גליון 838 מתאריך 12 בנובמבר 1953

ה שבועון המצוירלאינפורמציה f

מועמד לוי אשכול

העורך הראשי :
ס חעול
ד די ה
השבועון המצזיר
לאינפורמציה

אורי

מכתב־ם

אבגרי

ראש המערכת :
שלום כהן

עורך משנה, תבנית ;

עורך משנה, כיתוב :
אורי סלע

הכתב הראשי :

הצלם הראשי :

עמנואל פרה

דל ברנע

חברי המערכת :
ציירי שערים :

רחוב גליקטוו , 8וזל-אביב
(ליד תיאטרון ״ אהל
טל 20785 .
ת.ד136 .
טעו הטברקים :״זלולמפרס״
ראש מערכת, חיפה
מו״ל: העולם הזה בע״ם מ״מ ראש מערכת, ירושלים
׳ חיים כרמל
זאב הרע
מודפס :
סופרי חוץ :
דפוס ישראל בע״מ, ת״א
נבריאל דנון, יוש. מקסים סלומון
יואל בוכוולד׳ שלמה׳ בן־דוד. שמואל בק. שרנא ווייל.
זאב ליפמן, פילים פזנר, פאול קור. גרט רוטשילד

dm, 636 שנת 17
ה׳ פסלו ת שייר
12.11.53

.מנהל מעבדה :
דוד טווייג

מנהל מבצע־ם :
שלמה אדיר

ראש המנהלה :

שלמה הררי

ישראל רביש, תיל־אביב

חיים לוי, תל־ אביב

דוב איתן, משה בן־אפרים, יעיאל בשן. יהודה נבאי.
נעה נבי, לילי גלילי* אוסקר טאובל, סילבי קשת

דק כר?
עניי! ר,יביא זכה אצלכם וטס וי רחב לסדי: שני
מאמרים שי העורך וכתבות אחדות במדור במדינה.
חבי רק שי א יצאתס ביתר תקיפות נגד היד הרוח

השוביניסטי הנובר והייד.

רופא תל-אביבי. איננו גריפת זהב. הרי אז אצדיקנו
בדרישותיו. אולם עד אז הריני מזמיל אותו לסיור:
סיור ״מחלתי״ אצל מספר רופאים פרטיים בתל-
אביב ולהרגיש במו כיסו מה פירושה של גריפת
זהב.

נדירים בחייו של אדם ז־,רגעים בהם הוא
ילד ואשה. ממילא יוצא כי המעשה בקיביא,
שפגע בהם, היה ״מעשה שפל ונאלח.״ פוג רואה
במו עיניו כיצד נעשית היסטוריה,
כיצד עולה הגדולה האנושית לשיאים בני־רום
בססיאלי ללא מצפון אנושי. מיכאל אסף
אלמוות. אני מאושר שהיתר, לי הזכות לר כתב
פעם, כי מעשה־תגמול צריך להיות
אות, ביולי , 1948 את בני נגבה בשעתם הג מכוון
ומבוצע ע״י השלטונות שלנו. עינינו
הרואות, כי הללו נכשלו כשלון מוחלט.
דולה ביותר.
היום שוב קשה לתאר מה היתד, דמותה
מה שנעשה בקיביא הוא מעשה גולם, בלי
של נגבה אז. באוויר ריחף ריח מתקתק של
מוח, בלי ראש, בלי לב.
אבק־שריפר, ושל גופות אדם שלא נקברו
השערתך כי המעשים הם מתוכננים ע״י
די צורכן בחפזון הקרב. כל כמה שניות
ממשלת עבר הירדן היא רק סברה, השערה
רעדה האדמה תחת הלם הפגז, פה ושם הת אחת
מבין כמה השערות, שהן כהררים
מוטט צריף סח, קיר של בית. צעירים וצ התלויים
בשערה ובהשערה. מחוסר מקום
עירות, חיילים ואזרחים, חיו בבונקרים הח אני
נמנע סלשרטט השערות אחרות, שאינן
סונים, שאחד מהם היה בית״חולים דחום
נופלות בערכן מהשערתך אתה. ועל סמך
ומחניק. המטוסים פקדו את המקום כמד, פע השערה
רעועה ופורחת באוויר כזאת אתה
מים ביום, המטירו את מטר המוות. ובתוך
אומר לשלוח בני אדם ״נגד מחנה מבוצר
כל אלה חיו ונשמו בני אדם, שלא חלמו
של הלגיון, עמוק בעורף הירדני״? היכן
אף לרגע לנטוש את ביתם.
כאן ההגיון והיכן כאן הצדק?
ברגעים הגדולים של נגבה נוצרה ברית
ואם כן, אולי תשאלני, אז לא לרצוח ילד
ואשד, באישון לילה ואפלה, בעזרת תות בינינו,
בני העיר, לבין ההתיישבות העובדת.
חים ומרגמות, ואף לא להילחם במחנה מ דומני
שלמדנו להכיר ולהעריך איש את
בוצר של הלגיון, שזה בעיניך כביכול ״ה רעהו
יותר. בדבר אחד אני בטוח: איש
מאתנו לא יוכל לעולם לבטא את השם נגבה,
גישה המשלבת את דרישת המוסר האנושי
מבלי להרגיש משהו מחרדת־הקודש.
עם דרישת ההגיון הפוליטי״ — אם זה לא
השבוע חוגגת נגבה את חגה — גילוי
וגם זה לא, מה אפשר לעשות כדי למנוע
מצבה לזכר שעודד,גורל. אני מקווה שאין
להבא רצח אשד, על ילדיה ביהוד או במקום
זה רק חגם של כמה מאות. מן הדין שיום
אחר?
זה יהיה חגה של המדינה כולה, שגורלה
שאלה גדולה שאלת, י די ד. ואני איני לא
נחתך בנגבד — .לחיים.
דיפלומט ולא אסטרטג. אני אדם פשוט. כמוך
כמוני ואני אח לך, אח לאשר, ביהוד, ואח
לילד ואשד, בקיביא. דם יהודי ודם ערבי
מנגבה — לקיביא.
כשכתבתי את דברי במדור זה, לפני שלו אחד
הוא בעיני — ולכן גישתי היא גישה
אחת, גישה אנושית.
שה שבועות, למחרת המעשה, לא חשבתי
שהשעה כשרה לוויכוח מדני רחב. ביקשתי
גישתי היא לעקור את הגורם הרע ה רק
לבחון בחינה מוסרית ראשונה, שקולה
ראשון, שהוא שורש פארה ראש ולענה.
ואחראית ככל יכולתי.
גישתי היא זו שאמדתיה לך לפני יהוד
וקיביא.
להפתעתי הנעימה, קיבלתי מכתבים רבים
מקוראים שהתקיפוני על מתינותי, הביעו
הגורם הרע הראשון הוא בעיית הפליטים
אכזבה על כך שלא ניתחתי את המעשר,
הערבים. למעלה מ־ 800.000 מנושלים ושדר
ביתר חריפות. אחד המוכיחים אותי היה אדם
דים על לא חמס בכפם. רק שקרנים מק שאני
שומר לו הערצה עמוקה, לוחם וותיק
צועיים יכחישו דבר זה. רק שקרנים מק למען
השלום והמוסר שאני גאה על כך ש צועיים
יעיזו להגדיר כי אילו נמצאו מעבד
הוא נמנה עם קוראיו הנאמנים של עתון
לגבול 800.000 פליטים יהודם, היו מת זה.
כוונתי לסופר יהושע התלמי, הידוע
נהגים בסבלנות כזו כמו הפליטים הערבים.
יותר בשמו הספרותי ר׳ בנימין. אני מפרסם
ואני לא מדבר פה אל השקרנים, כי אם אליך,
כאן את מכתבו במלואו :
לאורי אבנרי.
״את מאמרך (העולמ הזה )835 הקדשת
איך לפתור את הבעייה הזאת בכבוד וב למעשה
קיביא. תנני נא לנתח את מאמרך
אופן המניח את הדעת? זה הראה מר
לאור האמת וההגיון, ונראה אם הוא אמיתי
דאללס האמריקאי: להחזיר לפחות חלק בו לחלוטין
או רק למחצה. ראשית כל אשרטט
לט ומסויים לאדמת ישראל, היינו להחזיר
את קויו הכלליים.
לפחות חלק מן המילה. את הפתרון הזה
אתה אומר ז הרצח ביהוד היה מעשה. הצעתי, אחרי בדיקת הנתונים, עוד לפני
שלוש שנים. הלואי היו שומעים לי אז. הל-
שפל ונאלח, הרעיד את כולנו, דרש תגמול.
זה בא בו בלילה בקיביא. הרגש הראשון
ואי שומעים לי עתה. שפך דם רב היה
היה של סיפוק. גמלנו להם כגמולם. הר נמנע.
אבל זה דורש להגביר את יצר הטוב
על היצר הרע. וקל הרבה יותר לערוך פוג אינו
להם. אך מיד בא ההגיון הצלול תוך
אבחנה מוסרית.
רומים בסטיאליים.״
מעשי הרצח והחבלה אינם מבוצעים בידי
סתם פלאחים, אלא הם מתוכננים מאת ה ממשלה
מעבר לגבול. אם כך, קודם כל
במקום אחר בגליון מנתח נחום גולדמן,
נקבע: מי האויב? האויב אינו הילד הישן
איש השייך לחוג אחר לגמרי, את אותה
במיטתו, אינה האשה חסרת־ישע. האויב הוא
הבעייה, מגיע למסקנות דומות למדי. דומה
הצבא הירדני, האויב הוא הממשלה הירדנית.
שאנשים רבים, מכיוונים שונים, מתקדמים
לפיכך פעולת־תגמול יש לכוון נגד מטרות
כיום לעבר אותה ההכרה: שעלינו לפעול
צבאיות, נגד מחנה מבוצר של הלגיון, עמוק
במרחב לפני שיהיה זה מאוחר מדי. אם עתון
בעורף הירדני, למשל.
זה תרם תרומה צנועה לכך, אולי יותר
מכל עתון אחר בארץ, הרי מצדיק דבר זה
בדבריו אלה יש אמת גדולה אחת: לא
סתם פלאחים ביצעו את הרצח ביהוד, לא בלבד את קיומו.

קומבינציות

שחורים ולבנים
הכתבה ״הם רוצים י עבור״ (העולם הזה ) 836
היתד, הרביעית בסדר עי שחורים. אם אינני
טועה אתם עוד מתכוונים יהוסין ז יה. האם י א
אנושי יותר יהסתפק במה שכבר כתבתם ן כבר
הוכחתם שישנה הפייה. זה מספיק...

כל הכבוד לחלוציות הבלתי־מעורערת של קי בוץ
הראל (העולם הזה 834 אד ההגינות מחיי•1
בת כי. מול התמונה בה מתוארת סיסמת הקיבוץ
נגד דאללם וכוי, תפרסמו גם תמונה של הקומביי־נים
וכו׳ אשר שלח הדוד דאללם.

דן מרגלית׳ תל־אביב

אברהם לויצקי, תל־אביב
השד אינו כי כד שחור * .ני אשכנזי יליד
הארץ, עובד בחברת הובלה ידועה. אצלנו, י מ שי.
עובדים ״שחורים״ במספר לא מבוטל. אני נם
בא במגע עם מקומות עבודה רבים המעסיקים
ססרדיס, למרות שבעליהם אשכנזים. אולם עוד
לא פנשתי. ויו במקרה יחידי, שבעי עסק ספרדי
יעסיק אשכנזי.

ברוך שפיצי, חיפה.
אתם צודקים. דופקים את השחורים. אולם חשבו
נא מעט על הנסיבות. מי בא ארצה בהמוניו
יפני 20 ,40 ,70 שנה? השחורים ז לא 1הלבנים.
רק יאחר ם כ 1החיו להגיע מארצות המזרח. יוצא
מכד שבין הוותיקים, האחוז הנבוה ביותר הנו
של יבנים.
אוים י א רק מצד הלבנים כלפי השחורים קיימת
הפלייה. ואס השחורים מפלים את הלבנים ירעה —
מדוע י א יהיה ההיפד ן אי( אני אוסר שהדבר
צודק( .אולם) צריד להסביר ולא יצעוק המם. נם
לא להעלים עיז כאילו הבעייה אינה קיימת.

מאיר ק. צה״ל
בליל שבת טיילנו ספסר חברים וחברות ברחוב
נוח שאנל, תל־אביב. אחד מאתנו נטפל למספר
בניו /שעברו לידינו. התנובה היתה: אשכנזים
עלובים 1
האינכם זחאים בזה תוצאה מרשימותיכם !

ב. מ .חנוך וזל־אב־ב
לפני 1ח לא נטפלתם 7
מה הענייל כאל? בזמנו נטפלו לייקים ועשו
מהם בני-אדם. לפני כל לחצו עי גאוותנותם של
הצברים. קיצצו את כנפיהם של הפולנים. לא תת פעלו
מיושרם המסחרי שי הרומנים, לינלנו לבט־לנות
הפזרנית של הרוסים ולא הסכימו לשוויץ
שי האמריקאים. אולם עובדה שכולם יחד נתנו
את המדינה, בראשותו שי הנליצאי בל נוריול...
כיום יש עולים מארצות ערב שנם הם יצורי
אנוש עי חסרונותיהם הרבים ומחובתם להסתני
יי שו ב ולהיבלע בו. יש בהם וודאי מהעצלית
המזרחית, מתרבותה הדו־פרצופית ומנישה ערבית
ערמומית ...ילמדו יעבוד. ילמדו אחריות. ילכו
לחקלאות — ובעיקר. יחדיו להתבייש בדבור הע רכי׳
בתנועה המזרחית ובשירה הערבית...

יצחק ברגמן (פולני) ,מוזס -רלהבר
(ייקח)׳ י. איידלמן (רומני) ,צ.
סונדלסון (אמריקאי) ,ג. סברדלוב
(רוסי) ,ד. גלילי (צבר)׳ פתח־תקרה
השחורים) ב עיי הלך מחשבה דמיוני. בו נים
מנדיים באוויר. עקשנים ומתחממים כאש.
יכל, חוץ ממקרים יוצאי-דוסל. י א יוכלו. למ שי.
למלא תפקיד של מנהלי עבודה עי פועלים מיו צא׳
אירופה...

א. ק ..חיפה
קראתי את כתבתכם האחרונה על היחס לשחורים
ואני רוצה להודות יכם מקרב לב. אני אותו
מאיר מועלם שכתבתם עליו ויכול יו מר יכם כי
היחס אלינו, עולי עיראק, י א היה אלא מעשה
רמיה אחד: איש י א סיפר לנו. שם, על הפלייה.
עי צבע עור, עי פרוטקציה...
יהודי בעיראק היה יותר מכובד מעיראק׳ בישר אל...

מאיר
מועלם, יבנה

איך גורפים זחב ז
ד״ר וולנשטיל (העולם חזה ) 836 מזיל דמעות
הניל עי נורלו שי הרופא הפרטי המושמץ ,״הנורף
זהב כביכול״ .הושבני כי הד״ר הנ״י הוא מאד
מאד תמים. או שהוא אחד מהישרים שברופאים
הפרטיים שאינם נורפים זהב ...באם יצליח הד״ר
וולנשטיל לשכנעני שתשלום שי שמונה ל ״י (שבר
שני ימי עבודה) בעד ביקור של 14 דקות אצל׳

העולס

לאי-גפורמציה
השם ועוו המצוייר

פסוק השבוע
אשכול הכופר מועמדי לי,
בין כסאותי ילין.
(שיח השירים לדויד)

חוק

אבו-דולאר
השער של דאללם (העולם חזה ) 836 היה. אולי
הטוב ביותר שהופיע אי-פעם אצלכם. אינני יודע
אם זה מפני שהיה מצוייר טוב או מפני שהיה
אקטואלי. על כל פנים. מצא חל בעיני.

דוד שרמן, נתג־ה

הציור של דאללם אפנדי אבו-דולאר עלול להו־ניז
את מזכיר המדינה ג׳ול פוסטר דאללס. אז
מה יקרה למענק המיסכל שלנו 7

יהודית שפירא, רחובות
יסתכן, הנליסכן
נישתכם לכל בעיית המענק ממש מרניזה. נכול
— אנו תלויים באמריקה, אבל האם כל דבר תלוי.
בדולארים ן

שמואל פרידמן, נהריה
חס וחלילה. יש גס דבליט התלן ייס בסנטים. הרי מדינת...

כתוב

בפירוש

איו

דולארים

איל

אברהם שלוסברג, תל־אביב

מה עשה שר החיניד?
שלוש חוליות הכיסוי שלכס. שעבדו על הרי״
פורטז׳ח על מצב התינוד בארץ (העולם הזה 837
אמנם אספו חומר מנוול ומעניין מאוד. אולם,
לדעתי. לא הסיקו את המסקנה הנכונה. האיש
שבישל את הריסה הוא אותו איש אחראי על
המטבח: שר החינוד בכבודו ובעצמו. כי איל
זה תפקידה של הכנסת להציע לו כספים — חובתו
הוא ללחום עבורם. וחוץ מזה — מה עשה מש״
רד החינוך והתרבות משך כל חודשי הקיץ לקראת
התחלת הלימודים 7

ד״ר יוסף הלפרן, ירושליס
עוד מעט אתחיל להתנענע לימים הטובים שהו רים
שילמו כסת מלא עבור חינוך ילדיהם —
וקיבלו את התמורה.

אסתר ברקוביץ, רמת־גן
התוצאה של הורדת רמת הלימוד היתה שילד
הגומר את בית־הספר היסודי ומנלה כי ידיעותיו
כמעט אפסיות. יחשוב כי הוא אינו מוכשר.
לעולם לא יעלה על דעתו כי המדינה היא האשמה
בבורותו.

דוד גולדין, תל־אביב
אינני מבין מדוע מתננדים המורים לקיצוץ
שעות הלימודים. הרי ילד החוזר הביתה אחרי ש לוש
שעות לימוד יאהב את מורהו סי כמת מילד
הנאלץ להשאר חמש או שש שעות בכיתה.

עמנואל פלד, צפת
אהבה מוחלטת +חסכון מוחלט = —
חינוך.

לשון נופל על לשון
ברשימתכם על האשה שהצלתי משמד (העולס
חזה ) 837 קבעתם שחנות המכולת שלי היא. כב יכול,
מרכז הרכילות של הרחוב. בושה וחרפה I
איפה בתי-הקפה 7

חיים הופמן, בני־ברק
על לשון המאוניים.

רשות השידה
היה היה איש עם הזול
שהנהיג את העם בציול.
זה נמשך עד אשר
לשניהם התברר
כי מוטב שינהיג את הצאן.

אם כן :
(א) יתחשק לו.
(ב) יכרית אותו תחילה ל נשק
את אשתו • ו/או ילדיו
ו/או הוריו.
סעיף 12ו: כנ״ל.
סעיף : 113 נאסר אדם לפי
הסעיף הקודם אין להפריע
את מנוחתו על-ידי מתן רשוח
ביקור —
(א) לעורך־דין שלו,
(ב) לאשתו ו/או ילדיו ו/או
הוריו ו/או שכניו ו/או חו תנתו,

למתרימים של הקהק״ל.
סעיף : 114 נאסר אדם כ־נ״ל,
אין לטלטלו לשם ענינים
של מה בכך כגון —
(א) העמדה לדין,
(ב) מטירת דו״ה למס ה הכנסה,

0שיחרור.

אחרי שהיועץ המשפטי, מר
חיים כחן, הודיע שמומחים
אמריקאית מחפשים את הצד
ההומאניטרי של חוקיו, הצי עה
לו בזה המחלקה המשפטית
של העולם הבא את
התיקונים הבאים לחוק הע בירות
נגד הפקיד (תקון)
תשי״ד.
.התנצלות
מערכת העולם הבא מביעה
סעיף ווו: לא יאסור שו טר
אדם בלי פקודת־מאסר
* של הנאסר, לא של החתומה
כחוק לתקופה ש תעלה
על חמש שנים, אלא אוסר/

ענוותן, ירושלים
בזה את צערה הכן על כך
שפירסמה בגליון האחרון ב מקום
זה כי מר אייזיק תלוי
קלוקלקוקר, מזכיר אגף מרי טת
הנוצות במשרד התעשיד,
הקלה, הוא שקרן׳ גנב, רר־אי,
זייפן, ספסר ומבריח. אנו
מכריזים בזה כי מר אייזיק
הלוי קלוקלקוקר איננו, לא
היה ולא יהיה, שקרן, גנב,
רמאי, זייפן, ספסר ומבריח,
והודעת העולם הבא כאלו רמאי שקרן, גנב, הוא ומבריח, ספסר זייפן,
ממנה קיבלו כמה קוראים
את הרושם כאילו הוא שקרן׳
גנב, רמאי, זייפן, ספסר ומב ריח,
אינה מתאימה למצי אות.
ההודעה הנ״ל הודפסה
בטעות.
החמשיר היה היה איש, חבר כנסת,
שראה בחורה על מרפסת
וה*!ש שאילתא.
״הועדה,״ היא ענתה,
״זאת לסדר־הלילה מכנסת ! ״

$,ישנה מלה אחת שאין מובירים אותה בקול רם
1בשדה בנקר. המלה היא -״ ק או בוי ־ .כי שוי
תריסרי הצעירים הישראליים.שהקיסנ את הננשק
בישראל.

