גליון 813 מתאריך 21 במאי 1953

העורך הראשי :
אבנרי

אורי

ראש המערכת :
ש לו ם כ הן
עורך משנה, כיתוב :
מיכאל

אלמז

עורך משנה, תבנית :
קריאל

(זמני)

עורך משנה,

השבועי? המצייר
ל א1 0 ] 1

ד״ר ז. ד• לוין, תל־אב־ב

חדשות :

משה בן־אפרים

הכתב הרא שי:

י 0צ 1ה

הצלם

יהורה נבאי

רחוב נליקסון .8תל-אביב מיכאל
וליד תיאטרון

דו ש

אלמו, יחיאל

^ ריר ארנין.

הראשי :

פול נולדמז

עורכי מדורים :
בשן.

נצה נבי ״.ירוחם

נבע,

תמר

משתתפים קבועים :
אופקי מאובר. פיליפ טיארי. רירי מנוסי.

תדמור.
צבי שש.

מ״ם ראש מערכת, חיפה :
מען למבדקים :״עולמפרם״ ראש מערכת, ירושלי ם :
חיים כרמל
דוד רוביננר
מו״ל: העולם הזה בע״ם
סופרי חוץ :
מודפס :
מונטי נ׳יקובם. נבריאל דנון. שמואל מירון
דפום ישראי ב מ ת ״ א

הקיץ בא.
נכון, אינך צריך לשלם 220 פרוטה כדי
לשמוע אמת עמוקה זו. כבר הרגשת אותה

בעצמך.
אולם, כמה מאתנו מנצלים את הקיץ ב אמת?
כמה מבני הערים מבינים, למשל,
שזה הזמן להיעלם ביום הששי בצהרים
מתחומי קוביות־הבטון הקרויות אצלנו בתים,
לבלות 24 שעות תחת כיפת השמיים?
משום מה, סבורים רבים שלשם כך יש
צורך לטייל במכונית פרסית, לדהור בכבי שים,
להעלות את מד־המרחק בכמה מאות
קילומטרים. אך הדבר מיותר לגמרי. כל
אחד יכול לעבור חויה בצורה הרבה יותר
פשוטח. אוטובוס או זוג רגליים מספיקים
בהחלט.
צא לבדך, או בחברה קטנה — בשום
פנים לא למעלה מארבעה בחורים (•כולל
בחורות, אם אין ברירה).
קח שלו ש שמיכות, קופסת משהו, גפרורים.
רד מן האוטובוס באחד המקומות בין תל־אביב
לנתניה, או ליד קיבוץ פלמחים, או
בסביבות גבעת־אולגה, או קיסריה. עם רדת
החכה הדלק מדורה — עצים תמצא בכל
מקום. אכול ארוחת ערב. מותר לך לשיר
קצת. אחר־כך שכב על הגב. שתוק. הסתכל
בשמיים. מלבד רחש הגלים לא תשמע דבר.
האם הסתכלת פעם בשמיים, ממש י
צייר בדמיונך את אשר אתה רואה באמת:
מליונים של כדורי־ארץ מרחפים בחלל, נעים
כל אחד במסלולו במקריות גמורה, ללא
סדר והגיון. אין זאת כיפת שמיים, שאתה
רואה, או שמיכה הפרושה על ראשך, אלא
חלל ריק בעל עומק אינסופי.
ואחר, חזור וחשוב על כדור־הארץ, שעל
גבו אתה שוכב. מהו, בסך הכל, חלל עצום
זה? מהו כל המין האנושי י המין הזה,
שבניו מוכנים לשחוט ולטרוף איש את רעהו,
על ענינים שהם כה מגוחכים בהשוואה לאינ סוף.
ואז,
כשאתה שוכב ומהרהר׳ הרבה דברים
שנראו לך חיוניים, יהפכו פתאום אפסיים.
ענינים של כסף, חומר, רכוש, מעמד ב חברה,
קאריירה. במקומם תמלא את לבך
הרגשה מוזרה מאד. אולי אפשר לקרוא לזה
הרגשה דתית. אולי י ש לזה שם אחר.

התקדמת לקראתם בשנה האחרונה? האם
תתקדם לקראתם בשנה הבאה? האם יש בכלל
כיוון לחויתך, לחייך העוברים על פניך.ו ש אף

לדקה אחת מהם אין תחליף?
האם שלם לבך עם העולם, המדינה, החב רה
שבה אתה חי? האם עשית משהו, תעשה
משהו כדי לעשותם טובים, יפים, אציליים
יו תר?
האם אתה מוצא חן בעיני עצמך? האם
עשית את הכל כדי להידמות לטיפוס שנראה
לך אידיאלי?
שאלות ילדותיות, כמובן. אולי ייראו לך
פחות ילדותיות באותו רגע. שום אדם אינו
יכול לשאלן — זולתך אתה. ורק אתה יכול
להשיב עליהן — בכנות.

חייב אדם, מפעם לפעם, להתעלות מעל
לעניני היומיום, לצאת מתוך עורו שלו,
להסתכל בעצמו מן הצד, מעבר להמיית יום
קטנות, לראות את דרכו כאילו היה סופר
זר, שבא לכתוב את הביוגראפיה שלו.
ולא רק האדם הבודד. גם הגוף החי המור כב
מכמה בני־אדם. גם העם. גם החברה.
גם מפלגה. גם מערכת עתון.

אצלנו, בהעולם הזה, זוהי התקפה עונתית.
הרבה שאלות מתחילות פתאום מנסרות ב חלל.
העבודה היומיומית הקדחתנית, המע סיקה
את המוח ואת היד, נידחקת הצדה.
גובר ר צון קיבוצי מוזר לבדוק דרכים מ חדש,
לשנות, לתקן, לשפר.
בפעם האחרונה סיפרתי לך על התקפה
השער החדש של העתון, השינוי
כזאת.
הכללי של הרמה, היו תוצאותיה הישירות.
היו דרושים כמה חדשים כדי לעכל שינויים
אלה. דומני שלא בוז בזו לגמרי.
עתה מתבשלת, כנראה, התקפה חדשה.
בשבועות הקרובים ייבדקו מחדש הרבה
דברים שהפכו, אולי, קבועים מדי. אני מקווה
שהתוצאה תהיה שוב צעד גדול ו ב רו ר
קדימה.
לשם כך אנו זקוקים, בין השאר, גם לעז רתך.
אין זאת צורת־דיבור. היינו מבקשים
אותך להרהר קצת, לטרוח להעלות את הר הוריך
על הנייר. מה נראה לך מיותר, מזיק,
מפריע 1מה חסר, לדעתך, בעתון 1היכן
החזיתות החדשות שיש לגלותן?
אמרנו ששום דבר אינו קדוש, ששום דבר
אינו עומד מעל לביקורת בעולם הזה. שום
דבר אינו קדוש ומשוחרר מביקורת גם ב־

העולם הדה.
אנא.

הרגע

לשאול

עצמך

כמה
יהיה שאלות.
לשם מה אתה חי י
מה קרה לדברים הנעלים שהצבת לעצמך
כשהיית צעיר יו תר, כמטרות בחיים? האם

כזכתב־ס
חוק כצד

על עם ישראל מבית ומחוץ...

לא פעם
לא פעם נקטתם עמדה קיצונית ;
התרעמתם ותקפתם. אך לא תמיד צדקתם. מאמרכם
על הצעת חוק עבירות ננד המדינה (העולם הזיז
) 812 יכול לשמש דונמה קלאסית של תפקידה של
עתונות חופשית ולוחמת.

יהודה גולדין, תל־אביב
לקחתי את הרפורטז׳ה וערכתי לי חשבון פשוט.
רק לפי הסעיפים שאתם מזכירים מגיעות לי 152
שנות מאסר. אם הממשלה רוצה שאנשים יפרעו
את ״חובם לחברה״ בהתאם למחירון של החוק.
בדאי שתתחיל בנסיונות מדעיים להאריך את שנות
חייו של האזרח הממוצע או שנסתפק בתליה.

יצחק
...צחוק
טהור.

בצד. אני חושב

גיל, תל־אביב

שזהו חוק פאשיסטי

אליהו חסון, חיפה
פאשיסטי, כן. טהור — לא כל כן.
הנשת חוק כזה לכנסת היא העבירה היחידה נגד
המדינה שאני מכיר.

יואל קאופמן, ירושלים
לולא חששתם שאתם הראשונים העלולים להפגע
ומחוק זה) לא הייתם מתריעים נגדו. זהו חוק
מוצדק בהחלט. נובח כל הבוגדים והאויבים הצרים

גישתכם השלילית למה שאתם קוראים ״הפליה
העניין כאן אינו של
עדתית״ אינה מוצדקת.
גזענות. זהו פשוט עניין של הבדל ברמה תרבותית,
רקע משפחתי. מינהגים ושפה. יהודי תימני, עם
כל החיובי שבו, אינו יכול להשתוות אל יהודי
דרושים כמה דורות של
אמריקאי או פולני.
חינוך ותרבות מתקדמים כדי להרים את רמת
התימני לזו של עולה אירופה.

ירוחם הדרי, חדרה
הייתי ממנה את העולם הזח חבר כבוד של הכנ סת,
בדיוק למקרים כאלה.

שפרה

ההפליה העדתית קיימת. ואין טעם להכחיש את
העובדה. עמום בוארון ואננס וייזר יכולים שניהם
ללבוש סנרים לבנים — אבל מתחתם הם תמיד
ישארו שחור ולבנה.

אלברט בוטבול, יהודיה

המעמד המפולג

כשקראתי את רשימתכם לקראת ה־ 1במאי
(העולם הזה ) 810 חשבתי שאתם מגזימים, ושה דברים
נכתבו בהשראת האופוזיציה ההסתדרותית.
אולם כשראיתי ושמעתי בעצמי מה עשתה מפא ״י
ב־ 1במאי, נכחתי שאכן נכונה היתה הנחתכם.

צבי

ברבש, חיפה

בהפגנת ה־ 1במאי (העולם הזה ) 811 שוב הו כיחו
מס״ם, סיעת השמאל ומק׳׳י את כוונותיהם
הזדוניות לפלג את ביתה המאוחד של הסתדרות
העובדים הכללית.

יהודה בר־אילן, תל־אביב

אל־עזו־שוסטל
חבר־הכנסת,
תנועת

החרות

העולם
הזה מענין. סגנונו טוב, חדיש
וכמעט כל המתפרסם בו מרתק
ורענן
את הקורא ניכרת כו הריצות. שקידה
ועירנות. ועל הכל מובלטת בו האהבה
׳ הרבה של חברי המערכת לעתונם: אה

...אוי ואבוי לו לחג של ״פועלי כל הארצות
התאחדו״ ,אם בכדי לשמור על האחור צריך לארנן
עשרות שוטרים וסדרנים...

״ 3אול ס^ריייבב קורת כנה הנכם מעונינים
ולא ״בשבחים לצרכי נימוס״ ,לא כן ז
אם כן, הקשיבו :
אחרי קריאת כל תיאור או תנובה
בעתונכם, אינך יכול להשתחרר מז היי־שם.
שכל עצם תכלית התיאור והתנובה
הטיהלעג, העוקצנות והסטירה, ושכל המ אינו
בא אלא במידה
תואר בעתונכם
שיש בו יסוד לתיאור סטירי או לגלגני.
דומים הם כל כתביכם בעיני הקורא.
לגוליברים היושבים לא בתוך ארץ נמרים
אלא מעל לפסגה רמה מאד. המשקיפים
בהנאה רבה על ארץ נמדים ומעשיהם

במדורכם אנשים (העולם הזה ) 810 אתם כותבים
שטירון פאור מקבל את המשכורת הגבוהה ביותר
בהוליבוד. אם לא איכפת לכם. קלארק נייבל מקבל
את המשכורת הנכוחה ביותר, המניעה ל 150-אלף
דולר בשבוע.

המסקנה.
על כל פנים. מחטא אחד נדול נקיים
אתם: מחטא־השעמום. ושקול דבר זה
כננד כל הליקויים שבעולם.

יהודה גרינוולד, רמת־גן

האז״ם אד דאלס
אני מתפלא על שבסערה סביב ביקורו של
פוסטר דאלם (העולם הזה ) 811 לא התעכב איש
לציין את העובדה כי הרעש הזה שוב מוכיח על
שליטתה ההחלטית של ארצות הברית בעולם כולו.
דאלם בא למרחב לבדוק, לתווך. להציע. האם אין
זה תפקידו של האו״ם ומנננונו?

ראובן צבירמן, ירושלים

גובה המשכורת

אורי פיק, תל־אביב

לא איכפת לנו.

עביגים מיוחדים?
למשטרה אין כל סמכות בענינים פוליטיים :
הם אנשים היודעים על מת הם מדברים. נכחתי,
לצערי, כי במקרים רבים לא כן הדבר. בנליונות
האחרונים אתם שופטים את המשטרה על תופר
האונים שלה בפני הטרור הפנימי (העולם הזה
.) 811
האם אין אתם יודעים כי ענינים אלה אינם
כלל מסמכותה של משטרת ישראל, כי אם בסם־
כותה המוחלטת של סוכנות ממשלתית אחרת י
למשטרה אין כל סבכות בענינים פוליטיים :
היא רק משמשת לעתים הזרוע המבצעת, הפועלת
בהתאם להוראות אותה סוכנות ממשלתית. שמא
תבחנו להבא את חיצי התקפותיכם למטרה המת אימה

ראובן גן־צבי, ירושלים
על פי החוק, הגוף היחידי האחראי ל־בטחונה
הפנימי של המדינה הוא משכורת
ישראל. שום גוף אחר אינו •קיים באופן רש מי.
העולם הזה ציין את ההתחרות הקיימת
בין שני הגופים.

ציונות כלתי מתקדמת

בדברי העורך (העולם הזה ) 811 כותב אורי
אבנרי. אחרי הקדמה מענינת, שהתנועה הציונית
היא ״מתקדמת ביסודה״ ,בהיותה נוף שלקח קבו צות
אנשים מתוך עמים שונים זה מזה במהותם
וניסה ללכדם לעם אחד.
הסתירה בדברים אלה היא בולטת: איד יכולה
תנועה, שמנמתה פירוד, להיות מתקדמת?
אילו ביקשה הציונות ללכד את העמים לנוף
אחד. כי אז אפשר היה לכנותה בשם מחייב זה.
כפי שמוכיח המאמר עצמו, הרי בהיות התנועה
נוף הבא להנביר את הפירוד והשנאה בעולם,
יש להודות כי היא מדרבנת ומעודדת את הלאו מנות
בצורתה המפנרת ביותר, בו בזמן שהעולם
הנאור כבר דחה את השוביניזם לכל גילוייו.

י. ה .בן־אל, יפו

אובייקטיביות רוסית

עצם סרסומכם של כמה מקורותיו של יחיאל
בשן (העולם הזה 802 והלאה) ברוסיה, משכנעים
אותי יותר מאשר אי פעם כי אתם ניטים)
לאוביקטיביות. אולם הקורות עצמם הם רק ט-פה
אותו עברו רבבות יהודים
מים הסבל העצום
שנלו לרוסיה.
...יתכן כי אלה אשר שוחררו ויצאו את רום ה
שכחו (במהרה) את אחיהם ואת סבלם, כדרכו
של כל בשר ודם, ואולי נואשו מלצעוק ננר
שלטון שהוכר על ידי העולם כולו. ואף נחשב
בעיני רבים מאתנו, למתקדם.
(אולם) כשם שהיתה לנו בעבר הזכות להתע־ב
בעניניה הפנימיים של גרמניה, בתובענו את שח רור
היהודים משם, כן עלינו לדרוש השכם והערב
את עליית יהודי ברית המועצות, מבלי לחשוש
מביקורת דיפלומטית באו״ם או לצפות בנינטלמן
מעודן לקוניוקטורה של שעת כושר פוליטית ב התאם
לטענתכם ברשימה ״אחור פוליטי״(.העולם
הזה .) 809

שמעון פינקלשטיין, תל־אביב

חבל עד ידיד
הצטערתי מאד לקרוא בהעולם הזה 810 על
יציאתו הקרובה מן הארץ של העתונאי י י ׳ אלם־
טון. אלפטון היה ידיד נאמן של היהודים, הראה
אומץ לב רב כשהתפטר משרותו אצל הבריטים
לאות מחאה על יחסם ליהודים, אם הוא התאכזב
מן הארץ ומוצא לנכון לעוזבה, ם ימן שיש לו
סיבות לכך ...אין הוא הידיד היחיד של עם
ישראל שהתאכזב _ממדינת ישראל.

נועה משולח, ירושלים

גדעון ספרותי
מאז החל העולם הזה להופיע בעריבה חדשה
הוקדש בו אך מקום מועט לספרות ולאמנות
בכלל, ולספרות ולאמנות ישראלית צעירה בפרט.
תסכימו עמי כי העתון יבול היה למלא בשטח
זה תפקיד מכריע.
מלבד סיפוק אינפורמציה ובקורת לקהל קור איו,
היה העולם הזה ראוי לשמש במה נאותה
לאותו ציבור סופרים ואמנים ישראלים צעירים,
שאינם מוכנים למכור את עטם ונפשם למרכזי
מפלגות תמורת פרסום ...המקום מתאים למדור
זה הוא העמוד האחרון של העתון.

אלי

תבור,

תל־אביב

תעודה מספקת
תשובת העולם הזה 810 שהוא ביטל את שמות
המדורים ״המעמד השני״ ו״המעמד השלישי״ לויי
״להקל על הקוראים״ .העליבה אותי קשות. האם
המערכת חושבת את כולנו לאידיוטים ן

נחמן גל, צפת
להיפך. מינוי על העולם הזה שווה, בעיני
המערכת, לתעודת־בגרות.

חרם עתוכאי
אחד מחברי, חייל, גילה לי את ה״סוד הצבאי״
על שיטות הפצת העתונות של שרות התרבותי
הצבאי. העתון דבר הוא הנפוץ ביותר, למרות
הדרישה הקטנה לקריאת עתון זה. במקום שני
צועדים הארץ והבוקר. הבוקר קבל עליה בדרגה
מאז כניסתו לקואליציה. עתוני מפלגות האופו ועתוני
ערב.
זיציה מתקבלים בנ7ם םרים קטנים
פרט להדור, בכלל לא.
העולם הזה מוחרם ממש. למרות זאת אפשר
לקבלו באופן פרטי. אצל סמל התרבות היות
והוא נקנה על חשבון קופת הגדוד. לעומת זאת
אפשר לקבל בשפע חבילות של במחנה. כמו כן
מקבלים את דבר השבוע ואת במאבק, כנראה
כאות הצטיינות על הפרישה ממס״ם.

עודד רוזנר, נתניה
הקורא רוזנר גילה סוד גלוי. פיקוד צה״ל
אינו חובב עתונים בלתי תלויים. החרים
מאז את העולם הזה ואלפי חיילים ק,נים
את העתון במשכורתם הזעומה.

דו רון, נהר ה

החוק הוא באמת שערוריה. אבל מאמרכם לא
טוב ממנו בהרבה ...דמנוניה מן הסוג הזול ביותר.

אברהם לבקוביץ, תל־אביב

מה, המאמר או החוק?

שחור ולכן
אהבה בשחור־לבן (העולם חזה ) 812 היה סיפור
אנושי מעניין. אבל למה הדבקתם לו את הכינוי
המתימר של תופעת השנאה העדתית? אם העולם
הזה רוצה לראות דונמאות אמיתיות של שנאה
בין שחורים ולבנים, שיבוא למעברה שלנו —
או לכל מעברה אחרת שירצה.

שלום שמש, רמת־השרון (מעברה)
נם לי קרה מקרה דומה. אלא שהורי הבחורה
היו עשירים יותר מאביה של אננסו וייזר — הם
שלחו אותה לארצות הברית. כנראה להראות נד,
שאנשים חנונים (לבנים, במובן) אינם מתעסקים
עם שחורים.
ס העול
הב א
שיחת ישראדיס
ישראלי ראשון: מה? אתה
פה? חשבתי שאתה בחוץ
לארץ !
ישראלי שני: אני? חשבתי
שאתה בחוץ לארץ !
שוטר 16086 :נן חס /יס^ין

מגיפת עוגשים

שעזר לו על ידי קיום רשת
טלפונים ודואר.
למחוקק: כנ״ל על שה חוק
אחי לבוא.
לעולם הבא: כנ״ל ועוד,
על שהוא מעז להתלוצץ על
כל הענין.
עורך הוי חבל, אמר
דין קולמוס, שהחוק הח דש
טרם נכנם לתוקפו.
איזה עונשים נפלאים חיי
מחלקים לכל אלה שעזרו
ל״מגף השחור״ !
אותו : שתפש לנהג,

מדור השיר

מאסר עולם על שלא תפס
את המגף קודם.
לאביו: כנ״ל על שעזר
להביא אותו לעולם.
לאמו: כנ״ל על כנ״ל.
לשר הדואר: כנ״ל על

היה היה איש בכנרת,
שאשתו פחדה מפני עכבות
שפחדה מחתול
פחדני עד אין גבול.
והאיש — הוא פחד
מהגברת.

יהודה חיט, חיפה

,//העולם הזה״ 313

השעה 10.25 לפני הצהרים. הדגל האמ ריקאי
הונף על גג כנין שדה־התעופה.
פלוגת הצנחנים יוצאת למסלול הנחיתה.
כעוד דקות ספורות יופיע המטוס ברקיע.
ג׳ון פוסטר דאלס ירד ממנו, ימסור למשה
שרת את מכתבו האישי של אייזנהואר,
יצעד עמו לקראת המיקרופון -כלוית
באירוד וסטאסן. יממת ההכרעות החלה.

