הזה
ה עוו »נון ה מצויר לאינפורמציה
קשר של שחיקה
הכריע את גו ככשר ישראליי
ההפלייה
בנויים״״ר הציבור
גונה אין מזכירים
להעלים עין ממנה. או בינתיים גואה
א 1מ
דאה העדתית בעורקי הגו
של כל אנשי־הרצון־הטוב, יוכל לעמוד מז
המתנשאים. המאיימים להחריב ארץ ומלואו
:הש(0
עורך משנה,
העורך הראשי :
אורי אמרי
ראש המערכת :
שלום כ הן
ל5וב :
אורי
עורך משנה, תטיף :
הצלם הראשי
מ״מ הכתב ׳הראשי
ד! ברנע.
עמנואל סרת
השבועון המצויר לאינפזרמציה רחוב נליקם ון . 8זזג־אביכ
(ליד תיאטרון, אהי ׳ )
ת.ד . 136 .טל( .זמני) 116785
מעז הסברים :״עולמסרס״
ם ו״י: העלים הזה בע״ם
חברי מערכת :
מיכאל אלמו. דוד ארנוז. משח בז־אפרים. יהיאל בשן.
יהודה נבאי. נעה נבי, לילי נלילי, אוסקר טאונר סילבי קשת
ציירי שערים :
נפתלי בום. שלמה בדרור. שמואל בק, שרגא ווייל זאב ליפמן,
רוטשילד. גרם קור. פאול סונר.
פילים
מ״מ ראש מערכ £ירוק^ים :
זאב הרץ
מנהל מעבדה
דוד טווייג
מודפס :
דפוס ישראל בע״ט ת״יו.
מס> 630
ח׳ בתשר• תש־׳׳ד
17.9.53
ראש מערכת, חיפה :
חיים כרסי
מונטי
נ׳יקובם.
החיילים שנשכחו
ברצוני להודות למפקד חטיבה נבעתי הנוכחי על
שהזמין לכנס החטיבה (העולם חזה )828 את שמעון
אבי ה, אבא קובנר ועוד אי־אלה מיוצרי החטיבה.
רצוני
נם להעיר למארגני הכנס שהם פנעו
קשות בחיילים האפורים שהשתייכו לנבעתי בעת
הקרבות, באי־הזמנתם לכנס. עליהם לזכור כי החיילים
הללו היו והינם אנשים בעלי נשמה, נאוה
והבנה משלהם, לא ברגים במכונה.
טוביה רסואה, חולון
סופרי חוץ :
גבריאל
מצות, וכל כתביו מצתים לשכוח את רגשותיהם
הפרטיים בשעת מילוי תפקידם. חריפות
הטיפול בנושאים כגון פרשת אבו־גוש,
השימוש בסעיף ווו וכו׳ נובעת אך ורק
מן הדאגה העמוקה בה רואה העולם הזה
התפתחות המסכנת, לדעתו, את עצם קיומה
של נזדינת ישראל כנודינת־חויק.
שום חטיבה של צה״ל אינה יכולה להתגאות
במיבצעים כשל גבעתי, אמר בי. ג׳י. בכנם החטיבה.
למי אמת זאת ז לאלה המשרתים בה כיום 1
עתל הוא שלא הוזמנו לכנס דווקא אלה שצריכים
היו לשמוע שבחים אלה.
דנון.
ראש המיגהלה :
שלמה הררי
ותיק גבעתי, תל־אביב
...נפגעתי כרבים אחרים מהיחס הלא־אנושי.
ישי שורצמן, תל־אביב
חפש את המקל
אני נאלץ לפתוח בהודאה נוראה. ניסיתי להסתיר את הדבר עד הרגע האחרון, אולם שוב
איני יכול להתכחש לו. בזה אחר זד, קמו עורכי כל העתונים המכובדים במדינה וקרע *.את
המסווה מעל פנינו, הטיחו בפרצופינו את האמת המחלחלת. הם לחצו אותנו אל הקיר. אוי
נכנעים..
ובכן — חששותיהם האיומים ביותר נכונים הם. הנה האמת המזעזעת: העולם הזה׳ מעונין
בתפוצה גדולה ככל האפשר. נורא מזה, הוא אף משתדל לעשות את עתונו מעניין ככל האפשר
כדי להגיע לקוראים רבים ככל האפשר.
בניגוד לעורכי אותם העתונים המכובדים, העושים את הכל כדי לגרש קוראים וקונים,
!!המוותרים על כל עניין בעתוניהם למען לא יחשדו בהם, חם ושלום, שהם רוצים להגדיל את
תפוצתם, הרי אנו הלכנו בדרך ההפוכה, הנפשעת: הדבקנו מודעות על הקירות ופרסמנו
הודעות בעתונים, וכל זה כדי למשוך לקיוסקים אנשים שטרם קראו את העולם הזה.
הסיבות השחצניות להתנהגות נפשעת זאת מצדי הן! שאנשים רבים ככל האפשר יקראו
את אשר יש להעולם הזה לומר, ושריבוי הקוראים יאפשר הגדלת התקציב לשיכלול שירות
העתון.
אחרי שגיליתי לך סוף זוועתי זה נגולה אבן מלבי. אני מקווה שבהשמצותיהם הבאות נגד
העולם הזה יוכלו מעתה העורכים המכובדים לעבור לנושא אחר.
בשבועות האחרונים מתנהל בין קוראי העולם הזה. הוויכוח הגדול״ .נושאו של וויכוח זה:
עמדתי עם חברתי ליד קולנוע, כשהיא מלקקת
ארטיק״מוקח. לידינו עמד חייל ששלח בחברתי מבטים
חודרים ובוחנים. לבסוף התרגזה חברתי. שא לה
את החייל מה פשר התנהנותו ,״אני מחכה
שתגמרי ללקק. ברצוני לקבל את המקל,״ ה-תה
התשובה.
סלחתי לו על המבטים.
רבט ברעם יהושע, צה״ל
ונתת לו את המקל ז
...בג׳רוסלם פוסט נאמר שהתחרות הופסקה
בגלל התערבות התאחדות הסותרים. שאינה אוהבת
התחרות בלתי־הוגנת. עד עכשיו היה, י הרושש
שהם אינם אוהבים כל התחרות שהיא. התנלתה נם
דאנה לסכנה הקיימת לבריאות — שמא עוד יתעניינו
הסוחרים בלחם, בכעכים ובסוכריות הנמכרים
עם מעטה של זבובים ואבק?
אניטה אנגל, קרית־עמל
...האם לא מצא ד״ר קרליבך מה להתקיף במדינה
חוץ מתחרות ארטיק? מה פשר הקנאה המסתתרת
מבין שורותיו?
אולי תתנו לו מקל של ארטיק עם האות ״קי
הנכספת 1או אולי כפפות אינרוף. כי •תכן מא-
ותגיעו לידי מכות גם כן.
ברוך אברמזון, ירושלים
אסיר תודה אהיה לכם אם תעזרו לי. בעזרת
שבועונכם. להכיר בחורה (הניל והפרצוף לא
חשוב) שתהיה בעלת מקל ארטיק עם האות ״ק י.
חלאולה, תל-אביב
על מה הדגש?
אני קורא בקביעות את העולם הזה ומדי שכוע
אני חוזר ושואל את עצמי: האמנם איו זה בטאון
של מק״י או נטורי קרתא ודומיהם?
...הזדעזעתי מתיאור הרעב השורר כביכול ב־קוכיבה.
האמנם עד כדי כך? האיו ברפורטז׳ה
משום הנזמה? ומה היתה מטרתה?
...כלום לא ראיתם מיפעלים חיוביים: במוצבים.
בקידוחים, בישובי-ספר. בנטיעות. בהנחת
קוי־מים. בסלילת דרכי־נישה ודרכי בטחון, כפיתוח
אילת ועוד ועוד?
האפשר להתעלם מהם. להצניעם ולוזסתירם ותח־תם
לתאר אד צללים?
סרן מרדכי יעקובוביץ, צה״ל
מיסמך ציוני
מצולם־מצוייר
מצוייר
מצולם
שער העתון. יש שהשמיעו תמיכה נלהבת בחידושים שחבנסנו לאחרונה — הן לגבי צורת
השער, והן לגבי החלפת השער המצולם בשער מצוייר — ויש הרואים בכך ירידה של רמת
העיתון.
לא אסתיר כי גק במערכת גופה נטוש אותו ויכוח עצמו. אחדים מחברי סבורים שצעדנו
צעד קדימה בכיוון הנכון, וחברים אחרים מעיפים מבט עצוב אחורה, אל השער המצולם של
ימים עברו.
לפני שאנו מסיימים ויכוח זה, הייתי רוצה מאד לשמוע את דעתך. האפשרויות הן שש, לפי
הסדר )1( :לשמור על השיטה הנוכחית של שער שכולו מצויר )2(,לחזור לשער של אישיות
מצולמת, על רקע סמלי מצויר )3( ,לחזור לשער שכולו מצולם, של מאורעות ואנשים, כולל
נערות יפות ככל האפשר )4( ,תערובת של כל שלוש ד,שיטות )5(,תערובת של שיטות מספר
1ו־ )6( ,2תערובת של שיטות מספר 2ו־.3
מאחר שהדעות במערכת עצמה שקולות למדי, תכרענה דעות רוב הקוראים. אל תהסס :
אן ם אתה מעדיף נערות יפות (ואומריק לי שישנם אנשים מוזרים כאלה) אמור זאת, ואם אתר,
סומך את ידיך על הציירים, הרי לפחות הם ישמחו לשמוע זאת.
מ. י ,.תל־אביב
הרעידה הקלה
אודות הריפורטזיה שלכם על פעולות הצי באיי
יוון (העולם חזה :)827 עדייו איו ״צבא שלנו
עשיר עד כדי כד שחליפות לבנות ישמשו למלחיו
כבגדי עבודה. כד שאנשי ק . 18 .המופיעים בתם ו-
נה, אינם יורדים לעבודת הצלה. אלא לחוף יוני
אחר לבילוי ערב נעים. התיאור על רעידות אדמה
שארעו בזמן שהותנו בחוף ובמיפרץ מזעזע מאד.
אולם הרעש חלף כשהגענו למקום. חוץ מרעידת
אדמה יותר קלה.
השתדלו נא לתקן את המעוות; כי ההנזמה מכבידה
על כתפינו...
סמ״ר קומפגייץ טוביה, צה״ל
העולם
הבא
איש השנה
נדר תיל?
הכתבה על איש השנה של תשי״ג (העולם תזוז
) 829 דמתה בדיוק ישער שהקדשתם נח: שחררה
משחור, כמעט בלי כל ניצוץ של אור. אחרי
שקראתי אותה הלו לי כל חשק לשמוח בראש
השנה.
אברהם מנור, תל־אביב
דבר אחד ברור: יש לכם דם. המשיכו להתריע
ולהגן על זכויות האזרח — עד שיפעילו
את סעיף 111 נם ננדכם.
ארנון פז, תל־אביב
לפני שנתיים היה איש השנה העולה החדש.
השנה שעברה: מגלה־השחיתות. אמיל שמורק.
השנה: איש חוקי הדיכוי. מי יהיה בשנה הבאה:
השבועון המצוייר
לאי-נפורם ציח.
יהודית שרמן, חיפה
כקורא ותיק של למעלה משלוש שנים, הקורא
את העתון מן האות הראשונה ועד האחרונה. שמתי
לב כי בשבועות האחרונים החריף הטון הביקורתי
של העולם הזח במידה ניכרת. איני מתיוון
דווקא לנושאי הביקורת. אלא לצורת הטיפול בהם.
...אני מבין אל נכון כי אנשי הכיתוב שייכם.
אחרי שהם קוראים מדי יום ביומו את ההשמצות
השפלות המופיעות עתה ברציפות בעתוני מפא״י.
קשה להם לשכת ולשבח את מעשי מפא״י. אולם
לדעתי חייבים הם להתעלות מעל לרגשות אלה.
זכרו: הצלילים הם היוצרים את המנגינה.
דן בר־לב, וזל־אביב
העולם הזד. אינו נכתב כתגובה על הש־
פליסטיו היא מולדת ערבית ומרבית ערבייה ינו־דשו
בכוח. כל ערבי הנון ישנא את הכובש. וק
בוגדים ומנוולים ישרתו בכנות את המדינה. הסיבוב
השני לפנינו, והנייס החמשי, כתוכנו. נשלהי
נא בשלום ובמתן פיצויים. לפני שיישפך דם רב
מנחם בן־ישר, תל־אביב
רק נאצים מסוג ושל היטלר. מוסוליני, פראנרו,
מאק-קארתי, ושותפיהם היושבים בממשלתנו שלנו,
יכולים לכבול עם בכבלי עבדים. העם שסבל
יותר מכל עם אחר מדכא כיום עם הקרוב לנו.
בצורה גרועה יותר...
אזרח, תל־אביב
עלינו לגמור את יחסינו עמם. הם מקיימים
קשרים גלויים ולא־נלויים עם הארצות הערביות.
ונוטים יותר ויותר למפלגות המייצגות את הקומוניזם.
דניאל
פבזנר, בן 12
הוציאו אותם ם בית-הם והר הקרוי ממשל צבאי.
תנו להם זכויות שוות, כולל עבודה בשכר הסתדרותי.
חוקקו חוק שאסור להסית ערבים ביהודים
ולהיפך.
א. הלוי, תל־מונד
המוצא היחידי: החלפת הערבים במדינה ביהודים
מארצות־ערב. איננו יכולים להרשות לעצמנו
גייס חמישי במדינה שבה נחלשת ונעלמת הרוח
הי וחמת של הנוער.
אהרון צעדי, רחובות
טענת הניים החמישי תהיה מופרכת. אם ירנישו
עצמם בטוב וכשווים בינינו. כשם שיש להטיב
את יחסינו אל בני עדות המזרח. כך נם ייעשה
לנכי הערבים. אין הבדל בין אלה ואלה. אנו קשורים
בקשר בל ינתק עם ערביי הארץ:
צבי בן־דוב, חיפה
לעולם לא נוכל לקוות שהם יהיו נאמנים לנו
יותר מאשר לאחיהם מעבר לנבול. ברגע שישבו
מעבר לנבול יהיה קל יותר להניע אתם להסכם,
מבלי שיצטרכו לבגוד באחיהם. יש לשלם להם
פיצויים הוגנים.
נסים פרחי, ך מת־גן
קווינו שאחרי מלחמת העצמאות ינשימו את
ההכרזות על הקידמה הציונית, בדמות מדינה מפותחת
לתועלת תושביה. יהודים כערבים. והנה.
חמש שנים אחרי השגת עצמאותנו. הפכנו ראש־נשר
לאינטרסים זרים, עמוד התווך של שלטון־
המנדט ננד עמי המזרח
ר. נאמן, חל־אביב
לעודד את ערביי הארץ לעבור לארצות הערביות,
שלא בדרכי טרור אלא על בסים החלפת
תושבים ורכוש. לנותרים יש לאפשר שוויון זכויות
וחובות. נגד רינול וחבלה מספיקים בהחלט
החוקים הקיימים, החלים על כל תושבי הארץ.
אליעזר בוכני, חיפה
הם ישמשו נשר בינינו ובין המרחב כולו. אם
רמת־חחיים שלהם תשמש מופת לארצות השכנות.
עלינו להעלות את רמת חייוס, לבטל את הממשל
הצבאי בכל האזורים המרוחקים מן הנבול. להעניק
להם שוויון זכויות ולחנך את היהודים לידידות
לערבים ואת הערבים על הערכים הישראליים ועברית.
חלוציות. וכו׳).
יהונתן בלומנטל, תל־אביב
לזרוק את הערבים מן המדינה אל ארצם. וליישב
במקומם עולים חדשים. אחרת, בה1ד 0נות הראשונה,
יתקעו סכין בנבנו.
אייב, רמת־החייל
ברשימתכם על עמרם בלוי (העולם חזה ,) 826
ציינתם, שהיה מוכן ללכת למאסר ובלבד שלא
יחתום על מיסטר הנושא עלוי את שם מדינת
ישראל. ברצוני להעיר שלפני כשלוש שנים. כש-
יייב בלוי חזר מארצות־הברית. חתם. בנוכחותי
על טופס הצהרת המכם של מדינת ישראל —
שלפי כל הדעות הנו מיסמך ציוני מובהק.
מכתבים
»ה לעשות בערב״ ישראל?
פסוק השבוע
על פצצתך פיצצון וסוף
מפוצציך יפוצצון.
הצגת האופרימה ה-
הישראלאומית שהתקיימה
ב־ 22 בספטמבר
. 1953
2400 קוני הכרטיסים התיישבו
על 1200 הכסאות.
גבירות מוסיקליות ישבו על
ברכי חובבי תיאטרון, ול־
הערבים שנשארו אחרי המלחמה, נשארו על פי
רוב מרצונם. הם רצו ללמוד את אורח החיים המתקדם.
לפיכך, חובת מוסרית רובצת עלינו :
ללמדם את כללי התרבות האלמנטריים. לא יתכן
הדבר בלי שהיון מוחלט.
דן ארז, רמת־גן.
הוויכוח הרביעי כמדור זה יהיה
על הנושא :
האס ב 1י עדות המזרח
מקופח־ס?
הקוראים המבקשים להשתתף כו
ישלחו את דעותיהם (לא יותר מ־
50 מלה) עד יום ,30.9.53 למערכת
״העולם הזה״ ,ת. ד ,!36 .תל-אביכ
נא לציין על המעטפה וכראש התשובה:
שאלון מס. 4 .
היפך.
לצלילי התזמורת הראשונים
הורם המסך על המחזה
המוסיקלי שמה של כרמן
הולך לפניה, מאת המחבר
היהודי־ר,צרפתי אפרים ביזה.
אדים דה־רובינה (בתפקיד
מזכירה בבית־הזזרושת לסיגריות
של סביליה) שרה במבטא
רוסי־ססרדי :
מה מתרחש
בסשרדי הממשלה־לה־לה־לה
צנויות
לביוב
לפי פנקט המפלגק־גה־גה־גה־גה
נכנס
באריטוגוב (עם
מגש תה, במדי המלך הספרדי)
קום אל הקרב, מזכיראדור,
ביד קח צינור,
האופירה שבור.
המקהלה• (מורכבת ברובה
מעיתונאים) :
מחיך מורם ׳,כרטיס קדימה
כך צועד לו צבא הבימה.
דון קישון (בתפקיד סגן
מנהל הזירה) תוקע את הסכין
בחזה של חנה דה־פי־לים.
על הבמה משתוללים
שוורים בעלי קול באס עמוק.
.זופיע טורירודנסקי, מגואל
כולו בדם נערות הבאלם, שולף
#לכיסו מטפחת אדומה!,
עליה מודפס פסק דין
רוזן לבית פנחוסה. אחד הל
וורים מתנפל עליו ונוג
אותו בשתי קרניו, ר,קן י-
והיסוד. הקהל מת.
הנוולוז הזה ׳
״דופקים את השחורים!״ )0
ישראל אין שלטים המכריזים :״הכניסה לשחורים
אסורה״ .בשום שכונה בארץ לא קרה מה שקרה
בציצת, פרבר הפרעות של שיקאגו בארצות־הברית,
אשר תושביו הלבנים התקיפו והרסו ב־ת שאחד מדייריו
החדשים היה שחור, כי לא רצו שהנגע השחור יפגע בשכונתם
הטהורה. בתחנות הרכבת ובאוטובוסים אין ספסלים
המסומנים ״ללבנים בלבד״ ,כפי שישנם בדרום אפריקה,,
צבעו של אזרח אינו קובע באיזה אשנב־דואר עליו לרכוש
את הבולים שלו.
אולם המחיצה בכל זאת קיימת. היא אינה כה גלוייה,
כה גסה, אותיותיה אינן כתובות שחור על גבי לבן. אולם
היא קיימת.
ישנם כאלה המודים בקיומה, אחרים מכחישים אותו.
לאזרח ״הלבן״ נוח לומר כי אין כל הפליה. אין זו העמדת
פנים מצדו — הוא מאמין בדבריו בכנות. כי אין הוא
נתקל בה.
אולם במאות אלפי לבבות במדינה מכרסמת המלה
__ שהוי !״ וושאיד,
הווייתי1י!>יח י ה nmוו«י. חידד ויו
מאת ש לו ם כ הן
עוול הנגרם להם.
שנאה ל א־ אי שי ת
מחיצה זו קיימת בכל השכבות, בכל שטחי החיים :
בתור לאוטובוס, במשרדי הממשלה׳ בבית החולים, בלשבת
העבודה, בבית הספר, באולם הריקודים ובחנות המכולת.
לתופעותיה מוצאים תירוצים רבים: דיירי הבית המשותף,
בצפון תל־אביב, שהכניסו סעיף בחוזה שלהם כי לא ימכרי
או ישכירו את דירתם, או חלק ממנה, לעיראק־ם או ל-
״שחורים״ אחרים, ממהרים להסביר כי אין להם כל דבר
נגד עיראקים — הם פשוט אינם רוצים שכנים המאזינים
כל היום למוסיקה ערבית.