$הדרום
המוצאים

ספוק

ב שוויץ

אינם

הרפתקנים

ורושם, הם קבוצה

רצינית ביותר של חלוצים א שד בל המיוהד
mלהם: להקים לעצמם צורת-תיים חופשית באוות
נפשם בגוף השומם והפראי. הם קבלו בברכה

m #את אורחם החדש, דוד בן-גוריון בתנאי שבואו

^ לא יציף את

ביתם

בהמון

רוד פי סנסציות.

״הנה בחור משדה־בוקר !״ אמרה הצעירה הקולנית לחברה באוטובוס.
על הכביש עמדה דמיוז ססגונית, לבושה חולצה ציבעונית משובצת
ומכנסי ימאים שחורים, נעולה נעלי קרם צהובים וחבושה כובע אוסטרלי
ענקי. האיש דמה בדיוק לקאובוי בסרט הוליבודי של המערב הפרוע.
מאחורי הבחורה ישב באוטובוס צעיר ככל הצעירים, קיבוצניק אופייני
בבגדי חאקי מרופטים. מתחת לכובע־הטמבל המלוכלך היו פניו סמוקים
מכעס. כי הוא, לא הקאובוי המדומה, היה איש שדה־בוקר.

זוהר >,קאובויים נדבק
לשדה־בוקר כבר שנתיים לפ ני
הקמתה. הוא בא ישר
מטכסס׳ בדמות צעיר בשם ג׳סי, מצוייר בכל הסממנים החיצוניים של
קאובוי. ג׳סי, הרפתקן לא יהודי, בא לארץ עם המח״ל, פיזר מסביבו כריח
בושם את הרעיון הרומנטי של חוות־בקר בנגב. הוא הלהיב כמה צעירים,
שהתקשרו עם הנגב בתפקידם כסיייי ההגנה וצה״ל באיזור זה. הם החליטו
להקים את החווה במשותף.
אולם הרומנטיקה נגמרה מהר. הסוסים של הקבוצה נגנבו׳ איש במוסדות
הלאומיים לא חלים לאשר את התכנית. ג׳סי התייאש מהר׳ נעלם מן הארץ.
זכרו היחידי בשדה־בוקי: כלב זאב גדול ועצלן בשם ג׳סי, הפופולרי פחות

מאשר חברתו הזריזה, טוסקה.

אחרי שהתנדפו החלומות,
הוסיפו חמשת הסיירים לט באופן
צלול
פל ברעיון
ומפוכח. בסיוריהם המתמידים גילו את המקום המתאים להגשמת רעיונם :
ענק, כמה קילומטרים מחורבות העיר
משטח אדיר? ,דו מ ה לשדה־תעופה
עבדה העתיקה.
אולם איש אינו יכול להקים משק בלי עזרתם המכרעת של מוסדות
ההתישבות. המאבק הראשון של הגוף החדש לא היד, נגד הערבים או נגד
כוחות טבע. הוא היה במסדרונות הסוכנות היהודית. הפקידים לא האמינו
שהעניין רציני. הם ראו לפניהם חצי תריסר צעירים, ספוגים רומנטיקה
נגבאית, אך ללא כל עורף תנועתי שיבטיח את קיומם.
היתד, זאת בשבילם תקופת מבחן מבורכת, כי היא הוכיחה שהקבוצה
היתד, מסוגלת להחזיק מעמד בלי כל סיכוי מוחשי להגשמה מהירה של
חלומה• היא שמעה מפי אנשי־מדע הרצאות על אפשרויות המקום, על הישוב
הפורה ששכן בו בימי קדם.
הישועה באה בדמותו של צעיר 32 הידוע בשם בודהא, שעבד במשרד
החקלאות. הוא ידע על תוכנית המחלקה להקים תחנת־מצפה בעבדה, הציע
לאחד את שתי התכניות. כדי להזיז את העניין, החליטו לקבוע עובדה מוגמרת,
שכרו טרקטור ממשק רביבים והחלו במזרע. גם אז לא ישבו עדייו
במקום, אלא בתל׳אביב. אולם חלק מן הגידולים הצליח, נקלט עשב סודא-
ני* .הסוכנות אישרה את המשק החדש. ב־ 15 למאי, בדיוק 4שנים אחרי
הקמת המדינה, הוקם המשק העצמאי הדרומי ביותר בישראל, שדד,־בוקר.
השם לא בא רק לשקף את מקצועו העיקרי של המשק החדש, אלא גם
מתאים לשם הערבי של האיזור ,״חורשת בקר״.

כמבט פילוסופי סוקר תיש מזוקן את ההכנות ליציאת העדר בגלל היותו
,זלוש ורזה יחזור הביתה במכונית־משא. אולם כל שאר חבריו וחברותיו
׳יצטרכו לעבור רגלי את הדרך הקשה ממשמר־הנגב, לשדה־בוקר, מרחק של
80 קילומטר. את אותה הדרך יעשו הרועים ואנשי ההבטחה, שיישנו בדרן,
לקזזו עמס כמות מספקת של קפה וסוכר. רועה בשדה־בוקר עלול להוות מנותק מביתו משך חצי שנה.
הבחורים שהשתכנו בצריפי־העץ
בלב השממה החומה, בד,
אין העין רואה פרח, עץ או שיח, היו חבורה מגוונת למדי. הם לא גדלו
יחד בשום תנועת־נער, כדרך מייסדי הקיבוצים. הם לא היו בני גיל אחד.
כל הגילים מ־ 18 עד ,32 מיוצגים. הם לא הכירו איש את רעהו זמן רב,
והם לא הכירו את החברים החדשים, שבאו איש איש בנפרד, עד שגדל
מספרם.
היה ביניהם קשר אחד ויחידי: האהבה העמוקה לנגב המרכזי, הגבעות
הצחיחות והנוף הנהדר, והבוז ד,תתיר,כרתי ל״צפון״ .״צפון״ הוא כל השטח
מדן עד באר־שבזג עולם של בתי קפה, ביורוקרטיה, ציניות, עובש וערכים
שהתרוקנו מתוכנם. כל,אחד מהם הכחיש זאת, אולם התשוקה שדחפה אותם
באמת היתד. אותה כמיהה שדחפה בשעתו את בני העלייה השניה: הכמיהה
למעשה בראשית, ליצירת יש מאין בנוף־בתולים חדש.
כמו בני העלייה השניה, לא ידעו בדיוק מה המשטר החברתי שהם מבק שים.
היה מנוי וגמור אתם לא להעתיק בצורה עבדותית צורות ישנות,
של קיבוץ או מושב. הם רצו להקים משהו שיתאים בדיוק לרוחם שלהם,
והם היו מוכנים שהמשהו הזה יתגבש לאיטו, מעצמו, מתוך ההווי וצורכי
המציאות. בעל־כרחם הפכו בזאת למעבדה נסיונית שתתרום ברבות הימים
תרומה nsfmלהתאמת ההתיישבות העובדת לרוח הדור הישראלי החדש.
הס הקימו אגודה שיתופית, לה הכנים כל חבר סכום של 120ל״י׳ שבאו
במקום התמיכה הראשונה, אשר קיבוץ חדש רגיל לקבל מתנועתו הארצית.
* גידול נזרעה קיצי.

חיה בת־המקוס -בודקת מדי בוקר את הנתומם המטאורולוגיים בתחנה
הקטנת, שהוקמה במקום על ידי הממשלה. האקלים בלב הנגב הוא בריא
מאוד, אינו מגיע בשדה •בוקר הגבוהה ( 500 מטר מעל לפני הים) לחום
גבוה מאוד. היובש הקיצוני מונע זיעה, אינו מקשה על העבודה. חיה בת
ה־ו 2מקרית עמל, התקשרה אל המל(ן ם, מתכוונת להשאר בו. היא אחת הבנות שטרם מצאו להן בן־זוג.

יכניס למשק את שאר רכושו הפרטי — יכול
פרטי, אופנוע פרטי. רוב החברים, שהכירו את
או אחרת, רצו להימנע מחיי קיבוץ אדוקים,
מחניק במידה בה את אישיותו החפשית של

אולם הס לא דרשו כי החבר
להיות לחבר שדה־בוקר רדיו
אורח חיי הקיבוץ בצורה זו
בהיותם משוכנעים שהקיבוץ
הפרט.
מחשבותיהם התקדמו לעבר משטר של מושב שיתופי, המשלב חיי משפחה
פרטיים עם עבודה קיבוצית. אולם בינתיים הם חיו חיי קיבוץ, הנובעים
בהכרח ממציאותם הכלכלית, וגם מן העובדה שבכל המשק ישנו רק זוג
אחד — משפחתו של יהושע כהן, לשעבר מפקד לח״י נודע, שגם סיפק
למשק את הילד היחיד.

בעית הבעיות היא: מים.
אין במקום אף טיפה אחת
היקר מנפט.
מן הנוזל,
אפילו מי השתיה מובאים ממרחק רב מתל־ירוחם, דבר המסביר מדוע היו
רגילים אנשי המקום לא לתת מי שתיה אף לקבוצות מטיילים. הסיכוי לקבל
מים בצינור מהצפון קלוש מאד. בבקרם בתערוכת כיבוש השממה, ראו
בממת־המים שהצינור יגיע אליהם בשנת .1971״דרושה סבלנות ארוכת
טווח נאנחו.
סיכוי טוב יותר טמון במי הגשמים העוברים בוודיות משך כמה ימים
בחורף, חולפים במהירות עצומה וסוחפים אתם את מיטב האדמה *.
בשעתו הוקם סכר, נוצר אגם נהדר. אולם המים הערימו על המשק, חפרו
מנהרה עמוקה מתחת לסכר, נעלמו בכיתן לעסלוג׳ ועזה.
כל זמן שאין מים, אין במקום שטחי מרעה נרחבים. העדר חייב לנדוד
המתאים לגבר בגיל העמידה,
במרחקים, בלוויית הרועים. אין זה תפקיד
המבקש להרהר בשלוות נפש בספרי אפלטון.
עדר הכבשים, המונה כעת 400 ראש, מעורר בעיות משלו. הצבריות שבו,
בנות הגזע המקומי, מצטיינות בצמר רע ובחוסר כל בשר ; ואילו בנות אר גנטינה,
בעלות צמר ובשר טוב, סובלות מהשמש וממחלות. כבשות מעוברות
מתורכיה, שהובאו במיוחד, המליטו באניה, הגיעו במצב חלוש.
ענף אחר של המשק, הזקוק גם הוא להשקאה, הוא ענף ההארחה. כבר
מזמן רצו בני המשק להקים במקום שני בתי־הארחה, בעיקר למען אנשי
המדע והפיתוח המזדמנים לעתים קרובות לסביבה זו. בואו של ׳ האורה
האפלטוני עשוי לתת דחיפה גדולה, אם לא גדולה מדי, לעוף זה.

לא מכבר עלתה השמש מעל להרים הרחוקים. השומר עבר בין הצריפים, צעק
״בוקר טוב, שדה בוקר !״ אנשי המקום קמו כולם, התרחצו תוך שימוש
קמצני ביותר במים היקרים, אכלו ארוחת בוקר בצריף העץ הפשוט, המשמש
כחדר אכילה. עתה החלה העבודה. רק למעטים מאוד זוהי עבודה במקום. הרוב
•יצא רהוק אל מחוץ לתחומי המשק, לסיורי הבטחה ולעבודות חוץ. הקבוצה בתמונה יוצאת בעגלה ללוות
מודדים הסוקרים את השטח, זקוקים לליווי ביטחוני. בתמונה נראית יפה צורתו של המשק ללא עצים.

חמורה יותר מבעיית המ ים
היא בעיית הדם. שדה*
בוקר זקוקה לאנשים. שום
צינור לא יביא אותם מן הצפון.
למשק נורמלי ישנו צינור כזה בצורת תנועת־נוער, המסונפת לתנועת
הארצית. לשדה־בוקר אין תנועה. היא זקוקה לבואם של אנשים שיימשכו
על-ידי הקסם המיוחד של המקום, הרומנטיקה הנגבאית שאינה מתבטאת
בשוויץ חיצוני, אלא בחוט הבלתי ׳נראה המחבר את האדם אל נוף־הפרא.
שנאת בני שדה־בוקר לקאובויאיזם אינה העמדת־פנים. הם שונאים את
הפירסום המסולף שניתן להם, מפני שהביא אליהם אנשים בלתי־נכונים,
רודפי הווי הוליבודי, שהתאכזבו חיש מהר בענני־האבק ובזרמי-הזיעה.
המשק מצוייד בקיבה בריאה מאוד כשהמדובר בעיכול בני אדם. אדם ה מצטרף
למשק נחשב משך חודש לאורח, משך חמשה חדשים נוספים למו עמד,
מתקבל כחבר בחודשי הששי. אין בדיקה אידיאולוגית, ועד כה נתקבלו

כל המועמדים הרציניים.
שדה־בוקר הוא המקום האידיאלי לאדם אשר החיים בצפון נמאסו עליו.
לאדם המבקש להשתתף במעשה־בראשית, לבנות לעצמו עולם חדש בנוף
עטור ההוד הקדמון בחברת צעירים כמותו, המבקש חיי שיתוף, מבלי
שיצטרך לקצץ את אישיותו בדפוסים הנוקשים יותר של קיבוץ אדוק.
בעייה חברתית מיוחדת הקוראת לתגבורת אנושית: בעיית הרווק־ם
והרווקות, אשר חסרים להם לפי שעה שותפים/ות ליצירת תאים
משפחתיים.
תמורת כל אלה יכול המועמד החדש לצפות לתשע שעות עבודה קשה
ביום, לתנאים משקיים קשים יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ׳ לאקלים
היבש והבריא של רמת הנגב לחיים בצל דמות אשר כנפיה פרוסים על פני
המשק משך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע: בעיית הבטחון.
כי החיים בשדה בוקר, על אף כל ההכחשות, הם הרפתקה הספוגה רומנ טיקה
עמוקה — אולי המקום האחרון של רומנטיקה עברית אמיתית ששרד
בישראל.

שלשה קברים מקיפים את
המשק.
בדרך מתל־ירוחם׳ שתהווה
פעם חלק של הכביש החדש לאילת, משקיף על הנוסע קברו של יוסף ״במ•
בי״ יאירי׳ הצעיר המזוקן שנהרג במארב במקום זה (העולם הזה .)792

--* האדמה במקום היא אדמת סחף מסוג לס שבאה מחצי האי
תחת השקאה.
סיני. היא פוריה

ן זאב וטוטקה ישנים בצוותא על מיטתם, בחדר המשמש גם מזכירות. זאב הוא
אוזר• המיסדיס, צעיר חיפאי שהצטרף לקבוצת הסיירים שהגו ברעיון לראשונה.
״לא אדם אחד ממציא רעיון,״ אומר אחד החברים .״אדם אחד מבטא אותו, אך
רבים הם החושבים. הוא מתגבש לא נ 1לאט ו״ שני מוסיף :״לא באנו לשנות
סידר׳ עולם. המציאות מכוונת אותנו במציאת צורת־החיים המתאימה סיותר. כיוס היא מחייבת אותנו לחיות
חיי קיבוץ.״ בני המקום הווקבצו מכל פינות הארץ, מעטים צברים, האחרים בני חוץ לארץ שגדלו «ארץ.

שדה בו קר
ברברה, אחת המייסדות, נורתה
במרעה. סמוך למשק.
קבר שלישי הוקם במרחק־מה מן המשק,
באחד המקומות הנהדרים ביותר של ישראל,
למרגלות הרמה השטוחה, עליה שוכנת שדה•
בוקר, משתרע הנוף שיופיו כמעט לא ייאמן
של וואדי מורה, הנפתח אל הערבה. המבט,
המרחף על פני המראה האגדתי של וואדיות
וגבעות, המבהיקות בכל הצורות ובכל הצ בעים,
נתקל באופק בהרי פטרה השגיאים,
שם נהרג עם ארבעת חבריו איתן מינץ, איש
שדד,־בוקר.

במדי jף.

ונהרגה

הסכנה הבטחונית אינה נובעת מן הבי־דואים
של הסביבה, אתם יודעים בני המקום
להסתדר, אינם רואים בעין יפה התערבות
מן החוץ.
הנשק הוא חבר קבוע לאנשי המשק מחוץ
לתחום ביתם. אחרי רדת החשכה שולטים
חוקי הבטחון גם במשק עצמו.

העס

שנתיים בשדר,־בוקר, לא יוכל איש ממפא״י
לעמוד נגד זוהרו האישי. דוד בן־גוריון
גו לי ב ד וה^מדים
• יטול לידיו סמכויות מכריעות, ירחיק את
העסקנים המזדקנים, יעלה לעמדת המפתח
כל ילד בישראל מכיר את הסיפור על ל מד
צעירים הנאמנים לו אישית.
אל גוליבר שאיקלע לארץ הגמדים, הקטנים
כיום ספונטאני תחילה ניסו חברי
פי 12 מאדם רגיל. השבוע חזו אזרחי ישר הצמרת
המבוהלת להכריח אותו לוותר על
אל בגירסה מתוקנת של אותה עלילה, במ התכנית
כולה. הם הישלו את עצמם שקריאה
הדורה למבוגרים•.
נרגשת מן השורה תשפיע עליו. אולם דד
על המצע הממשלתי השתרעה דמותו של
ביום לא עלה יפה׳ גרם לכמה תקריות מצ דוד
בן־גוריון, כשעליה מטפסים עסקני מפ חיקות•
לדוגמה: עתון ערב פירסם, את ה לגה
זעירים, מתרוצצים מנהיגי גמדים, מת נוסח
המלא של החלטת אסיפת־פועלים ספו חלקים
עתונאים קטנים.
נטאנית חיפהאית לפני שהתקיימה. בי. ג׳י.
להמולת״ננסים זו גרמה הודעתו של גו־דחה
מאמץ זה בבוז גלוי.
ליבר בי. ג׳י. שעל אף כל ההפצרות עומד
כשנואשו מדרך זו, ביקשו עסקני המם־
הוא לקום על רגליו, לנדוד לשדה־בוקר
וראה רפורם ג׳ה) .אפשר היה לחשוב שמאז
גומדו גמדים לא קרה להם אסון ענקי כזה.
במקום שמעשהו הגדול של ראש הממשלה
יהפוך לתרועת־חצוצרה, שתהדהד על פני
המישור האנושי של המדינה, תקרא את הנו ער
לחיקוי ולהתעוררות, עשו הגמדים את
הכל כדי להטביע את הקול בצווחות־אימה.
הם השתדלו בכל כוחם ליטול כל תוכן מן
המעשה, להעמיד לעיני העם כפעולת יאוש
של אדם שבור ורצוץ שירד מן הפסים.
אם היתד, דרושה הוכחה לעומק ההתנוו נות
אשר דוד בן־גורין ביקש להימלט ממנה,
הרי סופקה השבוע על־ידי מעריציו־עוצריו.

אנשי שדה־בוקר אינם מרבים לשוחח על
אורחם החדש, ששמו קשור כיום בעיני הי שוב
עם שם המשק. איש מהם אינו יודע
עדיין בדיוק כיצד להתייחם לתופעת־טבע
חדשה זו.
אין ספק שבי. ג׳י. יביא עמו כמה ברכות.
איש במוסדות ההתישבות לא יוכל להתיחם
באדישות לצורכי המשק בו שוכן אדם כה
חשוב. הדבר עלול להשפיע על זרם המים אעוד• המאמין
ועל זרם האשראי גם יחד.
האדם נמוך־הקומה בחליפתו האפורה, ש אולם
יש חשש שהברכה תהיה מהולה למ יצא
משער ה מין המפואר של הועד הפועל,
די. אם ישנו דבר אחד שהוא קדוש בשדה״
נראה עייף למדי. השאלה הגדולה היתד: ,
בוקר, הרי הוא מרחק מן הצפון, בדידות-
האם מהנהלת עניני המדי ממה
התעייף
הבתולין. אם יביא עמו בי. ג׳י. זרם של
נה — או מפלגתו?
תיירים אמריקאיים, עסקני מפלגות, שרים
היתד, זאת השאלה שהטילה את צילה על
אחוזי־התפעלות, ומעריצים אובדי״עצות
כל המדינה. מעטים מאד האמינו כי בן־
עלול ייחודו של שדה־בוקר להימוג עם טיר־גוריון
עייף באמת. אף כי הראה סימני
טור המכוניות.
פינת״נוי* —-עייפות חולפת בתמרונים האחרונים (העו־

במרחק מה מן המשק נמצאת
מופלאה: מעין מוראפיק, החבוי בין קירות_ 5לם הזר* ,)835 נראה הרבה יותר רענן מכל

ראש הממשלה

מזכיר מפא״י מאיר ארגוב*
להתבשל בדיסח
לגד, להציל את אשר ניתן להציל: הם דר שו
שבי׳ .ג׳י. יסביר את פרישתו בצורה שלא
תפגע במפלגה. על מזבח זד, היו מוכנים ל הקריב
את דמות מנהיגם, לצייר אותו לעיני
הציבור ככלי שבור. קרא הדור: על בן־
גוריון להסביר את נימוקי פרישתו ״לנוכח
השמועות.״
משום מה, אולי מתוך זלזול, נענה בי.ג׳י.
לדרישה משפילה זו, חתם על מכתב ארוך
למאיר ארגוב, מזכיר־מפא״י הנמוך והקרח.
במכתב, אותו ניסח ארגוב עצמו בקמים
כלליים, תיאר בי. ג׳י. את עצמו כאילו התמוטטו
עצביו, והוא יוצא למקום הקשר, ו המסוכן
ביותר של ישראל כדי לנוה.
היה זה מסמך מעורר רחמים — אילו הא מין
לו מישהו.

