גליון 842 מתאריך 10 בדצמבר 1953

העורך הראשי :
אורי

העוכס

אבנרי

ראש המערכת :
שלום כ הן

עורך משנה, תבנית :

עורך משנה, כיתוב :

אורי סלע

הכתב הראשי :

ה ש בז עון המצדר
ל אינ פו ר מ צי ה
רחוב גליי,טון , 8תל־אביב
(ליד תי אטרח ״ אהל ״ <
טל 20785 .
ת.ד136 .
סעו המברקים :״ עו למפרס״
מו ״ ל: העולם הזה ב ע״ ם
מו דפס :
דפו ס ישראל ב ע ״ ם. ת״ א

מסי 2שנה
ר, בטבתת שי״ד
53׳ .1 0 . 12

הצלם הראשי :
י ! ברנע

ע מנו א ל פרת

חברי המערכת :
דו ב אי תן, משה בן־אפרים, יחיאל ב שן. יהודה נ ב אי,
נצה נבי, לילי גלילי, אוסקר ט או בר. סילבי קשת

ציירי שערים :
יו אל בופוולד, של מה בד רור, ש מו א ל בק, שרגא ווייל,
ז אב ליפ מו. פילי ם פזנר. פ או ל קור. נרט רוט שילד

ראש מערכת, חיפה

מ״מ ראש מערכת, ירושלים

חיים כלמל

ז אב חרץ

סופרי חוץ :
גבריאל דנון. יו ש, מ קסי ם פ לו מ ה

מנהל מבצעים :

מנהל מעבדה :
דוד טווייג

שלמה אדיר

ראש המנהלה :
שלמה הררי

את מי משרת המנגנון ז את המדינה י את
המפלגה? את שתיהן יחד? או את מישהו
/0ל 6י 0 0
אחר?
האלמוניות מולידה חוסר־אחריות. חוסר־האחריות
יוצר מדינה בתוך מדינה. שסופה
״הקנוניה יוזמה ובוצעה על ידי מוסד
להתנשא בהכרח מעל למדינה וראשיה הממשלתי
בלתי־רשמי, מסר מעמד חוקי,
נבחרים. זהו מצב בלתי־בריא עד מאד.
המון מכספים ציבוריים הנזקפים על חשקשור
בון
סעיפי תקציב כוזבים. מוסד זה
סודיות היא הכרחית מטבע התפקיד. אולם
עם הבולשת הפוליטית ...הוא כפוף באופן
האלמוניות המוחלטת סופה להתנקם לא רק
פורמלי לדוד בן־גוריון. ולמעשה אינו אחבקורבנות,
כי אם גם במנגנון עצמו, אשר
ראי בפני איש, כי איש אינו יכול לבדוק את
ממלא גם (ואולי רק, מי יודע?) תפקידים
אמיתות מסקנותיו.״
נחוצים לבטחון המדינה.
במלים אלה הגדיר אורי אבנרי, ברפור־ייתכן
מאד שהרבה מן החשדות המופנים
טג׳ה הגדולה על פרשת אבו־גוש (העולם הזה
כיום כלפי מנגנון זה אינם מוצדקים. מי
)832 את אותו המוסד, אשר העולם הזה
יוכל לבדוק זאת? ייתכן שפעולות מפעורגיל
לקרוא לו בשם ״מנגנון החושך.״
לות שונות הן מעשה־ידן של קבוצות אחיתכן
מאד שהיו אלה המלים ששברו שלש
רות לחלוטין, שאין להן כל קשר אליו.
מאצבעותיו.
כיצד לוודא זאת? בסופו של דבר מצטברת
כלפי המנגנון האילם־מרצונו התנגדומני
שהגיעה השעה לדבר בגלוי־לב ובדות
אינסטינקטיבית שייתכן כי אינה מוצדעה
צלולה על מוסד זה.
דקת כלל בחלקה או ברובה. במקום שייהנה,
בשעתו אמר לי אחד מאנשיו s״מור,
כשרות חיוני, מאמון העם.
אתם רודפים זן ותנו? אולי לא כל אנשינו
גאונים, ואולי לא כולם הגונים. אולם רבים.
ביניהם האנשים העושים במסירות ובתום־
זהו גם מצב בלתי־נעים.
לב עבודה קשה ובלתי־סימפטית. הם יודעים
בתוקף הנסיבות, התגבש בלבנו יותר
שמישהו צריך לעשות אותה.״
ויותר החשד כי ההתנפלות על שני החברים
יש בכך משום צדק. לא תתכן מדינה מוהמרכזיים
במערכת בוצעה על ידי שליחי
דרנית ללא בולשת פוליטית ביחוד מדינה
אותו מנגנון, כנקמה על בקורתנו גלויית־שיש
לה נטיה כה חזקה למחלת המחתרת.
הלב. ואילו לנו אין אל מי לפנות כדי לוודא
ישנם במדינה תפקידים הקשורים עם צרכי
או להפריך חשד זה.
בטחון אמיתיים, ואשר שתיקה יפה וחיונית
אין לנו אפילו שר שנוכל להגיש לו
להם. איש לא יכחיש עובדות אלה.
שאילתא, למען יוכל לפחות להשתתף באולם
לא יתכן שאפילו מנגנון כזה יהיה
צערנו, כדרך הנציב הבריטי ז״ל.
חסר כתובת וחסר אחריות ציבורית. ב־והרי
הפתרון פשוט מאד. תודיע הממארצוודהברית
יודע כל ילד שאדגר הובר
שלה שישנו מוסד העוסק בבילוש פוליטי,
הוא ראש ד,אפ. בי. איי ,.האחראי לבולשת
למניעת• פשעים מדיניים ולהגנה על בטחון
הפוליטית. כל אדם יודע גם מי אחראי למר
המדינה. יוגדר נא בדיוק מה הסמכויות של
הובר. אם קורה משהו בלתי־רצוי, יש למוסד
זה, באיזו שטחים הוא פועל. ייוודע
קהל ולנציגיו אל מי לפנות. יש מי המשמו
של האיש העומד בראש מוסד זה,
סוגל לאשר או להכחיש שמעשה זה או אחר
ייקבע מי השר האחראי, הנושא כלפי הבוצע
על ידי הבולשת או לא. ויכול הקונגרס
ציבור באחריות אישית לטוהר אנשיו וללקבוע
או לשלול סמכויות ובתחומי פעולה
טוהר שיטותיהם.
מנגנון שכל אנשיו האחרים שרויים בתפקידו
של מנגנון כזה מטבעו איננו
חושך.
נעים. הוזז לעולם כפוי טובה. אין מי שיודה
לו על פעולותיו החיוביות, אולם תמיד
בארץ המצב שונה. המנגנון כולו שרוי
יתקיפו אותו על פעולות שתהיינה או תיבחושך
עמוק. איש אינו יודע במה הוא
ראינה שליליות. אולם אפשר לשמור על
עוסק׳ ובעיקר במה אינו עוסק. מכשירי־הרע
במיעוטו, לקבוע מסגרת בריאה שלא
האזנה מתגלים בשולחנות הכתיבה של מנתתן
לאיש מן העושים במלאכה זאת לסטות
היגים מכובדים, שאיש אינו מטיל ספק ב(אולי
על דעת עצמו) מן הגבולות המוסריים
נאמנותם הלאומית. אלמונים פורצים בלילות
החיוניים.
למשרדי מפלגות. ישנה שמועה שדוד בן־
הדבר הכרחי — לבריאותו של המנגנון,
גוריון היה מקבל לפני כל ישיבה עם שותכמו
לבריאותו של העם.
פיו לקואליציה דו״ח ן נפורט מה שוחחו
שותפים אלה ביניהם בטלפון ובבית־מלון.
efo nllc
טבעי הוא שאדם נורמלי ישאל את עצמו :
מכתבים התנפלות בריונית
לאורי ו שלום ברכה לאחר ההתקפה הב ריוני ח
עליכם. ה מ שי כו: בלי מו ר א — בלי מ שו א פנים!

באיהולי החלמה מהירה.

מיכאל שמשוני, חיפה

אין אני אוהב את העולם הזה. אין אגי גורס
את שי טו תיו הע תונ איו ת״ את ה ש קפו תיו ה מוזרות
(לפחות לדעתי) אל החיים בכלל עד כה
לא אתביי ש ל הודות, התיחסתי בזלזול לפיסקה
המתנו ססת על שער העולם הזה :,״בלי מו ר א —
בלי מ שו א פני ם״ אך כ א שר קראתי בע תון ערב
על ההתקפה הרצחנית, הבריונית, על שני עורכי
העולם הזח, הרגשתי מ עין מ פנ ה מ שונ ה ביותר
שהתחולל בי לגבי ש בו עון זה. צד ב צד, ליד
הרגשת כע ס וחרון ללא גבול על מעשהב ריונות
שפל זה. הרגשתי הערכה מ מי מ ח כלפי אותם
אגשים המממ שי ם על גופ ם את מ ה שפיהם או מ ר

ועמם כותכת.

לא אתבי ש ולא אכחיד מכם: ש מח אני ש סו ף
סוף רו צ צו כמה בחורים טובים את רא שיכם.
העולם הזה הציק והטריד לא רק או תי, אלא
עוד אנ שי ם ונופי ם שוגים, היודעי ם להעריך את
אי דחיפ ת החוטם בעסקיהם. על תח שוב מר או רי
אבנרי. שר איתיך ברחוב א פו ף תחבו שו ת וצולע.
וגם אתה מר שלום כהן ה שוכב מנו פ ץ ראש
בבית החולים שכה פ שו ט וקל להיו ת אדם ישר
והגון בימים אלו. נקוה ש תפי קו את המסקנו ת,
תלמדו לקח ותניחו לחיים ל ש טו ף במסלולם ה רגיל.

הראיון
המיוחד U

ח. ע ,.תל־אביב
לאכזבה הקורא ח• ע העולם הזה ממי
שיך לתחוב באותה הצלחה את חוטמו הפצוע.
אני
בחור בן . 2׳3יליד הארץ. בונר גי מנ סיה
ובוגר קורם מרריכי ספו רט בצה״ל מלבד תכו־נות
אלו, אני חו שד בע צ מי ש אני יוד ע להעריך
הגינות. מ שחק הונן — ו מ איד ך בז בכל מ או די
לבריונו ת שפלה ש א פי לו אינ ה זכ אי ת לתואר
״חוסר אבי רו ת״ .ב מי ד ה והעולם הזה חו ששל עוד
מקרי בריונות, אבק שכם מ או ד להתקשר ע מי. באם
תרצו, ואשמח בכל לבי ל שמ ש שו מ ר ראש
ועוזר לכל אי ש מערכת העלול להיכנס לצרה
נוספת.

יורם לוי, ראשון־לציון
חן׳חן. נודה לקורא לוי באם ישלח לנו
את ציוניו מהקורס (ג׳ודו, איגרוף).

גכורים פרטיים

מ אמרכם על חללי א צ״ ל (העולם הזה ) 840
מזעזע. אד עוד יותר מז עז ע הו א הח שבון ש עו
שה אורי אבנרי כדי להוכיח ש״ ההכרה״ ל א
תעלה הרבה ל מדינה. ל שי א הו א הני ע עת ״ בי ש ר״
שכמהמ עולי הגרדום לא ה שאי רו אחריהם מ ש פחו
ת. כך שהם לא יעלו לנו ב שום הו צ או ת...
אכן. אוי לאוזניים שכך שו מ עו ת ו אוי לעיניים
שכד רואות.

אביחי יהודיוף, תל־אביב

עלו

עתה מקום רק ל ת פי ל ה: תוחזר ח שלי מו ת

לאברים היקרים שנ פנ עו ו שוברו. לרא שיכם ו אצבעו
ת ידיכם, שי ד עו את מלחמ ת ה אמת וחשי פת
הנגעי ם ! מהח שבו ה שטנים הללו בבקשם
ש בוו ד אי ני תחו
במכ שירים יקרים א לו.
לחבל
כ איזמל ב אלו חטאי ם או עוונו ת הידועי ם להם
היטב. אד לא הו עילו לעצמם במזי מתם. ב רוד
אנו מקוים. או רי אבנרי ו שלום כהן. כי השם ידיכם תו ספנ ה ל שאת את חרב הע ט נם ל הבא,
עידוד לנ 8בק שים צדק ואמת.

אליעזר בר׳לבב, נות־שאנן
להבראה

מהירה —

ה מ שי כו להלחם

עו״ד אלכסנדר טל, תל־אביב
העולם הזה גאה בידידיו וקוראיו, שעמדו

כגליץ הכא של העולם הזה
העולם הזה מביע את תודתו לכל.
הגורמים שסייעו בידו להגיש לקוראיו
בגיליון זה דו״ח מיוחד על אופנת החורף
בישראל, וביניהם התאחדות בעלי התע־שיה,
ראש מחלקת האופנה ד״ר אליעזר
יוסטיץ, הנהלות המפעלים ״תלווה״,
״זקס מודל״ ,״שנידר־שימקו״ ,״גוט־פרוינד״
,ו״אח־ות אנגלנדר״ ,והדוגמניות
דות סנדר וחנה קליין שהתנדבו להציג
את המוצרים לפני כתבי וצלמי העולם
הזה•
תילם — החליט ה א פי פיו ר, שרצה להיות־ ב טו ח
במה שמתרחש בברעם, ל שלוח אתנ צינו שהיה
במקרה ב רו מ א בד רכו מארצות־הברית.
הנציג נסע לברעם עם בי שו ף חכים. ובדרך
חזרה ביקרו א ת אנ שי ברעם הנ מ צאי ם כנו -
חלב. אנ שי ברעם ט ענו שהם חו שבי ם ש של טונו ת
ישראל רוצים לה מי ת אותם ברעב, כי מיו ם תרי ם
1,הכפר לא נו תנים להם ר שיונו ת לצ את לעבודה.

חנו, אנ שי ברעם. רוצים להוסיף כי ה אד
מו ת ש של טונו ת י שראל החליטו לתת לנו ב מ קום
הכפר והאד מו ת שלנו — לא מ ס פי קו ת אף
לחצי התו שבים של הכפר.

השוער הזקן

איש ברעם, גוש״חלב

בחטיב ת גבעתי,
...אני ע צ מי שרתת׳ בגדוד
וזכורים לי אותם הלילות שבהם׳ הוזעקנו לחציל
את ע מדו ת המפתח בחזית הדרום, אשר הוחזקו
גדוד של א צ״ ל. ע מדו ת
על ידי חיילי
אלו הופקרו על ידם, מ שו ם מה, נ תנו לאוייב
הזדמנות לנצל את הפרצו ת הללו להתקפה על
י שובי ם עבריים. ו עו ד זכור לי הזמן בו צייד
מנתם בניו את חברי א רגונו בפנקסים לבנים ש היו
פנקסי השתמ טו ת מ שרו ת ל או מי.

קראתי את המאמר ״נבורים פ ר טיי ם״ .ועלי
לצייו כי הרעיון הו א נהדר — צורת עריכ ת המכתב
היתה מ שובחת, אך יש להצטער על צורת
הפרסום. אילו היה המכ תב נ שלח ב או פן ס רטי
ובדואר ישראל — היו הסיכויי ם לה שנ ת המטרה
גדולים יותר...

שלמה אבן־יקיר, תל־אביב

תנחום זרד, תל״אבי}
yזה שני ם ש צי פי תי לתגובה צבורית כל ש הי א.
אורי אבנרי ייזכר תמיר לזכות על העלו תו א ת
חרפת ההפליה.

דוד אפשטיין, ירושלים

דוד כהן, ירושלים
במקרה שהמטרה היא קבירת המכתב ב׳
אחת המגרות•

לכך־שחור
לפני ימי ם מ ספר הייתי עם בת בקולנו ע ז מיר
בירו שלים, שהי ה מל א בעיקר ״ ש חו רי ם״ .כבר
מתחילת הסרט היתה התנהגותם איו מ ה, ובנמר
הסרט, כ א שר יצא הקהל מ ה אול םנעמ דו כמה
מהם וכל בת שעברה לידם ״ חטפה״ ל טי פה
מהם ...לא מני ע ה להם עבודה. מ אין למנהל־עסק
הב טחון, ש פו על שחור העו בד א צלו לא
יתחיל להתעסק עם א ש תו 1

מיכאל מ״ ירושלים
בהכירנו כמה ״לבנים״ בעלי נטיות דומות
היינו מציעים לאותו מנהל-עסק, ליתר בט חון,
לא לקחת פועלים בכלל.

...בין קציני חטיבת נ דנ״ ע ירו שלים, י שנו
קצין ״ ש חו ר״ אחד (אם כי לא כל כ ד ״ ש חו ר״).
קצין זה היה מ אז ומת מיד, האדם המקובל ביותר
בקרב ג דנ״ עי ירו שלים. והמפקד ה א הוב ביו תר
עליהם. אל קצין זה מ עדי ף לפנו ת כל נדמ ״ עי,
מא שר לכל קצין ״לבן״ אחר ה מ צוי בחטיבה.

מ. טראובולום, ע .טראובולום, טוז״ל

כרעם
באמ צע החוד ש שעבר הגיע ארצה נ ציג ה מתיקו
הקבוע בארצות־הברית, ה מונ טניו רמקמ הון.
הו אבאב או פו מיו חדלע מוד על מ צב כפר
ברעם. ב שע תו מחה העתון הרשמי של ה מ תיקו
על הפ צצת הכפר על ידי של טונו ת י שראל, ו היו ת
ונ צינ ישראל ב רו מ א מחה מי ד על זאת, וציין
כי ברעם לא נהרסה והבתים עוד עו מדי ם על

העולס
הבא

פסוק השבוע

והצליחו 1

ל בנ ה »א911 אנו

ג׳ו רנ׳ חכים הו א א רכי בי שו ף רב־נכלים, ידוע
מ אז ומת מיד כ מ תנגד חריף ו מו שבעל מדינ ת יש ראל•
כו חו רב ל מדי והשפע תו גדולה עד אין
חקר על ערביי מ דינו ת ערב ועל ערביי הארץ
בפרט, ועלינו לה ש מיד ולחסל אחת ולתמיד כוח
הורם וחבלני זה. חסו תה של דת ה שילו ש אינ ה
מספיקה לו כנ ראהו הו א פונ ה אי פו א לדת סו-
חמד, ועל ידה הו א מגייס נפ שו ת לביצוע תכ ניו
תיו הידו עו ת והבלתי ידו עו ת המהוות סכנה
לישראל.
עלינו ל פנו ת ל של טונו ת המתיקו ולבקשם שיואילו
לקחת חזרה א ת שליחם ״ה קדו ש״ הפועל
כננ ד ארץ מו ש בו (פ ר סונה נון נראט הו, ובאם
דבר זה לא יו עיל עלינו לפנו ת ל או״ ם בעניו זה.

ה שבועון המצוייר
לאי-נפורנזציה

אברהם מן .,ירושלים

איחולי ם
בעד הצדק !

לצידו במבחן זה.

מסיבות טכניות יופיע

(לסיכום הדיון במועצת ה״
בטחון)
אשרי האיש אשר בעצת
רשעים לא הלך ובמושב
לצ״ם לא ישב ׳והיה ׳כעץ
שתול על פלגי מי הירדן,
אשר חשמלו יתן בעיתו ו׳
נגבהו לא יבול.
עתונות מאמר ראשי בידיעות רא
*שונות : 32.13.1953 ,בשי חתי
עם טוסקניני...

מסטיק הפוף
לפי דעתי ה רפור טנ׳ חהמס טי ק חמר (העולם
הזה ) 841 הי א מבויי מ ת. מ דו ע חבו שה רנלו הימנית
של הנער, ב ת מונ ההשמ אלי ת למעלה בע
מוד ארבע. ו אילו ביתר ה ת מונו ת חבו שה רגלו
ה ש מאלי ת 7

עוזי וייזנפלד, בני ברק
הערכת העולם הזה לקורא זייזנפלד
חריף העין. אשם עורך. התבנית, שהפך את
התמונה.

רגליים בבוץ
כא שר ראיתי אתפר צו פו המעמת והמדיר של
שייע גלזר על שערכם האחרון. לא הייתי צריכה
לתה שלי. הסתכלתי ב ת מונ ה,
להוסיף לי מון
גמעתי א ת התה, ו מ שו םמה הו א היה חמו ץ
למדי גם יכד ...אחת מה שתיי ם: או ש שייע היה
שרוי ב או תו ז מן במאמץ גו פני גדול להפלי א —
או שבלע שניית לפני כן מפל ש מן קיק.

אביבה כהן, רמת גן
מה לא עושים בשביל שער?
נהניתי לקרוא סו ף סו ף רפורטג׳ה א מי תי ת על
כדורגל (העולם הזה ) 841ה ת מונו ת הנהדרות, גרמו
לכך שהרגשתי הרגשה בינ ל או מי תממשכא שר
הסתכלתי על כ ת מי הבו ץ שעל מכנ סי ה ם הצחו רים
של ה שחקנים...

יונה. גביסגולד, קרית חיים
לשחקנים עצנדם: היו וודאי רגשות נעלים
פחות.

״העולם הזה״ מתנצל על שיבוש
השם ברשימה ״חיסכון יקר״(העולם
הזח .)841 הנאשם האמתי היה רחמים
ורדא, ולא חברו למקום־עבו־דה
גדעון ורדא.

