גליון 806 מתאריך 2 באפריל 1953

דיי

תלמידת־מחול
כרמלה גולדברג
אגשים קדמונים במערות, לוחמים
לפני הקרב, בני י שראל לפני ארון
הברית, יוונים בפולחן היין. הדר ווישים
במדבר וצעירי י שראל
(ראה רפורטז׳ה)

606

י״ז ניסן תשי״ג /

2.4.1953

מכו/ב־ס

העורך הראשי :
אוריאבנר>

ראש המערכת:
שלוםכה1

עורך משנה, תבנית:

עורך משנה, כיתוב:

קריאל

מיכאל אלמז (זמני)

ד וש

עורך משנה, חדשות :

השבועון המצדד
ל א ינפו ר מ צי ה
רחוב נליקסון , 8תל אביב

(ליד תיאטרון
ת.ד . 136 .טל (זמני) 66785
טעו למברקים :״עולמפרם״
משרד המערכת בירושלים :
רחוב דוד המלך ייולי אן),
תסעד.
משרד
מו ל

משה בן־אפרים

הכתב הראשי :

פול נולדמן

יהודה נבאי

עורכי מדורים :
מיכאל אלמו. יחיאל בשן, נבח נבי, ירוחם נבע, תמר תדמור.

משתתפים קבועים :
דוד ארנון, אוסקר טאובר, פילים טיארי. דירי מנוסי, בבי שש.

ראש מערכת, ירושלי ם :

מ״מ ראש מערכת׳ חיפה:

דוד רובינגר

חיים כרמל

סופרי חוץ:
מונטי נ׳יקובם. גבריאל דגון, שמואל מ־רון
מודפס: דפוס ישראל בע״ם ת״א
מו״ל: דעולם הזה בע״מ

לפני כמה שבועות ניצלתי, בר שותך הא דיבה,
את המקום הזה כדי להביע כמה
דעות פרטיות על מדיניות־החוץ של המדי נה,
ביחוד כלפי ארצות המרחב. יהיה זה
רק הוגן אם אעמיד עתה את המקום הזה
לרשות שלוש תשובות, שבחרתי בהן מתוך
עשרות מכתבי־התשובה של הקוראים מפני
שאני חושב שהן אופייניות, פחות או יותר,
לשלוש הטענות העיקריות נגד דברי.
שלמה כולחוזי, מרח׳ א׳ ,מס׳ ,3נבעות־עמל,
מבטא את הדעה השלילית המיחלסת.
אומר הוא :
״לבי לבי לעורך המסתגף מרוב ענויים
קשים, בראותו את מדיניות החוץ דכושלת
של מר משה שרת. כנראה שהקו המדיני אשר
העורך מנסה להסביר (מסתכם) באומרו ש נמשך
מסע השוד הגדול נגד ערביי ארץ־
ישראל, להתעשרותם הפרטית של כמה דמו יות
אפלות. לב העורך מתפלץ ברא־תו אח
היחס המאקיאבלי כלפי הפליטים הערבים
מוכי המגפות והרעב. יחס זה מעביר חלחלה
בעצמותיו.
מי הן הדמויות האפלות? העורך משמיץ
את ג בו רי האומה, אשר מסרו את נפשם בה גנה
על המולדת, כיאה לאזרחים נאמנים.
הרי הוא השתתף בקרבות ויודע היטב שלא
עם ישראל שש לקרב אלא אותם הפליטים
אשר הוא מגן עליהם עתה, הם (אשר) כפו
עלינו את המלחמה ב שי תוף עם מדינית המר חב,
ורק הם אשמים בגורלם. אם כן, מה הפט פוט
וההתרפסות? בו ש לך ותידום !״
קצת פחות חריפה הגבתו של ״קורא
קבוע״ מכפר־סבא, אולם גם הוא רואה בדברי
סכנה חמורה. הוא אומר :
״היו אלה דברים גלויי־לב. בפעם הראשו נה
בטאו השקפה אישית מסוימת על בעיות
המדינה, אשר זה ז מן רב נשתקפו הצורות
השונות — למרות האוביקטיביוה, במידה
שישנה כזו בכלל — מעל דפי העתון.
אולם במידה שאלה היו באמת השקפות
יציבות — הרי יש בהן סכון רב לדרך
המחשבה של הציבור בארץ, ובעיקר לנוער
אשר אליו העתון מכוון.
אף איש אחד בארץ זו אינו שש למלחמה.
ידנו תמיד מושטת לשלום עם העולם הערבי.
תפקידנו הראשון במעלה הוא ל ה שזלב במר חב
שלנו. אולם מהי הדרך?
נכון שממשלתנו לא עשתה בכוון זה את
הנכון והרצוי. נכון שאין לממשלתג־ מדיניות־חוץ,
ועל שרת ללכת. אולם גם העורך אינו
מראה את הדרך, והרכזים שהוא רו מז מהווים
סכנה גדולה למדינתנו. בכל אופן הם מהוים
איבוד־לדעת, פרס לתוקפנים, לפיאודלים ול־דיקטטורים
בארצות־ערב.
מה הוא רוצה לאמר בקשר ״לשוד רכו ש
ערביי ישראל?״ האם הרכוש הנטוש בארץ,
שאנו מפתחים אותו, הפרדסים שאנו מעב דים,
האדמות שאנו חורשים וזורעים, האם
עליהם להישאר הפקר 1או (יש! להחזירם
לפליטים הערבים אשר לא באשמתנו סוב לים
סבל איום ונורא — אלא באשמת המדינ יות
של הארצות הערביות שגרמה למלחמת
השחרור, בה שפכנו דם כה רב ושגם העורך
השתתף בה?
מי הן ״הדמויות האפלות אשר נהנות מ רכוש
נטוש זה?״ ומה בדבר הרכוש שגזלו
מאת יהודי ארצות המזרח ושהעלינו אותם
יחפים ובלויים ארצה?
דבריך על הפליטים הערביים מעוררים בנו,
בנוער בעיקר, שגם אני שייך אדיו ,״חלחלה
בעצמות״ (למראה העובדה) שגם כיום מסוגל
אדם לעשות השוואות היסטוריות (כאלה).״
חייב אני להסביר כי בדברי על ״הדמויות
האפלות״ לא התכוונתי הפעם דוקא לרכוש

הצלם הראשי :

הנטוש, אלא למסע־השוד הענרך כיום, כמעט
בגלוי, נגד הערבים שנשארו במדינה ולא
עזבוה אף לרגע — ואשר החוק המגוחך הפך
אותם ״נפקדים* .כידוע ,״נפקד״ הוא כל
אדם שברח בעצם ימי הקרבות מכפרו לעיר
הקרובה ביותר, אף שהיא בשטח ישראל. חייל
וותיק, היודע קרב מהו, י בין מדוע כמעט כל
בעלי הנכסים הערבים הם ״נפקדים״ ב מובן

אני טוען שכמה דמויו ת אפלות שודדות
את רכושם של אלד״ בחסות המדינה, לתועל תם
הפרטית בהחלט. אני מקווה שבאחד ה ימים
יצליח עתון זה לאסוף את ההוכחות
הדרושות כדי להניח את הפרסים לפני ה ציבור.

גישה
שונה לחלוטין בולטת במכתבו של
מ. בן־אליעזר מחיפה, המעיר שאינו מצרף
את כתובתו כי ״מוטב כך״ לו ולנו.
״קראתי בעניין רב את ״דעתך הפרטית״
על מדיניות־החוץ הישראלית, ואכן שמחתי
כי נמצא סוף סוף אדם, אזרח ישראל( ,המייצג
אולי דעת אנשים אחרים) אשר יתריע על
הסכנה העומדת לפנינו, על ״הקאה מתוך
המרחב.״
אך מה רבה התמימות שבהתרעה זו ! תו בע
אתה, עורך יקר, פעולות מדיניות נבו נות
,״ג׳סטה גדולה.״ ממי?
האם סבור אתה כי בין נבחרי האומה ה יושבת
ב ציון, נמצאים ליד הגה השלטון או
המתכונים להגיע אליו (אולי אחרי בחירות
חושות) ,נמצא אדם, ולו אחד, שיהא מסוגל
לבצע צעד מדיני מרחיק ראות, צעד, אשר
יתחשב לא במחר, אלא במחרתיים וביום של אחריו?
האם
שכחת את אשר קראת אי־פעם במאמר
של אחד־העם — האדון חדל להיות אדון,
העבד נשאר עדיין עבד? כיצד יכולים מנ היגים,
שהתרגלו במשך שנים לשתדלנות
גלותית אצל הפריץ, לפתח מדיניות רחבת־אפקינן
של מדינה עצמאית, נאורה במאה
העשרים?
האם סבור אתה, כי תאור אופי הקריירה
של שר החוץ שלנו (כבודו במקומו מונח,
כי רבים בו הצדדים החיוביים) ,שניתן על
ידי אחד מסופרי העולם הזה 799 אינו
מתאים, ולו אף בצורה כללית, לכל מנהיגי
המפלגות הנוכחיים, המתבלטים בזירה של
חיי המדינה?
על כן אל לנו להתרעם על מנהיגינו, שטרם
הגיעו לבגרות ולשעור־קומה מדיניים,
וטרם מצאו דרך הבנה אל לב שכנינו־דוד־נינו.
פשוט, טרם הגיעה השעה לכך. טרם
הוכשר הדור או, לפתות, מנהיגי הדור.
אכן עדיין נוחה היא הישיבה בשלווה במש-
רד־החוץ, בסניפיו בארץ *בחו״ל, לנחול
כ שלון אחרי כ שלון בשדה הלשון הדיפלו מטית,
ולפתור את כל בעיות המדיניות של
המדינה, את עצם שאלת קיומה, בשדה־הקרב,
תוך שפיכת דם צעיר, גועש, מבטיח...
וכאן מקומכם אתם. הוסיפו להתריע, עד
כמה שתיראו תמימים בעיני עצמכם ואולי
אף בעיני אחרים. הכשירו את הקרקע לאותו
כוכב, אשר, מובטחני׳ כי ידרו ך מיעקב.
מלמדות אותנו תולדות האומה כי בשעות
משבר, יקום לה לעתים קרובות מושיע מ תוך
קרבה.
הצלחנו לצאת בשלום וברכו ש גדול מ מלחמת
העצמאות. מצבנו אז היה קשה יו תר
לאין ערוך. מובטחני כי למרות כל הכשלו־נות,
סופנו ליהפך לאומה מצליחה בתוך
מדינתנו, ולו אף אחר שעת משבר ; כי אז
יעמוד לנו נשקנו הסודי (ו אולי גם לי. כל
כך סודי אין ברירה״ כי מכל צרה
הושיענו עד עתה״.

נסיעה לבריטניה
כמעט כל הפרטים שנמסרו (בכתבה על נסיעתי
לבריטניה — העולם הזח ) 802 חסרי יסוד הם.
למשל:
לא היתה שום כונה ״לנסות להשפיע על

האמריקאים באמצעות משרד החוץ הבריטי״.
לא היתה שום ״פגיעה חמורה בסמכותו ה ב.
דיפלומטית
של אליהו אילת. שגריר ישראל ב בריטניה.

ההודעה הרשמית הישראלית״ ל א היתה
״עלבון״ לשגריר.
ד. לא היתה שום טענה בריטית ש״טרקטורים
מסוג מיוחד — נקנו תוך כדי שחור פקידי
ממשלה בריטיים״.
ה. כל המשפט האחרון בדבר ״התנגשות נו ספת
במאבק בין בי. ג׳י. ושרת, מצד אחד לבין
קומץ מומחים שנותרו במשרד חחוץ״ מצוץ מן
האצבע ואין בו כל שחר.

מ.ש. קומיי, משרד החוץ, הקריה

בורגני ישראל
בקרב רוב הישוב רווחת הדעה כי ארם אחיד
יכול לחגיע למצבו רק כתוצאה מעסקים שחורים.
רמאות או הונאה. מאמרכם על האחים מאיר
(העולם הזה ) 861 חוכיח כי יש צו רו בעבודה
פוריה ומאומצת ואי־אם שר להסתמד על התק של
שנה בהסתדרות. המאמר לימד רבים כי בורנני הוא
אדם שעבד ובכוחותיו ורצונו הניע למעמדו.

ח. א ,.תל־אביב
כתבתכם על האבטלה (העולם הזה ) 801 היתה
מעולה. עוד חוליה מוצלחת בשרשרת הריפורטנ׳ות
אולם מרוע הדפסתם על השער את פניו של בור גני

עמום גרנרנפום, רמת־גן
מפני שבישראל חיים גם בורגנים.

הקורא ברימשטיין, הממשלה
את ההצעה. אם קאות עישון סירה

רוצים להוריד את חמיסים על טבק או מש-
צריך היה לארנן את האזרחים לערוך שביתת
ושתיה במשך שבוע. הממשלה היתח מה*
הון, והאזרחים היו חוסכים בריאות.

יהודה יקר, פתח תקוה
אני מבין שחלק גדול ממם ההכנסה שאני משלם
נועד ל״הוצאות מיוחדות״( .אבל) אולי יבין שר
האוצר שיש לי הוצאות מיוחדות משלי...

יחיאל מימון, חיפה

אומץ צבאי
רשימתכם המות בין הגבולות (העולם הזה ) 803
אינה יכולה לשמש גורם נותן־אומץ דהיל היוצא
לקו הנבול. אתם מוסיפים חטא על פשע בזח ש הנכם
נותנים חומר לעתונות חו>> לפתחון פה שאכן
ישראל היא ״אהד האזורים הסוערים ביותר בעו־ארצות
כמה
מעתוני
לס״ .כפי שמתבטאים

הברית.

אריה וקסלר, רמת־גן

חופר שיתוף פעולה
החשואה בין ענין תלמיד בית הספר הימי אריה
בנדם (העולם חזה ) 802 למשפט ווינסלאו אינה
מוצלחת. כי אריה בנדם לא הואשם בדבר שיכול
להטיל כתם על שמו. מרשימת ההערות על חתנה־מתו
אפשר לחיוכה שבנדס לא הספיק ״להחחמם״
בבית הספר וכבר היו תלונות שלא היה להם קשר
עם בקורתו על טיב המזון. ציוניו בלימודים וב עבורה
אינם מאשרים כי ״אריה הנו נער מוכשר״.
לדעתי לא שיתפה חנברת בנדם פעולה עם הנהלת
בית הספר כדי להסיג את המתיחות וליצור את
התנאים הפסיכולוגיים שיאפשרו לאריה לנמור את

לימודיו.

ד״ר בן ציון גת, מנהל לשכת
שר החינוך והתרבות, ירושלים

תודת עריקים
אנו מודים לכם על ההתענינות בנו (העולם הזה
.) 789 מסז־אנטוניו. סנט־לואיז ועד שיקאגו. מסז־פרנציסקו
ועד פילדלסיה ו״הבירה המחוזית״ .ניו־יורק.
בשם ״האזרחים ללא פספורט״.

עריקים, ני די ורק

שיווי זכויות
בחעולם הזה 803 נתפרסם מכתבה של מרים
שולמל מבת ים אודות אנטוז קפלן, בו היא מא שימה
את חעתונות היומית בחיפוי על טרנדיח
כה חמורה. אולם בעתון חרות נתפרסמה כתבה
בראש העמוד הראשוז, שלא היתה קטנה מכתבת
העולם הזה על אותו נושא.

משה אריאל, תל־אביב
העולם הזה 801 כתב על אורז הישראלי ..אתם
יכולים לעזור לאדם זה ולרבים כמוהו אם תערכו
חקירה על מצב הנשואים המעורבים באר׳ן. השאלה
היא. אם יש לראות עוול בזה שבחורה יהודיה (או
בחור) נישאים לנוצרי (ה אם היה קורה (מה
שקרה לקפלו) לאדם יהודי בתפוצות, בהם זוכים
היהודים ל שויוו. הרי כל עם ישראל היה זועק.

מ. ש ,.תל־אביב

כית כלא לאמנות

ברשמתכם אוירה לא נוחה (העולם חזה ) 803ב מדור
קולנוע חלה טעות: השחקנית המקסיקאית
ריוורה רבואלטם לא גורשה מארצות הברית אלא
נאסרה. זוהי הסיבה שהסרט יושלם בלעדיה.

דן ארז, רמת־גן
סוכנויות הידיעות מסרו את הנוסח שפורסם
בהעולם הזה. השחקנית רבואלטס גורשה7 ,א
נאסרה, גם דו סיבה שהסרט יושל ם׳בלעדיה.
למבקר הקולנוע שכתב את הבקורת על סיראנו
דה ברז׳ארק (חעולם הזה 803
הרשני להעיר הפעם
כי בקורתו חסרת כל טעם...
ואם אתה חסר כל זה
אבוי לו להעולם הזה.

אמן, תל־אביב

המת החי

מנין שאבתם את האינפורמציה על מותו של ו נהג
בחקירתכם מות על פסי הרכבת (העולם חזה
הוא נחשב יהרוג
.) 803 האם גם בסטטיסטיקה
תאונת דרכים 1העובדה היא: הנהג והנוסע של
אותה מכונית חיים עד היום, ומחלימים.

עזרא מזרחי, ירושלים
העולם הזה שמח שהוא טעה.

בל משלם המיסים
...בשביל מה אני משלם מם הכנסה ז מרשימת-
כס על התקציב (העולם הזה ) 808 לא שוכנעתי
בחשיבות השרותים של הממשלה. אם הכסח היה
נשאר אצלי הייתי עושה דברים בהרבה יותר יעי לים.

דניאל
גו רן, תל־אביב
...מה יהיה הסוף עם התכנון ז יש כבר בממשלה
המון מחלקות תיכנון. אני מציע הקמת לשכת מר כזית
לתכנון התכנון..

צבי ברייטשטיין, ירושלי ם

שדכנים חדשים
רשימתכם על גרשון שוקן (חעולם הזה ) 803
היתה נפלאה. קראתי אותה פעמיים. אבל אתם כ ר
לכם טוף סוף צעירים ואינכם יודעים היסטוריה ..
השדכן של נרשום שוקן עם שולמית. בתה של
ח״כ שושנה פרסיץ, היה חיים נחמן ביאליק.

יוסף קוברמן, תל־אביב
העולם הזה לא רצה לגרום לקנאתם של
השדכנים המודרניים שבקיאותב! בשירה פחו תה
מזו של ביאליק.

תשוכת היופי
העולם הזה 802 כתב עלי כאילו. לפי השמועה,
יהודי ארצות־הברית אינם מתלהבים מביקורי השני
אשר אני מתעתדת לעשות. היות והנני צבעונית.
מפליא אותי ביותר שהעתון מסתסך על שמועות
שלא היו ולא נבראו.

אורה ורד, מלכת היופי של ישראל
, 1952 תל־אביב

השכיעוז

המצויר

לאי-נפורסצידז

המילון

בהמשכים

קצוב ז׳ —
מבטיחת חלוקה
מצרך שאיש לא
ין בו אלמלא

שיטה ה־צודקת

היה מעונ היה
מוק

יהודי
המזרח, ז׳ — ב עיני
יהודי אמריקן אי —
יהודי פולני, בעיני יהודי

קור ספרותי
ספור החודש אני ציירתי את סטאלין (העולם הזה
) 802 היה בערד כסו מזג האויר באותו מחנה:
כמה עשרות מעלות מתחת לאפם. על כל פנים
אין מחנה פושעים ואסירים יכול לשמש סמל ל שלטון
כלשהו.

עמוס בלם, תל-אביב
...היה זה ספור עלילתי ראשון בהעולם חזה...
נורא רוצה לדעת מה קרה למאסלובטקי

עופרה גורביץ, תל־אביב
גם יחיאל ב שן היה רוצה לדעת.

נאום הנחשץ
לא נואם כבן־גוריון אנכי אך למען הנחשון
ארחיב בכל זאת את הדבור. אני הקרה כי בר מזל
אנכי והסרס לא ירחק ממגי. אחיה מבסוט גם אם
אזכה בפרס השני. מינוי על השבועון. ואהיה
בטוח כי כל שבוע אקרא את הגליון היות שיש
שבועות שאני מבזבז במהרה את דמי הכיס ואין
אתי כסף לקנותו.
אך אל תתחלחלו, אני קונה אותו בשבוע הבא.

מנחם קפלן, תל-אביב
בקשר לתלושי הנחשונים ברצוני להעיר כי כא שר
גוזרים אותם מקלקלים את העתוז. לשם תקון
המעמת אני מציע שהתלוש ימצא בשולי הנליו?.

מרדכי דן, צה״ל
העולם הזה ישתדל לעשות זאת ככל ה אפשר.

הכנות
לעתיד

(העולם הזה חמכביה מאמרכם על
היה מאה אחוז. רק שכחתם להוסיף שכה בשעה
שאמנם נשארו רק חמשה חדשים עד לפתיחה, טרם
נעשו מאמצים לתקן את שגיאות העבר. נשארו
חמשה חדשי אמונים לפסורטאיס שעדייז לא החלו
להתאמן מכיון ש (א) אין להם מאמנים( ,ב) הם
יושבים בצבא מבלי שיתנו להם שום סיכויים והז דמנויות
לאמונים> .נ) קשיי הכלכלה מלפני שלוש
שנים עודם עומדים (בעינם).

