גליון 844 מתאריך 24 בדצמבר 1953

w js M W

הזה

רב־אלוף משה דיין
תפקיד הת״ר ללחום. לא לכתוב

העורך הראשי :
אורי

רחוב נייתסוז , 8תל־אביב
(יי ד תיאטרון * ,ח י •ן
טל 20785 .
ו.1ר138 .
מעז המברקים :״סולמפרס׳׳
מו״ל: העולם הוח בע״מ
מודפס :
דפוס ישראל בע״מ. ת״א

•dm, 44ש1ה 17
״תבטבת תשי״ד
53׳ 24 . 12.

אבנר׳

ראש המערכת :
עורך משנה, תבנית : נת הצלם הראשי :

עורך משנה, כיתוב :
אורי סלע

דן ברנע

עמנואל פרה

חברי המערכת :
דוב אימן. משה בן־אפדים, יחיאל בשן; ,הורה גבאי.
נצה נבי. לילי גלילי. אוסקר טאובר. סילבי קשת

ציירי שערים :
יואל בוכוולד׳ שלמה בן־דוד. שמואל בק. שרנא חייל,
זאב ליפמן. פילים פזנר, פאול קור, נרט רוטשילד

מ״מ ראש מערבת, ירושלים

ראש. מערכת, חיפה
חייט ביטל

זאב ה רץ

סופרי חוץ: גבריאל דנון. יוש, מקסים סלומון

מנהל מעבדה :

מנהל מבצעים :

דן ד

שלמה אדיר

ראש המנהלה :
של»ח הררי

בשבוע שעבר הציע הקורא יחיאל יערי,
במדור המכתבים׳ הצעה שנתנה לי מזון רב
למחשבה. ככל שהרביתי לחשוב עליה, כן
נראתה לי יותר. הצעתו היתד, לארגן מוע־צות־קוראים
מסביב לעתון.
כשקיבלנו לידינו עתון זה לפני כמעט
ארבע שנים, לא רצינו ליצור לא במה פרטית
ולא עסק פרטי. רצינו ליצור במה ציבורית,
עצמאית -,בלתי־תלוייה. לא היה גוף בארץ
שיכולנו להישען עליו.
משך שנים אלה התגבש מסביב לעתון
ציבור של כמה אלפי אנשים שאינם רק קור אי
העתון, ככל שאר הקוראים, אלא שותפים
לו מבחינה נפשית. אנו נתקלים בהם
לעתים קרובות בשעת הרצאות וויכוחים׳ ב חליפת
מכתבים׳ בשיחות רעים. אולם עד
כה לא התבטאה• שותפותם אלא בתשלום
220 פרוטה בקיוסק ובמתן עצה מקרית ב כתב
או בעל־פה.
יתכן מאד שצדק אותו קורא בהציעו לתת
עתה השפעה יותר גדולה לגיבור זה על
דרכו של העתון ואופן עריכתו. אין לי כרגע
הצעה ברורה׳ אך אני יכול לתאר לעצ מי
ארגון של מועצות־קוראים כאלה בכל ערי
הארץ ובמושבותיה, אתן יתיעצו העורכים
בשאלות עקרוניות בישיבות מערכת מורח בות
ופומביות.
בשלב הראשון יכולה להיות השפעת מו עצות
אלה מייעצת בלבד, עד אשר תתגב־שנה
בצורה עצמאית ובלתי־תלויה. אך ב המשך
הזמן אין כל סיבה מדוע לא תקב לנה
על עצמן את ההנהלה המעשית, ובסופו
של דבר גם את הבעלות העיסקית, של עתון

עולה על דעתי שזה המבנה האידיאלי ב יותר
לבמה שהוקמה כדי למסור אינפורמציה
אוביקטיבית, בלתי־משוחדת ובלתי־מוגבלת,
להמוני קוראיה, ושמעולם לא היתד, מטרתה
לצבור רווחים או לעזור לקאריירה האישית
של עורכיה.
אני מעוניין לדעת מה דעתך שלך על דרך
מחשבה זו. אם יש לך הצעה משלך, אנא שלח
אותה לנו.
השבוע נתן לי ועד הסטודנטים בטכניון
הזדמנות בלתי־רגילה להיות נוכח בישיבתו
הסגורה, בה נפלה ההכרעה אם להיענות לדרי שות
ההנהלה או לאו.
התרשמתי מאד מיחסם לבעייה, שהיה בלתי
רגיל למדי בדורנו. הוא היה רחוק מן ה קיצוניות
קלת־הדעת, המבקשת את הקרב
לשמו. באותה-מידה היה רחוק גם מרוח
הכניעה והחנופה.
לא יכולתי שלא לחשוב, בשעת הישיבה•

ע.ל הקמצנות׳ המוזרה של המדינה, המוכנה
להשקיע מיליונים על גבי מיליונים בתוכניות
פיתוח, והמקמצת באלפים הדרושים ל חינוך
המהנדסים והבנאים אשר בלעדיהם
בנויות כל אותן התכניות על בלימה.
הכוח האמיתי של מדינת־ישראל׳ אינו ב כוחה
הצבאי המגויס. כוחה טמון בעליונו תו
ההשכלתית וברמתו הטכנית. של האדם
העברי. תפוקת האם העבריה לא תגיע לעו לם
אלא לחלק קטן מתפוקת האם בארצות
השונות. כוחנו בזד, שניתן לילדים המעטים
שלנו את ההשכלה והחינוך שיסגלו אותם
לעמוד מול כוח גדול בהרבה במספר. אין
זה רק חשבון לשעת־קרב, עת עומד טנקיסט
מול טנקיסט וטייס מול טייסז זהו קודם
כל חשבון ל$זערכות שלום ובנין, אשר גם
בהן קובע הכוח האמיתי של הגוף הלאומי
יותר מאשר הכרזות מפוצצות באו״ם.
לפני שנה עלה על דעתו של עיתונאי קנדי
רעיון משעשע מאד. הוא רצה להוכיח ל עורכו
כי איש אינו קורא את ההודעות ה צבאיות
מקוריאה. לכן שיכנע את העורך ל פרסם
משך שלושד, ימים את אותה ההודעה
עצמה מדי יום •יומו, עם אותה כותו*ת ב עמוד
הראשון, ללא שינוי. הצלחתו היתד,
שלמה: רק שלשה קוראים הרגישו בכך,
שאלו את המערכת מה קרה.
בשבוע שעבר עשה העולם הזה את אותו
הנסיון. בעמוד 10 פרסם, תחת הכותרת
״נקודת התרופה״ ,סיפור משעשע על גנב
מכוניות. היה לו ליקוי אחד .:אותו הסיפור
עצמו פורסם באותו מקום שבוע״ם לפני כן.
אלא שאנחנו הצלחנו פחות מאשר הקנדי:
מאות קוראים פנו אלינו מיד׳בכתב ובטל פון,
שאלו מי מאתנו יצא מדעתו. היתד, זאת
עדות נאמנה שקוראי העולם הזה קוראים
את העולם הזה.
תוצאה אחרת היתד, לנסיון שני באותו
גליון. כדי לבדוק מה מידת הענין שמוצ אים
הקוראים במדור התשבצים, שמנו גלופה
שאינה מתאימה כלל לתשבץ. כאן הצלחנו
יותר — מספר הקוראים ששמו לב לכך
היה הרבה יותר קטן.

השבוע בא למערכת אורח לבוש חלוק־בית
צבעוני. היה זה שלום כהן, ראש המע רכת,
שביקר אותנו ביקור נימוסין עם צאתו
מבית־ד,חולים, לפני עברו להחלמה. הוא
ביקשני להודות לכל אותם הקוראים שהצי פו
אותו באיחולי החלמה. הרשה נא לי לצרף
את תוז*תי שלי לרופאי הדסה תל־אביב ול אחיותיו,
שטיפלו בשנינו במסירות כה דיה•

מול האלות

בשובי ארצה הזדעזעתי לשמוע על ההתקפה
הפראית ...מאחל לכם מקרב לב החלמה והבראה
מהירה.

משה רשקס, ארגון נבי
מלחמת השחרור, תל־אביב
לפני רנע הניעני גלית העולם הזה. הזדעזעתי
לקרוא בו על מעשה הנבלה שביצעו גיבורי החושד.
הזדעזעתי, אולם להניד לכם את האמת — לא
התפלאתי ביותר.
סוח־סוח, אתם העתון היחידי שעל שערו מת נשאת
הסיסמה ״בלי מורא — בלי משוא פנים״.
האם הערכה או הערצה מקווים אתם לקבל על כד?
בעולם של חיום, במדינת־ישראל ומחוצד, לה.
הלשת המשכנעת ביותר היא לשוז האנרוה. אתם

יוש שערי, תל־אביב
צוחק מי שבוכה.אחרון.

זה עתה קראתי את־ .מאמרו של אחד מבעלי
הקליבר הגדוליט בעתונות הישראלית. ד״ר ׳ה. ר.
דורש הכרה בזכויות ערביי אבו־גוש. פירו שו כי
בכל זאת יש המזדהים אתכם. כל הכבוד *בשל
אומץ לבו. אך, זהירות ! הראש והאצבעות עשויים

מחומר רך.

משתדלים לספר את האמת ולתת לנו עתון יחידי
שאפשר לקראו בלי בחילה. התוצאה הבלתי־נמנעת
היא: שנאה מהרבה צדדים, שכמה ממעשיהם,
שנחשבו לסוד. הועלו על דפי עתונכם.
...כאשר הייתי ילד הייתי מבקר בסרטי הקאול
בויים הזולים ולמדתי מהר את המושג ״לתת
שנסה לשני״ .בסרטים אלה לא הרשתה הגינות
נונבי הסוסים לדפוק כדור בגבו של מישהו. או
להתנפל בסכיז על אדם הסר נשק. הנינות זו אינה
בנמצא אצל גיבורי החושד שלנו, ואם >מד מישהו
•מאחוריהם, הרי הדבר מתועב סי כמה.
אינני אוהד מובהק שלכם. לא פעם אתם מר תיחים
אותי במאמריפם. אד דבר אחד אני עושה
מיד: מעכשו והלאה אבקשכם לשלוח לי את
.העתוז כמינוי קבוע.

בני פישר, ג׳נבוז, שוייץ
בקשר להתקפה הפרועה שהותקפתם״ ברצוני
׳להעיר שדבר כזה לא יכול לקרות במדינה בעלת
משטר מתוקז. היות ובמדינה כזאת היו מושיבים

גנבים כיו8
התמונות שליוו את ה״נאום במרכז המפלגה״
(העולם הזה ) 839 היו גנובות. לא הייתי מניב
על כד אם לא חזרתם לגנוב ארבע תמונות נוספות
מאותו פר. ב״סנישת ארבעת הנדולים־הקטנים״,
מבלי להודיע על המקור.

אבן־אדם, ירושלים

.כקורא ותיל, ונלהב פנעה «י קשות ההתנפלות

הבריונית...

סרן לוי עובד ,.צה״ל
...מה פלא שקולו של ״יעקב נדם פימים בהם
ידיו של עישר משתלטות והולכות ז

אורי קיסרי, תל־אביב

הערומים והחיים י•
אחרי שקראן זי במרור המכתבים (,העולם הזה ) 841
שישנו בחיפה חוג נודיסטי, אז ׳למה ־אתם לא
מפרסמים את זה בעתונכם המתיימר ׳להיות ״בלי
מורא, בלי משוא פנים״ ? אם יש לכם באמת דם
ולא מיץ עגבניות ״,תהיו נא העתון הראשון בארץ
שיתן להם דחיפה.

משה יוסקוביץ, תל־אביב
דחילק, לאנשים-ערומים?
שמחתי לקרוא את המכתבים המוכיחים ז^עדיין
ישנם־ בחורים עם דם, המוכנים להצטרף לחוג נו־דיסטי
ישראלי, על אף הסיכון שבדבר מצד .
האדוקים המתיימרים להוות את דעת הקמל.
יש לנו מזמן חוג כזה בחיפה, בו נמצאים שמונה
חברים. סולחננו ומצעגו נשמרים עדיין בסוד,
ואנו עומדים בקשר עם הנודיסטים בשאר הארצות.
אנו קוראים לנוער הישראלי: אחים, הרחיבו •
מעט את אופקיכם והינשאו מעל המפלגתיות הקט נונית
שפשטה בעם, הרימו את ראשיכם לקראת
האור ! התאחדו עם מרחיקי הראות, וזה יביא לידי
הקוסמופוליטיות שתשלוט בדור הבא בעולם.
נודיסטי כל הארצות. התאחדו!!!•

זאב ה ,.ח:פה
הנודיסט אין לו מה להפסיד בלתי אם אזג
בגדיו, ועולם ומלואו לפניו לזכות בהם

דרכון של אגרון
בתור מכרה של מר אנרון, הריני להצביע לפניכם
על כמה שגיאות בכתבתכם ״מעשה בדרכוז שרות״
(העולם הזה .) 841 אם שואף מר אניח או לא
שואף להיות ציר. לא אתם היודעים. ייתב! שהינו
מתאים ונם מוכשר, אד שאיפתו מאז ומתמיד
היתה לשבת בירושלים. י את אשרת הכניסה לאינ דונזיה
ביקש מירושלים ולא מלונדון, בה לא שהה

זה עידן ועידנים.

ו. טמיר, צהילה
העולם הזה מצטער על סעויותיו, מעונין ,
בהזדמנות זו לדעת את כתובתה של צירות
אינדונזיה בירושלים, שקיומה היה עד בה
סגד לפניו.

מיכאל שמשוני, חיפה
אין העולם הזד, נוהג?ציין את מקור תמו נותיו,
במקרה זה ספרו המהולל של סיימם,
כפי שצויין כבר בתשובה למכתב קודם.

לגמרי במקרה
המחקר שלכם על הנישואין (העולם חזה ) 843
מוכיח דבר אחד: שום דבר אינו עומד בפני
בחורה• הרוצה. להתחתן.

יואל חורש, באר־שבע
מ׳לבד החתן, בדרך כלל.
אחרי כתבתכם, הסקתי את כל המסקנות וניגשתי
לעניז באופן מדעי-׳זקקדתי עם בחור שלא מצא חן
בעיני בנשף. נכנסתי למשרדו של קבלן. עבר תי
על רשימתי הבנים ששרתו אתי בנדוד. עברתי
אפילו בשפתיהם׳ .למרות הגשם השוטף. כל זה לא
עזר אני עדיין רווקה. הוקיעו לי בבקשה באופן
דדזוף מה היתה שגיאתי.

רחל ׳רייך, תל־אביב
לא בי׳קרת במערכת העולם הזה.

כלבים ידברו

י׳ אחר רשימתכם המאלפת על הכלבים המדברים
(העולם הזה -) 843 אני מצפה בקוצר רוה להתפתחות
הבאה. מוגוע לא יכנסו הפלכים לפרלמנטים, יופיעו
באסיפות הססלנות ויצילו אותנו מן הטסשות
הקטלנית של תהן לכים על שתיים 1

דן גורי, ירושלים
ומה רע בנביחות המפלגתיות הקיימות ף

מה תפשטי כקיץ?

לפי עניות רעיני אין מקומה של הרפורטנ׳ה ״מ תלבש׳
החורף״ (העולם הזה ) 842 כעתון, וביחוד
פעמודיו•׳ המרכזיים.

א. מיסמן, רמת־גן

• מה עוד נודיסט ך

רבנים טובים ורעים
הרב הרמאי, שתמונתו פורסמה בנליון העולם)
הזה 841 יכול לשמש דונמה לניגוד שעלולה
להיות ביו חיצוניותו של אדם. לבין פנימיות נפשו.
צורת פניו כשל תם וי שר, מעשיו והתנהגותו למ טי
מכל כקורת. יהודי היבול להביע דברים כאלו
על הסמכות התורנית המרכזית — הרבנות הרא-
אין השם רב הולמו. יהודי המוכן לסדר שיה קידושין לזוג כמו מיכאל ואביגיל יובל, אינו
ראוי, להקרא בשם יהודי דתי.

שומר־תורד״ ירושלים

הוי, סילכאגה
לפני שנה. ותצי נשאתי אשה. שלושה חדשים
סוף סוף גילה מיכאל אלמז את כל טפשותה. אחרי הנשואים נפצעתי באחת המעברות שם עבד תי.
ובשכבי בבית־החולים ארזה אשתי את כל
ובורותה של בעלת הירכיים. שהשפיעה כל כד

החפצים והסתלקה מביתי.
על הגברים בישראל (העולם הזה .) 843 נראה
כאשר ח)רוזי ם םית:החולים, פניתי למשטרה ש שהבחורות
המטומטאות בי*תר מושכות &ת הגברים
הפנתה אותי לרבנות. כאן סוחבים את הענייז עד
הרבים ביותר. בהתאם לכלל: מצא מין את מינו.
עכשו. עתה הנני אדם לא נשוי, לא מגורש ובר יעל
הירש, חיפה
צוני שתפרסמו את דברי אלה שמא תמצא אוזו
זוהי מינפורוזציה ישנה.
קשבת שתתחיל לדון בענינים האלה. בהם אין
אחרי הראיונות המזעזעים של אלמז עם נאבין
,הרבנות עושה מאומה, אלא מוציאה כספים מא־עם לי שהיו הראיונות וסילבאנה,
הרי תוצאות
נשים וסותבת אה הענינים שנים בכרי שהיא

חבריהם למקצוע (בהלום) :
תוכל להתפרנס.
נרי קופד: מה׳.
זכריה מלחי, רחובות
מארילין מונרו ( :תנועה שאי־אפשר להגדירה).
ספסל *״*רדה
קירק דאנלאם: זבנג.
הסיפור הקלאסי (העולם הזה ) 841 מזעזע במיו נ;ינה
י לולוברינ׳ידה: אני עצומה.
חד מה ענום הדבר שנערה שעלתה ארצה מתוך
לפי דרישתכם, אני יכול לספק לכם עוד. ב־10
דחיפה חלוצית ולא מתור מכרה. ההוירדרה ב־גרוש
החתיכה.
מדרוו״הזנוה. אנו מרבים כל כד לדבר על עליה
יוסף ברגמן, טבריה
מו» המערב, הכד נטפל בעליה החדשה? האם. כל
עמק הככא
כד קשה להקים בתי־הארחה, שבחורה בודדת תו מפליא
בעיני כיצד אתם רואים את מוחמר
כי למצוא שם מקלט. ולא תצטרך לב*ות אה
מוסאדק (העולם הזה ) 843 כניכור המרחב ומאור
הלילה על ספסל בשדיהן
לגויים (כולל ישראלים) .מסכן זה. המתיפה ובוכה
משד, ספיר, תל־אביב

השבועון המצוייר
לאי־נסורמציה

פסוק השבוע
כשהוא רזצה — היא לא
רוצה, כשהיא רוצת — הוא
לא רוצת, בששניהם רוצים
— מתחילות שיחות עם ה מפלגה
שלישית.

דו׳׳ח סודי

מכתב׳ם
...מעווה שהתחבושת כיד לא תשפיע לרעזז על

כושר הדיבור...

עזריאל בן־מלך, ירושלים

שלום כהז

בבית-המשפט. נראה לי כשוטה נמור שהדם את
ארצו, ולא הצליח אפילו. להתנבר על שכירי האנ גלים
בארצו.

את כולכם בבית־הסוהר על שמשכם שוסו־ נאמן
לגייס חמישי ערבי. א«ל אנחנו חיים במדינה בעלת
דמוקרטיה מסריחה .׳ במכות שקבלתם נתנחם.

הכתב הראשי :

השבוע1ן הם צויר
ל אי נ פ 1ר ם צי ה

קטע מפרוטוקול בית ה דין
׳העממי המהפכני העליון
לשיפוט מזורז ביותר של
בוגדים אימפריאליסטיים.
התובע: באת לארץ על
מנת להפיל את המשטר?
הנאשם: מודה.
התובע: גנרלים גרמניים
עזרו לך בכך?
הנאשם: כן, הם נתנו לי
קרון מיוחד.
התובע: אתר, עזרת לבוגד
טרוצקי?
הנאשם׳ :מיניתי אותו ל־קומיסר
המלחמה•
התובע: אתה פ לגת את

המפלגה?
כשאתה לוחץ את ידו של
הנאשם: מודה.
העריץ המתועב ן.
התובע: האם נתת הורהנחקר:

אות לבצע מעשי חבלה ב החוקר:
ואחרי זד, הס־בתי
החרושת לנשק בשעת תננת למשרה גבוהה בממ המלחמה
נגד הפולשים הגר שלה?
מנים?
הנחקר: נכון.
הנאשם: מודה.
החוקר 1ובמשרד, זו יכו השופט:
הנאשם וולאדי־ לת להשפיע במידה גדולה
מיר איליץ׳ לנין, אתר, נמצא על מדיניות החוץ של אר אשם
ואני דן אותך ל...
צות הברית?
קטע מפרוטוקול חקירה*
הנחקר: כן.
של וועדת הסינאט לפעולות
הסינטור מק־קארתי (למי הממשלה
בראשותו של, יו קרופון
הטלביזיה) :אני חו סף
סק־קארתי :
שב טהוכה בעליל שממשלה
החוקר: האם בזמן שרו אשר הניחר, לטיפוס מסוכן
תך בצבא פקדת על חיילים כמו הנחקר הזה, דוויים ד.
למסור שטחים גדולים ל אייזנהאו^ר, הידוע בחוגים
קלגסים האדומים?
אייק,
קומוניסטיים בכינוי
הנחקר: כן.
אינה ראוייד, לאמונו של ה החוקר:
ומסרת נשק ו עם האמריקאי, שוחר ה המרים
איסטרטגיים חיוניים חופש•
לאירגונים קומוניסטיים בל ח»שיר

חוקיים באירופה?
היה היה איש ממפ״ם
הנחקר: מודה•
טינופת ! ״
הוא
.החוקר: ואחרי כן הוז ,,המשטר
.זעם.

מנת באופן אישי על ידיי
הרוצח סטאלין לבקר ב ״יש רק •אופן אחד
לתקנו (ומיד
ביתו?
תנו גם לי תיק אחד בין
הנחקר: מודל, .,
כולם ! ״
החוקר: האם זו תמונתך

העולה הזה 844

״הנני מוכי!״ ר שמו רוב הסטודנטים על פתק ה משאל
(למעלה) בו הביעו את התנגדותם להעלאת
ש.ר־הלימזדים. כתוצאה מסשאל זה סגר ר ב אלוף
יעקב דורי(ל מ טר ).את שערי הטכניון. נטשו 1400
הסטודנטים את מכשירי הלימוד(מימין)• אולם שכר
הלימוד היה רק הקש האחרון ששבר את הגב.
חשובות הרבה יותר היו חצי תריסר בעיות אחרות.
שהפכו את חיי הסטודנטים כמעט לבלתי־אפשדיים.