איגרת במזזשיך : 33.13.53 ,סביבות שדה בוקר — מו־
...טוסקניני. הידוע לכולנו׳דיע סופרנו הקבוע במקום.
בקורת תיאטרונית בידי־כאידיוט
מושלם בור ועם ה־ארץ.
לעומת זאת׳ אמר לי עות ראשונות : 38.13.53 ,ה־
׳ מחזה מבריחים בנגב שהוצג
אלברט איינשטיין...
ידיעה בעמוד האחרון של אתמול בפני קהל מנמנם ו ידיעות
ראשונות : 34.13.53 ,משועמם...
בקורת תיאטרונית במח־תורת
היחסיות של איינ״
שטיין הוכחשה סופית ה־ שיך 39.13.53 ,שהצליח
לגלם את אמת החיים החד״
יום בידי סגל מלומדים.
כותרת במחשיך :35.13.53 ,שים בתפקידו כמוסקה, ה״
איינשטיין — לשדה בוקר? ״מבריח״ כביכול...
מהדורה מיוחדת של ידי־ ידיעות ראשונות: 40.13.53 ,
נמת ראשונות : 36.13.53 ,החיים מזופתים !!!
״זרקנו הבוקר את סופרו מחשיך : 41.13.53 ,החיים
של מחשיך מהמשק. הוא נהדרים
בכלל לא היד, פה,״ אמר ה״, י יום לסופרנו מזכיר משק החמש״י
ג, היה •היה איש מכרכור
שדה ביקי•
מהדורה מיוחדת של מ ח־| שודגל בחרות הדיבור :
שיך : 37.13.53 ,סופר ידי־ ׳4״על אגודות מתנגדי
עות ראשונות. נתגלה כחבר|ן נא דברו עד בלי די!
בקבוצת מבריחי חאשיש ב״ אך נגדי—רבותי, זזה אסור!

העולם הזה 842

בערב חורפי אחד, בפברואר ,1950 הוזמן
סנאטור צעיר ובלתי־ידוע לחלוטין, לנאום
לפני אסיפה של חברי המפלגה הריפובלי־קאית,
באחת הערים הפחות־חשובות בארצות
הברית. שם הסנאטור היה יוסף ריימונד
מק״קארתי, הרגיל לקרוא לעצמו ״ג׳ו״.
התאריך הפך היסטורי. כי באותו ערב נולדה
אישיות בינלאומית ששמה ידוע כיום לכל
ילד בלונדון, ראנגון ותל־אביב.
מה קרה באותו ערב ששינה את פני
העולם י הסנאטור לא ידע על מה כדאי
לו לדבר. הוא הכין שלושה נושאים —
ביטוח סוציאלי, שיכוין, ריגול קומוניסטי.
הוא רצה לדבר על השיכון, נושא שהתעסק
בו קודם לכן כחבר הסנאט. אולם ראש
המפלגה המקומית העדיף את הנושא ה שלישי.

מק־קארתי לא ידע דבר על הריגול
הקומוניסטי בממשלה. הוא התיעץ עם חבר
עתונאי. לבסוף עשה מעשה פשוט: בשעת
הנאום הוציא מכיסו גליון נייר, ניפנף בו
באויר והכריז: אני מחזיק בידי כאן רשימה
של 205 קומוניסטים בעלי פנקס־מפלגה.
העובדים כיום במשרד־החוץ האמריקאי. שר־החוץ,
דין אצ׳יסון, יודע שהם קומוניסטים
ואינו מפטר אותם. המסקנה ז הקומוניסטים
הם מכוונים את מדיניות־החוץ של ארצות־הברית.

ה ת סי ך כל הומן 1״

ביותר ששגה הנשיא טרומאן מעולם.
בשעת החקירה לא הביא הסנאטור אף
שמץ של הוכחה לדבריו, אולם החקירה
סיפקה לו רמקול, שנשא את קולו מקצה
המדינה עד קצה. הוא ידע לנצלו. במקום
להצטדק, השמיע מיד שורה שלמה של האש מות
נוספות, עוד יותר אגדתיות מן הקודמות.
היתד, זאת שיטתו מאז. הוא הודה
בכך בגלוי לב ז ״למדתי בזירת הבוקס
שהינך מנוצח ברגע שאתה נסוג ומתחיל
להגן על עצמך. עליך להמשיך ולהתקיף
כל הזמן ! ״
ג׳ו עשה כך. כשלא הצליח להמציא אף
שם אחד של קומוניסט העובד במשרד־החוץ,
הודיע שידוע לו שמו של ראש שרות הריגול
הסוביטי באמריקה. היה זה שמו של פרו
עוד
מימי וושינגטון. ג׳ו צעק חמס, טען
שהסירוב מוכיח את ההאשמה. טרומאן התחרט,
המציא את התיקים. ג׳ו טען שהוציאו
מתוכם בינתיים מסמכים חיוניים. המשטרה
חקרה, מצאה שכל המסמכים ישנם. ג׳ו טען
שבינתיים הוגנבו חזרה לתיקים. בסופו של
דבר, לא הבין עוד איש מה בדיוק קרה.
אך היה ברור שג׳ו מק־קארתי הוא לוחם
אמיץ בקומוניזם.
וועדת החקירה החליטה שהאשמת מק־קארתי
היתד ,״מעשה רמאות וגניבת דעתו
של העם האמריקאי״ .כעבור זמן מה הגיעה
שעתו של יושב״ראש הוועדה להיבחר מחדש.
ג׳ו לחם נגדו באופן פעיל. הוא הפיץ ברבבות
טופסים תמונה של המועמד, כשהוא
לוחץ את ידו של ראש המפלגה הקומוניסטית

גומק -קארתי, הסנאסורהצעיר ממדינסז וויסקונסין, ידוע

ודיידהקרמוניססים, אולס לסע?ן ןה ל א צד עד היום
לעומתרזאתמעלה •יג* ו׳ ברשתו ׳ימדי
ק ומך.ג ׳ c bי » דוסאחד .
סכל
ש מנוה,
יוט ־׳ביייוע •,יבולאגרי ־סלכוהרווז. עוזו -נים
האלמוניות אח
אחת ׳ מהןסי, והש לב בסולםהמעלהמתהום
ביותרבעולם. האדם
זבןהמכולת, ל שע ברל פש רו ! התלונה
ששמר הפך. מלה ׳ חדשה ׳ בתריסרשפות • ,ב י, נדהןעברית, עלול
לקבדע׳ ׳ גורלות ׳י. טילי ונים -מטוקיו.
שנים
תוך. ארבע

עד־ ת ל -אביב .

באותו רגע לא שם איש לב לכך שאירע
מאורע היסטורי. העתונאים הזכירו את הנאום
רק במלים מספר. עבר שבוע שלם עד אשר
עלה בדעתו של מישהו לשאול את ראש
המפלגה הדימוקרטית בסנאט מה דעתו עליו.
ראש המפלגה חייך, הסתפק בהערה שג׳ו
מק־קארתי הוא גדול ציידי הכותרות בעולם.

תמונה מזד מ ת

זה הספיק לג׳ו. הוא קם שוב, נאם נאום
שנמשך שש שעות רצופות, ביקש לחוכיח
את האשמותיו. כדי לשים קץ לתעלול, הכריז
הנשיא טרומאן שביקש את הסנאט לערוך
חקירה רשמית. היה זה המשגה החמור

וועדת הסנאט ביקשה מג׳ו להוכיח את
האשמותיו המקוריות. ג׳ו טען שההוכחות
נמצאות בתיקי משרד־החוץ עצמו, דרש
שיביאו את התיקים. הנשיא מרומאן סירב
להמציא את התיקים, בהסתמך על תקדימים

פסור ידוע, שהשפיע במידה ניכרת על גישת
אמריקה למהפכה הסינית בשנות ה־ .40 מעולם
לא הביא ג׳ו אף רמז של הוכחה לכך
שאותו פרופלור היה אי פעם מרגל.

האמריקאית. כשנתברר שהתמונה מזוייפת,
כבר היה זה מאוחר מדי. המועמד, שהיה
סנאטור מכובד ושמרני ביותר, נוצח בבחירות.
מאותו רגע כמעט ולא נמצא עוד איש
שהיה מוכן לעורר על עצמו את חמתו של
ג׳ו מק-קארתי.
כסנאטור יכול ג׳ו להאשים כל אדם בכל
דבר, מבלי שיסתכן במשפטי עלילה. הוא
קרא לג׳ורג׳ מארשל׳ הרמטכ״ל של המלחמה
וממציא תוכנית מארשל המפורסמת׳ אדם
הנערץ על כל החוגים האמריקאיים כמעט
כקדוש, בשם ״בוגד שהשתתף במעשי בגידה

שאין להם תקדים בהיסטוריה״ .אפשר היה
לחשוב שאחרי מעשה כזה תקבור אותו
ההגבה. ההיפך קרה: אלפי המאמרים שנכתבו
נגדו רק הגבירו את הפרסומת האדירה.

גוויו ת עד הדרך
המכשיר החזק ביותר בידי ג׳ו הוא וועדת
הסנאט לחקירת פעולות הממשלה, שהוא
משמש כיושב ראש שלה. לוועדה זו הוא
יכול להזמין כל פקיד ממשלתי, וכל אדם
שיש לו מגע כלשהו עם הממשלה. אם המו זמן
משתף פעולה ואומר בדיוק את אשר ג׳ו
מבקש שיאמר, הרי הוא יכול לצאת מן
המבחן בריא ושלם, להוסיף ולפרנס את
משפחתו. אולם אוי לו אם הוא מסרב לעשות
זאת. סופו יהיה מר ונמהר. ג׳ו ממטיר
עליו שאלות, שכל תשובה עליהן היא האשמה
עצמית *,לא יתן לו זמן להשיב כראוי, ישפוך
עליו קיתון של האשמות. לרבבות העוקבים
אחרי החקירה ברדיו ובטלויזיה, ברור שהעד
הוא קומוניסט פושע.
דרכו של מק־קארתי זרועה אלפי גוויות
פוליטיות של אנשים שניסו להתנגד לו.
ריבם היו אנטי־קומוניסטים טובים. כי מיום
עלייתו ועד היום הזה עוד לא גילה ג׳ו
מק״קארתי אפילו קומוניסט אמיתי אחד.
אלא שד,דבר,לא איכפת לו כלל.

״הג 1ו עד ה ת מרי ם ! ״
המוזר הוא שהאדם שביצע מבצע היסטורי
זה רחוק מלהיות איש גדול. ג׳ו מק־קארתי
אינו גאון מטורף כמו היטלר, פוליטיקאי
מחונן כמו מוסוליני, מדינאי זריז כמו
* הדוגמה הקלאסית לשאלה מסוג זה :
״האם הפסקת נבר להכות את אשתך?״
אפילו אם הנשאל עונה
כן, הרי הוא מודה
בנן שעשה זאת בעבר.
בצורה זו יש לחוקר
תמיד האפשרות להשמיץ
את הנחקר,

אחד מתכסיסיו החכיכים שר מק־קארתי הוא לנו3ף
מסמך או תמונה שאינם מוכיחים כלום, כאן הוא
את תמונתו של פקיד אמריקאי ממוצא ספרדי
חיל כצכא הרפוכליקה, טען שאלה מדיו של הג.

פראנקו. הוא תופעה ׳אמריקאית בכל מאת
האחוזים. הוא נולד בכפר׳ אחד משבעת
הילדים של איכר. הוא לא גמר את בית־הספר
העממי, עסק כנער במסחר תרנגולות,
הגדיל את אוכלוסיית הלול שלו מ־50
ל־ 10.000 ואיבד את כולם כשחלה בדלקת
הריאות.
בגיל 18 כבר היה מנהל של חנות מכולת,
הפך את חנותו למרכז חברתי של האיזור.
בהשפעת בעלת הבית חזר לבית־הספר, סיים
תכנית לימודים של ארבע שנים בשנה אחת,
עבר לאוניברסיטה, פירנם את עצמו כעוזר
בתחנת בנזין. בגיל 25 היה עורך־דין, אחרי
שהצטיין באוניברסיטה כמנהיג הכתה ־וב־מתאגרף.
אחרי
ארבע שנים בלבד, בהיותו בן ,29
החליט להיות לשופט מחוזי, תפקיד שבעליו
נבחרים בארצות־הברית בבחירות כלליות.
במערכת הבחירות דיבר על ״יריבי בן ד,־89״,
אף שיריבו היה בן 73 בלבד. הוא נאם
מעט, אך ביקר כל איכר באיזור. במיוחד
התעניין בפרות חולות. הוא היה רושם
לעצמו את הסימפטומים, שואל איכר שני
לאיזו מחלה הם שייכים וכיצד לטפל בהם,
כותב לבעל הפרה את העצה כעצתו שלו.
שני האכרים גם יחד נהנו מכך שהאיש
החשוב התחשב בהם במידה כה רבה. מובן
שהוא נבחר.
כשפרצה המלחמה, התגייס מלן־קארתי,
הפך קצין מודיעין של טייסת. בתפקיד זה
השתתף בכמה טיסות קרב, נהג בהן כפי
שנהג אחר כך בפוליטיקה: הוא ירה ללא
אבחנה בכל עץ תמר, שמא מתחבא בו
יפא ני. חבריו תלו שלט על אהלו ! ״הגנו
על עצי התמר — שלחו את מק־קארתי
הביתה ! ״
אולם בינתיים שלח ג׳ו את תמונותיו
הקרביות הביתה, דאג שיראו אותן. כשחזר,
היה ברור לכל שהוא צעיר אמיץ והגון.
תפקידו כשופט שוב לא הספיק לו. הוא
החלים להיכנס לזירה הפוליטית.
כאוויר מנופף
שהיה,
פ. או.

גם כאן נהג בהתאם לאופי* .הוא לא הסתכל
כלל בקלפיו, שם עליהם סכומים ענקיים,
עד שיריביו נבהלו והשאירו לו את הקופה.

p g aנ״ המיס

איך הפך איש כזה לאמריקאי השני בחשיבותו
בעולם? כיצד הפך שמו למילה חושה
בשפה האנגלית ובשפות רבות אחרות 1
הסיבה היתד, פשוטה: המק־קארתיזם
לא הומצא על ידי ג׳ו מק־קארתי. הסנאטוד
הצעיר ממדינת וויסקונסין נתקל ב;מקרה בזרם
אדיר שהסעיר את ההכרה הלאומית. הוא
היה די פיקח כדי לקפוץ פנימה, די זריז
כדי לשחות עם הזרם. כפקק על פני המים,
הוא בולט למרחקים.
מה גרם לזרם זה י הסיבה העיקרית נעוצה
בעצם אופיו של העם האמריקאי (ראה
מסגרת בעמוד .)5האמריקאים פוחדים מן
הקומוניזם, ובעיקר מסוכנים קומוניסטיים
בממשלתם. הסיבה השניה היא שבאמת היתה
השפעה קומוניסטית מסויימת בוושינגטון.
לא היה בכך דבר בלתי־טבעי. היה זה
רק אחד הצדדים של תהליך אמריקאי, שהתחיל
עם המשבר הנורא של . 1929 מיליוני
מחוסרי עבודה, הרעב ההמוני, התמוטטות
המעמד הבינוני שפשט את הרגל, כל אלה
יצרו אז התנגדות חריפה למשטר היוזמה
החופשית המוחלטת. גל זה הכניס לבית
הלבן את הנשיא פרנקלין דלאנו רוזבלט,

ימים מעטים לפני יום הכחירות נכנע אייק ללחץ מפלגתו
ונסע לעזוי למק־קארתי כמדינתו. כשהופיעו הצלמים לא
לחץ אייק את יד הסנטור, כמקוכל. אולם הדכד לא הפריע
לג׳ו: כרגע המכריע התכופף ונטל את ידי אייק ככוח.

האיש שהבטיח ״ניו דיל״ ,משטר חדש.
משטרו של רוזבלט היה מבוסס על התערבות
הממשלה בעניני המשק, בהקמת מפ עלים
ממשלתיים עצומים, כמו רשות עמק
טנסי. פדי לבצע את מהפכתו, הביא לווא־שינגטון
עדה גדולה של צעירים בעלי דעות
מתקדמות, פרופסורים לכלכלה ובני עשירים,
ששיחקו ברעיונות סוציאליסטיים.
באותה שעה ערך היטלר, את מסעו הגדול
לכיבוש אירופה, והקומוניזם נראה לרבים
כגורם היחידי שהיה מסוגל לבלום את התקדמותו.
הצעירים של״רוזבלט מצאו הרבה
מן החיוב בקומוניזם, אף כי רק קומץ קטן
הפך קומוניסטי ממש. כולם, היו נאמנים

לעמם.

הקומוניזם כבש את סין. בנים אמריקאיים
נהרגו בקוריאה. עם בעל נסיון רב יותר,
כמו העם האנגלי, היה פותח בויכוח על
סיבת ד,כשלמות, מסיק לקח ומתאים את
דרכו למסיבות. האופי האמריקאי נטה הרבה
יותר לחפש את האשם בקשר זדוני של
כמה מרגלים וסוכנים גאוניים, הזוממים את
זממם במסדרונות ממשלה אפלים, כמו בסרט
הוליבודי.
סרס הוליבודי אינו שלם ללא גיבור הרודף
אחרי הרשעים ועוזר לסוב לנצח ברגע
האחרון. ג׳ו מק־קארתי אינו טיפוס של כוכב
הוליבודי. איש לא היה אומר שהוא גבי
יפה. יש לו אף גדול, שערות דלילות והופעה
מרושלת. אולם בהעדר גיבור אחר,
הפך הוא הגיבור.

כמו בסרט הוליבוד

אפילו בין מיליוני מעריציו, מעטים הסבורים
שהוא איש הגון האומר תמיד אמת.
מעריציו רואים אותו כלוחם גס־רוח וחסון.
והם בטוחים שדרושה גסות״רוח וחוסר פק פוקים
מצפוניים כדי לשרש את המזימה
הקומוניסטית מאדמת המולדת.

כשד,שתנו הזמנים, היטלר נעלם והקומוניזם
הופיע על האופק האמריקאי כאויב
נורא, נראו פתאום כל הדברים אחרת. רוב
הצעירים של ״המשטר החדש,״ שהוסיפו
לשרת בוושינגטון במסגרת ״המשטר ההוגן״
של טרומאן, הפכו עתה אנטי־קומוניסטים
מובהקים. אך יתכן שפה ושם נשאר חבוי
אדם ששמר אהדה לרעיונות מארכס.
רק אנשים היסטריים יכלו לראות בכך
סכנה לחייו של העם החזק ביותר בעולם.
אולם האופי האמריקאי לא היה מעודו מתון
או שקול. הרוסים כבשו את מזרח אירופה,

או אייק או ג׳1
כשהציג הגנרל אייזנהואר את מועמדותו
לנשיאות, היה נדמה שנסתם הגולל על ג׳ו.
אייק נעלה מעל לכל חשד, ויחד עם זה
הוא אדם ליבראלי, קשור אישית עם רוב
(המשך בעמוד )6

אנשים במסכות גומ
ב־ 1946 הציג את מועמדותו בבחירות
לסנאט. כשנשאל כיצד הוא חושב להנחיל
מפלה ליריבו, שהיה איש ידוע ומכובד,
אמר :״פשוט מאוד. אני אלביש 40 איש
במסכות גומי הדומות לפני יריבי. הם ידרכו
על רגלי העוברים והשבים ברחוב וישאלו
ברוגז איך הם מעיזים להתנגש עם סנאטור.
זה יספיק להרגיז את כל הבוחרים.״ ג׳ו מק־

קארתי ניצח.
בסנאט לא עורר שום תשומת לב.
הוא נתגלה כאדם היודע להתחבב על הבריות,
להחניף לאנשים, נחפז תמיד, מרבה
בשתיה אך אינו מעשן לעולם. כיסיו היו
תמיד מלאים ניירות שלא יכול למצאם, לעולם
לא ידע היכן המסרק או המטפחת שלו.
הארוחה החביבה עליו היתד, אחת: סטייק
של בשר, שלוש פעמים ביום. הדבר לא
הפריע לו להזמין קבוצה של עתונאיות,
לבשל לעיניהן תרנגולת, למען הפרסומת.
חובבותו העיקרית היתד, משחק הפוקר.

האיש

ג׳ו מק־קארתי יודע להבליט את עצמו. תמונתו בדייג עליז או במקלען של מטוס קרב
עזרו לנטוע בלב הקהל א ת ההרגשה שהוא בחור ״משלנו״ ,גבר בהלבה, אמריקאי פשוט
שקבל על עצמו את עול המלחמה בקומוניזם. בחתונתו, לפני חודשיים (תמונה משמאל)
עמדו נכבדי המדינה בתור. הם חשכו שמעשה נבון כיותר הוא להחשב לידידו של ג׳ו.

