גליון 722 מתאריך 30 באוגוסט 1951

עבר. העיר היתה הרוסה,
סכנה של מגפה ניראה אייהעורר

אורי א בנ רי
מה על התושבים. הנקמן
עורך משנה:
היה צוו החיים.
׳* י ו 0כהז
מילר הרגיש שמישהו מר־ו־לרת
לכלך
את המקום שהוא ממועורך
גראפי 1
עורך הסגנון :
נה עליו. הוא חקר, תפש את

דב איתז
אחד השכנים, אדם בשם אי־צלמי
המערכת ! רוני ב ר, דו ד רו בענר.
השבועון המצויר
זידור גליק, ששפך את הזוי
חברי
המערכת :
המה לרחוב, במקום להובילה
לאינס 1רמציה
מי כאלאל מו, יחי אל ב שז. ני בהנ בי. נו רי ת
למקום הציבורי שהותקן על
ל בי א. ר פ אל סלע, אי תמר עילם, י ק קב ב לי ל.
המערכת והמנהלה :
ידי השלטון.
וזז׳ רירינביו ם . 12תסיב יב
סו פ רי ־ חוץ :
ת.ד , 136 .טי( .ז מני 66785 :
הוו ארד נו ר דוז. מונ טי נ׳יי קו ב ס. דנה דינ רי.
בתוקף תפקידו נכנס מילר
סלים מ ג בו ר.
לחנותו של גליק לדברי זכוכית,
ביקש אותו להימנע מפ
ל ס בעיים
מו דפסבד פו ס י שראל ב ע ״ ם ;
ה עול ם הזה בעיינו ;

מעשיו. אולם גליק נרעש כולו
בראותו את מילר, התנפל עליו בגידופים :״אתה מנוול פא־שיסט,
הקץ למשטר הפשיסטי, אני אך ה אותך, סחטת את
היהודים, שיתפת פעולה עם הגרמנים!״
באותם הימים היה פירושה של התפרצות ציבורית כזאת
איום על חיי אדם. בימים הראשונים אחרי הכיבוש היו התוהעתונאי
עומד מחוץ למאורעות. הם החומר הגלמי שלו. שבים עורכים משפטי לינץ׳ על החשודים בשיתוף פעולה
תפקידו לרשום אותם ולפרש אותם. אסור לו להתרגש יתר עם הנאצים השנואים. מילר הסתלק, הביא ידיד שהיה ידוע
על המידה, להשתתף בלהט רב מדי בגורל נושאיו, פן כשונא נאצים. אולם גליק לא נרגע, התנפל במטאטא על מילר.
תיפגע האובייקטיביות של דבריו. אולם לא תמיד הדבר אפ אולם האיש העיד עליו, הצילו מחמת ההמון שנתאסף.
שרי. יש והוא מתרגז, לבו מורד נגד עוול המתגלה לעיניו.
מילר הגיש משפט בפני בית הדין ההונגרי (שהיה כמובן
אחת הדוגמאות לכך היא פרשתו של המלצר אלפרד מילר.
אנטי־פשיסטי ביותר) .בית הדין חקר, הזמין את העדים.
לפני שנתיים בדיוק, שעה שהיה לי הכבוד להימנות עם עדיו של הנאשם העידו נגדו, הוכיחו את טהרתו של מילר.
חברי מערכת הארץ, הציג לפני פקיד גבוה של הסוכנות תחילה ניסה גליק להוכיח שמילר אמנם היה משתף פעולה,
היהודית נוצרי הונגרי שעלה זה עתה לארץ. האיש היה אולם כשנלחץ אל הקיר על ידי עדיו שלו, הוא נסוג לאורך
בלונדי, כחול עינים, בעל קלסתר פנים אריים מובהקים. גם כל החזית, הכחיש בכלל שאמר את הדברים. אולם בית הדין
לא האמין לו, נתן פסק דין חמור נגדו:
שמו העיד על מוצאו הגרמני.
״בשם הריפובליקה ההונגרית! בית המשפט המחוזי בבודבידי
אלפרד מילר היה שפע של תעודות, שלא היה ספק
בנכונותן. מתוכן נתגלה סיפור הרפתקאות בעל קווים הולי פשט. פסק דין: בית הדין קובע שגליק איזידור אשם באשמה
בודיים כמעט. נתברר מתוך אישורים של ההסתדרות הציו שהאשימו אותו ולכן מעניש אותו בקנס של מאה פורונטים.
נית ההונגרית ואנשים פרטיים שאלפרד מילר היה מפקד גוש
(מעין מוכתר וממונה על עניני ההגנה האנטי אוירית) בבודפשט
בימי שלטון הדמים הנאצי. הוא השתמש בתפקיד זה
כדי להציל ממוות עשרות יתומים, למנוע את גירושן של
נשים יהודיות. הוא הגניב צרכי מזון ורפואה לגיטו היהודי
המנותק, הקים בגוש שלו מחבוא לעשרות יהודים, רשם נשים
כאחיות הצלב האדום, דבר שהציל אותן מגירוש והשמדה.
מילר ברח מהונגריה, שלא אהד את משטרה החדש. ארגונים
יהודיים באוסטריה הציעו לו לסדר את הגירתו לכל ארץ
שיבחר בה. הוא בחר בישראל.
כשכתבתי את סיפור חייו בעתון הערב של הארץ, קויתי
לעזור לו בזאת להשיג את מבוקש נפשו: לקבל אולם נטוש
במגדל־אשקלון, שם רצה להקים מסעדה ולבנות את חייו
מחדש .״אני נולדתי במסעדה,״ אמר מילר .״אשתי היא הטבחית
הטובה ביותר שאני מכיר. אנחנו נוכיח שעוד לא הזדקנו
מהתחיל את הכל מחדש. נראה שגם בתנאים של צנע אפשר
לבשל ארוחות טובות, אפשר לשרת עם חיוך.״
בינתיים קיבל מילר עבודה כמלצר בקפה פסג׳ בתל־אביב.
האורחים התפלאו לראות את המלצר הארי, המחייך באדיבות,
אומר תודה ובבקשה. הוא גם למד קצת עברית.
כל אותו זמן המשיך במאמציו לקבל את אולם המסעדה.
העולם הזה עזר לו, סיפר עליו לקוראיו (העולם הזה .)667
עד שיום בהיר אחד באו שוטרים לבית הקפה, אסרו את
מילר, שלחוהו לבית הסוהר. אורחי בית הקפה קראו לתמי
הונם בעתונים שאלפרד מילר נתגלה כפושע מלחמה נאצי,
הועמד לדין. הוא ישב בבית הסוהר שבעה חודשים תמימים,
שעה שנתבררה ההאשמה נגדו.

העולם

אשת מילר
אם אין לגבות את הסכום מן הנאשם, ירצה את עוונו במאסר
של עשרה ימים. ההנמקה: ביום 22 לינואר 1946 הוציא הנאשם
פח אשפה מהחנות שלו ושפך אותו למקום צבורי. המאשים
אשר גר ממולו יצא והזהירו שאסור לשפוך את האשפה.
כתוצאה מזה פרצה תגרה ביניהם, הנאשם דחף את המאשים
פעמים מספר והעיר :״עברו כבר אותם הימים של המשטר
הפשיסטי, אין כבר יתרון לגרמנים. כולנו שווים מעתה.״
לאחר המעשה התאונן המאשים באזני שנפלד יינו וסיפר לו
מה שהנאשם הטיח בפניו — ביקש משנפלד שיביא אותו
לחנות של גליק ויעיד בפניו על עברו. העד עשה כן ושאל
את הנאשם, למה הוא פוגע במאשים, למה הוא רוגז עליו?
כתשובה ענה הנאשם: שזה ״גנגסטר פשיסט,״ ועוד נסה
לתקוף אותו במטאטא, אבל העד מנע את זאת. בהמשך המשפט
אמר הנאשם :״איש כזה בל ייכנס לחנות שלי״ — המאשים
ביקש להכליל בתוך ההאשמה גם את העלבון הזה. בית
המשפט קבע שאכן נכון הדבר שדחף אותו וכנה אותו בשם
״גנגסטר פשיסט״ וגם נכון הדבר שאמר ״איש כזה בל ייכנס
לחנות שלי״ ולכן קבע בית המשפט את העונש המתאים כי
ראה את האשמה כמוכחה.״
כעבור זמן מה עלה גליק לישראל. הוא לא שכח את
העניין. מנוי וגמור היה אתו להתנקם במילר. כשבא מילר
לארץ שמח גליק: כאן תהיה לו לאפשרות. הוא יהודי, מילר
הוא ״גוי״ .ישראל היא מדינה יהודית. היהודי מוכרח לנצח
בה, תהיה מזימתו כאשר תהיה. הוא מסר את מילר למשטרה.

אלפרד מילר
עד שיום בהיר אחד הופיע שוב ברחובות תל־אביב, כשפניו
חרושות, חופשי.
מה קרה?
הפרשה היא סיפור ההרפתקאות מספר .2
בימים הראשונים אחר שצבא המחץ הסובייטי חדר לבודפשט
הטיל שלטון הכיבוש על מפקדי הגושים לדאוג דאגה
חמורה לנקיון הרחובות. גוויות בלתי ספורות היו מוטלות בכל

חסר־ישע ישב מילר בבית
הסוהר. את כספו המעט הקדיש
למאמץ האחד: להוכיח
את צדקתו. הוא שכר עורכי־דין,
שלח מכתבים להונגריה,
דרש הצהרות בשבועה מאותם
שהכירו אותו שם, העתקות
מאושרות של פסק הדין ההונגרי.
במרוצת החודשים
הצטברו העדויות, תורגמו לעברית
בשכר רב. בסופו

של דבר לא היה עוד ספק שההאשמה היתד, עלילת שוא,
שאין צל של הוכחה נגדו. ההצהרה בשבועה מס׳ : 1״לחתום
מטה, ד״ר פוגן קלמן, רופא, מנהל בית חולים, נודע על היחס
הלא הוגן שנפל בגורלו של מילר אלפרד ...הנני מרגיש חובה
מוסרית ובמלוא האחריות המשפטית הנובעת מכך, למסור
על הכל שידוע לי עליו. בשנת 1944 ועד השחרור הייתי מתגורר
בגיטו של בודפשט ...כיהנתי בתפקיד של מנהל בית

איזידור גליי,
החולים ...כבר בימים הראשונים נוכחתי לראות כיצד השתדל
אלפרד מילר בכל כוחותיו לשמור על הרכוש היהודי שנשאר
בדירות ...בחשכת לילה בא תמיד עם תרמיל־גב, מלא בשר,
תפוחי עץ, ירקות, שהצלחנו לשפר בהם את תזונתם של הרבה
אנשים, ואולי לא פעם גם להציל את חייהם ...חתום בבודפשט.״
לתביעה הכללית היה ברור שאין כל אפשרות להעמיד את
מילר לדין. היא הסיקה את המסקנה. כעבור שבעה חודשי

מעצר שוחרר.

בזאת נסתיימה הפרשה בעיני ממשלת ישראל. לא נסתיימה
לגבי אלפרד מילר עצמו.
הוא הוציא את שארית כספו, נשאר בלי פרוטה.
שמו הוכתם, לא טוהר ברבים.
כשחזר לעבודתו בבית הקפה, הופיעו סוכניו של אויבו,
התנפלו עליו בפומבי, צעקו :״הסתלק, פשיסט מנוול שכמותך!״
מילר היה נאלץ לנטוש את עבודתו.
אשתו, העובדת בבית קפה אחר בעיר, נרדפה על ידי אותם
האנשים, שהעליבו אותה בגסות.
שכניו החלו מביטים עליו בעין רעה, כעל פושע ששיחק
לו מזלו. אפילו הקצב נתן לו את החתיכות הרעות ביותר.
נהגי האוטובוסים, שהיו נעצרים ומעלים אותו למכוניותיהם
באמצע הרחוב, אחרי שקראו בשעתו את הרשימות עליו,
החלו סוגרים את הדלת בפניו.
ובעיקר: בית הקפה שהובטח לו במגדל־אשקלון, נמסר
לאחרים. באופן רשמי: מפני שלא היה נוכח בשעת החלוקה.
קשה להיות נוכח בחלוקת בתים כשיושבים בבית הסוהר.
מילר, מוכה וגלמוד, החל ברדיפה שגעונית אחר הצדק,
כאחת הדמויות של הספרות הקלסית. הוא ארב לשר המשפטים,
בפתח דירתו הפרטית, לא נתקבל על ידו, רדף אחריו
ימים רצופים מעיר לעיר, הופיע בכל מקום כמה דקות לפניו,
המתין כצל, הזכיר את המצפון. לבסוף נתקבל על ידי השר
שעיין בתעודות, הבטיח ״לעיין בדבר״ .העיון עודו נמשך.
מילר רדף אחרי התובע הכללי, דרש את עריכת המשפט,
את החזרת הוצאותיו, את טיהורו הפומבי, את הענשת
המעליל.
שום דבר לא קרה.

לאדם שעקב אחרי כל הפרשה הטראגית מן הרגע הראשון
קשה להשלים עם כך.
קשה להשלים עם העובדה שכל אדם, ויהיה שפל כאשר
יהיה, יוכל לסדר חשבונות מפוקפקים פשוט על ידי כך
שיעליל על רעהו שהיה קאפו, משתף פעולה, או נאצי.
קשה להשלים עם העובדה שאדם כזה יוצא כמנצח גם אם
הוכח שדבריו היו עלילה מתועבת.
לאדם הדן אנשים על פי מוצאם הגזעי, אין אולי רע בכך
ש״הגוי״ סבל, שהיהודי ניצח. אולם לאדם שאינו דן אנשים
על פי מוצא אביו, המוכן לראות את הטוב גם בבני עם
הזולת ולראות את הרע גם בבני עמו, אין המצב הזה מעודד.
נגרם עוול לאדם. לא חשוב מי

הוא, לא חשוב אפילו מה הטובות
שפעל, מה הזכויות שלו בעבר. הע

וול נגרם. המדינה נתנה את ידה לכך.
חובתה לדאוג שהעוול יתוקן.

מאז תמה המלחמה פחת והלך חוש היזמה הצוהלת, פחתה והלכה חדוות־הפעולה
המתנדבת בנוער. יותר ויותר בא במקומם הרגל הפקודה מלמעלה.
דליה היתד, שונה. דליה היתד, משהו מן העבר, העבר שקם לתחיה במשך לילה אחד
והכריז: עודני חי. כי בדליה נשמעו הרגליים לפקודה שלא באה מפיו של סרג׳נט־מייג׳ור
סמלי, אלא לפקודת החלילים והטמבורינים.
שוב צהלו נעורים בלתי־כבולים, שוב ריחפה באויר רוח כובע־הגרב, הקמוט והבלתי־מגוהץ,
שאינו לפי התקן.
וזו היתר״ בעצם, החווייה של דליה.

.העולם הזה״ ,מס׳ 722

חת תמונת הענק של יוסף סטלין,
במדי גנרליסימו, ישב יעקב מאליק,
| לנ ציגו באו״מ, ושידר נאום שזרע
תדהמה בעולם המערבי. מאליק הציע שלום.
מה היתה כוונתו? בעולם פרץ ויכוח סוער,
הנמשך עד היום הזה.
אמר צד אחד: אין זו אלא מלכודת סובייטית
עצומה, להפיל בה את אחדותו ונכונותו
הקרבית של המחנה המערבי. מאחורי
מסך העשן של גיבובי מליצות חסרות תוכן
יתכונן הצבא האדום למהלומתו המוחצת,
יתנפל כהרף עין על קרבנו, שהוררם באופיום
של פטפוטי־השלום.
אמר הצד השני: הסובייטים מעונינים
באמת בשלום, לאו דוקא מפני שהם סולדים
מפני המלחמה, אלא מפני שבתנאי שלום הם
מקוים להשיג יותר, לסכן פחות.
פראקים ומגפיים. בינתיים דאגו שליטי
הקרמלין לחזק בכל יכולתם את עמדתם
של אותם שהבטיחו כי אמנם יש סיכוי
לשלום. דיפלומטים סובייטיים, לבושי פרא־קים
מצוחצחים, הופיעו בכל רחבי העולם
במסיבות אמריקאיות. משלחת של שוחרי-
שלום בריטיים נתקבלה במוסקבה בידידות,
כשאישים רמי־מעלה קבעו באזניהם שאין
הקומוניזם סחורה ליצוא.

בקייסונג הופיעו הגנרלים הקומוניסטיים
נעולי־המגפיים כדי לשוחח על שביתת־נשק,
גילו מידה רבה למדי של סבלנות. רוסיה
שלחה הודעה מפתיעה שתשתתף בשיחות
השלום עם יפאן, וקצינים סובייטיים החלו
שוב מופיעים לישיבות ארבעה המפקדים
בברלין.
בכל רחבי העולם הגבירה ״תנועת השלום״
הסובייטית את פעולתה עד קצה גבול היכולת
הקולית.
יונה א* מפציץ? החידה נשארה חידה.
הרוצה הפוליטביורו בשלום או במלחמה?
היש׳ להאמין לאישים שישבו מתחת ליונה
ודיברו על שלום, או לחיילים שצעדו במיסדר,
כשרוביהם מכודנים?
בדבר אחד אין כל ספק: יושבי הקרמלין
אינם משועבדים לרגשות. הם אנשי־מציאות
קרי־רוח, הידועים בשל זהירותם. אם ישלחו
מערבה את יונת־השלום או את מטוס־ההש־מדה
— על כך יחליטו לאור שיקולים צלולים
של סיכויים ואפשרויות.
מה הם שיקולים אלה?
אף כי הם מקיפים את כל כדור־הארץ
ומסובכים בפרטיהם, אפשר לתאר בקוים
כלליים את שמונת השיקולים העיקריים :
ארבעה המובילים למלחמה, ארבעה המובילים
לשלום.

המלחמה בקוריאה נתנה דחיפה עצומה
לאחדותה ולזיונה שד אירופה.
לפני שנה היתה אירופה מפולגת, שרועה
במבול של פטפוטים, חסרת־ישע. לא היה ספק
שעשרות הדיביזיות הסובייטיות, המוכנות
לקרב, יכלו כמכה אהת להגיע כלי כל קושי אל
החוף האטלנטי, לכבוש את גרמניה, צרפת
וארצות בנדוכם, דהסל בהפצצות כבדות את

כשפרצו הכוחות הקומוניסטיים לפני 13
חודש לתוך קוריאה הדרומית קיוו לסיים את
המלחמה במהלומה מוחצת אחת. הדרום היה
הליט, צבאותיהן של ארצות-הכרית היו זעירים.
המערב כולו היה כלתי-מזוין.
אודם תקוות הסובייטים נתבדתה היש מהר.
המהלומה עוררה את המערב להגבה נמרצת
כיותר. הצבא האמריקאי נשלח לקוריאה, הצ

ר כוחה
שד בריטניה.
עם בואו של אייזנהואר השתנה המצב.
השפעתו העצומה המריצה את הממשלות דהירתם
למאמץ ההזדיינות בכל כוחן. תוך שנתיים
תוקמנה 50 דיביזיות באירופה.
המסקנה: בדאי לסובייטים להתקיף מיד,
כד עוד אירופה בדתי-מוכנה, לכבוש את היבשת,
למנוע את הפיכתה לבסיס מערבי.

ריך התערבות סינית, גילה יכולת קרבית מעולה.
המלחמה הקוריאית התנוונה, כשאף אחד
משני הצדדים לא יבול היה עוד לקוות לגרש
את אויבו מן המדינה.
המסקנה: לא כדאי לסובייטים לפתוח בהתקפות
צבאיות מצומצמות, כי האמריקאים יגיבו
באותה צורה נמרצת כבל פינה אחרת
כעולם.
עד לפני כמה חדשים היסס הסינאט האמריקאי
לחוקק חוק של שרות־חובה, שהיה בלתי-אהוד עד
האדם ברהוב. אולם ההתקפה בקוריאה והתפרצות
ההתלהבות המלחמתית עקב פרשת מק-אר-
תור שיבנעו אותו כי מצב הרוח היטתנה. חוק
שרות-החובה נתקבל.
הצבא האמריקאי• ,טמנה לפני ישנה רק שמונה
דיביזיות חלשות, לעומת קרוב ל 200-דיביזיות

סובייטיות ומספר דומה של דיביזיות סיניות, גדל
עתה במהירות. תוך זמן לא רב יגרד לחמשה מיד.יון
אי־ט ויגיע לכוחו של הצבא הסובייטי. חדק
גדול שד צבא זה יישלח לאירופה ולמזרח הרחוק,
יוכל לכלום התקפה סובייטית כגבולות הבלתי-
מוגנים כיום.
המסקנה: כדאי לסובייטים להתקיף כל עוד לא
גויס, אומן וצויד צבא זה כראוי.

