גליון 1954

סרוסים -
חיזר!
לסרוסיה!

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

שיה אדומי

א. מראיין:
״הרשה נא לי, פזמונאי עלוב שכמוך,
לקרוא באוזני הכופים בבית אמ אחד
מ,שיריך׳ :

החיים וה כמו בלון אדום
עם מכונית שישה צילינדר
ושישה חתיכות ביום
השכמה בעשר בבוקר.
תגיד, אתה לא מתבייש לקרוא שי רים
כאלה בפומבי ז״

ב. בעל־טור:
״הוא לא כזה סופרסטאר כמו שהוא
נראה, המראיין שלנו. הרי גם הוא, כמו
כל חאלטוריסש כולבויניק, ניסח את
כוחו בכתיבת פזמונים. וזה מה שהצליח
להוציא :

אודם חיים כאודם בלון
שישה צילינדר וטאמבון
עשר בתולות ברזל
מירדפים לעזאזל.
כדאי שיסיק את המסקנות. אם הוא
לא מוכן להתאבד מרצונו הטוב, אז
שלפחות יפרוש. אפשר להתפרנס גם
ממכולת.״

ג. הוגה־דעות:
״ישנם בעלי״טורים (לחבדיל מבעלי״
חיים) אשר רואים את עצמם כבעלי
מונופולין על טוב ורע. הם הקובעים
קריטריונים. הם החורצים גורלות. פיס-
פשתי בכתובים וגיליתי כי אותו פובלי־ציסטון
שלנו העז לשלוח ידו בעט הסופרים.
תרשו לי לצטט :

בחשכת הליל מכונית נוסעת
בהמיית סופה אהובה פוסעת
כה אדום בלון הגומי
נומי נומי
אל תקומי.
נא להקיא !״

ד. משורר־לאומי:
״יותר מכל יש להיזהר מהוגי-דעות
שכותבים שירים בחשאי. שניים מטובי
החוקרים שלי פרצו לביתו של השרלטן
שלנו ומצאו במגירה החתונה לא פחות
ולא יותר מן הרפש הזה :

חיי בלון ארגמן גומי
או גל ארכובת מכונית פאר לטוף חמוק נשים זרות שוב
איחר לצלצל שעון
מעורר.
יש לברך הגומל על שהשירה העברית
ניצלה בנס, שעה שפנה זה לעסקי
עיתונאות.״

ה. פזמונאי עלוב:
״והפעם, שיר, פרי עטו של משוררנו
הלאומי. המילים שלו. המנגינה — שלי.
שתיים־שלוש :

החיים זה כמו בלון אדום
מכונית שישה צילינדר
ושש חתיכות ביום
כמה נאה היא שנת־בוקר.
תודח. באמת תודח.״

..השמש ורמה, השיטה נו ח ה ואני...
כמיסגרת השירות המסור שאנו מגישים לקוראינו הנאמנים אספנו
הפעם את עיקרי הדכרים שהוחלפו כין האלופים גונן, כרן ושרון כעי־י
תונות. להלן נוסח הדכרים המדוייק :
— הפקודה היתד. לתקוף מצפון.
— לא נכון. הפקודה היתד, ממערב.
— שניכם טועים. זה היד, מדרום.
— איד זה יכול להיות מדרום,
כשבדיוק זרחה שם השמש ז
— שטויות. באותו יום בכלל ירד
שלג.
— לא. היתד, שמש. אני זוכר ש
נתתי
לה פקודה לעמוד דום.
— אתה מתכוון לנוח ז
— לא. הוא מתכוון ליפת.
— יפת זה נתק׳ה ז
— אבל לי הודיעו. שחצו את התעלה!

גם לי הודיעו שחצו את התעלה.
בגלל זה התגייסתי.

החרם היהודי
חרט הוטל בארה״ב
על ד ר נחום גולדמן

נה נוהגים לפזר את האפר. במקרה
והטוחרם ניצוד אישית,
קושרים אבן לצווארו ומטילים
אותו אל הנהר. אם יטבע, כיפר
על חטאו. ואם צף, אות הוא
כי המוחרם הוא גם מכשפה,
ואז יש לצלבו ולשרפו.

החרם כמסורת: אקט ההחרמה
במסורת היהודית שמור
למקרים קיצוניים בלבד, בעיקר
כאשר קיומו של העם היהודי
נתון בסכנה. במאה ה־11
הוטל חרם דרבנו גרשום. במאה
ה־ 17 החרימו את מאמיניו
של שבתאי (קונורטי) צבי.
אחר־כך החרימו את אוריאל
אקוסטא ושפינוזה, ובמאה
שלנו את ליאון טרוצקי ואת
נפתלי איתן. עכשיו מחרימים
את גולדמן.

תוצאה: בדיוק בשעה שיתקעו
סיכות בבובת השעווה
שלו, יחוש נשיא הקונגרס הציוני
באבים בכל גופו. שן שחו־

ביובל *•ים חלבו מאי היפו באחרונה הרם עי
יהודי בער״נוב. ביה־הנדנופב הרבני העליון של ארה״ב
מחרים היוב אה הד״ר נתיבי נוידבן, נשיא הבוננרס

היהודירעילמי

למה? מה זאת אומרת למה?
משום שהוא מצהיר הצהרות
בעניין הפלשתינאים, מפני שהוא
חבר של טיטו(מחריב בית
המקדש) ומפני שהוא עוכר ישראל
באופן פרטי ומעביר ילדים
קטנים על דתם (מין כלי רכב).
הוא גם נואף ידוע, מחלל (חלילן)
שם שמיים וטוען כי שמע
קולות המצווים עליו לשחרר
את צרפת. אמנם השיג שילומים
מן הגרמנים, אבל הוא קומוניסט
ויש אומרים שטען בחדרי
חדרים כי מוצא האדם מן
הקוף. אז שלא יחרימו?
טקס ופולחן: ההחרמה פשוטה
יחסית. בונים דמות בובה
משעווה ותוקעים בה סיכות
ומסמרים, לפי הטעם. אחר־כך
יורקים ושורפים. פרחי הכהו

לא. לא אנחנו. הם.
— מי ד,ם ז איזה אוגדה ז
— המצרים ז
— המצרים זד, נתק׳ר. ו
— אתה, מה אתה מדבר בכלל? אתה
סירבת פקודה!
— בסדר, סירבתי. אבל הפקודה לא
היתד, בסדר. הוא היה צריך לבצע את
הפקודה, כי הפקודה שלד היתה בסדר,
לא כמו הפקודה שלי.
— אני ביצעתי בסדר, אבל הפקודה
לא היתה בסדר.
— הפקודה היתד, בסדר נמוד. רק
שאתה לא היית בסדר, כי לא ביצעת
אותה בסדר. והוא לא היה בסדר, כי
הוא כן ביצע בסדר.
— אתה יותר טוב שתשתוק !
— אתה יותר טוב שתשתוק !
— אתה יותר טוב שתשתוק !
— אני לא אשתוק ! אני חייב את זה
ל־ 500 הרוגים שלי.
— מה אתה מדבר ז ! אני חייב ל-
! 700
— אתם ילדים אתם. אתם יודעים
לכמה אני חייב?

דבר

המערכת

ח מת חלילים השבוע לפני 20 שנה, קם שר ביטחון
אחדפ. לבנון — והתפטר. ואותו
איש שימש בנעליו של ד. ב .גוריון
ורחבו לרגליו. שהיד, אטור לשקוד
על ביטחוננו ואירעה לו ״ פרשה ״
מפורסמה — והתפטר.

כבה ייעשה לאיש
המסכן את קיום העם היהודי

רה תבצבץ מפיו. עורו יתכסה
אבעבועות ושיער שחור וסמיך
יעטה את כולו. רירו ייזל (אפשרי
גם קיא ירוק) ,ראשו יתפח
ושתי קרניים תצמחנה ממנו
(קרן הקיימת וקרן היסוד).
יעילות.97* :

צא ולמד. על אף שלא היתד, לו
יד ורגל במעשה, ונעשה מאחורי
גבו, קם אותו לבנון ואמר, שכיוון
והוא משמש כשר, משמע עליו ועל
צווארו. ורמטכ״לנו דאז — שר ביט חוננו
לעתיד, לא מנע ולא עיכב
בידו. לפי שהאחראי על הביטחון חייב
לתת את הדין על מעשי צבאו.
ולא נרא מחמת חלילים( .שנקראת
חברון בערבית חליל) ,ולא מאלתם
ולא מחרמם ומג׳ אבריותם. ש גדולה
חמת חלילים (זעם החברונים)
מהמיית כנורות (נועם היהודים)
״כי בנועם דרכיו — סלה.״
ובכך נשתבח ונתהלל.

4 X 3

—ממישנתו של מייסדו —
שלח את עמי בגובימא
ד״ר מ. ז.
(בשיחה עם פרעה מלו מצרים)

לקראת משמעות המשמעת
מאמר רציני
גורם ההפתעה
ההפתעה המצרית בצהרי יום־כיפור נראתה מושלמת
לחלוטין. אך לא כך היתד. לגבי סמל סמל, סמל המשמעת
של מוצב ״פותחן״ שעל גדות התעלה.
עם הישמע ה״יציאה״ הראשונה של הפגזים המצ רים,
היה כבר סמל סמל מוכן לקרב. הוא יצא אל גבעת
התצפית המסויידת כשהוא לבוש בגדי א /נעליו מצוחצחות,
כומתתו חבושה היטב על ראשו כשסמל חיל השיר ית
נוצץ למרחקים, בדיוק שתי אצבעות מעל לעין ימין.
סמל סמל העביר אצבע בוחנת על סנטרו ונרגע —
הוא היה מגולח. עתה רכס את כפתורי חולצתו עד לגובה

הע מדו ת תפוסות הטלפון האוטומטי של המישטרה
(71166־ )02 שנועד לקליטת מידע מן
הציבור הקדים לחזור השבוע לביתו,
ביוון שחש בכבליו. הוא ציפה שאשתו,
מזכירה אלקטרונית, תהיה בעבודתה אצל

ואכן, לא נתפס באותו יום סמל סמל על־ידי אלוף הפי קוד.
היו אלו פגזי המצרים שתפסוהו.
יהי זכרו ברוך.

בצבאות עולם
אין זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הצבאית שמש מעת
הברזל הוכיחה את עצמה.
בשנת 476 היה הונגר (רב-סרן) הוניגמן, מפקד
פלוגת סוסים כבדים בצבא ההוגים שכבש את רומא בפיקוד
הונגר-הונגר (אלוף) טילי (אטילה) מלך ההוגים.
תוך מהלך הקרב האכזר התיז חייל רומאי אלמוני את
ראשו של הונגר הוניגמן בגרזן. אלא שהגרזן היה חלוד
והתגר הוניגמן חטף אינפקציה נוראית תפח את נשמתו.
ידוע גם סיפורו של אוברדאפט (סגן-משנה) הנם קט-
שום, לוחם גרמני נועז במלחמה העולמית ה־ ,1שמרח
גז־חרדל על הנקניקיה שלו, למרות ההוראה הברורה שיש
לשים קטשופ על הנקניקיות, ונחנק למוות תוך יסורים
אכזריים.
אכן, מסמר קטן ששינה פני עולם.

בית פגישות במסווה כנסיה
נזה עשה כומר הוידויים?
עורך דין נודע. והנה, אך פתח את הדלת,
מצא את המזכירה האלקטרונית
בזרועותיו של מדריך טלפון חדש, כשהיא
מעסה את האחד-ארבע שלו.

מקרה יגורי

דוגמא רעה: חייל לא־־מגולח
המשמעת מתחילה בבית

הצוואר, בדק עם אומנם חגורת מכנסיו נעולה מימין
לשמאל כנדרש והתייצב אל מול הפולש.
סמל סמל היה חייל טוב, חייל ממושמע, חייל למופת.
מעולם לא הצליחו בילבולי הביצים על ״תושיה״,
״יוזמה״- ,אילתור״ ודומיהם לבלבלו ולהעבירו על רעתו
— תמיד יצא לקרב כשהוא מגולח, מסופר, מכופתר,
ענוב, חבוש, וגויאבה; כשהוא הולך בדיוק במהירות
המותרת, פחות קילומטר, לבל יתפוס אותו אלוף הפיקוד.

ובראיה רסטרופקטיבית טאקטית זו אנו מגיעים
לניתוח מעשיו, או ליתר דיוק — מחדליו, של סגן־אלוף
(מיל ).אסף יגורי ביום הד 8באוקטובר.
בדבריו בטלוויזיה ובראיונות בעיתתות מנסה יגורי
ליצור את הרושם כאילו הובסו הוא וחבריו בקרב בשל
טעות מודיעינית או פיקודית.
ולא היא.
מי שקרא את דו״ח אגרנט המלא, כמוני, יודע היטב
שהקרב הוכרע עוד מלכתחילה לרעת יגורי בגלל שבבית-
שחי ימין שלו היו ארבעה(!) מאנדבושקעם לא מסופרים.
לפיכך אין לנו אלא לדחות בבוז את דברי יגורי
על עדיפות כוחות לכאורה, או בילבול פקודות כאילו.

מסקנות צה״ליות
לגבי צה״ל, אין ספק שהגוף המבטיח את קיום העם
חייב להסיק את המסקנה הנכונה ולהעמיד בראשו את
איש משמעת־הברזל, האיש שבזו לו כולם עד לפירסום
דו״ח אגרנט, האיש היחיד שיכול להוביל את צה״ל לק ראת
משמעת — האלוף שמואל גונן (גורודיש).
ואם אומנם רוצים אנו באמת ובתמים לתקן גם את
חברתנו החולה (״המגזר האזרחי״) כדאי אף להעמידו ראש
וראשון לעמנו.

הרוזן טלפון־אשנבאן
כל חיוג — מיספר
פעולות התגמול
״אגד* הודיעה שתסב בקרוב 200
אוטובוסים למובילי מטענים, כפעו לת
תגמול על שענף המשאיות
מסיע נוסעים בטיוליות.
לצורך זה יבחרו כמאה אלף
נוסעים, שיוסבו לחבילות ולאר-
גזים. תוצאותיו של תקדים זה עלו לות
להיות הרות אסון :
• האלטע-זאבנים יפיקו גרו טאות
מנייר, כיוון שמפעלי הנייר
מייצרים נייר מגרוטאות.
#הזונות תפתחנה שירותי
קוסמטיקה, ביוון שמכוני העיסוי
עוסקים בזטת.

• ערפדים ישקיעו בנכסי דלא-
ניידי מכיוון שרוב המתווכים מו צצי

• טמפונים יפתחו בתי ספר
מכיוון שבתי ספר מוציאים כל
שנה מחזור.
• קבלני בניין ועץ ייצרו גבינות
לבנות כתשובה ל״תנובה״
המייצרת גבינות קוטג׳ וקרש. אנ שי
״תנובה״ יבקשו להקים פרלמנט
משלהם מכיוון שחברי הכנסת
מייצרים אש״ל.
• ואני אדפוק את סבתי למה
שאבי דופק את אמי.

הודעה למגדלי הפירות
יצא לאור
הספר

״כל מה
שרצית לדעת
על המיר
בקרוב ספר
למגדלי ירקות :

״לא ש ון״

המזכירה האלקטרונית היונה למעשה
נערת טלפון.
בחקירה ראשונית הוברר שהיתח נוהגת
להציג עצמה כמרפת־מתח. ועשרות
טלפונים, טלופרינטרים ומערכות אינטרקום
משוכללות, שטבלו ממתח גבוה, באו
למצוא את פורקנם בביתו של האוטומט
המישטרתי. הרפיית מתח זו גרמה בדרן
הטבע להתזת זרם חילופין של 220 וולט
על הקירות.

מזכירה אלקטרונית
תמימות חיצונית — יופי פנימי
את העטק ניהל הטלפון האוטומאטי
לרשות המתאבדים, ובין הלקוחות היה
גם טלפון ציבורי ידוע.

שת שערוריית בתי־האבות, חשפה עוד רשת של בתי־אבות,
שהיתר, קשורה במנהיג המפד״ל בארצות־הברית,
הרב יששכר דב ברגמן. בחקירה הועלו חשדות כי 18
בתי־מחסה לזקנים ונכים בפלורידה, בעיקר במייאמי,
קשורים בצורה עקיפה ברשתות של ברגמן, שבבר
נחשפו בניו־יורק ובשיקאגו.

הוועדה החליטה למנות צוות־חוקרים
מיוחד, שיחקור את כתי־המחסה הקשורים
עם ברגמן בפלורידה, אחרי שהועלו האשמות
בי בבתי־מחסה אלה נגנבו מהקשישים
המאושפזים ההמחאות החודשיות, שהיו
נשלחות אליהם מאת הכיטוח-הלאומי.

מ 1ג * 1ן * ך
ס בנ הלח ״
א״ב ותן?
״טייס השלום״־ אייכי נתן השלים את
השבוע השלישי של שביתת־הרעב שלו,
והחל כשבוע הרביעי של הצום המוחלט
שנזר על עצמו, כשמצב בריאותו מתרופף
והולך.
אייבי, שנואש מחוסר התמיכה להפגנות השלום שלו,
הכריז על שביתת־רעב גת 40 יום במטרה לגייס כס פים
שיאפשרו לו בהמשך פעולותיו. הוא מסתגר במלון
לכסינגטון בניו־יורק,
ושביתתו כמעט שאינה מעוררת הדים. היש ראלים
המעטים שביקרו אצלו טוענים, בי היעדר חשו-
מת־הלב לשביתתו עלול להחמיר את מצבו.

צמרת מפא׳יי
לדיון גו רלי
צמרת מפא״י ההיסטורית מתכנסת ביום
הרביעי להתחלת סידרת דיונים, שיקבעו
מי תהיה מנהיגות המיפלגה כעתיד.
הדיונים יקבעו האם יהיה יצחק רבין מועמד
מפא׳׳י לראשות הממשלה, ויהושע
רכינוכיץ שר-האוצר.
אחד הנושאים יהיה התקפות נגיד בנק ישראל על
פינחס ספיר בעניין בנק בריטניה. תומכי ספיר יתבעו
מרבינוביץ אולטימאטיבית להדיח את זנבר.

איר ו מכ רו
הרהיטים של מוטה ד
פרשת הריהוט בדירת־השרד של הניספח הצבאי ליד
שגרירות ישראל בוושינגטון התבהרה השבוע.
בשעתו פורסם בהעולס הזה, בי אחרי שהאלוף
אברהם (״ברן״) אדן מונה בניספח צה״ל בוושינגטון
במקומו של מוטה גור, הוא החליף את הרהיטים,
ששימשו את מוטה בדירה זו, ברהיטים חדשים.

עתה הסתבר בי כרן הביא עימו
לוושינגטון את רהיטיו מדירתו כארץ, שאותה
השכיר ללא ריהוט. חלק מהרהיטים
ששימשו את מוטה היו מאוחסנים במחסן
תמורת שבר של 100 דולר לחודש. ברן
הציע למישרד־הביטחון למכור רהיטים
אלה, בדי לחם וך בהוצאה החודשית, והצעתו
התקבלה.

וח ש 3ה עוד ..רשת^,
שד הרבב רג מן
חקירת ועדת־המישנה של הסינאט האמריקאי, בפרי

1עיון

על הכעייה הפלסטינית וועידת
ז ׳נכה, ייערך כשבת זו כהשתתפות
אורי אכנרי, פרוס׳ ח. אופנהיימר,
יוסי אמיתי, צ׳רלי ביטון, ד״ר ח.
דרין־דרבקין, רחל לוכיץ׳ ,ד״ר גבריאל
מוקד, נחום סולן, אליעזר סיילר,
שימחה פלפן, ח״ם מאיר פעיל, ד״ר
אמנץ קפליוק, יעקוב ריפתין, ד׳׳ר
אמיל תומא.
פרטים — במודעה כעמוד .11

יל ד בן

הדדשכועון לרכילות ״טמפו״ נסגר
לאחר שהופיע משך 15 חודשים, וצבר הפסדים
של ב-סס אלף לירות.
עורך טמפו, עורך־הדין זזיים מישגב, מסר בי אינו
שותף לאחריות להפסדים בשום צורה שהיא. המשקיע
של טמפו הוא הפירסומאי נח לוי.