קומה החמישית של בית המעבדות ש־ן
^ מול בנין הטכנ׳ין׳ מאחורי דלתות של
J Iזכוכית, ישבו 11 צעירים. פניהם היו
מודאגים. לא היתה בהם משום שמחת־הקרב
של מטה היוצא למערכה. אולם זה בדיוק
היה מצבם של חברי ועד הסטודנטים בטכניון.
מעולם לא פרצה מלחמה כה גדולה בגלל
סיבר. כה פחותת־ערך. למראית־עין היה
נטוש כל המאבק בשל 50ל״י בשנה. עד כה
שילמו הסטודנטים שכר לימוד של 150ל״י.
עתה דרש רב־אלוף יעקב דורי, הרמטכ״ל
של הטכניון, העלאה עד 200ל״י. ההבדל
אינו מגיע אלא ל־ 6לירות לחודש של לימו דים.
להורים רבים, המשלמים יותר כדי לש לוח
את בנס לבית־הספר התיכוני, ולאזר חים
רבים המבזבזים 10ל״י בערב אחד
בבר, ייראה סכום זה כקש.
אולם היה זה הקש ששבר את גבו של הס טודנט.

..מקצ
1ע בץ היד1,׳
אחד מן ד,־ 11 בחדר המפקדה היה• ישראל
מגלי, צעיר בן ,25 בעל הפנים האדמדמות
של חקלאי. ישראל, נשוי ואב לילד, היה
חבר משק מעין־ברוך בגבול הצפוני, אולם
הוא רצה ללמוד. המשק התנגד לחופשה,
ישראל החליט לפרוש. משפחתו נשארה לפי
שעה בקבוץ.
הוא השיג הלוואה של 400ל״י, נרשם ב חיפה
בפקולטה להנדסה כימית. עם חבר
שני שכר חדר של 12 ממ״ר, שעלה 40ל״י
לחודש.
עד כה שילם ישראל 17ל״י שכר־לימודים,
10ל״י עבור ספרים וחמרי כתיבה 20 ,ל״י
שכר־דירה. במסעדת הסטודנטים הוא שילם
380 פרוטה עבור ארוחת־הצהרים, ארוחת
בוקר וערב הכין לעצמו בפינה בחדרו. חלק

מן המזון קיבל מן המשק. לכן הגיע תק־׳
ציבו החודשי (כולל נסיעות והליכה לקול נוע
פעמיים בשבוע) ל־ 75ל״י בלבד 15 ,ל״י
פחות מאשר תקציבו של סטודנט נורצאלי,
בגדים לא קנה כלל, הסתפק במעיל חאקי
ששרד מימי הפלמ״ח ובבגדיו הישנים האחרים.
מחשבה
אחת מנקרת בראשו של ישראל
מגלי: מה יקרה כשיאזל הכסף שקיבל ב הלוואה?
הוא רצה להשיג עבודה. אולם
עבודה אין בחיפה, על כל פנים לא לסטודנ טים
הקשורים ללוח־זמנים של הטכניון.
״יש לי מקצועות טובים בין הידיים,״ אמר
במרירות .״אני נהג וחקלאי. אבל אני מוכן
אפילו להיות סנדלר ! ״
כמה מחבריו של ישראל עובדים. אחד קם
בשלוש בבוקר, מחלק עתונים לפני יום לי מודים
מפרך. שני מוכר כרטיסי קולנוע. שלי שי
יושב בלילה ליד הטלפון בתחנת מוניות.
אחדים התאגדה נותנים במרוכז שיעורים
למבוגרים המבקשים לעבור בחינות בגרות.
שלושה אף הקימו תזמורת־ג׳אז, עוברים ב־בתי־קפר.
ובמחנות.
אולם ישראל מגלי יודע שאין הדבר כדאי.
לפני שנה התקין הטכניון תקנון־לימודים
חדש. לפי׳תקנון זד, חייב הסטודנט לעשות
בבית תרגילים, שציוניהם קובעים במידה
רבה את הצלחתו. אדם עובד נאלץ להעתיק
את התרגילים מחברו, או להיכשל׳בהם. שתי
אפשרויות אלה גם יחד אינן מוצאות חן ב עיני
ישראל מגלי.

אבדם על הגב
גורלו הפרטי של ישראל משקף את כל
בעיות הסטודנטים. הוא מסביר מדוע תו ספת
של .6ל״י לחודש מהווה בשבילו בע-
ייה, אף כי לאיש עובד זהו כיום סכום כנד

גמסעדון הסטודנטים, השייכת לקבלן פרטי, יבול הסטודנט לקבל ארוחת צהרים כ־ 380 פרוטה,

אחרי שחיכה בתור ארוך במו במחנה צבאי. ארוחות בוקר וערם עולות הרכה יותר. לדעה

If H l I 1

הסטודנטים, אם יוכלו להרחיב את המסעדה ואם יקבלו מזון קצוב מן המפקח על המזונות במחירים זולים, יובל הסטודנט לחסוך מבוס ניכר.
תקנון הלימודים »ונע
מן הסטודנטים להש־מסתיים
לעתים אחרי חצות.

עט מבוטל. והוא מסביר גם את הרקע האמיתי
למאבק הגמל בטכניון. שכר הלימוד
הוא הקש האחרון. אולם לא הוא הקובע
באמת. הרבה אבנים מעיקות על גבו של ה סטודנט.
לפחות אחדות מהן יש להקטין
ולהוריד, כדי שלא יכרע תחתיו.
האבן הראשונה היא בעיית השיכון. בעד
חצי׳חדר משלם ישראל למעלה מרבע תק ציבו
החודשי. בירושלים הוקל המצב מאוד
אחרי שהסטודנטים קיבלו לרשותם מחנה
עזוב, הפכוהו לשכונת מגורים. מסירת מח נה
כזה לרשות הסטודנטים בחיפה היחה
משנה את מצבם באופן מכריע. הדבר תלוי
בגורמים רבים. הסטודנטים חושבים שיעקב
דורי י כו ל היה לעזור בהרבה.
לסטודנטים יש מסעדה המספקת להם ארו חת
צהרים זולה .״אינני יודע מה היינו עו שים
בלי רותי תמה אחד ממנהיגי הסטו דנטים.
אולם אין זה פתרון אמיתי. המסעדה
היא קטנה׳ ארוחות הבוקר והערב יקרות׳
כי בעלת המסעדה, קבלנית פרטית׳ צריכה ל כסות
את הוצאותיה. לו היה המפקח על ה מזון
מספק לסטודנטים מזון, קצוב זול׳ והיה
מאפשר להם לקיים מסעדה ברשות עצמם ב אולם
גדול יותר שיינתן על ידי הטכניון,
היה התקציב הפרטי של התלמיד הממוצע
משתנה בהרבה. במי זה תלוי? במפקח,
בהנהלה.

קריטיים הוא נשאר גם בשבתות בחיפה כדי
לגמור אותן. לחזור על החומר שלמד ולקרוא
ספרים לשם לימוד כללי׳ זאת אין הוא מס פיק
בכלל.
״שכחתי איך נראית בחורה מתלונן
אשר .״כשעוברת אחת מול החלון, מפנים
כל הסטודנטים יחד עם הפרופיסור את רא שיהם
אליה ! ״
יש סיבה להזנחת הבחורות, דבר שאינו
מקובל בין הסטודנטים בעולם. לפי התקנון
החדש מקבל הסטודנט ציונים (״תווים״) עבור
כל עבודת־בית, עבור השתתפותו בהרצאות,
עבור תשובותיו כשהוא נקרא ליד הלוח׳
עבור הבחינה (״קולוקוויום״ או שיחה) ש הוא
חייב לעבור בכל מקצוע ארבע פעמים
בשנה. כל התווים האלה (הנמוך ביותר הוא
ה׳ ,הגבוה ביותר א׳) משפיעים באופן מכ ריע
על המצב בסוף השנה.

אי; לנ 1ש1םשבש לפני החופש הגדול עובר הסטודנט את ה בחינות
העיקריות בחמשת המקצועות ה ראשיים
ובארבעת מקצועות־המשנה. לפי ה
איך
נראית בח1רר?׳אולם בראש הרשימה עומד סלע המחלו קת:
תקנון־הלימודים. הוא מרחף על כל
מעשה ממעשי הסטודנט.
התקנון הועתק לפני שנתיים ממוסד שויי־צי,
והוא אחד החמורים בעולם. אין הוא
מיועד לאנשים עובדים. להיפך, אחד ממח־בריו
אמר בפירוש שלא איכפת לו אם לא
יעבוד הסטודנט אף רגע בתקופת לימודיו.
הלימודים קודמים לכל.
אשר הולניק, צעיר בלונדיני גבה־קומה
בן ,21 הלומד הנדסת בנין׳ קם ב־ 6.45ב בוקר,
מתרחץ ואוכל בבית, ממהר לטכניון.
הוא קבלה בו מ־ 7.45 עד ,3.30 שומע הרצאות.
לא כדאי לו להחסיר הרצאה, כי עיון
במחברתו של חבר ידרוש ממנו אותו זמן.
ארבע פעמים בשבוע על אשר להיות בטכ ניון
גם משעה 3עד 6אחרי הצהרים. ב חזרו
משם, מחכה לו עבודת־הבית. כל עבו דה
כזאת דורשת כשלושים שעות׳ והוא עו בד
עליה מ־ 7בערב עד אחרי חצות. ברגעים
מלצר תלמיד
משמש

לפני הלימודים. נחום לחמן,
האדריכלות בשנה הראשונה, הוא
מלצר במסעדה משך שעתים ביום.

עובד
תקנון הקודם יכול היה הסטודנט לבחור
אם רוצה הוא להבחן בראשית החופש או
בסופו. אולם עתה חייבים כולם להיבחן
בראשית החופש (״מועד א אך אם נכשל
סטודנט במקצוע ראשי אחד׳ חייב הוא ל היבחן
בסוף החופש (״מועד ב׳״) בכל ה מקצועות
הראשיים גם יחד. פירוש הדבר :
אין הוא יכול לעבוד בחופש כדי לחסוך
כסף לשנה הבאה.
אם נכשל האומלל גם במקצוע אחד בלבד
בבחינתו השניה׳ הרי הוא חוזא שנה אחת
אחורה — לא רק באותו מקצוע, אלא בכל
המקצועות. שוב חייב הוא ללמוד מבוקר
עד ערב, בלי יכולת מעשית לעבוד, במקום
להתרכז במקצוע האחד ולחסוך כסף.
המוסדות המדעיים רשאים להקל על חו מרת
תקנון זה בהתחשב בתווים שאסף ה סטודנט
משך השנה — כך שהרשת שלמה.
״אין לנו שום חובות כלפי הסטודנט. יש
לנו חובה כלפי המדינה להוציא מתחת ידי נו
אנשי מדע מושלמים, ו-את זאת אנחנו
עושים אמר קרל אלפרט, דובר ההנהלה.
גם הסטודנטים מודים שהתקנון מבטיח לי מודים
טובים. יש להם רק טענה אחת :
בתנאים אלה יכול רק בן להורים עשירים
לבקר בטכניון.

מחלקי חלב. ערים, שרברב
אולם רק חלק מ־ 1400 הסטודנטים (כולל
60 הסטודנטיות) נמצא במצב מאושר כזה.
לפי סקר חלקי׳ 31%מן ההורים עובדים
בפקידות וכמנהלה, מקצועות שאינם מאפש רים
להפריש 100ל״י לחודש לחינוך בן.
לעומת זאת׳ 20%עוסקים במסחר ו־150/0
במקצועות חופשיים, מקצועות מאושרים ב יותר
מבחינה כספית 5 % .הם פועלים׳ 3 %
מכונאים׳ 6 %מורים׳ 5 %בעלי־מלאכה,
בני כל אלה נמצאים במצב קשה.
לא חסרים בין ההורים: שלושה ראשי־ערים׳
ספר׳ שלושה מחלקי חלב׳ זגג׳ מו־

רוב הסטודנטים מנסים להשיג עבודה. חלקית

1י י יודעים שהדבר עתיד להתנקם כרמת לימודיהם

כסוף השנה. אודם בחיפה אין כמעט עבודה מתאימה. אחד המאושרים הוא עמי יוכל, חיפאי כן
הנדסה בימית כשנה השניה. הוא מוכר כרטיסים כקולנוע משך 4שעות כיוס, מרוויח 1.200ל״י ר שמפאת
מצבם הכלכלי הדחוק ׳נאלצו לעבוד 1 ולהזניח את לימודיהם.

דר 1ש: אבא

סמל מלבב. בקבוק שבור זה של ת,־
נוק, בפתח מוינדון הסטודנטים, מסמל את
נונחוון ם של נ 40 סטודנטים נשואים הורים.
ביל דלק, קוסמטיקאית, שרברב 140/0 .מן
הסטודנטים עצמם נשוא־ם (לכל שלישי מהם
יש ילד) .כל סטודנט חמישי הוא עולה חדש.
וזו השאלה האמיתית: האם יהיו מהנ דסי
המחר ואדריכליו בני עשירים, שמק רה
הלידה נתן להם את הזכות לעלות במד רגות
המשופשפות של הבנין היפה בעל הגג
המקומר או שיכנסו בו אותם הצעירים המר גישים
תשוקה אמיתית למכונה׳ למשאבה
או לשרטוט? אם אבן הבוחן מונהת בארנק
האב, הרי המצב הנוכחי מצויץ. אך אם
רצוייה למדינה בחירה על, פי הכשרון והרצון
החפשי, הרי שהמצב הנוכחי פסול מ עיקרו.

עכשיו טוענים הסטודנטים כי אפילו
הכשלונות בתום שנת הלימודים האחרונה
היו על פי מפתח סוציאלי מובהק. נכשלו
בבחינות ונשארו לשנה נוספת לאו דווקא
הסטודנטים המטומטמים ביותר, אלא אותם

קשה להאשים במצב זה את הנהלת הטכ ניון.
אין לה אבא. היא מקבלת הקצבות מן
הממשלה, הסוכנות, מאוהדי הטכניון המאור גנים.
בכל זאת מגיע הגרעון השנתי שלה ל־
300 אלף לירות ואין מי שיכסה אותו.
שכר הלימוד של הסטודנטים תופס בכל
התקציב הזד. רק חלק. קטן 265 :אלף מתוך
מיליון ד 648 אלף ל״י. אילו הסכימו הס טודנטים
לשלם את שכר הלימוד החדש, עוד
היה נשאר גרעון מכובד של 250 אלף.
הסטודנטים טוענים בגלוי שהמנהל, יעקב
דורי׳ גרם במתכוון להשבתה, לא על מנת ל העניש
את הסטודנטים (אתם הוא מקיים
יחסים ידידותיים למדי) אלא כדי להכריח
את הצבור והממשלה לשים את לבם לכל
הבעייה .״אין פלא שרב־אלוף יכול לנצח
בטאקטיקה רב־סמל,״ התלוצץ אהוד אביבי,
שחור העינים, מנהיג הסטודנטים, שהוא
רס״ר במילואים.
הדבר מתקבל על הדעת, כי אחרת אין ל הבין
את עמדתו של דורי. ברגע האחרון
עשה דב גבעון, מהנדס מפורסם שהיה ב עצמו
חניך הטכניון׳ מאמץ נואש למנוע את
המשבר. בהשפעתו הסכים הועד לנסיגה גדו לה,
הציע לדורי בישיבה דרמטית, שנמש כה
עד אחרי חצות, שהסטודנטים ישלמו
בינתיים את שכר־הלימוד המוגדל, אך לא
יחתמו על התחייבות לכך עד אשר יווכחו
שהנהלת הטכניון תבצע את הבטחתה לעזור
להם בפתרון הבעיות האחרות.
אם מתוך כוונה לגרום למשבר, ואם מתוך
נוקשות חיילית, דחה רב־האלוף פשרה זו,
דרש מועד הסטודנטים כניעה ללא תנאי :
לחתום על התחייבות לשלם את שכר הלימוד

המוגדל, למרות שצבור הסטודנטים התנגד
לכך במשאל סודי והוגן.
לא נשאר עוד מוצא. המוסד הגדול, שמ טרתו
לספק למדינה את המהנדסים שיבנו
את מפעליה׳ ייצרו את מכונותיה׳ יתכננו
את תעלותיה ויקימו את בניניה, סגר את
דלתותיו. ללא התלהבות, ללא שמחת־קרב,

שדו

בדם מעיף
העניינים.

אף בי דע
וגציוניהם
21 הלומד
לשעתיים.

באווירה מתונה ושקולה שהיתר, מפליאה
בצבור כה צעיר, יצאו 1400 סטודנטים ל מאבק.
הביע את ההרגשה הכללית חבר הועד
הבלונדי :״אם אנחנו לא נעמוד במבחן,
יצטרכו המחזורים הבאים להילחם מחדש.
אנחנו יודעים שזה מאבק קשה ובלתי־רצוי.
אך אסור לציבור להירתע ממלחמה צודקת ! ״

חיייף * ן * ך * אךף ] 1סטודנטים נוטשים את כניין
! i I ISN M ll I / I Uהטכניון עם סגירתו, שעה שזז
מבט אחרץ כהודעות מפקדתו. מנטה לנחש את התפתחות
רק התערכות הממשלה או הכנסת עלולה לשמש מוצא.

חללי בית-גוכרין אבנר ספיה וגבריאל וואלד
לאררך 951 קילומטרים, דמויות אפלות, יד יים אלמוניות, עיניים דרוכות.

העם קד גיבור השבוע היה מזג־האויר,
כמו באנגליה, בעלת הגשמים הבוגדניים
הבאים ונעלמים לפתע, היה הוא נושא ראשון
בכל שיחה. מכווצים עמדו יושבי השפלה
לפני תנוריהם, העיפו מבטים קודרים בשמים,
הקודרים לא פחות. בהרים, השתעשעו ה ילדים
בשלג, ניסו המבוגרים, ללא הצלחה,
להתניע את מכוניותיהם.
אותם שהסיקו את המסקנה ההגיונית מ מיטותיהם,
מצב
זה והתעטפו בשמיכות
ביקשו לשווא בידור וענין בעיתוניהם. היה
זה כאילו פשט מזג האויר למאורעות. הכל
קפא, הכל נרדם — פרט למלחמה על הגביל.
היא לא הכירה בחוקי מזג האויר, כשם שלא
הכירה בשום חוקים אחרים.
מפלגות הקדה הקריזה
כבר קרה בהיסטוריה שכלה עמדה מתחת
לחופה וחיכתה לשוא לחתן שבושש להופיע
בשעה היעודה. אולם כמעט יחיד במינו ה מקרה
שכלה שלבשה! בגדי־כלולות, נסעה
למשרד הרבנות והטרידה את העוברים-
והשבים בהצעות נישואין.
מקרה זה קרה השבוע. הכלה היתר, מפלגת
הפועלים המאוחדת. החופה היתד, הקואלי ציה
הממשלתית. משך שנים הוכיחה מפ״ם
את כוונותיה ר,פושעות ואת טפשותה המדהי מה
של ממשלה זו. קולה נשאר כקול קורא
במדבר.
ללא קשיים. במרוצת הזמן עלה על
דעת המפלגה שקשה לשבת במדבר, ביחוד
שעה שרוב שאר המפלגות מרוות את צמאונן
בנאת־המדבר הממשלתית. אומנם, לא היתד, כל

תקווה להוציא את מפא״י מידי שותפיה. לכן
גייסה את כל הכוחות כדי להיכנס אף היא
לשותפות, יחד עם הציונים הכלליים.
הסיסמה היתר, מכובדת :״שלטון מפלגות
הפועלים״ .אולם מאחר שמפ״ם היתד, רק
המפלגה השלישית בגודלה, אילו נכנסה ל ממשלה,
ולא היו לה שום סיכויים לקבל
יותר מאשר משרד אחד או שנים, וגם אלה.
פחותי חשיבות, היתר, זאת סיסמה מטעה.
לפי מונחי מפ״ם, היה נכון יותר לקרוא לשותפות
המוצעת :״שלטון הריאקציה המת קדמת״.
המחזה
כולו יכול להיות משעשע .,לולא
הוכיח מחדש את העובדה שאין הדמוקרטיה
הישראלית בנויה על קוטביות אמיתית של
המאפשרת להמונים
ממשלה ואופוזיציה,
בחירה. היא בנוייה במקום זה על אגודות
מפלגתיות היכולות להתחבר או להיפרד
כרצונן, ללא קשיים אידיאולוגיים מיוחדים.
מדיניות ביו־ת־הרוודד הישראלית
בשבוע שעבר דהרה מכוניתו. של נשיא
המדינה בדרכה לטבריה, כשהיא מניפה את
דגל איטליה ונושאת בתוכה אדם זעיר־קומה
ושחור־שיער גלי, הנושא את השם רב הרושם
קאפומאצה דה קאמפולאטרו, רוזן, שגריר
איטליה בישראל. לצידו ישב ראש הטכס
במשרד החוץ ובלשכת הנשיא, ד״ר מיכאל
סימון. היתד, זו נסיעה שסיימה פרשה פולי טית
אופיינית למשרד החוץ, הנחלץ, לעתים
בהצלחה, מעובדות מדיניות בלתי־רצויות.
מאז עבר משדד החוץ לירושלים, נותק
רוב המגע הרשמי, וחלק גדול מהמגע ה מעשי,
בין הנציגויות הזרות ומשרד החוץ.
אולם פקידי משרד החוץ חיכו למאורע $חו
שיקבע אחת ולתמיד את הנוהג הדיפלומאטי
לעתיד. המאורע: הגשת כתב־האמנה על
ידי אחד מנציגי מדינות המערב.
שיחה כלי נדי. למזלה הגרוע של

SV V W 1 \1 P«1

מדינת ישראל היה הדיפלומאט המערבי הרא שון
שהגיע מאז העברת משרד־החוץ נציג
איטליה, מדינה קאתולית המקיימת יחסים
מצויינים עם העולם הערבי.
להפתעתם הגדולה של הדיפלומאטים ה ישראליים,
הביע קאמפולאטרו את נכונותו
להיפגש לשיחה מוקדמת עם שר־החוץ, לפני
הגשת כתב־האמנה, בירושלים. הם היו בטו חים
כי הנצחון כבר הושג וכי אין כל סיבה
שהשגריר האיטלקי, בעקבות שיחתו עם ה שר׳
לא יגיש גם את המסמכים לנשיא ב ירושלים.
אולם
בסיום שיחתו עם שרת, הסביר קאמ־פולאטרו
כי לפי הנוהג הדיפלומאטי אין
כל חשיבות פוליטית היכן מתקיימת שיחה
עם שר החוץ, הנערכת כמקובל בכל מקום
שהשר רוצה או נמצא בו באותו רגע, וה דבר
כלל אינו מחייב מבחינה מדינית. אולם
את כתב־האמנה לנשיא לא יוכל להגיש ב ירושלים,
בהתאם להוראות ממשלתו.
עמדתו זו של השגריר האיטלקי הסבירה
אחת ולתמיד שאין לראות כלל נצחון ב הסכמתם
של נציגים שונים, ביניהם אפילו
שר־החוץ האמריקאי, לעלות לשיחה גרידא
בירושלים. אמר. דיפלומאט אמריקאי :״אצ לנו,
כשאיזנהואר נמצא בניו־יורק משוחחים
אתו בניו־יורק, כשהוא נמצא בקנזס נפגשים
עמו שם ...אין לוה כל משמעות פוליטית.״
מטעמים טכניים. אולם משרד החוץ
הבין את הסכנה שביצירת תקדים של הגשת
כתב־האמנד, בתל־אביב, חיפש דרך לצאת
מן המיצר בכבוד. הדרך נמצאה עד מהרה.
הנשיא, שתיכנן ממילא יציאה לחופשה בזמן
הקרוב, נתבקש לזרז את יציאתו זו. לנציג
איטליה הוסבר׳ כי מפאת היותו של מר בן
צבי בחופשה, בוודאי לא יתנגדו להגיש את
כתב־האמנה שם. האיטלקים הסבירו אמנם
למשרד החוץ כי מוכנים גם לחכות עד ל שובו
של הנשיא לתפקידו שאז ״יהיה בוודאי
נכון לקבלם בלשכתו בתל־אביב״ ,אולם
משרד החוץ טען כי מטעמים טכניים, רצוי
לערוך את הטכס עתה. כשישוב הנשיא מ חופשתו
יהיה עסוק מאוד.
הנציג האיטלקי הודיע שימסור תשובה
וביקש הוראות מממשלתו. משרד החוץ ה איטלקי
לא התנגד, אחרי שבירר כי טבריה
אינה עיר בעלת משמעות מדינית כלשהי.
כשהגיעו בשבוע שעבר הציר * ומלוויו
לפתח המלון הטברייאי המפואר גלי כנרת,
העיר תושב טבריה :״אולי נהפוך בכלל
את טבריה לבירת החורף שלנו.״
צבא הדין והדיין
(ראה שער)
שתי גוויות מכווצות ומגואלות בדם שכבו
בין הגבעות ליד בית־גוברין. אבנר ספיד,
וגבריאל וואלד נקצרו על־ידי כדורים ער ביים.
כעבור כמה שעות הודיע רדיו רמאל לה
שקצין־רופא של הלגיון נהרג בכביש
בית־לחם על־ידי יהודים.
מראש הנקרה ועד מבואות עזה, לאורך
* יש להניח שלא היה זה הביקור הראשון
של נציג רונזאי בטבריה: יבעיר שנוסדה של ידי
הורדוס אנטיפס בסאה הראשונה לספי רה,
התקבלו בלי־ספק נציגים רומיים אצל
המלך שהיה נתון תחת השפעה רומית, וש כבר
אז. נהג לבקר במרחצאות המפורסמים.

