גליון 796 מתאריך 29 בינואר 1953

אולם איני מבין את הצעירים. הם מיטב הנוער.
אשר מהרבה בחינות. עולים על הנוער העירוני.
איד יתנו להוריהם. להוליד אותם שולל 1אני
בא אליכם בהצעה ; ארגנו ויכוח פומבי שאליו
יופיעו כל בני הנוער של הקיבוצים הללו.

הנייד החמד:

או רי גויי
ראש המערכת:
של 01ב חן
עורך התבנית :

עורך הכיתוב:

ד וש

מיכאל אלטו (זטני)

העלם הראשי:

הכתב הראשי:

ה שבועון הסצדר
לאיוםורמצי רי
רחוב נליקסון , 8תד-אביב
(ליד תיאטרון. אחי ׳ )
מ.ד . 188 .טל( .זמני) *9785
טען לפברקים :״עולמסרם״
פשרד המערכת בירושלים
רחוב דוד הסיד (יוליאן).
פשרד חפעד.
פו ל

יהודה נבאי

סול נולדטן

עורכי מרורים:
ניצח נבי. ירוחם נבע, תפר תדטור.

מיכאל אלמו. יחיאל בשן.

משתתפים קבועים:
סרנצה גרובנר, רפאל חייט, אוסקר טאובר, סירים טיארי.
צבי שש.

ראש־מערכת, ירושלים:
דוד רוביננר

ס״מ ראש־מערכת, חיפה:

סופרי״חוץ:

נסן ריבח

טונטי נ׳ייקובם, נבריאל דנון, יצחק הטאירי. שמואל טירון

חפו׳ל: חעולס חזח בע״ם,

דפוס ישראל תר־אביב

מאיר קפון, צה״ל

הדו״ח על עידחרוד חושח בצורה מענינית את
התרחשות הפילוג בקיבוץ. יפת מצדכם. כי נהנתם
בצורה אוביקטיבית לגבי המאורעות שהתרחשו.

שלום פז, חיפה

רשימתכם הצטיינה באוביקטיביות מוחלטת, אד
לא היתה כל הצדקת באוביקטיביות זו.
מיסדי עירחרוד. שברחו לפני 30 שנה מ״ארץ
הצדק״ .ארץ ה״שוויוו והחרות״ .טבעי הוא, שלא
ירצו לחנך את בניהם ברוח זו, כי אם ברוח יהודית״
הם לא ישלימו לעולם, עם חינוד בניהם לאותו
משטר שהם עצמם ברחו ממנו. רק חינוד כזה,
המשמיץ את כל המשטרים הן אחרים, יכול להביא
לידי המקרה אשר קרת במזרע. בו סולק מהמשק
נער, שה<>שים את מורו ומחנכו (הכונה למרדכי
אורן) כמרגל ובונד. יש להתפלא שחינוך כזה
עדיין לא הביא את בני הנוער. לשליחת מכתבים
למשטרה, בדרישה לדעוציא את הוריהם להורג.

ישראל רביש׳ תל־אביב

פרטים פרטיים מדי?
בימים טרופים אלה וכו׳ וכו׳ ,כשאנו
עומדים שוב באחת מנקודות המפנה של
ההיסטוריה שלנו, מה דרוש לנו?
אומץ לב. ההעזה להגן על עצמנו . .הנכונות
להציל אחים נרדפים, להושיט יד
לתפוצות.
כל זה נכון, כמובן. אבל כל זה לא
מספיק. דרוש עוד משהו :
חוש הומור.
אין פירוש הדבר שהדבר מצחיק. רחוק
מזה. אולם פירושו שעלינו לשמור על חוש
המידה שלנו. אם כופים עלינו מאבק, ניאבק.
אם חלשים אנחנו, ניאבק בידיעה שאנחנו
חלשים. אולם לא ניגרר אחרי היסטריה.
לא נשכר את עצמנו בשמועות מ.סמ־רות־שערות,
בהסתה חסרודרסן. ולא ניצור
אוירה של סוף העולם.

אין ויכוח על הומור. חרוז גורם לאחד
דלקת בדיאפרגמה, מסריח בעיניו (או באפו)
של השני. יש הומור אנגלי, שהוא
עדין ותמים, ויש הומור יהודי, שהוא תוקפני
ואכזרי. יש הומור פשוט, המגלגל את
הרבים, ויש הומור המדגדג רק את המעטים
בקצה האף.
בעיתו של העורך היא לבחור בין כל הסוגים
האלה — בעיה קשה באמת כשטיב ההומור
של העורך עצמו מפוקפק בעיני
רבים (אם כי •לא בעיני עצמו).
הנה, למשל, שירו הראשון של דידי. במקורו
היה לו בית אחרון שונה לגמרי,
כלהלן :
את רות הזמינו למסיבה --
ודאי תרצו לשמוע :
אס רות קצרה יבול־חיבה?
אס יש שניה כמוה?
או הנשים חרשו דיבה,
כהרגלן מנוער 7
— את רות הזנזי־נו
למסיבה —
אני שלא הייתי

גס לא אדע ידע...
האם סיום זה טוב
מן הסיום המופיע
במקומו ז בודאי יש
לך דעה. גם לי יש.
השאלה היא רק אם
יש לשנינו אותה הדעה.

השבוע
מתיצב לפנינו דידידוש.
דידידוש הוא בעל
שני פרצופים. האחד
מזוקן, השני ממושקף.
הוא גם כותב
וגם מצייר. אין הוא
בריר, תוקפנית. אין
הוא צוחק מזה שזולתו
נופל לתוך בור,
או נדרס על ידי אוטו•
גם לא כשהאוטו
פוליטי. הוא צוחק הקטנים מהדברים
של החיים, היכולים
לקרות גם לך, גם
מה עם העולם
לשכן.
הבא ז
אינני מתכוון לחציו
של דידידוש
התחרות בחברי מן
הוא דידי מנוסי, איש
הצופה.
קבוצת גבע בן ,25
איני מתכוון אלא
לשעבר איש חיות־למדור
המופיע ב*
הנגב, מפקד מחלקה
העולם הזה•
פלמחאית.
הרעיון צץ באשהחרוזים
זורמים
מתך. אולי באשמת
לדידי מן השרוול,
חבריך, אם לא הפואולי
גם מבעד ללטת
מעולם את
שערות הזקן האדום.
ידידיה (״דירי) מנוסי
אותה בדיחה איומה,
הוא כותב מהר. אך
המצרים הפסידו בנולחמ ה
הרודפת אחרינו זה
לפעמים נאלץ גם
שלוש שנים.
הוא לכתוב פעמיים.
אומרים שהמדור טוב. אומרים גם שהוא
כך קרה לו כשהתקיפו המצרים וכבשו את
איום. אומרים שהוא הומור אנגלי. אינני
המשלט עליו פיקד דידי, שלוש שעות אחרי
שההפוגה נכנסה לתוקפה. כל כתביו נשארו יודע. השאלההיא אם אתה נהנה ממנו. אם
כן, מה בעצם הרע בדבר אם חיוכך אנגלי?
על המשלט. הוא נאלץ לכתבם מחדש.
אגב, ההיסטוריה אינה מוסרת מה קרה
בהזדמנות זו, עלי לשחרר את עצמי מלמצרים
אחרי שקראו אותם. ידוע רק שהם
חוב של כבוד.
הפסידו במלחמה.
לפני חודש הופיע דבר־השבוע במתכונת
עד כה כתב שלושה ספרי שירים, שנים
חדשה. אינני יודע אם אנו נחשבים למתחרים
מהם בהוצאת איחוד־הקבוצות־והקיבוצים.
או לאו. אם כן, טוב הדבר בעיני. התחרות
מועילה תמיד.
כל ענין הומוריסטי הוא, כמובן, מסוכן
ברכה כנה לחברים החדשים.
מאד.

החזיר והעורר

הזה מילא תפקיד חשוב בנלויי השחיתות ואיני
מאמין, כי דעתו של אותו בחור ישיבה מוצדקת.

הקיבוץ המפולג

מארד, אבישי, ירושלים
כל הפרטים, בולל האישיים, של השחקניות,
נמסרו על ידיהן.

לדעתי לא קימת על בימות הארץ ״פרימדונה״,
כפי שהיא קימת בכמה ארצות. יש מקום לקבוצת
שחקנים מוכשרים בכל תיאטרון. לאו דוקא כוכב
אחד. לדעתי אין לחנה מירון מה לקנא ביריבתה״
העובדה שאורנה הצליחוז פעם. אינה משנה את
העובדה כי חנה מירון היא חביבת הקהל מאז ומתמיד
ומהווה כוח משיכה לתיאטרון הקאמרי.
עליזותו* וחיוניותה, יעמדו לה תמיד.

ו. אסתר, רמת גן

נדמה לי שלא זו הדרד למסור לקהל הרחב,
מהמתרחש מאחורי הקלעים. אחורי הקלעים של
תיאטרון, הם בדיוק כמו חיי משפחה ואסור לשכן
להתערב בענינים כאלה, אפילו בכונת להשליט
שלום בית.
קשה לי להאמין כי לחנה היתד, כונה לשחק בתפקיד
ז׳אן ד׳ארק. היא כשחקנית אופי קומית
יודעת. בודאי, יפה. איזהו תפקידים עליה לשחק.
האם יש מקום לדבר >(ל התחרות ביניהן, בזמן שהן
כל כך מנוגדות !

ברונקד, לב, תל אביב
לחנה מירון היתה כונה רצינית לשחק
בתפקיד זה. היא אינה רואה עצמה שחקנית־אופי
קומית.

תלמיד דקולכע
תתענינו בוראי לשמוע כי תלמידי הנימנסית
שלנו. בקשו להזמין את אורי אבנרי להרצאה,
אולם הנהלת בית הספר אסרה עליהם את הדבר.
הסיבה: לפני כמעט שנתיים כתב העולם חזה
רשימה, בה גילו* כי חלק מאתנו רניל להסתלק
ביום ו׳ מן השעורים, לראות סרט בקולנוע תמר.

תלמיד בי״ס תיכון למסחר, תל אביב

אשריכם כי הולכים אתם בקו של אוביקטיביות.
ונותנים מקום לכל דעה ודעה. אולם, איני דואה
שום הצדקה, לתת פרסום למכתב אשר מסופקני
אם כותבו חשב על תוכנו. עדות לכד: מכתב הקוראים
הותיקים ממבורסקי וזיננר, תל־אביב (העולם
הזה .) 794
כיצד מעיזים צעירים אלה לבוא בהצעה אוילית:
להתאים את תעתון לצרכי קריאה בשעת שעורי
ספרות ופילוטופיו .:ראו עד היכן הנענו, נושאים
אלה. הפכו משעממים בשביל הנוער. ושוב אינך
יודע, אם מחר לא יציעו להתאים את העתון, לקריאה
בשעורי תנ״ך.

יחיאל אמיתי, ירושלים

קילל! כלו לר

רשימתכם על הדיקטטורה (העולם הזח )795
הפליא* אותי מאד. אינני יכול להסכים לתוכן
דברי כותב המאמר. הסובר כי המשטר הרימו־קדמי
מטיל כבלים וסינים ואינו מאפשר ביצוע
יעיל• כמובן, שאנשים בלתי יעילים ובלתי מוכש רים
כנון אלה, שאתם ציינתם אותם בתואר ״תכהו־דים
היפים״ .אינם מסונלים לבצע תוכניות יעילות,
בדרכים דימוקרטיות וחוקיות. אלה יזדקקו למשטר
שרירותי כדי להגשים את מאוייהם. שמחתי כי
חדיקטטור* היתה רק בדרך. אני מציע את יוזמיה.
בדיד — החוצה...

ישראל זוננפלד, ירושלים

יוסף קורמן, תל־אביב

איני יודע אם כעירוני. מותר לי לחוות דעה בקשר
לפרשת עין־חרוד (העולם הזה .) 794
ילדי הקיבוץ. נדלו באוירת מורעלת של שנאה
לכל מה שאיננו שייר לחוגם. אני יכול להביו את
הדור הישן, אשר הביא אוירה זו מארץ נלותו,

יוסף גולדברג, פתח חקור.
אין שמץ של ספק בנכונות הידיעה שפורסמה
בד,עולם הזה, לא הוכחשה על־ידי הנוגעים
בדבר.

פגישה באביב

ברצוני לברך אותכם, על ההתקדמות הרבה שחלת
בשבועונכם הנכבד, לקראת מסירת דברים בדוקים
ואמיתיים. אמת ונכון חצא, כי שסי ראובן דפני
ואני קצין עתונות במשרד החוץ. לאחר זמן רב זו
הפעם הראשונה שקראתי בעתונכם ידיעה, בה אחוז
כף רב של דיוק( .העולם הזה .) 794

ראובן דפני, קצין עתונות, שרד החוץ
העולם הזה מודה לקורא דפני על ברכותיו,
מוכן לשוב ולהתכתב עם קצין העתונות
(החדש) של משרד החוץ אחרי האחד במרץ.

זכר חללים

התפלאתי ששבועונכם. אשר תקף את העתונים
היומיים על שאינם מעלים את זכר החללים, לא
מצא לנחוץ לציין את יום השנה לנפילת ל״ה!
חללי נוש עציון. אני מציע שתתקנו את זה על ידי
הדרישה, שעד יום העצמאות תוקם יד לזכר
גוש עציון. במקום יציאת השיירות אליה. כד.
לא ימחה זכר לוחמי הגוש, שנפלו על הגנת
ירושלים.

עקיבא מאיר, חיפה

העתונאי שרצה להשתדך
מה תיתה התוצאה! האם יוחנן לביא הצליח
להשתדך או לא (העולם הזה ! )795 עד כמת שהבנתי,
הדבר היחיד שהפריע לו, חוח, שלבחורות שהוצעו
לו, לא היה כסף. כנראה שלא הצליח
לעשות את הרושם הדרוש על השדכנים.

זאב נובק, טבריה

אינני יודעת מדוע דברתם בטון כל כך ציני על
נשואים בדרך שרוכים• אני עצמי נשאתי באמצעות
שרכז ..חיה עם בעלי שלוש שנים, יש לנו ילר,
ואנו מאושרים מאד. ידוע לי על חברותי שהתחתנו,
כביכול, מתוך אהבה וכמה מתו — ,אינני מקנאה
בנורלן. אני ממליצת לפני כל בחורה צעירה. ש תפנה
לשדכן ולא תעסוק באהבה. זה חרבה יותר
בטוח ונורם פחות צרות. זאת למדתי מנסיון.

אלמונית, צפת
אולי אפשר לקבל את
יפה, מורה. בלונדינית,
רה. אשר סופרכם יוחנן
להינשא ל* ! אני מוכן

כתובתה של אותת בחורה
בונרת אוניברסיטה, עשילביא
ברוב נדיבותו סרב
להתנדב.

שלמה הררי, חיפה
העולם הזה, מתוך הגינות מסחרית, אינו
סוכן להתחרות עם השדכנים המקצועיים.
שיוחנן לביא לא יספר מעשיות. אחרי פרסום
תמונתו בעתון, קשה לי להאמין, שהוא דחה את
הבחורות. ו)רבה יותר מתקבל על דעתי, שהן דחו
אותו.

יהודית סבירי, כפר סבא
אינני מבין מדוע הייתם צריכים להתיעץ עם
מומחה לעניני מין ד״ר אברהם מטמון. בקשר
לבעית השרוכים. האם עניני המין אצל הבחורות
המשודכות שונים מאלה המקובלים אצל אחרות!

חיים ברזלי, נתניה
גם העולם הזה לא היה בטוזז, רצה לתת־יעץ
עם מומחה.

המשך האשה בהמשכים
בקשה לי אליכם, הפסיקו למתוח את הקוראים
עם ״האש* בהמשכים״ (העולם הזה ,793 ,792
.794 התערבתי על סוף ב־ 4ל״י, והסוף עדיין לא
בא. אינני יכול לחכות יותר, זה פשוט עובר כל
נבול.

יוחנן גולדין, תל אביב
בעוד ארבעה ימים אני מתגייס. לכן״ בקשה לי
אליכם: תנו לי את כתובתה של האשת ביצושכים,
ברצון אבקר אותה, אצלם אותה, ואשלח אותה עם
סילונית תלת־שלבית למערכת העולם הבא. אם לא.
!*־י בודאי אזדקק לכתובתה, בעוד מאה ועשרים
שנה.

אליהו שטייר, גבעת עליה
הקורא שטייר מתבקש לפנות כעבור מאה
ותשע עשרה שנה, להעולם הזה שישמח לספק
לו את הכתובת.

ספורט מוטעה

במדור הספורט (העולם הזה )784 כתבתם על

קבוצת הכדורסל המפורסמת הארזיט גלוה טרוסט.

השם הנכון הוא: הארלם גלוב טרוטרס.

עמירם תרלם, בר־קלי, קליפורניה
צדק הקורא חרלפ, טעות להעולם הזה חוזרת.

הסיכה ץ

התפלאתי לקרוא על הקולק־טיביזציה המוצעת
למדינה המסכנה שלנו. מי הוא אותו קולק, אשר
נם את שמו לא שמעתי ער היום? מי נילה את
הנאון הזה. ואיזו זכות מוסרית יש לו לתפוס
איזו שהוא חלק נכבד במדינה ז

בקשר לרשימתכם ״שיטור השידור״ (העולם הזה
)793 אינני יודע, אם היטיבו לעשות אנשי הייעול
שפיטרו אנשים. על כל פנים מצב חושדור מחריד,
ביו אם זה בגלל האנשים או מסבות אחרות אשר
אינן ידועות לי. מדוע אינכם מבקרים את תכניות
הרדיו, באופן מתמיד, כשם שאתם נוהנים לעשות
לנבי סרטים, הצנות ומוסיקה. ו*זם זה פחות
חשוב?

כמדומני, שחנזמתם במקצת בהערכת הדברים.

נחמן שנידר, חיפה

גדעון רוקח, תל אביב

הצנזורה פתחה את המיב־זוכרים
בדיוק מח, ושאיננו,
בעצם, חשוב. עכשיו המשך רק, מסרה אותו — בטעות
— לדוד בן־גוריון. תשובת
לקרוא בנשימה עצורה.
בי ג׳י להיפן. תודה
(המשך יבוא)
רבה׳.
השבועון המצויר
לאי־נפורמציה
מכתבים באסיפת המחאה נגד אכילת בשר חזיר שנתקיימה
בבית הכנסת הגדול בתל־אביב: העולם הזה <795
פרץ ויכוח על אכילת בשר חזיר. אני טענתי בפניהם:
אם אינכם רוצים לאכול חזיר, אל תאכלו,
אבל תנו לאלה הרוצים בכך לעשות זאת. אך
כשהזכרתי את הישם אורי אבנרי, קמה מהוסה ביניהם.
אחד הבחורים טעו כי אבנרי כנעני המטיף
לחיי הוללות• אני לעומת זאת, טענתי כי העולם

נדהמתי מתוכן המאמר על חנה מירון ואורנה
פורת (העולם הזה .) 793 כבודה של אורנה במקומו
מונח, אולם איני סבורה שעל ידי השמצת
שמה של שחקנית שניה. אתם מאדירים את שמה
של הראשונה. אציין תערה אחת, לא עדינה, אשר
כתבתם :״חייה הפרטיים בצבא היו עליזים ולעיתים
קצת יותר מדי״ .צדקנות זו של הכותב,
אינו| במקומה.