(אוניברסיטה
לגתי מובהק, משכיל למדי
של ברלין) ,איש חזק, אך ציניקן גמור.
מקובל על הבריות.
• דב יוסף: אדם רציני׳ לוחם אמיתי,
נאמן לעצמו ולעקרונותיו, אך נוקשה, חסר
הגמישות הדרושה למשא־ומתן עם בני אדם.
איש״השלום. בצורה זו, לא בגלל היו תו
הבולט ביותר, אלא כתוצאה מתהליך
של חיסול האפשרויות האחרות׳ הזדקף ה מועמד
אשכול יותר ויותר.
אשכול יכול להיות די גס־רוח׳ אולם הוא
.מצטיין בנטיה אמיתית למצוא לשון משו תפת
עם בני אדם, יכול להיות גמיש מאד
במשא־ומתן. בניגוד לבי. ג׳י. ולבון, לא
נהג להאשים את יריביו כ״סוכני המופתי״,
לקרוא להם ״לכו למוסקבה״ אין הוא
נוטה למצבי־רוח קיצוניים, אלא למתינות
מיושבת.

אחד מ ודע*

אמנם, לוי אשכול (לשעבר שקולניק),
שנולד בעיירה ליד קיוב באוקראינה לחוכר
יערות וטחנות בעל משק פרטי קטן, חסר
ציחצוח אירופי. אולם יש לו השכלה יהו דית
יסודית, אותה רכש בחדר ובגמנסיה
העברית בוילנא. מגרעתו הגדולה ביותר :
יחסו לעובדות מקרי ביותר, אין הוא מהסס
לערבב בנאומיו מציאות ודמיון׳ היתה זאת
תכונה שהפריעה מאד לשר־האוצר, תזיק
פחות לראש־ממשלה.

ממשלה

כי. ג י יוצא מהישיבה המכרעת כמרכז מפא״י*
לשבור את הכלי
סלעים. לפני חודש ביקר שם בי. ג׳י. שוט רים
צבאיים חצבו מדרגות בסלעים, סימנו
אבנים בצבע לבן (העולם הזה .)836 הפמליה
כולה השאירה במקום ערימה: נכבדה של קופ סות
סיגריות, שימורים ושאר סימני התרבות
המודרנית.
בי. ג׳י. הלך לשדה־בוקר מפני שהרגיש
בייחודו של המקום, בצורך להימלט בעצמו
מתרבות ה״צפון״ ,הסכנה היא שבעל־כורחו
יביא אותה עמו

הארץ

עליה לקברו של ״זעק ארץ אה,ו־בה״
בד,״בימה״ (כותרת בהצופה).
ישראל רביש, תל־אביב
אחד המבקרים התיאטרליים הרג

אותה י
גב׳ דה־פיליפ. ביקשה ממנו ״לע לות
אתה יחד ל״דו״ .בקשה כזאת
יכול לבקש. דק ״משמר׳גיש את עצמו
חלש בדן,״ (זנונים*

.מי\לא 1

מרדכי דן, צח״ל

חבריו על כורסות הממשלה. הוא לא נראה
כאדם העומד לכרוע תחתיו תחת נטל המ תיחות.
להיפך, למקורביו היתד, ההרגשה כי
המתיחות דרושה לעצם בריאותו.
מהלומה קשה. אולם לא היה ספק
שבי. ג׳י התעייף ממפלגתו. אחרי שהרוב במפלגה
מרד נגדו והצביע נגדו בעניו הדגל
האדום (העולם הזה )815 חידש את הכרתו
עם המציאות בתוך המפלגה. התוצאות היו
מהלומה קשה בשבילו: המפלגה הצטיירה
כנגד עיניו -כבלתי־חלוציח, עייפהן מ שועבדת
לקארייריזם, מחפה על שחיתות.
מכאן באה המסקנה האישית: להינתק ל זמן
מה מן הממשלה ומן המפלגה, לתת
לעסקנים המורדים להתבשל בדיסה שהכינו
לעצמם, ליצור דוגמה אישית חלוצית —
ולחזור, בבוא המועד׳ כמושיע שיכפה את
רצונו אחת ולתמיד על המפלגה. אחרי שנה *
מסעי גוליבר נכתב תחילה על־ידי מחברו,
יונתן סוויפט ) 1667— 1745( .כסאטירה פולי טית
למבוגרים, אך הפך במרוצת השנים ל ספר
החביב בעיקר על ילדים.
•» עומד לידו מזכירו הצבאי, סגן אלוף
נחמיה א רנוב.

הוא חברם הנאמן. אולם הברירה שלפניהם
היתד, צרה ומוגבלת.
הסבירה השבוע את המבחר אישיות
מפא״יית, בשיחה פרטית :
• נזשה שרת: בעל שם בעולם, אך אדם
קפריסיוזי, נתון למצבי־רוח חריפים, איש
שקשה לעבוד אתו. שנוא במיוחד על הציד
נים־הכלליים׳ שחברם׳ ישראל רוקח׳ העליב
אותו בשעתו בפומבי׳ באמרו ש״אינו בטוח
אם שרת מבין הרבה בעניני חוץ, אך בעיג־יני
פנים אין הוא מבין כלום.״
• גולדה מאירסון: אשד, מכובדת, אך
קיצונית. ביותר בפולמוס, אינה די חזקה,
לדעת חבריה, לעמוד בראשם.
• פנחס (״פיניה״) לבון: טכסיסן מנד

(ראה שער)
לפי אגדה עתיקה, ביקש פרעה, מלך מצרים,
לבחון את משה התינוק, לוודא שאמנם
אין הוא מבקש לרישתו. לשם כך שם לפני
התינוק כתר ׳ מלכות מוזהב וגחלת בוערת.
הכוונה: אם יבקש התינוק רק צעצוע נוצץ,
ישלח את ידו אל הגחלת. אך אם בוערת
בו תאוות השלטון וישלח את ידו אל הכתר,
מוטב להרגו מיד.
לו הצליח מבחן זה היה משה נהרג, עם,
ישראל לא היה משתחרר ואזרחי ישראל
היו, מן דלסתם, בונים כיום מחנות צבאיים
באזור סואץ למען נגיב• אולם שליח מיו חד
מטעם הקדוש־ברוך־הוא כיוון את ידי
הילד אל הגחלת. הוא שם אותה בפיו ונע שה
כבד־פה. כתוצאה ישירה מכך ניצול
משה׳ יצא עם ישראל ממצריים והיתה לו,
השבוע, ההזדמנות להחליט מי ימלא את
כסאו של משר, כראש־ד,ממשלה.
ארבעה הכנים. לוי אשכול, בן דר 58׳
רחוק מלהיות ילד, ולכן עשה מעשה הרבה
יותר מחוכם מאשר משה הינוקא. כשד,ושם
לפניו למבחר כתר ראש־ד,ממשלה והמפתח
הנוצץ של משרד האוצר׳ שלח את שתי
ידיו, ביקש ליטול את השניים גם, יחד. הס ביר
אשכול, שאינו כבד־פה כלל, אלא להי־פך׳
מגלגל את דבריו במהירות עצומה ומי
קוטעת: אין הוא. יכול לקבל את התפקיד
הראשון, מבלי להשאיר לעצמו גם את השני,
שרי מסא״יי לא התלהבו כלל להפקיד
שלטון כה מרוכז בידי איש אחד׳ אפילו

פועל בנין מצויץ. מעלתו הגדולה
של אשכול הוא עברו החלוצי חיפה, נאמ נותו
לכמה עקרונות יסודיים, דאגתו הכנה
להתישבות ולבנין הארץ. יחסו זה לא היד,
רק תיאורטי: הוא הגיע לארץ כאיש ד,עליה
השניה׳ חלה בקדחת, נמנה עם ראשוני המ ארגנים
של פועלי יהודה, היה בין מייסדי
משק דגניה ב׳.
במשקו היה פופולרי ביותר, נודע כפועל
בנין מצויין, אך נאלץ לעזוב כשהתמסר
יותר ויותר לעסקי ההסתדרות. אחרי כמה
שנים ניסה שוב לחזור לחברות במשק׳ הביא
אליו את משפחתו•* ,אך משנוכח לדעת ש כתוצאה
מכך אין הוא רואה אותה במעט,
• יושב מימין, ח*כ מפא״י ברוך אזניה.
•• אשתו הראשונה היתה רבקה מוזרשק, ש ילדה
לו אח נועה אש«ול, הרקדנית הצפירה
הידועה. אחרי שהתגרש ממנה נשא את עסקנית
הפועלות אליש בע קפלן (אינה קרובתו
של קודמו בתפקיד האוצר) ,שילדה. לו שלוש
בנות, חברת מש ק מפ״ם דבזרה 24 תל מידת
הגמנסיה תמר 16 ועפרה (<12

העולם הזה 838

ויתר על הנסיון, החזירה לדירתו כמעונות
הפועלים בתל־אביב. דירה זו מסר למשק
דגניה כשעבר עם הממשלה ירושלימה.
אוזלתייד ומבוכה. בחירתו של אש כול
עוד היתה, השבוע, רחוקה קגן דאית.
בתוך המפלגה לא נסתיים המאבק בינו ובין
שרת, שגם הוא שלח את ידו אל הכתר, מ בלי
לגלות כל רצון לוותר על משרדו הנוכחי.
לעומת תמיכת בי. ג׳י. באשכול, נהנה שרת
מתמיכת מנגנון המפלגה.
גם הציונים,־הכלליים, שביקשו לנצל את
ההזדמנות כדי להגביר את שלטונם בממשלה׳
לא אמרו את מילתם האחרונה, עלולים לגרום
למשבר ולבחירות חדשות. אך אין ספק ש־הצ״כ
מעדיפים את אשכול על שרת. ביחוד
אם איש משלהם יהיה לסגן שר־האוצר,
יטול את חלק האחריות משכמו של אשכול
העסוק.
אולם התקלה העיקרית להכרעה ברורה לא
היתד, ההתחרות הפנימית, אלא ההרגשה הכללית
של אוזלת־יד ומבוכה. השאלה ש ניקרה
בכל המוחות: כיצד יוכלו אנשים
אלה למלא את מקומו של בי. ג׳י?
..ראשון בין שים. אולם היו גם שראו
קרן־אור באפלה. אמר, השבוע, פרשן תשוב:
״בסופו של דבר יביא הדבר תועלת. מעז
ייצא מתוק. כיום רגילים כל השרים להטיל
את מעמסתם על בן־גוריון, לרוץ אליו בכל
ענין קטן. גם מתנגדיו במפלגה, שטענו
נגדו בכל הזדמנות, היו מרוצים שהוא משח רר
אותם מן הצורך להחליט. אפילו הציו נים
הכלליים היו יוצאים מביתו כחסידים
מבית הרב, שמחים שהאחריות הסופית רו בצת
עליו. הסתלקותו של בי. ג׳י ,.והחל פתו
באדם רגיל. תחויב את השרים להיות
מעתה אחראים למעשיהם״״
אמנם׳ לוי אשכול לא יוכל למלא את המקום
שתפס עד כה בי. ג׳י. אולם הוא יחזיר
לראש־הממשלה את תפקידו החוקי האמיתי :
להיות ראשון בין שווים. כשם שיצחק בן־
צבי לא הפך וייצמן שני, אך נתן משמעות
יפה משלו לתפקיד, כן יוכל אשכול להתאים
את המוסד לזמנים נורמליים. בתקופת כהונתו
יוכלו העצבים להירגע, יהיו האנשים
בטוחיס מן ההפתעות החריפות אשר בי.
גר. המטיר עליהם בכל יום שני וחמישי.
הוסיף הפרשן :״עלינו להתרגל לרעיון
שהאנשים הגדולים של יהדות אירופה הס תלקו
מאתנו. וייצמן, ברל כצנלסון, חזון־
איש משה סמילנסקי ודומיהם נפטרו, ובי.
ג׳י. פורש. במקום לבכות את מה שאי־אפשר
להחזיר, מוטב להתאים את מוסדות
המדינה לאנשים שישנם.
אין אתרים.״
בתחום המשטר המפלגתי הקיים, היה זאת
בלי ספק הערכה נכונה.
מדיניות שלום ב קבלנו ת
בחדר מם׳ 329 של מלון המלך דוד המ פואר
בירושלים ישב השבוע, גבר מוצק,
בעל עיניים כחולות ושערות אפורות, מסיר־קות
לאחור. היה זד׳ ד״ר נחום גולדמן,
יושב־ראש הנהלת הסוכנות אשר חוגים
רבי־השפעה ביקשו אותה שעה להמליכו ב מקומו
של משה שרת כשר החוץ הישראלי,
ועתון יהודי אמריקאי אף הציע אותו כיור שו
של בי. ג׳י.
היה זד, אופייני שהאדם שהוצע לתפקיד-ם
כה נכבדים כמעט ואינו ידוע לבני הארץ, אף
שהיתר, לו השפעה מכרעת על גורלם. כי הוא
האיש אשר שיכנע את הממשלה האמריקאית
לקבל את תכנית החלוקה, הוא שהניח את
היסוד למשא ומתן על השילומים עם גרמ ניה,
והוא המוכן כעת, לדברי חסידיו, להשיג
שלום עם הערבים — אם אך יינתן לו לפעול
ללא התערבות של משרד־החוץ.
הסכמה חשאית. גולדמן בן ד,57-,
יליד ליטא שגדל בגרמניה והוכרז בוגד על
ידי הנאצים* ,הנהו כיום האיש מס׳ 1של ה ציונות
העולמית. יותר מזה — הוא הציוני
היחידי שדוד בן־גוריון רגיל להתייעץ אתו
באופן קבוע טלפונית. כשעלה על דעת אד־נאואר
לשלם פיצויים לעם היהודי על הנז קים
שנגרמו לו על ידי הנאצים (ביניהם :
שריפת האנציקלופדיה אשכול שגולדמן היה
מו״לד ).פנה אליו ישר.
הגרמנים הציעו לגולדמן להיפגש בחשאי
עם אדנואר, אך בלי להתייעץ עם ממשלת
ישראל השיב גולדמן שלא יסכים לשום פגי שה
אלא אם כן יכריז הקאנצלר הגרמני
* גולדנזן נקרא אל אביו שגר ברחוב אלג־בי
׳בתל־אביב ונטה לנוות. בשעת שהותו
כאן נודע לו כי הגיסטפו באה לדירתו לא סרו,
הכניסה אותו לרשימת הבוגדיס שיש
לירות בהס ללא היסוסיס.

עס ד״ר נהו גולדמן, יריד הנהלת הסוכנות

אפשר להשיג שלום!

ד׳׳ר גולדמן, נפוצו שמועות שהיית מוכן לקבל
על עצמך יוזמה במאמץ להשיג שלום עם הערבים.
מה יחסך לבעייה זו?

ישראל לא תוכל להתקיים לעולם כמבצר מזויין בים הערבי.
עליה לבוא ל עי הסכם עם העולם הערבי. דרוש הסכם כלכלי,
צבאי ופוליטי.

היית אומר שזו הכעייה העיקרית של המדינה 7
כן. כל הצרות של ישראל בעולם ובאמריקה נובעות מזה.
זוהי בעייה קשה מאוד, אך אין בעייה פוליטית שאי־אפשר לפתור
אותה. לדעתי צריך לפתרה במהירות, כי המצב נעשה יותר
ויותר קשה.

אתה מותח ביקורת על הממשלה?
יש לי הרושם שדעת־הקהל בישראל אינה מייחסת לענין
את הערך האמיתי שלו. כאן חיים באי, אין רואים את הבעיות.
הממשלה הטובה ביותר אינה יכולה לעשות יותר ממה שדעת
הקהל נותנת לה לעשות. צריך לחנך את דעת־הקהל.

מה יש להסביר7
אנחנו חלק אורגני של המזרח התיכון. משקלו של האיזור
בזירה הבינלאומית גובר והולך. מצבו הגיאופוליטי חשוב מאוד,
יש לו אוצרות חיוניים של נפט. מדינה אחרי מדינה מקבלת
עצמאות. לא נוכל להתעלם מזה.

במה אתה רואה את הכעייה העיקרית, כמשא-
ומתן על שלום?
אין בעייה עיקרית. חשובים היחסים בכללותם, ולאו דווקא
בעייד, ספציפית, כגון גבולות ופליטים. כל זמן שהעולם הערבי
רואה בנו אויב וגורם זר, אין הוא מוכן לדבר על שלום.

כמה זמן היה דרוש למאמץ כזה?

היחס ההדדי הוא החשוב?
כן. צריך לשכנע אותם שאנחנו אומה החיה בחלק זה של
העולם׳ לקשור את גורלנו לגורל האזור.

מהו הצעד הראשון?
דרושה הכנה פוליטית של דעת־הקהל. למדיניות הפנימית
הישראלית ישנה השפעה רבה. למשל, חשוב יחסנו למיעוט
הערבי. נחוץ לענין גם את מעצמות המערב, לגייס בכל העולם
את אלה מידידינו שיש להם קשרים בעולם הערבי. זה יהיה
מאמץ פוליטי רחב.

ד״ר גולדמן, נניח שממשלת ישראל היתה
מציעה לך לקבל עליך כל העניין בקבלנות.
האם היית מסכים?
(ד״ר גולדמן מחייך, נמנע מתשובה).

הכרזה עקרונית על נכונותו לשלם. רק אחרי
ההכרזה על כך בפרלמנט הגרמני נפגש גול־דמן
עם אדנואר בלונדון, השיג ממנו הסכמה
לכך שדרישת ישראל ל־סססז מיליון דולר
תהווה בסיס למשא־ומתן. אדנואר נתן הסכ מה
זו באופן פרטי, בלי ידיעת ממשלתו. ב הסכם
הסופי קיבל על עצמו לשלם 80%
מן הדרישה המקוהית.
גשר שני ושלישי. אחרי שהצליח
להשכין שלום בין גרמנים ויהודים, ביקש
גולדמן לגשר על פני שתי תהומות אחרים
— זה המפריד בין ישראל והערבים, וזה
המפריד בין הפרוגרסיבים והציונים־הכלליים
בארץ.
גולדמן עצמו, אדם עשיר החוקר את תול דות
הקומפוזיטור באך בשעות הפנאי, נוטה
לפרוגרסיבים׳ אם כי הוא נבחר לתפקידו
בסוכנות שלא על פי מפתח מפלגתי. כש־לעגו
על קטנות המפלגה, השיב :״מה איכפת
לי שהמפלגה קטנה? מפלגה קטנה היא מפ לגה
שאינה צריכה למצוא חן בעייי הקהל״
ויכולה לומר את האמת.״
דומה שבכל זאת מעדיף גם גולדמן מפלגה
גדולה, וזהו הרקע להשתדלותו בשבוע האח רון
לאחד מחדש את שתי המפלגות, המהוות
בחוץ לארץ גוש אחד. אם תעמוד מאחוריו
מפלגה חזקה כזאת, ואם יגשים את רצונו
להשתקע בא ח, יוכל לגשת להקמת הגשר
השני בין ישראל וערב. העיכובים לעליתו:
הצורך למצוא ממלא מקום לתפקידיו באמרי קה,
רצונה של אשתו להישאר שם עד אשר
בנו יגמור את הגמנסיה.
שר חדש. חלומו של גלדמן להכתיר
את מפעל חייו בהשגת שלום עם הערבים),
(ראח ראיון מיוחד) ,מתנגש ישר עם תפק־דו
של משה שרת, שרמזיו של גולדמן בכיוון
זה לא מצאו חן בעיניו כלל. בצדק סבור
שרת שלא ייתכנו שני שרי־חוץ לישראל!.
אלא שרבים הסבורים שמוטב כי שר־החוץ[
היחיד יהיה גולדמן הדינאמי, בעל הקו המי

דרוש זמן. אפילו אם תהיה מדיניות דינמית, תהיינה דרושות
לפחות שנתיים־שלש. לקחתי על עצמי להשיג את הסכם השילומים
עם גרמניה תוך ששה חדשים׳ וקיימתי את הבטחתי. הסכם עם
הערבים יהיה קשה יותר, ביחוד אחרי מעשה קיביא.