תיי ר חשוב מאוד
אנשי רבי ד אגו דבטחונו.
אנשי רבי ס פרו בחרדה את
ה שפו תשד שהותו. אנשי
דבי הפדי טו אנחת ש ד הקדה
כשעבר את ג בו ד הירדן ל ־
מחרת היו -ב רי אושד .

שעה חצי
לפני נחיתת
המטוס נת־כרד
למיכאל
סימון, ראש
הטכס, שאין
דגל אמריקאחרי

חיפוש

,חתני
נמצא כרגע האחרון
דגל מתאים — אולם
הוא חיה גדול פי שלושה
מן הדגל הישראלי היחידי
שהיה כמקום. לא הי- תה ברירה שני הדגלים
הונפו —.דגל-ענק
אמריקאי ודגל י־טראל
קטן, שכמעט נעלם. מאחוריו.
טענו אויבי הממשלה
:־ מעשה סמלי
המדינה. למצב מאד

מו ל

דגל

עו ד ו
כנין שדה־הת-
עופה המה מ קציני
משטרה
גבוהים. באחת
י שב
הפינות
ע. מ .מ. ורדי׳
מפקד בסיס כל־בי-המשטרה
בכית
דגון, אשר
כלביו גויסו לכ בוד
המאורע. מדוד
שמאלו
: מפקד אורן,
בסים האימונים
אשר בשפרעם.

בר חוב ניתכו המכות

בח למחדחד המלחמה!
קורא אהרון ציזלינג, איש מפ״ם, בעומדו על גבי
מכונית-משא באסיפת מחאה ככיכר מוגרכי
בתל-אביב, שעה שהאורח החשוב י שב כבנין
השגרירות האמריקאית בשדרות רוטשילד. עתוני
השמאל טענו שלמעלה מרכבת אנשים השתתפו
בעצרת, אולם המשטרה סבורה כי רק 800 מביניהם
באו כדי להפגין את מחאתם -השאר היו סקרנים.

הדקות

בדייקנות נמרצת ירד המטוס מס׳ 8611 של
חיל־־התוכלה האוירי של צכא ארצות־הכרית
ליד פלוגת הצנחנים החסונים,
הכושי •הכומתות האדומות, שהסתדרו על
המסלול ודיגלו את נשקם. שום המנון לא
נוגן. האורח כפתח המטוס, השקיף רגע
קט מסביבו, ירד לקראת משה שרת, שהמתין למרגלותיו. התמונה
למטה: לחיצת־הידיים דאלס-שרת, סטאסן (במגבעת) מהסס.

הראשונות

בחדר נפלה ההכרעה

<<ת 3סו את המנוול ה!ה ! ״
הופעתם של קבוצות אנטי־קומוניסטים כעצרת
המחאה גרמה לתיגדת ידיים, בה נפצעו כמה
אנשים, רובם אנשי סנה שגור שו מקיבוצי השומר־הצעיר.
מימין תפסו אנשי הימין קומוניסט ומכים
אותו. למעלה -ההתנגשות כין שני המחנות
בעיצומה. משמאל: אנשי השמאל רדפו אחרי
יריב שהסתתר באוטובוס. המשטרה לא התערבה.

במדינה
העם
ד רו ת ודאל ס
מאז בואם של כוכבי הקולנוע ההוליבודיים
— אדוארד ג /רובינ סון, איבון דה־קרלו,
קירק דאגלס וחבריהם — לא גרם אורח מן
החוץ לתשימת־לב המונית כה רבה.
האיש גבה־הקומה, לבוש החליפה החומה־הכהה
וכובע־הקש החום־בהיר, לא דמה ל שחקן.
פניו היו קמוטים ומעונים, נשאו את
ההבעה המכווצת האופיינית של חולה אולקוס.
אולם מי שראה אותו ידע באופן אינסטינק טיבי
כי זהו איש חזק, אדם אשר, לפי ה ביטוי
האמריקאי ,״אינו סובל שטויות״.
כאחד מגדולי עורכי־הדין באמריקה, היה
דאלס רגיל לייצג חברות עשירות, להכניע
חייבים קטנים שרעדו על סף פשיטת־הרגל.
בישראל היה תפקידו דומה. אולם במסיבות
אלה התנהג דאלס באדיבות מאקסימלית. הוא
הקשיב בדומיה לדבריו הארוכים־הארוכים של.
משה שרת, שהסביר לאורח את מצב המדינה,
כפי שהסביר בשעתו את מצב הישוב לעשרות
ועדות־חקירה מנדטוריות.
ס ל?ןכים. דאלס לא גילה את החלטתו.
אולם אין כל ספק שבלבו החליט. הדבר
עלול להיראות מוזר בעיני אדם המתיחס
בחרדת־קודש להחלטות מדיניות היסטוריות,
סבור שהן פרי שיקולים והתלבטויות עמו קות
של אלפי מומחים. ספרי הזכרונות של
שרים אמריקאיים, שפורסמו לאחרונה, מוכי חים
בעליל כי בארצות־הברית יכולה החלטה
היסטורית — כמו התערבות אמריקה במל חמת
קוריאה — להיות החלטה ספונטנית
לגמרי של איש אחד.
דאלם ראה את נגיב, ואין ספק שהתפעל
ממנו כמו כל שאר האורחים. סלע זה, שהז דקר
באופן כה פתאומי מתוך הים המרחבי,
דומה לאי יציב, עליו יכולות התכניות האמרי קאיות
ל שכון לבטח. לשם כך י ש צורך להק ריב
כמה אינטרסים של ישראל ובריטניה.
דאלס היה מוכן להקריב.
להקריב, אך לא יו תר מדי, כמובן. דאלם
חייב להתחשב בצעקה שתקום בלונדון. הוא
חייב להתחשב גם בצעקה שתקום ב ציבור
היהודי האמריקאי. בשנה הבאה תהיינה בחי רות
לקונגרס ׳ארצות־הברית.
זהו, פחות או יותר, הרקע של מדיניות־

החוץ הישראלית במציאות של היום. אין זה
רקע נעים ביותר.

מדיניות
ד ג לון ב ארון הצעצועים
דאלס עוד לא התישב בכורסתו הנוחה ב קריה,
כשמשהו התפוצץ מתחתיו. לא היתד,
זאת פצצה ישראלית — .לכך דאגה משטרת־ישראל
(ראה מסגרת) .היתד, זאת פצצה מ תוצרת
בריטית טהורה, בצורת נאום של סר
וינסטון צ׳רצ׳יל.
פעמים רבות בחייו היה צ׳רצ׳יל ידיד ה ציונות.
פעמים רבות גם היה ידיד הערבים.
אין זה חוסר עקביות. זוהי רק שיטה. כש רצה
להוציא משהו מידי הציונים (כמו את
עבר־הירדן) גילה את הרומנטיקה. העתיקה
של הכפייה והעקאל. כשרצה להוציא משהו
מידי הערבים (כמו את עצמאות ארץ־ישראל,
או את הבסיס בסואץ) ,גילה את הצדק העמוק
בשאיפת העם היהודי.
ציניות וציונות. השבוע חזר תור הציו נות
בהכרתו הגמישה של סר וינסטון, אביר
מיסדר הבירית. הסבור נגיב כי הוא יחיד
במרחב? שאל בתמימות. האם העלה על
דעתו שבריטניה תפקיר את המפעל הציוני י
חס ושלום ! אם נגיב משחק ברוגז, הרי יכולה
בריטניה לשחק עם ילד אחר בגן־הילדים ה מרחבי.
דגלון כחול־לבן עוד ש מור בארון
הצעצועים הבריטי, בדיוק למטרה זו. .
המדינאים הישראלים שמחו, ראו בהכרזת
צ׳רצ׳יל הישג ישראלי גדול. אולם היה זה
משחקי ציני, לא ציוני. הבריטי ביקש להש תמש
במקל הציוני כדי להרתיע את המצרים
ממאבק על עצמאותם ב אזור הסואץ. תוצאתו
לא תהיה אלא לחזק בלב מליוני ערבים את
ההכרה כי אמנם הציונות היא מכשיר של
דיכוי בידי השלטון הזר. הדבר לא יקטין את
התהום הפעורה לאורך גבולות ישראל.
ערפל עד פני הירקון. אולם י שנו
גם צד אחר למישחק ששוחק השבוע על לוח
השח־מת המרחבי. היה זה צד כמעט הי תולי.
מדינת
ישראל קמה הודות לעזרה אמריק אית,
נגד ר צון הבריטים. וושינגטון היתד,
פרו־ציונית מובהקת, לונדון היתה אנטי־ציו־נית
מובהקת. השבוע נתגלתה התמונה ה הפוכה
ממש: וושינגטון הפכה פרו־ערבית

משה סנה נואם בכינוס היסוד של מפלגת השמאלי*
״נוא־מ־קוב ז מא־מ־קוב ׳ 1
מובהקת, ביקשה משענת בחדר־הישיבות של
מועצת־הקצינים המצרית, לונדון הפכה פרו־ציונית,
בבקשה ללחום באותם מצרים ממש.
לא היו הרבה נעלמים במישחק משעשע
זה. היה ברור מה מבקשת וושינגטון. היה
ברור מה מישחקה של לונדון. היה ברור
מה כוונות קאהיר.
רק דבר אחד היה לוטה ערפל: הקו היש ראלי.
המטרה הישראלית היחידה שהיתר,
שקופה לגמרי היתד : ,להשיג את מאקסימום
הדולארים במינימום של זמן.

״הכטחון -זה אני!״
תל בנימין, שכונת הגנים הרמת־גנית שבה
נמצא הריכוז הגדול ביו תר של דיפלומטים
זרים בארץ, המתה מרוב שוטרים. הסיבה :

יום המקלות הארוכים
מלחמת האזרחים הזעירה, שהתנהלה בביבר
מוגרבי, תל־אביג, לפני, בשעת, ואחרי עצרת־המחאה
של מפלגות השמאל נגד בואו של פוסטר
דאלס, לא לבשה ממדים רציניים. אולם היה בה
רמז למה שצפוי לבני הארץ אם תימסר רשות
הדיבור לאגרוף ולמקל.
תאורי המאורעות היו שונים מאד כעתונים
היומיים, בהתאם לביוץ מפלגתו של בל עתון.
אולם היתה להם תבונה משותפת אחת: הם היו
בלתי נבונים.
להלן תאור המערבה בפי עדי־ראיה, שדבריהם
נסדקו ואומתו על־ידי סופרי ״העולם הזה״:
רוצים לנסוע לקוריאה 1״ שעה ארוכה לפני בוא
המכונית עם הרמקולים, כבר החלו בככר מוגרבי נאומים ווי כוחים,
שגררו אחריהם מהלומות קלות. קבוצת צעירים שחומי
עור החלה ללעוג לקומוניסטים בצעקה :״רוצים לנסוע לקו ריאה
! שפוסטר דאלס יגייס אותנו צעיר בלונדי החל להחתים
עוברים ושבים על פטיציה, שדרשה שפוסטר דאלס ישאר בארץ.
עם תחילת הנאומים הקיפה את המפגינים שר שרת עבה של
בני משקים ובני תנועות הנוער שהשתיקה כל הפרעה, הדפה את
הצועקים לעבר שפת הים. המהלומות החלו שעה ש שור ת מכו ניות,
שנתקעה בכיכר מבלי יכולת התקדמות, החלה לצפור
בצופרים, השתיקה לגמרי את דברי הנואמים.
בני הקיבוצים החלו מיד להקיף את המכוניות, לעלות עלי הן,
ובמקרה אחד הוציאו את הנהג׳ צעיר בחולצה אמריקאת,
היכוהו מכות נאמנות.
במקום התרכזה קבוצת צעירים בלתי מאורגנת, שכללה רבים
מאנשי ה״סנוקר״ וה״קסבה״׳ שהחזירה מהלומות לבני הקבוצים.
בראש השמאליים התיצב בחור צולע ושתום עין׳ שסמל הפלמ״ח
תקוע בדש בגדו. הוא ניצל את עובדת היותו נכה, היכה במקלו
על י מין ועל שמאל מבלי שמישהו יעז לגעת בו.
המערכה ניטשה על יד חנות ספינס בני משקים היכו צעירים
רבים עד זו ב דם. אלמלא מכונית משטרה, שעלתה על המדרכה
ופזרה את הנאבקים, היתה נשקפת סכנה רצינית של תיגרת־ידיים
המונית.
שר שרת פלמ״חית. בשעת העצרת נמשכו צעקות וקרי אות
בוז. פה ושם׳ התלקחו מהומות קלות. המשטרה׳ שחנתה באחד
הרחובות הסמוכים בכוח ניכר, לא התערבה בקטטות. אולם כמה
דקות לפני תום האסיפה התיצבה שור ת שוטרים לפני ה מין

הבלתי־גמור באותו מקום, כדי למנוע המטרת צ מי ם על המפגינים.
שוטרים אלה חזו במהלומות שהוחלפו אל מול פניהם׳ לא ניסו
למונען.
כל ז מן ההפגנה׳ הית היד המפגינים על העליונה. מאורגנים
בשרשרת, וב שורו ת רזרביו ת, בפיקוד אנשי פלמ״ח, הדפו מגיני
האסיפה את מתנגדיהם עד לרחוב מאה־שערים, היכו מכות נמר צות
את כל מי שניסה להתנגד להם.
קומוניסטים לפי התסרוקת. אולם בתום האסיפה
נבקעה חומת המבטיחים. כשחודשה התחבורה ברחוב בן־יהודה
ואלנבי והפרידה בין המפגינים׳ התרכזה קבוצת פרחחים מאנשי
ה״סנוקר״׳ רובם שותתים־דם ממהלומות שספגו קודם לכן,
הזדיינו ב שברי ארגזים, והחלו להעלות בחכתם ״קומוניסטים״.
כמה מבני קיבוצים שנלכדו בידיהם הוקפו והוכו במקלות
ובאגרופים, מבלי שהמשטרה תתערב. המפגינים, ש שוב לא היו
מאורגנים* התפזרו איש לעברו. בהיותם בודדים נפלו בידי חסידי
פוסטר דאלס, כפי שחלק מן המפגינים כינו את עצמם, נמלטו
מהם כל עוד נפשם בם.
כשאפסו קרבנות בכיכר החלו הפרחחים, וההמון המשולהב׳
שנגרר אחריהם, לנחש מי קומוניסט, לפי צבע החולצה וצורת
התסרוקת. קבוצת צעירים, מאנשי השומר הצעיר חולון, התגוננה
בשארית כוחותיה בפני ההמון. מדריכם אדמוני׳ גבה קומה,
התיצב לבדו מול המון נסער. אולם לאחר שכמה מהם הוכו
במקלות, התפזרה הקבוצה לכל עבר׳ ההמון החל לרדוף ו ל רוץ
אחרי כמה נערים שנמלטו במורד רחוב פינסקר. נער בן , 16
שההמון רדף אחריו, הופל לאחר שנזרח לבנה בגבו, הוכה
על ידי המון שמנה כ־ 200 איש. אדם מבוגר׳ שניסה להגן עליו,
הוכה גם הוא ונזקק לטיפול מגן־דוד־אדום.
״שם יושם סנה 1״ ההמון היה נסער ומתוח ודי היה
שמישהו יצביע על אחד כעל קומוניסט׳ כדי שההמון י ערוך בו
משפט לינץ׳ .אחר החל ההמון להגרר אחרי קבוצת הפרחחים
נוטפי הדם במעלה רחוב אלנבי׳ כשהם נטפלים לכל אדם החשוד
ב״קומוניזם״ .בדרך זו הוכו עוד*כחצי תריסר אנשים.
משלא מצאו הפרחחים ״קומוניסטים״ בכדי לפרוק עליהם את
חמת זעמם׳ נמצאו מסיתים בין הקהל שהלהיבו את ההמון בקרי אות
:״לקפה רפאל — שם יו ש ב סנה ! ״
היה זה רחוק מדי בעיני ההמון. הצעה אחרת — להתנפל על
מועדון הקומוניסטים ברחוב הלל הזקן, התקבלה על־ידי ההמון.
ברם, משנתקלו בבואם לשם במשמר משטרה מוגבר — התפזרו
האנשים מאוכזבים, כאילו לא באו על סיפוקס.

שר החוץ האמריקאי פוסטר דאלם עמד
לבוא לביקור בחוילתו של שר החוץ משה
שר ת*
הכיכר שלפני הבית היתד, מלאה שוטרים
ופרשים; אחרים ניצבו על גגות הבתים.
ג׳יפים נושאי אלחוט סובבו הלוך ושוב, אז רחי
השכונה הציצו בסקרנות בחלונות בתי הם.
קבוצה גדולה של צעירות,׳ דיירו ת בית
החלוצות מזרחי שבשכנות לבית השר, י שבו
על מדרגות הגן, הסתכלו במחזה.
החל משעה 6.30 בערב לא ניתן לאיש מ תושבי
השכונה לקרב אל ביתו מבלי ליווי
של זקיפים, בעוד שבעלי המכוניות נתבקשו
להשאיר את הרכב שלהם מחוץ לתל־בנימין.
לבדוק בקפדנות. השר בא לביתו ב נשים
במדים, ציווה על המפקד להרחיק ככל
האפשר את אנשיו׳ כדי שהדבר לא יעשה
רושם רע על האורחים. מיד החלה התפזרות
כללית, שוטרים רבים היסוו את עצמם בגי נות
הסמוכות, מאחורי ומתחת לעצים ול שי חים.
רק המפקדים הגבוהים נשארו עומדים
בכיכר; מספרם הגיע ל־.20
עם רדת הלילה הודלקו זרקורי ם על גג
בית השר. מכונית אזרחית קרבה אל הבית
ואיש שירד ממנה הכניס פנימה ז ר פרחים
גדול. כמה דקות לאחר מכן יצא אחד המל צרים
(שתואר על ידי מישהו כ״איש בטחון
מחופש״) בבהלה החוצה, כשבידו הזר.
אנשי המשטרה הסירו מעליו את העטיפה זר לאחר שהוברר שהיה
בזהירות רבה.
אמיתי, הוחזר אל הבית ואנשי המשטרה
קיבלו הוראה מפורשת לא להכניס זרים נו ספים
מבלי לבדוק אותם תחילה בקפדנות.
היתד, זו פקודה מיותרת, כיון ששום ז ר
נוסף לא הגיע.
השיירה חלפה ביעף. ר א שון האור חים,
שהגיע בדיוק בשעה ,8היה שר הפנים
ישראל רוקח. אחריו באו שר האוצר לוי
אשכול והרמטכ״ל מרדכי מקלף, לובש המ דים
היחיד בין האורחים החשובים.
טרטור מנועי אופנועים בי שר את בואה
של שיירת דאלס. השיירה חלפה במהירות
על פני בית השר והמשיכה לנסוע בכיוון
קולנוע רמה, לתדהמת אנשי הבטחון והמ ארחים.
בסמוך לקולנוע עצר את השיירה
מחסום שוטרים רוכבים שהורחק קודם לכן
מקירבת בית השר.
תוך קריאות וצעקות התברר שהנהגים טעו,
המשיכו לנהוג הישר לפנים, כיון שאיש מבין
כל שוטרי התנועה׳ שנמצאו בסביבת בית
השר, לא דאג להורות לשיירה את הדרך.
הואיל וכבי שי תל בנימין צרים׳ נאלצו המ כוניות
ל חזור לבית השר במהלך אחורי.
דאלם ופמליתו צעדו באיטיות בשביל הגן
המוליך לבית, כשמאחוריהם הולכים שני
בלשים אמריקאים בלבו ש אפור, האחד קצר
קומה, השני ענק שגובהו למעלה משני מטר,
כובע קש לראשו. הבלשים ליוו את דאלס
עד מפתן הבית, ולאחר שמסרוהו בריא ושלם
לידי שר החוץ, חזרו אל שער הגן. שאל

•החוילה שייכת למדינה, לא למשה שרת,
תהיה מקום משכנם הקבוע של שריי החוץ.
משמאל ; שמואל אייזנשטט, תופק סו גי,
שמואל מיקוניס.

