גליון 797 מתאריך 5 בפברואר 1953

דדדל/

מדוגל מאיד עדי
0יה .1בעצם. האח הגד ולד
(ראה במדינה)

השמש! המצויר
לאינפורמציה

1111 7 .01כ׳שבטבשי״ג 5.2.53/

העורך הראשי :

העולם

א בנר י

אורי

ראש המערכת ••
שלום כח ן
עורכי משנה: י*

הזרז
כיתוב: מיכאל אלמו

השב 1ע !1הסוגדד
ל איו ם 1ד ם וגי ה

מכתבים

תבנית: דוש

מכשפות ישראליות ׳

חדשות: משה בדאפרים

הצלם הראשי :

הכתב הראשי :
יהודה גבאי

יחיאל בשן, ניבה גבי. ירוחם נבע. תמר תדמור.
ו חוג נליקמון . 8תל אביב

(ליד תיאטרון

ת.ד . 138 .טל (זמני) 66785
מפן ומברקים :״עולמסרם״
משרד המערכת בירושלים :
רחוב דוד חמלד (יולי א)).
מו למשרד הסעד .

משתתסים קבועים :
דור ארנון. אוסקר טאובר, דידי מנוסי. צבי שש. פילים טיארי.

ראש מערכת, ירושלי ם :

מ״מ ראש מערכת, חיפה :

דוד רובינגר

חיים כרמל

סופרי

חוץ :

מונטי נ׳ייקובס, גבריאל דנון, שמואל מירון•
ננו־ל . :העולם הזה בע״ם

דפוס ישראל תל־אביב

עתון המזכיר בכל ג ליון מגליונותיו עש רות
אנשים, צפויה לו סכנה מתמדת שיפגע
באחדים מהם על־ידי מסירת פרטים בלתי־מדויקים,
או אף על־ידי מתן פירו ש בלתי־נכון
לפרטים נבונים.
כיצד יכול העתון ל ש מור בכל זאת על
הגינותו?

אייזנהואר כשער העולם הזה
אדיבותם של מלכים
העולם חזה שאל את עצמו לא פעם שאלה
זו, הגיע לבסוף לכלל שיטה כמעט מוחלטת
למניעת העוול. השיטה: מדי שבוע שולחת
המערכת עשרות מכתבים אישיים לאנשים
ש הוזכרו בעחון, מפנה את תשומת לבם לד ברים
שנאמרו, מזמינה אותם להגיב על כל
דבר שהיה בלתי־צודק לדעתם. הגבות ה קוראים
מתפרסמות בעתון ללא כל סייג.
אחת התוצאות של שיטה זו היא שהעתון
הצליח לקיים יחסים אישיים ידידותיים מאד
עם ״קרבנותיו״ .כתב לי השבוע אחד הפ קידים
הראשיים של ממשלת ישראל :״תשו מת
לבכם ראויה לשבח ואף תעוור לכך ,
שאנשי צבור יהיו מוכנים למסור את דבריהם^
לעתונות מבלי לחשוש לאי־דיוקים מזיקים
אחד האישים שהמערכת עוררר״ בדרך שי־גרתית
זו, את תשומת-לבו לדברים שנאמרו
עליו, היה דוויים ד. אייזנהואר, בשעתו ה־נשיא־הנבחר
של ארצות־הברית. אחרי ששימש
נושא לכתבת־שער בהעודם הזה 786 המ הגליון,
ב צירו ף איחולים
צאנו לו אח
לבחירתו.
השבוע נתקבל במערכת מכתב תודה, חתום
בידו של שר מן אדאמם, העוזר־ראשי של ה נשיא
(מעין תדי קולק אמריקאי) ,המשתתף ב ישיבות
הקבינט. ב רו ר שאייזגהואר לא קרא
את הרשימה, אך י ש להניח כי ציור־הרקע
של השער, המבליט בצורה כה חותכת את
סימן השאלה המרחף על ההענקה לישראל,
הביא לו לרגע קט דרישת־שלום מקורית מיש ראל.
כותב
אדאמס גנרל אייזנהואר ביקשני
להודות לכם״ .הוא מעריך מעומק לבו את
תשומת־לבכם״.״
מובן שאין ז ו הודעה פוליטית, אלא רק
הודעת־אדיבות מן הסוג המקובל בכל העולם
התרבותי .״הדייקנות היא אדיבותם של מל־

טוב שכתבתם על ציד המכשפות בישראל (מפולס
אות .<795 רצוי כי. תפרסמו כתבה פל ציד
המכשפות נוסח אמריי,ת. אכל כדאי שתכתבו
פל כד באותוז אוכיקטיביות שכתבתם פל פין חרוד.

קוראה, תל־אביב

פול גולדמן

עורכי מדורים :

כים,״ אמר פעם הקיסר האוסטרי פראנץ־
יוסף. אפשר היה להוסיף, במשטר הדימוקרא־מי
:״מתן תשובה היא אדיבותם של שרים.״
אולם לא בכל מקום בעולם התרבותי מקו בל
הדבר. הוא איננו מקובל, כנראה, ביש ראל.
לפגי
חדשיים צילם ראש־המערכת הירושל מי
של העולם הזה, דוד רובינגר, את שר־החח
משה שרת. תוך כדי חליפת דברים
הפליט שרת :״העולם הזה 7זה ע תון קומו ניסטי

רובינגר הנדהם שאל אותו מנין הסיק מס קנה
כה מרחיקת־לכתז נתברר לו כי ש ר
אחרי זו לכלל מסקנה הגיע החח
שראה בהעולם הזה 784 את תמונתו מן תזכור, אתה סטאלין.
יו סף של הסתם, באיזו מסגרת הופיעה התמונה: היתל,
זו כתבה על נאומו של סטאלין בועידת ה מפלגה
הקומוניסטית הסובייטית. הכתבה לא
הביעה כל דעה שהיא, תיארה במקביל את
שתי הדעות — המזרחית והמערבית — על
תוכן נאום זה.
אלמלא היד. המדובר בשר־החוץ, יתכן וה יינו
מסתפקים בחיוך־מר. ושוכחים את הפרשה.
אולם מאחר שהמלים נאמרו עי י די אישיות
כה מרכזית, מצאתי לנכון לכתוב לו מכתב,
בו אמרתי, בין השאר :
״...אין כל ספק בלבי ני עומס העבודה
מנע את קריאת עתוננו, והסקת מסקנות מדברי
אחרים. כי אחרת חיית מגיע לכלל מסקנה
שהעולם הזה, העלול להיות בעיניך עתון
טוב או רע, הוא למעלה מכל ספק עתון ה משתדל
להיות כן, אחראי ואוביקטיבי, בדגלו
בשיטה קפדנית של אי־הזדהות במדיניות־חוץ
כבסדיניות-פנים.
!!אוון שאו 11ו ־ 1וע 3-1־ 11-1י-או ט ען ויש!
אני בטוח שאחרי השמעת דבריך וקריאת דג

קראנו את סאמרכם ״החזית ננד מק״י ״.מסתבר
כי צודקים אלח המאשימים אתכם בפרו״קומוניזם.
נניח לרנפ, כי משטרת בדנוריון היווה אוסרת
אזרחים אלה. אז מה יש ז האם לסי דפתכם
צריכים להשאיר את מצדיקי משפט פראג במוסד
ולהרפיל את נפש הנופר כולו ז

א. א ,.תל אביב
ברשימתכם על משפט פיינות נכשלתם במסירת
דברים בלתי נכונים. אני קרוב למשפחת ליפשיץ.
נוכחתי בישיבות בית המשפט. לרבות זאת. בד,
העידו עדה מימון וד׳־ר רודלסוז. בספור על
הרצאתה של עדה מימוז על המלוה האמריקני.
כתוב :״על הקומוניסטים לא התעכבה, פסקה כי
הם בונדים במולדת. מכורים למולדת שניה.
כאן. לדבריה. קמה תמר ליפ שיץ, הטיחה בפניה
״סח את מנהלת תעמולה אנטי-קומוניסטית?״
אינני מאמין כי עדה מימון מסרה לכם כד את
תוכן עדותה. הנוכחים באולם בית הדין. לא שמעו
מפיה של ערה מימון את המלה ״אנטי קומוניס טית״
אלא ״תעמולה מפלגתית״ וכד נם רשום
ברו״ח בית המשפט. במידה שהוזכרה ״המולדת
השניה.״ היו הדברים מכוונים למפ״ם ולא לקו מוניסטים.
בסיום
תרשימה אתם כותבים :״פתרון בעיה זו
הוא עקרוני. מעמיד את השאלה באיזו מירח
להרשות החדרת השפעה קומוניסטית למוסדות
החינוד.״ בעצם העמדה כזו של השאלה. יש בה
משום הזמנת פסק דין להצדקת ו|נירוש.
כלום תסכימו שילדיכם. ינור שו בניל רו מבית
הספר לאחר כל נסית של איזה שהוא קומוניסט
להשפיע עליתם? במידה שישנה שאלה עקרו נית,
החורגת מנדר משפט זח. הדי היא: אם בכלל
יש להתיחס לילדים כאל אישיות פוליטית ז
לאן נניע. אם נצדיק גירושים פזיזים כאלהז
הרי אפילו באמריקה לא נשמע כי ילדים ינור שו
מבית הספר. נירוש זד, קבע את עתידה ונורלה של
תמר ליפשיץ האם זה מוצדק בעיניכם ז

העולם הזה
סבור ש גרוש
פוליטיות חוא
של השחיתות

זאב פורת, תל אביב
שותף לדעתו של הקורא פורת,
ילדים מבתי ספר בגלל דעות
אחד הסימנים הסזזרידיס ביו תר
המפלגתית בארץ.

כפייה זיויא הזירות
נוכח המחסור בבשר בארץ אין לכסות על
אנשים לא לאכול בשר חזיר ולא לנדלו. ידועים
לי מקרים שאנשים היושבים על אדמת הקרן הק•
ימת. סנדלים בסתר חזירים• מובטח לי כי אם
תמפלנות הדתיות תסתפקנה במחאות. לא יניע
נירול תחזירים לממדים נדולים. ואם יוטל איסור
הרי. בהתאם לכלל ״מים ננובים ימתקו.״ יש
לחנית. שנזכה לאכול הרבח יותר חזירים.

שמעון סמילנסקי, נתניה
העולם הזה חגיב פעמים מספר על בעית
גידול חזירים, יפרסם בקרוב חקירה מיוחדת
על בעיה זו.

קורה מכין העיגים
במדור במרחב( .עולם. הזה ) 794 כתגתם על
השחיתות במחנות הפליטים הערביים. למזז| לכם
להרחיב לכת מעבר לגבולות? בואו למחנה מלבן
בעיז שמר ותמצאו אותם הדברים. לא עובדים.
רק גונבים מרמים. מחסני הקבלנים מתמלאים
חומרים. אשר הם גונבים מה*ום פקז 7המיועדת
לפליטים. מי שנתפס כגנב. עולה בדרגה: מי
שתופס גנב, מפטרים אותו.

ד״ר א. אברהם, כרכור

מי לא מכין ז
09 ם מ*<

*יי*! 4

וזוג

מתנליס היחסים

דידירוש (העולם ולזח ) 796 אומר שנבר לא
יבין זאת. כיון שאיני לובש שמלה אני מאמיו לו.
אלא שאיני יודע אם אשה מסוגלת יהביז. השיר
אינו מנלה שום כשרוז. חוץ מידיעה מושלמת של
מלבושים עליונים של חאשה מצד החצי הראשון
של רידידוש .,ושל מלבושים תחתוניים מצד החלק
דזשני. חבל עי העמוד. אני כבר מביו מדוע
הפסידו המצרים אחרי שקראו את שירי דידי. קצת
טעם בבחירת חומר. הומוריסטי י א היה מזיק.

יורם

אידידח כמזגון

כהן,

רמת

תמונת פנחס לבוץ ויוחנן ברר( .העולם הזח ) 795
היא התגלמות טוחשית של החיים הפוליטיים
הרקובים במדינה. עי במת הכנסת מכנה בדר את
לבוז :״בונד. הורם עתיד העם.״ ולבוז את בדר :

העולם

״פשיסט הבלגי.״ אד במזנון.
כמו שהם. אידיליה ממש.
זה מזכיר לי את הסיפור ששמעתי על שגי
הערבים: האחד, הסיד המופתי. והשני. חסיד
נשאשיבי. חוד ויכוח רבו שניהם עד זוב דם.
בדרכם לכפרם. עברו ליד בית המופתי וראו
אותו שותה קפה עם נשאשיבי אויב נפשו. אמר
מוחמר הפצוע לסוסה שותת הדם :״איזה חמו רים
אנחנו. אנו מתיחסים לזה ברצינות. אצלם
זה ביזנע^״
חב!*>5? 5ל הנוער דזהולד שולל. נם הוא מתיהם
לדברים ברצינות ואינו משליך את כולם למקום
שהם •-ראויים. לו.

ירוחם כד,נא, הד אביב
שיי ר

ע תו נ אי

כיצד השיג כתבכם יוחנן לביא את החומר על
משרדי השידוכים ז (העולם הזח ) 795 האם לא
ידעו שהוא עתונאי? כנרא לא היה לכם אומץ
להוקיע אח השדכנים. כמקום להקטין אח התהום
העדתית. הם מרחיבים אותה.
כנראה שהסיבה לכל זה היא כי כתבכם שיתף
פעולה עם משרדי השידוכים.

יצחק כהן, תל אביב
משרדי השידוכים לא ידעו שיו חנן לביא
הוא עתונאי.
אני מודה לכם כי הבחרתם לי נקודה שלא
היתה ברורה לי עד כה• השבתי כי השדכנים
הם אנשים מחוננים. לא ידעתי כי הם לוקחים
מחירים מסולסלים. על ידי הדו״ח שלכם חסכתם
לי הוצאות גדולות וטרחה. אצטרך לחמשיר ולחפש
בת זוג בלי שדכו. יעלה לי יותר בזול ובלי אחוזים

ר אובן הרבסט, כפר הנופר בן ש מן
העולם הזה מאהל לקורא הרבסם, הצלחה,
מזדכה להזמנה.
אני משתייכת לאלה. אשר עם סיום קריאת
עתונכם אני רוחשת לכם תודה על שהעשרתם את
יריע וחי. אד הרשימה על שידוכים הבהירה לי
כי אתם עתון מחוסר תרבות ודעת. האם לא
מצאתם נושאים יותר מענינים מאשר שידוכים ז

קוראה, תל אביב
מתגובת הקוראים, למד העולם הזה כי
הנחת היסוד שלו בבחירת הנושא היתה מוג־דקת•
הנושא מענין חלק גדול מהקוראים.

דכר הכיפות

הכותרת מתחת לתמונתו של אליהו מרוז (תעו 8,הזח
794״הכיפות נעלמו״ אינה מוצדקת.
אליהו מרון נקרא למלא את תפקידו הודות ל כשרונותיו.
ואף פניו מעידות כי הוא ראש ולא
רק כיסה. יכול להתקבל הרושם שאני יו שב בתפ קידי
ביתר זכות מאשר מרון.
אתם כותבים בשמי ש ״למעשה איו לשר כל
תפקיד במשרד״ הדברים שאמרתי היו :״כעבודה
היומיומית שהקהל מעוניו בה. איו להחלפת שרים
השפעה מידית. התפקיד המרחיק לכת של השר
הוא: קביעת מדיניות נבוהה. השנת אמצעים
לביצוע. ומניעת הפרעות מצד מוסדות אחרים ״
כד רציתי להבליט מה תשוב התפקיד. אם השר
יתפנה למלאותו.

ד״ר חיים שיבה, המנהל הכללי, ירושלים משרד הבריאות,
העולם הזה כתב :״למעשה — אומר ד-ר
שיבה — אין לשר כל תפקיד במ שרד הזה.
התפקיד האחד, חשוב אולי מבחינה מרחיקת
לכת, אך נטול חשיבות בעניני יוס יום :
השגת האמצעים הדרושים מן הכנסת, בי רו ר
ענינים הכרוכים במדיניות גבוהה והעלולים
להתננש בסמכויותיהם של שרים או משרדים
אחריס.״
משרד הפנים ראויים להערכה. הדברים. המתייחסים
אלי מתאימים למציאות. צר לי. כי הוטעיתם כמק-
צת במסירת •העובדות בקטע הנושא את הכותרת
״ראשים ררא כיפות.״ האמת היא שבמידה שנערמו
תכיפות, היי־ז זה ביחד עם הראשים.

עו״ד אליהו מרון, תל אביב

אניה פוליטית

בכתבתכם על אנית המלחמה קניה (העולם חזה
) 796 עברתם על חוקי האוביקטיביות. שכחתם להז-
כיד את המנסה הפוליטית הצזובחקת של כיקור
האניח.

דן ארז, רמת גן
העולם הזה סמך על כך שהקוראים יבינו
מעצמם שאנית מלח-מה בריטית לא באה
לארץ לנחל תעמולה קומוניסטית,

חסרי ערך) יש בפינו פחות
מלים מן הרגיל.

ענד
מי נוצה 7
(התשובה ב שבוע בהא)

הדו״ח המוקלט
השבועון המצויר
לאי־נפורמציח

מכתב-תודה של אייזנהואר
מול המעה של סטאלין
ר׳ אלה תרצה להקדיש ז מן מה לקריאת העתון,
ואני ממציא לך לצורך זה את גליונותינו ה אחרונים.
אם יכריח אותך יו שרך להודות,
אחרי קריאה זו, כי טעית, יסב לנו הדבר סי פוק
ר ג זה
היה לפני חודש וחצי. מן הסתם מעונ ין
אתה לדעת מה תשובתו של שר־החוץ.
גם אני מעונין לדעת.

קורא (של ע תץ! יקר,
מאחר שנמצא במערכת מי״
קרופון-משדר־מקלם בצורת
קופסת סיגריות תוצרת אמ ריקה
(היא הכילה שני זנ בות
של סיגריות צ׳סטרפילו,
תמונה של רנשיא אייזנהואר
במסגרת זהב, חבית קוקה•
קולח, משקפים ישנים של
הנשיא לשעבר מרומן ופס•
פורט דיפלומטי שנשא את
הסימן ״ א 45 +סוכן
חשאי״ ועוד חפצים אחדים,

החידון הזיאולוגי

׳כבוד הוד מעלתך הסרגל
הפנימי הראשי: י
הרי פרטי ישיבת מערכת
העולם הבא, שנקלטו על י די:
האפסשי ...הוא ירצדו...
(גיהוק) יש לפוצץ ג פרור
נדלק) להרוס עד היסוד...
לחטוף ...השר ...לחסל את...
הקריה קטמה כללית בין
חברי המערכת)
הערה: בשל הפרעות ב שידור
לא נקלטו בל הדב רים
שנאסרו, אבל חושבני
שדי להוד מעלתך ברמיזה.
(חתוס) חיים שייניק
הקטעים החסרים, כפי ש נרשמו
על ידי מזכירת המע רכת,
יבו או בהעולם הבא
הבא).

לדוכיפת

ציצית

הספור בהמשכים
בגלל חוסר מקום יבוא
ההמשך ב שבוע הבא. נא ל הוסיף
לעצור בעד הנשימה).

הציור בהמשכים
האשה הגבוהה בעולם

הרגליים המגוחכות שהוי
פיעו בשבוע שעבר היו טעות
מגוחכת. העולם הבא גאה
להביא לקוראיו את המשכו
האמיתי של הציור.
(המשך יבו א)

,העולם הזה״ 797

ישנס דברי אשר אינר רוצה
לדעתס, אשר התבדה האנושית
בולה מנסה דהווד׳ מה עין.
באשר הס מעיגן יס עד מצפונה.
אולס ״העולם הנה״ מאמין ש~
תפנן ידו של עתון הינוב׳ הוא
להכרית את קוראיו לפקוח את
עיניהס ולראות את הסבל וה־דכאון.
בדי לעודד לעשות
משהו לחסל. אהת הבעיות
האלה היא הטדנדיהשל
היווים המפגרים
טרגדיה העלולה לפגוע מחר
בבל משפחה, והנוגעת על בן
במישריןלבל אהד מאתנו.

האם נעצה מבט חרדה בבנה .״דני, מותק׳ כמה זה שלו ש
ועוד ארבע?״ שאלה.
״שבע,״ ענה הבן בלי היסום.
״וכמה זה שלו שכפול ארבע?״
״שבע,״ השיב הבן באותו ניב בטוח.
תשובותיו לא נבדלו, למעשה, מתשובות פליוני ילדים
בני שלוש־ארבע המתקשים בחשבון. אך האם פרצה בבכי
נואש. כי דני אינו בן שלוש־ארבע. דני הוא גער חסון בן
16 שנה.
במאות בתים בישראל — בני בורגנים תל־אביביים, פקידים
ורופאים ירושלמיים, פועלים במושבות ועולים במעברות —
מתייסרים הורים אומללים עקב מכת הטבע ששמה ״ילדים
מפגרים״ .לאחדים מהם היתד, המכה ברורה כמעט מיום
היוולד הילד ! לאחרים נודעה רק כשבנם גדל ובכל זאת
נשאר תינוק .״אבל דוקטור,״ התייפחה לא אם אחת ,״הבן שלי
הוא כל כך בריא ופקח ; מדוע הוא מפגר בדי בור?״
הפיגור אינו מכה שיוה: גם הוא מתחלק לסוגים ודרגות.
יכול להוולד תינוק אשר עצם מבנהו הגופני איבד הרבה
מדמותו האנושית. אלה הם מקרים של יאוש. וי ש גם מקרים

תי נו ק ת

כ ת .1 3הנערה המציירת ציורים של תינוק היא בת 13

אחרים של ילדים מפותחים יותר, האידיוטים׳ חסרי כל הבנה.
לעומתם מצויים האימבצילים, המסוגלים ללמוד ול ש מור על
נקיון עצמי. הם יכולים, למשל׳ לבצע תנועות קלות׳ להבין
דברים פשוטים יומיומיים.
ככל שמידת האינטליגנציה של הילד המפגר גבוהה, נראה
גופו נורמלי יו תר. הדבילים, למשל, אינם נבדלים בחיצוניותם
משאר בני גילם, יכולים לקרוא ולכתוב, לשוחח באופן הגיוני
למדי, ללמוד נושא זד, או אחר. אלה הם מקרים שעל הגבול.
אך גם הם אינם מסוגלים לחיים עצמאיים.

