גליון 792 מתאריך 1 בינואר 1953

כובשי החרד
תור 50 שנה, טיסה ראשונה לירח
(ראה רפורטג׳ד).

השבועון המצויר

11111 1111,1111111 111 7״ 111111111111 1111 11 11 1 111111 111, ,

מכתביס

מו ר ך הראשי:
אורי

אבניי

ראש המערכת:
•לוס

בחן

עורך התבנית :

עורך הכיתוב:
אלמו

מיכאל

ממני)

ה*׳5ם הראשי:

הכתב הראשי:

השבועון המצויר
לאינע ורמציה
רחוב גליקסון * ,וול־אביב
(ליד חיאטרון. אחיי )
ח.ד .1•• .טל( .זם נ 715
סע! לטברקים . :עולמפרס
משרד חסערכת בירושלים .
רחוב דוד הטיד (יוליאס.
פ * ר ד הט ו* ד.
טו ל

יהודה ניב, תל־אביב

סול נולדמן

יהודה נבאי

עורכי מדורים:
מיכאל אלמו. ניפה נבי. ירוחם נבע. תמר תדמור. יחיאל בשן

משתתפים קבועים:
פרנצה נרובנר, רפאל חייט. אוסקר מאובר. פילים טיארי,
צבי שש.

ראש־מערבת, ירו שלי ם:

ראש־מערכת,

דוד רוביננר

חיפה:

נתן ריבת
סופרי־חוץ:

מונטי נ׳ייקובס, נבריאל דנון. יצחק המאירי. שמואל מירון

תמו-ל :

הפצצה והדייג
אשר למכתבו של משדל בד־אש (העולם זזזזז
, ) 790 הפרזתם בהשיבות הפצצה, אולם אף העתו־נות
לא הדגישה את המאורע די הצורך.

דפוס

העולם חזח בע״ם.

ישראל, תל־אביב

כשנפלו) הפצצה במערכת קבעתם מיד כי הדתיים
זרמו אותה. אני מקוה כי. אם העניו יובהר אי
פעם. תווכחו שאיו מ־בר כד.
טוב היה אילו הויתם מפסיקים בקו הכנעני של
עתונכם. לא תתכן אחדות שמית כאשר יש ננודים
כלן נדולים בין היהודים והערבים. ליהודים תר בות
עתיקה, לערבים בורות עתיקה.

אוהד העתון, תל־אביב
אם אתם תושבים שנוער דתי זרק את הפצצה.
הרי זה מניע לכם. במאמריכם אתם תוקפים את
הדתיים (אח על פי) שאינני יכול לתאר לעצמי
איזה עוול עשו לכם. אם יזרקו שנית פצצה. הרי
כך מניע לכם שוב.

א. איתן, זזיפח

את מי לקרב?
לפי דעתכם, הדרישה לקרב רחוקים היא פחות
חשובה מן ההכרח לקרב קרובים ...שנתרחקו. רצוי
שתחפשו דרכים לקרב את הנוער מעדות שונות.
להדום את המחיצות בין תימני. ספרדי ואשכנזי.
תפקיר זה הוא חשוב מאד ויותר מעשי מאשר
רכישת ידידותו של רבחי כמאל( .העולם חזה 788

א. פדרמן, יפו

ג ליון זה מופיע ביום הראשון של שנת . 1953
לפני קרוב לחודש י ש בו חברי המערכת, התחבטו בשאלה פשוטה :
מי יופיע על שער הגליון הזה ז
בראש השנה העברי נוהג העולם הזה לבחור באיש־השנה, האדם
שהשפיע במידה הרבה ביו תר, לטובה או לרעה׳ על החדשות. בראש
השנה הנוצרי נוהג העולם תזה הצפות לתוך מחשכי העתיד, ל עזור
לקוראיו להתרומם לשעה קלה מעל לעניני יום־יום ושנה־שנה, לחשוב
על עתידם כבני המין האנושי, חיילים קטנים המשתתפים במצעד הגדול
של התקופות.
לפני שנתיים הופיע על שער העולם הזה 687 קוף גדול מגן״
החיות בתל־אביב, כשהוא מחזיק בידיו מפציץ חדיש (שהפך בינתיים
מיושן) .שער זה בא לבטא את מצב הרוח ש שרר חדשים מעטים
אחרי פרוץ מלחמת קוריאה, רמז על הבדיחה הישנה אודות שני
הקופים ש שרדו בג׳ונגל אחרי שכל הגזע האנושי השמיד את עצמו
בפצצות אטום, שאלו קוף את רעהו :״מה? האם עלינו להתחיל
בכל העסה מחדש?״ אותו קוף לא רצה. אגב, לשתף פעולה, וצלם
העולם הזה היה נאלץ לרדוף אחריו משך כמה שעות.
לפני שנה היינו צנועים יותר. הסתפקנו ב שער שעליו הופיע תינוק
בר־יומו, הצופה אל העתיד, כשפניו אינן נלהבות כלל (העולם הזח
.)740
השנה רצינו להביא אליך את העתיד הגדול, על כל האפשרויות
המהפכניות הצפונות בו. האיש המסמל עתיד זה הוא כוב ש החלל,
האדם שיטוס — עוד בימי חייהם של רו ב הקוראים ברגע זה את
הגליון הזה — אל עול מות חדשים.

דו ש קיבל על עצמו את התפקיד בספקות חמורים. דוקא בחודש
האחרון הופיעו שני ענקי־עולם — סיים וקוליירס — כשכובש החלל
על שערם. שניהם יכולים להשתמש בשלל צבעים, מעסיקים את מיטב
הציירים. האם יכולנו להתחרות בהם? האם יכולנו ליצור יצירה
מקורית, שלא תהית חיקוי גם?

חכרתי את ריבתי כמאל בעת שעבדנו יחד בממ שלת
המנדט. הוא הראה כשרון ניכר בלימוד
ערבית ועברית. הוא ניסה לקרב את שני העמים
באותה תקופה.
את הנינוד בין שדוריו לעמדתו אז. יש ליחם
לשני נורמים: לחץ הסביבה בה זזוא נמצא —
תמיד סבל מאיבת עמו משום שהראה עצמאיות
בהלך מחשבתו. הוא מצא מקלט בחברת ידידים
יהודים. יש להתייחם אליו כאל אנוס הנאלץ לעשות
את השמצות הערבים בלבוש עברי.
אפשרות שניה היא. כי אבדה תקוותו לשלום
בין העמים, ייתכן אף כי מעולם לא היתה כוונתו
כנח ולמעשה תמיד היה ערבי לאומני. לדעתי
אין להקדיש לו תשומת לב רצינית.

נתן תבו א, רחובות
מעודי לא האזנתי לריבחי כמאל אך תמיהני על
מכתבו של יצחק שאראבאן (העולם הזה ) 790
הקורא תנר על קרייני קול ישראל. מי יתן ובני
ישראל כולם ידברו כקרייני קול ישראל. איני מוצא
שום סנם במבטא ובהינוי שלהם.

טוביה שחר, ירושלים

הפסלים והדוגמנית

ראיתי את תמונתה של שולמית נלברד( ,העולם
הזה .) 782 איזו נערה! נושא מצוין לפסל שהייתי
קורא לו :״ישראל״ .אנב, האם יש פסלים ביש ראל
1עד כמד| שזכור לי מן התנ״ד אמנות הפיסול
אסורה לפי הדת היהודית.

זונדר שקולניק, ניו־יורק
הקורא שקולניק יכול לוזרגע, יש פסלים
בישראל. על כל פנים, אנשים הטוענים
שהם פסלים.
מאמרכם על אדן נרץ (העולם הזה ) 790 היה
בלתי שקול. מדוע איו לאדן גרץ חלק בים 1אבקש
תש ובה.

עפרה גרוסמן, הרצליה
אין לשער כי אדן יקבל עתה מאיזו שהיא
ממשלה תעודת קצין, או ימאי אחראי.
.רצוני לציין כי מאמרכם על אדן נרץ היה חד־צדדי.
איו הוא הולם אתכם. כדאי כי תשמעו את
הצד השני. בודאי ימצא האיש אשר ימסור לכם
את הפרטים.

ש. צ ,.נתניה
העולם הזה שלח את המאמר, כרגיל, לצד
השני, שלא מצא בו מה להעיר עליו.

לפני כמה שבועות הבטחתי:.לך כי היעולם הזה ישנה את צורת
שערו. הוא שם קץ לשערי הנערות (שהסתננו׳ בינתיים, לכל מיני
עתונים אחרים) .הוא מתח קו תחת שלב אחד בהתפתחות העתון. הוא
בחר בצורה חדשה של שער, שיציג לציבור אישיות בולטת המסמלת
מאורע או בעיה.

לפני עשרה חדשים התחלתי ללמוד עברית. חפש י
׳ 1עתון אשר יציג בפני את התווי בארץ. ללא
תעמולה מפלגתית. מצאתי את עתונכם, אם כי
אינני מזדהה תמיד עם תכנו.
אתם היחידים המתיחסים לעולים החדשים בצו-
ייז אנושית. איו אתם מתעלמים נם מן הצדדים
השליליים של מבעיה. עתונכם חייב להרבות בבדי 1,׳,בעית
הקליטה הכלכלית והרוחנית של חעליה
החרשת.

לא היה זה קל. השיטה של טייס בנויה על השימוש בצבעים,
שיטה שעתון עברי בלתי תלוי אינו יכול להשתמש בה׳ כיון שהיא
כרוכה בהוצאות עצומות המתאימות רק לכיסם של הצבא או מפלגה.
אמנים רבים סברו תחילה שאין כל אפשרות להתאים את סגנון הטייס
לדפוס שחור־לבן. יתר על כן׳ עתון מצרי, אל גיל אל גדיד, שהחליט
לפני שנה להשתמש בשיטות של טייס (עם התאמות הדומות מאד
לשיטות העולם הזה!) ניסה ליצור שערים של טייס בשחור־לבן, אך
נכשל וחדל מנסיון זה.
בכל זאת החלטנו לנסות. זכינו לשיתוף פעולה מצוין מצד האישים
שבחרנו בהם לשער (להוציא את אייק ואת אורן, שלא יכלו להתגונן).
ואם נדון לפי מספרי התפוצה, הנמצאים שוב בסימן עליה, אחרי
הירידה הכללית בעתונות בראשית השנה, הרי מעדיף גם אתה אישיות
מענינת על פני בחורה יפה — לפחות על שער העתון.

אהרן וולדנר, מעברת הר־סוב

הדמיון והאמת

הסרטים על בואי ארצה (העולם הזה ) 789 היו
מדויקים לא רק במובנם הטכני. כי אם אף מבחינת
הההליד ׳הנפשי. איני יודע מי ספר לכם את הפר־
העולם הבא
השבועון המצויר
לאי-נפורטציה
קורא (של עתו!) יקר

אין סלים בפינ-י

הספור בהמשכים .

ישבנו שם שלשתינו והד לקנו
נר. לפת־
(המשך יבוא)
קולנוע :

בים על דבר הניענו ללוד. היה בכתבה כשרון
וו מיון עתונאי, ולא נשאר לי אלא לאשר את
נכונות ד,תאור.

זיסמן,

שלום

סרטים

כדי להקל על מינן הסר טים,
יונהגו הסימנים ה באים
* :סדט רע מאד.
! * דע מאד מאד 0 .לא
כל כך רע + .לא כל כך.
+ +לא כל כך סרט.

חבר הכנסת

ניר, ספרות וזולות
ברצוני להפנות את תשומת לבכם לחוברת אשר
הופיעה בימים אלה בשם כרמלה הסטודנטית.
החוברת מקלקלת. לדעתי, את הנוער ועוסקת בשטו יות.
אין לספור זה כל תוכו או הן ניון. להוצאות
הספרים אין ניר ; להדפסה ולחומר כזה יש !
העולם בהירי.

הזה

איתן בהירי, נתניה
לשאלתו של הקורא

שותף

סדום כסדום
משד. אלוני שכח (העולם הזה ) 790 כי במחנה
כביש סדום קיים נונש ושמו נרשון. נרשוו זה,
הממלא את תפתקידו מטעם מ. ע .צ ..מטיל מוראו
על העובדים, מפטר פועלים. מעסיק 50 אחוז פוע לים
דרוזים, בו בזמן שפועלים יהודים משוועים
למקומות עבודת, וכל זאת. למען האדרת שמו.

אורי, תל־אביב
גר שון אוסטרובס־קי הוא מפקח מחנות הע בודה
של מ. ע .צ. בכביש סדום. אשר להע סקת
דרוזי ם טועה הקורא אורי: זה חדשים
רבים שם. ע .צ. חדלה להעסיקם נוכח האבטלה
בישובי ם העבריים.

המציאות מוזרה מן הדמיון
ספור החודש האחרון (העולם הזח ) 790 מצא
הפעם חן כעיני. מי האיש שחדר לעומק הזה של
התווי הקבוצי ז

בן משק
ז. בוהק (לא ז. בורק כפי שפורסם בטעות),
הוא איש משק ותיק, לשעבר בן חמדיה בעסק
בית שאן.
אינני יוד ע׳ א ם ידוע לכם שספור החודש אינו
ספור כי אם מעשה שהיה. לדעתי אין זו דרד
להספיד חבר, ואם ידעתם שהספור הוא אמיתי —
חוסר טקט היה זה מצדכם לפרסם אותו.

יהודה מונק, גבעתיים

סיסמאות ומעשים
בקשר לכתבה פראג, פיונג יננ ועידחרוד. נדמה
לי שאין כמוה ממצה את כל הצביעות במלל של
״אחוות עמים״ ,״פועלי כל הארצות התאחדו״ ועוד
סיסמאות של הסוציאליום אשר שני העידחרודים
מאמינים כהן. עין חרוד, אשרות יעקב, נבעת
השלושה ועוד, יכולים ללמדנו מהי מדת האמת
שבסיסמאות אלו ועל אופים של האנשים המשמי עים
אותז, על אכזריותם של אלה הסשסעים נפשות
ילדים רכים למען אלילים והמפן לים משפחות ב שם
רעיונות זרים שאבד עליהם כלח.

סערה כלתי שקולה ץ

דו ש עשה את שלו. אם הצליח או לא, אתה השופט. אל תתבייש
לגלות לנו את דעתך.

הרעיון היסודי לקוח, כ מובן, מטיים: שילוב תצלומו של איש
עם ציו ר סמלי, הבא לבטא את הרעיון ש הו מ ת לו הופיע בשער. אולם
כמו תמיד נסינו לד,מנע מחיקוי גס, להתאים את הנסיון הזר לאפ שרויו
ת ולסגנון שלנו.

ב 191 עיני
החל מגליון זה יחדל מדוד ־

־ ״כמו עיני״ להופיע כמדור 1
1שכועי׳ יפורסם אחת לחודש| .

יהודה הררי, חיפה

היחס לעולים

הנה לפניך שמונה השערים הראשונים של הקו החדש. יכול אתה
לשפוט עתה ב איזו מידה הצלחנו (אם בכלל) ,אם עלתה רמת העתון,
אם עלה בידינו להוסיף לעתונות העברית משהו חדש בעל ערך.

ההר הוליד מפעל
העולם הזה 776 כותב :״קומץ אנשים. ש ניסו
להתמרד, בראשם המפקח בן־דוד ממשרד
הבריאות. העלו חרם. רשימתם הבלתי מפלגתית
נחלה כ ש לון ׳.הבלוק למען אנוד בלתי מפלנתי
של עובדי המדינה קבל שני מנדטים (מתור .) 31
מפ״ם, אמדת ישראל קבלו אותו מספר (של
מנדטים).

יוסף בן־דוד, ירושלים

מחירי כתי-הקולנוע
חקירתכם על בתיהזקולנוע (העולם חזה ) 790
לא השאירה ספק בקרבי כי תביעותיהם של בעלי
בתי-הקולנוע הן בלתי-צודקות. הם מזלזלים בגלוי
בקהל, הרחב, מהנים להעלים כרטיסים זולים ומ ציעים
למכירה כרטיסים יקרים.
על בעלי־הקולנוע להראות יותר יחם ללקוחו תיהם
ולשכנע את הצבור בצורה בולטת שאומנם
מפסידים הם מעסק זה.

דוד נבון, ירושלים

בית אורן
החידונים שלכם ערוכים בדרד כלל בטעם ומעו ררים
ענין אך בחידון השמות (העולם הזה ) 791
עברתם את גבול הטעם הטוב. כוונתי לשאלזז מם׳
6שהתשובה לה היא בית אורן. אינני מאמין
שהתכוונתם להתבדח על חשבון המקרה. נראה לי
שיש בזה חוסר טקט שבמקצת מחשבה אפשר היה
למנוע אותו.

מנחם רגב, באר־שבע

א לא נורא. א ! נורא
.״גיוס? .א פ שר לסבול.
1אפשר § .מה, עוד לא
נגמר•.
לדוגמא :

״החץ הירוק במחשכי ה־ג׳ונגל

אפשר (להת (פירו

חיל) .התחלה לא כל כך
רעה. בכלל לא כל נך.
זה בכלל לא כל כך סרט.
המערכה הממשית לא
נוראה. אפשר (להמשיך).
את המערכה השמינית
אפשר לסבול. מה, עוד
לא נגמר? הסוף רע
מאד,
הסימן ־ 7הוא טעות דפוס.

על את תכניותיה המוצהרות.
חידון
חקלאי

מח עדיף? זריעת בצל
באדמה קלה, או שתילת
חסה באדמה כבדה 7
(התשובה — המפתיעה --
בשבוע הבא)
הציור בהמשכים
האשה הגבוהה ביו תר ב עולם.

הטור
של הנור

הכלליים

בקרב הציונים
שוררת תדהמה.
נודע כי מנהיגי המפלגה
זומסיס להוציא אל הפו
(המשך
ב שבוע הבא, ביחד
עם הבדיחות הטובות).

,העול ם

הז ה״ 792

בעוד 47 שנה יגיע לסופו האלו* השני ונא! לידת הנוצרי. לפני תאריך
?ה יפרוץ בן האדם את בל• דוד הארץ. הוא יפקיע לו דדד אל ה חדל
החופשי .״צור וכבי לכת הדשיס, יגיע אל הירח. מעט ל
אנשי המדע תמימי דעה שהדבר קום. הויכוח מסביב לשאלה: מתי*

(ראה שער).
לפני שנתיים׳ עם הסתיים המחצית הראשונה של המאה
העשרים, הודיע מוסד אמריקאי בהלצה, שהוא מקבל הזמנות
לטיסה הראשונה אל הירח. תוך שבועות מעטים הוצף ב־25.000
הזמנות מכל פינות העולם, כולל ישראל.
ההיתר, זאת הוכחה נוספת לתמימות המין האנושי י לא.
היה זה ביטוי למצב הרוח החדש המרחף על פני כדור הארץ,
הגעגועים אל ההרפתקה האדירה אשר במרחב הגדול, האמונה
שהרפתקה ז ו קרובה לביצוע.
בארצות הברית גדל דור שלם על ברכי חזון זה. ילדים,
שעוד לפני שנים מעסות הסתובבו בחליפות של בוקרים, בזים
עתה לכל מדים פרם לחללבוש. בספרי הילדים׳ בסיפורים המ צוירים,
משתוללים חללישים׳ משמידים איש את רעהו בחלל־יורים.
הוליבוד כבר הוציאה סרט חלל ר א שון ואחריו באו רבים
אחרים. אוניניוק הרום־ הודיע חגיגית שחללישים סוביטיים יהיו
הראשונים שינחתו על הירח, תוך 50 שנה.
אפשר להשוות מצב רוח זה רק לאותם כיסופים מסתוריים
שתקפו את בני אירופה המערבית במאה ד 16 המריצו את
קולומבוס לעבר יבשת חדשה ואת וואסקו דא־גאמא לעבר הים
הדרומי. זה עתה גילתה האנושות שאין היא חיה על מישטח,
אשר בני אנוש נועזים עלולים לנפול מקצותיו, אלא על פני
כדור מסתובב, הנע מסביב לשמש.
כשם שאז השתנו כל מו שגי העולם, הדת, המוסר והחברה,
כן תשנה המהפכה הגדולה של החלל את מושבי המאה ה־.20
תיהרס ההשליה כאילו חי האדם על אדמתו המוצקה, כשמעל
לראשו השמים הכחולים והכוכבים המבריקים כתלונות ברקיע.
האדם יתרגל למחשבה שהוא י צור מבוטל על פני כדור זעיר,
המתנועע ללא מטרה בין מיליארדים של כדורים דומים, המר חפים
גם הם ללא תכלית ו הגיון בחלל אינסופי. השמים הכחולים
{ טו ב לא יהיה מעסה אלוהי, אלא מרחב אדיר הקורא לכוב שיו,
׳מרחב אשר חלליות תעבורנה בו במהירות של עשרות אלפי
ק״מ לשעה, כשם שאניות חוצות כיום את האוקינום באיטיות
של כמה מאות ק״מ ליום. סכסוכים על כמה מאות קמ׳׳ר,
תגרות בין עמים קטנים׳ אפילו מלחמות בין יבשות, נראות
כשריד מימי הביניים לעומת האינסוף הגדול הזה•
כוכב חדש כשמיים. י שנו הבדל אחד בין ימי קולומבוס
ו כין שנת . 1953 גלילי עמד על המוקד, סיכן את חייו כשאמר
את המילים ההיסטוריות . :ואף על סי כן, נוע תנוע (האדמה
אולם החללנים של 1953 יושבים במוסדות מחקר עשירים,
מנהלים מיבצעים העולים מליוני דולרים ורוכלים, מתוכחים
על ד,חזונים ד,אגדתיים ברצינות ובקול רם. איש אינו צוחק להם.
ראש הדוברים הוא גרמני תוקפני, בעל תואר אצולה. ורנר
סון־בראון, שנתן להיטלר את הוי־2׳ קליע הסילון המפורסם
שפרץ את גבול האטמוספירה וירד על לונדון. הוא לא השיג
להיטלר נצחון (להיפך, מיבצעו מנע בעד היטלר הקדשת אמצעים
מספיקים לפיתוח מטוסי־סילוו צנועים יותר, שהיו יכולים למנוע
את ההתקפה האנגלו־אמריקנית) ,אולם הוא פרץ את החלון
הראשון לחלל.
כ שפלשו הרוסים והאנגלו־אמריקניים לתוך גרמניה, נערך
ביניהם מרוץ מטורף על כיבו ש אנשי המדע הנאציים. הרוסים
תפסו את מייצרי הצוללות. האמריקאים כבשו את ורנר פון-
בראון, הטילו עליו לנהל את יי צור קליעי הסילון למלחמת
העולם השלישית.