תובעים בכי רי ם
בפרס לי טו ת עוזבים

מאיים בהתאב דו ת
ילד כן ,15 תושב שבונת שבזי בתל
אביב, שכרה ממוסד ליד חדרה, מאיים להתאבד
אם יוחזר למוסד. הילד נכלא למשך
חמישה חודשים בכלא תל-מונד, שם נאנס
פעמים רכות על-ידי חבריו לתא.
מתל־מונד הועבר הילד למוסד נווה־חורש, ושוב
בוצעו בו כמה ניסיונות של מעשים מגונים. השבוע
פנה הילד במיכתב אל שופט־נוער בתל־אביב וגילה
את כוונתו להתאבד.
הילד ציון אדרי, שנרצח לפני שבועיים בתחנת־המישטרה
בחדרה על־ידי חבריו לתא־המעצר, הוצא,
ערב מותו, מאותו מוסד עצמו, נווה חורש.

.טמפו ,,וסגר

יי 958ג*

יווי 1ייין ״ולזרים
בשט חי ם
ה מו חזקים ובמדינה
101 ילדים כשטחים לקו כמחלת
שיתוק-הילדים כשנה האחרונה. ב*
מיקרים של שיתוק. כל הילדים שלקו
כמחלה כישראל קיבלו בבר את ה מנות
הראשונות של החיסון, אך לא
עכרו עדיין את השלב השלישי שלו.
כ8-דע 1נרשמו כישראל רק שיכעה
מיקרים.
לדעת מנהל המחלקה לבריאות
הציבור, לא קיימת סבנה של מגיפה
בארץ.

ח ב רו ת פיקטיביות
ל ע קי פתהחרםהער בי
המאזן המיסחרי של ישראל עם מדינות
כמו ליכטנשטיין ופאנאמה עשוי לגדול בשנים
הקרובות, בעיקבות הקמתן של הכרות
פיקטיביות כמדינות אלה, שנועדו לעקוף
את החרם הערבי.
שלוש חברות בריטיות, שסיפקו בעבר חוטים סינ תטיים
וחוטי־כותנה לישראל, ונאלצו להיכנע לחרם
הערבי, כבר הקימו חברות־בת במדינות אלה, ככיסוי
לסחר שלהן עם ישראל, גילה העיתון האמריקאי
וושינגטון פוסט.

יבוטלו הה צ עו ת
ה ד חו פו ת
בהנהלת סיעת המערך ככנסת מתגבשת
הצעה לבטל את ההצעות הדחופות.
כיום יכול כל חבר־כנסת להגיש הצעה דחופה
לסדר־היום. היושב־ראש וסגניו מחליטים אם להכיר
בדחיפות ההצעה אם לאו. לפי ההצעה החדשה תקבל
כל סיעה רשות להגיש מיספר קבוע של הצעות דחופות
בחודש, והנהלת אותה סיעה תחליט אילו מהצעד
תיה יוכרו כדחופות.

ההצעה עלתה כעיקבות התעקשותו של
ח״ב מפ^ם אליעזר רונן להגיש, כשבוע
שעבר, הצעה דחוסה לסדר-היום כקשר ל-
דד׳ח אגרנט, ואף להגיש עירעור על החלטת
היו״ר והסגנים לדחותה, למרות שסיעת
המערך וידידיו של רונן במס״ם התנגדו
להגשת ההצעה.

עובדים כבירים בפרקליטות מחוז תל־אביב
מנהלים משא-ומתן עם שילטונות
צה״ל בדי לעכור לתחום שיפוטי כצבא.
שניים מהם יתחילו לעבוד כקרוב באב•
כית-דין צבאי, כדרגת סגן־אלוף.
סגני פרקליט המחוז וסגנים בכירים לפרקליט ה מחוז,
ממורמרים על תנאי-העבודד, במישרדי הפרקליטות,
ואינם משלימים עם הדירוג המיקצועי שלהם.
אחרי שתביעותיהם להשוות את מעמדם למעמד של
שופט־שלום מתחיל לא התקבלו, שוקלים אחדים
מהם פרישה.

מ דווו אסרו
ה אנגלי ל ת רו ם?
הפירסום הנרחב שניתן בימים אלה להחלטת ממשלת
בריטניה לאסור על תרומות ללא הגבלה באנגליה
למדינת־ישראל, אינו מוסר את הרקע להחלטה זו
(שפורסמה לפני שבועיים בהננולם הזה .)1952
בעיקסות התמוטטות בנק ארץ־ישראל—בריטניה
נפגש נגיד בנק ישראל עם אנשי בנק אוף אינגלנד,
וסיפר להם מעוללות מנכ״ל בנק בריטניה, יהושע בן־
ציץ. בין השאר גילה להם כיצד עזר הבנק לקנונייה
של ממשלת־ישראל עם התורם היהודי מארצות-
הברית, ביל לוויט, שתרם מיליון דולר לאוניברסיטת
בר־אילן, וקיבל קבלה כאילו תרם 5מיליץ דולר.

זנכר סיפר זאת בדי להוריד את קרנו
של כן־ציון, גרם בכך לבדיקה של ענייני
המגבית באנגליה על־ידי הבנק הבריטי הממלכתי.
על הלשנה זו הוגשה ליועץ־המיש
פטי-לממשלה תלונה בגין גילוי סודות בנקאיים
על-ידי זנבר.

ה 3 ..יולאומ״׳ ידון
ב מ כי רו ת מדליו ת
כמה מחברי מועצת המנהלים של הבנק הבינלאומי
הראשון ביקשו לקבל בישיבה הקרובה הס ברים
על מעורבות הבנק במכירות מטבעות ומדליות,
בשיתוף עם סוחר־המדליות יהושע עובדיה.

״הבנק הבינלאומי״ עשה הסבם עם סד
חר-המטבעות עובדיה על מבירת מטבעות
בסניפיו, במיכצע מבירות מיוחד שבו נמכרו
500 מטבעות.

ח״םחפר
ל שלי חו ת
די פלו מ טי ת
חיים חפר עומד לקבל תפקיד של
ניספח לענייני תרבות והסברה בקונסוליה
של ישראל כלוס־אנג׳לס.
חפר, הידוע בידידו האישי של שר־החוץ
יגאל אלון, לא השיב עדיין
כחיוב על הצעה זו.
כן עומד לנסוע בשליחות מישרד־החוץ
עורך־הדין אברהם בריר, כעלה
של העיתונאית ברוריה אכידן־כריר.

על השוקולד
לא נוותר!

פ ר סו ם ד*ר ״ עסנ סו ן
עלית עלית עלית עלית עלית עלית
עלית

שוקולד חלב
שוקולד ״עמי ותמי
שוקולד מריר -
שוקולד״אלפתה״
שוקולד קרוקנט
שוקולד ־׳רוזמר׳״
שוקולד לבישול :

הילדים אוהבים את שוקולד עלית -
פשוט בגלל טעמו המשובח.
והאמהות קונות שוקולד עלית
כי הן יודעות שהוא מזין
מאין כמוהו ויש בו קלוריות,
וחלבונים החשובים לגוף.
אבל, האם הן יודעות שנוכח
ערכו התזונתי הרב ומחירם
של מצרכי המזון כיום,
השוקולד של עלית הוא גם בריא וגם זול.
ולכן, על השוקולד לא נוותר!

מכתבים
בעיקבות הדו״ה
דו״ח אגרנט: ברוך דיין — ״אמת.״
ז*! 3קראי, קריית־אתא

זה מה שעשו הגדוליב

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־גורמן
,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
אביב, רחוב גיורדון
מודפס ב״דפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כף
״טולמפרם״ מו
אביגדור. הפצה :״גד׳׳ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ *
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
בעיתונות האמריקאית ידועה הסיסמה הקלא-

.? 0 8 0 8 1 1

0כלומר :״פרסם, ולעזאזל התוצאות.״
סיסמה זו מבטאת עיקרון מקודש בעיתונות האנג־

לו־סאכסית: על העיתונות לפרסם את האמת, את כל

האמת ורק את האמת. אין היא צריכה לחשוב, לפני הפירסום, מה תהיינה תוצאותיו.
עצם הפירסום הוא חובה בסיסית, בחברה דמוקרטית. האזרח צריך לדעת מה קורה —
הטוב והרע. רשויות אחרות — הפרלמנט, הממשלה, בתי־המישפט — צריכות להסיק
את המסקנות, כשהן כפופות לדעת־הקהל ולהכרעה ציבורית דמוקרטית.
העולם הזה דגל תמיד בעיקרון זה. רק לעיתים רחוקות מאוד, נוכח נסיבות חריגות
לגמרי, הוא הסכים לגנוז מידע בעל עניין
ציבורי. חובתנו היא לגלות את האמת
ולפרסם אותה.
זה נשמע פשוט, מבחינה עקרונית. אך
לפעמים אין זה פשוט כלל.
לא פעם נוצרת אצלנו דילמה, כשפיר־סום
בהעולם הזה גורם לתוצאות ציבו ריות
שלא רצינו בהן כלל.
כך זה קרה בפרשת מכוני־העיסוי.

לפני שמונה חודשים עלה מבקר העולם
הזה, זאב יפת, על נושא שהיה אז חדש,
ושלא פורסם מעולם לפני־כן: הופעתם
של מכוני־עיסוי, המגישים ללקוחותיהם
שירותים מיניים.
התופעה היתד. חדשה בארץ, אך לא
בעולם. בלונדון, למשל, אפשר למצוא
במקומות רבים חלונות־ראווה ובהם מו דעות
קטנות, כתובות בכתב־יד על פיסות
נייר, שבהן נערות מציעות ״עיסוי״ בנסי בות
דיסקרטיות, כשהן מציינות רק את
מיספרי־הטלפון שלהן.
לפני כן היתה הזנות הפומבית אחד
ממוקדי-המשיכה של הכרך האנגלי. ברחו בות
מסויימים עמדו היצאניות על מישמר־המכון
ברח׳ טרומפלדורי
תן, כשהו לבושות בהידור לפי מיטב האופעולם
עליון ותחתון
נה, וחיכו ללקוחות מכל קצוות תבל. כאשר
החליטו השילטונות לחסל תופעה זו, עברו
הגברות לדירות פרטיות והפכו מסג׳יסטיות. נראה שהכל עדיין מרוצים.
בארץ היתה זו תופעה חדשה. כעיתונאי ראוי-לשמו, המדווח לציבור על המתרחש
בעולמו, חקר יפת את התופעה לפרטיה, עבר טיפול בכמה מכוני־עיסוי, דיבר עם
הנערות, והגיש דו״ח ממצה (״עיסוי או גירוי,״ העולם הזה ,)1918 שחיכה גלים בארץ.
בשום מקום בדו״ח לא טען יפת, או העולם הזה, כי התופעה עצמה היא חיובית
או שלילית. הכתבה דיווחה על עובדות, ותו לא.
למרבה הצער (במיקרה זה) ,קוראו: מישטרת ישראל את העולם הזה בעיון.
וכך נודע לה כי קיימים עתה בתל־אביב עשרות מכוני-עיסוי, המגישים שירותים
מסוג מסויים.
לא עבר זמן רב, זהמישטרה החלה בפעולה. בזה אחר זה פרצו בלשיה אל המכונים,
אסרו את הנערות והמנהלים, והאשימו אותם בקיום בתי־בושת. על אחת הפרשות
האלה, שבה פרצו למכוני-עיסוי ברח׳ טרומפלדור ובכיכר דיזנגוף בתל־אביב, ונתפסה
אשתו של בלש מהמדור המרכזי של המישטרה, דיווחנו בשבוע שעבר (העולם הזה .)1953
השאלה היא: מדוע הוחלט על קו זה, ומי החליטו
נדמה שכאן בולטת תופעה, המאפיינת את שילטונות ישראל בכל התחומים, החל
בענייני העולם העליון וכלה בענייני העולם התחתון: אי־היכולת להחליט מה רוצים, בעצם.
למשל: אם אין רוצים לדבר עם אש״ף (ראה עמודים ,)34—35 מדוע לא דיברו
עם חוסיין? ואם סירבו להציע הצעות סבירות לחוסיין, האם לא היה ברור כי יצ טרכו
בסופו של דבר לדבר עם אש״ף?
ולהבדיל אלף הבדלות: אם אין רוצים בתופעות של זנות ברחוב, מדוע אין
משלימים עם קיומם בצינעה, בבתים, במסווה של מכוני-עיסוי? ואם מחסלים את
מכוני-העיסוי, האם לא ברור שהזנות תתפשט מחדש ברחובות ולאורך הכבישים ן
המישטרה דומה כאן לחתול המנסה לתפוס את זנבו. אלא-אם־כן סבור שר-
המישטרה, כי הוא־הוא הגבר שיצליח במה שנכשלו כל שליטי העולם ב־ 6000 השנים
האחרונות, בכל ארצות־תבל: לחסל את המיקצוע העתיק ביותר בעולם.

לפחות שר אחד

בממשלה גילה, השבוע, מידה כל
שהי
של תבונה.
שר־המישפטים מינה ועדה ציבורית לחקירת תופעות
הזנות בארץ, ולהגשת המלצות על הטיפול בהן.
מי יודע, אולי יאפשר הדבר דיון רציונלי בבעייה זו,
והסקת מסקנות שתתיישבנה, איכשהו, עם השכל הישר?
* בקומת הגג.

כולם שואלים את כולם ״מד, עשית
בבוקר השישה באוקטובר.״ אני לא זוכר
מד, עשיתי באותו בוקר, אבל אולי הגדולים
זוכרים.
גולדה — אשד, בגילי שקמה בבוקר שוכחת
לפעמים היכן היא נמצאת. דיין —
אני רואה רק בעין אחת, אז על הבוקר
גם העין השנייה סגורה. אלון — אני
חלבתי את הפרות בקיבוץ, ורק מהריח
נהייתי מטושטש.
גלילי — אני רציתי לקום, כי גולדה
צילצלה ...ואז הפסקתי לנשום: מה? גול דה?
...על הבוקר? ! דדו — איך יכול בן־
אדם לקום בבוקר ולחשוב על משהו רצי ני?
אבן — השעון בניו־יורק תמיד מאחר
בכמה שעות אחרי השעון בארץ. אז מד,
יכולתי לעשות?
אז מי באמת זוכר מה עשה בבוקר
השישה באוקטובר?
מיטה ערמון, ירושלים

מי מביר את עצמו?
הזדמנה לידי תמונה של גן תל־אביב
אכסקלוסיבי ידוע של הגננת חנה, משגת
.1942
מעניין מי הם הילדים, מה הם עושים

בי אני תומך בהתארגנות מורי־הנד״יגה
ובהדחתו של מר הימלפרב — מנהל סניף
הצפון.
הנני להודיעכם כי ביום 10.11.74 עניתי
לאירגון בעלי־המלאכה, כי איעי תומך כלל
וכלל בדרישת מורי-הנהיגה להחליף את
מר הימלפרב.
יתירה מזו, מר הימלפרב הומלץ על־ידי
לנהל את הסניף. הוא אירגן סניף לדוגמה
ומופת, והקשיים שלו ושלנו בעבודה עם
מורי־נהיגה נובעים ממחסור כרוני בבוחני־נהיגה.

פסחוביץ, מנהל מישרד־הרישוי
למחוזות תל־אביב והמרכז, תל־אביב

חדשות מפוצצות
חדשות בבוקר יום ראשון ה־: 26.1.75
דיין מצהיר שהוא לא מתרגש מהפגנות
ההורים השכולים.
נציג גוש אמונים במישמרת־מחיאה ליד
הכותל מכריז כי ״יחמיר את המאבק נגד
הנסיגה עד כדי מרד אזרחי.״ זהו ציטוט
מדוייק.
הידד !
נתן כן־משה, חיפה

הפעמונים צילצלו ״מיאו״
בשבת, ד,־ 18.1.75 טילפנתי למכבי־אש,
וביקשתי את עזרתם — לא בכיבוי אש,
אלא בהורדת חתול מגגון מירפסת בקומה
רביעית של הבית (ברחוב משה אבן־עזרא
,10 תל־אביב).

גן־הילדים של חנה ()1942
מי מכיר 7מי יודע 7
כיום וכמה מהם קוראים את העולם הזה.
אין ספק שרבים מהם יזהו את עצמם

בתמונה זו.
שושנה בורש, רמת־ גן
• קוראים המזהים את עצמם או את
מכריהם בתמונה זו — ׳מתבקשים להודיע
על כך למערכת, תוך ציון פרטיהם הנוכחיים.

הסיירת
המבוזבזת
הייתי רוצה לדעת עד מתי אצטרך לש לם
כסף עבור סיירת־הבטיחות. עד היום,
לא רק שלא ירד מיספר הנפגעים וד,תאו נות,
כי־אם להיפך.
האם להחזיק את כל הצי הזה של אופנו עים
ומכוניות, וכל הכלול בזה, אינו עולה
כסף רב?
עד היום איני מבין את העניין. לדעתי,
מיספר שוטרים היו יכולים למלא אותו
תפקיד ביתר יעילות, בשעות שבהן הלחץ
על הכביש גדול, ולא דווקא בשעות שה סטודנטים
חופשיים.
א*יי, לוד

הצופים לא יהגו
במדור ״תשקיף״ (העולם הזה )1951 נאמר
כי בבקשה לוועדת בניין־ערים ״נכלל
אישור המבטיח לבאי קולנוע חן 15
מקומותיחנייה בחניון הכיכר.״
אנו מתכבדים להודיעכם כי חברתנו לא
נתנה כל אישור כזה.
חניון הכיכר, תל־אביב

אין תמיכה — יש המלצה
פירסמתם (העולם הזה )1950 תחת
הכותרת ״מרד נגד מישרד־ה,רישוי,״

הכבאים באו מייד וגילו יחס נפלא לבעל-
החיים המסכן, שלא היד, מסוגל להינצל
בכוחות־עצמו במשך יממה, וגס אנו לא
יכולנו לעזור לו בגלל הגובה הרב. הכבאים
ניסו דרכים שונות, עד שהצליחו
לשחרר את החתול, שהיד, כה מבוהל עד
שברח בלי להודות למציליו...
ברצוני, איפוא, להודות לכבאים החבי בים,
המצטיינים לא רק באומץ־לב אלא
גם ביחס יפה לבריות על ארבע• זאת
תכונה נדירה וראוייה לשבח בארצנו,
בה תחושת צער בעלי־חיים איננה מפו תחת
ביותר.
אילנה משלי, תל־ אביב

ביזבוז בצה״ל — בכל מחיר
תקופה קצרה אחרי מילחמת ששת־הימים
הייתי במילואים, ותפקידי היה להעביר
אספקה לארבעת המעוזים שהיו לנו בקג־טרה.
מדי יום־ביומו נהגתי את המשאית
כשהיא עמוסה כל טוב. כשהגענו למעוז,
קיבל הטבח את רוב האספקה שייועדד, לו,
פרט למיספר קרטונים של לחם פרום (20
כיכרות בקרטון) ,שאותם לא היה מוכן
לקבל משום שלא היה זקוק לכמות כזו
של לחם.
את הקרטונים העודפים היינו משליכים
מחוץ למעוז, כדי שגם העכברים ייהנו,
הרי גם הם בני-אדם. הדבר נישנה מדי־יום,
ללא יוצא מהכלל. שאלתי את הספק מדוע
לא מספקים כמות פחותה של לחם, שהרי
ברור כי אין שום סיכוי שהיחידות האלו
יהיו זקוקות לכל כמות הלחם שאנו מביאים.
תשובתו היתה :״לוודהמזון בצד,״ל בנוי
כך שאם אותן יחידות ידרשו פחות לחם,
יצטרכו להוריד גם מכמות הבשר וכל שאד
(המשך בעמוד )10

מערכת מושלמת של תכשירי טיפול ואיפור

באיכות גבוהה -בתקציב במוך !
תכשירים לאיפור >ום־>ומ>

שלב
ה טי פו ל

לעורר גי ל ו /אויבש

ל עו ר ש מן ו /אוב עיי תי

ניקוי

5£8א?40141 01_£4ז? 3 0

0 ?401 * 1.אוועו? 0 4
3£8א 0 1 £ 4

ייצוב

א 0ו ז 1 0ס או א ס־ו

א סוז ס !.ז א 0 £או 8ז 4 3

הרווייה

ז א סו אסא 4׳ל 4ס
2£8ו 8ט ז 3ו 0ו!\/

א סוז ס !.קט!/14*£ז 0 £ 8א ט

טיפול־לילה

ז א סו א סוא 4ץ 4ס
2£8ו 8ט ז 3ו 10ע!