״מתוך רחמים,״ היא עונה. והשופט נאלץ לשקול במצפונו
את כאבה של האם אשר כל רגע בחייה הפך עינוי מאז
גילתה את האמת המרה כי בנה אינו ככל הילדים, כנגד
ד,דיברה ר,ששית :״לא תרצח״ .ההכרעה אינה קלה. זה
מאות שנים נמשך הויכוח אם הריגה כזו היא רצח או
ישועה ; אך תמיד השתמטה החברה ממתן תשובה וההחלטה
הוטלה על שכמי הסרט — ועל אחריותו.
אירין גאסטר, בת הרב הראשי של לונדון שהקדישה
18 שנות חייה לטיפול בילדים דפקטיביים בארץ, אמרה :

״מדוע הרגת את כנף?״ לגבי החברה שווים כל
הסוגים — היא מתעלמת מקיומם. אולם מדי פעם מצליח
אחד המקרים לכסות עליה את עצמו: אם מטביעה את בנה
בים נתניה, אב המרעיל את בתו בדירה תל־אביבית, מאבד
את עצמו לדעת כעבור שעות מספר.
רק אז מתנערת החברה — או לכל הפחות מנגנונה
המשטרתי והמשפטי .״מדוע הרגת את בנך?״ הם שואלים
את האם.

הבגה למקצוע.
מפגר

מקבל

בין שאר השיעורים שילד
וננרות. מלאכה שיעורי

שנה. ציורים נאלח

מהווים

חלק

חשוב

תוכנית

״אילו היתד, בלבנו רחמנות של אמת
עזרו לו (לתינוק הדפקטיבי) למות

הלימודים,

עוזרים

למורים

להבין

נפש

תלמידיהם.

אולם גישה זו, אשר הורים רבים של ילדים מפגרים
מסכימים לה, היא רק לוולדות שאך נולדו, בעוד שהמצב
לאמיתו הוא כי בארץ חיים כיום קרוב ל־ 800 ילדים מפגרים
(מלבד המקרים הקשים ביו תר שקרמותיה ם נמצאים במוסדות
סגורים) .מה מצבם? איזה טיפול ניתן להם? האם הוא
מספיק י
יד אפשר לקבל ילד בזה?״ לא הרחק מכיכר
דיזנגוף, תל־אביב, עומד בית גדול ומכוער, אחד הראשונים
שנבנו בעיר. זהו בית הסיליקט השייך כיום לעיריה. כאן,

היינו

אומרים

* בין אישים אחרים שהעולם הזה שאל אותם לדעתם
על אותו נושא ואשר תשובותיהם נחלקו: המנתח מקם
מרקוס, השופט נתן בר־זכאי, הרב הראשי יעקב טולידאנו,
מנהל הדסה ד״ר משה אברמוביץ, עורך־דין מכס זליגמן,
פרופ׳ ש. ג .צונזק.

דבריםפשוטים. התלמידים מסוגלים ללס 1ד רלר א ת הנושאים
הפשוטים ביותר. המתקדמים מצליחים ללמיד תנ״ך, חשבון, כתיבה.

בחלק משתי קומותיו העליונות* נמצא המוסד החינוכי
הרפואי של העיריה. השכנים קוראים לו בית הספר לדפק־טיביים.
לכאן
באים מדי בו קר 40 תלמידים. אחדים מהם אינם
נבדלים במאומה מרבבות התלמידים הנכנסים אותה שעה
לשאר בתי הספר בעיר. על השאר ניכר כי ילדים מפגרים
ד,פ: קומתם כסופר״ הליכתם מתנדנדת, מבטם תמה. כאן
הם מבלים שמונה שעות ביממה תחת השגחת מורים ומד־

י/רז:

ריכים. הם לומדים קרוא וכתוב, תפירה, נגרות, את הדברים
הפשוטים ביו תר של החיים: לשחק בכדור, ל ש מור על
נקיון עצמי.
בדומה לבית־ספר ז ה קיימים בתי ספר לאימבצילים בכל
הערים הגדולות. ישנם מוסדות לילדים יו תר מתקדמים —
דבילים המסוגלים ללמוד גם תנ״ךוח שבון ! בתל־אביב אף
קיים בית־ספר עירוני לדבילים הנחשב לאחד הטובים בעולם.
אך לכולם חסרון אחד גדול: בגיל 17־ 18 חייב התלמיד
לעוזבם. החברה עשתה את שלה. מרגע זה ואילך התפקיד
מוטל על ההורים — ועל הנער עצמו.
ישנם הורים היכולים לדר שו ת לעצמם לשלוח את בנם
למוסד פרטי מתאים. לשם כך דרושה היכולת להפריש
60—65 לירו ת לחדש. אחרים מנסים לסדר את בנם בעבודה
כלשהי: גם זה אינו דבר קל.
״פעם נהגתי לקחת ילד עמי וללכת אתו מבית־מלאכה
לשני,״ מספרת מנהלת בית הספר העירוני צילה הופמן.
״בעל הבית היה מקשיב לדברי, מנענע בראשו, מביט על
הילד ומצטער: איך אפשר לקבל אדם כזה?״
גם אילו הוכנס לארץ חוק (בדומה לזה הקיים בצרפת)
כי כל מעביד חייב להעסיק אחוז מסויים של מפגרים בין
עובדיו לא היה המצב משתנה בהרבה. כי הבעיה הגדולה,
על אף• קשיי הקיום, אינה סידור עבודה או לינה לנער
המפגר, כשהוריו חיים. הבעיה האמיתית היא: מה יקרה
לו כשהוריו לא יהיו עוד בחיים. כיצד יוכל צעיר, המתקשה
להבין כי לכל רחוב יש שם, לדעת מה לעשות בפנקס
תלושים? מי יבטיח כי לא ירומה בשכר ז וחשוב מכל —
כי לא יהפוך כלי נוח לביצוע פשעים?
והבנות. מה הבטחון כי לא תפותה נערה דבילית —
נורמלית בחיצוניותה ואף יפה — להפוך פרוצה י

קריאותל?{ גואמיט. לפני ז מן פה הופיע מאמר
ארוך ביר חון האמריקאי רידרס דייג׳סס. שם המאמר היה ״בני״,
סיפר על מאמציה של אם שהחליטה כי אד,כתה לבנה המפגר
היא הגורם היחיד המסוגל להקל עליו את סבלו, להנעים
את חייו• כעבור שנים מספר היתר, האם עצמה זקוקה לטיפול
רפואי, לאחר התמוטטות עצבים מוחלטת. הבן נשלח למנזר.
אילו כתבו כל הורי הילדים המפגרים בארץ על נסיונם
היו כולם מגיעים לאותה מסקנה: אם מדוכאה וסובלת אינה
מסוגלת לחנך את בנה. רק מי שאין רג שו תיו מעורבים
יכול לתת לילד המפגר את הטיפול הדרוש לו. לשם כך

אותיות למלים. נער בן , 15 הזקוק עדיין ללינזוד
אינדיבידואלי סול קריאה, לפי אותיות גדולות אשר מנהלת
בית־הספר מלמדת אותו להרכיב מהן מלים ומשפטים.
דרו ש מוסד שיקלוט את הילדים, שיבטיח להם את הטיפול
המתאים לא רק משך שמונה שעות לימוד .,עד גיל מסוים,
אלא ברציפות ולכל החיים.
לפני שנים אחדות התאחדו כמד. הורים, הקימו אגודה
לקימום ילדים מפגרים, שתעשה את כל האפשר למען ילדים
.מפגרים מכל הסוגים והמלים. אחת המסקנות המעשיות היתה
להקים מוסד חקלאי מחוץ לעיר, בו ייקלטו נערים ונערות
בגילים המבוגרים, יחיו במסגרת המתאימה להם, יעבדו תחת
הדרכת והשגחת מומחים, יפרנסו את עצמם במידה שהם
מסוגלים לעשות זאת. כאן, לפחות, לא ירד פו ילדי הרחוב
אחריהם בקריאות לעג, איש לא יידה בדש אבנים, איש
לא יבקש לרמות ולנצל אותם.
•המועצה אינה מוכגה. ההורים חיפשו ומצאו חווה
מתאימה באחת ממושבות השרון הותיקות. ברגע האחרון,
כשעמדו לקנות את החווה, הודיעה להם המועצה המקומית ז
איננו מוכנים להסכים ל״מוסד כזה״ אצלנו. ההורים פנו
לממשלה בבקשה ל עזור להם למצוא מקום אחר ,״אנו מוכנים
לקחת על עצמנו את חלקנו בהחזקת המקום והילדים,״
י הודיעו. היו הורים שאף הציעו לרשום את רכושם כירושה
לממשלה על חשבון החזקת המוסד.
בתחילת השנה נמצא המקום המתאים: בית גדול, בן
שלו ש קומות, השייך למנזר בית ופאת (בסביבת ירושלי ם)

ואשר שימש כמוסד ליתומים לפני המלחמה. למוסד יש 26
דונם של אדה חקלאית, אשר עליה אפשר להקים חווה לעשרות
נערים, הנזירים הביעו את נכונותם לקבל את הילדים, לעזור
להם לחיות חיי עבודה סדירים.
מאז עברו חודשים רבים. אמנם הבניין נחכר ודמי החכירה
שולמו למנזר אך עדיין המוסד רחוק מלהיות מוכן לקבל
את הנערים (תחילה יתקבלו 60 נערים בלבד, אחרי־כן יוכנסו
גם נערות) .משרד הסעד, שנטל את האחריות על עצמו,
מבטיח כי העבודה תיגמר תוך חצי שנה ״אם לא יחולו
עיכובים״ .אלא שבענייני ילדים מפגרים נוטים לחול, משום
מה, עיכובים רבים.
״פעם,״ מספרת אם ,״התרוצצתי בין תריסר פקידים
ממשלתיים למצוא סידור לבני המפגר. ובכל מקום שלחו
אותי למקום אחר. אמרו לי שילד מסגר אינו ראוי לכל
מאמצים. כדאי להם יותר לבטל את זמנם בטיפול בילד

נורמלי.״
לבסוף מצאה פ.יד שהיה מו כן לשעות אליה. הוא עצמו

במד ־ נ ר, העם חשש בלתי מוצדק
רק שני גופים בעולם היו מסוגלים להסיח
את דעתו של האזרח הישראלי מהכרזת־המלחמה
של ברית־המועצות על הציונות.
הגוף האחד שכן בקרמלין, נשא את ה תואר:
ממשלת ברית־הקהיליות הסוציאליסט־יות־הסוביסיות.
אולם גו ף זה לא הראה
שום התעדנות בנידון.
הגוף השני שכן בכמה בנינים מפוזרים
ברחבי ירושלים, נשא את התואר: ממשלת
ישראל. קשה היה להבין מדוע היה הוא
מעונין בכך. אולם אי־אפשר היה להכחיש ש עשה
את הדבר ב כ שרון נדיר.
שלוש הגבות. שלו ש היו ההגבות ה ישראליות
על הכרזת־המלחמה הסובייטית.
הן דחקו לפינה את הכרזת המלחמה עצמה,
רי כזו את תשומת הלב על המכנה הצפויה
לדימוקרטיה הישראלית.
חוטמן משדר בשולדזן־הכתיבה של חבר־הכנסת
מאיר יערי (ראה להלן) ,בדיוק בשעה
שזה הי ה.ע סו ק בטיהור מפלגתו מן
היסודות שהצדיקו את גינוי הציונות.
הוצתה בשנית דדנות של ספרי־מדע סובייט יים
בירושלים. משטרת־ישראל לא הצליחה
למנוע התנקשות שניה ז ו במרכז העיר, כפי
שלא הצליחה למנוע שורה ארוכה של מעשי-
טרור חסרי תכלית כאלה משך החודשיים ה אחרונים.
שר־הפנים
הציוני־נללי אסר את בטאו,ן
מק״י לעשרה ימיס. הנימוקים (פרסום מאמו־של
פרבדה שפורסם גם בדבר ועל המשמר,
פרסום רשימה המגנה את הרופאים היהודיים
במוסקבה כבוגדים ופושעים) לא עו ר רו
אלא חיוך אף בחוגי הממשלה עצמה. י ש ני מוקים
הרבה יו תר משכנעים לאסור עתו•
נים אחרים במדינה, הגורמים אי־נוחיות ל ממשלה.
עלול להיות נימוק משכנע עוד יו תר
לאסור מחר את העתון היומי של שר־הפנים
עצמו — אם תתפרק מחר הקואליציה.
התינוק בלבד. איש לא פיקפק שעל
המדינה להתגונן מפני כוחות המערערים
את בטחונה. אולם הממשלה לא נקטה ב כל
אמצעים ברורים בכיוזן זה. כל אשר עש תה,
השבוע, היה: הוספת מספר מסמרים
לארון־המתים של הדימוקרטיה הישראלית,
המוכן, באתת הפינות, ל שימו ש מיידי —
אם יחליט מישהו שי ש צור ך בכך.
למחרת מאורעות מוסקבה ביטאו כמה
פרשנים רציניים את החשש החמור כי ממ שלת
ישראל עלולה ל שפוך את התינוק הרך
של הדימוקרטיה הישראלית יחד עם מי־האמבטיה
של גייס חמישי פוטנציאלי. עתה
נראה שהיה זה חשש בלתי־מוצדק: הממש לה
לא התכוננה כלל ל שפוך את המים, ניגשה
בינתיים ל שפוך את התינוק בלבד.

המזכירות הציבה
מתוצרת ארצות־הברית.
משמר בבית. בלילה שחלף תפסו השומרים
שני צעירים, שעה שחדרו לדירה בעזרת
מפתחות מתאימים, שהיו בידיהם. תוך כדי
״שיחה״ ,שנמשכה עד בוא המשטרה בבוקר,
מסר אחד מהם שהוא נשלח על ידי מפא״י.
בכיסי השנים נמצאה רשימת הרצאות של
קורס מסתורי, מברג קטן, מפתחות מוכנים
לכל חדרי המזכירות, מסומנים במספרים.
מכשיר ההאזנה עצמו היה סנסציוני למ די:
היה זה מודל אשר שום עתון אמריקאי
או ישראלי לא הודיע עד כה על קיומו. אין

בעינה. ההסבר המתקבל על הדעת: לפני
שבועיים הודיע דובר מפ״ם שישנה נזילה
של ידיעות ממרכז המפלגה לעתונות מפא״י.
יתכן שאנשי בטחון ותיקים במשקים הוזעקו
לפתוח בחקירה, בדקו את הריהוט. הסבר
שני: ישנם סוכני מפ״ם במוסד שדאג
להאזנה.
עתונאי נאיבי שאל בתמימות :״האם בדק תם
גם את שולחנות הכתיבה האחרים?״
פלד העמיד פני מופתע, הפליט :״זה ר עיון
טוב אך היה ברור שר עיון טוב זה עלה
בליבם של אנשי הש״י הותיקים גם בלי

המשטרה גם הכחישה את ההודעה שהו פיעה
בעתונים, כאילו הביאה את שני הע צירים
לביתו של השופט, למען ישחרר או תם
בערבות. העצירים הובאו מוקדם בבוקר
לבית־המשפט, המועד הרגיל של התחלת ה עבודה.
העתונאים לא ראו אותם, מפני ש באו
באיחור.
אלה הטוענים כי קיימת בארץ בולשת
פוליטית בתוך המשטרה, מצביעים בדרך כלל
על איש־המיסתורין של המטה הארצי, רמ״ח
מאיר נוביק, אדיב, שתקן, נאה,־הופעה, ב אופן
רשמי קת״מ (קצין לתפקידים מיוח דים)
,באורח פורמלי אין לנוביק מנגנון מ שלו,
פרט למזכירה ושלושה סמלים. אולם
נוביק, הכפוף ב מי שרין למפקח הכלא יחז קאל
סחר, המשתמש בכניסה מיוחדת למטה
המשטרה (המיועדת רק לחמשת הקצינים
הגבוהים ביו תר במטה) ,והמכר,ן כחבר ב ועדה
המפורסמת של ר אובן שילוח, נראה
לרבים אדם חשוב מזה.
אך המשטרה מכחישה את הדבר בתוקף,
טוענת שנוביק עוסק רק בתפקידי שיגרה
ובעניני הקשר עם מוסדות בטחון אחרים.
.אמר השבוע קצין משטרה מרכזי, בשיחה
פרטית :״אני נותן לכם את מלת הכבוד
שלי שלא היה למשטרה כל קשר עם ענין
יערי, וכי לא ידעה עליו בכל צורה שהיא ! ״
לא היה יסוד לפקפק בכנות הדברים.
אין פירו ש הדבר שאין מנגנון של בולשת
פוליטית במקום אחר מתחת לכנפיה של
ממשלת ישראל. חשש זה נתעורר לראשונה
לפני כמה שנים, כשהתלוננו חברי־הכנסת
(הראשונה) מטעם תנועת חרות, שמואל ת מיר
ושמואל כ״ץ, שמשך 36 שעות עקבה
אחריהם מכונית מיסתורית. כ ששמו לב לכך,
עצרו בעזרת שו טר שלושה בחורים ובחורה,
כולם בשנות ד,־ ,30 מסרו אותם למשטרה.
אולם המשטרה לא הביאה אותם למשפט,
לא גילתה את זהותם, טענה שהיו אלו ״יל דים
קטנים שלא היה להם מה לעשות״.
_ טען בשעתו אריה בן־אליעזר, איש חרות :
,ן ש להכניס אה תבולשת לתקציב המדינה.
אם מתביישים בה כאילו היתד, דבר מגונה,
סופה לעשות מעשים מגונים.

חעלומנת
״להרגי! ולהעליב״
(ראה שער)
העתונאים שעלו במדרגות הבית ברחוב
יהודה הלוי ,20 תל אביב, חיכו להודעה
סנסציונית של מאיר יערי על גי רו שו של
ב פ רוז דור
משה סנה. האנשים שהסתודדו
ובמדרגות לא עו ר רו את תשומת ליבם —
הבית, בו שוכנת מזכירות הקיבוץ־הארצי-
השומר־הצעיר, הומה תמיד ממזכירי־חוץ,
גזברי משקים ודומיהם.
אולם האנשים שהיו קרובים למשקי חשו-
מר־חצעיר ש מו לב לעובדה קטנה: אנשים
אלה לא היו טיפוסים של מזכירי־חוץ. היו
אלה בני משקים שונים, מכל פינות הארץ.
רק מכנה אחד היה משותף לכולם: הם היו
מסוג האנשים שהיו רגילים לקרוא להם ב ארץ
בשם הסתמי ״אנשי בטחון״ ,בני מש קים
שנשלחו, בעבר הלא רחוק, לעסוק ב־פלמ״ח,
בהגנה, בש״י.
פרט קטן שני: כל החברים, המקפידים
במשקיהם על הופעתם החיצונית, נראו ה פעם
קצת בלתי־מגולחים.
חדרו של מאיר
רשימת הרצאות.
יערי, שהיה מסומן במספר , 1דמה לכל חדר
אחר ב מזכירו ת הקיבוץ — קירות לבנים,
שולחן כתיבה צהוב, כמה כסאות פשוטים.
ליד השולחן עמד נתן פלד, איש משק
שריד, נמוך־קומה ונמרץ־פנים• במקום ה הודעה
המקווה על המפנה במפלגה באה,
מפיו, הודעה שונה לחלוטין. היא לא עש תה
רושם מיוחד על העתונאים, שהיו כמעט
כולם שונאי מפ״ם מושבעים. אולם היא פע לה
בציבור, למחרת היום, כפצצת־זמן.
ההודעה: לפני כמה ימים נתגלה בתוך
שולחן הכתיבה של חבר־הכנסת מאיר יערי
מכשיר־האזנה זעיר, בגודל קופסת סיגריות,

מטלפן אלמוני. אולם שאלת השא לות
של האיש ברחוב משך השבוע היתד; ,
מי שלח את האנשים?
החשש הראשון שנתעורר, כמעט מעצ מו,
היה שהיו אלה שליחיה של ממשלת
ישראל בכבודה ובעצמה.
גרמה לחשש זה העובדה כי המשטרה
הופיעה בבוקר במשרדי הקיבוץ, למרות
שאנשי הקיבוץ לא הודיעו לה כלל על
ההתפרצות. המשטרה הודיעה כי נקראה על
ידי מטלפן אלמוני, שסיפר לה כי נכלאו
אנשים במ שרד הקבוץ# .וענת המשטרה,
בצדק־מה: לו ידעה על הענין מראש, לא
היתה משאירה את האנשים משך חמש ש עות
רצופות בידי שומרים שיכלו לעשות
בהם שפטים.

התקנת המכשיר בשולחן־הבתיכה *
— קריאת אס. או. אס. מהדהדת
הוא נמצא בשוק• היתד, זאת המצאה חדישד
ביותר של האפ.בי.אי ,.הבולשת האמריקאית
המפורסמת, אשר בראשה עומד אדגאר ג׳יי.
הובר.
לא היה זה מכשיר המקליט קול על סרט
או תקליט. לא היה זה גם מי קרופון המעביר
קול באמצעות חוט חשמלי. היה זה מכשיר
ננסי שהכיל בקרבו מערכת שלמה לקליטה
ול שידור לטווח של שני קילומטרים (בשטח
פתוח) ,מצויד בסוללות זעירות.
״כאמת רעיון טוב!״ כשסיים פלד
את הודעתו התמציתית, ריחפו בחלל כמה
שאלות. היו אלה אותן השאלות שריחפו
למחרת היום ברחוב•
המכשיר הוסתר במקום שם לא יעלה על
דעת איש לחפשו. כיצד בכל זאת נמצא ך
״המנקה גילתה אותו חייך פלד .״אין :
אנו כל כך בטלנים כפי שחושבים,״ העיר[
חבר מרכזי אחר. אולם השאלה נשאיה

עזרת אותו כתב. שתיקתם היתה רבת
משמעות. ההסבר ההגיוני: נמצאה עוד שו רה
שלמה של מכשיריב בשאר משרדי המפ לגה,
אלא שהמפלגה• לא חפצה לגלות זאת.
ברצותה ל ש מור על המכשירים לצרכיה
שלה• היא גילתה רק מקרה בולט אחד בחדרו
של חבר־הכנסת, על מנת לפתוח במערכה
ציבורית.
הבחורים נתפסו אחרי חצות. המשטרה
״שחררה״ אותם בבוקר. מה קרה באותן חמש
השעות? ״נכנסו איתם בשיחה,״ אמר איש
הקיבוץ .״נקרא לזה בירו ר רעיוני,״ הציע
אחד העתונאים. לא היה ספק שזכו לטיפול
כדי לשכנעם לגלות את זהות שולחיהם.
ן * (א) הוו ממנו תלוי המכשיר( ,ב) המקום
.בו נמצא המכשיר( ,ג) הקרש שמנע את
{סגירת המגירה עד הסוף, יצר את המרחב
הדרוש למכשיר.