העולם הזה 342

.ו &ז מ״י

^-עול ם לא היתד, רמת־החיים החמרית של האמריקאי הממוצע גבוהה
13כ מו היום. מעולם לא היתד, רמת־החיים של אדם עלי אדמות כה
גבוהה כזו של האמריקאי הממוצע. ולעולם לא היתה אמריקה כה אהוזת
פחדים וחרדות כמו בימים אלה.
מה גרם לפרדוכם זה שאנשים פשוטים, מבלים את חייהם בכל
טוב, גרים בדירות מרווחות ומרוהטות היטב, נוסעים לעבודה במכונית
חדישה, מבלים את הערבים בנוחיות ליד מכשירי הטלויזיה — ובכל זאת
הינם אכולי דאגה?
הסיבה הראשונה היא הידיעה שלאויב אפשרי ישנם כלי־נשק נוראים
להשמדת ערים. המומחים אמרו שפצצות האטום והמימן אשר בידי הדוסים
מספיקות כדי למחוק מעל פני האדמה את כל הערים האמריקאיות הגדולות.
המומחים אמרו גם ששום הון בעולם אינו יכול לקנות הגנה יעילה
מפני כלי־נשק אלה.
אולם גם זו אינה הסיבה העיקרית. על אף המאמרים הסנסציוניים
של המשוכללים בעתוני העולם, קשה לאדם הנורמלי לתאר לעצמו את
השמדת חייו על ידי פצצת גיד,נום. כדי להבהיל אותו, דרוש איום הרבה
יותר מוחשי.
תקופת החרדה. מאז תום מלחמת העולם השניה החל באמריקה
מירוץ חסר־תקדים למותרות חמריים. מרבית האוכלוסיה החלה מתרכזת
בפרברי ערים. שם נקבע ערכו של אדם על פי הסימנים החיצוניים של
רמת־מחייתו. שנת הייצור של מכוניתו, סוג המקרר החשמלי, המצאות
מכשיר טלויזיה בדירתו, אפילו בגדיו ורהיטיו, כל אלה קובעים אם הוא
הצליח בחיים, אם הוא ראוי לשכניו, אם הוא אדם מכובד. אין כמעט איש
המעז להתעלם מלחץ חברתי זה.
אולם כל זה עולה כסף. אפילו באמריקה, בה עובדים אנשים בקצב
שגעוני, אין משיגים מותרות אלה בקלות או במהירות. האדם קונה אותם
בתשלומים, מחליף לעתים קרובות את המכונית במודל חדש עוד לפני
שגמר לשלם עבוד המודל הקודם. מאחורי הרושם החיצוני של הצלחה
מסתירה המשפחה הבינונית נטל כבד מאוד של חובות. היא יכולה לשלם
אותם — כל עוד עובד המפרנס. במלים אחרות: כל עוד נמשכת הגיאות
הכלכלית, ההתפשטות הכלכלות הנמצאת במלוא התנופה •מאז מלחמת
העולם השניה.
אולם המשפחה יודעת שכל זה יכול להשתנות בין לילה. זעזוע
אחד של משבר, וכל המעמד החברתי שנרכש בקושי כה רב יעלם כאילו
לא היה, והמשפחה כולה תושלך חזרה לתוך בור הדלות והאלמוניות׳
חזרה לשכוני העוני. החיים יאבדו את טעמם ואת תכנם.
מי זומם לעשות זאת?
האדומים. הקומוניסטים.
כל שיטה טוכה. המחשבה לבדה דייה כדי להרתיח דמו של כל
אמריקאי. הקומוניסטים מבקשים ליטול ממנו את רכושו, לכוף עליו משטר
נורא ובלתי־מובן, להורידו לרמת־ד,מחייה של מוז׳יק רוסי עלוב. קיימת
מזימה עולמית לבצע פשע זה. סוכניה נמצאים בכל מקום, ברחוב ממול,
ובעיקר לוושינגטון הרחוקה וד,נפשעת.
לפיכך׳ שונא האמריקאי הממוצע׳ כבורגני כפועל, את הקומוניסטים
שנאת מוות. הוא לא שנא כל כך את הנאצים ואת היפאנים. אלה היו
בני ארצות רחוקות, אי אפשר היה להאמין שיגיעו אי פעם לחופי אמריקה.
אולם הקומוניסטים כבר הגיעו׳ וידם נטויה.
לפיכך מוכן האמריקאי להסכים לכל שיטה, ותהיה גם בזוייה ובלתי־הוגנת,
ובלבד שתצלח להשמיד את הקומוניזם. זה הרקע המיוחד למק־קארתיזם,
שלא יכול היה לקום בצורה זו בארץ וותיקה ושקולה יותר,
בעלת תרבות וערכים רוחניים מוצקים, כמו בריטניה.

מק־קאדתי־האנשים
שניהלו -את הענינים בימי רוזבלט
וטרומאן. נצחונו, כך בטחו רבים׳ ישים קץ
להיסטריה ולמק״קארתיזם.
בפני אייק עמדה השאלה אם להכיר במק״
קארתי כחבר במפלגה. או להסתייג״ ממנו
בגלוי. הוא לא יכול היה לשכוח שאחד מקורבנותיו
של ג׳ו היה אותו גנרל מארשל שהיה
מורהו׳ מחנכו ובעל חסותו של אייק לפני
שעלה לגדולה. אולם גם אייק פחד להתגרות
בג׳ו. הוא נעמד לידו לפני הצלמים. ברגע
המכריע התכופף ג׳ו, נטל בכוח את ידו
של אייק. העולם ראה את תמונתם של אייק
וג׳ו לוחצים ידיים. ניבא עתון אנגלי חשוב :
אם אייק לא ישבור את ג׳ו תוך ששה חדשים,
ישבור ג׳ו את אייק.
מאז עברה שנה, ואייק רחוק מאוד מלש-
בור את ג׳ו. להיפך, מעולם לא היה ג׳ו
מק־אקרתי כה מפורסם, כה חשוב וכה מעורר
פחד כמו כיום. הוא יצא בהתקפות מצח
על אייק ועל ממשלתו, האשים אותם בפיוס
הקומוניזם. כשהתחתן, לפני חודשיים, באו
רוב שריו של אייק לחתונתו, שהפך מאורע
חברתי מרכזי של השנה.
הם סמכו על הודעתו של סוכן האם. בי.
איי. שהוחדר למרכז המפלגה הקומוניסטית
ושאמר כי המפלגה שמחה על קיומו של
מק־קארתי: הוא גורם למבוכה במדינה, מע לה
מסך־עשן מסביב למפלגה, יוצר את ה רושם
שהמפלגה חזקה מכפי שהיא באמת,
הוא מחסל את השפעתם של החוגים הליבר ליים,
המתחרים במפלגה והשנואים עליה.

ס בר׳ ברחוב 3יאליק

__ במדי jף.

דה זו כלל, טען שקבל את הכסף כשכר-
סופרים עבור חוברת קטנד_.,

העם

זה 3יידקדות
לפני 17 שנים׳ אחרי עלותו של היטלר,
כתב הסופר האמריקאי סינקלר לואיס ספר
בשם זה לא יכול לקרות כאן. בספר ביקש
להוכיח ש״זה״ ,דיקטאסורה פאשיסטית, יכול
לקרות באמריקה בדיוק כמו בגרמניה. אלא,
טען לואיס, פאשיסט אמריקאי לא יכריז
לעולם שהוא בא לשבור את הדמוקרטיה.
לד,יפו, הוא יקים דיקטטורה כדי להציל
את הדימוקראטיה מפני אויביה. הוא ייבחר
בדרך חוקית לנשיאות׳ יגלה את אופיו רק
אחרי שהגיע לשלטון.
אדם הקורא את הספר כיום, נאלץ בעל
כורחו לחשוב על ג׳ו מק״קארתי בכל משפט
ומשפט. הטכניקה דומה במידה מפליאה.
ואם כי אין כל הכרח שסו יצליח להגשים
את הנבואה, הרי האפשרות היא די קרובה
כיום כדי לנטוע מורא צונן בכל לב בעולם.
משגיאה אחת נזהר סו הפיקח: לעולם
לא גילה כל &ימן של אנטישמיות. להיפך.
כמה מ״חוקריו״ הידועים לדראון הם דוקא
יהודים בעלי שמות יהודיים בולטים, כגון
שיין וכהן. אולם האווירה החברתית שהצמיחה
אותו, היא אותה האווירה המטפחת
את השנאה לכושים וליהודים, את השנאה
לאיגודים המקצועיים ולארגון האומות המאוחדות,
את השנאה לבעלות בריתה של
אמריקה שמעבר לים, ואת ההערצה לגנרל
המודח, מצחצח״החרבות דוגלאם מק״ארתור.
שלטון חוגים אלה באמריקה יוביל כמעט
בבטחון לשלטון האנטישמיות.

מעריציו של אייק, ושותפיו באגף הליברלי
של המפלגה הריפובליקאית, בהנהגת
מושל ניו־יורק תומם דיואי׳ החלו חוששים
בכל הרצינות כי בבחירות הבאות לנשיאות,
אין צורך להיות יהודי כדי לחשוש מן
בשנת ,1956 יופיע מק־קארתי כיריב של
המק־קארתיזם.
אייק או דיואי. לא היתד, להם ברירה אלא
ארצות הברית של אמריקה הן כיום המדינה
לנסות להתחרות בג׳ו בשטח שלו. זה הרקע
החזקה ביותר בעולם, ומעשיהן ישפיעו ללהאשמותיו
הפראיות והבלתי־מוצדקות של
טובה או לרעה על גורלו של כל אדם החי
התובע הכללי הרברט בראונל נגד הנשיא
כיום על כדור הארץ. שינוי קל בוושינגטון
טרומאן, בפרשת המרגל הסובייטי האמיתי
עשוי לא רק לשנות את עולמם של בני

או המדומה דקסטר ווייט (הנוולם הזה 839
מרסיי, מילאנו ומגדל־אשקלון, החיים על
בראונל הוא בא כוחו של דיואי בממשלה.
כסף ההענקות האמריקאיות, הוא ישפיע
לא היה זה המקרה היחידי של כניעה לג׳ו.
גם על בני מוסקבה, מנדלאי ומומבסה. שלום
בתריסר מקרים ניסו פקידיו של אייק להת .ומלחמה, גאות ומשבר׳ קידמה או נסיגה,
כל אלה תלויים כיום במידה מכרעת בהח נגד
לסנאטור התוקפני, ובכל מקרה ניצח
לטות האנשים העומדים ליד הגה השלטון
הסנאטור• הוא הכתיב פעמים רבות את מדיבעיר
הנושאת את שמו של הגנרל סורס
ניותו של משרד־החוץ. הוא קבע מה ישדר
או לא ישדר קול אמריקה, אילו ספרים יוצגו
וושינגטון.
לקהל בספריה האמריקאית ברחוב ביאליק,
ישנם פסימיסטים הסבורים כי המאבק ה תל־אביב.
סוכניו הסתובבו בעולם, זרעו
צפוי לעולם לא יהיה בין טוב לרע, בין
שוחרי שלום ושוחרי מלחמה, בין חופש
בהלה ופיק־ברכיים בין הפקידים האמריקאיים
ודיכוי, אלא מאבק בין שני גושי עולם
בכל מקום שהופיעו. אם תימשך עלייתו
בכיוון ההגיוני, עלול העולם להכיר באחד
אכזריים ובלתי־אנושיים, שני גלמים שתוך
הימים בג׳ו מק־קארתי, הנשיא ד,־ 34 של
כדי מאבק ילמדו איש מרעהו וידמו זה
ארצות״הברית של אמריקה. אפילו דתו הלזה
יותר ויותר׳ עד כי הבדל ביניהם שוב
קתולית, עד כה מכשול בל־יעבור לכל מולא
יהיה אלא גיאוגרפי בלבד, ולעולם לא
יהיה מבחר אלא בין שתי צורות של דיכוי,
עמד לנשיאות בארצות־הברית בעלות הרוב לאבד הפרוטסנטנטי המגובש, עלולה
הנושאות שני דגלים שונים.
את חשיבותה. כבר היום אין איש מזכיר
סו מק־קארתי, צייד המכשפות בסנאט
שמק־קארתי קיבל שוחד בסך 10.000 דולר
האמריקאי, המטיל את צילו על חצי הכדור
מבעלי חברות השיכון שעה שהיה חבר ווע המערבי,
הוא המסמל כיום אפשרות טראגית
דת השיכון של הסינאט. ג׳ו לא הכחיש עוב זאת.

מדחטרו
הגרמים
הסדרים היה זה כאילו כבה ניצוץ האלוהים בבנייני
המשלה ובמסדרונות הכנסת. עם פרישתו
של דוד בן־גוריון, שמסר את התפטרותו
רשמית לנשיא המדינה, חדלו ההמונים כמעט
לחלוטין להתעדן במשחק הקנוניות, המקח־והממכר
ומלחמת־ד,עצבים שנועד להוליד אד.
ממשלתם החדשה.
האדישות המוחלטת, שליוותה את ההודעות

מסקנה שברמן לא גנב כסף, לא נהנה מן
הזיופים אישית. אולם ברור היה גם שאדם
נקי״כפיים אשר נוהג הזיופים פשט ממשרדו
אינו האדם המתאים ביותר לנהל ראשות
ציבורית.

רדיו
ד,פדט
ש דו ת שי ד1

מקרה ברמן (ראה לעיל) לא היה המקרה
היחיד שגילה את שיעבודה המוחלט של
קול ישראל למסגרת הצרה של מפא״י.

הלמטכ ״ להחדש *.משה דיין (שמאל) משוחח עס ישראל גלילי בכינוס הפלמ׳׳ח לזכר
יצחק שדה. בה בשעה שדיין נכנס לתפקידו החדש, נמשך המו״מ לצירוף מפ״ם לממשלה.
בשיחה בין מרכזי שרות השידור נתגלו
המצחיקות של המפלגות על ניתוק משא־השבוע
שתי תגליות נוספות: הכתב ה ומתן
וחידוש משא־ומתן, מקורה בריא. משמדיני
של קול ישראל אינו אחר אלא משרד
טר דמוקרטי אמיתי בנוי על מפלגת שלטון
חזקה ואופוזיציה חזקה. לטובת המשטר(׳ החוץ (ובכמה מקרים׳ שר החוץ עצמו)
והכתב הפרלמנטרי, במידה שמדובר על
רצוי שההבדל בין השתיים יהיה גדול ככל
מו״מ קואליציוני, אינו אלא מרכז מפא״י.
האפשר, למען תהיה ביקורת ציבורית יעילה.
כשהחלה מועצת ד,בטחון בדיוניה בפרשת
התמונה שנתגלתה השבוע היתד, שונה
לגמרי! עדה של מפלגות מתרוצצות, שכל קיביא שמעו המאזינים לא פעם הודעות
אשר נסוחן החריף הפתיע. אלה נמסרו ב אחת
ביקשה לחטוף נתח מן העוגה הממשם
הכתב המדיני, אולם יודעי דבר ידעו
שלתית, ביצעה תימרוני לוליינים כדי שהנתח
שהיו אלה פרי מצב רוחו של משה שרת
יהיה גדול ככל הא!1שר. היה ברור לגמרי
עצמו, אותו לא יכול היה לגלות במעמדו
שאופי הממשלה לא ישתנה על ידי צרוף
הרשמי. בין השאר השיב שרת לדובר מש מפלגה
זו או אחרת. ישתנו רק השלטים
רד החוץ הבריטי דובר משרד החוץ ה על
דלתות לשכות השרים.
בריטי גר בלונדון. מה הוא יודע על
זקנים בעלי זכרון טוב לא התקשו במציאת
פצצות?״
דוגמה. כך בדיוק היה המצב בימי הכוללים
בירושלים העתיקה ובצפת, קבוצות הטפילים
שלטון אישי. איש לא יוכל לערער
שחיו על נדבות יהודי העולם והתקוטטו על שלטונה של הממשלה במכשיר זה, אך
רק על אופן חלוקתן.
רבים׳ העמידו השבוע את השאלה מרוע
בתקופה המחייבת מעשים נועזים ומנהיגים
חייב קול ישראל לשמש מכשיר אישי״ציבורי
ג-דולים, לא היתה זאת תמונה משמחת.
למפלגת השלטון ולאישיה.
עם מינויו של זלמן ארן כשד, הרי אין
כל ספק שיוקם עבורו משרד לעניני הס ברה
אשר ירכז בתוכו גם את קול ישראל.
התקר־ט הוחרף
!,במנהל כללי נוקבים כרגע בשמותיהם של
עם אישור פסק הדין שהוציא בית המש ׳אהוד אבריאל או ד״ר קסטנר, מי שהיד,
פט המן ווזי בחיפה נגד ראש עירית חדרה, דובר משרד המסחר ור,תעשיה בימי דב
דוד ברמן, שידר קול ישראל בצהרים את
יוסף. ואילו על ראש שירותי המודיעין ה הידיעה
כלשונה, ציין כי השופט העיר בפסק
נוכחי הילכה השבוע שמועה מבוססת למדי
דינו המנומק כמה העדות שלא היו לכבוד
שהוא עומד לעבור לשירותה של ממשלה
הנאשם מבחינה ציבורית.
זרה. קבע אחד מעובדי משרדו :״הוא ראש
שירותי מודיעין מקצועי, לא חשוב לו בש עוד
באותו יום התקשרה אישיות מפא״ייח
ביל מי הוא עובד...״
מרכזית עם אחד ממנהלי מחלקת החדשות
בשרות השידור, הציעה לרכך את הנוסח.
להודיע רק שהנאשם זוכה, להשמיט את
הפרטים הנוספים. הצעה מפי אותו איש,
3ד מורא
פירושה פקודה. הצטדק העורך :״לא ידעתי...
(ראה ש ער)
חשבתי שמפא״י הפקירה את ברמן כבר
במחלקה החירורגית א׳ של בית״החולים
מזמן לזאבים.״ ׳
הדסה, תל־אביב, האירו המנורות שורות
חביב האריות. היה לאותו עורך על
שורות של מיטות. פה ושם נשמעה אנחה
מה לסמוך. כשנודע לראשונה על הזיופים
של פצוע, שמכונית משא עברה על רגלו!
והתחוללה צערה ציבורית, התרחקה המפקריאתה
של חולה, שחיכה לניתוח. אחיות
לגה מראש y pשהפך מעמסה. ברמן התאצו
אנה ואנה, כשבידיהן זריקות ותרופות.
לונן שהוא עומד לבדו במערכה. אפילו עיקר
באחת המיטות שכב צעיר שחרחר ורחב־הוצאות
ההגנה שלו, שהגיעו ל־ 8000ל״י,
ממדים, מגודל שפם. ראשו, שהיה עטוף תח סופקו
לו על ידי חבר אישי, איש הש״י
בושות, שכב לא תנועה על הכר. הרופאים
הוותיק עזרא דנין.
והאחיות התפלאו כיצד הגיע לזעזוע־מוח
אולם עם פסק״הדין החליפה מפא״י לפתע
קשה ולמיטה בחדר .146 אולם שלום כהן,
את התקליט. אחרי שקול ישראל שינה את
ראש המערכת בן ר,־ 28 של העולם הזה
הנוסח והפך את ברמן לקדוש מעונה, ד,ומטר
לא התפלא כלל. הוא לקח אפשרות זו בחשעליו
מטר של מברקי ברכה. מועצת המפלגה
בון כשבחר במקצוע זה, לפני כארבע שנים.
קיבלה אותו בתשואות סוערות. האיש שנזרק
מכה איומה. כמה ימים לפני כן ישב
לזאבים הפך פתאום חביב האריות.
מאחורי מכונת הכתיבה, כתב דו״ח על הששני
הדברים גם יחד היו בלתי מוצדקים.
פעת מעשה קיביא במרחב, לאור קטעי ה־גם
קידם לכן הגיעו חוקרים רציניים * לכלל
עתונים הערביים ושדורי התחנות במרחב.
באמצע הכתיבה קם׳ יצא כדי לעזור לדחוף
* ביניהם חוקרי העולם הזה 789 שהגיעו
(המשך בענווד סז)
בשעתו למסקנה הזהה עס פסק הדין,

מפלגות

עתונות

ע ם ״ ז׳ א ק

פאט, יזצר אופנה

למה זה יקר?

• מר פאט, קונים אמריקאיים
טוענים בי אילי האופנה הצרפתיים
הם היקרים כיותר. האם
נבון הדכר?

לא. בעד 300 דולר אפשר לקבל כאן מודל
מקורי. מחירה של שמלה דומה באמריקה׳
תפורה לפי הזמנה תהיה 600 דולר, לפחות.

• האם נבון הדבר שאתם לוקחים
מקונים אמריקאיים מחירים
בוהים יותר מקונים אחרים?לא. המחירים שווים.

• אתה עורך 4תצוגות בשנה?

כן. שתי תצוגות גדולות אחת לאביב וקיץ,
השניה לסתיו וחורף. חוץ מזה קיימים עוד
שתי ״חצאי תצוגות״ בתקופות בינעונתיות.

• במה בגדים יוצרים תצוגת
אופנה?

הדבר משתנה. לרוב זה 200 שמלות. לעתים
קרובות אנו מוציאים 800 דולר על
תפירת מודל ראשון של שמלה ומוכרים
אותו לבעל חנות ב־ 400 דולר.

• האם רוב עסקיך הם עם בעלי
חנויות אופנה?

• מהי מידת ההתחרות שמפעילים
נגדבם האיטלקים?

לא. למעשה אני מוכר פי שש לקונות
פרטיות. יש לנו לקוחות בכל העולם.

האיטלקים מעתיקים מן האמריקאים דוגמות
שהאמריקאים קנו מאתנו לפני שנתיים.
האביזרים שלהם נהדרים. אולם בקווים העיקריים
אין הם נחשבים כיוצרים מקוריים.

הו׳ כן. לפעמים אני מוכר אותה שמלה
7־ 150 לקוחות.

• מה בדכר השרטטים האמריקאיים?
אני
מחבב את התפירה האמריקאית. האמריקאים
הם טובים, הרבה יותר מאשר האיטלקים•
אולם הם מוכרים רק בארצות־הברית.

האינך סבור שכגדים אמריקאיים
הם סטנדרטיים מדי?
להיפך, האשד, האמריקאית, כאשד, הצר פתית,
אוהבת להוסיף מגע אישי קל לשמלתה.
הצרפתיה עושה זאת בלכתה אל תופית
קטנה, מבקשת ממנה לגזור את שמלתה בצורה
זו או אחרת. האשד, האמריקאית מוסיפה
את המגע האישי באביזרים — מחרוזת
פנינים, מטפחת סביב הצוואר, משהו מעין

• מהי עמדתו במלחמת אימ-
רת החצאיות? מהו אורך שמלותיך?

קיצרתי
את שלי במעט, אולם לא בהרבה
שמלותי הן באורך
15 אינצ׳ים ( 38ס״מ)
אינני מחבב את רע יון
השמלה הקצרה
מאד — אין בזה כל
סגנון. אני סבור ש״
אשה בשמלה קצרה
מדי איננה יכולה ל היראות
כגברת.

• מדוע באים
כל רעיונות ה אופנה
מפאריס?