האב בנתניה, שאסר על בתו להמשיך ולהתראות עם
בחור ״שחור״ ,שלח את שני בניו לאיים על אוחו בחור
.״יד׳ת׳די י 1י «יז
י׳* .ייייי
י׳ יי י י -״ יליי י י
גם הוא הכריז שאין לו שום דבר אישי נגד שחורים. הוא
רק היה בטוח כי לא יכול להיות שחור בעל רמה אנושית
ותרבותית שתרשה לו להתחתן עם בחורה ״לבנה״.
חבר קופת־חולים, שהעדיף לחכות שעה שלמה בתור
לרופא ״לבן״ במקום להיכנס לרופא שעלה מעיראק, גם
הוא לא שנא שחורים. הוא רק היה בטוח שרופא עיראקי אינו
מבין מאומה במקצעו. העובדה שהוא למד רפואה באוניברסיטה
אמריקאית, לא שינתה את דעתו .״הוא בכל זאת
עיראקי,״ היה סיכומו.
אחד מתוך רבים
אלה הם רק פרטים אחדים מתוך מגילה ארוכה ועגומה.
חוליית־חקר של העולם הזה, אשר אספה משך שבועות רבים
חומר על הבעיה, ראיינה מאות אנשים מכל העדות, תגיש,
משך השבועות הבאים, את הדו״ח שלה, אשר יקיף את
מערכות החינוך, הנשואים הבינעדתיים, העבודה, השכון
והיחסים שבתוך העדות המזרחיות עצמן.
בעמודים הבאים מגישה החוליה שאלון שחובר
בהשתתפות מומחים וכן ראשי הפרקים
אסאתה ,.לבו״
מה יחסך ל״שחורים״ ?
שאלון זה, שחוכר כשיתוף פעולה עם מומחים למדעי החכרה, נותן לך אפשרות רכחון את
עצמך -כאיזו מידה נקי אתה מדעות קדומות, שנאה עדתית וחוסר-סוכלנות, לא רק כתיאוריה,
אלא למעשה. 0 רכים האנשים המשוכנעים לחלוטין שהם דוגמה ליחס הוגן וסוכלני, אולם כהיתקלם כפרטים .1איני סבור שזר, נכון.
הקטנים -שהם הקוכעים כחיי יומיום -מופתעים חכריהס לראות שהם קורכן לדעות קדומות •2 ,אין לחם ברירה, בני המעברות המובטלים נאלצים 0 למכור את המנות הקצובות.
אם כי בתת-הכרתם. אמתלות שונות עוזרות-להם להשלות את עצמם.
השאלון הכא עוזר לך לכדוק את עצמך. אחרי כל שאלה, סמן צלכ ליד התשוכה הנראית .3הם סוחרים מטבעם. הם לא מבחינים בין מסחר 0 וספסרות.
לך קרוכה כיותר לדעותיך. העיקר הוא: ענה ככנות. איש אינו כוחן אותך -אלא אתה כעצמך.
4הם אדישים לגורל המדנד״ ולא איכפת להם כלל
את הנקודות יש לחשב לפי המפפר המופיע לפני כל תשוכה. אם סיכום המספרים מגיע
לעבור על חוקיה•
ל-״ או פחות מזה, סימן שאתה אדם נאור, חופשי כמעט לגמרי מדעות קדומות. אם הוא עולה
על 5סי&ו שאתה שייך לשככה הרחכה הנגועה מרעות קדומות מסויימות, אך אינה מסכימה
להודות בזה. אם המספר אינו קטן מ ,76-עליך לראות כעצמך אדם המתנגד למעשה לשוויץ יך, אחותך או בתך מבקשת להינשא לצעיר
ספרדי• ,טאינך מכיר אותו מה תעשה?
עדתי, ומן הראוי שתכדוק מחדש את יחסך לכל הכעייה.
כשאלות החלות על מצב שאינך נתון בו, העמד את עצמך כדמיונך כאותו מצב. אם אינך .1אבקש שיוצג לפני תחילה. אם ימצא חן בעיני, אסכים
יכול לענות, הוסף שתי נקודות. 0 לנשואין.
.2 0איני מתנגד׳ אולם אסביר לה שהדבר כרוך בקשיים
א האם תיכנס כרצון לגור כבית אשר מרבית
.2זה ענין של טעם. אני לא הייתי בוחר בו•
.3שליל־ .לא יצא מזה כלום. הרמה אינה יכולה להיית רבים, חמורים מאד, ועליה לשקול היטב•
שכניו הם כני עדות המזרח י
י ד רוב מוכרי השוק השחור כארץ הם
״.שחורים״- .
. 1כן. הדבר אינו משנה לי•
.2לא איכפת לי עקרונית. אולם אני חושב שנדבר ישפיע 0 לרעה על הרמה התרבותית של ילדי•
.3אין לי שום דבר נגדם, אולם אינ סובל את הריחייז
של מטבחם, והמוסיקה המזרחית שהם מנגנים ברדיו מעצ0
בנת
אותי.
.4לא, הם מלוכלכים.
כ כשכונתך >או• בקופת-חולים)ישנם שלטים
•טל שני רופאי-שיניים, האחד כעל שם אשכנזי
והשני כעל שם ספרדי. אינך יודע מאומה על
צניהם כמי היית בוחר?
. 1הייתי מנסה לברר מה רמתם המקצועית, ובוחר בטוח
יותר•
.2באשכנזי. עם הספרדי אין לי שפה משותפת, ולא אוכל 0 להסביר לו את מכאוב בדיוק•
.3ברור כי השכלתו של האשכנזי גבוהה יותר, כי בארצות 0 המזרח אין אוניברסיטאות כל כך מש־כללות.
.4באשכנזי. אין לי אמון בספרדים.
ן. אם אתה עוכר במכוניתך ככביש, ויש לך
ברירה לקחת טרמפיסט. האם היית עוצר כדי
וקהת נער תימני מן המעברה הסמוכה?
0 בהחלט.: .יני מבחין בין טרמפיסט ם.
הוא נראה נקי, לא איכפת לי.
מינימחלותO .
ם כל
שמעתי שהם מעביר
יש ביניהם גנבים.
ד דוב הפושעים הנתפסיס במדינה ככל סוגי
הפשעים הם -
. 1אשכנז ם. המכפר הכללי מקביל, בערך, לאחוז כל עדה 0 באוכלוסיה הכללית.
.2ספרדים. ברור שהפשע נובע מתנאים סוציאליים, ותנאי
חייהם של הספרדים נחותים, בדרך כלל, שלא באשמתם0 .
. 1סכרדים. הם חמי מזגומטים מטבעם להתפרצית
יצרים.
ה ׳בעבודתך אתה כפוף למנהל ספרדי. מה
יחסך אליו?
. 1עדתו אינה מענינת אותי. אם הוא מנהל טוב, זה מספיק
כנזים
אם רוא ספרדי משכיל, זה לא איכפת לי.
איני חושב שזה מגיע לו. בוודאי היתד, לו פרוטקציה0 .
שלילית. מנהל ספרדי נוטה מטבעו לדפוק את האשל)
ולתמוך
בעובדים מבני עדתו.
0 שווה•
.4שלילי בהחלט. אני יודע שבני עדות המזרח אינם
יודעים להעריך חברתה של בחורה תרבותית. הם רק
מתאווים לגופה, רוצים להשויץ לפני חבריהם בשכונהO .
.3אתנגד לטובתה ולטובתו, כי אין שום סיכויים לאושר 0 בנשואין כאלה•
.4לא ארצה לשמוע על זה. הספרדים מדכאים את נשותיהם,
בי המסורת שלהם אינה מנירה ברמה שווה של האשד0 .,
ח כנך או אחיך הצעיר צריך ללכת לבית
הספר. האם איכפת לך אס יישרה לכיתה שרוב
תלמידיה ״שהוריס?״
ין בכית קפה ניגש אליך צעיר בעל מראה
ספרדי ומזמין אותך לרקוד איך תתיחסי אליו?
.1לא. אין הבדל ב ן ילדים. מוטב שילמדו בגיל צעיר 0 להכיר את בני כל העדות.
.2בתיאוריה זה יפה מאד, אולם למעשה אני יודע שרמת 0 הלימודים סובלת מזה מאד.
.3אני מתנגד. הוא ילמד לקלל לפני שילמד לכתוב0 .
.4בהחלט. הוא ילמד כל מיני מנהג ם מגונים.
ין בתורים לאוטובוסים, בקוים המובילים
• לשכונות ולפרכריב. השחורים•• ,יש תמיד
רעש •וצעקות הכיכד היא ;
ט אם מוטל עליך לשכור עוכר והלשכה מצי
עה לך •טני עוכרים -רחמים מזרחי ושמעון׳ . 1חברות האוטובוסים מפלות לרעה שכונות אלה, ואינן 0 מעמידות לרשותן את מספר האוטובוסים הדרוש.
לויצקי -כאיזה מהם תכחד?
.1איני יודע. זה תלוי באנשים.
.2בשני. אני יודע מ־נסיון שבני עדות המזרח מטופלים
במשפחות גדולות, וזה גורם למקלות שונות, תוספות משO
כורת
וד,עדתיות מעבודה.
.3בשני. התפוקה של ה״שחורים״ ירודה, ודרוש להם
המון זמן ללמרד א ת הדברים הפשוטים ביותר.
.4בשני. אני לא רוצה לשמוע ערבית אצלי•
ייט סרט טוב כקולנוע שרוב לקוחותיו
״שחורים״ ,האם אתה מוכן להסתפק כסרט
פחית ט־כ כקולנוע אחר י
. 1לא. הסרט הוא הקובע.
לא, אם כי, התנהגות פרועה בקולנוע מפר עד, לי
.2 0 מאד.
.3כן. השריקות ופיצוח־גרעינים גוזלים את כל ההנאה
מן הסרט.
.4בהחלט. בקולנוע אני רוצה ליהנות.
יא ישנה בחורה ספרדיה המוצאת חן בעידיך
האם אתה מוכן ליטא ת אותה ראשה ׳-
.1כן. איני בודק את המוצא. אם היא מתאימה לי. לא
איכפת לי כלום•
.2כי. אם הורי יסב מו.
.3קשה להחליט. יש בע ות של מנהגי בישול, קשרי
משפחה, חינוך ילדים וכר•
.4לא. הנסיון מוכיח בעליל כי נשואי תערובת נדונים
לכשלון מוחלט.
ן ביחידתך כצבא גאו בעתודות; ישנם רכים
מכני עדות המזרח. האם. לדעתך, הם חיילים
יותר גדועים?
ז. חיובי בהחלט. אם היא רוצה בו, זה בסדר גמור. זה 0 ענינה שלה.
.2קשה להם יותר להתאפק ולהבליג על אי־נוחיותO .
.3הם חושבים שאפשר להשיג את הכל בכוח הזרועO .
.4הם מטבעם חסרי נימוס, חוש סדר וכבוד לזולתO .
י ח כממשלת י׳טראל ישנו רק שר אהד מכני
עדות המזרח, וגם -ככנסת נופל ייצוגם כהרבה
מאחוזם כאוכלוסיה. הסיכה היא :
.1כל המפלגות התרגלו להפלות אותם לרעה. עמדייז 0 המפתח בהן תפוסות בירי יל די מזרח אירופה.
.2זר. בסדר. איש א־נו בודק את המוצא העדתי של מנהיגי 0 מפלגות. היצוג הוא לפי דעות, לא לפי עדות.
.3ל״שחורים״ הסרה המסורת רבת־הדורות הדרושה לניהול
עניני הציבור.
.4דוגמת ארצות־ערב מוכיחה כ מנהיגות מזרחית מוש0
חתת
ואנוכית מטבעה.
rV !5
י^ן 22 ך ךך £ך ן£לף»•
M *dVimי•
. 1לא נעשה נסיון שיטתילגייס אותם•
.2מקור התנועה באירופה המזרחית, ואין היא מתאימה
כל כך להרגלי החיים ולמסורת הרוחנית של המזרח.
.3קשה להם לעשות מאמץ אידיאליסטי לאורך ימ ם• O
.4הם מעדיפים לספסר בעיר•
כ כארגון הצבאי הלאומי היה אחוז גדול מאד
•טל בני עדות המזרח. הסיבה היתה : -
.1החוש הלאומי שלהם מפותח מאד.
.2הם מתלהבים ביתר קלות לקרב.
.3הם הרפתקנים ונוטים למעשי אלימות. המאמץ נדרש 0 לתקופה קצרה•
.4אצ״ל ידע לנצל את האינסטיקנטים הנחותים שלהם6 .
כאד •טחורים״ מתווים כיוב את עיקר הא־כ
•••כיה כרעכרות
לא. יש חייל ם טובים ורעים, והעדה אינה קובעת
.1 0 כלוב• 0 2לא. הם משתדלים בכל כוחם להידמות לנו
.3הם אינם אשמים — חסרה להם תפיסה טכנית.
.4כך הם חונכו בגלות•
ן אחותך או כתך הולכת עם צעיר ,,שחור״.
מה יחסך לכך -
0 כאל כל צעיר אחר.
ארקוד עמו מתוך נימוס•
ארקוד עמו, אב ׳,לא אסתבך עמו.
אסרב. הם מתלהבים מדי, והם צעקניים מדי בלבוש0 .
.1דופקים אותם.
.2הם פחות זריזים מן האשכנזים.
.3הם רגילים לחיות ברמה נמוכה ובליכלוך.
.4אין הם מוכנים לעבוד למען מחייתם, ואת כספם הב 0 מסתירים בגרב•
. 1מפלים אותם לרעד. בתור לעבודה.
.2הם באו יותר מאוחר, ואינם זריזים בהסתגלותם0 .
.3בתנאים כלכליים ירודים, ברור שהפועל הגרוע יותר 0 סובל יותר•
.4אין הם רוצים לעבוד. הם רגיל ם לחיות חיי בטלה. 0 ולהתפרנס על חשבון המדינה.
כבע רו ת מזרה מסויימות מספקות את עיקר 1234 לפריצות.
המועמדות
איני בטוח שזה כך.
המצב הכלכלי מכריח אותן.
הן רגילות לחברה בה תופסת הזנות מקום נרחב.
הרמה המוסרית שלהן ירודהיותר.
אין שטח אשר מחיצת העדות מורגשת כו כמו כשטח
החכרתי. אפילו ה״לבן״ החושכ את עצמו לנאור ומתקדם כיותר,
המסוגל להתרעם על כל מקרה של הפלייה שהוא רואה, יחשוכ
פעמיים לפני שיכנס ליחסים הכרתיים עם ״שחורים״ הוא
יחנך את כניו לראות ככני עדות המזרח אנשים שווים ככל
דבר -אף כרגע שכתו, למשל, תכיא הכיתה חכר שחור, ידכר
אתה על רמה תרבותית, מסורת, הרגלי חיים -כל אלה גורמים
המפרידים כינה לכינו, מונעים נישואים. תמונה זו (משמאל)
מסמלת את הכעייה ככל חריפותה: קכוצה של ״שחורים״
עוקכת כעיניה אחרי כחודה אשכנזיה, העוכרת על שפת הים
כתל-אכיכ. הם יודעים כי אין כל אפשרות ליצור יחס קרוב
יותר. כמצכים כאלה משמיעים כהורים כמה שריקות או הערות,
הבחורות מדביקות להם את התו: חיות שחורות. לפיכד
הופכים יחסים לכת ״לכנה״ לדכר המעלה את קרנו של הכחור
בין חכריו, מעין תחליף לעליה כסולם ההכרתי -והוא הדין
זגכי יחסים שי כת עדות המזרח עם כחור .,לכן״.
קרוב ל 80^-מתושבי המעברות כיום הם
שחורים. הם גרים כאוהלים או בצריפים, דחוסים
בחדרים צרים. לרוב חסרים הסידורים הסניטריים
האלמנטריים כיותר. הם מתרחצים ליד כרזים
משותפים, הולכים לכתי־שימוש ציבוריים דוהים.
הקמת השיכונים לעולים, שהיוותה חלק רציני
מתקציב הסוכנות, נפסקה כשהגיע תורם של עולי
ארצות המזרח להשתכן ככתי קכע. הגורמים היו,
כמוכן, כלכליים. אולם למוסדות היה קל יותר
להחליט על כף, כי בפתי־ לכם חשכו האחראים :
היי איו אלד יוצאי אירופה, הרגילים לתנאי חיים
:בוהים. כתימן ומרוקו חיו כרמה נמוכה -ימשיכו
כך גם כאן. המעברות. שהוקמו כמרכזי ישוב ארעיים.
הפכו בינתיים לתופעת קכע של משכנות
עוני. משהו המזכיר לתיירים כצורה עגומה את
שכונות הכושים כערי ארצות־הברית.
עבודה
הן עומדות, נערות כנות צ 1וזקנות כנות ,60
כפינת רחוב. מחכות לעקרת הכית הזקוקה לעוזרת
שתנקה את כיתה, תקח את ילדיה לטייל. השכר
שנקבע כשוק עכודה זה 450 :פרוטה לשעה. אילו
הועסקו דרך הלשכה הכללית או סוכנויות העבודה
הפרטיות, היו מקבלות כמעט כפליים. אולם
שם צריך להדשס ולחכות כתור. אין כזה כל דע,
אלא שלא תמיד ניתנת העבודה לראשון שנרשם
כתור. מכתבים ושיחות טלפון •טל מעכידים, המבקשים
מן הלשכה פועלים ״שאפשר לדכר אתם
כשפה אנושית״ הם דבר שככל יום .״השחורים״
נדחקים שוב ושוב לסוף התור -אי יוצאים לרחובות
לחפש עבודה. שם המוצא העדתי אינו
חשוב כל כך -כי השכר אינו כל כך גכוה. התוצאה:
מכת האבטלה, שירדה לאחרונה על הארץ,
פוגעת כמידה מכרעת ככני עדות המזרח כלבד.
אאתה ״ ש חור״
מה יחס ה״לבנים״ אליך?
כדוגמת השאלון הקודם (יאה עמוד ,)4כא גם שאלון זה לסייע לך דכחון את עצמך -כאיזו
מידה חדרה כעיית העדות כארץ לתוך חייך שלך, כאיזו מידה היא קובעת את הרגשתך, את
גישתך להכרה בה אתה חי ולאנשים ביניהם אתה עוכד או מכלה.
ייתכן שההפלייה פגעה כך -מכלי שיכילת לתת לעצמך דין וחשבון על כך. ייתכן גם
להיפך — שנדמה לך שהדבר הוא הריך הרכה יותר מכפי שהוא כאמת. על כן עכור כעיון על
השאלות וכחד את התשובות הנראות לך כיותר, על-ידי סימון צלב כעיגול הריק שליד בל
תשובה. כתום התשובות סכם את נקודותיך לפי המספרים שליד התשוכות. אם לא עלה סי-
כומך על ג - 3הרי שהכעייה העדתית אינה רצינית כיותר, לפ הרגשתך, ואין לה כמעט השפעה
על חייך. אם עולה סיכום נקודותיך על - 55 הרגשת או היית עד לקיפוחים ולהפליות
רציניים. לדעתך, הבעייה דורשת את ביתרונה. אם עולה סיכומך על - 75 הרי שהכעייה העדתית
היא בעייה עיקרית כחייך. היא גורמת לך סבל יומיומי ועוכרת את רוחך כקכיעות.
אל תתיאש מאפשרות הפיתרון. המאבק כשטח זה יהיה קשה, אבל אין לומר שסיכוייו
אפסיים.
.2אולי, במקרים בודדים.
.3כן. בתנאי שההיכרות תהיה מעל גבי ניר בלבד.
.4בהחלט. מאירוביץ׳ ,אוקסמן וזלביאנסקי מצליחים יותר
מאשר בכר, היון וששון,למרות שאלה השמות האצילים 0 והעתיקים ביותר של היהדות.
א האם אתה מעדיך את חכרת ח״לכנים״ על
חכרת כני עדתך?
.4בסופו של דבר צדקו ההורים. אין עתיד לנשואי־תע 0 רובת•
יו האם אתה מתכייש לדכר ספניולית או ערכית
כאוטוכוס או כקולנוע?
אץ הבדל לגבי. אני מברר לי חברים לפי טיבם. 0 מוצאם.
במיוחד, אם כי יותי מעניין אצלם•
רמת השיחה אצלם יותר גבוהה. אני לומד מזה
O 0 רוצה, אבל לא קל. חברתם סגורה בפני •
ח האם אתה חושב שהפליות עדתיות חן
אופייניות לדור הזקן כלכד?
. 1לא.
לא לפי
.2לא
.3בן.
הרבה•
aאני
כ בבחירות האחרונות לכנסת הצבעת עכור
מפלגתך כגלל :
.1דרכה המדינית הכלכלית נראתה לי נכונה.
.2היא הבטיחה תיקונים סוציאליים, שקיוויתי כי ישפרו
את מצב בני עדתי•
.3היא הבטיחה הבטחות מפורשות ללחום נגד הפליה
עדתית.
.4בין מועמדיה העיקריים היו ספרדים.
