גליון 784 מתאריך 6 בנובמבר 1952

״רמה תרבותית נ מו כ ה ״ .בלי

הספה יבולל דעת ה מו שבעי ם.

מייד החמי:

סיפור ־החודש מ רו ב א מכ ח הו א הר א שון מ בין
פורי החוד ש ער כה. שאפשר היה לקוראו ולי הנות
מ מנו בגלל מ קו ריו תו ובעיקר מללא קטו-
אליו תו, שכן סיפור זה בי ט א הי טבאתהרמ או ת
שנקראת היום ״ ספרו ת מו ד רני ת שירה מו ד רני

א ויי א 3נר•

העולם

n rtהמערכת:
סלזס

הז ה

כחי

עורך התבגית :

עורך הכיתוב:
אל מו

מיכ אל

דו ש

ס מני)

השביעה המגדר
ל אי 91ו ר 0וניר•
31mוליקסוז * .תי־אביב
(ליד ת-אם רוז. אחי ׳ )
«.ד . 1m .סל( .זמני) M7M
ל! ו»ברק עול מפרס •
סי ד הסל ר סו 3ירו 0לים1
31mדוד אפלר (יוליאזז.
האלו.
סיד

סול נו לד מן

הנכון הדבר שורדה (מרוב אהבה) אסרת אי ננה
אלא ע מו ם (עוזי ושות׳< כינן ז

עורכי מדורים:

מיכ אל אלמו. ניגוח גבי. ירוחם גבע, תמר תדמור.

עוזי בנהר, באר־יעקב

משתתפים קבועים:

פרנצה נרובנר, רפאל חייט. אוסקר מ או בר. פילי ם טי א רי.
גנבי ש ש.

ראש־מערכת, ירושלים:

המשפט והנוער
בכתבה על המשפט הגובורי על הנוער (העולם
הזה .) 782כתבתם :״ל א היד, ע תון עברי א חד
ש מצ א לנחוץ לכ תוב ע ליו״ .הנני מצרף בוה
קטע מ ע תון חרות סיו ם ב׳ . 20.10.52 בו כ תו ב על
משפט זה.

מ״מ ראש־ מערב ת, חי 6ה:
גתן רינ ת

דוד רוביגנר

סוסרי־הוץ:
מונ טי נ׳ייקובם, גבריאל דנון. יגנתק ח מ אי רי. ש מו א ל מי רון

תמו״ל :

אלול* mnכל• ,

רפוס יסראל, תל־אביב

את מדור הספורט, יהיה בזאת אחד מכתבי
הספורט המעטים בארץ שהם גם ספורטאים
— דבר שלעולם אינו מזיק.

לפני שנה וחצי נתפנה מקומו של עורך
הכיתוב בן ייתון זה. ידענו בדיוק במי רצינו
למלאו. אולם לא קל היה לקבל את
הסכמתו. דב איתן היה תלמיד מצליח באו־גיברסיסה
העברית, איש מדע אשר מוריו
ניבאו לו קאריירה מזהירה כמהנדס. הוא
ערך אותה שעה את המדור אנשים בעיתון

אחת הפצרות רבות הסכים דב לנטוש
את לימודיו משך כמה שבועות, להניח את
היסוד לשיסה חדשה של כיתוב .״כמה שבועות
אלה נמשכו שנה וחצי.
תוך תקופה זו חולל מהפכה י כמעט בכל
מדורי העולם הזה• יליד הארץ, שחונך באוסטריה,
הביא למערכת תכונות של קצין־
מסה פרוסי: שנאה עיוורת לכל מלה מיותרת,
דבקות קנאית לעובדות. צמאונו לדייקנות
הניע אותו לעתים לטלפן לחצי
תריסר אנשים. לעיין בערמה של ספרים, כדי
לוודא את גילו המדויק של עסקן ציבורי,
או את שם אשתו.
אפילו בעיתון כמו העולם הזה, הבנוי על
עבודה קבוצתית ועל אלמוניות הכותבים
והמצלמים, זוכה כתב או צלם לפעמים להיות
מוזכר בשמו, אחרי מיבצע מיוחד• אולם
עורך הכיתוב הוא תמיד אלמוני. תרו־ ,
מתו לעיתון מכרעת: הוא המחלים למעשה
מד. יקרא הקורא ומה לא, ומה צורתן הסופית
של הכתבות. בניגוד לעורך הראשי
(האחראי לתכנון) ולראש המערכת (האחראי
לביצוע) ,אחראי עורך הכיתוב לעריכת
הגליון השוטף• למעשה הוא היחיד הקורא
את כל חגלינן לפני הדפסתו.
החודש מזר דב איתן למדע, בו הוא
רואה את ייעוד חייו. את מקומו ממלא מיכאל
אלמז, עורך המדור קולנוע, גם הוא
אחר החברים־המייסדים של המערכת. הוא
נכנם לתפקיד זד, בתנאי חמור: כהונתו
תהיה זמנית בלבד, לכמה..שבועות.

לא היה זה התפקיד היחיד שהחליף החודש
את נושאו. שולחן הכתיבה של הכתב
הראשי עבר לרשותו של יהודה גבאי. יהודה
ידוע היטב לקהל חובבי הספורט: כאלוף
הריצה הקצרה של ארץ־שראל ייצג את הישוב
לא פעם בתחרויות בינלאומיות, יצא
כמעט תמיד כמנצח.
למרות זאת אין להניח כי עבודת הכתב
היא עבודת רגליים• האבר העיקרי בגופו של
הכתב אינו הרגל המתרוצצת, או היד הרד
שמת, כי אם העין הרואה. יהודה, יליד הארץ
בן ,24 שהוא חצי ספרדי (מצד האב)
וחצי אשכנזי, אינו זקוק למשקפיים.
נוסף לתפקידיו האחרים יערוך יהווה גם

חטאים או

צדיקים t
ה שו ב ה.

אין

במקום ש עו מ די ם בעלי
גמורי ם יכולי םלע מוד.
בכתבתכם על ועידת ה פועל המזרהי (העולם וזזת
) 783 הוכהתם כי סרתם מדדככ ם הרעה. כתבתם
דברים צלולים שכל אדם דתי כ מוני י כול לקבלם.

ישראל צבי הלוי ירושליס

כ ת בו על קו מיני ס טי ם, זונו ת ומחללי שב ת.
אד אל תג עו. בידיכ םהטמ או ת ב תנוע ת ה פו ע ל
המזרחי ובנוע ר הדתי 1

דניאל רמסקי, תל־אביב

,העולם חזה -מגלח את אמריקה
הפעם עברתם את קו הרוחב ה־ , 88 במ קו ם
לרקוד עליו בדרככם. ה דו ״ ה על ה אמרי קאי ם
(העול* הזה ) 783 היה מל אכ ת מח שבת של תע מול
ת קו מוני ס טי ת מו סווי ת. פרפ סטא לין ל מ חברו

שמואל עליון, חיפח
ער היום באמתח שבתי שז ה עם של קוקה־קולה.
ק אובויי ם וקרייזלרים. בפע םהרא שונ ה
הבנתי שהדברים אינ ם פ שו טי ם כל כך. וי ש כ אן
עם ה מ סוגל. עם כל שגי או תיו, להנ היג א ת העו־

אבנר פרניק, קרית מוצקין
התנצלות העולם הזה לקורא פרניק ולע־תון
חרות, שהיה היחיד שתיאר את המאורע
(אם ני באחור).
הנוער לא א שם 1אם אין כמעטמט רו ת נ עלו ת
כ מו אלו ש היו בדור הקודם. אין מן הפתם להא שים
בזה את הנוער.

י. עזר, תל־אביב

קוראים שהתעכבו על הסיפור המשעשע,
המתאר את התפרצות העתונאית הצעירה,
דרך המטבח, לביתו של הפסנתרן רודולף
סירקין (העולם הזה )781 תמהו בודאי מי
היא. אי־הזכרת השם באה עקב החוק האילם
של העולם הזה לבל להזכיר את אנשיו.
כי העיתונאית לא היתה אלא העורכת החדשה
של המדור מוסיקה, תמר תדמור.

*,מחתי מאד על מהלך המשפט שתתנהל
ש שי. אבל איני מו צ א לנ כון כי משפטכח
ומפור סםצ ריו ל ה עי ד רק ערב אחר. האם
רכת חו שבת לערוד המ שך למשפ טי ם בנון

בליל
ת שוב
ה מע אלה

משד. נהוראי, צ .ה. ל.

בדבר אחד אין העולם חזה ״ סיי ר״ .אין זה
הונו לע תון שבקר ק שות אהכ שלון הרמקולים
בזמדיה להתעלם לנמרי מאי־הצלתת סעול ת ה־

התאפק, חייך.
,מה אתה צוחק שם - 7שאג המפקד.
התנין נבהל תחילה, אולם מיד הש י ג :
,זהו צחוק שטני, אדוני המף קד-.
הקורא חיים רוטקופף, גדנ״ע, זוכה
בפרס של — 1.ל״י.
או תו ה שו פטבש מו מבלי להוסיף את תו א רו.
כפי שז ה נ תונ. כוונ תי הי א: אליעזר מלחי ב מ קום:
כ בו ד ה שו פ ט מר אליעזר מלתי.

שושנה עציוני, תל־אביב
העולם הזה סבור ני שסו של אדם הוא
תואר נאת יותר מאשר, מר -ו.אדון.-

אוכיקטיכיות
מ רוב ה

אני לו מ ד בי שיבה ועו קב בהת ענינו ת
אחרי עתונקם ו הנני מו צ א להעיר :
* עו ל ם m nמ תי מ ר להיו ת או בי ק טי בי בכל ה ש
אלו ת: דת ו בו׳ .הר שו לי לצייז ש או בי ק טי ביו ת
שתי פני םלה; ארס י כול לטעת בהחל ט ש רו א ה
תוא הדבר או בי ק טי בי ת ו אי לו הברו י טעז זזחפוד
ויראה נם הו אבעמד תו זו אוביי ק טי ביו ת.

ד. ש .באר־שבע
העולם הזד, משתדל לראות גם את שני
צדדיו של נל מטבע, לתת לשניהם את מלוא
חפרסוס.
עניתם
ב מדו ר מכ תבי ם (העולם הזה ) 779
ננ ד ה־שהתריע
קיר
שנבוים
נר שון
לקורא
לא תקף את הדת.
כ פי ה הד תי ת :״ ה עול ם חזה
כי אם״ את ה כ פי ה הד תי ת״ ו בו׳ .ב או תו נ לי ת
נראית ההוכח ל עין הקוראי ם שי שבת שוב תכ ם
של דו ש על הקרב
צביעו ת. הה ווגה לקריקטורה
בין ה פו על המזרחי ו אנוד תיש ראל, ובמזז מנו ה ל
הקרב: בלולבי ם ואתרוגים 1האם זו לא דיה
לודזראות א ת ולזולכ ם בדת, ו אף א ת הצי לענכם
השלוחים אליה בכל הזד מנו ת ז

אהרן כהן, תל־אביב

מותקפים באותו גליו! גס: עירית ירושלים
; משרד המסחר והתעשיח ; סולל-
בונה ) מספר מרטי קולנוע ; הכנענים.

שיכדן לתשבצים
...אם מו ת ר לי להציע קצת ל שנו ת את חד־נוניו
ת ם של ה ת שבציס ומרי ש בו ע לסרסם ת שבץ
מו סי קלי.
גי אוג רפי. סו לי טי, מ ד עי, ס פ רו תי.
פפו ר טלבי - .מ טו רי, צב אי וכרבמשךכה «
ש בו עו ת במסגרת התחרות !

א. קרני, גבנוחיים
העולם הזה קיבל את ההצעה, יגשימח
בקרוב.

דכ איתן (עומד) כמשיכת פרידה של המערכת
אחרי נמה שבועות, נמה שבועות
הארץ עניה בדרך כלל בעתונאיות, אף כי
ישנם תפקידים בה תצטיין עתונאית מטבעה
יותר מאשר עתונאי. לפעמים היא יכולה
גם להצליח יותר מדי. כך קרה לתמר. כש־ראיינה
החודש את אחד המוסיקאים המפורסמים,
הוסיף הלה לטלפן למערכת משך
כמה ימים, בנסותו לראיין אותה.
תמר תערוך מעתה גם את מדור התשבצים•
יש לה כמד. רעיונות לשינויים יסודיים
במדור זה, הפיכתו למכשיר מחנך ומברר
כאחד. על כך אני מקווה לספר לך
בפעם אחרת, בקרוב.

רמקולים במשפטהצ בו ר׳ ש נ עי ד על ידיו. חוץ
m oה מ שפ ט היה מאד, א חוז — יותר מדי מו צ לח
משאפשר היה לקוות ממשפט שיוז ם ( 41 ידי
עתון. אנ א. ה פ כו את במת עו רכי העול ם חזה
לכ מה שבועית־זזד שית קבועה.

אלי תבור, תל־אביב
עורכי העולם הזה מודים שעוצמת הרמקולים
לא הספיקה, מבטיחים לתקן את המעוות
בפעם הבאה.
קביעתכם בנ ליון האחרון. כי הנוער מצאעצ מו
א שם. מו ט עי ת ומ טעה. ה ש אלה ל מו שב עי ם הי ונה:
האם הנוער ״לקוי ב ״ ובהתאם לכד ני תנו
הח שובו ת. וי ש הבדל רב בין ״ א שם ב ״ לבין ״לקוי
ב ״ .כי. תנוער י כול להיו ת, למ של, לקוי בחוסר
תרבות אד איו זד. מחייב ש הו א הא ש ם בליקוי זה.

יוסף אלון, פתח־תקוה
המשפט הצבורי על תנוער העברי היה עצו ם.
אבל הכתבת שלכם עליו היתה חל שה וטשסשה
את ר צינו תו וח שיבותו.

רחל שפריר, רמת־גן

מכ ת בי ם
צדיקים .

רצח כעינים

בשעת אמונים נ־גדנ-ע,
נשעור חש־מוש
בנידונים צעק
המפקד, נדי להמריץ
את חניכיו :
עליו !
,התנפל
שחוט אותו 1יותר
מהר ! אני רוצה
לראות מבט של דו
צח ! רצח בעינים 1׳
אחד התנינים לא

ישראל רביש, וזל־אביב

האלם״ הראשי:

הכתב הראשי:
י הודה נ ב אי

שיהגה

יצחק בן שלמה, תל־אביב

m3עיני

לם החופ שי

ב מלחמ תו

ננ ד

ה אי מפרי אליז ם

ידוע הי ט ב שלרו ב רובו של הנו ע ר הי שראלי
חסר ״ררד אר ץ״ ב די ד כלל, ולנבי אנ שים, אשר
כרגיל מהיחסי ם אליהם ב כבוד, בסרט. הזלזול ב א נשים
מ כו בדי ם נהפ ך •לעין ספו רטל או מי והנוער
רוצח להסנין בזה את פריקת העול מ מנהגי ם
אשר נראים לו כ״ ש מ רניי ם״.
מ צב כזה, כ של ע צ מו. הנו רע ו מ מו כן. א ו
יותר מ סו כן, כשע תון כו ת ב על השתת פו תו של
שו פטב מפעל ציבורי ו חינוכי כ בי כו ל. וקורא ל-

כמה זה עולה ם ון ז סוף?
ברצוני ל הניב על מאמ רכ ם ״ כםה עולה יל ד״
(העולם חזה .) 778 בתור אם ל שלו שה ילדים לא
יכולתי להקדיש ז מן לכתיבת מכ ת בי בתקופ ת ה חגים.
אין הגב׳ י הודי תבא רנ א יכול הלשמש
דונ מאמאלפת לנו ש א זח. רא שית מ שו ם ש הי א
חסרת נ פיון ו אין לה מו שג איו להסתדר, שני ת.
היא מ פונ ק ת ונו פ ף לכך נם סנו בי ת.
אול ם ל או
אמנ ם ה תזונה לקויה א צ לנו מאד
דוקא ביצי ם ותרנגולות ב־״ 50ל ״י חסרות ב תפרים...

שר לנדל תינו ק עם 12 חיתולים ו־ 8גו סיו ת
ובחורף מיב שי םאת הכבי סה על כ לונ ס או ת מ סביב
לתנור ...רוב הנ שי םמס תפ קו תבש מל ה אתת
זול יותר
לתקופה ההריון ואפ שר לקבל במחיר
ובלי טו בו תפר טיו ת
צריד מטה
...אין נם שו ם חוק הקובע שי לד
ילד זקוק למקום לי שון
וארוז ב מ או ת לירות ;
וזה לא מזיק אם ילד י שן בעגלה או בסל כמה
חדשים עד שמם תדרים קצת. י
...חליפת צמר אפ ש ר לסרוג בבי ת וזה עולה
הרבה פחו ת ובכלל רצוי ל תפו ר לילדים מלבו שי ם
מדברים י שנים שי ש בבית ; זח חופ ר חרבה נ קודות
וכסף.
...בלידה. כ מו בשארב עיו ת החיים. הנ שים
צריכות לדעת להסתדר ואם מי ש הי איננ ה יודע ת
או אינ ה רוצה לדע ת זו אשמתה בלבד ...לנו
הילדים הם מקור האו ש ר וטעם ההיים ול או רוקא
מרםל חובו ת ו מרידו ת.

א. נ .ירושלים

מי משלם יותר i
הנני נ כון להוסי ף ת שובה למר אריה הלפריל
בדבר שווי ז כויו ת (העולם הזח .) 781 קיים שווי
ז כויו ת נם במקרה זה ו הו א: הנבר מ של ם את
מ הו צ או ת והא שהאתה תו צ או ת.

ח. ק .תל־אביב

אסתר ראב, טבריה

נגד השחיתות
לו א הייתי צעיר ב־ 40 שנ ה היי ת׳ קופ ץמכס אי
ב שעת קריאת דבריו הנוקבים של עורך העולם
) mn )783ו מ הנדב לפעולה ננד ה שחיתות. אני
מ קוו ה ש עו דיש בארץ מ ספי ק בחורים צעירים
בעלי רא ש ישר ולב נ א מן ה מ סונלי ם לחנור א ת
מותניה ם ולצ א ת לקרב ננד הננע הממ איר.
עלו והצליחו יהיה ה׳ עמכ ם.

אברהם גולדמן, תל־אביב

אחכה אקטואלית
מ צ טער אני מאד כי סיפורכ ם מ רו ב א הבה
(העולם וזזה ) 782 לא הו פי ע ש בו ע ל פני ש הו פי ע.
באם כ ד היה הדבר. הייתי מ שנ רמכתב לקטיגור
במשפט הנוער. בו הייתי מבק שו להר שות לי
לקרוא ב פני הציבור אתה סיפו ר הזה כ ע דו ת
קטינוריה. הייתי קורא או תו כ ל שונו מבלי יהד
סיף דבר ...ולדעהי היה ה סי פו רמשמש חו מ ד
מ צוי! ו מ ספי ק בהחלט להרשעת הנוער נם בא ש-

אזרח ישראלי רגיל יתפלא לשמוע כי ישראל מייצרת זה מכבר יין שמפן. גם הדי
(ששמה האמתי חנה יצחקי) התפלאה. היתה זאת אהבה בלגימה ראשונה — אף כי אין
היא רגילה לכלל למשקאות חריפים, מספרת שאחרי שתי לגימות מסתובב לה הראש.
הדי, ילידת רומניה, היא בת ( 18 אומרת היא: רשום ,20 אחרת לא יאמינו) ,עובדת
במעבדה הימית• היא באה לארץ לפני 4שנים עם עלית הנוער, הצטרפה לקיבוץ דפנה.
חיי הקיבוץ מצאו חן בעיניה, אולם אמה באה לארץ ודרשה שתגור עמה. אמנם הסכים המשק
לקבל גם את האם, אך זו לא הסכימה. היא לא הבינה מה זה קיבוץ. אחרי כמה התרגשויות
נעתרה הדי להפצרותיה, עזבה את הקיבוץ אחרי שנה וחצי, עברה העירה.
.בעיר הפכה הדי עירונית. היא טוענת שבחורה חייבת להתאים את עצמה לתנאים בהם
היא חיה, להיות זאבה בין הזאבים. כמו כל נערה היא מחכה לאדם שיבקש את ידה.
אומרת היא :״אם ישנו מיליונר, שיבוא.״ אולם אחרי מחשבה שניה היא נסוגה :״אם אוהב
אותו, מספיק שיהיו לו חולצה וזוג מכנסיים.״

״העולם הזה״ 784

מאז פרצה מלחמת קוריא
חי העולם כולו במצב של היו
טריה מתמדת. שתי מכונו
צבאיות אדירות חרקו את ש
ניחן זו מול זו. בלב כל ניק
החשש כי המלחמה תפרוץ 1
קרוב. איש לא היה בטוח\ ,
שכבו לישץ כערב, שלא יתע
דר כבוקר תוך רעמי הזע
של מלחמת־העולם השלישיו

מברמן עד ולאדיכוסטוק, מ־טיראנה
עד קאנטון, עבדו !החודש
הפועלים שעות נוספות
והכפילו את תפוקת עבודתם
לכבוד מאורע מרכזי בחיי
800.000.000 בני-אדס: הועידה
הראשונה של המפלגה הקומוניסטית
של ברית־המועצות
מזה שלוש־עשרה שנה, בנוכחות
״אורחים מכל העולם.