.העולם הזה״ 813

אחד מהם את חברו :״היכן טדי קולק?״
מי אשם ל לאחר שכל האורחים הגיעו
בשלום אל בית השר׳ החל ויכוח בין קציני
המשטרה שעמדו ברחוב. הם הטיחו זה בפני
זה את אשמת התקרית של נסיעת השיירה
לכיוון לא נכון. באותו ז מן נכנם לגן בית
השר ארם קצר קומה׳ לבוש אזרחית׳ בלוית
קצין משטרה גבוה. האזרח שאל את הקצין:
מדוע אין שוטרים סביב הבית?
הקצין השיב כי השר ציווה שלא יסתובבו
שם שוטרים. תגובת האיש בבגד האזרחי :
״מר שרת יכול לקבוע את מדיניות החוץ:
את עניני הבטחון קובע אני ! ״
זקיפים חמושי אקדחים נכנסו, איפוא, לגן,
הקיפו את הבית. בתוכו, מסביב לשולחן
ערוך ל־ , 16י שבו לסעודה שמונת נציגי
ארצות הברית ושמונת נציגי מדינת ישראל.
בלס בהעדרו: ראש הממשלה. בי. ג׳י. המתין
לשר החוץ האמריקאי בלשכתו בירושלים׳
שם קיבלו למחרת היום.
כינוסי מסך אז־ 1ם
מארכם, אנגלם, לנין וססאלין התבוננו מן
הבמה, שלהטה מרוב מסכים אדומים .״מא־לניקוב
קרא הקהל תוך תשואות סוערות,

מיבצע

ואחר־כך :״מו־שה־סנה ! מו־שה־סנה !״ מחי אות
הכפיים שיסעו את הנאומים אחרי כל
כמה משפטים, ובהתאם לנוהג הרוסי מחאו
גם הנואמים כפיים לדברי עצמם. מדי פעם,
כשהוזכרו עמי קוריאה (הצפונית) ,מאלאיה,
קניה, וכמובן ברית המועצות, קם הקהל על
רגליו, הריע בעמידה.
היה זה כינוס היסוד של מפלגה חדשה על
במת המדינה — ״מפלגת השמאל הסוציאליס טי
בישראל״ ,יציר כפיו של משה סנה, אחרי
שנאלץ לפרוש ממפ״ם.
280 תאים 280 .הצירים, שכל אחד מהם
ייצג באופן פורמלי ״תא״ במפלגה החדשה,
הבנויה לפי המבנה הקומוניסטי המקובל
(והשוטרת את מספר חבריה בסוד) ,תפסו רק
חלק מאולם בית־העס התל־אביבי. שאר אלף
הנוכחים היו קהל סתם — אוהדי המפלגה
החדשה, חברי מק״י (שמנהיגיה התכבדו ב ישיבה
על הבמה) וגם כמה סקרנים סתם.
היה זה קהל שונה מאד מזה שהתכנס לפני
חמש שנים באותו אולם, יסד את ״מפלגת־אז
בלטו החולצות
המאוחדת״. הפועלים הכחולות של תנועות־הנוער החלוציות ושל
בני המשקים, באולם שררה אוירה צוהלת של
הסתערות אופטימית. עתה היה הקהל כמעט
כולו עירוני מובהק, פרט לאנשי יד־חנה,
מגורשים מ־ 16 משקי הקיבוץ־הארצי והקי־

בוץ־המאוחד • ,וכמה חברים שטרם גור שו
(הוותיק ביניהם, לדברי עצמו: פועל נס־ציונאי
בשם פרופר, שגור ש לפני 20 שנה
מאחד המשקים בשל סירובו לשקול את ה שקל
הציוני).
״רוצים דאכול כשר יש רק שתי
דרכים: או הזדהות עם אייזנהואר ודאלס,
או סולידריות ללא סייג עם עולם המהפכה
(הקומוניסטי רעם אדולף ברמן, איש מרד
גטו וורשה. היתד, זאת נקודת הכובד של ה מצע
החדש. אולם היתד, זאת גם נקודת־החולשה
שלו. כי בעיני רוב הציבור, שאינו
מקפיד בדקדוקי רעיונות, לא היה הבדל בין
המפלגה החדשה ו בין מק״י — אף כי למעשה
קיים הבדל די ניכר (ראה ראיון מיוחד,

עמוד .) 13
כל באי המפלגה החדשה לא באו מצד
מק״י, אלא מצד מפ״ם — פועלים וותיקים
מאנשי ״מרתף״ בית־ברנר, שדר שו תמיד את
החרפת המלחמה המקצועית: אנשי מעברות:
ערבים: נוער מפ״מי קיצוני מסוגו של נמרוד
אשל, מנהיג שביתת הימאים. היתד, זאת
שכבה אנושית די מגוונת, שבאה לידי בי טוי בו בויכוח הפנימי בקולנוע צליל היפואי׳

* ביניהם חברי מש.ק נירים שגורשו רק
השבוע מקיבוצס.

השתתפו 37 איש. ביניהם: צעירה ערביה
בשם איספהאן בהלול, שהתקיפה את חוק
האישות הדתי המקפח את האשד, ד,ערביה ז
עולה עיראקי חדש ממעברת סקיה, שקרא
(בעברית) ״לא רוצים להיות ב שר תותחים,
רוצים לאכול בשר ! ״
ישראל סובייטית. כשנבחר •הועד ה מרכזי,
בן 35 איש, המזכיר הכללי (סנה)
ושני מזכירים (אדולף בר מן ופנחס טובין),
התפאר אחד מנציגי הועידה :״זהו צירוף של
מי שעמד בראש ההגנה בי מי המאבק נגד
האנגלים (סנה) ,מי שעמד בראש המחתרת
היהודית נגד הנאצים (בר מן) ומי שעמד בראש
המאבק הפועלי המקצועי בארץ ( טובין
אולם מעטים העזו לנבא התפתחות מהירה
למפלגה. אמר עתונאי מפא״יי :״הסיכוי ה יחיד
שלה הוא כיבוש הארץ בידי הצבא
האדום אחר הוסיף, בהרהור :״או, אולי,
מפנה דרמתי של ברית המועצות לטובת
ישראל ! ״
לא היתד, זאת תוספת חסרת־תוכן: רבים
מבאי הכינוס סברו באמת כי מפלגה קומו ניסטית
הדוגלת בריכוז העם היהודי ברפוב ליקה
סובייטית ישראלית עשויה להשפיע על
הקו המדיני של ברית המועצות, לחולל בו
שינוי כלפי הרעיון הלאומי הישראלי.

תב1אי

פצצות. בושם. מטאטאים
״המדינר, אינה יכולה להרשות לעצמה שתיזרק אפילו
קליפה של בננה על האיש הזה אמר יחזקאל סהר, המפקח־הכללי
של משטרת ישראל, כשהודיע לאנשי מטהו, בשבוע
הראשון של חודש מאי, כי ג׳ון פוסטר דאלס עומד לבקר
בישראל, וכי הוטל על המשטרה להיות אחראית לבטחונו.
הודעתיו׳,אתראה כללה רק פרט אחד: דאלס ישהה
יומיים בישראל. אולם תכנית תנועותיו של דאלס לא היתה
ידועה לאיש. גם לא לאנשי השגרירות האמריקאית, שהחלו
מפציצים את המשטרה בשאלוית עצבניות מה נעשה להכנת
אמצעי־הבטחון .״הכל יהיה בסדר,״ ענתה משטרת ישראל.
לאנשי השגרירות היו ספקות.

שום הדיבה ש י בגנה
האיש שהוטל עליו להכין את המבצע, היה עוזר המפקח־הכללי,
צעיר ( )33 רחב־פנים ויציב־קומה, ראש אגף האירגון
של משטרת ישראל( ,שהפך למעשה מס׳ 2במשטרה אחרי
פרישתו של סגן המפקח).
עמוס בן־גו ריון, בנו של ראש־הממשלה, החליט ששום
קליפה של בננה לא תיזרק. היה ברור לו שכדאי לגייס למען
מטרה זו את כל משטרת־ישראל. שהרי אם יקרה משהו
לאורח, יעלה הדבר למדינה במליוני לירות של תרומות וה ענקות
— סכום שהיה עולה בהרבה על כל תקציבה של מש טרת
ישראל.
המיבצע, שקיבל את התואר ״כי תבוא״ (שלא נועד, כב יכול,
לפרסום) היה יחיד במינו בארץ. הוא לקח ב חשבון
כל תנועה, כל ניד עפעף של האורח החשוב שטרם בא —
ושל מתנגדיו בישראל. כמעט כל שו טר שלישי במשטרת
ישראל נכנס למעגל המיבצע בז מן מן הזמנים: למעלה מ־700
איש עסקו בו בשעה מסוימת.

29 שעו ת חרדה
ב־סז במאי יצאו מן המטה הארצי ההוראות המפורטות
למפקדי המרחבים. משך יומיים יכלו לעיין במיסמך, להשלים
את הכנותיהם. ב־ 13 נחת האורח החשוב בשדר,־התעופה בלוד.
אותו רגע החלו 29 שעות העצבנות, כשהאורח משנה
כמעט בכל חצי שעה את תכנית תנועותיו׳ וכל המשטרה,
בנשימה עצורה׳ נחפזת לשנות את תכניותיה בעקבותיו.
העתונאים, שהועברו ללוד בשני אוטובוסים ממשלתיים׳
על פי רשימה מיוחדת שנבדקה על־ידי השוטרים בדרך׳ ראו
ים של שוטך ים. בכל הצטלבות עמד זו ג שוטרים. סביבת שדה
התעופה המתה מרוב מדים, המסלול העיקרי היה מוקף שר שרת
של שוטרים, אחד בכל חמשה מטרים .״איזה שויץ,״
העירו העתונאים ,״הגזמה מגוחכת!״ היה בכך אי־צוק רב
— כי קל היה לתאר מה היו אותם העתונאים כותבים על
משטרת־ישראל לו באמת היה קורה משהו לאורח.
שעד, שד,עתו;אים, שלבשו חליפות חמות ביום החמסין,
ריוו את צמאונם ב מזנון שדה־התעופה, י שבו ליד שול חן
ממול רוב הקצינים החשובים של המטה הארצי — המפקח־הכללי
יחזקאל סהר, עמוס בן־גו ריון, הקצין ״לתפקידים
מיוחדים״ מאיר נובק — נוסף על שני הקצינים שנשאו באח ריות
הישירה במקום — יהודה פראג׳ מפקד משטרת החופים
והגבולות (ששדד,־התעופה בלוד נכלל בתחומו) ,ויעקב נש,
ראש מחלקת התכנון במטה, שהופקד י על המשמר־הצמוד
שליווה את האורח ממרחב־משטרה אחד לשני — 300 חניכי
הקורסים של המשטרה, שהיוו עתודה ניידת ל פיזור הפגנות.

למען העין והאוזן
הקצינים ליד השולחן יכלו להיות עצבניים במידת־מה.
אולם הם ידעו כי נעשה הכל שיכול היד, להיעשות בידי בן־
תמותה .״הכנסנו את עצמנו לעורם של אויבי ואלס, וניסינו
לנחש מה היינו עושים במקומם׳״ אמר אחד הקצינים

הגבוהים.
האמצעים כללו :
• סגירת שדה־התעופה ואבטחתו משעה 20.00 בערב
הקודם.
• בקבוקי־ענק של בושם, למקרה שמישהו היה זורק
פצצת־סרחון.
• מטאטאים גדולים, למקרה שמישהו היה מפזר מס מרים
בדרך השיירה של האורח משדה־התעופה לתל־אביב.

חמשה כלבי־משטרה, שסיירו בואדיות, מרחק של
קילומטרים מעבר למסלול הנחיתה, חיפשו אנשים
מוסתרים ומוקשים.
• שמונה שוטרים פרשים׳ לשם אותה מטרה.
• שרשרת שוטרים מסביב למסלול הנחיתה, שלא
לצורך ד,בטחון, אלא, להגדרת קצין אחד ,״בולשים
למען העין ! ״

שוטר בכד חדון
ברגע שהאורח התישב במכונית ופנה לעבר בית השג רירות
האמריקאית בשדרות רוטשילד, תל־אביב, החלה ה משטרה
לדאוג לא רק לבטחונו׳ אלא גם לתקלות של סדר
בדרך.
• בכל הסתעפות של כביש או דרך־עפר, עמד שוטר, בשעה הכביש הראשי
למנוע יציאת עגלה אל
המכרעת.
• במקומות מחבוא לאורך כל הדרך היו פזורו ת מכו־ניות־גרר,
לסילוקה המיידי של כל מכונית שהיתר, מתקל קלת
וחוסמת, גם בלי כוונה, את הכביש לפני בוא האורחים.
רחוב אחד־העם בתל־אביב נחסם לכיוון אחד עוד מוקדם
בבוקר. הכיוון השני נחסם ז מן קצר לפני בוא האורח. רחוב
אלנבי; אותו היה האורח צריך לחצות ליד בנק ברקלים,
נחסם רק לשעה קלה בסמוך לבואו. למען ד,בטחון נחסמו
גם שדרות רוטשילד — כדי להטעות מתנקשים אפשריים.
בשעה שהאורח ישב בבית השגרירות, לא היה גם חלון
אחד בעשרות הבתים בסביבה שלא עמד בו שוטר, במדים
או בבגדים אזרחיים. המשטרה ביקשה רשות לכך מבעלי
הדירות עוד בבוקר ,״לא נתקלה אף בסירוב אחד.״
רק לדירה אחת לא הוכנסו שוטרים. היתד, זאת דירת
המועדון של מפ״ם, מול בנין השגרירות בשדרות־רוטשילד.
הדיפלומטים האמריקאים בישראל שלא ידעו מה אמצעי
הבטחון שהמשטרה תנקוט בהם׳ ושלא נקטו בשום אמצעי
בטחון משלהם, הופתעו לטובה .״לא חשבנו שהדבר אפשרי
בארץ,״ מילמל אחד.

הפאנה לארוחת הבוקר

• מאה שוטרים, מוכנים ל פיזור תיגרה והפגנה, ברחוב
יונה הנביא, מרחק כמה עשרות מטרים מן העצרת.
היתה זאת פלוגה מובחרת.
• פלוגה נוספת במרחק של 500 מטר מן העצרת,
כעתודה.
טענת המשטרה: לא היה כדאי לפזר את העצרת ול התערב
בהתכתשויות, כי התקפת שר שרת של שוטרים היתה
גורמת לבהלה בין הקהל, גורמת לדריסת נשים וילדים.
״אולם,״ הסביר הקצין ,״לו היתה מתפתחת תיגרה המונית
מידבקת היינו מתערבים ללא היסום ! ״

פאקארד משורין
אחרי לילה, אותו בילו דאלס וסטאסן בביתו של המיופה־כוח
האמריקאי ראסל ברמת־גן, ושאר האורחים במלון הש רון
בהרצליה, יצאה כל הפמליה, בלווית עתודת המשטרה,
ירושלימה. איש לא ידע את תכניתה המפורטת. גם ד,עתו־נאים
שנאספו בערב הקודם בבית מלון רי ץ לקבל אינפור מציה,
לא קיבלו שום ידיעות על התכנית׳ של מחר.
לאבטחת השיירה לירושלים נקטה המשטרה אמצעים
מיוחדים. היא לא דאגה רק לחסימת פר שות הדרכים, למניעת
אנדרלמוסיה כמו ביום הקודם בדרך מלוד לתל־אביב, היא
שלחה שיירה כוזבת שלמה׳ שיצאה לדרך עשר דקות לפני
השיירת האמיתית. השוטר ששיחק בשיירה ז ו את תפקידו
של שר־החוץ האמריקאי ישב בפאקארד מ שוריין, מוכן להת נקשות
בחייו.
כשעברה השיירה את רמלה, עמדו קציני משטרה מן
המטה הארצי על גג אחד הבתים, עקבו אחריה בחרדה. רמלה
היתד, אחת מנקודות־ד,תורפה, מאחר שיש בה קן קומוניסטי
רציני. אולם קבלת הפנים היתד, לבבית. האזרחים קיבלו את
השיירה (הכוזבת) במחיאות כפיים׳ ז כו לניפנוף מידי שר־החוץ
המדומה• רק מסתכל אחד שאל, בתמימות באידיש :
״מדוע השיירה כל כך קטנה?״
נקודת התורפה הבאה היה קבוץ הראל של השומר־הצעיר,
הידוע כקרוב למחנה סנה. כוח משטרה מיוחד עמד
הכן בקרבתו. אך שום דבר לא קרה.

בעיה ע ר בי ת קטנה
בירושלים עצמה הזדקרה לעיני המתכנן בעיה נוספת :
סכנת ההסתננות. מסתנן ערבי יכול היה לחצות את הקו
בלילה, להתנקש בחיי שר־החוץ על אדמת ישראל, לגרום בכך
נזק עצום למדינת ישראל.
משעות הערב פיטרלו משמרות משטרה בכל מרחב
ירושלים, שמו עין על כל עובר ושב, הקשיבו לכל רי שרו ש
קל. אולם שום מסתנן לא הרחיק חשוב כמו המסתנן הדמיוני
של המטה הארצי.
אמצעי הבטחון הירושלמיים היו, מלבד זאת ,״רכים״
מאשר בתל־אביב, אילי מתוך הנחה כי הירושלמים שקטים
מטבעם מן התל־אביביים. אולם ליד שער מנדלבוים, אותו
עבר האורח לפנות ערב׳ למחרת בואו לארץ, ננקטו אמצעי
בטחון מיוחדים. היה חבל לו היה קורה לו משהו דוקא
ברגע האחרון.

שעה שהשוטרים חסמו את הגישה אל בית השגרירות,
נערכה בכיכר שני בנומבר, ליד קולנוע סוגרבי, עצרת המחאה
של ועד השלום (מק״י —סנה —מפ״ם) ,שהיתר, מלווה בתגרות
המוניות (ראה תיאור).
המשטרה לא התעכבה בעצרת (שלא היתד, חוקית) וכהת־כתשויות.
היא קיבלה הבטחה מראש מטעם מפ״ם, ד,שותפת
העיקרית במפעל׳ שהמפגינים יתפזרו בשקט׳ ילכו הביתה
אחרי העצרת. הבטחה זו קוימה.

כוס ש ל 1מיץ

הערכת המשטרה: רק 800 איש מבין הקהל ליד מוגרבי
היו מפגינים אמיתיים׳ מהם שני שלישים אנשי מפ״ם, שאר
הקהל היה מורכב מסקרנים ועוברי אורח. ההערכה הנגדית
של קול המם — למעלה מרבבת מפגינים.
״היינו אוכלים הפגנה כזאת לארוחת הבוקר,״ אמר
קצין משטרה גבוה בזילזול ,״האמצעים לכך היו בידינו,
מוכנים לפעולה ! ״
האמצעים :

כשנעלמה השיירה מעבר לגבול, נאנחו אנשים רבים
אנחה עמוקה מאד של רווחה. בין אלה היו 1500 השוטרים
שעסקו במיבצע ״כי תבוא״ בשעה זו או אחרת׳ מהם 500
שדאגו לסדרי התנועה בלבו.
האיש האחראי׳ עוזר המפקח הכללי עמום בן־גו ריון,
הלך ל מלון המלך דוד, לחוג את המאורע כדרך שלמד לחוק
מאורעות כאלד. כשהיה מייג׳ר בצבא הבריטי. אולם הבאר
עוד היה סגור. הוא נאלץ להסתפק בכוס מיץ.

ב נז ד י } ר,
מפלגות

היתה זאת הדרך שהתאימה לאופיו של
צבר, שהאמין כי יחסי כוחות יוכרעו בארץ,
לא באספות ציוניות ב שוייץ ובפולין. היא
גרמה לכיבוש עמדות השובות בידי אנשי
הימין. אולם היא התעלמה מגורם חשוב
מאד: המאבק הפוליטי התנהל בין מפלגות
שניזונו מחלוקת השלל של הקרנות הציונ יות•
בה בשעה שקרנות אלה האדירו את
מפא״י ושאר מפלגות שהתחרו בבחירות,
נשאר האיזזוד־*אזרזזי מקופח. רוקח נאלץ
להסיק את המסקנה שהדרך לשלטון עולה
במדרגות מפלגתיות. הוא החל מקדיש יו תר
ויו תר שימת לב למפלגתו, האגף הימני
של הציונים־הכלליים.
לא מס׳ .2היו רגעים שהיה נדמה ש ישראל
רוקח איחר לרכבת.

ה בו ל דוז ר
(ראה שער)

רוקח, רוקח, היה בן אדם,
שב בתל־אביב ונקה את הים.
עבודה זו רבה, ואין לן פנאי —
הנח את שלטון הנזדינה לנזפא״י ! .

כשיצאו צעירי מפא׳׳י בחשכת לילה ל צייר
סיסמאות אלה על קירות תל־אביב,
ערב הבחירות לכנסת, ידעו את מי הם מת קיפים:
את ״שונא מעמד הפועלים״ ,את
״עמוד התווך של הריאקציה השחורה״ .בעל
כורחם נתנו מחמאה כנה לאדם עליו ריכזו
את כל התקפותיהם. היתד, זאת הודאה מ צד
מפלגת פועלי ארץ־ישראל שהיא מחשי בה
את ישראל רוקח יו תר מאשר כל אדם
אחר העומד מימין •למפלגתם•
מפא״י לא האמינה שמנחם בגין עלול ל עלות
ל שלטון בדרך הקלפי ! אחרי ענין
אלטלנה לא חששה גם מפני נסיון מהפכני
מצד זה. פרץ ברנשטיין, מנהיג הציונים־
הכלליים, היה בעיניה איש ההלכה והוגה
דעות. מפא״י מעולם לא פחדה מהוגי דעות.
אולם ישראל רוקח היה אדם שמפא״י יכלה
להעריך (ול שנוא) אותו ביתר קלות: איש
הארגון והמנהלה, האדם, המעשי באותיות
רבתי.
קול אנגלי כטלפון. שנאה זו היתד,
ישנה מאד. היא התחילה לפני 17 שנה, כש מת
ראש עירית תל־אביב, מאיר דיזנגוף.
בקרב על הירושה התבלט סגן ראש העיר
בן ה־ ,39 בנו של אחד ממייסדי תל־אביב.
הוא לא זכה לרוב. אולם כאשר מפא״י הח לה
חוגגת את נצחונה, צילצל הטלפון ב דירה
ב שדרו ת רוטשילד פינת מזא׳׳ה, בה
גר ישראל רוקח. בצד השני של הקו דיבר
מושל המחוז הבריטי. הוא הביע בשם ה נציב
העליון את ברכתו ל מנויו כראש־העיר.
עם זאת נסתיימה הפרשה למשך 14 השנים
הבאות.
מפא״י מעולם לא סלחה לרוקח על מינויו
זה. היא לא סלחה לו גם על כל דרכו הצי בורית.
כי רוקח סימל משהו בלתי־רגיל,
שסתר בהחלט את המושגים המקובלים של

בימים ההם היה המאבק בין מפא״י לבין
הציונים הכלליים קרב בין מפלגה שבנתה
את הארץ, ו בין מפלגה של עסקנים גלותיים.
בידי מפא״י היתד. ההסתדרות, שהיא היתר,
המדינה האמיתית בדרך, הרשת העצומה של
ההתישבות העובדת, ההגנה, האיגוד המקצו עי,
קופת חולים והמפעלים הכלכליים.
בידי הציונים־הכלליים היו מיטב הנאו־מיק
על מטרות הציונות.