העולם הזה הסם לפרסנו את מכתבו של

העולס
הב א

עלולה לקבל

אנגליי — יהודי גרמני, בעיני גרמני — יהודי יהודי פולני, בעיני יהודי
פולני — יהודי רוסי, ב־עיני
יהודי רוסי — יהודי
רומני, בעיני יהודי רומני
— יוקודי מארוקאי, בעיני
יהודי מארוקאי — יהזדי
מצרי, בעיני יהודי מצרי
בעיני
— יהודי עיראקי, יהודי עיראקי — יהודי
תימני, בעיני יהודי תימני
— יהודי תמני.

ספרים *
זה עתה יצא לאור :״כי ואף־על׳־פי־כן

לחיות
להיות מאושר״.

אסתר וייסליצר, חיפה

מכתכים
מה הסיבה שחדלתם ל פרסם
חידונים חקלאיים?
יהושע חקלאי, אי־אשם.
הסיבה היא׳ פשוטה.
מדוע התקצר בעת ה אחרונה
העולם הבא? האם
יש לזה קשר עם הגשמים
שירדו בז מן האחרון 7
א. ב ,.תל־אביב
זאת שאלד מענינת. ה תשובה
ד,יא, כ מובן ש —

סליחה האפטשיי ! !
אין מזג אויר יכול לס —

סליחה, האפטשיי
בעתונאים ועוד מ — הא־הא
— סליחה.

.העולם הזה״ 606

החזיר החזיר החזיר
החזיר

סמד התיעוב והטו מאה
בתולדות ישראל
גדל בתנא, זוהמה.
בשרו מזיק לבריאות יעוררשערוריהבקרב יהדות העול א יג דלוהו
בי שראל
סמל שיעבוד ישראל
בימי החשמונאים. לא
יגודל בי שראל העצ מאית

בשר

החזיר ניחן לגידו ל. לפיטום
ולטפ!ח בזיל הזול
החזיר •קול לספק ב שד לאו־כלוסיה
רעבה ל ב שר
החזיר ניזון משאריות שנועדו
לפח הזבל
החזיר בשד! בריא לאכילה.
לדע ת רופאים
ה ח 1י ר!וב שרו עשיר בקלוריות.
בשומנים

בשר

כריא או לא !־ הקמת המדינה צימצמה את גידול החזירים, הכריחה יהודים שרצו לעסוק ב כן לרשום את חוותיהם על שמם של נוצרים•
ערבים, מאלה שנותרו בארץ. המוסלכים. כיהודים, ראו אף הם בגועל את החזיר. אנשים שביקרו בחוות החזירים, קבעו כי החזיר חי בתנאים
שבועיים, דומים לכלבלבים.
היגייניים ככל בהמה אחרת. נקיונו תלוי בטבעו של מגדלו, לאו דווקא בטבעו הוא. הגורים בתמונה, בני

אל תטמאן!

כרוז הרכנו ת :״ארור המגדל!״

כשנצטמצם, לרגל המחסור במטבע זר,
טל המזונות בארץ, ובעיקר קטנה והלכה
מנת בשר־הבקר, נמצאו רבים אשר דר שו
להתיר את גידול ד,ח,ירים. דבר זה, טענו,
היה מאפשר את העמדת הכמות המצומצמת
של ב שר בקר, המצויה במחסני הממשלה,
לר שו ת היהודים הדתיים, שיסרבו לקבל בשר
חזיר.
אוכל זבל; ,ו תן כשר. מומחים הו כיחו
לממשלה כי מזונו של החזיר זו ל
מאד. החזיר אוכל כמעט כל דבר הניתן לו.
אשר למצב הבריאותי, נקבע כי ההשק פה
שב שר החזיר אינו בריא, לא היתד, אלא
דעה קדומה בלבד, שתחילתה בתקופה בה
לא היה קיים פיקוח וטרינרי־רפואי יעיל
על גידול בהמות. באותם הזמנים עוררה
שאט־נפש התגוללותו של החזיר בזוהמה
ובזבל. ברור, שבתנאי גידול המבוססים על
תנאי היגיינה יסודיים, לא היה מקום לדעה
זו. כיום, אין החזיר גדל בתנאי זוהמה גדו לים
יו תר מאשר פרה.
הממשלה, שלא היתר, מעונינת להסתכסך
עם שותפיה הדתיים ב שלטון הקואליציוני,
לא הרשתה מכירה חופשית של בשר חזיר.
הגידול נמשך באופן בלתי רשמי. יהודים
רשמו את החוות על שמם של ערבים או
נוצרים, סיפקו את הבשר לכל דיכפין ב מחירי
שוק שחור.
ערעור הקואליציה של מפא׳׳י והמפלגות
הדתיות גרם להרשאה זמנית לשיווקו ה־חפשי
של ב שר החזיר. במסעדות נמכרה
המנה, אמנם, במחירים מופרדים ( 2— 3ל״י),
אך במחיר נמוך בהרבה ממחירי השוק ה שחור.
עקרות
הבית החלו להעשיר את סל ה מזונו
ת שלהן, הרעב לפחמימות, חלבונים
ושומנים, קנו כמויו ת גדולות של ב שר חזיר.
עם האוכל כא התיאכון. רבים, ש לא
אכלו, מסבה זו או אחרת, ב שר חזיר
קודם לכן, החלו לאוכלו מפאת הרעב ל בשר.
אלה גילו, שלכל דעותיהם הקדומות
על טיב הבשר, טעמו ואיכותו, לא היתד,
כל אחיזה במציאות.
הכל היה נמשך כרגיל אילולא נו צרו ל פתע
קבוצות לחץ על־מפלגתיות שהתכוונו
למנוע בדרך אדמיניסטרטיבית את גידול
החזיר ומכירתו. המפלגות בארץ לא היו
מוכנות למסור את הזכיון על ערכי הדת
למפלגות הדתיות בלבד, נתכוונו להוכיח
לבוחריהן הדתיים, כי גם הן דתיות, לא
פרות ממפלגת המזרחי או מאגודת ישראל,
נתאחדו כדי למנוע מן האזרח, הזוכה ב קושי
ל־ 250 גרם ב שר בקר לחודש, את ה הנאה
מכמויות בלתי ׳מוגבלות של בשר
חזיר במחירים מתקבלים על הדעת, בשוק ה־חפשי.

סכניאולא 5במחנות־צבא, בתי־חולים ומוסדות גדולים בוז בזו כמויות עצומות של
שאריות מזון שלא נוצלו כלל, אפילו לא לצרכי זיבול. מגדלי החזירים ביקשו וקיבלו זכיונות
על ניצול פסולת המזון, שגועדה להזנת החזירים. החזיר אינו ב ר רן מטבעו, אפשר לפטמו בכל
דבר, אינו נזקק ל מזון העולה במטבע זר, כל הוצאות הזנתו לא עלו על 75 פרוטות ליום :

יותר מ־סז
הוצאות מזונו של חזיר עד שהוא מגיע לכלל שחיטה, היו לא

בל מיו 11 נפאג״•!:

ישראל ישעיהו ן מ 3אי״[:

^״הפדייה אנטי-דתית״

״המצפון הלאומי אוסר״

חלק גדול מהאוכלוסיד. מתנגד מטעמי מצ פון
ובריאות לאכילת בשר חזיר. מכירת־בשר
חזיר באופן חפשי מפלה לרעה את
החוגים הדתיים. חלה ירידה במספר הסוע דים
במסעדות הכשרות, כי אין להן מה להציע,
ואילו מגדלי החזירים מתעשרים עו שר

יי צור נקניק־חזיר דור ש חום גבוה מאד,
שאין אפשרות לקיימו, לכן נאסר הייצור ב מרבית
מדינות ארצות הברית.
יזמתי פעולה בין־מפלגתית של מרבית
הברי הכנסת לאיסור גידול חזירים. לדעתי,
100 מבין 120 הח׳׳כים אינם אוכלים ב שר
חזיר, בין מטעמי דת, מטעמי מסורת, או
טעמים אחרים.
הגוף הבין־מפלגתי שהוקם זכה לאהדתו
של נשיא המדינה, ו שרי הממשלה. דרי שו תינו

• איסור מכירת פסולת, למגדלי חזי רים,
ממטבחים של מוסדות רשמיים. מכי רת
הפסולת למגדלי אווזים וברווזים.
• לקבל את הצעת אגודת הקצבים ב־תל־אביב,
להכניס ביבוא ללא תשלום 3000
ראשי בקר. קילו ב שר בלי עצמות, לפי
הצעתם, יעלה 2.750ל׳׳י.
• שלילת ר שיונו ת האטליזים באזורים
היהודים המוכרים ב שר חזיר.
נבחרה ועדת שרים לבדיקת המצב. הועדה
החליטה, לפי שעה, לעשות לצמצום הגי דול,
דבר זה אינו מספק אותנו.
אפילו על וילנר, ח״כ מק״י, נודע כי אי נו
אוכל ב שר חזיר. אמרה לי ח׳־כ מאחת ה סיעות
השמאליות - :אני פשוט מקיאה.״ בבה
אידלסון טענה שאם כי אינה דתית, לא
תכניס בשר חזיר לביתה, כדי שלא לפגוע
בזכר אביה ואמה.
בישיבה הראשונה של החברים, קראתי
מאמר של ברל כצנלסון נגד אכילת ב שר
חזיר. אבל בכל זאת מתפשט המנהג ,״ואנו
נפשנו יבשה ואין קול.״

אין אנו דורשים שהממשלה תמנע הבאת
בשר חזיר מחוץ לארץ, או תאסור את אכיל תו.
דרישתנו: מניעת גידול בשר החזיר.
הצטרפתי לחוג חברי הכנסת לא מפעמים
דתיים בלבד, אם כי אני רואה עצמי כ איש
דתי. לדעתי, החשיבות בדבר, בעיקר
מטעמים לאומיים. החזיר הפך בהיסטוריה
הישראלית לסמל עצמאותנו הלאומית. בני נו
ילמדו בבתי הספר שיהודים נהרגו על
קידוש השם כשסרבו לאכול חזיר בעוד שכ יום
ב שרו עלול ליהפך למאכל לאומי.
ח״כ ישראל ישעיהו, מיצג את בוחריה
של מפא״י מבני עדת התימנים, שהם ברו בם
חניכי מסורת דתית ארוכת שנים. גם
שכניהם בגולת תימן, בני הדת המוסלמית,
לא אכלו בשר חזיר. התימנים, שלא ראו
מימיהם חזירים, שמעו עליהם תמיד כסמל
הטומאה, בודאי לא יו כלו להשתחרר מדעותי הם
העמוקות בנקודה זו>> .ר,
יחד עם זה, כרבר סיעת הרוב, רצה למ נוע
ויכוח על כפיה דתית, לכן תמך בעיקר
באסירת גידול החזיר בארץ, ולא מניעת מכי רתו.
זו היתה פשרה עם רבים מחברי ובוח־רי
מפא״י, העלולים לקבל בשלילה צעד ה מונע
מהם הנאה משיפור־מה במצב התזונה
הלקוי, בייחוד של אלה מהם שמצבם לא
איפשר להם להנות ממזונות במחירי השוק

השחור.
בין שורו ת מפא״י נשמעו כבר מז מן טרונ יות
על עמדתה של מפא״י בענייני דת, ופש־רנותה
המופרזת, לדעת רבים, עם החוגים
הדתיים.
אנשי המפלגה, הרחוקים מדת ומסורת,
טענו כי מפא״י לצרכים מדיניים, הדרושים
לחיזוק קירות הקואליציה, ויתרה ויתורים
מרחיקי לכת מדי למפלגות הדתיות.
עניין ב שר החזידדהיה יכול להפוך לחבית
שעליו יתפוצץ הויכוח המתנהל בחוגי המפ לגה,
בחדרי־חדרים.

אסתר דויאל-נאוד1חדות[:

״איו צורך בויפוחים״ הכנסת בפני
לא הייתי רוצה שתובא
הצעת חוק. קיימת סכנה שההצעה לא תז כה
ברוב קולות, תיתן למעשה אי שור רש מי
לגידול חזיר. איני בטוחה אם אני עצמי
הייתי מצביעה בעד חוק כזה. רבים מן
החכ״ים שהצהירו שהם יצביעו בעד החוק,
ספק גדול אם יעמדו בלחץ חבריהם לסיעה
ובוחריהם.
הויכוח על הצעת החוק עלול בקלות ליהפך
לויכוח עקרוני על כפיה דתית, תתעורר
סערה בלתי ענינית ובלתי רצויה.
הבעיה בשבילי אינה דתית כי אם, בעיקר,
לאומית. יהודים מסרו נפשם על דבר זה
בכל הדורות.
החזיר מגעיל. קשה להתגבר על גועל
לה שהוא תורשה של דורו ת רבים. יש
סיגים מסוימים שצריך ל ש מור עליהם. הס מוסרית
להתדרדרות

הסיגים תהפוך
ותרבותית.
יש דברים העומדים מעל לקיבה, קיימים
ערכים גדולים יותר שעבורם צריך לוותר
על הנאות המריות זעירו ת.
אני תומכת בנקיטת אמצעים אדמיניסטר טיביים
על ידי הממשלה. צעדים כאלה ימנעו
ויכוח בכנסת ובציבור, ימנעו דיונים בסי עות,
וכל ח״כ יוכל להחזיק בדעתו האישית.
תנועת ההרות גם היא התנגדה לעריכת
ויכוחים ממושכים, ו בין שורותיה• רבים היו
החברים הדתיים.
מיסודה של תנועת החרות, קיימת אפילו נפרדת מיוחדת, דתית נוער תנועת גזבית״ר - :ברית חשמונאים.״
י ח״כ רזיאל נאור, רצתה לבוא אל בוחריה
הדתיים, לספר להם כי הצליחה למנוע גידול
חזירים ומכירתם, ויחד עם זה לא להכנס
בויכוח עקרוני של כפיה דתית.
בויכוח עקרוני כזה, היתה עמדתה של
ח״כ רזיאל נאור עלולה להיות שונה מעמ דתה
הקונקרטית בשאלת בשר החזיר.

מיכאל. סזג ]הפהמ״נד.

״נ\דל פ שר אחד!״
אם כי התנ״ך מתיחם לחזיר כלכל טרי פה
אחרת, הפך בהיסטוריה לשיקוץ החשוב
ביותר. היוונים, שהעלו את החזיר כקרבן,
הפכוהו לסמל הדיכוי הלאומי. מרד החש מונאים
החל בגלל החזיר.
בימי מלחמת הורקנוס באריסטובולום העלו
מטילי המצור, בוקר וערב, כבש על חומת
העיר, כדי לאפשר לנצורים לקיים את הפול חן
בבית המקדש. יווני אחד יעץ להעלות
חזיר במקום הכבש, כדי לחתור תחת המו ראל
של החיילים היהודים. כשהגיע החזיר
לחצי הגובה נעץ צפורניו בחומה. אמר ה תלמוד:
הארץ נזדעזעה ארבע מאות פרסה
על ארבע מאות פרסה.
פלביוס מספר שיווני אלכסנדריה נהגו ל הרגיז
את היהודים באחזם בכנף בגדם ב צורת
חזיר.
הדבר הפך לסמלי. כל ילד שנולד בחוץ
לארץ זו כ ר זאת ורוחש לחזיר שנאה אינ סטינקטיבית.
מישהו
שאל את השר משה שפירא :״היים
תאסרו ב שר חזיר, מחר דבר אחר, איפה ה־ד!יול?״
אמר שפירא :״החזיר הוא ה גבול.״
נוסף
להצעות הקיימות, הצענו :
• הסרת הפיקוח הוטרינרי, דבר אשר
יפחיד את הציבור, יגרום להפחתת הקניה.
• יבוא ללא תשלום של ב שר בקר.
אם כי אני מתנגד עקרונית לייבוא ללא
תשלום בכל צורה שהיא, כי יוקר המצרכים
יגרום להפליה חמורה בין עשיר לעני, הרי
כדי למנוע אכילת חזיר, אני מוכן גם לזה.
0גידול אווזים ועגלים והסרת כל פי קוח
מגידולם ומכירתם. כיום מגדלים עג לים
21 יום ושוחטים אותם כשמשקלם — 30
25 קילו, אפשר לגדלם ז מן ארוך יו תר.
המזון, כמעט ואינו עולה ביוקר. הפיקוח
גורם לכך שלא כדאי הגידול, על כן יש
להסיר את הפיקוה.

*•דול החזיר פג ע בנקודה דגישה ביוחד אצל היהודים הדח־״ -אלפים השתתפו בעצרות־אזעקה נגד\ בכד עד המדינה

במ ד י נה הע סימן הקריאה
עם קרוב ימי הפסח מתעמקים הקמטים
בפניהם של מזכירי קיבוצים מודאגים. כי
בחג זה רגיל מבול אנושי־עירוני להציף את
מאות משקי המדינה. אבות, אמהות, אווים,
אחיות, דודים ודודו ת נזכרים בקרוביהם ה יקרים
המעבדים את האדמה, מבקשים לבלות
עמם את יום החג. והוא הדין לגבי בני־דודים,
ידידים וידידים־לשעבר.
משך דור שלם היה זה מיפגש מבורך,
גם אם נקב חורים בתקציבי המשקים. האדם
העירוני, החי את חייו הפרטיים המסוגרים,
בא במגע לא רק עם הנוף של מולדתו, אלא
גם עם הוי אשר מרות הרעיון והאידיאל
בלטה בו בהרבה יותר מאשר בעיר. הוא
שאב מפגישה זו תוקף מוסרי חדש.
בפסח תשי״ג שוב נערכה תנועת־העם ה מקובלת.
אולם הפעם היתד, ההשפעה המוס רית
של הקיבוץ על אורחיו העירוניים חל שה
בהרבה. כי מעולם לא הזדקרו סידני־שאלה
כה רבים מעל למגדלי־המים והממגו״
רות ממשגב־עם עד מגו ר.
שני קולות מדזוץ לארץ. בשלישה
משקים, שאחד מהם סימל את תפארת ימי
הבראשית, ו שני האחרים את הוד כיבוש־הגבול
של הדור הצעיר, היה נטוש ריב־אחים
שהגיע לשנאת־אחים :
• עין־חרוד. הרוב המפא״יי הוסיף לע מוד
על דרישתו שהמעוט ינטוש את רו ב
הנקודה הבנויה, יקבל חלק יחסי באדמית ;
בעוד שהמעוט דרש את חלקו גם בנקודה
הבנויה. החלטות המוסדות לא שינו את המ צב,
הנראה כיום חסר־מוצא כשם שהיה לפני
שנה.
• יד־חנה. הרוב, הנוטה לרעיונות משה
המרכז־החקלאי
סנה, סירב לקבל החלטת
ולהתחלק זמנית בהנהלת המשק עם המעוט, המוסדות שנשאר נאמן לקיבוץ־המאוחד.
הפסיקו את ההקצבות, אולי מתוך תקווה
להכניע את הרוב בכוח הרעב. נעשו סידורים
לשביתת־נשק זמנית שתבטיח אספקה מיני מלית
לחברי המשק, אולם המצב נשאר חסר־מוצא
כפי שהיה.
אוהדי מפא״י החליטו ברוב
• יפתח.
של שני קולות ( 44 נגד ) 42 לפרו ש מן הקי בוץ
המאוחד. רו ב זה כלל 2קולות מחוץ
לארץ, ש אין להם זכו ת להשתתף בהצכעה.
הקיבוץ־המאוחד טען שלפי תקנון המוסדות
דרו ש רו ב של שני שלישים לקבלת החלטה
כזאת. ירי ביו קיבלו טענה זו בחיוך כי
הקיבוץ־המאוחד התעלם מכלל זה בכל המק רים
בהם היה הדבר לרעתו.

ריו, אינו יכול להתקיים במקום שאין ביניהם
אחדות דעות מוחלטת.
דבר זה אינו צופן, עדיין, סכנדדמוות ב דור
הראשון, העומד תחת השפעה חזקה
מאד של תנועות רעיוניו ת חסונות, אף כי
כבר עתה רבות הפרצות. אולם איש אינו
יכול לקוות כי לא תזדקרנה בעיות חדשות
בשנים הבאות, שתסערנה את הרוחות ותם־
לגנה את הדעות לא פחות ממשפט פראג.
אם לא יי צור החינוך הקיבוצי רובוטים חס־רי־דעה
עצמית — והוא עשה זאת עד כה —
הרי מוכרח כל ויכוח כזה לפלג קיבוצים
נוספים. במקרה זה לא יהיו החיים במשק
מסוים אלא ד בר זמני, וההעברות ממקום
למקום, ומתנועה לתנועה, תהפוכנה תופעות
של קבע. שום יחידה משקית אינה יכולה
להתקיים במצב כזה.