ג האם אתה חושב שאתה מקופח כאופן שיטתי־
כגלל עדתך י
אני באופן אישי לא הרגשתי בקיפוח. אבל ידוע
.2 0 שהוא קיים כלפי אנשים פחות מפותחים.
.3הרגשתי בקיפוח מסויים.
.4כן. בהחלט.
ך האם העליכו אותך כביטויים כגון :״שואד-
צה חיה* ,״פרנק פארה״ וכו׳ ?
מעולם לא.
היו מקרים בודדים אבל אינני חושב אותם לאפייניים.
הדבר הוא די נפוץ במדינה.
כל אשכנזי אומר או חושב זאת בליבו בכל הזדמנות.
כן. בדור הצעיר זה כבר נעלם.
זוהי ירושת הגלות, והיא תיעלם במרוצת הדורות.
לא. זה אופייני לכל שכבות הגיל.
זה עניין נצחי שאין לו תקנה.
ט אשה אשכנזיה נכנסת לאוטובוס, מה הג-
כתך?
.1אני קם מתוך נימוס.
.2אני קם, למרות שאני יודע שאשכנזים לא קמים בפני
תימניה או אשה פרסית זקנה.
.3אני קם, כדי שלא יגידו שהשחורים הם פראים.
.4אני לא קם. אם היא רוצה לשבת, שיקום אשכנזי.
י האם אתה חושב שבמקום עכודתך נותנים
לך את התפקיד אשר כשרונותיך ראויים לו?
לא. אבל איני חושב שזה נוגע למוצאי.
הייתי יכול להגיע יותר רחוק אלמלא הייתי שחור.
לא נותנים לשחורים לעלות.
י א מה דעתך על בך שהטכסים הדתיים היהודיים
ומוסדות הרבנות מחולקים לפי עדות?
.1זוהי רק שמירת מסורת של דורות•
.2זה בסדר, אבל רצוי לבטל את ההבדלים משך הזמן. 0 בעדר אלהים אין כבשים שחורות.
.3שלא במתכוון זה הפך לגורם מזיק.
.4האשכנזים שומרים במתכוון על הנוהגים המפרידים, כדי 0 למנוע התבוללות.
כאיזה מידה אתה נפגע מכיטויים אלה?
י כ האם תשתדל להכניס את כנך לכית-ספר
כו רוב התלמידים הם ,,לכנים״?
.1כלל לא. זה דבר מקובל בין כל העדות היהודיות ותו0
פעה
דומה קיימת כלפי גרמנים, גליצאים וכו׳.
.2אני סובל ממנה, כמו שאני מובל ׳ מכל גסות־דוח 0 אחרת.
.3אני איש מבוגר ויכול להתעלם מזה, אבל אני חושב על 0 ההשפעה ההרסנית שיש לזה על ילדים.
.4כל פעם שאני שומע את זה, אגרופי מתכווצים.
.1לא במיוחד. חשוב לי טיבו שלבית־הספר.
.2כן. כי בדרך כלל רמתם של בתי־הספר האלה גבוהה 0 ייתר•
.3כן, מפני שמורים אשכנזים טובים לא הולכים לבתי- 0 ספר ספרדיים.
.4לא. אינני רוצה שבני יהיה קורבן להשפלות מתמידות0 .
1כהעולם הזה ( )812 סופי על כחור צעיר,
אשר ארוסתו הלבנה עזבה אותו, אחרי לחץ
מצד הוריה, כביבול כגלל רקע עדתי. מה דעתך
על זה?
. 1אינני מאמין שישנם מקרים כאלה.
.2ישנם מקרים בודדים כאלה, ואין בכו כל אסון. להורים
יכולות להיות כל מיני קפריזות. הם יכולים לרצות דווקא 0 בחור עשיר, בחור גבוה או בחור שנילי בפינסק.
.3ידועים לי הרבה מקרים דומים. אין להשלים אתם.
.4זה הכלל והקללה במדינה.
מה היית עושה במקרה כזה י
.1צוחק•
.2מצפצף עלההורים ומנסה, בכל זאת, לשכנע אח הב0
חורה.
.3מתתרעלהבחורה.
המצב הכלכלי קשה. כמקום עכודתך עלולים
לחול פיטורים. האם אתה חושש שתפוטר
לפני הכרך האשכנזי, הממלא אותו תפקיד
כמפעל?
ז. אין לי כל סיבה לחשוש לכך.
.2רק אם אני עולה עליו במשהו, יש לי סיכויים להשאר0 .
.3בעל המפעל יחפש כל תירוץ כדי לפטר אותי לפניו.
.4אין כל ספק. תמיד יהיו הספרדים קרבן ראשון של 0 פיטורים במפעל אשכנזי.
י ד האם אתה חושב כי כמנגנון הממשלה, על
כל שירותיה, יש לבני עדות המזרח אותם הסיכויים
כמו לאשכנזים להתקבל כעבודה ולהתקדם?
.2כן, אם כי ישנם מוסדות מסויימים בהם ישנן הפליות0 .
.3לא. מכניסים את ה״שחורים״ רק במידה שהדמגוגיה ה
מפלגתית
מחייבת זאת.
.4דופקים את ה״שחורים״.
יה האם אתה חושב שאם תשנה את שמך לשם
שאינו מעיד על מוצא ספרדי, יהיה גורלך
וגודל ילדיך קל יותר?
•Iלא•
לדעתי עברי צריך לדבר עברית.
אלה שפות לא יותר גרועות מאידיש.
אני מרגיש שזה משנה את יחס הקהל אלי.
מרגיז אותם ולא איכפת לי.
ין האם אתה חושב שיש מידה מסויימת של
צדק כיחס השלילי כלפי עדות המזרח?
.1אין יחס כזה.
.2במידה שישנן תופעות שליליות מיוחדות, אין הן מטבע
העדה אלא פרי תנאים סוציאליים מנוונים. בני העדה הנהנים 0 מרמה חברתית גבוהה חופשיים מהן.
.3לכל עדה ישנן תכונות שליליות וחיוביות משלה.
aאם כולם אומרים שזה כך — אולי יש בזה משהו.
י ח האם אתה חושב שהיחס כו נתקלים או
ייתקלו כניך כרחוב וככית־הספר מצד ילדים
אשכנזיים, החוזרים על דברי הוריהם, עלול
להטכיע חותם על נפשם חרכה?
. 1לא. כל ילד נתקל בתופעות כאלה ומתגבר עליהם.
.2כן. זה רק יחייב אותם להתאמץ כפליים.
.3כן. זה מכניס להם לראש שהם צריכים להיות פרועים,
כי כך מצפים מהם להתנהג.
.4זה המקור העיקרי לתסביך נחיתות ולתוקפנות שלילית
כשהוא מתבגר.
י ט המשורר חיים נחמן ביאליק אמר פעם :
״אינני סוכל את הערכים מפני שהם דומים
לספרדים.״ האם אתה חושב שרכים הם אנשי
הציבור הנגועים גם כיום כדעות קדומות אלה?
. 1לא. קיבוץ הגלויות החדיר באנשי הציבור דעות נאורות 0 יויזי•
.2ישנם בודדים. אולם הם פוליטיקאים טובים. הם יודעים
להסתת את דעותיהם.
.3אני חושש שהדבר נפוץ למדי. כיושבי עיר כן ראשיה• 0
.4תגרד כל לבן ומצאת שונא־שחורים.
כ אם אתה הולך עם בחורה אשכנזיה, האם
אתה כוטח כה כמו ככחורה מעדתך?
.1כן. אשד, היא אשה.
.2כן, אם כי אני לוקח בחשבון שהיא קיבלה חינוך חופO
יותר.
.3לא כל כך. אני יודע שהיא נתונה ללחץ מתמיד מצד 0 קרוביה וידידיה האשכנזיים להחליף אותי בבן עדתה•
.4אין אמונה באשכנזיות.
כאהאם אתה מתבייש שאתה אוהב להאזין
למוסיקה מזרחית?
.1לא. זוהי מוסיקה ככל מוסיקה אחרת•
.2קצת. שמתילב שהדבר מעורר לעג בחברה.
.3כן. האשכנזים חושבים אותה ואת מאזיניה לפרי0
מיטיביים.
.4לא.
זו המוסיקה שלי — לא אכפת לי מה שאומרים 0 עליה•
האם יש לך ידידים טוכים כין האשכנזים?
לא שמתי לב אף פעם למוצאם העדתי של חברי.
כן. אני גאה על חברותם.
ישנה ידידות — אבל עד סף הדלת של הבית.
איני רוצה בחברותם.
חדר זה, אחד מתריסר חדרי-עכודה כאחד מבנייני
משרד האוצר, אופייני למצב ככל מנגנון המדינה:
אחוז השחורים כין פקידיו כמעט אפסי.
לעומת זאת, השליחים, השוערים, מגישי התה הם
שחורים. אין זה עניין של חוסי השכלתם של כני
עדות המזרח. הקו נקבע מגבוה: המנהלים, אשר
ברובם המכריע הם כני העדות האשכנזיות, ממנים
אנשים הקרובים להם גס מבחינת המוצא!
אלה שוב מקפידים כבחירת פקידים כמותם. ההמלצות
לעלייה כדרגה ניתנות רק בקושי רב ל־
״שחורים״ ,ורק אחדים מצליחים להגיע לדרגות
הגבוהות, מתוך רכבות הפקידים המועסקים כמנגנון
המדינה. לרוב, הרגשת ההפלייה היא מוחשית
כיותר -אך המופלים חייבים לשתוק. כי אין
כפני מי להתלונן, עליהם עוד לשמוח שהם ככלל
עובדים במקומות כאלה.
תמונה זו מראה גן ילדים, כרמת-
ישראל ליד תל־אכיכ. הילדים הלומדים
בו הם כרובם המכריע ״לבנים״
.ילדי השכונה כרובם
ריס״ .הם נהגו להיכנס לחצר הגן,
להתערב עם הילדים הלומדים שם.
ההורים והגננות התלוננו. העידיה
הקימה גדר מבטון, כגובה של שני
מטר כדי להפסיק את ההתערבות
הבלתי רצוייה. על הכנסת אותם
הילדים המפריעים לגן, וחינוכם
אין חושבים, כי זה דורש כסף. אולם
כעוד עשר שנים יצביעו עליהם
ויגידו :״אתם רואים? הם לא מסוגלים
לקבל חינוך!״
יחסי אום
כדיר כדל. ההפלייה היא אינסטינקטיבית,
נעשית ללא כל שיקול דעת. מכונית עוכרת על
פני מעברה, מישהו מרים את היד, מכקש טרמפ.
הנהג רואה כמה כתמים שחורים, מכנסי־פיז׳אמה,
כעלי פסים -הוא מתרחק משולי הכביש, מגכיר
את המהירות. אם יש לו נקיפת מצפון -הוא עושה
תנועה כלתי־משכנעת כידו, מראה שהנה הוא
יסתובב שמאלה כעוד כמה מאות מטרים. אותה
ההתרחקות קיימת בבל שטחי החיים. ככל מקום
ששחור ולכן באים כמגע, קיימת הנטיה המידית
לא להתקרב, לשמור על מרחק. להשאר מן הצד
השני של המחיצה. נטייה זו, המגיעה גם לממדים
של סלידה ממש, פוגעת כעומק נפשס״של 1אותם
״שחורים״ .גם הם נרתעים ממגע הדוק יותר, המחיצה
שנוצרת בתוצאה מכף הופכת כמשך הזמן
לתהום שאין לה גשר.
10*0X:\Sv.
וזשי״ג
חשי״ג
וזשי״ג
האיש הצעיר: לויצקי
עח1נן ו :1בר!ך נאדל
השנה המשיכו רבבות הצעירים להסתכל
סביבם באדישות. הם לא עשו. אף מיסעל
רציני כנוער, הלכו אחרי הזקנים לכל כיוון
שהובלו בו. החלום הגדול של נוער
תשי״ג המשיך להיות הנסיעה לחוץ־לארץ,
הקריירה, הבריחה מן המציאות.
אדם אשר חלם גם הוא על מסעות סביב
העולם, אם כי בדרך פחות נוחה משל החלום
המקובל, היה שלמה לויצקי, צעיר תל-
אביבי בן .26 שאיפה זו העלתה אותו על
אניות סוחר ישראליות וזרות, הובילה אותו
איש השנה, ברוך (.ברלה״) נאדל, כתב
משוסס של ידיעות אחרונות, בלס לא כל
כך בגלל מה שעשה הוא, כמו בגלל מרי
שנעשה בו. שעה שהתפוצצה הפצצה הגורלית
בצירות הסובייטית, היה העיתונאי היחידי
שחדר לשטח הצירות, גילה פירצה
בגדר המקיפה את החצר, שנסתרה מעיני
החוקרים. גילוי זה עלה לו ביוקר: הוא
נעצר כחשוד על־ידי המשטרה המבולבלת,
שעצרה בימים ההם מכל הבא בידה׳ ישב
11 יום במעצר, שוחרר בערבות רק כאשר
התברר שבידי החוקרים אין אפילו קצהו של
חוט החקירה במקרה זה. בצאתו פירסם סדרת
מאמרים על המעצר המגוחך.
את ראשית פעולתו הספרותית־עתונאית
החל ככתב משוטט על משמר, אך עוד לפני
כן פרסם רשימות וספורים בכתבי עת שונים.
בראשית הקרבות הצטרף לחיות הנגב,
הביא אתו משם כתב יד של עלילות פלמ״זז
שיצא בספר שזכה לשלוש מהדורות אחרי
שנדפס תחילה בידיעות אחרונות.
איש הנחפח: גינז ס רג
סגן־משנה דב גינזבורג לא היה החייל j
היחידי שקיפח את חייו השנה: חבריו לנשק
יצאו לשמירה ולסיורים לאורך הגבולות ולא
חזרו. הם מילאו את תפקידם בנאמנות, עשו
את אשר היה מוטל עליהם.
דב גינזבורג עשה יותר מזה. הוא עשה
מה ששום ספר חוקים צבאי אינו מצווה —
הוא הקריב את חייב כדי להציל את אנשי
מחלקתו הטירונים. כאשר הטיל את עצמו
על הרימון החי והבלתי־נצור ציית הקצין
הצעיר, בן ה־ ,20 לפקודה העליונה הניתנת
למפקד ולמנהיג: צו ההקרבה העצמית.
עלה ארצה באלטלנה, למרות התנגדות הוריו
הנמרצת. בגיל 17 כבר התגייס לצה״ל, הצטיין
בשרותו בנח״ל. עם גמר תקופת שירות
החובה, חתם על חוזה שירות בצבא הקכע,
יצא לקורס קצינים.
לרבבות צעירים ששירתו בצבא ובמחתרות
השונות, ואשר הקשיבו לסיפורי־גבורה מסביב
למדורה, נרקם מעשהו של דב גינזבורג
במסכת הארוכה של תל־חי, חולדה, לטרון
ואבו־עגילה.
תשי״ג
וזשי״ג
ח שי ״ג
111
כמעט סביב כדור הארץ.
כאשר חזר, בהתחלת השנה, מהפלגתו האחרונה
למזרח הרחוק, החל מיד לחפש דרך
לחדש את מסעותיו. הוא לא חלם על נסיעה
או טיסה נוחה, בילויים במועדוני לילה. הוא
רצה שיהיה גם טעם של הגשמה עצמית
במסע. הוא הגה את הרעיון להפליג סביב
העולם בסירה קטנה. היתה זו התחלת הרעיון
הנועז שהתגשם עם הפלגת ישראלה.
וייסח
10 o
11 4
12 5
13 6
14 7
1$ 8 1
16 9 9
כנסת: רוסתום בסתוני
מדיניות: מרדכי אורן
האיש היחיד שיצר מעשים חדשים משך
השנה היה משה סנה, שפילג את מפ״ם ויצר
את מפלגת השמאל. אולם גם מעשהו של
סנה לא היה פרי יוזמה חפשית, אלא מעשה
שנכפה עליו מן החוץ על־ידי תהליך שיד
.ישראלית לא נגעה בו — פניית ברית המועצות
נגד הציונות. תהליך זה מסתמל בדמותו
של אסיר כלא פארג, מרדכי אורן.
היה זה אופייני שאיש השנה של המדיניות
הישראלית לא היה גיבור פעיל, אקטיבי,
אלא גיבור פאסיבי וטראגי — איש־קיבוץ׳
ישראלי, דיפלומט בלתי־רשמי של המדינה־בדרך,
שנתפס במקרה בגלגלי־השיניים העיוורים
של תהל־כים עולמיים. ברית־המועצות
החליטה לנתק את קשריה עם ישראל,
הן כתוצאה מהשתעבדות ישראל ל־דולאר
האמריקאי והן כהגבה על נאומים
חסרי־אחריות של בי.ג׳י. ושרת. אורן היה]
קורבן חסר־אונים להחלטה וו. עם חידוש:
היחסים, כחלק מהתקפת־השלום הסובייטית ;
העולמית, יש סיכוי רב שאורן ישוחרר
בהקדם.
משפט: שמזאל וזמיר
א־ש המשפט של השנה, מבחינה צבורים היד.
עורך־דיז צעיר ( )30 שלא ראה במקצועו משלח־יד
ופרנסה אלא תפקיד הנובע מהשקפת עולמו.
שמואל תמיר (כצנלסון) ,שהיה איש אצ״ל בגיל
,17 עלה לדרגת המפקד בפועל של אצ״ל בירושלים.
נעצר 3פעמים ועבר את בחינתו הסופית בגלות קניה.
התבלט השנה בהגנתו על דוב שילנסקי! לצא לעזרתו
של הצ׳כי הנוצרי אנטון קפלן, שנרדף ע״י מנגנון החושך,
לחם על זכויות־השיקום של נכי. אלטלנה״ו
ניהל את מאבקם המשפטי של ערביי אבו־גוש נגד
נוגשיהם! היה הסניגור הבולט ביותר במשפט הצבאי
של המחתרת! הטוען העיקרי לשחרור עצירי הסעיף
משך תשי״ג ירדה הכנסת יותר ויותר
לדרגה של מכונה פורמלית. ההחלטות האמיתיות
נתקבלו על־ידי פקידים בלתי־נב־הרים
במשרדי המנגנון, הקנוניות המפלגתיות
החשובות נתקבלו במרכזי המפלגות.
כאנשי־כנסת מבריקים שוב הצטיינו השנה
יוחנן בדר (חרות) ומשה סנה (שמאל) ,וב־איש־מצפון,
המוכן להפר את מרות מפלגתו,
שוב בלט יזהר הררי (פרוגרסיבי).
אולם איש־השנה, האדם שהשתדל למלא
שליחות מצפונית אמיתית, היה אחד הצעי
.7ו31
25 18
96 19
97 20
21־28
29 22
30 •23
14 7
2 15 8־29 ׳2
« ס 30 23 16
י 27
* 18 K
.6 19 12 5
97 20 19 8
ז 28 91 14
29 22 15 8 1
30 23 16 9 2
• 10ל! 81 24
ספ 1רט: נבחר
כלכלה: יוחנן שנער
רים ביותר 28 הערבי היחיד בכנסת שנבחר
על־ידי קולות יהודיים.
תסתום בסתוני, יליד טירה (ליד חיפה),
שדיבר עברית עוד לפני המלחמה ולמד בטכניון,
הצטרף למפ״ם בהאמינו במיזוג הישראלים
בני כל העמים לעם אהד, הנהו
חבר־הכנסת הערבי היחיד הנואם עברית, אך
נאלץ להקדיש את רוב דבריו למלחמה למען
בני עמו הנדכאים והמקופחים. עם הפילוג
הצטרף תחילה למשה סנה, אך חזר כעבור
זמן מועט למפ״ם.
תשי״ג
חשיייג
חשי״ג
החבית ללא תחתית הקרויה כלכלה ישראלית
לא השתנתה בהרבה משך תשי״ג.
פה ושם פעלו יוזמים חופשיים להקמת מפעלים
חדשים, אולם גם הם לא הספיקו לרפא
את המשק המייצר מעט, צורך הרבה.
איש השנה היה, איפוא, האיש שדאג כי
יהיה מה לשפוך לתוך חבית זו, למען לא
תתייבש לגמרי משך השנה. מעיין הדולארים
האמריקאיים עמד בסימן הצטמקות, והתופעה
העיקרית היתד, השגת השילומים מגרמניה
— תרומה גדולה להצלת משק־הקבצנות
מפשיטת־רגל מוחלטת.
האיש שעמל יותר מכולם להשגת השילומים
היה איש הסוכנות, נחום גולדמן, אולם בעיני
האזרח הישראלי קשור המשא־והמתו
המייגע עם שמו של יוחנן שנער, איש״משק
יליד־גרמניה שהפך מחפש־צרות נודד של
ממשלת ישראל, ניהל את עיקר המשא־וה־מתן
ופיקח על ראשית הביצוע. בין השאר,
השיג מגרמניה מקדמה בצורת נפט בריטי
עוד לפני אישור החוזה, הציל על־ידי כך את
התחבורה הישראלית משיתוק מוחלט.