ישראל רוקח, כן עשר

המקרים הנדירים
של אהרים.

בחייו בהם נכנע לדעתם

אור עד חצות. מאותו רגע החלו חיים
חדשים לרוקח. בכנסת בא במגע הדוק, זו
הפעם הראשונה בחייו, עם יריביו. הוא נת גלה
להם כאיש חדש. הוא נתגלה כאיש חדש
גם לידידיו ולמסלגתו. .
הציונים־הכלליים בכנסת היו אנשים חם־
רי־נסיון בכל מאבק עם אנשי מפא״י, וותי קי
השלטון והמינהלה, היתד, ידם על ה תחתונה.
הם יכלו לנאום במליאה, אולם ב ועדות
הקטנות, בהן מוכרע גורל החוקים,
שלטו אנשי סולל־בונה והאיגוד־המקצועי.
בהווי זה נתגלה רוקח כסלע שאין להזי זו.
כו שר העבודה שלו העמיד בצל את
כל מה שהיה ידוע עד כה בימין. הוא לא
רק המשיך לנהל כמעט לבדו את עירית תל־אביב
(שם לא יצא כמעט צ׳ק מבלי שיעבור
תחת ידיו של ראש־העיר) ,אלא הפך גם ה איש
הבולט בועדת־ד,כספים.
משהיה לשר עוד גברה קדחת־העבודה שלו.
סיפר משה מזרחי, נהגו זה 15 שנה: לפני
שהיה שר, היה נוהג לפעמים לבדו מירושלים
לתל־אביב. מאז חדל גם מכך — כדי ל קיים
״י שיבו ת״ בשעת הנסיעה.
יום העבודה הרגיל של השר מתחיל ב שעה
שש בבוקר, כשהוא עובר במיטתו על
העתונים. בשעת ארוחת הבוקר כבר נערכת
התיעצות של שרי הציונים־הכלליים, המת גוררים
כולם במלון עדן. ב־ 8.30 נכנס רוקח
למשרדו, עובד עד ארוחת הצהרים. רק ל עתים
רחוקות הוא עולה לחדרו לנוח ל חצי
שעה. לרוב הוא ממשיך בעבודתו, עד
קרוב לחצות. בימי הכנסת אין הוא עולה
למיטתו אלא בשעה אחת אחרי חצות.
הסדר אינו שונה גם כשהוא בביתו בתל־אביב,
בחיק משפחתו. בחדר העבודה שלו
דולק האור בליל שבת עד אחרי חצות. ב שבת
הוא נוהג לקום יו תר מאוחר, אולם גם

אותם הביתה ברגל, שוטפת לא פעם את
הגרביים (מחייכת
הרצפות מתקנת את
היא :״אין לי אמביציה להיות עקרת בית׳
זה רק מחוסר ברירה !״)

״הוצא אה הידיים מן הכיסים:״

אורח־חיים זה לא סיגל את ישראל רוקח
להיות מגינם של בעלי הרכוש הגדול. חב ריו
במפלגה, ששכחו כי רוקח הוא שיזם
לראשונה את חוק הקפאת שכר־הדירה בימי
המנדט, הופתעו כשקרא לא מכבר לעבר בע־לי־התעשיה
:״אתם מעונינים רק ברווחים ״ 1
התלונן חבר־הכנסת שמעון בז׳רנו, בעל ביתי
חרושת עסיס :״מה אתה רוצה? רוקח מת אים
למפלגה סוציאליסטית ! ״
השקפתו הציונית־כללי״ אינה נובעת מ־השתייכות
מעמדית, אלא מתוך נטיה אי שית
— רוקח מאמין ביזמה האישית, סבור
כי כבוד הפרט הוא יסוד חיי החברה. אמונה
זו מתבטאת בהתנהגותו האישית. כשנכלא
בלטרון ביחד עם שאר מנהיגי הישוב, אחרי
השבת השחורה, עורר בגאוותו המבעית את
קנאת המנהיגים האחרים. כשפנה אליו ראש
הבולשת, זרק רוקח לעברו מבט של בוז,
סינן בין שיניו :״הוצא את ידיך מן הכי סים
כשאתה מדבר עם ראש־העיר ! ״
כשסבור רוקח כי כבודו נפגע, עשוי הוא
לנקוט עמדה קיצונית. לא פעם חדל לדבר עם
דוד בן־גו ריון מסיבה זו, נמנע מלהופיע ב ביתו
אפילו במסיבות רשמיות. לעומת זאת
יש לו נקודה חלשה: ילדים. כשביקר לאחרונה
באילת שמע מפי הגננת כי 17 ילדי הגן !
במקום סובלים מחוסר תפוזים. כעבור יומיים |
הגיע משלוח של פרי הדר לילדים.
שפתיים. ב1950-
חיוך קפא על
נערכו הבחירות לעיריות. הם גרמו למפולת,
הפכו את הציונים־ד,כלליים למפלגה השניה
במדינה. נצחון זה, שנזקף במידה רבה על
חשבונו האישי של רוקח, סלל את הדרך ל־נצהון
מפלגתו בבחירות לכנסת השניה. היה

כשהוקמה המדינה והתקרב מועד הבחי רות
לכנסת הראשונה, סברו רבים ש שמשו
דעכה. כמעט איש לא האמין ש״ראש ה עיר
הממונה״ יחזיק מעמד בבחירות הבאות
לעיריה. ידידיו כבר חיפשו לו משרה כמנהל
חברת החשמל. במפלגת הציונים־הכלליים
דרך כוכבו של פרץ ברנשטיין, שהיה שר
בממשלה הזמנית וזכה לשורה של הצלחות.
היה ידוע ש בן־גוריון׳ מעדיף את ברנ שטיין
ההולנדי, בעל המזג הנוח, על רוקח, הצבר
הנוקשה והתקיף. רשימת הציונים־הכלליים ניג שו לחיבור
מועמדיהם, העמידו את ברנ שטיין במקום ה-

מדרגות מפלגתיות. ראש העיר ה חדש
של תל־אביב לא האמין בנאומים. הוא
גם לא האמין במפלגות. הוא החליט ל התחרות
במפא״י בשטח שלה: במעשים.
הוא הקים ארגון של ראשי עיריות ומוע צות
ימניים, שנקרא האיזזוד־האזרחי. הוא
ניסה לגבש כוח כלכלי, מבוסס על הפרדס נות
ושאר מפעלי היוזמה הפרטית.

4ראש העיר בלוית וזנצ ב העליון.
1לורד גורם, שבא לביקור ניסו־
\ סין, לפני בית העיריה בתל־אביב.

ן ראשון. רוקח לא היה מוכן להיות מס׳ ,2
סרב להיכנס בכלל לרשימה.
פשר הדבר היה, למעשה, פרישה מן החיים
הפוליטיים.

^ ן סגן ראש־העיר במיפקד החיילים ן
המשוחררים של הגדוד העבר
הראשון מימי מלחמת העולם| .

ברגע זה של מפנה, בקרו בדירתו ה מרווחת
אך הבלתי־מפוארת של ראש העיר,
משלחת של עסקני־המפלגה וז עי רי ם יותר,
שהיו רובם קצינים בצה״ל. הם דר שו ממנו
במפגיע שיכנס לכנסת, אפילו במחיר וי תורו
על המקום הראשון במפלגה.
אחרי הפצרה

רבה

נכנע

רוקח

— אחד

יום זה מוקדש לתיקים — .רוקח מקפיד על
כך שבבואו לעבודה ביום ר א שון ידע כי
עבודת השבוע הקודם נגמרה.
עקרת־כית מחוסר כדירה. גם ב התנהגותו
האישית לא דמה רוקח למנהיג
״המאה השחורה״ .הוא גר בדירה שכורה.,
יש לו פחות חליפות מאשר לכל חבר כנסת
אחר. לעומת אחיו, עשיר מופלג, נשאר הוא
ד,״קבצן״ במשפחה, האיש חסר־הרכוש החי
על משכורתו — 252ל״י, אחרי ניכוי ה מסים.
בחייו
הצנועים מצא רוקח שותפת אי דיאלית
באשתו. אסתר רוקח, אשה תכולת-
עין זקופת קומה ויפת־תואר, בתו של
רופא־השיניים ד״ר אפשטיין, נולדה בליטא,
גדלה בגרמניה — כפי שמעיד המבטא ה גרמני
המובהק שלה. בהעדר חיי משפחה
סדירים ,,מקדישה אשת השר את עיקר זמנה
למוסד לילדים נכים ולמפעלים דומים.
בנותיה, לויה 19 ועירי 15 למדו ב־בית־הספר
העממי. היא עצמה קונה את
צרכי הבית כצרכנית פקידי העיריה, מביאה

• גבית השיין לסבקר־הסוננווז ר99 ורט.

ברור שלא תתכן
בלעדיה.

עוד שום ממשלה יציבה

בקואליציה החדשה נתמנה ריקח לשר-
הפנים, אחד מארבעה שרים של הציונים־
הכלליים. אחרי היסוס רב ויתר על ראשות
עירית תל־אביב, בה שלט על מנגנון ותקציב
גדולים יו תר מאשר במשרדו החדש.
כשנכנס למשרדו החדש התקהלו הפקידים,
ביקשו לערוך לו קבלת־פנים חמה. חיוכם
קפא על שפתיהם כשנכנס השר החדש, זרק
לעומתם מבט זועף, עלה י שר לחדרו, הודיע
שיערוך טיהור כללי. לא נשאר כל ספק
שתישוב רוח חדשה במשרד הפנים.
בחדשים המעטים מאז, הפך ישראל רוקח
האישיות המרכזית בממשלה, אחרי דוד בן־
גו ריון. במסדרוני הממשלה נולד לו כינוי
חדש: הבולדוזר. היתד, זו מחמאה לתכונתו
העיקרית: כשהחליט החלטה, לא התחשב ב שום
מכשול. לא יחסים אישיים, לא פרוטק ציה
מפלגתית, לא שיקולים של דיפלומטיה,
הפריעו לו למוטט את הקירות שהצרו על
הדרך.
״*טרת התחיל!״ בניגוד לברנשטיין,
איש הנימוסים. לא היסם רוקח אף לרגע ל ו׳

ר את אשר בליבו. עתונאים ש שו לקראת
זיונו ת אתו׳ ידעו שיענה על שאלה ברורה
שובה ברורה של משפט אחד, המתאימה
נותרת של עתון.
כשהעיר משה שרת הערה בעניני חינוך,
׳דיע רוקח באספה פומבית שאינו בטוח
נ שרונו של שרת בעניני־חוץ, מבקש מ נו
לאסוף את ידיו מעניני־פנים. השרים
מפא״יים פנו אליו בתרעומת, דר שו התנצ־ית.
תשובתו של רוקח הצטמצמה בשתי
לים: שרת התחיל.
אופיינית לדרכו היתר, פרשת היתרי־ה־
׳יאה. לפני שהיה לשר, שמע שנכדתו של
חד ממייסדי פתח־תקוה חלתה במחלת־
.יביס, ביקשה לנסוע למשפחתה בחוץ־
>רץ. הטיפול בבקשתה נמשך כמה שנים,
נתיים בסרוב הממשלה לתת לה היתי־יאה.
הלקח
לא בוז בז. כשאך התישב רוקח מ זורי
שולחן העבודה של שר־הפנים, הודיע
:ל אזרח יוכל לצאת את הארץ כרצונו.
יגוד להבטחות רבות אחרות, הממלאות
1הארכיונים, היה הביצוע מהיר וחותך.
אדם יכול להגיש בקשה, לקבל היתר-
יאה תוך דקות מעטות. ההיתר נכנם ל־קפו
אחרי 10 ימים, אם לא התנגד לכך
סד ממשלתי אחר.
הסביר רוקח - :בושה היא למדינה כש שים
מנסים לברוח ממנה בסטן אניה.

תיים שאיש לא קרא בהם, חיסול מנגנונים
שלמים במשרד, ציינוהו כאיש שונה משאר
השרים החדשים, שהיו יו תר גמישים, פחות
תקיפים.
כל עוד היו הציונים־הכלליים, באופוזיציה
האפיל ברנ שטיין על רוקח• הוא התאים יו תר
לאספודעם, לויכוח במליאת הכנסת. אולם
מאז עבר כובד המשקל של המפלגה מן ה אסיפה
אל הלשכה, השתנתה הערכת הכוחות.
ככוח מינהלתי עלה רוקח לאין שעור על
נשיא מפלגתו. לרוע מזלו עבר ברנ שטיין
למשרד המסחר והתעשיה, התלוי כולו בחס דו
של שר האוצר המפא״יי׳ האיש הקובע
למעשה את המדיניות הכלכלית.
היחסים בין ברנ שטיין לרוקח, בעלי האופי

1953

השר — ישראל רוקח בחזות הגדנ״ע בבאר־אורה, בשעת בקורו הרשמי 1
הראשון באילת. כשראה רוקח את המקום. אמר -נמה חול ! אפשר לבנות ן
עליו עיר !״ העירו אנשי אילת: זו הפעם הראשונה שישר מתרגו באמת״ן

המנוגד כמעט, היו פעם מתוחים למדי• או לם
בז מן האחרון השתפרו מאד. השנים הבי נו
שהם משלימים זה את זה כאיש ההלכה
לאיש המעשה. רוקח קורא לברנ שטיין ״ראש
המפלגה שלי״ ,ברנ שטיין כמעט ואינו זז
מבלי לשמוע קודם את דעתו של רוקח.
במפלגה פשטה דעה שרוקח הוא האיש
החזק יותר. אולם, הכל הסכימו שהנהגת ה צמד,
כמו שלטון שני הקונסולים ברימא
תער־קה, עולה כל צורה אחרת• אין להם
׳,.׳פ מתחרה במפלגה.

^ בחירות לכנסת השניו — השלי־ 4 רוקח, דוד צבי פנקס
1שיה:

! 1 / /ומ. בגין בקאריקטורה מפא״יית.

* אא ^הוליבוד — אסתר וישראל רוקח
בשיחה עם המכבה היהודיה שלי

!! /וי מור ס, בביקורם היחיד בחו״ל.

זה יוצר הרגשה של בית־סוהר. שום אדם
אנגלו־סאכסי לא יתישב במדינה כזאת ! ״
אחר הוסיף, בהזכרו בעברו שלו :״בעצם,
מה הרע שבחור צעיר יסע ויראה את העו לם?
אני חושב שזה בריא מאד מ קזז
עצמו נסע עם הוריו ל שוייץ כשהיה בן , 13
נשאר שם לבדו משך שמונה שנים, שכללו
את שנות המלחמה. הדבר מסביר לא רק את
ריבוי הלשונות בפיו (מלבד שפת־אמו ה עברית
— ,צרפתית, גרמנית, אנגלית וקצת
איטלקית) .הוא מסביר גם את בטחונו ה עצמי,
הרגלו לסמוך על כוח עצמו גם כש הוא
לבדו.
״ האזרחאינופושע :״ אולם ההחל טה
לבטל בצורה זו את התהליכים הביורו קרטיים
שהיו קשורים בהשגת היתר־יציאה
עוררה זעקה מרה במשרדים.
פקידי סוכנות ואנשי מס־הכנסה — הכל
זעקו שהדבר לא יתכן, שהוא יגרום לסיכון
דטחון המדינה, לבריחת פושעים, משתמטים
ממס, חייבי חובות לסוכנות. הכל דר שו ש האזרח
האומלל י רו ץ ממשרד למשרד, יא סוף
סידרה של חותמות.
רוקח אטם את אוזניו. אמר הוא: ליחזקאל
סהר יש 29.000 תיקים, כולל עבירות תנועה
ושוק שחור. אם המשטרה אינה מוכנה ל המציא
רשימה זו למשרד הפנים, תעבור נא
היא עצמה על הרשימה ותתנגד ליציאת אדם
תוך עשרת הימים שניתנו לה.
״מה הם רוצים?״ התרעם רוקח ,״שכל
אדם, יחשוב את עצמו לפושע עד שהמשטרה
תאשר את ההיפך?״
הצברוההולנדי. מכת הגרזן על ראש
התמנון הביורוקרטי, בעל אלף הזרועות, רכ שה
לו מידה ניכרת של אהדה. פי טורי הפ קידים,
הפסקת הדפסתם של עתונים ממשל

י! ת ך

פנמה כמשרד הפנים. דרכו של רו קח
בממשלה לא היתד, כולה רצופה הצלחות.
בזמן האחרון נחל כשלונות מצלצלים, ביחוד
כשניסה להשתלט על עניני המיעוט הערבי
(העולם הזה ,)809 מוגר על ידי אנשי בי. ג׳י.

הברירה: דיקטטורה. פקידי משרד־הפנים,
שהאשימו את רוקח במחקת ב״הפועל
המזרחי־פוניה״ ,לא היו היחידים ששאלו את

ישראל

מר רומח ידוע בי התנגדת מאז הקמת המדינה להצטרפות
מפלגתך לקואליציה הממשלתית. מה הניע
אותר לשנות את דעתך ולהצביע כעד ההצטרפות?
אחרי משפט פראג הגעתי לכלל מסקנה שעל הציונים־הכלליים לש־נות
את עמדתם. עד אז הצביעו, למעשה, עם מק״י ואנשי סנה נגד הממש־לה.
אהרי ההתקפה הסובייטית על המדינה שוב לא יכולתי להסכים למצב

א? ? 33־ 3י 1 3 8״ ה מ ״ ל־־י ת אי״ ך לסנן יאש
הממשלה ז ו!אם נראית לן הצעה זו נסע שי תז
לא. מצב הקואליציה אינו נראה מתאים לכך. אנחנו נכנסנו לממ ש,ה
לא רק מוכנים להשפיע על חברינו החדשים, אגא גם מוכנים להיות
מושפעים על ידם. כך הבינונו את מהותה של שותפות. אולם לצערנו שונה
המצב. ברגע המכריע עוברים חברי מפא״י בממשלה לשיטה של הצבעה.
ברור שבמצב כזה אין כל טעם לקואליציה, כי ארבעת השרים
הציונים־כלליים יהיו תמיד במיעוט. אפילו אם כמה משרי מפא״י י שו ט טו
בעולם, השה להניח שאי־פעם יו שג מצב בו יהיה לנו רוב.

האם מוכן אתה לקבוע כי השאיפות העיקריות של
הן ייויימ-הכלליים בהיכנסם להואליציה, הומחשו כה?׳

היו הישגים חשובים, אולם בשטחים המכריעים לא הושגה התקדמות
מספקת. אני מתכוון, למשל, לביטול הפיקוח על המטבע הזר. אנחנו
דר שנו זאת, בהצטרפנו לממשלה, אך הדבר טרם הושג.
אני חושב כי אין עתיד להתפתחות הכלכלה כל עוד קיים פקוח זה.
שום אדם נורמלי מחו״ל לא ישקיע את כספו בנטיעת פרדס, כשעליו
לפנות שוב לפקיד ולבקש את חסדיו כדי לקבל ר שיון למטבע הדרוש
לקניית כלי־עבודה. אין פטריוטים כאלה שיסכימו לכך.
הגבלות המטבע באו, כביכול, כדי למנוע את בריחת המטבע הזר
מן הארץ. אולם אין הגיון בכך. בעית הארץ אינה כיצד למנוע את
בריחת המטבע הזר שאין לנו, אלא כיצד להניע את המטבע הזר
לבוא אלינו.
מפא״י מהססת לקבל את דרי שו תינו בשטח זה• האלטרנטיבה היחידה
היא חוסר־עבודה. אולם זו דרך פסולה. האם יתכן דבר יותר איום מאשל
בעל משפחה שאינו יכול לספק מזון לבני ביתו?
כל הבעיה היא להביא הון לארץ. בלי ביטול ההגבלות לא יבוא הון.

כיצד רואה אתה את תפקידך כמשרד הפגים?
התפקיד הראשון היה לצמצם את המנגנון המנופח. נכנסו לעבודה
במשרד זה אנשים רבים שכל הכשרתם היא השתייכותם למפלגה מסוימת.
איני מוכן לפטר פקידים בגלל השתייכותם למפלגה מסוימת, אולם
איני מוכן להחזיק במשרדי אנשים שאינם מתאימים לעבודה. שר אינו
בא־כוח מפלגתו במשרדו, אלא בא־כוח הממשלה. עליו לדאוג ליעילותו.
יש לחסל את הכפילות העצומה הקיימת במנגנון.

במה מתבטאת כפילות זו, מר רוקח?

