גליון 802 מתאריך 12 במרץ 1953

מכתב־ס

העורך הראשי :
אורי א ב נר י

ראש המערכת:
של ום כה ן

עורך משנה, תבנית:

עורך משנה, כיתוב:

הריאל

מיפ אל אלמז (זמני)

דו ש

עורך משנה, חדשות •:

ה שבועון הסצזיר
לאינפו רמציה
רחוב נלי ב פוו , 8תל א בי ב

(ליד תי א טרון
ת.ד . 130 .טל (זמני) 66785
מען למב רכי ם :״ עול מפרם״
מ שרד המערכת בירו שלי ם :
רהוב דו ד המלך ייו לי אן),
הסעד.
משרד
מו ל

מ שה בן־אסרים

הצלם הראשי :

הכתב הראשי :

פול נולד מן

יהודה נבאי

עורכי מדורים :
מיכ אל אלמו, יחיאל ב שן, נבח נבי, ירוחם נבע, תמר תדמור.

משתתפים קבועים :
דוד א רנון. אוסהר טאובר, פילי ם טי ארי. דירי מנו סי* ,בי ש ש.

ראש מערכת, ירושלים.־

מ״מ ראש מערכת׳ חיפה:
חיים כרמל

דוד רוביננר

סופרי חוץ:
סונ ט -נ׳יהו ב ם, גבריאל דנון, ש מו אלמ-רון
מו דפס: ד פו ס ישראל ב ע״ מ ת״ א
מו ״ ל: העולם הזה ב ע״ מ

עתון זה אינו משמש במה לביטוי דעותיהם
הפרטיות של עורכיו. זה טוב בשביל
העתון. אבל לא תמיד טוב בשביל העורכים.
דומים הם לשור החסום בדישו. העתון
דורש מהם התאפקות עליונה. ואם כי
לא תמיד ניתן להשיג אוביקטיביות של
ס/״ 100 בקבוצת אנשים של בשר ודם, הרי
היא די קיצונית כדי שתחשוב, מפעם לפעם,
כי לאיש מאתנו אין בכלל דעה משלו.
ברשותך האדיבה הייתי רוצה, בשורות
הבאות, להפר כלל זה. רצוני לבטא כמה
מחשבות פרטיות.
קודם כל: אני מאמין כי בשאלה העיקרית,
שאלת עצם קיום המדינה, אין האמת
נאמרת לציבור, לך.
לא האמת על הנעשה לאורך גבולות
מדינתך.
לא האמת על ההד אשר מציאות זו מעוררת
בעולם.
במקום אחר בגליון זה תמצא תרגום מאמרו
של השבועון האמריקאי מ״ם. אמנם,
טייס לא נמנה מעולם עם האוהדים הגדולים
של מדינת־ישראל. אולם אין ספק שמאמר
זה משקף, פחות או יותר, את אשר חושבים
מליונים בכל רחבי העולם. והוא שופך אור
חיוור מאד על מצבה המוסרי והפוליטי של
המדינה.

הידיעה על ניתוק היחסים בין ישראל
לברית־המועצות, והידיעות הרבות על מפנה
רבתי לרעת ישראל בבירת ארצות־הברית,
ירדו במהלומות על הקורא הישראלי. רבים
— וביניהם עתון זה — סבורים כי שר־חוץ,
המסמל כשלונות איומים כאלה, חייב ללכת;
וכי הקו המדיני שגרם להם, במידה שבכלל
קיים כוה, טעון רביזיה יסודית.
אולם כולנו עלולים לשכוח שלא זה העיקר.
לא במוסקבה ולא בוושינגטון הזירה
המכרעת למדיניות־החוץ הישראלית. הזירה
המכרעת היא בקאהיר, בבירות, ברבת־עמון.
בזירה זו לא פשטה מדיניות־החוץ הישראלית
את הרגל. לא היה מה לפשוט. כי רגלה
מעולם לא דרכה על קרקע זו.
.כאן קבור הכלב. כאן קבור גם עתיד
האומה. כל בעיות העולם, כל הדולארים
ומשפטי־הטיהור, חשיבותם לגבינו ועירה
לעומת שאלת־גורל זו: האם נשתלב במרחב
ז האם ננהיג אותו לקראת יעוד חדש?
או שמא יקיא הוא אותנו י

נתקלנו בבעיה זו בשדה־הקרב, בדמות
כדורי־עופרת. בימי המלחמה עצמה לא
חשבנו על פתרונה — לא החיילים ולא הפוליטיקאים.
החיילים יכולים לטעון שהיו
עסוקים. הפוליטיקאים אינם יכולים לטעון
זאת.
הם סיימו את הקרבות בשביתת־נשק מפוקפקת.
המלחמה עצמה נמשכה, בצורות חדשות.
אולם הם שכבו ונחו על דפי הניר,
מתוך הנחה שהמצב יציב וקבוע, ששום דבר
לא ישתנה, שהעובדות אשר נקבעו בדם

ל מע רכ ת

ד ר 1ש

חלוציות עלובה

בשדה הקרב תישארנה שרירות וקיימות.
זוהי -טעות נוראה.
המצב במרחב משתנה מוי יום ביומו.
עובדות ־ חדשו^נ נוצרות, עובדות הצופנות
בחובן סיכויים גדולים וסכנות איומות.
קם נגיב. מתווכחים אם נגיב הוא טוב
או רע. זוהי שאלה מעניגת, אך חסרת חשיבות.
נגיב קיים. תוך חצי שנה חולל פלא.
הוא שינה את מפת המרחב. עם של 20
מליונים, שהיה לפני שנה רדום וחסר־אונים,
קם על רגליו.
נגיב עוד אינו מגיע לשעור קומתו של
אתא תורך הגדול. אולם הוא מתקדם בהתמדה
לקראת רמה זו. ואם׳ זה הסיכום של
חצי שנה — מה יהיה הסיכום בעוד שנתיים י
בעוד 5שנים? בעוד 20 שנה? לא רק
במצרים, אלא גם בסוריה, בעיראק?
מה עושים אנחנו מול מהפכה זו השוטפת
את המרחב ז
כשתולל נגיב את מהפכתו הראשונה,
ביטא דוד בן־גוריון כמה רעיונות יפים על
שלום. להפתעת העולם היתד, ההגבה בקאהיר
זהירה וחיובית למדי. המלים המעטות רמזו
בגלוי: אנו מוכנים לשמוע. בכמה מקומות
בעולם הורגשו גישושים רבי־משמעות.
ואז מה? אז לא כלום. העולם חיכה
לג׳יסטה הגדולה, להצעה המהדהדת, למעשה
הפסיכולוגי ההיסטורי של משרד־החוץ הישראלי,
או אולי של ראש הממשלה או
הנשיא. להצעה הגדולה שתפרוץ את האשנב,
שתעביר רוח משחררת ומרעננת על פני
המרחב, שתחשוף את השאלה האחת שתקבע
את גורל העם העברי, גורל העם הערבי
וגורל המרחב המשותף.
אף מלה אחת לא נאמרה. כמה פוליטיקאים
טפחו איש על גב רעהו, מרוב הנאה על
התמרון הפיקח, הערמומי, שהצליח. המציאות
נמשכה כפי שהיתר .,נמשך מסע־השוד
הגדול נגד רכוש ערביי ישראל, להתעשרותם
הפרטית של כמה דמויות אפלות. נמשך
היחס המאקיאבלי כלפי הפליטים הערביים,
מוכי המגפות והרעב, יחם שהיה מעביר חלחלה
בעצמותינו — לו היה המדובר, חם
ושלום, בפליטים יהודיים. ונמשכה המלחמה
הזעירה על הגבול.
לפני 854 שנה כבשו הצלבנים את ירושלים.
כדאי להסתכל במפה של מדינתם — היא
מזכירה משהו.
הצלבנים ישבו בירושלים, מוקפי חומות
וחמושי שריון. הם ישבו עד אשר הצליח
שליט מוסלמי אחד — צלאח אל־דין —
לאחד את כל עמי המרחב נגדם. הם השאירו
במרחב כמה חורבות, העשויות לענין
מטיילים וארכיאולוגים.
הקבלות היסטוריות מטעות לרוב. גט אין
דמיון בולם בין צלאח אל־דין לבין. יגיב.
אולם הדוגמה הקודרת חייבת לעורר הירהוי
צונן בלב כל אדם חושב. היא מציגה שאלה
ברורה, מצלצלת, למעטים המופקדים על גורל
הרבים.
האם שמעת חשובה? איזו תשובה שהיא?
אולי שמעת אתה.

)1קצין משוחרר בעל נסיון פיקודי
ומיגר,לתי, לפחות מפקד פלוגה, לתפקיד
מיוחד. צריך להיות מוכן
לשהות משך 3חדשים מחוץ לביתו.
)2מגיה בעל נסיון, לעבודה של יומיים
מלאים בשבוע, עם אפשרות להגיע
לתפקיד אחראי יותר.
לפנות בכתב לראש מערכת. העולם הזה״,
ת. ד ,136 .בצירוף פרטים מלאים.

מעולם הזח 800 כסב על המדריכים של ה שומר
הצעיר. שנקר או לחזור ולהס״*ב ל שרות פעיל.
הכתבה בכללה טובה מ אד. אד סו פ ה עלול ל א כזב
את קוראה. אני תמה. כי בד יכולתם לכנו ת את
ה שומר הבעיר ״ שריד עלוב ל פדי שנותר ל תנועה
ההלו בי ת״ .תנועה שאתם עב מכ ם מכני ם או תה
ב או תו מ א מר ״ה תנועה ההלובית החזקה ביו ת ר״.

אלמוני, פתח־תקוה
המלים לא היו מכוונות אל השומר הצעיר
כי אם אל כלל תנועו ת הנוער החלוציות,
שחלקן בנוער, לרוע המזל, אפסי בהשוואה
לצרכי התנועה החלוצית.

מחפשי המחר
העולם הזה 800 כו תב, מתחת ל תמונה ב ענ ת
הכותרת ״ פ עול ה מ תווכ ת״ .בין ה ש אר. א ת הדברים
הבאים :״דוד בן־גוריון שלח מי דאת מזכיר
הממ שלה, ז אב שרף, לנתק אתאש תו מ מג ע ה
ההדוק עם כו חו ת המחר״ .רק בקוראי שו רו ת אלו,
התגלה לי ש ש מו אל מי קוני ם מייבג ב א רבנו א ת
״כוחו ת המחר״.

מאיר דרפל, בני־ברק
טובה התגלית היום מסחר.

-העזלםהזה׳׳

גורלו שד ניחוש

במדור המכתבי ם (העולם הזה ) 796 עני תם. ב ת
שובה למכ תבו של דובר מ שרד החוין ר א,בן
דפני. כי ב־נ במרס תהיו מו כני ם להתווכח עם
דובר חדש של מ שרד החוץ. מ ה קרה לניחו ש •
צבי חרמון, חי פ ה

סטיות מיניות
במשך 19 שנו ת חיי ל א ידע תי נ י בתורה הלוב
שת לבו ש גבר לובה ב ס טי ה סיני תששטה
״ ט ר אנ סב ס טיז ם״ (העולם הזה .) 801 עד ע כ שיו
ה שבתי ת מיד שזה מ ש הו הב שור ל חלוציו ת

רות ק ,.טראסבססיסטית וותיקה,

תחרות הפסוקים
אחרי ש חידו ש פ סוכי ם ה פד מחלה של
ובוראי העולם הזח, איני יכול להתאפב. אני
לתרום א ת תרומ תי. מה יאמר הנ בי א ( או
המדינה) לכ שיראה אי ש־עסבי ם מ פובפבי ם
ממ של תי נבוה מ ס תובבי ם ברחוב ן ״ הי לכו
יחדיו, בלתי אם שו ח דו ז ״

דניאל וולמן,

דובר משרד החוץ ב־ו במרס היתה דוברת:
אלה טל־יפת.

תל־אביב

״...וסוף גנב לעליה (בדרגה).״

תגובה מאוחרת

יהודית קירמאייר, ירושלים
שהסינטור מקארת אינו נמנה על קוראי
העולם הזה.

תרומת העצמאות
הננו שמחי ם שניבלת ם כהלכה ו ב או פן נ אה א ת
החומר או דו ת שתוף חיילי המרינס (האמריקאים)
במבבע ״יום מלווה העבמ או ת״ .אול ם הפעם הוד
לטתם כנראה ש אין לוותר על הקוין שבאליה. שכן
טעיתם והטעיתם את הרבים: מלחההעבמ או ת
אינו מגבית ו אינו מאסף תרומו ת עבור מרינ ת
ישראל. ייחודו של ה מל חה הו א ב כו. ש הנו מהווה
מפעל ה שקעות אשר תכליתן לסייע בפת, ח תע־שייתה
וחקלאותה של ה מדינ ה.

רייקוס, מנהל המשרד הי שראלי,
מפעל מלווה העצמאות

לטובת המשטרה
האם אינכ ם חו שבים שהגזמתם במקצת בחת־קפתכם
המצויירת על עתון המ ש טרה (חעו*ם הזה
? ) 800 אני חו שב שכוונתם של יוז מי 999 הי א
טובה. ואם לא הצליחו בנליון ה רא שון. הרי אין
לבטל לחלו טין רצונם לתת לקהל אינפו ר מ צי ה על
הנע שה באחד השרותים הח שובי ם של חיינו הפנימיים.
אולי בנליון שני תתקן המ שטרה א ת
ט עויו ת הבוסר?

קול הסטודנט
עורכי מוכרח
ס ב כי ופביד שני ם

ציור הדולרים

מה עלי לל מוד מזה ש ה סינ טור מקארתי הופ ת ע
מסנירתו של ה שידור העברי בקול אמריקה הודים
לאחר שעוברה זו התפרסמה בעולם הזה (1) 797

יעקב

תל־אביב

ש. בר־חיים,

תל־אביב

חיכיתי במשךש בו ע להופע ת העולם חזה 800
ב טוח הייתי ש תניבו על הסב סוד ב ט כניון בדרך
הנאותה. לד אבוני הגדול אוכזב תי ו או כז בו כל
יתר חברי לקורס.
אין זה נכון שרק ב שבו ע שעבר הודיע לנו
פרוס. רטנר על התקנון החדש ; דבר קיו מו של
תקנון זה ידוע לס טודנטי ם כבר מרא שי ת ה שנה
האקדמאית. אמנם. היתה א סי פ ה של תלמידי ה קורם
הר א שון בה שתתפות ם של פרום. רטנר וה מזכיר
ה אקדמאי תובל, אלא ש א סי פ ה זו נקראה
על ידי נציגי ה ט כניון. כדי להסביר את הש קפותיהם
בקשר לתקנון החד ש. אין זה נ כון ש ה
ס טו דנ טי ם נדרשים להבחן ב מ קצועו ת הראשיים כבר
בסמסטר הרא שון. הבחינות במק צו עו ת הראשיים
והמשניים נערכות ב סוף ה שנה.
לא תהיה זו העזה מ צדי אם או סי ף שבעיית הט
כניון הנה, וצריכה ל היות, בעיית ה מדינ ה כולה.
מ כ אן י צ או מ הנדסי המחר של ה מדינה. אלה
שמתיחסים אליהם בזלזול. כיו ם. עתידים להיות
הכוחות הטכניי ם וההנדסץ ים ש ה מדינ ה מזדקק להא
בעתיד.

סטודנט מקורס א /הטכניון,

חיפה

לא איכפ ת לי שטעיתם ולא הבדלתם בין מו ע ד
לסמסטר ו ש שמתם את ה מ שפ ט :״ ה ט כניון אינו
מו סד פילנ ט רו סי״ בסי גולד שטיין ולא בפי פרוש.
רטנר. אול ם אותה מ ע שי ה מנו סחת על דבר התקנון
אשר פרוס. רטנר הקריא ב א סיפ ת סטו דנטים
ו או תו ״רי אליז ם״ פקחי להעיר ש היו אלה
דפים מכו סי ם בכתב צ פו ףוש הס טודנ טי ם /החלו
לרעוש כתגובה לדבריו והו א היה נאלץ להדים
את קולו. זה כבר יותר מ די !

חבר ועד קורם א ,,הטכניון,

העולס

הבא

ה ש בו עון המצויר
לאינ-פורמציה

המלון בהמשכים
אצ״ל ז׳ — ארגון צבאי
מחתרתי שמטרתו היתל
גירוש הנציב העליון הבריטי
והעברת סמכויותיו

חיפה

ה עובדו ת עליהן הס תמך מייזלם בכו ת בו על הצייר
שטיינחרדט (העולם הזח ) 798 לא היו: כז נות
ברובן. מר שטיינחרדט לא הפקיד בז מנו את
הסכו ם של 300ל״י אלא סך 432ל ״י. והו סכ ם
אותה שעח על תמורה לסי שער החליפין הר
שמי 900 :דולר. עוד הו סכ ם או תה שעה שב א ם
שטיינהרדט לא יוכל להחזיר א ת 900 הדולרים
בעת י צי א תו מאר צו ת הברית. י ר או הצדדים את
הענין כ מ חו סל על סמך הת שלום של 7 432״י.
למע שה לא היה כי די מר שטיינהרד ט סכו ם 900
הדולרים כאשר עזב את ארצו ת הברית. הו א הסתמר
על ההסכם ה מפו ר ש עם הקרן הקיימת.
מר שט שיינהרדט עו ש ה זה שני ם רבו ת עבוד ה
א מנו תי ת ב שביל הקרן הקיימת והצדדים ה ס כי מו
לשם פ שרה ש הו א יע שה כ מו ת עבוד ה מ סויי מ ת
ללא תשלום. על טי ב העבודה תחליט הקרן הקיי מ
ת ו אין סה מ שו ם ש אלה של ״במקו ם קרקע
ת מונו ת.״
בנונ ע ל תואר ״ דון קי שו ט של ה חו ק״ בו בי־ניתם
או תי. אסתפק בזה שא ציין שקל מאד לתקוף
עורך דין, על ש הו א מ מל אאת תפ קידו הצ-
בורי לעזור לאנ שי ם אחרים.

ד׳׳ר ריכרד וייל, עו״ד,

ירו שלים

בכור לבלש
״הבורא של א יו סי ף לבחור א העולם הזח ) 800
מזיל ד מ עו ת תנין על ה מפלגה שי ש לה רב 37
אחוזים מ עולו ת העם, ו מ עיז ה דע סוב בפ עולו ת
ח שאיו ת בנון ה אזנה ל שי חו תפר טיו ת ב מכ שירי
שידור מיו חדי ם.
למרבה ה א סון. מ שווה הבורא א ת של טונ ה של
מפלגה זו ל של טון טו ט א לי ט א רי. אכן, מז לו הו א
שה של טון א צ לנו אינו כזה. שוכ ח או תו בורא שא ם
לא היו או תן פ עולו ת הה אזנה ופעו ח עד מ ע שיה ם
של אל מנ טי ם מ סוי מי ם בארץ (בעלי ״ מו לד ת
שני ה״ ו אינ ט רסי ם זרים) כי אז היינו מגי עי ם

ל שלטון מפלנ ת ה־ 99א חוז ו או תו בורא
יכול חיה ל כ תו באת שכ תב, כי העולם חזת היה
עוכר לעולם הב א.
טוב עו שי ם אות ם מ אזיני ם, מ שני תי ם ומבבתים.
ה שומרים על מ דינ תנו מ פני בעלי ״ מו לד ת שני ה ״.
עין פבוחה. ו אוזן שו מעתישמ רו ע? מ דינ תנו
ס פני אויבי ם מבי ת.

ישראל רביש,

תל-אביב

אסור לבקר?
הנני תו מ ר נלהב בכל מכב ר או בי ב טי בי, אולם
בשה לי להכליל אתכם ב ר שי ס ת מבברי ם ש אני
מכבד. א ת שר החוץ. ל מ של. בערתם מ א כל
הצדעה (העולם הזה 199ה ר פו ידיכ םממעשה
זול זה עד א שר תצלי חו ל ה כין או תו כ ר אוי.
י עו מתזאת מבערים אתם אתהמשטרהז מלנ י שים
לה כ ש לונו ת א שר לכל הדעו ת אינ ם שי כי ם

נכחתי שלא רע אתם, אל א נם חברי כנ ס ת רבים,
טרם ל מ דו לבער א ת האד ם־ה מו סד ה מ תאי ם על
כ ש לונו תיו, ולא להרביע כ ש לונו ת של אחריש על
נבם של אנ שי םאשר כלל ו כ לי אין יוד עי ם מי

יעקב חלפון, חו לון
אם שר החוץ או שר זזנושטרה סבורים
שלא הובנו כראוי, זכו ת ם וחובתם היא להגיב
על הבקורת.

לידי דוד בן־גוריון.
הגנה ז׳ — ארגון צבאי
מחתרתי שנועד, בין היתר,
להגן על דוד בן־גוריון
מפני מזימות אצ״ל.

היה היה איש שקרא :
בוז למשק.
גיבורי ישראל — אל
הנשק.
למלכות ישראל
צאו לכבוש את בבל
ואני אשב בינתיים ואכתוב
שירים על גבורה

היה היה ילד בנען
שרצה להיות מהפכען
אמר הוא לרות :
הענין הוא פשוט,
צריכים לקחת מפה ולמחוק
את ארץ־ישראל ולכתוב
במקום זד, כנען.

החידץ הבלשי מס1 .