מסך־הברזל עברי האנשים מסוגו של פון־בר און, משני
החלו מפתחים את התכניות האגדתיות ביו תר, טענו שהן בנות
ביצוע מידי. פון־בר און הציע להקים כוכב־לכת מחוץ לאויר
פצצות־אטום אמריקאיים כדור־הארץ, ממנו ישלחו חללישים
מודרכות־מרחוק אל כל מקום רצוי בעולם. כן הציע ליצור
כוכב מלאכותי שידלק בשמים לתו שבי הגוש הסוביסי, ישמש
בעיניהם סמל מאיר לחרות האמריקאית• אנשי מדע אחרים הציעי
ליישב כוכבים רחוקים, לשנות את מקומם בשמיים, לבצע מיבצע
אדיר של שיקום כוכבים ״נחשלים״.
כיצד יתקיים אדם כחלל ז אולם בראש החלומות
עומד מיבצע ״צנוע״ ומוחשי: החזון של המסע אל הגוף
הקרוב ביו תר בחלל: הירח.
מבחינה תיאורטית שוב לא נותרה שום מניעה לטיסה זו.
אולם קיימים מניעים מעשיים רבים, המהווים סלע מחלוקת בין
פון־בראון וירי ביו הרבים.
רוב אנשי המדע טוענים שפון־בראון מנסר, לדלוג מעל לש לבים
הכרחיים, שהוא רותם את עגלת המטרה לפני סוס הביצוע.
הם דורשים להימנע ממעשים פזיזי ם ותוכניות רבות־יומרה,
להתקדם במקום זה צעד־צעד׳ מנשק־הסילוו הקיים כבר (העובר
גם הוא את גבולו ת הדמיון של האדם הפשוט) אל הסילוניות
של מחר, לקראת החלליות של מחרתיים.
התקלות הגדולות שיש להתגבר עליהן, בטרם י פ רוץ בן־אנוש
אל החלל הריק, הן רבות.
בראש הדאגות עומד האדם עצמו. כיצד יתקיים בחלל ז
בתוכניתו של פון־בר און ובסרט ר,הוליבודי טיסה לירח יטייל
האדם בחלל כשהוא לבוש בחללבוש קל ויפה. אולם המומחים
פוסלים אפשרות קלה זו. הם כבר המציאו חללבוש המסוגל
בקושי לקיים טייס מגביה טוס משך עשר דקות חסרות חמצן.
עוד אין הם רואים אפשרות להמציא חללבוש שיקיים אדם
בחיים משך שבועות רצופים בחלל הריק, יתן לו אפשרות
להתנועע ולעבוד חופשית. פ תרון הנראה להם: להקים על
הירח כיפה שקופה אדירה׳ שמתחתה יתנהלו חיי אדם ב אוורור
מלאכותי•
התקלה השניה היא מכנית. כדי לפרוץ את האטמוספרה של
כדור־הארץ יש צורך בסילונית עצומת־ממדים. אם יהיה גודל
הסילונית כגודל אניית־ענק חדישה, יוכל להגיע אל החלל הריק רק
חלק שגודלו דד,יה כגודל מכונית קטנה, כל שאר הנפח יהיה
דרוש לחמרי־הדלק בלבד. המחיר של סילונית כזאת יגיע למל-
יונים רבים.
תקלה גדולה עוד יו תר: כבר לקלעי הסילון הנוכחיים, בעלות
המתירות הצנועה של כמה אלפי קמ״ש, קשה למצוא מתכת
המסוגלת לעמוד בחום האיום, הנוצר עקב הטיסה המהירה.
איזו מתכת תעמוד בחום הדמיוני שיווצר עם טוס סילונית המחר י
וכיצד יוכלו בני אדם להתקיים בתוך סילונית כזאת?
פון־בר און ובני דעתו מחייכים כבטחון, טוענים שיש להם
תשובות לכל התקלות האלה. אולם אין הם יכולים לפרט אותן
באזני הציבור הרחב. כי כל הפרטים האלה חלים גם על כלי י,נשק
החדשים, הכפופים לחוקי הבטחון של המדינה.
האיש הפשוט יצטרך להמנע מחתת דעת, להמתין עד שקומץ
אנשי־המדע, המחזיקים בידיהם את גורל הכוכבים, י שלימו
ביניהם. אולם הוא יכול לסמוך על הדעה הכללית המינימלית :
הטיסה לירח אפשרית, והיא תצא לפועל בתקופת חייהם של
בני האדם אשר יתלדו בשנת . 1953

בעמודי הבאי מגיש ״העולם ה?ה״ 11 .הסעס הראשונה לציבור ה־קורא-עברית,
את תאורו של איש מדע מוסמר. המסרס את הצדדים
המדע״ של הטיסה לירח. להלן תמצית מחקרו של ורנד פון־בדאון,
מנהל מכון הצבא האמריקאי לפיתוח קליעי מודרכים פי שהת־פרס
בשבועוניס אמריקא״ס. בתוספת סידרת התמונות אשר צוירו,
בהדרכתו האישית של המחבר. על־ידי ציידי השבועון -קול״דס״.

כוכב לכ ת נולד

ורנד פון־כראון, מנהר טככי שד
האגף לפיתוח קליעים־מודרכים
כצכא האמריקאי, מחזיק כידו את
דוגמת החללית שתמריא, לדבריו,
מבסיס כחללל הריק אל הירח.
כך נצא אל הירח: משלחת החלוצים ובד,
50 חוקרים וטכנאים תפליג מסבים החלל
ב־ 3חלליות. חלליות אלה תוכשרנה לנסיעה
של 360000ק״מ בכיוון אחד. חללית שלי שית,
אשר לא תחזור, תישא ציוד ואספקה
לשהיה של שבועיים. בנסיעה אל הירח תגיע
החללית למהירות של קרוב ל־ 30000ק״מ
לשעה.
נסיעה כזאת דורשת תיכנון מדויק. י ש
לקבוע את מסלול הטיסה, צורת בנין החללית
ומקום הנחיתה. ביצוע התוכנית יכול להע־שות
תוך 25 השנים הקרובות. אין כל בעיות
אשר איננו יכול־ם למצוא להן פ תרון.
הבעיה הראשונה היא: היכן לנחות ז
בטיסת סיור נמצא ברירו ת רבות. חללית
זעירה תביא אותנו למרחק 75ק״מ מן הירח,
דבר אשר יאפשר לנו לסקור ולצלם אף את
חלקו האחורי של הירח׳ אשר אינו נראה
מכדור הארץ.
נבדוק את הצילומים כדי לחפש מקום חניה
מתאים. כמה סיבות מגבילות את אפשרות
הבחירה. פני הירח משתרעים על 22 מיליון
קמ׳׳ר (בערך החלק ה־ 13 מפני כדור הארץ)
אי לכך לא נוכל לסקור בפרוט אלא אזור

קטן, אולי לא יותר מ־ 50ד ק״מ. עלינו לקיים
קישר אלחוטי עם קרקע כדור הארץ, וזה
מחייב אותנו להימצא על חלקו של הירח
הנראה מכדור הארץ׳ כי גלי הרדיו אינם
עוברים את החלל באיזו שהיא נקודה אשר
אין בינה ובין הקרקע קשר חזותי.
אין אנו יכולים להתבסס בקוטב הירח
משום שהחום מגיע שם בצהרי היום ל־ 4׳104
מעלות * .אין כל אפשרות להתבסס במקום
שפני הירח מחוספסים ; אנו זקוקים לשטח
י שר כדי לנחות עליו.
מקום אחד על פני הירח מתאים לכל דרי האיזור
המכונה סינוס רוריס,
שותינו :
צפונה לשפלת אולוינוס פרוצלרוס נקודה
זו, הנמצאת כ־ססז ק״מ מן הקוטב הצפוני
של הירח מתאימה לדרי שותינו, היות ומידת
החום בה מתקבלת על הדעת ( 44 מעלות).
לאחר שבחרנו בנקודת הנחיתה אנו.ניגשי ם
לתיכנון המפורט.
כדי לחסוך ז מן ודלק נבחר בדרך הקצרה
ביותר. הירח עושה סיבוב מלא סביב כדור
הארץ במשך עשרים ושבעה ושליש ימים.
נקודת היציאה שלנו, בסיס החלל, תקיף את
כדור הארץ אחת לשעתיים. אחת לשבועיים
יימצא בסיס החלל במרחק נסיעה של חמשה
ימים מן הירח.
הביקור הראשון לא יוכל להמשך יותר
מששה שבועות׳ תקופת ז מן מספקת למחקר
בלתי־ממצה, אשר בשבילו אין צורך באס פקה
גדולה של חמצן נוזלי, מים ו מזון6 .
חדשים לפני המועד אשר נקבע להמראה,
נתחיל באיסוף חמרי בנין, אספקה וציוד
בבסיס החלל.
את הבסיס הזה הקמנו בחלל הריק, מעבר
למעטה האטמוספירה של כדור הארץ, כתחנת
ביניים ותחלל־המראה לירח.
מלאכת ההרכבה בבסיס־החלל מסובכת ודו רשת
מספר גדול של סילוניות־משא, עשרות
עובדים׳ וכמויות עצומות של ציוד• פעמיים
ביום תמראנה סילוניות המשא מכדור הארץ
לבסיס היציאה, והעובדים יפרקו משא של
* יום חמסין המביא 36 מעלות נחשב ליום
חם יוצא מגדר הרגיל.
*בעברית אוקינוס סוער, האיזור בונה נ ן
בעבר על ידי אסטרונומים אשר סברו —
בטעות — ני שפלת הירח הם ימות־מים.

אנשי הסילוניוח הקימו אח בסיס-החלל, הדומה לגלגל-ענק (כפינה
השמאלית למעלה) .הכדור כמרכיו מיועד לאחסנת חמרי-דחף. כתמונה
נראות סימניות אחדות׳ שהביאו המרים חדשים להרכבת שלוש החלליות
הנמצאות כשלבים שונים של הרכבה. החללית מימין כמעט גמורה.
הכדור כראשה הוא מישכן החללישים. הכדורים כצדדים הם כתי הקיבול
לחמרי־דחף. הצנורות מתחת לבסיס נועדים לפליטת הסילון, הדוחף את
החללית. כשעת הנחיתה פולטים הצנורות סילון ככיוון הטיסה, משמשים
כמעצורים. הכדור הקטן למעלה הוא הירח. ,הכדור הכהיר הגדול כרקע
הוא כדור הארץ. למטה, כפינה השמאלית, איי הוואי באוקיינוס השקט.

36 טון מכל סילונית. כשיגיע מטען החמרים
הראשון, תחל בניית שלש החלליות המיועדות
לטיסה אל הירח. האספקה לא תאוחסן בתוך
בסיס החלל אלא תרחף מעליו. אין כל צורך
להבטיח את האספקה. הסיבה: כוכב הלכת
המלאכותי, עליו אנו נמצאים׳ סובב את ה אדמה
במהירות של 24000ק״מ לשעה ; במ הירות
כזאת נעלם כוח משיכת האדמה, הע צמים
לא יפלו ומהירותם לא תואט כיון
שאין כל התנגדות לחץ־האויר. זה חל על כל
עצם אחר המובא לבסיס החלל, באותה מהי רות:
כדי לחנות ליד בסים־החלל חייבת
הסילונית להעמיד את מהירותה על 24000
ק״מ לשעה, ואז הופכת גם היא למעין
כוכב־לכת.
שבועות עוברים: מלאכת פריקת סילוניות
המשא נמשכת. המפעל משתרע על פני כמה
קילומטרים מרובעים. השטח זרו ע טונות
ציוד: רקעי אלומיניום, מיכלי דלק מחומרים
פלסטיים ומניילון, מנועים׳ משאבות טורבי נות,
עשרות שקיקי־נילון המכילים את הח לקים
הזעירים ביותר. זהו מחזה מטיל אימה,
אך לא על בוני חללית־הירח. העבודה נמ .
שכת
במרץ.
העובדים מחוללים פלאות, בהתחשב במכ שולים
העומדים בפני אדם הנאבק בגור מי
החלל. האנשים מתקדמים לאט. מכבידים
החללבושים, המצוידים במכשירי
עילהם :
מיזוג אויר, מיכלי חמצן, אלחוט ומנוע-
סילוני זעיר. העבודה מיגעת, למרות העוב דה
שהעצמים חסרי המשקל יש להם התמד *.
פועל המזיז כפיס אשר משקלו טון יצליח
בכך, אך גם עליו לנוע. כיון שכוח ההתמד
שלו קטן מזה של הכפים, הוא נע אחורה
יותר מאשר הוא דוחף את כפיס המתכת
קדימה. הסילונית האישית מסייעת לעבודה
אך אין די בה בלבד.
חלקים כבדים יו תר מועמסים על רכב־חלל:
מוניות זעירו ת המיועדות לנסיעות קצרות
אל מחוץ לבסיס החלל. שלד־החללית מקבל
צורה, ועתה מתחילים להגיע החמרים הפלס טיים,
מהם ייבנו תאי הצוות. התאים הפלס טיים
ממולאים אויר ומותאמים ללחץ האויר
החיצוני. שתי החלליות נראות כשעון־חול
בתוך שלד מתכת. חללית המשא מוקפת אותו
שלד, פרט למסגרת המרכזית.
אורך החללית כ־ 50 מטר ורוחבה כ־35
מטרים. לכל ספינה, בקרקעיתה, סוללה ובה
30 מנועי־סילון ; מעליה איזורי המגורים
והעבודה של הצוות׳ המשתרעים על פני
חמש קומות• מתחת למקום המגורים שתי
זרועו ת ארוכות על מסלול עגול, המאפשר
להן לחוג כמעט 360 מעלות. זרועו ת אלו,
המתחברות אל גוף הספינה בעת ההמראה
והנחיתה, מכילות •שני מכשירים חשובים ב אינרציה.

סילונית
תלת־שלכית, מיועדת לפרוץ
את מעטה האויר העוטף את
בדור-הארץ ולהגיע לחלל הריק.
כשני השלבים הראשונים נאכל
הומר-הדחף, אשר כשני החלקים
התחתוניים, הנפרדים מגוף הסילונית,
חוזרים לכדור הארץ. אל
החלל יגיע רק החלק העליון, הדומה
כצורתו לאוירון רגיל. גודל
הסילונית יהיה בגודל אניה גדולה.
משושת־אלחום לצרכי קשר, קולם־

יותר :
קרניים.
קולם־הקרניים ע שוי מתכת מבריקה בצורה
קעורה, המרכזת את קרני השמש ומפנה
אותם לצינור ממולא־כספית. החום הלוהט
מאייד את הכספית, והאדים מניעים את הגנר טורים
המפיקים 35 קילווט חשמל (כמות מס פקת
להנעת מכונות בית חרושת קטן) .לכש־הושלמה
הפעולה מתקררים האדים, חוזרים
למצבם הנוזלי, הפעולה מתחדשת.

מתחת למכשיר האלחוט ולקולט ׳חקרניים
נמצאים 18 מיכלים בהם חומר־הדחף. נוסף

על כך אנו מפזרים על פני שלד החללית
שמינה מיכלי הליום. ההליום׳ הקל מן האויר,
יוזרם למיכלי דלק מורקים בחלקם, כדי לש מור
על צורתם ולי צור לחץ למשאבות הטור־בינות.
הוצאות
חומר הדחף לביצוע שלב זה הן
ס 60 מחצי מיליארד
כ־ 300 מיליון דולר, כ־ס/
הדולר אשר יעלה המבצע כולו( .סכום זה אינו
כולל את הסך של 4מיליארד דולר, מחיר
בניתו של בסיס־החלל, שמטרתו יו תר אסטרטגית
מאשר מדעית.
חללית המשא היא המענינת ביותר מבין
שלשת החלליות. תא האיחסון, אשר ^וורכו
25 מטר ורוחבו 12 מטר, נבנה למטרה
כפולה: כשנגיע לירח ונפרק את 285 טונות
האספקה, ינותקו תאי האיחסון מגוף החללית,
וי ש מ שו למקומות משכן לצתת על פני הירח.
עתה, לאחר שבנינו את ספינות החלל והב טחנו
מקומות מגורים לתקופת שהייתנו על
פני הירח, עלינו להגן על עצמנו מפני שני
דברים: רסיסי־חלל וחום גבוה.
לשם הגנה ינתן לשלד החללית כיסוי מת כת
אשר יפריד, לפחות בכמה סנטימטרים,
בין הצד החיצוני לקיר הפנימי. מגן רסיסים
זה יקלוט את כל הזעזועים של עצמים מד־פפים,
יגרום להתפרקותם בטרם יגרמו נזק
כלשהו.

לשם קידום הדיון על כיבוש החלל, מציע. העולם הזה״ ,את
המונחים הבאים לשימוש בשפה העברית :
חלליש, ד ,איש הפועל בחלל.
חללית, נ /כלי־תובלח לתנועה בחלל.
תחלל, ד ,שדה המראה לחלליווז.
סילונית, נ׳ ,כליותובלה, מונע על־ידי סילון, שמטרתו לפרוץ את האטמוספרה של
כדור־חארץ ולהגיע אל׳ החלל
בסיס״חלל, ז׳ ,כוכב־לכת מלאכותי, שיוקם על-ידי בני־אדס בחלל הריק, בקירבת
כרור־הארץ, ישמש בסיס לטיסה לירח.
חללכוש, ד ,הלבוש המיוחד לחלליש, הבא להגן על גופו, להזינו בחמצן ולווסת
את הלחץ.
רסים*חלל, ד ,רסיס של גרמי־חלל הנע בחלל.
מגן ״ רסיסים, ז׳ ,מיתיקן להגנה ספני רסיסי־חלל.
חו מ ר ־ ד חן?׳ ז׳ ,חומר דלק׳לכלי־תובלה חלליים.
חלליור, ז׳ ,נלי־נשק לשימוש בחלל.
סו פ ג ״ הלם, ד ,מיתקן ברגלי החללית, לספינת ההלם של הנחיתה.

זהו רק אחד מן התנאים המיוחדים של
החלל, אשר עלינו להסתגל אליהם. אנו חיים
לפי סדר זמנים שנקבע באופן שרירו תי, כיון
שאין מצויה בחלל הרציפות של יום ולילה.

אחרים שומרים על מהלכם התקין של מכ שירי
מיזוג האויר, מדידת החום, הלחץ, וצ־נורות
החמצן. מהנדסי הבדק ועוזריהם עוס קים
בהתקנת המיכלים׳ הצנורות, המנועים,

נגד, תהיה
לשעה.