וושי״ג
חשי״ג
וזשי״ג
וזשי״ג
תשי״ג, שנת ההכנה למכביר, הרביעית, היתד, צרי•
בה להיות שנת פעילות בספורס הישראלי, להביא
אתה שיאים והישגים. אך כל אלה לא באו. שנת החורף
של הספורט הישראלי, המתמשכת כבר לאוי־ך
קיצים רבים, לא הופרעה ביותר גם השנה.
רק מעטים, יחידי סגולה, התמידו באימוניהם,
הגיעו להישגים בולטים יותר משל חבריהם, למרות
אוזלת־ידם של העסקנים והקשיים הכלכליים.היו אלה
אורות עידוד בודדים באפלה.
אך לתואר ספורטאי השנה
לא היה ראוי שום -
חשיי׳ג
ספרוח: אבא קובנר
צי 1ר; אביגדור אריכא
!תיאטרון: גרעה זינגר
גם בשנת תשי״ג לא עשתה המציאות כל
מאמץ להתקרב איכשהו אל האמנות, אך
תוך שנה זו נזרק, כבתנופת מכחול עזה,
שמו של צייר צעיר אל בין הגלריות והמוזיאונים,
ובאופן בולט יותר על דפי ספרים
וכריכותיהם. היה זה אביגדור אריכא ()26
חניך בצלאל אשר השתלם ארוכות בצרפת.
בתערוכת יחיד הציג אריכא מרשומיו,
בהם הופתע הצופה הישראלי לראות מה ועד
היכן אפשר להגיע בקווי עפרון פשוטים,
בצרוף כתמים שחורים בודדים. נוסף לכך
עיטר מספר ספרים באילוסטרציות, שהעמידוהו
בראש מעטרי הספרים בארץ בן־לילה.
עתה עובד אריכא על רשומים לכלב חוצון ן
של ש״י עמון ולוחם בהתמדה כדי להשתלט
על הציור בצבע. הופעתו של אריכא ר,מ־ייישקף
והמתולתל בעולם הציור הישראלי
׳צדיקה את שליחתם של צעירים מבטיחים
להשתלמות מקצועית בחוץ לארץ, בתנאי
שיביאו פירות מעין אלה שהביא השנה.
אהרן מסקין הוסיף השנה לבסס את הי-
שג־ו הגדולים, כשחקן התיאטרון הראשון
במעלה בישראל. אך בעלות המסך על הצגת
הבימה, זעקי ארץ אהובה, בקע מעל הבמה
קול שירה גברי, צלול, שעמד בראש המקהלה,
הכריח את הצופים להשקיע את ראשיהם
בתוכניה, לחפש באור הקלוש את שמו
של בעל הקול. לאורך כל ההצגה הוסיפה
המקהלה למלא את התפקיד המכריע.
השם היה בלתי מוכר: גדעון זינגר. רק
סוסיקה; בנציון אזרגד
המוסיקה הישראלית והמבצעים הישראלים
היו השנה, הן מחוסר תנאים
והן מחוסר פע־לות, מאחורי מסך שתיקה
עבה. נשמעו רק צלילים בודדים, כמבצעו
החד־שנתי של הפסנתרן יהלי וגמן שהראה
בגרות בלתי־רגילה, ויכולת מקצועית הר־צוייה
להימדד ביותר מקנה־מידה ארצי, כביצועד,
הנעים והבטוח של ורדה נשרי, לבסוף
תזמורת הגדנ״ע, כמפעל לחינוך נוער למוסיקה.
אך בלט מכולם השנה בנציון אורגד (,)27
בן הארץ, שקיבל השנה את פרס קוסוביצקי
ויצירתו, קנטטה תנכית מספר : 1סיפור
המרגלים, בוצעה בהצלחה רבה בארצות־הברית.
אורגד, שהינו עוזר למפקח על החינוך
המוסיקלי במשרד החינוך והתרבות,
ניסה כחו השנה בתחרות המוסיקלית שהוכרזה
על ידי בניני האומה לצורך פתיחת
תערוכת כבוש השממה בירושלים, מאחר
שסרבו לכלול יצירה משלו בין יצירות הישראלים
אשר, יבוצעו בקונצרט הפתיחה. לשמחתו,
זכה בפרס הראשון עבור הקנטטה
התנכית מספר : 2חזון ישעיה.
וושיייג
וושי״ג
ה»י ״ 1
שיים. בהדרכתו עלה בידם להוריד את תמו־ ;
תת־התינוקות בארץ לאחת הנמוכות בעולם |
(שווה לסקנדינביה) ,אפילו אחרי העלייה
ההמונית של השנים הקודמות.
השנה הוציא מאיר, יחד עם תלמידו ד״ר !
נסאו, ספר על הפיסיולוגיה והפתולוגיה של \
תזונת התינוקות, שעורר הד בינלאומי, ויזם !
שתי פעולות ציבוריות בעלות חשיבות מכי !
רעת: הקמת בית־חולים לילדים נכים והקמת
מרפאה חדשה לילדים מפגרים.
וזשי״ג
ס שי״ג
ח שי״ג
וזשי״ג
ורטאי בודד. זכתה בו קבוצה שלמה, אשר ביצעה
המבצע הספורטיבי בהא הידיעה של השנה. היתד,
ז קבוצה מלוכדת, מאומנת היסב, בעלת עוצמה
יון עז, שקלעה סלים רבים במגרש האיצטד המוס־אי,
חוללה הפתעה מרעישה כאשר הביאה לישראל
המקום החמישי באליפות אירופה. הקבוצה, שתה
עד אז אלמונית, לא הובאה בשום חשבון רציני,
חילה לארצה כבוד רב, זכתה במיטב ההישגים
r dקטנה יכולה לקוות לו. היה זה המבצע
י 1של הספורט הישראלי לא רק השנה, א-יא
זי של כל שנות קיומו
תש י ״ ג
הכדורסל
תש י
תמיי׳ג
תחי״גי*
26 19 12 6
חשי א ג
׳ 31 24 17 10 3
25 18 11 4
שום שטח ברפואה הישראלית לא עמד
בתשי״ג על רמה כה גבוהה כמו רפואת
הילדים. ושום איש לא הרבה לעשות למענה
כפרופסור לודביג ס. מאיר בן ד,־.74
מאז בא מאיר לארץ לפני 17 שנה, אחרי
שרכש לו שם עולמי עוד בגרמניה כרופא
בעל קסם מיוחד, ממציא מזון־מרפא לתינוקות
וחוקר שילשול התינוקות, הטביע את
חותמו על כל השטח. גם כיום, אחרי שפרש
כמעט מן העבודה היומיומית, נתונה כל
רפואת־ד,ילדים בידי תלמידיו וחניכיו האי־
אופיינית לישראל תשי״ג היא העובדה שמיטב
העבודה המדעית אשר נעשתה משך
השנה לא היתד, גילויים שערכם בעיקר לעתיד,
כי אם דווקא חקר העבר. בשטח זד.
התבלט נשיאה הנוכחי (השלישי) של האוניברסיטה
העברית בירושלים, פרופסור בנימין
מזר.
הפרופסור שחוח הקומה בן ד,־ 46 הודיע,
בחודש האחרון של השנה, על גילויים חדשים
באחד ממקומות־המחקר החביבים עליו
ביותר: התל הגדול של בית־שערים, שעד
היום נשאר ברובו הגדול בלתי־נחפר ובלתי־נחקר.
בחפירות החדשות נתגלתה שורת
קברים חדשים ובלתי־נודעים, שעל פתחיהן
חקוקות כתובות, בחלקן הגדול בלתי־מפועד
חות עדיין, שערכן רב לחקר הכתב העברי.
מזר, יליד רוסיה וחניך כמה אוניברסיטות
גרמניות, עלה ארצה בן ,23 התמסר מיד
להוראה באוניברסיטה ולמחקר ארכיאולוגי.
יום עבודתו הממוצע מכיל 15 שעות, הכוללות
5קורסים באוניברסיטה ומסעות רבים
ך אר׳ז. לשם פיקוח 5vחפירות.
חשי״ג
רפ1אה: לודביג מאיר
מדע: בנימין מזר
חשי ״ ג
26 19 12 5
27 20 13 6
23 21
30 23 16 9 2
31 24 17 10 3
חש י
31 21
חש י ״ ג
29 82 15 8 1
80 23 15 9 2
מעטים זכרו את הגוף והפנים (לא השם)
מהצגות הציזבטרון, בו השתתף זינגר כמעט
מראשית היווסדו ב־ .1947 כשהתפזרה הלהקה
והבולטים ביניה הצטרפו לתיאטרונים שונים,
הצטרף זינגר לתיאטרון אהל, התמסר בו בזמן
ללימוד הזמרה אצל המנצח המוכשר, העומד
בראש מקהלת רון, קונרד מן. כשהוטל על מן
לארגן את המקהלה להצגת זעקי, לא היסס
מלהעמיד בראשה את בחיר תלמידיו —
גדעון זינגר. הבחירה הצדיקה את עצמה.
לאחר זעקי, היתד, ההצגה רבת־הרושם
ביותר על במות ׳־ישראל יוהנה הקדושה.
ההצלחה נבעה מגדולתו של המחזה, פרי עטי
של השנון שבסופרי דורנו, ג׳ורג׳ ברנרד
שו, מן הבימוי המעולה של יוסף מילוא,
אך עוד יותר מכך ממשחק העמוק, האנישי,
של אורנה פורת בתפקיד יוהנה. לפיכך הוחלט
לחלק את התואר איש־השנה של התיאט־
jרון לשנים: לשחקן ושחקנית.
מאז עמדה על דעתה, ידעה אורנה, בת
למשפחה גרמנית נוצרית, שיעודה בחיים
הוא להיות שחקנית, נכנסה לבית ספר דר־מטי
מיד עם גמר לימודיה, ב־ .1940 שנתיים
לאחר מכן נתקבלה ללהקה גרמנית בקלן, הו;
סיעה בפני אזרחי וחיילי גרמניה הנאצית. אך
בו בזמן סייעה לסוכני בנות־הברית בגרמניה,
.נישאה לבסוף לאחד מהם, יוסף פורטר, ש:העלה
אותה ארצה. רק לאחר שששקדה שנים
על לימוד העברית, הציעה את שירותה ל־תיאטרון
הקאמרי. רק שלב אחרי שלב הגיעה
! לתפקידיה הגמלים: באהבתה של יובל־
\ אור בשנה שעברה וביוהנה הקדושה השנה.
ח שי״ג
תמי״ג ת סי ״ג ת סי״ג
[תיאטחן: אורנה פורת
עם היעלם האידיאלים מעל פני השטח הלאונד,
:למה גם הספרות הלוחמת׳ המבטאת את ה,,אני
אמין״ של הסופר. רק עם סוף השנה הופיעו שני
׳רים שהפרו כלל זה.
הראשון היה דרך גבר, בו הפתיע יגאל מוסינזון
חובבי חסנובה ביצירה לוחמת, שמתחה ביקורת
ייפה על הקיבוץ ועל ההגנה, עלתה בכמה מקומות
ימה ספרותית גבוהה.
אולם הספר הבולט של השנה היה פנים אל פנים
נבא קובנר, ספר לותם שחשף את הערכים האמית־
1של מלחמת תש״ח והתקיף קשות — בכלי הנשק
:מיתיים של הספרות — את מסלפי הירושה.
חשיייג
וושי״ג
ח שי״ג
1זשי א ג
ח שי״ג
וזשי״ג
ב העם שנה טובה
תשי״ד באה, ברעידת־אדמה שאיש (מלבד
;!ול־ישראל) לא הרגיש בה, וברעידות־קיבה
לרבבות אזרחיים, שלא חישבו נכונה את
כמות המזון הדרושה להם לשלושה ימים
של חג רצוף.
הדוד מחיפה ביקר את הסבא בירושלים,
הסבתא מירושלים ביקרה אצל הדודנית ב־תל־אביב.
במכוניות פרטיות ובטנדרים, בהם
היו תלויות השמלות על מקלות, למען לא
תמעכנה, טיילה ישראל.
ממשלת ישראל תרמה את תרומתה לשמחת
החג בצורה של הענקת שעה נוספת
לחיים, אותה הרוויחה בלי דביזים על־ידי
שינוי השעון. האזרחים קיבלו את השעה
בברכה, קיוו בליבם שהזזת מחוגי השעון
אחורה לא תסמל את השנה הבאה.
מדיניות בתנאי
אנשים רבים סבורים כי משרד־החוץ הישראלי
אינו מוסיף הרבה למדינה. אולם
לפחות איש אחד סבור כי משרד־החוץ מזיק
לשמה. איש זה הוא ד״ר נחום גולדמן, האיש
הגדול של הסוכנות היהודית ואחד היועצים
המעטים המקובלים על דוד בן־גוריון.
נחום גולדמן הוא האיש שסלל את הדרך
למשא־ומתן על השילומים מגרמניה, בשלב
הראשון, הסודי ביותר, זמן רב לפני שהעולם
שמע לראשונה מפי קונראד אדנואר
על נכונות הגרמנים לשלם (ראה אנשי השנה).
כשסיים משא־ומתן זה בהצלחה, עלה על
דעתו של גולדמן רעיון חדש: אם הצליח
לגשר על פני השנאה התהומית בין הגרמנים
והיהודים, מדוע לא יעלה בידו לבנות גשר
גם על תהום שניה, חשובה הרבה יותר —
זו המפרידה בין ישראל והערבים?
ד״ר גולדמן אינו האיש השומר דברים
כאלה בסוד. לא מזמן הודיע, בצורה חד־משמעתית:
הוא מוכן להניח את היסוד
למשא ומתן ישיר בין ישראל והערבים. יותר
מכן, הוא מוכן לערוב אפילו להצלחת הענין.
רק תנאי אחד בל־יעבור העמיד נחום גולד־מן,
לפני שיקבל על עצמו את המשימה
ניסו מוקש־זמן לנמל. הוא רק חיכה שיאם־
רוהו, כדי לפתוח בשירת תגליות מפוצצות
על המחתרת. מחזה היתולי בהנזטאטא לא
יכול להיות מצחיק יותר.
העקבות הובילו, לדברי המשטרה, לצעיר
תל־אביבי, שקט ומכונס בתוך עצמו. פתחיה
שמיר אינו איש חדש בחוגי המחתרת: עוד
לפני שמונה שנים בלט הצעיר בעל הפנים
הילדותיים וההתנהגות הרצינית, שהיה אז
מפקד קן בית״ר בתל־אביב, כמנהיג פוטנציאלי.
באחד הימים גורש מתפקידו. היתר,
זאת הסוואה לקבלת תפקיד גבוה למדי ב־אצ״ל.
אמנם נתגלתה מחתרת, הרי התעוררו
כמה שאלות: האם היתה קשורה למחתרת
שחבריה נדונו בסרפנד, או שהיו לה קשרים
משותפים עם מעשה דוב שילנסקי, או שהיתר,
זאת התפתחות חדשה לגמרי.
בינתיים היתד, התוצאה היחידה: מתן
הצדקה נוספת ליועץ המשפטי לחוקק חוקים
נגד חופש הפרט.
גם נציבות בית״ר שיתפה פעולה. הכריזה
היא, בפקודת יום מיוחדת שלא הכחישה
את שייכותו של שמיר לענין :״הבית״רים
במולדת גאים בגציבם ושולחים לוי ברכת
נאמנות.״ לפי כל הסימנים לא היה בית״ר
מקבל באי־רצון החלטה ממשלתית על איסורו,
דבר שהיה מעלה את קרנו ויוצר מתח
בין אוהדיו. אולם למרות השמועות לא גילתה
הממשלה כל נסיה לעשות לו סובה זו.
פרץ, הועמד זאב ייבין למשפט צבאי שני
בסרפנד. עוד לפני שהשופט אמר את המילה
הראשונה, הודיע הדור :״מדריך המחתרת
-לדין.״
מנגנון
יהיה עוד מתחרה רציני.
ברגע שר,שפם הגדול יעזוב את הבניין
ליד פסי הרכבת, יהיה עמום בן־גוריון האיש
מם׳ 2במשטרת ישראל.
מתירו שד גאון
צאתו שד שפט
המטה הארצי של משטרת ישראל היה
מאז ומעולם יצור עדין מאד. כלפי חוץ
היה זה בנין תלת־קומתי, מוקף מכוניות
מצוחצחות והומה לובשי מדים מבריקי־כו־כבים.
אולם ליודעי־דבר היה זה מנגנון שהחזיק
רק בקושי מעמד תחת לחץ כוחותיו
המתנגשים בקרבו.
שני הכוחות העיקריים היו שני העוזרים־
למפקח־הכללי. העוזר האחד היה עמום בן־
גוריון, בנו של בי.ג׳י. ואבי שנים מנכדיו,
צעיר נמוך־קומה ובעל חיוך ערמומי שהיה
מייג׳ר בצבא הבריטי. השני, יריבו בנפש,
היה ישורון שיף, בעל פני קצין־קוזאקים,
מגודל שפם אימתני וקול עדין. ישורון, בני
של מורה וותיק, אחי הסופר מידד (שטעון
צהמארה) שיף, ואבי שתי ילדות חמודות,
היה ממונה על אגף החקירות, בעוד שעמוס
״אינני יכול עוד,״ נאנח השבוע סגן מנהל
כלל של אחד ממשרדי הממשלה, העומד לפרוש
מן השרות .״כל יועץ משפטי במשרדי,
הכפוף למרותי, משתכר 60 או 70ל״י בחודש
יותר ממני, וכן כל מהנדס, כלכלן וסטטיס־טיטקאי.
ואילו אני זוכה רק בכבוד — אני
היתר, זו בעייתם של כל פקידי המשלה
הגבוהים, שלא היו בעלי מקצוע אקדמאי,
אולם היו אחראיים על בעלי דרגות אלה.
לחברי הממשלה היתד, תשובה פשוטה.
עורך דין לומד שש או שבע שנים, משקיע
כסף רב בהשתלמותו. התוספת המקצועית
באה להחזיר לו את השקעתו. ואילו פקיד
ממשלתי גבוה, מן הדין אמנם שיהיה מוכשר
ומנוסה יותר, אך הכשרתו לא עלתה לו
בכסף. להיסך, היא הכניסה לו שכר.
לא היתר, זאת נחמה לפקידים הגבוהים.
עבור מה משלמים, שאלו הם, עבור הלימוד
השט הישן
לפני 15 שנה הזדעזעו שש מאות אלף
תושבי פלשתינה (א״י) היהודיים עקב הופעת
ספר דק, שנשא את השם ירושלים
מחכה. הספר תאר את הנעשה בתוך תוככי
צמרת מפא״י. לפי תאור זה היה השלטון
המעשי מרוכז בידי שלושה אנשים — ברל
כצנלסון, דוב הוז ודוד רמז — ואילו דוד
בן־גוריון לא היה אלא דמגוג חשוד במפלגתו.
לפי הספר אף נכלא בי. ג׳י. פעם
בחדרו, על שהפר את מרותו של ברל.
גיבור הספר ד-,ה איש מפא״י לשעבר,
שהקדיש בגבורה את חייו להוקעת חבריו
לשעבר. לא היה צורך בדמיון רב כדי לדעת
מי האיש: אורי צבי גרינברג, שאוסף שי־
זאב ייכין וראובן פרץ בסרפנד
האב, הבן והרוח הקדושה
ישורון שיף (כמרכז)•
המפקח, הסגן ושני העוזרים
ההיסטורית: שמשרד־החוץ של ממשלת
ישראל לא יתערב ולא יגע בשום שלב שהוא
במשא־ומתן זה.
מח תרת
שיתוף פעולה
לו היה קיים הסכם סודי לשיתוף־פעולה
בין ממשלת ישראל והמחתרת, לא יכול היד,
מועד הכנסת הפצצה לנמל חיפה להיבחר
ביתר כשרון.
דעת־הקהל היתד, נסערת אחרי סיום משפט
המחתרת הראשון בסרפנד. כמעט בעיני כל
היו הענשים מופרזים ביותר. התיקים היו
מונחים על שולחנו של פנחס לבון, שעליו
היה לאשר את פסק־הדין. היתד, תקווה כי
תחת לחץ דעת־הקהל יופחתו העונשים עד
לחצי, לפחות.
והנה, באותו רגע ממש, נתפס צעיר בהכ־
ריו ספר הקטרוג והאמונה הניח באותם הימים
את היסודות הרוחניים לארגון הצבאי
הלאומי.
מחבר הספר היה ד״ר ייבין, ידיד נפשו
של אורי צבי (שאף התארח שנים רבות
בביתו) .כשפעולת אצ״ל הפכה מסוכנת ואורי
צבי גרינברג פרש לקרן הזווית של שירתו,
ליווה אותו ד״ר ייבין, נעלם מעיני הקהל
הרחב.
השבוע הופיע השם ייבין מחדש, לא רחוק
מן המקום שם נעלם לאחרונה, לפני תריסר
שנים. הפעם היה נושא השם בנו של בעל
ירושלים מחכה, צעיר שגדל בבית תחת השפעתם
הכפולה של אביו והרוח הקדושה
של אורי צבי. יחד עם צעיר שני, ראובן
• לידו, קצין־לתפקידים־מיוחדים מאיר נו־ביק,
המקשר בין המשטרה והבולשת הפוליטית.
