גליון 712 מתאריך 21 ביוני 1951

העורך :

נזכתביס

אורי אבנ רי

עורך משנה׳:

העולם

שלום

תצלומים :
ס לו מון

רז־ ד ר־ו

ה שבועון ה מצויר
ל אינ פו ר מ צי ה
המערכת והמנהלר: .
לי לינ ב לו ס . 12 תל־ אביב
ת.ד . 136 .טל( .ז מני! 66783

ה עולם

הזה

צלם

כ חי רות וני ר
מ שנה:

דוי ד

רו ביננ ר

עורך גראפי :

דב איתן

דוט

חברי המערכת :
אל מז, יחיאל ב שן ניצה גבי. נו רי ת
רפ אל סלע, אי תמר עילם, יעקב צליל.

סו פ רי ־ חוץ :

בע״מ :

ארד נו ר דון, מונ טי נ׳יי קו ב ס,
הוו ד
דו מני ץ, סלי ם מנ צו ר.
שראל

בע״מ :

הפצה:

דנה

פלס

דינרי.

כשנכנס, לפני 14 חודש, מקסים סלומון
למערכת העולם הזה, היתה זאת
מהפכה קטנה בתולדות העתונות הישראלית.
כי באותו יום הפך העולם הזה
לעתון הראשון (ועד כה היחיד) שהחזיק
צלם־מערכת קבוע, שהקדיש את כל שעות
יומו (ולפעמים גם לילו) לעתונו. התוצאות
היו ברורות מיד: אפשר היה לתכנן
רפורטג׳ות חדשים מראש, אפשר היה
לבזבז יום, יומיים של עבודה כדי להשיג
תמונה אחת ויחידה.
החל מן השבוע שעבר, הופיע ברשימת
המערכת, ליד שמו של מקסים, שם שני :
דויד רובינגר, צלם העולם הזה במרחב
ירושלים. דויד מתאים לוזעולם; הזה מהרבה
בחינות: הוא בן ,26 לשעבר מפקד
מחלקת־רגלים בקרבות על ירושלים. חוץ
מזה יש לו — כפי שיווכחו הקוראים
מתמונתו — זקן.

שמו של יהודי זה: שלום כהן.

אם סברו חברי המערכת כי העולם הזה
פופולרי במיוחד בערים, בא מכתב מענין
מעפולה והעיד בצורה מקורית ביותר
שיש לו, לעתון, אוהדים גם במושבית
ובערי־השדה.
שמואל זילברמן, איש עפולה, כותב
את המעשיר, המשעשעת הבאה :
״לפני שבועיים־שלושה הופיע בעפולה
בחור, צעיר, כבן ,20 לבוש מכנסי חאקי
קצרים וחולצה לבנה. באותו ערב הלך
לקולנוע אביב, סיפר לסדרנים שהוא עורך
העולם הזה ; הוא הוכנס חינם והושב ב־מקום־כבוד.
הסתכל סביבו, הוציא פנקס
ועפרון ורשם מדי פעם רשימות מסתוריות.
הבחור שכר חדר במלון ישראל,
התחבר עם בנו של סוחר ידוע, הסתובב
אתו בעפולה, הפיץ שמועה שהוא עומד
לכתוב ספר על עפולה.
כעבור כמה ימים פנה
נדמה שהעולם הזה
לסוכן העולם הזה במקום
מעורב עתה בשערוריה
אמר לו שהעתון יפרסם
בינלאומית.
בעוד שבועיים מאמר מלפני
שבועיים נתקבקיף
על עפולה, יעץ לו
לה ידיעה ממצרים כי
להזמין כמויות מוגדלות
אמין־אל־מהדי, בנו של
של גליונות. הוא קנה
עוסמן באשא אל־מהדי,
תיק עור (בלי לשלם,
מי שהיה רמטכ״ל הצבא
אמר שיעביר את החשבון
המצרי והודח עקב שע־למערכת);
סיפר שהוא
רורית הנשק, הואשם אף
עומד להוציא עתון יומי.
הוא בשותפות במעילות
מנהל פלס במקום הת(העולם
הזה .)709 חברו
רוצץ ימים שלמים להלפשע
היה — לפי איתר,
שיג לו מכונת־כתיבה,
ידיעה — יהודי זר, נתין
אחרים השיגו לו עתו־אמריקאי,
שלמד עם אמין
נים. כל הנוער במקום
אל־מהדי באותה מחלקה
הצטופף סביבו, האז־ן
בקולג׳ ויקטוריה (האנלסיפוריו
המענינים.
גלי) באלכסנדריה.
שלשום בערב בא בעל
האיש שהופתע ביותר
מלון אביב והכריז שהבמידיעה
זו היה שלום
דו ד רו כי נגר
חור רמאי. המשטרה עצכהן,
עורך מדור במרחב.
שלום הכיר את אמין אל־מהדי הכרה רה אותו. נתעורר החשד שתמונתו ידועה
אישית, כשם שהכיר והתרועע עם בני למדי בארכיונים הפליליים.
רוב המשפחות השולטות במצרים, שלמדו
המענין בכל הפרשה: איש לא העז
בשיבאותו
קולג׳ (דבר המאפשר לו, אגב, לשאול אותומדוע אין לו זקן.
להוסיף לידיעות היבשות את הרקע האי חות פרטיות הסבירו איש לרעהו שהוא,
שי הנותן להן את המשמעות) .הדבר ש כנראה, ביישן, הוריד את הזקן כדי שלא
עורר את תדהמתו הרבה של שלום הוא יכירוהו ויבלבלד לו את המוח.״
שבמחלקתו של אל־מהדי בקולג׳ ויקטוהמסקנה
של חברי המערכת: א־ד הם
ריה למד רק יהודי אחד, המבטיח שאין יודעים לנצל במידה מספקת את האהדה
לו כל שותפות בפשע המתועב.
לעתונם• גם להם דרושים תיקי עור.

השעף
במה מסתכל הקורא לראשונה, בנטלו לידיו את הגליון? בתמונת השער.
הוא מסתכל בה, מתחיל לעלעל בעתון. אין הוא יודע מה עצומה העבודה
המושקעת בתמונה אחת זו.
הולך לו הצלם, מעמיד את המצלמה מול ה״אובייקט״ ,תוהה על אופיו.
מחפש בו את האופייני לו, את ההבעה הנכונה, המבט הנכון. מצלם ,40 ,30
לפעמים 50 תמונות. במעבדה מזיע עליהן המפתח, מנסה ״להוציא את המקסימום״,
בשים לב לאזהרה המודבקת עליהן :״זהירות, שער !״.
כשמונה השלל על שולחן המערכת, יכול כל העמל הרב להיפסל תוך דקה.
משהו חסר. מה? משהו.
פעם מתוך 5פעמים, בממוצע, נמצא שהמשהו ישנו. השלל עובר לשולחן
המעמד. הלה דוגר על התמונות, מתיחד עם כל אחת מהן, מנסה למצוא את
התמונה הטובה ביותר, למצוא לה את החיתוך הנכון.
התוצאה? למחרת יום הפרסום, מבול של מכתבים: נורא ! חוסר־טעם !
הפוזה לא נכונה ! האובייקט היה צריך לצחוק, במקום לבכות (או לבכות
במקום לחייך).
עד שנמאס לחברים. החליטו: יבחרו הקוראים בעצמם את התמונה הנראית
להם. לפיכך , :יעבור נא כל קורא על עשרים התמונות המופיעות בשער השבוע,
יבחר את התמונה הנראית לו כמתאימה ביותר לשער, יסמן אותה בצלב, יניח
את הגליון במקום בטוח. כעבור שבוע תפרסם המערכת את התמונה הנראית
לה כטוב .1ביותר — ויוכל כל קורא להשוות את טעמה לטעמו.
הקוראים יווכחו כי הבעיה אינה קלה כל כך. ביחוד לא כשהנושא הוא מרים,
כת -החנשטרון והצ׳יזבטרון, המבורכת בעושר כה רב של הבעות־פנים עד כי
בין 50 התמונות שצולמו אין אף שתי תמונות בעלות הבעות פנים הדומות זו לזו.

במו עיני

בוז לקיצוץ הניר ! תדע הממ של ה שהבחירות
אינן מ ענינו ת או תנו. נ ס כי ם לאי-קיום הבחי רות,
אך לא לצמ צו ם העתון. ב מקו ם לבזבז ניר
יקר על פ ר אזו ת ש אינן מ עגינו ת אי ש, מו ט ב
למס רו ל ע תון ה מו ס ר אינ פו ר מ צי ה.

צבי כהן, ירושלים

בקטע ״כנון נ שו אין״ ( העולם הזה ) 809 נגע תם
בנ קודה עדינה ו מ סו בכתמאד. יישר כוחכם!
רבים הצעירים והצעירות ה סו בלי ם מב די דו ת
מעיקה מאד. לא חלילה מ שו ם ש אינם חברה׳־
מנים. או ידידותיים. או שלו מי אלי ם, אל א
מ פני ש פ שו ט אינם מו צ אי ם את החברה ההול
מת או תם. ולכן הם צו עדים בנ תיבי חייהם
בודדים, ל מ רו ת זה שהם מ סוגלי ם להתידד בנקל.
הם עורנים לרנ ע בו ימצ או את בחירת לבם,
ול שו א. כי ל מ רו ת שהם די מוכ ש רי םומ שכילים.
הרי ביי שנו תםו עדינו ת ם מונ ע ת מהם ל מ צו א
את הדרך לנ ערה.

מ^יר זמיר, ירושלים
,,שער ל ע לי ה או מחנההסכר?״
ללבות אש קל יותר מאשר לכ בו ת ה. אתם
כו תבים ( העולם הזה )709ש סונרי ם את שער
העליה ב חו מ ה גבו הה בכ די שהעולים לא ירכלו
להניע לחיפה. איך אתם מת ארים לעצמכם
את ה עולים האלה בחיפה, במצבם בו הם מגי עים
ארצה? ה אם הייתם מו כני םלאכ סן או ת ם
ב מ צב זה? או אולי ת צי עו ל שכן או ת ם על
הד שא של ה ט כניון?

שלמד. בגליקטר, תל אביב
מוטב על הדשא, מאשר מאחורי היזמות.
ה ר פור טג׳ה זעזעה או תי מאד. די, מ ס פי ק
ל ע מו ד מנג דולמ תו ח בקורת ! עת ל פ עו ל !
שקלתי בדעתי ונו כ ח תי לדעת כי לכם א סו ר
ל פ עול, כי אם אתם ת פ עלו — הרי תייצנו על
ידי כ ך נו ף פו ע ל ולא תו כ לו ל מ תו ח בקו ר ת.
ואם לא אתם. אז מי? אנחנו! באמ רי ״ אנ חנו ״
אני מ תכוון לנו ערשה מי ת את ה ציונו ת —
עליו ורק עליו להחיותה. ב מו י דינו ע קרנו
את עץ ה ל או מיו ת בן האלפיים. הבה ונ ש תול
שתיל חד שבמ קו מו. הל אה מ פלגו ת ה מדינה
ה מ טי פו ת ל של טונו ת ול מ ש טרים שוני ם. נקים
מ שטר ש לנו, ל או מי ו מ צי או תי !

אריה רונס, תל אביב
יישר כו חכם על שא תם מו צ אי ם עוז בנ פשכם
להתריע על הנע שה ב שער העליה. א בק שכם
לקחת בידכ ם את ה מל ח מה׳ בננ ע מ סו כן אח ר
— והו א זרם ה א מני םהמ פו קפ קי ם, פ חו ת או
יותר, המציף או תנו בז מן האחרון, ו א שר. אני
מ א מין ב א מונ ה של מ ה, גוזל מהאר ץ מ טב ע זר
ב כ מויו ת ענ קיו ת.

מאיר שליט, תל אביב
כמות הדיביזים היוצאים אינה עולה על
כמות הכשרון הנכנס.
ה חי ד ון התנכ ״ י

יטני כ ר טי סי
יום אחד נגשתי אל קולנוע מגדלור
לקנות כרטיסים להצגת ערב. תור
גדול הזדנב מן הקופה: דוחפים; דוחקים,
מצעקים, מתמרמרים. אי אפשר
להגיע לקופה.
לפתע נשמעה צעקה מחרידה. קהל
רב נתאסף ליד גופת איש, ששכב
מתעלף על הארץ.
לידו עמד נער
שחור שער, נפנף
בעתון, השיב
דוח על פני המתעלף
וצעק :
״ זוזו הצידה !
תנו לו לנשום !
זה מה שיוצא
כשעומדים הרבה
זמן בתור לקנית כרטיסים גבירתי״
,פנה אלי פתאום ,״אולי את רוצה
שני כרטיסים?״
הקוראת חוד,הנדלסמן, ג׳ורג׳ אל־יוט
8א׳,תל־אביב, זוכר, בפרס של
1ל״י (בלי תור).
כדשו כו ב ע -גרב
אחרי שהפכ תי לבל ש ופ ט ר תי אתה חי דון
הבל שי. עלי לציין את ה סי פו ק הרב שהע תון
גורם לי ולחברי בצבא. ע תונ כ ם קנה לו ת פו צ ה
עצומה בקרב ה צב א, אף על פי ש אינו מו קד ש
ל ב עיו תינו ב מיו ח ד. סיב ת הדב ר נ עו צ ה בלי
ספק ב ע ריכת ה עתון, ב חי דו שיו ה בל תי־ פו ס קי ם
וב אי־ תלו תו ה א מי תי ת ב כל מ פ לנ ה. ז הו ה ע תון
היחידי שאפשר לקרו א מ התחלה עד ה סו ף ב לי
להתקל בדרך כמהע שרות פ ע מי ם ב ״ ציונו ת ״
מ כל ה סוני ם, אם מ ת חס דת לממשלה או שו פכת
קיתון של ח רופים על ב. ג׳.

גד גרינשטיין, צ .ה. ל.
אם ימשיך הקורא גרינשטיין בקריירה
הבלשית שלו, ימצא את הסיבה: מערכת
העולם הזה נולדה מתחת לכובע־הגרב.
״ חסרהר פו ב לי ק ה ״
ניי טריליותכ ם בין ה מ ערב והמזרח הוז מהב־נ
ליונ כםה אחרון ( העולם הזה ) 710ש בו הנכם.
כו תבי ם סי כו ם של מחלקת החקר שלכם ע ל
מצב יהודי ב רי ת־ ה מו ע צו ת, מאמר זה הו א
פדו־סוביי טי מו בהק.
הניע הזמן ש תנלו את פ ר צו פכםהא מי תי, כ י
חלק ניכ ר מ קו ר אי כ ם הרבים מו שלה, ו חו ש ב
כי הנכ ם דוגלים ב תו רההמ ער בי ת, וחלק חו ש ב
כי הנ כ ם דוגלים ב תו רה ה קו מוני ס טי ת.

יבורך דו ש, חכם־תורה, על א שר נתן לבני
חיים טסה, תל אביב
הנ עורים ענין ל ענו ת בו, לרענן את ידיעותי הם
ב תנ״ ך. ב כל מ קו ם בו אי אי ש את רעהו י שאל :
כל זמן ששני הצדדים מקללים את
הראית את החידון ה תנ כי של דו ש?
כתה ט׳ של העולם הזה, בטוחה המערכת שלא סטתה
עודדה ימיני, תלמידת
בי״ס התיכון לבנות ״מזרחי״ חיפה מן הדרן הישרה.
דוש חשש מברית הקנאים אחרי שנסע מאניאגהוהחינוך
הרקבון ב חינו ך מ קו רו בהתפש טו תהשקפת
בשבת, החליט לתת לה פצוי.
״מה זה לב ראכפת ״ גם כ אן ! אריו ת־ ה חינו ך
יודעים יפה את מלאכתהטקסת־נ אמת, ה ״ ציו־ק
א די לאל, מו ל די כ קודן
כ תבכ םהס פו ר ט אי כו ת ב שהנ שי א הופ*ע
ב מ כוני ת ק אדילאק. האמת היא ש מ כוני ת הנ שיא
היא מ טי פו ס לינ קולן, ת או מתמ כוני תו של הנשיא
טרו מן. היא ני תנ ה לו ב מ תנ ה ע״י הנרי
פור ד.

נו ת ״ והמלי צה. אך לחנך ל חלו ציו תלמעשה
אינם יודעים, מ שו ם או תהה שקפ ה של ״ מ אני־אנה,
מה זה כב ראיכפת? ״ ו ה תו צאה: נו ע ר
קרייריסט׳ ,תו שבי קפה ו קו לנו ע ת מר.

חנוך וייל
משה לוי, תל אביב (אידיאליסטן מטורף המאמין בזזלוציות).
שפע המכוניות של ראשי המדינה ביל-
כשהקרייזלר והפוזות האמריקאיות
בל גס את איש הספורט. הקורא לוי
ליג״ הופכות סמל המדינה, קשה לדרוש מן
צודק ; מכונית הנשיא היא מטיפוס
המורים לשיר את שיר־העמק במקום
קולו•
סמבה־מאניאנה.
זהב דכרזל
אני מהרהר האם באמת העולם הזוז הו אהנידמיםמחאוכף
״בי טוי הנוער״׳• ה ת שו בה היא: לא ולא.
ה עתון הנו בי טויו של נו ע ר הזהב, לא של
הנו ער הי שר אלי.

אברהם בורנובסקי, תל אביב
אין העולם תזה מזלזל בנוער הזהב.
הוא זוכר את הימים כאשר היה נוער
הברזל.
המאבק על היופי
על ר פ אל הלפרין ו חני כו תיו ו ש כו ח את
ה ש טויו תהא מרי ק איו ת. אנ חנו, ה א כי א תי ם. מע*

קראתי את מאמרכםהפט ריו טי או דו תהבמ אי
החדש ניניו, ואת הנ ב תו הנל הבת של ״ שחקן
צעיר״ ( העולם הזה 710 ;708ע תונ כ ם מייצג
אמנם את הדור הצעיר, ו הו אנא מן ביו ת ר
לקו שהתווה לו. או ל ם לעיתים ב חו ס ר אוביק־טיביו
ת בו ל טו ב כו ח צעיר זקוק לעידוד ו ר אוי
לו. או ל ם לא עד לידי ט ש טו ש נ בו לו ת. א מנ ם
אין צורך לקבל את דברי ה מבקרים הוותיקים,
או ל ם
מ סיני,
שהתקיפו את ניניו, כ תו ר ה
עלינו ל הו דו ת כי יש מ א חו רי הםכמה שנים
של א ס כו להא מנו תי תופ עו להבשטח זה.

מרים גרשין, גבעת רמב״ם
כשרון צעיר לא יגדל אס אין פותחים
לפניו דרך להתפתחות. העולם הזה מנסה
לתיקן את העוול המשווע הנגרם זה שנים
לכוחות צעירים בידי מבקרים שאהבתם
את הישן עולה בהרבה על נכונותם לעזור

לחדש.
מחתרת מו למהתרת .
מ פלי אהעמד תכם הרכה כל&יהתפר צויו ת
ה טרור הדתי. טובי ם ל אין ערוך היו עבו ד ם
חוקי החרום ש ב טלו. ננז־ אנ שים כאלה צריכים
היו ל פ עו ל כ שם שהתב ט א בשע,תו מפקד הפל*
מ״ ח או כ שם ש פ עלו י שוב׳ הפלמ ״ ח בפ רוז דור
ירו שלים בקיץ א שתקד. מ פני המקל יראים
הס יו תר מאשרמ פני ה שמים. וב אם י שנם בי ניהם
אמי צי לב, הנם פלי טי מחתרת ל ש עבר
המהווים אך ״חרב להש כי ר״ במה דו רה חד שה.

יוחנן רפלנסקי, הידרה
דיפים ב חו רו ת ענו לו ת על יפה פיו ת ה דו מו ת
ל מ קלו תמטאטא. זהו הדב ר היחיד ה מ שו ת ף
לנו ולערבים.

יחזקל שרון, נתניה
מצע עגול: לשלום, מה 7

אני י שו קל ת ;86ק ״נ. זח עו דלא
לקאריירה שלי א צל הבנים. אז מה? י

הפריע

אסתר גליקסון, תל אביב

לבריאות !