ז א ^ £וז 8£4זזאסוא
א 0וז 1 0

*?40141 1^148

<?40141 1^481

ניקוי וייצוב

בארבעה ריחות־הפרי

?4 0 £א? 8£3
בארבעה ריחות־הפרי
טיפול בפיצ עוני ם

* 5110א11£ע81£1

עיצוב

תבש>ר>ם לגתפול 7זד>ר בעור־הפנ*ם

ל עו ר רגי ל ו /אויבש

ל עו ר ש מן ו /אוב עיי תי

ב סי ס
איפור

קט£א1£ \ 14א 0 8 £ץ??ט?1

8ט 4 * £ועו ז א/1£ווז 8£4ז
קט/14*£א א 0וז 0 1 0או ש? 1 0

פודרה

£8ס ש 8 £ 33£0 8 0ק

0£8ש 0ק 8£55£0ק

ק ר די סי ם

א 35ט 3 0 ?1 8
£5א 1א 5א 0
3110* 3ש 0 8 £ 4 1 0 1 0
£3ם 4א £ 3צ£

£83א £11ץ0 4
בשני שילובי גוונים

א 5ט 81ז? 3 0

£83א £11ץ0 4
בשני שילובי גוונים

מסקארה

1 !1/1430484־810 1431

1 ^1450484־810 1431

שפ תוגי ם
שפתוגיות

0 * 3וז 83ט
38£83ט 0ז 0 8 £ 4

1.185110*3
55£83ט 0 8 £ 4 1 0

83ט 4 1 1 0 0 1 0א

85טכט 1 0 0ו 4א

סו מ ק

* 10־31

צללית

לאמת
ל צי מרניי ז

3110 * 3ש 0 8 £ 4 1 01-0

׳׳הענקים

כתבי ל״גטורל-ווכדר״ רחוב חובבי ציון ,65 תל אביב,
ותקבלי חינם לביתן -חוברת ״קסמי־הטבע״ לטיפול
ואיפור עור-פנייך!

״נשורל־וונדר
תכשירי הניקוי והייצוב
סוגי־העורכפול בגודל לכל

אנו מזמינים אותך — ללא־תשלום
— לצוות־לימיד אשר גו
תנתן הדרכה אישית ביצי
לטפל בעורך ולטפח את
יופייך — נגי תן. ההרצאות
תמשכנה 3שעות ותתקיימנה
נ״בית רכלון״ תל״אגיב, רה׳
חובבי ציון — 65 בימי
ראשון ושלישי מ־ 3.00 עד
6.00 אחה״צ ונימי שישי
מ־ 9.00 עד 12.00 בצהרים.

חסכוו^ 2 0ויותר.

צ״צי שכר אח שאפט כד שיבלוש
אהד׳ הבל שי הבול ש׳ אחרי הפקידים

ילך • 1ן, ה ! 1י 1על בימת הסרט ״יהלומים״ מס־
11 # 1 1 / 1 1 11 תובבים, בין שאר השחקנים, גם

שלושה ילדים: האחד הוא פרי סי־גאל קאראדיין, בנם של השחקנית
ברברה סי״גאל וחברה-לשעבר דייוויד קאראדיין, השוהה
בארץ עם אמו ונמצא על בימת־הצילומים מרבית הזמן (משמאל).
לאנשים הנכונים

!8בפתיחת בית־אבות חדש
בעפולה בירך שר־חבריאות
ווקטור שם־טוב, את שר־הסעד,
מיכאל׳ דזזבי, שהיד,
אמור להיות !נובח בפתיחה ולא
נכח מפאת מחלתו. אמר השר
בדברי בירכתו :״אני שולח לו
בירבת־החלמה, אך בעיקר אני
רוצה שיחלים, כדי לא להעלות
את סטאטיסטיקת המאושפזים,
הגבוהה ממילא.״
באותה הזדמנות סיפר
השר, כי בעת שמילא את תפ קידי
שר־הבריאות ושר־הסעד
כאחד, הוא התיישב באחת מ ישיבות
הממשלה מול ראש־

השני הוא צביק׳ה שיף, בנו של מנהל מלון ״דיפלומט״ דובי שיף,
ונכדו של בעל־המלונות חיים שיף. צביק׳ה (מימין) ,חגר עם
חוריו ב״דיפלומט״ ,נמצא רוב הזמן על בימת״הצילומים וזכה
בתפקיד קטן בסרט. השלישי הוא חן לוטקין, בנה של מיצי,
חברתו של השחקן דידי לוקוב, בסרט בן שומר הכספת.

הממשלה, יצחק. רבץ ועישן
סיגריה. הביט בו רביו, שידע
כי שם־טוב אינו מעשן ושאל:
״מה פיתאום התחלת לעשן?״
השיב לו שר־הבריאות :״זה
לא אני מעשן, זה שר־הסעד!״
׳ 88 כתוצאה מתלונות של
חברי־כנסת, הטוענים שאין
להם מקום לשבת במיזנון דד
ח״בים מפני שעוזרי השרים ודוברים
תופסים את כל המקו מות,
הועלתה בוועדת־הכנסת
ההצעה לצמצם את השעות ש בהן
מותר לדוברים ולעוזרי־שרים
לשהות במיזנון. ההצעה
!עוררה סערה בין השרים, ויר־
777 בהנדי
בינלאומי

דוד ׳פילוסוף

הצלם האילתי שהתפרסם בשל הצילומים
חתת״מימיים היפים שלו, לקח
באחד הימים היפית צעירה מהונג־קונג, המתמחה בצוללנות,
קשר לרגליה כדורי-עופרת והוריד אותה אל מתחת לפני המים.
על חוח של הסינית מרח פילוסוף חומר מיוחד, המושך דגים.
דוד פילוסוף השיג את המטרה: דג נמשך אל המקום
הנכון בדיוק לפי דרישת הצלם פילוסוף, הונצח בתצלום זה.

, 11 כרמל מזרחי

מיקגי ו א עזון לזגיו!
וזנדון יעקב

דנה כץ

מי שחיתה מועמדת לתואר מלכת־חמים לפני
שנתיים, אך נטשה את התחרות עקב דרישת
חברה דאז, שאולי וייצמן, נראתה השבוע בפאב ״הנרי השמיני׳/
בו בילתה במיסגרת עבודתה כיועצת־יופי בחברה קוסמטית. דנה,
המחלקת כתעלול-פירסומת של החברה גלויות ובחן כתובתה
הפרטית ומיספר הטלפון שלה, זוכה לצילצולי־טלפון לא מנשים, כי
אם מגברים המעתיקים את המיספר מהגלויות שנמסרו לחברותיהם.

דה מעל הפרק. בתגובה על
תלונות הח״כים החליטו יחיאל
גו ט מן, דובר שר-המישפטים,
ישראל בחן, דובר שר-דיחי-
נוך, כרץ* לשם, עוזר שר־ה-
מישטרה ודוברת מישרד הברי אות,
דבורה גנני, להפגין
נוכחות־יתר בכנסת, לשהות ב-
מיזנון זמן רב ככל האפשר.

במיסוי,
כזת של
הוועדה, הצורך שות״,

בדיון על הריפורמה
שנערך בוועדה המר ההסתדרות
הירצה חבר
נתן אלמוזלינד, על
ב״שחיטת פרות קדו והוסיף
שאולי הכרח

הוא לשחוט גם במה פרים מש תוללים.
פתק שהעביר אליו
עמיתו, חבר הוועדה המרכזת
אברהם חסון, עורר חיוכים
רבים. כתב חסון :״מדוע לש חוט
סרות או פרים ז אם כבר
לשחוט, עדיף לשחוט שוורים.
הרי שור הוא פר שאינו מתפ קד

* דיעוז שנסתרה על־ידי הבלשנים,
הסבורים, שאין בעברית
הבדל בין פר ושור, ולראייה
— במקורות מדובר על
שוורים בעוד שעל פי דת יש ראל
אסור לסרס חיות.

א> 1111ם
כשנשאל זזשבוע אלוף
ומיל ).עז.ר וייצמן מה יהיה
שם סיפרו החדש, השיב :״קצ רה
הדרך לחרות״ .כידוע, כתב
איש־חרות יעקב מרידוד
ספר בשם ארוכה הדרך לחרות.
0 :נחמן אוריאלי, מנכ״ל
הוצאת עם עובד, טרח ביום ה שישי
האחרון להוציא את ספר
דו״ח אגרנט 10 ,שעות לאחר
פירסום מסקנות הוועדה, ולש לוח
עותקים מהספר לכל חברי
ועדת־החקירה. ארבעה מחברי-
הוועדה ק״בלו את הספר בתו־

והבתים המוצפים, כדאי שיפנו
אליו בבקשת העזרה. הכבאים
מסרו למטלפנים את מיססר-
הטלפון הפרטי של צ׳יצ׳ .במשך
כל ימי השיטפון והסנק ציות
לא חדל הטלפון בביתו מלצלצל
כשהאורחים תובעים
ממנו שימלא אחר הבטחתו.
8איש חטיבת המרכז ה חופשי
בעיריית תל־אביב דויד
יומן, נשאל השבוע על־ידי
חבריו להנהלת העיריה היכן
הוא נמצא, בעיקבות הפירוד
שחל במרכז החופשי. השיב

הו רו ס קו פ

: 1 21מרס -
1 20נאפריל

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת להיות עצמך, נצל את השלווה היחסית
ממנה אתה נהנה כדי לקדם את מעמדך בעבודה לשפר את היחסים
במישפחה. פקח עין על שותפיך ועל כפופים לך, ואל תתרשם מדברי
חנופה. בת טלה — אם תניחי לו לרכב עלייך, תגרמי סבל לעצמך, ואת
היחסים לא תשפרי במאום. אל תפחדי להיות תקיפה, בתנאי שתהיי
צודקת, הוא לא יזדרז לברוח. השבוע יצוצו בפניך כמה אתגרים

השבוע צפוייה לך פעילות קשה מן הרגיל, וגם בלתי־שיגרתית, ממש
כמו בשבוע שעבר. יהיה עליך לאסוף את נל כוחותיך, הפיזיים והנפחים׳
כדי לעמוד במשימות שיוטל עליך לבצען. אס תדע להתגבר על
חולשות קטנות שלך — תצליח. נסה לאנוס עצמך לא לבזבז כסף.

21במאי
20ביוני

למרות האחדה ותחבנח שהאנשים חקרובים אליך מגלים כלפיך,
תיאלץ לפתור את הבעייח המציקה לך גבוהות עצמך• גסיוגותיחם
לעזור לך ייכשלו, ויוסיפו מתח מיותר למצב שהוא גרוע בלאו חכי.
הפתעה נעימה צפוייח לך לקראת סוף השבוע, וכן אפשרות
לגמול טובח תחת טובה לידיד קרוב. חזהרי מחברה קרובה,
המסתירה את מחשבותיה במעטה של דברי חלקלקות.

העבודה בוערת ויש אפילו תוצאות די מפתיעות לעבודתך, אבל ההמולה
שאתה מקים סביבך, מחשידה אותך שאתה מדבר יותר על העבודה מאשר
מבצע אותה. הדבר היחידי שבולם ומרסן אותך היא בעצם שו תפתו
המצביעה בפניך כל הזמן על נקודות התורפה שלך.
בן סרטן דע לך כי יש הרבה הגיון וחוכמה בדבריה. כדאי לשמוע לה.

במישור חיי האהבה שלך, בת אריה, לא יחולו שינויים מרעישים. אל
תידחי בגסות את מחזרך הנלהב, למרות שאינך חשה כלפיו כל משיכה. תני
לזמן לעשות את שלו; או שהרגשתך תשתנה בכל זאת, או שהוא יתייאש
ממך. בן אריה, למרות אופייך הנוח, אתה נוטה להתפרצויות פרועות.

מנפרד כץ

איש־העסקים הישראלי״גרמני החולש על
בתי־מלון בדרום־אמריקה ובגרמנית, ועל
רשת הפיצריות ״רימיני״ שלח יש סניפים גם בישראל, ידוע
כאיש־מסיבות מובהק. השבוע ערך מנפרד מסיבה נוספת
בחווילתו המפוארת, השוכנת ליד אגם בחאמבורג. במסיבה
נכחו בל חמי־ומה בעיר־הנמל. בין השאר: השחקנים הגרמניים
המפורסמים פראנסיסקה שוורצקופ ווולפגנג שטראוס.
הסתננו לתמונה גם הכובבניות הידועות אורסולה ומוניקח.

דה, אך לא מבקר־המדיינה, ה-
ד״ר יעקב נכנצאל. הסיבה:
הספר הגיע לביתו בירושלים
בשעה 16:15 ביום השישי, ש לוש
דקות אחרי כניסת השלת.
ד״ר נבנצאל הדתי אמר כי
אינו מקבל מתנות בשבת, סירב
לקבל את הספר מידי השליח.
! חבר מועצת עיריית
תל-אביב, נחום רז, הסביר
השבוע את הסיבה האמיתית ל ביקורו
של השחקן הכושי די״
צ׳ארד ראוכדטרי, הלא הוא
שאפט האגדי, בישראל. הסביר
רז :״שאפט נמצא פה בעצם
בשליחות סודית מטעם ראש־העיר
שלמח (״צ׳יצ׳״) להט,
ששכר אותו כדי לבלוש אחרי
הבלשים ששכר כדי שיבלשו
אחרי עובדי עיריית תל-אביב.״
0במסיבת״הפתעה שערכו
מזכירותיו של ראש-׳עיריית
תל־אביב במלאות שנה להיב־חרו,
בירך בין השאר חבר־הכנסת
הרב יהודה אברמוביץ,
חבר הנהלת־העיריה מטעם
אגודת ישראל. הוא התייחס
בברכתו לזרוקה להט,
רעיית ראש־העיריה, שנכחה ב מקום
עם בנה הבכור, דן, ואמר
שבילה איתר. יום שלם. מסתבר
שהיה זה בעת סיור קשישים,
שאליו התלוותה אשת דאש־ה־
!עיר. הגיב על כך צ׳יצ׳ :״היא
לא סיפרה לי. אנחנו עוד נברר
את העניין בבית !״
! 0אגב, במיסדרונות העי-
ריה מכנים את זיווה להט בשם

׳ 0בעת הסנקציות שהטי לו
כבאי תל־אביב, בשבוע שע בר,
אמרו בין השאר לאזרחים
שטילפנו לבקש עזרה, כי מאחר
׳שראש־העיר אמר שהוא ישאב
במו־ידיו את המים מן הרחובות
הוזו לוז הזה 101.3

יוטן :״אני מייצג את החצי
השני !״ כוונתו הפלג של אלי עזר
שוסטק, הקרוי עתה
״המרכז העצמאי.״
0נציג רשות־השידור ב גרמניה,
רון כן־ייטי, קיבל ב טלפון
הזמנה מאת דובר חב-
רת־התעופה הגרמנית לופט־האנזה,
ני״ אילץ, להיות או רח
החברה בטיסת־בכורה של
החברה לישראל. רון החליט
להיות ילד טוב, פנה לממונים
עליו ברשות־ד,שידור, שאל אם
הוא רשאי להיעתר להזמנה.
התשובה :״למה אתה מסבך?
הכי טוב שלא גדע מכלום, ות טוס
כמה שאתה רוצה.״
0 :בעיקבות הראיון שנתן
הפרופסור אמנון רובינשטיין
לעיתונאית ברוריה
אכידן־בריר, שבו אמר כי
קילו סוכר עולה ׳שמונה לירות,
הציע המנחה מני פאר לבנק
ישראל להנפיק שטרות בני 8
לירות, עם תמונתו של רובינ שטיין,
כדי שאפשר יהיה לקנות
בהם סוכר.
0עוד הסביר מני, כי
בקשתו של יו״ר הכנסת, ישר״
אד ישעיוהו, מחבריו שיקודו
לו קידה, באה כדי להגדיר את
המצב הקיים. כי למעשה כל
חבר־כנסת, הרוצה לברך את
ישעיהו לשלום, נאלץ ממילא
להתכופף, מפאת גובהו של ה-
יושב־ראש.

תיווכח לראות שהוא מוכן לבוא לקראתך ולגלות הבנה בבל הנוגע
לך. הוא לא יובל להסתיר את מבוכתו כשתבחיני שהוא נמשך
אלייך. יום ראשון הוא יום השילטון הבלתי מעורער שלך. הוא
עשוי ביום זח להסכים לבל מה שעולה על רוחך, אפילו לקבל
את חיציך השנונים. אל תספרי לו על הידיד החדש שהיכרת.

חאזנייס

גל חדש של הצלחות פיננסיות כורך עימו התמוטטות כוחותיך. אל
תהסס ליטול חופשה קצרה, לצאת לאוויר השדה, להכיר אנשים חדשים —
אבל מצד שני, אל תיכנע לנטיותיו הטבעיות לחסל את ההווה כדי להתמסר
למחר מעורפל. בת מאזניים: פגישה מיקרית, תביא אחריה אהבה גדולה.

( 2בספטמבר ־
22באוקטובר

היזהר מיום ד׳ דה׳ ,אחרת תפסיד את אגורתך האחרונה. לאחר שפתרת
את הבעיות, בימים אלה, אתה יכול להתייחס לחיים במרץ־ינעורים מחודש:
זינוק דינאמי יבטיח לך את הצלחת כל פועלך, בייחוד ביום ג׳ של
השבוע הבא. בימי ו׳ ושבת אתה תפגוש שורה של אנשים מעניינים.
1 1עקת
!*ש;ו1 ;1זוע

5315101 הרגע לו אתה מצפה חודשים כה ארוכים יגיע השבוע, ביום שלישי
או ביום רביעי. הוא גם יחווה עבורך סימן לפתיחת תקופת-חיים
חדשה. אין צורך למחוק את העבר, אך השתדלי לבנות עתיד טוב
יותר. כו ח ה שי כנו ע שלך נובר. אתה אומגס מוצא את עצמך מבודד, אך
יחד עם זאת מאושר ובעל כוח בלתי״רגיל. אפילו יריבים, עליהם תשפיע
בנושא מסויים, יכבדוך ולאו-דווקא מאהדה. הרבו בשבוע זה במנוחה.

מחזור העיסוקים חחדש מתחיל ברגל ימין. קח עצמך בידיים ; הימנע מחול-
מנות יתר, ומדיכאון חסר־תכלית — ותמצא שאתה יוצא בהדרגה
מן הבוץ, אף מבלי שתצטרך לקבל החלטות גורליות כלשהן. הפגישה
אליה נכספת, תתקיים, אך תתאכזב. לעומת זאת צפח למים־
נה רומנטי, לבש בגדים חמים, החורף עדיין נמצא בעיצומו.
ו 2בדצמבר •
10בינואר

ן1י

עכשיו כבר מאוחר מדי. אז מוטב שתשלימי עם המצב החדש, שתבצרי את
עמדותייך, ושלא תגלי את כל הקלפים. אם אתה דווקא רוצה, אתה
יכול להפיק תועלת — והנאה מן העיסקה או הסיבוך אליהם
נקלעת. זה רק תלוי בידידך. לזונות הרומנטיים: היו שקולים ונדיבי לב.

