את קולם בגנות
ולים׳ בנוכחותם. האמריקאים סקרניים לדעת
מה יקרה, כמו שאמרה אשת חברה, שהוזמנה
לסעודה אצל הדוכס והדוכסית :״הערב אפ גש
את הוינדזורים״ ,חייכה ,״אך היא מתנהגת

האינדיאני הפרימיטיבי לומד עתה בבית־ספר
אנגלי, והוא בנה המאומץ של האלמנה
פאוסט .״היערות לקחו ממני את בעלי ואת
בני״ ,היא אומרת ,״והחזירו לי נכד״.

האהים ויראם רואם ובניי שבט הגלאפארום
ג׳אק נאות להענות

לנקודה, בה יעזבונו האינדיאנים המדריכים,
בגלל הפחד האיום מפני שבטי הג׳ונגל.
שלשה האנשים החלו את מסעם האמי תי.
פאוסט לא חפץ שיוודע לאיש, כי הוא
מחפש משהו מלבד עיר השיש העתיקה. הוא
יצא למסע זה, מטעם ממשלת בריטניה, כדי
לגלות את מכרות הזהב של ארארם. בזמן
* מכרות אלה נמצאו, באמת, על ידי הא חים
וילאס רואם, שגילום בסיור אוירי, במ עמקי
הגיונגל, בתוך שטח השבטים הפראים.
מאז הפכו האחים מיליונרים.

מורעלת ע״י אינדיאנים.
רק כעבור עשרים שנה נפתרה השאלה.
כומר־סייר ברזיליאני מצא בג׳ונגל נער
אינדיאני עם עיני תכלת. לשאלותיו, הסביר
ראש השבט, כי לפי המנהג המקובל, הציע
לשלושה סיירים אנגליים שלוש בתולות
מבנות שבטו. לפי דבריו, נאות להזמנה רק
אחד מהם — ג׳אק פאוסט. אחרי שיצאו הס יירים
האנגלים, בדרכם לארץ הגלאפאלוס,
אמר ראש השבט, נולד הילד. בשנת 1943
יצא עתונאי צרפתי, והביא עמו את הבחור.
שמו היה דוליפה.

אולם כאן רק החל הסיפור. כשהדליקה
ה״נערה״ את פנס הכיס שלה, וראתה את
פניו של המתנפל, נדהמה. לאור הפנס נתגלה
פניו של הרופא הצבאי הסובייטי, איבנוביץ׳.
לאור היום היה רופא טוב־לב, חביב על בל
החולים .״הוא תמיד טיפל בנו בעדינות
נהדרת תמה חייל סובייטי.
התברר כי הרופא היה לקוי במחלת נפש
סדיסטית מיוחדת במינה, שנתגלתה בו בשעת
המלחמה. באחד מיומניו מצאו כתוב לאמור :
״ברגעים סוימים תוקפים אותי רגשות נו ראים
של מועקה בגלל הירידה המוסרית של
האדם הדומה לחיה״ .את הירידה המוסרית
הוא ראה באנשים בעיקר בשעה שהיו מתנים
אהבים .״הדבר מעלה את חמתי עד שגעון״,
כתב הרופא המטורף .״אנשים אלה חייבים
להענש בצורה האכזרית ביותר. אם החברה
אינה מוצאת לנחוץ לעשות זאת אעשה זאת
אני״.

הק!לונר שלף אקדח
כאשר נתמנה הקולונל אדיב אל־שישקלי
ראש מטה הצבא הסורי, הרי רק העניק
לעצמו את התואר הרשמי, שהיה חסר לו.
למעשה, מילא תפקיד זה — ותפקידים רבים
אחרים — עוד לפני המינוי הפורמלי.

מנהיג גדול, והעניק לעצמו תוארי כבוד בלי
סוף, לא מצא הדבר חן בעיני אל־שישקלי.
״נתאכזבתי מאד משלטונו הדיקטטורי של
אל־זעים״ ,הוא אומר .״התחלתי לארגן את
הקצינים נגדו״.
א:־זעים, שהפך את שמו (המנהיג) תואר
רשמי, הרגיש בדבר. הוא פיטר את שישקלי
מן הצבא. והעבירו לרזרבה. אולם הדבר לא

הקולונלוהמלחמה: במשרדו, במטה הכללי, עוקב אדיב אל־שישקלי אחרי כל התפת חות
חדשה על הגבולות. בתמונה זו, כברוב מעשיו, מחקה הקולונל את הקצינים אירופיים.

בשיחה עם עתונאים, לפני כמה ימים,
הכריז :״אני הוא האדם, שביצע את שלוש
ההפיכות בסוריה״ .כאשר גרמה מלחמת
ארץ־ישראל תסיסה פוליטית בתוך סוריה,
והעם היה מוכן לשינויים בהנהגתו, שהביאתו
למצבו של אז, ערך הקולונל חוסני אל־זעים,
בתמיכת הצבא, הפיכת־חצר׳ שהביאתו לשלטון.
דבר זה, גילה עתה אל־שישקלי, היה
אפשרי רק בעזרתו הוא, ובעזרת קציני צבא
אך רים.
אולם כאשר החל אל־זעים רואה את עצמו

הועיל: הצבא ביצע עוד הפיכה, שהביאה
את סאמי חינאוי, אף הוא קולונל, לשלטון.
אדיב אל־שישקלי חזר לצבא, בתפקיד סגן
ראש המטה הכללי.
ההפיכה השלישית, שבאה בעקבות רצח
אל־חינאוי ע״י מתנקם, נתנה בידי שישקלי
את רסן השלטון. אולם הוא, בניגוד לקודמיו,
העדיף להשאר מאחרי הקלעים ,״לנהוג מן
המושב האחורי,״ כפי שהוא אוהב להגדיר
את שליטתו. הוא נשאר בתפקיד סגן רמטכ״ל,
ומינה נשיא, וראש ממשלה, מבלי ששמו,

באופן רשמי, יהיה מעורב בכל זה• תפקיד
הרמטכ״ל נשאר ריק ופנוי.
עתה, עם עלית׳קרנו של הצבא הסורי,
בעקב המאורעות על הגבול, החליט• אל־שישקלי,
שהגיע זמן למלא את המקום הריק
בראש הצבא ובדמיון הקהל הסורי. הופעתו,
שהיא בניגוד להופעת קודמיו — שדמו יותר
לחנוונים, שהתחפשו במדי גנרלים מבריקים
— נאה ביותר. בת־בושתו האלגנטית הוא
מגלם את דמות הקצין הגבוה מלא רוח
הגבורה והאצילות הצבאית.
בדי לרקום את איצטלת הגבורה, שהוא
אוהב להתעטף בה, החלו העתונים הסורים
והערבים, בכלל, לפרסם סיפורי מעשיות
עוד מימי צעירותו. כאשר נשאל בראיון
עתונאי, מהו זכרונו היקר ביותר׳ הזדרי
לספר על מעשיו במכיילה הצבאית הסורית.
הודות לאדים. המפקדים הצרפתיים
של המכללה נהגו לקרוא שם של אישיות
צרפתית צבאית או מדינית לכל קבוצת תל מידים,
המסיימים את לימודיהם במכללה.
כאשר בא יום סיום הלימודים של אדיב אל־שישקלי,
עורר הדבר מועקה נפשית עמוקה
בלבו. מדוע תשא קבוצתו, המורכבת מצעי רים
סוריים טובים, שם של צרפתי כובש?
״האם חסרים לנו אנשים גדולים בתולדות
הערכים, שנקרא בשמות צרפתים?״ שאל.
הוא ארגן את הבריו למחלקה, וחצי שעה
לפני שעמד להיערך המסדר החגיגי, בו יקבלו
התלמידים את תעודותיהם, והמחלקה את שם
האישיות הצרפתית, הודיע אדיב, בשם חבריו,
כי הת־מידים יסרבו להשתתף במסדר, כל
עוד לא הוחלף השם הצרפתי בשם ערבי.
הנימוק השפיע, כנראה, על מפקד המכללה
(יתכן שלא רצה לתת הזדמנות לעתונות
דמדינאים הלאומניים לפתוח תגרה מדינית
סביב נקודה כה פעוטה) ,והוא הסכים לשנות
את שם המחלקה. הוא אפילו הרחיק לכת.
לנשף הגמר, שנערך למחרת, הוזמן נשיא
סוריה, כאורח כבוד. היתה זו הפעם הראשונה,
שנשיא סוריה הוזמן לנשף כזה ;
אך מאז הפך הדבר מסורת• ״כל זה, הודות
למנהיגנו הגדול, הקולונל אדיב אל־שישקלי״.
אולם המנהיג,
לא יאה לפטריוט.
מגלים העתונים, לא רצה להיות איש צבא.
הוא התחיל את לימודיו בבית־ספר חקלאי.,
כדי שיובל לנהל את אחוזות אביו. אולם
אחרי קבלו את תעודת הגמר, החליט אביו,
כי דיבל לבזבז את כשרונותיו על האדמה.
עליו להשתדל ולקבל משרה ממשלתית, כי
זהו אחד הדברים המכובדים ביותר והמועי־
;ים גם לקרובי הפקיד, גם לפקיד הממשלתי
בעצמו.
דעתו של אדיב היתר, אחרת. עבודה במשרד
נראתה לו למטה מכבודו, על אחת כמה
וכמה, שתהיה זאת עבודה לפי הוראות הזרים
הצרפתיים. אחרי דין ודברים עם אביו, הגיע
לפשרה — הוא יכנס למכללה הצבאית. אולם
״אף פעם לא ויתר על שאיפתו להיות חקלאי
מתקדם, איש אדמה, שינהל את משקו לדוגמה׳
ויהיה לברכה לעמו ולמולדתו״• אפילו היום,
הוא אומר, לא ויתר על שאיפה זו• את
תפקידו הנוכחי הוא ממלא, כי לא יאה
לפטריוט מושבע להשתמט מכל תפקיד שהוא,
אשר הוטל עליו ע״י האומה.
״נהיה פראים״ .הרגשת ערך הכבוד
הלאומי של אדיב אל־שישקלי היא אחד
מעקרונות חייו• כאשר היה עוד קצין נמוך
בצבא הסורי בימי הצרפתים, הוזמן ע״י
אחד מחבריו לנשף, שנערך במועדון הקצי נים,
לכבוד גנרל צרפתי, בתום תקופת

הצגה לעתונאים
ליט

להיות

פופולרי.

:אדיב שישקלי החהזמין
צלם עתוניות

מיוחד לצלמו ברגעים אינטימיים, שיראו לקהל
את אלילם בכל מעשיו היומיומיים, ויוכיחו,

כי הוא מנהיג דמוקרטי ביותר. גם המצביא
הגדול מתרחץ מתגלח מתנגב כאדם רגיל.

שירותו בסוריה. הוא היה הקצין הסורי
היחיד, שהוזמן לנשף זה, שהיה מעין מפגש
בני העם העליון.
בתום הסעודה הדשנה, קם הגנרל על
רגליו ונשא נאום תודה, בתשובה לנאום
ההערצה של אחד הקצינים הגבוהים.

מו צאת שי מו ש ל עני ב ה

.העולם הזה״ ,מם׳ 705

״היה זה נאום נאלח ביותר״ ,מספר
שישקלי. הגנרל הצרפתי החל מחלק מחמ אות
לעצמו ולקצינים הצרפתים, המשרתים
הרחק ממולדתם. פתאום, בדברו על סוריה
והסורים, הזכיר את המילה פראים. שישקלי
חם המזג לא יכול היה להתאפק. הוא קפץ
ממקומו, בקצה השני של השולחן, ובתנופה
אחת השליך צלחת ירקות, שעמדה לפניו,
על ראש הגנרל הנדהם•
אחרי כן קפץ לאחור, שלף את אקדחו
וצעק להם :״אם אתם קוראים לנו פראים,
אז נהיה פראים באמת!״ הוא ירה כדור באויר
ועזב את המקום.

חם ציבור
מאז נסתיימו הקרבות בארץ־ישראל, למדו
הסורים עקרון חשוב מאד: מה רב הוא ערך
התעמולה. קול היריות, שנורו בחולה ובאל־חמה,
הדהד בכל רחבי העולם — ,בנימה
פרו־סורית•
בו בזמן שישראל הסתפקה בתלונות
לועדת שביתת הנשק, ולועדת הבטחון של
או״ם, הפעילו הסורים רשת תעמולה חזקה
ביותר, שהעמידה את המאורעות על הגבו לות
באור הנוח ביותר לדעותיהם הם.
הם הזמינו עתונאים ערביים וזרים, סיפקו
להם תחבורה לכל מקום, שחפצו לבקר בו,
ונתנו להם אפשרות לראיין את כל המפקדים
והמדינאים׳ החל מאדיב שישקלי וראש הממ שלה,
וכלה בטוראי הנמוך. העתונאים, כמובן,
נתרשמו מן היחס הזה, והסיקו את המסקנה,
שלאנשים המרשים להם חופש פעולה
כזה, אין מה להעלים. ובמקום להשתדל
ולהתעמק בחקירת המצב, הציפו את עתו־נות
העולם במה ששמעו מפי הסורים עצמם
— כנוסחה מוסמכת של כל מה שקרה.

אזור הקרבות בפי שהוא נראה מן העבר השני של הגבול -יסוד המעלה וחולתה -בתצלום אויר.

״ ש תו ל אחד העתונאים האלה —
מצרי — פרסם מאמר ארוך, שבו הוא מתאר
את יחס השלטונות אליו, מן הרגע הראשון,
לכשיושג חופש זה, יפנו השלטונות (הקו כאשר
נתקבל לראיון ע״י נאזם אל־קודסי,
מוניסטיים) לעניני פנים• כל האחוזות הגדו ראש
הממשלה/ .הוא מתאר את האוירה
לות תוחרמנה, והאדמה תחולק בין הפלחים
החגיגית ברחובות דמשק, בשעה שמכוניות
העניים. צבא עממי חזק יוקם, כדי להגן על
עמוסות חיילים חמושים עברו בדרכן לחזית
שלום המרחב ויבטיח את עצמאותו• ואשר
החולה. משני צדי הרחובות הצטופף קהל י לארץ־ישראל: יבוטל הכיבוש המצרי האימ נלהב,
שהריע לכבוד הצבא, וממרפסות
פריאליסטי בדרום הארץ והירדני במזרח,
הבתים המטירו הנשים פרחים על החיילים.
ותוקם מדינה פלסטינאית עצמאית, ללא
התערבות מצד המדינות השכנות.
מבחינה אסטרטגית לא היה כל צורך להעביר
חיילים אלה דרך העיר, אולם כאמצעי תעמו החוברות
החלו נערמות על שולחנו של
לה היה זה צעד מעשי ביותר מצד השלטונות.
המפקח, ובכל יום נוספו חוברות נוספות,
ביחוד, מפני שאירע
שהוחרמו ע״י המש
בדיוק בזמן שהמש טרה
בחיפושים, שנבר
הממשלתי שרר
ערכו בבתים פרטיים
עדיין.
ובמועדונים, או נמ מדמשק
יצא לאזור
צאו אצל אנשים חשואל
חמה, יחד עם
דים. אך שום פעולה
קבוצת עתונאים אי לא
הצליחה להפסיק
רופאים ואמריקאים.
את הופעת החוברת.
שם סופר להם על
נערכו חיפושים בכל
רצון הסורים בשלום,
בתי הדפוס, הורחבה
ועל תוקפנותם של
הצנזורה על משלוחי
הישראלים.
הדואר — אך ללא
״הם רצו להעמיד
הועיל.
את הצבא הסורי וה עד
אשר, השבוע, בפני כולו עולם בחיפוש פתע שנערך
עובדה מוגמרת. נבבתי־בושת,
נמצאה
ציגם איחר בשעתים
מכונת הדפסה במר לישיבת
ועדת שבי תף,
ברובע מפוקפק.
תת הנשק, כדי לתת
יחד עם המכונה נמ זמן
לצבא הישראלי
צאו חבילות רבות
לפלוש לכפרים הער של
חוברות. בעל ה ביים
בשטח המפורז.
בית, שנעצר ע״י ה אולם
כאשר נוכח למשטרה,
לא האמין
דעת, כי הצבא הסו פצצה ישראלית, שלא התפוצצה,
למראה עיניו• ״הש כאזור. המבקר לזר מוצג משמשת

עומד איתן על
כרתי את המרתף ל משמרתו,
וכי נהרגו
שני סטודנטים מאל
שבעה שוטרים ישראליים, התרגז והחל
אזהר*,״ הוא העיד ,״הם אמרו, שהם מדפי בוסאבי
הצרפתי,
מאשים את הקולונל
סים כאן חוברות על עניני דת וקטעים מן
הסורית־ישראלית, הועדה ראש יושב הקוראן הקדוש״.
בהפליה לטובת הסורים .״כאשר רצה הקולונל
שני הסטודנטים, הוא אמר, היו רגילים
בוסאבי להשיב,״ מספר העתונאי המצרי,
לבקר מדי ערב במקום, כשחבילות עבות
״צעק עליו הנציג הישראלי: שתוק ! דע
מתחת לזרועותיהם. כאשר שאל אותם מה
מי אתה, ומה אתה אומר ! ״
נמצא בחבילות, ענו כי אלה כתבי הקודש,
פרסומים מסוג זה השפיעו על דעת הקהל
שמהם העתיקו את החוברות.
בעולם, ועוררו את האו״ם לעמדה, האוהדת
לסורים. אך המצב הנוכחי אינו רק תוצאה
הוא נתן תאור מדויק של שני הסטודנטים,
של פעילות סורית בשטח יחסיהם הציבוריים
והמשטרה החלה לחפש אותם. ראשית פנתה
ותעמולתם המוצלחת, ישראל עצמה סייעה
לאוניברסיטה אל־אזהר. המנהל, שנדהם מג להם
בשתיקתה.
לויי המשטרה, פקד לכנס את כל הסטודנטים.
השוטרים עצרו 38 מביניהם, שמראם התאים
לתיאורי בעל הבית. אולם משהובאו לפניו,
אמר שאף אחד מהם אינו האיש שאותו מח פשת
המשטרה. יתר על כן, איש מבין העצו שחר
חדש
רים לא היה יכול לעזור בחיפושים אחרי חוב בלשים הביאו שבועות
במשך
כמה
האנשים הדומים לו והחיפושים נמשכו.
רות קטנות למשרד המפקח הפוליטי של
בכל פעם שהמשטרה עצרה אדם, אשר
משטרת קהיר. שם החוברת :״שחר חדש
נראה כחשוד בקומוניזם, או אשר דמה דמיון
לעם המצרי״ .המוציאים לאור: המפלגה
כלשהו לתיאור בעל הבית, קראה להלז לבוא
הקומוניסטית המצרית.
ולזהות אותו. יחד עמו באו כל פעם שני
בחוברות מפרטת המפלגה (הבלתי־חוקית)
שוטרים מזוינים — כי הנכבד הזה הושב
את מטרותיה ואת תכניתה. בראש וראשונה
בבית־סוהר, עד אשר יימצאו מדפיסי החוב יש
להשיג עצמאות מלאה, פינוי כוחות
רות.
האימפריאליזם והצטרפות לברית המועצות
במאבק על השלום. לדוגמה מעמידים הקומו ניסטים
המצריים את הרפובליקה הסינית
העממית, שידעה ללחום באימפריאליסטים
האוניברסיטה הדתית בקהיר, המרכז
הזרים, ולהשתחרר מעול שלטונם.
הרוחני של האיסלאם.