ד ד אנו ב

מ לנ קו ב

מנהיג המפלגה בן ה ,72-יוסן ן
ויסאריונוביץ סטלין, את הנאומים
הראשיים לדור החדש
של מנהיגים צעירים, שגדלו מאז
המהפכה. אולם ערב הועידה
פירסם חוכרת בת 50 עמוד,
כה התווה את הדרך לצעירים,
קבע את תוכן הויכוחים של
הועידה, את קו הפעולה לעתיד.

התיאוריה שחודשה החוד
על־ידי סטאלין שינתה תמונ
זו מן הקצה אל הקצה. היא ל
הפיגה את המתיחות הקיימ
בין מערב ומזרח. אולם הי
חיסלה את האפשרות של מ
חמה קרובה, קבעה אפיק חד
להיאבקות בין שני הענקיו
קובע סטלין: המערב יתפור
כתוצאה ממלחמה פנימיו

מו רו טו ב

חוכרת זו היתה בלי ספק המאורע
המרכזי של שנת , 1952
ואולי גם של כל עשור השנים.
היא חוללה מיפנה דראמאתי
כמצב הבינלאומי, המיפנה הגדול
ביותר מאז נפגשו חיילים
סובייטיים ואמריקאיים בלב
גרמניה ב .1945-מיפנה זה נוגע
במישרין לכל אדם בעולם.

ב ר • ה

יו ט ף

וי ס א ריונו בי ץ

למדינה החיה באזור ה,סם
בין שני הגושים, כמו מדיג
ישראל, מבשר מיפנה זה א>
שרות לנשום לרווחה. מלהט
עולמית פירושה הפיכת ארי
ישראל לשדה-קרב בטוח, מ?
טר של כיבוש ומלחמת-אחי!
דחית המלחמה לשנים פותח
לפני המדינה סיכוי חדש לחיי!

ס ט דיווי

ב שני ע ב רי

המסר-

מה אמר
אדם שדרך המחשבה המרכסיסטית אינה נהירה לו אינו
מסוגל לתפוס את המשמעות של הויכוחים המופשטים,
הנערכים מידי פעם בצמרת הקומוניסטית של ברית־המועצות.
יש לו הרגשה שכל הניתוחים העיוניים אינם לענין, שאין
הם אלא סיסמאות ופראזות שאינן נוגעות לדברים מעשיים.
כשפירסם יוסף סטאלין את החוברת שלו, ערב ועידת המפל־גד״
לא תפס הציבור העולמי את המשמעות העמוקה של הדברים.
הקליפה המילולית לא היתד, שונה ממאות הצהרות קודמות
של מנהיגי ברית־המועצות, אולם מתחת לקליפה זו היה
גרעין מוצק של ניתוח׳ המבשר שנוי יסודי בתמונה הבינלאומית.

הפרשנים המעמיקים, משני עברי מסך הברזל, היו תמי־מי־דעה
ביחס למסקנות המעשיות הנובעות מדיוניה של ועידת
המפלגה הקומוניסטית.הסובייטית במוסקבה• המסקנות הן :
צפיה למחלוקת רצינית בקרב העולם המערבי !
התמוטות החזית האטלנטית והפאציפית של אמריקה !
התקפת שלום גדולה של המפלגות הקומוניסטיות בכל רחבי
העולם !
דחית מלחמת העולם השלישית.
אולם הניתוח המנביל למסקנות אלה שונה לחלוטין משני
עברי המסך. בצד הקומוניסטי הוא מתבסס על ההגדרות הקלאסיות
של מרכס ולנין, בעוד שבצד המערבי הוא מסתמך

על תפיסה הרואה בכל העניו שנוי ציני של תכסיסים קומוניסטיים
בלבד.
בעיני מרכסיסט נראית תורתו כמדע אמיתי. תפקיד המדע
לנתח את המציאות, להסיק ממנה מסקנות עיוניות ולתרגם
מסקנות אלה לשפת המעשה. תרומתו החדשה של סטאלין
היא בעיניו ניתוח עדכאני של המציאות.
בעיני אויבי הקומוניסטים היה התהליך בדיוק הפוך: סטא־לין
החליט על תחבולות חדשות ונתן להן ביסוס רעיוני, אחרי
שנקבעו.
המוזר הוא שהפעם שתי דרכי המחשבה דומות במידה רבה
מאד מבחינה מעשית, כפי שמסתבר להלן.

כימי מלחמת העולם הראשונה התנהל ויכוח חריף כין קרל יוהן
קאוצקי, הפוציאליסט הגרמני-האוסטרי, ממנהיגי האינטרנציונל השני,

וכין ולאדיטיר איליץ׳ לנין, מנהיג המסלנח הכולשכיקית הרוסית.
קאוצקי ציטט את דכרי מרכס, שקיים תהליך של ריכוז גובר והולך
של ההון כידים מעטות. ,וקכע שקכוצת כעלי־הון כמדינה אחת סופה
לרכז כידיה את בל ההון העולמי. התוצאה היתה.צריכה להיות, לדעתו,
שמדינה זו תטיל את מרותה על כל ארצות העולם, תגרום על ידי כך
להשכנת. שלום עולמי כ ח * ת אותה קכוצת קפיטליסטים כעלי
המונופולין.
לנין הסתמך על אותן הנחות טרבסיסטיות ממש, הסיק מסקנות
הפוכות. הוא טען שההון יתרכז כידי־קכוצת מונופוליסטים ככל מדינה,
והדכר יגרום להתנגשות גוכרת והולכת כין המדינות הקפיטליסטיות.
התנגשות זו תוביל למלחמות תכופות כמחנה הקפיטליסטי, עד להת-
מוטטותו ונצחון המהפכה.
אחרי מלחמת העולם השניה, שגרמה להופעת אמריקה כמדינה
הקפיטליסטית החזקה כיותר כעולם, נשכחה תורה זו יותר ויותר, וקומוניסטים
רכים התרגלו לראות את המחנה הקפיטליסטי כגוש אחיד,
המוכרח להתנגש עם ברית־המועצות כמלחמה עולמית שלישית.
.מעשהו הגדול של יוסף סטאלין, בחוברתו האחרונה, היזז לחידוש
תורתו של לנין. הוא קבע מחדש שהסתירות בין המדינות הקפיטליסטיות
לא נעלמו, אלא הולכות ומחריפות. לפיכך אין לראות את המלחמה הכאה
כמאכק אמריקאי-סגכייטי כלתי-נמנע, אלא יש לצפות למלחמות נוספות -
בין המדינות הקפיטליסטיות לכין.עצמן.

.תפיסתו של סטאלין מתבססת על ההנחות הכאות :
השתלטותה של אמריקה גורמת לדחיקת רגליהם של כעלי ההוד
בארצות הנתונות למרותה. אמריקה מפזרת הלואות והענקות, אולם
הענקות אלה אינן ניתנות לבריטניה, לצרפת >ולישראל) כצורת כסף
מזומן, שיכול היה לגרום לכיסום משק. קפיטליסטי עצמאי, אלא כצורת
מכונות. כלי-נשק וסחורות אחרות המיוצרות בארצות-הכריח״ פירוש
הדבר שהמשק האמריקאי מתפשט יותר ויותר, גורם לקי6וח המשק של

גרורותיה.
התוצאה היא שככל הארצות הנתונות למרות אמריקה גוכרת תנועה
לאומית אנטי-אמריקאית, המבטאת את התנגדות הקפיטליסטים המקום-
יים נגד שלטון החז־ן האמריקאי. הכיטוי החיצוני: התנכרות הרגשות
האנטי-אמריקאיים כמעמד השליט הבריטי, הסכסוך הנוכחי כין אמריקה
וצרפת (שגרם לנאומיו החריפים של המרשאל אלפונס ז׳ואן, שהאשים
את האמריקאים כנסיון לגזול מצרפת את האימפריה שלה באפריקה ;
אגרתו החריפה של ראש הממשלה אנטואן פיניי אחרי שהאמריקאים
פרכו לתת לו תוספתילהענקתם).
בבל שקטן חלקו של שבי הפועל בהוצאות הייצור וגדל^הצודך כהון י
להשקעה, בן יש צורך -לפי התורה המרכסיסטית — להגכיר את
תהליך הניצול. מאחר שאילי-החון האמריקאיים אינם מעיזים להוריד את
רמת-המחיה של הפועל האמריקאי, מחשש פן יגרום הדבר למהפכה,

לנסיון לכפות על ארצות קפיטליסטיות כמו גריטניח, צרפת (וישראל)
משטר קולוניאלי־למעשה. לפיכך קיים אינטרס משותף של חקפיטליסטיס
והפועלים כאותן ארצות לפרוק את העול האמריקאי.
1 כתום מלחמת העולם השניה היתה בידי רוסיה המכונה הצבאית
הגדולה כיותר שהיתה קיימת אי פעם כהיסטוריה. האמריקאים פרקו את
צכאם כקצב קדחתני, הן כגלל לחץ דעת הקהל שרצה בשיבת הכנים
הכיתה, והן כתוצאה מן האמון האמריקאי הנאיכי כרצונו הטוב של
סטאלין לקיים את השלום כעולם.
לו היו הרוסים פותחים אותה שעה כמלחמה נגד המערב, היו יכולים
לכבוש כלי ספק את כל אירופה ואסיה, וחלק הגון מאפריקה. הם לא
עשו זאת משני טעמים: פחדם מפני הפצצה האטומית האמריקאית,
שיכלה להחריב את מרכזי האובלוסיה והתעשיה הרוסיים, וחוסר אמצעים
צבאיים שהיו מספיקים לסיים את המלחמה על ידי כיבוש היכשת
האמריקאית.
בבל זאת האמינו הרוסים אותה שעה שהם יכולים לכבוש את העולם
המערבי כ״מלחמה קרה״ ,היינו על ידי התקפות משולבות של הכוח
הסובייטי מבחוץ והגיס החמישי הקומוניסטי מכפנים.
כתקופה זז ביצעו הרוסים שורה שלמה של מעשי תוקפנות. הם הטילו
מצור על ברלין המערבית, מתוך נסיון לגרש את האמריקאים ולנחול
נצחון שהיה גורר אחריו שלטון קומוניסטי כגרמניה כולה. המפלגות
הקומוניסטיות כבל הארצות פעלו כמכונות מהפכניות גלויות, התקיפו
כחריפות לא רק את תנועות הימין(דה-גול בצרפת, צ׳רצ׳יל כבריטיניה,
אדנאואר כגרמניה) אלא גם את תנועות המרכז ומפלגות-הפועלים. הם
יזמו הפגנות המוניות שגבלו עם התקוממויות גלויות. הם פתחו במלחמה־זעירה
כמאלאיה ובהודו-סין, ולבסוף כמלחמה אמיתית בקוריאה.
הם עשו כל זה מתוך ההנחה שהעולם המערכי חסד כוח הגנה, ובי
לא יוכל לצאת למלחמה נגד כרית־המועצזת גם אם ירצה ככך. קו תוקפני
זה הוצג, לדעת המערב, על ידי אנדריי ז׳דאנוב, שנחשב אז ליורשו של
סטאלין גומת כ ,)1«48-וויצ׳יסלב מולוטוב, שר החוץ.

בתוצאה מן התוקפנות הסובייטית התעורר העולם המערבי מתרדמתו.
מלחמת קוריאה זעזעה את דעת הקהל האמריקאי וגרמה להתחלת
מאמץ הזדיינות כקנה מידה גדול. כהנהגת האמריקאים לוכדו ארצות
אירופה המערבית והוקמה האמנה האטלנטית להגנה משותפת.
מאחר שהעולם המערבי מורכב ממדינות חופשיות, שאיו עליהן מרות
מן הסוג הקיים בגוש המזרחי, לא יכול היה מבצע ההגנה החדש להתפתח
כקצב מהיר, ונוצר חלל ריק כין עיכוד התבניות להגנת המערב
ועד להקמת מספר הדיכיזיות הדרוש וציודן בנשק מתאים. היתה קיימת
סבנה מתמדת שהרוסים ינצלו חלל זה כדי להתקיף את המערב ולהשתלט
לפחות על יכשת אירופה ואסיה. בצורה זו היו מונעים את הקמת המכונה
הצבאית המערבית נגדם.
חישוב זה גרם בשנים האחרונות לפסימיזם הכללי ולהיסטריה המל-
המונית בארצות־הברית. אולם הרוסים לא נכנסו להרפתקה. הגורמים
היו, שוב, הוסר מלאי אטומי מספיק כדי להשיב מלחמה אטומית שערה,
וחוסר הסיכוי לסיים את המלחמה אחרי כיבוש אירופה. גורם שלישי
שפעל בחישוב הסובייטי היה הצורך לעכל את מדינות אירופה המזרחית
ולבצע בהן מהפכה סטאלינית הדרגתית.
התקוה הסובייטית, לערער את המחנה המערבי מבפנים על ידי
פעולות תוקפניות של המפלגות הקומוניסטיות, אבדה. כל ההתקוממויות
כפרים, ברומא ובטוקיו דוכאו מיד. המפלגות הקומוניסטיות בצרפת
ובאיטליה היו ונשארו החזקות כיותר במדינות אלה. אולם הן רחוקות
כיום מתפיסת השלטון ומהפעלת ההמונים הרחבים יותר מאשר היו אי
פעם. גרמה לבך מדיניות אמריקאית נבונה וחסרת-תקדים, שקשרה
נדיבות לב לאינטרס אנוכי, נתנה לארצות אירופה עזרה רכתית כצורת
תבנית מרשל ושאר תבניות סיוע.
התוצאה הכללית היתה שהקומוניסטים נסוגו מבצוע תבניתם לכבוש
את אירופה המערבית ואת אסיה הדרומית, מבפנים. אחרי עלייתם
הגדולה במלחמת העולם השניה ומיד לאחריה נבלמה התקדמותם הנוספת.
הם אף נאלצו לסגת אחור אט אט אך בהתמדה.

בפי המזרח >

י^י בפי המערב

לפני שנה וחצי אמר סטאלין כי.אי-אפשר יהיה לארצות הקפיטליסט־יות
להיכנס לטירוץ הזדיינות הריח ולהרים כאותה שעה את רמת-חסחיה

של ההמונים.
במה שכועות אחרי כן פרש אניירין כוואן מממשלת הלייכור והרים
את נס המרד. כתוצאה מהחלטת הממשלה לצכעם את הביטוי הסוציאלי
לצורך מימון מאמץ ההזדיינות. אותו תחליך יחריף וילך יגרום להתנגדות
מחריפה והולכת של מעמד הפועלים כארצות המערביות לתוכבית
ההגנה של הגוש המערבי.
התוצאה הראשונה: נצחון אנשי כוואן בקרב מפלגת הלייבור, נצחון
שהשפיע על מדיניותה של בריטניה (אם יחזרו אנשי הלייבור לשלטון
בבחירות הבאות, דבר הנראה היום כמעט כודאי).
תוצאה חשובה הרבה יותר היא שכל המדינות השייכות לאמנה
האטלנטית מפגרות כיום במידה מכרעת במילוי ההתחיסויות הצבאיות
שקיבלו על עצמן. במדינות רבות טרם הוגשם ההסכם להארכת שדות
החובה הצבאי לשנתיים. הצבא האירופי המאוחד, שהוחלט עליו מזמן,
לא קם ככלל, ורחוק כיום יותר מאשר היה אי־פעם. ההסכם על שותפות־החגנה-האירופית,
שנחתם על ידי כל הממשלות, לא אושר עד כה אף
על ידי פרלמנט אירופי אחד. ואפילו ארצות הכרית מפגרות מאד בייצור
ובאספקת הציוד הצבאי -ובעיקר המטוסים -שהבטיחו לספק
לאירופה.

המשק הסובייטי נופל בהרבה מן המשק האמריקאי, ובכמה שטחים
גם מן המשק המערכ-אירופי.
מכך הסיקו האמריקאים עד בה שכרית-המועצות אינה מסוגלת
להשתתף במרוץ ההזדיינות ולהרים באותה שעה את רמת המחיה של
המוניה, שהיתה ירודה מאד וירדה עוד יותר בימי החורבן של הפלישה
הנאצית.
אבן, לא פקפקו האמריקאים שברית-המועצות מייצרת נשק טוב
מאד זכץ השאר את מטוסי-הסילון מטפוס מיג, הנחשבים לטובים בעולם)
ומסוגלת גם להדביר בהדרגה את הייצור האטומי האמריקאי אולם
האמריקאים היו בטוחים שכרית-המועצות יכולה להגיע להישג זה רק
על ידי העברת כל מיפעליה הגדולים לפסים מלחמתיים, ואי-העכרת
מיפעלים, המרי גלם ופועלים לתעשיה של ימי שלום
פרסום תכנית החומש החדשה הפריכה לחלוטין חישובים אלה היא
הוכיחה שהמשק הסובייטי התרחב והתבסס, מסוגל לתת בעת ובעונה
אחת גם תותחים וגם חמאה, ממש כמו המשק האמריקאי
לפיכך הסיק סטאלין, לדעת האמריקאים, את המסקנה שאין לברית-
המועצות לחשוש מתקופה ארוכה מאד של מלחמה-קרה או שלוס-קר,
הברוכה במרוץ הזדיינות רבתי. סטאלין בטוח עתה שרוסיה יכולה להתמודד
משך שנים רבות עם המשק הקפיטליסטי בייצור נשק חדיש
ומשוכלל, ולהקים באותה שעה מפעלים גויולים שיתנו לאזור הסובייטי
את הסחורות הדרושות לו לחייו היומיומיים, שילכו וישתפרו.

הקמת משטרים קומוניסטיים. ודמוקרטייס-עממייס באירופה המזרחית
ובסין גרמה לחיסול השווקים המסורתיים של גרמניה ויפאן.
בל עוד היו שתי מדינות אלה בחזקת ארצות כיבוש, כעלות תעשיות
הרוסות כתוצאה מהפצצות המלחמה, לא השפיע הדבר על המצב העולמי.
אולם עתה שוקמו התעשיות בשתי המדינות, במידה רבה בעזרת הון
אמריקאי. בעלי התעשיח הגרמניים והיפאניים מחפשים לעצמם שווקים
חדשים, ומופיעים בכל העולם במתחרים לשאר המדינות חקסיטליסמיות,
וכעיקר לאנגלים. כיון שהתעשיות הח׳דשות שלהן מצוידות מכונות חרבה
•יותר חדישות, קל להן לעלות על התפוקה והאיכות של בריטניה,
בעלת הציוד המיושן. הדבר כבר גרם לאבדן כמה שווקים חשוכים של

הבריטים.
כעלי הון אמריקאיים עזרו לשקם את -התעשיה הגרמנית וחיפאנית
והפכו שותפים למעשה. לכן עוזרים האמריקאים כיום לאויבות-לשעכר

נגד בנות בריתם.
ניגודים פנימיים אלה יגרמו, לפי תפיסה זו, לכך שהאנגלים והצרפתים
יתנגדו יותר ויותר לתקומתן של גרמניה ויפאן, המבוצעת על ידי
האמריקאים, בעוד שהגרמנים והיפאנים עצמם יתנגדו יותר ויותר לניתוקם
המסחרי מארצות הגוש המזרחי, המונע בעדם להגיע אל השווקים
הנרחבים באירופה המזרחית ובסץ. .

מלחמת קוריאה לימדה את הרוסים שלא כדאי להם ליזום פעולות
צבאיות גרידא, בהן מכריע כוח-האש וגורמים רכים אחרים בהם אין
ידי האמריקאים על התחתונה. לעומת זאת יש לרוסים נשה כביר אחד,
אשר אין דוגמתו בידי האמריקאים: המכונה העולמית של המפלגות
הקומוניסטיות. מבונה זו יכולה לחרחר ריב ולהטריד את הגוש המערבי
מבפנים, מבלי שתהיה לגוש המערבי אפשרות מעשית להתנקם ברוסים

כאותה דרך.
המסקנה המעשית של סטאלין היתה לנצל את מצב השלופ-הקר כדי
לפורר את החזית המערבית. לשם כך הוא מוכן לתת פיתויים גם לגורמים
קפיטליסטיים, בגון הפיתוי לסחור עם ארצות הגוש המזרחי. אמריקה,
האוסרת מסחר בזה בתנאי לקבלת הענקה מצידה, הופכת על ידי כך
כעיני הקפיטליסטים האירופיים והיפאניים לאויבת ומפריעה. זו היתה
מטרת הועידה הכלכלית שהתכנסה לא מכבר במוסקבה.
יחד עם זה תנצל רוסיה את השנאה והחשדות בין גרמניה וצרפת,
אוסטרליה ויפאן ובין שאר המדינות, שהם בחזקת מסורת של דורות.
בעל הון אנגלי אינו יבול ליהנות בשלוות נפש מתמונת בעל הון גרמני
הכובש לו בחזרה את השווקים בדרופ-אמריקה ובמרחב השמי, מהם
גורש בימי המלחמה.