הודעת בי.ג׳י ,.לא הוסיף הכחשה אישית * ״נבי״) סמואל, בנו של הנציב הבריסי ה־
* ׳ ראשון בארץ ישראל, ומי שהיה מנהל שירו ת
להכחשתו של בן־גו ריון.
בחוגים המדיניים נתקבלה ההכחשה בספץזמה שי דו ר בז מן המנדט, ובחוות הדעת של
#דניאל (״ דון״) אנרייט, מומחה אמריקאי,
קנות רבה. אמר עתונאי תל־אביבי :״אילו
היתד, הממשלה מקימה לשכה להכחשות, היזז ״ זבוגר גמנסיה הרצליה.
עצות טוגות. שני המומחים קבעו ש זה
ללא ספק, המשרד העסוק ביותר.״

החיוג הגדול. מול סימני־שאלה הגיו ניים
אלה עמד רק סימן־קריאה אחד. הוא
היה בלתי־הגיוני בהחלט, אך הוא ע שוי ל התגלות
כחזק יותר. היה זה סימך־הקריאה
של החיוב הגדול שהיה ט מון בעצם ר עיון
הקיבוץ.
מדיניות 200אדרח״ד המגבית
לשעבר,
כשעמד שר האוצר האמריקאי
הנרי מורגנטאו, לפתוח את ועידת פעילי
מלווה העצמאות בניו־יורק, בחודש שעבר,
הכין נאום־פתיחה, הגיש אותו, לדבריו, ל אי
שור שגריר ישראל אבא אבן. בהערותיו
של אבן לאותו נאום, שצויינו במכתב לווי
אל מורגנסאו, אמר אבן, בין היתר, ש״ישראל
יכולה להעמיד 200.000 חיילים לר שות ה מערב״.
משפט
זה, שלא הפתיע איש מבחינה מדי נית,
צרם רק בחוסר ז הירותו הדיפלומטית,
גרם לשלשלת מאורעות שמשפט זה כשלעצמו
בודאי לא הצדיק.
קול העם, שהדברים היו לצנינינן בעיניו,
פרסם ביקורת על דברי מורגנטאו, מנוסחת
באופן לא פחות חריף ולא יו תר חריף מן
הנוסח שעתון זה היה רגיל בו. אולם שר
הפנים ישראל רוקח הוציא צו־סגירה על
העתון ל־ 10 ימים, בגלל כתיבה המסכנת את
״שלום הציבור״ .בית הדין העליון נענה ל בקשת
העתון, הוציא צו־ביניים המתיר את
הוצאת העתון, עד ששר הפנים יופיע בפני
בית הדין, ינמק את סיבות הסגירה.
שר הפנים נמנע מנקיטת צעדים נמרצים
אלה נגד עתונים אחרים שפרסמו אף הם
כתבות חריפות באותו נושא.
המשרד העסוק כיותר. ב רור היה כי
הענין לא יבול להשאר ללא תשובה. בי. ג׳י,.
בתוקף תפקידו כשר הבטחון׳ עלה על במת
הכנסת, השיב לשאילתותיהם של ח״כ משה
סנה מסיעת השמאל וח״כ בן אהרון ממפ״ם :
״השאילתא מיוחסת על בדותה עתונאית.״

סימן השאלה הגדול. התכתשויות
קטנות, ואפילו תיגרות־ידיים, לא יכלו לפ גוע
בחוט־השדרה של הקיבוץ, שנשאר ה יצירה
המקורית הגדולה היחידה של ארץ־
ישראל החדשה. גרוע מהם היה סימן־השאלה
העלול לכרות קבר ליצירה מקורית יחידה
את דברי ח״כ משה סנה כינה שר היט חון
זו של ארץ־ישראל החדשה. סימן־השאלה :
כ״תעמולה קומאינפורמית״.
הקיבוץ, כצורת חיים, הוכיח שאינו יכול
משום מה לא הכחיש אבא אבן עצמו את
להשלים עם חילוקי־דעות פוליטיים בין חב הידיעה כשנתפרסמה לראשונה, ואף פרסום

מוכח יוסף פיני

נוער עוגש כ בוד
באחת השבתות שלאחר הפגנת הענק ש ערך
מנחם בגין כמחאה על הסכם השילומים
עם גרמניה, יצאו חברי ביתר רבים להציב
שלטי סיסמאות במקומות מ ר ביי ם בתל״ משך ביתר
אביב. יוסף סיני 15 חבר
שנתיים וחצי ותלמיד גמנסיה שבח, טיפס
על אחד מעמודי החשמל ברחוב אלנבי ליד
בית הכנסת הגדול, ת״א, תלה על חוטיו טרנס-
פרנט שחור שהכיל סיסמה נגד השילומים.
שניות מספר לאחר שסיים את מלאכתו,
הופיעה יחידת סיור של המשטרה, אחת מה רבות
שנשלחו לשוטט ברחובות אותו יום.
מספר יו סף: השומרים עצרו תחילה נער
שני, אשר קולה, שלא השתתף בהצבת ה סיסמא,
עמד מן הצד. אני חייכתי למראה
הטעות, נעצרתי על ידי השוטרים לאחר שני סיתי
להתחמק. במכונית, החל אחד השוט רים
לשאול את אשר שאלות, הלה ענה ש אינו
מחוייב להשיב. השוטר אמר ב טון מ איים
:״עוד נראה.״
כאשר הובאו השנים לתחנה, סיפר יוסף,
הוכה אשר על ידי אותו שוטר ואילו יו סף
נשאל על שמות מפקדיו. יוסף השיב כי
ביתר הנה תנועה חוקית ואפשר בנקל ל ברר
מי מפקדיה. אולם לאחר שספג כמה
סטירות לחי, מסר את שמות מפקדיו.
אשר מסר תלונה למפקד התחנה, האשים
קצין ו שו טר בהכאתו. השנים הובאו בפני
בית דין חוקר במטה הארצי. לאחר חקירה
זוכה הקצין ואילו השוטר, אברהם דנני, נמ צא
אשם, נענש.
משראה זאת יוסף מיהר להגיש תלונה
דומה, טען שהשוטר דנני היכר, גם אותו ב אותו
יום, תבע את עלבונו עתה. התוצאה :
לפני חודש הובא דנני בשנית, הפעם בפני
מפקד המחוז, יואב פלג, ולאחר חקירת בית
הדין המשמעתי, ונוכחותו של יוסף, נמצא
אשם, נענש.
רדיו העיקר, התוכן
כשהתחילה ועדת לבון לטפל ב שירו תי
השידור, גילו חבריה, שכנראה לא היו מא זיני
רדיו מושבעים, כי בארץ קיימות שלו ש
תחנות שידור. קול ישראל, גלי צה״ל וקול
ציון לגולה. שלו ש התחנות שייכות, בצורה
זו או אחרת, למדינה או לתנועה הציונית.
המסקנה ההגיונית חייבה כבר מזמן, את
איחודן של שלו ש התחנות למסגרת ממלכ תית
אחת. אולם, הסוכנות היהודית התנגדה
לכפיפותם של השידורים לגולה לממשלת
ישראל. אף מטעמים פוליטיים, לא היה ה דבר
רצוי ; לא כל דבר שתחנת שידור סתם
יכולה לומר, אפשר לומר מעל גלי תחנת
שידור של הממשלה.
בין המטפלים צצה לפתע הצעה, שלמעשה
לא היתה חדשה כלל׳ אולם! נגנזה עד כה. ה לשידור, ממלכתית הצעה:
הקמת חברה

דוגמת מקורות או מחצבי ישראל. הצעה זו
הומלצה בשני המחקרים היסודיים שנערכו
על שרו תי השידור: בדין ו חשבון של אדוין
שידור הוא מכשיר יקר מכפי יכולתה הכס פית
של הממשלה, שאינה מסוגלת לקיימו כ יאות.
ההצעה
שנתגבשה בחוגי ועדת לבון וה סוכנות
היהודית היתד : ,הקמת חברה ש־
/0״ 51 ממניותיה תהיינה בידי הממשלה ו־
/0״ 49 בידי הסוכנות היהודית.
שני הגופים ימנו מועצת מנהלים שתמנה
מנהל כללי (לפי המלצת הממשלה) וסגנו
(לפי המלצת הסוכנות) .החברה החדשה, כיון
שתהיה חברה ולא מחלקה ממשלתית, שוב
לא •תהיה כבולה להגבלות הכספיות והצבור־יות,
שהטילה ההימצאות במסגרת המנגנון
הממשלתי המסורבל.
אמצעיה הכספיים של החברה יבואו משני
מקורות עיקריים: מס המקלטים, העומד עתה
על 3ל״י לשנה, ושהחברה תוכל להעלותו
עד ל־ 5ל״י, וכן אחוז מסויים ממס המות רות,
החל על כל קניית מקלט רדיו במדי נה.
כמו
כן תהיה החברה רשאית, לפי החלטת
מנהליה, לגבות תשלום עבור השימוש ב זמן,
בתנאי שהשימוש יהיה לצרכים צבור־יים
בלבד, לא מסחריים.
כי. ג׳י. לא רצה. כשהובאה התכנית
לראשונה בפני בן־גו ריון, שלמשרדים אשר
הוא שליט בהם כפופות שתיים מתוך שלו ש
התחנות, לא התנגד לה עקרונית. הוא רק
ביקש לדחות את ביצועה ל־ 3— 5שנים. עד
אז, קיוה, י קוימו כמה תנאים שיאפ שרו לו
לבצע את התכנית בשקט.
הסיבות לעמדה זו היו מרובות. כרגע מ הווה
קול ישראל את הקשר הממשלתי היחיד
עם הציבור. זהו השופר האחד בו יכולה
הממשלה לו מר את דברר, רגע־רגע ושעה־שעה.
בי. ג׳י. לא רצה להפקיר מכשיר זה
בטרם יהיה השלטון בידי ממשלה יציבה
יותר, ויאורגנו מחדש שרו חי המודיעין וה הסברה
הממשלתיים.
אולם, כנראה שבי. ג׳י. שוכנע שמטעמי
יעילות וחסכון מוטב לז רז את ביצוע ה תכנית.
בשבוע שעבר הופיע בפני המועצה
ד,צמרית של קול ציון לגולה, ישעיהו קלי־נוב,
מן הממונים העיקריים על עניני הסב רה
בסוכנות, הודיע רשמית כי תכנית כזאת
נמצאת בשלב דיון רציני.
תגובת אנשי השידור :״העיקר תלוי ב ביצוע
התכנית.״ תגובת אחד המאזינים היתד,
פשוטה מזו :״לא חשוב מי י שדר — העיקר
שי שדר משהו אנושי.״
תעלומות התבנית בוטדת
סקרנים שדפדפו באחד הגליונות של ה־ג׳רוסלם
פוסט החודש, נתקלו במודעה צנועה,
אך מתחה. המודעה :״דרו שו ת נערות בגיל
20— 30 להופעת רקדניות בחוץ לארץ. לפ נות
לרחוב ישראלים ,21 תל־אביב.״
לכאורה לא אמרה המודעה מאומה לאלה

העולם הזה״ 806

במדינה
שלא התענינו מעודם בריקוד. אולם רבים
מאלה שהיו קרובים לאמנות המחול פי שו
אותה כהזמנה חד־משמעית הקוראת צעירות
ישראליות להופיע במקומות מפוקפקים ב־ארצות־חוץ.
בין
אלה שסברו כך היה גם ש מעון מיכ אל
,,כתב ידיעות אחדונות, שמהר לפרסם
כתבה ארוכה בעתונו, הזהיר את המדינה
מר,פגע של ייצוא יצאניות. כתב מיכאלי :
לאחר שנסתתם מקור היצוא ההונגרי וה גרמני,
באה דרישה גדולה מארצות המרחב
לרקדניות אירופיות שתפקידן לשעשע את
הפקידות הקולוניאלית ואת בני האפנדים...
ישראל הפפה למקור חשוב למטרה זו...
מיכאלי הזכיר כי עוד לפני מחצית השנה
פורסמה מודעה דומה, משכה 200 צעירות
שהביעו את נכונותן לעזוב את הארץ. או לם
רק 30 מהן נבחרו כמתאימות, נשלחו
לניקוסיה בקפריסין, שם למדו את סודות
הריקוד, צולמו, ותמונותיהן נשלחו לארצות
רבות. חברותיהן בארץ, כותב מיכאלי, קב לו
מהן לאחר גלויו ת מחרטום, אסמרה, הונג־קונג.

טרגדיה
דו־ סי ת
כשנכנסה הגברת הצעירה, גבהת הקומה
ולבושת חליפה שחורה, לבית הקפה הסכר־יני,
לא עוררה כל חשד בלבה של המלצרית
האדמונית. היא הגישה לה את כוס הקפה
ההפוך מבלי להשליך לעברה מבט נוסף
ומיותר.
לא כן השוטר גליק. זה י שב ממול לאשה
הצעירה, הסתכל בפניה מתוך תשומת־לב
מרובה. משהו נראה בעיניו שלא כשורה,
אולם מה הדבר, לא ידע להסביר לעצמו.
מבטיו המרוכזים בגברת הצעירה העלו סומק
קל בפניה, והיא התחייכה אליו בחיוך מו שך
וקוסם.

עתונאי אחר, שהחליט לבקר בביתו של
בעל המודעה האחרונה, מצא אדם בגיל ה עמידה,
יוליו ס סומפף, מפיץ תוצרת שמנים,
שטען כי כל הענין בוטל, סיפר כי ארושת
בנו חשקה בנסיעה לחוץ לארץ, החליטה ל לוות
כמה רקדניות בסיבוב בערי אירופה.
״לאחר הרעש שעוררה המודעה, ומאתר
שאף נערה לא באה להרשם, בוטלה התכ נית,״
רטן סומפף.

בובו ת במקו ח״דים
מבחינה עתונאית נגמר בזאת סיפורו של
גר שון נתן. אך הוא לא נגמר לגבי נתן עצמו.
להיפך, נתן, הטוען כי נסע לטבריה בכוונה
כדי להיאסר על מנת ל מ שוך את תשומת־לב
הציבור לטרגדיה האישית שלו, מצפה מאד
להמשכו.
הסיפור מתחיל לפני 29 שנים בעיר זיגן,
ליד בון, בגרמניה, כשנולד האדם שהטבע צייד
אותו באברי־המין של שני המינים, בלתי־מפו־תחים
במידה מספקת. כבר בשנים הראשונות
העדיף את מישחק הבובות על מישחק ה חיילים.
אולם הוריו החליטו לגדל אותו
כילד. יתכן כי הכריע בכך השיקול שתכו נותיו
הגבריות בלטו לעין יו תר מאשר ה נשיות.
בדרך כלל, במקרים של תערובת
מינית, נוטה הצד הגברי להאפיל על הצד
הנשי.
בחוץ־לארץ התמחה נתן בחקלאות, הפך
בצרפת מורה בבית־ספר חקלאי. אך כשבא,
לפני שבע שנים, לארץ, לא יכול היה להמ שיך
במקצוע זה מחוסר ידיעת השפה העב רית.
הוא הלך במקום זה לעבוד בקיבוץ.
משפט הארכיאולוג לא האמין
יעקב קפלן, מנהלה הממושקף של המח לקה
הארכיאולוגית בעירית תל־אביב, יצא
באחד הימים של חודש ספטמבר אשתקד
ממשרדו שב מוזי און הארכיאולוגי באבו־כביר,
השאיר את הוראותיו לפועל הצעיר () 22
שמעון לוי שנשאר לבדו.
כאשר חזר קפלן, בשעות הצהרים, נדהם
לראות מכונית משטרה ליד משרדו, שני
שוטרים מובילים אל תוכה את שמעון.
קפלן לא האמין למשמע אזניו כששמע מפי
השוטרים, כי ש מעון נאשם בעשיית מעשה
מגונה בגופה של ילדה בת שמונה. הוא
הכיר את ש מעון כצעיר שקט וחרוץ, שאת
תפקידו בשמירה על כלי החרס היקרים מי לא
כראוי.

אין 3ם ד לגיחות

באחד האולמות הקטנים של בית משפם
השלום בתל־אביב, ישב ש מעון כמאובן, הא ין
לעדותה של דליה בת השמונה. דליה,
ילדה שמנמונת ולא ביישנית, סיפרה כי נכ נסה
אותו יום לחדר עבודתו של שמעון,
שהציע לה לקבל מידו לוח שנתי כמתנה.
בינתיים שלח את ידו לגופה, הפשיט את
לבניה וכן הלאה.
אב הילדה סיפר כיצד התלוננה בפניו דליה
על שמעון, שהוכה לאחר מכן על ידי הקהל
שהתאסף, הוסיף כי הנאשם התחנן בפניו
שיסלח לו, הציע ל שטוף את רצפת בי תו
אם יעזבנו.
כשעלה קפלן, מעבידו של שמעון, על
דוכן העדים, הזכיר את שקדנותו של הנאשם
בעבודתו, סיפר כי הכירו כאדם שקט וח רוץ.
סניגורו של שמעון, חיים קאויס, שח קר
את העד ב כ שרון רב, שאלו אם היה רגיל
לראות ילדים וילדות בסביבה. קפלן ענה
כי אכן, היו הילדות מפריעות לעבודה, קור אות
מלות גנאי מהסוג הגם ביו תר לעבר
המשרדים. קאזים לא הניח לעד עד ששמע
מפיו י המלים, ביקש מהשופט לר שמן.
א( 5לאצעד נו ם(* .שמעון, צעיר שחר חר
ונעים מראה, הכחיש את רו ב הכתוב
באשמה, תאר את פרשת אותו יום בצבע
אחר לגמרי. לדבריו, נכנסה אליו דליה ״הש מנה״
,ביקשה ממנו לוח שנתי שראתה ב חדר.
שמעון סרב, אולם היא שידלה אותי
לתת לה את הספר, אמרה שתניחו בתוך
מכנסיה, כדי שלא יראוהו. כשפשסה את
מכנסיה, לא שלט לרגע קל ביצרו, החליק
(המשן בעמוד ) 14
הארץ האם ינקה את תינוקו, כצעד וחצי מ (העולם
הזר).
שטח ההפקר.
משה יעקבזון, פתזז תקווה
עובד גטן, עתלית
בצורת נוזל 7

״העולם הזה׳׳ 806

נוצר הרושם הכללי שהמדובר באדם שאינו
שפוי בדעתו, לפחות מבחינה מינית. ר,עתו־נים
הודיעו אפילו שהמשטרה מסרה אותו
לבדיקה לפסיכיאטר.
הוא הוחזק במעצר משך 5ימים, ללא
בדיקה רפואית. בתום תקופה זו לא נמצא,
כנראה, סעיף חוק האוסר על גבר ללבוש
בגדי אשר לכן הואשם ג ר שון נתן () 29
בעבירה אחרת: שמסר לפני שנה הודעה
כוזבת למשטרת־חיפה.
נתן הודה באשמה. לפני שנה ניסה (ללא
הצלחה) בחיפה לסרס את עצמו. בדרכו ל תחנת
מגן־דוד־אדום נחלש, נכנס לתחנת־המשטרה
כדי לבקש עזרה. שם מסר כי שני
אלמונים התנפלו עליו, ביקש להימנע מחקירה
נוספת. עתה סיפר בטבריה את האמת. שו־פטת־השלום
הטילה עליו לחתום על ערבות
עצמית להתנהגות טובה בסך 50ל״י.

רפואית יסודית, בידי מומחים, מבלי שיצ טרך
לשלם עבורה .״החברה חייבת לי זאת,״
אומר נתן .״אני מרגיש בי כוחות רבים.
הייתי יכול להורות כאן שיטה חדשה בחינוך
החקלאי, שתחסוך סכומים עצומים. אולם כל
עוד יש בי המתיחות הזאת, איני יכול לעשות
דבר ! ״
בדרך לטבריה י שב ליד שו טר ושוטרת,
שהחלו מסתכלים בו ב עיון. הם לא חשדו
בו שהוא גבר, אלא להיפך. מאחר שצבע את
שפתיו יתר על המידה, חשדו בו שהוא
פרוצה.
בטבריה עצמה לא הצליח יותר. המשטרה

גרשון נתן, באשה

חיוך זה לא סילק את חשדו של השוטר,
שהחלים להתקשר עם הסמל התורן. הלה
הופיע בבית הקפה, ישב על״יד הגברת ה צעירה.
היא נבוכה במקצת. כששאל ה״
שוטר לתעודת־הזהות שלה, ענה לו קול
נמוך, גברי. הגברת הודיעה ל שו טר הנדהם
שאין היא אלא הוא.