בן־גוריון
ריכז בידיו את אגף האירגון שכלל
את כל שרותי המסה.
מעל לשניהם עמדו המפקח הכללי, יחזקאל
סהר, וסגנו, יוסף נחמיאס. ביחוד זה האחרון,
שניהל את העבודה האירגוגית היומיומית
של המטה, החזיק את השנים בידיים.
אולם לפני כמה חדשים התפטר נחמיאס. מקומו
של מס׳ 2התפנה. היה ברור שהמאבק
עומד לפני הכרעה סופית.
חדר נטוש. לשני היריבים היו נקודות
חזקות. עמוס הגמיש והפיקח התבלט בכמה
מבצעים ארציים (ביניהם ״מיבצע שטן״ ביש״
המזל לגילוי רוצח רחל לוין, והמיבצע הגדול
במשק יפתח) והוא היה קרוב ל״בוס״.
אולם קרבתו זו היתה גם חולשתו — קשה
היה לבי. ג׳י. להעלותו בדרגה מבלי שהדבר
ייראה בעיני רבים בפרוטקציה.
לעומת זאת היה ישורון שיף איש קשה.
איש לא הטיל ספק ביושרו ובכושרו והוא
נחשב לאדם הלוחם ללא פשרות בשחיתות
ובקנוניות. אולם יחד עם זה התיחס בזלזול
רב לדעת־הקהל, דבר שהקנה לו אויבים יביס
בציבור ובעתונות.
ישורון גם לא אהב התערבות מלמעלה
בעבודתו, דבר שלא חיבב אותו על מטה
המשטרה. אולם היה לו קלף חשוב: כאיש
המחלקה המדינית של הסוכנות, היו לו קשרים
עזים עם מנגנונו המסתורי של ראובן
שילוח.
לא היד, מוצא קל מן המיצר. משך זמן
מד, חשבו האחראים על פתרון מהפכני :
להחליף את המפקח הכללי עצמו בבוס חדש,
שיטיל את צילו על השניים. אולם כל המועמדים
שהוצע להם השלט האדום מס׳ ,1
סירבו באדיבות. בינתיים תפס עמוס בן-
גוריון את חדרו הנטוש של נחמיאס.
השבוע נפתרה הבעייה באופן מפתיע.
ישורון שיף הגיש את התפטרותו, שאושרה
על־ידי הממשלה, יעבור כנראה למשרד אחר.
במקומו יבוא איש מן המחוזות, שלא
או עבור העבודה והאחריות? הרי לא יתכן
שפקיד גבוה יקבל רק 20 לירות בחודש
יותר מאשר פיקודיו הבינוניים.
לאגוז קשה, מפצח חלש. הפקידים
הגבוהים לא הסתפקו באנחות. הם יודעים
שאין להם מה לצפות מאיגוד עובדי המדינה,
המנוהל על־ידי אנשי מפא״י ושכל תפקידו
להשתיק תביעות של עובדים. במקום זד,
יסדו חטיבה עצמאית משלהם.
אולם הממשלה לא התלהבה מן ההתפתחות,
ומן הצורך לשלם לפקידיה רבבות לירות
נוספות בחודש. היא התקיפה התקפה נגדית,
יעדה את תפקיד חיל החלוץ לאיגוד העובדים.
זה תקע סכין בעורף החטיבה החדשה, הכתו
עליה כבלתי־חוקית, טען שאינה רשאית לנהל
כל משא ומתן :״מי צריך את הגאונים
האלה, שאין להם שום הכשרה ז״
אולם החטיבה, הכוללת את רוב רובם
של מנהלי המנגנון, היא אגוז קשה מאוד.
גם איגוד עובדי המדינה אינו מפצח די חזק
בשביל אגוז כזה,.
111 טפט דון׳
״אני חף מפשע ! קחו את אשתי ואת ילדי
ותנו להם לגור ולאכול בתא שלי ! ״
האיש שזעק מלים אלה היה יוסף מנקס,
האופה מגבעתיים, המוחזק זה החודש השלישי
במשטרת ג׳למי לפי הסעיף ,111 ללא
משפט וללא האשמה. הוא הובא, השבוע,
לפני וועדת השלושה, בראשותו של השופט
העליון שלמה זלמן חשין, נעים ההליכות
שעליה הוטל להגיש לפרקליטות הצבאית
המלצות ביחס להמשך המעצר.
אחר הישיבה האחרונה המליצה הוועדה
לשחרר את השנים. אולם הפרקליטות הצבאית
הגיבה בצורה מקורית .־ הודיעה שגילחה
חומר נוסף נגד העצורים. הוועדה נאלצה להתחיל
בכל הפרוצידורה מחדש.
השבוע, בישיבה שהתקיימה באולם בית
העולם הזה 830
הדין העליון במגרש הרוסים, עטור המגדלים
הירוקים, הודיע השופט העליון לפתע
על הפסקה. עיתונאים זריזים עקבו אחרי
חברי הוועדה, גילו לתמהונם שעברו למטה
המחוז של המשטרה, השוכן ממול. מאחר
שאין להנ-ח שהשופטים הסכימו למחול על
כבודם וללכת בעצמם למשטרה, במקום לשמוע
את עדותו של קצין במקום, מתקבל
על הדעת ששם חיכה להם עד סודי.
לסדר אותו. אחרי שלוש שעות חזרו
השופטים לאולם, פנו שנית אל העצורים
וסניגוריהם, שאלו מה יש להם לאמר. תשובת
הסניגורים: אם אין אומרים לנו במת
מאשימים את העצורים, כיצד אפשר לענות?
שהרי אפילו השופטים האנגליים, בכלאם אנשים
לפי אותו סעיף, היו נוהגים להודיע
מהו חומר האשמה. חברי הוועדה, שהורגש
על פניהם שתפקידם אינו מוצא חן בעיניהם
ושנילו יחס אנושי, נאלצו לשתוק.
טעם־לווי מיוחד במינו ניתן לישיבה כולה,
כשהודיע העצור השני, שמואל הלוי, על
חששו: קצין גבוה, שאת שמו הזכיר, הבטיח
פעם ״לסדר אותו״ ,אולי הלשין עליו
הלשנת־כזב.
אם הדבר נכון ואם לא, המזעזע היה שהדבר
אפשרי במדינה בד, שולט הסעף .111
מענו? החו שך
מקצוע מבובד
במדינה אשר ראש־הממשלה שלה הוא
חובב לעניני יוון העתיקה, אפשר להניח
שהטיפול בהם הוא מקצוע מכובד. כך חשבו
גם שלושה וותיקי המחתרת — אהרונצ׳יק
(״דב״) אייכמן, לשעבר מפקד מחוז אצ״ל
בתל־אביב עמנואל כ״ץ. מאנשי סולם ;
ואביגדור קיפניס. לשעבר מפקד שבויים
בצה״ל — כשפתחו מפעל קטן להוצאת ספרי
הקלאסיקה היוונית, בשם ספרית הזהב.
ואמנם, דוד בן־גוריון עצמו שלח להם מכתב,
מלא עצות בקשר לעבודתם.
השבוע נתברר כי התחשק למישהו לבדוק
אם אמנם מולאו עצות בי. ג׳י. למחרת ראש
השנה מצאו השותפים כי אשנב הדלת למשרדם׳
בשדרות רוטשילד ,17 בתל־אביב, נפרץ•
בפנים שרר תוהו ומהו מושלם׳ כל
הטפר־ם והמיסמכים היו פזורים. הגנבים
היו הגונים מאד: שום דבר לא נלקח, אף
לא סכום כסף שהיה במקום.
הפעם ביקשו המחפשים לשמור על שווי
המשקל, שלא כמו במועדון מפ״ם ברחוב
ברנר (העולם הזה : )829 הם פרצו גם למשרד
מסחרי השוכן, לרוע מזלו, באותו
בנין, הפכוהו על הראש מבלי לקחת דבר.
מעוטים האויב הפג •*,
יורש העצר של בי. ג׳י ,.פנחס לבון, כינס
השבוע את העובדים האזרחיים של נחלתו
החדשה, משרד הבטחון, והרצה להם על הסכנות
המאיימות על המדינה.
שלוש היו סכנות אלה, לפחות בפי לבון :
סכנת המשבר הכלכלי, סכנת המיעוט הערבי
וסכנת האויב הפנימי.
כגולת הכותרת, המקרה המסמל וממזג את
כל הסכנות האלה, ציטט לבון: את מקרה
אבו־גוש. בתנועה דרמתית שלף עתון, קרא
מתוכו את הידיעה המזעזעת שתריסר יהודים
התארגנו כוועד להגנה על הכפר. לבון לא
השאיר כל ספק: פה קם האויב הפנימי
כדי להגן על האויב החיצוני.
היחידי שלא ידע מראש מה עומד פקיד
משרד־הפנים לעשות, היה: שר הפנים.
מעשה חס״ בינתיים אחזו יוזמי הגירוש
בקו־הגנה חדש: הם סובבו את הגולים
בסוכניהם, שלחשו באזניהם שאם יתנו את
ידם לאויבי הממשלה המנסים לעזור להם,
יעלה להם הדבר ביוקר. ואילו אם ישתקו,
יסלחו להם ואולי יחזירום לכפרם. כך, אם
תיאלץ הממשלה להיכנע ללחץ הציבור, תוכל
לטעון שהדבר נובע ממעשה חסד שלה.
התוצאה המיידית: הגולים, הנמצאים בפחד
מתמיד, ואשר השוטרים מונעים מהם
אפילו מנוחת לילה, חוששים אפילו להרים
קול זעקה.
תולדות קטיגור ושופט
באחד הערבים בשבוע שעבר, שעות מעטות
לפני שהופיע בקיוסקים גליון העולם חזה
( )829 שמינה אותו לאיש השנה של תשי״ג,
ישראל, על מטוס, יצא לחוץ־לארץ לסיור של
עלה חיים כהן, היועץ המשפטי של ממשלת
כמה שבועות.
אחריו השאיר פצצה, שהסעירה את חוקי
המשפט בארץ, היתר, גולת הכותרת של
פעולתו משך השנה האחרונה. לכנסת הוצע
הצעת־חוק מתוקנת׳ בקשר למינוי שופטים
והעלאתם בדרגה. לפי הצעה זו יהיה לממשלה
רוב בוועדה שתחליט על מנויים אלה.
חבר הוועדה שיכריע, למעשה: היועץ המשפטי
של ממשלת ישראל.
אם יתקבל חוק זה, יהיה זה, למעשה,
הקץ לשיפוט הבלתי־תלוי במדינה, גם בבתי־המשפט
האזרחיים. האיש שימנה את השופטים,
ואשר בו תהיה תלויה עליית כל שופט
בסולם הקאריירה׳ יהיה אותו איש שיטען
למען הממשלה בכל משפט פלילי ופוליטי.
הקטיגור הראשי יעמוד מעל לשופט הראשי.
מוסדות במקום 13 לילות 1001 .
ימי שחרזאדה לא חלפו. אך במקום הנערה
הפרסית החמודה, שניסתה להאריך את חייה
ומלכותה על ידי סיפורים בהמשכים לשולטן
נדוד־השינה, שרה הא ופירה הישראלית שיר
ערש ממושך לתיאטרון הבימה. שיר־הערש
נמשך זה חמש שנים, אך השולטן האכזרי
עדיין ער.
לפני צאתה לסיור בארצות־הברית, בשנת
,1948 ביקשה הבימה להפיק רווח״מה מן
האולם שנשאר ריק, השכירה אותו ל־13
הצגות, תמורת 66ל״י לערב, סכום גבוה
בימים ההם, לאופרה, שסבלה עד אז מצמצום
חמור באולם נזוגרבי.
התיאטרון חזר ארצה, שקוע במשבר
חמור. דייר־המשנה קיבל את פניו בלבביות,
הציע הארכת ההסכם. בעל־פה, כלאחר יד,
נערכו הסכמים ודחיות. הדיור המשותף נהפך,
לפחות לדעת צד אחד, לנישואי־קבע
מתוך אהבה.
האלמנה העליזה. הריב המשפחתי הראשון
חל ב־ .1950 האופרה, כאשד, נאמנה,
לא העלתה על דעתה לעזוב את הבית, שהיה
כה נוח. התערבותם של חברי כנסת ושל
בינתיים עשה האויב הלאומי חייל. הוא
פשט בכל פינות המדינה. עניין אבו־גוש
היה הקש ששבר את גבם של הרבה גמלים.
אנשי ציבור ומזכירי קיבוצים יצרו דבי
המגיע לממדים של תנועת התנגדות אמיתית
לעצם הטיפול של הממשלה במעוט הערבי.
כמעט כל עתוני המדינה הצטרפו למחאה•
קיבוץ הראל, אחד המשקים העומדים
בקו הראשון של הספר העברי, הודיע על
נכונותו להצטרף למאבק.
גרוע מזה, האויב הלאומי הסתנן גם לתוך
הממשלה עצמה. משה שפירא, אשר עתונו
הצופה הצטרף למחאה, שאל שאלות בלתי
נעימות. הוא מצא בן־ברית בישראל רוקח.
הבולדוזר נכנס פעולה, פירסם בהבוקר מאמר
שהיווה, למעשה, התקפת־מצח על יחס
חבריו בממשלה לבעייה הערבית.
העובדה שהרגיזה את רוקח יותר מכל
היתד׳ שאחד מפיקודיו, הממונה על מחוז ירושלים
אברהם בירן, שיחק תפקיד מפתח
בקנוניה נגד אבו־גוש — כפר שבו קנו
להם הציונים־הכללים אחיזה רצינית. האיש
* עד לפילוג אצ״ל והקמת לח״י 1־.194p
מלכת הי 1פי ב״ישדאלה״
בעברן בנמל מרסיי, ביקרו מלבת-היופי חכצלת דרור (משמאל) וסגניתה,
מרים גרשוני (מימין) את סירת-המנוע. ישראלה״ .בצילום, שצולם בתא
הצר של הסירה, נראים האלחוטאי שלמה מנוחין, יענקלה רכש גשהחל
מגדל זקן< ,שליימלה לויצקי >ראה אנשי השנה) והמכונאי צבי קפלן.
ראש עיריית תל־אביב לא הועילה כמלוא־נימה.
הבימה דרשה במבטא רוסי זועם :
״גירושין האופרה ענתה בצחוקה של
הלנה היפה.
הבימה סרבה לכל פשרה. לאופרה לא
היה מה להפסיד, אם לא את כל קיומה *.
אמר מאיר אבן־זוהר, מעובדי הועד־הפועל
של ההסתדרות ואיש־אמונה של אדים דה״
פיליפ, הדיקטטורית הבלתי־מוכתרת של המוסד
:״אילו היה לנו לאן ללכת, היינו
עוזבים את בית־הבימד, באמצע הצגה. אד־רבה,
יבוא מישהו לבדוק את התנאים, בהם
אנו עובדים, ויראה שאנו רוצים לעזוב עוד
יותר משרוצה בכך התיאטרון, אלא שבכל
מחיר אין להשיג מקום כזה.״
אולם איננו תינוק. אבן־זוהר הכחיש
שד,אופרה מוסיפה לשלם רק 66ל״י לערב
לקופת התיאטרון. לפי חשבונו משלמת ייאו־פרה
למעלה מ־ 200ל״י עבור כל הצגה. הוא
התלונן שאין לאופרה אפשרות לערוך חזרות
על הבמה. כל סידורי הבמה, התפאורות
והתאורה, וכן את הוראות הכניסה
והיציאה לזמרים הם יכולים להכין רק שעה
לפני תחילת ההצגה. למעשה, כל הצגות
הבכורה הן חזרות כלליות.
הבימה טוענת, לעומת זאת, שאין לה שום
דבר נגד התפתחותה ושיגשוגד, של האופרה,
כל זמן שאין הדבר נעשה על חשבונה שלה.
לפי חשבונה, מפסיד התיאטרון אלפי לירות
לחודש בגלל דיירה המוסיקלי.
בינתיים עורכים שני הצדדים את כל ההכנות
לקרב האחרון ב־ 22 לספטמבר. שני
הצדדים פרסמו מודעות על הצגה בו ביום,
החלו במכירת כרטיסים לשתי ההצגות.
איש אינו יכול לדעת מה היד, שלמה
המלך עושה, אילו שרה האם האחת את טענותיה
בסופרן קולורטורי והשניה היתד, מציגה
אותם במבטא רוסי, לפי שיטת סטא״
ניסלבסקי. בהעדרו יצטרך הציבור למלא
את מקומו.
פ ש עי ם
דצחבעדבוןברת— מוגבל ()11
כל השבוע חפרו בחול טרקטורים, בנסיון
שתא לגלות גופות נוספות במגרש הרצח
בבת־ים. כל השבוע נמשכו חקירות ממושכות
בחדרי חקירה במשטרה בנסיון שווא
לגלות את האמת, את כל האמת. אמנם,
במשך השבוע נעצרו שותפים חדשים מכי
נופיית הרוצחים, אך עדיין לא נודע כמד,
קורבנות נרצחו על ידי חברה זו. בתדאות
יודעת המשטרה על שלושה, אך המשטרה
מיחסת כ־ 5מעשי־רצח נוספים לאיתן הידים.
במטרתה של הכנופיה היתד, השגת כספים
מקורבנותיהם. אצל ארצ׳יק מצאו 1,600ל״י.
אצל הירקן הערבי, מוחמד אל מטרי, שנמצא
בשעתו מנופץ־ראש ליד ביתו ביפו,
רוזה ערוסי כמקום הרצח
(לסוכנים 30ל״י)
* למעשה אין בוזל־אביב כל אולם אחר
היכול להתאים להצגות האופרה בהיקפן ה•י
נוכחי.
7ל״י. לא היה להם זמן להיתדע כמת
כסף היה אצל אחמד סעדי, הסבל: הם
נתפסו. שכרם של הסוכנים, אשר היו מביאים
את הקורבנות לבית המתת גם הוא
השתנה לפי התנאים: את ארצ׳יק, למשל,
הביאו בעד 30ל״י, משום שהיתה זאת
פעולה מסוכנת יותר מהאחרות.
בינתיים הושלם כמעט תיק אחד מן העשרה,
והוא יועבר לבית־הדין לשם התחלת
החקירה המוקדמת. את שאר החשודים, ביניהם
אשתו הגמדת של נאשם מספר ,1רוזר,
לוי ערוסי, בעלת 6אצבעות בכל יד, משתדלת
המשטרה למיין: לנאשמים ולעדים.
נוער
״מה ׳בפת ל כ סן׳
מעטים בארץ האנשים האוהבים חתולים.
ואפילו אלה אינם אוהבים חתולים מתים.
לכן היה זה בלתי־נעים ביותר לתושבי אחד
המבעים העשירים ביותר בצפון תל־אביב,
כשגילו שמשום מה החלו החתולים מתים
בסיטונות באופן מסתורי, בחצרותיהם.
תחילה חששו שפשטה מגפה מסוכנת בין
בעלי החי. מישהו אף ניסה להתקשר עם
משרד הבריאות. אולם יום אחד נתגלה, במקרה,
פתרון הסוד.
מי יסלק י אחד השכנים שמע צווחות
איומות של חתול. כשנזעק החוצה, ראה
קבוצה של נערים בני (5מצוידים במקלות,
הולמים בהנאה רבה בחתול, שהחזיר חיש
מהר את נשמתו, לבורא החתולים.
האיש הזדעזע. הוא לא הצטער כל כך
על החתול, אלא על אשתו: חתול מת בחצר
מעלה צחנה, ומי יסלק אותו י
חילופי דברים חריפים התפתחו חיש מהר.
גם שכנים אחרים הצטרפו למקהלת המאשימים.
לשם מה להרוג חתולים ז ובעיקר,
לשם מה להשאיר אותם בחצרות?
כפיית־טובד, זו הוציאי. אע הנערים מן
הכלים .״אתם עוד מתלוננים?״ התפרצו.
״אנחנו הורגים את החתולים ששותים את
החלב במטבח שלכם.״ ולסיכום: מה ׳כפת
לכם בכלל?״
במקום מחתרת. השכנים הנרגזים
נאלצו לסגת, מימל אחד מהם :״אולי מוטב
שיהרגו חתולים משיפתחו מחתרת ויהרגו אנשים״.
ר כי אדם
לחיים ארוכים. רווש הומור
כשנתעוררה ליבה מדאליה היה זה בשבילה,
כמו בשביל כל אדם, אסון כבד. היא
קוננה :״איזה מין חיים הם אלה, מבלי
לראות את אור השמש.״ לבסוף לא יכלה
לשאת את המצב, החליטה לגשת לניתוח, להירפא
מעיוורונה. בכל זה לא היה שום
דבר מוזר, אלמלי היה גילה של ליבה 96
שנה.