0כשנזזאל יואל ריפל,
רכז-התרבוח לשעבר של אוני ברסיטת
תל-אביב, איך לדע תו,
היה מגיב חיים-נחמן ביא־ליק
אילו נכח בהנפקת שטרות
10 הלירות עם תמונתו של
משה מונטיפיורי, השיב :״צנח
לו זנבר.״

נראה שעזרתך תידרש, יותר מאשר בעבר, בדי לסייע לאחרים.
במה דברים, חסרי-חשיבות, לא יעלו יפה. צפויות דאגות
הקשורות במקום העבודה. נראה שהשאלה :״האם אני עושה
את הדבר הנבון היא שתטריד אתכם במיוחד. תיאלצו
להיעזר בתכונות האופייניות לבני מזל דגים: סבלנות, יושר.

<;ו > רווו:ן ופ

מכתבים
(המשך מעמוד )6
ד,מיצרנים, באותו יחם.״ וזד. דבר שלא
היו מוכנים לו (ובצדק) .כך שיחידות אלו
נאלצו לקבל את כל כמות הלחם, וכך
מצאו הקרטונים הרבים את דרכם אל
מקום־מנוחתם הסופי, כשכולם שמחים צל
הפיתרון הגאוני, וברמן ממאפיית ברמן היה
מבסוט יותר מכולם.
אך מאז זרמו הרבה מים ולא פחות מכך
דם, מה שהביא אנשים רבים לפקוח את
העיניים ואולי קצת גם את הראש ולחשוב.
וקראנו ראיונות עם הרמטכ״ל וראינו
תוכניות בטלוויזיה. בכל המיקרים האלה
דיברו על חיסכון ועוד שטויות מסוג זה,
אך צה״ל כנראה לא השתנה.
לפני שבועות מיספר סיימתי שירות־מילואים
בן חודש וחצי, בסיני. בין השאר
הוצאתי את הזבל אל מחוץ למחנה, ו —
אתם כבר מנחשים. בתוכו היו בין 5ל־10
קרטונים לחם, שכמובן לא נפתחו כלל,
מדי־יום. שוב שאלתי את עצמי אותה
שאלה, וקיוויתי שלפחות התשובה תהיה
פחות מטופשת מהקודמת.
איפה. אותה תשובה, רק מאנשים אחרים
שלמדו אותה מקודמיהם. אני כבר לא
מדבר על הכסף שזורקים. מה שמרגיז
ומדאיג הוא שלוודמזון כזה הוא בעייה
שאין בצה״ל אף חכם אחד שיהיה מסוגל
לסתור אותה.
ואם יגידו לי שמישהו בחיל־האספקה הוא
שותף של ברמן, לא תהיה לי ברירה אלא
להאמין לו.
י.ס ,.חייל מיל ,.אשדוד

פילאי הביטוח והסעד
להלן מימצא מפילאי־הפלאים של מדינת
ישראל. כידוע, אנו חיים במדינת הגיסים
הכלכליים, לא רק למיליונרים, אלא גם
לאזרחים הפשוטים. והנה נם כללי ממדרגה
ראשונה :
כל אזרח במדינה׳ מגיל 18 ומעלה,
חייב לבטח את עצמו בביטוח־הלאומי,
ביטודרחובה, וזה עולה הון־תועפות, המגיע

מרדכי זוהר
כמה מקבל זקן?
לכדי 0ץ< 14 מהכנסתו ברוטו, עד ל־ 30 אלף
ל׳ ,ות לשבה. דהיינו, דמי־ד,ביטוח עולים
כ־ 4200 לירות לנפש לשנה. אך כאשר האזרח
מגיע לגיל פרישה מעבודה, מה הוא
מקבל מן הביטוח הלאומי 1
הנה הטבלה, ולידה טבלת־התשלומים
של מישרד־הסעד, כפי שנתפרסמה במעריב
מן ה״.1.12.74

9999999

מצב הרוח
>רוד
ה מ חי רי ם עולים...
מי סי ם חד שים...
ת שכחו מכל הצרות
ב קו מ די ה של השנה

״המשטרה
משתוללת״
661(16 311)1 1116 86311־? 1
הצגת בכורה ארצית
שבוע 3
בקולנוע ׳׳ בן י הו ד ה ״
תל־אביב

ל מ דו מהרובהצלחה

קצר 11ת
עברית ו /או אנגלית

באולפן גרג

(בר־קמא)

קורס חדש 5־18.2.75
ת ״ א ׳ גורדון ,5טל 224532 .
חי פ ה 1״במעלה״ ,טל 664922 .

קרנית 9
מכון לעדשות מגע

;!דשות • 9 רכות וקשות
חוגרת הסברה תשלח 9
לכל דורש. גורדון
9 .31238642
ת״א, טלפון

9 9 9 9 9 9 9

קיצבת־זיקנה של הביטוח־וזלאומי
לחודש :

קיצבת־הסעד
לחודש :

— 310ל״י
— 465ל״י
— 711ל״י
— 829.ל״י

236.90ל״י לבודד 355.30ל״י 2נפשות 544.80ל״י 4נפשות 718.65ל״י 6נפשות מכאן המסקנה:
(א) אל תטרח לבטח את עצמך בביטוח־הלאומי,
כיוון שקיצבת־הסעד משתלמת
יותר ואינה עולה כלום.
(ב) בהגיעך בשעה טובה לזיקנה ואתה
חייב, על־פי החוק, לפרוש מעבודה יצר נית
ומכניסה, אנא אל תטעה. התרחק כבל
האפשר מן הביטוח־הלאומי, ופנה ישירות
למישרד־הסעד. שם, לאחר שהוכחת כי
אין לד הכנסות, מגיעה לד על״פי תקנות
הסעד קיצבה בהתאם לטבלה הנ״ל, כשהיא
פטורה ממס.
אגב, במישרד־הסעד אינך צריו להוכיח
דבר, פרט לעובדה שאין לך, ברגע זה,
הכנסות שעליהן תוכל להתקיים• ואילו

מכתבים
בביטזח־הלאומי אתה חייב להביא אישורים
על מקומות עבודתך לתקופותיהם
השונות מאז ,1.4.54 אם היית אז כבר
בארץ.
אם לא — הרי מיום הגיעך לארץ ועד
ליום הגשת בקשתך לקיצבת־זיקנה( .אם
לא הזקנת עד אז — תזקין מהריצות להמ צאת
האישורים).
מרדכי זוהר, אשדוד

הוועד למען שלום צודק בין
ישרא? והארצית הערביות
עורך בשבת חבאה 15 ,בפברואר,
בשעה 10.00 בבוקר, באולם קולנוע
״תפלת״ בתל״אביב, רחוב
נחום ( 31 פינת רחוב בן־יהודה
)219

היכן מסתפר הדו״פ
ברצוני להתייחס לסיפור במדנר אנשים
(העולם הזה .)1950 בניווד למה *שסיפר
שם ח״ב זלמן שובל, עלי לציין שמעולם
לא הכרתי את הח״ב הנכבה שלא נימנה

ום עיון

.1הנע״ה
הברססינית

מלכת היוני הונאה
רתהוות בארגז
הקהל הריע ממו שכות ל מלכ ה הבל תי שיגרתית.
הפתעה נדולה נכונה לצופי תחרות
מלכת היופי, כאשר לפתע,
ממש ברגעי השיא של טכס הבחירה,
הובאה מלכת היופי להיכל
כתור״ .ארגז.
המנחה כבר החל לקרוא לבמה את
המועמדות הסופיות, כאשר ניגש אליו
מנהל הטכס ולחש דבר מה על אוזנו.
לרגע עבר רחש של הפתעה בקהל, והמנחה
פנה למיקרופון ואמר :״נמסר לי ברגע
זה כי מלכת היופי תגיע ברגעים אלה
לבמה.״ הקהל החל למחוא כפיים ואל
הבמה הועלה ארגז עץ מסתורי שד.עלה
לשיא את המתח בקהל. המנחה נתן אות
ושני גברים הסירו במהירות את מחסה
הקרשים ואז נתגלתה לעיני כולם ליידי
קריסטל במלוא יופיה. מחיאות כפיים
וקריאות סוערות ליוו את המנחה כאשר

ביקש לערוך את ההצבעה ואמנם לא היה
ספק בדבר. ליידי קריסטל נבחרה למלכת
היופי — פד, אחד.
בקול נרגש הציג המנחה את המלכה
החדשה: ליידי קריסטל, עולה מצרפת עו סקת
בשטח הכביסה מזה שנים רבות
ובעלת נסיון ומוניטין רב. מידותיה אי דיאליות
.60X40X80
תוכניותיה — כל תוכניות הכביסה האפשריות•
למחרת
הטכס פורסמו בכל העיתונים
פרטים נוספים על מלכת היופי החדשה.
מכונת הכביסה ליידי קריסטל היא בעלת
כל היתרונות: הרתחה עד 100 מעלות,
ציפוי אמאייל משובח ועיצוב מרהיב עין.
אוטומטית לחלוטין ונוחה בהפעלה. אין
יתרון שאינו נמצא בליידי קריסטל —
מכונת הכביסה הטובה והחסכונית מכולן —
שנבחרה פה אחד גם למלכת הייפי.

בהשתתפות

ח״כ שובל
כמה עלתה התיספורת 7
עם לקוחותי, ובוודאי לא גביתי עבור תיס״
פורתו 20 לירות.
הכוונה כנראה היא לספר שמעון, ש־מיספרתו
סמוכה לשלי, שברחוב שיינקין
17 תל-אביב, בעוד ששלי ברח׳ שיינקין .5
ליאון תן, תל־אביב

דימוי היובי לזקן
נעניתי לבקשתו של כתבכם, שכתב את
״למות לאט ומכוער״ (העולם הזה ,)1950
להביע דעתי על מצב בתי־האבות הפרטיים
במדינה.
אני מצטערת על כך שהציטוטים, משיח תנו
שנמשכה למעלה משעה, רובם בלתי־מדוייקים
ובחלקם אינם נכונים. נכון הוא
שנאמר לו כי אנו מודעים למצב בלתי־תקין
בכמה מהמעונות הפרטיים, והסברתי
לו כי הקושי העיקרי להתגבר על המצב
הוא עקב חוסר כוח־אדם מיקצועי ומיומן.
כמו־כן צויין בכתבה כי בית־אבות
רוכזנו, ברחוב אלכסנדרוני ,30 רמת־גן-
הינו בעל־רישיון. למעון אין רישיון ניהול
מעון לזקנים, ומעולם לא היה ברשותו
רישיון מסוג זה. נושא המישטדה והתערבותה
כלל לא הועלה, וכן תיאור התייח סותי
לזקן נוגד את כל השקפותינו.
פעולתנו מכוונת ליצור דימוי עצמי חיו בי
של הזקן, ודימוי שונה של הזקן מזה
הקיים בקרב הציבור• הזקן, על־פי תפי סתנו,
הוא איש שזכותו לחיות באופן עצ מאי,
וחובת החברה לאפשר לו זאת. זוהי
עמדה בסיסית, המתבטאת גם במדיניות
המוצהרת של המישרד.

הילדח

כחן, מנהלת השירות לזקן,
מישרד־הסעד, ירושלים

#בשיחה הראשונה עם הגברת כהן
אומנם לא צויינו שמות של בתי־אבות,
ואף לא הועלה נושא המישטרה. קודם ש פורסמה
הכתבה, התקשר הנתב שוב, טלפונית,
אל הילדה כהן. בשיחה זו שבעל־פה
ציין הכתב כי בחקירת נתגלו מימצי
איס חמורים ביותר ברשת בתי־האבות
שהוזכרה בכתבה. הגברת כהן השיבה במילים
:״הנושא יייבדק בקפדנות. מיש־רד־הסעד
לא יהסס להוציא צווי־סגירה
ולדרוש התערבות המישטרה.״
הילדה כהן ציינה כי עדיף להשאיר את
הזקן בסביבתו הטיבעית ולשפר את תנאיו
שם ולא לעקרו ולהעבירו לבית־אבות. בנקודה
זו אין העולם חזה חולק על דעתה
המיקצועית. הוא רק ציין כי אין להשלים
עם כך שבאחרים מבתי־חאבות בארץ שוררים
תנאים מחפירים.

אווי אבנר
•וס אמית•
ד״ו ת. דויודובקין
שימחה פלכן
ד ו אמנון קפליוק
דיו אמיל תומא

.2הרינה
לוועידה דעה
נן או לא?בהשתתפות

רוזני ח. אומה״מו
איווי בינתן
וחד חביץ׳

דיר גבויאל ומקו
נחום שלו
אל, ען ן פ״לו
חי־כ מאיר פעיל
יעקב דפת״ן

חייל!!!
למה לך ל ח כו ת שעות?

סע חינם ברכבת
לרכבת לו ח זמנים קבוע מנ הרי ה עד די מונה

תקליטים לאספנים
חיסול מלאי תקליטים קלאסיים
תוצרת חוץ

ב מ חיר מיוחד!
19.75ל״י במקום 45ל״י
גינזצורג סוסיקה
רח׳ אלנבי ,48 תל־אביב
טל 57773 .

רחוב פלטה ,80 יפו |
ז ה טל 827621 .

המנחה

נתן *ליו־מזו
לקהל תינתן האפשרות לחציג
שאלות ולהשתתף בוויכוח.
כרטיסים בשך 3ל״י להשיג בח נות
״לוטוס״ ,רח׳ אלנבי , 101
תל-אביב.

אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים
המנוי קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם .

מחלקת המינז״ם

סתס נגישות בחרו

פ. 1יש!ת עם פילי־ים. ילדי! שלג־ 1ן קנ די

ע ר בי ם 1ק רייני 1ת ־ ט ל 1ויזיה שי ש ל הן הבעותיפניםא מי תי ו ת

ך* מו כל ישראלי תגרן בחו״ל, עמדתי בחנות של
מאוכס אנד נופנסר ברחוב אוכספורד בלונדון,
ובחרתי לי סוודר. לפתע קלטו אוזני דיבור ערבי.
פניתי אל מקור הקול וראיתי זוג בגיל העמידה,
גבר שחום־עור כבן 55 ואשה כבת .50 שניהם היו
לבושים בצורה שיגרתית, ולא משכו תשומת־לב. הם
דיברו ביניהם ערבית במיבטא מצרי.
האשד. הבחינה בסקרנותי .״אתה בוודאי תמה איזו
שפה אנחנו מדברים!״ אמרה באנגלית טובה.
״אני יודע שאתם מדברים ערבית,״ עניתי.
״אתה יודע ערבית ן״ שאלה בעניין.
״שווייה־שווייה,״ עניתי בערבית עממית.
פני השניים זהרו .״מניין?״ שאלו ביחד.
״אני מן הצד השני,״ אמרתי .״אני ישראלי.״

שלום כינינו לכין עצמנו, ולא לתת שינצלו
אותנו,״ אמרה האשה.
״נוכל להסתדר בינינו בלי בעיות,״ אמר הגבר.
״תגיד למר אלון,״ הוסיפה האשה.
נפרדנו תוך הרבה לחיצות־ידיים וטפיחות שכם.

דימחדד העתי
* סעתי ללונדון למען פגישות חשובות יותר עם
^ אישים ערביים חשובים יותר. על אלה איני יכול
לדווח כאן, מפני -שנתתי מילת־כבוד שלא לפרסמן.
הקורא המבחין בוודאי ישים לב לפרי הפגישות האלה
בגליונות הבאים, גם ללא ציון מקור.
אולם נדמה לי שדווקא הפגישות הקטנות מלמדות,
לפעמים, יותר מן הפגישות הגדולות. בפגישות הגדו לות
נאמר שהמצרים שואפים לשלום בלב שלם,
שעובר עליהם גל גדול של בדלנות מצרית (מעין
״הזרה לארץ הפרעונים״) ,וכי היו פורשים, ברצון מן
הסיכסוך הישראלי־ערבי אילו יכלו לעשות זאת
בכבוד, מבלי לבגוד בסורים ובפלסטינים.

זה נאמר כשיחות עם מדינאים ומומחים
זרים. אכל דווקא פגישה קטנה עם רוקח כחנות
כל-כו יכולה לשכנע יותר, מפני שהיא
כל־כך־ כלתי-אמצעית.

פילי-ים מאיימים זה על זה כתקופת ההמלטה

״בדרך בין החיות ובני־האדס!״

* המתנתי בסקרנות להמשך השיחה. האם יפנו לי
גב? האם יתרחקו במבוכה?
תגובתם הדהימה אותי. שניהם תפסו את ידי,
והחלו מנענעים אותה בהתלהבות. עמדנו, שני גברים
ואשה, בלב ההמון האנגלי •שמסביב לדוכיי־המכירה
של מכירת־סוף־העונה. אדם מן הצד יכול היה לחשוב
אותנו לאחים שמצאו זה את זה בארץ נוכרייה אחרי
פרידה ארוכה.
״כמה חבל שאין שלום בינינו!״ אמר הגבר.
״כמה זמן אפשר להילחם?״
״אה, אילו היה שלום,״ אמרה האשה.
״בשביל מה אתם צריכים את כל השטחים האלה
שכבשתם?״ אמר הגבר .״האם שלום זה לא יותר
טוב?״

״תגיד לראש־חממשלה שלד, מר אלון.
שיעשה שלום,״ אמרה האשח.
״אני תמיד אהבתי ישראלים,״ אמר הגבר .״באוניברסיטה
היו לי הרבה ידידים ישראליים. למדתי
רוקחות.״ (כוונתו היתה, כמובן ליהודים. בצרפתית
קוראים ליהודים ״ישראליטים״ ,ובמישפחות מצריות
רבות מן העילית החברתית, לפני דור, היתד, שפודהאם
צרפתית).
״היו לי הרבה תלמידות יהודיות בבית־הספר,״
אמרה האישה.
״את מורה?״ שאלתי.
״לא לא, זה היה כאשר גם אני הייתי תלמידה,״
אמרה.
״ערבים ויהודים חיו תמיד ביחד בשלום,״ אמר
הגבר.
״סאדאת רוצה לעשות שלום. למה אתם לא עוזרים
לו?״ אמרה האשה.
״בכל הסיכסוך הזה אשמות המעצמות הגדולות,״
אמר הגבר.

״כן, כשכיל מח אנחנו צריכים אותם זו אנגלים,
אמריקאים, רוסים. אנחנו צריכים לעשות

מול אותו כל־בו יש חנות שבה מוכרים עיתונים
מארצות שונות. ראיתי בה כמה עיתונים ערביים.
קראתי את הכותרות, כאשר פנה אלי בחור צעיר,
בעל חזות ערבית מובהקת, ושאל באנגלית :״אתה
קורא ערבית?״
״רק קצת,״ הודיתי .״למדתי קצת ערבית. אני
ישראלי. מניין אתה?״
שוב אותו רגע־קט של המתנה מתוחה. ושוב אותר,
תגובה של שימחה ספונטאנית.
״אני מצרי,״ אמר.
באותו רגע נתקל מבטי בספר שהיה מוצג לנגד
עיני. היה זה תרגום ערבי של ״המחדל,״ סיפרם של
אלי תבור ועמיתיו על מילחמת יום־הכיפורים. זוהי
מהדורה שפורסמה בביירות על־ידי המכון לעיונים
פלסטיניים של אש״ף, מוסד רציני ביותר לחקר ענייני
ישראל. בראש המעטפה מתנוססת המילה ״המחדל״
בעברית, ומתחתיה המילה הערבית — ״אל-איהמאל״.
(שפירושה המילולי :״ההזנחה״ .בכל השפות היתה
בעייה איד לתרגם את המילה העברית ).כמו במהדורה
המקורית, מופיעה על המעטפה תמונה גדולה של
גולדה מאיר.
״אה, זהו ספר מעניין!״ הפלטתי .״קראת אותו?״
״לא,״ הודה המצרי.
״אם כן, יש לד עכשיו הזדמנות,״ עודדתי אותו.
״קנה אותו!״
המצרי נבוך קימעה, חיפש תירוץ להתחמק מן
הקנייה. לא היה לו חשק בולט להוציא כסף.