אינני יודע. לא כל
צרפתית״
״אופנה
היא באמת צרפתית.
מנבושה, למשל׳ הוא
אמריקאי, אולם הוא
בא לפאריס כדי לע שות
לעצמו שם. שי״
אפרלי היא איטלקיה.
ברגע שהם באים ה נה
הם נעשים ״צר פתים.״

• האם אתה מוכר אותה שט-
/ה יותר מאשר לקונה אחת?

• ואתה מקבל 150 פעם 400
דולר?

כן. אולם לא כל 200 המודלים בתצוגה
יזכו להצלחה כזו. באחדים מן המודלים
יש לנו אפילו הפסדים.

• האם אתה עושה לפעמים
שמלה מיוחדת לאשה אחת, ומוכר
אותה לה אקסקלוסיבית?

כן. אם לקוחה טובה מבקשת ממני לשרטט
לה שמלה מיוחדת, אני עושה זאת.
זה יקר מאוד בשבילי, היות ואינני יכול
לחזור עליה.

• מי יבול לבוא, לתצוגותיך?

כל אחד יכול לבוא, אם יש לו הזמנה,

• האם צריכים הקונים להפקיד
פקדון בדי לבוא?
קונים מן העסק צריכים להפקיד עי־בון.
אם הם קונים משהו, הולך הכסף על חשבון
הקניה. במקרה שלא, הם מפסידים אותו.

• כיצד יבול מישהו, הרוצה לק-
גות שמלה, לקבל הזמנה?

תחילה עליו לפנות
התיקיה.
למחלקת
שם יבדק, אם שמו
אינו נכלל ב״רשימה
השחורה״ ,הנעשית
בשיתוף עם האגוד
המקצועי שלנו. אחר
כך יבדקו אם שמו
לא יימצא באחת מ שתי
הרשימות, ית״
סקש להראות את
דרכונו כדי להיות
בטוחים שהוא איננו
בעסק השמלות.

• אם כן, יש
מרגלים כעסק
כשלך י

כן, הרבה מאוד.
יש לי בית מלאכה
בקרבת מקום. חבו רה
אחת שכרה חדר
בבית״מלון ממול, ו ז׳אק
פאט, מאילי האופנה הפארי־צילמה
את כל השמ האס
הם סאית ומתנגדו של דיור באופגת
לות שהיו על בובות
JLהחצאית הקצרה, מוסר בראיון עץ, דרך החלונות.
משום שהקונים מיוחד פרטים על ייצור אופנה.
יש כאלה הבאים הנה
לתצוגה בקבוצה של
--הם בפאריס?
שלושה אנשים. אחד מעתיק את החצאית,
לא.אין זה הכסף. ישנה מין אווירה מיושני
את החלק העליון, שלישי את הפרטים
חדת בפאריס. בספרות, בציור, בתיאטרון,
והקישוטים.
בכל האמנויות, משפיע לטובה האוויר של
• אתה מרשה לאנשים לערוך
פאריס. פרם לכך, פאריס הוא המקום היחידי
בו נמצאים עדיין, במספר גדול, אנשים רשימות כתצוגותיך, לא כן?
כן. אולם אסור לאיש לשרטט. אם אנו
העוסקים בעבודת יד.
תופסים מישהו עושה זאת, אנו דורשים
• מנין אתה יודע מה תקנה
ממנו לצאת. לעתים אנו מביאים מקרים
האשה? האם לא קשה להימצא
כאלה בפני האגוד שלנו׳ והוא מגיש נגדם
כקפיצה אחת בראש האשה?
תביעה לפיצויים בבתי־דין צרפתיים.
אינני חושב על מה שד,אשר, תקנה. אני
• האין האופנה נחשבת בדרך
משרטט את השמלה כמו שאני רוצה. לעולם
בלל לעסק מסובן?
אינני חשב אם השמלה תימכר או לא.
• האם קיימים יצרני אופנה
שוב אין הוא מסוכן כפי שהיה. היו
לגברים? מי משרטט כגדי נכרים?
זמנים שהחייטים הגדולים היו עובדים על
חוט שערה, שילמו שכר עבודה נמוך, והיו
איש לא. כל גבר יוצר בצורה אינסטינקתלויים
לחלוטין בהצלחת כל תצוגה ,,כדי
טיבית סגנון לעצמו.
להשאר בעסק.
• האם יש לך רווח מסויים על
כעת אנו חיים בתקופה של פרסומת. יש
בל שמלה?
לנו נערות בגיל 16ו־ 17 בין העובדים, ההדבר
הקשה בעסק זה שלנו, הוא ששתים
מתאמנות כתופרות. לפי החוק עלינו לשלוח
ועוד שתים לא תמיד מסתכמים לארבע. אנו
אותן גם לבית הספר. כל העובדים שלנו
יכולים לחשוב ששמלה מסויימת תצריך 60
מבוטחים ביטוח סוציאלי.
שעות עבודה. אולם יש גם מדידות, שנויים,
שוב מדידות. בסופו של דבר, יוצא שלוחייט
גדול הוא בעל סמל מסחרי יקר
עתים אנו מוציאים 130 שעות עבודה על
ערך — שמו הנקרא על השמלות נדרש
על״ידי נשים בהל העולם.
אותה שמלה. אולם המחיר נשאר כקודם.

מה תלבשי

א שה רגילה חו שב ת בר יום על תלב שתה.
אורם פעמיים ב שנה בפרוס החורף ובפרוס
הקייץ היא חו שבת עליה במיוחד.
בעמודים הבאיס^יסני ש -:העולם ]הזה־

בגיל העמידד״ ששמו ורעיונותיו מרעידים
לבבות מיליוני נשים, כיסיהם של מיליוני
גברים.
לא ! אמר הפרלמנט. את עולמו
קנה בשנת ,1947 כאשר יצר את ה״ניו־לוק״
— אפנת השמלה הארוכה, שעוררה
סערה מפריס ועד ניו־דלהי, אצל גברים
ונשים כאחת.
בעלות הרגליים הלא ביותר יפות, ששו
על ההזדמנות להסתירן, לשים לעומת זאת
את הדגש על אברים אחרים. בעלות הרגליים
הנאות נפרדו בצער מן הרעיון שרגליהן
המגולות עד הברכיים לא תשזפנה יותר
מבלי שיהיה צורך ללכת לשפת הים. בעליהן
של בעלות הרגליים משני הסוגים קפצו
אגרוף וכים, ללא הועיל.
הפרלמנט הבריטי נפנה לשעה קלה מן
המאבק בארץ־ישראל כדי לדון במהפכת השמלות
.״זוהי דמורליזציה !״ קרא ציר ממפ לגת
העבודה ,״בעוד שמליוני אנשים מתהלכים
ללא בגד לעורם מגדילות הנשים את
כמות הבד לשמלותיהן, מחללות את הצנע.״
הפרלמנט, בקורטוב רצינות, גינה את המהפכה,
הגדיל על ידי כך את ההתעניינות

מעיל רחב כעל קו ישר, חגורה
תלוייה ברישול מכוון, נראה יפה
כעיקר על דוגמניות כז׳ורנדים.

* בשמלות הערב לא חד שינוי מרחיק־לבת. הן נשארו כעלי
אותן הכוונות: לחשוף בבל האפשר. עד כמה שייראה
» הדבר מוזר. לא קר לאשה כשמלה בזו אפילו כשלג.

i nעלים רבים התכווצו, עם רדת הגשמים
הראשונים, מאחורי העתון של*
,הם, כשנגשו נעוותיהם לארון, אמרו
בקול מיואש שנימה לא קטנה של תוכחה
היתד, בו :״אין לי כלום מה ללבוש.״
משפט פאטאלי זה הוא האהוב ביותר על
יצרני האופנה, שמלים אלו קובעות את
פרנסתם ומעמדם.
מצבם של יצרני האופנה הגדולים, המת־רכדם
בעיקר בפריס משם הם שולטים על
גופות מיליוני נשים בעולם, דו>ה למצבם
של כוכבי קולנוע הוליבודיים: עליהם
להיות תמיד בחדשות. יצרן המציג משך
שתי עונות, בזו אחר זו, אותו קו, יורד
מן הפרק. עליו ליצור כל פעם מהפכה קטנה,
לפחות ווריאציה על הנושא שעבר. הדבר
יתבטא בצורה חדשה של שרוול, צווארון,
כפתור או אביזרים, הנותנים לשמלה מראה
חדש.
פריס חזרה, אחרי המלחמה, להיות מכה
של האופנה. מתרכזים בה כל היצרנים הגדולים,
צרפתים ברובם, שהלאמה הגדול הנוכחי
ביניהם הוא כריססיאן דיור, רווק

מעיל משער גמל בלונדי! ,המעיל)
כרוחב רגיל, המאפשר לו אריכות
עונות. מתאים לרזות ושמנות.

שמלת מעיל מבופתרת> כעדת קו
פחות או יותר ישר, מתאים כמיוחד
לאלה הרוצות להראות יותר דקות.

שמלת פרנצס מכופתרת
מסמנת את קוי הגוף הטבעיים,
באריג ג-רסי צמוד.

חליפה בת שלשה חלקים מג׳רסי
משובץ, בעלת קו כתף טבעי, מת־משך
עם השרוול, מותו מודדטת.

שמלת קוקטיל מקטיפה שחורה
ללא קו מותן מאוזן, מבליטה

שמלת קוקטייל ״ל,אפודה -כלומר,
כיפה של כנסיה או כית כגסת -
נשיית מאד, מתאימה לעגלגלות.
בקרב הנשים האנגליות.
באמריקה קמו בצרים ועסקנים׳ דברו ב־אסיפות־עם
נגד בזבוז יקר זה של בד. דיבוריהם
היו ביזבוז משווע לא פוזות. תוך
חצי שנה ירדה אימרת החצאית כמעט עד
הקרסול׳ כששאר אילי האופנה נכנעו׳ הב׳
ניסו למחזור שמלות ארוכות.
ברומטר החצאית עלה וירד מעם בשנים
האחרונות, בהבדלים של חמשה סנטימטרים.
הדגש הושם על הקווים. ב־ 1949 היו הקווים
באופנה רכים עגולים. נשים שחסרו ריפוד
במקומות מסויימים, יכלו למלא זאת בעזרת
כריות. החצאיות היו רחבות וארוכות. מ־
1950 נכנסה לאופנה השמלה הצרה, הדורשת
מן האשד, להיות דקה וגבוהה ככל
האפשר. הנשים המשוחררות נכנסו שוב ל תוך
מחוכים הדוקים, סבלו ונשמעו בצייתנות
להוראות האופנה.
לחשוף או לחדול. את הפצצה הגדולה
ביותר מאז 1947 זרק דיור בתצוגת האופנה
שלו בסוף הקייץ שעבר. לעיני המוזמנים
מכל העולם, ברובם חרשתני אופנה , ,התנועעה
בחן דוגמנית יפהפיה בשמלה סאטן
לבנה, מתחתה הציצו בעליזות זוג רגליים

שמלת צמר כעלת קו גזרה נמוך,
מדגיש את האגן, מעגל את הדמות.
לשמלה צוארון מושחל זקוף.

יפות, חשופות כמעט עד הברכיים. מברקים
החלו לעוף לכל פינות העולם. השאלה אם
תהיה שביתת נשק בקוריאה או לא, הוחלפה
בשאלה אם תהיה השמלה קצרה או

# totahtaחליפה אלגנטית שחורה, בעלת אימרת חצאית דיורית,
ןדןך מתאימה לנשים יפות־רגל. קו המותן כמעיד מודגש כחזקה,
» I 11 מתעגל והולך כסכיכות אגן הירכיס, דוגמה צרפתית.

אולם נראה שהפעם לא יצליח דיור כב־מהפכתו
הקודמת. שאר, אילי האופנה, ובראשם
ז׳אק פאט, ממשיכים באופנת השמלה
הארוכה, שהתקצרה רק בכמה סנטימטרים,
לשם גיוון עונתי. עיקר השינויים הם השנה
בקווי המותן ובחזה, שיובלטו השנה בגזרות
פן־ניצס ואמ3יר. רוב הנשים אינן מוכנות
להמיר שוב את השמלה הארוכה בקצרה,
ביניהן כוכבת הקולנוע אוד, גארדנר שטענה
הגברים אוהבים לנחש את הברך
מתחת לשמלה, לא לראות אותה.״
אותה שאלה עומדת השנה בפני האשד,
הישראלית שאת אופנת פריס מביאים אליה
חרשתני האופנה המקומיים. ייצור האופנה,
שהתפתח מאוד לאחרונה, תפס את המקום
השלישי בייצוא׳ אחרי תפוזים ויהלומים,
עומד בארץ על רמה איכותית גבוהה. הסוודרים
של ישראל זוכים להצלחה גדולה
מאוד בארצות הברית ובשבדיה בגלל טעמם
המעודן. אחריהם באים מעילי הגשם, שהביקוש
להם באירופה גדול ביותר.
איטליה +צרפת. כבכל הארצות,
מגיעה האופנה דרך פריס. יצרני האופנה
המקומיים נוסעים לתצוגות האופנה, מתבוננים׳
רוכשים מבתי האופנה הגדולים כמה
שרטוטי דגמים׳ אותם הם גוזרים ומעבדים
בארץ, לעתים בוואריאציות שונות כדי להתאימם
לאשר, הישראלית או לתת מקום קטן
להשראה פרטית.
תעשייני אופנה רבים נוהגים לאחרונה
לערבב את האופנה הפריסאית עם זו האיטלקית.
כי האופנה הצרפתית היא בעיקי
לנשים דקות גזרה. האיטלקית מתחשבת באשה
עגולת האיברים, מתאימה לה אופנה
משלד, בעלת קווים רכים ונשיים מאוד. האשד,
הישראלית הממוצעת דומה בגופה ל־איטלקיה.
במידה
רבה קיימת התאמה בין האופנה
ותנאי הארץ: האשד, הישראלית הממוצעת
היא בעלת טעם וחוש אבחנה הגובל במעשיות.
עם כל רצונה הטוב (או הרע) ,לא
תוכל לבוא כל חורף בתביעה אל בעלה למעיל
חדש. היא בוחרת לבן, בדוגמה לא
קיצונית ביותר, יודעת בחושה המעשי ש
פירמידה:

מעיל
עשוי טוויד שהוד אפור, כדוגמת פירמידה
הפוכה, רחב ככתפים, הולך וצר למטה. מגכיה
את הדמות ומרזה אותה. עיקר הדוגמה בשרוול.

במדי j
( ה נז שןמעמךד ) 6

בג׳יס שלו את הג׳יפ של העורך.
בחוץ היה חושך מוחלט. שלום כהן ישב
ליד ההגה, חיכה כמה דקות עד שהעורך
בדק ותיקן את המנוע במכוניתו. הוא התניע
את המכונית, דחף את הג׳יס שלפניו כמה
צעדים, עצר כשהרגיש שמישהו עוצר אותו.
מאותו רגע התקדם הבל במהירות רבה.
האלמוני פתח את דלת המכונית הראשונה,
שלף משהו והכנים את ידו פנימה. מן החשיכה
הופיעו דמויות נוספות. שלום כהן
היה משוכנע כי העורך נדקר בחזהו.
תשעה מתוך עשרה אנשים היו נוטשים
את המקום, באמתלה של קריאה לעזרה.
אולם שלום כהן, חייל קרבי בעל וותק של
למעלה מחמישים פעולות־קרב, לא חשב
כלל על אפשרות זו. מבלי להסס אף רגע
אחד, קפץ מתוך מכוניתו אל בין המתקיפים,
הנחית מכות מסביבו. אולם עוד לפני שיכול
היה להגיע אל חברו, ירדה על ראשו מאחד
רנית מכה איומה של אלה מחודדת.
הוא צנח ארצה, חסר־הכרה. אולם המתקיפים
לא הרפו ממנו. בשכבו מתעלף הוסיפו
להנחית מהלומות אלות על ראשו,
עד שהתגלגל אל מתחת לג׳יפ, מחוץ לתחום
פגיעתם.
״ז ה הי ה נורא דיירי הסביבה שמעו
את ההמולה, יצאו למרפסותיהם, ראו בבירור
את הנעשה. סיפרה אסתר שופמן, אשתו
של יצרן הסבון הידוע, הגר בבית השני :
...,זה היה נורא. ראינו אותם מלמעלה דרך
החלונות. רצינו לעשות משהו כדי לעזור,
אך כל העניו היה קצר מכדי שנספיק. יכולנו
רק לצעוק, משטרה להשתדל להפחיד
על ידי כך תא התוקפים. הם היו מזויינים
באלות כבדות, כנראה מצופות עור ועשויות
במיוחד לתפקידן. מלמעלה נראה כל הדבר
כמו התנפלות נאצית. זה הזכיר מחזות שלא
הייתי רוצה לחזור ולראות אותם לעולם.״״
משך שלוש־ארבע דקות, שעה שכהן שכב
על הארץ, התרכזו המתקיפים ליד פתח ה־ג׳ים
של אורי אבנרי, כשהם מנסים לשווא
להוציאו מן הג׳ים הסגור. אף ששתי אצבעות
ימינו ואצבע אחת של שמאלו כבר
נשברו מתחת למכות. פניו ורגלו השמלאית
שתתו דם, התגונן ברגלו האחרונה, בעט
בפני המתקיפים ונשאר על מקומו.
לפתע׳ באותה פתאומיות בו התחיל, נסתיים
המאבק. מחלקה של צנחנים, שעברה
במקרה במקום, הבהילה את המתקיפים,
שברחו בג׳יפ בעל אופי צבאי. אבנרי יצא
ממכוניתו, קרא לחברו, אך לא מצא ׳אותו.
הוא צלע אל טלפון המערכת, קרא לאחד
העובדים :״טלפן למשטרה. חטפו את שלום

אולם כהן לא נחטף. הצנחנים מצאו אותו
שוכב על הארץ, הובילו אותו לבית־החולים.
שם נפגש עם חברו, שבא באמבולנס.
» 1ש ל הוי מטכ״ ל. שלום כהן שכב
על אלונקה, לא יכול היה להזיז את ראשו
המכוסה דם. אולם הוא יכול היה להשתמש
בחוש ההומור שפעם פירסם אותו ברחבי
חטיבת נבעתי. כששאלו סניטרים סקרניים,
בדרך לחדר הניתוח, מי התנפל עליו, אמר :
,שתי נשים אחר הירהר רגע, הוסיף :
״וגם ילד קטן ! ״
לא היתה זאת הפעם הראשונה שנפגע
בקרב, או שהיה נתון בסכנה. כמו צעירים
רבים אחרים בארץ, נמצא תמיד בחזית זו
או אחרת מאז שחר נעוריו. אך היו אלה
חזיתות רחוקות מאוד זו מזו.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, נמצא
באלכסנדריה. אביו, סוחר אמיד מבגדד, שלח
את בנו, שנו-לד כארץ, לויקנוך ריה קולג׳
האנגלי בעיר־הנמל המצרית. קולג׳ זה הוא
מרכז הנוער האציל של המרחב, המקום
בו התחנכו בני כל המלכים, הבאשאים ושרי
הצבא, תחת מסיהם של מחנכים בריטייב
שמרניים, שהקימו העתקה מדוייקת של פני־
הארץ שדוכים ...אלמנה צעירה יפהפיד, ו רדומה.
הרשמי בהקדם( .מודעה בידי עות
אחרונות).
יוסף הירש, חיפה
לפני שתתעורר.
בית כבוד אחד משרת 700 משפחות
(כ־ 300 נפש) (ידיעות אחרונות).
עדנה רוטנשטיין, ראשון־לציון
בערך 0,4285714 נפש בכל משפחה.
פרם ספרותי בשבי של 3ל״י (מודעה
בהעולם הזר).
מרדכי דן, צה״ל
פדיון שגויים.