קמח וקדחת צהובה. סבתה ליבה
נולדה ברוסיה הלבנה, עברה בהיותה בת
,14 אחרי נישואיה למרדכי מדאליה, לגור
במרינה
בסיביר. לעת זקנה. עלה אביו של מרדכי
לארץ, כתב לבנו שהארץ טובה רק לזקנים,
למות בה. אך געגועיו של מרדכי לארץ
היו חזקים. הוא נסע על־מנת לבקר את
אביו, כתב במפתיע לאשתו שרכש כבר
בית בארץ, הורה לה למכור את ביתם בסי־ב־
ר, לעלות לארץ עם חמשת הילדים. היה
זה בשנת . 1890
בארץ התפרנסה המשפחה מטחנת קמח
שהקימה בפלוג׳ה, נאלצה לנטוש את המקום
שעה שהורעו היחסים בין שני העמים וטח־נת
הקמח שלה הועלתה באש. המשפחה עברה
לגדרה.
זמן קצר אחרי־כן מת מרדכי מקדחת צהובה,
והוא בן .52 ליבה נשארה עם ששת
ילדיה, חסרת־כל. אך למרות הכל לא נתנה
לאיש להרגיש את המתחולל בקרבה, נשאה
את הכל בחיוך על שפתיה.
שער חדש, כנים חדשות. גם בבית
החולים לא עזב ההומור את הישישה .,כש־ייבבה
שכנתה למיטה, עולה חדשה מארצות
המזרח, על שער ראשה שגולח, ניחמה אותה
סבתה ליבה :״אל תדאגי, יהיה לך שער
חדש יהיו גם כנים חדשות.׳׳
אחת מנכדותיה באה בקביעות לקרוא לפניה
מהאמעריקאנער, שהסבתה נמנית על קור־אותיו
הקבועות. היא לא התענינה בפוליטיקה
— יותר מדי מלכים ונשיאים כבר עברו
על פניה — אלא ברומן בהמשכים. כאשר,
בסוף הפרק השבועי, נשאר הגיבור בחדרה
של אהובתו, התמרמרה הסבתה , :מה !
הוא יישאר אצלה שבוע ואני לא אדע מה
קרה י
שבועיים אחרי הניתוח, כשהוזמנה לחתונה
אצל מכרים, הקימה שערוריה רבתי :״איפה
השמלה השחורה שלי? איך אני אלך לחתונה?״
לא נותרה כל ברירה. השמלה הובאה
במיוחד מראשון לציון.
לפני שבוע קבלה הסבתה, העומדת בראש
משפחר! של 3בנים 3 ,בנות ו־ 85 נכדים,
נכדות, נינים ובני נינים, שני זוגות משקפיים
חדשים: אחד לקריאה, אחד לחיי
יום־יום. עתה היא מרגישה את עצמה מוכנת
להתחיל בחיים חדשים, לחוג בקרב משפחתה
את יום הולדתה ה־.97
הח י
סרסור לדבר תעבורה
בתל־אביב נעצר בתחנה המרכזית אדם,
שנחשד על־ידי סדרן אש.ד בפיתוי נוסעים
לנסיעה ברכבת.
צדיק ודע לו
ביפו פרצה תגרה בבית הכנסת של עולי
צפון־אפריקה, שעה שהרב סירב לקבל את
מכל
הע 1ל ם
גרמניה חרות ודולאדיס
שעה שרגשה המהפכה בברלין של 1918
ומהפכנים קנאיים הסתערו על ממשלת הקיסר
(מבלי לדרוך על הדשא•) ,קמה תנועה
של אזרחים מיושבים בדרום גרמניה,
שהחליטה שעליה להציל את המולדת מידי
הבולשביקים. בראשה עמד ראש עירית קלן,
איש צעיר (יחסית) שתאונת־דרכים חתכה
את עצבי פניו והקפיאה אותם כמעט למסכה.
אמר הוא: יש להקים רפובליקה עצמאית
של המחוזות הגרמניים שעל נהר הריין.
רפובליקה זו תתקשר עם הרייך, תחדש
ותאחד אותו במרוצת הימים תחת שלטון
מסודר ואנטי־בולשביקי.
בתום מלחמת־העולם השניה התפרסם קוד
ראד אדנואר שנית, אחרי שישב זמן מה
במעצר נאצי. הפעם היתד, עמדתו כמעט
שווה: יש להקים רפובליקה חזקה בגרמניה
המערבית, והיא תשחרר, משך הזמן, את
מזרח המולדת מידי הבולשביקים.
אויביו של אדנואר זעקו שהוא בוגד, כי
יש לאחד מיד את כל גרמניה, בהסכמת הרוסים,
אף במחיר וויתור על זיון המדינה
לאלתר. אולם 50 מליון בני גרמניה המערבית,
שהשמיעו בשבוע שעבר את קולם בבחירות,
הצדיקו את הזקן המביא את הדולרים.
דרך אגב, בהיסח הדעת, הצדיקו גם את תשלום
השילומים ליהודים — דבר שאיש לא
התפאר בו במלחמת־הבחירות.
קפריסין סולידריות
כל קפריסאי הגון רוצה בהגשמת חזון
הדורות — איחוד קפריסין עם יוון. שני
הכוחות החזקים ביותר במדינה — הארכיבישוף
האורתודוכסי והמפלגה הקומוניסטית
— לוחמים על כך בכל כוחם, עד למילה
האחרונה של נאומיהם. צבא הכיבוש —
המורכב משמונה שוטרים בריטיים וכמה
פלוגות צבא — שולט באי במאמץ רב, בין
שתיית קוקה־קולה וויסקי. כשהמושל הבריטי
מזמין את נכבדי האי לקבלות־פנים רשמיות״
מסרבים כולם כאיש אחד להופיע, ורק אחרי
שמובטחת להם הזמנה הם מופיעים, אחד
אחד, לבושים בפראקים.
לשוא ביקש האי להידמות לארץ־האם היוונית.
ביוון החופשית שוררות האינפלציה.
ופשיטת־הרגל, ואילו באי, הנאנק תחת של״
טון המדכא, שוררת גאות כלכלית. וגם;
ארץ־האם עצמה, הזקוקה לעזרת האנגלים;
והאמריקאים, לא התלהבה לדרישות האי.,
הילולת דפא־ם
מדה בנ*ר מדה
בתל־אביב ניסה נער לדקור בסכין את
הרופא שבא להזריק לו זריקה.
החצאית הקצרה מסוכנת
שעת שהיא עצמה תורמת תרומה גדולה
למגבית. אחרי זה נראתה ההפגנה הלאומית
קצת דלה.
השבוע הפגינה קפריסין את שיתוף־הגורל
שלה עם ארץ־האם בדרך הרבה יותר טראגית.
גל חדש של רעידות אדמה עבר על פני
האי, קטל עשרות אנשים בפאפוס, גרמה
לנזקים בנמל הדרומי הקטן, לימאסול, ול־פאניקה
בעיר הבירה, ניקוסיה. הכובש הזר
נאלץ לגייס את כוחותיו ואת אניותיו לעזרת
הנפגעים.
יפאן בדא• להיות אנטי
התעלמה מהן בנימוס.
כשפרצו רעידית־האדדה באיי ירוד. הר דאי
כולו לתת את עזרתו. שני גופים — ד,כנסיה
והקומוניסטים — ביקשו מן הממשלה רשות
לפתוח במגבית לעזרת יוון, כהפגנה לאומית.
הממשלה הבריטית דחתה את האישור לכמה
ימיש> פירסמה אותו יחד עם הודעה מרו*
לנין, שלעג למהפכנים הגרמנים, אמר
באותם הימים שאס יסתערו גרמנים על תח־נת־הרכבת,
יעמדו תחילה בתור ויקנו כך״
טיטיט.
* מקרה דומה קרה, כמעט, בישראל, שעה
שהבמאי הניאו־נאצי פאול הארלאן היח קרוב
להצליח להסריט סרט אנטישמי בסיועו של
משרז־-החוץ (העולם הזה .)813 ,814
השחלה הש.תורה הכרחית
בבית־שערים ברחי פועלי החפירות הארכיאולוגיות
בבהלה, אחרי שחשפו קבר שהכתובת
על מצבתו מקללת את פותחיו.
כריסטיאן דיור מודד את חצאיתו החדשה
כשפנה ד,ידאו סקיגאבה, מפיק סרטים יפאני
נודע, לשלטונות הצבא האמריקאי וביקש
את עזרתם כדי לייצר סרט פרו־אמריקאי,
קפצו אלה על המציאה. בחודשים האחרונים
גבר מאד גל האנטי־אמריקאיות, וכל תעמולה
נגדית נראתה רצוייה.
המפיק השתמש בעזרה ביד רחבה. הוא
צילם בתוך מחנות־צבא, מאות חיילים אמריקאיים
הצטלמו ברצון, מכוניות־משא ונשק
של הצבא הועמדו חינם לצורך צילומיו.
כשהופיע הסרט הגמור בשוק, עצרו רבבות
האמריקאים ביפאן את נשמתם. היה זה סיפור
זוועה אנסי־אמריקאי לוקס, בשם לריס בני
דם מעורב* .
גורל הממזרים. גיבורי הסרט הם הממזרים
שנוצרו במאמצים משותפים על־ידי
חיילי־כיבוש אמריקאיים ונערות יפאניות
לא־כל־כך־צנועות. לדברי ממשלת יפאן, ישנם
5083 ממורים כאלה ביפאן. אולם חוגי
השמאל טוענים ש־שנס, לפחות, מאתיים אלף.
בסרט נראים חיילים מתהלכים שלובי זרוע
עם זונות. החיילים מנצלים בחורות אלה,
מפקירים אותן ואת ילדיהן. קצין אמריקאי
נשוי מבצע ביגאמיה עם אשד, יפאנית. בשיא
הסרט אונס חייל אמריקאי נערה יפאנית צנועה
לגמרי. האמריקאי הטוב היחידי הוא
כושי, המאמץ ממזר כושי־יפאני ונואם על
קיפוח הכושים במולדתו.
חינוכי מאד. לא היתד, זאת תופעה
יהידה במינה. אנטי-אמריקאילת היא אופנת
היום וביזנס רבתי ביפאן — ארץ החיה
כמעט כולה על קיצבה אמריקאית, שהרוויחה
הון על מלחמת קוריאה. אנטי־אמריקאיות זי
גברה עוד יותר מאז נסתיים הכיבוש האמריקאי,
הוחזרה לארץ עצמאות שלמה.
סרט שני, שזכה להצלחה רבתית, היה
על פצצת האטום בהירושימה — נושא שכל
וויכוח ציבורי עליו היה אסור משך שבע
שנים. סרט שלישי בשם מגדל החבצלת ח
ליבה
מדאריה (ימין) ,גתה, נכדתה. נינתה ובן נינתה
תרומותיהם של כמה ממנהיגי השטח הגדול,
בהסתמכו על הכתוב :״לא יבוא אתנן זונה
בית השם.״
,,.-וווו I.
לבנה מראה רצח תלמידות יפאניות כשעת
הקרב על הא־ אוקינאבה .״האמריקאים יורים,
כנראה, בכל דבר נע העירו פרשני הקולנוע.
איש לא שם לב למחבר הספר, בעל
אותו שם, שטען כי תוכן ספרו סולף לחלוטין
בסרט.
סרט אחר, המוסרט כרגע, מתאר כגיבורו
את הגנרל היפאני טומויוקו (״הנמר של
מאלאיה״) יאמאשיטה, שנידון למוות והוצא
להורג כפושע מלחמה. לפי הסרט, נרצח
הגנרל טוב־הלב ואוהב־הקיסר בגלל שנאתו
האישית של דוגלאס מאק־ארתור, ללא משפט
הוגן* .אולם לא זה העיקר בסרט. חשובות
יותר תמונות המראות את הצגא האמריקאי
מבצע מעשי־זוועה — טאנקים הדורסים
אזרחים, חיילים היורים ביפאנים המבקשים
להיכנע׳ מטוסים המפציצים בתי־חולים
ומחנות־פליטים.
הודיעה אגודת המורים ד,יפאניים, שאישורי דרוש להצגת כל סרט :״זהו סרט
חינוכי מאד.״
ה מל חמההקרה
9 *0בדב״ם m iaiuim
מה הקשר בין חצאיות הנשים ומלחמר-
העולם?
אין — יטען בור ועם־ארץ. יש ויש י טען
הקפטן הבריטי לידל־הארט, גדול הפרשנים
הצבאיים של ימינו. גם הוא לא יכול
היה להסביר את השורש. אולם הוא הצביע
על העובדה שלפני כל מלחמה גדולה נעשו
החצאיות קצרות יותר ויותר (כמו ב־,)1914
ואילו אחרי כל מלחמה, ערב שלום ארוך,
נעשו החצאיות ארוכות יותר (כמו בשנות
ר,־ 20 של המאה הנוכחית).
אם כן הדבר, הרי מאיימים סירוייס קוי־רים
על שלום העולם. בחודש האחרון קם
כריסמיאן דיור, הדיקטטור היהודי של ה־איפנה
הפאריסאית (והעולמית) וקיצר את
חצאיות הנשים עד למינימום — 40ס״מ
מעל לפני הקרקע. הנימוק, שלא שיכנע איש
(ואשד כך יהיה זה קל יותר להיכנס
לאוטובוסים.
בעולם המערב קמה צעקה גדולה — ביחוד
של הבעלים, שנדרשו לשלם עבור סידרה
שלמה של שמלות וחצאיות חדשות לנשותיהם•
בבריטניה גאה גל ההתמרדויות. הודיע
עתון אנגלי גדול: האשד, הבריטית
לא תיכנע. וכדי להוכיח זאת, הראה שורה
של תמונות מאלפות של נערה בעלת רגליים
יפות מאד, הנכנסת לאוטובוס ללא כל קושי,
אף שאינה לובשת חצאית של דיור.
לפי מיטב הסימנים, לא תחדור הפעם אופנתי
של דיור, ושלום העולם יינצל.
* דעה הקיימת נם בחוגים צבאיים רחבים
במערב.
דדווורר־י_ הזה__ ח ז »
טיול רוינובי וווו 0ר־ה»כל^בצדו
רעבבח 1ףהרי ביי ר ה
האוטובוסים הגדולים, המבריקים, התקדמו לאורך הנוף
הנהדר של הריביירה הצרפתית, שהרהיב את העין לאור
השמש. אולם 135 הנערים והנערות, בני נתניה ותל־אביב,
לא הרבו להשתמש בעיניהם. הם ישבו באוטובוסים, שקועים
באי־פעולת אבר בגופם. קיבתם התמרדה. כי זה למעלה
מ־ 16 שעות לא בא אוכל אל פ־הם. הנערים היו, פשוטו
כמשמעו, רעבים.
היה זה יומו האחרון, והאופייני, של טיול חינוכי באיטליה
שארך 13 יום, והשאיר אחריו מוסר־השכל ברור מאד :
שטיול חינוכי יכול להיות חינוכי יותר, אם יאורגן און ךת.
מורכבת משתי לחמניות, מעט נקניק וגבינה, ונאמר להם
שבזאת עליהם להסתפק עד הערב. הרוב גמרו לאכול ארוחה
»n n ׳ 1 1דא -וקצת *ותר
רעיון הטיול עלה בלבם של שני מורים מנתניה, המורה
העממי, טוביה אילון ומורה הגימנסיה מרדכי יערי. אחד
מן השנים היה יליד איטליה. הירהר הוא: מדוע לא לקחת
קבוצה של תלמידים ישראליים לארץ יפה זו, ולהביא תמורתם
תלמידים איטלקיים לארץ־?
המורים פנו למשרד החינוך הממשלתי ולמחלקות החינוך
של עיריות תל־אביב ונתניה, ביקשו את חסותם. החסות
ניתנה ברצון, והורכבה ועדה שקבעה את מחיר הנסיעה :
280ל״י לכל ילד או ילדה, כולל את כל ההוצאות (העולם
ריזה •)822 מלבד אוכל, לינה, נסיעות, סידורי פספורט, היה
על המארגנים לתת למשתתפים, במחיר זה 6200 ,לירטות
איטלקיות כדמי כיס, סכום השווה ל־ 10 דולאר (כ־ 25ל״י).
בחסות זו החלו המורים בהרשמה. נרשמו 90 בני תל־אביב
ו־ 45 בני נתניה. קרוב לשני שלישים של כל המשתתפים
היו משתתפות.
מרדכי יערי, שהוא יליד איטליה, קיבל על עצמו לארגן
את הענין. הוא שלח את אשתו, אף היא איטלקיה, לרומא,
להכשיר את הקרקע. איש לא ידע אז מה בדיוק מהות
הסידורים.
עוד לפני שעלו המשתתפים, בלוית 2המארגנים ונשותיהם
3 ,מדריכים 2 ,מדריכים מקצועיים (שירה ומחול),
רופא ומורד, לאמנות (ששילמו כולם מחיר מלא) על האנייה
ירושלים, הסתננו שמועות בלתי־יפות: חלק ניכר מן
התלמידים נאלץ לשלם למארגנים יותר מן הסכום שנקבע
צנ־ם וחצי לכל
תלמידות על סיפץ א/ק ירושלים
חבגדים החמים וזלכו למילאנו
תלמידה וחייל ממשמר האפיפיור
דברים נהדרים על קיבה ריקה
על־ידי הועדה, אחדים אף שילמו למעלה מ־ 300ל״י עבור
התענוג. הם חשבו שהדבר כדאי.
כבר אז נתעוררו בארץ פקפוקים. מה ערכו החינוכי של
טיול חינוכי הנותן אפשרות של השתתפות רק לבני עשירים,
גוזל אפשרות זו מחבריהם הפחות־מאושרים? אולם הטענה
ההפוכה היתד, משכנעת: איו להטיל על הממשלה לממן
טיולים, ואם ישנם תלמידים היכולים לשלם עבור טיול, למה
לא יטיילו?
אין כסר דס 3לי ם
חדורי שמחה ירדו המשתתפים בחוף נאפולי׳ משם נסעו
לאחד המקומות היפים ביותר בעולם: קאפרי• הם עלו
לקאפרי בקרונית המפורסמת פיניקולרה, ירדו לים והתרחצו.
ואז נאה האפתעה הראשונה של הטיול: נאמר להם שאין כסף
לחוור ברכבת• וכי עליהם לחזור ברגל. אחרי יום הרחצה היו
כולם עייפים מדי מכדי לטפס בשביל המייגע לראש ההר.
הם הכריזו שביתה. לבסוף הוסכם שהבנות והעייפים יחזרו
ברכבת. השאר הלכו ברגל.
לא היתד, זאת האפתעה היחידה. בבוקר ניתנו להם ספל
קפד, ולחמניה. בתיק מיוחד ניתנה להם ארוחת־צהרים,
אר ברומא היה המצב טוב, באופן יחסי. התלמידים היו
למעשה אורחי הקהילה היהודית, ששילמה עבור חלק גדול
של הארוחות, והכניסה למוזיאונים היתר, חינם, הודות
לעורת חברת הידידות ר,ישראלית־ד,איטלקית על־שם רנטה
אליגיירה.
כשנסעו לפלורנץ (יומיים) ולונצ ה (יומיים) ,היה המצב
גרוע יותר. הטיול המובטח להרי האלפים האיטלקיים בוטל,
מאחר שהמזוודות עם הבגדים החמים נשלחו למילאנו, ולילדים
לא ד,־ה משהו חם ללבוש. כשירד גשם שוטף, היתד,
למשתתפים הברירה להישאר באכסניה, או לה רטב עד העור.
בוונציה אף קרתה תקרית: אחת התלמידות איימה על אחי
המארגנים שתגלה את סרטי הטיול בארץ, ספגה ממנו
סמירת־לחי מצלצלת, פרצה בהיסטריה.
במילאיו הגיעו העניינים לשיא: הטיול קוצר בשלושה
ימים וניתנה הוראה לעבור את נוף הריביירה הנהדר, בדרך
למרסיי, ברכבת בלילה, כד־ לחסוך הוצאות לינה.
קלה זו עוד לפני הצהרים. הם נשארו רעבים עד הערב.
ארוחות הבוקר הדלות היו מסורת משר כל ימי הטיול.
״זוהי ארוחת בוקר איטלקית טיפוסית נאמר להם. אולם
התלמידים, שראו כיצד איטלקים טיפוסיים בהחלט בשולחנות
האחרים זוללים ארוחות שמנות. פיקפקו בכך.
האפתעה הגדולה ביותר באה ברומא, אליה הגיעו למחרת
היום, דרך פומפיאה, ובד, נשארו 5ימים. הופיע לפניהם
איש הקרן־ד־,קיימת במקום, והודיע: הטיול אורגן תוך
סידור בין המארגנים והקרן־הקייסת, והקרן הקיימת היא
המספקת את הרביזים * .מכ ון שהממשלה הישראלית לא
אישרה שער מתאים, אין די כסף. לפיכך לא ינתנו למשתתפים
6200 לירטות דמי כיס, אלא רק 500 לירטות — (סכום
השווה, באיטליה, ל־ 20 נסיעות בחשמלית או לארבע מנית
קסטה) — לכל משך הטיול.