אמנם אמריקה עולה כיום בכוחה על כל שאד המדינות הקפיטליסט-
יות גם יחד. אולם מצב זה אינו חייב להמשך.
בשנוצחה גרמניה במלחמת העולם הראשונה היתה כחסרת-ישע
לעומת בוחן העצום של צרפת והאימפריה הבריטית״ אולם כעבור 1צ
שנה בלבד יצאה גרמניה למלחמה לא רק נגד שתים אלה, אלא גם נגד
אמריקה האדירה וברית המועצות גם יחד
בימי הסכם מינכן היה נראה שכל העולם הקפיטליסטי יתאחד כדי
לצאת למלחמה נגד כרית המועצות, בשם שנראה היום שהעולם המערבי
בולו מאוחד באיבתו לקומוניזם. אולם פחות משנה עברה מחתימת
הסבם מינכן ועד להתקפה הגרמנית על שותפיה לאותו הסכם. אותו דבר
עלול לקרות עתה.

המסקנות המעשיות הנובעות מניתוח זח פשוטות למדי :
טעות היא למפלגות הקומוניסטיות בארצות המערביות לצאת כיום
נגד הקפיטליזם כתור שכזה. עליהן להבין שבמטרה העיקרית -המלחמה
נגד השתלטות האמריקאים בעולם -שלהן שותפים טבעיים בכל הגורמים
הלאומיים־הקפיטליסטיים־הבורגניים המתנגדים לשלטון ההץ האמריקאי,
וכתנועות הפועלים הבלתי-קומוניסטיות המעונינות כהעלאת

רמת המחיה ובהפחתת נטל הזיון.
בשם שאחרי עליתו של היטלר לשלטו| כגרמניה הפסיקו הקומוניסטים
את מלחמתם בסוציאל-דמוקרמים, והושיטו את ידם ל״חזית
עממית״ (שהגיעה לשלטון בצרפת ובספרד) ,כן יתחילו עתה במערכה
עולמית ליצירת חזיתות משותפות ככל הארצות המערביות, בתנועת
השלום העולמית ובשאר התנועות היזומות על ידם. כתוצאה מכך תתגבש

חזית עולמית נגד האמריקאים.
באותה שעה תמשיך ברית המועצות להגביר את זיונה ככל השטחים,
כולל השטח האטומי, מוכנה למגר התקפה אפשרית. אולם מאמץ זה
לא יפגע בהגדלת התעשיה המשרתת צרכים של שלום, ובהעלאת רמת
המחיה בגבולותיה.
הסיכום ההגיוני של ניתוח זה הוא, כמו בימיו של לנין, שאחרי התפוררות
העולם הקפיטליסטי מבפנים תנצח המהפכה העולמית.

נאומו הגדול של גיאורגי מלנקוב בפתיחת הועידה של המפלגה הביל
משפט רב משמעות . :כוחו הנוכחי של צבאנו שווה לכוחו אשי• מלפני
מלחמת העולם השניה.״ פרוש הדבר, כנראה, שהצבא הסובייטי חזק
עתה כמו שהיה ב .1939
באותה שנה חתם סטאלין, כידוע, את חוזהו המפורסם עם היטלר.
הוא עשה זאת כדי להסיח את כוון ההתקפה הנאצית ממזרח למערב,
לגרום למלחמת אחים בין הארצות המערביות. אפשר להפיק מכך שגם
היום יהיה סטאלין מוכן לבוא בקשרי ברית עם ארצות מערביות מסוימות
-גרמניה ויפאן מצד אחד, או בריטניה וצרפת מצד שני, בתנאי
שאלה תנתקנה את עצמן מתוך החזית האמריקאית הכללית.

המסקנות המעשיות הנובעות מנתוח זה פשוטות למדי :
משך בל השנים היה קיים מאבק פנימי בין התפישה הקיצונית,
המיוצגת על ידי ז׳דאנוב ומולוטוב, וכין אגף מתון יותר בהנהגת מלנקוב
וכריה. סטאלין לא התערב במאבק פנימי זה אלא עקב אחרי ההתפתחות,
בדרכו במאבקים רעיוניים פנימיים.
עתה הכריע סטאלין את הכף לצד האגף המתון יותר, נתן לו את
תמיכתו המלאה. הקו החדש הפך חזק בבל המפלגות הקומוניסטיות בעולם.
כהקדמה לבך סולקו המנהיגים הקיצוניים במפלגות הקומוניסטיות :
אנה פאוקר ברומניה. סלאנסקי בצ׳כו&לובקיה ואודרי מארטי בצרפת.
אם יצליח סטאלין לחסל. את ההיסטריה המלחמתית שנתעוררה
־עקב מלחמת קוריאה ולהפיג את המתיחות הכללית, אין ספק ששוב
יבצבצו בל הניגודים הפנימיים והחיצוניים בארצות המערביות, ואין
ספק שזו מטרתו.
איש מבין הפרשנים המערביים אינו מתעלם מן הסכנות הכרוכות
כמצב בזה. אולם הס מאמינים שהחשבון הסטאליני יכשל. המקורות
לתקוותם ( :א) הפחד הגדול מפני ברית-המועצות יאפיל ככל זאת על
הניגודים הפנימיים 0 ( ,אמריקה היא בל בך חזקה שתוכל לכפות על
הארצות התלויות כה מידה מינימלית של אחדות> .ג,׳ על.אף התפתחות
המשק הסובייטי, עוד עולה המשק המערבי פי כמה. והמערב יוכל לעמוד
במרוץ מכלי להנמיך את רמת המחיה של המתיו. גד< התכסיסים הקומוניסטיים
הם כבר כל בך ידועים לכנר המפלגות, עד כי נסיתם ליצור
חזיתות משותפות בקנה מידה גדול נדתות מלכתחילה לכשלון.

פתיחת ־ ה כנ ס ת. לרגל פתיחת המושב, ניתנה לצלס העולם הזה רשות יוצאת מן הכלל לצלם באולם הכנסת בשעת הישיבה. בתמונה: פנחס רוזן והרב נורוק (חובש כיפה, הגב
למצלמה) בפינה הימנית למטה ; פרץ ברנשטיין נואם (שמאל קיצוני) .ליד שולחן הממשלה פונים למצלמה: מזכיר הממשלה שרף, בי. ג׳י״ שרת ושפירא. מאחוריהם: ספסלי מפא״י.

העם

א־נגורמצושמימ׳

משך דקות מספר נשאו אזרחי המדינה אתעיניהם השמימה, התלהבו למראה להקות מטוסים
שחגו במרומים, חגגו כך את יום
השנה של חיל־האויר. היו זוגות עינים שמלאו
דמעות של גיל למראה נושאי הפצצו»*<
אולם היו גם אשר רעד ההתפוצצויות הרטיט
את לבם במקצת, הזכיר להם משהו.
לאחר אינטרמצו שמימי זה חזרו המבטים
אל האדמה. האוטובוס היה הרבה יותר פרוזאי
ואיטי מן המטוס. אלא שלאזרחי ישראל
נדמה שמחירו דומה לפחות מבחינה אחת
לאוירון: היתר, לו נטיה טבעית לעלות לשחקים•
האזרח,
שהתרגל לכל, הסתפק באנחה, חפר
בכיסו, שילם את התוספת המבוקשת.

מ ע שי מופת
הד״ ד לא שאל
החייל המשוחרר יצחק (ג׳קו) אלמויאל,
יליד מרוקו בן ד,־ ,25 לא התלהב מחיי הכרך,
ביכר להשאר בנגב שבגופו הפראי התאהב
שעה ששרת בצ.ד»ל. מאז 1950 עסק
ג׳קו השקט ונעים ההליכות בסלילת כבישים
בנספים, בהקמת בתים בבאר־שבע, לבסוף
עבד ככורה במכרה הנחושת בבאר־אורה.
בשעה 8.00 ביום ד,ששי ירד הכורה, כדרכו
יום יום, לבור שעמקו 13 מטר, מלא את
דלייו עפרות נחושת, נתן סימן לחברו היושב
ליד הבור שימשוך את הדליים. כשפתח את
עיניו שנית כבר זזו מחוגי השעון ב־20
דקות שהיו הופכות לנצח, לולא כובע המגן
שעל ראשו• דליי הנחושת נפלו על ראשו,
הממוהו. אחר ששבה אליו הכרתו, העלוהו
חבריו למעלה. הוא לא היה מסוגל לעלות
במדרגות.
רבע שעה לאחר מכן ביקש ג׳קו לחזור
לעבודתו, נשמע להוראות החובש, והממלא
תפקיד רופא בבאר־אורה בת 180 הכורים,
נסע אילתה להיבדק אצל הרופא הצבאי. ה

מדינה
רופא, שלא מצא כל חבלה בגופו, פסק לו
ימי מנוחה אחדים למען יחלים מן ההלם
שקיבל, החזירו לבאר־אורה.
בליל שבת הורע מצבו באופן פתאומי.
הוא הועבר בחוסר־הכרה למצודת אילת.
הרופא הצבאי פסק שג׳קו זקוק מיד לטיפול
מקצועי, ושיש להטיסו בכל המהירות
צפונה.
עזרה משמיים. ד״ר אברהם ריבקינד,
מנהלה המסחרי של אל־על, נמוך־הקומה וממושקף,
ישב עם אשתו (ומזכירתו לשעבר)
נהנה ממנוחת השבת, כשצלצל הטלפון בדירתו
הפרטית. אנשי כוחצבי ישראל הודיעו
לו שיש פצוע קשה באילת וצריכים להעביר
אותו מיד צפונה.
לוא היה הד״ר ריבקינד נגוע במחלה הביורוקרטית
הכללית במדינה יכול היה להסביר
כי מטוסיו נוסעים לחוץ לארץ בלבד.
כי לטיסות לאילת קיימת חברת־בת מיוחדת
— ארקיע. אולם הוא לא שאל שאלות״
תוך מחצית השעה הוכן מטוס קומנדו דו־מנועי
שעמד לטוס למחרת בבוקר לרומא,
ציריך, בריסל ולונדון, גויסו אנשי הצוות
שבילו את חופשתם שלפני הטיסה בעיר
והוסעו ללוד, נשלח מברק לשדה אילת
לחכות לבוא האוירון.
כעבור שעתיים וחצי חנה המטוס בלוד.
הציל את חיי הפצוע. הטיסה עלתה לחברת
אל־על למעלה מ־ססד ל״י.
אומר הרופא במחלקה הנירו־חירורגית של
בית־חולים בילינסון בה שוכב ג׳קו כשהנד
רתו שבה אליו ונעלמת לסרוגין: לולא כוח
ההחלטה של אנשי אל־על, היה מצבו של
הפצוע קשה לאין ערוך יותר. מצבו כעת
אינו משביע רצון, אך אינו מעורר דאגה.
ג׳קו, השוכב גלמוד בבית־ד,חולים בקרב
היישוב בו אין לו ידיד ורע, ישוב לאיתנו,
יחזור לביתו — לנגב.

הכנסת התשובה: שתיקה

לעתים קרובות דומה הכנסת לתיאטרון.
בובות אשר שחקניו מבצעים תנועות מסובכות
כדי להגיע, לבסוף, אל הסיום הקבוע
מראש. הבעת האימון של הכנסת בממשלה
דמתה למחזה זה.
איש לא התרגש ביותו• אחרי מנוחה ארו־

לפני קן ־

• שמעה הכנסת מפי אסתר רזיאל׳נאור
החרותית את נאומה הקצר ביותר :״המשבר
הוא רציני. המשחק במשבר אינו רציני. איננו
רוצים להשתתף במישחק. לכן לא נשתתף
בויכוח.״

שר הדואר נורוק

מחללי השבת יחבשו ניפח
כה, טיולים בזך ץ לארץ וחופשה כללית
התכנסו הזז״כים בירושלים הקרירה, כשכמעט
כולם לובשים מעילים, רובם עונדים עניבות.
עד לנאום התשובה של ראש הממשלה לא
היו קריאות־ביניים, ואפילו בשעת נאומו של
מאיר וילנר, איש מק״י, לא פרצו שום סערות.
הח״כים הסתפקו ביציאה מן האולם,
לגמו כוסות תה במזנון החדש (ראה להלן)
עד עבור זאם הנאום.
עובדות החיים. פחות מכולם התרגש
דוד בן־גוריון. לבוש חליפה אפורה, שנראתה
כחדשה, עונד עניבה סגולה בולטת, המתין
כמעט בסבלנות עד שכל הנואמים יגמרו לחזור
על דבריהם הרגילים, המוכרים להם
עצמם, לחבריהם בבית ולעתונאים•
סיבת שלוותו של בי. ג׳י. היתד, פשוטה,
והוא הודה בה בפה מלא, בקבעו שלוש
עובדות (נכונות) שהן אבני־יסוד של המציאות
בכנסת :
(א) שום מפלגה (כולל מפא״י) אינה מסוגלת
להקים לבדה ממשלה (מאחר שאין לד,
רוב).
(ב) איש לא יוכל להקים ממשלה בלי
?ופא״י (מאחר שהאופוזיציה מחולקת כמעט
שתה בשתה בין הימין והשמאל).
ו(ג) שום מפלגה אינה יכולה למנוע הקמתה
של ממשלה (אם מפא״י רוצה בה).
שתאה משותפת. האיש שקיומו שימש
עילה למחזה כולו ישב אותה שעה בקצה
קשורה הראשונה, כשפניו, המביעות הדר,

יקטות ושלוות. היה זה הרב גורוק * ,שירש
!חלק מעזבון חבר מפלגתו המנוח, דוד צבי
|,פנק ,0נתמנה כשר הדואר. החלק השני של
ירהו
׳העזבון — עניני התחבורה, כולל הטיפול
בקואופרטיבים הגדולים — נשאר לפי שעה
בידי ראש המממשלה עצמו.
העיר פרץ ברנשטיין (צ׳־כ) :אין לנו דואר
עצום כמו באמריקה, ואין לנו תחבורה
ענקית כסובייטית — לשם מה להקים שני
משרדים נפרדים? ליגלג בן־אהרן ה חפ״ מי :
איש התורה יהיה עתה אחראי למשרד הממשלתי
העומד בראש מחללי השבת במדינה !
אולם לא היה ערך כל שהוא לנאומים.
התוצאה היתד, ברורה מראש, גם אלמלא
נמנעו הפרוגרסיבים, פועלי אגודת ישראל
וסיעונת למדן־ליבשלץ מהצבעה, כי צזזק
בי• ג׳י. בזרקו לאולם את השאלה: מה
מאחד את סנה וברנשטיין, וילנר ובגין? מה
אם לא השנאה המשותפת? האם מסוגלים
הם להקים יחד ממשלה אחרת?
התשובה היתה, כמובן, שתיקה.

• שמעה מפי בן־אהרון תמונה מילולית
מיוחדת במינה :״מה עשיתם אתם (מפא״י)
כדי להצעיד את אוניתנו קדימה?״
• האזינה לחליפת הדברים הבאה :
בך גוריון (תוך נאום תשובתו הבעיה
המרכזית היא העצמאות הכלכלית..
סרלין (צ״ב) :את זה כבר אמרנו לפני 3
שנים.
בן־גור-יון: את הכל אתם אמרתם. אבל
כשירדתי השבוע לנגב (וראיתי את בוני
העצמאות) לא מצאתי אתכם שם !
בן־אהדון (מפ״ס) :אבל אותנו, את סוכני
הקומאינפורם, את הבוגדים במולדת, מצאת

בן־גוריון: כל זמן שעשיתם הייתם בסדר,
אבל אני יודע לאן מובילה דרכם...
בן־אהרון: דרומה !
בן־גוריון המשיך בנאום.

סניף שד תנובה
עם פתיחת הכנסת ניתנה לחברים, בין השאר,
הזדמנות ראשונה לחזות במזנון החוש,
המוגדל, שהוכן להם במחיר 40.000ל״י.
המקום החדש רחב יותר מן הקודם מואר
באור־יום מלאכותי לבנבן, המבליט עוד יותר
את הלובן הכללי .״זה נראה כמו סניף של
תנובה,״ עיקם את אפו הארוך עתונאי יוצא
אנגליה.
אולם טענתם העיקרית של העתונאים היתה
שונה. עד כה היו השולחנות צפופים, חברי
הכנסת נתחככו זה לזה, ועתונאי בעל כושר
שמיעה מפותח היה יכול לקלוט, ללא מאמץ
יתר, את רוב סודות המדינה (והמפלגות)
מתוך קטעי שיח בשולחנות הסמוכים.
עתה השתנה הכל. רווחים גדולים מפרידים
בין שולחן לשולחן. עתונאי שירצה להרוויח
את משכורתו יצטרך מעתה, לעמול יותר.
• איש המזרחי.

,העולם הזה״ 784

מפלגו ת

יחי מד בגין

היו אנשים שחששו כי אחרי סיור מקיף
באמריקה הדרומית, וחוסר ההתענינות הכללית
של הציבור הישראלי בענין השילומים׳
תצטנן התלהבותו של מנחם בגין.
חששות אלה פוזרו מיד עם עלותו, השבוע,
על במת סוגרבי התל־אביבי^ ,מוקף
קבוצת בית״רים לבושי חולצות כחולות.
כמה שעות לפני כן התנהל על אותה במה
המשפט הציבורי נגד הסרט הקרימינאלי
(ראה קולנוע) .דבריו של מנחם בגין היו
סוערים יותר מאלימותם של חצי תריסר
נושאי אקדחים הוליבודיים. דוגמאות :
״שר־החוץ המפא״יי הבטיח לבנות גשר
לגרמניה, מעל שדות אפר, מעל גופות חרוכות,
מעל ענני גזים ...לאותם אלפי ס.ס.מנים
הצועדים בחוצות גרמגיה ובפיהם שירי הסכין,
ממנו נוטף הדם היהודי ...גשר בין
היתומים לבין רוצחי אבותיהם, בין השכולים
לבין משמידי ילדיהם ! ״
הקהל הריע במשך 10 דקות רצופות, כדברי
חרות, צעק » :יחי מר בגין ! ״

אדגזנים

סכיני בסל־ק

משך כמה שבועות הושחזו סכינים ונוקו
קני הרובים במסדרוני מפא״י ומפ״ם.
תותחים גדולים וקטנים הוכנו לפעולה. מועד
הקרב הגדול קרב. מועצת ההסתדרות
ה־ ,66 המוסד המחליט להלכה (אך לא למעשה)
מה יעשה אירגון הענק, אחד מאיתני
הטבע הישראליים, עמדה להתכנס•
כשהגיע היום הגדול, ודגלי הקרב נופפו
מעל לבית ארלזורוב התל־אביבי, שוב לא
היה צורך לאיש להתפלל לאלוהים או לממלאי
מקומו. הסכינים והרובים הוחזרו לסליק.
וגם התותחים הכבדים הוטענו בפגזים עקרים
בלבד ; שני הצדדים החליטו, ברגע האחרון,
להימנע ממעשי התגרות שהיו עלולים
לפוצץ את ההסתדרות, אחד האיגודים
המקצועיים המעטים בעולם בו קיימת עדיין
שותפות בץ אוהדי המערב לבין אוהדי
סטאלין. הקו החדש של המנהיג הסוביטי (ראה
רפורטז׳ה) השפיע גם פה.
״ מי ז הי מי זה?״ שרשרת של שוטרים
חגורי אקדחים הקיפו את הבית כשנפתחה ה־ועידה
הם באו להגן עליה מפני הפגנות
קומוניסטיות. אולם נוכחותם של האחרונים
היתה סמלית: היא סימלה את העובדה שמרכז
הכובד עבר יותר ויותר,ממשרדי הועד־הפועל
למשרדי שרי הממשלה. התלונן איש
מפ״ם הקיצוני, יעקב ריפתין :״אתם הופכים

אמים לא ויתר איש אף על דקה אחת מזמן
הדיבור שהוקצב לו. משנוכח מישהו מן הנואמים
לדעת שסיים את דבריו בטרם עת,
לא הרפה מן הקהל, פתח בנאום חדש, עד
שהורד על ידי פטיש היושב ראש.
קורה כעיניים. כל צד האשים את השני.
באותה אשמה :׳ שהוא מתכוון לפלג את
ההסתדרות. וכל צד תבע לעצמו את כתר
הלוחם לאחדות. מפא״י האשימה את מפ״ם
בשורה אדירה של הפרות משמעת. מפ״ם
טענה לעומת זה, בצדק מה, שהיא הפרה
החלטות פוליטיות שבאו למעשה לשים מחסום
לפיה• דוגמה: כשהחליטה הממשלה על
המדיניות הכלכלית החדשה, קיבל הרוב בהסתדרות
החלטה מקבילה. מלחמתה של מפ״ם
במכ״ח יכלה להתפרש, איפוא, כהפרת מרות
ההסתדרות.
קרא ישראל בר יד\דה, :נוכל לשמור
על המכשיר הזה•(ההסתדרות) רק אם ניקח
אתכם כמו שאתם, ותיקחו אותנו כמו ש־אחנו.״
הרוב
לא התאפק, החליט לקבל תקנות
עונשין. המאיימות בהוצאת חבר או מפלגה
שיפרו את משמעת הרוב. אחר כך ניגש
לתת פיצוי למפ״ם: הפועלים הערביים הוכנסו
לאיגוד המקצועי הכללי.
כשלא ד&תפקו אנשי מפ״ם בכך, דרשו
להכניס את הערבים להסתדרות כחברים שווי
זכויות, נתקלו בחיוך מפא״יי :״טול קורה
מבין עיניך. תקבל נא מפ״ם את אוהדיה הערבים
קודם כל כחברים שווי זכויות לתוך
מפלגתם שלהם *.״

הרשאון יכשיר את המחצית השניה כעבור
עשרים וארבע שעות•
מאותו רגע התנהלו הענינים ללא חיכוכים.
שטיינמץ ביקר במטבח, דאג כי הטבחים ישמרו
על מצוות הכשרות. אך משחזר למחנה
לאחר חופשת השבת הראשונה נדהם לראות
כי הטבחים בישלו בשבת. בהתרגשות רבה
,הסביר להם כי בישול בשבת מטריף לא רק

א/ל, קדסה
כאהבת אס לבתה

טי חטי וטוהרה
מחנה העבוקז ממשית (כורנוב) ד׳ הוא
מוסד ממשלתי. וככל מוסד ממשלתי אשר
בו מוחזק מטבח הוא חייב להיות תחת פקוח
הרבנות. שרת העבודה, האחראית לכל מחנות
מ. ע .צ• (מחלקת עבודות ציבוריות),
שכחה פרט חשוב זה• אך החכ״ים הדתיים
לא שכחו: בשאילתה שהגישו לכנסת רצו
לדעת מדוע אין פקוח דתי על מטבח מחנה
ממשית ד׳ .השרה הבטיחה לתקן את השגיאה.
התיקון
הגיע למחנה הנידח בצורת יהודי
מזוקן, בעל פיאות, לבוש בגדים כהים, תושב
באר־שבע בן .30 פנחס שטיינמץ, שנשלח
על ידי משרד הדתות (לפי המלצת רבנות
באר־שבע ניגש מיד לטהר את הטומאה.
בלילה הראשון אסף את כל כלי המטבח,
הרתיח מים בדוד גדול והתכונן להכשיר את
הכלים על־ידי טבילה כדת וכדין.
כל הענין לא הפריע ביותר לתושבי המחנה.