גם במשרדו שלו לא יכול היה להתקדם
בצורה הרצויה לו• מלבד כמה פקידי המנדט,
בעלי הנסיון, היה המשרד מלא אנשי הפו־על־המזרחי,
בחלקם חסרי כ שרון, שמשה
שפירא, שר־הפנים הקודם, דאג לעתידם. לפי
הנוהל הקיים, אי־אפשר לפטר פקיד, אלא
אם כן עבר עבירה.
למזלו, גילה רוקח שאין מחסור בעבירות.
במחלקה למרשם תושבים נתגלתה רשת
מסועפת של זיופים, מצד פקידים שקבלו שו חד
כדי לעזור לעולים חדשים להשתמט מה צבא•
״היתד, זאת ממש פנמה,״ התלונן רוקח•
הבטיח גילויים נוספים.

רוקח,

שר ה13י

אתן לך דוגמה. בחצי תריסר משרדים שונים קיימות מחלקות שתפקי דן
היחיד הוא לרשום את התושבים. הצבא, המשטרה, משרד־הפנים,
מוציאים הון על
כולם רושמים תושבים,
משרד המסחר־והתעשיה,
החזקת פקידים, שכל אחד מהם עולה למשלם המסים 2000ל״י לשנה.
במצב כזה אין להתפלא אם י ש צורך להטיל מסים על כיריים ומקררים
חשמליים.

האם קיומו של
לכפילות כזאת?

משרד-משטרה

עצמאי הוא

סימן

איני יכול לחוות דעה לגופה של שאלה זו, פן יאשימו אותי שאני
מעונין רק בהרחבת משרדי. להלכה אני משוכנע כי כל שר פנים חייב
לשלוט במשטרה. זוהי הדרך המעשית היחידה להטיל מרות ציבורית
על המנגנון שיש לו השפעה כה מכרעת על גורלו של האזרח.

מה היית עושה לו היתה המשטרה עוכרת למשרדך?־
אני חושב שיש לרכז את כל המאמצים על פעולות של מניעה.
500 שוטרים חדשים, כפי שדרש שר־המשטרה, לא ישנו, לדעתי, את
המצב. יש להשתמש בתקציב כדי להקים מועדונים לנוער העזוב ולתת
לו ארוחה חמה. ילדים הגדלים במעברה עזובה, או באוהל אפל, אין להם
כמעט ברירה אלא לפנות לחיים של פשע.

כשבועות האחרונים עשית מאמץ לרכז במשרדך
את הטיפול כעניני המיעוט הערכי. מה היתה כוונתך 7

הטיפול בבעיה הערבית היא דוגמה מאלפת של כפילות. גם כאן
י ש חצי-תריסר מוסדות המטפלים בערבים. לכל אחד יש מדיניות אחרת,
ופעולת האחד מתנגדת לפעולת השני. ניסיתי לרכז במשרדי את המחלקה
הנמצאת כיום במשרד ראש־הממשלה, ולרכז את כל הטיפול.

האם אתה חושב שיש ערך לבך כל עוד כפוף האפוטרופוס
על רכוש הנפקדים למשרד האוצר?
איני סבור שיש סיכוי להעביר מחלקה זו.

מה היית עושה, מר רוקח, לו היה כל הטיפול כבעיות
הערכים נמסר לידך?
הייתי משנה את היחס אליהם. ראיתי כמה מקרים אופייניים. ערבי
אחד, למשל, שנפגע על־ידי הכנופיות והפך נכה, ביקש להיכנס למדינה
לצרכי ריפוי. אשתו מהד, מקור בבית־לחם. נתתי לו ר שו ת לשהות
במדינה משך ששה חדשים, אולם פקידים רבים פנו אלי כאילו עשיתי
עוול. האשימו אותי שהבאתי ערבים למדינה. אולם נ&נים מן המקרים
עשיתי זאת לפי בקשתו האישית של מר יצחק בן־צבי, נשיא המדינה.

האם יש לדעתך פתרון לכעית המעוט הערכי כארץ?•
עלינו לחשוב על העתיד. אי אפשר לנו לדעת מה יהיה המצב בעוד
עשר שנים. המעוט הערבי נמצא במדינה, והוא יישאר במדינה. יהיה זה
פשע אם נהפוך אותו לגייס חמישי. אין פ תרון אחר אלא לתת לערבים
להרגיש שהם אזרחים שווי זכויו ת, שהם יכולים להתהלך בינינו ־חופשיים,
לעסוק באופן חופשי בעבודה ובמסחר.

ב מיד ר.
עצמם, החודש, אם היד. כדאי להכניס את
הבולדוזר לחצר הממשלה.
בין השואלים, היו גם מנהיגי מפא״י רבים.
חשבונם היה פשוט ! אם הציונים־הכלליים
יוכיחו את עצמם בממשלה, יכולים חוגים
רחבים להיתפס לרעיון שהם עשויים באמת
לשמש אלטרנטיבה ל שלטון המפא״יי. אלה
שהאמינו כי כמה שבועות ב שלטון יוכי חו
לעיני כל שהצ״כ אינם אלא חבורה של פט פטנים
חסרי־אונים ,.נאלצו לבדוק מחדש את
חשבונם.
רוקח אינו מקל עליהם. הוא הבהיר לח לו
טין שלא י תן להצר את צעדיו, לצמצם את
סמכויותיו. יש לצפות שב שבועו ת הקרובים
יהיה ישראל רוקח איש פרובלימטי במסגרת
הקואליציונית.
אולם בסופו של דבר לא יכריעו גורמים
אישיום. הנישואים בין מפא״י והציונים־הב־לליים
אינם נישואים, של אהבה. אין הם גם
נישואים של נוחיות. במקרה הטוב ביו תר
אלה הם נישואים של חוסר ברירה. מדי חו דש
בחודשו מתעוררת במיטת הכלולות מרי בה
שהיתר, צריכה להוביל ב מי שרין לגירו שים•

כי בי. ג׳י. לא הלך עד כה בדרך זו,
הרי הסיבה היחידה לכך היא שברור שאחרי
גירושים אלד, פתוחות לפניו רק שתי דרכיב.
האחת היא שותפות׳ עם, מפ׳״ם, דבר שבן-
גו ריון שו ב אינו מסוגל לו ; השניה כלולה
בתוכנית המונחת במגרתו של טדי קולק,
מנהל משרד ראש־הממשלה ור א שון ״הבחו רים
היפים, של בי. ג׳י.״.
היתר, זאת התוכנית שנדונה בחדרו של בי.
ג׳י. לפני שנוצרה הקואליציה הנוכחית, וש־תוצא
לפועל בלי ספק יום אחרי מותה. תוכן
התוכנית: חיסול או צימצום רו ב החרויות
הקיימות במדינה, הטלת דיקטטורה מסוייגת
של דוד בן־גו ריון ו עוז ריו הצעירים, להצלת
משק המדינה ובטחונה.

נוער
אב א והנערים
שום דבר לא הבדיל את הנער ממאות
הצעירים העוברים בפני דו כן השופט, בבית
המשפט לנוער עבריין של חיפה: נמוך,
שחרחר, רזה, סרבן ומלא חשד. משהקריא
השופט אי׳ פ ך ן, השמיע הנער משאלה
תגידו לראש ;העיר ;
מוזרה :
לא רוצח ־ מבא חושי ידע שאני לא הייתי
בסדר.״
השופט לא ידע מה פשר הדבר, חשב ש אולי
משפחת הצעיר היתד, תלויה ברצונו
הטוב של ראש העיר, קיבלה תמיכה עירונית
כלשהי. אך הסיבה היתר, הרבה פחות פרו זאית
:״אני שייך ל מועדון של אבא חושי,״
הסביר הנער, כאילו היתד, זו סיבה מספקת
ומובנת מאליה.
״המועדון של אבא חושי״ אינו בנין פאר׳
עם מיגרשי־טניס ובריכת־שחייה. זהו, לעת־עתה,
רק צריף עץ אחד, בכניסה לנמל, מול
חורבות העיר הערבית התחתית. ב מועדון
זה מתכנסים׳ כמה פעמים לשבוע׳ נערים
חיפאים, בני שכונות העוני, אשר אף מוסד
אחד לא מצא לנחוץ עד היום לטפל בהם.

רובם הספיקו כבר להקנות לעצמם ה רגלים
מסוכנים של נוער עזוב. תיק משטר תי
נחשב, בחוג זה לדבר רגיל ביותר,
כמעט לתעודת־כושר מסויימת.
מים לצמא. לפני כמה חדשים, סילקת
העירית ערמות אבנים מאחד המגרשים, הפכה.
ראש העיר גייס
משחקים.
אותו למגרש
כמה מדריכים, הטיל עליהם לארגן את נוער
ומועיל. המדריכים
השכונה בבילוי בריא
נכנסו לתפקידם, סיפרו לראש העיר, בהת להבות,
על הישגיהם• אבא חושי ביקש לר אות
את הנערים.
״אם הוא רוצה לראות אותנו,״ היתד, ה תשובה
,״שיבוא אלינו בעצמו.״ אותו שבוע.,
במסיבת שבת שכונסה במיוחד למטרה זו,
בא אבא חושי אל הנערים.
״לכאורה, לא קרה שם כלום,״ נזכר כעת
ראש העיר .״ישבתי שם, לא נאמתי, לא הר ציתי.
מדי פעם היה אחד הנערים ניגש אלי
ומשוחח על אשר בלבו.״
מאותו ז מן הפכו פגישות אלה למסורת.
מדי שבועיים, במוצאי שבת, מבקר אבא חושי
את הנערים, במועדונם. ביום העצמאות באו
אותם הנערים לעזרתו: הם אורגנו בכל
רחבי העיר, ליד ברזים שהותקנו במיוחד,
הגישו מים לכל האורחים שהצטופפו ברחו בות.
אחרי כל שותה, שטפו את הכוס.
עתה מתכונן אבא חושי לבצוע השלב
השני. הוא הצליח לגייס את התקציב ( 15 אלף
לירות) להקמת שלושה צריפים, שיוכלו לספק
לנערים בידור (התעסקות חינוכית, משך
כל שעות הפנאי שלהם.

בידו. מאחורי גבו של הנער קרא כהנא את
תוכן השיחה, שהיה כתוב בפיתקה :״לכבוד
הצירות האמריקאית. הננו מזהירים אתכם
כי בנין השגרירות י פו צץ עם בואו של שר
החוץ דאלם — חתום: מפ״ם, מק״י.״ הנהג
הזעיק את שוטרי התחנה הסמוכה, שמצאו
בתא הטלפונים את הנער. הוא ד,תיפח בבכי,
היכר, באגרופיו על קירות התא וילל :״רק
אל תספרו לאבי, רק אל תספרו לאבי.״
הורי הנער לא ידעו על התעסקות בנם.
האב היה מחלק תה בשוק העליה, נעזר על
ידי בנו בעסקו הקטן. כאשר נודע לו על
המקרה, כמעט איבד את חושיו מרוב תמהון.
״כאן לבטח קרתה טעות, זה לא יכול להיות,״
אמר לשוטרים.

סיפור אמריקאי. שעה שלמעלה הת פעל
דאלס ממספר הצלמים ״ממש כמו בניו
יורק,״ ירד משה ( מוי ש) פרלמן, ראש שרותי
המודיעין, אל העתונאים הנעלבים, ניסה ל שכנעם
בטענה ש״לא הפסידו שום דבר״.
״חוץ מזר״״ ניחם ,״אין למעלה
והלא זה סיפור אמריקאי גרידא.״

מקום,

אומר ראש העיר :״יתכן כי 15 אלף לירות.
זה סכום גדול. אבל מוטב להוציא סכום כזה
עכשיו, מאשר להוציא סכום גדול פי עשרה
להחזקת פושעים בבית סוהר, בעוד שלו ש אוי
חמש שנים.״

סוף ״המ\ד״
״אילו ידע בעל חנות החותמות עברית,
הי חוסך לנו לילות שלמים של נדודי שינה,״
אמר קצין המשטרה, לאחר ששמע את סי פורו
של נער שחרחר וצנום, שעמד חיוור בחקירה,
לידם חייך גבר לבו ש בגד חאקי ו חבו ש
כובע נהגים. דוד כד,נא, נהג אשד בקו חולון־
תל־אביב, היה הנהג השני, תוך שבוע ימים •,
שתפס בתחנה המרכזית פושע מבוקש.
משך חדשים נשלחו עשרות מכתבי איום.
למקבליהם ניתנו אזהרות חמורות. לאי שי
מפ״ם ומק״י — על פעילותם המדינית ; לבע לי
אולמות — על השכרת אולמותיהם לא סיפות
קומוניסטיות: לחנויות הספרים —
על מכירת ספרות רוסית קומוניסטית. על
המכתבים היתד, חתימה שהפחידה ר בי ם:
״המגף השחור״ .היתד, זו חותמת גו מי ש הוזמנה
על ידי נער בן שבע עשרה, כותב:
המכתבים, באחת החנויות בתל אביב, וש־בעליה
לא הבין את תכנה, חשב אותה ל חותמת
מועדון ספורט.
מפ״ם ומק״י לבוץ. למשטרה, שחשבה
כל העת כי מאחורי החתימה פועלת מחתרת
רחבה, נתגלתה האמת, עת חשק כהנא לצלצל
אל ידידו ברמת גן. הוא סר אל תא הטלפו נים
הצבורי בתחנה המרכזית, נתקל שם
בנער משוחח בטלפון שהחזיק פיסת ניר

אולם היתה זו עובדה .״המגף השחור״ לא
היה אחר מאשר יהודה רפאלי , 17 ,שטען כי
שנאתו לקומוניזם דחפה אותו למעשיו. במכ תבו
האחרון אל השגרירות רצה להכניס את
מפ״ם ומק״י לבוץ, חתם בשמן.
כאשר הובא השבוע בפני השופט, היו
פניו חיוורות מן הרגיל. הוא הודה באשמה,
שמע עוד את בקשת אביו לשלחו לבדיקת
רופא עצבים. השופט נעתר לבקשה, דחה
את מתן פסק־הדין.

עוזונות
•ודנ־ר״ן
בין שאר אמצעי הבטחון בהם נקטו מ שרד
החוץ והמשטרה כדי להגן על גופו של דאלס
וחבריו, היתד, ההוראה לבלי תת לעתונאים
לקרב אליו (פרט למסיבת עתונאים בעמידה,
חד־צדדית, עט רדתו של דאלם בלוד) .הנימוק:
אם ידעו העתונאים את תנועותיו, יו כ לו
אנשי השמאל שביניהם להודיע על כך למ תכנני
הפעולה הנגדית, להפר את האיפול.
רוב העתונאים קיבלו את הגזירה בחיוך,
נהנו מתמרוניו המילוליים של דובר מ שרד
החוץ. מאחר שלא ידעו ממילא איפוא נמצא
האורח, לא התרתחו.
״האם הוא כרשימה?״ שונה היה
מצבם של עתונאי ירושלים. הם ידעו כי האו רח
נמצא באותו רגע במשרדו של ראש הממ שלה,
אולם הם נאלצו ״לכסות״ את המאורע
מחדר־ד,מדרגות.
אחרי דאלס וחבריו עלו במדרגות המכוסות
שטיחים כל הצלמים, אולם רק שני עתונאים
— שניהם נוצרים. היו אלה שני תותחים בינ לאומיים,
בעלי שם עולמי: הומר ביגארט,
רחב־כתפיים וממושקף, הכוכב של ניו־יורק
היראלד טריביון, שכיבד את הארץ בבי קורו
החטוף, ודאנה שמיט, גבוה, רזה ואדום־עור,
סופרו האהוד של ניו־יורק טייטס, שכבר בילה
כאן ז מן מה. כ־ 15 עתונאים אחרים, מעונינים
לא פחות בסיפור, אולם כולם יהודים (אם
כי נציגי חוץ ביניהם) ,בילו את ז מן בי קורו
של דאלס במשרד בי. גי ,.בחברת השוער.

הלונדוני והג׳רוזלס פוסט, אחרי מספר דקות,
פנה השוער התמים לחבורת העתונאים הרות חים,
ביקש את עצתם :״האם הוא ברשימה?״
ענה אהד מהם בציניות המתאימה למסיבות:
״אם אתה מתכוון לשאול אם הוא גוי, ה תשובה
היא כן !״
אלססון עלה.

ווו

לעתונאי שלישי, שנראה חשוב במידה ש תזכי,ו
בכבוד, רוי אלסטון (דוד קורטניי),
צלצלו הביתה, ביקשוהו למהר לבוא למסיבה.
כשבא אלסטון, סופרם הממושקף של הטייטס

נתן ביטוי לרג שו תיו לפחות כתב־חוץ מקו מי
אחד, שטילגרף לעתונו בבריטניה :״נציגי
הניו־יורלן טייטס, ההראלד־טריביון והטייטס
הגויים, הור שו להיות נוכחים בפגישת בן־
גוריון־דאלס. סופרכם (היהודי) ,נשאר בחוץ,
סוף.״
אורחי כפרה ב עז ר ת מסרטה
בשבוע שעבר גברו הסיכויים שפרשת בי קורי
הסודי של אריק ליט (הסולס הזה 10
לא תישאר בודדת. אורחים מגרמניה המשיכו
להגיע לישראל במסוה זה או אחר.
בניגוד לליט, לא היה כלל בטחון שפאול
הארלן היה אוהד יהודים, למרות שהוא הע מיד
פנים כאלה. הארלן, היה בנו של במאי
הסרט הגרמני האנטישמי היהודי זיס, שהיה
עיוות גזעני קטלני של ספרו המצוין של ליאון
פויכטונגר. אנשים שז כו לראות את הסרט,
קבעו כי היתד, זו הסתה גזענית ברורה, שלא
נשתמעה לשתי פנים. הגרמנים היו מציגים
בדרך כלל את הסרט בארצות הכבושות כ מבוא
לפרעות ביהודים.
פאול הארלן לא עשה כאביו, שמצא את
מקומו בעולם הסרטים של גרמניה המזרחית.
הוא יצא לפריז, התקשר עם ג׳ימם דה־רום־
שילד, מפיק סרטים חובב ממשפחת רוטשילד,
שביקר לפני שנה בלוית בתו בישראל.
הארלן הצעיר
להפיק סרט על
על חטאיו הוא,
הסכים להעמיד

הסביר לרוטשילד כי בכוונתו
ישראל והיהדות, כדי לכפר
וחטאי בני עמו. רוטשילד
לרשותו את הכסף הדרוש.

טורקי צעיר. אולם כיון שקשה היה
לקונסוליה הישראלית להחתים אשרת כניסה
על דר כון גרמני, פנה רוט שילד לקונסוליה

(המשך בעמוד ) 14
הארץ ספר מצרי

הבריטים פתחו באש על
(כותרת בידיעות אחרונות).
א. א ,.תל־אביב
התסרוקת לא היתה בסדר?

.העולם הזה״ 613

במרחב
מבעד למסך החזר
מיסטר ד אד ם חוקר ולו מד
אך הספיק פוסטר דאלס להשיב להצדעת
קצין הלגיון בשער מנולבאום, ניתך עליו
זרם אדיר של תלונות ותביעות. סכרי הער בים׳
שהאורח הנכבד לא יכול היה לפותחם
בשיחותיו עם נגיב׳ לפני שלושה ימים, נפר .

צו לרווחה.
הפניה הראשונה באה בבית הקונסוליה הא מריקאית
בעיר העתיקה של ירושלים׳ במ סיבה
שנערכה לנכבדים המקומיים. עארף
אל־עארף, פלסטינאי ידוע׳ חבר. בית הנב חרים
הירדני׳ היה הדובר העיקרי: אמריקה
עשתה שגיאות רבות במרחב. היא אשר
עודדה את היהודים׳ היא המממנת אותם כיום,
היא האשמה במצב הפליטים הערביים. אמ נם
דברים אלה אירעו תחת שלטון המפלגה
הדימוקראטית, אולם הם נזקפו לחובת אר־צות־הברית
ועל המשטר הרפובליקאי לתקן
את המצב העגום.
מזכירו של דאלס רשם את הדברים לעיון
בשעת סיכום המסע. דאלם עצמו מצא לנחוץ
להעיר כי חכוכי המפלגות של ארצות־הב־רית
הם עניין פנימי של האמריקאים׳ לא
נושא לויכוחים עם מדינאים זרים. הערבים
הבינו את הרמז: דעותיהם על סרומן ויחסו
למדינת ישראל לא הוזכרו שנית בפני שר

החוץ משך כל סיורו. האדיבות האנגלים קילל,לו. לעומת
הסרבנית של המצרים והתכליתיות התמצי תית
של הישראלים•(ראה במדינה) ,זכה דאלם
לשלל עשיר של תזכירים, תלונות, בקשות
והבטחות בשאר מדינות ערב. הוא שמע
על ענייני הפליטים הערביים, תוכניות פיתוח
והשקאה׳ ענינים צבאיים ותרבותיים, נשק,
מסחר׳ נפט. אולם בנושא העיקרי שהביא
אותו למרחב — ברית הגנה מרחבית — לא
יכול היה כמעט לגעת.
עמדתה העיקשת של בריטניה במשא ומתן
עם מצרים (ראה להלן) שמטה את הקרקע

של היחסים האנגליים — מצריים, שדהרה לק ראת
שיא. בעוד יום־יומיים׳ הבטיחו להם
הפרשנים המוסמכים ביותר, יתלקחו הקרבות
באזור תעלת הסואץ. הבריטים כבר החישו
למצרים תגבורת מקפריסין וממלטה׳ יחידות
נוספות, על כל ציודן, עמדו להפליג ל אזור
המריבה מבריטניה עצמה.
בצד המצרי, גברה נימת ההסתה ההיסט רית
בנאומי המנהיגים ו ב שידו רי הרדיו, הוכ רז
על רישום כללי של מתנדבים למלחמת
הקודש׳ יחידות הקומנדו ב אזור התעלה קיב לו
הוראות מפורטות ממטה ההפיכה בקהיר.
העתונים, אשר משך שבועות רבים היו מל אים
מאמרים, צילומים וציורים שהסיתו למל חמה,
הביעו עתה את ״תביעת העם״ לשיח־רור
מידי של המולדת. הכל עשה את הרושם
כי נבואות הפרשנים השחורות ביו תר תת קיימנה
בקרוב.
אך במקום הידיעות על גל הפירור הרא שון׳
באו מאמרים ארוכים שניתחו את סיבות
השקט היחסי שהשתרר בחזית המצרית. שני
הצדדים, נאמר, הסכימו לשביתת־נשק של
חודש ימים׳ עד אשר י שו ב שר החוץ האמ ריקאי
לוושינגטון. ההפוגה מתי יישמע הגונגז אם
מנעה שפיכת דמים רצינית, הרי שלא הביאה
כל שינוי בזירה הפוליטית. העתונות המצרית
תיארה את המצב כשלב ביניים. הזדמנות
.אחרונה לגיוס כל האמצעים לקראת המאבק
החייב לבוא.
״זהו שקט שלפני הסערה,״ הכריז חבר
מועצת ההפיכה אנוור סאדאת .״וכמו לפני
כל סערה, עלינו להתכונן לקראתה, לחזק
את ביתנו, להיות דרוכים למלחמה.״
חסן אל־חודייבי׳ מנהיג האחים המוסלמים׳
הבטיח לנגיב להעמד לרשות המאבק את כל
חברי הארגון, המאורגנים ביחידות לוחמות
מאומנות .״אחריהם עומדים כל מיליוני ה מאמינים
המוסלמים ברחבי העולם,״ הודיע
כבטחון.