מדור השירה

״בם!״ כדורי קפץ ממיטתו
.״ מ ה קרה?״ שאל בבהלה
.״פ שו ט מאד,״ ה שיב החוקר

(מה היה שם ז — בין הפותרים
לא יוגרל כלום).

,העולם הזה״ 802

קבוצה של צעירים יהודים מבני רוסיה,
שעברו את כל מדורות שתי המהפכות ומל־חמת־האזרחים,
הפליגה ב־ 1925 לארץ־ישראל,
כדי להתיישב בקיבוץ. בדרך הודיע הרדיו
באניה כי יוסף סטאלין הכריז הכרזה חשובה.
״סטאלין? מי זה?״ שאלו החלוצים איש
את רעהו.
באותם הימים כבר היה סטאלין יורשו של
לנין. הוא יצא מנצח מן המאבק הגדול, אך
החשאי, על הירושה של המהפכה. הוא הגיע
לפסגת ההר, ממנו השקיף מאז משך דור,
על גורל העולם. אולם שמו כמעט שלא
היה ידוע. בכל החישובים על עתיד הצמרת
הסובייטית לא תפס כל מקום מכריע.
שני הניחושים. כשהודיעו השבוע אלפי
תחנות שידור ב־ 50 שפות כי יוסף סטא־לין
נפטר, היה מצב שונה מאו. אישיותם של
כל המועמדים לירושה היתד, ידועה לכל. זה שנים התחרו ביניהם כל הפרשנים המדיניים
בעולם בניחושים על המאבק העתידי ועל תוצאותיו.
שנים היו הניחושים העיקריים ( :א) עם מותו של סטאלין תתרסק הדיקטטורה הסובייטית
כולה, והמשטר בברית המועצות יתמוטט כליל במלחמת־אזרחים בין יורשיו, או בהתקוממות
המונית ; וץ ב) מאום לא ישתנה, המנהיגים הסובייטיים יתפשרו ביניהם׳ יבחרו
ברצון טוב ביורש, שימלא את החלל אשר יווצר עם מות הענק.
השבוע התברר ששני הניחושים גס יחי לא התאמתו. שום מלחמת־אזרחים לא פרצה,
שום התקוממות המונים לא זיעזעה את הממלכה האדירה, ושום ממלא־מקום יחיד לא
נבחר.
פשרה ליד הגופה. הסיבה להפתעה הראשונה לא היתה מפתיעה. במשטר הסובייטי,
כמו בכל משטר טוטאליטרי מודרני. לא תתכן שום התקוממות מלמטה. מאות הדיביזיות
של הצבא האדום, עשרות הדיביזיוח של המ.וו.ד ,.מונעות מרידה של ההמון הבלתי־מזוין,

חסר־ההנהגה וחסר יכולת־הארגון.
לא פרצה גם מלחמה גלויה בין היורשים. כל המנהיגים הסובייטיים, פקידי־הממשלה,
ראשי־הבולשת, אנשי־מנגנון־המפלגה וקציני־הצבא הבינו היטב שגורל כולם
מותנה בקיום המשטר בתור שכזה. הם לא התקשו להתפשר ביניהם ליד גופתו
של מנהיגם, בשעות המעטות שחלפו בין הרגע שעצם את עיניו לבין שידור
ההודעה על מותו ברדיו מוסקבה.
מאכל! איתנים. לפי שעה שורר השלום במסדרונות בניני הפאר העתיקים
של מוסקבה. אין פירוש הדבר ששלום זה הוא בר קיימא.

סטאלץמת־יחי
מלנ קוב?

יוסף סטאלין ריכז בידיו סמכויות שלטון
עצומות. בשום משטר אחר בעולם, כולל
המשטרים הפאשיסטיים, לא היה מרוכז כוח
כה רב בזוג ידיים אחד.
מעולם לא אירע שכוח כזה פורק מרצון.
מאחר שנוצרו הדפוסים השלטוניים של דיקטטורה
אישית, לא ישקוט המצב עד אשר
יתמלא החלל, ובמקום הדיקטטור האחד יבוא
הדיקטטור השני.
אולם אין זה תהליך שיסתיים ביום אחד.
שנים עברו מאז יצא לנין מכלל פעולה
מעשית, ועד אשר התגבשה הדיקטטורה האישית
של סטאלין. משך שנים אלה התנהל
מאבק איתנים, אשר רק הדים מעטים ממנו
הגיעו באותם הימים לאוזני העולם. סטאלין
יצר שלישיה נגד טדוצקי, קם אחר כך
נגד שותפיו בשלישיה, יצר קבוצה חדשה

ופרק גם אותה. רק לבסוף נשאר יחיד.
הקרב! :מולוטום. אין כל ספק שהפעם יקרה אותו הדבר בדיוק.
ברגע הראשון אחרי מותו של סטאלין נוצרה שותפות בין כל אלה המרכזים בידיהם
את השלטון האמיתי במדינה. למעלה מתריסר מנהיגים. ממוני סטאלין, אך סחותי-השפעה,
סולקו במחי־יד אחד. הדבר לא יצר שלטון של יחיד, להיפך, הוא נעשה כדי לחזק את
שלטונם של היורשים העיקריים, איש איש בביתו שלו.
היורש היחיד שהפסיד בעסק היה מולוטוב. עד כה הופיע מולוטוב תמיד במקום השני
ברשימת מנהיגי המפלגה הקומוניסטית, מיד לאחר סטאלין. עתה ירד למקום השלישי, כשגם
מלנקוב וגם בריה מופיעים לפניו ברשימה. גם מינויו כשר־חוץ אינו אלא ירידה בדרגה.
היתד, זאת תופעה טבעית: בין כל היורשים היה מולוטוב היחידי שלא שלט על כוח ממשי.
משרד־החוץ אינו יכול להתחרות מבחינה זו בתותחים של הצבא וגדודי הם.וד.ד.
מפלגה ומ.וו.ד. שני השותפים העיקריים בשותפות החדשה הם מלנקוב ובריה, הנחשבים
בדרך כלל לאויבים מושבעים. הם עשו עתה יד אחת כדי לשמור על שלמות הירושה.
מלנקוב שולט במנגנון המפלגה, שהוא המנגנון הממנה את כל הפקידים במדינה. בחודשים
האחרונים היה ברור כי סטאלין יעד לי תפקיד של יורש־עצר. הוא הפך ראש הממשלה,
נוסף על תפקידו כמספר 1במפלגה. אולם הוא טרם נתבסס במידה מספקת כדי לכבוש
שלטון יחיד.
השותף השני, בריה, זכה בפרס גדול. במדינה הסובייטית תופסת הבולשת מקום מרכזי.
לרשותה עומד צבא עצמאי, הלובש מדים והמצויד בכל הנשק הכבד. צבא זה נועד לדיכוי
מרידות מזויינות, גם מצד גדודי הצבא הסדיר.

וסף סטאל־ן

,2קובה. אי ש המחתר ת

.1הנער סוסו מ רד בצאר
רוסיה היחד, אימפריה אדירה. אירופה כולה פחדה מפני
עוצמתה. אולם כוחה היה רדום וכבול. הצאר הקדוש קיים
משטר של עריצות אדוקה ומפגרת. סמלי המשטר היו מיגדלי־הבצל
של כנסיות. השלטון דיכא את המעוסים הלאומיים.
אחד מבני המיעוטים היה יוסף, בנו של הסנדלר־האיכר
ויסאריון דג׳וגאשווילי, גיאורגי מדרום קווקאז. אמא קראה לו
״סוסו״׳ שלחה אותו ללמוד בסמינר לכמרים, כי הכמורה
היתד, הדרך היחידה בה יכול צעיר עני לעלות בסולם החברתי.
אולם סוסו מרד במשטר הצאר. היתד, זאת מרידה לאומית
טהורה, אלא שכמו בכל רוסיה, התקשרה מרידה זו של
המעוטים המדוכאים בסנטימנט סוציאליסטי. כי הסוציאליסטים
הבטיחי חופש למעוטים, קדמה לבני־עניים.

בקלות־־עת מופתית הכריז הצאר
הקדוש מלחמה על היפאנים. האסיאתים
הבזויים היכו את הרוסים שוק
על ירך. בעזרת המעצמות הגדולות
כפו על רוסיה כניעה מחפירה (ראה
קאריקטורוז) .תבוסה זו נתנה דחיפה
עצומה למהפכה. בכל רחבי רוסיה
אורגנו מרידות. בפטרסבורג עלה
לגדולה צעיר יהודי שקרא לעצמו
טרוצקי, רכש שם עולם. אותה שעה
היד, סטאלין פעיל־מחתרת בלתי־ידוע
,״קובה״ בפי ידידיו. אולם באותו
זמן נפל עליו מבטו של לנין,
שלא מכבר נפרד מחבריו המתונים,
ה״מנשביקים״ ,שדרשו להקים מפלגה
דימוקרטית. לנין, מנהיג ה״בול־שביקים״
,רצה במפלגה אחרת: צבא
מחתרת מאורגן וממושמע, שלא יהיה
תלוי בהמונים, אלא יכפה עליהם
את רצונו. טרוצקי לא רצה להיכנע
לדיקטטורה של לנין, נפרד ממנו.
סטאלין, איש־המעשה שלא התענין
בתיאוריה, הצטרף ללנין בכל לבו.
בין מאסר למאסר עשה את שליחותו
של לנין הגולה, שקרא לו ״הגיאורגי
הנפלא״ ,העריך מאד את פקחותו המעשית,
חסרת־הפיקפוקים .״קובה״
עזר לארגן התנפלויות לשם ״החרמת״ כספים לטובת המחתרת, ברח כמה פעמים מסיביר,
הפך בשנת 1912 חבר הועד המרכזי של המפלגה הבולשביקית. לא היה זה תפקיד נוח
למלא, אך לסטאלין הצעיר נתן את נסיונו הראשון במנהיגות ושליטה על אחרים. שנים
אלה של חיי מחתרת חישלו אותו במידה רבה לתפקידים שהיה עתיד למלא תוך
שנים מעטות.

.4המהפכה הגדול ה
בפברואר 1917 שוחרר סטאלין. המהפכה הגדולה פרצה.
המוני הבירה הרעבים, בעזרת החיילים שלא רצו לצאת
לחזית, גרשו את הצאר. ממשלה סוציאליסטית מתונה תפסה
את השלטון. היא רצתה להמשיך במלחמה נגד הגרמנים.
גם סטאלין, המנהיג הבולשביקי הראשון שהגיע לפטרסבורג,
קבע את קו המפלגה בעתון פרבדוז, תמך בדרישה לאומית
זו. אולם לנין חזר לארץ, נזף קשות בסטאלין, תבע ״שלום
מיד הודות לסיסמא זו חולל באוקטובר את המהפכה
השניה, בעזרת טרוצקי, שהפר עתה עוזרו הראשי (לאחר
שלנין כינה אותו בשם ״חזיר״ ו״יהודה איש־קריות הקטן״).
סטאלין מילא תפקיד צנוע, לא נודע כלל ברבים. גם רוב
מנהיגי המפלגה הקומוניסטית לא הביטו עליו כאחד המיועד
להגיע רחוק בשורות המפלגה.

.3המלחמה פורצת
כדי להחליש את מתחרהו, הקיסר האוסטרי, גרם
הצאר הרוסי למלחמת־העולם הראשונה. מיטב הנוער
הרוסי נהר לש־ות־הקטל, שם נפל קרבן ולחוסר־היעילות
של המשטר ולטפשות הגנרלים. אותה שעה
ישב סוסו־קובה, שהחל קורא לעצמו ״סטאלין״ ,בגלות
סיביר. הפעם הושיבו אותו במקום שאין ממני
אפשרות בריחה, לאחר שנודע למשטרה מפי
מאמאלינובסקי, חבר־פרלמנט בולשביקי שעבד למען
הבולשת, כי סטאלין הוא המפקח בשם לנין על
חברי המפלגה בפרלמנט. הפעם ישב סטאלין 4שנים,
עד למהפכת פברואר.

יוסח סטאל־ן

.5הקומיסר מגן ע ל צאריצין
המהפכה ניצחה — אולם מכל העברים צרו האויבים על
השלטון. המצב נראה מיואש. טרור בלתי־מרוסן השתולל
בארץ. לבנים ואדומים כאחד עשו שמות באוכלוסיה. טרוצקי
הפך מצביא, הפך את הצבא האדום לכוח לוחם ומנצח.
סטאלין, אויבו המושבע, נאלץ להסתפק בתפקיד הרבה יותר
צנוע: קומיסאר פוליטי של אחד הגייסות. הוא עזר להציל
את צאריצין, ששינתה אחר־כך את שמה לסטאלינגראד. אותה
שעה אירגן את מפקדי הדרום נגד טרוצקי׳ הפר את פקודותיו
בגלוי, בהסכמתו האילמת של לנין, שחשש פן טרוצקי
יתחזק יתר על המידה. הוא השתתף במלחמה נגד פולין,
שם גרם, לדעתו של המרשל טוחאצ׳בסקי, המפקד הראשי,
לתבוסה הסובייטית הגדולה הראשונה( .סוחאצ׳בסקי שילם,
אחר־כך, בחייו עבור דעתו זו).

.6המזכיר הכל לי -יו ר ש
לנין מת, אחרי ששכב שנתיים חסר־אונים ומשותק.
המאבק הגדול על הירושה החל. המועמד העיקרי
־יה טרוצקי, אמן הדיבור והכתיבה, מצביא המלחמה.
אחריו עמדו בתור נואמים אחרים, מסוגם
של זינובייב וקאמנייב. מעטים חשבו על סטאלין.
אולם סטאלין דאג לעתידו. לנין מינה אותו למזכיר-
כללי של המפלגה, תפקיד שלא נראה בעל חשיבות
בעוד לנין בחיים. אולם היה זה התפקיד המכריע :
המזכיר־הכללי מינה את בעלי התפקידים במפלגה,
והמפלגה שלטה במנגנון הממשלה, בבולשת ובצבא.
תחילה בודד סטאלין את טרוצקי, יצר ״שלישיה״
עם זינובייב וקאמנייב. אחרי שחיסל את השפעת
טרוצקי, סילק גם את שניים אלה. שני הצדדים
עשו מאמצים גדולים להלביש לבוש רעיוני למלחמתם,
התווכחו אם טובת ברית־המועצות קודמת
למהפכה העולמית או לא. אולם היתד, וו בעיקר
מלחמה בין אישים,

^ל. המנצח לא הראה כל מתינות
העולם שמח על גצחון סטאלין, חשב שהוא
מתון יו#ר. חיש מהר נוכח לדעת שטעה. כאשר
אך ניצח סטאלין, הן זל מגשים את דרישות
מתנגדיו, עלה על כולם בקיצעיותו. הוא הוריד
את רמת המחיה של ההמונים כדי להקדיש
את כל האמצעים להקמת תעשיה אדירה. והוא
פתח במסע כביר לחיסול החקלאות הפרטית,
לריכוז האיכרים במשקים שיתופיים וממלכתיים.
המפלגה אירגנה הפגנות איכרים תחת
הסיסמא :״חסלו את הקולאקים (האיכרים העשירים)
ראה תמונה) .אולם מרבית האיכרים
התנג1ו למסע, גרמו לרעב נורא. מתנגדי
סטאלין טענו כי למעלה מ־ 10 מיליון רוסים
ניספו באותן השנים כתוצאה מן הרעב ומן הגירוש
לסיביר.

.8צלב־הקרס עולה
אותה שעה קרב והלך אדולף היטלר לשלטון בגרמניה.
מפלגתו ניצחה בבחירות. היה ברור כי רק מאמץ נואש
של הסוציאליסטים והקומוניסטים ביחד יכול לעצרו. אולם
בפקודת סטאלין סירבו הקומוניסטים הגרמניים לשתף פעולה,
פתחו במלחמה משלהם נגד הרפובליקה. התוצאה היתד,
כי היטלר עלה לשלטון (ראה תמונה) .חשבונו של סטאלין,
•שהיסלר ייכשל, יפנה את מקומו תוך זמן קצר לקומוניסטים,
נתגלה כטעות. הימלר התבסס, הקים צבא אדיר, השמיד
את שרידי התנועה הקומוניסטית הגרמנית. אולם חשבון
שני של סטאלין התאמת: היטלר הפנה את מרצו נגד
מדינות המערב, החליש את מעמדן בעולם. תקופה זו ראתה
את ביסוסו המוחלט של שלטון סטאלין בברית המועצות. לא
רה כיורשו של לנין בזכות יכולתו האישית, אלא גם כהוגה
דעות, הפך סטאלין מנהיגו של הקומוניזם העולמי. דבריו,
וקיי היסוד שהניח למעולות הקומוניסטיות, היוו תוספת
רעיונית לתורת מארכס־לנין.

יוסח סטאדין

המבחן הגדול:
ספרד

.10 לחיצת־יד
ל שר הנאצי באוגוסט 1939 נדהם
העולם כשנודע כי סטא־לין
חתם על חוזה עם
היטלר, קיבל לראיון את
יואכים פון־ריבנטרופ, אחת
הדמויות הנאלחות ביותר
של המשטר הפא־שיסטי.
החוזה נשאר עד
יומו האחרון המעשה המפוקפק
ביותר של סטא־לין•
הוא גרם במישרין
למלחמת־העולם השניה,
כי היטלר לא היה פותח
מעולם במלחמה זו ללא
הבטחון המלא שלא יצטרך
להילחם בשתי חזיתות
בעת ובעונה אחת.
בעיני מעריציו של סטא־לין
היה המעשה המאקיא־בלי
תמרון גאוני להגנת
עולם המהפכה, כי
הוא הפנה את כוחו הצבאי
האדיר של היטלר
נגד עולם המערב, גרם
ל״מלחמת־אחים״ במחנה
הקאפיטליסטי, מנע את
הסכנה (המוחשית למדי)
של מסע־צלב של כל המדינות
המערביות נגד
ברית־המועצות. אולם בעיני
אויביו של סטאלין
היה זה מעשה סמלי שהוכיח
כי המהפכודירדה
סופית מן הפסים, לא
הולידה אלא משטר פא־שיסטי
מוסווה. דעתם זו
התחזקה כשהתנפלו הסובייטים
על פינלנד הקטנה
— מעשה שהקומוניסטים
הסבירו גב אותו כאמצעי
התגוננות בפני המערב.

ביולי 1936 מרדה קבוצה
של גנרלים ספרדים
בממשלתם הדמוקרטית.
סוסוליני והיסלר שלחו
להם מיד נשק כבד. אולם
ם טאלין לא מיהר לשלוח
עזרה דומה לרפובליקה
הנתקפת. הוא התנה את
הסיוע בהגברת השפעתם
׳של הקומוניסטים, שהיוו
עד אז מעוט זעיר בפרלמנט.
עם עלית כוחה של
המפלגה הקומוניסטית,
שאירגנה פעולת־תעמולה
עצומה (ראה תמונה) ,פר״
צו מלחמות־אזרחים בקרב
המחנה הרפובליקאי
עצמו וכמה מנהיגים נרצחו
על־ידי שליחים סובייטיים.
אולם סטאליו
נרתע מלהגיש עזרה מכרעת.
הוא חשש כי התערבות
גלויה מדי בעניני
מערב אירופה תלכד נגדו
את כל העולם המערבי.
אויביו במחנה השמאל
טענו שהוא הפקיר את
המהפכה העולמית והספרדית
על מזבח הבט״
חון של המדינה הרוסית.
המלחמה נמשכה שלוש
שנים, גרמה למותם של
700 אלף ספרדים. שרידי
המנהיגים הקומוניסטיים
גרהו ,״וסקבה, ואלנטין
(אל קאמפנזינו) גונזאלס,
ברח ממחנה־עבודה סובייטי,
האשים אחר־כך את
סטאלין בפומבי בכליאת
מליונים במחנות סיביר.

.11 טרוצקי נרצח
בעולם געשה המלחמה. פולין, נורבגיה, דנמרק, הולנד,
בלגיה, צרפת נפלו. הבריטים לבדם החזיקו מעמד. הידידות
בין גרמניה וברית המועצות הגיעה לשיאה בהחלפת חומרי־מלחמה.
אותה שעה השיגו הגורל וסטאלין את ליאו
דוידוביץ ברונשטיין, המכונה טרוצקי. הוא נידון בשעתו
למוות בהעדרו, גורש מנורבגיה תחת לחץ הממשלה הסובי-
טית, השתכן לבסוף במקסיקו, שם הוסיף להפגיז את
יריבו הגדול במטר בלתי־פוסק של מאמרים וספרים. בשעת
חיבור אחד מהם קרבו לביתו אנשים בתלבושת שוטרים
מקסיקאיב, ירו לעברו 300 כדורים ממכונת־יריה, אך החטיאו
את מטרתם. כעבור חדשים מספר חדר אליו ג׳ק מורנארד,
רוצץ את גולגלתו בגרזן. מיד אחרי המעשה פרץ בצעקה :
״הם הכריחו אותי ! הם אסרו את אמי !״ אחרי זה השתתק לגמרי, אף כי נידון לעשרים
שנות מאסר. עם מות טרוצקי חוסלה האופוזיציה האחרונה לססאלין בקרב הגוורדיה הבולשביקית
שביצעה את, המהפכה. רבים בעולם ראי במותו של טרוצקי את סיומו הסמלי של
רעיון המהפכה העולמית העצמאית, החלפתו הסופית ברעיון ההתפשטות הסובייטית בכוח
הצבא האדום. מעתה נראה סטאלין גם הוגה הדעות הגדול היחידי של העולם הקומוניסטי.

