גליון 800 מתאריך 26 בפברואר 1953

שפחה הוליבודית כדיני
לחוה והנחש, תפוח חדש
(ראה קולנוע)

רמחיר

200

הרוסה

העולם
רז ־דה

רחמים 1שתי הכ רזו ת -מל ח מה כאלה: של בריה־ה
מו ע צו ת ושל העולם הזח, ב שבו ע אחד — זה יותר
מדי. האין כל רנ ש אנו שי בלב כם 1

העורך הראשי :
אורי אבנ רי

ראש המערכת:
של ום כהן
עורך משנה, תבנית:

עורך משנה, כיתוב:

?ריאל דוש

מי כאלאל סז (ז מני)

עורך משנה, חדשות :

השבזעוןהםג זיר
לאינפ זרמציר.
רחוב נלי ק סוו , 8תל א בי ב

(ליד תי א ט רון
ת.ד , 136 .טל חסני ) 86785
מען ל מב רכי ם , :עו למסרם ״
מ שרד ה מ ער כ ת בי רו שלי ם :
רחוב דו ד ה מל ד (יו לי אן).
מו למשרד הס ע ד.

מ שה בן־אסרים

הצלם הראשי :

הכתב הראשי :

הול נול ד מן

יהודה נ ב אי

עורכי מדורים :
מי כאל

א ל מז. יחיאל ב שן. נצח נ בי, ירוחם נבע. זמרתד מו ר.

משתתפים קבועים :
דו ד א רנון. או? 0ר ט או ב ר, פילי ם טי א רי. וי די מנו סי. צבי ש ש.

ראש מערכת, ירושלים :

מ״מ ראש מערכת, חיפה.

דוד רו ביננ ר

חיים כ ר מל

סופרי חוץ :
מונ טי נ׳י כו ב ם. נ ב רי אל ד מן, ש מו א ל מי רון
טו ״ ל: ח עול ם הזה ב ע ״ ט

מו דפס: ד פו ס י שראל ב ע ״ מ ת״ א

גנרל רכ-גווגי

מרדכי שמעון, ירושלים

אין ש ע שוע רב יו תר מ א שר ל ע?וב אחרי יחש
העולם הזה ל מו חמד נני ב. ה שבוע הו א טו ב. ב ש בו ע
שעבר היה רע, ב ש בו ע הב א יהיה או טו ב או
רע. הצעתי: ל ערו ד תחרות־ניחו שים בכל שבו ע
המנח ש נ כונ האת דעתו של העולם הזה עד נגי ב
ב ש בו ע הב א יזכה בטיסה־חינם לר,אהיר וחזרה.

אברהם קובלסקי, טבריה
בתנאי שהגורל יהיה טוב באותו שבוע
ויסכים.

שרות דב
העולם הזח 795 בכ תבהב שם ״ דיק ס טו רה ב־דרך״
או מ ר :״ה טענה ש?ול? הו א סו כן אם־
ריקאי הו שמעה עוד ל פני שהפכהס קו בלת ושי־טתית
במשפטפר אג, ו ב מו בן ה ט כני ו ה מילולי היה
מ שהו בהנדרה זו ״.
ברור לכם כי ב מלי ם אלה הנ כ ם מי ח סי ם ל עו ב ד
מדינ ה
ש הו א מ שר ת
מדינה אחראי פשע בזה
זרה.

לעולם לקהל. גילוי אמת זו ה7א עבודת־נמלים
סבלנית של צירוף פרטים קטנים לפסיפס
גדול, השוואת עדויות, ניתוח סיכויים
פוליטיים.
הצלחתו הגדולה הראשונה של משה היד,
הדו״ח המיוחד על ״ד,דיקטטורי, בדרך׳׳(וז־עולם
הזה .)795 העולם הזה שאיני עתון
סנסציוני, הקדיש לחבית זו של חומר־נפץ
פחות מעמוד, אולם איני מהסס לאמר שדו״ח
זה היה עשוי לזכות, בארצות־הברית, בפרס
עתונאי לאומי. הידיעה המפוצצת כי דוד
בן־גוריון ויועציו חיברו תכנית מפורטת להקמת
דיקטטורה מסויגת הושתקה בזדון
על־ידי עתונאים אחרים, מתוך חישובים מפלגתיים.
את גילוי הפרטים העיקריים של
תכנית זו יש לזקוף על־חשבון משה, אם כי
אחדים מהם נודעו גם לסופרי שני עתונים
אחרים.
לפני כמה ימים
חזר ארצה מייסד ה כוז דצדומים
אינני יודע מהמ מרי ץ א ותכם ל פר סם ס די שבו ע
עולם הזה, אורי קיר
פו ר טנ׳ותמ צו ל מו ת, המשתר עו ת על ע מודי ם רבים
סרי, אחרי ששהה
ו מ כי לו ת הרבה יותר צלו מי םמאשר חו מר קרי אה.
חו שבני שבמ סנ רתהמ צו מצמת של ע תונ כ ם רצוי
למעלה משנתיים בהיה
ל ה רבו ת ב חו מ ר קריאה ולמע טבצ לו מי ם.
פאריס. בבואו החליט
שבתאי בן או־־ויה תל־אביב 1 לבדוק מה מידת ה־|ץ
הרפורטג׳ה המצולמת היא יחידה אחת, אין
ם ופולריות
7ילהפ רי ד בין תמונותיה לבין שורותיה הב־
׳ 7י תו בו ת. התמונה באת למסור אינפורמציה ו־
״ ו י 1״ 1י
״ ירי 7מצליחח בזאת לעתים יותר מאשר החומר

שמעון עינת,
משרד ראש הממשלה, ירושלים
הדבר לא ברור להעולם הזה כלל וכלל.
הקטע המלא היה :״בו בזמן שהשגריר אבא
אבן הקדיש את עיקר מרצו לטפול בענינים
דיפלומטיים רשמיים, עסק קולק ביצירת מגע
עם חוגי הסטייט דפרטמנט הבלתי רשמיים
שלא דרך הצנורות הדיפלומטיים המקובלים.
בחוגי השמאל מזפ״ם ומק״י) הואשם בהשתלבות
מוחלטת במחנה המערב עוד בתקופה
שבן־גוריון האמין שאפשר יהיה לשמור על
ניטרליות בין שני הגושים .״רק אחר כן
מופיע המשפט.-־ אשר צוטט במכתבו של ה קורא
עיבה. פרוש הדבר שמדינת ישראל
הטילה על תדי קולק את קיום היחסים עם
מוסדות אמריקאיים מסויימים. הוא לא שרת׳
מדינה זרה אלא את ממשלתו שלו.

בעת ש הו א טל פן זאתלמ ער כתע תונו.
את הידיעה ש מסר תי ב או תו בוקר ל מ ער כתה דו ר,
שאבתי מ מ קו רו ת אינ פו ר מ צי ה שלי ו עד היום אני
אחראי לדברים ש מס ר תי ל ע תון ו מו כן לשאת בתו
צ או ת ה אחריו ת.

אהרן אלמוג, תל־אביב

המספרים חותכות
בבקורהכ ם על הסר ט הנרי החמי שי (העולם הזה
) 796 לא הזכר תם — ל מ רו ח כו תרתמ שנ ה ב שם
״למלא את ה חס ר״ ,שהסר ט קוצ ץ. כנ ראה למבקר•
כם קל יותר ל כ תו במהש מבקר אנגלי אמר פעק
ולה תפלסף על כוונו תיו מאשר לציין ש ערורי ה שכל
דרדק א שר קרא פעם מהזה זה י כול להרגי שבה.
או שמא אתם זועקי ם רק כשהמס פרי ם בידי המו
עצה לב קו רתסר טי םומ חזות ומת על מים כשפ
עול ת ז דוני ת זו נ ע שי ת בי די ב על קו לנו ע ו פנ ד
ליתו.

יעקב גינזברג, יפו
...הנני מתפלא על ע ו רו מ דו ר ה קולנו ע שלא
גילה ל צ בו ר הקור אים כי ל מ עלה מרבע הפר ט הפ ר.
ס בו רני שאפשר לדרו שממבקר קו לנו עי של ע תון
בעל ת פו צ ה שיהיה בי כו ל תו להבחין בין יצירה
קל א סית של מה לבין של שת רבעי או ת ה יצירה.

שמעון בליטה, תל־אביב
מדו ע לא הזכיר ה עולם הזה 795 כי מן הפר ט
קוו וואדיס הו שמטהכמעטמערכה של מהן

ש. ר .תל־אביב
העולם הזד, ראה את הסרט בהצגה מיו־חדת,
במשרדי המפיץ, בה הוצג הסרט במי
לואו. כאשר שאל את מנהל מטרו אם קוו
וואדיס יוצג ללא קיצוצים. קבל תשובה
חיובית.

ארבעה ימים אחרי הקמת מדינת־ישראל
התקדמו הטאנקים של הלגיון דרך שעפת לעבר
ירושלם. אותה שעה נערכה פעולה עברית
לפריצת שער ציון, ורק שורה דקיקה
קציצות הקוראים
של לוחמים ירושלמיים, בשייך־ג׳ראח, עמדה
בכל הז ד מנו ת אתם זועקים מרה ננ ד הצנזורה׳
מול הטאנקים, שהסתייעו בהפגזה בבדה של
עהה בא אני לז עוק ננ דהמספ רי ם של ה צנזורה
תותחי הלגיון.
שלכם.
נד המתי לקרוא ב ה עו ל ם הזה 798מ ס טר שו רו ת
הלגיונרים, שהציצו מבעד לאשנבי מפל־ש
שמי ציין א ת סו פן. נ תברר לי שהיה זה מכת בי
צותיהם, ראו, לפתע, אור מסנוור, עצרו את
האחרון ש תו כנו היה ב קו ר ת על ב קו ר תו יטל ה עורך
המכונות. אור זה היה משה בן־אפריים, ליתר
״על שירו של רירי. מסתבר שלקט תם מ פ או ת מ כתבי
מספר שו רו ת וערכתם או תן כ ר או ת עיני כ ם
דיוק — בקבוק מולוסוב שהיה בידיד, נפגע
כד שרק בקו שי הבנ תי אני ע צ מי א ת הק שר בי־על־ידי
רסיסי־פגזים והתלקח.
וניהן. אם ב ר צונ כםל הפ תר ממכת בי קו ר אי ם ע שו
התוצאה של פגיזאת
באמצ עי ם המ שרדיים ה מקובלי םאד אל תש לחום
ל עול ם הבא על ידי ה כנ סתםבמסתס דו ם
שה רבת־אור זו היטל
ה עול ם הזה.
תד, שמשה הועבר
מ. שבים, נשר
לבית־החולים, החהעולם
הזה היה מפרסם ברצון את השיר
לים, הוצא משרות
במלואו, לו המציא לו הקורא שביט גם את
קרבי ונתמנה אחראי
הניר הדרוש לכן (בערך עמוד דפוס אחד).
על שידורי קול־רר
מי השילוח הולכים לאט
מגן־העברי.
מצ א תם עוז לתקוף אתמפא ״י ב ענין מכ שי ר ה מאז
הפך קולו של
(העולם הזה 797
אזנה ב חדרו של ח ״ ב יערי
הקפתם א ת מו ש כי החו טי םמא חו רי ה פרגו ד, כחניך
תנועת גורדו־ר
אובן שילו ח א שר ש מו מתאים לתפ קי דו, מ אז
ניה והגמנסיה העב שלח
250 אנ שי מחתרת ל א רי ט רי אהב שנ ת . 1944
רית ברחביה, בנו
אול את העוברים־ 1 |£ 1
חו שבני ש טו בתע שו אם ת ע מיקו ל חקור ב כיוון זה
ור-נלו את פ ר צו פ ה, האמיתי של המפ לג ה א שר הש של
פילולוג שמי, המפלגות עמוני 33 איי׳ ברחוב ושבים
תלטה כליל על ה מדינ ה. ה אם יש מקרה אחר במוכר
למדי למאזיני
מערכת העולם הזה ה תפל א תי לקרוא ב ר שי מ תכ ם עד אלי עזר ל בנ ה
עולם שמפלנרז א שר קיבלה בסדה כי 37 אהוז מ לראשונה
שאל ש ן ־ ר ת * כ י בטרם הו א ה עתון הבלתי מפ לנ תי היהיר ב אר ץ.
הרדיו. מקול־המגן
קו לו ת הבו חרים, ת עסוק ב פ עו לו תחש איו ת מעיל
״ .ז ק ׳ ע ו ׳ ומה העולם הז ה? ל איזו מ פ לנ ה אתם שייכים י
אלה הקיימות במש טרים טו ט אלי טרי ם !
נדד לקול־־רושלים
12:4וביזנס דייג׳סט בו ד אי אינו שייך ל שום מ פ לג ה.
ט ר ׳ יימ שו
ידוע לי על חבר כנ ס ה אחר מ ט עם סי עהחריז.
!לקודישראל (שם
פיו, מילמל משהו ב־ג.
אורן, ביזנס דייג׳סט
שב מ שך זמן רב לא י כול היד, לקבל ק שר ט ל פוני
עובדת גם אחו,תו,
עברית רצוצה. אחר5
מ בי תו ל פני שעזז 8ב בו ק ר, השעה בה נ כנ םהמ אזין
העולם הזה לא טען ני בטרם הוא העתון
להפ קי דו.
לאה פורת) .הוא ערך
ניגש ליהודי בגיל? הבלתי מפלגתי האחד בארץ אלא ״הבטאון
תר שו לי לאל חתו ם את ש מי ולה ש אי ר בי די התכניות
רבות (בניהעמידה
שלא ידע| הרעיוני היחיד בארץ שאינו שיין לשוס
מנגנון חח שאי את הד אנ ה דזדוות או תי. נר אה אם
הן פזמונים ומחולות,
יצניחו•
את הכתובת, אך הפ־ 1מפלגה״.
תג״אביב רוקדת),
נד, אותו ליהודי שני?,
אחד שלא יוסיף לבחור ״א״ .תל אביב
שנתגלה כידיד ו תיק; |,ידבר הקבוץ
עבד בעיקר במחלקת
תצלום מכתבן לא הועבר למנגנון החשאי
...אין מ ציני ם לנו ע ר שלנו כל פ ה רון. לכן הו א
התדשות !ד,רפורט־הושמד
על ידי המערכת.
בעל עסקים ידוע .״גם
| נתפם לניהילזם חברתי ולציניזם מו ס רי ...ב ת קו פ ה
ג׳ות.
הוא לא ידע. לבסוף) [61 זו י שנו פ ת רון אחד, אם לא לבונרי ם, הרי לנו ע ר. הנחשון החליט קיסרי לפני ת והוא: הקבו ץ. ע תונ כ ם, הנפו ץ בקרב הנו ע ר. צריד
לפני חודשיים העאני
חו שב ש אינ כ ם צריכים. ל ה רבו ת כל כדב)ל
ה בי אאת דבר ה קבו ץ ...ל פ תו ח ב פני אי ש הקבו ץ.
מ שחקים ירים אל א ל הצ טמ צ ם יו תר במש חקי האר ץ.
ביר משה את פעולתו
לצעיר יפר,־תיאר, ש!
ה מו כן להביא את דבר תנו ע תו, את דפי ע תונ כ ם.
מנחם שטינמץ, תל־אביב
מן הדיבור אל הכבא
לקראתו. הוא לא
א. שלומי, תל־אביב
עורן הנחשון מבכר את הליגה הבריטית
תיבה, הצטרף למעהתאכזב:
צעיר זה,
דפי העולם הזה פתוחים לכל גורם שיש
המענינית, אינו יכול לערוב לשלום הנחשון
רכת העולם הזה.
עורד-משנה משה כן־אסדים
הרביעי במספר ש־| |בפיו דבר ראוי לדפוס אל הנוער בפרט והבאם
יצטמצפ ברובו בפעולות הארציות הלא האחרונה תקניתו
אור בהיר מאד
נשאל, הפנה אותו ן אזרח בכלל.
עקביות.
ברדיו היתד, השבעת
לכתובת המדויקת.
...נח שון ה ס פו רטה פיג במקצת את ה שי ע מו ם
קיסרי, המתכונן כנראה למעט בכתיבת !אחריות עתונאית
הנשיא יצחק בן־צבי. היה זה כמעט
ש שרר על ה מנ ר שי ם...
ן בכ תבה על נ סי בו ת פ טו רי מ מ ער כ ת הדור (זר•
ארבע שנים אחרי תכניתו הראשונה — השמאמרים,
עוסק עתה ביצירה גדולה יותר,
יחיאל גורן, ירושלים
! עו ל ם הזה ) 798 נו צ ר הרו שם כ אי לו חברי אליעז1
בו ת הנשיא חיים וייצמן,
שאת טיבה הוא שומר בסוד. אין הוא היחיד
...א תם מגי שים מקל ט ר דיו ל כל פו תרנ כונ ה של
ו פ רנ קלממע רי בנרם. ב ע קי פין. ל פ טו רי ם על ידי
12 ני חו שי ם. שכח תם כי בה שק עה של ז ל ״י ל ער ד
בגזע העולם הזה המתהלך הרד,־יצירה. גם׳
משה, כיום בן ,25 לא שינה את הגיל
\ מ סי ר ת ידיעה כוז ב ת.
)לקניית ג ליונו ת עם ת לו שי ם( .יו כל כל אח ד לז כו ת
הא מת היא, כי פג שתי את אלי עזר פרנקל ב׳
הממוצע, גם לא את הדרגה הצבאית הממודוש,
הידוע לך כצייר (עד שהפתיע את הקורבמקל

1אותו בו קר בו הו צ אה פ קו דתמאסר ננ ד העצורים
אים לפני שבועיים בספורו כך הוא מת) ,סייב
צעת (רב־טוראי) של חברי־המערכת.
) שחד רו ל מ שר דו של מ אי ר יערי. ב שעה 8.30ב־אליקים
ד,ופרט, תל־אביב
זד, עתה מחזה על חיי הארץ. מודה דוש :
הוא לא בא במקומו של חבר אחר, אלא
| בו ק ר. פרנ קל מסר לי. כי יש בי דו ידיעה ה הקורא
הופרט חלש בחשבון. ההשקעה ה!
א ומרת ש שני הח שודים שו חררו ב ע רבו ת של 200
״אין לי סיפוק כשאני כותב ביקורת על
הופקד על מחלקת חדשה, שהוקמה זה עתה.
נדרשת היא בערן 3מיליון ל״י.
| ל ״ י על ידי־ ה שופ ט זוהר ב־ 8ב בו ק ר. הייתי נו כ ח
ראשה נושא את התואר ״עורך משנה, חדמחזות
של אחרים. ההולך להרוג אחרים,
חייב להיות מוכן ליהרג בעצמו.״
שות״ .תפקידו, במלים פשוטות: איסוף ידיגה
ד. הגדוד הקירגיזי ה־ קרב ההמונים נגד המטרות
עות על׳ הנעשה מאחורי הקלעים של משרדי
,2402 החונה בבטום, הועמד האנוכיות של מתנגדי.
הממשלה ושאר המוסדות הציבוריים, גיבושן

במצב הכן.
בתמונה ברורה של תהליכים בעלי־משמעות.
מכתבים

אין זה תפקיד קל כל עיקר. ממשלת ישראל
הבא
את התמונה ״התקפת לישופעת
הודעות אופטימיות ומיספרים מרו־בהמשכים
המלון

של מאו־מאו״ (העולס ה־ממי־לב,
אולם האמת על הדיונים והמאבקים
טיי ר׳ ז• מעשה אל ׳ מו ת בא, בשבוע שעבר) היה
המתנהלים בחררי־חדרים כמעט אינה מגיעה
של כוחות השחור נדגי
המצויר
ה שבו עון
רין לכנות ׳״)א1ו 1.אח״ אם
לאי ־.נפורםציה
הפגנה של זעם ההמונים׳ לא גרוע מזה. היא היתה,
נ. ראה טרור, אבל עשוי על פשוטו כמשמעו, הפוכה.
מכל העולם
יזי. מעשה גואל של כוחות
עובד ישר, ירושלים להגנת בפרץ עמידה המחר,
ברית־ברחבי
בהלה
פשטה
הקורא ישר צודק. התמו־מלאכי
שרת
...לה תר או תבמ תנו ד ה ריכוז הר א שון בי שראל...
המועצות כשנפוצה השבוע מחר, עמידה בפרץ לה גנ ת נר, מובאת בזה בשנית, הבהד
שיס האח רונים הפדה עול ם היה לאחד הדויד
פלמן, תל־אביב השמועה כי קיימת סכנה עצמאות המדינה.
פעם לא במהופך.
עת ונים הרציניים ביו תר ב אר ץ, ופ ס ק־ דינו קו ב ע
...התקועה בל *י־ מו צד קת לחלו טין. הכל יודעים
ב>׳ מוחשית למלחמה בישראל.
הסתה, נ .פניה לאינמטינק־כיו
ם ב חוני ם רחבים. או ל ם היה נדמה לי ש הו א
כי מריניו ת־ החו ץ הי שראלית מנו הלת על ידי בן הלב שילם ב ש ביל זה מ חי ר יקר מאד: אב דן או מ ץ־
ריות

פ נו ועליהם

ו ח שילו
ריון. נו כדי להרגיע את הרוחות מים השפלים של האספסוף
וכו שר-ה התקפה שציין או תו ב שני ם ה קו ד מו ת.
שרת אינו אלא שר־ ה טכם.
י הודיע הכוכב האדום, עתון המנוון כדי לעורר אותם נגז ע שיכנ
...הגליון ה אחרון של ה עול ם הזה ( )799
אסתר קולמן, תל־אבב ״
הצבא האדום, כי הטוראי גר־ האידיאלים שלי. ההפן הג־או
תי ש אין הדב רכד. ה התקפה ה מו ח צת שלכ ם על
כל ה כ בו דלמ שול שהמ דינ אי ם הדגול — או טו
מ שה שרת ועל הק ארי ק טורה הקרויה א צ לנו ״מדי-
גורי אנטונוביץ׳ אנטונוב, מור מן ההסברה הענינית ופו
ד בי סמרק, אורי אבנ רי ובני מין ד׳י שר אלי — ן
ניות־הו ץ״ היתה דונ מהכמעט קל א סי ת של העזה
אולם אני מ עדיף בכלזאת, אתמ שה שרת. הו א
כתה מס , 2מחלקה ה /פלו־ האובייקטיבית שאני מנהל. ב־ע
תונ אי ת ה מקריבה הכל ל מ ען האמה.
ברוך אורן, חיפה
ישראל פורת, ירושלים
פשיט ״תי *ניע

העולס

מכהביס

.העולם ר!זה״ 800

אמו פאוול
איבנוביץ:
ג>110)!81141₪
היה 1ה יומו האחרון שד
ידשוב עלאדמת שד־אד.
דעתונאיס הודיע:
״אין מה לו מד •ותר. הכל
כבד נאמד ״.וכא שר ה שמיע
אתהכרצה הרו סית
:״להתראות״ .נש מ
עהרקכמלה שג ד־תית.
מלה אשר רקה נימוס
חייב 3׳ תיאמר.