הודעה פוובדו
כשאך נסגרה דלת תא הכלא של המשטרה
מאחורי הגברת המדומה, התפוצצה הסנסציה
בעתוני המדינה. העתונים, שלא היתד, להם
ידיעה הגונה מאז ימי מיבצע־שסן ביש־המזל,
התחרו בתאורים פלאסטיים של האשד, ד,מת גלחת
בבית־הכלא.
עתון המופיע בארץ בשפה הצרפתית סיפר
שהעציר התהלך ברחוב, כשמכנסיו מקופלים
עד לברכיו ומגלים זו ג גרבי ניילון, כשהוא
צועק בכל כוחו ״אני אשד ! ,אני אשד

אולם עתה החלו תכונותיו המיוחדות להפריע
לו במידה מכרעת. כשנוכחו הבריות
לדעת מה מצבו הגופני, החלו מתיחסים אליו
בחשדנות ואי־רצון. רבים, שהשכלתם בשטח
זה מצומצמת, היו בטוחים (בטעות) כי נתן
הוא הומוסקסואליסם. הכל הסכימו שאי־אפשר
לשכן אותו לא בחדר של בחורים ולא
בחדר של בחורות.
בזה אחר זה היה נתן חבר או עובד במעגן־
מיכאל, באשדות־יעקב ובנען. הוא עבד, לדב ריו,
קשה מאד, הצליח בתפקידים שהוטלו
עליו. אולם בכל מקום סולק שלא באשמתו.
עצם צורת ההליכה הנשית שלו עורר חש דות
שונים.
הצעיר בעל העיניים הירוקות החל לוחם
בגורלו. הוא ידע שעליו להיות סוסית או
לגבר או לאשר״ הוא ניסה תחילה להיות
לגבר, עבר פעמיים טיפול בעזרת זריקות
הורמונים גבריים. זריקו ת אלה עזרו לו
זמנית, השפיעו על קולו ועל גידול זקנו,
אולם לא השפיעו על ההתפתחות הפנימית.
הוא ביקש לעבור ניתוח. אולם אמצעיו
הכספיים לא הספיקו לכך מעולם. טיפול כזה
היה עולה במאות לירות.

גרשון נתן, כגכר

ב צב א. חדד ו מרד

ניסתה לוודא אם לבש בגדי נשים כדי לחדור
לחדרי הנשים בתחומי העיר. כשנוכחה לדעת
בימי מלחמת העצמאות התגייס נתן, הפך שאין הדבר כך, שמחה, למצוא סעיף כל שהוא
חובש. כשהתקשה במציאת עבודה בחיים ה שאיפשר את העברתו למשפט — ושי חרור
אזרחיים, אחרי השיחרור, התגייס שוב לצבא המשטרה מדאגה לבעי|! מוזרה זו.
הקבע, באותו תפקיד. אולם גם בצבא עוררו
תכונותיו תשומת־לב בלתי־נעימה. נתנו לו
חדר לחוד, ולבסוף שיחררוהו. זה היה לפני
אחרי כ שלון נסיון זה, הוחמר מצבו שב כמה
שבועות.
עתיים. הפירסומים בעתונים פגעו, לדבריו,
כיום נוטה נתן יותר להיות לאשר״ ההלי בעתידו.
הואי היה רוצה להיות שוב מו רי ך
כה בבגדי אשד, נעימה לו יותר .״האברים
חקלאי .״אולם,״ שאל ,״מי יקבל איש כמוני
הנשיים שבגופי משפיעים עלי יו תר, אולי
לתפקיד חינוכי?״
מפני שאיני יכול להגיע אליהם,״ מודה נתן.
תקוותו היחידה היתר — ,כפי שמסר השבוע
לבסוף, על סף היאוש החליט להיאסר —
הן כדי להכריח את החברה להתחשב במצבו, במערכת העולס הזה, בה ביקר כדי לבקש
והן מתוך תקווה שבצורה ז ו יעבור בדיקה עורה בהסברת מצבו — שהחברה תקבל
לידיה את האחריות למצבו, תסייע בידו להכ אן
יש סעיף האוסר על גבר ללבוש בגדי ריע סוף סוף באמצעים רפואיים את כף
אשה כדי לחדור למקום המיועד לנשיס בלבד, המאזניים, למען יוכל להיות או לגבר או
לאשה.
נ גון מקלחת, בית־שימוש ציבורי.

תפקיד תינוק

וכרמלה גולדס־־*

״לריקוד אין עתיד בארץ!״ אמדה אחת
המ רות החשובות בישראל. ברמלה
גולדברג מקווה שאין 1ה נכון-במאות
צעירות וצעירי אחדי היא דואה את
עתידה במחול. מסרבת להשלים עם
הנבואה השחורה. מה ה סיכוייה ־
וסיבו״ העתיקה באמנויות העול *

(ראה שער)
השואות סוערות; חדרי הלבשה מלאי ז רי פרחים; דלת־במה שלפ
בטור ארוך, גברים מהודרים ; חסידים (הקרויים, בז׳ ארגון המקצועי,
— משוגעים לבלט) היוצאים מגדרם למראה כל תנועה וירטואוזית
אקרובסי־למחצה הסותר, כביכול, את חוקי המשיכה; ציירים כמי א ג;
שהנציחו בצבעים עדינים, או עליזים, את אוירת אחורי הקלעים ; פ
תיאופיל גוטייה, שהקדישו חלק ניכר מיצירתם לתאור מליצי, אך חי
המחול ; מחברי מוסיקה גדולים החל בז׳אן באטיסם לולי וכלה באיגוד
שיצרו מוסיקה מיוחדת למחול ; והחשוב מכל — מעריצים, מעריצים
בכל פינה.
כך מצטיירים חיי הבלט בתקופת הזוהר שלו: באיטליה, צרס
הקיסרית. קצת מן ההוד והפאר נשתמרו במרכזים השובים אחרים
התנועה הריתמית: ברית המועצות, בריטניה, ארצו׳ת־הברית. שם
הבאלט הקלאסי באוירה של התרחקות מאנשי יתר האומנויות, במי
מ יהירה, המשווה להם יוהרה וסנוביות, אופפת אותם מטתורין־מה, בע
אשה לפי שיטה. כמו בשטחים אחרים, התקנאה גם ארץ־ישר
המוצא של רבים מאזרחיה ; ניסויים במספר ניכר נעשו גם בשטח הבי)
והמחול המודרני. היו אלה ניצוצות באפלה שחורה מאד. הסיבי׳
פשוטות, כה פשוטות עד שכמעט אינן ניתנות לשינוי. הראשונה: באו
יכולה להרשות לעצמה רק מדינה גדולה ועשירה.
מכל ענפי אומנות התיאטרון (פרט אולי לאופירה, בה מהווה הג
חלק חיוני) אין צורה תיאטרונית כה יקרה ופחות מכניסה כמו המח
אחדות תומכת המדינה במוסדות הריקוד שלה, בעוד שבמקומות ז
למשל ארצות־הברית, מוחזקים הבאלטים על ידי נדבנים או אגודות שק
בישראל אין מוסדות ציבור כאלה בנמצא, והממשלה עניה מדי.
בשטח המהול היא, איפוא, תוצאה של יזמה פרטית של משוגעת
קבוצת מורו ת ריקוד שכל אחת הולכת בדרכה, משתדלת להורות -
משלה — את האומנות הגדולה לנוער.
״להשתלם — ,רק כחוץ לארץ.״ זו הטיבה הראשונה
היחידה — למצבו הירוד, כמעט המיואש (אומרת אתת המורות החשו
״עתיד המחול בישראל? אין לו כל עת־ד התוצאה: רקדני
צעירים חשים שהם מבזבזים את זמנם בארץ. הם רוצים לרקוד ;
הממשיות קימות, לדעתם, רק בחוץ לארץ. מכאן השאיבה העזה שק
מחול,לברוח מן האולפנים הצרים אשר במרתפי תל־אביב אל מרכזי הו
א 1מרת אחת התלמידות, כרמלה גולדברג 20 ילידת תל אב
פתח תקוה :
״להשתלם במחול אפשר רק בחוץ. נכון שגם בארץ אפשר ל׳
זיבל את הדברים החשובים ביותר אפשר לרכוש רק שם.״
כמו כל חבריה וחברותיה• הגיעה כרמלה למסקנה זו לא ביוג

בריקוד

פרד

עומדים טומנים
נ זינוק
ך, גא״
ם כמו
מם, של
בינסקי,
מקום,
ברוסיה
**וגור. 8אנשי תבדלות
ו.זר.

לרוב,
:ארצות כמו יתם.

שיטה
|אך לא
1ב ארץ :
1רקדנ־ם

1שרויו ת 1תלמיד 1בניכר.
׳תושבת
הרבה,

חלק בלת־נפרדי. הקאסטאנטות

הדגלים רוצות לרקוד

רבע שעה מעייפת אותם.״
מספרת מורה אחרת :״בין כל תלמידי לא
מצאתי אף אחד שיהא לו כ שרון כורי אוגרפי
יו צר ופורה.״
המלד שהיה רקדן. כמו בכל אמנות,
גם במחול, אמן צעיר צריך שיהיה לא רק
אמן אלא גם מהפכן. אם איננו מהפכן, תרו מתו
לאמנותו היא לרב אפסית. אמנות
המחול התפתהר, בחמש מאות השנה האחרו נות
רק הודות לשורה של אישים מזהירים
שעמלו למענה, מרדו כל אחד בשיטות קודמו.
הבאלט* הראשון בהיסטוריה התקיים ב אמצע
המאה ה־ 15 בארמונו של אחד הדוכ סים
ב צפון איטליה. עד אז היו נהוגים מחו-
לות־עם ורקודים, שנשתמרו במרוצת הדו רות,
וא שר מקורם היה ברומא העתיקה. או לם
באותו יום, בו נערך הבאלט ההוא, ראו
לראשונה עלילה מבוצעת בדרך המחול.
השמועה על אותה הצגה עברה בכל הארץ,
ועד מהרה החלו מחקים אותה אריסטוקרטים
אחרים ברחבי איטליה. קאתרינה דה מדיצ׳י,
מלכת צרפת, הביאה את הבאלט מאיטליה
לארץ השכנה. כאן נתחבבה האמנות על
חצר המלכות ושורה ארוכה של באלטים ••
הוצגו בה.
מושלים צרפתים אחריה המשיכו במסורת
שקאתרינה החלה בה. לואי ה־ 14 לא רק
שהיה חסיד נלהב של הבאלט ומיסד האקדמיה
הראשונה ללימוד האמנות הזאת, הוא אף
הופיע כרקדן בבאלטים שחוברו להצגה ב ארמונו
בוורסאיי — בהם אחדים מפרי עטו
של מולייר — ונחשב לרקדן משובח.
אולם האישיות החשובה הראשונה בתולדות
המחול הקלאסי היה ז׳ אן ז׳ו רז׳ נובר
( .)1810— 1727 הוא חבר עלילות למחולות
רבים ושחרר את הבאלט, שהיה עד ימיו ענף
וחלק מן האופירה או הקומדיה, הכריז עליו
שהוא אמנות עצמאית. לדעתו של נובר הבא־לט
הוא ״אמנות בפני עצמה, ועל כן חייב
ליצור לעצמו אמצעי ומקום מיוחדים לו.״

דסגנון הקלאסי. אירנה מורי היא אחת המורות הישראליות הדוגלות בבאלם
•!קלאסי. באולפנה שברחוב ריינס, תל־אביב. מהדהדות מלים צרפתיות: פלייה, אסונדר,
־ליבה, גליסה — ,המונחים שנקבעו במאות ה 6ו וה־לו והמציינים תנושות של הבאלט הקלאסי.
החלה לרקוד בהיותה בת ,* 11 למדה באולפנו
של חסידת המחול המודרניסטי גרטרוד קראום
בתל אביב, אחר הצטרפה ללהקתה של
מורתה, הופיעה במחוות כמו חלום ליל קיץ,
פר נינם, הצגות התיאטרון המוסיקלי.

עץ יכול לצוף על פני המים. בחדווה גדולה
הוא יו ש ב על העץ וצף בו בשלולית קטנה.
עדיין לא נתן את דעתו על העובדה כי הוא
יכול לבנות ספינה מגזרי העץ ולהפליג בה
אל המרחקים הגדולים.

אולם הופעות אלו לא סיפקו את כרמלה,
כשם שאינן מספקות לא את המורות למחול
ולא את הרקדניות עצמן. המחול בתיאטרון,
כפי שהוא בארץ, בא להעשיר את צידה
החיצוני של ההצגה ולרוב אינו יו תר מאשר
טרח עודף.

מי שלא חש בעצמו את התסיסה הפנימית
הזו, הממריצה את האדם לשחרר את גופו
במחול, ייקשה עליו להבינה. הוא עלול
להבין זאת באם י תבונן ברקדן בעת עבודתו.
לאחר התנועות הראשונות אוחז את המחולל
בולמוס הריקוד. הוא כמו כלב הנובח בלילה
שקט, שומע את הד הנביחה, נובח ביתר
עוז. תנועותיו הראשונות של הרקדן מולידות
בקרבו תנועות נוספות, יו תר סוערות, משל־הבות
אותו. הוא רוקד בהתלהבות ואינו
יכול להפסיק עד שכוחותיו אוזלים.

הצגות מחול ל שמו הן דבר נדיר בארץ.
אכן, נעשו נסיונות ליסוד תיאטרוני ולהקות
מחול של קבע אולם חסרה היד המארגנת,
המדריכה, שמתפקידה לכוון ולגבש את ה רפרטואר,
הביצוע וגם — וז ו נקודה חשובה
ביותר — את גו ר לו הכספי של המוסד.
ללא יד כזאת וללא תמיכה ציבורית, נידון
כל מפעל מלכתחילה לכשלון, והכשלון גרם
למפח נפש, לכמיהה לנדוד למקומות בהם
הבאלט הוא מוסד מוגדר, בעל קביעות.
תוצאה של תחושה. מכשול אחר
על דרכו של הרקדן הצעיר בארץ הוא ענין
הגיוס. כרמלה, דרך משל, נאלצה עם גיוסה
לצבא, להפסיק כמעט לגמרי את עבודתה
כרקדנית. היא יכולה להתאמן בשעות הפנאי••
אבל להופיע אין לה כל אפשרות.
השאיפה הגדולה לעזוב את הארץ היא
תוצאה של התנאים הלא נוחים, ב צירוף
העובדה שמחולם אינו מודרך כלל על ידי
שאיפות אומנותיות או אסטטיות, ומה כל
שכן רעיוניות. הוא פשוט תוצאה של תחושה.
לרקדן הישראלי הצעיר אין כל גישה מחשב־תית
לאומנותו, כל ר צון מגובש ו ב רו ר
לעצמאיות, למרידה בקיים.
פרא על גזר עץ. הרקדן הישראלי דומה
לפרא פרימיטיבי שזה עתה הגידו לו שגז ר
בגיל

• גיל מאוחר למדי. רבים מתזזיליס
צמיר מזה* .
•• רקדן בחוץ לארץ מתאמן 10 שעות ביום.
בארץ — לא יו תר משעתיים, שלושה ארבעה
ימים בשבוע.

ביוזמתו של ז׳ אן ז׳ו רז׳ נובר ר,חלו_
רקדנים לסגל לעזעען .״,ך מהיזדבאלט א־רפעית :
*.זצצעות הרגלים פונות כלפי חוץ, כ שזוי ת
של 90 מעלות בין הכפות. עד מהרה פותחו
גם ״חמשת המצבים״ — חמש נקודות־מוצא
כמצב הרגליים, מהן נובעות כל תנועות
המחדל הקלאסי. בימי תלמידי נובר — הוא
עצמו לא הצליח לבצע את מרבית רעיונו תיו,
אבל השפעתו על הבאלט היתד, מכרעת —
חוברו אהדים מן הבאלטים היותר מפורסמים
כמו: ג׳יזל וקופליה.
כל ההתפתחויות הללו, הנראות למסתכל
• ביטויה הנכון של הדלה: באלה, ו שור שה:
הפועל ״רקז״ ,באיטלקית.
•ו הבאלט הצרפתי הראשון בוים על ידי
חוריאוגרף איטלקי, בשנת 1581 והאר, באמצעות
מוסיקה, מחול, משחק תלבשות ותפ אורות
את האגדה היוונית אודות היקוסמת
סירסה.

כיום קטנות ומועטות ערך, היו בשעתן
מהפכות שלמות. אולם לא רק הכוריאוגר פים
חוללו מהפכות ; גם הרקדניות תרמו את
חלקן. עד המאה ד,־ 18 היתד, תלבושת המחול לות
ארוכת־שמלה, איפשרה תנועה מצומ צמת
ואופקית בלבד של המשתתפות. בשנת בקמארגו 1721
הופיעה הרקדנית לה
שמלה שחשפה את קרסוליה, מעשה שעורר
סערה גדולה. מאז הלכו שמלות הרקדניות
הלוך והתקצר, שחררו את גופה של הרקדנית,
הגיעו כיום ללבו ש הקרוי ״טוטו״ ,שמלה
שאינה מכסה כמעט ולא כלום.
לחופשה מוחלטת. במאה ה־ 19 הת חוללה
מהפכה נוספת בבאלט. התנועה הרו מאנטית
בספרות ובמוסיקה נתנה את רישומה
גם במחול, אולם האופי הקלאסי, המדויק,
של הבאלט לא נשתנה בהרבה, כשם שלא
השתנה בתקופה מאוחרת יותר, למרות שהחל
להיות יו תר דינאמי, לבטא תקופה סוערת
יותר.
בינתיים נדד המרכז העולמי של הבאלט
מצרפת לבירה הרוסית פטרסבורג. שם נוסד
בית־ספר מלכותי לרקדנים, שהוציא, ב מרו צת
השנים, כמה מטובי וגדולי הרקדנים,
כמו ניז׳ינסקי, מורדקין, פאבלובה, מאסין
ופוקין.
הבאלט הרוסי חידש הרבה, בתקופה בה
היה המחול הקלאסי בסימן של ירידה מוח לטת
באירופה המערבית. אולם היו ג1$
כאלה ששאפו לבעוט כליל בצורה הקלאסית,
לרקוד כשם שרקדו בתקופה קדומה המהפכן
הראשון. בסידרה ארוכה של מהפכנים כאלה,
היתד, אשד : ,איזאדורה דאנקן 1927— 1878
בסיבובים מקיפים ברחבי העולם הטיפה ל חופשתו
המוחלטת של המחול והדגימה, ב הופעותיה
הסנסציוניות, את רעיונותיה.
אולם אפילו איזאדורה דאנקן לא חסלה את
הבאלט הקלאסי. כיום מכירים מרבית המהפ כנים
בערכו הגדול, מנצלים אותו כקרש
קפיצה ונקודת מוצא לבקוש אפקיש. חדשים.
גרטרוד קך אות״ יעניש ,. 1הודקדנית שהביאה
את המחול המודרניסטי החפשי לארץ־ישראל,
חוזרת עתה אל הבאלט הקלאסי כשלב חשוב
באמון למחול.
זהו מצב אופיני לכל אמנות. לאחר מהפ כה
ניכרת תמיד נטיה לחזור לאחור, אל
טרם המהפכה, לבקש את הטוב במה שנחשב
אתמול לרע.
אולם כל זה רחוק מאד מתלמיד־המחול
בישראל. הוא חש ר צון לרקוד, וזהו כל מה
שמענין אותו. היסטוריה של המחול — כל
זה טוב ויפה, אבל, כמו שאמר המסאי האמ ריקאי
אמרסון: מן ההיסטוריה יש ללמוד
שאין ללמוד מן ההיסטוריה. זוהי הסיסמה
שדוגלים בה, כפי הנראה, הרקדנים הצעי רים
בישראל.
סיכמה תלמידה אחת את הבעיה במלים אלו:
״בתנאי הארץ מה אפשר לדרוש מאתנו?״
לא כלום, כמובן, פרט למה שהרקדן המכבד
את עצמו חייב לדרוש מעצמו.

מחשכה מעייפת. כזה הוא המחול
כפי שידע אותו האדם זה אלפי, אולי רבבות.
סנה. המחול שהוא העתיק באומנויות, שנולד
עוד בטרם ידע האדם לדבר ואשר בעזרתו
הביע את מאוויו ורג שו תיו. זהו אבי האומ נויות
כולן, האומנות העממית ביותר, המל היבה
ביותר. כך יצאו למחול יו ש בי המערות
בתקופה טרום היסטורית. כך שילהבו מנהיגי
עמים קדומים את לוחמיהם לפני הקרב.
כך רקדו בני ישראל לפני ארון הברית. כך
רקדו ביוון העתיקה בחגיגות לכבוד אל, היין
דיוניסוס, בטכסים בהם נולדה הקרה, האצי לה
והמתורבתת שבצורות האמנותיות: ה טרגדיה.
כך רקדו הדרוישים המוסלמים ודוד
המלך. כך רוקדים היום בישראל.
אין פשר הדבר שלא נעשו נסיונות, מצד
מורות משובחות להחדיר את הבאלט הקלאסי,
הממושמע, בעל המסורת, אל קרב הנוער.
כשטח זה נעשו דברים רבים ויפים על ידי
מורות כמיה ארבטובה, אירנר, גטרי, אלישבע
מונה, רינה ניקובה, חסידות המחול הקלאסי
וגרטרוד קראוס, יהודית אורנ שטיין ותהילה
רסלר, חסידות הרקוד המודרני. אולם תלמי די
המחול קבלו את רעיונות׳!־,מורים כתורה
מסיני, לא נסו לחרוג מן המסגרת.
אומרת אחת המורות הידועות ביו תר :״הם
(תלמידי) מוכנים לרקוד עד כלות כל ה־כ־חות,
שעות רבות. אבל מחשבה במשך

הסגנוןהמודרני. גרטרוד קראום ילידת וינה, בקרה בארץ ישראל בשנים 1931ו־ 934ו
והשתקעה סופית לפני 18 שנה. מאז היא מקדישה את כל עמלה להקניית המחול המודרני.
היא חסידת המקצב החפשי, הפראי, וברוח ז ו חברה את מרבית הבאלטים שהעלתה בארץ.