תהילה כאומן כסרט הגדני״ע
לבנות, שיווי זכויות
ישראל המדריכ ה הצליחה
תהילה באומן לא חלמה להיות כוכב קול נוע.
בת ד,־ 18 התגייסה כ מו( כמעט) כל בנות
גילה, צורפה לגדנ״ע, נשלחר, לאחר ממחנות
ההתערות בהם, מנסה הגדנ״ע להטביע את
;חותמו על בני המעברות.
באחד הימים.הופיעה במקום חולית־צילום
של הגדנ״ע, ביקשה להסריט סרט דוקומנ טרי.
הבמאי השקיף סביבו. חיפש מדריכה
נאה שיוכל להבליטה על הבד. מבטו חלף
על פניה של תהילה — אחר חזר אליהן.
כשהחלה עבודת ההסרטה, מצא כשרונה
הקולנועי של המדריכה חן בעיני המסריטים.
ד,ם החליטו לסטות מדרכם. אף שהחלו כבר
בהסרטת סרט שהיה דוקומנטרי גרידא׳ ניג שו עתה להרכיב עליו עלילה בעלת שני
כוכבים — תהילה׳ המדריכה׳ וסעדיה, תימני
בן־מעברה.
ציונות מול ציונות. תוצאת הנסיון
;היא סרט אנושי על מיבצע ההתערות. אמ המוגזמת
מפריעה
נם נימתו התעמולתית
קצת לצופה להתרשם מן הציונות האמיתית
המתבטאת בסרט — קליטתו של הנער ב תנאים
החדשים׳ בריחתו כשמנסים לכפות
עליו משטר של שווה־זכויות עם הבנות׳
הצלחתה הסופית של תהילה לרכוש את
.לבו — ואת נפשו.
הסרט׳ אחד מארבעת הסרטים. הדוקומנ טריים
של חולית־ד,צילום, הוצג החודש בפני
קהל מוזמנים• הוא הוכיח מחדש שישנו ב ארץ
חומר אנושי גלמי טוב למישחק ריא ליסטי
— ושכדאי למעט בתעמולה שקופה.
סרטים עכר אל-גאסר כראש הצועדים ״אל התעלה״ (אל-מוסאוור, קהיר)
לגברים, הבטחת דמים
מתחת לרגליו של האמריקאי. במצב של ערב
מלחמה עם האנגלים, לא היתה מצרים מו כנה
לדון בכל ברית צבאית עם המערב.
ללא השתתפות מצרית, לא היה שום ערך
לשיחות על ברית הגנה.
גם עמדתן של שאר ארצות ערב — וב ראשן
הלבנון׳ סעודיה ועיראק — בענין זה,
השתנתה בשבועות האחרונים. הן לא גילו
עתה שום נכונות יתרה לדון ב ארגון הגנה
שיוקם על אף העדרה של מצרים ממנו.
פוסטר דאלס, שבא למרחב בתקוות רבות׳
ובכוונה ליצור עובדות ממשיות ביותר, נאלץ
להסתפק בהכרזה שחזרה ונישנה :״לא באתי
אכן לא היתד,
אלא כדי לחקור וללמוד.״
זאת הודעה דיפלומטית חמקנית, אלא עובדה
קרה. כי גם אילו רצה שר החוץ של ארצות־הברית
לא היה יכול לעשות משהו ממשי
בסיורו הנוכחי.
האנגלים קילקלו לו את ההזדמנות.

מצרים
ו שוב., :אל־*דא!״
מאזיני תחנות הרדיו וקוראי העתונות בכל
רחבי העולם עקבו אחרי ההתפוררות המהירה

,העולם הזה׳ 813

אל־גלא, מלת הקסם המצרית׳ שפירושה
הפינוי, שוב הפכה תביעתם הראשונה של
הפגנות הרחוב. בשנת 1945 הכריזו הסטודנ טים
כי לא י שו בו ללמודיהם, בלי אל־גלא,
לפני שנתיים תבעו רבבות מפגינים את הסו־דאן
ואל־גלא. השנה מוכנים המצרים גם
לשלם את המחיר המלא של אל־גלא .״רק בדם
ובאש נשיג את עצמאותנו,״ הבטיח מוחמר
נגיב בהופעה בפני סטודנטים .״נמות בשביל
המולדת !״ היתד, תשובת המאזינים.
האנגלים, לעומת זאת, לא הרבו בדיבורים.
חייליהם ב אזור התעלה התהלכו חמושים
בכל שעות היום׳ הקימו מחסומים׳ בונקרים
וביצורים, התחפרו בנקודות הגנה. אם ית חילו
המצרים בפעולות טרור בקנה מידה
רציני׳ תהיינה ידי האנגלים מלאות עבודה
להגן על רשת המחנות הפזורים׳ שלא הוקמו
כעמדות הגנה.
שני הצדדים דומים למתאגרפים בזירה.
משך שנים התאמנו והתכוננו לקראת המיב־חן
הגדול. עכשיו מחכים הם רק שישמע
הגונג כדי להלום איש ברעהו.
השאלה שוב אינה אם יישמע הגונג
אלא: מתי יישמע.

הזיווג המוצלח הוא סרט אמריקאי או ואפילו

דות זו ג לא מוצלח ביו תר,
יוצלח. כדי שהסרט לא יהיה עצוב מדי, האשד,
היא ג׳ודי הולידיי, ובכדי שלא יהיה עליז
מדי, ילדה הפעוט טובע באגם, בערך באמ צעו
(של הסרט).
באופטימיות אמריקאית אופינית מוכיחים,
המחברים כי גירושים ( הזוג מבקש גט ב תחילת
הסרט, ניחם ב סו פו, הם מיותרים,
למרות העובדה שבארצות הברית מתגרשים
יו תר מאשר בכל ארץ אחרת בעולם.
כל זה מאד משעשע את הקהל, פרט, אולי,
את אלה שיש להם בבית נשים הדומות לג׳ודי
ד,ולידיי, בסרט.
כמעגלהשקר הוא סרט אמריקאי מש פחתי
אחר. הפעם האשד( ,ג׳ון קרופורד) פ חות
סימפאטית, מנסה ז מן מה בהצלחה (כדי
שלסרט יהיה תוכן) להשתלט על בעלה, אך
לא לאורך ימים (כדי שלסרט יהיה סוף).
הסרט המבוסס על מחזה מלפני כעשרים שנה
מאת ג׳ורג׳ קלי, עושה רושם כזה.

דיות ביותר. בין היתר: הפרטים המלאים
אודות הפלישה לאירופה, י אשר הגרמנים,
שלא העלו על דעתם כי הציר הבריטי הוא
כה מטומטם (כפי שאכן היה) עד כדי שידע
כך על מסמכיו, היו בטוחים כי לשמור נטמן להם פח, לא ניצלו את האינפורמציה
שבידם.
אם כי הוליבוד טישסשד, קצת את העוב דות
הידועות, צרפה לכל המערבולת גם
אשה יפה (דניאל דארייד ,),הסרט הוא סי פור
בלשי ממתח, מבוים ומשוחק ב כ שרון

בין שחקני מבצע ציצרו יכול הצופה חד-
העין להבחין בדמות מוכרת.
״האין השחקן המשחק את זיברט דומה
מאד לאברהם שקלארש הישראלי?״ שאל
צופה את חברו.
״לא, ז הוי שקלארש עצמו,.
השחקן הצבר עמוק־הקול וכבד־הגוף, חלם
מאז ומתמיד לעשות חייל בחוץ לארץ, ב־יחוד
לאחר שחבריו למקצוע, הזקנים ממנו,
דחו אותו פעמים אין מספר מבמותיהם, ב ימים
בהם שחקן צעיר נחשב בתיאטרון ד,ארצ־ירשאלי
לגרוע מפיגול, ביחוד שחקן שלא
היה לו מבטא רוסי
שקלארש נדד בשנות המלחמה בלהקות
אנגליות, הופיע במספר מחזות צבאיות באנגליה, יצא לסיבוב של הופעות יחיד באר צות
הברית, הצליח להיות הארצישראלי ה ראשון
אשר קיבל בהוליבוד תפקיד פחות
או יו תר של ממש. במבצע ציצרו הוא מופיע
בשמו הבמתי א. בן־אסתר.
״משחקים אסורים״ הם אלה שממצי-
אים שני ילדים צרפתים בעת הכיבוש הגר מ
ני: סידור בית קברות מפואר לחיות בית,
רמשים, שרצים. אולם משחק המוות שה גדולים
עסוקים בו ברצינות של זוועה, אסו רה
בתכלית על הילדים ער בן עשר,
בן איכרים וילדה בת ארבע שאיבדה את
הוריה בהפצצה אוירית. עמידתם העיקשת של
הילדים על מה שנראית להם זכותם הטב עית
— ללמוד מהוריהם, י ש בד, סמליות
עמוקה, עושה את הסרט לא רק אחד המ שובחים
שנראו השנה, אלא גם הוקעה נמ רצת
של המלחמה.

בקצר ה
קאמילו. כו מר קאתולי וראש־דון
עיר
קומוניסט מריבים ומחבבים זה את זה.
קומדיה משעשעת. משחק מצוין שי פרנאנדל.
מלון סה־רך .׳,קומדיה משעשעת או דות
בעל בי ת־ מלון בלוב המשנה את טעמו
לפי הצבאות החונים בסביבה•(התקופה״ .:מל חמת
העולם ד,שניר פיטר יוסטינוב, אייבון
דה קארלו•

מכצע ציצלו הוא סרט אודות מבצע
ציצרו, עובדה מפתיעה פחות מעובדות ה מבצע
עצמו, אחד המאורעות המוזרים ביו תר
במלחמת העולם השניה. ציצרו היה ה כינוי
שנתנו הגרמנים ל שמשו האישי של ה ציר
הבריטי באנקרה, ששמש להם מקור
לא אכזב של תעודות בריטיות חשובות וסו

מכל
הודרסיז
של ש ה מדכי רעים
הוד מלכותך, צריכים לעשות משהו ! ״קרא הקצין הצרפתי, שכל תנועותיו גילו
עצבנות קדחתנית.
הוד מלכותו, סיסאוואנג מלך לאום, משך
בכתפיו. הוא ידע שגורלו בידי כהות עליו נים•
כך למד גאוסמה בודהא, אשר פסלו
הענקי רמז לו מבית המקדש שמול ארמון
המלך.
הצרפתים הסיסו צנחנים לבירה. בוזשינג־סון
ו ב לונדון אצו רצו הדיפלומטים, בסין
ובמוסקבה התכופפו קצינים על מפות ותח זיו
ת של מזג־האויר. רק במקום אחו שרר
שקם מוחלם — בארמון הוד מלכותו, מלך
לאוס.
השבוע נתברר כי המלך היה החכם יותר.
ראשי־החצים של הצבא הקומוניסטי, שהת קרבו
לבירה עד למרחק של מיצעד־יום,
נעלמו באורח פתא־מי כלעומת שבאו. הסינ
ה המתקבלת ביו תר על הדעת — עונת הגשמים
עמדה להתחיל, הקומוגיססים לא רצו
לשקוע בבוץ במרחב הפתוח.
מן צלנים. כמה
גדולים ושמגים
מאות קילומטרים מדרום לבירת לאוס, בעיר
פנופן, ישב מלך אחר, יו תר צעיר — הוד
מלכותו מלך קמבודיה• המלך בן ה־ 34 שולם
על הקטנה שבין שלו ש המדינות של הודו־סין.
נ מו שגי חבריו האחרים, הוא הומלך
על־ידי הצרפתים.
אולם מלך קמבודיה הוא אדם לאומי. ו אין
הוא אוהב שמזכירים לו את בעלי חסותו.
כשעשה זאת קמבודי צעיר בשם סון נגוק
סאן, שהכריז כי המלך הוא בובה צרפתית,
רתח הוד מלכותו. הוא אסף אח צבאו, רדף
אחת הפושע. סון נעלם בהרים, לא ניאה
מאז.
בני קמבודיה אדישים למאירעות עוד יו תר
מבני לאוס, אם י ש אדישות גדולה מזו.
הסיפור האופייני לעם זה, כפי שסופר בידי
ק מ בו די. :באגם הגדול שלגו, ש שמו סו ד
לח 0אפ׳ ישנם דגים עצלים. כ שיורד הגשם
מתרוממים פני האגם. מכסים את השטח
מסביב׳ ה שורץ שרצים. הדגים העצלים אוכ לים
את השרצים, גדלים ומשמינים. הם מו לידים
הרבה דגים קטנים, שגם הם גדלים
ומשמינים ומתעצלים. אז פוסק הגשם, האגם
מצטמק, אנחנו חותרים אל לב האגם, מו שיטים
רשת, והדגים ממלאים את הרשת בעצ לות
אופיינית. כך הופכים גם אנחנו גדו לים
ושמנים ועצלים.״
כשקראו הצרפתים
לא כדאי למות.
לקמבודים לקום ולשאת נשק כדי להתגונן
כנגד הקומוניסטים, ענו בני הארץ בפיהוק
רבתי. רק המלך, שהוא צעיר ונאמן לעמו,
מצא את ההסבר הלאומי . :אין אנחנו רוצים
למות למען הצרפתים ...על הצרפתים לתת
לנו קודם כל את חרותני ! *
הצרפתים התיאשו משני המלכים גם יחד,
הפנו את תשומת לבם העיקתת למלך השלי שי׳
הקיסר־לשעבר באו דיי, שליט ויאט־נאס,
המדינה הגדולה ביו תר של הודו־סין — ש היא
ברובה המכריע בידי הקומוניסטים.
אלא שהחודש איכזב אותם גם באו דיי.
בבית־הנבחרים הצרפתי קנן אחד הצעירים,
גילה שערוריה נוראה׳ שהעשירה את באו
דיי ואת בני חצרו. שדדה סכומים עצומים
מאוצר צרפת. הסכום השדוד הגיע כמעט
לשליש הוצאות המלחמה בהודו־סין.
התחבולה של באו דיי היתד. פשוטה ב

ע 1ל 0

תכלית. היתד. לו הזכות להחליף מטבע הודו־סיני
• בפראנקים צרפתיים, במחיר הרשמי.
אותם הפראנקים, שווים בהודו־סין, סי כמה.
שליט ויאם־נאם העביר סכומים עצומים ל צרפת,
החליף אותם בפראנקים, מכר את
הפראנקים בהודו־סין׳ העביר את תמורתם
חזרה לפאריס.
הצרפתים נאנחו אך שתקו. מכל שלושת
המלכים נראה להם באו דיי המלך השימושי
ביותר, למרות חסרונותיו. והרי אחרי ככלות
הכל אין זה נאד, להגיד לבן־חם ת . :הוד
מלכותך, אתה גנב ! ״

כי ההתלהבות למשא ומתן קיימת׳ בעיקר.
בוושינגטון, לא במדריד.
אכן, פרנקו יכול היה להרשות לעצמו
להשהות את המשא ומתן. סיכוייה המסח ריים
של ספרד גברו לאחרונה לאחר חתימת
הסכמים• כלכליים עם צרפת ועם גרמניה.
ספרד הצליחה אף לקשור קשרי מסחר עם
כמה מארצות המרחב הים תיכוני.
שמן לגלגלים. הבנק לייבוא וליצוא
האמריקאי העניק לספרד עוד לפני פתיחת
המשא והמתן מדריד־וושינגטון אשראי בסך

בהודו נתגלתה שיטה פשוטה: עתון ה תוקף
את הממשלה, מפסיקים למסור לו
מודעות רשמיות. כך אירע, לא מכבר, לעתון
החשוב ( ב ל שון האנגלית) מיימס אוף אמרה.
עורך העתון, פראנק מוראס. יצא בב קר
דת נמרצת על מדיניות איסור המשקאות
החריפים של ממשלת הודו. לפי החוק.
אסור למכור לאיש משקאות חריפים׳ אלא
לפי פקודת רופא. מוראם גילה כי פקידי
ממשלה רבים, ביניהם אף שופטים, לקו ב מחלות
שונות, מאז יצא החוק. הצד המשו תף
לכל המחלות: האלכוהול משמש להן
תרופה בדוקה.
כאשר תקף מוראם את אחד מחברי בית
*.נבחריב, החליטה ועדת הבית לדרו ש מאת
׳,עורך התנצלות. אחרת, קבעה, ייאסר•
בינתיים הודיע מושל מחוז בומביי, אהמרן
דאסי. כי, באם לא יחדל העתון מהתקיף
את שתיית הוויסקי, הקוניאק ו הג׳ץ על ידי
אישים ידועים וידו עי חולי, תחדל הממשלה
לפרסם בו את מודעותיה, המכניסות לו
סכומים גדולים מדי שנה.
ליתר כטחון. מוראם החליט לא לקחת
את דבריו בחזרה׳ יצא, ליתר בטחון, מגבו לות
הודו. הגיע לאנגליה ואיים לפנות, ביחד בתלונה הבריטים.
העתונאים
עם חבריו
חריפה לאו״ם.
ניסה נספח העתונות ב שגרירו ת ההודית
בלונדון לשכך את הסערה. הודיע :״איש
לא איים לאסור את מוראם ...לא הופעל
לחץ כלכלי על העתין ...היה רק ויכוח
ידידותי...״
בינתים הוסיפו כוסיות האלכוהול להת רומם
בבתיהם של אישים בעלי פרוטקציה
בהודו היבשה.

ארצות הברית
בית הסוהר וודיד
גו רדון מילנר 22 טוראי בצבא ארצות־הברית,
סיים את תקופת אמוניי היסודיים
עמד להשלח לחזית קוריאה. מילנר ידע כי
החוקה הצבאית קבעה שאה ישארו לו רק
תשעה חדשי שרו ת עד ל שי חרור לא ישלח
לחזית, כי אם יישאר בארצות הברית.

סיסאוואנג מלד לאוס
״הוד מלכו תן, אתת גנב !״
ספרד עצמאות מעד הכד הספרדי הדיקטטור
תהיינה הדעות על
פרנקו, אשר תהיינה, אין כל ספק שהוא
שותף קשה וערמומי בכל משא ומתן. דבר
זה גילו הגרמנים, בשעתם, ועתה הגיעה
אף שעתם של האמריקאים לגלות את כ שרו נותיו.
כשעלו
הרפובליקאים לשלטון בארצות־הברית׳
הודיעו דוברי ם שונים של הממשלה
כי הסכם אמריקאי־האמריקאית
החדשה,
ספרדי כבר נוסח, ונמצא בשלבים האחרו נים
של המשא ומתן. חשיבותו: לפי דעת
אמריקאים רבים תוכל ספרד להישאר ראש־חץ
אמריקאי באירופה, אחרי שכל שאר
ארצות אירופה המערבית תיכבשנד, על־ידי
הרוסים. גבול הרי הפירינאים הוא מכשול
טבעי לטנקים.
כשחל המשא ומתן במדריד, קם פרנקי,
יצא להבראה בסנילה, הוכיח לעולם בולו,

12 מיליון דולר, כנראה׳ כדי לרכך את לבו
של הקאודיאלו.
אך פרנקו לא מיהר, הסתגר בחוילתו,
איפשר לפקידים נמוכים יחסית לנהל את
המשא ומתן במדריד — משא ומתן שאין
לו כל ערך ללא אי שורו הסופי על ידי
פרנקו.
הבריטי אקונו־סיכם,
בקנאה, השבעון
מיסס :״דבר אחו ברור: הגנרל פרנקו ה ר
כיח כי ממשלה המעמידה את עצמאותה
הלאומית מעל לכל והמוכנה להכריח את עמה
לסבל ולצנע, יכולה לד.ת?5קח כשוות ז כויו ת
אפילו עם מעצמה אדירה כארצות הברית.״
דברים אלה צלצלו כהטפת מוסר בכמה
בירות בעולם, מלונדון ועד ירושלים.
הודו וישוח דירות
כיצד מאלצים עת י ן. המותח על השלטו נות
בקורת חריפה מדי׳ לשנות את הטון
ואת הקוו שלו? זוהי שאלה שנשאלה לא
פעם אפילו בממשלות הדימוקרטיות ביו תר.

