גליון 762 מתאריך 5 ביוני 1952

h i *v^ s

B B ffP

יי־ B E v ^ W E I : *Hi

s» v l

f lE

השבועה המצויר

בגדיו! וה:
\ידול ווויד־ם
בישראל

איש החודש
מאיד יעדי

ת שבץ ענה

S1ס׳ *.5

מכת בי ם

העורך הראשי:
אורי

השלס

השבזעזן המצדד
לאיום 1רמציה
רחוב גליקסון . 8תל־אביב
(ליד תיאטרון ״ אהי ״ )
ת.ד . 136 .טל( .זמני) 66785
מען למברקים :״עולמסרסי׳
משרד המערכת בירושלים .
רחוב דוד המלד (יולי אן).
הסעד .
משרד
מו ל
משרד המערכת בחיפה :
רחוב החלוץ ,45 חדר . 11
טלפון 4—6 ( 4661 אחה״צ)

אבנרי

ראש המערכת:
שיום

עורך התבנית :

עורך הכיתוב:
דו ב אי תן
הכתב הראשי:

ד וש
הצלם הראשי:
סאוי

אהרון דוי ב

נויד סן

עורכי מרורים:
סיכאי

אינה.

יוזיאי בשן. ניעה נבי, איתמר עיים.

משתתפים קבועים:
פרגצה

נרובנר.

רפאל חייט. אוסקר מאובר.
יצחק לבני. צבי שש.

ראש־משרד, ירו שלי ם:
דוד רוביגנר

נתן ריבון

סופרי־חוץ:
מונטי נ׳ייקובס, גבריאי דנון, ש מואי מירון.
המו״י :

העוים

הוה

בעיים.

סלוניזם סוציאליזם
והחכרה השלישית
...חייבת לקום חברה עירונית אשר לא תהיה
מבוססת על בתי־קפה וקולנוע בלבד ...הננו קבוצת
צעירים אשר איננו מוצאים כל סיפוק בהברה
סלונית ריקנית, עברנו מסנרת תנועתית משד שש
שנים, ונאלצנו לעוזבה בנלל סיבות בלתי תלויות
בנו.

עמוס בלנקנבורג, גבעתיים,
בשם קבוצת צעירים המעוניינים
להקים חברה מסודרת וטובה.

פיליפ טיארי.

ראש־משרד, חיפה :

דפוס

במו עיני

י שראי.

תי־אביב

תעלומת שתי הכוסות

אנו שני בהורים בשמינית שאינם חסרי־דם ומרץ
ואשר סובלים מחוסר שטח להוצאת עודף מרצם,
בנלל היותנו רחוקים הן מחברות סלוניות והן
מהחברות החלוציות של תנועות הנוער שחדלו לתת
כיפוק. אנחנו מהפשים בנרות בנות חביבות ובע־לות־דם
הרחוקות כמונו מסלוניזם וסוציאליזם ומ חפשות
עניין למלא בו את זמנן הפנוי ...אנו מח כים
ליוזמת העולם הזה.

אחר מירידי ביקרני בחנותי והסכים
לשתות עמי תה. ניגשתי לבעל בית־הק־פה
הסמוך, שהוא
יקה, והזמנתי שתי
כוסות תה — אחת
ממותקת ואחת בלי
סוכר.
כעבור רגעים מספר
הביא בעל בית־הקפה
טס עם שתי
כוסות תה, כשהוא
מחזיק בידו מנת סוכר והודיע בתמימות:
״הבאתי את הסוכר, כיוון שלא ידעתי
איזו כוס להמתייק !״
הקורא ד. שלגי, ר א שון־לציון, זוכה
בפרס של — 1.ל״י (בלי־סוכר).

אהוד ונמרוד, חיפה

מה הקשר בין חצאית האשה ו בין המל חמה?
אתה ואני איננו יודעים. אולם הפרשן
הצבאי הבריטי המהולל קפטן לידל־הארס
טוען שי שנו קשר רציני. על סמך חקירה
מדוקדקת קבע כי לפני כל מלחמה קיצרה
האופנה הבינלאומית
את החצאיות, ואילו
בתקופות של יצי בות
יחסית הלכה והאריכה האופנה
אותן מתחת לברך.
הפרשן לא הסביר
מניין בא קשר זה
— למשל, אם מל היב
מראה הרגל ה נשית
את הגבר למלחמה. עלינו להסתפק
בהודעה שי שנן בטבע תופעות הקשורות
איך שהוא זו בזו•
שתי תופעות אחרות, הקשורות זו בזו,
הן מחנה-הריכוז ודיכוי העתונות, שלא בדו מה
לחצאיות הקצרות ולמלחמות הארוכות,
גלוי קשר זה גם לעינו של בן־תמותה רגיל.
הוא התחיל שעה שעלה בפעם הראשונה על
דעתו של אדם ליטול לידיו כמה אבנים גדו לות,
לרשום עליהן את הרשות החודש או
השנה (הדבר היה תלוי בז ריזו תו) ולהעמיס
אותן על ג בו של מוכר־עתונים מסכן. כבר
אז האמין הרודן המקומי שזה שי מו ש לרעה
באבנים, שתפקידן הטבעי הוא לרו צץ את
גולגולותיהם של נתינים המותחים עליו בי קורת.
אותו
רו דן בתקו פת
האבן היה, מן
הסתם, אדם פיקח.
הוא לא אמר שיש
לסתום את פיו של
העתונאים• הוא רצה
רק ל ש מור על מלאי
האבנים, כדי לחסוך
בדביזים. חוץ מזה
היה כדאי לעתונאי
לסור למשרדו של
קצין המודיעין של הרודן, כדי לקבל אינפור מציה
מוסמכת ובלתי־משוחדת. לא היתר. זאת
אשמתו של הרודן אם בחר אותו קצין דוקא
במשרד שהיה מקושט במכשירי״עינויים שו נים׳
חבל־תלייה ואלה מסומרת.
מאז השתנה, כ מובן, העולם. הרודנים אזלו
מן השוק. הם הפכו כולם דמוקרטים טובים.
הם מגינים על החופש, השלום ו היו שר. מוכרי
העתונים אינם נושאים אבנים, אלא גליונות־נייר
(העולים הרבה יותר) .והאופטימיסטים
שמחים על חופש העתונות שהשתרש בעולם
כולו• שהרי העתון החפשי מבטיח את האז רח
מפני שרירו ת השלטון.
אולם התמונה האמתית אינה וורודה כל־כך.
למעשה לא השתנה הרבה. רק הצורות החי צוניות
השתנו. זה עתה קיבלתי סקירה מטעם
מכון העתונות הבינלאומי, מוסד פרטי שמר כזו
ב שוייץ. מכון זה שאל לדעתם של 248
עורכים ב־ 41 ארצות, מהן הארצות הדימו־קראטיות
ביו תר בעולם, בעלות מסורת ארו כה
של עתונות חפשית. המסקנה: בעולם
כולו עומדת העתונות החופשית בקרב־נסי-

רוב רובם של ה עורכים
התלוננו מ רות
על ממשלותי הם.
ברוב המקומות הפקידים מנצלים
של בטחון טענות המדינה״
ו״הגנת
למנוע פרסום כדי ידיעות העלולות ל הטיל
דו פי בהם וב במקרים
פעולתם.
רבים
אין סותמים את פי העתונות אלא את

אוזניה. דבר זה נעשה בעזרת אדם הקורא
לעצמו ״קצין ליחסי ציבור״ .אדם זה אוסר
על פקידי משרדו למסור באופן חפשי ידי עות
לעתונאים, שו מר זכות ז ו לעצמו. הד בר
פותח לפניו אפשרויות רחבות של שוחד
וסחיטה: כתוב עלי ועל ממשלתי דברים
טובים, אחרת לא אתן לך ידיעות. ואם אתן
לך ידיעות, כתוב אותן בצורה שאני רוצה

כל התופעות האלה קיימות, כמובן, גם
בארץ, רק בצורה קצת יו תר חריפה• כי כאן
לא השתרשה העתונות החפשית מעולם, הי תד,
תלויה תמיד על חוט שערה כלכלי ו פו ליטי.
אף פקיד אחד אינו רוצה, כמובן, ש נשקה
חס ושלום. הוא רוצה רק שנכתוב
את האמת — הנוחה לו.

הנני. קורא ותיק של עתונכם והנעתי למסקנה
שהנכם היחידים שיש לכם עניין בבעיות של הנו ער
בישובים השונים בארץ. הנני מהמושב השי תופי
שבי־ציון ונתקלנו בשנים האחרונות במחסור
הילד ונובר בנוער. אנחנו פה מיעוט נוער וחסרה
לנו חברת יותר נדולה (בעיקר בנות) .אם באפש רותכם
לעזור לנו. אנא עשו זאת.

משה קלברמן, שבי ציון
כאחד מרבים החש את המחסור בחברה בלתי־מפלגתית
בארץ, ואשר בעיניים פקוחות רואה את
התרומה הרבה אשר מציאות חברה מגובשת ממין
זה בארץ יכולה לתרום להעלאת רמתו של הגוער
הישראלי, הגני מציע למערכתכם, אשר תרמה לא
מעט — ואולי את הכל — להקמת גרעין עמית,
לעזור להקמת מרכז חברותי בלתי מפלגתי.

דוד רז, תל־אביב
..המערכת אוספת את ההצעות, תביא אותן
לפני קוראיה.

כדרכי רווד
אחרי שראיתי מה שעשתה
הטעיתם אות* !
רותי, חשבתי שמצאה פטנט לעזוב את הארץ

בשנת 1936 נבחר מאיר דיזנגוף בפעם ה אחרונה
לראש העיר תל־אביב. כשנכנס ל תפקידו
נאם נאום ארוך ומליצי. באותם ה ימים
היה נהוג לפרסם בעתונים נאומים
כאלה במלואם, מבלי לרחם על הקוראים ה מסכנים
ש״אלפיים שנה״ ,״ציפור הנפש״ ו-
״ימים טרופים אלה״ ניטחו עליהם ללא חמ לה.
סאמט, כתב הארץ, החליט אז בפעם
הראשונה לפרסם תמצית מקוצרת של הנאום.
וכך עשה.
למחרת היום צילצל הטלפון במערכת
הארץ -ומאיר דיזנגוף ביקש את סאמט לסור
אליו .״ידידי הצעיר,״ שאל ראש העיר באדי בות
,״מתי יופיע נאומי?״
סאמט גיסה לחייך, הפליט :״אבל אדוני
ראש העיר, הנאום כבר הופיע היום אך
ראש העיר הגביה את גבות עיניו בצורה
מאיימת, אמר :״אתה טועה. לא הספקת ל פרסמו,
לכן נתת רק תקציר. אך מתי יופיע
הנאום המלא?״
כשאמר סאמט שהארץ לא יפרסם פעמיים
את אותו נאום, נעשו פניו של דיזנגוף קשים.
»אם הנאום לא יופיע,״ אמר ,״חוששני שגם
אתה לא תופיע עוד בבניין העיריה הוא
הרים שפופרת הטלפון, הודיע לד״ר משה
גליקסון, עורך הארץ באותם הימים, על
החלטתו זו. אך גליקסון לא נרתע. אמר הוא
לראש העיר :״אם לא יופיע הכתב שבחרתי
בו, לא יופיע בכלל כתב של הארץ !״
הסיכסוך חוסל, לבסוף, בעזרת מתווך —
סגן ראש העיר, ישראל רוקח, בן חסותו
(וחבר רשימתו) של דיזנגוף. כי באותם ה ימים
טרם קמה מדינת ישראל, והדימוקרטיה
הישראלית היתד, עדיין צעירה ובלתי־מנוסה.
תמהני מה היתד, תוצאתו של מקרה כזה
לוא קרה היום י

ארץ של

נשים y

מה שברצוני לומר (ואתם יכולים לכתוב זאת
בשמי) הוא כי עם עתונאי, מם וכן אפילו לדבר
על מזג אויר. אל תהשבו כי אינני מודה לכם על
עזרתכם האדיבה (העולם הזה ,) 759 אד רצוני
לציין נקודה אחת — לא התכוונתי כי יקום שבם
אמזונות ויקה בידו את כל הארץ (תחת מנחינות
נולדה מ איר סון?) .אמרתי כי לדעתי לא יצא שום
דבר ממשי מאילת עד אשר לא תקחנה הנשים את
העניינים לידיים.

אניטה אנגל, חיפה
מצר תושבי אילת אין התנגדות. הם מוכנים
בהחלט להילקח בידיים.

חסל מול סכין
בקשר לכתבה על ראש ממשלת צרפת (העולם
הזה ) 760 דעתי היא שמוטב לרקוד על חבל ול מאשר
לרקוד על סכין
קיים עצמאות (צרפת)
נלוח לפי חליל אמריקאי (ישראל).

ההבדל הקטן
כבר נוכחנו לדעת. לא פעם, כי אתם קובעים
ברוב חוצפתכם עובדות בלי לטרוח ולחקור לגבי
אמיתותן. אופינית לכך היא החלטתו של עודד
מדור הקולנוע שלכם לקבוע כי ״לאם י נקבה לפי
מינה״.
אנא הטריחו את שליחכם למ.ג.מ. ובקשו את ה ביא
ונרפיה של לאפי ואז תווכחו כי לאפי הוא
כלב ממין זכר שנתנו לו תפקיד של נקבה.

ל. רי בלין, תל-אביב
עורך המדור למד את תורת הקולנוע, זנח
את שעורי האנטומיה. הקורא ריבטין צודק.

אגב, אין הרבה חדש תחת השמש, גם לא
תחת השמש הישראלית. לראייה, הסיפור ה בא
ששמעתיו השבוע מפי ש מעון סאמט, ה־עתונאי
הוותיק (ואחד מראשוני המשתתפים
בהעולם הזה לפני 15 שנה) שחגג זה עתה
את יובלו ה 25-במקצוע (ראה במדינה).

רחל בן־יעקב, פררם־חנה

אליהו שמיר, תל־אביב
שאלה של טעם, מן הסתם.

ההגדרה הקלאסית באה גם הפעם מפי
הד״ר יוסף, במסיבת עתונאים שהתקיימה לא
מכבר בניו־יורק. הוא דרש כי העתונים ה ישראליים
יכתבו את האמת, אך ורק את
האמת• כששאלו אותו » :האם את כל הא מת?״
הניע בראשו, אמר :״לא ולא ! רק
את האמת שאני חפץ כי יפרסמו העתוג־אים
צחקו. לוא היו נמצאים כאן, היה עובר
להם הרצון לצחוק.

ועתה דרישת שלום מרותי־דוש האמיתית העסו קה
כעת בשתיית חלב.

עלי להביע את הזדהותי המלאה עם עורך מדור
הקולנוע על מאמרו ביחס לכותרות מתחת לשמות
הסרטים (העולם הזה .) 760 לדעתי מתיחם הקהל
בשאת־נפש לכל הבאורים והפרושים הבאנאליים
האלה ורואה בהם עלבון לשכלו.
(בעזרת התפוצצות) .לקחתי פח בנזין וגר וניסיתי.
מה אתם חושבים שקרה לי? נהרגתי.

ז״ל, נחלת־יצחק

אני בת חמש וחצי. וכל יום המ״שי אני הולכה
שאני קוראת לו
לקנות את העתון ״רותי־דוש״
כך בגלל המדור היחיד ששווה בו משהו (את
השאר אני עוד לא יודעת לקרוא) .יום חמישי
אחד ראיתי שרותי־דוש התפוצצה. באותו שבוע
לבנה וקראנו לה
נולדה לעז שלגו שחורה גדיה
״רותי־דוש ״.

ענת רון, תל־אביב

זהס ובסן ן
הנני רוצה להעיר לקורא משה כהן (העולם חזה
) 760 על הערתו הבלתי צודקת בחלקת. שכל הבנות
מעוניינות רק לבלות עם נערי הזהב. כלומר, נע רים
שהפרוטה מצוייה בכיסם. לצערנו יש בנות
האוהבות לנצל את בו זוגם, אך לא כולן כאלה.
הייתי רוצה להכיר אותו כדי להוכיח לו שלא
כל הבנות מעוניינות בכספם אלא בחברתם.

יעל לוי, תל-אביב

השער
כאשר, לפגי שבוע, החליט פאול גולדמן, הצלם הראשי של העולם חיה, להקדיש כמד,
שעות ליפהפיות המתרחצות על שפת-הים, רשם לו כמה תפאורות חיוניות לצילום שפת־ימי.
החשובה שבין התפאורות: כובע קש, בעל שוליים רחבות.
משך קרוב לשעתיים הסתובב פאול בחנויות תל־אביב בחיפוש אחר הכובע המתאים.
״הוא צריך להיות בעל רוחב מסויים, בלי צבעים, י שר ויפה,״ הוא הסביר לזבנים אין־ספור.
אך תמיד נתברר כי פרט אחד אינו מתאים לדרישותיו. עד אשר, באחת החנויות הגדולות,
גילה בדיוק מה שרצה — כובע קש בעל כל התכונות הדרושות. המחיר: שש לירות 990
פרוטה. הכובע נשאר בחנות. אפילו בשביל צילום של יפהפיה מתרחצת אין תקציב כה
גבוה, פאול נאלץ להשלים עם ר עיון הויתור על הצילום.
למחרת הסתובב עם מצלמ תו!,ין אלפי המתרחצים על שפת־ימה של הרצליה כאשר,
מרחוק, ביצבץ משהו לבן: בדיוק אותו כובע שראה אתמול. מתחת לכובע הוא גילה ראש
שחרחר ועיניים צוחקות שלברכה היבלום, נערה תל־אביבית שלא היתד, לה כל התנגדות
לצילום. וכך השיג פאול את הכובע המתאים, את הנערה המתאימה לצילום שהוא רצה —
בלי שיוציא שש לירות 990 פרוטות.

הודעה דקוראי

החל מן השבוע יהיה צד אחד של העיתון כלתי-חתוד, וחוכת
הפתיחה תהיה מוטלת על הקוראים לפני שיובלו לגשת למלאכת
הקריאה.
דבר זה לא בא בדי להעשיר את תעשית סכיני הגילוח
הישראלית. הוא בא בדי לשים קץ לנוהג פסול של קומץ קוראים,
שמצאו תחבולה לההנות משרותי עיתון זה ולהטיל את עול
החזקתם על חבריהם. קוראים אלה התרגלו ״לשאול״ גליון של
העתון מידי המוכר תמורת תשלום מסוים ולהחזירו למוכר אחרי
הקריאה. המוכר היה מחזיר גליונות אלה למנהלה במועד בו אין
עוד אפשרות למכרם, כטענה שלא נמכרו.
מאחר שעיתון זה אינו מתקיים על הון מפלגות, אלא על
פרוטות קוראיו, מעוניינים גם הקוראים לשים קץ למעשי-פיקחות
אלה. יקבלו נא עליהם את הגזרה (והגזירה) כלב פולחני.

