גליון 799 מתאריך 19 בפברואר 1953

ו 1וד וז חו ץ 111**1ורדו
האם נחוץ משרד־החוץ?
(ראה במדינה)

799

1$ 11110 /׳ד׳ אדר תשי״ג 19,2.1953 /

השלם
ר־,זרק

העורך הראשי :
אורי

אב נ רי

ראש המערכת:
ש לו ם כ הן
עורך משנה, כיתוב:

עורך משנה, תבנית:
ר,ריאל דוש

מי כ אל אלמו (זמני)

עורך משנה, חדשות :

השס עו! ה ס צדר
לאינ 9ו ר סגי ה
רחוב נליקסוז , 8תל א בי ב

(ליד תי א ט רון

ת.ר , 130 .טל (זמני) 86785
מ ען רמברקים ולספרם״
מ שרד המערכת בירו שלי ם :
רחוב דוד הפ ל ד (יו לי א ס.
מו לסשרדהסעד .

מעו־ז נן־אסרים

הצלם הראשי :

הכתב הראשי :

פול נולד מו

יהודה נב אי

עורכי מדורים :
מיכ אל אל מו. יחיאל ב שן. נצח נבי, ירוחם נבע. ת מי תדמור.

משתתפים קבועים :
דוד ארנון. אוסקר טאו בר. פילי ם טי ארי. דירי מנו סי. צבי ש ש.

ראש מערכת, ירושלים :

מ״מ ראש מערכת, חיפה.

דוד רובינגר

חיים כרמל

סופרי חוץ :
סונ טי ג׳יקובס. נבריאל דנון. ש מו א ל מי רון
מו׳׳ ל: העולם הזה ב ע״ מ

אליפות

מכתב־ס

מו דפס: ד פו ס י שראל ב ע׳׳ מ ת״ א

יש מפא״גיקים?
אתם חוזרים וטם סר-ם כי עתונכם ׳זוב־קסיבי.
אין *ורד בחו ש מיי חד כדי י מזנו א בכל שורה
את נ טיו תיכ ם חפרו־ שט אליוח ו האנ טי־ ב מ של תיי ת.
אמנם. עלי לציין כי הנכ ם טכטיים וב סכו ם לכ תוב
ממש ננד דברים מ סויי מי ם, אתם מוסרים את ה חומר
והעוברות בצורה בלתי מ שוחד ת ב תו ספ תטל
ציניות, שמחה ל איד ואי רוניה. עד שזהותכם האי־די
אולוני ת צועכת ממש מכ תבו תיכ ם. אם לשם
ה טנ ח תפוצה הפכתם להיות ש בו עון מהפ כני יפו־לח
לכם.
אנב: האם יש בין חברי המערכ ת שלכם מי ש הו
ש תני חבר או או הד מפא ״י ז

חנניה כספי תל אב ב
מנין סבור הקורא כספי, שואב העולם הזה
את האינפורמציה שלו על הנעשה רייחא״י.

:עלם הדור

רשימתכם על המ שדר בבי תו ש־׳ נ, איי יערי
(העולם הז ה ) 797 היתה בדרך כלל או ביכ טי בי ת.
שכחתם רק להזכיר כי העתוז שפרס ם את העובדה
שהמ שטרזן הביאה את העצורים לביתו של רזשוסם
היה הדור.

בעוד שבוע יופיע הגליון ה־ 800 של העולם הזה, שיהיה גם הגליון ה־ 150 של המערכת
הנוכחית. זהו גיל נכבד, ויכולים אנו להרגיש עצמנו באים בשבועות. ימי הזוהר והסער של
תקופת הבראשית שוב אינם אלא זכרון רחוק, מסוג הזכרונות העצובים, בהם צופים, בעיני
הרוח של זקנים מופלגים, חטאי נעורים.
התחרות הראשונה על גביע שועלי־שמשון שייכת לזכרונות אלה. היא נערכה ללא הכנה
מספקת. גל של מכשולים נערם לפניה ברגע האחרון ממש. איני יכול שלא לחזור על הסיפור
(סלח לי אם כבר סיפרתי לך אותו פעם) אודות שלמה (״סלומון״) אדיר, שופם־הבוקס שאירגן
את התחרות ושאז עדיין היה סרן בצה״ל.
ברגע האחרון נתגלה על מסלול המרוץ, בגבעת רמב״ם, עץ קטן שהיה מפריע בעד
הקהל לראות את הנעשה. יום לפני המרוץ לקח סלומון טנק גדול, הוציא אותו ל״נסיעת
נ סיוך. הוא כמעט הגיע לעץ, כשפתאום ראה קצין גבוה נוסע לקראתו. היה זה, במקרה,
מפקדו. נראה שהקצין היה בעל דם ספורטאי, כי הטנק חזר בשקם הביתה, וכך עשה סלומון.
אולם העץ נשאר במקום• ,והיה צורך לנסר אותו..
(אגב, במקרה שיקרא שורות אלה קצין צה״ל: הסיפור בדוי בהחלט).

התשבץ

יואב מערבי, רוזת־גן
תשובה לקורא מערבי בהעולם הזה .798
בו מסופרים במדור במדינה תולדית ה־דיעה
בהדור.

,מסיכות טכניות אינו מופיע
כנריון זה תשבץ־הענק,
שהוא התשבץ השמיני וה־לאחרון
של תחרות האליפות.
] הוא יופיע כשבוע הכא.

בתשבץ השבינוי — התשבץ־ללא-
תבנית — חלה טעות. ברשימת התג־דרות
הושנזטה השורה הבאה :
מאונך 24א׳) בית נשים.

כבקשה

. .אתם מסרסמים ת מונו ת מכל מיני סרטים,
והנה דווקא ת מונה מן הסרט נקמת וזאפ שים הת*
בי עתם להדסים.
ראם מ פני שהדבר א סו ר לפי החוק •

גדעון אבוט, תל אביב
תמונה מן הסרט מובאת בזה.

כוי להגביל את ה תנובה הווריפה של ה אוכלו סיה
ב שעת נקיטת א מצעי ם חריפים כאלה, היה השלטון
נאלץ לנ קו טבא מצ עי ם כגון אי סו ר שכי חו ת
על ידי עצירת שוב תי ם במחנו ת ה פנו.
מאחר שמאמ רכ ם ב תו כנו, ונם על פי ה צי טו ט
שכו מבו ס ם על הכתבה בעל המשמר מצ ט טת
אח מאמ רי. אני מו צ א לנ כון לויזעמיד את הדברים
על א מי תו ת ם: שו ם תכנית כזא ת לא נדונה בחוגי
ה ממ שלוז. לפי מי ט ב ידיעותיי לא בין השרים
ה שייכים ל ציוני ם הכלליים כ פי ש ט ענו בעל המ שמר
ולא על הני מני ם על מפא ״י. כפי שטענת ם אתם.

מאיר פרבר, תל־אביב
העולם הזה לא הסתמן על הרשימות בעל
המשמר ובידיעות חדשות, אם כי מציין לשבח
את הקורא פרבר, שהיה הראשון שגילה
חלק מן התכנית. התכנית עצמה לא נידונה
רשמית בישיבת הממשלה. אמיתות הידיעה של
העולם הזה אינה מוטלת בספק.

בסוף התחרות הגיש לנו דוש למזכרת ציור שהנציח את כל צרות היום: את שלום כהן,
כשהוא מחבק את המיקרופון בו ניסה — לשוא — להשתלט על הקהל שהציף את המסלול,
כמעט׳הפריע את סיומה בהצלחה: את מקסים סלמון, צלם המערכת הראשון, שכל כך התלהב
מן המרוץ, עד ששכח לצלם אותו, את עבדכם, שניסה להשתתף במרוץ כאורח חופשי, אלא
שאופנועו התפרק באמצע המסלול, כיון שלא היה לו זמן להכינו למרוץ: את המנהל המסחרי׳
שביכה את הכסאות והשולחנות שנרמסו על ידי הקהל ; ואת דוש עצמו, נושא את בתו
הקטנה, שדרשה כי יקנו לה אופנוע.
התחרות השניה היתה בהרבה יותר מקצועית. היא נערכה לפי הכללים הנהוגים בברי־

הממשלה מפגרת
,׳ 7רי ם ססנרי ם והעולם הזה ) 797 איו להבין מ ה
מ עכב אה הממ שלה מל טפל ב עניו. כיחור ם אחר
שההורים מוכני ם לתת את כ י !,עזרה האפ שרית .־

ראובן הרבסם, בן טמן

״העולם הזה״ כדמשק

נדהמתי כ ש רדיו דמשק שידר אתסא מרכ ם על
נל הטרור בארץ (העולם הזה 798 שידור היה
כקשר לפ צ צה כ בנין הצירות ה סו בי טיה בתל־אביב
הפרשן שבח א ת העורר ע י או מ ץ לבו ונ א מנו תו
לאמה.
זועזעתי שפר שן תחנת שידור ורה ועוינ ת יצטרך
לעורר את מ צ פוננו ולהתריע על ירידתנו המום־
ריה ...צו ה שעה הו א שיקום נוח צבורי הזק ויע-
מור ב מ פני ע ננד גורמי ם הרסניים אלה.

אלכסנדר ריבשיד, דנויר. ב׳

הסקסאפיל של המערכת
דעת הקוראים
עלי לציין כי הפר שנו ת ח מדיני ת שלכם על ב עיו ת
ח שובות מראה בז מן האחרון נ טי ה לרצינות ומתי ש
בו עוני ם. מריקאים
נות. למרות ש אני מקבל
רבים, אני מו צ א ענין גדול ב שבו עונ כ ם.

ד״ר דניאל רוברטסון, תל אביב

מרוץ שועלי שמשון: אנשי המערכת עם גמר התחרות הראשונה
סניה. נמנענו, במתכוון, מלתת לה פירסום גדול מדי, כדי למנוע הישנות תופעות אי־הסדר
והצפת המגרש על ידי הקהל. בכל זאת הצליחה, מבחינה ספורטאית, יותר מהתחרית
הראשונה.
בחודש הבא תתקיים התחרות השלישית, בה, אני מקוה, נצליח לאחד, בעזרת סלומון,
את ההתלהבות הסוערת של התחרות הראשונה עם הסדר המופתי של התחרות השניה. והנה
הפרטים :
יזם התחרות: היום הרביעי 18 ,בחודש מרס. 1953 ,
אופי התחרות: תלאודשדה בדרכים משובשות, עליות וירידות, שטח מוצף מים, ועוד.
המסלול: בקרבת תל אביב, כולל כל סוגי הקרקע. האורך ׳ 3 :ק״מ.
ההרשמה: עד יום הרביעי, ה־ 4בחודש מרס.
התחרות פתוחה לכל סוגי האופנוע. דמי הרשמה 2.500 :ל״י. מקום ההרשמה: מערכת
העולם הזה, רחוב גליקסון ,8 ,תל אביב.
אפשר להרשם גם בכתב, בתנאי שההודעה תכלול את שם המשתתף. ,כתובתו, סוג ומספר
האופנוע, דמי ההרשמה.
השבוע מתחיל גם הנח שון .,תחרות הניחושים הספורטאית שדיברתי עליה במקום זה
לפני כמה שבועות. מדי שבוע יפרסם העולם הזה במדור המודעות רשימה של 12 תחרויות
מקומיות ובריטיות. עליך לשלוח עד יום ששי בשבוע רשימה של 12 התוצאות המנוחשות.
אם תהיינה כולן מדויקות, תזכה במכשיר רדיו. אם תצדק ב־ 11 ניחושים, תזכה במינוי חינם
על העולם הזה לשנה.
בינתיים התקיימה במערכת תחרות ניחושים פנימית על מספר המשתתפים בתחרות, ועל
מספר המנחשים נכונה. אגון פולק, המאמן הותיק, הבטיח לנו שלא יהיה זה קל כל עיקר
לצדוק בכל הניחושים. אם יצדקו 100 קוראים בשבוע הראשון בניחושיהם, ויזכו במכשירי
רדיו, נשתדל איך שהוא לחייך בכל זאת. אולי אף נצליח.

והכתבת ״ 30 הי מי ם שז עז עו את הי הדו ת״ (העולם
הזח ) 796 היווה אחת תטובו ת שקראתי אי פעם
בעתון עברי. ה ר שי מ ח דטה ב או בי ק טי ביו ת מו חל ט ת
במקרים עדיני ם הנוגעי ם במי שרין. ל מדינ ת י שראל.
מלאתי את בק שתכם וקראתי א ת הר שימה פע מיי ם
ושלש, אכן על ידי כ ד חדרתי העומנזה של הבעמיז.
הקפידו בפרסום ר שי מו ת כגון אלה.
חיים גולדברג, תלא בי ב

פחד הדיקטטורה
במ אמרכ ם על הדי ק ט טורה בדרך (העולם חזה
) 796 הסתמכתם על ידיעה ש הו פי ע ה בעל המשמר
על ״ תכני ת אכזרית ל אזון תקציב ה מ דינ ה״ .הידי עה
של על המ שמר הועתקה מ תו ךמאמר שפו רסם
בר א שונה על ידי. בע תון ידי עו ת הד שות ה מ. םיע
בשפה הגרמנית, וגם ע תוני ם אחרים השתמ שו בחומר
הזה.
במאמר המקורי טענ תי על סמךר איון עם אישיות
בעלת שם ומע מד כי אפ ש ר לאזן את תקציב
המדינה רק על ידי קמוצי ם אכזריים. כגון: פ טו רי
מחצית עובדי ה מדינה, קצוץ של 20 אחוז מ מ שכורתם
של כל מקבלי שכר ומלווה חובה נו ס כי

העולם

ר ! כ א

ה ש בו עון חםצויר
יאי־נסורמציה

מכתבים

דבר ה שבו ע קיים כבר
מצ א תם לנחוץ להזכיר את
המערכת החד שה (העולם
די אשהע הון זכה לעורכת

ו סו רב ו אף פעם לא
קיו מו עד שכתבתכ ם על
הזה ) 796 האם הסיבה
במקום עורך?

זאב רגן ,,חי פ ה
האם סברו הקוראים שחברי המערבת׳ אינם
ככל האדם 7

העם רעב

. .אוליי שלחו האמריקאים ב שר במקו ם קוקד-,
אני הרבה יותר רעב
קולה ו והעולם הזה ) 796 י הרבה פחו תצמא.

גדעון גורמן, תל־אב-ב

מתיחות מיותרת

עורר מ דו ר קולנוע שלכם נרם למתיחות עצב<-
מיותרת. הו א כו ת ב על סרט. אני כבר מתכוני
לקנות כרטיסי ם לקרט זה־ רק ב סו ף הו א נוכו

;738 זה״הלא״ י־הה 00 .י״ א״ הסיט
צבי כהן, נתו
זה באמת לא יפה
מצד הצנזווה.

טעות פוליטית

אני נ מנ ה עם מ ע רי ציו של ש מוליק רוזן׳ נמנע תי
מהדברים שכתבתם עליו (העולם הזה .) 798
סיעה הרוה טעתה. הו איאאמר שטול־כרם אינ ה
בארץ_י שראל כי א ם :״טול־כרם איננ ה כרגע ב
חוד
שמיר, חיפה

מעוין לציין שדמעות מלאו תמונת השבוע :
את עיני נאשר נסתיימה
התקפת לילה של מאו —
תמונת האשה הגבוהה ב מאו
עולם.
שושנה ו 2מטר ),ת״א
שתי בנות לעלוקה, הב הב.
שכני הוא בן 80 ומסרב
לקרוא את העולם הבא. האין
זה מפליא?
ראובן בן־שיחור, ירושלים
בהחלט לא.

צחוק השבוע היה, כאשר
מישהו העיר, במסיבה, כי
קרא בדיחה טובה בהעולם
נפלא ...רע מאד...
הבא.
אבל ...אמנם ...אינני ..-דא־י.
בר, פתחיתקוה חילקום !
לא מעוקצך ולא לשון
ש. ש .ד = צ. איישם
הרע, כמו שאמרו חז״ל.

תמונה סנסציונית זו צולמה
תון סכנת נפשות על ידי
חולית כיסוי מיוחדת של
העולם הבא. שימו לב להבעת
פניו של הטרוריסד
הימני, התולה את החתול השחור
על חבית הזפת.

העולם הזה״ 799

יום שני
9כפברואד.

1953

פצצה הונחה ליד קיר בית הצירות
הסובייטית בתל־אביב• שלושה פצועים,
בניהם אשת הציר. מנהלת המשק
נפצעה קשה. מחוגים סובייטיים
אין כל תגובה — רשמית או אחרת.

יום שלישי
1 0בפברואר,

1953

המשטרה עצרה 17 חשודים בהטלת
הפצצה, ביניהם חברי הליגה האנטי־קומוניסטית.
בן־גוריון מסר הודעה
בכנסת, בה גינה, באופן מתון בלבד,
את ההתנקשות בצירות הסובייטית.

יום רביעי
11 בפברואר,

1953

12 איש נפצעו בתיגרות רחוב בתל־אביב,
אחרי הפגנה פרו־סובייטית
שהתקדמה לעבר בנין הצירות• הציר
פאוול ירשוב קיבל משלחת של המפגינים:
אנשי סנה, מק״י ומפ״ם.

יום חמישי
1 2בפברואר,

1953

שר החוץ הסובייטי הזמין את ציר
ישראל במוסקבה, הודיע לו על ניתוק
היחסים בין ברית המועצות למדינת׳
ישראל. בתיגרות רחוב בחיפה נפצעו
כמה אנשים שהשתתפו בהפגנה בעד
המועצות־ישראל. ברית ידידות

יום ששי
1 3בפברואר,

1953

פראבדה יצא בהתקפה מוחצת על
מדינת ישראל, האשים את ׳׳שרות
האינטליג׳נס הישראלי״ בהנחת הפצצה
10 .מבין עצירי המשטרה
רשוחררו לאחר חקירה קצרה ביותר.

יום שכת
1 4בפברואר.

1953

ציר ישראל בוואשינגטון, אבא אבן,
ביקש סיוע חמרי ומוסרי של מדינות
המערב למדינת ישראל, העומדת מול
התקפה סובייטית,׳ מוקפת אויבים.

יום ראשון
1 5בפברואר,

1953

מזכיר הליגה הערבית, עבד אל־חאלק
חסונה, הצהיר בפני עתונאים בקהיר:
-ננצל את הניתוק הזה לטובתנו.״

יום שני
1 6בפברואר,

1953

ויכוח חריף בכנסת, מלווה השמצות
ואיומים הדדיים חמורים ביותר.

יום שלישי
1 7בפברואר,

1953

צירות ישראל במוסקבה הגישה בקשתה
להיתר יציאה. בתל־אביב עשו
הרוסים את הצעדים ליציאה מהארץ.

בקרבת קולנוע אלנבי נוספו לקריאות הגנאי גם
אבני ריצוף שהוערמו שם לתיקון הכביש. מכונית
הרם־קול הגבירה לפתע את מהירותה, חמקה
מתחום מטר האבנים. מאחוריה געש הקרב. ידידים
ולא-ידידים ידו אבנים זה בזה, אמבולנסים שד
מגן דוד אדום אפפו את הפצועים משגי המחנות.
המנהיגים ירדו מהמכונית, צעדו בראש התהלוכה
לעבר בנין הצירות הסובייטית בשדרות
רוטשילד. הם נכנסו לתוך הבנין, ואילו המפגינים
ומתנגדיהם הצטופפו ביטאון גובר ברחוב. קריאות :
.סטא-לין! פטא־לין!״ התערבו עם קריאות:
״או־רן! אר־רן!״
לבסוף הכריז הרם־קול: אנו נסיים את ההפגנה
בשירת ״התקרה״ .דממה מוזרה השתלטה במקום.
כעבור כמה דקות נשמעו קולות צעירים בוקעים
מאחת הפינות. זאת לא היתה ״התקרה״ .הקולות
שרו :״וקא-טיו-שקה אז יצאה לשוח...״
לבסוף נפתח שער הברזל הירוק •טל הצירות
והמנהיגים הופיעו בארשת פנים רצינית: יעקב
חזן, ישראל ברזילי, בנטוב, ולבסוף: משה סנה
במעיל שחור, מגודל זקן, סיגריה ופיית-עישץ בפיו.
״חברים,״ הבריז כקול עיף ,״הציר בקשני להודיעכם
כי הוא מבין לרגשותינו. נסיים בשירת התקרה.״
חפעם שרו את ״התקרה״.