לדעת המצביאים האמריקאיים מונעת הפצצה
האטומית יותר מכל גורם אחר התקפה
מזוינת סובייטית.
לאמריקאים יש כיום כ 200-פצצות אטום,
והם מעריכים שדסובייטים יש כ-סס. לסובייטים
אין כסיס קרוב לאמריקה. ואילו לאמריקאים יש
פצצות ביפאן, במרחב קדמת אסיה, בצפון אפריקה
ובגרמניה, משם אפשר להטיסן במהירות

כיום אין גרמניה המערבית מסוגלת להגן
עד עצמה. אם תפרוץ מלחמה תיכבש מיד ע״י
הסובייטים, וחבל הדוהר -אחד ממרכזי התע־שיה
הגדולים ביותר בעודם -יצורף לכוח ה־תעשיתי
הסובייטי.
מצב זה לא יימשך זמן רב. אין כל ספק שהאמריקאים
יקימו •טוב צבא גרמני חזק, יגייסו
•טוב את הגנרלים הגרמניים •טרכשו להם (כמו

אל מרכזי התעשיה הסובייטיים, לפני שהצבא
האדום יובל לכבוש בסיסים אלה. מכה ראשונה
כזו עלולה להלום מהלומה משתקת כמרכזי
האספקה של הצבא האדום.
המסקנה: כדאי לסובייטים להימנע ממדה-
מת-עולם עד אשר ישתווה כוחם האטומי לבוה
האמריקאי. שויון־כוחות זה עלול גם למנוע ככלל
את השימוש כפצצות אטום מרצון חפשי.

גנרל הטאנקים היינץ גודריאן, כתמונה) נסיון
בה רב בקרבות נגד הצבא האדום. הקמתה מחדש
של מדינה גרמנית חזקה עלול לערער לחלוטין
את יחסי הכהות, לרעת כרית-המועצות.
המסקנה: כדאי לסובייטים לערוך ״קוריאה
גרמנית״ ,לצוות על גרמניה המזרחית לכבוש
את גרמניה המערבית, דבר שיגרום כלי כל ספק
למלחמת-עולם שלישית.

׳ 1(11 . .ו ו 11 0 ^ 1111 1—1 1,1—-- 111-0

האמריקאית.
התעשיה שיצרה מכשירי טלביזיה ומקררים
חשמליים הועמדה על פסים מלחמתיים. הופעלה
תכנית עצומה של ייצור נשק, העלולה לחסל תוך
זמן קצר את יתרון הסובייטים כמטוסי־קרב, טאנ־קיט
ותותחים.

אם יצליחו הסובייטים, לעומת זאת, להשקיט
את להט־המלחמה בארצות-הברית ולמנוע את
גיוס התעשיה, ולהגביר כאותה שעה את עוצמת
התעשיה הסובייטית, עלול יחם הכוחות להשתנות
לטובתם.
המסקנה: לא כדאי לסובייטים לפתוח כמלחמת-
עולם, כל עוד ברור כי כמקרה של מלחמה ממושכת
תכריע העוצמה התעשיתית האמריקאית את
הכף.
כמלחמה מזוינת שתימשך שנים רכות -
דבר הבטוח אם מלחמת-העולם השלישית תפרוץ
כשנים הקרובות -אין הכוח הסובייטי

עולה על הכוח האמריקאי.
אולם כמלחמה הקרה, מלחמת-התעמולה על
לב ההמונים כארצות אירופה ואסיה, עולה כוחן
של המפלגות הקומוניסטיות כהרבה על כוח
המפלגות הפרו-אמריקאיות.

למרות השקעות עצומות של כספי תכנית
מרשל לא נחלשו המפלגות הקומוניסטיות באיטליה
ובצרפת, שם הצביע כל אדם רביעי בעד
סטלין, ואילו כאסיה גובר הכוח הקומוניסטי
כהתמדה.
המסקנה: בדאי לסובייטים ללחום כחזית שם
יש להם יתרון מכריע -חזית התעמולה. לבך
דרוש שלום.

הכפים לעוצמה הסובייטית בעולם היא ההכרה
הבלתי-מסוייגת כארצות הקומוניסטיות
בשלטונו של סטלין.
על שלטון זה מאיימת סבנה חמורה כיותר:
סכנת ה״בפירה״ של טיטו, הקומוניסט שהכריז
בי סטלין בגד בקומוניזם.
דבריו מצאו הד עמוק בלב הקומוניסטים
כדימוקרטיות העממיות, עד שהיה צורך לחסל

רכים ממנהיגיהם במשפטי-ראווה. הם עלולים
להשפיע עוד יותר על סין, הארץ היחידה, מלכד
יוגוסלביה, כה השתלטה המפלגה הקומוניסטית
המקומית בבחות עצמיים, כלי עזרת הצבא
האדום.
המסקנה: בדאי לסובייטים לכבוש את יוגוסלביה,
אפילו עלול הדבר לגרום למלחמת-עולם
שלישית.
החידה הגדולה נשארה חידה. איש אינו יבול
לקבוע בודאות מה הם השיקולים שיכריעו את
הכף כלבו של האיש כן ה 72-בקרמלין. איש אינו
יכול לקבוע בודאות אם להאמין או לא להאמין
לתמונות התעמולה הסובייטיות, המראות כיצד
מזינים חיילי הצבא האדום את היונים ומפלרטטים
עם כנות מוסקבה על ספסל הגן הצבורי.
ככל זאת נראה, במידה מסוימת של ודאות,

ששיקולי-השלום גברו לפי שעה על שיקולי-המלח-
מה, בי אין ככוונת כרית-המועצות לפתוח כמלח-
מת-עולם כעתיד הקרוב. עוד יש לה הרכה להרויח
מן המאבק הבלתי-מזוין, עוד יכולה היא לכבוש
בסיסים חשוכים כאסיה (ואולי גם באירופה) ככוח
הרעיון הקומוניסטי, כלי שימוש בנשק חם.

במד • נ רי העם המגוונות
מה היה קורה לוא היו אסירי בית־הסוהר
בתל־מונד מכוננים את עצמם כבית דין, שופעים
אוו השוטרים והשופטים שהביאום למקום
מגוריהם הנוכחי? מחבר מחזות היתד־
^ י * שירצה להשתמש בעלילה זו לחיבור
8ה?ה בשביל המטאטא, תהיה לפניו עתה
דוגמה מציאותית: פרשת הד־׳ר אמיל שמו־ראק,
התעשיין הלודזאי שהפן ראש מוסד
הביקורת של הסוכנות היהודית.
ד״ר שמוראק גילה גניבות, מעילות. סדרים
מפוקפקים. אם כי הדברים אינם נעימים לאדם
שתרם מכספו1.קרנות הסוכנות אין בהם כשלעצמם
משום אסון. גניבות ומעילות עלולות
לקרות מ ל מוסד שעוברים דרכו כספים
בר. רבים. האסון האמיתי בא רק אחר הגילוי:
התגלותה של ההתנוונות המוחלטת של המוסר
הציבורי במדינה.
במקום לפטר מיד את האשמים, במקום להגיע
את האחראים במשרות העליונות להתפטר,
החלד, רדיפה כללית אחרי הפושע האטי־תי:
המגלה בכבודו ובעצמו.
בעיקר נתעוררה חמתם של הנאשמים על
העתונו* שמילאה בפרשה זו את תפקידה
האמיתי. ראשי הסוכנות סברו, כנראה. שהיה
וה עוול להביא לידיעת הרבבות המשלמים
את הכסף מד. נעשה בכספם.
בסך הכל היתר, פרשה זו מהדורה שניה
על פרשה דומה, כשד״ר זיגפריד מוז* מבקר
מדינת ישראל, מסר את הדו״ח שלו, שהסתנן
ט הוא לעתונות. כמו אז כן עתה לא נרעשה
דעת הקהל, עברה על העניין בחיוך
סלחני. חיוך שעלה לו בכמה מאות אלפי
לירות.
דוגמה שניה לאותה התנוונות מוסרית נית־גר.
לקהל במשפט הימאים בחיפה. אחד העדים
העיד כי אמנם העיזה חברת שוהם, חברה
השייכת לממשלה ולהסתדרות, לשלוח
אניה לקפריסין כדי להעלות עובדים יוונים
שישברו את שביתתם של המלחים העברים.
גם כאן אין האסון במקרים עצמם: כבר קרה
בעולם שחברה תנסה לדכא בכוח שביתה
מוצדקת, או שאגודה מקצועית בעלת אופי
מפוקפק תעזור בידי החברה. העובדה המזעזעת
היא שמזכיר האגודה המקצועית, שנפל
עליו צל כה אפל, יופיע כתובע מטעם ההסתדרות
במשפט, במקום להסיק את המסקנות
ולהעלות את העוגן במהירות האפשרית. אולם
ההסתדרות לא נזדעזעה, הימאים אמיצי
ר,לב הוסיפו להיות הנאשמים.
הקהל לא שם לב לשתי טראגי־קומדיות
אלה, מאחר שהשבוע עמד תחת צילה של
טרגדיה אמיתית: האסון ביצהר. ייתבן וטרגדיה
זו עוררה רגשות כה חזקים מפני שנת־חוללה
על רקע כה מיוחד: הלהבות האירו
את השמים בלילה האפל בדיוק בזמן שאלפי
מכוניות דהרו בכביש הקרוב, מדליה לתל-
אביב, כשיושביהן שרים בהתרוממות הרוח
אחרי ליל הריקודים.

הסעמד ה שלי שי
הבחורה עדתה בשוק
בבפר טייבה פרץ ריב משפחתי רציני,
והקאדי בכבודו ובעצמו היה נאלץ להתערב.

אולם גם הקאדי לא יכול היה לפשר וקרא
למושל הצבאי.
הסכסוך פרץ בגלל בחורה. אחר שאביה
הסכים להשיאה לאחד מבני הכפר תמורת
350 לימת, ש נד, את דעתו כאשר הוצעו לו
450 לירות עבור בחורה על־ידי צעיי־ .אחר.
״אתה חייב לקיים את הבטחתו״ ,תבע הארוס
הראשון. .היא שייכת לי בפני אללה,
ואסורה לכל איש אחר.״
אולם האב סבר אחרת . :זה לא עדין
של סנטימנטים״ ,הוא טען. .זה עסק כמו
כל עסק אחר. אם המחיר עולה בשוק, אני
חופשי להשיא את בתי למי שמשלם את
המהיר הגבוה ביותר.״
בחירות חסרים: רוצחים וא 01י 0
מסביר הניי ססייטסמן אנז ניישן, השובעון
הבריטי השמאלי הקיצוני, בנתחו את סיבות
עליתם של הציונים הכלליים בבחירות האחרונות
לישראל: ד,עליה הביאה לארץ ״אלפי
אנשי השוק השחור מגרמני* מבריחים מדמשק,
סוחרי סוסים ומבי סוסים מתורכיה,
רומנים מקצועיי* בריונים סמארוקו, נערי
ביליארד מקאזאבלאנקה, מחליפי כסף משאו־

בתק,ה מרי* ,9חלתה בשחפת חוס־השו־רה
באפריל. לראשונה נראה הי* כי סטרם*
טימיצין יעזור, אך לאחרונה זה לא פעל והיא
החלה גוועת, לא יבלה לאכול. אביה לא ידע
דבר על הפולמוס, כץ מומחי הרפואה, אודות
ערכו של הורידייז לריפד מחלת* אולם דוס-
סנסוס היה מוכן לכל.
האב היה מאושר. בינתיים החל חובב
הרדיו רקובסקי (פועל דפוס לפי מקצועו).
לעשות את שלו בניו־יורק. סיטונאי תרופות.
סיפק אמפולה אחת של ורידייז, שהוחשד, לשדה
התעופה.
הקונגרס דבל ם*,ריה. שדשה סדדניס
האנשים הטורחים והעצבניים ביותר בכל
שטח בנייני האומד, בירושלים הם מכבי־האש
כחולי המדים. בעומרם על משמרתם 24 שעות
ביממה הם מצפים בכליון עינים לרגע בו
תושמע התקייה, יינעל הקונגרס, תפורק היצירה
המזכירה אולפן סרטים הוליבודי, עשו־יית
דיר ובד, המשמשת אכסנייר, לקונגרס
הציוני הכ״ג.
שלושה סדרנים בממוצע נטפלים לציר קונגרס
אחד, חוטפים מידו את הסיגריה שעמד
להבעיר (לעתים קרובות למדי גם סיגרים
עבי* חביבי הצירים האמריקאים).
בנייני האומה, הרחוקים מסיום בנייתם,
הוכנו לקראת הקונגרס במהירות־הבזק בעזרת
עצי* קירות קרטון וכמויות אגדתיות של בד.
אם אמנם אין להתווכח על היופי של סידור
ארעי זה, שנערך בטעם רב .-ד,ת אין גם
להתפלא על עצבנותם של מכבי האש.

הכנסת

תפאורת הקונגרס כבניני האומה
קצת דומה: אולפן הוליבודי

המבדגה השלישית: צבדיס
41 הח״כים החושי* המרכיבים עם 79
ח״כי הכנסת הראשונה, את הכנסת השנייה,
לא הביאו, מלבד השינוי הפוליטי בו בולטת
התגברותם של ר,צ״כ והח״כים הערביים,
שינד רב בהרכב הכנסת.
כשם שהיו 11 נשים בכנסת הראשונה, כן
נמצאות גם בכנסת השנייה 11 נשים. לא
נשתנה ט גילו הממוצע של ח״כ 50 :שנה.
מה שכן נשתנה: מספר ילידי הארץ בכנסת,
אליהם נוספו שלושה ( 17 במקום )14 וזה
בזכות הח״כים הערביים שהפכו בכך את
מפלגת הצברים לשלישית בכנסת (אחד
מפא״י וצ״כ).
תופיק טובי עדיין נשאר צעיר הח״כי*
בן ,29 והרב יהודה לייב הכהן מימון (שלא
היה מועמד לכנסת השנייה) מסר את מקומו,
כוותיק הכנס* לח״כ הצ״כ, מי שהיה מנהל
הגימנסיה העברית הרצליה, הדיר חיים בוגר
(־שוב) ,בן 74-; 1
מק״י איבדה זכותה להיקרא הסיעה הצעירה
ביותר (דלה הממוצע )35 :לערבים
הדימוקראטיים של סייף אל־דין אל־זועבי —
דל ממוצע .34 :מפא״י ירשה את מקום סיעת
הספרדים בכנסת כוקנת הסיעו* דלם הממוצע
של 39 הגברים בין ח״כי מפא״י :
54 שני*

חיי, אזרחים בריטיים שלא יכלו ליישב את
חשבונותיהם עם גובה המסים של הוד מלכותו,
מועלי כספים מכל הארצות שאי־אפשר
להסגירם למקומות מוצאיה* סרסורי קרקעות,
מתווכים לדבר עבירה, רוכלים, שחקני
קלפי* ספסרים וחנוונים ישרים...״
חתום: סופר העתון, סמואל רולבנט, תל־אביב.
ארגונים ביח
חדושח לסיישו!
אחר אסון הקסטל המחריד, שנגרם עקב
התלקחות חומר נפץ מבדל סיגריה מושלך,
שב ״חוג מגא לתיקון דרך החיים״ והזליר
לחבריו ולקהל כי נטל לידיו את היזמה.
למלחמה במגפת העשון ההולכת ומתפשטת,
עושה שמות בקרב הנוער.
מלבד פנייה למשטרה לאסור עשון במקומות
ציבוריים (איסור הקיים להלכה, אינו
נשמר למעשה) יפעל החוג כדוגמת אגודות
.אנטי־דקוטין״ באיריס* ייעזר במסע הסברה
ושורת קורסים בהם ייגמלו מעשנים מהרגל
העישון (לפי שימת המוסדות האמריקאים
המרפאים שיכורים משכורחם).
אול* לדעת החוג, קיים גורם אחד שקשה
להילחם בו. כתובת הגורם: צבא ההגנה לישראל.
חלוקת סיגריות חינם (או במחירים זולים
ביותר דרך שק״ט) לכל חיילי צה״ל הופכת
אותו לבית ספר להקניית תורת העישון.
טוען ד״ר שמחר, ל* מדריך החוג :״נוהג
חלוקת סיגריות חינם הועתק מהצבא הברים
,,שסמטם בכך את חייליו ערב קרב.״
לפנייתו של ד״ר לב לרטטכ״ל, יגאל ידיו,
באה תשובה קצרה ז •פנו לשירות הרפואי
של צה״ל!״.

תענפה
אל־ונד: אהבת האנושות
למרות שהגיעה שעת ארוחת הערב החלים
פרד פוך רקובסקי, חובב רדיו בניו־יורק, לא
לסגור את מכשירו עד שיקלוט את בת הקול
החלושה. נראה שכל שבקשה היה. ני ד
יורק״ .מזג האדר הגחע לא הפריע לרקוב*
סקי לקלוט, לבסוף, לחש רך באנגלית. :שעת
חירום״ .נסו להציל חיי ילד.״״
רקובסקי שכח על ארוחת הערב שלו.
הוא ניסה להתקשר עם הקול המלחש: לא
הצליח. לפתע נכנם קול חדש וחזק: חבר-
חובב בפלורידה (דרום ארצות־הברית) קלט
את קריאת החרו* בתיווכו של החובב הפלד
רידאי קלס רקובסקי את הסיפור מאופורטו,
פורטוגל,
אילידיו קרלום מדינה ח־ם־סנטוס קרא בע־תון
כי נתגלתה תרופה חדש* ורידייז, לשחפת
חוט־השדרה. הוא רצה בתרופה, ומייד,
לבתו הקטנה ברנקה״מדי*

תוך שש שעות מרגע שנקלט השידור מאד
פורטו היתד. האמפולה בדרכה ללונדון, במטו
ישראל של אל־על. תוך כמה שעות נוספות
הביא מטוס בי. או. אי. סי. את האמפולה
לליסבון, בירת פורטוגל. דום־סנטוס חיכה
בליסבון, סם במטוס פורטוגזי צבאי הבית*
באופורם* המרוחקת 250ק״מ, המתיך
רופא עם מזרק, הזריק מנת ורידייז לברנקוד
מרי* חיכה לתוצאות. תוך 45 דקות נטלה
ברנקה־מריד, מזון, שמרה אותו בקיבתה. היה
מוקדם מדי לקבוע באם המחלה, הממיתה
בדרך כלל, הוכתה. אך דוס־סנטוס חזר לליסבון,
קיבל תריסר אמפולות ורידייז נוספו*
להמשך הטיפול. אמר האב המאושר :׳׳יביד
האלוהים את הרדיו ואת התעופה (כולל: אגאל)
.מה שלא יקרה זה הוכיח לי כי עדיין
קיימת אהבת האנושות בעולמנו.״
המשק ביקור שני בחבש
כשיעקב (ארונה הדרן לחרות) מרידור הגיע
לפני ארבע שנים במיכל בנזין לאדים אביב*
בירת חבש, לא חלם בוודאי שיחזור שמה
כנציג מסחרי של חברה גדולה להססקת בעד
לישראל. במארס 1947 הסתתר בבירת חבש
*טרוריסט״ המסוכן שברח ממבצר אסמרה
ואנגליה נאלצה להפעיל את מלוא המכבש
הדיפלומאטי כדי לאלץ את מלך המלכים.
הניגום ד,יילד, סילאטי, להסגיר לידיהם את
אויבה בנפש, שהצליח להימלט מכמה ארצות
גזר* בגבול אריתריאה הוסגרו מרידור וחבריו,
שהומסו למחנה גילגיל בקניה.
יעקב מרידזר חזר ב־ 1951 במטוס לאדים
אביבה (בלי שמירה בריטית) ונתקבל בכבול
רב. חזר לא מרידור( ,מפקד האצ״ל^ אלא
מרידור חבר הכנסת הראשונה והשני* ומנהל
חברה מסחרית עם הון של מיליון וחצי
דולאר.
מצוקת הבשר בארץ הגיעה לשי* ארגנטינה׳
הספק העיקרי של בשר לשווקים העולמיים
בכלל ולמדינת ישראל בפרט, סגרה את
גמליה ליצוא בשר (גם שם ודתה בצורת)
וישראל תישאר שבועות ארוכים ללא בשר.
יעקב מרידוד׳ ששבילי חבש ואריתריאר. נהירים
לו, ועורי הבקר והצאן העצומים הרועים
בערבית ממלכת הנגוס הגדולה נקרו במוחו
לא פעם, כשהיסב אל שולחן ערוך דג פיל*
הוליד רעיון. למה לא לנצל את עודפי הבקר
בחבש לצרכי אוכלוסית ישראל: והרי על
חופי ים אחד יושבות שתי המדינות.
מרידיר נסע לשוויץ. רעיונו מצא תומכי*
חברה שת-ציח לקירור תצסרפד, לשותפות
בהציעה את מכונותיה להקמת בתי קירור
באילת ובתבש. הברה שני-ד. ניעה את הרול*
רים הדרושים ושר החקלאות פנחס לבון חתם
בידיו על החוזה על יבוא 10* 00 סון בשר
מחבש תוך תקופת ששה חדשי*
״הע־ים הזה״ ניב• 722

במד ־ נ ף,
תמורת הבשר תשלם המדינה במכוניות
•קיזר־פריזר״ מהמפעל החיפאי, שנוסד ע״י
חברו למפלגה של מרידוד, אברהם פרידמן,
בתפוזים ישראליים ובככפי המגבית.