ג׳יאו גיטסו, ועוד. חשש שני, חמור
עוד יותר, התפשט בחוגי מפ״ם. היה זה
החשש שקיים בארץ מנגנון חשאי שאינו
כפוף לשום מרות של המדינה, אלא למרותה
הפרטית של מפלגת פועלי ארץ־ישראל.
חשש זד, היה לו על מה להסתמך. בשנים
האחרונות התקיימו בכפר הירוק, בדרך ל הרצליה,
שורה של קורסים לפעילי מפא״י,
בהם השתתפו חברי מפא״י העובדים בהס תדרות,
במשטרה ובשרותי ם אחרים של המ דינה.
הקורס, שהיה ״רעיוני״ לפי הגדר תו,
כלל בין השאר את המקצועות הלא־כל־כך
רעיוניים הבאים: פענוח כתבי־יד,
ניהול כרטיסיות מודיעין, שמוש במכשירי
אלחוט, עריכת חיפושים, ג׳יאו ג׳יטסו, ו עוד.
אחד
המרצים המרכזיים בקורסים היה אי־תו
ר אובן שילוח. כן הופיעה שורה ארוכה
של מרצים בעלי וותק ב עדני ריגול ו מודי עין,
ביניהם אפרים דקל, איש הש״י. שוט רים
במדים ש מרו על בנין הקורסים משך
כל ז מן קיומם. לפי בקשת מרכז מפא״י
קיבלו אנשים ב שרותי המדינה חופשות מ יוחדות
כדי להשתתף בהם.
100 ממסיימי הקורסיסם קיבלו עמדות
מפתח מוסוות במנגנונים שונים, נועדו ל שמש
מעין מפקחים על מהימנותם הפולי טית.
אחד מהם, משה ריבלין, איש מפ״ם
לשעבר, מונה רשמית כ עוזר להסברה בשג רירו
ת ישראל בארצות הברית, משמש למ עשה
מדווח על פעולות המפלגות הישר אליות
בארצות־הברית. תלמיד שני, נתנאל
בהיר, מונה סגן מנהל המחלקה לתיפקוד
בנציבות המנגנון. תלמיד שלישי, רפאל קר־ניבה
מכהן כמזכיר• משטרת מחוז ירו ש לים.

.העולם
הזה״ 797

התנועה האופיינית. איש אינו יודע
מה קלם המכשיר בחדר העבודה של מאיר
יערי — פרט למאיר יערי ולממונים על ה האזנה.
הדבר גם לא היה חשוב במיוחד.
גם מהימנותו של מאיר יערי עצמו לא
היתד. חשובה. דרכו של יערי ידועה היטב
מדי לידידיו ול אויביו כאחד, מכדי שיכול
להתעורר ספק כל שהוא ביחס לעמדתו בש עת
המפנה הגדול במוסקבה. לא היה רגע
בחייו (ראה איש החודש, העולם הזה ) 762
בו לא היתד, לציונו תו מרות מוחלטת על
זיקתו לעולם הקומוניזם. המכשיר הותקן
בחדרו דוקא בשעה שעסק במלחמה במשה
סנה וחבריו, הפך את מפלגתו לציוגית י ו תר
מאשר אי פעם, מאז הסתיימה מלחמת
העצמאות.
הדבר החשוב באמת היה אחר: חירות
האדם במדינת־ישראל סבלה השבוע את ה מכה
הגדולה ביו תר מאז קום המדינה. הפחד
הגדול, האופייני במדינת גיסטאפו (או ב משטר
ה שורר בארצות בהן לוחם המנגנון
ששם את מכשיר ההאזנה) ,בו אין אדם
מעז לגלות את דעתו, בו אין אדם מרגיש
את עצמו אדון בביתו, הטיל את צילו
על מדינת ישראל.
הזכות בידי הרוב בכנסת לאסור את קיו מה
של מפלגה החותרת, לדעתה, תחת ב טחון
המדינה כולה — אם כי ספק ר ב הוא
אם הדבר נבון. אולם כל עוד חוקית המפלגה,
הרי סתימת פיה, איסור עתוגותה ובילו ש
אחרי נציגיה בכנסת, הם פשע נגד הד מוקרטיה.
המחתרת
הטבעיות הדבר אינו רק
פשע, אלא גם טפשות, כשהוא מופנה נגד
מפלגה כמו מפ״ם. המראה במשרד הקיבוץ
הארצי למחרת המקרה היה עדות לכך.
כי בניגוד למק׳׳י ולאנשי סנה, מושרש ת
מפ״ם בתנועה •החלוצית. י ש לה עשרו ת
משקים בארץ, הנאמנים למפלגה (או לאחד קיבוצים מוחלטת.
משני פלגיה) נאמנות
אלה, השייכים לעמוד השדרה של המדינה
הציונית, עלולים לשמש בסים אידיאלי ל מחתרת
רבתית, מאורגנת, מזוינת ורבת מ פקדים
מומחים, ברגע שקמה נגדם מחתרת
ממשלתית. י ש חשש חמור שמצב זה כבר
קיים למעשה במידה מסוימת כיום.
אין הדבר נוגע לקיבוצים בלבד. ישנם
אלפי צעירים בארץ אשר ייענו לקריאתם
של יגאל אלון, ש מעון אבידן, יוספלה רבד
קין ושאר מפקדי הפלמ״ח. הפיכת מפקדים
אלה לראשי מחתרת פוטנציאלית במדינה
חסרת־חרויוח, תהיה מעשה״איולת שאפשר
להשוותו רק לפרוק הפלמ״ח בשעתו, שהפך
אלפים ממיטב הגוער הישראלי לשונאי ה משטר.
גולם
מסוכן מאד. הגולם של מדינת
המשטרה הוא גולם מסוכן מאד. קל יו תר
לקרוא לו מאשר להיפטר ממנו.
מנהיגי רו ב המפלגות בארץ ישמחו ב־ליבם
לבואו של הגולם, כל עוד הוא מטפל
ביריביהם. אולם טבעו של גולם שאינו מ גי
ר בגבולות. את אשר אפשר לעשות היום
למאיר יערי, דמות מרכזית בתנועה החלוי
צית גם אם דעותיו הפוליסיות סותרות את
הדעות של הרוב, יכול להיעשות מחר לאנ

שי חרות, לציונים־הכלליים — וגם לאותם
היסודות במפא״י השנואים על ראש־המנד
שלה יו תר מאשר מאיר יערי.
במדינה של סגירה שרירו תית של עתו־נים,
של בלו ש אחרי מנהיגים פוליטיים,
של קיום מנגנוני מחתרת בתוך הממשלה
או תחת חסותה, סופו שיו צר מצב בו יסי קו
ראש הממשלה ופמליתו הצעירה, המר צים
והתלמידים של. קורסים רעיוניים׳׳ ,את
המסקנה ההגיונית שמוטב ל סגור את כל
העתונים, להיפטר מכל המנהיגים.
האח הגדול רואה. בספרו המזעזע
של ג׳ורג׳ אורוול 1984 מתואר השלב ה סופי
של התפתחות ז ו: על קירות הבתים
מודבקת תמונתו של הדיקטטור, ב צירוף ה סיסמה
המחלחלת. האח הגדול רואה אותך ! ״
בכל בית מותקן מכשיר״האזנה וטלביזיה
המראה לבולשת פל תנוער. מעביר אליה
כל מילה, של נתיניה.
מצב זה עוד היה רחוק מאד ממדינת־ישראל
השבוע. אולם הוא היה קרוב יו תר
מאשר היה לפני ארבע שנים.
מכשיר ההאזנה בשולחן הכתיבה של מאיר
יערי העביר לבעליו כמה דיונים סודיים
אולם
מפ״ם.
חשובים מן הנעשה ב תוך
לאזרחי מדינת ישראל שידר תשדורת ח שובה
עד אין ע רו ך: אם. או. אם.
הכנסת אחווה במחתרת
מחרחרי־מלחמה אימפריאליסטיים, הורסי
דת ישראל, סוכני קומאינפורם, משרתי ה ריאקציה
הפאשיסטית, מוכרי עמם ומולד תם
לתריסר ארצות — כולם נאספו בערב
מחד באחווה רוויודקוניאק ומתוקת־עוגות,
לחוג את יום הולדת הכנסת (ראה להלן).
מלבד חברי־הכנסת עצמם הצטופפו, מר פק
אל מרפק, ב מזנון ובאולם המנוחה שמ תחתיו,
כל החשוב בעיני עצמו ובעיני נשי אות
הכנסת — קציני צבא ומשטרה, מנהלי
מוסדות, אנשי הסוכנות, עתוגאים. כתפאו רה
מיוחדת (ומלבבת) נוספה לתפריט מנה
מזוקנת ומפואתת של 50 שליחי המעברות,
פשוטי העם המאושרים, שביקשו חתימות
ואיפשרו לאברהם הרצפלד, המוהיקני האח רון
של השמחה החלוצית, לארגן מקהלה
קולנית באחת הפינות.
נבחרי העם, שעיקר תפקידם לקטרג איש
על רעהו באוזני הבוחרים, העיזו, מאחורי
הדלתות הסגורות, להחליף מחמאות והלצות
בינמפלגתיות, הגיעו ברובם למצב־רוח שי-
כור־למחצה.
אולם מסמר הערב בא לקראת סופו. סק רנים
שחיפשו את אנשי מק׳׳י וסיעת סנה,
שבלטו בהעדרם (יחד עם דוד בן־ גו ריון ומ שה
סנה) גילו, לבסוף, את מאיר וילנר, ב שיחה
ידידותית ביו תר עם איש פועלי־אגו•
דת-שראל, בני מין מינץ. הם לא שוחחו על
בשר חזיר.

הברת השמחה
הפרלמנט האיסלנדי קיים אלף שנה. ה פרלמנט
הבריטי קיים שש מאות שנה. ה כנסת
הישראלית קיימת ארבע שנים. ומאחר

איש־המיסתורין מאיר נוכיק
נזלת כבוד :״לא !״
שח*• גת יום הולדתו של תינוק היא מצוד בין מק״י וסיעת ליב שיץ.
הנהנות העיקריות: סיעות המזרחי, חרות
גדולה יו תר מאשר חגיגת יום הולדתו של.
והפועל המזרחי, שזזו י מינו. למרכז הבית. את מתושלח, החליט יו׳׳ר הכנסת לציין
היום כראוי.
הערב הגדול בא (ביום השני השבוע) .בעד
הדלת נכנסו המסמרים של החגיגה: חמשים
ג * ט ל פו ני ם
שליחי המעברות, איש מכל מעברה, שנבחרו
אחד מפקידי מבקר המדינה נכנס למשרד
להשתתף בחג, להביא את דברו למקומותיהם.
ממשלתי, פנה לפקיד ושאל אותו :״מה
חבורה ססגונית של תימנים מגודלי פיאות,
אתה עושה, אדוני?״ ״שום דבר,״ השיב
עיראקים ממושקפים, יקים חבושי מגבעות,
הפקיד. כשנכנס המבקר לחדר אחר, שו ב
פולנים בבגדי שבת, עלתה במדרגות, הקשיבה
פנה באותה שאלה אל הפקיד שי שב שם,
בחרדת קודש לדברי הברכה של שפרינצק,
שסיפר ז כרונו ת *י מי הקהילה הדימוקרטית
חשובת הפקיד היתה :״אינני עושה כלו *
אדוני.״ בא כח מבקר המדינה ציין בפנק הראשונה
ביפו, לפני 43 שנה. אפילו עונו־נאי
הכנסת, חבורה צינית שלא שרדו לה
סו: כפילות.
הרבה אשליות, הרצינו הפעם את פני ה*
ישראל רוקח, שר ה פני * החלים כי תפ קידו
של כל מטאטא חדש הוא לטאטא הי כדי
שלא להרוס את אשליות הזולת.
טב, לא סמך על ועדת היעול בר א שו תו של
.לא נתנו לגעודר!״ התקלה הגדולה
פנחס לבון, ניגש ליעל את משרד־הפדם
באה כשנקרא נציג אנשי המעברות לשאת
בעצמו.
נאום תשובה. הכוונה היתד. לכמה מלים ח צעדו
הרא שון: רי כוז כל המחלקות של
גיגיות וציוניות. אולם מנשה סווייג, רואה
חשפונות ממעברת מחנה־דויד ליד טירה, עי משרד
ה פני* שהיו עד כה בקריה, בי רו ראקי
בן ,37 חבר מפא״י, נ שוי ואב לילד,
שלים. צעד מפתיע, מצד ראש עירית תל-
התיחס אל ה עדן ברצינות. פתח הוא בעב אביב
לשעבר וחבר מועצת העיר בהתה.
רית בעלת מיבטא ערבי מובהק:
שרו תי העליה וההתאזרחות שהיו בשעתו
״העולה החדש מוכן לתת את דמו למען
משרד עצמאי( ,מ שרד העליה) למדו במפ המולדת.
הוא מו כן לקבל את כל היסורים
תיע את נחת ז רו עו המיעלת של שר־הפ־הנובעים
מטבע הארץ. אך הוא לא רוצה לס נ
י * שהטיל על עוז ריו למצוא את הדר בול
יסורים הנובעים משחיתות ומרשלגות.
כים לפרק את האגף, לבטל אח מ שרדיו המ לא
רק בנין הארץ חשוב, אלא גם בנץ
חוזיים, להעביר את הסמכויות לממונים על

המחוזות.
בנקודה זו קם יו סף שפרינצק, הפסיק את
כבר השבוע צויין מפנה מפתיע לטובה
הנאום, נעל באופן חטוף את האסיפה. אולם
על ידי אנשים שהצליחו לקבל ד ר כון שבעה
הוא לא סיים את הויכוח. ב פ רוז דור התנפ ימים
לאחר הגשת הבקשה.
לו שאר העולים על טווייג, האשימו אותו
כוונתו של שר הפנים היא לז רז את מתן
בהפרת השמחה .״אתה רואה-חשבון, אבל
היתר היציאה לכשתונהג השיטה החדשה,
לא את חשבוננו ערכת,״ אמר בשפה מליצית
לפיה יהיה כל ארזח זכאי לקבלת היתר,
עולה עיראקי אחר.
אלא אם כן תהיה התנגדות בטחונית לכך.
הצטדק טווייג. :ל א נתנו לי לגמור. רציתי
הבקשה להיתר יציאה תוגש לממונה על
גם לשבח את אלה שעזרו לעולים החדשים...״
המחוז, העתקה תועבר לשלטונות הבסחון.
אם אלה לא הביעו התנגדות, תוך שבעה
י מי * י או שר ההיתר על ידי הממונה על
המחוז, אוסומוטית. רק מקרים יוצאים מ כשנפתחו
השבוע הדיונים, חיפשו עתו־גדר
הרגיל יו עברו לשקול המשרד הראשי
נאים בעיניהם את משה סנה ו שני חבריו
בירושלים.
(אדולף בר מן ורוסטוס בסטוני) בספסלי
תכנון התכנון. אגף התכנון, שהוא
מפ״ם.
אחד משמונה מחלקות התכנון הקימות ב הם
לא מ צ או * כי משה סנה הועבר, בינ משרדי
הממשלה השונים, אשר סמכויותיו ו קוי
תיים, לקצה השמאלי של הפרסה, מקום
פעולתו לא היו ברורים לרוקח, זכה לטיפו מישכנן
של הסיעות הקטנות. אנשי הסיעה
לו המידי. האגף הועבר מן הקריה לירו-
החדשה יושבי ם בספסל אחו בין אגודת־
(המשך בענווד ) 10
ישראל ופועלי־אגודת״ישראל, בספסל שני

סנגנון

ימינה

העולם הזה״ 797

האמת מ*

העולם

הזכויות

כאשר הגיעה הידיעה הראשונה על הדרא־שנתחוללה
על ספון א/ק אברהם גרץ
בלב האוקינום, קפצה עליה מיד העתונות
הישראלית. ולא רק העתונות הישראלית,
גם עתוני קנדה וארצות הברית הקדישו
לה כותרות ראשיות, צלומים ומאמרים.
אכן, לא בכל יום נטרפת דעתו של רב־חובל
בלב ים, ולא כל שכן רב־חובל השו לח
מיברקים מוזרי ם לממשלתו, תובע את
מינוי אביו כ שר התחבורה ועצמו כמפקד
חיל הים.
העולם הזה הסתפק אז בפרסום רפוס־ג׳ר.
מקיפה (העולם הזה ,)790 בה הסביר
את הרקע ה עו ב ד תיו הנפ שי שעמד מאחורי
רב־החובל

ת ל קור איו
המאורע,
ואת התה לי * 1 1י מ 1להגיעו למעשהו.
צולמו לפני
של־ א/ק
לשמועות ה עובדות
או חודשים אברהם
גרץ
מפוצצות, ה
ביקטיביות

את תפקידו.
אך בזאת
הוא האמין כי מאחורי הכותרות הסנסציוניות
הסתתר סוד גדול יו תר — סוד
שתיקתם של חברת דיזנגוף, בעלת האניה,
והיינץ רודולף גרץ, אבי רב־החובל. נשל חה
הוראה לכתבנו בשיקגו לחקור את ה פרשה,
לעשות את הכל כדי להשיג את
האמת המלאה. כתבינו בארץ פתחו בחקי רה
בחוגי הימאות.
בהגיע א/ק אברהם גרץ לנמל חיפה עטו
עליה עתונאים וסקרנים רבים. כולם רצו
לדעת מה קרה באמת על ד,אדה. ע תון
ערב אחד אף הציע לשלם 200 לירו ת לכל
מי שיהיה מו כן לדבר. אך לשוא. כל אנשי
הצוות והקצינים קיבלו הוראה חמורה, ו התחייבו,
ל ש מור את הסוד.
לפני ימים אחדים הגיעו תוצאות חקירת

* 6־יו

01־0 7 1 * 1

סופרנו מארצות־הברית. כדי לאסוף את ה חומר
נסע כמיוחד לקנדה, לנמל סנט־ג׳ון,
אליו הגיעה א/ק אברהם גרץ לאחר שרב־החובל
אדן גרץ ירד ממנה. יחד עם זה הצ ליחו
סופרינו בארץ להשתלם על מיסמך
סנסציוני ולהשיג את הידיעות המלאות על
מה שהתרחש משך ההפלגה מ ד דיו רקל
המיסמ1

הספינה
עזבה את הנמל, חרטומה חתך
את הגלים הקוצפים. רב־החובל מסר את1
הכיוון: צפונה.

למרות ;.פתעתם מן ההפלגה הפתאומית,

קנדה•
לא ראה בזה איש מאנשי הצוות דבר מוז ר. כו־הנד,
מה שכתבו :
לם רחשו חיבה לרב־חובלם ואמונם בו
היה מוחלט. לא מז מן הוכיח להם את אה האניד!
מפליגה. חיה זה יום סגריר.
דתו אליהם, עת עגנה האניה שלושה ש בו גשם
דק טפטף, הקור קדר לעצמות. חמשה
עות באיזמיר, תורכיה. לפי המקובל בצי
מן הבחורים ירדו בליל הקודם לחוף כדי
הישראלי, מקבלים המלחים 6ל 20 ממשכו לחזות
בפלאי הבמה ברדיו־ס־ם י המפורסם
רתם במטבע חוץ אם האניה עוגנת בנמל ז ר
של ני ריו ר ק ושאר אנשי הצווח עסקו בד יו
תר משבועיים. אנשי הצוות תבעו העלאת
ברים הקטנים המעסיקים מלחים כשאניתם
האחוזים, ד ב רו על שביתות, התמרמרו,
במעגן.
כעבור ז מן קצר הדעה תשובת החברה :
לפתע, נשמעה צפירה חדה וממושכת,
המלחים קיבלו 100 של משכורתם במט שגברה
על רעש המנופים, סרסור סירות
בע חוץ — בהמלצת רב־החובל.
המנוע וקריאות הסבלים הממלאות חלל ה נמל
הגדול ביו תר בעולם משך כל שעות
היום. אנשי א/ק אברהם גרץ לא הבינו מר.
פשר הצפירה, שהרי בוודאי לא יפליגו ב וסרם הפלגה כאשר
עברו יומיים של
סערה כזו ומה עוד שלא ניתנה כל הודעה
קרבה ד,אניד, לנמל סן־ רון, קנדה, אליו
על הפלגה, כפי המקובל.
יצאה, הרד שו לראשונה אנשי^ הצוות כי
על הסיפון,
בשעה 0.00
פשטה השמוע
ד 2 .זדת־נה
פקודה לה
|דגל הימאות
העברית נפר #
ד, לאדה• .
על המזח נ ר * שגי __
אנשי הצוות
ש חזרו מבילוי חופשתם, לבושי ם חליפות
הסתגרותו של אדן גרץ בתא האלחוטאי
מהודרות, ע עגוי &י סג. גן תנו פפו ת ברוח ה *
6י ד 6ש* 3יום הרביעי
לא ענינה
עזה. הם ביי ^ ת 1 #ץ | י ^ החובל לא
השתנתה ז ^ ר ה לגמרי. למכ שי רי הרדיו
הרשה להם. ערא #ו* $־מ־ ,ספינת גרר
שבתאי המלחים קלטו את השדורים ד0 .נ־של
הנמל והנווט עלה על הסיפון להוביל
סציוניים שתחנות החוף שידרו על הנעשה
את האניה מחוץ לנמל. בהשתדלותו עלו ה באניה:
הסתגרותו של רב החובל בתא ה שנים,
הצטרפו לצוזת.
אלחוט לא היתד, הסתגרות סתם, מברקים
רב־החובל אדן גרץ, מזוקן, גבוה משכ פנטסטיים
שו ד רו מן האניה לממשלת י ש מו
ומעלה, במדיו הרשמיים, ניצב על ה ר ראל, לעתונים בניו־יורק ולממריב התל-
שר. למראהו, לא יכל הנווט האמריקאי
אביבי.
להמנע מקריאת הערצה . :ז ה קפטן אמי לא
רק המלחים באברהם גרץ נדהמו מן

הידיעות.
נירות האניה, היתר ההפלגה ו אי שור ה קונסוליה
הישראלית הוחתמו ונמסרו לידי
רב־החובל: האדר, ורב חובלה יכולים ל הפליג
בחוקיות מוחלסת.

* החוק חימי אומר שאין לפלות לספינה
כשדגלה פחש לרוחב הפתח, אהדת יהיה זה
תילול כבוד הדגל והוזדינה.