השומרים האישיים. תופעה מיוחדת היו שומריו האישיים
של סנה. בלט: עמיקם גורביץ (למעלה) הנראה מימינו לסנה.

בשעות הבוקר, כאחד מימי השבוע שעבר,
חילקו צעירים לובשי חולצות כחולות פתקים
קטנים לעוברים במרכז תל-אביב . :היום, כשעה
,4.30 תערך הפגנה נגד התנגשות הטרור בצירות
הסוביטית. הליגה לידידות ישראל־ס.ם.ס.ר.״
לפני השעה הקבועה כבר הצטופפו מאות בנקודת
היציאה שד ההפגנה, בכיכר מוגרבי. היה
ברור כי לא תהיה זאת תהלוכה שקטה: ככד פינה
החליפו קבוצות קריאות גנאי וגידופים. כאשד
הופיעה מכונית משא קטנה שנשאה רם־קוד וכמה
ממנהיגי הליגה, היתה כבר האוירה מחוממת. חט-
כונית זזה ברחוב אלנבי־ ומאחריה המפגינים,
נושאי סיסמאות הידידות. על המדרכות עמדו הלא-
ידידותיים. לקריאות :״ברית המועצות הצילה את
המדינה ! תחי הידידות עם ברית המועצות!׳׳
השיבו מן המדרכות :״אורן ! אורן ! בוז לבוגדים!״

סיסמאות בלילה.

נקודת היציאה. בכיכר שלפני קולנע מוגרבי התארגנו המפגינים. אך סרס יצאו לדרך כבר החלו החיכוכים
והויכוחים אשר נוסדו להסתיים, כעבור דקות ספורות, בהתנגשות דמים רצינ ת, הראשונה מסרגה מלן וס המדינה.
המפגינים ומתנגדיהם היו בגי כל הגילים — נערים וזקנים. המשותף לכולם: חמימות מוח וקולניות.

לפני הצירות הסוביטית נעצרה ההפגנה, משך קרוב לשעה חזרו המפגינים על הסיסמאות שהושמעו ברם־קול מעל גבי מכונית משא קטנת. המפגינים היו מגוונים ביותו

קי ב ל

בשיניים. תוך דקות ספורות התמלאו מיסות תחנת מגן דוד אדום פצועים מכל הסוגים. הראשון משמאל קיבל אבן בלסת העליונה, איבד מחצית שיניו•

״הלקוח הראשון,״ סיפרה אחות תורנית בתחנת מגן דוד אדום ,״הגיע
הנה בכוחות עצמו.״ היה זה שמעון מזרחי, שכיסה את עינו וצעק מתוך
כאב. הוא הועבר לטיפול בכית־החולים הדסה. אחריו באו והובאו 12 פצועים
נוספים קרבנות ״קרב הכיכר.״ היו מהם באלה שהתגאו בכל הענין, ראו
את עצמם גבורים של מלחמת קודש. אחרים שתקו ויתכן כי גם, כאשד
נתבקשו למסור את שמם וכתובתם, מסרו שמות מזויפים. היו גס כאלה
שלא הכינו ככלל מה אירע להם. תמה גבר כגיל העמידה שמעילו העליון
כוסה כולו כדם שזרם מפצע שקיבל בעורפו :״עמדתי לי כשקט ואכלתי
פאלאפל. מישהו זרק אכן בגבי. ימח שמו !״
מרבית הפצועים שקיבלו עזרה ראשונה כמגן־דוד נמנו על אלה שהתנגדו
להפגנת הידידות לכרית המועצות. מתוך סיפוריהם הוברר כי נפצעו על-ידי

אותות ההצטיינות. אחרי החבישה התאספו במה מן הפצועים בחדר התורנים של התחנה,
החליפו רשמים, השוו את ״אותות ההצטיינות״ שלהם, סיפרו כיצד נקלעו למקום ההתכתשות.

נוסעי מכונית הרמקול, אם בי אחדים מענו כתוקף שהמפגינים הצטיידו
מראש כאבנים.
עתונאים, שהגיעו למקום לאסוף ידיעות, התלוצצו על קציר ההתפרעות
הקצרה. אחד מהם השוה את חדר הטיפול הרחב של תחנת מגן דוד אדום
לתחנת איסוף בחזית כשעת פעולה צבאית. לעומתם היה הרופא האחראי
מודאג כיותר: אם המאורעות ימשיכו להתפתח באותו קצב ייהפכו קד מו ת
קרכות-רחוב תופעה תדירה כתחנה, העסוקה מאד כלאו הכי.

חור בראש. אבן חדה חתכה פצע בעור הראש, הרופא התורן של התחנה תפר אותו,
שלח את הפצוע להחליט בביתו. מתוך 13 פצועים, אחד בלבד נשלח לטיפול בביתיחולים.

עננים באופק. אולם אדם מרחיק מבט, את הקהילה היהודית בפני השלטון ההדש,
הבריטי. הוא תיווך בין תנועת המועלים ה שלא
היה שיכור הצלחה, יכול היה להבחין
עברית לבין מפלגת העבודה הבריטית, ערך
בעננים הכבדים שהקדירו את האופק כמעט
תיר־כלדא דגר
את השבועון האנגלי של דבר (אחרי שהיה
בכל הכיוונים, איימו להסתיר בקרוב.את הכמה
שנים עורך לילה בדבר היימי) ,עלה
שמש המחממת. החיים הבינלאומיים אינם
משך 4שנים היו מאות אלפי יהודים בלדרגת
מזכירו של חיים ארלוזומר הצעיר,
נקבעים על פי מצב רוחם של נשיאים ושרים.
מוסקבה רגילים ללכסן מבס אל הדגל הכחול
כביר התכניות ושופע המרץ.
הם נקבעים על ידי עובדות קרות ואכזר-זת.
לבן שהתנופף מעל לבית הישן. איש אינו
בתפקידו זה השתתף בפעולה מדינית או־עובדות
אלה בישרו רעות.
יודע מה התרחש באותם רגעים בנפשם —
פינית: לשדל את האמיר עבדאללה, שליט
בברית־המועצות אין האנשים ניטים לשפוך
האקלים של מחצית המאה ד,־ 20 לא היה
עבר הירדן, לפתוח את שערי ארצו בפו• מת־נוח
למדינות קטנות. גושים גדולים יכלו
את ליבם בנקל.
ישבים יהודים.
לשמור, איך שהוא, על מידה מסוימת של
השבוע השפילו העוברים והשבים בעלי
רצח ארלוזורוב פתח את הדרך למינויו
עצמאות. אולם מדינת ישראל לא היתד, שייהפרצופים
היהודיים את מבטם. הם לא היו
כראש המחלקה המדינית של הסוכנות. בתפכת
לגוש הארצות הסובב אותה. להיפך, מדיצריכים
להרים את עיניהם כדי לדעת בי הקיד
זה הופיע בפני שורה אינסיפית של וענות
ערב, פצועות ומבוישות, משועבדות לדגל
נעלם. הם קראו זאת בעתוני הבוקיי.
דות בריטיות ובינלאומיות, מחר, על גזרות,
חלמו כלל לכרות
משטרים נחשלים, לא
במרחק 2800 קילומטרים, בכיוון דרומי
ביקש ויתורים. הוא היה ראש המגייסים את
שלום, אחרי שצבאותיהן ניצלו מהשמדה
מדויק, התנוסס תורן אחר, גם הוא חסי דגל.
הנוער העברי לשורות הצבא הבריטי. כשבשדה־הקרב.
לפני
הבית בשדרות רוטשילד, תל אביב,
התמוטט שלטון המנדט, עקב התדלדלות המנותקת
מן המרחב, היתד, עצמאות ישראל
צעדו הלוך וחזור, הכלניות הירוקות״ ,בחואימפריה
ומכות המחתרות העבריות, העביר
תלויה במשחק עתיק היומין של העמים הרים
חסונים, חבושים כומתות ירוקות, אנשי
קטנים: לשחק עם שני הגדולים, לא להשמשמר־הגבולות
של משטרת־ישראל. הבית
תעבד אף לאחד מהם, כדי להשיג הישגים
היה מואר באור מסנוור בכל שעות הלילה.
משניהם.
קבוצות קטנות של עוברים ישבים !.עצרו
אולם ישראל, בניגוד למדינות קטנית אחלפניו,
נעצו מבט סקרני בחלונות המ-־ארים
רות, לא ביקשה רק להגן על עצמאית בניה.
ובשומרים המסתוריים, הלבושים מעילים אז ממשלתה
הכריזה עליה כעל מדינה יהודית,
רחים ור,חבושים מגבעות, שנראו מיי פעם
המגינה על היהודים המפוזרים בעולם, מקבמציצים
מאחורי השיחים בגן הצירות הסוצת
בגבולותיה חלקים מן הפזורה. התפקיד
בייטית.
הראשון חייב ידידות פעילה עם שני הגושים
הדגל האדום הלוהט והדגל הכחול־לבן ה־הגדולים,
בהם מרוכזים מרבית היהודים. החיור
כבר היו מונחים במזוודות הארוזות,
תפקיד השני חייב יבוא הון בממדים שקשה
מוכנים לטיסה הביתה. היה ברוי שתעבורנה
היה להשיגם ללא השתעבדות.
שנים רבות עד אשר יתנוססו מחדש, אחד
לא ביפמרק, לא דישראלי. סתירה
בארץ השני.
זו הציבה תפקיד כביר לכל שר־חוץ, תפקיד
שהתאים אולי לאישיות מסוגו של אוטו פו ך
ביסמרק, או בנימין דישראלי. הוא חייב
פעלתנות מתמדת, ריכוך מתמיד של סתירות
המישחק שנכשד
טבעיות. כמו ביסמרק היה עליו למצוא את
(ראה שער)
הדרך אל לב האויב המנוצח והמושפל, להפאדם ישב גורליות שעות באותן

בן־ברית ושותף למחרת מפלתו הממארת.
נמוך קומה, בעל פנים מזרחיים שחרחרים
כמו דישראלי היה עליו לשחק את המשחק
ושפמפם מקוצץ, בחברת קצינים אי־שם
העדין בין הגושים המתרוצצים, להפיק תועכדי תוך אתם שוחח בישראל,

ממלחמתם, מבלי להתקשר אף עם אחד
סעודה על רשמיו מוועידת רנגון ומהמצב
מהם.
הבינלאומי. היה זה שר־החוץ של מדינת־שר־החוץ
החדש לא הוכשר לתפקיד זה,
ישראל. הוא לא נראה מדוכא ביותר.
כשם ששאר השרים והאלופים של המדינה
אולם היום היה יום שחור בחייו של משה
החדשה לא הוכשרו לתפקידיהם שלהם. הוא
שרת. הוא סיים תקופה שאפשר היד. להכלא
היה ביסמרק, גם לא דישראלי חדש.
תיר אותה בכותרת ״מרודוס דד שדרות
עד לאותו יום היה משה שרתוק בא־כוח
רוטשילד״ .הכותרת שהתאימה לצורת הסיום
של קהילה בחצר השליט. בן אודיסה, שבא
היתד פשיטת רגל טוטאלית״.
לארץ בגיל , 11 סיים (אחר עברו מן הכפר
הערבי ליפו) את המחזור הראשון של גימלפני
ארבע שנים בדיוק עמד משה שרת בנסיה
הרצליה והיה מורה לשפה התורכית
שיא ההצלחה. הוא עבר דרך רחוקה מאז רעה
בביה־ספר עברי ביפו, מילא את תפקייו האת
הכבשים והעיזים בכפר הערבי עיי־סינייה,
הציר פאוול יישוב מגיש את כתב האמנתו. י
מדיני הראשון כשביקש לשכנע את יהודי
בדרך המובילה מירושלים לשכם, שם חכר
דגל חיוור במזוודה ארוזה
פלשטין בימי מלחמת־העולם הראשונה להאביו
אחוזה, טחנה ובית ממשפחת אל־חו־גרי־ את מנוע למען עותומניים, אזרחים פוך
סייני.
תחליף
סינטתי. אם מדיניות־החוץ השרת
את פעולתו מחצר השלטון הבריטי לשם
מצרימה. הוא ניסה למנוע פגיעה בגוף
חצר האו״ם וגדולי העולם. דרד הפעילה עצישראלית
היתד, אדישה לחלוטין לגב• שורש
הוא התמנה שר־החוץ של מדינה צעירה
המגורשים מנמל יפו, נאסר בפקודת חסן בק
מה לא השתנתה.
כל הבעיות — ,מעמד המדינה במרחב, הרי
ושופעת. שתי המעצמות הגדולות ביותר בהתורכי,
כשהתלונן על ספן ערבי. שהכה
לא התעלמה ממעמד המדינה בין הגושים העולם
— ארצות הברית של אמריקה וברית
עסק שונהלגמרי. נציגה של קהילה
יהודי.
הריפובליקות המועצתיות הסוציאליסטיות —
בינלאומיים הגדולים. אולם גם סי, לא היה
בפני השלטון אינו זקוק לרעיון מדיני בינתיווך
ושידול. היתד, זאת פתיחה סמהקרינו
קרני ידידות וחסד. זה עתה עצר את
לה שום רעיון מרכזי מדריך, שיסביע אה
לאומי. היוזמה היא תמיד בידי השלטון. הלית
לקאריירה פוליטית. אחרי שהיה קצין
אחרי שהאויב
החיילים בארבע החזיתות,
חותמו על פעולות המדינה, ויכוון איתן לקנציג
יכול רק לעצור, להחיש או להסיט את
בצבא התורכי (ומתורגמן לקצין גרמני) ,הצהחזק
ביותר — מצרים — חתם, ל חוזה
ראת מטרה ברורה ומגובשת.
פעולת השליט.
טרף למפלגת אחדות־וזעבודה, הכשיר את
שביתת נשק באי רודוס. הדרך לשלים נרמדיניות־חוץ
של מדינה ריבונית היא עסה
לרגע קט היה נדמה שישנו ביוון כזה. שר־עצמו
במיכללת לונדון לתפקידו הבא: לייצג
אתה פתוחה, עמי העולם כולו שפעו אהדה.
שונה לחלוטין. גם בה אפשר להיגרר אחרי
החוץ, בלשן מטבעו, המציא את המושג ״אי־מאורעות
יום־יום, להסתפק באגרת פה והצהזדהות״
.היה זה המושג שסיכם אל נכון
הרה שם, ללא תפיסה כוללת מסוימת. אולם
את רצונו המגובש של רוב האזרחים: לבל

^י^ 1 *1י ^0
המדינאי האמיתי, התופס באופן אינטואיטיבי
לתקוע את החוסם בעניני הזולת, לבל להשאת
שורש הבעיות של מדינתו, ינסה להדביר
תעבד אף לגוש בינלאומי אחד, לשתיר על
את המאורעות החולפים, לכפות עליהם כיוון
מדיניות של ידידות פעילה עם שני הגופים
הגיוני לקראת מטרה ברורה.
הגדולים.
מדיניות־החוץ, שהתרכזה בבית הגרמני האולם
המציאות מאחורי המלה היתד, שונה
קטן בקריה בתל אביב, לא הצטיינה מעולם
לגמרי. מדינת ישראל היתד, זקוקה ליבוא
בתכונות אלה.
הון, כדי לממן להלנה את קיבוץ הגלויות,
למעשה את רמת המחיה הגבוהה אשר השלעוד
בימי המלחמה חסר לממשלה החדשה
רעיון כלשהו בדבר המצב הפיליטי הרצוי,
טון המפלגתי לא העז להורידה. הכסף יכול
שלקראתו יש לכוון את הפעולה הצבאית
היה לבוא רק מאמריקה.
והפעולה הפוליטית. היא ראתה את המלחמה
הדבר העמיד את מדיניות״החוץ בשני בעיה
רק כהתקפה ערבית שיש למגרה, הו לא.
ראשונה במעלה. כיצד אפשר היה לקחת כסף
היא לא הבינה שהמדינה הריבונית תהיה
מאמריקה מבלי להשתעבד לה בצירה שתהזקוקה
לתנאים מסויימים כדי להתקיים בפוך
את ברית־ד,מועצות לאויבת י
מרחב — האפשרות לשמור על בטחונה ללא
יתכן שגם שר־חוץ גאוני היה מתקשה בהוצאות
בטחון עצומות, הצורך למכור סחובעיה.
שר־החוץ הישראלי לא ניסה כלל למרה
למליוני הערבים ולקנות מהם מזון ונפט.
צוא לה פתרון. הוא נתן לעצמו ולמדינה להיא
לא העלתה על דעתה שיש לנהל את ההיגרר
אחרי המאורעות, הסך את מ שחמלחמה
בכיוון שיוביל לקראת שיום מסוג
ד,חוץ כמעט לסניף של מפעל המגביות, ה־זה.
הלואות
וההענקות. והוא השלה את עצמו
השועל הזקן ניצח. התקוד. היחידה
שעל ידי הפגנות היתוליות־למחצה באו״ם,
שרחפה מול עיני משרד־החוץ, כחזיון תעתובו
הציעה ישראל את רעיונותיה לפתרץ
עים מדברי, היתד, ידו של שועל המדבר
בעית קוריאה וכל בעיה אחרת בעילם, אפשר
הערמומי, המלך עבדאללה הזקן. אילם עב־היה
ליצור תחליף סינטתי למדיניות חוץ רידאללה
לא חלם כלל לכרות קבר לעצמו על
בונית.
הלקוח תמיד צודק ל
ידי כריתת שלום עם היהודים, לא ביקש
* כפי סוס ללא רוכב. התוצאה ה־תה
אלא לנצל את צה״ל כדי להחליש את יריביו
הערביים במרחב. בזאת הצליח לחלוטין, הו*
בחליפה האפורה: ראובן שילוח ; בח^

דות למשרד־החוץ הישראלי. עבדאללה הפך
ליפה השחורה: מנהל הנונס ארנסס סימון.

העם

המנצח האמיתי של מלחמת העצמאות העברית.
מלבד
נסיון בלתי מפואר זד, לא היתד,
מדיניות־החוץ העברית קיימת במרחב, לא
בימי המלחמה ולא ביום מן הימים אחריה.
אנגלים, צרפתים, אמריקאים ורוסים שיחקו
את משחקם בבירות המרחב, רכשו ידידים,
קשרו קשרים, אירגנו מהפכות ומרידות. אולם
ישראלים לא היו בנמצא, לא בגלוי ולא
בסתר. לא נעשה שום נסיון להציב רעיון
שישכנע חלק מן הערבים, ינצל את הפירצות
הקיימות בין הארצות, בין הנסיכים או בין
המעמדות.
היוצא־מן־הכלל המאשר את הכלל היה ההצהרה
שנמסרה על ידי ראש־הממשלה (לא
׳על־ידי שר־החוץ) כשהציע שלום לנגיב. נגיב
השיב תשובה בלתי־מחייבת, י־מז שהוא מחכה
לפניה ישראלית רשמית.
הוא מחכה עד היום.