הדגל יורד. צלם העולם הזד, היה היחיד שהצליח לצלם את הורדת הדגל הסובייטי מגג בנין הצירות, ממקום־מחבוא על גג הבית הסמוך. הס דרה מראה אחד מפקידי הצירות
מסיר את הדגל, מקפלו לאריזה עם שאר חפצי הצירות. מ שן כל זמן פעולתו, הסתתר הפקיד כן שהצלמים ברחוב לא יכלו לראותו. דקות ספורות לפני כן הורד שלט הצירות מהכניסה.

ללא טכס, ללא תופים וחצוצרות, ללא הצרעות
ותרועות, הורד הדגל. גבר לבוש מעיל
גשם בהיר, מגבעת מושפלת על מצחו, ניגש ב־חפזון
אל התורן שעל גג הבית האפור בשדרות
רוטשילד, תל־אביב. בתנועות מהירות
התיר את החבל, משך אליו את הדגל בעל
הרקע האדום והמגל והפטיש הזהובים, ואשר
קצהו השמאלי העליון נקרע ברוח. הוא קיפל
את הדגל, נחפז ללכת כלעומת שבא.
איש לא ראה אותו, שום צלם או עתו-
נאי ילא נוכח על הגג להנציח את המאורע.
הצלמים והעתונאים צבאו למטה, ליד שער

הבית, כי אסור היה להם עדיין לעבור
את השער הירקרק אל הגן. רק צלם בודו
אחד, שטיפס אל גג הבית שממול, לחץ על
הדק מצלמתו. הוא היה היחיד שחזה בטכס
החטוף. הוא והשמש החיוורת שבצבצה
לרגע מתוך קרע בעננים.
היה זה ביום הששי 20 ,בפברואר , 1953
בשעה 13.57 בדיוק.
כעבור שלוש דקות יצא פאוול איבאני־ביץ
ירשוב, ציר ברית המועצות לשעבר,
את בנין הצירות בדרכו בחזרה למולדתו.
משמר המשטרה התמתח דום, הצלמים האירו-

את הרחבה הקטנה בברק מצלמותיהם. הם
חיכו לשעה זו למעלה משבוע, צבאו במשמרות
ליד ד,בנין. איש לא הפריע לטכס,
איש לא נדחק להשמיע קריאת בוז או הידד ;
המשטרך״ שמשמרותיה הוגברו בשעות האחרונות,
דאגה לכך שלא תהיה שום התקהלות
ליד בנין הצירות שעה שהציר נפרד מתל־אביב.
אותר,
זהירות משטרתית אפפה את שיירת
היוצאים ומלוויהם לאורך כל הדרך למנזר
הרוסי בפרברי תל־אבי ומשם לחיפה. שוטרים
רכובים דחקו את התנועה לצדי הכביש,

לא נתנו למכונית זרה להתערב בשיירה
או לעוברה. השיירה המשונה — מכוניות
הקורפוס הדיפלומטי של הדמוקרטיות העממיות
שעליהן התנוססו דגלונים צבעוניים :
האמבולנס הלבן שהוביל את מנהלת המשק
של הצירות, אנא סוזאיבה, שנפצעה בפיצוץ ;
אוטובוס שוסון שנשא שלט ״מיוחד״ —
משכה את מבטי העוברים בכבישים.
אחדים ניפנפו ביד ידידותית, הרימו כובע
לאות ברכה ; אחרים לא הרגישו כי לפניהם
חלף המאורע שמילא את העתונים ניחושים
על מועדו.

הפרידה הרשמית נסתיימה. ל,לאוריה ירשוכה, אשת הציר, עולה על פכש חאניח, נושאת זר פרחים שניתן לה ע״י ידידים. אחריה: כתה וכעלה.

הנגזיעי״ דרך בית־דגון, כביש לוד,
רמתיים, היתה מהירה ומורטת עצבים. כל
מכונית רצתה לעבור לראש השיירה, לקרב
ככל האפשר למכוניתו של ירשוב, פן יחמיצו
יושביה את הרגע הגדול בו יגיע הציר לנמל
ויעלה על האניה.
בכניסה לחיפה, פנתה השיירה ימינה,
נכנסה לכביש הצדדי העוקף את הכניסה
הראשית לעיר. למרות שהשעה היתה מאוחרת,
ורחוב העצמאות כמעם התרוקן מאנשים
לקראת השבת, רצתה המשטרה להמנע
ממשיכת כל תשומת לב. השיירה עברה
דרך המושבה הגרמנית והרובעים הערביים
ההרוסים. על פני כמה מעובדי האורח הסתמנו
מבטי תמהון — יתכן כי קראו לפני
ארבע שעות, בכותרת הראשית של מעריב,
כי אנשי הצירות הסובייטית כבר עזבו את
הארץ בדרכם לתורכיה.
השיירה עקפה את העיר, חצתה את פסי
הרכבת, פנתה לשער הצדדי של הנמל, בקרבת
מפעלי שמן. שם החלה
הראשונה. שם אירעה גם התקלה
רק המכוניות שהובילו את אנשי הצירות
ומלוויהם הישראלים הרשמיים הורשו לה־כנס
! השאר הורו לפנות לשער הראשי.
הסיבה י איש לא ידע לענות. קשה היה
גם להניח שהיתר, זאת סיבה בטחונית, שהרי
המכוניות שהוחזרו הגיעו לאותו ׳מקום
שאליו הגיעו המכוניות שניתן להן לעבור —
באיחור של רבע שעה. שום בדיקה מיוחדת
לא נעשתה, שום תעודה נוספת לא הוצגה
בפני שומרי השער הראשי.
בינתים עברה השיירה המצומקת את המחסום
השני, נכנסה לשטח הרציף המגודר. במערב
עגנה אניד. שחורת דפנות, שמה
מצוייר באותיות לטיניות לבנות: קדש. על
סיפונה נראו נוסעים ״ ואנשי צתת, פניהם
מלאים התעניינות סקרנית, עוקבים אחר ה־

כפרחיםומסנוףיד. אחרי הפרידה הרשמית על הרציף נערכה פרידה שניה, בתאו של
ירשוב, על סיפון האניה קדש. אנשים רבים, ביניהם שלא הגיעו בזמן להפרד מירשוב על החוף,
עלו לאניה, זרי פרחים גידיהם• למעלה: ח״כ מק״י אמיל חביבי עולה להגיש את ברכותיו
ופרחיו לצ ר. למסה: אחת מנשות הקונסוליה הפולנית מנפנפת בידה לרוסים שעל הסיפון.

סון* פרק. בתנועה מנומסת, לפי כ1
הפרוטוקול הבינלאומי, מרים פאוול ירשוי־את
מגבעתו לאות פרידה מראש הסכם
מתרחש על הרציף. ממול עגנה אנית מלחמה
ישראלית אפורה, כשעשן דליל מיתמר
מארובתה ומלחים נשענים על המעקה.
באמצע ניצבה שורה ארוכה של צלמים
ועתונאים. מכאן, קבעו להם האחראים לסדר,
יצטרכו לצלם את המאורע. קצינים ושוטרים
של חטיבת חופים וגבולות הסתובבו בכל
פינר״ חגורים וחמושים. המכונית הרוסית
השחורה והמבהיקה נעצרה, ירשוב, אשתו
ובתו ירדו. הצלמים, שלא הכירו אותו בשל
המשקפים שהרכיב, המשיכו לעמוד בצד,
חיכו שהציר יגיע. רק כאשר החל נפרד
ממנהל הטכס מיכאל. סימון הבינו כי האיש
הצנום בעל המשקפים הוא הציר.
הפרידה דמתה בכל לפרידה משפחתית.
חפצים פזורים על הרציף, נשיקות, לחיצות
יד, זרי פרחים; פעיית תינוק, ניפנוף ידים.
פה ושם זלגה גם דמעה. אנשי הצירויות
השונות, נציגי מפ״ם, מק״י, סיעת השמאל
הביעו את צערם, איחלו . :להתראות.״
בשעה שבע בערב ירדה שוב הדממה על
הרציף הקטן. לאורות הזמיר, נראו שוטרי
המשמר כשהם פוסעים הלוך ושוב, סיר;
מנוע נטלטלה בגלים הקטנים. שלטונות הנמל
חיכו לאישור מפינלנד כי הציר הישראלי
ואנשיו עברו את גבול ברית המועצות.
בשעה 10.30 הגיע האישור. מפקדת הנמל
הודיעה לקברניט קדש: מותר לך להפליג.
ד,אניד, התורכית הרימה את עוגניה, חרטומה
חתך את המים הכהים בכיוון לין
הפתוח• בתאו במחלקה הראשונה ישב פארו
ירשוב, הציר הראשון והאחרון של בריר
המועצות למדינת ישראל.
בתא אחר, במחלקה השניה, באחת המזוודות
של פקידי הצירות, היו מונחים: דגל
אדום מקופל ושלט מתכת מוכתם שנשא את
הכתובת: צירות ברית הרפובליקות המוע־צתיות
הסוציאליסטיות, חל־אביב.

במדינה
הע ם
מ ק טו רתנגדעט נו בוו
בכמה מקומות בעולם ובמרחב ישבו השבוע
ג׳נטלמנים לבושים הדר, השתעשעו
בשרסוס קוים על גבי מפה.
האזרח הישראלי לא שם לבו לכך. הוא
היה עסוק מאד: בחיסול צירויות, ברציחות
מיניות, בתחרות איגרוף. אלמלא בן,
היה רואה דבר שלא היה מוצא חן בעיניו :
המפה אשר אותם ג׳נסלמנים השתעשעו בה,
היתד, מפת מדינת־ישראל.
הכוכב הגדול ששפך את אורו על מחזה
לילי זה היה כוכבו של הליוזה מוחמד נגיב.
בשבעה חדשי עבודה שקטה הצליח, למעשה,
לסלק את הכיבוש האנגלי מארצו. הוא
הפך האח־הגדול של המרחב השמי, דמות
בינלאומית אשר מקטרתה היתד, שקולה, על
כפות המאזניים של מדיניות העולם, כנגד
תריסר עטים נובעים של משה שרת.
תאווה < ^יני ק צין. האנגלים התכוננו
לצאת מסואץ. לאן?
מסואץ מובילה הדרך הישרה לעזה, מעזה
לחברון, מחברון לעקבה. כל הדרכים עוברות
את מדינת־ישראל, העצמאית והריבונית. ול־מדינת־ישראל
עצמה ישנו שטח גדול *-י ק,
תאווה לעיני כל קצין המתכנן בסיס גדול.
שטח זה הוא הנגב הדרומי — בין סואץ,
עקבה ועזה.
איך מגיעים לשם? אמר השבוע דיפלומט
אמריקאי בעל משקל: יש להבהיר למדינת-
ישראל שלא תקבל כסף אמריקאי אם לא
תכבד את החלטות או״ם.
החלטות או״ם, פירו שן: בינאום ירושלים,
פינוי מגדל־גד, רמלה, לוד, עכו. זה
קשה ז בבקשה, אפשר לעמוד על המקח.
למשל: מה דעת ישראל על החלפת רמלה״
לוד־עכו בשטח ריק בנגב י
אימפורטשל חי י לי ם. אין ספק שכמעט
כל אוכלוסית ישראל היתד, מתנגדת
כיום בחריפות להקמת בסיס זר גלוי על אדמתה.
אולם גם לכך לג׳נטלמנים מנוסים פת רון•
האם לא הכריזה ישראל ממילא מלחמה
על הקומוניזם, אחרי שהקומוניזם הכריז
מלחמה על ציונות י
ובכן, מספיק להעניק לצבא הבריטי זכות
של מעבר חפשי בכביש עזו־,־חברון. הבריות
יתרגלו לפרצופים האהודים של בני ליברפול
וגלאסגו, ביחוד כשהם מלווים לירות
אנגליות טובות, סיגריות פלייארס ומאס-
טיק. ואחרי שהתרגלו, מר, טבעי יותר מאשר
להקים תחנת־בנזין בריטית בדרך, ואחרי
זה שק״ם בריטי, ואחרי זה משמר על
התחנה והשק־׳ם?
בסופו של דבר, סבורים הבריטים, ישמחו
אזרחי ישראל עצמם לקראת שפע הד־ביזים
שיזרמו לארץ, יחד עם החיילים. זה
פותר המון שאלות. במקום אקספורט של
סחורות, יבוא אימפורט של חיילים, כסעיף
עיקרי לאיזון תקציב המדינה.

אולם כבר בדרך׳ לחיפה נתברר כי ה־משטדה
רויאה את עיקר תפקידה בהפרעה לעבודתם.
היא מנעה מאת מכנויות העתונאים
לעבור על פני המכוניות האחרות (דבר שהיד,
דרוש לצלמים) ,נתנה יחס מיוחד רק
לצלמי יומן כרמל ושבועון מפלגתי מסוים.
הפקידה אישרה. בחיפה הועברה השיירה
בדרך עקיפין לשער נידח של הנמל.
מכוניות הדיפלומטים עברו בעד שער זה,
אולם כשהגיע תורם של העתונאים נסגר השער.
הודיע השוטר: אתם תכנסו דרך שער
אחר.
העתונאים רתחו. הדקות החשובות ביותר
אבדו לעיניהם. הם עברו שוב את העיר,
נכנסו בעד שער שני. שם חיכתה להם הפתעה
נוספת: מישהו קבע שאין כניסה לרציף
ההפלגה בלי רשיון מיוחד, שהיה צורך
להשיגו מידי פקידה במשרד המשטרה•
בידי כל עתונאי היה מיסמך יקר־מציאות :
תעודת־עתונאי של ממשלת ישראל, עליה
מתנוססת לתפארה החותמת העגולה של המטה
הארצי של משטרת־ישראל. אולם מפקד
המקום לא חשב, כנראה, שיש ערך כלשהו
למטה הארצי של המשטרה, ללא אישור
פקידה נמוכה. כל עתונאי נאלץ, ברגעים
יקרים אלה, לפנות לשולחן המשטרה, שם
מילאה הפקידה באופן אוטומטי, פיתקה
סתמית, שרק היא הקנתה את הרשות להיכנס
דרך שערי הקודש.
כשנכנסו העתונאים המאושרים הראשונים
פנימה, כבר התקרב הטכס לסיומו. הם
מיהרו לצלם, אולם גם הפעם לא ניתן להם
הדבר חופשית: קצין אחד, שידיעותיו בצילום
היו קרובות לאפם, ראה צורך לתת
להם הוראות איפה לעמוד, מהיכן לצלם.
אותה שעה נאבקו עתונאים אחרים ליד
השער עם משמרות שוטרים, נדחקו הצידה.
כשהגיעו לרציף, כבר היה הציר באניה.
איזה סעיף . 1 9לא רק זכות העתונאים
נפגעה. לא פחות סבלה משרירות זו זכותם
של חברי הכנסת הריבונית של מדינת
ישראל.
ארבעה הכ׳׳י מק׳׳י, אסתר וילנסקה, מאיר
וילנר, תופיק טובי, שמואל מיקונים, שהגיעו
אף הם עם שיירת ירשוב, נעצרו במחסום.
הם הציגו תעודות חברי־כנסת, ללא
הועיל .״סעיף 9של חוק החסינות קובע בפרוש
שמותר לחבר־הכנסת לד,כנס לשטח
סגור ללא רשיון מן המשטרה,׳׳ התרעמה
אסתר וילנסקה, הצביעה על הסעיף בפנקסה.
הסמל האחראי התנצל, רץ להתיעץ עם
מפקדו, חזר כעבור דקות: הוא מצעטר מאד.

שתי חברות מסחריות בניגריה הודיעו כי
הן מעונינות ליבוא גרבים, מוצרי עור, חליפות
טרופיות, מעילי גשם, שמלות, סרדינים,
גרמופונים, מכונות כתיבה, חלקי אופנים
״וכל מיני סחורות אחרות הניתנות לשיווק
במערב אפריקה׳׳.
המודעות לא עוררו את ההד המקווה בציבור
היצואנים. הסיבה: עד היום לא יצא
אל הפועל שום עסק מסחרי רציני עם אפריקה
המערבית. סקרנים בררו, גילו, כי המודעות
נתקבלו במערכות העתונים דרך השרות
הדיפלומטי. התשלום עבורם הובטח
ולעתוגים לא היתה כל סיבה להתענין בטיבן
של החברות. לא כן הסוחרים. הם התענינו.

שוטרי
נמל היסה זזוסמיס את
שתי המודעות באו מאותו מקום, העיר
איבאדאן, ניגריה. אולם בזמן שאדדיגוז סריי־זינג?[ומפני
בקשה ״הצעות בצרוף דוגמאות
אויר׳׳ ,היתד, החברה השניה מוכנה להסתפק
בקטלוגים, אבל לא היתד, מסרבת לקבל
גם דוגמאות.
אולם שליחת דוגמאות של גרמופונים,
שעונים, מעילי גשם וסחורות מן הסוג הזה
היא ענין יקר, וסוחרים רבים, יוצאי אירופה,
עודם זוכרים איך נהלו חברות מפוקפקות
עסקים גדולים שהתבססו אך ורק על הבולים
שקבלו ממתענינים בהצעותיהן .־הכל הסכימו
כי חליפת גברדין עולה בקצת יותר מאשר
בול לתשובה.

ה כנ ס ת

מ שטרה
ד ק צין אין ומן
למעלה משבוע ,1מתינו העתונאים במתיחות
גוברת לצאתו של פאוול איבאנוביץ
ירשוב (ראה רפורסג׳ח) .היה ברור שיהיה
זה לכתבים ולצלמים המאורע הגדול ביותר
של ד,שנה.׳ד,ם שכרו מכוניות מיוחדות כדי
להצמיד את עצמם לשיירה, שהובילה את
הציר מתל־אביב לחיפה.

לקצין־ אין זמן בשביל דברים כגון חברי-
כנסת, חוקי חסינות.
מאחר שהח׳׳כים רצו בכל זאת להיפרד
מן הציר הסובייטי, ויתרו על כבודם וכבוד
הכנסת, פנו לפקידה .,שתואיל לתת להם
אישור.
היה זה מיבצע־לדוגמה של משטרת־ישראל
משקל :״כיצד לרכוש ידידים ולהצליח בחברה׳׳.

מ שק
פ ס קי א פ רי עאפ רי ק ה
מודעות: גדולות הופיעו בימים האחרונים
בשני עתוני בוקר, אחד עברי והשני אנגלי.