בטרם עמד להשלח לחזית, קבל מילנר
חופשה ממושכת והוראה להימצא בתאריך
מטויים בנמל ההטענה, להצטרף ליחידתו.
אז צץ בלבו ר עיון גאוני: להעדר מן המקום
באותו תאריך, להמצא במשך 29 יום מחוץ
לשטח צבאי, אולם ביום השלושים גלגל
עצמו למחנה צבאי זר. התייצב שם׳ כדי
שלא להחשב לעריק ממש, דבר הכרוך ב עונש
כבד.
מובן שהובא מיד בפני בית דין צבאי,
שהטיל עליו מאסר של כמה חדשים. כשיצא
מבית הסוהר הצבאי, כבר לא נותרו לו
תשעה חדשי שרות׳ והוא נשאר בתפקיד
במולדתו.
שיטה מחוכמת ז ו כדי להתחמק משרות
בחזית קוריאה, נראתה לחיילים אמריקאים
רבים ומאות הצליחו בדרך זו להשתמט מ שרות
בחזית.
ישר לחזית. כשגילו שלטונות הצבא
את הענין, החליטו לנקום באמצעים חריפים.
האמצעים: כל חייל שערק משרות בחזית
ונתפש׳ יועמד לדין׳ הדבר יירשם בתיקו ה אישי
אולם פסק הדין יבוטל, והחייל ישלח
מיד לחזית. הצבא האמריקאי פתח במיוחד
לשם כך שתת מסוסים קבוע פעמיים בשכוע
בין סן־פרנציסקו לסיאול.

מה ההבדל כין המפלגה החדשה לבין מפ״ם?

כמה אתה חולק על התפיסה -הציונית שד
מפ״ם?

מה, אם בן, ההכדל כין הציונות וכין ה־
.,ריכוז הטריטוריאלי״ ,כפי שאתה תופס אותו?

ד״ר סנה, דו היה הסוציאליזם מנצח היום
כבל העולם, האם היה נשאר גס אז ,־ לפי

לא אוכל להשיב לך על שאלה ז ו כפי שודאי היית
רוצה, על ידי מנין המפלגות שתשתתפנה בקואליציה אחידה.
לפני שתקום הקואליציה העממית תבואנה תמורות עמו קות
כאלה במפלגות הקיימות, שקשה יהיה לך להכיר אותן.
לכן אענה לך על שאלתך לא במנין מפלגות, אלא במנין
שכבות ציבוריות.
כיום השלטון בארץ נמצא בפועל ממש לא בידי השרים
האמריקאי,
המחזיקים בתיקים, אלא בידי ההון הפיננסי
המכתיב את רצונו לשריר, אלה. בן־גו ריון טועה אם ה א
סיו ר שהוא ראש המשטר. אולי הוא׳ לכל היותר, ראש
המשטרה.
המשטר הוא בידי השגריר האמריקאי, בידי המפקחים
אשר השרים אינם אלא עו שי
יה״יועצים״ האמריקאיים,
רצונם• ממשטר זה נהנים בארץ רק הספסרים הגדולים,
היבואנים הגדולים, הבנקאים הגדולים ואותם, תעשיינים גדו לים
שעשו שותפות עם ההון הזר.
כל שאר השכבות נמצאות מקופחות על ידי המשטר
מקופחים הם
מקופחים הם. הפועלים והפקידים,
הקיים. בעלי החקלאים העובדים, מקופחים הם בעלי המלאכה,
ד,תעשיה הזעירה והבינונית, מקופחים החנוונים הקטנים,
מקופחת האינטליגנציה העובדת, מקופחת האשד, העובדת
ועקרת־הבית, מקופח הנוער העובד והלומד.
מכוונת לשותפות בין
הקואליציה העממית־דימוקרטית
כל השכבות האלה׳ כלומר בין מעמד הפועלים, שכב ת
הביניים והבורגנות הלאומית, נגד ההון הזר, ונגד שו תפיו
וסוכניו הישראליים.

מי יעמוד בראש קואליציה זו?
מובן כי בראש קואליציה עממית רחבה ז ו יכ.ל לעמוד
רק מעמד הפועלים׳ בהנהגתו הסוציאליסטית.

מה יחס המפלגה החדשה דמאכק המתנהל
כארצות ערב?
בארצות הקולוניאליות והקולוניאליות־למחצה של אסיה
ואפריקה מתחולל מאבק עז בין העמים הנדכאים והמושפ לים,
לבין המעצמות המערביות האימפריאלסטיות, ה מרו ת
בהם.
ממשלת ישראל הנוכחית עומדת לצד המערב נגד עמי
ערב׳ ו שאר עמי המזרח המתעורר.
המדיניות שלנו היא כמו בכל השטחים גם בשטח זה
הפוכה מן הקצה אל הקצה. אנחנו עומדים לצד המאבק
המשחרר של עמי ערב ושאר עמי אסיה ואפריקה נגד הדיכוי

מה פעלו הממשלה ומפלגותיה עד כה נגד
מפלגתך, וכיצד חויטכת המפלגה להגן על הבדיה
׳נגד פעולות-עונשין כעתיד?
במפלגה שלנו נמצאים כיום מאות חברים, שפיטרו מן
העבודה או נושלו מישוביהם, בעודן הצטרפות לשמאל הסו ציאליסטי.
פעולתנו נגד פיטורים׳ גירושים ונישולים, איננה
אלא קטע במאבקנו הכולל להבטחת חופש הדעה בארץ.

אם שיט ת הכחירות לכנסת השלישית
תשלול, בפי שי ש להניח, את הנציגות מרשי-
מות שלא תשגנה
מקולות הבוחרים^,מה
תהיה מדיניות מפלגתך
נגד מזימה אנטי־דימוקרטית זאת של בן־גו ריון ורוקח
עומדים לר שותנו רק שני אמצעים — (א) להקים ג;׳ש־בחירות
של השמאל הפועלי על הבסיס הרחב ביותר( ,מק״י
השמאל הסוציאליסטי ומפ״ם)( .ב) לעשות את הכל כדי
לקבל למעלה מ־״/״סז.

ד״ר סנה, הרשה די נא שאלה אישית: כיצד
אתה מקשר בין עכרך כראש המפקדה הארצית
שד ההגנה, לבין פעולתך כייסוד מפלגה
זו? מה הגבתך על ההתקפות האישיות שפורסמו
לאחרונה נגדך, בעל ארם שהפך את עורו?
אין התקפות אישיות אלה מענינות אותי ביו תר.
אין עולה על דעתי להכחיש את התמ רה האחת והיחידה
שחלה בהשקפת־עולמי בשנות השואה היהודית באירופה
והמאבק לעצמאות ישראל, עת מצאתי, אחרי נפתולים רבים
עם בעיות העולם והעם את התשובה בתיאוריה של המטרי אליזם
הדיאלקטי ההיסטורי.
תמורה זו אף היא תוצאה של התמורות החברתיות ש התחוללו
בעמנו בעשור השנים האחרונות. החוק הדיאלקטי
בטבע ובחברה חל גם, על
על השינויים הבלתי־פוסקים
השינויים במחשבה האנושית, הקולקטיבית והאינדיוידואלית.
אולם, לפי הבנתי׳ אין סתירה, אלא התפתחות ועליה לשלב
גבוה יו תר מן המאבק האגסי־אימפריאליסטי נגד השליטה
הבריטית הישירה בארץ־ישראל, אל המאבק האנטי־אימפרי־אליסטי
נגד השליטה האמריקאית העקיפה בישראל.
בכל אופן׳ אני רואה רציפות בין מלחמתי נגד משטר
בפלשתינה,
נגד משטר מאק־מייקל
פילסודסקי בפולין,
ונגד משטר בן־גו ריון בישראל.

מראיין הע ולם ז זזזז

מקורם של הרדיפות, הפרעות,
רואים את אנו הגירושים, השחיטות ובכלל מקור סבלותיהם של היהודים,
לא בעצם עובדת פיזור ם בעולם, אלא באופי של המשטר
החברתי אשר מוליד את ההפליה הגזעית, האיבה הלאו מנית
בכלל, ואת האנטישמיות בפרט. בתקופתנו, מקור
סבלות היהודים הוא האימפריאליזם. לכן גם פ תרון הבעיה
היהודית מקופל בבעיה העולמית של מיגור האימפריאליזם
והקמת הסוציאליזם.
• אולם עד אז, גור ס האימפריאליזם בארצות שונו ת ובז מ נים
שונים להכרח בשביל יהודים לעזוב את ארצות מגוריהם.
הכרח זה נהפך על־ידי כך לצורך דימוקרטי, אשר המחנה
הסוציאליסטי רואה לעצמו לחובה להביא אותו על סיפוקו,
אם כי הוא יודע כי על ידי כך אין הוא סותר את הבעיה
באופן שור שי.
במידה שהיציאה של יהודים מארצות הפלייתם,
לכן,
ועליתם ארצה, היא צורך ממשי, ולא מדומה, הרי אנחנו
בהחלט בעד סיפוק הצורך הלאומי והדימוקרטי הזה.
הנאציונסליסטי,
אם להוריד מכל הענין את המסווה
הרי האמת היא כי ההסתדרות הציונית וממשלת ישראל׳
הדוגלות בקיבוץ גלויות, אינן מביאות את הצורך הזה על
סיפוקו, מפני שהמשטר ה שורר בארץ הכשיל את הקליטה
של העולים אשר כבר באו, והוא בדיעבד נעל את שערי
הארץ לפני עליה נוספת. כיום אין עליה לארץ, אלא יש לא יציאה מן הארץ •.במשטר שאנו מבקשים להקימו,
תיתכן אבטלה, כי הייצור עולה בהתמדה, והוא יעסיק כוח
אדר, בלי הגבלה. על כן משטר הדימוקרטיד. העממית הוא
היחיד אשר יהיה מסוגל לקלוט את העולים בהווה ובעתיד.

מה הקואליציה שהיית רוצה
את הקואליציה הנוכחית? .

להחליף כה

מחשבתנו עכשיו איננה נתונה לבעיה מה נעשה אחרי
שהחוק יעבור בכנסת. והממשלה תשתמש בו נגדנו. מחשב תנו
עכשיו מופנית לתפקיד אחר — לגייס את דעת־הקהל,
ללא הבדל השקפה ושייכות פוליטית, נגד חוק פאשיסטי
זה, אשר ינהיג שרירו ת ועריצות בארץ, ויעשה מכל אזרח
ישר״לב מועמד ל״אויב המדינה״.
אם, הציבור יבין את כל התועבה הפאשיסטית הטמונה
המוני, למנוע את
בחוק זה, יש אפשרות׳ על ידי לחץ
אי שורו ולהרתיע אח המחוקקים הנכבדים מאנשי הקואליציה
השולטת מלאשר את התעודה המחפירה והמבישה הזאת.

מראיין העולם הזה

אם אתה רוצה, זהו אותו הבדל אשר קיים במשך -כל
אלפי שנות המחשבה האנושית בין התפיסה האידיאליסטית
לבץ המטריאליסטית.
הציונות קובעת לעצמה מלכתחילה ר עיון, אידיאה —
לרכז את העם היהודי בארץ־ישראל. לאידיאה זאת היא מב קשת
לכופף את המאטריר״ את המציא ת, כדי ל״הגשים את
הרעיון״.
זוהי גישה אשר המחשבה המטריאליסטית הדיאלקטית
אינה יכולה בשום פנים ו אופן לקבלה. אנחנו בודקים קודם
כל את המציאות, את החוקים השולטים בה בז מן קונקרטי
ובמקום קונקרטי, מגלים את הסיבתיות הגורמת לחזיונות
שונים בטבע ובחברה, ולפי בחינה קונקרטית אנו קובעים את
דרכי פעולתנו.

יחסים אלה יהיו יחסי שיתוף־פעוילה הדוקים ונרחבים.
אנחנו מאוחדים עם מק״י בארבעת עניני היסוד של המציאות
הישראלית :
לאימפריאליזם האמריקאי
שי חרור המדינה מד,שיעבוד
ומהצטרפות לבריתות מלחמתיות ;
המחיה,
הגנת רמת חייו של העם העובד מפני יוקר
אבטלה, עומס המסים והורדת השכר הריאלי ;
הגנה על החרויות הדימוקרטיות מפני סכנת פאשיזציה
של המדינה ;
גיוס הכוח להפלת הקואליציה בן־גו ריון —רוקח, להקמת
קואליציה רחבה, עממית־דימוקרטית אנטי־אימפריאליסטית.
מטרות אלה בעצמן קובעות את מידת השותפות בינינו
לבינה. ענין איחוד שתי המפלגות אינו עומד כעת על הפרק.

כיום עומדת לדיון ככנסת הצעת חוק העכירות
נגד המדינה• ,טאחת ממטרותיה השקופות
היא לדא ספק להכריז עד מק״י ועד
מפדגתך כעד ״ארגונים עויינים״ ,אשר ההשתייכות
אליהם תהיה עבירה פלילית. אי
תנהג המפלגה דגכי פע: רייי )-ר
כזאת ..מצד הממי
שלה י

מראיין העול הזה

במלים פשוטות אפשר להסביר זאת כך: לפי מפ״ם, ה־מארכסיזם־לניניזם
הוא תיאוריה, אשר תלה על כל חזיונות
הטבע והחברה האנושית, חוץ מהשאלה היהודית הלאומית.
בשביל השאלה הלאומית, היהודית, מקבלת מפ״ם את האי דיאולוגיה
של הבורגנות היהודית. הנקראת. ציונו ת״.
אנחנו אומרים שהתיאוריה הסוציאליסטית, המקיפה ב־באור
ארד ובהוראה אחת את כל תופעות הטבע והמין ה אנושי,
ואת כל התקופות ההיסטוריות, את כל הארצות וה עמים
והמשטרים, איננה יכולה, לסי טבע בריתה, להשאיר
מקום בשביל יוצא מן הכלל כל שהוא, אלא אם כן דוחים
את השקפת העולם הסוציאליסטית המדעית בשלמותה. מכי וון
שאין זעו דוחים, אלא מקבלים אותה, הרינו מקבלים או תה
גם לגבי הבעיה היהודית.

איך אתה רואה
מפדגתך וכין מק״י?

את עתיד

היחסים

כין

הקיבוצים.
המדיניות שלנו איננה להוציא חברים מן
התנגדנו לגירושם של אלה שגור שו. אנו מתנגדים לגסיון
לנשל את קיבוץ יד־חנה מאדמתו, ואנו דורשים חופש דעה
פוליטית בתוך הקיבוץ, שיאפשר לחברינו להיות נאמנים
לדעותיהם, ועם זאת לקיים בנאמנות את המצוות המשקיות
והחברתיות אשר הקיבוץ מטיל על חבריו.
אנחנו נפרדנו ממפ״ם לא כדי להיבדל מהציבור העומד
אנחנו נפרדנו ממפ״ם כדי להיפגש
מאחורי מפלגה זו.
איתר, בחזית פועלית מאוחדת ובחזית עממית מאוחדת.
סירובה של מפ״ם היום לשותפות כזאת אינו אומר ש היא
תוכל לעמוד בסרובד, מתר ומחרתיים. הקיבוץ המאוחד
והקיבוץ הארצי, נגזר עליהם להיות במחנה אחד עם ה שמאל
הסוציאליסטי ועם מק״י, אם הם רוצים ל ש מור על
דמותם הרעיונית והחברתית.
אם הקיבוץ לא יתן ידו להפלת המשטר׳ יקדים המשטר
ויפיל את הקיבוץ, כלומר יקעקע את י סודו תיו הקולקסי־ביים
או יהרוס אותו כלכלית.

מראיין העולם הזה

מפלגה מארכסיסטית המבוססת על סוציאליזם מדעי, חיי בת
לדייק גם בהגדרת השם שהיא נותנת לעצמה. שמה של
מפ״ם, למשל, איננו מדויק, כי אין זאת מפלגת הפועלים
המאוחדת. גם השם מפא״י איננו אמיתי, כי אין זאת מפלגה
של פועלי ארץ־ישראל. בארצות הדימוקרטיר, העממית קור אות
לעצמן בשם. מפלגת הפועלים המאוחדת״ רק אותן
מפלגות שהניעו לאיחוד בין כל מפלגות הפועלים שהיו קיי מות
לפני כן (כמו בפולין^
אנחנו הגדרנו את עצמנו כמפלגת השמאל הסוציאליסטי
כדי, מצד אחד, למתוח את הקו המבדיל בינינו לבין מפא״י,
שהיא מפלגה סוציאל־דמוקראטית ימנית, ומפ״ם, שהיא מפ לגה
סוציאל־דמוקראטית צנטריסטית. מצד שני, כדי להבליט
שאין אנחנו מתכוונים להקים מפלגה קומוניסטית שניה,
מתחרה במפלגה הקומוניסטית הקיימת, אלא מפלגה של ה אגף
השמאלי של המחנה הסוציאליסטי בישראל, אשר שי תוף
הפעולה עם המפלגה הקומוניסטית הקיימת הוא אחד
מסימני ההיכר שלו.

שום מארכסיסט לא היה מציג לי שאלה כזאת. ראשית
כל, מפני שהסוצאליזם לא ינצח בבת אחת בעולם כולו, ולכן
השאלה היא כבר בלתי קונקרטית, כלומר אנטי־דיאליקטית,
כלומר בלתי־נכונה.
שנית, זוהי גישה מטפיזית טיפוסית, להציג במצב נתון
לא את הבעיות המנסרות במציא־ת הנתונה של מצב זה,
אלא בעיות משוערות לא של הזמן הזה, לא של המצב הזה.
העליה איננה מטרה,
שלישית, כפי שהסברתי קודם׳
ולא אידיאל׳ אלא תוצאו; של משטר המדכא יהודים. ובכן,
שהר,סליה הלאומית לא תיתכן בו כלל
אר, יקום משטר
וכלל, ממילא לא יהיה הכרח ביציאת יהודים, ובאין סיבה,
אין גם תוצא־.,
על אף כל זאת -אין זאת א־ מרת כי בתנאי הסוציאליזם
לא יתכן רי כוז טריטוריאלי של עם מפוזר׳ אלא שהסיבה
אז היא אחרת לגמרי. לא רדיפות הגורמות לנדודים, אלא
ריכוז לאומי לטובת צורכי הבניה הסוציאליסטית. יש לכך
דוגמאות רבות, כמו ריכוז הארמנים ברפובליקה הסובייטית
הארמנית.

ד״ר סנה, מאחר שככינום היסוד היו מיוצגים
חכרי המפלגה במשק יד-חנה והכרים שעדיין
שייכים למשקים אחרים, ובן אנשים ש
גורשו ממשקים, מה מדיניות המפלגה החדשה
כלפי התנועה הקיכוצית?

•העולם הזה

לקוראים
. --קוראיון זה הוא הראשון במדור זה שיהיה מ דור־ קבע ב,.העולם הזה״ .מטרתו להביא

להתווהח עם
כוונתן| --
שאין ן |
--שאלות
כעזרת׳ --
בלתי־אמצעי-- ,
--אנשי-ציכזיר כאופן
את דעתם של אנשי-ציכור
יאל, אלא לבוץ אותו בכמסירת דעותיו על הנושאים המענינים את הציבור.
הנשאל,
ה ן ד״ר משה סנה מסר תשובות אלהיכעל-סה למחרת כינוס־היסוד של ״מפלגת השמאל הסוציא-
ליסטי כישראל״ ;ראה כמדינהז כראיון אישי עם עורך ״העולם הזה״ .התשובות נרשמו כמקום.
״ד סנה, מה גרם לבחירת היטס •טל ״מפד-
תפיסתך, צורך בריכוז טריטוריאלי של היהו־השמאל
הסוציאליסטי כישראל״?

מצד המעצמות המערביות.
זהו לא רק עגין של צדק. זהו גם עניו של האינטרס
הלאומי שלנו. העמים השכנים יישארו כאן לעולמי עד,
והבסיסים והזכיונות הזרים, כעשן יחלופו• פנינו לאחווה
עם העמים שבשכנותם הטובה מקופל כל עתידנו הלאומי.

מראיין העולם הזה

דרך המפלגה החדשה

מראיין זזעו

ה עו ל ם הזה

מראיין העולם הזה

מראיין העולם הזה

מראיין העולם הזה מראייך הס רלם הזה

מראיין ה ע ולם הזה

מראייין ה עו ל ם

את ד״״ד משה סנה ״י

(המשך מעמוד ) 10
הטורקית בפריז, ביקש להמציא להארלן דר כון
תורכי זמני, שנשא שם סלאבי.
כשהגיע הארלן לישראל, ידעו השלטונות
על זהותו האמיתית, בקשו להעמיד לר שו תו
כל עזרה בעריכת הסרט וצילומו. אולם
לרוע מזלם של השלטונות אירעו שני מקרים
שהפרו את סודיות זהותו של הארלן.