,העולם הזה״ 762

אול הוא רק אחד מתוך 32 — 32 נערים מגיל 9
עד 12 אשר להם המלה אמא או אבא אינה אלא
ז כרון נוגה, דבר שניתן להם להבינו לז מן קצר
בלבד לפני שמקומו נתפס על־ידי מלה אחרת :
״המוסד״•
זהו בית י שן אשר צבעו המתקלף, משקופי חלוניתיו הנר־קבים.
האבנים הגדולות של קירותיו, מעידים עליו כי הנו אחד
הבניינים הראשונים שהוקמו בתל־אביב, עוד טרם היתד, לכרך
גדול. השלט התלוי על הכניסה מכריז ; אגודת בתי־יתומים,
מיסודות של א. ל .בלוב שטיין ז״ל, מעון לילדים.
בפנים הבניין שלושה חדרים גדולים ומ סדרון ארוך, שורו ת
שורו ת של מיטות נקיות מסודרות בסדר כמעט צבאי. זהו ביתם
של שאול בעדני וחבריו. רובם לא הספיקו להכיר בית אחר :
כאן הם ישנים, אוכלים, מתפללים, מרגישים בכאבים ובשמחות
ילדות, עושים וחשים את כל אותם הדברים שנערים בגילם
עושים וחשים אותם בבית הוריהם.
אך בכל זאת אין זה בית קבוע — אין הילדי כאן, אלא
במעבר. עם הגיעם לסיום הלימודים בבית־הספר העממי יצטרכו
לעזוב, כי למוסד אין אפשרות להמשיך את הטיפול בהם.
תר[ציכ, לחם וחמאה. בעיני מדריכיהם זוהי צרה
גדולה. משך שנים הם ראו כיצד גדלו הילדים והיו לנערים,
הדריכו את צעדיהם הראשונים, דאגו ללימודיהם וחינוכם — ופתאום
חייב הכל להפסק. הנער עוזב את המוסד, חוזר לחיק משפחה
שהטרגדיה הרסה אותה, מסתבך בסבך הדאגה לפרנסה. .
המדריכים פנו למשרד הסעד ולמחלקה הסוציאלית, ביקשו
תמיכה בילדים המסיימים. התשובה לא היתר, שונה ממאות
תשובות של מוסדות ציבוריים: אין תקציב .״בשעה שאין לנו.
מספיק כסף לספק לחם לכל היתומים,״ הסביר אחד ממנהלי
המחלקה הסוציאלית ,״לא נוכל לקנות חמאה בשביל בוג רי
מוסדכם.״
אכן, אם לדון לפי ההגיון הקר, אין הדאגה כי היתומים,
אשר גורל א כזיי שלל מהם השגחת הורים, ייקבלו חינוך והכשרה
מעל למינימלית, שעה שמקרים כה רבים דורשים טיפול גם כן,
אלא חמאה מיוסרת.
אך המוסד לא רצה בכל זאת לותר על דעתו, החל לגייס
מקורות פרטיים להגשמת הרעיון. הוא פנה למוסדות של מזרחי
ושל הפועל המזרחי בבקשה כי יקלטו את הבוגרים. אך הפניות
לא נשאו פרי: כמוסד בלתי־תלוי, שאין לו כל קשר עם מפ לגות,
הוא אינו יכול לבקש מהן עזרה ולרצות להשאר, בכל זאת,
בלתי־תלוי.
ואז הוחלט שהמוסד יוציא את
פתרון,מגרש ורשימה.
הדבר לפועל בעצמו. נתברר כי תמורת המגרש אשר עליו עומד
המעון הנוכחי בלב תל־אביב אפשר יהיה להקים מוסד חדש,
מודרני ומורחב, אשר יכלול גם מגמה ריאלית לבוגרי המוסד
הנוכחי אשר תבטיח להם השתלמות — בעיקר מקצועית —
בהתאם לכשרונותיהם. יחד עם זאת, יוכל הנער המשתלם בלימוד
מקצוע להמשיך לחיות במוסד.
אולם תוכנית בנייה זו לוקחת ב חשבון את המחיר שיש
לשלם עבור מגרש חדש: את זה רוצה הנהלת המוסד להשיג מן
העיריה, כתרומתה למפעל המקל עליה בנשיאת מעמסת הטיפול
ביתומים. גם אז עוד יעמדו אי־אלה קשיים של מימון אך המוסד
סומך על רשימה ארוכה של תומכים ותורמים פרטיים.
בינתיים עומדת הבעייה בשלמותה: מה יקרה עם הנערים
אשר יסיימו הקיץ את בית הספר העממי י האם יצטרכו להסתפק
במנת החינוך שניתנה להם ולחפש תעסוקה בבית־מלאכה או
בשוקי העיר ז נער עובד אחר יכול להקדיש חלק מזמנו ללימוד,
להתשלמות, אך ליתום אין אפשרות כזאת — מן הרגע הראשון
שהוא עוזב את המוסד מושקעים כל מאמציו במלחמת קיום.
לדעת המדריכים ניתנת הבעייה לפ תרון: עד אשר יוקם
המוסד החדש תעמיד העיריה לרשותם שני חדרים בעיר, שם
יוכלו המסיימים להשתכן, משך ז מן ההשלמות, השתלמות אשר
כל אב משתדל כי בנו יקבלה. והרי אין המוסד, בסופו של דבר,
אלא אביהם של 32 הנערים.

לשאול בעדני אין אם. הוא ח׳ בבית־־תומיס.
בעור שנה הוא ס״ס את לימודיו בבית־הספר
העממי ואו יהיה עליו לעווב את המוסד ולחפש
פרנסה ־ ב׳ היום אין מ׳ שידאג לעתידו של יתום.

חינוך
ו הדרכ ה
לא מזמן היה חניך מוסד
היתומים מבלה במוסד משך כל
שעות היממה. שם הוא י שן, אכל,
שיחק ולמד. תמיד בחברת אותם
הילדים. אולם בינתיים הוכנס
שינוי גדול: המוסד הוא עתה
רק בית ממנו יוצא הנער לבית
הספר ללמוד ואליו הוא חוזר
אחרי השעורים.
מדי בוקר חוגרים הילדים את
ילקוטי הגב ויוצאים ילד ילד
לבית־ספרו, לטבול לשעות ספו רות
באוירה הערה של לימודים,
ריצות ומשחקים עם ילדים בני
גילי הרחוקים מהווי המוסד.
מאחי שהמוסד דתי, נשלחים
הילדים לבתי־ספר של הזרם הד תי.
אולם גם כאן קובע הרקע
המשפחתי של הנער — אם מש פחתו
אדוקה ביו תר ושומרת
מסורת, הוא נשלח לבית־ספר
אשר הלימודים התורניים תוס סים
בו חלק עיקרי. במקרים
אחרים מסתפק המוסד בחינוך
דתי כללי.

החיים היומיומיים במוסד
כל ילד בבית־יתומים הוא בחזקת אב ואם לעצמו. כאשר הוא
מתעורר בבוקר ואין אם שתדאג לענייניו הקטנים והגדולים השוטפים —
רחצה, הלבשה, נקיוו — את כל זה חייב הילד לעשות לבדו. ישנה,
כמובן, השגחתו של המדריך הלן במוסד והנמצא שם כמעט משך כל
שעות היום. אך טבעי הוא כי ההשגחה שטחית בלבד בכל הנוגע לעניינים
השוטפים.
החיים במוסד קבועים לפי לוח זמנים, המתחיל עם ההשכמה
( ,)5:45 עובר דרך תפילות, לימודים, ארוחות ומשחקים ומסתיים ב־8:30
בערב, שעה בה צריכה הקבוצה הבוגרת לד,מצא במטה.
כל הענינים השוטפים נעשים באמצעות תורנים המתמנים מדי
יום מבין החניכים: הם אשר מעירים את חבריהם בבוקר, מכינים את

השולחן ומחלקים את הארוחות. גישתם לכל התפקידים היא כגישת ילד
אחר להשקאת הגינה בביתו או לשמירה על אחותו הקטנה ממנו.
דקות ספורות אחרי שש כל בוקר כבר עומדים הילדים ב תור
למקלחת, לרחוץ את פניהם ליד אחד משני הברזים, להסתרק, לנקות
את השניים. כשהארוחה נגמרת והם מוכנים לצאת לבית־הספר אין אב
שממנו יו כ לו לבקש דמי־כים או אם שתסקור אותם סקירה חדד, אחרונה
לראות אם ש מרו על כללי הנקיון. דאגה זו היא גם כן חלק מתפקידם
היומי ; הם קוראים לה מפקד הנקיון. במחברת גדולה, העוברת לפי
תורנות מילד לילד, רשומים שמות כל החניכים ! התורן סוקר את
נקיון חבריו — ידיים, אצבעות, צפרניים, הופעה כללית, לבוש —
ורושם ציונים לסי שיטה מסויימת.

עם שובם הביתה, למוסד, העיסוקים בכל הם עוסקים
שעורים,
הכנת
של נערים :
קריאה, ריצות בחצר. בשעות
אלה מורגשת פעילותו של המד־ריר-המחנך.
יש למישהו בעייה,
הוא מוכן להציע פתרון. השעו רים
היו קשים? הוא מסביר או תם
מחדש• ילד זקוק לעידוד?
הוא משוחח אתו. מישהו מראה
הסתגרות בתוך עצמו? הוא לו קח
אותו לטייל בצד. בשבילם
הוא הכל — מורה, חבר, מדריך
ואב גם יחד• עליו מוטלת הדא גה
לכל צרכי הילד, לצרכי הנ פש
וצרכי הגוף, ידיו המעצבות
את אופיו ודמותו של הנער,
קובעות את דרך חייו לעתיד.

מיכאל אודדשק נעומד< חניך המוסד
כשעת שיעור ככית־ספר כילו כת׳׳א.

יהודה כהנא, מדריך המוסד כשעת
שיחה ידידותית עם שני הניבים

והכלל
כמו בתנועת צופים או בצבא,
לומד חניך בית־יתומים לעשות
כל דבר יחד עם שאר החניכים.
כאשר ה תו ת קורא לקום, קופ צים
32 ילדים מנומנמים מ־32
מיטות הדומות זו לזו בכל. משם
נמשכות פעולות היום בצוותא.
מתרחצים בצוותא, מתפללים ב צוותא,
אוכלים ליד שולחן אחד
גבינה וירקות שחולקו מסיר
אחד. רק לשעות בודדו ת נשב רת
האחידות — כשחניכי המו סד
מתפזרים ביחידות או בקבו צות
קטנות לכיתות בתי־ספר
שונים.
השפעת הקולקטיביות על הנ ער
תלוייה באופיו של הנער
עצמו. היא יכולה לגרום להס תגרות
ולשקט או ללמד את ה ילד
כי אין העולם תלוי בו וש יש
לו מקום מסויים בתוך מבנה
כללי — שי עור שכל ילד חייב
ללמוד ביום מן הימים, שי עור
שילד המוסד לומד בגיל מוקדם
יותר, המכנים אותו לחיים בעוד
בני־גילו משחקים בהבלים ילדו תיים.

w w v w w w w v w v b r־ sBw w w y w w־ u w v w y״ v v v v v v v ^ v u v v w׳u

המוסדות שייכים לאגודת בתי־יתומים. כמוסד התל-אכיכי
חיים 32 נערים, מגיל 9עד .12 הכית ישו, צורתו עלובה,
מתקלף מקירות החדרים. חצר המוסד משמשת מעכר כין שגי
רחוכות ומלכד החול הדקיק אין כה כל מיתקנים למשחקי ילדים.
ולעומת זאת מהווה המוסד כרמת-גן (למטה) מוסד לדוגמה: כניין גדול,

כעל שלוש קומות, העומד על מגרש של חמשה דונם, כו חיים למעלה<
מ־ 130 ילדים כגיל רף, שיעכרו משם למעון התל־אכיכי. אם עירית;
תל־אכיכ תתן לאגודה מגרש מתאים, יהיה אפשר להקים מוסד דומה;י
למוסד הרמת־־גני תמורת מחיר המכירה של המגרש הישן _ בתוספת•
כמה תרומות פרטיות. הקמתו של מוסד חדש לא תהיה מעין מותרות.;,
או שיפור תנאי המגורים של החניכים כלכד. ככר היום צר\
המוסד כרחוכ מזאה מלהכיל את כל הילדים הזקוקים לו־.י
וחייב להוציאם עם גמר לימודיהם ככית הספר העממי?.

כמיטות חמות. ההשכמה היא 3־ ,5:45 שעה שרוב הילדים עדיין חולמים במיטות חמות.
במוסד אין אמא, הילדים עצמם צריניס לסדר את המיטות (למעלה) .לא זאת בלבד — הם גם
צריכים לדעת לשרת את עצמם בשעות הארוחות. שני תורנים (למטה) שנקבעז לתפקיד זה ערכו
את השולחן הארוך — במקום המיועד למעבר — חילקו את המנות. מחר יכין מישהו אחר בשבילם.

ב העם בעיי ת השעה: מקלחת
50 יום בתקופה המחברת את חג הפסח
לחג השבועות. אלה 50 הימים המיועדים ל רוח
השרב׳ והם שנתנו לה את שמה: חמי שים
או, בערבית, חמסין•
אלא שהשנה הלך השרב בדרך הממשלה
— הוא עבר את תקציבו. חג השבועות בא
והלך, והשרב נשאר על פני הארץ. היה זה
החמסין החמור ביו תר השנה.
בכל רחבי הארץ דהרו כבאים מיוזעים
ממקום למקום, כיבו שריפו ת שהתפשטו ב שדות
הקוצים היבשים. גם נהגי האמבולנ סים
לא היו מובטלים — זקנים ונשים צנחו
ארצה, התעלפו בחום.
משך שלושה ימים כמעט עצרה הארץ
כולה את נשימתה. מקורות המרץ התיבשו.
לא איומי המלחמה בעולם (יאה מכל העולם)
וגם לא האיום בהשבתת החיים עקב מ שבר
הדלק (ראה להלן) יכלו להסיח את דעתו של
האדם משתי בעיות השעה: מקלחת קרה
וכוס גזוז.

ראש הממשלה
משית עד noב*11ן
בעיני רבים מאזרחי המדינה הדתיים נראה
כאילו הגיעו ימות המשיח. היה זה משיח
מיוחד במינו: רכוב על פח ריק של בנזין,
ועטוף מלבוש צנע חסר־דביזים. בב שרו היה
מלאך בעל קרן ירודה ואף בולט, שפניו
דמו ד מיון חשוד לפניו של דוליק הורוביץ,
לפי שעה מנהל האוצר (השמועה אומרת
שיתפוטר יחד עם ש ר האוצר עצמו וי עבור
לכסאו של ציר ישראל בלינדון).
מאז חזר דוליק מבריטניה כשבפיו הב שורה
היבשה כי מעיין השטרלינגים חדל
לזרום וכי בארות הבנזין נסתמו, עמדה ממש לת
ישראל בפני הבעייה כיצד להניע את
מכונת המדינה בלי צורך בדלק. בעייה לא
קלה, כי הבנזין הוא הדם הזורם בעורקי
החברה המודרנית, ואין כמעט פעולה חבר תית
בשלום ובמלחמה שאינה ניזונה מן ה נוזל
הבלתי־טעים. טרם נמצא איש־המדע ש ימציא
גוף אדם היכול להתקיים בלי דם.
כמקום אילת, הוליבוד. הפתרון ה קרוב
ללב הוא, כמובן, להפסיק את תנועת
המכוניות הפרטיות. אולם פ תרון זה אינו
ניתן לביצוע משני טעמים ( :א) האנשים
שצריכים להחלים, נוסעים בעצמם במכוניות
כאלה, ו־(ב) כל המכוניות הפרס־ות יחד
צורכות כמות זעירה של דלק, בהשוואה לכ מויות
הדרושות לייצור חשמל, להנעת ה ולמכונות
התעשייה.
טרקטורים החקלאיים
עד כה נכשלו כל הנסיונות להגביל את תנו עת
המכוניות הפרטיות. החוק המגביל את
תנועתן לפי אזורים לא בוצע מעולם, היה
מזמן לבדיחה צ מ רי ת.
בכל זאת השתדלה הממשלה להנהיג כמה
קימוצים הסגגתיים. ייתכן שיגר מו לקימוץ
פעוט בדלק. אך ספק הוא אם כדאי למין
קימוץ זה לחבל בטיולים קבוצתיים, אחת
מצורות הבילוי המעטות שיש להן ערך חי נוכי.
אם אין אפשרות להגיע לאילת או ל־

סחגה, יצטרכו האזרחים להסתפק בהוליבוד.
הדתיים ראו בכל העניין את אצבע האלו הים.
בשם חסכון הדלק אפשר לכסות על
האזרחים את פולחן השבת, כפי שהקיצוניים
בקרב הדתיים מבינים אותי. לאורך כל הח זיתות
והקואליציות במדינת יצאו מבשרי ה משיח
להסתערות כללית. בעירית תל־אביב
הניעו את ישראל רוקח להסכים להגבלות־שבת
העלולות לעלות לו ביו קר בבחירות
הבאות. וגם בממשלה זרועם נטוייה.

המשק

תביעתו של ו דיר: לפתח את הכפר הע רבי,
להבטיח בכך אספקת מזונות גדולה
יותר. הדרך לכך היא הגדלת חלקם של החק לאים
הערביים בתקציב הפיתוח החקלאי, לא
הסתפקות בחצי המיליון, שאינו אלא ״טיפה
מן הבאר״.

תח־ת ר.א1מה
ישיבה עד הסוף
מלווים חיוכי הפקידים, ספק שביעת ר צון
על ביטול מלאכה, ספק השתתפות שקטה

ה סול היה זהיר
בהגיע התייר מוטל פי שטיין לפני שנתיים
ארצה הופתע בלתי־נעימות ביו תר. הוא הוז מן
למשטרה הכלכלית, יצא ממנה י ק כעבור
24 שעות.
*מדוע עצרתם אותי?״ שאל פי שטיין ב אידיש
עסיסית• ההסבר: מי שנתפרסם ב רחבי
אירופה כ״מלך המבריחים״ עבר טיהור
משטרת ישראל, נמצא טהור.
רושם של ממש. מוסל פי שטיין לא
התרשם ביו תר מקבלת הפנים שנערכה לו.
המשטרה לא היתד, חידוש עבורו. הודות ל שוטרים
ומשמרות הכיבוש בגרמניה המער בית
והמזרחית עשה את הונו.
לאחר תבוסת הנאצים נמצא כ־שטיין בלב
שטח הכיבוש, ידע לנצל את ק שייו. הוא
העביר סיגריות, קפה ודולארים על פני גבו לות,
צבר פקרונות ענק בבנקים.
תוך ארבע שנים הפך פי שטיין מיליונר
שמאס בעסקי ההברחה, שהלכי ונתדלדלו,
החליט להגר לארצות־הברית. אך לפני זאת
הצליחה אשתו להשפיע עליו לצאת לסיור
לישראל.
בא pעשה מוטל פי שטיין רושם של ממע.
המיליונר האלגנטי, גלוח למשעי, רחב ה כתפיים
ובעל פנקס הצ׳קים על מאות אלפי
דולארים הוכיח במהרה את חריפות מוחו.
תוך חדשים מספר הקים ארבעה מפעלים
מכניסים: מחסן ערובה ענקי, מוסך רחב־ממדים,
קסרקס מגורים ו שי כון עולים.
השבוע צעדה אשתו של המבריח שהפך
מיליונר, צעד נוסף, הפכה יושבת קבע בא רץ,
בוותרה על אשרת התיירות שלה. בעלה
רב־התכניות היה זהיר יו תר י הוא חידש את
אשרת התיירות שלו.

חקלאות
ח״ד חזר בו
אחר ש הוכרז על שויון לכפר הערבי נעש תה
טהרתה היהודית של המועצה החקלאית
מיותרת ו צורפו אליה שלושה חברים ערבים.
בעת הדיון על תקציב הפיתוח החקלאי
בן 62 המליונים טען אחד החברים הערבים,
עבדאללה חייר, נגד רי בוי הקצבת מכונות
חקלאיות חדשות, הגורמות, לדעתו, לעצלות
החקלאי.
השבוע חזר בי ודיר. ההזדמנות: ההקצבה
לכפר הערבי• משהוקצב רק חצי מיליון מ תוך
ה־ 62 לכפר הערבי קם חייר, הודיע :
החקלאי הערבי חרוץ ומצליח בלי מקורות
מים ובלי מכונות חדישות, על אחת כמה
וכמה עמד,ם.