מיה בריטית. שם הכיר את רוב האנשים
הצעירים העולים כיום כ? 1מי ארצות המרחב,
הכרה אינטימית ובלתי־אמצעית.
באחד הימים, כשנסע במכונית שהיתר,
נהוגה בידי חברו, בן הרמטכ׳/ל המצרי,
דרסו השניים פלח מרוד, שנפח את נשמתו
מיד. המשטרה המצרית אסרה אותם, הובילה
אותם לתחנה, נבהלה עד מוות כשנודע
לה מי הנהג. במכונית משטרה מיוחדת
הוחזרו לבית־הספר.
אולם המעמד הגבוה של חבריו לא מנע
בעד שלום כהן להתגייס כמלח פשוט לצי
הבריטי, מיד עם הגיעו לגיל המתאים. על
סיפון אניית־הוד־מלכותו לייטנינג, שפרצה
את מצור מלטה, השתתף בפעם הראשונה

כרוב חבריו לפלוגה, התגייס אליה מיד.
במפקד הראשון של הפלוגה החדשה נתמנה
שלום כהן מקלען ראשון בג׳ים מספר
שלוש. כמקלען שני באותו ג׳יפ נתנמה צעיר
אחר, בשם אורי אבנרי. כך נוצרה במקרה
שכנות, שהפכה ידידות ושותפות. שני הצעירים,
האחד מתון, שקול ובלתי מתרגש
לעולם, והשני שופע תנועה ונוטה לקיצוניות,
השלימו זה את זה כחיילים וכבני
אדם. הם הפכו חיש מהר סמל בלתי נפרד.
בפלוגה, שכל אחד מחבריה היה טיפוס
בפני עצמו, בלט שלום כהן במיוחד. הוא
היה חובש כובע אוסטרלי אדיר, משקפי
נהיגה ירוקים על מצחו, כפייה אדומה על
צוארו, מכנסי חאקי מולבנים, קצת קצרים,

למחרת ההתנפלות: אורי אכגרי. ושלום כהן

הקלעים של הקנוניות המפלגתיות ושל מוסדות
ממשלתיים, שעשו עד אז את מלאכתם
ללא שום בקורת ציבורית הם ידעו שהם
רוכשים לעצמם אויבים רבים.
חבריהם למקצוע החדש שנאו אותם מן
הרגע הראשון, שנאה מחיה ותת־הכרתית.
לא היתה לה סיבה ברורה. היתד, זאת השנאה
אינסטנקטיבית של ההולכים בתלמים השונים
לאלה שלא הלכו בשום תלם, שחשבו
וכתבו בסגנון של דור שהיה שונה לגמרי
מדורם שלהם.
משך כמעט ארבע שנים עקבה העתונות
אחרי כל צעד של העתון החדש. כל שגיאה
קטנה זכתה לפרסום אדיר. מעשיו הטובים
לא הוזכרו מעולם אף במילה אחת. בחודשים
דאחרונים הפך הדבר בכמה עתונים, ביניהם
דבר, הדור ומעריב, למערכת־שנאה מתוכננת׳
הסתה מכוונת של אלפי קוראים ועשרות
רבות של מאמרים, רשימות ו״הערות
קוראים.״
היתה לכך סיבה• בכמה שטחים, ובעיקר
בשטח הערבי ששלום כהן היה מופקד עליו,
דרך העולם הזה על יבלות שעד אז היו
שרויות בערפל. הוא גילה את האמת באבר
גוש ובברעם, מתח ביקורת גלויית־לב על
מעשה קיביא, שבועיים לפני שנתגלו תיצ־אוהיו
ההרסניות. אפשר היה לצפות לתשובה.
אולם אף לרגע אחד לא נכנס לראשו
של כהן הרעיון ששיקולי הבטחון האישי
יכולים להשפיע בכל צורה שהיא על תוכן
העתון.
מכה של אלה על הראש היא שיטה יעילה
מאוד. להכניס לתוכו מחשבות מסויימות.
אולם כששכב השבוע במיטתו הלבנה במח־

אלה על הראש.
בפעולת־קרב.
מלה בשם צ׳רלי. מלבד ההעסקויות
השיגרתיות של מלח, ברובעים המיועדים
לכך באלכסנדריה, התמסי• המלח הכשיר
צ׳ארלס כהן (״צ׳ארלי״ בפי חבריו האנגליים)
במלאכה אחרת לגמרי: הקמת התאים המחתרתיים
הראשונים של השומר הצעיר במצרים.
הלקח שלמד מיחסי המעמדות בתחנת
המשטרה המצרית לא אבד. הוא הפך סוציאליסט,
נלהב לרעיון הקבוץ. על שפת־הים
של מרסה־מסרוך, שדה־הקרב המפורסם,
שמעו עשרות יהודים מצריים צעירים בפעם
הראשונה רעיונות אלה, כשהמלה השחור
מראה להם את צעדי ההורה, שר בפניהם
את שירי הארץ בקולו הרך.
כמו תמיד׳ היתה הדרך מן המחשבה אל
המעשה קצרה וברור!; אצלו. מיד עם שחרורו
מן הצי חזר לארץ עם הגרעין המצרי
הראשון של השומר הצעיר, שיסד את משק
נחשונים, אז המשק הדרומי ביותר בנגב.
היה זה קיבוץ משלט כמעט מנותק, שמטרתו
היתר. יותר צבאית מאשי־ התישבותית.
אולם לשלום כהן קראו תפקידים אחרים.
המחלקה הערבית של הפלמ״ח היתר, זקוקה
לצעירים הנראים, מדברים ומתנהגים כער בים.
שלום כהן הצטרף אל המחלקה האגדתית.
ברמלה
וביפו החלו הבריות שמים לב
אל המצרי הצעיר, הלבוש חליפה מהודרת
ונעלים לבנטיניות לבנות־חומות. הוא התידד
עם פקידי ממשלה וקציני משטרה, סיפר
שהוא מעוניין לרכוש אדמות. גם אחרי פרוץ
המאורעות הוסיף להסתובב בערים הערביות,
כשהוא מבטיח לכל שהעם המצרי לא ישכח
את חבריו בפלסטין.
כמקום צל״ל, ריח ג׳יפים. אילו
נשאר שלום כהן במחלקה, היד. מן הסתם
תופס כיום דרגה גבוהה בצבא, כרוב חבריו.
אולם הוא עשה את חשבון הנפש, חשש
שכמומחה לענינים ערביים יתנו לו ג׳וב
משרדי. לכן עשה מעשה נדיר. עקבותיו
נעלמו בפלמ״ח, ובאותו יום התגייס צעיר
בעל שם רגיל מאוד ומראה רגיל מאוד כטירון
בחטיבת הרגלים. שלום כהן הפך טוראי
בחטיבת גבעתי.
בחטיבה ידעו להעריך בחור בריא כמוהו,
צרפוהו מיד לחוליית מרגמות של ־ שני
אינטש. הוא יצא לפעולות הראשונות כשהמכשיר
הכבד על גבו, המטיר פצצות על
דיר־מוחייסין ועל הריכוז המצרי באישדוד.
בקרב הראשון על לטרון איקלעה החולייה
למרכז ההפגזה של תותחי קאוקג׳י. פגז של
25 ליטראות התפוצץ ליד ראשו, פגע קשה
באוזנו השמאלית, נטל ממנה כמעט לגמרי
את כושר השמיעה.
לאחר היה זה מספיק כוי לתפוס שולחן
בחטיבת צל״ל (״צריך־לדעת־להסתדר״) .אולם
ריח ג׳יפים עלה באפו של כהן, שלא נפגע.
הוקמה פלוגת !הקומנדו ׳,הממונע זשלום,

מגיעים בקושי להתחלת רגליו. אקדח פר־בלום
גדול מתנדנד על ירכו, וסנדלים ישנים
כיסו את כף רגלו. זאת היתד, תלבושת
ייצוג. לקרב היה יוצא לרוב ערום לגמרי,
פרט למשקפי הנהיגה, המכנסיים המפורסמים
והסנדלים.
באחת הפעולות, כשרדף הג׳ים אחרי ערבים
בשדה פתוח, נתקע במלוא המהירות
לתוך ואדי מוסתר. קת המקלע הנחית מהלומה
על אפו ץ של שלום כהן, בעוד שחברו
נזרק כמה מטתם, נפצע בכתף וברגל. השניים
הובאו יחד לאותה המרפאה.
וויכוח שנפסק זמנית. בגלל ניידותה,
זכתה הפלוגה להשתתף ביותר קרבות מכל
יחידה דומה אחרת בצר,״ל. לאט לאט נתדלדלו
שורות הוותיקים. שלום כהן וחברי
הפכו מפקדי כתה, הופקדו על מחלקה של
עולים מתורכיה וממרוקו ששאר מפקדיה
שכבו בבית החולים. מצב הרוח הצוהל של
ראשית המלחמה פינה את מקומו לאווירה
כמעט מלאנכולית. באהל סיירים במשלט
מכוסה בוץ, בלילות גשם מול פאלוג׳ה,
על בקבוק קוניאק גנוב, התגבשה יותר
ויותר הדעה שמשהו׳ השתנה לרעה במדינה,
וכי רק החייאת רוח הנוער מימי הקרבות
הראשונים עלולה להצילה. השניים החליטו
לעשות פעולה משותפת, אך לא היה עדיין
ברור מה הדרך שיבחרו בה. שלום כהן צידד
בפעולה לחינוך נוער. חברו הציע להקים
עתון המוני.
הוויכוח נפסק זמנית ביום גשם אחד, נש-
חולייה יצאה לתפוס משלט באור היום
מתחת לאפם של ד^צריס. המ״כ נפצע קשה,
ניצל ממוות רק הודות לאומץ לב פקודיו
המרוקאיים. באותו בוקר זרקו כהן ואבנרי
מטבע מי ישאר במשלט ומי יסתלק לחופשה
בלתי רשמית הביתה. כהן זכה, אבנרי נפצע.
רק בראשית 1950 שוחרר שלום כהן,
הצטרף לחברו ששוחרר קודם לכן. השניים
אספו עוד כמה חברים מסוגם, רכשו את
העולם הזה. המכנה המשותף של כולם :
איש מהם לא היה עתונאי מקצועי, ואיש
מהם לא התיחס אל העתונאות כאל פרנסה
או מלאכה.
נשק, לא מטרה. שלום כהן וחבריי
למדו את מקצוע מכונת הכתיבה כשם שלמדו
קודם לכן את• מקצוע מכונת היריה. זו גם
זו היתד, בעיניהם נשק, לא מטרה בפני
עצמה.
העתונות עד אז היתד, במידה רבה פרי
רוחם של סופרים יהודיים, שהתחילו את
דרכם בכתבי־העת העבריים בגולה. כמעט
כולם היו שכירי מפלגות, אך עם כל הוויכוחים
ביניהם היתד, קיימת ביניהם הסכמה
אילמת להעלים שטחים רבים מעיני הקהל.
רבים מהם אמרו את האמת, ורק את האמת.
אך איש מהם לא אמר את כל האמת.
קבוצת הצעירים ביקשה לשנות בדיוק
את זה, לשפוך אור על הנעשה מאחורי

כחטיבת גכעתי
מקלע על׳ האף.

רקה החירורגית, עוד היה ראשו המוצק של
שלום כהן חופשי מכל מחשבה של שינוי
דרך.

בלי משוא פנים
״ועד אגודת העתונאים שמע בשאט נפש
על מקרה _ ההתנפלות הפיסית ומגנה את
המעשה הזה.״
אנשים תמימים היו יכולים לחשוב שזהו,
פחות או יותר, דבר מובן מאליו. אולם זו
היא תמימות־יתר. גינוי זה היה פרי של
מאבק שנמשך שבוע ימים בדירת אגודת
העתונאים, בשדרות רוטשילד במל־אביב,
נסתיים בפרשה שלא תבעה מהמשטרה פעולה
נמרצת, לא מתחה ביקורת על המתקיפים
עצמם.
מאבק זה נפתח למחרת ההתנפלות, עליה
הודיעו העתונים בהודעות קצרות יבשות.
אפשר היה לחשוב ששבירת ראשיהם של
שגי עורכי עתון היא דבר רגיל ומקובל.
אף עתון אחד לא מצא לנכון להגיב על כך
במאמר ראשי׳ ורק — ידיעות אחרונות ה בוקר,
הדדי; ועל המשמר, הקדישו כמה מלים
במדור אחר. כל העתונאים, שיצאו מכליהם
כדי לגנות את ד,סידרה דופקים את השחורים,
וששפכו אלפי מלים על תחרות האכילה,
כבשו את התרגשותם על המעשה הברוטאלי,
רמזו בשתיקתם שהיה בו הרבה מן החיוב.
אגודת העתונאים עצמה לא הזדיזה. רק
שנים מחברי הועד — איש הארץ שמעון
סאמט ואיש דבר שמעון פינס — מצאו זמן
לבקר ליד מיטתו של שלום כהן נראה לעיל)

בבית החולים. שאר שבעת חברי הועד היו
עסוקים מדי.
הודה בגלוי לפחות חבר אחד של האגודה :
.מי יודע מי הרביץ. אולי לא כדאי לריב

מדיניות תקרית באוסטרליה
אינצידנט דיפלומאטי ישראלי, מן המין
המקובל בהיסטוריה, ואשר בעבר נהגו לצאת
בגללו לדו־קרב, אירע לפני כשבועיים
בסידניי אשר באוסטרליה. חבר בית ה נבחרים
האוסטרלי, א .אלאם׳ המשמש כ״
יושב״ראש הליגה לידידות אוסטרליה הל בנון
׳,ערך נשף חגיגי לכבוד יום העצמאות
הלבנוני, הזמין אליו בין השאר את כל חברי
הקורפוס הקונסולרי בעיר. בין המוזמנים :
קונסול ישראל אריה לפיד ורעיתו.
מטעמים השמורים עמו, מצא הקונסול
הישראלי לנחוץ להיענות להזמנה לנשף
הנערך לכבוד יום העצמאות של מדינה אשר
אין ישראל מקיימת אתה יחסים ואשר, מרצון
או מאונם, נחשבת עדיין למדינה אוייבת,
הופיע למסיבה בלוויית רעיתו. במקום נכחו
אורחים רבים וחשובים וביניהם אזרחים אוסטרליים
רבים מיוצאי הלבנון, אשר היגרו
לאוסטרליה.
משנכנס לפיד למסיבה, ניגשו אליו כמה
אנשים בלתי ידועים לו, הנראים כערבים׳
הציעו לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים
לעזוב את המקום. לפיד לא חשב פעמיים,
קיבל את ״ההצעה.״
עלבון לאורחים כבבדים. השמועה
על התקרית הדיפלומטית שנערכה בכניסה ל אולם
הגיע גם אל תוכו. בנשף נכחו כמובן גם
יהודים אוסטרלים רבים וחשובים, נושאי
משרות חשובות. אחד מאלה, אברהם לנדה,
משרי הקבינט של ניו סאות־וואלם, שראה
בתקרית עלבון ליהדות.,נטל את אשתו ויצא
מן האולם לאות מחאה.
המארח מיהר לפרסם הודעה על המקרה,
התנצל על העלבון שנגרם ל״שנים מאורחינו
הנכבדים ביותר״ ,טען כי אלה שביקשו מ־לפיד
לעזוב לא היו חברי הליגה ואף לא
אוסטרלים, אפילו לא אוסטרלים ממוצא לבנוני.
מי כן היו האלמונים — זאת לא
סיפר אלאם.
הדין־וחשבון המלא על המקרה טרם נתפרסם
בחוגי משרד החוץ, אולם עצם ההיע נות
מצדו של לפיד להזמנה עוררה תמהון
רב. אמר בציניות אחד מנאמניו של שרת :
.הוא בטח יטען שהיה צריך לנהל שם משא
ומתן סודי לשלום עם הערבים. סוף־סוף,

עוד בטרם נחרץ דינו.
לגבי בכר, היה בכך גם צד של חיוב :
מאז בריחתו, חשדו בו רבים, מחוגים ה קרובים
אליו ברעיון, כי הוברח במכוון על
ידי המשטרה. ר,ם ראו בו סוכן השלטונות
שבגד בחבריו, הסגיר אותם על ממז להציל
את עורו.
בניגוד לחשדות אלה, חי בכר בישראל,
שינה את מקומו מפעם לפעם, יחד עם צבע
שערותיו (הג׳ינג׳י במקורו) .מדי פעם הגיעו
למשטרה צלצולי טלפון בהולים :״ראיתי
את בכר בקולנוע אוריון. בואו מהר I״ ״זה
עתה ראיתי את בכר ליד נזוגרבי !״ ציל־צולים
אלה נמאסו על המשטרה, שיצאה
מדי פעם במתיחות רבה לדוג את הדג ה גדול•
רק עתה מסתבר שייתכן וכל אלה
לא היו מעשי״קונדס.
הסיפור כולו עודו לוטה בערפל. אולי
ייוודעו הפרטים רק כעבור 12 שנות־סוהר*.
בינתיים, נגרמה הקלה רבה למשטרה, ו אולי
לא פחות לשמעון בכר עצמו. אין
זה מקרה אולי שלא התנגד לשוטרים שבאו
לעצרו.

מי בימינו לא מנהל מו״מ עם הערבים...״
ההערה לא היתה מכוונת לסידניי בלבד.
מחתרת מעשי הקונדס

CAPPELLO NERO

ג׳וליו היה טיפוס עולם־ תחתון יוצא אי טליה
שקיים את עצמו׳ ברווחה יתירה, מ״
הברחת מטבע זר אל ומן מעוניינים שונים.
לפני חודשים מספר עקץ את ג׳וליו יתוש
היוזמה הפרטית והוא הגיע למסקנה כי
הגיעה שעתו להפוך עצמאי. מעשהו הראשון:
החלטה על הברחת עשרת אלפים דולר* או תם
צבר באיטליה משך תקופת פעולתו
כמבריח, ארצה.
המבריח״שהגיע־לעצמאות החליט לא ל סכן
את קרנו, לייבא את ־עשרת אלפינד ה דולר
בצורה לא־מקובלת, שתבטיח את
עלייתם ארצה ללא הפרעה מיותרת מצד

האסיר שח 1ד
שושנים וצפורנים, אדומות ודודות וצהובות,
מילאו את הדירה הקטנה והנעימה.
בעלת הבית, חייכנית ומאושרת, הגישה תה,
עוגות ויין. דוב שילנסקי לא רצה לשתות
מאומה מלבד תה: זה היום השלישי ששתה
בצוותא עם חבריו שהוסיפו לזרום פנימה,
לברכו לרגל שחרורו, אחרי 14 חודשי מאסר
על נשיאת הפצצה במשרד החוץ (העולם
הז ה .) 781 , 787

דוב מיעט לדבר על המקרה, אמר רק :
״הדבר שרציתי להעלות את הדיון עליו מחדש
נהפך עתה לעובדה קיימת, דבר המעיד
על ההידרדרות המוסרית של העם היושב
בציון ואוזלת היד של הנוער, שתמיד חרט
על דגלו את סיסמת הטוהר והאידאליזם.
אני מקווה שד,התפכחות מהפאטה״מורגאנה
ששמה שילומים תקדי^לבוא, ואם המעשה
שלי הוסיף נדבה לכך, יהיה זה שכרי על
סבל המאסר.״
חיי משפחה שקטים. בשהותו בכלא
החליט שילנסקי לא לבזבז את זמנו לריק.
מלבד משפטים, כלכלה ואנגלית, למד גם
את שיטות הטפול באסירים, קבל את הזכות
הבלתי רגילה לנסוע לצורך זה מכלא אל
כלא בכל רחבי הארץ.
מלבד זאת הקים עם חבריו למאסר את
תיאטרון האסירים במחנה מעשיהו, שנשא
את השם המקוצר מעשיסרון, כתב למענו
שני מחזות בשם שלוס הבית ומותו של
אבריסל מרביהר.
אך כל זה שייך לעבר. תכניות לעתיד?
דוב, בניגוד לדעותיו החריפות, אינו. הולך
בגדולות! יש בדעתו למצוא עבודה (אחרי
שעבודתו הקודמת, כמזכיר איגוד הקבלנים,
נתפסה בינתיים על ידי אחר) ,לחיות חיי
משפחה שקטים, עם אשתו רחל ושני ילדיו
הקטנים, יוסקה בן הארבע ושמן אליק בן
שבעת החדשים, אשר נולד בעוד אביו יושב
בבית הסוהר.

גאווה לא שבורה

פגז ליד האוזן

פשעים

תולדות

מסע ישראלה

כמחלקה הערכית

בעתיד הרחוק !״

מן הרגילים: אודי לקח כסא, העמיד אותו
ליד המעקה, עלה עליו וניסה לשמוו* על י
שיתי משקלו.
הנסיון נכשל. האשד. עצמה את עיניה
באימה.
זוהר הקטן נכנס לחדר־האוכל, לחש ב״ י
קול נמוך :״אוי ואבוי תמר שולזינגר,
אמו של אודי הפילה את הכף, החתירה
כסיד :״מה קרה?״ ״אודי נפל למטה.״
היא זעקה באימה.
שיטת על המצח. על השיח שב תחתית
הקיר ישב אודי, בכה בקול :״אמא!״
אביו של אודי, נהג מונית, הוער מ שנתו
העמוקה על הספה כדי להרים את
הילד מן השיח, להסיעו במהירות להדסה.
הרופאים עמלו לשווא לגלות פגיעה גופנית :
מלבד שרטת על המצח, היה אודי בריא ו שלם.

״רצינו
לשלוח מכתב׳ אבל אין מצלצלים,״
כתבו אנשי ישראלה על גלוייה שנשלחה ל מערכת
העולם הזה, אשר כל מילימטר שלה
היה מכוסה באותיות צפופות.
הגלוייה, וימאים מא/ק ירושלים שפגשו
בסירה, סיפרו ! הספינה הרעועה עברה את
גיברלטר — הפעם׳ בכיוון ההפוך, בדרכה
חזרה לארץ. הם חנו רק זמן קצר בנמל
סיוטה בספרד, המשיכו ממנו בדרכם ל־מסינה
באיטליה, על מנת להגיע ארצה תוך
חודש ימים.
ספינתם נשברה — אך לא גאוותם. לאנשי
ירושלים, שהציעו להם לבוא ארצה על סי פון
האנייה, השיב יורם פרידמן, מפקדה
של הסירה :״הספינה, ואפילו אם אינה יותר
מאשר בת 5טון, היא גאוותו של הימאי.
לא נעזוב אותה, אלא אם כן נהיה בסכנת
טביעה.״
הם סרבו גם לקבל כל עזרה אחרת, פרט
לכמות של מצרכי מזון הכרחיים .״עשו
למעננו רק דבר אחד — מסרו שלום ל ידידינו
בארץ והגידו להם שהחברה על ה גובה.״־
הוסיף
שלמה לויצקי, יוזם המסע . :כן
— עוד דבר אחד. תאמרו להם שלא יחשבו
שהכל הסתיים. להיפך — הכל רק מתחיל.
את מסענו סביב העולם עוד נקיים — ולא

ציד־האדם הדרמטי, שהיה מלווה מפעם
לפעם כותרות רעשניות בעתוני הערב, הגיע
לקצו: במרתף קטן בצפון תל־אביב, שמה
המשטרה אזיקים על ידיו של שמעון בכר,
הנאשם מספר 2במשפט המחתרת, שברח * שהן, לפי הנוהג בארץ 9 ,שנים רגילות.