הייתה זו ודאי תוכנית כלכלית קצת חמורה. אינני
מאמין שמפא ״י תיכננה דיקטטורהל

המילון כהמשבים .
פורנוגרפיה, נ — ספר האשה הגבוהה כעולם

קורא (של עתץ) יקר או מתון הנפוץ יותר מן האנו
מתפלאים על מכתבן ספר או המתון שלי.
כי אינן מבין את הבדיחות.
צפור, נ — ראה נפש.
איזה בדיחות 7
נפש, נ — ראה צפור.
מדיניות המיברק הבא הגיע לדואר
תל־אביב על כתובתו של
הספור בהמשכים
משה סנה .״סלח לי על אשר
הדוד יוסף.״
— ע קרה משהו, שאיננו עשיתי לן.

,העולם הזה״ 796

. .מעטות כהיסטוריה הארוכה של העם היהודי הם החודשים
שהיתה להם השפעה כה מכרעת על קיומו של העם ועתידו כ־טצ
הימים האחרונים.
ימים דומים לאלה עברו על העם העברי ועל הפזורה היהודית בימי מלחמת
טיטוס׳ בימי מסע הצלבנים׳ בימי הקונגרס הציוני הראשון. המאורע האחרון
שאפשר היה להשוותו לחודש זה׳ קרה לפני 20 שנה בדיוק׳ עת הגיע לשלטון
בגרמניה הדימגוג המטורף־למחצה׳ שהכריז על השמדת העם היהודי כעל מטרה
עליונה של שליחותו. כתוצאה ממאורע זה הושמד שליש הפזורה היהודית והונחתה
עליה מכה שלא תחלים ממנה לעולם.

. .הכרזת המלחמה של המחנה הקומוניסטי העולמי על הרעיוו
הציוני היא טוכדה היסטורית, אשר איש אינו יכול כרגע זה ארי
לתפוס חלק קטו ממשמעותה. היא תחולל שינוי מהפכני כחייו
של כל יהודי החי כרגע זה, היא תתן כיוון חדש להיסטוריד
היהודית. השפעתה תורגש משך דורות רכים.
בים של רגשות סוערים, הסתה הדדית והיסטריה משתוללת׳ רואה העולם ״הזה
כחובתו להפעיל את האיזמל הקר של ההגיון. בעמודים הבאים הוא יעשה נסיון יחיד
במינו: לנתח גתוח ראשון את מבול הבעיות האינסופיות כמעט הנובעות מן
המקנה הגדול׳ להגיש לקוראיו לא פתרונות מן המוכן. אלא את כלי־העבודה
האוביקטיביים הדרושים להם כדי לחצוב לעצמם דרך עצמאית בסלע הנוקשה.
הניתוח דלהלן הוכן על ידי כל חברי מערכת העולם הזה במשותף, תוך דיון
וחילופי דעות מתמידים, תוך מחקר מקיף של הרקע ההיסטורי והעובדתי. הוא
מהתה את פרי שיקולה הבלתי־משוחד של אחת הקבוצות המעטות בארץ שהן
בלתי־תלויות לחלוטין במחשבתן, אינן כפופות בשיקוליהן לאינטרסים התכסיסיים
של מפלגה או כת רעיונית.

ואלה השאלות אשר אתה חייב לשאלן את עצמך;

האם התנוון הקומוניזם?
התנצח האנטישמיות בעולם?
היושמד העם היהודי?
מי ייר ש את מפ*ם?
ההפבה מ די לאויבת?
כיצד תתגונן ישראל?
אם אין אתה מסוגל דהתיחם כרגע זה אל הכעיות
האלה כקור-הרוח וכצלילות-הדעת הדרושים כדי שתתן
לעצמך תשוכה מפוכחת על כעית-הכעיות של עמך
כחייך׳ אל תקרא את העמודים הכאים. הנח אותם הצידה

וחזור אליהם כרגע שהתרגשותך הראשונה תשכך.
אולם גם אם תעכור עתה על העמודים, אל תסתפק
כקריאה חד-פעמית. הדפים האלה נועדו לעורר ולכוון
מחשכה צלולה. קרא אותם שנית כעכור יום־יומיים׳

האם התנוון הקומוניזם?
המחנה החלוצי כארץ דגל במשך
שני דורות כרעיון המאדכסיזם. י חלקו ראה
ככרית המועצות את התגשמותו האידיאלית
של רעיון זה.

הכרה זו גברה /ם מלחמת־ד,גבורה של ברית המועצות
בנאצים׳ שגרמה לגל׳הערצד, בעולם כולו׳ ביהוד בתנועת 140 הפועלים בארץ.
הסיבות העיקריות שנישב^את הנוער העברי והציבור
החלוצי לתורה זו׳ היו
__ תשל^ המרינה׳ לשבירת
הקומוניזם הטיף לביטולה קיומה
המחיצות בין עם לעם׳ בין גזע״ לגועל״
הקומוניזם הזדהה עם המנוצל׳^ניסה לפתור את בעיותיו.
^מודהורמד^באנטישמיוו^
ראה בה בטוי קיצוני של הלאומנות׳ העומדת בסתירה מוח־לטת
לרעיונותיו.
במשך השנים נטשו רבים אמונות אלין. היו אשר נטו
לקבל את הרעיון כשלעצמו׳ לא הסכימו^ לדרך הגשמתו
בברית־המועצות ובמדינות הגרורות. תהליך זה קרה בעולם
כולו, ניתק מן המדינות הקומוניסטיות את יוגוסלביה ומנהיגה
המרשל טיטו׳ אשר אין להטיל ספק במהימנותו הקומוניסטית
העקרונית.
אולם חלקו הגדול של העולם׳ ובתוכו העול>§ הסוציא-
5יססי׳ לא היה נכון עוד להכיר בקומוניזם כפתרון בעיות

החברה^

הקומוניסטית,
•דרישת היסוד •טל ההלכה
0571111 הקו סוגיי ססיי ת׳
ופרידריד״*אנגלס,
מאדכס ופרידריך
קארל. מארכס
מיסודם של קארל
ביטול הרכוש
חיתה: חלוקה שוה של הרכוש, כי
הפרטי.
מרכס ואנגלם ראו בו^טוריה הכלכלית של.העולם שלוש
תקופות יסוד ;
החברה הפרימיטיבית -שהתקיימה על אשר הצליחה להשיג
בעשר אצבעות היד׳ וכתוצאה ממלחמתה בבעלי החיים.
משטר העבדות׳ בו פירנם חלק עצום של האוכלוסיה

מיעוט זעיר.
הרכושנות שלאחר המהפכה התעשיתית׳ שהגבירה את
הייצור פי במה.
תולדות האדם הם תהליך טבעי של הגדלת ייצור המצרכים
הדרושים למחיתו.
כל תקופה יצרה מעמדות מנצלים ומנוצלים, לא איפש־רה
חלוקה שווה של העושר האנושי. בימי הביניים: בעלי
הקרקעות הפיאודליים ; במשטר הרכושני: הבורגנים שחלשו
על אמצעי הייצור. בשום תקופה לא היתד, המדינה
אלא מכשיר בידי המעמד הנצלני לדכוי המנוצל.
במשטר הקפיטליסטי הגיע הייצור לכמות המספקת
לצרכי האנושות. אולם התוצרת לא הגיעה לידי הפועל־היצרן׳
שנאלץ לקיים רמת־מחיה נמוכה׳ לא יכול לרכוש
את אשר ייצר במו ידיו.

• תורתם של מארכס ואנגלם התימרה לפתוח
כפני הפועלים המנוצלים את דרך־המלד
לשכירת משטר הניצול, להקמת משטר חדש,
אשר כו כל ניצול יהיה בלתי־אפשרי.

הדיקטטורה הפרודיטרית. גם הקומוניסטים
עצמם אינם רואים כה הגשמת הקומוניזם,
אלא אך שלכיכוניים כדרך אליו.
השיטה הסטאלינית סטתה מן הקומוניזם ההלכתי׳ ברצון
או בהכרח מסיבות אוביקטיביות, בכמה שטחים.
שליטי ברית המועצות כיום אינם היצרנים, הפרולטריון
לפי הגדרת מארכם. השליטים למעשה הם חברי מנגנון פקידותי׳
טכני ומפלגתי, המניע את המכונה העצימה של המשק
והמדינה הסוביטית. מנגנון זה הפך למעמד׳ המקיים רמת
חיים גבוהה מזו של *הפוע^׳ שליט על אמצעי הייצור׳ אם
כי הבעלות הפורמלית עליהם היא בידי המדינה.
שליטי ברית־המועצות התכוונו להמית את הלאומנות
הקיצונית׳ על ידי הזרקת מנות זעירות של הרבות לאומית.
הם קיוו שהעממים השונים יסתפקו בזה. אולם מאז ערב
מלחמת העולם השניה, התחיל תהליך של התגברות היצרים
הלאומניים, אשר השלטונות נכנעו לו מרצון או מאונס.
היו מקרים בהם הוקרבו נאמני הקומוניזם הבינלאומי׳ כדי
להעלות לשלטון קומוניסטים אחרים׳ המקובלים יותר ע>^
אובלוסיה מקומית זו או אחרת( .לאחרונה: אנה פאוקר
ברומניה ; רודולף סלאנסקי בצ׳כוסלובקיה).
שליטי ברית־ד,מועצות דיכאו. כאמצעי לביצוע מדיניות
זו או אחרת׳ את חופש הפרט, שהיה אחת המטרות העיקריות
סל הקומוניזם^ המדינה הקומוניסטית לא הראתה כל נטיה
מעצמה׳ כפי שציפה מארכס. להיפך׳ המדינה
? שנה לשנה׳ צימצמה יותר ויותר את זכויות הפרט.
המשטרה ובתי־הסוהר׳ לא נעלמו, אלא הפכו חלק בלתי־נפרד
של המשטר.

היהודי מארכס כראשית התנועה
האס טעה הוא?

• התורה הקומוניסטית, בהגשמתה כ-
כרית-המועצות, היא גמישה ומשתגה לפי הצרכים,
כהתאם למצב החיצוני.
בתקופת מלחמת העולם השניה. למשל׳ התברר כי
הסיסמה . :הצילו את הקומוניזם׳־׳ איננה מסוג הסיסמאות
שאזרחים רגילים מוכנים למות למענן בשדר,־ד,קרב. שוב
הוכנס לשימוש יומיומי בעתונות, בספרות׳ בתיאטרון,
בקולנוע, ובמוסיקה המושג של אומה רוסית. התעמולה
הסובייטית הרשמית פארה ורוממה גיבורים היסטוריים של
רוסיה המרום־קומוניסטית׳ מהם ריאקציונרים מובהקים׳
מדכאי המונים ורוצחי איכרים׳ כגון: איבן האיום, חמלניצקי,
צורר־ד,יהודים׳ ורבים אחרים.
המושג קוסמופוליט׳ אדם הרואה עצמו אזרח העולם׳
אינו מכיר במחיצות בין עם לעם׳ היה בעבר שיא הכבוד
של האום הקומוניסטי. קארל מארכס׳ היהודי הגרמני שחי
בלונדון וחלם על אחווה אנושית׳ היה קוסמופוליט בר,־־א
הידיעה, אולם במילון הסובייטי הפך, הכינוי לשם־גנאי חמור׳
נרדף?1מרג^׳ חב^ן׳ רוצח•

• הגמישות המוחלטת של הקומוניזם איננה
מאפשרת ניתוח אובייקטיבי של סטיות המשטר
מן ההלכה המשמשת ני לרגליו.

הקומוניזם דוגל בסיסמה ״המטרה מקדשת את האמצעים׳״
מצדיק בהחלט ויתור זמני גם על עקרונות קדושים׳ כדי להה
די ר:
שיג את המטרה המקווה עצמה. אין כמעט אפשרות להבדיל
הפועלים המנוצלים ישתלטו על אמצעי הייצור.
בין ״סטיה טכסיסית״ זו לבין ויתור מוחלט על הרעיון
דיקטטורה של מעמד הפועלים תשתלט במדינה משך
העקרוני, אשר למענו חוללה המהפכה הקומוניסטית עצמה.
שלב־ביניים׳ תחסל את שרידי הניצול ותדאג לחלוקה צודקת
אבן־הנגף העיקרית על דרך הנתוח היא מושג ״תקופת־של
ה תו צרת* .
הביניים״ ,השלב המבדיל בין תפיסת השלטון בידי המפלגה
מעמדות הביניים ימוגרו׳ תושבי כל מדינה יהפכו יצרנים
הקומוניסטית ועד להקמת משטר קומוניסטי אמיתי. אפשר
ובעלי אמצעי־הייצור כאחד.
להצדיק את כל סטיות הקומוניזם — עריצות המדינה׳ ביטול
הנצלני׳
המעמד של דיכוי אמצעי אלא
המדינה, שלא
היתה שוב לא יהיה צורך במשטרה ובבתי | -חו פ ש הפרט׳ החיאת הלאומנות׳ הבדלי רמת־המחיה׳ ניצול
תיעלם בהדרגה כליל,
^זופרז של הפועל — בטענה כי אין זה אלא אמצעי הכרחי
סוהר•
המלחמה, שלא היתד, אלא מאבק בין מעמדות נצלניים להצלת בסיס הקומוניזם העומד מול העולם הקאפיטליסטי
כליל. תיעלם וחמרי־גלם,
שווקים על הזומם להשמידו.
הלאומנות, שלא היתד, אלא אשליה בורגנית להונאת ההמו.פוסלי
המשטר הסובייטי מצביעים׳ לעומת זאת׳ על אורכה
נים׳ היעלם, יחד עם כל המחיצות בין גזע לגזע ועם לעם.
של ״תקופת הביניים״ ,על העובדה שההתפתחות אינה לקראת
במקומם תבוא האחווה הבינלאומית של מעמד הפועלים
הגשמת העקרונות הקומוניסטיים של מארכם׳ אלא דוקא בכיוון
בעולם כולו, שאין לו אומה, ומולדת.

111

• כשניצחה המפלגה הכודשכיקית כרוסיה,
הכניסה המציאות החדשה שינויים רכים
כמהלך המחשכה הקומוניסטית.
ולאדימיר איליץ׳ לנין וליאון טרוצקי לא ראו ברוסיה
אלא קרש קפיצה בדרך למהפכה העולמית. העובדה כי
המהפכה העולמית ניצתה לראשונה ברוסיה היתד, כמעט
מקרית בעיניהם. הם הרגישו את עצמם כקומוניסטים ביג־לאומרם׳
לא כרוכים לאומיים.
אולם משהתמהמהה המהפכה העולמית׳ השתלט בברית־המועצות
יוסף סטאלין׳ ששם את הדגש על עצם קיומה של
המדינה החדשה. הוא ראה בה לא רק מורה־דרך למפלגות
הקומוניסטיות בעולם כולו׳ אלא גם בעלת הגמוני| מכרעת
כתנועה הביניאומית.
רוסיה לא היתד, עוד חלק מן המהפכה׳ אלא מנהיגתה.
המהפכה שיב רא היתר, רק מטרת המדיניות הסובייטית׳

אלא גם מכשיר בידיה.

• התקופה שלאחר מהפכת? 191 מכונה
כפי ההלכה הקומוניסטית: תקופת־המעכר שד

• אדם ישר, הכודק כיום את ההבדל כין
החזון הקומוניסטי הגדול, משחרר־האדם ושד
בר־־המחיצות־הגזעיות, וכין המציאות הקומוניסטית
כעולם, יכול להסיק אחת משלוש המסקנות
הכאות :
התורה היתד. מוטעית. המסקנות אשר מארכס ואנגלס
הסיקו אותן פהנחותיהם, היו פסולות מבחינה מדעית ומעשית.
ברית־המועצות
סטתה זמנית מעקרונות קומוניסטיים
מסויימים׳ כתוצאה מן ההתמודדות העולמית עם המשטר
הרכושני, תחזור ותקיים את התורה ככתבה עם נצחונה
הסופי של המהפכה הקומוניסטית בכל רחבי העולם.
ברי ת המועצות ויתרה לחלוטין על החזון הקומוניסטי.
סטזרלן מוליך שולל את העולם כולו, חיסל את הקומוניזם
שנשאר נכון כשלעצו, מתכוון להקים בעזרת החייל הסוביטי
קיסרות עולמית חדשה׳ לאומנית ונצלנית, שתעמיד בצל את
כל ד׳קיסריידת אשר הקומוניזם יצא להשמידן. זו היתד, דעתו
של ליאון טרוצקי, וזו כיום דעתם של המרשל טיטו וד,וגהר,דעות
שלו׳ משה פיאדה.

היהודי פיאדה ככית-הסוהר
האם זו תקופת־בינ״ס?

התנצח האנטישמיות בשלם?
9111410

1) 0 611 01611061) 6 ) 311) 01611) 11 0019) 6) 1) 1׳

601*1ח*06ה

היהודי נשרף ע״י האינקויזיציה, שותה דם ילדים נוצרים, זומם להשמיד את העולם

£111) 141ח 1ז**חוו *11111ח01) 11111):

הגיון או שנאה עיוורת 7
ראה שער

• האנטישמיות קיימת כעולם לפחות מאז
ההליט אחד ממלכי מצרים העתיקה לדכא את
המעוט היהודי שחי כארצו ״פן ירבה, והיה כי
תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על שונאינו,
ונלחם כנו!״

מימי פרעה התפשטה האנטישמיות בעולם כולו, התגלתה
במקומות ש ו גרות שונות, והיא נמצאת בסימן של
עליה מתמדת׳ עם הזוגות זמניות בלבד•
התגלויות האנטישמיות שונות: סלידה סנובית מפני
היהודי ונרו יו בחברה ; ס^שנמקצועות מסוימים בפניו
העמדת קשיים מיוחדים על דרכו המקצועית ; גזילת ח
דרושו ממקומות בדו ישב׳ לעת־ם, מאות בשנים ; עריכת
טבח ד,מונ: ו ; הכחדה מתוכננת וטוטאלית של ישובים תושב יהודים בני
קשה להסב|ר בדרך ההגיון את האנטישמיות, מפני שא
מושתתת על
לאנטישמיות היו שונים: דתיים, הגורמים מדיניים וכלכליים, והיו לה אמתלאות
פסיכולוגיים׳
ים: היהודים שותים דם ילדים נוצרים ;
שונות, שקרים[
ד ממשלת־עולם ולהשתלט על התבל ;
היהודים זוממ|
ות ; השחיטה היהודית היא אכזרית
היהודים מפי;
מה מוסרית נמוכה, לפי חוקי התלמוד ;
וסאדיסטית ;
׳נחות.
היהודים הם

• הסיבה לאנטישמיות הנה והיתה תמיד,
בהכללה: היהודי נחשב בבל מקום -למרות
מאמציו להסתגל לסביבתו -לגוף זר.