תמורת והב. בשר
שעה שהאוכלוסיה עוקבת בדאגה אחר הידיעות
בעתונים על התקלות בחלוקת מנות
הבשר הזעומות וההפרעות בחלוקת מנות
הסוכר, אפשר להשיג בחנויות הדולארים,
שנפתחו ע״י שלוש חברות בערים הגדולות
בארץ, מכל טוב, החל מתרנגול הודו בן 10
קילו עד שוקולד וצמר גפן משובח. העיקר
הוא לדעת כיצד להצטייד בתעודת. סקרים״
ולפי מספר הלקוחות, המבקרים בחנויות
אלד״ מסתדרים אזרחים רבים איך שהוא.
ד״ר וולף, מנהל המחלקה המטפלת ביבוא
החבילות במשרד החקלאות, הגיע לידי מסק-
גד״ שאת הכנסות ולאוצר ממטבע זר יהיה
אפשר להכפיל ולשלש אם להרחיק לכת ולהרחיב
את אספקת ה״מתנוח״ למחסנים, שייפתחו
בארץ. לכן נתקבלה הצעתו של בארטלי
קראם לפתוח ״חנויות דולארים״ ללא היסוס.
לפי שעה נפתחו חנויות ע״י שלוש חברות
ושתי חברות עומדות להפעיל חנויות
בקרוב.
״חנויות דולאר״ אינן אמצאה חדשה וידועות
הן מזמן (בברית המועצות ובארצות
הדימוקרטיות העממיות) .כשאמצעי הכפייה
של המשטר הסובייטי הצעיר לספוג את הזהב
והמטבע הזר מידי האוכלוסיה הכזיבו, המציאו
את ה״טורגסין״ .תמורת זהב, תכשיטים,
יהלומים, מטבע זר, יכול היה האזרח הסוב
מיצרכי
מזון מתוצרת הארץ התופסת מקום
נכבד ברשימת סחורות המיועדות לבעלי תעודות
ה״סקריפ״ ,מרגרינה, שוקולד, ריבות,
פירות, שפנים, תמרוקים, סבון. חלק מסחורות
חו״ל נרכשות בדרך סחר חליפין. אם
תקוות האוצר למחזור שנתי של 20 מיליון
דולאר לא תתברר״ ייהנה מהחלק הארי של
הדולארים האלו־״
17 דולאר בעד אווז מפוטם 30 ,דולאר בעד
תרנגול הודו 8.80 ,דולאר בעד פחית שמן
ישראלי ( 5קילו) 2.70 ,דולאר בעד קופסת
שומן אווזים, אינם מפחידים את הקונים. אם
לחשב את הדולארים במחיר דולארי ההשקעות׳
עולה ארוחת צהרים טובה כ־ 30ל״י
למשפחה (מחצית משכורת ממוצעת של פקיד
ממשלתי) אבל מי מתחשב במחיר כשהתעודה
ביד?
חמיצרכים הזולים והפופולריים ביותר הם
סוכר (קילו — 50 סנט) ושוקולד ישראלי (2
דולאר הקילו) אבל קונים גם שמן, ריבה,
סבון וצמר גפן. רבים הם הלקוחות הבאים
רק על־מנת להסתכל במעדנים שאין ידם משיגה
אותם.

השוק השחור
שיטת טיגון חדישה
עם שחר יצאו חוליות שוטרים מהמחלקה
הכלכלית לפעולה: בדיקת כל כלי הרכב בכבישי
השרון. בשבועות האחרונים הוחרמו
עשרות טונות של פירות וירקות, תרנגולות
וביצים שהיו מיועדים לשוק השחור. מאז
אין המשטרה מסירה עין מכלי הרכב, אף על

התמונה עשתה רושם גם על בעל הטנדר.
״תראו נא, מי יכול היה להעלות על הדעת
כדבר הזה״ אמר. התרנגולות הוחרמו. השאלה
שנתעוררה אחר כך אצל המפקח על
המזון היתד, אף היא בלתי רגילה — מד, לעשות עם הבשר הצלוי?
משפט הסמל לא רצה בירה
אשתו הראשונה ושמונת הבנים והבנות
הושמדו על ידי הנאצים. הוא עצמו ישב
על ספסל הנאשמים. ההאשמה: פשעים נגד
עצורי מחנה עבודה נאצי בפולין.
עגילי זהב עגולים התנודדו מתחת לאזניה
של האשד, השמנמונת. שמלה אדומה, פנים
וורודים וסל מזונות על הספסל שעל יוד״
״בשבילו״ ,כשיחזור לתא הכלא יקח עמו
״מה שהוא לפה״ .במרחק מטר בלבד, כשעל
ידו שוטו׳־ מזוין, ישב הוא 1משקפיים הו־מים,
עין אחת סגורה למחצד״ חליפה חומד,
ונעליים חדשות. היא: אשתו השנייה. הוא :
יוסף (בלינדער מאקס) פאל, בן .54
כשעולים חדשים הובאו בפעם הראשונה
לעין־כרם, הכפר היפה ביותר בסביבות ירו־שלים,
נפתחו מיד כמה וכמה בתי קפה זעירים.
הגישו מאכלים מפולפלים, גזוז מקומי,
אוויר הרים צח וסיפורים על נזירי ונזירות
המקום. בסימטה הראשונה ימינה מהכנסיה
שעל מקום הולדת יוחנן הקדוש — שתי
מדרגות ושלט :״קפה דה פראנס״ .הבעל :
גוף מסורבל, משקפיים חומים ועין אחת
סגורה למחצה.

נהל בקצב מהיר, השופט, ברוך גלעדי, הציג
שאלות, הנאשם, המתלוננת, העדים נצטוו
להשיב ״כן״ או ״לא״ ,אלא שמדי פעם, במקום
להשיב במלה אחת, פתחו בהרצאה על
נושאים מסובכים כגון אורח חיים של בני
נוער, נוהג ומוסר. השופט היה מססיקם,
דורש תשובה ברוח־״
אמרה המתלוננת :״טוב, אני אשיב על
הכל אבל אני רוצה להיות לבדי.״ -לביד ז
מה פירוש לבדך?״ שאל השופט. היא הוד
כוונה למשפט בדלתיים סגורות. השופט נע־נד,
לבקשתד״ הקהל נתבקש לעזוב את האולם.
העדות ארכה כרבע שעה ומשנמחיימה
יצאה הצעירה מהאולם, פדה בוערות והיא
פונה לחברות (כתריסר במספר) שבאו למשפט
וחיכו בפרוזדור .״אמרתי את הכל, סידרתי
אותו עכשיו. מה יש? הכל סיפרתי.״
הנאשם אמר שהוא מסכים להעיד בדלתיים
פתוחות. השאלה המרכזית שהיתר, בפיו :
״לשם מה הולכים לטייל בבית הקברות זד
מושלמי בתל־אביב? אדרבא, שיגידו אנשי*
יש באולם הרבה קהל, נקח כל אחד מ ה *
נשאל אותו, נשמע דעה.״ השופט העיר לו,
כי לשם כך יש שופט ואין בית המשפס
זקוק לדעתם של האנשים, הנמצאים באול*
כל עוד אין הם מוזמנים כאן כעדים בקשר
עם עצם המעשה .־
הנאשם לא הבין. לדעתו אפשר לשאול
את דעת הציבור .״כל אחד יודע לשם מה
הולכים לטייל לבית ד,קברו* ומשום כך ידעה
גם המתלוננת.״ השופט העיר לנאש* כי
אין עליו להוציא מסקנות אלא להשיב לשאלות.
מוטב שיזמין לו סניגור, כי הוא (הנא
חנות
ה״סקריס״ בתל־אביב: תעודות, רישום ותרנגולות־הודו משומרות
רבים גם באים רק על מסת להסתכל
ייטי לקבל בחנויות הממשלתיות מכל טוב. מי
שהיה מטבע מיוחס בידו, יכול היה לרכוש
הכל מיין משומר עד קוויור. הממשלה ספגה
את הזהב תמורת חיטה, בשר וחמאה.
בשבות המלחמה העולמית, הרחיקה הממשלה
הסובייטית לכת. נפתחו חנויות מיוחדות
(״אוסובטורג״) לשיווק מיצרכי מזון תמורת
מטבע סובייטי. בזמן שהאזרח לא קיבל את
200 גרם הסוכר שלו לחודש ואת מנת הבשר
אחת לחדשיים, במחיר ממשלתי, יכול
היד, לקבל הכל בחנויות המיוחדות תמורת
חשלום מיוחד. קילו נקניק באלף רובל (משכורת
חדשית ממוצעת של פקיד — 300 רובל)
,קילו סוכר ב־ 150 רובל, חפיסת סיגריות
— 30 רובל. הנימוק: ספיגת הכספים
מהתושבים שהתעשרו. חנויות כאלה נפתחו
אחר כך בצ׳כוסלובקיה ובהונגריה.
בחנויות הדולארים בארץ, לא ימכרו שום
דבר תמורת מטבעות זהב או תמורת דולא־דים
ממשיים( .חנויות מיוחדות תמורת תשלום
מפולפל במטבע ישראלי טרם נפתחו).
החברות מוציאות סחורות רק תמורת שוברי
דולארים, שנמכרו בחו״ל ושנרכשו על ידי
תיירים בארץ. אבל האוצר אינו משלה את
עצמו, שכל הדולארים הם מתנה מקרובים
או מכרים מחו״ל. אולם כל האמצעים האחרים
לשדל את אזרחי ישראל להעביר את הדולארים
הנמצאים ברשותם לאוצר ברצון, תמורת
״טבי דולאר״ או כ״דולארי השקעות״ הכזיבו.
האמצעי הזה יהיה יותר יעיל, כנראה.
למראית עין, נשארים הדולארים בחו״ל,
אולם המתמצא בתוכן החוזים, שנחתמו בין
משרד החקלאות ובעלי הזכיון, יראה כי הכנסות
האוצר בדולארים, מ״חנויות הדולארים״
תהיינה די ניכרות. על החברות להכניס לאוצר
42.5אחוז מערך השובר לשם כיסוי קניות

.העול ס הזה״ ,נזס׳ 722

פי שתוצאות החיפושים הן מוזרות.במקצת:
סחורה למכביר ונאשמים אין. הסחורה מתגלית
בעיקר על גגות האוטובוסים ואיש מהנוסעים
אינו מודה בבעלות.
בוקר אחד אירע משהו בלתי צפוי, שאישר
את הכלל הגדול של שרלוק הולמם, כי בלש
טוב הוא בראש וראשונה אדם המחונן בחוש
ריח.
״מה אתה מרגיש?״ שאל אחד השוטרים את
חברו .״אני מרגיש עייפות״ ,השיב השני בצחוק
,״מזה שבוע ימים עובדים 12 שעות
ביום.״ חברו שיסע אותו :״אני מדבר ברצינות
ואתה צוחק. אני שואל אותך מה אתה
מרגיש?״ השוטר העייף שאף אויר פעם, פעמיים.
,שקע בהרהורים, אמר :״משהו שלא
הרגשתי כבר זמן רב.״ ״זהו! זהו!״ לחש
השוטר השני.
השנים צעדו אחורנית, התיעצו ביניהם.
השאלה היתד, כיצד למנוע כשלון. השוטרים
צריכים לדאוג גם לזד״ לחשוד במישהו, לערוך
חיפוש ואחר כך להכשל — אין זה יפה.
אולם השביל לחקירה היה ברור למדי. השוטרים
הריחו בשר מטוגן .״יכול להיות שכבר
שכחנו את הריח ואנו טועים״ אמר אחד מהם.
השוטרים צעדו כגששים בכוון הריח. הדרך
הובילה לטנדר, אשר כבר נבדק קודם לכן
ועמד לזוז מהמקום. השוטרים התקרבו למנוע
.״כן, זה מכאן.״ הם דרשו מהנהג שיפתח
את הפח המכסה את המנוע. הנהג היסס,
מחה .״מה פתאום? מה אתם רוצים שם? עוד
תקלקלו לי משהו, כל דבר עולה היום ביוקר.״
לבסוף פתח את המכסה. התמונה שנתגלתה
היתה בלתי רגילה: שתי תרנגולות
קשורות למנוע. האיש נסע דרך ארוכה, למעלה
משעה, המנוע התחמם, שרף את הנוצות.
תהליך הטיגון היד, במלוא הקצב.

יום אחד ביקר סמל ראשון בצה״ל, ירחמיאל
ינובסקי, בעין־כרם. עלה שתי מדרגות
ונכנס ל״דה פראנס״ .״בירה?״ ,שאל בעל
המקום .״היית פעם ביאבוז׳נו?״ ,שאל ירחמיאל.
בעל בית הקפה השיב :״לא, מעולם
לא״ .ירחמיאל היה בטוח. חזר אחר־כך
עם ד ת לוי (אף הוא מבלוק 10 במחנה
יאבוז׳נו) ואחר חזרו שניהם עם המשטרד״
״הנאשם היה מוכר לי ביאבודנו כ״בליד
דער מאקס״ ,הבלוקאלדסטער (זקן הגוש),
בבלוק 10״ ,אמר ינובסקי בבי תחמשסם.
״הוא התעלל בעצורים, תלה אנשים בתיהם
על קורת הצריף בגלל אי סתור מיטד״ היכה,
האשים אנשים בגניבות על לא עוון והענישם״.
היה
זה אחד מעשרת עדי התביעד״ אמר
ישראל וויינר, התובע :״יבואו לכאן עדים
שעל גופם סבלו את מעשי הנאשם. יספת
על תנאי החיים במחנה ועל כך, שהממונים
הפולניים־נוצרים היו טובים יותר מהיהודים.״
הוסיף ודינר :״לצערנו״.
כשהשופט תירגם לגרמנית לנאשם את הדברים
שנאמרו עברית, הניע הנאשם פאל
ראשו מלמעלה למטה :״מבין״ .ומת הניע
ראשו מימין לשמאל :״לא נבוך.

לשם מה הולכים ר ט״ל?׳׳הנאשם, צעיר רחב כתפיים, לבוש כספורטאי,
לא הראה נטיה להשיב לשאלות. ההאשמה
הימה רצינית: אונם. התלונה באה
מחברה שאתה טייל באחד הערבים בבית
הקברות המושלמי בתל־אביב. מלבד השם
והמקצוע לא ידעו הרבה זה על זו, אך
לדברי שניהם היו ידידים. הנאשם משך בכתפיו,
חייך. הוא לא הכחיש את המעשה אך
הכחיש, בתוקף, את ההאשמה. המשפט הת

אינו בר־סמכא בעניד ההגנה במשפט
פלילי. כל זד, לא חדר להכרתו של הנאש*
הוא יצא מכליו :״בשביל מה הייתי צרין•
ללכת לבית הקברות דוקא אתה? מסרות
בחורות בחל־אביב?״.

לע 1דת עיוור, ידיד
בפעם החמישית בשבועיים הובא שמואל
ששון בפגי שופט שלום בתל־אביב באשמת
איסוף נדבות על ידי גילוי מום. ששון הוא
המנגן העיור במנדולינה ברחוב אלנבי בתל־אביב,
שבו נלחמים המשטרה, העירי* המוסדות
הסוציאליים ואילו ההגנה היחידה שלו
עד כה היתד, השופט ברוך גלעדי, שבפניו
מובא באורח כרוני באותה אשמר״ אולם השבוע
חל מפנה בלתי צפוי במשפטי ששון.
בפעם הראשונה לא הודה בהאשמה.
פרשת ששון החלד, עוד לפני שנד״ כאשר
משטרת תל־אביב יצאה לפעולת טיהור נגד
פושטי היד למיניהם. ששון, המנגן במנדר
לינה (ושר במקום זה כאשר אחד המיתרים
מתפקע) היד, אחד ממטרות המשטר* הובא
לדין, נשפט. ישר מבית המשפט חזר לרחוב
אלנבי, החישב על המדרכה והמשיך לנגן.
כעבור חודש נעצר שוב, הובא לדין, שוב
נקנס, שילם את הקנס, יצא מבית המשפט
וחזר לרחוב אלנבי לנגן. מאז היו תאריכי
המשפטים של ששון תלויים בעיקר בקצב
עבודתה של המשטרה. היו זמנים כאשר המעצר
בא רק מקץ ארבעה חדשים, קרה גם שעצרו
את ששון כעבור שבועיים. אלא שהקנסות
חיו קטנים וששון עבד שעות נוספות כדי
לכסות את ההוצאות.
קנס: פרוטה אחת. מלבד ההאשמה
הנ״ל הובא ששון לדין בהזדמנויות אחרות
(המשן במדינה בעמוד ) 10

המפגרים ראו לפניהם צלע הר מכוסה אבנים לבנות.
הם הביטו לצדדים, חיפשו את האמפיתיאטרון שסופר
להם אודותיו. לפתע הרגישו שיש משהו משונה בהר
שלפניהם: נראה כאילו כל אבן ואבן חיה ומתנועעת.
רק אז הבינו כי רבבות האבנים אינן אבנים כלל, אלא
ים של ראשים צפופים: האמפיתיאטרון של דליה.
למרות שהתכנית היתד, צריכה להתחיל רק בשעה שבע
וחצי, החל הקהל זורם עוד בשעת הצהרים, כשעל הבמה
הקטנה בגיא עוסקים הרוקדים בחזרות והנגדים מתקינים
את ענפי העצים האחרונים. מגרש החנייה נקבע במרחק
שלושה קילומטרים מהאמפיתיאטרון, והמבקרים עשו את
דרכם בשורה ארוכה, דרך השדות, למקומות הישיבה.
עד שעה 9בלילה — שעה וחצי אחר התחלת התוכנית
— נראתה שיירת האנשים, כמעיין מתגבר שאין לו סוף,
זורמת מעבר לרכס, דומה מלמטה למסכת אילמת של
יציאת מצרים — או יציאת אירופה.
לא מעטים מן הנוכחים חשבו על הכינוס האחרון,
חודשים מעטים לפני ״שהתחילו הענינים״ .אז לא היו
גדרות תיל בין מקומות הקהל והבמה, שוטרים צבאיים
או אזרחיים לא הכזוינו את תנועת המכוניות והאנשים,
וכשפרצה מפי רבבות צעירים התקוה, שהידהדה בין
ההרים, היתד, זו הפגנה שטרם נראתה כמותה בארץ.
הפעם היה הקהל רב יותר (קרוב ל־ 60 אלף איש) ,אך גם
מגוון יותר. נוער שבא לטבול באותה אוירה מיוחדת של
{ ״אהלן, איפה היית כל הזמן, ימח שמוי״ התמזג
^ עם בורגנים שבאו לחזות במחזה ששמעו כה רבות

הרשלא נו שו ת. למעלה מחמישים אלף איש מכל קצוות
הארץ — וגם מחוצה לה — הצטופפו על מדרגות העפר במורד.
התוכנית טרם מתחילה וכל אחד משתדל למצוא מנר בין ההמון.
ייייייייו

י**י*או*ימ י*ו*יו-וז ( אומי עז ר

אדיי ריו זי א ס

כו לםמב סו טי ם. קבוצת הבנות משפיים (למעלה)
הישראלי, שנתפרסם בהופעותיו במועדון חביבי בניו
הלל מהדהד בין ההרים. משמאל: ג׳רום רובינ
בין השאר את הריקודים של הסרט ״יום בניו־יורנף) נ

שרות יעיל.

שתי מכוניות הכבאים שהובאו מחיפה לא הובאו לחינם. מלבד הכבאים, טיפסו עליהן כמה אנשים.

העיקר: ה נו חיו ת. הקריין הודיע על הפסקה קצרה. גברת זו מעדיפה ל1

נוסעים והולכים. שדה סמוך הוקדש למגרש חנייה לאלפי המכוניות, מכל הסוגים והגדלים, שהביאו את רבבות
המבקרים הנושאים שמיכות, אוכל ומזוודות, ה״הגירה״ נמשכה מן הצהרים עד שעה וחצי אחרי התחלת התכנית.