המשטרה הכלכלית, הוא הכניס לעיסקה בן״
דוד •רחוק, יוצא איטליה אף הוא׳ הידוע
בשמו הפרטי בלבד. ג׳וליו הבטיח לבן־
דוד גוידו רבע מהאוצר המוברח באם יסייע
לו בביצוע.
מגבעת מ?ן כר לרשת. כשעמד, ב שבוע
שעבר אחת מגדולות אניות הנוסעים
הישראליות בנמל חיפה ירד מן הכבש ג׳וליו
לבוש אלגנטית, חובש מגבעת הומבורג**
שחורה ומעוגלת שוליים מוגבהות.
מגבעת ההומבורג לא התנוססה זמן רב
על ראשו של ג׳וליו. הוא קרב לרשת ה תיל
המפרידה בין היורדים מן האניות ל מקבלי
פניהם בנמל, נופף במגבעתו לעבר
גוידו שהמתין לו מהעבר השני.
לפני ששוטר״מכס תמה הספיק להתקרב
עבר ההמזבורג מעל הרשת, לעבר ראשו של
גוידו, שהתרחק עם מגבעתו החדשה ב מהירות
מובנת־מאליה.
מה שקרה מכאן ואילך הפתיע את ג׳וליו,
לא כל כך את חבריהם של גוידו וג׳וליו
למקצוע ולעולם התחתון. גוידו, שהבין כי
טוב האוצר השלם מרבעו, לא הופיע ל״%
פגישה היעודה עם ג׳וליו, נעלם עם מגבעת
ההונזבורג שבטנתה הכילה עשרה שטרות
אלף דולר מרשרשים.
ג׳וליו כמעט יצא מדעתו, החל עוקב אחר
כל מגבעת הונזבורג שחורה שהופיעה על
ראש עובר ושב ברחובות. חיפושו אחר
( il capello neroבאיטלקית, המגבעת
השחורה) הפכה לבדיחת השבוע בין מבריחי
הארץ, ששערו כי גוידו פיקח למדי למצוא
מחבוא בטוח יותר לעשרת אלפי דולר מ אשר
בטנת מגבעת הומבורג, אותה הטיל,
קרוב לודאי, לפח האשפה הראשון שנזדמן
לו. אחר הכל, יש כעת בידי גוידו מספיק
מזומנים לרכוש לעצמו, באם יחשוק בכך׳
מגבעת הומבורג חדשה.

דרכי חיים
אוד• הצנחן
האשד, שעמדה על המרפסת ממול פערה
את פיה מתמהון ואת עיניה מאימה: על
המרפסת מעבר לרחוב, בקומה השלישית,
שיחקו שני ילדים, אודי בן השנתיים ובן
דודו׳ זוהר, בן השלוש. המשחק לא היה

ליתר זהירות׳ בילה • 3ימים בבית ה חולים,
נתן לרופאים הזדמנות נוספת (ש הוחמצה)
לגלות בו סימני פגיעה.
כשחזר לשכונה, בה נעשה בן־יום אי שיות
מפורסמת, ניסה שוב לקרב כיסא
למעקה הגזוזטרה. בגלל מיעוט כשרון ה נאום
שלו, היה זה זוהר, שותפו לפשע
שנימק את התכופפויותיהם התכופות מ עבר
למעקה, למרות אזהרתן העצבנית של
האמהות :״מה יש? אודי נפל ולא שבר
לו את הראש העובדה, שלדעת הרופא
״היה זה מקרה יחיד משך כל הפראקטיקה
שלי״ ,לא עניינה א1תו.
החי מדעי הצהבה
בירושלים הכריז בטאון הסתדרות הסטו דנטים
על תחרות פרסים לכתיבת שירי
אהבה, שעל טיבם יפסקו מספר פרופסורים
ומרצים לספרות.

תת־הברה מעמדית
בקיבוץ אפק טען אחד הפלחים, שהו אשם
על ידי המזכירות. באי״נכונות ללכת
לעבוד עם הטרקטור בענפי־משק אחרים, כי
הטרקטור, אפילו אם מכתנים אותו לכרם׳
הולך מעצמו לפלחה.

צחק, מ שד המס ,
בירושלים הבטיח ועד עובדי משרד הפנים
להעניק כפרס שני על כתיבת חומר היתולי
למסיבת עובדי המשרד׳ המלצה להעלאה ב דרגה
שלמה.

בודה שחת •וד בה
בטבריה נשפט אדם שהתפרץ ללא תור
למשרד קופת״חולים לפקח משך חודש ימים
על התור באותו מקום.

טי אלחוט•
בדרום האח נותקו חוטי החשמל על״
ידי מטוס אלמוני שהנסיך טוס.

אין עשן בלי אש
ביפו מתה אשד, שנפצעה קשה בהתפו״
צץ הנרגילה שעישנה.

טוב ש טוב מנ 9ט טוב
1כ־ 25 אלף לירות ישראליות; בש׳וק
החופשי.
*• על׳שס העיירה הגרמנית המבורג,
שכובעניה התמחו בתפירת מגבעות אלה ש הפכו
מגבעות לחובה לדיפלומטים ולאנשי
עסק מבוססים.

בתל״אביב הודיעה חברת סוקוני וואקונז
על כוונתה לשנות את שמה, לשלם בעקבות
זאת 15 אלף ל״י לאוצר, כמס רישום.
* מלמעלה: קצה הגזוזטרה ממנה נפל.

מה תרבש• הוז־דף* --
(ייווסד מעמוד )9
המעיל לא יצא מן האופנה גם בשנתיים הבאות.
כשמלה,
יותר פזיזות. דבי זה ניכר
בייצור המעילים בארץ. הקו החדש הדומה
לפירמידה הפוכה, רחב בכתפיים, הולך וצר
למסה, המגביה את האשד, ומרזה אותה,
לא התקבל בהתלהבות. ייצרני אופנת המעילים
ממשיכים במעיל הישר או הרחב, שאינו
שונה הרבה, פרט לצורת השרוול וה־צווארון
ומספר הכפתורים שבו, מזה של
אשתקד.
לעומת זאת׳ יכולה האשד, להרשות לעצמה
יותר פזיזות בבחירת הדוגמה בבחירת
שמלות. בגלל המריבה הגדולה על הקו הסופי,
היא יכולה ליהנות מן הספק, להתלבש
בקווים שונים ההולמים כל אחד את אישיותה,
דבר שהאופנה הישראלית ידעה לתפוס.
בתי־ד,חרושת לשמלות בארץ המייצרים
גם בשביל החנויות הגדולות והיקרות, הצליחו
לייצר מן הדגמים.שהובאו מפריס ורו־מזע
בשינויים קלים, כל אחד בפרט קטן
אחר, שמלות שאינן נופלות בסיבן ויופיין
מכל שמלה בחלון ראווה בחנות פריסאית.
כמעט רוב תעשייני האופנה בארץ מתנגדים
לקו דיור החדש .״הוא הרחיק לכת
יותר מדי,״ טוענים הם ,״צורת הטוליפ
(צבעוני) הצרה למטה, הולכת ומתרחבת מ קו
המותניים ומעלה, בקו אחד עם השרוול,
היא מגוחכת, לא מתאימה לאשה היש ראלית.״
חיתוף
כפתורי. למרות שהחצאית הצרה
היא אוסנת השעה, ממשיכות הנשים
בארץ, בעיקי• הנערות, לתבוע שמלות וחצאיות
רחבות, ההולמות מאוד את אלד,
בעלות הגזרה הדקה והפחות דקה כאחד,
משוות לאשר, מראה נשיי.
בעלות הגוף החטוב תוכלנה ליהנות מאוסנת
הפרינצס, השמלה ללא קו מותן מ
אוזן, הלופתת את גוף האשד״ מבליטה את
קוויו• כן פופולרית מאוד השנה השמדה־מעיל
המכופתרת עד למטה, מתאימה מאוד
לאלה שקו גופן לא מתאים דווקא לזה של
וירג׳יניה מאיו. הכפתורים באמצע חותכים
את הדמות במאונך, מצמצמים את היקפו.
אוסנת החליפות, פרט לשאלת החצאית,
לא השתנתה הרבה. הקו הצרפתי, המדגיש
ומעגל את המותן עדיין שולט.
בשמלות הנשף והקוקמיל שאינן נמכרות
בכמויות גדולות לא התחולל שינוי גדול.
לפרים, דוגמות פרים. ישראל הלכה
וכבשה לעצמה מקום נכבד בתעשיית האופנה.
כוחה מתבטא לא במקוריות ישראלית,
דבר הנעדר לחלוטין באופנת הארץ׳
פרט לחולצות הרקומות, כי אם בתפירה
ובגזרה. בית חרושת ידוע למעילים בתל־אביב
נוהג לשלוח לפריס גיזרות של מעילים,
שדוגמותיהם נרכשו בפריס. הקונפקציה הישראלית
עומדת על רמך, גבוהה, שמלח
יצוא מבית חרושת מעובדת עד לפרטי הפרטים
כמו שמלה שנתפרה במיוחד בידי
תופרת.
ענף מסחרי זד״ שהחלו מכירים בחשיבותו
מביא הכנסה לא מבוטלת למדינה, נותן
פרנסה לבעלי מקצוע רבים, שלא היו יכו־לים
להתקיים אילמלי הייצוא. מעיל, למשל,
נלבש בארץ משך שלושה חודשים בלבד,
בעוד שבאירופה מייצרים מעילים לשלוש
עונות. חייטים רבים שעסקו בתפירת מעי־לים
כקונפקציה נאלצו לעבור לשטח אופנה
אחר, בגלל חוסר העבודה בתקופת הצנע.
הייצוא מעסיק אותם כעת תקופה ארוכה
יותר. למרות זאת, חסרים עדיין בעלי מקצוע
בשטח זה•
תענוג חינ ם. מושגי פרינצס, אמפיר,
קאפולה, סוליפ, פירמידה ועוד, הם רומנטיים
מאוד כשלעצמם, אולם הם מעוררים
שאלה מסוכנת! האם רצוי לטפח בארץ
את פולחן הלבוש, המביא להבדלי מעמדות?
לפני עשר שנים כמעט ולא ניכר הבדל ברחוב
בין האשד, בעלת היכולת ואשת זבן
כחנות. שתיהן היו לבושות בשמלות פשוטות.
כעת עלתה רמת הלבוש גם אצל האשד,
העובדת, אולם הדבר כרוך בהוצאות רבות,
שלא תמיד אפשר לשאת בהן.
מצד שני, מספקת תעשייה זו עבודה לאלפי
בעלי מקצוע המשתמשים במעט חומר
גלם, יותר בכשרון העבודה שלהם שהוא
חשוב יותר מן ההשקעה בדביזים•
המימרה המפורסמת כי גאון הוא זה המצליח
לשכנע את אשתו שהיא נראית שמנה
במעיל פרתה, מאבדת את משמעותה כאשי•
אותו בעל מסתכל בעינים חומדות באשה
אחרת הלבושה בהידור, כי התענוג (הויזואלי)
היא כולו שלו׳ חינם אין כסף.

מכל ברמודה מבט מעבד לכתר
בברמודד, זרחה השמש, חיממה את המ דינאים
שבאו מן הערפל של לונדון, הקור
של וושינגטון והגשם הפריסאי. אולם ענן
כבד ביקש להסתיר את האור. היה זה
הענן של גרמניה המחודשת.
שמונה שנים וחצי אחרי ההתמוטטות
הנוראה, חסרת התקדים בהיסטוריה, הפכה
גרמניה המדינה החזקה ביותר בין הוויסלה
והגיברלטר. הודות לחריצותו המסורתית
של העם הגרמני, זריקות בריאות של דולא־רים
ושיטה של יוזמה חפשית ובלתי מרוסנת׳
זכתה הריפובליקה של בון לכלכלה
יציבה. בה בשעה שאנגליה עומדת תמיד
על עברי פי פחת כלכלית, ובצרפת מתחל־

העולם

יסכים בלבו עם האנגלים והצרפתים שלחמו
בשעתו תחת פקודתו נגד הגרמנים, הרי
עליו להציץ מעבר לכתפו. ג׳ו מק־קארתי
(ראה רפורנוג׳ה) מסתכל.

בריטניה
תש!בתו של רוביר־דזוד
המועצה החינוכית של מדינת אינדיאנה,
בארצות־הברית, בדקה באופן שיגרתי את
ספרי־הלימוד שלה, כדי להבטיח שנשמת
הפעוטים לא תורעל על ידי הארס הקומוניסטי.
לפתע פקחה את עיניה בתדהמה. היא
ראתה משהו נורא.
בספר היה סיפור על טיפוס בשם רובין
הרד. מיסטר הוד זה, כך נסתבר, שכן ביער
שדווד הבריטי. שם התקיף את העשירים

VWWWWUWSארבעתהג דו ד •

״העולם הזה״ מצמח! כזה לדרישה לקיים בהקדס את פגישת !!
ארכעת הגדולים, אך אם הדבר אינו ניתן לביצוע הוא מציע ;י
לקיים לפחות את פגישת ארבעת הקטנים, לפתרון כמה כעיות. י!

אייק

צרצי יל

מאלנקוב

מאו

שעברו בדרך, הפקיע את רכושם וחילק
פות הממשלות אחת לשבועיים, מסמלת
אותו לעניים. טיפוס חשוד שני, בשם הכומר
גרמניה את החומה המוצקה של המערב.
סאק׳ עזר לו במבצעיו המרושעים.
במצב של מלחמה״בדרך׳ לא היתד, לאמרי קאים
כל ברירה אלא לזיין את גרמניה,
לא היה כל ספק: זוהי תעמולה קומולהקים
מחדש את צבא הרייך. האנגלים והניסטית
מובהקת, שיד זדונית הגניבה אותה
צרפתים נאלצו להתבונן באפם מעשה כיצד
לספרי הלימוד. חברי, המועצה התחלחלו
הם לתחיה המטה הכללי שתיכנן לא מכבי•
בחושבם על האפשרות שהעניין הנורא יתגלה
את חורבן ארצותיהם. ד,ם הבינו שאין
לסנטור ג׳ו מק־קארתי. ראשים היו מתגלגלים,
ברירה.
חברי המועצה היו מנודים. לכן החליטו אשנב הפקחים הרוסים פתחו לפתע אולם
להקדים תרופה למכה, לפתוח בחקירה.
קטן של תקוה. הם רמזו שהם מוכנים
הכתם האדים. כשנודע הדבר בעיר
להגיע לכלל הסכם של שלום, בתנאי שגר נוטינגהאם
הבריטית׳ פרצה בהלה. אמנם
מניה לא תזויין. לונדון ופאריס קפצו על
לפני כמה מאות שנה היה השריף של
המציאה, אולם האמריקאים לא היו מוכנים
להחליף את הנשק הגרמני ביד ביונה רוסית, נוטינגהאם אויבו המושבע של רובין הוד,
יריבו במלחמה נצחית. אולם מאז למדו בני
הפורחת באדר.
העיר לחבב את השודד האהוד, אשר משך
וועידת ברמודה נועדה ליישר חילוקי דעות
תיירים רבים לסביבתם, שהתפרסמה רק
בגללו. בצדק השבו שאם רובין הוד יתגלה
אלה. לא יהיה זר, קל ! אפילו אם אייק

עתה כמארכסיסט־לניניטט, ישים הדבר קץ
לתיירים ולעסקים גם יחד.
היה רק מוצא אחד מן המשבר. עירית
נוטנגהאם פנתה במישרין לממשלת אינדיאנה,
הסבירה לה את הרקע הדמוקרטי־החפשי של
רובין הוד ומעשיו. היא עודה מקווה שתצליח
לסהר את גיבורה מן הכתם האדום.

ארצות־הברית
הפסיכולוג מאחור הדלטק
מדוע אין האנשים מרבים לקנות שזיפים
מיובשים? איש נורמאלי היה עונה מן
הסתם שהסיבה נעוצה בכך שאין האנשים
רוצים לאכול שזיפים יבשים. אולם איש
מדע רציני אינו יכול להסתפק בכך.
לא מכבר ערך ד״ר ארנסט דיכטר, פסיכולוג
וינאי נודע שהקים מכון משלו באמריקה,
מחקר רציני בבעיה. הוא גילה שהשזיף
המיובש הוא סמל הזיקנה, מזכיר לאנשים
רבים פני בתולות זקנות. השזיפים נחשבים
לחסרי כוח חיים, כסמל כפיית ד,ד,ותם, כד
חותי מעמד חברתי. חוץ מזה הם מזכירים
בתי חולים, צבא ומוסדות בלתי אהובים
אחרים.
וזו רק ההתחלה. השזיף הוא קורבן התרבות
המערבית, שעיר לעזאזל של תסביך
אשמה קיבוצי. הוא מפר את חוקי הטבע
ואלוהים. בקיצור, השזיף מסמל את המכשפה,
שפניה המקומטים כה דומים לצורתו.
ד״ר דיכטר לא הגיע למסקנות אלה בקלות
דעת. הן היו תוצאת חקירה בה נחקרו 200
איש ואשה, כל אחד משך יום שלם, בו
נרשמה כל מילה שנפלטה מפיהם. שילם
עבור החקירה בית חרושת מפורסם לשזי־פים
מיובשים, שרצה לדעת מה מעכב את
התפתחותו. שם המחקר :״תכונות רוחניות
של צרכנים בעלות חשיבות לגבי פרסום
שזיפים מיובשים.״
פמל הנ עו רי ם. היה זה רק אחד המח
קרים שהחלו בזמן האחרון מציפים את
הכלכלה האמריקאית. גרמה להם פלישתם
של אנשי מדעי הנפש והחברה לתוך שטח
הפרסום המסחרי•
חברת קרייזלר ביקשה את אותו ד״ר דיב־טי
לברר שאלה אחרת: מדוע מצטופפים
האנשים לפני חלונות ראווה בהם מוצגות
מכוניות ספורט מבריקות פתוחות, מבלי
לקנות אותן? גם כאן הפעיל הד״ר את
מיטב כללי המדע. המסקנה היתה מהפכנית.
״לאנשים רבים מכונית הספורט הפתוחה
היא סמל של נעורים נצחיים, הרפתקנות
ועוז רוח.״ אולם אין אדם יכול להיות
תמיד צעיר, הרפתקן ונועז. הוא אוהב להסתכל
במכונית הספורט, אך לבסוף הוא דוחה
אותה ,״תהליך פסיכולוגי הדומה לזה של
אדם המחליט לוותר על אהובה מגרה ולהתחתן
עם נערה פשוטה שתהיה לאשר, ולאם
טובה.״
המלצת המחקר: לשים תמיד מכונית
ספורט אדומה בחלון הראווה, מבלי לצפות
למכירתה. מאז הדגיש קרייזלר בכל מודעותיו
מכוניות ספורט, ואיש מבעלי המניות שלו
לא גווע מאז ברעב.
על פסגת ההר. גם כשהופיעו לאחרונה
מודעות של תה בהן בלטו גברים
בריאים וחסונים ששתו תה בהנאה גברית
מוצקה, לא היה זה מקרה. המחקר הוכיח
שרוב האנשים מקשרים את המשקה החום
ברוחם עם עייפות, חוסר גבריות ועדינות,
דבר שהזיק מאוד למכירה. המחקר שינה
את כל צורת הפרסום. במקום ״עייף? עצבני
י שתה תה !״ בא עתה ״בריא, חסון
ולבבי, שתה תה וראה !״
הפלישה עוררה התנגדות רבה. כתב עתון
אמריקאי חשוב :״איש מדעי החברה הוא
היורש של מאמצי האדם המערבי משך 3000
שנה להבין את עצמו. הפסיכולוג של ימינו
עומד על פסגת הר המורכב מצוקים אדירים:
המוחות של אפלטון, ליאונרדו וג׳פר־סון.
בראש ההר, כך נדמה, עומד עתה
החוקר השואל :״גברתי, מר, דעתך האמיתית
על מכשיר פלאסטי זה?״
מה האסון? ענו אנשי המדע. איש המדע
חייב לשרת את החברה. החברה החדישה
בנוייה על כך שכל אדם יקנה כל הזמן,
יספק על ידי כך תעסוקה ולחם לאחרים
ולעצמו. הפסיכולוג המגלה את הקשר בין
המכשפה והשזיף אינו עושה׳ איפוא, אלא
את שליחותו ההיסטורית.

7אןגאבין, כ 1כ ב הקולנוע !הצרפתי

מאת מי כאלאלמ1
הממונה על ענינים אלה מטעם תעשית הסרטים הצרפתית
גרד את ראשו.
,ראיון עם ז׳אן גאבין?״ שאל את עצמו׳ והשיב :
,כן׳ מדוע לא? הוא עובד עכשו על סרט חדש. אולם.״״
הוא לא סיים את המשפט. לאחר זמן הבינותי מדוע.
ביום שנקבע יצאנו — באחור הפריסאי המקובל של 15
דקה לערך — אל האולפן׳ בפרבר בולון׳ מאחורי היער
המפורסם. כאשר דחקנו את עצמנו אל תוך המכונית
הזעירה התנצל האיש ואמר :
,אנו מדינה עניה ועל כן מכוניותינו׳ קטנות. קרייזלרים
ודומיהן לא תראה בצרפת. איזה מכוניות יש לכם

בישראל?״
״בעיקר קרייזלרים ודומיהן.״

שחק! עצום״מתוך יתר דבריו נתבררו לי כמה. וכמה פרטים על
דרכי העבודה באולפני צרפת. הם מצלמים לרוב בשעות אחר
הצהרים ; בבוקר עובדים הטכנאים — מקימים את
התפאורות, מכינים את התאורה׳ וכן הלאה.
השחקן אינו קשור בחוזה אקסלוזיבי, כי אם רותם
את עצמו מפעם לפעם למפיק זה או אחר׳ ולעתים קרובות
מופיע בערב, לאחר התצלומים על במת התיאטרון.
זו איננה הסיבה היחידה שבגללה נראים שחקני צרפת
כה תיאטרוניים על הבד. הצרפתים הם עם מאד תיאטרוני
מדרך טבעו. כל צרפתי שני יש לו תנועות ואופן דיבור
של שחקן.
ז׳אן גאבין, הסביר בן לוויתי, הוא אחד משחקני צרפת
הפופולאריים ביותר.
״הוא שחקן עצום אמר.
»אני מסכים,״ אמרתי.
ולאחר רגע של שתיקה :
״אשר לאיטלקים — הם מפיקים סרטים מצוייגן
להערתי זו כמעט שלא באה תגובה. למרות^ויתוף
פעולה בין האיטלקים והצרפתים בשטח ההסרטה, רגישים
אלה להצלחותיהם של אלה׳ והקנאה בין שני העמים עולה
בהרבה על שיתוף הפעולה.