פ ר סו ם שמי ב ה עולם הזה 107 עלול לי צו ר
את הרו ש ם. כ אי לו אני מחב ר טקס טי ם ליו מני־נבע.
אך אין זה נ כון.
רק פ עם אחת בל ב ד — ב ש עת לילה מ או חרת,
נתבק שתי ב ד חי פו ת לחבר טקס ט ליו מן אחר.
נעניוזי לבק שהמטע מי י די דו ת, ואף הו בטח
לי ׳להמנ עמפר סו ם שמי׳.

עמנואל הרוסי, תל־אביב
.העולם הזה, נזם׳ 712

צילם מקסים סלומון
מאת דב איתן
אחר >יתוח חסר פניות של התנהגות הח״כים והכנסת בשלושת חדשי
ישיבתם, מוטב להסכים עם דברי ראש הממשלה. בהיותו נתון ברוגז משבר
החינוך שהביא להפלת ממשלתו, טבע דוד בן־גוריוו ברכת פרידה מקורית
לח״כי האופוזיציה.
צעק בי׳ ג׳י. לעבר האופוזיציה מנופף ידי כעס לפני הרמקול הידיד של
דוכן הנואמים בכנסת, ופונה לימין ולשמאל הקיצוניים :״שלום( ,אך) לא
להתראות !״.
אך מי שעקב אחר דיוני ונוהג הכנסת משך עשרות ישיבותיה יעלה
בלבו, בלי משים, להרחיב ברכת פרידה זו לכל 119 הח״כים, לא לצמצמה
לקיצוניים (בחרות, מק״י) בלבד.
נפלאות שלא הוגשמו :

תוך ארבעים יום ילכו מאות אלפי ישראליים לקלפי, יטילו קולותיהם
לטובת, המפלגות השונות, יתוו בכך, במידה רבה, את פרצופה של המדינה
בארבע (או פחות) השנים הבאות.
בינתיים מתעתדת כנסת ישראל הארשונה להתחסל, אחר שישבה כשנתיים
וחצי (ליתר דיוק: שנתיים וחצי ושבוע) ,להעביר סמכויותיה ליורשיה.
אולם עתה שעתם של 120 הח״כים׳ המחזירים סמכויותיהם לעם, להראות
לו (או לפחות ל־ 440 אלף בוחריהם) את שפעלו בימי כהונתם, את הצדקת
ישיבתם, לפחות שלושה ימים בשבוע. בבנייז הנאה שבמרכז רחוב המלך
ג׳ורג׳ בירושלים.
מתוך תקווה לחזור לאותו בניין הם עושים כן, מעל גבי במוח באסיפות
בחירות, מתוך שורות מאמרי תעמולה, בין פניות אישיות לבוחרים.
אלה שלא היו בשלטוו מצביעים על שגגות השולטים, מבטיחים נצורות
לעתיד לבוא. אלה שהחזיקו בשלטוז מצביעים על הצלחותיהם, במידה שהן
קיימות, מבטיחים אף הם נפלאות שתתגשמנה. במדוייק, החל מראשון לאוגוסט
,1951 למחרת יום הבחירות לכנסת השנייה.
לא עולים, לא חיילים: הח״כים, נציגי תריסר המפלגות (או
הרשימות) שמשכורותיהם בלבד, מסתכמות, אגב, ביותר ממאתיים אלף לירות
לשנה (בחמשים אלף לירות יותר מאשר תקציב משרד נפגעי המלחמה) הוכיחו
עצמם, מלבד יצהק טבנקין השתקן, שפרש החורף, כקלי לשון ביותר, מומחים
לכל, החל בתיקונים לחוק שירות הבטחון, כלה בשכר הדירה בדירות האפוטרופוס
על רכוש הנפקדים.
כולם היו אנשים רציניים, מיושבים בדעתם, בעלי הבנה רבה ומקצועות
רבים (בין היתר: שמונה עורכי־דין, חמשה רבנים, פרופיסור אחד — בן־ציון
דינבורג) אך בכל זאת לקו בחסר: למשל, לא היה ביניהם איש שעלה לישראל
אחר הקמת המדינה
(״החדש״ ביותר היה
אריד שפטל, איש
מפא״י שפרש לראשות
עיריית ראשון-
לציון ושעלה בשנת
,)1947 לא נראו נציגי
הנוער, החיילים
• הקרביים, שהקימו
את המדינה בדמם
(וגם החיילים הלא־קרביים
היו קומץ :
יזהר הררי, סגן
אלוף בתפקיד סגן
יו״ר בית הדין הצבאי
העליון, חיים
לנדאו, ראש מטה
אצ״ל, יזהר סמילנס־קי
— קצין מודיעין),
לא יוצגו ערביי ישראל
במידה המתאימה
לכוחם המספרי
ועל ידי׳ אנשים שאינם
כבולים בקשרים
מפלגתיים מכבידים.
קשר
של שתיקה 1אך מלבד זאת הצטיינו כל הח״כים, ממפא״י
האוחזת ברסן השלטון, עד ״חרות״ שהיתה מאד רוצה לאחוז בו, בקשר
השתיקה הגדול: אי־הבהרת המצב האמיתי להמוני העם.
הח״כים, בין שדיברו לפני אולם מלא, או לפני מושבים ריקים, לתוך
עפרון הכתבניות (שהעביר את דבריהם לעמודי העתונים היומיים) ידעו את
שלוש נקודות התורפה, המונעות את ייצוב המדינה: קליטת העליה (הגדולה),
הוצאות הבטחון (הרבות) ,רמת החיים (הגבוהה) .אולם כולם הבטיחו טובות,
טובות בלבד, טובות באחריות. אנשי הקואליציה, בעלי השלטון, הבטיחו את
הטובות למחר, כאשר אך יתבססו. אנשי האופוזיציה, הצמאים לשלטון, הבטיחו
את הטובות למחרתיים, כאשר הם ינהלו את העניינים.
אך לא נמצא ח״כ אחד, בעל אומץ הלב וההבנה, שהיה מוכן לומר את
האמת, ואת האמת בלבד, להמוני העם, המוכנים לשמוע אותה, לסבול ממנה.
בשעתה הקשה של בריטניה, אחר דנקירק, בימי הבליץ האיום על לונדון,
נמצא ציר פרלמנט בריטי אחד (שהיה אותה שעה גם ראש הממשלה) שהיה
מוכן להבטיח טוב וניצחון לעמו, אך הקדים לכך והסביר את המצב לאמיתו,
ידע להבטיח לתקופה הקרובה שלושה דברים בלבד: דם, דמעות ויזע.
בכנסת ישראל הראשונה לא נמצא איש שיסביר, כי ייתכן וביום מן
הימים (רחוק למדי) יהיה טוב, אך בינתיים, בשש, שמונה או עשר השנים
הבאות יהיה המצב חמור, תובע הקרבה, מצווה אימוץ כל הכוחות שבעם.
כתבהאשמה: בהעלימם מתושבי המדינה את העובדה, כי ביצוע
המשימה הכבירה (שאין לה, ביחס, דוגמה בתולדות אנוש) של הבאת
כמעט אלף עולים ליום, יחד עם הוצאות הבטחון המכבידות ורמת החיים
המנופחת, גורמות לגרעוו של כמעט מיליוו דולר, במטבע זר, ליום, שאיני
יכול להתכסות אלא על־ידי מגביות ומלוות, מנעו מהם להבין מדוע בא
עליהם סבל חומרי רב: מחסור במזונות, במצרכי. הלבשה והנעלה, שירותים,
שגררו אחריהם קיצוב קפדני של מנות זעירות.
ח״כי כנסת ישראל, הציוניים כביכול (מלבד שלושת אנשי מק״י,
שני ערביי נצרת) שכחו לחלוטין, כי רוב העם הוא ציוני (בלי מרכאות),
הפיק מקרבו לפני שלושים שנה -מייבשי ביצות, לפני עשר שנים לוחמי
מחתרת ומארגני העפלה, לפני שנתיים — בחיי־י נוער לשדות הקרב.
במו ידיהם (ופיותיהם) הרסו נבחרי העם את הטובה והגדולה של
מעלות העם: רוח התנדבותו, הקרבתו.
הם ביכרו להתמסר לפולמוסי סרק הדדיים, להטלת חוקי צנע וחירום,
מפנייה ישירה אל העם, מתביעה נאמנה ממצפונו.
ייתכן כי מצוי הסבר להתנהגות זאת, לנקיטת דרך זאת, אך התוצאה
האחת, הברורה היתה: פריטת דינר הזהב, טבוע הכרזת המדינה ומלחמת
העצמאות, לאסימוני נחושת מחוקים, ולידי אי־שביעת רצון, רוח רעה.

ע דו ת ה מז ר ח
למרות ששליש היישוב מוצאו
מארצות המזרח מייצגים
אותו רק 11ח״כיב.
שאינם קרובים ביותר להמוני.
הספרדים. המקופחים,
ולכעיותיהם המיוחדות. .
לא הועלו אף פעם אחת לדיון:
הפלית הספרדים לרעה
בתור לעבודה, להתישבות ;
הקיפוח השיטתי של השכ נות
ה״שחורות״ (כמו שכונת
התקוה ושפירא בתי-
אביב) בכל השרותים הציבוריים,
בלי יוצא מן הכלל.
מפעם לפעם הושמע הרעיון
של יצירת מפלגה ״אסיאתית״
רבתי, שתאחד את
המוני הספרדים של הישוב
הוותיק עם העליה החדשה
מארצות ערב, אולם הרעיון
לא גובש, לא הוצא לפועל.
במקום זאת תנסינה כל המפלגות
להגדיל את מספר הספרדים
והתימנים ברשימות
מועמדיהן לכנסת השניה,
לצוד קולות הבוחרים הרגישים
לנקודה זו.
בין שליחי עדות המזרח בכנסת
הראיטונה: ישראל ישעיהו,
עסקן מפא״י, מקורב
בי. ג׳י ,.לשעבר פקיד ממשלה,
ואחד מיטלושת הה״כים
התימנים.
משה כן־עמי, עורד־דין ויו״ר
העדה הספרדית בתל אביב
יפו, המצטיין באי־תלותו,
אך ניתק רק •טנתיים והצי
אחר הבחרו את כבלי מפלגתו
שמנעו ממנו את השמעת
דבריו הכנים.
אברהם אלמליח, בלשן ובן
אחת המשפחות הספרדיות
המכובדות, מסתפק בהרמת
יד קואליציונית נאמנה, ענידת
אות לגיון הכבוד הצרפתי
ותיקון שגיאות ח״כים

(כולל שגיאות 1ר דקדוק ערביות
לתופיק. טובי).

משה סנה היה רופא, עיתונאי וקצין־צבא, איש הציונות ,״1,
הכללית, מפ״ם והקומינפורם. כח״כ הצטיין בקריאות בי|-י־ן
ניים, עקיצות לא־רכות ליריבים, ווכוחים, הרבצות תורה^.
בכל נאומיו פזל לעבר קהל הבוחרים. הסיכה: היותו מועמד,
ככוח( ,כנציג הקו הסטליני במפלגתו) לראשות ממשלת
ישראל ביום התגשמות שאיפתו: ישראל, מדינה סוציאליסטית.

הנשים 4 .ח״כיות (דבורה נצר, אסתר רזיאל־נאור, שוש;
פרסיץ ורחל כהן) ,מתוך 11 הנשים שנבחרו לכנסת הראשו*.

. 1נתן_ פרידמן־ילין, לשעבר ראש לח״י, שמואל מרלין וער
1^ 8ז׳בוטינסקי, שהתרחקו מחירות, בלטו כח״כים בלתי תל;
|יי ם, שהתקשו בקבלת רשות דיבור (הניתנת לפי מפתח
סיעתי) ,אך בכנסת השנייה שוב לא יופיעו בלתי תלויים,
בין כה. ההסבר הפשוט: הגבלת הסיעות בחוק הבחירות.
התיישבות מפי ,
גלילי הם שני אנשי סיעה ב׳
אהרן ציזלינג וישראל, לילי
היושבים בין הכסאות, שעה שפלגם כמפלגה נשחק
בין המיעוט הימני לרוב השמאלי בתוף מפ״ם.

הערבי עורך דין נצרת, אמין ג׳רג׳ורה, נצי; הערכים (הנוצרים) בחסדי .1״
מפא״י ועיתונאי חיפאי ותופיק מוכי, נציג הערכים (המוסלמים צ ע
והנוצרים) כחסרי מק״י, שלא הרבו לפעול דמעז בוחריהם,
להבטיח סטטוס נורמלי לעשירית האובלוסיה החיה כמדינה.

המועמד מימין
1פרץ ברנשטין, מנהיג הציונות הכללית, איננו מלהיב בהופעתו,
ן!! 5בעברית הלקוייה שכפיו. אך דבריו, כמיוחד כשטח הכלכלי,
!אל המובעים בשקט רב, נשמעים בהקשבה יתירה, .
הכלכלן ההולנדי שיטימש שר המסחר והתעשייה בממשלה
הזמנית, מקווה למצוא עצמו בראש ממשלה ישראלית ימנית.

הדח הפוליטית
כלא שייצגו אינטרסים של ממש, מהווים הדתיים קבוצת לחץ
1״ ,חזקה המשפיעה כמידה רכה על חיי האזרח כמדינה. אין כין
ציצן יוסף כורג, איש השמאל כהפועל המזרחי, למשה שפירא, איש
להימין בו, אלא הבדלי דעות על השיטה שיש לנקוט בה.
שלום. לדרר
יושב ראש הכנסת, יוסף ׳טפרינצק, השולט כה ככוח פטישו
אמרותיו השנונות ומבטו האבהי, נוטש גם הוא את 119 חניכיו,
שולח להם (מתוף מכונית הדורה) שלום חייכני ויוצא לדר:
נבג׳ ויוצאים

כדומה להרבה חב״ים אחרים מרבים מ. כיגין, מפקד האצ׳׳ל
לשעבד, א .קפלן, שר האוצר, בסיורים כחוץ לארץ (אחד — 1111
לדרום אמריקה, השני -לצפון אמריקה) ממעטים כעכורות
כנסת יומיומיות, אשר עם בל היותן מייגעות הן גם חיוניות^ .
התיישבות מפא״
|!$ב אין הצבעה כה צריך שמואל דיין, איש נהלל, לתת קולו
ן מ כני ת, כיטאר 45 חכ׳׳י מפא״י למפלגתו, הוא מתפנה לשיחה
י עם כלתו רות, כנו משה, שנבחר לכנסת אך וויתר על מושבו.

התוצאה הסופית: תזכיר לשר הפנים,
המגנה את פעולות הפורשים: ייצוב המשיח
ממונע
תנועה, שתבטיח שיבתו של אלישר לכ המכונית מתאימה
בתמהון מה נכח האזרח לדעת כי היו נסת השנייה.
במידה שהתמלא אולם הענק
״קייזה־פרייזר״ אורחים שבא
בחירות במדינה. התוצאות לא אמרו, אחדים בווורות
למעשה, ולא כלום: מספר הבוחרים היה
לפתע הוצפו מערכות העיתונים, קירות המפעל פחתה ההתעניינות במ
זעום מדי. בכל זאת התנפלו כל המפלגות הבתים, עלוני סטנסיל, בטאון תנועת מח מבריקות החדשות, שירדו מה
שלל הצבעים של המכוניות
על התוצאות בקריאת־גיל, הוכיחו מה תרת חדשה: הוועד לשחרור חברתי־התמזג
בגווני השמלות והחליפו
שאינו ניתן להוכחה: שזכו לנצחון אדיר, לאומי בציון הכבולה.
מכריע.
לכלוך רוחני: אנשי לח״י לשעבר רות, שיצאו לפני ימים מספר מת
למחרת יום הבחירות לקונגרס החלה מהקיצוניים שבהם, מצאו עצמם חסרי התופרות.
תוך רגעים התרכזה התעניינות הק
המערכה האמתית: מלחמת הבחירות ל עיסוק, החליטו לתבוע את עלבון ההמון
כנסת השניה. הפעילה והנמרצת ביותר העברי הנדכא, לסהר את אוויר הארץ באורחות הגנדרניות שלא החמיצו א;
היתה, כן־גיל, מפא״י• תועמלנה מס׳ ,1שאינו נקי, מרקבון והתפוררות, מהת־ ההזדמנות למשוך את עיני הגברים :
בנות חווה, בטעמן הטבעי, ידעו להימצא
ב. ג ,.פתח בטכס חגיגי את מפעל קייזר־ רוצצות מטורפת וחסרת תועלת.
פרייזר (ראה להלן) ,טעה את טעותו
עלון המחתרת, גחלים, מתקיף את כל ליד המכונית ההולמת את צבע לבושן.
סיסמת הנשים לגברים :״תראה כיצד
הגדולה הראשונה במלחמת־התעמולה. ב הניתן להתקיף, החל מההמון (המדינה)
קבלו כמתנה מכונית־הדר מידי המפעל, ההיסטרי, הסובל מאוירה מחניקה של מתאימה המכונית לחליפתי !״.
שפך אור מוזר במקצת על סיסמתו העיקרית
בבחירות אלה :״עגל הזהב או פחד וכאב פתאום, של לכלוך רוחני מכוניות ודגי מקולקל״
וירידה נפשית וכלה בצה״ל — צבא
ברשימת הסחורות הישראליות המיועימות
המשיח״ .נביאי התנ״ך לא ניבאו ההבלגה.
לבואו של משיח ממונע.
לדעת וועד השחרור יש לשאוף לניי־ דות לסחר חליפין במסגרת החוזים המסטראליזציה
של המזרח התיכון, ליצירת חריים, הבין־לאומיים, הופיע מצרך חדש
ברית אסייאתית ולניצול השפעה סוביי — מכוניות לוקסוס ״מיד אין ישראל״ .מי
שאינו מאמין בכך, יכול להווכח באותיות
טית (כתכסיס זמני)•
בכל 1אח: חל״ם
אולם, בסיכומו של עניין, מתקבל רושם הפלדה העבריות בגוף המכונית ״קייזר־

כשנפסק, השבוע, מבול כרוזי הרחוב, של קבוצת אנשים חולניים המגדירה את פרייזר״.
חוזי מכירה בסך של 4.5מיליון דולר
עלוני התעמולה שהוצאו, כביכול, בשם אזרחי ישראל כיהודונים, את תגובת
התנועה לליכוד מזרחיים (תל״ם) נתברר ממשלת ישראל לסכסוך החולה בצריחות נחתמו כבר עם שש ארצות (פינלנד,
כי רוב הטענות בדויות, מהפכת החצר
נורווגיה, שוודיה, צרפת, תורכיה ומושלא
התחוללה, דוד סיטון ואליהו אלישר עורב צרודות.
על פני ששת עמודי ירחון המחתרת בות בריטיות באפריקה) .ארצות אלה
עדיין נוהגים בתנועה, יקשרוה, בשעת מושמצים גורמים ך חוקים זה מזה כ אינן בגוש הדולר ואין להן מטבע (קשה)
הצורב, לגוש מפלגתי שימצאוהו לנכון. מנחם ביגין (למרות ש״אין להתייחס ל עובר לסוחר כדי לקנות מכונות.,באופן
המתקבל על הדעת ביותר: רשימה ספר תנועת החירות בלעג״) והעולם הזה, ישיר, בארה״ב. לישראל, לעומת זאת,
דית קשורה בציונים הכלליים.
(״שבועון החיילים המשוחררים, הפוח אפשר לשלם בשווה־כסף: בתים מוכנים,
״ בואו: מחל קי םבג די ם דוד דים, כנראה, ממלחמה אשר תחזירם ל נייר ועצים מפינלנד ; פלדה ומכונות
סיטון, שנשאר יושב ראש הועד הפועל,
חקלאיות משוודיה: כימיקלים וזבל כיכמקודם,
חזר וסקר את תולדות התנועה: נשק״).
עיתונאים, אנשי ציבור הגיבו על העלון מי מנורווגיה: דגים מתורכיה: אוטוועד
העדה הספרדית בירושלים ניסה לג בחיוך סלחני, אך שכחו כי קבוצה קטנה בוסים מצרפת ; פירות יבשים מאפריקה.
בש בלתי מפלגתיים, נוער משכיל, לעבוהרווח
הישראלי (תמורת ההרכבה) הוא
דה ציבורית, במסגרת המדינה החדשה, מזאת (״חזית המולדת״) ביצעה את רצח
ייסד את תל״ם. תוך חדשים מעטים הופ הרוזן פולקה ברנדוט, מתתו או״ם, וה כשליש המ1זזור 4.5 :המיליון חוסכים
עלה שכבה חדשה מבין הספרדים, אנשי טילה מהומה במערכות הבטחון הישרא לנו כ־ 1.5מיליון דולר בהוצאיה במטבע
זר. חסכון זה יגדל כאשר תיפתר בעיית
המזרח, שהקדישה את רוב מאמציה ל ליות למשך חודשים.
אספקת חמרי ריפוד וזיגוג מתוצרת האקליטת
העלייה החדשה ולהצלת גלויות