ץ ך וי # 0ץ

הקונסוליה הישראלית בני דיו ר ק פנתה
אל מערכות העתונים שקבלו מברקים, מאדן,
בקשתן להשתיק את העדן. אולם מעריב
קיבל בקשה ז ו במאוחר. פצצת א/ק אברהם
גרץ התפוצצה בכותרות הראשיות, הועב רה
לכל פינות העולם על ידי תחנות הרדיו.
עתוני ניו־יורק, שלא פירסמו את הידיעות
המקוריות, הבליסו עכשיו את המאורע ב־

* 1*61§11161ז181*3611
11311{ 33; 81111
0031*6)1111
ז 6קין ¥ 6 8 8 6 1 1( 611168 8 1 0

הדף מתוך ספר האניה א/ק ״אברהם גרי
לאפריל ,1952 באשר א דן׳גרץ החריף את
תורכיה, לפי הוראות החכרה. ההחלפה הא
אושרה ע״י הקונסוליה הישראלית כניו

¥א ^ ק 1א 0 0

זין ז 9־ן

18ת0ק 1031 86״ 1ז § 0מת 863111

* .ז 3>. .דהפ גדץ.

במ-־לגן * 8יל-ייז8ימ
3.*55י יזאי>*>ד^8 6ס<!י1
.ליי־ תיא?ס>9ן ד>0צד ז

88״* רב ה 4י ב?י

* ,ל*2יגמ הארי •״גוגרי*

אי* ק צין ה כי *ין

יג כו* ת 3גיל מי לי עד ג ז את״ 0״>0א ל קי גי א 3ד 0ו קעדי־י
כיגזיזמ **זיזייי גל ״*וגז־מ ז * ת ציג מיזידאל* לילי״יי־י^א ״גד.זממ

<מ1קק^ 0

3ו לרכגגג 13512.

\ ? 01111; 1614 \׳1וט 361*111101 4101

6ק=) 0 0א 1 1 . 0 1 2 £

גי זאד מממ׳י.

ג י ״ ז **י די־ אי׳יגי סגל *ג׳* מ אגיי׳ למש״ג ל ״ גזייריד

כלי מגגליא,

)? 01 ( 1 0£ 111* 15* 8 * 1

ז 81 0ק 0

•מא ייאיא ד בי ר ל״זיראומי * לג ד 1ד 8ם ן ״ יכיא׳עבל 9־ * י מרראימ ג>לאו

אי נגי, ר גמעיס״ ״סלי

ת **מי• •>זזת£
זזיית 1ח.3
׳ 811ת״ זז1

*ן*1ד\ז4

נ6<-קר א גי י מ גי ג | ו:אלי •ל 8ר י3ם

*זיז 188מ 4$י$עתוזז

*ה ו 11 ומחת*
*רצי
תני ד
61*71
<<*ידרא^רז
> 1ד יי ז
<ו 0יי^ * 1ן
יימ.680־ז>יו*זיז*מ#ס

חז 0ז**8*$ 1מ8ז 1ס *04 3 *6118
*גידייך
תמ< עאאזת* •4,מן

)18 £1*8י, *81,) *1,81 1יזמ1ת•., 811 וז•
0)011* 081801 111< 5ס **8פמ*
*^*0180 8000108* 01 0* 18

־ יב מוצל /
1101116

אברמב גרץ .

* 8 3 6 1
אאגיזן. ,
ו מ 0ת £

האלחוטאי מכחיש. .האניה הישראלית בהאליפקס ;
המימתורין עורנו קיים.״ כך סו סי עתון אמריקאי,
המוסיף ני האלחוטאי הכחיש כי ארן איים עליו.

י 6 8״ £ 0 1

וי 1* -״פ :.מסזי אוזמן•*ז 1 0 * 08מ11-*1מ0מ*זיו

אניית המיסתורין. התואר. אניית המיסתורין׳• הודבק 7א/ק אברהם
גרץ מתרגע הראשון ששמה הזבא בעתונות העולמית. אותת שאלה שהעסיקה
קוראי העתונות בארץ העסיקה גס את פתוני־הדזוץ: ווה קרה שם באמת?

״! יגניג * .

מגד 3ז מ אלק >״גל״ ג ״יץד

ומ1 *4<*3ון*.4814 )158* €
01 *4105* 6ת*01* 414 .ין*ס!

העכרת הפיקוד. ז הו כתב המינוי אשר בו מסר רב־ו
ארן גרץ את הפ,קוד על האניה לקצין הסיפון שלמה
הקצין הישראלי בעל הדרגה הגבוהה ביו תר בא/ק אברהם

!חורי אדז גר ק
הסתמכם על החומר שפורסם בעתונות הישר אלית.
נינתיים
נמשכו החיים על סיפון האניה
כאילו לא קרה מאומה. על כל פנים, איש
ז ר לא היה מגלה כל תופעה בלתי-רגילה.
אמנם המלחים והקצינים התווכחו ביניהם —
אך איש לא העז להרחיק לכת עד כדי מח שבה
לעשות משהו. חוק הים בענין סמכו יות
רב־חובל על אניתו אינו מרשה שום
אי־הבגה: יקרה אשר יקרה, חייבים אנ שיו
לציית לרב־החובל.
ניהול הזעיר. נמשך כרגיל. רב־החובל
העביר את הוראותיו לקצינים ואלה דאגו
להוצאתן לפועל, כאילו לא קרה מאומה. ה מלחים
יצאו למשמרותיהם, המכונאים טיפלו
במכתות, הטבחים הגישו את האוכל כפי
שעשו עד כה. אלא שע^נה נעשה הכל בשקם,
כאילו עבדו האנשים בבית חולים וחששו
להעיר מישהו. מדי פעם ^ דו עיניהם תרות
אל התא הקטן, על הסיפון העליון, שם י ש בו
רב־החובל ו קצין האלחוט.
יש כאן מסתורין. ביום החמישי, ב מרחק
16 מילין מחוף האליפקם, קנדה, קר בה
לא/ק אברהם גרץ ספינת משמר של
הצי הקנדי. קודם לכן קיבל אדן מברק
מאביו בו ביקש ממנו ל עזוב את האניה,
לחזור אל על מגו ף כתב שלמה הישראלי
האניה, אח
הצוות על
בל בניתורי
סנה.

חברת די־הסיפון הקצין ביו
תר על
,ג ^טופפו אנשי
ד יר ד רב־החו־נר,
הקנדית הק-

על החוף חיכו לו עתונאים וצלמים. אולם
נציגי החברה מנעו מהעתדנאים כל אפשרות
לחקור אותו. הוא הוטס י שר למונסריאל, שם
חיכה לו אביו ושם נתן הודעה לעתונאים, בה
הסתפק בהכרזה שלא אירע מאומה על ה-
אניה.
תגובת העתונות הקנדית היחד. חריפה
ביותר .״י ש כאן מיסתורין,״ כתבו, תבעו
מהשלטונות שיחשפו אותו.

ושר כו נרשמו חילופי רב־החוכל החל מ.צ
יטן א. טודארו האיטלקי כנמל איסקנדרון,
נה בוצעה לפני הפלגתה של האניה לקנדה,
4כזה הוכר אדן כרכ-חוכלה של האניה.

* מיד לאחר רדת אדן שיגרה החברה
הוראות חדשות, לפיהן מסרה את הפיקוד
לקצין הראשון, פרנק וונט, יהודי אמריקאי
שעלה על האניה לפני חצי שנה, מאניה
שעבדה בקז קוריאה.

האלחוטאי מאכם רום והמפקד הזמני של
האניה, הקצין פרנק וונם, הופיעו באספת
עתונאים שמונה שעות לאחר בוא האניד,
לסנם־ג׳ון. דוד בראודי, סגן נשיא החברה,
הצהיר בפני העתונאים שכל חקירה, באם
תיערך, חייבת להיות פרי היוזמה של ממ שלת
ישראל. וונט הודיע שממרכז החברה
בניו־יורק הורו לו לא לד,כנס לעובי הקורה
ולהתעלם מן הפרטים.
״הידיעות על אלימות או מרד מזוין ב־אגיה
אין להן כל שחר,׳׳ הצהיר וונט. לשאלה
על הנטישה המסתורית של ד,אדה על
ידי אדן, השיב וונס שזו התנהגות מוזרה
(לפי כללי הים).
בראודי הדגיש שהאיסור שהוטל על ד,ע ליה
לאדה היה תוצאה של תקנה מתקנות
החברה האוסרת עלית גורמים זרים לאדה
בשעת טעינה או פריקה. מלחים אחדים מן
ד,אניד. נראו ברחובות העיר אולם משעוכבו
על ידי העתונאים הכחישו את עובדת היו תם
אנשי צוות האדר, אברהם גרץ.
האלחוסאי רום ציין שהוא מכיר את אדן
ארבע שנים, סרב להשיב לשאלת העתונאים
אם הרגיש התנהגות בלתי רד ל ה אצל רב-
החובל, הכחיש את הסיפור כי אדן איים
עליו באקדח. העתונות ייאסר, מא כניסה רנות הקהל
זנגוף סרבה

כי אדן גרץ אשרת וכל סק־
.חברת די-

לאור ו ^ דות -א8מי׳ סופרי .,העולם
ה ז ילו ונדכה המסמכים
שהשיגו, קשה להכין מדוע שתקה
החכרה שהצטינה, משך כל זמן
קיומה, ככושר לחימה ואומץ לב
בכל הנוגע לפעולותיה הימיות.
כידי אדן גרץ היה הפנקס בו
נרשמו כל חילופי רכ-החוכל של
האניה, כולם מאושרים על-ידי הרשות
הישראלית המוסמכת. כדף
האחרון של הפנקס רשם אדן גרץ
כעצמו כי קיכל את הפיקוד על
האניה (לפי הוראות החכרה) מידי
רכ-החוכל הקודם, איטלקי כשם
גלדיולי אשר מונה כזמנו עקב

היה מספיק כי חכרת דיזנגוף
תפרסם את התעודה כרכים כדי
להשתיק לחלוטין את טענות השלטונות
הישראליים כי אדן הפליג
ללא סמכות*.
סופרינו, אשר חקרו את הפרשה
הגיעו למסקנות אלה :
ז מן קצר לפני מאורעות אלה התפרסמה
ידיעה כי חברת דיזנגוף חתמה על הסכם
עם חברת שוהם. פירו ש הדבר היה כי היינץ
רודולף גרץ, בעל החברה, התיאש, למעשה,
מהתמודדות בחברה הגדולה, נכנע לה. בש ביל
אדן בנו היתד, ז ו מכה קשה. לא רק
חלומותיו הוא נהרסו, אלא כל תכניות אביו
היקרות ביותר עלו בתוהו. הוא הבין כי
הקאריירה הימית שלו מתקרבת לקיצה• אם
כי קשה לקבוע מה בדיוק גרם לערעור
הנפשי של אדן׳ אין ספק שגורם זה תפס
מקום חשוב.

אותה סיבתן עשוגך?:. 182.ל ^ןיר את שתי קת
החברה נ 0 9 £ן * £שלה כי אדן
הפליג מניו־יורק ללא סמכות. היינץ גרץ
שוב לא ראה כל טע ס ^ל חו ם ולהוכיח כי
בנו הפליג ז אדד, בידיעת?״,רשות היש ראלית
המוסמכות ב 1ו #ו * ן באישורה. הוא
הבין כי ימיו של אדן גרץ על הים היו
ספורים ולא רצה להוסיף לפרשה העגומה.
העובדה כי אדן גרץ הוכנע לבסוף דוקא
בהפלגה הראשונה אשר בה היה מוסמך
להפליג כרב־חובל, רק יכלה להוסיף טיפה
אחרונה להתנכרות של גורל אכזר ועיוור, לסנטוריום החיפאי
שהוביל את הצעיר
שוויצרי בעקביות של ברזל.

* אדן עצמו לעג לכל העניין, אנזר פעם
כי לפי דיוקי ישראל אין אניתו אלא אנית
פיראטים. לא רק אניתו, אלא כל אניח י שר אלית
העוזבת את הים התיכון. כי החוק ה־פלשטינאי
(הנמצא עדיין בתוקפו בישראל)
אסר על כל אניה פלשטינאית לעזוב את
תחומי הים התיכון.

< *<111)11ז>* ן ז(ו״*ז <-תז3א
* )001מ! :11*0*6
י*זז1

סירוב השלטונות הישראליים להכיר
באדן כרכ-חוכל מוסמך עתה,
לפני הפלגתו האחרונה, אישרה הקונסוליה
הישראלית כניו-יורק את
סמכותו של אדן, חתמה על קכלתו
את הפיקוד על א/ק גרץ.

,וזי 1 8״׳ 7

ח01־י? *0. *?8106) 1׳1ט.ז*־ן׳*ן
.חסידזייח 6* 1 06 0סיי 1x1יל *) 0 ?1* 0

-מי ס יי׳5

.גזז— 2 15 {>.

0 x 7 £ 7 8 8 7 8 £ 5ט ז מ ז־ £ 8£5מח־

) 0 1*11ז

x 712.א, א גז סז 8 -
, 1952

• 8 1 0־0157

* 81*0זז&ן

7־1־ 0

51111ע ז 816
ק)18 8/11ח ,011 זז 511
6״00/ //61 ך דו 4ג 1ז \0
) 0ן<מגודנמזס 0ס! #וסא ז8ם 1מ ז 0 )8ז•!! 7
!סא׳ ; 0 **11מ8(181ז 1
ז* | 1ז 70

ס*תו׳״*ז 0ץ 5־ו*-1ו>0ן* 8סיד
111.01׳ 111•11׳ *

*7ש**׳>בח * 1)141 גג ^וג(* 1גי זוויתו ן1101 ץ ת0וזו-ץ1ז* 6ח*
^ )1 1(16 תבזסדבס•
01*612

.מי] 0)10 •16.42 *.
06ז)• א מ&גג 1008
11.־¥01 שמ4א )10!9
*0 *1 16
־!16^ 4)11*117**1)16 6*•) 005ג1ו}-ץ פזז 01 1116 5
|*46ג!*1קק0 *11נ)7י• ,ו*ממ0׳׳ז\ 061

*זסססזגהס* ז ** 011*0*6רד ׳*1)67 11*6 1*1)6* 16)4 156 )76)8)1*66
;)01101*661 • {1*1)670 0) 6660)• *1 •6* )11** 7601*1)16)1 •*1)00)164
.ץ ו*ז^מ ג^11
)*01 16114116 •510ק*16 0)666* ) 00*1601001*04 *1)66 )1166 יד

;16 01366 08 11*1){*3י 1
אין כניסה לזרים. תמונה טל כבש האניה שפורסמה בעתון קנדי למזזרת הגיעה לנמל סנם*ג׳ון.
הכתבה מגלה כי הופקדה שמירה מיוחדת למנוע בעד עתונאים ואנשים זרים לעלות לאניזז.
מן השלטונות הקנדיים לפעול למען גילוי האנות. עתוניס תבעו כמה
נוכח הקיר האטום

5 0 8מי£׳א

ז£1זווש8£1ז שגמ$ו

?[1 1111$ ¥05561ז03נ{^0)1ח1{]6ן3ן31 1ו¥1

$ז!16 מן 10 86י50{1סן ש*

1,07/

מה קרה כאן ץ ״צוות האניה הישראלית מסרב לדבר. האניה
עודנה אפופה בסוד.״ כך כותב עתון איבנינג טיימס -גלוב, סנט־
.׳ון, קנדה. מעל לתמונה, השאלה: מה קרה על אניח ז ו?

במד
(המשך מעמוד ) 7
שלים ומ־ 115 פקידיו שרדו רק שמונה.
חלקם פוטרו על ידי השר, אחרים: עובדים
מקצועיים (מהנדסים אדריכלים) ,שנוסף על
תפקידם הממשלתי עסקו גם בעבודות פרטיות,
סרבו לעבור לירושלים, התפטרו. שר ה פנים
הקודם, או שלא ידע על כך או שביכר
להעלים עין. עובדה היא .,כי עבודה ב משרד
התכנון בודאי סייעה למהנדסים אלה
בהשגת עבודות פרטיות משתלמות היטב.
כשנקרא השבוע אחד מפקידי משרד הפ נים
ללשכת השר כדי לקבל את אי שורו של
רוקח על רשימת הטלפונים הרשמיים ש נמצאו
במעונותיהם של פקידי המשרד הופ תע
רוקח לגלות כי לארבעים ושנים פקי דים
טלפונים בבתיהם על חשבון הממשלה.
פקד על הפקיד :״טלפונים פרטיים יהיו רק
למזכיר הכללי, למנהל הכללי, ולי. האחרים
רשאים להשיג טלפון על חשבונם הפרטי.״
הפקידים אשר לא יכלו להתרגל ליד הבר זל
החדשה הגישו ל שר את התפטרותם.
הפועל המזרחי, סיעתו של השר הקודם
משה שפירא, וסיעתם של כמה מן הפקי דים
שהתפטרו, מיחתה בפני הממשלה על
הדרכים הבלתי מקובלות של ישראל רוקח.
כנראה שיעול משרדי, עומד בסתירה מוח לטת
למדיניות מפלגתית.
עת1נ1ת משבט השבוע
בכתבת הדור על פעולת הסתננות :
״חוצפתם של המסתננים הגיעה לממדים
העוברים כל גבול...״
אסונות השבץ נוצל היטב
משך שנים הפכו אבני הנגף הזעירות
לסלע מחלוקת גדול. היחסים בין חברות
האוטובוסים לבין הצבור סימנו את התהום
בין שני המחנות. הפקיד, הפועל, עקרת
הבית, ניסו תחילה לר טון על סדרי התחבורה
הלקויים ועל התנהגות הנהגים, נכנעו לאחר
שנכחו שגם כוחה של הממשלה אינו די כדי
לאלץ את הקואופרטיבים של התחבורה לשרת
את הצבור כהלכה.
החברות, מאידך, החליטו מדי פעם להזריק
מנות פיוס לצבור מפרנסו: מבצע אדיבות
של דן, כ רוזי הסברה של א ש ״ד. אך הפעמון
שצלצל השבוע לחברת אש״ד הוכיח עד כמה
כל אלה היו בלתי־יעילים. הפעמון השמיע
שני צלילים. האחד: אסון, השני: ניצולו

עצבים עלולה בנקל?סיים את המחלה הממ ארת
במוות־בזק.
באחד מימי השבוע שעבר, בשעת הצהרים,
עמד האוטובוס המיוחד לפלמ״ח — צובה יזוז
ממקומו. הוא היה כמעט מלא נוסעים, רובם
צעירי רמת רזיאל וסביבתה. כאשר פסק
הנהג :״לא לעלות, עלי לאסוף נוסעים בדרך׳״
ביקשו הצעירים, שאחת מחברותיהם נשארה
על הרציף, מהנהג להעלותה, לחסוך לה דרך
ארוכה ברגל מכביש ירושלים. הנהג, שסגר
בינתיים את הדלת, הסכים להעלותה דרך
הדלת האחורית.
משראה זאת סגל, חשבה לפורצת סדר,
ניסה להורידה, נתקל בסירוב מוחלט של
חבריה. הריב הקולני הפך חיש מהר לתגרת
ידים קלה אותה רצה הנהג למנוע, החליט
לנוע בהקדם מהמקום. אך סגל לא ויתר,
נרגש ורועד מעצבנות מהר להודיע לנהג
שיעצור את המכונה. בדרך הקצרה כרע
?פתע, אבד את הכרתו.
לינץ׳ .למזלם של
כמעט משפט
ארבעת הצעירים שלקחו חלק בריב, הובאו
בעוד מועד לתחנת המשטרה במקום. דקות
מספר לאחר שנלקח סגל לבית החולים, פש טה
הידיעה על מותו במהירות הבזק, גרמה
לסערת רוחות כמוה לא היתד, מאז הפצצת
המצרים בעת המלחמה.
השמועה עברה מפה לאזן, מנהג לנהג :
בריונים רצחו את סגל.
זרם אדיר של נהגים מבקשי נקם נהר אל
החדר הצר בו י שבו הארבעה, נשמרו על
ידי שני שוטרים בלתי מזויינים. אך ברגע
הגורלי הופיעו שתי מכוניות שיטור, בעזר תן
ניסו השוטרים להעביר את החשודים למש טרת
הדרום. הרצון העז לבצע משפט לינץ׳
לא מנע מן האספסוף שבירת חלונות המכו ניות,
חסימת הדרך בפניהן.
חוזרים כסיד ונפחדים, הוחלצו לבסוף ה צעירים
מהסיוט. הם נשמו לרווחה בחדר
החקירות השקט של. משטרת הדרום, ממנו
שו חררו מיד שנים, בעוד השנים הנותרים
נכלאו, ביקשו את עו״ד יהודה קימלמן לקבל
עליו את הגנתם המשפטית.
מותו של סגל, שהפך לאסון למשפחתו,
נוצל על ידי אש ״ד בצורה מבישה. כעבור
יומיים הודבקו מודעות אבל ענקיות בהם
צויין המתת כרצח* מתועב שבוצע על ידי
בריונים. תנועת האוטובוסים הופסקה ב שרי רות
לחמש שעות, למרות בקשתו של שר
התחבורה לצמצמה לשעה אחת בלבד.
הנהגים, שלא נכנעו מעולם לשום מרות,
לא השלימו גם הפעם עם הודעתו של איש
בעל סמכות בלתי מעורערת. האיש: רופא

הלקויה,
אחראים,
דבריהם
״אוירת

שקבלו אי פעם על סדרי התחבורה
ניצול הקהל, התעשרות הנהגים כעל
הגם שלא במישרים, למה שאירע.
כונו על ידי הנהלת אש ״ד כיוצרי
השמצה, שי סוי והסתה״.
העיר, בלעג מר, נוסע של כל־ימות־השנה:

״הם עוד יבקשו העלאת מחירים, מעין קנם
על צבור הרוצחים שהתעשרו ממנו.״

_ שמועות
היכן הגוויה?
כאשר שיגר דוד אפל בעל משרד להכפלות
וכתב עתים במגדל, את הידיעה ש שלו ש
עשרה משפחות יהודיות עברו בשבועות
האחרונים לדת הנוצרית, לאחר שהובטחה להם
הגירה לאמריקה הדרומית, היה שמו של
אליעזר רו בין שוב בחדשות.
רובין, שהיה פעיל אצ״ל בצרפת והגיע
לארץ באניה אלטלינח, שרת אחר כך בצה״ל,
ביקש לאחר ש חרורו לשבת במגדל המשוח ררת.
בזכות ידיעו תיו הצבאיות מונה כאחראי
לבטחון, אך שו חרר מתפקידו לאחר שהסתבך
בפרשה משפטית שסיפקה בשעתה חומר מצו י
ץ לרכילות תושבי העיר הקטנה *.
שעות מספר בלבד לאחר ששלש מכוניות
הדורות של המגזר הצרפתי בירושלי ם שוטטו
בחוצות מגדל ויו שבי הן חלקו לתושבים את
הברית החדשה, ידעו עשרות פיות לספר על
התנצרותם של 13 המשפחות. ביניהן, ידעו
לספר, גם משפחתו של רובין, שהיתה, לדע תם,
מעונינת להגר.
רובין, לעג לשמועות שהיו, לדעתו, מגו חכות.
הוא הביא כהוכחה לדבקותו למקום,
את תחנת הסיכה שהקים, רטן כלפי מפיצי
השמועות שהפכו את מגדל למבצר רכילות,
הזכיר את הספור בדוד שוכמן, תושב המקום,
ששלח לפולניה תעודת מוות מזוייפ ת של
עצמו על מנת שאחיו יהיה רשאי לרשת שם
את רכושו.
ז מן מועט לאחר מכן כבר התדפקו אנשי
החברה־קדישא המקומית על דלתו של שוכמן,
ביקשו את גויתו.