ממ שלה

״העולס הזה״ 799

שהיתר. צריכה להיות. העובדות המדיניות
דהרו כסוס שאין לו רוכב. הכיוון ניתן על
ידי ההגיון הפנימי של עובדות החייס הביני
לאויים.
ב־ 1947 הפתיעה ברית־המועצות את העולם׳
כששמה במקרר מסורת אנט־־ציונית שר
30 שנה, הפכה לפתע תומכת פעילה במדינה
היהודית. הדבר לא נבע מסנטימנטים, לא
היה פרי הקסם האישי של משה שרה. הוא
נבע משיקול פשום: בארץ־ישראל היה קיים
בסיס בריטי. המדינה היהודית הבטיחה לחסל
בסים זה. המחתרת העברית, יבעיקי־ חלקה
הפעיל שהיה דווקא אנטי־קומוניסטי לאומני,
תקף את הבסיס באש ודינמיט.
אנדריי גרומיקו קם באו״ם, הצביע בעד
המדינה. הוא שוחח עם נציגי התוכנות היהודית,
וגם עם נציגי אצ״ל, שהקומוניסטים
הפלשטינאיים הכריזו עליו כעל ארגון פשיסטי•

לא מתנה מן השמים. הידייות היומית
לא היתד, מתנה מן השמים. היא היתד,
פרי עובדות פוליטיות קרות. היד. ברור ששינוי
העובדות יגרום לשינוי המדיניות. סכנה
גדולה זו היתד, צריכה לרחף יום־יום לנגד
עיני שר־חוץ ישראלי. אולם ריא לא
הטרידה את מנוחתו.
מדינת ישראל הייתה זקוקה לכסף. עש כל
דולר נוסף שקיבלה מאמריקה, התקרבה למעגל
האמריקאי׳ התרחקה מן המעגל ד,הו־ביטי.
שר־החוץ הישראלי היה חסר אדגים
נוכח התפתחות זו, לא ניסה גס ליצור שווי
משקל כל שהוא.
בעיניים רוסיות היה זה חהלין־ מסיכן
מאד. השתלבות ישראל במערכת הבדהון המערבית
לא היתד, הסכנה הגדולה ביותר, אף
אנדריי גרומיקו כשיחה עם שייחי אצ״ל• כלייק-פאכסס
כי מוכרחה היתד, להוביל, בסופו של תה״אנחנו
נגרש אותם בבעיטות !״
ליך׳ להקמת בסיס מערבי חדש בישראל. או לם
מסוכן עוד יותר היה הקשר הבלתי־נמנע
בנקודה זו התאחדו כל הכשלונות של מדי־ מפריע לפעולה הבטחונית. הצרפתי דרש שוד
שלף בבד,לתו הראשונה שני אקדחים, ירה
שנוצר בין המדינה החדשה ובין מליוני האזסגל
יפרסם הודעה ברוח זו.
ניות החוץ הישראלית במשך ארבע שנים. איללא
אבחנה לכל עבר, פגע בכל שנזדמן
רחים היהודיים בברית־ד,מועצות. לא היד, זה
בת כל הערבים, ללא הבדל דת, מדינה ומעמד,
בקרבתו.
מוטב גויים. זקן הסגל, שגריר ארצות
חשוב אם הקשר פעיל או פוטנציאלי. עצם
חזקה היום יותר מאשר היתד, אי־פעם. ברית־הברית,
מונט דיוויס, רצה לחסוך לממשלת
לאסור מישהו -אכל ...האמת הפהאפשרות
שתהיה למליוני אזרחים זיקה נפ המועצות,
אחרי שהכריזה מלחמה על ישיאל,
ישראל את אי־הנעימות העלולה לנבוע מדשוטה
היתד. שלא היה למשטרת ישראל כל
רתמה את כל משקלה למסע של כיבוש השית
למדינה זרה השייכת לגוש עוין, יצרה
רישה כזאת, שפרושה, בעצם, הבעת אי אמון
מושג מי הניח את הפצצה, גם לא כל רמז
מצב ששלטון דיקטטורי מן הסיג הס־ניימי
עולם הערבי. לארצות־הברית אין כל ברירה
ליכולתה הבטחונית של הממשלה, הציע למאיזה
חוגים באו המפוצצים. זה היה מצב
לא יכול היה להשלים עמו.
אלא להתחרות עם הרוסים על ידידות העראפשר
לכל נציג דיפלומטי לנהוג בענין כפי
בלתי־נעים.
צלחת נוצצת. המפנה הטבעי בא בסגבים.
מדינת ישראל חדלה להיות גורם במצישהמדינות מוטב הסביר,
יעילות, לשם הבנתו.
הוא
היה גרוע שבעתיים עקב משמעותו
נון הסובייטי המקובל, במשפט פראג ומד
אות חדשה זו.
החפצות בכך תדרושנה תוספת שומרים
המדינית של המעשה: הפצצה עוררה תשואורעען
מוסקבה. הוא מוכרח היה להוביל
מדיניות החוץ הישראלית הפכה, כמעט,
מארצותיהן, כדי להמנע מתסבוכת הקשורד
מת לב בכל העולם. אוהדי הסובייטים רמזו
לניתי .$היחסים בין שתי המדינות. יתכן
נושא לדיונים של ועדות יעול: איו טעם רב
בפעולת שמירה, המוגבלת על ידי החוקים
בגלוי כי המפוצצים היו אנשי הממשלה
ואפשר ז^יד, לעכב תהליך זה, לקיים לפחות
להחזיק משרד עם מאות עובדים ועשרות
הצירות.
שטח של חסינותו את הקובעים
עצמה, אולי אפילו אנשי המשטרה. גם במבאופן
סמ<לי את הדגל הכחול־לבן במיסקבה.
צירויות כשאין מדיניות־חוץ. את התפקיד
דעתו של שגריר ארצות הברית נתקבלה.
דינות אנטי־קומוניסטיות עורר המעשה תגואולם
במאבק בין הסנטימנט הלוהט ובין ההאחרון
ששרד לפליטה — להשתמש בלחץ
ממשלת ישראל, שאף לא קבלה הודעה רשבה
שלילית: חסינותו של דיפלומט היא
שיקול הצונן ניצח בלב הממשלה הישראל-ת
יהודי אמריקה על ממשלתם כדי להשיג כסף
מית על דיון זה, הבינה איך שהוא את
אחד מעמודי־התווך של הנימוס האירופי,
ושר־החוץ שלה הסנטימנט.
נדבו ת׳ ,אפשר היה להעביר למדור מתאים
הרמז. בראשית השבוע הוגברו משמרות
פרי שיקול תועלתי שנבע מנסיון של מאות
במשרד האוצר.
דיפלומט אנגלי היה, מן הסתם, עיצר את
המשטרה על כל הצירויות הזרות.
בשנים.
רגשותיו, מוסר הכרזה מתונה, כדי להציל
בהעדר החלטה כזאת, ישנה פרוצדורה אח תוצאה
נוספת ! 2 :חיילי הצי האמריקאי
היה ברור כי יש לעשות משהו, יש לאסור
את אשר ניתן להציל, שר־החוץ הישראלי
רת למקרים כאלה במדינה דימוקרטית: לה(מרינס)
,שהשתעממו עד כה בקונסוליה המישהו,
ללא כל דחוי. אבל את מי אפשר
עשה את ההיפך. מדיניות־החוץ שלו הפכה
עביר את משרד־החוץ הישראלי לרשותו של
אמריקאית בירושלים, הועברו כתגבורת להיה
לאסור?
מסע־תעמולה מלחמתי.
אדם שיש לו מדיניות־חוץ. להיטיב יוכלו
האמריקאית, הצירות משמר
הנערים ! -ו קו. גל הטרור שהוביל
הפצצה שהתפוצצה בשבוע שעבר בבית
לבלות בחיי הלילה של תל־אביב.
למעשה זה החל עוד לפני שלושה חודשים
הצירות הסובייטית בתל־אביב, מעשה שכמ(ראיה
מסגרת) .אחרי כל מעשה חייכה המשעט
אין לו תקדים בחיים הבינלאומיים׳ היתד,
טרה חיוך עליון, פתחה בחקירה רצינית־רק
קנה הקש האחרון. יש להניח שגב בל ה די ם אקסטדיטודיאל ־

•דיות
למחצה באמצעות קצינים נמוכים, שהכירו
עדיה היתד, ברית־המועצות מחסלת את הדגל
״פצצה אינה מבינה במדיניות גבוהה, טב־פושעים
מקצועיים רבים אך היו דומים הצירות בבית שהתפוצצה הפצצה
כחול־לבן בבירתה. אולם הפצצה הגישה לה,
עת: אפשר להטילה על כל אחד• ,ובכל אנשים עוררה
בתל־אביב
הסובייטית
על צלחת נוצצת, את התירוץ האידיאלי.
מקום.״
* מים ן: הילל (פיטר ברגסון) קוק, בשערבים
משנתם. אולם איש לא התעורר
הקשר בין מדינת־ישראל ויהדות מזרח
טרוריסט אירי אלמוני.
בצורה פחות נעימה מאשר משטרת־ישראל.
תו מזכיר הועד העברי לשיחרור לאומי ב־אירופה
נותק לחלוטין.
אימרה זו זכרו, אולי, גם אנשי הסגל
ארצות־הברית ; משמאל: ערי ז׳בוטינסקי,
משך כמה ימים דמתה המשטרה לאדם
ללא מחיר. לא היתד, זאת ההוצאה ההדיפלומטי
בישראל, כאשר נתכנסו בסוף
חבר הועד
שנרדם במיטתי הקיץ לפתע לקול יריות•
יחידה• הפצצה לא פוצצה רק את אחד ההשבוע
שעבר לישיבתם החדשית השגרתית.
תפקידים הציוניים של המדינה, היא חפרה
מובן שאנשי הצירות הסוביטית לא נכחו
קבר עמוק למדיניות־החוץ הישראלית בכבישיבה,
היות וממילא חדלו להיות דיפלוללה.
מטים.
אולם ראשי המשלחות הדיפלומטיות
כי זה היד, הפרדוקס הגדול שריחף מעל
האחרות, חששו מאד למצב הבטחון שנוצר
לראשו של משה שרת. רק כל עוד היתד, ישבמדינה,
שהרי מחר עלולה קבוצה אחרת,
ראל מדינה עצמאית במידה כלשהי, היד, לה
שמשהו במדיניות החוץ של ארץ איזו שהיא
מה להציע לאמריקאים. הכסף שזרם לישלא
יתקבל על דעתה, לזרוק פצצה על צירות
ראל ניתן, קודם כי, כדי לרכוש יריד. ידיד
אותה ארץ.
שאינו יכול לנתק את ידידותו חדל להיות
נציג השגרירות הבריטית הציע לדרוש
ידיד, הוא הופך קבצן המבקש נד כי ת בפתח.
מממשלת ישראל להגביר את המשמרות על
שום אדם אינו אוהב קבצנים.
בתי הנציגויות הזרות. האחראי לבטחון ההבעיטה
הסובייטית העיפה את ישראל לצירות
הצרפתית דרש לד,זים את טענת
תוך החצר האמריקאית. היא חיסלה כל יומ־ממשלת
ישראל כי מצבן האקסטריטוריאלי
רה של עצמאות ישראל בזירה הבינלאומית.
של הצירויות מפריע לפעולות המ שטרה.״
עצמאות זו חדלה להיות אובייקט שיש לו
הקצין הצרפתי טען שזכותן של הצירויות
מחיר בשוק העמים. ובאותה שעה עלה מחיר
למנוע פעולה חופשית של המשטרה בשטחן,
העצמאות הערבית*.
אולם ילדותי לטעון — לדבריו — כי הדבי
* מספר טרי ז׳בוטינסקי, בנו של המנהיג
* השבוע, מיד אחרי ניתוק היחסים, הבהרביזיוניסטי
:״חילל קוק גפירזר ברגסון)
ליט אבא אבן, שגריר ישראל דיושינגטון,
ואנוכי שוחחנו עם גרומיקו למחרת ההכרזה
תפקיד זה: על־סמך ניתוק היחסים ביקש את
בבית או״ם. הוא הסיל ספק אם האנגלים בהמעצמות
המערביות להגביר ׳את תמיכתן האמת
יפנו את ארץ־ישראל. ניהלנו את השיחה
כספית לישראל.
באנגלית. כשקמנו להיפרד אמרתי לי לפתע
** ראש הממשלה, דוד בן־גוריון ,׳ טען
ברוסית, שפת־אסי :״אנחנו נגרש אותם בבבנאומו
בכנסת כי הצירות הסוביטית מנעה
עיטות גרומיקו פרץ בצחוק גדול, חור על
ממשטרת ישראל מלפעול ביעילות הדרושה,
הפסוק בהנאה רבה באוזני שומרי ראשו, שמשום
שלא אפשרה לה להכנס לשטח הציפרצו
אף הם בצחוק, אחרי שהחלימו מהפ־משה
וצפורה שרת כל!כלת-פנים דיפלומטית לפני שלוש שנים
רות, שהוא, בהתאם לחוק הבינלאומי, שטח
תעתם, כשנתגלה להם נציג אצ׳־ל רבן אודיסה
איש אינו אוהב קבצן בפתח
סוביטי.
הרוסית.״

טרור

העולם הזה״ 799

בשטח הפוליטי לפרים בחנות־חרסינה. התגובה
הכללית של המשטרה היתד, מעין
״ישחקו הנערים לפנינו״.
אולם טבעם של נערים מסוג זה הוא
שמישחקם מתפשט והולך. למפוצצים ולנד
ציתיס היתה ההרגשה כי ״הממשלה אתנו.״
הרגשת הבטחון שלהם גברה והלכה, עד
שהעזו לעשות את המעשה שהם עצמם לא
הבינו את כל משמעותו ההרסנית.
מחתרתלכל. למשטרה אין האמצעים׳
הדרושים כדי לטפל בפשעים פוליטיים. ישנם
במדינת ישראל מנגנונים ממשלתיים ומפלגתיים
בבילוש פוליטי מסוג מפוקפק (כגון
הטמנת מכשיר־ההאזנה בשולחן הכתיבה של
מאיר יערי, אולם מנגנונים אלה לא נוצרו
כדי למנוע פשעים.
התוצאה היא שכל אדם יכול בשקט גמור
לייסד מחתרות, לזרוק פצצות ולשרוף רכוש.
כל עוד לא ייתפס במקרה בשעת מעשה,
וכל עוד אין הוא פוגע בממשלה עצמה,
אין צפויה לו כמעט כל סכנה.
השם התאים. ישבו קציני משטרה
והירהרו מד, לעשות מיד. למזלם היה לאחד
מהם רעיון גאוני. הוא שמע כי קיימת אי שם

מעצר כהגרלה. חביב שיבר הוא אדם
שניסה משך שנים למשוך אל עצמו תשומת
לב כל שהיא. עד שעזרה לו השבוע המשטרה,
לא הצליח בכך: איש לא התיהם
אליו ברצינות• בבחירות לכנסת השניה אסף
בדיוק 375 קולות. הליגה שלו היתה מורכבת,
פחות או יותר, מחביב שיבר לבדו.
העצירים האחרים נעצרו אף הם, כמעט,
בהגרלה. הם כללו צעירים שלא עסקו מעולם
בפוליטיקה, עורך־דין רביזיוניסטי שפרש
מזמן מכל פעילות רצינית. הדבר לא הפריע
בעד המשטרה מלהביא את רובם לפני השופטת,
שהוציאה נגדם פקודת מעצר ל־10
ימים.
פצצות כמקום רעיונות. קשה היה
להאשים את המשטרה. היא דאגה; קודם כל,
לשם הטוב של המדינה. בהעדר מחלקה העוקבת
בקביעות אחרי ההתפתחויות הפוליטית
במדינה, לא יהיה לה פשוט כל מושג
מנין באו המתנקשים.
מנין באו באמת י קשה היה למצוא את
האנשים, אך קל היה לזהות את הזרם שהוליד
אותם. מאז קום המדינה קם דור צעיר
שעוד חי תחת רושם המחתרות (שלא הספיק
להשתתף בהן) ,סבל מרגש גובר והולך
של אי־שביעת־רצון וחוסר־אונים. בשנה
האחרונה, ביחוד אחרי הפצצה הראשונה
בבית שר־התחבורה, גילו חוגים אלה את
הדרך הנוחה לפעולה: במקום להוליד רעיונות
או כחות פוליטיים חדשים, דבר שלא
היו מסוגלים לעשותו, עברו לשורה של
מעשי־אלימות שהיו קלים. לביצוע, לא היו
כרוכים בשום סיכון אמתי.
המיוחד באנשים אלה היה שלא ניסו כלל
להופיע בפני הציבור, לקבל על עצמם אחריות
ציבורית למעשיהם, להסביר את כוונתם
לכלל. אך לא היה ספק מהי האוירה ממנה
ינקו: המסורת של אצ״ל ולח״י, אותה לא
הבינו כראוי.
דבר אחד בלט בהם: גישתם לתפקיד שהציבו.
לעצמם היתד, הרבה יותר מקצועית
מגישתם של שומרי החוק והסדר.
גכור היום חכיכ שיכר: הנהנה העיקרי
ממבוכה המשטרה היה חביב שיבר, עסקן
פוליטי שניסה מ שן שנים להתבלט, לא
הצליח ב כן עד שתשומת לב המשטרה
נמשכה אליו בגלל שם האגודה חסרת־החבריס
שיסד — ״הליגה האנטי־קומוניסמית.״ שיבר
נעצר, זכה לכותרות בכל העתונים, כאם
בבית המשפט על תעלול׳ הקומוניזם הלבן
שסכנותיו פשטו על כל מדינת ישראל.
אגודה הקוראת לעצמה ליגה אנטי־קומוניס־טית.
השם התאים בדיוק לצרכי השעה.
כר קרה שבאותו לילה הופיעו שוטרים
אצל חביב שיבר, מייסד הליגה, שמו אותו
בכלא. כן שמו בכלא שורה ססגונית של
אנשים אחרים, ששמותיהם היו רשומים
משום מה ברשימות הליגה. הכותרות בע־תוגות
׳צהלו. עתונאים זרים שלחו מיברקים
שהרימו על נס את הפעולה המהירה והיעילה
של המשטרה. רמז מצד המשטרה
שהיה זה בכלל ענין ערבי שיהודים לא עסקו
בעסק המביש, היה גם הוא נעים לאוזן.
כמד, ערבים נעצרו. הכל היה בסדר.
פרט לעובדה אחת: כמעט איש לא האמין
ברצינות שהיה קשר כלשהו בין הפצצה ובין
העצירים.

היש להם קשר ^ 0הפצצה? במכונית הכלא הגדולה מובאים העצירים לבית משפט
השלום בתל אביב. להוצאת פקודת מעצר. חלק גדול מהם שוחרר כעבור ימים אחדים.

תרכוש ושימן וי: העציר תימני הרים את ידו לסימן ו׳ של צ׳רצ׳יל כשראה את הצלם,
ביקש, מן הסתם, להפגין בצורה זו את השקפתו האנטי־קומונים טית. חובש התרבוש הוא
אחד הערבים שנאסרו בצורה מוזרה, כנראה כדי להחליש את הרושם האנטי־יהודי בעולם.