ערב.
אחר הצלחה ניכרת בבחירות למועצות
אך החיסכון ייהפך לרווח של ממש, קולנוע קונגרס. במקו המקומיות (עין כרם, גן־יבנה, כפר
כאשר בקניית הסחורות בחו״ל יטפלו
רוזנבלום) החליטה מפא״י, שהתיימרה
צעיר משופם, הדור לבוש, שהביא את מומחים ולא יחליפו את המכוניות בסחולייצג
את כל העולים החדשים, כולל מז הקלפי של שיכון גב־ים לבית החלוצות רות פחותות ערך, כפי שקרה לא פעם.
רחיים, שהגיעה השעה לשים קץ לתל״ם. בחיפה, מקום מושב ועדת הבחירות המר החלפת אריגינו והדרינו בדגים מקולקהשיטה:
חתירה מבפנים.
כזית לקונגרס הציוני, הגדיר את הבחי לים, ביצים סרוחות לא היו.מהמאורעות
־ חמישה עסקני תל״ם, אנשי מפא״י, רות במלה תלת־הברתית: אי־סדר.
הנדירים.
רוב תושבי השיכון הם חברי מפא״י,
גייסו, ערב אסיפה כללית, מאה וחמשים
פועלים, עולים חדשים, שחזרו מעבודתם שנדהמו כאשר ליו״ר הקלפי מונה איש נפילת החתול
בפרברי ירושלים. סיסמת הכינוס :״בואו! מפ״ם. אחר סכסוכים והאשמות הדדיות * משה יחזקאל גולדמן כבר ראה רבות
מחלקים בגדים!״
(תגרת ידיים, ניפוץ שמשות) תיתך איש בחייו. לפני 57 שנה נולד בטרנובז׳ג,
כאשר נתכנסו במרכז התנועה, מנעו חירות בין נציגי מחנה הפועלים המפולג. פולניה. אביו ניהל בנק קטן והוא עזר
את כניסתם של חברי הועד־הפועל הבלתי
אך, בדרך כלל, התייחס האדם ברחוב בעסקיו. העסקים היו לא רעים, אולם
מפלגתיים, הכריזו על אסיפת ״מקבלי בשויון נפש לבחירות האלה. הנוער לג כשפולניה השיגה את עצמאותה בשנת
הבגדים״ כחוקית, הדיחו את הועד הפועל. לג מתוך אדישות. הזקנים הצביעו מתוך 1918 החלו הפרעות ביהודים. גולדמן
לנוכח אדישות המשטרה (״כשיהיו סנטימנטים אישיים (״בחרתי לכל הקונ עקר לגרמניה ולאחר השתלמות מסחרית
מכות — נבוא!״) התאזרו חברי הועה״ם גרסים, אף הייתי באחד מהם וזכיתי לל מקצועית פתח בתי מסחר גדולים לתע־שית
אפנת גברים• בשנת , 1933 כשעלה
סבלנות, חיכו עד פיזור ההמון, כינסו חוץ את ידו של שמריהו לוין
אסיפה כללית שחוקיותה שוב לא היתה
רוב השוקלים דחו את הבחירות לשעות היטלר לשלטון, חיסל את עסקיו ועלה
מוטלת בספק, חזרו ואישרו את סיטון הערב. התוצאה: סרט הקולנוע עניין ארצה. פה פיתח את תעשית ומסחר אפכיו״ר
התעד הפועל, הביעו אימון באלישר יותר, ביטל את הטלת פתק הבחירות נת הגברים, עמד בראש א. ב .ג( .אפנת
בגדי גברים) .גם פה היו העסקים לא
כראש התנועה (למרות שביקש להתפטר) .לארגז הקלפי.
רעים לגמרי. בכל הערים הגדולות בארץ
הוקמו סניפים כשפרצה מלחמת העולם,
הפך הספק הראשי של בגדי שרד לקציני
הצבא.
צוו הקיצוב של ההלבשה וההנעלה נפל
כרעם משמים בהירים על א. ב .ג : .חנויות
טקסטיל וסידקית, שסחורותיהן תובעות
מספר נקודות מועט נאבקו קשות
על קיומן, וכל שכן א. ב .ג• שמוצריה
מצריכים מספר נקודות רב.
אבל משה גולדמן החליט החלטה :
כיהודי מנוסה יפול כחתול — על ארבע
רגליו. אחר שידולים עלה בידו להתקשר
עם בעל הון בארה״ב שיעביר את כספו
לישראיו בצורת ייבוא סחורות ״טרופי־קנה״
.גם האוצר הסכים ולמשרד המסחר
והתעשיה קמה הרווחה — נמצא כיסוי
לרבבות נקודות מבלי להוציא אף פו?יטה
במטבע זר: חליפה מלאה ב־ 30 נקודות
וזוג מכנסים ב־ 11 נקודות• הסחורות נכללו
במסגרת ״לכל״ ,למרות שהמחירים
חורגים ממסגרת הצנע.
כבר ביום הראשון למכירה הזדנבו
תורים ארוכים של ניכספים למכנסים, אבל
גם 11 נקודות אינן קליפת השום כיום.
(עברה שנה והצרכן לא קיבל אלא מחצית
המיכסה של נקודות ).גולדמן הוא סוחר
פקח. אין נקודות כיום, תהיינה בעוד
הבוחר
שבועיים (לפי הבטחת יעקב גרי)• בינתיים
הזמן את חליפתך או זוג המכנסים
ועד שהעבודה תבוצע, תהיינה גם נקודות.
החנויות של א. ב .ג. שוקקות לקוחות

העם

ה המשק

מפלגות

הנייר,
אם למספרי תפוצה שייקבעו על-׳
חשבון, פסקה מנהלת מעריב מפרסום
מספרים, על מנת להיכנס שוות זכויות
למיבדק הממשלתי.

המקסימום :

שמונה אינץ./

השבוע יצאה המנהלה בגילוי דעת אל
הציבור, בו הסבירה כי המכירה הממוצעת
בחודש אפריל נעה בין 45 אלך
(בימי חול) ל־ 57 אלף (בערבי שבתון!).

ציונות

משה יחזקאל (א.ב.ג; ).ולדמן
על. ארבע רנליו
אחר פרסום

התוצאה: להיטות רבה
מודעות במעריב.
בגלל המחסור בנייר, מצד אחד, רצון
הלקוחות בפרסום מודעות, מצד שני,
החליטה המנהלה להנהיג קיצוב במודעות,
על סמך שיטה תלת־סעיפית * :זום
מודעה לא תעלה בגודלה על שמונה אינץ׳
(כ־ 17ם״מ) ,שום מזמין לא יוכל לפרסם
מודעה יותר מפעמיים בשבוע ; שום
מוסד ציבורי, בית ספר, הוצאת ספרים,
לא ייהנה מהנחה.
התוצאה׳ הראשונה: הצפת מעריב
(שמחיריו עבור מודעות הם היקרים במדינה)*
בבקשות לפרסום מודעות במסגרת
הקיצוב החדש.
חקירות קודם כל: קס״ו־ מוות
כשנתחדשה החקירה של הועדה הפרלמנטרית
בדבריההתעללות במחנה ג׳למה,
ישב דניאל רפול, העד הראשי באותו יום.
בבית המשפט מזה שלש שעות. רפול
השכים קום. לא היה זה בשבילו מאמץ
גדול לקום בשמונה בבוקר. יום לפני כן
היה עליו לקום בחמש, בבית הכלא בירושלים,
משם שוחרר לפני הופיעו בפני
הועדה.
משהתאספו כל חברי הועדה הפרלמנטרית
(באיחור של שעה) ,נתגלה קושי
שבגללו חל איחור נוסף.־ הקושי: אולם
נשיא בית המשפט, אשר בו יושבת הוע־דד״
היה תפוס. בית דין לפשעים חמורים
הקריא פסק דין מתת נגד ג׳מיל נורי
מדהון, וצריך היה לחכות עד שהאולם
יתפנה. מדהון, בן ,24 רצח לפני שנתיים
את השומרים ז׳אן נקר ואלי ששון באל־חמה
שבדרום, ברח מעבר לגבול, הסתנן
שנית לארץ וזוהה על ידי עד ראיה
לרצח. מדהון קיבל את גזר הדין בשלות
נפש, כאילו לא הבין את המדובר. אותה
שעה הועמד בפני אותו בית דין אחד
מהעדים ששינה את עדותו והואשם בע־וות
שקר. אחר הוצאו שניהם כבולים
באזיקים, כשהנידון למתת מחייך והעצור
באשמת עדות שקר חיתר כסיד. מיד
* פרס למחירי העולם הזה.
״העולם ה.ז.וז. ברנד׳ 712

במדינה
תפסו אנשי הועדה הפרלמנטרית את מקומותיהם
ואחריהם באו העתונאים, שהיו
כה עסוקים בחקירת ג׳למה עד כי לא
מצאו ענין, פרט לאחד, להאזין לפסק
־דין המתת נגד הערבי.

השוטרים לא אהכד חייד :

עמדתו להנאתו הפרטית, זוכה בעל המסעדה.
ההנמקה: אין העד בר־סמכא•

אונס ע סיבוכי
התלונה הראשונה שהוגשה למשטרה
על־ידי עולה חדשה מאחת המחנות בארץ
היתד״ כי היא נאנסה פעמיים על ידי
אדם, שאותו הכירה במרסיי שבצרפת,
שעה שהיתר, בדרך לארץ. המשטרה פתחה
בחקירה, האיש — תייר — נעצר
והודה במעשהו. הוא שוחרר בערבות
וחיכה לסיום החקירה. לפתע נתקבלה
תלונה על מקרה אונס שלישי. כשבאו
הפעם לעצרו נתברר, כי הוא עזב את
הארץ, נסע לקפריסין על מנת לשוב.
ואמנם חזר האיש מקפריסין כעבור כמה
שבועות והתיצב במשטרה.
אחר ששוחרר שוב בערבות חל מפנה
בדרמה של העולה החדשה והתייר. הצעירה
הופיעה במשטרה וביקשה לבטל
את ההאשמה נגד הנאשם מאחר שנתפתחו
ביניהם רגשי אהבה והם עומדים להנשא.
לאור התפתחות זאת קצרה ידו של החוקר
מלעשות דבר. כל חוקר שמח לחסל
תיק מעין זה. בפרט כאשר קיים תקדים
מבית המשפט בחיפה בו שימשו נשואים
יסוד מספיק לביטול האשמת אונס.
אולם המפנה שבא לבסוף היה בלתי
צפוי עוד יותר, דמיוני ממש: נתגלה
לזוג כי קיימת ביניהם קרבה משפחתית
מבלי שיהיה להם קודם לכן שמץ של
מושג על כך.
הדבר הסתבך כדי כך, שאי אפשר לערוך
את הנשואין (מפאת הקרבה המשפחתית)
ואילו ללא נשואין אין מקום
לביטול ההאשמה. אך כדי שתוכל להתנהל
חקירה מחודשת חייבת לבוא תלונה
חדשה — והיא לא באה. הפעם הבינה
האשה את התייר שלא זכה להיות בעלה
וסלחה לו. הוא עזר לה להסתדר ויצא
את הארץ, כנראה על מנת להימנע מסיבוכים
נוספים.

.במקומו של הסניגור וילנר ישב עתה דני
דפול, בן ה־ 16 וחצי, שנעצר ביחד עם
אחיו אליהו ב״ליל הכנסת״ בירושלים,
־הוחזק במחנה ג׳למה משך שבוע ימים
־והועבר אח״כ לכלא ירושלים. העד פתח
.בהערות פסקניות בענין ״סולל בונה״,
המפקח הכללי של המשטרה, יחזקאל
סחר, מי ומי ראוי לשאת את השם היפה
״יהודי״ ,וכיוצא באלה•
מה הקשר בין ״סולל בונה״ והמשטרה,
מחנה ג׳למה והתעללויות י הסביר דני
ו־פול :״לא היה טעם להתלונן על השוטר,
היו אולי מפטרים אותו ולמחרת ממנים
אותו למנהל אצל ״סולל בונה״.
אם לדון לפי וברי העד בן ה־ 16 וחצי,
נמצאים כיום בשורות ״סולל בונה״ כשלושת אלפים שוטרים לשעבר.
אבל העד הודה בעקיפין, כי הוא מתחכם
.״הייתי מחייך בזמן התעמלות הבוקר״
.לכאורה אין זה נורא לחייך, אלא
־ששוטרים במחנה ג׳למה לא סבלו, לדבריו,
את הגישה האופטימית הזאת לחיים.
החיוך עלה לו בשלושים נפילות ארצה.
החזקת היזיים בכים עלתה בשתי בעימות
של השוטר־הטבח של המחנה. אחר
אוו לומר לקצין ״תודה רבה אדוני
הקצין״.
שאלה :״איזה קצין?״ תשובה :
איני זוכר את שמו״ .שאלה :״איזו דרגה
היתד, לו?״ .תשובה :״אני לא מבדיל,
רק יודע שהיו לו כאלה שלושה פלפ לי ם ע,ל הכתפים מה דיברו ביניהם
השוטרים במחנה ג׳למה?״ ״איך לפעמים״
,הסביר רפול .״בדרך כלל — מלים
לא יפות, שאנן, האדוקים, לא רגילים
לזה״ .פעם אחת, משרצו על המגרש, צעק
שוטר אחד לחברו, שעמד על הגג ליד
מכונת יריה ברן :״כוון את הברן
למכירה: שדה תעופה
למגרש״.
הוועדה הסתפקה בעדותו של רפול,
אחרי שנים של עמל כמלצר הצליח
גבתה עדות גם מפי שוטר מחנה ג׳למה, שלמה גנסר לחסוך כמה מאות לירות
שהצטיין בזכרון לקוי, ושבה לירושלים. ועז חשקו לרכוש לו מגרש .״אדמה, רק
אדמה — זהו ד,בטחון, זהו העתיד״ ,יעץ
לו אחד הלקוחות בבית הקפה, אדם
הבקיא בפיננסים ועניני מסחר.
גחבר מפא׳״ ,לא כלום
גנסר הפליג למשרד מתווך־המגרשים
לפני חצי שנה נכנם אדם לבוש הדר לוונברג כדי לעשות משהו בכספו. את
למסעדת ״מרכז״ ,בעיר התחתית בחיפה, הפירמה הכיר מד,מודעות הדחופות בע־הזמין
מנת נקניקיות עם סלט תפוחי אד תוניס. אמנם האיר לו המזל פנים: אך
מה• כאשר הוגש האוכל, טעם האורח נכנם למשרד והשמיע את אשר בלבו,
מהנקניק, אכל את תפוחי האדמה, ארז קפץ לוונברג ממקומו :״יש לי, באמת

פשעים

משפט

בחירות: לקראת ההתמודדות
בבחירות לכנסת הראשונה הצביעו האזרחים על סמר סיסמאות וזכרונות.
בבחירות לכנסת השנייה עומד לרשותם מצפן בטוח יותר: פעולות המפלגות
ב־ 3השנים האחרונות, המאפשרות הערכה מדויקת של פעולותיהן בשנים
הקרובות וניתוח סיסמאותיהן בפרום מערכת־הבחירות הכבדה — :
מק״ י: פועלת בעיקר להרחקת ישראל מתחום השליטה האמריקאית.
להתאמתה לצרכים הפוליטיים והצבאיים של ברית המועצות. היא לא תמשוך
קולות כגוף עצמאי נפרד, אלא כנציגתה הרשמית של התנועה הקומוניסטית
העולמית. ברחוב הערבי מופיעה מק״י כמפלגה יחידה המאחדת על בסיס
של שויון חברים עבריים וערביים, מבטאת בכנות את שאיפת המעוט הערבי
לשויון זכויות.
מפ״ם: נמצאת במצב המוזר של מפלגה הדוגלת בקי סטאליני אדוק, אפילו
בענינים פנים־קומוניסטיים (טיטו) ,בה בשעה שהמחנה הסטאליני העולמי
רואה בה מפלגה טיטואית־למעשה. כוחה האמתי של מפ״ם נובע מן הפרסטיג׳
שהוא תוצאת עברם החלוצי וההגנתי המפואר של שני חלקיה העיקריים
(השומר־הצער וסיעה־ב׳) .היא תמשוך את קולות הבוחרים השמאליים
הקיצוניים, המעדיפים מפלגה קומוניסטית־לאומית (למעשה, לא להלכה) על
מפלגה קומוניסטית סובייטית מובהקת.
מפא״י: תופיע בבחירות כנציגת המשטר הקיים, על כל הטוב והרע בו.
אחרי שמילאה את הבטחתה לקיים את קבוץ־גלויות בכל התנאים, תוכל
לדרוש מן הבוחרים שיאמינו לה כי תמשיר במפעל זה בכל מחיר. אפשר
לצפות שמפא״י תמשיך להשתמש באמצעי השלטון כדי לתת יתרונות לסקטור
ההסתדרותי (על חשבון הסקטור הפרטי) ! תמשיד להעיק על המעוט הערבי
מתוך תקווה שיצא מן המדינה ; תמשיך להסוות קו פרו־אמריקאי מובהק
בסיסמאות נייטראליות.
הפרוגרסיכיים: שותפיה של מפא״י מכל הבחינות. מתונים ממנה
במדיניות המחלישה את הסקטור הפרטי. ימשכו את קולות בני המעמד
הבינוני (שהתמעטו) המוכנים להמשיך במשטר הקיים, ואת קולות העולים
מגרמניה הקשורים אליהם בקשרי זכרונות.
הדתיים: מפולגים לארבע מפלגות עיקריות, המאוחדות כולן במושכל־ראשון
אחד: השתלטות המצוות הדתיות על חיי המדינה קודמת• לכל ענין
אחר, פוליטי או כלכלי• כל הדתיים ישתמשו במעמדס בכנסת כדי להכריח
את שאר המפלגות לספק את דרישותיהם הדתיות. ההבדלים ביניהם: מידת
הקיצוניות (אגודת ישראל — מזרחי) :האורינטציה המעמדית (המזרחי _
הפועל־המזרחי).
הציונים הכלליים נ מפלגה המאגדת בקירבה שני זרמים שונים:
א) הגושים הכלכליים של המעמד הבינוני (פרדסנים, בעלי־תעשיה, סוחרים)
המעוניינים בשבירת המשטר ההסתדרותי במדינה מבחינה כלכלית, והמאוגדים
מסביב לישראל רוקח: ב) נושאי אידיאולוגיה העל־מעמדית בתנועה הציונית
בגולף, המרוכזים מסביב לפרץ ברנשטיין. אם יזכו לנצחוו מפתיע ינסו
להקים ממשלה ימנית, שתהיה שונה מממשלת ב. ג .רק ביחס להעדפת
היזמה הפרטית על הסקטור ההסתדרותי. אם לא יזכו לנצחון מכריע, יכנסו
לקואליציה עם מפא״י (בתנאי שיקבלו. לפחות, את משרד האוצר ומשרד
המסחר־והתעשיה) ,ישתדלו להשפיע על מפא״י להעניק שיוו׳׳ זכויות לשני

הסקטורים הכלכליים.
ח רד ת: לא תוכל להתחרות בציונים־הכלליים בהטפה אנטי־סוציאליסטית.
כוחה האמתי בהטפה לאומנית קיצונית, לכיבוש מידי של שטחי הממלכה
הירדנית, כפתרון לכל ליקויי המדינה. אין הבדל מהותי בין חרות ובין
מפא״י, הפרוגרסיביים, הדתיים והציונים־הכלליים בנטיה לצד האמריקאי
בזירה הבינלאומית, באמונה שיש לגלות עמדה בלתי־פשרנית כלפי מדינות
המרחב ולשכנע ע״י לחץ כלכלי מתמיד את בני ד,מעוט הערבי לצאת מן
המדינה.