951 קילומטרים מעונים של גבעות ומדבר,
לחשה השבוע המלחמה הזהירה בין ישראל
ושכנותיה. דמויות אפלות גלשו בלילה, ידיים
אלמוניות החזיקו ברובים, עיניים דרוכות
תרו בחושך אחרי כל תנועה חשודה. פה ושם
נשמעה ידיה.
המלחמה הגדולה, שנסתיימה בנצחון ה חייל
העברי בשלה־הקרב, אך ללא הכרעה
צבאית ופוליטית, דפקה על שערי המדינה.
בשנה הששית של קיומה, היו מדינאיה רחו קים
יותר מתמיד מלחסל מצב מסוכן זה.
וכמו תמיד, כאשר נכשל המדינאי, הוטל
על חיילים אפורים למנוע את התוצאות.
משהו השתנה. האיש שעליו רבצה
האחריות העליונה לניהול המאבק בצד ה ישראלי
ישב בחדר קטן, אי שם בישראל.
רק לפני שלושה שבועות נכנס לחדר זה,
הוציא מתוכו את הרהיטים היפים של קוד מיו.
במקומם הכניס שולחן עשוי מקרש
על שני רגליים, כמה כסאות מתקפלים —
הציוד שנועד בצבא למטה קרבי נייד. בצויה
זו הודיע משה דיין, ראש־המטה הרביעי
של צבא־ר,ר,גנה,־לישראל, כי משהו השתנה.
לאלפי החיילים, שהכירו את הנד,ללי בן
ד,־ 38 בשדות־הקרב השונים של ארץ־ישראל,
מחניתה הנצורה עד מבואות כרתיה, לא
היה צורך בהודעה כזאת. הם ידעו שמשה
דיין הוא דמות שונה תכלית שינוי מיעקב
דורי, המנהל הקפדן! מיגאל ידין, המתכנן
בעל המעוף ; ממרדכי מקלף, איש המן זה
המובהק. משה דיין היה, הנהו ויהיה לעולם
איש שדה בכל רמ״ח אבריו.
אזרחים, המדברים על ״קצינים״ כעל מעמד
מגובש, אינם מבינים לרוב שהצבא מטפח
מטבעו שני טיפוסים שונים לגמרי, הלובשים
את אותם המדים ועונדים את אותם סימני־הדרגות,
אך הנבדלים זה מזה לחלוטין ב תכונות
ובסגולות.
שיכרות מפוכחת. קצין־המטה הוא
כמעט איש מדע, שחקן שח־מת קר־רוח׳
ר,מזיז פיגורות על לוח הקרב. עולמו הוא
עולם מופשט של סיכויים ואפשרויות, כמו־יות־תחמושת
וכוח־אש. העובדה כי הסיכות
הצבעוניות על מפתו הם אנשים של בשר־ודם,
אסור שתשפיע יתר על המידה על שי קוליו
הקדים.
קצין־השדה הוא כמעט אדם הפוך׳.בעולם
של אי־וודאות מוחלטת, של ידיעות סותרות,
של הרוגים ופצועים• ,של סכנות נוראות
והזדמנויות נהדרות, עליו להחליט החלטות
גורליות בסערת קרב. הוא חייב להיות הרפו:־
קן זהיר, אחראי וקל דעת, שיכור מפוכח.
נשקו הוא האינטואיציה הרוגשת, לא השיקול
הצונן. הוא חייב להיות דמות המלהיבה אנשים,
איש המעדיף את ההתקפה על ההגנה,
חסיד מושבע של הפעולה כנגד אי־המעשה.
משה דיין הוא התגלמותן של תכונות אלה.
הוא רואה את העולם מבעד למשקפת של
מפקד הסוקר את עמדות האוייב לפני ה התקפה.
יש מן הסמאות שבדיוק בפוזה זו
איבד את עינו השמאלית, שעה שעמד על
גג של מבצר צרפתי בלבנון, אותו כבש כדי
להקל על פלישת האוסטרלים לשטח׳ שלטונות
ווישי *.
* הכדור פגע במשקפת, דסיסי הזכוכית
חזרו לעין. בכל זאת המשיך דיין להשתתף
בפעולה, ער בוא האוסטרלים מראש־הנקרה.
בגלל צורת הפצע אין הוא יכול להשתמש
באבר מלאכותי, נאלץ להסתפק ׳בכיסוי ה שחור.

מוד ח הזד־.

עננים
על• פני
י שר אל

כיצד מנבא החזאי

כולם מדברים על מזג־האוויר,
אן איש אינו עושה משהו בענ;ין זה.
מ ר.קטויין .
הולך־הרגל שנרטב עד מוח־עצמותיו׳
משום שהשאיר את מעיל־הגשם בבית, קילל
בעסיסיות. הוא לא היה שונה בהרבה מאחד
מאבות אבותיו ששכן במערה. בהבריק הברק
וברעום הרעם׳ היה איש המערות כורע על
ברכיו, רועד בכל גופו׳ מרים את ידיו ל תפילה,
מצפה בדחילו ורחימו עד שיעבור
זעם האלים, אותו הזעם שניתך, אלפי שנים
לאחר מכן, על בן־בנו חסר מעיל־הגשם.
באותה שעה ישב בלוד קצין הקישור
אורי שוורץ, יחד עם סגל עובדים מנוסה,
חקר ללא כל אמונות תפלות את טיבו של
זעם האלים. התחנה קיבלה זה עתה, באמצ עות
האלחוט׳ את תחזית מזג האוויר מ־1500
תחנות כדוגמתה׳ המפוזרות על פני iכדור
הארץ. כולן המציאו ללוד את מידות לחץ־
האוויר, הלחות׳ מהירות הרוח וכיוונה, טיב
העננים.
כל הפרטים הללו הועלו בידי משרטטת
מנוסה על פני מפה, בה נמתחו קווים המ חברים
את כל הנקודות בהן שווה הלחץ.
קווים אלה (ראה מפה) נקראים איזוברים וצו רתם
מעידה על גושי האוויר. בכל שלוש
שעות נוספת לתיק המפות מפה חדשה, ומ תוך
העיון בהן ניתן ללמוד על תנועתם
של גושי־האוויר ושינויי המזג.

ס 1בב סובב הר1ח

טוטלס, מטיאורולוגיקה, שנחשב משך כל
ימי־הביניים לסמכות •העליונה במדע זה,
נתגלה לאור המחקרים המדעיים החדשים יו תר
;מלא אמונות תפלות׳ שאיש לא רקח
לבודקן משך 2000 שנה.

חחזיח בפ 1״ ו1

nun

ב־ 1820 העביר לראשונה איש־מדע גרמני,
היינריך וילהלם בתדייס, את תצפיותיו על
גבי מפה. היתה זו המפה הראשונה שתיארה
את מזג האוויר. אולם השימוש הנרחב במ פות
לצורך תחזית מוקדמת לא היה מעשי,
עד להמצאת הטלגראף׳ שאיפשר העברת ידי עות
במהירות הדרושה. עם המצאתו, היתד,
אמריקה האח הראשונה בה פרסמו העתונים
את תצפית מזג־האוויר.
מאז ועד היום חותרת כל תחנת־תצפית
לשפר את התחזית המוקדמת שלה, לספק
למעוניינים תחזית מדוייקת ככל האפשר. אין
זה מרפה את ידיה כשאינה זוכה להערכה
הנאותה: איש לא יזכור את עשרות התח זיות
שהתאמתו. אולם הולך־הרגל שנרטב
משום שהשאיר את מעיל־הגשם בבית, בהתאם
להצעת הרדיו :״מזג האוויר יהיה חמים
ובהיר״ ,לא ישכח זאת לזמן ממושך. החזא׳
יזפה למטר של קללות.

במענד, למטרה
המטאורולוגיה החדישה חוקרת בעיקר את
תנועתם של גושי־אוויר, השונים איש מרעהו
י בגודלם, במהירות תנועתם, בכמות הלחות
ובטמפרקורה. כל אחד מן הגושים האלה נו שא
אתו׳את התכונות שרכש. במקום מוצאו.
אם בא ממדבר סהרה, יהיה גוש האוויר
חם ויבש בקיץ, קר ויבש בחורף. אם הגיע
מהאוקינוס ההודי, יהיה בדרך כלל חם ולח.

חקר מזג־האוויר לא נולד במאה ה־ .20 הוא
החל עם חלוף פחדו הראשון של איש־המע־רות׳
שצפה בתופעות, התחיל לקשר אותן,
אחת לאחת במאמץ שכלי גדול. בימי
המלך שלמה כבר נודע כי ״סובב סובב הו לך
הרוח״ ואינו נושב בקו ישר, כאמונת
הקדמונים, אולם הוא לא יכול היה לדעת
עדיין כי תנועה סיבובית זו של הרוח מקו רה
בסיבובו הבלתי־פוסק של כדור־הארץ
סביב עצמו.
היוונים העתיקים המשיכו בחקר מזג הא וויר׳
אך מתוך התאמה לפילוסופיה, אם־כל־המדעים.
לא תמיד היתד, הפזלוסופיה מתאימה
את עצמה לתצפיות הטבע — קרה גם
ההיפך מכך. התוצאה: ספרו של אריס-

׳ בדרך הטבע׳ נוטים הגושים החמים יותר
להתרומם ולהתפשט, בעוד שהקרים, הכבדים
יותר, נוטים לרדת ולהתכווץ. תנועה זו של
האוויר היא היא הרוח. ככל שהפרשי הלחץ
— או, במלים אחרות, הפרשי הטמפרטורה
— גדולים יותר, כן תחזק הרוח.
אולם סיבובו המתמיד של כדור הארץ
סביב עצמו אינו מניח לגושי האוויר לנוע
בקווים ישרים: הם נעים במערבולות, ב כיוון
׳השעון סביב ״רמות״ (גושים חמים
גבוהי־לחץ) ,נגד כיוון השעון סביב ״שק
תלמיד
הפרטיזנים. כל חינוכו ו אופיו
של דיין עשוהו מפקד קרבי. בנו של
איש דגניה שייסד את נהלל, התעניין בהגנת
המושב עוד בהיותו בן •14 בגיל 18 כבר
הדריך בהגנה, בגיל 21 היה סמל בחיל-
הנוטרים. בן 22 התבלט בפלוגות־הלילה של
ווינגיט, אחד מקציני השדה הבולטים ביותר
של הדור, נביא הפעולה התוקפנית ביחידות
קטנות מאחורי קווי האדיב.
לפקודת מפקודת ווינגיט עבר בחניתה
יצחק שדה, שהתאים תיאוריה זו למציאות
הישראלית, היה אוייב תורת־המלחמה האדו קה
והטיף לשיטות בלתי־סדירות ,״פרטיז •
ניות״.
מכאן
היתד, הדרך סלולה למאסר, לבית־הסוהר,
לפעולת סוריה. אחרי הפציעה חלה
הפוגה, בה קי 4דיין את משקו העצמאי ב נהלל,
בעזרת אשתו רות, בתו של עורך־דין

שלג כרחובות ירושלים
איש המערות פתח את הרדיו
עים״ (גושים קרים, נמוכי לחץ).

המלחמה הגן רה
לפעמים מתקדמים שני גושי אוויר שונים
לחלוטין זה בצד זה. הם אינם מתמזגים
במהרה. הקו המבדיל ביניהם יוצר מעין
חזית, שכיוון התקדמותה קובע את מזג האוויר,
מבשר שינוי מיידי. אם הגוש החם הוא
המתקדם, נוצרת חזית חמה. אם הוא נסוג
מפני הגוש הקר׳ תהיה החזית קרה.
עובדות אלה, ללא ההסבר המדעי, היו
ידועות גם לישראלים הקדמונים. .הם ידעו
שבעקבות רוח המדבר החמה שנשבה בארץ
מפברואר עד יוני, תבוא רוח ים מרעננת.
אבות הגשם, כפי שקוראים הבידואים לרו חות
המערב הלחות עד היום, באו מאוחר
יותר׳ מנובמבר עד פברואר.

מזרח ומערב נפגשים
בעוד»)גשמי הזהב ניתכים על ישראל מא
מריקה,
הרי גשמי המים הפשוטים׳ המציקים
להולכי הרגל אך הכרחיים לגדול התבואה,
באים לישראל דווקא מרוסיה.
המים עצמם, אמנם, הם מי הים־התיכון.
גושי האוויר החמים, נמוכי־הלחץ, יש להם
כיוון נדידה אחיד: הם פותחים את מסעם
במעירב הים־התינון ל, נעים משם הזרהד*
בקיץ מסלולם כולו עובר צפונה מים־התי־כון
על פני דרומה של אירופה, מקום בו
יורד בקיץ הגשם. ככל שמתקרב החורף,
מדרים מסלולם של •הגושים נמוכי־הלחץ.
עד שהוא עובר, באמצע החורף, ממש במר כזו
של הים )התיכון, גורם לסערות עזות
בתוכו.
לשיא של לחץ נמוך הם מגיעים בסביבת
קפריסין. מקום זה מושך אליו גושים בעלי
לחץ־גבוה מצפון מזרח־אירופה׳ המתערבים
כאן באופן פעיל ביצירת הגשם הישראלי. את
הלחות המרווה את האוויר החם הופכים
גושים חדשים אלה, המקררים את האוויר
ומאלצים אותו לפלוט את מימיו.,לעננים כב דים.
בתנועה
הסיבובית הרגילה, מסיעה הרוח
את העננים מזרחה, מביאה אותם מעל להרי
.הלבנון וישראל. על ההרים הללו מתפרקים
רוב העננים, מזילים גשמי ברכה. רק הגבו הים
ביותר שבהם ממשיכים בדרכם לעבר־הירדן
ולמדבר ערב.
רק הנגב אינו ניזון מהשפעתה הרטובה
של הרוח. בתוכו היא נושבת קרה ויבשה,
מקימה ענני־אבק בלבד.

תכלת השטים
לבסוף נע ד,גוש נמוך־הלחץ מקפריסין
לישראל׳ גורם להתגברות הרוח. מעתה מגי עים
גושי־האוויר הקרים מרוסיה בדרך יבש תית,
אינם מביאים אתם כלל את ענני הים-
התיכון. הקור הוא כקודם, אך גשם אינו
יורד.
הגוש נמוך־הלחץ ממשיך בדרכו לערב וה רמה
מוצאת לבסוף את מנוחתה בישראל.
העננים מתפזרים על־ידי רוחות הצפון, ושוב
מתגלה תכלת השמים, כאילו לא היו דברים
מעולם. השמים הם קצרי־זכרון.
איש־המערות מרים את ראשו, פותח את
הרדיו. קול גברי צלול מבשר חמימות ויובש.
האיש מעיף מבט ברדיו, לוקח את מעיל־הגשם
ויוצא. הוא למד לקח.

חנוולח הזה

ירושלמי.
בבש לזקן. במלחמה באה שעתו של
איש־הקרב. אחרי השתתפות במערכת דגניה
הפך מג״ד של גדוד ג׳יפים ומשוריינים בחטי־בתו
של יצחק שדה.
לחימה זו, שהומצאה על ידי האנגלים במלחמה
נגד רומל ושהותאמה על ידי שדה
לארץ, התאימה עד להפליא לרוחו של דיין.

בתקופות קדומות יותר היה, מן הסתם,
הופך קצין־פרשים. חיל הג׳יפים היה המשך
ישיר של מלחמת הסוסים: שילוב של ניידות
קיצונית, כוח־ההפתעה ומכת־אש. כאן עשה
דיין כבשלו, בז לטופסים ול״בולשיט״ ,הת הלך
במדים מטולאים, עמד על כך שיקראו
לו ״מוישה״.
יצחק שדה, שאהב אותו אהבת־אב מהולה
(המשך בעמוד ) 10

m m m m m m m m m M

^יייייי

א השטתי רואה ר? את
העמודים המצויירים העליזים.
המבריקים בשלל צבעים והממ־ליצים
על אלף ם תורות. אולם
עמודים אלה הם עמור התווד של
משטר בלבלי. תשובתו האמיתית
של המערב להתקבה הרוחנית
של הקומוניזם. היא יוצרת ב 1ם ש
הקורא השק 9ת עו ל ם שלמת.

נהל מפעל־ענק אמריקאי למשווודשניים
נבקש פעם להראות את מפעלו לכמה
^!ורחים מכובדים.
האורחים ראו בניין־ענק של חמש קומות,
שאלו למה הוא משמש,, .זהו בניין המנהלה,״
אמר המנהל.

בעצם התעמולה אין, כמובן, משום חידוש.
עוד בימים שאכרי יהודה באו להציע את סחו רתם
ליושבי ירושלים העתיקה ,,צעק כל אחד
שהזיתים והענבים שלו עולים על סחורת שכנו.
החידוש הגדול של המאה ה־ 20 הוא בזה שהפר סומת
הפכה לתופעה חברתית בפני עצמה.,המשפיעה
באופן מכריע על עצם מהותה
של, החברה. אין היא עוד עבד לסחורה, אלא
מושלה.

האורחים הצביעו על בניין ארון .״שם מייצ רים
את השפופרות היפות שלנו, הידועות בכל
העולם,״ הסביר המנהל• -
״ומה שם?״ שאלו המסיירים המשתאים, ב הצביעם
על הבניין הגדול מכולם .״מחלקת
הפרסומת,״ היתד, התשובה.

לפני שש שנים הוציא לשוק קבלן בניין קלי-
פורני בשם ריצ׳י חומר כימי מסויים בשם ־ A D
. X2שם זה לא אמר ולא כלום, אלא בא רק
לעשות רושם של נוסחה מדעית מאוד• הוא
הבטיח שהחומר יחדש את חייהם של מצברים
חשמליים ישנים. תוך זמן קצר התעשר, הציף
את הארץ במערכת פרסום עצומה, הפך לגו רם
לאומי, עד שבאה מחלקת התקנים הממשלתית
ואסרה עליו לטעון במודעות שיש ערך
לסחורתו. כי החומר כולו היה נטול כל ה שפעה
שהיא על מצברים חשמליים, לטובה או
לרעה.

בזו אחר זו עברו׳האורחים את מחלקת הא־ריזת,
המשלוח, ושאר המחלקות ששכנו הדר
בבניינים ׳ מפוארים. לבסוף^ בצאתם, ניתקלו ב בניין
קטן ועלוב, עתיק יומין .״ומה זה?״ שאלו.

טוב, הרי באיזה מקום שהוא אנחנו צרי כים
לייצר גם את׳ משחת השניים עצמה !״ אמר
המנהל.

מעשה

In ///is friendly,

freedom-lovland

נ י ארי־רצנו

י־ה זו מכילה את סל היסודות של הפרסומת האמריקאית המוצלחת :
סהה אמריקאית ״ממוצעת־ ומאושרת. המטרה הכלתי אמצעית היא
כור כידה. אולם היא גס קוכעת מה תכלית החיים, ומה קל להשיגה.

הלצה זו, שקנתה לה מהלכין בארצות־הברית,
אופיינית לכל הכלכלה האמריקאית. כמעט ב כל
מפעל רציני מגיעות הוצאות התעמולה עד
כדי שליש ממחיר הסחורה• במקרים רבים,
כמו בתעשיית הסיגריות, עולות הוצאות ה תעמולה
אף על הוצאות הייצור עצמו.