יתר על כן, מאחר שאין כסף לשלם בשביל סבלים,
ניתנו הוראות לשלוח את מזוודות המטיילים ישר למילאנו,
וכל מטייל יכול היה להשאיר אצלו רק ת ק קטן שנשא
ביד( .בניאפולי נאלצו לשאת בעצמם את המזוודות לקומה
הכבדות להומה השמינית, והבנות לא יכלו לעמוד בזד.),
מיד התכנסה אסיפת מדריכים סוערת מאד, שהחליטה
לבטל את ההוראה. אולם להחלטה זו לא היה ערך מול
טענת המארגנים :״אין כסף״ .ד,מזוויות נשלחו למילאנו,
והמטיילים נשארו בבגדי־קיץ דקים, ללא מעילים.
היתד, זאת נסיעת בלהות.
כל שמונה תלמידים קיבלו במילאנו למשר הנסיעד״
חבילה שהכילה ארוחת ערב וארוחת בוקר. כשהגיעה הרכבת
ב־סז בלילה לגבול הצרפתי, בונטיניליה, נתברר שישנה
שביתה בצרפת. התלמיד ם נאלצו לישון בלילה בקרונות,
כי לא היה כסף ללון בעיר. הם היו רעבים (רובם אכלו
את הארוחות עוד אחרי־הצהרים, כי הארוחה האחרונה
במילאנו לא טעמה לחיכם) .אולם המארגנים הודיעו להם
שאין כסף לאכול.
בבוקר מצאו המארגנים, באופו מופלא, את הכסף הדרוש
כדי לשכור אוטובוסים במקום הרכבת׳ וכך התח לה נטיעת־הרעב
לאורך החוף היפר, ביותר בעולם. אחדים מן התלמידים,
שעוד היה כסף בעל מקור מפוקפק בכיסם, ירדו לקיוסקים
ואכלו, האחרים רעבו. בשתיים אחרי הצהרים הובאו להם
צנימים — צנים וחצי לכל ילד וילדה.
במרסיי התנפלו התלמידים על ד,אניד״ רצו לאכול. אולם
הצוות היה בחוף, המטבח סגור. רק מזנון־הלילה של האניה
הי ;.פתוח — כל תלמיד יכול היה לקנות פרוסת לחם
ולשלם עבורה בתלוש מספר־ר,תלושים של שהם, שניתן
להם בראשית הטיול. כסף זה לא הוחזר להם על־ידי המארגנים.
אולם אחד המארגנים נראה יורד העירה, חוזר כשהוא
ואשתו נועלים שניהם זוגות נעליים חדשים.
סכסרות. הברחות\ ,גיכות
אם התיימר הטיול להיות חינוכי, הרי נתן למשתתפיו
חינוך מיוחד במינו. הוא אילץ אותם לחיות על נדבות
.קהילות היד,היות (בפדואה התעכב הטיול אך ורק מפני
שהקהילה הזמינה את משתתפיו לארוחת צהרים חינם).
לע^וק בעסק ם מפוקפקים (מישהו הבריח לארץ מיקסר
בשביל יהודי איטלקי עבור תשלום של 20ל״י) או גרוע
מזה (היו מקרים שנערים גנבו מזכרות מדוכנים, מחוסר
יכולת לשדם עבורם) .המוזר חיה שנעריק ונערות כר, רבות
שמרו בכל זאת על רוח יפה.
אין ספק שטיול מסוג זה יכול להועיל, לתת בצורה
הינוב ת וחיובית פורקן לתשוקת־נסיעות של הנוער. אולם
סט לח מצלצלת
בניגוד להוראות המפורשות, לקחו עמם כמה מטיילים
דביז ם או כסף מוברח, ורם היו המלכים בטיול. אחרים
התקשרו עם קרובים באיטליה, השיגו כסף. אילם לרוב לא
היה כסף אף לקנות כוס גזוז ביום חם. אחדים הסיקו
מסקנה חינוכית מאד: הם מכרו חפצים בשוק השחור,
קיבלו על עצמם להבריח חפצים לארץ או הרויחו כסף
בצורה מפוקפקת אחרת. עיקר המסחר היה בסיגריות ישראליות,
אותן קנו באנייה בתלושים של חברת שוהם.
מבחינה תרבותית יכלו המשתתפים ליהנות — הם ביקרו
בעיר הוואתיקן, במוזיאונים. אולם ההרגשה היתה מדכאת :
חרוב לא יכול היד, לקנות אף את הדבר הקטן ביותר. איש
הקרן־ר,קיימת הטיח בפניהם את ההאשמה שאכלו את כל
הריבה, שנועדה ל־ 5ימים, ביומיים.
קראו התלמידים, בהתמרמרות :״אז למה שמתם את
הריבה על השולחן?״
* למעשה לא היו שום חילופי תלמידים — שום קבוצה
איטלקית לא הגיעה לאדץ כתוצאה מטיול זה.
אכסנית התלמידים ברומא
מיקסר חשמלי ונעליים חדשות
אין הוא יכול להיות ביזנס סרטי של מארגניו. אם הממשית
תיטול את העדן הזר, לידיה, תגלה יוזמה משלה בענין
זה, תוכל להביא ברכה רבה, כשם שצפונה ברכה בטיולים
עממיים קצרים לקפריסין (בתנא• שייתנו למשתתפים דמי־כים
מינימליים, ויושם קץ לתופעות מכוערות של ספסרות).
אילם הודם כל כדאי לה לממשלה לחקיר באופן יסודי את
סרטי טיול חינוכי אחרון זה.
בהתאם לבקשות מאות קוראים
זליטה מערכת העולם הזה לתת
זום קבוע במדור המודעות למכתבי
וירים המבקשים להתכתב עם צעי-
ת, ולמכתבי צעירות המבקשות
זתכתב עם צעירים. המערכת הטי;
עלי לנהל מדור זה.
במדור זה אפרסם מכתבי קוראים
לא יעלו על 50 מלה, שלא יכילו
־טים אינטימיים והערות בלתי-
גנות. לא אפרסם גם מכתבים שאינם נושאים שם וכתובת מלאים, או
מישהו כתבם עבור מישהו אחר. הכותבים יכולים לציין במכתבים
rהנושאים עליהם הם מבקשים להתכתב, חובבויות ותכונות של עצמם.
אני לא אפרסם את שמות הכותבים וכתובותיהם, אלא אפרסם תחת
ל מכתב מספר סידורי. את התשובות, עם השם והכתובת של הכותבים,
tלשלוח אלי, ואני אמציאם לבעל המכתב המקורי.
לכל מכתב יש לצרף תשלום סמלי של 500 פרוטה בבולים, ועל
זעטפה יש לציין ; מערכת העזלם הזה, ת.ד , 136 .תל־אביב, עבור רותי,
אפרידר
חברהלשכוןבע״נז
הירקון . 106
חל -אסב
קו־ 1ב לאלוה•
ארטיק
בע״נו
ב ת* י ם
מברכים את
קהל
ל קו חו תי הםד די די ה ם
וכל
מככי ה
מפעלי
בי ת
ישראל
משך כמד, שבועות לא פסקו להתנהל השיחות
בין אוהדי הספורט בארץ» .מה תלך
אתה לראות?״ היתה השאלה החוזרת. היד.
ברור כי אדם נורמלי לא יהיה מסוגל לראות
את הכל, גם לא חצי ממד, שירצה לראות
בתחרויות המכביד״ הוא החליט לכן, לבחור
בשנים שלושה ענפים, להסתפק בהם. לפי
משאל בזק התברר, כי במקום הראשון צועד
הכדורסל, המלווה שוב בצפייה נרגשת לענקים
מארצות הברית. במקום השני צועדת האתלטיקה,
המבטיחד״ ביומה האחרון, תחרות
הזמנה בינלאומית, בהשתתפות כוכבים אולימפיים.
המקום השלישי שמור למשחק־הגמר
בכדורגל.
למעשה, עוררה האתלטיקה, בהשתתפות
כוכבי ארצות־הברית הלא־יהודיים, התעניינות
עצומה, אלא שאיש לא האמין כי אכן יוכל
לחזות בריצתו המהירה של הריסון צילארד
שחום העור, קפיצתו למרום של אוחז מוט־הבמבוק
בוב ריצ׳רדם, או ריצתו חסרת
ההתאמצות של מל ויטפילד. הרגשה, כי
הבטחה יפה עדיין רחוקה מאד מביצוע בישראל,
יצרה בין חסידי הענף אדישות מסו־יימת
.״כשיעלו על האיצטד התל אביבי,
נאמין שהם באו,״ אמרו.
השבוע חייכו כמה ממארגני הספורט. הסיבה:
לפחות אלוף׳ אחד, בוב ריצ׳רדס,
הודיע כי מזוודותיו כבר ארוזות ועליהן
הודבקו פתקים הנושאים את הכתובת ישראל.
ריצ׳רדס, כומר במקצועז, התפרסם זה
שנים בכינוי הגומר המעופף. הוא עבר עשרות
פעמים את גובה 15 הרגל הנכספים
( 4,57 מטר) ,ניצח באולימפיאדת הלסינקי
והתקרב כדי סנטימטרים מועטים אל השיא
העולמי 4.77 העתונים כתבו עליו אז,
שהוא הכומר היחיד בעולם, שהתקרב ביותר
אל אלוהיו.
כאשר שמע ריצ׳רדם על ישראל הסכים מיד
לראות את ארץ הקודש, לשוט בכנרת,
לבקר בנצרת ובירושלים. בין השאר, יסור
לצפון תל־אביב, כדי לספק את תאבונם של
חסידי אתלטיקה צמאים.
הבל מלבד ורטאים
מאחלתלתושבי אשקלו ן,
לכל לקוחותיה
ו יר יר יה
ב שנה
ט ן בה
ומבןרכת
וגמר חתימה טובה
שנ ה טו ב ה 1מ א 1ש!רת
וגמר ח תי מה טובה
גבר האלגנטי
סיך החדשים תמיד חדשים ישארו
זנים כחדשים יהיו באם תשתמש
־ קו לבפלא
ב. פטנט מס׳ 7583
תוצרת בית חרושת
הימים מתקפלים ״עדיף
תל־אביב, יהודה הלוי ,41
נל יד הדאר, טלפון 62216
:ל לקוחותינו וידידינו
גמר חתימה טובה
גברתי האם גילך
ניכר עליך?
אל דאגה — קרם ביו־הורמון של
״אלפא״ בא לעזרתך.
באם עברת את גיל ד,־ ,30 תהיה זו
הרגשה נפלאה להראות צעירה יותר.
בעצמך תווכחי כי את נראית יותר
יפה. יותר רעננה. בעלך יסתכל בך
ביתר תשומת לב. החיים נראים לפתע
יותר תסיסיים.
את יכולה להיות מקסימה ביותר אחרי
! 30 כבר לאחר שימוש בפעם השלישית
בקרם ביו־הורמון של
״אלפא״ תרגישי את ההבדל. נסי עוד
היום את הצנצנת הראשונה.
בכל חנויות תמרוקים ובתי מרקחת
טובים.
ה א רבי
בסתר...
בתוך החריצים של שניך
אורבים החידקים נושאי הרק־בון
והמחלות בכדי להתקיף
את שניך ולהרסם אם לא תגן
עליהם בעוד מועד.
הקדם רפואה למכה וצחצח
את שניך מדי בוקר וערב
במשחת שנים ״שמך. הקצף
האנטיספטי של משחה זו חודר
לכל הנקבוביות והחריצים, שו טף
מתוכם את שיירי האוכל,
מלבין את השנים ומרענן את
הפה והנשימה.
משחת שנים ״שמך מיוצרת
בהמלצת הסתדרות רופאי הש נים
בישראל ובהשגחתה.
לפחות מומחה ספורט אחד בארץ הביע
השבוע את דעתו כי יהיה הרבה מה לראות
במכביה, גם אם המשלחת הישראלית לא
תשתתף בתחרויות. לפי אותה הנחה אפשר
היד, גם לוותר על הופעתה של הנבחרת
הפינית הגדולה במשחקי הלסינקי בשנה
שעברה. אולם הפינים לא וויתרו. הם שיתפו,
לפי הנוהג של המארחים, שלושה ספורטאים
בכל מקצוע, שאם לא עמדו ברוב המקרים
על רמת מתחריהם, הרי לפחות היו מוכנים
היטב, עשו כל מה שהיה באפשרותם לעשות.
הישראלים, כמארחים של המכביד, הרביעית,
ישתפו גם הם שלושה מתחרים בכל
מקצוע. אולם יהיו אלה ברובם מתחרים לא
מוכנים, שהחלו רק לפני שבועות מספר
לקבל זריקות חיסון ועידוד מעסקני אגודו־תיהם.
כמד, מאות נשים וגברים הדורי־לבוש
שקיבלו הזמנות ליציע הראשי בפתיחה הה־גייגת,
וודאי לא יצטערו על כך כלל. הם,
האורחים התלת־שנתיים למפעלים גדולים,
הופכים לאוהדי ספורט נלהבים בשעת שיחה
באנגלית עסיסית עם האורחים. אולם חובב־הספורט
הישראלי הפשוט, אותו יצור אסור
שבין הגילים 10ו־ 60 שנה, המשרך רגלי,
בגשם ובשרב למגרשי הכדורגל והכדורסל,
ולאולמות האיגרוף. רוצה להריע לנצחון ישראלי.
הוא יריע מעט מאד.
לפי השערות זהירות, הרי ישנם סמויים
טובים מתקבלים־על־הדעת לנצחון לשתי קבוצות
כדור, לכמה ספורטאים בודדים מהמסלול׳
הזירה והבריכה. כל שאר מאות הישראלים
זקוקים לנס גדול בדי להצליח. ים
כזה יכול לקרות רק אם פה ושם לא יוטיעו
מתחריהם.
המצב העגום לא הוסבר עד כה על ידי
איש. הספורטאים טענו שהעסקנים איחרו
בהתחלת ההכנות. ההתאחדות הסבירה כי
ציפתה כל העת לתקציב הממשלתי. ד.ממ־שלה
לא טענה דבר, שילמה סכום פעוט
לתקציב ההכנות, התניעה על ידי כך את
המכונה המוחלדת רק כמד ימים לפני הפתיחה
החגיגית.
הכל ייראה מצוחצח ומגוהץ ביום ראשון,
20 לספטמבר .1953 אך רק למחרת יתברר,
אם לא היתד זו יותר מאשר קליפה מעוררת־תיאבון
של תפוח רקוב.
העולם הזה 830
קולנוע
וקומיקאי מצויין, מעניק לקהל את ההרגשה
כי האופרה שווה הרבה יותר מגרוש.
הזליבזד
אריזה חדשה
הדת: מיליון דולד
דאריל פ. זאנוק, הבוס של פוקס המאה
העשרים הרים ראשו, נרגז, משולחן הכתיבה
שלו, סינן קללה חשאית. הקללה נעצרה על
קצה לשונו, כשאל החדר נכנסה נערה יפר,
וחטובת גוף, לבושה שמלה צרה י המבליטה
את יתרונותיה הגופניים, התקרבה בנידנוד
לרכיים אל שלחנו, דפקה -עליוי באגרופה
ואמרה בקול נמרץ :״מר זאנוק. ,אני רוצה
הפקידים אחרים !״
מיצי גיינור היתד, נערה חמודה בעלת עינים
צוחקות ולחיים •מלאות. היא הופיעה בסרטי־זמר
וריקוד בהצלחה בינונית, כשהיא שרה,
רוקדת ומאושרת בטכניקולור. היתד, חביבה
כלפי כולם ואהובה על חבריה ׳למעבידיה•
הגברים היו נוקגים. להחליק על ראשה ולהעניק
לה סוכריות. מיצי היתד, ארוסה לפרקליט
צעיר בשם ריצ׳רד קויל, והיא חלמה
על נשואים בט^ס מפואר בכנסיה׳ .
כשבאה יום אחד לאולפן, הגיעה אחרי
פנסיונרית אחרת של אותו אולפן* :מרילין
מונרו. היא ראתה את מבטי החמדה והערצה
שליוו את מרילין, ומאותו רגע נמאס עליה
החיוך האווילי שבו היו מקדמים אותה הגברים
באולפן. היא תמהה . :מה יש לה
שלי אין?״ אחרי מבס אחד בראי התברר
לה שאמנם יש לד. אותם הדברים, אולם ארוזים
ומוגשים אחרת.
מיצי חזרה למעונה, סידרה לעצמה תסרוקת
מעניינת, האריכה את קו עיניה ואיפרה
אותן כראוי, נעלה נעלים בעלות עקב צרפתי,
קנתה שמלות בעלות מחשופים נדיבים, תחבה
לפיה סיגריה נתונה בסיגרון בעל אורך
של חצי מטר, הפרה אירוסיה עם ארוסה
הנדהם, והחלה להיראות במועדוני הלילה
המפוארים ביותר, בחברת זאבי הוליבוד.
כשראה זאנוק את חניכתו בצורתה החדשה,
נאות לבקשתה, הסכ-ם לתת לה תפקידים,
כשהיא לבושה הרבה עור, מעט בגדים.
מיצי השיגה את מבוקשה: מאז חדלו
סרהמ לו הוא שם של ספינה, הנושאת
על גבה ערך משולש: ארול פלין מזדקן,
הרפתקן רודף בצע וצרות, רות רומן, אלמנת
חברו הטוב ביותר, נושא אהבתו של פלין,
המנסה לשכנע אותה בדל5ים המקובלות
שבאמת לא הוא רצח^את בעלה, וריימונד
בור, מנוול עשיר הרוצה להתעשר_עוד יותר.
הדרך להתעשרות: א»צר הקבור במעמקי
הים, בספינתו הטבועה של פלין מתקופת
המלחמה. פלין הקשוח, אך טוב הלב לפי
י דרישת התסריט, אינו יודע ששותפו האכזר
מתכנן לסלקו מן החיים ברגע שיצלול ויביא
י את יהאוצב. הוא מתכנן תכניות להתעשר
ולסיים את הרומן שלו עם רומן בנישואים.
האוצר מתגלה כצלב יקר נ^ולף יהלומים,
שהיה שייך -,לכנסיה המקומיות. יחד
עם פלין נמצא עוזרו, נער פיליפיני שאבד
את אחיו תקטן עוד בתחילת הסרט, משום שעישן
סיגרים, וילד המעשן סיגרים אחד דינו
למות בתסריטי הוליבוד.
פלין, עוזרו ורומן-מצליחים לברוח עם
.הצלב מן הספינה ומגיעים לכפר שלכנסייתו
שייך הצלב. הנער הישר וטוב הלב מנסה
לשווא לשכנע את גבורו ומעבידו להחזיר
את הצלב לכנסיה. הלה מסרב. הדת שלו
היא מליון דולר בכיסו, ולא בכנסיה. הנער
לופת את הצלביוזזק חזק, פלין מכה אותו,
אולם הוא מצליח להתחמק לכנסיה. לבסוף,
אחרי התנקשות עם רודפיו, בה נהוגים כולם
בתוך הכנא ה, משתכנע פלין שאלוהים לא
ישעה לבני הכפר אם יתפללו לצלב עץ
פשוט. הוא מתדר בגבורה מטופשת את
הצלב לכנסיה, זוכה באהבתה הנצחית של
רות רומן, בלגלוגו של הקהל.
גאפוליאוו. ב ש בי ד׳
סקאראמוש, מבוסס על ספרו של רפאל
סבאטיני העורג לתקופה -שלפני המהפכה הצרפתית,
מערבב משחק חרבות, תלבושות מ־
m »om hi 1
ן i f fן
שים
בל, מוגעח ,
משליחות בלתי־ברורה להודו חזר בשבוע
שעבר מי שהיה צעירו החביב של דוד בן״
גוריון, מנהל משרד האוצר שהתפטר, אהוד
א ד רי א ל. הוא נכנס לעבודה במשקו, מן
היחידים בארץ שאינו שייך לאף אחד מהגופים
הארציים, מתוך רצון להימנע מפילוג
פוליטי, נאות־מורדכי, כמברר תפוחים. אולם
לפני כן קרו לו שמי תקלות חמורות :
הוא נקע ״ את ידו וכלב גודל של המשק
נשך אותו.
׳ מתאונה סבל״״גם סגן־מפקזי משטרת ת״א
אלי דקל: שבועיים לפני היכנסו לתפקיד
האחראי לסדר באיצטד ובדרכי התחבורה
סביבו בשעת המנביה הרביעית, התהפך עם
.הג׳ים שלו׳ נפצע. קל. .
בו בזמן׳ יצא מבית החולים שלישו של
יגאל אלון לשזן בר, ירוחם (״הג׳ינג׳י;׳)
כ הן, השחרחר ודק־השפם, שנעלם מכסית
למשך 6שבועות בגלל. מחלת כליות.
חולה שכב גם אביר הישיש של נעיא־המדינה,
צכי שמשי. כשבאו לבקרו בנו,
הנשיא יצחק כן־צבי ובעל בתו, נשיא
האוניברסיטה העברית, פרופסור בנימין
מז ר (ראה אמן י השע!) ,אמר :״שבו׳
הפרזידנטים׳ שלי.״
באי ביתו של בן־צבי השגיחו בפרט מעניין:
על שולחנו מונחות דרך־קבע שתי
קופסאות סיגריות, סטרנד ספייש.ל ונשיא.