אולם כעבור כמה ימים גברה סקרנותו
של בעל המגרש החדש במדד, כזאת, שלא
יכול לעמוד במבחן ויצא למקום בעצמו.
בדק לפי״מספרי הקושאן וגילה, כי רכש
לו חלק ניכר של שוד, תעופה. האיש
שבדק את מספר החלקה הצביע על ד,אוי־רונים
ואמר :״שם, זהו השטח״ .המלצר
התפלא, אך חשב שמא שכרו אנשי התעופה
את השטח ועתה יצטרכו לשלם לו
״דמי שימוש״ ,אך לבסוף יסתלקו, כדי
שהוא יוכל להקים שם בית.
אך האדם שליווה אותו הצטחק ושאלי
בו במקום: כבר שילמת? גנסר הבין כי
נפלי קרבן לרמאות, חזר למוכר ואמר :
עוד לא בונים שם, כפי שאמרת, לעומת
זה יש אוירונים .״אני מכרתי בלי אוי־רונים״
השיב לוונברג .״תן את הכסף
בחזרה״ דרש המלצר. אמר המוכר :
״מסכים, אך אחר ניכוי ההוצאות בשעור
של 15 לירות״ .הקונה לא הסכים וכך
הגיע הדבר לבית המשפט, בו נפתחה
השבוע חקירה מוקדמת נגד המתווך באשמת
השגת כסף בטענות שוא.
התובע בחקירה קבע, כי לפי מיטב
ועדת החקירה כהפסקה•
ידיעותיו, נמכר שדה התעופה כבר כמה
בדרך כלל, מלים לא יפות
פעמים לאנשים פרטיים. הוא הסביר, כי
המוכר היה בשעתו בעל האדמות שהופאת
שיירי הנקניק והלך למשטרה.
יש לי משהו יוצא מן הכלל בשבילך. קעו על ידי הבריטים. אולם הצבא הבריטי
לאחר שבועיים נתבע בעל המסעדה על באת ברגע המתאים. אבל זה דחוף, תן לא דאג ביותר לצד הפורמלי של ד,ם רנ־הפקעת
מחיר ( 600 פרוטה עבור מנת 600 לירות ואני מוכר לך חלקה בהזדמ זקציה, שילם כיפה בעיניו והשאיר את
נקניק) .הוא הכחיש את ההאשמה ונסתייע נות״ .כאשר המלצר שאל למקומה של הקושאנים בידי בעל המגרש הקודם,
במלצרו שטען כי העד לא ביקר מעולם הי־לקה הסביר הסוחר, כי המדובר בשכו־ המוכר אותם בכל הזדמנות.
במסעדה. לבסוף פנה עורך הדין של נת־חן בדרום, לא רחוק מרחובות. המלהנאשם
לעד, שאלו אם הוא פרובוקטור, צר אץ למכריו המומחים כדי להוועץ, בולי יפים מד
אחד ממקורות ההכנסה של ממשלת
מודיע משטרתי.
שהרי היה עליו לתת את התשובה מיד.
התשובה :״לא. אני רק ממלא את היועצים אמרו :״חטוף ואל תדבר״ ,כי ישראל הוא חוגי מאספי בולים בכל
חובתי כאזרח המדינה וכחבר מפא״י לפי גודל המגרש היה זה כדאי במאד. קצוות תבל. כמדינה חדשה, משכה ישזמוסר
על כל מיני עבירות.״ אף לשאלה גנסר אץ בחזרה למשרד, שילם את הכסף, ראל את תשומת־לב סוחרי בולים בכל
נוספת (״כמה משלמים לך?״) היתה קיבל קבלה שהכילה את מספר החלקה העולם. משרד התחבורה לא ישב בחיבוק
של המגרש ונדבר עם המוכר לצאת יום ידים. מדי פעם הוצאה לאור סדרה חדשה
השובה מוכנה בפיו :״לא כלום.״
של בולים. היו כאלה שטענו, כי יותר
אולם אחר עדות קצין משטרה כי העד אחד למקום כדי לסקור את רכושו.
מדי בולים חדשים יוצאים בישראל. אולם
עבד כמודיע משטרתי (בענייני פשעים,
מנקודת ראות ההכנסה היה הדבר כדאי
גניבות ובתי בושת) שפוטר בחשד ניצול
• מימין: יוחנן באדר, יו״ר הועיה ובולים ישראליים, מכל הצבעים והסוגים,
• שלושה כוכבים: עוזר מפקח מחוזי. חנה למדן, יועצה המשפטי עו״ד אילת. נרכשו במיליונים לירות. הבול הישראלי

״ה*ול 0הזה״ ,נז0׳ 712

רכש לו שם טוב בשווקים הבינלאומיים.
יום אחד החליט חובב בולים בבראזיל
לרכוש לו סדרת בולים ישראליים בסכום
של 10.000 דולרים. כדי למנוע מגע עם
סוחר בולים מקצועי (כנראה היתד, לו
סיבה לכך) הלך למכרתו היהודית, כדי
לשאול אותה אם הכל בסדר עם הבולים
שרכש. היהודיה הכירה בחורה אחרת,
שביקרה פעם בארץ ושהכירה בחורה
שלישית, בת אחד הקיבוצים בגליל. עשו
פעולה משותפת, הניחו את הבולים במעטפה
גדולה ושלחו אותה לישראל רשומה
ומבוטחת בסכום של 10 אלפים
דולרים.
החברה הישראלית קיבלה את הבולים
והלכה לבדוק את הדבר אצל קרובה
(העובד במשרד הדואר) .הוא בחן את
הבולים: הכל היה בסדר פרט לסידרה
אחת, שהיתר״ לדבריו, מזויפת. הוא מסר
את הדבר למשטרה ואת שאר הבולים
שלח בחזרה לבראזיל בצירוף הוראה :
אפשר לקנות.
משפתחה המשטרה בחקירה בדבר
מקור הבולים נתגלה, כי הללו נשלחו
על ידי סוחר בולים מתל־אביב למכרם
בבראזיל. השולח לא זייף את חבולים.
הוא רק לקח לוח של אחד המוסדות
הפטריוטיים ובו תמונות בולים בצבעם
ובגדלם הטבעיים, גזר אותם יפה, הדבי־קם
על מעטפות ושלחם לעצמו. פקידי
הדואר לא הרגישו בדבר, חתמו על המעטפות
והאיש קיבל את הבולים מוחתמים.

ואז הוציאם לשוק.
התוצאה: המשטרה העבירה תזכיר
למנהל הדואר, בו היא מביעה את דעתה,
כי יש לאסור הדפסת בולים ממשלתיים
בצבעים הטבעיים ובגודל ד,אמתי, שמא
יוכלו להשתמש בזה רמאים. אולם כפי
שנתברר אחר כך, לא היו הבולים שהודפסו
בלוח מדוייקים בגודלם: הם היו
גדולים בשני שליש מילימטר מהבול
הרשמי. כי אלמלא זה, אפשר היה לתבוע
את המדפים לדין.
(המשך בעמוד )11

שני מיני אטרקציות: כאשר בנו את הטיילת הבטיחו ל
הטיילת היפה ביותר בעולם. היחידים שסברו כך היו בני־ער:
על חוף ימה של תל־אביב. עבורם היתו /הטיילת יציע ב״סינ
לקנות כניסה אליו אף בכסף. גם כיום מושך אליו המעקה המו
אלא מסתכלים לאופק האינסופי /באניות המפליגות בים אולם א
מונע שבשביל רבים נשארה האטרקציה האמיתית הרבה יותר

הדגים חזרו למים: השבוע הרגישו מצילי תל־אביב הוותיקים כדגים שחזרו למים. הס נשמו לרווחה :
במשך כל החויף שמשו רובם כפקחים בשירות העירייה, לבשו את המדים העירוניים שהסתירו את שזפון
גופם מהקיץ הקודם, הסתובבו מודאגים, חששו לקראת הקיץ. עתה חזרו לכס מלכותם, עם הנובע המקסיקני
רחביהשולים, על חסקה בעלת וותק, נעו בין הגלים. פקחו על התנועה במים, השגיחו שלא יקרה אסון.

לא יפהידוני ! הזוג הצעיר המשחק בגלגל והתינוק העושרי• את צעדיו הראשונים במים אינם יודעים
קרוא, ולכן גם אינם יודעים על האיסור שחל על כניסתם למים. עדיין אין הם בני .9מלבד זאת: לכלוך
או/ו, מומחים לא מבהילים אותם. אי אפשר להאמין שלמים הצלולים ולקצף הגלים יכול להיות קשר עם דוידקים.

כמעט בל:צעיר תל־אכיכי אמד פעם לצעירה :״בואי ואלמד אותר לשחות״ .בדיד כדל היה זה תירוץ בדי להיכנס עם נערה צעירה (בם
כדר,־ כלל נסתיימו דוב השיעורים כנל צונן. אף מקרה זה אינו יוצא מן הכלל. :הבחורה לא רצתה להרטיב את השערות ועזבו[

שתי נערות עצמאיות: יש חוף אחד בארץ בו מתקבצות אלה שיש לה!
מה להראות: חוף הרצליה, בשבתות, נוהרות לשם מאות משפחות במכוניות פרטיות
או במוניות להתרחץ בים, לשחק על החוף הרחב, לשתות משהו קר על מרפסת מלון
השרון ...ולהתלחש על הנשים. אן לשם מה להרחיק נסוע כאשר חוף ת׳׳א פתוח
שוב? מלבד זה אין ההתחרות בבגדי ים בחוף תל־אביב גדולה ולכן דרושה
התאמצות קטנה בלבד כדי למשוך קהל סקרנים העומד על המעקה ומסתכל בהנאה.
ולא רק שאפשר להשתרע על החול המוזהב ועל כן רסות נוחות, להשתזף בשמש,
אלא אפשר גס להתרחץ עתה. וכשקהל של עשרות, המתחלף כל רגע,
עוקב אחרי כל תנועה, מתווספת להנאת הים הרגשה נעימה כאילו נמצאים _ _
על במה. השתיים, המשמנות את גופן כדי להשתזף היטב, מסרבות לקבל
את ההצעות האדיבות הבאות מכיוון המעקה :״אולי אפשר לעזור?״

חו סרסבל נו ת: שלוש התלמידות לא יכלו
לחכות עד גמר הלימודים: הסתלקו בהפסקה
הגדולה מבה״ס ורצו לכמה רגעים לשפת הים
הקרובה להתחיל את עונת הרחצה שלהן.

ני תל־אביב את
שהרבו לטייל׳
ה־בלאש״ שאיך
|לד סקרנים. אך
ן זה, בכל זאת,
!!רובה ומושכת.

בגיל הנכון: במשך שנה שלמה, עמד חוף ימה של תל־אביב
שומם, ומגרה. בני העיר זכרו את הימים הטובים — לפני פלישת
החידקים — וזרים נצלו בשרב ורטנו על בזבוז כזה של מתנות הטבנ?.
עתה שוב מלא החוף קהל רב, ביניהם זרים רבים (מהקורפום
הדיפלומטי וחברות התעופה) .אן על אף האיסור להכניס ילדים
מתחת ליגל 9׳למיס, רוחצות האמהות (כולל: זרים) את ילדיהן
במים ׳.וההגיון הפשוט שעליו מסתמך כל אדם — ובעיקר
עקרות בית — אינו יכול להבין מדוע, אם לבן עשר מותר,
יהיה אסור לבן שלוש. ואס רוצים לגדל דור של ימאים, אין
טעם לבזבז את הזמן
כדאי להתחיל מוקדם, בגיל הנכון.

,ד ים מפוצל) למים, לביים שיעור בשחייה.
את המים -והבחור נדיב־הלב -בכעס.

תחרות הבחירות

הזה

העולם

כל אזרח במדינה מצייר לעצמו, לפני הבחירות, תמונה מסויימת של
התוצאות. האם בקיא אתה בהלך הרוחות ברחוב? האם יש לך חוש־ניתוח
מפותח? אם כן: נסה לחשב את התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת
השניה באחוזים, רשום אותו ושלח אותו עי יום 15.7.51 למערכת הע;לם
הזה, ת .ד , 136 .רח׳ לילינבלום ,12 תל־אביב( .״תחרות הבחירות״).
לדוגמה : השם הכתובת.
הגיל ...

המקצוע ...

אני מנחש את תוצאות הבחירות הבאות כדלהלן :
מפא״י
מק״י :
מפ״ם :
פרוגרסיביים :
ציונים־כלליים :
חרות :
דתיים :
אחרים :
בס״ה :

12 16 100

;ושים שיתאמתו תוגרלנה 3טיסות לאילת.

ל קצרנות עברית

קורס דו־חדשי >פעמ״ 0בשב1ע<
מטעם ״ אולפןגרג ״ מתחיל
בחיפה ב־ 1ביולי ש. ז .פרטים בימים א׳ ,ה׳ ,ו׳ ,אצל מר ח. בר־קמא
(קמפינסקי) ,רחוב פבזנר .19
בתל־אביב ב־ 2ביולי ש. ז .פרטים בימים ב׳ ,ג• במלון ״אירופה״ ,רח׳ אלנבי ,42
טלפון .2913
בירושלים ב־ 3ביולי ש. ז .פרטים ביום ד׳ במלון ״ויטא״ ,רח׳ המלך דוד ,21
טלפון .2515

ההצלחה

מובטחת:

החלה גם ההרשמה לקורס חדש למתחילים בקצרנות אנגלית.

ביח־ר לסיגריות״לוד״בע־מ מג>׳6י

אתה סיג רי ה

י ערובתנעימהל חיך
שהוכנהמז ני טבקמקדוניי
ותורכייםמובחריםעל ידי
מומחים בעלי ש ם עול מי

165

דו ] שים
גלגלים קטנים המאפשרים לשגריר להסב
מלבד מכנס״ .שדיים
טיירץ פואר הודיע לחברתו (״פוקס עצמו לכל צד.
מפקד שייטת אניות הצי הישראלי שהמאה
העשרים״) על אי־רצונו להופיע
זה, ביקרה במימי ארה״ב, שלמה אראל,
בסרטה החדש. הסיבה: גם בסרט
כבארבעת סרטיו האחרונים של פואר, שיתף עצמו בצער הנערות שבאו להיעליו
להופיע בלבוש אבירי — מכנסיים פרד, בוכיות, ממלחי ישראל טרם ד,פ־מהודקים
לירכיים וחגור חרב. בקשתו: ליגם מניו־יורק, אך הסביר שלולי הוראותיו
החמורות לצתתי־האניות היו אלד,
תפקיד בסרט חדיש יותר.
כאשר הופיע בינג קרוסכי בבית משאירים מאחוריהם לבבות שבורים במלון
קנדי בתלבושת דייג, עמד פקיד מספר רב יותר.
יהודה (״עלילות עקיבא״) כורלא
הקבלה להשליכו ׳החוצה (בזכות מעיל
העור, הסרבל ונעלי העבודה שעליו) סיכם לפני מכיריו את הדרך בה השחזר
בו ברגע האחרון כשנערת הסיג תלטו בניו על תגלית המאה ה־ 20 ששמה
ריות הכירה בו את השחקן והזמר, אהוב רדיו: בנו עודד, המשתלם בציור בניו־יורק,
הפך קריין ״קול־אמריקה״ בעבנערות
אמריקה.
פחות נעים היה מצבה של כוכבת ה רית ; בתו עפרה, שנישאה השבוע— ,
קולנוע אדיזכט טיילור בת ה־ 19 קריינית ״גלי צה״ל״ ; בנו יאיר — חושנאלצה
לשפוך לבה לפ;י העיתונאים: בב רדיו, המשדר וקולט להנאתו.
צירה השלישי של ישראל במוסקבה,
״כל אסוני(.כולל גירושיה לפני חדשים
מספר) בא מהעובדה כי אני חשה רג ד״ר שמואל אלישיב, לא נחפז להשות
תינוקת אך אני בעלת גוף אשד.,״ גיע למקום עבודתו החדש. בעוזבו את
אחר הוסיפה והסבירה, כי ״מאז היות לי צירותו בפרג לא השתמש בקשר האוירי,
שדיים ראויות לשמן, ניסו הבריות לק ביכר לנסוע ברכבת המזרח־אירופית.
לחגיגת בר־המצוה של יצחק אל״
שר את שמי עם הגברים וזה היה כשעל,
הילד היחיד שניצול ממטוס עליית
הייתי בת 14״.
בבואו ללונדון, אחר חודשי סיור הנוער שאבד בנורבגיה, שיגר משרד הדארוכים
ביבשת אירופה, הכריז אורסון תות טלית ותפילין, בנק נורבגי חשבון
וולס :״אני שחקן נודד• אני חי בבתי לזכותו, העולה על חמשת אלפים לירות.
מלון שונים ומשונים, שוב אין לי בית מלבד תמונות. כסאות
משלי. אפילו אין לי כסף משלי וזה בדיוק
מתייאםר קו שי, היהודי בעל הככה,
וחבל מאוד.״
את כינוס מגבית האוניברסיטה העב שיניים התותבות עשויות הפלדה, שהפך
רית באחת מערי אנגלית ניהל אדווין סגן ראש ממשלת הונגרן ה, הוציא השסמואל,
בן הנציב הראשון ליהודה ומי בוע הוראה, חתומה על־ידיו, בה ציווה
שהיה מנהל שירות השידור הארצישראלי, לחדול מהנוהג לתלות את תמונתו מעל
שהופתע משטר חמש לירות שהגיש לו תמונותיהם של לנין וסטלין. המצב הנעובר־אורח,
תייר דרום־אפריקאי, שנכח כון :״מקום תמונתו של החבר ראקושי
בכינוס. ההסבר :״בהיותי בפסטיבל ב הוא בין שני המנהיגים הסובייטיים או
לונדון שילמתי חמש לירות כדי לראות מתחתם.״
כאשר צלמים זריזים ניסו לצלם את
את דני קיי ואתה (סמואל) טוב כמוהו.״
אחר הצלחתה הרבה׳ של גלוריה פארוק, מלך מצרים, המבלה את ירח
סוונ סוי בשדרות סנסט החליטה לשתף הדבש שלו באי קפרי, החליט לנקוט
פעולה עם בתה מישל, בת ד,־( 19 ובת באמצעי נגד: עצר במכוניתו, נטל את
בעלה הרביעי של גלוריה) להופיע עמה מצלמת׳ הצלם, הוציא את׳ הסרט, עליו
בתכנית אמהית ברשת הטלוויזיה האמ הוטבעה דמות נארימן, המלכה, ודמותו
שלו, החליפו בסליל סרט חדש שנשא
ריקאית.
שחקנית הקאמרי, חנה מירון, הק עמו לשעת צורך מעין זו.
שר הדתות, הרב יהודה ליב הכפידה
בבחירת מתנה נאה לבעלה, יצחק,
סטודנט הטכניון בחיפה, העומד לפני הן מימון, תובע את חידוש הסנהדרץ
סיום לימודיו. המתנה: האנציקלופדיה (בית הדין הישראלי העליון, בן 71 החבריטניקה
בת 24 הכרכים, מסבירת־כל. ברים, בימים קדומים) בירושלים, מאז
לבסוף אושרו גירושיו של פרנק הקמת המדינה. השבוע זכה לעידוד רציני:
נדבנית יהודית מאנגליה העבירה
סינטרה מאשתו ננסי, אותה נשא בה שבעים ואחד כסאות, רפודי־עור, לשיי
ותו חסר אמצעים ופרסום. כוונת הגירו מושם של 71 חברי הסנהדרין העתיד,
שין :.לאפשר לפרנק לייעל את חיזורו לירושלים.
אחר אודה נרדנר, אותה הוא מתעתד
אחר שנהגי שרים ופקידי ממשלה גבולשאת
לאשה.
הים הרבו לשבת באולם ההמתנה של
שבעה עשר חודשים אחר נישואיו(הר״ משרד ראש הממשלה, נדרש מתנדב שיח־ביעיים
במספר) של קלרק גייכל ל רף את נפשו, יתבע את סילוקם של הנאשתו
סילביה נאלץ לאשר לה גט בגלל הגים מהאולם. המתנדב: שר התחבורה,
״עינויי רוח אכזריים ביותר״ ולאפשר דב יוסף, שהסביר להם קצרות — :
לה טיול קיץ על אניית תענוגות פרטית ,״מקומכם אינו כאן.״ ,
המפליגה להונולולו.
שלוש שנים לאחר שמערכת על, הנוש־
,מר כינתה את ד,ח״כ הלל קוק ״משתמט
מלבד ארבה. חה
מגיוס״ נאלצה להתפייס עמו בפומבי, על שמע באירן כאשר נציג אמריקאי
כדי להימנע מתשלום פיצויים שהיו מתהצעתו
האדיבה, והנייטרלית, של ציר בטאים בסכומי כסף ניכרים.
ברית המועצות בטהרן, איוון פצ׳י
שבוע אחר מות אשתו מרגוט, הודיע
קוף, לקבוע טייסות מטוסים קלים באי אלוף יצחק שדה על הדפסתן הקרורן
— למלחמה בארבה, שאל בתמהון בה של תולדות חייו שיקובצו בספר שיימעושה:
כמה מטוסים?
קרא ״פנקס פתוח״ ,לא יסתיר פרט מחיי
יותר רוגע היה כיל קול, הנספח מייסד הפלמ״ח שהפך חסיד הקומינ־החדש
לענייני עיתונות בשגרירות אר פורם.
צות הברית בתל־אביב: אחר יום עבודה
הוורד קינדלכרגר, אחד מגדולי
מפרך של 12 שעות הוא מתייחד, להנאת
חבריו ושכניו, עם הגיטארה שלו, מלווה יצרני המטוסים בארצות הברית מצא נוסחה
מתאימה למכירת מוצריו: מטוס דועצמו
בשירי עם אמריקאיים.
— אליהו אילת, ציר ישראל בלונדון, מה לביצה. יש למוכרו כל עוד הוא
הוכה תמהון כאשר מצא, בבקרו ב״פם־ טרי(ולא איבד את יתרונותיו בגלל ייצור
טיבל 1951״ בלונדון, מפת קיר של חבר טיפוסים חדישים יותר).
כאשר כרטרנד רוסל, הפילוסוף
העמים הבריטי על קירות אחד הביתנים,
שכללה, במזרח הים התיכון, את שטח הבריט שזכה השנה בפרס נובל לספרות,
מדינת ישראל. אחר פנייה למשרד החוץ חגג את יום הולדתו ר,־ 79 מצאו אותו
הבריטי, הוסרה המפה, נמסרה לצייר לתי מוקיריו, שבאו לברכו, כפוף על כתיבת
קון, בהתאם לשינויים שחלו באותו אי־ ספרו החדש :״החיים בדור האטום״.
זור בשלוש השנים האחרונות.
כאשר יוסף (״הקאמרי״) ידין שהה
קשה יותר היה גורלו של שר החוץ בגראץ, אוסטריה, בימי הסרטת ״ארבעה
הבריטי, הרכרט מוריסון, שזכה ל על ג׳יס״ ,לבש, תמידות, מדים סובייטיים,
כינוי ״לורד הפסטיבל״ :אחר תלונות בהתאם לתפקידו בסרט. בהיכנסו במדים
חברי הפרלמנט על יוקר התה (רבע אלה לגדולת המסעדות בעיר, מספר ידין,
לירה לספל) המוגש בביתני הפסטיבל, שחזר עתה ארצה, החווירו כל הנוכחים
נאלץ לחזור בו, הורה להוריד את המ (מגישות, מלצרים, לקוחות) פרצו בצעחיר
לשלושה שילינג הספל.
קות בהלה :״הרוסים באו!״
עתה זכה אחרי הרמטכ״ל להוקרה בינהעיתונאים
שלית את ראש הממשלה
לארצות הברית עדיין לא מיצו את כל לאומית: סיים האמריקאי י מקדיש לו
שבהן: כסאו יותר מקום מאשר הקדיש, בשעתו, לביתגליותיהם.
האחרונה
המסתובב של שגריר ישראל בארצית קור בי. ג׳י ,.מציין שמשחקו (באותו
הברית, אבאא בן: הכסא מותקן על סרט) מעורר אהדה.