מ סוכן מאד
באחת התקופות השחורות ביותר של מלחמת
העצמאות, החליטה הממשלה לגייס את
בני . 17 גיוס זה נעשה תחילה לצרכי אמונים
בלבד, אך היה ברור כי הכרח המלחמה
יכפה על הממשלה גיוס לתקופה ארופה.
הצו ירד כמהלומה על מדריכי כל תנועות
הנוער. גיוס לצבא היה פירושו פיזור גרעיני
ההתישבות של התנועות, חבריהן מערכי
החלוציות. הפלמ׳׳ח, שבסיסיו היו במשקים
ושקיים עד אז את הקשר בינם לבין
המגוייסים, הפך ליחידה לוחמת, כאשר

הכניסה כפני עתונאים י

^יצד לרכוש ידידים —

פצצה 9 .צצה ואין פצצה
לא היה זה טבעי, לו פסחה אווירת הפצצות
על המוסד העליון במדינה. לפני
שבוע, שותפה גם הכנסת, אם כי רק בדרך
הלצה, במשחק הילדותי, אך האיום.
בשעה תשע, באחד מערבי השבוע שעבר
עבר ירחמיאל בלקינד, קצין הכנסת ואחר־ראי
לבטחונה, בין שולחנות המזנון, בקש
את הנוכחים לצאת. הוא הסביר, כי צלצל
אלמוני, הודיע על הפצצה שהונחה בבנין.
רוב חברי הכנסת, העתונאים וסתם אורחים
שישבו במזנון נטשו את כוסות התה, יצאו.
רק מנחם בגין, שישב בחברת שותפיו לסיעה
סביב אחד השולחנות, הרגיש בחובו
כלפי עברו, התלוצץ :״אנו רגילים לפצצות,
נשב עד הסוף ההלצה לא השפיעה על
בלקינד. השיב הוא :״אדוני, הנני אחראי
לחייכם.׳׳ סיעת חרות יצאה ,־ העתיקה יחד
עכ 1עוד כמה חברי כנסת את מקום מושבה
לקפד, עטרה.

צבא

..שום עסק לא הצליח. הידיעות שנתקבלו
על ידי שני בנקים גדולים בארץ בקשר
למצבן הכספי של החברות האפרי־קאיות
לא היו מעודדות. המודיעים ידעו לספר
כי החברה המבקשת קטלוגים עלולה,
אם לשפוט לפי פעולותיה במקומות אחרים,
לרשום הזמנות אחדות בארץ. אשר לחברה
השניה, לא היד, בעברה דבר שהיה עלול לעורר
תקוות כאלה.
אמר נציג לשכת המסחר הישראלית: זה
שנתיים שאנו מוצפים הצעות למשלוח דוגמאות,
בדומה להצעות שתי החברות הני־גריות,
אולם שום עסק לא יצא לפועל. גם
במקרים הבודדים בהם נתקבלו הזמנות, הן
לא נפדו כאשר הגיעה הסחורה המוזמנת לניג־ריה.

היחידות,
מנותק מבסיסיו. הוא לא יכול,
שוב, לפתור את הבעיה.
נציגי כל תנועות הנוער החלוציות התכנסו,
החליטו לעשות מעשה בלתי־רגיל :
במכתב משותף פנו ישר לדוד בן־גוריון,
דרשו למצוא פתרון שלא יסכן את כל עתידה
של התנועה החלוצית. תשובתו של בי. ג׳י.
היתד. מהירה וחותכת: הוא פקד לשמור
על אחדות הגרעינים בימידה מיוחדת, שנקראה
נוער־חלוצי־לוחם. נח׳׳ל זה היה,
תחילה חלק של הגדנ׳׳ע, הפך במרוצת הימים
ליחידה עצמאית, שהטביעה אח חותמה
על נוף הארץ
יריקה בפרצוף? המיוחד בנח׳׳ל היה כי
עמד מעל לכל המפלגות, נתן זכויות שוות
בהחלצז לכל התנועות, אם אהדו את הממשלה
ואם לאו. הוא גייס כל גרעין כיחידה
אחת, שלח אותו במלוכד לעבודה במשק.
את המדריכים המרכזיים של כל תנועת־נוער
שיחרר משרות פעיל, למען ידאגו לחיניך
דור חלוצי חדש בתנועות.
השבוע הודיע שר־ו־,בטחון כי הגיע הקץ
לאידיליה זו 22 :מדריכים של תנועת ה־שומר־הצטיר,
התנועה החלוצית החזקה ביותר
במספר משקיה הצעירים, קיבלו הודעה
להתייצב מיד לשרות פעיל. הנימוק לביטול
החופשות: השונזר־הצעיר השמיץ את צ,1׳׳ל,
שעה שהתנגד בתוקף להארכת תקופת־השרות.
המעשה
לא הפתיע את אנשי השומר־הצעיר
.״בן־גוריון רוצה מזמן לחסל את התנועה
הקיבוצית, מפני שהאמריקאים אינם
רוצים במקומונות,״ אמרו .״זה רק צעד
נוסף בדרך החיסול השיבו אנשי מפא״י :
״האם אנחנו צריכים לתת הקלות למי שיורק
בפנינו?׳׳
יריקה או לא יריקה, היה זה מעשה קצר־רואי.
הוא העמיד בגלוי סיסמאות פוליטיות
מעל למעשים חלוציים, הלם מהלומה נוספת
בשרידים העלובים למדי שנותרו לתנועה
החלוצית בקרב הנוער הישראלי.

ירו שלים
דדו ש דו ד ע שיר
מקום אחד, בו לבטח לא חוללה השותפות
החדשה שבין מפא׳׳י והצ׳׳כ נפלאות,
היתה עירית ירושלים. הצרות נשארו, ה צעקות
לא שככו, הדלתות עדיין נסגרו בכוח.
השבוע הועתק מקום העלילה מבגין ה־עיריד.
המודרני לאחד האולמות האפלים של
בית הדין העליון. בפני ועדת חקירה, בת
חמישה חברים בראשותו של השופט העליון
* אהרן דולב, איש מעריב ושלום כהן,
איש העולם הזה.

.//העולם הזה״ 600

במדינה
זלמן. חשין, הוצאה מן הסל לראווה כל הכביסה
המלוכלכת שהצטברה במשך שלשת
השנים הארחונות. בזה אחר זה עלו לדוכן
העדים הדמיות העיקריות, המשיכו בעיסוקן
החביב: להוכיח שהצד השני אשם במצבה
העלוב של עירית הבירה. הטענות לא השתנו
במאומה, קבעו עתה כלפני שנה, כי
הקואליציה הימנית אינה מוכשרת לנהל את
עניני העיר, או, מצד שני, כי האופוזיציה
השמאלית מחבלת בהם•
עדותאונאום? ההצעות המעשיות,
העלולות, באחד הימים, להוציא את העגלה
מהבוץ, שהושריו בפני ועדת החקירה, היו
מעטות. הן לא נכללו לבטח בהודעת ראש
העיר יצחק קריב כי האופוזיציה אשמה ;
הן גם לא נשמעו מתוך נאומו בן חמשת
השעות של ראובן שרי, ראש האופוזיציה,
שדמה יותר לנאום בחירות, מאשר לעדות
בפני ועדת חקירה ; הן אפילו לא נכללו בעדותו
של דניאל אוסטר, ראש העיר לשעבר,
שעזב את כסאו לפני יותר משלש שנים
עם דמעות בעיניו, ושהציע עכשיו, מינוי
גוף בלתי מפלגתי להנהלת עניני העיר: ההצעה
היתר, שקופה מדי, באה כדי להחזיר
את מציעה לעיריה.
חרפתי, חרפתו. כברוב הבעיות בעולם׳
מונח גם ביסודה של זו — כסף. הסיכויים,
שההתנצחות המועתקת לאולם בית
הדין העליון, תיצור אותו שם, הם קלושים,
פרט לנס, או להעלאה דרסטית (כמעט בלתי
אפשרית) של המסים• נשארת רק אפשרות
אחת: לפנות אל הדוד העשיר, להטיל את
האחריות על שכמו, להגיד לו :״עני ואביון
אני, חרפתך תהיה זאת, אם לא תעזור לי.״
המגרעת של האפשרות: הדוד האחד שיש
לעירית ירושלים, הממשלה, אינו נמנה על
העשירים.

חינוך
מ הנ ד ס.

רו פ סו ר

מתוך 700 מועמדים שעמדו בפני ועדת
המבחן של הטכניון החיפאי בתחילת שנת
הלמודים האחרונה, נתקבלו רק ,350 שהתפזרו
במגמות השונות, החלו ללמוד בשקידה
רבה כדי לסיים את ארבעת השנים הארוכות
שנכונו להם.
באחד הימים של השבוע שעבר, נכנס
פרופסור יוחנן רטנר, סגן מנהל המוסד, לחדר
ההרצאות הגדול ומלא התלמידים, כשבידו
שלשה עמודים מודפסים במכונת
כתיבה, החל לקרוא בטון נמוך את תקנון
הלמודים החדש.
תוך דקות ספורות עבר באולם רחש שגבר
והלך. כל אימת שרבו הסעיפים, אילץ
את הפרופסור להגביר את קולו, לקרוא את
התלמידים לסדר.
אך הסדר לא בא במהרה• תלמידי השנה
הראשונה של הטכניון לא נרגעו. הסיבה :
לפי התקנון החדש יצטרכו מעתה :
• להבחן בכל המקצועות הראשיים באם
יכשלו אף באחד מהם בלבד.
• להבחן במקצועות הראשיים כבר בסמסטר
(מועד) הראשון.
• לחזור על שנת הלמודים באם ייכשלו

באחד המקצועות הראשיים בסמסטר השני.
הסטודנטים פנו מיד למנהל הטכניון, פרופסור
סידניי גולדשטיין, בקשו ממנו לבטל
את הגזירה, טענו כי גם בימי התקנון הישן
נאלצו לעבוד למחייתם, לשלם הון עבור
חדרי מגורים, דבר שהקשה על למודיהם. השינוי
הקיצוני יגרום להם לתקלות רציניות,
יכביד עליהם ביותר.
תשובתו של המנהל באה כרעם :״הטכניון
אינו מוסד פילנטרופי, עליכם לציית לתקנון,
הוא לטובתכם.״
לסטודנטים המאוכזבים לא נותרה ברירה.
הם הכריזו שביתת אזהרה ליום אחד, נתמכו
גם על ידי תלמידי השנים ב׳ ,ג׳ ,ד׳ ,בהם
לא פגעה הגזירה, אבל שהצטרפו לשובתים.
הכריז סטודנט :״מה הם רוצים ממני?
אני רוצה להיות מהנדס, לא פרופסור ! ״

זהים לקווי האוטובוסים, במחירים כפולים,
יקלו על הדוחק והתורים המקשטים את תחנות
העיר. היה זה בסך הכל, חקוי מאוחר,
של השג תל אביבי וחיפאי נושן.
היו ימים 35 .בעלי מוניות, שחשו על
בשרם את הדלדול בכיסיהם של לקוחותיהם
מתמול שלשום, יצרו חברה בשם אילה, אמרו
להקים שרות פנים־עירוני, שיפעל מ־
05.30 ועד .01.00 בעלי המספרים הירוקים
ביניהם נכים, מאסו מלעמוך ליד תחנותיהם,
לזכות בנוסע אחד או שנים ביום. עוד הצטרפו
אליהם: בודדים שהיו מעוסקים עד כה

כונים, ליצור במחסנו על ידי פעולות אלה
עודף ניכר של סמים, שמחירם לא נפל
מסכנתם.
בין יתר הדרכים, בהן אחז סטולר, כדי לסלף
את ספריו התקשר גם עם שתי רופאות,
סיפיר ארוך, שכתוצאה ממנו הן חתמו על
מתכונים• אמר הרוקח: יש לי חולה סרטן,
שבכדי להקל על סבלו, עלי לתת לו נרות
של קוקאין. משום מה האמינו לו הרופאות,
חתמו לו במשך תקופה ארוכה על מתכונים,
עבור חולה שמעולם לא ראוהו. ששמו היה
בדוי, ושלמעשה לא היה קיים כלל. הן גם

עתונזת
בו ש׳ בו ש׳ ב א
שעות מספר לפני שנאסר עמוס קינן,
איש הארץ, ליד ביתו של שר התחבורה המנוח
דוד צבי פנקס, בלילה בו התפוצצה
פצצה בפתח דירת השר, סיים העתונאי ה צעיר
( )25 את כתיבת תורו היומי עוזי
רשות׳ .זה היה האחרון בסדרת הרשימות
הסאטיריות שפירסמו את שמו. הרשימה
הופיעה בגליון הארץ שיצא לאור למחרת
הפצצה. כאשר ישב קינן בבית הסוהר הוסיף
הטור להתפרסם בעתון, אולם נכתב
על ידי חברי מערכת אחרים.
לאחר שבית הדין זיכה את קינן ואת שאל-
תיאל בן־יאיר מאשמת נשיאת הפצצה, שוב
לא היו שערי הארץ פתוחים לפניו. הוא ניסה
למצוא עבודה במקומות אחרים, במקצועות
שונים, אולם נתקל בסרובים .״יש לי
הרושם כאילו נתן מישהו הוראה סודית לא
להעסיק אותי,״ התאונן קינן.
משך חמשת החדשים מאז שוחרר על ידי
בית הדץ המחוזי בתל־אביב, התהלך בצל
הערעור שהוגש לבית הדין העליון על ידי
פרקליט המדינה. מצבו החמרי היה בכל רע.
הוא נאלץ להכין בעצמו את ׳ארוחותיו, משתי
סיבות: כדי לחסוך בכסף ומפני שאמו,
לשעבר פקידה בלשכת המם של ההסתדרות
ואשר ענין הפצצה גרם לה עגמת נפש רבה,
נסעה אל קרוביה בארגנטינה, למנוחה
קצרה.
חילוץ ממצוקה. לבסוף פנה קינן, בלית
ברירה, שוב אל גרשום שוקן, עורך
ובעל הארץ, אשר חלץ אותו מן המצוקה
הכספית, הזמין אצלו טור יומי של קריקטורות
מעניני דיומא, בהן מופיעה דמות
אחת ,״כושי״ .השבוע הודפסו הקריקטורות
הראשונות של קינן בהארץ. הן לא היו ח תומות,
אפילו לא בשם בדוי.

תחבורה
ש רו תבד
החולה האנושה במחלת הפיגורים הכרוניים,
ירושלים, עמדה להחלים השבוע, לפחות
מתופעה אחת של מחלתה. העיר עמדה ל-
להתברך בשרותי מוניות, שיפעלו בקווים

קינן ובן־יאיר מקשיבים לזיכויים הסופי ככית-הדין העליון
״כאילו ניתנה הוראה סודית...״
על ידי החברות הבין־עירוניות הגדולות
פוטרו עם גמר הגאות הכלכלית בכיס האזרח.
תקציב מלחמתי. קהל הנוסעים התבונן
מתוך שביעות רצון במודעות המוש כות
של אילה, הן מתוך שמחה לאידם של
נהגי הסקסי, הן מתוך תקווה לנוחיות נוספת
תמורת שלושים פרוסות. מי ששבע
פחות נחת היה המקשר, שראה סכנה חמורה
לעמדת המונופולין שלו. מיד עם פשיטת השמועה
על השרות החדש, הזעיק את כל הגורמים,
ניסה לחסלו, עוד בטרם נולד.
מפונקים מתקופת שליטתם הבלתי מעורערת
על מפרנסיהם הנוסעים, החלו אנשי
המקשר לתת בטוי גלוי לרגשותיהם, הבטיחו
בשיחות פרטיות, להדביר את אנשי ה מוניות.
אמר חבר וותיק :״יש לנו הכוח
לדפוק אותם כמו כלום השמועה אחרי
וידוי תוקפני זה: הכוונה איננה רק למכוניות
הדיזל הענקיות, כי אם גם לסכום ניכר,
המתבטא בכמה עשרות אלפי לירות, שהנוקשר
הקציב, כביכול, למטרה מלחמתית זו.
האיום באלימות לא נשאר בגדר שמועה.
קם חבר הנהלת המקשר בישיבת ועדת התנועה
העירונית, הודיע בפנים זועפות. :עוד
יישפך פה דם!״
קשה לכולנו. האיומים לא הרתיעו את
אנשי אילה, שצחצחו את מכוניותיהם, יצאו
בתהלוכה איטית דרך רחובות העיר• טענו
הם כלפי המקשר: בעבר שדד אף הוא קו
מונופוליסטי של חברה אחרת, כאשר תוך
תגרות דמים עם אגד, ספח לעצמו את הקו
ירושלים — באר שבע. זעקו נציגי המקשר
בישיבת האגודה המקצועית של פועלי ה הר
בלה :״זה שונה. כעת קשה אפילו לנו.״
ענה חבר אילה, לפי רוח הזמן :״קשה לך ז
גם לי קשה ! ״

ד רכי חיים

רשמו מנות של 0.25 גרם קוקאין, בו בזמן
שהכמות הרגילה במקרים כאלה היא — 0.01
0.02 גרם. הרוקח הפקח לא הסתפק אפילו
בזה, זייף גם את מספר הנרות על ידי הוספת
אפסים ביר רחבה.
בבית הדין המחוזי התל־אביבי, עלו שתי
הרופאות על דוכן העדים, מסרו את כל הסיפור
בשעת משפטו של סטולר.
״גברת דוקטור כוהן, וגברת דוקטור רחל,״
קרא ברגר־כרונזון, עורך דינו של הרוקח,
״אשמות בדיוק כמו מרשי אבל בית הדין
לא יכול היה לקבל את טענתו, היות ולא הן
הואשמו כלל.
לפני שלשה חודשים יצא יפים סטולר את
בית הסוהר, ומה שנראה היה כענין רדום
נתעורר מחדש, לפחות מאחורי דלתותיו של
משרד הבריאות, שם הוקמה, על פי דרישתו
של חיים שיבר. מנהלו הכללי, ועדה, שמתפקידה
היה להחליט על עתידו של הרוקח.
ועדה זו, מסרה דין וחשבון לשר הבריאות
הקודם, יוסף בורג, בקשה לשלול מססולר
את רשיונו למשך שנתיים•
שלא כדוגמת התובע הכללי, התלונן שיבה
רשמית בפני השר גם על שתי הרופאות.
בורג הספיק עדיין למנות ועדה לטפול בתלונה
זו, אך את המלצותיה כבר לא קבל.
השמועות: המלצות הועדה לא ניקו מכל
חטא את שתי הרופאות.

זי 1פי ם
לא כ ל כד קל
אליהו לוי ( )45 היה יהודי אדוק שעסק
במסחר ביצים באחד הרחובות הצרים של
יפו. כעסק משנה, בחר ייהלוות סכומי פסף,
בריבית הגונה.
כאשר ביקשה מרים פרידלנדר, חושבת
(הנושן בענווד )12

ל חו ד ה בדו• -קצת קוקאין

״אנו מ ע חזן המשטרה. רבקשהל חיי ך״...

״העולם הזה״ 500

רוקח מחוזי, מפקח מטעם משרד הבריאות,
עשה לפני כשלש שנים את סיבובו הרגיל
לבקודת בתי המרקחת בתל־אביב. בבית מרקחת
רות נטל לידו את ספר הסמים המסוכנים,
בו צריכה להרשם כל תנועה של חומרים
אלה, מצא, כי משהו אינו כשורה. היה
מתפקיד אותו מפקח לבדוק את מחסן הסמים,
את נכונות הרישום, ואת המתכונים
לפיהם רשאי הרוקח להוציאם, והחייבים
להיות חתומים על ידי רופא.
זמן קצר אחרי הבדיקה השגרתית הזאת,
ישב הרוקח, יפים סטולר, מאחורי סורגי בית
הסוהר, נידון לשלש שנים. לפני זה, עוד
הספיק להשמיד את כל יתר המתכונים, למרות
ההוראה המחייבת לשמרם לתקופות
ארוכות. התברר במשפט כי נהג לזייף מת
כפי
שנודע סיימה המשטרה-את חקירותיה
...והיא יודעת את שולפיהם של
הנאשמים( .על המשמר)
ש. ברקוביץ, תל־אביב
ומה בדבר הנדן 7
תמיד הייתי אופטימיסט: הן בהמנון
הלאומי שלנו נאמר :״עוד לא עבדה
תקוותנו ידיעות אחרונות)
דן ארז, רמת גן
אלפיים שעות נוספות 7
הולנד תייצג ישראל בהולנד (הבקר)
עוזי ויזנפלד, רמת־נן
וישראל תייצג את ישראל בישראל.