מצרים

פצצה תבערה ישראלית נפלה במקום הזה והרסה צריפון קטן

תחנת המשטרה שלידה אירעה התנגשות הצבא הסורי בשוטרים היש
ראליים (למעלה) .למטה: סיור כחזית, שנערך ע״י הסורים לעתונאים הזרים,

במדי 1ר!

דג לי ם מתנופפים
בדגלים מתנופפים יצאו מפלגות הפועלים
לרחוב. כמו בכל העולם׳ היה גם כאן פי לוג
— הקומוניסטים והדמוקרטים תיחרו
ביניהם בסיסמאות, ששרדו מתקופה נשכחת.

כבר התנוסס שם הגליון האחרון של אמת
שהכריז • :קבלת פנים נלהבת לסילבר בתל

ציתות
ד א פינום מרגוע

שד הפירוד התרוצץ בשורות מפ״ם. על
גבי עתונם המשותף דקרו טבנקין ויערי איש
את משנהו בחרבות־לשון. טבנקין, האיש
מם׳ 2של העליה השניה (אחרי ברל כצנל־סוס׳
שנאשר במיעוט במפלגה, לגלג על
יערי ״הצעיר״( ,בן ,)54 שעלה רק עם העלי־ה
ס )60 די השלישי*
,ואילו יערי, בעל הרוב (״/

למחרת הבהירות לכנסת השנייה ב־31
ליולי, יתכנסו כארבעת אלפים איש• ,צירי
הקונגרס הציוני ה־ 23 ואורחיו, באולם ה גדול
של ״בנייני האומה״ ,ההולך ונשלם
בשייך באדר שבמערב ירושלים.
נוסף לעשרות עסקני מפלגות ישראליים,

בר בזלזול על ״הסנטימנטליות של הזקן״,
המתעלם מן המציאות (הקומוינפורמית).
אחרי ימי הבטלה של הפסח, קיבלו הפוע לים
באהבה גם את האבטלה של יום חגם וימי
המחסור בחשמל. בגלל מם ההכנסה לא יהיה
הבדל גדול בחשבון שכרם החודשי.
באוירה זו לא משך טריגווה לי, איש הש לום
המקצועי, תשומת לב יתרה.

הידועים מחברותם בכנסת, במועצות העי רוניות,
במערכות העיתונים המפלגתיים יב לטו
שלוש מאות צירים, נציגי חברי ההס תדרות
הציונית בחוץ לארץ. מלבד 120 צי רי
ארה״ב 70 ,צירי דרום אמריקה, ישותפו
מאה צירים מאירופה, אפריקה, אוסטרליה,
איראן והודו בעיצוב דרכה החדשה של ה ציונות•

מפלגות

אחר
שבהקונגרסים הקודמים, שרובם הת קיימו
בשוויייץ, שימשו יותר כינוסי מרגוע
לעסקנים ציוניים, יהפוך הקונגרס ה־ ,23ה ראשון
במדינת ישראל, לזירת התנצחות בה
יוכרע הקשר בין למעלה משבעה מיליוני
יהודים בארצות הגולה (שלא לקחת בחשבון
את שנים וחצי המיליון החיים מאחורי מסך
הברזל) למיליון ושליש החיים בישראל.

התועלת היא, כנראה, שלילית בלבד.
ההגבלות פותחות אשנב לעקיפת החוק. קבלן
בנין, למשל, שסרבו לבקשת האשראי שלו,
שלון את אשתו עם תעודת רפוי, והגיש
בקשה להלוואה לצרכי רפוי. קפלן עצמו
הודה, כי אין אפשרות לפקח על איכות האש ראי
; אם כך, הרי אפשר היה להסתפק
בהוראות, בלבד, על ביטול האשראי להוצ אות
בלתי פרודוקטיביות.
לרשימת הנפגעים יתווספו גם הבנקים
הקטנים, היכולים לאזן את הוצאותיהם רק
ע״י המלוות, שהם מעניקים ברבית של
,8— 60/0לשנה. ע״י כך יכול הבנק לממן
את שטרי האוצר באחוז המקובל עד כה
407 כיצד יוכל הבנק לשלם רבית ־37
לבלעי הפקדונות, בשעה שהוא נאלץ להחזיק
ב־ 7570 שטרי אוצר, ברבית אפסית.

אויר
30 שטות !לטוקיו

הספינכס ח״ך
•יחזקאל (סחר) רוצה להיות בטוח בעתי דו,
אם סילבר יהיה ראש הממשלה״ ,אמר
בגאווה עסקן ציוני־כללי, כשראה את 36
השוטרים, שליוו את שיירת המכוניות הגדולה,
שהובילה את אבא הלל סילבר מלוד
לגת־רימון בתל־אביב.
לא היה זה הציוני־הכללי היחיד, שהרגיש
בטחון־עצמי חדש, שעה שהמנהיג הציוני-
האמריקאי נטל לידו את המיקרופון ונאם
בעברית (בעלת ניב אמריקאי) להמונים, שהצ טופפו
ליד מוגרבי. מאז הבחירות העירו ניות,
שהנחילו לצ״כ נצחון מפתיע, היה קיים
הבדל ניכר בין המרץ המחודש של החברים
ד,פשוטים, ששאפו לשלטון יחיד בכנסת הש ניה,
לבין ההיסוסים של ההנהגה, שבאו לידי
ביטוי בנאומו המפורסם של ישראל רוקח,
בו דרש רק /0״ 25 בכנסת.
כשגדלה, מחדש, עקב מאורעות החולה,
קומתו הציבורית של דוד בן־גוריון, הר גישו
הצ״כ צורך במנהיג מנוסה, בעל שעור־קומה,
שיוכל להשפיע על ההמונים, לשמש,
בעיניהם, תחליף אפשרי לראש־הממשלה הנו כחי•
הסיסמה • :רוב לציונים הכלליים יביא
דולארים מאמריקה
•מי האמין לפני שנה, שנהיה מסוגלים
לארגן הפגנה כזאת ברחוב תמה איש
כלכלה צ״כי. ואמנם, ההפגנה סימלה את
שנוי־הערכים, המתרחש כיום במפלגה זו,
שנוסדה בגלות כמפלגה ציונית אנטי־מעמ־דית,
הפכה בארץ מפלגה מעמדית של סר־דסנים־תעשיינים־סוחרים,
רוצה עתה ליהפך
תנועת־המונים, שתרכז את כל החוגים המת נגדים
למדיניות הכלכלית של מפא״י.
סילבר עצמו התעטף בינתיים באיצטלה של
ספינכס חייכני, לא גילה את תכניותיו. כדי
לבוא בחשבון לתפקיד, שתומכיו הנלהבים
יעדו לו, יצטרך לוותר על נתינותו האמריק אית,
להישאר בארץ כעולה (ההופך אוטומטית
אזרח).
בצל האיום הזה קבעה כל מפלגה את עמ דתה.
ג׳רוסלם פוסט, העתון הבלתי־מפלגתי
להלכה, הפרו־מפא״י למעשה, טען בהתרג שות:
התהלוכה היתד, ביזבוז בנזין, תעורר
את חמתו של האזרח נגד סילבר. אולם על
כולם עלה אמת, העתון הגרמני של הצ״כ.
כשירד סילבר מן האוירון בלוד, וניגש אל
קיוסק העתונים של פלס, בשדה־התעופה,

הצנזור נאנח וקילל. על שולחנו נערמו
10.000 מכתבים, רובם ריקים, שעליו היה
להחתימם. על כולם היתר, כתובה כתובת
בלתי־רגילה: טוקיו.
אותה שעהיי הצטופפו במשרד דיזנגוף
ושות׳ בתל־אביב ילדים, נשים ובולאים מקצו עיים,
שהביאו מכתבים נוספים. ילדים רבים
שלחו רק מכתב אחד, בולאי אחד שלח לבדו
יותר מ־ 3000 מעטפות. המטרה: מעטפה,
שתשא את הכתובת ״טיסת בכורה, לוד —
טוקיו״ ,עלולה להיות שווה, בעוד חודש 2
דולארים.
טיסת הבכורה נערכה ע״י קו־האויר הסקנ דינבי
(המשותף לדנמרק, נורבגיה ושבדיה),
שיהוה חלק של קו־התעופה עצום, בן 16,550
ק״מ, משטוקהולם, דרך רומא, לוד, קאראצ׳י,
בנגקוק, לטוקיו. בס״ה 36 :שעות, מהן 30
שעות טיסה, מתל־אביב לבירת יפן.
עבור כל מכתב תצטרך ממשלת ישראל
לשלם את דמי־ההובלה בדביזים, כנהוג לגבי
שרות הדואר. אלא שהדבר היה כדאי: המע־בכל
זאת היתר, ישראל המדינה היחידה, לאורך
כל הקו, שנמנעה להוציא חותמת־דואר מיו־טפות
תימכרנה לחו״ל, תכנסנה דולארים.
חדת משלה. החברה החתימה את המעטפות
בארץ, בדפוס פרטי, על חשבונה.
רפואה רשיון ילודה
״פירוש הדבר, שעל הזוג לדאוג למקום
בבית יולדות, עוד לפני שיחליט על הולדת

שעה שהתהום בין יהודי ישראל, בוני
המדינה, ליהודי הגולה, הצופים מרחוק, הו לכת
וגוברת, יצטרכו צירי הקונגרס לקבוע
ברורות את התחליף לתכנית באזל, מצעה
הרשמי של התנועה הציונית, שנקבע לפני
54 שנה, שעיקרה: הקמת מדינה עברית,
הוגשמה.

ערכם של 3,5גרם נחושת, בשוק השחור
4פרוטות.
יכול ספסר לאסוף מילים, לחתיכם, למכור
את המתכת, בלבד, ברווח של *300^4״

חקירות
לפ קיד היה ענין
כאשר בא מבקר המדינה לסכם את פעולות
האפוטרופוס על הרכוש הנטוש, היו מסק נותיו
בערך אלו: ניהול העסק העצום הזה
לא הראה על הצלחה אירגונית ; לאחר כל
ההוצאות וההכנסות, ושתיהן היו גדולות
מאד, נתברר כי הרכוש הנטוש אינו עסק
טוב ביותר. במלים אחרות — הרכוש הנטוש,
שערכו מגיע למיליונים, לא הכנים למדינה
הכנסות ניכרות.
אנשים פחות רשמיים ממבקר המדינה ידעו
להסיק, כל אחד לפי הבנתו וידיעותיו, מסק נות
משלהם על פרשת הרכוש הנטוש. אולם
חקירה אחת, המתנהלת בסודיות, מזה מספר
חדשים, על ידי המחלקה המיוחדת של מטה
המשטרה, העלתה פרטים מאלפים על המנגנון
הזה, לפחות מנקודת ראות מסחרית. הכוונה
ל־ 2500 בארות, הנמצאות בשטחים הנטושים,
שפירוק ציודן נמסר לחברה קבלנית, לפי
המלצות פקיד ממשלתי גבוה מאד ; והוא
האיש, אשר נגדו, בין השאר, עומדים עתה
לפתוח בפעולה משפטית.
לפני שמונה חדשים חתם האפוטרופוס על
חוזה עם אותה חברה, שלפיו תקבל החברה
את הזכירן לפירוק כל הבארות הללו, ותמ כור
את החמרים (פרט לאלה הנמצאים תחת
פיקוח, כגון מנועים, נחושת וכיוצא באלה),
ההסכם קבע שיעור מסוים, ולפיו נתברר
אחר כך, כי החברה שילמה בין 25ל 40
לירות בעד באר, בהתאם לעמקה. אם שילמה
החברה אפילו 40 לירות בעד באר, עלול
היה הדבר להכניס לקופת האפוטרופוס סכום
של 100.000ל״י• אולם, למעשה, נאמדות
הסחורות הללו בלמעלה ממיליון לירות.
החברה לא פירקה, אלא 600 מתוך הבארות
הללו, מאחר שבינתיים חלה תקלה מסוימת.
אמנם כבר הוצאו מ־ 600 הבארות 12 אלף
צנורות, טונות של נחושת, למעלה מאלף
סולמות ברזל וכדומה• אך יום אחד ביקר
פקיד גבוה במחסן גרוטאות, ומצא שם
חלקים מתוך הבארות, שמקומם לא היה
באותו מחסן, ואשר עליהם לא הודיעו, לפי
החוזה, למפקח על המלאי. הפקיד הזה העלים
עין, והממשלה סבורה שעשה זאת, משום
שהיה לו ענין בזה.
כתוצאה, מההסתבכות, נפתחו בינתיים תי קים
נגד הפקיד ונגד הסוחר. ואילו החקירה
נמשכת.

דרכי חיים
דולרים ב די רחמנות

תוך ייעול שני המוסדות העליונים של
התנועה הציונית — הועד הפועל הציוני
ולממשלה)
וההנהלה (המקבילים לכנסת
ותפקוד חדש של שתי הקרנות, קרן היסוד
וקרן הקיימת, יוגדר תוכנה החדש של ה תנועה
הציונית בתכנית ירושלים שסיכומה:
קיבוץ גלויות.

משק
ם יו־וב 50 אחו!
העולה החדש, שזכה בדירה מידי ה סוכנות,
ינסה מיד לגשת לבנק קטן, יביא
עמו 3ערבים, כדי להשיג אשראי של — 100
150 לירות לקניית שולחן פשוט ו־ 2כסאות.
עד עתה היה יכול לזכות באשראי זה. אך
משעה, שהגיעו הוראותיו של קפלן על
צמצום האשראי עד 507,מהפקדונות היש נים׳
ו״> 257 מהפקדונות החדשים, יתקל האיש
הקטן בסירוב של 50 הוא לא יוכל לקנות
את השולחן והכסאות.
גם חברי הבנקים הקואופרטיבים המקווים,
שאחרי צבירת חסכונותיהם יגיעו לסכום
מסוים, בעזרת אשראי נוסף, שיאפשר להם
לגור בחדר אחד במקום שניים, להוסיף רהיט
חדש — גם הם יתאכזבו. החנווני הקטן, בעל
המלאכה הזעיר, שקיבל את הקצבתו הזעומה
בסחורות וגלמים, יפנה לשוא אל הבנק
בבקשה לכמה מאות לירות, הדרושות לו
למימון העסק.

כלכלהב מי ל

ומנהלי הבנקים עצמם תמהים ביותר — :
לשם מה הוקמה ההמולה? הרי בין כה וכה
צומצם האשראי ל־> ,457 האם כדאי היה
הרעש הגדול למען 570 הנוספים?