ד״ר גולדמן, מאחר שאלו דעותיך, ואין הן
מקובלות כהוגי הממשלה הנוכחית, מה אתה
מתכוון לעשות כדי להחדירן?
לא כלום. אני יושב־ראש הסוכנות. המדינה היא ריבונית,
והסוכנות אינה מתערבת בעניניה. לו רציתי להשפיע, היה עלי
לבוא קודם כל הנה ולהתיישב בארץ. עד שאעשה זאת, עלי
להיות זהיר. אני יכול להגיד לממשלה מה דעתי, אך זה הכל.

קורי * ,במקום שרת, החסר קו ברור.
ישנו פתרון הגיוני עוד יותר, אך עליו
לא דובר השבוע. הפתרון: להוציא את כל
ענייני הערבים מידי משרד־החוץ העמוס
תפקידים אחרים, להקים בממשלה החדשה
משרד מיוחד לעניני המרחב. לו נתקבלה
הצעד, זו, דלו נתמנה ד״ר גולדמן כשר לע-
ניני המרחב, אפשר היה להטיל עליו את
השגת השלום, כדרישת אחד מחסידיו :״בק בלנות״.

יחסי
חוץ
סרוויס בב*ד או־כשקראו
אזרחי המדינה השבוע בעתוני־הם
כי לפי דברי סוכנות ערבית הופצו בבגדאד
כרוזים שתבעו שלום עם ישראל וידי דות
בין שני העמים, משכו בגבות עיניהם,
חייכו בחוסר־אמונה. אולם לפחות חצי תרי סר
איש במדינה לא חייכו כלל. הם ידעו
מה מסתתר מאחורי כרוזים אלה.
לפני כשלוש שנים נוסדה בעיראק מחתרת,
שאיש אינו יודע בבירור מה גודלה. כל
אשר נודע: שאישים רמי מעלה תמב בה
באופן פרטי, וכי חוגים בעלי נטייה שמא לית
התרכזו מסביבה. מטרתה: לחולל מה פכה
בעיראק בכוח הזרוע, לסלק את הממשלה
המשועבדת לבריטים.
אללאה וישראל. במרחב העשיר ב מחתרות
בלטה זו מבחינה אחת: היא לא הש ליכה
את יהבה לא על אללה׳ לא על מא־לנקוב
ולא על הדור סאם, אלא על מדינת
ישראל. יסוד מצעה: לא הרוסים ולא הא־

* אף כי גולדמן לא אמר בגלוי מה תנאי
השלום הנראים לו רמזו חסידיו ימה הצעו תיו:
הצטרפות ישראל לליגה הערבית, מתן
׳ערבויות מצידה שלא תוסיף להתפשט במר חב,
פשרה בענין הפליטים והפיצויים, ביטול
החרס הערבי.

מריקאים מוכנים לעזור לערבים להשתחרר
ולהתפתח. אלה גם אלה מעוניינים אך לשעבדם.
אולם מדינת ישראל מעוניינת ב התעוררות
הערבים, אינה די חזקה כדי ל שעבדם.
מכיוון שהיא נמצאת בקרבת מקום,
חוגים ישראליים הקדישו תשומת לב רבה
היא יכולה לתת למהפכנים עזרה יקרה מאד.
להתפתחות זו הראשונה במינה במרחב מאז
הקמת המדינה. אולם הם התיחסו אליה ב קרירות
רבה. הסיבה: המחתרת ביקשה ל נצל
את עזרת ישראל בעיקר כדי ללחום
באנגלים. הישראלים חששו כי הזדהות כל
שהיא עם גוף כזה עלולה להרגיז את ה אנגלים,
להשפיע לרעה על בני בריתם האמריקאים,
נותני הדולארים.
תעשיה למי לוחצת הנער
שתי רגליים נעולות בעטו השבוע אחת
בשניה, במודעות־הענק שכיסו את העמודים
הראשונים של העתונים, בלי כל התחשבות
בחוקי הספורט המקובלים. לקהל הצופים
(והנועלים) ניתנה הזדמנות נדירה לראות
וללמוד כמה מחוקיו הנסתרים של המשחק
הלא־הוגן.
״אני סוגר את מפעלי בירושלים ומפטר
את 300 פועליו,״ הכריז בהודעותיו יוסף
שוגרמן, אחד מבעליו של בית החרושת ה ירושלמי
לנעליים« .לא קיבלתי את רשיו־נת
היבוא הדרושים ואין לי במה לעבוד.״
כשנפתח לפני שנתיים מפעל הנעליים בי רושלים,
שיא השכלול הטכני, היה הדבר
בעיטה חריפה ליצרנים הקודמים: בתי הח רושת
שלהם הנעילו גם לפני כן במחצית
כוח הייצור שלהם את הארץ כולה. אולם
המפעל החדש הכריז שהוא מתכון להפנות
חלק גדול מתוצרתו ליצוא, זכה לתמיכתה המנה
משן בעמוד ) 10

תמונות אקסקלוסיביות של

איי יוון. באי מילוס חיפשה
ישראלה מיקלט. מהצד השני של
הסלעים משתוללת סערה ואילו
כאן הכל שקט ורוגע. החבורה
נחה אחרי שעסקה בדיג תת־ימי.

י חי ה רו ש ם. בימים הראשונים לא
היה זמן להתגלח. אחר־כך הוחלט
לגדל זקנים /כיאה לזאבי־ים אמיתיים.
היחידי ששמר על ההחלטה משך
זמן רב, היה יעקב קילמניק, מימין: כתבה בעתון צרפתי על המסע
סירה הקטנה השתוללה כמטורפת. למעלה׳ למטה׳ הצידה
ן ן — הגלים הקוצפים והרוח שיחקו בה כבקליפת אגוז.
מאז עזבה ישראלה את נמל תל־אביב לא נתקלה בסערה
כזו: הרוח שאגה ושרקה בין המי׳פרשים, הגלים התנשאו לגובה
בנינים של שלוש קומות.
~ליד ההגה עמד יורם פרידמן,
נמל גיברלטאר בדרכם לטאנגיר
כזה. לכל היותר, חשבו, יעברו
במקום זה באר, הסערה והסירה
עם הגלים.

מפקד הסירה. כאשר עזבו את
לא ציפה איש מהם למזג אוויר
את 35 המילין תוך שבע שעות.
כבר נאבקה למעלה מ־ 24 שעות

פתאום נשמע קול כרעם. הסירה כולה רעדה והתנדנדה, צמר
מורת עברה בגופה כאילו היתר, חולה ,1גוס 0למות. יורם הפ ליט
צעקה איומה :״התורן ! התורן נשבר !״ יתר אנשי הסירה
פקחו את עינים כמתקשים, להאמין. כמו בחלום בלהות בקצב
איטי ראו את התורן הענק נשבר כגפרור.

מיצר מסינה. רגע גדול מתקרב. אחרי ימים ארוכיס של טילטוליס, כשהים
האינסופי משתרע מסביב, מופיעה סוף סוף שוב אדמה. העיר באופק היא
מסינה, בקצה הצפוני של סיציליה. המיפרשיס קופלו רק המנוע פועל. עוד מעט
ייכנסו החברר» להתלבש, לקראת הביקור בחוף. בינתיים הם מסתכלים בעיר.

משך כמה מטרים נסחף לצדם, ק שו ר ^ לי סיר ^ ב שיירי ^ פ ^י
ובקיטעי וזבלים. גל גבוה מן הרגיל ניתק אותו לחלוטין. הסירה H
הקטנה נשארה ללא מיפרש ב־ם ר,טורפד. פצועה ורצוצה היה | f

עליה ללחום בטבע המשתולל.
רק כעבור 28 שעות זחלו לאיטם לנמל ט-אנג׳יר. קשה היה |

להאמין כי היצור הרצוץ וד,מרושל שהטיל את עוגנו בנמל ה־ ;
מרוקאי, היה פעם סירה יפה וגאה. קורות הסירה עברו מפה
לאוזן ומלחים וותיקים נדז בראשם :״איזה שגעון לצאת לים בסי רה
כזו, כשעונת הסערות של הוף אפריקה
המערבית נמצאת בשיאה הרצחני.

״אתם רו צי םלהתא בד ך
אנשי הצוות התקשרו עם ד,קד,לד, היהו דית
במקום. הם היו במצב קשה: בכיסם
אך כמד, דולארים׳ במחסנם כמות קטנה של
מזון ודלק. הקהילה היהודית שיגרה מומ חה
לספנות שבדק את הסירה. הוא הודיע
מיד כי ישראלה אינה מסוגלת בשום אופן
לבצע את המשימה שאנשיה הטילו עליה.
הקהילה החליטה שהיא מוכנה להגיש
עזרה — אולם רק במקרה שיחליטו אנשי
הצוות לחזור לארץ במהירות האפשרית .״א0
אתם רוצים להתאבד — אין כל אפשרות למ נוע
בעדכם מלעשות כן. אבל אל תצפו
לעזרה מאתנו?.הודיעו.
הדבר עורר סערה בסירה. הבחורים ה ישראלים׳
שהטבע קלע אותם לנמל זר, שק עו
בוויכחים .״אנחנו כאן בודדים. אם הק הילה
היהודית תתנכר לנו — אין לנו למי
לפנות. אין לנו כסף ועוד מעט יאזל גם
האוכל. אין לנו ברירה אלא להיכנע ולח זור
ארצה. בכל זאת מוטב לחזור על ה סיפון
הסירה שלנו המתוקנת מאשר באווי רון׳״
אמרו אחדים.
ג ל 3י .3תמונה של הפלגה שיגרתית ושקטה• הרוח אינה חזקה ביותר, מספיקוד
בקושו למלא את המיפרשיס. נוסעים של אנייה היו מתארים את הים ברגע זה

״לעולם לא ניכנע השיבו השאר .״מר,
אמ אין לנו כסף? נעבוד בעצמנו! נמצא
^ ב ^ ב ר התגברנו קל השיים גדולים

ב ע סודי ם אל
דו״ח מקצהו
מסע ״י שר אי
חסות ״העול
ל מ סע ההדס

נמל היה שלמה לויצקי הד
והגבוה. לולו, בת מרס?
בסירה, עזרה לנקות ולב

מסע

מגיש ״העולם הזה״
טני של הים התיכון על
״ .הסירה שיצאה ב״
הזה״ בוסיו! להפליג
ן1י סביב כדור הארץ.

ני רן יי יבש. בשפת !זינזאיס נקראת פעולה זו לגרד
י את הזקן. ישראלה הועלתה. הודות למועדון השיט ג־זמרם
י /על המעגן הצף ואנשיה ען סקיס בניקוי וצביעה.
אילו היו צריכים לעשות זאת על חשבן נס היה הדבר
עולה להם בכסס רב. אולם כספורטאים זכו לעזרתם !ופעילה ש׳ל כל חובבי
הספורט בכל מקום שהגיעו אליו. במסעם נוכחו לדעת כי !עזרת הקהילות
היהודיות במקומות בהם היו, היתה קטנה יותר מזו של חובבי הספורט.

ברצ לו נ ה. על אניה זאת הפליג כריסטופר
קולומבוס בשעתן לאמריקה. האניה, סנטה
מריה, היא אחת משלוש הטפינות המקוריות
שהשתתפו באותו מסע היסטורי, ואשר עליה
פקד קולומבוס בעצמו. עתה היא עומדח במקום מוגן בנמל ברצלונה
הספרדי. כאשר ה גיעו לשם אנשי ישראלה מיהרו לבקר בה, לראן ת
את מקור השראתם של כל המלחים החולמים על הפלגה סביב העולם.
הסירות של המיליונרים שם,״ הודיעו ל מחרת
בשידור. אולם כדי לשמור על ה רושם
לא ירדו לחוף, מחוסר כסף.
למרסיי הגיעו בבוקר סגרירי. הכל היה
מכוסה ערפל וגשם אפור: הים, הנמל,
מצב הרוח. רק בצהרים השתנה המצב, כ שחברי
מועדון השייטים במקום קיבלו אותם
בסבר פנים יפות מאוד. באו צלמים ועתונאים,
ראיינו אותם׳ נתנו להם להרגיש שהם עו שים
משהו גדול. המועדון אפילו העמיד לר שותם
את המעגן הצף שלו, העלה את ה סירה
לניקוי וצביעה.
מכס גלזנר ירד עוד בג־נואה, שם הגיע
אליו מברק מאשתו באנגליה שהיא חולה
ועליו להצטרף אליה. עתה מזה יורם המפקד.
בדרף מגינואה למרסיי הוכיח שהוא בקי לא
רק בניהול הטכני של ההפלגה, אלא גם
מנהיג אמיתי. למרות גילו הצעיר ( )21 ידע
להסתדר היטב עם יתר חבריו.
למעשה, היו צריכים להשאר במרסיי זמן
רב, לתיקון יסודי. אולם כל יום בנמל עלה
להם 10 דולר דמי מעגן. הודות למנהל
שהם במקום, הושגו מיפרשים חדשים, ב מקום
המיפרשים הקרועים והבלויים, שסבלו
מן הסערות. אנשי ישראלה החליטו להפליג
לברצלונה, ספרד, לחכות שם למיפרשים.
את 200 המילין עד ברצלונה עברו בעי
שקט׳ כמותו לא ראו עדיין. השעשוע העי קרי
שלהם היה דייג ופעם רדפו משך שעוה
(המשך בעמוד ) to
גיברלטר. לשניהם זוהי הזדמנות חגיגית.
יעקב שגילח את זקנו לכבוד המאורע מחייך
בהנאה. בן ־ נעים
ראש הקהילה היהו דית
בגיברלטר נהנה
אף ח!א מן הביקור.

סערה בי ם. הרוח שורקת, גלים ענקיים מרימים את המירה
הקטנה לגובה של toמטר ויותר. ישראלה רצה כמטורפת. אחריה
מתפתל קצף לבן. אחרי הסערה הראשונה התברר כי אי אפשר
להשתמש בהגה שבתא המוגן וכי צריך לאחוז בהגה האחורי.

׳ואן של הסירה. היבחורות נמשכנ אל המלח היפה
היתה אחת מהן. היא נהגה לבקר לעתים קרובות
יום אחד הופיעה עם סל גדזל של פירות •ומעדנים,

מסע ישראלה יימשך ויהי מה 1״
לבסוף נכנעו גם הם. אנשי ישראלה הס כימו
לתנאי קהילת טאנג׳יר.

״אני נותן לך ב1יוק 72 שעות לתקן את
המנוע. בשעה ה״ 73 אני מרים דגל לבן
ומוסר את הסירה למצרים,״ אמר לקפלן.

שוכב בנזז מת

המנוע תוקן תוך 12 שעות. בתנאים רגי לים
לא היה אורך התיקון יותר משלוש־ארבע
שעות. אולם צבי קפלן שכב על הגב
כמו מת. מדי פעם היה פוקד על אחד הא נשים
להדק בורג־ או להוציא חלק. כך תוקן
המנוע.

היה זה סוף דרמטי למסע שהתחיל לפני
שלושה חודשים בדיוק.
מן הרגע הראשון היה המסע מלא קש יים.
עוד בהיותם בטווח ראייה מתל־אביב,
התקלקלה משאבת המים של המנוע. מכו נאי
הסירה, צבי קפלן, עודנו לבוש בחול צה
הלבנה שהוציא לכבוד טכס הפרידה,
ירד אל תא המנוע הצר, החל מטפל בקיל״
קולו הראשון.
היומיים הראשונים היו נוחים, אמנם לא
היתד, רוח חזקה שתעזור להם — אך לעומת
זאת היה הים שקט ושני אנשי הצוות הלא״
ימאים — צבי קפלן ושלמה מנוחין האל״
חוטאי — הסתגלו לאט לאט לתנודות הסי רה
הקלה. אחר כך באה הסערה הראשונה.
רוח צפונית נשבה בחוזקה! מנוע הסירה,
שהפליגה אותה שעה בכיוון לרודוס, הת קלקל.
לא היתה ברירה אלא לשנות את הכי וון
ולהפליג בדרך ההפוכה, יחד עם הרוח.

הסערה השניה היתד, יותר גרועה. היא
תפסה אותם ליד חופי תורכיה .״שכבתי
על הגב והתחננתי שאמות,״ כתב אחר״כו
אחד האנשים .״לא רציתי יותר שום דבר :
לא להפליג סביב העולם, לא להגיע בשלום
הביתה, לא לאכול, לא לשתות. שום דבר
לא היה אכפת לי יותר. רק למות — רק
לברוח מן הטילטולים הארורים.״

על״ווזף הריביירה
כשהתקרבו לצרפת הספיק כבר מצב ה רוח
להשתנות. עתה היו כולם אוקלמים
היטב בסירה הקטנה. הם ציחצחו אותה,
גירדו כל כתם .״הפלגנו לכל אורך הריב״

ישראלה

(המשך מענזוד )9
אחרי דוב ים׳ אולם לא הצליחו להעלות או תו
ברישתם.

ביר משהו. אולם ללא הועיל: ישראלה
נאלצה לעזוב את הנמל ולעגון מחוצה לו
עד שביקשה, וקיבלה, אישור להיכנס. כדי
להראות להם שלא היה שום דבר אישי
בפעולה וויתרו האנגלים על דמי עגינה.

בספרד קיוו אנשי ישראלה לקבל עזרה
רצינית מהרב הראשי של הצי האמריקאי
הששי. אולם׳ משום, מה, לא התממש הד בר.
חמשת הבחורים היו נאלצים לגלות מ קור
אחר לעזרה.

צריך לחזור

70 לירן תעלה שזלת?

היהודים במקום לא הבינו, כנראה׳
את מצוקתם של הבחורים. המציל הופיע
בדמותו של איש עסקים ספרדי עשיר. הוא
בא לבקר את הסירה על פי הזמנתו של
שלמה מנוחין. כחובב רדיו מושבע התקשר
עם ישראלה בדרך׳ הפציר בשלמה לבקרו
בעת שהייתם בברצלונה. הוא נכנס לתא ה קטן,
הביט סביבו, שאל כמה שאלות —
ומיד הבין. בתנועה פשוטה הניח 70 לירות
אנגליות על השולחן.
החברה לא רצו בשום אופן לקבל את ה כסף.
אולם הוא צחק .״אל תתביישו, בחו רים,״
אמר להם .״אני יודע מה זה לעשות
סיבוב בעולם עם סירה קטנה. כל אדם
שיש לו ספורט בדה חייב שיתן יד. אם
תרצו משהו — פנו אלי. אני אשמש לכם
בנק אוף ישראל.״ הם נתנו לו ספר תנ״ך
עברי, עם חותמת הסירה.

בנקודה זו ערכו הבחורים חשבון לעצמם.
הכסף אזל כמעט לגמרי, סירת ההצלה הקט נה
שלקחו אתם נסחפה באחת הסערות. היה
דרוש להם מנוע״עזר קטן, פרודוקטים ודלק.
הוחלט לשגר את צבי ארצה לגייס את הדב רים
הדרושים. מקופת הסירה הוקצתה לו
לירה שטרלינג אחת, שהיתר; צריכה להס פיק
לו עד מרסיי. נקבע מפגש בדקאר, על
חופה המערבי של אפריקה, והסירה הרימה
את מפרשיה ויצאה שוב לדרך.
לפני טנג׳יר גבר עלי הטבע. רק בקו־

נוומשך מעמוד ) 7
לאה של הממשלה, שהקציבה לו סכומים
שמנים במטבע זר, לייבוא עורות.
שאלות כלתי-נוחות. מצב זה לא
מצא חן בעיני התאחדות בעלי התעשיה, ש המפעל
החדש לא רצה להיכנס לנעליה. הם
מחו נגד הוצאת החזקה לייבוא ועיבוד העו רות
מידיהם. תחת לחצם הקטין משרד המס חר
והתעשיה את הקצבת המטבע הזר ליי בוא
עורות מוכנים עבר המפעל הירושלמי.
שוגרמן, שחור השיער והדור הלבוש, תו שב
הארץ לשעבר שהיגר בילדותו לארצות
הברית וחזר לארץ כמשקיע הון זר, קצף :
לטענתו, מסייע משרד המסחר והתעשיה לחי זוק
הקרטל של התעשיינים האחרים, מונע
בזאת את הרמת האיכות והורדת המחיר.