את הארוחה אלא גם הסירים, שלא לדבר על
האוכלים.
שוב הרתיח המפקח המאוכזב מים חמים
להכשיר את הכלים. הוא ניגש למנהל המחנה,
הסביר לו את נקודות הדין, דרש כי
יופסק הבישול בשבת. אך המנהל סירב בכל
תוקף. אנשים העובדים עבודה קשה זכאים
לקבל ארוחה חמה בשובם מן העבודה, גם
בשבת. הצעת שטיינמץ לבשל את האוכל
של שבת ביום ששי לא נתקלה .״בחום כזה,״
הסביר המנהל ,״אין כל ספק שהתבשילים
יתקלקלו. אני לא מוכן לקבל על עצמי את
האחריות של הרעלת קיבות העובדים כאן.״
כעבור שבוע נישנד, אותו מחזה. הטבחים
בישלו בשבת ושטיינמץ הרתיח את הכלים
ביום ראשון. הוא פנה לרבנות בבאר־שבע
שתמצא הסדר לחסוך את העבודה המיותרת.
אך מול ההתנגדות הממשית של עובדי המחנות
(כמה מהם אף איימו על המפקח) והעובדה
כי תבשילים עלולים באמת להתקלקל
בחום הערבה, התקשתה הרבנות למצוא תשובה.
בינתיים מרתיחים הטבחים כמויות גדולות
של מים, בבל יום ראשון.

אניות שיכלו לשמש לעליה הבלתי־הוקית.
חברה בריטית. למחצה התגברה על קושי זה
ביתר קלות.
אחרי שנרפאה משרשרת של מחלות כרוניות
הפכה קדמה בתולה זקנה בריאה למדי,
שטה ללא הפוגה מחיפה למדסיל וחזרה.
אולם גם אז לא הסבה אושר רב להוריה.
מספר תאיה היה קטן מכדי שיכניס הכנסות
ניכרות. ומשנפסקד, ד,עליה הגדולה, ידד מספר
הנוסעים, לא מילא את ארבע אניות
ש והס: א/ק קדמה, נגבה, ארצה וגלילת.
החודש החליטה ש והס לוחר על הרגשנות
הטבעית שכל אם סובה חשה לבתר״ גם
כשהיא קצת מפגרת החליטה למכור את
קדמה לשותפי, האנגלית. מחיר המכירה,
שנשמר בסוד, יכסה חלק ממחיר שתי אניות
שנקנו אותר, שעה על י ד החברה 5א/ק
גפן, בת שנה, שתשמש להובלת פרי הדר ו־א/ק
עצמאות, בת ( 21 גם הוא גיל תינוקות
לגבי אניד ),שתפליג בקו חיפה — אפריקה
הדרומית.
אולם הבת הסוררת לא תיעלם לגמרי מן
האופק. לפי שמועה, תפעיל אותה החברה
האנגלית בקו אלכסנדריה — בירות, כך שתוכל
לשלוח מדי פעם מבט של געגוע־ם
אל חוף הארץ.
בארץ עצמה יתגעגעו אליה רק מעטים.

במחנה המעצר של לטרון ישב דוד רמז,
ד,ירד,ר מה השם שיינתן לאנית הנוסעים
העברית שנקנתה זה עתה באנגליה. שמר,
היד, א/ק קדה. רמז, חובב שמות מושבע,
הוציא פתקה מכיסו, רשם עליה בעפרון
באותיות גדולות: קדמה. כך נוצר השם
שעתיד היד, לרחף בחלל הימאות העברית
ובמאמרים הראשיים של העתונים, גרם צרות
אינסופיות למחלקת ההסברה של חברת

סוד האהבה

בירת הבת m u o n

שוהם.

מפקח בשרות פנחס שטיינמץ
סירים כשרים חשובים

את ההסתדרות לסניף לשכת ראש הממשלה!״
בכל
זאת היתד, האוירה בפנים שלווה למדי.
קו הרוחב ה־ 38 אמנם הפריד בין שתי המפלגות
הגדולות. אולם מעבר לנאומים ולהתקפות
ההדדיות התבלטה, כמעט בעל כורחה,
השותפות הגדולה של ימי העליה השניה
והשלישית, הקירבה האישית ואחידות
הסגנון, של קשישים אפורי שיער שבלו יחד
את מרבית חייהם. כשהופיע על הבמה פרצוף
חדש, דבר שהיה נדיר למדי, עבר לחש בין
ראשי הכסף משתי הסיעות :״מי זהי מי זה?״
זפרט אחר, שגם הוא העיד על הסגנון האחיד
של בני כל הסיעות: בין עשרות הנו־

,העולם הזה״ 784

לגביהם לא היה כל הבדל אם הכלים כשרים
או לא — העיקר שיבשלו בהם משהו• טוב.
אולם משנתברר כי תהליך ההכשר עשוי
להמשך עשרים וארבע שעות החלו מתרגשים.
מפקד־המחנה, משה אלוני, צעיר לא
דתי ביותר, ניגש לשטיינמץ, החל במשא
ומתן שנסתיים בפשרה: המפקח על הכשרות
יסתפק בהכשר מחצית הכלים בלילה
* שם הס מהוים עדיין חטיבה נפרדת,
משוללת זכויות, עקב התנגדות אנשי לאחדות
העבודה להכנסתם.
** על חשבון מ. ע .צ.

האניה בשותפות של 50%עם האריס אנד
דיקסון, חברת ספנות בריטית הקיימת זר
170 שנה. האנגלים ראו את האניה, מצאו
אותה כמתאימה.
שיתוף הבריטים בעסק^מע גם הוא משיקול
פשוט: אומה שעה לחם הישוב בשלטון
הבריטי, וחברות הספנות הבריטיות
קיבלו רמז מלמעלה לבל למכור ליהודים

מיד לאחר שיצאה ד,אניד״ בקושי, מן הנמל,
היה צורך להחזירה לשם תיקונים. היא שהתה
בנמל שבועות ארוכים, עובדה שאפשר
לצוות הישראלי ללמוד בעל־פה את השמות
הפרטיים של הנערות החובבות את סביבות
הנמל. כל מכונות קדמה היו עדינות ומסובכות;
,מסוג אשר הימאים העבריים לא
הכירו אותו, לא ידעו לטפל בו כראוי.
רמז מלמעלה. למה בכלל נקנתה א/ק
קדמה ז הסיבות, שלא הוסברו בשעתו על
ידי המנהלים המבוישים, היו פשוטות למדי.
זה עתה נסתיימה מלחמת העולם השניה.
בעולם כולו שרר מחסור עצום בנפח אניות,
ואניות נוסעים לא כל שפן. חברת ציס (משותפת
להסתדרות ולסוכנות, עם נציגות מד,
לחבל הימי לישראל) שהוקמה זה עתה, שמעד,
שחברוודהספנות הגדולות עומדות לקבוע
ביניהן הסדר לחלוקת הקוים בים התיכון,
חששה שאם לא תיקבע מיד עובדה קיימת
תסגר לפניה הדלת.
אותה שעה הציעו לה במקרה את קדה,
אניד, אנגלית מהירה המסוגלת להכיל 250
נוסעים. היא קפצה על המציאה, קנתה את

ליבק הגרמנית היא עיר־נמל עתיקה ועשירה,
אחת מערי ההאנסה הגרמנית שהיתה
חלוצת הימאות האירופית. לכן היה זה טבעי
שהיינץ רודולף גרץ שלח בנעוריו בעיר
זו מבטים של כמיהה אל היס הבאלטי הכחול.
גרץ
היה בן עשירים, אך הונו אבד כשד,נאצים
הגיעו לשלטון. הוא לא התיאש, בא
לארץ, הפך שותף קטן למאיר דיזנגוף, כשזה
יסד את חברתו (מאיר דיזנגוף ושזת׳),
סוכנות אניות. חלום נעוריו עוד חי בו.
הוא קבע לעצמו מטרה: להיות בעל אניח
ברבות הימים התגשם החלום שלשת
מונים. החברה, שגרץ הפך שותף יחיד בה,
רכשה 3אניות משא• ,אולם גרץ התלונן
שהוא נתקל בקשיים אינסופיים מצד הממשלה
שביקשה, לדעתו, להפוך את חברת שוהם
לבעלת חזקה על הימאות העברית כולה.
רודולף גרץ איננו איש הנכנע ללא קרב.
לפני חצי שנה הזמין אליו, על סיפון אחת
מאגיותיו, את עורכי העתונים, השקיט את
קיבתם בארוחה חוצלארצית דשנה והסעיר
את רוחם בנאום תוקפני חריף בו גולל את
כל פרשת יחסיו עם הממשלה.
קשה היה לדעת מה היו תוצאות התקפת
מצח זו. אולם השבוע נתפוצצד. פצצה :
עתונאי זריז, באחד העתונים הגרמניים בארץ,
גילה שג ח נכנם למשא־ומתן כדי למכור
(המשך בעמוד )10
• א/ק מאיר דיזנגוף, הנריטה סולד ואברהם
גרץ.

האם היין מוכן iהמיץ שהפך ליין מובנם לשם שימור לחביות ענק בנויות נזעץ אלון
היין ״לנשום״ .חביות אלו נמצאות במחסנים תת־קרקעייס. שם הוא נשאר זמן מסוים, ו
בתמונה: לאחר סיום ת^ופת השימור מוצא היין בצנורות מחביות האחסנה, מוזרם לאולמות

מבקר1

דרפו של ענב. הכורמים הביאו את ענביהס למחסני היקב (למטח) התהליך התעשיתי מתחיל. הענבים ״
מוכנסים למסחטה גדולה המוציאה מהם את nהמיץ המי׳ך נאגר בבהיכות מיוחדות, בנויות בטון ורצופות
זכוכית. מתחיל תהליך התסיסה הנעזר בשמרים המוכנסים אליה. משם מועבר המיץ לשימור בחביות (למעלה).

החל מ״ויקץ נח מיינו״ (בראשית ט׳ כ״ד) עד
״׳יז ישמח לב אנוש״ (תהילים כ״ד ט״ו) תופש
משקה זה מקום נכבד בתנ״ך. יש להניח שבאותם
הימים הבעיה לא היתר, מסובכת ביותר: לוקחים
כמה אשכולות ענבים, חולצים את הנעליים, דורכים
עליהם היטב ואת המיץ משהים בחביות ובכדים
תקופה מסויימת והתוצאה היא יין תוסס.
כיוס, כמובן, העניו נראה מסובך יותר• יש יין
דיש ליקר, יש שמפאן יבש או בורגון מקציף,
שרי מתוק, וויסקי סקוטי או אידי. כן שונים
השותים: החל מהאדון המכובד בעל שיער השיבה
והכרס המעוגלת היכול על ידי חוש הריח
לקבוע את ההבדל בין שנת ייצור 1893 או ,1894
הסנובי הצעיר היודע למנות, בלי הפסקת נשימה,
ארבעים מיני קוקטיילים שונים,
וכלה בעמך השומה את היין השולחני
האדום והמתוק, נהנה
ממנו.
למעשה כל השמות האלה אינם
אלא מקצועיים או גאוגרפ־יים
:״יבש״ פרושו משקה שכל
יסודות הסוכר הוצאו ממנו.
בראנדי אינו אלא יין רגיל שאחוז
האלכוהול בו הוגבר, לעומת יין
״טבעי״ המכיל בדרך כלל מ־
״?—15%אלכוהול. מקומות כגון
בורדו, שמפאן, שאבלי (צרפת)
,מצטיינים במסורת אקלים
ויקבים המאפשרים גדול מיטב
היין. היינות האלה משומרים זמן
רב בחביות מיוחדות, לרוב מעץ
אלון משובח, ודורשים טפול
מקצועי רב. יוצא מכלל זה הוא
השמפאן, שאינו אלא מוצר תעש־יתי,
אולם טיבו קשור בידיעה
הנפיץ התעשיתי הראשון. מראה כללי ש?ו
מקצועית יסודית של היצרן•
יקב זה והיקב בראשון לציון נדסזו בשנת 1882
יין ומסורת. היסטוריה קצהיו
רוטשילד,
הנסיון
הראשון לתת פרנסה זן!
רה של תעשית היין בישראל מראה
בברור את הקשר בין יין
ומסורת. בשנת 1882 יסד הברון אדמונד דה
יישוב( ,כמו בשנות השלושים, כאל
רוטשילד את שני היקבים הגדולים בראשון-
מים של כרמים נעקרו ובמקומם
לציון ובזכרון־יעקב כדי לעזור לאברים שיישב
שהבטיחו רווחים קלים יותר) ,החז
כורמים מעמד.
על אדמתו. משך עשרים שנה לא פסק מלתת
את תמיכתו הנדיבה עד אשר בשנת 1906 החליט
האנציקלופדיה ברימניק!
למסור את היקבים לבני המושבות ראשון־לציון,
יקבי ראשון־לציון וזכרון־יעקב ד1,
זכרון־יעקב, גדרה, רחובות, בנימינה, גבעת־עדה,
חשוב בכלכלה הישראלית ומקור להו
בת־שלמה ועתלית. בעלי הכרמים באותן המושזר
המתקבלות משלושים סניפים
בות התאחדו לקואופרטיב בשם אגודת הכורמים
(לונדון, פרים, ג׳ניבה, קופנהאגן,
המחזיק ביקבים גם כיום.
יורק, ריו־דז׳נירו, בומביי, שנחאי
היה זה למעשה הנסיון הראשון לפעולה תעש־היקבים
הישראליים עומדים על
ייתית־חקלאית פרודוקטיבית. ואמנם אותם הכורמית
גבוהה והשם כרמל מזרחי ידו
שאפילו אדם הרחוק מד.וי ישראלי
מים, אבותיהם של הכורמים של היום, לא הכזיבו
את התקוות שתלה בהם הגרון. למרות העליות
את המ» 8ה»י 1יויי של החברה ה?
והירידות, נאחזו האכריס בצפורניו
היד, זה הישג ניכר, כי למרות 1
ארץ קלאסית, מבחינת האקלים, לג
תעשיית היין דורשת דוקא מסורת1
המסורת: סבלנות. ארבע שנים ע
בשלים הענבים לתעשיה, וגם א
לחכות עוד זמן רב לשימור. אין
שלא רבו הקופצים, אז וגם חיום, עי
עין זו. עצם העובדה שרוב הכורם
הם בניהם ונכדיהם של כורמים, ושו
אפילו מנהלי הפנקסים, נמצאים בע
זה עשרות שנים, מוכיח את חשיבות:
בתעשיה מעין זו. זוהי גם הסיבה
עליות והירידות בחיי הכלכלה הסו

החיידקים, לעזרה. למעלה: מהנדס היקב במעבדתז.
למטה: חיידקים מיוחדים המוכנסים ליין לגרום לתסיסתו,

24 אלף כ^דקים ליום ..לאחר הבדיקה מוכנס היין
למכונת הענק החדישה הרוחצת, בודקת, ממלאה מווסתת
(מידת גובה מיין שווה בכל הבקבוקים) 24 אלף בקבוקים
ליום. משך כל התהליך• הארוך אין יד אדם נוגעת במשקה.

1ובח, בהן יכול
בהתאם לטיבו.
;עטיה הגדולים.

ממלכת

מומחים מחוץ לארץ מבקרים לעתים קרובות
בתעשיה.
ביקבים כדי ללמוד את התהליכים המקומיים. הוראל
היא
שנה, זו הפעם השניה, ביקשה האנציקלופדיה
יין, הרי
בריטניקה חוות־דעת מקצועית ופרטים מסויימים
וסרה לעם
על תהליך ייצור־היין בישראל.
ות בטרם
יש לרוב
שלוש מאות המשפחות שאבותיהן חברי האא,
איפוזב
גודה המן בעלות זכויות קואופרטיביות שוות
!שקעה מברכוש.
אולם פרט לחברי האגודה, המחזיקים
של היום
ב־ 17.000 דונם כרמים, קיימים עוד כורמים פרהעובדים,
טיים,
המחזיקים ב־ 4000 דונם הנותרים. זכויוrואנודה
תיהם
של אלה הן שוות לאלה של חברי האגודה,
צל מסורת
פרס לזכויות הבעלות באינונטר• בם צורת ההנ;מרות
ההלה,
חישובי הדוחים ובעיות אדמיניסטרטיביות
ים של האחרות
המתעוררות בקשר לייצור, הן ספוסיות
לתעשיה בעלת מסורת: עם
תחילת העדנה, בחדשי הקיץ,
מביאים מאות כורמים, חברי האגודה
וכורמים פרטיים, את עד
ביהם לשערי היק ,8אולם פרט
לרשום הכמות לא מדובר על
ענינים מסחריים כלל. מאות הכורמים
המתקהלים דנים בעניני־הם
המקצועיים, מחליפים דעות
בנחת, הכל במתכונת מסורת
כפרית עתיקה כדוגמת הכורמים
בבל העולם. רק לאחר גמר העונה,
כאשר התבררו סופית אפשרויות
השתק, מקבלים הכורמים
מהנהלת היקב את חמורת
עמלם.
למרות כל השמרנות המסורתית,
הטמעה בליבם של איכרים,
נוכחו לפתע ששת חברי
הנהלת האגודה, כולם כורמים
תתיקים ומנוסים, בגיל ממוצע
יקב הגדול בזכרון יעקב.
של ,60 כי השיטות הישנות של
ידי הברון אדמונד דה
הנהלה ושיווק אינן מספיקות וית
ותעשייתית ליישובי.
שיש צורך בגישה מסחרית בקצב
של המאה ה־ .29 כך נבחר
אלפי דונלפני
שנתיים ליושב ראש ההנהלה אדם צעיר שו
פרדסים
אין בינו ולבין יין משומר ולא כלום: אמנון
אותם הפיינברג,
בן 40 ותיק ובר־סמכא בסדרים המסובכים
של ניהול קואופרטיבים, מנוסה בשלבי
שואלת.
הביורוקרטיה הממשלתית.
:יום גורם
אומר פיינברג איש המסחר :״מסורת זה
וות במטבע
דבר טוב ויפה, אבל מסורת של כורמים אינה
ור לאגודה
מספיקה, דרושה מסורת שניה, הפעם של ציבור
ריסל, גיוהשותים,
כי מה יותר חגיוני מאשר הפיכת היין,

הנוצר מפרי הארץ, למשקה הלאומי שלה?״
ה בינלאו־אולם
יש להניח שגם צעיר כמו פיינברג
בעולם, כך
יצטרך לעמול קשות כדי לשבור מסורת שלישית,
ציוני מכיר
זו של שותי הגזוז במדינת ישראל•

היין

ל ש תי ה. נזהסגונה מועבדיס הבקבוקים לאולסות האריזה. בסרט היונק התויוז עובר?ל בקבוק בדיקה חי

וג ח רייי!

במדי j
(המשך מעמוד )7
את חברתו, על כל אניותיה, לחברת שהם.
חברת שהם נזדעקה להצלה, הכחישה
את העידן,בתוקף, אך הודתה שישנו משא-
ומתן על ״צורה מסויימת של שתוף פעולה*
.כשצרו עליה העתונאים, נתקלו במבטים
תמימים: שתי החברות הבטיחו זו
לזו לבל למסור את סוד אהבתן עד ליום הנישואים.