מדיניות
א ל נא תאמרד׳ שדו ם
שעות מספר לאחר הטלת הפצצה בשדרות
רוטשילד בתל־אביב, התקיימה ברח׳ גלזובסקי
,8בצירות ישראל במוסקבה, פרידה לאריה
ארוך, מזכיר ראשון בצירות, שעמד לחזור
לישראל. אם כי במוסקבה אין דיפלומטים
סוביטיים נוהגים להשתתף במסיבות באלה —
מקובל כי מחלקת הסכם של משרד החוץ
שולחת נציג רשמי. הדיפלומטים של מדינות
הדמוקדטיה־העממית, לעומת זה, נהגו להופיע
במסיבות כאלה, אפילו בצירות ישראל.
להפתעתו של הציר, שמואל אלישיב, לא
הופיע הפעם נציג מחלקת הטכס ואף לא
באי־כח מדינות הדמוקרטיה העממית, ובניגוד
לכל נוהג הנימוסין הדיפלומטי, אף לא
התנצלו.
הדבר עורר דאגות עמוקות בלב אלישיב,
שמיהר להבריק דין וחשבון על המקרה לקריה.
בתשובה למברקו קבל את ההודעה
על הפצצה בצירות בתל־אביב ועל נוסח
הודעת הממשלה, נתבקש להביע צערו בפני
משרד החוץ הסוביטי.
במשך כל יום שלישי הטריד מזכיר הצי־

כרוף נאדל, עציר.

בולט בזקנו האדום ובמקלו, העתונאי ב רון נאדל, איש לח״י ידוע.

רות את משרד החוץ הסוביטי בנסותו לארגן
ראיון לציר עם אישיות מוסמכת, קבל תשובי.
מתחמקת , :הבקשה הועברה לגורמים המוסמכים.׳׳
אך בשעות אחר הצהרים נודע,
ממקור כלשהו, לדיפלומט צעיר של הצירות
האמריקאית, כי אלישיב עומד להיות מוזמן
אל אנדרי וישינסקי. אלישיב קיבל את הידיעה
בקור רוח, כי סבר שזו התשובה
לבקשתו, מיהר להודיע בשמחה למשרד החוץ
הישראלי כי כנראה יתקבל סוף סוף לראיון.
הלילה חסוכיטי. הדיפלומטים ששרתו
במוסקבה התרגלו מכבר לעובדה שלמנהיגי
ברית המועצות יום עבודה ארוך, הנמשך
שעות ארוכות אל תוך הלילה. לכן לא
התפלאו אנשי צירות ישראל כשבשעה 11
בלילה, הודיע להם יאן גוצב, מזכירו הפרסי
של וישינסקי, כי שמואל אלישיב מתבקש
להיות במשרד החוץ הסוביטי בשעה . 12.45
אלישיב המשיך במרץ להכין את הודעת
ההתנצלות שלו בפני השלטונות הסוביטיים.
אולם הפסיק עבודה זו כשקבל קריאה טלפונית
מהגרי שפירא, כתב סוכנות יונייסד
פרס במוסקבה, שהודיע כי, ככל עתונאי

הכנ ס ת
שעי״ב שע-פ שע
משך כמה שעות עמד בכור שיטרית, שר
המשטרה נעים־ההליכות (ומעט ההשפעה על
עניני המשטרה) ,באש צולבת קשה, על כל
אשר לא עשתה המשטרה (כדי למנוע את הפשע
בבית הצירות וכדי לתפוס את טומני
מכשיר ההאזנה בחדרו של מאיר יערי).
לפתע השתנה כיוון האש, והשר ספג כמה
מכות מילוליות חמורות על מעשה שהמשטרה
אמנם עשתה: הוצאת ירחון. סנסציוני
המוקדש ל,עולם הפשע״.
על דוכן הנואמים עמדה אסתר רזיאל־נאור,
הח״כית נמוכת־הקומה וחריפת־הלשון
של תנועת־החרות, אחותו של מפקד אצ״ל
הנודע.
״אנו עדים להדרדרות גדולה במוסר ה חברתי
והאישי,׳׳ קראה רזיאל נאור ,״המשפחה
הולכת ומתפוררת, מקרים מזעזעים של
רצח ומעשי פשע, מעשי פריצה ונסיונות
שוד. כיצד לוחמת המשטרה בכל התופעה

1תי 3

הטרוד

אחרי שהונחה פצצה בביתו של שר־ד,תחבורה, דוד צבי פנקס, כמחאה נגד הגבלת
התנועה בשבת, ונתגלתה פצצה במשרד־החוץ בידי אדם שביקש למחות נגד הסכם
השילומים עם גרמניה, נפתחה שורה של מעשי־טרור שבוצעו, כנראה, על־ידי אותה
קבוצה מתוך אותה מגמה. משך שלושה חדשים רצופים מעשי טרור אלה, לא פתחה
המשטרה בכל פעולה רצינית לגילוי המבצעים ולחיסול קבוצתם.
ואלד, מעשי הטרור :
הונחה פצצה במערכת העולם הזה כמחאה על מאמרים
נו במבר 1952
המובילים, כביכול ,״את הנוער העברי לזרועות

מפ״ם.״ איש אחד נפצע.
הונחה פצצה בקירבת הצירות הצ׳כוסלובקית. לא
היו פצועים.

הונחה פצצה במועדון הנוער הקומוניסטי בתל־אביב.
אין פצועים. הפצצה דמתה, לדעת החוקרים, לזו מ שהונחה במערכת העודס הזה.
נעשה נסמן לשרוף את מועדון מק״י בירושלים.
נגנב ג׳יפ ליד מערכת העולם הזה בתל־אביב. נעשה
דצמבר 1952
נסיון לגנוב ג׳יפ שני של. עובד המערכת, שחנה
במקום אחר. מיתקני־בטחון מיוחדים מנעו את
הגניבה השניה•
הונחה פצצה שניה ליד מועדון הנוער׳הקומוניסטי.

נעשה נסמן לשרוף את מכוניתו של הציר הסובייטי

ינואר 1 9 5 3
בתל־אביב, על אף שמירת המשטרה. הנסיון סוכל

על־ידי השומרים הרוסיים.
הוצתה חנות ירושלמית, בה נמכרו ספרים סובייטיים.

נזק קל.

הוצתה בשנית חנות הספרים הסובייטיים בירושלים.
נזקים ניכרים.

נשלחו מכתבי איום לסוכנויות־הפצד״ הדורשים מהן

פברואר 1 9 5 3
לא להפיץ ספרים סובייטיים. י הונחה פצצה ליד בית הצירות הסובייטית בתל־אביב.
שלושה פצועים, אחת פצועה קשה. הפצצה דמתה
לאלו• שהונחו בפעולות הקודמות.

נשלח מכתב איום לחבר־הכנסת משה סנה.
נשלחו מכתבי איום לבעלי בתי קולנוע, לבל ישכירו
את אולמיהם לפעולות פרו־סובייטיות.
אחרי כל המקרים, עד לפצצה ליד בית הצירות, לא נאסר שום איש, לא הועמו
לדין איש אחד. העתונות הסתפקה ברובה המכריע בהודעת העובדות, נמנעה מלהביע
כל נזיפה למבצעים. שום אישיות ממשלתית לא מצאה לנכון להוקיע טרור זה.

רוסי חשוד מאד: אחרי שהוטלה הפצצה, נכנסה המשטרה לפעולה במלוא התנופה,
בדקה בקפדנות את זהות הנכנסים לבנין הצירות. אחד מאלה, שהצליחו רק בקושי להיכנס
פנימה, היה איבאן גר־שין, אחד מנהני הצירות (למעלה) ,שנפצע יום קודם בהתפוצצות.
לפנות ערב הוחלפו השוטרים הרגילים באנשי משמר־גבולות, חובשי כומתות ירוקות (משמאל),
שהקפידו עוד יותר טל העוברים ושבים, סירבו אפילו להרשות לצלמים לחנציחם.
החוץ, ראה גם הוא באותו ערב את ההגהה
של גליון פרבדה (שעמד להופיע בבוקר
למחרת) ובו נוסח הודעת ברית־המועצות
על נתוק היחסים עם ישראל. אז הבין אלישיב
בי הודעתו על צער ממשלת ישראל, מיותרת.
המשמרות הוגברו. בשעה 12.45 נמצא
אלישיב בלשכת שר החוץ הרוסי. הוא
נתבקש להמתין. כעבור עשר דקות נכנס
וישינסקי בלוויית מזכירו הפרטי גוצב ועוד
איש במדי משרד החוץ הסוביטי. וישינסקי
לא לחץ את ידי הציר ולא ברכו, הוציא
מכים מעילו נייר וקרא במשך לא יותר
משלוש דקות את ההודעה הרשמית, הוסיף
עליה בעל־פה :״בקשר לסדורים הטכניים
תתקשר עם אנשי הטכס.״
מבלי להסרה יצא וישינסקי את החדר,
וגוצב ליוה את הציר אלישיב למכוניתו
בפתח הקרמלין.
משהגיע לבית הצירות, חש אלישיב באופן
ממשי ביותר את העובדה שלמעשה אינו
כבר ציר: נוסף למשמר הרגיל של הצירות,
המורכב משני שוטרים, הופקדו על בית
הצירות שוטרים סוביטייס נוסקיס, חלקה
בלבוש אזרתי.

המכאיבה וד,מבישה הזאת?״ ענתה רזיאל
נאור על שאלת עצמה :״המשטרה מוציאה
עתון תשע — תשע — תשע ! ״
כאן התעורר חברה לסיעה, יוחנן בדר,
אומן לקריאות הביניים, תיקן את השם :
״פשע — פשע — פשע !״
משוררים והוגי-דעות. דבריה של
רזיאל נאור עוררו תשומת לב כללית, גם
על ספסלי הממשלה (אשר אחד מתומכיה,
הצ״כ שלום זיסמן, כבר הגיש קודם לכן
שאילתה באותו ענין).
שאלה היא :״מדוע יש צורך למשטרה
להוציא עתון? מי שמוציא לאור כתב־עת.
מתכוון ליצור דעת קהל מסוימת• האם זה
חופף בדיוק נמרץ את מושגי הדמוקרטיה י׳׳
היתד, זאת רק בעיה אחת הכרוכה בתופעה
חסרת תקדים זו של עתון משטרתי
המיועד לאזרחים. שאלה שניה: המשטרה
תיקח לידה, לדעת רזיאל נאור, מונופולין
על ידיעות של פשעים, תשלול אותן
מעתונים אחרים. השאלה השלישית של
רזיאל־נאור, מורה מקצועית, היתד, חינוכית :
״האם לא די לנו בגל הפשעים, ויש צורך
?טפח פשעולוגיה בישראל?״ בעיה רביעית :
״מי יעז לסרב לתת מודעה לעתון משטרה ז״

במד ־ נ ר.
״ואשר לבעית כוח האדם המשטרתי, הרי
האנשים המועסקים בעתון זה — קצינים
ושוטרים, שהצטרכו לעבוד כצלמים, רפור־מרים,
משוררים, סופרים והוגי־דעות —
אולי מוטב יהיה להעסיקם כדי שיעזרו לנער
את גל הפשעים המציף את המדינה?״
תצלומים לשימוש משפטי. כתשובה
מסר השר שפע של עובדות משכנעות. היה
להן ליקוי אחד: הן לא התאימו בדיוק
למציאות.
טען השר :״העתון אינו עולה לממשלה
ולקופת המדינה כפרוטה.״ אולם הגליון הראשון
היה כרור בהפסד. יתכן שבאופן טכני
לא יופיע סכום זה בשום תקציב רשמי :
יש למשטרה קרנות אחרות. אולם גם אלה
קרנות ציבוריות למעשה.
טען השר :״הניר נקנה כמו בשביל עתון
אחר מוקצב על ידי הממשלה, כלכל יתר
העתונים.״ אן למעשה ניתן הניר למשטרה
בשביל צרכים אחרים, עולה באיכותו בהרבה
על ניר־העתון הגרוע המוקצב על־ידי הממשלה
לכל יתר העתונים•
מען השר :״הסופרים הם סופרים אזרחיים
...בעד הכל משלמים.״ למעשה עוסקים
שוטרים רבים, ביניהם קצינים גבוהים, בעבודה
השוטפת של העתון, כותבים בו מאמרים
(ולאו דוקא בשעות הפנאי) ,נוסף על העובדים
האזרחיים, העוסקים בעבודות עריכה
טכנית. חלק ניכר מן הצילומים הוא פרי
ידי צלמי המשטרה, המקבלים משכורת כדי
להכין תצלומים לשימוש משפטי.
טען השר: ההוצאות מתכסות על ידי
ההכנסות מן המכירה והפרסומת. אולם ה־גליון
הראשון עלה בהפסד של 1000ל״י,
מלבד משכורות השוטרים ותחבורת המשטרה.
כיסי
הזולת. לבסוף הגיש השר לכנסת
רשימה ארוכה של עתונים דומים, כביכול,
המופיעים בעולם. אולם אף לא אחד מהם
דמה ל־ .999 עתונים סנסציוניים אינם שייכים,
בעולם הגדול, למשטרה. עתוני משטרה בעולם
אינם סנסציוניים אלא עלוני הדרכה
רציניים, שאין להם סיכוי רב להימכר ברחובות
ובפרברים•
טען חבר כנסת מסיעת מפא״י: כדאי
למשרד החוץ להוציא עתון משלו. לעתון
כזה יהיה חומר סנסציוני: כל האגרות הסודיות
של הממשלה. תהיה לו רשת חסרת-

הם היוו משלחת של עובדי הכנסת, ארגון
המלכד 80 איש, שבאו להגיש לנשיא, לשעבר
חבר הכנסת יצחק בן צבי, שי׳ בצורת
ספר, שהכיל את כל נאומיו מעל במד, זו.
כלל הספר, עטוף כריכת קלף אמיתית, את
כל דבריו מנאומו הראשון במועצת המדינה
במוזיאון תל אביב, את הצעתו מטעם סיעתו
לבחור בחיים וייצמן לכס הנשיאות ועד לדברי
הוקרתו על בחירתו הוא לתפקיד
הנעלה.
המשלחת נכנסה סוף סוף למשרדו של הנשיא,
המרווח בהשוואה לחדר השינה שלו בו
עבד בימים הראשונים אחרי בחירתו, מסרה
לו את המתנה. בן צבי נראה מופתע, לא רק
מתשומת הלב שהקדישו לו עובדי הכנסת,
מזכירים, סדרנים ובתבניות. הוא דפדף בכרן
המכיל 47 נאומים די ארוכים, שאל בתמהון :
״מה? כל כך הרבה דברתי ז״

דוגמה של כתבי חוץ: הממשלה תצרף
לכל צירות נספח־לעניני־ארכיון, שיעסוק
״בשעות הפנאי״ בכתיבת מאמרים.
בינתיים עבר המאבק לועדת־הפנים של
הכנסת, שתצטרך להחליט למי הזכות ללמד
את האזרח כיצד מכייסים מן הזולת.

הנ שיאות
הפתעה
.בחדר המתנתו של נשיא ישראל, במשרדו
החדש שבמגרש הרוסים הירושלמי בשכנותם
של תחנת מגן דוד אדום ומטה משטרת ירושלים׳
הסתובבו ארבעה גברים ואשד. אחת.
הם נראו — ובודאי אמנם היו —מאד עצב ניים.

שי מופת
מעדו!ן בן 5ר ת־נו ק בן שגה
באחד.הערבים החודש שידר שמעון סאמט.
כתב הארץ וקול ישראל שיחה עם רופא על
מצבם של למעלה מ־ 2000 ילדים החולים בשיתוק
בישראל. למחרת קיבל סאמס מכתב
מאף אחד המאזינים, בו סופר לו על משפחת

מ ה *דו
משך כמה חדשים קיימה חברת יעל, קואופרטיב
המוניות של החיילים המשוחררים,
שיות מוניות לבאר־שבע. הדבר לא היד,
כדאי, לדבריו, אולם הם ניסו להרחיק־ראות :
יב־א יום ובאר־שבע תהיה לעיר גדולה׳ יעל
תהנה מהשקעותיה בימים קשים יותר.
היום הגדול טרם הגיע. במקומו באו המוניות
של החברה החדשה, אריה, שבעליה גם
הם הרחיקו־ראות, תלו תקוות בעיר העתיד.
תקווה זו גרמה לצרות בהתה: יעל סרבה
׳ 1הכיר במתחרה, חסמה השבוע את הכביש
לבאר־שבע. חבריה, ביניהם קטועי־אברים,

חידוש נוסף, שיעשיר את יומו של הנשיא:
מכשיר, שיאפשר לו להאזין לישיבות הכנסת.
למישהו
נודע, כי לנשיא צרפת, אוריול,
יש מקלט במשרדו, המעביר אליו את כל
דיוני הבית. מיד ניתנה הוראה לשר הדואר
הישראלי, ד״ר יוסף בורג, לדאוג, ני ישראל
לא תפגר. השר ניגש לביצוע, הטיל על מד,נ־דסיו
את הגשמת המשימה.
לו צריך היה הנשיא רק לשמוע את הנאומים
מעל במת הכנסת, היה הדבר קל, כרוי
רק בהנחת חוט מהמיקרופון לביתו. אלא שהדבר
סובך, עם ההחלטה, כי אין למנוע מיצחק
בן צבי גם את עונג ההאזנה לקריאות
הכינים העסיסיות מהספסלים. תגובת הנשיא:
״מתי אקבל טלביזיה?״

תעלומות
מסמ כי די ב דו מ ט ״ ס
המשא הראשון שהוצא מבנין צירות ברית
המועצות, לאחר ההודעה על ניתוק היחסים
הדיפלומטיים, היה ארגז עץ באורך שני
מטר וברוחב של חצי מטר. הארגז הועבר
לשדה התעופה בלוד.
כשהובא לשדה התעופה בלוד על ידי נהג
הצירות, והוא נתבקש להצהיר את תוכן
החבילה, פקפק, התקשר טלפונית עם הצירות•
לאחר השיחה, מהר להצהיר כי תוכן

ח״כ אסתר רזיאל-נאור•
על סדר היום :

את הארץ, למרות ניתוק היחסים, חששו
לחפושים ולסבוכים.
לדברי אחד האמריקאים, נשמרה הגופה
בפורמלין או במקרר חשמלי .״על כל פנים,״
אמר ,״לא הייתי רוצה לשתות וויסקי שנשמר
בפריג׳ידר זה.״

סכסוכים
פשעולוגיה החבילה: מסמכים דיפלומטיים.
בסקרנות רבה עקבו אנשים שנמצאו ליד
הבנין אחרי הארגז. שמועות משמועות שונות
התהלכו על תוכנו. אחת השמועות, יצאה
מחוגי צירות ארצות הברית: הארגז הכיל
את גופתו של עובד הצירות הסוביטית
שחוסל לפני כחמשה חדשים. כיון שמותו
לא היה טבעי, לא רצתה הצירות לגלות
את המקרה למשטרה, שהיתר. דורשת תעודת
מוות רשמית לפני מתן רשיון הקבורה.
טען הדיפלומט האמריקאי: הרוסים מהרו
להוציא את הגופה משום שלא ידעו אם
משרד החוץ הישראלי ייענה לבקשת ירשוב
להעניק לו ולעובדיו חסינות עד לצאתם
* עס. קצין הכנסת, ירחמיאל בלקינד.