הוליבוד

(ראה שער)
כאשר ניגש, באחד מלילות דצמבר לפני
58 שנה, אל לואי לומייר, שזה עתה הציג בבית
קפה צרפתי ובפני קהל אחוז־התלהבות,
את המצאתו, שקרא לה סינמטוגראף אדם
מזוקן, בעל עינים ערניות, ובקש לקנות את
זכות השמוש במכשיר הקסמים, המשליך תמונות
נעות על גבי בד לבן, השיב הממציא :
״אבל, מר מלייס, להמצאת, אין כל ערך
מסחרי. אתה מנסה להשליך את כספך לכל
הרוחות.״
רק לאחר שיחה ממושכת הצליח ז׳ורז׳
מלייס, אשף במקצועו, לשכנע את לומייר.
מצויד במקרנת, מצלמה וכמות סרט גולמי,
החל האיש מפיק סרטים (בהם שחק הוא
עצמו במרבית התפקידים הראשיים) באולפן־
זכוכית קטן ומציג אותם בתיאטרונו הקטין.
אורכם של רוב הסרטים שלו לא עלה על
רגעים בודדים, אבל. המכשיר שלא היה לו
״כל ערך מסחרי״ הסך עד מהרה, ביד־מלייס
וחלוצים אחרים, לעסק גדול ולתע־שיה
אדירה.
שווה לכל נפש. כעבור כשנה נערכה
ההצגה הראשונה של הסינמטוגראף, בחנות
ריקה שנשכרה במיוחד לרגל המאורע, ב־ברודביי,
רחוב התיאטרונים בניו־יורק. לא
עברו שנים רבות ומרבית תיאטרוני ברודביי
הפכו להיות אולמות ראינע.
הסרט זכה לפופולאריות שלא היתד, לשום
אמנות לפניו. הסבות לכך היו פשוטות :
בדומה ל מזנו־זסססב^ 18 יי ו*•) הוא
היה קל להבנה, שווה לכל שכל ״.יחד עם
זאת היה גם שווה לכל כים. באולם שבו
היו מציגים לפנים הצגת תיאטרון אחת לערב,
היו מגישים עתה אותו הסרט חמש
או שש פעמים ביום, וזאת מבלי לעייף את
השחקנים. ההכנסה הכללית היתד, גבוהה
היתה אפשרות להוריד את מחירי הכרטיסים
עד למינימום.
תוך שנים ספורות הפך הראיגע
חוקם של מיליונים רבים בעולם כולו,
דה שנוצלה היטב על ידי אלה שבידם
מכונות וממון להפקת סרטים. הסרט
כמו הנחש באגדת גן־עדן. אלא שהפעם יצא
הוא עצמו לאכול את התפוח, העולם,
חווה, בדמות שחקנית קולנוע בתלבושת ובעמידה
שנחשבו למגרות, עוזרת על ידו
כיחוד, הרע. הבינו את כחו הגדול ש
סרט לא אנשי המסחר בלבד• ולאדימר
ליץ׳ לנין, לכל הדעות אדם בעל שכל חריף,
הכריז :״הסרט הוא החשוב שבאמנויות.׳
בניטו מוסוליני, גם הוא רודן חובב־סרטים,
אמר, בחנוכת אולפני סינצ׳יטה הגדולים
באירופה, שבנה בסמוך לרומא :״ב־״,
(*) ביוונית: סינמה — תנועה, גראף — (1
.ישוט.
לטינית: תנ״ך הרש. תנ״ך מצויר ^
מיועד לאלה שלא ידעו קרוא.

באיטלקית: כרך ההסרטה.

אננו קלרמן היתה מלכה המים ההוליבודית לפני למעלה
בתלבושות מן הסוג הזה הרטיטה לבבות מיליונים בעולם
נערה אוסטרלית שלקתה בילדותה בשיתוק, החלת ללמוד
הרופא. וויליאס פוקס, מפיץ סרטים, שהפך, עם ״מלחמת
גילה אותה, הערים יעליה תלי־תלים של פרסומת, התוצאה :
אנט קלרמן הפכה כוכב ; הוליבוד למדה לחעריך את כוח
עזרת הקולנוע אפשר לכבוש את העולם.״
הקולנוע האיטלקי אמנם כמעט שכבש את
העולם, אם כי לא בזמנו של מוסוליני• הסרט
הסובייטי, כל עוד ניתנה לאמניו יד
חפשית, שימש דוגמה ומופת לעולם כולו,
הציב מטרות אסתטיות חדשות למסריטים

101110101111110011111109 דוד וזרק גריפית, שחקן־במה
שהפך במאי סרטים נמעט
בעל כורחו, הביא לעולם
מתוליבוז* שורר, של סרטים
שהיו הצלחות קופה, פתחו
גם אפקים אמנותיים חדשים.

19131

משלושים שנה
כולו. אנט היתה
לשחות בפקוד,
הפטנטים״ מפיק,
פוקס התעשר ;
הערווה על הבד.

בכל הארצות.
אולם איש לא יכחיש כי מרכז הסרט העולמי׳
בית היוצר הגדול ביותר לצללים,
נמצא בפרבר בעיר לוס אנג׳לס, קאליפור־ניה.
עזם הפרבר: הוליבוד. הוליבוד היא,
זה שנים, שם נרדף לסרט• היא מסמלת את

תדה, ברה היתה נערה פשוטה מברוקלין.
הפרסומת ההוליבודית ספרה שהיא בתו
(הבלתי חוקית) של שיך ערבי וני היא נחונה
בכל תכונות הנודבר. נל מי שנתקל במבטה,
שוב לא יכול לקסמיה. ברה היתר, ראשונה
בסדרה ארוכה של נשים־גורליות הוליבודיות.

הטוב ואת הרע שבפופולארי שבאמנויוו
ביחוד את הרע.
חכרת הפטנטים. ראשיתה של תעשי
הסרטים האמריקאים לא היתד, כלל בהול
בוד. ניו־יורק היתה המרכז הראשון לו
פקת הסרט, בעוד שתומאס אלבה אדיס׳
(1847־ ,)1931 הממציא הגדול, שנתן את יז
לשבלול הסינמטוגראף, בנה בחצר מעבדו
שבניו־ג׳רסי הסמוכה, אולפן הסרטה. חבר
הסרטה אחת נדדה מערבה, לשיקאגו.
בשנת 1909 כבר היה הסרט האמריקז
עסק גדול ומקיף מקור פרנסה לאלפי עוז
דים: מסריטים, מפיצים ומציגים. גם עת!
נות מקצועית כבר החלה יוצאת לאור בי
ביעות• באותה שנד, התאחדו שבע חברו
הסרטה אמריקאיות ושתי חברות צרפתיוי
ששווקו סרטים בארצות הברית, ל״חבר
פטנטים״ .בידי גופים אלה נמצאו כל ו
פטנטים על מכונות ההסרטה וההקרנה וו
רצו למנוע מאת גופים קטנים יותר ומפיקי
עצמאיים את השמוש בהן. יחד עם זא
הודיעו החברות כי אסור לשום בעל אולג
הצגות לשכור סרטים שלא הופקו על יד
מעבר לגכול. המפיקים העצמאיים הו
מרדו. הם הכריזו כי יוסיפו לסובב סרטי
כאוות נפשם, לא קבלו את ההנחה כי אסו
להם לעסוק בראינע. אולם הם נאלצו לן
שות את מלאכתם בסתר. בידי סוכני ״חבר;
הפטנטים״ היו פקודות־החרמה, שהוצא
על ידי בתי־דין, על כל מכונות ההסרטו
כמו כן שכרו החברות הגדולות בריוני
שהיו מחבלים במכונות המפיקים העצמאייג
במקרים בהם לא יכלו להעזר בצווים כאל!
המפיקים העצמאיים, ביניהם אנשים כנ
וויליאם פוקס וקארל למלה (שיסד, לאח
שנים, את חברת ימיברסאל) ,נאלצו, על כ
לד,מלט למקומות מרוחקים כמו קובה, פל:
רידד״ לוס אנג׳לס וקאליפורניה, כדי לסוב
שם את סרטיהם. קובה היתד, ארץ מום
קדחת, פלורידה היתד, חמה מדי. אולם ק<
ליפורניה התאימה מאד מבחינה אקלימיו
הברירה היתד : ,סאן פראנציסקו בצפון ז
לום אנג׳לם בדרום. לום אנג׳לם היתד, קרוב
יותר לגבול המקסיקאי, לשם היו המפיקי
נאלצים, לעתים קרובות, להמלם עם מב!
נותיר,ם כדי שיד סוכני ״חברת הפטנטים
וצווי ההחרמה שלהם לא תשיג אותם. ה
השתקעו, על כן, בעיר ההיא, התרכזו בפו
בר שקט, בצפונה•
גם את העתונות. תושבי הוליבח
בורגנים אמידים, שהתגוררו בחווילות נאוו
לא קדמו בסבר פנים את האורחים מן המזר!
שנים אחדות היה תלוי, על שער בית המל׳
האחד בהוליבוד, שלם: אסור להכניס לכז
כלבים ושחקנים.״
יחסם הקר והעדן של התושבים לא ארן
כעבור פחות מארבע שנים נשתנה אופי
הכפרי של •הוליבוד מן הקצה אל הקצו
מלחמת הפטנטים הגיעה לקצה, בנצחו!
המוחלט של העצמאיים. החברות ד,גמלו
נדדו אף הן למערב בהיר־השמים. עוש
בלתי צפוי ירד על העיר. היא נתמלא
אלפי עובדי הסרטה, אנשים בעלי מרץ ל7
גבול שטרחו יומם ולילד, למצוא רעיונו
חדשים, התחרו ביניהם על כיסו של הקו
חובב הסרטים, שמספרו גדל במהירות מסו
ררת. אנשים אלה משכו כסף הרבה לפרו
שהיה פעם שקט. הם משכו אליו גם <

ספנסר צ׳ארלס צ׳פלין שחקן מיוזיק-ן
אנגלי, היה בסבוב בארצות הברית, כא
הוצע לו להופיע בסדרה של סר
הוליבודיים קצרים, הוא הסס, כי ה>
לא נראה לו בעל עתיד רב, הסכים לבנ
תוך שנה החד ל כוי ב בעל הכנסות ת

הסרט ההוליבודי היה הראשון אשר החל
לזמר ולדבר. זמר הג׳אז, בהשתתפות אל
ג׳ולסון סימן את המפנה הגדול. חברות
שלא הבינו את משמעות המהפכה הגדולה
דבקו בסרט האלם, פשטו את הרגל. חברות
קטנות שעברו לסרט המדבר, הצל חו
שימת לב העתונות• חדשות מהוליבוד, רכילות
אודות שחקנים — כל אלה נבלעו על
ידי הקהל, לא פחות מן הסרטים שהופקו

ה צן ןי ף ה שי א!* לגדולה. המלחמה
העולמית הראשונה גרמה להרס כמעט מוחלט
של מרכזי ההסרטה האירופים הגדולים.
תפוקת הראינע הבריטי, הצרפתי, האיטלקי
הגרמני והרוסי ירדה כמעט לאפס. אולם
השוק, הקהל בעולם כולו, נשאר רעב לסרטים•
סרטים אלה סופקו עתה כמעט אך
ורק על ידי האמריקאים.
בעת מלחמת העולם הראשונה עלו לגדולה,
בין היתר: צ׳רלי צ׳אפלין, שחקן
מיוזיק־הול אנגלי אשר נתפתה, בהיות להקתו
בסבוב באמריקה, לחתום על חוזה לסבוב
סרטים בהוליבוד. צ׳אפלין, שבנעוריו ידע
,דלות איומה, לא יכל לעמוד בפני השכר
הגבוה (אלף דולאר לשנה) שהוצע לו. דאג־לס
פיירבנקס, שסימל, בסידרה ארוכה של
סרטי הרפתקאות, את הצעיר האמריקאי, הילדותי,
השובב, השואף לגדולה ! מרי פיק־פורד,
הכוכב הראשון, שהופעותיה בסידרה
של סרטים רגשניים הקנו לה את התואר
״אהובת העולם.״
אולם, חשוב מכולם — ,בעת מלחמת העולם
הראשונה הגיע לשיאים אמנותיים
במאי הסרטים הגדול הראשון, דוד וורי
גריפית.
בשעתו, נועז. גריפית היה שחקן־במה
מועם כשרון וחסר״הצלחה. הוצע לו לשחק
בסרט והוא הסס זמן ארוך, כיחן שאת הסרטים
היו מציגים אז בירידים, מרתפים וחנויות.
בהשוואה לתיאטרון האלגנטי היה
אולם הראינע מקום המוני ומכוער. שחקנים
שכבדו את עצמם לא נאותו ל״שחק״ בנד
;ומות כאלה.
גריפית, לאחר התלבטויות רבות, נתפתה
:גלל השכר הגבוה שמפיקי הסרטים יבלו
!שלם כבר בימים ההם. אולם לא זמן רב
היה שחקן. עד מהרה החל לביים סרטים
קצרים וכמעט מיד נתקל בבעיות טכניות
שאלצו אותו לבקש פתרונות חדשים לחלוטין.
כותב על עבודתו של גריפית באחד
מסרטיו הראשונים היסטוריון הקולנוע לו*
איס ג׳ייקובס :
״גריפית ביים סרט המבוסס על ספור
מאת ג׳ק לונדון ...שיאו של הספור היה
תמונה בה שני שודדים מתחילים לא לבסיח
איש ברעהו. כוחה של התמונה היה נעוץ
כזה שהקהל ידע מה מתרחש במוחו של
כל אחד מן השודדים. הדרך האחת שהיתה
ידועה עד אותו זמן לציין את מחשבותיו
של שחקן היתר ,״שלפוחית החלום״ (בה
נראתה, בפנת מסגרת התמונה, תמונה אחרת
שהביעה את המחשבה) .להטוט זה, מקורו
היה בשתי אשליות: הראשונה, כי המצלמה
חייבת לעמוד כל העת בנקודה זהה לנקודת
המבט של צופה בתיאטרון, והשניה — כי
־׳עולה מסוימת חייבת להכלל כולה בתמונה
אחת.
גריפית החליט על צעד מהפכני. הוא העביר
את המצלמה למקום קרוב יותר לשחקן
ממנו נראתה ביתר ברור הפנטומימה שלי.
איש לפני גריפית לא העלה על דעתו כי
אפשר לשנות את מצב המצלמה באמצע
התמונה. עתה פתרון זה נראה פשוט 1בשעתו
הוא היה נועז.״
תגלית זו ועוד אחרות כמותה גרמו למהפכה
באמנות הסרט. גריפית המציא את
העריכה (מוסנאז׳).
תקריותלאנעימות. בעבור שנים,
כאשר החלו סרטיו של גריפית להגיע לברית

הוליבוד משכה שחקנים
מבמות בורד•
ביי, נ מו קלארק גיי־בל
וגם מבמות חוץ
לארץ, כסו השבדית
הידועה גרסה גארבו.

המועצות, ד,ם עשו רושם עצום על אנשים
כסודובקין וסרגיי איזנשסיין. כתב פודובקין
(בספרו המכניקה טי הסרנו) :״מה היה
גריפית בעינינו, אנשי ההסרטה הסוביטים
הצעירים, בשנות העשרים למאה ז בפשסות
ומבלי כל הסוס: תגלית,״

השפעתה של הוליבוד על אמנות הסרט
היתד. גדולה ומכרעת. הכריז הבמאי האירי
אלפרד היצ׳קוק :״זכרו את דוד וורד גרי־פית
! בכל פעם שאתם מבקרים בקולנוע
אתם נהנים, בדרך עקיפין, אולי, אבל ברורה
בתכלית, מפירות עבודתו.״

סרטיה של אנט קלרמן מעוררים בלב הצופה החודרני רק גיחוך. אופנת בגדי
הים השתנתה מאז, אולם עקרון הערתה והגירוי לא השתנה, כפי שמוכיחה
תמונת הפירסומת של מרילין מונרו. נמו אנט קלרמן, היו גם קסריה של
מריליו מונרו עם אומנות המישחי׳ רופפ ס ביותר. איש אינו מעז לטעון
שהיא יודעת לחשק. היא הגיעה ! ד!בד — ואל מרומי הפרסומת — דרך
אולפני צלמים העוסקים באספקת תמונות של נערות ללוחות מצויירים.

עט עליתה הגדולה של הטלביזיה חלה ירידח
עצומה בהכנסות הוליבוד, שבקשה אמצעים
להחזיר את הקהל לאולמות הקולנוע הריקים.
לבסוף נמצא משהו שאין לראות כמותו על בר
הטלביזיה: סרט תלת־ממדי. פותחה שיסה —
ס נראמה — המקרינה את הסרט ע״י 3מכונות.
תפוקת הסרטים ההוליבודיים הגיעה לשיאים
חסרי תקדים בסוף שנות העשרים.
אולם באותן שנים שוב לא היה הסרם ההר
ליבודי המולך האחד בכפה. הסובייטים למדו
מגריפית, הפיקו יצירות מופת בהן חדשו
הרבה• הסרט הצרפתי החל מתאושש. הגרמנים
והאנגלים גם הם נתנו לעולם יצירות
שיכלו להתמודד עם התוצרת האמריקאית.
לאסונה של הוליבוד גם אירעו בה תקריות
לא נעימות אחדות, שערוריות, שלא היו
קשורות במישרין לאמנות הסרט, אבל שחש־עודנה
מורגשת עד היום.
רצון. תעשית הסרטים. היתה
לעסק מכניס רווחים שמעטים דוגמתו׳ וחת־עשרותם
של אנשי ההסרטה הביאה לחיי
הוללות, שזכו לפרסומת רבה בעתונות. נש פיות
הוליבוד, שהזכירו אורגיות רומאיות,
זכו לכיסוי רחב בעתונות העולם, דבר שנתקבל
באהדה רבה אצל המפיקים, אשר מכבר
עמדו על הערך הרב אשר בפרסום האישי
של הכוכבים.
אולם הפעם הוגדשה הסאה. באחת הנש־פיות
הללו נהרג, במסיבות מסתוריות, במאי
צעיר. בנשף אחר מתה שחקנית יפה. הפרסומת
הרחבה שבאה בעקבות מקרים אלה
הפכה את הקערה על פיה. נדמה כאילו כל
קטוב — האמנותי — אשר יצא מהוליבוד
•נשכח ; עתה זכרו רק את כל הרע — מבחינה
מוסרית — שיוחס לה, בצדק או שלא
בצדק.
שערוריות אלו הבאישו את שם הוליבוד,
ובמאמץ להיטהרות עצמית כבלו אנשי הסרטים
את עצמם באזיקים של צנזורה (מרצון)
חמורה ביותר. כל סרט עובר, מאותם ימים,
1עוד בשלב הכתיבה, בחינה קפדנית אצל
הצנזור, הנבחר על ידי כל החברות. הוא
הקובע מה מותר ומה אסור בסרטים. התוצאה:
נושאים מבוגרים כמעט שלא ייתכנו
בסרט הוליבודי. רמזים פונוגראפיים עוברים
תחת ידו מבלי כל תקון, כיוון שאין הם
יותר מרמזים. הצנזורה ההוליבודית היתה
ועודנה מכשול על דרכו של הסרט האמריקאי
לבגרות, מבחינת תתכן והגישה, לפחות.
מתחרות כבד מאודן. שלושה משברים,
שירדו על הוליבוד בזה אחר זה, התישו
אותה כמעט לחלוטין. הראשון היה, כאמור.
משבר השערוריות, שהזיק גם לפרסטיז׳ה,
גם לקופה. המשבר השני בא כאשר חברה
קטנה וחלשה, האחים וואמר, החלה מפיקה
סרטים קוליים, שהראשון בהם היה זטר
הג׳אז (ראה תמונה).
הסרט המדבר העלה את האחיס ווארנר
לדרגת העשירה שבחברות ההפקה. חברות
אחרות, שלא מהרו להכיר בקולנוע, הפסידו
מיליונם.
המשבר השלשי בא בעקבות ההתמוטטות
בוול סטריט, בשנת . 1929 מספר המבקרים
בבתי הקולנוע ירד פלאים, יחד עם זה ירד
ערך מניות חברות הסרטים. וויליאם פוקס,
האיש שלחם בהצלחה ב״חברת הפטנטים״
ובנה קיסרות צלולויד אדירה, פשט את הרגל.
פשטו את הרגל חברות כמו פאראמאונט
ויוניברסאל. התוצאה: חל סטריט, רחוב
.הבאנקים, רכש אט אט את השלטון, הכספי
לפחות, על חברות ההפקה. כיום אפשר להיווכח
במחזה מוזר: חברת השקעות אחת
מחזיקה במניותיהן של שתי חברות סרטים
יריבות, המתחרות ביניהן בכל מאודן.
קיצוצים כמשכורות. מלחמת העולם
השניה גרמה, כמו המלחמה הראשונה, להתאוששות
כללית בהוליבוד, אף על פי שהפעם
לא היה לסרט האמריקאי כל מונופולין על
(המשך בעמוד ) 14

א צ ״ סולאצ ״ ל. בקרב הששי של הערב נפגשו אשר בירנבלום, ביתר (ימין) ,וחיים וייספיש, מכבי (שמאל) .וייספיש, שספג בתחילת
הקרב מהלומות עזות, הצליח, בניגוד לכל החישובים וההימורים של הצופים, לנצח את יריבו חסר הנשימה והעיף, בסבוב האחרון.