בוזירח!

מסע־צלב
פרט

נשיא ארצות־הברית קובע במידה רבה
את גורל מדינת ישראל. הוא קובע, למעשה,
אם אזרחיה יאכלו בשר, דג פילה ׳ או
את הצלחת הריקה. בחירת הנשיא היתר,
צריכה, איפוא, לענין את הציבור הישראלי.
אולם עובדה היא שבשבוע האחרון של המי־רוץ
ענינו אותו הבחירות פחות מאשר הנעשה
במעברת בית־ליד. קדחת הבחירות
היתד מרוכזת בכמה נקודות מצומצמות.
אחת הנקודות האלה היה העמוד הראשון
של הארץ. בעמוד זה ניהל אריה גלבלום,
העתונאי הצעיר והממושקף המיצג את עתי־נו
בניו־יורק, מעין מסע־צלב פרטי למען
אייק אייזנהאור. מדי יום ביומו שפך את
מרי שיחו על טרומן ועל סטיבנסון. הוא
לא יכול היה לעשות זאת ביתר חריפות
לו כתב למען הבוחרים בסן־אנטוניו, סק־סאס.
דומה
היה שמסע הצלב לא הועיל. ישראל,
שאינה משתתפת בבחירות אף כי היא
מתקרבת למעמד המדינה ה־( 51 אחרי הו־נולולו
ואלאסקה) ,היתר בוחרת בלי ספק
בעדלי סטיבנסון, בדיוק כמו בריטניה הגדולה,
צרפת ואיטליה — כולן מדינות שמגיעים
להן כוכבים בדגל ארצות־הברית.
למעשה, עברה דעת־הקהל בארצות ה־שיכות
לגוש האמריקאי מהפכה קטנה בשלושה
החדשים האחרונים. תחילה נראה אייק
כנשיא הרצוי, אדם מתון ושקול המכיר את
העולם ואינו שש לקראת הרפתקאות. אולם
מאז עלה כוכבו של עדלי, שנתגלה כאישיות
מזהירה ואחראית ביותר, בעוד
שאייק נראה יותר ויותר כאדם המוכן לצוד
קולות שעזרת נאומים הרפתקיים, איומי
מלחמה כמעט גלויים ופשרה עם הפאשיס־טים־למחצה
מסוגו של ג׳ו מאק־קארתי.
5:4למען איילן. היה צבור אחד בישראל
שחי השבוע כולו על הבחירות. היה זה
צבור עובדי השגרירות האמריקאית.
אנשים אלה אינם משתתפים בבחירות.
בתיאוריה יכלו להשתתף (וכן גם כל אזרחי
ארצות־הברית במדינה) לו נרשמו בעוד מועד
במדינות מגוריהם האחרונות. אולם כמעט
איש לא עשה זאת.
בכל זאת בחרו העובדים, באופן בלתי
רשמי. התוצאה: רוב מכריע למען עדלי
סטיבנסון. בכל זאת, כאשר אירגנו מפעל
של התערבויות הדדיות, היו הסכויים 5:4
לטובת אייק.

--יהבדל לרעת העובד בעניני חופשה, דירוג).
במקום פועלי הנקיון השובתים גויסו,
באמצעות משרדי הממשל הצבאי, פועלים
אחרים שיצאו בלווית משטרה לעבודתם•
השובתים העמידו משמרות ליד מקומות
העבודה, הטיחו האשמות וקריאות גנאי לעבר
״מפירי שביתה, משרתי הבורגנים.״
פגישות אלה הצטיינו באוירה מורעלת, בהחלפת
קללות — לפעמים גם מכות.
ביום ד,־ 19 לאחר פרוץ השביתה התקרבו
מנעם ג׳רג׳ורה, מזכיר הקונגרס, ועוד שנים
מחבריו, אל קבוצת פועלים שהועסקו־ ,במקום
השובתים. תוך דקות ספורות התפתח
קרב אלות וסכינים, צעקות וקללות מילאו
את כל הרחוב. כשבאה המשטרה מצאה כי
שלושה פועלים נדקרו! היא העבירה אותם

המשטרה שהופיעה עצרה לוטפי זריק באשמת
הצתה.
רו*חים ומנת בטר. הקשר בין מה
שקרה בעילבון ומאורעות נצרת נראה ברור
למדי .״יש פתגם ערבי האומר: אם נפלה
הפרה, שחט !״ הסבירו אנשי המפלגה הקומוניסטית
.״אנשי הבישוף שראו את יחסה
העוין של המשטרה כלפינו בענין השביתה
בנצרת מצאו כאן את ההזדמנות להתנקש
בחברינו.״
״למרות שלאחר הדקירות בנצרת התכנסו
נכבדי העיר במשרד המושל הצבאי וביקשו
לפרק את הקונגרס והמפלגה הקומוניסטית,״
גתמרמר ח״כ אמיל חביבי הצעיר, איש המפלגה
הקומוניסטית« ,לא באה שום תביעה
דומה בקשר למעשי הצופים של הבישוף.

UWWWVשג רי ר הד ש, נני רסכה נו שנ ה vwwwwvw

נוער

אכו־ אל אקד

חבוש מגבעת״ לבוש מכנסי פסים אפורים; ,כנס אליהו אילת, עד
כה ציר ישראל ליד חצר מלכת בריטניה, למירכבה העתיקה המד
בילה אותו לטכס הגשת כתב האמנתו החדש כשגריר ישראל

מיעוטים

שחט את הפרה !

זמן קצר לפני שחוזה העבודה של עובדי
נצרת עמד להסתיים, בסוף חודש ספטמבר,
ניגשו נציגי הפועלים והעיריה למשא ומתן
על חתימת חוזה חדש• מצד אחד עמדו 23
פועקי נקיון ו־ 18 פקידים, מאוגדים בקונגרס
הפועלים הערביים (הקומוניסטי) ומצד שני
כ־ 30 פקידים, מאוגדים בברית הפועלים הערביים
(ההסתדרותית).
דרישות העובדים: השוואת משכורתם ותנאי
עבודתם לאלה של עובדי שאר העיריות
בארץ. כעבור ימים של ויכוחים שלחה העי-
ריר. מכתב לקונגרס בו הביעה את הסכמתה
העקרונית לתביעה. אשר לשאלת השכר, הציעה,
תישלח משלחת משותפת לשר הפנים
האחראי לענינים העירוניים בכל הארץ. אך
במקום הודעה על הרכב המשלחת באה, כעבור
ימים מספר, הודעה מן העיריד : ,ההסכם
הקודם בטל .״אין הדבר בידינו,״ הסביר
נציגה.
..״הקומוניסטים הרגו לפני כשלושה
שבועות הכריזו חברי הקונגרס על שביתה•
מידי בוקר הופיעו 40 איש בלוית בני
המשפחות, התישבו בחצר בנין העיריה, כשבידיהם
שלטים. היעייריה שלחה להם מכתב,
.הודיעה כי אם לא יפסיקו את שביתתם ייחשבו
כמפוטרים. קמלה ״מפוטרים* נמחקה ומעליה
נכתבה, בכתב יד, המלה ״מתפטרים״.
כעבור ימים אחדים הודיעה העיריה על
חתימת הסכם חדש עם הפקידים, חברי הברית
; תנאי עבודתם יהיו דומים לאלה של
עובדי הממשלה( .לא של העיריות. כלומר,

סה בחיי הרווקות, לא יכלה לעמוד בפני
הפיתוי של הגבר המאוהב בה•
אולם איברהים לא יכול היה לשאת את:
אמונה לאשר : ,הוא היה מוסלמי. התהום;
בין הדתות הפרידה בין השניים לא פחות
מאשר התהום בין משפחות רומיאו ויוליה.
וכמו זוג גיבורי שיקספיר גבר הטבע על
המסורת. התוצאה היתד. שאמונה הרתה ללדת.
איברהים
איבד עשתנותיו, לא ידע מה
לעשות. הוא לא נשא את אהובתו בסתר —
כי לפי חוקי הארץ אין אפשרות לבני עדות
שונות להינשא. תחת זד, שמע לעצת משפחתו
שסברה, בצדק, כי לטובת בריאותו
מוטב לו להסתלק. הוא ברח לכפר עקברה.
ליד צפת.
גרזן למען הכבוד. ביום ג׳ גילתה
עינו של הדוד שיש אמת בולטת בדברי
הלעז של השכנים. הוא ידע שכדי לגאול
את כבוד משפחתו ולהגשים את השבועה
שנשבע לאחיו אחת הדרך לפניו: להרוג
את הגבר שהמים עליו קלון איום זה. אולם
אמונה לא גילתה את הסוד, גם אחרי שספגה
מכות הגונות, עד שקראה כי תברח מן
הבית לזרועות אהובה, איברהים.
דברים אלה הגדישו את הסאה. הדוד נטל
גרזן, רוצץ את גולגלחה במכה אדירה אחת
בת ה־ 22 נמצאה ע״י המשטרה בשלולית
של דם, נטולת רוח חיים.
השוטרים לא היו נאלצים לרדוף אחרי
הרוצח. הוא מסר את עצמו בשלווה אולימפית•
כשד\אשם ברצח לא הנייד עפעף• הוא
ידע שלא עשה אלא את חובתו בעיני אלוהיו,
ככל אדם הגון.

לבית החולים ומיד פשטה השמועה בעיר כי
״הקומוניסטים הרגו שלושה פועלים *•*
אותו לילה, לפנות בוקר, קרבו שני אלמונים
לביתו של לוטפי זריק, מזכיר המפלגה הקומוניסטית
בכפר עילבון 28 ,קילומטר מנצרת,
שפכו דרך החלון בנזין. הבנזן נתקל
בנר קודש שבעלי הבית נהגו להשאיר דולק
בקביעות. הדלק הוצת מיד, הלהבה אחזה
בשני צעירים שישנו מתחת לחלון. אחד מהם,
דודנו הצעיר של בעל הבית, מת מיד, השני,
אורח המשפחה, נכווה קשה.
וקושבי הכפר, שנעורו לשמע הצעקות,
יצאו ׳מיד אל הבית העומד מרחק מה מחוץ
לכפר• אחדים מהם מיד הטילו שרשרת מסביב
לכפר, המתינו לראות מי ינסה להכנס
לשם. לאחר צפיה ממושכת ראו דמות מסורבלת
מגיחה מן האפלה. היה זה צעיר שנשא
חבר על שכמו. בראותו את האורבים, זרק
את חברו, הסתלק. החבר שהוטל בגסות על
האדמה היד, צעיר מבני הכפר, שאגיב מור,״
נא, חבר ארגון הצופים הקתולי של הבישוף
חכים, שנקע את רגלו ולא יכול להסתלק.
מיד יצאו אוהדי משפחת זריק בהפגנה
אל בית הנער. בהמולה שנוצרה הוצת הבית.
* שסועות מוגזמות. שנים מהנדקריס נשלחו
הביתה, השלישי עודנו בטיפול.

עוד זכור לנו כ» באפריל רצחו אותם אנשים
תושב נצרת ושעדיין לא עשו להם כלום.
להיפך, דק ערכו להם סולחה גדולה, והאכילו
אותם בשר. מה הפלא שזה עודד אותם לשרוף
נער במטתו?״

ככד אדם ה\ון
עד לשנתה ר,־ 17 חייתה אמונה אמטניס
זהרה, שחורת־העיניים ונמוכת־הקומה, את
חייה האפורים של בת כפר ערביה, חיכתה
בהכנעה לגבר שיקחנה מבית אביר״ ישאה
לאשה. משפחתה בחרה לה ארוס, שהיה
מסוגל לשלם את המוהר שהוטל עליו, בן
למשפחה נוצריה במשפחתה• אולם הארוס
יצא להילחם ביאר1ד, לא חזר.
עם קרוב הקרבות לגוש־חלב ברחו בני
משפחתה, השאירו אותה בידי אחי אביה,
כי היתד. חולה בקדחת. הדוד נשבע למלא
את חובתו לאחיו, לדאוג לבת כראוי. הוא
עשר, זאת בקפדנות כל כך רבה שאמונה
נשארה בלתי־נשואה ובלתי־מאורסת, בגיל
שכל שכנותיה כבר היו אמהות. אולם היא
חיכתה לגורלה בהכנעה.
רומיאו ויוליד! .הגורל בא בדמותו של
איברהים עיראואני, ערבי צעיר שעבד אצל
היהודים וסיגל לעצמו כמה מדרכיהם. הוא
לא היסס לגשת אל אמונה, שעיניה השחורות
הטרידו אותו בלילות. הצעירה שמא

משהחלה
המלחמה הקרה בין מזרח ומערב,
החלו אמריקאים רבים עומלים בעבודה חדשה:
הקמת חומת מגן מול התעמולה הקומוניסטית.
ארצות
הברית שלחו, והזמינו אליהן, אלפי
שליחים שתפקידם הרשמי המסויים היה
רשום על גבי הניר בלבד! למעשה היתר,
כאן תנועת מגע רחבה שתפקידה לכבוש את
לב אותן המדינות הניתנות להצלה מצפרניו
של הדב הרוסי.
אחד מאלה הוא מועדון ה H-4יי) המאגד
בתוכו את בניהם ובנותיהם של אכרי ארבעים
ושמונה המדינות, תורם במידה רבה
להעלאת הרמה התרבותית, להפגת השיעמום
הכפרי. כשהחליט משרד החינוך האמריקאי
לשלוח עשרים קבוצות נוער לעשרים מדינה

בעולם, קיבלו גם צעירי המועדון
שאלונים למילוי. בין השאלות שהיה עליהם
להשיב: באיזו מדינה תבחר 1
שלש נערות ושני בחורים שרשמו את
השם האקזוטי ״ישראל״ ,זכו, לאחר מבחן
מדוקדק בגיאוגרפיה, השכלה כללית, חקלאות
וכח שיכנוע, להשלח לארץ הקודש. בפרט
אחד הקלו עליהם: לא היה צורך לדעת
את שפת הארץ, כיון ש״בישראל יודעים אנגלית״
.הם הגיעו ללוד בסוף חודש יוני,
החלו מיד בעבודה מעשית: חיו את חיי
הקיבוץ, המושב, הכפר הישראליים, החליפו
דעות, התוכחו.
חמשת האמריקאים הפכו במשך הזמן לצ־ברים
מובהקים שותם הנוצרית לא גרמה
להם כל תקלות ; ״גם מראה פנינו דומה לזה
של הצבור״ חייכה ג׳ין סמית, הניו־יורקית
בת העשרים ושלוש.
היכרותם עם כל סוגי ההתישבויות החקלאיות
בארץ גרמה בהכרח להבעת דעתו של
כל אחד מהחמישיה על אופיין. בערב עזיבתם
את הארץ התכנסו בחדרם במלון מגדל דוד
בתל אביב, ענו אחד אחד על השאלה העיקרית:
איזה סוג התישבות במדינה עדיף
מבחינת פריון העבודה, ייטיב את המצב הכלכלי
— קיבוץ, מושב, מושב שיתופי, מושבה?
פגי
דייל ( )21 מאילינוי, נדנדה בראשה,
תמכה בכל מאודה במושב השיתופי, הוסיפה
אחר כך :״טבחיות הקיבוץ הן הרעות שבעולם.״
ג׳ואל אלים, ילידת קנטקי, הרי לייט
מווסט וירג׳יניה, ג׳ין סמית, וארתור ריס בן
העשרים ותשע מוואשינגטון (המדינה) בחרו
כולם במושב.
ר.אחר)ן, המבוגר שבחבורה, חייך קמעה,
התקשה למצוא דופי כלשהו בחקלאי הישראלי
(״החומר האנושי המצויין״) ,שיבח את
הרמה התרבותית הגבוהה של הקיבוצים,
את ציודם המודרני, את הסתגלות החברים
לקרקע, את דבקותם באידיאלים בהם הם דוגלים,
אך הטיח אשמות בחינוך ד,הרסני, לדע־
* Heads, Hands, Heart, Health.

,העולם הזר!״ 784

במדינה
תו, הניתן מגיל רך והגורם להתרחקות הילד
ממשפחתו, ממנה הוא עלול להפיק תכונות
טובות. ארתור העלה על נס את השיטה האמריקאית,
בה נוטלת משפחה לידיד, חלקת
אדמה, תולה בה את עתידה, הופכת אותה
לנכס יקר ויחיד העובר מאב לבנו .״הרבו
במושבים ותאכלו כפליים,״ הפטיר, שלח ידיו
למזוודותיו, קרץ לחבריו לארוז את חפציהם.

בעוד קבוצת הנוער מארצות הברית חוזרת
לביתה לאחר שהיה של חדשים, מבלה בנעימים,
לפי הסכם החליפין, חבורה ישראלית
בת חמשה (ארבעה בחורים ונערה) בחוות
החקלאיות של ארצות הברית• חיי המשפחה
הנעימים, שפע המזון יעשו הרבה כדי לשכנע.
היחיד שכנראה לא ישתכנע: הל גיומן,
חבר קיבוץ בית אלפא, איש השומר הצעיר.

מ שפ ט

המשוגע דא היה משוגע
בית המשפט המחוזי בתל־אביב המה
מרוב כתבים וצלמי עתוגות, הקהל מלא את
היציע עד אפס מקום. על דוכן השופטים
ישב הנשיא ד״ר נתן בר־זכאי, בין שני
השופטים המחוזיים שילה וגביזון. מולם
ניצב אליעזר לייבסון, סגן פרקליט המחוז,
הוכיח את הנחת הקטיגוריה צעד אחר צעד,
כשהסניגור מתנגד לדבריו.
אך איש בקהל לא התרכז בדברי האשמה
של אליעזר לייבסון, לא שם את לבו לחקירת
השופטים. עיני הכל היו מופנות אל
תא הנאשמים. יושבו, צעיר צהוב־שער ובעל
עיני מתכת אפורות, לא הראה כל התחשבות
בנוהג המשפסי המקובל, שכב מתחת לספסל,
עמד מידי פעם על ראשו, שלח מבטים
חסרי בינה לעבר האולם.
הכר-מינן החזיק תג״ף כידו. ספור
המעשה החל כשנה קודם לכן כשביום גשום
וקר, בשעה שלוש אחה״צ, נמצאה במטתו
שבצריף, באשדוד, גופת שומר השדות
אליהו סמן־טוב, כשחור בגודל אגרוף בראשו,
ספר תג״ך פתוח בידיו. חוקרי משטרת
רחובות, שהוזעקו למקום, חשדו מיד באברהם
צ׳פניק, צעיר שנתקבל כשומר לנסיון 11 ,
יום קודם לכן. החשוד נראה הולך בצהרי
היום בפרדס, לבוש בגדי שבת, נעלם אחרי
הרצח מן הסביבה. אתו נעלמו גם 153 לירות
שהיו בכיסו של המנוח ! שומרי הסביבה
העידו שצ׳פניק ידע על המצאו של
הכסף בכים הנרצח.
השומר הצעיר שביום הקודם סעד על
שולחנו של סמן־סוב כיוון שלא היתה פרוטה
בכיסו, נראה לפתע בבאר־שבע ובפתח•
תקוה, בחדרה ובגן־שמואל, מחלק ממתקים
לילדים, משאיר דמי שתיה לנהגי המוניות

כסיס ארוסי, פורץ
עד יוס ששי, לבו שייך לריסה
אתם נסע מעיר לעיר בנסיעה מיוחדת. בפרדם
חנה הפסיד 25 לירות במשחק קלפים,
בחיפה ברכה פרוצה את הגורל ששלח לה
לקוח נדיב־לב.
חברי קבוץ גן־שמואל שאצל אחת מבנות
חברת הנוער במקום התארח צ׳פניק, לא ראו
בעין יפה את פזרנותו, שלחוהו לדרכו. הוא
שכר מונית, נסע ליד־מרדכי. אנשי יד־מרדכי
שהודעות המשטרה על חפושיה אחריו הגיעו
אליהם, ניסו לתפסו, אך הוא נמלט מידיהם.
מפקד קבוץ ארז אסרו ביום המחרת, לא
נענה לבקשת צ׳פניק לשחררו, כי המשטרה
הצבאית מחפשת אותו בעתן עריקות, הודיע
לו שגם למשטרה האזרחית חשבון עמו,
הסגירו למשטרת רחובות.