חודה-שיתוק ראובן פלינט
אגרת בלילה — תוצאה בבוקר
שירה פלינט, נהג מדדסר־עבודה, הגרה בצריף
בשכונת הרכבת ואשר בנם ראובן, בן
השנה, חלה בשיתוק הילדים.
המחלה תקפה את התינוק לפני כחצי שנר,
גרמה לו לשיתוק בשתי הרגליים. בזמן האחרון,
סיפר המאזין לעתונאי, החל גם חוט״
השדרה של התינוק להפגע במחלה וד,מפ״
א־ם קבעו שיש לשים את הפעוט במכשיר
אורטופדי שמחירו 180ל״י. כיון שבידי המשפחה
לא היה סכום כזה, נתבקש סאמט
לעזור בהשגתו על ידי פניה לציבור.
מגבית פנימית. ספר העתונאי :״בתהילה
רציתי לפתוח במעין מגבית פנימית...
אר לפתע נזכרתי שבו ביום הוזמנתי על ידי
מערכת מעריב לסעודה חגיגית במלאת חמש
שנים לקיום העתון ...נצנצה מחשבה במוחי :
למה לא ישלבו (אנשי מעריב) את מעשה
הצלח הילד האומלל בחשבון׳ ההוצאות של
חגיגת היובל?״
ראמט פנה באגרת אל חבריו י למקצוע בעתו
ן הערב, הציע להם להשתתף ברכישת
המכשיר ואף בריפויו של הילד. את המכתב
הכין בשעה מאוחרת בלילה במערכת הארץ
וכבר למחרת בבוקר קיבל הודעה ממעריב
שהצעתו נתקבלה בשמחה. מעריב גם פרסם
כתבה על כל העניו ומיד החיו זורמות למע רכת
תרומות מאת קוראים. בשבת שעברה
ביקרו בביתו של סאמט התינוק ואביו, כשהראשון
מחזיק בידו זר פרחים גדול, מתור,
;דתונאי.
להיטיב את היחסים. באותו שבוע
הביא סאמט בעתונו ספור אודות מקרה אחר
הקשור במחלת שיתוק הילדים. רופא ערבי
מהעיר העתיקה, שבנו סובל מן המחלה, ביקש
רשות מיוחדת משלטונות ירדן וישראל :
להתיר למנתח אורטופדי, תושב תל־אכיב, שהוא
מכירו עוד מימי הבריטים, לנסות להציל
את הבן על ידי נתוח שיעשה בתל־אביב. הפניה
הועברה לממשלות הנוגעות, המטפלות

העיר רופא ישראלי: מלוי הבקשה לא יזיק
י. איש, יועיל להיטיב את היחסים המחודדים
שבין שתי השכנות.

עתעז ת
א ד תאזים !
כותרת השבוע׳ בידיעות אחרונות :
מניתוק היחסים לא תצמח ברכה.

שכבי תחת גלגלי מכוניות אריה, הזמינו את
נוסעיהן לעבור למוניות שלהם.
כעבור שעות מספר הופיעה המשטרה. התפתתה
התכתשות כללית, בה איבד: בה אחד
את רגלו המלאכותית. צלם־עתונאי שהוזעק
למקים שלף את מצלמתו, ניסה להנציח את
התמונה. לפתע ירדה עליו יד כבדה של שוטר,
שעשתה מעשה שהוא יחיד במינו בכל
ארץ, וביחוד בארץ בד, מוציאה ר,משטרה
עתון משלה: היא החרימה את סרט המצלמה.
השמידה אותו, למען לא תגענה תמונות
המחזה לעתונים.
אמר נהג יעל: המשטרה צודקת. כי מה
יגידו הבריות על תמונות בהן נראית המשטרה
מכה נכים שהקריבו את רגליהם למען המדינה?

רכי חיים
ל מ ען האהבה
מזל היתד, נערה צעירה מאד, אך כאשר
הכירה את זיזי בשוק הסואן של רמלה אמרה
לו כמעט מיד :״אני אוהבת אותך.״
תשובתו הדומה של זיזי: ררה אחריה
פגישות רומנטיות, בילויים בבית קפה, באולמות
הקולנוע. שניהם היו מאושרים, לפחות
כך נראו כלפי חוץ. אך בל אחד מהם
הסתיר בחובו סוד פרטי: זיזי היד, נשוי,
מזל היתד, רק בת . 14
כאשר התערבו הוריה, אסרו עליה לצאת
מביתה, נפגשו השניים באישון לילה, גילו
אחד לשני את בעיותיהם, החליטו לפתור
אותן בצורה פשוטה: זיזי יתגרש מאשתו,
מזל תעלים את תעודת הזהות שלה.
הזוג החליט לבלות זמן מה בצריפו של
זיזי במעברת רמת־ישי שליד חיפה, אך הוריה,
שידעו כי צניעות ילדתם אינה בטוחה
ביותר בחדר שיש בו מטה אחת, מיהרו להח זירה
לביתה, לשולחה לבדיקת רופא, שקבע
כי מזל היתד, עדיין בתולה.
לאחר שבועות מספר שוב גברו הגעגועים.
השניים קבעו פגישה בחציית הלילה,
בכביש הראשי של רמלה. לאחר טלטולי דרך
הגיעו לשכונת התקוה בתל־אביב, עלו לחדרו
של חברו של זיזי, שהתפנה במיוחד.
המשטרה עצרה את זיזי, האשימה אותו
באונס נערה שגילה למטה מ־ . 16 אך זיזי טען
לפניי השופט :״לא עשיתי זאת. אף על פי
כן, אני אוהב אותה ומסכים לשבת שנים
אחדות למענה,״

העולס חזה״ 799

במדינר
שסרה
יו ם׳ * הודד
כשהוקמה משטרת ישראל, נמסר תפקיד
של מס׳ 1ליחזקאל סהר, איש אמונם של
יועצי בי. ג׳י. לצדו, ככוח מנהלתי, הועמד
סגן: יוסף נחמיאס, צעיר בן משפחה ספרדית
ידועה, שחום וחיכני.
גחמיאס שגשג בתפקידו. אולם ענן כבד
ריחף על משרדו בבית הגדול ליד פסי הרכבת
בתל־אביב, בו שוכן המסה הארצי
של המשסרה. לא היה לו כל סיכוי להיות
אי־פעם מס׳ , 1לא מחוסר יכולת אישית
אלא בגלל עמדתו המוצקה של המפקח הכללי
(שאינו כסוף, למעשה, לשר המשטרה).
לצעיר דינמי קשה להיות סגן לעולם ועד.
השבוע אושר סופית: יוסף נחמיאם יתפטר
מתפקידו, יעבור, כנראה, למשרד החוץ,
שם יוכל להיות מס׳ 1באחת הצירויות או
הקונסוליות הישראליות.
נראה שתפקידו של נחמיאס לא יתמלא
לפי שעה• כתפקידו של סגן הרמט׳׳כל בצבא,
ישאר ריק, יחולק בין כמה קצינים גבוהים.

מ שפ ט
סימני שאלה קדים
הלחם, המצרך החיוני לאדם, ביחוד לאדם
תושב ישראל, מובא לארץ, כגרגירי חיסה,
מארצות חוץ, מעסיק ביותר את פועלי הנמל,
במיוחד, את משרד האוצר.
הסכומים העצומים אותם משלמת המדינה
לקנית גרעיני החיטה, הגיעה את פקידי האוצר
להאזין, לפני חמש שנים, להצעותיו של
מומחה, יליד רוסיה ובן לדור שלם של
מגדלי חיטה, שהסכים לתרום את ידיעותיו
הרבות, לקבל עליו תפקיד יועץ לעניני טחינה
במשרד המסחר והתעשיה.
המומחה, נחום פסחוביץ, בעל תואר של
מהנדס טכנולוג, לא אכזב את התקוות שתלו
בו, יעץ להקים מכונות שאיבה ענקיות על
ידם סורק המטען במהירות מבטן האניה,
הועבר לממגורות • חדישות, נשמר בהן
בצורה מצויינת.
החסכון שהושג היה מפליא: הפריקה
המהירה הקטינה את ההוצאות ב־&לסע,
מראש דואגי המלאי חלף כאב הראש שהטריד
אותם משך תקופה ארוכה.
לפגי שבועיים, כאשר דפדף פסחוביץ בדו
השבועון האנגלי ביזנס דייג׳סס, היוצא לאור
בחיפה, מצא על אחד מעמודיו רשימה שהכילה
שלושה עשר סעיפים שבאו בצורת
שאלות, נגעו בפרשת חברת דגון בע״ח
שהקימה את הממגירות.

שהתשובות תעזורנה לטהר את ה*עסק המלוכלך׳׳
עליו מדברת כל העיר.
תשובתו של פסחוביץ לא איחרה לבוא :
בעזרת עורך דין שמואל תמיר הגיש תביעה
לפיצויים בסך עשרת אלפים ל׳׳י ממערכת
העתון, מחברת דגון, שלדעתו ביימה את
המאמר.
אם יקרא בית המשפט למנהלי החברה להעיד,
יעלו על הדוכן, בין היתר: פרץ
ברנשטיין שר המסחר והתעשיה•

רקכ מו האש כנוי ם
תשעה חדשים לאחר שנשא נסים ישראלי
את חנה לאשר, בעיר המדברית עדן, ילדה לו
אשתו את הבת הראשונה. כעבור שנה נוספה
לעריסה תינוקת שניה. אך כאשר עלו לארץ
אמרה לו חנה :״מספיק ! כאן לא עדן,
לא רוצה יותר ילדים.״
לנסים היתה זו מכה קשה. חבריו בגילו
הפכי מזמן לאבות של שבעה־שמונה בנים
ובנות. לו לא היה אף בן אחד. אך המכה
היתד. עוד גדולה יותר מאשר שאלת גידול
המשפחה. הוא היה תימני אדוק, לא האמין
בשיטות מניעת ההריון. לכן למעשה, התפרשה
החלטת אשתו בסיום יחסי המין ביניהם.
היד, זה עלבון צורב לגבי נסים, שניסה
בכל כח השפעתו להניא את אשת מדעתה.
אך חנה היתד, עיקשת, עמדה על שלה :״או
שתעשה כמו האשכנזים או כלום,״ אמרה.
לעזרתה באד, אמה שהיתר, תמיד כעצם בגרונו
של נסים. עוד בעדן, זכר היטב, מרדה
אח חייו וחיי אורחיו.
לא דימוקרטיה, אם אי אפשר. נסים
החליט לבסוף לעשות את מה שכל בן עדן
בעל כבוד עצמי היה עושה במקומו ובארצו :
לשאת אשד, שניה. הוא פגש בנערה, ביקש את
ידה. היא הסכימה, אך חזרה בה כאשר נודע
לה שהוא נשוי. כאשר חזר הביתה, מצא כי
אשתו לקחה עמה את שתי הילדות, עזבה
את הבית. החזרת המשפחה לבית עלתה לנסים
במאמצים גדולים, לאחר ריב גדול עם
אמה ואחיד, של אשתו שטענו כי אינו ״שוד,
פרוטה״.
סבלנותו פקעה. הוא הכיר את לאה בת
ד,־ 17 במחנה העולים בבאר־יעקב, ביקשד, ל־הנשא
לו מיד. לאה הסכימה, לא נרעשה כאשר
נודע לה לאחר החופה כי נסים נשוי.
את הנשואין ערך רב מקומי, שהסתמך על
תעודת הזיהוי של נסים בה צויין מצבו המשפחתי
כרווק.
ירח הדבש היה קצר ביותר, הסתיים בבית
המשפט המחוזי, ממנו נשלח נסים ל־חדשיים
מאסר, בעוון ביגמיה.
בדרך לכלא סינן, במבטאו המיוחד :״זה

תוכע-פיצויים נחום פסחוביץ
לאחר 13 שאלות, תביעה משפסית
שאל הביזנס ז 4-׳סט בין השאר את החברה
* :האם נכון כי ססחוביץ הציע לחברה
את שרותו, איים כי יקשה עליה באם
לא תקבל את הצעותיו האם נכון כי
הוא נסע על חשבון הממשלה לשוייץ, בילה
שם כאורחה של חברה פרסית הדו־שבועון
סיים אח צרור שאלותיו בתקוה
•) מחסני חיפה מיוחדים המסוגלים לאחסן
את הגרעינים לתקופה ארונה מבלי שיתקלקלו.

,העולם
הזה״ 7?9

לא דימוקרטיה אם אי אפשר לד,תחת( /ם מי
שרוצים.״

פ ש עי ם
ה רו צ ח מן המבדה
״אמא, אני הולכת לקנות מפסיק, יש לי
חצי גרוש,״ אמרה רחל לוין בת החמש
לאמה. היה זה בשעה ,6באחד מערבי השבוע.
הילדה, שעזבה את ביתה בשכונת
המסדר, האזרחי, רמת גן, אצה אל החנות

הקרובה, שהיתר, סגורה, התדפקה על הדלת•
אך בעלתה, אשד, עצבנית, גערה בילדה
שהטרידה אותה בש /חמש פרוטות, שילחה
אותה בכעס.
רחל החליטה לנסות את מזלה בחנות
השניה, המרוחקת יותר• כאשר חצתה את
הכביש, נעלמה מעיני אמה לנצח. כי רחל
לא חזרה עוד לביתה, נמצאה כעבור 48
שעות באחד הפרדסים הסמוכים. היא נאנסה
ואחר נרצחה.
עמידה איתנה. אברהם לוין היה נער
צעיר כאשר בא עם הוריו, אחיו ואחיותיו
למושבה הקטנה רמת־גן. הוא היה בחור
חסון, וכחובב ספורט התבלט עד מהרה כ

אחת לא תסכים לשלוח את בתה לבית־הספר
בלי ליווי משטרתי.

החי
מ שי ל ם למי ל
בחדר המדרגות של הבית הרחובותי בן
שתי הקומות נשמע רעש גדול. הויכוח,
שהפך כמעט לתגרת ידים בין בעל הבית
ודיירו, הסתיים, כדוגמת עשרות הויכוחים
שקדמו לו, בנעילת הדלת בעצמה רבה
על ידי הדייר.
פניו של דוד גורביץ, בעל הבית הזועף,
אדמו כסלק. הוא רתח מכעס, הפליט צרור

הורי הילדה הנרצחת אודם ואברהם לוין
לאחר 48 שעות, גופה קרה
שוער בקבוצת מכבי המקומית.
לאחר שנות שרות במשטרה, התגייס לב־ריגדה
היהודית. כאשר שהה אברהם, בתוקף
תפקידו, במצרים, הכיר את אודם השחרחורת,
נשא אותה לאשה, חזר עמה לארץ,
בה נוקד להם בנם נחמן.
בפרוץ מלחמת השחרור, היה ביתם שב־מפדה
האזרחי מטרה נוחה לצלפיו של הכפר
הערבי הסמוך סלמה. בזכות ידיעותיו הצבאיות,
מונה אברהם למפקד ההגנה במקום,
נעזר על ידי אחיו יעקב שהיה אף הוא
תושב המקום בעת ההיא.
כעבור חדשים ספורים, הרימו כמה חיילי
חי״ש, חבריו של אברהם, שחנו בקרבת
ביתו, כוסיות קוניאק לכבוד הולדת בתו
רחל. אברהם השקם י והגברי, חייך קמעה
מבעד לשפמו, ציין את שמחתו בצורה השקטה,
האופיינית לו.
השבוע, יומיים אחרי היעלם בתו, דקות
ספורות לאחר ששמע את הידיעה המחרידה
על רציחתה, הרגיע את אודט שפרצה בבכי
היסטרי, הפליא את שכניו בעמידתו האיתנה.
המשטרה, ששמעה מפי דיירי הסביבה
עשרות ספורים על מכוניות שהסתובבו בליל
האסון, על רוכב אפניים אלמוני שניסה
לפתות את ילדי הסביבה, הגיעה למסקנה,
עוד לפני שנמצאה רחל, כי היד, כאן מקרה
של חטיפה.
החקירה ניסתה למצוא אחיזה בחייהם הפרטיים
של בני המשפחה, קיותה לגלות,
ללא הצלחה, את החוטף בין שונאיה, אך
אברהם ואודט הכחישו בתוקף כל השערה
ממין זה.
התעלומה, שלא פוענחה משך יומיים, הקימה
על רגליה את כל השכונה הקטנה,
נרמה לסערת רוחות בקרב התושבים שנעלו
את פתח ביתם, יראו להרשות לילדיהם להסתובב
לבדם ברחוב בשעות הערב• גופתה
הקרה ש; רחל, שנרצחה על ידי אנס מטורף,
הועברה לעיני התושבים לבית החולים• היה
זה סימן נוסף להפקרות המוסרית ששטפה
את המדינה בעת האחרונה.
אולם פעילות המשטרה לא נסתיימה. בתנופה
אדירה, ניגשה לחפש את הרוצח. עתוד
הערב הקדישו לה כותרות על כל רוחב
העמוד, הודיעו על פתיחת מיבצע ״שטן״.
יתכן כי כל הרעש לא בא במתכוון, יתכן
כי נופח על־ידי המשטרה עצמה להשכיח
את פרשות הטרור העגומות. על כל פנים :
בין 1200 השוטרים של פעולת ״שסן״ וסיפורי
הזוועות של העתונות הצטברה היסטריה
המונית במשפחות ישראל עד כי אף

קללות רוסיות לעבר הדלת האטומה, חזר
שוב על טענותיו.
דיירו, חיים נגר, המשלם לו כמה לירות
בחודש שכר דירה, החליט להקים לול של
תרנגולי הודו על גג הבית, סרב בכל תוקף
להשליש את הסכום של 200ל״י, אותו
דרש גורביץ, כדמי מפתח בעד השטח.
גורביץ, שהיה קמצן מטבעו, לא אבה
לסור לעורך דין, להביא את הפרשה לבית
המשפט. הוא החליט להתנקם בנגר בדרך
מקורית. באחד הלילות של השבוע שעבר
התגנב חרש אל גג ביתו, הוציא מלול דיירו
תרנגול הודו, מסרו לאשתו, על מנת שתכין
למחרת היום סעודת מלכים.
נגר, שנוכח עם בוקר בחסרון אחד מעו־פותיו
היקרים, חשד מיד בגורביץ, הזעי־ק
את אנשי המשטרה, שדפקו בדלת בעל הבית
בדיוק כאשר עקרת הבית מרטה אח נוצות
התרנגול.
גורביץ ואשתו, שנוכחו רק׳ אז כי הם
עלולים להאסר בעוון גניבה, החליטו להעלים
את התרנגול השמן מעיני המחפשים. אבל
כיצד יסתירו עשרה קילו בשר מבלי שיתגלה?
לאשר, היה רעיון גאוני: היא מהרה לנעול
את דלת המטבח בפני אנשי החוק, נטלה
את המכשיר סוחן־הבשר, החלה להעביר
דרכו במאמץ עליון את כל העוף. כאשר
סיימה, זרקה את הבשר הטחון לתוך כיור
מטבחה, פתחה את הדלת.
אך גם רעיון מחוכם זה לא הצליח. נגר
גילה את הנוצות המרוטות, הוכיח כי הן
היו שייכות לאחד מתרנגוליו. לאחר סיום
משפטו ניגש אל דוכן הגזבר, שלם את הקנס
שהוטל עליו, הסכום 200 :ל״י.

הארץ
את ״האמלט״ מאת אותו הבמאי ראיני
לפני ״ד,נרי החמישי״ ,אך אין ספק
ש״הנרי החמישי״ עולה לאין ערוך על
״האמלט״ ,בו לא הצליח הבמאי להביע
את רוחו של שקספיר, כשם שהצליח
(חרות)
לעשות זאת ב״האמלט״.

אליעזר בוכני, חיפה

חזור, בבקשה
בינתיים נתחיל היום להתבדר, לפגי
אותו שופט, משפטו של יעל המשחר)
.2גולן, תל־אביב
והיה שמח•

מכל

הפזורה

העולס

ארצות הברית

סן נזאריח

ברית המ 1ע צ 1ת
סי בי ר ארץ הבל אי

בדהצבא 6 0 :חייל

הרוסים, שהקימו בסיביר מושבת עונשין
גדולה, הגלו אליה פושעים פליליים, פוליטיים
ו״אלמנסים סוציאליים בלתי רצויים״ ,לא הסתפקו
בכך, חפשו עבודה פרודוקסיבית רצינית
לתושבי האזור. אולם לא האמינו ביעילותה
של עבודת פרך סתם.