בעולם העתיק, שהיה קוסמופוליטי לפי טבעו — נחשב
היהודי ללאומני.
האמונה הישראלית היתד, יותר מאשר השקפת־עולם דתית>
שונה במונותיאיסם (אמונה באל אחד)*שלה מהשקפתם הדתית
של כל שאר עמי העולם העתיק עובדי האלילים הרבים.
האמונה הישראלית קבעה בשעתה, בגלל סיבות מדיניות
פנימיות בהחלט כי: עם ישראל הוא עם נבחר — שונה מכל
העמים ועליון עליהם ל אומיותו ויחודו של היהודי_השדאה
אותו על שאר העמים.

• כימי הביניים גבר יחודו של היהודי.
בידודו משאר האוכלוסיה אילץ אותו ליהפן־
מסוגר, מאוחד וכעל חוש של אחריות הדדית ;
ויחד עם זה -לקשור קשרים עם קהילות של
יהודים כארצות אחרות. התוצאה: היהודים,
שהיו כמעוט בכל מקום, לא יכלו להקרא ״עם״,
הפכו לאומה בינלאומית שכמוה לא היתה.
^ ,ודי הפך קוסמופוליטי באירופה שצעדה לקראת
כאשר, במחצית השניה של ימי הביניים, החלו
קטנות, ערים ואזורים מתאחדים תחת שלטון
כאשר החלהנ^דמת בלב תושבי המדינות החדש
רוח ״לאומית״ ,הם ראו ביהודי היושב בקרן

לאומנות

אהד

היהודי

1יה, צרפת וספרד.
בכל רחבי העולם.
היהודים בפולין הביא עליהם אסון
אקוזאקים בראשותו של בוגדאן חמלניצקי. היהודי
של השליט הפולני השנוא׳ וחמלניצקי ראה בו
המדכא.
!מקומות אחרים הצליחו יהודים, בגלל היותם מפוזר*
בארצות שונות, להקים מפעלים בנקאים בינלאומיים, כמו
משפחת רוטשילד. התוצאה :
היהודים ייצגו, בעיני ההמונים העניים — את אלילי
הכספים המנצלים.
מאוחר יותר, בגלל האמונה כי הקומוניזם — שמייסדו
קארל מארכם היה יהודי קוסמופוליטי, לכל הדעות יביא
לעולם את ביטול הלאומים וישליט קוסמופוליטיות שתחסל
את האנטישמיות, הצטרפו יהודים רבים למחנה הקומוניסטי.
התוצאה היתד, ז
היהודים נחשבו. בעיני האנטי־מארבסיסטים, הלאומנים
למיניהם, חסידי הדת׳ למהפכנים מסוכנים.

• כינתייס התרחשו, כגרמניה, התפתחויות
כהיסטוריה של האנטישמיות: קמה תנועה
יהודית שמטרתה לחסל את ״הכעיה היהודית.״
תנועה זו שמחולליה היו יהודים׳ נקראה: התבוללות.

המתבוללים היהודים־גרמנים הכריזו: אנו יהודים לפי
דתנו, גרמנים לפי לאומיותנו. אנו גרמנים בני דת משה.

• אכל ההתבוללות קכלה מכת מוות כאשר,
כארץ כה נו
נולדה, קמה אנטישמיות מסוג חדש :
תורת הגזע.
אמרה תורת הגזע׳ והנחותיה לא התבססו כלל על המדע :
היהודים אינם אומה, הם גזע. גזעם הוא נחות, והוא עלול
לטמא את הגזעים האריים.
לחלל את קדושת הגזע.
יחוס האבות של כל
בו דם יהודי,
והושמד, בעת
כי ההתבוללות

•מתרץ אחר ל״כעיה היהודית״ היה הציו־נוו^ל
ריכוזם של היהודים במולדתי העתיקה.
*תקומת היהודים כעם באה עם יסוד ^ נ ו >4שראל/ז>בל
״האנטישמיות לא נעלמה.

• עתה נוספה חוליה חדשה בשרשרת:
המדינה האחת כעולם, כה היתה האנטישמיות
אסורה על פי החוק, כרית המועצות, החליטה,
כפי הנראה, כי היהודים מהווים גייס חמישי
מסוכן. הסיכה :
במדינה קומוניסטית־לאומית — היהודים נחשבים קוסמו־פוליטיים.
היהודי
עשה דרך ארוכה: מלאומיות לקוסמופוליטיות,
בחזרה ללאומיות ואחר שוב לקוסמופוליטיות. היהודי ניסה
למצוא חן בכל הדרכים אך העולם ראה בו תמיד גורם זר
ומסוכן.

• האנטישמיות היא שנאה הטכועה עמוק
כלב כמעט בל עמי העולם. שליטים רבים ומדי4
נאים אין מספר השתמשו כה לודטגת מטרות
פוליטיות. המטרות לא תמיד הצליחו, אכל
האמצעי -שנאת היהודים, תמיד נתקכל על
דעת העם.

היהודי הוא בולשביק וקאפיטליסט אמריקאי, מסית מלחמה ומשמיד ערים, מושמד במיליוניו במחנות הזועה של הנאצים
המלחמה הבאה — סוף היהדות 7

ד&דצלציצימ

י• מאז הקמת מדינת־ישראל
היה נדמה פי הציונות מתה.
התנועה׳ שיצאה לשני שני דורות לרכז את
העם היהודי בארץ אחת׳ נראתה כחסרת־תכלית.
בישראל קמה ממשלה שדאגה לעניני
אזרחיה. אזרחים אלה דאגו לנוחיות חייהם
יותר מאשר לגורל היהודים בפזורה. הנוער
העברי בישראל ניתק את עצמו׳ מדעת או
שלא מדעת׳ מן המסורת הרוחנית של הפזורה.
יהודי הגוש הסובייטי היו מנותקים מעמם.
יהודי ארצות־הברית סברו כי בעיתם
נפתרה׳ וששוב אין להב תפקיד יהודי אלא
לתרום כסף לממשלת ישראל.
כתוצאה מכך התמוטטה התנועה הציונית
מבפנים׳ הפכה בעיני רבים כלי ריק שאין
צורך בו.

• מצב זה השתנה כאופן מהפכני
כחודש האחרון. יש לצפות ל-
תחיה עצומה של הרעיון הציוני
והתנועה הציונית ככל רחכי העולם.
מאורעות
מוסקבה ישכנעו אפילו את היהודי
הספקן ביותר בעולם׳ ואף הנוער הישראלי׳
שהתפקיד הישן של ריכוז העם היהודי
בארץ ישראל הוא תכלית שאין למעלה ממנה.
הוא ישים לאל את האשליה כאילו נפתרה
בעית היהודים בכל מקום שהוא בעולם׳ פרס
למדינת ישראל.

• מתוף 17 מליון היהודים שנכנסו
למלחמת העולם השניה׳ שרדו
כתומה רק 11 מליון, שהם כיום
יותר מפוזרים כעולם משהיו כאיזו
שהיא תקופה אחרת.
מסך הברזל מבתר עם זה לשנים5 .׳ 2מיליון
נמצאים ממזרח למסך׳ 5׳ 8מיליון מערבית
לו. מתוך אלה חיים קרוב ל־5׳ 1מיליון
בישראל׳ 5מיליון בארצות הברית.
מצב זה נושא בחובו סכנה איומה: זו
הפעם־־הראשונה בתו7דות העם היהודי קימת
סכנה מוחשית של השמדת העם היהודי ב-
עולם כולו.
מתוך שלושה המרכזים העיקריים׳ נתון
המרכז הראשון׳ בגוש הסובייטי׳ בסכנה של
כליון מוחלט. המשטר הסובייטי מצא פתרון

קיצוני לחיסול מיעוטים חשודים. הכרזת
המלחמה על הציונות הופכת את המיעוט
היהודי לחשוד.
המרכז הישראלי נמצא בשטח ההפקר אשר
כיבושו בידי הצבא האדום במקרה של מל-
חמה עולמית הוא כמעט ודאי.
גם המרכז השלישי׳ בארצות הברית׳ נתון
בסכנה: במלחמת העולם השלישית עלול
להתגבש באמריקה משטר לאומני׳ שיפתור
את בעית היהודים לפי דרכו של היטלר.

• יהודי כרית היועצות תופסים
כיום כמדינתם עמדה כלתי-
נורמלית החושפת אותם כאופן
מיוחד לכל סכנה.
רק ־ 47 מהם מעבדים את האדמה. במשרדי
הממשלה ובמנגנון המדינה נמצאים 520 אלף,
שהם 37 לעומת /0־5׳ 7מתוך האוכלוסיה
הכללית בשטח זה.
כל נסיונות הממשלה הסובייטית למל.־
את היהודים לעבודת האדמה עלו בר. הו.
הנסיון להקים מולדת יהודית בבירוביג׳ •
נחל כשלון חרוץ: מתוך 108 אלף התושבים
באיזור, פחות ממחצית הם יהודים.

• מצכ דומה שורר כדמלקרט-
יות העממיות.
300 אלף יהודי רומניה 125 ,אלף יהודי
הונגריה 80 ,אלף יהודי פולין ו־ 15 אלף
יהודי צ׳כוסלובקיה תופסים עמדות חשובות
במנגנון המדונה, אולם קרוב למחצותם עוסקים
במקצועות בלתי־פרודוקטיביים: שוק
שחור, מכירת נכסיהם, חיים על צדקה
(ג׳וינט) או ממתינים לעליה לישראל.

• נקודת הכוכד של העם היהודי
נמצאת כארצות הכרית. כתחילת
ט5ע 1היו כה 52,7של העם.
־/־ 80 מהם חיים בעשר הערים הגדולות
ביותר. בניו־יורק בלבד גרים מחצית ממספר
היהודים של כל אמריקה הצפונית. בעיר זו
מהוים היהודים 28 ממספר התושבים׳ אולם
־/״ 66 מעורכי־הדין 64 מרופאי השנים ו־
־/״ 56 מהרופאים הם יהודים. כן נמצאים
בידיהם: כמעט כל ענף ההלבשה׳ 4ל 30 מכל
המסחר׳ ־ 307 מענף הבידור.

לעומת זאת מגיע אחוז היהודים בחקל-
אות ל^-־ 1בלבד׳ ואין בכלל יהודים בענפי
הפחם, הפלדה, הנפט׳ הגומי והמכוניות.

• כמעט אותו מצכ שורר כשאר
ארצות הפזורה היהודית.
החל מלוכסמבורג׳ בעלת 870 היהודים,
וכלה בבריטניה, בעלת 450 אלף היהודים׳
מרוכזים יהודי אירופה בעתם הגדולות •—
מהם 300 אלף בלונדון, מספר דומה בפריס.
104 אלף היהודים באפריקה הדרומית הם
בעלי רמת־מחיה שונה מז>ד מזו של חצי
מיליון היהודים באפריקה הצפונית. אולם
אלה גם אלה מתרכזים בשלבים העליונים
של סולם המעמדות.
הוא הדין לגבי 600 אלף היהודים באמריקה
הדרומית, העוסקים רובם ככולם במקצועות
המסחר, התעשיה והמקצועות החופשיים.
מנסיון ההתישבות היהודית על הקרקע׳ שבוצע
על ידי החברה היהודית להתישבות, שרדו
רק 25 אלף איכרים יהודים.
בשום מקום אין מצב היהודים בטוח ב-
מידה־־שיוכלו להתיחס בשלות נפש לדרמה
האנושית הגדולה הקרבה עם מלחמ ת העולם
השלישית. וכמעט כל יהודי הע ולם נמצאים
בקו הראשון ש /מ7חמה זו. ההיסטוריה ~ה־יהודית
מלמדת מה פתרשו של מצב כזה.

• כשכיסם תיאודור הרצל את
רעיון המרי;! ,הציונית, טען כי כידו
הפתרון היחיד להצלת היהודים
מהשמדה לאומית ואישית.
מצב היהודים בראשית שנת 1953 מוכיח
בעליל שהיתר׳ זאת טענה צודקת. לא המהפכה
העולמית של מארכס, ולא התפתחות הדמוקרטיה
המערבית, לא הגנו על היהודי מפני
מחלת־הרוח האנטישמית. רדיפת היהודים לא
השתנתה, השתנו חשוביו של השלטון והאידיאולוגיה
של ההמונים, שהצדיקו רדיפה זו.
היהודי נרדף כקפיטליסס וכקומוניסט׳ כ-
קוסמופוליט וכשובניסט.
ריכוז היהודים בשטח אחד, תחת שלטון
עצמאי משלהם, נשאר, איפוא, הדרך היחידה
להצלתו האישית של היהודי.

• לעומת זאת נכשלה לחלוטין
נכואתו של הרצל כי הקמת מדינה
יהודית תחסל את האנטישמיות גם
כמדינות כהן נשאר מיעוט יהודי.
מאז קמה מדינת־ישראל לא פחת במאומה
מתח האנטישמיות באירופה, בארצות־הברית
ובאפריקה־הדרומית. ואילו האנטישמיות מעבר
למסך הברזל נמצאת במצב של עליה
מסוכנת.
מדינת ישראל עצמה היא גורם קטן מדי
כדי ־להשפיע בצורה כלשהי על מצב הרוח
בארצות אחרות.

• שונאי הציונות כתוך העם
היהודי טענו תמיד כי עצם קיומה
של מדינה יהודית עלול להגכיר את
הסכנות המאיימות עליהם. טענה
זו מוכחת עתה כנכונה.
אף כי סיבות המפנה האחרון במדיניות
הסובייטית לוטות ערפל, אין ספק שהשפיעה
עליו קיומה של מדינת־ישראל כמדינה עצמאית׳
המשולבת בגוש המערבי. גם לולא
השתלבות זו׳ היתה הממשלה הסובייטית מת־יחסת
בחשד אל מיעוט לאומי אשר לבו קשור,
במידה רבה או מועטת, במדינה אשר מחוץ
לתחום השפעתה. גאות היהודים על מדינתם׳
הרצון הגלוי או הכמוס לעלות אליה׳ פגעו
בלי ספק בשלמות הרעיונית הטוטאלית אשר
הממשלה הסובייטית דורשת אותה מנתיניה.
גם לגבי יהודי ערב השפיעה הקמת המדינה
היהודית לרעה. יהודי כל ארצות ערב הפכו
מטרה לשנאה לאומית, מן הסוג שלא היה
קיים עד אז בארצות האיסלאם׳ והם מחזיקים
מעמד רק בארצות בהן מגן עליהם שלטון
אימפריאליסטי זר.

• המציאות החדשה מחייכת
הערכה חדשה של מהות הציונות
ותפקידה.
אם כי כמה מהנחות היסוד הציוניות נכשלו,
הרי התחזקה שבעתיים ההנחה הציונית
העיקרית: ריכוז העם היהודי בארץ־ ישראל
היא הדרך היחידה להצלת היהודים בארצות
הפזורה. תפקיד זה, שחשיבותו ירדה בעיני
אזרחי ישראל בשנים האחרונות, שוב הזדקר
כתפקיד עיקרי, והוא יחולל שינויים גדולים
במציאות המדינה.

מיייושאתמפ״ם*
• השינוי הגדול הראשון שיחול
כמדינה עקב הכרזת-המלחמה הסובייטית,
יפגע בשיווי המשקל המפלגתי.

להתחשב
כדעותיהם של אלפי
אגשים, כעיקר בערים, האוהדים
את מפ״ם ומצביעים בעדה, מכלי
להשתייך אליה רשמית.

המציאות החדשה אינה יכולה לפגוע ביסודות
הרעיוניים של מפלגה שהיא ציונית בעיקרה.
מפלגה כזאת רק תתרחק עתה עוד
יותר מן הקומוניזם. אין היא יכולה גס לפגוע
במפלגה קומוניסטית אמיתית. היא רק תרחיק
אותה עוד יותר מן הציונות.
אולם היא משמיטה את הקרקע מתחת
לרגליהישל מפלגה המתימרת להמת גם ציו־ניוד
7גם קומוניסטית. הקרבן הגדול הראשון

יהיה מפ״ם.

אוהדים אלה אינם נמצאים משמאלה של המפלגה,
כי כל המשמאיל ממנה הולך מטבעו
למק״י. הם נמצאים מימינה, בינה לבין
מפא״י.

• ברור לחלוטין שמשה סגה
יוצא ממפ״ם, אך לא כרור
אם שאר שני הפלגים ישארו מ
דים, או אם יתפלגו גם הם.
בין אנשי לאחדות־העבודה קיימת זה מכבר
התרוצצות גדולה סביב לשאלה זו. שואפים
לפילוג מוחלט: רוב היסודות הצעי־

אנשי לאחדות העבודה, שחוט השדרה של־הם
עובר בקיבוץ־המאוחד ובסניפים העירוניים

אנשי השומר־הצעיר, המרוכזים במשקי ה־קיבוץ־הארצי

אנשי סנה.

• סימן השאלה הגדול מרחף על
פני_ה קבוצה האחרונה.

• גורם עיקרי שני. המשפיע
*ף הוא על הרצון ־להוציא את
סנה מחוץ למפלגה הוא הצורך

• מתקבל עתה כיותר על הדעת
שמפ״ם תתפלג לשלוש תנודת
נפרדות, כהתאם לקוי הפילוג
!קיימים. הדכד ישאיר את מפא״י
למעשה ללא אופוזיציה יעילה ומלוכדת
משמאל.

1 £31

• השאלה הגדולה היא כיצד
תתפרק מפ״ם, מה יעשה כל אחד
מחלקיה. המציאות החדשה יוצרת
שלושה מחנות עיקריים השונים
זה מזה תכלית שינוי, חותרים
כל אחד למטרה שונה . :

לא״ברור בשעה זו מי ילך עם סנה, הדבר
תלוי במידה רבה בהתפתחות התעמולה הסובייטית
נגד הציונות. יש לסנה קבוצות
אוהדים בסניפים העירוניים ובנוער המאורגן
של המפלגה׳ אולם לא ברור כמה מאוהדי
סנה בקבוצים ישארו נאמנים לו.
דרכם של הקיבוצים אינה כפופה רק ל־שיקולים
של הגיון אידיאולוגי. חשובים לא-
פחות, ואולי יותר, האינטרסים הכלכליים
של הקיבוצים והזיקה לערכים חלוציים.
אין ספק רב שהרוב המפא״יי ובני בריתו
בממשלת ישראל ובהסתדרות הציונית
יפעילו את מלוא הלחץ החומרי נגד כל
מי שיתיצב, במערכה הקרובה, לצד המחנה
הסובייטי. פירוש הדבר: ניתוק מן הקרנות
הציוניות ומכספי הסעד האמריקאי, ניתוק
הנוער העולה (שהוא כיום העתודה העיקרית
להשלמת המשקים) .אמצעים אלה עלולים
לפגוע קשה בכל קיבוץ במדינה, והם יהוו
גורם חשוב לרצון אנשי הקיבוצים להוציא
את אוהדי סנה. מחוץ למחנה החלוצי.
בשעת התנגשות בין האידיאל הציוני וה־אידיאי*
הקומוניסטי, תנצח החלוציות ה־ציונית
בלב כל אנשי הקיבוץ.

נית כאחד, תמשיך את מסורת הפלמ״ח ותד־גול
באיחוד הארץ עד לירדן.
מתנגדי הפילוג דואגים בעיקר לשלמות התנועה
הקיבוצית. הם חוששים לא רק שהפילוג
יחליש את הקיבוצים׳ אלא גם יוביל
את השומר־הצעיר* למבוי סתום אנטי־ציוני.
הם חושבים שתפקידם הוא לעצור בעד
השוסר־הצעיר, להציל את נפשו.