כמו באופירה. בחורה זו אינה יחידה. מאות כמוה הביאו עמס משקפות לראות
בבירור את הרקדנים על הבמה — במרחק מאות מטרים — הנראים כבובות קטנות.

אני כורדי. גברים פראים אלה לא ראו מימיהם את הרי כורדיסטאן,
אשר הם מציגים הלילה את ריקוריו. כולם צברים טהורים,
נולדו למשפחות כורדיות בירושלים. ריקוד זה נפתח בתמונה
משפחתית, כשהנשים מבשלות אוכל ומגישות אותו לגברים
היושבים מן הצד — הכל לצלילי הצרוד של חליל ערבי אשר
מנגינתו החדגוונית מודגשת על ידי חבטות בתוף גדול.

רועה ורועה.

יגח את ריקוד ״הבאר״ .מימין: הילל ואביבה, הזוג
ק, תורם את חלקו בשירה וזמרה. קולו העמוק של
כודיאוגראף והרקדן היהודי האמריקאי הידוע (שחיבר
:ט על עניני המקצוע עם טאלי ביטי, הרקדן הכושי.

:ה בשכיבה. הליל עדיין ארוך.

עליו, עולים חדשים שהובטח להם כי ״דליה היא סמל הנוער
העברי״.
פה ושם עמדו חברי קיבוץ דליה, עונדי סרטים אדומים
המכריזים כי סדרנים הנם. במשך שלושה חודשים עסק
הקיבוץ בהכנת המקום, גייס את כל חבריו שאפשר היה
לגייסם, שכר פועלים מהכפרים הקרובים, השקיע למעלה
משלושים אלף לירות. הכינוס הקודם גרם להפסדים, הפעם
החליטו אנשי דליה. לא להפסיד. אדרבא, מעודפי ההכנסות
יקימו את האגף הימני של בית התרבות שלהם, ליד האמפיתיאטרון
הקטן שם התנהל כנוס הריקודים הראשון בשנת
.1944
הקהל התעניין ברובו בריקודים העדתיים בלבד. בהשוואה
לריקודי התימנים והצ׳רקסים, למשל, לא עורר הריקוד
ה״עברי״ כמעט שום התלהבות. גם הקצב החדגוני של
הדבקה, שהוצגה ע״י קבוצת ערבים, זכה לתשואות סוערות.
רבים מבין הנוכחים זכרו כיצד, בכינוס. הקודם, המשיכו
תושבי דליית אל־כרמל, אחוזי ההתלהבות, בריקוד הדבקה
שעה תמימה. עד אשר חשבו כי לא: יחדלו מרקוד.
בחצות נגמר הראשון מארבעת חלקי התכנית, ואלפים החלו
מטפסים על הגבעות, חזרה למגרש החנייה. היה זה יום
חול רגיל והם עשו חשבון כי למחרת יצטרכו לחזור לעבודתם.
אולם בכל זאת נשארו אנשים עד שלוש בבוקר. היו
אלה אותם שלא באו רק לחזות בריקודים אלא ״המשוגעים״
שבאו ״סתם ככה, לראות איך המרגש״.
בכבישים המובילים חזרה לערים , ,נמוגה אווירת דליה.
מכוניות דהרו בחשכה, מבלי שאחד הנהגים יטרח לעצור
ולאסוף טרמפיסט. מכוניות שעמדו לצד הכביש, כשבעליהן
מחטטים במנוע, המשיכו לעמוד שם מבלי שאיש יעצור ויציע
את עזרתו. המנומנמים שקעו בהרגשה כי עתה חזרו לתנאים
המקובלים, לעולם כפי שהוא בדרך כלל וכי מעתה רשאים
הם לנהוג כפי שנהגו כל הזמן. עד אשר שוב יסעו לדליה,
לכנס הריקודים הרביעי, בעוד שלוש שנים.

רקדן ורקדנית מלהקת שרה הלוי בריקוד־מחזה.

במדינה
(הנזשך מעמיד )7
נאשמות אחרות, למשל: אי תשלום מזונות
לאשה, הקמת רעש במקום ציבורי, עד אשר
לבסוף החלה תקופה חדשה בחייו. המפנה
בא כאשר השופט גלעדי החל מטפל בענינים
אלה. השופט שמע את ששון, חקר עדים
ונתברר, כי המנגן העיור מבקש שיקבלוהו
למוסד לעיורים או שיעסיקוהו בעבודה מתאימה
אחרת, כי פנה למוסדות, עשה מאמצים
רבים כדי למצוא עבודה. השופט הטיל
על ששון קנס של פרוטה אחת ושלח מכתב
המלצה ללשכת העזרה הסוציאלית של עירית
תל־אביב, למשטרה ולמשרד הסעד. המוסדות
לא עשו מאומה, פרט למשטרה. התוצאה:
ששון הובא שוב בפני השופט גלעדי באשמת
איסוף נדבות על ידי גילוי מום. השופט חזר
על ההמלצות, קנם את ששון בפרוטה אחת.
המוסדות לא עשו מאומה, ששון חזר לרחוב
אלנבי ומקץ כמה ימים הובא שוב בפני
השופט, נקנס בפרוטה וחוזר חלילה.
אולם השבוע חל המפנה. השופט גלעדי,
שהיה סבור, כי ששון שוב יודה באשמה
הופתע .״אדוני, הפעם אינני מודה באשמה״
אמר הנאשם העיור .״אני לא אוסף נדבות.
אני מוסיקאי, אני מנגן, אינני מכריח אף
אחד, מי שנותן — הרי שהוא משלם בשביל
התענוג שיש לו מהנגינה שלי.״
ששון הסביר :״יש לו ידיד והוא ילמד עלי
סניגוריה.״ בו ברגע קפץ צעיר בעל שער
פרוע ועינים גדולות, טיפוס של אידיאליסטן,
זריז־תנועה ובעל קול רועד, התקרב לדוכן
השופט והכריז בפאתום :״לפי סעיף ...יש
רשות לנאשם לבקש שידיד יגן עליו. ששון
אינו פושט יד, אני אוכיח את זאת.״
השופט שלח מבט בסניגור הצעיר .״צריך
יהיה להזמין עדים.״ הידיד אמר :״אביא עדים,
אוכיח, אני מבקש רשות להופיע.״ הרשות
ניתנה. הפעם ארך המשפט כמה דקות, נדחה
עד לבירור יסודי של כל הפרשה.

זאת יזכו ארבעה התיאטרונים הישראלים במאות
התלבושות שנשלחו לירושלים לחלוקה.

דרכי חיים
*ם בברלין אופים דח
בלונדי, גבוה, בעל גוף של אתליט ומרכיב
משקפיים, מדבר עברית שוטפת וגר
בחדר בשכונת רוממה בירושלים :״אינני
שונא יהודים, אימי אוהב אותם. אינני בעד
כלום ואינני נגד. פשוט החלטתי לראות את
העולם על חשבון הצבאות השונים״ — אמר
וולפגאנג וואדאל, בן ,27 גרמני נוצרי, בין
היחידים ששרתו בצבאו של היטלר ובצבא
ההגנה לישראל כאחד.
הוא נולד בברלין והתמחה בחרטות. בסוף
1941 קבל צו גיוס והיה נהג קרבי (לאחר
ששה שבועות של אימונים) בחזית המרכז
והדרום במלחמת גרמניה רוסיה. שנה וחצי
היה וואדאל בחזית הרוסית וב־ 1943 שוחרר

כדי שתילחם. אני אוהב להילחם. לא לרצוח!
להילחם! הגעתי למינכן — שרפו את תעידי־תי
והפכתי ל״משה אופנהיימר״ .עם משלוח
של עוד 18 הם היו באמת יהודים) ,הגעתי
למרסיל. בדיקה ריפואית — ונוכחו ״שאינני
חתוך״ .ביקשו להחזירני — הבטחתי להם
כי כשאגיע לישראל אמול עצמי אצל רב.
אהיה יהודי ממש. הגעתי לבנימינה והפכתי
שוב לוולפגאנג וואדאל. מאז לא שאל איש.
בתעודת הזהות כתוב :״לאום — גרמני״.
באמתחתו של וולפגאנג וואדאל תעודות זיהוי,
מילואים, הסתדרות.
ממחנה העולים נשלח לצבא. וואדאל היה
בגדוד השביעי של הפלמ״ח. לחם עם הגדוד
והפך לחלק ממנו. הקרבות בנגב הפכוהו
למקלען טוב והוא נהנה מהנגב. עם השחרור
מהצבא — עבד כמכונאי בעין חוצוב. עברה
שנה.
בימים אלה סיים וולפגאנג וואדאל את שירות
המילואים שלו בצר,״ל( .״אינני רוצה
ציונות הכומר ברץ בבכי
ביובל החמישים של הקרן־הקיימת־ליש־ראל
החליטה הפדרציה הציונית בדרום־אפר׳־
קר, להגיש למאות אלפי יהודי הדומיניון משהו
מיוחד. המשהו: הצגת ענק ״עמי, ישראל!״
שהוכנה על ידי משורר ישראלי, יעקב אורלנד,
מעורכי שבועון מפא״י, אשמורת, לפני פירוק
המערכת העצמאית יתר על המידה.
באולמה הגדול של יוהנסבורג נתכנסו כ־
1500 צופים, חזו בתזמורת בת 50 משתתפים,
מקהלת מאה איש ולהקה של 200 שחקנים
שביצעו את תכנית אורלנד, ששובצה 70 קטעי
מוסיקה ישראלית ושהפכה למבצע דתי־אטראי
הגדול ביותר על במות דרום־אפריקה.
התוצאה: קרן הקק״ל בדרום־אפריקה עלתה
בהרבה, דבר שיתבטא בתרומות .1951
תוצאות משנה: הרוח המציאותית שבהצגה
זיעזעה את הצופים. כומר אחד פרץ
בבכי, פרופסור אוניברסיטה אנטישמי הביע
את דעתו כי טעה בהערכת היהודים. מלבד

יהושע כן־נון וחומות יריחו ביוהנסבורג
פרופסור אנטישמי טעה בהערכה
כחיוני לעבודה בבית חרושת לנשק — תי־קון
טאנקים גרמניים כבדים.
כשנכנס הצבא האדום לברלין אספי את
הצעירים הגרמניים במחנה ריכוז באחד מחלקיה
של ברלין. וואדאל ברח פעמיים וחי מ־
״מסחר״ .הבריח מזון מהכפרים העירה, מכר
וקנה צמיגים וכלי עבודה והבריח לכפר.
כך המשיך עד יוני , 1948 כשהעסקים הפכו
רעים. לא היה מה לאכול וממה. הגיע להמבורג
ופנה לקהילה היהודית: אני יהודי,
טען, וביקש להגיע לישראל .״למה לישראל?״
״שם יש מלחמה. כשיש מלחמה קיימים
צבאות המוכנים להסיעו מרחקים גדולים

לעשות עתודות. אומרים לי: אתה כאן —
תעשה. ישבתי בגלל זה שלושה ימים בכלא
בעתודות״) .מעין חוצוב עבר לירושלים
והיה נהגה של החברה המרכזית לשיכון
ובנין. עכשיו יחזור לעין חוצוב ,״לעשות
קצת כסף״.
דודה מגרמניה כתבה לו לירושלים ב־12
ביוני : 1951 שמעתי מדודה קלרה (יש
לו שתי דודות) כי קבלת את האמונה היהודית״
.חבר כתב לו מברלין חזור, פה
אופים את הלחם בתנור, בדיוק כמו בישראל...״
וולפגאנג וואדאל איננו מוכן להחליף
אמונה ככתונת, אם כי איננו נוצרי אדוק

(רק בחג המולד — לכנסיה) .כאן לא יוכל
להתחתן ״אתה יודע, רוצים להקים כשפחה,
ביר״ ילדים ...כאן אי אפשר ...עם מי? הסביבה
אחרת. אורח חיים אחר. לא התאקלמתי
— לא אוכל גם לעולם ...במלחמה זה אחרת.
יגידו. לי מחר — סע לקוריאה: אני מוכן״.
עכשיו ; מחכה לאשרת כניסה לגרמניה.
יקבל — יסע. לא יקבל — יברח ויסע. את
היתר היציאה מישראל יקבל ללא קשיים
(לפני ימים מספר נחקר במחלקה הכללית
במשטרה — אמרו שיעזרו לצאת).
בשבועות הקרובים ייפרד וולפגאנג ואדאל
מישראל, מהפלמ״ח, מהנגב, ומהצברות הצעירות
,״הן טובות ...יש לי חברות. אבל לא
להתחתן״.

היהודונים מצאו חן
״אני שונא את המדינה הז׳את, את השפה
הז׳את ואת האמא הז׳את צעק בחמת זעם
היסטרית נער בלונדי, מגודל מכפי גילו.
שהועמד בפני שופט הנוער בחיפה. הוא נאשם
בגניבת 30 לירות ומכשיר רדיו מבית אמו.
כן הוכח כי זייף את גילו בפספורט האיטלקי
שברשותו.
הנער בן ה־ 15 הוא יליד איטליה. אמו,
המשרתת כרופאה בצה״ל, נישאה לנוצרי איטלקי.
לאחר שנים מספר נפרדו. הילד הועבר
לבית סבו (אבי האב) ,גנרל איטלקי, פשיסט
הנער התחנך באוירה של ״חולצות שחו רות״
,קריאות ״אונטי״ ,שבועות לכיבוש
ה״מארה נוסטרום״.
האם התגעגעה לבנה, דרשה את עלייתן.
לפני כשנתיים הגיע לישראל. הכל נראה לו
זר, נוכרי, יהודי מדי. ועל הכל: הוא לא
מצא את הקשר הנפשי עם אמו, כעם על כי
הגלתה אותו מאיטליה, החל שונא אותה
שנאה עזה.
האם מסרה אותו לקיבוץ. אולם שם החל
מתקוטט עם ״היהודונים״ ,הוחזר העירה, ניסה
לעזוב את הארץ — ללא הצלחה. קרובי
האב באיטליה הודיעו כי יהיו מוכנים לקבלו
ברצון. הקונסוליה האיטלקית לא היתד, מוכנה
לתת לנער היתר־כניסה. קצין המבחן הציע
לשופט בפעם הראשונה בתולדות המבחן,
לסייע לנער לצאת על־ידי גירושו מן הארץ.
ואז באה ההפתעה הגדולה: האם והנער
התפייסו תוך התחבקות ודמעות שליש. הנער
ביקש להישאר בארץ. אמו מחפשת עבורו
מורה לעברית.
הארץ יחיד בדורו
חבושים קונה סיודמק, סיודמק קונה רימונים,
תירס קונה אבטיחים, פירות וירקות
קונה סיודמק, רעננה, רח׳ עקיבא (הארץ).
מרים קוטנר, ת״א

מחיר השלום

הודעת מטיילי ״נגבה״ — מטיילי האנייה
״נגבה״ ,השטה לאורך חופי תורכיה, מר
דיעים במברק מיוחד, כי לכולם שלום8 .
אנשים נהרגו ר 27 נפצעו קשה( .על המשמר).
איתן פרידמן, ת*א

פתרון ת שבץ 1811
(ערוד

ע ם ״י

מ ת כונ ת

ה כ תי ב

הטלא)

מאחה <1י שו ב ותי? בעם? יזרעאל; <8עם ר פ
<9אליל הפלחפה חרו טי; <10 בו ס תז פ רי הדרז
<12 הר פ טב״ל; <14 מיו; <15 כלי? בו ל לנוזל;
<17 נוזל נפוץ; <18ש איננו ב על ות?; <20 אי ב ר
בולט? <21 :יים; <22 אחת מ א רב עהאפ חו ת; <23
חתול מר; <25 אש; )27 רפש; <29 רי בי ת קצוצה;
)31 או תבאלפא־ בי ת א העברית; <33 נחל לא אכזב;
<35 אסם; , 138 נדה; <40 שאון <41 :חבר בממ שלה;
<42 נבות; <44 חג עליז 46 ריא ת כאב; <47
עונג; <49ם?ח; <50 מזל; <51 זו מרהמשמשל?לו ח
המים מן הגג <53 :מנ היג חסידים; <54מטבע
הנהוג ב אר צו ת ה שטרלינג; <55 יו םאכלל או מי.
מ אונד <1 :צעיר שב טי י שראל; <2ישר ל כ <3
מזבי רמפא ״י שהתפטר; <4אדמת הננב; <5צב ע
?ריב לשחור 6ול חתר; <7יפוח; <8נערה;
<11 התח?ות על שר שי הדברים; <13 חי ממשפחת
הצבאים; <14 זרם מים; <16 מל ת שלילה; <18
לחלוחית? <19 :בו ץ נ דול ליה רחובות; <24מ חב ר
שתי נדות <26 :שד; <28ח צות היום; <30 פלד; <32
מ ר או ת הטבע; <34 מו פי ע אחרי הבר?; <36 מו של
מ שלים גדול; <37 חג נו צ רי ה דו מ ה לפורים; <39
שו בבו?ל־רעת; <43 תו ך העצמות; <45כ לי ת חבורה;
<46 שונא; <48ד?ל; <50ש ער מ על לעין;
<52מ סו ל ם העולות; <53 אליל ה שמ שבמ צרי ם
הקדו מה.

מ א מן ) 1 :מהו ש; )4אחיחופל; <10 רץ; ) 11 פי;
<13 פר; <14 יר ש <15 שמים; <17 ים; <19 סל;

<20 פערה; <22 שרביט; <25 די; <26מ ש;
פוטר <30 דרור; <32 תו; <33 כי; <34 וזד)38 ,-
<39 שביל; <41 מור; <42 לד.
גב; <37 מגנם;
<44 לי פו!; <46 סיוע; <48ר ״נ <50 פו; <51
חבית; <53 ורד 55ר; <57 זר; <58 דייל ת
<59ש אר-י שוב; <80 הב עה.
ט אונ ר <1 .מרים; <2חץ <9 :שממה; <5 .חם;
<6י רי פ <7וי; <8פרם; <9לכלוכי ת; <12 יי:
םיםו <21 ,1ער; <23
<15ש רי ר <16מ שור; <18
רש; <24ט״ו; <26 נוב; 128פ ד <29 ,א ח שורו ש:
<31 רגלים; <32 תנר; <85 דב; <37 מצנח; <38
טלית <40 :יל <41 :נ ה <43 וו; <45 מו? ש; <46
פירה <47 :ענלה; <49 נרא; <52 בז <54 :דר<56 :
רו; <58ר ע.