הצניחה

במהירות 9060

אולם זאת נעשה: על כל אחת מן הח לליות,
ליד מרכז הכובד, יש מכ שירי כיוון
המורכבים משלשת הגיי־חלל הנמצאים בזוי ת
ישרה זה לזה ומופעלים על ידי מנועים חש מליים.
הגה אחד מופנה לכיוון נסיעתנו, ה שני
בציר הרוחבי, השלישי בציר הגובה. אם
נסובב הגה־חלל אחד, יגרו ם הדבר לכך שה־חללית
תשנה את כוונה באיטיות.
רב החובל נו תן הוראות להפעיל את הגה
הגובה. הספינה עושה חצי סיבוב ונעצרת.
זנב החללית מופנה אל הירח, דבר אשר
יאפשר לעצור בצניחה ולהאיט, לכשיגיע
הזמן. המתיחות גוברת בין אנשי הצוות. ה1־
היתר, מסובכת, כה מסובכת עד שבכדי לבצ עה
יש להשתמש בנווט אוטומטי, כדי למנוע
אפשרות של מעות אנושית. אנשי המדע בוד קים
את מהירות הנחיתה, נקודת החניה,
מהירות הנסיעה, כיוון הירח, כל המספרים
האלה נרשמים על גבי סרט. הסרט בנוי לפי
העקרונות של כרטיסיה מסחרית אוטומטית,
וסרט זה הוא אשר יפעיל ויכוון את הנווט

כל חלקי החללית ייצבעו לבן, להגנה מפני
החום הגדול. הצבע הלבן אינו קולט, כמעט,
את קרני השמש. אשר לקור — י פוז רו על
המיכלים ותאי העובדים גופיפי מתכת צבועים
בשחור ומאוזנים על ידי סדר־חום. כשהמס־כים
בצד השמש יור מו, יספגו הגופיפים חום כשהמסכים ויעבירום לתאים ולמיכלים ;
ייסגרו יהיה שלד החללית לבן והחום לא יוכל
לחדור. כשהמסכים בצד המוצל פתוחים׳ מק רינים
הגופיפים השחורים את החום החוצה.
עתה אנו מוכנים להמריא מבסיס־החלל אל
הירח.

מיליונים יחזו בפרידה — מוניות־חלל ממ הרות׳
המהנדסים בודקים את הציוד, מטעי נים
את המשא הנוסף, ולבסוף ההמראה
עצמה. מכשירי הטלביזיה מבסיס־החלל י שדרו
את המחזה לרחבי העולם• תושבי החלק ה ח
שו! של כדור הארץ יוכלו לראות׳ בשמים
מעל לראשם, זיקוק אור מרחף בגובה רב —
זיק 90 מנועי־הסילון ייראה מקרקע האדמא
כלידת כוכב חדש קצר־חיים.
המראתנו איטית. החלליות הגדולות ממרי-
אות לאט בזו אחר זו, להבות ירוקות פור צות
מסוללות המנועים ומהירות הטיסה גו ברת•
למעשה אין עלינו להגביר את המהירות
בהרבה.
33 דקות לאחר ההמראה מפסיקים את
מנועי־הסילון לפעול, כוח המשיכה של הירח
יעשה את השאר.
כבר אפשר לראות את הירח, אם כי הוא
עודנו רחוק. בחמשת הימים הבאים יעשה
הירח דרך ארוכה׳ ו כן אף אנו. דרך ארוכה
מאד. בסיום אותו ז מן נגיע לנקודה בה ימצא
הירח בדיוק מולנו.
כך נראים פני כדור הארץ: כדור־ענק
שחור בהיר למול השחור׳הכהה של החלל.
נוכל להבחין בחצי סהר ש ל. או ד היום, במ קום
בו השמש זורחת על פני כדור הארץ.
בתוך אותו חצי סהר נראה את האיזוריב
הנהנים עתה מקיץ, כשדות־ירק עטורים חול
האוקינוס. כתמי עננים לבנים מעיבים במה
מן הפרטים, כתמים לבנים אחרים הם השלג
והקרח שעל ההרים ו ב איזורי הקטבים.
שעתיים וחמישים וארבע דקות אחרי הנד
ראתנו אנו נמצאים במרחק 27000ק״מ מפני
כדור הארץ. המהירות עתה היא 15000ק״מ
לשעה. דרכנו נמשכת 5שעות ו־ 8דקות.
כדור־הארץ במרחק 48000ק״מ והמהירות
12000ק״מ לשעה. כעבור 20 שעות המרחק
הוא 198000ק״מ מכדור־הארץ ומהירות הנ סיעה
6450ק״מ לשעה.
ביום הראשון אנו מתפטרים מן המיכלים
הריקים. מהנדסים, בחללבוש, יוצאים מחוץ
לתאים ומרחפים רגע בחלל. הם דוחפים החו צה
את המיכלים הריקים. ז מן מה מרחפים
המיכלים לצידנו ; אך עד מהרה הם נעלמים.
בסופו של דבר יתנפצו אל הירח.
אין סכנה למהנדסים בבצוע פעולה זו. ליתר
בטחון נקשרו אל החללית, אך למעשה יכלו
להסתדר גם מבלי הבטחה נוספת זו. אין
בחלל לחץ אויר המסוגל להפילם.

כל העצמים הם חסרי משקל עצמי, אי לכך
הבישול והאכילה מהוות בעיות מיוחדות.
כלי המטבח מוקפים מסגרות מגנטיות׳ כדי
שלא ירחפו בחלל החללית. חימום האוכל
נעשה על ידי מכשירים אלקטרוניים. למכ שירים
אלה מעלות רבות: הם נקיים, קלים
לפעולה והגלים הקצרים אינם גורמים לבז בוז
חמצן, היקר לנו כל כך.
אי אפשר להשתמש בכפות ובמזלגות. כל
המאכלים המוצקים נחתכו מראש. כל הנוז לים
מוגשים בבקבוקים פלסטיים וסוכנסים
י שר אל תוך הפה על ידי לחיצה עליהם.
כלי האוכל מכוסים לשון־קפיצית. אם פותחים
את הלשון בזהירות אפשר להכניס אוכל
לפה מבלי שי תפזר על פני כל התא.
מתחילת נסיעתנו מקיים הצוות יום עבודה שמונה במשמרות של
שעות,
בן 24
שעות. רבי החובלים, הנווטים והאלחוטאים
מקדישים את מרבית הזמן לבדיקת מסלול
הטיסה, מוכנים לשנותו באם יהיה בכך צורך.
הטכנאים מוסרים דו״ח על פעילותם של מכ שירי
המדידה וכל יתר הציוד המדעי. מומחים

חתך ראש החללית מראה את מקום משכנם ועבודתם של החלדישים.
כקומה העליונה נמצאים אנשי-ההגה.׳ כקומה שמתחתה רכונים הנווטים
על המפות, כעוד שככליטה מימין כוחן נווט את מקום הימצא החללית
כחלל. תחת זה ישנים ואוכלים אנשי הצוות, קשורים למקומותיהם, כי
אין בוח-משיבה שירתק אותם בלפי מטה. כקומה הרביעית מלמעלה
נמצאים מיתקני החשמל. הכדור מלא אויר -,והאנשים יבולים לנוע כו
חופשית. אולם כצאתם מן׳ הכדור, כדי לטפל כשאר חלקי. החללית,
עליהם ללבוש חללכוש, המספק חמצן ומקיים את לחץ האוויר הדרוש.
משאבות הסורבינות וכל יתר הציוד החיוני.
חום גבוה יכול לגרום לבקיעים זעירים במ נועים
; רסיסי־חלל גדולים עלולים להתנפץ
אל המיכלים. השלד עלול להתערער. המהנ דסים
חייבים להיות זהירים ביותר.

האוטומטי. נפתחים רגלי־הנחיתה, אשר היו
עד כה מקופלים אל גו ף הספינה.

הקצב מואס. בתחילת היום הרביעי הגיעה
מהירות הנסיעה ל־ 1200ק״מ לשעה ; משהו
יותר ממהירותו של מטוס קרב סילון. מב חינים
כבר בצורת פני הירח. החללית נמצאת
עתה בנקודה הניטרלית שבין כוח משיכת
כדור הארץ לבין כוח משיכת הירח.

הנסיעה קרבה לסיומה• כוח משיכת הירח,
הפועל לפי שעה רק מצד אחד, מושך את
החללית אל מחוץ לקו, וי ש להפנותה כדי
להתאימה לקו הנחיתה. בגובה של כ־800
ק״מ מתחילים מנועי החללית לזלוף אש. מור גש
זעזוע ומשקל העצמים חוזר. עצמים שו נים
נופלים לקרקע הספינה. כוחם של המנו עים
הוא כזה ש שוב קיבלו העצמים שליש
משקלם הסגולי.

אנו צונחים אל הירח הנמצא במרחק 36
אלף ק״מ מאתנו. באם לא ננקוט באמצעי־

עשרת הדקות האחרונות מלאות מתיחות.
הנווט האוטומטי שולם על הספינה. הנחיתה

ך הולכת ומועסת, אנו מרחפים על פני איזור
הנחיתה כמו הליקופטר. נפתח מנחת־זעזועים
והאש הירוקה של המנועים כבר נראית על
הקרע החום של פני הירח. ענני אבק חומים־
אפורים מתאבכים באויר. הם חוזרים מיד
ונופלים על הקרקע, אינם מרחפים באויר,
כמו על פני כדור הארץ.
פרסות רגלי החללית מתחפרות אל תוך
הקרקע הוולקנית הרכה. אם המכה קשה מדי,

תנתן על כך אזהרה, על ידי המכשירים ה אלקטרוניים
אשר יפעילו את המנועים כדי
לרכך את המכה• דקות ספורות מוחזק שי ד
המשקל על רגל אחת. אחר כך יורדו ת ארבע
הרגלים כדי לשאת את כל משקל הספינה.
לבסוף הן מוברגות ב אופן קבוע. זמזו ם המ נועים
נדם, דממה שורר ת בכל. הגענו לירח.
עתה יהיה עלינו לסייר בו.

סכמת הלא־נודע
סכנות מרובות על הירח, סכנות הבלתי
נודע. קרנים קוסמיות — העלולות להרוס
תאי גו ף האדם. חלקים אטומיים בלתי נראים
ומעמיקי חדור אשר אין אטמוספרה שתעצור
בעדם. רסיסי־חלל בגדלים שונים עלולים ל סכן
את חיי המשלחת. גופים שונים מאימים
עלינו על אף החללבושים המיוחדים המצו ידים
בחמצן.
האם גדולות הסכנות? אין לדעת, אך נדע
לנקום באמצעי זהירות עד שאפשר יהיה
למדוד בדיקנות את חומרת השפעתן של
הקמים הקוסמיות. מרכז המשלחת יימצא במ-

קום עמוק המוגן מקרנים ורסיסי־חלל. י ש
להניח כי התגלות קצרה בפני קרנים 7א
תזיק, התנגשות עם רסיסי־חלל גדולים עלי לה
לגרום נזק, אך נקוה כי לא נתנגש בהם.
רסיסי־חלל זעירים יתנפצו אל החללבושים
העבים. אמצעי זהירות, שינקטו בעצת גיאו־לוגים
מומחים׳ יגנו עלינו מפני סכנות אלה.
ביחוד י ש להיזהר מבקיעים בחללבושים. אם
יינקטו אמצעים אלה נוכל לסייר על פני הירח
במידה רבה של בטחון.
הצעד הראשון, לאחר הנחיתה׳ הוא פרוק
המטען, ההכנות לשהית ששה שבועות. הגענו
אל הירח מכוכב לכת מעשה ידי אדם, מרוחק
כ־ 1500ק״מ ביעל כני כ.־יר הארץ. חללית
המשא תפורק עתה ותשמש מקומות משכן
ל־ 50 אנשי הצוות שעל הירח.
מועד בקורנו יחול בתחילת שני שבועות
האור, מהם מורכב יום־הירח. מקום הנחיתה
מוקף, משלשה צדדים, הרים גבוהים, מן הצד
הרביעי — גו שי קרח. קרני השמש משווים
לאופקי ההרים צבע לבן על רקע שחור
השמים. אך אין להבחין בצבעים המורכבים
להם אנו רגילים. הצבעים השולטים כאן הב
חום ואפור. אין אבק׳ רוח אינה נושבת,
גשם אינו יורד׳ אף לא שלג. בעצם אין כאן
מזג אויר. מעלינו זורחים כוכבים, הם אינב
קורצים באורם, משום שאין כאן אטמוספרה
מעיבה כמו זו העוטפת את כדור הארץ.
דקות ספורות לאחר הנחיתה יורדים אנשי
הצוות. הסבלים מתחילים בפריקת המשא.

תנועותינו מוגבלות על ידי החללבושים הכ בדים,
אך אנו מרגישים קלות. כוח משיכת
הירח הוא כששית מכוח משיכת האדמה. אדם
שכבדו 60 קילו מרגיש כאילו משקלו .20
אי־לכך אנו נועלים נעלים כבדות במיוחד.
הציוד הראשון, המפורק מחללית המשא,
הוא שלשה כלי־רכב מיוחדים לנסיעה על פני
הירח. בתאי רכב־החלל מקום לשבעה אנשים.
שתי תחנות שידור, מכשירי ראדאר למדידת
מרחקים ועומק׳ כמות חמצן המספיקה ל־12
שעות, וכן מזון, מים ודלק. טורבינה, המופ עלת
על ידי מימן ו שמן, מפעילה את מנוע

האוי .-.האוהלים מוכנים לפעולה.
48 שעות עברו מאז הגענו לירח. איש
לא הספיק לי שון, אך עבודת ההכנה נסתיימה.
הציוד והאספקה אוחסנו במקומות בטוחים.
הכל מוכן לסיור על פני הירח.
סילום רודים, מקום הנחיתה, נבחר בעיקר
משום אפשרויות הסיור שהוא נותן, ברדיוס
של כ־ 400ק״מ. מזג האויר קר, אולם אפשר
לשאת אותו באוירה חסרת האויר והמים של
הירח. נוסף על כך, יש בתוך האהלים מכשירי
חימום.
כל צורו ת קרקע הירח העלולות ל ע דן
אנשי מדע, נמצאות ב איזו ר זה. יש צור ך
בנסיעות ממושכות, נוכל גם לסייר בשטח
שעל פני הירח אשר אינו נראה מכדור ארצנו.
מה אנו מחפשים על פני הירח ז ראשית
חפצים אנשי המדע לדעת אם י ש עליו איזו
שהיא אטמוספרה. גם: איזה מינרלים יש בו,
האם לירח קוטב מגנטי כמו לכדור הארץ,
כיצד משתנית הטמפרטורה מתחת למעטה
כדור הירח. אף מתוך סקרנות בלבד נרצה
לפתור כמה בעיות. אנו האנשים הראשונים
אשר הגיעו אל הירח, הראשונים המציצים
אל מסתריו, הראשונים היכולים לבדוק מק רוב
את ההרים והבקעות אשר כאן.
האפשרויות מלהיבות. יתכן כי נמצא אוצר
גדול של חמרי גלם, יתכן ונרצה להמליץ
על התבססות קבע במקום. אולי אפשר לה פוך
את המקום לי שו ב הנושא את עצמו,

שלש החלליות הגיעו לירח והן עומדות על רגליהן. מחסני חמרי־דזדחה
הריקים הורדו. הראשים עודם משמשים כמישכן לצוותות• כל עוד לא
הותקנו בתים כנקיקים אשד כאדמת הירח. משמאל עוכר מ ר מזו ר גדול,
המקים כתים, כהשתמשו כחלקי החלליות. הכדור למעלה: כדור הארץ.
המכונית היכולה לנסוע בשטח י שר במהירות
של כ־ 40ק׳׳ מ לשעה. לאחר בדיקת רכב־החלל
יוצאים כמה סיירים למצוא מקום מת אים
לשטח המחנה.
סביב חללית המשא — המולה. באזניות
אשר על כובעי־החללבוש. לכל אחד מאנשי
המהנדס האחראי לפירוק המטען. כל הפקודות
מופנות למספרים ולא אל שמות, כי אי אפשר
להבחין בפרצופים, בגלל הזכוכיות המיוחדות
אשר על כובעי־החללבוש. לכל אחד מאנשי
הצוות תוית, מספר זיהוי. בעוד העבודה נמ שכת׳
חוזרים הסירים אשר קבעו את מקום
המחנה.
תאי האיחסון, שפורקו מחלליות המשא,
הופכים לשני אהלים: אחד למגורים והשני
למעבדה. השיירה נעה אל עבר המחנה. שלד
חללית המשא ערום עתה ואך תא האלחוט
ישמש לקשר עם כדור הארץ.
השוחה, אשר נבחרה על ידי חולית הסיור
כמרכז המחנה, אורכה כ־ 25 מטר וקירותיה
כמעט מאונכים. יש לסלק כמה גו שי עפר
גודלים העומדים בדרכנו, מפריעים לנו לה קים
את האהלים. בעזרת ג חני ם ופיצוצים
קלים נעשית מרבית העבודה. המהנדסים מחב רים
את זרם החשמל, את מכ שירי מיזוג

מסוגר בשמים פלסטיים ו בו מזג אויר מלא
כותי. מקום כזה יכול לשמש מעבדה מדעיח
יוצאת מן הכלל, ביחוד לאסטרונומיה ולעבר
ודת מחקר מסוימות. הוא יכול להיות קרע
קפיצה לפעולות נוספות בחלל (אם נמצא
דרך ליצר על פני הירח דלק, אפשרות לא
בלתי מתקבלת על הדעת, נוכל לחסוך הרבה
בהקמתן ובהפעלתן של חלליות נוספות).
יתכן כי נוכל להקים בסיס צבאי. הירח יהיה
בסים סוב לשליחת סילוניות צבאיות אשר

אי אפשר יהיה לפגוע בהן מכדור הארץ.
המשלחת הראשונה תהיה בעיקר מדעית.
חקירותינו תסיענה לגלות את מסתרי הטבע :
דרך לידתם של הירח והכוכבים. עד כה
אספנו את כל הידיעות על נושא זה כתוצאה
מבדיקת כדור הארץ וממרחקים אשר נעשו
ממצפי־כוכבים. הירח יפתח לנו אופקים חד שים
ויגלה את דרך לידתו הוא ולידת יתר
כוכבי הלכת והמזלות.
ידוע כי הירח לא נתהווה באוקינום השקט
והתרומם אל תוך האויר, כפי שנטו לחשוב
לפני 50 שנה. יתכן כי היה זה כדור עצמאי
אשר בא מן החלל החיצוני אל תוך קו כוח־משיכת
כדור הארץ, התנפץ אל תוך האוק־ינום
השקט ונורה חזרה למקומו הנוכחי.
אך הסברה המתקבלת על הדעת היא, כי הירח
הורכב מגושים רבים, מגזים מינרליים אשר
הקיפו לפנים את האדמה, זו היא ההלכה
אשר יהיה עלינו לאמתה.
ראשית, אם נגלה שרידים של גזים כבדים,
נדע כי הירח לא היה אף פעם במצב בלתי
מוצק ועל כן לא יכול היה להיות כדור
עצמאי. אנו נקלוט את כל הגזים השרויים
בחלל ונאגור אותם אל תוך מיכלים, לשם
מחקר.
נברר אפשרות קיומו של שדה מגנטי. אם
לא ימצא, תהיה זו הוכחה כי אין בתוך כדור
הירח ברזל כפי שי שנו בכל כדור. מגנטו-
מטרים־מצפניים יבדקו את הדבר. אם י ש
קטבים מגנטיים, הדבר יוכח ב בי רו ר על ידי

המצפן.
אנשי המדע יזעזעו קצת את פני הירח.
רבות למד המדע מזעזועי האדמה. גלי הזע זועים
עוברים בקלות על פני חמרים מוצקים,
אולם כמה מהם אינם יכולים לחדור מבעד
לנוזלים. כך נדע אם אכן יש בתוך כדור
קירח ברזל מותך. אין להניח כי יהיו ז עזו עי
רח טבעיים ועל כן נצטרך לעשותם ב אופן
.זלאכותי ! נטמין חמרי נפץ, נרשום את
התנודות במכשירים סיסמוגרפיים. ההתפו צצויות
אשר תתרחשנה תוכחנה אם בטן ה כדור
מותך (במקרה זה יעצרו גלי הזעזוע)
מוצק (במקרה זה יעברו) או ערבובית גושים
אשר אף פעם לא היתה מותכת (גלים
עמומים).

באור הדימדומים
אנו נוכל ללמוד על מקור הירח אף מן
הצלקות והכתמים אשר על פניו. שפלת הירח
היא מחוספסת וסדוקה. בדיקה מקרוב תוכיח
אם בקיעים אלה הם שברים או קמטים. הק מטים
יראו כי הכדור היה מותך בתחילה

והנתכים התקררו. השברים — כי כדור הירח
היה קר בתחילה, התחמם במשך הזמן, כתו צאה
מרדיו־אקטיביות. למזלנו לא נעלמו סי מני
לידה אלה כפי שקרה לכדור הארץ.
אנו מעונינים ללמוד גם כמה עובדות על

מכשירי החלליות. יום לפני ההמראה מלקטים
את האספקה הנותרת• רכב החלל נשאר כאן
לשמוש המשלחת הבאה. ההטענה מסתיימת,
החללית מוכנה לטיסה. המנועים מופעלים,
משאבות הסורבינות נעות ו מזרי מו ת דלק-
דחף אל תוך המנועים.
המשיגה הושלמה!