משפט
מ׳ הס כנעני?

הלווית איש אש״ד יצחק סגל הנהגים לתעמולת זוועה.
יצחק סגל 52 ישב 18 שנה ליד הגד. של
חברת אגד, עד אשר נצטווה על ידי רו פ או
לנטוש אותו, בגלל מחלת לב אנושה, אנגינה
פקטורים. יצחק נדרש לעבור לעבודה משר דית
שקטה. תחת זאת הופקד כמשגיח על
הסדר בתחנה המרכזית בתל־אביב, המקום
הרועש והסוער ביו תר בארץ.
עקשנות שעלתה כיור,ר. המדע אומר
כי לעצבים י ש חלק ניכר בגרימת מחלות.
מנהלי אש״ד לא היו רופאים. הם לא העלו
כלל על דעתם כי שניה אחת של מתיחות

תבעו נקם...
בית החולים הדסה שקבע ב פירו ש כי סגל
מת משבץ לב, על גופו לא ניכרו כל סימני
אלימות.
צבור הרוצחים. ביום ההלויה נראה
כי הנהגים החליטו לנקום ב צבור המרצח.
נוסע שפתח, לתומו, את הדלת האחורית
של אוטובוס, הוכה מכות נמרצות. טענו
הנהגים: הכינו •אותו תוך הגנה עצמית.
מודעות בעתונים האשימו את כל אלה
* קביעת מותו של
להתפרש כ בזיון בית־דין.

סגל

כרצח

עלולה

״בשעה זו מובילים כל העקבות אל הקבוצה
הכנענית, ומעוררים את החשד, שהיא זרקה
בלילה שעבר את הפצצה לביתו של שר
התחבורה...״
כשקראו המשוררים אוריאל (יהונתן רטו ש)
שלח ואהרן אמיר את הדברים האלה ב טורו
של עזריאל קרליבך במעריב, כמה שעות
אחרי שהונחה הפצצה בביתו של דוד צבי
פנקס (העולם הזה ,)765 לא ידעו אם לכעוס
או לשמוח. הם יכלו לכעוס, כי כל אדם בארץ
ידע כי הם הכנענים. הם יכלו לשמוח, כי
היה נדמה להם שזו דוגמה קלאסית של הו צאת
דיבה, המאפשרת להגיש קובלנה פלי לית.
מאחר ש בירור משפט היתד, דרך סובה
להפיץ את דעותיהם ברבים, החליטו לעשות
זאת.
כל ארץ־הפרת. אולם כשהופיעו שלח
* בבית מלאכתו נמצאו צנורות גנובים.
המשפט טרם נסתיים.

ואמיר, יושב־ראש ו מזכיר מרכז־העברים־
הצעירים, בבית המשפט, נכחו לדעת כי אין
המצב כה פשוט. במקום דו־קרב גדול בי ניהם,
כנציגי העברים, ו בין עזריאל קרליבך,
בן הרב שהיה צריך לייצג את היהודים, נערך
דו־קרב הרבה יו תר יבש בין עורך־הדין

יעקב ירדור, לשעבר ראש לח״י בפאריס,
ו בין זאב ברוכ ש טיין, עורך-הדין יליד־הארץ
ונמוך־הקומה שייצג את מעריב.
שאלת היסוד: מה זה כנענים 1
השם, שהומצא כתואר־גנאי לפני למעלה
מעשר שנים, הודבק אמגם על הגופים השונים
שהוקמו בזה אחר זה על ידי שלח ו א מיר*.
אולם הוא גם ניתן, ללא אבחנה רבה, לאנשים
אחרים, שלא היו, בעיני שלח ואמיר אלא יהד
דונים מוסתים, שארלאטאנים פוליטיים והר פתקנים
מסוכנים — כגון אורי אבנרי, ערי
ז׳בוטינסקי, הלל (״פיטר ברג סון״) קוק
ואחרים. באמריקה קמה קבוצה שלמה שקראה
לעצמה כנענית, החלה מנהלת מדיניות־חוץ
פרטית ב שי תוף עם צעירים כנענים ! אין
לדעת, איפוא, מי הואשם על־ידי קרליבך.
כשהופיע אוריאל שלח על דו כן העדים,
אישר בשבועה שהוא יושב־ראש העברים־
הצעירים, הרוצים לאחד את ארץ־הפרת (ה כוללת
את המדינות הנוכחיות של ישראל,
הירדן, לבנון, סוריה ועיראק) שאל אותו
ברוכ ש טיין, בתמימות רבה :״אדוני יושב-
ראש העברים־הצעירים בישראל או בכל ארץ־
הפרת?״
תשובת שלח :״לפי שעה אין סניפים ל-
מרכז-העבריס־הצעירים בארץ הפרת, פרס
לישראל.״
החליט השופט, בבטלו את הקובלנה מבלי
שקרליבך יצטרך אף להשיב עליה: לא הוכח
כי קרליבך הוא עורך מעריב, לא הוכח כי
קרליבך כתב את הרשימה, לא הוכח שקיים
עתון ש שמו מעריב, לא הוכח כי אין כנענים
מלבד העברים־הצעירים. הדבר היחיד שהוכח :
השם כנענים היה ב שימו ש הרבה שנים לפני
שנוסד מרכז-העברסי-וזצעירים לפני שנתיים.

להכיר או ל שד ס?
השעה היתד 5 ,אחר הצהרים. משה שבאבו,
מכונאי סרטים, מהר לביתו. זה עתה סיים את
החלק הראשון של יום עבודתו: הצגת סרט
בפני קהל מבקרי קולנוע סטודיו, ירושלים.
הוא היה צריך ל חזור לתא המכונות כעבור
שעתיים, להתחיל בהצגות הערב. אך הוא
לעולם לא הגיע שם. בלכתו ברחוב ממילא
התלול, נדרס על ידי מכונית שעלתה, באורח
סתום, על המדרכה השמאלית. משה לא
הספיק אף לראות מה פגע בו. הוא מת
במקום.
המכונית שדרסה את הצעיר נשאה דגל
שחור־צהוב-אדום. היא היתר, נהוגה בידי
רוז׳ה היילן, פקיד הקונסוליה הבלגית.
אשתו של הנפגע, אסתר, שיצאה רק מספר
ימים לפני התאונה מבית חולים, עם תינוק
בידיה, דרשה פצויים בסך 92 אלף לירות.
לעורך הדין מנדל שרף, שהגיש את התביעה
לקונסוליה הבלגית לפני חודשיים, ניתנה
תשובה שהדהימה אותו: אין בלגיה מכירה
ברבונותה של ישראל על ירושלים, לכן לא
תסכים לד,שפט בה.
* ביניהם הועד לגיבו ש
מערכת כתב־העת אלף.

הנוער

העברי,

״ העול ם הז ה׳ 797

במדינה
המסקנה שהיחד״ איפוא, מתקבלת: כיוון
שאי אפשר להישפט בקשר לתאונה, אלא
במקום בו היא קרתד״ יאלץ כל קרבן של
נציגות של מדינה שלא הכירה בירושלים
עברית, לסמוך על חסדיה, לקבל פיצויים,
שהנציגות עצמה תחליט עליהם- .
עורך הדין לא ויתר, סרב לקבל את ההצעה
להגיע לפשרה על גובה הפיצויים, הביא את
השאלה העקרונית בפני בית המשפט.
שאלה קצת יקרה. השבוע 7 ,חודשים
אחרי המקרה, ישב השופט ויטקין שלשה
ימים בבית הדין, שמע את טענות שני הצד דים
׳בדבר השאלה העקרונית: אם רשאי הוא,
או שופט אחר בירושלים, להחליט בדבר
סכום הכסף, שהקונסוליה הבלגית חייבת
לשלם למשפחה, שמשה שבאבו השאיר אחריו.
הרוזן טיארי דה ליכטרוולדה, קונסול בל גיה
ומעסיקו של החייל (הבלגי) רוז׳ה היילן,
העלה טענה חדשה (באמצעות עו רו דין אשר
לויצקי) :כנציג מוכר על ידי משרד החוץ
הישראלי, רשאי הוא ועובדיו ליהנות מחסי נות
דיפלומטית. לחיזוק הטענה, הציג מסמך
של משרד החוץ בו מתואר הוא כנציג רשמי
של ממשלת בלגיה בירושלים.
מנדל ,.שרף מיהר לנצל את הסתירה בין
הטענה הראשונה, לבין החדשה: כיצד יכול
מישהו להיות נציג דיפלומטי במקום, ש אין
הוא מכיר ב שלטונו תיו?
לאחר שלושת ימי הויכוח החליט השופט
לצאת את הסבך. .הוא דחה את מתן פסק
הדין, הטיל על משרד התובע הכללי לברר
סופית עם משרד החוץ הישראלי את השאלה:
האם הרוזן הבלגי, הנתבע במקרה זה, מוכר
על ידי ממשלת ישראל כנציג דיפלומטי (ו מ כיר
גם באותו שלטון בירושלי ם)?
כיוון שתשובה ברורה לשאלה זו, עלולה
להעמיד את ממשלת בלגיה במצב לא נעים,
יש להניח, כי יהיה כדאי לה לשלם 92 אלף
לירות, או קצת פחות, כדי להתחמק מהחלטה
בעניו•

ן עשרה פעמים בגופה, כשהוא אחוז בלהט
׳שגעון. הסיום היד, אופייני.לאד ם בלתי ש פוי
: ,חיים הניח את הגופה על הספה, כי סה
אתור. בשתי שמיכות צמר, נעל את ה דלת
ועלה על האוטובוס הראשון לרחובות.
בשלוה גולל את פרשת הרצח לפני חוק רי
המשטרה, הכריז שוב כי עשה זאת מ שום
שאשתו בגדה בו. לע. מ .מ. יעקבי,
קצין המחלקה הפלילית, לא נותר אלא לכ לוא
את חיים, לצלם את גופת הנרצחת.
עשרים וארבע שעות לאחר מכן נעה
מכונית עתיקת יו מין, עמוסה תושבי הכפר

שבע נדמו, לאחר יום גדוש המולה, תנועה! וללא רוח חיים. מנחם, שהצליח להתחמק
ואבק. השקט ירד על עיר הדרום. מרבי ת[ י ב עו ד חברו מומת, גולל כעבור דקות מספר
התושבים העייפים נחו במיטותיהם.
*את פרשת הלילה בפני חוקרי המשטרה, טען
אך לגבי יוסף ומנחם היתר, זו שעה אידי כי
הקול המסתורי לא היה אלא קולו של
אלית להתחיל בעבודה. הם חמקו כצללים
חוסיין, הערבי הצעיר׳ שו כן הסביבה, שהיד,
בין הסמטאות, פילסו את דרכם בין השבילים
נוכח בעת העברת הסחורה. לדעתו, החליט
הצרים של הערבה הסובבת את העיר, הגיעו,
חוסיין לשדוד את השניים, עקף את הדרך,
לאחר שעה קלה, למקום המפגש.
הציב להם מארב.
ליוסף היתד, סבה להיות במצב רוח מרו המשטרה
ערכה מסדר זיהוי. ומבחן• קו מם•
בכיסו היו מונחים כמה מאות שטרות
לות. בשניהם הצביע מנחם על חוסיין, קבע:
בני לירה אחת, אותם עמד להשליש לידי
זה האיש. אך הערבי הצעיר 25 בן לראש
חבורת הערבים שניצבו מולו, לקבל תמור־שבט
נכבד בסביבה, טען לעומתו :״אינני
אשם. בחיי אללה, לא רצחתי ! ״
למי מן השניים יאמין בית המשפט המחו זי
בתל־אביב, זאת יתברר בשבוע הבא כאשר
השופט ד״ר נתן בר־זכאי, יודיע את פסק
דינו.

הטד\דיה׳ב י בנה

דרכי אדם
\מרא וסיד

חיים ודורה גרהרד
במקום שלוש לירות —
פשעים הבעד קנה סכין
רכבת ברלין־פריז היתד, עמוסה מאות
משפחות יהודיות. המנוסה הגדולה מגרמניה
הנאצית זה עתה החלה. היתר, ז ו שנת . 1933
באחד התאים י שבו חיים גרהרד והוריו,
השקיפו על הנוף החולף במהירות, צפו ב קוצר
רוח לרגע בו תחצה הרכבת את׳
הגבול, תורידם בשלום בתחנת הבירה הצר פתית.
חיים היה אז צעיר 21 ומלא חיים.
הוא היה חסר דאגות, הרהר ברוב הזמן,
על נערה שהכיר לפני חדשים אחדים, התכו נן
לפגשה שוב במחנה הכשרת הנוער ב צרפת.
חיים
ודורה הוו זו ג אידיאלי. הם עבדו
יחדיו, למדו במשותף, שוטטו בדניה, שווייץ,
^החליטו לבסוף להגר לדרום־אמריקה, שם
ממשלת קולומביה את זרם ההגירה
כאשר, בעיר הקטנה סנטה־מר־ן
ו ף הים הקריבי, נולדו להם יל־ך
נואל, החלו לחשוב על עליה
עד סיומן של שתי המל-
1951 היה זה יום מאושר
1ד: רגליהם דרכו בגאוה
*חיפה. כעולים חדשים ד,ופ־יבנה
שליד רחובות, קיבלו
ובעל שני חדרים, הסתגלו
!הבינלאומית ששררה מכיון
בשפות גרמנית, ספרדית*.
,ללא יסוד. לראשונה נראה
חיה חיי אושר. חיים עבד
סמוכים, בעבודות בנין שונות.
9ו ללמוד עברית בבית הספר ה־ויר
ה ניהלה את משק הבית בחריצות,
מיד על שכנותיה.
לחדשים האחרונים חל שינוי קיצו־
1ירת ביתם של הגרהרדים. קולות ריב
זת בין הבעל לאשתו נשמעו בכל לי-
חיים, שהחל מואס בעבודה, השתנה
בהתנהגותו, לא נמנע מלהכות את
|זתו, טען כי החלה לבלות ״עם אחרים״,
מרות שלאשמה לא היה כל יסוד. דורה
|3זשבה לאשה הגונה.
ביום ־ששי שעבר הגיעו הענינים ל שלב
מתוח ביותר, כאשר הוכתה דורה בראשה
על ידי חיים, מיהרה, בעצת שכניה, לפנות
למשטרה שדרשה ממנו לשלוט להבא בע-
צביו. הדבר חרה לבעל הרגזן שאץ לרחו בות,
קנה סכין־קצבים ענק, חזר לביתו ב החלטה
נחושה: לשים קץ לחיי אשתו.
אותה שעה היתד. דורה בדרכה אל משרד
הדואר, ביקשה לשחרר חבילת מזון שקיב לה
מידידיה בדרום־אמריקה. אך כאשר נו כחה
שלא היה בידה הסכום הדרוש, חזרה
לביתה, ביקשה מחיים שי תן לה שלו ש לי רות.
בתשובה שלף את סכינו, נעצו ארבע

״העול ם הזה״ 797

לפני חמשה שבועות נכנס ישראל וייסמן
לדירה חדשה, באחו הבתים הישנים של שכו נה
ירושלמית ״חצי דתית״ ,בגבול מאה
שערים, הביא את אשתו הצעירה, שזה עתה
נשא אותה לאחר פעולת תיווך מוצלחת של
שדכן ו שני זוגו ת הורים.
את שעות הפנאי, לאחר עבודתו ובהפסקת
צהרים, בילה אצל שולחנו, שקוע בספרי
קודש, כ שגופו נע עם קצב הקריאה.
ישראל סטה מנוהגו. ביום ש שי שעבר,
החליף את ספר הגמרא בדלי סיד ומברשת.
מצויד בהם, סר למטבח הצר ש קירותיו הת קלפו,
סייד אותו לתפארת. כשעה לפני כניסת
השבת גמר את מלאכתו, התבונן בה, נהנה
למראה המטבח הלבן. אחר ציווה על אשתו
להדליק את פתילית הנפט, שמתפקידה היד,
לבעור ללא הפסקה, לחמם את החמין לארוחת
הצהרים של יום השבת.
חצוצרותיהם של מכריזי השבת אך נדמו,
כאשר קרה אסון: הפתיליד, התלקחה, להבות
הנפט עטפוה•
ישראל חש למטבח. בעזרת מגבת שהיתה,
מונחת לידו, יכול היד. בנקל להחניק את
האש. אלא שהוא ראה במבט ראשון, כי לא
קיימת סכנה .,וכי האש תשכך מאליה כעבור
שעד,־שעתיים. כיוון שלא היתד, סכנה, לא
ראה הצדקה לחלל את השבת בכיבוי שריפה.
מיכל הנפט של ר,פתיליה היד, מלא, הלה בות
המשיכו לרקד שעתיים. וחצי. ישראל
עמד מהצד, השגיח שלא תתפשט השרפה. .
שכן, פחות אדוק, שהציע את עזרתו, בקש
רשות להכנס למטבח ולכבות את השרפה,
שמע גערה :״בקשה מיהודי שני, ואפילו
לא דתי •,לחלל את השבת, גרועה מאשר
חלול שבת ! ״
ביום ראשון, נאלץ וייסמן להזניח שנית
את ספריו. נוסף על דלי הסיד והמברשת,
לקח עמו למטבח פחית, בה גרד אח שכבת
הפיח העבה, שכיסתה את קירותיו.
הווי הסוכן הב־נלאומי

הפן עמנואל ליד קכר אמו, עם השפנה שאימצה אותו
— 14 דקירות סכין
וגוי ת דורה לעבר בית העלמין המקומי.
מאחוריהם הזדנב הג׳יפ של צלם עתונות
כשבתוכו יו שבו ת תשע נשים, ידידותיה של
דורה, מנחמות את עמנואל בן האחת־עש־רה
שהחזיק בדמעות ספר תפילה מיו שן,
מירר בבכי משך כל הדרך.
בבליל שפות רסנו הנשים כלפי ה בעל
האכזר, גידפוהו בכל פה, הצביעו ב חמלה
על הילדים האומללים שנתיתמו מא מם,
לא יז כו לראות את אביהם ז מן ארוך.
עמנואל היה בן המשפחה היחיד * שהיה
נוכח בטקס הקבורה. מיותם וגלמוד נאסף
על ידי אחת השכנות שמעשה הראשון ל אחר
שובם לכפר היה: שחרור חבילת מזון
שהגיעה על שם דורה גרד,רד, לספק בתוכנה
את תאבונו של בן ביתה החדש.

״כחי אללה לא רצחת !״
השעה היתד.

אחר־חצות

ורחובות באר

הרי, בן , 14 שכב אותה שעה בבית חולים
כתוצאה משבר בידו.