גולדה מאירסון כשביתת החיילים המשוחררים

מהבטחות מתוקות, יותר סחבת
במלחמתם, התפזרו כמה מאות בחורים בין
חדריו הרבים של משרד העבודה בירושלים,
הורידו את מעיליהם, התכוננו לישיבה ממו שכת.
לאחר
סחבת של קרוב לשלוש שנים מאז
הובטח להם שיכונם (העולם הזה ,)749 יצאו
ארגוני החיילים המשוחררים בכל הארץ ל פעולה
1300 .חיילים משוחררים, ענודים מדל יות
מכל המינים, נכים של 70%ומעלה,
אלמנות ואמהות שכולות פשטו לתוך חדרי
משרד העבודה והבטחון, התישבו על השול חנות
והודיעו על החלטתם .״מכאן תזיזו
אותנו או בכוח או בהבטחה שחור על גבי
לבן מאת ועדת שרים מוסמכת על נזועד הת חלת
בניין שי כון החיילים המשוחררים. אל
תשלו עצמכם כי תזיזו אותנו הפעם בהב טחות
מתוקות, יותר סחבת ועוד שלבי־ביג־יים.
באנו לשבת ונשב עד הסוף.״
במטה השובתים, באחד מבתי־הקפה, סביב
כוסות מיץ ומזיעים בשרב, תכננו חברי ועד
האיגוד את ארגון חלוקת האוכל והבאת ה שמיכות
לשובתים.
את הרגשת השובתים ביטאה כותרת כ רוז
שברך את גולדה מאירסון בהכנסה למשרדה:
״אנו מבינים כי אתם,מצטערים כי נשארנו
בחיים, אבל לאחר שנשארנו, אל תקפחונו״.
לכרוזי ם בעלי תוכן דומה שהודבקו על כל
דלתות המשרדים נשארו כל הפקידים וה שוטרים
אדישים. לא הצליחה, לעומת זאת,
לשמור על קור־רוחה גולדה מאירסון עצמה,
שבהכנסה למשרדה גילתה ז ריזו ת רבה בהו רדת
כרוזים, קרעה את המודפסים על נייר,
סחבה אתה הכתובים על עץ, בהערימה אותם
בפינת חדרה.
במשרד הבטחון היה יו תר שקט: אפילו
שוטרים לא באו להתבונן במחזה ורו ב הפ קידים
הלכו הביתה להתקלח. אמר מנחם
מרגליות, מנהל מחלקת השיקום הירושלמית:
*אמרו לי שתהיה שביתה. מצויין, בין כך
י ש לי המון עבודה בחוץ. הצלתי יום עבודה.״
את דעתו על השביתה הביע בצורה פחות
מחוכמת :״אינני יודע כלום.״
אגודות קול המלמיס
רק אשה אחת זכאית לתבוע לעצמה פנינה
אחת מן הכתר ההלן קלרי: ג׳יין וויימן, כו כבת
הקולנוע, שעשתה למען חרשים־אלמים
בסרטה ג׳וני בלינדה יו תר מאשר כל אדם
חי. לכן לא היה פלא בדבר שג׳וני בלינדה,
על שמו הוקמו אגודות למען חרשים־אלמים
בכל העולם, הוזכר ברטט כבוד מעל במת
הנשיאות בקבלת הפנים שערכה אגודת החר־שים־אלמים
בישראל להלן קלר. קרן ג׳וני
בלינדה בישראל תבעה מן השומעים שמיעה
והשמעה של צלצול מטבעות. המטרה: הרף
מת מועדון ל 300-החרשים־אלמים חברי ה אגודה,
קירוב 700 המפוזרים במחנות העו לים
וחינוך 400 הילדים.

מבחינה זו היה ביקורה של הלן קלר בח צר
בית־הספר לתלמוד תורה לתימנים בתל־אביב
נקישה על דלת המצפון של מאות נא ספים
מסקרנות בלבד. כי מאז ג׳וני בלינדה
היה דרו ש שיימצא אדם שישמיע באזני שו מ עים
את דברם של האלמים.
מן הדמות הישישה קרן או שר שמעולם
אחר, השתפך על פניהם של החרשים־אלמים
שהביעו זה לזה חוויות גדולו ת בסימפוניה
של תנועות ידיים. במשפט קצר אחד הודיעה
הלן קלר על השקפתה המוסרית אודות טוב
ורע :״הרע הוא לא לחיות בדומיה, אלא

להיות חרש לקולם של אחרים ועיוור למראה
צרותיהם.״
עתתות העורך לא הופיע
המשפט היה מעניין. צעירה הכירה צעיר,
הלכה עמו לשפת־הים. שם התרחצו יחד, שי חקו
והשתעשעו. אחרי שנפרדו, הרגישה
הבחורה שהטבעת נעלמה מאצבעה. היא הז עיקה
שוטר, רדפה אחרי הבחור, ערכה אצלו
חיפוש ומצאה את הטבעת על גופו. נסתבר
שהוא הסיר אותה תוך כדי רחצה.
אחרי שהשופט צדקיהו הרכבי הודיע את
פסק־הדין, יצא בחור צעיר מאולם בית־המשפט,
ש שכן בבית י שן ברחוב אלנבי, תל-
אביב, מול בית הכנסת הגדול. הצעיר היה
חבר קיבוץ המעבר בפתח־תקוה, הוא היה
בחופש והוא נכנס לבית־המשפט בדי לבלות
את ז מנו.
בפתח בית־המשפט עצר אותו גבר, שאל
אותו מה קרה במשפט. הצעיר סיפר לו בהר חבה
את הסיפור המשעשע. הגבר הסתכל בו
בסקרנות, שאל :״אולי היית יכול לכתוב
את זה?״
״בודאי,״ ענה הצעיר ,״בתנאי שתשלם לי
עבור ז ה ״.
כך החלה קאריירה עתונאית. כי הגבר
היה יצחק בן־דור, כתב ראשי של דבר( .שנ הרג
בהפגזת ירושלים ,) 1948 ,והצעיר היה
שמעון סאמט. הוא היה בן ,22 והשנה היתר,
. 1926
הכי: חמד מכולם. העתון שסאמם
החל עובד בו היה קטן, אם כי היה הנפוץ
ביו תר בי שוב • תפוצתו לא הגיעה ל־5000
גליונות. אולם חבר עובדיו היה מעניין. העו רך
הראשי היה אדם בשם ברל כצנלסון, העו רך
בפועל איטלקי בשם משה בילינסון. עורך
הלילה היה צעיר שחרחר יפה־תואר. באחד
הערבים זנח את עבודתו, הלך לבקר בהצגת
להקת רקדניות רוסיות שהופיעה בקפה לו־רנס
היפואי, התחבר עמן ונזכר רק בבוקר
שעבודתו מחכה לו. ש מו: משה שרתוק.
הערת הרקדניות (ברוסית הוא הכי נחמד
מכולם !״
סאמם לא החזיק מעמד ז מן רב בדבר.
באחד הימים קרא לסאמט ד״ר משה גליק־סון,
עורך הארץ, ש שכן אז ברחוב מונטפ־יו
רי ,27 הבית בו שוכנת כיום חברת
וסטינגהאוז .״אדוני הצעיר,״ אמר לו גליקסון
חגיגית ,״דומני שמקומך בתארץ. אני נותן
לך שאנסה גדולה. אם אתה חושב שאינך
מתאים, אל־נא תקבל את ההצעה.״ קיבל סאמט חשב את עצמו מתאים,
מהארץ חדר על גג המערכת, מכשיר רדיו
(כדי להאזין לחדשות בלילה) וקומקום לתה.
במקום משכורת קיבל תלושי שוקולדה של
*) שני העתוניס האחרים: דואר
הימני הקיצוני, הארץ שהיה אז מתון ליברלי.

היום

,העולם הזה״ 762

חברת ליבר, ששילמה בצורה זו עבור מודעו־תיה.
סאמט לקח את השוקולדה, מכר אותה
לחנויות ולמכרים, חי מן התמורה.
המטאטא לא השתפשף. משך שנים
עמד הארץ על סף פשיטת רגל. העובדים
יצרו קואופרטיב, ניסו לקיים את העתון
בעזרת נדבנים. לבסוף, ב־ , 1936 הופיע קונה
על ר כו שו החי (עובדים) והמת (משרד) .הוא
הביא מכונות, הקים בית־דפוס, וחזר לחוץ־
לארץ. היה זה המו״ל הגרמני המפורסם
שקנה במחיר 26.000 לא״י את העתון כולו,
שלמה ׳ז ל מן שוקן. בארץ השאיר את בני
הצעיר, גוסטאב, בן ,24 פקיד בבנק אפ״ק.
ביום בהיר אחד כונסו העובדים ונתבשרו
כי גוסטאב שוקן הצעיר הפך עורך העתון,
אותו קיבל מאביו כנדוניה לרגל נשואיו עם
שולמית פרסיץ (בת חברת הכנסת שושנה
פרסיץ, אחות ימימה פרסיץ, אשתו של איש
הקאמרי יו סף מלוא, וריטה פרסיץ, מארגנת
קול ירושלים).
העובדים חייכו, בטחו ש״האדון הצעיר״
ישתפשף במהרה, ככל מטאטא הדש. אולם
הם סעו. העורך החדש חולל מהפכה בעתון,
קיצר את המאמרים הארוכים עד בלי נשוא,
שם את הדגש על אינפורמציה. הוא הנהיג
משטר של דיקטטורה חמורה במערכת, נמנע
מלקיים יחסים חברתיים עם עובדיו, עבר
בעצמו בשעות הלילה על כל פסיק וכל נקודה
בעתון — מנהג ששמר עליו עד היום. הוא
גם חידש כמה חידושים אחרים. אחד מהם :
מתן זכות לעובדים להשתמש במלה ״פרוצה״,
מלה שהיתר, אסורה בימי הד״ר גליקסון, שעה
שכתבו על ״נערה שירדה מדרך היושר״.
תוצאת כל המהפכות: הארץ עלה מתפוצה
של ) 1936( 5000ל־.) 1952( 25.000
גוסטאב (כיום גרשום) שו קן לא האמין כי
תצמח טובה מהחלפת תפקידים תכופה במע רכת.
אם עובד הוכיח את עצמו בתפקיד אחד,
נשאר בו לצמיתות. כשנכנס סאמט למערכת
עבד ככתב העיריה. באותו תפקיד הוא שימש
(בין השאר) גם החודש, כשהגג שני יובלות :
20 שנה בהארץ 25 ,שנה בעתונות. אחד שלא
הופיע למסיבת היובל: עורך הארץ גרשום
שוקן.

ה ים
בעדי הד המלוח
כשנסתיימה שביתת הימאים הגדולה, ביו מה
ה־ ,40י שבו כמה ימאים וותיקים בבית־יורדי
ים, חיפה וחיכו לאניות שתגענה כדי
לעלות בהן.
בין עשרות הימאים שחיכו בחוסר סבלנות
בכורסות החומות והרכות של הבית לעבודה,
י שבו חמשה ימאים זרים איש לרעהו אשר
דבר לא איחד אותם, אם בנפש או ברוח,
פרט להתלהבות למרחבי הים והדם המלוח
שזרם בעורקיהם.
נוסף לאי־היכרותם אחד את השני, התחל קו
גם במקצועותיהם השונים על האניה :
שלמה בינשטוק הגבוה והחסון, בעל השע רות
השחורות היה חניך בית־הספר הימי (3
שנים) בן 22 ותושב נשר, עבד משך שנים
כמשמן בחדר המכונות והיה מועמד לדרגת
קצין חמישי. מרטין בן־יוסף שליט ,28 ,תפ קידו
היה בדיוק מעל חדר המכונות, על ה ספון,
בחדר האוכל ש /הקצינים כמלצר. שני הם
־לא הכירו את ג ר שון לידואר, חניך משק
רמת־ישי, בן ,21 אשר הוסמך לתפקיד רב־מלחים.
ומדי הכנסם להנפש ב ביו דיו ר די ים,
לא הכירו את שמעון פרל הצעיר 20 בעל
עיני התכלת ולא את משה בן־שבתאי בן ה־
24 שהיה מראשוני המלחים על קדמה בשנת
. 1947
השוואה להולנדי. בסוף ינואר 1952
זי מן הגורל לחמשתם לעלות באופן נפרד
כאנשי צוות על א/ק יפו שעמדה להפליג
דרך האוקינוס האטלנטי לחופיה המזרחיים
של אמריקה.
כבר במחצית הדרך הופתעו אנשי הצוות
של האניה כאשר בצורה מקורית שאינה
משתמעת לשתי פנים, הודיעו החמשה שהם
מתעתדים לערוק, ושלכל אחד סיבה משלו
להצדיק את פעולתו.
כשם שעלו בנפרד, כן ערקו בנפרד ללא
כל תכנון או תכנית משותפת. הראשון ערק
המלצר מרטין בן־יו סף בנמל בלטימור הקו דר.
אחריו ערקו שאר הארבעה, בניו־יורק.
משנתגלה חסרון ניכר בין אנשי הצתת הוכר חה
חברת שוהם להעלות ימאים זרים (בעיקר
דנים) למלא את אותם התפקידים במשכורות
העולות פי־כמה על אלה של הימאים הישר אלים.
למרות
שלכל אחד מהחמשה היתה סיבה
אישית לעריקתו (שלמה בינשטוק התלונן
על היחס העוין באניה ועל כך שלא קיבל

.העולם הזה״ 762

את הקצינות שהובטחה לו) היה להם מכנה
משותף: המשכורות הנן ירודות, לא מספ קות
ואינן משתלמות.
בעוד שהמחלקה לקשרי צבור של שוהם
הוציאה ידי עון בו היא הצביעה, ללא חולקין,
באופן תיאורתי מפורט על הפרש גדול במש כורת
של ימאי כשיר (בעל אשה ושני ילדים)

במקום לרגל הופעתו בחיפה. אחר־כך רקדו,
התנהלו באיטיות אל שני המזנונים (היחי דים)
בשני קצות המגרש. תוספת התלבושות
הפשוטות והאוירה האינטימית שוו לנשף צו רה
של מסיבה ביתית שקטה.
כשעזב אחרון המבקרים את המגרש בש עה
חמש לפנות בוקר, עברו לידו הפועלים
הראשונים בדרך לעבודתם, עמדו על קיום
הנשף לפי שיירי הנייר ושר שרת הנורות ה צבעוניות
שחשמלאי עסק בהורדתן.

דרכי־אדם
דק קילומטר אחד
״עצור, ימח שמך ! כלב בן־כלב !״ צרח
חייל בקמצו אגרוף מול אחורי מכונית־משא
נעלמת בסיבוב. מרגע לרגע גדלה חבורת
הטרמפיסטים, בה בלטו חיילי צה״ל, כשעל
מצחם לוהטת שמש גלילית חסרת-רחמים. ה שאיפה
המשותפת לרוב ם: להגיע הביתה לחג
השבועות.
הסיכויים היו קלושים• רחוקים קילומטרים
מכל מקום שהוא, עמדו כ־ 20 צעירים, על
כביש ראש-פינה —טבריה, מצויידים בתעודות־חופשה
ל־ 24 שעות, מהן הופחתה שעה אחר
שעה בחלוף מכוניות על פני הכביש החלק
מבלי שתאספנה את המחכים. גם השפה ה עברית
הלכה ונתכערה מרגע לרגע.

שמעון סאמט, עתונאי
תלושי שוקולדה +קומקום לתה
ישראלי לעומת זה של בריטי או הולנדי (183
דולר לישראלי 78 ,להולנדי) מרגישים הימ אים
על האניות באופן מעשי את חוסר יכלתם
הכספי בכל נמל זר, נוסף על התנאים הירו דים
באניותיהם־ביתם.
כשחקרו אנשי צוות יפו מדוע לא קיבל
שלמה בינשטוק את קצינותו השיב המהנדס
הראשי הדני :״אולי אם היה נשאר היינו
נותנים לו אותה.״ הוא לא ידע שהוא היה
אחד מחמשת העריקים הראשונים מבין 30 החדשים נוספים שנטשו אודותיהם משך
האחרונים.

סטודנטים
רק ש1י מזנונים
תהלוכות־ענק מדוגלות של כל ארגוני ה נוער
בעיר, פסטיבלים ספורטיביים עם סיום
קרניבל מורכב משלל גוונים ואלפי משתת פים
היו חלק מהתוכניות הססגוניות של ה סטודנטים
שעמדו להתממש השנה ב שי תוף
עם העיריה במקום הבאל המסורתי. נוסף
לכך עמד להערך נשף סגור לתלמידי הטכנ יון
בלויית ידידותיהם או נשותיהם, שיסתיים
לפנות בוקר, יסיים בכך את היום עמוס ה חגיגות.
משהתקרב
מועד החגיגות והתכניות המ פורטות
הונחו על שולחן הישיבות של חברי
מועצת העיריה, קם נציג מפ״ם האופוזיצ יוני,
התנגד עקרונית בטענה :״אתם רוצים
לחנך את הנוער שלי בדרכים חדשות?״ סיים
״הניחו לי לעשות
במשפט חד וממצה :
זאת !״ לא איחרה לבוא התוצאה לתגובה
שלילית זו: ועדת חקירה מטעם העיריה,
אשר עד היום טרם מסרה את מסקנותיה.
ועד הסטודנטים נזעק לישיבה דחופה כדי
למצוא פ תרון יסודי לשתי בעיות. האחת,
שאינה מאפשרת כל שינוי: בעוד שבוע
יסתיימו הלימודים, הסטודנטים י ת פזרו לכל
עבר, מי לחו״ל במסגרת חילופי סטודנטים
(העולם הזה ) 754 ומי לביתו מחוץ לעיר.
השנייה, הנמצאת בקפאון מתמיד: למרות
שועדת החקירה של העיריה טרם הגישה
את הצעותיה לא יתכן לסיים ללא נשף מסו רתי.