שני חללישים, לכושי חללבוש. יור ים קליעי סילון על אדמת הירח כדי לגרום לזעזועים מלאכותיים, המאפשרים
את בדיקת תור הירח. המכשיר ליד האיש הוא סייסמוגראף הקובע את סוגי החומר הנמצא מתחת לפני הקרקע
החללישים מסומנים במספרים, מאחר שאין אפ שרו ת להכיר את פניהם מבעד המכסה של הכובעים.
מצבו הנוכחי של הירח. נרצה לדעת את
מידת כוחן של הקרנים הקוסמיות, כוחם
של רסיסי החלל, מידות החום הנגרמות
על ידי השמש וכן מידות החום בעמקים
שונים (יתכן כי החום יהיה גדול יותר מאשר
מקובל על פני הירח כתוצאה מרדיו־אק-
סיביות).
במשך שבועיים נחקור את העבר וההווה,
המשלחת תתחלק לחוליות ועל כל אחת תוטל
משימה אחרת. כל הפעולות המסובכות האלה
תיעשנה ברדיוס של 15ק״מ מבסיסנו. תוך
טיפוס על פני גושים סלעיים — נאבקים
בתוך החללבושים הכבדים וחוששים לגרום
לבקיעים בהם ומתיראים מפני פגיעות רסיסי
החלל.
לעולם לא נדע בדיוק את מידת בטחוננו
על פני הירח. במשך כל הזמן יקוים קשר
אלחוטי מתמיד בין החוליות השונות והמרכז,
לא רק כדי לעודד את רוחנו, כי אם גם כדי
שאם יקרה דבר לאחת החוליות׳ תהינה תו צאות
מחקרה ידועות במרכז. מאותה סיבה
יקוים קשר מתמיד עם כדור הארץ, בו תת קיים
ישיבה ממושכת של גדולי המדע במשך
כל ששת השבועות אשר נמצא על פני הירח.
תריסרי מומחים באססרונומיה, אססרופיסי־

קה׳ גיאופיסיקה, מינרלוגיה וגיאולוגיה ידעו
את תוצאות מחקרנו כפי שי שודרו אליהם.
הם אף יוכלו להציע דרכים חדשות ונסויים
חדשים. שידורי טלביזיה אינם מעשיים אך
אנו נשדר עשרות תמונות־רדיו.
העבודה היא מיגעת ומלאת ענין: נאסוף
דוגמות מכל דבר אשר נראה: אבק (מהיכן
הוא בא, ממה הוא מורכב?) מינרלים, סל עים,
גו שי לבה, נחפור לעומק כמה מאות
מסרים ונשיג דוגמות נוספות.

לאחר עוזבנו את המקום. הם מחוברים על ידי
חוטים לשלדי חלליות המשא, אשר נשאיר
מאחורנו. קולט הקמים י מ שיך לספק כוח
למכשירים, והאלחוט יעביר אותם אל כדור
הארץ. אם לא יהרסו המכשירים על ידי
רסיסי חלל, יכולים הם לפעול במשך שנים
ללא טיפול בני אדם.
המהנדסים והטכנאים חוזרים ובודקים את

אחת אחת מתרוממות החלליות מן הקרקע.
הנווט האוטומטי שוב חוזר למלאכתו, מדריך
את ההמראה, כדי לכוון אותה י שר אל בסיס
החלל הנמצא במרחק 360 אלף ק״מ מאתנו.
רגלי החללית מתרוממות ומתקפלות. בינ תיים
חזר המשקל הרגיל ואנו מרגישים כב דים
במיוחד. ככל שגוברת המהירות, אנו
מרגישים עצמנו יו תר כבדים. בגובה של
1500ק״מ מן הירח׳ כשתים וחצי דקות
לאחר המראתנו, משקלנו הוא סי שלושה
ממשקלנו על פני כדור הארץ. מהירות הטיסה
היא עתה 6300ק׳־מ לשעה, מהירות מספקת
כדי לעמוד בפני משיכת הירח. משם תצנח
החללית אל מסרתנו.
מכאן ואילך הטיסה היא כבר דבר שב-
שיגרה, הנחם בודק את המסלול, הירח הולך
ונעלם• חזרנו לנקודת המוצא. נסיעתו הרא שונה
של אדם אל הירח נסתיימה.
השלב הבא יהיה קצר ביו תר: נסיעה של
שעתיים לכדור הארץ. שם מחכים לנו אנשי
המדע, וללא ספק גם המוני אנשים אשר
באו לראות את החוקרים הנועזים שרגלם
דרכה על אדמתו העתיקה והמסתורית של
שכנו הקרוב ביו תר של כדור הארץ —
הירח.

העבודה תיעשה בקצב מזו רז במשך שבו עיים
אלה׳ כדי לנצל את תקופת האור ;
אוכלים וישנים במשמרות, כדי שלא תהיה
הפסקה במחקר, בזרם הידיעות הנשלח אל
כדור הארץ. אך עד מהרה מתחילה השמש
לשקוע, העבודה הולכת ומתמעטת ובמשך
ימים אחדים לאחר השקיעה, אנו חיים באור
דמדומים. צבעי החום והאפור מתחילים לקבל
כתמים ירקרקים, ההרים מטילים צללים גדו לים׳
האור הולך ופוחת. בא הרגע הגדול,
תחילת מחקרנו החשוב ביותר. היה עלינו
להמתין כדי לפתוח במחקר זה כיון שרכב
החלל היה בשימו ש מתמיד לבדיקות החיוניות
ליד הבסיס, עתה ינוע הרכב בדרכים חשו כות׳
אין הדבר בטוח ביותר אך הוא אפשרי
והכרחי.

מסע ב ח שכ ה
מטרתנו בסיורנו היא לוע סלעי במרחק
כ־ 400ק״מ. לוע זה המכונה הרפורס הוא
המענין ביו תר אשר נוכל להגיע אליו הפעם.
עומקו יותר משלשה ק״מ.
רסיס חלל ענק, רק הוא יכול היה לגרום
להיוצרו של לוע כזה. אך האמנם היה ׳ זה
רסיס חלל י זו הי אחת הבעיות העומדות
•לפנינו. י ש לבדוק את הסימנים הלבנים הקור נים
ממרחקים, אף הם מתוך לועים גדולים.
יתכן כי הם מין אבק אורירי, תוצאת הת נגשות
רסיסי חלל עם הירח, יתכן כי מקורם
וולקני — בקרוב נדע.
הנסיעה לשטח זה תמשך פחות מחמשה
ימים. הדרך חזרה, באור יום׳ אולי רק אר בעה
ימים. נשהה יום או יומיים ליד הלוע ;
כל המסע כולו ימשך כעשרה ימים.
הנסיעה איטית וקשה• רכב־החלל מתנהל
בכבדות, בקצב של לא יו תר מ־ 4עד 5
ק״מ לשעה. זרקורים חזקים, מכשירי ראדאר׳
בודקים אם אין בדרך מכשולים רציניים. במ קומות
חשודים בודקים הגיאולוגים אח ה דרך.
אם, למרות כל אמצעי הזהירות, נתקע
אחד מכלי הרכב — יג רר החוצה על ידי
רכב אחר.
בנקודות שונות על פני הדרך נטמון חומר

נפץ כדי לבדוק את הזעזועים. הטכנאים ב מרכז
העורפי יבדקו את ההתפוצצויות על ידי
אלחוט וטלסקופ.
אנו קרבים למטרה. אפשר כ 5ר להבחין
בקרנים הראשונות של השמש המסמנות את
יום הירח השני. כשנגיע למקום שוב יהיה
אור. מתחילים במדידות ובצילומי המקום.
אוספים גו שי לבה ועורכים קידוחי־עומק לאי סוף
דוגמאות.
מדידת קיר הלוע היא מבצע קשה. יש להש תמש
בציוד הנועד לטיפוס ובסולמות חבל ים.
החוליה מתקדמת עד כמה שאפשר אל
תוך פי הלוע. כאשר אי אפשר להתקדם עוד,
מורידים, בעזרת חבל, את אחד העובדים
לתחתית הלוע• למרות כוח המשיכה, החלש
באופן יחסי, הרי מפולת תהיה כאן לא פחות
מסוכנת מאשר על פני האדמה. יש לעבוד
במהירות, הזמן מוגבל.
לאחר יום
חזרה. הפעם
עמוסים, אך
ימים אחדים

או יומיים ליד הלוע נוסעים
הדרך קצרה יו תר׳ כלי הרכב
האור מקל על הנסיעה. כעבור
מגיעים שוב למרכז.

ששת השבועות אשר נועדו לשהייתנו מת קרבים
לסיומם. מהנדסים מתקינים מכשירי
רישום אוטומטיים אשר י מ שיכו בפעולתם

בדור הארץ המלא מאיר בחלל פשהחלריות ממריאות מן הירח חזרה
לבסיס־החלל. הצינורות בתחתית פולטים את הסילון׳ הדוחף את
החלליות בדרבן. למטה נמצאת חללית-משא שהושארה על הירח, חלק
מן הציוד שנ שאר כמקום, והמיועד לשמש את המשלחות הכאות• לירח.

סערת הטבע המשתוללת באה הביתה, הציפה רציף הרב

היום עמדה הצעת־חוק בדבר עבודת נשים.

•עול מעל לפל
העס התקפה נחרת
מים רבים זר מו השבוע במדינת ישראל.
הם באו מן הים׳ מן השמים ומפיות מדי נאים.

גרמו להרס צריפים על שפת־הים, לשט־פונות
ברחובות הערים ולפיהוקים סבלניים
באסיפות־עם.
הכנסת אין בדירה
מה תפקידו של חבר הכנסת ז

עד לפני שבוע: להשתתף בישיבות, לה רים
את היד בכל הצבעה. כי רוב הממשלה
היה זעיר׳ יד אחת מכאן ומכאן יכלה להכריע
גורלו של חוק.
לפני שבוע השתנה הכל. רוב הממשלה
החדשה מובסח. תוצאותיה של כל הצבעה
שהיא אינן מוטלות בספק.
התוצאה :
בישיבת הכנסת השבוע נכחו בדיוק 19
חכ״ים באולם, חצי־תריסר נוספים ב מזנון.
היציע היה כמעט ריק לחלוטין.
ליד שלחן הממשלה נכחה דמות אחת
בלבד. היתר זאת גולדה מאירסון, שרת הע בודה.
יתכן וגם לה היתד, היעסקות מעניינת
יותר. אולם לא היתר, לה ברירה: על סדר

הפרלמנט הבריטי הוא אב כל הפרלמנטים.
הספיקו־ שלו הוא הדוגמה לכל הספיקרים
בעולם. הוא מקבל משכורת של 5000 לי״ ש
לשנה וזוכה לדירה מרוהטת מטעם המדינה.
כשהוא פור ש מתפקידו מוענק לו תואר אצו לה
וגימלה.
תמורת כל אלה עליו ( :א) לשים לב
לצירים המנסים ״למשוך את עינו״ ו(ב) להי מנע
מכל היעסקות מפלגתית.
רק פעם אחת בהיסטוריה קרתה לו תקרית
בלתי נעימה 30 :מוסקיטירים • של קרומוול,
הדיקטטור עורף־ד,מלכים, תפסו אותו בצוארו
והשליכו אותו החוצה. אולם מאז עבר ז מן
רב, והתפקיד נעשה מכובד יו תר ויו תר.
* רובאים.

פרט למשכורת, לדירה המרוהטת ולתואר
האצולה, דומה תפקידו של יושב־ראש הכנסת
במדינת ישראל לתפקידו של הספיקר הבריטי.
גם עליו חלה החובה המוסרית לשכוח את
השתייכותו המפלגתית, לעמוד מעל לסיעות,
ממש כמו נשיא המדינה.
בחורה על עניבה. השבוע התעלם
יוסף שפרינצק, יושב־הראש שהתחבב על
רוב הצירים, פעמיים מחובה זו.
בפעם הראשונה קם ממקומו על במת
הכנסת, אחרי הצבעת האימון לממשלה הח דשה,
ברך אותה במלים לבביות. האגף ה שמאלי
של הבית, בו מרוכזו ת כל סיעות׳
האופוזיציה, התפרץ בזעקה גדולה על תמיכה
זו של יו ש ב הראש הניטרלי בממשלה מפלג תית•
משנמשכה הסערה יצא שפרינצק מתאו,
התישב בצד, קרא לח״כ מפ״ם יצחק בן-
אהרון, הסתודד אתו כפינה, בבקשו להוכיח
לו כי דבריו היו בסדר ג מור.

שעה שבכנסת שככו הרוחות, בי. ג י. השלים עם חלק נו

1ט סמואל, תל אביב, גרמה לפינוי משפחות בשכונת מחלול

כעבור כמה ימים חזר שפרינצק על אותו
מעשר -במסיבה שנערכה לכבודו ב מועדון
המסחרי והתעשיתי בתל־אביב. בפני אנשי
הכסף, שהפכו שו תפי מפלגתו בממשלה,
ברך שנית את הקואליציה החדשה, קיוה
בקול רם שתייעל את העבודה בכנסת —
עבודה הטעונה באמת יעול.
כמו סרטי הוליבוד והבחורות הערומות
על העניבות, היתד, זאת עדות נוספת להתגב רות
הסגנון האמריקאי במדינה. כי הספיקר
בבית הנבחרים האמריקאי, בניגוד לחברו ה בריטי,
הוא איש־מפלגה ללא כל הסואה, אדם
ושתפקידו העיקרי הוא לדאוג לעניני מפלג תו
בפרלמנט.
הנשיאות אדע ל 3נ ארעי. ל 3נ קבע
האיש לבוש מעיל הגשם וחבוש המגבעת

האפורה, שטייל בלווית סגן אלוף לאורכו
של רחוב בן־יהודה, ירושלים, לא עורר כל
שימת לב מיוחדת.
רק ירושלמים ותיקים בודדים, שפניו היו
מוכרות להם, זי כו את האיש במבט שני,
אמרו לבני לוויתם :״הנה בן־צבי.״
בשבוע ה שד לכהונתו נתגלה הנשיא
בן־צבי כאדם הבז לחלוטין לכל חוקי וכללי
הטקס. מכוניתו הכחולה, הנושאת את סמל
המדינה, שרכה את דרכה בכביש לידו, גיס-
תה, לשוא, ל ש מור על איטיות מספקת, בהת אם
למקצב הליכתו של בעליה, גרמה לפקק
תנועה•
בינתיים העביר הנשיא את משרדו מדירתו
הצפופה ברחוב איבן גבירול למשרדים רח בים
יותר, במגרש הרוסים, במרכז העיר.
שם יעבוד עד שתגמרנה עבודות השפוץ
בארמונו הארעי בבית שוקן, רחביה, בו יגו ר

עד שיעבור לארמונו הקבוע בקריה המפוארת
שבמערב ירושלים.
הממשלה דשם שמ״ם
היה זה שבוע מצוין למציירי קאריקסורות
ולבעלי מדורים הומוריסטיים.
ההומור סופק על ידי שתי סיעות המזרחי,
שנשארו, משום מד״ בחוץ כשהרכיב דוד
בן־גו ריון את ממשלתו החדשה. סלעי המח לוקת
לא היו יותר מאשר גרגירי חול, כי
שתי הסיעות הדתיות וי תרו מזמן על הדברים
שהיו בחזקת קדוש ובל־יעבור לדתיים הקי צוניים
יו תר — גיוס הבנות הדתיות וקיום
הזרם הדתי בחינוך.
כאשר החל האוטובוס לזוז, לא נואשו ה שרים
שמקומותיהם נשארו ריקים. הם החלו
רצים, קפצו על המכונית הנוסעת, ברגע האח־

רון ממש.
בישיבה הראשונה של הממשלה י שבו על
כסאותיהם, במקום היאה להם: משה שפירא,
שר הסעד והדתות, יוסף בורג, שר הדואר,
שניהם אנשי הפועל־המזרחי. סיעת המזרחי,
שהפכה אח קטן מאד במשפחה הגדולה, לא
זכתה אפילו בכסא. תמיכתה ניתנה לממשלה
ממש לשם שמיים — וכמה כסאות של תת־שרים.
שטפונות חלף
ע הי
באחד הבקרים בשבוע שעבר השתנה תוך
ז מן קצר הנוף התל־אביבי. גלים גדולים הת נפצו
אל חוף העיר׳ הרסו כליל את מועדון
הקליעה טיר. צריף העץ שנשען על כלונ סאות
גבוהות פורק לחלוטין על ידי המים
אשר גרפו את הקרשים הבודדים ללב הים.

הרחיים. הרגיע את יוסף. השאיר את איצ׳ה־מאיר בחוץ

במדינה
עוד ציון
והזמן.

דרך

תל־אביבי

חלף עם הגלים

אין בתל־אביב כמעט צעיר אחד שגדל
בעיר ובסביבתה ואשר לא ניסה אי פעם את
כוחו בקליעה למטרה בטיר. רק מעטים הצ ליחו
! הרובים של מועדון הקליעה היו רק
לעתים רחוקות מאופסים כהלכה. בשנים
האחרונות הפך המקום לנידח, בעיקר בגלל
זיהום שפת הים, מעוט מספר המתרחצים.
אבל היו ימים בהם המה מרוב מבקרים,
ביחוד בתחילתו, כאשר עמד לא במקומו
האחרון, מול שכונת מחלול, כי אם בקרבת
המקום שבו נמצא עתה קפה פנורמה.
יחד עם טיר סחף מבול הים גם את בתי
המרחצאות לנשים ולגברים. היו אלה שיירים
של תקופה הנראית עתה טרום־מבולית. לפני
קרוב ל־ 30 שנה, כאשר עזרה עירית תל־אביב
לבנות את המוסדות החשובים הללו, הם
נראו אלגנטיים למדי׳ אף על פי שלא באותה
מידה שהמרחצאות החמים היו אלגנטיים.
לא דל! מוצגים. באותה תקופה היו
על חוף ימה של תל־אביב ארבעה בנינים
נכבדים׳ בסדר זה (מכוון יפו) :הקאזינו ;
המרחצאות החמים, בנין אבן בו אפשר היה
לזכות באמבט חם מימי הים, דבל שנחשב
לנותן בריאות ; שתי בקתות ארוכות ששמ שו
מקום התלבשות לגברים לחוד ולנשים
לחוד.
כאשר, עם התפתחותה של העיר, נתברר
שארבעת הבנינים לא יוכלו להוסיף ולעמוד
במקומם, נהרסו השנים הראשונים, בעוד
שהשנים האחרונים, מהיותם בנויים עץ, הוע תקו
בשלמותם למקום מרוחק. שם עמדו
מיותמים שנים רבות, שמ שו רק את הבודדים
שלא רצו להתפשט ולהתלבש בגלוי על החוף.

לא רק למוצגי מוזיאום ולספינות מפוארות
כמו ש מ פוליון הביאו גלי הים נזק והרס.
תושבי שכונות דלות, כמו מחלול בתל־אביב,
וסמטאות יפואיות הסמוכות לים, נאלצו לנ טוש
את דירותיהם עד עבור הסופה. רבים
אבדו את רכושם.
על היבשה לא הורגשה הסופה. מזג אויר
קר, אך שמשי וללא רוח, שלט בה בז מן
שבים השתוללה הסופה. חטיבת אויר קר
שגלש על פני הים התיכון מגיברלטר׳ הת נפץ
אל חופי הארץ והלבנון, גרם לגלים
שכמותם לא נראו בארץ שנים רבות מאד.
מפלגות נצחון ביש־מחד
היה זה מרשל צרפתי שאמר כי
של נשים הוא שהן מנצחות בשעה
נכנעות. לחטיבה לאחדות העבודה בתוך
קרה, השבוע, ההיפך: היא נכשלה
שהיא נצחה.
טבען שהן
מפ״ם
כיון

הנצחון בא כשהחליט הרוב במפלגה, ביוז מת
אנשי השומר הצעיר, הנאמנים למנהי גיהם
המסורתיים, לקבל את עיקר הדרישות
של לאחדות העבודה: גינוי משפט פראג,

הגנה על מרדכי אורן והצהרת נאמנות לצ יונות.
כתוצאה מפשרה ז ו נמנע לפי שעה
הפילוג במפ״ם, משה סנה נוצח אך נשאר
במקומו.
המנהיגים התוססים יו תר בסיעת לאחדות
העבודה קיוו בסתר לבם שהם יכשלו׳ וכי
המפלגה לא תקבל את דרישותיהם. שהרי
לו קרה כן, היה בא סוף סוף הפילוג, והם
היו משכנעים את חבירהם הפחות־תוססים
להקים מפלגה חדשה.
האיש שרצה בכך במיוחד היה יגאל אלון,
איש גינוסר* -,שהמריץ בכיוון זה גם את
ישראל גלילי, איש נען. השנים היו בטוחים
שכמפלגה עצמאית הצליח סיעתם הרבה
יותר מאשר כגלגל רביעי במרכבת מפ״ם.
אשר כל אחד מארבעת גלגליה משתדל לנוע
בכיוון שונה.
אם משפט פראג לא הצליח לגרום לפילוג,
מה יצליח?