תם סחורה שהוברחה מעבר לגבול. הוא
הרהר בחיוך: בכסף שירויח למחרת יו ב ל
לחיות ברווחה משך חדש תמים, יבלה כר אוי
בעוד חבריו מזיעים בעבודות י שרו ת
יותר, מכניסות פחות.
הטכס המסחרי היה קצר, לתה בברכות
המזרחיות המקובלות, בתשלום המזומנים,
בקבלת הסחורה הנכספת, הסתיים בהסתל־קותם
המהירה של יוסף ומנחם. מהמקום.
קול מסתורי. עמוסי מטען כבד פסעו
השנים בכבדות בחשכה, קית להגיע לביתם
לפני עלות השחר.
יללות התנים שליוו את דרכם פסקו לפתע.
קול מוכר, שבקע מתוך האפלה, איים ז
״הניחו מיד את הסחורה והסתלקו, אחרת
תמותו ההפתעה היתד, גדולה׳ אך לא
גדולה עד כדי שתשכנע את השנים להפקיר
את המטען היקר, להציל על ידי כך את
חייהם. הם פתחו בריצה מבוהלת, ניסו.,
לשוא, להעלם בתוך החשכה. ידו של השודד
השיגה את יוסף, שכרע על האדמה הרטובה

האספה, בקולנוע אלנבי, תל־אביב, היתד,
רבת משתתפים. לא רק אוהדי השמאל הקי צוני,
כי אם גם סקרנים רבים באו לראות
ולשמוע את ד״ר משד, סנה, לאחר שסולק .
ממפ״ם.
נאומו היה פרולסובייטי יו תר מכל נאום
אחר שנשא אי פעם.
״עכשיו אני משוכנע,״ לחש, אגב פיזול
לשכנים שי שבו בקולנוע סביבו, אחד הסקר נים
לחברו ,״שסנה הפך להיות סוכן מוחלט
של הקומאינפורם.״
למטה, בכניסה לקולנוע, התנוסס שלט :
ר מדגל הבינלאומי. היה זה שמו של הסרט
שהוצג בו אותו שבוע.
הארץ לפי כתב האשמה, תקפו הנאשמים
יעקב חיימסון, בן ! 29 מוני גולדנר, בן
26 ויצחק באומברג, בן 2שני שופטי
כדורגל הבוקר)
אברהם וולף, תל־אביב
בעת משחק נוער, מסתבר.
החל מ־ 2950 עבדו בהעמקת אפיק
הירדן, בכדי שיוכל להוביל את מי האגם
דממה( .מעריב)
י. גרוסמן, תל־אביב
ו חגגו. א ת מלאת 100 שנה ׳להתחלת ה מפעל.
למעלה
מ 65.000-ילד בגיל 53 שנים
מתחנכים ברשת ג ני הילדים( .חרות)
ירדנה מנצור, תל־אביב
מי אמר שאנחנו אומר, צעירה? __

ברית הסזעצזת
חיהוד ו 1שה את שדו
כישיבת הפתיחה החגיגית של הסובים
הכל־רוסי, הראשונה לאחר המהפכה, נכח גם
וולף ברונ ש סיין, אביו הזקן של לי און טרוצקי•
כשהציג טרוצקי בפני אביו את זינוביי ב, מ חברי
הפוליסבירו היהודים, שאלו הזקן . :מי
זה ד׳ השיב סרוצקי . :ז הו השותף היהודי
שלי.׳׳ אותה תשובה קבל הזקן לגבי עוד כמה
מחברי הפוליטבירו. כשראה את לנץ שאל
ברונ ש סיין שו ב אוחד, שאלה. .ז הו ד השיב
טרוצקי . ,הגוי שעל שמו רשום העסק.׳׳
מצב זה, היה אופי ד לתפקיד המרכזי שמלאו
היהודים בפעילות המחתרתית שקדמה למה פכה,
ולהנהגת ברית המועצות ב שד ם הרא שונו
ת לאחריה.
יהודים ש מ שו בעמדות מפתח בכל ענפי
התעשיה וסחר החוץ, תעשיות שלמות נוהלו
על ידם, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה טכ נית.
רבים היו היהודים אשר ז כו לאותות
כבוד מידי סטאלין עצמו על הצטיגותם ומסי רותם
המופתית לתפקידיהם.
רוב יחודי ברית המועצות, ביחוד הדור
הצעיר, חדלו לראות עצמם יהודים, אלא כבני
האומה הרוסית הגדולה, עבדו באמונה לביסוס
המשטר החדש.
בשנות השלושים, עמד היהודי מקסים לים׳
בינוב בראש משרד החוץ הסוביסי. עמדות
המפתח של שמת החוץ, במדינה עצמה ומ חוצה
לה, היו בידי יהודים. רוסים, שעובדה
ז ו לא נשאה חן בעיניהם, כינו את משרד
החוץ . :בי ת כנסת״.
בקבלת פנים דיפלומטית במוסקבה, שאל
כו שי אמריקאי את לזר כגנוביץ׳ ,יהודי וממ קורביו
של סטאלין . :מ ר כגנוביץ׳ ,בן איזה
עם אתה ז״ על כך השיב . :בעצם, אני יהו די.
אך בארצנו אין הפליה גזעית !׳׳
הצהרה ז ו היתה אולי לא נכונה. היתה הפ ליה,
אבל היא היתד. בהחלט לטובת היהודים.
דבר זה לא היה מקמ. היהודים, שהיו מדו כאים
מאד תחת המשטר הצארי, הופתעו מן
הכבוד שז כו לו עם הקמת המדינה הרוסית
החדשה ו שר תו אותה בנאמנות. היהודים היו
גם בין המשכילים בקרב הרוסים, שהיו ב רו בם
המכריע בורים וע מי ארצות. הם ידעו
שפות רבות, והיו ביניהם בעלי מקצועות טכ ניים
ומדעיים.
תרכות בלתי יהודית. אולם בחיי י ־
תרבות הרציניים לא היה ליהודים מקום
נכבד. כמה מהם עסקו ביי צור סרטים, הש תתפו
בבמה הזעירה. אולם, התיאטמן היה
ב רו בו חסום בפניהם.
אותו דבר חל על העחונות הסוביסית,
אשר שניים בלבד מכוכביה הם י הודי ם:
אהרגבורג וזטלבסקי.
לעומת זה מילאו היהודים תפקיד ר א שוני
בחיים המוסיקליים של ברית המועצות. נציגיה
המובהקים של המוסיקה הרוסית כלפי
חוץ היו, בין היתר: הפנר דוד אויסטריך
וז מר הבס רייזין.
בצבא האדום היו שמות יהודים רבים בין
הנושאים בעול הפיקוד. יהודי רוסיה מלאו את
תפקידם בגבורה במלחמת העולם השניה וח משת
אלפים מהם ז כו באותות הצטינות
גבוהים, מספר גבוה ביחס לחלקם באוב-
לוסיה.
המהפכן היה לקוסמוסוליט. במשך של הבינלאומיים
השנים החלו הקשרים לטובת בעבר
שנו צלו
היהודים, קשרים
עניניה החיוניים הבינלאומיים של ברית המוע
צות,
להיות חשודים על האוכלוסיה הסובי־טית
ומנהיגיה. העתונות יצאה במסע שטנה
נגד הקוסמופוליסיות של היהודים. כשנשאל
אהרנבורג, בקונגרס השלום שנתקיים בשנת
1949 בפריס, על ידי כתבים לסיבות המסע
הזה, אמר . :ז ו הוכחה שי ש אצלנו אידיוטים
בעתונות. הדבר מוכיח שבברית המועצות יש
חופש עתונות, אפילו לאידיוטים.״
דבריו אלה של אהרנבורג, שנאמרו לתצ רוכת
חוץ, לא מנעו מן השלטונות לטהר
את כל ענפי האומנות והתרבות מן ה״גורמים
הקוסמופוליטיים חסרי השורשים״ .אותה תקו פה
חוסלו במוסקבה: ע תון יו מי ב ל שון היהודית,
בית ההוצאה היהודי, הועד היהודי
האנטי פשיסטי, התיאטרון היהודי. שני האח רונים
היו קשורים קשר בל יינתק בשמו של
השחקן היהודי הנועד מיכאלם, שנרצח במסי בות
מסתוריות במינסק, ב־ . 1947 הרצח יוחס

יהודים לספר בינם לבין עצמם את הסיפור
הבא: אלוהים י שב על כסאו, מוקף משר תיו,
קיבל דינים ו חשבונות על הנעשה על
פני כדור הארץ. אמר לו מישהו: מדינה
חדשה הוקמה וברי ת המועצות שמה, י ש
לראות מה מתרחש בה. שלח אלוהים את
פטר: לאחר שלא קבל ממנו כל ידיעות
במשך חדש שלח אליו מברק. המברק חזר
לשמים עם הכ תוב ת- :בלתי ידוע״ .אותו
דבר קרה למלאכים גבריאל ומיכאל. הח ליט
אלוהים לשלוח לברית המועצות את
משה רבנו, כשלא שמע מאומה גם ממנו
הריץ אליו מברק. התשובה שקיבל היתד: .
.הכל בסדר. י ש מקום לעוד שני חברים.
קומיסר מואיסביץ׳.״
מאז ז ר מו מים רבים בוולגה. היהודים
שהיו בין אדריכלי המהפכה הקומוניסטית,
שו ב אינם רצויים במלכות הקידמה.

סין העממית.
זה יו תר משנתיים מאמן צ׳אן קיי צ׳ק חצי
מיליון חילים סיניים לאומנים, לקראת היום
הגדול בו י שו ב ויכבו ש את סין כולה. הוא
לא יכול היה לעשות זאת על דעת עצמו,
מבלי לקבל את הרשאתו המפורשת של הצבא
האמריקאי התומך בו והמצייד אותו.
טרומאן ניסה בכל כוחו לאתר את המל חמה
בקוריאה, לא רצה לשאת באחריות הג דולה
של מלחמת עולם שלישית. גם הגנרל
אייזנהואר עדיין לא היה מוכן להכריע בהח לטה
זו. הוא מצא פ תרון ביניים: ארצות הב רית
לא תפתחנה, לסי שעה, בפעולה נגד סין
העממית, אף לא תעתקנה את מלחמת קוריאה
ליבשת סין. אולם ה ערל לא התנגד לכך שסין
הלאומנית תסתבך בהרפתקאה זו. ליתר בט חון
העביר את הצי ׳האמריקני אל מחוץ
למימי פורמוזה, אך למקום לא מרוחק ביו תר
מן האי ממנו יוכל להתערב בסכסוך בכל
ז מן שיקרא לכך.
מלחמה או שלום? זה היה החישוב
המדיני מאחרי החלטה זו. החישוב האסטרטגי־צבאי
היה יו תר פשוט: משיכת כוחות אדם
רבים ככל האפשר של הצבא הסיני העממי,
לאורך החוף הסיני עליו יאיים צבאו של צ׳אך
קיי צ׳ק.
יחד עם ז ד. בא הצעד כאזהרה שבאם ידחה
לאורך ימים פ תרון בעית קוריאה, אם לא י בו או
נציגי סין העממית וקוריאה הצפונית ל שי חות
שביתת הנשק בפאן־מון־ג׳ון בהצעות
רציניות, לא יהסס הערל אייזנהואר להרחיב
את המלחמה על פגי המזרח הרחוק כולו.
קו המחשבה של נשיא־גנרל, בניגוד לזה
של נשיא־אזרח הו א: ההתקפה, היא ההגנה
הטובה ביותר.

הקוד שותק
ישראלים שביקרו בארצות הברית, ביחוד
אנשי עתונות ותיאטרון, ז כו בשנתיים ה אחרונות
למקור פרנסה צדדי נוסף, שהע שיר
את האוצר הדל של מטבע ז ר שהיה
ברשותם. מקור זה היה השידור העברי של
קול אמרי?ן ה.

יהודי המהפכה. מחוללי מהפכת אוקטובר . 1917 היהודים: קסנייב, זינו ב ״ ב, בוכרין,
טלוצקי. ראדק. מלבדם: לנין, פור. רזבסק׳ ,סברדלוב, לונצרסקי,קולונם אי, קרילנקו, ריקוב.

לכנופיה אנסי יהודית סרו־נאצית,
שפעלו באוקראינה וברוסיה הלבנה.

היהודי אינו רצוי.

מאלה

עתה, חמש שנים

לאחר מו תו של מיכאלס, הואשם על ידי
עתון המפלגה הקומוניסטית פרבדה בזה
שהיד. מקשר בין הרופאים היהודיים ואר גונים
בינלאומיים.
שמו האמיתי של מיכאלס היה וופסי,
אחיו של הרופא תפסי אשר הואשם עתה
כאחד ממנהיגי קבוצת הרופאים היהודית
שרצחה מנהיגים סוביסים. הקשר נתגלה על
ידי בריה, ראש הבולשת הסוביטית, ש מוצאו
הרשמי הוא ג חזי ני, מולדתו של סטא־לין.
אולם הרכילות המוסקבאית קבעה כי
השם בריר. אינו אלא סירוס של השם היהודי
ברמן.
קרין ר דיו מוסקבה, שהודיע לפני חודש
לראשונה, על גילוי קשר הרופאים היה
היהודי יו ריי לויתן, ששימש עשר ש נים
קריין אישי של יו סף ססאלין וקרא
בשנות מלחמת העולם השניה את פקודות
היום שלו לצבא האדום.
כשהוקמה הרפובליקה הסוביטית נהגו ה
ארצות
הברית
אש במורח
במסיבת העתונאים האחרונה שלו אמר
נשיאה לשעבר של ארצות הברית, הארי טרו־מאן,
לכתבי הבית הלבן אתם נפגש מאות
פעמים מאז עלותו לכם הנשיאות לאחר מותו
של פרנקלין רוזבלט, בשנת 1945 אם
חשבתם של שלטון בארצות הברית עלה גנרל
אחד, אייזנהואר, אינכם אלא טועים. ב שלטון
נמצאים עתה גנרלים רבים: ג׳נרל נזוטודס,
ג׳נרל אלקמריק וכדומה.״
הבוחר האמריקאי רצה באייזגהואר כיון ש־קווה
שהוא יחסל את הקפאון שבחזית קו ריאה.
מצד אחד, אין שיחות שביתת הנשק
מגיעות לכלל סיום. מצד שני, המלחמה נמשכת
ללא סוף ויום יום נהרגים אמריקאים רבים.
שבועות מספר לפני השבעתו כנשיא ארצות
הברית, יצא הגנרל לסיור בקוריאה, ערך התיע־צויות
עם עוז ריו הצבאיים. ההחלטות שנתקב לו
נשמרו בסוד. השבוע יצא המרצע מן השק :
כתבים מהימנים, מסרו מוושינגטון כי הצי
האמריקני יסולק ממימי פורמוזה ו סין הל אומנית
הורשתה לפתוח בפעולות נגד יבשת

קול אמריקה, תחנת השידור המסונפת ל משרד
החוץ האמריקני, ראתה את תפקידה
העיקרי בהפצת ערכי התרבות האמריקאית
והחיים האמריקאים, כמכשיר נגדי לתעמולה
הקומוניסטית. השידורים התנהלו ב־ 26 שפות
ובכמה וכמה ניבים מיוחדים. משדרים מיו חדים
הופעלו בארצות אירופה ובמזרח ה רחוק.
בים התיכון משוטטת אנית שידור
מיוחדת המעבירה את הקול מניו־יורק לרחבי
העולם.
השידור העברי פועל חצי שעה בכל ערב.
עבדו בו בין היתר: מיכאל אוהד, מן העוב דים
המרכזיים של קול ישראל, ויו סף נדבה
סופר הבקר. לאחרונה נוספה גם
אף היא מעובדות קול ישראל.
לפני חדשים מספר הציע
יהודי, מנהל מחלקת המזרח הלי[
אמריקה לעופרה (גלי צה״ל)
לחבר העובדים. אולם, לאחר
רים הסופיים מוואשינגטון,
לצאת, נתקבלה הידיעה על החג[
האמריקאית להפסיק את
לפתוח במקומו שידו ר ביהודית?.
סיב^ ההחלטה: האמריקאים
טעם רב בתעמולה מכתנת לי שר אל[
האזנה רחבה לשידורי ם בארץ.
שידור באידיש, שיחדור מעבר למי?
הפך בימים אלה לראשוני במעלה
מתכנני התעמולה האמריקאית.

״ ח עול ס ומזה״ 797

האיש שהעלה את נגיב

הקצינים המצריים געשו. זה עתה נפלה בקרבם הידיעה
עבדין. היה
אר מון את הקיפי אנגליים טנקים

זה ב־ 4.2.1942 השגריר הבריטי בקהיר אילץ את פארוק
לקבלו לראיון, איים להגלותו אם לא יפטר את ראש
ממשלתו אוהד״הגרמנים וימנה במקומו את אל־נחאס.
האיום, שהכניע את פארוק, עורר את חמת הקצינים.
העלבון שנעשה למלכם פגע בהם עד מעמקי נפשם׳ כי
אותו ז מן היה פארוק אליל עמו — ובפרט: אליל הקצינים
הצעירים. הם החליטו כי אסור להם לספוג את העלבון
הצורב ללא תגובה. באסיפה שנערכה במועדונם ברובע
זמאלק המפואר, החליטו לצאת במיצעד הפגנתי, בסדר צבאי,
אך ללא נשק, אל שערי ארמון המלך.
.אנו יודעים שהאנגלים חזקים מאתנו,״ אמרו ,״אבל
עלינו להראות להם שגם עם חלש יודע להגיב על מעשי
עריצות.״ ברגע האחרון, כשלמעלה ממאתים ק צי מז מכל
הדרגות היו ערוכים למסע ברחבת המועדון, הגיע הגנרל
חאמד טהר, אחד מקציני המטה הכללי. .הייתי אצל הוד
מלכותו,״ הודיע . ,הו א מבקש מכם להמנע מההפגנה.״

של קצינים צעירים ומסורים.

*!1שה מה שאתה •פול״...
בשנת 1946 נודע לגמאל ולחבריו על קיום קבוצה שניה,
גדולה בהרבה מקבוצתם הם, ואשר בראשה עמד הסאג מוחמד
רשאד מוהנא. חבריה לא התענינו ביו תר בדבר מאבק עם
האנגלים או מטרות לאועיות מופשטות — חמתם נשפכה
על המשטר הפנימי בצבא, הם הפיצו כרוזים חשאיים נגד
הליווה (גנרל) איברהים עטאללה, ראש המטה הכללי.
עבד אל־נאסר שיגר קצין שישתדל ליצור מגע בין שתי
הקבוצות. יבדוק את אפ שרויות ליכודן. שלו ש פעמים חזר
המקשר ומסר דו״ח על פעילותו. אחר כך באה הידיעה כי
כמה קצינים נעצרו לחקירה על ידי המשטרה הצבאית.
ביניהם: מוהנא והקצין המקשר של עבד אל־נאסר.

המלך משחדר הוו

ני בא
וצער

קרבות פאדץ־ישדאל
מלחמת ארץ־ישראל העבירה את פעולת הארגון לקווים
אחרים. רו ב חבריו שר תו בתפקידים קרביים בחיל המשלוח
המצרי שפלש ארצה, רבים מהם נפצעו או נהרגו. הארגון,
למעשה, התפורר ; רק שלד הצמרת נשאר.
בקרב על ניצנים התפעל אחד הקצינים, יוזב א שי עבד
אל־חפים עמאר, ממפקד חטיבתו, אמיראלאי (בריגדיר־גנרל)
מוחמד נגיב, שהופיע בנקודה העברית כשמגיניה עודם
צולפים לעפר הכובשים. היוזבאשי היד. האיש מספר שנים
של הארגוו החשאי ז הוא מסי על גבורת נגיב לעבד
אל־נאסר. כעבור שלושה שבועות נמסר לאמיראלאי ששכב
פצוע כי קצין בשם עבד אל־נאסר מבקש לבקרו.
אותו ידם הוצע למוחמד נגיב לקבל את מנהיגות מחתרת
הקצינים.
הקריירה הצבאית של עבד אל־נאסר בארץ־ישראל היתר,
מזהירה. הוא הצטיין כאחד הקצינים הקרביים הטובים,
הועלה לדרגת סאג, השתתף בקרבות יד־מרדכי, ניצנים, נגבה,
עירק אל־מנשיה. הוא פקד על הפלוגה המצרית שהחזיקה
במשלט 105 שחסם את הדרך לנגבה ואשר נכבש על ידי
יחידת ג׳יפים של צה״ל. עבד אל־נאסר נפצע בפעולר. יחידת
הג׳יפים קבלה את השם שועלי ש מ שון בשל הסתערותד.

הקצינים לא צעדו. אך במקום ל חזור לעבודותיהם
השונות, התכנסו ב מועדון, התווכחו עד לשעות המאוחרות
של הלילה. מאותו יום קיבל ה מ מי ין השקט חשיבות
שלא ידע עד אז, הפך מקום מיפגש חברתי ומדיני של
הקצינים. ביחוד הרבו להתמרמר על יחס ״בת־הברית־שעל־גכי־הניר,״
כפי שכינו את הבריטים.
מול מועדון הקצינים שכן המועדון לידידות אנגלו־מצרית.
מדי ערב, כשהמועדון המעורב החל מתמלא אורחים מכובדים
משני העמים, התכנסו הקצינים במועדונ ם הם, הריעו לכבוד
.המלך משחרר העם מעול הכובשים הזרים.״ מבוכתם של
השכנים אך הוסיפה להתלהבות הקצינים.
אולם גם ספורט משעשע זה איבד, במרוצת הזמן, את
טעמו. הקצינים. ששאפו למאבק אמיתי, חיפשו דרכים יעילות
יותר להפגין את רצונם, ואלה שרצו לחיות בשלום ושלוה
גשרו מן המועדון. הוחלט להרכיב ועדה, מנציגי כל החילות,
אשר תעבד מצע לפעולה ממשית נגד שלטון האנגלים
במדינה. היתד. זאת לידתה של התנועה שהעלתה, כעבור
עשר שנים, את מוחמד נגיב לשלטון.
המטרה הראשונה של התנועה החדשה היתד : ,להפגין
.את נאמנות הצבא לפארוק, אשר סימל בעיניו את העם כולו,
את השאיפה לשחרור מעול האנגלים. אהדה ז ו הפגינו
בכל מיני צורו ת: כאשר הזדמן אחד מאנשי החצר
במעמד חגיגי אחד עם אל-נחאס, מחאו הקצינים כפיים לכל
מלה שאיש המלך הוציא מפיו. את דבריו של אל־נחאם
קיבלו בשתיקה חד־משמעית.
פעם אחרת המתין אחד הקצינים בין אלפי התושבים
שהצטופפו להריע לפארוק בצאתו מתפילה חגיגית בלוית
מוסטאפה אל־נחאם ושאר חברי הממשלה. בהופיע הפמליה,
זרק הקצין נעל בלויה (אות של בוז ועלבון) על אל־נחאס.
הוא החטיא, פגע בשר אחר. ההחטאה כאבה לו בהרבה יו תר
מחמש שנות המאסר שקיבל בעד המעשה.
איש לא התענין במיוחד בשני הקצינים שי שבו בתא
המחלקה הראשונה של החשמלית שנסעה בכיוון לגן החיות
של קהיר. בתחנה הסופית ירדו השנים, פגו לעבר בית קפה
קטן, י שבו ליד קצין שלישי, בדרגת סאג (רב סרן).
.הבאתי לך את הענק הצנוע שלנו,״ פנה אחד משני
״ י-קצינים, בהציגו את חבת, יוזב א שי (סרן) גבוה ו מרצין,
״אירופי ,־י חיל הרגלים המלכותי. הסאג הושיט את ידו .״חיכיתי
לי ״ שעל זי רב, יא גמאל,״ אמר בהתרגשות לקצין הגבוה.
.י הם הרי ו( ק זאת כניסתו הרשמית של גמאל עבד אל־נאסר
ל ׳ חזו £הקצינים המצרית. משך שלו ש השנים שחלפו מאז
ל.-״ית• פ אבי ביד אל־נאסר הצעיר בין הקצינים שהתכוננו לצעוד
״שפחת גרהו־ המלך, הצטין כאחד מאלה שלקחו את ענין
״ יאיג* גמל מות נגד האנגלים ברצינות מוחלטת.
לכפר הנטו^ ת קופ ה זו נתגבשו חוגים קטנים שחבריהם נפגשו
מ ף ״ שו תף ת, כל חוג ומטרות משלו. החוג אליו הצטרף עבד
ש. לאיירה. ד לא היה מן הגדולים, היה מורכב מכמה קצינים
1לם י היטב>תם היחידה מיתה סילוק הכוחות הבריטיים למצרים
יזיז ״ נזיז זו ל השפעתם המדינית. לשם כך היו מוכנים אף לשתף
המשפחו־ילה עם הגרמנים שעמדו אותה שעה בשערי אלכסנדריה.
פרדסים ר£ר למצעם המדיני, לא היו להם דעות ברורו ת. לאחר
,כנים הח שיגור שו האנגלים, סברו, יקל לסדר כל שאר הענינים.
הצטרפותו של גמאל שינתה את מצב הקבוצה הקטנה

* בי> לחלוטין. תוך ז מן קצר הפך לאיש מרכזי, הוכיח את עצמו אך כהוגה דעות רציני ומנהיג אמיתי. סביבו התלכדה חבורה

נשמותיהם של כל מיני אנשים שיענו לו על שאלות.
אחת הנשמות שעבד אל־נאסר היה מעלה לעתים קרובות
הימה זו של אחמד מאהז, ראש ממשלת מצרים שנרצח
ב־ 1944׳ לאחר שהכריז מלחמה על גרמניה ואיטליה.
עבד אל־נאסר: מה יריע לד על עתידה של מצרים 7
מאהר: לפניה דרך קשה ומסוכנת, מלחמות מבפנים
ומבחוץ.
עבד אל־נאסר: האס אתה יכול לעזור לנו במלחמה זו 7
מאהר: אמנם אני יכול לראות מה יביא העתיד. אבל
את מלחמותיכם חייבים אתם ללחום בעצמכם. בזאת תוכיחו
בפני ההיפטוריה את זכותכס לקיום.
עבד אל־נאסר: טוב ...תעשה מה שאתה יכול.
מאהר: טוב ...אני אעשה מה שאני יכול.