הפרשה כולה עוררה שערוריה לאומית, כי
ריצ׳ר, שהוא גם דוקטור לפסיכולוגיה, גייס
הרבה ידידים בסנאט, פתח במערכה צבורית
שנסתיימה לבסוף במפלתו ובהתפטרות סגן שר ד,מסחר,
שתמך בו. אולם לא בזד, העיקר. העי קר הוא שרבבות אנשים בעלי שכל קנו משך
שנים חומר שהוכח באופן מדעי כחסר כל ערך,
שהדבר דרוש לטובתם שלד,סוהאמינו

הפרסוט
שלפה פרסומת
האכר על
של האדם
היא מעור
היא מכרי
לים על ד
שלמה1
ר,יא

בחשאי7 .
ראש מור!
התווך ש׳
כי כלב
לו היה
בה עד v
מפעלי הו
פועליו ה׳ החנוונים במחזור
קטנת היי
הפרסום
על בעל
חדש של
דם, אך ע
טים, אחר
צבעוניות

הצורך הפנימי באהבת, הזולת,
בת) המין השני הוא אחד
האדם. מודעה. זו רומזת לבת
יהיו כרוכים אחריה, אס רלו
צעת — במקרה זה מנורה 1
שההודעה אינה מנוונת דוו

האדם הוא חיה חברתית. יש לו צורך מתמיד להתז
מזג בחברה, להרגיש שהחברה מעריכת ומחבבת
אותו .״האם את גאה בבעלך כשידידיס מבקרים
בביתך?״ שואלת מודעה זו, שתפקידה למכור חול צות.
על אותה נימה מנגנות אזלפי מודעות אחרות.
הן יוצרות פחד מתמיד להיות שונים מאחרים, זרים.
, mmו,

wm .2העדר

f Sun/omp tans like the sun

p r o u d o f y o u r h u s b a n d A r c /
w h e n f r ie n d s ) h o n in

git •Ajj

iterei wfaf 0

h׳ this 0111׳ toilet tissue״| f ,

׳ U־*7ו
Uie timet
*r rtmx

)bin lot

Mutt

/fat tg dee״ H w i

•iIhh

Usre׳s all you do: 4

iUyj.9.

I is fine anil firm and soft
~like Kleenex )issues

,SUNtAMP
!ין כל קשר הנראה לעין בין ה׳
:חורה היפה ובין גליל נייר ביתי
־!שימוש. אולם הבחורה ממלאה תפי
ן יד חש-וב, היא מעוררת הגבה חיו
:ית בלבי המסתכל שעה שהוא קורא

כל אדם נבון יבין ששום מפעל לא יתן לו משהו
בחינם. אולם איטז אינו יכול לעמוד בפני הפיתוי
לקבל משהו תמורת לא, כלום. במודעה זו מציע
מפעל יישל ׳סכיני גילוח לספק לכל מבקש חינם אין
כסף מכשיר גילגח יפה, ללא, בל תנאי או תמורה.
למרווזיר זה

ONIY

ELECTRI C

אח/ר

רס ת
אותם 1

ו־אחיר בדם
י ישוב אינה דומה להכרזתו של
ב סחורתו• היא למדה את נפשו
מנגנת עליו כסוליסט על פסנתרו.
בו פחד, תאווה, קנאה, אהבה׳ יאוש.
אותו לעשות דברים שלא היו עו־מעולם.
היא כופה עליו דרך חיים
עושה זאת בגניבה, בבושה אי
ך. היא צועדת לפני הכלכלה ב־
:לב גאה. היא יודעת שהיא עמוד-
^לכלה המערבית.
זו בנוייה על הייצור המקסימלי.
קונה מכונית אחת בחייו, נוסע
הבורג האחרון נופל ממנה, היו
יות האדירים פושטים את הרגל,
עבים, גורמים לפשיטת רגלם של
׳וייס בהם. כמו שלפוחית אוויר
הגורמת למוות מידי, תגרום ה־למשבר
ולמהפכה.
:אה למנוע שואה זו• היא מצווה
על להוציא לשוק כל שנה מודל
•ניתו, הדומה בדיוק למודל חקו־
|ממגו בכמה פרטים חיצוניים בול-
היא מציגה מודל זה במודעותיענק
׳בועונים הגדולים, מעמידה בצי

משפחה מאושרת, שכל בניה יפים ומוצל:
חים. אומרת היא לקהל: רק בעל מודל זה הוא
בעל בעמו, אדם מאושר הראוי להערכה. ואי לו
בעל המודלים הישנים הוא לא יוצלח, אדם
שנכשל בחייו, מסכן שיש לרחם עליו.
חיש מהר רצים בעלי כל המודלים הישנים
להחליף את מכוניותיהם בחדשות, כדי להוכיח
לעצמם, לנשותיהם ולשכניהם שהם מצליחים
בחייהם. ואם אין להם_כם ף לכך, הם קונים
את המכונית בתשלומים או בהלואות, ובלבד
לברוח מן הגיהנום של חרפה חברתית.

נערות במקום שומרים
אנשים רבים יכולים לחשוב שפרסומת זו
היא דבר בלתי־מוסרי מאוד. שהרי ג׳ון סמית
אינו זקוק באמת למכונית חדשה. הוא מבזבז
את כספו סתם כדי לספק צורך מדומה, שנכ פה
עליו מן החוץ•

סוהר, היא עושה זאת בצורה
צעות נערות יפות בבגדי־ים.

נעימה, באו

בכל זאת, זוהי כפיה אמתית. אין אדם ה חופשי
מהשפעת הפרסומת. אנשים יהירים ר גילים
לטעון שעליהם אץ היא משפיעה• או לם
זוהי טענת־שוא, שמקורה בכך שהפרסו־ימת
הטובה אינה נזקקת לשכל, משפיעה ישר
על תת־ההכרה.

הרבי וה3ולם
הצורך הכלכלי הוא הרבי מפראג שהוליד
את הגולם• אולם הגולם אינו רק משרתו. כוחו
והשפעתו עולים עד אין שיעור על. הצרכים
הכלכליים המפורסמים. הפרסומת יוצרת את
דמות החברה שיצרה אותה•

אולם זוהי דעה פשטנית מדי• בחברה המודר נית
החסכון הוא הפשע החמור ביותר, כי הוא
מוציא מן המחזור את הכסף שרק ריצתו חש־געונית
מיד אל יד מספקת תעסוקה ופרנסה ל כולם•
הפרסומת היא שמן הסיכה על גלגלי
מכונה כלכלית זו.

התעמולה שמטרתה למכור מוצרי,ם חומריים,
טבעה לטפח אידיאלים חומריים. תעמולה ה מעמידה
מדי יום ביומו לעיני המיליונים משפחה
אידיאלית בדמות משפחה שיש לה מכו נית,
פריג׳ידר ומכשיר טלביזיה, סופה ליצור
השקפת־עולם לאומית, הרואה בהצלחה הכל כלית
את שיא האידיאלים עלי אדמות.

היא מכריחה את הצרכן — וכל אדם הוא
צרכן — לעשות את הדברים שעליו לעשותם
ממילא כדי לקיים את המשטר הכלכלי הזה.
ובמקום להכריח אותו בכוח שוטרים ובתי־

עמודי הפרסומת הם החלק העיקרי בכל ע־מון,
ובעיקר בכל שבועון אמריקאי• הקוראים
מעיינים בהם ביתר עניין מאשר בעמודי ה מערכת.
הם עולים במספרם בהרבה על עמו־

והם מקור ההכנסה העי די
הידיעות בגליון.
קרי של כל העתונים * ,הנמכרים לקוראיהם

בפחות ממחיר הניר.
ההשפעה הכוללת של עמודי מודעות אלה
היא עצומה. היא יוצרת דמות דמיונית של
מדינה שכל בניה, מכוכב־הקולנוע ועד לפועל־הרכבת
האחרון, נהנים משפע גובר והולך של
מותרות, מאושרים בחייהם, צועדים יחדיו ל קראת
עתיד מזהיר של מפעלים עוד יותר ענ קיים,
מכוניות עוד יותר חדישות, גן־עדן ש כל
אחד יכול ליהנות ממנו אם או יעבוד ויתרום
את חלקו. וכבר רומזת באופק התקו פה
החדשה, בה יכבוש האדם את הירח ויחצה
את החלל בחלליות אדירות, מיוצרות בידי מ־כונות־עניק,
וכל זה הודות למשטר היוזמה
(המשך בעמוד ) 15
* כל העתונים שניסו להימנע מלקבל מו דעות,
כדי להפגין את אי־תלותס, נכשלו, פרט
׳לאחד — הרידרס דייג׳סט, שגס הוא החל בשעתו
מדפיס מודעות. אך חזר בו.

כדי להגדיל עד כדי טירות את מחזור הקניות ואת
ה״ייצור, מוציאים המפעלים נל שנה מודל חדש של
תוצרתם. הפרסומת דופקת לתוך ההכרה הלאומית
את האמונה שרק מודל אחרון זה הוא סימן ההיכר
של המעמד המצליח. תופעה זו בולטת בעיקר במכו ניות
ובמלבושי הנשים, אך קיימת גס בשאר השטחים.

י inampoos

CftiKi •i m
sfeurir.:
i* 4oci 6
• jtoptffcVfflori sb«$

zttic

יאהבה

.6עריצות האו

י »r ימסוS 1׳0s

ויי

Sham poo
! Fo rm

t a . W Icfc׳

5w . L u s t r e - C r e m e
L o tio n

i/H N e w־ & b

.5אליל הפחד

GEN ERi

החרבה היא בת לוויתו של האדם המודרני. מכל עבר
אורבת לו סכנה: פיטורין, פציעה, נכות. הפרסומת
מנגנת תמיד על פחד זה. אם אין האדם מצחצח את
נעליו במשחה הנכונה, עלול המעביד לפטר אותו —
זוהי הבשורה של מודעה זו. המחלות המרחפות

בתמונה זו ממליצה מרילין מונרו, שופעת
הטינידת על שמן לשערות, יוצרת את
האשליה שדי להשתמש בו כדי להדמות
אליה. טבעו של אדם שהוא יוצר בלבו
גבורים, שהוא ר!צה להיות כמותם. ה

I W W W M W V W W U

דרו כל הדתות -לאושר
הגשם הסמיך הפך את סימטאות השוק העתיק של עכו לש לוליות
של בוץ. מאחת השלוליות האלה הסתעף מעבר צר
וחשוך, שהוביל לבית־ערבי ישן. המדרגות היו משופשפות
וחסרות מעקה. בקומה השלישית, בין חצי־תריסר ילדים ער ביים
שצרחו בקולי קולות, עמדה אשה. היא דיברה ערבית
ויכלה להיות ערביה טיפוסית — לולא פניה, שהעידו עליה
כאלף תעודות לידה שהיא גרמניה נוצרית.
דרכה של מרתה אבו־שנב לביתה בעכו העתיקה היתד,
ארוכה ומייגעת. היא יכלה לשמש חומר גלם מצויין לסופר
מחונן — לולא היתד, זאת דרך כה רגילה במאה ה־.20

לפני שנתיים עמדה מרתה ארנסטפויזל־הירש־ריכטר לפני
כוהן הדת המוסלמית, צרפה את השם אבו־שנב לשרשרת שמו תיה.
היה נדמה שזה הסוף. אולם זו היתד, רק ההשחלה.
חיי המשפחה היו מאושרים. מרתה למדה את השפה החד־

חיים חדשים
הדרך התחילה לפני 22 שנה, בפראג. מרתה ארנסטפויזל
היתד, בתו של גרמני עני מארץ הסודטים, שעבד ברפת. כשמת,
השאיר אשה, בן ושתי בנות. היטלר, נכנס לארץ, המשפחה
הגרמנית חדלה להיות בת מיעוט מקופח והפכה חלק של העם
השליט. כתודה עבור האושר לבש הבן את מדי צבא הרייך.
אולם האושר לא האריך ימים. הפיהרר איבד את עצמו
לדעת. הבן הבכור נפל בשבי האמריקאים שחדרו לצ׳כוסלו־בקיר״
ומאז נעלמו עקבותיו כליל• אם נהרג על ידי הצ׳כיס,
או מת במחנה עבודה סובייטי, אין איש יודע. למשפחה לא
ניתן זמן רב להרהר בדבר. הצ׳כים העמיסו אותה על רכבת,
גרשו אותה לגרמניה, שם הצטרפה למחנה הגדול של מיליוני
הפליטים חסרי־הבית שאכלו את הריסה אשר הפיהרר בישל.
מרתה היתר, בת 14 כשפגע בה ׳גורל זה. אחרי שנתיים של
קיום עלוב במחנות עלובים עוד יותר, פגשה ביהודי צעיר
בשם ריכטר. בלילות אהבה, הראשונה לנערה המקופחת, דיבר
על ארץ חמה ויפה בה אפשר יהיה להתחיל בחיים מחדש.
מרתה התלהבה, ברחה מן הבית, נסעה עמו לארץ ישראל.

בארץ געשה המלחמה, יהודים היו רצויים* כדי להקל על
הפרוצדורה יעץ ריכטר לחברתו למסור שם כוזב, לאומיות
כוזבת, מצב משפחתי״כוזב. בתעודת הזהוי נרשם: מרתה
הירש, יהודיה, נשואה.
אולם הנישואין ללא טכס לא עמדו בפני השמש הישראלית
הלוהטת. הזוג השתקע בעכו, נולד לוי בן שמת כעבור שנה.
השנים החליטו להפרד•
לא עבר זמן רב, ומרתף, הכירה לבסוף את בחיר לבח
האמיתי. היה זה בחור ערבי צעיר, אז בן 21׳ שישב בחנות
זעירה לגלנטריה באחת מסימטאות השוק. החנות היתר, שייכת
לאביו ולאחיו הנשואים•
האהבה בין הגרמניה החיננית ומחמוד אבו־שנב האהוד
היתר, מיידית. היה ברור לשניהם שעליהם להתחתן. אך איך
עושים זאת בארץ בה קיים חוק נישואין עדתי?
הדרך הפשוטה היתד, לשנות את הרישום. אך זו היתר,
דרך מסובכת. ריכטר, שביקש לעזור לחברתו לשעבר, הציע
פתרון אחר: להכיר בעובדות, ללכת לרבנות ולהתגרש.
כך מצאה מרתה את עצמה באחד הימים מול רב ארוך זקן,
ליד עדים שהעידו שהם מכירים את החתן והכלה. היא אישרה
ששמה מדתה הירש, שהיא נשואה לריכטר, שהיא יהודיה וש היא
רוצה להתגרש. הרב נתן את הגט•
אולם כעבור כמה חודשים נתברר שאין זה מספיק. על
מרתה היה להמיר את דתה, תהיה כאשר תהיה, ולהיות למוסל־מית
כדי להינשא לבעלה לפי דין מוחמד וחוק ישראל. לשם
כך היה צורך באישור משרד הדתות. בצדק חשבו השנים שה פקידים
היהודיים יתרגזו אם ישמעו כי יהודיה רוצה להמיר את
דחה. הם החליטו, איפוא, להודות על האמת הנוצרית.

במר״בה משפחתית. תעח־ה קרועה
היו דרושים ארבעה חודשים כדי לשכנע את הפקידים ש אמנם
מרתה נוצרית היא — דבר שהיה ברור לכל אדם שראה
את פניה. תעודת־הלידה שלה נקרעה פעם על ידי ריכטר בשעת
מריבה משפחתית• שום תעודה אחרת לא היתה. לבסוף נמצאה
תמונה של מרתה הקטנה עומדת ליד צלב. זה הועיל.

״ל 1היה איש מפ״ם הנוער העברי
הוציא מתוכו מנהיגים מעטים. הוא תמיד
הצטיין יותר במילוי פקודות מאשר בקביעת
קו. כמעט כל המנהיגים הצעירים שישנם
התגבשו דווקא בשטח הצבאי — אולי מפני
שהיה זה השטח היחידי בו הטילו האבות
על אנשים
את האחריות, מחוסר ברירה,
צעירים. השטח ר,צב$י, פו שולט המעשה על
ששדה כבר
• בשיניס האחרונות, אחרי
״המפוטר״ ,היה דיין מראה לו מיסנים קנו־ניס
714,תשומת־לב וחיבה, שולח לו מדי
פעם תהוונה ישנה של פעולתם המשותפת
או כבש. מאיזור הדר.וס.

בשנות השרות, החל לומד. משפטים בתל־אביב,
נטש לא פעם ישיבה עם ראש־ר,ממשלה,
כדי לשמוע הרצאה על החוק הפלילי. שאיפ תו
האמיתית היתד, לצאת לחופשה של שנח,
להקדישה כולה ללימודים. על סף אישיר
חלום זד, חל השינוי המכריע האחרון בחייו.
משה דיין, ראש־המצזו־,־הכלליי, היה מתנתו
האחרונה של בי. ג׳י. למדינה, לפני שמסר
את רסן ולשלטון הפוליטי לידי משד, שרת.
״ אתםהיחי די ם !״ בצורה זו זכה הצבא
כי חיילו הראשון הוא דמות ססגונית, שונא
טכסים, אוהב את הסיכון האישי כפי שאח רים
אוהבים יין וסיגריות, כותב שירים ב שעות
הפנאי * .גישתו למקצוע מתאימה מאוד
לפקודת־היום של חייל בריטי גדול, הדוכס
וולינגטון, שהתרגז על ריבוי הטופסים ב צבאו
וקבע :״תפקיד החייל ללחום, לא
לכתוב !״
גישתו לתפקידו החדש בולטת בנאום ש נשא
השבוע לפני קציניו החדשים של צה״ל.
אחרי חלוקת סימני הדרגות בגשם שוטף :
״כאשר ירצו להוקיע את מדינת ישראל וכ אשר
יעסקו בגינוי קיביא — יימצאו לכך
נושאים בעולם כולו. אך כאשר צריך יהיה
להבטיח את מדינת־ישראל ואת הכנסת, הנמצאת
מאות מטרים בלבד מן הגבול, תהיו
אתם היחידים הנושאים באחריות זו ! ״
כחייל, עומד דיין מחוץ לכל וויכוח פו ליטי.
הצבא הוא מכשיר בידי הממשלה.
לכן לא הזכיר כי מוקיעי קיביא נמצאו
ג-ם באותו בניין הכנסת.

חעשיר.

.הירש, יהודיה. נשוא רד

(המשך מעמוד )7
בשלילה• ,אהב לספר על רגע קריטי בו
היתד, חזיתו ליד לוד חשופה מבלי שנשארי
לו רזרבות, שעה שהגיעו ידיעות על התק פת
הלגיון .״התכוננתי לצאת בעצמי למער כה
בראש עובדי המטה שלי. אך לפתע
ראיתי ענן של אבק. היה זה משה וגדודו,
שחזרו מפעולה קשה בחזית הדרום. מבלי
לאבד רגע, מאובקים ומלוכלכים כפי שהיו,
נכנסו מיד לחזית החדשה.״

במד־ jה

מדתה אכו־שנב, בנה ובעלה
״יש לך כבר ערבי קטן בבטן 7״
שה, אומנם לא שיכנעה ערבים, אך יכלה לדבר עם גיסיה, וגי-
סותיה, התמזגה באופן מפליא עם חיי המשפחה הערבית הטי פוסית•
היא גרה בחדר אחד, גם הוא ערבי טיפוסי, עם בעלה.
מחמוד למד גרמנית, כשם שלמד קודם אנגלית ועברית !
באחד הימים ביקש מחמוד להוציא לעצמו ולאשתו פספורטים.
הפספורט שלו ניתן מיד. לא כן הפספורט של אשתו.
הפקידים במשרד הפנים לא התענינו במעשי הפקידים במשרד
הדתות. בשבילם היתד, מרתה עדיין טובה. הסברותיו של מחמוד
הועילו רק בכיוון ההפוך. הן גירו את סקרנותם של הפקידים.

,עשיתי מה שאמרו ליו״
התוצאה היתד, מובנת מאליה: שני שוטרים הופיעו בביתה
של מרתה, הזמינו אותה ואת. בעלה למשטרה. שם נפתח נגדה
תיק על מסירת פרטים כוזבים לרבנות בשעת הגט המדומה.
המשטרה ערכה חיפוש בביתה, החרימה את כל תעודותיה.
השוטרים לא התיחסו באהדה רבה לנוצריה שהפכה מוסל מית.
סיפרה מרתה הקצין צעק עלי — את כבר הרה? יש
לך כבר ערבי קטן בבטן? בכיתי. אמרתי לו — האם איני בן־
אדם כמוך י למד, אתה מרע לי י אז הוא הציע לי סוכריות,
וכשסרבתי לקחת אותן לגלג — מה, יש לך רמאדן היום?״
בינתיים נולד ״הערבי הקטן בבטן״ ,נקרא ריאד אבו־שנב.
אמו הניקה אותו שעה שישבה על ספסל הנאשמים בבית משפט
השלום בחיפה, סיפרה לשופט את כל קורותיה• ״עשיתי מה
שאמרו לי לעשות. לא היתד, לי ברירה אחרת השופט הע ביר
את דינה לבית המשפט המחוזי.
שעד, שחיכתה למשפטה, קיבלה מרתד, השבוע מברק מ מינכן.
אמה נפגעה בשבץ־לב, תחזיר את נפשה לבורא, לדברי
הרופאים, עוד לפני חג המולד. מדתה עצמה ישבה ליד חלון
חדרה, המשקיף על המפרץ ההיסטורי של עכו׳ לא בבתה אפילו.
ב־ 22 שנוח חייה כבר קרה לה כל כך הרבה, ששוב לא היה דבר
שיכול לסחוט דמעות מעיניה. ואחרי הכל, היה לה רכוש אחד :
אהבת בעלה הצעיר והידידותי, ובנה ריאד.