קנה כי תנועת החרות היא מקל ימני בידו
של בי. ג׳י.

טרור
״מה אפשר לעשות*״
ארבעה שבועות אחר שיד גיבורי ת שמה
פצצה בחשכת ליל מאחרי גבו של עורך
התבנית של העולם הזה, מצאה עוז למעשה
גבורה גדול עוד יותר.
ביום הרביעי האחרון, בשעה 7בערב,
התגנבה קבוצת צעירים אל הג׳יפ הירוק שעמד
לפני מערכת העולם הזה, נתק 3את השרשרת
שלו, גנבה את המכונית (ראר. מדור ה מודעות).
ככל
מעשיה של החבורה, היה גם מעשה

מקל מני לבי. ג׳י.
כשהתכוננה תנועת־החרות לבחירות לכנסת
השניה, באו אליה רוב מנהיגי אצ״ל לשעבר
בדרישה תקיפה: למחוק משם התנועה את
המלים ״מיסודו של הארגון הצבאי הלאומי
בארץ־ישראל״.
הנימוק: התנועה הפוליטית אינה המשך
י שיר של הארגון. הדור החדש הגדל בארץ,
ושלא ידע את המחלוקת ההיסטורית בין
אצ״ל וההגנה, יחשוב כי היתד, דומה למח לוקת
בין תנועת־החרות ומפא״י. הדרישה
נתקבלה, התואר נמחק.
בינתיים פר שו רוב מפקדי אצ״ל מן הת נועה•
הדמות הבולטת ביותר מבחינה צבאית,
עמיחי פגלין, קצין המיבצעים׳ לא הצטרף
מלכתחילה, פרש לעסקים פרטיים (ייצור
מכונות) ,אחרי שנכזבה תקוותו להפוך איש
מפתח במטה צה״ל. בדרכו הלך יעקב מרידור,
קודמו של מנחם בגין בפיקוד אצ״ל, שהחל
מטפל בייבוא ב שר מחבש. כן פר שו: ערי
ז׳בוטינסקי, בנו של המנהיג הרביזיוניסטי
הגדול, שפיתח לעצמו השקפות כנעניות 1
הלל (פיטר ברגסון) קוק, שחולל בשעתו
מהפכה אצ״לית בשדה הפרסומת האמריקאית.
השבוע הגיע התהליך כמעט לידי גמר.
בתרועת חצוצרה פר שו ממוסדות התנועה :
שמואל תמיר, עורך־דינו של שילנסקי, שהיה
סגן מפקד אצ״ל בירושלים ; ושמואל מרלין,
חברו של הלל קוק בועד האמריקאי, כיום
מנהל בית־דפום ומו״ל ; ירמיהו הלפרין,
לשעבר ראש בית־הספר הימי של בית״ר
באיטליה של מוסוליני.
טענת הפורשים: תנועת החרות אינה תני עה
מהפכנית, השואפת להפוך את המשטר
הקיים, אלא מפלגה י שובי ת ככל שאר המפ לגות׳
אשר שאיפתה העיקרית היא לחתור
לקראת הסדר עם מפא״י. שמואל מרלין,
שאמר לפני שנים כי ״אצ״ל אינו אלא סוכנות
היריות של הסוכנות היהודית,״ הגיע. למס •
הלומד בינתיים באוניברסיטה
בירושלים.

העברית

יורק טייטס. בשיחה זו העמיד ראש הממשלה
באופן ב רור ושאינו משתמע לשתי פנים את
היותה של ירושלים בירת ישראל. ענין עדיי
ומסובך, אשר אם כי הוא ברור לכל מדינות
העולם, הן רככרו ת שלא ידובר בו בגלוי,
מוכנות לעצום עיניהן ולהתעלם מעובדה
קיימת זו.
מערכת הניו־יורק טיימס לא פרסמה, משום
מה, את הראיון מיד, עכבה אותו שבעה
ימים עד לדיון במליאת עצרת האומות המ אוחדות.

אומרים שסיבת העכוב היתד, שקול
טוב יהיה להוציא לאור
עתונאי גרידא :
את השיחה ביום הדיון בעצרת. יש אומרים :
הדבר נעשה בהתיעצות עם גורמים שונים
אשר היו מעונינים בפרסום השיחה דוקא
ביום פתיחת העצרת, כדי להעמיד במצב
בלתי נעים כמה מן המשלחות באומות המ אוחדות׳
ביחוד משלחות של האומות הק תוליות,
אשר לא תוכלנה לאחר פרסום ה שיחה,
להצביע בעד הצעת ההחלהט לשיחות
שלום, בצורתה הנוכחית.
עמדת המשלחת הרוסית ויתר משלחות
המזרח היתד, לוטה ערפל. בכל הדיון בועדה
המדינית אשר נמשך עשרות שעות לא אמרו
הרוסים אלא שבעים מלה, אשר מהן אי אפשר
היה להסיק מה תהיה עמדתם.
ההפתעה הגדולה. כבר שעות מספר
לפני פתיחת הישיבה התברר לאנשי משלחת
ישראל כי בדיון זה ירריע את הכף הראיון
שנתן דוד בן־גו ריון. במסדרונות האו״ב אמר
נציג מדינה ניטרלית לארתור לוריא, קונסול
כללי של ישראל כניו־יורק וחבר המשלחת
לאו״ם :״ בן־גו ריון סדר אתכם קשות !״

יום!?(״במכי״) יאירי
נסיעה אחרונה בערבח
זה חסר תכלית ותועלת: הג׳יפ היה מבוטח
במחירו המלא, את הנזק תישא חברת ביטוח
מקומית.

באותו שבוע נפלו הפצצות מספר 6 ,5
ו־ 7במסע הטרור המשתולל בעונה זו.
שתי הפצצות הראשונות הוטמנו באספה
קומוניסטית בר א שון־לציון׳ אך לא התפוצצו.
אחרי התגרה שפרצה במקום בין מפריעים
מאורגנים לבין שומרים ערבים מיוייד ם ב אלות
מבין אנשי מק״י, אסרה המשטרה את
מזכיר מק״י.
מספר 7׳ פצצת חומר נפץ מרסק מן הסוג
שהוטלה במערכת העולם הזה, הושלכה במי־עדון
מק״י, רחוב הלל הזקן, תל־אביב. היא
עקמה סורג ברזל, ניפצה שמשה ממול. המ בצעים
הגבורים לא העזו לקרב אל החלון
במידה מספקת כדי שפצצתם תגרום לנזק
אמיתי.
כל המקרים גם יחד הדגישו עוד יו תר
את אוזלת היד של המשטרה, שתרומתה
למלחמה בטרור הצטמצמה ברישום דו״חים
ומשיכת כתפיים. אמר קצין משטרה גבוה,
כשדובר אתו על גל הטרור המחודש :״מה
אפשר לעשות ז״
היה נדמה ששאלה זו לא היתד, נשאלת
לו היו הנפגעים, כמו במקרה הטרור בבית
פנקס ובמשרד החוץ, קרובים יו תר ללב
הממשלה.
מדיניות ראש הממשלה הפריע
ראש הממשלה ו שג ריריו בחוץ לארץ הם
שתי ידים של גוף אחד — ממשלת ישראל.
אך לא תמיד יודעת היד הימנית את אשר
עושה השמאלית. ולעתים אף מפריעה יד
אחת לפעולותיה של היד השניה.
זאת אירע לאבא אבן, שגריר ישראל באר צות
הברית וראש משלחת ישראל באו״ם.
הוא הכין, במיטב יכולתו, את הרקע להצבעה
בעצרת האומות המאוחדות. היתה זו הצבעה
ח שוב ה: על.הצעת שמונה המדינות הניט רליות
הקוראת למדינות ערב ולישראל לפ תוח
במשא ומתן י שיר, לשלום. ההצבעה
המוקדמת, בועדה המדינית, בטרם הובא ה עניו
להכרעת העצרת, הבטיחה סיכויים טו בים•
קבלת ההצעה יכלה להיות גולת הכותרת
במאמצי ישראל להשיג שלום עם שכנותיה.
העיתונאי בא. הכל יכול היה ללכת
למישרים, אילמלא העובדה שראש הממשלה
קבל, ב־ 7בדצמבר, לר איון את כתב הניד

ההפתעה לא היתד, כלל רכתעה. הצעת
ההחלטה נפלה ברוב גדול. התחרטו שמונה
מדינות אמריקה הדרומית׳ קתוליות ב רו בן.
שמו של דוד בן־גו ריון לא נזכר בויכוח,
אך נציגי המדינות אשר התחרטו על הצבעתם
הקודמת בועדה המדינית הדגישו כי ״סוף
סוף, אנחנו קתולים.״ הם סברו כי קתוליותם
אינה מאפשרת להם לאשר רשמית את העוב דה
שירושלי ם היא בירת ישראל בכוח ובפועל.
אבא אבן מתרגז. התפרצותו של אבא
אבן בפני עתונאי ישראלי באומות המאוחדות
הוציא את המרצע מן השק. הוא רמז לע־תונים
כי בן־גו ריון הכשיל את מאמציה של
משלחת ישראל באומות המאוחדות. לשכת
המודיעין הממשלתית בארץ מהרה להכחיש :
אבא אבן לא אמר כדבר הזה.
אך העובדה נשארת עובדה, אם שתי ידים
מבצעות מלאכה אחת מן הרצוי שיהיה תי אום
ביניהן.

העב
רק דא במקו אחד
ליוסף יאירי׳ רכז חות שדד,־בוקר בנגב,
לא קראו מעולם בשמו. במבי היה ד,כנויי
החביב על חבריו, התאים במיוחד לצעיר () 24
בעל מצב הרוח העליז.
במבי, שבילה את צעירותו בחיפה, עבר
להכשרה ביגור, הצטרף לפלמ״ח ב־. 1945
משיכה נסתרת לערבות הדרום הביאה אותו
לנגב, בו ליוה את השיירות הראשונות׳ לניר־עם
בתחילת הקרבות. המלאכה היתד, מסוכנת,
והוא נפצע פעם, כאשר מכוניתו עלתה על
מוקש.
במבי, שלא היה מסוגל עוד לפעול בגדודו
בחיל קרבי, לא שמע לעצות חבריו, סרב
לקבל ג׳וב בעורף, אילץ את מפקדיו להעסיקו
כסייר.
כאשר, בינואר 1950׳ שוחרר מהצבא, שו ב
לא מצא את מקומו אלא בנגב, עבד בקידוחים
בבאר־שבע. כעבור חדשים מספר החלים
להרחיב את שטח השכלתו, למד בתל אביב.
אך הגעגועים לנוף הנגב שוב תקפו אותו,
הניעוהו להצטרף לחוות שדה־בוקר, בה מילא
תפקיד של רכז.
נסיעותיו התכופות לבירת הנגב, לקניית
מיצרכים ולסידור עניני המשק, היו מפור סמות
בין תושבי הסביבה, שידעו כי כאשר
במבי נוסע — יהיה טרמפ.
ההנדסה של
לפני שבועיים, כשמכונית
ד,התה נעצרה ליד באר־שבע בגלל קילקול,
גררו במבי וחבריו את המכונית לנקודה הק רובה׳
חיכו עד רדת הלילה לתיקונה.
כאשר אסף בדרכו את הטרמהיסט האחרון,
נסע במהירות לעבר החתה. היתד, זאת נסיע תו
האחרונה של במבי בערבות הנגב המ אובקות.
בדרך ראה מחסום, ניסה, בעזרת
נוסעי המכונית, לפרקו. היריות שפילחו את
האויר מן המארב השליכו את כולם ארצה.
במבי היה היחיד שנפגע: בכתפו ו רי א ד

״העולם הזרד 792

המוציא ס ל רי ם מן האמריקאי
ד,שגוררות בארצות־הברית היא מקצוע מכובד מאד, אפשר
למנותו על אחד מענפי המסחר החשובים של המדינה. ג און
בשסח זה הוא ד,נרי מונטור. ממשלת ישראל, כמו קודמתה,
הסוכנות היהודית, היתה מאז ומתמיד לקוח נכבד בשוק
השנוררים. על כן שכרה את ר,נרי מונטור, במשכורת שמנה־בדולרים,
ל עזור לה בסעולותיה.
ביום העצמאות תשי״א לא היה דוד בן־גו ריון עם עמו.
הוא היה בניו־יורק, הקים ברעש גדול את מפעל מלוה
העצמאות. אמרו מנהיגי יהדות אמריקה: המדינה הוקמה,
יהודים אינם מוכנים לנדב כספים למדינה עצמאית. צריך
להסתת את השנוררות ב״ביזנס״•
שר האוצר המנוח אליעזר קפלן הגה את הרעיון: נמשיך
במגבית, לצידה נקים עוד מגבית אלא שנקרא לה — מלוה.
ר,מלוה נפתח בבי קורו של דוד בן־גו ריון בכל רחבי
ארצות־הברית. מטרתו הרשמית: איסוף ארבעה מיליארד
דולר. ד,נרי מורגנטאו, לשעבר שר האוצר של רוזבלם•,
הועמד בראש המפעל. לסגנו ולמנהל המעשי נקבע הנרי
מונטור.
המגבית היהודית המאוחדת ומנהליה מיחו נמרצות. הם
ותיקים ומנוסים יו תר בשטח השנור, הבטחת החזרתן האפש רית
של איגרות המלוה, ב צירוף רבית, תפריע לפעולתם.
מי ירצה לחת כסף במתנה, כשאפשר לתת אותו ב תור הלואה.
ויחד עם זה לד,משיד להיות ציוני טוב ז הממשלה השיבה
לטענותם: מצב המדינה חמור, י ש להשיג כסף בכל דרך.
כעבור חדשים מספר לפעולות המלוח, פחתו התרומות
למגבית בצורה ניכרת, בדיוק כפי שניבאו אנשי המגבית.
לעומת זה הזרים ד,מלוה בשנתו הראשונה שלושים מיליון
דולאר, פחות מהמקווה, אך סכום נאה. ממשלת ישראל
המשיכה לשלוח את שריה לנאום בארד,״ב.
הנרי מונטור העובד בשכר, מעולם לא השלה מישהו
לחשוב כי הוא ציוני. הוא איש מקצוע ; היום הוא עובד
בשביל ישראל ומחר בשביל בית חולים לכלבים עזובים.
כיוון שכך, קיבל גם משכורת יפה, בניגוד לפעילי המגבית,
אשר עבדו רובם בהתנדבות, חלקם בשכר זעום. כל זה גרם
להחרפת היחסים אשר יו ש בו מפעם לפעם בתיוזכו של אליעזר
קפלן, ואנשי השגרירות הישראלית בוואשינגטון.

לא הבין את סבך היחסים, סבר כי יוכל להשתלט על המלוה
כשם ששלט במגבית בתפקידו הקודם כ גז בי הסוכנות. הוא
שלח למונטור הוראות מפורטות, אשר פגעו, לדעת האחרון,
בכבודו המקצועי, הזיקו להצלחת המפעל. מונטור לא רצה

פוטון ישן

המטאטא החדש

מנהל-מגבית הנרי מונטור
טוב השנורר החי מהאריה המת

בינתיים קם בישראל שר אוצר חדש, לוי אשכול. אשכול.
• שחיבר בימי המלחמה את התכנית המפורסמת להפיכת
גרמניה למדינה חקלאית, דבר שסיפק שמן רב למדורת
התעמולה של גבלס.

תיו, מת בדרכו לבית החולים. מילותיו האח רונות
היו , :לא הייתי סולח לעצמי לעולם,
לו הייתי מת במקום אחר.״
המשק תעשיה נגד מסחר
ברחוב מונטיפיורי , 13 תל־אביב, נמצא
המטה הראשי של התעשיינים בישראל. במס דרונות
הבית אשר בו נשמעו לא מז מן שר תלונות׳ תרעומות, ודברי טינה על
המסחר וד,תעשיר, לשעבר, ד״ר דב יוסף,
נשמעת עתה נימה חדשה. כמה מן התע שיינים
סבורים כי נוח יו תר להתמודד עם
אדם זר, אפילו איש מפא״י, מאשר עם בן
המשפחה פרץ ברנשטיין•
ד״ר ברנ שטיין הבטיח לבטל את הפיקוח,
דרישה שהיתר, מאז ומתמיד בפי התעשיינים.
אולם, סבורים רבים, היתה זו דרישה לא
כנה, מן הפה ולחוץ. הפקוח היה לתועלת בעקבותיו התעשיינים, גרם להתעשרותם,
פרח השוק השחור בכל ענפי המסחר.
צמרת חדשה. דאגה נוספת מקוננת
עתה בלבם של אנשי התעשיה. עד כה היו
מנהלי משרד המסחר וד,תעשיר, בעיקר אנשי
המפעלים המשקיים של הסתדרות העובדים,
סולל בונה והמשביר המרכזי. עתה יעברו
עמדות המפתח לי די נציגי היוזמה הפרטית.
לכאורה, צריכים האעשיינים לשמוח על כך,
אך למעשה, גדולה הדאגה, שמא האיש אשר
הוא היום המוגחת־ ,המסחרי של התעשיין
יהיר, מחר האדש ממנו יצטרך התעשיין לקבל
ר שיונו תבמ שון־ המסחר והתעשייה. וזאת
אחת הסבות למנודים החריפים בענין מינויי
צמרת המשרד שנתגלעו בין לשנת המסחר
והתאחדות בעל• תעשיה.
מרוץ הג״ועים. לשכת המסחר היתד,
זריזה, הציעה. מיד כמה מועמדים רציניים
למשרות השונאת. הוזכרו שמותיהם של :
נשיא הלשכה י ה נהל חברת פורד, ד״ר שאול
ליפ שיץ ; שמע!|י אלמן, ממנהלי בנק לדיס־קונסו
; אהרן נתנאל, מנהל החברה המרכזית
להשקעות. ד,משם רת של כ־ 250ל״י לחודש,
שכרו של פקיד ממשלתי גבוה, בודאי אינה
קוסמת לאנשים אלד״ אך רב הקסם בתואר :
מנהל כללי של מ שרד המסחר והתעשיה.

.העולם הזה.״׳ 792.

ראש הממשלה קיבל את המכתב, ניסה להסתירו מהקהל,
התייעץ עם מנהל משרדו תיאודור (טדי) קולק ועם מנהל
משרד האוצר, אהוד אבריאל, שניהם בעלי נסיון בדברים
כאלה. הראשון שימש בשעתו ציר מוסמך ב שגרירו ת ישראל
בארצות הברית ותפקידו העיקרי היה לטפל בעדני ם הכספ יים
שם. אהוד אבריאל ליוה אח ראש הממשלה במסעו בשנת
תשי״א, היד, שותף לתחילתי של מפעל מלוד העצמאות.
דוד בן־גו ריון חשב להזמין, בשקט ובחשאי, את ראשי
ד,מלוה לארץ, לפייס אותם בדרך זו או אחרת. גרם המזל
והמכתב נפל לידיו של אחד מעתוני הערב • ופורסם בקווים
כלליים. כתבו מנהלי ד,מלוה: אין הם יכולים לעבוד לפי
הוראותיו של לוי אשכול, כמה מהן כבר גרמי נזק חמור.
אבא אבן ואנשיו ב שגרירו ת מתערבים ללא צורך במהלך המגבית הנהלת
העבודה היומיומית של אנשי המלוה.
״הציונית״ מוציאה שם רע למלוה ומסבירה לקהל כאילו
רק בלתי ציונים תורמים למלוה. בז מן האחרון פחתה העזרה
שהנהלת המלוה קבלה מממלשת ישראל, בצורת זרם שרים
הנשלחים לאמריקה לנאום בפני הקהל. זרם זה נפסק משום
מה, י ש אומתם בהשפעת מנהיגי המגבית.
כשנתפרסם המכתב בעתונות, לא היה עוד כל טעם להסתיר
את העובדה שקרה משהו לא נעים. בן־גו ריון הבריק ל מו ד
פור: בוא להתיעצות. השיב מונטור ל בן־גו ריון: לא אבוא,
הרוצה את הרב יבוא אליו.
היה זה בתחילת השיחות בין מפא״י והציונים הכלליים
על שדוך חדש בממשלה. בן־גו ריון דרש נדוניה: יובא אליו
מונטור. הציונים הכלליים פנו אל חבריהם, ממנהיגי הסתד רות
ציוני אמריקה אמרו: הרבה מן המשא ומתן תלוי
בהסדר זה, שלחו את מונטור ויהי מה.
ההתערבות הועילה. ארבעה ממנהלי ד,מלוה הגיעו לי שר אל
לדיונים עם ראש הממשלה, שר האוצר, אישים אחרים.

לקבל עצות מחובב כאשכול. קרצו לו אף אפשרויות אחרות
בשדה תעשית התרומות. לכן המליץ בפני חבריו בהנהלת
המלוח, שנפגעו גם הם מיחס שר האוצר, להתפטר.