מכל הפלגים, נראה שיש סיכוי רב יותר
לפלג של אחדות־העבודה, שיעמוד בשתי
רגליו בתוך המחנה הציוני. פלג זה יהיה
מכמה בחינות יותר לאומגי ממפא״י עצמה,
יוכל להצביע על עבר מפואר בשטח ההגשמה
החלוצית, יציג לנוער שורה של מנהיגים
צעירים שעלו לגדולה בפלמ״ח ובהגנה. יש
להניח שתנועה זו תזכה ללמעלה ממחצית
הקולות שקיבלה מפ״ם בבחירות לכנסת
השניה. השתתפותה בקואליציה הממשלתית
אינה בלתי נמנעת, ביחוד אם יהיה דוד בן־
גוריון מוכן להחזיר את חבריה לעמדות של
השפעה במערכת הבטחון ובאיגוד המקצועי.
תנועת השומר־הצעיר לא תוכל במצב זה

הארצי וחניכיו בערים. היא תהיה, כפי
שהיתר. בעבר, תנועה בעלת דעות נוקשות׳
שכוחה העיקרי יהיה ברמה האנושית של
חבריה, בהגשמה ובקולקטיביות רעיונית.
לא תהיה זאת תנועה בעלת כושר התפשטות.
היא תטען שהיא חלק מן המחנה הקומוניסטי
הבינלאומי, אך תפר למעשה את מרותו
בענינים ציוניים׳ תהיה טיטואיסטית בעיניו.

גם סיכויו של משה סנה
ותנועתו החדשה אינם נראים כ־מזהירים.

מאיר
יערי מוכן להתבודד
קומוניזם — קומינפורם?
רים, המלוכדים מסביב לישראל גלילי ויגאל
אלון. חברים ותיקים^מ6וגו_של_חברד^נסת
בר־הודה. מתנגדים לפיל וג: ותיקי הקיבוץ-
המאוחד, מסוגו של־אהרון ציזלינג.
מצדדי הפילוג סבורים שאין כל משותף
ביניהם לבין השומר־הצעיר. הם בטוחים שבמקרה
של פילוג יעברו אליהם כל אוהדי
מפ״ם הבלתי־מאורגנים, וכן החלקים הבלתי
מרוצים בתוך מפא״י. הם רוצים להקים
מפלגה שתהיה חלוצית־סוציאליסטית ולאומ
כאשר
קיימת סתירה בולטת בין הציונות
והקומוניזם׳ לא יימצאו אנשים רבים
שידגלו בשני האידיאלים בעת ובעונה אחת,
אפילו אם יצליח סנה למצוא לכך הנמקה
הגיונית.
משה סנה יוכל להצטרף למק״י, אולם
הדבר לא ימצא חן, לא בעיניו ולא בעיני

׳י בעיניי מק״י היה ערך רב לסנה כל עוד
היה סיכוי שיביא עמו את הנדוניה הגדולה
של מפ״ם. אולם עתה יפול כוחו של פלג
סנה מכוחה של מק״י עצמה. הצטרפותו של
מנהיג כה דינאמי לא תלהיב את מנהיגי
מק׳׳י, המזהירים פחות.
גם משה סנה לא יוכל למצוא בקלות את
מקומו במפלגה שקיימת בה מרות מוחלטת
נוקשה, ביחוד אם לא ינתן לו מקום בולט
בהנהגה. אם ינתן לו מקום כזה, לא תהיה
לו כל י ערובה שלא יפול קרבן לטיהור הבא

משה סנה הולך שמאלה, שמאלה, שמאלה

ציונות — ציון +מוסקבה 1

גלילי ואלון רוצים לצעוד
הירדן +סוציאליזם

במפלגה.
אין גם לזלזל באמיתות ההשקפה הציונית
של סנה, המפרידה בינו ובין מק״י.
לעומת זאת לא קיימת הפרדה זו בין
ערביי מפ״ם, מסוגו של רוסטום בסטוני, ובין
מק״י. במידה שלא יפריעו לכך גורמים
אישיים, יצטרפו ערבים אלה על ערביי מק״י.

• הכרזת המלחמה הסובייטית
על הציונות לא גרמה בל שינוי
עקרוני כמק״י. היא רק חיזקה
תהליך הקיים מזמן.

עצם היוסדה של המפלגה הקומוניסטית
בארץ היה מחאה נגד הציונות. היא נוסדה
בשנת 1919׳ כמפלגת־פועלים־ם וציאליסטים־
עברים (מ.פ,ס.ע).׳ ללחום במפלגות הציוניות.

• ההתנגשות הגדולה הראשונה
כין הקומוניסטים ומפלגות הפועלים
האחרות, באה בועידת היסוד
של ההסתדרות, כשנת .1920
אנשי מ.פ.ס.ע( .״מופסים״) היו מיוצגים
על ידי 6צירים (מתוך .)87 הם תבעו שההסתדרות
תהיה רק איגוד מקצועי למלחמת
המעמדות, התנגדו לדגש שהושם על התנועה
הקיבוצית, תבעו להשעין את ההסתדרות
על הפרולטריון העירוני. הם עוררו מהומות,
יצאו את האולם לאות מחאה עם קבלת
החלטות ציוניות.

• הפילוג הראשון כא כגלל הקו
האנטי-ציוני.
קבוצת חברים עזבה, יסדה את מפלגת
פועלי־ציוך שמאל. היא טענה שאפשר להיות
קומוניסט טוב וגם ציוני. האכזבה לא איח־

מסווה שיאפשר פעולה במסגרת החוק, ללא
הפרעה משטרתית.

• נסיון -הפראקציע• הסתכם כ-
כשלון. למעשה לא הצטרפו לאר
אינטרן.
בישיבתו מיום .6.10.1930 הסיבה,
בעיניו: פ.ק.פ. היתד, בעיקרה מורכבת מיהודים
שסלדו בליבם ממאבק בציונים הבורגניים.
באה הפקודה: ערביזציה מוחל־

הל* ה ו * יסגדי * ל י זה הנד * מי וזוןיוניס זלאר.ר*ימ >ודמ ״ י ״ ידי
זזלא האננטידרותמד סי עהננזיית תחת *0׳<ג<ת ״ו.־ן 7להגלגו • .

ת חי מן ו?^3
מ מי

ה * >ייו.

ב*ר ץ.

יזגריאה * הו די! ת? ר 3י ת

ג גי

ר ר. צ *י גו ־ו. 1

ר׳דער ממרבלי

כרוז פ. ק .פ. לתמיכה כמאורעות 1936
גון החדש אלא אנשי פ.ק.פ. עצמה.
עוד יותר חשוב: ההסתדרות פתחה ב־החקפת־נגד.
כל פועל שהשתייך לפראקציע
הוצא מיד מן ההסתדרות. הארגון, שהיה
צריך להגן על הקומוניסטים מרדיפות ה
״התנועה
הפלשתינאית הקומוניסטית הסתגרה
בגיטו יהודי ...השקיפה על הענינים
מבעד למשקפים עבריות הלקאה עצמית
זו השמיעו מנהיגי פ.ק.פ. בועידה השבי-

שם ברח בעת המלחמה, בשל סטיות טי-
טואיסטיות).

• המפנה הגדול כא עם התקפת
היטלר על רוסיה. פ.ק.פ. הפכה
כמעט ליגלית, ערכה אסירות עם
המלחמה גרמה למבוכה בין החברים הערביים,
אשר רבים מהם הפכו פאשיסטים
מושבעים, צידדו בגרמניה ואיטליה. פ.ק.פ.
התפוררה למספר קבוצות, מהן יהודיות,
מהן ערביות. הליגה לשיחרור לאומי הוקמה
על־ידי כמה מן המנהיגים הערביים, כנסיון
לרכוש את ההמונים הערביים, אחרי שהשפעת
המנהיגים המסורתיים נפגעה מתבו־סת
היטלר ומוסוליני.
בצד היהודי קמה המפלגה־הקומוניסטית־העברית,
שהתרחקה מעקרונות פ.ק.פ. עד
כדי דרישה לשחרורם הלאומי של שני העמים
השוכנים בארץ, חייבה קיבוץ גלויות, את
התנועה החלוצית.

• כנוכמבר 1947 כאה ההפתעה
הגדולה כיותר: כרית המועצות
תמכה כמדינה ציונית. המופתעים
ביותר: אנשי פ. ק .פ.
המפלגה שינתה את שמה למק״י
קמה הנהגה חדשה, שלא היתה
קשורה כאופן כולט לקוו הקודם.
• אולם כאותה קלות, כה קיב-

מנהיגי מק״י מיקונים, טובי, חביכי, וילנסקה
המופסים לחמו בציונות, הפרקציה לחמה בהסתדרות, פ.ק.פ. הניחה פצצות, מק״י?...
רה לבוא. הקומאינטרן (האינטרנציונל הקו•
מוניסטי) לעג לטענה. בעיניו היה בל ציוני.
משרת הבורגנות. בקשת פועלי־ציון־שמאל
להתקבל כחברה באינטרנציונל׳ נדחתה.

משטרה, הפך מלכודת. מספיק היה שההסתדרות
תוציא מישהו באשמת השתייכות
לפראקציע, כדי שהמשטרה תכניסו לבית־סוהר.

התואר ״קומוניסט״ הוכנס
רשמית כ .1923-הוא גרם לכך
שפ.ק.פ( .פלסטינישער קומוניסטי-
שער פרטיי) תוכרז כמפלגה כלתי-
חוקית על-ידי ממשלת המנדט.

• כמאורעות ,1929 צררה פ.ק.פ.
כערכים. היתה זו, לדבריה, התקוממות

התנגדות הקומוניסטים לציונות היתד, לכל
אורך הקו. הם לחמו בשפה העברית,
לשונה הרשמית של הציונות. שפתם הרשמית
ברחוב העברי היתה: יהודית.
פ.ק.פ. הקימה ארגון מקצועי משלה, למען
יתחרה בהסתדרות הכללית. שם הארגון :
די פראקציע (הפלג) .תקוותיה בהקמת הארגון:
הפראקציע תוכרז כארגון פועלים
בלתי־מפלגתי, פתוח לכל הרוצים באיגוד
מקצועי טהור. תקווה חשובה לא פחות :

ההמונים הרחבים נגד האימפריאליזם ונגד
הציונות המשרתת את האימפריאליזם, מאבק
נגד העליה היהודית המנשלת אותם מן הקרקע
וממקומות עבודה .״האדמה היא קנין
של אללה, נביאו והמוסלמים,״ הכריז כרוז
ערבי של פ.ק.פ. הישוב האשים את הקו-
מוניסטים בשיתוף ׳פעולה עם המופתי.

• אולם מאורעות 1929 נכשלו,
והדבר השחיר את שמה של פ.ק.פ.
כעיני האינטרנציונל הקומוניסטי.
״כשלון ההתקוממות הערבית היה כשלון
של המפלגה הפלשתינאית קבע הקומי

עית של המפלגה, כמה שבועות לאחר קבלת
פקודת הקומאינטרן. היתה זאת הועידה
שהפכה את פ.ק.פ. למפלגה ערבית.

• כמאורעות 1936 שוב הת-
יצבה פ.ק.פ. לצד הערכים. הפעם
היתה תמיכתה גלויה, פעילה יותר.
כי עתה היה היסוד הערכי
שולט כה.
• המפלגה הפכה יותר ויותר
לאומנית (ערכית) קיצונית. אולם
לא די היה במאמציה: רוב התושבים
(כמידה רכה הודות לעמולה
איטלקית אדירה) לא האמין כה.
בעיניהם קומוניסט וציוני היו
שמות נרדפים.
עם גבור הקו הערבי עלתה גם מנהיגות
ערבית. הבולט ביניהם: פועל דפוס יפואי.
מוסר, רדואן אל־חלו( ,״נזוסה״) ,שהפך
היגד, הרשמי של המפלגה(׳.הוא סולל
מזמן, מן המפלגה הקומוניסטית בירד

7^ ! 17

מתהה סגון ו ה דגל

הציוניים, החלה מק״י מתנכרת
להם כאשר נסתיים ירח הרכש ה-
ציוני-סוכיטי. עיקר מצעה המחודש:
הגנת הערכים בישראל.

הצטרפותם של שרידי מנהיגות חליגה ל-
שחייר לאומי למק״י הגבירה את התהליך.
בין המנהיגים: אמיל חביבי, תלמידו
מוסד״ כעת ת״כ. מנהיג שני, י
הליגה, אינו מוזכר לרוב, למרוה
בישראל. זהו אמיל תומה,
בן ,33 העורך את העתון
אמיל תומה סימל את^קאו&וה־׳ הערבית
של המפלגה. כשכבגא^וזזופ^בשיתוף פעולה
אחרי מאורעות
לשובו. אם יחזור
1לט ששוב באה פקודה מ־
.המפלגה הקומוניסטית ב-

מפלגה לאומית ערבית, לשלבה במאבק

קיום המדינה עצמה.

לו עליה חוקי החרוט ואמצעי החרוט האלה
י ואם כן? מד. יהיה הדין לגבי תנועת
השונזר־הצעיר, שגם היא תראה עצמה חלק
בלתי נפרד של המחנה הקומוניסטי הבינלאומי׳
אף כי תחלוק על הקו האנסי״ציוגי
שלו?

• .אין להשוות את מדינת ישראל
לבריטניה, שם ניתנה לממשלה
סמכות דיקטטורית בעתות
מלחמה, מתוך בטחון גמור שה-
חרות תוחזר על כנה בבוא השלום.
למדינת ישראל אין מסורת
דמוקרטית מגובשת, ומרבית אוב•
לוסיתה חסר אמון יסודי בעליונותו
של המשטר הדמוקרטי ככללו.
בבריטניה
קיימת מסורת של ממשלות המתחלפות
תכופות. אין מסורת כזו בישוב
הישראלי, בו שלטת מפלגה זה 20 שנה.
לא תתכן כל ערובה לכך שמפלגה זו לא
תתרגל לנוחיות של־ משטר חרום׳ העלול
לפטור אותה מן הצורך להזדקק לממשלות
קואליציוניות
על רקע זה נועדה משמעות מיוחדת לתוכניתו
החשאית של דוד בן־גוריון להקים
דיקטטורה זמנית, כדי לפתור את בעיות הכלכלה
(העולם הזה ,)795 שהוכנה עוד לפני
מאורעות מוסקבה. היא מוכיחה כי קיימות
נטיות להקמת דיקטטורה מוגבלת לאו דוקא
לצרכי התגוננות מפני גייס חמישי בלבד.

• .בעיה כטחונית מיוחדת
נה מזדקרת מאז ראשית
עות מוסקבה
מדינה.

הערבים הם
^ו שום ענין

• מלחמת העולם השלישית איננה
מלחמת-עמים, כי אם מלחמת
אזרחים עולמית, אף כי כל אחד
מצדדיה שולט על קבוצת עמים.
החזית תעבור ככל מדינה ומדינה,
ככל גדוד-צבא וככל כית-חרושת,
כשקנאי הקומוניזם העולמי יתיצ-
בו ככל מקום נגד קנאי הדמוקרטיה
המערבית.
כל מדינה תנקוט באמצעי מלחמה פנימיים,
שמטרתם תהא לגלות את קנאי המחנה
האויב בקרבה, לחסל את כוחם.
אמצעים אלה יהפכו את החופש בכל ה־מדינות
הלוחמות יותר ויותר לאשליה,
יסכנו, משני עברי החזית, את קיומם של מי־עוטים
חשודים, את חייהם של אנשים בעלי
דעות עצמאיות. הסגידה המוחלטת לאליל
המדינה ולתורתה האידיאולוגית, תהפוך אי־דיאל
עליון במאבק זה.

• .אחדי שהממשלה הסובייטית,
מנהיגת במעט חצי האנושות,
הבריזה על הציונות באויכתה כ-״
נפש, הפכה המלחמה כציונות וכן
מדינה הציונית, מטרה רשנעז
של המחנה הקומוניסטי כבל
העולם.
החלטה זו?!זייבת ברא^וראשונזד־־את
מחנה נאמני ה ^ ו?$4^ 8 3 >12 רישראל•
אין לה 388ת ן^ 3מ.דתם המסור־תית
של בוגדים #גלמ ^ במלח מו ת קודמות.
הנ אמנו סי^מ &מי^ומוניס טי ת עומדת מ־ט
ב ן ז ן £ז לנאמנות לארץ מסוימת
ובעליה רואים את עצמם
לחברה״בינלאומית גבוהה יותר.
לפיכך אין האמצעים המסורתיים חלים
על מקרה זה.

האדם ורדיפת רעיונות, שוב אין זה קר
לשים לו גבול. קיימת אפשרות חמורה שתוך
כדי שפיכת מי האמבטיה ישפך גם התינוק
הרך של הדמוקרטיה הישראלית__ .

• כראש ההצעות עומדת ההצעה
להוציא את המפלגה הקומו־
׳ניסטית מחוץ לחוק.
הנימוקים של מצדדי ההצעה: מעמדה החוקי
מאפשר למק״י לנצל את אמצעי הדמוקרטיה
להריסת הדמוקרטיה. היא יכולה
להשתמש בכנסת כבמת י תעמולה נגד המדינה
הציונית, להוציא עתונים חוקיים׳ לפעול
בגלוי ובאופן חוקי ברחוב הערבי£1 ,
אזורי המימשל הצבאי, במעברות, בע ״
העולים. העמדתם מחוץ ל0
אין שעור אפשרויות
הנימוקים של?<ן (8י? $*3 £־ה: העמדתם
קוץ לחוק אטן בתעמולתה המש־ת׳
אולםת ^ 9^ ₪ת זאת גרעין מחתר־י
קנאי נרדף׳ בעל מתח הרבה יותר גבוה.
*ופי ^ן 8אי של גרעין זה יסתיר את
דליו^י; דבר שיקשה על המדינה הרבה
:קוב אחריהם.
מחתרת
י שומי המצדדים
קומוניסטית יעילה, המוסתרת מעיני החוק.
אך מניעת האמצעים החוקיים עשויה להקטין
את כושר פעולתה.

• .אולם למעשה קיימים מכשולים
בלתי ספורים על דרכו של
חוק בזה.

מי הוא קומוניטס? האם הוא חבר הנו-
שא כרטיס מפלגה? או כל אדם המאמין ב־תורה
קומוניסטית? ואם כן, מה היא תורה
קומוניסטית אסורה?
• .בל עוד רואה מדינת ישראל ׳ בישיבת הכנסת אסר יוסף שפרינצק על
את עצמה במכשיר העם היהודי
שמואל מיקונים ״להשמיץ יהודים נרדפים״.
למען הגשמת הרעיון הציוני של
אולם בנימוק זה, אפשר להשתמש באותה .
ריכוז העם כארץ־ישראל, תהיה
הצדקה נגד משמיצי הזוג רוזנברג, ובכלל
נאלצת להתגונן מפני אזרחיה הנגד
בעלי דעות שונות, כגון הכנענים ודומסורים
לרעיון הסותר את עצם
מיהם.
קיומה.
הוצאת חוק אנטי־קומוניסטי עלולה, איפוא,
היא תצטרך לחסל את השפעתה בעמדות
לפגוע בשלב מאוחר יותר פגיעה מכרעת
מפתח של המדינה — במנגנון השלטון,
בחופש הדיבור והכתיבה במדינה, לחסל
בכלי התעמולה הממלכתיים, בצבא׳ במשטברבות
הימים כל גילוי של דעות החורגות
רה ; למנוע יצירת כוח עוין׳ בעל כושר
בכל צורה שהיא מן התחום הצר של האיפעולה
נגדה.
דיאולוגיה הציונית־המערבית האדוקה ביואולם
׳בדרך זו צפונות סכנות קיצוניות.