.העולם הזה״ 806

פורט
אופנועים

נשק אישי
בכנוס קק״ל בלונדון הופתע שגריר י שר אל
אליהו אילת מהמצאה ריפורמיסטית
אחרונה: כיפת־ראש עשויה נייר שחור, ה מוגשת
יחד עם האוכל. שימושה: אחר ה אוכל,
לברכת המזון.
למדעי המדינה
סיכם הפרופסור הכושי
שהתפרסם כמתווך או״ם בישראל, ראדף
כאנץ׳ :״אין לפחד מפני כלי הנשק הח דישים.
יש לפחד מפני האדם הלוחץ על הדק
כלי הנשק !״
למרות ריבם הממושך של עורכי דבר .
לילדים שמשון מלצר י ונחום (הדת
נחום) גוטמן, שכתוצאה ממנו התפטר ה צייר
גוטמן, המשיכו תמונות השניים לקשט
את חלון הראווה של צלם אמנות תל־אביבי
ידוע, כשתמונת האחד מחייכת אל תמונת
השני, המוצגת לידה.
למסע הסברה לטובת המגבית היהודית ה מאוחדת
יצא דובר משרד החוץ ראובן
דפני. במקומו הוצג בפני העתונאים דובר
חדש: משה לשם.

ג דו די ם ב שד ה
בערב עריכת התחרות השלישית על גביע
שועלי ש מ שון התכנסו המשתתפים לקבלת
ההוראות האחרונות, להגריל את סדר מקו מותיהם
בתחרות 14 .הבחורים קיבלו את
כל ההודעות ברצינות הדרושה. רק פרט אחד
נראה להם מצחיק: ההודעה כי מכשול מסג
! יהיה מוצף מים. הם היו בטוחים כי
כל המסלולים יהיו מוצפים.
אכן, לפי מזג האויר אותו ערב היו כל
הסיכויים שבטחונם יתאמת. מ שן שבוע שלם
ירדו גשמים ב אזור החוף, בהרים היה כפור
רציני. אחד המשתתפים, שבא על אופנועו
מחיפה, אף ספג כמות לא מבוטלת שיי
גשם .״זאת רק מיפרעה על־השבון מדר,״
ניחמוהו חבריו.
אולם משעלתה השמש ביום המחרת לא
נראה. אף ענן אחד בשמים. מזג האויר היה
אידיאלי ליום ספורט בשדה. בשעה 12 נגמ רו
כל עבודות ההכנה של המסלול, כעבור
חצי שעה יצאו המשתתפים, בהדרכת האחר אי
למסלול, שלמה בסברודה, לבדוק את ה מכשולים.
מאחר שהיה. אסור להם לעבור
את המכשולים באופנוע לפני התחרות, הת עכבו
ליד כל מיכשול לבדוק אותו בדיקה
יסודית.
ארכעה עכרו כסדר. בשעה 14.00
בדיוק הוריד שלמה אדיר את דגלו המשו בץ,
נתן את האות לאופנוען מס׳ 1לזנק.
היתר. ,זו מסורת נאה שנשמרה בקפדנות מ אז
התחרות הראשונה — בשניה המדוייקת
שנקבעה בתוכנית התחיל המרוץ.
הקהל עמד על שדה רחב, לנגדו ניצבה
גבעה מוארכת, אשר על צלעותיה נראו קוי
הסימון הלבנים של המיכשולים. לקהל ניתן
לחזות בכל שלבי התחרות מבלי שיזדקק
לרוץ ממקום למקום. ליד בל מיכשול
עמד שופט, רשם כל שגיאה של הרוכב,
חייב אותו במספר הנקודות המתאים.
בין השופטים היו כמה אנשי שגרירויו ת
זרות, בעלי נסיון בספורט האופנועים. דיפ לומטים
אחרים שבאו במכוניותיהם לשדר״
עמדו בין הקהל, שהיה מורכב בעיקרו מ נוער
ואשר מספרו עלה על אלפיים איש.
לפי תקנות התחרות חוייבו הרוכבים ב נקודות,
בכל מכשול. במקרה שיו תר מרו כב
אחד היו משיגים אותו מספר נקודות,
היה עליהם לתחר שנית, הפעם גם בחישוב
הזמן שבו יעברו את המסלול. אכן, עברו
ארבעה מתחרים: זל מן רוטר, אוזי מזרחי,
משה מישאילוב, יהודה ענן, את כל 12המכשולים
מבלי להפסיד אף נקודה אחת.
לדוגמא, לא לדוגמא. הזינוק השני
נערך על פי חישוב של זמן. בנקודת הזי נוק
עמד שופט עם סטופר, ליד המכשול
האחרון עמד שופט שני, אף הוא עם סטו פר.
ליד המכשולים נשארו השופטים הקודמים.

בסיכום הנקודות הסופי ניצח יהודה ענן,
אלוף השנה הקודמת, שעבר את כל המם־
לול ב״ 3דקות, לא הפסיד אף נקודה אחת.
אחריו הגיע זלמן רוטר, בז מן של 4דקות,
אפם נקודות. שלי שי יצא משה מישאילוב,
עם 3נקודות לחובתו. אוזי מזרחי הפסיד
12 נקודות.

תוצאות התחרות

יהודה ענן, תל־אביב
זלמן רוטר, תל־אביב

נושה

אוזי

מישאילוב,

מזרחי, תל־אביב

חדי שוארצמן, חיפה

— 6נקודות

מאיר שחר, תל־אביב

יוסף עדני, תל־אביב

יעקב יחזקאל, תל־אביב — 16

מרדכי קריצ׳מן, חיפה — 27

.10 ברוך פוקס, חיפה

.11 חיים פלד, תל־אביב

.12 שלום בן
תל־אביב

משה,

.13 רפאל חסידוב, תל־אביב — 40

.14 שמואל רוזנפלד,
תל־אביב

אלוף יהודה ;יגן
בסיבוב שני, גביע,
* חד אחד יצאו ארבעת המתחרים, אולם ה נפעם
לא השתהו בין מכשול למכשול. לעו מת
הסיבוב הראשון היה סיבוב זה מלא
!מתיחות.

״,הך נולם הזך)׳ 806

תל־אביב

אלפרד ליטל, לונדוני בעל קומה העובד
כמהנדס ראשי בחברת התעופה הבריטית
בלוד, ואשר היה אחראי על אחת מחוליות
השיפוט בתחרות, היה מלא התפעלות .״רכי בה
קלאסית,״ הגדיר את רכיבתו של ענן.
בממדים
״כל התחרות היא לדוגמא, גם
אנגליים.״
מה שלא היה לדוגמא היו הרגעים ה אחרונים
של התחרות. כאשר התכוננו צלמי
העתונות והקולנוע להנציח את הרגע ה גדול
בו יקבל המנצח את הגביע ונשיקה
מ,מרים י רון, החל הקהל להדחק אל שולחן
השופטים. כל מאמצי המארגנים לא הצליחו
— עד אשר נקטו באמצעי בדוק: יצי רת
מעגל פלדה של אופנועים לקירור הת להבות
הקהל.
במרכז הוצב שולחן השיפוט, המתחרים
קיבלו את פרסיהם, ענן את נשיקותיו וגבי-
עו, הצלמים את תצלומיהם. אם גם בשנה ה־בזזה
יזכה המנצח בגביע, ישאר אצלו ב־צמיתות.

כגלל
סיכות טכניות תפורסמנה
תמונות המרוץ רק כגליון הבא
של ״העולם הזה״.

היאבקות

ספורט מבו״ם

האמריקאים, מטבעם, הם חובבי כל דבר
אשר מצויים בו מהירות, כח והרבה דם.
הסבה לכך אולי נעוצה בעובדה שחייו היומ יומיים
של האמריקאי מלווים אותן שלשת
התופעות. הכדורגל, למשל, אינו דומה למש אשר
רגילים לראותו בארץ.
חק הקלאסי
בארצות הברית מורכב המשחק מתערובת
של רוגבי וכדורגל אנגלי, דור ש תכונות גופ ניות
מעולות וידיעה בקיאה באינציקלופדיה
שלמה של תכסיסים.
האגרוף הפך לרצח בן 15 סבובים, המס תיימים,
לעתים, במותו של אחד המתאגרפים,
גם הכדורסל פסע פסיעה גדולה לעבר להטי
קרקס מלהיבים.
ההתענינות הגדולה מוסבת על הספורט
המקצועי וכמעט כל ספורטאי חובב מצטיין
מעדיף, במוקדם או במאוחר, להשתכר מ יכולתו
הגופנית.
אחד הענפים הפופולריים ביותר בארצות
הברית הוא ההיאבקות. ענף זה אמנם נושא
אותו שם אשר רגילים לציינו בארץ בהיאב קות
בסגנון רו מי או קלאסי. אולם אלה אינם
מושכים יו תר מאשר כמה מאות צופים אף
באליפות הלאומית. לעומת זאת נוהרים כ־15
מיליון אמריקאיים בשנה לחזות בהיאבקות
החפשית ומשלשלים סכום ענק של 20 מיל יון
דולר אל כיסי המארגנים. מתאבקים בעלי
משקל של 120 קילו ויותר. בעלי שרירי
ברזל, עולים מדי ערב וערב על זירו ת האו למות
הסגורים, מפגינים את כוחם ותכסיסי־הם.
למרות שקשה להשתחרר מהרושם שה־צגות
אלה הן ב רו בן מבויימות, הרי לקהל
ניתן ערב מלא חויות כאשר גו ש בשר בן
150 קילו מועף אל החלל ויור ד ברעש גדול
על המזרון הרך.
.הפרסומת הנערכת לענף מכנים זה היא
כבירה. כל מתאבק מוצג כסמל הכוח וחייו
מובאים בצורת ספורי הרפתקאות מרתקים
שקרו לו בארצות העולם. איש לא מטריח
עצמו לחקור על עברו של המתאבק ששינה
את שמו רק לפני חדשים ספורים, ו מי מיו
לא חצה את גבול מדינתו. הפרסומת טוענת
גם שתחרות האבקות היא ספורט השרירים,
הכח והמוח, וחסר שפיכת דמים. אך טענה
זו מגוחכת. המכות העזות (ללא כפפות) ה־ניטחות
על פרצופי היריב ו שבדרך כלל עלו לות
להמית בן אדם, אינן אפילו שורטות
את הפנים (ראה תנותח) ,הוכו|ה בולטת
לביו מן של התחרויות.

בשיחה על ההווי האמריקני בה דובר על
האוטומטים המרובים בארצות הברית, אמרה
שחקנית הבימה הנה רוכינה :״כדי ש יהיה
כסף להשתמש באוטומטים צריך אדב
עצמו להיות אוטומט.״
קאריירה מהירה עשה הפרופסור הצעיר
( ) 43 של האוניברסיטה בנימין מזר. שנה
לאחר שנתמנה רקטור האוניברסיטה, אישר
הבר הנאנמים מינויו כנשיא האוניברסיטה.
פרופסור אחר, בנימין אקצין, המרצה
לתורת המדינה, לא יהיה בשנה הבאה עם
תלמידיו, יעבור למכללת מיצ׳יגן בארצות־הברית.
לביקור
ידידותי בארץ הגיע ראש ממשלת
בלגיה לשעבר, קאמיל הויסמאנס. סיבת
נוסף לפעולתו המדינית, עוסק
הביקור :
הויסמאנס גם במסחר יהלומים.
ביום הופעתה הפוליטית של גולדה
מאירפץ בעצרת האו״ם, נתן בנה מנחם,
הופעה מוסיקלית ברסיטל לצ׳לו באולם
קרנגי.

למתנדבי בעם
סיפר אחד מאנשי התיאטרון בארץ, שונא
צנזורה מושבע, ליושב־ראש המועצה לבקורת
סרטים ומחזות יעקב אב־רזי, איך בוט לה
הצנזורה הצרפתית על מחזות. בשנת
1906 כתב המחזאי הצרפתי ברייה דראמה
רצינית על מחלת העגבת. הצנזור הצרפתי
אסר את המחזה, דבר שעורר רעש גדול.
אחד הצירים בפרלמנט הציע אז לבטל את
משכורת הצנזור. ההצעה נתקבלה ברוב גדול
והצנזור סולק על־ידי כך. התחייך אב־רזי,
השיב :״מאתנו אי־אפשר להפטר כך. חברי
המועצה אינם מקבלים משכורת, עובדים מ תוך
התנדבות.״
כשיצא דוד בן־גוריון, ואתו חברי ה ממשלה,
לפתיחת כביש סדום, ביקש את שר
הפנים ישראל רוקח לענות במקומו על
שאילתא בכנסת שהוגשה על־ידי ח״כ מפ״ם
אהרן ציזליגג: מדוע הופיעה בספר מסוים
תמונה של בי. ג׳י. בניו־יורק ואין בו תמו נה
של הפלמ״ח. תשובתו של רוקח: אין
תמונה של בי. ג׳י. ציזלינג התעקש, ירד
לספריית הכנסת, בדק שוב את הספר, נוכח
לדעת שרוקח צדק: התמונה מראה קבלת-
פנים בניו־יורק, אך בלי בי. ג׳י. כששאל
מדוע עונה רוקח עבור שר אחר, ענה שר
הפנים :״יום אחד הייתי ראש הממשלה.״

שרות מצוין
שני קציני משטרה ש שיר תו בז מן המנדט
קיבלו עבור שרותם נתינות בריטית ועזבו
את המשטרה. שלמה רוזנשטיין, שעבר
לשרת כחוקר פרטי עומד, לפי השמועה,
לצאת לשרות במלאיה. הקצין השני,
כהן, עובד בממשלת קפריסין.
כשהודיע מיכאל כר, המפקח על התע בורה
בדרכים, למורה ותיק, שהוא עומד ל כנס
את משמרות הבטחון של ילדי בתי
הספר, ענה ה מור ה :״הלואי שיהיה לי כך
בטחון בתשלום משכורתי ברא שון לחודש.״
שכר סופרים גבוה קיבל משורר לבנוני
שכתב שיר תהילה למלך עכר אל-עזיז
אל־סן ןוד. הפרס 3000 :לי״ש. מרוב צני עות
אסר אל־סעוד את פירסום השירים,
ציווה לגנזם.
סופר אחר, גדול עשירי העולם, אגא
חאן, פירסם את ספר ז כרונו תיו, סיכם ש ארבעת
נשותיו עלו לו פי שלו ש ממשקל
גופו בזהב.
בשלוש נשים עמד לזכות שחקן הקול נוע
קלארק גייבל העושה סרט בקניה.
אחד מראשי השבטים שגייבל מצא חן ב עיניו
הציע לו אותן כמתנה.

קדמו

מכלהע 1ל 0
קניה
או על אדונקה
כשנאסר, לפני שבוע, המנהיג הכושי עודד,
סיפרו בנאירובי, דרך הלצה, כי תייר זר,
שאל את קצין־המשטרה אם זהו טרוריסט.
״לא,׳־ אמר השוטר ,״הרבה יו תר גרוע !
הוא רוצה לעשות שלום בין הכושים והלב נים

היתר, זאת התשובה שסיכמה את המצב
המגוחך שנוצר במושבה האפריקאית מאז
הופיע שם־האימים ״מאו־מאו״ .המת־שבים
הלבנים, שתפסו את כל האדמות הטובות
במדינה, השתמשו תחילה במאו־מאו כדי
לשים קץ לתעמולה החוקית של הכושים ה מתונים
יו תר, שנראו להם מסוכנים יו תר :
כי המתונים השפיעו גם על דעת הקהל ה בריטית,
שיכנעו את הכל שיש צורך לתת,
בהדרגה, לעם הכושי חלק ב שלטון !:ארץ
מולדתו.
מדי פעם, כשנמצאה אשר, לבנה, כשגרונה
חתוך וחתול מת תלוי לפני דלת ביתה, פת חו
המתישבים הלבנים בצעקה: י ש לאסור
את המנהיגים. ומאחר שמנהיגי המאו־מאו
לא היו ידועים, היה ב רור שיש לאסור דוקא
את המנהיגים המשתפים פעולה עם הממש לה,
אך שאינם בוגדים בעמם.
אולם עם חיסול ההשפעה המתונה נוצרה
בקניה מלחמה ברורה בין שני אויבים: ה לבנים,
המבקשים לקיים את המצב הנוכחי
של נישול השחורים מאדמתם ו מן השלטון
על ארצם, והמאו־מאו, שהכריז כי יילחם עד
שיצא הלבן האחרון — על רגליו או על
אלונקה.

מדע

מאז הפכה אמריקה גיהנום לכל אדם שהעז
להזכיר את המלים ״ביטוח בריאות.״ אלפי
עתונים, ארגונים, אסיפות התריעו ללא הפוגה
נגד ה״קומוניזם הרפואי,״ תיארו לקהל ה נפחד
מה נשקף לו אם תתקבל ההצעה ה שטנית
של הנשיא: מיליונים י מו תו כזבובים,
הארץ תידרדר לתהום הקומוניזם.
התוצאות לא איחרו לבוא. בבחירות 1948
היה הביטוח־ר,רפואי עקרון חשוב ביו תר ב מצע
הדימוקראטי. בבחירות 1952 לא העזו
הדמוקרטים אף להזכיר את המלים, והרפוב־ליקאים
התריעו נגדן בקולי־קולות.
הנשיא נכנע. באיזו מידה השתלטו
תועמלני הרופאים על הקונגרס, נתגלה כ
הפצצת
קדני רנטגז
אחת הדרכים המקובלות לרפוי מחלות ה סרטן
למיניהן, היתה הקרנת רנטגן. אולם
בהקרנה זו היו כרוכים קשיים רבים, בעיקר:
הסכנה שיחד עם הקרנת האזור הנגוע, תפ גענה
גזש רקמות חיות ובריאות בסביקה
הקרובה ל אזור המחלה.
שיטת ״תותח הרנטגן״ שהופעלה על ידי
הפיסיקאי ג׳ון טרומפ והרופא ד״ר יו הר,
בארצות־הברית, מצאה פ תרון לבעיה זו.
החולה יו ש ב על כסא נע, העושה שלשת
רבעי סבוב בשניה, בד, בשעה שר כוז עצום

ילדים 3ל״ מפאוביס

ארצות הברית
יחסי צ בור
״יחסי ציבורי׳ יכולים להיות דבר אהוד
ושקט: חברה או מוסד שוכרים אדם שיספר
לעתונאים את הדברים הטובים, יכחיש את
הדברים הרעים. אנשים כאלה מצויים ביש ראל
לרוב, מקבלים את משכורותיהם מיד
התקציב הממשלתי והפרטי.
אולם ״יחסי ציבור׳׳ יכולים להיות גם
אמנות, מדע, כמעט השקפת־עולם. יכולים הם
להיות נשק בו יכולה קבוצה קטנה של אנ שים
לכפות את רצונה על המונים עצומים,
להשפיע על ממשלות ולהכניע את הפרלמנט.
זהו מושג המלים בארה׳׳ב בשנת .1953
הרופאים החליטו ללחום. המוסד
הראשון שהבין את כל האפשרויות שבשתי
מלות־קסם אלה היה מוסד מכובד ושקט
מאד: ההסתדרות הרפואית האמרקיאית.
לפני כמד, שנים נבהלו הרופאים מאד.
הבהיל אותם אדם לא קטן: נשיא ארצות-
הברית בכבודו ובעצמו. הארי ס. טרו מן
הודיע שהוא מתכנן ביטוח־בריאות לאומי,
כפי שהוא נהוג באנגליה. פ שר הדבר כי כל
חולה זכאי לטיפול חינם, והביטוח יכסה את
ההוצאות. אולם, מאחר שאייאפשר לדרוש
מן המדינה את אשר אפשר לדרו ש מחולה
פרטי, החושש פן ימות מחר בבוקר, הח ליטו
הרופאים ללחום.
מתים כזכוכים. הרופא הוא מטבעו
איש־מדע. יודע הוא להעריך מומחיות מד עית.
אין הוא מסכים כי תועמלן מקצועי ינתח
מעי עיוזר. לכן גם הבין שאין לדרוש מרופא
שינהל תעמולה טובה. ההסתדרות הרפואית
שכרה את הפירמה החשובה ביותר במדינה
ליחסי־ציבור, העמידה לרשותה תקציב של
כמר, מיליוני דולארים.

רה של קרני הרנטגן לתוך רקמות עץ, דומה
לחדירה אל תוך רקמות האדם.
בובת עץ בגודל טבעי, שלתוכה הושם
סרט צילום, שימשה שפן הנסיון הראשון.
הבובה הושמה על הכסא שהונע במהירות
הרגילה.
לאחר חדשים רבים של הכנה, הובא החו לה
הראשון. היה זה איש עסקים בן ,33
שסבל מסרטן העצמות. הוא נותח שלו ש פע מים,
ללא כל תוצאות חיוביות. לאחר הטיועתה,
שלו ש
פול, נעלמו סימני המחלה,
שנים לאחר הטיפול, החולה עדיין בריא.
בהתאם לחוקים הרפואיים שחלו על סרטן,
אם י מ שיך להיות בריא שנתיים נוספות, הרי
יוכלו הרופאים לקבוע כי אכן הטפול הצליח.
לשמע הצלחת הטיפול הראשון התחילו
לזרום למרפאה 20 חולים ליום ועד כה
קבלו טפול לא פחות מ־ 500 מהם. אחוז
;,׳.צלחה הוא גבוה מן המקובל, הקרניים
חדרו גם למקומות שאזמל המנתח אינו יכול
כלל לגעת בהם.