אמנון אורבך, ממושקף, בעל שערות
שחורות גזורו ת בקפדנות, הציע פ תרון :
לוותר על תכניות הענק לעת-עתה, לקיים
רק נשף אינטימי סגור הפתוח בפני ידידים
וידידות מלווים סטודנטים, במחיר לירה וחצי
הכרטיס לשם כיסוי ההוצאות בלבד, לוותר
בכך על הכנסות העולות למספרים של חמש
ספרות בנשפים המסורתיים. נוסף לכך, לתת
אפשרות לסטודנטים לההנות מנשפם מבלי
לעמול לפני כן 50 שעות בהכנתו.
התוצאה היתה חיובית: מאות אחדות של
סטודנטים ומלווים, התאספו, תפסו את מקו מותיהם
ליד השולחנות הפזורים במגרש ה יחידי
שלפני הכניסה לבניין הטכניון, נהנו
לשמע בדיחותיו של שמואל פישר, שיר תו
של ש מ שון בר־נוי ושתי הקראותיו של מר דכי
(אהבתה של יובל אור) בן־זאב שנוכח

לבסוף, משלא נותר עוד גידוף בו לא הש תמשה
מקהלת המשתוללים על הכביש, ש איימה
בהשמדה גזעית של הנהגים, נשמע
טרטור מכונית. כל העיניים נתלו בכוון אחד:
שביל העפר, צפונית לקיבוץ גינוסר. המראה
הרהיב והרגיע. מכונית משא צבאית נהוגה
בידי חייל התקרבה אל הכביש. החבורה נית רה
ממקומה, גוף אחד, הגיעה בזינוק אל
קצה הכביש, רק כדי לשמוע מן הנהג סינון
מוטרד שנשמע בקושי רב דרך הסדקים בשי ניו
הקדמיות :״אני נוסע רק קילומטר אחד.
לא כדאי, תהיו בריאים.״
אך בטרם הספיק לדרוך על דוושת הדלק
ולהסתלק לדרכו נתמלאה המכונית טרמפיס טים.
כשקילומטר
בלע קילומטר, לא בלעו ה טרמפיסטים
את עלבונם .״צריך ללמד אותו,
שלא יוכל יו תר לנסוע אפילו מטר אחד,״ צרח
רב-טוראי שנראה שהוא יכול ללמד משהו
למישהו. העקרון נתקבל וכשנעצרה המכונית
ליד חורשה בכניסה לראש־פינה קפצו חמי
הלבן,
נוסת רוסיה הסובייטית ! שם תשמעו
על שיטות המשטרה הכלכלית• ,הגורמת לאי בוד
הדעת ומחלות לב ! יחי השוק השחור !
קרמלין או ירושלי ם !״
ההמונים לא נענו להזמנה זו, בלטו בה עדרם.
לעומת זאת בלט בנוכחותו האדם ש חתם
על כ רוז זה והפיץ אותו: חביב שיבר,
גבר יפה־תואר ומשופם בן ,39 אלמן ואב
לילד, לשעבר קבלן בניין, מנהיג המפלגה
הדימוקראטית הישראלית, ראש הליגה האנטי
קומוניסטית ומארגן רשימת החיילים המשו חררים
והעולים החדשים שזכתה ב־ 375 קו לות
בבחירות לכנסת השנייה. ההאשמה ש הושיבה
אותו על ספסל הנאשמים: מכירה
בשוק השחור של כמות לא גדולה של נייר,
שהועמדה לרשות רשימתו (רשימת ש׳) ל־צרכי
תעמולת בחירות.
שיבר הופיע בחליפה לבנה, עניבה ונעלים
שחורות, כשבידו תיק עור שהכיל פיג׳אמה
ומברשת שיניים .״אני מוכן למאסר,״ הודיע
חגיגית• אחר קם והודיע שאינו משתתף ב משפט׳
מאחר שהרכב בית־המשפט (השופט
דוב זו הר ושני נציגי הציבור) מזכיר לו הר כב
של בתי-משפט סובייטיים.
הודעה זו לא מצאה חן בעיני שותפיו ל שני
המועמדים הראשיים
ספסל הנאשמים,
של רשימה ש׳ ומנהלי בית־מסחר לנייר. הם
ביקשו להפריד את משפטם. אולם לשוא :
השופטים מצאו כי אחרי שהנאשמים החליטו
ללכת יחד לכנסת, יוכלו גם לשבת יחד ב-
בית־המשפט. העונש המקסימלי שאפשר היה
להטיל עליהם 7 :שנות מאסר לאיש, בתו ספת
1000ל״י קנס.
400ל״י חתימות. מעניין מן המשפט
עצמו היתד, דרכה של הרשימה, כפי שהש תקפה
בעדויות. מתברר שהתחילה דרכה זו
בפילוג: מיד עם היווסדה התפלגו ממנה
שני יוזמי ם — המייג׳ר וייז ר הרבגוני (שחי פש
לעצמו היעסקות אחרת, הצטרף למרכז
הכנענים) וג׳ון ספירס, מי שהיה ציר ליברלי
חוץ מזה התפלגו עוד
בפרלמנט הבריטי.
כמה חוגים. לבסוף, למחרת הבחירות, הת פלגו
גם המועמדים עצמם איש מרעהו, הש אירו
את חביב שיבר לבדו. המועמד הראשי,
רופא פנימי ומנהל קופת-חולים, הצטער על
העניין כולו שעלה לו ב־ 1000ל״י (מהן 400
ל״י עבור ״איסוף חתימות״ להגשת הרשי מה).
עובדת
הפילוג לא נשארה בספק: כל אחד
מן הנאשמים השתדל להטיל את האחריות

הנאשם חביב שיבר (שמאל) וידיד
קומוניזם לבן =
שה על הנהג שיצא מתאו, החלו מפשיטים
את הנהג המהומם, בהסברים קצרים :״קילו מטר
אחד, הה?! רק אחד? מה?״
ערום כביום היוולדו רץ הנהג לעומק ה חורשה,
כשהוא מאסף בגדיו שהושלכו לכל
עבר. כשניסה להגיע אל תחתוניו, ש־ביצבצו
על צמרת עץ זית, התפזרו הטרמ פיסטים
בהרגשת סיפוק עצומה, השמיעו זה
לזה דעות אופטימיות: לפחות נהג אחד יסע
מעתה יותר מקילומטר אחד.

משפט
•ח־ השוק השחור!״
״בואו בהמוניכם לבית־המשפט לספמרות..
כדי שתהנו בפעם הראשונה מאי־הכרה בבתי
המשפט לספסרות שהקים משטר הקומוניזם

שוק שחור
על רעהו, וכולם יחד על אדם אחר, גם הוא
חבר לשעבר ברשימה, שלא ישב על ספסל
הנאשמים. הוא לא יכול היה לשבת שם —
כי הוא היה עד המלך נגד שותפיו.
האדץ נדחתה הצעתו של א. שכטר לדון מח דש
על העלאת מכס המים (על ו,משמר).
אליעזר מ כני, חיפה
שמא נפסיק בכלל את היבוא !

ההסכם כולל אספקת 0אלפים טונה
בשר במשך 6— 5החודשים הראשונים.
י. ר״ ראש 1ן־ ל ציון
(הצופה)
חבל שלא 0מיליונים.

דורף־אסטור־ה, המלון גורד השחקים הניו־יורקי. הכלה — אליזבת
טיילור, שחקנית־סרט.
לא רבים הם המשברים הבינלאומיים הזוכים לאותו מרחב
שהקדישה העתונות האמריקאית לתאור ההיתר, הארושים ונ שואי
הזוג. הטכס שנערך בכנסיה הגדולה ביו תר בהוליבוד (ואשר
עלה לא פחות מ־ 100.000 דולאר) משך אלפי מוזמנים משמנה
וסלתה של עיר הסרטים ורבבו ת סקרנים מן הרחוב, אשר באו
לראות את אליזבת, נכנסת בברית נשואיה הראשונים.
למרות היותה בת שמונה עשרה בלבד, לא היתד, אליזבת כה
תמימה כפי שנראתה בתמונות. לפני ש חיזר אחריה בחום רב
(ובעזרת מטוסים, מכוניות וכו׳) הילטון הצעיר, היתר, אליזבת
מאורשת ז מן קצר ל מיליונר אחר, אחד בשם תיליאם פאולי.
לפניו היה לה ידיד אחר, שחקן הכדורגל גלן דייביס, ו הרו מן
ביניהם, מקושט בעיטורים מתאימים, הגיע לעמודים הראשונים
של עתונים אמריקאיים רבים .״גברים החלו לשים עלי עין מן
אמרה אליזבת בגילוי הלב המציין את
היום בו צמחו שדי,״
כל דבריה בענייני אהבה. חלק ניכר מאלה ש שמו עליה עין היו
עתונאיות המספקות חומר מגרה למיליוני קוראות בארצות־הברית
(ובארצות רבות אחרות) .ואיזה נושא בר־מתח היתד,
אליזבת: נערה הוליבודית, המתבגרת במהירות הבזק, שיופיה
מתגבר מיום ליום, שפיה מפטפט שטויו ת שהן חומר עתונאי
מצוין, המתחילה להתרועע עם נוער הזהב — ספורטאים, מיליו נרים
חסרי־מקצוע ...מי יהיה הראשון?

חריצות ומידת כשרון
הבעל הראשון היה ניקי הילטון. הילטון האב לא האמין, לו בנגוד למיליונרים של המאה התשע עשרה, שהבן מוטב
לעבור את כל מדורי האביונות, הסבל והעמל, דוגמת האב,
בטרם ייר ש את המיליונים. הילטון האב סבור שבנו של מיליונר
הוא יי צור בר־מזל ששום עול אינו רו בץ עליו, כולל עולה של
עבודה. ניקי, כבן צייתן, תמך בפילוסופיה האבהית בשתי ידיו
החמודות: ביד אחת דלה ממון מן המטמון המשפחתי, בשנייה
פיזר אותו לכל רוח. אלא שכאדם היודע את ערכו של הכסף,
לא הוציא אותו על שטויות, השקיעו במפעלים שונים, כמו משחק
קלפים, מלי ט ה, באקרה וכדומה. חיים מלאי־עניין לבחור שקט
בן עשרים ו שלו ש.
אשתו הצעירה, אליזבת טיילור, נולדה באנגליה, להורים
אמריקאים אשר השתקעו בלונדון. האב היה סוחר בחפצי אמנות
והאם — שחקנית תיאטרון לשעבר. כאשר פרצה המלחמה,
ב־ , 1939 עקרה המשפחה את מושבה לעיר פאסדינה, בקרבת
הוליבוד. טיילור האב, חבר הג״א האמריקאית, נכנם בשיחה,
לילה אחד, לאחר הסתבכות יפאן במלחמה, בעת שמירה, עם
שכן מ?ר.
״מ. ג /מ. מחפשת שחקנית בת עשר לסרט לאסי, שובי
הביתה ! דומני שאליזבת תתאים לתפקיד. מדוע לא תגש אתה אל
האולפן?״ שאל המכר.
מדוע לא, סברה גם גברת ט*לור, שדמה התיאטרוני החל
זורם בעורקיה בחזקה, למחשבה בלבד, שבתה תלך בעקבותיה.
תוצאת תצלום הנסוי היתה חיובית: אליזבת נחונה בפנים פו טוגניות
ביו תר.

:1942״לאסי שובי הביתה![

הילדה בת העשר הוכיחה חריצות רבה, ומדה של כ שרון.
גם הקהל התרשם ממנה. במשך עשר שנות פעילות סובבה
שבעה עשר סרט. ביניהם: צוקי דובר הלבנים, עלי דפנה ונצחון,

Ks£CrX

״עלי דפנה ונצחו!
קולנוע
יכולת משתק וכמות ש כל
העולם האנגלו־סכסי איהב ס פד
אנשים פשוטים
רי־לכלוכית :
שהפכו מלכים ומלכות. אין ש מץ
של קנאה בלב שומעי סיפורי־המ
עובדה
אלה, הצלחה טהרת
במקצת את האוירה סבי בם,
אחרת היתד, לבלי נשוא. זו

בודאי, הסיבה לרעש הגדול
שהקימו נשואיה של ילדה בת
, 18 יפה מאד, אבל לחלוטין לא
פקחית, שאירעו לפני שנתיים
בהוליבוד. החתן היה קונראד
(ניקי) הילטון, בנו של מלונאי־מיליונר,
בעל, בין השאר, הוואל־

״לאסי שובי הביתה!״

חדוות העלומים, ג׳יין אייר, החיים בבית אבא, אנבא משיא את
בתו, אבא הפך סבא, מקום תחת השמש, אייבנהו.

ד\י והב בצלוחית שכופה
אליזבת היתד, יו תר משחקנית סתם. היא היתד. ילדת
טיפוחים הוליבודית, לא מהגרת מן החוץ. כאשר נישאה, היה זה,
איפוא, מאורע חשוב בעיר הסרטים, בדומה לנישואיה של שירלי
טמפל, שנים מספר לפני כן. הוליבוד היא עיר אכזרית אך יחד
עם זאת מאד רגשנית, וי ש לה חיבה מיוחדת לבניה ובנותיה.
הכל דאגו, איפוא, שטכס הנשואים יהיה מוצלח. הוא היה מוצלח.
הנישואים עצמם לא היו מוצלחים.
ניקי שדגל במשחק קלפים מתוך שקט, צנעה ושלווה הת מרמר
למראה גדוד הצלמים המקיף את אשתו הצעירה במסע
הדבש הכל־עולמי שלהם. פעם אחת הטיח בפני אליזבת :״אנו
חיים כמו דגי־זהב בצלוחית שקופה״.
עקשנותם של העתונאים שעקבו כצללים אחרי הזוג הצעיר
לא העלתה חרס• לאחר שבועות אחדים יכלו. לשלות לעיתוניהם

״חדוות העלומים״

אליזבת טיילור:

:1948״חדוות העלומים״

:1950״מקום תחת השמש ׳

ידיעות ממקומות שונים באנגליה ובצרפת שתארו בצבעים
ורודים כיצד ביכר ניקי את שולחן־הקלפים על חברת אשתו.
קוראי עיתוני-ו,סנסציה באמריקה ראו בכך שעשוע מעניין,
משום שסופו ב רור מראש. לגבי הכלה המסכנה לא היה בכל
העניין משום שעשוע רב. שבעה חדשים לאחר טכס הנשואים המ פואר
נערך טכס בהרבה יותר צנוע, של גרושים. הסבירה אליזבת
את סבת הכשלון במלים פשוטות היוצאות מן הלב ונכנסות י שר
אל טורי הרכילות :״יש לי גוף של אשה ונפש של ילדה״.

ה 3ו1ם אהבה rrii׳M N

ג!ף אשה. נפש ילדה

בשובה להוליבוד לא חזרה אליזבת אל בית הוריה. היא היתר,
בת תשע עשרה, משכה משכורת שבועית מצוינת עבור עבודתה
בסרטים, והיתד, בעלת נסיון־חיים מסוים. היא שכרה לעצמה
דירה ומזכירה והחלה במאמצים לאחות את פצעי לבה, לפי העק־רון
שאין משכיחים גבר אלא בגבר אחר. ראו אותה בחברת
צעירים הוליבודיים רבים. העיתונות החלה בנחושים.
באייבנהו, המבוסס על ספרו הידוע של וואלטר סקוט, קיבלה
אליזבת את תפקיד רבקה, היהודיה היפה. הסרט צולם באנגליה,
ושם פגשה, בשנית, את מייקל (במת האימים) וואילדינג. לראשו נה
ראתה את השחקן האנגלי המבוגר ממנה בעשרים שנה, בהיו תה
בלונדון עם בעלה. אז לא היה לבה פנוי להרהר באחרים. עתה
התבוננה היטב בגבר המהודר, המאד בריטי, הכריזה בפני הע־תונאים
בהתלהבות :״הפעם זוהי אהבה אמתית״.
כאשר נישאה, לא מכבר, לוואילדינג בן הארבעים, היה נוכח
בטכס זו ג ידידים: סטוארט גריינג׳ר וג׳ין סימונס, שגם יחס
הגילים שלהם זהה לזה שבין וואילדינג לאליזבת. הארבעה מרבים
לבלות בצוותא: שתי ילדות ו שני גברים מבוגרים ולמודי־נסיון.
המפתיע ביותר הוא שאליזבת טיילור, למרות התפתחות
שכלית שאיננה מן הגבוהות, נחונה בכ שרוו משחקי ניכר. במקום
תחת השמש היא משחקת לצדם של שחקנים כמו מונגומרי קליפט
ושלי ווינטרס. היא עמדה בהצלחה במבחן הכשרונות. נראה
שיכולת המשחק אינה עומדת תמיד ביחס י שר לכמות השכל.
סוציולוג העתיד ימצא במיליוני המלים, רבבות הטורים,
אלפי התמונות שהוקדשו לאליזבת טיילור חומר מעניין ומאלף
על הפסיכולוגיה ההמונית של אמצע המאה העשרים. האם זו הי
בריחה אל עולם החלומות אשר מאחורי עולם הצללים? היש
פה רק סקרנות המונית שהגיעה לממדים חולניים? ר,זוהי הערצת
גבורים נוסח קארלייל? מעט מכל, ללא ספק. איך שהוא, אין
תופעה זו יכולה שלא להדאיב את לבו של כל מי שסבר שאנו
חיים בעולם של תרבות וטוב־טעם.

תרגום בצד

ישראל

אחד הדברים המאפיינים את בחי הקולנוע בארץ (וב ארצו ת
קטנות רבות אחרות) הן שתי היריעות הצרות שבצד הבד המר כזי,
עליהן מקרינים את התרגומים השונים. התרגום נכתב ב טו ש
על גבי סרט לבן (למעשה: סרט משומש שהולבן על־ידי גרוד ;
כך מושמדים לצורך תרגום סרטים משובחים רבים לאחר שיצאו
מכלל שמו ש מסחרי) .לתרגום מעין זה יש שתי מגרעות חשובות:
א. בגלל המצאו בצד התמונה הוא מסיח את דעת הצופה מן
הסרט. ב .האיש המפעיל את פנס הקסם חייב להיות בל שן
כדי לתאם את התמונה למקורו, אלא שלרוב אינו בלשן.
התקדמות חשובה היתה דו, כאשר הופיעו, לפני שנים מספר,
הסרטים הראשונים שהכילו תרגום עברי בגופם. חלוצה למפעל
היתר, חברת מנורו־גולדבין־מאייר שכל סרטיה עכשיו מתורגמים
לעברית. לאחדים מסרטי פרמאונט גם כן תרגום עברי ולעתים
מגיע סרט צרפתי שכתבות משנה עבריו ת לו. תרגומים אלה
מוכנים בחוץ־לארץ ולא תמיד הם חסרי דו פי ; לעתים רבות מדי
התרגום אינו מדוייק, רצוף שגיאות כתיב.
כאשר הגיע, איפוא, ארצה לפני חדשים לא רבים עולה חדש,
דודסקו, שהיה מומחה לענייני תרגומי סרטים ברומניה, מצא
שדה פעולה בלתי מוגבל. עתה מדפיס דודסקו, במעבדה קטנה
הנמצאת על גבי אחד ר,בנינים הגבוהים במרכז תל־אביב, תרגומים
לאחוז גבוה מן הסרטים המוצגים בארץ. כל שורת־שיח מתורגמת
נמסרת לצייר הכותב אותה על גבי נייר לבן. מן הכתובת יוצקים
גלופה זעירה השורטת על התמונות הבודדות של הסרט את
דפוסן של המלים.
אם כי התרגום הנעשה בהוליבוד עושה רושם קצת יו תר
נקי מבחינה טכנית, ההדפסה של דודסקו משוכללת ונאה, גם
הלשון פשוטה יו תר וחסרת שבושים.
כאשר מביע דודסקו את התקווה שבקרוב יבצעו בארץ את
מלאכת התרגום בגוף כל מאתיים הסרטים המגיעים לכאן מדי
שנה, אין הוא משמיע יו תר מאשר אפשרות מתקבלת על הדעת

-אבא משיא את בתו

ורצויה ביו תר.

1952 נישואים.שניים

p JU I1 I

fS JJJ

שמים 355 נשף 356 התרומם 357 תלם.