כשצדעד משטר בדרך של צמצום חרויות
סכנה זו הורגשה על ידי ח״כ הצ״כ, כש־

הרגיעו את חברם שלום
;וע את רשות הדיבור
לחש לו זלמן סוזאייב׳
מפלגה :״היום לא ניתן
יתנו לנו !״

זיסמן, שביקש לגד
משמואל מיקוניס.
נציג הסוחרים ,
לו לדבר. מחר ן

• כלל זה חל על כל י
עים שבכר נקטו ואזך
עתיד במלחמה —

קומוניזם.
איסוב^ מעת י ן קול־המם, שריפת ספרים,
גיס! #מן ההסתדרות, סילוק מן הכנסת,
;נהיגים — כל אלה עלולים להיהפך
דת, שלא תתבע את קורבנותיה
3מצומצם של לוחמי מק״י בלבד. הישוב
עי#ל להדמות לשולית הקוסם האגדתי׳
ששוב לא ידע כיצד להפטר מן הרוחות שקרא
לעזרתו.
המבחן הראשון יבוא באם יקים משה
סנה את מפלגתו העצמאית, שתעמוד בין
מפ״ם ומק״י. מפלגה זו תכריז על עצמה
כעל מפלגה ציונית קומוניסטית. האם יחו־

שאין
י הפזורה, או

מוסקבה אינם עלולים לעורר בהם שום רגש
אילא״להיפך. לקרב את הגוש הסובייטי
יבם.

• .ערביי ישראל היוו תמיד
בעיה כטחונית חמורה נוכח אפשרות
של סיבוב שני, בו ילחמו
אחיהם נגד מדינתם. נוכח המציאות
של מלחמה בין המדינה הציונית
וכין המחנה הקומוניסטי
הבינלאומי, מחריפה בעיה בטחו-
נית זו פי אלף. קיימת סכנה מוחשית
שהציבור הערכי הישראלי
ישמש כסיס לגייס הקומוניסטי הפנימי.
כבר
עתה ברור שהמפנה במחנה הסובייטי
מחזק במידה מכרעת את עורפן של
המדינות הערביות הריאקציוניות במלחמתן
במדינת ישראל. צירוף עובדה זו לסכנה
הערבית הפנימי^יוצר רקע קודר לבטחון
המדינה.

היה נמל חיפה כמרקחה. אלפי חיילים, טנקים,
משוריינים, נהרו אל הרציף המוקף תיל.
האניות שעגנו בלעו אל קרבן במהירות את
המטען החי והדומם.
בשעות המוקדמות של אחד הצהרים הושלמה
העבודה. אדם בעל קומה זקופה, ענוד
אותות הצטיינות, הצדיע לעומת הדגל הבריטי
שהחל לרדת לאט מעל ראש התורן 21 .
יריות תותחים סיימו פרשה עגומה של
שלושים שנות שלטון בריטי, אישרו סופית
את עובדת הקמת מדינת ישראל.

העם
ח ב דנו ת
בטכס צנוע ונאה נחנך השבוע באנגליה
לוח השיש במקום בו נולד שרלוק הולמס׳
בלש האגדה׳ שלא חי מעולם.
טכס זה בא בעיתו. כי אם להאמין לכותרות
העתונים, לא היה עוד גל דומה של
פשעים בעולם. לו נשכרו מאה שדלוק
הולמסים מעשני־מקטרות, ולד הוטל עליהם
לגלות בקבלנות מחתרות, קבוצות־חבלה׳
רוצחים וקוסמופוליטים, לא יכלו להמציא
תוך חודש רשימה כה נכבדה :
• .ככרית־הממן צות נתגלתה כנופיה
של רופאים, שזממה להרעיל את כל ראשי
המדינה.
• כגרמניה המזרחית נתגלתה חבורה
של פושעים, קומוניסטים מדומים, שניסו
להחיות את הנאציזם תחת חסות האמריקאים.

כגרמניה המערבית נתגלתה
חבורה של פושעים׳ דימוקרטים מדומים, שניסו
להחיות את הנאצים תחת חסות הבול־שיביקים.

.באוסטריה נתגלתה רשת אמריקאית,
שביצעה פעולות־ריגול לטובת הרוסים.

בהונגריה נתגלתה רשת של מרגלים
יהודים, שריגלה לטובת האמריקאים.
• .כפולניה נתגלתה הכמות הרגילה
של רוצחים ומחבלים.
• ברומניה נתגלתה הכמות הרגילה
של רוצחים ומחבלים.
• בבולגריה נתגלו טיטואיסטים.
• ביוגוסלביה נתגלו קומאינפור־מיסטים.

בסוריה נתגלה קשר לרצוח את
שישקלי.
• כמצרים נאסרו למעלה ממאה קצינים
ומנהיגים, שביקשו לסלק את נגיב.
• באמריקה הדרומית קצרה היריעה:
בבוליביה דוכא מרד, בונצואלה
נאלץ קצין להקים דיקטטורה, כדי למנוע
בעד הרוב להקים דיקטטורה.
מדינת ישראל היתד, מפגרת מאד. שום
קשר קומוניסטי לרצוח את ראש הממשלה
לא נתגלה. איש לא הודה בפעולת־חבלה
קומאינפורמית׳ טיטואיססית, נאצית או אימפריאליסטית.
היתד,
זו עדות חותכת לכך שמשטרת ישראל
זקוקה לטיהור יסודי.

שילומים
ג ר מני הדאשכחה
כל חוזה מסחרי׳ ובעיקר דיפלומטי׳ כפוף
לסעיף אילם הקובע שכל החוזה בעינו עומד

תותחי הסיירת, קניה״
הדגל ירד, הדגל עלח
בשעתו להגיש את ההסכם לאישור בית הנבחרים
הגרמני, בתחילת שנת . 1953 עתה
הוא דוחה את הדבר משבוע לשבוע. בארץ
שככה הסערה שקמה בענין הצד המוסרי
של עצם חתימת הסכם עם גרמניה, התחילה
התרוצצות כללית בין סוחרי המדינה הפרטיים
וההסתדרותיים, לקבלת סחורות השילומים.
הפחד בחוגי המסחר הפרטי שלא
ישותפו בחלוקת השלל, היה ללא ספק בין
הגורמים שאלצו את הצ״כ להכנס לממשלה.
אולם, נמצאו סוחרים מפוכחים שטענו :
לגרמניה נסיון רב בהשתמטות מתשלום חובות•
אכן, כבר מיד עם חתימת ההסכם על
ידי שרת ואדנאור טענו הגרמנים על מחסור
במזומנים. נחום גולדמן, שראה את חתימת
ההסכם כנצחונו האישי, מהר לארצות הברית

כלומר: במקום ציוד לתחנות כוח, לשלוח
אליה צעצועים פלסטיים. האו״ם סרב לקבל
על עצמו את הפיקוח על הסחורות. הערבים
איימו בהחרמת סחורות גרמניות. גרמניה
החלה לסגת.
מצבה הבינלאומי של ישראל, נשתנה מאז
חתימת ההסכם. אמריקה שוב לא היתה מוכנה
ללחוץ על הגרמנים לקיום ההסכם. להי־פך,
דובר ממשלתו החדשה של איזנהואר
הצהיר כי לא יראה בעין יפה פרעון השילומים
מכספי הסיוע האמריקני, שהושג עבור
גרמניה על ידי נחום גולדמן.
ישראל מיהרה להטיס לגרמניה את שגריריה
המיוחדים לעניני השילומים: ד״ר
שנער, חיים יהיל, וכמובן, את נחום גולדמן.
בסופו של דבר, אולי צדקו הסוחרים המפו־

_בדורגלני ״קניה״ לפני משחקם נגד חיל-הים

קציני ״קניה״ כ״אד-דוראדו״

למלחים, חברת גברים

״באם לא יחול שינוי יסודי בתנאים.״ זהו,
בדרך כלל, הסעיף שבהסתמך עליו מופר כל
חוזה. הסבם השילומים עם גרמניה המערבית,
עליו חתם, בגאווה — לדבריו — משה
שרת, היה כפוף, כנראה׳ גם הוא לסעיף כזה.
קונרד אדנאור, הקנצלר הגרמני, הבטיח

להשיג אשראי אמריקאי בשביל גרמניה,
כדי שתוכל לשלם את השילומים לישראל.
אונם מרצון. מדינות ערב, פנו אל הגרמנים
והבהירו כי סחורות השילומים עלולות
להגביר את הפוטנציאל המלחמתי של
ישראל, דרשו להגביל אח רשימת הסחורות,

השבוע הזכירה סיירת מלחמה בריטית
בשם קניה את העבר הלא רחוק, כאשר
בקרה בחיפה במסגרת סיור החופשה הים־
תיכוני שלה. בעלת קיבול של 9000 טון,
חמושה כהלכה, נכנסה קניה לנמל, כשבצד
היוניון ג׳ק* מונף על תורנה הדגל הישראלי
21 .יריות תותחיה סימנו את הברכה
הימית המקובלת.
חיל הים הישראלי לא היה פחות אדיב,
נהג לפי כל כללי הנימוסין, השיב במספר
שוד, של יריות. קציניו הבחינו מיד בסדר
המופתי׳ במשמעת הברזל המסורתית ששררו
על ד,אניד, הבריטית המבריקה׳ החליטו
לא להיות שונים מאורחיהם, הפגינו את
יכולתם על אנית מלחמה ישראלית שעגנה
מנגד.
העבר נשכח. כאשר החלו הטכסים
השיגרתיים, מלווים בתזמורות ומטחי תותחים׳
נראו הישראלים נרגשים ביותר. לעומתם
היו הבריטים קרירים, עשו את מלאכתם
תוך בטחון שבד,רגל ומסורת שנים, לא
הסתירו את רצונם העז לרדת לחוף במהירות
האפשרית.
שבע מאות אנשי הצוות, מעשני סיגריות
פליירס, שיצאו לנשום את אווירה של עיר
הכרמל, הוכרו מיד על ידי הקהל החיפאי,
נתקבלו בחיוך על שפתים בכל מקום שביקרו,
לא הרגישו בשום מבט עוין מאותו
עם שנרמס, עד לפני שנים מספר, תחת
מגפיהם.
להיפך, הישראלים היו אדיבים׳ עשו כמיטב
יכולתם להנעים את 48 השעות של הביקור
הנדיר, הוכיחו בכך כי התרעומת על
העבר נגוזה, לא השאירה אחריה כל סימנים.
אך משטרת חיפה לא רצתה להסתכן,
נקטה, ליתר זהירות, בכל האמצעים כדי
למנוע התנגשויות, הנגרמות לרוב בין מלחים
לאחר לגימת כמות ניכרת של בירה.
התוצאה: המלחים האורחים נצטוו לחזור
לאניתם בשעה 7בערב, לנשף גדול שנערך
על סיפונה, שרוב משתתפיו היו גברים.
לעומתם היו הסמלים מאושרים יותר, הורשו
לבלות עד אחרי חצות בבתי הקפה הגדולים
שעל הכרמל, לרקוד עם צבריות
חמודות, להעלות במידה ניכרת את פדיון
בעלי העסקים.
למרות זאת לא השתעממו האורחים. הם
טיילו, שיחקו בכדורגל (ראה מדור ספורט),
תיחרו בשיוט. היה זה גן עדן קצר לאחר
התקופה הארוכה והמייגעת של סיורים

לסמלים, יותר נעים
כחים שטענו כי הגרמני משתמט מנוסה.

אורחים
תו ת חי ס מול חי פ ה
בבוקר אביבי׳ לפני קרוב לחמש שנים

בלב ים ותמרונים.
קניה, שירדה למים לראשונה ב־,1939
נוצלה מיד ללווי שיירות בימי מלחמת ה*
נס האיחוד הבריטי — צרוף שלושת
הצלבים: האנגלי, הסקוטי, האירי.
*.העולם הזרד 796

חברי לעבודה, או מנהלי מחלקות אחרים,
אפילו לשם משחק קלפים, הוא למעשה
הידוק קשרים רשמיים. סוף סוף אדם ששתקתי
אתו קלפים יתיחם אחרת למחלקה
שלי׳כשיזדקק לה. זה אינו לטובתי האישית,
כי אם לטובת הכלל.״
בפקודת נציבות המנגנון, חוסלו לפחות,
להלכה, משחקי הקלפים לטובת הכלל. בהוראה
חמורה אסרה הנציבות על פקידי
הממשלה להשתמש ברכב ממשלתי לצרכים
פרטיים. כללה בצרכים אלה: נסיעות מן
הבית למקום העבודה ולהיפך.
נסיעות מן הסוג הזה היו, בעבר, מקובלות
מאד. בכמה משרדים, נהגו מכוניות
לאסוף כמעט את כל העובדים אל העבודה
ובחזרה ממנה. חלק מפקידי הממשלה לא
השתמשו בכלל בשרותי האוטובוסים והמוניות
לנסיעות בינעירוניות, נסעו, גם
לצרכיהם הפרטיים, רק במכוניות שרות
הנסיעות הממשלתי אשר על פירוקו התנהל
דיון בשבוע האחרון.

תי ממך להגיד לי איך קוראים לזה?״
גם ל־ 40 חברי הכנסת לא היה איכפת
שהציבור אכל בשר. להיפך, כמה מהם בודאי
אינם נמנעים מלאכול בשר, כשיש.
השם הדאיג אותם: חזיר. היו שחשבו, כי
חלפה כבר התקופה׳ בה הצליחו הסיעות
הדתיות, על ידי לחץ מדיני, למנוע מן
האזרחים׳ את ההנאה מבשר חזיר. יצורו
הזול והקל בתנאי הארץ, שכנע את הממשלה,
אף בתקופת הקואליציה של מפא״י והדתיים,
להעלים עין׳ להרשות את שווקו החפשי.
הארץ הוצפה בשר חזיר. אנשים׳ אשר
זמן רב לא בא טעם בשר אל פיהם, אכלו
אותו במסעדות והביאוהו לבתיהם. המחירים
היו זולים ממחירי בשר בקר בשוק השחור.
הדתיים
לא הסתפקו בקריאה לאספות
מחאה (העולם הזה ,)795 פקדו על באי כוחם
בכנסת לקרוא לאספה בלתי רשמית של נציגי
כל הסיעות. כולן, פרט למפ״ם ומק״י,
נענו. המפלגות בארץ לא היו מוכנות לנד

של משטרת ישראל.
מדינה הפוכה. הראשונים בתור להש־כלה,
היו אנשי מחוז ירושלים 800 .שוטרים
נכנסו, במשמרות, לאולם ההרצאות הגדול
של הסתדרות העובדים בירושלים, ישבו על
ספסלים, הניחו את כובעיהם הכחולים לפניהם,
שמו ידיהם על השולחנות כילדים טובים׳
והקשיבו.
הסביר עמ״מ קצור: השוטרים נתכנסו
לבחינות בשפה העברית ובידיעת הארץ, יצטרכו,
באם יכשלו, לעבור קורס של שנה׳
הן בזמן התפקיד והן בזמנם החופשי. מי
שלא יצליח לעבור בחינה שניה לאחר תקופה
זו לא יראה כמתאים לחיל.
אחר כך חילק בין תלמידיו המבוגרים שאלונים
בצירוף גליון נייר לבן, לביצוע העבר
דה. כללו הבחינות: חיבור על אחד משני
הנושאים: א) עליתי לארץ, ב) ט״ו בשבט
בארץ ובחוץ לארץ ; דקדוק ! שאלות גיאו־גראפיות
; כמו: באיזה חלק של ישראל
זורם הנחל ״דן.״ ?
לבסוף הבטיח קצין התרבות לשוטרים,
כי איש מבין הבוחנים לא יוכל להכיר את
זהותם, כיון שרק מספרים סידוריים יופיעו
על גליונות הבחינה. לפני שנתן להם להתחיל
בעבודתם, עוד הזהיר אותם אזהרה מסורתית
:״כל המציץ בעבודת שכנו, או כל
הלוחש, יוצא ועבודתו תיפסל.״
הצטחק אחד מעובדי בית ההסתדרות שהפך
ליום אחד בית ספר :״מדינה משונה ! בחוץ
מכוונים תלמידים את התנועה׳ ובפנים יושבים
שוטרים בכיתות.״

עתונזת
ה צ עי רהסבדהאחרת
לפני חצי שנה שאל דן פינס, איש מערכת
דבר, צעירה ממושקפת מה דעתה על דבר־השבוע.
הצעירה היתד רינה דפני, אשתו
של דובר משרד־החוץ, בתו של המנהיג
הרביזיוניסטי לשעבר מאיר גרוסמן, ילידת
לונדון שלמדה 5שנים בגימנסיה הרצליה,
חייתה מאז בארצות־הברית ,.רנה, בת ,31
שעבדה זמן מה בשבועון טייס, אמרה שה־עתון
אינו מוצא חן בעיניה.