פרסי ס ברים דפותר׳ ת שבץ 78
מ שה אל ע ס. ר״ג. הרצל ;76 נים! בו־י שראל
חיפה. הכר מל ה צרפ תי. ה צנוב ר, בי ת ט או בנ ה אוז;
יהו שע רינל. ת ״ א. הקליד . 19

פרסי ספרי לפותרי תשבץ 79
אס תרבל כיו ב. ת ״ א, ב ר די צ׳ב ס עי ;9מ שה מ חובר.
תי׳ א. דיזנגי ח ;32 ירדנה שנייד ר, ת ״ א.
דיזנגוף . 247

״העולם הזה״ .מם׳ 722

במרחב

חנש־ 0 ,
3ין דומא דהול* 3וד
למרות שרוב לבלרי עיר הוואתיקן מבכרים
להשתמש בעם ודיו, החלים האפיפיור, פיו ס
ה־ ,12 להנהיג שינוי: החל מהשבוע הוא
כותב את מכתביו הפרסיים על מכונת כתיבה,
יבכר את השימוש במכונת כתיבה זעירה,
הניתנת לאריזה במזודה, בעלת צבע לבן.
בקבל פיליה, דוכס אדניבורג, בעל יורשת
העצר הבריטית, דונסיכה אליזכט, את
הואר דוקטור למשפטים, הפתיע הצעיר לובש
מעטה הארגמן קהל אנשי מדע בריטיים בידיעותיו
המדעיות העמוקות שהבריקו בנאום
הטקס, שהוכן לראשונה על גבי טופסי איתות
של הצי המלכותי בשרת פילים (עד לפני
חודשיים) כמפקד הפריגסה מגפיי בים התיכון.
בינתיים לא הצליחה גיסתו ,׳הנסיכה מר*
גרט, לשכנע את הוריה בדבר מתנתם ליום
הולדתה ה־ : 21 למרות בקשתה לקבל מכונית
אדומה, רכשו ההורים המלכותיים מכונית
ירוקה לנסיכה השובבה.
חמישה ימים אחר הודעתה על נשואית
למפיק סרטים הוליבודי, החזירה סטי
הו טו( ה עול ם הזה )721 את טבעת האירוסין
וביטלה את הבטחת הנשואין. הסבירה השח קנית
:״הוא בחור נחמד נורא ופיקח. קויתי
שאלה יהיו נשואים אידיאלים — חברות
עם אדם פיקח, שואפני. אין זאת אשמתו.
יש לו חבר ידידים משלו, כולם נחמדים,
אבל אני לא יכולה לתאר לעצמי נשואין בהם
יהרגו אותך, בהתמדה. בחכמות תפלות. זה
לא היה הולך. זה חסר חקור-״
אחר ששהתה חמישה חודשים באנגליה
חזרה שחקנית הקולנוע ג׳ודי גרלנד לארצות
הברית כשהיא כבדה בקילוגרמים
מספר. אמרה :״אולי השמנתי קצת יתר
על המירה. אבל זה לא חשוב, מעולם לא
הרגשתי טוב יותר. זה בדיוק מה שחסר לי
בראשית השנה (כשסבלה מזעזוע עצבים).
הפעם לא אקפיד בתפריט ולא אשתדל לרזות
במיוחד.׳׳
בין אנשי החברה הגבוהה בחוף הריביירה
הצרפתית התהלכו שתי גירסאות על הצורה
בה השיג עלי חאן, בעלה של ריטה
היוורט המחכה לגיטו, את החבלה הבולטת
מעל לעינו הימנית. הגירסא הקובלת: בסע־דו
לבדו, בלי ידידתו החדשה ג׳ון פונטיין,

כס מאירסון, מלכת יופי
נתונים סטטיסם־יס
הסתכל משך זמן ממושך מדי ביפהפיה
שכנה שאגרוף בעלה הקפיד לפגוע בעינו
הימנית של הנסיך ההודי. הסברו של עלי :
״מדריך הספורט שלי פגע בי, במקרה. בראשי.׳׳
שירות
השידור הבריטי הותקף קשות על
ידי כמנצח סיר תו מ ס כי צ׳ ה ם באשר
,1עז להציע לו שכר 20 לירות עבור הופעה:
.משך 25 שנים התרכזו מחשבותי בהופעה
זאת״ .מעולם לא קיבלתי הצעה כה מגוחכת,
חסרת הגיון וחוצפנית מאדם כלשהו,.׳ שירות
השידור הבריטי חזר בו מיד, הציע
סכום גבוה בהרבה (בלי לפרשו) ,שמח
לתגובתו החיובית של המנצח•
אחר גילויו של נשיא ארצות־הברית בדבי
שיניו התותבות של נשיאן הראשון של
ארצית הברית, גיורג־ וו א ^ויג גטץ, בתמונה
שנקבעה לאחרונה נחעולם הזח )718
בבית הלבן, החלו היסטוריונים אמריקאים
פונים את טספר מערכות השיניים התותבות
של הנשיא הראשון. הסיכום הראשון: שלוש
— אחת עשויית עץ (שהכאיבה בשבביה
לחניכי הנשיא) 1שנייה עשויית ברזל (שאיבדה
את צבעה על ידי שחיית יין פורט) 1

.העולם הזק״ ,נזס׳ 722

שלישית — לא ניחנת לפנימה, עשדיית
שנהב.
בראיון לאחד מגדולי העתונים בארצות־הברית
הסבירה מארחת ולאשינגטונית מפורסמת,
מדוע אינה מזמינה לנשפיד. המפורסמים
את הנשיא, הרי ט רומן :״מעולם
לא הזמנתי את מר מרומן כאשר היה סיגא־טור,
וזה היד״ כמובן, משגה מצדי. פשוט
לא התעניינתי בטרומנים. אני מזמינה, בדרך
כלל, אנשים שבאמת מעניינים. חוץ מזה
אין מר מרומן אוהב לפטפט עם נשים.׳׳
בהוודע להנהלת מלון ולדורף יאססזריה
בניו־יורק כי מלבד שני אורחיו הבולטים,
גנרל דוגלאם מלך ארתור עונד חמשת
כוכבי הכסף, וסגן נשיא ארצות־הברית
אלבן כרקלי, יגיעו למלון ראש המטה,
גנרל עומר ברדלי (אף הוא בעל חמשת
כוכבי כסף) ושר הבטחון ג׳ורג׳ מרשל,
התבלבלו מומחי הטקס לחלוטין, הגיעו לבסוף
לפתרון משביע־דעת. דגלו האדום, נושא
חמישה הכוכבים של מק־ארתור, המתנופף
בדרך כלל מעל לכניסה הראשית, הועבר.
למקום אחר כדי לכבד את שלושת הגנרלים.
במקומו הונף דגל סגן הנשיא — בעל צבע
לבן, שלושה עשר כוכבים ונשר אמריקאי.
רק לבסוף נתגלה למומחה הטקס כי סער,
קשות: כשר בטחון זכאי גנרל ג׳ודג׳
מרשאל לדגל כחול נושא ארבע כוכבים
ונשר.
אחד משומרי ראשו של מלך מצרים, עלי
חמד, בן ,34 ביכר את הודאי על הספק,
נמנע מחקות את מלכו שחקן־הרולט (העולם
הזה ,)721 השתתף בצליחת הלמנש, זכה
במקום הראשון (אחר 12 שעות ו־ 12 דקות)
בפרס של אלף לירות, מתנת הדיילי אקספרס
הלונדוני, שסירב לקבלו בגלל זה שהעתון
הבריסי הנפוץ ביותר העליב בהזדמנויות
קודמות את מלכו של חמד.
בחגיגת עם בקויטה שבמרוקו הספרדית
הופיע לוחם שוורים יהודי, הראשון בעת
החדשה, סולומון חנואל מוני, נכשל
בנסיונותיו המרובים לפגוע בשור (שהוא,
בניגוד למונח העברי המקובל, פ ס עד כדי
כך שהשור נואש, גווע (בעצמו) כתוצאה
מהתיגעות יתר.

מצרים
ה? 3רטי מחוץ רתחו
לפני כחודש הודיע מוחמד סאלזדאל־דין,
שר החוץ המצרי, כי לדעתו סגר הרברט
מוריסון את הדלת על המשא ופתן בין אנגליה
ומצרים על שינוי חוזה •1936 בנאום
זה חזר מוריסון על כל ההבטחות והדרישות
השיגרתיות שהושמעו כבר עשרות פעמים
במשך משא ומתן זד״ מוריסון הסביר למצרים
כי רואה הוא בעין יפה את דרישותיהם
ושאיפתם לעצמאות. אולם, לדאבונו, קיים
מצב מתוח בעולם ואנגליה מוכרחה להמשיך
ולהחזיק צבא באיזור סואץ החיוני לה.
הוא ראה בנאומו צעד פייס — אולם המצרים
סברו אחרת.

זכות נעימה מאד. ראשית, מפני שהדבר כרוך
בנסיעה לחוץ לארץ. בעזה, חופשי החיל
המצרי לנהוג בצורה האסורה לו במצרים.
כי עזה היא אזור כיבוש ואילו מצרים היא
בכל זאת המולדת ותושביה אזרחים חופשיים.
במשך
שנות המלחמה״ הספיקו המצרים
לראות צבאות זרים רבים החונים בארצם
ונוהגים בה כיד המלך. שיעור זה לא נשכח
ועתה נוהגים ר.ם ברצועת עזה כחיילים האוסטרליים
באלכסנדתד״ אפשר לראותם משוטטים
קבוצות קבוצות, שתם, צועקים, עם
או בלי בחורות, כשילדים קטנים לבושי סחבות
מזדנבים אחתהם ומבקשים ״בקשיש !
יא סידי בקשיש 1״
־הפתעה לממשלה. מדי פעם, בבקר•
שר או פקיד גבוה מצת את אזור הכיבוש,

3־ 1ידוענל־ם לתל־א 3י 3

כאשר שרת העבודה המפא׳׳יית, גולדה
מאירסון, ניהלה את ישיבות הקונגרס,

הצטיינה בשתי תכונות: השתקת הצירים
הפטפטניים, אי־שימוש במנגנון התרגום —
את ישיבותיה ניהלה בשלוש שפות: עברית,
אידיש, אנגלית.
כאשר איש הקרן היסוד, מותיקי ציוני
גרמניה, קורט בלומנפלד, נשא נאום
גרמני בקונגרס, נמצא יקה אחר, ידידו הטוב
של בלומנפלד, שלא האזין לשפת המקור,
הרכיב את אזניות התרגום העבריות. הידיד :
שר המשפטים ד׳׳ר פנחס רוזן, מי שהיה
יו׳׳ר התאחדות עולי גרמניה.
לבסוף הושלמה השתלבותם של צירי המדיני׳
בשרשרת מפא״י. אחר שציר ישראל
בארצות בנלוכם, מיטה עמיר, הודיע בחודש
האחרון על הצטרפותו למפלגת־פועלי-
ארץ־יראל, חשה החוליה החסרה, שגריר יש ראל
בארצות הברית. אבא אכן, שהצטרף
החודש למפא״י, סגר בכך את שרשרת צירי
המדינה המסא״יים.
מצרפת, שהכריז עליה במולדתו הרוחנית
אחת ולתמיד, שיגר מארק שגאל ארבעה
תחריטים, מעשי ידיו, כהבעת רגשי אהדה
וחודה על הלבביות בה נתקבל (הוא ותמונותיו)
בעת ביקורו בארץ, לראש הממשלד״
לשר החוץ, לשרת העבודה ולמי שהיה שר
החינוך וההווה מקדם האמנות, זלמן שזר.
יחזקאל איש־כסית ניצל את ההד
דמנות, נכנם להתערבות עם אורחו הקבוע
המשורר אכרהם שלונסקי. הנושא: כניסת
הציונים הכלליים לקואליציה הממשלתית.
סכום ההימור: ככל אשר יידרש.
בעבור ציר תורכיה בישראל, סייפולח
אסין בכביש ירושלים תל־אביב, נכח במחזה
שכיח, דריסת אשד, על־ידי מכונית
ממהרת. המכונית נמלטה, הציר הזעיק את׳
מנן דוד אדום, סייע בהעברת הפצועה, עולה
מתימן, לבית החולים.
בין האורחות האמריקאיות העומדות לתור
בחודש הקרוב בישראל בולסת כס מאיר-
סין, היהודיה היחידה שזכתה בתואר מלכת
היופי של ארצות הברית, מיס אמריקה,
שהצטיינד״ השנה (שנת הכתרתה) 1945 :
בתכונה נוספת: מלכת היופי לשעבר, בת
צבע, אשת עורך־דין ואם לבת, הופיעה
בסדרות הרצאות והופעות תעמולה למען
מלווה העצמאות. הראתה בקיאות רבה ביד
תר בנתונים •הסטטיסטיים של משק ישראל.
אך השבוע חלתה מרוב יגיעד״ דחתה ביקורה
לימים מספר.

עתה שלח מוריסון שני מכתבים: אחד
לנחאס באשא, השני לסאלח אל־דין, בהם
הוא מבקש שהממשלה המצרית לא תנקוט
בצעדים פזיזים בדבר החוזה, ושוב מזכיר
להם את חשיבות הצבא הבריטי במקומו
הנוכחי. לא זו בלבד שהוא שומר על בטחון
המערב אלא גם מהווה ערובה לשלום מצרים
עצמה• ברמזים דקים הוא מזכיר כי בשנת
1949 יכלו כוחות צה׳׳ל להגיע עד קהיר
לולא נוכחות צבא בריסי באזור סואץ.
מכיל גם חומר נפץ. כצעד ראשון
להבעת הערכתם של מכתבים אלד״ החליטו
שלטונות מצרים להקפיד על תנועות החיילים
הבריטיים שם. כאשר, לפני 5שנים, פינו
האנגלים את כל מצרים מלבד תעלת הסואץ,
הוחלט כי הערים הגדולות תהיינה מחוץ
לתחום לכל החיילים הבריטיים. אם רוצים
קצינים או חיילים לבקר בהן, עליהם להשיג
רשיון מיוחד ולהסיר את מדיהם הצבאיים.
הגבלות אלו קויימו בהקפדה מלאה משך כמה
חודשים. אולם כוח המשיכה של הקברטים
של קהיר על החיילים המרותקים למחנותיהם
המדבריים, וכוח המשיכה של הלירות שבכי-
סיהם על תושבי קהיר הביאו לרפיון הדרגתי.
ברחובות קהיר שוב החלו מטיילים חיילים
במדי הוד מלכותו וילדים מציעים להם כל
מחורה שיחפצו. כולל נשים ותמונות פורנו-
גרפוית.
אולם לא זו בלבד שעתה החליטו להקפיד
על ביקור החיילים בערים, אלא גם להטיל
מעין שרשרת בידוד סביב לאמות המחנות
הבריטים. אך ״כל זה כאין וכאפס, לאנגלים
יש עור עבה מעורו של פיל׳׳ ,הכתז השבועון
רה אל־יוסף, מתנגד חריף של ממשלת הווא־פד
.״פעולות אלה הן כעקיצת זבוב. אם
רוצים שהפיל האנגלי ירגיש במשהו ושיעזוב
את מקום חנייתו הנוח, עלינו להשתמש
במשהו יותר חזק — משהו העשוי מפלדה
ומכיל גם חימר נפץ.״

פליטים
רו .31 נות ואלימות
״אם נהיה יחידה סובר״ ישלוט אותנו
לעזה״ .כך נוהגים המפקדים בצבא המצרי
להמריץ את אנשיהם, להישלח לעזה — זוהי
• עס ראלף ריצ׳רזסזן, השגריר הבריטי.

הוא מזדעזע מן התנאים השוררים, נענה לבקשת
המוסדות המקומיים והבינלאומיים ומעורר
את השאלה בפני השלטונות בקהיר.
אולם עד לפני זמן קצר, לא נשאה התערבות
זו כל פרי. התושבים המשיכו לשוטט ברחובות
ולהתגולל בשדות, רעבים ללחם, והחיילים
המשיכו להתנהג כמלכים.
עד אשר הורכבה ועדת חקירה של מומחים
כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אחת סיור
של שבועיים מסרה ועדה זו דו״ח שגרם
להפתעה גדולה בחוגי הממשלה בקהיר. ב־דו״ח
מציינת הועדה כי ״רעב, קומוניזם,
זנות ואלימות״ הן התכונות העיקריות של
החיים ברצועת עזה היות
בישיבת הממשלר״ הכתזו המומסים כי
הפתרון היחידי לרעות אלו הוא פינוי כוחות
הכיבוש המצתים אשר יש להם ״השפעה
משחתת על התושבים המקומיים וצירופו
הפוליטי והכלכלי של האזור לממלכה המצרית.״
אפילו
ישראל מוכנה. בסקירה של
המצב הנוכחי, מציינת הועדה כי לעומת
80.000 התושבים שלפני המלחמד״ נמצאים
באזור כעת למעלה נד 00ת 250 שהפכו אזור
זה ״למקום המאוכלס ביותר בעולם״ .אולם
פליטים אלה מהווים עול, כי חנם באו ללא
כל רכוש או אמצעי ייצור. בו בזמן שלפני
המלחמה הגיע מחזור הכספים לחמשה מליון
לירות, הוא ירד עתה למיליון אחד בלבד,
סכום ההולך ופוחת כי לעומת ייבוא של
מיליון לירות ממצתינג מייצר האזור סחורות
בסך 110.000 ליחת בלבד.
בתוצאה מזה, מעסים מאד הם האנשים
שיש להם סכום כסף כלשהו. חלוקת המזונות
ע״י הסוכנויות הבינלאומיות לקויה ביותר.
חוגים נרחבים עוסקים בגזל ושדידת
המנות המגיעות לפליטים• האבטלה והרעב,
לדבת הועדה ,״הפכו את התושבים לחיות
המוכנות להצטרף לבל מצע פוליטי, לבצע
פשע מזנות ועד לשוד מזוין בדרכים׳.
ובחלק נפרד, בלחי רשמי, מאיצה הועדת
בממשלה להחליט סופית על גורל אזור זה :
״לא ייתכן להחזיק רבע מיליון אנשים סן־
נאים תת־אנושיים אלד. מבלי שהדבר ית&ן ם
בנו קשות. אם איננו מעונינים בשטח זה.
הרי עלינו למסרו לאחרים. ויש הרבה הסוכנים
לקבלו! אגגליו״ הירדן — .אפילו ישראל
תשמח לקבל אותו ותנהג אהרת בנד
לימים הא!טללים״

קולנ
סרטים
״החוב שנפרע״
האל וואליס הוא מפיק שלכל סרטיו (ביניהם:
נורתה איברס ; סליחה, טעות במספר)
חותם אופיני: הם מטפלים באנשים מושחתים
שחייהם הסתבכו עד כדי כך שלא נותר להם
מוצא אחר מאשר המוות (היה זה בספטמבר
(ראה למטה) הוא יוצא דופן במידת־מה).
בסרטיו יש לתאות הבצע, רדיפה אחרי מותרות,
תאוות חזקות, הבלטה יתרה.
החוב שנפרע מתחיל בתמונה המראה את
ליזבט סקוט מוטלת בבית חולים, חולה
אנושה, שואלת את נפשה למות. היא עומדת
ללדת, ולמות בלידתה. השבה לאחור מגלה
סיפור מוזר: משתי אחיות, ג׳ין(ליזבט סקוט)
היא רחבת הלב, היודעת להקריב קרבן בעוד
שננסי (דיאנה לין) היא קטנונית, אנוכית,
עצבנית. ננסי גוזלת את ביל (רוברט קא־מינגס)
מג׳ין, מתחתנת אתו, אבל הנישואים
אינם עולים יפה וננסי, כנקמה, אינה מניחה
לבעלה להפגש עם ילדתם. בתאונת־מכונית
דורסת ג׳ין את הילדה, גורמת סבל איום לשלושתם.
לאחר הגירושין מחליטה ג׳ין להנשא
לביל, ללדת לו ילד, אף על פי שהיא יודעת
שהדבר יגרום למותה. לאחר שלושה שבועות
של חיים משותפים, נוטשת ג׳ין את ביל,
נכנסת לבית יולדות, ועל ערש דווי מוסרת
את התינוק לאחותה ולבעלה, מבקשת מהם
לאחות את הקרע שביניהם, מתה מאושרת.
העלילה, המבוססת — כך טוענים מפיקי
הסרט — על מעשה שאירע, היא כה מוזרה,
עד אשר יתכן שאמת בפיהם. היא רצופה שיח
אופיני לסיפורים המתפרסמים בירחונים אמריקאיים
ומבוצעת בליטוש טכני ניכר. המשחק
אינו מן המשובחים, פרט לזה של דיאנה
לין. סרט מוזר ביותר.

״היה !ה בספטמבר״
גם זה סרט שהופק בידי האל וואליס, וגם
הפעם נסבה העלילה על אנשים עשירים, על
אהבה אסורה. גם הפעם, למרות שהסרט צולם
בחלקו באיטליה, רב הליטוש האולפני.
ג׳וזף קוטן הוא מהנדס אמריקאי בגיל
העמידה העושה באיטליה, הרחק מאשתו
(ג׳סיקה טנדי) שהוא רוצה להתגרש ממנה.
גיעה השעה לשוב הביתה, לניו־יורק, אל
משרדו ובית החרושת שלו. במטוס הוא
פוגש בפסנתרנית בעלת־שם (ג׳ון פונטיין)
הנוסעת אף היא לניו־יורק, לקונצרט חשוב.
בדרך מתקלקל המטוס, נוחת לצורך תיקונים
בנאפולי. השניים עורכים סיור קצר בעיר
ובחזרם לשדה התעופה, נוכחים שהמטוס כבר
המריא. הם מחליטים לבלות ימים אחדים

שהוא החלק הטוב ביותר של הסרט. הם
אוכלים במסעדות המגישות אוכל משובח
ויינות• מצוינים, גרים בבתי מלון יפים, בח־וילת־מלכים,
ללא דאגה איזו שהיא. לא המצפון,
כי״יאם המסיבות, מחזירות את המצב
בסוף הסרט אל קדמותו. אהדת הקהל נתונה
בסופו של דבר לא לאשה הסובלת אלא לזוג
הנאהבים שנהגו באנוכיות שפלה ביותר.
כלל לא ברור, מדוע לא הלכו בדרכם עד
הסוף, אולי כדי לא להקניט יותר מוי את
הצנזורה האמריקאית הקטלנית. איך שהוא,
הסרט, המבוים בידי וויליאם דיטרלה, עשוי
על מיטב הטכניקה והליטוש. הצופה מרגיש
כל העת שהוא חוזה בעלילה שכולה זיוף
ואי־אמת, אבל הוא אינו יכול שלא להחזיק
טובה לשחקנים (ביניהם פרנסואז רוזיי) על
משחק משובח, לטכנאים על צילומים טובים.
הברק החיצוני עלול לסנוור מספר גדול של
צופים.