נגד אנשי הדולאר לשכה. עד מהרה
התברר לתעשיינים כי הם אחרו אח הרכבת.
פתאום החלו לטעון שהם נגד שיטת ״אנשי
הדולאר לשנה״• .טוענים התעשייינם: באר־צות־הברית
מסתלק המועמד לחלוטין מעסקיו
הפרסיים, מתמסר אך ורק לתפקידו ה צ מרי.
אולם בארץ ימשיך המועמד להיות מנהל
חברות מסחריות, אין להניח שימנע מלעזור,
בתקף תפקידו הממשלתי, לחברה אשר אותה
זנח אך לז מן קצר.
לקח העבר. כשנתמנה יעקב גרי, ממנהלי
אתא, לשר המסחר והתעשיה, הכנים למשרדו
כמה אנשי מסחר ותעשיינים. אלה כלל לא
נפגעו מתפקידם הממשלתי. להיפך, יש יסוד
להאמין כי עסקיהם שג שגו ופרחו בז מן שהם
מלאו תפקיד ממשלתי•
אולם התעשיינים אינם אלא ״גזלנים יהו דים״
שאיומיהם אינם רציניים כל כך, ואפשר
יהיה להסתדר אתם במהרה. כבר כיום נוק בים
בשמות כמה תעשיינים מאנשי אריה
(חזק!) שנקר כמועמדים לזכות בעמדות
מפתח.
הדעה נגד ״אנשי הדולאר לשנה״ תשכח
עד מהרה. אך ספק הוא אם יחד אתה יישכחו
גם הגעגועים לדב יוסף.

עיריות
על כ ל צדה -חמר עיו־יה
לפני שנתיים נתנו חמשים אלף מתושבי
תל־אביב את קולותיהם לישראל רוקח, ראש
העיר הציוני־כללי, זי כו את רשימתו במר בית
ד,כסאות בעיריה.
האיש, שעבד שלושים שנה בנאמנות, ללא
דופי, בניגוד לרבים מחבריו בעיריות אח רות,
הוזיל דמעות גיל, הודה בכך על האי מון
שניתן לו.
כאשר החל בי. ג .,לרקד סביב חופת הקו אליציה
עם הציונים הכלליים, היה ב רו ר כי
רוקח, הבקי בעניני עיריות, ימלא בממשלה
החדשה תפקיד של שר הפנים. אך לאחר
• בתקופת נשיאותו של רחנבלם בארצות־הברית,
זנחו אנשי־עסק רבים את עבודתם
הפרטית, התמסרו לתפקידים ממשלתיים, ב משכורת
סמלית — דולאר אחד לשנה.

בן ־ גו תון ניסה לשוות לפגישות אופי חגיגי. היו ארוחות
צהרים, מסיבות, נשתו קוקטלים רבים. אך בתוך כל זה לא
נעלמה דרישתו התקיפה של רבן איסוף הכספים הנרי מוג־טור:
אין אנו רוצים לנהל את הענינם עם משרד האוצר.
40 מליון דולר שהכניס המלוה בשנה החולפת הכריעו
את הכף. לוי אשכול נאלץ לותר. היחסים להבא יהיו
מונטור שוכנע, ארז
באמצעות ראש הממשלה ומשרדו.
מזוודותיו, חזר לתפקידו.
שוב נתברר כי, כמו לשמן טוב, אין תחליף לדולאר.
* ידיעות אחרונות,

שהוברר כי ראש הממשלה היודע פרק בהל כות
מדיניות, שיחק תפקיד כפול, ניצל את
ד,צ. כ .למטרות לחץ על הסיעות הדתיות.
רוקח, שנמנה על האגף הימני במפלגתו,
התנגד להצגה, הביע את דעתו על הישארות
מחוץ לכתלי הקואליציה.
בשבוע שעבר, כאשר החליטה מפלגתו
ברוב קולות מכריע, להכנס לממשלה החדשה,
לא נותר לו אלא לקבל עליו או? הדין, ולידיו
את משרד הפנים, לנטוש על ידי כך את
ראשות עירית תל־אביב.
אך השמחה היתד, מהולה בחשש די מבוסס:
מה יקרה באם בבוקר בהיר אחד יקום בי. ג׳י.
ממטתו במצב רוח עגום, יטאטא שוב את
הממשלה, יחלים להחזיר את ד,צ״כ למקו מותיהם
הישנים בכנסת ז
רוקח גמר אומר לא להמתין עד אז׳ הש איר
פתח צר על מנת שיוכל תמיד לחזור
לתפקידו הישן, הכריז השבוע על הישארותו
חבר.העיריה.
הקומבינציה המגוחכת, של שר פנים הדואג
לר שויות המקומיות בעוד שהוא עצמו יו ש ב
בראש עיריה, זכתה לתגובת איש חיפה :
״אם נרגיז פעם את רוקח, י שיב לנו שר־הפנים
כפל כפליים.״

מעשי מו פ תנ ^1
תמיד: מססר״ס בכיס
אלי לוין שתה את כוסית היין האחרונה
בטקס כלולות ידידו. השעה היתד, שתים
עשרה ורבקה אשתו, הזכירה לו את שני
ילדיהם שהשאירו בבית, האיצה בו למהר
לשוב לביתם בצפון תל אביב.
התרדמה שנפלה על הזוג לא ארכה יו תר
משש שעות. לפנות בוקר שמע אלי צעקות
אשד, בוקעות מן הרחוב. מהיותו חשמלאי,
ניסה לתאר לעצמו מקרה התחשמלות, נזכר,
כי לנפגע אין יכולת לצעוק במקרה כזה.
תכופות יותר,
אך קריאו העזרה׳ שנעשו
הקפיצו את אלי מן המטה, האיצו בו לצאת
לרחוב עטוף חלוק.
המחזה שנתגלה לעיניו היה עדין
אשד, מתפתלת בצירי לידה, אנשים
עומדים סביבה, אינם יודעים מה
אלי לא התמהמה, השכיב את האשה

על הארץ, נוכח לדעת כי הולד יצא לאויר
העולם, אך עדיין קשור לרחם אמו. כחשמלאי
מנוסה, ללא כלי עבודה, נשך ב שיניו את
חום הטבור, שיחרר את התינוק, שהשמיע
לראשונה את צוחותיו.
אלי הסיר את חלוקו, הביא את התינוק
לבית החולים הירקון הקרוב, הגישו לרופא
התורן. האשד, שאושפזה בבית החולים ה ד
מינה את אלי לברית, הודתה בכך למגיש
העזרה, אבל שכחה פרם קטן: התינוק היתד,
תינוקת.
אומר אלי :״כאשר ראיתי בהיעולם הזה
( )778 את תמונת הלידה, הגעיל אותי במ יוחד
טבור האם. הגורל זי מן אותי עתה
לטעום ממנו• מהיום אשא תמיד בכיסי זוג
מספריים.״
תחבורה הגלגל החמש׳
חדשים רבים היו המוניות עמוסות נוסעים,
כיסי הנהגים מלאים כסף. האזרח שנזקק
למונית לא התאונן גם כאשר מצא עצמו,
לעתים, חולק את המונית עם נוסע שני.
הנהג בודאי שלא התאונן על כך: הוא
קבל תשלום כפול בעד נסיעה אחת. נהג
טקסי הפך להיות שם נרדף לבעל הכנסה
עצומה.
הזמנים ההם חלפו. טוענים עכשיו נהגי
המוניות: באו ימים קשים, י מי מחסור.
טוענים אחרים לא נהגים: המצב חזר לת־קונו,
נהגי המוניות משתכרים עתה, אמנם,
בהרבה פחות מאשר לפנים, אבל עדיין הכ נסתם
מספקת׳ אפילו יפה.
בין הנהגים שנפגעו עם השתנות הזמנים,
היה מספר בעלי מוניות, נכי מלחמת השח רור.
הם לא השתייכו, מסיבות שונות׳ לתח נות
קבועות, נדדו על פני הרחובות, בקשי
לקוחות תוך כדי נסיעה. כאשר נתמעטו לקו חות
האקראי והסיבוב ברחובות נעשה בוסרי
יותר ויו תר, פנו לעירית תל־אביב, בקשו
ממנה להקצות להם תחנה באחד מרחובות
העיר.

ביו תר :
מועטים
.העיריה שולטת כעיר. ששה מהם
לעשות.
בזהירות 1 £ז כו לקבל מאת העיריה את הפנה׳ השקטה

ב נז ד י׳ ו ף.
יחסית, של רחוב הנביאים ו שדרות ח״ן,
הבעו בה תחנה. איגוד בעלי המוניות, שבו
שולטים הנהגים הותיקים, נזדעזע, דרש את
הרחקת התחנה החדשה למקום נידח יותר,
בטענה כי אחרת תופרע עבודתם של עובדי
תחנת הביסה. עירית תל־אביב, היודעת יפה
כי נהגי תחנת הבימה מוכנים לקבל חברים
חדשים בתנאי שי של שלו דמי מפתח מת אימים*
,סרבה לקבל את הטענה, קבעה
במקום החדש את שלט התנועה המעיד על
המצאה של תחנת מוניות.
נהגי המוניות הותיקים החליטו לשבות.
אבל, בראותם כי שביתתם האחרונה, שנמ שכה
שעות ספורות בלבד, לא עשתה אלא
רושם קטן ביותר, השביתו את מוניותיהם
בלבה של העיר, ברחוב אלנבי, גר מו בכך
לפקק תנועה שאינו ניתן לחדירה.
השמוש באלימות שקטה זו לא הועיל. ראש
העיר שלח את המשטרה וז ו פזרה את הנה גים
ואת המוניות.
אמר נהג מונית ותיק :״עוד נשוב לדבר
בענין זה, לא נרשה שהעיריה תעשה בתל־אביב
כבתוך שלה.״

הם דא קראו בעמון

שילאנסקי משתעמם. עו״ד תמיר
טען כי אי־מילוי צו בית־המשפט העליון
הוא בזיון בית דין, ולא סתם בית דין, כ אם
בזיון המוסד המשפטי הגבוה ביו תר במ דינה,
שאל את בית המשפט מה בדעתו
לעשות.
השופט העליון יצחק אולשן, הרגיש עצמו
נפגע :״לא כבודנו הפרטי נפגע כאן. הס כנה
היא רצינית הרבה יותר, סכנה ל שלטון
המשפט במדינה. דלתות בתי הסוהר פתוחות
לרווחה לכל פקיד ממשלתי שלא ימלא אחר
הוראות בית״המשפט ולו גם יהיה זה פקיד
גבוה ביותר.״
הפקיד הממשלתי, במקרה זה, ד״ר אבהרם
פורת, הופיע באחור שעה. שאל השופט :
״ממתי מחכה בית המשפט לפקידים ממשל תיים?״
ד״ר פורת הסביר כי למעשה, אין
הוא אחראי עוד לנעשה בחטיבת התעשיות
הקלות, האחראי עכשיו הוא צבי ליימן.
בית המשפט ציוה על ליימן לבוא מיד
ולנמק את מעשיו, מנע ממנו אפשרות להש תמט
*מ תן תשובה. ליימן עמד במצב נוח
מאד. הוא לא היה בעיר. שאל השופט העליון
שלמה זלמן חישין :״האם הוא מחוץ לעיר

רגה ראשונה שהביאו אתם את אמנותם מחוץ
לארץ, פועלים בין תקופת מאסר אחת לשניה.
מוכרים היטב במשטרה, המנסה לתפוס אותם
בשעת מעשה. לפעמים היא מצליחה.
שלשה פורצים שהצליחה לתפסם לאחר
גל הפשעים שעבר על תל־אביב בשבוע שע יעקב
וייזר, מרדכי קרדוש משה
בר היו
מקוקי.
״האם פד, גר וולף כצמן?״ שאל במבטא
הונגרי גבר לבוש הדר את עקרת הבית,
באחת הדירות בשדרו ת בן־ ציון, תל־אביב.
משנענה בשלילה בקש את סליחתה, הלך
כלעומת שבא. כאשר נכנס אותו אדם לבית
סמוך והתדפק על דלתות כל הדירות, נעצר
על ידי המשטרה שהכירה באיש את יעקב
וייזר. חברו, מרדכי קרדוש׳ שעמד על המש מר
לפני הבית, נעצר גם הוא• בר שות השנים
נמצאו מספר מכשירי פריצה, זו ג גרבים.
הגרבים שמ שו במקום כסיות, לד,מנע מהט בעת
סימני אצבעות.
שיטת העבודה של הזוג היא פשוטה, יעי לה:
הם מצלצלים בדלת, במקום שבו אינם
נענים, הם יודעים כי שם אפשר לפרוץ
לדירה. אם פותחים את הדלת בפניהם׳ הם

הפרסום היה רחב. כל עתוני הארץ הדפיסו
.מודעות בהן בו ש ר לקהל הרחב כי דן הח ליט
לכפר על עוונותיו בשטח חוסר הנמוס,
להתייחס להמוני נוסעיו באדיבות, לא שכח
להזכיר להם כי גם הנוסע חייב בנמוס כל פי
הנהג. אולם עד מהרה התברר כי מרבית
נהגי דן אינם קוראים עתונים.

משפט
בי ת הסוהר מחכה
28 יצרני מקררים הרגישו עצמם מקופחים
בחלוקת חומר גלם ! הם סברו שהמשביר
המרכזי קבל גם את החלק המגיע להם, מקרה
לא בלתי רגיל במשק המדינה. היצרנים סרבו
להכנע, מסרו הצהרה בשבועה לביית המשפט,
דר שו לתקן את המעוות. באגף התעשיה
הקלה ענה להם ד״ר שמואל לוין כי אין
בידו להושיע — המשכיר המרכזי חזק גם
ממשרד המסחר והתעשיה.
היצרנים העקשנים סרבו בכל זאת להכנע,
פנו לעו״ד שמואל תמיר, אשר הגיש בקשה
לצוו על תנאי נגד שר המסחר והתעשיה,
שרת העבודה, מנהל אגף התעשיה הקלה
במשרד המסחר והתעשיה, שלשה מנהלי מח לקות
באותו אגף. תמיר דרש מבית המשפט
שיצוה להשיב מדוע מפלים לרעה את 28
היצרנים ואם אין נמוק להפלייה׳ — לבטלה.
שר 3בכית־הדין. חוץ מן הדיון עצמו
קבע משפט זה תקדים אחר: שופ טי בית
המשפט העליון ועורכי הדין הור שו לפשוט
את גלימותיהם, כיון שהדיון התנהל בחודש
אוגוסט ובירושלים שרר, באותו יום, שרב
כבד.
פרקליט המדינה, ארווין שי מרון, התחייב
לספק, תוך ימים מספר, כמות חומר־גלם
ליצרנים, אשר תספיק לייצור 2,200 ארונות
קרח• הצוו נגד השרים בוטל׳ אך בית המשפט
השאיר צוו ביניים נגד מנהלי המחלקות, באם
לא יעמדו בהתחייבותם.
עברו חדשים מספר. פקיד בשם משה שיף,
מחטיבת התעשיה הקלה במחוז תל־אביב, הו דיע
ליצרנים כי ידוע לו על הצור אך אין
בדעתו לספק את חומר הגלם. חבורת 28
העקשים, פנתה לבית המשפט העליון, הודיעה
על אי מילוי הצוו.
* 1000ל״י.

לצרכי מפשט זה?״ המשך הדיון נקבע לש בוע
זה ; על ליימן יהיה להופיע ולנמק מע שיו,
או למלא אחר צוו בית המשפט ולחלק
את חומר הגלם ליצרנים, אשר בינתיים כבר
אינם זקוקים לחומר הגלם. הברירה השלי שית,
כ מובן, היא: להאסר על בזיון בית־דין.
הסביר תמיר, שהפך תובע, ל שימרון, ש הפך
סניגור, בשיחתם במסדרונות בית המש פט
:״דב שילאנסקי מתלונן שאין לו עם מי
לשוחח בבית הסוהר. האסירים אינם עומדים
על רף ה תרבותית גבוהה, י ש לדאוג לחברה
שתתאים לו יותר.״
פקידי הממשלה לא הראו כל סימני הערכה
למחמאות העורך־דיז•
פשעים מקוק׳ ה 9ודץ
מה מספר הפורצים המקצועיים הפועלים
מדי לילה בתל־אביב? השיבה המשטרה :
בערך .50 פושעים אלה׳ בהם מומחים ממד
שואלים
שאלה חסרת תשובה, מודים בנמוס
רב, מסתלקים•
כאשר נתקלו קרדוש ווייזר, המכירים יפה
את כללי משחק השוטרים והגנבים, בשוט רים,
חייכו לעבר אנשי החוק, נלוו אליהם
עד לתחנה הקרובה.
״אילו ידעתי.״ באותו ערב נתפרסם גם
משה מקוקי, פורץ יליד רומניה, לאחר שחדר
לדירה ברחוב רו פין ,29 החליט שלא כדאי
להסתכן עוד. ליד פנס ר חוב הוציא ש עון
זהב שגנב מן הדירה׳ בדק אותו בסקרנות.
סקרנות דומה הראה גם הסמל פסח קרייז־ברג,
מחלקת החקירות של המשטרה, שראה
את הגנב, אסר אותו.
כאשר ספר הסמל למקוקי כי בעלי הדירה
נמצאים באיטליה, ענה הפושע :״אילו ידעתי,
הייתי נשאר ולן בה, ואז — כלל לא הייתם
תופסים אותי. רק מזלכם הוא שנלכדתי.״

לזה הסכימו לא רק מרבית השוטרים, גם
האזרחים, קרבנות של גניבות שמבצעיהן לא
נתפסו לעולם.
הווי הדב מכר התימני
לפני 35 שנה ראה צבי אהררונובסקי,
ברוסיה, כיצד אדם חולה נשית משלם לצועני
כסף כדי שהלה ירקיד את הדב שלו על גבו
הכואב. אהרונובסקי, שהיד, אז שחקן צעיר
( ) 19 בלהקה רוסית, לגלג על האיש הבער
אשר, תחת ללכת אל רופא, העדיף לשכב
מתחת לכפות הדב (שהיה, אמנם, חסר שנים).
מאז זר מו מים רבים מן הוולגה לים הכספי
ומן הירקון לים התיכון. אהרונובסקי עלה
ארצה, נטש את הבמה והיה לפקיד ממשלתי.
את מקרה הדב לא זכר עד אשר, לפני שלש
שנים, לקה במחלת הנשית. הוא פנה לרופא,
אולם, כרגיל במקרים כאלה, לא הועילו לו
תרופות, מסז׳ים פשוטים וחשמליים, קרנים
קצרות מכל הסוגים. אהרונובסקי נואש מ רופאיו,
מצבו הלך ורע. בשבועות האחרונים
לא יכול אף להתכופף כדי לקשור את שרו כי
נעליו.
האשה מפסה על גפו. השמש התימני
של המשרד בו עבד ראה בכאביו, יעץ לו
עצה. האיש צחק לראשונה לעצה, שנראתה
לו תמימה ביותר, אך לבסוף קבלה, מחוך
יאוש.
כך אירע שבשבוע שעבר מצא את עצמו
הפקיד בעל התרבות האירופית דופק על
דלתה של יונה בניה, באחת מסמטאות כרם
התימנים התל־אביבי .׳
יונה 78 מצומקת, רזה, לבושת סמרטוטים
וחסרת שנים, הבינה מיד לרצונו של האיש,
הצביעה לעבר אחת משלש הספות שבחדר,
צותה עליו להתפשט•
האיש שהבחין, גם באור העמום שבחדר.
כי הספות לא הצטיינו בנקיון, עמד לסרב.
אבל כאב הנשית אשר במותניו המריץ אותו
להכנע.
עוד הוא מבקש לעצמו מצב שכיבה נוח
על בטנו, והאשה טפסה על גבו, החלה ללוש
אותו. אהרונובסקי חש בכאב עצום• צעקות
מחרידות נתמלטו מפיו, מלאו את שוק ה כרמל
הסמוך, גרמו להתקהלות אנשים שחש בו׳
כי קסטה, חזון נפרץ באותה סביבה,
פרצה.
האחת ששמרה על קור רוח, היתד, התימניה
הזקנה. לאחר שגמרה ללוש את גבו קכואב
של אהרונובסקי, הניחה עליו כד חרס גדול
שחומם קודם לכן על האש. לאחר מכן עטפה
את מותניו בסמרטוטי צמר ובקשה את שכ רה:
ישלם לה כאוות נפ שו׳ אבל לא פחות
מ־ 100 פרוטה.
לאחר הענוי המכאיב חזר צבי אד,רו-
נובסקי לביתו. בלילה, לפני לכתו לי שון,
התכופף כדי להתיר את שרו ך נעליו. הכיפוף
היד, מהיר, ז ריז ועמוק. הנשית נעלמה.

הז*רץ
בשעות הבוקר של 26.13.51 ירד,
הנאשם בפועל ...נחרות).
שמואל פורוחובניק, תל־אביב
השנה

וזיתה

מ עו בר ת?

אם בריטניה תעודד התיבשות יהו דית
בארץ ישראל העולס הזה).
תמר פלאי, תל־אביב
רבקה גו שן, עתלית
מה, עוד פעס?