״הטולס הזה, נז 712 ׳1

במדינה

(וזנזשז צזעמוד )7

דרכי חיים
כומר >11׳ קדושים
סרגיי קוסביצקי, המנצח המנוח, שכח
כי עליו לערוך פוך מליות איזו שהיא
בחייו: אין דתו של אדם אלא ענינו הפרטי
ואם כי העם היהודי ראה במי שהמיר
את דתו בוגד (השקפה שנבעה מן התנאים
ששררו בגולה) אין הדבר נראה שוב
מחריד כל כך בימי מדינת ישראל. יכול
אדם להיות כיום עברי ישראלי, ודתו
תהיה אשר תהיה.
אלא שסרגיי קוסביצקי, שהמיר את דתו
לפני הרבה שנים למען הקאריירה המוסיקלית
הגדולה שלו, שכח, מקץ שנים
רבות, לסדר את הפורמליות הזאת, כאשר
לא היה לה עוד כל טעם. הדבר עניין
רבים והיו שטענו, כי הוא כבר עשה
זאת, ואילו אחרים טענו : ,כי לא כן.
קוסביצקי לא היה המוסיקאי היהודי
היחידי, שהמיר את דתו למען הקאריירה.
קדמו לו מוסיקאים גדולים ממנו — מג־דלפון,
רובינשטיין, מאהלר. אך כל אלה
חיו בתקופות אחרות ואילו קוסביצקי
שמת בגיל ,77 זכה בגיל 74 למדינת ישראל•
הוא בא למדינה זו, הפגין את יהדותו,
ניצח על התזמורת הישראלית כיהודי
(מאחר שפול פאריי לא התאים לתפקיד
זה, מפאת היותו לא־יהודי) ,דיבר
על ״העם שלנו״ וכיוצא באלה ולבסוף—
נקבר, לפי רצונו האחרון, בבית הקברות
הפרוטסטנטי בלינוכס, אחר תפילות״
אשכבה בשתי כנסיות גם יחד.
לרבים מבין מעריציו בארץ תהיה זו
אכזבה, שסרגיי קוסביצקי, שחזר לעמו,
לא היה אלא מומר. אך קוסביצקי עצמו,
לא החשיב ביותר את הדברים החיצוניים.
הוא שכח לערוך את הפורמליות, ומשום
כך היתד, גם המוסיקה בהלויתו שונה :
במקום ״אל מלא רחמים״ ,צלצלו הפעמונים,
שר כומר ונשפכו מים קדושים.

תימסרו !

טה השמועה (וגם הגיעה לאחד העתונים) רוח של תסיסה, התרגזות: התחשבות ..אנחנו מבסוט, ממר!״

כי אמנון ודורותי עומדים להתחתן, לכשתחזור
דורותי לארץ.
אמנון לא אישר, לא הכחיש. אולם הוא
״התלבט״ .אם יעלה על לבו לשאת את
דורותי, ואם תאות דורותי להנשא לו,
מה יגיד הציבור? איך יתיחסו השכנים
אל האשד, הכושית?
• אולם ההתלבטויות לא ארכו זמן רב
מדי. לאחר שסיפור המעשיר, וכל הניחושים
סביבו פורסמו בעתוגות, נתן אמנון
את תשובתו: לא דובר בכלל על נישואין.

בריאות

בלתי
מספקת בגורמים משפחתיים, עסקים
שנסגרו או חסרים טיפול בהעדרו של
בעל־הבית.
על מנת לחזק את המוראל, לתת לאנשים
אפשרות להכיר אחד את רעהו טוב
יותר, במדים ושלא במדים, קוראת חטיבה
מסויימת, מדי פעם לאנשיה למסיבות.
בהן שוררת רוח שונה מזו שעל מגרש
תרגול הסדר.
אחד הגדודים כינס את הסגל הפיקודי
לאולם ויצו, הבטיח הספקתם של משקאות
ומזנון, נגינת תזמורת, תכנית רבת־סעיפים.
הסגל
הפיקודי הופיע, מלווה נשותיי,

כאשר אברהם ניניו, שחקן הבימה, הגיע
לערב הצגת הבכורה של אגדת הנהר,
המחזה אותו ביים, כראשון בחייו, חשב
שבכך השיג הישג רב, יוכל לנוח במקצת
מעמלו• עתוני ישראל (לדייק: מבקריהם
התיאטרליים) סברו אחרת: הם
הציפו את ציבור קוראיהם (כולל: אברהם
ניניו) במאמרי ביקורת על המחזה
שבויים בידי צעיר הבימה.
עירוי דם חדש: משך חודש ימים
הושמעו דעות כל המבקרים, רובם דחו
את המחזה הספרדי כבלתי מתאים לבמות
הארץ, אך שיבחו את הבמאי הצעיר. מי־

שקט ברחוב בדפור

הנימוק הטוב ביותר שיכול ישראל
רוקח, ראש העיר תל אביב, להביא
להצדקת הכרזתו על הקניה בשוק השחור
הוא: הקמת בית החולים ליולדות בקריה,
העומד להפתח בהתחלת השבוע הבא.
כנגד נימוק זה לא יוכלו לטעון אף אלה
המתנגדים להשקפה על אמצעים המקדשים
את המטרה, הגם שקשה לקבוע כמה
״סחורה שחורה״ הוצקה בץ כתלי הבית
הנאה שנסתיים זה. עתה.
בית החולים ליולדות עומד לפתור את
אחת הבעיות החמורות ביותר של האיש־פוז
בתל אביב: בעית היולדות. אם כי
אין בו משום פתרון סופי, היי יקל
בהרבה על הצפיפות במחלקות אלה של
בית החולים העירוני ברחוב בלפור.עוד לפני כמה שנים הוחלט להקים
בית חולים עירוני גדול בתל אביב. התכנית
הושלמה לבית בן 12 קומות ובו
למעלה מ־ 700 מטות, שש מעליות, ציוד
מסיבת סגל הפיקוד שד גדוד עתודות
מודרני. בקיצור: בית החולים המודרני
גם את הטוראים?
ביותר בארץ. אולם כל אלד, נשארו על
הנייר ורק עתה החלו ביציקת יסודות
לחלק מהתכנית הזאת, שצריכה היתה ארוסותיו, סתם חברות, נמנע לשאת עוט המבקרים שללו את גישתו של ניניו,
לעלות בזמנה כמיליון לירות. בטרם ניג סמלי זיהוי על השרוול, דרגות על הכתף. דנו אותו ברותחין.
אך כאשר נשאל אחד המפקדים :״למה
אחר שמבקרו של ידיעות אחרונות
שו לתכנית הגדולה השלימו את בגין
בית החולים ליולדות ובו 150 מטות.
לא הזמינו גם את הטוראים?״ היתר, הת (המהווה, אגב, גם סופרו הפוליטי וסופר
בשבוע הבא תועברנה 150 היולדות שובה הקצרה :״התקציב לא הרשה״.
לבטי טרופי ,
הכנסת שלו) שיבת, את ״עירוי הדם החדורותי
גראהאם היא רקדנית כושית, מרחוב בלפור לבית החולים בקריה. כך
דש ללהקה הוותיקה ביותר״ נזדרז מבקר
מבנות הלהקה טרופיקאנה. הגיל .20
יתפנה מקום בבית החולים הישן לחולים
מעריב, צעיר שהפך מבקר תיאטרלי בחסאמנון
מנון הוא נהג שנולד בעדן, עלה אחרים. בית בחולים החדש,
די עצמו מאז יצא אורי (״מפנקס הפרמ(הראשון
קרחת
שהוקם בתל אביב בשלש השנים האחארגון
בעלי בתי־החולים לקרח החליט יירות״) קיסרי לפאריס ופסק בידענות
(חסרת בסיס) כי הנסיון לא עלה יפה,
רונות) ,מצויד בכל הדרוש: יש בו שני הבוקר להמשיך בייצור (מעריב)
חדרי ניתוח, חדרי לידה מוגדלים וכל
כי ההצגה היתד, בלתי מגובשת, בלתי
יורש זלצברגר, תל-אביב
היתרונות של בית חוייים מודרני. נוסף
משכנעת, חסרת מתח.
עמנואל כהן, ירושלים
על כל אלה עוד יתרון: קולותיהן של
עתה התעוררו הקוראים, דלגו על
יצחק פרדו, תל-אביב
הנשים, בחבלי לידהן. לא יישמע בלילות
היים קורמייאר, כפר אתא הערכות המחזה עצמו( .אחדים העריכוהו
ברחוב בלפור והסביבה.
כקלוש, אחדים — כנכס יקר) ,ריכזו את
האנס הננס
בית הדין העליון זיכה אתמול את תשומת לבם בביקורת ד,ביום.
רוב העתונים גמרו את ההלל על ביומו
חיים אריכה בן 7שנידון באשמת מעשל
ניניו :״אישור ליכולתם וכשרונו־שה
מגונה בבתו בת ה־( 17 הצפה).
היתר בל* יציאה
מרים ארזי, תל-אכ-ב תיהם של הכחות הצעירים״ ,״עבודה
נקיה״ ,״ניסוי מוצלח״ ,״בימוי עשוי
״האם נרד בקפריסין?״ שאלו בשמחה בטוח זה בטוח
שוקל — שמור על השכל ! דאג בעוד בטוב טעס״^״ניניו לא בייש את מלמדיו״.
450 הטיילים, שנרשמו לטיול ימי על
אחדים שי׳וו גוון יותר קריר, מציאותי,
סיפון א/ק גלילה, כשהופיעו ברציף נמל מועד לתעודת זהות ממשלתית (הארץ).
כרוך גלעד, פתק־תקוה כאלכסנדר מנדובסקי :״לא הצטיין במיוחיפה.
התשובה היתד : ,לא• כי כאשר
חד, אבל עבודה טובה״ .כאידה דוידוביץ
פקידי משרד העליה גילו במודעות חברת באין דאי
המפקח הודה כי הממשלה סירבה ל ״לא הצטיינו, אך בלטו ברעננותם, המופטרה
שהיא שכרה את אניות שהם לארגון
טיולים לקפריסין ( 8ל״י מחלקה הרשות לעצורים להתראות עם העצורים שכת והמקצועית״.
שלישית 25 ,ל״י מחלקה ראשונה) ,חשבו עד לגמר החקירה (חירות).
אפרוח רטוב־בנפיים: אולם
בלבם: מדוע לא תרויח המדינה? פיש־לולו
כן־דב, חיפה מבקרו של הנכבד בעתוני המדינה מצא
פשו, אך לא מצאו על מה להטיל מס, ממקור מוסמך
לנכון, אחר שהקפיד להסתכסך עם אנשי
עד שעלה בלבם רעיון גאוני: נכריח
הספקת עור סוליות לסנדלרים מת הבימה (על שלא רצו להושיבו באחת
א1תם לקבל היתר־יציאה, לשלם לירה עכבת מאז חודש אפריל ש.ז. מאת סופר מוועדותיהם) ולאחר בחצי שעה להצגת
אחת מס היתר.
״יו• פי.״ בחזית קוריאה (ידיעות אח הבכורה להפעיל את כל תותחיו הכבדים
המס לא היה חוקי, אזרח ישראלי ה רונות).
״בימוי דילטנטי, נעדר המקוריות, נעדר
מפליג על סיפון אניה ישראלית לחופי
מנחם פירסט, ראשון־לציזן החזון, נעדר הסגנון״ .אחר גינה את אנשי
ישראלי, תל־אביב
קפריסין (מבלי לרדת באי) אינו יוצא את
הבימה שמסרו את ביום הצגה ל״אפרוח
גבול ישראל. האניה היא שטח ישראל־ ,חתולים, זהירות! .
(שלא היה סיפק בידו) לייבש את כנפיו״. ז חלק של מדינת ישראל.
הצרכניה בבאר־עם נשרפה כליל כתולבסוף
ניסה המבקר לרכך דבריו —
אלא שלחברה לא היתה שהות להתוכה. צאה מתבערת גפרורים על־ידי עכברים ״אכן יש לתת שאנסה לצעירים״ אך על
היא שילמה לממשלה 450ל״י. התוצאה: שבאו לכרסם אותם (הבקר).
במה נסיונית ואין להרשות ביום מחזה
כשבא, כעבור שבוע, צרור שני של
אלמוני, תל-אביב על במה רצינית על־ידי ״במאי מתחיל״.
טיילים, נודע להם כי קו הנסיעה שונה. חיתולים וחלב האם
אך לאחר זאת נבוכו מבקרי התיאסרון
במקום לנסוע עד למול חופי קפריסין,
המעפילים הקטנים אינם מקבלים חמרי קוראי־העתונים לחלוטין, לא ידעו >קבוע
אמנון מנון ודורותי גראהאם לתת לנוסעים את ההרגשה שיצאו מן גלם (חרות).
מי מהמבקרים הוגן, נטול־פניות. בם
הצבע אינו מונע
המחנק הימיומי, נעה האניה לאורך חופי
אורי בנארי, תל-אביב ביקורתו הצבראית של מבקר התיאטרון
ישראל, הרחיקה את נוסעיה רק מספד ז הטנגו צלילי לקול
בירחון תפריט שהסתכמה ב״ניניו״ ,אנו
לארץ בהיותו בן 10 אחרי שהשתחרר מן קילומטרים ממשרדיהם.
...מתתיהו אברהמי ...נהג במכונית מבסוטים ממך לא הועילו הרבה להצבא
(לפני כן שרת בצבא הבריטי זהירות בלי בירושלים בצלאל ברחוב הבהרת העניינים.
ובאצ״ל) קיבל מספר ירוק, חיכה למונית
ופצע את שרה צרפתי מתחת לראדיו
מאמריקה, עזר בינתיים ליוקי הקוסם.
אך כל הקוראים הסכימו עם דברי איש
(הארץ)
הגיל .25
עלום שם, עלום עיר חירות שכתב (בהתכוונו לבמאי) ״לא ידע
התקציב דא הדשה
לתחום בין מציאות ודמיון״ בהעבירם
כשנפגשו דורותי ואמנון, לפני חודש, כל יחידה עתודאית עלולה לצאת ביום הלגיון יהצן ז
3שנים לנפילת ירושלים העתיקה לידי זאת למבקרים, הרציניים והחובבים גם
נכחה דורותי לדעת שצבע עורו של מן הימים למערכה באותו״הרכב בו היא
יחד.
אמנון אינו בהיר בהרבה מצבע עורר, מתאמנת, מבלה יחד את חודש השירות צי ואויב (חרות).
החום, אף כי אמנון הוא בן הגזע הלבן. השנתי.
החשש שעלה בלבם של קוראים רבים:
שמעון לוין, יפו
כן נוכחה לדעת שבנגוד לבני גזעו הלבן
חטיבות שונות החליטו כי החודש ה אמריקה לאמריקאים:
המבקרים הוותיקים רצו לגלות סולידבאמריקה
אין אמנון רואה בצבע העור אחד אינו מספיק ליצירת האווירה המתאדמירל
אלאן קירק, השגריר האמרי ריות לאנשי הבמה הוותיקים, ע״י הפהכושי
דבר המונע הליכה בצותא.
אימה, כדי שכל אדם יחוש אחראיות קני בארצות הברית, הגיע לכאן ד,וים חתת ערכם של הצעירים. כדברי שחקן
החלו, איפוא, ללכת בצותא. לעתים לחיי חברו ובטחונו.
ממוסקבה.
צעיר :״זקנים מכל המקצועות, התתכופות
יותר ויותר נראו יזזד, עד שפש־לעתים
קרובות נמצאים האנשים במצב
שישנה פליסר, רתת גן אחדו 1״

הארץ

צבא

העולם הזה״ ,נזם׳ 712

אפשר היה לקבוע, שלא קרא את נחושי
פרשני הספורט ואף לא התחשב בדעת
מרוץ המלצרים
__ הקהל. בארבעת הסיבובים הראשונים,
ככר הבסטיליה המפורסמת היתה עדר, נלחם אי״ק כיאות לאלוף. בטחונו בחסימת
לתחרות מיוחדת במינה. גם הפעם הת מהלומותיו של יריבו, ג׳ימי, זכו לתשואספו
אלפי מסתכלים ומפגינים, אך מטרת אות ותוקפנותו במכות שמאליות, שניחהתאספותם
היתר, שונה. המטרופולין הפ תו מכל צד החלישו את מתנגדו. אבל
ריסאי הפך לבית־שעשועים עצום.
סגנונו המיוחד של האלוף לא הועיל.
שרות צרפתי: לאורך של שלושה מהלומותיו השמאליות פעלו כמכות של
ורבע מילין הסתדרו צופים כדי לראות כדור פינג־פונג. התפיסה והטכסיסים של
את המירוץ החד־שנתי: מירוץ המלצרים אייק ויליאמס האלוף, שסייעו לו במשך
המסורתי. המתחרים לא היו לבושים כל הקריירה שלו נגד 137 מתנגדים, לא
במכנסי התעמלות וגופיות לבנות קצרות, עזרו. בסיבוב החמשי, בעת שקרטר שלח
הופיעו בתלבושת צעקנית במקצת לרי את ויליאמס לקרשים, הסתמן השינוי.
צה: מכנסים ארוכים שחורים וחולצה בסיבוב ה־ 14 פגע גופו של אייק בפעם
לבנה מעונבת. תנועות ידיהם חרגו גם־ הרביעית בקרשים והקרב הופסק. לג׳ימי
כן מהתנועות הטבעיות לרץ. הם החזיקו לא נותר מה לעשות אלא לבשר לאשתו
בידם האחת מגבת לניקוי שולחנות וב ולבנו בן השנתיים על נצחונו.
שניה מגש ועליו בקבוק מיץ ולידו שתי
כוסות. הם תיחרו במהירות ההגשה כדי
להראות את רמתם המקצועית וכושר
הדוקטור אהב מוסר
ריצתם.
נבחרת גרמניה במישוזקי הטניס על
השני ניצח: מירוץ המלצרים הסתיים
בנזק־מה. למרות שהרץ הראשון גביע דייויס מורכבת בעיקר מכוכב בן
הגיע למטרה בזמן נאה ושבר את השיא ,42 גוטפריד פון קראם. במשך 42 שנות
הקודם הוא שבר גם את הבקבוק ושתי חייו של פון קראם עברו עליו הרבה
הכוסות והוצא מהתחרות. רק לאחר עשר דברים אך רבים עוד יותר הם הדברים

דקות הגיע הרץ השני שהגביר את הקצב שלא עברו עליו.
אך שמר על כללי התחרות. שלום המגש
והכוסות השביעו רצון. הוא זכה בבקבוק
שמפניה.