״הבית ליד הנהר״
פריץ לאנג היה במאי גדול. כשרונו לא
פג ׳כליל, הוא יודע עדיין למצות עד הסוף
את המוזר, והמאיים שבמצבים הפשוטים
והרגילים ביותר, כפי שמתחוור ^זן הסרט
הבית ליד הנהר. אבל גדלותו עמה אותו,
כפי שמתברר גם כן מן הסרט הבית ליד הנהר.
לאנג נטש את החיפושים והנסיונות,
הלך אל השטחי והמבריק. פנה עורף אל
הנושאים החברתיים שכה הצטיין בהם׳ חבק
ספורי הבלים חסרי ערך, נתן להם לבוש
קולנועי שאינו הולם אותם,
ספור כזה הוא הבית ליד הנהר. לואי
היתרד הוא סופר צעיר אך בלתי מצליח,
יען כי חייו חסרי חוויות• אך חוויה אינה
מאחרת לבוא כשהוא רוצח בשוגג משרתת
יפה. בעזרת אחיו (לי באומן) משקיע את
הגוויה בנהר הסמוך, מסתיר את המקרה
מאשתו (דיין וויאט) .אבל הגאות סוחפת
את הגוויה אל החוף ונסיון להשקיע אותה
מחדש עולה בתוהו. החשד נופל על האח,
המחליט לספר הכל למשטרה והיוורד מנסה
להרוג אותו. בינתים קוראת אשתו את הרומאן
שלו המבוסס על המקרה, מבינה את
אשר אירע, ניצלת בנס מידיו החונקות של
בעלה, הנספה בסופו של הסרט על ידי וילון
מתנופף ברוח.
עלילה כה לא מתקבלת על הדעת בהכרח
שתעשה נקודות רבות בסרט מגוחכות, את
כל העניו כולו לבלתי משכנע. המוסיקה המצוינת
של ג׳ורג׳ אנתהיל, הצילומים הטובים
והברקות הבימוי הבודדות אינן מצליחים
לעשות את הסרט בר־ענין, כל שכן חוויה
בדומה סרטיו האחרים של לאנג•

ליזכט סקוט, דיאנה לין, רוכרט קאמיננם (החוב שנפרע)
האוהבים יודעים למות
באי קאפרי, מתאהבים זה בזו, גומרים אומר
להשאר יחדיו לצמיתות, בהוודע להם שהמטוס
נתרסק בים, שהם נחשבים להרוגים.
מנותקים מן העולם, הם מבלים ימים
מאושרים בפירנצה, בחוילה סגורה ומסוגרת,
אבל קשריהם הקודמים אינם ניתנים להנתק :
הוא חייב לחזור את עבודתו, היא — אל
הנגינה.
האל וואליס אינו מעונין בצד המוסרי של
המקרה המוזר. הוא מבקש את המותח, את
המגרה, את המספק׳את חלומותיו־בהקיץ של
הצופה הבינוני. ובזאת הוא מצליח• הטיול
שהם עורכים באיטליה הוא מרהיב. המצלמה
חולפת על פני איטליה במסע סיור נפלא,

כין היתר: אדריכל. פריץ לאנג הוא
וינאי שדם יהודי זורם בעורקיו, אולם את
מיטב עבודתו עשה בגרמניה. הוא היה,
לפני היותו לבמאי־סרטים, צייר ואדריכל,
וסרטיו הגרמנים הראשונים, ביחוד זיגפריד,
מצטיינים כתפאורות הענק שלהם, בתהלוכות
ההמוניות הסימטריות, ממבקרים רבים רואים
בהם את בשורת המפגינים הנאציים הגדולים
בנירנברג. בסרטו הבא נטש לאנג את
הלאומוזנות הגרמנית, פנה אל נושא חברתי
במטרופולין, אחד הסרנזים הידועים ביותר
בתולדות הקולנוע. סרטו המפורסם ביותר
היה מ, המבוסם על מקרי רצח הילדים בדיסלדורף
•.עם עלות׳הנאצים לשלטון נמלט

לארצות הברית, ביים שם לפחות סרט מצויץ
אחד, הזעם, על אודות משפט לינץ׳ .בסרט,
שהוכן ב־ , 1935 הקרבן עדיין אינו כושי,
אלא לבן. בהוליבוד יסד לאנג חברת סרטים
משלו, הוציא מתחת ידיו שורה ארוכה של
סרטים בינוניים.

״הפרש השחור״

רפורטג׳ה, הריהו מאמץ ראוי לציון: יש
בו רעיונות מענינים. לדוגמא: מרוץ העצמאות
מובא בהשואה למרוץ עלית ההמונים,
העליה לקרקע, מרוץ ההזדיינות של צה״ל.
מיפגן טאנקים — מול מסע מכונות חקלאיות.
ההסבר המילולי, שרבות בו ההברקות,
נכתב ביד חיים חפר הצבר, אך הסרט אינו

ישנו סוג סרטים בצרפת — ׳כמו, בעצם
במרבית הארצות המפיקות סרטים במספר
גדול — המכוונים לקהל בערי השדה, לשכבות
המשכילות פחות של האוכלוסיה, לקהל
מקביל בארצות אחרות בהן ניכרת השפעה
צרפתית. סרט כזה נשען בעיקר על כוכבו,
מופק בהוצאות קטנות, אינו מתיימר להיות
אשר איננו: יצירת אמנותית.
אחד מאלה הוא הפרש השחור, שמעלתו
האחת והיחידה היא בזה שהוא מציג
בפעם הראשונה את ז׳ורז׳ גטרי, אלילן
של הצרפתיות הצעירות בפני הקהל הישראלי.
גטרי, בסרט, מזמר, גונב־מכס וגבולות,
חוטף אציל צרפתי(התקופה: מאה־,)18
מתנה אהבים עם בת האציל (מילה פארלי).
כל זה נעשה בלתי מוסיקה נוראה, קולו
הנעים למדי של גטרי וחיוכו החביב, בדיחות
מעציבות. התערובת הזאת מהתה תרופה
מצוינת לנדודי שנה.
ישראל התעשייה אינה עושה
צופה הסרטים הבינוני, המכיר מספר לא
מועט של שחקנים, במאים וסרטים הוליבודיים,
יודע אך מעט מאד על עבודות ההסרטה
הנעשות בישראל, על אנשי ההסרטה
המקומיים. אין כל פלא בדבר, כיון שאנשי
ההסרטה עצמם, מכונסים כל כך איש בתחומו
שלו, עד אשר בהתאספם, לפני כשנה ומחצה,
על מנת להקים לעצמם איגוד מקצועי, היו
אך מעטים מן הנוכחים שיכלו לזהות יותר
מאחוז קטן של חבריהם למקצוע. בבטלנות
האופינית במקצוע זה -בישראל, לא נוסד
האיגוד הזה עד היום.
תנאי עבודת ההסרטה בישראל הם קשים
ביותר: ללא מעבדות של ממש, ללא ציוד
רציני, ללא עורף כלכלי, ללא הכשרה מקצועית
מספקת, מנסים אנשי ההסרטה לעשות
חיל בענף אמנותי שהיהודים בכל העולם
הצליחו בו יותר מאשר כל קבוצה גזעית
אחרת.
עבודות ההסרטה העיקרית בישראל נעשות
בידי הקבוצות הבאות: כרמל פילם, השוכן
במעבדה מיושנת בשכונת מונטיפיורי. שם
שולט בכיפה נתן אכסלרוד, אחד מחלוצי ההסרטה
בארץ. כל דבר בכרמל נושק על פיו
ושיטותיו המיושנות הן בעיניו המלה האחרונה
של הטכניקה הקולנועית. מעובדיו דרש
תמיד כניעה מוחלטת, אולם יתכן שהעובדה
שנ£ת העדרו מן הארץ, בחדשים האחרונים,
עלתה איכות היומן שלו, תשנה במידת מה
את דעתו הנחושה.
יחידות ההסרטה של פיקוד ההדרכה הצבאית,
של הגדנ״ע, של הנח״ל, המפיקות סרטי
הדרכה, יומנים המוצגים לרוב אך ורק בקרב
הצבא. המסובבים אולפני הסרטה בישראל,
מפעם לפעם סרטים (עיר האוהלים) לקהל
בחוץ לארץ. חברה זו בונה את עתידה על
אולפנים הנבנים והולכים, למרות הבטחות
נוגדות מצד מנהלי החברה, בצעדי צב בהרצליה.
אולפנים אלה לא יהיו מוכנים לפני
שנה.
מעבדת סרטי גבע, בגבעת רמב״ם, השוכנת
בבניו׳ מרווח יותר מאשר כרמל, אך הסובלת
ממחסור חמור במומחים, משיטת עבודה
לא יעילה. מעבדה• זו קשורה לחברה
הקוראת לעצמה קולון, שנוסדה על ידי עולים
חדשים, האחים גוסקינד וחבריהם (שפה
רשמית בקולון: פולנית) .דוגמה אחת לתוצרת
חברה וו: היומן שנועד לתחרות בכרמל,
יורד באיכותו ממהדורה למהדורה.
דוגמה אחרת לתפוקה הוצגה לפני ימים אחדים
לעתונאים. היה זה הסרט הקצר (כ־20
רגע) שד עלות השחר.
סרט קצר (כ־ 20 דקה) צולם כולו ביום
העצמאות האחרון. מספר רב למדי של צלמים•
נשלח לרחבי הארץ להנציח את מאורעות
אותו יום. התמונות הרבות — מהן טובות,
בינוניות ורעות — נאספו, נערכו, מוגשות
בליווי מוסיקה והסבר. הסרט משתדל להיות
יותר מרפורטג׳ה קולנועית, להסביר את
המשמעות העמוקה של יום העצמאות אך
הדבר אינו עולה יפה, הוא נשאר יומן מנופח,
מענין כשלעצמו, למרות ליקויים בעטים
של קשיים•טכניים, אי־מומחיות בעבודות העריכה.

אם אין עד עלות ו^שחר יותר מאשר

ג׳ון פונטיין, ג׳וזף קוטן
הנותיס יודעים לחיות

מגיע לרמת ההסבר ; ניכר שאריה לאהולה,
שביים וערך אותו, לא הצליח לחדור אל מתחת
לפני השטח, הפיק דו״ח יבש ללא שמץ של
פולקלור אמתי. נושא טוב הוחמץ, אך לא
לחלוטין.
בקצרה כתר יתנו לך הוא סרט נוסף על התקופה
שלאחר מלחמת האזרחים האמריקאית.
הפעם נסבת העלילה על מגפת טיפוס, התנכלות
להוציא כושי למיתת לינץ׳ .ג׳ואל
מקריאה בתפקיד כומר. אלן דרו היא אשתו.
מקצוע אפל ג׳ורג׳ ראפט, אלה ריינם,
פט אובריאן בסרט אודות אסירים משוחררים
על־תנאי, קציני פקוח, גנגסטרים.
המחתרת הפיליפינית סרטו של
פריץ לאנג על אודות קצין אמריקאי בעל
טכניקת־לחימה של קאובוי, המפקד על מחתרת
פיליפינית. לרשותו אומדים: תת־מקלע
המחולל נפלאות, אשה יפה• טיירון פאואר,
מישלין פרל.
כמוצא הסתום אודות בלש בעל אגרופים,
מלחמתו כגנגסטרים ובקצין בולשת
הגוזל את העלאתו בדרגה. בן הכט כתב
את התסריט. דאנה אנדרוס, ג׳ין טירני, גארי
מריל.
שירת שחרזדה עלומיו של רימסקי-
קורסקוב בסרט שעובדותיו מזויפות כמו
הצבעים בו הוא מצולם. איבון דה קארלי,
ז׳אן פייר אומון.
כנשיקתך אטוהר שיקומו של חייל
בעל אגרופים המנחיתים מהלומות־מות. משחק
מצוין, עלילה טפשית. ג׳ון פונטיין, ברט
לנקסטר.

,העול-ס הזה״ ,מס׳ 722

ן. י י.

מכל

ארצות הברית
סטאלין לא מצא דרך
כאשר חזר מק־ארתור לארצות הברית הביא
עמו, מלבד אשתו ובנו, גנרל ושתי תיבות
אלומיניום גדולות. שם הגנרל: צ׳רלס ווילובי.
תוכן התיבות: קרוב למיליון מלה על פעילות
חוג הסגול הסובייטי במזרח הרחוק.
השבוע באו שתי התיבות תחת האורות
המסנוורים של חקירות הסנט האמריקאי והפרסומת
הכרוכה בכך. אולם רק חלק קטן
מן הסודות הממונים בתוכן ניתן לפרסום.
לפיהם לא זו בלבד שברית המועצות ידעה,
חודשיים לפני פרל הארבור, על תכניות היפאנים
להתקיף את ארצות הברית ובריטניה
באוקינוס השקט, אלא גם השתמשה בחוג
הריגול של ד״ר ריכרד זורגה האגדתי להמריץ
את היפאנים להתקפה, באותו זמן שהרוסים
קיבלו עזרה אמריקאית במסגרת החבר והש־אל.
כוונת
הרוסים היתד, לגרום להתנגשות
צבאית בין יפאן וארצות הברית, כדי שממשלת
טוקיו תצטרך להסיר את חילותי־ מן
הגבול הסיבירי, לשלחם דרומה. דבר זה
איפשר לרוסים להחזיר את הגדודים ששמרו
על גבול מנצ׳וריה לאירופה ולהפעילם נגד
הנאצים. תגבורת זו היא שהכריעה — לפי
עדותם של הגנרלים הגרמניים — את כף
המאזניים לרעת היטלר.
גלוי מעניין עוד יותר היה כי הנשיא
פרנקלין רוזבלט ניסה בכל כוחו — לפני
פרל הארבור — למנוע חתימת הסכם עם
יפאן. מתנגדיו הפוליטיים הוכיחו כי רוזבלט
היה מעונין בהתקפה יפאנית על ארצות
הברית כי רק בצורה זו יכל להכריז מלחמה
ולהצטרף לאנגליה וברית המועצות* .
ידוע כי בידי מתנגדיו הרפובליקאיים של
רוזבלט היו הוכחות כי העמיד במזיד את
היפאנים במצב שלא יכלו עוד להימנע ממלחמה,
וכי ידע מראש שהיפאנים עומדים לערוך
התקפת׳פתע על הצי האמריקאי. אולם
הוא לא הזעיק את הצי, כך שהאניות הופתעו
בנמל הושמדו בהתקפה אחת — דבר
שחיסל את כחד, של אמריקה באוקינום הפא-
ציפי לתקופת שנתיים, אך גם הרגיז את העם
האמריקאי עד כי נכנם בהתלהבות למלחמה.
בשעתו נמנעו אויבי רוזבלט להשתמש
בידיעות אלה במערכת הבחירות לנשיאות,
כי המועמד הרפובליקאי, וונדל ווילקי המנוח,
היה פטריוט וחשש שהפרסום יזיק למאמץ
המלחמה.
הוא לא חזר. הסיפור מתחיל בד״ר
ריכרד זורגה, גבוה ואכזר, טיפוס של גרמני
יהיר. כל חייו היו טבולים סכנות ואלמות :
נפצע פעמיים כחייל במלחמת העולם הראשונה׳
חזר לגרמניה שהפכה קלחת סוערת.
בשנת , 1919 בהיותו סטודנט בהמבורג, הצטרף
זורגה למפלגה הקומוניסטית. נתיב
חייו נקבע.
• לפי חוקת ארצות הברית רשאי הנשיא
להכריז מלחמה בלי להתיעץ או לקבל הסכמה
מוקדמת של בית הנבחרים רק במקרה שארצות
הברית הותקפה. באותה תקופה ()1941
התנגד הקונגרס האמריקאי להצטרף למלחמה.
* * טייס יפאני שהשתתף בהתקפה על פדל
הארבור הודיע לא מזמן שהמטוסים המריאו
ביום ב׳ מתוך חשבון שרוב המלחים האמריקאיים
יהיו עדיין שכורים, אחרי שהתענגו
במסבאות האי ביום א.,

בשנת 1924 נקרא למוסקבה והפך סוכן של
הקומאינטרן. ב־ 1929 הועבר, לפי בקשתו
הוא, לשרות המודיעין של הצבא האדום.
אחרי זה נשלח לסין, שהיתר, באותו זמן
בית ספר להשתלמות של כל מרגל. תפקידו
היה לרגל אחר היפאנים והסינים.
בשנת 1932 נקרא זורגה שוב למוסקבה.
שם הוטל עליו תפקיד חדש: עליו לצאת
לטוקיו ולהשיג ידיעות על הצבא היפאני
ותוכניות הממשלה. ממוסקבה נסע זורגה

י*מ1ייקי^יי!^״י״״ל

מ ע 1ל 0
כחברת המפלגה הקומוניסטית. אשד, זו היתה
במקרה בורג קטן מאד במכונת הריגול של
זורגה. אולם דרכה נתגלה כל הקשר• אחרי
שלוש שנות מאסר, הוצא זורגה להורג ב־
.1944 עד הרגע האחרון היה בטוח שסטאלין
ימצא את הדרך לשחררו.
עם כיבוש־ יפאן על ידי האמריקאים גילה
שירות המודיעין את הודאתו של זורגה
בארכיון שירות המודיעין היפאני בצירוף
מסמכים רבים על פעילות הריגול הסוביטית

חית. למעשה מחולקת הונג־קונג לשלושה :
החלק הקטן של האי הונג־קונג עצמו, חלק
שני המורכב מכמה איים שסופחו לאזור
שנמסר על ידי סין לבריטניה בשנת 1899
בחכירה ל־ 99 שנה. החלק השלישי והגדול
שבהם הוא כ־ 300 מילין מרובעים של סין
גופה. מיצר מפריד בין הערים התאומות
קאולון וויקטוריה, הראשונה בירת השטח
המוחכר והשנייה בירת האי.
בשתי ערים אלה נפגשות דרכי החיים
של הסינים והאנגלים. בנייני ענק, נוסח אירופה
של המאה הקודמת, מזדקרים ברובעי
פאר ונבלעים בתוך שיכונים עלובים עשויי
פח וקרשים, בהם חיים רבבות סינים עמלים.
בשנים האחרונות רכשה לה המושבה
ציפוי אמריקאי של שלטי ניאון, קיוסקים
לגזוז, מודעות קולנוע. מודעות הקוקה־קולה
מלמדות את המבקר שלוש או ארבע אותיות
ראשונות של סינית.
אולם מעבר לעיר נמשכים חיי סין השלוה
בעמקים הפוריים של השטח המוחכר. עד
אשר נוכחו לדעת, לפני שנתיים, שיהונג־קונג
עלולה לעמוד במצור מצד הסינים
(המספקים את רוב צרכי הונג־קונג) היו
שטחים אלה עזובים. עתה נותן השטח, מלבד
יבול האורז המסורתי, תוצרת חקלאית מעורבת׳
בנוסח האירופי. אולם גם העיבוד
האינטנסיבי ביותר של השטח המוחכר אין
ביכולתו לעשות את המושבה, עם אוכלוסי־תה
בת שני המיליון ויותר, בלתי תלויה
ביבוא מזונות.