במלחמת העולם השניה היתד, ריפובליקת
הננס של סן מארינו מדינה סאשיסטית. כאשר
נתבקשה על ידי מפקד כוחות הציר להפעיל
את צבאה להגנה על גבולותיה, שיגר
שר החוץ שלה את המברק הבא :״האם עלי
להפעיל את כל 80 החיילים?״

בשנת 1936 אמר הגנרליסימו ססאלין :
אוצרות טבע עצומים סמונים באזורי הקו־סב הצפוני, עלינו לדאוג לכך שכל העושר
הזה יוזרם במהרה לממגרות הכלכלה הסובייטית•״
הגגרליסימו הסביר, אמנם, רק את
האפשרויות הכלכליות, אך אין להניח כי לא
חשב באותו זמן גם על האפשרויות הצבאיות
והאסטרטגיות•

80 חיילי סן־מארינו, המייצגים את 15 אלף
תושבי הריפובליקה המשתרעת על שטח של
50 קמ״ר במיצר הים האדריאתי היו מובנים,
לפני חדשים מספר, להכריז מלחמה, או לפחות
מלחמה קרה, גם על 45 מיליון שכניהם
האיטלקים. סיבת המלחמה ז התשלום שהאיטלקים
חייבים לסן מארינו תמורת כחירות
היצוא שר,עוברו באמצעות איטליה.
מקורות מחייתה של סן מארינו הם :

במסגרת תכנית החומש האחרונה הופעלו
מאות אלפי עובדים להחיאת אזור הקוטב,
התגברו על תנאי הקור על ידי כמויות עצו מות
של וודקה ששמשו במקום מי שתיה.
הוודקה נתנה תוצאות: פחם, שמן, ניקל,
נחושת גרפית, בדיל, זהב ומלח. הוקמו מר כזים
עירוניים, בכל אחד מהם יושבו כ־40
אלף איש. אספקת המזון לתושבים לא היוותה
כלל בעיה, הנהרות הרבים אפשרו דיג
בקנה מידה גדול וחיות הבר הבטיחו ציד
עשיר.

ערה תו ר מי ם ־ השתער!
אדם הרוצה להיבחר לסינאט האמריקאי,
שוכר קודם כל להקה שד בנות יפות־רגליים,
כדי שתצעדנד, בראש תהלוכותיו ברחובות,
לבושות מכנסיים קצרים ככל המותר.
אדם הרוצה להיות מושל מדינה, טבעי שילך
לקרקס וישאל לכמה ימים פיל אי פרד
עליו ירכב ברחובות.
כי בחיים האמריקאיים הגועשים קשה למשוך
תשומת־לב. וכיצד ייבחר אדם, כיצד
יאסוף כסף, כיצד יגיע בכלל למשהו, בלי
למשוך תשומת לב ז

התכנית נערכה לפי מיטב כללי המיבצעים
הצבאיים, תחת פיקודו האישי של דגנרל
אלברט, מפקד כנף ג׳ של חיל־האויר הימי.
עתונאים מצאוהו רכון על מפת האזור מסמן
את לוח המיבצעים, כאילו שכב בבונקר
קוריאי נידח.

מגזרות דו־לאומיות. בבעיה זו נתקלו
מנהלי מגבית העצמאות של מדינת ישראל,
שהכניסו למדינה כמה מאות מליוני דולארים.
רצה המקרה ובאותה שער, התלבטו באותה

בפני התקפה מרוכזת זו לא עמדו הלב
והכיס היהודיים. הכסף זרם. ואתו זרמי רגשי
הידידות בין חיילי אמריקה וחיילי צד,״ל,
השוהים בארצו של וושינגטון׳ מרטיטים בעצם
נוכחותם את נפשות היהודים.
הטוראי לא כעס. אמנם, לא תמיד
מלווים רגשי האהדה הבינצבאיים בהבנת הנוהל
הצבאי. סיפר הגנרל הילדרינג, איש ה־מטכ״ל
האמריקאי שביקר לפני שגה ביש ראל:
הוא ראה חייל עברי צעיר עומד ליד
השק״ם, כשלפתע עבר על פדו קצין בדרגת
רב־סרן. כשלא הצדיע הטוראי. פנה אליו
הקצין בתרעומת :״מדוע אינך מצדיע לי י״
הטוראי משך בכתפיו, השיב :״פשוט לא
הכרתי אותך ! ״
״תודה לאל !״ הפליט הקצין באנחה של
הקלה ,״חששתי לרגע שאתה כועס עלי!׳
מסקנתו של הילדרינג: זה, לפחות, אינו
יכול לקרות בצבא ארצות־הברית.

אולם למרות רצונם הטוב או הרע של הפו עלים
שהועסקו בעבודת כפיה באזור ס-ביר
לא התפתח כסי שסטאלין רצה. הסיבה: חוסר
עורקי תחבורה טובים, ביחוד בעונת החורף,
כשד,נהרות קפואים. למעשה, מנותקת
סיביר כמעט במשך כל השנה, רק 70 יום
נוחים לתחבורה ימית ויבשתית. אשר לתחבורה
אוירית, רק שני מוצרים באים בחשבון
להעברה בדרך זו: פרוות וזהב.
השמוש האסטרטגי לא זכה לעמוד במבחן
המציאות, היות והמלחמה בין רוסיה ויפן
במלחמת העולם השניה נמשכה ששה ימים
בלבד. השמוש היחיד היד, העזרה שהעבידו
האמריקאים בתקופת מלחמת העולם השניה
דרך מיצר ברינג, ציוד שכלל גם 452 אלף
טון שנועדו לתכניות פתוח נרחבות של אזור
הקוטב.

ארצות הברית
נ שיא להש כי ר
הארי סרומן הגיע ב־ 21 בינואר לעיר
משכנו, אינדיפנדנס, מיזורי, כמחוסר עבודה.
מששוחרר מתפקידו כנשיא ארצות הברית,
הוצף הצעות עבודה רבות, ביניהן: מנהל
מחלקה בבית מסחר ׳.בגדי נשים, עורך עתון
ספורט, פסנתרן במועדון לילה.
סרומן נאלץ לדחות הצעות אלה, שלא
עמדו בד בבד עם כבוד המשרה שהחזיק
בעבר, החליט לכתוב ספר זכרונות. המו״לים
קפצו על המציאה, קיוו כי מרומן, אשר
סודות מדינאים רבים נודעו לו בתקופת
היותו נשיא, יגלה אותם בספרו, התחרו על
קבלת זכויות ההוצאה•
ההתחרות נסתיימה בזה שטרומן
את שכר הסופרים העצום של חצי
דולר עבור ספרו שיצא רק בשנה
בהכנת הספר יעסיק עוד מחוסרי
אחדים, מראשי עוזריו לשעבר בבית
יקבל מיליון
הבאה. עבודה הלבן.

שביום בהיר אחד התפלאו המחנפשים באזור
הנופש של מיאמי, במדינת פלורידה אשר
בדרום ארצות־הברית, לראות את הקירפורל
אדווין פינק, בעל פרצוף יהודי מובהק, עומד
ליד דוכן באחת הפינות ברחוב סואן, מציע
לעוברים ושבים אגרות של מלוה העצמאות
הישראלי (בנוסח מפעל־הפים בערי ישראל).
קורפורל אלווין סרופר קיבל על עצמו למכור
את האגרות בבתי־הקפה ובמסעדות.

תזרכיר!
ב די דו ת מ 1הרת

חיילי חיליהאויר האמריריאיס

שגויסו לאוס?,התרומות

טוב ללב, סוב לכיס
• מקומות שעשועים ומשחקי גורל.
• תעשית גרושין מפותחת: בסן מארינו
אפשר לקבל גט תוך שלש שעות מבלי
להזדקק לברור משפטי ממושך.
• מטבעות ובולים: אלד, מוטבעים ומודפסים
כל כמה שבועות מספר, מש משים
חומר לאספנים ברחבי העולם.
• תחנות רדיו וטלביזיה: עומדות לרשות
איזו מדינה שהיא לשם פרסומת
ותעמולה פוליטית.
הכלכלה המפותחת של ריפובליקה זו לא
מנעה בעדה מלהקים שלטון קומוניסטי. השלטון
הקומוניסטי לא מנע מתושבי סן מא־רינו
לבקש את עזרת תכנית מרשל.
בזמן האחרון השתפר מעמדה הבינלאומי
של סן מארינו, שהגישה בקשה להתקבל כחברה
באומות המאוחדות, הצליחה אף ליישב
את הסכסוך עם איטליה: גובה התשלום הועלה,
איטליה בנתר, רשת רכבות לסן־מארינו,
הגדילה את יבוא הטבק.
דבר זה גרם לאושר רב במיניסטריון החוץ
של סן מארינו. שר החוץ הודה לעובדיו על
המפעל הדיפלומטי הנאה שבצעו. מספר העובדים:
שנים.

בעיה גם מפקדי אחד החילות האמריקאיים
הזקוקים לפרסומת — חיל־האויר של צי אר־צוח־הברית.
כי לחיל־אויר זה צפויה סכנה
מתמדת שייבלע על־ידי מתחרה, חיל־האויר
של צבא־היבשה. ואיפר, הקצין הרוצה להיבלע
על־ידי חיל מתחרה, בו קלושים הסיכויים
לעלות בדרגה?
למנהלי המגבית ולמפקדי האויר נתברר כי
אפשר לעשות עסק משותף. ככל רעיון גאוני,
היד, גם רעיון זה פשוט בתכלית: ישנם
יהודים בחיל־האויר של הצי האמריקאי (ואכן,
איפה אינם?) .לרוב מעוררים יהודים
אלה רגשות בלתי־חיוניים בלב קצינים מק צועיים.
אולם הפעם היו הרגשות •הפוכים :
אפשר היה לנצל את היהודים למטרות לאומיות
— דו־לאומיות, בעצם.
הרעיון: ירכזו את החיילים היהודיים של
חיל־האויר הימי, יפעילו אותם במרוכז, במדי
חילם, לאיסוף כספים למען מדינת־ישראל.
זה טוב בשביל הכיס הישראלי. זה טיב גם
בשביל חיל־האויר הימי — שהרי היהודים
יזכרו את החסד. וליהודים יש השפעה על
דעת הקהל.
קורפורל פינק, דפקודה! כך קרה

עמוק בהרי אנטוליה נתגלתה קהילה יהודית
מבודדת בת 26 תושבים שנתחסלה בבת
אחת עם יציאתם של כל תושביה לישראל.
כשהגיעו פקידי הקהילה השבוע לקושטא,
סיפרו כי במשך שנים רבות היו מוקפים על
ידי 120 משפחות קורדיות שדכאו אותם,
ניסו לכפות עליהם את הדת המושלמית. היהודים
סרבו, הסכימו לעזוב את הכפר ולא
לוותר על אמונתם.
תושבי המקום ניסו למנוע בכח את עזיבתם
של היהודים, שבחששם לפרעות התבצרו
במשך שבעה שבועות בגיטו המקומי.
מנהיג הקהילה הצליח, לאחר עוברו דרך
ארוכה, ברגל, להגיע לעיר הקרובה ולגייס
את עזרתם של ראש העיר ופקידים אחרים.
ראש העיר פקד על יחידת משטרה לפנות.את
היהודים מכפרם ולהביאם אל העיר. הקהילה
פונתה לאחר מסע של שלשה ימים על חמורים.
יחד
עם בני הקהילה ניצל גם מרדכי דו־קומצ׳י,
בן , 14 שנחטף על ידי הקורדים.
כשהגיעו בני הקהילה ההררית לעיר הסמוכה,
חררי, נתברר כי השפה היחידה שיהודי
המקום יודעים אותה היא ארמית. מאז ישבה
הקהילה באיזור, לאחר חורבן הבית, לא למדו
את השפה התורכית או כל שפה אחרת.
בהגיעם לישראל לא הצטרכו בני הקהילה
האנטולית למצוא לעצמם שמות. חדשים במשך
כל תקופת גלותם נשאו כולם שמוח
עבריים תנכיים, כמו יהושפט, הרכבי, זרובבל
ועוד.

משכן פליטים: מערה ליד עזה

עזרה לפליטים: אמנים מצריים. ברכבת הרחמים״

אן ורק —

— ה־ושבים כחוק
במרחב מצרים
הרצדוש איפו ת מצד
עתונאי אמריקאי שהגיע השבוע מקהיר
תיאר את המצב שם כך :״תאר לעצמך
את מצב היהודים לפני 50 שנה. מופיע ארם
כמו תיאודור הרצל ומגשים בבת אחת את
כל האידיאלים של העם היהודי. לא משך
שנים של קונגרסים ונושא ומתן — אלא
תוך חודשים אחדים, מאלץ את העולם לקבל
את רעיון המדינה היהודית ולהקימה.
כך, בערך, מרגישים עתה המצרים. משך
עשרות שנים חזרו והדגישו מנהיגיהם כי
אין טעם למדינה מצרית בלי איחוד עם
הסודאן ופינוי הצבא הבריטי. ועתה, ששה
חודשים לאחר שליווה׳ אפור עלה לשלטון,
מתגשמות כל השאיפות הנכספות.״
סיור שנגמר בחוזה. בתחילת השבוע
באה ההודעה הראשונה: בריטניה חתמה
על הסכם עם מצרים בדבר עתיד הסודאן,
קיבלה את כל תביעות מצרים בשטח זה.
נגיב הבריז מיד על היום כע? חג לאומי,
בחרטום יצאו המוני סודאנים לתזות במיצעד
צבאי משותף של אנגלים, מצרים וסודאנים.
גיבור היום היה הסאג (מיג׳ור) סאלח
סאלם, האיש שיצא לסיור בג׳ונגלים של
סודאן הדרומית וחזר לקהיר עם חתימות
ראשי השבטים הסודאניים על הסכם המ־
.צדד עם תביעות מצרים (חעולם הזה .)795
ן ׳ ההודעה השניה היתד, חשובה עוד יותר,
אם בי לא הבילה כ /סיבה גלויה לצהלה :
השיחות עם האנגלים על פינוי הסואץ עומדות
להתחיל תוך ימים ספורים. הודעתו של
נגיב היתד. קצרה ושיגרתית: הויכוח שנפתח
בעתונות האנגלית היה הרבה יותר
מעניין.
כמעט בלי יוצא מן הכלל, ניבאו עתוני
אנגליה כי הפעם יסתיימו השיחות בתוצאה
מעשית: משרד החוץ הבריטי, והמטה הכללי,
כבר גמרו אומר לפנות את צבאם
.ממצרים. דעת המטה הכללי כי אין ערך
לבסיסים בארץ שאוכלוסיתה עוינת, ניצחה
את שמרנותם של המדינאים.
סודי, לא לפר פיס. תמורת הסכמתם
לפנות, דורשים האנגלים, כנראה, הכרזה פ־נגיב
על הצטרפות מצרים לברית הגנה מרחבית.
אולם נגיב. כבר הכריז ברבים כי לא
יתחייב לשום דבר בל עוד לא יסכימו האנגלים
לצאת .״פינוי ללא תנאי״ היא עתה
סיסמה המדיניות המצרית. נסיגה כלשהי
עלולה לפגוע קשות בפרסטיז׳ה של נגיב.
הפשרה תהיה, כנראה, חתימת,חוזה סודי,
לא לפרסום, בז יסכים נגיב להצטרף לברית
ההגנה. המשא ומתן הרשמי על הצטרפות
יבוא רק לאחר חתימת חוזה הפינוי, ולאחר
שידולים אנגליים ואמריקאים.
הכלב המאוכזב. ישנה קריקטורה אנגלית
מפורסמת, המראה כלב־מירוץ שהצליח
סוף סוף להשיג את ארנבת המתכת שמארגני
מירוצי כלבים מריצים (על־ידי חשמל)
לפני הכלבים כדי לאלצם לרוץ מהר. הכלב
ניעץ את שיניו בארנבת הקרה וכמעט מת
מאכזבה. נגיב יודע בי אותו מצב עלול
להווצר במצרים כאשר יוגשמו סוף סוף האידיאלים
של איחור עם הסודאן ופינוי
הסואץ.
הוא רוצה להתכונן כבר עתה, הכין שורה
שלפה של אידיאלים חדשים. לרוב אלה

,העולם הזה״ 799

אידיאלים סוציאליסטים מתקדמים, העשויים
להוציא את מצרים מן הביצה הפיאודלית.
לשם כי יהיה זקוק להרבה פרסטיז׳ה. האמריקאים
מבינים זאת, לכן יסכימו הפעם
האנגלים לפנות את ׳ צבאם.
מצרים תחת מנהיג בעל פרסטיז׳ה, הם מאמינים,
טובה להם יותר משורת מחנות מדבריים,
טבועים בים של שנאה. אם נגיב
לא יצליח בתוכניותיו, תהיה הסובלת העיקרית
ישראל. כי אין ספק שיעדיף להטות
את זעם ההמונים נגד אויב חיצוני מאשר
להודות בכשלון ולאבד את השלטון.