עובדה מאלפת :
כל מטבע מנדטורי של מיל אחד מכיל 3,5
גרם של נחושת.
ערכו של מיל — פרוטה אחת•

אבא הלל פילכר כמדגרבי
־ 007י? $
ילדים צעק בחור במשרדו של מנהל
אסותא, כשנודע לו, כי כבר אין מקום פנוי
עבור אשתו, הנמצאת בהריון, חודש שלישי.
הוא אחר את המועד: קיים תור ל־ 7חדשים.
המצב אינו קל יותר בבתי חולים אחרים.
כל המקומות ליולדות תפוסים לפחות חצי
שנה מראש.

השוק השחור

״מה עוד נשאר לי לרצות בחיים?״ שאל
מייג׳ ר וייזר .״אני אוהב לנאום. והנה נאמתי
בשני האולמות הגדולים ביותר בעולם נ
קרנג׳י הול ומדיסון סקוייר.״
אלא שבכל זאת לא נסתיימו עדיין האמ ביציות
של המייג׳ר האנגלי רב־המרץ, שהיה
פעם אחד מעמודי התווך של קבוצת ברגסון
באמריקה, הפך בינתיים ציוני־כללי. אמביציה
מספר : 2לעז!,׳ לישראל למכור את סחורותיה
בחו״ל, לא בגלל סנטימנטים ורגשי־הרחמים
של היהודים, אלא הודות לטיב סחורה.
המיג׳ר ראה צעיפים צבעוניים צרפתיים
ושוייצים התרשם מאיכותם. חשב: מדוע לא
נייצר כאלה גם בארץ? אמריקאים אוהבים
צעיפים, המראים גמלים, מסגדים, בחורות
ערומות וקופים. מדוע לא ילבשו צעיפים.,
שיראו את נוף הארץ־הקדושה?
הוא יסד חברה (צעיף בע״נז) העסיק סד
פועלים, הזמין את מיטב האמנים, הטיל
עליהם להמציא דוגמאות של צעיפים ארציש ראליים.
לודביג בלום, מירושלים, הגישי
ארבע, מדגמים, שהוצקו לפני ימים אחדים
באמריקה: שתי תמונות־נוף ירושלמיות, נוף
הירדן, צעיף המראה את כל מקומות הקודש
בארץ (כולל מסגד עומר).

האיש שלא הפיל ממ של ה
סידני סטנלי, שנמלט מידי הסקוטלנד ירד •<
והסורטי חזר לישראל.
נדמה כי האיש, שכבש את כותרות העתוי
נים בכל רחבי העולם, בעת משפט לינזי
המפורסם, החליט להשתקע בארץ לצמיתות.
רחוב קטן בלונדון, על גדות התנזזה״
שהיה משכן מלכי סקוטלנד במאות ה־ 11
וה־ 12 בבואם לביקורים באנגליה. האדמוך
הפך, בשנת , 1829 מטח המשטרה המחוזית״
וב־ 1890 מטה הבולשת (מי• אי. די.).
הבולשת הצרפתית.

.העולם הזה״ ,מס 705 ,

במדינה
כזכור, הגיע ארצה לראשונה שלמה וולקן,
המכונה סידני סטנלי, לפני שנתיים, נגד
רצונה של מחלקת העלייה• אחר מנוסה
סנסציונית מבריטניה, בה נדרש בעוונות פלי ליים
; אחר שהצליח להשתחרר מחוטפיו,
שהחזיקוהו בצרפת, כאמצעי לסחיטת כספים.
הודיע בפומבי, כי החליט לחיות חיים חדשים,
חיי חלוץ ואם יהיה צורך, גם לחצוב
אבנים...״
לאחר ההצהרה החגייגת, עבר לגור במלון
.פרק (דרגה ,)5שכר מזכירה חמודה, בארבע
לירות ליום, שתעזור לו בכתיבת זכרונותיס
לעתים קרובות נראה מסתובב במסדרוני
הכנסת, ששכנה אז עוד בתל־אביב, כנראה
מתוך כוונה למצוא ידידים בעלי השפעה.
סטנלי נכנס לכנסת, לעיתם תכופות, בלי
ברטים כניסה, שנדרש, כרגיל, מאזרחים אח רים.
הפרעות
קשות, בכתיבת זכרונותיו, גרם
לו יהודי מאנגליה, שרדף אחריו כל הדרך,
ודרש ממנו, במפגיע, סכומי כסף גדולים,
המגיעים לו, לדבריו. הוא תפס אותו פעמיים,
למרות תמרוני ההתחמקות. בכל אופן, הספר,
שלדברי סטנלי ״יביא לנפילת הממשלה
הבריטית״ ,טרם ראה אור.
בחזרו לישראל, הפיץ שלמה־סידני־וולקן־
סטנלי שמועות בחדרה, כי הוא עומד לחזור
לעסקי האריגה. בשעתו סחר סטנלי זמן מה
בבריטניה בבגדי חקי, בהצלחה קופתית
ניכרת, אך עסק זה היה אחת הסיבות לברי חתו.
ידידיו
הרבים בארץ בטוחים, שבישראל
יהיה שומר חוק נאמן. כי סידני עלול להכנם
לבוץ סמיך, אם ייכנס לצרות גם בארץ,
מכיון ששתי המשטרות הגדולות ביותר
באירופה מחכות להזדמנות לשים אזיקים
על ידיו. ורוב המדינות מוכנות להסגירו.
חוץ מהנגב, כנראה לא. יהיה מקום בעולם
אליו עוד יוכל לברוח.
פשעים הקצין ישב בארון
״אתה תשב כאן, כאילו היית פקיד״ ,אמר
הקצין לסמל, אף הוא חבר במחלקה המיוחדת
של החקירות ,״ואני אכנס לתוך הארון״.
לשניהם היה נשק. האיש, שהזמינם למשרדו,
הביט עליהם מבוהל במקצת. כל העסק הזה
נראה בעיניו כאחד מסיפורי שרלוק הולמם.
לא מן הנמנע, שהקצין שניהל את הפעולה,
באחד המשרדים בשדרות רוטשילד, השבוע,

שקיבל האלמוני את הכסף ומסר את התיק,
נפתחה דלת הארון, ויצא מתוכו ״הרואה
באותו רגע קם ממקומו
שאינו נראה״.
״הפקיד״ ,שישב ליד השלחן הצדדי. הכבלים
היו מוכנים. את הדרך בחזרה עשה רב־הסמל
במכונית משטרה, כשידיו כבולות.

חבילה אחת ממונבדיה
במשך יום שלם ישבו שני בלשים, ממטה
המשטרה, במשרד דואר החבילות המרכזי,
בתל־אביב, ועיינו ברשימות. לבסוף נתקלו
בשורה אחת, שלחו מבט איש לעבר רעהו.
״הנה, מונפליה סוף סוף אחר כך
ירשמו את כל הפרטים, עזבו את המקום.
משפט מסתורי ה בוד החשוב מאד
התלונה, שנתקבלה במשטרת תל־אביב
ביום אחד בנובמבר אשתקד, עשתה את החוק רים
מומחים בעניני בולאות. המתלונן אביג דור
זימון, בעל חונות לבולים בתל אביב,
מסר, כי באותו יום ביקר בביתו סוחר בולים
אחר בשם יוסף אורנשטיין, כדי לקנות אי אלה
בולים, אולם כאשר עזב הלה את ביתו,
נוכח המתלונן לדעת, כי חסרים באספו 17
בולים, ביניהם שנים חשובים מאד״.

זו היתד, החוליה הראשונה, שהובילה,
בסופה של החקירה, למעצרו של צעיר תל-
אביבי, השוהה עתה בצרפת. עצרה אותו
משטרת צרפת, לאחר שמשטרת ישראל הע בירה
אליה את כל הפרטים על פרשה פלי לית׳
שאירעה ב ...מונפליה (אוב,)80.000 .
הערייה שבדרום צרפת.
במונפליה מתגוררת שנים רבות רופאה
יהודיה, החביבה על מכריה וחוליה הרבים.
יום אחד הופיע בביתה צעיר, שהציג את
עצמו כדוד נשיא, אזרח ישראל ואמר, כי הוא
מביא דרישת שלום מאחותה שבתל אביב.
ואמנם, לרופאה יש אחות בתל אביב, ולפי
דברי האיש היה ברור, כי הוא מכירה.
הרופאה הזמינה אותו לתה, ותוך כדי
שיחה על ישראל, מלחמת השחרור ובעיות
המנסרות כיום במדינה הצעירה, שענינו מאד
את הרופאה, גילה הצעיר מתל־אביב, כי אין
לו מקום לינה. הרופאה, המתגוררת בדירה
מרווחת, הזמינה אותו לדור אצלה, כל עת
שהוא מתייר בעיירה. הצעיר קיבל את ההז מנה
באדיבות, נשאר אצל הרופאה מספר
ימים ונתחבב עליה.
בוקר אחד נעלם דוד הנחמד מביתה של
הרופאה ויחד אתו נעלמו כל התכשיטים
יקרי־הערך מן הבית•
הרופאה, שנפלה קרבן לצעיר הישראלי,
כתבה על כך לאחותה בתל אביב.־ כאחת,
החייה חיים שקטים בעיירה קטנה, האריכה
את הכתיבה, פירטה את תאור ימי הביקור
של הצעיר בביתה, ובין השאר הזכירה פרט
קטן לכאורה: יום אחד הלכה עמו למשרד
הדואר, משם שלח הצעיר חבילת מזון לתל־אביב•
היה
זה הפרט, שבו נאחז החוקר. בשעה
שהאחות מסרה את המכתב למשטרה, נת
סידני
סטנללי
...ספר שלא הופיע

המתלונן סיפר, במשך המשא והמתן המס חרי
יצא מהחדר לעשר דקות, ואז נשאר
החשוד לבדו בחדר, ולדברי המאשים, קרה
הדבר בהעדרו — הסוחר שלשל לתוך כיסו
את הבולים.
המשטרה ערכה חיפוש בביתו של הסוחר,
ומצאה מספר בולים, שביניהם זיהה המתלונן
את שני הבולים החשובים.
ואז החלה עדותם של המומחים. הם הופיעו
עם זכוכיות מגדילות, סרגלים, קטלוגים ;
בחנו את זוויות הבולים, הציצו לתוך הקט לוגים,
קבעו משהו, והמשטרה השוותה את
דבריהם להודעתו של המתלונן. לבסוף הוגש
משפט נגד הסוחר אורנשטיין.
גם בפני השופט, ד״ר שילה, עמדו להופיע
מומחים משני הצדדים ; גם מטעם המשטרה
וגם מטעם ההגנה.
אולם השבוע חל מפנה פתאומי במשפט,
וכב׳ השופט סיימו בזיכוי הנאשם, מתוך
סיבה בלתי רגילה: הבול העיקרי, המוצג
החשוב במשפט, נעלם באופן מסתורי מן
התיק. ובלעדו — אי אפשר היה לקבוע,
אם אמנם זהו הבול שנגנב. בלי הבול, אי
אפשר היה לנהל את המשפט, אי אפשר היה
להוכיח מאומה.
אמר השופט שילה :״הבול הזה שבו
תלדי גורל המשפט הזה, נעלם מתוך מזכירות
בית הדין באורח מסתורי. אין בית המשפט
מאמין, כי יד המקרה היתר, בהעלמו, אבל
אין הוכחות שיצביעו על הלוקח. אמנם אני
מאמין, כי היה זה אחד הבולים׳ שנגנבו ממר
זימון, אבל אין לי הבטחון המלא, שהמומחים
מטעם ההגנה לא היו משכנעים אותי, כי לא
כן הוא, מאחר שהם מבינים יותר בבולים
ממני״.

מיגיר וייזר וצעיף
במקום בחורות וקופים

קרא בנעוריו סיפורי בלשים. אך הפעם לא
חיה זה סיפור. הדבר היה רציני, היה עלול
להיות רציני עוד יותר, מאחר שהאורח, שלו
ציפו במקום זה, היה בלתי ידוע.
מספר ימים קודם לכן, איבד פקיד ממשלתי
חשוב תיק עור, ובו מסמכים חשובים. היה
חשד, כי התיק נגנב במכונית בדרך לחיפה.
כל החיפושים עלו בתוהו. הפקיד ניסה את
מזלו במודעה בעתון :״המוצא הישר מת בקש
להתקשר אתי בטלפון, נקבע מקום
לפגישה, שם יבוא על שכרו״ .למחרת
טילפן אדם אלמוני שאמר :״אני רוצה 50
לירות״ .הפקיד הסכים.
אולם בטרם יצא לפגישה במשרדו, הלך
למשטרה והודיע על העניו. הדבר נראה חשוד
בעיני החוקרים, התיק לא הכיל, אלא מסמכים
שאין להם ערך בעיני אדם, שאינו מעונין
בהם. שני ת: בתוך התיק היו ניירות,
שלפיהם אפשר היה למצוא על נקלה את
בתובת בעל האבדה.
האלמוני הופיע בדיוק בשעה היעודה.
זה היה חייל, בדרגת רב־סמל. הפקיד החל
סופר את הכסף — חמשים לירות יחידות,
שהכין במיוחד, לפי עצת המשטרה. ברגע

,העולם הזה״ ,מס׳ 705

עוררה השאלה: מי שלח חבילה ממונפליה י
אחר חיפושים ברשימת חבילות המזון, שה גיעו
בחדשיים האחרונים נתגלה, כי אמנם
נשלחה חבילה אחת ויחידה מעיירה צרפתית

״הנה, סוף סוף, מונפליה״ ,קבעו הבלשים,
רשמו את שם מקבל החבילה, יצאו ישר
אליו. היה זה תושב תל אביב, אדם מכובד
בחברה, בעל רכוש, המתגורר ברחוב שלמה
המלך. לשאלת השוטרים השיב מיד :״ודאי,
קיבלתי את החבילה הזאת מצרפת, בני שלח
אלי אותה״.
בהמשך החקירה נתברר, כי הצעיר ידוע
למשטרה בשמות אחרים, ושיטת הביצוע
מתאימה לאופיו המיוחד. טביעות האצבעות
מוכנות מאז במחלקת החקירות בתל אביב :
המשטרה התקשרה דרך משרד החקירות
הבינלאומי (שמשטרת ישראל חברה בו)
והעבירה את החומר הדרוש. כעבור שבוע
נעצר הצעיר על ידי משטרת צרפת.
ידועה בגלל האוניברסיטה העתיקה
בה למד רבליי.

וסיפר כי אמנם אינו חי עם אשתו, אך
את שהודיה לקח לביתי רק כדי שתטפל
בחמשת ילדיו. כל המעשה אינו אלא עלי לה
של שכניו השונאים אותו בנפש.
הנאשם שוחרר בזמנו מאשמה ע״י שופט
השלום ע. סלונים בחדרה, אולם היועץ
המשפטי ערער על פסק הדין בתוקף סמ כותו.
והענין הועבר לביד,״ד המרכזי בחיפה.
סיפר זכריה בן זכריה, עד הקטגוריה
הראשון :״הייתי עובד בזבל אצל הגורן
שמאחורי הבאר הישנה׳ וראיתי את סעדיה
אריה בחברת 10— 12 אנשים עושים חופה,
וסעדיה מקדש על שהודיה, בכוס, בטבעת
ובכתובה. הייתי עומד ממנו במרחק 5— 6
מטר״ .לשאלת הסניגור משיב זכריה בן
זכריה :״אין ביני לבין סעדיה לא ריב
ולא כעס ולא נחלת אבות. ידידי, מוקירי
ועמיתי הוא״.
בתוכה במו בתוכה. גם אחיו, העד
שלום זכריה, בטוח בעדותו :״ראיתי על
יד הגורן כמה חברה מקדישים וסעדיה אריה
היה החתן. עמדתי מהם במרחק של 220 או
100 מטר ...גם ראיתי כתובה״ .לשאלת השו פט,
מנין לו בי זו היתד, כתובה, משיב
העד :״היו עליה סימנים של כתובה״ .השו פט
:״מה מראיה של כתובה?״ העד כתובה
נראית כמו כתובה !״
כשב״ב התביעה ביקש לקרוא לתא הע דים
את שהודיה אשתו השניה של הנאשם,
התנגד לכך עוה״ד דורון, שטען — כי לפי
חוק העדויות אין אשד, יכולה להעיד נגד
בעלה. ובאם נצא מתוך הנחת התביעה• כי
שהודיה היא אמנם אשתו השניה של הנא שם,
אין היא יכולה לתת עדות ואין להכ ריחה.
החוק
האנגלי המקובל מאפשר לאשר,
השניה להעיד נגד בעלה, רק באם הנישואין
בטלים. בירור בעיה זו הגיע בזמנו עד לבית
הלורדים. לדעת עוה״ד תלוי המקרה דנן
בדיני ישראל, לפיהם קיים פסק דין עקרוני
של ביה״ד העליון, שנפסק לאחר שנשמעה
עדותו של הרב הראשי בישראל, הרב הרצוג,
בענין זה, ולפיו אין הנישואין מעין אלו
השניים בטלים. ועל כן — אסור לאשה שנייה,
לפי חוק העדויות, להעיד.
ב״כ התביעה טען, כי היות והחוק אוסר
נישואין שניים אין האשד, שניה יכולה להי חשב
כאשתו בעיני החוק האזרחי ומותר
לה להעיד.
כב׳ נשיא ביה״ד, השופט אזולאי, פסק
כי אפשר לשמוע את עדותה של האשד,
השניה — וזו הכחישה את כל פרשת הנישואין
בגורן.
בפסק דינו זיכה נשיא בי״הד את ה נאשם
מאשמת ביגמיה, היות ולדעתו לא היו
כל הוכחות מספיקות, כי אמנם בוצע טקס
הנישואין כן נמצאו סתירות בדברי העדים.