איגרוף
ש מ אל -ש מ אל-־ מ־ן; בו ס !
שטרות בני חמש ל״י עברו מיד ליד, העלו
את ההימורים למדים רציניים .״עשר שלי על
חמש שלך שבי״תר תנצח,״ הכריז צעיר שחרחר
בעל מזג רותח, שהתרוצץ לכל העברים,
לא ידע מנוחה עד שהניח את כל כספו על
המעקה שמסביב לזירה.
האווירה ששררה בזירהטרון, רמת־גן, היתה
מחושמלת דקות ספורות לפני מפגש בית״ר —
מכבי בזירה, כשאלפיים צופים נלהבים ציפו
לו בחוסר סבלנות, התווכחו בקול רם
על סיכויי שתי הנבחרות.
לבית״ר, שניצחה לפני שבועות מספר קבו צה
לא חזקה ביותר של הפועל, היו באולם
הסגלגל אוהדים רבים שהיו נכונים להניח
בבטחון את כל משכורתם החדשית, להמר לטובת
קבוצתם.
לעומתם היו חסידי מכבי פושרים יותר,
העדיפו להביע את דעתם בסיום התחרות,
לא מיהרו להתמודד עם שכניהם בסכומי הימורים
גבוהים. אך כשהחל המאבק ומתאגר־פי
מכבי החלו להלום ביריביהם, הצטערו
תחילה על היסוסם המוקדם, התנחמו לאחר
מכן כאשר קבוצתם מיגרה בקרב חד־צדדי
את נבחרת בית״ר.
מתאגרפי שתי הקבוצות, שעלו על הזירה
והחליפו ברכות ודגלונים, לא היו במצב
רוח מרומם ביותר. הסיבה: כדי למנוע ויכוחים,
כפי שקרה בפעם הקודמת, החליטה
ההתאחדות לשקול את הספורטאים זמן קצר
לפני התחרות, לקבוע את הזוגות באותו
מעמד.
שתי האגודות, ששקלו את המתחרים יום
לפני כן, נוכחו לדעת כי לאחדים מהם נותרו
כמה קילוגרמים מיותרים של נתחי בשר,
הריצו אותם שעות רבות כדי שמשקלם יתאים
לתקנון. בבקר יום התחרות, כאשר נשקלו
המתאגרפים שוב, היו הבדלי גרמים מעטים
בעוכריהם, נאלצו להשמע לפקודת מא־מניהם,
לאחוז בנשק היעיל היחיד: מלח

אנגלי.
קרב זבובי. הד המהלומות, שנשמע
היטב באולם, גבר בכל קרב שעה שעלו לזירה
מתאגרפים בעלי משקל כבד יותר. נפתלי
פיפקו (מכבי) ועמרם עזריאל (בית״ר).
שמשקלם המשותף לא עלה על 100 קילו הציגו
קרב יפה, אלא שדמה לתואר משקלם :
זבוב. פיפקו המנוסה יותר שלח את כפפותיו
במהירות מסחררת לעבר פני יריבו, זיכה
את קבוצתו בשתי הנקודות הראשונות. חברו

במשקל תרנגול, הציג אף הוא טכניקה מעולה,
ניצח בצורה בולטת את בן־ציון לוי
מבית״ר.
״ לגצחאולהכשר הקרב הרביעי
גרם למתאגרף הבית״רי חיים ייני לאכזבה
רבה, כי דקה לאחר שמיעת הגונג, פגע בו
יריבו אמיל בניסטי במהלומה עזה, גרם לחתך
רחב בעינו השמאלית. השופט הירו שלמי,
דוד פישר, פנה מיד אל רופא הזירה,
שמע את פקודתו החד משמעית, הפסיק את

הקרב, קבע את בניסטי כמנצח. שעות מספר
לפני כן היה עדיין בניסטי עצור במשטרת
רמלה על השתתפותו בהפגנת מחוסרי עבודה.
בערבותו של שלמה אדיר, עסקן האיגרוף
המכבי ומנהל התחרות, שוחרר מהכלא.
בעוד חסידי בית״ר ההמומים מקוים למפנה,
ביסס בנימין חולי (מכבי) את עמדת קבוצתו
כשניצח את חיים רבינו(בית״ר) ,העלה על
ידי כך את המאזן ל־ .0:10 חולי, שנמנה,
כרוב קבוצתו, על ינצאי מצרים, זכה לקריאות
עידוד בשפה הצרפתית, מאוהדיו הרבים.
אחד מהם, צנום וממושקף, צעק כל העת :
״שמאל וימין • שמאל וימין רץ בסיום
הקרב לעבר הזירה, נישק בהתלהבות את
חברו, אך הוצא מיד על ידי השוטרים.ששמרו
בקפדנות על הסדר.
לקרב ד,ששי ציפו הכל. המשקל החצי בינוני
הפגיש את אשר בירנבלום מבית״ר, המתאגרף
המוכשר ביותר בקבוצתו ואליל חסידי
האגרוף, ואת חיים וייספיש ממכבי, נמוך
הקומה והשרירי, תושב קרית מוצקין.
וייספיש, שהיד, בשעתו מפקד אצ״ל, התכונן
במרץ לקרב שכמעט איש לא היה מוכן
לפקפק שיסתיים בנצחון ביר(בלום• וקד,
לפני ההתחלה, ניגש וייספיש אל יצחק פרגר,
לבן השער ומנהל הקבוצה הביתרית, עמד
דום ושאל :״אדוני המפקד, האם אתה מצווה
עלי לנצח או לד,כשל?״
ענה פרגר :״עליך להלחם מלחמה הגונה״.
וייספיש ספג מהלומות עזות בסיבוב הראשון,
החזיר רק מעטות, השאיר לבירנבלום
את מלאכת צבירת הנקודות. אך הוא הכיר
היטב את יריבו, ידע כי הביתרי ייחלש בס־בוב
השלישי, כפי שקרה פעמים רבות. במרץ
פרץ לעברו, הצליח, בסיבוב השני,
לאזן במקצת את התוצאות. כאשר נשמע
הגונג לתחילת הסיבוב השלישי, התחלק הקהל
בדעותיו, אוהדי בית״ר היו משוכנעים
שבירנבלום יחסל את יריבו בנוק־אאום, חסידי
מכבי קיוו כי וייספיש האמיץ יחזיק מעמד.
ד,סבוב
היה סוער, לא השאיר ביריבים כוח
עמידה איתן. בירנבלום היה הראשון שלא
החזיק מעמד, הרשה ליריבו להלום בו בלי
הרף, לצבול על ידי כך נקודות שהקנו לו
נצחון בלתי צפוי.
שאבק קצר כיותר. הקרב השביעי
הביא סוף סוף לנצחון ביתרי, כאשר ויק־טור
אביטל הצעיר גבר על המכבי מרדכי
סדע בקרב שדמה יותר למכות על יד תור
לקולנוע בפרברי העיר• באותו קרב היה
מספר. המהלומות שחתכו את ד,אויר כפול
מאלה שפגעו במקרה במטרה.
צריחות מכל העברים בישרו לקהל כי המתאגרף
הביתרי הבא הוא אישיות ידועה :
אברהם (״שוגר״) לוי, שחרחר ובעל עודף
של מרץ. קריאות העידוד שנזרקו אליו העיבו
לגמרי את יריבו רוברט אלמליח, שעמד בצל
בפינה השניה, ספק נפחד ספק מחייך, אל
חבריו, יוצאי מצרים. לוי, שזינק בשצף אל
יריבו, היה פזיז מדי, ביזבז את כוחו עוד
בשני הסיבובים הראשונים, היה תשוש כוחות
בשלישי, כאשר אלמליח, הפקח יותר, הפילו
אל הקרשים, צבר נקודות רבות שהספיקו לו
כדי לסיים את הקרב בתיקו. אך חברו הצעיר
שמואל אדלר שעלה אחריו לזירה ספג מכות
נמרצות מאגרופיו של אברהם יעיש (ביתר)
נוצח על ידיו בנקל.
הפצעה האחרונה שירדה על בית״ר באה

״פו־פו־נולן־אאוט ״.צבי פופולבסקי (שוכב) מתאגרף בית״ר במשקל כבד ׳,נופף ב חיון אל הקהל לפני תחילת הקרב. סו. שניות
בדיוק לאחר מכן, הופל ברפש גדול מאגרופו של המכבי אליעזר ננרוב, אליו מיהר שופט.,הזירה פישר כדי להרים את ידו לאזן; נגחו(.

בקרב האחרון במשקל פבד, כאשר מתאגיתה
הבלתי מנוסה״ צבי פופולבסקי, הופל א׳,
הקרשים ברעש גדול על ידי המתאגרף המכבי
המנוסה אליעזר נזרוב. צבי, נהג מונית, התחנן
לפני כן בפני מאמנו שיחוס עליו, אך
הסכים לצאת לקרב לאחר הפצרות. לפחות
היה לו מאבק קצר ביותר.
לערב בן עשרת הקרבות, שנוהל בהצלחה
ארגונית וכספית * על ידי ההתאחדות ,״פועל
שחור״ שלמה אדיר, והמשטרה, נוסף קרב
מם׳ . 11 אחד הצופים, אוהד מכבי, ניגש אל
חבריו בסיום התחרות, קרא בשמחה :״עשינו
מהם פורפרה ** אה?״
תוך שניה היו שתים משניו מונחות על
הרצפה, אפו מקופל אלכסונית.

כדו רגל
ס ער הדא חד ה שקטי
היריבות המושבעות מכבי והפועל תל־אביב,
לזהתמודדו, ללא הכרעה, בשבוע
שעבר במשחק ידידותי, משכו השבת למגרש
באסא ביפו אלפי צופים שבאו לראות מי
יגבר על מי בפתיחת משחקי הליגה.
אוהדי מכבי, שלא שבעו נחת מפגישותיה
האחרונות של קבוצתם עם הפועל, החליטי
כבר כי ״למכבי אין מזל בבאסא״.
טען אחד :״הם עושים מהפועל דומיני•
אך אינם מנצחים.״
ב־ 45 הדקות הראשונות היה נדמה כי צדק •
אותו צופה. הפועל תקף במרץ את שער

ההימורים לטוכת כית״ר היו חמש נגד אחת, כפינה הימנית למטה נראית ערימת שטרות״ כני

באחד ממשחקיה החלשים ביותר זכתה קבוצת
מכבי לנצחון בלתי משוער. שוב הוכח
כי לגבי הקהל קובעים השערים בלבד, כי
משך שעה ארוכה צבאו מאות, סביב לשלוש
המוניות שאספו את המנצחים, העטירו עליהם
שבחים ומטר של נשיקות, .העיקר שסידרתם
אותם אחת ולתמיד קרא אוהד
מכבי מושבע לעבר השחקנים.

נחשו;
נ ק אוט ל מנ ח שי ם
מאות הפתרונלת שהציפו השבוע את שולחן
המערכת הוכיחו על ההתענינות הרבה
שעורר הנחשון בקרב הקוראים.
מכל קצות הארץ ניסו מאות לנחש את
תוצאות משחקי השבת בארץ ובבריטניה,
הוסיפו הערות משלהם, ביקשו לשנות פה
ושם את צורתם, ועורך הספורט יפרסם, לבקשת
הקוראים, את תכנית התחרויות שבועיים
מראש, יתן שהות מספקת לשלוח את
הפתרונות.
השבוע לא שחק המזל לאיש מן הפותרים,
שרובם נכשלו בניחוש תוצאות התמודדות
׳האיגרוף בין נבחרת מכבי לזו של ביתר.
גם בליגה הבריטית ההפכפנית היו הפותרים
בישי מזל, לא הצליחו לנחש נכונה את
תוצאות המשחקים.
בין עשרים ושנים פותרים, שהצליחו לנחש
את התוצאות הנכונות של רוב התחרויות,
נערכה הגרלה, ועמירם קומרן, מרחוב ברנדים
,30 תל־אביב, זכה בפרס נחמה — מינוי
לשלשה חושים על העולם הזה.

קרב כירנכלום ווייספיש (למעלה! .כין הצופים (למטה) :הקצינים עמוס כן־גוריון (ימין) ואלי דקל
מכבי, סיכנו לעתים תבוסות בעוד המכבים
היו חלשים לאורך כל החזית, איכזבו קשות
את אוהדיהם.
אך במחצית השניה חל מפנה מכריע. הפועל,
שהחלים להצסמצם בהגנה, קיוה לסיים
את המשחק שוב בתיקו, גרם לעצמו כאב
ראש גדול ליד שערו, אליו זנקו חלוצי מכבי
מדי פעם בסערה• באחת הערבוביות, כאשר
נאבקו כעשרה שחקנים ליד שערו של יעקב
חודורוב, היה זה שייע גלזר שמצא אחרון
את הכדור, גלגלו לשער.
הפועל ניסה לתקוף, קיוה להשוות את התר
צאות, אך היה זה פרפור אחרון כי שמואל
(פפו) ישראלי, הקיצוני הימני של מכבי, פרץ
מאגפו לעבר חודורוב, החדיר את הכדור לרשת
בבעיטה נהדרת. דקות ספורות לאחר
מכן, חזר ישראלי על מבצעו, הגדיל את ה־מאז*
ל־.0:3
התדהמה היתד. גדולה. אלפים התחבקו,
נישקו איש את רעהו, אלפים אחרים לא נעו,
היו נבוכים.

* הכנסה נקיה 1.400 :ל׳׳י.
** סביבו! שמגלגלים אותו בעזרת חוס.

נחשון השבוע (ראה עמוד )14 יהיה קל
מזה של השביע שעבר, יגיש ארבעה משחקי
(מרכז).ליג ה ישראלית ושמונה משחקי ליגה בריטית.

(המשך מעמוד )7
רמת גן, ללוות ססל ל״י לא תיסס לוי
השליש לידה את הסכום שהובטח על ידי
משכנתא על מכונותיי של רופא שניים, קרובה
של מרים.
כעבור חדשים ספורים הופיעה מרים שוב
אצל לוי, גוללה לפניו את מצבה החמרי
הקשה, ביקשה סכום דומה, אותו קיבלה
באותם התנאים.
באחד הימים של השבוע שעבר הביא נושא
מכתבים מכתב רשום אל דירתו של
לוי. כשפתח הסוחר את המעטפה, עיין בהודעה,
כמעט והתעלף. היתד, זו הודעה מהבנק
שדרשה ממנו לסור בהקדם לשלם שטר
החתום על ידו על סך 3135ל״י.
״מדוע לא מק־דניאל?״ לוי חשב
תחילה כי חלה טעות, כיון שלא היה חייב
כסף לאיש. הוא מיהר ~לבנק, ביקש לראות
את השטר במו עיניו.
לפניו הונח שטר לפקודת מרים פרידלנדר,
כשחתימתו משתרעת על שלשת הבולים בני
20 פרוסות.
לסוחר המבולבל לא נותר אלא למסור את
הפרשה למשטרה. חוקרי הזיופים הגדילו את
החתימה שעל השטר פי עשר, גילו כי הבולים
הוצאו ממסמך אחר, הועברו, בצורה
לא מקצועית ביותר, אל השטר. לחתימה
הישנה נוספו קוים בדיו שונה.
כשהחל המשפט סרב לוי להשבע בספר
התנ״ך, ביקש לד,שבע רק בעשרת הדיברות,
סיפר כי מעולם לא חתם על הסכום העצום,
שהיה פרי דמיונה של מרים ושל שכנה לדירה,
שמעון לונדנר.
בהפסקה אמר לוי :״אם כבר רוצים ל־הרויח
אלפי לירות בצורה כזאת מדוע זייפו
דוקא את חתימתי ולא את חתימתו של מק־דניאל?״

ביקש
מהרשויות המתאימות לפתוח נגדו בחקירה.
בית דין משמעתי של המשטרה, בראשותו
של סגן המפקח הכללי יוסף נחמיאס,
זיכה את סריפוס מאשמה.
זריקות, מכונות ושל,דגים. היועץ
המשפטי של ממשלת ישראל פתח בחקירה,
הביא את המקרה לפני נשיא בית המשפט
המחוזי בירושלים, ד״ר בנימין הלוי. השופט
המחוזי הלוי מצא את הנאשמים חייבים בדין,
דן אותם לתקופות מאסר שונות.
סניגורי הנאשמים, ערערו בפני בית הדין
העליון. בית הדין פקד לבטל את המשפט
ולערכו מחדש בפני בית דין של שלושה
בחיפה.
הנקודות המוזרות שסבכו את מהלך המשפט
היו:
• טריפוס מסר עצמו לטיפולו של רופא
חיפאי שהזריק לו ״זריקת אמת״ ,גבה ממנו
עדות תחת השפעת הזריקה. בהתאם לעדות

• כמה מעדי התביעה נתגלו כטפוסיס
אסלים במקצת, שהצליחו כבר, בינתיים בצורה
זו או אחרת, לברוח מן הארץ.
עם סיום שמיעת טענות הצדדים יצטרך
בית הדין לפסוק, אם אכן ישב טריפוס
בכלא, או יזוכה וימשיך לשמש כקצין במשטרת
ישראל.

למחרת הופיע שמעון אצל העורך־דין ה־תל־אביבי.
כאשר ביקש סכום נוסף של עשר
ל״י, טען שעליו לסיים קניה מסויימת, הוציא
קאזאס את השטר בלי כל חשד, ביקש
שמעון לפרטו, לא המתין עד שקאזאס יחפש
בכישיו, סר אל החנות הקרובה, פרם אצל
בעלה את השטר.
השבוע עמד קאזאס לפני בית המשפט המחוזי
בתל־אביב, הואשם במתן שוחד. נגדי
העידו, הפעם, שני עדים.

יומיים לפני שהחל משפטו של חוסיין
נאבארי מבאר־שבע, הנאשם ברצח יוסף מוראד
באישון הלילה בערבותיה של בירת הנגב
(העולם הזה ,)797 דפק אדם בעל כרס עבה
על דלת הצריף הרעוע של שמעון עייני.
שמעון, חברו של הנרצח, שזיהה את קולו
של חוסיין במסדר זיהוי, היה העד החשוב
במשפט, עמד, בעדותו, לקבוע את גורלו
של הנאשם.

החי

ללאח שד: שו ח ד

מ שפט
מ הי ב ה *
כמה מכות נמרצות שהומטרו לילד, אחד
לפני יותר משנה, על גופו של גרשון ריטוב,
שימשו חומר לדיון ממושך בכל השלבים
של בית המשפט, החל בבית משפט השלום
וכלה בבית הדין העליון, נוסף על כך:
ועדת חקירה משטרתית. מקרה נדיר הוא,
שענין כה קסן כמו הכאה יסתבך כל כך
מחזהנדיר זח של מנהיג הקומוניסטים, שמואל נזיקמים, מלטף את
פו להמתווכת :
מבחינה משפטית.
היחסים בין המזינות. פולה עצרה את מיקונים שנמעט חיבק את פולה בנסותו להוכיח לח
היחסים בין המדינות. פולה עצרה את מיקוניס נמעט חיבק את פולה בנסותו להוכיח לה
משפטו של קצין המשטרה לשעבר דוד
התחדש לפני
התמונה. דוד בן־נוריון שלח
את הצלם שהנציח את
צודקת. גילה מ או חי נח־י
טריפוס והסמל זאב שורצבורד,שאינה
מיד את מזכיר הממשלה, זאב שרף, לנתק את אשתו ממגעה ההדוק עם כוחות המחר.
בית הדין המחוזי בחיפה, בהרכב של שלושה
שופטים• בית הדין יצטרך לענות לשאלה :
מי היכה את גרשון ריטוב, ובפקודת מי,
האדם שדפק על דלתו, בעל תרבוש וענוד
זו היה חף מפשע. בית המשפס לא קיבל
מי מעשרות העדים שהופיעו במשפט אמרו
את העדות.
טבעות זהב, דאג מאד לגורלו של חוסיין,
הוא היה קרובו.
אמת, ואילו שיקרו, וכן איזו מן העדויות
• אחת השיחות בין מריפום ואחד מעדי
שמסר כל אחד מהם היתד, הנכונה.
הכריז פרקליט המחוז: האורח הבטיח
התביעה, הוקלטה על ידי האחרון על מכונת
הסרטה. לפי ההסרטה התברר כי העד היד,
לשמעון מאה ל״י אם ישתוק. שמעון
בליל תג המולד, לפני יותר משנה, נקרא
בלתי מהימן, היד, מוכן לשנות עדותו תמורת
תחילה היסס, הסכים לבסוף, אך דרש
משמר משטרה להתערב בקטטה שפרצה בשכר
מתאים, עשה כבר כך, לדבריו בהקלטה,
מפרעה עוד באותו יום. כעבור שעות מספר
מסעדה יונית בחיפה התחתית, המשטרה שה לפי
בקשת ריטוב שגמל לו על כך בכסף
שלשל לידיו אדם בעל תיק צהבהב, חיים
גיעה למקום עצרה בין היתר את גרשון
ובשוד, כסף.
קאזאס ממשרד עורך דין הגלר, תל־אביב,
ריסוב, לשעבר מפקד ההגנה בעיר התחתית,
סכום של 25ל״י בתוספת הוראות כיצד
דמות מפורסמת בחיפה רבתי. ריטוב נחקר
• לפני מתן פסק הדין, פנה נשיא בית
להתנהג במשפט.
על ידי קצין המשטרה טריפוס, הואשם
הדין המחוזי אל אחד מחבריו של הנאשם,
כאשר עזב קאזאס את החדר, נטל שמעון
ושוחרר בערבות בפקודת עוזר מפקח מחוד
שהוא גם מכירו האישי, בבקשה שיפעיל
את מגבעתו ומהר לתחנת המשטרה, שם גולל
אריה שור. כשעמד להתניע את מכוניתו שחנבביתו
את מכונת ההקלטה, כיון שרצה לאת
פרשת השוחד.
שמעה שוב. באותה הזדמנות התפתחה בין
תה בחצר המשטרה, הותקף, לדבריו, על ידי
כמה שוטרים שהכוהו מכות נאמנות.
החוקר רשם את כל הפרטים, נכח כי לא
השנים שיחד, על מהלך המשפט, דבר שהוא
תחילה הובא ריטוב למשפט בפני שופט
מכל להוכיח את אשמתו של נותן השוחד על
אסור בהתאם לחוק. בהסתמך על עובדה זו
השלום עציוני בחיפה, שוחרר, זוכה מאש־הוגש
הערעור לבית הדין העליון שהוציא פסק. פי עדות אחת בלבד, ערך מיד תכנית לפיה
מתו. השופט רמז בפסק דינו כי טריפום
דין עקרוני חשוב מאד מנקודת ראות משתצוד
המשטרה בחכתה את קאזאס עוד לפני
השתמש לרעד, בסמכויותיו כקצץ משטרה,
פטית.
המשפט.