.12מ ר של סטאלין מנצח במלחמה *
לאחר שנואש מנצחון על הבריטים, פלש ר־״;.
לברית־המועצות, בניגוד לעצת מצביאיו. בחדשים ה! א-
שונים נחל נצחונות כמעט חסרי־תקדים בהיסטוריה.
רוב המפקדים הסובייטיים הוותיקים ששרדו בטיהורים
נתגלו כחסרי־כשרון. האוכלוסיה האזרחית, ביחוד באוקראינה,
קידמה את פני הצבא הנאצי בברכה. מנהיגים נאציים,
כמו מפקד הם. ס .היינריך הימלר (בתמונה) שוחחו באופן
ידידותי עט בני הארץ. אולם הנאצים הגדישו את הסאה.
מתוך בטחון עצמי מופרז החלו לדכא את האוכלוסיה. העם
המעונה התלכד מחדש מסביב לסטאלין, שהפריז על
מלחמה פטריוטית לגירוש הפולש הזר והחיה את זכר
הצארים ומפקדיהם. במלחמה נתגלו תכונותיו החיוביות
— זהירותו, שלוותו העילאית, שכלו המעשי. בניגוד
להיטלר לא הפריע למפקדיו, אף כי ניהל אישית בטלפון
את כל המערכה. תחת השגחתו קם דור חדש של
מרשאלים צעירים• הצבא הסוביטי ניצח את הגרמנים.

יוסח סטאלין

הגנרליסימו

מחלק

העול ם

בשעה שהמרשאלים ניצחו בשדה־הקרב, נחל סטאלין( ,שמינה את עצמו לגנרליסימו
כדי לסמל את שלטון המפלגה על הצבא) נצחון מזהיר בזירה הפוליטית. כל עוד היתר,
ברית־המועצות חלשה, פייס את מעצמות המערב במעשים סמליים (חיסול האינטרנציונל
הקומוניסטי והמנונו) כדי למנוע שלום ביניהן לבין היטלר, ולהרחיק סכנה שי מלחמת
כל מדינות המערב בארצו. אף כי צ׳רצ׳יל חשד בכוונותיו, ניסה לארגן פלישה אנגלו־אמריקאית
לארצות הבלקן כדי לחסום את התקדמות הצבא האדום, הצליח סטאלין לשכנע
לחלוטין את הנשיא האמריקאי, רוזבלם, שהאמין בלב שלם שאחרי המלחמה תקמנה אמריקה
הקפיטליסטית ורוסיה הקומוניסטית עולב של שלום והסכם הדדי. בשורה׳ של ועידות של
.שלושת הגדולים״ ,כמו ביאלטה (ראה תמונה) נתן רוזבלט לסמאלין להתקדם עד לנהר

אלבה, בלב גרמניה, ועד לקו הרוחב ד,־ 38 בקוריאה. בכל הארצות האלה התפשר סמאלין
תחילה עם המפלגות הליברליות, עד שחיסל אותן סופית והקים משטרים של דמוקרטיות־עממיות,
שהיו׳ כפופים ללא כל סייג לשלטון המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. תחת
הנהגתו של סטאלין הגיעה הממלכה הסובייטית לממדים ולכוח אשר גם אחד מן הצארים
הקדושים לא העז אף לחלום עליהם. סרט לשלטון על מיצר הדרדנלים, הוגשמו בידיו כל
השאיפות ההיסטוריות של האומד, הרוסית אשר למענן יצאה רוסיה לא פעם למלחמה.

.15רבע האנו שות
מצטרףלסטא לין
הנצחון הגדול האהרון של סטאלין
היה הצטרפות 500 מיליון סינים למחנה
הקומוניזם הסטאליני. גרם לכך איש
שלא היה ססאליניסס אדוק. להיפך, מאו
טסה־טונג הסר משך שנים את פקודות
שליחי הקומאינטרן בסין, שלא הבינו
את מהות המהפכה האסיאתית, ניסו
לכפות עליה את כללי המהפכה האירופית.
סטאלין לא האמין עד הרגע האחרון
כי מאו מסוגל לנצח, היה מוכן להתפשר
על חשבונו עם המשטר הרקוב של
צ׳יאנג קיי־שק. אולם מאו, דמות בלתי״
רגילה, בעלת כושר אבחנה עיונית ומעשית
בדומה ללנין, הבחין בהזדמנות ה־מיוחדת־במינד,
שניתנה לקומוניזם עקב
כשלונו המוחלט של העולם המערבי למצוא
פתרון לצרכי ההמונים הרעבים באסיה,
הזקוקים לקרקע ולמימשל יעיל.
הוא רתם את הכוח הטבעי של המרד
הלאומי של העמים המדוכאים לשאיפתם
לצדק סוציאלי, תקע יתד בכל הארצות
מקוריאה עד מאלאייה• בניגוד לתקוות
העולם המערבי לא הפך טיטו שני, הסתפק
במעמד של האישיות השניה בעולם
הקומוניזם, המשתרע מקאנטון ועד ברלין
המזרחית. כל המחנה העצום הזה
סגד, עד לפני שבוע, לאיש אחד: בנו של
הסנדלר מטיפלים, איש־המחתרת האלמוני
משדות הנפט של באקו, שהגיע למעמד
של שלטון שלא היה עוד כדוגמתו מאז
התמוססה ממלכת רומא. עם מותו הודיעו
מיד פרשנים מדיניים כי מדיניותן של
מעצמות המערב תחתור עתה לקראת
הבקעת החומה הקומוניסטית, תנסה להפוך
את מאו־טסה-טונג לטיסו חדש. אדם
העומד׳ מבחינה• אישית, מעל לכל יורשי
ססאלין, קבעו פרשנים אלה, עלול
להחלים כי אין טעם עוד להיות כפוף לאינטרס
המפלגה הסובייטית. המוני אזרחי
סין, שנשאו בהפגנות־ענק את תמונות
סטאלין בהדרת קודש (ראה תמונה)
לא ישאו תמונות מאלנקוג — אם מעצמות
המערב יצליחו להגשים שאיפתן.

.14 המאבק בין
שני המר שלי ם
אולם הסתירה המהותית בין ההתפשטות
הממלכתית הסובייטית לבין
המהפכה העולמית העצמאית גרמה
לבקע ראשון בחומה• המרשאל יוסים
ברוז, שקרא לעצמו טיטו, לוחם הבריגדה
הבינלאומית בספרד, חניך מוסקבה
ומנהיג הפרטיזנים היוגוסלא־ביים,
מרד במרשאל הסובייטי. הוא
טען שסטאלין בגד במהפכה, יצר
אימפריאליזכן חדש לדיכוי העמים
הקטנים. תורת טיטו — תורד, של
קומוניזם עצמאי בכל מדינה — ד,יכ־

תה גלים בכל הארצות הקומוניסטיות.
אולם טיטו היה היחיד שהגיע לשלטון
בכוחות עצמו ובהסכמת עמו. המנהיגים
האתרים, שהשתלטו הודות ל-
כידונים של הצבא האדום, לא היו
חופשיים כמוהו. ה״טיטואיסטים״
טוהרו וחוסלו. לפי השמועה נמנה
גם ג׳ורג׳י דימיטרוב, מנהיג האינטרנציונל
הקומוניסטי, האיש שקנה לעצמו
שם עולמי כשהתגונן בגבורה
כנאשם במשפט הרייכסטאג הנאצי.
אך טיטו עצמו החזיק מעמד, ביקש,
וקיבל, עזרה מן הארצות הקאפיט־ליססיות,
הוסיף להיות הסכנה העיקרית
לשלטונו המוחלט של סטאלין.

* ו $ 6ו ז יי

סטאדיו --
( ה מ שן מעמוד )5

בשעתו חילק סטאלין כוח זה לשנים, הפריד
בין ״המשרד לעניני פגים״ (מ.וו.ד ).ובין
ה״מיניסטריון לבטחון המדינה״ ,שהוא מעין
בולשת מצומצמת יותר. תמורת הסכמתו לפשרה
זכה עתה בריר. בביטול הפרדה זו.
הכוח העצום של הבולשת שוב רוכז ביד
אחת, ידו שלו.
ז׳וקוב חזר. המתחרה הגדול של הבולשת
הוא הצבא הסדיר. כמו בכל מדינה,
קיימת שנאה אינסטינקטיבית בין הקצינים
הסדירים לבין מפקדי הבלשים, שהרגו לא
פעם קצינים שחשדו בהם. הצבא לאומני
יותר, קומוניסטי פחות. סטאלין עצמו גיבש
בו מחדש את המסורת של צבא הצאר. הקצונה
נשארה נאמנה למשטר, כיון שראתה
בו מגשים השאיפות ההיסטוריות של העם
הרוסי. נאמנות זו היתד, קשורה במידה רבה
באישיותו של סטאלין, שהוכיח כשרון רב
בניהול הצבא בימי מלחמת העולם השניה
(בניגוד להיטלר, שמירר את חיי קציניו).
עם מות המנהיג התערער מצב זה. כל
תקוות מתנגדי הקומוניזם היו תלויות במאבק
בין הצבא והבולשת, בין המרשאלים המפוארים
של מלחמת־העולם לבין מנהיגי המפלגה,
כשם שהתקוות להתמוטטות המשטר
הנאצי היו תלויות, בשעתו, במאבק בין הגנרלים
לבין הס.0.
מלנקוב ובריר, מנעו סכנה זו על ידי כך
שהקציבו לצבא חלק ניכר מאד בירושה, נתנו
לו ערובה לעצמאותו. מעשה זה של פיוס
הסתמל בדמותו האהודה של הגנרל ז׳וקוב,
כובש ברלין, שנעלם מן האופק הפוליטי אחרי
שהתידד עם הגנרל אייזנהואר. ז׳וקוב הוא
גבור הקצינים הצעירים בצבא הסובייטי. החזרתו
לתפקיד מרכזי באד, לרכוש את לבם,
לפחות בתקופת המעבר.
מיניסטריון המלחמה נמסר לשלושה מר־שאלים:
בולגנין, ואסילייבסקי וז׳וקוב. בניגוד
לז׳וקוב, הרי ואסילייבסקי הוא איש
מפלגה טהור, גנרל פוליטי. גם בצבא הושגה,
איפוא, פשרה זמנית בין שני האגפים.
מלחמה על־תנאי. כל הפשרות האלה
הן מטבען זמניות. הן מסמלות את הנכונות
הכללית לנהל את המאבק על הירושה מבלי
לפגוע בירושה עצמה. מתנגדי ברית־ד,מועצות
ישלו את עצמם אם יקוו שהסכמה כללית זו
תופר, ושאחד הצדדים הלוחמים יהיה מוכן
לעשות יד אחת עם מחנה המערב כדי להתגבר.
על מתחריו.
אולם בתוך מסגרת זו יתנהל בחודשים ובשנים
הקרובים מאבק איתנים, אשר רק תוצאותיו
תיוודענה ברבות הימים בחוץ. מלנקוב,
איש המפלגה׳ בריה, איש הבולשת,
והמרשאלים של הצבא, יצסהכו להיאבק עד
ההכרעה. לא תהיה יציבות למשטר הסובייטי
בטרם ינצח איש אחד — יורשו של
סטאלין.
לא תהיה מלחמה. אחת התוצאות של
מאבק זה תהיה הקטנה נוספת של סכנת מל־חמת־העולם,
לפי שעה.
איש ממנהיגי ברית־ד,מועצות לא יהיה מעונין
לצאת למבחן חיצוני עליון כל עוד אין
אישיות מרכזית המלכדת את כל ענפי המשטר,
כפי שעשה זאת סטאלין במלחמה
האחרונה. מלחמת־יורשים מחלישה את יציבות
המדינה, ואין לצפות להתמודדות חיצונית
עד אשר תסתיים.
יוסף סטאלין היד, ידוע כאדם זהיר, רחוק
מכל רוח הרפתקנית. לפי כל הסימנים ירשו
תלמידיו תכונה זו ממנו.
מלנקוכיזם. ההבדל העיקרי בין המאבק
אחרי מות לנין ובין המצב הנוכחי הוא,
כי הפעם קיים מחנה קומוניסטי גדול גם
מחוץ לגבולות ברית־המועצות.
לא זה בלבד שהיורשים יצטרכו להתחשב
במצב השורר בדימוקרטיות העממיות, אלא
שמנהיגי סין, פולין, הונגריה וחבריהם יקחו
בלי ספק חלק בהכרעה על הירושה.
גם פה עלולות להיות הפתעות. בפולין
ובגרמניה המזרחית, למשל, שולט המרשאל
רוקוסובסקי, קצין מקצועי שישב ארבע שנים
במחנה ריכוז סובייטי כחשוד בטרוצקיזם.
רוקוסובסקי הוא אויבו המושבע של מנגנון
המפלגה. הוא עלול להתגלות כתומך חשוב
בכוח הצבא והמרשאל ז׳וקוב.
לעומת זאת, איש אינו יכול לדעת מה
תהיה השפעתו ועמדתו של מאו טסה־סונג,
מנהיגם של 500 מיליון סינים, העולה בשיעור
קומתו על כל יורשי סטאלין. הוא עלול
לתמוך באחד היורשים. והוא עלול גם להסיק
את המסקנה שבמצב החדש מגיעה לו
מידה בהרבה יותר גדולה של עצמאות.
בסיסמאות המפלגה הקומוניסטית קשורים
השמות מארכם׳ אנגלס, לנין וסטאלין בשרשרת
אחת. יעבור זמן עד אשר תוסיף הסיסמה
את החוליה הבאה. לפי מיטב הסימנים
יהיה שם התורה החדשה: מארכסיזם
—לניניזם—ססאליניזם—מלנקוביזם.

סוות טל פסי
נהג מכונית החוצה מסילת ברזל תמה לעתים:
כיצד׳ בשדה ראייה כה רחב, תיתכן
התנגשות ברכבת?
למרות העובדה כי בארץ ממעטות הרכבות
לנוע, אירעו בשנים האחרונות תאונות מחרידות,
השאירו על הפסים כלי רכב מרוסקים
לחלוטין וקרבנות אדם לא מעט. לתאונות
אלו, שהיוו לא יותר מ־ 0.8אחוזים מכלל
תאונות הדרכים בארץ, היה הד חזק
ביותר בצבור. הסבה לכך היתד. נעוצה באותה
נקודה פסיכולוגית של האדם המוצק,
שהורגל להתיחס באדישות מסוימת להתנגשות
מכוניות, אך המתחלחל כל אימת שמתרחשת
תאונת מטוס, או רכבת.
הסיבה ליחס זה מקורה, בעיקר, במיעוט
היחסי של אסונות מהסוג השני, דבר שנסע
בלב האדם בטחון מסויים, שהועיל, אולי,
במה שנוגע לטיסה, הזיק לנהגים שחצו בלי
זהירות את מסילות הברזל במכוניותיהם.
בשנות המנדט נרשמו כמה וכמה תאונות
מחרידות במעברי הרכבת מחוץ לערים הגדולות,
מקום שם לא הוצבו מחסומים. רכבת
ריסקה, לפני כ־ 10 שנים, מכונית אגד
גדושה׳ הרגה כ־ 20 ופצעה 20 נוספים. דבר
האסון הדהד, אותה תקופה, משך זמן.ארוך,
הפך לנושא השיחה העיקרי בארץ.
צכיץ רגיל. מאותו יום לא השתנה מאומה.
לבד מכמה תמרורים המעידים על קרבתם
של פסי רכבת ואשר הוצבו בכל פרשת
כביש־מסילה, לא נעשה דבר בכדי לעצור בעד
התנועה הסואנת של העורק הראשי במדינה.

שבהתנגשות שיגרתית עוצמת המהלומה שווה,
בדרך כלל, לגבי שתי המכוניות, ויתכן מאד
כי נוסעיהן יישארו בחיים, הרי משקלו של
קטר ( 60 טון לפחות) אינו משאיר מכלי הרכב
אלא גרוטאות בלבד, לעתים אף גורר
אותו למרחק רב, מרסק אח כל חלקיו —
ואברי היושבים בו.
מחסומים כבל הצטרכות. באח ישנם
שלושה סוגי מעברי מסילות ברזל:
• מעבר בעל מחסום המופעל על ידי אדם.
• מעבר ללא מחסום שתמרורי אזהרה אחדים
ניצבים במרחקים שונים, כ־ססז מטר
משני צדיו.
• מעבר ללא מחסום, עם שלט אזהרה אחד
מכל צד.
בסוג השני של המעברים, שרובם נמצאים
בשטח מישורי בעל שדה ראייה נרחב, אירעו
רוב התאונות. מכוניות, שלא ניסו כלל לד,עצר,
למרות שלטי האזהרה, הופתעו בשניה
האחרונה, למרות שנהג הקטר הפעיל
את צופרו. צפירת הקטר נבלעה ברעש המכונית.
במעברים
אחרים, בדרך עפר צרה, היה
אחוז המקרים קטן ביותר. אך למרות הכל
נשארו מקומות אלה מופקרים לפורעניות.
מאידך, הוכיחו המחסומים, שאינם רבים ביותר
בארץ, את יעילותם, מנעו לגמרי את
התאונות.
הפתרון, בדרך ההגיון הפשוט, היה צריך
להיות ברור: הקמת מחסומים בכל הצטלבות
מסילת־ברזל. אולם פתרון זה לא נראה פ

חלוםהמסוכן. פ סיכו לוג ידוע הסביר
תו צ או ת ה תנג שו ת בין מכוני תו לבין רבבת
בדרכו. אולם ז הו חלום בלבד — חלום הנו

שוט כל עיקר לגבי משרד התחבורה, שתק
ציבו לא הרשה לו להעסיק בכל מקום אח
מיוחד. לבנות לו בית מגורים, להתקין או
המתקן היקר.
בארצות חוץ רבות, אין שמירת המסילו
התעסוקה היחידה לאדם כזה. הוא מנהל משי
קטן, עובד בו במשך היום, וכשעומדת לע
בור הרכבת, הוא מניח את כלי עבודתו, ני
גש לחסום את הכביש בעד המכוניות. בתנא
הארץ דבר זה הוא כמעט בלתי אפשרי. ר>
במקומות יחידים, שרידים מימי המנדט, נש

נהגה של מכוני ת
הטעות היקרה.
מפוארת זו ח שב כי יוכל לנצח את הרכבת
במעבר כביש רמלה־תל־אביב. ה טעו ת. עלתה
לו ב חייו: הרכבת מחצה את ה מכוני ת, הנהג
נהרג. התמונה משמאל מעידה על עוצמת ה ה
תנג שו ת: הציר האחורי הדביר את הציר הקדמי,
ארבעה גלגלי ה מכוני ת הודבקו זה לזה.

להיפך, ההפסקה הממושכת בתנועת הרכבות,
שחלה לאחר סיום מלחמת השחרור, השכיחה
מלב הנהנים את סכנת הקטר הכבד. הם דהרו
ללא מעצור׳ חצו את הפסים שכמעט החלידו,
לא השתחררו מנוהגם זה גם לאחר שמדינת
ישראל הגישה בתרועת נצחון את
רכבותיה לציבור.
הרגל זה לא אחר להביא תוצאות. טנדר
נמעך תחת גלגליו של קטר בחולדה, מכונית
הועפה למרחקים מעוצם התנגשות, ולבסוף,
אירעו שני מקרי תאונה בהצטלבות עכו. לכל
אלה לא היה צביון של תאונה רגילה. בעוד

רעת

ר א ווומחה. דאאבד
משך חצי שנה חיה מרבית אוכלוסית
ישראל במתח אנטי־סובייטי. אפשר היה לצפות
כי תקבל בשמחה ידיעה שהטילה אבל
כה כבד בברית־המועצות. המוזר היה כי
לא זו היתר, התגובה. מן חרגע שהודיע ק ולישראל
שסטאלין סבל משטף־דם במוח, ירדה
שביתת־נשק רעיונית על המחנות היריבים
במדינה.
רוב המאזינים, שהתרגלו לחשוב כי שום
דבר אינו ישר בברית־המועצות, היו בטוחים
שסטאלין כבר מת. היו אפילו שטענו כי
מת עוד לפגי כמה חודשים, לפני שהתפוצץ
ענין הרופאים היהודים, שלא בא אלא לסלול
דרך למאבק על הירושה.
הידיעה על מות האדם ששלט במישרין
על גורל רבע העם היהודי, ושעלול היה
לכבוש מרכזים יהודיים נוספים מרוטרדם
עד ירושלים, נתקבלה כמעט בשקט. בדיחות
על נושא זה בנשפי״פורים מאוחרים לא נתקבלו
בסבר פנים יפות. גם אותו ילד בקיבוץ
בעמק, שאמר כי טוב שסטאלין מת, כיון
שהיה רשע ורדף את היהודים, היה כמעט
יוצא מן הכלל.
גם הרגש ההפוך חסר. תושבי הארץ, שכה
רבים מהם נולדו ברוסיה, העריכו את שעור
קומתו של האיש. אולם ההתרחקות הגדולה
מברית־המועצות, שהחלה בימי הטיהורים
של שנות ה־ ,30 הסכם ריבנטרום־מולוטוב
ומלחמת פינלנד, נעצרה זמנית עם הכרזת
גרומיקו והחלה שוב עם משפט פראג, נתנה
את אותותיה. מחנה המעריצים את ברית
המועצות בלב שלם הצטמק במידה רבה.
בעיוי רוב רובם של תושבי מדינת־ישראל
לא היה יוסף סטאלין אלא ראש מדינה זרד״
ולאו דווקא ידידותית.