הארץ
עד בדי כך ץ

ומשום כך נתן השופט לנאשם להנות
מהספק, וביטל את האשמה נגדו•
התובע מטעם המשטרה יצא כמעט מכליו,
אך לא אמר מלה.
״אין בול אין משפט״ — אמר אחד מבין
הנוכחים, כנראה אף הוא מאסף בולים, שישב
במשך כל המשפט באולם, ויצא מרוגז החוצה.

נישואין ב\וו־ן
באולם הריק של ביה״ד המרכזי בחיפה
התנהלה השבוע, בשעות הבוקר המוקדמות,
מערכה משפטית כבדה בין ב״כ התביעה,
פרקליט נפת חיפה, מר רב-נוביץ, לבין
עוה״ד דורין. על כס השופטים ישב כב׳
נשיא ביה״ד השופט אזולאי.
הבעיה השנויה במחלוקת היתד : ,האם
מותר לאשתו השניה של הנאשם בביגמיה
להעיד במשפט בעלה — או לא? כיוון
שלהחלטות השופט בענין נודעה חשיבות
עקרונית מכרעת, הצטיינו שני הצדדים ב־אסמכתות
משפטיות למכביר ועשרות ספרי
חוק נערמו במתרסים על השולחנות.
הנאשם במשפט היה
אשם השכן.
סעדיה אריה, בן ,31 מחפצי־בה, שהואשם
כי בתאריך 13.6.50 נשא לו לאשה בחדרה
את שהודיה, בהיותו בעל לאשה אחרת בשם
שרה.
סעדיה־אריד, הכחיש את האשמה בתוקף,

(ג׳רוסלס

פוסט)

שמואל מסנר, צ.ד.,ל.

הרגל מבני
נוסף על המכניות הוצת בימים אלה גם
אטליז בירושלים (הארץ).
חמודה הדר, תל-אביב

פלאי הטבע
אביו (של ארנסט בורין) ,שהיה
חקלאי, מת עוד לפני שנולד (הארץ).

דוד חורוויץ,
פועל חיפה

טבחים לצבא?
מתיצבים

בלשכות

(מודעה ) :השבוע
הגיוס בארץ לשרות סיר (הארץ).

ציץ כהן,

ירושלים

לפני 6שנים כדיוק 8 :במאי.1945 ,
גרמניה נכנעה ללא תנאים.
המלך הופיע על גזוזטרת ארמון כוקינגהאם
בלונדון ; קולו של יוסך סטאלין הביא את הבשורה
למליוני אזרחי ברית המועצות.
העולם נשם לרווחה.
הטוב ניצח את הרע.
מליוני פליטים עקורים נדדו על פני היבשות,
מאות ערים חרבו, השמש האירה מאות אלפי
שלדים יבשים על חופי אסיה, ב־טדות אירופה,
במדבריות אפריקה.

19 4 5
וכפל זאת, היה זה יום תקוות גדולות. שתי
המעצמות הגדולות בעולם -ארצות־הכרית
וברית־המועצות -החליפו מחמאות והבטחות
ידידות; חיילים אמריקאים נישאו על כתפיים
הכוכבהאדום במוסקבה, לורדים בבכר אנגליים החוו קידה לפני תמונת לנין.
צלב הקרס, סמל התוקפנות, נשבר ע״י כוחו
העליון של מחנה הצדק. הפושעים נמסרו למשפט.
לא היה ספק: גרמניה לא תוסיך קום.
וברגע התרוממות הרוח, שוב עברו, לעיני
הבריות, דוברי 50 השפות, מאורעות הזוועה של 6
השנים שחלפו -עליתו של הרע, הכנעתו הסופית
בידי הטוב...

16 ביווני : 1940 פאריס נפלה, צרפת התמוטטה. בראש מצעד הנ
הצבאית הפרוסית, העוברת בשער הנצחדן. גייס חמשי ענף, חוסר כו
מתיהרת, אי־רצון כללי ללחום ולהביא קרבנות — פילסו את ד רנו

17 ביוני : 1944 מוות בחולות החוף. בעוד ש אייז ד
הואר מבסס את ראש הגשר בנורמנדיה, קופץ מאלן־ארתור
מאי לאי: 1 ,אוקינוס השקט, בהש אי רו׳ ערי מו ת הרוגים.

23 באוקטובר : 1942 בה בשעה שטומי נו תב היסטוריה
בשמש המדבר, מוסיף איבן דף מזהיר משלו: סטאלינגראד.
מחנה גרמני נשבה ; טאנקים וסוסים אדומים פורצים.

23באוקטובר : 1942 ירח חיור מאיר על נקודת הס
של המלחמה, לאורך קטע של 9ק״מ, הזרוע תותח אחד
שדות המוקשים של רומל. החזית נבקעת. כל הדרך ללוב,

גבאפריל : 1945

^ £1ע_ הנ כ ס ח ^ ם_ אמריקאים ורוסים נפגשים.

__ 29 באפריל : 1945

מוסוליני נתלה.

4במאי : 1945

מרשל מונסגומרי קורא לגרמנים את תנאי הכניעה.

ון הנאצי צועדת התזמורת
ן מוחלט של כת קצינים
הפאשיזס, שכור הנצחון.

15 בספטמבר 1940
הבליץ ירד על לונדון. הקרב על בריטניה הגיע לשיאו.
500 מטוסים גרמניים הגיחה באותו יום, לעבר ברטיניה, זר עו הרס ואבדון 185 .
מהם לא חזרו. הספיטפיירים והאריקאנים מעטים, אך מעולים מאד מבחינה טכנית.

מוסוליני איבד את חבש,
6באפריל : 1941
נחל תבוסה מוחצת ביון. האח הגדול יוצא לעזרתו :
טנקים גרמניים פורצים לבלגרד, לאתונה, לכרתים.

|ה במאבק האיתנים. אחרי ההפצצה הכבדה ביותר
ל 22 מטרים, מתקדמים חיילי מונטגומרי, לעבר
יון אפריקה, פתוחה שוב לפני החיילים הבריטים.

15 בפברואר : 1942 סינגפור נפלה. מול
ה״מפתח לאוקינוס השקט״ צוהלים היפאנים. הסתע רות
הרע הגיעה לשיאה: בכל חזיתות המלחמה.

6בדצמבר : 1941 המוות רוקד ברוסיה. הדיביזינת הנאציות
פלשו ביוני, כבשו את כל רוסיה המערבית, בשורת נצחונות מזהירים.
אך לפני מוסקבה נעצרו. האוכלוסיה הרוסית נדהמה למעשי הזוועה.

שש שנים עברו.
רק שש.
כל התקוות, של אז, כלי יוצאת מן הכלל,
נדרסו, נמוגו, נרצחו.
משני עברי מסד הברזל מתכוננים מליונים
לקראת המלחמה הבאה.שני הצדדים מפעילים מפעלי ענק3 ,
משמרות ליממה, במהירות קדחתנית, לייצור
פצצות אטום.
בחופים רחוקים -עדיין רחוקים -שוב
רועמים תותחים, זונקים מטוסים, מתרסקות
1951 גופות, ניתז דם.
שני הצדדים מחפשים בני-כרית, מחניפים
לרע, מעודדים משטרי דכוי.
והאויב של אתמול, זה שהפך יבשת
שלמה לבית־ מטכחיים, שנשפט כמשפט
חגיגי- :
_ הוא צועד שוב,
בשורות מלוכדות, במגפיים מסומרים,
לצלילי השירים הישנים, רק המלים שונו.
לנוכח תמונות סטאלין ופיק, מאו וביירות,
טרומן ואדנואר.
אין זה מצעד של תנועות נוער.
גם לא של שומרי שלום.
זהו חייל החלוץ של המלחמה העולמית
הממשמשת הכאה, מספר .3

15 באפריל : 1951

הס שנב צועדים בלב ברלין הסזרחית.

ז־זגשים
קוריאה. ברודווי. ב ח -ם
— אי־שם, בין סיאול וקו הרוחב ה־,38
צעדה פלוגה עייפה של חיילי־נחיתה אמרי קאיים׳
בדרך הנסיגה מפני כוח המחץ הסיני.
כדי לרענן את אנשיו המדוכאים, פתח הסר־ג׳נט
בשירה. הצלילים עברו כחשמל מאיש
לרעהו. חיש מהר צעדה הפלוגה במרץ חדש,
כשמפי האנשים בוקע שיר־לכת — עברי :
צאי נה, צא ינה
אותה שעה בקעו צלילי אותו שיר מחנו יות
ברודווי, נשמעו מספר פעמים ביום ב־
2563 תחנות השידור ו־ 99 תחנות הטלביזיה
זרקו
של אמריקה ן אמריקאים צמאי־שיר
מטבעותיהם לתוך 400.000 תיבות הנגינה
כדי לשמעו.
גבינות צאינה, דגים־מלוחים צאי ־
נ ה וקוקטיילים צאינה נמכרו ברחבי ה מדינה
! תלמידי ווסט ־ פוינט, האק קמו
ושרו
דמיה הצבאית האריסטוקרטית,
את השיר כדי לעודד את קבוצתם במגרש ה ניגנה
אותו,
כדורגל: תזמורת אמריקאית
כדי לקבל את פניו של שר־הדתות, הרב
מיימון, כנראה מתוך סברה שזהו המנון
ציוני.
הודיע משרד סטאטיסטי לאמריקאים, ה אוהבים
מספו ים: השיר מושמע בארה״ב
1400 פעם בכל דקה של היממה.
בריגדה, פלמ״ ח, ע בו. דרכו המהפכנית
של ״צאינה״ החלה לפני 10 שנים, בצריפי
פלוגה ב׳ של הגדוד הארצישראלי הראשון
בצבא הבריטי, בבת־ים. קורפורל (כיום רב־סרן)
בלום התפרץ לצריף, הניח כמה מלים
של יחיאל חגיז לפני אפו של יששכר (סט־פאן)
מירון (מיכרובסקי) ,שהיה אז בן ,21
נינו של מחבר ניגונים חסידיים, שבא שנתיים
לפני בן עם עליה ב׳ מפולין, היה לטוראי
ומחצצר־פלוגתי באותה יחידה.
יששכר החל לנגן בפסנתר, לצרף צליל ל צליל.
תוך שעתיים היתה המנגינה גמורה,
עשרות חיילי הפלוגה החלו שרים אותו ב צריף
; משם התפשט ונדד, בעקבות הגדו לצפון־אפריקה,
איט דים
הארצישראליים,
הושר ביחידות
ליה ; חזר לארץ־ישראל,
פלמ״ח, בתאי המוות של עכו (לפי גולו־בובסקי)
,בפי גדודי גבעתי שיצאו למל חמת
העצמאות.
של מסע־אולם
זו היתד, רק תחילתו
הנצחון. בדרכים נסתרות נתגלגלו הצלילים
לאמריקה, עוררו את תשומת־לבם של מייצרי
התקליטים — עסק המכניס עשרות מיליונים
של דולארים בארץ בה יכול כל נער לקנות
בה פטיפון בכמה פרוטות.

בעברית עסיסית, שיכלה לשמש, בצחותה,
דוגמה לרוב חברי הכנסת.
מירון החליט, לפי עצת באי־כחו בארה״ב,
להיפרד מאשתו ושתי בנותיו ביד־אליהו
בת״א, לנסוע מעבר לים, לעמוד בעצמו על
זכויותיו.
״שרו, שרקו, זימזמו קבלת הפנים
היתד, מזעזעת, העמידה בצל את קבלת ה פנים
לשרי המדינה. גדולי העתונים בעולם
הקדישו לו את הכותרת הראשית בעמוד ה ראשון,
מאות אלפי מכתבים נצטברו במלו נו,
רבבות נערות צעירות ביקשו תמונתו,
במסיבות ציבוריות הושב ליד טוסקניני.
״מעולם לא היתד, בחורה בשם צאינה,״
צעק ניו־יורק וורלד טלגראם, גדול העתונים
בעולם, בעמודו הראשון .״אמנם שרו, שר קו
וזימזמו מיליונים את צאינה מתוך אמו נה,
שהם מקדישים את התלהבותם לנקבה
אהובה, אולם יששכר מירון אמר, שמעולם
לא היתד, בחורה כזאת
(ובעתונות)
בינתיים סער בבית־המשפט
המשפט הגדול בין מירון וחברת קרומבל.
החברה טענה שהמנגינה חוברה ע״י אחד
ספנסר רוס, אך לא היתה מסוגלת להוכיח,
שאיש כזה קיים בכלל. כשהזמינה כמומחה
את אלכם קרמר, מנהל תכנית ״מנגינת ה מסתורין״
בתחנת קולומביה* ,למען יוכיח,
כי צאינה היא מנגינה עממית עברית עתיקה.
קרמר העיד, בסופו של דבר, את הד,יפו.
מאותו רגע לא היה ספק, שמירון יזכה ב משפט
— ובסכום האגדתי הכרוך בנצחון

דולארים, משפטים, נשיקות. ב זאת
לא נסתיימה הפרשה. יוליוס גרוסמן,
קומפוזיטור יהודי־אמריקאי, הגיש תביעה על
100.000 דולאר נגד מירון, בטענו שהוא,
גרוסמן, חיבר חלק מן המנגינה, ואילו מי רון
טוען שהנהו המחבר היחידי. נסתבר ש־גרוסמן
הוסיף ל־ 16 שורות המנגינה 8שו רות
משלו.
הויכוח הגדול נפתח מחדש. האם אדם,
המעבד מנגינה ומוסיף לה כמה שורות, יכול
להיחשב מחבר־שני? מירון טען שהשיר הו שר
מיליוני פעמים ב־ 3יבשות, לפני שגרוס־מן
אף שמע עליו. הטענה שיכנעה, ארגון
המחברים היהודיים אישר, שמירון הוא המ חבר
היחיד. כדי לשמור על שלום־הבית היהודי
והציוני, השתדלה הקונסוליה הישרא־

אנגלית, פולנית, סינית. שתי חברות
אמריקאיות גדולות פנו אל יששכר מירון,
שהיה בינתיים לסרן בצה״ל (אמנות) ולפ קיד
גבוה במחלקת החינוך. חברת מילס
קנתה את כל הזכויות, תמורת אחוזים ברוו חים.
החברה המתחרה, קרומבל, הת רגזה,
החלה מייצרת תקליטים תחת שם מי רון,
אח״כ הודיעה, שזוהי מנגינה עממית
עתיקה, רכוש הציבור, שאין לשלם תמורתה
כל שכר מחברים.
אותה שעה כבר הגיע השיר לשיא, אשר
לא הושג עוד ע״י כל שיר דומה בעולם.
7מיליונים תקליטים נמכרו בארה״ב בלבד ;
גדולי הזמרים האמריקאיים שרו את 56ה עיבודים
האמריקאיים, העבריים, הפולניים,
הצרפתיים, האידישיים, הסיניים והאיטלקיים,

מירון 1945 ,
חיילים במושבה
לית לתווך ; גרוסמן ויתר על תביעתו המש פטית,
נישק את מירון בטכס ציבורי, מול
עיני עשרות מצלמות.

קומפוזיטורים, מוכרי-חלב, מצח-

מירון 1941 ,
״צאינה הבנות, וראינה
שהחלו מציפים את העולם, וחדרו אפילו בעד
מסך־הברזל, דרך צ׳כוסלובקיה, לעבר פולין
וברית־המועצות. ריצ׳ארד טאקה כוכב האו־פירה
מטרופוליטן, אמריקאי נוצרי, שר אותו

צחי־נעליים. כשחזר מירון, השבוע, ל ארץ,
הודה בגלוי, כי נסיונו האמריקאי הש פיע
עליו השפעה רבה .״נוכחתי לדעת שגם
גדולי הקומפוזיטורים האמריקאיים אינם מת ביישים
ליצור שיר־עם פשוט שבפשוטים .
חושבים זאת כבוד לעצמם, כשהשיר נפוץ
בפי מוכרי־חלב ומצחצחי־נעליים כך נו צר
סגנון לאומי א מ תי ...בעוד שאצלנו
משתדלים ליצור סגנון באופן מלאכותי, ב התאמצות

אין ספק שגדולתו של צאינה נובע מפש טות
זו של שיר־חיילים, ללא פראזות וציו נות׳
״אלפיים שנד,״ ו״צפור הנפש״ ,שחובר
בחברת חיילים פשוטים ולמענם. פשטות זו
איפשרה לשיר לחדור אל ליבם של מיליוני
אנשים, שלא שמעו מעולם על אודות קיומה
של מדינת ישראל.
* בתכנית זו מנגנים מנגינה כל שהיא,
׳ו בג מר התקליט מטלפן הקריין למספר מקרי,
שואל את בעל הטלפון, אם האזין לתכנית
והאזין לתקליט. אם האזין האיש וידע לז־הות
את המנגינה, הוא זוכה בפרס של 30.000
דולר במזומנים.