כמעט 15אלך
סוחר הנקניקים שהתגורר עם אשתו באחד
הבתים המשותפים ברחוב הרצל ברמת־גן
זנח את עבודתו באחד הימים של השבוע
שעבר, הפך את לקוחותיו זוללי הבשר לצמחונים
למשך 24 שעות. המאורע: תייר.
בן עירה של אשתו, בא לביקור בדירתם,
הביא דרישת שלום חיה, זכרוגות עבר נעימים
ממרחקים.
השיחה היתד, מלאה חויות. התייר, הלבוש
בקפדנות, קילל את כל הנעשה בכפר הנידח
שבגרמניה, הזכיר כמעט את כל שמות תושביו׳
סיפר עליהם סיפורים משך שעות
ארוכות.
לפני שהאורח, שהפך בינתיים לידיד
מושבע של הזוג, חבש את כובעו והתכונן
לומר שלום, פנה אל הסוחר בחיוך סקרני,
גילה כי הביא עמו מאירופה כמות מסוימת
של נקניק משובח, ביקשו לדעת
כיצד יוכל למכרו. הסוחר הרמת־גגי גילה מיד
לאורח את מקצועו, הסכים לקנות בעצמו
את הסחורה.
קופסת סיגריות. ההסכמה נתקלה כמובן
בהבעת הפתעה נעימה שנשתפכה על
פניו של התייר, שטען כי הסחורה נמצאת
בחולון• ,קבע שהשניים יסעו יחדיו למקום
במכונית.
כאשר הגיעו לאחת הסמטאות של עיר
החולות, עצר התייר את המכונית לפני אחד
הבתים, ביקש מידידו לחכות עד אשר תבוא
בעלת הבית עם המפתח.
באותו רגע הופיע, כבדרך מקרה, אדם
שלישי שהתחבק והתנשק עם התייר, הוכיח
בכך ידידותם הנושנה. הגיעו לבסוף לנושא
עסקי, כאשר הציע האדם השלישי זהב למכירה,
הציג דוגמה נוצצת ששכנעה ביותר
את התייר. האחרון התלהב מאד, שיתף את
הסוחר הרמת־גני בהתלהבותו, הסכים מיד
לקנות את הזהב בשותפות אתו, הבטיח לידידו
רווח של כמה אלפים, לאחר ההשקעה
ההזזך ית של 15 אלף ל״י מצד כל אחד מהם.
ענין הנקניק נשכח לגמרי, השלושה קבעו
פגישה נוספת למחרת היום.
הסוחר, שחזר לביתו, מיהר לבשר לאשתו
את דבר העסק, אץ לבנק להוציא את הסכום.
למחרת, כאשר הופיע התייר עם מונית ברחוב
הרצל, ביקשה האשה ללוות את בעלה,
דרשה ממנו בתוקף שילווה אותם אחד השכנים•
הסוחר לא יכול להנגד לדרישה, התנצל
בפני ידידו, תרץ את המעשה בסכום
הכסף הרב שהוא נושא.
כאשר עברה המונית ברחובותיה של יפו,
עצר לפתע התיר את המונית, ביקש לקנות
הפיסת סיגריות בחנות הסמוכה. הוא לא
חזר.
הסוחר המופתע, שהיה חשדן מטבעו וכמעט
שרומה, ליטף ברעד אח חבילת הכסף שבכיס
מעילו, מבט מלא תודה לעבר אשתו,

,העולם הזרד £00

בסיס; משפט הלינץ׳

לידתו של שטן סינטטי

גיבור השבוע היה צעיר גבה־קונוה, שחור־שנור ושחום־
פנים, מתבודד, שהתגורר בבית־קברות מוזנח בש״ן־מואניס,
בחברת נדבו הנאמן וסנויותיו הסיניות.
למשך נמה שעות נסל הגורל לידיו את היצור העלוב,
ניוון אליו את מלוא האור האנזרי של שני המנגנונים
האדירים ביותר של החברה החדישה — העתונות והמשמרה,
הפך אותו דמות־ענק מבהילה.
משן אותן השעות צייר הגורל על הקיר צל שחור, מנוער
ומעורר־בחילה, שטרם נראה נמותו בארץ־ישראל: הצל
השחור של הסתת־יצרים שיטתית, צל משפם הלינץ׳ של
ההמון הנסער.
ביום השני ע*קו כמד, מאות שוטרים בחיפוש קדחתני,
אך שיגרתי אחר ילדה רמת־גגית בלונדית בת 4׳ שבוששה
לחזור יבי ת הוריה במוצאי שבת.
מטוס צבאי, שחג לאטו מעל לשטח הסמוך למעבדת
חיריה, ראה לפתע כתם אדום בנוף הירקרק. הוא צלל כמה
פעמים מעל למקום, כיוון אליו את השוטרים.
לעיני השוטרים שרבים מהם היו בעלי־משפחות, נתגלה
מחזה מזעזע. במסתור טבעי, שטח מוזנח המוקף משוכות־צברים,
הושלכה גופתה הערומה־כמעט של רחל לוין הקטנה
על צברים דוקרניים, כשהיא מגואלת בדם.
הרופא־הפאתולוג שבדק את הגופה לא היה צריך להרבות
בחקירה. פרטי הפשע היו גלויים לעין: הילדה נאנסה
באכזריות, נרצחה לאחר־מכן.

— אלמלא תקעה המשטרה עצמה בחצוצרות הגדולות של
הפרסומת, במקום לפרסם הודעה שקטה ומתונה, המזהירה
את ההורים מפני הישנות המקרה.

דרו ש: תל־ין!
לחצוצרת המשטרה הצטרפה, חיש מהר, תזמורת שלמה,
שיצרה היסטריה המונית שלא היה עוד כדוגמתה בארץ,
הכלי החזק ביותר בתזמורת זו היה הרצל רוזנבלום, עורכו
הוותיק של ידיעות־אחרונות.
.הספקנו לעלות על צ׳יקאגו (אשר) הפשעים המיניים
המתחוללים בד, אינם מגיעים אפילו לקרסוליו של
המתחולל בשטח הזה אצלנו ...אוכלי אדם מהג׳ונגל...

ומתבודד שלא מצא אח מקומי בחיים, אי־נורמליות בולטת
לעין — כל אלה היו בדיוק התכונות שהיו קצת גלויות
מדי כדי להיות משכנעות באמת. פושע מיני אמתי וראה,
לרוב, בדיוק להיפך: אדם שקט, צנוע, וחביב על הבריות.
אולם ההיסטריה הגיעה לשיאה. איש לא הרהר .״לאחר
שחזרו(הקצינים גרשון מאירי ואברהם מוזס) אמרו שהנעצר
הוא האיש אשר המשטרה מחפשת אותו ביממה האחרונה,׳
הודיע דונביץ בתרועת נצחון.

שדמבד צו ת

היה זה הסימן לתרועה מתרישה־אזניים
הלינץ׳.

של תזמורת

*נג דהאתהכרבה שו ט ה!״
שעות מספר אחת הגילוי המחריד, בשעה 11 בלילה,
התכנסו במשטרת פתח־תקוה כמה קציני משטרה גביה,ים,
ביניהם עמום בן־גוריון, עוזר המפקח הכללי, יואב פלג, מפקד
המחוז, משה יודלביץ, מפקד הנפה, להחלים על המשכת
החקירה.
הקצינים לא הרגישו עצמם בטוב. זה עתה התקיים
בכנסת ויכוח סוער בו מתחו אף ח״כי מפא״י ביקורת קטלנית
על משטרת־ישראל, שלא ידעה למנוע את הפיצוץ בצירות
הסובייטית, שגרם לתוצאות בינלאומיות כה חמורות.
המאסתם המבוהלים אחרי פיצוץ זה הוכיחו את עצמם לעיני
הציבור ככשלון מוחלט (ראה במדינה) .מה יגיד הציבור אם
יקרא, מחר בבוקר, בעתוניו, כי בוצע רצח מתועב כזה ז
מה יגיד על יעילות המשטרה 1
מאידך ראו הקצינים בענין כולו הזדמנות, שנפלה מן
השמים ממש, להסיח את דעת הציבור מן הענין העגום
בצירות הסובייטית. לא היה צורך להיות גאון כדי להבין כי
רצח הילדה יסעיר את לבם של אלפי הורים יותר מאשר
ניתוק יחסים דיפלומטיים.
למחרת היום צווחו עתוני־הערב את תוצאות הישיבה הזאת.
משטרת ישראל גייסה 1200 שוטרים, ביניהם פקידי* ,טבחים
ולבלרים, פתחה במיבצע שנשא את התואר המהדהד ״מיבצע
שטן׳׳ .הוטל מצור על כמה ישובי עולים, נחקרו אלפי אנשים,
הוחרמו מאות זוגות אופניים.
הסגנון היה כמעט צבאי, הזכיר את העלילות הגדולות של
הפלמ״ח בימים עברו . :הפקודה נתקבלה על ידי השוטרים
בשביעת־רצון קרה ...רבים (מן השוטרים) היו ללא מעילי
גשם במטר הסוחף, אך כולם היו מזוייגים היטב, מצויירים
במכשירי אלחוט, בכלי אוכל ובמטבחי שדה ...האזור הנרחב
דמה לחזית צבאית ...קצין גבוה (אמר) לסופרנו: לא נוכל
לעבור לסדר היום על הפשע המחריד שאין לו תקדים בארץ.
לא ננוח עד שנגלה את הכלב השוטה שביצע את התועבה

9 0משד : 400 סוטיש
האסון הוא שקל מאד לגלות כלב שוטה, קשה מאד לגלות
פושע מיני.
״מיבצע שטן״ השיג את מטרתו הראשונה: הציבור שכח
כליל את הרוסים, קרא בהתעגינות את הידיעות על פעולות
המשטרה. אך ציבור זד, המתין בקוצר רות לתוצאות־עגק
של פעולת־הענק. כיצד ממציאים תוצאה כזאת?
שוטרים מנוסים יותר, בעלי השכלה מקצועית, היו יודעים,
מן הסתם, שאין מיבצע קשה יותר מאשר גילוי פושע מיני.
איש כזה אינו נתפש ב״סריקת־ענק״ .לפושע מיני אין. מניע״
הגיוני, לפיו אפשר לגלותו. אין לו כל סימנים חיצוניים. כמעט
כל הפושעים המיניים הידועים בהיסטוריה היו אנשים
נורמליים בהחלט, שקטים ומקובלים על הבריות, עד שנתגלו
במקרה — שעהשעסקובביצועפשע .
כי הפושע המיני אינו פושע כלל, אלא אדם חולה־נפש.
המדע החדיש לימד כי כמעט 90 מבין כל 100 אנשים
מבצעים אי־פעם מעשה מיני שהוא בניגוד לחוק. הפושע
המיני הוא אדם שלא התבגר, העביר תסביכי־ילדות לתוך
חייו המבוגרים. אנס־ילדות הוא אום שלא התבגר על משיכתו
הילדותית לבנות־גילו, ואין הוא שונה משאר הסוסים
המיניים: הומוסקסואליסטים משני המינים, סאדיסטים, מאזד
כיסטים, פטישיסטים, טראנסבסטיססים ומבצעי שאר מעשים
מגונים, שהחברה האנושית החדישה בוחלת בהם, אף כי כל
אחד מהם מקובל והגון בתקופה זו או אחרת של ההיסטוריה.
קרטן, הרוצח מדיסלדורף( ,שהונצח בסרט הדוקומנטרי
מ) ,רצח 9ילדות עד שנתפס על ידי פעולה משולבת של
שוטרים, פושעים וקבצנים. הוא היה אדם נורמאלי עד
שתאוותו נתגלתה לו לראשונה פשראה, בשעת פריצה לשם
שוד, ילדה ישנה. הוא אנסה, אך רק הריגתה נתנה לו סיפוק
.זיני מלא.
איש כזה אינו יכול להיתפס באמצעים משטרתיים רגילים,
על־ידי חקירת עוברים־ושבים, בדיקת תעודות־זהות ו.סריקה״
של מעברות. האמת האכזרית היתר, שלא היה בכלל סיכוי
רב לתפסו, אלא אם כן יגש לבצע מעשים מתועבים נוספים.
שום איש נאור לא היה דורש מן המשטרה תוצאות. מידיות״

הקאניבלים ד,״יהודים״ הללו מתיצבים בדרכם של ילדינו
התמימים, הטהורים ...כמה עשרות או מאות ילדים ייםרפו
אצלנו ...הארץ האומללה הזאת נתמלאה כתוצאה מהעליה
הגדולה פושעים וגנבים ואנסים ורמאים וזוגות ורועי־זונות
ודמויות שהיו מפחידות את לומברוזו עצמו ...בארצותיהם,
שמשם עלו הנה, היו תלויים מזמן על העץ ...אני אומר :
דרושות תליות ...תליין קבוע כפקיד בעל כבוד במדינה...״
כרוצח עצמו הזקוק לטרף בשיא התלהבותו המינית,
ביקשה ההיסטריה המלאכותית את קרבנה. אם אי־אפשר היה
להשיג שטן אמתי, היה צורך בשטן סינטסי. המשטרה,
שתקעה בחצוצרות, היתד, מוכרחה עתה לספק את התאווה
שעוררה.
למזלה הרב הופיע השטן ברגע הנכון.

*שמוך ע ד שמושה!״
לו הוזמן שטן זה לפי מתכונת מחושבת, לא יכול היה
להיות טוב יותר. הוא התאים בדיוק.
אדם אלמוגי רץ למשטרה, הודיע לד, שיש לו שכן מטורף,
שהוא בלי ספק הרוצח. והראייה 6ביום הרצח נראה מטייל,
כשכלבו על גבו, ממלמל ״כלב קטן רוצה ילדה קטנה...״
הכל היה ברור. קציני משטרה גבוהים ביותר עטו על
הפושע, שמצא את עצמו באזיקים לפני שהספיק להתעטש.
כך הכיר הציבור את בן־ציון סמוכה, בן ,35 יליד בצרה.
היו לו כל המעלות הדרושות: קודם כל, הוא היה עולו,
חדש, עיראקי. זו כבר היתד״ כמעט, הוכחה. אף כי לא היתר,
שום הוכחד, לפך שהפושע לא בא מתל־אביב או מירושלים,
היה מן הרגע הראשון ברור לכל, וגם למשטרת ישראל
(המורכבת בעצמה ברובה מעולים חדשים) שזה היה יכול
להיות רק עולה־חדש הגר במעברה.
שגית: הוא גר בבית־קברות. הוא חי לבדו עם כלב.
הוא ״התאים״ לתאור של הילד יאיר חליף, היחיד שראה
(כנראה) את הפושע ביום הפשע. בביתו נמצאו תמונות של
ילדות. אפשר היה לסמוך על סמוכה.
התלהב נתן דונביץ, סופר הארץ :״על בגדיו נמצאו
כתמי־דם והפרשה אחרת. על פניו נמצאו שריטות ובשערו
השחור נמצאה שערה בלונדינית יתר על כן, הוא נעצר
כבר כמד, פעמים, כשניסה לנגוע בנשים ובילדים באוטובוס.
לו שקל מישהו לרגע קט את העובדות בדעה צלולה,
היה צוחק, מכל הענין. הלשנה של אדם היסטרי, יצור עלוב

״נעצר החשוד ברצודהמונסטר ...רצון העם בחקירה מהירה
ובמשפט קצר ודינאמי ...אין הרגש הציבורי המזועזע מסוגל
לעמוד בפני השהיות פרוצדורליות ופסיכולוגיסטיות שתש־תרענה
על חדשים ושנים משפט מהיר) דרוש נוכח צבא
השטנים והמפלצות, והמפלצות־בכוח, שישראל מלאה אותם,
הרוצחים ואונסים וטורפים כאן כמעט מדי יום ושבוע...״
כך צעק הרצל רוזנבלום בטורו.
וכאן, לפתע, עברה רוח צוננת על המשטרה. התברר
הדבר שהיה ברור מן הרגע הראשון: אין שמץ של הוכחות
נגד בן־ציון סמוכה, שהובא בפני השופט, דרש בחיוך

משכורת עבור ימי מעצרו.
לו ׳הגיעו דברים עד לנקו ד ה.זו באמריקה, היו קורים
אחד משני דברים: או שהרצל רהנבלום וחבריו היו מצליחים
להסעיר את ההמונים עד שיעלו לשערי בית־הסוהר, יוציאו
את העצור ויתלו אותו על העץ הראשון, דבר הידוע לעולם
המתחלחל בשם ״לינץ,״ ,או שהמשטרה היתד, עושה מעשה
הקרוי ״פריים־אם״ .פרוש הדבר: המשטרה היתה מזייפת
את ההוכחות, כדי לחייב את העצור בדין, להציל את כבודה
ואת בחירתו־מחדש של מפקדה.
לכאן או לכאן, גורלו של בן־ציון סמוכה נראה חרוץ :
המשטרה הזקוקה להצלחות, והעתונות הזקוקה לכותרות
כבר חרצו את הדין.
אולם מדינת ישראל עוד אינה אמריקה. וגם משטרת
ישראל, עם כל בולמוס הפרסומת שדבק בה בזמן האחרון,
אינה כמשטרה האמריקאית.
משטרת ׳ישראל עודה ספוגה מסורת בריטית — מסורת
של מומחים עצמאיים, שחובתם העליונה היא להגיד את האמת.
הדם, השערות, ההפרשות, נשלחו למעבדות המשטרה. התשובה
היתד. שלילית. הילד יאיר נדרש לזהות את סמוכה,
לא עשה זאת. מיבצע־הפירסומת האדיר התמוטט כבית־קלפים.
למחרת היום ירד מסך מוזר של שתיקה על משטרת־ישראל.
שום קצין לא מסר עוד כל הודעה שהיא. קצינים
מילמלו שהעתונות סילפה את דבריהם. העתונאים הכחישו
זאת, אולם גם עליהם ירד מסך השתיקה. בעתוני־הערב ירד
הרצח לפינה הנסתרת ביותר. זבכמה משרדי משטרה הירהרו
שוטרים בחכמת הפסוק העתיק של המלך אחאב :״אל יתהלל
חוגר כמפתח.״
המוזר ביותר היה כי ההיסטריה העצומה שככה לגמרי.
ואילו הרוצח התהלך חופשי, מוכן לבצע פשעים נוספים.