ג׳ון כאוור מקלף תפוחי-אדמה -
הצבריות הן ח מו דו ת —

עולם השניה. היא אומנה במיוחד למלחמה
נגד צוללות׳ הצילה פעמים רבות מטענים
חשובים שנועדו לרוסיה הסובייטית. לאחר
המלחמה שרתה באוקינוס האטלנטי ובים
התיכון׳ עד אשר הועברה למימי קוריאה.
שם בלתה זמן ממושך׳ יותר מכל אניד
אחרת של צי האומות המאוחדות. כדי לה־נפש,
נשלחה למאלטה׳ ממנה יצאה לסיור
ארוך בנמלי הים התיכון.
כאשר שידרה האניה הצרפתית שמפוליון
(העולם הזה )794 את קריאות העזרה לפני
שבועות מספר, חשה קניה לחוף הלבנוני׳
לא יכלה, מפאת הסערה העזה, לקרב לאדה
הטרופה.
מלחיה, רובם ותיקים ומגודלי זקן׳ ששרתו
12—7שנה בצי, התידדו מיד עם חבריהם
הישראלים, הודו בפניהם כי ״קשה להתקרב
אל הבחורות הגאות שלכם׳״ התנחמו
בבקורם הקרוב בבירות .״שם,״ הכריזו,
״העדן בהרבה יותר קל.״

וג׳ון ראפלינג צובע סיפון -

מענק
א צי דו ת מ חיי ב ת
משחק הקלפים התנהל בכל עוזו, השעה
היתה רבע לפני 12 בלילה. יהודה און,
מנהל מחלקה באחד המשרדים הממשלתיים,
נאלץ להפסיק את המשחק, למדות רצונו :
״הנהג שלי בא לקחת אותי עכשיו. לא נעים
לי לתת לו לחכות.״
און היה אחד ממאות הפקידים הממשלתיים
שמצפונם כלל לא נקף אותם כשהש־תמשו
ברכב ממשלתי, וכנהג רשמי, למטרות
פרטיות בהחלט. כשהיו מכריו מוכיחים
אותו על כך, היה מסביר :״תפקיד מהווה
גם מעמד מסויים. אינני רשאי להדחק באוטובוסים׳
זה אינו לפי כבוד משרתי.״ ועוד
נימוק נוסף הביא :״כל בקור שלי, אצל
הארץ תולדות האמנות, בימים ב׳ בשבוע,
בשעה 8בערב בגרמניה רחביה הארץ)•
ציון
פק, ירושלים
אבל הכניסה לעולי פולין מו1זרת,
הפעם.
ההתאחדות הישראלית לכדורגל נתנה
בשבוע האחרון אות־חיים כאשר הכריזה
על משחקי הליגות לנוער (ילודי
)1935/6/7ולנערים (ילודי 1983/9על
המשמר).
מרדכי דן, צ .ה. ל.
הרברט ראובן, בן־שמן
תכנון מרחיק־ראות

.העולם הזח״ 796

— אבל —
חיוניות המעט. כשנשאל אחד ממנהלי
משק המכוניות הממשלתי, על ידי השר
פנחס לבון, מדוע לא תכנן שיטה לפיה
תבדק הכרחיותה של כל נסיעה ונסיעה,
השיב הראשון :״אין כל אפשרות לבדוק
מעשיו של פקיד גבוה, הוא תמיד יצליח להוכיח
באותות ובמופתים, כי כל נסיעה הנעשית
במשרדו היא חיוניא.״
סיבה נוספת להפקרות שנשתררה בשטח
זה: האחראים לתחבורה במשרדים השונים
היו בדרך כלל מזכירים. אלה לא יכלו לבקר
את מעשי הממונים עליהם. היו חייבים להוציא
את ההוראות אל הפועל.
נציבות המנגנון חזתה מראש את הקשיים
הכרוכים בעקירת נוהג שהשתרש במשך 5
שנים. איימה הנציבות: אם האמצעים המשמעתיים
הרגילים לא יספיקו, נביא את העוברים
על הוראה זו לדין פלילי׳ לסי הסעיף
העוסק בהוצאת כסף במרמה.
כשנסע השבוע יהודה און להצגת הבלט
של אמריקה הלאטינית, ברמת גן׳ באוטובוס
מספר 61׳ אמר לאשתו :״מה הקהל רוצה 1
השרות של דן לא כל כך נורא.״

חו־ ח מ או חדתנ*ד ה חו־ד
בימים הטובים, כשאפשר היה להשיג
בארץ כל טוב, נכנם יהודי לאטליז׳ התבונן
בשורת כותלי הבשר התלויים על הקיר,
הצביע על אחד מהם, אמר לקצב :״תן
לי בבקשה מהדג הזה.״ הקצב הביט בו
בתמהון :״זה לא דג, אדוני, זה בשר־חזיר.״
היהודי רטן לעומתו, בכעס :״האם בקש״

סור את המונופול על הדת ועל קולות
,הציבור הדתי למפלגוית הדתיות בלבד.
לכן, הרימו יחד קול צעקה׳ אשר מטרתו
היתד, לדרוש מן הכנסת איסור מכירתו וגידולו
של החזיר.
רגשות דתיים של מפא״י. איש לא
הטיל ספק כי אכן יש אנשים דתיים באמת,
אשר אכילת בשר חזיר בפומבי פגעה בהם.
אולם קשה להאמין שרגשותיהם הדתיים
של אנשי מפא״י, למשל, נפגעו.
שני השרים שנכחו באספה, פרץ ברנשטיין
ופרץ נפתלי, התחמקו מהבעת דעה
בענין זה, אם כי לא השתתפו באספה כחברי
ממשלה, כי אם כחברי כנסת בלבד.
השבוע יביאו כמה מן המשתתפים את הענין
לדיון הכנסת.
רוב האזרחים׳ הנמנים על החיים על המזון
שנכנס לקיבותיהם, ולא על חישובים מדיניים
קטנוניים, התפללו השבוע לכשלונה של
קואליצית החזיר.

משטרה
לאל הצי ץ!
משטרת ישראל באה למסקנה כי מצב, בו
יש שוטרים, מייצגי המדינה כלפי חוץ׳ שאינם
יודעים לקרוא, לכתוב ולפעמים אף
לדבר בשפת ״האם״ ,הוא ללא נשוא. הוחלט
לתקן את העוול, להושיב את נושאי המדים
הכחולים על ספסל בית הספר.
האזרח המתאים לביצוע הפעולה, דוד קצור,
נמצא, הולבש מדי קצין משטרה עם שלשה
כוכבים על כתפיו׳ מונה לקצין תרבות ראשי

שעה שהסמל רוקד כעיר— קשה להתקרב !
דבר־השבוע היה בעל סגנון מוגדר מאד :
הוא ראה את עצמו מכשיר לחינוך ציוני,
יהודי ומפלגתי, כוון בעיקר לבני העליה
השניה וחניכיהם, השמרניים מטבעם. הוא
דמה לעתוכים שהופיעו בברית־המועצות ובאירופה
המרכזית, שהתנגדו למגמת הסג־

סציות והבלתי־חינוכית של העתונות האמריקאית.
כשפעם
שם דבר־ה שבוע מלכת־יופי על
שערו׳ עורר עליו את חמת קוראיו׳ זכה
לשיר התקפה מיוחד מידיו של נתן אלתרמן.
תפוצה מו׳<־ ערכים. רינה התנגדה
לקו זה׳ הוזמנה להשמיע את דבריה בפני
העורכים הקשישים של דבר. כתוצאה מן
הדיון׳ הורשה לה לנסות את מזלה׳ להכין
שני גליונות לדוגמה׳ שלא היו לפירסום.
נסיון זה עלה 6000ל״י.
בראשון לינואר הופיע דבר־ה שבוע במתכונת
חדשה. כמעט כל מדוריו הקודמים
נפסלו, צורת השער הוחלפה.
אולם השינוי לא היה חד־משמעי וסופי.
רינה רסני צורפה למערכת רק כיועצת׳ ללא
סמכות אמיתית. יחסיה עם העורך האחראי,
דוד בן־אלול׳ נציג הקו הקודם׳ היו מתוחים.
חיים איזיק׳ עורך אומר׳ כיהן כעורך מעשי,
מעין בורר בין שתי הגישות.
השבוע, עם הופעת הגליון החמישי, טרם
הוכרע המאבק. רינה טוענת לשנוי קיצוני
יותר, סבורה שהוא דרוש כדי לשנות את
ציבור הקוראים של דבר־ה שבוע, למשוך ל־עתון
את הציבור הצעיר בעיר ובכפר, שחשב
את העתון עד כה לציוני מדי. בן־אלול
סבור, לעומת זאת, שאין להקריב למען
מטרה זו את הערכים הציוניים והלאומיים
שכיוונו עד כה את סגנון דבר־השבוע.
היתד. זאת, ביסודו של דבר׳ ברירה בין
אמריקה ורוסיה. עורכי דבר, שהכריעו לטובת
אמריקה על הזירה הפוליטית, התק־

עורכת ״דכר-השכוע״ דפני
ערכם של ערכים

שו מאד להכריע לטובתה בזירה העתוג־אית
— כי כמעט כולם היו בעצמם בני
רוסיה, בני העליה השניה והשלישית.

תודת האומה
מחלון אי סלק .,סדוו־ 3דיט•
באחד הלילות של שנת 1946 הוחרדו תושבי
רומא לקול התפוצצות אדירה, שמוטטה
את בנינה המפואר של הצירות הבריטית,
מרכזו של האינטליג׳נס באיזור הים התיכון.
היתד, זו אחת מפעולות אצ״ל שבאה כתגובה
על המצור ההדוק ששמו הבריטים על רשת
העליה היהודית מאירופה.
המאסרים שבאו לאחר מכן היו המוניים.
כל חברי בי ת״ר באיטליה הוצאו מבתיהם באי

שון
לילה על ידי המשטרה האיטלקית׳ הושמו
במעצר. ביניהם היה גם ישראל אפשטיין,
קצין המטה של האצ״ל ברומא.
אפשטיין, שנולד בוילנה, הצטרף עוד בשחר
נעוריו לתנועת בית״ר, בה ינק את תורתו
של זאב ז׳בוטינסקי, הפך, כשהתבגר,
לחבר אצ״ל מושבע. כאשר פלשו הגרמנים
לפולין, שם מילא תפקיד מרכזי בתנועתו,
ברח שוב לוילנה׳ הצליח׳ לאחר הרפתקאות
רבות׳ לעבור את הגבול הרוסי, להגיע לארץ-
ישראל בעצומו של המאבק עם הבריטים.
לאחר שעבד כפועל בסלילת כבישים וכמורה
בבית ספר בפתח־תקוה, החליט לעבור
קורס מפקדים של אצ״ל, לאחר מכן נשלח
לאיטליה׳ בה החל הארגון להקים את מרכזו
האירופי.
אפשטיין מילא תפקיד אחראי ראשון במעלה.
דרך איטליה עברו רבבות פליטים יהודים׳
ממנה זרם נשק רב לארץ, היא הפכה
למרכז המחתרת היהודית, לאחר שבארץ נאסרו
רוב מנהיגי הארגון. האצ״ל החליט להמשיך
במאבקו בבריטים גם באיטליה, החליט
לפוצץ את בית הצירות הבריטית ברומא.
בפעולה זו היה לאפשטיין חלק ניכר בתכנון
ובבצוע. הוא קיווה כי האיטלקים לא
יגעו בו לרעה אף כי נודע להם דבר התכנית.
אך הבריטים היו בעלי השפעה גדולים מאשר
קומץ היהודים שלחם בהם, הניעו את משטרת
רומא לעצור את אפשטיין. הוא היה מיואש׳
כיוון ששמע על גלות אריתריאה, על דלדול
השורות׳ החלים לברוח ממאסרו, להצטרף
אל חבריו.
ממתקים מרדימים. באחד הלילות,
התידד עם שומריו בבית הסוהר, הגיש להם
ממתקים מלאי סם שנה. לאחר שנרדמו, שלשל
חבל מחלונו, רצה להגיע בעזרתו אל הרחוב
הריק. בהיותו במחצית הדרך, התעורר אחד
השומרים, נקב באקדוחו את בטנו של אפשטיין׳
שנפל ארצה׳ גסס משך 16 שעות
תמימות, כשגופו מלא חבלות, עמוד השדרה
וצלעותיו מרוסקות.
קבורה כחשאי. דעת הקהל האיטלקית
היתד, נרגשת, טענה ;י היה זה רצח בדם קר
שתוכנן על ידי הבריטים׳ בוצע על ידי
האיטלקים מכשיריהם עושי רצונם. אשים דגו״
לים הקימו רעש סביב הפרשה, כמה קציני
משטרה פוטרו ממשרו׳תיהם בהאשמות של
עזרה למחתרת׳ העתונות פתחה במסע השמצה
נגד ההשפעה הבריטית.
אך יותר מכולם התאבלו חבריו של ישראל
שקיפח את חייו בעודו בן 32 שנה. אביאל,
בכינויו המחתרתי, היה להם סמל הנכונות.
ההקרבה. הם ביקשו רשיון לערוך לו הלווית
מופת, לקברו בטקס צבאי בבית העלמין שברומא.
אך עוד טרם נסתיים המשא והמתן
עם השלטונות האיטלקיים, מהרה הבולשת
באישון לילה להביא את הגופה לבית הקברות
היהודי, אילצה את הקברן לטמנה באדמה
לאחר שאיימו עליו באקדחיהם.
העלבון צרב את חבריו׳ את קהילת יהודי
איטליה כולה. תקוותם היחידה היתד, להעלות
ביום מן הימים את עצמותיו לישראל.
השבוע הומחשה התקוה. ארון עטוף שחורים,
מוקף נערי בית״ר, הורד מהאניה נגבה,
הובא תל־אביבה׳ למצודת־זאב, בנינה של
תנועת החרות. למחרת נחו עצמותיו של ישראל
אפשטיין בבית העלמין בנחלת יצחק,
ליד קברותיהם של חבריו לשורה.
תעשייה 113ד קו ק ה!
השמש הישראלית השולחת את קרניה הלוהטות
ברוב חדשי השנה׳ היתד, מתמיד

מכוגות הלימוד כחלון הראוה
סופו של שיעור

מקור הכנסה לתעשיה מאד פופולארית במדינה.
התעשיד : ,גזוז.
המשקה, שהפך לאומי, זרם מדי יום ביומו
אל תוך אלפי פיות צמאים׳ היה חסר מתחרים בשוק המשקאות הישראלי. הסיבה: הוא היד,
קר, מרווה, והעיקר: זול.
מאז הוקם קיוסק רעוע שעמד לפני 35
שנים לא הרחק מגמנסיה הרצליה, תל־אביב׳
התעשרה המדינה באלפי חנויות מוכרות גזוז,
שהעסיקו ב־ 85 מפעלים זעירים׳ אלף פועלים.
השבוע, בעת שהתאחדות ייצרני הגזוז חגגה
את יובלה העשירי׳ ירוה מודעה נאה בעתונות
כפצצה על ראשם של מנהלי הענף. המודעה :
הבטחה חגיגית להשקות בקרוב את אזרחי
ישראל במשקה האמריקאי ר,מפורסם, קוקה־קולה
(העולם הזה .)794
ליצרני הגזוז, שהתלבטו בשנים האחרונות
בבעית חוסר הסוכר, הגורם העיקרי להמתקת
המשקה׳ לא היתר, זו הידיעה הראשונה על
הקוקה־קולה. עוד לפני ארבע שנים החליטו
משקיעי הון לייצר את המשקה בארץ, אך
החברה האמריקאית עמדה על כך שד,תרכיז
ישלח מארצות הברית, לא יווצר בארץ׳ משום
כך נתקלה בסירוב, לשמחתם של ייצרני הגזוז
הישראלים.
מי פרסם? אך זו לא היתד, המלה האחרונה
של ההשפעה האמריקאית בצורותיה השונות.
קבוצת עשירים ישראלים באה לידי
הסכם עם מנהלי חברת קוקה קולה, לפיו
ישקיעו לירות ישראליות׳ יקבלו תמורתם
מכונות אמריקאיות חדישות, יציפו את השוק
בבקבוקי המשקה.
הסערה שקמה בעקבות הסכם זה היתד, גדו
לה. שליטי הגזוז טענו כי המשקה האמריקאי
פחות בערכו התזונתי מן היצור הישראלי,
שיכול היה, בתנאים נורמלים, להיות מופק
מפרי הדר וסוכר. הם פנו אל האוצר, שאישר
את הקמת המפעל, לא אבה להאזין לטענות
על ההרס שיגרום הדבר למפעלים המקומיים.
כאשר פורסמה בשלישית מודעה בהארץ
מיהרו ייצרני הגזוז לחקור במקורה, לא

הצליחו לגלות מי פרסמה.
הדבר גרם לייצרנים הישראלים כאב ראש
עוד גדול מאשר בעבר. הם חוששים כי עם
תחילת הקיץ תציף הקוקה קולה את הקיוסקים,
תוריד את הגזוז מגדולתו המסורתית.

תאונות
גלגליםעל פדרו־ם
רחוב דיזנגוף בתל־אביב היה עדיין ריק
מאדם, באחד הבקרים של השבוע שעבר.
הגשם שהרטיב במשך הלילה את הרחוב,
אילץ את הנהגים המועטים לנהוג בזהירות,
לנוע באיטיות על הכביש החלק.
יצחק סוליימן, תלמיד בית־ספר צבאי לנהגות
לא היה שונה מאחרים, מילא אחר הוראות
מורו בצייתנות מוגזמת, הניע את מכונית
המשא הכבדה במהירות מקובלת לאורך
הרחוב השקט. היה זה שעורו העשירי מאז
נתקבל לקורס׳ לאחר בדיקה מדוקדקת של
רופא. הוא כבר ראה בדמיונו את הרשיון
הנכסף כשהוא ניתן לו על ידי קצינו, החליט
כי עליו לעבור את המבחן בכל מחיר.
המורה, מאיר צ׳יצ׳ון, היה פחות נרגש,
הניח את מרפקו על אדן החלון, השקיף על
חלונות הראוה שמשני צדי הרחוב. לגביו
היתד, העבודה חדגונית, משעממת׳ דמתה
למעגל אין סופי של תלמידים העוברים דרכו׳
סופגים את התורה׳ הופכים ברובם לנהגים
כמוהו. אך הוא ידע את האחריות הרבה שרבצה
על שכמו. כל סטיה קלה של תלמידו
הירוק עלולה היתד, לקפח חייו של אדם,
לגרום לתאונה. רגלו היתד, מוכנה תמיד
ללחוץ על דוושת המעצורים הכפולה׳ המיוחדת
למכוניות־לימוד.
כאשר עברה המכונית על פני קולנוע
ארמון דוד הרגיש לפתע כי תלמידו צנח על
ההגה, איבד את הכרתו בעוד רגלו לוחצת
על דוושת הבנזין. יעקב ניסה לעצור את
המכונית מיד, אך המנוע היה עדיף׳ דחף
בעוז את המכונית על המדרכה שמימין, ה־

העזלס הזרד 796

נ ש ־ 0

במדינר.
סיעה אל תוך חנות פרחים שבעלתה, צפורה
לוי׳ הספיקה לצאת בעוד מועד מן הדלת
האחורית.
סוליימן, שנפצע קל הועבר מיד לבית החולים׳
טען שלא היה לו מושג מדוע התעלף.
אך דבר אחד היה ברור: אילו היה במכונה
מצמד (קלאטש) כפול לא היה קורה מאומה.
בעלת החנות החיוורת, התבוננה בחלון המרוסק,
הפליטה :״ראו מה עוללו לגלדיולות
עלי ! ״

תחבורה
מת ציי רלסגודל
יוסף רוטנברג לא היה עורך־דין, הוא
היה נהג של חברת דן• על כן, כאשר רשם
לו׳ לפני שבועות מספר, שוטר תנועה
רפורט על אשר לא סגר את הדלת הקדמית
של מכוניתו, קיבל בשקט את הדין, המשיך
בדרכו לאחר שסגר אותה.
אך עורך הדין של החברה, שנטל לידיו
את הטיפול בתביעה, לא היה תמים דעה
עם השוטר. הוא דפדף בספר תקנות התחבורה׳
הציץ בסעיף 26׳ בו נאמר :״נהג
אוטובוס לא יסיע את מכוניתו אלא לאחר
שסגר את דלתותיה...״
שופט השלום, יצחק הראל׳ מצא את החוק
סתום למדי׳ פרשו לבסוף בצורה שזיכתה
את הנהג. הפרוש: על הדלת, לפי
החוק׳ להיות סגורה בעת הנעת המכונית
בלבד. לא נזכר מאומה כי על הנהג להשאירה
סגורה במשך הנסיעה.
פסק הדין התמיה את הנהגים עצמם׳ שנהגו
עד אז בחומרה יתרה לסגור את דלת המכונית.
יותר מהם נדהם פרקליט מחוז
תל־אביב, ששלח את סגנו׳ אליעזר לייבסון,
לערער על פסק דינו של הראל בפני בית
דין מחוזי לערעורים.
לייבסון טען כי הכוונה של החוק היתד,
ברורה: מניעת אסונות. הנהגים ידעו על
כך, השוטרים הקפידו על כך. פירושו של
החוק בצורה אחרת יגרום להפקרות ול־תאונות.
אך מתוך שלושה שופטים, הצדיקו
שנים את פסק־דינו של הראל.
פרקליטות המחוז לא נרתעה, הגישה
ערעור נוסף לבית הדין העליון׳ שאחריו
באה רק אפשרות יחידה: פניה אל שר התחבורה,
שיתקן את החוק.
רטן שוטר תנועה ותיק :״אני חושש שבמקום
ספר רפורטים יציידו אותנו מעתה
באלונקות.״