* במרכז: אמבולנס שנלכד בסבך.

״הטולסהזה״792

מהות ערומות, תוצרת אמריקה

״רקס בריי טון, בלונדי ובעל גוף אתלטי, ונערתו ג׳ין
סמית, החליטו לטוס לערבותיה של ברזיל כדי לגלות שם
את מטמונו של פרננדז. הנחיתה על הסלעים היתד, קלה.
הזוג האמיץ פסע ללא מזון, לפי מפה נושנה. מטרתו: העיר
האבודה.
כאשר הגיעו למחוז חפצם, קרבו לבית הראשון ...נתמלטה
צעקה מחרידה מגרונה של ג׳ין: אדם שעיר וגרמי, שעין
יחידה במצחו, טס בחלל האויר, ירק אש אימים אל מול
הזוג, שהספיק להסתתר בעוד מועד. רקס שלף את אקדחו,
ירה יריד, מדוייקת ללבה של המפלצת. כשקרב אל הגופה
נוכח לדעת כי על גבה היה מותקן מנוע דחף מיוחד, אותו
פירק, טס בעזרתו ללבה של העיר המסתורית כוי להשיג
שם מנוע שני שישמש את ג׳ין.
לאחר מלחמות עקובות בדם שנסתיימו בהריגת עשרות
מפלצות, פציעתו הקלה בלבד של רקס, עלה הזוג המאושר
על המטוס, שנשתמר היטב בערבה השוממה, החל את דרכו
בחזרה לארצות הברית. לפתע החל המנוע מזמזם ברעש
מוזר, מתוך מגביר קול חבוי בקע קול מטיל פחדים :״אה,
אה, אה, סופכם הגיע. נותרו לכם שתי דקות בלבד של

ההמשך בשבוע הבא.
סיפורים מסוג זה, המוצאים לאור בארצות הברית בחוב רות
מצויירו ת בשלל צבעים, הם חלק בלתי נפרד מחייו של
הנער האמריקאי. מליוני אזרחיו הצעירים של הדוד סם
בולעים בתיאבון את מעללי הגבורה הנועזים, מחקים אותם
במשחקיהם, חולמים עליהם בלילות. בבקר הם מרקדים על
עצבי אמהותיהם, משדלים אותן לקנות להם את צעצועי
האופנה האחרונה, ביניהם גם: כלי משחית מסוגים חדישים
ביותר, מיוצרים בעקבות ד מיון הציירים.

חקירה מי
ו הד ת

פרוטה כל אחת.
תגובה נמרצת לתופעה זו באה מצד התאחדות הוצאות
ספרים עבריות בישראל המאגדת 26 הוצאות ,״ 80״/של
המו״לות בארץ. ההתאחדות שנוסדה לפני עשר שנים, הו ציאה
לאור בשנת 990 1951 ספרים עבריים, שנדפסו ב־
2.725.723 טפסים, מהם שני שלישים ספרים מקוריים, שליש
ספרים מתורגמים. טענה ההתאחדות :״לא שללנו מעולם
הבאת ספרות זרה. ברור כי שנים רבות נהיה נאלצים
להשתמש בספרי המדע, הרפואה, הספרות המקצועית של
עמים אחרים. אולם הבאתה ללא הצדקה של ספרות זולה,
הנו משגה חמור מצד הממשלה, ישפיע לרעה על יסודות
התרבות העברית, יזיק לחינוכו של הילד, יגרום בסופו גם
להתמוטטות חמרית של הענף החשוב במדינה.״
למאבק הצטרפו סופרים, משוררים, עובדי־דפוס. הכל
האשימו את הממשלה במצב שנוצר, הזכירו לה את הפיקוח
החמור על המזון, את הפיקוח הרפה על המזון הרוחני.
מחזיקי־עם שנונים יצאו חוצץ מעל גבי עתוניהם, עקצו את
חוטפי החוברות המזיקות, לדעתם, את משרד החינוך.
טענות ההתאחדות, שהסולייגה מכרוז איגוד המו״לים •,
כללו גם פרטים ממשיים יותר: הוצאות הספרים העבריות
• איגוד חזש, זעיר בהיקפו, דרש להחרים כליל את הספרות
הזולה.

חכירה מי

המבוגרים יו תר אינם מפגרים בהרבה. מאות אלפי חוב-
רות־כים בעלות שערים מבהיקים ומצוירים בצבעי־פלפל,
נמכרות במחירים נמוכים בכל פנה בארצות־הברית, משמשות
חומר קריאה נפוץ על נושאים כגון: רצח, אהבה, תשוקה.
את כל הספרות הזאת אי אפשר היה להשיג בחנויות
הספרים בארץ משך תקופה ארוכה. הסיבה: סירובו של
האוצר להקציב מטבע זר. אך בחדשים האחרונים חל מפנה
מכריע, שגרם לסערת רוחות בין מפיצי הספרים בארץ,
סופרים, משורירם. שגרירו ת ארצות־הברית בישראל גילתה
כי שבועונים סובייטים מהודרים מציפים את השוק הישראלי,
כי ^הירם הוא אפסי. את חששה, שרוסיה תעלה בתעמולתה
על זו של ארצות־הברית, העבירה השגרירות לוושינגטון.
התוצאות לא איחרו לבוא: שבועונים כמו טייס, קוליירס,
ל״ף ואחרים הוזילו את מחיריהם. ליבואני הספרים הישר אליים
ניתנה אפשרות לקנות ספרים וחוברות אמריקאיים
ללא תשלום בדולרים, לפי שער נמוך של 720 פרוטה לדולר
אחד. היבואנים, שקפצו על המציאה, הציפו את חנויותיהם
דוקא בחוברות כיס ועתוני הרפתקאות ובידור לילדים, לא
טעו בחישוביהם, מכרו את המשלוח הראשון תוך שבוע
ימים.
בינתיים הושג הסכם בין ממשלת ארצות־הברית לבין
ממשלת ישראל ליבוא ספרים אמריקאיים בסך 2מיליון
דולר, במסגרת העזרה לארצות ידידותיות. היבואנים, שהור שו
להזמין ככל העולה על רוחם ללא כל ביקורת מצד משרד
החינוך, קפצו שו ב על החוברות זולות־המחיר, עברו בהזמ נותיהם
אף את המיכסה שוו שינגטון לא שיערה שתושג.
דוגמא מאלפת: משלוח חוברות בסך כולל של 350 אלף דולר
קיבל בית המסחר סטימצקי. החוברות נמכרות במחיר 250

האדם השלישי, היבואן, טוען כי אין לו כל ענין בהדחתו
של הספר העברי. אך הרעש סביב הפרשה הוא מוגזם, לדעתו.
קוראי האנגלית נשארו נאמנים לשפה האנגלית, העדיפו תמיד
לקרוא את הרומנים המפורסמים בשפת המקור, יקראו אם
ירצו בכך, גם רומנים מסוג זול. לעומתם, אלה שאינם יודעים
את האי.בי 0.י. לא ילמדוהו בן רגע רק על־מנת שיוכלו לקנות
רו מן אמריקאי במחיר זול.
לדעת היבואן, אוהבים הילדים תמונות מצויירות מלאי
הרפתקאות ובידור, עובדה שאין בכוח הסופר העברי לשנותה.
דוגמה בולטת לסלידתו של הילד מהחומר היבש והרציני
המוגש לו שנים על גבי שנים: הנהירה ההמונית אחר
ההרפתקות של יגאל מו סינזון, חסנזבה.
חמורה יותר. הרגל השתרש בארץ לחקות את
של האמריקני, את המגע הראשון הביא לארץ
הקולנוע. הוא סיפק במשך שנים חומר רב שהיה בכחו לשנות
במדד, מסוימת את אופיו, מנהגיו של התושב הארציש ראלי.
הוא ראה פעמים כה רבו ת על הבד את האמריקאי
האופיני. הוא למד ממנו את כל מדותיו הטובות והרעות
גם יחד, החל במשך הזמן לשאוף להדמות אליו, להיות כמוהו.
כל זה התבטא במלבושים, דרכי הליכה, די בור. עתה הגיע
תורו של הספר האמריקאי הזול, הנקרא במליונים על י די
אזרחי ארצות־הברית חסרי הסבלנות והטרודים. חוברות־הכיס,
המספרות בין השאר על פושעים, פרוצו ת הגונות, בלשים
מאוהבים ברוצחות, רק יו סיפו ש מן על מדורת החקוי.
אומר קורנפלד :״אינני בטוח אם האמריקאים לא יגדילו
לעשות, יתחילו לחלק חגם את ספרי הכיס.״
* סכם, קרן־השואה.

חקירה מיוחדה חקירה מיוחדת חקירה מיוחדת חקיו

•; !7יר ה מיוחדת חקירה מיוחדת חקירה מי וחדת __ חקירה מייחדת

קנו את הניר לפי השער של דו לר =ל״י. אך המסים הכבדים
שהוטלו עליהם • שינו לחלוטין שער זה, העמידוהו לבסוף
על דולר = 2,500ל״י. כלומר, תחת לשלם בעד טון ניר
300ל״י, שילמו ,700 לערך. למרות זאת, היה לספר העברי
והמתורגם הצלחה ניכרת. הורגשה עליה בתפוצה אף בקרב
קוראי האנגלית, רובם מבני העליה החדשה, ששילמו את
המחירים הגבוהים. עתה שונה נוף ארון הספרים. קוראי
האנגלית הכפילו את איצטבותיהם ברומנים מלאי הרפתקאות,
יהושע הפרוע הוחלף ב רוי רוג׳רס.
מסביר גאליה קורנפלד, מזכירה של ההתאחדות :״כל
מה שאנו דורשים הוא שער נמוך לדולר, הקטנת המסים
הכבדים עד למינימום, כדי שנוכל לקנות את הניר במחיר
מתקבל על הדעת, לתחר, אם נוכל, בספרות הזרה. הרי לא
יתכן כי האזרח הישראלי יבכר ספר העולה לירות אחדות
על חוברת שמחירה 300 פרוטות. הוא יקנה את הספר העברי
רק באם ההבדל במחיר יצומצם בהרבה. אם תתקבלנה
דרי שו תינו הצודקות, נוכל לשפר בצורה הדרגתית את איכות
הספר, צורתו החיצונית.״
אך משרד האוצר, שלא הפסיד פרוטה מהיבוא הרוחני
האמריקאי, עדיין אינו ממהר לבטל את המסים המכניסים
על יבוא הניר. וי תורו לאנשי הספר יג רו ר אחריו בקשות
דומות מעתונים, שבועונים, שינסו להוכיח את חיוניותם.
בינתיים רעש ביתו של הסופר העברי. הוא הזעיק את
המורים בבתי הספר, ביקשם להסביר לילדים כי חוברות
הציורים הלועזיים הן פסולת שבפסולת. אישים שונים פנו
אל היבואנים דר שו מהם לרכך את מסע השמד על הספר
העברי. העתונות הקדישה מאמרים רבים לנושא. הדעה
שהובעה היתה, כי השפה היא מכשיר מחנו בעל כוח עצום.
על ברכי השפה העברית גדל דו ר שלם בעל תרבות משלו,
מושגים משלו. הספרות הזולה, ספוגת הסלנג עלולה להעביר
פס שחור על מה שהוקם בעבודה מייגעת וזיע.

חקירה מיוחדת חקירה מיוחדת חקירה מיוחדת .

האם ייעלם בגל לו ה ספ רהעב רי?

ת ־ ץןטר׳ 11

מערכת ״העולם הזה״
פונה אל קוראיה לשת?,פעולה לגילוי

ג׳יב מס׳ ת 6027
שנגנב ע״י חבורה שפלה ביום הרביעי שעבר
לפני בנין המערכת, רח׳ גליקסון ,8תל־אביב

כשעת הגניבה היו לג׳יפ הסימנים הבאים,
שהוחלפו או שונו מאז, בחלקם או במלואם :
שמשה קדמית: מימין המלה ״עתונות״ באותיות לבנות גדולות׳

משולש לבן עם

קו, סמל, העולם הזה״ בצבע אדום. בצד שמאל השמשה שבורה.
צבע: ירוק כהה, עם כתמים ירוקים־בהירים מלפנים ומאחור.
מלפנים: סו מבון גדול, מכסה את שני הגלגלים הקדמיים, צבוע בצבע ירוק בהיר.
שני מוטות לדגלונים על שתי הכנפיים (במקרה שמוטות אלה הוסרו, נשארו על הכנפים
חורי הברגים) .הפנס הגדול השמאלי היה עמום בשעת הגניבה.
מאחור: הגלגל החמשי, מוברג בשלושה ברגים. משמאלו מיתקן ירוק־בהיר מרובע
להחזקת ג׳ריקן. בתוקו ג׳ריקן חלוד.
הגג: ברזנט בצבע רגיל׳ מכסה את כל הצדדים. הדלתות עשויות מברזנט. בשתי
הדלתות ומאחור חלונות פתווזים עם סורג ברזנט. בדלת השמאלית קרוע הסורג.
בפנים: ריפוד ירוק לכסאות. חור בתחתית בין שני הכסאות הקדמיים. מד־המהירות
ומודד הדלק אינם פועלים. בספסל האחורי חסר ריפוד משענת הגב.

מנוע מם׳ ,409351 תוצרת פורר אמריקה, שנת הייצור .1942
5צמיגים כמצב בינוני ורע.

כ ל הגור לגילו הג״ב וכן גאו ל הר שע ת גונב![.
בגא וול שכרו המתא*
!0ו!וווווווום ווווו₪וווסוווווווווווום וווווווווווומו וווווווווום וווווווווווום וווווווווווום וווווווווווום וווווווווווום ווו!וווווווום וווווווו1וווטוווווו!ווווונ 0

כריכות ל־י העולם הזה

בשנת 1666 הציג מוליר בתיאטרונו בפריס
את המחזה המיזנוזרופ (שונא האדם) ,הנחשב
כיום ליצירתו הגדולה ביו תר. כמו יצירות־מופת
אחרות רבות, לא זכה גם מחזה זה
להצלחה מידית אצל־הקהל• היתד, זו קומדיה
אמיתית, הקרובה לטרגדיה — דו״ח חייכני,
אך עגום על מהותו של האדם.
היתה סכנה כי המיזנתרופ יוסר מעל הבמה
לאחר מספר קטן של הצגות, ו מוליד, שהיד.
בראש ובראשונה שחקן ומנהל תיאטרון,
ניסה להציל את ההצגה על ידי תחבולה מחו כמת:
הוא כתב מהתלה קלילה על הנושא
החביב עליו: רופאים, נתן אותה בתוספת
למיזנתרופ. באופן כזה יכול היה להמשיך
בהצגת המחזה החשוב בפני קהל שבא ב רו בו
לראות את המהתלה מועטת הערך.
הרזפא בעל כורחו *,כך נקראת המהתלה,
מספרת אודות חוטב־עצים בשם סגאנארל,
(אחד השמות האהובים על מולייר, מופיעים
באחדים ממחזותיו) .עקב תעלול אשתו של
סגאנארל, חושבים אותו לרופא. למרות שהוא
מכחיש את הדבר, מאלצים אותו, באמצעות
מכות מקל, להודות בכך. סגאנארל מקבל על
עצמו את הדין, מתחיל למצוא ספוק בתפקיד
של רופא (בעיקר של לבבות אוהבים).

נשיא ישראל יצחק כן־צכי החל
עצבן כאשר קבוצה של צלמים ומסריטים
לא הרפו ממנו, ומחברי הממשלה החדשה
שבאו לבקרו׳ צלמו את האישים משך 12
דקה רצופות. נחם את הנשיא ראש הממשלה
דוד כן־גוריון, אמר לו :״לו ראית מה
עושים הצלמים בארצות הברית לטרומן, לא
היית מתמרמר.״
לפני הצבעת האמון בממשלה החדשה צלצל
הפעמון ב מזנון הכנסת, החריד ממקומותיהם
את מרבית הח״כים שי שבו בו, פרט לאיש
הפועל המזרחי אליהו משה גניחוכסקי,
שלא מש מכסאו. בתשובה לשאלתו של השר
דב יום!? ,שמהר לאולם :״אינך שומע
את הצלצול?״ ,השיב איש המפלגה הדתית :
״לא לנו מצלצל הפעמון.״

משחק ללא משמעת. המחזה נכתב
מבלי כל יו מרו ת ספרותיות, מכיל סידרה של

657, 656, 666, 676, 677, 676

מדור הכריכות

>1[.ווווווווווונזוווווווווווונ[1ווווווווווונ[1וו!וווווווו1וווווווווווווגזוווווווווווונזווווווווווו1[]1וווווווווו!נזוווווווווווום וווווווווווו 0ווווווושווטווווווווווו*<

מותו שרש חנן
כשבאו מיטיל וטילטיל, שני הילדים ג בו רי
מחזהו של מורים מטרלינק הצפור הכחולה
לגן־העדן, מצאו שם את סבא שלהם׳ הסובל
ממחלת השגרון.
שחקן תיאטרון הבימה, אברהם ברץ, אשר
מילא במחזה את תפקיד הסבא לא סבל מש־ג
רון. היד. לו לב חלש. בראשית השבוע,
ערב אחד סיים את השתתפותו בהצפור הכ חולה,
חזר לביתו שברחוב סרוג ,27 הלך
לי שון. אין זה קל לעמוד לילד. לילה על
הבמה ולחזור, לעתים במשך חדשים רבים,
על אותן השורות, על אותם המשפטים. לז כור
שהקהל רואה את המחזה בפעם הראשונה,
בשבילו זוהי חוויה, גם אם השחקן כבר
הגה את שורו תיו מאות פעמים.

קניה -מכירה -תקונים
כוונים

וסטרמן

ספיר

תל־אביב, רח׳ ר ש״י 9

ג מבני גש
-טגן-

,הסוכך
נוסד ב־1934

ד־.טוו

הצגה הולכת והצגה באה, התיאטרון לעול
עומד• ובעוד מחזה אחד עומד לרדת מן
הבמה, כבר מכינים את המחזה השני. בשעה
9.30 צריך היה אברהם ב רץ להשתתף בחזרה
מחזה חדש של תיאטרון הבימה, פרי עטו
של המחזאי היהודי אברהם גולדפדן. היא
אכל ארוחת בוקר׳ קרא בעתון, עיין אף
בבקורתו של ד״ר חיים ג מזו איש הארץ
על ז׳אן ד׳ארק שהוצג בתיאטרון הקאמרי.
לפתע לא עמד בו לבו. הוא קבל שבץ־לב.
לאשתו. אינה גובינסקה, אף היא שחקנית
הביסה לא נותר אלא לקרוא לרופא שיאשר
את המוות.
בשעות הבוקר, למחרת, נאספו שחקנים,
סופרים, וידידיו של אברהם ברץ׳ רובם קשי שים׳
בני דור הולך ומסתלק, אשר לוו אותו
כברת דרך ארוכה מהצגת חובבים, באגודת
נוער ציונית ברוסיה, ועד עליתו ארצה בשנת
.1928
נסתיימה דרכו של הבטלן (בהדבוק של
אנסקי) אשר הלך לחפש את הצפור הכחולה
בגן העדן.

04 £014־

רחוב הרצל ,89 תל־אביב
טלפון 5473

ד״ר זלמן וקסמן׳ חתן פרס נובל לר פואה
(עבור המצאת ד,סטרפטומיצין) הודיע
_ בניו־יור ק כי תרם סכום כסף לסטיפנדיות
לשטח מחקר החידקים במכון ויצמן ברחובות.
?סטיפנדיה תקרא על שם נשיא ישראל הירא־י
שון, הפרופסור חיים ויצמן.

סקאפין׳ שמ שו עילה להצגות מפוארות ומ בקהיר
הוצאו למכירה פומבית 80 מכוניות
רובות המצאות בימתיות על במות רבות1 .
נ שהיו שייכות למלך הגולה פארוק. ביניהן
רופא בעל כרחו הוא, אפוא, מחזה לבמאי,
׳ אחת שהותקנה בה מטה כפולה.
ואלו רפאל קלצ׳קין, שביים את ההצגה
בהביסה, הוא במאי מתחיל, טירון העושה
את צעדיו הראשונים במקצוע קשה ומסוכן.
הדעה שהובעה לא פעם על ידי מבקרים
יתר על כן נטל על עצמו את התפקיד הראשי
מחוץ לארץ כי באנשי התיאטרון בארץ דבקי
במחזה׳ בעל כרחו׳ כיון שלא מצא שחקן
כל התכונות הרעות של חובבים, מצאה חיזוק
אחר מתאים, לדעתו. באופן כזה נאלץ קלאצ׳
במקרה שקרה בשבוע שעבר בתיאטרון
קין לביים את עצמו, משימה קשה׳ ביו תר
הקאמרי. בהפסקה שאחרי המערכה השלישית
בהתחשב בעובדה שכשחקן הוא נזקק תמיד
נתברר כי יצחק שילה, המופיע במערכה
לריסון, ומשחקו חסר משמעת עצמית•
הרביעית, איננו כלל בתיאטרון. שליח מהר
כיון שבקומדיה, כל בדיחה דור שת תכנין
מדויק, הן מבחינם התנועה והן מבחינת ה דבור,
דבר שקלצ׳קין הבמאי־השחקן לא
הצליח כלל להשיגו, זכו הלצותיו של מולייר
רק למעט מאד תגובות־צחוק. אם בכל זאת
היה יו פי מסוים להצגה, י ש להודות על כך
לצייר אנטול גורביץ, שהוציא מתחת ידיו
תפאורה מענינת ויפה.