פליטים
״שלגו ...שלגו ...שדגו...״
האורחים שבאו מתל־אביב, ירושלים וגדרה
ישבו מסביב, סרוחים או מקובצי־רגלים על
המזרונות שהונחו בחצי־גורן מול שולחן הנשיאות.
ברוח התנופפו דגלי המדינה שהובאו
במיוחד מתל־אביב. המאורע שהתכנסו
לחוג אותו היה: התנחלות פליטי השבט ג׳ו־אריש
בכפרם החדש, ליד רמלה.
שבט זה, שאנשיו מונים עתה קרוב למא־תים,
נוסד בארץ על־ידי שני אחים שברחו
מטריפולי לפני שבעים שנה. הם הגיעו למושבה
פתח־תקוה, פנו לאברהם שפירא ש
העסיקם כשומרים. כאשר נוסדה גדרה בדרום,
שלחם שפירא לעסוק גם שם בשמירה.
בני הג׳ואריש הוזישבו בכפר הערבי הסמוך

קסדה, הפכו שומריה המוכרים של גדרה.
אולם כל ידידותם ליהודים לא עזרה להם.
כפרם נכבש, אנשי השבם ברחו לעבר הרי
יריחו, יחד עם שאר תושבי הכפר, הפלחים.
במקלטם החדש סבלו הג׳ואריש יותר מפליטים
אחרים, שכן ידעו הכל כי היו ידידים
טובים של היהודים.
ההשפלה הרטמטה. אחרי משא ומתן
ארוך, והצגת תעודות מכל מיני יה־דים כי
אכן היו הגיואריש ידידים, הורשו לעבור לישראל,
שוכנו ארעית במגדל גד. משם הועברו
ליד רמלה. עתה ישבו הנכבדים (כולל

שיך סולימאן חוזייל ,״השייך היהודי״) וחגגו
את כניסתם לבתים חדשים. העתונאים עקבו
אחרי נאומו של אחד מבני השבט, ממושקף
וחלק־סנים, שנשא דברו בשם השייך, יוסף
מוחמר ג רושי. בידי העתונאים היו תדפיסים
של הנאום, שתורגם לנוחיות, לעברית, על־ידי
משרד החקלאות.
״כמעט שהתיאשנו מרחמי אללה עד אשר
אללה, יבורך שמו,״ הכריז הנואם ,״נתן לנו
את הגאולה על־ידי מדינתנו זו האהובה עלינו
מאד ...מסיבות בטחוניות נאלצנו לעזוב
ולעבור לחברון, והלואי ולא הלכנו איש
כמעט לא שם לב כי הנואם העדיף לא לומר
את המלים שהודפסו בעלון הרשמי כי
האדם החופשי יעדיף את המות על ההשפלה.
אני מדגיש השפלה כי בהיותנו בחברון ידענו
את פירוש המלה הלכה למעשה, השפלה אשר
רק פליטים יודעים אותה.״

אחריו דיבר שר החוץ, משה שרת, בערבית
מלוטשת, עשירת ביטויים ספרותיים.
הכריז אנחנו יודעים שבעית שיקום הפליטים
טרם מצאה את פתרונה המלא, אך ב כוונתנו
לעשות את כל המאמצים כדי לקדם
את שיקומם של הפליטים ולהפכם ליסוד
יוצר במדינה.״
בהמשך דבריו, הבהיר שר החוץ כי הכוו נה
היתד, אך ורק לשיקום פליטים ערביים
היושבים בישראל — כחוק.
על החוף הלבנוני, לא הרחק מגבול ישראל
הצפוני, משתרעות שורות ארוכות של
אוהלים אפורים. זהו מחנה הפליטים על שם
העיר צור הסמוכה. במרכז שורות האוהלים,
״על אדמת החול של הכיכר החשופה המהוה
מרכז המחנה העלוב, גיבב מישהו מפת-
תבליט של פלסטין. מעליה התנוסס דגלה ה־
.אומי של אותה ארץ, הקיימת רק בדנו ״
תושבי המחנה.
לא הרחק משם, באחד האוהלים הגדולים,
דחוסים קרוב למאה ילדים, מקשיבים קשב
רב לדברי המורה. זוהי אחת כיתות ביתי
הספר המלמד את ילדי הפליטים קרוא וכתוב.
המורד, גם מלמד נושאים שאינם בתוכנית
הלימודים הרשמית של סוכנות הסעד של
או״ם. לאחר כל שיעור הוא מלמד אותם פרק
היסטוריה — תולדות עמם וארצם שנכבשה
על־ידי היהודים.
מדי יום חוזרים הם עד השירים שהמורה
לימד אותם, שירים שאף הם אינם מופיעים
בתוכנית הלימודים של או״ם :
...פלסנוין מולדתנו, השיבה רצוננו;
הנ׳יהאד היא דרכנו, הדגל מאור עינינו;
האמונה היא נשקנו, ההקרבה תפקידינו;
העמל הוא תחוקתנו, האיחוד לחם חוקנו;
המות הוא אהוב נפשנו ופלסטין לעולם
שלנו.
שלנו .,.שלנו ...שלנו...״
מרחק 200ק״מ דרומה, על חוף אותו ים,
ליד עזה, משתרע מחנה הדומה בכל למחזה
צור: שורות ארוכות של אוהלים, פליטים
מחוסרי עבודה, ילדים המתחנכים על שנאת
הכובש היהודי וקדושת הנקמה. לאורד אותי
גבול, מזרחה, צפופים רבבות נוספים של
פליטים. כולם ברחו מפלסטין ; כולם שואפים
לחזור אליה.
זה ארבע שנים הם יושבים במחנדתיהם,
טבלם ויסוריהם הם קלף חשוב במישחק הפוליטי
העכור של המרחב, כל זמן שהם יו־שבים
מסביב לגבולות ישראל יהיו סכגה
אמיתית למדינה. זאת יודעות מדינות ערב,
לכן לא נעשה כל גסיון, כמעט, להעבירם
פנימה, לשקמם, לישבם מחדש•.
אך גם מצב זה לא יאריך ימים. על שולחן
המדיניות הבינלאומית שוב הונחה בעית הפליטים
והתוצאה תכריע אם הפליטים ייושבו
מחדש (גם בארצות ערב, גם בישראל) או
שמא ייהפכו למעין לא־אכזב ללוחמ-ם נגד
ישראל. בענין זה יש לישראל מה לומר.
שאלה אחרת היא אם תדע לומר את הדבר
הנכון.

• נם מוחנזד נניב לא הרחיק לכת עד נדי
שיסיר את הנבול הגזפריד בין מצרים נר־צועת
עזה, החוסם בפני הפליטים כניסת חופשית
למצרים. הוא הסתפק בארגון, רכבות
רחמים״ ,שהסיעו את מיטב אמני נזצרים לכל
פינות הארץ, על מנת שיאספו חבילות מזון
ובנדים לפליטי פלסטין.

ח בי ב הנ שי ס אני..

אמבות יסזראדית מקורי ז

כארץ כבחוץ לארץ, בכל מקום בואי

; כל מוצרי בצלאל עבודות יד
׳ תימגיותבתכשיטי כסף .
צלחות פסח והגדות!

אוהבים אותי ואכן
כצדק כי אין כטקסטיל
שמפו. רק הוא
מנקה ומיפה ללא צמר משי,
עמל

דוגמאות חדישות במבחר גדול.
אנו שולחים עבורך לכל חלקי תבל.
לפי בקשה נשלח מחירון מצויר.

חלב

ת נ 31ה

רוינד

תל אביב, רחוב אלנבי 41 מול קולנוע אלנבי
— אין לנו סניפים —

ק 1ל נ 1ע

סרטים
״ברט• ל ב דו ד ב ״ ״
נרט 0לברודביי הוא סרסזמר דינאמי,
בחלקו הראשון לפחות, אודות
קבוצת אמנים צעירים המנסה לזכות
בעבודה — ובפרסומת — על גלי
הטלביזיה. הצעירים הם: בריטון
טוני מרטין, ורקדניות־זמרות ג׳נם
לי, גלוריה דה־האבן, אן מילר וברברה
לורנס, בעוד אדי ברקן —
קומיקאי שנעדר מן הבד תקופה
ארוכה למדי — חוזר אליו בסרט
זה בתפקיד של אימפרסריו זריז, אך
ביש גדא.
לאחר מאמצים וכשלונות, החבורה,
לפי המסורת הארוכה של כל
סרטי הזמר הצבעוניים, מצליחה לז כות
בפרסומת ובאהבה. העלילה הזאת
י משמשת עילה למספר שירים
ורקודים גאים למדי ! כל עוד הם
נובעים ישר מן הפעולה עצמה, הרי
הם מוצלחים. אולם, בחלקו השני
של הסרט, כאשר הם מהווים חלק
מתכנית טלביזיה, הספונטניות שלהם
אובדת, והם נראים מלאכותיים.

״ בכלוב הנ ע רו ת־סרטים
אודות נערות פושעות דומים
מאד זה לזה ומרובות בהן
התמונות בהן נראות הנערות (שכולן
בדרך נס, יפות ובעלות פרצופים
מלאכיים תמימים, פחות או יותר)
בשלבים שונים של התפשטות• בכלוב
הנערות אינו שונה, אלא בזה שמי
פיקיו, ובראשם הבמאי מורים קלוש,
ניסו לשוות לו גוון דתי, שאינו מציל,
כמובן, את הסרט.
לדוגמא המע שנים מחכים לה
אחים

ג ז׳ רנו

בע״מ

״ בדםכ חו ל ״

הצגת

־ .וינדזונסקי

קולנוע |

משעשעת

״ א 1/7.1 ~7 7

רח׳ הקישון ,6תל־אביב

.1 2הלשטין. טל2 4085 .

תר־ א בי ב.

שלו

על־כםג4

גלוסות רשת

גלופות קו

נחשון ״העולם הזה״
להלן 12 התחרויות החשובות של השבוע בישראל ובבריטניה.
השם הראשון בכל שורה מציין את הקבוצה הביתית.
ציין במשבצת הריקה בכל שורה •
אם אתה מנחש שהקבוצה הראשינד( .המארחת) תזכה בתחרות—
רשום א׳.
אם אתה מנחש שהקבוצה השניה (האורחת) תזכה בתחרות —
רשום ב׳.
אם אתה מנחש שהתחרות תסתיים בתיקו — רשום א.
למשל: אם אתה חושב שבתחרות האיגרוף בין מכבי וביתר
תנצח מכבי, רשום א׳ במשבצת של אותה השורה, אם אתה חושב
שביתר תנצח. רשום ב׳ .אם אתה חושב שהתחרות תסתיים בתיקו,
רשום א. לבד מהתחרות הראשונה׳ כל השאר הן תחריוות כדורגל
בארץ ובבריטניה.

האיכות קו בעת

תוצאות אחרונות

נבחרת האיגרוף של מכבי — נבחרת ביתר
הפועל תל־אביב — מכבי תל־אביב
ביתר תל־אביב — מכבי רחובות
בלקפול — ארסנל
בולטן וונדררס — אספון ווילה
צ׳לסי — צ׳רלטון
דרבי — ברנלי
מנצ׳ססר יונייטד — וולבס
ניוקסל — ליברפול
פורססמות — סנדרלנד
טוסנהם — פרסטון
וזסטברומוויץ׳ אלביון — מידלסברו
מלואים ( :במקרה של דחית מישחקים).
מכבי פתודתקוה — מכבי חיפה
מכבי נתניה — הפועל בלפוריה
המנחש נכונה את תוצאות של 12 התחרויות, יזכה במכשיר
רדיו מתוצרת פיליפס. המנחש נכונה את תוצאות 11 תחרויות יזכה
במינוי חינם שנתי על העולם הזה.
תלוש נחשון 1

הכתבת :
תיקו ביתר תיקו בולטן
צ׳לסי דרבי מנצ׳סוטר תיקו סנדרלנד טוטנהם מידלסברו

חתוך את הטבלה המסומנת יחד עם התלוש׳
או העתק את הטבלה וצרף אליה
את התלוש הגזור, שלח אותם עד יום
ו׳ ( 20.2.53 ועד בכלל) למערכת העולם
הזה ודד 136 .תל־אביב. יתקבלו פתרונות
שישאו חותמת דואר עד יום .20.2.53

שו באפשר

להשיג

מכנסיקמגד1
מ אריג אנגל
ככמות מוגבלת

אוריגינל•

ולזה

ספורט
מעיד
מתאים, כעיבודהמעולה של
מחלקת המידות שלנו

גברים
כתנות
מבובלין אנגלי משובח

£500

ההומור האנגלי הדקיק, הלגלגני,
מוגש שוב לקהל הישראלי, באחד
הסרטים המשובחים ביותר, המבד־חים
ביותר והלגלגניים ביותר שיצאו
אי פעם מאולפני אילינג האנגלים.
בדם כחול הוא קומדיה של רציחות,
נושא עדין המבוצע בעדינות.
הרוצח הוא ד׳אסקויני־מציני (דנים
פריים) צעיר בן לאב איטלקי ולאם
בון־אצילים אנגליה. בגלל גשואיה
אלה, האם מוחרמת על ידי בגי משפחתה
בעלי הדם הכחול והשפלתי.
על ידיהם מעודדת את הבן לנקמה.
הוא מחלים לסלק אחד אחד את
בני ד׳אסקויני מהורי הגזע העומדים
בינו לבין הדוכסות. ששה מהם הוא
משמיד באמצעים שוגים, בעוד שמספר
אחרים נופלים מתים כתוצאה
מגורמים טבעיים. לאחר מכן הוא
נושא לאשה את אלמנתו של הצעיר
בקרבנותיו, זוכה לרשת את אחוזת
אבות אמו. כאשר נראה שהכל מסתיים
בכי טוב, הוא נעצר על ידי
המשטרה, נאשם, שיא האירוניה, ברצח
שלא ביצע.
הומור דק מדי. בתפקיד שמונת
בני ד׳אסקויני מופיע בסרט שחקן
אחד: אלק גינס. הוא מגלם דמויות
דומות זו לזו בחיצוניותן, אך שונות
לחלוטין באוסין: החל מן הדוכס
היהיר, השחצן, האכזר, וכלה
בכומר, הטפש שבבני ד׳אסקויני אשר
הופנה, לפי הנוהג במשפחות האריסטוקרטיות,
אל הדת. זהו מבצע
משחקי חסר תקדים בקולנוע, וגינם,
שחקן גדול לכל הדעות, מבצע אותו
בהצלחה רבה.
ההומור של בדם כחול הוא כה
דק עד אשר הצנזור הישראלי, כאשר
ראה אותו לראשונה, לא הבין את
הבדיחה שבו, פסל אותו. הסיבה :
לא יתכן, לדעתו, שהאדם ייבצע שש
רציחות, יצא בסופן זכאי. רק לאחר
שסוכן הסרט איים בהבאת העגין
לידיעת הצבור, נכנעה הצנזורה, הרשתה
את הצגתו.

בקצרה
נסבמילאנו. סרטו החשוב
של מטוריו(גונב׳ האופניים) דה סיקר.
אודות עוני, אושר ועושר.

אסנת בגדי גברי
אביב ירושלים ח י

רחוב אלנבי 4 3
רח׳ נחלת בנימין 39

רח׳ יפו, בנין ג׳נרלי

הדר: רח׳ הרצל 28
מרכז: בנין סבוי

בדם כ חו ל
גם במילאנו

ספורט
כדז רנל
גד!.־ שי ח ק 3פנ \ רוד
רבע שעה לפני התחלת המשחק הידידותי
מכבי—הפועל תל אביב, היו עדיין הרבה
מושבים ריקים ביציעי האיצטד היפואי• מעבר
לגדרות לחמו אלפי חובבי כדורגל מלחמה
נואשת לכבושן של שתי קופות זעירות, ניסו
בעזרה ידיים ומהלומות להשיג את הכרטיס
הנכסף. היתר, זו חוליה נוספת בשרשרת ה ארוכה
של זלזולים בקהל הממלא את הקופות,
זוכה נוסף לכדורגל לא משובח, גם ליחס
מחפיר מצד קברניטיו.
כאשר החל המשחק במהירות מסחררת
היה נדמה כי לקהל הובטחו 90 דקות של
דו־קרב מרתק. אך האכזבה היתד, גדולה. לאחר
ששתי הקבוצות הבקיעו כל אחת שער
אהד, ברגעיו הראשונים של המשחק, הסתפקו
בכך. בסופו של דבר היתד, זו חזרה בלתי
מוצלחת להצגת הבכורה שתערך בשבוע הבא
כששתי היריבות ד,מושבעות תפגשנה במש
חק ליגה.
הקרב הוכיח שוב את ירידת מכבי, אלוף
ישיאל, את עליתו האיטית, אך העקבית של
ר,פיעל. היחס ההפוך התבטא גם בשחקנים
עצמם. הפנים החדשות שהופיעו במכבי בלטו
יפה בין שורת החלוצים המפורסמת. לעומתם
היו הוותיקים עמוד התווך של קבוצת הפועל,
הכפילו את מאמצם כדי לכסות על חולשת
חבריהם הצעירים.
לאוהדי מכבי, שרצו לראות את שייע גלזר
מבקיע שערים, נכונה אכזבה• החלוץ הדינמי
שרצה לעלות יעל עצמו מסיבת ׳נוכחתו
של אורח מתורכיה • הצליח לגלגל שער אחד
בלבד, נפצע בראשו ונשלח לטפול בבית־חולים.
עד אז נבלם היטב על ידי מגן הפועל,
משה מלמד, המכיר את כל תעלוליו של
שייע.
חסידי שתי הקבוצות שקיוו עד הרגע ר,־
אהיון לנצחון קבוצותיהם, לא שיטו ברוחם
כדוגמת השחקנים, וכאשר נפצע שוער הפועל,
יעקב חודורוב העיר אחד הצופים ז
״הלואי שלא יקום עוד.״

שעה לאחר תחילת המשחק. ג׳וני העובר לבית
החולים הסמוך, וחסרונו פגם בכך באופן
ניכר ביכולת הקבוצה.
יאחר המשחק, שנסתיים ב־ 0:1לטובת ה־פיעל,
כתוצאה משער מקרי של משה הנדלר
במחצית הראשונה, טען יצחק (״פצלה״) צבי,
המקשר נמוך הקומה, הצעיר 17 בקבוצה,
שבלט במשחקו הנבון :״לפחות שלא יקראו
לזה משחק ידידותי.״
לא שלט בקבוצות: השופט החדרתי כהן,
שנטה להתחשב יתר על המדד, בצעקות הצופים.
דוגמה: כשפגע מגן הפועל אליעזר קיך
בראשו של חלוץ המכבי קלין ברחבת ה־16
שרק השופט, התכוון להעניש את הפועל כבעיטת
11 אך למשמע צעקות אוהדי הקבוצה
שינה את דעתו ברגע האחרון, ידע, כעונש,
בעיטה לא ישירה, המורידה בהרבה את סכויי
כבישת השער.

1ז 111 1
במ שפחה
האדם האחד שהביע בגלוי אהדה למבצעי
הפיצוץ בבית הצירות הסוביטית היה ערי
ז׳כוטינסקי, בנו של המנהיג הרביזיוניסטי
המנוח, ומרצה בטכניון העברי בחיפה. אמר
ז׳בוטינסקי: המעשה יהיה סימן מעודד
למליוני היהודים בברית המועצות, שיראו
בכך נסיון נועז של מדינת ישראל להתמודד
עם ברית המועצות. תוצאה טובה שניה :
המעשה יחיש תהליכים קיימים, יעזור לגלות
מי הם אויבי המדינה.
קצין המשטרה, עמום כן־גוריץ, הביע
את דעתו על המערכה הצבורית המתנהלת
נגד ירחון המשטרה( 999 ,ראה במדינה).
תגובת בן־גוריון הצעיר: אם יחליטו לסגור
את הירחון, לא נוכל לשנות את הדבר.

של פרשן ג׳רוסלם פוסט, רוי (דוד קורטגיי)
אלסטון. בהגיע שר החוץ משה שרת
(ראה במרחב) לטכס חנוכת כפר הפליטים
הערביים ליד רמלה, לחץ את ידי כל הנכבדים.
אחר ניגש לשולחן הנשיאות הריק,
הפנה תשומת לבו למוניקד, ששכבה על
מזרון אורחים על הארץ, נפנף לה בידו
בידידות.

הפשרר שמי
הרב צוייג, מנהל מחלקת הכשרות ברבנות
הראשית, נטש את חזית המערכה
האנטי־חזירית, התפטר מתפקידו. גרם לסערת
רוחות כשטען שהבשר המובא מחוץ
לארץ ומוכשר שם, אינו אלא טריפה.
על טריפה אחרת הודיעו המתדיינים על
איסור מק״י. שמואל מיקונים הגיע

אתלטיקה
די צ ה

ל ה מדרון

על האתלטיקה בארץ נפוצה אימרה ידועה:
אם האתלטים עצמם לא ישבו על היציע לא
יהיה בכלל קהל.
הספורט הבלתי מושך, משך אליו השבת
150 אתלטי מכבי, קומץ קטן של ילדים משו־גע־ם
לספורט וקרובי הספורטאים.
בסיומו שי בוקר גדוש שיעמום שהפך לשיעור
למתחילים, לא הכיל כל קרבות מעני־נים,
היה המאזן החיובי היחיד מבצעיהם של
קומץ ספורטאים מוכשר, ביניהם של ברוך
חבט בהדיפת כדור ברזל.
אח המהירות בה מדרדר ענף חשוב זה
אפשר למדוד על ידי מכשיר פעוט: סטופר.

טניס ש 1לחן
ה כנו תללאתכליתל
כאשר נתקבלה במשרד ההתאחדות, ההזמנה
להשתתפות ישראל באליפות העולם בטניס
השולחן, הוחלט לערוך משחקי מבחן

כתבת ״טייס״ מוניקה דן
אחר הלחיצות — נפנוף יד
אם יחליטו להשאירו, תשפיע כל המערכה
לטובה — היא מהווה פרסומת מצוינת
לעתון.
אמו של עמוס, פולה כן־גוריץ, ניסתה
להשפיע על נשיא התאחדות בעלי ר,תעשיה
אריה (הזקן) שנקר, לבל יתפטר מתפקידו
בלחץ ד,אופוזיציונרים הצעירים, העלולים
לגרום צרות רבות לבעלה.