העתונאים :
כשיצא מאמריקה, שאלוהו
״האם אתה אירווינג ברלין * של ישראל?״
ענה מירון בענווה :״לא, אני מירון של
ישראל

ציר הירדן במדריד של פרנסו, יפתח שם את
יחסי האהדה ההדדיים, שהחלו בביקור עבד-
אללה בספרד, אימוץ ילדי פליטים ערביים
על־ידי ממשלת ספרד.

ניו־יורק. פ די ם, מו ריו—
יומיים לפני התכנסותה של מועצת
ד,בטחון עוד שכב המייג׳ור ג׳נרל ויליאם
ריילי, ראש מטה או״מ, במידת חוליו בניו־יורק.
דבר שלא מנע את נציגי סוריה להו פיע
ליד מיטתו, לדון עמו משך ארבע שעות
על סכסוך החולה.
— כאשר ארתור מילר, היהודי האמריקאי,
שהתפרסם במחזה מות הסוכן, השלים הש בוע
את מיליון הדולרים הראשון, הכנסות
המחזה, שקע בזכרונות, סיפר כיצד מכר
את זוג כסיותיו על מנת לשאול מכונת
כתיבה, להעת״ק בה את כתב היד של מות
הסוכן.
— גם אבא אבן, שגריר ישראל בוושינגטון,
נזדרז וזכה במיליון דולר, הכנסות השבוע
הראשון למכירת אגרות מלווה העצמאות. ל
מירון
1951 ,
מבן חייל, איש צבא

ירושלים, קידות. קהיר

טירון 1948 ,
צאינה, אל תתחבאנה
אחר מכן הוכתר על־ידי שבט אינדיאני ב תואר
״ראש שבט״ ,ענד עטרת־נוצות, מלבוש
ראשו של כל אינדיאני טוב.
— עיתוני ארה״ב סיפרו השבוע את המ עשה,
שארע בדוגלס מק־ארתור, בעת בי״אדוני
הגנרל״,
קורו האחרון בקוריאה :
אמר קפטן אחד למק־ארתור שאינו חובש,
פרינציפיונית, קובע־פלדה ,״המקום שאתה
עומד עליו נתון בסכנה, לפני חמש דקות
נהרגו מקרוב שני צלפים סיניים.״ וכמובן
— אמר מק־ארתור :״זה בדיוק מה שיש
לעשות לצלפים.״
— עם התגברות השמועות על גירושיה
הקרובים של ריטה (גילדה) היוורט מבעלה
קולומביה,
עלי חאן, נזדרזה חברת
הכריזה: הושלמו כל ההכנות להסרטת סרט
חדש של ריטה, הראשון מזה שלוש וחצי
שנים.
— .כשפקעה סבלנותו של איכר אמריקאי
אחד, נתן הורוויט, מדיוני הסרק בקונגרס
ארה״ב, שעיכבו את משלוח שני מיליון טון
החיטה להודו הנתונה בסכנת רעב, העמיס
תריסר שקי חיטה, חמשים קילו השק, על
מכוניתו, הביאם לקונסוליה הכללית של
הודו בניו־יורק.
— תושבי איוט סט. לורנם, כפרו של
ברנרד שאו, פתחו במסע מחאה נגד ריבוי
המבקרים האמריקאים בביתו של שאו, ה הורסים
את גינות הפרחים בכפר וחוסמים
את התנועה ברחובותיה הצעת פתרון: מכי רת
בית שאו לאמריקאים, שיעבירוהו לאר צם,
יהיו מאושרים בכך ויוכלו להמשיך ב־נהירתם
ההמונית בלי להפריע לאנשי הכפר.
— כאשר פלנזירו טולייאטי, מנהיג הקומו ניסטים
באיטליה, סיכם את התשורות ש שלחו
לו מעריציו, גילה מלבד מכונת השיוט
וסירת המנוע שקיבל בפתיחת כינוס מפלג תו,
גם 275 לירות במזומנים, שתי מכונות
תפירה, תריסר מגבות, זוג נעלי הרים, ארגז
גבינה, קילו סוכריות וכדור עולם קשור
בסרט אדום.
— בכינוס מומחי תזונה בג׳נבה, שוויץ,
סיפר יועץ צבאי אמריקאי לענייני תזונה,
כי אחד ממאכליו החביבים של דוויט (״אייק״)
אייזנהואר במטהו בפריס הוא הלבניה האר ״לעתים״
,העיר
מנית, המכונה ״מדזון״.
היועץ ,״הוא מסתפק בארוחת מדזון יגזר
ומבסוט נורא.״
— ראש עיריית בית־לחם, נוצרי שנוא
המופתי וחביב עבדאללה, עיסא בנדק, מונה
* אירווינג ברלין, נולד 1880 ברוסיה,
מחבר אלפי שירים עממיים אסריקאיים. בין
השאר: זהו הצבא, זיגפלד פולים.

— התברר כי קצין העיתונות החדש של
או״ם בירושלים, פאוול ינקובסקי, לוקה ב נוהג
מוזר: מדי פעם הוא מאחר בששים
דקות לכל פגישה. ההסבר היה פשוט: ינ-
קובסקי, השוהה לרוב בבירות מקום מושבו
החדש של מטה או״ם, שוכח להקדים את
שעונו בשעה אחת, בעוברו לצד הישראלי.
הפתרון: רכישת שני שעונים, שאחד מהם
יכוון לפי שעון המרחב (המקדים את גרי-
ניץ׳ בשעתיים) ואחד יכוון לפי שעון ישר אל
(המקדים את גריניץ׳ בשלוש שעות).
— לבסוף החליטו משה שרת, שר החוץ,
וד״ר וולטר איתן, מנהל משרדו, לנקוט ב צעד,
המקובל בכל ארץ מתקדמת, אך מראה
חידוש בישראל: השבוע הכריזו, בפומבי,
על משרות פנויות בסגל הגבוה של משרד
החוץ. בין המשרות המבקשות מועמדים :
עוזרים למנהלי מחלקת חבר העמים הברי טי,
אירופה המערבית, אמריקה הלטינית.
— כאשר יועצו המשפטי של משרד החוץ
הישראל, הד״ר שבתאי רוזן, נקרא לבית ה דין
הבינלאומי בהאג, לחוות את דעתו על
מחלוקת בריטית־רוסית בעניין חתימת אמנת
הג׳נוסייד (רצח הגזעים) ,זכה בכך בהערכה
מיוחדת. השבוע זכה, נוסף לכך, ביחס מיו חד:
הרצאתו, שנקבעה לשבת׳ הוקדמה ליום
הששי, פתחה בציטטה מדברי המחוקק
העברי, הרמב״ם, ארכה שבע שעות.
— שלושה השרים הדתיים בממשלת ישר אל.ביקשו
להקדים את יום העצמאות מיום
ששי בשבוע לחמישי. ,לא נענו. אלוף משנח
שלמה גורן, רבו הראשי של צה״ל, נטל את
העניין לידיו, התקשר עם הרמטכ״ל, הסביר
כי קיום יום העצמאות ביום ששי עלול ל הביא
לחילול שבת על ידי יחידות צה״ל,
שתאחרנה במפגנים, הצליח להקדים את יום
העצמאות ארבעים ושמונה שעות — אחר
פנייתו.
— יצחק בן־אהרון, אחד מדבריה המשופ מים
של מפ״ם (כדוגמת משה ארם, מרדכי
בנטוב, ישראל בר־יהודה, מאיר יערי, משה
סנה) וממנהיגי סיעה ס, החליט לקחת חלק
!בחידוש פניה של מפלגתו הראשונה —
מפא״י. השבוע הרצה בפני עשרות צעירי
מפא״י, יוזמי התנועה להתחדשות המפלגה,
על מקומה של ישראל בעולם, נמנע מנקיטת
לשון קומינפורמית.
— שעה שחוקר האטום הארולד יורי, ה מבקר
בישראל, הצהיר בחיפה, כי האמצעי
הטוב ביותר נגד פצצת האטום הוא מניעת
המלחמה, נזדרז שבועון אמריקאי, לוק, הב היל
את קוראיו בפירוט ממדי הפצה האטו מית׳
מתוצרת : 1951 אורכה — ששה מט רים׳
קוטרה — שלושה מטרים, משקלה —
ארבעה וחצי טון.
— צייר בלגי, בן הדת הקתולית, פייר
וואן רוגן, המסייר בישראל, תמה על צעי רותם
של רוב היישובים במדינה, מפעלי
החרושת והפיתוח ! לבסוף, אחר שהוסבר
לו, כי העברית המדוברת בפי תושבי יש ראל
נולדה מחדש לפני חמשים שנה בלבד,
הביע את חששו :״אם אעבור לעיר העתיקה
עוד יספרו לי שישו נולד מחדש.״
— בגלל מצב החירום הבינלאומי, הודיע
פארוק, מלך מצרים, תהיה חתונתו מרי מן
סאדאק צנועה ביותר. בהתאם לכך צימצמה
הכלה את רכישותיה: הסתפקה בשלושים
בגדים, שלושים זוגות נעליים, מספר ארגזי
מגבעות וצעיף נישואין ששוויו אלף לירות.

.העולם
הזה״ ,סם׳ 05־

זיי

פתרון תשבץ מם 66 .
מאוזן ) 1 :מואב ) 4 .ספסר ) 8 .ש אול.
) 10 יעקב ) 12 .מר ) 13 .המצאה ) 16 .יד) 17 .
עב ) 23 .ד ש.
עבש ) 19 .רחב ) 20 .נקי) 21 .
בם ) 29 .לסת.
) 24 מלאד אלהים ) 26 .שה) 27 .
) 31 עין ) 33 .הנר ) 35 .סו ) 36 .זמנית ) 38 .בו.
) 39 הררי ) 41 .אביר ) 42 .רמתי ) 44 .דרדר.
מאונו ) 1 :מארב ) 2 .וו ) 3 .אלה ) 5 .פיה.
. ) 6סע ) 7 .רקיק <8 .שמעי <9 .יצחק א בינו.
) 11 בדיה ) 14 .מר ) 15 .אב ) 18 .שעל ) 20 .נשימה.
) 22 באה ) 23 .רהב ) 25 .שלמה ) 26 .שת) 28 .
ני ) 34 .נביר,
סורר ) 31 .עם) 32 .
ברור) 30 .
) 36 זית ) 37 .תאר ) 40 .רם ) 42 .בד.

תיקון טעויות בתשבץ מם 66 .
מאוזן:
) 44 קוץ.

מעין) 33 .

פלג שו

של אברהם.

פרס? לפותרי ת שבץ מם׳ .65
. 1נד עון הוכדורף, כרמיה .3תל-אביב.
.2בלום דור. כלפור , 11 תל־אביב.
.3רבקה אדני, צ.ה.ל.

שאלות לתשבץ ענק מם 67 .
מאוזן <1 :שליח השטן ) 4 .בית קבול לנויל.
) 6בן הכבשה ) 9 .סכום ) 11 .בל ) 14 .מין שו קולד.
) 16 מנחה ) 19 .חרון ) 21 .בן ספרד ) 24 .הרופא
ממ ש ש אותו ) 26 .חברת ש כון ) 30 .מלת כנוי.
) 32 חיה קלת רגליים ) 33 .עבודה עם מחט ) 35 .חומר
נפץ מרסק, ר״ת ) 36 .מסד ) 38 .מטבע ספרדי.
) 39 רא ש מ שרד ממשלתי ) 40 .תלמוד תורה, ר״ת.
) 42 פרא ) 43 .נינה ) 45 .מוקף ים ) 46 .גבוה.
) 48 עני ) 49 .בעל חנות נלנטריה שהפך נ שי א
(שם מל א) ) 50 .דיקטטור המכונה ״אי ש הפלדה״.
<51 כו כ ב הציר ) 52 .מורד ) 53 .מים לרויה, איו ב
ל״ז י״ א ) 55 .קריאת צער ) 56 .יור ש ת הלא״י.
<58 מלת שאלה ) 59 .לא נע ) 60 .כאן ) 61 .מ מי מדי
התעופה הישראלית ) 63 .העברה לצאצאים ) 66 .אחת
ממכות מצרים ) 68 .יחידה צבאית ) 71 .תו דאר.
) 73 קול חוזר ) 75 .יו ר שו של משה ) 78 .חומר בנין.
) 79שרץ המקפץ על ארבע ) 81 .גשם קפוא.
) 82 תכנית או״ם לפתרון בעית ירושלים ) 84 .חום
נ מוד ) 85 .מקום הדנים ) 87 .נוח ) 88 .ממשפחת
השועלים ) 90 .לא עבה ) 91 .פה ) 93 .חומר ריחני.
) 94 תוארו של רוקח ) 95 .אכזרי (שתי מלים).
) 96 אתה פותר או תו ברנע ) 97 .רא ש מורדי הודו־סין
) 99 .נהר בדרום אפריקה ) 100 .ה׳ ) 102 .ש מו
הפרטי של מייסד צ׳כיה ) 103 .מתנה ) 105 .ע מוד
ז כרון ) 107 .צייר־שנריר ) 110 .כלי נגינה) 112 .
נשפכה על עמורה ) 114 .מ שכן הקורקבן ) 116 .נבור
קדום ) 120 .נוח החי ) 122 .עדיין לא ) 123 .עסקן
התאחדות האברים ) 125 .ננם ) 126 .חשופה) 128 .
מניסים עליו דנל ) 129 .שקט ) 130 .סוד ) 132 .שם
חודש ) 133 .נקי ) 135 .נ שי א קוריאה הדרומית.
) 136 רעל ) 138 .כשח ) 139 .המדינה הצעירה באו״ ם.
) 140 מנצח אל־עלאמייני ) 141 ,מפקד ערבי נהרג
בקסטל (שם פר טי) ) 142 .תן ) 143 .ע מוד נוזלים.
) 145 לא חם ) 146 .בבקשה ) 148 .ני ש א ) 149 .אנודת
פרחים ) 150 .ב כור יהודה ) 151 .נציג די פ לו מ טי.
) 153 שפלת קומה ) 156 .חסר לעתונים ) 158 .עדה.
) 161 מקום מסחרי ) 163 .מלת הסכמה ) 165 .שם
כוכב ) 167 .אסיפה ) 168 .מושבה ב ש רון ) 170 .פה.
) 171 אבן משקל ) 173 .נע במים ) 174 .חבר כנסת

חמשה־עשר ) 177 .אח) 179 .