רג ע לפני השיחדוד

האנגלים לא יכלו לעבור על העניין ב שתיקה.
סירת משטרה מזויינת התקרבה
אליהם, תבעה מהם לעצור. יורם ניסה להס
שנשא
שם אשה. החודש הגיע ממנו ארצה
סימן־חיים נוסף, בצורת חוברת בת 31 עמוד,
שנכתבה בשווייץ והדופסה (בעברית) באמ ריקה.
השם: איכה.
״ ת 1ה ב גי ד ה .״ אדן, הכותב שירים
בשתי שפות, החליט הפעם להגיש לעם תוכ נית
פוליטית מפורטת. כמנהגו מאז׳ לא ניסה
להסתיר את דעותיו החריפות•
כתב הוא :״רוח׳ הקואליציה של מקבצי
הנדבות והקרנות המפלגתיות בסוכנות הי הודית,
כשהיא מקושטת בחותמת פקידי ה מנדט
לשעבר — טיפוסי ״עבד כי ימלוך,״
איננה מסוגלת לבטא ואיננה מבטאת את
רוח הגליל המערבי או הנגב הדרומי ...חוסר
יכולתו של השלטון הקיים להשתחרר לח לוטין
(מן החוקים של) השיטה ה*זנדטורית
הפלשתינאית ...הנה תעודת עניות עלובה,
אות כשלון חרוץ, תו הבגידה באלה שבדמם
נכבשה הארץ..״
האסון היסודי הוא׳ לדעת אדן, כי מנהיגי
המפלגות לא נתנו למדינה חוקה הקובעת
גבול למנגנון הממשלה״ .מחוסר חוקה
הממשלה לעשות כאוות נפשה, אינה חייבת
להתחשב כלל בדעת האזרחים ובזכויותיהם.
נוצרה מעין דיקטטורה של עסקני מפלגות.
שכמי ישראל. כדי לתקן את המעוות
מציע אדן גרץ בחוברתו נוסח מלא של
חוקה, הכולל 63 סעיפים׳ הלקוחים מחוקות
עמים שונים, בעיקר מן החוקה האמריקאית
והשווייצרית. הסעיפים העיקריים :

סוף סוף: האזק״נזס
התקופה שבילו בברצלונה היתר, היפה ב יותר.
מועדון השייטים במקום — ארמון
מהודר — הועמד לרשותם, אנשים רבים
הזמינו אותם לטייל ולבלות אתם. הם קנו
ציוד שהיה חסר להם, מילאו את מחסן ה״
פרודוקטים וכאשר הגיעו המיפרשים הח דשים
יצאו לנמל הבא שלהם — גיברלטר,
הנקודה האחרונה לפני צאתם מן הים התי כון
אל האוקינום האטלנטי.
גם כאן נית^לו בסערה. הפעם סערה או הדת.
רוח גב חזקה דחפה אותם במהירות
של שמונה״תשעה קשר (ארבעה קשר נח שבת
למהירות טובה) .הדרך הארוכה של
550 מיל עברה כאילו במירוץ• רק 70 מיל
לפני גיברלטר, בחצות, השתנתה הרוח ל מערבית
והם הוכרחו לחפש מקלט בחוף ה דרומי
של ספרד. בבוקר כבר היה הים שקט,
וערפל קל עלה מתוכו.
בשעות הערב הודיע שלמה לויצקי, שה יה
במשמרת, על מגדלור. ואמנם לפניהם, הו פיעה
פונטה אירופה, אחד מעמודי הרקולס
של המיתולוגיה היונית, וסימן הגבול לים
התיכון .״נשמנו עמוק,״ הם כתבו ,״סוף סוף
עזבנו את האמבטיה. לפנינו השתרע האט לנטי.״
לפנות
בקר קרבה הסירה לנמל גיברלטר:
מפרץ קטן ומוגן, לרגלי צוק ענקי. הסירה
הקטנה התקדמה בגאווה ישר לתוך הנמל.
הם לא ידעו כי הם מפליגים דווקא לחלק
הצבאי של הנמל. הם גם לא שמו לב שעל.
התורן התנופף רק דגל ישראל. לפי החוק
הימי, היתר, זו פלישה כמיטב המסורת ש לפני
מאתים שנה.

• חלוקת הארץ לשבטים, בדומה ל שבטי
ישראל הדומים, שיהוו מחוזות עצמ איים,
כמו הקאנטונים בשוויץ.
• חלוקת הרשות המחוקקת לשתי בתים
(״הכנסת הגדולה״ ו״הכנסת הקטנה״) ,כמו
באמריקה.
• בחירת חברי הכנסת באופן אזורי,
כך שכל חבר יהיה אחראי במישרין בפני
בוחריו.

כשהופיעו השבוע אחיו ואכיו של שאלתיאל כן־יאיר כבית המשפט.
גילו שני הנאשמים מצב רוח מרומם. השגיים, צאצאי משפחת גרים
רוסיים. שכנעו את המשטרה שהנשק היה מיועד להגנה על דיירי
כית החולים לחולי-רוח שהם מנהלים אותו, מפני מסתננים ערכים.
שי הצליחו להינצל מן הים.
הברירה — לחזור חזרה לישראל או
לראות את הסירה נרקבת בטנג׳יר — היתר,
בשבילם מכה איומה. משך שלושה חודשים
ציפוי בחסר סבלנות לרגע בו יעברו את
ר,מיצר לאוקינוס. העובדה שהצליחו לעשות
מה שלא עשוי בחורים ישראלים עד כה
לא שינתה — בעיניהם — מאומה. גם ב ממדים
עולמיים היה להם במה להתגאות.
אולם הם לא התנחמו.
״ייתכן שהטבע שבר את ישראלה,״ כתב
יורם פרידמן בדו״ח שלו למערכת העולם
הזה .״אולם בנו נשאר משהו שלא נשבר.
אנחנו עוד נפליג מסביב לכדור הארץ.״

הבורסקאים ויצרני הנעליים לא טמנו את
רגליהם בצלחת, פידסמו שורת האשמות נג דיות,
קבעו שהמפעל הירושלמי:
• לא מילא את התחייבויותיו לגבי הי צוא

• מתכוון לפגוע בייצור העורות המקומי
על ידי ייבוא עורות מוכנים:
• אם יפטר שוגרמן את פועליו, מוכנים
הם לקלוט את המפוטרים.
• הם מזמינים את שוגרמן והאחים חבם,
השותפים הישראליים במפעל, לבוררות של
.וועדה ניטראלית, בפניה הם מבטיחים לגלות
עוד סודות אחדים לשאול מספר שאלות נוס פות
בלתי־נוחות.
לחץ על הכיס. אולם את השאלה הבל־תי־נוחה
ביותר הציג לפני בעלי המפעל ה ירושלמי
אחד העתונאים: אם ׳מפעלו כה
משוכלל לעומת האחרים, מדוע אין מחיריו
זולים יותר משל הייצרנים האחרים: לוח צים
באותה מידה על כיסיהם של הצרכנים?
האם אין זה נכון שבו בזמן שהוא מוחה
על קיום קרטל באספקת העורות, הוא מקיים
קרטל עם היצרנים האחרים במחירי הנעלים,
מונע־ את הורדתם?
הוויכוח טרם ננעל, אולם תשובה עקיפה
ניתנת השבוע: מלחמת המודעות בעתונים
כבר עלתה למפעל הירושלמי, לפי הערכה
זהירה 7000 ,ל״י, ליריביו 3000ל״י. איו
ספק שסכומים אלה ימצאו את דרכם לחישוב
מחירי הנעליים.
דעות הצעת » שוו״ץ
משך כמה ימים היה אדן גרץ, רב־החובל
הצעיר 25 והמזוקן, מרכז ההתעניינות ב שלוש
יבשות. כל מילה שאמד, כל מעשר
שעשה (או לא עשה) נכנסה ישר לכותרת
הראשית של עשרות עתונים. היה זה אחרי
שסבל מהתמוטטות עצבים, בפקדו על אניית
אביו א/ק אב רהס נרץ (העולם הזר ,)790
שלח אולטימטום לראש ממשלת ישראל.
מאז כמעט נעלם אדן גרץ. ידיעה קצרה
סיפרה שעבר להחלמה בשווייץ׳ ידיעה שניה

• הכרעה ישירה של האזרחים בכל
שאלה לאומית חשובה על־ידי משאלי־עם.
כמעט לכל אחת מן הצעות האלה היה
אדן גרץ מוצא, מן הסתם, תומכים רבים
בארץ. אולם היה זה מיוחד לו שלא רצה
להכיר בעובדה פשוטה: כדי להגשימן היה
צורך במהפכה בישראל.
דת צדק לישו
לפחות 60מ־ 72 שנות חייו הקדיש שמואל
משה לוי, שחור השיער וחריף המבט, בעיקר
למלחמה על הצדק. עוד בגיל 12 אירגן מלח מה
ציבורית נגד הגבאי באנטאליה שבתור כיה,
אשר עשק את אנשי עדתו.
לפני 14 שנה השיגה מלחמתו לצדק שיא
נוסף, כאשר הפגין לבדו, לבוש שק, לפני
הפרלמנט הבריטי, בדרישה לפתוח את שע רי
ארץ ישראל ליהודים, פליטי אירופה.
הגבאי מאנטאליד מ.ת מזמן, שערי ארץ
ישראל כבר נפתחו לרווחה, אך העוול עודנו
ושורר ברמה. ל4י אינו נכנע. בהתלהבות נעו רים
הוא מדבר על התורה, מקור הטוב האו שר
לאדם, גם בימינו ידוע בבתי הקפה התל־אביביים
בכרוזיו, הקוראים למין האנושי ג־התרחק
מאמונת־שווא, אותם הוא מחלק לכל
דורש ולא־דורש.
״העולם הנורא הזה.״ בשבוע שע בר
העיד לוי בבית משפט השלום בתל-אביב
נגד נפתלי דרייזנר ומנחם הלוי־כץ, אשר
היכוהו וזרקוהו החוצה מבית־הכנסת הקטן
ברחוב מרכז בעלי מלאכה, בשעת קריאת ה תורה
בשבת. הפעם חילק לוי כרוזים על
נושא חדש: הוא דרש להביא את ישו מנ צרת
בפני משפט לאומי, לטהר אותו מאש־מתו
כבוגד ביהדות. אס יימצא זכאי, יש
להסיר מעליו?:־נ הד,דש, לראות בו אחד
מנביאי ישרא .׳:מתפללי בית הכנסת, בשכ לם
המוגבל, לא ירדו לעומק הו עיון, צעקי :
״לזרוק החוצה את המיסיונר
״.:־ומנם אני זקן, אך עדיי, ביתי במותני,״
אמר לוי בהניפו אגרוף מש:נע ,״אבל לא
השבתי להם כגמולם. כבוד הוא לי להיות
מוכה על מזבח האמת ! ״
הוא הוסיף באנחה :״אני רב ן את רן־
* מיד עם הקמת המדינה הוכנה טיוטה
של חוקה, אולם דוד ב ך גו ריון החליט לבטל
את הדיון בח, מחשש פן כל ויון בחוקה
יגרום להתנגשות בלתי פטרו ת בין הדתיים
והאנטי־דתיים.

גורמן, מדוע הוא הולך לנגב. הוא אינו יכול
לסבול יותר את העולם הנורא הזה. הלוואי
ויכולתי לעשות כמוהו.״

דרכי אד
לאיש לא איככת
אסתר מרקם, טלפוניסטית במשרד מושל
מחוז תל־אביב, היתה כבר מוכנה לצאת מ המשרד,
בתום יום העבודה, שעה שנפתחה
הדלת וצעיר כבן ,20 נמוך קומה, לבוש
מדי צבא מקומטים ומלוכלכים, נכנס, ביקש
בקול רפה ומבטא לא־ברור ראיון עם המו של.
כשאמרה לו אסתר שהמושל יצא כבר,
התפרץ הצעיר, צעק בקול ניחר :״יומיים
לא אכלתי, שבוע אני י שן ברחוב. אינני
יכול להמשיך יותר.״
לפי בקשתה, נשלח הנער לקבוץ יבנה,
חזר משם כעבור ימים מספר ״לא רוצים
אותי שם.״ בבית השיטה היתד, תוצאה דומה.
הכנסת־האורחים העירונית, מוסד המיועד
.לחסרי־בית, הסכימה לאכסן אותו רק משך
עשרה לילות. בחודש: מספר הזקוקים למו סד
גדול מכדי לאפשר לכל אחד ללון שם
כל לילה. את שאר הלילות מבלה סלומון
ברחובות, באוטובוסים, בגנים.
,כמו בלב חוצות!״ סלומון סלומון
בא ארצה מהודו עם עליית־הנוער לפני כ חמש
שנים. בכפר הנוער, בו למד ועבד,
היה תמיד מבודד, לא יכול להסתדר בין יל דים
בריאים וחזקים. כשהתגייס לצבא, נת גלתה
מחלת הבילהרציה, שקיננה בו, והוא
שוחרר כעבור חודשיים מסיבות בריאות.
מאז התחילו גילגוליו. עליית הנוער קבעה
שאין הוא בטיפולה, בשל גילו הגבוה, של חה
אותו לסוכנות היהודית. הסוכנות הציעה
לו מקום בצריף במעברת ג׳ולים, אך התברר,
בבואו לשם, שהמקום תפוס. הוא חזר לתל-
אביב, ניסה לעבוד בעבודה שחורה, אך לא
החזיק מעמד: הוא היה חלש מדי. אז באי
הרעב וחוסר־הישע.
אמרה אסתר מרקם :״מביאים עולים אר צה
ואחר כך זורקים אותם לגורלם. סלומון
זקוק לטיפול רפואי ולסעד באופן דחוף. כל
אחד שולח אותו לשני: לאיש לא איכפת אם
ימות כמו כלב בחוצות״.
עוזונזת האמת. כ ל האמת. רק האמת
בצהרי שבת, כשכל שוטר הגון מנמנם,
זעק הטלפון מסדום: שני יהודים נמצאו הרו גים.
חוקרי המשטרה של המטה הארצי הפל-
סו קללה, קפצו על המכונית, לקחו עמם
צלם, גששים, רושמי מקרי־פשע !וכריכים,
דהרו כמטורפים לסדום, שברו את מכוניתם
ליד באר־שבע, המשיכו במכונית שניה.
אולם עוד לפני שהספיקו לבדוק את גו פותיהם
של האחים יואל וחמס דסקל מרחו בות,
מנקי בורות־שופכין, האחת צפה ב תוך
המיכל של מכוניתם, השניה שלושה
מטר ממנה, ידע גורם אחד ורחוק את פ

תרון
התעלומה. היו אלה כתבי מרבית הע-
תוניס, שישבו בחדרי המערכות בתל־אביב,
ידעו בדיוק מה קרה: השנים נרצחו, על-
ידי מסתננים. הדור הגדיל לעשות. ,קבע כי
השנים ״נהרגו בדקירות סכינים או מכשי רים
חדים אחרים,״ וכי ליד אחת הגוויות
״נמצא טוריה מגואלת בדם.״
כאשר לא התגלו ״העקבות המובילים מע בר
לגבול״ ,הצהירה המשטרה כי ״אין יד
מסתננים בדבר״ .אך אותם העתונאים, הרגי לים
לפרוט על מיתריהם של סנטימנטים לאו מניים,
יותר מאשר לחקור עובדות, הוסיפו
לחפש את האשם האמיתי: פועל ערבי בשם
עלי, אותו העסיקו השנים משך 8שנים,
פיטרוהו לפני זמן מה, אחרי ש ״השלטונות...

בשעור היסטוריה,
הודיעו להם כי כניסתו של העוזר לא תורשה
עוד״ .הערבי, לדברי הארץ, שאף נקם, בחר
לו צורה זאת לעמוד על זכויותיו.
אך באותו בוקר שפיסם הארץ השערה
זו, כבר הגיעה החקירה לסיומה במסקנה
שונה במקצת: האחים היו קורבן של תא נת
עבודה. שסתום המיכל בו הובילו מי
שופכין שנשאבו מבורות בסדום, נסתם,
ושעה שרצו להריק את המיכל, עלה חיים
למכונית, עם טוריה בידו, לנקות את הצי נור.
אך במיכל הצטברה כמות גדולה של
אדים מרעילים שעלו מן השופכין. חיים
הורעל, נפל למים, הטוריה לידו. כשעלה
אחיו לראות מה קרה, הורעל גם הוא, נפל
לקרקע, דאשו נחבט קל בשעת הנפילה בגוף
המכונית. היא הספיק, לפני מותו ׳מהרעלה,
לזחול מטרים אחדים מן המכונית. קבע הפ תולוג
הראשי של בית־החולים הממשלתי ב־תל־השומר
שמצא את הרעל בריאות הגוויות:
״אילו היה מישהו לידו, שיעשה לו נשימה
מלאכותית, ייתכן שהיה יואל ניצל. אך בלי
זאת, ההרעלה היתה וודאית.״

משפט ;
סינמה בדש

העונה בבתי המשפט התל״אביביים נפתחה
בסימנם העליז של מאורעות תרבותיים־
אמנותיים: בעוד שבבית המשפט המחוזי
נידונו כרמן וטתויאטה (העולם הזה ,)836
הוצג באולם מואפל של בית משפט השלום
סרט ראינוע.
שם הסרט היה החדר נשאר ריק (העולם
הזה .)824 הכוכב הראשי: חלף האליל איב־רד,ים,
העד האילם ברצח הקבצן עוסמן
איבן־פארים גולו, שבוצע, כפי המשוער,
על ידי שני קבצנים אחרים, זאכי וקמאלי
חבאב, שותפיו לחדר של הנרצח.

באולם

מואפל, דממה קודרת

עניים מאוד ולא ראו סרט משך שנים.
כשהודלקו האורות, החליפו ביניהם הערות
נמוך, חזרו שנית לדממתם
אחדות בקול
הקודרת.

אבא הוא אבא

במזנון בית המשפט המחוזי בתל־אביב,
שהמה מעורכי־דין עטופי גלימות שחורות.
עתונאים טעונים פנקסים ומצלמות, ישבה
נערה רזה׳ שחורת שער, חיוורת פנים וג דולת
עיניים. שושנה מרחבי חיכתה להפ סקה,
כדי להתראות עם בעלה, יעקב, הצעיר
והשחרחר 23 שמסר אותה שעה את עדו תו.
יעקב נאשם ברצח יוסף מרחבי׳ הודה
באשמה, אך עמד על כך שהאיש אשר הרגו
הוא אביו, אחריו חיפש כל ימי חייו.

״לא יהיה לכם דם !״
״יהיה לנו ועוד איך ! רוצה להתערב?״
״מתערבים .׳״
השעור הסתיים במספר מצומצם של ידי עות
היסטוריות ובמספר גדול של התערבויות.
כולן נסבו על דבר אחד: האם יצ ליחו
החמישה, אברהם מיכרובסקי, אפרים
וינטר, משה אסון, אברהם סעד ויצחק יוספי,
לבצע את תכניתם הנועזת: טיול על פני
כל הארץ באופניים.
כתם על המצפון. הרעיון שנולד ב שיעור
ההיסטוריה לא נשאר זמן רב בחיתו ליו:
משך זמן קצר הותקנו כלי הרכב
ביסודיות הדרושה, נאספו הלירות ההכרחיות.
בבוקר השכם יצאה החבורה לדרכה, הת גלגלה
עד הערב, אחרי מספר רב של חניות
וביקורים אצל חברים וקרובים, לקרית מוצ-
קין. למחרת, אחרי נסיעה לנהריה וחזרה,
עשתה החבורה מעשה שלא יעשר״ הרובץ
ככתם על מצפונה: בגלל אזהרתו של ״מומ חה״
,שטען שאין לעבור את הדרך מעכו
לצפת באופניים, העמיסו את אופניהם על
אוטובוס, נסעו בו עד צפת. היה זה הקת
היחידי 557,5הקילומטר של הטיול, אותו
לא גמאו בגלגלי האופניים, שהגיעו, בהמשך
הדרך, עד למטולה, לרוב קיבוצי הגליל ה מערבי
לעמק הירדן, לעמק יזרעאל וממנו
חזרה לתל־אביב.
הקשיים העיקריים בהם נתקלו: התפוצצות
פנימיות, שתוקנו בדרכים על המקום ויחס
לא אוהד מצד כמה קיבוצים, בהם ביקרו.
היתד, זאת החייאתה של מסורת שהיתה
מקובלת בנוער העברי, בימים בהם טרם
נראה לו כהכרחי לבצע כל טיול, בקאדילאק.
לפחות, ובכל חג נראו קבוצות רוכבים נעות
בכבישים לים המלח, חברון או לפחות ל חולדה.
החמישה זכו בכל ההתערבויות, זכו
עם זאת בהרגשה המרנינה, שדם, לא מים
זורם בשרירי רגליהם.

קבוצת המטיילים ואופניהם ־

היתה זו תקרית עגומה. עגומה לא פחות
היתה, במקרה זה, התנהגותה של העתונות.