מאוזן ) 1 :מוץ 4לא בא אוכל אל פיו!
. .מאונן ) 2 : ,מלך פרס! ) 3ממחזות
) 6ראש ממשלת דרום קוריאה 9קול חו ה״אהל״
! )4שיטת 5חצוף 7בגיל זה
זר 11 הגיע 14 מסייר 16 קפה יש לחופה
8שופט בית הדין העליון שמת !
ראלי בניו יורק 19 חציר 21י שו ב בנגב !
)9מלת י גון 10 בדיחה 12 שורפת !
) 24 לחם שבת 26 התחיבות חגיגית !
) 13 התת־שר הראשון בישראל 14 משקה
) 30 כתב ג רו שין 32 הנידון 33 מין
סיני 15 תאנת בוסר 17 ענף 18
פרח 35 צנוע 36 תואר ראש הממשלה
דגון, סרפנד ובישובים ותיקים קמו משקים
האומר קדיש 19 חזר 20 גבעה !
בגרמניה 38 כלב גבור סרטים וספרים !
או משקי־עזר חדשים שהטיפול בהם היד.
) 22 פה של חית טרף 23 פקודה 24 חיל
משרד הרבנות הראשית בירושלים המה
) 39 בבקשה 40 בתוכה 42 קול געיה !
כדאי ביו תר מבחינה מסחרית. שלא כבמקרה
נשים ! )25 אור 27 אליל בבלי 28 עיר
ככוורת דבורים: הידיעות על גידול חזירים
) 43 אצטבה ! )45 שליח ציבור (ר״ת 46
בקר וצאן, הדאגה לאוכל לחזירים כמעט
שכבש יהושע 29 חדר האסיר 31 עיר
בארץ הקודש המשיכו להגיע בתכיפות מס חבר
כנסת מסיעת מפא״י ! )48 מלת הכפ ואינה
קיימת: אין שום צו ר ך בשטחי מרעה,
מרפא בישראל 33 ספר קטן 34י״ב !
מרת שערות. לעומתן נראתה הנסיעה בש לה
49 אחריות מצומצמת (ידוע בכלכלה) !
במספוא יקר — החזיר מסתפק ב שיירי האו )
36 מבנות איוב 37 שכיבת הבהמה 39
בת כמצווה ממש.
) 50 תורת הלשון 51 מיצר ים על יד ספרד
כל הנזרקים בטונות מדי יום על־ידי מחנות
מנורות לתאורת פרסומת ! )41 הנרצח ה (כתיב
מלא 52 מנעול משובח 53 תואר
למעשה לא היתה בידיעות שום הפתעה הצבא, המסעדות ומחנות העולים.
ר א שון ! )42 שמן 44 פלדה ! )45 ולד
אקדמי 55 כבלי עץ לרגלים 56 ידיד !
מיוחדת: זה חודשים רבים שרווחו ידיעות
הבהמה ! )47 נפץ 48 מי ץ אדום ל גזוז !
כיום נאמד מספר החזירים אשר בגידול
58 אויב 59 אילו! 60 איבר הדבור 61
על גידול חזירים — בעיקר במקומות מיוש )
54 מדינאי עברי שנרצח 57 עורך הארץ !
ברחבי הארץ בין 4000ו ,5000-רובם עדיין
חוטם הפיל 63 ציון דרך 66 עולם !
בים נוצרים, למכירה לסגל הדיפלומטי. אך
) 60 קו ! )61 חייב 62 מקום מפגש של
מרוכז סביב נצרת, רי כוז העובר בהדרגה
) 68 פעולת המבריא 71 רוכב 73 עוף
עתה עברו הידיעות את גבול סבילות הרב תנועת
נוער 64 סיום במשחק השח)65 .
בעיקר למשקים
מתמדת לאזורים עבריים,
טורף 75 דיאגנוזה 78 פרסת הבהמה ז
נות — החזירים פרצו תחומים, התפשטו
חצי בלוף 66 מרחם 67 אביון 69 תו משפחתיים
קטנים.
) 79 שירי התוצרת שאינם ראויים ל שמוש !
מנצרת לישובים העבריים במרכז הארץ, נת אר
תורכי 70 מלה השנואה על בי. ג׳י.
) 81 נשק קדום 82 גרדרובה 84 חייב !
קבלו בברכה על־ידי מגדלים יהודים שנהנו
) 71 סכין גילוח מתוצרת חוץ 72 אשקוקי !
) 85 אחי הבת 87 נוסע בסירה ! )88 היה
מן הדרישה הגדולה בארץ מחוסרת הבשר.
) 74 שונא 75 מהמורדים במשה ובאהרן !
צדיק בדורו תיו 90 חם וחלילה (ר״ת) !
טיפוסי למגדלים הקטנים הוא בו קו אל-
אות הסכנה ניתן לכשהגיעו שמועות כי ה )
76 עתון עברי ! )79 אנית מעפילים מפור )
91 חצי מנין ! 93 קערת שופכין 94 ציר
חלל ,43 ,לשעבר בעל בית־חרושת לגרביים
קיבוצים מתעניינים בענף מכניס זה.
סמת 80 שינה קלה 82 כינוי מליצי
שויצריה בישראל ! )95 הקטנה בארצות בג־שעלה
מבולגריה עם אשתו לפני שלו ש
ואז תוכנן מיבצע אנטי־חזירי. כצעד רא למולדת
83 מושב על יד פתח תקוה 84
לוקס 96 פרופסור עברי שקיבל פרס ב שנים,
עבד בבית־חרושת לודזיה עד אשר
שון נשלח יעקב לייב לוי, יהודי כשר, גבה-
שבא העתיקה 86 מיסד מקוד, ישראל !
גרמניה ! )97 מיניסטר 99 צונן 100
נאלץ לעזוב מחוסר חומר גלמי. יחד עם
קומה ועטור־זקן, כמרגל למרכזי הטומאה.
) 87 בקומה זקופה 89 חברה לעבוד פר מכנויי
האל 102 כורת ב שר ערלה 103
שותף, הקים דיר קטן בחורבה ערבית, ליד
שאל, בלש,
המרגל עבר ממקום למקום,
דסים 90 שפיץ 92 כלי נגינה 98 מח חובט
״שבלים 105 משתה ! 107 פיטן !
ביתו בכפר י עזו ר הנטוש, קנה שלושה חזי רשם,
חזר עם דו״ח ארוך שאישר את חש בר
י׳ן כריסטוף 101י שוב ב פ רוזדו ר י רו )
110 תולעת מעים 112 פיס 114 קצר
רים קטנים (ז כר ושתי נקבות) משכן הונגרי,
שות הרבנים: במו עיניו ראה יהודים מגד שלים
104 ) 104 תכונת דבר לא טבעי 106
קומה 116 פגימה בעין 120 מזל !
עבור 240ל״י.
ביקר בחווה בין פרדס־חנה
לים חזירים,
קליפת ענבים 108 מזמר 109 סוד 110
) 122 שר בממשלת ישראל שנפטר 123 בו וגבעת-עדה,
המוקפת גדר ונושאת שלט ה סירת
ההגנה שלא חזרה 111 צלע 112
הן 125 נשיא גרמניה המזרחית 126 סף !
מודיע כי הכניסה אסורה בהחלט. בעל ה־כנף
113 תמרוח לצפורניים 114 שאינו
) 128 הצטער 129 שקט 130 שופט, חבר
חתה, אברהם אדולף, יהודי חיפאי, טען כי
עדין 115 שט 117 אריג 118 רוב של
כנסת לשעבר 132 דגל 133 גי בו ר שוי צי !
הממשלה תומכת במפעל, בית־העולים מספק
שני שלישים 119 כלי נגינה 121 כנוי
) 135 מספר הקטן מעשר וגדול מחמש 136
שיירי אוכל — ובכלל הרי החזירים נועדו
עממי לאביון 123 מטבע קדמון קטן !
תחמושת לקשת 138 אבי הבעל 139י שו ב
רק לשימוש הדיפלומטים, מכניסים דביזים
) 124 ארץ בלטית 126 עיר פלישתית !
בן כ״ג ב שו מרון (ע״י חדרה) ! 140 הגיע
למדינה .״האם,״ שאל אדולף ,״לא היו הרו )
127 עתון מחתרת ההגנה 129 אבי המן 1
שלישי בצליחת הכנרת 141 צורת התיש־סים,
אילו ביקשה זאת גולדה מאירסון בז מן
) 131 התקוממות 132 בית החרב 134
בות בשנים ) 142 ! 1936 — 1939 זעקת כאב !
שהותה במוסקבה, מספקים לה מצות ל לביא
135 בקשיש 137 מיסד ״הבימה״ !
) 143י שן 145 קיים 146 זו ג 148 תוך
פסח?״
) 138 מין ארבה 144 סגן יו״ר הכנסת מטעם
העצמות 149 אחות הבן 150 מזון
הצ״כ 147 נסיכות עצמאית באירופה ה פלאי
במדבר 151 שו טר חרש 153 צדק
מרכזית 150 ששבק חיים 151 בתוכו !
ויו שרבל שון מליצית 156 נפץ 158
) 152 חדה ונוגסת 154 בסיס 155 החלל
״מלאכת״ התרנגולות 161 גדר 163 קי העליון
שבפה 156 חברת נפט 57
טור 165 אחד השוואים בדקדוק 167 יין
שליח 159 קרב לכאן 160 רחמנא ליצלן
לא כשר 168 שליפת נעל (טקס דתי) !
(ר״ת) ) 161 :כלי קבול קלוע 162 זרו ע !
) 170 באנגלית קוראים לזה ״קומונסנס״ !
) 164 אמונה 165 שיחיה לאורך ימים טו )
171 דג ארוך הדומה לנחש 173 ערמה !
בים אמן 166 ערפד המשמש לרפואה !
) 174 אדמה פוריה 176 עשרים ושתים !
) 168 עיר האבות 169 שטויות 171 בהי )
177 מלת נמום 179 זכרונו לברכה (ר״ת) !
רה 172 מרק סלק 173 עיקר העץ !
) 180 מפקד מחלקה (ר״ת) ) 182ד מיון 183
) 175 ירח 176 ספל 178 כנוי לעולה מ בירת
דרום אפריקה 184 מלך מואבי מפור גרמניה
179 חומר לבנין כבישים 181
סם 185 סוג רי מון יד 186 קולמוס !
...ומטרת הריגול
מחבר ״מעגלות 187 שחקנית קולנוע בע )
188 שאינו חם 189 מטבע צרפתי 191
לת רגלים מפורסמות 190 קבוץ ע״ש ג׳מם
מצורות בטוי שם ה 192 ערימה 194 הו עתה
יש לו שמונה חזירים גדולים, בהם
רוטשילד 193 מחבר הסויטה ״מפצח הא פיע
פתאום 196 בירת קנדה 199 תיק
הוא מחזיק רק לצרכי הפרייר, וגידול חזירים
גוזים 195 חוטם 197 יחידת חשמל !
לחיצים 201 בהרות קיץ 203 עוון !
קטנים למכירה. תקציבו החודשי ל מזון מס )
198 אחרית הנידון 199 סימן 200 יש
) 205 רציחה 209 אות באלפא ביתא 211
תכם ב־ 50ל״י, עבורם הוא מקבל שיירים
טוענים (ר״ת) ! 201א) מלת שאלה ! )202 סוג
אדמה הנגרפת על ידי נהר 212 אשת פירון !
ממסעדה ו פ רו רי תפלים מבית-חרושת קרוב.
מטוס סוביטי 203 נזם באף הפר ! )204
) 214 חלק ברובה 215 מוטקה היא אמרה
לולא המחיר היקר היה גם קונה גרעינים
מלת שלילה 206 ירד 207 ערימה !
לו 217 מלצר ! )218 כנוי לזהב 219 נו להשבחת
הפיטום.
) 208 תספורת הצאן 210 להפך 212
זל חיוני 221 שותת 222 מתכת רקועה ;
צמרמורת קדחת 213 מצעד מחאה 215
) 224 בכור יהודה 225 נהר בצ׳כיה 227
חרם הדתיים אינו מטריד את נו קו: הוא
פספורט 216 במאי יהודי בהוליבוד ! )218
אגד פרחים 228 בעל דעות מתקדמות !
מרגל הרבנות לוי
אינו דתי, אינו מתערב בענייני הדתיים. אל
סיכת קישוט 220 עץ בננות 221 שער
) 229 ספר קינות לט׳ באב 230 קו מפוזיטור
להם להתערב בענייניו. ומאחר שאין בי עזו ר
חזיר 223 אשם 224 שם עוף טורף !
רוסי 231 שלל 232 מלת כפל 234
סיכם יעקב לוי, שלא לפירסום בדו״ח ה תושבים דתיים איש אינו מתערב. בו קו מנ )
226 משכן אריות 227ר שף 233 ספר
מספר הפרקים בירמיהו 235 חמש־עשרה
רשמי של הרבנות :״נפגעתי רק מדבר אחד. קה׳ מפטם, משקה את חזיריו, מפקח על
פיוטי לשלמה המלך 236״החוזה״ (שם
בלוח העברי 237 חיה הישנה ב חורף !
כשהייתי שואל היכן נמצאת חתת החדרים המלטות ויניקות. כי הרתחים האמיתיים ב־פרטי)
239 נישא ! )240 מלת ברירה 1
) 238 חור המחט! ) 239 תו מוסיקלי! ) 240 כוח!
היו שולחים בי מבט מעליב שאמר :״מה ז ענף זה (רתחים המעלים אותו על כל ענף
) 241 איש או״ם 243 פסולת התבואה !
) 242 משען! ) 245 סכין גילו ח! ) 247 יונה הנ אחר
בגידול ב שר לאכילה) נובעים מהמל-
גם יהודי בעל פיאות סוחר ב חזירי ם?״
)) 244 ככה 245 האות הסופית 246 גדול
ביא נשלח לעיר זאת! )250 מחסן תבואות!
הרבנות פרסמה קול קורא בו הכריזה מל־ טות.
בתורה 248 אבר בגוף 249 מסמר כ פוף!
) 252 בירת הולנד! ) 254״החלבן מכתריאלבקה!

חמה בנגע, הביעה את חשדה כי מספר ה־בעוד
הפרה הרה תשעה חודשים ואינה
חזירים עולה בהרבה על מס פר הדיפלומסים
) 250 מלת ספק! ) 251 מלת שאלה! ) 253 שבם
) 256 אסון 257 בית חרושת לסכיני גלוח !
בארץ, בין היתר> היא גילין ה תכסיס א ער ממליטה ב די ד כלל אלא עגל אחד, הרה
בישראל 254 כלי זמר מיתרי עתיק 255
) 259 נוזל כתיבה ! )260 בירת י פן 262
רבים ממגדלי החזיר ים משתמשים בו להע. חז רה 114 ום בלבד, מסוגלת להמליט מ-
נאום ז כ רון למת 257 לפיד 258 אזהרה !
ולד 263 סוג 265 משענת לפסח 266
קים את מצפן נם. שן תפות נומינלית עם ארבעה עד ששה 1חזרזרים (המלטה ראשונה)
) 260 שחיטה 261 בירת מלטה 262 כיום
תרגילי סדר (ר״ת) ) 268 עורף 269 לפנים !
ערבי הלוקח 5ל עצמו את אי -שבועות ר צן ן ומששה עד 13 בהמלסות נוספות. מאחר ש
עירק ! )264 אבי יהושע 265 חבור 267
) 271 עשרת אלפים 272 מכונו של מר יש חזירה
מסוגלת להמליט פעמיים לשנה, לא
מסדר האותיות בדפוס (זעטצער 268
ראל 273 מזכיר ההסתדרות 274 קדרה !
הרבנים וחלק מן הרתחים.
קשה למצוא את סיבת הכדאיות המשקית
קנה סוף 270 טרקטור על שר שרו ת 276
) 275 קריקטוריסטן אנגלי ) 277 :מזמר 278
של הענף.
מושב דתי ע״י חיפה 279 חכמת המדידה !
מלת הגבלה 280 הצי מארבע 281 תנור !
) 282 חברו של נחמיה 284 מזלזל 286
)283 רסיסי בוקר 285 שם בית חרושת ל-
למעשה אין שום סעיף בחוק הישראלי
נקודת ראות זו, לדעת רבים, צריכה להיות
שבעים וחמש 287 גיל מצוות 288 קול
רעפים (נגזר מהמלה רעף 2 8 8מופיע לפני
לקבלת עידוד ממשלתי :
האוסר גידול חזירים. שלא כחוק הרבני, אין הנקודה היחידה
עבה ; 289 קטן 291 יהיר 292 לא טוב !
הרעם 290 אמיגרציה 293 גד 295 הו הוא
מפלה בין בעלי פרסות ומעלי־גירה ל -זהו עניין משקי גרידא ו אין לערב בו יג שו ת.
) 293 טעם לענה 294 מטבע רו מני 296
רדת מחירים 299 זאת אומרת (ר״ת 301
אחרים — בעיניו שווה כל בהמה המיועדת הארץ, הם טוענים, זקוקה לבשר. מקורות
רצח 302 הצגה מוסיקלית של יחיד 304
האות הששית עברית 297 בסולם הקולות!
לצרכי מזון. וכחוק הישראלי, כן רבבות עצמאיים אין. לי צור מקורות אלה, זה עניין
ארגון אמהות עובדות (ר״ת 305 ממציא
) 298 כלי חפירה 300 מרעי איוב 302
של שנים ואולי דורו ת, שיעלה מיליונים.
מאזרחי המדינה.
מבקר מוזיקלי בארץ 303 העברת יד קלה
כתב העיורים 307 רעית הנשיא 308 בית
חלק גדן ל מהם אינו מקפיד על כללי ה. על־ידי גידול חזירים׳ תיפתר הבעייה, היה
אחיזה 309״השיכור מסדום 311 מש מתוך
חיבה 305 חידק בלעז 306 לא
כש רו ת, רגיל ל אכו ל ך שר חן יר ען ך לפני מסם ק ב שר !:1תוצרת עצמית לספק את דרי־אבת
הדם 312 תינוקות 314ר קבון !
לזכות 308 צפור המשמיעה קו — קו 310
ואילו ן זלק אחר ן ןורגל לכך שת השיק׳ להקל את מעמסת הדביזים. וא שר
עלו תו ארצה
) 315 נקב 317״סופר אירלנדי 318 אחד
מזל חודש ניסן 311 ירק מאכל 313ע בארץ,
מחוסר ב שר כשר באטליזים. תחי לה לדו* ׳ לא כפו עליהם אכילה בלתי-כשרה:
ממדעי הרוח 319 מלך שספק עצים לבנין
בודה קשה 314 עיר קדושה למושלמים !
ובא ב שר כ שר מחוץ־לארץ או
היתד, האספקה ד לה ביותר< ורק מ5ם ים יכלו בשב לם
בית המקדש 320 ארץ באמריקה הלטינית
) 316 רב סמל גדודי 317 זקן הכפר הערבי !
ל השיג את הבשר הוורדרד־השמן. מקורות ה. גודל פה.
המכונה החוף העשיר 321 כאן 322 הב !
) 323 ארץ קדומה (בראשית יד 326 רקוד
) 324 כלי לשמן 325 בכי 327 מנה 328
עממי 329 ענן 330 חזר 331 אבר
אולם ב תוך לבם יודעים גם אנשי ההגיון
אספקה, עד לפני כשנה: מגדלים נוצרים
מפני 329 בהמה דקה 330 כנוי לאל על בגוף
האדם 333 נחל ב צפון 334 מכללה
מאזור נצרת והגליל העליון, חזירי-בר מבי־ הקר כי אין להצעתם סיכויים רבים להת-
יון 332 מבני דוד 335 מדינה בחדשות !
בארה״ב 335 זכר הבקר 336 רעל 338
קבל. כי אין הארץ ארץ של הגיון קר אלא
צות החולה.
) 337 מסממני הקטורת 340 משכן 342
בתוכו 339 נודד 340 אנא 341 מקום
מאז קמו מקורות רבים אחריו, קרובים מדינה של קואליציה ומסורת. והמסורת או־האות
החמישית 344 אלוף חטיבת גבעתי !
גבוה 343 קיטור 344 חובש בבי״וז !
יותר לצרכנים. בלוד, רמלה, י עזור, בי ת -מרת: ארור מגדל חזירים בארץ־ישראל.
) 346 לבו ש לרגל 347 ההפך מתפירה !
) 345 בבקשה 347מ שורר תל־אביבי 348
) 349 שושנה 350 קולטת את אפר הסיגריה !
N V M A U W W W W W M V W m W W W V M m W V W U V W W W W
תן 350 מפקד מחלקה 351 כן.

גידזל חזירים בישראל

אספקת מצות דגודד ה

* wימ הדיון

הב שר הוודדו־ד־השמן

״העולם הזה״ 762

שתי משמרות לארוחות. גרמה גרבו הוא שם החזירה הגדולה של בוקו אלחלל, בת 11 חודשים, כאשר
המליטה לפני שבוע, בפעם השנייה בחייה, היא ילדה 11 חזירים קטנים שחולקו מיד לשתי משמרות על־ידי בוקו,
להקל על היניקה. בתמונה נראים ארבעה מהם בשעת ארוחה (הניתנת כל שעתיים) ,פחות מ־ 24 שעות לאחר הלידה.
בגיל זה משקלם מגיס לקילו אחד, כעבור חודשיים של יניקת יגדל ל־ .15 תוך שנה ינולים הס להגיע למאה קילו.

מקלחת בשריד גרמה. גרטה גרבו אינה רגילה
לחום של הארץ; היא מזן אנגלי משובח וזקוקה לטיפול
מרובה. בין השאר, התזות מים צוננים משך כל שעות
החום. החזיר, כמעט ואינו גדל משך חדשי החום.

ירקותוחזיריםכחצר. זהו דיר החזירים של בוקו אלחלל: שלושה תאים קטנים בהם
מתגוררים החזירים, תא רביעי בו הוא מחזיק את כלי העבודה וארגז עץ גדול לחזרזרים עד
שיגדלו מעט. מעבר לגזר הפח משתרעת חצר ביתו של בוקו עם עצי פרי וחלקות לירק.

בלי זבובים. לרוב תושבי הארץ — ובעיקר לאלה שנולדו בה — מסמלת המלה חזיר
שיא הלכלוך והטומאה. למעשה תלוי מצב נקיון החזירים באדם המטפי בהם, במידת
רשלנותו או נקיונו האישי. זחיריו של בוקו אינם מלוכלכים מפרות ברפת של קיבוץ.