ממציאי תותח הרנטגן וחולה
לשפן

נסיון, בובת עץ

שדחה הקונגרס באופן החלטי את בקשת
טרו מן להעלות את האיש האחראי לעניני סעד
ובריאות לדרגת שר בממשלה. הרופאים חש שו
כי השר החדש יבצע את הביטוח המקולל.
הדבר השתנה בן לילה עם נצחונו של איי-
זנהואר, שהרים את קולו נגד ״הבריאות
הסוציאליסטית״ .לא היה עוד מפני מה לח שוש.
משני עברי הקונגרס הוסכם כי יווצר
משרד חדש לבריאות וסעד.
כדי לסלק את המכשול האחרון, עשה אייק
מעשה הפגנתי. הוא הופיע בכבודו ובעצמו
בכנס הרופאים, גידף בפומבי את ביטוח ו
,בריאות, זכה לתשואות רמות מידי הרופ אים•
היתר, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה
שנשיא המדינה החזקה ביותר בעולם נכנע
בגלוי וב אופן הפגנתי ליצור החרש. ביו תר
של המאה ה : 20״יחסי הציבור״.

של יחידות רנטגן מופנה לנקודת המחלה
עצמה. אולם הסבוב לא אפשר לקרניים לגעת
ז מן ארוך, ובעוצמה גדולה ברקמות הבריאות.
בעוד שד,רקמה הנגועה מקבלת עד
8000 יחידות הקרנה (הכמות במכשירים רגי לים
3000 האזורים האחרים אינם קול טים
יו תר מ־ 2000 יחידות שאין בהן כדי
לגרום נזק חמור.
דרוש: כפף. כשפנה טרומפ לראשונה
אל ד״ר הר, ושניהם ערכו את החישובים
המעשיים, נוכחו שלביצוע התכנית, שהיתר,
קיימת אז רק בתיאוריה, נדרש סכום של
כ״ 90.000 אלף דולר, שלא היה ברשותם,
הם פנו לאגודה להקר הסרטן, בקשו להעמיד
לרשותם סכום זה. האגודה נענתה לבקשתם.
לכשר,וקם המכשיר, היה צורך, לפני ש יופעל
על חולים ממש, לבדוק אם אכן אינו
גורם נזק. הפיסיקאים ידעו, כי מידת החדי
אחד
הדברים המפחידים נשים צעירות
רבות בלידה, הם הכאבים הכרוכים בדבר,
המכונים ״חבלי לידה״.
למעשה, הגיע מדע הרפואה כבר למצב
בו אין כאבים אלה הכרחיים כלל וכלל. אפ שר
ללדת תחת הרדמה. אולם, הדת והמסו רת
מנעו מן הרופאים השגת מצב בו כל מקיצוץ ומכאיבה
לידה לא תהיה קשה
צפורן.
אולם, גם בין הרופאים לבין עצמם ניטש
הויכוח על המעלות והחסרונות של ״לידה
טבעית״ ,כלומר לידה בכאבים. נמצאו בעי קר
נשים, שטענו כי לידה ללא כאבים תח ליש
את הקשר הנפשי בין האם והילד.
אן מרי ויטלינג 21 ירדה משולחן הלי דות,
בבי תר,חולים העירוני בבוסטון, ארצות
הברית, לאחר לידה שאת פרסיה יכלה לר אות
מבלי לחוש בכל כאב, כיון שבוצעה
בה הרדמה מקומית.
אמרה אן ויטלינג :״זו היתד. לידה נעימה
מאד, איני חושבת שלא אוהב את ילדי בגלל
זה, להיפך נעים יו תר ללדת עם חיוך.״
נשות ארצות־הברית, הרגילות כבר שכל
דבר נעשה כתוצאה מלחיצה בכפתור, קבלו
ידיעות אלה בשמחה, אולם גבר ניו־יורקי
סיכם את המצב כך :״סוף סוף תחדל אשתי
להגיד לי יום יום, כשאני צועק על הילדים :
״אתה אינך יודע מה זה חבלי לידה !״ בפעם
הבאה אוכל לענות לה :״אל תעשי רושם,
גם את אינך יודעת !״

סידור נוחיות
צבא ארצות הברית צריך היה להתאמן
במלחמה בקוטב הצפוני. מפקדי הצבא ריחמז
על החיילים האומללים, החליטו שאין כל
צורך לסחוב אותם למרחקים לענותם בתנאי
החיים של הקוטב הצפוני. שלטונות הצבא
האמריקאי פתרו את הענין באורח מקורי
הרבה יו תר: לא רחוק מצ׳יקאגו, בשטח ריק,
הוקם קוטב מלאכותי.
אזור שומם הוקפא כולו, כוסה גו שי קרח
וקיבל צורה צפינית. מכשירים מדעיים ל מיזוג
אויר הורידו את מידת החום לכמה
מעלות מתדת לאפס, מדחפים מיוחדים הפ עילו
מפעם בפעם סופות שלג עזות.
אולם כל פלאי חמדע האלה לא עשו את
הרושם הדרוש על החיילים: אם אפשר ל שנות
את אקלים שיקאגו לשם אימונים,
שאלו, מדוע לא י שנו את אקלים הקוטב
הצפוני לשם מלחמה ממשית ז

בחרון לבעית השיכון *

המוציא בית מן האדמה
כאשר ערבי מזמין את שכנו היהודי אל
ביתו בכפר, עומד, לרוב האחרון לפני הדלת
שניות מספר, שולח את מבטו אל התקרה,
מהרהר בחוזקו של הבית בראותו את הקי רות
שצבעם כצבע האדמה עליה הוא דורך.
למרות זאת הוא נאלץ להודות כי בניני החימר
והטיט של הכפר הערבי עמדו שנים רבות
על תילם מבלי שנפגעו כלל. כאשר באה
ה*לחמה והיה צורך להרוס כמה כפרים,
היה הדינמיט חייב לעשות את המלאכה,
בדיוק כאילו היו אלה בתים של מלם.
האדם האירופי בישראל הורגל לתנאי דיור
אחרים. הוא סיגל את התרכובת המוצקה של
המלט, הרגיש בטחון רב בצל קירותיו. אך
שכח כי אבות אבותיו נהנו לא פחות ממ*ו
בבתי החמר. המסקנה ; הכל נובע מן ההר גל,
והערבי שיוז מן אל ביתו של אסקימוסי
ודאי שיגיב לקירות הקרח באותה צורה
שמגיב היהודי הנכנס לבית החימר.
לישראל זר מו מאות אלסי עולים שבאו
מעשרות ארצות שונות. לכל אחד מהם היו
מנהגים והרגלים משלו. אולם תנאי הארץ י, למדוהו כי כמעט בלתי אפשרי לו לקיים
אותם במציאות החדשה. האקלים, והצורך
;בחסכון, מנעו בהכרח כל אפשרות לעשות כן.
* ה או כ לו סי ד, החדשה נאלצה לסגל לעצמה
|את דרכיו המקוריים של הבנאי המקומי.
עולה מפולין, למשל, שחי כל ימיו בבית ע שוי
עץ, השתכן בביקתת בלוקים. אולם, שאלו
רבים, האם בית המלט הוא המבנה האידיאלי
בתנאי הארץ ז

מהפכה במשק
לפגי מספר חדשים יצאו כמה מומחים מ המעבדה
לחמרי בנין של הטכניון העברי

אם כי אין כל סכנה ממשית ליציבות המב נים
גם בגשם.

4000 בתי צחורים
על המחקר, פרופסור היינריך המנצח נוימן, שיזם את הרעיון והקדיש לו שנים
רבות, יצא בשליחות אונסק״ו להודו, כדי
לראות שם במו עיניו את בניני החימר.
כאשר הגיע לארצו של ניהרו, הובא למקום
אהד בו התנוססו 4000 בתים צהורים. בכל
בית היו שלשה חדרים. כל הבתים נבנו מ חימר.
נוימן
התרשם מן הבתים, חקר את מהלך
הבניה, רשם את כל מה שראה וחזר ארצה.
משהחל ב מרץ בעבודתו במעבדת הטכניון
נתקל תחילה בקשיים שנבעו מהרכב הקרקע,
אולם עד מהרה הצליח למצוא את ההרכב
המתאים של הבלוק.
נוי מן לא נחפז להכריז על נצחון. הוא
רצה תחילה להוכיח את יציבות המבנים.
אולם כבר עכשיו בטוחים נוי מן וחבר עוז ריו
כי, אכן, המבנים חזקים למדי ובקרוב
יוכל כל אדם לרכוש לו שכון זו ל ויפה
מאדמת הימר.
הבעיה הקשה העומדת בפניהם ובפני מוסדות
הקליטה אינה עצם בניתם של הבתים,
הבעיה היא הסברה לאזרחי ישראל. כי הללו
חוששים מפני השם חימר. חימר, פירו שו,
אדמה. אדמה, מטבעה מתפוררת.

נאה ודא יוצא דום ן
תעמולת ההסברה היעילה ביו תר תהיה
הבאתם של תושבי ישראל למקום בו מוקמים
בתי החימר.
משני צדי הכביש, בדרך לבית־שאן, עונד

יציקת לבני חימר לכניה
לא רק על —
המלט ומוטות הברזל. העובדה שהבנינים יוק מו
מאדמת המקום תביא לחסכון בדלק היקר,
הנרכש על ידי המדינה במטבע חוץ.

אדמה נו?שה ויציבה
עדיין לא נקבע בודאות בכמה תעלה דירה

אותה דידה בבית רגיל. מקימי הבתים סבו רים,
כי במקרה שסוג האדמה לא יתאים
במקום מסויים לעשיית הבלוקים, יוכל השטח
המתאים הקרוב ביו תר לשמש לייצורם, וכך
ייחסך חלק ניכר מדמי ההובלה הרגילים.
פרט חשוב אחר הוא משקלם הקל, יחסית,
של הבלוקים, המאפשר י צור תבניות גדולות
יו תר מהרגיל, אינו צריך שמוש רב בברזל,
הנדרש, במבנים רגילים של בטון, כדי לת מוך
במשקל הכבד.
בתי חימר אפשר למצוא כיום בשטחים נר חבים
של ארצות הברית, ביחוד במדינות
ניו־מקסיקו ואריזונה, בהן האקלים חם ויבש.
כי אדמת החרם מאד גמישה כאשר היא ר טו בה
אולם לאחר יבושה היטב וחזוקה בקני
קש ותבן היא הופכת נוקשה ויציבה.
מרבית הבתים מסוג זה נמצאים ביפאן וב סין,
עומדים שם מאות בשנים ומחזיקים
מעמד איתן. האקלים החם של ישראל מעודד
מבחינה זו את״בניתם של בתי ההימר, וככל
שייבנו בדרומה של הארץ ובנגב, ייטיבו
לעמוד. הודו, החמה, למשל, ראתה בהקמתם
הצלה ממש והממשלה שם מתכננת בניית
מאות אלפי דירות לתושביה חסרי ו,שכון.

בתי חימר כעלי גגות כמורים, בית-שאן
אדמה, מטבעה

מתפוררת?

בחיפה לשטח נרחר ליד נ׳־־-דשאן שם נערכו,
בהדרכתם, נסיונות בחמר בנין ישן־חדש :
הם ראו שורה של בתים לבנים בני קומה
י אחת. ההבדל בינם לבין הבתים הנבנים
< בארץ היה כי ד,ם נבנו כולם מחימר, אדמת

המקום.

דים שני שיכונים. איש לא יוכל לשער כי אחד
מהם בנוי כולו מאדמת חרס. הפועלים, עולי
פרס ברובם, חופרים באדמת המקום ברוכת
הסיד, מערבבים אותה בכמות קטנה של קש,
לשים אותה במים ושופכים אותה לתוך מב נים
חסרי קרקעית.

העבודה לא היתד, קלה כל עיקר. עובדי
* * מעבדה הבינו כי אם יצליחו להוכיח את
.חוזקם של בנינים אלה, עלול הדבר להשפיע
השפעה ניכרת על כל משבר הדיור המשווע
של המדינה. מאות נסיונות, שנעשו לאחר
* מחקרים רבים, הולידו לבסוף את הבלוק
! * הרא שון, שהוצג בפני מומחים שונים, הוכיח
׳נ ח עמידה בלתי משוער כנגד גור מי ההרס
השונים. הבלוק, שצבעו לא היה שונר, במ אומה
מצבעו של בלוק הבטון הרגיל, הופל
על רצפת אבן, התיזו עליו מים, עמד במבחן,
הוכיח כי הוא עלול לחולל מהפכה במשק
המדינה.

התהליך נמשך כמה ימים, כדי ליבש את
כל צדיו של הבלוק. בינתיים יוצקים פועלים
אחרים את היסודות, שהם החלק האחד העשוי
מלט. לאחר מכן מוצבים בלוקי החימר ב קירות,
דוגמת בנינים רגילים, אליהם נוסף
גג בצורת קשת זעירה. המלט, המחזק את
הבלוקים, ע שוי גם הוא מארמת המקום
וחוזקו שוה למלט רגיל. לבסוף, כדי לשוות
למבנה צודה נאה ולא להפלותו משאר הבית,
מצפים הפועלים את קירותיו בטיט וצפוי
אחר המגינים עליהם גם מפני הגשמים. שיטה
שניה לצפוי הקירות, היא בסוג מיוחד של
אספלט, שלאחר שצובעים אגתו בסיד רגיל,
נראה כצפוי בלתי חדיר ויפה לעין.

מיד ניתנה הוראה להקים מבלוקים אלה
.בנינים באיזורים שונים של המדינה. המטרה
היתד, לקבוע בודאות :
• אם סוגי האדמה בכל איזור משפיעים
;במרד, שווה על יציבותו של המבנה.
• את מדת השפעתו של האקלים בכל
מקום, ביהוד בימי הגשמים.
י • אם אפשר להכין בלוקי
סוג של אדמה
חימר
מכל

׳ ,הנסיון הוכיח כי המבנים יציבים יותר
כאשר הבלוקים מורכבים מאדמה בעלת אחוז
גבוה של סיד, כמו, למשל, אדמת בית־שאן.
בן הוכיח הנסיון כי מוטב לבנות את ד,ב!ים
באיזורי ם שאינם בעלי מידת רטיבות גדולה,

.העולם הזה׳׳ 806

בבית חימר, אולם ב רור כי המחיר יהיה
לפחות חצי או אף שליש מהמחיר שעולה

ככל שייעלם החשד מלבות תו שבי הארץ
לגבי החידוש, תוכל המדינה לחולל את אחת
המהפכות המשקיות החשובות ביותר. לא
רחוק היום בו יוכל אדם, במקומות רבים
בארץ, לבנות בית לא רק טל מגרשו, כי אם
גם מתוך מגרשו.

המתישבים הראשונים בבתי החימר שיבחו
את בתיהם, טענו כי אינם שונים במאומה
מאחרים. אחדים הקימו להם גגות רעפים
אדמדמים, שיוו למקום מראה נאה ולא יוצא־דופן.
ברור
כי מבחינה מחקרית הוכחה יציבו חי
של מבנה החימר. החסכון במטבע מקומי
וז ר יהיה מעתה בעל ממדים גדולים :

חסכון במלט,

חסכון בברזל,

חסכון

בהובלה.

החסכון בהובלה הוא החשוב ביותר. סכו מים
עצומים מוצאים כיום על הובלת שקי

כתי חימר כעלי גגות רזן פים,

כתהליך בניה

— גם מתוך

^ 5ד 3י

^פחד* מ ת קז ־ מ

בעברית! !

לאחר שנים של עבודת־הכיה קפדנית, יכול עכשיו המכון להגיש הדרכה יסודית במקצועות
הראשיים של מדע המסחר בשפה העברית. הקורסים החדשים הם מעשיים ויעילים ביו תר
והובנו במיוחד בהתחשב עם דרישת וצרכי הצבור בארץ( .בקורת חשבונות, המשק הקואופרטיבי,
כלכלה, הנהלת חשבונות למתקדמיב מס הכנסה עוד).
ההדשה

פרטים מלאים על תכנית ההדרכה וההשתלמות נכללים במהדורה
המקצועי ״הזדמנות במסחר״ אשר יישלח לכל דור ש חנם !

של המדריך

המכון הבריטי למסדזו־נא
לשלוח לי חינם את החדש המקצועי
המדריך
״הזדמנויות במסחר״ ופר קורסים על טים
מלאים
במקצוע

בשתוף פעולה עם

המכון העביי להוראה
והשכלה כירושלים
רח׳ בן יהודה 2ת.ד1259 .
ירושלים
שד׳ רוטשילד , 15ת.ד487 .
תל־אביב
רחוב הבנקים ,5ת.ד1474 .
חיפה

כתבתי

לא מספיקה משכרתך ן
קנה בתשלומים
ן ן ״י

טוגל תרופה בטוחה ; ג ד
רבמטיזם. אישיאם, באבי ראש,
עצבים ומחלות הצטננות
טונל׳ ממים את הומצת השתן ומרס?הפרשה
החומרים הנווקים ומשקיט את הכאבים. יותר
מ־ 7000 רופאים מאשרים את פעולתו הכצויינת
של טובל כאמצעי מרפא.
נסיון אחד משכנע.

ארגון לאשראי בע״מ
רח׳ הם ,4ת. ד4618 .
ת ל ־ אביב

— רשום

בנחשון מספר _5התקרב ביו תר לפתרון
הנכון של 01,ד רו רי, רזד חס , 13 תיפח,
וזכה במינוי חינם על העולם הזד, לשלושה
חדשים.
תוצאות אחרונות

ר זייק בחדעו
עזים ד ב !

בנסיעותיו אל תסמך על
ז כ רונו בלבד: ישובים נתוס־פו,
כבישים חדשים נסללו.

הופיעה מפת דרכים מיוח דת
לנהגים כרוכה לנוחיותך
כספר כיס, אין צורך לפרוש
אותה.

סנדרלנד

ב ת לי — טנדרלנד
— פורטסמות

קרדיף

ליברפול — דרבי סיטי

~ ,4מנצ׳ם טר סיטי

נהג!

— ארסנל

מידלסברו — בלקפול

ניו־קאסל יונייטד —
מנצ׳סטר יונייטד

פרסטון

שפילד־וודנסדיי — בו ל טון וונדררם

— וולברהמפטון

סטוק סיטי — צ׳רלטון
ליברפול ארסנל
זמיז׳לסברי
ניו־קאסל
פרסטון

צ׳רלטון

, 10.טוטנהם — אשטון וילה

טוטנהם

. 11 ווסטברומיץ׳ — צ׳לסי

צ׳ליסי

ביותר, מפורטת המפה
בתוספת מפתח למציאת כל
הישובים המופיעים במפה,
מרחקים בקילומטרים ועוד.
באישור מחלקת המדידות
הממשלתית ק.מ1:200.000 .

־.המנחש נכונה את תוצאות של 11 התחרויות, יזכה במכשיר 1
רדיו מתוצרת פיליפם. המנחש נכונה את תוצאות 10

תחרויות

יזכה ב מינוי חינם שנתי על העולם הזה.
פרסי תנחומים ינתנו בכל שבוע לפותרים אשר תשובותיהם
קרובות ביו תר לפ תרון הנכון.
חתוך את הטבלה המסומנת יחד עם התלוש. ,או העתק את
הטבלה

וצרף אליה את התלוש הגזור, שלח אותם עד יום ו׳

10.4.53

למערכת העולם הזה ת. ד 135 .תל־אביב.

(ועד

בכלל)

יתקבלו פתרונות שי שאו חותמת דואר עד יום . 10.4.53
על המעטפה יש לציין: נחשון מם׳ .7

תדוש נחשון 7
השם הכתובת ;

(המשן מעמוד )7
בידיו על גופה, אולם הכחיש
עשה צעד נוסף מזה.
שמעון סיפר כי סמל משטרה סטר על
לחיו בעת שהובא לתחנת המשטרה, אולם
השופט החלים לבטל האשמה זו.
סיים שמעון את עדותו בבקשה להתחשב
במצבו, הסביר כי מעולם לא עשה מעשה
רע. הוא עומד לשאת אשה בימים הקרובים,
התחנן כי לא יהרסו את חייו. תוך שבועות
מספר ישמע את פפק־דינו.
בתוקף

למי הי לד?

להלן 11 התחרויות החשובות של ה שבת
11.4.53 בבריטניה. השם הראשון בכל
קבוצה מציין את הקבוצה הביתית.
ציין במשבצת הריקה בכל שורה ד
אם אתה מנחש שהקבוצה הראשונה (המא רחת)
תזכה בתחרות — רשום א׳•
אם אתה מנחש שהקבוצה השניה (האור־רחת)
תזכה בתחרות — רשום ב׳.
אם אתה מנחש שהתחרות תסתיים בתיקו

במדיוה

הוצאת ספת דרכים של ישראל
בע״נו תל־אביב, ת .ד.8535 .
ההפצה: י .ברונפמן.