מדיניות

ושיטתי, מבני האסכולה הישנה, מסר לישראל
איגרת שהיתר דיפלומטית אך גלוית־לב.
ארצות־הברית, נאמר בה, אחוזות דאגה
נוכח הנחיתות הישראליות מעבר לגבול, והן
יכולות רק להסיק שהן פרי מדיניות ישראלית
מחושבת. איגרת אזהרה דומה, אך בהרבה
יותר רכה, נמסרה לירדן.
היה זה הטון הנוקשה ביותר שנשמע מפי
ארצוודהברית כלפי ישראל מאז תום המלחמה
— והוא פעל כראוי. ממשלת ישראל,
התלויה מאד ברצון הטוב ובתמיכת ארצות-
הברית, שמרה על האיגרת בסוד מוחלט. אולם
תוך 24 שעות פינו הישראלים את הקולג׳
הערבי והפסיקו את הטיסות הבלתי חוקיות
בשמי הירדן.״
ענין האיגרת הזאת, שאירע לדברי טייס
בקריה, לא היה ידוע כלל אף לאחד מתריסר
הכתבים המדיניים של עתוני ישראל שעטו
מיד על משרד החוץ בשאילתות.
בתגובה מהירה מאד, תוך עשרים וארבע
שעות, הכחיש משרד החח את כל הפרשה.
דוברת משרד החוץ הצעירה והחסודה, אלה
טל, הזעיקה את הכתבים המדיניים, :כל איגרת
לא נמסרה. חילופי אינפורמציה מתמידים
בעל סד, ובכתב בין ממשלת ארצות־הברית
וממשלת ישראל קיימים מאז ומתמיד ...לא
ידוע לממשלת ישראל על כל מקרה של גיחות
בלתי חוקיות של מסוסי ישראל לגבולות
ירדן.״
בץ אם נכונה גירסת משרד החוץ הישראלי
ובין אם לא, הרי עצם מסירת החומר לפרסום
על ידי הסטייט דפרסמנט מבליטה את העובדה
כי האמריקאים לא היו׳מעונינים ש״חי־לוסי
האינפורמציה״ יישארו בגדר עגין משפחתי
בין ישראל וארצות־הברית.
נוער ווינסלאו ב׳ י
היה זה יום חרפי גשום. רוני ווינסלאו,
בן ה־ ,15 עמד לפני פתח ביתו במדי בית-

הטון החדש

ום זה: כ ן רואה הנ הג (באופן תוז־הכרתי)
הרכבת! מפה באויר ואילו הוא נו ח שין בנחת
תמיד בצפירת־בהלה נמעיכת פלדה ועצמות.

אר סדור כזה׳ כיון שהיה כבר קיים.
מסיבות כלתי נעימות. משטרת התנועה
דרשה ממשרד התחבורה הקמת מחסומים
(ולא נענתה מסיבות תקציביות) ,עומדת
להציע פתרון, שלדעתה יפחית בהרבה
את התאונות במעברים הפתוחים. הפתרון:

מוות מ ת אונו ת
לוח זה מראה את מקומן של תאונות־רכבת
בסבלת המוות הפתאומי, בארצות־הברית.
המספרים הם של הרוגים, לשנת
.1952 תאונות תאונות תאונות תאונות
כבישים רכבת בית עבודה

34.000
3.800
27.000
16.000

הצבת פנס אדום, שיידלק אוטומטית כל אימת
שקטר הרכבת יגיע למרחק מסויים מ־ההצטלבות,
יזהיר על ידי כך את כל המכר
ניות הקרבות משני צדי הכביש.
בארצות הברית מונע במקומות רבים
מחסום אוטומטי, הנסגר עם קרוב הרכבת*.
בכל זאת, רבים הם הנהגים שם שאינם משלימים
עם החסימה הפתאומית ואיבוד הזמן
היקר, המנסים להקדים את המחסום והמת־רסקים.
אורכם
הקצר של כבישי הארץ אינו מצדיק
ספורט מסוכן זה. לנהג הישראלי, שבדרך
כלל אינו חייב למהר, כדאי, מכל הבחינות,
להגיע למחוז חפצו באיחור של חמש
דקות, מאשר להפגש, במסיבות בלתי נעימות,
בגוש הברזל המפויח.
* מרבית ה הצמלבויו ת בארצות־הברית הן
ד דנ ב היו ת, כלו מר: הרכבת חוצ ה את הכבי ש
באמצעות גשר או מנהרה•

משך ארבע שנים מתנהלת מלחמה־זעירה
לאורך גבולות ישראל. משך ארבע שנים שמרה
עתונות העולם על נייסראליות אוהדת.
לפני שבוע הופרה נייטראליות זו. סיים האמריקאי,
עתונו אדיר־החפוצה של בעלה של השגרירה
האמריקאית החדשה ברומא, הליידי
בות ליוס ואחד מעמודי התווך של ממשלת
אייזנהואר, פתח בהתקפה מוחצת. כתב טייס :
״גבוד שותת־דם. הגבול הדומה למ־שור,
היורד מים־כנרת לים המלח הוא, אולי,
הפחות שקם בעולם. כל יום, בחדגוניות אכזרית,
מתים בו חצי תריסר בני־אדם.
מאז ״שביתת־הנשק״ הפלשתינאית מיום
ה־ 3באפריל , 1949 ,סיפקה השיגרה הדתית־כמעט
של התנפלות והריגה יומית, עבודה
מלאה למתווכי או״ם. פליטים ערבים עוברים
את הגבול לקטוף כמה תפוזים מפרדסים
שנלקחו מהם, או לשחרר כמה ראשי בקר או
צנורות־השקאה מן הצד הישראלי. הישראלים
משיבים בהתנפלות והורגים בערבים. רמסק•
דים המקומיים מרגיעים, לפעמים, אח המצב;
פעמים אחרות מתערבים המתווכים ועי
כים חקירה. השלום חוזר לשעה קלה?7
כנו.
התקפה כלילה. בחודש האחרון חרגה
האלימות מן המסגרת הרגילה. הישראלים דרשו
שד,ירדנים יחזירו 3חיילים ואזרח אחד,
שנסעו לתוך שסח ירדני. אם לא ישוחררו,
הזהירה ישראל, ,האחריות לכל אשר יקרה
תחול על הירדן.״
הירדן סירבה• לכן, בליל ה־ 23 לינואר,
חדרו שתי מחלקות ישראליות מזויינות היטב
( 50 איש) מרחק של קילומטר לתוך שטח
ירדני. הם האירו את הכפר הערבי השקט
פלמה באור ראקיטות, הלמו בו משך 90 דקה
במכונות-יריה מסוג בדא מינג וברימוני יד,
עד שאנשי המשמר הלאומי הירדני אילצום
לסגת. הם השאירו מאחוריהם ישראלי הרוג,
לבוש מדים.
כעבור ששה לילות הלמו יחידות ישראליות
שנית בסלמה. הם פוצצו את גדר התיל, הפגיזו
את הכפר באש מרגמות משך 3שעות
רצופות, באחת ההתקפות הגדולות ביותר מאז
סוף המלחמה 10 .ערבים נפצעו, מוכתר
הכפר נהרג. תוך הפרת שביתת־הנשל״ שלחו
הישראלים מסוסי מלחמה לשמי הירדן. כעבור
כמה ימים תפסו קולג׳ ערבי ריק בשטח
ההפקר. מתווכי או״ם שביקשו לערוך חקירה,
הופרעו על ידי הישראלים.
מלים כדרבנות. בשבוע שעבר התערבו
ארצות־הברית, מתוך חשש שגם השלום המפוקפק
ייהרס. השגריר האמריקאי בתל־אניב,
מונס ב. דייביס, דיפלומט מקצועי שקם

כאשר הופיע לפתע בביתו, ספר לאמו כי
גורש מפנימית בית־הססר. הסיבד״ לדעתו,
היתד, נעוצה בהתמרמרותו על המזון הרע
שהוגש לקאדטים בפנימיה שעל הר הכרמל,
גרמה ליחס בלתי אוהד אליו מצד מפקד
בית הספר, רב־חובל אדי לוי, וסגנו.

מור חקירה שיגרתית, עורן־ דין.

האם, דינה בנדס, שנתאלמנה לפני 10 שנים,
לא השלימה עם הגיחש, החליטה להלחם
בכל הדרכים לטיהור שם בנה. היא שלחה
מכתב ארוך לשר החנוך, הסבירה כי אריה
היה נער מוכשר, גילה כשרון במכונאות
ימית. לאחר שנת לימוד בבית הספר הימי,
אליו שלחה את בנה תוך מאמצים כספיים,
הרגישה בחוורון פניו של אריה שטען כי
המזון אינו מספיק ואיכותו גרועה.
האם מיהרה לחיפה, התקשרה עם מנהלי
בית הספר ואנשי החבל הימי לישראל, הסבירה
להם את הסיבות לתלונותיו של אריה,
טענה כי גרושו מהפנימיה פרושו חיסול
לימודיו, כיון שלא יתכן כי בנה יתגורר
בחדר מושכר או, כפי שהוצע לה, בבית
יורדי הים, משכנם של מלחים זרים, ששב־נותם
עלולה להזיק לנער.
אך מפקד בית הספר עמד על שלו, לא
הסכים להחזיר את אריה, שנשאר בתל־אביב.
שר החינוך סנה למנהל, רב־חובל לוי, ביקשי
להסביר את רקע הגירוש. לוי, איש ים בעל
ותק למרות גילו הצעיר ( )30 הכחיש את כל
הטענות, הסביר כי אריה היה חסר משמעת,
בעל ציוני התנהגות גרועים. הוא הפריע
במסדרים, התאונן על המזון, שהיה טוב
ובכמות מספיקה. הישארותו של הנער בס־נימיה
היתה מזיקה למוראל החניכים, שהורגלו
למשמעת צבאית קפדנית.
תוצאות חקירתו של שר החינוך עדיין
לא פורסמו, ולאריה, שנאלץ לפשוט את
מדי בית הספר הימי, ללמוד בבית ספר
מקצועי בתל־אביב, לא נותר אלא לצפות
שאמו תבזבז את כל חסכונותיה, תשכור
עורך דין ידוע, תחזירו, בעזרת בית המשפט,
לבנין האבנים בן שתי הקומות שעל הר
הכרמל.

המ שק
ה מכנ סי נו ש רי ס
הניחושים שעם היכנסם של הציונים הכלליים
לממשלה יפוטרו כל הפקידים הגבוהים
במשרדים הכלכליים, לא התאמתו. אכן, ד״ר
פרץ ברנשטיין, שר המסחר וד,תעשיה, פיטר
מתפקידו את המנהל הכללי במשרדו, אבל
כל יתר ממלאי התפקידים החשובים ומנהלי
אגפים, ברובם אנשי המשק ההסתדרותי, נשארו
יושבים על כסאותיהם שקבלו מן השר
הקודם, ד״ר דב יוסף.
בהם אין השר ברנשטיין נוגע. הוא אינו
מפעיל עליהם כל לחץ שיתסטרו ומה כל
שכן, אינו נותן להם פיטורים. הוא נוהג
בשיטה של קיצוץ בכפתורי הכתפיות כדי
שהמכנסיים יישרו מאליהם. עם ביטול צו
הבניה נעשה תפקידו של ראש האגף, איש
סולל בונ ה שלמה ריסה, ריק מתוכן. גם
תפקידו של ראש אגף הפקוח, הממונה על
צבא פקחיו של דב יוסף, העומד לקבל שחרור
כמעט כללי, התרוקן מתכנו.
ממוניו של יוסף, שישיבתם במשרד המסחר
וד,תעשיה היתד. כצנינים בעיני אנשי
היזמה החופשית, הבינו את הרמז, עומדים,
כמו המכנסים, לישור מן החלונות הגבוהים
שלהם.

חניך מגורש אריה כנדס
5שילינג ולחם

ספר ימי בריטי, הניע בשקט את הפעמון
המיושן.
כאשר נכנס פנימה, רועד מקור ומפחד,
השיב לשאלתו של אביו המופתע , :גורשתי
מבית הספר, העלילו עלי כי גנבתי חמשה
שילינגים.״
ארתור ווינסלאו, פקיד־בנק אנגלי, שעבר,
מפאת גילו, לפנסיה, חקר היטב את בנו,
הגיע למסקנה כי אינו משקר, החלים להביא
את הפרשה לבית המשפט, אף אם יבזבז
על כך את כל חסכונותיו.
אולם הדבר לא היה קל. אף בעזרת עורך
הדין המוכשר ביותר, שהיה בעל השפעה
עצומה בפרלאמנס, נמשכה המלחמה בחוקים
והמנהגים המיושנים זמן ממושך. רק לאחר
שנתיים, זוכה הנער.
זה היה תוכן העלילה במחזה ובסרט משפט
ווינסלאו, המבוססים על מעשה שאירע באמת,
באנגליה, בתחילת המאה.
לפני חדשים מספר היה נער תל־אביבי,
אריה בנדם 17 תלמיד בית־הספר הימי
בחיפה, במצב דומה למצבו של רוני ווינסלאו,

עין צו מהלע חי ד
,האוצר עומד להעלות את מחיר הדלק
בשיעור ניכר,״ טלפן למערכת אחד מעתוני
הערב עתונאי זריז באחד הבקרים בשבוע שעבר,
כאשר הצעת התקציב החדש לשנת הכספים
1953/54 הוגשה לחברי הכנסת.
העתונאי בדק את חוברת התקציב המודפסת
במכונת הכפלה והברוכה בכריכה כחולה,
נכח שההכנסות (המשוערות) בסעיף ״דלק״
גדלו מ־ 11 מיליון ל־ 20 מיליון ל״י. מכיון
שאי אפשר היה להניח שהאוצר מקוד, להגדיל
את ההכנסות מגידול הצריכה בשיעור
של ס/ס ,90 ניחש העתונאי שבשנת התקציב
הבאה תעלה הממשלה את מחיר הבנזין. זאת
היתד, תגלית מענינת וידיעה מרעישה למדי.
מבחינה כלכלית, על כל פנים.
אולם העורך צינן את התלהבותו של ה־עתונאי,
אמר לו שאת הידיעה היה צריך
להביא ביום אתמול. האוצר לא חיכה עד
השנה הבאה, העלה את מחיר הבנזין ב־20
פרוטה לליטר עוד ביום פרסום הצעת התקציב.

האוצר, לוי אשכול, שיער שימצאו

עתונאים זריזים שיגלו את הסוד ואז תפרוץ
בהלת אגירה של בנזין. הוא הקדים רפואה
למכה, העלה את מחיר הדלק מיד.

מענון
ת חי הי ע־לו ח !
זה חדשים פועלת ועדת לבון, המבקשת
לצמצם את מספר פקידי הממשלה. מעולה
זו לא רכשה לה את אהדת פקידי המכשלה.
השבוע סיפרו בשמחה רבה את המעשיר.
הבאה :
פקידה וותיקה בלשכת העתונות הממשלתית
בירושלים קיבלה הודעת פיטורין במסגרת
פעולות ועדת־היעול. בהודעת הסמורים
נאמר כי היא זכאית לקבל פיצויים בכך 800

כעבור ימים מספר נתקבלה אותה עובדת
לעבודה במשרד ראש־הממשלה, אשר לשכת־העתונות
הממשלתית היא חלק ממנו. הלכה
העובדת ללשכת־העתונות, ביקשה שלא ישלמו
לה פיצויים, אלא יעכירוה ממחלקה למחלקה,
למען לא תאבד את הוותק שצברד.
אולם הצעה זו ססרה את צרכי היעילות.
.את מוכרחה לקחת את 800 הל״י,״ נאמר
לה בהחלטיות. הסיבה: אם לא ישלמו לה
פיצויים, משמע שלא פוסרה. אם לא פוטרה,
משמע שלשכת־העתונות הממשלתית לא מילאה
פקודת ועדת־היעול, משמע שהיא חייבת
לפטר עובד נוסף, כדי למלא את מיכסת־הייעול.
בלית
ברירה נטלה הפקידה הממשלתית את
דמי הפיצויים, נשארה פקידה ממשלתית.

ע תו מ ת
אמתע תונ אי ת
כשהגיע שליחו המיוחד של הארץ, עמוס
אילון, לרומא, מהר להמציא לעתונו בדרך
האויר שיחה מיוחדת עם עורכו הראשי של
אוסרבסוררי רונזנו, עתונה של קריית הותיקן.
הארץ ייחס לידיעה חשיבות רבה היות
ועורכו של עתון הותיקן ידוע כדוברה החילוני
של המדיניות הקתולית, מיהר להדפיס
את הראיון בעמוד הראשון. הראיון כלל את
השקפתם של חוגי הותיקן בדבר בינאום
ירושלים.
אליאב סיימון, סופרה הישראלי של הסוכנות
האמריקאית יונ״סד פרס, ראה את הידיעה,
העבירה טלגרפית למרכז הסוכנות.
אולם יונ״סד פרס היא כנראה סוכנות זר,ירד.
לא נתפתתה לפרסם את הידיעה, הורתה
לנציגה ברומא לבקש אישור על הראיון
ותוכנו.
התשובה שקיבל משרד סוכנות הידיעות
ברומא, היתד, מפתיעה מאד. מלשכתו של
עורך אוסרבסורה רומנו, הגיעה התשובה כי
שום ראיון כזה לא ניתן, וכל עחונאי בשם
עמוס אילון לא נתקבל על ידו לראיון.
יותר כטוח. כשקיבל אליאב סיימין את
הידיעה ממרכז יו..פ. הודיע את הדבר לעורך
הארץ, גרשום שוקן. שוקן שיגר שאילתא
אל עמוס אילון. בתשובה הסביר אילון
כי בעצם קיבל ראיון עם אחד ממזכירי ה
מערכת׳
באמצעותו ביקש ראיון עם העורך
הראשי. השיחה שהיתה ביניהם היחד,
בלתי כחייבת ובלתי רשמית, בטאה רק את
דעתו של הדובר, ולא את מדיניות עתונו או
הותיקן.
היתד, זו הפעם השניה שאילון לא דייק ברשימותיו,
מאז יצא לאירופה. הפעם הראשונה:
הוא ניסה לראיין את הסופר הרוסי
איליה ארנבורג בעת קונגרס השלום בוינה.
ארנבורג ענה לכל שאלותיו של אילון :
.אין מה לומר לך !״ הארץ קרא לשיחה זו :
אינטרביו עם ארנבורג.

העצורים ששוחררו כעבור זמן קצר הסתובבו
במשרדים של עורכי־דין, כשהם
מלאי שאיפות נקם. .האם אי־אפשר לדרוש
פיצויים מן המטשרה?״ שאל עציר ירוש־שלמי
את עורך־דינו, שמע לצערו כי אין
כל אפשרות כזאת. המשסרה יכולה לאסור
כל אדם, להחזיקו במעצר 48 שעות, לבקש
משופט־שלום להוציא נגדו פקודת־מעצר לתקופה
ארוכה יותר.
עורך־דין אחד סבר כי מצא תחבולה להביא
בכל ואת את הענין לבית־המשפט.
התחבולה: בשעה שהמשסרה מבקשת סקו־

אוכל להסתיר את כל הנמשים המיותרים
שעל כתפי...״
חובבים עוד ק טנ טן
אמנון בר־גיורא, קצין־קשר במשטרת ישראל
וחובב רדיו נלהב, ישב בדירתו בתלפיות,
ירושלים, ניסה לנהל, באמצעות משדר
החובבים שלו, שיחה עם חובב אחר בלוס
אנג׳לס, קליפורניה. לפתע נכנם חובב שלישי
אל תוך השיחה, הודיע כי שמו הוגו ושהוא

בינתיים החל אילון לכתוב על מסעי גונדולות
בונציה, נושא בהחלט יותרי בסוח.

מ מ הו רו ת מהימני
איש לא חשד מעולם בהצופה שהוא עתון
רודף סנסציות. עתון הבוקר של חוגים דתיים
ציוניים לא הצטיין מעולם בגלויים מרעישים,
לא לחם לתקונים מרחיקי לכת, דוגמת כמעט
כל שאר העתונים, פרס אולי למאבק
לשלטון הדת בישראל, מלחמה עקשנית וממושכת
שהוא מנהל אותה מאז הווסדו
(•)1937
בשבוע שעבר הופתעו רבים לקרוא, נעמוד
הראשון של הצופה, את הכותרת :
״סטאלין מת״ .היה זה עתון הבוקר היחיד
בישראל שהכיל את הידיעה.
בתחילה נטו עתונאים (ציניקנים) לחשוב
שהצופה קבל את הידיעה ישר משמים, כיון
שאליהם הגיעה במאוחר, לאחר שעתוניהם
כבר היו ברחוב. האמת היתה בהרבה פחות
ססגונית.
בשעה 4בבוקר צאת אותו גליון, ישב
רפאל חסמן, מזכיר המערכת של הצופה,
בביתו, האזין לרדיו מוסקבה. אז שודרה הידיעה
הרשמית הראשונה על מותו של סטא־לין.
חסמן מהר להתקשר עם המערכה, אולם
גילה כי עורכי הלילה סגרו את הגליון, הלכו
לבתיהם. הוא לא וויתר, התקשר עם הדפוס.
העתון היה נדפס והולך וחסמן, נתן את
הפקודה שהיא חלומו של כל עתונאי הפסיקו
את ההדפסה ! ״
הכותרת הוכנסה לתבנית כשזו כבר היתד,
בתוך המכבש. כך אירע כי בעוד שמד,דורות
הצופה המיועדות לערי השדה הכילו את ה־ביולטין
האחרון על מצב בריאותו של רודן
רוסיה, יכלו קוראי הצופה בתל־אביב, אליהם
הגיעה המהדורה המאוחרת של העתון, לקרוא
על מותו עוד לפני תפילת שחרית.