הוא מתח את צווארו, התכונן מקרוכ
כספר, ולבסוף פנה אחורה כתרועת-שימחח :
״הה ! זהו ספר פלסטיני ! אני לא קונח ספרים
של פלסטינים ! ״

110׳ 81 ויויו 11118
ך• רומא, עשה כרומאים. בלונדון, לד לתיאטרון.
^ הצגה אחת הקרבתי על מיזבח השלום הישראלי־פלסטיני.
היה לי כרטיס למחזה שרציתי מאד לראותו,
אד פגישה מסויימת העסיקה אותי ערב שלם, וכך
החמצתי את המחזה הגברת שר סארק.׳
סארק הוא אי בריטי קטן מול חוף צרפת. שלטה
בו ביד חזקה אשד, מן הדור הישן, פיאודלית אנגלית
קשוחת־עורף, שמתה לא מכבר. בימי המילחמה נכבש
האי, יחד עם האיים הסמוכים, על-ידי הגרמנים. המחזר,
מתאר את העימות בין הגברת הזקנה ובין קצין הס״ם
הבכיר, שהתפתח מאיבה קיצונית בהתחלה עד לידידות
הדוקה בסוף. הגרמני עוזר לידידיו הבריטיים, ומשלם
בסוף בחייו. חוששני שמחזה זד, לא יגיע לארץ.
ראיתי כמה מחזות משעשעים ומלוטשים, אך המחזה
שהרשים אותי ביותר לא הוצג בתיאטרון מפואר, אלא
בבית־מרזח קטן ברובע איזלינגטון, במועדון־תיאטרון
בשם קינגס הד (״ראש המלך״).
,נכנסים למסבאה, תופסים שולחן ומתחילים לאכול
ארוחה בריטית סטנדרטית, עם הרבה בירה או יין.
בפינת החדר — באר ועוד כמה כסאות ושולחנות,
בתום הארוחה פונים הכל לעבר פינה זו — ומתחילה

ההצגה ילדיו של קנדי.
מאחורי דוכן הבאר עומד הבאר־מן, ומנקה כוסות.
ליד שולחן יושבת אשה מרופטת בשם ואידה, ומספרת
על היום המזעזע ביותר בחייה, היום בו נרצח ג׳ון
קנדי — הידיעה הראשונה, התדהמה, הזעזוע .״כולם
אהבו אותו. כל העולם אהב אותו הפסקה קטנה.
״וגם אותה, כמובן.״

המחזה כולו מורככ ממונולוגים של חמישה
טיפוסים, המדכרים לפי התור — והמייצגים
את חמש הנימות של שנות ה/ 60-
ואנדר״ פקידה בעיתון המבקשת להיות מורה, היתה
מעריצת־אלילים של מישפחת קנדי. היא מספרת שוב
ושוב את קורות המי-שפחה, מתארת את רצח בוב
ונשואי ז׳אקלין. האור הקורן של כוכב הקנדים כבה,
וגברה האפלה של תקופת ג׳ונסון וניכסון. תקופת
קנדי נראית לה כתקופת קאמלוט במחזמר.
ספארגר, הומו צעיר, מספר על נתיב־היסורים של
ההומו הנרדף, על האהבות האומללות, על מעשי־האונס,
על ההצגות הפאתטיות במועדוני הומואים,
על התנגשויות עם המישטרה, עד להתפרקות המישפחה
ההומואית שלו. סיפור עצוב.
מארק הוא ילד־של־אמא, צעיר תמים ורגשני, שרצח
המונים בוויאט־נאם מבלי לאבד את תמימותו. הוא
מספר על כך במיכתבים לאמא וביומן הפרטי שלו.
סיפור של צעיר אמריקאי אידיאליסט, הרוצח-חקורבן.
קרלה רצתה לרשת את מקומה של מארילין מוגרו,
הכוכב הגדול השני שאורו כבה בשנות ה־60׳ ,אלילת-
המין שהתאבדה, לפני שנרצח האליל הפוליטי בשנות
ה־60׳ מתה תקופת כוכבי־הקולנוע, לא היה עוד צורך
באלילות-מין, וקרלה היפה מתגלגלת במידרון, כשהיא
שוכבת עם מפיקים ובוסים.
ולבסוף רונה, סמל התקופה — ד,היפית הניצחית,
המפגינה הניצחית, הלוחמת הניצחית, זו שהפגינה למען
זכויות הכושים, זכויות הנשים והשלום בוויאט־נאם!
שהושלכה לכלא והוכתה על־ידי שוטרים ! שהפגינה

מאח

אורי אבנר
וצעדה וד,תאהבה והתחתנה והתגרשה, הכל בין הפגנה
להפגנה, בייאוש גובר .״צעדנו, צעדנו וצעדנו — ומה
השגנו? הפכנו את ג׳ין פונדה למפורסמת.״

מחזה פשוט, לכאורה, ללא זוהר ופאר, אד
חודר ללב. דמותה של תרופה שלמה, שכולנו
שותפים לה בצורה זו או אחרת.
הקהל, היושב ליד השולחנות, כטווח יד,
ושותה יין וכירה כשעת ההצגה, כאילו משתתף
כה כעצמו. חווייח מרגשת, המראה עד
במה יבול התיאטרון להיות רלוונטי, להתמזג
עם החיים, להשתלב כציבור.
שמעתי שיעקב אגמון עומד להפיק את ההצגה ב ארץ׳
במועדונו. יד,יד. מעניין לראות במה תבחר גילה
אלמגור: האם תהיה אלילת־מין נכזבת, או ביטניקית?
^יוי ^ז ן*ו ו ^ו ץ
^ פגישה המעניינת כיותר שלי, במשך עשרת
ן ן ימי -שהותי באירופה, לא היתד, עם פלסטיני או
ישראלי. היא לא נערכה ברחוב או בתיאטרון.

עכרתי כיום־קר לייד אגם קטן כגן־החיות
של פראנקפורט, העפתי מבט במים הצוננים,
ולפתע ראיתי שתי עיניים גדולות של בלב,
שהביטו בי מתוך המים כהכעה של ידידות
חמה. עצרתי והחזרתי מבט.
עבר זמן עד -שהבחנתי כי העיניים שייכות לגוף
ענק, שאורכו כשלושה מטרים, שצף מתחת לפני ה מים.
השלט ליד האגם לימד אותי שזהו פיל־הים —
חייה שלא נתקלתי בה עד כה. מצדי, היתד, זאת
אהבה ממבט רא־שון.
פיל־הים הוא כלב־ים ענקי, הנקרא כך בשל ממדיו
וגם בשל אפו, המתנפח בשעת רוגזה או סכנה כחדק
קטן של פיל. כמו -שאר כלבי־הים, זהו יונק החי בעיקר
במים, כשארבע רגליו מותאמות לצורכי השחייה. כל
כמה דקות הוא עולה לפני המים, כדי לנשום.
מעולם לא ראיתי חייה בעלת עיניים נהדרות יותר

ג׳ון קנדי

טרילין סומרו

ג׳יין פונדה

״צעדנו, צעדנו, צעדנו — ומה השגנו? הפכנו את ג׳יין פונזה למפווסמת!״
— גדולות, חמות, ידידותיות, מלאות חיים, כימעט
ואמרתי: מלאות נשמה.
גן־החיות של פראנקפורט הוא יצירת־אמנות. הוא
נושא את חותם האיש המפורסם שהיה מנהלו במשך
שנים רבות, אוהב־חיות מושבע ׳שהוא אחד מראשי
התנועה העולמית להצלת עולם החי מכלייה. הוא למד
לטוס כדי לחקור את הווי חיות־הפדא •של אפריקה
בשטח. בנו ניספה בתאוגת-מטוס על רקע זה. הגן כולו
מקושט בסיסמאות מסויג :״אנחנו תחנה בדרך שבין
החייה ובין האדם.״

הגן בא לשחרר את החיות מחיי־הגיהי•
נום, שהיו נחלתם בגגי-החיות הקודמים. חייה
הכלואה בכלוב קטן, גורלה בגורל אדם הכלוא
זמו רב בצינוק: היא משתגעת. בגן־החיות
הקלאסי, בל החיות הן חולות-נפש, ואין ללמוד
דבר מהתנהגותן.

בגן המודרני, כמו זה של פראנקפורט, משוחררת
החייה עד כמה שאפשר. האריות מסתובבים חופשיים
ומטפסים על סלעים בשטח המוקף תעלה רחבה, שאין
הם יכולים לעברה. התנינים רובצים באגם פתוח
בחממה( .ושלט לאקוני מזהיר את המבקרים שהתנין
יכול לקפוץ, ולא כדאי להושיט לו יד ).לבגי־דודנו,
הקופים האנושיים, יש מרחב־מחייה מישפחתי גדול
וחצר ענקית ואפשר להסתכל שעות על גבי שעות
בחיי־המישפחה שלהם.
הפינגוונים עורכים תהלוכה יומית בגן, כמו מחלקה
של חי״ר. הנמרה משחקת עם גוריה. האריות העצל-
ניים רובצים על הארץ, ומבטיהם עוברים דרך בני-
האדם בבוז אינסופי, כאילו לא היו קיימים. כלב־ים
מדדה על שפת הבריכה ־טלו, נופל החוצה ומשתדל
לחזור, כשכל הדודים והדודות שלו מתקבצים במקום,
מנענעים בראשיהם וכאילו אומרים זה לזה :״אמרתי
לו אלף פעמים -שייזהר!״

הקטן היתד. מרתקת מדי. ולא רק בערב, כאשר הוצגו
התוכניות הכלליות, אלא גם בבוקר, כאשר הוקרנו
סרטי הלימוד והחינוך לבתי-הספר.
איזה עושר של סרטים מאלפים, מרתקים, עשויים
בטוב־טעם! סרטים המרחיבים את האופק של האדם
הצעיר והמגלים לו עולמות חדשים: סרט על פילי-
הים בהאביטאט הטבעי -שלהם, סרט על צב־הענק
העובר אוקיינוסים, סרט על שפע החי במעיין אפרי קאי.
סרט־הדרכה המסביר לבני־נוער ברצינות מבוגרת
מה צפוי להם אם יבחרו בקאריירה של צבעי או
משרטט-טאפטים, איזה סיפוק אפשר למצוא בה, ואילו
תכונות דרושות — והמגלה תוך כדי כך מידע מעניין
ביותר. סרט על דגמים בלתי־סימטריים בטבע ובחיי-
האדם — פרחים בשדה ועל שימלת המלכה אליזבט,
תנועה של חיות בערבה ושל מכוניות — חג לעיניים.
ולמבוגרים: סרט גרמני על פשע אמיתי, תוך הסב רת
פעולת המישטרה, ושילוב -שחקנים המשחזרים את
הפשע עם הדמויות האמיתיות שהיו מעורבות בו. סרט
עלילתי ישן אך טוב על ההתנגשות בין אלמנות־המילחמה
וסביבתו, על פי ספר •של היינריך בל. ובלונ דון:
סרט־מופת צרפתי על רצח בכפר. הצגת־בכורה
עולמית של סרט בריטי חדש, על חיי שבי דורות
בכפר, שכל המשתתפים בו הם בני-הכפר עצמם, ללא
שחקנים. ראיונות פוליטיים, שבהם עורכים כתבים

מאז שחזרתי לארץ, ראיתי את התחלתו של סרט
חסר כל עניין על מאלאייה שמלפני 20 שנה, שיכול
היה לשעמם אף את ידידי, סיל־הים. תשפוכת אינסופית
של פוליטיקאים שאין להם מה לומר (ורק משום כך
נבחרו לכנסת) ,פרשנים החוזרים על כל הדברים
המקובלים והשיגרתיים, כתבים שאינם מעזים לשאול
שאלות ולהכריח את המרואיינים לדבר אמת, והסד רות
הבלשיות היוצאות מן האף.

יש בעולם. די סרטים מרתקים ומעניינים, כדי למלא
בהם 100 שעות ביממה. יש בארץ שפע של אנשים
שיש להם מה לומר, והמסוגלים לנהל ביניהם ויכוחים
שיעוררו למחשבה. יש בארץ (ובטלוויזיה עצמה) די
והותר עיתונאים אמיתיים המסוגלים להוציא מפי
פוליטיקאים את האמת על מעשיהם ועל מחדליהם.

מדוע נגזר על עם־הספר, עם־הסגולה החושב
את עצמו להתגלמות הגניוס היהודי, לסבול
שכלי-התקשורת העיקרי שלו יהיה ביצה
של באנאליות מטמטמת ז

כאשר מציץ ראש־העירייה מבעד לחלון, הוא רואה
את גן־החיות. גם מבלי לפתוח את החלון, הוא שומע
את קולותיהן המעונים. אולי ייטול צ׳יצ׳ את היוזמה
לידיו, וידאג להקמת גן־חיות מודרני, מרווח ויפה בעיר?
שאם לא כן, מוטב לפרק את גן־החיות ולשלוח
את החיות המיסכנות לארצות בעלות גי-שה אחרת
לייצורים הנהדרים של אלוהים.

!א£זז*11£80

ן דייה גרמנית: חיפשתי מיסעדה לארוחת־ערב
( ן פשוטה. מאחת הדלתות בקעה מוסיפה מחרישה-
אוזניים של שירי־לכת גרמניים. נכנסתי וראיתי על
הבמה תזמורת עממית באווארית, במיכנסי־העור הקצ רים
של אותו מחוז, כשהיא סוחטת מסוללה של חצוצ רות
את מירב הרעש הקצוב.
ישבתי ואכלתי נקניקיות עם סאלט תפוחי־אדמה,
כמו הגרמנים הטובים שמסביב, כאשר קלטה אוזני
מילה גרמנית אחת שעוררה בי אסוסיאציות מסויימות:
״אוסרוטן!״ להשמיד.
הסתובבתי בזהירות כדי לראות מי המדבר, וראיתי
גרמני צנום בגיל העמידה, בעל עיניים של קנאי,
שתוי, מטיף בלהט לבחור מזוקן שהקשיב בסבלנות.

גלוויה וצב־השעה
ץ* בשתי שוב בידידי חזזדש, סיל־הים, כענור
^ יומיים. הפעם בלונדון. לא בגן־החיות, אלא על
מסך הטלוויזיה. הוקרן סרט מצויין על חייה זו, שהופק
בידי זוג שחי כמה חודשים על חוף נידח, המשמש
לפילי-הים בעונת־ההמלטה.

לעין הישראלית, זהו פלא ממש: קריינית
שיש לה הבעות־פנים. ממש הבעות־פנים אנושיות,
המתחלפות בהתאם לתוכן הדגרים
שהיא אומרת.

כמה זמן אפשר לטמטם עם שלם במק־גארט?
מה תהיה דמותו של דור שזהו מזונו
הרוחני היחידי ץ

נזכרתי בגן־החיות שד תל־אביב, אומת של
צינוקים בארבאריים, הדחוסים בשטח זעיר
לרגלי בניין העירייה, והדומה לבית-משוגעים
כימי־הביניים.

אי-אפשר לבקר באירופה מבלי לגלות מה
זאת טלוויזיה — ולהיווכח שוב שמה שנקרא
כשם זה כארץ אינו אלא קאריקטורה של מכשיר
זה. הטלוויזיה הישראלית דומה לטל וויזיה
הבריטית או הגרמנית כמו שגן־החיות
שד תד-אכיב דומה לזה שד פראנקפורט. היא
מדכאה ומגוונת את עובדיה, בשם שגן־החיות
התל-אביבי מנוון את תושביו.
לא פעם ישבתי רתוק לפני המכשיר, והרגשתי שאין
לי חשק לקום וללכת לפגישה חשובה, לתיאטרון או
אף לערב־בילויים סתם, מפני שהתוכנית על המסך

משכילים ומנומסים, אך תקיפים ללא־רתע, זזקירת
שתי־וערב לאישים מדיניים. שידור מכל קצוות בריטניה,
שבו התנגשו טיפוסים שונים מהרחוב עם חברי-
פרלמנט שתבע את ביטול המלוכה, מישדר שבו הוחלפו
דברים חריפים ואף עלבונות, הכל בסיגנון מנומס.
בגרמניה, מישדר כלכלי, שתיאר בצורה אינטליגנ טית
ומובנת לכל את סיבות המשבר הנוכחי; דיווח
אנושי על בעיותיו של מנהל־חברה שהפך מובטל
והמנסה להסתגל למצבו החדש.
קרייגיות־רצף שהן לא רק יפהפיות זוהרות, אלא
גם אינטליגנטיות, מחוננות בחוש־הומור, המסוגלות
לפנות אל הקהל בצורה נורמלית ומלבבת, כל אחת
מהן גלוריד. סטיוארט בימי זוהרה.

״להשמיד!״ שמעתי שוב ,״לעקור מן השורש!״
במה מילים שלא קלטתי .״הערבים.״
שוב כמה מילים שלא תפסתי .״וגם היהודים.״
אוסרוטן. פרניבטן. עראבר. יודן. ציגוינר.

סאדאת
״למה אתם לא עוזרים לו?״

מה רצה לומר? שצריכים להשמיד את הערבים
ואת היהודים? שגם היהודים צריכים לעזור בהשמדת
הערבים? או שהערבים צריכים להשמיד את היהודים?
(חמשך בעמוד )26

תמרורים
נחוג • יום־הולדתו ה־ 60 של שר־החוץ
לשעבר ח״כ אכא אגן, שנולד
בדרום־אפריקה, עבר בילדותו ללונדון, היה
פעיל שם בטיפוח הלשון והתרבות העברית
בקרב הנוער היהודי, סיים בהצטיינות את
לימודיו במדעי־המיזרח באוניברסיטת קיימי
ברידג׳ ,שימש כמרצה לשפות מיזרחיות
באותה אוניברסיטה, היה חבר מועצת ציוני
אנגליה וציר לקונגרסים הציוניים ב־1937
וב* .1939 התנדב, עם פרוץ מילחמת־העולם
השנייה, לצבא הבריטי ונשלח למיזרח־התיכון,
שירת כסגן־מנהל למרכז הלימודים
הערביים שהקימה המיפקדה הבריטית בירושלים
וכצנזור לערבית ועברית ליד
המיפקדה העליונה בקהיר, הועלה לאחר־מכן
לדרגת רב־סרן ומונה קצין־קשר עם
היישוב העברי. בסוף המילחמה נכנס לשירות
בסוכנות היהודית, מונה כאחראי

ח ״כ אבן
בן 60
על ההסברה המדינית בלונדון. אחר שימש
כמקשר מטעם הסוכנות היהודית ליד
זעדת־החקירה לענייני ארץ־ישראל מטעם
האדם, ומשקמה המדינה נתמנה כנציגה
באו״ם. בין 1950—1959 היה שגריר ישראל
בארצות־הברית במקביל לתפקידו באדם,
ובין 1960—1963 שר־החינוך-והתרבות ב ממשלת
ישראל. נשיא מכון וייצמן ברחובות,
ובין 1964—1965 סגן־ראש־הממשלה.
סיים את תפקידו כשר־החוץ עם סיום
תפקידה של גולדה מאיר כראש־הממשלה.
מונו • לתפקידים בכירים במישרד-
החינוך, גדעון כן־דרור ( )37 לתפקיד
סגן המנהל הכללי. בעל תואר שני במינהל
ציבורי, כיהן בעבר בתפקיד מנהל המחלקה
למינהל בתי־הספר העל־יסודיים. לתפקיד
סמנכ״ל לעניינים כלליים ונציב תלונות
הציבור של מישרד־החינוך, ידר הוועדה
הבינמוסדית להשכלה גבוהה ואחראי ל-
היערכותו של המישדד הראשי בשעת
חירום, מונה דויד רחמן, שכיהן עד כה
בסמנכ״ל לאמרכלות. לתפקיד מנהל הטל וויזיה
הלימודית מונה יעקב לורברגוים
( ,)43 בעל תואר שני בקומוניקציה וחינוך,
שימש כמפקח על מוסדות נוער ועל הטל וויזיה
הלימודית, השתלם בארצות־הברית
בנושא טלוויזיה חינוכית, שימש בשנה
וחצי האחרונות כמנהל בפועל של הטל וויזיה
הלימודית.
מונה • לתפקיד עורך עיתון הסטודנטים
של אוניברסיטת תל-אביב, יתוש,
במקומו של משה יהלום שהתפטר מהתפקיד,
חנן עזרן, סטודנט שנח ג׳ בחוג לקולנוע
וטלוויזיה, שימש ככתב דרבן ועורך עיתוני
הסטודנטים קוסינוס ולחי החמור,
נפטרה • בבית־החולים הצבאי
מעאדי שליד קהיר, משטף־דם במוח, בגיל
,76 הזמרת שהפכה לאגדה עוד בחייה,
אום כולתום, שנחשבה ב־ 50 השנים
האחרונות כ״מלכת הזמר הערבי״ .בת
למישפחת איכרים ענייה, נולדה בכפר
טמאי־אל־זהריה שבדלתה של הנילוס, לאב
שהיה גם זמר נודד, החלה להופיע בגיל
,10 זכתה לפירסום רב בשנות ה־ 20 כש עברה
לקהיר, החלה לתת ב־ 1935 קונצרטים
חודשיים ששודרו בשידור חי על־ידי רדיו
קהיר, המשיכה בקונצרטים אלה עד 1972
עת חלתה במחלת כליות. עד לאמצע שנות
דד 60 שרה בכל קונצרט שלושה שירים
שכל אחד מהם נמשך בין שעה לשעתיים.
#שנחלשה, הסתפקה בשני שירים לקונצרט.
רוב שירייה היו שירי אהבה, אך
היא השמיעל גם שירים לאומניים ודתיים.