ק 1ל ג 1ע
(המשך מעמוד )9
התפוקה העולמית• מבחינה אמנותית לא
נתנה עתה הוליבוד לעולם הסרט דבר מלבד
שיטה טובה פחות או יותר של צילום בצבעים
(סכניקאלר) .מבחינה טכנית הוסיפה
הוליבוד לצעוד בראש. הצלומים, הקלטת
הקול, העיבוד, כל אלה עומדים, בסרט הוליבודי,
על רמה ששום -ונעשית סרטים אחרת
בעולם אינה מסוגלת להשיגה.
לאחר המלחמה נפל על הוליבוד משבר
חמור מאד: הטלביזיה. שדור התמונות יצא
משלב נסיוני כבר ב־ . 1947 תוך שנים ספורות
נפתחו בכל רחבי ארצות הברית מאות
תחנות שידור, נמכרו מיליוני מקלטים. אנשים
החלו נשארים בערבים בבתיהם. הירידה
במספר המבקרים בבתי הקולנע הייתה מבהילה,
גרמה לקיצוצים ניכרים במשכורות
אנשי הוליבוד.
פתרון זמני כיותר. עלית הטלביזיה
לא גרמה לירידה מוחלטת בתעשית הסרט
ההוליבודית. להיפך, כיון שחלק ניכר מן
התכניות הן מצולמות, עברו אולפנים רבים
להפקת סרטי טלביזיה. אולם היה זה נצחון
פירום לאנשי הוליבוד. התקציב עבור סרט־טלביזיה
הוא אפסי בהשוואה לתקציב סרט־קולגע
רגיל. פשר הדבר היה: משכורות
נמוכות ביחס, רמה אמנותית וטכנית נמוכה
ביותר.
חברות הסרטים הגדולות סרבו להכנע,
בקשו דרכים להלחם בסכנה החדשה. בתחילה
החליטו למנוע מאת שחקניהם המפורסמים
כל הופעה בשידורי־תמונות. אולם עד מהרה
נכחו לדעת כי לעולם הטלביזיה קמו כוכבים
חדשים, שהתפרסמו לא פחות מכוכבי ה־קולנע,
איימו להכות בפופולאריות את מאד
רותיה הגדולים ביותר של הוליבוד.
דרך טובה יותר להסבת לב הקהל האמריקאי
מטלביזית הטרקלין אל אולם ההצגות
היתד״ לדעת האולפנים הגדולים, הפקת סר־טי־ענק
צבעוניים, כמו, למשל, קוו וואדי ס.
לסרטים כאלה גוייסו אמצעים כספיים עצו מים,
ביחוד מן החשבונות ההוליבודיים
המוקפאים בבנקים באירופה. לצורך העבודה
על קוו ואדים, באולפני צינה־צ׳יטה, גויסו
שחקנים אמריקאים, אנגלים, איטלקים (כמו

טריזה בריני — ראה שער) .צלומי קוו ואדים
גרמו לשיתוק כל עבודות ההסרטה של האיטלקים
לאותו פרק זמן.
ההשקעה היתר כדאית, הסרט עלה שבעה
וחצי מיליון דולר, יכניס לפחות 20 מיליון.
סרטי־ענק צבעוניים כאלה אין לראות בסל־ביזה,
עובדה שהמריצה את חברת פוקס־הנואה
0־ 20 להודיע כי כל הסרטים שתפיק
השנה יהיו צבעוניים.

רק צבעוניים אלא גם תלת־ממדיים. כה גדו לה
אמונת החברה בממד ג׳ ,עד כי החליטה
לחדול לחלוטין להפיק סרטים בעלי שני
ממדים.
סרט התבליט איננו המצאה חדשה. עוד
בשנות השלושים הוציאה מטרדגולדביך
מאיר סידרה של סרטים קצרים כאלה. אולם
השיטה טרם שוכללה אז, והם היו בבחינת
קוריוזים בלבד. איש לא חשב ברצינות על

גדול בניו־יורק. נראה כי הקהל הרחב זנח
לחלוטין את מקלטי הטלביזיה, נהר לראית
את סרט הפלא החדש.
אולם השיטה עדיין חדשה, טכנאי הקולנוע
טרם סיגלו את עבודתם לאפשרויותיה. עד
שילמדו אנשי הוליבוד את השימוש הנכון
בסינראמה, צפויה לסרטיהם רמה נמוסה.
השאלה היא: האם יכולה הוליבוד להרשות
לעצמה ירידה נוספת נוכח התחרות הטלביזיה?
כפי הנראה, לא. הכריז בשבוע שעבר
אחד ממנהלי חברת טלביזיה אמריקאית :
״בקרוב נביא בפני הטלצופה טלביזיה תלת־ממדית.״
מישהו בהוליבוד לא ישן אותו
לילה.

סרטיט
״ ׳ 1ב מי ד אגו ״

פרנצ׳סקו ג׳וליאנו, ברונדה כובו(״נם כמילאנו״)
אל המנוחה ואל הנחלה
אבל נראה שפתרון זה היה זמני ביותר.
הטלביזיה בצבעים כבר נראתה באופק. היה
דרוש משהו אחר, בהרבה יותר מהפכני ומרתק
כדי ללחום בטלביזיה.
מהפכהחדשהי התשובה באה בשבוע
שעבר. הנהלת פוקס־המאה ה־ 20 הודיעה
כי סרטיה יהיו, מהיום הזה והלאה, לא

הפקת סרטים דרמתיים
ממדים.
השנה שוכללה, בפעם הראשונה בהיסטוריה,
שיטת הסרטה והקרנה של סרטים
תלת ממדים שאפשר להתבונן בהם מבלי
להעזר במשקפים. שיטה זו, סינראמה (ראה
תמונה) חוללה סערה כאשר הוצגה באולם

אדיבותהתשבי ! 19 5 3
מאח 1 ח רו בי ם 4 .אח דמא רב עהי סו דו ת ה עול ם, ל פי
הר,דמונים 6אח ד הבני ם ב הו ר ה של יפסח 9מכ שיר מו סי קלי
רו ע ש; . 11״ ה ש אי ר הסתלק; 4נ. מ שו תףל תל -אביב, תל־בני מיו
הרה
מה שא שה
. 16 הגוף ה מ חלי ט ב עי תו 19
ותל-קציר ;
מחזיקה ביז שיני ה; •21 עו ד יו תר קטן מאשרק טן; . 24 ירק הי.
טוב ל סל טי ם, ב שר ודנים 26 ם ונ עתב פי רו ת 30 אה לי פ ת 32
שבו ע ה ; 33 גנ ד רנית זכ ר 35מ פו רסם בנלל ידיו ; .36 מה שהמא קי
הצרפתי היה . 38 :שם המשפחה של התיי שים, הכב שים, העזים ו עו ד ;
. 39 חזה א שה 40 קצה עפ רון 42 מרכז 43 או ת עב רית 45
רו צה לו מ ר 46מעט ; 45 . 48מ או זן 49א ש תו נפצעהבה תנ
ק שו ת ו הו א יצא א ת הארץ 50ל פני שהיה. שר ה דו א ר הי ה
. 51 קוף מ פו רסםב מיו ח ד; 52״ אדון 53 לא מ תו ק •55 ׳:אוני בר
סי טהאמ רי ק אי ת בעלת־ שם 56המטבע הי פ אני ה מו פי ע ב כל
תשבץ 58ש אל ה לזהות 59 סי מן מו סי ק אי 60ב מ עיל וב פ ה ;
. 61נ כנ ם ל שקע 63מ דיניו ת ״ ה הגנ ה״ ב מ או ר עו ת , 1936ש הו פרה
על ידי האצ ״ל 66ה מו ר צ עי ר; . 68ה אזנ ה מ רו כזת; . 71סמל
אחת המפ לגו תהאמ רי ק איו ת 73ל א מבו של 75 אהד מספ רי
הכ תו בי ם . 78 :צי פו ר ; .79 בין סורי ה לי שר אל 81 קו לנו ע רמת־נני
. 82 :״ סל סל אתה ...והיא ת רו ממך 1 84 ט די או ש״ ;
. 85משפחת סו צי א לי ס טי ם אנגליי ם; . 87 עיר מ צ רי ת ק דו מ ה; 88
. 93שכר,...
. 91 תו ארהא צו להה הולנ די ;
אלוהים 90נ ב ;
מ של מי ם לעורד־דיו או ל מ תוו ך; . 94 מו ס רי ם או תהלאדםש לי שי;
שנ הרגו
על שם שב עה נו טרי ם
. 95 יי שוב ב מ בו או ת תל -אביב,

ב מ בו או תיו . 96 :מ שו ת ף לזל מן שז״ ר ול מ שור ר ש ני או ר ;
קריאת התפע לו ת 99 הברת נפט 100 בי ת ה צי פו ר ו תנו ע ת הנוער;
•102ת פ קי ד של רב־טוראי 103ס פו ר ט אי ה עו סקבא תל טי ק ה קלה ;
•105 הו א ׳ ע שוי מ דונ ג ונם מ ש עווה 107 בג ר מני ת זה נקרא ״ארץ־
האב ב אננ לי ת ״ארץ־האם״ וב עברית . 110 בי ת ה חרו שת הגדול
בארץ לטקס טי ל; . 112ה אם נהיית רזה ן . 114 סו פ ר אידי ש אי . 116 :
הרים גבוהים ביו ת ר 120ל א הי 122נ ם בר א שון ל ציון וגם
בז כרון־י ע קב; . 123 בה נתקב לו החל טו ת סו דיו ת של הלינה ה ערבי ת
ל פני הפלי ש ה לאר ץישראל; . 125 עליה מו פי עי ם נם ״הבי מ ה״
ונם ״ או ה ל 128 קרקע מ שו בחתב מיו ח ד 128״נ שר״ מ פי ק
או תו .״ ש מ שון״ יפיק אותו 129סוד 130 מני ע ל.״. 132 ;.
ב או תו ז מן 133 בקי ץ חם, ב חו ר ף . 135 קב ע חו ק 136 יחידת
מידה ח ש מלית 138 עו שים או תו מב דיל 139 העץ מ צ פון לרא ש
הנקרה 140ל פני ה מגבי ת היהודית ה מ או חדת ול פני הב א רון רוט שי
ל ד . 141 :האת, וה אחו ת א שר אהב 142 ריבון עול ם ו על מי א״;
. 143בהמתמשא מרכז־ אסי תי ת 145 שכי חמאדבש מו ת מ שפה־ז
צרפ תיי ם; •146 חס ו ח לי ל ה; . 148 קרי את פנייה ע ר בי ת 149 נרו
י אי ר; . 150א ב הכ ל ה או אב ה ח תן; . 151מ צב בו נמצא כו ח צבאי
החו ששמ פני התקפת פתע 153 חלק ב קבי עתהחל טו ת 156 :״ץ
מ צוי בעמק יז רעאל . 158 :נלקחים ב ש בי 161 םיר ...שי מו שי בכל
בית 163 נם מ ה כנ ס ה ונ ם מ מו ת רו ת 165 סו פ ר עברי, ש הויכ ר
כ מו עמדלפרס נו ב ל 167 שם, באר מי ת 168ה עבו ד ה של מו ד ד :
. 170 אם שב ע ת הבנים 171 צירה הר א שון של י שראל ב רו מני ה ;
. 173 מי סדה אנו דההפ בי אני ת 174 משחקי מחשבהב על 32 כלים י
. 176״ ה ...הול ד אל ה מ עין, עד שנ שבר 177 דל, עני. א ביון ;
. 17,9כינוי הדוד האמ רי ק אי; . 180 בד חן. מו קיון 182 הנ ב בו ע ר,
טו ב לחזה ו טו בלבשר; . 183 בי טוי אלגנ טי יו תר ל ״ מאהאחוז

. 184 בירה דרום א מרי ק אי ת׳ על שפתנ הר 185 שנית
תפולו 186״ מ ס פי ק ו של טון מסא ״ י ן 188ש מו הפר טי
של פיל ד מר של סמאטם . 189 :לאק שה 191 חול סיני שכיח 192 :״
מל ת עידוד יהודי ת 194 יחיד של ווים 196 היא נ הר סהל חלו טין
ואצ״ל כב ש או ת ה 199 אחד מ סנני יו ״ רהכנסת 201ס פ רו של
סו פרא מרי ק אי על ני טו ור שה 203 חברת שיכון 205נ מו ך
ביותר 209 שרים מ סו גו של אפר תי וד״ר רוזנ ברג; 211ב פי
הנחש 212ב אר ץ י שראל ולא בי ש ר אל ; .214ל א דרש 215 הו א
מ שח את ש אול ואת דו ד ל מלכי ם 217 תו שב דנ מרק ; •218״ מ...
עד ב אר -שב ע 219 הו א י כול לההפדל שו ר ; 221 בשבט הני ע
חג ל אי לנו ת; . 222 פי סי ק אי ש עס קבחשמל; . 224כדק טן 225
רו ב ה. ב אנג לי ת 227מ כוני תאמ רי ק אי ת 228 אחד מספ רי ויק מור

ארוכים

בשלושה

רק צ׳אפלין היה מסוגל להוציא מתחת
ידיו סרט כמו נס במילאנו, תמונה מזעזעת
ומבדחת בעת ובעונה אחת של העוני. זוהי
אגדה מודרנית הכוללת, מלבד תינוק שנולד
בתוך כרוב גדול ויונה שבעזרתה אפשר לחולל
נפלאות, גם מעיינות נפט ואילי כספים
בעלי צבא פרטי משלהם.
טוטו (פרנצ׳סקו גוליסאנו) נולד בגינתה
של הזקנה הטובה (אמה גרמטיקה) שגדלה
אותו ואהבה אותו. לכשמתה, הוכנס לבית
יתומים ויצא ממנו נער כמעט מבוגר. הוא
מתגורר באחת השכונות הדלות ביותר ב־מילאנו,
בתוך צריף רעוע. נדמה כי הגיע,
עם חבריו האביונים, אל המנוחה ואל הנחלה.
אולם מעין נפט נתגלה במקום י ובעל
הקרקע, סיניור מובי (גיליימו ברנאבו) בא
לנשל את התושבים. הזקנה הטובה נחלצת
לעזרתם ובעזרת יונה שהיא שולחת משמים,
הם מכניעים — לזמן מה — את חייליו של
בעל ההון. אבל רק לזמן מה, הפתרון לכל
הבעיות הללו אינו כה פשוט.
דה סיקר, הוציא מתחת ידו — הודות
לעזרתו של מחבר התסריט צ׳יזארה זאבא־טיני
— ׳סרט שרבים בו הפגמים הטכניים,
ששלמותו האמנותית היא מוחלטת. סרט
מופת גדול, שכל חובב סרטוב חייב לראותו
יותר מפעם אחת.

(יאה הוראות עמוד )!6

הו נ ו 229 הו א אי בדאת חייו ז מן קצר אחר כי בו ש י רי חו. 230 :
שני ב ש מים תנ ״כיי ס 231 בל ב ד 232ב תו כי 234 יש או מרי ם ;
. 235 קריאת פנייה בינ ל או מי ת 237״ני צ בו כמו ...נוזלי ם״ ; 38״.
נרו יאי ר 239 בה דורכים יין 240 מל כ ה הו א סינו סי ; •242
שלל; . 245 בגי מ טרי א ״ א נו ז 247נקראת על ידי נער ש הני ע לגיל
ה מצוות 250 צלב ה . 252 בין סנן מפקד הנ דו ד ל סנן מפקד
ה פ לוג ה; . 254 פור שים או ת ה על הרצפה; . 256 בין קו רי אהל הי דו ;
257 על ה מחוז. פ קי ד נ בו הבמ שרד הפני ם 259מעמסה 260
אוצר. רו פ א תל־אביבי י דו ע 262 או ת 263מפקדפלונה 265
שם חיבה אירי 266מ ס תי ראתה שיניים ואת הל שון 268ב צו ר ה
כז א ת 269 תרנילי סדר ; 271 :נםלל בון ונ ם לרוזן 272 דרגה
ב צב א הגר מני ) רב־ אלו ף ן 273מ ק צו ע ם של פ ל טו ו א רי ס טו 274
אחת מ שלו ש ת פילו ת היו ם 275 חווה ל כל חי . 277 :מסמרא רו ך.
ובדרך כלל, בעל קרם ; ;278ב חנו כ ה מדליקי םבסך הכל 55כאלה :
•280כמה, בער בי ת; .281ה ש אל ה ל פני ה קו דמת; . 283 עתיד מקוצר
של יטה . 285 :בלו עזית קור אים לזה פ רו פי ל 288 הו אכתב את
״נרקיס ונו ל ד מונ ד 290 :מ של מי ם או ת ה לי צו אני םומ של מים או ת ה
מלו ה
ל בי טו ח; . 293 בן הנ כ ד או נכדה בן; . 295 עי תון בו ק ר של
דתית 301 ; 53 .299 הו א היה צאר רו מי 302 יו צא גר מניה ; 304
שער ב כדו רגל 305 תנו עתה צופי םהצ׳כי ת 307 בי ת־ספ ר יהודי
במזרח אי רו פ ה 308 ענן; . 309 וט 311 חנו תכל. 312
״..הידיעה . 314 :שם פר טי פולני 315 פניי הער בי ת; . 31 הח״יק
ב מ שו פי ת 318מ מנ ה לקהה ה כנ ס ת את שמה . 319 :נםא טלי ונם
שרת ולפי ט ענ תו נם אח מד חוסיין 320 תחנת ר כב תמצ רי ת ב־מדבר
ה מ ערבי. בה נ תפ ת חה אחת מנ קו דו תהמ פנ ה של מל חמתה עו ל ם
ה שנייה; . 321 טון מו סיק אי 322״ אל ...רפאנא יל ה 324
״על ...שפתיו 327 : 56 .325 הגי בו ר ה שוי צי ש ש מו היה וילהלם .
.328 שם שכי ח ל חפי רה א רכי אולוגי ת 3:9תחת הרא ש או תחת
הרגליים; .330ס פ רו של ס רוונ ט קי שו ט 232 :ליד ההדק;
. 335 מו צ אי ם או תו באדמה. ב מוזי או ם ו בנו ף האדם, בין ה שאר /
337ש כונ ת בני ה טובי ם הירו של מי ת 340 עו רך מ שנ ה, ת בני ת. של
העולם הזה 342 לא ולא 344״...ויונ די״; .346 על ה חלון הקד מי
של כל מ כוני ת ; .347 נם ב ציורי ם מ פו ר ס מי ם ונם של שב עת האיים;
. 349 אח הא שה או א ח הב על .350 :ע כ שיו ש מה נרב תה ׳!52
. 353פ ת ...המלך; . 354 קהילה
מני שים עליו בו טני ם או קפה ;
ק דו ש ה; . 355רעל; . 356ממשפחתהצ אן; . 357מ על ל קי ב ה.
מאונו 2״ו דיב ר ת 3הי שראלי ה שלי שי ב על ה תו אררב-
א לו ף 4חרב ל ...יי שוב ב ש רון; . 5ממלכהבמרחב 7מ כוני ת
מ שא כב ד ה 8מב ק ר מו סי קהי שראלי 9הו א מילל ביו החרבות ;
. 10 ידועה ב כינוי ״ ה מלכ ה 12ס כו ם 13 הו א עדיין יו ש ב
ב פו ר מו ז ה; . 14 שותים או תו ב כ מויו ת ג דולו ת ב אנ ג לי ה; . 15אפשר
ל כ תו ב או תו ב שבע שני או ת; . 17 על נהר; . 18 חבר של הכסת ;
. 19בסים 20 פנייה אנ ג לי ת ; .22שתול 23 חמ שה עשר; . 24
בפהה סו ם ; .25ה אוו רס ט 27 רב 28 ירד מן ה ש מים 29
בדון ע שוי מ מ נו 31ב על חמ ש צל עות 33ת כונ ה של גיבורי ם ;
. 34 בין שבי ציון לרא ש הנקרה 36 בי ת שו מ ר הכרם 37 מו ש ב
של ״ ה פו על ה מזרחי״ בצד כבי ש עזה— באר־ שבע 39מ ה שבי די
ה שלי ט; . 41כ שנו ת חיים; . 42 אבן יקרה, ס ה חו שן כמובן 44
צמח ר פו אהמ שנ תי; . 45 אדמה 47 חורז עם ב רי א ; 48
דוד מל ך י שראל היה נינ ה 54 אזו רבצ פון הארץ 57 מקלף ניהל
שם את הקרב ננ ד הסורי ם ; .60 עני 61 נדל ב צייל,ן . 62 :חורבה;
׳.04ק רי ק טו רי ס טן; . 65 לא ע דין; . 66לארזה; . 69 ; 206 . 67 מו ס ר
א מרי ק אי ל מ שלו ח חבילו ת מזון ו הל בשה; . 70 ברא שמכת בי יהודים
שו מ ע
דתיים; . 71ממנוב אי ם אל הפחת 72 ונ תתל עב ד ך...
ל ש פו טאת עמך 74א שת ה אב 75 שם פר טי . 76 :ירו שת.
בל שון פי ו טי ת 79 מו ר ו . 80 נא שםנקבה 82מ קו מי ת.
צורת של טון עי רוני . 83 :המים ה צי פו חלק מאדמתה 84 מנ הל
קו פ ת הולים 86 כי דוי חיבה לוילי א ם 87 אחת מ צו רו ת הארבה.
. 89ב עלז של עדה וצילה 90 לא יבין זאת 92 נו דני ק
מ מדרגה ר א שונ ה; .98ה תנ צלות קבע לכל הפסקת שי דור ב״ קול־י
שראל 101ה ציוני ם הכלליים. דונלים ב ה 104ר חוב הספס רי ם