המחשבה, גם התאים במיוחד לרוח של דור
שלא הראה מעולם כשרון בולט או נטייה
בולטת לשטחים עיוניים מופשטים.
משה דיין הוא אחד הבולטים בין מנהיגים
אלה. הוא תופס בחוג קטן זה מקום משלו.
אין הוא מגיע לגדולתו ההומאנית של שמעון
אבידן, לעמקותו הרעיונית של יגאל אלון,
אך הוא עולה על שניהם בהעזתו הקיצונית.
אמר בשעתו יאיש פלמ״ח :״הראש של יגאל
(אלון) ,הלב של שמעון (אבידן) והדם של
משה (דיין) היו יוצרים יחד מנהיג אידיאלי.
לו היה משה איש מפ״ם ויגאל איש מפא״י,
לא היה פירוק הפלמ״ח עובר בשקט...״
מפלגה בלתי-רשמית. ככל מנהיג
צעיר נתקל דיין במציאות הארץ, בעובדה
שבעיותיה היסודיות לא נפארו. ככל מנהיג
צעיר חיפש פתרון ברור וחד־משמעי.
משך זמן מה שיחק עם הרעיון לעבור
ולפני שנתיים אף נפוצו
למדיניות־החוץ,
שמועות שחוגים מסויימים לקחוהו בחשבון
כשר־חוץ אפשרי. אולם הדיפלומטיה לא
נראתה לו מעולם חשובה ביותר. הוא הש תתף
בשיחות רודוס, שוחח כמה פעמים
בחשאי עם המלך עבדאללה, גויים לאו״ם
אחרי מעשה קיביא. אך כמו דוד בן־גוריון,

מורו ורבו, היה תמיד בטוח שרק מעשים
ישראליים ישנו את המצב, בכוח עובדות
מוגמרות, ושמדינות העולם תכרנה בסוף
תמיד בעובדות האלה.
כבן נהלל היה איש מפא״י מלידה. אולם
אין הוא שייך למפא״י כפי שהיא ידועה,
אלא למפלגת־על בלתי־רשמית: מפלגת דוד
בן־גוריון. זוהי מפלגה יהודית לאומית׳ ש מטרתה
העיקרית ליצור שטח מחייה לעם
היהודי. יש לה הרבה ידידים במפלגות אח רות,
ממשוחררי אצ״ל עד למשוחררי ההגנה.
יש לה הרבה מתנגדים בתוך מפא״י עצמת.
בשנים שאחרי
המתנה האחרונה.
המלחמה מילא תפקידי מסה שונים, חי ב תנאים
הדחוקים האוקיניים לרוב הפקידים תקציב הגבוהים של המדינה. ולקצינים המשפחה נעזר על ידי אשתו, שאירגנה ייציר
שטיחים בכפר של עולים ומכרה אותם, ועל
ידי שני בניו הנערים, שצדו יונים לארוחות
שבת. הבת הבכורה׳ יעל 15 מדריכה ב צופים
שבלטה לאחרונה בפעולתה לשבירת
המחיצות בין הצופים היהודים והערבים,
היא תלמידת בית־ספר תיכון זזדש בתל־אביב.
דיין
הרגיש בצורך למלא את אשר החסיר

הנייד
על־* 3
המיסדים והבעלים של חברת הדסון ל תאית
ונייר מניו־יורק, האחים מאזר, היו שם
ידוע במשיד האוצר. הצ׳קים שלהם, בני
׳ שש ספרות, שנמסרו למגבית, נתקבלו• על
ידי האוצר בזרועות פתוחות, ממש כמו ש נתקבלה
הצעתם להקים בארץ מפעל לייצור
נייר. מצרך חיוני זה חסר מאוד בארץ, והיו
תקופות שמחסורו הגיע כמעט עד משבר.
המפעל קבל את כל הזכויות של מפעל
מאושר, ביניהן את הזכות להוציא בכל שנה
10%מההשקעה המקורית במטבע זר, ל־תקן
לום הרווחים לבעלי המניות. למקום ה מפעל
נבחרה חדרה. נקנו 80 דונאם קרקע.
ל־ 2,5מיליון הדולאר של משקיעי החוץ,
הוסיפה הממשלה 400 אלף ל״י מתקציב
הפיתוח וארגון ׳rpהדפוס בישראל, יחד
עם אגודת המוציאים. לאור, הוסיפו גם הם
315 אלף ל״י.
21 חודש• אחרי שהונחה אבן הפינה החלה שאורכה בשבוע שעבר המכונה הענקית,
72 מטר, לפלוט הילומטרים של נייר.
החשבוןהקר. השמחה בפתיחת ה מפעל
היתד, כמעט כללית, פרט למספר יודעי
חשבון שהתלהבו פחות. נטלו הם נייר (תוצ רת
חוץ) ועפרון וחישבו:
• את כל חומרי הגלם יצטרך המפעל
להביא מחוץ לארץ. טון של תאית עולה
כ־ 85 דולאר.
הנייר,
• והחומרים הכימיים לעיבוד
מחיר הדלק במטבע זר לכיסוי תצרוכת־החשמל
וההסקה של המפעל — כל אלה
יעלו כ־ 50—45 דולאר נוספים על כל טון
נייר.
• מחיר הנייר המוגמר בשווקי העולם
כיום אינו עולה על 155— 150 דולאר לטון.
• אם להביא בחשבון את הוצאות ה בלאי
במטבע זר, וכן את סכומי הרווחים,
שיוצאו גם הם במטבע זר — כמעט שלא
נשאר כל חסכון פדולארים.
• לעומת זאת, יעלה הנייר לצרכנים,
בלירות ישראליות במחיר גבוה הרבה יותר
ממחירו כיום.
שרותלמפעל. אחת הסיבות שתיקרנה
את הייצור היא העובדה שהמפעל עומד ליצר
נייר מסוגים שונים באותן המכונות, ש הוכשרו
ילכך, בניגוד למפעלים בחוץ לארץ,
המתרכזים בסוג נייר אחד, מוזילים על ידי
כך את הייצור. לפי תכניתו, ייצר המפעל
לשנה 3500 טון נייר קראפט, לצורכי אריזה,
3000 טון נייר עתון ו־ 6000 טון נייר לכתיבה
ולהדפסת ספרים.
מה יהיה מחיר הנייר, דבר זה אינו ידוע
עדיין. אם תתגשם כוונת האוצר, לגבות בל•
של 25%ממחיר הנייר, כפי שהוא נוהג
• כמה משיריו ההיתולייס השובבים, ש־חיברם
בסיום קורסים, התפרסמו ׳בציבור.
פחות ידועים שיריו הרציניים, הספוגים סנ טימנטליות
חיילית, כגון שיר שהניע את
תחנוניו של חייל פצוע לחבריו, לבל ישאי־רוהו
בשדה.

בנייר ייבוא, יהיה מחירו של טון נייר עתון
גבוה ב־ 100ל״י מהמחיר הנוכחי.
מחיר זה הוא מדאיג במיוחד, נוכח ה עובדה
שהמפעל יהיה ספק יחידי לנייר אם
הממשלה תבטל את הפיקוח על הנייר, כפי
תוכניתה. במקרה זה יהיה המפעל בעל זכות-
יחיד׳ יכתיב את תנאיו ואת מחיריו לשוק
הנייר הרעב בארץ.
באפשרות זו כבר חשו כמה צרכני נייר
גדולים: כמעט כל העתונים היומיים יצאו
בהלל ושבח למפעל החדש, פיארו את כתבו תיהם
בגלופות גדולות. הגדיל לעשות מעריב,
שהזדרז לשרת את המפעל החדש על ידי
תוספת מיוחדת של שני עמודים, פרסומת
למפעל, הכתובים וערוכים בידי מערכת ה־עתון.
למרוד! כל השאלות, לא נודע על איזה
נייר נדפסה תוספת מיוחדת זו.
הנחמה היחידה האפשרית: אם יצליחו ל גדל
בארץ צמחים מכילי־תאית׳ כחומר־גלם
לייצור הנייר׳ ייתכן שחשבון יקר זה יתחמם
במקצת. התקווה הממשית ביותר הוא צמח
היונקוס שלגידולו ״ נעשים נסיונות־של־ממש
בנגב (העולם הזה .)843 אך אחד ממומה-
המפעל לא היה, השבוע, אופטימי מדי. אמר
הוא, כשנשאל על אפשרות זו :״אולי יפיקו
נייר מחמרים מקומיים בעוד 5שנים והלוואי
בעוד 10 שנים.״

עתונות
nun
כ תוב תברת—

״ידוע לכבודו שעורכי השבועון העולם
הזה, מד אורי אבנרי ונזר שלום כהן, הותקפו
בלילה בתל־אביב. לראשון נשברו אצבעות
ונגרמו חבלות בגופו, השני הובל
במצב רציני לבית החולים. עד היום לא
שמעתי כי האשמים נתפסו.
לאור העובדה כי לפנינו תופעה חמורה
של שימוש בטרור נגד עורכי עתון, העלו לה
לפגוע בחופש הביטוי במדינה, אבקש
את כבוד השר לענות מעל במת הכנסת :
האם נעשתה חקירה נמרצת לגילוי האש מים,
ומהן מסקנותיה?״
שאילתא זו של ח״כ הצ״ב הצעיר שלום
זיסמן לשר המשטרה בכור שיטרית היתד,
ההגבה הראשונה על במת הכנסת להתנפ לות
הפחדנית. התשובה היתד, ברורה: הת נהלה
חקירה, אך שום אשמים לא נתגלו.
הביע השבוע את דעתו יחזקאל סחר,
המפקח הכללי הממושקף של משטרת יש ראל,
שלקח בעצמו חלק פעיל בהמרצת ה
ממשלה
לעשות בדי להבטיח את הבאתם לדין
של האשמים ואת מניעתן בעתיד של תק ריות
דומות?״

השוק השחור
20 דקות מרחמה בספסרו ת
בשער 10.40 ,מדי בוקר יוצאים תלמידי
גימנסיה הרצליה להפסקה של 20 רגע. הם
פונים לשדרות רוטשילד, שם מחכים להם
כבר הקיוסקים ומוכרי הכעכים, שאצלם יש
לרוב התלמידים חשבון קבוע.
בזמן האחרון השתנה המנהג במקצת, ל פחות
אצל תלמידי השמינית. הם עוברים
על פני הקיוסקים בחפזון, נכנסים לשדרה
עצמה. כ^בור כמה רגעים נשמעות צעקות
בעברית ואידיש, צחוק ושריקות, וקבוצות
של אנשים נושאי תיקי עור עוזבים את ה מקום
בהתמרמרות :״לזג נותנים לנו לחיות !
לכו לאמא ! מה אתם עושים ג&נן » ״
קאסא, כרין ז, שלום. מזה זמן רב
הבחינו התלמידים, בשעת שתיית המיץ ו אכילת
הכעכים, בקבוצות אנשים מבוגרים
שהלכו אנה ואנה בשדרה, שוחחו ביניהם
באידיש שוטפת .״זהו השוק השחור אמר
אחד מהחברה .״וכך הוא נראה?״ התפלא
השני ,״חשבתי שהוא צריך להיות באמת
שחור.־״
הילדים נכנסו לשדרה, התישבו על אחד
הספסלים, שוחחו על שיעוריהם והאזינו תוך
כדי כך לשיחות מסביב. לא היתד, זו אידיש
רגילה. מפעם לפעם נשמעו המלים קאסא,
בריף, שלום. הילדים למדו לפענח את השפה
המסתורית. אחרי כמה שבועות הבינו ש־קאסא
פירושו קופה, בריף פירושו מבקש
ושלום מסתכם ב־ 100 מטבעות זהב.
הם רצו לראות גם את הזהב בעיניהם, אך
לא הצליחו. בבורסה הבלתי־רשמית נקבעו
הקניות והמכירות בעל פה. הסחורה עצמי,
נמסרה במקומות אחרים. היכן? לא היה
להם כל מושג.
,,כאן לא חו״ל !״ בישיבת הכתה הוח לט
פה אחד: לפזר את הבורסה ! בהפסקה
הקרובה ביותר יצאה כל הכתה לשדרות
בצעקות :
רוטשילד, הקיפה את הבורסה
״לכו לעבוד H׳ ״כאן לא חוץ לארץ תגו בת
הבורסה לא היתר, מבוהלת ביותר. מחיר
המניות לא התמוטט. במקום זאת קבלו ה ללמוד
תלמידים
תשובות ניצחות :״לכו
אלף־בית אם לא תסתלקו, נגיש תלונה
להנהלת בית הספר !״ אחרים הבטיחו להביא
למחרת את בניהם, כדי לערוך קרב של ממש

לויצקי, איש ישראלה :
״היום הוא ד,־ 14 מיציאתנו מטאנג׳יר חזרה
הביתה. רצינו להגיע לסאוטה בשעות הצה רים
ושם לפגוש את האנייה ירושלים, אך
נשבה רוח חזקה מולנו ולא יכולנו להתקדם.
אחרי נסיעה של למעלה מ־ 12 שעות הגענו
בעזרת המנוע לסאוטה שעתיים לפני הפלגת
האנייה.
את סאוטה עזבנו יומיים אחרי בן כשהרוח
פסקה לגמרי ומצב הים היה בסדר. אך זה
לא ארך זמן רב נ רוח נגדית די חזקה החלה
נושבת נגדנו, במשך 4ימים היה עלינו ל התקדם
רק בעזרת המנוע. ביום הרביעי
בחצות החלה סערה חזקה. שינינו את הכיוון
ונכנסנו לאחד המפרצים באי מיורקה ה מפורסם.
למפרץ
הגענו בבוקר וחיפשנו מקום עגי נה•
המים היו שקופים ואפשר היה לראות
לעומק רב, וכך אנחנו מתקדמים לאט לחוף
ופתאום — טראח ! עלינו על גבעת חול
תת־מימית והסירה נשכבה׳ על הצד השני ואי
אפשר היה לזוז לא קדימה ולא אחורה.
אומנם היה קצת קר אך אני ויורם קפצנו
מיד למים ובכל תחבולות הימאות הידועות
לנו הצלחנו להוריד אותה מהשירטון אחרי

תלמידי ״הרצליה״ כפעולה כ שד רו ת רוטשילד
ככה הוא נראה 7
חקירה: הפשע לא בוצע על ידי. פושעים
פליליים, מן הסוג אשר המשטרה רגילה לטפל
בהם. זהו פשע פוליטי, בעל מטרות
פוליטיות.
מאחר שהבולשת הפוליטית אינה שייכת
למשטרה, קשה היה לדרוש מיחזקאל סחר
יותר מזה. ואילו לבולשת הפוליטית אי אפ שר
היה להגיש שאילתות. באופן רשמי אין
היא קיימת כלל.
מי האחראי? על מכשול זה ניסה להתגבר
ח״כ חרות יוחנן באדר, שהגיש שאילתה
שניה על אותו נושא, הפעם למ״מ ראש
הממשלה, משה שרת. בהסתמך על הרשימה
בהעולם הזה 842 בה הובעה האפשרות
שהמעשה בוצע על ידי הבולשת הפוליטית
עצמה או בידיעתה, שאל באדר :
״סי הוא האחראי על הש״י בדרך כלל?
מי אחראי על ביצוע ההתקפה על שני ה־עתונאים?
ומה עומד ממלא מקום ראש ה

המתנפלים.
״המשטרה ניסתה לפזר אותם, אך לא
הצליחה,״ אמר אחד מהתלמידים, בחור גבוה
בעל בלורית פרועה .״הם אומרים שהם רק
מטיילים. אין חוק נגד טיולים בשדרה.״
״ואנחנו חושבים,״ התערב שני, בעל התחלה
צנועה של שפם ,״שהאזרחים צריכים לפזר
אותם, אם המשטרה חסרת אונים !״
ההישג הממשי היחידי עד כה: בשעה
10.40 בכל בוקר מכריז על הפסקה לא רק
הפעמון הישן של הגימנסיה הרצליה — ב אותה
שעה שובתת ל־ 20 רגע גם בורסת
הזהב בשדרות רוטשילד.

מסע ישראלה
הציונות רא נשסחה
,במכתב מפורט שהגיע השבוע סיפר שלמה
* האצבעות שייכות לספסר שונא צילום.

אחרי כמה קלקולים נוספים, הצלחנו לה ד,תניע
את המנוע ואנו ממשיכים למסינה.
נקווה שהפעם זה ילך בסדר.״

ספרות
מי ומי בגרפחמיה
השבוע שוב הצדיק, לדעת רבים, יעקב דוד
אברמסקי את התואר שהעניק לו פעם אישה
נר, ר׳ בנימין: פגע רע. הרבים היו 160
סופרים ועורכים שנכללו ;ברשימה נל־ארצית
של הגרפומנים החייט בישראל, שהודפסה
על 12 עמודי סטנסיל והופצה על־ידי אב־רמסקי
למעוניינים (בעיקר: אישי הספרות
הכלולים ברשימת הנגועים בכתבנות).
אברמסקי, המוחזק בקי בספרות העברית,
והידוע במסותיו הספרותיות וכמתרגם ל מוסד
ביאליק הבררן, לא נטל על עצמו את
עול הביקורת ללא הכנה מוקדמת. הכנה
זאת התבטאה ב־ 500 כרכי, הספרות אותם
הוא קורא, בממוצע, לשנה ואלפי כתבי-
העת והספרים העוברים דרך ידיו כממיין
ספרים בספרייה האוניברסיטאית בירושלים.

״שום דכר לא קרה, רק מכים כמהעתונאים•

״מהן המסקנית?״
40 דקות של עבוד* קשה. למזלנו, לא קרה
כלום לסירה.
צינור התפוצץ. מעברו השני של ה מפרץ
גיליוך כפר קטן. הגענו אליו אחרי
שעה ומצאנו מקום־עגינה נהדר. עמדנו פה
כיומיים. כשפסקה הרוח הצטידנו בדלק
ויצאנו לדרך. מזג האוויר היה נוח, הכל
הלך למישרין ומצב הרוח היה מצוין.

הסברנו לאנשי העיר מי ומה אנחנו.

ב־ 4בבוקר חל שינוי לרעה במזל: אחד
מצינורות הדלק התפוצץ. חכינו לאור היום
ואז, בעזרת המפרשים, עשינו דרכנו לכיוון
האי מינורקה 30 ,מיל מזרחה ממיורקה. ה רוח
היתד, נוחה ובמהירות לא גדולה, אחרי
10 שעות, נכנסנו לתוך הנמל ונקשרנו ל רציף.
יורם הלך מיד העירה לתקן את הצי נור,
ובאותו לילה בשעה 10 יצאנו לדרך
שוב,
בלב־ים פרצה סערה חזקה שעוד לא היתד,
לנו כמוה במשך כל הנסיעה. התקדמנו לאט
וגלים ענקיים שוטפים אותנו מדי פעם.
.כין שני איים. אחרי יומיים כאלה ראי נו
את חוף סרדיניה ובערך בחצות היינו
קרובים לחוף. הגלים היו ענקיים והיתד,
סכנה לגשת לחוף, אך גצאנר מחסה בין שני
איים קטנים שליד החוף. נכנסנו קיניהם, ה רוח
נחלשה קצת והגלים כמעט שפסקו.
ופתאום — אנחנו על סלע והמנוע כבה. תארו
לכם את ההרגשה, באמצע הלילה. אך הרוח
החזקה דחפה אותנו ואחרי 3דקות צפנו
שוב ונסחפנו עם הרוח.
נסינו להפעיל את המנוע שוב אך צינור
דלק שני נשבר. השלכנו עוגן ואת שארית
הלילה והיום למחרת בילינו בטילטולים בין
שני האיים הקטנים וחכינו לרוח שתשנה את
כיוונה.
אחרי לילה שני בלי שינה, שינתה הרוח
את כיוונה ורוח קלילה הובילה אותנו לעיר
על אחד האיים. נכנסנו לתוך הנמל והתקשרנו
לרציף.
לא עברו רגעים מספר, וכל העיר היתד,
על ידנו. ברגעים כאלה לא שכחנו, כמובן,
את הציונות, הנפנו דגל גדול על התורן ו

שערהרחב. למעשה מוחזקים רק
חיים (יעיש) הזז וש״י (הכנסת כלת) עגנון
כיוצרים של ממש. אברמסקי מקיף את רוב
אישי הספרות העברית החיים בשלוש מחלקות
— מאלה ״המרובים בכמותם והמעוטים
באלכותם״ כציר ישראל במוסקבה, ד״ר שמו אל
(רשמי מסע) אלישיב׳ ויהושע (עיר קסו מה)
בר־יוסף, עורכו הספרותי של הארץ,
ד״ר יעקב (מו״ש *) הורוביץ, דרך ״גיפונד
נים לעת מצוא, עתים סופרים ועתים גרפומ בן־ציון ההיסטוריון כשר־החינוך,
נים״
(מקורות
לתולדות ישראל) דינור ודוד (ביער
בחדרה) שמעוני ועד לאריות בחבורה,
״שהיו פעם יוצרים, הפכו כעת לגרפומנים״ :
החמישייה אורי צבי גרינברג, יעקב (פאת
שדה) פיכמן, פרופסור יוסף קלאוזנר, אבר הם
שלונסקי וזלמן שניאור.
כמובן שאין זה הכל. מצטער אברמסקי
בעצמו, במבואו :״זה השער גרפומנים יבו או
בו והוא גדול ורחב ידיים, אבל אינו גדול
כגודל ד,גרפומנים הפרים ורבים ותימלא ה ארץ
אותם.״ בכל זאת מצליחה הרשימה
לא לדלג על רוב אנשי הספרות הצעירה
משלמה (שלושה חצים) טנאי ועד לפזמונאי
חיים חפר.
הרשימה גם אינה נושאת פנים. לא איש
הטור השביעי נתן אלתרמן ולא הביוגרף
של דוד בן־גוריון, ברכה (אחד ודורו) חבס,
אשת ציר ישראל בבורמה, נעדרים. ליתר
שלמות מציין אברמסקי . :אין משוא פנים,
(» שם, העט בו הוא חותס על טור שבועי
של ביקורת, ראשי־תיבות של משמיע ושומע.
הארץ ברדיו בניחוחו מחול בחור להתכתב
החיה

* קריקטורה מאת עמוס קינן שלא פורסמה

; 9.05 משירי משה וילנסקי...
של המקבר (הארץ)•
יגאל סימון, תל־אביב
המתים.
בן 27 מזמין כל אדם, או חיה
(מכתבים לרותי בהעולם הזה)
ברוך ראובן, חולו!
שבאדם, מה 7

במד־ jה
אפילו נשיא בעמו לא הוצאתי מן הכלל.״
הכוונה: יצחק בן־צבי, שזכה השבוע בפרס
ביאליק, עבור ספרו האחרון, נידחי ישראל.
,אתהכעצמך התגובות הראשונות
לא אחרו לבוא. אחד מנפגעי הרשימה שיגר
לאברמסקי איגרת בת חמש מלים :״אתה
בעצמך גרפומן, נבל ואידיוט.״ אברמסק־,
בעל חוש ההומור, הציע לשולח לשגר אליו
גם את תמונתו ואז יכללנה באלבום הכל־ארצי
של הגרפומנים.
למעשה, תוכניותיו של ממיין הספרים ה מבקר
רציניות יותר: מלבד הבטחה כי ״ה מהדורות
הבאות תהיינה מושלמות ומתוק־נות״
,החליט אברמסקי להכין ילקוט קטעים
נבחרים מכתבי אישי הספרות שזכו להיכלל
ברשימה. הילקוט ישמש, כמובן, להוכחת
ברשימה הנל־ארצית של
צדקת הכללתם

הנרפומנים החיים בישראל.