צרפת

גרמניה

קנאה הורה שיקצצו לו את רגליו.
אחרי המלחמה נתעוררה השאלה: מה
קרה באמת לאדון גוטפריד פון קראם?
עתה ניתנה תשובה משכנעת ביותר,
במשחקי גביע דייוויס בין גרמניה ודניה,
ניצח פון קראם הגרמני את טורבן אול־ריך
הדני .6:4 ,6:2 ,6:4 ,וניצחון שכזה,
כפי שיודעי דבר בעולם הטניס יודעים,
לא בא לאדם עם פרוטזות.
ואז החלו מהלכות שמועות הפוכות :
כל הסיפור מוטעה. לא שמלינג הוא שהורה
לקצץ את רגלי קראם אלא קראם
הוא שהורה להוריד את רגלי שמלינג.
אך גם נוסחה זו של המעשיר, לא יכלה
לעמוד על רגליה והאנשים באו למסקנה
שכל זה לא היה אלא הדבר החשוב
ביותר שלא קרה לפון קראם.

כדורסל
א חר המרד: שלו
מספר ההודעות הסותרות היה רב: יום
אחד הודיעו לעתונאים שמשחקי הכדורסל
על פרס עמירם לנוער ייערכו בימי ששי
ושבת, אחר שעתיים הושמעה הודעה
הפוכה. הרעש לא הגיע לצבור הרחב,
מפעל עמירם לנוער נתקיים על אף המכשולים.
לאחר שבוע נתפרסם פסק־דין
מוזר של אגודת ברית־מכבים עתיד בס־

ארצזת־הברית

הפתעתו שד האלוף

מאז שאייק ויליאמס, אלוף העולם
במשקל קל, הגן על תוארו התחוללו דברים
מוזרים במקצת: הדבר היה לפני
17 חדשים והאלוף החליט להפוך את
עורו ולהתמודד גם במשקל חצי־בינוני.
הסיבה להחלטת האלוף היתד, פשוטה :
במשקל חצי־בינוני מרויחים הרבה יותר
כסף, למרות שהקרבות הרבה יותר קשים
ומייגעים.
שתי שגיאות: אולם אי אפשר
לשאת את תואר אלוף העולם מבלי להופיע
בקרבות ואייק טעה בחושבו שעבודתו
תהיה קלה. הוא התקשר עם מתאגרף
בלתי ידוע בשם ג׳ימי קרטר, שהפסיד
שנים משלושת הקרבות שערך בשנת
,1951 קבע אתו פגישה על כתר האליפות.
אייק התחיל לרוץ ולקפוץ, על מנת להוריד
את עודף המשקל שנתווסף לו. אך
שתי שגיאות היו בעוכרי האלוף הכושי :
ג׳ימי קרטר מפיל את אייה ויליאמם
עודף המשקל המותר למתאגרף־קל לא
העודף לא היה עודף
היה עודף כלל (הוא נבע מגילו 27
קרטר לא היה מתאגרף שיש להתייחס
לפני מלחמת העולם השניה היה קראם מה עיתונים יחד עם הכחשות הנאשמים.
אליו בקלות דעת, למרות צאתו מנצח
לפתע הבין הציבור מדוע עברה מחלקת
אחד מטובי הטניסאים בעולם. אולם לרוע
בקרב אחד בלבד, בשנת .1951
מזלו, כך מספרים, נמתחו יחסיו עם הכדורסל להפועל לאחר שנות חברות
לא קרא את פרשני הספורט: הנאצים. הוא העיק בעיקר על ד״יר גיבלס רבות במכבי.
שלשה נערים חדשים: מפעלי
כאשר הופיעו שני המתחרים על הזירה והדוקטור השליך אותו למחנה הסגר
.עמירם בע״מ ואגודת ברית מכבים עתיד
העצומה של מדיסון סקאור גרדן הת באשמת שחיתות מוסרית.
ייחס הקהל לקרב העתיד להתחולל כל־בפרשה
זו אין כל ספק. אולם הת אינם זהים, למרות שמספר חברים רשוקרב
בטוח שייתכן ותהיינה בו מספר פתחות המצב מאותה נקודה לוטה עדיין מים בשני המוסדות גם יחד. אך מפעלי
הברקות שלא כדאי להחמיצן. האלוף ויל־ בערפל. כאשר עוד התנהלו קרבות בין עמירם פנו לאגודת ברית מכבים עתיד,
יאמס נראה מתוח ועייף (שמונה שעות הנאצים ובנות הברית, פירסם כתב ספורט ביקשו אותה, בהתאם למסורת, לבצע את
לפני הקרב עבד והתאמן בבובת־בוקס אמריקאי ידיעה סנסציונית: מקס שמי המפעל. אחר שארגון התחרות הוכן
כדי להפחית ממשקלו) .קרטר, גם־כן בן לינג, המתאגרף הגרמני הידוע, ראה את (שופטים, סדר המשחקים, פרסום בעתו־
,27 נראה מגושם במקצת ולפי צחוקו קראם, בסיירו במחנות ההסגר, ומתוך נות) ועזיז אצלאן, חובב כדורסל ושחקן

פ־תו־ון הח־דון החנ״כי
אף כי כל ה סי מני ם מעידים שההשתת פות בפת־רוז
החידון היתה ה מוני ת, היה יבול הפת רונו ת
הנ כוני ם זעיר. בסד הכל . 212 :מסתברש צודקים
או תםה טו עני ם שבית הספר העברי אינו מ צלי ח
לחבב את ה תנ ״ ך על לב לו מ דיו.
הנכון 1״ בנ פו ל אוי ב ך אל
הפתרון
ת שמח״ מ שלי כ ״ ד, י״ז.
. 2״כ חו מץל שיניים וכע שן לעיניים״ מ שלי י /
כ ״ו ( .כל פו ת רי החידון ע שו יד אחת: פ ת רו
נ כון פ סו קזה).
. 3״נזם זהב באף חזיר, א שה יפה חסרת טעם״
מ שלי י ״ א, כ ״ ב ( .מנ חם מי־זהב, מבני־ברק, לא
״ענלה
התח שב ב ש מו, הק רוב לפת רון, כתב :
יפה־פיה מ צרי ם״ ,י ר מי הו).
. 4״א שחה בכל לילה מ ט תי בדמע תי״ תהילים

. 5״והיה כעץ ש תול על פלגי מי ם״ תהילים
א /ג׳ .יר מי הו י״ז, ח׳.
. 6״ אבי ייסר 6תכםב שו טי ם ו אני אייס רכ ם
בעקרבים״ מלכי ם א ׳ ,י ״ ב. י ״ א( .ב פר שתמ כו ת
לא חיו הילוקי ד עו ת).

ע סי ס ״ ע מו ם
. 7״ו ה טי פו ההרים
יואל ד׳ י״ ח( .ל מ רו ת שה שיר העמ מי :״ו ה טי פו
ההרים ע סי ס ״ שגור על שפתי כל ילד ב אר ץ לא
עוד פ סו ק שגרם לחלוקי ד עו ת כ מו פ סו ק
היה

. 8״לך אל הנ מל ה עצל ראה דרכיה ותכם״
״ארבה זרעך כ חול
מ שלי ו /ד. פ ת רון שני :
א שר על שפת הים״ ברא שי ת כ ״ ב, י״ז.
. 9 .״ק טני עבה מ מ תני א בי״ מלכי ם א׳ ,י ״ ב, י׳
. 10״את צל ההרים אתה רו אהכ אנ שי ם ״ שו פ טים

. 11״קולע ב א בן אל ה שערה ולא יחטיא״ ת ה -
(מרים לוינ ס קי מ חי פ ה שמה לב
ו /ז., לים שהאי ש קרח וב אה למס קנ ה ש אין זה אלאהפ סו ק
מ מלכי ם ב׳ ״עלה קרח עלה קר ח״,

לשעבר, התומך ומממן את מפעלי עמי־רם
משנים, השקיע גם סכום כסף, התעקשו
שלושה שחקנים ממכבי הצפון שהתאמנו
בקבוצה במשך מחצית השנה האחרונה
אך הנהלת האגודה לא הסכימה
שהם ישחקו בברית מכבים עתיד. הסכסוך
הגיע לכך שהנהלת ברית מכבים עתיד
אסרה על ביצוע המפעל והודיעה על
דחיתו לעתונים למרות העובדה שהמשפחות
השכולות הוזמנו כבר.
שני מרכזים לא מועילים: הדבר
חרה לספורטאים עצמם שראו בכך
בזיון ; הם החליטו לעשות הכל כדי שהמפעל
יקויים. במשך יום הרביעי ניסו
יו״ר מחלקת הכדורסל, עזיז אצלאן, והמאמן,
שלום קוסובר, להעביר את רוע
הגזירה. מרכז מכבי צדד אף הוא בזכותם
של הצעירים־הספורטאים וניסה ללחוץ
על עסקני ברית מכבים עתיד וגבאיה.
מזכיר המרכז והיו״ר שלו פנו לברית
מכבים עתיד מספר פעמים אולם התשובה
שנתקבלה היתה פסקנית :״אל תתערבו
בעניינים שאינם נוגעים לכם״ .לאחר
שנתקבלה, בינתיים, תשובה חיובית ממרכז
הפועל על השתתפות קבוצות הנוער
של הפועל במפעל החליטו הספורטאים
לקיים את המפעל סופית.
המשטרה תתערב: מפעלי עמי־רם
פנו רשמית לאגודת ברית מכבים
עתיד, תבעו להחזיר את הגביע. האגודה
סרבה. אחיו של עמירם בלינקוב, יהונתן,
התערב בדבר והודיע שאם הגביע לא
יוחזר תיקרא המשטרה. לבסוף מסר אחד
מחברי הועד את הגביע, המפעל התקיים
על מגרש הפועל בגמנסיה שלוה בהשתתפות
קבוצת הפועל וברית מכבים
עתיד. קצת לפני כן התפטרו שלום קו־סובר
ועזיז אצלאן מתפקידיהם והודיעו
על עזיבתם את שורות האגודה. קבוצת
הנוער של מכבי שבאה למגרש כדי לשחק,
פחדה מצרות, הסתלקה ברגע האחרון
מהמגרש.
זקני אגודת ברית מכבים עתיד נפגעו
קשות: אמנם לא הועמדו כסאות הכבוד
בסכנה, אך הפרסטיג׳ה ירדה. מיד הורכב
בית דין, שלום ועזיז הועמדו למשפט.
אורי גרבי שאימן את הקבוצה והיה חבר
ועד המחלקה לא נתבע לדין. לאחר שהשניים
ראו שההאשמה היא אישית הודיעו
שלא יופיעו למשפט. האגודה לא נרתעה,
הוציא פסק דין.
פסק הדין משתרע על חמשה סעיפים
ומוזכרים בו דברים חמורים ביותר המי
הוים חומר למשפט פלילי: התקפת יו״ר
האגודה בדירתו הפרטית בלילה, פריצה
וחדירה למזכירות האגודה, גרימה למרד
של חברי מחלקת הכדורסל.
פסק הדין: הוצאתם המוחלטת של
הנאשמים מהאגודה (שלא השתייכו אליה
כבר) .בעקבות השניים שעזבו את האגודה
הלכו שמונה חברי אגודת ברית מכבים
עתיד, הצטרפו לסניף הפועל הצפון בתל־אביב.
מרדם של שחקני הכדורסל בא גם
כתוצאה מהשיתוק שהשתרר בענף הכדורסל
במכבי. השחקנים שרצו להתאמן ללא
הפרעות הוכרחו לעסוק גם בעניינים סידוריים
ולעתים קרובות גם בפוליטיקה.
הזקנים לא ידעו לוותר, לערוך יותר
מפעלים ולעסוק יותר בספורט.

כהגרלה: ב טי סהל איל ת זהה הקורא
ז כו
ישראל הר־פז, צ ה״ל.
. 1צו ערמ שה.
בחמ שה פ רסי־ הספרים ז כו :
תל־רעים. דאר נע, נגב . 2 .שו שנה לינק, רו פין , 3:5
תל־אביב . 3 .ב. אינב רג, רו ממה, בי ת ק טן. ירוש לים
. 4 .עדנה בונ ש טיין, ב ל פו ר , 53 תל־ אביב. 5 .
מ שה לוי, ש כ׳ שיבת ציון , 10 תל־ אביב.

חשבץ מס 74 .
(ערוך לסי הכ תי בהמלא)
מאוזן ) 1 :מי שו ר צחיח; )4מ בני נח 05 :
אי שיו תאמ ריק אי ת ידועה; ) 10 שרץ; ) 11 חוקר
הלשון; ) 13ד מות ידועה ב מגילת אסתר; ) 14
מתנה; ) 15 גבור השקס פי רי תסמל לרוך ולתום
הנשי; ) 17 נוצ ר ביו ם ה שלי שי לבריאה; ) 18משא
וכעזן 20 רקוע 23מאכל, לבהמה ; )25 נהר
בדרום־אפריקה; ) 27ט ע מו כ צ פי חי ת בדבש; )29
מלת כאב; ) 30 יו״ ר ועדת החנוך של הכנסת:
) 32 צמח ידוע בריחו; ) 35 נהר באיטליה; )36 נקי
)37 ענן; )38ח״ כ ציוני כללי; )41 אבי שמשון:
) 43 אזור; )45 חזק; ) 46 עט; ) 49 בר; )51 מכרי ע
בבחירו ת דמוקר טיות; )53 אחד מ שני האחים של פ׳
ה מי תולוגי ה ה רו מי ת בנו את רומא; ) 54מ ש כן
לאריות; )55מתכת חזקה; ) 56ת מ ציתהחי; )57
מכנ סי ם רחבים.
מאונך ) 1 :מיטה; )2קבו ץ בגליל העליון:
) 3ח ״ כ חדש; )4סכין; ) 5דוגמא; ) 7סוד; ) 8
שארית א ח רונה 9אבן טו ב ה 11משפחת מלושדה
מעובד; ) 15 כר; ) 16
כה מ פו רס מ ת; ) 12
עתון יומי; ) 19 תול ע ת הצמר; ) 21 אזו רבב רי טני ה
)22 רע; )24מ צו רו ת
העצר;
שנסיבה הו א יור ש
הכ תיבה של שם יהוה; )26 אספה; )28 דנל; ) 30
וכוח; )31מ קו ם מקד ש חוניו במצרים; ) 33כ תו ב ת
למכתבים; ) 34 נהר הנ שפך אל הירדן; )35 שור;
)39 נגי עת דבר למ שנהו; )40 מל ת האצה; ) 41
רפואה; )42 בקיע; )44 חרק מ עופף; ) 45 מדינ ה
או תבא לפ א־ בי ת א העברית;
במזרח־התיכון; ) 47
) 48 פגם״ שבנוף; )50 כלי ננינה; )52 עוף טורף;
<54ש אינו תו שב__ .

,העולם הזה, מס׳ 712

קולנוע

.ספרים
מה אתה עושה פה?
בין אשמורות ( 270ע יהודה ימרי
— מסדה ( 800 פרוטה).
יונה גבעוני היה בן מלמד בעיירה
גליצאית, חלוש, נרדף ע״י חבריו וגורלו.
כשגדל היה מתוסבך ביותר: פחדן
ביישן ושתקן. כאשר מתו הוריו, הפך
חוטב עצים, לבסוף עלה, עם ראשית העלייה
השלישית (ראשית המנדט הבריטי)
לארץ ישראל, הצטרף לקבוצת גניאל,
התחבב על אנשיה, היה עובד רציני אך
— הצטיין בפחדנותו: כשיצא לשמירת
לילה ראשונה, הרגיש בבבואתו בחבית
המים, לנ *ז אור הירח, חשב שגנב יושב
בחבית, פתח עליה באש.
כשפרצו מאורעות הדמים של ,1921
הופקד יונה אחראי על הילדים, להבטיח
את ישיבתם בשעת התקפה ערבית.
אך אחד הילדים אינו מתאפק, שואל
את יונה :״אני לא מבין ...אני לא מבין
מה אתה עושה פה מדוע אין אתה

בחוץ, כמו כולם?״.
יונה מזדעזע, ושעה שמצב הקבוצה
הולך ומחמיר, הוא נוטל מאכלת מטבח,
מתגנב לעמדת הערביים, טובח את המתקיפים,
מציל, כמובן, את גניאל במ1ויר
חייו.
רובם של שבעה עשר הסיפורים שיהודה
(כאור יהל) יערי, בן ה־ ,50 איש העלייה
השלישית, כינס בספרו, הם
מסוגו של הגיבור, סיפורו של יונה גבעוני:
נפשות מתוסבכות, המוצאות את
גאולתן בדרך כלשהי כגולה סיפורו של
ראובן גפני איש הארץ, היוצא לארצות
הברית להרוויח כסף, כדי ליישב את
חוריו על הקרקע בארץ ישראל: הוא
רוצה לחזור אליה, אך אינו יכול להנתק
מניו־יורק. הפתרון: ראובן נדרס ע״י
מכונית למוות•

למה כבית אח האור י
החוף הנכסף*( 274מ ישראל זרחי
— ראובן סס ( )750 פרוטה).
ישראל זרחי היה בן ,23 כאשר החל
לומד ספרות באוניברסיטה העברית. תוך
זמן קצר השתלט על הלשון העברית,
וב־ 15 שנות חייו הנותרות (הוא מת בגיל
,38 בשנת )1947 הספיק לפרסם 15 ספרים,
בשיעור של ספר לשנה.
בשמונה ספורים שבספר מתאר זרהי
בסגנון מלבב, המזכיר במדה רבה את
ש״י עמון, את קשיי ההתיישבות של
מחניים חסרת המים שבגליל העליון ;
את חלומות המשיחיות של יהודי ירושלמי
במאה הקודמת ; את קורותיה של
נערה יתומה על רקע טחנת הרוח של
ימין משה, הצופה אל הר ציון: את רחשי
לבם ודרכי נוהגם של ייקים עולי גרמניה,
דוקטורים, שופטים, בנקאים, שגורשו
ממולדתם, הנאלצים להסתדר בארץ
; את אשרו הרב של פועל חקלאי
נכה, המתקיים על עבודת אשתו, כאשר
הוא זוכה למעט כסף בכוח עבודתו הוא :
את סופו של אב, איש פרברים תל־אביבי,
שבנו חלוץ־ים עברי, שאינו שב ממסע
הבתולים שלו.
זרחי יודע לארוג, בעט אומן. אולם עיקר
ליקויו בסיפורים אלה — חוסר מקוריות
מיוחדת, לעתים חיקוי הגובל בהעתקה,
כמקרה שמשון המגושם, המתאהב בנערה
בת טובים ואחיה, המסרבים להסכים לנישואיהם,
שומטים כסא מתחתיו, ליהנות
מתמהונו, אך — שמשון נפגע במוחו
ומאבד את ראייתו המוטל על הרצפה
לא זע, נתעמעם הצחוק שבאולם והיה
לדממה דקה, ואז נשמעו פתאום מלותיו
השבורות מכאב — :שמטתם הכסא
מתחתי — ניחא, אך למה זה כיביתם
את האור?״ ,מעשה המובא, כמעט באותו
נוסח, בסיפורו של יהודה בורלא — עלילות
עקיבא, שהופיע לפני עשר שנים.