הודאה רודפת הודאה. החשוד הודה

,העולם הן ה״ >784

מיד בהריגת סמן״טוב, טען שכדור נפלט מדובריו
הטעון בשעת קטטה שפרצה ביניהם.
בכסף שהיה בכיס המנוח לא נגע. כשהודיעו
לו אנשי המשטרה שיובא לזהוי בחדרה,
בקש למסור עוד הודאה, ספר שלקח את
הכסף, מסר פרטים על דרך הבזבוז (בכיסו
נמצאו בשעת המעצר 12.430 לירות בלבד).
בחדרה נזדמן בחדר המעצר עם חברו למשחק
הקלפים, צרף גם את הפרט הזה להודאה.
בחקירה המוקדמת בבית משפט השלום
בתל־אביב, התנהג צ׳פניק כאדם מן היישוב,
סרב לדבר בטרם ימנו לו סניגור. השופט
החוקר, ד״ר משה תלדמן, הכיר בזכותו,
מינה את עורך הדין אריה ארזי להגן עליו,
העביר את משפטו לבית המשפט המחוזי.
סעיף האשמה היה (14ג) ,״רצח מתוך כונה
תחילה ובדם קר״ .פסק־הדין הנדרש על ידי
הקטיגוריה — מתת•
ואז יצא הנאשם לפתע מדעתו, הסיח ראשו
בקיר, לא הבין את דברי הסוהרים, המשיך
בהתנהגותו המשונה בבית־המשפס, אולם
פעמים אחדות הראה סמני הבנה. כשטעו
סניגורו שאין הוא יכול לבוא במגע עם שולחו
השוכב מתחת לספסל, איננו מבין את
המתרחש, עבר צ׳פניק מיד ממצב של ישיבה
על הרצפה לשכיבה. ד״ר שלמה קולצ׳ר,
פסיכיאטר מבית החולים הממשלתי לחולי
רוח בעכו שנקרא להעיד על ידי הסניגורה
פסק, כי הנאשם שפוי כדעתו .״הוא מתנהג
כפי שאדם בריא חושב שמשוגע צריך להתנהג,״
הודיע, הוסיף :״צ׳פניק אחראי למעשיו.״

גבר
נוסף.
ברגע שזזה המונית נטש האלמוני שישב
לצדה את חברתו, שלח את ידו אל רבקה,
החל ללטפה. כשביקשה ממנו להפסיק, הגביר
את פעילותו, בהסכמתה השקטה של בת זוגו
וללא כל תגובה מצד שאר נוסעי המונית.
רבקה קראה לנהג לעצור, לא נענתה. מאהבה
הבלתי־קרוא לחש לה בחיוך שיעצרו עוד
מעט.
בחוף הרחצה שבבת־ים נעצרו /המונית,

בכוח במקום עבודתם העדינה יותר של
חלק מחבריו למקצוע. בין שנתו התשיעית
לשנתו התשע עשרה, נידון עשרות פעמים,
בילד. את זמנו בין בריחה לבריחה בתוך
כתלי בתי המעצר לעברינים צעירים, בשנתיים
האחרונות בבתי הסוהר הרגילים. את
בריחותיו ביצע פדרכים השמרניות כגון
בריחה מכלא. נפת הדרום בתל־אביב אשתקד,
כאשר עשה חור בקיר חדרו, וכן בדרכים
מקוריות משלו — בליעת מזלגות ום־
מוסר עקומת העבירות המיניות עלתה עליה
מסחררת מאז קום המדינה, הגיעה מ־63
מקרים ב־ 1948ל־ 322ב־ 1951 ולאותו מספר
בדיוק ב־ .1952 שנת העליה הגדולה,
,1949 היתד. גם שנת עליה רבתי במספר
עבירות המין — 270 מקרים שהם, יותר מפי
4מאשר בשנה הקודמת (שאמנם היתד. שנת
מלחמה) .בשנים 1950—51 יוצבה דמות היישוב
בישראל, הגיע גם למצב יציב בשטח
זה. הסטטיסטיקה מראה שמרבית מעשים
אלה נעשו בנקודות היישוב של העולים החדשים
ובני המעוטים, כגון רמלה, לוד, יפו
ועכו. בישראל של שנת 1952 כמעט שאין
עובר יום ללא עבירה מינית בין אם זה אונס,
פיתוי גערה צעירה, או מעשה מגונה בגופו
של ילד.

הבלש וקדכנו
רות הבלונדית והחיננית, בת ד.־ ,19 יצאה
מקולנוע צלי? ביפו ביום הראשון, כשמח־שבותיה
נתונות לעלילת הסרט ההוליבודי
ולבן־זוגה, שהכירה מקרוב. כשהציע לה האחרון,
תוך ליקוק ארטיק ושיחה בטלה, לקצר
את הדרך לביתה שבנוזהה, לעבור דרך
פרדס הנמצא בלב יפו, הסכימה רות, שהיתר.
נתונה למצב הרוח הרומנטי שהשרה
עליה הסרט.
טרם הספיק הזוג הצעיר לשבת תחת
אחד העצים, כשניגש אליהם צעיר מהודר,
הציג עצמו כשוטר חרש, דרש בעברית רהוטה
בעלת מבטא גרוני את תעודות הזוג
ש״התנהג בצורה לא מוסרית במקום צבורי״.
אחר שהזדהו, ציוה הבלש על בן זוגה של
רות להסתלק, הזהירו שימנע ממעשים כאלה
בעתיד. הבחור, שנבהל, מלא את הפקודה׳
הפקיר את נערתו בידי איש החוק.
כשחזרו אליו עשתונותיו, הזעיק אח אנשי
הסביבה שאף שמעו צעקות בוקעות מן הפרדס•
הללו מצאו את ה״בלש״ וקרבנו, אחרו
למנוע את מעשה האונס. המשטרה שהגיעה
למקום אסרה מיד את נציגה המדומה,
בקושי הצילה אותו ממשפט לינץ׳.
היה זה ערבי גבוה ויפה תואר, כבן ,27
תושב יפו אשר סירב להמלט בעת המלחמה,
העדיף לשבת בין היהודים, אך לא התערה
בחברתם, נלאה לשבת שנים ארוכות ללא
אשה.

בודקן במונית
רבקה התופרת, גבוהת הקומה ובעלת העי־נים
החודרות, אינה צעירה כרות (בת 23א
אינה מבקרת בפרדסים עם חשיכה .״אני
בחור רוצה בי, עליו להתחתן אתי אומרת
רבקה, שחונכה על ברכי תרבות שמרנית
בבית מסורתי ברומניה.
ביום שני יצאה מבית חברתה בחסן בק
ביפו, כשפניה לביתה שבנוזהה. בפנת הרחובות
בוסטרום והמלך ג׳ורג׳ הזמין אותה נהג
מונית לנסוע עמו ״שרות״ ,היא קיבלה את
הזמנתו, ישבה במונית ליד זוג ששוחח בלחש
בשפה שרבקה לא הבינה. ליד הנהג ישב

ארט רום, ג׳אן סמית, חכר קיבוץ ופגי דייל במשאבים

החבר החמישי לא ישוכנע

נוסעיה ירדו בנחת, השאירו את רבקה ואת
בן־זוגה שלא־מרצון. זה הודיע לה גלויות
שיאנסה, יעץ לה לא להתנגד פן יבולע לה.
כשהתנגדה בכל זאת, סטר לה על לחייה,
הפילה על המושב האחורי, אנסה בכח, בקרעו
את בגדיה מעליה.
בשעת חילוף משמרות כאשר ירד האנס
הראשון ועמד להכנם נהג המונית, נמלטה
רבקה, בהשאירה קרעים מבגדיה במכונית.
החבורה לא רדפה אחריה.
היא הססה אם לספר על המקרר. למשטרה
או לשמור את חרפתה לעצמה. אך לאמה היתד,
דעה תקיפה :״בחורים אלה בודאי עושים
זאת לכל הבחורות ויש לתפוס אותם !״
על סמך תאורה נתפס אלי חזן, נמוך הקומה
ורחב הגרם, ואתו שאר נוסעי המונית.
תמה שוטר במסדרוני בית משפט השלום,
אליו הובא הנאשם לחקירה מוקדמת בדלתיים
סגורות, בראותו את סוזנה, הצעירה היפה
שד,יתד״ לדברי המשטרה, השכנה במונית,
ושנקראה להעיד: מדוע היה צריך לאנוס
אשד. עוברת אורח כשנערה זו ישבה במכונית
משך כל הזמן?״
סיכם הפרשה בעצב קצין משטרה ממחלקת
החקירות הפליליות :״יש בבעיה זו יותר
מן הנראה על השטח. אין האשם רק באנשים
בודדים. קיימת בעיה חברתית: מפני שילידות
הארץ אינן מתחברות עם עולים חדשים או
ערבים מחפשים להם אחדים מאלה פורקן
במעשי פשע.״

כינים, על מנת שיובא לבית החולים בו קלה
הבריחה שבעתיים.
באחד הלילות לפני שבועיים, ניסר ארוסי
את סורג בית השמוש בכלא כפר יונה.
נמלט בהשאירו פתק בו הסביר שהיה עליו
לראות את הסרט קרה זה בטרינידד ואת
חביבתו ריטה הייוורת, המשחקת בו (לדבריו
התאהב בריטה מאז ראה אותה 6פעמים
בגילדת).

משנודע למשטרה על ההתפרצות שבוצעה
לאור היום בדירת ברום מק־דניאל, הממונה
על ההענקה האמריקאית בהרצליה, זיהתה
את צורת העבודה של ארוסי, מצאה חולצה
אמריקאית צבעונית, מאלה האהובות עליו,
שלא הספיק לקחתה, גילתה אף את טביעות
אצבעותיו בדירה. מחלקת החקירות ידעה ה־יכי
עליה לחפשו. למחרת היום צלצל ארוס׳
למשטרת נתניה, הודיע שיחזור ביום ששי
לכלא, סגר מיד את הטלפון לבל ידעו מאין
צלצל, לא ידע שהמשטרה נמצאת בעקבותיו.
עולים
מחדש באו. בשבוע שעבר
הועברה קבוצת עולי עירק ממעברה בשומרון
למעברת רמת השרון ליד הרצליה. העולים
גילו מרץ רב, התרוצצו במחנה, שוחחו
עם דיריו בערבית רהוטה ובעברית רצוצה.
ביום ד׳ הופתע ארוסי לפגוש בין׳ העולים
את מכירו הישן — סמל נסים ציון ממח־לקת
החקירות• כעבור שעות עזבו ה״עולים״
את המחנה. אתם היה האסיר הבורח.
ארוסי נשבר בקלות, הוביל את המשטרה
אל צורף בצפון העיר, שקנה בפרוטות
את התכשיטים היקרים, אשר ערכם הגיע
הגנב לא ידוו
לב־ 1000 לירות. כאשר הגידו לו ממי גנב,
פרץ בבכי, בקש שיביאוהו אל מק־דניאל כדי
נסים בן־יצחק ארוסי, יליד תל־אביב, שחור
שיתנצל •בפניו .״בחיי שלא הייתי גונב ממנו,
השיער והעמים לא בסל את ימי ילדותו
לריק, החל בקאריירה הפלילית שלו בגיל• ן אלו ידעתי מיהו,״ אמר ארוסי. לדעתו של
מפקח ראשון אהוד ספורטה, המטפל בארוסי
רך. בן ד,־ 9שנשאר ללא פקוח מחמת גרובעשר
השנים האחרונות, אפשר להאמין
שי הוריו, גנב יונים ותרנגולות מלולים
בפרברי תל־אביב, פירות ומעות קטנות מ־ ,לדבריו.
סלי עקרות בית ובגדי פועלים. דברי התוכחה
של שופט הנוער, אליו הובא נסים הצעיר
מדי פעם בפעם, לא השאירו עליו כל רושם.
התרשם יותר מן הסביבה אליה נקמר
י. רפאל ראש מחלת העליז־ .של
לע — חבורת נערים בני גילו שעסקו בהסוכנות(
...ידיעות אחרונות)
עבירות דומות. בית־המעצר לעברינים צעייהודית
תרגן, י תשלים
רים השאיר עליו את אותותיו: בין כתושל
המדינה...
ליו השתלם הילד הרך, למד את המקצוע.

בגיל 13 עבר נסים למקצוע מכובד יוהבחירות
למועצה של איגוד פועלי
תר, החל עוסק בהתפרצויות לבתים פר־ ׳
דפוס לתל־אביב מתקימות היום ובהן
סיים ולחנויות, בגניבת מכוניות ואופנומשתתפות
ארבע רשימות: מפא״י — א׳,
עים• מרחב תל־אביב נראה לו קטן, העביר
מפ״ם — מ׳ ,העובד הציני -־ פ׳...
את פעולתו לרחובות ולראשון־לציון, לר- -
(הארץ)
מת־גן ולחיפה. את השלל היה מוכר בתל־)
יורם כהנא, רנזת־גן
אביב ובירושלים.
וגזה האחרים?
נסים, אלים הגוף וכבד המחשבה, פיתח!.
לעצמו שיטה מיוחדת הבנויה על שמוש יתיר

פ ש עי ם

הא־ר־ץ

קולנוע
ישר אל

מה שם היצירות?

באהוד תח1קו

אופייני לתעשיה שכמעט איננה קיימת
בישראל, תעשיית הסרטים, שעובדיה יהיו
מפורדים ומפוזרים, שלא כעובדי שאר המקצועות
המחזקים את עצמם ומלאכתם באגו־דים
מיוחדים• מצב זה גרם לכך שכאשר
הגיעו לארץ מסריטים מן החוץ הביאו אתם
כמעט יחידות הסרטה שלמות, דבר שאינו;
נהוג בארצות אחרות בהן היו נאלצים להעסיק
חלק ניכר של עובדים מקומיים.
לעתים עשו מפריטי חוץ ג׳יסטה, מינו
״עוזרי במאים״ ,״עוזרי צלמים״ מבני הארץ,
.כדי לא לפגוע ברגשות המקומיים אולם תפ־י.
קידם של בעלי השמות המפוצצים הללו
הצטמצם לרוב לא ביציקת מים על ידי הבמאי
מחוץ לארץ, אלא בהגשת מים קרים
לשחקניו% .
איגוד מקצועי חזק היה מאלץ את אנשי
ההסרטה הורים להעסיק עוזרי במאים כעוזרי
במאים וסבלים כסבלים. פרט לזה היה
מסדיר את הכניסה למקצוע, דרגות תשלום
מקומיות, מגן על האינטרסים של העובדים
אצל המפיקים המקומיים, שרובם בעלי
עמדה כלכלית ואמנותית מאד מפוקפקת.
לי די םנאמנות. חדשים ארוכים נמשך
המשא ומתן עם ההסתדרות הכללית לארגון
סקציה מתאימה. ההסתדרות הסכימה להכליל
את אנשי ההסרטה בענף עובדי המתכת דוקא.
סידור זה לא נשא חן, והחליטו המסריטים
להקיס^איגוד עצמאי שאסיפתו הכללית הראשונה
תתקיים בחודש הבא. אמר אחד מחברי
הועד הזמני, הכולל צלמים, במאים, עובדים
טכניים :״אם האגוד באמת יאחד בקרבו
את כל עובדי ההסרטה בארץ, יוכר על ידי
הממשלה, תעבור השליטה על המקצוע מידיהם
של אנשי יחידת הקשר לעתונות שאין
לה מושג בהסרטה, לידים נאמנות ומנוסות״.

)1בוצעה לראשונד״ בראשית
המאה השמונה־עשרה. הוזמנה אצל
המחבר הגרמני, על ידי מלך אנגליה,

למסיבה שנחוגה בסירות על פני
תמזה.
)2חוברה על ידי מחבר סימפוניות
פורה ביותר, הסתיימה בצורה
מקורית למדי: אחד אחד הפסיקו
נגנים את נגינתם, כבו את הנר
שליד עמוד־התוים, עזבו את הבמה,
עליה, נותרו, לבסוף, שני כנרים בלבד•
)3נתחברה
על ידי אחד מענקי
המוסיקה שהקדישה בזמן הכתיבה
— לנפוליאון. המחבר התאכזב אחר
כך מהקיסר, מחק את ההקדשה.
)4מחבר אמריקאי צעיר, כתבה
לפסנתר ותזמורת, תוך שלשה שבועות,
לפי הזמנתו של פול ווייטמן,
המנצח שהחדיר את הג׳ז לאולמות-
הקונצרטים באמריקה•
)5נוצרה על ידי פרוקופייב, כ־נסיון
לחבר תווים בסגנונו של מו־צרט.
)6שתיהן
— מחבריהן רוסים —

חלקן מוסיקה וחלקן דקלום (באחת
מהן, גם מחול) .בוצעו בשנה האחרונה
על במות הארץ.
)7איזו מארבע הסימפוניות הבאות,
אינה סימפוניה ממשית ומדוע?
סימפוניה ״אירואיקה״ לבטהובן, הסימפוניה
הספרדית — ללאלו, הסימפוניה
״הפתתית״ לצ׳ייקובסקי, הסימפוניה
״מן ד,עולם החדש״ ל־דבוז׳ק.
)8שמן
הזהה של אורטוריה להד
דל ובלט כושי לדאריוס מיו?
)9בהם מופיעים שמות חיות(מנה
שלש יצירות).
)10 המחבר האנגלי אלגר, תאר בשורת
ואריאציות, את ידיו׳ בכל וא
ריאציה.
דמותו שונה — מבלי לגלות
את זהיתן. שם היצירה הוא...

רשום את תשוכותיך לעשר
השאלות, גזור את התלוש
ושמור עליו עד גמר
סידרה זו של ארכעה הידו־נים.
כין הפותרים נכונה
יוגרלו שני כרטיסי מינוי של
התזמורת הישראלית -
אחד חנם ואחד כמחירו.

טוב הוא טוב ורו! הוא in
מאות האנשים שנאספו באחד מימי השבוע
שעבר באולם קולנוע מוגרבי בתל־אביב כדי
לשמוע את חוות דעתם של מומחים על הסרט
הפלילי, לחזות בהתנצחות מרה בין שולליו
למחייביו ראו מחזה מוזר. גם הקטיגור (ישראל
טרמו) גם הסניגור (ש. טוביה *) הסכימו
כי סרט פלילי טוב הוא טוב וסרט
פלילי רע הוא רע. לעדים לא נותר אלא
לאשר מסקנה הגיונית זו ; כך עשו גם
השופטים (שופט השלום יוסף בן־חנוך, יוסף
מילוא, בנימין תמוז).
נקודה העלולה להדאיג כל בעל טעם טוב
היה הסעיף ב״פסק־הדין״ הדורש מן המועצה
לביקורת סרטים ומחזות שליד משרד הפנים
(הצנזורה) להרבות בפסילת סרטים פליליים
״לא טובים״ .גוף זה שהיה מיוצג במשפט
על ידי קצין משטרה לשעבר שלא הראה
סימנים של בקיאות קולנועית או טעם טוב,
ואשר שאר חבריו הם אנשים בעלי התינד
רויות אמנותיות, נוטל לעצמו מפעם לפעם
סמכויות רחבות יותר, מהווה סכנה חמורה
*) שמו הספרותי של טוביה שלונסקי,
משורר צעיר וקרובו של אברהם.

של השתלטות הביורקרטיה על התיאטרון
והקולנוע.
אמר עתונאי :״במקום לקרוא, מוות לצנזורה
!׳ נותן לה יוסף מילוא את תמיכתו,
אף על פי שבידה הכוח למנוע מתיאטרונו
הצגת כל מחזה נועז מאיזו בחינה שהיא״.

ארצות הברית
גצחון לאויב הצנ!ורה
אחת מעשר מכות הקולנוע, הצנזורה,
קיבלה בשבועות האחרונים מכה קשה. המנחית:
בית־הדין העליון של ארצות־הב־רית.
אותו
בית־דין קבע בשנת 1915 כי הצגת
קולנוע היא ״עסק מסחרי, פשוטו כמשמעו,
ואין לראות בו חלק מן העתונות או כאחד
הצנורות בהם נשמע קול דעת הקהל״.
עתה שינה בית הדין את דעתו, החליט
כי״ אין ספק שהסרט הוא מכשיר חשוב להפצת
רעיונות ...אנו מסיקים שהבעת רעיונות
על־ידי הקולנוע נכללת בסעיף החוקה
המבטיח את חופש הדיבור ואת חופש
העיתונות״.

רק במקרים מסויימים, קבע בית הדין,
רשאית הצנזורה להתערב, לאסור הצגת סרטים.
כאן חלק אחד השופטים על דעת הרוב,
העיר :״אין דרך בינים ! או שקיימת
צנזורה או שאיננה קיימת.״
כל העניין התעורר בקשר לסרט הנס
של רוברטו רוסליני, שנאסר בהצגה בניו־יורק
בהשפעת חוגים קטוליים, כפוגע ברגשות
דתיים. מפיץ הסרט עירער על מעשה השלטונות,
הביא את הבעיה בבית הדין העליון
פתח בזה דף חדש ביחסים בין הצנזורה ואומנות
הקולנוע.

סרטיט
״מלא עד אפס מקום״
זוג צעיר קארי גראנט, בטסי דרייק הורים
לשלשה ילדים, מחליט להרחיב את חוג
המשפחה, לצרף אליהם ילדים נוספים, מאומצים.
התוספת הראשונה היא ג׳יין, ילדה
בת 13 העומדת על סף העבריינות. אולם
עד מהרה מתברר לאם המשפחה שמצבה זה
של ג׳יין נעוץ בתסביך נחיתות, אותו היא

מרפאה על ידי הושבת ג׳יין ליד תינוק, סידור
מחדש של תסרוקתה, מציאת נער מתאים
כבן זוג לה.
ג׳ימי־ג׳ון הוא הקורבן הבא המגיע אל
המשפחה. ברנש מחוצף, גס רוח, בער, הרסני.
אותו מרפאים על ידי זה שעושים אותו
צופה למופת, הזוכה באות הצטיינות
מיוחד, נושא נאום בזכות היתרון של בחירת
הורים חופשית.
בעיני הצופה הישראלי מכיל הסרט רג עים
אחדים של הומור, הרבה תמונות שעקב
המנה
אותו במבוכה תבאנה הגדושה של רגשנות, האופיינית לסרטים
הוליבודיים.