דבורה שטרויסמן גרה עם בעלה ובתה
בת השלוש בחדר צר בשכונת סומל ליד
תל־אביב. לפני כשנה ילדה בן נוטף בבית
החולים הדסה. אולם הילד, שנולד לפני זמ נו׳
ושמשקלו היה רק קילו ו־ 300 גרם,
החל להראות סימני פיגור. ראשה עזבה את
בית החולים, השאירה בו את ילדה, שהיה
זקוק לטיפול רפואי. כעבור ז מן מה הופיע
בביתה שוטר, דרש ממנה למלא אתר דריש תה
החוקית של הנהלת בית החולים, לקחת
לביתה את ילדה. משלא צייתה, הוגשה נגדה
תלונה משפטית.
אחות בית החולים העידה במשפט כי דבורה
מרבה לשמוע בעצתה ולקחת לביתה את ה תינוק,
כדי שיגדל תהת השגחת אם בטי פול
טוב מאשר בבית החולים. האשה ענתה
לה :״אם הביאוהו לביתי, ארצח אותו.״
״ כיצדתביןכתי? ״ רופא בית ה חולים,
ד״ר משה שייר, סיפר כי התינוק
סבל כנראה מלקוי במרכז העצבים, ואם
כי קשה לקבוע אם יוכל ל שוב לחיים נור מליים,
הרי בטיפולה האישי של אמו יוכל
לפתח כל אותן התכונות שהוא עדיין מפוגל
לפתחן. כאשר שאל אותו השופט אם התינוק
הנו מונגולואיד * ,ענה הרופא כי פניו נור מליים
לגמרי והוא אפילו יפה מראה. מידת
פיגורו אינה נותנת כל סיכוי לד,זירתו ל חיים
נורמליים, אולם הוא רחוק עדיין מ חוסר
כל תקווה.
האם עלתה על דוכן העדים; לאחר שה שופט
נאלץ פעמים אחדות, בעת המשפט ל הרגיעה,
מאחר שנכנסה לתוך דברי העדים.
האשד, שהגורל התאכזר לה, התחננה לפ ני
השופט שלא ירשה החזרת בנה לביתה.
״החזרת התינוק אלי תהרוס את כל היי
המשפחה. כיצד תבין בתי את התופעה של
את לא נורמלי שלעולם לא יוכל לשחק
עמד שאלה.
השופט, ישעיהו הראל, סקר בקצרה את
נקודות המשפט. אולם דבורה, לא שלטה
ברוחה, פרצה שוב בצעקות.
שמש בית המשפט ניסר, להשתיקה אולם
הראל הניח לה ״להוציא הכל מלבר,׳׳.
השופט לא מיהר ל חרוץ פסק דין, אמר :
״לכאורה הכל פשוט, הנאשמת אשמה בשתי
עבירות חוקיות, על זד. אין ויכוח. אולם
החלטה על ענין כר, עקרוני תהיה פזיזה אם
לא נתחשב בצד האנושי. סוף סוף י ש להח ליט
אם ילד מפגר חייב לחיות בצל אמו
או שעל המדינה להכניס אותו תהת כנפיה.
קרר, שאשר, הרגה את ילדה בשל כך, ודאי
היו נמוקים חשובים לבית הדין ששלח את
האשה למאסר, יש לעיין בהם.״
יותר מכולן מצפה דבורה שטרויסמן, נצי־גתן
של אמהות רבות שאותו גורל פגע או
עלול לפגוע גם בהן, לפסק הדין.

מ־ אחרא דמכסה?

בר הוסיף לקרוא פסקי דין, ביניהם ע׳
רב חובל ש;וכד, על הזנחה באניתו ובמקומ
נאשם מחזיק ההגה. דוגמה נוספת: רחו1
לונדוני נבקע וגרם לתאונה קטלנית, אולו
עירית לונדון זוכתה מאשמה, נאשמו בוני
הישירים של הרחוב.
בר ביקש, לבסוף, לזכות את הנאשם, טע
כי מטפלת, למשל, אחראית במדד, רבו
לחייו של תינוק הנמסר לידה, אולם פלדמ
אינו יכול להיות אחראי במישרין לאלם
מכסי בורות.
השופט, ישעיהו הראל, העדיף שלא למסה
את החלטתו מיד, אמר כי מאחר שהענין אינ
אישי גרידא, אלא עקרוני, יקדיש ז מן ח
ל עיון בבעיה.
כא ש י ביקש התובע, סמל משטרה, להוכיו
כי התאונה היתד, תוצאה של הזנחה, דר?
לעשות נסוי במקום על מדת חזקו של ה
מכסה, העיר השופט בעל ההומור :״מז
אתה רוצה? שגם אני א שבור את הרגל?״
הוי הכלב ניהל דומן
משך שעה ארוכה עלו על דוכן ד,נאשמי:
של בית משפט השלום בתל־אביב ע שרוו
נעלי כלבים, נאשמו כי כלביהם נשכו אזר
חים שקטים. כולם הודו באשמה, ביחד ע:
זאת גוללו בפני השופט ספורים אודות ד,ת
עללות ילדי שכניהם בחיה השקטה, התעללוו
שהסתיימה בנשיכה.
השופט שמע בשלווה את ספוריהם, קנו
כל אחד מן הנאשמים בסך 10ל״י. אולנ
כאשר עלה על הדוכן צבי וילק, היר, לסי
פור גוון אקזוטי. אמר וילק :״אדוני ה
שופט, לכלבי ישנה אהובה. שמה לאפי
היא מתגוררת בשכנות. זה ז מן רב שהשנייו
מנהלים רומן. באחד הימים, בעיצומו שי
משחק אהבים, עז, החלו ילדי השכנים לסקף
אותם באבנים. הכלב שלי רגז, נשך קלוו[
את ידו של אחד המתגרים.״
השופט

הרהר

רגע, קנס את וליק ב־ס!
הפזורה היהודי הצהובים
בעוד שבארצות רבות ברחבי העולם מש תדלים
יהודים להתבולל בקרב שכניהם, לה עלים
את ׳יהדותם, מנסים כמד, יפאנים נלה בים
לה,וכיח את קשרי המוצא ההדוקים בינם
לבין היהודים.
הנסיך מיקאשד״ אחיו הצעיר של הקיסר
הירוהיטו, החלים לבדוק את התיאוריות ה קיימות,
והמספרות על מוצאם ר,יהו,־י של
מרבית חפצי הפולחן הקדושים של המשפחה
המלכותית היפאנית. הראי הקדוש של בית
המלוכה כולל את המלים העבריות :״אהיה
אשר אהיה.״ הכתובת היתד, בבחינת חידה,
משך שנים רבות, ביהוד כיון שאיש מחוץ
למשפחת המלוכד, לא היה רשאי להסתכל
בה. רק כשלמד הנסיך כמה מלים עבריות
גילה את הסוד, הסביר לאנשי בית המלכות
את פשרה.
באחת האסיפות של הליגה לידידות י שר אל
—יפאן הודיע ד״ר סבוהו מימורד. שמח קרו
על שבט הטה, שהגיע ליפאן מיבשת:
בלתי ידועה לפני 1500 שנה, העלה כי שבטן
זד, הוא אחד מ־ 12 שבטי ישראל האבודים.

אשד, בגיל העמידה צע,־ה על אחת המדר כות
בפרבר תל־אביב. לפתע התמוטט מתחת
לרגליה מכסה של בור ששמש תא לחבור
צנורות של מפעל המים העירוני, האשה
העיקר: סחורה. הליגה איגדה בתו מעדה,
שברה את רגלה בצורה אנושה.
כה עשרות אנשי מדע וחוקרים יפאנים שעס הפצועה,
חסרת כל, לא ידעה את מי
קו זד, שנים במחקרים שמטרתם היתד, להו להאשים,
ממי לדרו ש פיצויים על הנזקים ש כיח
את הקשר בין השבטים האבודים והעם
נגרמו לה. בא לעזרתה התובע המחוזי שהגיש
היפאני. בואו לטוקיו של ציר ישראל יוסף
תלונה משפטית נגד דוד פלדמן, מנהל רשת
לינטון והקמת הצירות הישראלית עודדו את
המים של עירית תל־אביב, תבע ממנו את
המחקרים האלה.
האחריות הישירה להיפצעה של האשה.
כתב סוכנות הידיעות היפאנית הרשמית,
עורך הדין של עירית תל־אביב, נחום בר,
הביא למשפט כמה עדים מפקידי מכון המיס שביקר בישראל, עורך עתה סיבוב של הר שהעידו
כי פלדמן אחראי על כל רשת המים צאות בערי יפאן ובכפריה, גילה להפתעתו
וכי תפקידו כולל שטח פעולה נרחב. בר שאפילו איכרים ׳יפאנים שמעולם לא יצאו
רצה להוכיח בזאת כי מרשו לא היד, מסוגל, את גבולות כפרט, מראים התעדנות עצומה
למעשה, לקבל על עצמו אחריות על כל אחד בכל הנעשה במדינת ישראל. כנראה, מתוך
מאלפי החבורים המפוזרים בעיר. הוא החל סולידאריות רוחנית בין שני עמים הרואים
לצטט, באנגלית רהוטה, פסקי דין שהוצאו עצמם כעתיקים בעולם.
כמה סוחרים ישראליים שהסתובבו בחוד בבריטניה,
הזכיר את משפטו של מנהל
רכבות בלונדון שנאשם על ידי נוסעי אתת שים האחרונים בחוגים המסחריים של בירת
הרכבות בתקלה שאירעה להם בעת נסיעה. יפאן, ניצלו את היחס הזה כדי לקשור קשרי
השופט הבריטי פסק כי האשם הישיר אינו מסהר עם התעשיה היפאנית המפותחת מאד.
המנהל אלא האחראי המקומי על אותר, ה אמר אחד הסוחרים :״כלל לא איכפת לי
רכבת.
מד, סיבת ההתענינות שלהם. אני בטוח ש נוכל
לקבל סחורה טובה במחירים זולים.
הדיוט בעל ראש סונגולי.
במצבה הכלכלי של ישראל זה העיקר.״

,העולם הזה״ 706

ען-אמוץ ויו״ן ד׳ הופעתי מאת: דן 1

קולנוע

ישראל
הת׳גגנה המכרעת
בעיני האומנים והסופרים המזדקנים נראית
המשמרת הצעירה כחזית מלוכדת המתקדמת
לקראתם כחומה חיה. אולם במציאות שונה
המצב במקצת: אם ישנו דבר אשר אומן
צעיר שונא אותו יותר מאומן זקן, הרי זה
אומן צעיר שני,
לכן, התנגשויות פומביות בין שני כוחות־צעירים־עולים
אינה תופעה נדירה מאד. אולם
לא תמיד היא כה חריפה כמו החוליה האח רונה
שנוספה החודש לשרשרת זו: התנג שות
בין שבתאי (סאבי) טבת, כתב הארץ,
לבין דן בן־אמוץ, בעל מדור בדבך השבוע.
טבת, צעיר נאה שהיה פעם איש מפ״ם,
הפך בידי גרשום שו קן לפיליטוניסט ראשי
של הארץ * ,כתב בעתונו רשימת־הלל על
ישעיהו (שייקה) אופיר, איש הצ׳יזבסרון ל שעבר
שחזר לא מכבר מצרפת, שם למד
את תורת הפנטומימה. כהקדמה ללטיפת
שייקר, לא התאפק טבת, בעט בעיטה מצלצלת
בצעיר אחר.
האשים טבת: שייקר, אינו דומה לצעירים
אחרים, העושים פרסומת כוזבת לעצמם, כמו
דן בן־אמוץ, שהפיץ בשעתו שמועה כאילו
הוא מופיע לצדה של ויוי אן ליי בחשמלית
ושמה תשוקה. ההתקפה הפכה מיד שיחת־הלילה
בבתי־הקפה בהם מרוכזים הכוחות־הצעירים־העולים,
ביחוד אחרי שבן־אמוץ,

קרל

מאידן,

רן־אמוץ,

ויויין

הטוב של השנה. פרס עבור הקלטת הקול
המוצלחת והצלום (בצבעים, וב שחור לבן)
המשובח של השנה. אולם התענינותו של
הקהל הרחב מצטמצמת ב׳׳אוסקר״ים החשו בים
בלבד: פרסי השחקנים הראשיים ושחקני
המשנה, פרס ד,ביום וההכרזה על הסרט
של השנה.
לא תמיד בוחרים
העיקר: הקופה.
חברי האקדמיה ביצירו ת רציניות ומשובחות,
כשם שלא תמיד הם בוחרים בשחקנים ה הטוב
טובים
באמת. ב־ 1943 נבחר לסרט
היטב,
ביותר קזבלנקה, מילודרמה עשויה
אבל חסרת כל ערך אמנותי. שלש שנים
לפני כן זכה ב״אוסקר״ הסרט רבקה מאת
אלפרד היצ׳קוק *,גם הוא מבוצע יפה אך
רחוק מלהיות יצירת אמנות. בשנה שעברה
ביו תר
קבל את התואר סרטזמר משעמם
אמריקאי בפאריס. מאידך, שום סרט של
צ׳אפלין לא זכה לשימת לב האקדמיה הנכבדה.
השנה הפתיעה האקדמיה יותר מאשר בכל
שנה אחרת, כאשר העניקה את התואר לסרט
של ססיל ב. דה־מיל, במאי ותיק היודע את
כל סודות הקופה. שם הסרט 5ההצגה הגדולה
בעולם. זוהי עלילה דה־מילית אופינית אודות
חיי הקרקס׳ שזכתה, בעתונות הרצינית, ל־בקורת
לא חיובית ובכל מקום בו הוצגה —
לקופות מלאות.
ה״אוסקר״יס ע בור משחק נפלו בחלקם
של שחקנים ראשיים גארי קופר, עבור מש חקו
בבצהרי היום ו שירלי בות, שחקנית
במה בת ,45 עבור הופעתה ב שובי שב!!

(״חשמלית ושמה

תשוקה״)

כוחו של נו ח צעיר
צעיר בעל גוף שהיה פעם ימאי בצי הבריטי
ואגש פלמ״ח, טען בתוקף שאמנם הופיע
בסרט המפורסם.
העתונאים שהתענינו בפרשה לא ידעו למי
להאמין. לבסוף מצאו פ תרון פשוט: הם
פישפשו בתמונות הסרט. ביניהן נמצאה
תמונה שסיימה את המחלוקת: בן־אמוץ
הופיע בסרט, לצדה של ויוי אן ליי (ראה
תמונה).

הצנזורה
בת אדס הוא סרט דני המוצג בתל־ואשר
אביב
ובחיפה זה שבועות מספר,
העולב• הזה ועתונים אחרים המליצו עליי.
הצנזורה הישראלית (ראה אנשים) הרשתה את
הצגתו על סמך קריאת תוכנו בלבד, לא
ראתה אותו.
השבוע קיבל מפיץ הסרט, שמואל לוי,
הודעה בה נאמר כי עליו לקצץ מתוכו קט עים
בהם נראית השחקנית הראשית רוחצת
ערומה, באגם. הצגת הסרט אסורה אלא אם
כן יוצאו קטעים אלה.

הפרסים

הוליסד

מאז שנת 1928 נאספים, בכל חודש מארם,
באחד מבתי הקולנוע הגדולים בהוליבוד,
אנשי הסרטה, מצפים לתוצאות ההצבעה ש נערכה
ביניהם על ידי הדואר. זהו מפגש
האקדמיה לאמנות הקולנוע, שחבריה ד.ם שח קנים
וטכנאים׳ ו בו מחולקים הפרסים הש נתיים
הקרויים ״אוסקר״.
כמעט לכל ענף באמנות הקולנוע מוקצב
״אוסקר״ מיוחד. י שנו ״אוסקר״ עבור ה סרט
הקצר ( בן מערכה אחת) הטוב של
השנה ועבור הסרט הקצר (בן שתי מערכות׳
* שם הוא חותם, לעתים תנופות, בראשי•
תיבות ״שין־טית״.

הקטנה ושחקני משנה אנתוני קווין (וויתה
זפאטה) וגלוריה גרד,אם (ההצגה הגדולה בעולם).
הבקזרת הלחץ
שנפסק
אנשי הסרטה מביטים בעין רעה ביו תר
על המבקרים, ובצדק מסוים. הללו יושבי ם
מן הצד, אינם עוסקינן (אלא במקרים נדי רים)
בשום עבודת יצירה ויוצרים מסביב
לכל סרט את ד,אוירה הנראית להם, לעתים
בגלל איזו קאפריסה פרטית בהחלט.
המלחמה של המבוקר במבקר לובשת צו רות
שונות. לעתים (תכופות מדי) נקנית
ד,בקורת בכסף. נוהג זה רווח מאד בארץ
וכמה מבקרים נכבדים ביותר נהנים מתמיכת
מוסדות הזקוקים — מטעמי מסחר --ל־בקורת
חיובית. דרך שניה היא לחץ.
כאשר הסניף הבריטי של חברת פוקס
המאה ה־ 20 האמריקאית שהמבקרינן הקול נועיים
של עתוני הלורד ביברברוק מעבירים
בקורות חריפות מדי על סרטיה, איימה על
המו״ל שתפסיק למסור לו מודעות באם לא
ישתגה אופן הכתיבה של המבקרים, הלורד
ביברברוק סרב להיכנע ללחץ וארבעה חדשים
לא הופיעו מודעות קולנוע של חברת פוקס
באקספרס, העתון הנפוץ ביותר באנגליה.
החודש נכחו מנהלי החברה כי הצעד ה גלוי
הזה הביא להם רק נזק, חזרו בהם
מהחלטתם. מודעות — בתשלום — מופיעות
שוב בעתוני ביברברוק. כמו כן מוסיפה
להופיע הבקורת, הקטלנית לעתים.
בקצרח מתנת המהרג׳ה. ווי טוריו דד, סיקה
משחק (אך לא מביים) ,בקומדיה איטלקית
נחמדה אודות מורה עני המקבל במתנה פיל
מאת י דיו הודי.

אחרי ההתקפה עליו כ״הארץ״ סנה. העולם הזה -אל דן כן־אמוץ,
בעל מדור ״מה נשמע״ ב״דבר השבוע״ ,ביקש אותו לספר כיצד התגלגל
לאולפני ״ווארנר״ ,בהוליבוד, להפרטת ״חשמלית ששמה תשוקה״ .להלן
סיפורו של כן־אמדן5
ברשימתו של מר שבתי טבת הפנטוסיסות
של שייקח (הארץ ) 13.3.53 קראתי את המשפט
המפתיע הזה :״מי שראה את חשמלית ושמה
תשוקה בקולנוע, ודאי תמה על העדרו של
דן בן עמוץ (טעות דפוס, אני מקוד ),מבין
שחקני הלהקה, בעיקר לאחר הפרסומת ה עצומה
שניתנה לו בעתונות העברית כ שחקן
ישראלי בצדה של ויוי אן לי.״
מתוך הנחה שרשימתו של מר שב תי( ס אבי)
טבת עלולה לעורר בצבור הקוראים את
הרושם המוטעה כאילו לא הופעתי בסרט
הנ״ל, יורשה לי לציין מספר עובדות חשו בות
שנעלמו, מן הסתם, מעיני ידידי הנכבד.
ענתנותי הרבה לא הרשתה לי, עד כה, לכתוב
על החוויה הגדולה שעברה עלי תוך כדי עבו דה
בסרט חש. ושמ. תש. אינני מן האנשים
האוהבים לדבר על עצמם, ורק מתוך ר צון
להאיר את דמותי באור הנכון יורשה לי
לציין שאני אחד הצעירים המוכשרים במחוז
ירושלים, שהייתי בפלמח, שכתבתי ספר
ספורים (מצוינים) שעבדתי בעליה ב׳ ,שכ תבתי
מחזה ושביליתי למעלה משנה בהוליווד.
כל עתוגאי אחר היה כותב על זה שור ת
מאמרים ארוכה, אולם אני איש ענוו וצנוע
ואיני אוהב לדבר על עצמי. בכלל — מה
שעבר עלי כבר בחיים ...אך ניגש לעצם ה עניו