כיצד מוצאי חתן?
פגישה בבית מלון ( 128ע ארין
קסטנר — דן ( 225 פרוטה).
יועץ הסתר טובלר הוא בעל בנקים,
חנויות גדולות ובתי חרושת, הזוכה במקום
שני בתחרות פרסים של אחד ממם־
עליו• התוצאה: טובלר מתחפש כקבצן,
לומד להכיר את מר־גורלם של העניים
(תוך שהוא מקלף תפוחי אדמה, תולה
כבסים ומנקה מגרש החלקה של קרח)
מצליח לשדך את בתו לדוקטור אחד
(שזכה, אגב, בפרס הראשון של אותה
תחרות) שהוא עני באמת. אחר סיור
בעולמם של חסרי האמצעים הוא חוזר
(בלווית הדוקטור־החתן) לעולם העשירים,
להנאתה הרבה של אם־הדוקמור (האלמנה)
והקוראים (המתמוגגים מנחת).

העולם הזה״ ,מס׳ 712

סרטים
״אשד לר הוא״
נסיון הוליבודי קולנועי לתאר את תלאות
כוכבי הרדיו בהוליבוד. מרתה
גיבסון (דודים דיי) צעירה ניו־יורקית
ענוה, שכל שאיפתה היא לפרנס בכבוד
את בנה הקטן. היא מוטסת לקליפורניה
על ידי סוכן זריז (ג׳ק קרסון) המנוסה
בגילוי כוחות מוזיקליים. כאן עוברים
על מרתח ימים קשים בחיפוש אחרי
עבודה ואחרי אהבה. מנהלי החברות הגדולות,
האחראים לשכירת הכוכבים לתכניות
הפרסום שלהם, אינם מתלהבים
ביותר משיריה הדינמיים של הזמרת
הצעירה. אין לדעת מה הניע את הבמאי,
מיכאל קורטיז, לחשוב שהשירים שלא
מצאו חן בעיני המומחים ימצאו אוזן
קשבת אצל קהל הצופים. כיוון שהקדיש
להם יותר ממחצית הסרט בזבז בכך את
כשרונה המצויין של דורים דיי, שחקנית
חננית וזמרת מחוננת.
גם הרפתקאת האהבים שלה עם זמר
מפורסם (לי באומן) ,המאבד את עולמו
בגלל שכרות, אינה מעוררת אהדה לא
בקרב הקהל ולא בלבו של מר קרסון.
ברם, הלז בא על סיפוקו בסוף הסרט,
כשדורים, בשיא הצלחתה, מנשקת אותו
נשיקת אמונים, ואילו הקהל נשאר
מאוכזב.

״זה קדה בליל החג״

שמח כאשר מעבידיו החזירו לו את שר ״הבן האחר הד!״

ביט הכוכבות בשובו מבית הסוהר.
מיצ׳ום החל את חייו באוירה פחות
רומאנטית: בעיר התעשייתית הקטנה
ברידג׳פורט, לא הרחק מניו־יורק, אליה
עבר לגור בילדותו כאשר אמו נישאה
בשנית.
רוברט לא יכול להסתגל לאוירה הזעיר־בורגנית
אשר שררה בבית, טייל ברחבי
אמריקה כשהוא תלוי מאחורי קרונות
רכבות משא. הוא הגיע לקאליפורניה, אך
הוחזר על ידי אמו הדואגת שאלצה אותו
לסיים גימנסיה.
עבר זמן קצר ורוברט מצא את עצמו
שוב בנדודים. הפעם הגיע לפלורידה, עסק
במקצועות שונים (בהם: אימפרסאריו
של מנחש עתידות מפורסם) ,עשה כסף
ונשא את חברתו מילדות לאשה.
בינתים קרבה המלחמה לארצות הברית
ומיצ׳ום יצא לעבוד בבית חרושת
לנשק, אך לזמן קצר בלבד. בעת בקרו
את אחותו הבכירה, שהיתר, שחקנית תיאטרון
קטן, מאחורי הקלעים, החליט
להצטרף לאותה להקה.
הוא הופיע במספר תפקידים במחזות
שונים, קיבל הצעה לנסוע להוליבוד, להופיע
בסרטי ״המערב הפרוע״ .היה זה
תפקיד צנוע בסרט צנוע, והתשלום לא
גדול. אך בהשוואה למשכורת התיאטרון
היה זה סכום נאה. ומיצ׳ום שהיה זקוק
לכסף, ניאות. הוא ראה עצמו משחק
קאובוי יפה תואר, הכובש את לבה של
נערה חמודה. הוא נדהם בקבלו הוראה
לגדל את זקנו ושערו, להיות אחד הנבלים
בסרט (מן הסידרה הידועה, אך
הזולה, של הופאלונג קאסידי).
מיצ׳ום הופיע בשמונה סרטים מאותה
סידרה לפני שעבר לשחק בתפקידי משנה
ביצירות כמו שלושים שנייה נזנל לטוקיו,
גאנג הו, קורביטח ק־ ,225 ניבדה. אז באה
ההזדמנות הגדולה: קפטין ווקר, בסרט
המבוסס על סידרת המאמרים של כתב
המלחמה ארני פייל, התפקיד שהפך אותו
כוכב והבטיח את מקומו בשמי הוליבוד.

עוד סרט על אודות שני גברים, נערה
אחת והילד הקטן הנוהג בהם. הנערה
היא קוני אניס (ג׳נט ליי) ,אלמנת מלחמה
— וכמובן, נחמדה מאד — המשתדלת
לטפח בלב בנה את זכר בעלה
המנוח. לרגל עבודתה בחנויות הגדולות
(התקופה היא ערב חג המולד, בעת בהלת
הקניות) פוגשת קוני בזבן צעיר (רוברט
מיצ׳ום) המאבד את לבו ואת משרתו
בראותו אותה.
קוני מרגישה שהיא עומדת להסחף אל
תוך זרועותיו של הצעיר. האם תשאר
נאמנה לזכר בעלה המנוח? או אולי
תנשא לאותו עורך דין (וונדל קורי) המ ״ללא רחמים״
חזר אחריה זה שנים? או אולי תנשא
אלברטו לטואדה החל את דרכו כבמאי
לזבן בכל זאת י
באיטליה של מוסוליני, עת החניקה צנהתשובה,
בסרט שסופו מתברר מן זורה חמורה כל נסיון רציני להראות
התמונות הראשונות, מובנת מאליה. לז את המציאות על הבד ואסרה להכליל
כותו של הסרט תצוינה תמונות ההכנות בסרט כל תמונה של רצח, התאבדות,
לחג המולד: הצפיפות בחנויות, האנשים ניאוף, פיתוי, סטיה מינית, גניבה, שחיעמוסי
החבילות באוטובוסים. אבל כאשר תות. הצנזורה לא הרשתה לשפוך אלא
את הורוד שבאורות על פקידי ממשלה,
שוטרים, חיילים, כמרים. בסרטיו הראשונים
•נאלץ הבמאי הצעיר לפנות עורף
אל החיים ולחפש את נושאיו בעבר הרומנטי.

סילוקו של מוסוליני הותרה הרצועה•
לטואדה ביקש, כאילו להדביק את
הזמן האבוד, לכלול בסרטיו את כל
הנושאים האסורים ; בללא רחמים מוצאים
רציחות, התאבדות, פיתוי, סטיה מינית,
גניבות רבות, שחיתות. שוטרים וחיילים
מוצגים באור לא וורוד לחלוטין.
הפעולה היא באיטליה לאחר המלחמה,
שטופת השחיתות והזימה• אנג׳לה (קארלה
די פוגייס היא נערה צעירה שסטתה
מדרך הישר והביאה לעולם ילד בלתי
חוקי שמת בחדשו הראשון. כיון שאינה
מעיזה לשוב אל בית הוריה, היא נוסעת,
ללא פרוטה, לצפון המדינה אל אחיה.
בהגיעה אל מחוז חפצה נודע לה שאחיה,
איש השוק השחור, נהרג. היא
פוגשת בחייל אמריקאי כושי (ג׳ון קיצ־מילר)
המנסה לעזור לה ולמנוע אותה
משקיעה בחיי זנות אולם תכניתו אינה
עולה יפה, הוא נאסר ואנג׳לה הופכת
פרוצה. בסופו של דבר מאחד המות את
השניים.
סיפור מילודרמתי מאד, אבל משכנע.
ג׳ק קארסון, דוריס דיי־לטואדה
לא שכח את סרטיו הרומנטיים
מה הניע את הבמאי 1
הראשונים וניסה להכניס לסרט מוסר
השכל כדי להחזיר אנשים למוטב. זאת
השחקנים פוצים את פיותיהם בשיח פי הנקודה החלשה האחת: מוסר ההשכל
לוסופי על אודות מהות האהבה, משתנה האמתי קיים במעשים המכוערים עצמם,
המצב והסרט מתחיל לשעמם.
לא בנאומים המתלוים אליהם. אך מלבד
רוכרט מיצ׳ום התפרסם עם הופיעו פרט זה, מצטיין הסרט באמת שבו, בפשבתפקיד
קפטין תקר, בלבו של חייל. טות׳׳ בריאליות השחורה שלו: הסינד
ימים אחדים לאחר מכן קיבל צו גיוס, טאות ההרוסות, המסבאות המזוהמות-
״ירד״ לדרגת טוראי פשוט ושרת בצבא הנמל והשוק השחור שסביבו, מחנה
האמריקאי עד . 1945 אבל הקאריירה שלו המעצר הצבאי — ,כל הצדדים שציינו את
לא סבלה, כשם שלא סבלה כאשר, ארבע איטליה של שנת 1945 מוגשים באמנות
שנים לאחר מכן, בהיותו בשיא פרסומתו, רבה.
נתפס על ידי המשטרה בקן מעשני חשיש
ללא רחמים הוא הוכחה נוספת, אם
ונידון למאסר. הקהל, הרואה במיצ׳ום הוכחה כזאת דרושה, שהערצת העולם
את אחת הדמויות הרומאנטיות של הבד, לסרט האיטלקי החדיש היא מוצדקת.

מעשה באשה השולחת את מאהבה אל
הגרדום ועוד מאורעות מוזרים אחרים
שמעורבים בהם בני אצילים אנגלים, ממזר
אקזוטי (בן לאב אנגלי ואם איטלקיר).
וצוענים שואפי דם. אם קיווה ארתור רנק
(שהפיק את הסרט) להוציא מתחת ידיו
שעשוע שיהיו כלולים בו כל הסממנים :
רגשות שטחית, דמויות שגרתיות, מאורעות
מוזרים, מיסתיקה קלוקלת, מדה
מסוימת של הרפתקנות מינית — המציינים
את הספרות הפופולארית האנגלית,
הרי שהצליח מאד. אבל אם חשב שסרט
זה עלול להיות שווה אסימון מחלק אחד
— טעה טעות מרה, השכיחה כפי הנראה,
אצל איל הקולנוע הבריטי, שהפיק את
הסידרה שהחלה באיש באפור 1הגיעה
לשיאה בליידי המושחתת.
מה הענינים בבן האחר הלז? כאשר
בלאנש פולר (ואלרי הובסון) ,בת למשפ־

ג׳נט ליי, רוכרט מיצ׳וט
התשובה מובנת מאליה.
חה אצילה שירדה מנכסיה מגיעה, באמצע
המאה הקודמת, אל טירת פיורי, היא
מוצאת בה את דודה ודודנה, אנשים קשים,
אפילו אכזריים, ואת תורן (סטיוארט גריינ־ג׳ר)
בנו הבלתי חוקי של בעל האחוזה
הקודם. תורן הוא גבר יפה ובריא, אך
בעל שגעון: האחוזה חייבת לחזור אליו,
ויהי מה. בלאנש מתאהבת בתורן, נשאת,
בגלל כספו, לדומה, אך בליל הכלולות
היא נופלת לזרועותיו של הממזר האקזוטי,
המערב אותה בעסק ביש: הוא
רוצח את הדוד. ואת בעלה של בלאנש,
זומם לרצוח גם את בתה החורגת של
בלאנש. בזאת מגדיש תורן את הסאה
והוא נמסר לידי המשטרה ביזמתה של
בלאנש. אך כאן נגמר הטבח: הבת החורגת
הקטנה נפטרת בדרך אסון שתורן
אשם בו(בעקיפין) ,בלאנש נספית בלידתה
תינוק שגם בו אשם תורן (במישרין).
תורן עצמו נתלה כרוצח ביום בו מתרח שים
שני מקרי המות.
למען האמת יש לציין שמארק (אגם־
הנשים) אלגרה הצרפתי עשה כאן מלאכה:
טכנית נקיה, בלי שהצד האמנותי והפסיכולוגי
של הסרט ידאיג אותו ,.התסריט,
וביחוד השיח, הם טפשיים. השחקנים־
עושים מאמצים נואשים, בלא שיצליחו
בכך, להרים את העלילה מתוך הבוץ
הצבעוני, בו היא שקועה.

הח1ן בתפקיד ד״ג
משה אושר, החזן האמריקאי המסייר
בישראל, התקשר עם חוגי קולנוע ישראליים,
הציע הסרטת סרט מוסיקלי.
העלילה היתה צריכה לבטא את האחווה
השוררת בין פועל יהודי, חייל משוחרר,
לפועל ערבי, המבקש להשתלב בחיי המדינה.
מרמזים
שקופים הבין אושר, כי ״אין
שוק לסחורה זאת״ ,הסכים להשתתף בסרט
שרקעו נקודת התיישבות העוסקת
בדיג.
בסרט יופיע אושר כשהוא שט בסירה,
בתפקיד דייג, המרבה להשמיע את קולו.

מכל
המאבק על אירופה
״א אתה מבסוט״...
״אם אתה מבסוט מן הענינים, הצבע
עבורם צעקה מודעת הענק מן הקירות.
מסביבה הצטופפו האנשים: מחל־קי־חלב,
פקידים, עקרות־בית. הם לא
היו מבסוטים. והם לא רצו להצביע עבורם.

— הם היו האנשים הרעים, עסקני
המפלגות, האנשים שהרסו בקטנותם
השפלה את כל מה שבנה הוא, האיש
הגדול, הגנרל. והגנרל, זה האיש שהתהלך
על רגליו הארוכות ביומני הקולנוע,
הניח זרים אינסופיים על קברות אינסופיים
של גיבורים אינסופיים.

העולם

דה גול והקומוניסטים. תוכנו: לאפשר
לכמה מפלגות להתקשר ביניהן לפני
הבחירות. אם השותפות תקבל רוב באזור
מסוים, תוכל למנות כמעט את כל הנציגים
של אותו אזור.
הצד המגוחך ביותר במצב: גם אנשי
״הכוח השלישי״ ,הדוגלים בקו־ביניים
בין דה־גול וטורז, בין טרומן וסטאלין,
רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב,
מאוחדים רק בפחד המשותף מפני היונה
והצלב. הם כוללים קנאי תכנון ושונאי
תכנון, סוציאליסטים ואנטי־סוציאליסטים.
בעיקר מפצלת אותם שאלה אחת, המסעירה
את נפשו של כל צרפתי זה כמה נקמתו שד בודהא
דורות: קיומם של בתי־ספר דתיים (קא־לוא
רצה בודהא להקל על בני־התמו־טוליים)
.הסוציאליסטים רוצים לבטלם, תה, היה מופיע בעולם רק בהתגלמות
מדינות אטלנטיות את נשימתם. השאלה
הגדולה: האם הספיק הפניצילין המזהב
של טרומן למגר את החידיקם, או שמא
פשטו בגוף האיטלקי? כשנמנו הקולות
היו חכמים כמקודם: הקומוניסטים איבדו
את שליטתם על רוב הערים הגדולות,
אולם כוחם לא ירד כמעט בשנתיים האחרונות.
היה ברור שעוד יזרמו דולארים
רבים בנהרות הפוליטיקה האירופית עד
שהשגרירים האמריקאיים באירופה המערבית
יוכלו לישון במנוחה.

המאבק על אסיה

מלחמת הבחירות באוסטריה: קומוניסטים ואנטי־קומוניסטים
כוס בירה או בקבוק מולוטוב ו

את טיבט, גג העולם. הגג יכול לשמש
בסיס לאוירונים, להוות איום מתמיד נגד
הודו. אמר מאו: עלינו לעזור לעם הטיבטי
לחזור אל המשפחה הסינית הגדולה.
ההרים הפריעו קצת: המאבק
בין הצבא האדום של מאו לבין הצבא
הפאציפיסטי של בודהא היה מוזר וחסר-
דם. אם לא היה קצר, אין האשם בחיילי
בודהא — ההרים הפריעו, פשוט, להתקדמות
הסינים. חיילי בודהא חיכו, לרוב,
לבוא אויביהם במיטותיהם, נפלו ברצון
בשבי, קיבלו מידי כובשיהם הענקה כספית
ומדים חדשים, חזרו לבתיהם. בודהא
אינו אוהב את המלחמה.
הדאלאי־לאמא, בן ה־ ,16 ברח מלאזא
הבירה, העתיק את מושבו לעיר קטנה
בקרבת הגבול ההודי, מוכן לכבד בכל
רגע את הודו הגדולה בנוכחותו, במקרה
ששליחי מאו יראו חפזון רב מדי לבוא
בעקבותיו. הכהנים והנזירים ישבו, היר־הרו
היטב במצב, הסיקו את המסקנה
ממעשיו של בודהא: יש להשלים עם
מאו.
לפני שבועות אחדים הזמין מאו את
שליחי שני הלאמאים אל פיי־פינג, בירתו,
הבטיח להשלים בין שתי התגלמויותיו
של בודהא. שליחיו של הדאלאי־לאמא
נתקבלו בכבוד. צ׳ו אן־לאי, ראש
ממשלת סין העממית, ערך להם סעודה
חגיגית. הטיבטים אמרו: נבטיח את
שיחרור טיבט בשלום. כהוכחה לשאיפתו
הפאציפיסטית הציג להם צ׳ו סרט המוכיח
את כושרו הקרבי של הצבא הסיני.
הפנשן־לאמא הופיע בפיי־פינג בכבודו
ובעצמו. כמה מאות פקידים יצאו לקראתו,
קיבלוהו בכבוד נסיכים. אמרה
התגלמותו בת ה־ 14 של בודהא :״אני
תומך במדיניותו של מאו, היושב־ראש״.
כשנסתיימה הועידה היה ברור שאין אל
טיבט מלבד מאו. לא היה ברור: מי
יהיה שליחו.