הבמאי לא החו 1יר
כאשר הגענו אל האולפן׳ השוכן, שלא כבתי החרושת
האמריקאים לסרטים, באמצע רחוב מגורים אפור ורגיל.

״החיה שכאדם״
|׳ fמנזמ*.
״אור אדום,״ קרא הבמאי. הסגן הדהד אחריו.
״טוב שהצלחנו להיכנס לפני שהדליקו שוב את האור.
האדום׳״ אמר לי מלווי. באותו רגע נפתחה דלת האולפן
הכבדה ואשה שמנה, בחלוק לבן, נכנסה בה. נא לשים
אליה לב: היא מופיעה שוב לשניד, אחת, בהמשך הרשימה.
כאן אפשר לפוש רגע מן המתיחות של הצילומים ולהעיף
עין באולפן. אולפן מספר 2הוא חדד כמעט מרובע 20 :
או 30 מסר כל צלע. גבהו כששה—שבעה מטרים. לאורך
הקירות, בסמור לתקרה — פיגומים הרבה ועליהם זרקורים.

במרכז האולם תפאורה: מרזח פריסאי אופייני.
אחד מקירות המרזח׳ זה שמאחורי הדלפק, סולק ושם
הועמדה המצלמה. מאחורי הקיר שבו נקבעה דלת המרזח
הועמדה מכונית ונמתח רקע שעליו צוירו בתים. דרך
החלונות השונים הציץ הקהל: ניצבים, עובדים שונים,
עוזרים ועוזרי עוזרים וכמובן — אורחים כמוני וכמו
עתונאי מיפן.
(קטע מתוך שיחה בין היפני לביני, בלשון הצרפתית
היפני: סליחה, אדוני, מאיזו ארץ אתה?
אני: מישראל.
היפני: האמנם? פגשתי שני אוסטרלים אחרים, במטוס.
אני ( :לעצמי) בנזאי !
״שקט.״ קרא ז׳אק בקר בפעם העשירית. נשתררה דממה
יחסית. לפתע ראיתי את מלווי רץ לקראתי מאחת מפינות
האולם׳ כשהוא נתקל ברעש גדול בכבל של חשמל.
״גליתי אותו לחש באוזני בהקרגשות .״הוא נחבא
כל הזמן מאחורי התפאורה. אבל עכשו תוכל לראותו.״
באותו רגע נפתחה דלת המסבאה ו --

דאז גאביז נכנס
ז׳אן גאבין נכנס. ז׳אן גאבין נכנס. ז׳אן גאבין נכנס.
ז׳אן גאבין נכנס.
לא. כניסתו. דווקא לא עשתה עלי רושם חזק, אלא שהוא
נכנם פעמים אחדות ויצא פעמים אחדות. בכל פעם ניגש
אל הדלפק (כלומר אל המצלמה) ורמו לאחד היושבים
במסבאה (פייר ז׳ורדאן) .כיניהם התנהל דו־שיח מעין זה׳

״האשליה הגדולה״

.אנו מצלמים,״ קרא בקר וסגנו, בחור צעיר וזריז מלא

אחריו בקריאה עצומה--,

הלכנו אל מאחורי התפאורה, במקום בו הסתתר ז׳אן ;
גאבין. הוא ישב על כסא נוח, בחליפה כחולה־אפורה כצבע .
עיניו הקרות. פניו החרושות קמטים והמשוחות בצבע איפור i
לא הביעו שום דבר מיו ח ד; .זאת היתד, ההבעה רבת[
המשמעות שהורגלנו לראותה בסרטים כה רבים וכה>
משובחים. על ראשו היו מסורקות בקפדנות שערותיו I
האפורות. אפו היה אדמדם.
מאחוריו, כמו שומר ראשו של גנגסטר אמתי (בסרטים);[
עמדה האשה השמנה בחלוק הלבן (זוכרים אותה י ראוי!
לעיל) .היא הגישה לו סיגריות והציתה אותן. הכוכב׳[
התייחס אל השרות הזה באדישות אופיינית.
.מלווי ניגש אל האמן הדגול. מכאן ואילך התפתח הכל1
במהירות דרמתית, על כן אשתמש בצורת הכתיבה ההולמתן[
את המתרחש.
המלווה ( :בדחילו) ססססלח לי, מר גאבין, נמצא סד|| ,
איש אחד מישראל הוא רוצה לשוחח אתך. האם
נאבין: מממ.
המלווה ( :אלי) מר אלמז, בבקשה. נא להכיר
גאבין: מממ.
אני ( :לעצמי) על מה, בשם אלוהים לדבר אתו? (לגאבין)
אתה מאד פופולארי בישראל.
גאבין: מממ.
אני: היית בהוליבוד׳ לא כן?
גאבין: מממ.
אני: אבל בצרפת בוודאי יותר נוח לך לעבוד, לא כן? 1:
גאבין: מממ.
אני: אני מסכים אתך.
המלווה ( :משתדל להציל את המצב) היית בצי הצרפתי [j
החפשי בעת המלחמה, לא כן, מר גאבין י
גאבין: מממ,
המלווה: והגעת לדרגת סמל?
גאבי! :רב־סמל.
המלווה ( :אינו מאמין למשמע אזניו) רב־סמל?
גאבין: מממ.

אני מ 1צ א
כאשר יצאנו החוצה, אל הדימדומים ד,פריסאיים, ודחקנו
את עצמנו בקושי אל תוך המכונית הקטנה, אמר לי מלווי : :
״בדרך כלל הוא אינו מדבר עם איש. אבל היום הוא
היה מאד חביב, מאד מאד חביב. אינך מוצא?״
י׳ אני: מממ.

ה סול ם

•פא? ־ י שראל -אוסטרליה

ה שיחה הדרמתית

חז ה

דלקה מנורה אדומה על דלתו. היה זה אות שהכניסה
אסורה בהחלט, לזר ולידיד כאחד׳ כי בפנים נערכים
צילומים בזה הרגע. אבל הצרפתי הוא סקפטי (הגדרה :
אדם שאינו ׳מוכן להאמין ללא סיג) עוד מימי הפילוסוף
דיקארט, שלא להזכיר את הסקפטים הגדולים שכתביהם
החישו את המהפכה הצרפתית, כמו --
אבל היכן עמדנו? כן, לפני דלת האולפן.
״אסור להיכנס,״ אמר לי בן לוויתי ,״על כן, הבד.
ניכנס בשקט מוחלט.״
האיש הראשון שהכרתי בתוך האולפן היה ז׳אק בקר,
הבמאי. כאשר לחצנו ידים (בצרפת: אות להיכרות הכי
רופפת, פרט לנשיקה, המעידה לרוב על היכרות יותר
רופפת) ונאמר לו שאני מישראל, צפיתי שהוא יחוויר קצת
וישאל אותי בקול רועד מדוע הצנזורה שלנו אסרה את
הצגת סרטו קסדת הזהב. אולם בקר לא הראה כל אותות
של מבוכה ; כפי הנראה, הפרסים הבינלאומים שזכה בד.פ
הודות לסרטו, עודדו בינתים את רוחו השבורה.

בארגו, הסלאנג הפריסאי . :
,האקס (ז׳אן גאגין) :מארקו !
מארקו (מישל ׳ זינרדו מה יש. מאקס
מאקס: שמע, מארקו.
נזאו־קו: אני שומע, מאקס
iמ»לן ס: צריך לסלק אחד, מארקו.
מארן! ו: אני מוכן, מאקס.
מאקס: בסדר, מארקו.
סארן ןו: בסדר, מאקס.
המלווה שלי (בלחש, לי) :זוהי, פארודיה על סרסי |
הגנגסטרים, מבין י•
לבסוף, לאחר כמה וכמה תצלומים של אותה התמונה[
הכריז בקר על הפסקה.

קולנוע

חובבי מוסיקה -
שימו ל ב!

סימפוניות. קונצרטים. מוסיקה קמרית׳ ,אופרות
וכו.,
עונת קונצרטים שלמה — בביתך על ידי •

סרטים
נש פד התקופות, התאחדו!

ספרית תקליטים ארוכי־נגן ״רסקול*
אצל חנות ספרי ״מעין״

תל־אביג, רח׳ אלנכי סניפים ירושלים: חנות ספרים ,.העתיד״ .רח׳ החבצלת 2

רמת

פוטו ילד, רח׳ נורדוי 10א׳
חי פ ה :
גן , :הכל לנוער״ ,רח׳ ביאליק 51
מנוי חדשי — החל מ־ 2.500ל״י.

צ ׳ י 1ן ן

תקבר

אצל

טל• 473ל

Iהסוכך

רו ס
HECM

הרחקת שערות מהפנים
מהירים ומהרגלים
שיטה דיאטרמית
(גלים קצרים)
1600 שערות לשעה
אחריות בלי צלקות באורח
התיעצות רפואית.
אחרי שעיינתי במכתבים המגיעים אלי ל אחרונה,
שפכתי אפר על ראשי, לבשתי
שק והתחלתי להתפלסף. באתי למסקנה ש־
״יהללוך זדים ולא — פיך״ .כה ׳רבים הם
כלילי המידות הטובות הכותבים אלי, שלא
נותר לי, אלא להאמין להם.

״• דדנ 4ה
תל־אביב — יוחנן

צינקוגרפיה

לנערה שהי תה פעם בתנועת־נוער של ההם /
תדרות דווקא, זכו ת ע די פו ת להתקשר עם ב ך
עשרים בעל מ שק חקלאי בנחלת־יהדדה 842/89
עליה להיות רק בת ( 19,5אפ שר נם פחות) ;
ילידת הארץ.

״מה ש טו ב לאחרים. טו ב נם לי״ .ח שב ה קורא
הוותיק כ שהחליט לכתוב אלי. הו א בז 18
842/91 שער בלונדי, נוף בינוני, תלמיד ביה-
הספר לדייג. שנ ה אחרונה. מי ש מ תעניינ ת כי
ס או ת, סרטים ופולי טיקה, י פה ונו פ ף על כד
גם בניל 18—16 תמצא בו אולי חבר למכתבי ם
מעניז.
על כל. הנו ש אי ם, חוץ מ ספו ר ט. מו סי קה ו ציור,
רוצה להתכתק נערונת בת 842/92 ( 15
מ שכילה לדבריה. די יפה, עם בחור עד ניל
, 18 רצוי מ שכיל ולא מקובל בהברה (כדי ש תוכלי
לרחם ע לי ו? ).
פו לי טי ק ה, בעיו ת יום יו מיו ת, ב עיו ת חברה
ובני אדם. ספרו ת^.עולמית כללית הי סטוריה, בד
ובימה, מ ציע ה, להחלפת דעות, ס מינ רי ט טי ת צעי רה
בת .) 842/93 ( 17,5מי שי מצא את התוארים
בעל ה שכלה תיכוני ת, חברות כנה, ומבו ס ם בדעו
תיו, מ ת אי מי ם לו, ינ ס ה את מזלו.
אחת הרוצה בעילום נילה, אינה מ עלי מהש היא
רוצה ״אהבה סוער ת. אבל חיים שק טי ם״
842/94 היא רוצה להתכתב עם אדם עדיו
נפ ש, יפה תואר, ובעל קסם מיו ח ד בניל . 27—36
היא מו סי פ ה שהיא נעי מ ה וחיננית( .מו שגי ם
קצת מו פ ש טי ם, לא?).
שלו שה הברים בגיל , 21—22 בעלי חוש הו מור,
תמיד עליזים 842/95 רוצים לעלוץ ב מכ תבי ם
עם שלו ש נערות בניל 17—19 בעלות נ תוני ם
נפ שיים דומי ם, תל־אביביות רצויו ת.
אחד שה ש איר או תי קצת מבולבל ת אחרי קרי את
מכת בו הו א בז ) 842/96 ( 30 רווק ו מעל ה
ס צויינ תו־) ,א<פטימים ט, בעל ש אי פו ת רוחניו ת
(אוהב לה שאיר חלונו ת פ תו חי ם?) הו אמחפש
הד בנערה חיננית, גלויית לב אד לא דתית, ה־א»הבת
לבקר ב תי א טרוז ו מ תענינת ב ספרו ת. ועו ר

או מ ץ
מ ה שקוראי ם
מ שהו, שי היה לה

אזרחי(?).

הסנדלר .18

תשתמשי בחודשי החורף
להרחקת השערות.

״על ע צ מי לא א כ תו ב הרכה, חוץ מן העובדה...
אומרים ש אני בחור נחמד״ ,כ תו בכפש טו ת כן
ה־ ) 842/88 ( 18.5הנועונייז להתכתב עם נ שמה־אחות
בניל , 16 —18 בעלת הו פעהנאה, רצוי
( .כנראה שלא הכרחי) נוצת הבנה וחוש הומור.

יש לי כ אז ילד פל א בעל ה תכונו תהב או ת :
בו 17 ורבע 842/90 עינים כחולו ת. שער ב לונדי,
גובה בינוני. מ ק צוע ל ע תיד: י מ אי. מתמצא הי ט ב
בנו שאי ם: י מ או ת, מו סי קה (קלטית והעיקר מו דרנית)
.סרטים, תיאטרוז. פולי טי קה ו כו׳ ( ה ״וכו ״,
כולל כנראה את כל השא. בת הזוג למכתבי ם
שהו א מחפ ש לא מוכרחה להתמצא בכל הנו שאים
הנזכרים לעיל, כי אם לפחות ב אחד מ הם.
עליה להיות בניל , 16—17 רצוי לא רצינית יתר
על המידה.

סופי

דנדזונסק־ג

־ רשת -נצבעים

חידון הכפף /פתרון
( )1ירדן 2ונצואלה 11 )3( :פע״

בולגריה

7.מים
אירלנד ; (י6״)
ודו) ברזיל 1:ו( )/8בר
ברזיל ;
450ל״י לחודש 7( !:
( 30 )9אלף 10 קוריאה 11 מצדים;
( 400 )12 שקל כסף 13 בוליביה ;
( )14 הולנד 12 )15 בליטות.
מ פני ש הו א בעל ה שקפת עולם ריאלי ס טי ת,
מתענייז בחור זה, בז ה־ , 29 יו צ א סוליז 842/97
בכלכלה. טכניקה, ציור, פי סול וארכיטקטורה. הו א
סבור שדק עם בחורה רצינית ולא סלונית יוכל
להתכתב על נו ש אי ם אלה.

שתי חברות בניל ) 842/98 ( 16—15 רוצות.
פ שו ט מ או ד, להתכתב עם שני חברים בני —20
18 בעלי צורה חיצוני ת נאה.

רנה קליר, אביר החלומות לוקח את ג׳ראר
פיליפ ואת הצופה לעולם שכולו יפהפיות
הלילה וחלום.
קלוד הוא מוסיקאי צעיר, שלומיאל במק צת.
הוא מתבייש לחייך אל שכנתו (מגלי
ונדל) העובדת במוסך. תלמידי בית הספר,
אותם הוא מלמד מוסיקה, חורצים לו לשון,
מעיפים עליו קליפות. רעש המכוניות מפריע
ליצירתו. קלוד חולם על תקופה אחי־ת׳
בשנת , 1900 תקופת הוואלס בה היו הבעלים
מבוגדים, הנשים קלות דעת ולילרליות יותר.
אחת כזו היא מרטין קרול, העושה מן
המוסיקאי הצעיר קומפוזיטור ידוע — היא
יועדת לו ראיון בערב. קלוד המאושר קופץ
ברחובות מתפיץ :״האין זו תקופה נפלאה?
האנשים כה חביבים.״ ״מד״ זו תקופה בעיניך?״
מזדעק ברנש זקן ,״פעם היו זמנים׳
בתקופת לואי־פילים, מלחמת אלג׳יר.״ קלוד
אינו מהסס, מפליג בחלומו ישר לאלג׳יר,
כובש מבצר ואת לבה של יפר,פית הרמון,
ג׳ינד, לולובריגידה, שיש לה כל המעלות
האפשריות באשה אחת, בתוספת שני אחים
נוראים. הוא מסתבך אתם, נמלט לתקופת
ערב המהפכה, כשהוא מתעלם עם בת מרקיז
חמודה. הוא עובר עוד תקופות וגלגולים
רבים, עד שהוא פוקח יום אחד את עיניו
ומוצא בבת השכן את אהבתו האמיתית.
במויו הנפלא של רנה קליד׳ משחקו מלא
הקסם של ג׳ראר פילים, עושים את הסרט
לאחד הנעימים והמקסימים ביותר שנראו
לאחרונה.

הקהל רוצה
ניאגויה הוא מקום ההתרחשות של שתי
רציחות, פרט קטן בסרט שהפרט החשוב
בו היא מרילין מונרו, אשתו הבלתי־מרוצה־לנצח
של ג׳וזף קוטן. כדי לעניין את עצמה
באשדות המפורסמים, מקום לבילוי לזוגות
נאהבים היא: א) הולכת הליכה אופקית בשמי
לות צרות עד קצה גבול היכולת, ללא כל
לבוש מתחתן או מעליהן, ב) נושמת עמוקות,
ונאנחת׳גגלל סיבה נראית לעין, ג) משגעת
את בעלה ואת הצופים, ד) לוקחת לה
מאהב, ד ),נרצחת על־ידי בעלה.
לתוך כל הקלחת הזו נקלע זוג צעיר,
שהאשד, שבו, ג׳ין פיטרם, עוברת כמד, הרפתקאות
מסמדות־גבות מידי קוטן, ניצלת
בסופו של דבר.
שני מוצרי הפרסומת הגדולים ביותר של
אמריקה, אשדות הניאגרה ומרילין מונח,
הם תמורה מספיקה לכספו של הצופה, המקבל
בעין רחבה המון מים, המון מונרו
מפרכסת, מתפתלת, מתחנחנת, מדיחה, וקצת
משחקת.
נראה שהיא עצמה מתחילה להאמין בפרסומת
המיוחסת אליה, מתנהגת לפיה. אם
הקהל מספיק טיפש לרצות בזה, אין כל
סיבה מדוע לא תנהג כך.

הקול יפה מתבני
נלי מלכה היתד. פרימדונה אופראית ידועה
ממוצא אוסטרלי. בסופרן הלירי שלה, כבשה
את במות אירופה ולבות גבריה, בתקופה
הטובה של טוף המאה ה־ 19 ותחילת המאה
העשרים.
הגוף השייך לקולה הפילמאי של מלכה,
הוא של פרימדונה אחרת, פאטריס מונסל
מן המטרופולימן אופרה בניו יורק, שלא
חיכתה להגיע לגיל העמידה כדי להיות
פרימדונה גדולת ממדים וחזה, החליטה להיות
פרימדונה צעירה קטנת ממדים.
הסרט הצבעוני מספר על חייה ואהבותיה
של מדם מלבה, בליברליות־מה שאינה אופיינית
לסרטים אמריקאיים. עד שהיא נישאת
לבעלה, אותו אהבה עוד באוסטרליה, היא
מאספת כמה מאהבים והרבה תכשיטים. בע לה,
משום מה אינו אוהב שיקראו לו מר
מלבה, בזמן שיש לו שם כה גברי כארמ-
סטרונג. אחרי כמד, ירחי־דבש, הוא עוזב
אותה. אחרי שיחה עם המלכד, ויקטוריה,
נוכחת מלבד, שהחובה (לשיר באזני העולם)
קודמת לתענוג (להיות הגברת ארמסטרונג).

מבחר של ל שונות׳ כעברית, אנגלית וגרמנית,
מ צי ע להתכתבות ב )1ר תל־אביבי, בז ) 842 / 99 ( 30
לבחורה רצינית ונ א ה עד גיל . 25 נו ש אי ם להת כ
ת בו ת אינ ם מ שנים.

לכל מכתב.אלי יש לצרף סכום של 500
פרוטה בבולים.
על. המעטפה יש לציין העולם הזה, ת .ד.
, 136 תל־אביב עבור רותי.

היא מקבלת עליה את הדין באהבה.
קטעי האופרה שבסרט הם יפים. מר, שלא
מובן הוא מדוע מתעקשים כל הגברים בסרט
לקרוא למונסל, בעלת הפנים הסופיים, יפה.