וה שוק ה ש חו ר; . 106 הו א הי סו ד ל אנ טי ש מיו ת . 108 :ו י 109 החיה
המס מל תאת רו סיה 110ל א. ב ציווי; . 111 תו צ או ת של חי מו ם
מים ; 112א. מ ק צו עו של אייזיק הלוי הר צוג 113מ ש מו תהא
לו הי ם; . 114פחב צו ר ת נסמך; . 115מהש אין ל הונגריה 117 :
נב ע ת ...בי רו שלי ם, קדי תהממשלה; . 118 יש ״ כתב ״ וי ש ״פ אר־ק
ר 119ז הב ט הו ר; . 121 קי שו טי רקמה; . 123נ שק לא־רתע;
. 124 סי מן פי סו ק ו סי מן מו ר ם 126 בגי הדרום ויהוד ה קו ר אי ם
לה חלם 127 אורי ם ו . 129 שם פ ר טי שכי ח א צל יו צ אי תימן;
. 131 מקלע בינוני ש הו פ ע תו חרצה את נו רל מל חמתהעצמ או ת ;
. 132 אוקליי אשת לפי דו ת 134מ אי ר. רא שממ של ת צרפת:
. 135 שו שנה נמצאת בין כאלה . 137 :חברת שי חק חקלאית; . 138
נחש ענק . 144 :קי שו ט ש הו פי עפע מי ם ר בו ת על מנו רו ת בי ת-
המקד ש 147מ שור ר עברי ב ת קו פ ת הז הב הספרדית; . 150 בן ל חי ה
של הקשת; . 151 בי רת הו לנ ד; . 152מלת זירוז; . 154 הו א פו ע ה3״
•1אומה 156משחת; . 157 החזרת ה קו ל; . 159 ריזה סחל וי ;
. 160״כי יד על כ ס...ו 162 ; 81 . 161 אדם ל קין; . 164 שי מן;
. 165 היינו לפר עה במצרים 166נ שף קטן; 168 עליה הולכי ם
הונ א ה 172 סיג ריו ת וירנ׳יני ה ;
הול כי הרנל 169 רעש 171
. 173 שו שנ ה 175 עם הכלה תחת׳ ה חו פה 176 תנו ע ת ״ מן העיר
אל ה 178אסיפה 179ב על ״קערת צי מוקי ם״ ו,.ק ערת אנוזי ס״;
. 181 הציידים ת פ שו 187א הו דאב רי אל מנ הל אותו . 190 :הנ שי א
הרא שון של אר צו ת הברית; . 193 הו א כו תבאת ״ ה טו ר ה שביעי ״.
. 195לחם; . 197בבקשה; . 198 כן. ב אנ ג לי ת . 199 :ז קן; . 200
...שערי טו מאה 203 עו מ ד על
201א. נקי מפשע 202
; 206
רנ ליו; . 204 חדר ב אני ה 206לאקהה; . 207 או ת חנ צ חון ;
. 208מ מנ הלי ״ סולל בונ ה ״ .אי ש מ של חתה שי לו מי ם; . 210ל . .
המליצה; . 212״ כ שו שנ ה בין ה 213נ בי א הו כהה . 215 :מכסה
אזו ר מי ם ר דודים 218ב חי פ ה
בשעת הנ שם 216
את הרא ש
221 חבר
חרו שת נ דול ל . 220 רבי דו ד קמחי :
מוק ם בי ת
תמ שלחת הי ש ר אלי ת ל או ״ ם 223 סל נ צ רי ם; . 224״סתווית״ הי תה
. 226״...וכר כו ם. קנה וקנ מון 227א ביו של י הו ש ע ;
כז א ת;
ס ו פי ו ת :
הר שאי ל קבל החל טו ת
הנדרה ר שמית של פקי ד
. 233
. 236״יש שקר קטן. יש שקר נ דו ל. וי ש 239ל א-יהודי שהפך
יהודי 240 לא יבש 241נ שף 243 חול מדבר . 244 ,ה מ שו ת ף
לוינ ס ט ון־נוך ולוו ה פ ליז; . 245 ביו םחמ סין . 246 :א ל בנ ר מני ת ;
. 251מטבע
תנ כ ״י 249ר ח מנ א לי צלן 250 רנ ע:...
. 248 צייר
צרפתי פ חו תערד; . 253ת עודת חו פשה; . 254ש מו ה פר טי על צפתי הלי חהנ ני ב . 255 :בעל ש מונ ה ז רו עו ת 257 גם אבר הם
וגם נר שון פאר 258מ ה שע שה נני ב ל פני שב עה חד שים :
.260 הקנייה של הלקו ח מנ קו דתר או ת הז בן; . 261 עיר היהלומים
. 262מ מ חב רי ה מ שנה 264 ביר תה היא לי מה 265ה ...המחבר;
חלק באקדח; . 267 בלו עזי ת — שו ק; . 268ר עב ח מו ר; . 270 הו צי א
את המי ץ . 276 :מ ה הו א ש. נ .ן . 279 שליחו ה מיו ח ד של ״הארץ״
ב אי רו פ ה 282 הו אכתבאת ״בי ע ד בחדרה 284״הבה נת-
חכ מה לו ..ירבה 286 כן, ב ס לנג א מרי ק אי 287 יו ת ר מקדיר :
. 288 אדון בנ ר מני ת 289 נקבה נעל מו ת 291 רמת-נן ב שתי או תיו ת ;
.292ה מנ עול ה ב טו ח 294 ; 56 . 293ה שאלה הקו דמת 296 נקי ;
. 297 אבי ה ענלים . 298 :חז ר; . 300 דרנת מפקדהאצ ״ ל; . 302מאכל
ב שר הוננ רי ; .303 אתת יו רו ך אחיד״; .305 בניין מ שרדים
מרכזי בי רו שלי ם 306מטבע אי טלקי 308 עיר יזרעאל 310
״בין הרים ובין ג ב עו ת ...הרכבת 311 שם יו שבאד נו א ר .313 :
דוד רזיאל ו מנ חם בינין פק דו עליו 314״כר מל מזר חי״ מו כ ר
או תו 316 מו פי ע ת מי ד עם שני דליים ; .317ש מו משהו הו א
שר החו ץ 323 כינוי החיבה למת אנ ר ף ריי רו בינ סון 326 יו ע צו
הפר טי של שר ה או צ ר ; .329 יען .330 ,ש ל שניים 331 עו ד
הפעם נו . 333 ;.בין מ ״ פלמ ״ כ . 334 :נם הר א שון ל ציון מ אי ר חי
עוזיאל הו אכזה; . 335מ סו גו מו פי עי ם יחד ע ם רו חו ת 336״...י דין
עמו כאחד שב טי ישראל 338 שמח 339 הן, ב אננ לי ת ;
מ ק ״י
. 340 צווי׳ יחיד. מה שור ש ידע ; .341 לדעת ח כ״ימפ ״ ס,
וחירות יש כז הבמ דינ ה ; .343 דנל ; .344 הו צאתספ רי ם . 345 :
אבי ה אב ; .347״ שור שם כ ...יהיה ופרחם כאבק יעלה 348 שקטו
.350מלתש אלה שכיחה 351ישב תל־בני מין ו אין בנ חל ת בני סין.

ץ ו } ש י 0
פדשפתיפנרת
התנכלות לתרנגולותיו של ראש
עירית טבריה, סשה צח ר,
נסתיימה בשחרור זולל התרנגולות
לפי בקשו של ראש העיר.
הסיבה: המתנכל נמנה על בוחריו
של משה צחר.
כדורגלן דוד שוייצר, מגינה
של הפועל תל־אביב ונבחרת
ישראל, שבילה השבוע את ירח
הדבש בחברת אשתו בטבריה,
הוזעק תל-אביבה לדרבי נגד מכבי
תל־אביב, על אף משחקו
המשובח, בישר לאשתו, למחרת
היום, על מפלת קבוצתו (ראה
ספורט).
שחקן הבימה לשעבר, מרדכי
כר, חזר זה עתה ארצה, לאחר
ששחק, באמריקה הדרומית במחזה
האניה האחרונה, אותו לא
רק ביים אלא אף כתב (ביהודית).

המעמדהר בי עי

בארצות־הברית ושהכיל תפריטי
מנות מיוחדות מפרי ידיהם של
148 אישים -התבלט בעל מטבח
כושי מצליח: מי שהיה מתווך
או״ם בארץ, יאלף באנץ׳.
הפילוג במפ״ם הביא עמו נזק
ספרותי: ספריית פועלים החליטה
לא להוציא לאור את ספרו של
משה סנה, מסה על חיבורי
ססאלין.
אורחת ירושלמית שכיחה ערב
בחינות סוף הסמסטר באיניבר
סיטה: מכונית פליימות שחורה
הנושאת את המספר הגלילי ג .36
בעל המכונית: סטודנט להיסטוריה
של האוניברסיטה העברית,
׳המחלק את שבועו בין ההיסטוריה
למזכירות הקיבוץ המאוחד.
הסטודנט: מפקד הפלמ״ח יגאל

אלון.

כשמסר יהושע יטי, סגן מנהל
משרד הפנים והאחראי לעניני
עליה והתאזרחות על תנועת
ההגירה מן הארץ, סיפר מעשה
משעשע: כשנשאל יליד הארץ, אב
לשבעה ילדים לסיבת הגירתו,
הסביר: אי אפשר לחיות כאן,
שללו ממני את הרשיון למכור
ביצים.

לכבוד עולמי זכה סופר הכנסת
הצעיר והשחרחר, לוי יצה־קי
הירושלמי. הנהלת הדואר
השמיטה את המדכאות מן הציון
המופיע ליד שמו במדריך הטלפונים,
הכתירה אותו, לוי יצי י
חק הירושלמי, עתונאי הדור׳׳*
(במקום עתונאי הדור).
כשהאזין סופר כנסת יאחר,
ד״ר ג׳יימם רוזנטל, הנציג
הממושקף וחבוש המגבעת של
הארץ, לויכוח על ניתוק היחסים
בין ברית־המועצות וישראל, מצא אי ב סן -ה בי מ ה0:1 ,
לו את הסיכום ההולם . :מטר50
השנים שחלפו מאז מותו
גדיה אנושית ויהודית גדולה רושל
איבסן, הפכו את המחבר הנוצים
אנשים קטנים להיבנות.״
רבגי לדמות קלאסית בתיאטרון,
סקרנים שניסו לברר מדוע נשנערצת
הרבה אך פופולארית רק
אר במוסקבה העתונאי היהודי׳,
מעט. ההצגה החדשה שלהבימה׳
סופר סוכנות יו• פי. האמריהביאה
הוכחה נוספת לעובדה זו.
קאית, ה נרי שפירא, שהיה
איבסן הגאון יצא שלם מן ר,נ־הראשון
שהודיע לציר ישראל על
טיון, אך ספק הוא, אם הצליח
ניתוק היחסים (העולם הזה?)79
לרכוש את אהדתו של הקהל
גילו טרגדיה: שפירא נשוי
הרחב• הדבר מצער ביותר כיון
לאזרחית סובייטית. שלטונות
שיון גבריאל בורקמן היא אחת
ברית המועצות מסרנרם להרהיצירות
הגדולות של התיאטרון
שות לה ולילדיה לצאת את המהמודרני.
דינה.
בורקמן,
איש העסקים ׳,עוקר
בישיבת מערכת דבר הביע דעמנפשו
כל רגש אנושי ברדיפתו
תו שמשון מלצר על העובדה
המטורפת אחרי ההצלחה. בערוב
שבדבר השבוע נתפרסמה כתבה
חייו הוא מוצא עצמו נכשל,
על חזירים. פנה אל עבר תמונ , -בודד ושנוא על ידי כל אלה שאי
יתו של ברל כצנלסון וקרא :
פעם אהבו אותו. הקור הקטלני
,ברל. מי יגול עפר מעיניך? חשם
קץ לחייו — ,הקור השולט
זירים על דפי עתון פע;לים.״
בנפשו ובנוף הנורבגי הנוגה.
למרות הכל אין נצחונם של עקיציע
הכנסת
רונות הנשללים על ידו, שלם.
חבריו על ססימית למסקנה בורקמן, שאופיו קרוץ ממתכת
הגיע הח״כ הפרוגרסיבי אידוב
— החומר שהיה כה אהוב
כהן, איש הנוער הציוני. קבע
עליו — לא מתחרט על מעשיו,
הוא: אצל ח״כים רבים אי אפודמותו
של הבנקאי העקשן מתשר
לדעת אם הם מדברים אל
נשאת כסמל טראגי של האדם
היציע, או שהם בעצמם יציע!״
השואף לקראת האין סוף.
אחר הפליט אידוב כהן חכמה
שמעון פינקל, בורקמן של
צרפתית. כשפנה ׳אליו בהלצה
הבימה, נשאר נאמן לתפקידו
ח״כ הפועל־המזרחי, הלוחם בבמובן
המלא של המלה: הוא
חזירים, מיכאל חזני, ושאל
הבליט את עצמו על ירי הקרבת
אותו מתי הוא מתכוון לפרוש
הסובבים אותו ונוכחותו על
מן הקואליציה, ענה לו בהן באי־הבמה
הטילה צל על כל שאר
מרת הנימוס הצרפתית. :אחריך,
השחקנים. ההפסד שנבע מזה לא
אדוני!״
היה מכאיב ביותר. לחנה רובי-
שלמה לביא, ח״כ מפא״י,
נה אין כל סיבה להתפאר על משאיש
עין חרוד וועדת הכלכלה
חק טוב, ואחותה לבמה, אינה
של הכנסת, גילה השבוע את
גובינסקה, לא הצליחה עדיין לבצורת
נסיעתו הצנועה מעין־
לוע את התפוח בו נגסה בתחילת
חרוד לירושלים: בטנדר מהמשק
הקריירה שלה, אם לשפוט לפי
עד תל־אביב, משם באוטובוס של
מבטאה. ליאו פילר ורחל תימור,
אש״ד.
לעומתה, לא נעצו כלל שנים
נסיעה מהירה הביאה את ח״כ
בתפקידיהם, הצטיינו במשחק
מק״י אמיל חביבי לנמל חיפה
שטחי חסר גוון ומשקל.
להפרד מהציר הרוסי. שלא כשאר
ארבעת חברי סיעתו (ראה במדילפיכך
לא נשארו, בסופו של
נה) הספיק הח״כ הרזה וחד
מחזה, אלא הכתפיים הרחבות
של השחקן והבמאי יון גבריאל
התנועות, תושב נצרת, להקדים
פינקל. הן הנושאות את יצירתו
את חבריו ולקבל את רשיון
המשטרה.
של הרוקח הנורבגי שעלולה היתד,
להיות אחת. ההצלחות היפות
בתו הצעירה של חבר הכנסת
ביותר של הבימה. הכחישה אליעזר ליבנה
את טענת העולם הזה ( )798ששמה
דבוריק. שמה האמיתי (כיון
גבריאל בורקמן מאת
הנריק איבסן. עברית: מנשה לוין.
תוצאה משנוי השם שניתן לה
ההצגה: שמעון פינקל. הצייר:
בלידתה דבורה) :דולה ליבנה.
יוסף קארל.
בספר בישול חדש שהופיע

ת 1אטהןן

.העולם הזה״ 800

תחרות אופנועים

עמוס קינז

ער ג;יק. ש ק רי סנומזוז״ 1953

התחרות השלישית על גכיע ״שועלי שמשון״ תיערך•
כיום ד׳ 18 ,במרס .1953
אופי התחרות: תלאת־שדה בדרכים משובשות, עליות וירידות,

מערער

שטח מוצף מים, ועוד.
המסלול: בקרבת תל־אביב, כולל כל סוגי הקרקע. האורך 3 :ק״מ.
ההרשמה: עד יום ד׳ 11 ,במרס.

התחרות פתוחה לכל סוגי האופנוע. דמי ההרשמה :
2.500ל״י. מקום ההרשמה: מערכת ״העולם הזה״ ,רחוכ
גליקסון ,8תל אכיכ.
אפשר להרשם גם ככתכ, כתנאי שההודעה תכלול
את שם המשתתף, כתוכתו, סוג ומספר האופנוע, דמי
ההרשמה.

מיעוט השליחים לאמרי-

התנוונות רוח החלוציות
בנוער.

על הספרות הזקנה והצעירה
הקרייזלר ור,ווילה

ןןך • תמחסור המשווע
י בתחליפים

בספרו כשוטים וכעקרכים
הופיע זה עתה בהוצאה עממית
במחיר — 1ל״י ובהוצאה מהודרת
במחיר 3.200ל״י.
הוצאת ״ישראל״ ,תל־אביב

טעמן משובח. איכותן מעולה

ועתה ...קורסים מסחריים מ ת קד מי ם בעברית!!!
לאחר שנים של עבודת־הכנה קפדנית, יכול עכשו המכון להגיש הדרכה יסודית במקצועות הראשיים
של. מדע דמכחר בשפה העברית. הקורסים החדשים הם מעשיים ויעילים ביותד והוכנו במיוחד בהתחשב עם
דרישת וצרכי הצבור בארץ( .בקורת חשבונות, המשק הקואופרטיבי, כלכלה, הנהלת חשבונות למתקדמים
מס הכנסה ועוד).
פרטים מלאים על תכנית ההדרכה וההשתלמות נכללים במהדורה החדשה של המדריך המקצועי ״הזדמנות
במסחר״ אשר יישלח לכל דורש חנם !

עוד היום אלינו — או שלח את התלוש אל :

^5א לשלוח. לי חינם את
המקצועי החדש ״הזדמנויות
ופרטים מלאים על קורסים

המכון הכריטי למסחר
בשתוף פעולה עם
המדריך במסחר״
במקצוע

המכון העכרי להוראה והשכלה כירושלים
רחוב בן־יהודה 2ת.ד1259 .
שד׳ רוטשילד , 15ת.ד487 .
רחוב הבנקים 5ת.ד1474 .

שמי ..

ירושלים
תל־אביב
חיפה

כתבתי

נחשון ״העולם ה 1ת״
להלן 12 תחרויות כדורגל החשובות של השבת ,7.3.53 בישראל
ובבריטניה. השם הראשון בכל שורה מציין הקבוצה הביתית.
ציין במשבצת הריקה בכל שורה 5
אם אתה מנחש שהקבוצה הראשונה (המארחת) תזכה בתחרות—
רשום א׳.
אם אתה מנחש שהקבוצה הש ניר( ,האורחת) תזכה בתחרות —
רשום ב׳.
אם אתה מנחש שהתחרות תסתיים בתיקו — רשום א .
תוצאות אחרונות
תיקו

מכבי רחובות
הפועל חיפה
אסטון וילה בלקפול בולטון
צ׳רלטון
צ׳לסי — סנדרלנד וסטברומביץ
אברטון

. 1מכבי פתח־תקוה— הפועל פתח־תקוה
.2הפועל כפר־סבא — הפועל רמוז־גן
.3מכבי נתניה — מכבי רחובות
.4הפועל חיפה — מכבי חיפה
.5אספון וילה — ליברפול
.6בלקפול — סוסנהם
.7בולטון וונדררס —.מנצ׳סטר סיסי
.8צ׳רלטון — ניוקאסל
.9צ׳לסי — ברנלי
. 10 סנדרינד — מידלסבורו
. 11 וולבס — ווסט ברומביץ אלביון
. 12 אברסון — לייקסטר סיסי
מלואים( :במקרה של דחית המשחקים)
מכבי תל־אביב
. 13 בית״ר תל־אביב — מכבי תל־אביב

. 14 הפועל תל־אביב — הפועל בלפוריה
המנחש נכונה את תוצאות של 12 התחרויות, יזכה במכשיר
רדיו מתוצרת פיליפם. המנחש נכונה את תוצאות 11 תחרויות יזכה
במינוי חינם י שנתי על העולם הזה.
פרסי תנחומים ינתנו בכל שבוע לפותרים
אשר תשובותיהם קרובות ביותר לפתרון
הנכון.
חתוך את הטבלה המסומנת יחד עם התלוש,
או העתק את הטבלה וצרף אליה
את התלוש הגזור, שלח אותם עד יום
ו׳ ( 6.3.53 ועד בכלל) למערכת העולם
הזה ת.ד 136 .תל־אביב. יתקבלו פתרונות
שישאו חותמת דואר עד יום 6.3.53
על המעטפה יש לציין: נחשון מס׳ .2

^ מ ל זי ך ד,

?״ויץ? ]91 יג??? 9
$כ!ר?ל*ו?יימ ד^יז״^ומן־
מיוצרת באשור הסתדרות
רופאי השנים בישראל

ג ם ]!גפני גשם
-מגז

.הסוכך
נום דב־1934

ר־.קוו

רחוב הרצל ,89 תל־אביב
טלפון 5473

גזור את התלוש ושלח אותו יחד עם הפתרון לסי הבתוכת :

אדיבו ת הת שב ץ 1953

תשבץ ענק

.העולם הזה* ,ת. ד ,136 .אליסות תשכץ .8עד יום 15.3.53
ת ל 1ש

(ראה הגדרות עמוד ) 14

הכתובת

1111

1111

, $1ג י

ייי

111111