כוחות צה־׳ל ינחתו בכוויית -צנחנים
אמריקאיים תפסו את מיתקני־הנפט...

מיבצננ אלאדיו
מיבצע אלאדין התחיל עם שחר, ביום
השישי בשבוע.
קרני־השמש הראשונות גילו לעיני ה תושבים
הנדהמים של כוויית צי של מטו״
טי״תובלה. מייד לאחר-מכן החלו פורחים
בשמיים המיצנחים הראשונים.
צנחני צח״ל השתלטו במהירות על
נמל״התעופה. מטוסי״התובלה האמרי קאיים
נחתו בדייקנות מופתית, בזח
אחר זה, במסלולי״הנחיתה. מתוכם הש-
תפכה החטיבה הראשונה של אוגדת־המישלוח,
בפיקודו של אריק שרון.
החיילים, שתורגלו היטב, מראש, עלפי
דגמי היעדים, מילאו את משימותיהם,
כמעט מבלי להיתקל בהתנגדות. יגיד זמן
קצר חיו שדות״הנפט של כוויית בידי
צה״ל, יחד עם מוקדי־השילטון, התחבורה
וחתיקשורת.
יחידות צה״ל שלטו בכוויית — והיו
מנותקות מבסיסי״הבית. המרחק העצום,
המפריד בין ישראל לכוויית, היה חשוף
להתקפת מטוסי״היירוט הסעודיים מתוצרת
ארצות״הברית, והמטוסים הסוריים
והעיראקיים מתוצרת בריח״מ.
זה לא הדאיג את מתכנני הפעולה.
ביום השישי אחרי-חצהריים פירסמח
ממשלת ארצות-חברית אולטימאטום
לישראל ולכוויית, וכן לכל ארצות־חנפט
הסמוכות למיפרץ הפרסי.
פעולות-האיבח שפרצו בין ישראל ל־טדינות-ערב,
נאמר בהודעה, מסכנות את
אספקת־הנפט לארצות־חמערב, ומאיימות
על עצם קיומו הפיסי של העולם החופשי.
משוס-כן מודיעה ארצות״חברית לשני
הצדדים הלוחמים, כי אם לא יודיעו תוך
שעה אחת על הפסקת כל פעולות״האי־בה,
תיאלץ ארצות-הברית להתערב, כדי
להגן על האינטרסים החיוניים של העולם
המערבי.
חאולטימאטום נמסר בשעה .14.25בשעה
15.25 בדיוק הופיעו צנחני חחי״ר
המוטס של ארצות-חברית בשמי עומאן,
האמירויות המאוחדות, כטאר, בחריין,
סעודיה וכוויית. הם התגברו במהירות
על ההתנגדות של הכוחות המקומיים,
תוך הסתייעות במטוסי כוח-משימה ימי,
שבמרכזו נושאת-חמטוסים האטומית
״אנטרפרייז,״ שבאה מאיי הפיליפינים.
במקומות רבים נתפסו בארות״חנפט למצב
תקין. במקומות אחרים נגרמו נזקים
בינוניים וכבדים לבארות, לצינורות ול*
מיתקני נמלים, שפוצצו או חוצתו על־ידי
העובדים, על-פי תוכניות מוכנות.
המהנדסים האמריקאיים העריכו כי
כל מיתקני הנפט יופעלו תוך שלושה חודשים,
לכל היותר. בתקופת״חביניים ישתמשו
מדינות-המערב במצבורי״הנפט שהוכנו
לכך מראש.
כוח״חפלישה האמריקאי קיבל על עצמו
לספק גם את כל הצרכים של חיל־חמישלוח
הישראלי, שנשאר בכוויית.
נשים רכים בישראל חולמים על
בוא היום, שבו תבוצע פעולד, מעין זו.

נדמה להם שאין דרך טובה יותר
לשכור את פחטנות־הנפט הערכית-,המאיימת
על ישראל בחנק
הדרגתי, מדיני וכלכלי.
אם ישתלטו האמריקאים על מקורות-
הנפט, בעזרת ישראל, תתהדק מחדש ה ברית
האמריקאית-ישדיאלית שהחלה מת רופפת-לאחרונה,
בגלל מצוקת-הנפט. אי רופה,
שפנתה עורף לישראל ׳מפני ׳שהיד
הערבית מוגהת על גרונה התעשייתי, תו כל
שוב לנשום לרווחה, ולהיזכר בחובו
תיה
המוסריים כלפי עם ישראל.
היוקרה של צה״ל שוב תרקיע שחקים.
הכל יחזור לקדמותו, כמו בימים הטובים
של מיבצע מוסקטיר, שחלקו הישראלי
נקרא נזיבצע קדש.

השאלה היא: האם זה אסשרי ץ

ך• מחשבה הראשונה היא: לא, איו

) 1זה אפשרי. זה גדול מדי. זה מטורף.

אכל הרי אותו. דבר נאמר גם
בשנת ,1956 אחרי שגמאל עבד*
אל־נאצר הלאים את חכרת תעלת־סואץ,
וקולות בריטיים וצרפתיים
השמיעו את הדרישה לתפוס את
התעלה ככוח.

מיבצע מוסקטיר־קדש לא היה מצליח
להפתיע לחלוטין את עמי־ערב, את הצי־

מו אדם בעל גישה הפוכה?
אם קיסינג׳ר עצמו ישתכר מן העוצ מה
הנתונה בידו, ויחליט להפעיל במרחב
שיטות ויאט־נאמיות?

א ם יתברר שבל הדיבורים על
הרתעה וסחטנות לא היו אלא אמי
צעי־הסוואה, ובמשק כל אותו
זמן נעשו הכנות רציניות כיותר,
מדיניות וצבאיות, לקראת שעת
השי״ן ץ
** ימן־השאלה העיקרי המרחף על
^ האפשרות של מיבצע כזה תלוי בכו חה
וברצונה של ברית־המועצות להגיב
עליו באמצעים צבאיים.
תגובה צבאית סובייטית תביא את הער

ולהיפך — האם לא יוכלו האמריקאים
לעשות עם הסוכייטים
עיסקה מוקדמת, שתעניק למוסקבה
יד חופשית נגד סין, תמורת
הסכמה סובייטית לתת לאמריקאים
יד חופשית כמרחב ץ

ל זה אפשרי. אך מעל לכל מזדקרת
הנחה שאי־אפשר להתעלם ממנה :

פלישה אמריקאית תיצור במוס קבה
פיתוי עצום לקום ולהתערב
לטובת הערכים.
כעיני שליטי הקרמלין, עשוי הדבר
להיראות בהזדמנות היסטורית
כלתי-חוזרת, מיפנה היסטורי
כתולדות העולם.
העולם הערבי הוא מרכז ״העולם ה שלישי״
— תלת־הייבשת האסיאתית־אס־ריקאית־לאטינית,
שהצטרפותה לאחת מ שתי
מעצמות־העל תבטיח לה את השלי טה
בעולם כולו.
מאז ראשית המהפכה הבולשביקית מבק שים
הסובייטים להשיג יעד היסטורי זה.
עימות ישיר בין ארצות־הברית לבין
העולם הערבי יקרב יעד זה לטווח הישג
היד הסובייטית.
האם יובלו ראשי ברית־המויעצות לעמוד
אז מנגד? האם לא יתגברו אז בחדרי-
החדרים של הקרמלין אנשי הקו הנוקשה,
המואסים במדיניות ההפשרות הבינגושית?

״מיבצע אלאדין״ יהיה הימור על
הקופה בולה. איש אינו יכול לנחש
מראש איד ייפול דבר.

)01 0 0

ך מעל לכל החשבונות המעצמתיים,
יש בעימות כזה גורם הנראה מישני
על לוח-השירטוט, אך יהיה מכריע על לוח
ההיסטוריה.
מיבצע נזוסקטיו־קדש ניראה מושלם על
גבי המפה. הכוח הצבאי המשולב של ברי טניה,
צרפת וישראל היה כביר, הכוח ה צבאי
המצרי היה אפסי. המיבצע פשוט לא
יכול היה להיכשל.

אכל

סביר. איש לא התייחס לאיומים ברצינות,
מפני שאיש לא האמין שאכן יעזו הברי טים,
הצרפתים והישראלים לבצע מעשה
כה נועז.

בל אחד ממרכיבי הרעיון של
״מיבצע אלאדין״ בבר נדץ בפומבי.
הפרשן הצבאי האמריקאי המכובד, דרו
מידלטון, פירסם לפני כמה חודשים את
הרעיון שכוח של צה״׳ל יוטס לכוויית, כדי
לתפוס את שדות-הנסט שם.
הנרי קיסינג׳ר עצמו אמר שייתכן מיב־צע
אמריקאי לתפיסת שדות-הנפט, אם יהיה
העולם המערבי נתון בסכנה של חנק. כאשר
עוררה הערה זו ויכוח סוער, התייצב ה נשיא
סורד בפירוש מאחורי קיסינג׳ר.

ידיעות שונות הופצו על הבנת
תובניות־לשעת־חירוס במטב״ל האמריקאי,
ועל הכנתם ותירגולס של
כוחות-הנחיתה, לעת הצורך.
השבועון סיים פירסם בגיליונו האחרון
רשימה, המתיימרת לבוא מפי מומחים שיש
להם מהלכים במטכ״ל האמריקאי, והמשר־טטח
תוכנית דומה. לפיה, יוטסו שתי חטי בות
של האוגדה המוטסת ה־ 82 של צבא
ארצות-הברית לשדה־התעופה של חיל־האוויר
הישראלי, ומשם לסעודיה. כוח־משימה
שני יבוא ממיזרח, ויהיה מורכב
מנושאות-מטוסים, מטוסים וחיל-נחתים.
מקובל להניח שכל אלה אינם אלא ניס יונות
אמריקאיים להפחיד ולהרתיע את
הערבים. מול סחטנות-הנפט מופעלת סח־טנות-מנשק.
קיסינג׳ר ביקש להזהיר את
הערבים לבל ינקטו אמצעים קיצוניים מדי.

כוודאי. אך מה יהיה אם

אם קיסינג׳ר ייפול מחר, ויבוא במקו־

כזאת לשאת אופי של מילחמה מקומית
מוגבלת. אין כוחות צבאיים זרים בשטח,
.שברית־המועצות תוכל להפעילם. יהיה עליה
להגיב במישרין — באולטימאטום אטומי,
או בפלישה יבשתית דרך עיראק ואיראן.

האם יחיו האמריקאים מוכנים
להסתבן בכך?

קשה להאמין זאת. אך המתכנן בוושינ גטון
— יהיה מי שיהיה, באותו מועד —
יוכל להעניק דרגת סבירות נמוכה לאפ שרות
של ההתערבות הסובייטית. הוא יוכל
לקוות שברית־המועצות תירתע מן העימות
הסופי, כפי שעשתה בימי משבר-הטילים של
קובה. הוא יוכל להחליט כי הכורח להבטיח
למערב את זרם הנפט הערבי הוא כה מב־רי!ע,
עד כי יש לקבל סיכון עצום כזה.

יש גם אפשרות נוספת. הבית
הלבן יובל להתפתות לנצל שעת•
בושר כלתי-חוזרת, בשכרית-המו-
עצות תהיה עסוקה כחזית האחת
החשובה לה יותר את מן המרחב
שלנו: הגבול הסיני.

מיבצע מוסקסיר־קדש יצא לפועל בשעה
שברית-חמועצות היתר, עסוקה בדיכוי המרד
ההונגרי. אנתוני אידן, גי מולה ודויד בן־
גוריון האמינו — בטעות — שבריתיהמוע־צות
כה עסוקה, עד כי לא תוכל להתערב
במה שיתרחש על גדות התעלה.
אם יפרוץ מחר סיכסוך סובייטי־סיני חדש
— האם לא ייראה הדבר כשעת־כושר?
יותר מכן, האם לא יוכלו האמריקאים
לעודד את הסינים למעשה נועז מצידם
נגד הסובייטים, תוך הבטחת סיוע אמרי קאי?
האם לא יחשבו הסינים שכדאי להם
לעזור לחסימת דרך־ההתפשטות של ה סובייטים
דרומה?

הו א

נכשל.

מדוע? בגלל כמה לוחמי־גרילה בעיר
פורט־סעיד? בגלל איומי־סרק סובייטיים?
בגלל קריאות־פוייה אמריקאיות?
לא. המיבצע התמוטט ,׳וקבר תחתיו את
שרידי התקופה הקולוניאלית בעולם, מפני
שהוא נגד את הרוח השלטת בעולם, את
מצפון העמים, את השאיפות והתיקוות של
רוב המין האנושי.

הופעת חיילי שלוש המדינות ליד
תעלת-סואץ עוררה נחשול של התרגשות
ככירה, שהציף את העולם.
גמאל עבד-אל-נאצר הסד אליל ערכי
וגיבור עולמי. ככר למחרת ה־מיכצע
קשה היה אף להבין איך
העלה מישהו כדעתו שהוא יכול
ככלל להצליח.

כל זה נכון פי־כמה־וכמה לגבי מיבצע
אלאדין. מבחינה טכנית, אפשר לבצע אותו.
אין הוא קשה מבחינה צבאית. אבל גם
אם לא יביא להתנגשות גרעינית אמרי-
קאית־סובייטית, הוא יוליד מבול חדש —
מבול של התרגשות וזעם שיציף את מר בית
העולם, שיקומם גם את העמים המע רביים,
שיעניק לעולם השלישי כוח־מחץ
מדיני־פסיכולוגי יאשר יקבור תחתיו את
היוזמה האמריקאית.

יהיה זה אסון אם תשתלב ישראל
במיבצע בזה בצורה כלשהי.

ניצחון צה״ל מזיבצע־קדש היה חסר-
משמעות, לעומת הנזק המדיני ההיסטורי
שנגרם לישראל בעיקבות אותו מיבצע
הרה-אסון, שסיווג את ישראל סופית כחלק
מן העולם הקולוניאלי.

יהיו הפירות המיידים של
״מיכצע אלאדין״ כאשר יהיו —
התוצאה המכרעת תהיה שישראל
תחסום בפני עצמה סופית את ח
דרד אל העולם הערכי, ואל העולם
השלישי כולו, שבו צפון עתידנו
הלאומי בטווח הארוך.

במדינה י
העם
?וגד ב * מ דוז

ה שבוע עלה
מינימום הנדס הראשון

י׳ 550.000 לי
(כולל העברה)

מינימום כיו הנוסיס

מיליון ורבע י־
(כולל העברה)

יום חמישי — המועד האחרון
למסירת הטפסים
ע שח דן ־ מנ הג ק בנ ע-
מל א טוטו בכל שבוע!
הנה רהסזד ההימורים בספורט

|לאו נ על ם אוצר המדעה?|

״?!שית את השגיאה
ש? חייד״ אמר
חרמטכ״ל לאלון? אברהם אדן

עיתונאים בארבע עיניים. ההסבר :״פגישה
בארבע־עיניים היא לצרבי רכילות.״
מאידך. היה זה הוא שנתן היתר לברן
להכין את גירסתו לפירסום, רבר שברן
היד, זכאי לו, לכל הריעות• מוטה התקשר
עם ברן, ניסה לעוץ לו ״עצר, ידידותית,״
שימתין עם פירסום גירסתו בשלב זה.
אלא שבח לא יכול היה לקבל את העצה.
״העניין כבר יצא מתחת ידי,״ השיב.
״עשית את השגיאה של חייך,״ אמר לו
הרמטכ״ל.
הקשר הגו ר די. נראה שברן לא
הבין, בתום שיחד, זו, כי בוטל ההיתר
שניתן לו למסור את גירסתו לעיתונ אים.
הוא רתח גם כשהניעה לאוזניו תגו בתו
של האלוף שרון על דו״ח אגרנט.
אריק התבטא :״אילו ביצע ברן את פקו דות
הפיקוד ב־ 8באוקטובר, היו פני
המילחמד, נראים אחרת.״ בטלפון מסר לו