מ שט ר ה
שימות נמר צו ת מדי
27 ראשים היו טרודים השבוע באותה
בעיה: כיצד לתבוע את עלבונם מן המשטרה׳
שאסרה אותם ללא כל סיבה אחרי
התפוצצות הפצצה בחצר הצירות הסובייטית?

דוגמנית
בתכשיטים מודכקים אלדגוף
בבית־ספר למסחר, פורם חינזית

דת־מעצר מן השופט, חייב קצין או שוטר
מוסמך להישבע כי יש הוכחות המצדיקות
את הדבר. הציע עורך־הדין: להאשים אח
השוטר בשבועת־שקר. לא היה בידו כל
שמץ של הוכחה שהצדיק את מעצר העצירים,
שלא נאסרו אלא כדי להוכיח לעולם
כי משטרודישראל נקטה בשיטות נמרצות.
אמר עורך־הדין אם לא נשים קץ לנוהג
פסול זה עכשיו, מי ימנע בעד המשטרה
לאסור מחר 500 חברים של אגודת צער
בעלי חיים אם איזה שהוא משוגע יזרוק פצצה
לבית המטבחיים ד*

אופנה
ע תי ד מזה־דדתכ שי טי ס
כאשר למד אשר קונפורסס, צעיר תל־אביבי,
בבית ספר למסחר, קיווה, מן הסתם,
להיות באחד הימים פקיד, לכל היותר סוחר.
אולם פתיחת הקורסים המיוחדים לחימיה
עוררה בו סקרנות והוא נרשם לאחד מהם,
התמחה שלוש שנים בשטח שהתחבב עליו
ביותר.
משעזב אשר את ספסל הלמודים, נכח כי
במציאות הישראלית אין ערך רב לשאיפות
ילדות. כיום, בן ,29 הנו בעל משרד להפצת
עתונים בתל־אביב, נשוי ואב לתינוקת.
לפני חדשיים ניתנה לאשר הזדמנות מצוינת
להשתמש בידיעותיו שרכש בתורת ה־חימיה.
חברו, אברהם פלקון, בעל מכון זעיר
לתעשית תכשיטים, ישב בדירתו, דפדף באחד
מגליונות לייף האמריקאי, התעכב רגע כאשר
ראה תמונת אשה עטורת תכשיטים. כמומחה.
הרגיש מיד בעובדה שהתכשיטים לא היו
קשורים לשרשרת, כי אם הוצמדו אל העור
בשיטה אותה לא גילה בעל המאמר.
במוחו של אשר, שקרא בעיון את המאמר.
לבקשת ידידו, צץ מיד רעיון. הוא זכר כי
ראה פעם כיצד הודבק חפץ מתכתי על גבי
לוח עץ, על יבי תרכובת חימית מיוחדת.
אשר מהר להכין את ד,תרכיב, שיפרו
כדי שלא יגרום נזק לעור, הפתיע לפני
שבועות מספר את חברו בהגישו לו, כמתנה,
את פרי עמלו.
המתנה לא היתר, כה צנועה, כפי שחשב
אשר בתחילה. המכון הזעיר שבפרבר היפואי
ניצל יפה את ההמצאה, הציגה בפני
מומחי האופנה בארץ, זכה מיד למאות

הזמנות.
קונפורטס אינו יודע אם תרכיבו דומה
לזה של האמריקאים. על כל פנים, בדעתו
לרשום את הפטנט, למסור לחברו את הפצתו
היחידה בארץ.
העירה אשר המצאה גאונית. מעתה

תושב לאטי, פינלנד. הוא מבקש, לשם הת־יעצות
רפואית, הבין בר־גיורא, את ד״ר
יאקו טסקינן׳ רופא אף, אוזן וגרון בז ארצו,
השוהה עתה בישראל.
זו היתר, התגשמות חלומו של כל חובב
רדיו אמיתי. להוכיח, על ידי הצלת נפש
אדם, מה רבה התועלת ד,צפונה באחווה שעל
גלי האתר. אמנון לא היה יוצא מן הכלל
הזה. למחרת היום הניע את משטרת ירושלים
לשגר מברקים אל כל תחנות משטרת החופים
והגבולות, לברר אם אמנם נכנם לישראל
רופא בשם טסקינן.
אי הכנה. לאחר שהחיפושים לא העלו
את הרופא, התקשר בר־גירוא בנסיון אחרון
למצאו, עם הקונסול הפיני בתל־אביב.
.ד״ר טסקינן?״ נשמע קולו של הקונסול,
״בודאי, הוא יושב לידי.״
אמנון קבע עם הרופא פגישה בככר די-
זנגוף. הדוקטור בקש ממנו, כיון שלא הכירו,
להחזיק בידו, בצורה בולטת, את כרטיס החובבים
שלו. לאחר מכן נגשו לתחנת חובב
בתל־אביב, החלו לקרוא לתוך המשדר . :פה
ד. ר ! 4x4 .מצאנו את ד״ר טסקינן ! ״
לאחר זמן מה באה תשובה מפינלנד, החובב
בן ארצו של הדוקטור השתוקק מאד
לשוחח עם ידידו. הם דברו ביניהם חצי שעה.
נושא השיחה: ענינים משפחתיים. ענין ההת־יעצות
הרפואית לא היה אלא תוצאה של
אי־הבנה.

ד ר כי אד ם
שד ש מו דשבע
בין האנשים הקרויים בפי העם, מתוך
רצון שלא לפגוע. ,משונים״ ,התהלך בחוצות
ירושלים גם חיים לוי 59 הוא היה מצליח
לשעשע קהל צופים אחוז סקרנות שחייך
למשמע השיחות שנהל עם עצמו ולמראה
״דרגת סגן״ ,עשויה פקקי בקבוק בירה,
שענד על כתפיו.
לפני שנה נלקח, כמו. משונים״ רבים
אחרים, אל מוסד בבת ים, ישב בו תקופת-
זמן מאושרת. אלא שלמדינת ישראל אין
מקומות לינה רבים במוסד ותור הנזקקים
לו גדול. לוי הופנה בחזרה אל הרחוב.
הוא שב לירושלים, פנה אל המחלקה הסוציאלית
של העיריד, כשבפיו בקשה צנועה
אחת . :החזירו אותי לבת־ים המחלקה
הסוציאלית נסתר, למלא את הבקשה. אולם
מילוי כל הטפסים המרובים לא הצליח ליצור
מטות נוספות במוסד.
לבסוף הפליטה ד״ר חנה פרלמן, רופאת
המחלקה, מתוך יאוש :״הוא עוד יאבד את
עצמו לדעת לא היה בהערה זו כל דבר
מיוחד, פרט לאחד: חיים לוי היד, אותה

״העולם הזרד 802

שעה בחדר. במוחו המעורפל, אך הפקח למדי,
צץ רעיון: הוא יכריח אותם בדרך
זו ! הוא יצא לחדר המדרגות — וקפץ.
כל נזק לא נגרם לו.
מעשה נסים. איש עתים, סוכנות הידיעות
הישראלית, ששמע על המאורע לא איבד
זמן, הבריק לכל העתונים ידיעה בה נאמר
כי אדם קפץ מן הקומה השלישית ולא ניזוק
כלל, מעשה נסים.
טעותו של העתונאי וסוד הצלתו של לוי :
הוא קפץ לא מן הקומה השלישית כי אם
מתוך הקומה. מרחק הקפיצה, שלאחריה קם
והודיע כי יקפוץ שוב ושוב, עד אשר יישלח
לבת־ים: שבע מדרגות.
רדיו צליל הכסף
מספרם הגדול של חובבי המוסיקה הסימפונית
בארץ, עומד בניגוד מוחלט למספר
המקומות שהעמידה התזמורת הפילהרמונית
הישראלית לרשות הקהל. אמנם, התזמורת
חזרה על כל קונצרט פעמים רבות בתל־אביב
ומספר פעמים בירושלים ובחיפה, אולב
יכולת הקליטה של האולמות היתד, קסנה,
והמנצחים והסוליסטים לא הסכימו לחזור
פעמים נוספות על כל קונצרט.
אחד הדברים שהקל על המצב היה שידור
הקונצרטים על ידי קול ישראל.
שרות השידור שילם כמה מאות לירות
לתזמורת הפילהרמונית, למרות ששידורם אי
הסרטתם של קונצרטים לא דרש מן הכנגנת.
כל מאמץ מיוחד. בדרך כלל, אחת הסיבות
שתחנת שידור משלמת עבור העברת תכנית
פומבית, היא, שקיים חשש שהעברת הקונצרט
ברדיו תגרום להקטנת מספר המבקרים
בקונצרט עצמו. במקרה של התזמורת הפילהרמונית
לא היה קיים חשש כזה. מספר
המעונינים היה גדול בהרבה מיכולת הקליטה.
ה סו כ ר: ה אז ר ח. עם עלית המחירים
דרשה התזמורת להגדיל את הסכום שהיא
קבלה מקול ישראל. התנהל משא ומתן בין
הנהלתה לבין ראש שרותי המודיעין משה
(נזויש) פרלמן. המקוח נפסק והתוצאה ודתה:
מאזיני הרדיו חדלו ליהנות משידור הקונצרטים
במשך כמה חדשים.
בשבוע שעבר פנו שלושה מחברי הנהלת
התזמורת אל הציבור, ובמסיבת עתונאים
התלוננו על כי שרות השידור אינו משדר
עוד את הקונצרטים שלהם, מוציא כספים
על הבאת מנגנים מחיפה ומתל־אביב לירושלים
כדי לחזק את תזמורת שרות השידור.
שרותי המדיעין, הגוף הממשלתי האחראי
לעניני שרות השידור, מיהרו להשיב על
ההאשמות. טענתם: הממשלה תומכת ודרך
משרד החינוך והתרבות) בתזמורת בסכום
של 8אלפים ל״י, ובמצב הנוכחי מחובתה
של התזמורת לאפשר שידור הקונצרטים חנם.
הסיבה לכנוס העתונאים היתד, פשוטה
מאד: מצבה הכספי של התזמורת הוא בכל
רע, אולם היא נסתה לד,עזר דווקא על ידי
חומך מפוקפק מבחינה כספית. קול ישראל
נאבק קשות עם משרד האוצר על כל פרוטה
בתקציבו, לא יכול היה, לו גם הסכים עקרונית,
לספק עזרה זו.
המפסיד העיקרי, מן הסכסוך בין שני הגופים
הציבוריים: האזרח. אין להניח שיוכל
להאזין בקרוב לשידור הקונצרטים, כי
שני הצדדים הראו מידה שווה של עקשנות.

מזג ה אויד
סו סהבשבת
כאשר הודיע החזאי, באמצעות קול יטראל,
באחד מימי השבוע שעבר, כי רוח־ז עזות
הארץ חקירת חיים גרהרד, בן ,4מכפר יבנה,
הנאשם ברצח בכוונה תחילה של אשתו...

דוד כ״ץ, נס־ציונה
אמרנו שמשהו אינו בסדר באימרה:
בן 3לחופה.
יד הקשרים היתד, על העליונה והם נצחו
בתוצאה של , 1:3לאחר שהמחצית
הראשונה נסתיימה ב־( .9:2במחנה).
מוני כהו, זויפה
והמשחק התחיל ב־.20:20

העולם הזרד 802

וסופות עומדות לפקוד את הארץ, רבים לא
התיחסו ברצינות להודעה. החזאי הוא, בעיני
הרוב, יציב בדיוק כמו מזג האויר הישראלי
בשלהי החורף.
אולם הפעם נתמלאה נבואתו בדייקנות שהפליאה
אף את הציניקנים הגדולים ביותר.
רוחות עזות החלו מנשבות בדיוק כמו שנחש
וגשמים ירדו בכל מקום, משך שביע שלם,
כמעט ללא הפסקה.
הסופה התחוללה במלוא עוצמתה בעיקר
בשבת, יום מועד מקידמת דנא לפורענויות
מזג אויר, הרסה כמעט כליל את תכניות
הספורט וגרמה לנזקים בשטח השעשועים.
מי שלא נאלץ, כיון שהצטייר בכרטיס מבעוד
יום, ללכת לקולנוע או לתיאטרון, לא עשה
זאת, נשאר בבית. היה זה מלקוש סוער
ורטוב מאד בשנה שהצטיינה יווקא בשי
עונת חורף מועטת גשמים.
השתפרות והפשרה. פיסקה אחר.

חיות
!.כויותיו שד כלב
החיות לכלבו׳ של שרגא קליין, תושב
ירושלים, הצליחה עירית ירושלים לפני מספר
חדשים להגיע להחלטה אחת בתולדותיה,
שנתקבלה פה אחד כמעט (בהמנעות חבר
אחד) :היא החליטה להשמיד את הכלב
הנ״ל.
השבוע היתד, לה הזדמנות להצטער על
ההחלטה ההיסטורית הזאת, שהיתר, גם הראשונה
שנתקבלה בעיריה החדשה בראשותו
של יצחק קריב.
מיד לאחר שהושמד הכלב, סנה בעליו
לעורך דינו אברהם מיכאלי, הגיש על ידו
תביעה נגד העיריה. טען מיכאלי: הכלב היה
בעל רשיון, פקחי העיריה ״שאסרו״ אותי
בבית בעליו, היו אשמים למעשה בחטיפה

לקיים את הבטחתו. הוא השאיר את הסכום
בכיסו.
חוה התאוננה בפני המשטרה, שעצרה את
בך, שיחררה אותו בערבות עד למשפט.
בינתיים, כדי לכפר על מעשיו, החליט האיש
לעבור לבאר־שבע, עבד קשה וניסה ׳לזכות
בשיכון בבירת הנגב. את העזרה הכספית
והמוסרית קבל דוקא מידי חוה, שהתאהבה
בו בינתיים׳ עשתה הבל כדי שיוכ־ו לרנשא
במהרה.
השבוע הושבתה השמחה אצל הזוג. בך
נקרא לבית משפט השלום בתל־אביב, עמד
כנאשם במשפט ההונאה מלפני שנה. חוה
שכרה עורך דין, בקשה מבית המשפט לכלות
לאהובה שהפך לאדם ישר, התיישב בבאר
שבע ועובד שם קשה. העונש רק יכל להזיק
לו כעת, לא להיטיבו, אמרה.
זה היה מאוחר מדי. בך נידון לתשעה חדשי
מאסר.

מוסיקה
ה חו מפווי טו רבטחבעצ מו

קרכ-רחוב בתחמושת לב:ד,
בדייקנות —

ירושלים תחת השלג
— מפליאה.
בנבואתו של החזאי העלתה בלב תושבי
תל אביב, ומקומות אחרים לאורך החוף.
זכרונות מלפני שלש שנים, כאשר כוסו אזורים
רבים במעטה לבן של שלג. אמר החזאי :
יתכן כי ירד שלג גם בשפלה.
אולם הפעם לא נתקיימה הנבואה. תל אביב
נאלצה להסתפק בשלוליות בוץ. רק בהרים,
וביחוד בירושלים, ירדה כמות קסנה של
שלג. כאשר קמו תושביה בבקר משנתם מצאו
את העיר מקושטת בלבן.
שעות אחדות שימש השלג מקור שעשועים
לרוב תושבי העיר׳ צעירים וזק; ב. פה
ושם נראו פועלי הנקיון של העירי־־ .מטאטאים
את השלג, ילדים ניסו להקים גלמים,
קבוצת חיילים בחופשה ניהלה מלחמה ממש,
לפי כל כללי האימון הצבאי, בתחמושת הלבנה
והרכה.
אך התענוגות לא נמשכו זמן רה. כפי שניבא
החזאי באה השתפרות במזג האויר
והשלג הפשיר.

ובשדידת רכוש. העיריה, שד,ו,־׳יטה להשמידו,
פעלה בניגוד לחוק, הדורש מתן פסק דין
של שופט לביצוע ההשמדה.
העיריה, שעשתה את המעשה לאחר ששכניו
של קליין התלוננו על נביחותיו, ולאחר
שנערכה חקירה רבתי בענין, כולל ביקור
מומחים במקום, נאלצה לשמוע מפי השופט
הירושלמי משה פרץ, כי נראה לו, שהקובע
צודק. לפי פשרה שהושגה נתחייבה הנהלת
העיר לקנות למר קליין כלב לפי בחירתו,
נוסף לזה עליה גם לשלם לו את שכר סיר־חת
פרקליטו.

מ שפ ט
ה ס לי חהא־חרה
לפני שנה, ביפו, שילמה חוה פרי־גס׳ צעירה
חסרת דיור, לידיו של יואכים בך 230
ל״י, כדי שיעזור לה להשיג חדר. היא היתד,
בטוחה שסוף סוף תפתור בעית הדיור הקשה
שלה. בך, עולה מגרמניה, לא חשב כלל

כשפתחו תושבי פטרסבורג באחד מבקרי
שנת 1914 את דפי עתונם, מצאו במדור
המוסיקלי בקורת קטלנית של המבקר סטא־סוב
על יצירה חדשה שבוצעה בקונצרם ליל-
אמש: חיבור מאת הקומפוזיטור. הצעיר
סרגיי פרוקופייב, סוויטה סקיתית,
כעבור ימים מספר חזרו שמות הקומפי ייטור
והמבקר והופיעו על דפי עתונים יריבים,
הפעם בעמוד הראשון. לפני הקוראים נחשפה
שערוריה: פרוקופייב לא הספיק לסיים
את עיבוד התפקידים שביצירה אחרת
שלו לכלי־ד,תזמורת השונים. הקונצרט כלל
לא התקיים בתאריך שנקבע במודעות, נדחה
לפעם אחרת. המבקר המוסיקלי השמרני לא
התכונן אפילו לבקר בקונצרט, הכין מראש
כתבה המשמיצה את המחבר בן ד,־ ,23 בעל
היצירות הנועזות בחידושיהן.
היה זה מקרה אופייני שביטא את היחס
ששרר באותה תקופה למוסיקה מודרנית.
לא פחות אופיינית היתד, שתיקתו של הקומפוזיטור,
שלא גילה כל חשש לפגיעה בקריירה
שלו. כי עלייתו המוסיקלית של סרגיי
פרוקופייב, נתנה לו סיבות מספיקות להאמין
בהצלחתו. הבטוחה.
בחזרה לרוסיה. סרגיי, שנולד באחוזת
הוריו, סינציבסקה, החל לעסוק בילדותו במוסיקה,
ובחיבור יצירות לאחר שש שנות
לימוד בקונסרנטוריה המפורסמת של פטר־בורג,
שבין מוריה נמנו הקומפוזיטורים ליא־דוב
ורימסקי־קורסקוב, זכה בפרס רובינשטיין
עבור הקונצ׳רטו הראשון שלו לפסנתר.
פרסומו הכפול כקומפוזיטור מן האסכולה
החדישה וכפסנתרן מעולה, הוציאוהו, כשנה
לאחר פרוץ המהפכה ולאחר חבור יצירתו
המפורסמת הסי מפוני ה הקלאסית, לחוץ
לארץ.
לאחר שהייה באמריקה, בה התפרסם באי־פירה
ההיתולית שלו, אהבת שלו שת התפוזים,
השתקע בצרפת. בגיל 44 היה פרוקופייב
פסנתרן המיטיב לבצע, ומחבר שנחשב לאחד
מחלוצי־המוסיקד, המודרנית. אז עשה את
הדבר שלגבי רבים נשאר סתום עד היום :
הוא נטש את תהילתו העולמית, חזר לארץ
מולדתו.
ישיבתו בברית המועצות השפיעה על אופי
יצירתו. המוסיקה שלו, הקלילה, אך החריפה
בסגנונה, קבלה אופי אחר, שניכרת בו פשטות
המוגה בחן רב.
מלחמה ושלום -לא. אולם למרות
זאת, ולמרות שפרוקופייב הרבה לכתוב על
נושאים סובייטיים (בהם, קנטטה המונית —
שמילותיה לקוחות מנאומי לנין• ,מארכם ומנהיגים
אחרים, שנכתבה לכבוד יום השנה
ד,־ 20 למהפכת אוקטובר) לא נחלץ גם הוא
מהאשמות־פורמליזם בשנת .1948 האופירה
שלו מלחמה ושלום, הוגדרה כמוסיקה בורגנית
ונאסרה בביצוע. פרוקופייב נדרש,
על־ידי ד,בקורת, לחזור לריאליזם סוציאליסטי
במוסיקה שלו.
אולם, למרות ההתקפות הקטלניות, לא העז
איש אף להציע את הרחקתו של פרוקופייב
משדה היצירה. השבוע, יומיים לאחר פטירתו
של סטאלין, הסתלק הקומפוזיטור משדה
החיים. הוא מת כתוצאה משטף דם במוח.