) 180 נדול בתורה ) 182 .מ שכיל ) 183 .ראש ממשלת
מצרים (שם מל א) ) 184 .בירת קוריאה הצפונית.
) 185 רפסודה ) 186 .דר ) 188 .יצא מן העולם הזה.
) 189 היולדת ) 191 .בגד שרד ) 192 .בתוכי) 194 .
נהר בדרום אפריקה ) 196 .אחד מזוג יונים) 199 .
) 203
) 201 עורך עתון ״הבוקר״.
הולכת לחוסה.
חן ירקרקה ) 209 .מעל פיך) 211 .
רע ) 205 .אבן
ח״כ חרותי פור ש (שם פ ר טי) ) 212 .התבוננות
בספר ) 214 .ראשית ) 215 .התכוננות <217 .בהמת
מדבר ) 218 .בית הציפור ) 219 .הרבה ) 221 .מו ט
על צו אר הבהמה ) 222 .בן בקר ) 224 .לא י שן.
) 225 רטוב ) 227 .נכרי ) 228 .מרשל סובייטי) 229 .
נדול נמלי המרחב ) 230 .ראש סין הקומוניסטית
(שם מל א) ) 231 .מציין את יום הכיפורים) 232 .
אוי רון קרב רוסי ) 234 .קיים ) 235 .מנה) 237 .
רקבון ) 238 .צבא הים ) 239 .מלת שאלה ) 240 .דרגה
) 247
מין קטורת ) 245 .ענח דק.
צבאית) 242 .
עזובה ) 250 .עריסת חציר ) 252 .תשלום לממשלה.
) 254 יריה למטרה ) 256 .כשח ) 257 .מקצוע הבניה.
) 259ל שון אש ) 260 .ננרל פולני בגולה ) 261 .בגלל.
) 263 חלק מכל שם סקוטי ) 265 .תאר אננלי) 266 .
מלכודת ) 268 .מטבע צרפתי ) 269 .צעיר מאד.
) 271 מין ירק ) 272 .עו מד להקים בית חרושת לאו־טומובילי
ם בחיפה (שם מל א) ) 273 .ח״כ קומוניסטי
(שם מל א) ) 274 .אינו נלוי ) 275 .מדת סדום ( ר״ ת).
) 277 קריאת צער ) 278 .נזכר לעיל ) 280 .בלבד) 281 .
מלת שאלה ) 283 .אחד ממיסדי תנועת הפועלים
באנגליה ) 285 .נבור ״חיים כפולי ם״ ) 288 .גון) 290 .
מטעי עצים ) 293 .נשק ) 295 .קשור ) 299 .שי ש לו
בנים ) 301 .נהר בצרפת ) 302 .התקוממות ) 304 .קצור
של בני מין ) 305 .כלכלה ) 307 .פה ) 308 .פרוסת לחם.
) 309 זז ) 311 .נוזל <312 .הקבצן פו ש ט אותה 1314 .
בהם 1315 .המחאה ) 317 .רן ) 318 .פנחס לבון)319 .
אי ש מם׳ 1של הלייבור (שם מל א) ) 320 .אליל

מחלקת התשבצים של העולם הזה רוצה

הציור המודרני ישם מל א) ) 321 .חתום מטה (ר״ת<.
) 322ב תו כך ) 324 .אחד התוים ) 325 .מז כיר או״ם.
)327מ כ שיר כתיבה ) 329 . 15 ) 328 .חזר ) 330 .יגע.
) 332 בית נשים מזרחי ) 335 .ל רן פנים ) 337 .פרסום
ב פו מ בי ) 340 .עיר ) 342 .מפקד מחלקה ) 344 .השכלה.
) 346 בירת גרמניה המערבית ) 347 .מצב הנוח
במאונך ) 349 .כד קטן ) 350 .הפסקת הרב) 352 .
מראה טבע ) 353 .אח ) 354 .מפני ) 355 .משטרה
צבאית ) 356 .לא מתוק ) 367 .אחד השבטים.
מאונך ) 2 :אמונה ) 3 .כוכב קולנוע אמריקאי
(שם מל א) ) 4 .ככה ) 5 .עול ימים ) 7 .מחבר ״רו מי
וירו שלי ם״ ) 8 .קו מ פוזי טור של הסימסוניה הבלתי-
נמורה >שם מלא) ) 9 .תו ננינה ) 10 .הפננה) 12 .
קצה קנה הרובה ) 13 .רא ש הצבא המערבי) 14 .
אוי ב ) 15 בז מן ההוא ) 17 .נו ש א הודעות) 18 .
מילת שאלה ) 19 .מ כ שיר אוכל ) 20 .מדו כ א) 22 .
מין ^מתכת ) 23 .תורמים או תו בטנן דו ד אדום.
) 24 שו כן ) 25 .שורה ) 27 .מפקד פלוגה• ) 28 .מנים.
) 29 בן בקר ) 31 .תיאום ) 33 .מעשה רמאות) 34 .
הפרזה)36 .התן מלך אננליה (שם פר טי) ) 37 .הכיוון
של אילת ) 39 .הסתעפות של הר ) 41 .ירק שאפ שר
לאכול ) 42 .לא מעובד ) 44 .יו פי ) 45 .נשחט במקום
יצחק ) 47 .מהלומה ) 48 .צד של סירה ) 54 .י שו ב
בהרי ירושלים ) 57 .נמל רו סי במזרח הרחוק<60 .
זהב ) 01 .כן ) 62 .זאת ) 64 .יחידת חשמל <65 .צח.
) 66 שני עמודים של ספר ) 67 .נע ונד ) 69 .משאבת
הדם ) 70 .מבני יעקב ) 71 .בר ) 72 .אילו ) 74 .שרות
נסיעוזו צבורי ) 76 .עוח ארוך הצואר ) 76 .או ר
חשמל המשמש בעיקר לפרסומת ) 79 .סופר יהודי
נרמני שהתאבד בנכר .)80 .מחנה מעצר שהסך
מחנה עולים ) 82 .מתנת יד ) 83 .מסגיר אחים.
) 84 מקל חלול ) 86 .ד מיון דבר לדבר ) 87 .שר בלתי
מסלנתי ) 89 .שם פרטי ) 90 .עו ר כו הגרפי של
״העולם הזה״ <92 .מ שוע בד ) 98 .מולדת המתנקש
בטרו מן ) 101 .מיניסטר התעופה הנאצי (שם מל א).
) 104 רא ש עיריה (שם מל א) ) 106 .קליפת הענב.
) 108 לאט ) 109 .בתוכם ) 110 .מ אור ) 111 .מלת
סרוב ) 113 .מצבה ) 114 .תבואה ) 115 .י שן) 117 .
לא חי ) 118 תאר הולנדי ) 119 .לא עיין ) 121 .ראש
שרו תי הדאר ) 123 .מסקד נבעתי לשעבר ) 124 .נשק
אנטי־טנקי ) 126 .ארם נהריים ) 127 .פרשנות) 129 .
הסברה קולעת ) 131 .ה••,שד חוליות ע מוד השדרה.
אבר השמיעה ) 134 .מקצועו של יהודי
) 132
מנוחין ) 135 .זורק רימונים) 137 .נ בר ת בלועזית.
) 138 מפקד איזור >ר״ת< ) 144 .זכו ת יחיד) 147 .
הננרליסימו של פור מוזה ) 150 .חומר גלם לתעשיית
הניר ) 151 .לא רחב ) 152 .נציג הודו ב או״ ם) 154 .
מפקד כיתה (ר״ת< ) 155 .כסא ) 156 .נודד ) 157 .שד.
) 159 הכה ) 160 .י שן ) 161 .חצי תריסר ) 162 .לא
כבדר ) 164 קריאת זרוז ) 165 .מ שונע ) 166 .בעלת לב
טוב ) 168 .קיבוץ בעב הצפוני ) 169 .מדינאי אמ ריקאי
) 171 .קבוץ ליד המ שול ש ) 172 .כי סוי ראש
מצרי ) 173 .ח״כ דתי ) 175 .שמיכת נוצות) 176 .
אוסח פרי העץ ) 178 .יותר ) 179 .חיה טורפת.
) 181 קצנלסון 1ש ם פר טי) ) 187 .ספר ישירים עתיק.
) 190 עיר שהפכו, לסמל העוז במלחמת העולם
השניה ) 193 .מושבה שנחרבה במלחמה ) 195 .חדר
קטן ) 197 .לא טוב ) 198 .מספיק ) 199 .הדום הראש.
) 200 הנח ) 202 .מפקד פלוגה ) 203 .בתוכך ) 204 .רן
<206 רמת נן ( ר״ ת) ) 207 .אוניברסיטה בארה״ב.
) 208 עוזרת ללעוס ) 210 .משרכת דרכיה) 212 .
מקולקל 213 .יפוח ) 215 .הפסקת חוט החיים) 216 .
הפקעת נכסים ע ״י הממשלה ) 218 .בהן תננח הבהמה.
) 220 אבל ) 221 .הכהן שמשח את ׳שמואל לנביא
) 223 אנח סודי של ההננה ) 224 .לפני הלילה) 226 .
מצוות המדינה ) 227 .נ מוד ) 234 קו מ פוזי טור רוסי.
<236 שחקנית הבימה ) 239 .מאכל מדבר סיני) 240 .
בית הקברות ליצירו ת מתחילים ) 241 .נמצא בתנועה.
) 243 תאר ל מכובד תורכי ) 244 .יו שן ) 245 .מין.
) 246 שניים ) 248 .ז כ רונו לברכה >ר״ת) ) 249 .פתח
החולצה מול החזה ) 250 .בוסתן ) 251 .עתון ש;
״ א חוד״ ) 253 .כובל רנלי אסירים ) 254 .מקוב
ממכר משקאות קלים ) 255 .״התקוה״ ) 257 .השנריו
המפ״מי לשעבר ) 258 .פ אר ) 260 .כוחות 1201 .
מתווך ) 262 .מטע ענבים ) 264 .אסון ) 265 .מדיג!
ראשונה בעולם במספר אוכלוסיה ) 267 .ביו חזרו
עות ) 268 .ב ט אונו של ד ״ ר שייב ) 270 .עתונאי
) 276 כו כ ב ״המרד על הב אונ טי״ ) 279 .שר חוח
שנפ טר (שם מל א) ) 282 .נ שיא ארגנטינה ן שב
מל א) ) 284 .האות החמישית ) 286 .ננרל־דיפלו מ.
מיני ) 287 .אדון ) 288 .אויב ) 289 .נצח ) 291 .עג,
) 292ע ליו תולים את הבגד ) 293 .נכרי 0 ) 294 .מ
חטיבה בצה״ל ) 296 .חבר כנסת ( ר״ ת) ) 297 .יל!
) 298 פלג ) 300 .מדו ר ב״העולם הזה״ ) 302 .ב לבו?
) 303 מכונית מתוצרת אנגלית ) 305 .חבורה 306 .
הר$ות האצבע ) 308 .תעמולה ) 310 .חברת אוניו ת
) 311ש מו הפרטי של מיסד ביתר ) 313 .דממה
) 314 עצל ) 316 .תחנה ראשונה למנוייסים,317 .
דומיה )323 .עם תנכי ) 326 מקום התישבות רצוס.
ב ארץ ) 329 .אבי העמים השמיים ) 330 .שונ א
) 331 נהר באיטליה <333 .גדול במספר 1334 .תא,
הולנדי )335 .אבי הכושים ) 338 .נע ונד ) 338 .לא
אחרת ) 339 .נע ) 340 .פנים היד ) 341 .מספר יורו
סירה שלא חזרו ) 343 .סופר נרמני בארה״ב.344 .
מכ שיר מוסיקלי ) 345 .אות ) 347 .עיר ליד יריח
שכבשה יהושע <348 .נו ף ש לי שי רבים ) 350 .רמה
)351 קול חוזר.

האם, לדעתך, תשבץ זד. קשה או קל מדי?

להשתמש בהזדמנות זו כדי לקבל מושג מה
על ריבוי המשתתפים בפתרון תשבצי־הענק.
היא מבקשת, לפיכך׳ את הפותרים למלא את
השאלון הקצר הבא ולהמציא למערכת יחד
למכירה וכל סניפי

מזכרי

אצל כל

ספרים

נעת ו נ ים

פלס חברה לפרסומים בע״נז

האם כדאי, לדעתך, לפרסם תשבץ ענק מדי
חודש?

לעולם

תחכה

הבא!

עם התלוש.
האם יש לך הערות למדור התשבצים בכללו
השם :

הכתובת

הגיל

האם יש לך מד, להעיר למערכת

כמה אנשים השתתפו בפתרון :

בעולם הזה
הפתעות
וגחוק

המקצוע

כמה שעות עבדו בפתרון ש עו ת

נהגים מהחג ים ומבקר ים
במרכז השעשועים של ישראל

ללא

\ בוד

בל הג׳מעה נפגשת כ־

תלוש השתתפות בתשבץ־ענק 7מ

-העולמ הזה״ ,מס׳ 705

קולנוע הפסטיבל מוסר וכשלון
רקיטות וזיקוקין די־נור קיבלו את פני
250 העתונאים ו־ 500 הצירים. כוכבים, מפי קים,
במאים של 22 ארצות, שנתכנסו לפסטי בל
הסרטים הבינלאומי ה־ 4של קאן, עיר
החוף הצרפתית, כדי לחזות, במשך 19 ימים
רצופים, ב־ 100 סרטים, ארוכים וקצרים, בי כורי
השנה של תעשיית הסרטים העולמית.
רנה דינרי, סופרת העולם הזה כותבת :
בסיסמה ״לא תחרות מסחרית, אלא ביטוי
אמנותי״ במטרת איחוד העמים, נועד הפס טיבל
להפתח, ב־ 3לחודש, בסרטה של ארץ
נייטרלית — שוויצריה — 4בג׳יפ של הבמאי
ליאופולד לינדברג•

טרגדיה אמריקאית: הג׳יפ לא
הגי?} .אלא שכבר שעה לפני הפתיחה נטען
האוויר

חשמל

פוליטי :

נסתבר

למארגני

משום מה. שליח הצירות בפאריז, מר ארי
ציאלי, ונציג האתונות הישראלית, אורי
קיסרי, השתתפו במצב רוח מזופת, בה
צגה בת 10 דקות של הסרט החלוצים הח דשים
מאת ברוך דינר, שנוצר כדי לרכך
את לבות בעלי הדולרים האמריקאיים, לא
את לבות השופטים של פסטיבל סרטים.
הסרט הצרפתי של מרסל (ילדי גן העדן).
קרנה, שלו ציפו כלמאורע מסעיר׳ גרם אכ זבה:
תפאורות מצויירות יקרות, דיאלוגים
מפוצצים, רעיונות מנופחים — כל אלה
בעבור נוסחה מודרנית של רומאו (ג׳רר־פילים)
וג׳וליה, שלא הצליחה ביותר. מוסר
השכל: אפילו ענק הבמאים הצרפתיים אינו
יכול לעמוד כנגד המשבר בפיננסים וברעיו נות
של הקולנוע הצרפתי.
האיטלקים כובשים לכבות ..הקול נוע
האיטלקי נתן לעולם בשנים האחרונות
את האסכולה הניאו־ריאליסטית, את פאיזה
הוליבוד הפחד
הוליבוד לא הצטיינה מעולם באומץ לב,
זאת יודע כל מבקר־קולנוע. סייגים מוסריים,
סוציאליים, פוליטיים החניקו תמיד את הסרט
האמריקאי. סייגים, שמקורם בגורמים שונים:
צנזורה פנימית חריפה וילדותית, האוסרת
כל טיפול רציני בבעיות מבוגרות ; קבוצות־לחץ,
כמו לגיון הצניעות הקאתולי, הקובע
איזה סרטים מותרים לקאתולים ; הדרום
האנטי־כושי, האיגודים היהודיים ועוד• אולם
הקובע החשוב ביותר הוא הקופה, או ״דעת
הקהל״ ,כסי שמכנים אותה מפיקי הוליבוד.
למען הקופה מוכנים לעשות הכל. המימרה,
שתפקידו של האמן הוא ללכת נגד ולא עם
הזרם, אין לה אחיזה בבירת הסרטים.
עם פלישתה מחדש, להוליבוד, של ועדת
החקירה האנטי־קומוניסטית מטעם הקונגרס
האמריקאי, הגיע הפחד מפני ״דעת הקהל״
לשיא. שני אנשים ידועים בהוליבוד: השחקן
רחב הכתפיים, וגבה הקומה, סטרלינג ד,יידן,
והתסריטאי ריצ׳ארד קולינס, העידו שהם היו
״בטעות״ ,חברי המפלגה הקומוניסטית.
בעדותם מסרו השניים גם את שמותיהם
של קומוניסטים אחרים מבין אנשי הוליבוד :
באד (״מה מריץ את סמי״) שאלברג, הסופר
הידוע, רוברט (כל אנשי המלך) רוסן, הבמאי
פראנק טאטל, התסריטאים רינג לארדנר
ואברהם (בגוף ובנפש) פולונסקי, ואחרים.
מבין אלה, כבר ריצה רינג לארדנר שנה
בבית הסוהר, כתוצאה מהופעתו בפני אותה
ועדה כל־יכולה, לפני שלש שנים.
כשעלה העד על דוכן העדים, בפני ועדת
חקירה לפעולות אנטי־אמריקאיות, לא היה
כל דמיון בינו ובין קומוניסט, כפי שרגילים
לתאר אותו. סיפורו עוד הוסיף להבדל.