.העולם הזה״ 762

רוני והחזיר. רוני הוא בן ,6החזיר הקטן הוא בן כמה שעות, אין לו עדיין שם. גישתו
של רוני לחזיר אינה שונה במאומה מגישת ילד אחר לכלבלב או מזו של בן־כפר לעגל.
בשבילו, חזיר אינה מלת טומאה זהו שם של חיות קטנות אשר אביו מגדל למאכל.

,s״ אדם שלא רצה במפלגה
הלהבה, כמוך כמונו
כמוך כסונו דגלנו

אדום־אדום־אדוס 1

תופים טרטרו. חצוצרות הריעו. סיסמות־ענק הבריקו,
צעקו; ״להגשמה בקיבוץ ! לקידמה במדינה! לשלום בעולם!״
דגלים אדומים, רקומי־זהב, התנופפו ברוח הקלה, יצרו, יחד
עם החולצות הכחולות, תמונת צבעים נהדרת.
הנוער צעד• הם לא הלכו כחיילים, נעליהם לא רקעו על
הארץ, זרועותיהם לא נעו בתנועות החדות האהובות כל כך
על הנשמה הצבאית. היה משהו מן הרישול המכוון בתנועות,
בתלבושות, בסנדלים. אולם היה זה רי שול גאותני שאמר
כוח, לא חולשה. הוא התאים לפנים השזופות, לגופות השרי ריים
של הנערים והנערות זקופי־הקומה, ש שרו את השירים
החלוציים הנושנים.
על במת ההצדעה עמדה שור ת גברים. במרכזה בלטה
דמותו של אדם נמוך ו ש פוף קומה, בעל מראה חולני במקצת,
שפם מוזנח ו שערות מזדקרות קצרות. איש לא הצדיע לפניו,
איש לא קרא ״י חי! ״ או ״ הי ד ד! ״ אך הכל ידעו כי היה
זה יו מו שלו. כי האיש היה מאיר יערי, ו־ 3850 הצעירים
שהתפקדו במיפקד הססגוני היו בני העם שהוא, וקבוצה קטנה
של חברים, יצרו אותו משך 34 שנה — עם השומר הצעיר.

ליצור תנועה של צעירים בגולה, שתחייב כל חבר מחבריה
לקפוץ את הקפיצה הגדולה, ל שרוף את כל הגשרים מאחריו,
לנטוש בית־הורים, פרנסה וקאריירה, לעלות לארץ הרחוקה
והשוממה, להקים קיבוצי ם, לשנות את סגנון חייהם.
הם לא רצו ליצור מפלגה. המפלגות היו נחלת הזקנים,
אשר וייניקה לימד לבוז להם. מפלגה אינה מלהיבה אנשים
להתחיל בחיים חדשים. לצורך זה דרושה מסגרת אחרת,
מסגרת שרק אנשים יחידי סגולה יוכלו להשתייך אליה. ואלד
וכמה חברים, בני שני פלגים קטנים• יצרו את תנועת השומר

הצעיר.
כשבאו חניכיו של יערי, כעבור שנים, להגדיר את מהות
התנועה הזאת, קראו לה ״עדת־הגשמה״ .לוא התעמקו בהם־
טוריה היו יודעים שהיה לה רק דוגמה אחת: אותם מיסד־ריס
ו״האורדנים״) של חיילים־נזירים בימי הביניים, ששלחו
את חבריהם לארצות רחוקות, לכב שן למען אלוהים, הקימו

ד פ פן אלוהי. מלך ו!1ו לד ת
בחוצות וינה התהלך, בסוף , 1918 צעיר יהודי מגלי ציה.
זה עתה שוחרר מו הצבא האוסטרי. בו שרת כקצין
בחזית רוסיה ואלבניה. שמו היה מאיר ואלד, בנו של חבר
ועד־קהילה בגליציה המערבית, בן לכמה דורו ת של דגנים.
לוינה בא כדי ללמוד באקדמיה חקלאית, אחר שלמד בחדר.
מאיר ואלד היה בן ,21 וכרבים מבני גילו היה ציוני. אולם
תורתו של אותו עתונאי וינאי, תיאודור הרצל, התערבבה
בלבו עם תורותיהם של כמה אנשים אחרים.

ערב ער שפ ת הי

ר א שון בין אלה היה מחנך גרמני בשם וייניקה. לאיש זה
היה ר עיון פשוט ומקסים ; הזקנים פשטו את הרגל. הם
הרסו את העולם. חברתם העירונית מנוונת. על הנוער לחולל
מהפכה, לי צור תרבות חדשה, אשר המיוחד בה יהיה עצם
היותה תרבות נעורים. חרבות ז ו תחזיר את הנוער אל הטבע,
אל האדמה, תתן לו סגנון חיים חדש, סגנון של עשייה ולבו ש
ו די בו ר ונימוס.
תרבות ז ו תיצור אנשים חדשים. לא חברי מפלגה חדשה,
אלא אנשים שיהיו שונים בכל פרט ופרט, בעצם אופיים
והתנהגותם, מן הדור הקודם. תהיה להם חדוות החיים ורו ח
היצירה. הם יהיו צעירים.
כמה שנים לפני וייניקה חזר לאנליה גנרל בשם רוברט
באדן־פוואל שלחם במלחמת הבורים. במלחמה ראה שהחייל
הבריטי, יי צו ר הערים, אינו יכול לעמוד מול החייל הדרום־
אפריקאי, שגדל בטבע. הגנרל הקים תנועה שתכשיר את
הנערים להתמצאות בטבע. הוא קרא לה תנועת הצופים. הוא
נתן לה סמל: שלו ש ׳אצבעות מורמות, למען אלוהים, המלך
והמולדת.

מיטען של חומד נפץ
שתי התורות גם יחד היו רחוקות מאד מלחולל מהפכות
בחברה. תנועת הנוער הגרמנית מתה בשוחות המופגזות של
צרפת, הצופים היו לשעשוע נעורים, אשר ריח השובניזם
והמיליסריזם נדף ממנו. כדי להפכם לפצצות, היה צורך
ג מי ט ען של חומר נפץ. הוא סופק למאיר ואלד על־ידי הנד
*יאות היהודית. היה זה ר עיון העליה והקיבוץ.
p « aישראל הרחוקה קמו קבוצות וקבוצים של אנשים
שוי תרו על כל נוחיות החיים, על רכו ש ועל כסף, הקדישו
חייהם לכיבוש האלמה. צעירים׳ נטלו לידם נשק, י צרו את
הרומנטיקה של השומר. מאיר ואלד ו חבריו תיכננו תכנית !

שם גדלו בתו, רחל, ובניו, אביעזר וחיים. שמו היה עתה
מאיר יערי.
במרוצת השנים החלו מתפלאים מניין מרותו העצומה
של מאיר יערי, וקומץ חבריו מותיקי התנועה, על אלפי
הצעירים שגדלו בה. הסיבה היתר, נעוצה בתוקף המוסרי
העצום של מנהיג, שהגשים בעצמו את תורתו, עבד עבודה
קשה, שעה שרבים המקשטים כיום את בניין הכנסת ואת
משרדי הממשלה, בילו את ימיהם בנועם בסלונים חוצלאר־סוג
חדש של תנועה יצר
ציים ובמשרדים תל־אביביים.
סוג חדש של מנהיג.
התנועה היתר, יי צור דרך־הגשמה. היא לא דמתה לשום
מפלגה אחרת בעולם. היא לא היתד, אגודה של אנשים בעלי
דעות שוות, המקדישים את שעות הפנאי להטפת רעיונותיהם.
היא היתד, חברה סגורה של אנשים שחיו בתנועה 24 שעות
ביממה, שעבדו, אכלו וגרו במושתף, שכל מעשה ממעשי
יומם האפור נבע ב מי שרין מן התנועה, ושלא היו להם כל
חיים מחוץ לה.
כוחה של תנועה כזאת עולה בהרבה על מספר קולותיה
בבחירות. השפעתה על התפתחות הארץ היתד, בהכרח עד
אין שעור יו תר גדולה מכוחה המספרי.
ב־ 1927 התאגדו ששה קיבוצי השומר הצעיר, י צרו את
הקיבוץ הארצי כארגון־גג. קיבוציו היו שונים משאר הקבו צות
והקיבוצים. הוא דגל ביצירת חברות ״אורגאניות״,
מבוססות על ״קולקטיביות רעיונית״ — דעה אחידה של כל
החברים, אחרי שהבעיות בו ר רו ולובנו. הדבר חייב קיבוץ
שלא יהיה גדול מדי ועד היום מגיע מספר החברים ב קיבוץ
הוותיק הממוצע של השומר הצעיר רק למחצית מספרם של
חברי המשק הוותיק הממוצע בקבוץ המאוחד. אולם הוא עולה
פי שתים או שלו ש על המספר הממוצע בקבוצות שהיו מאו »
גדות
בחבר הקבוצות.

לעדת־הגשמה מסוג זה אי־אפשר להצטרף בגיל מאוחר.
ההצטרפות אליה אינה עניין של שיכנוע. איש המיסדר חייב
לעבור תהליך ארוך ומעמיק של חינוך. בתהליך זה יש להת חיל
בגיל מוקדם ככל האפשר.
באחד מימי 1929 ירד אדם בשם חרותי, איש ביודאלפא,
לחוף הים של חיפה• אחרי שקיעת החמה, לצליל משק הגלים,
שוחח עם קבוצת צעירים מבני הארץ. באותו ערב נולדה
התנועה החינוכית של השומר הצעיר בארץ ישראל.

מאיר יערי
בחזית אלבניה, רעיון לקצין אוסטרי
מבצרים־מנזרים בהם חיו האבירים חיי שי תוף מוחלטים,
במשמעת חמורה, תוך וי תור על כל תענוגות חיים. מספרם
היה קטן, השפעתם עצומה. שרידי מבצרים אלה נשארו פזו רים
גם בארץ ישראל.

ביצות. דא אדוני
־ במאי 1920 הסיק מאיר יערי את המסקנה •האישית מתו רתו.
הוא עלה ארצה. כאלפי חלוצים אחרים עבר דרך ארו כה:
התישב עם קבוצתו בכנרת, יסד את קבוצת ביתניה־עלית,
עבד בכבישי טבריה־צמח וחיפה־ג׳ידה, עמל בקבוצת
בניין תל־אביבית, בקריית־ענבים, הרצליה וזכרון־יעקב, וב־ייבו
ש ביצות ג׳ידרו. ב־ 1929 התישב סופית במשק מרחביה,

תנועות אחרות — הצופים והחוגים — אירגנו נערים.
השומר הצעיר ירד עד לכתה ו׳ של בית־הטפר העממי, ארגן
ילדים וילדות בני . 12 הוא התרכז על תלמידים בני בתים
טובים, ברובם בני המעמד הבינוני. הוא העביר אותם דרך
מסננת החינוך משך חמש, שש ושבע שנים. רבים נ שרו
בדרך, בעיקר בהגיעם לגיל ההתבגרות. אולם אותם שעברו
והגיעו לנקודת ההגשמה — היציאה לקיבוץ — היו שייכים
לתנועה לצמיתות, מקדקדם עד לכף רגליהם, במעשיהם וב מחשבתם.
תנועתו של מאיר יערי יצרה אותם.
תהליך החינוך התחלק לשלושה שלבים, שנקראו שכבות
— שכבת בני מצדה, שכבת הצופים ושכבת הבוגרים. חברי
ההנהגה ומחנכי הבוגרים היו שליחי הקיבוצים. מדריכי בני
מצדה והצופים היו אנשים שגדלו עצמם בשכבו ת אלה ועלו
לשכבת הבוגרים. אולם התנועה לא השאירה דבר למקרה :
התנועה הכינה מערכים למדריכים, תכנית אחידה ומגוב שת
למסננת החינוך בכל שלביה, מן הרגע שהמדריך מופיע בחצר
בית־הספר ו מז מין את הילדים למשחק כדי לארגנם, עד הרגע
שגרעין הצעירים עומדים גאים ומרוגשים, מוכנים לצאת
להכשרה.
עד היום איו בארץ מכשיר חינוכי שיכול להשתוות ל-
השונה־ הצעיר. הורים בורגניים רבים שולחים את בניהם

אחרי שהתפוצצה וריחפה כחלי הריק,
הגיעה רותי לבסוף לכוכב מרובע ונפלה
לרגלי שלנז שנשא בעברית, ערכית ואנגלית
את שם הארץ -״לארשי״.
רותי קמה על רגליה. ראשה היה סחרחר מעוצמת
המכה. אולם סקרנותה ניצחה את הכאב ; בשמיים זרחה
שמש מוזרה, משולשת. במקום עצים ושיחים צמחו מן

האדמה דברים שדמו לשמשיות. רותי רצתה לשבת בצל
שמשיה גדולה ולנוח — אולם עיניה נתקלו בשלם שהתיר
את הישיבה בצל רק לחברי מפלגה .״ארץ מוזרה!״ אמרח
לעצמה.
מבולבלת לגמרי המשיכה בדרכה, מתוך תקוה לפגוש
בבן־אדם, אם בכלל ישנם כאלה בכוכב מוזר זה. לפתע
נרעדת. שמא אין כאן בכלל בני־אדס, אלא מפלצות
נוראות ל היא השקיפה סביבה בבהלה. והנה נתקל מבטה

בייצור שהתחבא מאחורי שיח־שמשיות. הוא דמה לילד
בעולם הזה — אולם במקום ראש היה לו משפך, על
חזהו, נשא סמל בלתי־מובן, ועל בטנו היה משהו שדמה
לפתח של תנור.
קשה לדעת מי נבהל יותר — רותי או חייצור־הילד.
אולם הילד הסתובב ראשון ונמלט בקפיצות גבוהות,

בדומה לקנגרו בעולם הזה.
אולי הלך לקרוא לאביו? רותי חיכתה...

מאיר יערי (מרכיב משקפי שמש, בחליפה וצוארון פתוח, כמרכז) ,על כמת המצעדים המקושטת, בכנוס החמשי של ״השומר הצעיר״.
מ! העריסה לקבר 24 ,שעות ביממה, אי! ח״ם נחזוץ לתנועה.
בשמחה לתנועה זו, למעו ״יהפכו בני אדם״ .הם בטוחים
שלמיהם ״יהיה שכל מספיק״ למען לא יצאו, לבסוף, לקיבוץ.

מארכם נגד בי ת אלפא
כשנוצרה התנועה לא היתה לה אידיאולוגיה פוליטית.
היו לה נטיות שמאליות, כמו לכל הנוער באירופה. אולם היא
היתר, רחוקה מן המארכסיזם. ובצדק: היתה סתירה בין
גישתם של מארכס ולנין ו בין גישתם של מיסדי בית-אלפא.
מארכס רצה שתנועה פוליטית תחולל מהפכה בחברה. אנשי
בית־אלפא רצו שאנשים חופשיים יחוללו מהפכה בחייהם
הפרטיים שלהם. מארכס האמין שחברה מתוקנת תיצור אדם
חדש• בית־אלפא האמינה שאנשים חדשים ייצרו חברה מתו קנת.
הביאוגראפיה
של פרץ מרחב, איש התנועה, אינה מעלימה
את העובדה. אומר מרחב :״השקפת עולמו של השומר
הצעיר בימים ההם היתד, אידיאליסטית־אוטופיסטית, כשעיקר
מחשבתו נתונה לתיקון האדם, טיפוח האישיות...״
אולם במרוצת שנות העשרים הלכה התנועה ונעשתה
קיצונית ובעלת מצע רעיוני מוגדר יו תר ויו תר. ייתכן מאד
שהדבר בא בהכרח, כדי לתת לעדת־ד,הגשמה השקפת עולם
מושלמת, מוגדרת לפרטי פרטיה.
ב־ 1930 כבר היתד, דמות התנועה מגובשת, דומה לדמותה
היום• כתנאי לאיחודה עם מפא״י (שלא יצא לפועל) קבעה :
מלחמת מעמדות, סוציאליזם מדעי (כלומר, מארכסיזם) ,ארגון
הפועל הערבי, חיוב ברית־המועצות.

מקילה בעול. היא היתד, עלולה להחליש את הציווי המוחלט
של ההגשמה האישית.
משך שנים היסס יערי. אולם המציאות כפתה עליו את

הדרך, הכריחה אותו להיענות לצעירים הבלתי־סבלניים. השו מר
הצעיר יסד את הליגה הסוציאליסטית, את מפלגת פועלים
השומר הצעיר, ולבסוף, בינואר , 1948 השתתף ביסוד מפ״ם.
בכל המפלגות האלה נשאר השומר הצעיר הלב החי,
החברה הסגורה של המגשימים וחניכיהם, שכפו את מרותם
המוסרית על החברים בעיר, כשם שההתישבות העובדת כולה
כפתה את מרותה המוסרית על הישוב בכללו.

ע בפני עצנונו
כשצעדו השבוע האלפים דרך רחובות תל־אביב, בפתיחת
הועידה החמישית של הסתדרות השומר הצעיר בישראל (שהיא
תנועה עצמאית הקשורה בקיבוץ הארצי, בוחרת בעצמה בה נהגתה)
יכול מאיר יערי, הגר עתה בחדר וחצי ב שי כון

גם במפלגה קרו דברים. לפני הקמת המדינה היתד, עמ דתם
של מאיר יערי, יעקב חזן ו קומץ חבריהם בלתי מעור ערת.
אולם במפלגה זרח כוכבו של אדם חדש, שלא עבר את
דרך הנפתולים מסלילת הכבישים עד למשק מרחביה, אדם
שבא י שר מן העיר, ממשרד המפלגה ומאולם האספות.
משה סנה אמר דברים דומים מאד לדבריו של מאיר יערי,
ושניהם היו שותפים במאבק הפנימי במפלגה. אולם הגישה
של השניים היתד, שונה לחלוטין. כי סנה שם את הדגש על
המלחמה הפוליטית בלבד, יצר מסגרת רעיונית שבה שוב
לא היה צורך אמיתי בהגשמה אישית וחלוצית. יכול אדם
להיות מהפכן אמיתי ברוח סנה, מבלי שיצטרך• לעבור את
הדרך הקשה יו תר והמושכת פחות של חיים בצריף רעוע

בדרום הנגב המבודד.

אפשר לו מר שהשומר הצעיי הוכיח במידה מסוימת את
צדקת טענתו של מארכס (נגד לאסאל) כי תנועת פועלים
אשר י ש לה נכסים תהסס לצאת למאבקים קיצוניים. השומר
הצעיר התנגד למאבק קיצוני נגי האנגלים, קיבוציו לא
התיחסו אל הערבים בעדינות־יתר במלחמה ולאחריה. אחת
הבדיחות שנפוצו בתנועה היתד, זו בה שאל יערי את אחד
מילידי הקיבוץ :״איך אתה משקיף על הבעיה הערבית ז״
ואילו הנער ענה :״מבעד לכוונות הרובה !״

התוו׳ הצעיד, ניצחו
התנועה היתד, מוצקה. בין צעיריה, שכינו את עצמם
״התורכים הצעירים״ ,נולדה השאיפה הבריאה להשפיע על
היישוב גם מחוץ למסגרתם הסגורה. נולד הרעיון להקים
מפלגה. אולם הדבר לא היה פשוט. הוא היה מסוכן. כי
המפלגה מארגנת אנשים שאינם כפופים לחובת ההגשמה. היא

,העולם הזה״ 762

אולם הקמתה של מדינת ישראל ערערה בצורה נסתרת
את עצם היסודות שיצרו את המבנה היחיד במינו של השו מר
הצעיר. המתח החלוצי בארץ כולה, ובנוער בפרט, ירד
פלאים. אף כי השומר הצעיר נפגע פחות מתנועות אחרות,
לא פסחה גם עליו תופעת הבריחה מן הקבוצים על־ידי חני כים
שמצב משפחתם בעיר השתפר פתאום, וקאריירה אזרחית
מקסימה נפתחה לפניהם. מייסדי התנועה לא יכלו לברוח מן
המשקים, כי הדרך חזרה לפולין היתה רחוקה. אולם צבר
שיצא להתישבות בנגב הצפוני היה צריך רק לעלות על
האוטובוס הראשון כדי ל חזור לבית המרווח של הוריו.