פליטים סיניים מגיעים להוגג־קונג
שלטי ניאון, קוקה־קולה וגסיסה אטית
לגרמניה הנאצית. תעודותיו היו מזויפות
בצורה כה מוצלחת שיכל להצטרף למפלגה
הנאצית ולהשיג משרה כשליח חוץ בטוקיו
של הפרנקפורטר צייטונג. כעבור שנה היה
זורגה איש מקובל על כל החוגים בטוקיו
עם קשרים במקומות הגבוהים ביותר של
הממשלה היפאנית והצירות הגרמנית.
אחד מעוזריו, הוצומי אוזאקי, מזכיר הנסיך
פומימארו קונויי, ראש הממשלה, השיג לו
ידיעות בעלות ערך ממדרגה ראשונה אשר
זורגה הזדרז להעביר למוסקבה. ביום העשרים
למאי , 1941 הזהיר זורגה את רוסיה כי
הצבא הגרמני ירכז 170 עד 190 דיביזיות על
הגבול הסוביטי וכי ב־ 20 ליוני יתקיף לאורך
כל החזית ; המאמץ העיקרי ייעשה בכיוון
מוסקבה. הוא נצטווה להשיג ידיעות על תכניות
היפאנים באותו זמן. כל זמן שרוסיה
לא ידעה מה יעשה הצבא היפאני לא היתד,
לה כל אפשרות להעביר את צבאה מסיביר
לחזית המערבית.
אוזאקי ואישים יפאנים גבוהים אחרים הפעילו
לחץ חזק מאד על ראש הממשלה וב־15
לאוקטובר 1941 הודיע זורגה למוסקבה כי
תפקידו נסתיים — יפאן תתקיף דרומה, בכיוון
סינגפור והפיליפינים. הוא ביקש שיחזירוהו
לברית המועצות. כעבור שלושה ימים נאסר
על ידי היפאנים.
החוג היה רחב. חוג הריגול המסועף
היה, מן הסתם, ממשיך בפעולותיו ללא הפרעה
לולא מעצרו השגרתי של אחד איטו
ריטסו, שהלשין על אשד, בשם קיטהביאשי
טומו — שהוא לא חיבב אותה ביותר —

במזרח הרחוק. גנרל צ׳רלס ווילובי, ראש
המודיעין של מק־ארתור, אסף את כל המסמכים
ועתה, עם הדחתו של מק־ארתור, הוא
רוצה להוכיח שמפקדו צדק בדרישת מלחמה
נגד הקומוניזם במזרח הרחוק. אולם אין כוונתו
להוכיח פעילות רוסית בלבד .״אני אוכיח,״
הוא הכריז ,״כי לרוסים שותפים חזקים
ביותר בתוך־תוכי ארצות הברית וכי משרדים
לא מעטים בממשלה — מן החשובים ביותר —
נתונים להשפעת חוג הריגול הסוביטי המסתעף
עד וואשינגטון הבירה.״
בין השאר רוצה ווילובי להוכיח: שהיועצים
אשר דחפו את רוזבלט למלחמה ביפאן
ופתחו בכך את השער להשתלטות ברית
המעוצות על אסיה (אחרי שהושמדה המעצמה
היפאנית) הניעו אותו לוותר לסובייטים בזמן
המלחמה וויתורים גדולים מתוך אמונה נאיבית
ברצונם לשלום.
כך מסרו האמריקאים לרוסים ולקומוניס־טים
הסיניים את מאנצ׳וריה החשובה, הפקירו
למעשה את צ׳יאנג קיי־שק. היועצים אף אמרו
בשעתו כי מוטב למסור את כל קוריאה
לחסות הסובייטים כדי להניע את ברית המועצות
להשתתף במלחמה ביפאן — השתתפות
שהיתר״ כפי שנתברר אחר־כך, מיותרת
לחלוטין ואף הזיקה לאמריקה.

התג קונג
העשירי משתדלים
כשאדם שומע על הונג־קונג מצטייר בדמיונו
אי אקזוטי בקרבת חוף סין ר,מזר־

תועלת מן הצד. הונג־קונג היא השריד
האחרון של דור שראה את חלוקת
סין בין המעצמות האירופיות כאילו היתר.
מנת בשר טעימה. דבר זך מורגש בכל חריפותו.
מתחת לאושר החיצוני והפעילות הקדחתנית
שורר רגש של אי־בטחון. בדרישת
האמריקאים לקיים מצור ימי ומסחרי על
סין, רואה הונג־קונג את כופה המתקרב.
איום זה אינו נעלם עם אפשרות שביתת
נשק בקוריאה, כי המצור הוא חלק ממדיניות
אמריקאית מרחיקת־לכת לחיסול משטר
פקינג. צעד ראשון במלחמה כלכלית זאת
היה בדצמבר אשתקד׳ כאשר ארצות הברית
אסרה יצוא חומרים איסטרטגיים להונג־קונג.
דחיפה נוספת ניתנה על ידי מק־ארתור שביקש
מהקונגרס לאסור כל סחר עם סין
כדי להרעיבה. הדבר עורר התמרמרות רבה
בין סוחרי הונג־קונג שהעירו כי בשנת
1950 הגיע המסחר הישיר בין סין וארצות
הברית ל־ 230/0מסחר החוץ הסיני 2
פחות ממסחרה עם ברית המועצות) ואילו
המסחר עם הונג־קונג הגיע ל־ 15 אחוז בלבד.
האמברגו
האמריקאי נגד הונג־קונג ושיטת
רישוי היצוא הנוקשה שהונהגה על ידי
בריטניה הזיקו במידה רבה להונג־קונג: בתי
חרושת רבים נאלצו לסגור מחוסר חומרי
גלם. אולם כלכלתה רחוקה מלהיות הרוסה.
הונג־קונג החלד, מייצרת סחורות ״בלתי חיוניות״
:טקסטילים, שימורים, שמנים וחמי-
קלים. תמורת זה מקבלת הונג־קונג חומרים
רבים הדרושים למערב. עשירי הונג־קונג
משתדלים בכל מאודם לשכנע את אמריקה
שנוכחותם בפתח היבשת העצומה יכולה
להצמיח טובה למערב .״וכביזנסמן טובים,״
מסבירים בני הונג־קונג לאמריקאים ,״עליכם
להבין שכדאי לקיים את המושבה אפילו אם
זה מביא תועלת קטנה מן הצד לאויב.״

מחגזח מאד

,העולם הזה״ ,מס׳ 722

מכתב ים לבוניה בקשר עם ההודעה של מ שרד הקי צוב על התכ נית
ל הו סי ף אב ק ת חלב ל תו צ רת החלב, הנני מ צי ע
ל שנו ת ל הב א את ה ש מו ת לבן ולבניה ל־לבון
ול בוני ה.

ד״ר שמואל ש ,.חיפה

עתונות אחראית

תי א ליזיו \;י

תיאליזין, המכיל ריכוז גבוה של בולסטדין, ממריץ את
מחזור הדם, מחזק את שורשי השער ומרחיק קשקשים.

תיאליזין, מי השערות עד יסוד מדעי.

ב פו ל מו ס עם ב רכ ה חבם (העולם הזה ) 720 אין
לה א שי מ ה כלל ו כלל. כי כזו היא הדרף ה מיו ח דת
של ה ע תונו ת ה ״ הגונ ה ״ ,כ פי שה שתר שה א צ לנו.
והמצטיינת בז אתש אינה מ שקפ ת את כל החיים,
ובפר טמש אירה בלתי מו א רו ת את ה פינו ת הח שוכו
ת. כנון פו ש עי ם, עניינים מ שפחתיים. אי סררים
פליליים ב מו ס דו ת סו צי אליי ם. י שנה נטייה ל הסוות
מע שים בלתי יפים ב מלי ם י פו ת. ה תו פעה הבול טת
ביותר (והמ בלי טהל טו ב ה את העולם הזה מכל יתר•
ה עתונים) היא ה ״ מ סננ ת ״ .אין ס תם קור א יכול
ל כ תו ב ל עתון שלו ו שהעתון יפר ס ם את דב ריו, מ בלי
ש הכתבה תיבדק תחילה בקפ דנו ת.

גרשון רייכנין, תל־אביב
ההרשמה

לזמן

הלמודים

החדש

אקדמיה לאמנות התיאטרון

בחסות מחלקת התרבות שד העיריה
מיסדה ומנהלה ה נ רי דו רו

ליד האקדמיה נוסד תיאטרון־נסוי שמטרתו היא הלכה למעשה׳
תלמידים לאקדמיה מתקבלים — (מגיל 16 ומעלה) — אחרי בחינה.
ליד סנין ש נתניה: בית־ספר דרמטי לילדים.
ההרשמה: עד 15 בספטמבר (בשביל מספר מוגבל של תלמידים) בכל יום
בתל־אביב: ה .דו רו, רחוב הירקון ,208 משעה . 7—5
בסניף נתניה: במחלקה לחנוך ולתרבות של עירית •נתניה כל יום
בשעות 2—1לפני הצהרים.

הצעתי לב רכה חבם וחבריה לה שתמ שבד מיונ ם
ב צורה יעילה יותר כרי לגוון את תפרי טהמ צי או ת
הי שראלית כ פי שהיא נר אית ב עיני הם ל צורר הלע טת
קוראיהם ב ע תוני ה ם של מ רו ת הכל אין ל כנו ת ם אלא
ב שם ע תונים עלובי ם.

יעקב ספורטה, תל־אביב
לאחר ה פו ל מו ס שנערך בין ברכה חבם ואורי
אבנרי, ב ענין הווי כו ח שהתקיים בג דו ד ה צופי ם,
המשת תפים
שבט הכ ר מל, הייתי מ עוניין, כאחד
ב או תו וויכו ח, להעיר מספרה ערות.
״מה ר צונו של הקורא״ ל עו מ ת ״מה דרו ש
לו״ — א לו הן ש אלו ת ה שנויו תבמ חלוק ת בין שני
ה ע תונ אי ם הנ ״ל. לא אגלה סו ד אם או מרש רוב
קוראי ה ע תון הם בני נו ע ר, ונו ע ר זה עדיין אינו
יודע מה טו בלו . .נכון הדב ר שהעולם הזה מ צו פ ף
את שו רו תיו יותר מכל עתון אחר, א ד איזו חכמה
ובינה מסתת רו ת ב או תיו תהק טנו ת הללו?
״ ה עתונאי ב או לי מ פו ס ״ כ קוב ע מה טו ב ומה רע
לקוראים ״בורים וע מי אר צות״ :לדעתי ה מ צב הו א
טו ב יותר מאשר קו ר אים ״בורים ועמי א ר צו ת״
יגידו לעור ף מה ל כ תו ב להם.
עלי להעיר שה עורר הכריז א צלנו כי הו א מ תנגד
ל ״ אל פיז ם ״ וכך לא נ כונ ההש מו ע ה של ב רכ ה
הבס כ אי לו הו א מנהיגם. אני גם לא הרג שתי
ב ״נ או ם אנ טי ציוני ״ .ה עורך אמר שהעולם הזה
מ שתדל ל היו תנא מן עם ה מ צי או ת. לא כ ע תוני ם
אחרים המגדירים את מדינת י שראל כבחו רהה שו תה
מ תו ךכד מים בלבה מדבר, אלא נם י שראל היא
ארץ כ ש אר ה מ דינו ת. נם א צ לנו יש ננבי ם, רוצ חים,
ו ...איני מ חוי ב כ מו בן ל ה סכי ם עם ה עו רך,
אך איני מו צ א בזה סי מני ם לנ או ם ״ אנ טי ציוני ״.
נרא ח שמי ש סי פ ר זאת לב רכ ה חבם לא דייק ב מק צת,
ו בכ ך אין ל הא שים את ב רכ ה חב ס.

מטפ חו ת בקרבן תאי מחתרת פני מיי ם שב ש עת
מל חמה יהוו את הניים החמי שי שלנו, ואם פעם
תמצ או חול ב א חד הקרבור טורים של אחד הנ׳יפי ם
של שו עלי ש מ שון שלכם — אל התפל או. זה
יהיה נם חלק מאשמתכם.

סגן משנה נחמיה פישל, צ.ה.ל.
העולם הזה לא מצא כל הוכחה לטענתו
של הקורא פישל. אין קיימים תאי מחתרת
ערביים רציניים בישראל. ערביי ישראל הס
בינתיים הגשר היחידי בין ישראל וארצות
המרחב. ספק רב הוא אם יתרונות ניתוקו של
גשר זה שקולים כנגד סכנותיו.

״הרקדן שדף אקדח״
כ שם ש ש ערו ת ל אה דנקו אינו ב הי רו ת אל א
ש חורו ת. כדנם בל המאמר (העולם הזה 719
ז כרו, ל מ טב ע יש שני צדדים. מדו ע דוקא לב חו ר
בצד הרע? מ דו ע לה שחיר שם בחורה טו ב ה על
נבי הדפים, מדו ע לא תכת בו קצת על ה פו ש ע
ע צ מו? לאה דנ קו ל א עמדה ל הפליג ל קפ רי סין
על מנ ת להתחתן, אלא היה לה חוזה ל צ את עם
להקת רקדנים ל עבו ד שם.

אולגה ברנובסקי,
אגודת הארטיסטים, חיפה
אין העולם הזה סבור שהרשימה השחירה
את שמה של הרקדנית, ששערותיה אמנם
שחורות.

יגאל לוסין, אחוזה

תיטעה כאב
בו שה היא לקרוא ב מ תון עברי סגנון כמעט
אנטי שמי :״מה אני א שם ש שר פו את בי ת המק ד
ש כ דב רי או תו צעיר מ שו פ ם שלא הבין את
סגירת בתי השע שועים בליל ט׳ באב (העולם הזד
.) 720א מנ ם לעתים מ עלה העולם הזה משא לו ת
הגיוניו ת ל בי טול ד עו ת ומנהגים שעבר ז מנם. או ל ם
ה קי צוניו ת שלכם עוב ר ת כב ר כל נ בו ל ורו אה פנ ם
בכל נו הג שלא חוד ש ב בי ת מדר שה של ח טיב ת
גבעתי.

אריה ליפשיץ, נתניה
חטיבת גבעתי השתדלה (ככל חברותיה)
בהצלחה מסויימת לתקן את מה שעוות על ידי
חטיבות טיטוס, ולפיכן דומה שיש הצדקת
מה לביטול הנוהג לסגור את בתי השעשועים
באותו יום.

ביאליל, והפרנקים
מ ס פי ק ודי. אני מ צי ע לחסל את העגין ב צו ר ה
מקורית: ל ערו ך בחדר ה מ ערכ תמשפט נגד בי אלי ק
( כ מו בן שלא ב פ ני ו ) ,לברר את הנ סי בו תואת
הגורמים ל פלי טתהפההש טו תי ת של ה מ שור ר.
חבר ה מו ש ב עי ם יהיה מו רכב מנ ציגי הפ רנקים וה א
שכנזים. חיים טסה יהיה אב בית הדין ו ב דו כן
הנ א ש מים י שב בי אליק ה שני. יחזקאל בנקי ר.

גדעון שפיגל, כפר קדימה
העולם הזה מסכים עם הקורא שפיגל, מסיים
בזה את הוויכוח.

״דו״ח על מוסדות חולי הרוח״

לצלמי פזרטרטים
מערכת ״העולם הזה״ החליטה לערוך לקראת ראש השנה התחרות בשם

הפורטרט הטוב ביותר של השנה״.שישתתפו בו צלמים מסחריים מקצועיים.
בראש השנה תפרסם המערכת פורטרט אחד של כל משתתף

בהתחרות, עם ציון שמו, פרטים על האובייקט וכו׳
קהל הקוראים ישפוט מה הוא הפורטרייט הטוב ביותר לדעתו. יעשו סידורים
מתאימים למשלוח התשובות למקום נייטרלי, קביעת תוצאות וכו׳ וכד
כל צלם מקצועי מזמן בזה להשתתף בהתחרות זו ולשלוח למערכת
ושהוא, לדעתו, תמונתו ־
פורטרט אחד, שצילם בשנה האחרונה,
הטובה ביותר. התמונות חייבות להגיע למערכת תוך שבועיים.
גודל מינימלי x 180 240 :מ״מ, הדפסה על נייר מבריק טוב.

תלוש לצלבץ הקולנוע
השג

הכתובת

ב דו ״ ח נאמר :״עד א שר הוקם בית החולים נהה
ב־ 1942 היו מ חלו ת הרוח מעין טו מאה שאי שלא
רצה ל טפל בהן. פ ה ושם היו כמה מו ס דו ת פ רטיים,
שרובם ה מכ רי ע לא היו אל א בתי מסחר
ואכ סני ה ל חולי רו ח ...שחולה נ כנ ס בהם עד א שר
נשמ תו ה מ עונ ה תצא את נו פו .״
בר צוני לציין ש מ אז 1927 קיים מו ס ד עזרת נ שים
בירו שלים, ש מנ הלו היה ד״ר ח. ה רסן ז ״ל. ש הו א
בכלל חלוץ הפס כי א ט רי ה באר ץ והדברים ש צוינו
ב עתון מ הווים חילול ש מו וז כרו. ב־ 1936 נו ס ד
בית החולים ב לו מנ ט ל בה ר הכ ר מל, ש אני מנ ה לו.
כבר ב שנ ת 1937 הו כנ סהל מו ס ד זה שיטת טי פול
הרא שונ ה בפעם ובו צעה
ה אינ סו לין ה מו ד רני ת
ב מו ס ד זה ע״י ד״ר ר או בן מ אי ר, ש הנו כעת מנ הל
בית החולים הממ של תי בב אר־יעקב.
עוד ב־ 1940 הו כנ ס לבית החולים שלי, כרא שון
בארץ. ה טי פול על־ידי הלם ח שמלי. ב כינו ס הנוי רו־פ
סי כאט רי ב־ 1942ב תל־ אביב, כב ר היה הנו ש א
״ ה טפול ב אינ סו לין. הלם ח שמל ומטר צול״ — הנושא
העיקרי, שהורצה עליו על ידי וד״ ר מ אי ר.
אשר לגבי נ תו ח ה לו בו סו מי ה — נ תו ח ב מו ח —
מ בו צענ תו ח כזה באר צנו כב ר מ שנ ת , 1942 תחילה
ע״י ד״ ר וינ ד רסון (הדסה) ואחר כ ך על ידי ד״ר
א שכנזי (בי לינ סון) וד״ ר בל ר (הדסה, ירו שלים)
ו מס פרה מנותחים באר ץ מני ע כב ר ק רו ב. ל־. 200

ד״ר קורם בלומנטל, חיפה

מחתרת ערכית
כקורא ותיק של ה עול ם הזה, הנפו ץ בי חו ד בין
הנו ער ו ה צבא, אני תוהה ומת פל א על הקו שג־קטתם
ב ש אלה הערבית ה פני מי ת בי ש ר אל. אין ספק
שאתם מנ סי ם ל היו ת דימוקרטיים ו מתקד מים בבעייה
זו, אך לא זה הפת רון ! הנני פונ ה אליכם כאי ש
צבא אל אנ שי צב אלש עבר ( או ב חו פשה 11 חו מב
חינ הבט חוני ת עליכם ל עור ר בעיה זו

מעל גבי ע תונ כ ם ולדרו שפת רון מידי. או איבו־קואציה
ערבית, ה חלפת או כ לו סין או גירו ש. המ שול
ש ה ערבי, הגליל ה ערבי, י פו וחיפה ה ע רביו ת

לאה דנקו, שחורת שעד
מלחמת הפזמונים
נחום נרדי מ א שי ם את שו שנה ד מ ארי בהשמעת
צריחות בלתי א ס טי טיו תשמצ או את מ קו מן ה מ תאים
ב מו ע דון לילה ניו־יורקי ( העולם הזה 711
בהיותי בניו־יורק הייתי בכמהמ הו פ עו תי ה של
שו שנ ה דמארי וראיתי שקפה חביבי איננו מו ע דון
לילה ב מו בן הקלוקל של ה מלה, כ ד מיונ ם של רבים
בארץ. הו א נ סנ רבח צו ת. לא ה ציורים המזרחיים
על הקירות, לא ה שם העברי — אלא שו שנה ד מ ארי
היא ש הפכ ה את חביבי ל מ קו ם מ סנ ש לרבים הצמאים
ל מל ה עברית ורוצים ל בלו ת ערב ב אוי ר ה
י שראלית חמה.
מר נרדי מר בהב שב ח ה צל חו תיו ה מו סי קליו ת
ב אמריקה. אך ב טו חני שבאב אל־ווא ד ובת־ שבע,
שה שמיעה שו שנ ה בליווי ס פונ טני של מלחים יש ראליים
שביקרו או ת ה שעה ב מ קו ם. ע שו לא פ חו ת
ל מ ען ה הבנה בינינו ובין ה א מריק אים.

ניסן בן־ישראל, חיפה

״המאבק על היופי״
איזו מל ה מדברי מכת בי עזכנעדז אחמררפ אל
הלפרין (העולם וזזוז )719 שידיעתי ב עניני ם זזנ״ל
דלה ביו ת ר, כ ל שונו? מדו ע לא ני פהלש כנ עני
ש אכן ידיעתי דלה? ה ת ענינו תו במק צו עי תבו א
על סי פו ק ה — אני מו רהלהתע מלו ת.
נו ף מ פו ת ח אי נ נו רק שרירים ונירים. ני ש תו
של מ ר הלפרין היא: יו פי חי צוני ו שרירים מ כווצים•
מה דעתו של מר הלפריז על: ג מי שו ת, זרי-
זות, שיווי מ ש קל, או מ ץ לב,־ קו או ר דינ צי ה, ל ב
ו רי אות?

חיים כהן, תל־אביב

ערכי־בורדי
העולם הזה 717 כו ת ב שהאי ש שנרצ ח יחד עם
חו סני אל־זעים ש מו חסן ב ר אזני. הנ כון הו א
ש ש מו הו א חסן בר אזי. ב ר אזני הו א אחד מ מו ר די
הכורדים מ צ פון עיראק.