י׳קים״
סיפוריו של רודיארד קיפלינג (— 1865
)1936 אודות כובשי הקיסרות הבריטית,
בוניה ומרחיביה בהם מודגשת עליונות הגזעי
הלבן, מתאימים מאד לעבוד קולנועי
בגלל אופים הצבאי, שפע ההרפתקאות, הדמויות
האקזוטיות.
קים הוא ספור אודות נער (דין סטוקוואל)
בנו היתום של חייל בריטי, המגודל כהודי.
גבורו הוא סוחר סוסים אדום זקן, מחבוב
עלי (ארול פלין) .מחבוב הוא בשרות המודיעין
הבריטי, והוא נעזר על ידי קים.
השנים מסתבכים בהרפתקת רגול שמעורבים
בה סוכנים רוסיים אשר באו לעורר
את שבטי הספר למרד, יוצאים מנצחים לאחר
תהפוכות רבות.
סרט כזה היה ראוי לביום מהיר מקצב,
למשחק תוסס. אולם מפיקיו נתנו לו לבוש
אחר לחלוטין: מהודר, צבעוני אך יחד עם
זאת גם מתון ומיושב יתר על המידה, כבד
ראש. גישה כזאת לנושא כזה איננה נכונה,
והסרט סובל בהתאם.

״אעוה עדדתנלב׳י
בטי דייביס היא אחת השחקניות שמזלד
להן להופיע בסרטים מלוטשים רבים, אך
ריקים מתוכן. משחקה היה תמיד משו בח
; תמיד נעים לראות את בצועה המחו שב,
המלאכותי, המדויק מבחינה טכנית, הגם
שאינו עמוק. באשה ערלת לב, כמו בסרטים
רבים שלה, היא מופיעה כאשד, ערלת
לב, ג׳וים רמזי, עקרת בית בעלת בעל
עשיר (בארי סאליבן) ואם לשתי בנות. היא
חושבת עצמה למאושרת, נדהמת כאשר,
ערב אחד, דורש ממנה הבעל גט. זכרונה
מרחף על פני חיי הנישואין שלה בעבר.
בהם נעוצה סיבת הגט. לאחר מעשי שיפלות
ותרמית, בהם היא מנסה לסבך את בעלה,
מתברר לה כמה היא אומללה, חוזרת אליו.
הסוף עקוב מדמעות חרטה.
בקצרה תחטפני יקירי. קליפמון ווב ואן פת־סיס
בקומדיה קלילה, אודות נערה המנסה
להנשא בניגוד לרצון אביה. היא מצליחה ;
הסרט לא.
משפט צדק. חבר מושבעים מנסה לשוא,
לחרוץ משפט צדק על רופאה שרצחה מתוך
רחמים את ידידה החולה. אחד מטובי הסרטים
הבעייתיים של העונה.
העולם הזה ממליץ
משפט ׳ צדק

K 0 9 S > j* f? M 9

אחרי שהתפוצצה הגיעה רותי לכופב
מרובע, מאוכלס גזע של אנשי-מפלגות, כעלי
רמקולים על צואריהם, כמקום ראשים. היא
נכלאה ככית המשוגעים, מקום משכנם של
הלולואים המשוגעים, שנולדו כטעות כעלי
ראשים. שם הצטרפה למחתרת המשוגעים.
שמטרתה ליטכור את משטר המפלגות.

למחתרת נודע בי ראשי המפלגות זוממים
להשמיד את כני-הלולואים הקטנים, כדי
למנוע בל אפשרות של מהפכה. אולם כרגע
האחרון ממש המציא טוטו, מנהיג המחתרת,
את האנטי-פי, סם פלאים המצמיח ראשים
כמקום רמקולים. אנשי המחתרת השתלטו

על מחנה הילדים, הפכו כעזרת הסם את
בני־הלולואים לבני-אדם.
הקרב היה קצר ומכריע.
בני־האדס החדשים, בפיקודס של מומקה ופוטו, נערכו
להגנה. כשהופיעו שליחי המפלגות, נתקלו במטר של
אנמי־פי, שרוסס לקראתם באלפי מרטסיס.
ההשמדה היתה כללית.

אפריקה: גווה ראיש הרנן

בג׳ונגלים, בשדות, במיכרות ובבתי־החרושת הידהד הקול
האימתני של התוף האפריקאי. לא היה זה עוד התוף
הפרימיטיבי של עובדי האלילים, שהסתערו בחניתות עץ
על מכונות היריד, של האיש הלבן• היה זר, תוף שקט יותר,
תרבותי יותר — ומסוכן פי אלף, התוף של 175.000.000
בני־אדם, שחורים כפחם או חומים כצבע השוקולדה, מונהגים
בידי אישים שלמדו באוניברסיטאות אירופיות את מילתהקסם
חרות.
מחורבות קרת־חדת, שהתחרתה פעם עם רומא על השלטון
בעולם, ועד כף התקווה הטובה, שהפך כף היאוש
השחור לבן־הארץ, על פני 452 מיליון קמ״מ, בשטח שיכול
היה לכלול את מדינת ישראל 22.000 פעם, התעורו בלב בן־
הארץ רגשות שלא היו לו כדוגמתם מאז עזרו שחורי־עור
לייסד ליד שפך הנילוס את התרבות הראשונה בתולדות
האנושות.
היבשת, שהיא אולי העשירה בכדור הארץ, מאכסנת
כיום את גזעו המדוכא ביותר. בורות, זוהמה, חולי, אדישות
ועוני ממאיר היו נחלתו, לא משך מאות כי אם משך אלפי
שנים. בך ראה אותו ברטולו־מאוס
דיאז, הימאי הפורטוגלי
שהיה האיש הלבן הראשון שהגיע
אל החוד הדרומי של היבשת•
כך רואה אותו האדם
הלבן כיוס• אולם שינוי אחד
גדול חל בינתיים: האדם השחור
ראה את האיש הלבן,
הבין זו הפעם הראשונה את
משמעותן של תרבות, של
זכויות־האדם ושל חרות־הע־מים.

לבנים,
שיהיו מעונינים בדיכוי ארבעה מיליון שחורים.
אפריקה הדרומית. תנועת ההתנגדות ההמונית הראשונה
של הגזע השחור, ומאמצו הגדול הראשון לפעול
כאומה אמיתית, השיג הצלחה מפתיעה, המהדהדת כיום בכל
פינות היבשת. התנועה, אשר הממשלה הגזענית של הכומר
דניאל מאלאן (העולם הזה )775 ניסתה ללעוג לה, הלכה
וגברה על אף אמצעי טירור ממשלתיים. למעלה מ־5000
שחורים, הודים ובני־תערובת כבר נאסרו על הפרה חסרת־אלימות
של חוקי ההבדלה הגזעיים, ואלפי מתנדבים נוספים
מחכים בסבלנות לתורם למלא את בתי־הסוהר.

עבדי שחור .,שינ״ס דבנות
.אולם לא מפר־החוק הדרום־אפריקאי, לא ראש־הממשלה
השחור בחוף־הזהב ולא הטרוריסט המוסלמי בטונים הצליחו
להטיל חלחלה צוננת בלב הגזע הלבן בכל פינות תבל, כמו
בני־השבטים הנחותים המתגוררים מול פיסגותיו המכוסות-
שלג של הר־קניה.
עד שהחל המרוץ הגדול בין האימפריות הלבנות כסוף

סכין בגב בתודה

האדם הלבן כא לאפריקה
ברדיפתו אחרי
הזהב, אדמה ועבדים.
אולם הוא הביא עמו
את הזרע לחורבן עצמו:
פרי עץ הדעת. השנה
נבט הזרע כמעט בכל
ארצות היבשת. היא
עלולה להיכנס להיסטוריה
השחורה כשנה
החשוכה כיותר מאז
,1517 כה נתן מלך ספרד
רשות חוקית לכל אחד
מנתיניו להביא ׳מאפריקה
12 עבדים, לצרכיו
הפרטיים. פתח כזאת
רשמית את עונת העבדות
הגדולה. שנת 1952
עלולה לסמל את נקודת
המיפנה לחיסול עבדות

הלמות דופק
המהפכה הגדולה לא פסחה,
כמעט, על שום ארץ אפריקאית
אחת• תוך שבועות ספורים
רדפה ידיעה אחרי ידיעה,
כהלמות דופק נחפזים המבשרים
את התקרב נקודת המשבר
של המחלה.
חבש. בטכס חגיגי הכריז
החודש היילה סילאסיה, הקיסר
השחור, שתר העיניים ובעל
הזקן המגודל, שהפך פעם
סמל המצפון הנרדף בבקשו
צדק בחצרות אירופה, כי שלטון
האיש השחור חזר לארית־ריאה,
רצועת החוף בדרום
ים־סוף, שהיתר, פעם שייכת לחבש, עברה לרשות העותומנים
התורכיים עד שנחטפה על ידי הכובש האירופאי (האיטלקי)
ב־ . 1890 אריתריאה צורפה, לפי החלטת או״ם, כמדינה אוטונומית
לפדרציה חדשה, תחת הכתר החבשי.
סודאן. אחרי שבן־סודאן כהה־העור, מוחמד נגיב, חולל
במצרים מהפכה שסופה עוד לא נראה לעין, הסכים ל־שיחרור
סודאן מעול המצרים כדי לאפשר את שיחרורד,
מעול האנגלים. החודש הגיע לידי הסכם עם אל־מאהדי. הסכם
זה מסלק את התירוץ לשלטון הבריטי בארץ האדירה: ש־תאוות־הכיבוש
המצרית מצריכה את הגנת אנגליה.
טוניס ומארוקו. הגוש המלוכד של נציגי הארצות
האסיאתיות והאפריקאיות(,הכולל את כל נציגי העמים הערביים,
כשמרינה אסיאתית אחת ויחידה, ישראל, נמנעה מלהצטרף
אליו) ,עבר להתקפה רבתית על שלטון הצרפתים
ברצועת החוף הארוכה, הצליח להעמיד בפני האמריקאים,
המכריעים באו״ם, את הברירה: לנטוש את הצרפתים כדי
לשחרר את עמי אפריקה, או לתמוך בצרפתים ולהפוך את
סטאלין לבעל־החסות היחיד על לוחם־החרות האפריקאי.
חזן* הזהב. הדוגמה הגדולה היחידה של העברה הדרגתית
(אך אמיתית) של השלטון מידי שלטון אימפריאליסטי
לבן לידי בני־הארץ השחורים מאירה ליבשת כולה. סוד
הויתור: לא קיימת בחוף הזהב אוכלוסיה של מתישבים

יפהפה, בעל זקן איטלקי׳ יומו קניאטא, המכונה ,״הזזנין־נ
הלוהטת.״ קניאטא למד באנגליה את מדע האנטרופולוגיה
(תורת מוצא האדם ומפעלו)• הוא הגיע לרמה בינלאומית,
זכה לכך שגדול המלומדים של מדע זה׳ הפרופסור מלי־נובסקי,
כתב הקדמד. לספרו מול הר קניה.
קניאטא חזר לארצו כשרעיון מסוכן מאד בראשו: הרעיון
שאין הבול בין עור לבן ועור שחור. עלה על דעתו ששלושה
מיליון בני הארץ זכאים לשלטון בארצם יותר מאשר
קומץ המהגרים הלבנים. הוא עזר לייסד את איחוד האפריקאים
של קניה, להפכו למפלגה הגדולה ביותר במדינה.
לו היתד׳ קניה ארץ דמוקרטית, היה קניאטא מגיע לשלטון,
ממנה ממשלה שחורה, ובזאת היה הענין מסתיים.
אולם קניה היא מושבה וארץ־חסות. יש בה משהו הדומה
לפרלמנט, אולם בפרלמנט זה יושבים פקידים פריטיים מתונים
ונבחרי המתישבים הלבנים, פחות מתונים. פעולתו
של קניאטא לא מצאה חן בעיני אלו. הם הגיעו למסקנה
שיש לעשות משהו כדי לשים קץ להפצת רעיונות מסוכנים.

המאה הקודמת, שלטו שם הערבים שנהנו מן האוצר הגדול
של עבדים שחורים ושנהבים לבנים.
בימי האנגלים המתורבתים החלו בני הארץ כמעט להתגעגע
חזרה לסוחרי העבדים. האנגלים סללו כבישים, הקימו
כנסיות ובתי־ספר, ריפאו את החולים. הם הביאו את כל
ברכת התרבות הלבנה. אולם הם לקחו תמורתה משהו יקר
יותר מגופות עבדים: את האדמה.
האיש הלבן בא לקניה לא רק כחייל וכמיסיונר• הוא
בא כמתיישב. הוא לא לקח את האדמה הבלתי־פוריה של
השפלה החמה. האקלים של קו המשור, לא התאים לבריאותו.
אולם הוא לקח לעצמו את כל האדמות הטובות של הרמה
הקרירה יותר, מסביב לעיר הבירה נאירובי. אדמה טובה זו
רוכזה כולה בידי כמה אלפי מתישבים לבנים. שאר שלושה
מיליון התושבים, בני־שבטים שחורים, נידחקו לתוך ״אזורים
סגורים״ .וככל שגברו תאבונם ומספרם של בעלי המטעים
הלבנים, כן צומצם השטח ששרד לשחורים.
המתישבים בטחו בעצמם. השחור היה פראי, בור ונכנע
•לגורלו• קניה נראתה אחת הפינות הבטוחות ביותר של
האימפריה.
אולם האיש השחור השתנה גם בקניה. הוא ירד מן העצים.
בניו למדו באוניברסיטאות בריטיות, חזרו לארצם
כשמחשבות מסוכנות בראשם. אחד מאלה היה גבר כושי

^ M M M A A n M n M M A A M A A M M H W M IM W M IW M M W W N W

׳ 1 H M A

מאו מאו מהו ז יליד הגהי־נום,
אומרים המתישבים. בלוף,
אומרים השחורים, ובני בריתם
באירופה.
בעתונות הלבנה בכל רחבי
העולם החלו מופיעים סיפורים
זוועתיים. בתולה בריטית
זקנה נדקרה בגב, מנהיג שבט
שחור ששיתף פעולה עם הבריטים
נורה ונהרג. במקומות
נסתריט נפגשים כושים ערומים׳
מורחים את עצמם בדם,
נשבעים על עיני תיש מת לא
לשקוט ולא לנוח עד אשר
יירצח האיש הלבן האחרון ביבשת
השחורה• הסיפורים נדדו
מעתוני קניה לעתוני לונדון,
מלונדון לניו־יורק, מניו־יורק
לעתוני תל־אביב. חם
סמרו את השערות על ראשו
של כל איש לבן הגון, במידה
שלא נשרו מרוב אימה.
בחסות השמועות החל פועל
המנגנון הידוע למדי לתושבי
ישראל שהגיעו בשעתו לקניה
כאורחים בעל כורחם: מצב
חרום, תקנות הגנה, איסור
עתונים, מאסר מנהיגים. בין
השאר נאסר גם יומו קניאטא,
אף כי גינה בפומבי מעשי
אלימות. הודות למאו־מאו הצליחו
המתישבים לשתק את
איחוד האפריקאים שדרש את
שינוי החוקה.
זאת בדיוק היתד, המטרה,
טוענים ידידי השחורים• אומרים
הם: מאו־מאו אינו קיים
כלל, או אינו אלא אגודה
קטנטנה חסרת חשיבות. מעשי
אלימות קרי תמיד בקניה,
כמו בכל מקום אחר בעולם.
הם גביו, אולי, עקב הצפיפות
האיומה באיזורים הסגורים שנועדו
לשחורים, אשר עודף
בניהם נאלץ לבוא העירה, לא
מצא שם מקור פרנסה. אולם
העתונות הסנסציונית הלבנה
ניפחה מעשים אלה בכוונה,
כדי למנוע תעמולה חוקית לשנוי המצב הסוציאלי והלאומי
של השחורים. רמז דק שהמאו־מאו האיום נעזר על ידי
קומוניסטים, שליחים אישיים של סטאלין שהפכו מכשפים,
עזר גם הוא למטרד, זו.

מאילת עד נאידוב־מדינת
ישראל אינה יכולה להישאר אדישה למהפכה הגדולה
של האיש השחור.
המרחק בין אילת לנאירובי אינו גדול מן המרחק בין
תל־אביב ללונדון. השווקים הגדולים וחמרי־הגלם של היבשת
האפריקאית מהווים עורף טבעי למשק הישראלי. הפעולות
הקטנות של היום — הבשר המובא על ידי איש־חרות
יעקב מרידור מחבש, העצים המובאים מן הקונגו למפעל
ד,דיקטים של משק אפיקים — אינן אלא התחלה.
יחס ישראל באו״ם למלחמת־השיחרור האפריקאית תקבע
במידה רבה את יחס האיש השחור והחום למדינה בעתיד.
בשעתו הציעו הבריטים לבנימין זאב הרצל לשכן את
הבית הלאומי היהודי באוגנדה, הארץ השכנה לקניה. הציונים
לא קיבלו הצעה זו, הגרו לארץ־ישראל, התנגשו עם
בן־הארץ הערבי והשיגו את עצמאותם אחרי מאבק קשה.
תהיה זאת תעודת עניות להם אם ישתמשו בעצמאות זו,
ובזכויות הבינלאומיות הנובעות ממגה, כדי לסייע למשעבדי
הגזעים בארצות אחרות.

כדו רגל
44 זו\וח ד*ל״ם

עם התקרב י מועד הייצור במפעלנו החדש, אנו
מכריזים על תחרות למציאת שם מתאים לתוצרת
הראשונה שלנו — בירה משובחת. בבחירת השם
נא להתחשב בסגולותיה המרוות והמזינות של
הבירה ולדאוג לצלצול מתאים
בעבו ־ יתולועזית כאחד.

מנה גדושה של כדורגל הוגשה השבת לחובבי
הספורט כשעל מגרש ״באסה״ ביפו
שיחקו ארבעים וארבעת השחקנים הטובים
בארץ, עמדו תחת מבחנו הקפדני של
איש אחד מתוך ששת אלפי הצופים. האיש :
ארתור באר, מרכיבה הקבוע של כל נבחרת
ישראלית.
עקב ההתמודדות הקרובה עם כדורגלני
אתונא באיצטד הרמת״גני, לא נתעוררו
ויכוחים על הרכב שורת החלוצים הישראליים,
כמעט כולם משורות מכבי תל״אביב,
הבעיה הפעם היתד : ,מי יגן על השער ה־תל־אביבי?
לאחר
שלש שעות של ישיבה לא נוחה,
קבע באר את ההרכב הסופי, נאלץ לעשות
צעד שאינו מזדהה בו בבד עם מושגי המשחק
ההוגן: הצבת משה (סוסי) ליטבק,
שחקן מנב־ רחובות, כמגן נבחרת תל־אביב,
•באין ברירה...״

מכבי תל־אביב העתיק השבת את אופי
משחק של הארלט גלוב טרוסט קבוצת הכדורסל
הכושית המהוללת: הבטחת ד,נצ-
חון, עם סיום להטוטי, אלא שלמכבים לא

100ל״יפרס ראשון
60ל״י
פרס שני
פרם שלישי — 40ל״י

אקרובטיקה שהצילו לפחות שלשה שערים
בטוחים, מפלה מחפירה. חברו, אשר בלוט,
רץ ימני, הוכיח ללא צל של ספק כי מקומו
בין אחד עשר הנבחרים, בעוד נציגה השלישי
של הפועל, דוד שוייצר, ישא ביום ד׳
על חולצתו את המספר .* 2 :
חייך שייע גלזר שהשקיף בצער על ההזדמנויות
הנוחות שלא נוצלו :״אני הייתי
כבר בונה בית על יד השער.״

א תל טי קה
המשטרה היא סבורטיבית
קהל מגוון, לבד אולי מכייסים, הכתיר את
המאורע בשתי מילים » :יפה, אך משעמם״.
הספורטאים הלא צעירים ביותר, רצו,
קפצו, זרקו, נתמכו בקריאות עידוד על
ידי חבריהם ליחידה* נשותיהם, וילדיהם ! בימים
רגילים הם שוטרים, ביום רביעי שעבר
דרשו מהם להיות ספורטאים.
עקרון ידוע הוא בספורט כי משחקי
כדור מושכים אליהם קהל, מלהיבים יותר
משאר הענפים. אך מארגני תחרויות
אתלטיקה קלה רבים הוכיחו לא מכבר כי
בתכנון טוב ומהיר, כשמקצועות המסלול
והשדה עוברים לעיני הצופים ללא הפסקות
ארוכות, אפשר לצוד את לב הקהל, לענינו.
האליפות השניה של המשטרה היו כל
הגורמים מוכנים: מגרש נאה, קישוט למופת׳,

חבר השופטים ; נציג העיר נתניה׳ ב״ב מבשלת
שכר לאומית והעו״ד שלה. השמות שיבחרו
ישארו זכותה היחידה של החברה לכל מטרה.
הצעות בכתב ברור בציון השם והכתובת המדויקת
נא לשלוח עד 16 בנובמבר 1952 במעטפה סגורה
אל :״ תחרותשמות״ ,ת. ד ,2254 .תל־אביב.