מאבק על האנושות

מליונים של גלויות הצטברו על דלפקי הרפובליקאים רוצים להעניק להם את אחת ויחידה. אולם בודהא לא רצה
להעניק אין חדש תחת השמש
הדואר .״לכבוד — הגנרל דה־גול״ .מע כספי הציבור. הראדיקלים רוצים לא בזה לבני־התמותה חיים קלים. לכן נהג להו
בר לעמוד — כרוז של הגנרל, קריאה
נלהבת :״צרפתיות, צרפתים ! כתוב
לגנרל מה דעתך על הצעותיו ההצעות:
״לשחרר את הרפובליקה מן השיעבוד
למפלגות, להשתמש בשלטון לטובת
העם ! להשליט סדר בעניני הכספים,
השרותים הצבוריים והממשלה ! להגדיל
בצורה מכרעת את הייצור! להפוך את
צרפת לגורן של אירופה! להקים צבא
צרפתי שיהיה צבאה של צרפת (ולא של
אמריקה) ,להקים איחוד צרפתי שיהיה
איחוד של צרפת ! להדריך את אירופה
לקראת איחוד, בו תהיה צרפת שותף
ולא משרת (של אמר״קה) ! ולבסוף :
לסלק את אנשי המפלגות, לאחד את
העם הצרפתי
היונה והצלב: אותה שעה ישבו
אנשי המפלגות במזנון הפרלמנט, העיפו
מבטים הססניים (וחשדניים) איש ברעהו.
המצב היה מתוח, מתוח מאד. הרפובליקה
הצרפתית הפכה, אט אט, לחפץ
שאין לו מבקשים• משמאל הלמו הקומוניסטים
בחומותיה, כשיונת־השלום של
פיקאסו (״היונה העושה בום״) חגה מעל
ראשם. מן הצד השני הלמו באותה חומה
חסידיו של הגנרל, כשצלב־לוריין, אות
המרי האנטי־נאצי, חרוט על סמליהם.
באמצע ישבו אנשי ״הכוח השלישי״.
מעמדם לא היה בריא ביותר. המשחק
הצרפתי הנושן של הפלת הממשלה בל
יום שני וחמשי (״ראש־ממשלה לרבע
שעה״) נמאס על האזרח הפשוט, שהתרגל
להתיחס בבוז אל הפוליטיקאים.
הרוסים שפכו עליהם קיתון של גידופים:
מחרחרי־מלחמה, עבדי האימפריאליזם.
האמריקאים התיחסו אליהם בקרירות,
דיברו בבוז על ה״ניטראלים״ ,דיברו ברצינות
על הצורך להקים צבא גרמני שיגן
על צרפת הרקובה.
האויב המסוכן ביותר היה הגנרל. הוא
הזכיר לצרפתים ימים יפים (אם כי לא
טובים) יותר, שעד, שהיו רעים בקרב
נגד הפולש, כשהמריבות המפלגתיות לא
הרעילו את האוירה. הגנרל הבטיח שלטון
יציב (של עצמו) .הגנרל יקבל גם
יותר כסף מאמריקה, למרות שהאשים
את האחרים ה״מלקקים את המגפיים האמריקאיים״
.הגנרל שיכנע.
מה עשו הפוליטיקאים? מצאו תחבולה:
ערב הבחירות תיקנו את חוק הבחירות.
איש מהם לא טען שהחוק החדש
הוא צודק, או הוגן, או גם הגיוני. הם
טענו, בפשטות, שהחוק החדש יחליש את

ולא בזה.
פיע בעולם בשתי התגלמויות שונות.
כאשר נודעו תוצאות הבחירות, הת התגלמות אחת, החילונית, היא בדמותו
עוררה המחשבה שלקומוניסטים ניתנה של הדאלאי־לאמא, שתפקידו לשלוט על
זכות מוסרית לתפוס את השלטון בכוח. טיבט שלטון חילוני. התגלמותו הרוחנית
למרות שצעדו בראש המפלגות (במספר היא בדמות הפאנשן לאמא, שהיה צריך
קולות הבוחרים) קדמו להם אנשי דה־ לשלוט על עניניה הדתיים של טיבט.
גול, בגלל חוק הבחירות. יוצא שהקומוניסטים
ששמרו על כוחם העצום, ייאלצו
לעמוד מן הצד בזמן שדה־גול ואנשי
הריאקציה הימנית יתפסו את השלטון.
כעד זקן וקרחת: המאבק על נפשה
של צרפת לא היה אלא חלק במאבק
הגדול על אירופה. גם בארצות אחרות
קמה חזית בחירות נגד ״היונה העושה
בום״ .התינוק הדימוקרטי, שנולד אחרי
המלחמה, ושינק את חלב־האם מבקבוקי-
הדולארים של מרשל, עמד במבחן קשה.
אוסטריה, שעודה כבושה בחלקה ע״י
הצבא הסובייטי, יצאה לבחור לעצמה
נשיא. מכוניות־תעמולה קומוניסטיות
טירטרו ברחוב, מודעות־זוועה אנטי־קו־מוניסטיות
הסתירו את הבתים. אולם
האוסטרים, המעריכים בום בירה קרה
יותר מאשר בקבוק־מולוטוב חם, זכרו
את הימים הטובים של הקיסר. בחיר
העם: גנרל קיסרי בן ,78 אציל שויתר
על תוארו והפך סוציאליסט. פרצופו,
ששפע שביעות־רצון בורגנית, קסם להמונים
השואפים למנוחה. אמר קומוניסט
מאוכזב: אוסטריה בחרה בזקן ובקרחת.
צרות עם כעדת־הכית: המערכה
העיקרית היתר, נטושה באיטליה.
אחרי 20 שנות טרור פאשיסטי נשארה
המפלגה הקומוניסטית האיטלקית המפלחייל
טיבטי
גה הקומוניסטית הגדולה ביותר באירובודהא
לא אהב מלחמה
פה, מחוץ לארצות מסך־הברזל. בבחירות
העירוניות הגדולות, אחרי השיחרור, זכי
אלא שבשעתו קם חציו האחד של
לשלטון ברוב הערים הגדולות.
בודהא על חציו השני. לפני 27 שנים
במשך שנים לחמו קומוניסטים ואנטי -קמו הכהנים והנזירים, ששלטו באמצעות
קומוניסטים על כל כסא בכל עיריה. הדאלאי־לאמא הצעיר, וגירשו את ה־ראשי
עיריות אדומות הפכו פטרונים של פנשן־לאמא ופמליתו הכהנית־הנזירית
קדושים נוצריים במאמץ לזכות באהדת מטיבט.
הדתיים. לעומתם התיצב אלסידה דה־גס־נראה
שהדבר חרה לבודהא. הוא זמם
פרי, פוליטיקאי נוצרי בעל פני נזיר, מזימות קודרות של נקמה, החלים ללמד
ראש־הממשלה, שהחליט להיות עממי יו את התגלמותו הרוחנית לקח בהליכות
תר מאשר אנשי הדימוקרטיה העממית. מוסר ודת. אחרי 27 שנה גם מצא את
הוא חי חיים צנועים ביותר, פירסם בר המכשיר המתאים: מאו צה־טונג, בן־הא־בים
את הצרות שנגרמו לו ע״י בעלת־ כרים השמנמן. מארכס אמר שהדת היא
הבית שלו. אויב שני קם לקומוניסטים אופיום לעם. אך איש לא אמר עדיין
מתוך שורותיהם, כאשר קבוצה של מנ שאין בכוחו של אופיום לעזור במקרים
היגים עברה לתורת־הכפירה של טיטו. מסוימים.
כשיצאו מליוני האיטלקים אל מקומות
בה בשעה שעיני העולם היו מרותקות
הקלפי עצרו ראשי הממשלות בתריסר לקוריאה, ארץ השחר הזך, לא שכח מאו

כמה זה 12.000 שנה? ה. ג׳ וולס נזקק
לאלף עמודים כדי להשיב על כך, בקיצור
רב. ארנולד טוינבי נצרך לששה כרכים.
אך החודש זכו רבבות קוראים באירופה
ובארה״ב ב־ 12.000 שנות תולדות אנוש
בגלולה בת 300 עמודים — ״תולדות
העולם״•
מחברן הוא רנה סדילו, כלכלן פריסאי,
שהחל אוסף את החומר לעבודתו
ב־ : 1941״כיוון שלא רציתי להפוך משתף
פעולה, אך השתדלתי שעטי לא יוד
ליד״ .ספרו נתקבל על דעת המבקרים
בפריס, נמכר במאה אלף טפסים בשוודיה,
פורסם בלונדון וניו־יורק, עומד להופיע,
בקרוב, בארגנטינה ובניו־יורק. הסבה
להצלחה: למרות כל קיצורו מהווה ספרו
של סדילו סקירת רבת־עניין ובעלת מתח
גבוה.
המוקד: אירופה. תוך חליפתן
המהירה של היובלות מביא סבילו ב־18
עמודים את האדם מדרגתו הנמוכה, זו
של אמיבה, ומושיבו על גדות הנילוס.
ב־ 20 העמודים הבאים ההיסטוריה מקפצת
מההינדוס לים התיכון כזרקור׳ חסר־מנוחה,
המתעכב לשנייה על חמורבי, מלך
בבל, האימפריה האשורית, הפינים —
שליטי הימים.
לאחר מכן, למרות איומיו הרועמים
של אחד אלכסנדר או ג׳נג׳ים חאן, רשות
הדיבור לאירופה: יוון מתמוטטת מרוב
מלחמותיה: רומא עולה כנושאת התרבות
היוונית, יורדת כנושאת הנצרות מבמת
ההיסטוריה, כאשר הנצרות אינה מצליחה
למצוא יורש מדיני לרומא היא
מתפלגת לתקופות איטליה, ספרד, צרפת
ואנגליה.
ההישג: מעט. אולם כדאי לצפות
באדם, בתקציר תולדותיו, כאשר
שגיאותיו הרבות מצטופפות על פני 300
עמודי הספר. כי — אין חדש תחת השמש:
אסונות כספיים גילם כגיל הכסף.
רעב היא קללה עתיקה שחידשה את
ימיה. מחנות העבודה של היטלר וסט־לין
אינם אלא חידוש הצורות האיומות
של עבדות בתקופה העתיקה. אתיאיזם
ואמונות תפלות פרחו ברומא המתנוונת.
האשלייה שבפציפיזם הרסה את הלם.
פיקוח המדינה וסוציאליזם ידועים מימי
פרעה במצרים והאינקה בפרו. רודניות
המאה העשרים מזכירות את העריצויות
היווניות שהיו מבוססות על תמיכת ההמונים.

,העולם
הזה, מם׳ 712

במרחב מצרים ציאח מצרים
במשך ששת חודשי הקיץ, כל שנה,
נמצאת מצרים בחופש. בית הנבחרים מפסיק
את עבודתו, מעתיק מקום מושבו
מקהיר הבירה לאלכסנדריה, בירת־המשנה
של מצרים. יחד עם הנבחרים הנכבדים
עוברת גם הממשלה משרב קהיר (160
ק״מ מדרום לים) לרוחות הרעננים של
חוף אלכסנדריה. המלך מעתיק את מקום
מגוריו הרשמיים מארמון עבדין בקהיר,
לארמון ראס־אל־תין באלכסנדריה. הסוחרים,
הפקידים הגבוהים, החברה האלגנטית
— כולם מצטרפים להגירה המונית
זו. רק הפקידים הנמוכים נשארים במשרדים
המרוקנים־למחצה.
וכמובן, שגם הפקידים נשארים בקהיר
רק מאונס. הם נוסעים מדי שבוע לאלכסנדריה
לבלות סוף־שבוע נעים ; בשאר
ימי השבוע, הם חושבים על הנסיעה
הבאה. לניהול העבודה, אין להם זמן
או רצון.
אולם ההגירה לאלכסנדריה היא רק
צעד ראשון בבריחה מקהיר שהפכה
כבר מסורת. במשך כמה ימים נראים כל
אנשי החברה הגבוהה מטיילים על שפת
הים, מתרחצים בים או בבריכות־שחיה
מפוארות, מבקרים במרוצי־סוסים, שותים
משקאות חריפים או קרים. אולם
חלק זה של ה״עונה״ עובר מהר. השכבה
הגבוהה יותר עוזבת את אלכסנדריה ומה־גרת,
להקות להקות, לחופי הריביירה
ולמונטה־קרלו. האות להתחלת שלב ב׳
ניתן מידי שנה ע״י חברי הממשלה.
היתר להיתר יציאה; השנה,
התנהל הכל לפי התוכנית המסורתית.
קהיר התרוקנה, חופי אלכסנדריה התמלאו;
כמה עתונאים חזרו על השאלה הישנה :
.,איפה קיימת בעולם ארץ עם בירה שניה,
שכל תפקידה לבדר את הממשלה והפקידים?״
אולם השנה חלה תקלה קטנה :
עבר חודש מהתחלת ההגירה ואף חבר
ממשלה לא עזב את הארץ. כעבור זמן
קצר, נתפרסמה הודעה כי לרגל המצב
הפוליטי החמור (כלפי חוץ: השיחות עם
אנגליה ; כלפי פנים: אי־שביעת רצונו
של הקהל ממשטר אל־וופד) לא יורשו
חברי הממשלה לעזוב את הארץ. רק אם
תהיה סיבה חשובה ודחופה, יורשה השר
ע״י ראש הממשלה, לעזוב לתקופת זמן
של לא יותר משלשה שבועות ; ורק שר
אחד יהיה בחו״ל באותו זמן.
השר הראשון שביקש לצאת מסיבות
רשמיות חשובות היה אחמד חוסיין בא־שא,
שר העבודה והסעד. בקשתו נדחתה
ע״י מוצטפה אל־נחאס, ראש הממשלה
המזדקן. השר פנה שנית, והדגיש את
חשיבות נוכחותו בראש המשלחת המצרית
היוצאת לועידת העבודה הבינלאומית
בג׳נבה. אל־נחאם השתכנע, הרשה לו
לנסוע לשבוע אחד בלבד.
אחר שכנוע ראשוך זה, הצליח אותו
שר להראות לראש הממשלה מה חשוב
ביקורו גם בגרמניה לחקירה בעניני הביטוח
הסוציאלי הנהוג שם עוד מימי ביס־מרק.
אל־נחאס הסכים לשבוע נוסף. אך
השר לא הסתפק. כיצד, הוא שאל, יכול
להיות בשוייץ וגרמניה מבלי לבקר גם
בהולנד ולראות כיצד מוצאת לפועל תוכנית
חלוקת האדמות לאיכרים? הוא קיבל
ארכה של עוד שבוע ונסע.
״אני התרגלתי לנסוע״ :אחרי
השר הראשון בא השר השני: פואד

סראג אל־דין באשא, שר הפנים וה אם יעמוד ראש הממשלה על האיסור,
כספים, ראש מפלגת אל־וופד, יד ימינו הוא יתפטר מן הממשלה אך לא יוותר
של אל־נחאס. הוא ביקש היתר־יציאה על נסיעתו השנתית. הוא קיבל היתר יצילחודש
שלם. הסיבות לא ידועות. אחרי אה לתקופה בלתי־מוגבלת.
ואז בא תורו של השר הרביעי: עבד
מקח וממכר, הסכים להישאר בגדר הגבול
שנקבע ע״י ראש הממשלה: שלשה אל־פתאח אל־טוויל באשא, שר המשפטים.
יש לו כבר מקום מוזמן על האניה היושבועות.
אחריו
בא טאהא חוסיין, הדוקטור המ צאת מאלכסנדריה בסוף החודש, הוא לא
לומד, ישיש מרכיב משקפים שחורות יוותר עליו. הפעם אל־נחאם אף לא ביקש

פנטויה חפניח

מלך תימן, קבלת פנים לנכבדי תעז, עיר
בחג רמדאן ערך האימאם אחמד,
מושבו, ולראשי השבטים הבדואים במדבריות תימן. בתמונה (למעלה) נראה
האימאס יושב ומתבונן בפנטזיה של הפרשים הבדואים. אותה שעה נתקבל הנסיך
סיף אל־איסלאם, יורש העצר של תימן (למטה) ע״י משמר כבוד חמוש ברובים
ששרדו מהצבא התורכי. לידו, מימין, צועד מפקד המשמר המלכותי — יחף.
משמאלו, הולך הנער הנושא את רובהו של הנסיך ובקבוק טרמוס המכיל מים קרים.

המכסות את עיניו החולות, העומד בראש
משרד החינוך :״אני התרגלתי לנסוע
לאירופה כל שנה״( .טאהא נשוי לצרפתיה,
בנו התפרסם כמשורר צרפתי, כשם
שהאב מפורסם כסופר ומשורר ערבי).

סיבה מניחה את הדעת: הוא הרשה לו
לנסוע. כשיצא השר, הרים ראש הממשלה
את השפופרת והודיע למזכירו: ההוראה
הקודמת בטלה. כל הרוצה לנסוע יכול
לעשות כאות נפשו .״וקנה לי כרטיסים

על האניה הראשונה הנוסעת לצרפת בחודש
יולי !״
מסורת ההגירה הקיצית ניצחה את
חישובי הפוליטיקאים.
ספרים גצחון היזופנים
סטיבן רנקימן הוא מלומד אנגלי השולט
בעשר שפות * ,שידע לנצלן ללימוד
קורות מסעות הצלב שזעזעו את המזרח
לפני תשע מאות שנה.
בכרך הראשון של ״תולדות מסעות
הצלב שנתפרסם באנגליה הוא שוטח
לפני הקורא את כל ידיעותיו.
העובדה היא שביחס לגודל התפקיד
שמסעי הצלב נטלו על עצמם — הם גנן־
דים: החל מהנזיר המוזר, פטר, עם פני
החמור המבחילים שלו וכלה באמפרור
אלקסיום, זהיר ואיש הלכות העול־,
שהזמין את נוסעי הצלב לקושטא, כיוון
שלא יכול היה להרשות לעצמו חיילים־
שכירים, אך נטשם לאחר שבאו לעזרתו.
ניתן הכל: נפילתה של ירושלים,
ב־ ,638 לידי המוסלמים ; שלטונם השקט
של החליפים לבית עומייה, שהעסיקו
פקידים נוצרים דוברי־יוונית. ומתוך שדיונם
מופיעים נוסעי הצלב כבעלי שאיפות
קטנוניות, בדומה לאשר, שהעולם החדש
רואה, בציניות רבה, בכל הלוחמים למטרה
נעלה.
ולמרות נוולותם, אכזריותם וקוצר הראות
שלהם, השיגו נוסעי הצלב את שלהם
— אמנם לא לאורך הימים.
המטרה, שהתגשמה בשמיני ליולי
: 1099 ירושלים, כשהם עולים על חומותיה
יחפים וכובשים אותה בסערה
ההופכת את הבעות הלעג של המוסלמים
הצופים בהם מצריחי החומה לזעקת מות
קפואה.
אולם מלבד מה שבולט מספרו של רנקי־מן
כי ככל קודמיהם, והבאים אחריהם,
ידעו הצלבנים להסתפק בכיבוש ארץ־
ישראל המיושבת, בעיקר ממערב לירדן,
בעלת החשיבות האסטרטגית (מוקד
לשיירות מובילות בשמים, גלמים, אבנים
יקרות מהמזרח) נראית גם בברירות רבה
התנוונותם של הצלבנים, נכדי האידיאליסטים
שיצאו להציל את הקבר הקדוש
ובני שליטי הארץ הנוצרים שכבר הלכו
ונחלשו.
וכאשר התנוונות זאת חלה בשעה
שהמרחב התלכד, נפלט הגוף הזר לו,
ירד לתהום ההיסטוריה.
ספר זה ככל הספרים שקדמו לו על
נושא זה, נתקבל באהדה רבה ע״י האינטליגנציה
הערבית, הרואה בנושא — הצלבנים
— תקדים לציונות• מבלי להסתמך
על הבטחות הפוליטיקאים של הליגה
ואיומיהם נגד ישראל, הם מסיקים מסקנות
על חיסול ישראל, כעבור שני דורות
— כפי שחוסל ישוב הצלבנים באריך
לפני 800 שנה.
הלקח לדור, הזה: גוף זר במרחב
יכול לקיים עצמו רק אם הוא שומר גם:
במרוצת הדורות על מתח גבוה, ואם1
המרחב הסובב אותו מפולג. הדרך השניה:
לחדול מלהיות גוף זר, ללכד סביבו
את עמי המרחב.
* לטינית, צרפתית, גרמנית, יוונית, ערבית׳
פרסית, ארמנית, סורית, ערבית ואנגלית.

1 1 8 3 )1 6 3

* 116

׳ 5ז 1 1 1 5 * 0

מחממת את המוראל

העולם הזה״ ,נזם׳ 712