נוער האמת על שמחי

לא היתר, זאת פעולה פוליטית, וגם לא
מחתרת חדשה שמטרתה לכפות חיוך על
פיות המבוגרים. הפרצופים שכיסו כל קיר
בצפון תל־אביב לא היה להם שום דבר מ שותף
עם כרוזי ה״רק־כך״ לשעבר והמילה
״שמחי״ לא היתד, סיסמת־סתרים.
שמחי חי וקיים. בבוקר בהיר אחד נכנס
למערכת, ביקש ראיון עם העורך ״בעניין
חשוב ודחוף״ .כשנתקבל, הוציא את גליון
העולם הזה 841 בו התנוסס הציור, כש־תחתיו
הכתובת :״מיהו? מהו?״
״זה אני הכריז בחיוך רחב .״שמי עמ נואל
שמחי. כל מה שכתוב זה בלוף. אין
שום מחתרת. העניין הוא פשוט. רבתי עם
חברים שלומדים אתי באותה כתה והם הח ליטו
להתנקם בי. שיציירו אותי בכל העיר
איכפת לי!״ סיפר בחיוכו שהונצח על כל הקירות,
שמחי .,ילד שמנמן וטוב־לב שעבר בינתיים
ללמוד בבית הספר המקצועי שבח: הוא
הגיע ארצה, עם אביו וסבתו, לפני 4שנים.
בינתיים למד לדבר עברית שוטפת ונזכר
ברוסית, בה דיבר בבסארביה, רק בשיחות
עם סבתו.
בהבהיק נורת־ד,מגנזיום של צלם העולם
הזה, ביקש שמחי :״צלמו את הציירים,

תושבי מעברות תלפיות ומקור־חיים, יוצאי
תימן, עיראק וצפון אפריקה.
שעד, שהחורף הקר ביותר זה 22 שנה פקד
את הבירה יכלו ותיקי ירושלים לנקוט ב אמצעי
מגן מתאימים: הסקה מרכזית או
תנורי נפט וחשמל בשעות היום, בקבוק גומי
ממולא מים חמים בשעות הלילה. אפשרויות
אלה לא היו מצויות בידי תושבי מעברות
הפחונים. לעומת זאת זכרו אמצעי־מגן לילי
מקובל מאד בארצות מוצאם, בהן שכיח ל מדי
חורף קר ומרעיד עצמות כזה השריר
השנה בארץ.
הכדלי חיסון. אנשי תימן נהגו (ונוה גים
עד היום) להתכנס בין מצעיהם החרפיים
כשאל גופם צמוד נאד עור ממולא מים
חמים, הנוסח המזרחי של בקבוק הגומי ה מחמם.
הס לא התפלאו כלל, בהגיעם ארצה,
לשמוע על נוהג לומה בין אנשי צפון־אפריקד,
ועיראק. ר,ם גם לא התפלאו על כך שהם׳
כשאר יוצאי ארצות המזרח, שכחו בשעת
עלייתם המבוהלת את נאדות העור הקטנים
מאחוריהם, כשם שהותירו מאחוריהם נכ סים
חשובים ויקרים יותר.
אלפי תושבי הפחונים שרעדו בלילה על
מיטותיהם יגעו ומצאו׳ הבינו כי מה שעשה
נאד העור (הלא־מצוי) יעשה גם הבקבוק
(המצוי) .התוצאה המיידית היתד, ביקוש
לאלפי בקבוקים מאת הבקבקנים שנהגו ל סור
למעברות מתוך תקווה לקנות בקבוקים
משומשים.
קוני הבקבוקים, שהפכו למוכרי בקבוקים,
עמדו מייד על הנעשה, העלו, בזריזות מס חרית
למופת, את מחיר הבקבוק הטוב־לחימום־עצמות
משבעים וחמש פרוטה הבק בוק
למאה פרוטה. עם המשכת הביקוש נמ צאו
גם כאלה שגבו מאה עשרים וחמש
פרוטה לבקבוק. כי הצמא לבקבוקים ריקים
מתחדש בתלפיות ובמקור־חיים לעתים תכו פות.
אין לשכוח כי חיסונו של בקבוק
זכוכית מפני מים חמים אינו דומה לזה של
נאד עור.
החי הרע בטיעוטו
בתל־אביב הביעה מערכת בטחנה־גדנ״ע
את צערה על אי־הדפסת רשימתו של אחד
הקוראים שלדבריו ״העיקר ...לראות פעם

הזליבזד מרפ ת הסטריב־טיז
״כל אמתקה מכירה את אשתי יותר מ״
מני,״ טען בבית המשפט פול ולנטין, בעלה
הרביעי ולא־ד,אחרון של לילי סן־סיר. השופט
הסתיר חיוך מאחורי כף ידו, שאל באדיבות
את הגברת אם יש לה מה לומר. ד,גבית ה אשימה
במומחיות, אותה קבלה בשלושת
נשואיה הקודמים, את בעלה באכזריות רו חנית,
קיבלה את הגט.
לילי סן־סיר היתד, משך שנים המלכד, ה־בלתי־מעורערת
של הסטריפ־טיז « .פרט ל־פנים
יפים ועינים ירוקות אלכסוניות, ה מזכירות
במידה מרובה את פניה של אווה
גרדנר, הצטיינה לילי בגוף חטוב להפליא,
אותו היתד, נוהגת לחשוף לראווה כל ערב
במועדון מוקמבו. היא היתד, מתקלפת, לאט
לאט מבגדיה, נשארת בסלים דק עשוי ניי־לון
מצבע העור, נכנסת באיטיות לתוך אמבט
מלא בועות סבון מקציפות, מתרחצת
לאט, קמר, לאט, יוצאת בנענוע איטי של כל
אברי גופה אל מאחורי הקלעים, כשהיא מש־אירה
אחריה גברים מריע-ם, ונשים חורקות
שיניים.
ההצגה כולה נעשתה מבלי שלילי תפצה
את פיה החושני. תמונותיה היו מופצות ברבבות
טפסים בין חיילי הצבא האמריקאי.
לילי כונתה על ידם כ״נערה גלויית הלב ב־יותר.״
הלב, במקרה זה, לא היה ביטוי פיוטי

״זה דומה להם יותר מאשר לי ! ״
אליעזר אפשטיין וצבי ליסר. בחיי שהציור
דומה להם יותר מאשר לי ! ״

דרכי חיים
בונקום נאד. ב ק בו?
בניגוד למקובל הפך החורף הקר לעונתם
החמה של קוני הבקבוקים המשומשים ב דרום
ירושלים. ובניגוד למקובל שני הת בטאה
עונתם החמה של הבקבוקנים לא ב קניית
בקבוקים, כי אם בהיפוכה, מכירת
בקבוקים.
סודה של הגאות הזכוכיתית לא היה טמון
בהפעלה פתאומית של מזקקת ערק חשאית
שרצתה לבקבק את מוצרה הנוזל. הסוד לא
היה טמון גם בהופעה הכמעט־קבועה, ,בין
תושבי דרום ירושלים יוצאי ארצות המזרח
והבלקן, של נוזל־פלא נגד שינוק, שפעת,
שיגרון או שלושתם יחד. סוד אודו תםה פתאומית
של הבקבקנים היה טמון במקום
הרבה יותר קשה: עצמותיהם הקרות של

את שמי בדפוס״ ,ניחמה אותו במקום זאת
על־ידי הדפסת שמו בלבד, באותיות בולטות.

אנוגיקלוסדיה שיטתית
בבית־השיטה הדפיס העלון המקומי הגד רות
חדשות למונחים מקובלים במשק: או פה
— בעל מקצוע המכניס ומוציא בצק מ התנור:
כסף — מלה שאינה מופיעה אלא
בתוספת המלה אין.

בשד טסטר
בתל־אביב ניסה תלמיד גימנסיה הרצליה
להסיר את כובעו שנתלה במסמר חומת־האבנים
המקיפה את הגימנסיה, הפיל שלא
במתכוון קטע שלם של החומה

שיתוף פעולה
חיל־ההנדסה־חיילי
בתל־אביב
הזמינו
הבריטי לשעבר לכנס חגיגי, מלבד את חבת
היחידה, גם את חיילות חיל־הנשים ״שחנו
בשכנותנו וששיחפו עמנו פעולה.״

נעלמו גם הקטעים בהם יורד הרסטווד עד
לדרגת מחזר על הפתחים.

עד כוכבי וסרטי
תשובה סטירית לאלה המתגעגעים באנחה
לשנות העשרים הסוערות, נותן ג׳ין קלי ב סרטו
שיר א שיר בגשם, אודות הוליבוד
לפני תקופת הסרט הקולני.
הכוכבים הנערצים היו משתמשים אז ב טלפונים
מוזהבים, מפיצים על עצמם אגדות
מוזרות, מנהלים בפומבי עסקי אהבים שהיו
קוראים להם בשם הקלאסי שלא השתנה מ אז׳
״רק ידידות״ .הכוכב היד» ,לך. הצופי
היו מסתכלים בדמעות התרגשות בסרט ה אילם
בו מנשק בשיטתיות הגבור את ידה

בלבד.
היא לא רצתה להסתפק בתואר מלכת ה סטריפ טיז, החליטה להעביר את מיניותה
גם לסרטים, להכות מכה ניצחת בלונדית
אחרת בשם מרילין מונרו בשטח שלה. סרטה
הראשון היה בנו של סינבד, בו היא מופיעה
כיפר,פיה מזרחית שקופת־מכנסיים, טובלת
מפעם לפעם בבריכה מבושמת.׳
כשנשאלה אם היא סבורה שמרילין היא
יריבה קשה, השיבה בבטח^ן :״שטויות !
היא רק חובבת.״
סרטים הגבר ת התחלחלה
כשקראה אשתו של המוציא־לאור דובליי
את כתב היד של האחות קארי, ספרו הנועז
של תיאודור (טרגדיה אמריקאית) דרייזר׳
בסוף המאה הקודמת, הזדעזעה. באמצעים
שונים, הכריחה את בעלה לא להוציא לאור
את הספר, שמהדורתו הראשונה נגנזה לח לוטין.
חברות
הסרטים התענינו מפעם לפעם בספר,
אולם נאלצו לקבל את הווטו של הצנזורה
האמריקאית שטענה שלא ייתכן להעלות על
הבד קורות אשד, בלתי מוסרית, הנתמכת
בכספי מאהביה. פרט לכך הוכר הנושא כ״
״עגום מדי״ בשביל הצלחה קופתית. חברת
ר. ק .או. קנתה את זכויות ההסרטה מדרייזר
בשנת ,1940 אולם לא הסריטה אותו. אחרי
הצלחת ספרו האחר של דרייזר, טרגדיה
אמריקאית שתורגם ללשון הסרט, למקום תחת
השמש.,קנתה פרמונט את זכויות ההסרטה.

עמנואל שמחי ודמותו בציור

הגירסה הפילמאית, בשם העלמה קארי,
עובדה וצוחצחה במידה ניכרת •על ידי הבמאי
וויליאם ווילר. האירועים הם בדרך כלל נא מנים
לסיפורו של דרייזר אודות קארי מיבר
(ג׳ניפר ג׳ונס) ,קרתנית קטנה המגיעה ב־
1898 לשיקאגו, מסתבכת עם שני גברים :
צ׳ארלם דרואה (אדי אלברט) ,סוכך נוסע קו לני
וטוב לב, אתו היא חיה, וג׳ורג׳ הרסטווד,
מנהל מסעדה מצליח העוזב למענה את מש פחתו
ועבודתו, מסיים את חייו כיחפן ומת־אבד.
הסרט
הצליח לתפוס את הכוח האמוציו נאלי
בספרו של דרייזר. ג׳ניפר ג׳ונס כקארי,
כאילו חרגה מדפי הספר: אוהבת חיים ותע נוגות,
אולם פקחית ובעלת מעוף יותר משני
הגברים שבחייה הנעשים קטנים מדי בש בילה.
לורנס אוליבייה משחק ברגש עצור את
תפקידו המסובך של הרסטווד.

חשפגית לילי סן-סיר
״כולם מכירים אותה יותר ממני ! ״
של ד,יפר,פיה עד-הכתף, נופל על ברכיו,
סופק כפיים, פוער את פיו, ואז באה כתובת
על המסך :״אני אוהב אותך״.
לינה לאמוט (ג׳ין האגן) היא שחקנית איל מת
בלונדית בעלת מוח ציפור, וקול כרו־כיה,
המופיעה בקביעות בסרטים עם דון
(ג׳ין קלי) .הם נערצים מאד על ידי הקהל׳
מופיעים כזוג נאהבים בכל מקום. דון שנא
אותה, אולם מה לא יעשה למען פרוסת
לחם? הוא מוכן להסתכן, לזרוק את הלחם
כשהוא, פוגש בנערת מקהלה קטנה ־חצופה
בשם קאטי (דבי ריינולדם) המלגלגלת עליו
בתחילה, כדי ליפול בסוף בזרועותיו. הוא
נוכח ,,אחרי שהיא הטיחה עוגת קרם בפרצוף
של לינה, שהוא באמת איננו שחקן גדול
מאד. בדיוק אז מחליט הבום של אולפנו ל לכת
בעקבות הסרט המדבר, לשתף את לינה
ודון. קולו של דון הוא נעים, של לינה צר חני.
הם מוצאים פתרון׳,מקליטים את קולה
הרך של קאסי, מדביקים אותו לשפתיה ה מאולפות
של לינה.
הסרט מצליח, ואחרי כמה תככים בלתי
נסבלים מצד לינה, מגלים דון, חברו פיטר
(דונלד אוקונור) והבוס לקהל את זהות
בעלת הקול.
יש בסרט מצבים מעוררי גיחוך, בעיקר
התלבושות המוזרות של התקופה הנראות
כבדיחות. דבי ריינולדס היא מתוקה מדי בש ביל
תפקידה אותו היא מקבלת ברצינות אי ו מה.
ריקודיו של ג׳ין קלי גמיש־הגוף, הם
מלאי דמיון ויפים, כרגיל.

בתהליך תרגומו לבד איבד הספר לא רק
את האחות שבו, אלא גם חלק מן, הנאטורליזם
והבעיות הסוציאולוגיות שבו. התאבדותו של
הרסטווד כמעט אינה נזכרת בסרט. כך הש מיטו
קטע חזק מן הספר בו מופיע הרסטווד
הרעב כמפיר שביתר, בשביתת חשמליות.
* האמנות השמינית, המתבטאת בהסרה
שיטתית של הלבוש, תוך הצגה, עד למיני מום
המותר לפי החוק.

העולם הזה 844

יוחד

סי וחד

מם ד״ר

סלדןדיבייקון 1 .ם נהל המכון לחקר:האלכ!ר,זל באוניברסיטת ״ ל

עד נמה מוה הטינה המרה1
בישראל כמעט ואינה קיימת בעיה של
שיכורים כרוניים, המסכנים את שלום
הציכור כרום ארצות הצפון והמערב.
אולם גם כישראל, הארץ הקלאסית של
היין. נוהגים רכבות לטעום כצורה פהות
או יותר קכועה מן הטיפה המרה.
מה השפעת האלכוהול על גוף האדם?
רוב התיאוריות על נושא זה מופרכות
מיסודן. להלן נותן ״העולם הזה״ קטעים
של ראיון שניתן לעתונאים על ידי מנהל
המכון הראשון כעולם שהוקם כמיוחד
לחקירה שיטתית של השפעת האלכוהול.

מה מספק האלכוהול?
השותים או תו?

מחפשים

האלכוהול — בכל צורה שמקבלים אותו — נמנה על
קבוצת התמרים שהרוקחים או הרופאים נוהגים לקרוא להם
בשם ״משככים״ .פירושו, שהוא נוטה בסופו של דבר להביא
את האדם לידי שינה. אולם הוא עושה זאת, בניגוד לרוב
החומרים האחרים, בדרך מיוחדת׳ על ידי כך שהוא משתק
במקצת את פעולתם של מרכזי עצבים ;מסויימים.
למראית עין, התנהגותו של אדם ששתה אלכוהול, נראית
בדיוק ההיפך מאשר מרגיעה או ״משובבת״ .הסיבה היא
שמעצורים מסויימים, המופעלים גם ר,ם על ידי מערכות
העצבים׳ נעלמים. אך אין פירושו שאפשר למנות את האל כוהול,
כפי שעשו בטעות אנשי־מדע רבים, בין החימרים
ה״מעוררים״ .פעולתו, אם להשוות זאת למכונית, דומה יותר
להחלשת הבלמים׳ מאשר להגברת כמות הדלק.

3מ הי בדיוק פעולתו המרדימה?

כשאדם שותה מעט׳ תוקף האלכוהול את מערכת העצבים
רק במעט. שתייה מרובה מחלישה עוד יותר את פעולתה
של מערכת העצבים, עד שהיא מביאה לבסוף את האדם ל שינה.
אילו היה מישהו מוסיף להזריק כמות גדולה של
אלכוהול לתוך מערכת הדם של אדם שנרדם משכרות, היה
יכול לרצוח אותו בצורה זו, משום שגם הלב היה לבסוף
״נרדם״.

האס אפשר להכין מכך שאדם יכול למותו
משתייה מופרזת?
למזלם של חובבי הטיפה המרה, כמעט בלתי אפשרי שאדם
ישתה עד מוות. האלכוהול מתחיל בפעולתו כבר דקות
מספר אהרי השתייה. אפילו כשהאדם שותה במהירות הגדולה
ביותר, הוא יירדם לפני שיצליח לשתות כמות כה גדולה
שתספיק לגרום למותו. אך מבחינה תיאורטית׳ מבצע כזה
הוא אפשרי.

אם כך, האם אפשר להגדיר את האלכוהול
כרעל?
אפשר, אם נכון יהיה לקרוא בשם ״רעל״ לכל חומר
העלול להמית את מי שבולע אותו בכמויות לא־הגיתיות.
אולם הגדרה כזו תחול גם על תפוחי אדמה, למשל.

אם כן, מדוע אנשים שותים, אם כסופו של
דכר אין האלכוהול אלא מביא אותם לשינה?
בשלבים מוקדמים, גורם האלכוהול לתגובה מעין זו :
אתה מרגיש את עצמך בנוח, עובד יותר לאט, או בפחות
יעילות ודיוק. אם למשל חייב אתה ללמוד בעל פה לקרוא
בשמותיהם של 15 סוגים שונים של פרחים, ואם עשית זאת
בשעת פיכחות בציון של ,9 5 %ירד ציונך אחרי שתיים
שלוש כוסיות של משקה ל־ .8 5 %

אך מהו הקשר כין ירידת כוח הלמידה לבין
ההנאה שאנשים מפיקים מהאלכוהול?
גם דעותיו של אדם על עצמו, למשל, הם תוצאה של
״לימוד״ ,מסוג אחר, כמובן. אדם שואל את עצמו בלי הרף :
״האם אני בחור נבון? האם רוב האנשים חושבים אותי
לביש־גדא י האם אני חלש? האם אני טיפש? האם אני
אימפוטנט מבחינה מינית, ושום נערה לא תתעניין בי
לעולם או, אם המדובר באשה האם יסתכל בי
אי פעם איזה שהוא גבר, או האם אוכל אי פעם להיות אם?״
לימוד זה הוא מכאיב מאוד. אנשים לומדים את עצמם:
במשך 15 עד 20 שנה, וקשה להם׳ לבסוף׳ לחיות עם ידיעת
התוצאות.

ובכן, הם נוהגים לשתות אלכוהול כדי לשכוח
כל זאת?
זהו, בערך, מה שקורה: נקח, למשל, בחור שהוא ביישן
גדול בחברה. הוא שותה שתי כוסיות וחלק מביישנותו
נעלם. גם הביישנות, כמו ההתבלטות, הם תוצאה של ״לימוד״.
לזמן מה, שכח הבחור את ד,״לקח״ החברתי שגרם לו
לביישנות, ועתה הוא יכול לדבר בחופשיות יתר.

האם מעצוריו נעלמו?

הם לא נעלמו — הם רה ד,והחיי ו ר״יי-זז יייייי

השיכרות על כד הקולנוע כסרט ״בוסית התרעלה״
רעל, כמו תפוחי־אדמה.

האם היית אומר, כתוצאה מכך, שהאלכוהול
יכול לשמש למטרה מועילה י
לא הייתי בוחר במלה ״מועילה״ .נקח דוגמה: נניח
שהאדם העומד לשמאלי הוא המנהל שלי. אני חושב שהוא
מטומטם גמור והייתי רוצה לתת לו אחת בפרצוף ולהגיד לו
שהוא חמור זקן. אולם למדתי לשלוט על דחפים מסוג זה
ולא לתת להם להתפרץ. במקרה שאשתה כמות מספקת של
משקד, בעל חריפות ייעלמו מעצורי. הכוהל לא יועיל;אז.

אך האם לא ייתכן גם ההיפך? האם האלכוהול
לא ישפיע למוכה על אדם שהיה כיי שן
מדי, ויניע אותו להצטרף ולקחת חלק פעיל
כהכרה, כה נמנע עד כה מלהתכלט, כגלל
ביישנותו?
ובכן, הנה דוגמה קלאסית: קלע מצויין העתיק את דירתו
בגרמניה, בשנת , 1888 לעיר אחרת. קלוב הקלעים של העיר
החדשה הציע לחבר פון־מה־שמו להראות את כוחו. הוא
הצליח לקלוע בבול 20 פעם ב־ 20 יריות. אנשי המועדון
העמידו אותו בראש קבוצתם, בתחרות עם המועדון מן
העי!־ הסמוכה. אולם בתחרות זו לא הצליח הקלע המהולל
לקלוע בבול יותר מ־ 12 פעם. מלא אכזבה מעצמו, ערך
האיש אימון קטן מחוץ למיטווח הרשמי ושוב קלע 20 מתוך
.20 אז הציע אחד מחברי המועדון :״הוא קצת חדש והוא
מתרגש. ניתן לו לפני הסיבוב הבא לשתות משהו.״ התוצאה
היתד : ,במקום 12 מתוך ,20 פגע האיש במטרה 17 פעם.

מהו ההסכר לכך?
הכוהל הוריד את מידת הדיוק שלו, את זמן התגובה שלו,
את יציבות הראייה. הוא לא יכול היה להשיג את התוצאה
המצויינת של 20 מתוך .20 אך מצד שני הוריד הכוהל גם
את ביישנותו, פחדו׳ או כל מעצור אחר שהפריע לו בשעת
התחרות, כך שלא ירד עד לתוצאה הנמוכה של .12 הכוהל
כאילו שיפר את כושרו, אך לאמיתו של דבר הפחית אותו.
האם אפשר לקרוא לכך :״מועיל״ ? קשה לדעת. הכל תלוי
באיש׳ בכמות ובנסיבות.

האם רצוי ש ש תיי ת האלכוהול
האם יכולים אנו להתקיים כל עדיו?

תי א סר?

על השאלה ״אם רצוי״ ישנו מספר אינסופי של תשובות,
הכל לפי ההשקפה המוסרית. בעוד שהשקפות מסויימות
טוענות ל״לאו״ מוחלט, הרי אחרות מאשרות את השימוש
באלכוהול ואפילו מקדשות אותו בטכסים דתיים.

מהי דעתך האי שי ת?
אין לי כל דעה בעניין זה, משום שאני סבור שהשאלה,
לגבי החברה שלנו, ובמאה שלנו, היא תיאורטית בלבד.

אתה מתכוון לומר שאין כל אפשרות להיפטר
ממנו {
הייתי אומר שכיום לא ידועה לנו כל טכניקה יעילה
׳שבעזרתה אפשר למנוע ברצינות את השימוש ב^כוהול.

האם כדאי, לדעתה להזהיר את כני הנעורים

מלהתחיל כשתיה?