ניסן בן־אפרים, תל־אביב
הקורא ניסן בן־אפרים צודק• למרות ההבדל
בנר׳ן גם בראזי היה כורדי.

רותי, רותי !
מ ס רו בבק שה לאבא דו ש ש הו א לא מ חנד את
ב תו כ ר אוי. ב ה עול ם הזה 719 היא עו מד ת ב תו ר
לקרח. מ א חורי ה עו מדתא שה מבוג רתב שנים וילד
קטן בז רו עו תי ה. רו תי היתה צריכה ל פנו ת לה מ קו ם.

דליה מ ,.תל־אביב
בתור לקרח נטסים הנמוסים.
האם א צל דו ש ב אי ם לפגי שה עם ב חו רהע רומים?
כדמסתברמ הקריקטור ה שלו על הב חור שנ מ
ס, ונ ש א רו רק נ עלים, מ שקפיים ו מגב ע ת. איה
הבגדים?!

ראובן טוך, קרית חיים
ייתכן שנגנבו.

.העולם הזה״ ,מס׳ 722

ס שהיה נער צד צפרדעים
מספרם של הספורטאים הישראלים מצומצם
למדי. כאשר נודע לפני חצי שנה שספורטאי
אחד החליט לזנוח את פעילותו בארץ, להמשיך
בלימודיו, לא האמינו לדבר :״אין סכנה
שאורי גרבי יסע מכאן. הוא לא יוכל להיפרד
מגלי־גיל״וגן־הדסה.״ אולם הדבר הפך מציאות
כאשר אורי גרבי הזמין שחיינים וכדורסלנים
לנשפיה בביתו. הסיבה: טיסתו של
אורי לסנט־לואיט אשר בארצות־הברית.
צפרדעים וילדים. אורי גרבי ,22 ,נולד
בירושלים לפני אחותו שפרה, הספורטאית
והרקדנית, נדד עם הוריו לחיפה, התישב
לבסוף בתל־אביב. מקום מגוריו היה בקרית
מאיר וכאשר יצאו פעם ילדי השכונה לציד
צפרדעים בסביבה גילו מקור לא־אכזב של
צפרדעים — בבריכה בגן הדסה.
הצפרדעים קרקרו מסביב לבריכה, בתוכה
פרפרו ילדים שלמדו לשחות. הדבר מצא חן
בעיני אורי השחרחר והוא הופיע למחרת על
מנת להתבונן שנית בשוחים. הנער, בן ה־,11
החליט שגם הוא ילמד לצלול ולהוציא מטבע
חצי־גרוש ממעמקי המים.
אורי נרשם לברית־מכבים־עתיד, שאימנה
נערים לשחייה והחל מתאמן, בהתמדה, בשחיית
חתירה, השחייה החופשית.
הנער הצעיר לא הסתפק בשחייה. בהעדר
בריכה חורפית בארץ (מלבד בריכת ימק״א
בירושלים) החליט המאמן יינה הירשלר, מי
שהיה חבר הנבחרת ההונגרית לכדורמים,
לשמור על כשרם הגופני של חניכיו בעזרת
תרגילי התעמלות מיוחדים ומשחק הכדורסל.
אך אורי לא זנח את אמוני הכדורסל גם בקיץ,
הוסיפו למקצועו הראשון, שחייה.
לשופט, טבילה. בשנת 1945 נתפרסם
אורי לראשונה. אותה שנה נתקיימה אליפות
הנוער לשחייה ברחובות. כיון שנשארו עוד
שעתיים עד למשחה־הגמר במאה מטר שחייה
חופשית החליטו המשתתפים המשתעממים
לפתוח במשחק כדורסל באולם מכבי רחובות.
משך שעה שיחקו השחקנים כדורסל, בזבזו
את נשימתם ומרצם. בראות המאמן, יינה
הירשלר, את הנעשה, פסל את המשתתפים
במשחי האליפות. אך אורי הסביר למאמנו
שהוא בטוח בהצלחתו, כיון שהוא נתון במצב
רוח מיוחד לשחייה. חושו לא הטעה אותו
וכאשר נגעה ידו של אורי גרבי בשפת הברכה
נקבע שהנער הצעיר ,)16( ,זכה באליפות הנוער
(זמן 1:10 :דקות).
האלוף הצעיר החליט להתמסר לשחייה, עזב
את קבוצת הנוער של ברית־מכבים־עתיד, נכ־
02 לקבוצה הראשונה. המאמנים בכדורסל
ושחייה החלו סבים ביניהם :״אסור לתת
לאורי לשחק כדורטל, הוא מקלקל את הסגנון
שלו בשחייה״ טענו מאמני השחייה .״חבל
ששחקן כדורסל מוכשר יאבד את כשרונותיו
במים״ — צעקו מאמני הכדורסל שראו את
זינוקיו וקליעותיו המדויקות.
אולם אורי מצא פשרה: אחר הצהרים
שחייה ובערב — כדורסל• בינתיים המשיך

בלימודיו, גמר את בית הספר הטכני מונטי־פיורי.
אותו
זמן נמצא קסם חדש לשחיינים _
כדורמים. ברית־מכבים־עתיד הרכיבה נבחר
חזקה, התמודדה בהתלהבות בקבוצה החזק
של מכבי חיפה. המשחקים הפכו חריפי
יותר ויותר ולא פעם הוטלו השופטים למיו
כיון שהחלטתם לא מצאה חן בעיני הקה׳
הטיפול בשופטי הכדורמים היה פשוט בהרב
מאשר בשופטי הכדורסל או הכדורגל. בהו
גבר הצעקות ״בוז לשופט !״ נמצא תמיד מ
שהו שהתנדב לעמוד מאחורי גבו של השוס
ולסייע לו בדחיפה קלה, ששימשה הקדמ
׳ס^ילי^י של השופט, כשהוא בבגדיו, במיג
ממרחק רב, סד. ב־ 1947 השתתף אוו
גרבי בנבחרת ישראל בכדורסל שתיחרה נ
פסטיבל פראג, המשיך עמה במסעה באירופ
המערבית. הפגישה הראשונה של השחיין ו
צעיר עם מרכזי הספורט באירופה השפיע
מאד אך הוא החליט שבארץ יותר טוב
ב־ 1949 יצא את הארץ שנית, לקח חלק בב
סעו המוצלח של מכבי ביוון, איטליה, שוויי
וצרפת. מתוך 13 משחקי הכדורסל ניצו
המכבים בתשעה וחזרו עטורי פרסום וב
דליות.
באותו מסע הצטיין אורי גרבי במיוחד :
במשחק נגד קבוצת רואן צרפת היתה התוצאה
31:32 לטובת הצרפתים. נותרו עוד שניות
מספר עד לסיום המשחק ואורי הטיל את
הכדור ממרחק רב לתוך טבעת הסל• המשחק
נסתיים בנצחון המכבים — .32:33
עוד לפני זמן רב החליט השחיין־החייכן
לצאת לחוץ לארץ להשתלמות. הוא פנה למחלקה
לתרבות הגוף, ביקש המלצה להשתלמות

,העולם הזה״ ,מס׳ 722

בחינוך גופני בהתעמלות נוסף לרצונו, כבוגר
מונטיפיורי, להשתלם בהנדסה. המיזוג של
מהנדם־ספורטאי לא יצא לפועל, כיון שהמחלקה
לא המליצה. אולם אורי גרבי נתקבל
לאוניברסיטת סנט־לואיס כדי ללמוד הנדסה
ולהתאמן, בשעותיו הפנויות, בשני מקצועות
הספורט החביבים עליו.
כדורגל תאריכים משורייני
משחקי הליגה והגביע אורגנו עד עתה
בהתאם לרצון הקבוצות. אם הזמינה קבוצה
נבחרת מחוץ לארץ, שינו את טבלת המשחקים,
על מנת למנוע הפסד נקודות מהקבוצה
המזמינה. אך השנה נקבע, כפי שנהוג בכל
העולם, שהתאריכים שנקבעו למשחקי הליגה
יהיו משוריינים ולא יחולו בהם כל שינויים.
המשחקים שנקבעו יקויימו בצורה סדירה,
חודשי מאי ויוני יופרשו לקליטת שפע
הקבוצות מחוץ־לארץ.
התכנית החדשה והתאריכים המשוריינים
נתקבלו ללא וויכוחים רבים, אולם הפולמוס
פרץ בשאלה אחרת: מי ישתתף בליגה הראשונה?
כל אגודה רצתה שקבוצותיה תשתתפנה
בליגה הראשונה והעליונה. לבסוף
צומצמה הליגה הראשונה ל־ 12 קבוצות *.
כדי לתת ענין־יתר למשחקים, לתבוע מאמץ
מיוחד מהשחקנים, הוחלט שבסיום המשחקים
תרדנה שתי הקבוצות האחרונות לליגה ב׳,
ושתי הקבוצות הראשונות מליגה ב׳ תטפסנה
לליגה א׳.
בליגה ב׳ יהיו שני מחוזות, צפון ודרום,
בכל מחוז תהיינה 14 קבוצות וגם בליגה
זאת ירדו בכל מחוז שתי קבוצות בגמר המשחקים
לליגה ג׳ ובמקומן תבאנה שתי קבוצות
מצטיינות מליגה ג׳ .הליגה השלישית תורכב
מקבוצות שעדיין לא שיחקו או שדרגת מש־חקן*נמוכה.

זרקורים
לפי רשיון
טרם נסתיימו סידורי המשחקים בארץ
וכבר נודע ההישג הגדול של הפועל תל־אביב.
הוא חתם על הסכם עם הקבוצות המפורסמות
ארסנל ומנצ׳סטר־יוניטד.
טען חובב מכבי מושבע :״שישחקו קודם
נגד מכבי תל־אביב ואחר כך יצאו לשחק נגד
ארסנל.״ חבר הפועל, לעומת זאת, לא הצטער:
״אף אחד לא מתחשב בהפועל ולא יזיק אם
שחקניו ילמדו שיטות משחק חדשות.״
שעה שהוויכוח עדיין נמשך, נקבע המשחק
הראשון ל־ 19 בספטמבר והמחצית השנייה
של המשחק, בשעות הערב, תיערך לאור זרקורים
שהוצבו לפי רשיון מיוחד.
כדורסל האגוז היה קשה־פיצוח
כשביקרו קבוצות הספורט של מכבי ארץ־
ישראל ב־ 1943 בבירות נתקבלו על ידי יוסף
סנה, יו״ר מכבי בירות, ועל ידי ברוריה

אורי גרבי

במעמקי המיס, חצי גרוש
אשתו, שדאגו לשיכונם ולשאר סידוריהם
בבירה הלבנונית.
יונה, בנם של יוסף וברוריה, היה מדריך
ראשי בסניף המכבי הצעיר בבירות עד שהצטרף
לחטיבה היהודית הלוחמת, בה שרת
שלוש שנים. ב־ 1945 עלה ארצה, היה גונדר
(מפקד פלוגה) באצ״ל. עם הקמת הצבא השי־
* ביתר, הפועל, המכבי (תל־אביב) ; הפועל,
מכבי (חיפה ופתחיתקוה) ; מכבי, הפועל
(ראשון לציון); הפועל רמת־גן; מכבי נתניה;
מכבי רחובות.

ט להיפגש, השבוע, עם דיק סביט, אלוף ווימ־בלדון.

תתף
בקרבות לטרון, ירושלים ואג׳זים, בה
נפל כשבא לעזרתו של חבר שנפצע בשדה
הסרב.
לזכר בנם הקימו יוסף וברוריה סנה את
אגודות
״בית יונה״ ,בבת־ים, מוסד לנכי מלחמה
ולחיילים משוחררים. אך נתנאל סנה, בן דוד דלי מי סבורטא׳
של יונה, בחר בדרך אחרת להנציח את זכר
אגודת הספורט של ביתר־חיפה החליטה
החלל, שהיה חבר מכבי חיפה. הוא תרם
לחדש את פעולותיה, לחזק את קבוצת ה־גביע
על שם יונה, הזמין את
שש קבוצות הכדורסל הטובות
ביותר של מכבי־נוער
להתמודד עליו.
שש הקבוצות קבלו את
ההזמנה, איפשרו לקהל חובבי
הספורט בחיפה לראות
לראשונה מפעל כדורסל הראוי
לשמו. הקבוצות חולקו
לשני בתים. הבית הראשון
כלל את ברית־מכבים־עתיד
תל־אביב, מכבי תל־אביב וירושלים.
בבית השני היו:
מכבי־הצפון, חיפה ורמת־גן.
ברית־מכבים־עתיד ומכבי תל־אביב
לא היוו מתחרים רציניים
למכבי ירושלים, שניצחה
את ברית מכבים עתיד
,15:21 לאחר משחק משעמם,
ואת מכבי תל־אביב ,9:26
לאחר משחק חתול ועכבר.
פחות חלק הסתדרו העניינים
בבית הראשון. כאן נמצאו
האריות שבחבורה, אך
למשחק הגמר נגד ירושלים
יכלה, כמובן, לעלות קבוצה
אחת בלבד. במחצית הראשוקבויצת
הכדורסל, מכבי היפה
נה במשחק מכבי חיפה נגר
ליתר בטחון, צילום
מכבי־הצפון היו יחסי הכובמחצית
חיפה.
חות
שקולים 13:14 ,לטובת
התאגרפות הקרוייה אלטלנה, כיון שרוב המתהשניה
הראו יצחק רובינשטיין ( )17 ויצחק
אגרפים עלו באנית הנשק.
מזרחי 18 את כוחם כשקלעו סל אחר סל
שיתוקה המוחלט של פעילות ביתר־חיפה
ושברו את הישגי מכבי־הצפון, שהיתר״ בעבר, בחודשים האחרונים נעוץ במוצאי שבת אחד,
הטובה בקבוצות מכבי־נוער בארץ. לשני
לפני חודשים מספר. כאשר נערכה תכנית
היצחקים החיפאים סייעו שני יצחקים נוספים,
אמנותית בעוז־חיפה הראו כמה ספורטאים
בהתקפה — יצחק (זיזי) מחרז; בהגנה — את כוחם, שפכו דלי מים על אחד המפקדים.
יצחק טננבוים. התוצאה הסופית . 18:34 :
מפקד העוז, חיים פרקאש, הוציא את הספוראך
כשנפגשו מכבי רמת־גן ומכבי חיפה טאים מהמקום. הם נעלבו, חתמו על הצהרת
נראה שהקבוצה הרמת־גנית תהיה אגוז עזיבה כל עוד ימשיך חיים פרקאש לפקד על
קשה־פיצוח. הרמת־גנים גילו משחק תוקפני
העוז.
בו הצטיינו קלמן שוחטוביץ ועמי וסילבסקי.
בדקות הראשונות שררה עצבנות בין שחקני
הקבוצות אך מיד השתלטו כדורסלני
מוסיקה
רמת־גן על המגרש, סיימו את המחצית הראשונה
ב־ 9:14 לטובתם. במחצית השניה התקיפו
החיפאים, הצליחו להשוות .15:15 עוד גזר. כדו 3ואופירה
שתי דקות לפני הסיום קלע ברוך שומינר
לאחרונה הוחלט להעביר את השוק הגדול
סל יפה לזכות החיפאים .15:17 ,בשניה האח־לפירות
וירקות שליד קובנט גרדן, בית האורונה
קלע כדורסלן רמתגני ממרחק רב, פרה הלונדוני העתיק, העומד מאז המאה ה־17
אולם הוקדם על ידי שריקת השופט.
בתוך מרכז סיטונאי וקמעונאי הפירות והיררמת
גן טענה ל־ .17:17 ועדת הערעורים
קות. המקום החדש, ליד אחת התחנות הגדוהסבירה
שאחד השופטים שרק לפני הזריקה,
לות של מסילות הברזל, יביא תועלת יתירה
השני — אחריה. הועדה קבעה את הנצחון
לשוק ולבית ד,אופירה גם יחד. הסיבה: הצלחיפאים
שהצטלמו, ליתר בטחון, ליד מראה
טופפות מכוניות המשא והסבלים בקובנט
הנקודות.
גרדן כמעט ואינה מאפשרת גישה לבית האך
לפתע החליטה הועדה להוסיף חמש
אופרה. מכונית בעלת זריזות ממוצעת עוברת
דקות למשחק לפי הצעת רמת־גן לפי .17:17 את המרחק ממרכז לונדון לבית האופרה תוך
לבסוף, אחר חמש דקות מותחות ניצחה
חצי שעה, נזקקת לרבע שעה נוספת למציאת
חיפה — .19:21
מקום חנייה.
באם יועבר השוק, שוב לא תחזור התמונה
המשונה שנסיכות לובשות מעילי־פרווה מחפטניס
שות
את דרכן בין דוכני הכרוב והגזר בדרכן דשני שנים־עשר ממקום ליציע האופירה.
הכוכב החדש בשמי הטניס של ארצות הבאך
למרות שבדרך כלל מצולמות רק הנ רית
הוא נער בן ,20 מריון אנטוני (טוני) סיכות הרי הפכו מבקרי קובנט גרדן עממיים
טרברט. כבר השנה ניצח פעמיים את אלוף יותר מאשר היו לפני המלחמה. חיילים רבים
ארצות־הברית ארט לרסן, פעם על קש ולפני שחנו באיטליה רכשו נטייה לאופירה שנשחודש
על דשא, המשטח החשוב ביותר (כי ארה עמהם גם בימי השלום.
כל התחרויות החשובות נערכות על משטחי
בית האופרה הנוכחי הוא השלישי למניין
דשא) .אמר פרנק שילס, ראש קבוצת גביע של בתי האופרה שנבנו במקום זה החל מ־דיוויס
שאינו משחק :״אם טרברט יתקדם באו 1732 וכבר אז הקדימו אותם הירקות. במת
תה מידה בארבעת השבועות הקרובים, הוא הבית היא גדולה מאד ובימת התזמורת ׳יכועתיד
להיום בעל שם עולם״.
לה להכיל כל הרכב תזמורת שהוא מלבד
טוני טרברט הוא מתון מזג, בעל מבנה גוף דרישותיהם המוגזמות של וגנר ושטראוס,
חסון ( 180ס״מ 88 ,ק״ג) עבודת רגל כשל כאשר הנבלים וכלי ההקשה פולשים לתאי
שחקן כדורסל ורצון להיות השחקן המעולה הצופים. מלבד זאת יודעים משתתפי האופרה
בעולם. טרברט חייב הרבה על משחקו המעו לספר על מנהרות רבות מתחת לבמה, מדרגות
לה ורצונו להצטיין בו, לחברו ושותפו למש לולייניות המובילות מחלק אחד של הבית
חק, ביל טלברט. אומר טרברט על טלברט: למשנהו, חדרי מלתחה ועבודה, ובמיוחד
״הוא נוהג בי כאח ...בסיורי באירופה עם חדר התפאורות הקרוב לגג ונתון עשרות
ביל ב־ 1950 שיפר בהרבה את משחקי. למד מטרים מעל לבמה, והמוודא הורדת התפאותי
כל כך הרבה שלא יכולתי לעכל את הכל. רות, כשהושלמו, למקומן, בעזרת מנוף־ענק.
עכשיו זה נקלט ואני מתחיל להתמחות בזה.״
משך המלחמה הפך קובנט גרדן אולם ריקוכצוות
לא הוכו טלברט וטרברט מעולם, נצ־ דים בו בילו מיליוני חיילים של בנות הברית
חונם האחרון היה בתחרות על גביע דיווים
שעות נעימות, חזר לתפקידו ב־ .1947 למרות
נגד יפאן.
גזר וכרוב הצליחה עונת האופרה האחרונה
ב־ 1950 תפש טרברט את המקום ד,־ 12 באר במידה רבה, הוסיפה גוון מיוחד לחגיגות
צות הברית. השנה, הגיע למקום השני, עומד הפסטיבל הבריטי.

צלבץ

הקולנוע

הקורא הממוצע של העולם הזה מבקר
לפחות פעם אהת בשבוע כאהו
מ 108-בתי הקולנוע בארץ, מתרכז
משך שעתיים כתמונות המושלכות
על הכד ובגבורי הסרט.
כשבע התמונות המופיעות כחידון
הצלומים הקולנועי, צלכץ הקולנוע,
הועלמה זהותם של גיבורי הסרטים.
זהה את שם הסרט והגיבור שזהותו
הועלמה, יכלה את הפתרון הנכון, כצ-
רוך התלוש (יעמוד )14 למערכת העולם
הזה, עד ל 15-כספטמכד .1951 ציין
זייי המעטפה :״צלכץ הקולנוע״.

כין הפותרים יוגרלו 10 כרטיסי
קולנוע זוגיים ככתי קולנוע הקרוכים
לכתי הזוכים.