לא נפגעתי ממה ש מר טבת כתב עלי.
זה פשוט הרגיז אותי ! אני כל כך מרוגז
שאינני יודע במד. להתחיל.
א) אני בהחלט מופיע בסרט, ועל כך עוד
אעמוד בפרוטרו ת בהמשך הדברים. אני מת פלא
מאד שמר טבת לא הבחין בי. זה רק
מצביע על השטחיות שבה הוא ניגש לדון
סרט רציני כמו חש. ושח. תש. אינני מבין
איך יכול היה שלא להבחין בי, אלא אם כן
ראה את הסרט בחיפה, שבה הושמטה הופעתי
מתוך סיבות פוליטיות.
ב) הפרסומת שניתנה לי בארץ לא היתד,
כל כך עצומה. עד כמה שידוע לי, הוקדשו
להופעתי שורו ת מספר בלבד, שנלקחו מתוך
הודעה מלאה של היונאיטד פרס. הפרסומת
בחוץ לארץ עמדה על רמה הרבה יו תר גבוה.
האידישע נייעס המופיע בפלאטבוש (ניו־ג׳רסי)
הקדיש להופעתי בסרט עמוד שלם.
אך כ מובן שאין לדרו ש ממר טבת שיקרא
את מיטב העתונות העולמית.
ג) זה באמת לא חשוב. הייתי יכול למנות
לפחות עוד 15 נקודות תורפה בהודעתו של
מר טבת, אבל למה לי לדבר על עצמי כל כך
הרבה י מוטב שאתאר את הופעתי בסרט :
מי שראה את הסרט זו כר ודאי את הקטע
בו לוקח מיטש (קארל מאלדן) את בלאנש
(ויוי אן לי) לבית קפה שעל פני המים.
מיטש אוהב אותה. היא כל כך שונה מכל
הנשים שהוא ראה ! אפילו לאמו החולה היא
איננה דומה. הוא היה רוצה להתחתן אתה
אם רק אפשר. היא מאד יפה.
בלאנש, לעומת זה, מחבבת אותו משום
שהוא אדיב אליה יו תר מכל המשתתפים ה אחרים
בסרט. הוא לא כל כך יפה, אבל הוא
ג׳נטלמן וזה מדבר אל לב בת דרום אצילית
כמוה.
לכאורה הכל פשוט. לפי כל הסימנים הם
צריכים היו להתחתן. אך למעשה זה לא כך.
למה? (באמת נשאלת השאלה: למה?) אם
כן, כשהוא רוקד אתה שם באולם, הוא פת אום
מבחין בבחור שיו שב ליד שולחן ומס תכל
בו( .זה אני. בצד שמאל של המסגרת).
גם היא מבחינה בבחור (בי) ופתאום נעשה
להם מאד לא נוח. הם רוצים לרקוד אבל זד,
לא הולך להם. הרגלים מסתבכות והידים
מזיעות. הוא מציע לה לצאת החוצה לשאוף
מעט אויר (כאילו שחם באולם) .בדרכם החו צה
קם הבחור (אני) ויוצא לרקוד עם בת
זוג תו (סתם סטאטיסטית) .הוא (אני) עובר
לצידה של ויוי אן לי (בדיוק כסי שהודיעו
בעתונות) ובציניות עדינה אומר למיטש :
״היי מיטש !״
מיטש מתבלבל ועושה את עצמו כאילו לא
הכיר אותו (אותי) .גם ויוי אן לי משתדלת
להתחמק ממנו (ממני) .הם יוצאים החוצה
לשאוף אויר.
לכתוב הוא יודע —י שבתי טבת — אבל
שינסה הוא להגיד ״היי מיטש *״ כמוני.
מי שאינו מבין בעניני קולנוע חושב שזה
דבר של מה בכך, אך האמינו לי שהדבר
לגמרי לא פשוט.
ערופעתי באולם הרקודים י ש חשיבות
עצומה מבחינת התפתחות העלילה, אך משום
מה (וז ו אחת הנקודות החלשות של הסרט)
לא בחר הבמאי להתעכב על הענין או ל חזור
להדגיש אותו באיזה צורה שהיא. הוא חשב
שיש להסתפק בר מז קל( .רשימתו של שבתי
טבת הוכיחה את ההיפך. אכן, מספר האנשים
בעלי חוש הבחנה מתמעט והולך בימינו,

בתמונה זו אני מופיע בחצי פרופיל וב״מדיום
שוט (תמונה בינונית — מבחינת המרחק)
ובכל זאת רבים הכירו אותי מיד. נוסף
לזד״ אני מופיע בתמונת הקטטה באולם ה משחקים.
הגב בשולים, מימין — זה אני.
רבים היו רוצים לדעת בודאי איך הגעתי
לסרט הזה ולמה נבחרתי דווקא אני למלוי
תפקיד חשוב זה. אני שונא לדבר על עצמי
אך באשר אבדתי אבדתי.
באחד הימים הוזמנתי לבקר באולפן של
האחים ווארנר כדי לחזות בהסרטת החשמלית
ושמה תשוקה.
ברגע שנכנסתי לאולפן ההסרטה נשתררה
שם דומיה עמוקה. הבמאי אליה קאזאן נעץ
בי את עיניו היוניות וויויאן לי החלה להת לחש
עם מארלון ברנדו. כולם הסתכלו בי.
ועלי להודות שכל זה הביא אותי במבוכה.
ניגשתי לאחד הקירות ונשענתי עליו. הקיר,
שעמד על גלגלים, החל לנטוע ומיהרתי להז דקף
ולעצור בעדו.
הבמאי ניגש אלי ומבלי להסיט עיניו מעיני
שאל אותי :״מי אתה?״ אמרתי לו את שמי
ושאני ממדינת ישראל (שניצחה שבע מדינות
ערביות) ושהייתי בפלמ״ח (בפלוגת המת אבדים)
ושפרסמתי כמה ספרים ושעבדתי
בעליה ב׳ ושכתבתי מחזה מענין מאד ושאני
מוכשר וצנוע.
הוא ניגש להתלחש עם ויוי אן לי ועם
מרלון ברנדו ושלושתם הביסו בי בענין. הם
קרבו אלי והבמאי שאל אותי למה באתי
להוליווד. אמרתי להם שבאתי לראות את
המציאות במו עיני.
התשובה מצאה חן בעיניו והוא אמר ״ככה״
מלא הבנה. הוא שאל אותי אם כבר אמרו
לי שאני בחור מענין ושמתאים לי להיות
שחקן קולנוע. אמרתי לו :
״כן. כולם אומרים כך. אבל אני אינני
מעונין להיות שחקן.״
גם זה מצא חן בעינו. הוא אמר שאינני
דומה לשאר הישראלים הבאים עם ע תון
קולנוע ביד ורוצים להצטלם עם השחקנית
אמרתי לו :
״כן. אני אחר.״
הוא חשב רגע, ולאחר היסוס ניכר שאל
אם אני מעונין להשתתף בסרט. אמרתי לו :
״שטויות.״
״יש לי תפקיד חשוב בשבילך,״ אמר.
״ורק אתה תוכל לבצע אותו. אתה פשוט
נולדת בשביל התפקיד הזה.״ אמרתי לו :
״שטויות.״
״תקבל הרבה כסף.״
״זה ענין אחר,״ אמרית לו. וכך הסכמתי
לקבל את תפקיד הבחור האומר ״היי מיטש !״
75 דולאר בעד צילום אחד 337 .וחצי דולאר
בעד כל מלה. הוא ביקש ממני שאגיד את
המשפט. שאלתי אותו :
״איך אתה רוצה שאגיד אותו?״
״בציניות עדינה,״ השיב.
אמרתי ״היי מיטש״ בציניות עדינה והוא
טפח על שכמי בספוק רב. מפני שזה באמת
דבר לא פשוט. סוף סוף אפשר להגיד זאת
בצורו ת רבות: בעצב, בשמחה, בלבביות,
ביאוש, גאוה, יהירות דכאון ובו /לא כל אחד
יכול להגיד היי מיטש !״ בציניות עדינה.
שמר שבתי טבת ינסה ! נראה אותו.
על התמונה שבה אני מופיע נאלצו לחזור
שלוש פעמים. לא בגללי. אני הייתי בסדר
גמור. זה בגלל ויוי אן לי. היא הסתכלה עלי
במקום על מיטש.
אחרי הצלומים הציג אותי הבמאי בפני
השחקנים ומיד הפכתי להיות ידידם הטוב
ביותר. עמדתי שלו ש פעמים לצדה הימני
של ויוי אן לי ופעמיים בצדה השמאלי. פעם
אחת, כשהאנשים החלו להדחק החוצה, נגעתי
בה במקרה ביד ומעין זרם חשמלי עבר בנו.
את הקצר תקנו בין רגע. חמש פעמים אמרתי
שלום למרלון ברנדו ופעמיים הוא ענה לי.
בגמר הסרט אמר לי שלום בפעם השלישית.
דיברתי עם כולם על ישראל ורבים מהם הח ליטו
לבקר בארץ ולהשתתף במגבית. הבמאי
כתב לי מכתב שבו הוא מודיע לכל מאן דבעי
שאני בחור מוכשר מאד ושהוא ממליץ עלי
בכל תוקף. הוא כתב שם שאני יכול להיות
שחקן קולנוע בקנה מידה בין־עירוני ו שעוד
ישמעו עלי רבות.
אנשים אחרים היו עושים מזה ענין גדול
כמו שאמרתי. אבל אני אינני יכול. זה לא
מתאים לאופי שלי. ואם אני יו ש ב לא פעם
בבית קפה ומשוחח עם אנשים (זה כולל
גם את מר טבת לפעמים) כאילו כלום, כאילו
שלא שיחקתי תפקיד חשוב בסרט חשמלית
ושמה תשוקה, כאילו שלא הכרתי אישית
את קאזאן וכאילו לא הייתי ידידם הטוב של
ויוי אן לי ו מרלון ברנדו — זה רק מוכיח
שוב ו שוב שאני אדם ענוו וצנוע. אם זו
אינה צניעות אז בכלל אין צניעות בעולם.

גזור את התלוש ושלח
את סתרונך עד יום
.20.4.53 על המעטפה
יש לציין תשכץ היד
כל. בין הפותרים יוג רלו
טיסה לאילת ושני
פרסי־ספרים גוספים.

מאוזן . 1 :ראשי התיבות שהעולם הזה קבע לחבר כנסת; .4לא זה כי אם אבץ נכרה
בבוליביה ובמלאיה; •6מיוחד לטלפון ציבור־ ולבית־סוהר; .9רננה לדוד בן־גו ריון; . 11
עורכי העולם הזה כיתתו חרבם ל . 14 שמו הפרטי של מטריק שהיה שר־חוץ; . 16
פעולת השיניים במסטיק; . 19 סמל החדות, ב־די הספר; .21 יו עץ ראש הממשלה לעניינים
ערביים שהתפטר; .24 בידה ארעה ההתנגשות בין אנשי חטיבת השמאל לאנשי הקיבוץ
המאווחד; .26 מה שעיתונאי חייב למסור. קודם לכל, על כל עניין; .30 כשזה הדל לפעול,
מת סטאלין; .32 מאמר־רקע של העולם הזה ערב הבחירות לנשיאות ארצות־הברית —
״החמור, ה ...וי שראל״; .33 קבוצת עיתונאים המכסה חקירה מסייימת; .35 חומר גולמי
רטוב לעבודת העתונאי; .36 מדור בהעולם הזה בעל קטעים קצרים ביו תר .38 :כשמלה זו
חוזרת פעמיים היא מטילה אימים בקניה; .39 רוב הילדים הולכים לשם לפני ב־ת־הספר;
.40 עני, דל, מך; .42 הכרמל והעצמון הם כאלה; .43 קייאח הכאב התשבצית; .45 ההפך
מתן; •46 תואר האצילים ההולנדי. כ מובן; .48 הברת שיווק הנפט המפורסמת ביו תר:
.49 שם שתו בקיץ הרבה יין; .50 על פעולותיו להבראת הגוף הרבה העולם הזה לכתוב;
.51 תואר חדש שהמציא עיתון המפלגה הקומוניסטית הצרפתית לסטאליו שבועות ממסר
לפני מותו ; .52 קריאת הכאב ; •53 קריאת הפרה, יש להניח ; .55 לא קהה ; .56 סוד,
בעלה פיוטית יותר ; .58 משה סנה רשאי לכת ־ב זאת לפני שמו ; .59 חס ושלום, בראשי
האבא של רותי ; .63 סוג של ידיעה שאסור
תיבות ; .60 כל עיתון הוא כתב־61
לעיתונאי להשתמש בה ; .66 הן נלחמות בקוריאה ועצרתן יושבת בניו־יורק ; •68 פעולת
השכירה מנקודת־ראות בעל־הבית ; .71 האלף באשד ; .73 עטין הפרה ; .75 בסדרה אור
על פני אסיה הורחב עליה הדיבור ; .78 גמד ; .79 הוא אמר, בשם אלוהים ,״לי הכסף ולי
הזהב״; •81 תערובת של מתכות; .82ל שון פנייה מנומסת לאשה; .84 טוב ליהודים, או...
ליהודים 85״כי ...על כס יה, מלחמה לאדוני בעמלק מדור דור״ .87 :בנו של נוח, אבל
לא חם ; .88ש מו הפרטי של ראש ממשלת צפון קוריאה ; .90 מה שמערכת העולם הזה
הניחה על קבר אלוף יצחק שדה ; .91 אחד ממצבי מזג ד,אויר .93 :היא של או״ם והתכנסה
בשנה שעברה בפאריס ; .94 אות ההצטיינות היחידי של צה״ל .95 :תפקידו של פול גולדמן
במערכת העולם הזה ; .96 הבת החביבה של דו ש וחברתו של מוטקה ; .97 בתוך הפה
ומאחורי השיניים; .99״...ומפרנס ומכלכל ל כי 100 תוארו של שליט תוניסיה; . 102
מה ששמים בפי הסום 103 בתוכו . 105 :במכוניותיו נוסעים מדי יום מאות אלפי תל־אביביים;
. 107 מספר הימים בשלושה חודשים; •110 אפר חם; . 112 תפקידה העיקרי של
חברת סרטים 114 האדם שחילק כסף במעברות; . 116 הווה, יחידה, נסע; . 120״אב בחכמה,
...בשנים 122 שמו הפרטי של ראש מערכת העולם הזה בירו שלי ם; . 123 העתון הנפוץ
ביותר במדינה 125 מנהיג מרד הימאים 126 כזה, של האזנה. גילו בהדרו של יערי ;
. 128 חנות תל־אביבית המתמחית בחולצות וחצאיות; .125 הוא היה יו עץ צירות ישראל
באנקרה; . 130 אחד מארבעה הבנים בהגדה של פסח; . 132 מידת הנפח התלמודית; . 133
שמו הפרטי של שר הצנע; . 135״דחה אותו ב בסיבה לא השובה . 136 :היא גיבורת
הסיפור של העני שמקומו היה צר עליו; . 138 זהב בשתי אותיות; . 139 בהם מופיע כל
מה שאמרו הח״כים מבלי למחוק מהפרטיכל; . 110 היא התקיימה הקיץ בהלסינקי והעולם
הזה הקדיש רפורטז׳ה מצולמת לסיבות הכשלוו וי שרא לי בה; . 141 תוארו הצבאי של יוסף
סטאלין; . 142 בדרך כלל יש לה חמש אצבעות; . 143 אות במוסיקה; . 145 לא מהר; . 146
מודד; . 148י שן; . 149 מטבע סיני . 150 :״ב ...ואש יהודה נפלה 151 מתנדבי חוץ לארץ;
. 153 מושבת קיטנים ליד חיפה, מפורסמת בגגותיד האדומים; . 156 מפקד גבעתי שהפך ראש
אכ״א בצה״ל; •158 פעולת האניה היוצאת לדרכה; •161 בית חרושת לאטריות; . 163 החזרת
הקול; .165 מצוי לעתים קרובות על עמוד 16 של העולם הזה; . 167 עכשיו הוא בתל־אביב;
. 168 זאת היתה סוכנות הידיעות של הנהלת הסוכנות; . 170 מפקד הנח״ל; . 171 תוארו הערבי
של חכים מחיפה; . 173 לבון, אבל בלי תיק; . 174 בבקשה, לא מבושל , 176 ; 51 ,מה שתייר
צריך לעשות, לפי שמו, לפחות; . 177 מה שמשלמים לממשלה; . 179״...ישיר משה ובני
ישראל 180 צייר תנ״כי, חי בירו שלי ם; . 182 איש נען, מפקד חזית הצפון וכוב ש חיפה;

. 183 מדע הבלשנות; . 184 הפקידו של לי באו״ם; . 185 באות דפוס זאת מסודר רו בו של
העולם הזה.
מאונך .2 :מדור העולם הזה ״מ ...העולם״; .3אמריקאי, איש־שער של העולם הזה;
.4 הם ולא יד ב רו״; •5אותו מעמיד שמואל רוזן לפני צוות הפותרים; .7״...על־פי, אניית
מעפילים״; .8איש השנה תשי״ג של העולם הזה; .9הנסיך צ׳רלם למלכה אליזבט; . 10 שמו
הפרטי של מייסד שושלת הרוטשילדים; . 12 שם קיבוצי לילדים; . 13 עירו של פטאלין;
. 14 בחוף תל־אביב; . 15 כתבו הפלילי הראשון של העולם הזה; . 17 מה שנשר עושה
ב אויר; . 18 רהיט השוב במערכת; . 19 אות; .22 ; 210 .20 לוד בכתיב חסר; .23 מסמר
מגודל; .24״שקר ה...והבל היופי״; .25 קריאת פנייה פרחחית; .27 גבעה ירושלמית
על ה נבנית הקרייה; .28 מלה זאת פעמיים — כדור מטוטלת; .29 סוג צמח, פרי או ירק;
.31 מה שמביעים לאדם, ולעיתון, ליו בלו; .33 עיר אוקראינית גדולה; . 34 מה שחסר
למשטרה במשפט מטילי פצצת פנקס; .36 שכונה חיפאית; .37 מוות, בפרסית; .39 בודד,
בחמש אותיות; .41 ראש האופוזיציה הלוחמת בעיריית ירו שלי ם; .42 תת־המדור הראשון
במדור ב מדינ ה; .44 הוא מפסיק את זרם ה ם; .45 חברת מוניות בינעירוניו ת; .47 בית
החרושת למלט בחיפה; .48״שיג ו 54 הוא התחפש למרשל רו סי בקולנוע פריסאי;
.57 תפקידו של יהודה גבאי במערכת העולם הזה; •60 ביחד; .61 לכוד, לא מתאים להיות
גז 62 ;,מפ״ם אומרת שלמפא״י יש כזה; .64 משם ועד באר־שבע; .65 מקצוע צבאי,
בוי מרבים ללכת; .66 אבל; .67״מה ו 69 בפה, לפעמים תותבת; .70 לא קשה;
.71 בי. ג׳י. לעמוס בן ־ גו ריון; .72 תת־מדור שכיח ב מדוד במדינה; .74 שני עמודים;
.75 צוות העורכים; . 76 חברת קייט ירושלמית של חיילים משוחררים; .79 היא התקיימה
ברמת־גן והיא הפכה לכי שלון; •80 אגף במשרד הבטחון שזה תפקקו לגבי החיילים שנפלו
במלחמת העצמאות; .82 בצרפתית קוראים למלצר ג אר סון! בעברית .83 עבור זאת
ניתן פרם של מאה לירות על־ידי ראש הממשלה; .84 עבור זה דנים, בדרך כלל, למוות;
.86 החבר של אבירם; .87 שוחט ובוד ק; .89 תבלין המצוי בים; .90 הופיע בגליל ורצה ל טרוף
כבש; .92 בלעדיו אין כלה; .98 איש השנה תשי״ב של העולם הזה; . 101 עורך הארץ; .104 שם
מתכנס הפרלמנט הבריטי; . 106 לא מקומי; . 108 הוא תמיד מופיע משחת 109 אליהו, שכונה
תל־אביבית; .110 דוד ליהונתן; . 111 יש מסחרי וי ש מלחמתי; 112א׳ . 113 ; 61 .שחקנית הבימה,
עדר . 114 לא פכית, כי אם גדול ממנה; . 115 נשיא דרום קוריאה; . 117 מה שצ׳רצ׳יל עושה
בשתי אצבעות; . 118 אותה כבש יהושע אחר ירי חו; . 119 סיר קטן; .121 הוצאת ־פרים
ישראלית; . 123 ההרגשה של אדם שפתר את התשבץ הזה; . 124 צעיר מלכי אירופה;
. 126 מכשיר חקלאי ש שי מו שו אחר המחרשה; . 127 מושבה בין כפר־סבא להרצליה; . 129 מה
שעיתונאי מקבל להצגת בכורה; . 131 אותו עשו הימאים על הים; . 132 עורך־דין תל־אביבי
ששימש במשרה שיפוטית חשובה 134 לסלי קארון רוקדת אותו 135 גי בורו המפורסם
של קיפלינג, הופיע בסרט צבעוני; . 137 רוצים להחליף אותו בחינוך בגוון; . 138 בחודש
הראשון הוא עולה לירה, אחר כך שתיים ואחר כך שלו ש 144 עולה חדש שהוברח ארצה
לפני 14 במאי . 147 ; 1948 נשק המערב הפרוע, ע שוי חוטים; . 150 בן יעקב; . 151 מים
בצורת נסמך 152״לי־לה 154 בתוכו ; .155 מסומר עם קרס 156 אם י ש
אור י ש גם 159 ; 206 . 157״..,טדיאוש 160 אדם שהתיהד ; .161 מלת הברירה :
. 162 אדון; . 164 בקצה הבגד וגם בפה; . 165 יה 9הליגה לסחורות י שר אליות; . 166 מנהיג
סוציאליסטי באיטליה; . 168 מנהל קופת־חולים; . 169 השר הישראלי הראשון שמת; . 171
בתנ״ך קוראים לזה גד; . 172 הוא מצוי באיראן וגם בונזואלה; . 173 מז מר; . 175״״• יתהלל
חוגר כמפתח 176 על כומתת החייל; . 178 סכום; •179 לא, ב ל שון צווי; . 181 נרו יאיר.