דרכי חיים
שורה מספד 13
מאז משפט אורן ירדה בהרבה פופולאד־יותו
של הסרט הסובייטי בישראל. מאז
האשמת רופאי מוסקבה׳ פופולאריות זו כמעט
שנעלמה כליל.
בזה חשו בעיקר ספסרי הכרטיסים שניסו,
בשבוע שעבר, לשכנע את הקהל לקנות מהם
זכויות כניסה לסרט הרוסי הקונצרט הגדול,
שהוצג בקולנוע מגדלור, תל־אביב. המלאכה
לא היתה קלה, ולא פעם נשאר בידיהם עודף
ניכר של כרטיסים ללא קופצים עליהם.
לעומת זאת היה, באותו שבוע׳ בקוש טוב
לכרטיסים לסרט אחר, אמריקאי, טוריאדור,

.העולם הזה״ 796

שהוצג בקולנוע מוגרבי מעבר לרחוב. כך
אירע, שאחד הספסרים, בראותו שהעסקים
אינם פורחים ליד מגדלור, העתיק אותם לקולנוע
הסמוך.
ללא כל קושי עלה בידו למכור את כרטיסי
הסרט הרוסי על המדרכה שממול. כרטיסי
כל בתי הקולנוע בתל־אביב דומים, והקונים,
בתמימותם, לא טרחו לבדוק שמו
של איזה אול 6מודפס עליהם׳ היו בטוחים
כי רכשו כרטיסים למוגרבי,
מן הזירה לאופירה. גם הסדרן בשער
מוגרבי לא הבחין בשום דבר מיוחד, אף
לא הסדרן השני, שהוביל את הזוג הצעיר,
בעלי הכרטיסים, למקומותיהם בשורה בעלת
מספר ביש . 13 :
בינתים נמכרו בקופת נווגרבי כרטיסים
שנשאו אותם סימוני המקומות׳ אלא שבעליהם
אחרו לבוא להצגה, תבעו מקומותיהם
רק באמצע סרטון הפתיחה.
הסדרן הותיק בדק את שני זוגות הכרטיסים,
החל מסנן קללה על ״הקופאי המטומטם״׳
כאשר הבחין מישהו כי הכרטיסים
שייכים לבית קולנוע אחר.
שני אנשים נדהמים ומבויישים במקצת,
קמו ממושביהם, לקול צחוקם של השכנים,
גלו מזירת השוורים לאולם האופירה המוסקבאית
שבעברו השני של רחוב בך
יהודה.

נקב בשמות שלושה אמריקאים, תושבי שי-
קאגו, שתפקידם היה לנהל את העסק מעבר
לים.

הזוי
הקסס האישי
המצב הכלכלי, ששרר בארץ בשנים האחרונות׳
בהן היה הביקוש מרובה מן ההיצע, לא
יכול. היה להביא להתפתחות רצינית של
אמנות המכירה. אמנות זו התפתחה במשך
שנים בארצות רבות׳ בהן גבר ההיצע על
הביקוש, גרם לכך שהסוחרים חפשו דרכים
מקוריות ומיוחדות כדי להביא את הלקוח
לידי קניה מרצון, ולעתים, כמעט מאונס.

במבדה: אידי אולוגי ה
תפקיד השבוע נמסר לגבריאל צפרוני,
העתונאי העליז ונמוך הקומה של הבקר,
שהוא גם סופרן של כמה סוכנויות זרות.
צפרוני קיבל מברק ממערכת הסוכנות הטלגרפית
יונייטד פרס (יו. פי הסבר
מיד במאתיים מלה את הפילוג במפ״ם.״
תפקיד קשה עוד יותר — לדעת עצמו —
ניתן ליוחנן באדר, ח״כ חרות חובב
ההלצות. התפקיד: להסביר ב־ 300 מלים
אנגליות את כל האידיאולוגיה של תנועתו,
בשידור שנועד לחוץ לארץ.
לפני כן ניתנה הזדמנות לבאדר להעיר
הערה על תפקידו של חברו בכנסת, ח״כ
פשעים שיקגו לקר־וו־ מ ט דון
פקיד הדואר התל־אביבי נטל לידו את
החבילה׳ החליט להציץ, כמקובל׳ אל תוכה.
היתד, זו חבילה לא גדולה, שעל גבה היו
מודבקים בוליהם של ארצות־הברית. בתוכה
נחו דוגמאות של מסרקות מכל הסוגים.
חבילה תמימה ביותר. אבל עינו הבוחנת
של הפקיד הבחינה במשהו שלא היה
כשורה, לדעתו: דפנות החבילה היו עבות
יותר מהרגיל.
כעבור דקות ספורות הונחו על השולחן
הרחב דפי ניר מכוסים בכתב־סתרים שגרם
לכאב ראש כללי במשרד, אבל פוענח לאחר
מכן בהצלחה על־ידי מומחה מטה המשטרה.
הפענוח לא גרם נחת למשה אסס׳ יליד
סוריה, בעל חנות לצרכי צלום ברחוב יפו,
בתל־אביב, ששמו נזכר לעתים קרובות מדי
בין שורות כתב־הסתר. אסם, תושב קרית
מטלון, הואשם מיד בהשתייכות לחבורת
מבריחים בינלאומית שעסקה בהברחת סחורות
בממדים עצומים מארצות־הברית לישראל.
אם כי הכחיש את עיקר האשמות, לא
גבר אסס על יצרו, ניסה, לדברי המשטרה,
לשחד סמל שיסתיר כמה מהמסמכים׳ יקל
בכך על האשמות החמורות נגדו.
חוקרי המשטרה׳ שחיפשו בחנותו של אסס,
לא הופתעו למצוא סחורות מוברחות במחסן
מוסתר בתחתית הבנין, גילו גם את הדרך
בה נהגה הכנופיה לסננן לארץ. הדרך :
קבלת מאות חבילות על שמותיהם של
אזרחים ישראלים ושבתוכם הוסתרו הסחורות.
רשימת שמותיהם של אזרחים אלה,
שנהגו לקבל אישית את החבילות, למסרן׳
כנראה, לידי החבורה, נמצאה על ידי החוקרים,
שעצרו כשלושים מהם.
המכתב לא חסך אף בפרטי־פרטים: הוא

שינוי המצב בשווקי הארץ בזמן האחרון׳
גרם לכך שנוסף על הפרסומת המסחרית
בעתונים׳ החלו סוחרים לחפש שיטות מקוריות
כדי למצוא לקוחות לסחורתם.
אחד מהם הוא זאב גרשטיין׳ רוכל שכל
סחורתו מצויה בכיסי מעילו ובנרתיק קטן׳
שהוא נושא עמו. לפני כמה שבועות פנה
לשיטת ממכר חדשה׳ שהתבססה על פסיכולוגיה,
שימוש באמצעים בלשיים, שיטת אשראי,
תורת הלחץ המסחרי המודרני.
לאחר בדיקה יסודית של מצב השוק, קבע :
בקריה, יושבים אלפי פקידים (בעיקר: פקידות)
משועממים בדרך כלל. בקורו של מוכר,
בעל אישיות מקסימה, יהווה בשבילם בידור
יוצא מן הכלל. כתוצאה.מבידור זה יקנו את
סחורתו.
האדום והשחור. צפורה ניב׳ בת 21׳
בלונדינית וחיננית׳ עובדת במשרד החקלאות
זה שנה. כיוון שהיא נערה פופולארית ביותר,
לא התפלאה כשנכנס אליה יום אחד גבר
בשנות העמידה׳ מקריח, מדבר עברית רהוטה
במבטא פולני, פנה אליה בשמה הפרטי. חשבה
צפורה בודאי מכר הוא, ממכריה הרבים,
שאינה יכולה לזהותו.
היה זה רק זאב גרשטיין, אשר עוד בטרם
נכנס לחדר ידע לא רק את שמה, אלא גם את
הצבעים החביבים עליה, את טעמה בעניני
אופנה. הוא לא הציג בפניה סתם סחורה,
כי אם מטפחת שחורה רקומה, שלפי כל החישובים,
היה ברור לו שהיא תתאהב בה במבט
ראשון.
קשרים רחכים. צפורה אמנם התאהבה
במטפחת׳ אך כסף לא היד, לה. זאב סרב
להפוך קשר ידידותי לענין מסחרי גרידא :
״מי מדבר על כסף י העיקר שזה מוצא חן
בעיינך.״
צפורה לקחה את המטפחת, לא השלתה
עצמה כי גרשטיין הוא אביר חלומותיה. היה
ברור לה שזאב גרשטיין הוא, לכל היותר׳
אביר המסחר המודרני.
צפורה ניב נוספה לרשימת הלקוחות הרחבה
של זאב בין פקידי הקריה׳ להם הוא
מספק הכל בכל, מן התוצרת החדישה ביותר
של ארצות הברית, החל בגרבי ניילון מצויי
רים, וכלה בקופסאות בשר.
ביום תשלום המשכורת, בא זאב לביקור
ידידותי אל צפורה. הוא כמובן לא לחץ על
תשלום מידי׳ אך שמח כשקבל את כספו,
הציע סחורה נוספת. כשראתה אצלו צפורה
קופסת בשר, בקשה לקנות אותה. כאן נתגלה
זאב גרשטיין לא רק כסוחר, כי אם כאדם
בעל קשרים פוליטיים רחבים :״את הקופסה
הזאת לא אוכל לתת לך,״ אמר בצער .״הבטחתי
אותה למישהו במשרד החוץ.״

מפ״ם הערבי רוסטום בממוני יליד כפר
טירה על יד חיפה. דעתו של באדר: בס־טוני
היה צריך להיוולד גליצאי, כי הגליצאים
הם המעוט המדוכא ביותר במדינה.
בסטוני עצמו היה גם הוא בחדשות׳ אחרי
שכל העתונים, כולל על המשמר, פרסמו בהבלטה
הודעה של קבוצת ערבים מפ״מית
בנצרת שטענה. שלא היתה לו כל סמכות להצטרף
בשם ערביי מפ״ם לסיעתו של משה
סנה. אמר בסטוני :״אולי ישנו בסטוני
אחר בישראל, כי אני לא קבלתי שום מכתב !״
מנחם בגין עסוק׳ בינתיים ביקש לדחות
את כל פגישותיו. בגין כותב את
ספרו על קורותיו במחנות ריכוז סובייטיים,
בימי מלחמת העולם השניה, לפני שעבר,
כטוראי בצבא הפולני של אנדרם, לארץ-
ישראל. הוא מקווה להשלים את הספר תוך
שבועיים, להוציאו בשעה שמצב יהודי רוסיה
עוד עומד בשיא ההתענינות.
מזכיר הכנסת משה רהטי, בן למשפחה
ספרדית בריטית, סיפר כיצד גילה שדבק בו
המבטא (הקרוי: קוקניי) של שכונת לידתו
בלונדון, אשר בניה רגילים להחליף את
האות ה״א עם האות אלף: רוזטי היה
תמיד בטוח שיש לו מבטא אנגלי רהוט, כיאות
לחניך אוניברסיטה, עד שהוקלט קולו
לצרכי שידור. אז יצא המרצע הקוקנאי מן
השק.

במכתב: מה נ שמע
כדי להדגים את מבטאו ספר רוזטי׳ בינתיים,
את הבדיחה האנגלית אודות פועל
הרכבת שהוצא לפנסיה לאחר שלושים שנות
עבודה. הפועל ביקש מהנהלת הרכבת שיתנו
לו׳ למגורים, קרון רכבת ישן על פס״צדדי.
הבקשה נתמלאה. כעבור שנה הלך המנהל
לבקר את העובד, מצא אותו יושב בגשם
השוטף על מדרגות הקרון, מעשן את מקטרתו.
כשנשאל מדוע הוא מסכן את בריאותו,
הסביר :״אדוני, נתתם לי קרון שבו אסור
לעשן מוסר ההשכל של רחמי: אין
לדרוש מח״כים ישראליים שיהיו להם אותם
מושגים של משמעת וסדר כח״כים בריטיים.
אחרי ששלום זיסמן, ח״כ הצ״כ, התפרץ
בכנסת וניסה למנוע בעד שמואל
מיקוניס להמשיך בדיבור (העולם הזה
)795 תאר ג׳רוסלס פוסט את מי שהיה רב־סרן
בצה״ל (ומנהל מבצע מרדכי נגד תאונות
דרכים) כ״טיפוס אתליטי חסוך.
רוני (השודדת היפה) חולמם, שנידונה
בשעתה להתנהגות טובה, אחרי שבעלה נידון
לארבע שנות מאסר בעוון מעשה שוד,
כתבה מכתב מבראזיל לידידיה בארץ׳ הבטיחה
להם (אנגלית) שלא שכחה אותם, מתענינת
לדעת מה מתרחש בישראל.

כריכות
ל -ה עז ל ם הז ה ״
המועד האחרון לכריכת גליו־נות,
העולם הזה״ נקבע ל־
15 בפברואר . 1953
את הכסף יש לשלוח ע״ש
״העולם חזה,״ לא ע״ש ״מדור
הכריכות*.־

א?׳• ה ־ ויוי, ץ?׳ 5 ,ןרמ ־

רידיץ?!;$4
3כ ! ר 1נימ ) 3ק. נץמן

11י ג? ע?
כו שרד בוז
זכרון טוב, הופעה, כח־שסוט עצמי,
רצון חזק, מרץ לעבודה, כח השפעה,
התגברות על רגשי־בישנות וקומם־
לכסים סכסואליים על כל הבעיות
האלה תתיעץ בהצלחה רבה עם

פדום׳ מו־־יאן
ך ן רחום צכי שפירא

ת״א, ע״י בית הקה״ק

אוטובוסים 10( 13 ,6 ,5־4 ,12־)7

צינקוגרפיה

י. רינדזונסקי
רח׳ הקישון ,6תל-אביב

״ ייאנגלית ״י״ב

גלופות קו

בבית הספר לשפות ״קדימה״,
כהדרכת מורים מדופלמים מאנגליה

גלוסות רשת

רח׳ בן יהודה 74׳ תל־אביב

בהתאם לדרישה המרובה׳ נפתחים קורסים נוספים כדלהלן :
)1למתחילים: מ־ 10—9בבוקר ; מ־ 10—9 ,6—5בערב ;
( )2למתקדמים ולמשתלמים: בכל שעות הערב ;
( )3לתלמידי בתי״ס עממיים ותיכוניים: מ־ 5—4 ,4—3אחה״צ.
פרטים והרשמה :
מ־ 12—9בצהרים מ־ 9—3בערב (פרט ליום ששי).
גם לקורסים לעברית וצרפתית (כל הדרגות)

רדיו־ד־וקטוד

הוצאת ישראל
הספריה המובחרת לעם
הופיעו ונמצאים למכירה בכל
חנויות הספרים וחקיוסקים בארץ :

תל־אביב, רחוב אידלסון ,4טלפון 5195

א.סדור

מגכירי-קול

מעבדה מיוחדת בשביל:

ב. תקון מכשירי הקלטת קול
ג. תקוןשלמקלטי -רדיו

דוויים אייזנהאור —
מסע שחרור אירופה
אמיל זולה — ננה
עמום קינן —
בשוטים ובעקרבים
(מבחר ״עוזי ושות׳״)׳
ציורים ע״י המחבר.
אלכסנדר דיומא (האב)
שלושת המוסקטרים.
ארבעת המוסקטרים.

1.500ל״י
1ל״י

1ל״י

1ל״י
1ל״י
סרטים הנר החמיש״מבקר אנגלי אמר פעם ששיקספיר
לא כתב את מחזותיו לתיאטרון
כי אם לקולנוע. הוא תתכוון להגיד
בזה כי יצירותיו של משוררה הלאומי
של אנגליה הותאמו לבמה
שונה בתכלית מן הבמה הרחבה
והמסורבלת כתפאורות הנהוגה היום.
שיקספיר חלק את מחזותיו
לתמונות קצרות. המתרחשות׳ ל־סרוגין,
ממקומות עלילה שונים.
כיוון שעל במתו לא הועמדו תפאורות,
והתפאורה האחת שהיתר, בה
נמצאה בדמיונו של הצופה׳ לא
,היה קשה להחליפה במהירות.
מהירות כזאת נמצאת בימינו לא
על הבמה אלא על בד הכסף.
אולם זוהי רק חצי האמת. מבחינה
טכנית אמנם מתאימים מחזותיו
של שיקספיר לעיבודים קולנועיים.
אולם מבחינה פיוטית אין
הדבר בדיוק כך. בימיו של שיקס־פיר
נהגו השחקנים לצעוד מפעם
לפעם לפנים ולדקלם באזני הקהל
מונולוגים ארוכים. כיום, שקר מוסכם
תיאטרוני זה אינו זוכה׳ לרוב,
להסכמה כללית. עיבוד שיקספיר
לסרט הוא, על כן, מלאכה קשה
ומסוכנת.
אבל לורנם אוליבייה, אמן שיקם־
פירי בעל וותק, המציא סדרה ארוכה
של להטוטי סרט העושים, בצרוף
השורות המצלצלות והמשחק המצוין,
את הנרי החמישי לעיבוד
המוצלח ביותר של יצירה שיקספי־רית
איזו שהיא. בהכללה זו יש
להכניס אף את המלט, אותו הפיק
אוליבייה שנים אחדות לאחר הורי
החמישי.
למלא את החסר. הנרי החמישי
( )1422—1387 היה אחד המלכים
האנגלים גבורי החיל ביותר.
הוא הצליח לפלוש לצרפת ולכבוש
חלק הגון ממנה. המחזה, וגם הסרט
(להופק בערב הפלישה לנור־מנדיה
,)1944 ,רצופים, כמובן, איגד
רות פטריוטיות היוצאות מפיו של
המלך, משבחות את אנגליה, מעודדות
את החיילים לקרב.
כמה מנאומיו המפורסמים של המלך
(תפקיד המבוצע על ידי לורנם
אוליבייה עצמו, שגם ביים את הסרט)
,וכן הקדמה מפורסמת, בה
מומרץ הקהל להשתמש בדמיונו
כדי למלא את החסר במשחקה של
הלהקה׳ מושמעים לפי מיטב מסורת
המשחק השיקספירי: לשון ברורה
מבוטאת בבהירות שאין למעלה
ממנה-
הסרט פותח במראה כללי של
לונדון בזמנו של שיקספיר. בתיאטרון
הגלוב נערכת הצגת המחזה
הנר׳ החמישי. להקתו של שיקם־
פיר, שהזמן הקצר אשר עמד ל־רשות|ה
לחזרות לא הספיק לה
לשינון החרוזים, פותחת בהצגה.
אולם עד מהרה עובר הצופה, בדמיונו
(ובעזרת מצלמת הקולנוע),
מן התיאטרון צר המידות אל מרחבי
הים ושדות צרפת. אוליבייה לא
ניסה להיות ריאליסטי, צלם גם
חלק גדול מתמונות החוץ מול תפאורות
צבועות בצבעי פסטל עדינים.
אף על פי שהנרי החמישי פונה
בראש ובראשונה אל קהל המכיר
היטב את התרבות האנגלית ואת
יצירות שיקספיר בפרט, יש בהחלט
להכלילו בין היצירות שעל כל
חסד סרטוב לראותן.