ץ ן ׳ Jש י 0
הש&יאות הותקפו
ברשימה.על ראש״ו־,ממשלה לעתיד של
ישראל, משה שרת, שהיתר, מלווה בתמונתו
כשהוא לבוש מכנסיים קצרים, סיפר
טייס, שבועון החדשות הנודע כי שרת החליף
את שמו משדתוק, שפירושו שד קטן
לשרת, שפירושו משרת, אך כינוייו המקובל
בממשלה לדברי טייס, הוא ״מלמד.״
סיפר טייס באותה רשימה: באחת ממסיבות
העיתונאים האחרונות שערך שרת
נכח כתב־חוץ שלא הבין עברית• אחרי ש־ד,ירצה
שית במשך מחצית השעה, ביקש
מאחד הכתבים הישראליים לתרגם לו את
תוכן הדברים, הופתע לשמע התשובה :
״הוא עוד לא התחיל. עד כה התקיף רק את
העיתונות העברית על שגיאות הדיקדוק
שלה.״
בצאת רב־אלוף משה דיין מטכס חילופי
הרמטכ״לים בבית ראש־הממשלה חיכתה לו
הפתעה: נהגו הכין מראש את מעילו עם
סימני הדרגה החדשים, מסר לו אותו שעה
שנסעו לפגישה עם הנשיא, מיד אחיי ה־טכם.
בשיעמום
ישיבת כנסת פנה ח״ב חרות
המבריק, יוחנן כאדר, אל שכנתו לספסל,
ח״כית מק״י אסתר וילנסקה, התחנן ל פניה
:״אנא׳ חייכי קצת. תהיי קצת נשית.״
זבה לכף שהח״בית הרצינית״תמיד כיבדה
אותו בחיוך רחב, .
בהפסקת המושב, כעבור במה דקות, צעק
ח״ב מפא״י שונא״השמאל שמואל לכיא
אל באדר, מקצה מזנון הכנסת למשנהו :
״איך אתה מדבר עם קומוניסטית. אסור בכלל
לדבר אתם.״ באדר הקיצוני־פחות (בשיחות
אישיות),קרא לעומתו :״מה יש׳ איני מעונין
בה מבחינה פוליטית, רגליה מוצאות חן
בעיני.״ לפתע הרגיש לא בנוח, היפנה את
ראשו וראה בי אסתר וילנסקד, עומדת לידו.
מאז היחסים בין שני השכנים מתוחים.
ח״ב מפ״ם הדובר עברית, רופטוס כס־טוני,
גילה שתי דרכים להימלט מן השיע״
מום והרגשת אוזלת״היד של היי הכנסת
הדרכים: לימוד ארכיטקטורה בטכניון החי פאי,
כתיבת שירים ערביים.
סיפר ח״ב הצ״ב הצעיר שלום זיסמן,
בחזרו מסיור באירופה בו שהה שבוע בבית
הנבחרים הבריטי: אין כל אפשרות להשוות
את הפרלמנט עם הכנסת שלנו. עוברים המון
מסדרונות, ויש לך הרבה יותר הומור, האנ שים
שם בקיאים יותר בחומר שהם מתווכ חים
עליו. לעומת זאת ישנו דמיון אחד: גם
שם נוכחים רק ח״כים מעטים בשעת וויכוח
על עניינים בלתי״חיוניים.

המצילים הוקו
עם שיחרורו מגלותו בנצרת, ביקר מוכתר
כפר אבו־גוש, מחמוד ראשיד אכו־עלי
אכו גוש במערכת העולם הזה,
נאנח :״רציתם להציל אותנו, ולבסוף היכו
גם אתכם.״
כשנשאל באותה הזדמנות, עכד־אל־סלם־אכדגוש,
אחד מארבעת הגדולים,
ששיחרר בשעתו מן הכלא את קריינית
לח״י גאולה כהן וישב על כך שנה ב מאמר,
אם גאולה התעניינה במצבו, השיב :
״לא, אבל אין דבר, לא התכוונו בשעתו
לעזור דווקא לה אישית, כי אם לעם היהודי.״
כשאיים
מאמנה של קבוצת הכדורגל של
מכבי, ג׳רי כית־הלוי (שער העולם הזה
,)818 ספק־ברצינות, על אחד מטובי שחקניו,
ישעיהו (״שייע״) גלאזר (שער העולם הזה
)841 שלא יכניס אותו למשחק בשבת שעברה׳
ענה חבר אש״ד והמקשר המרכזי
בקבוצה :״אתה לא תכנים אותי? בסדר׳
אני אשב בתוך הקהל. הוא כבז־ יכריח אותך
להכניס אותי.״
כשנתן איזלן שטרן רסיטל לכינור באולם
ירושלמי לא נבהל מהקור, נלחם בו
בתרופה מקובלת: בכל הפסקה שתה שלוש
כוסות תה חם, אותן הגיש לו אהד הסדרנים,
שעבר עם הכוסות דרך האולם, לנוכח גרונות
הצופים המקנאים.

העולם הזה 842

כדורגל
קרווו

שיר מחד

מאז הוקמה המדינה ביקרו בארץ קבוצות
כדורגל רבות מאירופה, אחת מארצות הברית.
אך ההתלהבות לא היתה מספקת כדי
למלא את הקופות ברווחים של ממש. .היה
נחוץ מנגנון תעמולה גדול כדי להביא את
הרבבות אל המגרשים. דאנדי הסקוטית היתד,
הדוגמה הקלאסית. יבואני הקבוצה הברזי לאית
קרוזיירו החליטו להידמות לקודמיהם,
השתמשו בתעמולה׳ יו^שת אך בלי ספק
יעילה.
בעוד שקהל החובבים לא ידע מאומה
אודות הקבוצה האורחת ויכולתה, כבר נמכרו
אלפי כרטיסים למשחק הבכורה נגד
מכבי תל־אביב. קסחיירו הפכה למלה עיקרית
בכל שיחה בעיר ובכפר, על מכוניות הודבקו
כרזות ענק ורכבות נדרשו לעמוד לרשות
הבאים מחיפה וירושלים לאיצטד ברמת-
גן. אך לשיא התעמולה הטובה הגיעו העסקנים
כאשר שלחו את האורחים, בחליפות
קפדניות, אל מגרש באסה ביפו, שם ביצעו
סיבוב היכרות עם הקהל בהפסקת משחק
מכבי־הפועל.
הצופים שלחו מבטי סקרנות לעבר הבחורים
כהי ,1שער, ניחשו, לפי חיצוניותם,
את תוצאות המשחק.
״מכבי יתן להם שניים,״ מילמל אחד•
״מה אתה מבלבל ׳ את המוח, קרוזו תתן
קמכבי קונציט קלאסי,״ השיב לו שכנו.
כאשר אחד מהאורחים, שהקיפו את ה מגרש
בריצה קלה, הפסיק לפתע לרוץ,
המשיך בהליכה, קבע נער לא היסום :״הבט.
אין להם אפילו אוויר...״

71 בו 3ב איבד ניצוץ
על השדה הירוק, המשתרע בין שני שע רים
מכוסי רשת־חוטים, התנהל בשבוע
שעבר מאבק עז בין 22 כדורגלנים מיוזעים.
הכדור נע במהירות מסחררת מרגל אל רגל,
דבק ביחוד ברגליו של צעיר בהיר שער,
צר גוף וזריז, שלא היה שונה במראהו
מיריביו השבדים.
הקהל יצא ממש מכליו למראה הלהטים

אולם העינים המקצועיות שהופנו אליו, הת רכזו
יותר ויותר דווקא על הנער הבלונדי
שהוכיח כבר אז יכולת בלתי רגילה: לרוץ
במרץ במגרש עם הכדור מבלי להיכנע ל עייפות,
הפוער
היטחור. המומחים לא טעו
בהערכתם ומיד לאחר שקבוצתו של יוסף,
מכבי אברהם, זכתה ב־ 1949 בגביע־הנוער
הישראלי, חטף ג׳רי בית־הלוי, מאמן הקבוצה
הראשונה, את הצעיר, הציב אותו
באגף השמאלי של 11 האלופים. על מלך
.השערים בקרב הנוער ( 39 שערים בעונה
אחת) עברה התרגשות טבעית. בין ״הגדולים״
הוא היה עדיין תינוק רך, השתדל
למלא את תפקידו ללא הברקות ויוזמה פרטית.
אם היה שייע גלזר (שער העולם הזה
)841 מבקיע שער כתוצאה ממסירתו, היתר.
זו עבורו שמחה רבה מלווה ברגש גאווה.
יוסף היה לשחקן צוות מוכשר ,״סוס עבודה״
כפי שכינוהו חבריו, שלא העלימו עין
משקידתו באימונים.
״בכל משחקי במכבי עבדתי יותר מכולם,
אולם לא היה לי מזל להבקיע אלא קומץ
קטן של שעתם,״ אמר יוסף בחיוך מאוכזב.
ואכן, לפחות לגבי קהל הצופים, היה שייע
המלך׳ גולדשטיין־^משרתו. היתר. זו הערכתו
האכזרית של משלם מחיר הכרטיס, הרוצה
לראות שערים, שואג, רוקע ומהלל את המב קיע,
שוכח כמעט תמיד את הפועלים השחורים
העמלים בעורף ללא ליאות. גולדשטיין
היה פועל שחור בהא הידיעה. לא פעם תמהו
אלפים כיצד הצעיר צר החזה מסוגל לעמול
כה קשה, כמעט בכל פנה על פני המגרש
הרחב.
מומחה כדורגל זר. אך התגמול שקיבל
היה זעיר. הכבוד והפרסומת נפלו כפרי
בשל לידיו ורגליו של שייע. גולדשטיין היה
צריך לעמול הדבר, כדי להתבלט בקבוצתו.
הוא היה וודאי עושה כך בכל קבוצה
אחרת בארץ, אך כאן היה הכל שונה. בחבורה
של כוכבים, שכמעט כולם נכללים אוטומטית
בכל נבחרת לאומית. היה קשה להניע
את הקהל לצעוק ״גולדשטיין, גולדשטיין,״
במקום ״שייע, שייע,״ היו דרושים שעות,
ימים וחדשים רבים כדי לשפר את המשחק,
להעלותו לדרגה גבוהה.
אך מאותו רגע שהוזכר שמו לשבח מעל
שפתיו של מומחה כדורגל זר, החלו גם

כדורגלן יוסף גולדשטיין
המשרת היה למלך
שביצע, זיכה אותו בתשואות חמות. הצעיר
לא התלהב, המשיך את עבודתו המייגעת
על פני כל שעל ב ש^ .על גופיתו התנוססה
הכתובת: תל־אביב. שמו של נושא הגופיה :
יוסף גולדשטיין, מקשר שמאלי בקבוצת
מכבי תל-אביב.
לגבי יוסף הצעיר ( )21 היה זה יום גדול,
לא רק משום שהנבחרוז בד, ושיחק זכתה
לנצחון על הקבוצה השבדית א.י.לן( .העולם
הזה ,)841 אלא ביהוד משום שעברו עליו
אותו יום 90 הדקות המזהירות ביותר בחייו
הספורטיביים. רק לפני חמש שנים היה עדיין
יוסף שחקן נוער, מוכשר כרבים אחרי?.

העולם הזה 242

המקומיים לשבחו. אז נזכרו בו גם מרכיבי
הנבחרת, החליטו להכליל אותו בקבווצה
הלאומית.
״גם אתה, יוסדה.״ הנסיון המעשי
שרכש יוסף השתרע תוך זמן קצר, על פני
שטחים נרחבים: יוגוסלביה, שווייץ, תורכיה׳
קפריסין, יוון, היוו תחנות טבעיות
בהתקדמותו, רגעי משבר ותרועות חהלה
ליוו את הקריירה שעדיין לא הגיעה לפסגתה
הסופית.
יותר ויותר נכנס גולדשטיין ל״עניינים״,
רכש בטחון במשחקו והחל מתרחק אט אט

ייתכן ונכון שהכם?,לא יענה את הכל. אד למעוניינים כפתרון
חידון זה כדאי לענות הכל על הכסף, בייחוד שרק כל שאלה
שלישית נוגעת כאותו מצרך באוב, המטבע הישראלי.
על הפותר למצוא את התשוכה האחת והנכונה מכין שלוש
האפשרויות הנתונות ככל מקרה לדוגמה, התשובה הנכונה
על שאלה ( )5״הדולר אינו המטבע של נא) חבש >כ< אירלנד
coארצות־הברית היא, כמובן o > ,אירלנד.
אין לשכוח, ליתר נוחיות. כי הפתרון הנכון. חינם אין כסף.
לחידון הכסף כולו, מופיע כעמוד 14 של נליון זה.
אך אם ברצונך לבחון את עצמך -נא לא להציץ לפתרון -
אינ ה

ה מ טב ע

( ) 1זזלירה

(א) תורכיה
(כ) ל בנון
(ג) ירדן
( ) 2הבוליבר הו אהמ טב ע

(א) בוליבי ה
(כ) ונ צו אל ה
(ג) ברזיל
( )3ה מ ספ ר או המלה ״ א חת״
מו פי עי ם על שטר של
אחת :
לירה י שראלית
(א) 11 פע מי ם
(ב) פעם אחת
(ג) 8פע מי ם
( )4הלב הו אהמ טבע של:
(א) בן לגריה
(ב) מ לכו ת חלבבות
(ג) לוב
( ) 5הדולר אינו ה מ טב ע

(א) חבש

(ב) אירלנד

(ג) ארצות־הברית
( ) 6מ שכור תו, המשוחררת

ממ ם הכנסה, של נ שי א

המדינה היא :
1000ל״י לחוד ש

450ל ״י לחוד ש

(ג) 300ל״י לחוד ש
( ) 7ה פ אזו אינו ה מ טב ע של :
(א) פור טוגל
(ב) צ׳ילי
(נ) ברזיל
( ) 8הקרוצירו הו אהמ טב ע של

מדיגת משחק הכדורגל הישראלי הבינוני.
שבחים החלו מומטרים עליו מכל עבר, תמונותיו
התנוססו מעל דפי העתונות, חובב
הכדורגל בארץ התרגל לשם החדש ! גולדשטיין.
גם שייע השלים עם העובדה שמשמאלו
נמצא תותח לא קל בהרבה ממנו.
הבדיחה החביבה עליו :״באיזה הרכב משחקים
היום י — שייע ועוד עשרה !״ נגנזה
לזמן ארוך. במקומה נאלץ גלזר לומר :
״שייע ועוד תשעה, וגם אתה׳ יוסלה.״
״לרפוי,״ את מבכי ! אולם ככל שהתקרב
השיא למרום הפסגה, כן גדלה בצעיר
הרגשת הבטחון המופרז והגאווה שציינו
את מרבית חברי קבוצתו. מכבי תל־אביב
צעד משך שנים, ללא מתנגד בדרכו, לנצחון
בליגה ובגביע. הבדל הרמה היה כה רב
בינו לבין שאר הקבוצות, עד כי למורה
נותר עוד מקור מקומי לשיפור ידיעותיו.
ובעוד מכבי מזלזל ביריביו, התארגנה כעין
תנועה מאוחדת בין שאר הקבוצות, שמטרתה
הקדושה המשותפת היתה! ״לדפוק״
את מכבי תל־אביב. מי שהצליח בכך, זכה
לזרי תהילה, חגיגות ומאמרים ארוכים. מי
שלא זכה לכך( ,והיו רבים כאלה) ,לא הצטער
במיוחד. הרי היה זה מובן מאליו.
אט אט הפכה הקבוצה הקרת מזג, מותקפת
מכל העברים בקבוצות ירודות אך מלאות
מרץ. מ״ 11 הכוכבים ניטל הרצון להי לחם
על כל כדור. השערים באו גם בלי
הברקות, ללא תכנון מדוייק, כבעבר. הדגש,
לכן, הושם על כוכבים בודדים, והבולט
ביניהם היה גולדשטיין.
התשלום המסורתי. כאשר הופיעו
קבוצות חוץ על מגרשי הכדורגל בארץ היה
מכבי מתעורר לחיים חדשים, משחק באותו
המרץ שהקבוצות המקומיות היו משחקות
נגדו, ביתר הצלחה, כמובן. הנצחונות, המסעות
המוצלחים והמשחקים הבלתי נשכחים
של הקבוצה עשו את מכבי לאלוף
הכדורגל הישראלי. כמעט כל אחד משחקניו
מפורסם לא פחות מכל חבר ממשלה, ולתוצאות
משחקיו מצפים לעתים יותר מאשר

v fV

Q ic g J K J l

(א) פו ר טוגל
(כ) ברזיל
>ג< אינדונזי ה
( )9הפרם הגדול של הבד
לווה העמ מי הו א בן :
(א) 25 אלף ל ״י
(כ( 30 אלף ל״י
(ג) 50 אלף ל ״י
המ טבע
( ) 10 הוון הו א

(א) קוריאה
(כ) י פ אן

(ג) סין
( ) 11 הדינר אינו המטבע
(א) מצרים
(כ) יוגו סלביה
(ג) ירדן
( ) 12 אברהם א בינו שילם עבו ר מערת
ה מכפלה l
(א) 400 שקל /כסף
(ב) אלף שקל כ סף
(ג) 50 שקל כסף

) j mה בו לי בי אנו הו א דד

מ טבע של :
(א) בוליבי ה

(כ) ונ צו אל ה

(ג) ברזיל

) 14( ^ 7הפרנק אינו המט בע

(א) שוייין
(כ) הולנד
(ג) בלגיה
( ) 15ל מ טב ע 10ה פ רו טה ה ע שוי אלו מיניו ם:
(א) 12 בלי טו ת
(ב) 8בלי טו ת
(ג) 5בלי טו ת

לחדשות מרעישות על בי. ג׳י.
אך גם לאליל צומח בסופו של דבר זקן
בצורת סדקים בגופו. הוותיקים החלו לרמוז
על רצונם לפרוש. הצעירים עשו הכנות
לתפוש את מקומם.
גולדשטיין שוב לא יהיה עוד הבנימין של
הקבוצה, והוא מתעתד אף לבקש את התשלום
המסורתי לשעות האמונים שקבלו
חבריו ה״גדולים״ ,לאו דווקא משום שהוא
זקוק לו.
אתלטיקה ההד בא אל אסולין
כאשר הגיעו, לפני שנה, כמה אתלטים
קלים לכפר תבור, השוכן למרגלות ההר
המקומר, ניסו, כמה דקות לפני ירית הזינוק
למרוץ הקפת התבור, ללמוד מראייה את
המסלול הנכון להם בדרכם.
הם עמלו לשווא. שבעת הקילומטרים התפתלו
כטבעת לא ישרה סביב ההר. המסלול
היה בעורם סוד כמום. כל מה שנותר להם
היה: לרוץ. הם רצו ונוצחו. בבכורה זכה
ישראל אסולין, נמוך הקומה וקל המשקל,
מהפועל עפולה ומורה להתעמלות בכפי
תבור, שהכיר כל שביל, שיח או גבעה בדרך
המייגעת, חישב את ריצתו לאחר אימונים
רבים במקום.
השבוע, כאשר מרכז הפועל ערך בשנית
את המרוץ, נוכח כי מספר המשתתפים גדל
בהרבה, הוסיף גם מרוץ מיוחד לנערים,
מתח את מסלול הבוגרים עד ל־ 10 קילומטרים.
אך מספר. המשתתפים הרב לא הזיק במאומה
לאסולין, שהופיע שוב מוכן ומזומן
לדרך אותה, הוא מסוגל לעבור ללא הסום
גב בחושך.
העיר אחר הרצים לאחר המרוץ :״כולנו
באים אל ההר, אך אסולין, ההר בא אליו
בכל שנה...״

מהללות חיל רגלים. רות המנהיגות הטבעית של המועמד לעליה בדרגה״ חייבת לשכנע
את פיקודיו בכל מצב שהוא. היה! כדאי מאד שלכל מועמד למנהימת תהיה הופעה אכזרית
מעם •,גיחוך ם רקססי־אצליי ואוסף־ בדיחות ממולחות העלולות לרומם את פופולריותו בין
פיקודיו הרגישים לכי הופעה! שכלימיתרבותית באדם המובילם באש אליב אלי קרב.

חטיבותמנהלה. על הלוחם המועמד לעלייה בדרגת, לדעת כיצד/אין/מתי
לדנזוז לחבריו שיגישו לו שי־עיד׳וד, במסדר רשמי, חמוש, מרויין, קרבי,
בכל כלי המשחית האפשריים (בסקרה הצורך אפשר גס לשאול רובים).

גונדות תותחנים. חייל,המשרת בגונדת
תותחנים חייבים כל מפקדיו לוודא מ-הי
רמתו הספורטיבית־גופנית של מפקד המחר
דבר זה נענסה בגלל הדי־ישות המקצועיות
הגבוהות המתבקשות מהמפקד — כגון טיפוס
עד לקצה לוע התותח, מקום שם יוכל המפקד
לוודא באם הלוע לא סתום על ידי שיחים,
לטאות מתות, סנדוויצי׳ם או כל פסולת אחרת.

״העולם הזה״ ,הידוע בשבועון המבקש דהחכים את קוראיו
כמידת האפשר, החליט לתת(כצורה מסולפת /כזבנית /דא
רשמית) ,לקוראיו החיילים שעדיין מצפים לתורם הם לעליה
בדרגה, את כללי הנוהג, המסורת והנתונים הדרושים לעלייתם.

כששרים בדוגה
מאוו

דענו דוריא

יחידות צנחנים. חייל המשרת ביחידת
צנחנים,העולה לדרגת סמל או/ו דרגה גבוהה
יותר — רשאי לצנוח, במידה שהתנהגותו
הטובה מזכרי אותו לכן, אף בלי מצנח —
וזאת בהתחשב בתמה המקצועית בצנחנות
שהשיגה בזמן שהשתדל להגיע לדרגת סמל.

מו תו ת אניות
הצי המלחמתי.
מלת יצבע את דו פן
האנייה בצבע
אפן ר ימי בשטח מ־סויים.
מדי יום בין־
מו. מלח״טוראי״רא
ון כבר יוכל לב חור
לעצמו את הצבע
החביב עליי בין
זפור ימי(דופן) לבין
אדום אש (ארובה).

פלוגות פרשים. חייל המשרת ביחידת פרשים, העולה לדרגת מפקד כתת סוסים
ישמש דוגמה, ישגיח ויטפל בבהמה כבבת עינו. פירושו יפזם לה משירי המולדת
יוודא שהמורל שלה יהיה גבוה, בכל הדרכים האפשריות.
בכל עלייה קשה.

היל תחבורה. חייל שעלה בדרגה ביחידת תחבורה/רכנב
הנמצא שולט בכל סודות/רזי התפקיד לא ייחסם בדישו —
_בי יצר לב האום רע מנעוריו
להבין פירושו לסלוח — לא

מחלקות שיריון טנקיס/זחלים.
על ׳0תפקד לבלוט באישיותו הבולטת
והנדחקת״אל״מרום־הטנק. חובה מתמדת
עליו לחיין בצייר, גברית, מאומצת.