עי חלף חאליל אכרהם

הווי

משלוח פתקאות
כאשר בא עוו־ו־דינו הצעיר, מסולסל־השער,
צבי טוב. לראותו בתא־הכלא בתל־מונה
התעקש האסיר» :אתן לך יפוי־כח
רק בתנאי אחד — יהיה עליך להוכיח בבית
המשפט שההרוג הוא אבי ! ״
טוב ניסה לצנן את התלהבותו הקודחת
של מרשו: רצח אדם סתם לא יהיה פשע
כה חמור כרצח אב. אולם מרחבי עמד על
שלו :״חייתי כדי למצוא את אבי, סבלתי
לשם כך אני מוכן גם למות ! ״
עינים עצומות. בקול קצוב ונמוך סי פר
יעקב את תולדות חייו. כאילו לא ראה
את האולם המלא והגדוש, דיבר אל עצמו,
נעץ את מבטו בחלל. עיניו היו עצומות
למחצה, אצבעותיו הארוכות מרטו בעצ בנות
בשפמו השחור. השופטים, רשמו ב קפדנות
כל מילה שנפלטה מפיו, עצרוהו
מדי פעם בפעם, כשמיהר מדי. היה עליהם
לפתור בעייה חמורה: לפניהם עמד צעיר
שעל כתפיו רבץ חוב כבד מנשוא.
האולם עצר את נשמתו. על הספסל יש בו
אלמגתו של ההרוג, רוזה, לבושה כולה
בשחור, שתי בנותיו, רות ואביבה, ואחיו.
הזמן נעצר. צבי טוב צעד לאיטו מן
ספסל אל השולחן, שאל מפעם לפעם שאלות
שעינו את אבני־הדרך העיקריות של הסיפור,
התובע, גבה־הקומה והתמיר, אלכסנדר טל,
גם הוא צעיר, ישב על הספסל ממול, רשם
את הערותיו. לא נשאר לו כמעט כל תפקיד
— מרחבי עצמו עשה את מלאכתו,
סיפר את סיפורו עד לפרטים הקטנים ביו תר,
כאילו עמד בחקירת שתי־וערב, מן
הרגע הראשון בו שמע את אביו קורא לו
״ממזר״ ,עד לרגע שלחץ על ההדק.
הזמן כאילו נעצר בשעה 8.30׳ אולם המ חוגים
הראו 12.00 שעה שהשוטרים הובילו
את מרחבי אל הפרוזדור. נערה רזה, ארו כת
שער וגדולת עינים חיכתה לו שם.

נ 1ער
בלי קאדילק

כשהגיעה המשטרה למקום הפשע, ניצבה
לפניה בעייה קשה: העד היחיד לריב בין
שני האחים חבאב לבין דיירם גולו בליל
הרצח, היה חרש״אילם. הוחלט לתת לעד
הזדמנות להראות בידיו את אשר התרחש
בלילה הגורלי. שעה שהעד הציג מחדש את
הטרגדיה, רישרשה המצלמה. הנאשמים, ש נתפסו
בו בזמן, לקחו אף הם חלק קטן בס רט,
אותו לא תובל התביעה, לפי החוק,
לנצל נגדם, בניגוד לרצונם.

המורה במחלקה השמינית של בית־ ספר
תיבון ערב של הנוער העובד המשיך להרצות
בקול חדגוני על ההיסטוריה של הבית השני.
בין התלמידים היתד, ניכרת התעוררת בלתי
רגילה. אך היא לא היתד, מכוונת דווקא לד בריו
של המורה. בספסלים האחוריים התחולל
משלוח פתקות מזורז, שתכנן הקצר והמ רומז
היה בערך 5זה :

ההצגה הפתיעה את השופט ואת הקהל,
אך יותר מכל את הנאשמים עצמם, שלטשו
בו את עיניהם מתאם. הם היו זקנים מאוד

• אברהם מינרובסק׳ נעדר מן התמונה,
משנס שצילם אותה, השאיר את - .אופניו י בידי חבריו.

קידוח המלך שד ־.
׳בסדום התחילה קבוצה של חברות בקי דוח
נפט, במקום אותו קבעו 4ארכיאולוגים.

קולקטיביות רעיונית
בנצרת החליט שבט בדואי שלם, ערב א-
שיבלי, להתנצר, פנה בעניין זה לאפיפיור
ברומא מקווה לזכות בצורה זו בהגנה בינ לאומית.

u nמר חבית
בירושלים הודיע אדם לדוור שהביא לו צי
התייצבות לעתודות, שהוא נפטר, קיבל כע בור
זמך מה מכתב ממפקד יחידתו המביע
השתתפות בצער המשפחה.

3ל ב בו ת 1־־* חרדים
בתל־אביב ניסה בעל־בית לשכנע את דיי־רו,
נגדו הגיש צו פינוי, לעזוב את אשתו׳
לשאת אשר, אחרת, בעלת דירה מרווחת בת
שלושה חדרים.

ניתוח ראשון
בבית־השיטה נחנכה המרפאה על־ידי ני תוח
פתיל, עשוי מאגד תחבושת, בעזרת
מספריים חירורגיים.

אוטו-ם!1ם טית
בדרך מירושלים לתל־אביב עצר שוטר
אוטו, בטענה שהנהג הפעיל את הרדיו בש־עת
הנסיעה, בניגוד לחוק, שוכנע בטעותו
אחרי שהנהג ביקש ממנו לגעת באנטנה, להיווכח
שאיננה חמה•

אחת אחת
ביפו נעצר על״ידי המשטרה צעיר שהת קיף
בקולנע צעיר אחר, בטענה שהלה התנ שק
עם נערתו משך כל הסרט, הפריע לו
ליהנות מהנשיקות על הבד.

הגבר ת היצור
במשמר הנגב נקבע הסדר, לפיו מתגלחים
ליד ראי המקלחת, היחיד במשק, שלו שה
אנשים בני גובה שונה בבת אחת.

בו שר קרבי
ביפו השתולל בלישכת הגיוס צעיר, אשר
פקידי הלישכה סרבו לגייסו לצבא בגלל
גילו הצעיר.

כתב האשמה
בתל-אביב ביקש שוטר, שלא ידע לכתוב,
מנהג שימלא עבורו את טופס התלונה . ,על
הנייד, במקום אסור, איים על הנהג, כשהלה
סירב, לתבוע אותו לדין גם עבור התחצ פות
אל שוטר בשעת מילוי תפקידו.

מכל

במרחב

ה ע 1ל 0

פיליפינים
!וזירות: בוחרים
ביום השלישי השבוע ידעו הזהירים מבין
20 מיליון תושבי האיים הפיליפינים כי
כדאי להם להישאר בבית. היה זה יום בחי רות.
ביום הבחירות האחרון, לפני ארבע
שנים, נהרגו למעלה ממאה איש.
השבוע היו כל הסיכויים כי מספד הה רוגים
יעלה על מספר מבוטל זה. כי לא
זה בלבד שקם מתחרה רציני לנשיא הנוכחי,
אלא שמתחרה זה אף הכריז שאם ייבחר
יהיה מעשהו הראשון לאסור אותו.
אנטי חוק. מגסייסי הוא כמעט גיבור
לאומי. הוא עמד בראש פרטיזנים בימי ה כיבוש
היפאני, כשרוב שאר העסקנים ישבו
באמריקה, או שיתפו פעולה עם הכובש.

אם יימשך קו זה, הרי ביום בהיר אחד
יסלק העם את הגנרל אייזנהואר, וימליך במ קומו
מליונר. המליונר לא יאמין באילי ה הון,
ימסור את השלטון לפוליטיקאים מק צועיים.
אלה יהיו, סוף סוף, מומחים ל פוליטיקה,
יתקנו את שגיאות החובבים.
מוות ׳מהיר יותר. בדיחה זו של ביל
מולדין, הקאריקטוריסט האמריקאי הנודע,
מסבירה במידה רבה את אשר קרה בשבוע
האחרון בארצות״הברית. בשתי מדינות, וב עיר
הגדולה בעולם, הנחיל העם מפלה. מו חצת
לגנרל ולשריו המליונרים. היה זה
בדיוק 11 חודש אחרי שאותו העם הכניס
את אותו הגנרל לבית הלבן על גבי גלים
סוערים של התלהבות המונית.
מה קרה? אייק הבטיח שלום בקוריאה,
והוא השיג את השלום. אולם הילדים הטובים
לא חזרו הביתה, לחיק אמא. הפלא הגדול,

אנגליות במרחב מעיקה בעייד, בלתי-נעימה :
איך להודיע לשליטי ערב כי בקרוב עלולות
הכנסותיהם להיפגע באופן ר ציני?

מצרים
! mהאומללה
בצעירותה היתד, זינב אל״ווקיל יפהפיה
לפי כל כללי היופי הערבי :
מושלמת,
שמנה, לבנת־עור, בעלת עינים שחורות וע מוקות.
היא גם היתד, פיקחת. בחוג משפחה
קראו לד, זנובה ואילו בפי חבריה האינטי מיים
היתר, זוזו.
לפני 20 שנה זכתה זוזו לכבוד גדול :
מוסטפא אל־נחאס, ראש הממשלה שהיה אז
בן ,57 נשא אותה לאשה. תחילה לא הצ טיינה
במיוחד, הסתפקה בעריכת נשפים
צנועים לחברי בעלה. אך לא זמן רב נשארה
אשת איש צנועה.
אל־נחאס היה איש עני, תופעה יוצאת-
דופן במרחב: מדינאי ישר וכנה. זוזו הר אתה
לו כמה מגוחך שלראש הממשלה לא
יהיה לפחות ארמון אחד הגון לקבלת אור חים•
הבעל הזקן נכנע. אחר כך הבין כי
לאדם שיש ארמון ואדמות, חייבת גם להיות
הכנסה צדדית, נוסף למשכורת הזעומה של
ראש ממשלה. כדי להקל על בעלה נטלה
זוזו את כל הנהלת העסקים על עצמה.
תוך שנים אחדות היתד, זינב אל־נחאם
אחת הנשים העשירות והמפורסמות ביותר
במצרים. כל דבר שמצא חן בעיניה, לקחה
אותו מבלי להרהר אחרי חוקי האתיקה וה מוסר
החברתי.
היופי נעלם. בין היתר, מצא חן בעיניה
עסקן צעיר במפלגת בעלה. פואד סראג אל-
דין אף הוא נחשב לכליל היופי: גבוה,
שחרחר, מוצק, בעל נקודות־חן על הלחי
ושן מוזהבת. הוא הפך מאהבה המוכר של
זוזו חסרת״הילדים.

העניין התחיל עם סילוקו של מוחמד מום־
אדק מראשות הממשלה באיראן. עתה לא
נשאר, למעשה, ספק כי הנפט האיראני
יזרום שוב לשווקי העולם, יוריד את הד רישה
#פס ערבי. השליטים הערביים, שהת רגלו
להכנסות גדלות והולכות מחברות ה נפט,
עלולים לא לראות את העניין בעין
יפה.
בראש
..איורור חשמלי במדבר.
וראשונה ישנו עבד אל־עזיז אל-סעוד. הוא
הבעייד, הגדולה ביותר של חברת הנפם ה־ערבית״אמריקאית,
גדולת יצרני הנפט ב מרחב.
מאז סגירת שדות הנפט האיראניים
עלתה תפוקת השדות הסעודיים מחצי מילי 1ן
חבית ליום ל־ 826 אלף חבית. הכנסותיו של
אל־סעוד מכל העסק 200 :מיליון דולר ב שנה
האחרונה.
הכסף הוצא על-ידי המלך כרצונו. כל
אחד מעשרות בניו הקים לעצמו ארמון מ פואר,
מאוורר חשמלית. ריאד, הבירה ה מדברית,
הומה ממכוניות אמריקאיות מפו ארות:
בקברטים ובבתי המלון המפוארים
ביותר של אירופה ואמריקה נחשבים בני
המלך לבני בית.
בתנאים אלה, מצא אבן סעוד כי ההכנסות
אינן מספיקות. הוא הטיל על חברת הנפט
להניח מסילת ברזל מריאד עד למיפרץ ה דרש
פרסי,
כמתנה לממשלתו. לאחרונה
מהחברה להגדיל את תשלומה עבור שימוש
במסילה.

יותר מפיפטי-יפיפטי.

מצב

דומה

מועמד ראמון מגסייסי
גם הוק, גס יפאנים
אחרי שארצות־הברית הורידו את דגלן מן
התורן ב־ 1946 ונתנו עצמאות ל־סססד האיים
של המדינה • ,הפך מנהיג לאומי, נתמנה
לבסוף על־ידי הנשיא אלפידיו קוירינו לשר״
הבטחון.
בתפקיד זה הוטל עליו לחסל את הסכנה
החמורה שאיימה על ממשלתו — צבא ה פרטיזנים
הקומוניסטיים, שקרא לעצמו ״הוק־באלאהאפ,״
או, בקיצור ,״הוק.״ מגסייסיי
הצליח מאד בתפקיד זה. הוא הצליח עד
כדי כך שהוא עורר את תשומת־לבם של
האמריקאים.

אשר הגנרל עמד לחוללו בנגעו במטה־הקסמים
בכדור העולם, לא התקיים. המצב
הבינלאומי נשאר קודר כפי שהיה. השיפור
היחידי שחל: במקום מוות מהיר בעזרת
פצצה אטומית צפוי עתה לאיש הקטן מוות
מהיר יותר בעזרת פצצת המימן.
גם בבית לא הופעל מטה־הקסמים של
שפונקו בימי
הגנרל המבריק. האיכרים,
טרומן, נוכחו לדעת כי הממשלה החדשה
אינה נלהבת לתת להם תמיכה. בעלי ההון
היו מעונייגים במזון זול לפועלים. אולם
האיכרים לא בעלי ההון, מכריעים בבחירות.

סירחון נדוד מדי. אותה שעה היד
האמריקאים זקוקים לאיש חזק והגון. כי
הנשיא קוירינו העלה סירחון יותר מן המ קובל
אפילו באסיה המזרחית.
מעטות המדינות בעולם אשר בהן כה
גלוייה השחיתות לעין כמו במדינות האיים.
אחיו של הנשיא הציע לא פעם שוחד של
חצי מליון דולאר לשר״הבטחון, בתנאי שי שחרר
פושעים עשירים. לשיא הגיע הסירחון
כשנשאל לא מכבר פקיד יפאני בפרלמנט
של ארצו מדוע נתן לרמאי יהודי-אמריקאי
בשם טד לוין לפתוח אולמות־משחקים ב יפאן.
תשובת הפקיד: נשיא הפיליפינים
הבטיח לו לשחרר את פושעי המלחמה הי״
פאניים האסורים במדינתו, אם יתן לאותו
יהודי להרוויח כסף ביפאן. היהודי היה שו תפו
של הנשיא.
שחיתות הנשיא ותמיכת האמריקאים היו
מספיקים להבטיח נצחון לשר״הבפחון המ מגסייסיי
ינצח
שוחרר. דעת המומחים נ
נצחון מכריע, אם לא ייעצר על־ידי כדור
של רוצח או על־ידי בחירות מזוייפות. שני
הדברים היו אפשריים בהחלט.

> V fiמדי גולף. ייתכן מאד שבסופו
של דבר תבאנה בחירות אלה ברכה לגנרל.
הוא סמך יותר מדי על פופולדיותו, ראה
בשמחה כיצד מייעדים העתונים את המקים
המרכזי בעמודיהם לחופשותיו ולמשחקי-
הגולף שלו. העם לא רצה בנשיא המשחק
גולף (העולם הזה .)837 ייתכן מאד שהנשיא
יבחר לעצמו התעסקויות אחרות.
״הפסדתי קרבות גם בעבר,״ חייך השבוע.
יתכן שנזכר בימי הקרב בהרי הארדניס,
כשפון־רונדשטט הזקן הבקיע את חזיתו ב אופן
מפתיע ודעת־הקהל הכריחה אותו למ סור
את הפיקוד בשדה לידי אויבו, חגנרל
הבריטי מונטגומרי. אז הצליח להכניס את
הגרמנים לכיס, להשמיד את רובם. להכניס
לכיס את האמריקאים יהיה, כנראה, תפקיד
הרבה יותר קשה.

ארצות־הברית
מישווק ה*נרל
הארי טרומן היה פוליטיקאי מקצועי. ל 5ן
לא האמין בפוליטיקאים, מסר את השלטון
לגנרלים. גנרל מרשל, גנרל אייזנהואר וחב ריהם
תפסו מקום מכריע בממשלתו.
ביום בהיר אחד סילק העם את מרומן,
המליך במקומו את הגנרל אייזנהואר. הגנרל
לא האמין בגנרלים, ומסר את השלטון ל״
מליונרים. מנהלי ההון הגדול תפסו מקום
מכריע בממשלתו.
* הסיבה העיקרית: בהיותם חלק משטח
השלטון של ארצות־חברית היו הפיליפינים
משוחררים מטכס, תוצרתם הזולה התחרתה
עם התוצרת האמריקאית.

טיפה מרה נמאדו
״מרעילים את בנינו צווח גילוי־הדעת
של ארגון הנשים למלחמה בשיכרות. היה
לו על מה לצעוק: צבא ארצות-הברית הח ליט
למכור לחייליו משקאות חריפים, בדומה
למתחרהו העיקרי — צי ארצות־הברית •.
עד כה נהנו רק קצינים וסמלים מן הזכות
לשתות ויסקי במחנות. התוצאה היתר, שה חיילים,
שהתגעגעו לטיפה המרה, סיפקו
צורך טבעי זה מחוץ למחנה, גרמו שם
לשערוריות. אם הם כבר שותים, החליט
הצבא, מוטב שישתו בבית, במקום שאפשר
להשגיח עליהם. לכן הקים בארים במחנות.
אולם הדבר לא השקיט את האמהות,
שבניהם הטהורים נלקחו מהם והוסגרו לחיי
הפקרות ופריצות. רבבות מברקים ומכתבים
נשלחו לחברי הסינאט. ומאחר שחברי הסי־נאט
עומדים ממילא במאבק קשה על עצם
אישור חוקי גיוס החובה, קיים חשש חמור
שותילי הדוד סם יצטרכו גם בעתד לשבור
את צמאונם (ואת הרהיטים) בבארים אזרחיים.
• המתיר נזדירת משקאות חריפים במחנות,

נאשמת זינב אל-נחאס
גס זוזו, גם זהבה
למשרה זו היו גם יתרונות מסויימים.
מונה שר החקלאות,
הצעיר הבלתי־ידוע
הפך תוך שנים אחדות לכוח האמיתי מא חורי
אל-נחאם. הוא גם נכנס כשותף בעס קיה
הכלכליים המפוקפקים של ידידתו רמת־המעלה.
בשלווה
מדהימה, לא ניסה אף אחד מהש נים
להסוות את מעשיו. הם נראו יחד בק ברטים,
ניצלו את עמדתם הגבוהה לצבור
הון. בשנת 1941 פירסם שר האוצר המפוטר,
מברם עבייד הקופטי׳ ספר שחור, בו האשים
את השנים בספסרות בקנה״,מידה ענקי,
כהתעשרות על־חשבון המיצרכים של האוב־לוסיה.
זוזו
רק צחקה: איש לא יעיז לנגוע בה.
אפילו אם בעלה יורד לעתים מכיסא השלטון
לא יתגרה בה איש: היא יודעת יותר מדי
דברים על כל הגדולים היכולים להזיק גם,
להם׳ אם תפתח את פיה.
השבוע נתבדתה אמונתה. בשם המהפכה
והעם, נדרשה להופיע בפני בית הדין הצבאי
בקהיר, לענות על אשמות הספר השחור.
מעולם לא הרגישה זוזו את עצמה כה אומ ללה:
בעל הודח מן השלטון, יופיה נעלם,
ידידיה נטשו אותה. ועתה עמדו גם לקחת
את הדבר האחרון שנותר לה, רכושה היקר.
ערב רוצים עוד כסף
על מנהלי חברות הנפט האמריקאיות וה
קיים
גם בקווייט. האמיר שייך סיר אחמד
ג׳בר אל סבאת מקבל 150 מיליון דולאר
לשנה — ההכנסה הפרטית הגדולה ביותר
בעולם. גם הוא עלול להפגע מקיצוץ זרם
הזהב.
אנשי הנפט מקווים שהייצור באיראן יהיר.
נמוך בהרבה מכפי שהיה כאשר הופסק ב-
. 1950 אולם הם יודעים כי גם זה לא יפטור
אותם מן הצורך להקטין את תפוקתם. ה מדאיג
אותם במיוחד הוא שהשליטים עלולים
להתעקש ולתבוע את התשלום במלואו. אם
החברות יפיקו פחות — ישלמו אחוז יו תר
גבוה על מה שהן מפיקות.
הסדר הפיפטי״פיפסי* ,שנחשב בזמנו כ סוף
פרק הוויכוחים המסחריים נראה עתה
כשלב אחד בלבד בדרישות הערבים• .מי
יודע?״ שואלים אנשי הנפט .״אולי בעוד
עשר שנים יבוא מצב שהערבים יואילו ב רוב
חסדם להעניק לנו 10/,,מהרווחים של
הנפט שאנו נפיק בשבילם על חשבוננו.״
מותו של איבן־סעוד, השבוע, הפיח תק ווה
בלב אילי הנפט, המקווים כי דרישות
יורשיו תהיינה צנועות יותר.