רוצים לדעת משהו על אלכוהול, כשם שהם מתעניינים
בעישון ובשאר הדברים השייכים, לפי הרגשתם, לעולמם
של ״הגדולים״.
טעות היא, לדעתי !,לתאר בפניהם את האלכוהול בהרה־,
אסון ולקשור אותו בדמיונם עם הפשע, הדלות והמלחמה.
כל הדברים הללו מטילים אימה — אבל, עד כמה שיהיה I
הדבר מוזר, יש להם גם קסם מסוייי. בכל חבורה גדולה
של נוער, יימצאו אחדים שכבר ניסו את כוחם בשתיה ונוכחו
שהשד אינו שחור כל כך כפי שמציירים אותו. בהשפעת ן
תיאוריהם, יימשכו גם אחרים אחרי הפיתוי.

מה כדאי, אם כן, לומר להם?
ייש להגיש להם את העובדות כמו שהן. ישנן חברות,
שהשתיה היא נוהג מקובל בתוכן. אין בכך כל רע. אדם
שייכנס לחברה כזאת ויצהיר שאינו שותה — וביחוד, אפ
יסתכל על השותים כעל עושים מעשה פשע — עלול
לסבול מ״חרם״ חברתי, ממש כמו זה שעלול לחול על
השיכור בחברה המחרימה את השתייה. אין הכרח להכנת
את הצעיר לתוך סבכים חברתיים מסוג זה, עליו לדעו1
בדיוק עד איזו מידה מזיק האלכוהול — ובאיזו מידה אין!
כל נזק. זוהי גם ההסברה היחידה שבכוחה באמת להועיל.

מהו, כעצם, הנזק שגורם האלכוהול לגוף?
האלכוהול, בהגיעו למערכת הדם,
רובו יוצא מהגוף על ידי הנשימה,
השתן. הכמות הגדולה ביותר של
לשתות תיעלם לחלוטין בגופו תוך

מתחמצן בקצב מהיר.
חלקו דרך הזיעה או
אלכוהול שאדם יכול
48 שעות.

האם הוא מסוגל לגרום למחלות כל ש הן?
חוקר-ם רבים סבורים שהאלכוהול מעודד את מחלת
הסוכר. זוהי תיאוריה שלא הוכחה. הסיבה האמיתית למחלת
הסוכר עדיין אינה ידועה. ברור שהכור,ל׳ כמו כל מזון אחר,
עלול ליפו בגוף לשומן, ובדרך זו להחליש את פעולת
הכבד. אך התהליך הזה תלוי לחלוטין בטיבו של האיש.
אצל אנשים רבים השוחים בקביעות לא נתגלה כל סימן
של מחלת סוכר אפילו אחרי שנים רבות, בעוד שאחרים
קיבלו את המחלה מבלי לשתות כלל.

ומה השפעת האלכוהול על הרב?
אינני מומחה למחלות לב, אבל המחקרים שלנו הוכיחו
שלאלכוהול יש השפעה על החשת מרוץ הדם. במחלות לב
מסויימות עלול דבר זה להועיל, אבל יש דרכים אחרות
להחיש את מרוץ הדם, ואינני ממליץ כלל על דרך זו דווקא.
בדרך כלל, לא הייתי אומר שלשתיית אלכוהול בממדים רגיליס,
ישנה השפעה כלשהי, לטובה או לרעה, על פעולת הלב. בגיל
מאוחר, מעבר ל־ 50׳ הוא עלול למלא תפקיד חיובי.

מהו, אם בן, הנזק הממשי

אלכוהול?

שנוכע מן ה
הייתי
אומר שהנזק. המוכח היחידי הוא זה הנובע מן[
השיכרות וכל הכרוך בה. זהו מצב חברתי ירוד, לעתים
קרובות הרס כלכלי, ולא פעם גורם ישיר למעשי־פשע
ולתאונות דרכים קטלניות. שכרות יש לרפא בדרכים רפואיות
מקובלות, אך שתייה שאינה׳הופכת לשיירות איונד .״,דייו

ספורט

חובבי מוסיקה -
שימו ל ב!

כדורגל

פימפוניות, קונצרטים. מוסיקה קמריח, אופרות

רצח בבא ס ה

ובו׳.

השעה היתר, שלוש אחר־הצהריים, באחי
הימים של השבוע שעבר. שמיים אפורים
כיסו את מגרש באסה ביפו ושלושת אלפים
בני־אדם, כמעט כולם גברים, במעילים ארו כים
ומטריות, היו עדים למחזה, מוזר. קצת
אכזרי, ובכל זאת משעשע. גם עשרות ה שוטרים
שנוכחו במקום, צחקו. הרעם היה
אדיר, פרץ בכל כמה דקות ביתר שאת מ־גרונות
הקהל.

עונת קונצרטים שלמה — בביתך על ידי

ספרית תקליטים ארוכי־נגן ״רסקול״
אצל חנות ברי ״מעין׳׳ תל־אביב, רח אלגכי
סניפים ירושלים: חנות ספרים ״העתיד״ ,רח׳ החבצלת 2
פוטו ילד\ר ח׳ נורדוי 10א׳
חיפה :

מנו חדש

— החל מ־ 2.500ל״י.

רק 11 גברים, בתלבושת מצבע אדום־
רעשני ד,יכינו את הראש, היו היחידים בשדה
שהחיוך לא השתפך על פניהם, היתר, לזאת
סיבה מתקבלת על הדעת.
כמו ארי פצוע, שספג לפני שעה קלה ששה
כדורים שבדיים חודרי שריון, אך ניסה ל שנות
את התמונה במרץ מחודש, בשעה ש הקנה,
מתוצרת בראזיל׳ ירה שוב בגופו,
הפעם חמשה בדויים טריים, חודרים עוד
יותר.

24 שע 1ת צלום
באפשרות זו תזכה בכסף
תקנה את המצלמה

מועט באם

החדשה

הנמצאת

בידי פוטו ברנר. אל תגיד ״חבל שאיני
קבלתי השבוע מכתב השופך עלי אש ו־גפרית
מנערה בת , 19 הטוענת שקלקלתי לה
הכל. היא ביקשה להתכתב עם בחור לא־רציני
וחסר תסביכים, ולא קבלה בדיוק מה
שרצתה. עלמתי, לא אני היא הקובעת מי
יכתוב אליך, אני פשוט מעבירה את המכתב
אליך. אשר לתמונתי, האם אינך סבורה ש היא
מניחה את הדעת י
* ה קומה בז ) 844/110( ,31 איננו מסרט
בדיוק את הנושאים עליהם יש ברצונו להתכתב
עם נערה אינטליגנטית בעלת הופעה נאה עד ניל
.27 הוא סבור שהנושאים יבואו אנב התכתבות.

יכול לצלם

מסיבת חנוכה

זו, בגלל

חוץ מעברית, מותר נם לנערה נחמדת אלמונית
בניל 15— 16 לכתוב בגרמנית או פורטוגזית אל
נ׳יננ-י גבוה 844/112 שכבר בניל 17 הוא רצי ני,
חובב מוסיקה׳ ומדע.

שני מוסקטרים בניל 25— 26 בנובה 1.64ו־
1.80 מטר 844/113 היו רוצים להתכתב עם
שתי נערות בתנאי שתסכמנה שפיצות גרעינים
והריגת זמן בבית־קפה אינם שיא התרבות. כדי
שהנערות לא תרתענה הם מוסיפים כי אינם דון־
ז־ואנים מסוכנים.

קנה

המצלמה

החדשה

והזולה

המאפשרת צלום בכל תנאי אור.
חיפה, טל 4137 .
רח׳ החלוץ 31

ט 1־ 1דנד

צינקוגרפיה

מכתב שנראה לי קצת למעלה מן הממוצע הוא
זה של בחור, בניל הממוצע של 844/114( 22
בנובה למעלה מן הממוצע, יופי: ממוצע לפי
דבריו. הוש הומור: נעדר לחלוטין. הוא רוצה
להתכתב עם נערה בגיל 17— 20 על נושאים כ תיאטרון
וקולנוע. עליה להיות (רצוי) ילידת ה ארץ(
.עדיפה) בלונדית( ,רצוי מאוד) הוסעה
נאה (הכרחי) בלי משקפיים( ,היוני) חוש הומור,
כדי ללמד אותו הומור מהו.
צעיר, רב מרץ 844/115 מעוניין ב כתיבה
עם נערה חמודה כבת , 17 יכולה
בת משק. יש לו חוויות מעגינות מאוד
(חלק מהן כבר סיפר לי).

העיסר: לא להמס־ד
השמים הקודרים של השבוע האחרון הש תיקו
לחלוטין את פעילות הענף הפופולארי
ביותר בארץ. כמעט כל המגרשים היו מבי סים
שלוליות מים ולפי המסורת הישראלית
בוטלו כל משחקי השבת.
אולם באיצטדיון אינונו באיסטנבול, תור כיה,
ממנה, לפי הודעת החזאי, בא גל הקור
אל הארץ, עמדו 22 שחקנים על שכבה הגונה
של שלג צחור, הריעו אל 20 אלף הצופים
שנטשו -את בתיהם החמים כדי לראות כדור גל
בריזילאי, כשהם לועגים למזג האויר
הכפורי.
קרוזרו (העולם הזה )843 לא האמינה עד
הרגע האחרון למבול האשמות שהוטחו כלפי
התורכים משך כל סיורם. הם חשבו כי היו
אלה תרוצים על כשלונות, פתחו במשחק
עדין, ליתר בטחון, הציגו את מרבית הלה־טים
שהציגו בישראל. כל זה לא עזר. השופט
התורכי כנראה לא היה מרוצה, ביחד עם
הקהל, מהעובדה ששחקני אלופת תורכיה
בשיקטאש התרוצצו אחר הכדור כמו צללים,
שרק ^,בהזדמנות הראשונה, למכת עונשין
מ־ 20 מטר 0:1 :לטובת התורכים. הבראזי־לאים
עשו את הצגתם תכליתית יותר, שמרו
על יתרון של שער אחד 1:2עד לפני ה סיום.

יצוא
שערוריו ת

גלופות
קו ־ רשת ־ וצבעים

לכל מכתב, הנושא שם וכתובת מלאים,
יש לצרף תשלום סמלי של 500 פרוטה בבו לים•
על המטעפה יש לציין: מערכת העולם
הזה, ת• ד , 136 .תל־אביב, עבור רותי.

לאחר ההצגה, שדמתה לסרט דני קיי, היה
נדמה שהקבוצה הישראלית זקוקה לנופש
ארוך ממשחקים בינלאומיים .״אולי לשדה־בוקר,״
העיר צופה.

למרות השלג הלבן היה שוב השופט לא
נקי בהחלטותיו, פסק הפעם למכת עונשין
מ־ 11 מטר, הצליח, תוך תשואות רמות, לש תורכית
מור
על כבוד המולדת במסורת
נתכבדו גם שחקני ישראל בשעתם.

תלמיד בית ספר לדייג, שנה אחרונה () 844/116 בניל נערה יפה
מעוניין שמכתבו יפול לידי
, 16— 18 יספר לה על ימאות, סרטים (ופוליטי קה)
לפי בחירתה.

שני חברים בודדים מאוד, לפי דבריהם. חניכי
תנועת נוער 844/117 מוכנים להמיר את בדי דותם
בהתכתבות עם שתי נערות בנות 17— 10
רצוי ילידות הארץ, האוהבות להסיק תועלת מה חיים,
להתבדר ולהשתעשע.

קבוצת הפועל תל־אביב, מטרתן המתה של
קבוצות חוץ* שסיימה במשחקה את סיורה
של הקבוצה הברזילאית קו־וזרו, בארץ נפלה
עבור האחרונה כאילו משמים. לאחר שני קפצו משחקים יפים, אך מועטי שערים,
האורחים על המציאה, הבקיעו חמשה שערים,
שארבעה מהם לא נראו מזמן בישראל. ה משחק
הקל איפשר לקרוזרו לבצע להטוטי
קרקס על המגרש הבוצי והקהל הגיב, משך
תשעים דקות ב״אה ! אה ! אה מלא
התרגשות.

תאורה לא מספקת.״

איש צעיר 844/111 סטודנט האוניברסיטה ב עתיד.
עושה רושם של עדיז נפש שעיקר שאי פתו
בחיים היא רכישת השכלה נוספת, מעוניין
בחברה למכתבים צעירה (הניל לא צויין) בעלת
תעודת בנרות, שאינה מוכנה להסתפק בכך. מת כוננת
להמשיך בלימודיה. היא איננה חייבת להיות
יפה במיוחד.
בחור חברות להיות לספר.

mmmm

לאחר שבת ״מתה״ בחיי הספורט בארץ,
לא טרחו האוהדים לעיין בעתוני הספורט
ובמדורי העתונים היומיים. היה ברור כי מה
שלא ראו, ממילא גם לא יקראו. אולם ה סקופ
העתונאי בשטח הספורט בא השבוע
כפצצה מעל דפיו של ידייעות אחרונות. יוסף
חריף, כתבו של העתון, עקב משך ימים
אחר נציג הקבוצה התורכית פנרבחצ׳ה, ליאון
דרסי, יהודי מאיסטנבול, שבא לארץ כדי ל לוות
את שחקני קרוזרו אל ארצו. חריף
היה בטוח כי ג׳רסי, כמו כל קודמיו, ינסה
שוב לצוד בחכתו את יהושע (״שייע״)
גלזר, להעבירו תמורת סכום הגון לחצי־

*א, י .ק — .הפועל ; 0:6
ר^פועל .0:5

האי השכן, שם הוא נחשב לאליל. חריף לא
טעה, פירסם השבוע מאמר בעל כותרת רעש נית,
גילה בין היתר שג׳רסי לא הלך בדרך
המקובלת של בקשה רשמית מאת קבוצתו
של ״שייע״ ,אלא פנה ישר לכוכב הישראלי,
ניסה להבריחו בהסתר תמורת שמונת אלפי
לירות תורכיות *.
עזרה פרטית. הפצצה נפלה במהלומה
על ראשי קבוצת מכבי תל־אביב, שלא ידעו
מאומה על הדבר, קראו הכל מעל דפי די־עתון.
תחילה ׳קיוו כי חריף רדף אחרי סנ סציות,
הפך זבוב לפיל. אולם שייע, שסרב
שלוש פעמים לתורכים בתקופות קודמות,
היה הפעם תקיף, אישר בגלוי לב את כל
פרטי הפרשה.
עסקני מכבי החלו להתרוצץ בין ביתו של
״שייע״ למשרדי ההתאחדות וכאשר׳ לא יכלו
לשכנע את השחקן, פנו אל סעיפי החוקה
הבינלאומית, טענו כי הדבר היה מתפרש
בגזלה שנעשתה מאחורי גביהם. אולם את
האשמה הכבדה הטילו על חפצי כהן, יבואן
קבוצות כדורגל ובעל משרד נסיעות בתל׳
אביב. לדבריהם היה כהן בעל היוזמה ה לירות
עיקרי,
שאף להרוויח כמה מאות
מההעברה. אין להפוך, טענו הם, בעייה
לאומית לעסק פרטי.
כהן הכחיש מיד את האשמות, טען ששייע
הוא ידידו הפרטי, לו עזר להסתדר בחברת
דן כנהג, עזר כמו כן גם לאשתו, פנינה,
אותה נשא שייע לפני חודשיים.
בעוד הפרשה
הוצאות הנישואין.
מכה גלים, אף בין לא־אוהדים, נשארו חבריו
של שייע אדישים .״יותר מדי הזדמנויות
נוחות היו לו בעבר שלא נוצלו, אינני מא מין
גם הפעם.״ אמר צביקה סטודינסט־.
מקשרו השמאלי של שייע.
אך שייע עצמו כבר החליט. נשואיו הש־
.אירו אחריהם חובות והסכום שיקבל יכסה
אותם, בתוספת רווחים הגונים .״אני חובב
ואינני קשור לאיש, פרט לאשתי,״ אמר.
לאלה שעדיין אינם מאמינים לכל המעשיר״
ניתנה השבוע התשובה. פנינה, אשתו של
שייע, ביקרה במשרדי העלייה, הגישה בקשה
לקבלת דרכון ישראלי.
לתאחדות הישראלית תתווסף בחודש מרץ
הוצאה כספית נוספת. כאשר תבאנה נבח רות
יוון ויוגוסלביה לארץ, תיאלץ לקנו!
כרטיס הלוך ושוב לשייע, כדי שהחלוץ ז•׳
דינאמי לא יחסר בשורות הנבחרת הלאומית

החלוץ איננו
משך שנים, היה אדם גבה קומה וצי
גוף ממושקף ובעל אף מאורך, מסתובב על
מגרשי הספורט בארץ, רושם, מתווכח נותן
הוראות ומחווה דעתו בעברית הרצוצה בעלת
המבטא הגרמני. שמו היה קורט בנימין, ולא
.היה כמעט ספורטאי בארץ שלא הכירו. קורט
נולד בגרמניה לפני 63 שנה, עלה לארץ
בהיותו בן ,50 לא לפני שסיים קריירה ספור טאית
כהלך למרחקים ארוכים ולאחר מכן
עתונאי מנוסה בארצו.
בארץ נתקל קורט בתנאים כלכליים קשים,
מצא את מקומו כחלוץ החנוך הגופני של
ההגנה, הפך לרב־סרן בצה״ל, יסד את גביע
הכדורגל. אולם יותר מכל ענף אחר, חיבב
את האתלטיקה הקלה, הופיע כמעט בכל
תחרות כשופט, מאמן או עתונאי. כאשר הו ציא
לאור, ביחד עם נחמיה בן־אברהם, את
עתון הספורט המצויין ספורט השבוע בשנת
, 1947 ניצל את במתו להבעת דעותיו החשו בות,
שלא נשמעו תמיד בקרב העסקנים
מפאת היותו אדם בלתי־מפלגתי.
השבוע, לאחר ששכב שנה חמימה רתוק
במחלה ממארת, מת קורט בנימין. חניכיו,
ידידיו ומתנגדיו, ליוו אותו לבית־הקברות
הצבאי.

כ־ 4000 לירות ישראליות.

פתרון חידון השלישיות

כתובים ן ( )5איוב 6פסח 7לוי ;
)K, )8מנחה 9בינה 10 רוח הקודש ;
? ) 11( 2אחווה 12 עבודה 13 קראסוס!
( ) 14צ׳רצ׳יל 15 טוקיו 16 על 7225

קרוזרו —
לימה•

העולם הזה 844

ש ים

צנחן עד הראש
כי. ג׳י.

עם התיישבו בשדה בוקר, מילא
את התקוות שיעסוק, בין השאר, בעבודה
ספרותית, התחיל אותה בצורה של מכתב
למערכת הארץ, שגם הוא׳ כמו מכתב קודם
למערכת דבר השבוע, מבקש לתקן שגיאות
שחלו בעתון בקשר לסופר האהוב ביותר,
אפלטון.
לפעולה ספרותית יהיה המשך רחב יותר
כשיתפרסם בדבר ביום הששי הקרוב מאמר
ארוך, הראשון שנכתב בידי בי. ג׳י. בשדה
בוקר, והדן בחביבו מס ,2 .ברוך שפינוזה׳
שלדעת בי. ג׳י. נעשה לו עוול חמור ב הטלת
החרם עליו בשעתו. רמז לתוכן ה מאמר
נמצא בשמו: לתקן המעוות.
בתשובה למשאל משא על טיב האקדמיה
ללשון העברית, השיב בין השאר, המתרגם
הנקי, העובד בעיקר עבור ספרית פועלים,
מריק לכלים עבריים ספרים• אנגליים וצר פתיים,
מנשה לוין, כי לדעתו אין ה אקדמיה
יכולה למלא את תפקידה בהרכבה
הנוכחי, כשחסרים בה אנשים כמו, בין ה שאר
מנשה לוין.

מרדכי נמיר,

העיר מזכיר ההסתדרות,
ברמזו על אפשרות בחירות, באם תבשלנה
סופית שיחות הקואליציה עם העיונים ה כלליים
:״מוטב למנות ראשים מאשר לש בור
אותם.״
המצטיין

במאי ותסריטאי הסרט העברי
(העולם הזה )842
חוד החנית
שטיינהרט, סיפר כמה מקרים משעשעים
שארעו בשעת צילום הסרט, שנמשך כשנה.
המשעשע במקרים: הצנחן שצנח ישר על
ראשו של הצלם שהשתרע על הקרקע כדי
לזכות בתצלום נחיתה משובח לחוד החנית.

אלפרד

עם יציאת בי. ג׳י. לשדה־בוקר עמדה גם
לפני מזכירו הצבאי לשעבר, סגן־אלוף
נחמיה ארגוכ, אפשרות לחזור לימי ה חלוציות:
שיבה לקיבוצו־ביתו, עין־גב.
רם ירדן, קצין המשטרה שפרש לשירות־חוץ
לפני ארבע שנים, הציב השבוע שיא
בעוברו למשרתו הדיפלומטית השלישית :
אחרי שמשך שנתיים כיהן כקונסול ישראל
בקפריסין, משך שנתיים נוספות כק׳ונסול ב־שיקאגו,
נתמנה קונסול במקסיקו ועוזרו של
עורך־הדין יום!? קיסרי* ,צירה הראשון

על עורכי העולם הזה :״איזו נבזות ! לש בור
לאדם את אצבעות היד הימנית, שהוא
כה זקוק לה לעבודתו. אילו לפחות חסו
על אורי אבנרי והיכו אותו על הראש ! ״
לדוד גנור, עורך־הדין הלוחם לנישואין
אזרחיים׳ ולאשתו שולמית, אותה נשא תחת
החופה, כדת וכדין, נולדה בת שנקראה בשם
האצילי אפרת.

כ תוב ת ער הקופסה
בעלה־לשעבר של אינגריד (ז׳אן ד׳ארק)
כרגמן, הרופא הצנוע והממושקף
שזכה בשעתו ל-
פיטר לינדפטרום,
פירסום עולמי כשנטשה אותו אשתו הנע רצת
על־מנת ללכת אחרי הבמאי האיטלקי
הניאו־ריאליסטי רוכרטו רוסליני, נכנס
שוב לחדשות, הפעם בזכות עצמו: השבוע
נוסתה למעשה שיטה חדשה שהמציא ל־נתוחי־מוח׳
בעזרת קרניים מהירות־תדירות,
שיחליפו את איזמל המנתחים הנושן.

הודיעה, ג׳ינה (יפהפיות הלילה ):לולו־כריגידה
הכוכבת האיטלקיה החושנית וה־חשפנית׳
עם צאתה לאמריקה :״אני בטו חה
בהצלחתי בארצות הברית׳ משום שיום
הולדתי הוא ה־ 4ביולי .,״
כוכב הקולנוע ג ון וויי] ,אשר בעשרות
סרטי המערב הפרוע עמד בעוז לבדו מול
מטר כדו־ים, לא הקיץ משנתו כאשר ניידת
של משטרת הוליבוד שלחה מטר של כדורי
אקדח לתוך הקומה התחתונה של ביתו, ב ראותה
גנב שהתפרץ למוסך, וזיין הקיץ ב בהלה
רק אחרי שמפקד הניידת צילצל ב פעמון
הדלת.
אמרה הכוכבונת העולה בשדה התלת-
ממדיות ץ (חבצר טי) דום (העולם תזה
:) 811״כשהבמאי דורש ממני להיראות מעו־ררת־תאווה,
אני מתחילה. לשנן בעל־פה פע לים
לטיניים. נוכחתי מנסיוני כי זוהי הדרך
הטובה ביותר.״
במלאת 25 שנה לראשון ולחביב שביצי רותיו,
מיקי נזאוס, גילה וולט (פנטסיה)
דיסניי כי קרוב ל־ 500 עסקים רכשו ממנו
את הזכות להשתמש בדמותו של מיקי ל-
פירסום מוצריהם.