במסיבת עתודאים עם שר הפיתוח דב
יום!? ,שעה שניסה להתערב אחד המומחים
שנכח במקום, להסביר בעייה.מקצועית, הפסיקו
השר :״מוטב שאני אסביר להם בעיות
גיאולוגיות, כי א נני מומחה, ואני מבין
בשאלות אלה כמוהם.״
על חוסר מומחיות התאונן גם ד״ר
וולטר איתן, המנהל הכללי של משרד
החוץ, בהרצאה מיועדת לתלמידי הקורם
למינהל ציבורי בירושלים :״אנו יודעים
ה ום יותר משידענו לפני חמש שנים, וכעבור
חמש שנים נדע וודאי יותר משאנו יודעים
היום. הצרה היא שאין אנו יכולים לדעת
היום את מה שנדע בעוד חמש שנים.״
למ״מ. שר הבטחון, פנחס לכון; ,ראה׳
במדינה) הודבק במסדרונות הממשלה כינוי
חדש. פקידים רבים החלו קוראים לו, בשיחות
פרטיות, בשם ״מהגוני״ .הסיבה :
אימרתו המפורסמת, אחרי החיפוש בכפר
טירה, ש״לא נשברו פסנתרים ורהיטי מהגוני״.
כשקרא
אחד מקוראי מעריב את מאמרי
החוצץ של ד״ר עזריאל קרליבד נגד
הסידרה מה אתה יודע על המיז שהתפרסמה
בהעולם הדה, חייך, הוציא מאלבומו תמונתו
של הד״ר שצולמה בחוץ־לארץ, מראה איתו
בפוזה משעשעת (ראה תמונה).
כצנוע יותר נתגלה ראש עיריית באר־שבע.
דוד מוכיחו, שנראה בשבוע שעבר ברחובות
תל־אביב, כשהוא מהלך ברגל או
עומד בתור לאוטובוס, ככל האדם. נתברר,
שטוביהו וויתר לחלוטין על החזקת מכונית
ונהג, העדיף לחסוך את כספי עירו (המועטים)
לצרכים חשובים יותר.
בל מעצורים
שחקנית מיצי גיינור
״מה יש לה שלי אין?״
הגברים להחליק לה על הראש...
סרטים המלט עד סוס
׳באופרה כגרוש שר לורנס (המלט)
אוליבייה, רוכב על סוסים, יורה באקדחים,
מתעלס עם נשים יפות בהצלחה המאפילה
על כל גבוריה הרומנטיים של הוליבוד.
העלילה מועברת דרך אופרה של קבצן,
המספר באזני חברו לכלא, קפטן מקהית,
את חייו, הרפתקאותיו ואהבותיו של השודד
קפטן מקהית, ביגמיסט עליז הגורם
כאב ראש לאנשי החוק ונשי הסביבה, ביניהן:
לוסי לוקיט, בת הסוהר, ופולי פיצ׳ם, נערה
תמימה ועדינה שכל אחת מהן מאמינה
שהיא אשתו ואהבתו היחידה של הקפטן
הנועז, שדרכו רצופה תגרות, יין נשים וזמר,
לפי מיטב המסורת ההוגרתית של המאה
השמונה־עשרה. הרפתקאותיו, מסתיימות בחבל
התלייה, דבר המזכיר למקהית האמיתי
את חבל התלייה שלו. הוא מצל־ח איכשהו
להמלט מכילאו, להמשיך בצורה מוחשית
את חייו האופראיים של מקהית באופרת
הקבצן.
לורנס אוליבייה מתגלה כבעל קול ערב
העולם הזה 830
פוארות, פאות נכריות מפודרות ותסריט צולע.
סקראמוש (סטיוארט גריינג׳ר) הוא אריס.טדקרט
צרפתי, המחליט לנקום את דם ידידו•
מידי המלוכני מל פרר. גריינג׳ר לא רק מצליח
להשתוות בסייף עם מל פרר, אלא גם להתחפש
בהצלחה כמוקיון. כמעט לבסוף הוא
נוכח, לאשרו, שפרר הוא אחיו למחצה, ו־ג׳נט
ליי המתוקה כסכרין, איננה אחותו, כפי
שחשש. התפתחות עניניש זו, מאפשרת ל-
אליאנור פרקר, חתולה אדומת שער, וחמת
מזג, אתה החליף גריינג׳ר את תריסר החבוקים
הראשונים, להתנחם בלויטננט קורסי־קאי
צעיר בשם נאפוליאון בואונפרטה.
בצק צרפתי זה, נעזר בכמות הגונה של
קרם טכניקולורי ודיאלוגים מפוצצים. המשחק
מורכב בעיקר משיקשוק חרבות בין גרייג־ג׳ר
ופרד. פרד הוא מרקיז אלגנטי וציני, ו־גריינג׳ר
מקבל ברצינות איומה את תפקיד
הגיבור.
אופרה
בגרוש.
שחקן תיאטרון הבין דה, שמעון (פר־גינט)
פינקל זכה למחמאה בלתי־רגילה,
שעה שכתב הבמאי האמריקאי הרולד קלור-
מן, שביים לאחרונה בהבימה את מחזהו
של ג׳ורג׳ ברנרד שר, קיסר זקליאופטרה,
^לידיד בארץ :״קיסר כמוהו עוד לא ראיתי.״
אוייבת חריפה של הבימה (כרגע) ,הזמרת
אדים דהיפיליפ, אמרה השבוע, כשהח־ריף
סיכסוך הבימה־אופרה (ראה במדינה) :
״האופרה היא כמו מכונית משא כבדה, הדוהרת
במלוא המהירות ובמהלך החמישי. איש
לא יוכל לעצור אותה.״ לשאלה, אם כיוון
הנסיעה הוא במעלה ההר או במורדו, ענתה
בצחוק מצלצל.
זמרת אחרת, המתמסרת בעיקרי להקלטת
שירים פופולאריים, יפה (הוי ירוקה) ירקוני׳
נתבקשה על ידי שחקן הבימה
רפאל קלאצ-קין לשיר את השיר זה הסוד
שלי. היא הצביעה על גופה, בו בלטה
העובדה שהיא עומדת להיות שוב לאם,
אמרה « :זה כבר לא סוד.״
בינתיים נתגלה סודה של שחקנית הטלביזיה׳
בתה של מרלן דיטריך, מריה ריבה׳
שייצור סרטיה בארץ נפסק במפתיע,
הוחלף בתפקיד בסרט ישראלי (העולם הזה
: )827 בבואה לניו־יורק עברה בדיקה רפואית
יסודית, שגילתה כי חלתה בארץ במחלת
שיתוק הילדים׳ שעברה עליה בצורה קלה,
לא השאירה כל סיבוכים.
עזריאל קרליבן
״טה אתה יודע על...״
מוסיקה
למי צלצלו הענבדיס?
מבקרים מקצועיים אחדים, שנכנסו לאולם
המרופט של אהל כשפניהם חמוצות ובפנק־סם
מוכנה כבר שורה שלמה של ביטויים
חריפים ולגלגניים, שנועדו לשמור את עולם
האמנות הישראלי מפני התפרצותם של כוחות
צעירים ובלתי־מקובלים, מצאו את עצי
מם, כעבור זמן קצר, במצב שלא התכוונו
לו׳כלל. הם, בפשטות, נהנו.
על הבמה הופיעה קבוצה של 8צעירים
ו־ 8צעירות, כולם, פרט לאחד, מבני עדוה -י־המזרח,
יוצאי תימן, לבושים תלבשות ססגוניות,
פרי דמיונו של אנטול גורביץ* ,שלפי-•.
הטעם האירופי היו נחשבות צעקניות וגסות.
הם היוו תזמורת, מקהלה, להקת מחול וחבר
שחקנים בעת ובעונה אחת. לא את כל התם־
קיז״נו מילאו בהצלחה שווה. אך הקסם שבהווי
התימני, בתנועות האציליות והמעוד־נות,
בלחנים הגרוניים המוזרים ובעליצות
הטבעית, השופעת, גלש והשתפך מן הבמה
אל האולם עצור־הנשימה.
העינים לא הסתנוורו. לפני ארבע
שנים אספה הבמאית־הכוריאוגרפית־המלחינה
שרה לוי־תנאי, ילידת הארץ, בת העדה התימנית,
קודם לכן חברה בקיבוץ רמת־הכובש,
כמה צעירים וצעירות מבני עדות המזרח
ששאפו לביטוי אמנותי, לא הצליחו להיקלט
באף אחד מן המוסדות האמנותיים הקיימים,
בהם שררה דעה קדומה לגבי בני המזרח.
היא הציעה להם להקים, בהדרכתה, להקה,
לבטא על ידה את המיוחד שבתרבות תימן.
למרות העובדה שלא היה בידה כל אפשרות
להציע גמול חומרי כלשהו, נענו הצעירים
בהתלהבות, ניגשו לעבודה. להקת ענבל קמה.
זמן רב עבר עד שהעיזה הלהקה להופיע
בפני קהל ע־רוני. את תוכניותיה הראשונות,
שכללו מסכות של מחול וזמר, הביאה, בסיועו
של הנזרבז לתרבות של ההסתדרות,
התיישבות העובדת ולריכוזי העולים. בשני
אלה עוררו הופעות הלהקה התלהבות עצומה,
גררו אחריהן גל של בקשות לחזור ולהופיע.
אך עיניהם של האמנים הצעירים לא הסתנוורו
מן ההצלחות הראשונות.
* יוצר התלבושת האחידה לריקודי־עם, שזכה
בפרס ראשון בתחרות על רישום התל־
׳_!שת מטעם הועדה לריקודי־עם.
חצי־ענק
תשבץ
5 51
371
״T ool
tzרv
|1 5>3
160H H
I T IM Mבו עושים שמן מזיתים הוא בפרדס ומיילל 4אחד מבניו של נח !
׳ X Tיש צהובה ויש לבנה ועושים אותה מחלב? ,ע. לכל ציפור — שתיים כאלה ! .2 1ייתכן
שהיא נמצאת בנגב ; Xדוד רזיאל היה מפקדו הראשון ; yשם פרטי חדיש, של אחת
מקרייניות קול ישראל .y r :כינוי למערב .32 !,,אות הקריאה לתי״ו 33 תשלום חוב !
׳ *36 ההפך מענק ! .36 מהם עושים לאחרונה תחליף־כבד 48 הלחם המיוחד לשבתות !
־< .3בן, בארמית — תבואה בעברית ! .f >4סוג מכונית אמריקאית 42 בממשלה כל חבר
הוא כזו 43 פרא pמעל לתקרה בקומה העליונה של כל בית 46 תל חרבות!
הראשון שחשב על כביש־ענק זה היה שר העבודה והבינוי בן־
אויב, ולא רחב
טוב ! .50 המדע הנקרא בכתי הספר היסודיים כתיבודהארץ 54 סרטה הראשון של אינגריד
ברגמן עם רוברטו וסוליני ! .52 המוקו ה ספר שירים של אביגדור המאירי 59-מה
שחייל צריך לחופשה, חוץ ממצב־רוח ! .55 סופר יהודי המרבה לכתוב על נושאים נוצריים !— 46 בבקשה, אך בשלוש אותיות פחות 68 ממנו באים, דרך כלל, אל ד,פחת־ז «60-נשיא
דרום־קוריאה 40״...להם ולא ידברו 54ע שום דבר, בלשון מספריולז׳׳ ^63 צורת קתיבה
של סיפור ! .66 מלה פיוטית לתבואה בשלה 68 מאחלים אותה, מהירה, לחולה \ j » r
אחת מתקופות השנה ! .y rזה דגל וזה פלא 43 אפשר להתכסות בה, אך אין היא
כסת 38 הוא מופיע כל לילה ! p Xבלשון זאת יש לפתור תשבץ זה ; M rמשקה עשוי
מי־דבש ! y iכלי עבודה חקלאי המופיע בשדה אחר המחרשה ! .84 כמו ב־ : 43׳,86
ענן, כמובן ! .88
עד עכשיו היו מקבלים בו ריבה, עכשיו מקבלים אותה בצנצנת
מאתיים וע/ר, בגימטריא ! .90״כל מה שאומר בעל־הבית עשה״ חוץ מ 91 ביטל
את, לעג ל s y ,כל איש במשטרה .94 :בעזרתו מומנה בשעתו»1 ,ן זמה 96 בקיצור :
אכ״א —r T >9גת׳ שאול הגדולה 97 שמו הפרטי הוא טריגווה .99 :קופץ מתוך האש !
*wo״נע ה״״׳דמע* המסמר הגדול של כל תשבץ !־ 403 ברכה אחר פירוט השם, במכתב :
׳־ .1»5אדם הוא חי או-...ז .10»-בד, עובדים הנגרים נטר !׳432 קייטנד. ירושלמית במזרח
תלפיות ד < 43 אותה מוציא הקדוש־ברוך־הוא מנרתיקה בעיקר בקיץ ! .116 צורה גיאומטרית
בעלת שלושה ממדים ! j x rגם רעל וגם דוד שיש לו 48 מדינות ,422 :בן זוגו של
מגוג ! y r fארטיק הוא המתחרה הגדול שלה T־ j a rאוכלים אותה בפסח ; .126 כך
מתארים ריח טוב . 128 :אחד מחילות ההמה ; .129 שליח ציבור ד־ 448 אם הוא מפסיק
את פעולתו מת האדם 332״..לקו, צו לצו J33 חוסיין הירדני לטלאל 435 ישב,
בנין קל, צווי, יחידץ 136 כן או - 138 בלשון רבים הם גם נוזלים וגם מצלצלים!
.139 תנועה שיתופית ד_448-המפקח הכללי של משטרת ישראל m׳ *44 ביטול זמני של
פרעון החובות׳ז פרק זה של ישעיהו מתחיל כך :״הצדיק אבד ואין איש שם על לב
.143 מתייחם לגבעה כמו שגבעה מתייחסת להר 4 wאביו של א בנ רז׳ 446 לא חם*!׳1£8
הוא נלקח מן ההכנסה ומן המותרות, בין השאר׳ר מדליקים אותם בחנוכה 50
שרות הידיעות של ארגון ההמה ;
!9בכל פנים 03*:כשמורידים לצאן את צמרן !
התחייבות לשלם כסף!
מספר האנשים במחלקתו של דני מס שחשה לגוש עצירן !
מטוס הקרב הסובייטי הנקרא על שם שני ממציא׳ ו*ד־» .4
הנביא מענתות
כל צבא עוסק בו מדי שנה 161 אחד מספרי התנ״ך 163 הוא כתב את ״רומא וירושלים״!
— 365״ שכונה על הכרמל 407 מונח מקובל לאשה הצעירה בבית בו הבעל נשא שתי
נשים ז״׳&ס^^ש״י עגנון משתמש במלה זאת במקום דואר jaff-׳iאחד הנביאים של תרי״
עשר 171 בירה דרום אסיאתית 173 סמל האטיות ! .174 תואר המנהיג הרוחני בדת
ישראל ־ד 6בה דורכים את היין p rבית הציפור 039 התשובה בשאלה שלפני
לפני הקודמת 7־־ 48eפכית היא יותר קטנה ממנו ! .182 בנו של אנוש ואביו של מהללאל !
— js 3 -הפרלמנט הוא כזה וגם הכנסת והקונגרס 84-תכונה משותפת לדווייט אייזנהואר
ולהרברט הובר; - 4 §5ב׳ת קפה תל־אביבי בעל שלושה סניפים בתל־אביב לבד.
מ אונ ך הוא מועלה בחכה 3עיסוקם של ברוך שפינוזר, וברטרנד ראסל 1־׳*4
גדל בסיילון ונשתה באנגליה ;׳ yשגריר ישראלי שהופיע על שער העולם הזה Xהוא
ירד מן השמים והוא כותב ספרים (בגרמנית 8הוא רצה לשחק את התפקיד של
מוגטגומרובסקי ; j rאת החרב יש לקצץ אליה ; .10 שימושה חשוב בנשק קל׳ז־־ _4 8שולחים
כמותו להלוויה וגם לחתונה 48 התקיימה לפני שנה בהלסינקי ! *3 Xבשירי הילדים
(ובמציאות) הוא פועה 35 צורה ארמית של אין ; 4 /הנסיכה אן למלכה אליזבט 18
ישן קלות 39 תחת הראש ומלא דשא ; yהנהר בצפון איטליה ; .22״*..חסד ורחמים״!
jy Sששה סורי משנה f׳׳ .j4מלת תנאי 49 לירה ישראלית, בראשי תיבות ! .47 מעלים בו
אש׳אם כי הוא אהוב, דרך כלל, על אחותו ! .28 מלת שאלה ! .29 הגדרה של טעם 3
סמל המדינה 48 מקצועו של שר התחבורה, יוסף קפיר 34 חולדה היתד, כזאת ! .36
מד, שקורה כאשר שוגים 49 בה מושם המכתב ; yבירת גרמניה עד A 1945
הוא המולך, כנראה, בגיהינום ; .442 נוטף מן העצים והוא מלאך ; .44 בלעדיו הצוואר מיותר!
.45״אוסרי ל ...עירה ולשורקה בני אתונו 47 חודש, פיוטית ; Xדיפלומט ישראלי !
בלעדיו
.54 הספר האחרון של התנ״ך, בסדר המסורתי ; T׳** הפלמ״ח בשתי מלים !
אין פרות *67׳ :נרימן לפואד השני;־־ 43 סכום ! .64 קריאת הכאב התשבצית ! *aרטוב !
.66 מידת נפח קדומה ; .67 מלת קריאה ; 49 בלי קשת הוא מחוסר עיר 1־־ *40 תפקיד
בהגנה המקביל לדרגת סרן בצה״ל 43 ממנו עושים כובעים !׳ 43 לכל מטבע יש שניים,
לקובייה — ששה ; .74בדל ^ ע. לפעמים עולות עליו אניות 8767 לפני שביתת־נשק !
y Tסיסמת הפועל הנוורזזי ; ״תורה ו y rשניים מקרא ואחד 32 האם כוכב זה
מאוכלס?,י׳׳ *83 תיאטרון ישראלי־ז—!34־ על כל מכתב (חוץ מזה המיועד למס הכנסה) !
תוצאה שכיחה של אש 80 בה מצא יונה אנייה ! 96
.86 הוא קיבל מכה ביד>!
שם כולל לעזים וכבש ם אחת האצבעות ! .98 אדם שתפקידו לעורר סכסוכים ומחלוקת!
ju arבזכות היותם מסוג זה נפגשו אטלי ושרת ברנגון 004 דבר הנוגע לתורת הנפש ;
־_ 406 עליו יושב המלך 108-על כל בניין .409-3מספר העיקרים של הרמב״ם ;,430 -
שייך ל ; J34 ירד, בנין קל, ציווי יחיד 2אי. בין אוקיינוס לאגם ! 433-־ כינוי
רומז 434 שם פרטי שכיח בין יוצאי ארצות המזרח ז 4+5-קריאת רועה לעדרו ו 3
הניתן להכתב בשבע שג׳אות ! .118״עלה 430-אי לוי׳ ד בית השומר בכרם !
יכולת ההבדלה !
*»3ספר הכתבים הנבחרים של חללי מלחמת העצמאות אש״־׳ 446 הקבוצה הספורטאית הטובה ביותר ! o a rהחלום שלהן 129 היא נמצאת ליד כל
הרק, סביבו fממנו מטפטפים, או זורמים מים .132 :מעט 4 43 סמל מלוכה ! .135
פרי מזרחי :׳ 437 רעל 33sעשייתו הוא התפקיד העיקרי של בית־המשפט 144
עליה כתב ביאליק משא 447״ שרץ מצוי 450 *,מלת השלילה 433 משחק המלכים!
־ 462 סוד, פיוטית ד ׳ —3«4תפקיד צבאי, ספורטאי ושחמתאי 155״כי יד על כס,...
מלחמה לאדוני בעמלק מדור דור 156 הפסוק השני של פרק תר,לים זה הוא :״אלוהים
לנו מחסה ועוז, עזרה בצרות נמצא מאד״ a9f—,מה שבני זוג נותנים איש לרעהו בהפרדם!
־ 469 בתוך הראש (חורז עם נח 360 קריאת כאב 4 e r :שמו הפרטי הוא סינגמן !
. 162 האות בה נכתבת המוסיקה r׳ בכדורסל יש להרבות בכמותו ! .165 צעיר שגרירי
ישראל ; 466 שמו הפרטי של קודמו של אייזנהאואר r׳ 4 6 8״...יאמין לכל דבר 169
מה שהמעגל לעיגול ! .171 כפר בזה נמצא ליד רעננה !2-ד 4ממנו התעשרה כווייה !
.173 האמריקאי הוא הגדול בעולם :־זמ«-״אם בן ייגח, אם* .ייגה״ 1תבסלא־יהודי שהפך
לוא היו בספר יחזקאל עוד שמונה פרקים היה זה מספרם הכולל 179 אך, יהודי בלבד •* 401.בו רועות פרות, אם רצונן בכך.
המחיר 220 פרוטה