ארצה, באביב , 1921 באורח אסור: אחר
שהשלטונות הבריטיים אסרו את העליה זמנית׳
עקב מאורעות , 1921 יצא מיק ונים את
אלכסנדריה, נמל המעבר אליו הגיע מרוסיה
מולדתו, הסתתר בקרון פחם שהילך בקו
קנטרה—לוד, עלה בדרך זאת לארץ ישראל.
למתנה נאה מחבריו זכה נעמן סתוי.
קצין משטרה וסגן־אלוף צד,״ל, שפרש מתפהצבאי
של נצרת.המתנה :
קידי כמושלה
שעון זהב.

זכר הפצצה במשרד החוץ כתגובה על
השילומים מגרמניה, הועלה על ידי ח״כ
יוחנן בדר שהתריע בזמנו כי שילאנסקי
אינו נמנה על מפלגתו. בדברו על המלחמה
הפושרת בקומוניסטים, אמר :״בו בזמן שחבר
שלנו יושב בבית הסוהר...״
אנטי־קומוניסט אחר, קריין אנגלי בקול
ישראל, הנרי לזנובר, נאסר על ידי ה משטרה,
המשיך בנאמנות למלא את תפקידו
כקריין בהשגחת בלשי המשטרה שישבו
באולפן. אחת הידיעות ששידר: הודעה על
מעצרו הוא.
קריין קול ישראל אחר, עמיקס גורכיץ,
שלא היה אנטי־קומוניסם, הצטרף למפגיני
האהדה לצירות הסובייטית, פוטר במהירות
מפתיעה מתפקידו הממשלתי. הסיבה הרשמית:
הוא הודיע כי הוא חולה, נעדר מתפקידו
בתחנה, השתתף אותו זמן בהפגנת
האהדה.

ב או:ני צ חו

מ׳קרופונ־ם פ!ד*טי*

אשר בלוט, יעקב שוייצר, שייע גלזר והכדור
במקום הצגה מיוחדת — אלונקה׳
חידורוב המשיך, כעבור דקות ספורות,
לשמור על שערו. הצופה הובל, נטול הכרה,
אל מעבר לחומות האיצטד.

ה שופ ט האוין רקהל
כשנשמעה שריקת הסיום, במשחק הדרבי
החיפאי השבת, נשמו 2500 הצופים לרווחה.
הסיבה: הקטטות המרובות בין שחקני שתי
הקבוצות (מכבי והפועל) לא הגיעו לכלל
מכות ממש.
משך שנים הסתיימו משחקי הדרבי בחיפה
בנצחון הפועל, ורק לפני שנתיים הצליחו המכבים
לזכות בתיקו. נראה ששחקני הפועל
החלימו להמשיך במסורת נצחונותיהם בכל
מחיר, וכאשר בתחילת המשחק, שחקו שחקני
המכבי במרץ, לא הססו מגיני הפועל, הרבו
בפגיעות גופניות לא ספורטאיות.
הנפגע הראשון: יונתן (ג׳וני) ד,רדי (,)19
ראש קבוצת המכבי וכובש השערים שלה,
שהוצא מכלל שמוש לאחר שספג בעיטה חז קה
במתנו מלקלי שלנגר׳ רץ הפועל, רבע
* אלברט גלזר, יהודי עשיר, ציוני וחובב
כדורגל מושבע, אך אינו, למרות שמו,
קרוב לחלוץ הישראלי.

.העולם הזה״ 799

בין טובי השחקנים בארץ, לקבוע על ידי כף
את חמשת הנציגים.
אך היחסים האידיאלים בין חברי הועדה,
שהיו למופת עד כה, נתערערו עם סיום המבחן.
כאשר שני מועמדים בטוחים יצחק
ורדי ואפרים פפרבאום, נציגי מכבי, הובסו
במפתיע, הוצאו מהחשבון על ידי כך, ב אש ת התחרויות.
דרישתו של נציג מכבי ויושב ראש הועדה
צבי דויטש, לתת לשחקנים המנוסים הזדמגית
שניר. להוכיח את יכולתם נתקבלה באדישות
על ידי עסקני הפועל שראו את ההצעה, כנד
גוחכת, הופיעו למבחן אבל לא מצאו את
שאי נציגי מכבי, ביניהם אלוף הארץ, שמחד,
פינקלשטיין, שהחרימו, לאות סולידריות עם
חבריהם, את התחרות.
ככל עגלה טובעת בבוץ המצליחה לצאת
ממנו עד לביצה השניה, בא המושיע שצינן
את הרוחות והשכין את שלום הבית שהופר.
המושיע: ידיעת יום ששי על ניתוק היחסים
עם ברית המועצות. אליפות העולם עומדת
לה,ערך בבוקרשט, בירת רומניה, וההכנות
לקראתה, מצד נבחרת ישראל, נראות קצת
בלתי מציאותיות.

האין ה ט תונ א׳
ששה שבועות אחרי שהופיע, ביוזמתה,
הגליון הראשון של דבר השבוע בסגנון מחודש,
תקופה שהיתה גדושה חלוקי דעות
בינה לבין אוהדי הקו הישן של העתון, הודיעה
עורכתו, רינה דפני( ,אשת דובר
משרד החוץ ראובן דפני) על הפסקת המאבק.
היא התפטרה מן המערכת.
עתונאי אחר שהתיחס בקרירות אל עתוגו
היה אורי קיסרי, לשעבר בעל ועורך
העולים הזה, שבילה את השנתיים האחרונות
בפאריס, ככתב הארץ. רק חמשה ימים אחרי
שיבתו ארצה, השבוע, הודיע על כך הארץ,
תוך ציון ששימש (בלשון עבר) כתבו. הסיבה
לדעת עובדי אותה מערכת: חתול
שחור עבר בינו ובין עורך העתון, גרשום

שוקן.

עתונאית שלילשית שזכתה השבוע לתשומת
לב מיוחדת היתה טוניקה דן,
סופרת השבועון האמריקאי מ״ס. ואשתו

ביפו גרם שאחד הקצינים
גל הפשעים
המוכשרים של המשטרה יעקב קנר הועבר
מן הנפה הצפונית בתל־אביב לשמש
מפקד הנפה הדרומית. אמר קצין משטרה
גבוה: אם קנר לא ישתלט על המצב, אז
אף אחד לא יצליח.״
הבישוף הקתולי האמריקאי פולטון שין,
בלונדי יפהפה, זכה בפרס כשחקן הטלביזיה
אמר שין :״אנירק עובד
הטוב ביותר.
למען האלוהים ובניו.״
שחקנית קולנוע חדשה נתגלתה השבוע
למבקרי קולנוע מגדלור, תל־אביב, בדמותה
של שחקנית התיאטרון הקאמרי אביבה
גור״שילה שהופיעה בסרט תעמולה נגר
בזבוז לחם בתפקיד של מורה חיננית.
כתבים בניו־יורק הודיעו על ביקורו הקרוב
של דוד בן־גוריון בוושינגטון לשי-
חות עם ראשי השלטון. אורח שני שיבקר
באותה תקופה: ד,ליווה מוחמד נגיב.
בתוכנית התזמורת הפילהרמונית הישראלית
צויין כי המנצח וולטר זיסקינד
הציל את מצבה של התזמורת כשנאות לבוא
ולנצח. נשכחה, משום מה, מציאותם של
כמה מנצחים מקומיים.
בביקורו של שר האוצר לו י אש
במיתקני המחצבים בערבה שוחח עם מלוויו
על המצב הכספי ועל הדרכים לתיקונו. הצי
ביע על מרחבי הערבה :״כאן קבור הכלב.״
מפקד משטרת שדה התעופה בלוד אלכם
אלון בעל ההופעה הגברית שהופיעו לפני
חודשים אחדים בשעה השבועון לאשה
ואשר הצטיין ביחסו הנאה לעתונאיס זכה
השבוע בתפקידו החדש במחלקה הפלילית
לטפה באסיר חשובי: יושב־ראש הליגה
האנטי־קומוניסטית חביב שיבר. התלונן
שיבר בפני העורך־דין שלו :״בכלא לא
זכיתי למנה מספקת של אויר צח.״

— איזה טעות מצערת, אמרה לי האשד״ כאן רחוב ,22
בלוק , 11 כניסה 4דירה .6
— בעצם לא נורא כל כך, אמרתי לאשה, אני עייף
ומוכן להישאר כאן לנצח.

עוזי ושוט

— בבקשה, אמרה האשה, גם מצדי לא אכפת, איזו דרגה
יש לך?
— אותה הדרגד״ עניתי—
בסדר, אמרה האשד״ רק שתזכור שמעכשיו אתה גד
ברחוב ,22 בלוק , 11 כניסה 4דירה .6
מאז נמשכים החיים כסדרם, אך ליתר בטחון כתבתי על
הדלת: נא לצלצל פעמיים.

סי מור עראדס וחו ה

עמוס קינן עצמו.

עדהת סי סהב שו רו ת 1י 1ועד

הסברהעל עניין הכלבים

אתמול ניגש אלי סטודנט אחד ואמר: מונבז מחפש
אותך. שאלתי: מי זה מונבז? אז הוא אמר לי שמונבז
זה אחד שהולך להוציא עתון חדש שיתקיף את אזלת היד
ויצביע על המבוי הסתום• והוא רוצה שאני אעזור לו.

משה הר־מים מהקריה כותב :
לעתים קרובות נתקל הנך בתופעות של אי הבנה אפילו
מצד העתונות, תופעות המלמדות על חוסר חינוך אזרחי
מתאים וחוסר הבנה לשינויי התפיסה שהביאה אתה המדינה.

הלכתי אל ידידי הותיק אויל מראדך, זר, שמוציא תמיד
עתונים חדשים, ושאלתי אותו: מי זה מונבז, חבר שלך?
אז אויל מראדך חשב רגע, גרד את הראש ואמר: מונבז,
מונבז, מי זה יכול להיות? אולי זה נרגל י
— איזה נרגל י שאלתי.
— נרגל שראצר, כמובן — ענה אויל מראדך.
— לא, עניתי, זה לא נרגל שראצר, זה מונבז. אבל
אולי שמו האמיתי הוא הצללפוני, מי יודע?

הנחש גר לו על עץ גבוה
ונחמד והוא היה בכלל חיה
עם ראש. אז הוא אמר
לה: חוה, חוה, אל תהיי
טמבלית. מה זה כל גן
עדן המשעמם הזה. מה
שאת צריכה, זה מדינה.
מדינה לך שתהיה את רואה את שלך.
העץ הזד? ,זה עץ הדעת. אם תאכלי תפוח תקבלי מדינה.
וכולם יכירו בך. תוכלי אפילו להציע הצעות שלום לסין.
אז חוה אכלה תפוח ובאה אל אדם ופיתתה אוחו וגם
הוא אכל.

בדרך הביתה פגש אותי מללי פלשת, ואמר שהגיע הזמן
לסרס את עכברי המגפה המטמאים את תומת הנוער. הוא
צחק נורא מהספר החדש של מופים וחופים על ״משבר
התודעה הישראלי״ (הם לא מחדשים כלום חייך מללי),
וכיפר לי שפתרוסים וכסלוחים מכינים כעת, בחוג מצומצם,
ראשי פרקים שיעמדו לדיון בחוג רחם יותר, ואחר כך
יחזרו שוב (ראשי הפרקים) לחוגים המצומצמים, ואחר כך
שוב לחוג רחב יותר, ואחר כך יוציאו את זה בתור ספר
עט הקדמה בכריכת עור.
שאלתי אותו: מה יהיה כתוב בספר? אז הוא י אמר
כי בספר יהיה כתוב שצריך להוציא את המסקנות מן המצב.
לפני שהלכתי לישון ציפצפו לי מתחת לחלון גלגמש
ואות נפישתים ושאלו אם אני מוכן ללכת אתם לחפש את
האלוהים.

כשאלוהים שמע את זה הוא התרגז ננרא ואמר: רציתם
מדינה? קחו את המדינה. וגרש אותם מגן עדן. ורק דג
אחד הלך ללוות אותם והם קראו לו פילה מפני שהם
התפלאו.

.מאז ומתמיד הצטיין היהודי ביראתו מפני הכלב. אחת
המטרות שהצבנו לעצמנו עם הקמת המדינה היתד, לשחרר
את האזרח מכל פחד ומשפטים קדומים מפני כלבים, פקחים,
משטרה, גנבים, מיסים, חוסר עבודה וכו׳ .ואם גם נתקלת
עבודת ההסברה והביצוע בקשיים רבים, הנה נראים אט אט
כימני ההסתגלות וההכרה.
לעניין הכלבים יש להוסיף כי כלבי המשטרה עוברים
אחת לחודש בדיקה רפואית כדי למנוע חשש כלבת, כך
שאין סכנה צפויה לאדם הנשוך, והאפקט הוא פסיכולוגי
גרידא. בכל ארצות התרבות מצויידת המשטרה במכשירי
אלחוט, עובדים מז־עיים, כלבים וכו׳ ואין סיבה שלא נלמד
גם בשטח זה מאחרים. וכי מוטב היה לאסירים לספוג מכות
רגילות מידי השוטרים כפי שזה נהוג בארצות החשוכות?

לכר

תמונה מת״ הנועד הארצישדאל *
יום ששי בתל אביב.
— אהלן מייק, ראית אולי את אייק?
— אני חושב שהוא מסתובב עם ג׳ימי.
— הו, יוש, מה אתה עושה כאן?
— מחפש כסא.
— קח כסא ושב. ראית אה אייק?
— אתמול בחיפה—
הי ציצי, בוא שב, ספר מה העניינים.
— ראיתם אולי את אייק?
— עזוב את אייק. ספר מה העניינים.
— בנג׳ה מצליח מאד בצרפת. פגשתי אותו לפני שבוע.
— ואיך קינג קונג? ובוזמבו? וצ׳רלי?
— מסתובבים יחד בעולם ומכייפים. מה התכנית להערב?
— הולכים לשתות אצל דק.
— מי יהיה?
— ג׳וני והחתיכה שלו, וטרזן, וזאת האמריקאית החדשה
פיליס, ואיילין ואיירין וכל הג׳מאע.
— הי, את מי רואים, אהלן ג׳וני ! את מי אתה מחפש?
— את אייק.
— אתה בא היום אל דק?
— לא, אני הולך אל בינג. הוא קיבל פטפון ותקליטים
מאמריקה.
— חברה, בואו אל בינג, למי יש מכונה 1הו, הנה
לוסי, היא תשיר לנו כושי כושי כושי !
— יאללה, זזנו י

פעם אדם וחוד, היו בגן
עדן. זה היה מקום נורא
יפה עם המון עצים ומים
וכל מיני חיות, ותזמורת
מלאכי השרת היתה מנגנת
כל מיני ג׳אזים ואדם וחוד.
היו רוקדים. והמלאך גבריאל
היה מנסר להם את הבעיות
בעולם, והיו אוכלים קופסאות
בשר.
עד שפעם אחת חוה היתר,
עצובה נורא. אפילו אחרי
שהיא אכלה חצי קילו בננות
ושזיפים זה לא עזר לה, אז
היא הלכה לבקר את ידידה
הנחש.

סוף־סוף נכנסתי לשיכון החדש. דירה בת שני חדרים
בבייוי חדש על עמודים ברחוב 23 בלוק 12 כניסה 5דירה .7
לקחתי אוטו־משא והעמסתי עליו את הרהיטים: ארון לכל,
שולחן לכל, כסאות לכל, ארון־ספרים לכל, כורסאות לכל,
רדיו, ספה לכל, שטית, תמונה של הרצל ומפת ארץ־ישראל.
אשתי שמחה מאד. גם שני הילדים שמחו מאד. אשתי
סידרה את הרהיטים בשני החדרים, פרשה את השטיח ואמרה
שמעכשיו נתחיל בחיים חדשים. הלכתי לעבודה שמח וטוב לב•
חזרתי מאוחר בלילה הביתה, הייתי עייף. זכרתי שאני
גר בשיכון החדש, רחוב ,23 בלוק , 12 כניסה 5דירה .7
עליתי במדרגות, צלצלתי בדלת. עוד מבפנים שמעתי את
הצעקות של הילדים, וכבר הוצאתי מהכיס את הסוכריות
שהכנתי להם• האשד, פתחה את הדלת, נתתי לה נשיקה על
המצח. היא שאלה מה נשמע במשרד. התיישבתי על כורסת
לכל, הילדים התישבו לי על הברכים והתחילו למרוט לי
את השערות. ברדיו דיבר בן־גוריון על העלאת הייצור
והקטנת התצרוכת. בארון הספרים לכל עמדו בשורה ערפית
כל כתבי ביאליק, כל כתבי ברל, כל כתבי הך צל, אנציקלופדיה
עברית וכתבי בן־גוריון. על השולחן לכל עמדו פרחים.
על המיטה לכל נוצץ בחידושו שטיח לכל, וגם על הרצפה.
האשה דברה על קשיי התור אצל הירקן, אני דיברתי על
הסיכויים להעלאה במשכורת. האשד. אמרה לי: יוסי, אני
עייפה.
— איזה מין חכמה זאת, אמרתי, ממתי אני יוסי י
— מה זאת אומרת ממתי אתה יוסי י — שאלה האשה —
אתה יוסי מהיום שאני מכירה אותך. מהיום שהלכנו יחד
לגן והתאהבנו. מהיום שלקחת אותי לאשה.
— תסלחי לי, אמרתי לאשה, כנראה שנפלה כאן אי־הבנה.
אני גר ברחוב ,23 בלוק , 12 כניסה 5דירה .7

מאז אדם וחוד, מבסוטים חאלס ומאושרים והנחש נסע
לאמריקה בשליחות לעשות מגבית ולפתות את היהודים לתת
כסף ושינה שמו לעברית ושמו כעת נחשון.

איך ל ה בו ר י לי בשה וי בשה די ס
היום אני אספר לכם ספור מד, ששמעתי מסבא שלי.
פעם היתד, צפור על שפת הים והיא לקחה במקור שלה מים
מהים ושפכה על החול. אחר כך היא לקחה חול ושפכה
לים• אז אחו שאל אותה: מה העניינים? והיא אמרה :
פשוט מאוד, אד רוצה להפוך את הים ליבשה ואת היבשה
לים.
וככה זה היה על יד יבנאל. הלכתי שם בביקר וראיתי
מהנדס אחד עומד ומודד. אני שואל אותו: מה זה י והוא
אומר: כאן יהיה ים, לפי החלטת הממשלה.
ועל ידו עומד עוד מהנדס ומודד• מד, זה י אז הוא
אומר: כאן מרחיבים את הקיבוץ, בונים בתים לפי החלסת
הסוכנות. שאלתי אותו: איך אתם חיים ביניכם ז אז הוא
אזמר: לא רע, כבר עשינו יחד הרבה דברים כאלה ויש
לנו נסיון. חוץ מזה, נוכל להשתמש בבתים של הסוכנות
גב בתוך הים: כאן יגורו הדגים.
אז אני שואל: ובשביל מה הדגים צריכים בתים מבטון?
אז הוא אומר לי: ילד, אל תבלבל את הראש. כאן עובדים.
הבטון זה בשביל שהדגים לא יירטבו ויקבלו נזלת.
ראיתי שאני סתם מנדנד למהנדסים עברים באמצע העבודה
אז חזרתי לחל־אביב וקפצתי מהגג.