במרחב
סצרים
ימוועתבפר עבדו!״
הקפטן של חיל המהנדסים המלכותי סקר
את הכביש הקצר, שאנשיו אך סיימו את סלי-
לתו, נאנח מתוך הרגשת הקלה .״זהו זד״״
העיר למפקד יחידת הליווי המשוריין שעמד
לצדו .״כפר אחד מטונף פחות ! ״
היה זה לפני למעלה משנה, בסוף . 1951
ה״כפר המטונף״ שחיילי הוד מלכותו מחקו
מעל פני המפה היה עבדו, קומץ בקתות עלובות
שעמדו מול מיפעל הזיקוק שסיפק מים
למחנות האנגליים, לא הרחק מאיסמעיליה,
באיזור תעלת סואץ. משך השבועות שחלפו
מאז פרצו התקפות הבלתי־סדירים המצריים
באזור, שימש הכפר מחסה לצלפים שארבו
לאנשי המיפעל ולתחבורה ממנו אל הכביש
הראשי.
עתה התמתח קו ישר של זפת מן המיפעל
ועד הכביש ן משני צדיו נערמו הריסות ה־ביקתות.
תושביהן עזבון מכבר, חיפשו מקלם
בערי האזור או נדדו מערבה, אל פנים
מצרים. כפר עבדו הפך רק שם ציון של
מקום ישוב אשר חדל מהיות.
מוכנים עוד פעם. אולם בקרב הסטודנטים
ואנשי יחידות הקומנדו המצריים, הפך
כפר עבדו לסמל, לשם דבר .״זכור את כפר
עבדו הפכה סיסמה בכל הפגנה והתפרצות
נגד האנגלים. אולם הזכרון דהה. מאורעות
חשובים יותר תפסו את מקום הכפר הקטן
בהתעניינות ההמונים.
עם עלות נגיב לשלטון, שוב צץ שם הכפר
בחיים הצבוריים. אחדים מוותיקי יחידות הקומנדו
תבעו כי הקרבת הכפר לא תהיה
לשוא, השלטון החדש היה מעוניין לספח
אידיאלים של מאבק והקרבה — כפר עבדו
שוב הוצב כסמל המאבק הלאומי. לפני
שבוע המו אדמות הכפר הנטוש מרוב קהל.
בין הנוכחים: קציני צבא ואורחים מכובדים
שבאו מקהיר במיוחד לחזות בסכס הח־יאת
כסר עבדו. בכניסה לשורות בתי האבן
החדשים, שהוקמו לא הרחק מחורבות הביק־תות,
הוצב לוח עץ גדול, עליו נתלו מפתחות
נוצצים. היו אלה מפתחות הבתים החדשים
שנבנו על־ידי הממשלה לשכן בהם את
פליטי הכפר ההרוס.
במקום בקתות החימר העלובות שעזבו
אחריהם קיבלו עתה התושבים בתי אבן נקי־ם,
נהנו ממים שוטפים, חשמל בחדרים .״כסר
עבדו נהרס פעם בשרות המולדת,״ הכריז
המוכתר בחגיגיות .״ובשרות המולדת נקרי-
בו שוב. אם המאבק ידרוש זאת — לא נהסס
למשוך אל הבתים הנאים את פצצות האויב.״
דבריו של המוכתר נתקבלו בנימת ההערצה
הנכונה, העתונים ציטטו אותם במאמרים
ראשיים. אולם נראה כי לא היו להם כל סיכויים
לחרוג מתחום דיבורים נאים: אין בכוונת
האנגלים לחדש את המאבק בסואץ או
לאלץ תושבי כפר עבדו — או כל כפר אחר
במצרים — להפוך את בתיהם למרכזי פעולות
נגדם. הפעם, לפי כל הסימנים, התכוונו
לעזוב את האזור ללא קרבות והריסות.

הירדן
מ• המשו&ו!*
במדור הבדיחות של עחון ירדני הופיעה
השבוע כתבה על סוף העולם .״אני מעז

לומר,״ כותב בעל המאמר ,״כי סוף העולם
הגיע.״ הראיה: פטאלין מת, שלגים וקור
פקדו את הירדן, אמריקה נוטשת את היהודים
ומבקשת את ידידות הערבים.
״מעל לכל,״ סיפר הכתב ,״ראו מה עושים
האנגלים לקראת הכתרת מלכתם — פנטזיה
שלא היה לה תקדים אף בסיפורי אלף לילה
ולילה. ואילו אנו, בני אותו מזרח רומנטי
ומסתורי — היכן הפנטזיות שלנו לקראת
הכתרת מלכנו י כאשר מלכים מתכוננים
לעלות על כסא מלוכתם תוך ויכוחים ומריבות
של מדינאים בלבד — איש לא יוכל
להגיד כי סוף העולם לא בא.״
יתכן כי הצנזור הירדני לא טרח להבין
היטב מה שקרא, או שלא הקפיד במיוחד
על תוכן מדור הומוריסטי ! אחרת היה
בודאי פוסל את הרשימה. כי בענין הכתרתו
הקרובה של המלך חוסיין בן טלאל קיים
איסור חמור מצד השלטונות לפרסם כל דבר
1ז תופיק אבו אל־הודה, ראש ממשלת הירדן,
שבילה חופשה בבירות, הרים מיד את ידיו
בתדהמה מעושה: כיצד יכלו העתונים להכניס
שוב את הוד מלכותו החולה לקלחת
המדיניות המכוערת?
העתונות אף הרחיקה לכת מזה. השבוע
גילו עתוני מצרים פרשה נוספת בסיפורו
העגום של המלך המטורף. לאחר שפנייתו
לנגיב לא זיכתה אותו ביותר מכמה חיוכי
נמוסין, פנה לשגריר הירדני בקהיר, תבע
ממנו שירשה לו לחזור לירדן לבקור קצר,
כי ברצונו להפגש עם בנו חוסין. מאחר
שישנו איסור על שיבתו של המלך לארצו,
המציא השגריר סיבה מרגיעה לסרוב מתן
אשרת כניסה.
המלך הקים שערוריה במשרדי השגרירות.
לבסוף הסכים לפשרה: המלך חוסיו יבוא
בעצמו לקהיר לראות את אביו. בפגישה זו,
מקוה טלאל, ישפיע על בנו ״להיות ילד

ש תי קהמ דיני ת
כשהגיע לנמל חיפה יוסף וולטר, נספח
צירות ישראל בהונגריה״ נתקבל על ידי
שמואל כן צור ממחלקת מזרח אירופה
במשרד החוץ. לשאלות העתונאים, ענה
וולטר :״אין לי מה לומר. מהקריה שלחו
איש מיוחד שישגיח עלי שאשתוק
למסיבת פורים של שרותי המודיעין הו־פיע
נספח שגרירות ארצות הברית ווילסרד
קריימר, מחופש כפליט גרמני. הסביר
למקורבים :״אין בזה כל רמז מדיני.״
ישעיהו קלינוב היה הישראלי הראשון
שהגיע לציריך לכנוס שלח את ׳ענד׳ ,הספיק
לפתוח שם לשכת הסברה של הסוכנות.
כשנודע לו על ביטול הכינוס, לא מיהר
לחזור .״צריך לחכות עד שיסבירו את הביטול,״
הודיע.

סימני מין
בבחור ממאה שערים שבירושלים שהובא
לניתוח התוספתן, נתגלו סימנים של דו־מיניים.
הוא הובא אל פרופסור כרנרד
צ תדלן, בפניו טען הבחור בכל תוקף שהוא
גבר. כששאלו פרום׳ צונדק על סמך מה
הוא טוען כך, אמר :״מה פירוש 1הרי
אני מניח תפילין ! ״
כשהופיע, במסיבת פורים של עובדי משרד
ראש הממשלה, איש הדומה לראש הממשלה,
הופתעו הנוכחים לקבוע כי היה זה באמת

דוד כן גוריץ.
ו כו תאבות

מלכת יופי מרים ירון (שמאל) וידידה
גב נאה —
העלול לעורר את הרושם כי ישנו אדם המתנגד
להכתרתו או מערער עליה.
מי יחזיר למי? עתוני שאר ארצות
ערב אינם כבולים על־ידי איסורים אלה.
להם מותר לכתוב כאוות נפשם על בעיות
בית המלוכה הירדני. עתוני מצרים, למשל,
לא היססו לפרסם בהדגשה את פנייתו של
המלך טלאל המודח* לליווה מוחמד נגיב.
שיתערב למען החזרתו לכס מלכותו.
* המקבל טיפול רפואי בקהיר.

גס הוא מראה

טוב ולתת לאביו את מה ששייך לאביו.״
תגובתה של השגרירות לספורים שהופיעו
בעתונות: לא היה ולא נברא. המלך טלאל
אינו מטורף עד כדי שיחשוב דברים כה מטורפים.
כיצד יבקש מבנו לתת לו את כס המלכות,
אם כס המלכות עומד לרשות העם —
והעם הוא היחיד המחליט למי להעניק את
השלטון?
אלמלא חוק הצנזורה, היה אותו עורך
מדור ההומור בודאי משתמש בתשובת השגרירות
כראיה נוספת כי סוף העולם אמנם
הגיע.

השבוע הוכיח ממלא מקום ראש עיריית
תל־אביב, חיים לכנץ, את כושרו הקואליציוני:
כשהופיע בכינוס פעילי הלשון
קריין־אמן שהחל קורא פרק בתנ״ך בגילוי
ראש מצא לבנון את המוצא שהניח את
דעתם של חבריו הדתיים: כיסוי ראש הקריין
בכפה המצוייר, תמיד בכיסו.
במסיבת רעים גילה שר הפנים, ישראל
רוקח, כי הוא אינו השר הראשון במשפחתו.
קודמו: אביו, שמעץ רוקח, גובה
מם הדרך התורכי מבעלי העגלות שהשתמשו
בכביש יפו־ירושלים, היה איש עשיר ועסקן
ציבורי שנתפרסם בכינוי הכבוד הש״ר (האדון
שמעון רוקח).
תעשיין המשי שמואל (סם) זקס חגג
את יום השנה השלושים לכשלון נסיונו התעשייתי
הראשון בארץ. הנסיון: הקמת
תעשיית שימורי דייג, עבורה רכש זקס
ב־ 1923 ספינת דייג איטלקית ב־ 12 אלף דולר.
בבקר אהרן כקר, מנהל מחלקת האיגוד
המקצועי של ההסתדרות, באילת, נכונה לו
הפתעה. איש אילת היחיד שאינו חבר ההסתדרות
הוא מוכר בוטנים, המפיץ את סחר
רתו בין כורי הנחושת בערבה.
כשהראו למלכת היופי הראשונה של ישראל,
מרים ירון, תמונה של נשף פורים
המראה אותה מאחורנית, הפליטה פתגם גרמני
עתיק :״גב נאה — גם הוא מראה
(והוא הדין לבטן).״ אחר הציעה לפרסם את
התמונה בצורת חידון, לשאול :״למי שייך
הגב הזד? ,״
לעומת מרים, שחזרה לפני חודש מארצות־הברית,
מתכוננת מלכת היופי השלישית
(והנוכחית) ,אורה ורד, לצאת שוב לאמריקה
בשליחות המגבית של העדה התימנית.
לפי השמועה אין יהודי אמריקה מתלהבים
לביקור הצעירה היפהפיה, כי בביקור הקודם
התיחסו אליה רבים מבני הדרום במדינה
כאל ״צבעונית.״

״העולם הזרד 802

ד ו ״חמירחד

דרייח מיוחד

הציונים הכלליים, מפלגה אנטי־קומוניסטית קיצונית, בודאי
לא חששה מפני התוצאות האידיאולוגיות שבניתוק היחסים
עם ברית המועצות, אולם גם היא קבעה כי היה זה כשלון
מדיני חמור. היא סברה גם שלטובת היחסים עם הנשיא
הרפובליקאי, אייזנהואר, מוטב שיהיה שר חוץ ימני.
ישראל, שקמה כמדינה ציונית, התלוייה ברצונם הטוב
של שני הגושים העולמיים, הצליחה לשמור על קו ביניים,
להלך עם השנים גם יחד.
אולם מצב זה, שהניח את הדעת, פחות או יותר, עמד
בניגוד לאינטרס של מפלגת פועלי ארץ ישראל, שהיתר.
מעונינת להחליש את מפלגות השמאל הקיצוני ככל האפשר.
גם חוגים אחרים בארץ תמכו, מיום קום המדינה, בהשתלביח
מוחלטת, פוליטית ואידיאולוגית, במתנה המערב.

ה שנישה השיגרתית כין קציני הקשר של
שתי מפלגות הקואליציה הגדולות, יוסף סרדין
ופנחס לכון, הפכה כשבוע שעכו־ לפגישה מאד
כלתי שיגרתי! /כשדרש סרלין, לאחר דיון כמרכז
מפלגתו, את התפטרותו של שר החוץ
משה שרו/

ישראל. בפגישה שניה, בין שגריר ישראל אבא אבן ואנשי
משרד החוץ האמריקאי, הוברר כי הנשיא החדש, דווים
אייזנהאור, אינו להוט כלל אחרי מדינת ישראל. ישראל

ס טי רתלח• די ט דו ט טי ת

מחלתה די בו ר

ה די ט לו מ טי ס הממ שיים
חוסר זהירות נוסף גילה משרד החת בבעית השילומים,
אשר היה נדמה כ• סוף סוף נראה קיצה באופק. לאחר
שאדנואר הצליח לאשר את ההסכם בבית העליון של
הפרלמנט בבון ונראו סיכויים גם לאשורו בבית התחתון.
העמידה ממשלת ישראל, ושוב מטעמים פנימיים, תנאי חדש:
הסחורות לא תובאנה לישראל באניות גרמניות. כמובן
שהגרמנים לא יכלו להסכים להפלות לרעה את ספינותיהם
הם, מאחר שהם עושים מאמץ קדחתני להחיות את הימאות
המסחרית שלהם, שכמעט חוסלה במלחמה.
הסיבה לצעד זה מצד שרת היתד. מובנת. שר החוץ למד
מנסיונו שמדיניותו הבלתי ברורה מצד אחד, וחוסר האונים
של משטרת ישראל מצד שני, גרמו בעבר לכך שמדיניות
החוץ הוצאה מידי הממשל* עברה לידי טרוריסטים, שפתרו
בעיות בדרך של זריקת פצצות. היה חשש מבוסם שהאגיד.
הגרמנית הראשונה שתגיע לנמל חיפה תהיה גם האחרונה.
מעשה טרור באניה גרמני* עלול היה לאפשר לגרמנים
להתחמק בכבוד מביצוע הסכם השילומים.

ט די דו ח מי הרת

.שלחאת עט־״

בעד בי ת חד ש
ביתור הזרוע השמאלית של מדיניות־החוץ הישראלית
גרמה להחלשת הזרוע הימנית. כינוס. שלח את עמי״ נועד
להוכיח לאמריקאים את יעילות ישראל במאבק נגד הקומוניזם.
אולם בדידות ישראל הורידה את מניותיה בכל בורסות
העולם, כולל הבורסה האמריקאית.
ידיעות, שנסתננו מחוגי הסטייט דיפרטמנט רמזו בבריר
על תכנון קו מדיני חדש בעניני המרחב. הקו החדש
נתגלה בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים בשתי פגישוג
שקוימו בס טייט דפרסנזנט. בפגישה הראשונה התיצבו שבעי.
שגרירי ארצות ערב בפני סגן שר החוץ, הגנרל בדל סמיט,
מיחו בפניו על מדיניותן האוהדת של ארצות הברית כלפי

ד י ״ ח מי־רחד

המאבק בין אנשי משרד החוץ, שכרגיל מעונינים בניהול
עניני המדינה לפי כל חוקי הדיפלומטיה, ובץ השר־הנבחר
אשר בראש דאגתו הבוחר, הגיע לשיאו לפני שבוע.
שרת והסוכנות היהודית תיכנו כינוס ראוה גדול בציריך
אשר ישא את השם. שלח את עמי״ .אנשי משרד ד,ח-,ץ
נזעקו להציל את המצב. הם ניסו להסביר לשר החוץ, לראש
הממשלה, ולועדת חוץ ובטחון של הכנסת, את חוסר האחריות,
חוסר הטעם וחוסר התועלת בארגון מסע תעמולה בינלאומי
נגד ברית המועצות, דבר אשר רק יספק לה תרוץ נוסף
להסתה נגד מדינת ישראל. ישראל, הסבירו, תעמיד את עצמה
על ידי כינוס זה, בראש מחנה בינלאומי עוין לברית
המועצות. מותו של סטאלין הכריע את הכף והכינוס ביטל
לאחר שכמה מן הנציגים כבר נמצאו בציריך לשם הכנות.

חוגי משרד החוץ ידעו כבר זמן מה באורח בלתי רשמי
כי ברום מקדניאל, מתאם ההענקה. נקרא לחזור לארצות־הברי*
הממשלה טרם קבלה כל הו מ ה על כך אולם הדבר
ידוע לאנשי המפתח בצירות האמריקאית בישראל, שהסבירו
את הדבר בכך• שמקדניאל הוא חבר המפלגה הדימוקרטית
ובניגוד לציר מונט דיוזיס אינו דיפלומט מקצועי. סברה
נוספת: תפקידו של מתאם ההענקה הפך מיותר עקב
המדיניות האמריקאית החדשה. כשסופר הדבר לאחד מפקירי
משרד החוץ, אמר :״כך הולך הציוני האחרון מצירות
ארצות הברית בישראל.״
היה ברור שישראל הפסידה בזירה הבינלאומית, תמורת
כמה נוק־אאוסים שהנחית שרת למפ״ם ומק״י בזירה
המקומית.
אפילו המפלגה הפרוגרסיבית, שהיא בדרך כלל לויאלית
לחלוטין לשלטון, לא יכלה להתאפק. בישיבת מועצת המפלגה
התריע ח״כ יזהר הררי על. מעשיו הבלתי שקולים של
שר החוץ״.
למרות שלבון לא הגן בחמימות מיותרת על שר* ונראה
היה כי גם כמה מחוגי מפא״י מוכנים היו לתת לו, כלשר
האחראי במישרין על מדיגיות־החוץ, לשאת באחריו* לא
נראתה הצעת סרלין רצינית ביותר.
איש ד,צ״כ לא הטריח, בשלב זד. אפילו לנקוב בשמו
של מועמד. קשה גם לראות כרגע איש אחר שיתפוש את
לשכתו של שרת בקריה. אולם, ברור. שבמשטר דימוקדסי
חייב שר לתת את הדין על כשלון מדיניותו, ויש להניח
שהציונים הכלליים ינסו בכל זאת להכניס אחד מחבריהם
לקריה.

ד ר ״ חמי וחד

אייר, איזנהאו־ור: כא...

לבריטניה נשלח מיכאל קומיי, סגן מנהל משרד החוץ
לעניני חבר העמים הבריטי, לגסות להשפיע על האמריקאים
באמצעות משרד החת הבריטי. היתד, זו פגיעה חמורה
בסמכותו הדיפלומטית של אליהו איל* שגריר ישראל
בבריטניה, מוותיקי שרות החוץ. ההודעה הרשמית הישראלית
היתד. עלבון גדול שבעתיים: קומיי יצא ללונדון לספל
בסכסוך בקשר לקנית טרקטורים בקניה (העובט הזה .)801
היו אלה טרקטורים מסוג מיוחד, ולפי טענת הבריטים
נקנו תוך כדי שיחוד פקידי ממשלה בריטיים.
היתד, זאת התנגשות נוספת במאבק בין בי. ג׳י. ושרת, מצד
אחד, לבין קומץ המומחים שנותרו במשרד החת• ראש
הממשלה שוב העדיף את אחד מנאמניו, על. ילדי הפלא״
האנגלו־סכסים.

ד ו ״חמי וחד

ד ר ׳.חמירחד ב י 2פיי 2ב

גסיוגות (קלושים) להציל את הספינה נעשו בכיוון אחר.
באיטליה נפגש ציר ישראל אליהו ששון והגספח הצבאי,ישראלי,
עם שר ההגנה האיטלקי, לאחר שהלה חזר מפגישה
עם הליווי, מוחמד נגיב.