״טוריאדוד״
מלחמת השוורים היא ספורט (אף
על פי שרבים יסרבו בכל תוקף
לכנותה בתואר הזה) עתיק יומין,
שנדד מיוון ורומא העתיקות, דרך
ארץ המאורים, לספרד, בה הוא
נחשב לשעשוע (ולפולחן) לאומי. מספרד
הובא הספורט לאמריקה המרכזית
והדרומית וגם שם הוא פופולארי
ונכבד ביותר.
טוריאדור בא להסביר לקהל ה
הדיוטות
בעולם הגדול משהו על
טיבה של הלחימה בשוורים. הוא אינו
מגלה את כל הקלפים, אינו מראה
את האכזריות שבמשחק: את
המתתו האיטית של השור, את גסיסתו
לעיני הקהל המריע. לזה דאג
הצנזור האמריקאי׳ המקפיד בעניני
צער בעלי חיים.
אולי משום כך קל לקבל בצורה
חיובית את הצד השני של הלחימה
בשוורים: את הגבורה העילאית, את
קור הרוח של המאטאדור, את המסורת
היפה והמפוארת, את הטכסים
העתיקים.
השוורים האמיציס. טוויא־דור
מספר אודות ספורטאי אמריקאי,
צ׳אן ריגאן (רוברט סטאק) ,העושה
במקסיקו, משתדל ללמוד את
אמנות הלחימה בשוורים.
שלב אחר שלב עוקב הצופה
אחרי אמוניהם של לוחמי השוורים,
לומד להבין, במידת מה, את סודות
המשחק האכזרי. וכיוון ש,להבין
פרושו — לסלוח״ ,מתרגל הצופה
אט אט לרעיון שכל העניו הוא ספורט
חיובי, מתיחם באהדה לרצינות שמגלים
כלפיו אנשים כמו: טורהי
(לוחם שוורים) מקסיקאי גדול (גיל־ברט
רולאנד) המקריב את חייו בהצילו
את צ׳אק ממוות ; אשתו
(קאטי חוארדי) ; נערה מקסיקאית
ממשפחה אריסטוקרטית (ג׳וי פייג׳) :
לוחמים גבורים אחרים, שלא לדבר
על מספר גדול של שתרים אמיצים.
קטעים עובדתיים אלה (שחלק מהם
נערך על ידי הבמאי ג׳ון פורד׳
אף על פי ששמו אינו מופיע ברשימת
המבצעים) מתקנים במידה
רבה את עלילת האהבה המיותרת,
שנכתבה — בחלקה — בידי באד
באטיצ׳ר, לוחם שוורים מקצועי שהפך
סרטאי, ואשר גם ביים את י־סרט.

״איש
ה 3ד 1ל״
כל סממני הסאדיזם׳ המותרים
על ידי צנזורים למיניהם, רוכזו
בסרט הזה, אודות קוק מייסון (ג׳ף
צ׳נדלר) ,כורה פחם ההופך מי׳•
אגרף מפורסם. הוא זוכה, בגל !
אכזריותו הרבה בזירה, לשם ר;,
ורק לאחר שלמד לשלוט בעצמו,
ללחום בצורה ספורטאית, הוא נעשה
גם אליל הקהל.
איש הברזל הוא נסיון למשוך לקופה׳
באמצעים לא־אמנותיים זולים,
קהל חובב־אלימות לשמה.

^ בקצרה
תלמהג ׳ ורדן. נשיאה ותובע
כללי מסתבכים זה בזו וגם במעשה
רצח. משחק משובח של
ברבארה סטאנתיק, תנדל קורי.
קוווואדיס? רומא עולה
באש ועוד מחזות אימים המוניים.
הרבה מבחינת הכמות, פחות איכות.
דבורה קאר, רוברט טיילור,
פטר יוסטינוב.
הזמנהלאושר. מה שקורה
כאשר נערה מיליונרית מסכנה
חולה במחלה ממארת, מסתבכת באהבה
אומללה (למראית עין) ,ומעשה
נסים — נצלת ממוות בטוח בעזרת
נתוח. וואן ג׳ונסון, דורותי
מאגואייר.
דרךחסומה. סרטפשע עובדתי
למחצה. אקדחים ומכוניות טסות,
כמו שכבר נראה בסרטים רבים מאותו
סוג. סטיב קוקריין.
טאראםשבצ ׳ נקו. ביוסרט
סובייטי אודות המשורר האוקראיני
הנודע__ .

הנרי החמישי
טוריאדור
.העולם הזה״ 796

מלחי קניה מריעים -
לקול צעקת יחיד

כדנרגל

גבוהים ומפותחי גוף׳ אחדים מהם מגודלי
זקן בסגנון המלח המופיע על גבי קופסת
הסיגריות פליירס, עלו שחקני הכדורגל של
הסיירת הבריטית קניה (ראה במדינה) על
מגרש הפועל בחיפה׳ להתמודדות עם נבחרת
חיל הים הישראלי.
המגרש המקושט בדגלים׳ מאות אנשי הצי
לבושי הכחול ושפע הצלמים שיוו למאורע
חגיגיות שכסתה במקצת על הסיכוי הקלוש
לאיכותו של המשחק. היה ברור מלכתחילה
כי צוות קניה, או כל אניה אחרת, אינו מסוגל,
בתנאיו המיוחדים, להעמיד קבוצה בעלת
שיעור קומה. היה זה מעשה בלתי־ספורטיבי,
לכן׳ לכלול בהרכב הישראלים, שחקנים שלא
השתייכו מעולם לחיל הים.
לאנגלים, מאידך׳ לא היה תחליף טוב יותר
לאחד עשר שנבחרו מתוך 750 מלחיה של
קניה. הם שיחקו ברוח האופיינית להם,
לחמו בעקשנות שקטה משך כל תשעים הדקות,
ספגו ארבעה שערים ללא מענה בסיומן.
שעור
מאלף לישראלים. למרות זאת
לא היה המשחק משעמם וחד צדדי, הוכיח
כי לא תמיד קובעת האיכות. את הרוח הקבוצתית
סימלו האורחים, שעודדו את שוערם
כל אימת שספג שער, רצו ללא הפסק מפנה
אל פנה .״גם אם היו סופגים 12 שערים היו
ממשיכים לשחק כך,״ העיר קצין חיל הים,
ששרת בזמנו בצי הבריטי.
.לגולדשטיין היה זה אמון מצויין, הזדמנות
נוחה להבקיע שערים. הוא פרץ מדי פעם
לפעם את שורת ההגנה האנגלית, המטיר
ברד של בעיטות עזות לעבר השער, נעזר

-שעה ששערם נבקע -

אן לא כל כך ספורטיביות

ברד של בעיטות עזות
לא במעט על ידי חברו לקבוצה ג׳והני הרדי,
נמוך הקומה. ג׳והני, שחמק בין המגינים,
דמה לעתים לעכבר הנלכד בין שני חתולים,
הצליח כמעט תמיד לצאת בשלום מההתנק־שויות
עם הענקים הבריטים, זיכה את קבוצתו
בשער הראשון.
לדעת לסלי ברקס, חלוצה השמאלי המצויין
של קניה, היה משחק קבוצתו חלש.מדי. הוא
לקח את הענינים לרגליו כאשר פרץ בסערה
לבדו׳ לא זכה לסיום ממשי, אבל הוכתר
כ״שחקן היכול לשחק בכל קבוצה״ .עודד
אותו ואת חבריו מלח אחר מאותה אניה
שהיה שרוי כל העת במצב רוח מרומם ביותר,
לחם, בקולו, יחידי כנגד קריאות
חסידי חיל הים :״קדימה קניה לחצו
עליהם צעק.
המוזר שבדבר היה שקריאות אלה באו
דוקא בעת שהשער הבריטי היה מותקף
ללא הרף.

ל מ דו ת הידיד ה ־ ה ת ענינו ת
באנגליה, לפני כמה מאות שנה, בעט אדם
אלמוני בחפץ עגלגל מלא סמרטוטים, ניסה,
לשם ספורט׳ לבדוק את יכולת רגליו.
מאותו יום הפך האי הבריטי למולדתו של
המשחק האהוד ביותר בעולם. המשחק :
כדורגל. לגלגנותם (לראשונה) של השכנים
האירופאים לא מנעה מהם הידבקות במחלת
המשחק המלהיב. הם אימצוהו, הפכו ברבות
הימים מתלמידים רעים למורים מדופלמים.
האנגלים, ששלטו עד כה בכיפה׳ הוכרחו
להודות כי בעשרים השנה האחרונות פותח
המשחק בממדים מדהימים בארצות דרום אמריקה
ובמרכז אירופה. למקומות אלה נאלצו
לבסוף לשלוח את משקיפיהם כדי ללמוד את

דרך משחקם שהוכתר בהצלחה. הארגון המופתי
של משחקיהם, ריבויי הקבוצות המצו־יינות,
לא הועילו לאנגלים להחזיק בכתר.
אך למרות זאת, לא היה איש בעולם שקבע
כי הכדורגל האנגלי שקע, סיים את תקופת
עליונותו הבלתי מעורערת בעבר. קבוצותיו
המהוללות המשיכו לקצור תהילה ברחבי העולם,
הולידו כוכבים שהועברו מקבוצה
לקבוצה תמורת עשרות אלפי לירות. לאנגליה
היתר, תמיד האפשרות להעמיד שלוש נבחרות
בעת ובעונה אחת׳ והיה קשה לפסוק איזו
החזקה בהן.
מארגני נחשוני (פולס) הכדורגל באנגליה
ניצלו יפה תופעה זו של אי היציבות בקבוצות
הליגה, זיכו את מנחשי תוצאות 12 משחקים
בפרסי כסף עצומים. האנגלים התלהבו
מן הנחשונים, שלשלו לסוכנים כמה שילינגים,
ציפו בחרדה לתוצאות המשחקים, שהיו
עלולים להעשירם ביום אחד מבלי שיסכנו
אלא סכום פעוט.
אך הדבר לא היה קל כל עיקר. תהפוכות
המשחקים היו בעוכרי המנחשים הדמיוניים
ביותר. הפתעות נפלו בכל שבת, שינו לחלוטין
את תמונת הטבלה הקודמת.
ליגה אנגלית כבל מקום. הפתעות
ותהפוכות אלו המריצו מארגני נחשונים בארצות
רבות אחרות לכלול בנחשוניהם, נוסף
לקבוצותיהם המקומיות׳ גם את קבוצות הליגה
האנגלית. על ידי כך הפכו קבוצות
הכדורגל הבריטיות מוכרות גם מחוץ לארצן.
חובבי ספורט רבים בעולם כולו החלו עוקבים
בהתעדנות רבה אחרי תוצאות המשחקים
שלהן.
בשבועות הקרובים יגיש גם העולם הזה
לקוראיו שילוב של נחשון מקומי ובריטי.

מאוזן )1 :חצי-אי שהושווה לחבית אבק־שריפה.
)4מדינה אמריקאית שתושביה נאשמו בשגעון־גדלווז.
)8כובש צרפת המתיקה ) 10 עיר צרפתית, לשעבר
בירת הדוכס מ׳לוטרינגיה ) 12 .מזג האויר בקוטב הדרומי
)13 .נמל אירלנדי )16 .אוניברסיטה אמריקאית
מפורסמת )17 .רוב ארצות העולם מאוגדות בו) 19 .
ד{עושר של קנדה ואוקראינה )20 .מקום בעבר הירדן.
)21 בגללה התפרסמו מכה וירושלים )23 .נמצא פעם
במדבר סיני )24 .עיר בפולין הצפונית )26 .עיר צפון־
אמריקאית (ר״ת) )27 .המלך פארוק ברח מארמון
--א ל ־ תי ן )29 .נקבעת בעיר גרינויץ׳ האנגלית )31 קדם ללנין בשם עיר רוסית )33 .ה|גהר העוצר את
המפציצים בקוריאה )35 .מרבית שטח כדור הארץ)36 .
חלק מן הפדרציה של מאלאיה )38 .נה|ר שלחמו עליו
בקוריאה )39 .עיר הודית )41 .מרכז אינדונסיה* )43
עיר מישחק הרולטה, על שפת הים התיכון (חצי שני).
)44 ראש הממשלה בצרפת (לפחות בשעת חיבור התשבץ).

אובר ) 1 :מחוז יהודי־לשעבר בבריח המועצות
(חצי ראשון) <2 .סוג אדמה )3 .בגללו יעתפרסמה
פסאליגנראד )5 .מחוז באנגליה )6 .על גדוחיו שוכנח
פריז (במבטא צרפתי) )7 .שמו הפרטי של האדם ש־גתן
את שמו לרודסיד )8 .,הייצוא העיקרי של איי
הודו המערבית )9 .מדינת מופלמית )11 .המקום בו
נפגשו גדולים ) 14 .מרכז תעופי! במרחב )15 .עיר־נמל
אמריקאית (חצי השם) ) 18 .עיר סעודית )20 .שבט
במדבר לוב )22 .סיאם )23 .חסר במדבר סהרה)25 .
האיש שניסה למסור את בגדאד להיטלר (שם פרטי)״
)28 עיר דן ודית. בקרבת בומביי )30 .שבט ששכן מדרום
לישראל )31 .על שמו נקראת מדינה אמריקאית.
)32 עיר צרפתית )34 .עיר פאקיסטאנית )36 .חיה אפריקאית
ואסיאתית )37 .תכונת טופוגראפית <40 .מהותו
של הקלימינג׳רו )42 .מהותוז של נרינלנד.

,העולם הזה״ 796

וקצינות חיל-הים נהנותהפרסים, שימסרו למנחשים נכונה, לא יהיו
צנועים׳ יגדלו במידה שהנחשון יעורר הד
גדול.
הנחוש האחד אותו יכול העולם הזה להציע
לקוראיו היום הוא: מתי יתחילו סוף סוף
משחקי הליגה בישראל י

איגרוף
למתאגרף: תפד־־טלרא צנ ע
ארבעים ושלושת המתאגרפים מאגודות המתאגרפים
של הפועל מכבי וביתר, שבאו׳
לכפר סבא ליטול חלק באליפות האיגרוף
למתחילים, לא הצטערו על בזבוז שבת לספיגת
מהלומות.
המארחים, אנשי הפועל כפר־סבא, נהגו בצורה
נדירה לגבי היחסים בין האגודות ; הם
אירחו את המתאגרפים בבתים פרטיים, דאגו
שלא יחסר להם דבר׳ כולל מנות לא קטנות
של עופות, ביצים.
היתד, זו אדיבות ראויה לשמה, שהשפיעה
במידה רבה על מצב הרוח ששרר על הזירה.
בתוכה נערכו 32 קרבות, העסיקו ביותר את
השופטים שלמה אדיר ויצחק סגל. אדיר,
שהיה טרוד ועייף מרוב עבודת שיפוט, לא
הרגיש במבט ראשון, כי באחד הקרבות עלה
מתאגרף חיפאי על הזירה בפעם שניה, ב־תקוה
שלא יכירוהו בין עשרות הספורטאים.
אבל השופט בעל העין החדה הבחין בספור־טאי
החרוץ במבט שני, הפסיק את הקרב
מיד, חסך על ידי כך למארגני התחרות חמש
עשרה דקות יקרות.
בסיכום הנצחונות זכתה ביתר טבריה בארבעה
מקומות ראשונים׳ הפועל ירושלים
ותל אביב בשלושה ושני מקומות ראשונים
כל אחת.

מלא את התלוש דלהלן ושלח אותו עד יום
15.2.53 למערכת ״העולם הזה,״ ת. ד, 136 .
תל־אביב. ציין על המעטפה: אליפות התשבץ
מם׳ .5

הכתובת

כה אן מד ך 1 1

עם בקר באה?אולר,
ש?תו חוטים ומחט.
בשלל־צ?עים, כלי־כלה,
קורצת ן ז1ירחת,
נצבר. תלבשת מעלה
מכה הדים של נחת.
עם בקר באה גאולהורות?חיל עמדה מולה,
קורנת ופורחת.

את רות הן מינו לם ס?ה בערב 1ליום ששי

פגישת רעים, עוגות, רבה,

עתי׳ ?3רץ־בל?לי,
(למרות שאין פקוח)
במקום עוגות או?לים קלי
גם זאת אסר מקוח.
-הורד מהתקציב רק ל׳

ום ןך ויצ׳ים לטרף.
גם ליקר שמשך ל 3ה,

:והוא •יפול ברוח.

לתפארת.
?רנדי

• :י י ןיד

עתה? ,קך ץ־כלכלי -
הכודחלי,

של רות יי
לבה ״

למסבה:
הזמינו
יאת רות ולמן מין. ודתה סבה

יפעם: ולא ז־ינוח.

עש אפשרות אחרת?)

בא יום הג.שף האמור,

שבוע קדם נך דה

וכ?ר הגיע ערב.

שנתה מבין עיניה.

ורות גמרה כל מניקיור

שבוע קדם, כל דודה

ומוכנה לדרך

תרמה?אין מונע:

פתאום ...הופיעה לבקור

״?זטרפלם״ לשן ,״קלוש״ ?לי מידה.

חילת מהדרת,

מכמניה. ז ויתר •

ו?חיכה חיוך עצור

שבוע קדם נדדה

הגישה לה אגרת.

ידה,
בקשה, פשטה
חפשה,
י: י די

ורות קו־אד. בה אות?אות

ועצב על פני?.

״קבלתי צו לעתודות --
ובקשר למסבה ד,מהך ךת,
נלך?פעם אחרת.״
היה אפשר ז י
בזמן אחר, י 1י יי1 למצוא פרות-אדרת.
האם אחר,
ידי ד
גיסו ן-
-ד1--דד שכנה בת־חלל.

יסיש מהר?לי שהלה
ולתאם לגזור • :ד ••
לתפור

בופים על שך ווליים,

לרוץ אל סתופד־ת...
?ז$ן אחר. אין?עלה

ת?גון זוית הדיקולטה

הן לש ממון 3חך ט!

:ואך ך השוללם.
אחר גלפו לדי האם - -

3ן מן אחר אפשר סלההמשויה,
לפתור יאת כל זז

-אתה אלוה! התך אה

3ן זנויות סקרת.

שקודים כך כל סלל ל 7