א יבוא הצורר
אחרי החלמתו צור ף גמאל לחטיבה הששית (שישבה
בפאלוג׳ד ,).נשאר בכיס עד פנויו. שם קשר קשרי ידידו ת עם
שלי שו של יגאל אלון, שניהל את המשא ומתן לכניעת
כים פאלוג׳ר ..בשיחות ארוכות שהיו לו עם הקצין הישראלי
הרבה לשאול על ארגוני המחתרת הישראלים, מאבקם נגד
הבריטים, ביקש לערוך השוואה עם התנאים ש שררו במצרים.
עם תום הקרבות מונה כמרצה באקדמיה הצבאית המל כותית•
בתפקידו החדש ניתנו לו אפשרויות רבו ת להמשיך
בליכוד ארגונו ; הוקמה ועדה של תשעה קצינים, שניגשה
לביסוס תנועת הקצינים החופשיים בכל זרו עו ת הצבא והצי.
הם אשר עמדו מול פארוק, התנגדו למנוי אחד מאנשיו כיו שב
ראש מועדון הקצינים. הם אשר דפקו על דלת דירתו של
מוחמר נגיב ב־ 22 ליולי , 1952 הציעו לו לעמוד בראש ההפיכה
הצבאית אשר עתידה היתד׳ ל סיו ץ למחרת היום.

מהפכן גמאל עכד אד-נאסר
למען המולדת, נשמות מן הקבר
הרמטכ״ל ניסה לשכנע את פארוק כי הקצינים שנעצרו
השתייכו למחתרת מסוכנת ביותר, אך לליתד. אברהים
עטאללה היו שונאים רבים ואדירים בחצר המלך. הם השפיעו
על פארוק לשחרר את הקצינים. ,צעירי ם חמי־מזג ותמימים.״
הקצינים אמנם שו חררו אך הפרשה גרמה לפרוקה המוחלט
של קבוצתם. מוהנא פרש לחלוטין מכל פעילות פולי טי ת*,
ושאר חבריו התרחקו אף הם או הפכו, כעבור ז מן מה,
סוכניה של הבולשת. תוצאה שניה: עבד אל־נאסר החל
מקפיד ביו תר בקבלת חברים חדשים לקבוצתו.
כל מועמד היה עובר מבחן ממושך ומדוקדק. מבלי
שידע כי הוא נבחן. את המועמד היה בדרך כלל בוחר עבד
אל־גאסר עצמו, מזמינו למסיבה אצל אחד החברי הקבוצה.
אם המועמד עבר את הבחינה הראשונה היד. מוז מן
לישיבה ספיריטואליסטית, בה היה עבד אל־נאסר מעלה את
• עד ביצוע ההפיכה. הוא מונה חבר מועצת העוצרים
על־ידי נגיב, הודח. נעצר לפני שלושה שבועות כחשוד
בקשירת קשר נגד השלטון.

בעלות נגיב ל שלטון נשארו תשעת הקצינים ( א שר אליהם
נוספו עוד שנים) ברקע, נמנעו מהתבלטות מיותרת. הם
הסכימו לכך שנגיב יקצור את התהילה, הסתפקו במשיכת
החוטים מאחורי הקלעים. משך צזצי שנה מילא עבד אל־נאסר
את תפקידו כסגן המנהיג בצניעות, רק לעתים רחוקות
היה שמו מופיע בעתונים.
עד אשר, לפני חודש, עלה פתאום מן האסלה, מסר
הודעות לעתונים על מדיניותה של ממשלת נגיב. הנושא
העיקרי שעליו הוא דיבר: גירו ש הצבא הבריטי ממצרים.
.אם האנגלים לא יצאו מרצונם,״ הכריז. ,נקים יחידות גרילה
שילחמו בהם בכל מקום המצאם.״
כעבור יומיים הודיע נגיב כי לדעתו קיימת עוד תקווה
להסדר שלום עם הבריטים. בחוגים הדיפלומטיים במצרים
החלו מתלחשים על קרע בין נגיב ו בין האיש שהעלה אותו
לשלטון. נגיב, אמרו השמועות, מעונין קודם כל בחיזוק
משטרו ובריפור מו ת פנימיות 1בעית פנוי האנגלים תבוא רק
אחר כך. בעוד שעבר אל־נאסר תבע הגשמת ר עיונו תיו מאז —
גרוש האנגלים קודם לכל.
מאז, צעד עבד אל־נאסר צעד גדול באורו ת הבמה
הפוליטית. לאחר פרוק כל המפלגות המצריות, מונה למזכיר
תנועת השחרור חלאוסי המיועדת ׳לתפוס את מקומן. מטעו
לפרסומת אישית גבר, יגבר עוד — עד אשר י שיג את המעמד
הציבורי הדרוש לו להיות מועמד רציני לרשת את מקומו
של נגיב, אם יבוא הצורך.

למי!

האנגלי מצאו תחדיר
לא כל מפעל תעשייתי יכול להתפאר ב עובדה
שהוא מעסיק חוגט מקצועי בין עוב דיו.
אולם עבדאן הקטנה, במפרץ עדן, איגד.
מפעל רגיל. לפי תוכניות חברת הנפט ה•
אנגלו־איראנית, עתיד לקום שם בית ד קו ק
ענק שיפצה אותה על הלאמת בתי־הזיקוק
של עבדאן, איראן.
כדי להפוך את התוכנית למציאות, החלה
החברה בגיוסם של למעלה מ־ 15 אלף עוב דים,
מהם 3000 טכנאים ומומחים מאירופה
ואמריקה. ביניהם: חונט, שידאג למשלוח

״העולם הזה״ 797

במ רחב
גופתו של כל אדם שימות׳ לקבורה בארץ
מולדתו.
המפעל, שבנייתו תסתיים ב 1955-ויעלה
50 מיליון לי״ש, יחסוך לחברה סכומים גדו לים
שהיא מוציאה על הובלת הנפט הגלמי
שלה לזיקוק באנגליה מאז נסגרו בתי־הזי־קוק
בעבדאן. עתה מובל הנפט משדות עי ראק,
קוויט וקמאר לאנגליה — מרחק 8000
ק״מ — וחזרה, לארצות אפריקה וחופי ים-
סוף. עדן בלבד משתמשת ברבבות טונות
לצרכי אניות המפליגות בין אירופה למזרח

הרחוק. למרות התיקרות ההובלה׳ נאלצה
החברה ל ש מור על מחירים נמוכים, לתחר
במחירי חברות אמריקאיות המזקקות את
הנפט שלהן בסעודיה•
עדן תהפיד גן־עדן. הקמת המפעל
תשנה במדד. רבה את פני הכלכלה בעדן.
המושבה הבריטית הקטנה, המתקיימת ב תנאים
קשים על סף קיסרויות הנפט האוגד תיות
של ערב, פרס ועיראק עשויה ליהנות,
סוף סוף, מעו שר הנפט. הרווחה הכלכלית
תבוא בעיקר בצורת עבודה קבועה, ב שכר

גבוה, לאלפי בני שבמים מקומיים ותימניים.
גמל־הגפט ים שוך אניות רבות, הביקוש ל מזון
יפתח את החקלאות.
ברכות אלו מדגישים האנגלים בבל הזדמ נות
. .הודו ת למפעל החדש,״ ד,ם מסבירים.
.תהפוך עדן לגן־עדן קטן.״ מה שאינם
מדגישים: מושבת עדן היא עתה כמעט ה מקום
היחיד בכל המרחב אשר אין נשקפת
בו סכנת גירו ש ל שלטון הבריטי. גם אם
האימאם של תימן השכנה יתקנא במוסאדק
הפרסי, יעז לחשוב על הלאמת המפעל, אין
הדבר מדאיג ביו תר את האנגלים. לשם כך
יהיה עליו לכבוש תחילה את המושבה מידי
צבא הוד מלכותו. וסכנה כזאת, הם סבורים,
אינה קיימת.

ספורט כדורגל הפרחים לא הועילו

יצרגי הגזוז ככגס העשור של התאחרותם
ש. גוניק — מזכיר ההתאחדות והרוח החיה בין יצרני המשקאות הקלים —
מוסר דו״ח ותובע מעשים להרמת קרנו של המשקה העממי. סביבו מסובים
חברי הנהלת ההתאחדות שהתגייסו למערכה להשבחת המשקה הלאומי שלנו.

המנה העיקרית בתפריט הכדורגל הירו שלמי
הוגשה השבת לחובבי הספורט בבירה
כאשר מכבי תל אביב ובי ת״ר המקומי נפ גשו
למשחק ידידו תי שהחל בחליפת ז רי
פרחים, נסתיים במצב רוח עגום ביותר.
הצלחותיה האחרונות של בית״ר, המש חקת
בליגה השניה, הניעו את מכבי להופיע
במלוא הרכבו שכלל גם את אלי פוקס ו אברהם
מוריקה, שנעדרו לתקופה ממושכת
בשל היותם פצועים. אך גם. עובדה ז ו. ל א
הועילה לאלופי הליגה. הם נתקלו באגוז
קשה, לא הצליחו להנחיל ליריביהם את ה מפלה
המקווה. הביתרים שיחקו ברוח קר בית,
גרמו להתרגשות עצומה בקרב קהל
הצופים כאשר קרבה שריקת הסיום של
השופט. העיר אלי פוקס בהפסקת המחצית :
ו,מזמן לא נתנו לנו להזיע כמו היום.״
המשחק הער שהביא, עד סמוך לסיום,
לתוצאות שוו ת* נתערער בדקה האחרונה,
כאשר יוסלה גולד שטיין התל אביבי שלח ב־עיטת־פצצה
לעבר שער בית״ר, וחברו שמו אל
(פפו) ישראלי נטל את הכדור בידו על
מנת להניחו בקו האמצע, לאות שהובקע
השער. השופט היסס תחילה, החליט לב סוף
לפסוק נגיעת יד לחובב מכבי. הקרב
המילולי שהתפתח לאחר מכן בינו לבין
האורחים הופסק רק על ידי הקהל שהציף
את המגרש, סיים דה־פקטו את המשחק.
ניחם אחד הצופים את ח ב רו :״טוב שזה
קרה ברגע האחרון. לפחות זכיתי לראות
89 דקות של משחק טוב.״

ניצוץ יחיד
״היה עולה לי פחות לראות סרט מי-
קי־מאוז,״ העיר חובב כדורגל שראה בש בת
את הדרבי התל־אביבי: בית״ר — ה פועל
שנערך על מגרשה המדושא של הק בוצה
השניה, ביפו.
המשחק הידידותי שהפך לדו־קרב עקר
ולא־ידידותי בהחלט, עורר פעמים רבות
צחוק כללי של אלפיים הצופים שנכחו שוב
שרמת הכדורגל הישראלי ירדה פלאה כ תוצאה
מהשבתת משחקי הליגה על ידי הת אחדות
הכדורגל.

א מ דוג
המעשנים מחכים לה
אחי נז

רנו

אימפרסריו ב.

כריכות
ל״העולס הזה״
המועד האחרון לכריכת גליו־נות.
העולם הזה״ נקבע ל־
15 בפברואר . 1953
את הכסף יש לשלוח ע״ש
״העולם הזה,״ לא ע״ש ״ מדור
הכריכות.״

י. רינחונסקי
רח׳ הקישון ,6תל־אביב

גלוסות קו

גלופות רשת

גילאון ק.

גינצבורג

בלט אמריקה הלטינית
שבוע אחרון לתל אביב והסביבה רמת גן ״רמה״
ב־ 6וב־9.15
במוצ״ש 7.2
ב־8.30
ביום א׳ . 8.2וביום ב׳ 9.2
ב־ 6וב9.15-
ביום ג׳ 10.2
ב־8.30
ביום ד׳ 11.2
ביום ה׳ שתי הצגות פרידה
ב־ 6וב־9.15
כרטיסים :
תל אביב :״ אר מון״ ,רח׳ הס ; 4
רמת גן: רייכניץ, רחוב ביאליק 57
ובקופת התיאטרון

ירושלים ״אדיסוך
רק 3ימים
בומצ״ש 2 14.2הצגות ב־ 6וב־9.15
ב־8.30
ביום א׳ 15.2
ביום ב׳ 2 16.2הצגות פרידה
ב־ 6וב־9.15
כרטיסים :
משרד ש. כהנא ע״י ככר ציון,
ובקופת התיאטרון לפני ההצגות.

חיפה ״ארמון״
שלשה ימים אחרונים
בתכנית שניה וחדשה
ב־8.30
ביום ד 17.2
ביום ד׳ 18.2שתי הצגות ב־ 6וב־9.15
ביום ה׳ 19.2

הצגת פרידה ארצית
כרטיסים :
משרד ק. גינצבורג, רחוב הרצל 25
ובקופת התיאטרון לפני ההצגות.

קבוצת הפועל, שזכתה השנה להיות
מודרכת על ידי ג׳רי בית־הלוי, מאמנה ל שעבר
של מכבי תל־אביב, הוכיחה רק הת קדמות
מועטת. בשורותיה, שכללו צעירים
רבים, בלט דוקא הותיק הרצל פריצנר, ש החל
את דרכו ז מן קצר לאחר שג׳רי עצמו
שלל את נעלי הכדורגל מעל רגליו.
בחציו השני של המגרש היתה התמונה
קודרת יותר. בית״ר, שניסתה, ברוח הקרב
האופיינית שלה, לכסות על ליקוייה הרבים
בידיעת המשחק, נראתה כמבזבזת כוחות
לשוא, ללא מטרה.
האחד שבלט בבית״ר היה שו ב יצחק גט־בש,
שהראה כי ככל שירבה לשחק בקבו צתו
יהיו סיכוייו קלושים יו תר לשפר את
איכות מישחקו. יו תר יציב היה, כרגיל,
יעקב חודורוב, שוערה הגמיש של הפועל
שבזכו תו התנועעו חבריו בשקט ובבטחון
על המגרש, לא דאגו ביו תר לשערם שהיה
בידים נאמנות. חודורוב, שקלט ללא מאמץ
את הכדורים המעטים שנשלחו אליו, היה
ללא ספק הניצוץ היחיד שהבריק משך 90
הדקות המשעממות.
אנשים לתיש ש כרטיס
כששחקה קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה,
לפני מלחמת השחרור, בליגה השניה, לא
אמרה מעולם נואש לנסיונותיה לעלות לליגה
הראשונה, בהיותה בטוחה ב עורף ה חזק
העומד מאחוריה: קבוצת הנוער זעלה
שנחשבה לאחת הטובות בארץ.
החישובים לא היו מדויקים, הקבוצה על תה
אמנם לליגה א׳ ,אך ללא כל סיוע מצד
שחקני הנער שהתפזרו, בעת המלחמה, ,בין
יחידות הצבא, נתקו את הקשר עם אגו־דתם.
את מקומם תפסה קבוצת נוער חדשה:
מכבי שלמה.
האחד מבין חברי קבוצת הנוער ש ש מר
על קשר קבוע עם האגודה היה אביגדור
(תיש) הרשקוביץ, יליד ז כ רון יעקב שעבר
לחיפה, עסק באטלטיקה קלה במכבי חיפה,
התמסר י לאחר מכן לענף הכדורגל.
אך גם תיש לא נעל שוב את נעלי הכ דורגל
שלו, הסתפק בתפקידים ארגוניים ב מחלקה.
בשנתיים האחרונות השקיע את מיטב

מרצו כדי למנוע את ירידת הקבוצה לליגה
ג׳ ,נחשב על אף גילו הצעיר 23 כמנהלה
של הקבוצה וכאחד מהקובעים את הרכבה.
אף על פי כן נראה שמכבי חיפה, לא שמ שה
כר מספיק נרחב לתייש, שהחליט לנ סוע
לבקור של 6חדשים אצל קרובו באר צות
הברית.
במסיבה שנערכה לו לפני צאתו, הוענק
לו י פוי כח האגודה, ליצגה בחוץ לארץ, תוך
תקוה שהוא ישתמש בו בעיקר לשם רכש
ציוד ותלבושות. פעולתו האחרונה של תיש
בארץ היתר, קבלת תעודת עתונאי מעתון
ספורט • שתאפשר לו כניסה חפשית למפעלי
הספורט בארצות הברית.

ח ] ש י 0
הדרכים לגן ר, עדן
בכנסת,
כשקם שר־האוצר לוי אשכול
כדי לענות ליריביו בשטף־דיבור של מכונת־יריה,
התעלם לחלוטין מן הנוסח שהוכן לו
על־ידי יועציו, יצר במקום זה סידרה של
פתגמים עבריים מקוריים. אמר אשכול :״הד־רך
לגן־עדן רצוף כוונות טובו ת!״ ,קרא:
׳איש לדולאריך ישראל!״ סיים בנימה המ עודדת
:״בדרך (המוצעת על ידו) אין מקום
לחוסר תקווה...״
פסוק עברי אחר חודש על־ידי איש פועלי
אגודת־ישראל המזוקן, כגימין מינץ. סי כם
הוא את מצב הרוח בר חוב:״אכול ושתה,
כי מחר יכסו האמריקאים את הגרעון!״
כששיסע חבר־הכנסת המפמ״י בן־אהרן את
נאומו של אליעזר ליבנה, האפיקורוס
הכלכלי המפא״יי, בהאשמה שהוא חי על
ההענקה האמריקאית, השיב ליבנה :״האוטו
שבו אתה בא לכנסת שולם בכספי ההענקה
האמריקאית, והאמריקאים משלמים לך אפי לו
בעד הניר הדרוש לך כדי לנהל תעמולה
נגד האמריקאים!״
גם חבר־הכנסת החרותי יוחנן באדר
ספג קריאה מפיו של ליבנה :״אתה וחב ר
י ו לא הבאתם לארץ אף גרו ש אחד, אפילו
לא את החור בגרו ש!״
כשראה ח״כ חרות אחר, ד״ר אריה אלט-
מן, את חברו בנימין אבניאל מחזיק
בידיו שתי כוסות קוניאק, שאל אותו אם
הוא סובל מלחץ דם נמוך. הסביר אלטמן:
הגוי אוהב את המשקה לשמו. יהודי מסוגל
לאהוב אותו, לכל היותר, כתרופה.

והמינהגיס הרע׳ם
כשקרא ד,ח״כ ד,צ״כ שלום זיסמן שה משטרה
עומדת להוציא ע תון משלה על חש בון
הממשלה, למכירה לאזרחים, מיהר, הגיש
שאילתה ל שר המשטרה שימנע את הדבר.
שאל זי ס מן: ממתי תפקיד המשטרה לספר
לאזרחים סיפורי פשעים?
עסקן ציוני־כללי ציטט, בהתכוונו למפא״י,
אימרה של המנהיג השמרני הבריטי וויג־סטין
צ׳יצ׳יל על מפלגת הלייבור :״מפ לגת
העבודה דומה לכריסטופר קולומבוס.
הוא הפליג לדרך מבלי לדעת לאן יגיע. הוא
הגיע מבלי לדעת היכן הוא נמצא. ואחרים
שלמו בשביל הנסיעה.״
הודיע, בוועדת איגוד האופטיקאים היש ראלים,
האופטיקאי הותיק יצחק לי אץ
גרתובסקי :״יש לעודד את השימוש
במשקפים במדינת ישראל הסיבה /0 :״85
מתושבי הארץ סובלים מליקויי ראייה, רק
מקצתם משתמשים בעדשות.
אימרה של איש הבמה סאשה (פני ני
הכתר) גיטרי, זכתה השבוע לפרסום :
״אינני אוהב כשמטלפנים אלי. על כן אני
מטלפן כל היום, כדי שהקוו שלי יהיה
תפוס.״
איש הבימה, ישראל כקד, במאי אני
רב החובל, מעבד עתה מחזה מקורי חדש,
קומדיה, אותה בחר מתוך מאה מחזות מאת
מחברים ישראליים, שקראם, לדבריו, בשלו שת
החודשים האחרונים.
בתיאטרון אחר, הקאמרי, מתנהלים דיו נים
בקשר להצגת המחזה ים ובית מאת שו־למית
גת-דורי (העולם הזה ,)794 שהו־גש
לראשונה על־ידי להקת החובבים של קי בוץ
השומר הצעיר הזורע.
י לאחר שהוסרטה שחקנית הקולנוע האמ ריקאית
מארילין מונח־ בתמונות בהן
נראתה כמעט ערומה, לצורך הסרט ניאגארה,
בו היא משחקת בתפקיד של רוצחת, נתבק שה
לעשן סיגריה בתמונה אחרת. לתמהונו
של צוות ההסרטה נתברר כי מארילין מעו לם
לא עישנה .״לא דבקו בי כל מינהגים
רעים,״ הכריזה.
* ספורט

ישראל.

מוסיקה

קולנוע

הזוכה נוסו! לחוץ דארץ

ל ב! ,הנעורים מבד הגילי

במשך יומיים, בשבוע שעבר, הסך מש רד
המוצרטיאון הישראלי לבמת תחרות,
אותה מקיים מוסד זה מידי שנה, ביום הו לדתו
של וולפגנג אמדיאום מוצרט.

חג המולד שהתקרב והלך, עורר צפיה
מיוחדת בקרב תושבי העיירה אולדבורו שב מחוז
ספולק, אנגליה. מושבה המפורסם
של העיירה. הקומפוזיטור הצעיר בני מין
בריטן׳ חיכה בהתרגשות לביצוע הבכורה
של יצירתו האופיראית, שנקראה הבה נעשה
אופירה. התרגשו במידה לא פחותה: קבו צת
ילדי בית הספר, מבצעי היצירה, שעסקו
בחזרות.