דו״ ה מיוחד

אלה היו המניעים שגרמו לנאומו של דוד בן־גוריון
באפיקי* קבוץ יוצאי רוסיה. בנאום תקף ראש הממשלה,
זמן רב לפני משפט פראג, את. בת הרב״. .בת הרב״
היתד. אנה פאוקר, שרת החוץ של מדינה ידידותית.
לאחר נאום זה הזהירו מומחי משרד החוץ את משה שרת
כי דוד בן גוריון אינו מנהיג מפלגה בלבד. ההצהרות שהיא
נותן, גם על במות בלתי רשמיות, מחייבות במידה מסויימת
את מדינת ישראל. אולם חוסר־זהירות זה הגיע לשיאו עם
ההודעות הראשונות על משפט פראג. לאחר המשפט פתחו
ראש הממשלה ושר החוץ במסע נאומים נגד ברית המועצות.
טענו דוברי מפא״י: בברית המועצות החל מסע אנטישמי.
החדשים שעברו מאז הוכיחו כי טענה זו לא היתד,
מבוססת ביותר.
הסיבות למשפט פראג ולהאשמת. הרופאים היהודים״
במוסקבה לא היו ברורות ביותר. מובן כי היתד, זו הסתה
נגד מדינת ישראל ונגד הציונות, אשר הרוסים טענו כי דדא
משמשת כלי בידי סוכנויות רגול זרות.
טענה זו חייבה, ממדינה ציונית, הרואה עצמה אפום־
רופסית ליהודי העולם, נקיטת עמדה זהירה. למשל :
שר החוץ יכול היה להודיע לממשלות ברית המועצות
והדימוקרטיות העממיות, כי ישראל מוכנה לקלוט את כל
אל(־ ,שאינם מהימנים על המשטר הקומוניסטי.
תחת זאת החלד, ישראל לתקוף את ברית המועצות
בתואנה שהוחל בה במסע רשמי של אנטישמיות. ברם, דבר
זה אינו מאושר כלל. למעשה, נעשו אף נסיונות מצד ממשלת
ברית המועצות להפגין בפומבי שאין הדבר כך. לגנרל
היהודי ליב מכלים, נערכה הלוויה מפוארת ופרס סטאלין
הוענק לאיליה אהרנבורג. אם גם אפשר להניח שההמונים
הם ביסודם אנטישמיים, לא נראה כי השלטון מעוניין לעודד
שנאה זו.
במסיבת עתונאים, שלא נועדה לפרסום, מסר ד״ר אריה
קובובי, ציר ישראל בצ׳כוסלובקיה, שהוכרז על ידי שלטונות
אותה ארץ כ,פרסונה נון גראטה״ ,דברים זהירים ושקולים
על הגורמים שהביאו למשפט פראג. הוא לא דיבר על
אנטישמיות בצ׳כוסלובקיה, הכחיש נמרצות את קיומה, בניגוד
מוחלט לד,ודעותיהם של ראש הממשלה ושר החוץ, בכנסת
ועל במות צמריות אחרות.
בשבוע שעבר התגלגלו הדברים בצורה מגוחכת עוד
יותר, כשנאלץ ד״ר שמואל אלישיב, לשעבר ציר ישראל
בברית המועצות, להכחיש דברים שאמר ל־תב מנצ׳טמר
גארדין, בהתאם להוראות שר החוץ. גם אלישיב, שהיה אחד
העובדים הרציניים בשרות החוץ הישראלי, אישיות מרכזית
ועצמאית במפא״י, מסר לכתבים בפינלנד, בהיותו בדרכו
ממוסקבה לישראל, הצהרה נוספת המכחישה נמרצות קיומה
של אנטישמיות בברית המועצות.

עמדה עתה במצב הנערה המסכימה, סוף סוף, להענות
למאהבה, מגלה כי אינו רוצה בה יותר.
בעוד שעד כה קבלה ישראל בלבד סיוע אמריקאי בסכום
העולה על הסיוע המוגש לכל ארצות ערב גם יחד, הודיעו
האמריקנים כי הסיוע יועמד על בסים שוד. לכי מדינות
המרחב.
המטייט דפרטמנט, שחשש שמשרד החוץ הישראלי ירצה
לנצל את העלאת בעית הרדיפות היהודים באו״ם לשם עידוד
אהדה לישראל, הודיע כי לא יסכים להעמדת השאלה בצורה
כזאת, דרש כי הסעיף יקרא ז. רדיפות מיעוטים״.
גם לאחר סטירת הלחי שהיתר, כלולה באגרת האמריקנית
לישראל בעגין הגבולות (ראה במדינה) סרבו דוברי משריר,חוץ
להכיר בקיומה של מדיניות אמריקאית חדשה. היתד.
זו טמינת הראש בחול ונסיון להתעלם מהמציאות.
בכל זאת נסה שרת להפעיל את כוחו. הוא יצא לארצות
הברית, בניגוד לחוות דעתם של רבים מאנשי המפתח של
משרד החוץ, ובתוכם אבא אבן, שחששו מפגי התנהגותו
חסרת הסייגים של השר שלהם.

דוייח מיו ה ד

ד ו *חמיוחד

האם יתפטר משה שרת?

ד רי׳ חמירחד

ח מיוחד

מיוחד

מאבק מאחורי ה קל עי ם

תחרות אופנוע, על ו.ביע
״ שו ע ל

שמשון ״

כגדד סיכות טכניות נדחה מועד התחרות.
ער המועד החדש תבוא הודעה במדור זה.
המשתתפים שכבר נרשמו יקבלו הודעה ככתב.
אדה אשד טרם נרשמו מתבקשים דעשות זאת
בהקדם.

קולנוע
טכניקה
א שלי ה מ טו שטשת
הסרט התלת־ממדי העלילתי הראשון
הגיע בשבוע שעבר לניו־יורק.
שמו: כבאנה שטן והבמאי שדו הוא
ארבי אובולר, לשעבר מחבר ובמאי
של תסכיתי רדיו. כתב המבקר ה־קולנעי
של טיים על הסרט :״כבאנה
שטן נותן אשליה מטושטשת ש: עומק
...אובולר משתמש בתבליט ייתר
כלהטוט מאשר כמכשיר אמיוהי יוצר.
הצופה נדמה לו שהוא יואר,
אריה מזנק אל חיקו וכושי מידה כידון
מן המסך. אבל, למרית שהוא
סרט תבליט, כבאנה שטן הוא ספור
הרפתקאות שטחי ביותר.׳׳

י שראל
היד * המקצעות

בש>ם ^ב&הסע&ן ר>,א בררן,אט >0צ׳אי £ 0ממע
סיגר׳>יב.עעלא׳ ב&ח! 2ורור^ :עג>?*(יב(ב(ג(1ח>ח<
3ז׳ רג > כ ע׳ כ

י י י להלן 12 תחרויות כדורגל החשובות של
השבת 21.3.53 בישראל ובבריטניה. השם
הראשון בכל קבוצה מציין את הקבוצה הביתית.
ציין
במשבצת הריקה בכל שורה ד
אם אתה מנחש שהקבוצה הראשונה (המארחת)
תזכה בתחרות־רשום א׳.
אם אתה מנחש שהקבוצה השניה (האור־רתת)
תזכה בתחרות — רשום ב׳.
אם אתה מנחש שהתחרות תסתיים בתיקו
— רשום א.

העולם
ר ה־ 7ר ק
שסיבות נכרים.
כם 1חד שים
בשעת סדור הנקיון
לקראת פסח —
טקסטיל שמפו הוא
לברכה ממש: השמיכות
הצבעוניות,
הכרים, הוילונות
יהיו נקיים וזוהרים
כמו חדשים
וע״י כך יהיה
ביתך מלא אור
ונעים כנ־יייס.

חרדל ,.ארד*״
טמון סוד ־
טעמת 3ע
תבקש עוד

סרטים
.ב ת אדס״

ה שבוע זנה חנן נלזר מ שכון עובדי ה מ
דינה
בבאר־שבע, ב מינוי חינם על העולם
הזה למשך 3חדשים, לאחר שנערכה הגרלה
בין המי טיבים ביותר לנחש את שמונת מש חקי
בריטניה( .משחקי הליגה בארץ נדחו).
תוצאות אח רונות

; מכבי חיפה
הפועל רחובות

.1מכבי חיפה — הפועל תל־אביב
.2מכבי שעריים רחובות —
הפועל רחובות
מכבי רמת־גן
.3מכבי רמת־גן — בני יהודה תל־אביב
.4הכח חיפה — הפועל קרית חיים
ארסנל
.5ארסנל — ווסט ברומבוייץ אלביון
סטוק סיטי
.6אסטון וילה — סטוק סיסי
צ׳רלטון
.7צ׳רלסון — מידלסבורו
ניו קסל
.8דרבי — ניוקסל
תיקו
.9פורטסמיט — ברנלי
סנדרלנד
. 10 סנדרלנד — מנצ׳סטר סיטי
וולבם
. 11 וולבס — ליברפול

. 12צ׳לסי — שפילד וונדסדיי
(שפילד עלתה העונד, מליגה ב׳)
המנחש נכונה את תוצאות של 12 התחרויות, יזכה במכשיר
רדיו מתוצרת פיליפס. המנחש נכונה את תוצאות 11 תחרויות
יזכה במינוי חינם שנתי על העולם הזה.
פרסי תנחומים ינתנו בכל שבוע לפותרים אשר תשובותיהם
קרובות ביותר לפתרון הנכון.
חתוך את הטבלה המסומנת יחד עם התלוש, או העתק את
הטבלה וצרף אליה את התלוש הגזור, שלח אותם עד יום ו׳
( 20.3.53 ועד בכלל) למערכת העולם הזה ת• ד 136 .תל־אביב.
יתקבלו פתרונות שישאו חותמת דואר עד יום .20.353

על המעטפה יש לציין: נחשון מס׳ .4

פ קיד ופועל
בעלמשכרתק בו ע ה בתשלומים קנו
ע״י השיטה הנוחה

ת. ד ,4613 .תל־אביב.

ימךי׳ ו?

$כ ! ר? מן?יי מ. עיני ך
סלון ־ פנסיון

״עלית״
נתניה

פותח את העונה

ו] 3רי 3ח מיוצרת רופאי

ז 1יו.
באי שור
השנים
הסתדרות בישראל

ב-סדר פסח מסורתי
כליל חג הפסח
נוחיות מלאה׳ גן נאה,
מכונית לשרותך

מטבח מפורסם -כשר

תלוש נחשון 4

הז מנו ת:

השם :

הכתבת ;

בשבועות האחרונים נכח קהל מבקרי
הקולנוע בישראל לדעת ובר
שהיה ידוע עד כה רק למעטים :
ידים רבות מקצצות בסרטים המוצגים.
הקהל רואה לעתים קרובות
לא יצירות אמנות כי אם קטעים של
יצירות כאלה• בין המקצצים: הצג־זורה!
סוכני הסרטים המחליטים, על
דעת עצמם, שחלקים מסוימים בסרטיהם
אינם עשויים לעניין את הקהל
המקומי: בעלי בתי הקולנוע׳ המשתדלים
לצמצם את התכניות שלהם
לשעתיים, מחסירים מערכות שלמות
מן הסרטים שהם מציגים.
כאשר הוצג הנרי החמ שי בקולנוע
מגדלור, תל־אביב, הבחינו כל אלה
שראו אותו סרט במקומות אחרים,
כי קרוב לשליש ממנו הושמט. אנשים
שבקרו בקח־וואדיס הבחינו, אולי,
כי מערכה שלמה הוחמרה ממנו׳ בגלל
היותה, יש לשער, בעלת אופי
נוצרי מדי. כאשר הוצג מצפונו שד
עתונאי בקולנוע מן, תל־אביב, נתברר
כי הוא קוצץ במקומות רבים,
דבר שגרם לפגיעה באיכותו האמנו־תית.

נתניה
ת.ד• ,273 טל 119 .

קולנו ע
בכל בית

טין-.טל.מ4085ע
11.1אל1ש ד
סד־עביג ווו8( ,ד 01 עריכם נ4

בת אדם הוא אחד הסרטים המצוינים
של השנה. אכן, פה ושם ניכרים
ליקויים טכניים ונדמה כי הבמאי
בייתה הנינג־יינסון ניסר, לדחוס
קצת יותר מדי אפיזודות מן הרומן
של מרטין אנדרסון נקפה אל תוך
השעה וחצי של הסרט. אבל אלח
הם פ&מים שכמעט אין להבחין
בהם לאורן הגדול של המעלות.
קודם כל, ספורו של וקפה הוא
אנושי ועדין: דיטד, היא ילדה ביתי
חוקית, הסובלת בגלל עובדה זו
והמביאה, בהתבגרד* ילד בלתי חוקי
לעולם.
גבורי העלילה הנאיבית במקצת
אך הכנה הזאת אף על פי שהם
מצוירים בחד צדדיות מסוימת —
הרעים רעים מאד ולטובים לבבות
רכים — מענינות ומשכנעות. הצלו־מים,
שנעשו ברובם בשדה הפתוח,
פשוטים ומלאי. יופי.
אולם בראש ובראשונה ובמרכזו
של הסרט נמצאת טובא מאל, בתפקיד
דיטה. נערה בהירת שער זו
מבצעת את התפקיד בפשטות ובשלמות
שהיא תוצאת עבודתו של
הבמאי, בלי ספק, המוכיח כשרון
מיוחד לעבודה עם ילדים.
פוגם בשלמותו של הסרט שמעון
פינקל. הוא משמיע הקדמה וסיום
לסרט, מוכיח חוסר ידיעה מוחלט
בדבור אל תוך מקרופון, צועק מספר
משפטים במבטא זר, כאילו היה
משליך אותם אל השורה האחרונה
ביציע בבית הבימה. קריאתו אף
עושה רושם שהוא לא הבין כלל
את אשר נתבקש להגיד.

1זי ^

נס במילאנו
ב ת אדם

״העולם הזר!׳׳ 802

מכלהעולס ארגנטינה דרו ש ה: אשה שניה
אווימה פרון, אשת הרודן הארגנטיני, היתד,
אלילת העם כולו, ובעיקר האיגודים המקצועיים.
עם מותה, לפני חודשים מספר, הפכה
בעיני בני ארגנטינה לאלוהות שלמה.
השבוע נודע לפועלי ארגנטינה כי פקודת
הרודן על שנת אבל שנתנה לאחר מות
אשתו חלה על העם הארגנטיני אך לא על
פרון עצמו, שהספיק בינתיים ליצור קשרים
רומנטיים עם אלמנתו של תעשיין יהודי,
צעירה יפהפיה ואלופת טניס, מריה טרז ויס.
פצצה ממעריץ. לפני ביקורו הרשמי
הראשון בצ׳ילי השכנה שיגר לשם פרון
משלחת ספורטאים ושחקנים כדי להכין את
דעת הקהל. המטרה היתר, כפולה: להפגש
עם ידידו הנשיא הצ׳יליאי איבאנז וכן לנהול
משא ומתן על שיתוף פעולה כלכלי־מדיני
בין ארצות אמריקה הלטינית. מטרה מרחיקת
לכת: יצירת ברית מדינות אמריקה
הלטינית בהנהגתו של פרון.
קבלת הפנים של המוני צ׳ילי היתד, קרירה
ביותר. בחזרו לארגנטינה זכה לקבלת פנים
חמה יותר. בתחנת הגבול רעמה פצצת שעון
שפעלה דקות מספר לאחר שעבר שם עם
בני פמליתו. אין להניח כי הפצצה נזרקה
על ידי לוחמי חופש, שרצו להציל את ארצם
מעולו של הרודן הארגנטיני. הנחה מתקבלת
יותר על הדעת היא שהפצצה הוטלה על ידי
מעריצי זכרה של אוויטה, שראו חילול קודש
בעצם עובדת חיזור פרון אחרי מריה וים.
פועל נקיון, שניקה בשעות הבוקר המוקדמות
את רחובותיה של בואנוס איירם ונתקל
בעתון בתמונתה של בחירת לבו החדשה של
פרון, אמר :״יש רק אוויטה אחת ולא תהיה
לה שניה.״
אי אפשר היה לדעת השבוע סופית אם
גם פרון נכון לקבל הנחה זו.

ספורט

מעונינים לחבל בתעמולה האמריקאית.
העדים, לעומתו, סברו אחרת. הם קבעו
כי הצעד ננקט בהתיעצות עם השגרירות
האמריקאית בישראל, אשר קבעה כי ההאזנה
לשידורים קטנה מאד וכי ישראל אינה זקוקה
לתעמולה תרבותית מערבית ותוכל לדאוג
לה באמצעיה היא.
פרסום לתסכית. השגרימת דאמרי־קאית
בישראל, שלא ידעה כנראה על החקירה
העומדת להפתח בוושינגטון, נסתה להזים
את הידיעות בעתונות מבלי להכחישה רשמית׳
על ידי מסע תעמולה ופרסומת לתכניות
העבריות.

איגר 1ף

מכביה

ובוחים מסביב לוי ר ה

*ופיה בלימ כנ סי

נחוצות נתניה הודבקו מודעות ענק, רמקול
בישר את מועד תחרות הגומלין באיג־רוף
בין ביתר ומכבי (העולם הזה .)800
התעמולה, שדמתה לפרסומת אמריקאית,
החדירה בלב אוהדי הספורט בעיר כי, אכן,
מאורע גדול עמד להתרחש. רק מתחת לאותיות
הענק שציינו את שמות האגודות, הובאו
בצניעות שמות מכבי נתניה, ביתר נתניה.
הרעש הגדול הצליח למלא את אולם ה
בקיץ
1950 נדהמו 50 אלף צופים באיצטד
הרמת־גני כאשר 200 ספורטאים ישראלים
צעדו ללא סדר, בתלבושת עלובה, במסדר
הפתיחה החגיגי של המכביד, השלישית. היתד,
זו המשלחת האחרונה, הגדולה והחזקה ביותר,
שצעדה לאחר 21 משלחות מסודרות
להפליא, לא הביאה כבוד למדינה המארחת.
באותו מעמד אירעו גם תקריות בלתי
נעימות שגילו לקהל העצום את כל משמעותו
של ריב האגודים, מכבי והפועל, שפרץ זמן
רב לפני המשחקים ונמשך עד להתערבותה
של הממשלה.
קשה היה להאמין באותו יום כי השנאה
היתד, כה גדולה, גדולה מכל רגש של בושה
כלפי האורחים הרבים, ביניהם לא יהודים.
חברי הנבחרת צעדו עם שני סמלים. האחד
היה הסמל הלאומי, השני, בהתאם לשייכות
החברים, של הפועל או מכבי. גופיות לבנות
נמסרו לכל חבר, לאחר מאמצים, אך מכנסי
ספורט לבנים, נאמר להם, יהיה עליהם להביא
מבתיהם. התוצאה: הופעה מחפירה של
עדר שצעד ברשלנות, ללא רועה וד־אי ,.כשחלקו
האחד לובש מכנסים כחולים, השני
לבנים, השלישי ירוקים.
לא אופי שונה ! אפשר היה להסביר
את התופעה במצב הכלכלי הקשה, בקשיים
כספיים. אולם איש לא יכול היה להסביר
כיצד הופיעו באותה שעה שש משלחות
מטופחות, מסודרות, בעלות תלבשות מרהיבות
של אגודות מכבי, הפועל ואליצור.
הן צעדו בסדר מופתי, לאחר שהתכוננו לכך
במרץ רב, עוררו תשואות אוהדיהם, תמהון
מפתיע בעיני הנוכחים. הללו לא הבינו כיצד
הוזנחו הספורטאים הנבחרים, פונקו חברי
האגודות, שלרובם לא היה מגע ישיר עם
הספורט, צעדו לשם תעמולה בלבד.
תוצאות הריב גרמו גם לרמה נמוכה בשדה
הספורט, ואלמלא המספר העצום ביחס של
הישראלים לעומת אורחיהם, כמעט ולא היו
מרגישים בהם כלל.

ארצות הברית
ה מ קו רו תמסתת מי ם
עם קום המדינה הפכה המלה העברית לנפוצה
מאד על גלי האתר. נוסף על קול
ישראל פתחו בשידורים עבריים גם קול אמריקה
ושרות השידור הבריטי.
בשבועות האחרונים היו השידורים העבריים,
ביחוד מארצות הברית, נושא חשוב
מעל דפי העתונות האמריקאית. הסינטור
מקארתי, האמריקאי שחפש בכל מקום ומקום
את הקומוניסטים ובני בריתם׳ פתח נגדם
בחקירות חריפות בפני ועדות פרלמנטריות.
לפני שבועות מספר נודע על ההחלטה
לבטל את השידור העברי (העולם הזה .)796
מקארתי קרא את מנהל השידור סידני גליזר
וכמה מהממונים עליו למתן עדות. הסינאטור
ניסה להוכיח כי ההחלטה נבעה משיקולים
מוטעים, הומלצה על ידי קומוניסטים שהיו

חנה בן־ארי, דינה פסקיד
לנזר-ות דעתו של מקארתי

לפרסומת מיוחדת זכה שידור תסכית מעובד
לפי ספרו של ארתור קסטלר אפלת
בצהריים, העוסק במשפטים נוסח ברית המועצות
והדמוקרטיות העממיות.
שידור התסכית הוכן כולו על ידי ישראלים
ובויים על ידי חנה בן־ארי מקול ישראל.
תפקיד חשוב מלאה דינה פסקין, כוכב הסרט
קריה נאמנה ששחקה זמן מה בתיאטרון

קולנוע המהודר שרון ב־סססז צופים צמאים
שהוכיחו שוב עד כמה פופולארי ספורט
הכפפות. אך לאחר ששלמו הצופים את דמי
הכניסה הגבוהים, שהכניסו למארגנים כאלף
ל״י נקיות, נאלצו לחכות כ־ 45 דקות עד
אשר יסתיים הויכוח הער שנוהל ליד הזרה
בין ראשי הקבוצות.

אין כל ספק שביטולו של השידור, אשר
יוגשם למרות החקירה, יגרום לסתימת אחד
ממקורות הפרנסה הצדדית הנוחים ביותר
לישראלים בעלי נטיה לאמנות.

משהחלו הקרבות הסתמן יתרונו של מכבי,
שצבר חמש נקודות לעומת אחת של ביתר.
אך בסיומו של הערב הראה המאזן 5 : 7
לטובת ביתר, הודות לכמה נצחונות יפים של
מתאגרפיה.

הבי נדה__ .