הקיץ קר — החורף חס /שועל טיפש —
גורס שיר ילדים ישראלי
חמור חנם
עממי, הקרוי עולם הפוך. השבוע יכלו
אזרחי ישראל להוסיף עוד בית אחד לאותו
שיר אבסורדי ארוך.
ביום השישי האחרון הם יכלו לקרוא
באותו עיתון עצמו ידיעה כי האלוף
אברהם (,ברך) אדן, הושעה מתפקידו
כניספח צה״ל בוושינגטון ונקרא לחזור
לארץ לבירור עם הרמטכ״ל ושר־הביטחון;
ובצד אותה ידיעה, מאמר מפרי־עטו של
האלוף (מיל ).אריאל שרת, המטיף למיש־מעת־ברזל
בצד,״ל•
נדמה היה שהגורל חמד לו לצון בהציגו
את אחד האלופים הממושמעים והממוסדים
ביותר בצה״ל כמפר פקודה, ואילו את הא לוף
הסורר ביותר — כנביא הסדר הטוב.
אלא שלגבי ברן לא היתד, זו בדיחה.
הפרשה שבגללה נקרא לחזור בדחיפות
לארץ לבירור מישמעתי, היתד, עלולה
לסכן את המשך הקאריירה שלו.
גזידת״שתיקה. ברן הואשם בכך
שהפר איסור מפורש של הרמטכ״ל ושר ד,ביטחון,
אשר אסרו על קציני צד,״ל
להגיב על דו״ח ועדת אגרנט, בכך שמסר
לפירסום לסופר מעריב בוושינגטון, שמו אל
שגב, את גירסתו על מד, שאירע ב־8
באוקטובר — 1973 יום הקרבות היחידי
שאותו חקרה ועדת אגרגט.
אילו היתד, זו הפרת־פקודד, טהורה, לא
היד, עוד מד, לברר. אלא שהדברים לא
היו כד, פשוטים כפי שניראו. מאחריהם
ביצבץ קצר בין הרמטכ״ל, רב־אלוף מרדכי
גור לבין שר־הביטחון שמעון פרם.
ברן היד, אחד האלופים הבודדים שלא
היה מסובך במילחמת־ד,גנרלים במילחמת
יום־ד־,כיפורים. הוא נסחף להתמודדות רק
בעיקבות פירסום דו״ה־הביניים של ועדת
אגרנט. אז הסתבר למי שהיה אלוף־פיקוד־הדרום,
שמואל (גורודיש) גונן, כי ברן
אלון? אדן(כמילחמה)
האישים אותו באחריות למחדלי אותו יום.
מי נתן את ההוראה?
גונן יצא להתקפת־גגד, האשים את ברן
כי לא ביצע את הוראות הפיקוד שניתנו
לו, תקף את המצרים בהתקפת־נגד שלא חרמטכ״ל כי אריק היד, מאופק ולא שח לפי
התוכנית ובכך גרם לכישלון ההתקפה. צן. אבל כשנודע לבח מה בדיוק אמר
בינתיים מונה ברן כניספח צד,״ל ב אריק, יצא מכליו.
וושינגטון .׳נגזרה עליו שתיקה. גם כאשר
״איזו זכות יש לו לדבר כך ך התרים
הוחשד בזיוף והעלמת יומני המילחמה של על אריק ,״הוא טייל עם עוצבתו באפס־אוגדתו,
לא יכול היה להגיב. מצב זה מעשה הלוך וחזור׳ וציפה שאשמיד את
עירער את מעמזץ של ברן בוושינגטון. הארמייה השנייה לבדי !״
לגבי טי שמייצג את ישראל בפנטאגון ומכדי
שפירסום גירסתו לא ייראה ככתנהל
מגעים עם בתי־ד,חרושת לנשק באר״
בה עיתונאית בודדת, מסד אז ברן את
צות־הברית, החשדה בכך שהיה מעורב
תמציתה גם לכתב ידיעות אחרונות ב בפרשה
הדומה לפרשת ווטרגייט, אינה ב וושינגטון, ניסים קיוויתי. שתי הכתבות
גדר יתרה•
היו צריכות להתפרסם ביום השישי ה־ס
קו פ ל ״ מ ע רי ב ״ .ברז פנה אז ל־ אחרון.
רמטכ״ל, טען כי צה״ל צריך לפרסם את
כשנודע הדבר בארץ, נעשו מאמצים
גירסתו, בדי לפזר את אווירת החשדות אשר
לעכב את הפירסום. אלא שחיה זח מאד
נוצרה סביבו. תשובת הרמטכ״ל היתה כי
חר מדי. במערכת מעריב נודע ני ברן
יהיה עליו להמתק עד פירסום דו״ח ועדת מסר ראיון גם לכתב ידיעות אחרונות.
אגרנט.
כדי להקדים את העיתון ר,מתחרה, החלי-
כשהוסיף ברן ללחוץ בנושא זה, הועלה
טו עורבי מעריב להקדים את הפירסום העניין וניתן אישור עק ביום. כד התפוצצה הפרשה, שבעיקבותיה
רוני לברן לפרסם את גירסתו על מה נקרא ברן לחזור מייד לארץ, לבירור.
שאירע ב־ 8באוקטובר, אחרי שיפורסם
לפרס נדמה היה ני ברן חפר פקודח
דו״ח הוועדה.
מפורשת• מוטה סבר בי ברן הימרה את
הדו״ח פורסם, וברן דרש מ״טוטה״ את
פיו• ברן האמין כי פעל לפי ההנחיות
פרעון השטר. אז הוצע לו שיישב
שניתנו לו על ידי הרמטכ״ל.
עם סופר מערים בוושינגטון, שמואל
לעיתונות ולאזרחי ישראל היתה זו
שגב, יכתיב לו את גירסתו, בדומה להיתר פרשה חדשה. אבל בפני מערכת הביט שניתן
לאלוף גונן, להכתיב את גידסתו
חון ניצבה הבעייד : ,איך להתיר את ה־שלו
לכתב מעריב, אהרון דולב.
תיסבוכת מבלי שתעורער סמכותו של
ברן פעל לפי ההוראות. אולם כאשר חרמטב״ל, בצורר, שגם ניספח צד,״ל
נודע הדבר לכתבי העיתונות הישראלית בוושינגטון ייצא ׳ממנה נקי מכל רבב
בוושינגטון, הם מיהרו להזעיק את מע של חשד על הפרת פקודה ו
רכותיהם בארץ: ברן מוסר סקופ ל מעריב.
בעיקבות זאת היו פניות לשר־הביטחון
קומעון פרס, שהתלוננו על העדפת
מעריב בפירסום גירסתו של ברן.
עלידוחיו עול 1תו ם ־ ת?ו ם

יהדות

מוטה היד, בצרה. אחת המשימות שהציב
לעצמו מאז. מוגה כרמטכ״ל, היתד, חיסול
עיתונות־החצר של אלופי צד,״ל, שלדעתו
היתד, אחד משורשי הרע של הפיקוד
הבכיר. על-פי תפיסה זו אף הוציא הוראה
האוסרת על אלופי צה״ל להיפגש עם

גחום־גוזדח חצקידו
שוב — ויריביו חרבים
דתרו חסרי-אוכים
״נחום־תקום״ הוא בובה המצטיינת בתכונה
אחת: בכל פעם שהיא נופלת על
(המשך בעמוד )29
העולם הזה 1954

הוא הביא 1וימו אולטימטום:
וסיגה או ועידת דו ב ה!
ך* יה זה קי׳סינג׳ד הדש. נאשר יצא פן המטוס החט
נ 1אל תוך הקור הישראלי, לא הופיע החיוך המפורסם
על שפתיו. מצב־רוחו חיה שחור, כצבע החדש של
שערות אשתו, נאנסי.

לא עכרו דקות אחדות, וככר אירעה ההתנגשות
הראשונה.

שר־החוץ יגאל אלון קיבל אותו בברכה, הדגיש
שהוא עצמו הזמין יאת קיסינג׳ר לביקור ממלכתי, והו סיף,
כאילו כבדיחה, שנדרך־אגב יעסקו גם מטייבים פו ליטיים•
הרושם שביקש אלון ליצור: שזהו ביקור שיגרתי׳
ללא !מטרה מייוחדת.
תגובתו של קיסינג׳ר היתד׳ מהירה ונזעמת. הוא הביע
״תמיהה״ על הדגשת האופי הממלכתי של הביקור —
שהרי כל ביקוריו הקודמים היו ממלכתיים גם הם. מייד
לאחר־מנן, כימעט בצורה גסה, ציין שממשלת ישראל
החליטה אמנם בזכות התקדמות צעד-אחר-צעד לשלום.
אולם אין זו הגישה היחידה האפשרית. יש גם גישות

אחרות. ואם גישה (ו לא תצליח, יש לעבור לגישה אחרת.
העיקר, שתהיה התקדמות מהירה לקראת הסדר.
לגבי המאזין התמים, היו אלה דברים סתמיים. אך
משמעותם היתד, כבדה. קיסינג׳ר איים, כבר ברבע־השעה
הראשונה שלו בארץ, כי אם ישראל לא תסכים לווי תורים
המפליגים הדרושים לשם השגת הסדר־חלקי חדש,
תיערך לאלתר דעידת־ז׳גבח חדשה.

היה זה רמז גלוי לאולטימאטום שהכיא
עימו: נסיגה או ז׳נכה.

לא רק התוכן היה חמור, אלא גם הסיגנון. אין ספק :
קיסיגג׳ר מרוגז. הוא סבור שממשלת ישראל עומדת
לקלקל את המיבצע המדיני הגדול הבא שלו.
בעיני הנרי הגדול, זהו חטא המור. כי הקאריירה של
קיסינג׳ר בנדיר, סביב מיבצעי־ראווה דרמאתיים, וקיל־קול
של כל אחד מהם הוא בבחינת חטא בל-יכופר —
לא רק נזק לשלום, אלא גם פגיעה במעשה-אמנות, כמו
קריעת ציור של פיקאסו או שבירת פסל של רודן.
מד, גם שמצבו של הנרי קיסינג׳ר בארצות־הברית
אינו יציב ביותר, מיספר אויבידמבית הולך וגדל, והוא
זקוק להצלחה בולטת לאלתר.

אלון מבטיח
ך* שיכוש כיחסים שבין קיסיגג׳ר ליצחק רבץ
( | התחיל בעת ביקורו האחרון של יגאל אלון באמריקה.
׳נרגיל בישראל, נשלח שר־החוץ לאמריקה מבלי ש ניתנו
לו הנחיות סבירות. בממשלת רבין, כמו בממשלת
גולדה, דוחים את כל ההכרעות. לא היתד, אפשרות להכ ריע
לפני נסיעתו של אלון, ולכן לא ניתנו לו הנחיות
גמישות, עם טווח סביר בין מינימום ומקסימום.
הוטל על אלץ למסור בוושינגטץ שישראל מוכנה
לנסיגה של כ־ 30ק״מ בסיגי, שלא תכלול את אבו-דודיים
והמעברים. תמורת נסיגה זו הוטל על אלון לדרוש דברים
מופלגים: אי-לוחמה מצרית במשך עשר שנים,
או תמורה פוליטית דומה.
כשהגיע אלץ לוושיננטץ, נסתבר לו היש־מהרד, כי
הצעות אלו אינן מציאותיות. על כן קיבל על עצמו, על
דעת עצמו (ואולי על פי הרשאה פרסית מסעם יצחק
רבץ) להבטיח יותר: נסיגה מאבו־רודיים והמעברים.
לעומת זאת לא היה מוכן לזוז מן המחיר הנדרש מ מצריים:
אי׳לוחמד, בצורה זו או אחרת, למשך תקופה
ארונה. את ההצעה הזאת השמיע ״באופן סרטי״ ,בנוסח :
׳״אני בטוח שהממשלה תקבל אותה בבוא המועד...״

פורים, שבה נגרם אסון לאומי עקב אי-הינולת להבין
מראש את מערכת־השיקולים הערבית.
אץ ספק שמצריים רוצה כיום בכל ליבח בהסדר
שיחזיר לה את סיני, וני שוררת בה אווירה של עייפות
מן המילחמד. וגעגועים לשלום (ראה עמודים .)12—13
אולם נשיא מצריים ועמו פועלים בתוך מערנת־יח־סיס
נלל-ערבית, המגבילה בצורה חמורה את חופש״
הפעולה שלהם.
מערכת זו עדיין מאפשרת למצריים לעשות הסדר-
ביניים, שיחזיר לה נתח נוסף מאדמת סיני. את ההסדר
הזח ניתן להציג לעיני העולם הערבי כ״השבת המילה,״
בתנאי :

• שמצריים לא תפרוש ככל צורה שהיא
מן המאכק הכלל-ערכי.
+שלא יתקכל הרושם כאילו מכרה מצריים
את סוריה ואת הפלסטינים תמורת חלק
מאדמתה שלה.

• שמצריים לא תעשה דכר אשר יקפיא
למשך תקופה ממושכת את המאמץ להחזרת
כל השטחים המוחזקים.
הצהרה על אי־לוחמה, לצמיתות או לעשר שנים,
תפר את כל הלאווים האלה גם יחד. אץ למצריים כל
אפשרות להסכים לכך, אפילו רצה בכך אנוואר אל־סאדאת
מאוד.
משום כך היתה ההנחה, שהביא עימו יגאל אלון
מץ שינגטץ, בגדר חלום. נדמה היד, לו שהנה עומד להתבשל
הסדר, בעוד שלא היה לכך כל סיכוי, בתנאים אלה.

פרס מתבונן
^ ולס אפילו חלום זה לא התקבל על דעת האגף
\ ) ד,ניצי בממשלת רבץ, שלא הסכים לנסיגה בימיטר

יים כראש אגף זה מעמיד את עצמו עכשיו,
כזהירות רכה, שימעץ פרס.
פרס אינו חותר דק תחת מעמדו של יגאל אלץ.
בצורה שקטה ומחוכמת, הוא חותר עתה גם תחת מעמדו
של יצחק רבין, שניצח אותו בקרב על ראשות־ד,ממשלה.
ייתכן כי פרם מאמין שימיו של רבץ בשילטץ ספורים,
ושעליו להכשיר את עצמו לנחול את הירושה, תוך הס תמכות
על המחנה המרכזי והניצי של המימסד.
פרם נזהר מלקבוע עמדה נוקשה, שלא יוכל לסגת
ממנה. אבל הוא משמיע לאחרונה דיעות המעמידות אותו
באופוזיציה מרומזת לרבץ. לפעמים הוא נשמע כאילו
הוא דוחה רק את הנסיגה מן המי תלה והגידי. בפע מים
אחרות הוא נשמע כאילו הוא מתנגד בנלל להסדר־ביניים.
השבוע הכריז. כי על ישראל להציג מפח של
הסדר־ביניים וגם מפה של שלום — אך לא הציג שום
מסה כזאת משל עצמו( .במשך תשע שנים נמנה פרס
עם אותם שהכריזו השכם והערב שאין בשום פנים
״לשרטט מפות.״)
ייתכן שדיבוריו של משה דיין על הסכמתו להסדר-
חלקי נועדו לשים רגל לפרס.
לעיני קיסינג׳ר הצטיירה, על כן, תמונה מדכאת ביותר
מן הנעשה בישראל :

* החלק חיוני כממשלח חרטכ על נסיגה
רצינית; אך כתנאים שמצדיים אינה יכולה
להסכים לחם.
• החלק חניצי כממשלה אינו מסכים גם
לנסיגה כזאת.

כשוכו מכירת ארצות־חכדית, הפיץ אלון
אופטימיות סכיכו. נדמה היה לו כי ניתן לנטור
את העיסקח כרוח זו.

ברקע נשמע קולו של אריק שרון, המכריז שכל
נסיגה תהיה בגדר אסון לאומי.

אלא שלאופטימיות זו לא היד, על מה לסמוך, כי
היא התעלמה משתי עובדות:

קיסינג׳ר ממתיק

• לא היתח שום אפשרות שהמצרים יקכ*
לו סיכום כזה.
• חיתח לו התנגדות חריפח כממשלת־ישראל
עצמה, כעיקר מצד ידיכו ומתחרהו,
שימעץ פרס.

סאדאת ב מ בו ך
ך* מו תמיד, פועלת ממשלת ישראל גם עתה מתוך
איייכולת מוחלטת להבין את הנסיבות הפסיכולו גיות
והפוליטיות בעולם הערבי. אץ לה גוף המסוגל
להדריך ולייעץ לה בשטח חיוני זה, ועל כן מתקבלות
החלטות גורליות תוך אי-הבנת הצד השני.
מחדל היסטורי זה לא תוקן מאז מילחמת יום־הכי-

^ כאורה, לא הי ה צורך שקיסינג׳ר יבוא לישראל
/בראשית המסע החדש שלו. העמדות הישראליות
ידועות לו, ואין הוא יכול להשפיע עליהן לפני שיתברר
לו מה בדיוק צפוי לו בקאהיר.
ביקור ראשון זד, הוא, איפוא ,׳מעץ ביקור נימוסיו
והטפה. השלב הרציני יתחיל בקאהיר, שם יתגבש ה הסדר
המוצע בשיחות בין קיסינג׳ד וסאדאת.
דמותו הכללית של הסדר זד׳ אינה נתונה בספק :

• ישראל תיסוג מאכו-רודייס, חמיתלה
והגידי.
• איזור־המעכרים ייתפס על-ידי צכא ה־או״ם.

מצריים תתחייכ לא להפריע למעכר הלישראל,
ועם פתיחת תעלת־סו-
נפט
אץ יעכרו כה סחורות (אך לא אוניות) ישראליות.

הפסקת-האש (אולי כצורת שכיתת־נשק
רישמית) תימשך שנה או שנה-וחצי נוספות.

ייקכע מראש שכתקופה זו תנהל ישראל
משא־ומתן להשגת הסדר דומה גם עם
סוריה.
• כתקופה זו יתחיל המאמץ להשגת הסדר
כולל, כמיסגרת ועידת ז׳נכה, ומצריים תכריז
שהיא תעלה על סדר-יומה של הוועידה
את הזמנת אש״ף כנציגו הכילעדי של העם
הפלסטיני.
קיסינג׳ר ינסה ללחוץ על סאדאת להמתיק את הגלולה
הזאת עד נמה שאפשר — מבחינת משך זמן הה פוגה,
המהות הרישמית של שביתת־הנשק, ועניינים מילוליים
שונים.

רבץ בסכנה
ך* שכאמתחתו הקווים הכלליים של הסדר נזה,
^ יחזור קיסינג׳ר לישראל — ואז יתחיל הלחץ הגדול
ברצינות.
קשה לנחש מראש איך יפלו הדברים. ני הפעם
קיימים כמה גורמים המקשים על הכניעה המסורתית
של. ממשלות ישראל בפני קיסינג׳ד.
אמנם, כל אדם מבין בממשלה כי ישראל תלוייח כל״
טלה, לחיים ולמוות, בארצות־הברית. אין היא יכולה
להתקיים ללא הסיוע הכלכלי, הצבאי והמדיני המאסיבי
מצד ׳ממשלת ץ שינגטץ.
יתר על כן, האלטרנטיבות היחידות להסדר־ביניים
הן חידוש ועידודזשבה או חידוש־המילחמה. ממשלת
רבץ אינה רוצה בחידוש הוועידה, הנראית לה משום-
מה כאסון, וגם הניצים הישראליים הקיצוניים ביותר,
במידה שאינם מטורפים, אינם ששים לקראת מילחמד,
בחודשים הקרובים, ולוא רק מטעמים צבאיים.
אולם תחת הלחץ האמריקאי עלולה ממשלת רבין
להישבר, מהסיבות הבאות:

• שימעד פרס עלול ליצור משכר ממשלתי
ולהפיל את רכין, כדי לכוא כמקומו.
* חוגים יוניים שונים, כמו גולדמן, ואכא
אכן, המעדיפים הסכם כולל על־פני חסדר־חל•
קי, עלולים לעזור לכוחות ימניים לחסום את
הדרך להסדר.
#הימין, עיתוני-חערכ ושאר הגורמים ה
ניציים כמיפלגות וככלי-חתיקשורת, עלולים
ליצור משכר לאומי.
קי׳סינג׳ר עצמו יודע כי ממשלת רבין היא יצור פריך,
העלול לשבוק חיים לכל חי בכל עת. הדבר מכריח אותו
לנהוג בזהירות מירבית. אבל אין ספק שלקי׳סינג׳ר חשו בה
הקאריירד, הפוליטית של עצמו יותר מזו של יצחק
רבין ועמיתיו.
על-כן יפעיל גם הפעם לחץ מידבי, כדי להשוג הסדר-
חלקי בכל מחיר. הפיזמוו החוזר: שאם־לא־כן, תפרוץ
ועידת־ז׳נבה מחדש, וישראל תהיה מופקדת שם להת קפה
כוללת של הערבים, הסובייטים והפלסטינים.
כאשר נפגש קיסינג׳ר ביום שני בערב עם רבץ, כיסו
עננים שחורים את פני השמיים. לא היו אלה ענני ה סערה
הירושלמית בילבד.