לאדם היו
קין, הבל
ו5ם לנוח
חם, יפת

שלושה בנים :

היו שלושה בניס :

לאיוב׳ מאידך, היו שלוש. בנות :
קציעה, ימימה ו...
על כל אלה מסופר בתנ״ך, המורכב
משלושה ן זלקים :
נביאים, תורה ו...
שלושה מספרי התנ״ך קרויים בשם
מקוצר — ספרי אמ״ת :
משלי, תהלים ו...
בתנ״ך נקבעו שלושה הרגלים, המו עדים
לעלייה לרגל בירושלים :
סוכות, שבועות ו...

( ) 7לעלייה לתורה נקראים יהודים בני
שלושה מעמדות :
כהן, ישראל ו...
( )8וכל יהודי חרד מתפלל שלוש תפי־לות
חובה יומיות: מערבי, שחרית ו...
( )9והחסידים דוגלים בסיסמת חב״ד ה משולשת:
דעת, חכמה ו...

לענייני או§נה מצאה מלכת בריטניה, א לי־זבת
ה־2׳ יועצת מומחית: כוכבת הקול־

nט ף11
הבימה

אנחנו בתנ״ר
ירבעם בן נבט, האפרתי עז־הרוח, שהעז
למרוד בשלמה המלך, לברוח מפניו, לשוב
כעבור 10 שנים, ולקרוע עשרה שבטים מן
התריסר העגול של רחבעם בנו, נבחר ב־אכזר
מכל המלך לשמש כבבואת הנוער ה עברי
בן דורנו.

ישראל צ׳סטנוחובסקי(במרכז) בתפקיד כומר
מלמול תפילות בלחש
(והחדש) של ישראל במקסיקו.
לרשימת הכמרים הקולנועיים הצטרף ל אחרונה
העתונאי הישראלי המשתלם בפרים,
ישראל צ׳סטנוחובסקי, החותם על
מאמריו בשם־העט צ׳סט ראל, מופיע באחת
התמונות שייצר הבמאי הצרפתי דקואן כש הוא
פוסע בלבוש איש־דת נוצרי, בראש ה־לווייה,
ממלמל בלחש תפילות.
להצלחה לא־פחותה זכה כפרים יגאל
(דרך גבר) מוסינזון ( ,שער ׳,העולם הדה
,)837 שקיבל השבוע, להפתעתו, מכתב בו
התבשר שמחזהו בערבות הנגב עומד להיות
מוצג, החל מאמצע ינואר, בתיאטרון קאפוצין
בפריס.
התבדח שחקן האהל הצעיר ומחבר המח זות
יורם מטמור, בשיחה על ההתנפלות
אחי מייסד העולם הזה, אורי קיסרי.

העולם הזה 844

נוע מורין או׳הרה. יעצה או׳הרה :״מעטי
להשתמש בשמלות המסורתיות שלך. הן עו שות
אותך דומה ליונה, לא לאשר.,״
מרבת־סיפרה,
עתה הכוכבת החושנית,
הבעלים ( 4עד כה) ריטה הייוורת: אח רי
קבלת הגט מבעלה הקודם, עלי חאן,
החזירה לו בחבילת דואר את טבעת הני שואין
הבלתי־רגילה בפארה, אותה שם׳ על
אצבעה בשעת נישואיהם, כתבה על הקופסה ץ מלה אחת :״שביר״.
המהדורה הצרפתית של סיפרו הנודע של
דייל קגרגי, כיצד להפסיק לדאוג ולהתחיל
לחיות, שגם במהדורתו העברית זכה לשינוי
שם (אל דאגה !) הוכתרה בשם מקורי ב יותר:
התגבר על צרותין חיה, לכל הרוחות !
* החג הולאומי מזל ארצות הברית יום ה עצמאות.

ירבעם
(נחום בוכמן) של נסים אלוני הוא
גבר בגיל העמידה ש־ 10 שנות גלותו ב מצרים,
מעודנת התרבות׳ ריככו אותו במידה
רבה, ציננו את קנאתו ולאומיותו, החלישו
בו את הכוח לשנוא. שוב אין הוא המורד
הנלהב מלפני 10 שנים שהרים ידו במלך.
קוא אמנם שואף לתקון העוול הנעשה לעם
ע״י שלמה, אולם הוא נבוך, עייף. ירבעם העיף
מהסס, נשאר על פרשת דרכים אחרי שפגש
את אהובתו מלפני 10 שנים — מעכה (טובה
פרדו) ,אשת רחבעם. הוא נדחף, כמעט נגד
רצונו בזרם המאו׳רעות מבצע את המרד.
ירבעם, היודע כי אכזר מכולם הוא המלך,
נעשה אכזר אף הוא. אחרי שביצע את ה מרד
כשהוא פוסע על גופתה של אמו צרו-
עה( ,חנה מבינה) אשד, קנאית ומרת נפש
שהפיחה בו בתחילה את אש המרד, הסירה

את תמיכתה ממנו.
בשפה יפה, גידופים. רעיון החזרת
הצופה לתקופת התנ״ך, לראות בה את דו רנו
המתלבט, היה מענין. שפתו של אלוני,
שפת התנ״ך, היא עשירה, עסיסית אפילו
הגידופים שבה. נחום בוכמן איכזב כירבעם.
קול רועם וגילגול עיניים עדיין אינם תופסים
מקום משחק. פינקל היה רחבעם נהדר.
טובה פרדו הוכיחה כשרון רב כאשת־אהבים
חמת מזג. המוסיקה של בנציון אורגד, נב לעה
ברעש המדברים. התלבשות היו מר -
,היבות.

פרסומת --
(המשך מעמוד )9
המקווה.
מבחינה זו, הפירסומת האמריקאית היא ה תשובה
לתעמולה הקומוניסטית, תשובה חו מרית
ורוחנית גם יחד. מבחינה חומרית היא
מסדירה את הייצור, גורמת לתעסוקה מלאה
ומונעת את המשבר שהובטח על ידי מארכם.
מבחינה רוחנית היא מעמידה מול האידיאל של
חברה פרולטרית חסרת־מעמדות את האידיאל
של חברה מעמדית שופעת שפע, בו כל אדם
מטפס בהתמדה בסולם ההצלחה החברתית. עד
כה, וכל עוד יהיה בכוחה להבטיח שפע זה
למיליונים, מצליחה תעמולה זו באופן מפליא
— על אף העובדה שמיליונים אחרים חיים ב־שכונות־עוני,
ללא מכוניות וללא טלביזיה.

מודעה נגד י11ד

אין השפעתה של תעמולה זו מוגבלת בתחו מי
ארצות־הברית. היא מקיפה את העולם.
בישראל לא יצאה הפרסומת המסחרית עוד
מחיתוליה, דומך, לפרסומת הפרימיטיבית ה אירופית
מלפני דור, שהצטמצמה בהפצת שם
המוצג. הדבר טבעי: בארץ של צנע, בה עלה
הביקוש לסחורות בהרבה על ההיצע •והייצור,
לא היה מקום לפרסומת מדעית• אולם עם ביטול
הפיקוח, הקמת מפעלים גדולים יותר ו פתיחת
התחרות, עלול לבוא גם תור הפרסומת
הרצינית לישראל, לשנות את פני העתונים.
אך אם אין עדיין השפעה חברתית לפרסו מת
המקומית, יש השפעה אדירה לפרסומת
המסחרית האמריקאית המגיעה לארץ בעתונים,
בשבועונים ובעיקר בסרטי הקולנוע. תוך שנים
מעטות הכניסה פרסומת זו לא רק מלים חד שות
לשפה העברית (פריג׳ידר, פארקר ,51
קוואקר, קרייזלח, אלא שנטעה בלב חלק גדול
של הנוער והאוכלוסיה כמיהה חזקה לחיי מות רות
ולנסיעות לחוץ לארץ.
המודעה האמריקאית והסרט ההוליבודי הם
שגרירי ארצות־הברית בישראל, ממש כשם ש ספרי
מארכס ויונות פיקאסו הם שגרירי ברית־המועצות.

בנובמבר י
בולדוג ! ל מוציא פנקם מכיסו) את נל מי שהכיתי, או

את מי הכיתי בין השאר י
התובע בילדוג :

:את מי הכית בין השאר?

ירמיהו^(ג׳רי) קורח, עתונאי צעיר, מגלה תעודות המוכיחות
כי אי״שיות ציבורית חשובה מעלה באמון. הוא מקווה,
הודות לתגלית הזאת, ליהפך למעין גיבור לאומי. אולם,
כפי שמתאר לפנינו ידידו מיכאל. מופעלת נגד ג׳רי מכונת
גדולה מאד, מנגנון אדיר בח ואכזרי. לאחר חק׳רה משטרתית
הוא מך בא במצב של התעלפות, לבית המשפט.
זהו קטן נ!ן המחזה האחרון של מיכאל אלמז.

(בתא הנאשמים — ג׳רי, שוטר עומד מאחוריו. מול התא —
התובע ולידו מפקח משטרה. בתוון השופט ולידו השמש).
התובע ( .מם יים את דבריו בסיכום׳ כבוד• השופט,
ברצוני לחזור ולמנות את שני הפשעים אשר הנאשם, בצע,
כפי שהוכחתי — אני מקווה. פשע ראשון: הוא גנב
תעודה — מוצג מספר אחד (מרים את התעודה בידו) —
חתומה בידי אישיות ציבורית חשובה וחפה מכל פשע׳ אשר
לא יהיה זה הוגן אם נזכיר פר, את שמה. אחר ביצע הנאשם
פשע שני: הוא זייף בזדון, על העתק מסולף — מוצג מספר
שנים (כנ״ל) של התעודה, את חתימתה של האישיות שהזכרתי.
מדוע יעשר, זאת הנאשם י כדי להעליל ולהשמיץ, כדי לזכות
בפרסום זול. אני דורש, על כן, להעניש את הנאשם ירמיהו
קורח בכל חומר הדין.
השופט: זה היה נאום מבריק, אדוני התובע ...הנאשם,
אתה רוצה להשיב?
(ג׳רי אינו מסוגל להגיב. השוטר מרים את ראשו גנוניה
לו. לצנוח. הראש נע לצדדים).
התובע: הנאשם, השומר על שתיקה אילמת, במסווה
של התעלפות, ואשר סרק, תוך זדון,׳ להיעזר כסניגור,
מאותת :״לא, כבוד השופט, אין לי מר, להגיד.״
השופט: אם כך הדבר, ניגש לקריאת פסק הדין. הוא
קצר ביותר: הנאשם נמצא חייב בשתי האשמות — אלף,
גניבת מיסמך רשמי, ובית — ,זיוף מיסמך רשמי. אני דן

אותו לחודש מאסר.
התובע ( :נדהם. בלחש, למפקח) חודש מאסר ! הוא יצא

מדעתו !
המפקח ( :לשוטר) הם רצו שלוש שנים לפחות.
התובע ( :למפקח) אין ברירה — סעיף שלוש מאות
ושלושה עשר ! לך הבא לכאן את בולדוג והופ( .לשופט)
כבוד השופט, אני מבקש לד,גי,ש עיעור מידי על פסק הדין.
(המפקח יוצא).

התובע: פנה אל השופט. מה מקצועך?
הו פ: זייפן.
הי טו פ ט: זייפן?
.התובע: סנור ד,ופ הוא הזייפן הרשמי. לא כן׳ סנור?
הופ ! (בגאווה) לאחר שעסקתי שנים רבות במקצוע, כאדם
פרטי, יש ־לי הכבוד והעונג להעמיד את אמנותי ונסיוני
לרשות האומה.
התובע ( :מראה לווופ את המוצג א ),האם זייפת מיסמך זה?
הופ: כן, סנור
התובע: כבוד השופט, זה המיסמך שנגנב, כביכול׳ מן
המוסד הציבורי והנושא עליו את חתימת האישיות הציבורית
הידועה.
השופט ( :מריס את המיסמך ובודק אותו) המיסמך הזה
מזוייף?
התובע: הוא זגייף על־ידי סנור הופ בתוקף תפקידו
כזייפן רשמי.
הו פ: עבודה
בעצמו.

השופט

נקיה׳

כפי

כ ך? זה

שכבוד השופט
משנה במידה

יכול להיווכח

מרובה את

פני

הדברים.
התובע ! אני שמח שכבוד השופט הגיע למסקנה זו.
(מראה להוס את המוצג ב׳) זה מוצג מספר שניים. האם
זייפת גם את. המיסמך הזה?
הו פ :

בהחלט.

התובע: זאת התעודה שעליה הועד בשבועה כי היא
העתק מזוייף ומסולף של המוצג הראשון, שגם הוא מזוייף.
קודם טענתי כי שני המיסמכים זוייפו על ידי הנאשם.
עכשיו ברור כי הם זוייפו על. ידי סנור ד,ופ׳ .
השופט: זיוף מוצלח ביותר, סגור. איחולי הלבביים.
הו פ: תודה רבה, כבוד השופט. אני גאה מאוד על עבודתי.
זה לא היה קל, להשיג זיוף של זיוף של זיוף.

השופט

:אני מעריך מאוד את מומחיותך, סנור הופ.

הו פ: אם יהיה לכבוד השופט א־־פעם צורך באיזה שרות
מקצועי משובח, הופ עומד תמיד לרשותו( .נות ן לשופט
את כרטיסו).

עתונאי.
בולדוג :
התובע :
בולדוג !
התובע :

(מעין בפנקס) בין השאר הכיתי את ירמיהו קורח,

בין השאר הכיתי את ירמיהו קורח, עתונאי.
לשם מד, הכית אוון ו?
קבלתי פקודה לשכנע אותו לומר «כן.״
הוא סרב להגיד »כן?״

בולדוג: הוא אמרי שלעולם לא יגיד ,,כן,״ אבל לאחר
שהענקתי לו (מעיין בפנקס) עשר מכות זוויתיות ושלוש
עשרה מכות אנכיות במגלב׳ הוא אמר ״כן.״
השופט: אתה בטוח שהוא אמר ״כן״ כתוצאה מן המכות
שלך?
בולדוג: בהחלט. אלמלא כן לא הייתי מכר, אותו. זר,
לא נעים, להכות אנשים. אני אדם עדין נפש ויש לי בבית
ילדים רכים•
השופט: אני מנסה להשתכנע כי אמנם המכות הן שגרמו
לנאשם שיגיד ״כן.״ האם היו עדים להלקאה?
בולדוג: כמובן. שני החברים שהחזיקו בידיו וברגליי
של הנאשם.
השופט: האם אפשר להביא לכאן את שני העדים האלה?
התובע: אפשר ואפשר. אבל אם כבוד השופט יעיין במוצג
שאגיש לו, ייתכן מאוד כי לא יראה עוד צורך בהזמנת
עדים נוספים.
השופט: אני נכון תמיד לעיין בכל מוצג.
התובע: ברצוני להגיש לבית הדין הנכבד את הצזוצג
מספר שלושה — גבו של הנאשם( .השוטרים מסירים מעל
ג׳רי את כותנתו, ומפנים את גבו אל השופט) סנור בולדוג,
הואל להסביר לכבוד השופט את מהותם של הסימנים
הכחולים והאדומים הללו.
בולדוג: זה סימן של מכה זוויתית. מכה זוויתית היא
מכה כזאת (נוטל סרגל מעל שולח! השופט ומנחית מכה
עצומה על גבו של ג׳רי)
גירי ( :צועק) כ ן ! כ ן ! כן
השמש ( :קורא) שקט בבית המשפט !
בולדוג: וזו צלקת של מכה אנכית. מכה אנכית היא
מכה כזאת( .מנחית מהלומה נוספת על גבו של ג׳רי)
ג׳ ר י: אני מודה ! אני מודה ! אני מודה
השמש ; שקט בבית המשפט !
השופט: אני מודה לך מקרב לבי, סנור בולדוג, על
ההדגמה המעניינת והמאלפת הזאת. אתה חופשי לשוב אל
אשתך ואל ילדיך הרכים.
בולדוג ( :בצער) אל ילדי, אבל לא אל אשתי, כבוד השופט.
השופט ( :מ(ו1תתף בצער) &תד, אלמן?

השופט: אתה דורש עונש כבד משהטלתי? ,
התובע: לא. אני מבקש להוכיח כי הנאשם חף מפשע
ויש לזכותו !
היטופט: זהו צעד מוזר ביותר, שקטיגור הופך סניגור.
התובע ! במקרה זה, זה הצעד ההגיוני. ביותר שאנו
יכולים לנקוט. אני רוצה לאסור את הנאשם לתקופה ממושכת;
זאת אוכל לעשות י ק לפי החוק המיוחד, סעיף שלוש מאות
ושלושה עשר, פיסקה גימל. לפי פיסקה גימל יכולה התביעה
הכללית לצוות על מאסרו״ לתקופה בלתי מוגבלת, של כל
אזרח שלא עבר עבירה.

השופט

:אבל האיש הזה אמנם עבי עבירה. בעצם׳ שתי

עבירות.
התובע: על כן אין החוק המיוחד חל עליו, מכיוון שהוא
מתייחס אך ורק לאנשים שבדור כי הם חפים מכל פשע
ואין נגדם כל הוכחות.
השופט ( :מחייך) אה׳ עכשיו אני מבין. אתה רוצה
להוציאו זכאי כדי שתוכל לאוסרו שוב מיד, לפי החוק
המיוחד. צעד נבון. תכסיס משפטי מחוכם.
התובע: רוב תודות, כ מד השופט.
השופט: אבל קוץ אחד יש באליה. אתה עצמך הבאת
כאן הוכחות חותכות להאשמתו של הנאשם. לאור הוכחות
אלה אינני יכול, כמובן, לזכותו.
התובע: אני אוכיח מיד, ברשות בית הדין׳ שד,הוכחות
שהבאתי היו מזויפות, והעדויות — עדויות שקר.
השופט: אה, זה ישנה את המצב מן הקצה אל הקצה.
אם תוכיח זאת, אשמח לשחרר את הנאשם. אם לנאשם
אין התנגדות! ,וכל לביר מי׳ד את הערעור. הנאשם, אתה
נותן את הסכמתך?
(השוטר מרים את ראשו של ג׳רי. הראש צונח על חזהו).

השופט: תודה רבה, סנור הופ.
התובע ! תודה רבה, סנור הופ. אתה חופשי ללכת( .הופ
׳יוציא) העד הבא ! מנור בולדוג.
השמש ( :יוצא לפרוזדור, קורא) סנור בולדוג ! (בולדוג
נכנס. ברנש בעל גוף עצום. פניך מסבירים את כינויו).
השופט: האם בולדוג הוא שמך האמתי? ׳
המפקח ( :קם) כבוד השופט, אני מפקדו הישיר של סנור
בולדוג. בעקב תפקידו קמה לו שורה שלמר, של אויבים
והוא ממלא את חובתו הלאומית תוך סכנת נפשות מתמדת.
יש לו בבית שני ילדים רכים, ועל כין. אני מבקש לפטור
אותו מחובת ההזדהות.

התובע: הנאשם, העומד במריו ושומר על שתיקה עוינת,
מאותת בר א שו :״כן, כבוד השופט, אנימסכים.״
השופט: הערעור מתחיל.
התובע: ברשות בית הדין אביא שני ערים אשר יהרסו
כליל את כל טענותי הקודמות.
השופט: הרשות ניתנת בשמחה.
התובע: תודה, כבוד השופט. העד הראשון: סנור • ר,ופ.

השופט: אני נעתר.
התובע: הואל להישבע כחוק, סנור בולדוג.

יטמש ( :יוצא, קורא בפרוזדור) סנור ד,ופ !
(המפקח מכניס את ה!ופ. האחרון הוא כבן חמשים, קצר קומה,
קרח, ממושקף. הוא עושה רושם של איש־מדע).

בולדוג ( :קולו רך להפליא, כמעט דק, בניגוד גמור למבנה
גופו) אני נשבע באלוהים לומר את האמת, את כל האמת
ורק את האמת, לפי הוראות הממונים עלי.

התובע ; נא להישבע.
הו פ: אני נשבע באלוהים לומר את האמת, את כל האמת
ורק את האמת.
התובע: מה שמך?
הופ: אברהם ברנרד ר,ופ.

התובע :
בולדוג :
השופט :
בולדוג :
התובע :
בולדוג :
התובע :

עלילת המחזה מתרחשת בהונדוראס, בשנה הבאה.

אמור לכבוד השופט מהו תפקידך הרשמי.
אני מכה.
מכה? בכ״ף?
לא. במגלב.
ואת מי אתה מכה?
רק את מי שהממונים עלי מצווים להכות.
התוכל להגיד לנו את מי הכית ביום הרביעי

בולדוג: לא, כבוד השופט. אני גרוש.
השופט ( :מבין) צר׳ לי מאוד לשמוע שאשתך עובה אותך.
בולדוג: להיפך, כבוד השופט. אני עזבתי אותה. היא
היתד, מכה אותי בלי רחמים( .הוא יוצא)
השופט: פסק־הדין יינתן מיד( .ברגש) לפנינו דוגמה
של שרירות אכזרית. לפנינו מקרה מחפיר של זלזול בזכויות
האדם• ,של פגיעה בכבוד בית הדין. ראינו מזימה מכוערת
שמטרתה האחת היא עיוות הדין.

התובע

( :למפקח, בעליצות) הצלחנו !

הוא מזכה אותו !

השופט: אין ספק כי הנאשם הוא אדם ישר ואזרח נאמן,
שלא חטא ולא פשע. למרות זאח, לא היססה המשטי־ד,
להפעיל את מכונת התופת שלה, המורכבת מתובעים
מושחתים, זייפנים ואינקביזיטורים, כדי לדכא עד עפר את
האיש החף מפשע ולרמוס אותו מבלי רחם.
מיכאל: הידד!
ה ש מי ט: שקט בבית המשפט !
השופט: אי לזאת אני מוצא את הנאשם זכאי בדין ומצווה
על שחרורו המידי( .לתובע, בחיון) אדוני התובע, עכשיו
הוא שלך.
התובע: תודה, כבוד השופט.
המפקח ( :לשוטרים) קחו אותו אתם־יודעים־לאן.
(השוטרים מוציאים את ג׳רי מבית המשפט).