* שנחתס לראשונה בין החברה האמרי קאית
לבין איבן סעוד, לפיו שולמו למלך
50%מרווחי החברה. הסדר זה עתה קייס
עם כל המדינות במרחב.

אמנם, כל טוב׳ -
אבל אין כסף
״אם אין קנחז — אין תך1ה ״
יחד עם 2850 הסטודנטים שנתכנסו השבוע בשלושים בנ יינים
מפוזרים לבל רוחב ירושלים, המשכנים את האוניברסיטה
העברית׳ החל גם גבר שחוח קומה, בעל שער מקריח ומכסיף
את השנה האקדימית העשרים ותשע של אוניברסיטת ירו שלים•
היה זה פרופסור בנימין זאב מזר ,46 ,נשיאה השלישי
של האוניברסיטה העברית.
כשנועד לפני שמונה חודשים חבר־הנאמנים של האוניבר סיטה׳
קבוצת אישים ישראליים ובינלאומיים המהווים את
סמכותה העליונה של האוניבסיטה לבחור בנשיא, לא היה
ברור כלל מי יזכה בעמדה הרמה. יושב ראש חבר הנאמנים,
איש המעשה ד״ר ג׳ורג׳ ווייז, תעשיין נייר אמריקאי שעסקיו
אינם מפריעים לו לשמש מרצה לסוציולוגיה של אמריקה
הלטינית באוניברסיטת קולומביה הניו־יורקית, החליט לגשת
לבחירה מבלי שאי־הוודאות תפריע לו בהרבה. אחר שנתברר
מעוט סיכוייהם של שני נושאי הדרכונים האמריקאיים׳ ד״ר
בא הילל סילבר, מקרב הרפובליקאים •* ומנהיג ציוני אמריקה
!שהודח מתפקידו, וישראל גולדשטיין, יושב־ראש הקונגרס
היהודי העולמי, ששימש כנשיא הקק״ל באדצות־הברית ויסד
קודם לכן אוניברסיטה יהודית (ברנדייס) בארצות הברית,
נמצא כי גם יהודי אמריקאי מפורסם שלישי, הארכיאולוג
נלסון (הירדן) גליק, נשיא ר,חיברו יוניון קולג /אינו בא
ן פחשבון — הוא ביכר להשאר בארצות־הברית, לבקר בישראל
לחפירות ארכיאולוגיות בלבד.

:נעליים אסרזת. גרב״ם צה1בזת

הברירה השניה היתד, ראש הסנאט (המועצה האקדמית) של
לאוניברסיטה, הרקטור (מונח לטיני, שפירושו מדריך) פרום׳
כנימין זאב מזר׳ ארכיאולוג, היסטוריון וחוקר הארץ שעד
לפני שלוש שנים בלבד שימש כמרצה שכל פרסומו היד.
בחפירות מוצלחות, ורבות ממצאים כבית שערים (מזרחית
לחיפה) ,בית ירח (על שפת הכינרת) ותל־קסילו?(צפונה מתל-
אביב) .כשהגיעה השעה להציע מועמד לנשיאות יש להניח
בי וורנר סנטור, שביכר להמשיך לנהל את העניינים מאחורי
לקלע־ם, נזדרז והציע לנשיאות את מזר, שגיסו, יצחק בן־
עבי נבחר לנשיא המדינה כמה שבועות קודם לכן.
לגיסו של הנשיא שנבחר לנשיא צורף סגן־נשיא שני
לנוסף לסגן האקסקוטיבי סנטור) ,שהוא אינו איש מרעי ל,רוח
כמזר כי אם דיקן (מונח לטיני לראשה חיוקדימי של
פקולטה, שפירושו ראש־עשרד ),הפקולטה למדעי־הטבע,
פרופסור לפיסיולוגית צמחים וקצין החטיבה היהודית הלוחמת,
ליד צרפת בן ,50 מיכאל אבן־אי־י, שהתפרסם בהצלחתו
לגידול הכלורילה (צמח נושא מזון עשיר ביותר לבעלי־חי,
הדורש מינימום קרקע ומים, שאם גידולו בשדה יצליח כפי
׳טהצליח במעבדה, יחסוד מטבע זר רב המוצא כיום על יבוא
מספוא) ,באשתו הצעירה, היפהפיה שהביא עמו לפני ארבע
8נים ממסע־לימודים והשתלמות בדרום־אמריקה, ובתלבושו־וויו
הלא־אקדמיות במיוחד (דוגמה: חליפת ספורט, אפודה
משובצת ורב־גוונית׳ גרביים צהובות, נעליים אפורות)

:מרגדיה ר1סית. יהודה המכבי
שני קודמיו של בנימין זאב מזר היו יהודה לייב מגנם,
בעל דרכון אמריקאי, רב רפורמי וד״ר לפילוסופיה, פציפיסט
!זהתנגד לכניסת ארצות־הברית למלחמה בשנת , 1917 יליד
סן־פרנציסקו שהתגורר כנשיא האוניברסיטה העברית (משך
231 שנים מ־ 1925 עד 1935 תחת התואר ״נגיד״ ,לאחר מכן —
]נשיא״) ליד שער הפרחים שבחומת העיר העתיקה׳ הטיף
להסכם עם הערבים׳ צידד במדינה דו־לאומית. לשם כך יסד
• שימש כאחד משלושת כוהני הדת בטכס הכתרתו לנשיא
סל דווייט אייזנהואר.
עבודות׳הגמר לקבלת תואר המוסמך: הצבא בארץ
בתקופת התנ״ך, כתובות ערביות ננתייקות בארץ־ישראל.
••• יום ששי בשבוע, בו מעטות נסעות ההוראה.
השט הפרטי ניתן על ירי תאב הציוני, בעל בית רפוס,
|לזנר בנימין זאב הרצל, שם המשפחה הוא עברור ר,שם
יזלר ונלקח מספר איוב — הוא שם אחד הכוכבים.

אס כי מזר נטל לידיו סמכויות יותר גדולות (גם בתוקף
היותו, נוסף לנשיא, רקטור) מאשר ברודצקי תבע׳ אין להניח
כי מישהו ינסה לחתור תחתיו. יליד רוסיה, שגדל בחצי־האי
קרים (בו כתב טרגדיה רוסית שגיבורה היה יהודה המכבי),
השתלם באוניברסיטות גרמניות בתרבות המזרח הקדום ועקד,
ארצה בגיל 23 ישר לחפירות ארכיאולוגיות ולהוראה באו־ניברסיטה,
סיגל לעצמו יכולת־עבודה רבה, כושר אירגון
למעלר, מבינוני וידידות אישית הדוקר עם חשובי הפקידים
והמרצים באוניברסיטה.
מאז קיבל לידיו את מושכות האוניברסיטה החל בסדר-
יום הפותח בשבע ושלושים בבוקר׳ מסתיים לעתים קרובות
רק בחצות הלילה. סובלת מכך בעיקר משפחתו המורכבת
מאשתו דינה, אחות נשיא המדינה יצחק בן צבי׳ שעבדה
בבנק עד הבחר בעלה לתפקיד נשיא (במשכורת הגובלת
ב־ 300ל״י לחודש) ובנו היחיד אורי (חורז עם דורי) ,סטודנט
האוניברסיטה בן ,20 שהתפרסם בארגון קבוצת־נפל בשם
לכר (חורז עם נכד)׳ שסיסמתה היתד׳ ״איחוד העם מול
פיצול תרבותי ולאומי״ ,בטאונה — ארבעה ע? 7ודי סטנסיל
נושאי השם המלהיט אש, וראשה — אורי מזר שבחר לעצמו
תואר של נגיד ושם חדש ומתחת: איייאל נרגל.

נשיא-אוניברסיטר. מיד
״מדיגד, המקיימת חיילים.
חייגת לדאוג לסטודנטים !״

״ק 1ד ם -ד ברי ם. אחר ־ כס ף.״
הדבר הכמעט יחיד לו מתפנה מזר כיום, הוא האוניברסיטה
העברית שבעייתה העיקרית כרגע היא המחסור בכספים,
שישמשו מנוף להרמת רמתה האקדמית של האוניברסיטה
(על ידי משיכת מורים מחוץ לארץ וקבלת אנשי מדע יש ראליים
במשכורת מתאימה) ,יאפשרו את פיתוחה ויקלו את
גורל הסטודנטים וכמובן את ביצוע תוכנית־הענק לבניין
קריית האוניברסיטה במרכז ירושלים, במקום הר הצופים
המנותק (מחיר משוער של קריית האוניברסיטה 12 :מליון
דולר, ו 12 מליון לירות).
מזר, שאפילו עכשיו לא נטש את סיוריו בארץ לשם
ביקורת על חפירותיו, או את חמשת השעורים שהוא נותן
לתלמידיו באוניברסיטה (אחד מהם :״החברה והכלכלה
בימי הבית הראשון ובימי שיבת ציון״)׳ החל מטפל בכל
ענייני האוניברסיטה במירצו השופע, באופטימיות (לעתים
מופרזת) ,כשהוא מבכר להשגיח על כל פרט אישית, מתנגד
להצעות ערטילאיות, מעריך מעשה (לעדין טיילהבר׳ סרן
צה״ל ואיש הספורט של הסטודנטים, אמר :״קודם תעשו
דברים ואחר תדרשו כסף שומר במאד על הפרסטיג׳ה
האישית שלו ושל האוניברסיטה. אט כי הוא מרבה לחייך,
הוא עומד על שלו בפיקחות יתירה — וגם ברוב מלים.
כיוון שהחליט לנצל כל רגע׳ הנהיג בימיו הראשונים כנשיא
שיטה מהירה לקיצוב פגישות: את אורחו היה מושיב בקירוב
אליו ואחר דקות מספר של שיחה היה מציץ עליו בעיניו
הירוקות־חומות דרך משקפי הקרן השחורות שלו קם לקראתו,
טופח על כתפו, מפטיר ״כל טוב שהוא אחד מביטוייו
המקובלים׳ מצרף לעתים ״הכל יסתדר !״ הלא־פחות שכיח
אצלו, ומלווה את אורחו לדלת.

בין .450 רא הגרועה
מזר זוכר היטב את שאמר ראש המכון ללימודים גבוהים
באוניברסיטת פרינסטון המפורסמת :״השם ירושלים ידוע
בעולם. או שתהיה שם אוניברסיטה ממדרגה ראשונה או
מוטב שלגמרי לא תהיה.״ ואם כי האוניברסיטה העברית
עדיין אינה אחת המשובחות ב־ 450 אוניברסיטות העולם הרי
אינה מן הגרועות שבהן: הסגל האקדמי בן 455 האיש,
כולל מלבד עוזרים מדעיים, מדריכים ומורים 161 ,פרופסורים
ומרצים (ובין הפרופסורים רק פרופסורית אחת — פרופסור
(לבוטניקה) טשרנה ריים׳ ורק פרופסור־צבר אחד — פרופסור
(למטמטיקה) אריה דבורצקי הצעיר .)35 ,רב ביניהם מספר
אנשי המדע בעלי שם עולם כפרופסור (למקרא) יחזקאל
קאופמן (ת!לדות האנדונה הישראלית) ,פרופסור (למדעי
המזרח) ליאו אריה מאיר (פרופסור־אורח קבוע כמעט באוקס פורד,
המרצה על אמנות וארכיאולוגיה של המרחב) ,פרופסור
(להיסטוריה) ריכרד קבנר, שמאמרו על תולדות הכתר הבריטי
שודר בפירוט מלא ביום ההכתרה עליידי שרות השדור
הבריטי, פרופסור (למשפט אזרחי) ג׳וליו טדסקי׳ פרופסור
(לפרזיטולוגיר ).שאול אדלר.
האוניברסיטה לא הסתפקה באיכות, דאגה גם לכמות.
בניגוד לשבעה המדעים (דקדוק, תורת ההגיון, דיאלקטיקה,
חשבון׳ אסטרונומיה׳ גיאומטריה ומוסיקה) שלומדו באוניבר סיטות
הראשונות שקמו לפני 800 שנה, מגישה האוניברסיטה
העברית לשוחרי המדע בשש פקולטות (רוח, טבע, חקלאות׳
רפואה, משפטים וחברה) כתשעים מקצועות לבחירה (ביניהם:
מצרית, רוסית, מדע הקרקע, מחלות עור ומין).
בתוכנית: הקמת פקולטה שביעית — לאמנות ומחלקה
לרפואה ווטרינרית. לא רק המחסור בכספים הוא המפריע
למימוש התכניות, כי אם גם המחסור בכוח־אדם׳ אחת
הסיבות העיקריות שבגללה אין ראשי האוניברסיטה תולים
אמונה רבה בהצלחת אוניברסיטה תל־אביבית, לכשתקוס

לעומת מחסור כוח־אדם זה קיים בזבוז בכוח־אדם מסוג
אחר. אמר אחד הפרופסורים בראותו את הסטטיסטיקד, של
חלוקת הסטודנטים בפקולטות (משפטים — ,746 חקלאות,
בארץ המשוועת למומחים חקלאיים 130״(באוניברסיטה)
יותר מדי סטודנטים שאינם יודעים לאן הם באים, וכאשר
הם באים — אינם יודעים מה שהם עושים, ואחר שהם
עושים — אינם יודעים לאן הם הולכים.״
למניעת ביזבוז יקר זה, הנהיגה האוניברסיטה את לימודי
התואר הראשון׳ בהם ניתנת, משך שלוש שנים, השכלה
כללית ומקצועית (תוך דילול מתמיד, בעזרת בחינות) לסטודנט.
רק אלה שסיימו לימודיהם בהצלחה (בציון טוב) זכאים
להמשיך, תוך הדרכה והשגחה אקדמית קפדנית, בלימודי
התואר הגבוה (מוסמך למדעים) ,שבעליו הם שכבת החוקרים
והמלומדים הצעירים׳ עליה גאוות האוניברסיטה.

הסכנה המשנתף; כסף
אין הסטודנטים מופרעים במיוחד על־ידי אחד הדברים
בהם שונה האוניברסיטה מאחרות — מיעוט הקשר בין
הסטודנטים לסגל האקדמי מחוץ לשעות ההוראה * .הם מופ רעים
יותר על״ידי ייחוד אחר: קשייהם הכלכליים המיוחדים.
הסטודנט הממוצע׳ שגילו הוא ,23 שכל שני דיוא צבר,
כל חמישי — עולה חדש, יוצא אחת מ־ 52 ארצות (ביניהן :
ניו־זילנד, ברזיל, ואפגניסטן)׳ זקוק לפחות ל־ 60 לירות דמי־קיום
לחודש. לסטודנטים החייבים להתקיים על עמל כפיהם
(חובה החלה, כנראה׳ על כל סטודנט שני) פתוחות מעט
עבודות פקידות׳ הוראה, הדרכת נוער ועבודה גופנית (שלא
לדבר על עבודות מיוחדות כמכירת אגרות פייס, ממנה מרוויח
סטודנט אחד עד 70 לי״ לשבוע) ומספר זעום של סטיפנדיות־מחייה
מטעם האוניברסיטה העברית (סכום מכסימלי 400 :
ל״י לשנה).
אין הסטודנטים באים יותר בתלונה מיוחדת אל האוניבר־שיטה
המתלבטת במעוט כספים (מתקציבה בן שלושה המליון
מכסה הממשלה שליש אחד בלבד׳ בהשוואה לממשלה הבריטית,
למשל׳ המכסה שלוש רבעים מתקציבי האוניברסיטות הבריטיות)׳
אלא תובעים הבטחת סטיפנדיות־מחייה מהממשלה,
שהרכיבה רק בראשית שנת־הלימודים הזאת וועדות המטפלות
בבעיות השונות של הסטודנטים, על־מנת להבטיח נביטתו
של גרעין אנשי מדע, הוראה ופקידות גבוהה למדינה.
כדי להבטיח זכות הלימוד הגבוה לכל צעיר מוכשר,
בלא להתחשב במצבו הכלכלי׳ יש צורך בלפחות 800— 1000
סטיפנדיות־מחייה. מכיוון שהממשלה הסתפקה בעזרה להקמת
שיכון ומסעדת סטודנטים, החלו בפניות לגופים ציבוריים,
התוצאה הראשונה: חמש סטיפנדיות מטעם עיריית ירושלים,
שלושים (מובטחות) מהסתדרות המורים.
כתב נשיאה השני של האוניברסיטה׳ זליג ברודצקי (שתי
על סטיפנדיות עירוניות וממשלתיות באנגליה מגיל 12 עד
: )23״כשם שהמדינה מקיימת את חייליה, כן היא צריכה
לקיים את סטודנטיה, כי היא זקוקה להם.״ פתרון בעייה
זאת, הקמה מהירה של קריית האוניברסיטה והעלאה נוספת
של רמתה האקדמית הן שלוש משימות־־היסוד, בעלות
המכנה המשותף כסף׳ אותן ישתדל לפתור בנימין זאב מזר,
משך ששה עשר חודשי כהונתו הנותרים כנשיא (שאין
להאריכם אלא ב־ 24 חודשים נוספים, לכל היותר).

.1953 כובע הרוח
כחול

׳!צא דופן ם הסטודנט שהוחג לראשונה באביב
בחגיגותיו השתתף דם מספח פרופסורים כשהם חובשים
סטודנטים עשוי קרטון חום. חוסטודנטים של מדעי־בחרו
בצבע אדן-ס, טבע ן חקלאות — ירוק, רפואה —
ותשפטינז

— אה ור.

קלס תר קלם תר קלם תר קלסתר

באין ברירה ניצת הדרכון הישראלי. שוב הצטמצמה
[המועמדות בשלושה: ב;.קבלה לרמטכ״ל מלחמת־ד,עצמאות,
|רב־אלוף יעקב דורי׳ שמאז קיבל לידיו את הנהלת התכניון,
י החל זה פורח׳ ,שידלו ראשי חבר־הנאמנים את הרמטכ״ל
|השני של צה״ל, מו כ. ך האוניברסיטה העברית (לארכיאולוגיה,
!היסטוריה, שפה ו. כ רו ת ערבית רב־אלוף יגאל ידין,
:־:.שיאות. ידין, שבעת הברורים המוקדמים
לקבל על עצמו
טרם התפטר ינ. ותו הצבאי, ביכר לד,שאר מפקד הצבא.
מועמדותו (שנשמרה בסוד) בהתנגדות
מלבד זאת נ .
]נמרצת מצד הס׳:ל האקדמאי, שלא רצה באיש כה צעיר —
אף כי דוד בן־ג־רלון עצמו ניהל את פעולות הגישוש. ב כן
!הצטמצמה הברירה לשניים: האחד היה סגן הנשיא האקסקו־טיבי
של האוניברסיטה זה 18 שנה, יוצא־גרמניה, ד״ר
](לכלכלה ומדעי־החברד ).דוד וורנר סנטור, לשעבר חבר הנהלת
הסוכנות, איש הג׳וינט באירופה ונושא משרה מנהלתית
גבוהה במפעל הסעד של יהודי גרמניה הטרום־היטלרית,
סנפטר החודש בעת מסע לימודים בארצות־הברית. סנטור
|היד, רווק נמוך־קומה וממושקף, שלזכותו נזקפת פתיחת
]האוניברסיטה שנשארה בלא בית ובלא סטודנטים, במאי , 1949
חודשיים אחר סוף המלחמה. הוא אהב את האוניברסיטה מעל
לכל (כשנסתיימה אחת משביתות הסטודנטים השכיחות בערב
דום חמישי בשבוע, הודיע לנציגי הסטודנטים :״אבל,
הלמודים מתחילים מחר על האוניברסיטה להיות פתוחה.״)

את ברית־שלן ס (אחר כך: איחור) .נשיאותו נפסקה עם מותו
בגיל 71׳ באוקטובר .1948
נשיאותו של הנשיא השני נפסקה בצורה יותר מקורית :
אחר שבעל הדרכון הבריטי (אך יליד רוסיה) פרופסור זליג
ברודצקי ,65 ,מנהיג ציוני ופרופסור למטמטיקה שימושית,
שהצטיין במחקרים שביצע לחיל האוויר המלכותי׳ שימש
נשיא משך קרוב לשנתיים, התפטר במכתב חריף ביותר׳
בן 2500 מלים, שתמציתו: האשמת עוזריו בחתירה תחת
מעמדו.

J Nש

מערכה ״העוד הזה״ מכריזה ע ר

תחדות־אכילה
ארצית

שתתקיים ביום החמישי 19.11.53 ,׳ בשעה 19.00׳ בקפה כנרת, רחוב אלנבי 13׳ ת״א
(התחרות נדחתה ביום לרגל תחרות

הכדורגל עם קבוצת א.י.ק. משבדיה)

סדר התחרות:
כל מתחרה יקבל מנה שד מרק ופל מספר שד מנות מעורכות
שיוכל לאכול. יזכה בתחרות המשתתף שיאכל את הבמות הגדולה
כיותר של מנות תיד שעתיים. כד משתתף יוכל לשתות משקאות
מכד הסוגים ולאכול לחם כרצונו. ההשתתפות אינה ברוכה כשום
תשלום שהוא.