ג׳ודי גרלנד וידידיה (״הקוסם מארץ עוץ״)
לאחר החלמה, התלהבות מפוצצת

הפסטיבל, שהסרט אינו ניטרלי כל עיקר.
העלילה על ארבעה השוטרים הצבאיים, המייצגים
את הכיבוש המרובע של וינה, מציגה
בגמישות ״אובייקטיבית״ את האמריקאי
בדמות אצילית, את הרוסי (יוסף ידין) באור
אנטי־סובייטי מובהק.
מאחר שהיתר, זו הפעם הראשונה, שרו סיה
נענתה לשגר צירים וסרטים לפסטיבל
מערבי, נזדרזו להחלף את הג׳יפ במקום
תחת השמש. הגירסה המחודשת של הטרג דיה
האמריקאית של דרייזר. מכיון שהטרגדיה
נתיישנה בעשרים שנה, נחל הסרט כשלון
טרגי שהוכיח, כי התעשיה ההוליבודית נח שלת
אחרי רוח הזמן. אהבתם החיוורת של
מונטגומרי קליפט ואליזבט טיילור האפילה
על הבעייה הסוציאלית — עיקרו של הסרט.
וכשד,וצג לבסוף, סרטו של לינדברג למחרת
היום ; עוד גברה המתיחות: המשלחת הסו בייטית
פירסמה מחאה דיפלומטית על תיאור
המשטר הסובייטי בוינה כבלתי אנושי. אלא
שבזה הסתיים הדבר• המבקרים הסכימו פה
אחד, שלמרות סצינות קומיות מצוינות
אין בכוחו של הסרט הקלוש להשפיע תע מולה
כלשהי. ליצרן התקווה האחרונה לא
נשארה תקווה לזכות בפרס.
מוסורנסקי חוסד אספירין. המערכה
הבינלאומית נמשכה (בתוצאות .)0:0המש לחת
הרוסית — פודובקין, גדול הבמאים ה רוסים,
צ׳רקסוב (איבן האיום) ,מינסטר ה קולנוע
סמיונוב. הציגו את בעית האמנות,
המבוצעת עבור העם בחיי הקומפוזיטור הל אומי
הסובייטי מוסורגסקי בבמוי גרגורי
רושל. בשעה שהסרט שר ארוכות את תהי לת
העם הסובייטי בסצינות אופרטיות, בצ בעים
מרהיבים, במשחק תיאטרלי כבד, היה
הקהל מנמנם בשלווה, בצפיה לסין המשוח ררת,
האפופיה הסובייטית, שנועדה לחתום
את הפסטיבל.
הסרט הגרמני הכוכב המתחמק דיבר, לקול
שריקת הקהל, על מוסר מלחמתי והומניות
באקספרסיוניזם גרוטסקי תפל. לעומתו, הסרט
המקסקני המוזנחים תיאר בסדיזם קודר,
האופייני לבמאי לואי בונואל (כלב אנדלוזיה)
את השחיתות והפשע בקרב הנוער העזוב,
ברובע העוני של מקסיקו, שצולם על ידי
גדול הצלמים בעולם, גבריאל פיגוארה.
הבערות, השימוש בסכינים, האינסטינקטים
הפרועים של נוער מחוסר אהבה וקורת גג,
הנסיון להחזירו למוטב בחינוך סוציאלי —
יש בהם עניין רב לגבי ישראל.

התעשיה הישראלת כמקרוסקופ.

לאחר שהאדמה לזוננפלד הוצג כאן בפסטיבל
של ,49 ציפו הפעם לסרט ישראלי ארוך,
שהובטח על ידי ברנדשטטר. זה לא הגיע,

של רוסליני וגונבי האופניים של ויטורי דה־סיקה,
שאת השפעתה אפשר כבר למצוא
בסרטים הלטיניים. כאן נראתה ההתפתחות
המהירה המופלאה של תעשייה זו, המסתגלת,
יותר מהאחרות, לרוח הזמן: סרט המופת
האיטלקי אינו משתעשע, אינו מטובך בעלי-
.לתו, חושף ומגלה את האמת הדוקומנטרית
בציניות, תוקפניות, אכזריות ; קימת נטייה
לבעיות סוציאליות ופוליטיות•
מטוריו דה סיקה הפך את עורו הריאליסטי
בנס במילנו. זוהי אגדה קומית־טרגית, על

רקע אקטואלי׳ החושפת את בעיית השיכון
החמורה באיטליה, את אכזריות הקפיטליזם ;
מפגינה, עם זאת, את האופטימיזם האיטלקי,
התקווה לאחווה ושלום: פליטים מחוסרי־גג
מוצאים כברת ארץ בקצה מילנו, מקימים
עליה מושבת צריפים. בעל האדמה מגלה
בחלקה אוצרות נפט ומוכרה לאחר. התושבים
מצווים לפנות את המקום. גיבור הסיפור,
שהוא הרוח החיה במקום, מקבל, באורח נס,
מאמו המתה סנונית לבנה אגדית, סמל השלום
והאחווה, שבכוח קסמה השמיימי יש בה
להביא לגבור ולחבריו מחוסרי הגג את כל
מאווי נפשם. הסרט מסתיים בסצינה נפלאה,
בה פורחים כולם על מטאטאים אל על, בחיפוש
אחרי עתיד טוב יותר.

סטרלינג ד,יידן, עתה שחקן ידוע, עזב את
בית הספר בגיל ,15 כדי להצטרף לצוות
ספינת דייג. בגיל 21 כבר היה קברניט ספינה
משלו. בשנת 1941 התגייס לאגף המודיעין
של המרינס, ועסק בהברחת נשק לפרטיזנים
של טיטו; הפרטיזנים הקומוניסטיים עשו
עליו רושם כה עז, שהוא ״איבד את חוש
שיווי המשקל״ .עם שחרורו בסוף המלחמה,
החליט ״להתעמק בצד הפוליטי של העניו,״
כדי לעזור לשפר את תנאי העולם. ביוני
1946 הצטרף למפלגה הקומוניסטית האמ ריקאית.
במשך
חצי שנה היה היידן חבר מפלגה
נאמן, שילם מם חבר (שני דולר לחודש).
אולם האכזבה תקפה אותו .״הם חושבים,
שיש בידם מפתח, שיפתור את כל בעיות
העולם ...שהם יודעים את הכל. כשראיתי
זאת, עזבתי את המפלגה,״ סיפר .״היתה

זאת אחת השטויות הגדולות שעשיתי בימי
חיי ! ״
ועדת החקירה רשמה את עדותו, בציינה,
כי טוב עשה בהיותו גלוי לב, ומודה במשו־גותיו.
וסטרלינג היידן חזר להוליבוד להמ שיך
את סרטו האחרון.
הוליבוד נזדעזעה מגילויי הבגידה ומר ביתם
של אלה שנאשמו פוטרו במקום כדי
לפצות את ״דעת הקהל״ .הפחד הפך היסטריה
מטורפת. קולות רבים, לא פחות היס טריים,
בכל רחבי אמריקה, קבעו ש״ הוליבוד
מנוהלת על ידי הקומוניסטים, ותעמולה קו מוניסטית
חדרה אף אל תוכן הסרטים״ .וזאת
אף על פי שהוסבר והוכח, שדבר כזה הוא
בלתי אפשרי• תסריטאי פלוני יכול להיות

קומוניסט, אבל אל תסריטו לא יעז להחדיר
תעמולה. מלבד זה, מרבית ה״קומוניסטים״
בהוליבוד היו חברי המפלגה חדשים ספורים,
ונטשו אותה מסיבות שונות, כנראה מאותן
הסיבות, שהמריצו אותם להצטרף אליה•
בתוך המולת קולות הטרוף נשמעה מח שבה
צלולה אחת. כתב הניו־יורק טיימס,
העתון השמרני המכובד: בין אם (שחקן)
הוא קומוניסט או לא ...יש לדון אותו, אך
ורק לפי יכולתו האמנותית, לא לפי אמונתו
הרעיונית ...נראה לנו שועדת החקירה חייבת
למצוא אפיקים יותר פוריים לפעולתה מאשר
הוליבוד ...אבל, כמובן, בשום מקום אחר
לא תזכה הועדה במידה גדושה כזאת של
פרסומת״.
לונדון הנערה מארץ עוץ
על במת המיוזיק הול, הגדול ביותר
בלונדון, הפאלאדיום, עלתה בשבוע שעבר
אשה עצבנית, שמנה, בת •28
כאשר החלה לשיר, לא נשמע לה גרונה,
מרוב התרגשות. ואלם הקהל התרגש גם כן
וקרא :״אין דבר ג׳ודי. את בסדר גמור״.
השיר היה ״מעבר לקשת שבענף׳ ,מתוך
הקוסם מארץ עוץ, הסרט שעשה את ג׳ודי
גארלאנד לכוכבה ; והזמרת על במת הפא־לאדיום
— היתר, ג׳ודי עצמה, עגלגלת־גוף,
לאחר שהייה ממושכת בבית־מרפא לחולי־עצבים.
שיבתה
אל הבמה• ,לאחר החלמתה, היתד,
מפוצצת 40 :רגע רצופים של שיריה הידו עים•
הקהל היה מלא התלהבות.
אולי לא התלהב ביותר מהשירה עצמה, כמו
שנזכר בהופעתה החמודה של ג׳ודי גרלנד,
הנערה התמימה ב״הקוסם מארץ עוץ״ ,היו צאת
לחפש את הארץ ללא סבל, שם לא תקח
שכנתה הרשעה את כלבה של ג׳ודי להשמדה ;
היא מוצאת את ארץ הקסמים בעזרת שלשה
ידידים וקוסם מופלא, שהיה יכול לעזור גם
עתה לג׳ודי העצבנית והמתוחה.

סרטים
״אשת זוטא׳׳׳
בכל שנה ושנה באות לעיר ניו יורק אלפי
נערות צעירות, ומטרתן: לעשות קרירה.
מי כפקידה במשרד, מי כמוכרת בחנות, ומי
כבעלת מקצוע חפשי. בין שאר המקצועות
הרבים הפתוחים לפניהן, והדורשים כשרון
ונסיון מוקדמים, ישנו מקצוע מיוחד, הדורש
לא הרבה יותר מפנים יפות, גוף מחוטב
וקצת סבלנות, והוא מקצוע הדוגמנית. עבודה
זו, לכאורה, אינה יותר מאשר הצטלמות
בכל מיני פוזות ושכרה כ־ 10 דולר לשעה.
לא פלא, אם כן, שמכל רחבי אמריקה, החלו
יופי מקומיות שבאו
מופיעות מלכות
לצבוא על דלתות הסוכנויות לדוגמניות,
וגרמו צפיפות יתר בחדרי הקבלה ופחת
במשכורת. לבן של הותיקות נתמלא מורא,
כיצד לטשטש את הברק החיצוני של מקצוען,
ולהטיל מורא על היפהפיות הצעירות בעלות
התקוות המוגזמות.
חברת מ. ג .מ. החליטה כנראה, לצאת
לעזרתן של הדוגמניות המקופחות, על ידי
יצור סרט, שיראה את הצד הטרגי במלחמת
חייהן. סרט שיראה כמה טרגי ללבוש בגדים
יפים, לגור במלונות מפוארים, לבלות במוע דוני
לילה מפוקפקים.
הטרגדיה של לילי ג׳ימס, נערה פשוטה,
שגדלה בצד הלא־נכון של העיר קנזס, החלה
בשעה שהגיעה לניו יורק, בתקוה להיות
דוגמנית. במשרד סוכנות הדוגמניות, שאליו
הוזמנה, כבר מחכות מספר נערות. אולם
כשאת תפקיד לילי משחקת לנה טורנר, היא
מתקבלת מיד לעבודה ..למזלה הרע, היא
פוגשת שם דוגמנית מזדקנת המספרת לה את
ספור חייה האומללים. כיצד היתד, נערה רעה
זילזלה בעבודתה, חפשה רק שעשועים ותע נוגות,
וכיצד זנחו אותה עכשיו כולם, ולא
נשאר מאום בחייה, מלבד שמלות מהודרות,
מעילי פרתה, תכשיטים יקרים, דירה יפה.
הקהל, אבל לא לילי, מבין מיד, שזה יהיה
גם ספור חייה של לילי, והיה רוצה ודאי
ליעץ לה, שלא להתאהב באותו בעל מכרה
הנחושת, ריי מילנד. הוא, כמובן, מתאהב בה
גם כן, למרות שיש לו אשה משותקת ברג ליה•
לילי מוכרחה להסתפק בתפקיד אשת
חטאים, והשנים כמעט מאושרים, בדירתם
הקטנה (רק 3000 דולר לשנה דמי שכירות),
במריבותיהם התמידיות, ובידיעת החסא שב-
יחסיהם.
בכל זאת מחליטה לילי להפגש עם האשה
הנכה, לדרוש ממנה שתותר על בעלה. בזמן
הפגישה היא, כמובן, חוזרת בה מדרישתה,
מחליטה להפרד מאהובה, להשתעמם בלעדיו
בשארית ימי חייה. ברם, משועמם נשאר רק
הקהל, לילי הולכת למועדון לילה, שותה
בקבוק שמפניה עם ידיד אחר.

.העולם הזה״ ,מס׳ 705

הקבוצה שהפסידה: תמונה המבליטה היטב את אי התיאוב והקצב הלקוי

סיכות הבשלון.

במקום אבא עשיר, קליפות תפוזים.

חתירה
בל מפתח. בל כ סף
הזוגות הצעירים, שחתרו באותו יום אחה״צ
על הירקון, התפלאו למראה התכונה הב תי
רגילה במימי הנחל השקט. המשפחות ויל דיהן,
שניסו לברוח מהמחנק בע׳יר, נתקלו,
בכל פנה בירקון, בצופים. סירת העיריה,
שהקימה המולה בצופרה, כדי לגרש את
הסירות הקטנות לצדי הנחל, לא הצניחה
למלא את תפקידה ; הסירות, על יושביהן׳
נשארו בירקון, מצפים למאורע.
סערה שבנתה. אם כי מועדון השיי־טים
בתל־אביב נוסד שנתיים לפני הסערה
הגדולה, שהרסה את תחנת החשמל רידינג
בשנת ,1935 הרי הספיק הציוד להעלם
ולההרס באותה שנה. סירות המפרש (יאכ טות)
,שנקנו בשנת יסוד המועדון 1937
ע״י המהנדס טובים, התק־קלו. הכל הוח,׳
מחדש.

לוח הזכרון לששה החברים־השייטים (אסא
ישעיהו, בש אוריאל, יוס־טוב יצחק, פו־חובסקי
תיאודור, קסטל אליהו־לולו, רנדל
משה) ,שהיו חניכיו, ונפלו במלחמת השח רור,
יהיה תלוי במועדון. הגביע הנודד נתרם התחרויות אברהמי. טובה גברת

קויימו למרחק של 1000 מטר, לערך, בין
הקבוצות השייכות לדרגה העליונה ולדרגה
ב׳ .מעניין שבשתי התחרויות הושג מרחק

שווה, כמעט, בין הסירה המנצחת והסירה
השניה. ז-יקבוצה הראשונה של המועדון,
שהורכבה מיקוהיאל דובו, יהירה כוחן, חיים
פינקלשטיין וזאב מלמד וההגאי מרדכי גליה,
ידעה לחתור בצוותה ולהשיג את הקבוצה
היריבה בשלש סירות, לערך• הקבוצה, שהס תפקה
במקום השני, היתה בשנה שעברה
האלופה, אולם אנשיה התפזרו לכל עבר,
ולא התאמנו במשך זמן מספיק.

לזכר הששה. תחרויות החתירה הפ נימיות,
שהדריכו את מנוחתם של הסירות
באמצע השבוע החולף, שמשו מטרה כפולה :
באותו מעמד נערך טקס גלוי לוח הזכררן
לחברי המועדון, שנפלו במלחמת השחרור,
וכן קויימה תחרות מבחן לקראת המפעל
הארצי לחתירה, ביום העצמאות, על הכנרת,
מטעם המחלקה לתרבות הגוף, שליד משרד
החנוך והתרבות.
טניס האלוף המוזר
אם המלחמה יצרה את הראדר, פצצות
אטומיות ורקטות, הרי היא יצרה גם את
הקריירה של אלוף ארצות הברית בטניס —
ארתור (טאפי) לארסן. היא יצרה גם את
הטפוס המוזר של ארצות הברית: ארתור
צבע את שערו לבלונדי מבריק לקראת אליפות
ארצו בטניס.

המועדון שם לו למטרה לעסוק רק בשיט,
אך דר״ מרטין הניג הצליח לפתוח מחלקה
לחתירה ספורטיבית. אף הסירות הובאו מגרמניה,
ואותו צריף עלוב, על שפת הירקון,
הפך מקום מפגש להמוני צעירים. החולות
מסביב לא הפחידו את השייטים הראשונים.
ואותה סערה, שהביאה לחורבן, המריצה את
הראשונים לפתח את החתירה הספורטיבית.
מאז עברו תחת ידי המדריכים הרבה מחזו רים,
ברובם תלמידי בתי הספר התיכוניים
בתל־אביב. שהתחנכו, ללא תשלום, בשעו תיהם
הפנויות.
פנה נקיה בדבלוך. אין הרבה נחלים,
שאפשר לערוך בהם תחרויות שיט, או סתם
לכייף בחום• ואם היו שלטונות העיריה התל־אביבית
יותר בעלי יזמה, אפשר היה להפוך
את הירקון על גדותיו לפנת חמד. הלכלוך
והעזובה נראים בכל, אך נראה, שבל מה
שקשור במים (כדוגמת הים) נדון להיות
מוזנח וזרוע קליפות תפוחי־זהב.
מספר מועדונים ספוריטביים כהפועל, ז בו לון׳
או מועדון חשייטים מכניסים קצת חיים,
ושומרים על הצורה הנאה של סביבתם.
אך יש הרבה שטח מופקר. הבנין הנאה של
מועדון השייטים, בתל־אביב, קורץ וצעירים.
כיום משתייכים למעלה מ־ 120 חברים
לקבוצות שונות, אך אפשרות הקליטה גדו לה
יותר. המדריכים המקצועיים והסירות
הרבות נמצאים במצב משביע־רצון ויכולים
לספק את דרישותיהם של כל חובבי הים
והחתירה. אפילו השטח הבינלאומי לא הוזנח.
והמועדון רכש שתי סירות, רביעיות־קיות,
היכולות לשמש סירות חצי־מירוץ, כהבנה
לתחרויות בינלאומיות.
אמנם החברות פתוחה. אך היא כרוכה
במספר הגבלות. מקבלים רק ספורטאים למע לה
מגיל ,15 שלבם וריאותיהם א״א• אין
בדיקת ציציות מפלגתית של החברים, וזהו
השג ניכר. החברים עצמם חיים כמשפחה,
ומצויים שם מכל הסוגים — גם דיפלומטים.
מצב זה של חוסר אבא עשיר גורם תקלות
תקציביות. אין כל הכנסות, מלבד תשלום
החברים — 12 לירות ישראליות לשנה. הת מיכה
הישנה, שניתנה בעבר ע״י החבל הימי
לישראל, נפסקה מזמן. ואם, בכל אופן, תצוף
השאלה, כיצד לקנות ציוד, הרי התשובה
תהיה, שמצב המועדון כמצבם העלוב של
רוב האגודות הספורטיביות בארץ: ההכנ סות
באות מנשפים מפוארים ועבודה עצמית.
כל העבודות במועדון, חוץ מהדרכה מק צועית,
מבוצעות בהתנדבות ע״י החברים.
הדוקטור הנכבד יושב בפנת המועדון וצובע
את הסירה, והמהנדס העדין דופק בפטייט,
כדי לתקוע מסמרים שנחלצו — תמונות
אלה במועדון הן רגילות ומקובלות.