ש ביד צר בין תחופות

אולם השומר הצעיר היה רחוק מהתנועה הקומוניסטית,
כשתהום מפרידה ביניהם. התהום: השומר הצעיר היה תמיד
בראש וראשונה תנועה ציונית, בעוד שהקומוניסטים ראו
בציונות את משרת האימפריאליזם הבריטי. באידיאולוגיה
הרשמית עמדו הסוציאליזם המהפכני, הציונות והקיבוץ
כשלושה גורמים שווי־מעמד, זה בצד זה. זו היתר, ההלכה.
למעשה עמד הקיבוץ תמיד במקום הראשון.

כ שרונו המיוחד של מאיר יערי דומה במקצת לכ שרונו
של יו סף סטאלין — הכשרון להיות מתון בין הקיצונים וקי צוני
בין המתונים. הוא נשאר נאמן לברית־המועצות כאשר ז ו
הפקירה את הקומוניסטים הגרמנים, חתמה הסכם עם היטלר.
הצעירים הקיצונים בקיבוץ מרדו. ידו של מאיר יערי ירדה
עליהם, אסרה מלחמה רעיונית בקרב התנועה, חיסלה את
הסטייה ה״שמאלית״ .כשפלש היטלר לברית־ר,מועצות שיכנע
את הצעירים שיערי צדק.

חברה זו של 22 אלף גברים, נשים וילדים בקיבוצים
היו, כמעט, עם בפני עצמו. ב אופן ד מיוני יכול היה חבר
קיבוץ השומר הצעיר לבלות את י מיו מן העריסה ועד לקבר
מבלי לבוא במגע כלשהו עם אדם מחוץ לתנועתו. הוא מתחנך
בבית־הספר של תנועתו לפי השקפת עולמה, גדל בתנועה
החינוכית שלה, משרת ביחידת נח״ל שומר־צעירית בצבא,
יוצא להתישבות לקיבוץ השייך לתנועה, קורא ספרים וע־תוניס
המוצאים על ידה, פעיל במפלגתו״ בא בקשרים חבר תיים
עם חבריה ויכול להיקבר, לבסוף, בבית־הקברות שעל
אדמתה. בעבודתו הוא מפרנס את המנגנון המפלגתי של
מפלגתו, את מנהיגיו, הוגי דעותיו ושליחיו בארץ ובעולם.
אפשר כמעט לומר: הוא אזרח במדינה כאזרח התנועה.

סיסמה בינלאומית כמיצעד
לצליל משק הגלים, תנועה חדשה
הוותיקים של מרחביה, כשאר וותיקי הקיבוץ, להיות מרוצה.
66 קיבוצי השומר הצעיר כיסו את פני הארץ, כללו 1,6
אחוז של אוכלוסית המדינה ושליש אוכלוסית התנועה הקי בוצית,
עיבד 334.9אלף דונם. מאז הקמת המדינה עלה שטח
אדמותיו ב־ 224 אחוז, בעיקר הודות לאדמה הנטושה שהקיבוץ
עיכל אותה מתוך התעלמות מוזרה מהנחותיו הרעיוניות.
מספר הבוגרים בתנועה החינוכית הגיע ל־ , 1,450 סכום ניכר
מאד.

גם דרכו הפוליטית של השומר הצעיר הערימה מכשולים
לפניו. בארץ ק ם׳נו ער המורד בזקנים, במפלגותיהם ובנוס־חותיהם,
ממש כשם שמאיר יערי, בהשפעת וייניקה, מרד
לפני 30 שנה בזקני הימים ההם. רבים מהם תהו אם אין דרך
של הגשמה שלא תהיה כפופה למסורת מלפני דור. יתר־על־כן,
מתנגדיו הפוליטיים של השומר הצעיר החלו מנסים לסתום
את צינור הגיוס של התנועה החינוכית, להצר את צעדי
התנועה בבתי־הספר, להעניק זכות מונופולין למחנות העולים,
תנועה מפא״ית המתימרת להיות בלתי מפלגתית.

ככל תנועה שהצליחה וצברה רכו ש, איבד השומר הצעיר
במידה מסוימת את הלהט של ימי הראשית. אולם הקרב
הגדול של חייו עוד עומד לפניו. לא היה זה בעיקרו קרב
פוליטי. יהיה זה הקרב על דמות הארץ בדור הבא.
אמר יעקב חזן, המהנדס הליטאי חניך ורשא בן ה־,53
שהפך מם׳ 2בתנועה :״אנו צועדים באחד השבילים הק שים
ביותר, שביל צר א שר משני צדדיו תהומות. אך השביל
מוביל מעלה...״

מוסיקה

גל• -הדרו ם
בריכת ח 1ר1ן
המקום היפה ביותר
להנאת הקהל :
מגרשי ספורט
שולחנות פינג־פונג
משקלות,
פתוח :

וכדור סל
מ־ 8בבוקר

עד 11 בלילה

קפה מסעדה
בהנהלה חדשה
מטבח מעודן ממדרגה א׳
מהתחנה

שרו ת אוטובוסים :

המרכזית בתל־אביב• שרות מוניו ת :
מרחוב לוינסקי פנת רח׳ עליה.
״יצהל״ רוד. דיזנגוף פנת
רח׳ בר־כוכבא.
הלוך ו חזור משער הבריכה.

ש 1ש
למה תמררי בבכי
ריח זיעה מבית השחי?
גם מקלחת לא תושיע?
הרי קרם ״שוש״ כבר הופיע !
קרם ״שוש״ זעה ימנע
קרם ״שוש״ ידחה ריחה !

ביום

רביעי

ב סיון

תשי״ב

( ) 11.6.52 בשעה 10.30 לפנה״צ נעלה

בן עמי ילוביץ (בועז)
חיים ריבנבך (פתחיה)
יהודאי ( אלח נן)

ישעיהו פרחי (׳וסף)
אריה לנדוור (עוזי)
יוסף יפה (חיים)
שמואל צוקרמן ( אריה!
דוד עדני
ארטל צבי
אשר

(שלמי).
(משה)

פלדמן ( ג ד לי ה)

אנשי ״לוחמי חרות ישראל״ ,ש נפלו
למען
שלטון

שחרור ביום

המולדת

סיון

מידי
תש״ו

בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת
בחיפה.

קרוביהם, חבריהם וידידיהם
מוזמנים.
העולים לקברם נפגשים ביום י״ח
בסיון תשי״ק — 11.6.52 בשעה 8
בבוקר

ליד

האוטובוסים

קפד,

״עטרה״ בתחנת

המיכזית

בתל־אביב.

חבריהם לפעולה

לא זמר הוליבודי. איש מראשי המ דינה
לא מצא שהות לבוא לאולם אוהל כש חגגו
השבוע ידידי זעירה את היובל ה־25
ליצירתו. אמר אחד הידידים, במרירות :
״לוא היה זמר הוליבודי, היו מצטופפים
בשורה הראשונה.״ אולם ספק הוא מה ייז כ ר
יותר בעוד 100 שנה: נאומיהם של ראשי
המדינה דהיום או 300 שי ריו של זעירה.
העדרם של מנהיגי הדור לא פגע בזעירה
כשנערכה לכבודו המסיבה ב מועדון א רגון
אמהות עובדות, באולם שררה אוירה של
תקופה אחרת — יוצרי התרבות של העלית
השנייה והשלישית י שבו והתלוצצו באידיש
ובעברית בעלת מבטא רוסי, העלו זכר ימים,
כשאדם נחשב לאדם אם עבד למען החברה,
לפני שהופיע הקרייזלר הראשון ברחוב תל־אביבי.
אמר זעירה, מרוגש כולו :״ ביובל
ה־ 50 שלי אתרגש פחות אחר הוסיף, ב הצביעו
על בנו יובל, בן ד,־ ,16 שכרע תחת
מעמסת הפרחים שהוגשו לאביו :״אם אמ כור
פרחים אלה, ארויח יותר מאשר הרוחתי
אי־פעם משיר.״
נאנח אחד הקומפוזיטורים שנכחו :״מתי
יגיע כבר הזמן שאדם כמו זעירה יוכל לח יות
משירתו, במקום לבזבז את זמנו היקר•
בעבודה שכל אדם ברחוב יכול לעשותה.

ג׳ני טורל ,״אחת משתי הרסיטליסטיות הטו בות
באמריקה״ (להגדרת השבועון האמריקאי׳
טייס) אוהבת את התל־אביבים בזכות תכונ תם
האדירה להקשיב לשיריה אף בחודשי
הקיץ החמים ביותר.
כאשר פרצו מחיאות הכפיים הסוערות אחר
מחזור שירי בטהובן אותם שרה הזמרת ה־יהודית־רוסית
מוצקת־הדמות בגרמנית (לפ ני
שנתיים שברה את החרם האמנותי על ה שפה
הגרמנית בזמרה את שיר האדמה לגוס-
טב מאהלר עם התזמורת הפילהרמונית) ,לא
הנידה הזמרת עפעף, המשיכה להעמיד פנים
אדישים מול קהל צמא־חיוך.

רדומיסדבסקי ( אורי )

אברהם

הרבה ז מן לפני שאזרחי מדינת ישראל
התרגלו לדפוק על השולחנות כדי להשיג
דברים מביורוקראטים אדישים, י שב אדם
אחד בקיבוץ אפיקים ודפק על השולחנות
מסיבה אחרת. היה זה הצעיר מרדכי (״מיט־יה״)
זעירה, והוא דפק על השולחן כדי לתת
קצב למנגינות שעלו בלבו.
לא היה לו, למרדכי זעירה, צורך להוציא
מנגינות מכלי־נגינה. כדברי אחד מידידיו,
״הוציא מוסיקה מן הארץ״ .מאז כתב את
שירו הראשון, לפני 25 שנה, היתד, לו שאי פה
אחת: להיצמד ככל האפשר לחיי חלו צים,
למען יוכל להביע את רחש לבם.
זעירה עבד בשדה כשחבריו
התוצאה :
עבדו בשדה, התגייס לצבא הבריטי כשהם
התגייסו, הלך למשלטים במלחמת העצמאות.
תוצאה שנייה: זעירה, בן ה ,47-אשר
אין ילד בארץ שאינו שר את שיריו, מרויח
כיום את לחמו כפקיד פשוט בחברת החשמל.
תוצאה שלישית: שעה שאלפי שירים באו
והלכו, נשארו אחדים משירי זעירה ( כגון :
שני שושנים, אל הכפר, ב ן ולא אחרת, לי־לה־לילה)
בני אלמוות, בטוי עליון להווי ש הלך
כמעט לעולמו.

שפה שדו ש־ע שר ה

לקברם של :

משה

דפיקה על השולחן

הצילו את המצב: גלדיולות, שושנים וצ-
פורנים שזר מו למאות מעשרות מעריצים,
שמש הבמה מצא עצה כיצד להעביר גן בו טני
עצום־מימדים זה אל הבמה מבלי להעזר׳
בזוג סלוניקאים. אחר כל שיר שיגר שני
זרים וסל פרחים. התרופה הטובה לכל פרי מדונה
זועפת חוללה פלאים. הזמרת חייכה.
בהשתפך המצו־סופרנו של טורל בשני שי רים
עבריים לפאול בן־חיים (עקרה וגשם),
נתגלו השירים לראשונה כראויים לד,שמע מעל
ולתריסר שפות־זמר׳
כל במת קונצרטים.
טהורות־ניב השגורות בפי ג׳ני טורל נתווספה.
שפה שלו ש עשרה.
אחר שהפסנתר, הפסנתרן והזמרת טבעו
בים של צמחיה פרחית בא סוף שהפך להת חלה.
הקהל השתער על הבמה תוך הצפת
המעברים, גילה יוזמה בלתי מצוייה לסחי טת
רבית כפולה תמורת כרטיס כניסה, בקצב
מונוטוני של מחיאות כפיים, רקיעות רגליים
וטפיחות כסאות. לבסוף שלחה ג׳ני טורל
נשיקות לקהל, שילחה אותו ב״להתראות!״
אולם בכך לא נגמר ערבה. בצאתה לחדר
ההלבשה נתקלה בטור ממונע של טרדנים
וציידי חתימות, להם נאלצה להסביר את סי בת
מצב־רוחה האדיש בראשית הופעתה,
הרחיבה ז׳ני« :זה פשוט. רצינותו הבלתי-
חייכנית של החלק הראשון של הרסיטל לא
העלתה חיוך על פני!״

מכל

ה ע 1ל 0

המלחמה הקרה
הוקן ידע לרוץ
לפי בדיחה נושנה התקוטטו פעם שני פרי צים
הונגריים. הפריץ האחר היכר, את היהו די
שהיה שייך לפריץ השני. התרגז הלה :
״אם אתה מכה את היהודי שלי, אני אכה
את היהודי שלך !״
הגרמנים, שתמיד השתתפו בעונג רב ב משחק
המסורתי של הכאת יהודים, לא חלמו
מעולם שסופם יהיה לשמש נושא לבדיחה
דומה. השבוע הפך הדבר מציאות. אמרו ה אמריקאים:
אם אתם, הרוסים, מכים את
הגרמנים שלנו, נכה אנחנו את הגרמנים
שלכם.
היה ב דו ר מראש שמשהו עומד להתחולל
ביום בו יוכתר רשמית הנצהון הגדול ביו תר

חים ערבים, אשר אדמתם מצאה חן בעיני
מתישבים איטלקיים.
כשנסתיימה מלחמת־העולם דעך כוכבו של
המרשאל זמנית. לא היד, צורך בגיבורים
היודעים להשתמש באדי־רעל. אולם הזמנים
השתנו, רוחות חדשות נשבו בארץ. רוחות
אלה הפכו את ריח הרעל לריח ניחוח פטריו טי.
תנועה פאשיסטית, שקראה לעצמה תחי לה
״מפלגת כל אחד״ ואחר כך ״המפלגה
הסוציאליסטית״ ,היתד, זקוקה לגיבורים. ה שנו
ת מאסר קם
שנידון ל־19
מרשל,
לתחייה, נתמנה לנשיא ארגון החיילים המ שוחררים•
השבוע
שוב זכה המרשאל לפרסומת. כש מתה
אחותו של הדוצ׳ה, הופיע גראציאני
בלוויה, הרים את ידו בברכה הרומאית *
וערך טכס פאשיסטי שהזכיר את מ-טב הימים
ההם. בני משפחתו של מוסוליני נכחו. למח־

התנגשות בינגרמנית כגבול האזור האמריקאי כבררין
אם תכה את הגרמני שלי, אכה את הגרמני
שנחלו האמריקאים מאז קרא הגנרל אייז ד
הואר את טופס הכניעה באזני המרשלים ה גרמנים.
ואמנם, היה דמ-ון כל שהוא בין
שתי ההזדמנויות. ההבדל הקטן היחידי: ה פעם
קראו יו ר שי המרשלים הגרמנים את
טופס ביטול הכניעה באזני יו ר שי אייזנהואר.
סיבוב שגעוני. הנצחון עצמו מהווה
סיבוב אחרון ב מירוץ שגעוני נגד הזמן. גי בור
המרוץ היה זקן בן 6ד, ש עורו מחונן
בכו שר ריצה מפליא: הקאנצלר המערב־גר־מני,
קונרד אדנאור. הרוב שלו בפרלמנט
היה דליל, ואילו הרוב שלו ב ציבור לא היה
קיים בכלל. שמאל וי מין התנגדו להסכם,
המצרף את גרמניה המחולקת לעדת ההגנה
המערבית, והסותם את הגולל על התקוה
לאחד מחדש את שלו ש הגרמניות (המערבית,
המרכזית שבידי הקומוניסטים, והמזרחית
שהועברה לידי הפולנים) .בעייתו ש 7אדנאור
היתד, לגמור את ההסכם ולחתום עליו רש מית
לפני שיסולק מן השלטון.
כשהצליח סוף סוף ב מרוץ זה, העיקה מו עקה
על המיליונים בין הנהר אלבה ו בין
חוף האוקינוס. בלב הכל ניקרה המחשבה :
האם תזוזנה 175 הדיביזיות הקרביות של
ברית־המועצות י אולם המומחים לא דאגו.
סברו הם: סטאלין יז וז כשירצה לזוז. בש עה
שתיראה בעיניו ככשרה, ושום דבר ש י
ע שו או לא יעשו האמריקאים לא ישפיע
על חשבונו זה. נבואתם התקיימה: הרוסים
לא יצאו למלחמה, הסתפקו בהבאת הגרמנים
על־ידי חידוש המצור המפורסם על שני מיל יון
תושבי ברלין המערבית, ועריכת הפגנות
סוערות ברחבי צרפת.
איטליה הצב ק לתחייה
כשאחרון החיילים הערומים של חי ש נחנק
יל־ידי אדי־הרעל האיטלקיים הופיעה בכל
העתונים המצויירים בעולם תמונתו של
גראציאני, רודולפו המנצח : הגיבור מרשאל הכתר האיטלקי. בעיני בני עמו היה
יו ר ש נאמן של יוליוס קיסר וסקיפיו אפרי־קנוס,
מצביאי העבר המפואר.
אולם בעולם נודע גראציאני בשמות אח רים.
החיילים המקצועיים, ביהוד ידידיו ה גרמנים,
קראו לו בחשאי ״הצב״ ,בגלל חוסר
כ שרונו המוחלט שנתגלה בחבש. אחרים קר או
לו פשוט ״הרוצח״ ,בשל הצלחתו ״להש קיט״
את לוב על־ידי רצח כמה רבבות פלא

רת היום נאסרו כולם: קיים חוק באיטליה
האוסר שעשועים מעין אלה.

אלתי ד א nnnnn .1
בכל ערי דרום איטליה היה נטוש קרב
הכרעה. למראית עין לחמו על עוגה קטנה :
השלטון במועצות העיריניות של מספר
ערים, ביניהן רומא. אולם למעשה היה ה פרס
גדול יו ת ר: בדיקה אם אמנם עוד י ש
רוב למפלגתו הימנית־ד,מתונה של ראש ה ממשלה
אלצ׳ידי דה־גספרי וחברי הקואליציה.
מלך כמהדורת-כים. בעבר היו מלח מות
אלה דו־קרב י שיר בין שניים: ראש
הממשלה הנוצרי וטוגליאטי הקומוניסט. או לם
הפעם עלה על הבמה גורם רציני שלישי :
שומרי רו חו של ה־וצ׳ה. הפאשיסטים יכלו
להוות גורם רציני, בתנאי שיתאחדו עם נאמ ני
המלך שהתפטר.
היה בדבר קושי קטן: בשנתו האחרונה
רב הדוצ׳ה עם המלך, שנכנע לאייזנהואר,
הכריז על ריפובליקד, פאשיסטית־טוציאליס־טית־אנטי־מלוכנית.
אולם במעט טאקט תוק נה
גם שגיאת־יופי ז ו של העבר הפאשיסטי,
ובניטו המנוח יחד עם ויקטור עמנואל הקטן
(״מלך במהדורת־כים״) עמדו שלוב־־זרוע ל נגד
עיני רוחם של נאמניהם.
אנשי הממשלה היו קרובים ליאוש. סטא־לין
מצד אחד ומוסוליני מצד שני היו אוי רק
אלוהים
בים רבי־אימה. הם הבינו :
יכול להציל אותם. ואלוהים לא התמהמה.
הוא נתן את הפקודה המתאימה לשליחו עלי
אדמות, האפיפיור הרומי. הודיע פיוס, יור שו
של פטרום הראשון (הוא שמעון. הדייג
הגלילי) :כל המצביע בעד דקומוניסטים מא בד
את מקומו בעולם הבא.
התערבותם ז ו של כוחות השמים בשעה
השתים־עשרה הצילה את רומא, העיר הנצ חית,
שנכבשה פעמים כ!? רבות בהיסטוריה.
אנשי דה־גספרי נשארו שליטים בעיריתה.
אולם ראש הממשלה לא יכיל לשמוח: מס פר
עצום של איטלקים הוכיח שהוא מוכן
בהחלט לוותר, לפי שעה, על העולם הבא,
כדי להשליט בעולם הזה את רוחם של החבר
הסובייטי, הדוצ׳ה או המלך מבית סאבוי.
* הברכה הפאשיס 8ית אינה אלא בונ ה רומ אית
עתיקה ושימושית ביותר: כשיצא הקי סר
לרחוב היה על כל הנוכחיס להרים את יד
ימינם הפתוחה, להוכיח שאין הם מחזיקים
בה כלי נשק נסתר.