תשבץ מטמ ט׳
(כתיב חסר)
מאוזן . 1 :פעולת החשבון המביאה לידי
מנה; .4בה עוסקת הטריגונומטריה; .8מרובע
שכל צלעותיו וזויותיו שוות; . 10 השם הכולל
לשולחן, ארון, מיטה וכדומה; . 12 בתוכו; . 13
תביעה; •16 הוא לא מתוק והוא אדון; . 17 הוא
קיבל בירושה; .19 שבע מסוגה נכרו בבאר־שבע
לפני יותר משלושת אלפים שנה; .20 קשר את
המצנפת; .21 בבית כזה הופכים את הזיתים
לשמן; .23 חמשה עשר וגם חמש עשרה; .24
תורת החשבון; .26 לולא התנגדות המסורת היו
כותבים ט״ז כך; .27 בתוכי; .29 משם יוצא
הוולד; .31 כשמוציאים אותו עושים את הפעולה
ההפוכה להעלאה בחזקה; .33 בערך שלושה יאר־דים
ושליש; •35 צעקת הכאב המופיעה כמעט
בכל תשבץ .36 :בפעולה זאת הניחו המצרים
את היסוד להנדסה; .38 מאתים ועשר; .39 היא
עשתה פעולת כפל; 41 במוסד זה מרכזת המדינה
את מסמכיה החשובים; .43 רוקדים אותה
בארץ; .44 מוסד לנכים וחולים, צורה גיאומטרית.
מאונך .1 :הפעולה המוסיפה מחובר למחבר
.2 :שש בריבוע .3 :מועצה; .5שם פרטי
לועזי, שכיח אצל נשים; ,6השם הקצר ביותר

,העולם הזה״ 802

101

131

211

181

271

261

461

311

361

131

411

המארגנים, שלבשו חליפות פאר, ביכרו
לשבת ולשוחח עם האורחים מארצות־הברית,
דרום־אפריקד, ובריטניה, על הדאגה לשיכון
מתאים לישראלים, שבאו לתל־אביב מכל
פנות הארץ, התרוצצו משך לילה שלם ללא
דואג.
השבוע, כמו לפני שלוש שנים, הוצאו
חוברות מהודרות לקראת המכביה, בישרו
את קרוב המאורע החשוב.
אולם, אף על פי שרק חמשה חדשים
נותרו עד לפתיחה החגיגית, טרם נעשו כל
מאמצים כדי להבטיח שהפתיחה החגיגית השנה
תשא אופי שונה מפתיחת המכביד, לפני
שלוש שנים.

של האלוהים; .7עליה מושל אימאם * תשלום
עבור אשראי; .9בעברית קוראים לה הנדסה:
.11 שתיים מצלעותיה מקבילות והיא שימושית
גם בקרקס; . 14 מה שמבדיל בין רב־סרן לסרן;
. 15 התפקיד של כל אחד מחמשה־עשר חברי
הממשלה; . 18 מספרים לא שלמים 20ד..-
הלבנים של דובר״; .22 בלעדיה עוד לא כתב
שום עט־נובע; .23 איכות; .25 הוא חיבר את רוב
ספרי הגיאומטריה והאלגברה בעברית; .28 שמו
הלועזי הוא סנדויץ׳; 30 ראש עיר זאת הוא
אבא חושי; .31 שלוש מאות וארבע; .32 שלוש
מאות וארבעה; .34 הוא מטפס על העצים, ובכל
זאת הוא גיבור ספרים וסרטים; •36״בואי
אני כולי בוער״; .37 פילוסוף גרמני ידוע; .40
מלת תנאי; .42 שלוש עשרה פעם ארבע.

על הפותרים לשלוח את פתרונותיהם
עד יום 27.3.53 לפי הבתוכת:
״העולם הזה״ ,ת. ד ,136 .תל-אכים,
״תשבץ מטמטי״.
כין הפותרים נבונה יוגרלו פרסי-
ספרים.

אני צ״ות׳אתססאדן
כתכו הכלכלי של.העולם הזה׳׳ ,יחיאל כשן, יליד פולין, עכר לכרית
המועצות כזמן הפלישה הגרמנית, ולאחר חדשים מספר, כאשר נערכז
מאסרים המוניים כפליטים, נשלח למחנה עכורה כצפון המדינה
כרשימה זו הוא מתאר את חוויותיו כמשטר מחנה העכורה הנידח
כאשר פגשתי, בדרך מקרה, את ויקסור איליץ׳ מאסלובס־קי,
לא יכולתי לשער באיזו מידה תהיה ידידותו חשובה לי,
בשבע השנים בהן שהיתי בברית המועצות. אילמלא מאס״
לובסקי לא הייתי ניצל מן הגורל שהיה מנת״חלקם של חברי
לצרה, ועצמוחי היו נחות מכבר תחת שכבות השלג העמוקות,
במקום בו רוכסי האוראל הלבנים מגיעים לקיצם הצפוני.
מאסלובסקי היה הראשון שהעמיד אותי על עובדות
החיים הסוביטיות.
התאורים אשר ברשימה זו עלולים, אולי, להראות מוגזמים
בעיני קוראים רבים. אולם אלה הם דברים שהיו, מציאות
שעודנה, יש לשער, קיימת. מאסלובסקי למדני כיצד לסגל
את עצמי למציאות הזאת. גם המזל קצת האיר לי את פניו
ולא נפלתי טרף למאורעות.
חלפו שבועיים מאז הובאנו למחנה העבודה בסביבת וור־קוטה,
הנקודה הצפונית ביותר ברפובליקה האוטונומית קומי,
שתושביה אסקימוסים. הוקם אהל, הנגרים מבינינו הכינו שתי
שורות דרגשים מכלונסאות וזרדים. מחטי עצי האורן שמשו
לנו מצעים. המחטים ננעצו עמוק בבשרנו, אולם בתענוג רב
היינו מתמתחים על ה״מטות׳־ לאחר שתים עשרה שעות
של חטיבת עצים ביערות הקדם, בטמפרטורה של 50—40
מעלות מתחת לאפם.
תמיד חזרנו מהעבודה אחרי שקיעת החמה. ויקטור איליץ׳
מאסלובסקי ישב כרגיל על יד התנור העשוי מפח בנזין
ישן. איש לא העז לקרב אליו ולהפריע לו. הוי, איך קנאתי

שבועיים של עבודה ביער התישו את כוחי. מנת המזון
היומית הורכבה מחצי קילו לחם קיבר ובערב קבלנו גם
מים חמים, שקראו להם, משום מה, מרק. היו גם כאלה שקיבלו
מנה נוספת של דייסה, אבל אני לא השתייכתי למאושרים.
לא יכולתי אף לחלום על מילוי הנורמה של חטיבת, גזירת
והסעת (למרחק 200 מטר) 5מטרים מעוקבים עץ• לא
יכולתי איפוא לזכות במנת הדייסה.
הבריגדיר • שלי, יוסוף סרדרוב, שנידון ל־ 20 שנות מאסר
בעוון רציחת שני אזרחים, איים עלי בכל בוקר ש.ים דר׳׳ אות•
אם לא אמלא את הנורמה.
.במחנה אין סובלים זוללי־חינם,״ הדגיש בכל פעם. .היזהר
לך, אחא !׳׳
אבל מה היה עלי לעשות י גם חוטבי העצ־ם הסלובקים החסונים
והמומחים במקצוע זה מנעוריהם לא הצליחו להגיע
לנורמה שלמה. אני הייתי רחוק אף מעשירית הנורמה...
וביום אחד קרה הדבר.
הבריגדיר סרדרוב הכניסני לחוליית חוטבים חדשה. ד,חולייה
היתד, מורכבת משני זוגות מנסרים, ועלי החמישי, הוטל
לקצץ את הענפים והזרדים של עצי האורן המוטלים. פני
חברי הסדשים לא בישרו טובות. הבריגדיר עיקם את פניו
בלעג ואמר :
.אני מקווה שיהיה לך חם היום.׳׳
לבי היה מר עלי. לחצתי את הגרזן אל לבי כאילו חיפשתי
בו הצלה. הרגשה רעה חלפה בי.
לא עברה שעה וכמעט שנדרסתי על ידי אורן גדול. העץ
הופל בדיוק עלי, בעת שגבי היה מופנה אל החוסכים. רק
בנס ניצלתי. צחוק פרוע מילא את היער. הכפלתי את ערנותי.
אחרי כמר שעות כמעט שנמעכתי שוב על ידי אורו מוסל.
.היזהרו !״ צעקתי, אולם המענה היה רק צחוק פרוע.
עם שקיעת החמה, הבערנו מדורה. מלאתי את קופסת הפח
שלי שלג, המסתי אותו על גב השלהבת. עמדתי לשרוף
קליפת לחם יבשה ולהכין לי ״תה״ .רק הרכנתי את ראשי
על המדורה והנה אחזו בי שני זוגות ידים והטילוני לאש
הבוערת.
בגדי היו קפואים מקור ולשונות השלהבת לא הספיקו לאחוז
בהם• זנקתי מהמדורה כהרף עין, אולם לקראתי באו שני
חוטבים כשאלות כבדות בידיהם. הזוג השני התחמם על יד
המדורה כאילו מאום אינו מתרחש לעיניהם. הורדתי את ניצב
הגרזן על ראשו של האחד. הוא נפל ארצה והגרזן נשמט
מידי. את השני הצלחתי לאחוז ביד אחת בגרונו ובשניה
הורדתי מהלומות על ראשו ועל פניו. מכה אחת פגעה באפו
ושטף דם ניגר ארצה.
צווחות איומות חצו את היער האילם. עד היום איני יודע
מי מאתנו צעק ואינני זוכר גם אם התיגרד, נמשכה שניות
ספורות או, אולי, שעות. זוכרני רק, שבסופה הוקפתי חיל
המשמר. כמו מתוך ערפל הבחנתי בקומתו הנמוכה של
הבריגדיר שלי. הוא קרב אלי בחימר, שפוכה, בעט בבטני
וצעק :
״חשבתי שאחד, פרופסור אבל אני רואה שהנך ״בנדיט״
אמיתי, מחר תבוא על שכרך.״ הוא סובב-באצבעו סביב
צוארו כסימן מה צפוי לי.
מזלי שיחק לי באופן בלתי צפוי. הבריגדיר נעצר והושם
בצינוק על ידי חיל המשמר (באשמת סיוע לגניבה, כפי שהתברר
לאחר זמן) .את שני הפצועים הביאו לאוהל בעגלת
חורף. ה״ליקפום״•• חבש אח פצעיהם ואני נפלתי, על הדרגש
אחוז מחשבות שחורות. למחרת היתד, צפויה לי חקירה. יד־עתי
שיכריעו לרעתי עדויות הבריגדיר ואנשי החוליה. חש•
ראש קבוצת פועלים.

תי שהנני אבוד. שלטונות המחנות לא נכנסו לבירורים עמוקים,
ובמקרה הטוב ביותר נשלח האשם למחנות עונש, שאיש
לא חזר מהם•
בלילה ההוא לא עצמתי עין. בשעה 2לפנות בוקר הורגשה
במחנה תנועה מיוחדת.
.יהיה איפס קבעו הוותיקים. ואמנם, לאחר חצי
שעה, יצא מה״משרד״ מנהל המחנה, קרא, מתוך גליון ניר.
כעשרים שמות וכעבור דקות ספורות יצאה שיירה בת עשרים
איש לכיוון צפוני. ביניהם גם שני החוטבים שהעידו
נגדי. אחר כך נודע לי שהם היו שותפים למעילה לקצין המשמר,
שרצה להיפטר מהם על ידי שהעביר אותם 700 קילומטר
צפונה.
בשעה 4הוציאו את הבריגדיר סרדרוב מהצינוק כשהוא
קפוא למחצה. הוא התפרץ לאוהל בחימת טירוף, רץ כנגדי
באלה מונפה וצרח :
״כעת אשלם לך.׳׳
עוד שניה, והאלה תמחץ את ראשי. לפתע התרומם מאם־
לובסקי, בעל גוף הענק, אגרופו הכבד נח על פרצופו של
הבריגדיר, הוא קרא :
.הסתלק מפה !׳׳
סרדרוב יצא חיש, מבלי להביט לאחור. מאסלובסקי הניח
את כף הדוב שלו על כתפי וחייך :
.אתה חברה׳מאן. סידרת יפה את. קארזובי דע לך :
כמה שתעבוד פחות ותרביץ יותר, יהיה בריא בשבילך.״
התידדנו. לא יצאתי עוד לעבודה. מאסלובסקי השיג לי
.ביולטין וספר לי את תולדותיו. הוא נולד בביילורוסיה.
היה נהג, דרס למוות שוטר ונידון לשלוש שנות מאסר. עבור
התנהגות יפה ניחון לאחר שנה, שוחרר ודרס בשנית שוטר,
נידון לחמש שנות מאסר. בגלל התנהגות טובה בסוהר ניחון
שוב, השתחרר, ודרס למוות שוטר שלישי. נידון ל־ 25 שנות
מאסר ונשלח לארץ גזירה זאת. מהדרור כבר התיאש לגמרי
ולהתנהגות טובה לא דאג עוד.
.ביום בהיר אחד יהרגוני בשגגה,׳׳ אמר. .אבל לא איכפת
לי. לעבודה אף פעם לא אצא.״
כמה נעם לי השחר, כשכל חברי גורשו לעבודה בכפור
צורב ואני נשארתי עם ידיד החדש. מזון לא חסר לנו.
הטבחים אצו לקריצת עיניו של ויקטור ומנות הססאכאנובי-

צ׳ים ירדו לקיבותינו. לבסוף טעמתי גם את טעמה הנכסף
של הדייסה.
שבוע עבר מאז מאורע זה. ה״ליקפום״ הוסיף לתת לי
.כוליטינים״ ולעבודה לא יצאתי. התחממתי כל היום ליד
התנור לצד מאסלובסקי. בזבזתי כמעט את כל המלאי של
ספורי שרלוק הולמס שידעתי ואשר ידידי בלע אותם כביכורים
בטרם קיץ. פתע הורמה יריעת האוהל. נכנם קצין. בגלל
האפלולית, לא הבחין מי נמצא באוהל. הוא קרא :
״ילדים, מי יוכל לצייר לי כותרת עבור עתון הקיר שלנו?״
לא ענינו.
״אין איש י״ קרא שוב• כאשר עיניו התרגלו לאפילה, הבחין
בנו.
״אתה בודאי יודע לצייר,״ קרא לעומתי .״אתה מרכיב משקפים
ונראה כפרופיסור ממש. לא מתקבל על הדעת, שאינך
יכול לצייר.״
לא עניתי. אכן, פעם ציירתי, מתוך חובבות, אבל העדפתי
לא להסתבך עם המשטרה הפוליטית.
.מדוע אינך עונה?״ צעק הקצין מתוך רוגז. .תקבל תגמול
יפה.״
מאסלובסקי דחף אותי במרפקו ולחש . :צייר לו, מה איכפת
לך. אני כבר ״אמרום״ אותו תמורת השירות.״
נענעתי בראשי כאות הסכמה.
הקצין הסביר לי, שתא המפלגה מוציא עתון קיר לקראת
״יום הנוער״ .עלי לצייר לו כותרת, שתורכב מתמונת סטא־לין,
כתובת :״בדרכו של ססאליך וציור של קטר, שיסמל
מסילת הברזל העומדת לחבר את תרגקוטה עם מרכז הארץ.
״לאיזה חומר אתה זקוק כדי לבצע את הציור?״ שאל.
• יציאה ל ד רן בלווי משמר.
•• ״עקו ם שיניים״ .לכל ״ מכובד״ בחברה מצמידים כינוי...
••• תעודה רפואית המ שחררת מעבודה.

ידעתי שצבעים אינם בנמצא במקום. ביקשתי רק גליון
קרטון, פיח ומכחול. הבטחתי לו שהציור יהיה מוכן למחרת.
לא עברו עשר דקות וברשותי נמצא כל החומר המבוקש.
הקצין שפשף את ידיו בסיפוק ולפני יציאתו הזכיר לי את
הבטחתי.
הוא יצא ואני התכוננתי לציור. מאסלובסקי התכונן בי רגע
קם בעמים עצומות למחצה ואמר :
.זרוק את הכל. לא תצייר היום.״
.אבל מה יאמר הקצין?׳׳ גמגמתי במבוכה.
.אמרתי: לא תצייר, וחסל מאסלובסקי עשה תנועה
בידו, לאות שהדבר מוחלט• אמנם, יראתי את המחר אבל
לא רציתי לריב עם ידידי.
למחרת, בבוקר השכם, הגיע הקצין, ברכני לשלום ושאל :
.ובכן, איך יצא השלט?׳׳
לא עניתי.
הוא חזר על שאלתו. מכיוון שלא עניתי גם הפעם השניה.
הבין שאיכזבתי אותו. עורקי פניו התנפחו, הוא הסמיק כולו
והתפרץ.
.עצמותיך ילבינו בקרוב כשלג הזה. אתה מחבל, אתה טרוצ־קיסם,
אתה פוגע בתכנית החומש הממשלתית, אתה.״׳׳
.מה אתה מקשקש?׳׳ הפסיק מאסלובסקי את שטף דיבורו.
.אתה אינך פה בעל בית. אם ירצה יצייר, ואם לא ירצה,
לא תעשה לו דבר. הרופא שיחרר אותו מעבודה.׳׳
.אבל ה ד הוא הבטיח לי,׳׳ התגונן הקצין.
.אם הבטיח, יקיים,׳׳ ענד, מאסלובסקי בשקם. .אבל האם
ספקת לו את החמדם הדרושים?׳׳
.בוודאי שספקתי לו מה שדרש. נתתי לו קרטון, פיח ומכחול.׳׳
מאסלובסקי
לא התרשם כלל מדבריו ומהתרגזותו. הוא שילב
את ידיו על גבו וענה בשקם :
.ומה יעשה בפיח בלבד י הוא יוכל לערבב אותו במים
בלבד וכל הציור יטושטש.״
.מה עלי לעשות?׳׳ התחנן הקצין.
.תן לו דבק, או תחליף לדבק, עבור הצבע.״
.דבק אין לי. במה אפשר להחליף?״
.בקמח לבן,״ ענה מאסלובסקי, בהבעת פנים של מומחה.
״בסדר,״ הסכים הקצין. תקבל קמח לבן. כמר
״שני קילו,״ פסק מאסלובסקי.
״הקצין עיקם את פניו, אבל הסכים.
.והציור יהיה מוכן עד מחר י״ שאל בעדינות•
מאסלובסקי לא סיים עדיין את רשימת החמדם הדרושים.
.אתה יודע,״ הסביר לקצין. ,שישנם צבעי שמן. למה לא
תביא שמן כ ד לערבב בו את הצבע?״
הקצין הסכים שוב והבטיח להביא קילו שמן•
.ועכשיו,״ המשיך מאסלובסקי. ,אתה בודאי מעונין שהכתובת
תבריק?״
.נכון,״ הסכים הקצין.
״תביא, איפוא, גם קילו סוכר להברקה,״ פסק מאסלובסקי.
.הקצין נאנח והבטיח לספק גם סוכר•
.ומתי תהיה הכותרת ז״ שאל לבסוף.
.בעוד 3חדשים.״
.אתה מהתל בי צווח. .מחר חל יום הנוער ואתה אומר,
בעוד 3חדשים?״
מאסלובסקי לא נע. שלח בו מבט עוקצני וסינן דרך שיניו :
״אתה נושא מדים של קצין, אולם הנך אנאלפבית גמור.

האם אינך יודע, ששמן אינו מתיבש כל כך מהר? ואתה
רוצה כותרת בצבעי שמן למחרת י הדיוט שכמותך ! ״
.אבל מה עלי לעשות י דווקא מחר חל. יום הנוער ! ״
.יש עצה• חצי ליטר כור,ל...״
לקצין לא היה כהל, אבל הביא בקבוק מי קולון...
אותו ערב טעמתי מעדנים שכמותם לא באו אל פי שנד.
שלמה. מאסלובסקי גייס טבח סיני לעבודה וזה הכין לנו
גלוסקאות טעימות מ״חמרי הציור״ .מאסלובסקי היה אדיב
והזמין לסעודה גם את ה״ליקפום״.
אחרי משתה המלכים צווה עלי מאסלובסקי לצייר.
.במה שאלתי.
.בפיח ! ״
עשיתי לי נייר העתקה מחתיכת עתון ופיח. בעזרתו העתקתי
משבועון מצוייר את תמונת סטאלץ. ציירתי את הכתובת
לפי כל כללי הגרפיקה. אולם לצייר את הקטר התקשיתי
מאד• לא היה לי ציור לדוגמא ולצייר מהזכרון — לא עמדי
לי ידיעותי. עשיתי רשומים ר ב ^ אבל הקטרים נראו עלובים
ביותר. מאסלובסקי הבחין בלבטי וכמעט שאבדתי את כל
האימון שרכש לי. לפתע צץ רעיון בראשי. ציירתי רק את
קצה הארובה וחלק מדוד הקיטור. מן המכונה הוצאתי אד,
שכיסה את חלקיו האחרים של הקטר• לא נראו קרונות, לא
גלגלים ולא חלקי המנגנון. לא היתד, לי ברירה אחרת. לבי
נקפני כאשר צפיתי לדעתו של הקצין.
עלה השחר• משתכני האוהל אך יצאו לעבודה, והגה הופיע
הקצין.
.הציור..״ י״
הוא התבונן בו זמן מה, העיף את מבטו אל משקפי ולבסוף
הפליט כמוכה תדהמה :
״הוי, איזו דינמיקה ! ״
הוא לא היה כפוי טובה. מנה נוטפת של ״המרי ציור״
הגיעה חיש לאוהלי. וזה׳בלי הזמנה לציור.
וכך הפכתי לצייר חשוב, על כל פנים, באותו מחנה.