באחד משני חדרי המשרד ישבה ועדת
השופטים, הקשיבה, מאחורי פתח חסום ב מסך,
לזימרתם ולנגינתם של 35 מתחרים,
בעלי גיל ממוצע של ( 25 לפי תקנות התח רות:
בין 16ל־ .)30 הזמרים והמנגנים ניצ בו
בחדר השני, השתדלו להתעלם מעשן ה סיגריות
הסמיך שחדר מעבר למסך, ביצעו
מיצירות מוצרט בליתי פסנתר שהיה מכתן
ברבע צליל למטה מהדרוש. דפיקה על ה דלת
שבין שני החדרים ציינה את העובדה
שהשופטים שמעו כל מה שהיו צריכים
לשמוע, הפסיקה את ביצוע היצירה, שלחה
את המתחרה בחזרה למסדרון.
מתחרה אחד יצא ואחר נכנם. במסדרון
נותרו המחכים לתורם. מחשבותיו של כל
אחד ואחת היו מופנות לפרסים: נסיעה
בת־שבועיים לאיטליה ולשתייץ שניתנו ל זוכה
מבין הזמרים ו מבין המנגנים בכלי־נשיפה.
ביום
השלישי בצהרים נדד המאורע וע בר
לאולם ־שה חפץ. רגע הכרזת הפרסים
התקרב, גרם לדממה מוחלטת של האור חים
(כולל ציר איטליה, ציר שתייץ) ושל
המתחרים (מאחורי הקלעים) .ההודעה על
הזמרים הזוכים הביאה או שר רב לוי לי
מיטשל, בעל טנור לירי, אשר זכה בפרס רא שון.
הנסיעה
הקרובה השכיחה ממיטשל, שע לה
ארצה מרומניה לפני שנה, את העוב דה
שפוטר ממקום עבודתו כסבל, בגלל
העדרו ביום התחרות. סיפוק מה קיבלו
גם חנה ליפ שיץ — זמרת סופרנו ירו של מית,
תכולת עינים ולוסי אהרונסון הבלונ דינית,
גם היא בעלת סופרנו. שתיהן ז כו
בפרסים משניים, תופענה בארץ ברדיו וב־

קונצרטים.
ההכרזה לא עברה בלי תגובות שליליות.
התמרמר אהרון כהן, ז מר בס מחיפה: הוא
נכלל ברשימת הששה שהוזמנו לתחרות ה סופית
של הזמרים, לא קבל את ההודעה
על כך, אבד את ההזדמנות לזכות.
קבלה הזמרת דרורה דרורי ת: בחדר צר
מאבד הקול את איכותו, יש לקיים את הת חרות
באולם.
מבוכה מיוחדת עוררה הכרזת השופטים
על המתחרים בכלי־נשיפה (שהיו ארבעה
במספר) .פטר סימן־אור, מנגן קלרינט ו אורי
שוהם, חללן — שניהם חברי התזמורת
הפילהרמונית — היו בעלי רמה שווה, ל
צופי
(ומאזיני) הצגת־הבכורה, חזו ביצי רה
מיוחדת במינה. בריטן׳ המרבה להתעניין
בחינוך ובפעולות נוער מוסיקלי, החליט
ליצר יצירה מוסיקלית שתהיה ״שעשוע ל בני
נעורים מכל הגילים״ .יצירה בעלת אופי
אמנותי, חינוכי ו מו שך כאחד, קלת ביצוע
לחובבים, בפרט לבני נוער ולילדים.

סרטיט
.האחות הראשונה״
האחות הראשונה אמנם לא היתד, פלורנם
נייטינגייל, כפי שקובע התרגום העברי של
הסרט האחות הראשונה. אבל לזה אפשר היה
בהחלט לסלוח אילו היתד, מגרעתו העי קרית.
הצרה היא שפרט לזה, י ש בו שגי אות
(אמנותיות בעיקר) רבות. הבולטת ש בהן:
הוא ארוך יתר על המדה ומכיל שו רה
ארוכה של תמונות איטיות לאורך חייה

המלים לאופירה נכתבו בידי אריק קרוזייר,
והכתב־יד חולק לשתי מערכות. הראשונה
תארה את חזרותיהם של הילדים בחופשה׳
על הצגה אופיראית. השניה תיארה את ה הצגה
עצמה, המראה כיצד נ?ג שו בחדרם,
ילדי משפחה עשירה, את סם הקטן שנש לח
לנקות את הארובה׳ הצליחו להצילו מ־בוב
השחור, בעליו הגס והפרוע.
את תפקיד התזמורת המלווה מילאו שני
פסנתרים וכלי הקשה. תפקיד המקהלה ני תן
בצורה מקורית ביו תר — לקהל, שלמד
את שלושת שי ריו על ידי מדריך מיוחד,
בז מן חילוף התפאורה. יצירת כני חמש, מלאי כטחון.
בריטן־קרוייזר, נדדה מאולדבורו ללונדון,
עוררה התלהבות עצומה בקרב הקהל, ש צפה,
האזין השתתף בשירה. מבירת אנגליה
פשטה היצירה בארצות אחרות, עוררה תגו בות
שונות, מהן שליליות ביו תר, בניו-
יורק.
כשלש שנים לאחר ביצוע הבכורה משכה
הבה נעשה אופירה, קהל צופים מגוון ש מילא
את אולם אוהל שם בתל־אביב. להצ גה
נלוותה מקוריות חדשה: היא בוצעה
בידי חברי הלהקה המוסיקלית של קבוץ
הזורע, שבצעו לראשונה את האופירה ב ביתם,
סבבו עמה בקבוצים, הוזמנו, על ידי
המרכז הישראלי למוסיקה חדישה להופיע
בתל־אביב.

וואן ג׳ונסון, דורותי מאגואייר
— לבתו

הארוכים 1820— 1910 של העלמה האנגלית
האצילה שהפתיעה את הוריה, החליטה ל היות
לאחות רחמניה.
הוריה של פלורנס (אנה ניגל) נתנו לה
השכלה ההולמת צעירה אנגלית, הכינו אותה
לקראת הנשואים. פלורנס ויתרה על הנוחיות,
ויתרה על נשואים, החליטה להקדיש את
הקהל, שהיה מורכב ב רו בו מחברי האגודה
חייה לטפול בחולים, אשר באותם הימים,
ומספר מוזמנים, ב צרוף כמה מחברי הקבו./
כשמקצוע הרפואה היה מפגר מאד, היו ב עקב
בהתעדנות מרובה אחר המערכה הרא אמת זקוקים לטפול.
שונה שרקעה הועתק מכפר אנגלי לקבו פלורנס לא הסתפקה בעזרה לחולים אזר-
ישראלי, תובלה בבדיחות מקומיות, התנה | ן 1חיים׳ החליטה בפרוץ מלחמת קרים, לד־לה
על במה פנימית, על ידי קבוצת ילדי אוג לפצועי החזית, שהיו קרבנות לסבל
וחמשה מבוגרים.
^ נורא, ללא בל טפול.
רמת הבידור עלתה, כשלפני במת הכ!.״י׳
הבירוקרטיה הבריטית לא נחפזה לאשר
חק התייצב המדריך, החל ללמד את שלושת
את תכניותיה של העלמה, ונדר שו מאתה
שירי המקהלה׳ חדישים במקצב אולם נו־מאמצים
גדולים, הן בלונדון, הן בחזית
קרים, כדי להשיג את דרישותיה ולארגן ש רות
אשפוז אנושי לחיילים.
בסוף ימיה היתד, העלמה נייטינגייל י שי שה
חולה. שירותיה הרבים, במהפכה ש הכניסה
בהלך המחשבה של רופאים צב איים
ואזרחיים כאחד, היו לחלק מן החיים
היומיומיים, אבל היא עצמה כמעט ונש כחה.
המלך תקן את המעוות, העניק לה את
אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר.
פלורנס נייטינגייל היתר, שלוב מופלא :
של אידיאליות והקרבה מצד אחד ו כ שרון
ארגוני יוצא מגדר הרגיל מן הצד השני.
אנה ניגל מגלה רק טפחים קטנים משני
הצדדים האלה, משחקה הוא אצילי, היא מת-
יחסת בכובד ראש והערצה לאשר, נערצת בכל
העולם, אבל משום כך אינה מצליחה ל עשות
את הדמות אנושית.

״הזמנה לאושר״

מדריך להקת הזורע

מלמד

תבלינים מקומיים —
דעת השופטים, שב שרו לקהל
מתן הפרס נדחתה.

החלטת

אולם לאחר שקהל האורחים עזב את ה מקום,
החליטו לזכות את פטר סימן־אור
בפרס הראשון, מבלי לקבוע עדיין אם יז הזמר

גם בנסיעה. פטר (גיסו
ריצ׳ארד אינגר) ,בן ,21 שעלה לארץ מ שנחאי
לפגי 4שנים, ושאיננו יודע עב רית,
קבע בחיוך: אשמח, אם אורי, חניך
בן־שמן, יזכה בנסיעה, יראה קצת את העו לם
הגדול.

.העולם הזה״ 797

צאת ממנו, כמו שכל תסריטאי יעיד. אולם
כאן נמצא פ תרון: בהמשך הסרט פותח סוג
חדש של נתוחים. אלן שוכבת תחת ה איד
מל ויוצאת בריאה ושלמה. בעלה מצליח
לשכנע אותה שאף על פי שהג׳יגולו התחתן
אתה, הרי עתה הוא אוהב אותה בלב וב נפש.
סוף.
בידי הבמאי, גוטפריד ריינהארדט (שזה
לו סרטו הראשון ; הוא היה קודם לכן מ פיק)
,שלא נעזר על ידי תסריט מבוגר, טוב,
לא עלה אלא להבליט, במידה מסוימת, דמות
אחת: אלן. דורו תי מאגואייר, המגלמת או־

שירה

לצופים

הזמנה לאושר היא הזמנה להוזיל דמעות
הרבה, כי הסרט מעמיד על דרכה של הג בורה
(דורו תי מאגואייר) מכשולים הרבה
והרבה ש ב רון לב.
אלן היא בתו האומללה של מיליונר. היא
נשואה למהנדס צעיר דן פירס (וואן ג׳ונ־סון)
והיא מאושרת, עד שהסרט מתחיל ל הסתובב
ברצינות. מתברר כי אלן חולד,
במחלה אנושית שהמדע אינו מצליח למ צוא
לה מרפא, לא לפני סוף הסרט, על
כל פנים.

חים ללמוד• השירים נקלטו על ידי הקהל
במהירות בעזרת: בי אוריו הטובים של המד ריך,
תמים שהודפסו בתכניה, חברי הזורע
ש פוז רו בכל האולם למטרה זו.
אולם הבורות פירושה אושר, ואלן אינה
במערכה השניה התממש הבצוע הכפול :
יודעת את מצבה. אולם מוד (רו ת רומאן)
על הבמה ביצעו המבוגרים את המערכה ב ,ידידתוי,־כביכול, נערה קנאית הרוצה את דן
חובבים׳
משחק ושירה של
במבטא יקי ־ לעצמה, מגלה לה את האמת המרה, בצרוף
טהור, בצד הילדים, שהיו טבעיים ומלאי חן.
תגלית אחרת, נעימה עוד פחות: דן שוחד
באום שרו את הפתיחה, שיר־ביניים וה על
ידי אביה של אלן שינשא לה — מתוך
סיום: דוקטורים רציניים, בהיסום־מה ; בני־רחמים.
חמש,
מלאי בטחון עצמי, בהתלהבות.
לשלא

זהו סבך רציני ביותר,

(״הזמנה לאושר״)

מיליונר

תה, עושה זאת בכח משחקי רב, מהווה את
הפיצוי האחד לחובב סרט טוב שנקלע לר אות
את הזמנה לאושר.

בקצרה
קוווואדיםי רומא עולה באש ו עוד
מחזות אימים המוניים. הרבה מבחינת
הכמות, פחות איכות. דבורה קאר, רוברט
טיילור, פטר יוסטינוב.
בוב הופ
הבינלאומי. המרגל בתפקיד כ פו ל: א) מרגל בינלאומי ב)שחקן
במד,־זעירה המכפיל אותו. מבדח למדי. הדי
למר.
סרט גדול (מאת
החמשי.
הנ ר י
לורנם אוליבייה) מושתת על מחזה היס טורי
גדול (מאת שיקספיר).
הצפרדע. פלוגת קו מונ ת מ אנשי
יוחדת
(תת מימית) של הצבא האמריקאי ופ עולותיה
בעת מלחמת העולם. ריצ׳ארד וויד־מארק.
נשיאה
ותובע כל ג׳ורדן.
תלמה

מסתבכים זה בזו וגם במעשה רצח. מש חק
משובח של ברבארה סטאנוויק, וונדל
קורי.
מהתלה טרום מל הכתר.

ני גי
חמתית, כתובה, מבוימת ומשוחקת בידי סא־שה
גיטרי.
מתיחות בלב ניו־יורק.
שעות. 14 האם האיש המנסה לקפוץ מגורד השחקים
יצליח להתאבד או לא? ריצ׳ארד בייזהארט
פול דגלאם.
סרטה ה בטרינידאד. זה קרה

א שון של ריטה הייוורט מאז חזרה מעלי
חאן. מוכיח שיכלה להשאר אצלו. גלן פורד,
ריקודים ועלילה סטנדרדית.
סרטזמר, בעל ע השמש. בזוהר לילה
מוצלחת מן הרגיל. ווירג׳יניה מאיו,
דנים מורגאן.

מאוזן ) 1 :חודש קיצי ) 4 .מועד ) 6 .לא מהר ) 9 .אדון ) 11 .מונח גיאוגרפי ) 14 .מצוי
במים ) 16 .משה שרת ביקר שם לאחרונה ) 19 .אי המגדל קפה ) 21 .מנייה ) 24 .אחד
משבעת המינים ) 26 .צום ) 30 .תואר האצילים ההולנדי היחיד ) 32 .שוקת לצאן ) 33 .אחד
המרבה להתיפות ) 35 .הוא מזין אבל הילדים אינם אוהבים אותו ) 36 .יום שרב ) 38 .חבר של
אבירם ) 39 .ספורטאי ) 40 .סופר גרמני שכתב על יו סף בן־יעקב )42 .סופר יהורי שכתב
על מרים אם י שו )43 .מתחת לאף ) 45 .מיוחד לאשה )46 .הגיע ) 48 .תואר כבוד עותומני.
) 49 אלמנה של נשיא ) 50 .עיר הבירה ) 51 .שם יו שב איזנהואר ) 52 .האות של צ׳רצ׳יל) 53 .
מזכיר המוסד הבינלאומי הגדול ביו תר ) 55 .בלבד ) 56 .מתחת לכותונת ) 58 .לא נוזל ולא
מוצק ) 59 .מעסה )60 .על רגלי אסירים ) 61 .חברת שיווק חקלאית ) 63 .משחקת תפקיד
חשוב ב״גבר לא יבין זאת״ ) 66 .חברת הובלות ) 68 .הקיצוב עליה בוטל ) 71 .שכיח בידי
הספר ) 73 .קיים ) 75 .מה שקורה לבנין רעוע ) 78 .בית השה, הכבש והטלה ) 79 .אחת משיטות
ההוצאה להורג של יונים ) 81 .נחום גולדמן מרבה לבקר בה ) 82 .מה שמקבלים לפני מועדו.
) 84 התפקיד החדש שי מי שהיה סגן יו״ר הכנסת 46 ) 85 .מ אוזן ) 87 .באניה ובבית סוהר.
) 88 מהר, הרגיש ) 90 .על כובע כל חייל )91 .דגל ) 93 .נגיב, שישאקלי, סטאלין ) 94 .משחק
חברתי ) 95 .אות להצטיינות ספרותית ) 96 .ארכיאולוג ישראלי ) 97 .קו מפוזיטור גרמני) 99 .
מנהל ״לי־לה־לו״ ) 100 .לא יבש ) 102 .בהמת משא לא ישראלית ) 103 .קצץ עורלה) 105 .
מטבע סיני ) 107 .המדינה בה אנו חיים ) 110 .מסתיר את הנשמה ) 112 .מב.1יל בלילה.
) 114 מתחיל 34 יום לפני ל״ג בעומר <116 .אי שור למינוי ציר בארץ זרה ) 120 .בולט בפגים
) 122 עשה חור ) 123 .כלי הבעה ) 125 .ח״ב מפ״מי ) 126 .נחל ליד פתח תקוה ) 128 .שם
חיבה ) 129 .לפני המוות ) 130 .לאו ) 132 .מהצד השני של והחזה ) 133 .בקיץ ) 135 .הכרמל.
) 136 לא קהה ) 138 .זקן ) 139 .מקצוע ולאום של ד״ר סנה וד״ר וופסי ) 140 .אחד מאורחי
אילת האחרונים ) 141 .שמו הפרטי היה בוגדן ) 142 .הוצאת ספרים ירושלמית ) 143 .כשהוא
גדל הוא כבש ) 145 .שירו ת תחבורה בבני־ברק ) 146 .פרוטה צרפתית ) 148 .שם אלהים.
) 149 נהר מוכר לבריגדה היהודית ) 150 .שותים אותו ) 151 .מוסרים אותו ) 153 .מפעל
להצלת הון יהודי גרמ 1י ) 156.צנחנית ) 158 .דרך במים ) 161 .נחש ) 163 .לא כבד ולא קשה.
) 165 כינוי חיבה לקבוצת אנשים ) 167 .עובד בבית המרחץ ) 168 .בעלה שר חוץ ) 170 .יין
לא רע ) 171 .תלויים באפים ) 173 .מוכר נפט ) 174 .בתוכה ) 176 .בין הראש למתגייס) 177 .
יהיר ) 179 .עושה את פעולת המדידה ) 180 .ההיפך של כן ) 182 .מהמין החלש, כביכול) 183 .

פרסי ספרים לפותרי ת שבץ מס׳ 146
מרדכי דן, ט ,231913 .ד. צ , 562 .צה״ל.
יעקב סיטון, קרית שמואל, טבריה.
הוכוולד אברהם, רח׳ צפניה , 55 ירושלים.

פרסי ספרים לפותרי תשכץ מם׳ 147
רחל רוטקופף, רח׳ הרב קוק ,22 תל־אביב.
יוסף הדם, ת .ד ,8219 .יפו.
שלמה הלפרין, ז כ רון יעקב.

מדינה בארצות־הבדית ) 184 .עיר עתיד בגליל ) 185 .מוצר ייצוא של משפחת הפילים.
מאונך )2 :חיטה ) 3 .ט״ו בשבט ) 4 .אכסניה מזרחית ) 5 .בתוך הגזוז ) 7 ,מגש)8 .
וורשה )9 .מילת שאלה ) 10 .מסתובב גם ברחוב ל׳־לינבלום, תל־אביב ) 12 .לחם ) 13 .התחתן
מקרוב עם אשד, צעירה ממנו בהרבה, אף לא ביוגוסלביה ) 14 .עיר פלישתית ) 15 .צייר
קריקטורות אוסטרלי החי באנגליה והידוע בעולם כולו ) 17 .ע שוי מדונג ) 18 .מידה בחשמל.
) 19 כמו 28 מאונך ) 20 .האוורסט ) 22 .פתח־תקוה ) 23 .אל תעלה 24 כמו כן ) 25 .נרו
יאיר ) 27 .אורן במשפט סלנסקי ) 28 .מטבע עובר לסוחר בטוקיו ) 29 .תחמושת מתקופה
טרום־אסומית ) 31 .מנהיג מרד הימאים ) 33 .מטרות ) 34 .מתה ) 36 .דו דו של פארוק, כשהיה
חי ) 37 .מקצועם של נתן וחולדה ) 39 .ראש ממשלה יהודי ) 41 .יללה של בכי ) 42 .מחתרת
במרחב שהפסיקה פעולותיה ) 44 .אל תמלא 45 ביזה ) 47 .ד״ר בורים ש טרן התחיל לעבוד
בו ) 48 .חזר בו ) 54 .האיש בבית הלבן ) 57 .המורה של מנחם בגין ) 60 .טנא ) 61 .הילדים.
) 62ל ) 63 ...הניע ) 65 .תו שבי הפרייה )66 .שייך ל ) 67 ...ש ר החוץ הפולני בשנת ) 69 . 1939
תחת הריאות ) 70 .בתוך הפה ) 72 . 500 ) 71 .לא נמוך ) 74 .בין הגב לרגליים ) 75 .דודה של
אסתר )76 .מצוי בעין ) 79 .לא מוקדם ) 80 .קבוצת טרקטוריסטים ) 82 .גם אסתר וגם רות.
) 83 מקצוע טכני ) 84 .שוחט ובודק ) 86 .חשוך ) 87 .עולם ) 89 .פרי סובטרופי ) 90 .אות
הקריאה תי׳׳ו ) 92 .שכנתה של קוריאה )98 .י שב במזרע, יו ש ב בפראג ) 101 .עץ מפורסם.
) 104 פרח ) 106 .בבקשה ) 108 .לפעמים מלא, לפעמים ריק ) 109 .יש לו אחות ) 110 .לא יכול
להנתן לפני הנשואים 112 .86 ) 111 .א) תואר מלך איראן ) 113 .התואר ההולנדי הידוע.
) 114 בן בקר ולא שור ) 115 .חס וחלילה ) 117 .בעל האם ) 118 .עוף דורס ) 119 .משותף
לקפריסין ולמדגסקר ) 121 .לכל אפרוח ) 123 .אלוהות הודית ) 124 .היתה נתונה לחשד) 126 .
מחלה תנ״כית ) 127 .בונה ירושלים ) 129 .נביא שמיעט בדיבור ) 131 .לא כלום ) 132 .אזור.
) 134 תואר כבוד לרב ראשי ) 135 .כו פר דת צ׳כי ) 137 .עוף טורף ) 138 .חבר של קצף) 144 .
הוא נמצא במים ואוכלים אותו ) 147 .יין ) 150 .שנת פרעות באוקראינה ) 151 .שמו הפרטי
של שר בלי תיק ) 152.לא מת ) 154 .ענן ) 155 .שר ) 156 .על הדלת 157 .ז אחד מתפקידי דוד
בן-גוריון ) 159 .אבד ) 160 .בתוכי ) 161 .זהב ) 162 .נרו יאיר ) 164 .לירה ישראלית) 165 .
שוחים אותה ) 166 .שגריר ישראלי ) 168 .סמל הדואר ) 169 .אם ישמעאל ) 171 .נרתיק הסיף.
) 172 ראש ממשלה אפריקאי ) 173 .תן נשיקה 175 סוציאליסט יהודי ) 176 .פארק) 178 .
בסוגריים ליד פלשתינה ) 179 .קול הפרה ) 181 .קול ההתפעלות.

הודאות לסוחדים
מלא את התלוש המצורף ושלח אותו עד יום
22.2.53 למערכת, העולם הזר.״ ,ת.ד, 136 .
תל־אביב. ציין על המעטפה נ אליפות ה תשבץ
מס׳ .6

תדוש מסי 6
השם

הכתובת