.העולם הזה״ 762

אולימפיאדה זכוכית? ,ליוו ה ונשי
הסנונית הראשונה להשתתפות ישראל ב־אולימפיידה
נמצאת בדרך להלסינקי למרות
שבעיית המצלצלים עדיין מדאיגה את הוועד
האולימפי. המאמן האמריקאי מורים (״טו בי״)
רסקין הפך את חשבונות מרכזי הפועל
ומכבי, בחר ב־ 13 כדורסלנים שמונה תברי
הפועל, חמשה חברי מכבי) ,לסי ראות עיניו,
הודיע להם על יציאתם לוזוץ־לארץ בעוד
שבועיים,
אחר שהמיקוח על מספר הכדורסלנים
(הפועל דרש , 14 מכבי — 412 נסתיים בפשרה
האופיינית נזדרזה הנבחרת לסיים את אימו ניה
בכפר גלעדי. אחר האימון המשפשף מלווה
פיטום־בשר בבית־ההבראה של הקיבוץ הם
יוצאים לפריס, קופנהגן ושטוקהולם. כי טובי
סבור שהקבוצה לא השתפשפה מספיק בכל
זאת, צריכה ליטוש נוסף וחייבת להתרגל ל קרשי
הזכוכית המכסים את רצפות האול מות
האירופיים.
29מתוך .30 מלבד הכדורסלנים הבטיחו
גם הקלעים ארבעה מקומות לעצמם. נוסף
לאלכס אלירז (העולם הזה ) 761 בטוח שיגו רם
של צבי פוקס ודב בן־דב.
פוקס הוא יליד פולין בן ,41 שעלה ארצה
בגיל 14 והחל מתאמן בקליעה עוד בהיותו
בפלוגת הקשר של ההגנה בחיפה. ב־1939
נטל את המקום הראשון (ואת הגביע) בתח רות
קליעה ארצית, מבצע שחזר עליו ב־
1940 בהציבו שיא ( 29 נקודות מתוך 30
אפשריות).
בהשתפר סגנונו בקליעה נשא אשה, הו ליד
שני ילדים והמשיך באמוניו ב מועדון
הציידים הסנובי ובצבא הבריטי כשהוא מצ טיין
בקליעה בעמידה. בתחרויות בועז השנ תיות
שוב השיג את המקום הראשון, ראה
גכך שכר לעמלו בשעות שלאחר עבודתו
בנגרייתו המיכנית.
דב בן־דב בן ה־ ,24 רווק, בלונדי ומשופם
הוא מתחרהו העקשני של פוקס למרות נס־יונו
הקצר (שלו ש שנים וחצי) .הקריירה שלו
התחילה בצבא, בו שרת כסמל צלפים ו הוד
פתחה בשעות הפנאי מעיסוקו כמכונאי קי רור,
הביאה אותו למקום הראשון בתחרות
על גביע הרמטכל 1951 ולתואר הקלע היציב
ביו תר בארץ.
רו 3נשי משוער. אחר כדורסלנים וק לעים
הגיעה גם שעתם של אתלטים (וב מיו חד:
אתלטיות) .שלושה (בהם שתי אתלט יות)
עברו את השגי המינימום שנקבעו כ תנאי
השתתפות באולימפיידה. השלושה :

יונתן >״ג׳וני״) הררי, כדורגלן
מגפת חולירע
דוד טבק, לאה הורו ביץ ואולגה ויטנברג.
לשלושה עמדו להווסף ארבעה (וגם בהם
שתי אתלטיות) שהשגיהם הלכו וקרבו למי נימום
הדרוש. הארבעה, שהרכבם הביא לרוב
נשי משוער בנבחרת האתלטית הישראלית :
רעיה ברונשטיין, אורי גלין, אריה גליק ו תמר
מטל.

,העולם הזרד 762

ט כדורגל

.האם יש לכס כדור?״
בשבועות האחרונים זכתה מכבי חיפה ל מספר
נצחונות נאים, ביססה את מקומה
בליגה הראשונה. בין שחקני הנוער ש הוד
אקלמו בקבוצת הבוגרים וסייעו לנצחונותיה
בלט החלוץ המרכזי הבלונדי, יונ תן (״ג׳וני״)
הרדי בן ה־. 18

j nשים
צחוק הקרחים
להומוריסטן

אפרים

(חד גדיא)

קישון

(העולם הזה )761 נכונה אכזבה. ההוצאה
הממלכתית ההונגרית דחתה את פרסום ספר
הסאטירה שלו שפרסם בימי הכבוש הגרמני
בהכפלה ו בו לעג לגזע המובחר של הקרחים

וותקו של ג׳וני בכדורגל רב למדי. עוד
בהיותו בלוד (בה היה אביו מנהל תחנת
הרכבת) אהב ג׳וני בן השמונה לצפות במש חקי
קבוצת הרכבת בה השתתפו שני אחיו
יהודה ויוסף.
מלוד נשלח ד ו ני לפנימיית בני קצינים ופ קידים
בריטיים בקהיר. בפנימייה הצטיין ד ו ני
בכדורגל, שיחק׳ בנבחרת ביתו (הפנימייה
חולקה לשלושה בתים) ,אך לא זנח ענפי
ספורט אחרים כקריקט והתאגרפות.

וו יחטר 11
ב ת־ מדבד, ל־ל־ט־רוד

יום גדול: שני שערים. בבקר ד ו ני
בן ה־| 13 בארץ, ערב מלחמת העצמאות נת עכב
בגלל מגיפת חולירע שמנעה את שיבתו
למצרים, הבטיחה את המצאו עם הוריו
שעברו בימי המלחמה לחיפה.
דו ני שלא ידע עברית, רכשה במהרה
בבית־הספר הריאלי, הפך חבר הצופים וראש
קבוצת הנוער של מכבי חיפה. הוא זנח את
רקטת הטניס, שהביאה אותו למקום השלישי
ליחידים באליפות הארצית לנוער , 1949 ,הת מסר
לכדורגל בקבוצתו המשובחת שזכתה
לאליפות הנוער במחוז הצפוני.
לפני שנתיים שיחק ד ו ני לראשונה בק בוצת
הבוגרים, במשחק המוקדם לתחרות
דנדי — מכבי תל־אביב. ההצלחה לא האירה
את פניה למכבי חיפה שיצאה בתיקו ( )2 : 2
ממשחקה עם מכבי רמת-נן. אך היה זה יו מו
הגדול של יונ תן הרדי שרי כז את משחק קבו צתו
לנוכח 30 אלף הצופים באיצטד הרמת־גני
בהבקיעו את שני השערים.
מאז הפך ד ו ני שחקן קבע בקבוצת הבוג רים
ובמפגש נבחרת חיפה עם נבחרת הצבא
אף השתתף בנבחרת העירונית. השבוע נפגש
עם הצבא שנית, הוא יצא לשירות החובה
שלו בצה״ל. שאלתו הראשונה של יונ תן
הרדי בבסיס האימונים הצבאי :״האם י ש
לכם כדור?״
כדורסל אחדי הכל: כנים וה כנים
״מבחינה אחת לפחות עדיפה הגימנסיה
הרחובותית שלנו מהסמינר התל-אביבי ל מורות,״
חייכה רעיה מדאר, הספורטאית ה מצטיינת
בת ה־ 17 של בית־הספר התיכון
ברחובות. נימקה רעיה :״הנהלת הסמינר,
הסוברת שמורות ישראל בעתיד אינן צריכות
להתעסק בספורט, אסרה על תלמידותיה
ללבוש מכנסי־התעמלות. ואילו אצלנו עוד
מותר לבת להתעמל קצת ! ״
״אם הבנים מתעמלים והבנות מתעמלות,
מדוע לא יתעמלו יחד, להגברת העניין?״
הרהרו מורי הספורט הרחובותים, הגיעו לידי
הסכמה: באחד משעורי ההתעמלות המשו תפים
לשביעית הספרותית יערכו נסיון רא שון,
יקדישו את רבע השעה האחרון לתחרות
משותפת בכדורסל של הבנים והבנות.
היות ומספר הבנים בכתה הוא ששה בלבד,
ואיש לא רצה לוותר על ההזדמנות, למשחק
המיוחד במינו, הוחלט לעקוף את חוקי הכ דורסל,
לשתף בכל קבוצה ששד, שחקנים,
לבל ייפגע איש.
מטר סלים שוטף. כשהוטל הכדור בפ תיחת
המשחק בין הבנות והבנים, נטו הסי כויים
לצד המין החזק. הסיכוי היחידי להצלת
הבנות היה: שכיחת הבנים שתפקידם רק
לשחק, פעולה שתאפשר לכוכבות המין הח לש
לנסות את כוחן. הסיכוי נתבדא כבר
בשניות הראשונות, כשפריצה פתאומית של
התווכית הבלונדינית, מלכה דה־ליאון, הביאה
לשתי הנקודות הראשונות לזכות המין הח לש,
ולצהלת שמחה מצד מחנה הצופות
הרוגש.
לא עברו שניות מספר, ומלכה התחצפה
שנית, עקפה את הבן שנועד ל ש מור עליה,
ועשה זאת בהתלהבות רבה, קלעה שתי נקו דות
נוספות לזכות הבנות, שהכריחו את ה בנים
לשכוח את מין יריבותיהם, להתאמץ
כדי שלא לבייש את הפירמה. התוצאה :
8 :1 0לטובת הבנות.
בסיבוב שני, חגרו הבנים עוז, ניצחו את
הבנות — .0:30 אמרה מלכה: אחרי הכל,
גנים זה בנים.

לל קוצר ראייתו וכובעו בגלל דתיותו) חתר
במערבולת והציל את הזוג. תודת השניים :
זר גלדיולות אדומות.
בהוציא ספריית הפועלית את קובץ שיריו
של המשורר האמריקאי וולט וויטמן.
עלי עשב. הקפידה על טיב תרגומו, בחרה
בעטו המצויין של פרופסור האוניברסיטה
העברית (ספרות עברית) שמעון הלקין.
הקפידה על טיב הנייר המבריק. אולם ספריית
הפועלים לא הקפידה על מחיר פועלי.
מחיר הספר שהפך תוך ימים לספר המבוקש
ביותר בשוק הספרים הישראלי 8 :ל״י.
ארגנטינה בישראל,
צירה היהודי של
ד״ר פכלו מנגואל, הקפיד בדקדוקי ה טכס,
ערך מסיבת עצמאות ארגנטינת כיד
המלך (תרנגולי־הודו, עוגות־פאר ושמפנייר),
בקפה הוברמן הרמתגני. אמר הציר, שעה
שרקד בערב השרב עם רעיתו מזה :״כמה
חם פה, בבוינום איירם (שבחצי־הכדור הד רומי)
מתחיל עכשיו החורף ! ״

פבדו(ציר ארגנטינה) ורוזה מנגדאל
מסיבת שמפנייה
חסרי־ר,שערות (רמז לאריים חסרי הפגמים
הגזעיים) .הסיבה הלא־רשמית: מנהיג קומו ניסטי
הונגריה מתיאש ראקושי קרח
אף הוא.
ממלא מקום נשיא המדינה ויושב־ראש ה כנסת
יוסף שפרינצק זכה למתנת חג
השבועות נאה: פסל נחושת של ראשו, ה שוקל
20ק״ג, שהגיע אליו בדרך האויר מ הפסל
השבידי־יהודי זאב גורדץ שכייר
את ראש ממלא מקום נשיא המדינה בעת
שהותו בארץ, השלימו בשטוקהולם.
אנשי האופוזיציה היו עסוקים בעיסוקים
אחרים בחג השבועות. אחר הופעה, כאורח-
כבוד בועידת מק״י יצא מנהיג מפ״ם ד ״ ר
תרם את
משה פנה למשק גן־שמואל,
תרומתו למלחמה בחוסר הידיים העובדות
בחקלאות, סייע באיסוף תפוחי־אדמה במשק
השומרוני.

סגנון המוסיקאים
״כ שרונו של היוצר תלוי בכ שרונו לפסול
את יצירו תיו שלו, אם אינן טובות,״ פסק
הקומפוזיטור מרדכי זעיר״ ,כשחגג את
יו בלו (ראה מוסיקה) .״אולם לי היה מזל,״
הוסיף ,״כי בביתי יש לי שוט שאינו יודע
רחמים.״ השוט: אשתו, שרה זעירה,
גננת בגן הילדים של ארגון־אמהות־עובדות
בשכונת התקווה, תל־אביב.
תאוריה מוסיקאית אחרת הושמעה על־ידי
המורה הסופר יהודה (אשתו השנואה)
כורלא, שגילה כי סגנון המוסיקה הער בית
אינו אלא הסגנון הישראלי הקדום. קרא
בורלא: הישראלים של הבית הראשון היו
עם של מוסיקאים (שבט לוי) .כשנפלו ב שבי
הבבלים חיקו אלה את סגנונם. מבבל עבר הממלכה לכובשים הפרסיים, משם לחצר
העותומנית, משם לכל העולם הערבי.
אורה ורד (ג׳מילי) למדה אנגלית והל כות
נימוסים יום ולילה, ערב צאתה למסעה
לארצות־הברית כמלכת היופי הישראלית מס פר
שלוש. אולם היא לא תהיה מלכת היופי
הישראלית היחידה בארצות־הברית. שתי קוד מותיה
(מרים ירון ומיכל הראל הירו שלמיות)
עדיין יו שבו ת (ולמעשה, מולכות)
בארצות־הברית.
הוכיח עצמו
האתלט רפאל הלפרין
שוב. כשיצא לשוח 9ל שפת־ימה של תל־אביב,
ב אזור המותר ברחיצה, נחלץ להצלת
צעירה וצעיר (שהבטיח ללמד את הצעירה
שחייה) שנסחפו במערבולת. אחר שהלפרין
השיר את בגדיו מעליו (כולל משקפיו, בג

כאן אמרו ״ערב בתי אטרון״ ..מעתה
יאמרו ״לילה בתיאטרון״ .בחמש שעות חסר
15 דקות חלפו על במת הבימה 19 תמונות,
100 שחקנים ושחקני־משנה, להקת מחוללות
ועשרות תפאורות מוקרנות על־ידי פנמ-קסם,
באחד המבצעים המפוארים ביו תר בתיאט רון
הישראלי.
קהל הצגת הבכורה, בו חסרו את -חצות
כמה עשרות אנשים שמיהרו להשכים בבוקר
המחרת, הוכיח שבהתאמצות-מה הוא מכוגל
לעכל הצגה שתכנה וביצועה מתעלים לשגב
תיאטרלי, נשארים עליו משך חצי לילה. אך
מה יהיה על ההנחה שתפקידו של תיאטרון
במאה העשרים הוא למשוך׳ את עכבו ת העבי
לאולמו.
הבימה טיפסה בעיניים עצומות למרומי
האולימפוס. התוצאה: הצגה בה נשתלבו
כל ענפי התיאטרון( ,מוסיקה, מחול, ציור,
משחק, בי מוי ותלבושת) בשלמות חסרת־תקדים,
אך חורגת מכללי זרם התיאטרון
המערבי של התקופה, בו מוקרבת שלמות
אומנותית לקיצור, צמצום וז ריזו ת בימת..-
כחור כפרי משונה. בתנופה גאונית
ליכד סנדרו מלמקוויסט השבדי 19 תמונות
מפוזרות, ניצח על תנועה בימתית מושלמת,
בה התנועעו עשרות דמויות על במה צפופה
בהרמוניה שכמוה לא נראתה עדיין על במה
ישראלית. ש מעון פינקל (פר גינט) ,שנקע
את רגלו באחת החזרות, התעלה ב־ 50 מונו לוגים׳
אותם השמיע באלפי מלים, לנקודת
שיא בקריירה משחקית של כל שחקן. הגיבו רה
השלישית, אך לא האחרונה: המשוררת
לאה גולדברג, שהפכה מחזה נורבגי לפואמה
עברית, בה מתנגנים שלמות החרוזים ומש קל
פיוטי בשירה אדירה.
פר גינט ״ של איבסן הוא בחור כפרי
משונה. שונה מיתר בני הכפר הנורבגי הקטן.
בבית הרוס למחצה, אותו הניח אביו לו
ולאמו, אחר שנפטר חולה-שכרות, הוא הוזה
הזיות על גדלות ומאורעות דמיוניים כבירים-
אותם הוא מייחס לעצמו. הסתירה בין העוני
בו הוא ש רוי וד מיונו חסר־האחיזה במציאות
שמים אותו לצחוק וקלס בעיני בני הכפר
הרואים ב סיפוריו שקרים מצוצים מאצבעו.
אך פר גנט המשונה נערץ על־ד בנות הכפר
המשתוקקות לו ברובן. כאשר הוא מופיע
לחתונתה של אינגריד המאוהבת בו, ולא
בחתנה, נחטפת הכלה על ידו. אולם כי־סצאה
מפגישתו עם סולוויג הזכה, בה מתגלמת
שאיפתו לאהבה הוא עוזב את אינגריד ז מן
קצר לאחר החטיפה. מאחר שעורר עליו את
זעם בני הכפר, על פר גינט להמלט מארץ
מולדתו. הוא יוצא למצוא מפלט על פני כדור
הארץ.
הרפתקאותיו של פר גינט בעולם כוללות
מלכות ד מיון של יי צו רי מפלצת — סמל
הרע, סחר כושים המעשירו באמריקה, מזי מות
בצע בינלאומיות באפריקה, התעלסות
אהבים עם בת־מדבר, ליל טירוף בבית־משו-
געים בקהיר, ומסע בלהות על ספינה טרופה.
מקץ עשרים שנה, בה נתנסה פר גינט בכל
ההתרחשויות להם שאף בד מיונו בהיותו
נער, הוא שב לעיר מולדתו לאחר אובדן
רכו שו הגדול, ככלי ריק, חסר־תוחלת ונועד
לכליון. אולם אהבתה הגדולה של סולוויג
הנאמנה, המצפה לו כל אותן השנים בעיר
מולדתו גואלת אומו מן האבדון מביאה אותו
אל ההצלה הנפשית והמנוחה*.

* פר גינט — מאת: הנריק איבסן —
עבריית: לאה גולדברג — הבמאי והצייר :
סודרו מלמקוויסט — מוסיקה: אדווארד
גריג — המנצח: פורדהאוז בן־ציסי —
כוריאוגרפיה ותנועה: גרטרוד קראוס.

rHJH r d j w ? j H J z r a ₪ a ₪ H J E ₪ H j g f a r d f H ₪ 1

תשב^ץ נ עינ>ק 119

הבאורים בע מוד 10
אם פתרת את התשבץ, שלח את הפתרון יחד עם התלוש למערכת העתון,
דה׳ גליקסון ,8ת״א, ת.ד 136 .עד .20.6.52 כין הפותרים תוגדל טיסה לאילת.

i s i s i s 131 a1 a1 rt3 rM Sf7 rarara1 sr3 r3 ra ra 1 »1 sra 1 s1 P 1 »1 P1 P 1 5 > fP 1 i»w ra 1 a 1 H 1 p h > l2 T 3 ra z₪ i?I2 IclH lE IEJEfa EfE J2 fii!li*!llקו קו הו מו 1Pהו ק