--פסנתד־ב! --

עם מינויו של דב יוסף ל שר ללא תיק׳
הסיר מעליו השר ללא תיק
את תפקידו כמייעל משרדי הממשלה. הסיבה :
הוא היה מועמד לנסיעה לרגגון, בירת בו ר מה,
לועידה של מפלגות סוציאליסטיות מכל
רחבי אסיה. אולם, ברגע האחרון, נדחק ל בון
לסנה, הוחלף על ידי שר החוץ משה שרת,
שיעמוד בעצמו בראש משלחת ישראל.

פנחס לבלל

עמוני בי ת לח

אנו מבקשים שוב לא לשלוח צ׳קים או המחאות דואר
ללא צרוף כתובת השולח.

למת•

אזלו לחלוטין בארכיוננו.

סגאנארל בעל כרתו

למי צלצ לו -

הננו מודיעים בזה לקוראים המעונינים בכריכת גליונותיהם, כי המספרים :

• הרופא בעל כרחו, מהתלת ב־ 3מערכות
מאת סולייר, מבוימת בידי רפאל קלצ׳קין,
גור ביץ׳ בתיאטרון אנמול בתפאורה של
הבימה.

אליו לביתו, גילה כי נרדם אחר הצהרים׳
י שן באין מפריע עד שעה מאוחרת בלילה״
שילה מהר אל התיאטרון במונית, עלה על
הבמה, שחק את תפקידו בלי איפור.
שתי יפהפיות איטלקיות פגשו ברחובות
וינ ה, בעת ועידת השלום, את המשורר
אברהם שלונסקי׳ שלבו זרועו תי הן בז רועו
תיו והחלו ללוות אותו בדרכו לאולם
ועידת השלום• שלונסקי, לא ידע במה זכה
לכבוד, לא התבלבל, נצל את ההזדמנות לט ייל
בחברת נערות יפות. לבסוף התברר כי
הכבוד היה מיועד לסינטור האיטלקי מימי,
הדומה בחיצוניותו לאברהם שלונסקי.
זו לא היתר,
לונסקי בוינה
במינו, בטעות
גולית, הוזמן
הרחוק.

התקרית היחידה שארעה לש־בגלל
קלסתר פניו המיוחד
נחשב לחבר המשלחת המונ למסיבה
של משלחות המזרח

אסתר וילנסקה, מנהיגת מק״י מהרה
לבית הסוהר ביפו לבקר אסירים קומוניסטים
שנדונו למאסר חדשיים בעוון עריכת הפגנה
בלתי חוקית בנצרת. האסירים לעגו לדב
שילאנסקי, היושב זה חדשים מספר באותו
כלא, קראו לעומתו, שאלו אותו :״מדוע
אין מנחם בגין בא לבקר אותך?״

שמארילין

מ י באחד מעשרות הראיונות
מדנרו, שחקנית הקולנוע רחבת הלב, מע ניקה
לעתונאים מדי חודש, השיבה. לכשנש־אלה
באיזה ארצות היתד, רוצה לבקר :
״איטליה, ספרד, קובה, סין, הודו, ארץ־
ישראל״ לעתונאי ששאלה למה היא רוצה
לבקר בארץ׳ ענתה :״אני נוצריה אדוקה,
רוצה לשמוע את פעמוני בית־לחם ונצרת.״
הכריז ראש ממשלת הונגריה מתיאם
(מתתיהו רו ם) רקושי, לשעבר מזכירו של
גריגורי אבסייביץ׳ זינוכייב (שהוצא
להורג לאחר משפט הטיהור הסובייטי הרא־שדן
1936 בועידת עסקני המפלגה הקומו ניסטית
בבודפסט :״להונגריה היה מזל,
שסלנסקי וכנופיתו הפושעת נתגלו בעוד
מועד. אחרת היתד, צ׳כוסלובקיה הופכת
טיטואיסטית והונגריה מולדתנו היתד, מוצאת
את עצמה בין הפטיש והסדן.״
מזל אחר היה, לדעת רבים׳ לרקושי עצמו,
כיון שבעת משפט ז׳נובייב ריצה תקופת
מאסר של 15 שנה בכלא הונגרי, ניצל מהו צאה
להורג ברוסיה.
וינסטון צ׳רצ׳יל, ראש ממשלת ברי טניה,
עומד לפרו ש מן החיים המדיניים.
על כך יודיע ברבים מיד לאחר הכתרת
המלכה בחודש יולי.

״העולם הזה״ 792

ויה. אך הצעיר הצליח. הוא רץ אל• קצה
הצוק׳ בצע קפיצה מושלמת־סגנון.

כדורגל
!גדיד להחריד משהו
כאשר יצאו שחקני מכבי תל אביב, באמ צעיתו
של יום סגרירי, את העיר בדרכם
לירושלים׳ לעגו להם רבים, הבטיחו ליוצאים
כי המטר שירד יבריח את השחקנים והקהל
מן המגרש. אך המכבים, שהגיעו בשלש
מוניות למגרש י.מ.ק.א ,.הזכירו לפסימיסטים
כי באנגליה היו אוהדי הכדורגל מוכנים להוד
סיף שילינג על מחיר הכרטיס ובלבד שיז כו
למזג אויר נאה כזה.
מכבי ירושלים, מאחרוני ליגה ב׳ ,העז
להזמין אליו את אלוף הליגה הראשונה, למ כור
3000 כרסיסים לקהל צמא כדורגל, הו פיע,
לכבוד התחרות בתלבושת חדשה. התל
אביבים׳ שלא ביקרו בבירה ז מן רב, החליטו
להשאיר רושם טוב, הביאו עמם, ליתר בטחון,
את שוערם מם , 1 .אברהם בנדורי, שקיבל
חופשה קצרה כדי לתת אפשרות לפילה
שפירא הצעיר להראות כוחו נגד קבוצות
בינוניות (העולם הזה .) 791
פילה, שמילא את תפקידו בלי הצלחה במח צית
הראשונה, הוחלף בבנדורי, לא הסתיר
את שמחתו האישית כאשר האחרון ספג שער
ברגעים הראשונים של המחצית השניה. התו צאה
שעמדה אותו רגע על 4 : 3לזכות
מכבי תל אביב אישרה שוב את העובדה
כי לאלוף ישראל אין הגנה ראוייה לשמה,
לפחות לא בהשואה לחלוציה המצויינים.
הירושלמים, לא האמינו למבצעי רגליהם,
קיוו ליצור סנסציה• אך חלוצי תל אביב
החליטו לטשטש את הרושם הרע של חבריהם
המגינים, החדירו לרשת שלושה כדורים, שלא
באו מרגליו של שייע גלזר, שהוחלף בהפ סקה,
לאכזבת הקהל.
האלפים, שעמדו תחת גשם שו טף׳ הס תפקו
בעשרת השערים, במשחק התכסיסי
של האורחים, לא התאוננו גם כשנאלצו להח ליף
את מלבושיהם הרטובים. העיר סקרן :
״לכדורגלני ירושלים לא תועיל החלפת ה תלבושת.
הם צריכים להחליף את שחקניהם.״
שיאים ספורט משוגע
במשחקים האולימפיים של 1924 שהת קיימו
בפריס, הדהים את הקהל ספרינטר
אנגלי בעל אף מאורך שגבר בריצת מאה
מטרים על כל רצי העולם, ביניהם הפאבו־ריטים
מארצות הברית. הרולד אברהמם,
יהודי, לא זנח מאז את הספורט, הפך לאחד
המומחים הגדולים בעולם לאתליטיקה קלה.
השנה שדר אברהמס למליוני מאזינים את
מהלך התחרויות באולימפיאדת הלסינקי,
כשהוא מנחש לפני כל מפגש, בהצלחה׳ למי
יהיה הנצחון. אברהמס הוא עתונאי ספורט
מושלם, כתב ספרים מדעיים. אך מעל לכל

פריס-וינה עד ידים. אברהמם גילה
כי ברוסיה, לפני 21 שנים, התנהל קרב
של סטירות לחי מצלצלות בין שני תושבי
קולחוז. הקרב שנמשך 30 שעה, התנהל
על ידי שלשה שופטים שונים, הסתיים לב סוף
בתיקו. בארצות הברית החליט ג׳ו הלן,
בשנת , 1900 לרוץ 100 מטרים אחורנית. הוא
חתך את הסרט בגבו בז מן של . 13.2למבצע
של צעיר
המופלא ביותר נחשבת הליכתו
אוסטרי מוינה לפריז, על ידיו. הוא עבר את
המרחק של 1,401ק״מ ב־ 55 ימים. אברהמס
תמה מדוע קפץ טומי בת ם מגשר רונ קורן
( 26 מטר) שחה עד ליברפול, הלך ברגל
ללונדון, סיים בקפיצה מגשר־לונדון. כש שאלוהו,
ענה . :רצי תי רק לראות אש איכל
לעשות זאת.״

״העולם הזה״ 792

,.חשמלית הקרויה תשוקה,,
ארצות הברית היא מדינה פוריטנית מטב עה,
המתחילה רק עכשיו להתעמק בבעיות
מיניות. ככל טירונים בכל מלאכה, גם מרבית
הסופרים האמריקאים העוסקים בשאלות אלה,
אינם מצליחים לחדור לעומק הבעיה, מרחפים
על פני השטח. אחת התוצאות: רומנים
זולים, ססגוני־עטיפות (ראה חקירה מיוחדת)
טניס באוסטרליה מתהלכת אימרה מפורסמת :
.אין צורך לייצר מחבטים, האוסטרלים נו לדים
אתם.״ אכן, טניס הנו ספורט שכמעט
ואין תושב ביבשת החמישית שלא התנסה
בו. בבתי ספר, מכללות ובתי חרושת מת רוצצים
מאות אלפי איש, בזמנם הפנוי׳ על
מגרשי החמר, הדשא, חובטים בכדור הלבו,
משתדלים להעבירו אל שדה היריב.
מתוך האלפים יצאו גם אלופים. כמה בחורי
מכללות מוכשרים, שהופיעו לאחר מלזזמת
העולם השניה לתחרויות וימבלדון דיגדגו
את האמריקנים,הזכירו להם מה שעלול להת רחש
בעתיד הלא רחוק. אחד מהם היה פרנק
סדג׳מן, אדמוני נמוך קומה וז ריז שעלה ל פסגת
התהילה בשנתיים האחרונות.
סדג׳מן זכה כמעט בכל אליפויות אירופה, עזר הדביר את האמריקאים על אדמתם, בפעם לאוסטרליה לזכות בגביע דייוים *
העשירית (לעומת 17 הזכיות של ארצות־הברית
9 ,של בריטניה 6 ,של צרפת).
נצחונותיו המשכנעים בוי מבלדון, העלוהו
לפסגת התהילה, הניעוהו לעיין היטב בהצעות
המושכות לעבור למקצועות, לערוך סיבובי
עולם בחברת האמריקאים המפורסמים טד
שרדר, פנצ׳ו סגורה, פנצ׳ו גונזלס׳ לצבור

הון תועפות•
סדג׳מן החליט לסיים תחילה ׳את משחקי
דייויס בהם תיפגש, במשחק הגמר, ארצו
עם ארה״ב, למסור את תשובתו רק לאחר
מכן. אך בעוד הבל בטוחים בנצחונה הקל
של אוסטרליה, גרם לפני שבועות מספר
אמריקאי שחרחר בן ,34 ויק סיישס, להפתעה
מרעישה. הוא ניצח את ענקי אוסטרליה :
את סדג׳מן וקן מקריגור באליפות ויקטוריה׳
שינה על ידי כך את דעתם של המומחים,
אילץ אותם להסכים כי הקרב יהיה קשה,
כמעט שקול.

פרנק סדג׳מן, ויק סיישס

ז׳ק פוליקן, פריזאי, שהה מתחת למים,
בשנת , 1912 במשך 6דקות רצופות. בשנת
, 1918 במלבורן, החליט יליד איי שלמה לק פוץ
מגובה בלתי ידוע לו לתוך מים. כש־הביאוהו
אל צוק שגובהו 63 מערים, היו
הכל בטוחים שהספורט המשונה יסתיים בל־

סרטיט

מעט העלילה שבו לציונות.
אין לקוות, על כן, למשהו רציני מבחינת
ספור המעשה, בהקונצרט הגדול. מאידך, הק טעים
המוסיקליים, הארוכים מן הרגיל (אחד
מהם 45 :דקות) מתוך הנסיך איגור לבו־רודין׳
רומיאו ויוליה לצ׳ייקובסקי, מצולמים,
על במת האופרה במוסקבה, בהצלחה יוצאת
מן •הרגיל.
המצלמה נעה על פני משטח הבמה במ הירות
ו בזריזו ת, קולטת את הקטעים —
המבוימים בדייקנות, מבוצעים בכ שרון, על

תשדום פעוט: ג בי ע

ביבשת אלופים, סיכויים קלושים
הריהו אלוף הסטטיסטיקות. השבוע פירסם,
לאחר חקירה ארוכה ומייגעת, רשימה של
מבצעים נועזים שהם ספק ספורטיביים, ספק
להטי קרקס.

קולנוע

התחרויות, הכוללות שלשה משחקי יחידים
ומשחק זוגי, תרתקנה השבוע את מחצית
היבשת אל מקלטי הרדיו בשידורם מאדילייד,
בירתה של אוסטרליה הדרומית. השאלה לה
יענו המחבטים: הישאר הגביע באוסטרליה
או יטוס בגמר התחרויות לארצות הברית?

*) נתרם על ידי קולונל אמריקאי׳ דוייט
פולי דייוים, בשנת , 1900 לאליפות עולם
קבוצתית.

ויויאן לי, מארדון בראנדו( .ח שמלי ת הקרויה תשוקה״)

על טס זהב: אונס

תוצאה
אחרת, קצת יו תר משוכללת :
מלית הקרויה תשוקה.
כאשר הוצג המחיזה חשמלית הקרויה
תשוקה מאת טנסי (ביבר הזכוכית) ווילאמז
על במת ניו יור ק, זכה להצלחה גדולה בקרב
הקהל, אשר הושפע מן הבמוי המצוין של
אליה קאזן ; משחקם של, מארלון ברנדו,
שאר חברי הלהקה ; התפאורה היפה של
ג׳ו מלזינר, הסגנון, הפיוטי־כמעט של המ חבר
; התמונות המפולפלות בסרט׳ בין ה יתר:
אונס ריאליסטי מאד (עד לנקודה

מסוימת)•
־ היה ברור כי מחזה סנסציוני כזה יתורגם
במוקדם או במאוחר לל שון הקולנוע, י מ שוך
את הצופים בכל העולם כמו שדבש מו שך
זבובים.
מחוץ לשווי המשקל. לצורך העברת
המחזה אל הבד הובאה מלונדון ויוי אן לי,
למלא את תפקיד בלאנש די־בואה, גבורת
הספור רמעציב. בלאנש היא בת למשפחה
דרומא-ת אמידה שירדה מנכסיה. היא היתה
נערים צעירים,
לס /,ה בבית־ספר, פיתתה
פוטרה בשל כך מעבודתה. גם העובדה כי
נשאה לגבר בעל נטיות הומוסכסואליות (היא
גלתה אוחו לילה אחד במטה, בחברתו של
גבר אחר •) עזרה לערער את שטי משקלה
הנפשי והגופני.
היא הפכה להיות פרוצה, גורשה מעיר מו לדתה.
בלית ברירה אחרת באה לגור בבית
אחותה הנשואה (קים האנטר) ,באחד ממש־כנות
העוני בעיר הגדולה. שם, בניו־אורליאנס,
פגשה בגיסה, סטנלי קובלסקי (מארלון ב ת ־
דו) ,פועל גס רוח ופשוט, שאינו מהסס
לעשות שני דברים: א .לספר את האמת
על עברה של בלאנש ; ב. לאנוס אותה.
אין כל פלא, איפוא, שבלאנש משתגעת
מכל הדברים הללו, בדיוק כמו שהקהל מש תגע
מבלאנש.
• כל המטעמים הת תפל

פלים הללו מוגשים על גבי טס זהב: משחק
משובח, ביחוד מצד בראנדו, האנטר ומאלדן.
שלושתם משחקים באותו כוח ו כ שרון שהפ גינו
על הבמה. כי הסרט אינו יותר מאשר
תיאטרון מצולם והבמאי לא ניסה כלל לח רוג
מן המסגרת שיצר אותה הוא עצמו
לראשונה על במת ברודטי, לפני ארבע שנים.

ידי אמנים ממדרגה ראשונה, מאות נצבים —
בצבעים שכמותם רואים על הבד רק לעתים
נדירות.
הקונצרט הגדול הוא תאווה לעין ולאזן.

״טריפולי״
המגונן של פלוגות הקומנדו האמריקאיות
מכיל את השורה :״מארמונות מונטזומה
ועד לחופי טריפולי.״ הכטנה, בחלקו השני
של המשפט, היא לפעולה צבאית אמריקאית,
בשנת , 1805 כנגד ערביי טריפולי שעסקו
בשוד ים, עשקו את האניות האמריקאיות.
לאחר שהופק סרט בשם ארמונות מונס־זומה,
אודות פלוגות קומנדו אמירקאיוח,
היה זה הגיוני שחברה הוליבודית מתחרה
תוציא לאור סרט אחר, גם הוא על פלוגות
קומנדו אמריקאיות, תכנה אותו טריפולי.
מסופר בו על חאמד, שליט ערבי המוליך
שולל את הכוחות האמריקאים, אבל נופל
בפח שטומן לו הקצין או־באנון (ג׳ון פיין)
בעזרת אשה יפה ואצילה ( מו ר ץ אוהרה).
טריפולי מזכיר במובנים רבים, שורה ארו כה
של סרטים זהים לחלוטין על אותו נושא,
באותם צבעים רועשים, בהשתתפות אותם
השחלן נים. חסידי הצגות של הרוג־בכל־רגע
ונסיכות מרוטות גבות׳ ישתעשעו.

בקצר ה
ווינסלאו. אודות מלחמתו
משפט
של נער אנגלי, שגור ש מבית ספר צבאי
על לא עוול בכפו, לטיהור שמו. רוברט דונת.
אהבהללאמחר. סרט צרפתי־איטלקי
אודות אהבה אומללה של רוצח ומלצרית,
מצולם על רקע רחובותיה וסמטאותיה של
גינואה. איזה מיראנדה, ז׳אן גאבן.
מבצעציצרו. אחת הפרשות המו זרות
ביו תר במלחמה העולמית: גניבת סו דות
כמוסים של בנות־הברית על ידי שרו ת
הרגול הגרמני, מסופרת בכ שרון באחד מס רטי
הריגול המענינים ביותר. ג׳יימס מייסון. תעמולה סרט
הרוצחים. כולנו גדול לבטול פסק־דין המוות, אינו חוסך ברג שות
הקהל. המשך י שר ורב כוח למשפט
צדק.

..הקונצרט ה^נדול״
כל מפיק סרטזמר אמריקאי סבור כי
רסיסי העלילה הבודדים בין הפצצות המוסי קליות
והרקודיות חייבים להיות מוקדשים
לעניני מין. מפיק סרטזמר רוסי מקדיש את
* מאורע זה, המוזכר במחזה ברודווי
(שאינו עובר צנזורה) ,הושמט מן הסרט.
כולנו מבצע
הרוצחים ציצרו

§ן ן 8

גזו ר את התלוש׳ מלא בו את שמך ואת
כתובתך באותיות ברורו ת, צרף אליו את
הפתרון ושלח אותו למערכת העולם הזה,
ת. ד , 136 .תל־אביב. ציין יעל המעטפה ב אופן
בולט: אליפות התשבץ, מס׳ . 1
קורא שיפ תור נכונה את כל שמונת התשבצים
של התחרות, יזכה בתואר רבן־התשבץ
ויקבל תעודה מתאימה.
בין הרבנים תיערך תחרות גמר, אשר הזוכה
בה יזכה לתואר אלוף־התשבץ. שני הבאים
אחריו יז כו לתוארי סגנים. האלוף יקבל את
הגביע הנודד• הסגנים יקבלו מדליות.
אם לא יסתור אף קורא אחד את כל שמונת
התשבצים יוענק התואר לפי חישוב נקודות.

אליפות התשבץ 1953
תלוש מם׳ 1
התשבץ המצויר

הכתובת
״ פ 0 0ם ם׳׳

11111