מבשלת שכד ל או מי ת
נתניה

משיכת חבל במם הספורט של המשטרה
סדר ורוח ספורטיבית

ראשון לצ יון
טפול אחרי מחלה • דיאטות
מחלקה מיוהדת ״לאם ולתינוק״
המשרד בתל־אביב :״המדיק״ ,רח׳ אלנבי ,66 טלפון 62862

קולנוע »אלנבי« ת״א

מאז ״שנות חיינו היפות ביותר״ ,לא
נתנה על הבד אהבה גדולה מזו של

»Iהנצחת המזהיר«

ictory

סרט האשה של השנה וכל הזמנים עם

ארטור קנדי ופגי דוב
הרבה זמן פרסמנוהו — ,ועתה אנו שמחים
לקהל תל־אביב.

סוף סוף להגי שו

היתר. כלל אותה הכוונה של הקוסמים המקצועיים.
להיפך, הם היו מעדיפים למלא את
שער הפועל פתח־תקוה על גדותיו, לנקום
על הפסדם האחרון באם המושבות. אך המשחק
נגד האתונאים שקרץ להם ממרחק קטן,
קרא להם להסתפק בשלשה שערים שהוב־קעו
בארבעים הדקות הראשונות, שידל לפחות
ששה מהם להבטיח את רגליהם מכל
פגיעה מיותרת, לצפות בסבלנות לשריקת
הסיום.
הפתח־תקואים נהגו בצורה פטריוטית, לא
גרמו אף לשריטה אחת ברגלים היקרות של
היריב.
בסיום השתרעו שחקני שתי הקבוצות בצדי
המגרש המדושא והמטופח, שמחו לחזות
בעשרים ושנים כדורגלנים אחרים, תושבי
אותן הערים, ששרפו, במשך השעתיים
הבאות, מספר גדול של קלוריות תוך קרב
מרתק.
כית ליד השער. כשספג חודורוב, שוערה
המחונן של הפועל תל־אביב את גשער
השני לאחר עשרים דקות בלבד, סברו הכל
כי הנצחון של סכני פתח־תקוה מונח בכים
מחזיקת הגביע הישראלי. אך על אף החולשה
המשוועת של התל־אביביים, חזר הכדור
על אותו המבצע הפעם בכוון הפוך. התוצאה
הושוותה, הקהל שפשף את ידיו, הוא ניצל
ממשחק חד צדדי.
יצחק (אייזיק) צ׳צ׳יק, חלוצה הבלונדי הותיק
של הפועל, לא ידע תחילה בדיוק אם
קריאות הצופים לעומתו מסמנות עידוד או
לעג. אך משהבקיע את השער הראשון, פרץ
הקהל בתשואות מהולות השתוממות שהזריקו
לשחקן המוזיאוני מרץ מחודש.
מאמץ גדול יותר עשה חודורוב, שרצה
להבטיח את מקומו בשער הנבחרת, ריצה
את כל עוונות המחצית הראשונה בכמה זנוקי

שופטים, תזמורת, שלל רב של ספורק־אים.
אך לוח הזמנים שנקבע על ידי המטה
הכללי היה משעמם, לא הצליח להשוות למפעל אוירה ספורטיבית אמיתית.
קרב עז התחולל בין שני ספורטים שלא
נפגשו יחדיו בשום מקצוע: ראובן הלמן,
איש המטה הכללי וכבד הגוף ואברהם
ברייטפלד ממחוז תל אביב בן הארבעים
ושתים. שניהם היו מועמדים לתואר ה־
״ספורטאי הטוב על המגרש״ ,ציפו בקוצר
רוח להחלטת הקצונה הגבוהה שפסקה לטובת
הלמן .״גם במשטרה יש פרוטקציה,״
רטן אחד השוטרים ,״הוא יכול להיות
אבא שלו ועדיין רץ כמו שד״.
מקצועיות צעידה. רחש עבר כשהופיעה
קבוצת המטה הכללי במשיכת חבל, כבדה
במאות קילו מיריבתה, בסיס האמונים. אך
ספק אם היתד, זוכה על נקלה בלעדי מדריכה
המנוסה שידע לכוון את ״המשיכות״ בדיוק
בזמן הנכון, למוטט על ידי כך לחלוטין את
היריב. המדריך: מפקח עמוס בן־גוריון,
שקיבל מיו את מחמאות ידידיו, ביניהם
של סגן מפקח מחוז תל־אביב, אלי דקל
״הפועל השחור״ של התחרויות. כאשר חולקו
הפרסים מהרו הזוכים לשולחן הנוצץ
לקול של הקריין, שהיה מטיל אימה כמעט
על כל ספורטאי אזרחי :״הזוכה פלוני
נדרש להתייצב לפי המפקח הכללי** לקבלת
הפרס״ לא נבהלו: שלשה מילדי השוטרים
שזכו בריצת ששים מטר, קיבלו,
בפרסים, בין השאר: מזזלקיים, כדור, משחקים״
הפטיר עתונאי ספורטיבי :״זאת
כבר לא חובבות״.
*.מגן ימני.
*• יחזקאל סחר.

העולם הזה״ 784

במרחב
הסידן

מ׳ ישלוט ונד הנילוס t

תאריך סופי לקבלת הערות המצרים על ההצעה
8 :לנובמבר. 1952 ,
אלא שעובדות החיים בקאהיר נשתנו מאז
עלית נגיב לשלטון. במקום להסתפק בהכרזות
על אחדות> הבלתי,־אמצעית של עמק
הנילוס שיגר הזמנה טלגרפית לנציגי כל
המפלגות הסודאניות לפגוש אותו בקאהיר.
יחד עם ההזמנה שיגר מטוס מיוחד לחרטום
שהחזיר בתוכו את כ׳ל הנכבדים המוזמנים,
אשר זו הפעם הראשונה מזה שנים רבית,
הזדמנו ביחד.
קבלת פניהם בקאהיר היתד, שונה במק־.
צת מזו שמשלחות קודמות התרגלו אליה :
במקום נשפים מפוארים כינסם נגיב לישיבות
אינסופיות, הפתיעם בגישתו המעשית

שים

אמנות ובם ר מוקפא
אפרים (חד־גדיא) קישץ איש מעריב,
הופיע בטקס פתיחתו של האולפן הירושלמי
כתלמיד למופת של המוסד לשעבר, נשא
נאום לו הקשיב, בין היתר, שר החינוך והתרבות
פרופ׳ גן״ציון דינכורג. אמר קי-
שון :״העברית היא שפת האם היחידה בעולם
אותה לומדת האם מפי בנה.״
בחלק אחר של העולם, בניו־יורק, סיכם
צבר יליד פתח־תקוה אליקום שפירא
( ,)26 לשעבר אקורדיאוניסם של להקת ה־צ׳יזבטרון,
שזכה לפני שלש שנים בסטי־פנדיה
ללמוד הניצוח, עונה מוצלחת ביותר
CQtQCUll QtC^lU 4U4S.U KLQtdL׳ «U.

על׳גדת הנילוס בחרטום מתנשא ארמון
מרהיב, בעל ארבע קומות, מוקף גנים. כאן
מתגורר סיר רוברט האו, מושלה הכללי
של הסודאן ! מכאן הוא שולט שליטה מוחלטת
על הארץ, אשר גודלה כמחצית יבשת
אירופה, מאז נתמנה לתפקידו בשנת . 1947
אם תוצא לפועל תחוקתה הסודאנית החדשה
יהיה סיר האו המושל הבריטי האחרון
בחרטום.
הצעד הראשון לקראת עצמאות סודאנית
נעשה בשנת ,1944 עם הקמת המועצה ה־מיעצת
של צפון סודאן (תפקידה: ליעץ לממשלת
סודאן האנגלית) .לסודאנים ניתנה
אז האפשרות ללמוד את שיטות הממשלה ;
המועצה החלה גם להכשיר סודאנים משכילים
למלא את מקום האנגלים.
בשנת 1948 הוקמה מועצה מחוקקת, שתפקידה
היה לקבוע חוקה חדשה לסודאן
עצמאית. המצרים התנגדו לה בכל תוקף.
״זאת תהיה מועצה של בובות בידי האנגלים,״
התמרמרו, ובצדק־מה. תחילה היתד,
המועצה מורכבת מששה סודאנים וששה
אנגלים. כעבור שנה הועלה מספר רסודאנים
לשבעה בעוד שמספר האנגלים הופחת לחמשה.
אולם המלה האחרונה נשארה בידי
המושל הכללי, שנהנה מסמכויות בלתי
מוגבלות כמעט, בכל השטחים.
המועצה המחוקקת עמלה וטרחה, פירסמה
מקץ שלוש שנים הצעה לחוקה חדשה. לפיה
תבוטלנה סמכויות רבות של המושל: במקום
מועצה מיעצת יוקמו שני בתי מחוקקים
— בית נבחרים וסינט. הם יחוקקו את כל
החוקים הנוגעים למשטר המקומי, ינהלו את
עניני הכספים, החקלאות, החינוך וכדומה.
הם גם ייעצו למושל הכללי בשטחים אלה.
אלא שלא כעצות המועצה המיעצת הקודמת
תהיינה עצות בית הנבחרים מחייבות את
המושל הכללי.
ליאונרד ברנשטיין ואליקוס שפירא
לעומת זאת ישמור המושל על סמכויות
לאחר קיץ מוצלח — תשבחות.
מלאות בכל הנוגע לעניני חוץ ובטחון, יהיה
רשאי להכריז על משטר יהרוס בכל רגע
לכל הבעיה. המופתעים ביותר: אנשי מפקדמים.
הקיץ הופיע שפירא בקונצרטים בהם
שימצא לנכון. במקרה זה תבוטלנה כל
לגת עשיגא. ,מצדדי האיחוד עם מצרים. מוח-
ניצח על תזמורות סימפוניות, זכה לתשבסמכויות
המוסדות הממשלתיים הסודאניים.
מד נגיב נטה בפירוש למתן זכות בחירה חות 4ו0פות מפי מורו ליאונרד ברנמשלחת
אסיפות
גמל,יום ;שפים.
לסודאנים, שיחליטו בעצמם אם רצונם ב שטיין.
סודאנית, בראשותו של עבד אל־רחמן אל־איחוד
או לא.
הסביר* איש הדור יוסף (ב.מגן) שיץ
מהדי, מנהיג מפלגת אל־אומה, ביקרה בתחימשחזר
אל־מהאדי מלונדון, הצטרף אף
לת החודש בלונדון, קיבלה מידי אנתוני אידן: .הוא לדיונים. תוך שלושה ימים הושג ההס לחבריו הצעירים במקצוע מדוע יש להוסיף
תמיד לשמו של דוד בן־נוריץ את ההודעה
מפורשת על הסכמת בריטניה לחוכם:
מצרים תכיר בחוקה החדשה, תדרוש
תואר ״ראש הממשלה״ .הנימוק :״אפשר
קה החדשה, לפיה יש לערוך בחירות בהקדם
דק קיצוץ סמכויותיו של המושל הכללי.
שאדם אחד התחיל רק היום לקרוא עתונים,
האפשרי, לקת לסודאים להחליט על ההקערה
נהפכה על פיה. בעוד שעד כאן
אינו יודע עדיין מה מקצועו של בי. ג׳י״.
משטר הרצוי להם מקץ שלש שנות מעבר: .התאחדו הסודאנים והאגלים בחזית נגד ר,ש־האנגלים
פנו גם למצרים שתביע את דע !תלטותה של מצרים בסודאן היוו עתה הסו־משחזרה
השבוע יפה (הוי ירוקה) ירתה
על החוקה המוצעת. היה זה צעד פור ;דאנים והמצרים חזית אחידה שמטרתה הראקוני,
לבושה באפודה סגולה, ממסע שירה
מלי בלבד, תוצאתו היתד, ברורה מראש :שונה להוציא את הגנגלים מהסודאן. מה
בדנמארק ובצרפת, הביאה עמה ד״ש מזוג
מצרים תסרב להכיר בחוקה, האנגלים היו יהיו היחסים בין שתי הארצות אחרי שלוש
בכל זאת מוציאים אותה לפועל. הם גם קבעו
השנים — ,בעיה זו נשארה פתוחה.
זאריו ואנטוניו, שהלהיבו לפני שנתיים

תשבץ

dm* 140

מאוזן a :תיא טרון צעיר, ל א הציג עד עונה
על במה אלא באוד ם כשקהל ה צופי ם יו שבמפ בי ב.
14 כו כ ב הו לי בו די, ד,טע מ סר טו צולם עתה בארי!
בה שתתפותו ן שם פ ר טי) ) 8 .עי ק רי; התחלה בלי
מוח ) 10 .מוקד ש לעזאול ; מקרין ) 12 .גוונו של קול
מרחפת בשחקים ) 13 .פר אי. בלתי־תרבותי.
הבם ;
0״ כלי ; הגכנם — עוברו ) 17 .ב ט חון ) 19 .גמל ;
בוגר 20נ אמרת לעתים נדירו ת ; י ש הפוחדי ם ב פניה
)21 .בלתי צ פוי ; בראש התורן ) 23 .תולדת
האש ) 24 .מחזהו .״בדלתיי ם נורות״ מו צ ג עתה בתיאטרון
״וי ר ה״ ) 23 .נ או ה למחצה ) 27 .אליל בכל.
)29 עוף ש איננו עף ; כי ) 31 .כ שזה ק שור ב תפו ח .עץ
הנו מאד טעים. כ שזה ק שור בעצ מו ת — מאד
לא נעים )33 .מ מו שקף. חיוכו מנלה נו טו ת חן. נ שי א
אהוד ןשםפר טי) )35 .בנו היה א ביו <36 .בעל־ק
שיות, בלתי גמי ש )38 .מכללה ידועה ; תוצרת מ פ תחות
)39 .פגי םמל אכו תיו ת ) 41 .בעלת מ מ די ם:
מ צוי ה לרוב לפני הבי ת ) 43 ,.נור־אריות בונר<44 .
כ סוי ראש מ פלד ה.
מאונך ) 1 :חית־ערבה ונקבה) )2 .מ צוי <3
הלק מיחסים מ שפחתיים ) 5 .ראש בית הלחטי ) 6
ב או פיו של כל אדם. ברב או ב מו ע ט ) 7 .טלהו מ בי ג
שיני ךוא טול אני, קורת מ בין עיני ) 8 .א שה ) 9 .נאשם
בנ שי א ת פצצ 1ז בקריית ) 11 .מ שכי םלח לי מז) 14 .
מ שותף לאירווינג מילר ו אי צ׳ ה לוין ) 15 .ירחמנו ה שם
ור א שי תבות) ) 18 .המ שך ש מו של י הו ש ע.
סמל כ הונו ת מ סוי מו ת ) 22 .ר פו ד ה,
) 20מעטה ;
ברוב דירות הארץ — כפולה )23 .נלב שת כ ש הי א
ע שויה מ ה חו מר הזול ביותר. הריתי יקרה ביו תר.
25 אין כסף )28 .רננה ; ממסר שנו תי ה) 30 .
משכבה מסודר ב אויר )31 .רא שית ואחרית ורא שי
תבות) )32 .משמש מעבר בין נזוז — לפה )34 .נאכ אוכל
ת, לעתים מתוקה) 36 .
ת מיד מתוקה ;

קינה )37 .תו צ אה בלתי נ מנע ת במלחמה ) 40 .כיו צ א
באלה ור א שי תבות) ) 42 .אהד; חריף.

.העולם חזה״ 784

את הקהל הישראלי (העולנו הזה .)655 מספרת
יפה: השניים (שאינם נשואים) נסעו
עמה במונית ברומא, התקוטטו כל הדרך.
השמש ההוליבודית קרנה השבוע על
חיים חפר בצורת חוזה בעל כמה עשרות
סעיפים. התוכן: חברת קולאמביה קנתה
מחפר את הזכות להשתמש בשירו ה׳ דרומה
בסרט עושה הלהסים •.קרן־אור שניר,
פגעה כמלחין מרדכי זעירה, אשר שירו
סובבנו יושר באותו סרט.
ז׳ק מרטינו, בא כוח הוצאת הספרים
נאגל בפריז, שהוא גם סוכנו של ז׳אן
פוול סארטר, נכח, אגב ביקור בארץ ב־עניני
הוצאת ספר תיירות על הארץ, כי שני
מחזות של סארטר מוצגים בארץ: הנמרה
והכושי ובדלתייס סגורות, הגיע לידי הסכם
עם התיאטרונים הנוגעים בדבר (אהל וזירה)
בדבר תשלום שכר סופרים גבוהי מן הרגיל
לשולחו. כאשר התאונן מרטינו על שסאר־טר
אינו יכול להוציא את הכסף מן הארץ,
הוצע לו לשלוח את המחבר ארצה לסיד-
רת הרצאות, באותה הזדמנות יוציא את
הסכומים המוקפאים לכלכלתו. הגיב מרטי־נו
:״אם סארטר ירצה בארץ, יגדל החשבון
שלו בבנק יפת, לא יקטן.״

מאק. מאק והוווידה
במועצת ההסתדרות גילה יעקב אורי,
מוותיקי מושב נהלל את דעתו :״רע הדבר
כי היהודים תמיד מדברים על חטאיהם בלשון
רבים — אשמנו, חטאנו, בגדנו סבור אורי:
יש לדבר על חטאים רק בלשון יחיד —
״אשמתי, חטאתי, בגדתי״ ,במקום ליצור
קומונה של חטאים (קריאות ביניים מספסלי
חברי הקיבוצים :״מה אתה רוצה, מושב
עובדים?״)
באותה ועידה סיפר אידוב כהן, מנהיג
העובד הציוני. על מקרה שקרה — לדעתו
— בסיאול, בירת קוריאה הדרומית.
אחרי שהעיר עברה כמה פעמים מיד ליד,
שאל קצין אמריקאי את אחד האזרחים :
״כיצד זה נשארת בחיים בכל הקרבות ה־אלה?
״ השיב הקוריאני :״בכל פעם, כשבאים
הרוסים, אני מוציא דגל אדום וצועק: יחי
ססאלין ! ובכל פעם שנכנסים האמריקאים
אני מוציא דגל אמריקאי וצועק יחי טרו-
מן התרגז האמריקאי :״מה, זה כל ההבדל
בינינו ז״ חייך הקוריאני :״ישנו הבדל
אחד: לך אני מספר זאת. לרוסי לא הייתי
מספר.״

(הימנית) ישראל כר־יהו״

מנהיג מפ״ם
דה, איש יגור בן ה־ 57 שהיה פעם גולה
סיביר, התקיף נמרצות את הסוכן האמריקאי
מאק־מייקל. כשהעיר לו הקהל על טעותו
והזכיר לו שהוא מתכוון למנהל ההענקה
האמריקאית כרום מאק;דניאל לא נבוך
בר־יהודה הביע את דעתו שאין כל הבדל
בין השנים.

פתרון תשבץ 137
מאוזן ) 1 :ר טו ש )5 .משזרת ) 10 .זולו) 12 .
שנה ) 14 .אך ) 16 .לו טה ) 18 .שו ) 19 .חנו ט) 21 .
סוינברג )22 .סזן ) 23 .מור ) 24 .נו ) 25 .סו לון .

שאת.

פו ת.

ב לי מ ה.

כרם.

)36 נבג )38 .הוננריה )39 .כ הנ א )40 .רנ ) 41 .ח מו ת.
) 43 הו ) 44 .עלג )40 .סלבם ) 48 .דיו פי ) 49 .אהדה.
ב, אונך ) 2 :טז )3 .וולט ) 4 .שלו ) 6 .ש ש.
) 7זן אנו אי ) 8 .רה ) 9 .נ א חס ) 11 .ווטסון <13 .פונות
) 15 .קנזס ) 17 .הור ) 18 .שרג ) 20 .ונו ם) 23 .
מו ת )26 .לוננפלו )27 .שלם ) 28 .תמנה׳ ) 29 .ו הי ה.
) 31 ברהמם )32 .הבנה ) 34 .נון )36 .כיח ) 37 .גאו ת.
)39 כתבה ) 42 .ולא ) 44 .עי )45 .נף )47 .סד.

פרסי ספרים לפותרים
למדות שבהדפסת תשבץ 138 נפלה טעות
ופורסמה תבנית שלא התאימה להגדרות, סתר
הקורא אבנר יאיר, רח׳ הרצל ,66 תל־אביב, את
התשבץ נכונה. הוא זוכר. בכל שלושת פרסי
!?ספרים השבועיים.

פתרון חידת תצלומים
(ראה עמוד : )16
)1מברשת שערות )2 .סוכר )3 .סיגריות.
)4שעון מעורר )5 .מפתח קופסות )6 .מהדקי
נייר )7 .חתך אשכולית )8 .מברשת שיניים.

שמונה התמונות המופיעות
כעמוד זה מראות לך עצמים
וחלקיים המוכרים! לך היטב,
אשר אתה בא ״כמגע אתם
כמעט יופ-יום. רק הזויות,
הגדלים או המצבים מובאים
בצורה כלתי-שיגרתית.
נסה לזהות אותם.
לחסרי סבלנות: הפתרון
כעמוד ,15 כמסגרת התשבץ.