חלב ״תנוכה׳ ,נתון להשגחה מקפח
מרגע השלתו סן הרפת ועד קבלתו
ע״י הצרכן .״תנובה״ מקיימת פקוח
מלא על סיב החלב בכל מחלבותיה
המצוירות במכונות מודרניות ביותר
לפיסטור וקירור החלב ומקפידה על
הספקת חלב טרי ובאיכות מעולה.
חלב. תנוב ה־ נמכר לצרכנים בלי
ה נבלה ובכל הכמ ות הדר ושה .
המחירהרשמי ־ 230פרוטה

המקרה הראשון: הארלן השתכר באחת
המסבאות בתל־אביב, החל לפטפט ואף להע לות
מאוצר זכרונו תיו כמה קללות אנטי שמיות
; המקרה השני: הוא זוהה על ידי אנ שים
שהכירוהו עוד מגרמניה, זיהו אותו
כבנו של פיט הארלן.
כשנשאל פקיד גבוה של אחד מ שרותי ה־בטחון
אם נבדקה מהימנותו של הארלן באופן
רציני, השיב הלה :״הארלן הובא לארץ באי שור
משרד החוץ והגורמים המטפלים בע־תועות
וקולנוע ...אני כשלעצמי לא המלצתי
על כך ואיני בטוח במהימנותו...״

כתמיד, ניגשה העיריה לבעיה בגישה חנ וונית,
ביקשה לעשות את הכל לבדה ועל
חשבון עצמה, במקום לתת ז כיון לחברה
.פרטית שהיתר, משקיעה חצי מליון ל״י ב פיתוח
החוף, יוצרת פינת־נופש. שהיתה יכו־לד.,להתחרות
עם מקומות דומים במצרים.
משפט גבר שחרחר, בעל מבט רציני, תחב את
ידו לכיס מעילו, הוציא ממנו ספר קטן,
חבש כובע והניח את ידו על הספר.
חג׳ סולימן מוחמד עלי חוסייני נשבע
בקוראן ,״לומר את האמת, את כל האמת
ורק את האמת.״ מולו, על הדוכן, הוצבו
מכשיר טלפון מיו שן ומשרוקית מתוצרת
בריטית, מוצגים שמצאה בביתו המשטרה ש ערכה
בו חיפוש אחרי סחורות מוברחות; .

הספר

ב בי ת

ל ש פו ת

״ קדימה ״ ,בן־יהודה 74 תל־אביב.

ביום ב׳ 1.6.53 ,נפתחים הקורסים החדשים כדלהלן:
למת חילים: מ־ 9עד 10 בבקר 6— 7 , 5 - 6 :בערב.
ל מ תקדמי ם: מ 10-עד 11 בבקר ובכל שעות הערב
לילדי ם בגי ל בגיל 8עד — 10 קורסים למתחילים מ־ 3— 4ומ־ 4— 5אחה״צ.

לתלמידי כיתות ו׳ ז׳ ח׳ של

בתי הספר עממיים

ותיכוניים

מ־ 3— 4ומ־ 5— 4אחר הצהרים.
פרטים והרשמה מ־ 9— 12 בצהרים ומ־ 4— 9בערב (פרט ליום ששי).
גם בקורסים

לעברית ואנגלית

(כל הדרגות) ישנם מקומות

אחדים פנויים.

השופט ישעיהו הראל קרא באזני חוסיין
את האשמה החזקת רכו ש ממשלתי ללא
ר שיון, החזקת חפץ משטרתי, בניגוד רחוק...
הנאשם היה גלוי לב, הודה כי ערבי מיפו
הופיע בביתו, הציע לו למכירה את המכשיר.
חוסיין קנה אותו ממנו, שילם לו בעבורו
סכום של שש ל״י. את המשרוקית, סיפר,
רכש עוד בהיותו במשטרה הבריטית בתקו פת
המנדט.
השופט התרשם מגילוי הלב, הסכים כי
ספורו של חוסיין הוא נכון, פנה אליו ב שאלה
סקרנית :
״אמור לי חוסיין, הנך נראה כבעל השכלה,
היכן למדת?״
״ביקרתי שמונה שנים בבית ספר ביפו.״
״ובכן, כיצד לא ידעת כי מכשיר טלפון
חסר ערך בלי חוט מחובר למרכזיה?״
חוסיין טען כי בעת שקנה את החפץ חשב
כי מצא מציאה של ממש, קיווה כי באחד
הימים יוכל להתקין גם חוט לביתו.

סוף סוף

התובע ביקש להרשיע את הנאשם, דרש
להחרים את מכשיר הטלפון והמשרוקית.

אין מעצור יו תר לקנות את אשר
חפץ לבכם בגלל חוסר במזומנים.

השופט הראל חייך, השיב :״אינני מסכים
אתך בכל. אמנם, אני קונס את הנאשם ב־10
ל״י, מחרים את הטלפון, אולם אין בדעתי
לשדוד אותו עד הסוף. את המשרוקית הוא
יכול להשאיר לעצמו למזכרת.״
״תודה רבה, אדוני,״ הודה חוסיין לשופט,
מהר עם שו מרו לאולם אחר בבית המשפט,
שם ציפה לו תיק נוסף.
הוד אסור, א בל...
ארגון לאשראי בע״מ
מאפשר את כל הקניות בתשלומים
נוחים ביותר מ־ 120 חנויות בתל־אביב•
ת״א, רחוב הם .4

ללמוד

ר ק 1ד
א צל

הנס
ג וט

ר ח 1ב

ל קראת האביב דוקא עכשו טקסטיל שמפו הכרחי
לעקרת־הבית, טקסטיל שמפו מנקה
באופן יסודי את בגדי החורף לפני
אריזתם נגד העש, מרענן את בגדי
הקיץ הבהירים.

לו היו לחיידקי תליאביב עיניים, היו
פוקחים אותן לרווחה כי אותם יצורים מ רגליים
המקלל!לים את הים — בני־האדם —
ערכו התקפה־נגדית מרוכזת, חזרו למימי הים
התל־אביבי.
עירית תל־אביב טרם התירה את הרחצה
בימה המלוכלך. אולם השנה החליטה לעצום
עין, לשלשל את ידה לכיסה ולשלם את ה משכורת
למצילים בשתי תחנות־הצלה, ש־יפקחו
על הרחצה הבלתי־מותרת.
סיפוק לכנות. מצילים אלה יימנו עם
108 מצילי ישראל( ,מהם 47 מצילים על
שפת־הים, השאר ב־ 70 בריכות השחיה ה־
״מתוקות״) ,ש חזרו בשבועיים האחרונים ל תפקידם.
עונת הרחצה, הפיסגה המעורטלת
של חיי החברה העממיים בארץ, התעכבה
השנה בגלל תהפוכות מזג האויר, לא נפ תחה
באחד במאי, כמקובל, אלא בשמונה ב

ן ־ יהודה 26
המפיצים היחידים:
חברת

נורית

בע״מ

חודש בכמה מקומות (חיפה, גלי־גיל) ,ב־15
בחודש במקומות האחרים (הרצליה, נתניה,
נהריה, חולון).
עירית תל־אביב עשתה מאמץ גדול כדי
לספק את בנותיה, החפצות להציג לראווה
את גו פן בתחומי העיר, מקווה לפתוח ביולי
את חוף הרחצה החדש, קילומטר אחד צפו נית
לתחנת רידינג. במקום זה יפה הים, אולם
הגישה אליו חסומה על־ידי שר שרת סלעים.
מטר,
סלעים אלה יפוצצו לאורך 120
עבודה שכבר הושלמה בחלקה. כדי להרחיב
את החוף, יורחקו גבעות החול מן הים
מרחק של 20 מטר נוספים, כך שרוחב
חוף החול יגיע ל״ 50 מטר.

מז כר ת מן המשטרה

-אנגלית

•,בשבוע שעבר, תפס נהג דן צעיר שחתן
את ורידיה של אשה בתחנה המרכזית( .העו לם
הזה .)812י

היכול החדש. המצילים עצמם היו עסו־קים
פחות ב חזון העתיד, התענינו יו תר ב חזון
ההווה — משכירתם. באסיפתם הכללית,
לפני שבוע, דר שו משכורת מינימום של
130ל״י לחודש למציל־מתחיל 180 ,ל״י למציל
סוג א׳ ,נוסף על שאר זכויו ת והנאות המק צוע,
כגון הזכות להפגין את שריריהם לעיני
יבול חדש של עלמות ישראליות.
מדע דמיון ממשי
בעולם הגדול כפופה גם הרפואה לחוקי
האופנה. מדי פעם מגלה הרפואה מחלה חד שה,
או סוג מחלות חדש שהלקוחות, כלומר,
החולים, נלהבים להן מאד.
בשנים האחרונות היתד. המלה האחרונה
ברפואה האמריקאית: מחלות פסיכוסומטיות.
אלד, הן מחלות אשר י סודן הראשוני. היה
נפשי בלבד ואילו התוצאות היו. גופניו ת
ממש. כיון שכך. ,לא נתנו הרופאים; את ה טיפול
הנכון למחלה, גרמו לכך שתיהפך
ענין כרוני-קבוע.
רופאים שלא הצליחו לקבוע אבחנה למח לה
כלשהי נהגו להיפטר מן הענין במשיכת
כתפיים ובהגדרה בלתי מחייבת: מקרה פסי כוסומטי.
אולם ביסודו של הדבר היו מספר
מקרים שנחקרו היטב, גרמו לגלוי סוג מח לות

..מכות מכאיכות. אנבל ברי טון 18
מעיירה קטנה ליד שיקאגו, התלוננה מגיל שש
על כאבי בטן חזקים, שגרמו לד, התפתלויות
ועוויתות קשות. כל הבדיקות השיגרתיות
לא העלו מאומה. אולם אנבל המשיכה לס בול
מן הכאבים, בלתה כארבע שנים, לסי רוגין,
בבתי־חולים שונים. שם הצליחו רק
להקל על כאביה, לא לרפאם באופן יסודי.
משהובאה אנבל אל הפסיכיאטר הניו־יורקי
ד״ר ג׳ון פלדמן, כבר היתר, במצב שלאחר
יאוש, לאחר סבל של י שתים עשרה שנה.
לאחר שד״ר פלדמן שוכנע על ידי רופאים־
מומחים שלא היתר, כל סיבה פיסית לכאביה,
ביקש את אנבל להיזכר׳ כיצד ומתי התחילו
הכאבים. אנבל זכרה שאת ההתקפה הראשו נה
קיבלה יום לאחר שהוכתה קשות על ידי
אביה, בגלל התנהגות שלא נשאה חן מל פניו.
המכות לא הכאיבו לה כלל, אולם היא
היתד, ילדה בעלת גאווה רבה, המכות פגעו
בגאוותה.
תגובה זן צגנית קבע ד״ר פ$דמן :
״..כאבי הבטן לא היו אלא תגובה על המקרה
שאירע לה ...אט אט וכתוצאה מסוגסטיה,
החלו הכאבים להיות ממשיים מאד רבים
האנשים המגיבים על מצב רוחני קשה ב כאבים
פיסיים ...כאבים אלה הם ממשיים
ביותר ...אם כי הסיבה להן, בעיקרה, פסי כית
— עצבנית...״
לאחר טיפול פסיכואנליטי ממושך, הצליח
ד״ר פלדמן להרגיע את החולה. אולם הכאבים
הפכו כבר לחלק ממנה, אנבל לא הצליחה
להשתחרר מן הסוגסטיה אליה הכניסה את
עצמה. לבסוף החלה סובלת מהפרעות בלב,
מתה כתוצאה משבץ.
בהלויתה נוכח ד״ר פלדמן שאמר לאמה
של הנערה :״אילו ידע המדע לפני 12 שנה,
את אשר אנו יודעים היום, לא היתה סובלת
אפילו חודש ימים...״

.//העולם הזה* 813

של הארץ, שנשא בשעתו לאשר, את חוה,
מזכירתו לשעבר של עורך העתון גרשום
שוקן. התוספת: בת שנקראה ברקת.

כדורגל

כלי נגינה חדשים (בארץ) הנהיגה הרקדנית
הצברית (דור ששי) ,חסיה לוי בערב
מחולות שערכה בירושלים. הכלים: מחבד
צימבלו ועוגב, קני במבו ו אגוזי קוקוס,
שבנקישתם ליוותה מחול־כלולות פיליפיני.
אמרה חסיד״ כשנשאלה על תוצאות הערב :
״הקהל התרגש, אבל אני תמיד מרגישה ברע
אתרי הופעה. זו הרגשה של ריקנות בפנים !״
אחר הסבירה מדוע אינה עורכת תכנית דומה
בתל אביב: בירושלים קל לה למלא אולם
בלי פרסומת (חבלי הוצאות) .בתל אביב
תצטרך להפסיד כסף. הוסיפה הרקדנית ש היא
כלתו של עורך הג׳רוסלם פוסט ג ר שון
אגרון :״הממשלה מתעללת בנו. היא מטילה
מסים דווקא על האמנים הפרטיים.״

שו ב הצר ח ת?
בדיוק נכנס מאמן ה לפני
שנתיים
כדורגל, אגון פולאק, למשרדו של קבלן דוד
רוטשטיין, יו ש ב ראש אגודת מכבי רמת־גן׳
הניח לפניו מכתב כתוב אנגלית. לאחר דקות
ספורות ישב רוט שטיין עם כמה מעסקני
הכדורגל של אגודתו, הודיע :״המאמן שלכם
רוצה שנביא ארצה קבוצת כדורגל סקוטית׳
מה דעתכם?״
התשובה שקיבל היתה חיובית. הרמת־גנים
ידעו כי הכנסה של כמה אלפים תוכל
לעזור להם להקים כמה מתקנים חיוניים. על ללחוץ
הם התלהבו מהרעיון׳ החלו
רוט שטיין להסכים להצעה. היחיד שלא הת להב
היה ריט שטיין עצמו. הסיכון היד׳ גדול׳
כ־ 20 אלף לירות, השקעה מידית. הוא ידע
כי הסיכון יהיה בכספו הוא. למרות שנועץ
עם כמה גורמים׳ שמע על אכזבות קופתיות
ממשחקים בינלאומיים, ניצחו חבריו. הוא
הביא את קבוצת דאנדי מסקוטלנד, הוכיח על
ידי תעמולה טובה כי מניותיו של הכדורגל
הבריטי עולות על המשוער. לאתר שלושה
משחקים באצטד הרמתגני, שהיו כרוכים
בהוצאות מדהימות׳ עדיין נשאר סכום ניכר
של כמה אלפים בקופת האגודה.
לפני חודש הביא פולק הצעד׳ דומה: ל הביא
שוב קבוצה סקוטית. הפעם היה קל
יותר. לפולאק היה קלף חזה: הצלחת ביקו רה
של דאנדי. ההצעה נתקבלה, והשבוע הודבקו
כבר המודעות הראשונות, המבשרות
על התחרות הראשונה שתיערך ב־ 27 למאי
בין מכבי תל־אביב לבין קבוצת העיר פאל־קריק.
אמר
עסקן פתח־תקואי :״הסקוטים הפתיעו
אותנו בהסכימם לכל תנאינו. הוסיף בחיוך :
״הם רק דר שו שנשחק בכדור שלנו...״

כדור סל
המשך מ תור 21
מצב הרוח היה מרומם 21 ,ספורטאים
ומלווים מחייכים עלו על מדרגות מטוס
אל־על. מארח המטוס טפח על שכמו של
אחד הספורטאים, אמר בהתלהבות :״נקוה
שתרביצו חצי תריסר.״
״אתה ודאי מתכוון לששים,״ השיב ה ספורטאי•
״בעצם
זה נכון. עם שתי קבוצות אפשר
להבקיע ששים,״ התנצל המארח.
הוא לא ידע כי הספורטאים היו שחקני
כדורסל שיצאו למוסקבה לאליפות העולם,
הוא גם שכח אותו רגע כי בכדורסל מונה
הקבוצה רק 5שהקנים.
איגרוף לאחר הקרב, סרטי
התכונה הקדחתנית לקראת הקרב על אלי
העולם
הזה״ 813

עדיה אמנותית
יבוי^ לארץ, להכנת סדרת סרטים בשביל
הטלביזיה האמריקאית, וידיאם ריסה, צייר
תפאורות ניו־יורקי שהפך לכוכב שידור. אח ריו
עומדת להגיע אשתו וחברתו להופעה,
מריה ריכה, בתה היחידה של מרלין
דיטריך. ריבה, ששימש עד לפני כמה
שנים מורה לתפאורת־במות במכללת פורד־האם
בניו־יורק, בה הציג כמה חידושים מענ־ינים
בשטח התפאורה, נתגלגל לטלביזיה בדרך
מקרה. חברו לפקולטה, שהיה אחד מחלוצי
במאי הטלביזיה בינו־יורק, הזמין אותו ואת
אשתו להשתתף בתוכנית שנקראה :״ארוחת
בוקר בבית משפחת ריבה.״ התוכנית, בה
נראו ריבה ואשתו משוחחים ביניהם על
עניני דיומא, עונים למכתבי הצופים, זכתה
לפופולריות, עשתה אותם כוכבי הטלביזיה.
ביזיה.

הרמן

בשבוע שעבר נפטר בתל אביב :
ידלוכקר 76 יליד ריגה, טנור האופירה
הממלכתית בברלין שהיה חביב על הקיסר
וילהלם, עלה לארץ לאחר הופעות מספר ב אופרה
מסרופולין בניו־יורק, הקים בישראל
דור שלם של תלמידים. בין תלמידיו: אברהם
וליקומירסקי, שאמר את תפילת האשכבה
בהלויתו של מורו.

רקדנית חסיה לוי
בחתונה פיליפינית, אגוזי קוקוס ומסים
פות העולם במשקל כבד בין רוקי מרצ׳יאנו
הלבן לבין ג׳ז (ז׳רסי) וולקוט שחום העור
העביוד. את האמריקאים ממש על דעתם.
דעת הקד,ל והמומחים היתר, מחולקת. רבים
טענו כי וולקוט הזקן 39 אב לשלושה
ילדים, יחזיר את העטרה ליושנה, לאתר ש נוצח
לפני חדשים אחדים על ידי מרצ׳יאנו.
אחרים הביעו את הסברה כי מרצ׳יאנו הצעיר
ינצח שוב, בוכות עלומיו היחסיים והימנית
המוחצת שלו.
השבוע ניתנה ר,תשובה. הקרב הביא ל־מרצ׳יאנו
נצחון בנוק־אאוט בסיבוב הראשון,
רווחים גדולים לקופה, אכזבה לקהל הרב ש שילם
סכומי ענק, חזה בקרב שנמשך רק
שתי דקות ו־ 25 שניות.
יו תר מאוכזבים היו מנהלי חברות הטל ביזיה,
שקיוו לתכנית בת שעה תמימה, נאלצו
לבסוף למלא את החסר בסרטי קולנוע.

חנשי 0
ה תעלל, ת אמנורוית
שמואל מיקוגיס

זכה מנהיג מק״י ח״כ
שתמונתו תתפרסם בעתון האמריקאי המ צוייר
רב התפוצה לייף ביחד עם תמונותיהם
של יתר מנהיגי המפלגות הקומוניסטיות ב עולם.
העתון קבע ששמו הוא שלמה מיקוניס.

ג׳ון

בעת שהגיע שר החוץ האמריקאי
פוסטר דאלס, ו מ לויו לבית השגרירות
האמריקאית ברמת גן, עמד בבנין סמוך איש
במכנסי חקי קצרים, עבד בגינתו בשקט וב שלוה
האיש: הציר הבריטי סר פרנסים

אבנס.

מירד

לתוספת משפחתית זכה השבוע
(שמעדן צהמרא) שיף עורך מדור הקולנוע

בעת דיון על תקציב משרד החקלאות ב כנסת
קבל ח״כ אליהו משה גניחוכסקי,
איש הפועל המזרחי מבני ברק, על שלא הוק צב
סכום מיוחד למלחמה בארבה. השיב לו
ח״כ ציוני כללי חיים אריאב :״במקום
זד, הוגדל תקציבו של משרד הדתות, כדי
שאפשר יהיה להושיב אומרי תהילים כסגולה
נגד הארבה.״ העיר על כך ברוגזה ח״כ
משה קלמר, גם הוא איש הפועל המזרחי :
״אל תצחי^! עוד תראה שזה י עזו ר ! ״
בשעה שספרית הפועלים הודיעה על הו פעת
הקפיטל לקרל מארכם במהדורה שניה,
נודע פרט מענין על אחד המתרגמים של ה־שולחן־ערוך
הקומוניסטי לעברית: ד״ר יצחק
מן. ד״ר מן הוא גבאי בבית הכנסת
בתלפיות. שו תפיו לגבאות באותו בית כנסת:
הפרופסור יוסף קלוילנר והסופר ש״י

עגנון

,דחילקום, שקט! אני מטלפן

,תפסיק לצעוק שיבואו אליך
!ביתה! הס כבר אצלך ב בי ת! ״

״מקום נפלא לריקודים ! חבל שאין
מוסיקה.״״

,מי יאמין שהוא באמת שלי

״זה פשוט מאד. את צריכה להיר־ראות
כמו אשה, לחשוב כמו גבר,

פחדנו שכבר
לישון ז״

הלכת

התפשטי ! אשתי כאה

בלי מלים

וני לא רושם לך רפורט, אכל לא
,לל הסיבה שאת חושבת. פשוט
איד לי דיו! ״