חויה מיוחדת היתד, התירת הבנות. גם
אלו לא ויתרו, וחתרו למרחק של 1000 מטר
בזוגיות (סקול) .ריטה וורמן וחיה ראובן
הקדימו את הקבוצה המתחרה בשתי סירית.
הותרי קבוצה ב׳ גלו מה שעלול לחולל
אימון משותף וקצב אחיד. הרביעיה הראשונה
(אליעזר נחמד, אמנון בלוך, ראובן
גרוזובסקי וזהר גולדמן) הקדימה את יריבתה
בהרבה. איש ההגה היה חיים כספי.

הסירה יורדת למים: בעבור רבע שעה ניצחה

לפני התחרות המענינת כיותר: שתי קבוצות הבנות היריבות.
למעלה: הקבוצה שנוצהה, למטה: המנצחות רימה ורמן(ימין< וחיה
ראובר׳ שתיהן חיילות, שקיבלו חופשה מיוחדת להשתתף כתחרות.

אמונות תפלות. בדרך כלל נחשבים
האנשים אטרי יד ימינם טפוסים מוזרים במק צת.
לארסן הוא הראשון, שזכה באליפות
ארצות־הברית, מזמנו של ג׳והני דואג 1930
אך דרך משחקו המשונה על המגרשים־הלבנים
נובעת עוד ממלחמת העולם השניה, בעת
שלאחר הפצצה אווירית קשה נשאר היחידי,
שלא נהרג או נפצע קשה .״נסיתי להרהר,
מהי הפעולה הטובה שעשיתי״ ,אמר האלוף,
״שבזכותה לא נפגעתי. חישבתי כל דבר
שעשיתי, איזה נעל נעלתי לראשונה, עם מי
דברתי ומה אכלתי, כך שבסוף המלחמה
הפכתי אדם דל [.אמונות תפלות״ .הויכוחים
אודות השחקן הטוב ביותר בעולם החדש
נטושים ללא הכרעה, אך כאשר מדובר על
הטניסאי המוזר ביותר, אין לארתור (ארט)
מתחרים. האמונות. התפלות מהקרב הועברו
למגרשי הטניס, ועד היום לא נגמל מהם.
לפני מכת הפתיחה (סרביס) הוא קופץ פעמיים
על הקו ומכאן גם כינויו — טפי (קפצן).
הוא מפנה גבו, בתחילת כל מערכה, לעבר
יריבו. ואינו דורך, בהחלפת המגרשים, על
הקדם הלבנים, המסמנים את מגרש הטניס.
המחכוט החצוף. בהיותו בן ,26 הפתיע
את הקהל העצום, שבא לפורסט הילס (מקום
התחרויות הלאומי בארצות הברית) .ההפתעה
נבעה מהסיבה, שאף אחד לא חשבו מועמד
רציני. הוא היה הששי ברשימה, ולא זכה
בשום תחרות רצינית באותה שנה. בתחילה
גבר על הבריטי ג׳והן הורן והשבדי סואן
חדת. בזמן שגבר על הצ׳כי העריק —ירוסלב
צרוהבני — המתגורר כיום במצרים, ואף
הוסיף נצחון על האמריקני טום בראון, החלו
מומחי הטניס למיניהם משתוממים. בחצי
הגמר הכריע את דיק סביט הידוע, ועמד
להפגש בקרב הגמר עם הרברט פלאם. כאשר
שני הקליפורנאים התיצבו לגמר, נדמה היה,
שהקיץ הקץ על המחבוט־השביעי החצוף. אך
למרות שהכף נטתה לחובתו, נלחם והגן
בחרוף נפש. הוא פשוט הוציא את נשמת
יריבו.
ארון? הגבינה .״למדתי כיצד ללחום
מאבי, שהיה מתאבק מקצועי בסאן־פרנציסקו.
שמרתי על עצמי, וחוץ מעישון אני שומר על
אימונים״ — הודה טאפי. אמריקה לא התרגלה
עדיין לאלוף הנמוך מקליפורניה. בזמן תח רויות
גביע דוויס, הכריז בקול רם :״האמ ריקאים
יפסידו, מכיון שהם זקוקים לדם חדש
בשורות שחקניהם״ .ארט לארסן צדק. הוא
לא השתתף בתחרויות וארצו הפסידה את
גביע דייויס לאוסטרלים 1:4כאשר העמד
בצד, ידע לצעוק. בזמן ביקורו באוסטרליה
ידע לעשות: הכריע את שני האלופים ה אוסטרליים
פרנק סד׳גמן ומק־גריגור. לארסן
התאמן בדרך הקשה: משחקים במגרשי טניס
צבוריים. בהיותי בצבא פקד עליו הרופא
לשאוף אויר חפשי, ושלח את ארט למגרשי
הטניס. עצבנותו הכריחה אותו להמצא בחוץ,
והוא שחק כדי להרגע. הוא ערך טיולים
ברחבי העולם, ומה שאסף מורה על אופיו :
כל הדברים המשונים, החל מתיקים׳ וכלה
בכובעים. הוא צבע את שערותיו מספר
פעמים: לשחור, לחום ומחום לבלונדי.

?{לי להבה. כל הלילה בוערת במחנה המדורה.
מייד יחזרו הציידים, כשבידיהם ארנבות לבישול.

מחנהלאירהירח. השמש נשקה את הים. רות חזקה נשבה מפאתי מערב והירח עלה. אפילו לשניים קשה להקים אוהל סיירים קטנטן.
האוהל אינו רוצה לקום, הרוח אינה רוצה לשקוט, הבחורה רוצה לעזור, אבל זה קשה, ובפרט כאשר צ רין להסביר כל צעד לבחורה חרוצה ללמוד.

?{וד שלושה ק״מ עם הציוד על הגב מתקדמת השיירה אל
מקום המחנה. הויכוחים רבים. כל אחד מכיר את ״המקום בגוש״...

הציידת ונשקה. במכונית קיבלה נורמה רובה וחכה. הנסיעה בדרכים
המשובשות היתה עינוי. אולם היא יודעת, כי בלי רובה וחכה אין כייף.

על פני החולמים עברה מכונית משא עמוסה כתריסר צעירים
מאת מקסים סלומון
וצעירות, שהזכירו את חיות הנגב — כפיות, רובים, סכינים,
ביום השישי אחה״צ. בתי הקפה, שעל שפת הים, גדושים
חכות, מצרכים, אהלים. הם היו עליזים, הם שרו.
יושבי בתי־הקפה הביטו בהם בתמהון. מה יש להם לשיר
אנשים לבושים בגדי שבת, שבלבם געגועים: לעשות משהו חדש,
ולשמוח? מה הם עושים כאן בכלל? הרי הם שייכים לתקופה
יפה. מותח. הים הכחול עורר בלב רבים חלומות על נסיעה
אחרת. הבוגרים אינם רוכבים על גבי מכוניות משא ושרים
לחופים רחוקים.
כמטורפים. ימים אלה עברו כבר מזמן. רק ילדים וחברי ארגוני
הם יושבים בבתי־הקפה יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע.
נוער מתנהגים עתה כך. רק הם שרים כאילו העולם עוד יפה
זה אמנם משעמם מאד, אך מה יש לעשות מלבד זה, היכן ללכת י
ורחב, מלא שמחה.
כיצד לחפש מעט חדוות חיים?
המכונית יצאה מן העיר, ירדה דרומה. אחרי נסיעה קצרה
נעצרה. הכל קפצו, אספו את החפצים
המטרה. פנינה, ממלת בצבא, קיבלה שעורי קליעה מאשר, צלף לשעבר האהלים, הרובים, וכמובן, את בקבוקי
רה: בקבוק יין ריק, המבהיק בשמש במרחק 20 מטר ומגרה גאוותה. היין. אחר ירדו אל הים הקרוב, בחרו
מקום נוח לחניה, במרחק מה מקצף הגלים
הלבן.
אולם הבחירה לא היתד, קלה ביותר.
כל אחד מן הבחורים סייר מפורסם —
הוא מכיר את ״המקום בגוש״ .ואם לא יישמעו לו, יצטערו על כך.
גם לבחורות יש דעה בענין. הקמת מחנה חדלה מזמן להיות
עסק של גברים לדעתן, הן אף בקיאות יותר מן הבחורים
בקביעת מקום מגורים. יהיה זה גם מקום מגורים ארעי ביותר.
לבסוף, באו כל הצדדים לפשרה. מצאו את המקום המתאים.
החלה הקמת המחנה הזעיר: נפרשו אהלי הסיירים. רוכזו
צרכי המזון, הפרימוסים, הקומקומים. חולקו התפקידים. בלי
פקודות והוראות — עבודה מהירה חרוצה. בעלות הלילה, כבר
עמד המחנה על תילו. במרכז ישבו הנערות, קלפו תפוחי אדמה,
פרסו פרוסות לחם. האויר הצח, העבודה, רוח הים הגבירו את
התיאבון. בערב ישבו הכל לזלול, מסביב למדורה, להקשיב
לתקליטים, לספר צ׳יזבאטים, לצחצח רובים.
בחצות יצאו הבחורים לנסות מזלם בציד ארנבות. מישהו
ירד לשפת הים עם חכה. הוא משוגע לדיג ויודע, כי בלילה
עולה הדיג יפה ביותר. בפינה הסתודדו שתי נשים צעירות,
שהתגאו בילדיהן, שנשארו אצל הסבתות. הרוח גברה, הנערות
נתעטפו בסודרים חמים. אי־אפשר היה להאמין, כי שתיר אלו
צועדות ברחובות העיר לבושות שמלות משי, נעולות עקבים
גבוהים.
שעת חצות התקרבה. החברה מתפזרים איש לאהלו —
מלבד הציידים והדייג. את הרובה והשמירה קיבל עליו רב־סרן,
הרגיל, בדרך כלל, להציב אחרים על משמרותיהם. הדייג, גם הוא
סרן, עמד כשמכנסיו מופשלות — לו ראו זאת הטוראים !
עם שחר שבו הציידים — שללם מספר ארנבות. בהאיר השמש,
החלה שוב תנועה במחנה: הכל קמו, יצאו מהאהלים, לבשו
בגדי ים. הים הקרוב קרץ. בעלותם מרחצת הבוקר, כבר היתד,
ארוחת הבקר ערוכה.
בינתיים החלו האנשים לחפש שעשוע לשעות היום. האפש־
1ויות רבות: אפשר לנמנם באוהל, גם לקרוא ספר ! אפשר
ולרדת לים, להתרחץ, לאסוף צדפים. אפשר לדוג דגים ; אפשר
לעשות כמו אלה שלקחו שני רובי טוטו, ערכו לעצמם מטוח.
הם גם הציעו תחרות בין האזרחים והחיילים, אך איש לא הצטרף.
השניים ידועים בקלעים טובים, ואנשי הצבא חששו, אולי,
!לפרסטיג׳ה.
בינתיים הגיעה שעת הצהרים. שוב נתאספו כולם לאכול
(״אפשר פשוט להשמין באויר הים כשיש מה לאכול!״) התפריט

פושטי?{ו ר. פיסגת הצייד קצת אכזרית, אן
את דמה של הארנבת צ רין להקיז לפני,הבישול.

היה מגוון ביותר. שתי נערות, שפניהן השחירו בשעת בשול,
חייכו חיוכים לבנים אל החברים, שחשפו שיניהם לאות רעב
״רוצים לטרוף משהו ! ״
הארוחה הוכנה על מדורות ורב היה הפיח והאבק. כל
לעיסה השמיעה קול חריקה — גרגירי החול נשתחקו בשיניים
הבריאות. הנערות ביקשו לא לשמוע, כי אם להביט על הנוף
היפה, כולל את עצמן, ולשכוח את המתרחש בפה. ובאמת לא היה
קשה להתפתות לשמים הכחולים, לקולות הגלים המונוטוניים,
למראה השחפים הלבנים הטסים וצוללים בצריחות, מתרוממים
כשבמקורם דגי כסף מבריקים. ויש מן השחפים, שאינם עוסקים
בציד — גם הם יודעים להנות מן האויר
הצח והשמים הכחולים. בגלישות ארוכות
הם מרחפים לעבר האופק, שם מטרטרת
לה סירת משמר החופים. כמו סירת צע צוע
חצתה לאט את המים. עשן קל התמר
מתוכה.
״מתחשק לי פשוט לכתוב שיר ! ״
אמרה נערה רגשנית לבחור שישב לידה. אחר כך שתקה היא,
שתק הוא ושניהם שקעו במחשבות שקטות.
בערב החלו לחשוב על השיבה הביתה. הם פירקו את
האוהלים, אספו את הציוד. בארבע אחר הצהרים 24 ,שעות בדיוק,
אחרי שיצאו למחנה, חזרו הכל הביתה ; מי למשרד, מי למטבח
ולילד, מי למחנה הצבא. שזופים ורעננים הגיעו העירה, ולפניהם
אותו מחזה, החוזר מדי שבת בשבת: מאות לובשי בגדי־השבת
רצים לתפוס את מקומותיהם בפרק ופילץ, להטביל את מצב רוחם
בכוסית .״הרי אין בארץ הזו מקום הגון אחד לבלות ! ובכלל
מה אפשר לעשות פה?״ .שואלים האנשים בעלי הכרם, מפהקים
פיהוקים רחבים משועממים, שוכחים כי לא רחוק ממקום ישיבתם
מחכה להם נוף נפלא ובלוי נעים ביותר, שיפיג את אדישותם.

כמקום שעון מעורר -שמש

! מטבחמודרני. במרכזו של המחנה נמצאת חורבה. כשעלה הירח, ישבו כולם מסביב למדורה לטעום משלל

מ ה? עודדג? עמי, סמל תחבורה, המשוגע לדייג, מעלה
בחכתו דג שמן. עליו לעמול שעות, כדי לספק את החברה...
הד-גים אינם פילנטרופים, הרצים לחפש קרס, כדי להתלות בו.

כ אן

מותרלהתרחץ׳ .

הפלמחנילן מכשל. שמואליק, רב־סרן בצה״ל, בוחש בסיר.
עליו לשמור על הפרסטידה. הוא טבח חובב עוד מימי הפלמח.

היום נהדר. אלה, שלא נמנמו באוהלים ולא היו בתפקיד, קפצו לים השקט.

רחיצת שינים על שפת חים

הצידים.

אשת חי ל?

פינימה כלש להנאת הבחורות

הציד חוזר למחנה. ב אורו המסנוור ש? ג׳יפ, מתקדם הצייד
לעבר המכונית. שללו בידו .״ארנבת, ארנבת, עצובה היא יושבת״.
שרים יו שבי הג׳יפ בעצב, נדים לגורל הארנבות האומללות.

נורמה מנסה את כוחה בקליעה. כשתלמד, תדוג דנים בכדורים.

תחילתו של יום: ניקוי הראש מחול

3 14

ליי

ב * כ1

93 97 106

120

99 107

106

103

100

109

111

1 13

1 14

7רוו ! ו

12 2 121
131 130

127

^1241

136

137

119

118

177

13 2

£13 110
1 117

138

142 151

150

דז ת

165

159

150

179

188

155
19 0 |£50£] 19 5

^^201

203

202

201

210 209
220 219

231 239

265

267 2 6 5

273

230

2 55
264

235

205

224

233

262

180

145
2 01

2 70

284

235

232

292

300 299

313

310 309

293

074

577

294

305

305

313 327
321 330
329 344

3 52

332 ££28

34 5
353

175

173

15 1

163

164

338

^ ^315

^ 8 31

33 351

377

355

כין פותרי התשבץ שימציאו את פתרונותיהם למערכת, תיד שבועיים
) 17.5.51 ויצרפו את התלוש. יוגרלו הפרסים

(חותמת דואר עד

הבאים ) 1 :מיסד. לאילת הלוך וחזור ) 10— 2פרסי ס פ רי!

2 53