תגאי־התשתתפות:
יוכל להשתתף כל גבר ואשד, בגיל 20 ומעלה, ומתחת לגיל .35 כל 1משתתף יעבור
בדיקה רפואית ומבחן מוקדם. המעולים ביותר. שיבלטו במבחן המוקדם ישתתפו
בתחרות הגמד.

הזוכה בתחרות יזכה לתואר

אלוף האכילה 1953 התחרות תתקיים תחת השגחה רפואית מעולה, תוסרט בקולנוע ותוקלט לשידור.
השופט הראשי יהיה אברהם גרין, מרכז המכביד, לאתליטיקה קלה. אירגון המבצע
כולו נתון בידו של שלמה אדיר, האחראי הראשי לסדרי הימכביה.

ההרשמה :
לרגל ההתענינות הרחבה, אנו ממשיכים את ההרשמה עד יום ששי , 13.11.53
בשעה 12.00 במערכת ״העולם הזה״ רח׳ גליקסון ,8תל־אביב.
מספר מצומצם של מקומות שמורים לאורחים, שיוכלו להזמינם מראש בקפה בנרת

מדיון מכשירים
כתב

לכל מכתב, הנושא שם וכתובת מלאים,
יש לצרף תשלום סמלי של 500 פרוטה ב בולים,
ועל המעטפה יש לציין: מערכת ה־עולם
הזה, ת.ד 136 .תל־אביב, עבור רותי.
אינני מוסרת כתובות של המפרסמים. כל
המעונינים, ישלחו אלי את מכתביהם ואני
אעבירם לכתובת המיועדת.
הנני נערה בת . 16 מעונינת והתכתב »ם בחית
כבו ז 18— 1על נושאים שונים המענינים אותי.
בתקרה שיתיחם להתכתבות זו ברצינות. מעלותי
ומנרעותי אופיי והדברים המענינים אותי. יכיר
הוא מקרוב. לבשנתכתב.

838/47
בתור בן — 31 עתונאי וספורטאי הובב —
מעוניו להתכתב ובעברית או באנגלית) עם בחורה
או אשד, זועירת שהיא מוסיקלית. רוקדת ואינטלק טואלית
ושאיננה מחפשת אוטו) .כל היתר וכנון
הגיל, המוצא. מעבה המשפהתי או ה״ווניעות״
בעבר. מצבה הכלכלי, התעסקותה, השכלה הרש מית,
השקפותיה ובו׳) אינו קובע 1

,838/48

תרם את תרומתו להגדרת המצב
גרן סלם פוסט, שריה ( ,ש. שריה״) שפי
רא. המקריח והחייכני :״כי ג׳י. רצה ל הציע
את משה שרת כיורשו, ורק שיקול
אחד מנע בעדו מלעשות זאת: הוא פחד
ששרת יסכים.״
סיכום תמציתי יותר למצב הממשלה נתן
ח״כ חרות הממושקף וד־,מפולפל יוחנן
כאדר :״המצב הוא מיואש, אך לא רציני״.
כשהתלוננו סטודנטים לפני באדר על ה פיזור
הרב של בנייני האוניברסיטה בירו שלים,
תמה הלה :״שמעתי כבר על פרופסור
מפוזר, אך לא על אוניברסיטה מפוזרת.״
במוסד מדעי מכובד לא פחות, מכון ווייצ־מ!
לנודע, סופר מעשה שאירע, כביכול ל׳
אחרונה בדיואי ד. סטון, המליונר (מוצרי
מותרות) איש בוסטון, המשמש יושב־ראש
מועצת המנהלים של המכון: אחר שסטון
החל בשיווק מכשיר־גילוח של כיס, הביעו
כמה מעוזריו חשש לקוצר ימיו של המכשיי.
ניחם אתם סטון :״אין דבר. עד שהקונים
יעמדו על כך, אספיק לשווק כמה מיליוני
מכשירים.״

הננו שני חברים. האחד בצה״ל והשני עומד נג מור
בי״ם תיכון. אוהבים ללכת לקולנוע, לשמוע
מוסיקה קלטית ומודרנית וספרות. לרשותנו מכו נית
מעונינים להכיר שתי בנות בניל 16־ 17 שנה.

838/49
אני בת .24 בעלת השכלה גבוהה. הרביתי לעסוק
בלמודי היהדות. אד איו לי מושג בדת. אינני
יכולה להנביל עצמי רק בנושא מפויס — אני
אוהבת כל עסוק תרבותי רוחני (פרט לציור) אך
גם יודעת להעריך בידור אם רק אינו ניתן במדה
מופרזת. אני מעונינת להתכתב עם אדם בניל 28־,3)1
בעל השכלה. אשר ימצא בעצמו תכונות דומות.
ונם ...שלא יהיה דתי.

838/50
לומדת אנכי בשביעית של אחד מתיכוני ארצנו.
סשונעת אנכי (אל ם חד ) 1אחרי טיולים ובחורים
בעלי הומור היודעים נם להיות רציניים בזמן.
מסוגלת אני ואוהבת להתווכח ולדבר על הכל.
רצוי שחברי למכתבים לא יהיה סלוני.

838/52׳
מעוניו להתכתב (ויותר מאוחר אף להפנש) עם
נערת בניל 18־ .16 רצוי שתהיה בעלת הופעה
נאה, עם קצת הבנה וחוש הומור. על עצמי לא
אכתוב הרבה (לא יפה לשקר) חוץ מהעובדה שאני
משרת בצה״ל ואוהב להתווכח. נושאי ההתכתבות :
838/51
ספרות ומדע (בכל שטחיו).
אני צברית בת 17 וחצי. נבוהה 1.68 בעלת
רצינית בעת
עליזה אבל
השכלה תיכונית,
הצורך. מעונינת אני להתכתב עם בחור בן 19־22
רצוי צבר. על נושאים כלליים. ביניהם: ספרות
ואמנ-ות.

838/53

ד 1ט ה

סימון

מסירה

שער מיו תר
על ידי דיאתרמיה, אחת לתמיד הצלחה
מובטחת.
ולמען יופין המושלם חסר־השער של
רגליך נסי את

! ? י. ט י פו לנו הוודש
שאינו עולה ביוקר
תל־אביב, רח׳ אלנבי 81

כל סוגי טיפול בפנים

—בולים
אני קונה בודים ישראליים

חתומים וכלתי חתומים וגם
מעטפות ומשלם מחירים
גכוהים.
לי אן

ק ״ ל רח׳
120

דיזנגוף

זמרת מרים תמיר
לצ׳אפלין, אות העהצה.
לשר־התח־תקרית
בלתי נעימה ארעה
בורה יוסף ספיר, המקדים לבוא לעבודה
במשרדו: בשבוע שעבר הגיע למשרד, נוכח
להפתעתו ששכח את מפתחות הדלת בבית.

תשע וויות
בעלה של כוכב התיא טרו 1הקאמרי אורנה
(אחותי איילין) פורת, מצא שימוש ביתי
להשכלתו המדעית: יוסף פורת, פסיכולוג
לפי מקצועו, שיחרר את כל אורחי ביתו
מהחובה המעיקה של נעילת נעליים. הסי בה
המעשית: מאז רופדו רצפות ביתם ה מרוהט
מזרחית של הפורתים, נאלצים כל
באי הבית, בפרבר פתח־תקוואי, לחלוץ את
נעליהם בהיכנסם אליו.
אחר שד,מציג הקודם בביתן האמנים הירו שלמי,
הצייר יוסף (״יוסי״) שטרן, בעל
הבלורית הפרועה העיניים הצוחקות, סיים
את תערוכתו בהצלחה רבתי, מכר את רוב
מוצגיה, הגיע תורו של הצייר התפאורן
ד״ר פאול (להקת העץ) לוי שב השער,
שלתערוכתו נשקפת, כנראה, הצלחה שתה.
ד״ר לוי לא הסתפק בציוריו הססגניים, ה ציב
באחד מאולמות הביתן ארון זכוכית
המכיל תשע חיות גלופות שנהב.
ושעה שהתכוננה תזמורת קול ישראל
לבצע את יצירתו של המנצח־ד,קומפוזיטור
הירושלמי, יליד גרמניה, חנן שלזינגר,
וואריאציות על הנושא השפן הקטן, ביקש
המחבר, שאינו בקי בעברית, מאחד מחבריו
לכתוב עבורו את שם היצירה על כתב־היד.
כשקיבלו חברי התזמורת את העתקי תפקי דיהם,
התנוסס מעל לתתים השם וואריאציות.
על הנושא הישבן הקטן, פרי סעותו של ה׳
חבר, הבקי לא הרבה יותר בשפה.
כשחתמה בשבוע שעבר הזמרת הצעירה
( ) 19 מרים תמיר, ממוצעת הקומה, חומת
השער והעיניים, על חוזה עם חברת הד־ארצי
להוצאת תקליטה הראשון, הנושאת את ה שיר
לעולמים, שמנגינתו חוברה על׳ידי
צ׳ארלי צ׳אפלין לסרט אורות הבמה
(העולם הזה )836 ושיר נוסף מתוך הסרט
מולין רוג /שיוצג אף הוא בקרוב בארץ,
ביקשה להוסיף לחוזה סעיף חשוב (בעיניה).
הסעיף נ התקליט הראשון ייוצר מחומר מ שובח
במיוחד, יישלח לצ׳ארפלין, השוהה
עתה בשווייץ, כאות הערצה.

ק 1ל1 סרטים יצאנית לא מצונזר ת
הצנזורה הישראלית לא העזה כנראה לע שות
בסרט הס,״ המכובדת עיבודו הקול נועי
המדוייק של מחזהו הידוע של ז׳אן פול
סארטר׳ על בעיית רדיפת הכושים באמריקה׳
כפי שהיא משתקפת בחייה שיל יצאנית לבנה
— את מה שעשתה מן המחזה שהוצג בארץ׳
התירה את הצגתו למבוגרים בלבד.
עלילתו נסבה על ׳יצאנית (ברברה לאג׳)
המסתבכת בנסיעתה ברכבת מנידיורק למ קום
עבודתה החדש, בעיר שדה, ברצח כושי
שביצע לבן אחד שהציק לה בקרון המשים,
אליו נמלטה מפניו ..הרוצח הוא אחיינו של
הסינטור, ביצע את הרצח בתקופה מאוד
בלתי נוחה — ערב הבחירות, דבר העלול
לעלות בקולות לדוד המכובד. כושי אחר
שהיה נוכח בשעת מעשה, וברח מפחד, נאשם
בהצקה לנערה הלבנה, שלכבודה דואגים
פתאום כולם, הביא לידי כך שתיפתח מריבה
בינו וחברו הכושי ובין הלבן האביר, שכ תוצאה
ממנה נהרג השני.
מסרב* להודות בעובדה
ליזי היצאנית
מחפירה זו, נרדפת על ידי המשטרה הרוצה
להחתים אותה על מסמך המעיד נגד הכושי,
מתפתה בתמימות שאינה מתאימה למקצועה,
לבן הסנטור המנסה אף הוא לשכנע אותה
לחתום, נענית רק לאחר דברי החלקות של
הסנטור עצמו הפונה אליה בשם וושינגטון
וכל האמהות הלבנות של אמריקה.
ברגע האחרון היא מתחרטת, מודה על
האמת כולה• ״מה היא השתגעה?״ שואל
אחד מן הקהל ,״לא, היא זונה,״ •משיבים לו.
הסרט שהדיאלוגים בו נעשו בפיקוחו של
סארטר עצמו, בויים בידי מרסל פאליירו,
משוחק בכשרון רב. את תפקיד ליזי, היצ אנית
הסוחרת בגופה׳ אך לא במצפונה, מג למת
במשחק מצויין ברברה לאג ,,שזכתה
בתואר השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ה סרטים
בונציה , 1952 למרות העובדה שהיה

זה סרטה הראשון.

\׳ונגל השמנלות
בשדיה השביעית בניו יורק, מתרחש
דבר איום: אילי תעשית האופנה לוחמים זה
בזה, צוברים הון, שולטים בשמלותיהם על
גופות כל הנשים באמריקה. אחת מאלה דדא
הארייט בויד (סוזן הייוורד) יפהפיה אנר גית,
ציירת אופנה, שהחליטה לעלות לראש
סולם ההצלחה המסחרית בכל מחיר. היא
אינה מהססת לרמות בצורה מחפירה את שני
שותפיה האוהבים אותה, האחד (סם לוין)
אהבה אבהית, השני (דן דיילי) אהבה לא־א־בהית.
בעזרת
תכסיסים נשיים רגילים היא מתק שרת
עם קיסר השמלות מיסטר נובל (ג׳ודג׳
סנדרס) ,מסחררת לו את הראש, מתקבלת
כשותפת במפעליו, אחרי שגרמה פשיטת-

העולם הזה 838

רגל לשני שותפיה מבלי להניד עפעף. אולם
מוזר, דוקא מיסטר נובל התקיף הוא המטיף
לה מוסר, שניה לפני הפלגתם לפריז, גורם
לה לחזור לזרועותיו של שותפה הצעיר.
אחרי ראיית הסרט הבנאלי, קשה להימנע
מן השאלה :״אז מה?״

ה סוד ה טו ב
איו איד וקיולין הוא סרט צרפתי חבוב,
לזן מבריק במיוחד, אודות הרפתקות משפח־תייות
של זוג צעיר׳ הוא (דניאל ג׳לן) פסנתרן
גאון בפונטציאל, היא (אן ורנון) ,סתם אשה
נחמדה, שבין השאר יש לה מעלה אחת חשו בה:
קרובים עשירים.

כדורגל
•דנה • אחד
אחד־עשר הישראלים שעלו על. מגרש ה כדורגל
של העיר סקופליה יוגוסלביה, ה סמוכה
לגבול היווני, רועדים מקור (ומפחד)
התנחמו לפחות בדבר אחד. מאמנם ג׳רי
בית־הלוי (העולם הזה )837 דאג עוד בארץ
למלא את מגרש האימונים בבוץ, להרגיל את
השחקנים לתנאי מזג האוויר האירופי.
יוגוסלביה נחשבת לאחת הנבחרות הטו בות
בעולם הכדורגל. פעמיים תפסה מקום
שני במשחקים אולימפיים ופעמים רבות גברה

בולגריה, ברית המועצות, רומניה, הבחינו
במאוחר כי לא היה זה המשחק בסקופליה,
אלא משחקי חג.לכבוד יום מהפכת אוקטובר.
כאשר, לבסוף, הודיע קריין החדשות ב רדיו
בלגרד את תוצאות המשחק מיהרו ה אוהדים
לשאול את פירושו של המספר ״יד•
נר ״.ביוגוסלביה. הם חשבו שהמספר הוא
חמשה או ששה. המתורגמנים היו צנועים :
״ימה״ היה אחד.
ההפסד ( )0:1היה להישג גדול והישראלים
התחבקו והתנשקו בסיום המשחק, כשה־שוער
יעקב חודורוב ומגיני שערו זכו לכבוד
הרב ביותר% .
העיר חסיד כדורגל ״עם מגרש, מזג אוו־ר
וקהל משלנו יהיה יותר לראות, לא רק להא זין
לתוצאות מרחוק.״
שחמת משחק הנסיכי
נער בהיר־שער ישב מרותק אל השולחן,
השקיף על. מלבת־העץ הלבנה שממולו במבט
מעמיק: להקריב אותה או לא ך _
אליהו אברך הצעיר 12 היה בין 29
הנערים שהסתבכו השבוע בשאלות דומות,
כאשר נערכה. תחרות; השח״מת בבית הנוער
של עירית תל־אביב. אליהו, בנו של קבלן
בנין ותלמיד מצטיין בבית ספר גאולה בתל׳
אביב, שיחק שח־מת כבר בהיותו בן ,9
התמודד בעיקר עם אביו בבית. כאשר שמע
על התחרות, נרשם אליה, נכנס לאחד משלו שת
הבתים, שם לא מעטים סיכוייו.

פרח שח-מת אליהו אכיר
לה קרוב, או לא; הנה השאלה
|הם רבים בגלל שטות. הוא סוטר לה. היא
מבקשת גט. הוא מסכים. אך כשהם מגיעים
הביתה מנשף אצל דודה העשיר והיא, כאילו
לא בכוונה, לובשת את כותונת הלילה השקו פה
ביותר שלה, הוא מגיע למסקנה שתה׳ה
זו דטות לתת לה ללכת ואחרי רדיפה קטנה
סביב החדר, מסתיים הסרט בהפי רנד גאלי
מובהק.

על נבחרות חזקות, ומומחים קבעו לה את
המקום הרביעי בעולם, אחרי ברזיל, הונגריה
ואורוגוואי. אולם למרות זאת, לא הרימו
נתיניו של טיטו את אפם למעלה, הופיעו ל משחק
נגד ישראל בהרכבם החזק ביותר.
ההימורים בארץ לא דמו הפעם למשחק נגד
יוון (העולם הזה / 837 שם היו עוד סיכויים
לנצחון. לא היה כמעט איש שהסתכן לנחש
פחות מארבעה שערים לטובת יוגוסלביה.
הדבר היה ברור מראש.
אוהדי הספורט השתרעו לפני המקלטים,
הניעו את המחוגים הלוך ושוב, חיפשו את
השידור היוגוסלבי. מביני השפה הפכו תוך
זמן קצר לאנשים מכובדים. אך לצברים רבים
נגרמה אכזבה. הם לא הבדילו בין השפות
הסלביות, האזינו לשידורי־יום־ראשון של

לאולם המרווח, אך המרוהט בצימצום, לא
היה הפעם מראה של אולם טורניר שח״מת
מבוגר שעשן הסיגריות הסמיך מאפיין אותו
כל כך. ביתו היפואי הישן והמפואר של שייך
ביידיס הפך למועדון־נוער ענק לילדי שכו־נות
העוני. תקציבו עולה על עשרות אלפי
ל״י לשנה, סכום שלא הספיק עדיין כדי למלא
את חדריו הריקים. חוג השח־מת, שהיה רק
חלק מפעולה ענפה ומבורכת של המועדון,
הפך, בזכותו של איש ירושלים, אמן משה
צ׳רניאק (שער העולם הזה ,)820 לחוג רציני
עם סיכויים טובים למציאת כשרונות חדשים.
המצטיין ביניהם הוא ללא ספק, עמיאל
שקי בן ה־ ,17 אלוף הנוער של תל־אביב ב משחק
המלכים ולו סכויים טובים לנצחון גם
הפעם. עמי שוקד על שח־מת זה שש שנים,
ולמרות היותו בנו של פקיד, הצליח לרכוש
את ספרי השח־מת האחרונים, לשחק בעזרתם
לבד בביתו.
אך צ׳רמאק לא הסתפק בכוכבים בודדים,
ציין. את,הרמה הכללית של התחרות כטובה
למדי, אמר אחרי הסיבוב הלאשון :״ישנם
פה כשרונות לא רעים. אפילו שחקנים טו בים
יתקשו לנצחם״.
היו אלה מלים שבאו להוכיח כי לשח־מת
הישראלי יש עתודות איתנות, מהם יקומו
אמני המחר.

מקובע הפלדה ער ראש עד נעל
עם מסמר,
עמום בלי-נשק ומשחית, צועד
הכר נמר.
״איד נפ׳נזד תשים ככף?״ חרד
עליו חכר.
,אומנם זה סוד, אכל דף,
אהדונצ-יק, אספר ׳״

במשרדו הדל מדל, באמצע ישיבה הכר נמר קיבל הצו - ,לא צו
כי אט מיצווה.
ליבו נכון, נפשו גואה בעוז וגאווה
כי בר הארץ היא חזית, ובל העם צב

שואג תותח, שורק פגז, רוטט כד החלל,
רבים נפלו בכר מסביב, נפל גם המוראל,
ואז יקום חכר נמר, חרבו יניף אל על

רועם מטוס כשמי שדי. הוב
הצנחנים זינקו בולם -אך
י -אל פחד ! כמצכח קט על
חכר נמר, ינחת יא שון -

חותר לו חרש צי אויב, אחוז אימה כדי די.
יודע הוא: נמר קרב ! -אף איך יפגע? מתי
הינה יבוא, מוסווה בחוק, ממש טורפדו הי -
כסתם־רובה ישמיד הצי, יחמוק לו בחשאי.

לבל שיחת רעים יש סוף, ולא בד סוד אפשר
אף לאהרדנצ׳יק דגלות (אומנם, בחור ישר ! )
שעת האפס בכר קרובה, לו, פרד מה צ ר -
אך המולדת מחכה, בגבול אוייב אכזר!
כוכב ראשון ניצנץ מעל, על ארץ רד
מנוח בא ליגעים, מרגוע לעמל.
חכר נמר עודנו ער, במו בספינה היכל
כי דא ינום ודא יישן שומר בישראל