בזמני כאלה-
האין אתה מרגיש מענו לא נוח
כשרואים אותך במכונית
האמריקאית הגדולה שלן־ ל
...ובנוסף לכן, דוקא היום,
האם נוח לך בעובדה
שהמכונית נוגסת חלק
כה גדול מן התקציב החודשי שלך?
היא ״בולעת׳ דלק בכמויות -ענק,
חלקי החילוף שלה יקרים יותר
מבמכוניות קטנות, והאמת -גם במוסכים
דורשים אנשי השרות סכומים מנופחים
כשהם רואים מכונית גדולה.
״הוא יכול להרשות לעצמו״ ,הם אומרים,
האמנם?
לא קשה לעבור ממכונית אקסטראואגנטית
למכונית מהודרת כמו הלנצ׳יה.
ואכן, הרבה אגשים כבר עשו זאת.
הם בחרו בלנצ׳יה כשלעצמה.
מה שמשך את לבם, בין היתר,
היה העיצוב המקסים מבחוץ ומבפנים,
הגימור הקפדני, הנוחות המרגיעה

והביצועים הספורטיביים המודגמים
על ידי חמשת ההילוכים שלה.
לאחר נסיעת מבחן בלנצ׳יה כתב סיטר ווימרק,
עתונאי מומחה לרכב ב׳טיימס״הבריטי
( 14 בנובמבר 1974״יש מעט מאוד מכוניות,
אם בכלל, שבתמורה למחירה מציעים רמה כללית
גבוהה כל־כך של נוחות, מרחב,

ביצועים, גימור ואביזרים...
הרעש של הרוח והכבישים כמעט ולא מורגש

אפילו במהירות גדולה.
החסכון שלה בדלק הוא מעל לממוצע
בסוג זה של מכונית, כשצריכת הדלק ו
נעה בין 9ק״מ לליטר בעיר,
ל־ 11ק״מ ויותרלליטר בכביש פתוח״.
קשה למצוא מכונית בדרגת בטיחות גבוהה מזו
של הלנצ׳יה, והיציבות שלה,
המצמידה את המכונית לכביש בכל מצב,
היא רק אחד הגורמים לכך
לנצ׳יה מחשיבה ביותר את האספקה המיידית
של חלפים ואת ה שרות: מאירופה הובאו י מכונאים מוסמכים שנשארו בארץ כדי לפקח
על השרות הניתן לכל מכונית לנצ׳יה.
זו יכולה להיות ההזדמנות המתאימה ביותר
להפטר מהמבטים המאשימים האלה ומ״כאב הכיס״

שגורמת לך מכונית גדולה.

לנצ״ה-עוצמה שהתווילה ב1906 -
ת צוגה ו מכי רו ת טלקאי־ נע 7מ-ל ת * 5אביב רח המסגד ,85ט ל 03-263925 ,03-57558 :י רו ם אגרון ,25 טל • .32-2:5522 :חי פ ה רת -ה מגיני ם .53 בי ת רסקי. טל 5345 04ל באר שבע
דרך חברון. אזור התע שי ה, טל • .057-78624 :נ תני ה מו ס ך מרכזי ב ע־ מ טל • 053-23037 :שרות: ת ל־ א ביב מו סךמי בז י לנציי ה ואויטוביאנקי: .טל • .03-853811 :ירו שלי ם רכיב, אזו ר התעשיה.
• נ תני ה מו סךמיכזינעימסל 053-23037
• באר שבע מו ס ך כרמלי, ט ל :־,057-7702
• חי פ ה איי בי א ח עזריה, טל.660456 :
תל פיו ת. טל; .02-262665

העולם הזה 1954

צדוק טירפד • ובין הבטיח • דבינוביץ סירב
ך* החייתהשכר; ירד המסך על
4המערכה הראשונה בפסטיבל יוסף
אלמוגי. למראית־עין, אפשר היה לחשוב
כי הודעתו של ראש־עיריית חיפה, כי הח ליט
לוותר על התפקיד בממשלה שהוצע
לו, מתוך נאמנות לעירו, סיימה את פרשת
יוסף אלמוגי וממשלת רבין. אך אין כל
ספק כי תוך שבועות או חודשים מספר
ישתחרר אלמוגי מהשיכרון שבו הוא שרוי
עתה, לאחר שכבש את כותרות העיתונים
משך שבוע שלם, יגלה כי רומה, ואז יהיה
זעפו חריף הרבה יותר מריצויו היום.
בחיפה אין כל ספק כי אלמוגי בוחל
בתפקיד ראש־העיר ׳שהוטל עליו. לאחר
ששירת שנים רבות כשר בממשלה והצ ליח,
בעזרת צבא של דוברים ואנשי יחסי-
ציבור, לבנות לו שם של השר־הכי־מוצלח
בממשלה, נאלץ אלמוגי לפתע להתעסק
בבעיות קטנות, במריבות אישיות בין פקידים
זוטרים, בזוהמה ברחובות, בביוב וב־שביתות.
הקופה
הריקה של עיריית חיפה, אשר
אינה מאפשרת לאלמוגי מיבצעים זוהרים
המביאים עימם פירסום רב, מקשה גם היא
על חייו ומשניאה עליו את תפקידו.
לפני חודשים מיספר אירעה לאלמוגי
תאונה. הוא החליק במיקלחת, בבונגלו
שבחוף־הרחצה האכסלוסיבי של חיפה,
חוף הכרמל, שבר כמה עצמות והובהל
לבית־הח׳ולים. כעבור ימים אחדים שוחרר
אלמוגי מבית־החולים, אולם הכאבים בעצ מות
שעדיין לא אוחו, מכבידים עליו. מתוך
כאבים החל אלמוגי מחפש הקלה בשתיית
אלכוהול בביתו, במישרדו ובכנסת. הת-
פרצויוודהזעם שלו תכפו והלכו והוא נש מע
פעמים רבות, מאחרי הדלת הנעולה
של מישרדו, כשהוא פוסע על־פני לישכתו
המפוארת הלודישוב, מדבר אל עצמו,

זועם וזועף.

דו״ח אגרנט התפטר שר־ההסברה אהרון
יריב. למרות שרבץ שמח להיפטר מיריב
הוא חשש מפני מפולת בממשלתו.
מבלי להיוועץ במיפלגתו, הזמין אליו
רביו את אלמוגי, והציע לו להצטרף
לממשלה. לרבץ היה ברור כי אם לא
יעשה צעד זה, יתמוך אלמוגי במשה
דיין לאורך כל הקו, מתוך מגמה שאם
אכן יצליח דיין, יהיה הוא אחד מעמודי־התווך.של
הממשלה הבאה.
אלמוגי נעתר להזמנה ללא מחשבה
שנייה. רבין ביקש ממנו שיקבל על עצמו
את תיק התיקשורת. אלמוגי ביקש להיות
שר־בלי־תיק, מתוך כוונה להמשיך לכהן
גם כראש עיריית חיפה, כדי לא לאבד
את טישענתו הפוליטית היחידה היום —
חיפה. אך רבץ לא רצה להרחיב את
ממשלתו ולהוסיף עליה שרים ללא תיק.
הפשרה בין השניים היתד, כי אלמוגי
יקבל את תיק העבודה, שבו החזיק בממ שלה
שעברה, ואילו שר־העבודה הנוכחי,
משה בר־עם, יקבל את תיק התיקשורת.
כשהובא הרעמן לידיעת בר־עם, הוא סירב
ואף איים כי ירושלים, מעוזו של בר־עם׳,
תחשוף את שיניה מול רבין במידה שיקחו
ממנו את מישרד־העבודה :״אני לא בטוח
שירושלים פחות חזקה היום מחיפה,״ אמר
בר־עם.
לרבין לא נותרה ברירה, והוא הסכים
לדרישתו הראשונה של אלמוגי להיות
שר־בלי־תיק, ולהמשיך לכהן כראש־עיריית
חיפה. לאלמוגי היה זה הפיתרון האידיאלי.
פעילותו כראש עיריית חיפה-היא מינימא לית
גם היום. פעילותו כשר היתד, מיני מאלית
גם כשהיה שר־העבזדה, ובוודאי
כאשר יהיה שר־בלי־תיק. כך יכול היה
אלמוגי לשאת בשני תארים מכובדים, ללא
צורך להתאמץ.
לאלמוגי יש עוד מחשבה, רחוקת־טווח.

לדעתו, במוקדם או במאוחר תיפול ממשלת
רבץ, ואז תחפש המיפלגה אישיות המקובלת
על הצדדים היריבים, אשר תוכל
לקבל עליה תפקיד זה.
רבים מחזיקים בדעתו של אלמוגי לגבי
ההתפתחויות הצפויות, אולם מרביתם מצ ביעים.
על שר־המישפטים, חיים צדוק,
כעל המתאים ביותר לתפקיד היורש ד,פש רן.
אך לא אלמוגי. לדעתו, העובדה שהוא
יכול היה לכהן הן כשר והן כראש־עיריית
חיפה, הקנתה לז מיקדמה על חשבון המי־רוץ
לתפקיד ראש-הממשלה — מול צדוק.

שר־המישפטים צדוק
פירסום — על ידעת מי י

איש אחד
ב תפקיד א חד

כשמצב בריאות כזד, מצטרף אל משבר
ך* אשר רזיה כ דו ר כי אלמוגי עומד
מישפחתי, ואלה מצטרפים להרגשה כי הוא
^ להצטרף לממשלה, התעוררה לפתע
נמצא ״מחוץ לעניינים,״ מחוץ לממשלה, חיפה. אוהדי אלמוגי, שביקשו כי ימשיך
מחוץ לפורומים המצומצמים של המיפלגה,
להיות ראש־עיר, טענו נגדו כי הוא הבטיח, תיסכזלו מחוץ להחלטות חשובות, גובר
ערב הבחירות האחרונות, לכהן כראש־עיר
של אלמוגי.
משך קדנציה שלמה. לדעתם, כהונה בממ לפני
כשבועיים, נראה היה כי באה שלה תפגום בעבודתו של אלמוגי למען
הישועה. השמועות על התארגנות־מחדש
חיפה באורח מכריע, ועליו לוותר על התפשל
משה דיין לקראת פירסום דו״ח קיד שהציע לו רבץ. אחד מהם אף התבטא:
אגרנט הדליקו מנורה אדומה אצל ראש -״זוהי הונאה מצד אלמוגי.״
הממשלה, יצחק רבץ. כשערך רבץ, יחד
אנשי מיפלגת העבודה בחיפה זכרו גם,
עם יועציו, את מפת־ד,כוחות בה הופיעו כי אלמוני הכריח את ח״כ משה ורטמן
חסידיו מול אלה של דיין, לא ידע היכן
להתפטר מתפקידו כמזכיר מחוז המיפלגה,
ישבץ את אלמוגי.
בטענה כי אסור לאיש אחד להחזיק בשני
ק דג הירושה
תפקידים: מזכיר המחוז, ויושב־ראש הקו־אליציו;
בכנסת. גם את ח״כ משה שחל
הכריח אלמוגי להתפטר ממליאת מועצת־אלמוגי
— צ דו ק
פועלי חיפה, לאחר שנבחר כחבר־כנסת,
ך* יח כדור לראש הממשלה כי עליו באותה טענה עצמה. כל הסבריו של שחל,
( | לרתום את חיפה, עם הסוס אלמוגי, כי עבודתו במועצת־פועלי חיפה מסתכמת
למרכבתו, ביגלל הכוח הרב העומד מאחרי בישיבה חודשית אחת, שהחלק הקשה ביו המיפלגה
בחיפה. מיסטר ימים לפני שירסום -תר׳ בה הוא שתיית תה, לא עמדה לו.

אלמוגי, חסיד ״איש אחד בתפקיד אחד״ —
עמד עלישלו. שחל התפטר.
יריביו של אלמוגי בחיפה טענו גם הם
כנגד שילוב שני התפקידים (מבלי לשכוח
כלל את העובדה שנוסף לכל, אלמוגי הוא
גם חבר-כנסת) ,אולם מגמתם של אלה
היתד, להרחיקו מחיפה. מתנגדיו של אל מוגי,
הטוענים כי הוא כישלון מוחלט
כראש־עיר, שמחו על הזמנתו לממשלה.
להם היה ברור כי בכך יאבד אלמוגי את
תמיכת עירו חיפה, אשר מצביעיה יחושו
עצמם מרומים, ויחוסל מבחינה פוליטית.
כאשר נפגש אלמוגי לראשונה עם ראש־הממשלה,
מיהרו השניים להכחיש את הש מועות
בדבר הזמנתו של אלמוגי לממשלה.
אולם כבר אז הוחלט ביניהם כי בעת
סיור ממלכתי, שאותו יערוך רבץ בחיפה,
הוא יזמין את אלמוגי לממשלה ואלמוגי
יקבל הזמנה זו בשימחה ,״למען העיר
חיפה.״
ואז הונח מוקש אחר.

צדוק פיר ס ם
מי סמך שמגר
* ום קודם הכיקדר הממלכתי פירסם
שר־המישפטים חיים צדוק את דעתו,
כי נשיאה בשני התפקידים — של שר ושל
ראש־עיר — אינה בהתאם לרוח החוק.
צדוק הסתמך, מבלי לציין את המקור,
על חוות־דעת מישפטית שאותה הכין היו־עץ-המישפטי-לממשלה,
מאיר שמגר, על פי
בקשתו של ח״כ אמנון לין מהליכוד.
שמגר המתין לכך שראש־הממשלה, יצחק
רבין, יבקש ממנו את חוות־הדעת, ובינתיים
הראה אותה לצדוק. מאחר שרבין לא דרש
אותה, מיהר צדוק לפרסמה על דעת עצמו.
פירסום זה סתם את הגולל על האפשרות

לשאת בשני התפקידים. על אלמוגי הוטל
להחליט: שר בממשלה, או ראש־עיריית
חיפה. בליבו רצה להיות שר, אך הטלפונים
הזועמים והמיברקים שהגיעו ללישכתו
מתומכיו בבחירות בחיפה, והידיעה כי ב ממשלה
לא ילקק דבש אם חיפה לא תעמוד
מאחוריו, הכריעו את הכף.
בעת שקיבל בחיפה את יצחק רבץ,
כמו ראש־ממשלה של מדינה אחת המקבל
ראש־ממשלה של מדינה אחרת, הודיע אל מוגי
על אי־הצטרפותו לממשלה, תוך כדי
הבעת תמיכה בראש־ד,ממשלה ובממשלה
הנוכחית.
בינתיים חוגג אלמוגי, האישיות הפולי טית
הרגישה ביותר במדינה למה שנכתב
עליה בעיתונים, את פסטיבל אלמוגי ש נערך
בשבוע שעבר. הוא עדיין לא נעצר
לרגע כדי להשתחרר משיכרון זה ולבחון:
מדוע, ומי טירפד לו את הכניסה לממשלה.

שטרות יבין
לא יפרעו
^ מיפלגוק ה׳עכוהה פשטה בימים
^ האחרונים שמועה עקשנית, כי כל
ההצעה כולה בויימר, היטב על-ידי אנשי
הגוש במפא״י, כדי להכשיל את אלמוגי
ולחשוף אותו במערומיו בפני הציבור
בכלל, ובפני הציבור החיפאי בפרט. לדיברי
שמועה זו, הניחו ראשי הגוש לראש־הממשלה,
לערוך את הרומן שלו עם אלמו גי,
ותיכננו מראש כיצד לטרפד אותו,
חמש דקות לפני שתינדעשרה, בעזרת
חיים צדוק.
שמועה אחרת טוענת, כי במיסגרת מיל־חמת־ר,ירושה
בין אלמוגי לצדוק, החליט
זה האחרון לחסל את סיכוייו של אלמוגי,
ולכן פירסם את חוות-הדעת שלו. .

כשהתברר לרבץ ואלמוגי כי השידוך
ביניהם לא ייצא אל הפועל, נבהל רבץ.
הוא פחד כי עתה יפנה אלמוגי את גבו
אליו, ויעבור לעברו השני של המיתרס —
אל משה דיין. לשם כך מיהר רבץ להבטיח
לאילמוגי שורה של הבטחות.
ההבטחה הראשונה: הזרמת מיליוני לירות
לקופת עיריית חיפה, דבר שיאפשר
לאלמוגי לפעול במימדים ״גדולים,״ כסי
שהוא אוהב. הבטחה זו של רבין לאלמוגי
היא חסרודמשמעות, מאחר שאין כל ספק
כי שר־האוצר, יהושע רבינוביץ, יסרב
בכל תוקף לפרוע שטר זה של ראש־הממשלה
שלו.
ההבטחה השניה, שאינה פחות חשובה
לאלמוגי: הוא יהיה שותף פעיל בהכרעות
של מיפלגת העבודה ושל מפא״י. באופן
שיטחי דיברו רבץ ואלמוגי על הקמת גוש
חדש, שבו יהיו חברים אישים ממפא״י־לשעבר
ורפ״י-לשעבר (בוודאי לא מאח דות
העבודה) ,ואשר אלמוגי יהיה אחד
ממקימיו.
גם הבטחה זו של רבין היא הבטחת־סרק.
אותם שטירפדו לאלמוגי את כניסתו לממ שלה,
ודאי לא יסכימו לשתפו בהכרעות
הגבוהות, ומעמדו של רבץ בתוך המיפלגה
כיום אינו כזה שיאפשר לו לאלצלם לכך.
אין כל ספק כי ברגע שיבחן אלמוגי
כיצד טירפדו לו את משאת־חייו — החב רות
בממשלה — ואת קרש הקפיצה שלו
לתפקיד ראש־הממשלה, וכאשר יבחין כי
השטרות שאותם נתן לו ראש־ד,ממשלה
הם חסרי ערך לחלוטין, הוא ישתולל כשור
פצוע — השתוללות הרסנית, אשר המכי רים
את אלמוגי כבר ראו כדוגמתה. הוא
יצטרף לכל מחנה שיעמוד נגד ראש־ד,ממ שלה,
ויילחם בו בשיטות האלמוניות המוכרות.

ט עו ת
ב רונ ח!

מישות המוות

פתח האיוורוו של הדיסקוטק בר־אוריין בנתניה,
דרכו שילשל החייל אברהם עזרא את וימון־היד אל
תוך אולם המועדון, המעוטר בציורי־קיר. הרימון התפוצץ באוויר, סמוך לתיקרה, גרם
לקטר ולפציעה הסונית בין אורחי המועדון. מערכת האיוורור ההרוסה והתיקרה המרוססת
הס שרידי הפשע, אילו נזרק הרימון מוקדם יותר, היה מיספר הנפגעים גדול עוד יותר.

ליווי צמוד

שוטרים מבריחים את החשוד ברצח, אברהם עזרא, מבית־חמישפט
אל ניידת חמישטרח שחסיפח אותו לכלא.
המישסרח חששה ממעשי לינץ׳ שעלולות לבצע סישפחות הנרצחים בחשוד ברצח.

ך * ש?ן ה הי ת ה ספוך לחצות כשציל־ן
ן צל הטלפון בדירתו של סגן־ניצב
קלמן בורנשטיין בחדרה. בורנשטיין בן
ה־ ,42 מפקד תחנת המישטרה בנתניה, סיים
רק לפני שעות מעטות את עבודתו וחזר
לביתו נאשר הוזעק חזרה לנתניה. .אירע
פיצוץ בדיסקוטק בר־אוריאן,״ נמסר לו.
בורנשטיין זינק למכוניתו בדי לגמוע
במהירות את 20 הקילומטרים המפרידים
בין ביתו לנתניה. בדרך בבר החל מפעיל
באלחוט את גיוס בוחות המישטרה בנתניה
ואת שלבי החקירה הראשונים.
בדרך חלפו על פניו אמבולנסים צופרים
ומכוניות פרטיות שדהרו לכיוון בית־החולים
בחדרה. על פי מיספרם יכול
היה בורנשטיין ל־שער את מימז־י האסון.
בשעה 12 ורבע בלילה ביום ד׳ בשבוע
שעבר, הגיע בורגשסיין לרחוב הרצל
רחובה הראשי של נתניה שבמרכזו במרתף
פסג׳ רב־קומות שובן הדיסקוטק
לתוכו הושלך רימון־יד. מאות אנשים
התגודדו על המידרכה. כמה מהם עדיין
סייעו בהוצאת הנפגעים מתוך המועדון.
עשרות מהם נדחקו אל תוך אולם המוע דון
שקירותיו המצויירים היו מרוססים
כולם ברסיסי רימון־היד, כדי לצפות במו
עיניהם בשדה־הקטל בו נפגעו כ 35-איש
מרימון בודד אחד.
בורנשטיין נכנס אל המועדון, סילק
משם את הסקרנים. רהיטים מנופצים,
שלוליות דם, אברים קטועים וחלקי לבושמפוזרים העידו על מה שהתרחש במקום
זמן קצר קודם לכן. מבט אחד הספיק
לוודא כיצד הוטל רימון־היד אל תוך
המועדון בו בילו כמה עשרות ^עירים,
חלקם הגדול חיילים בחופשה ונערותי־הם•
מינהדת האיוורור של מרתף המוע־

הקהל הזועם
נמצא

בדיוק

מול

מקום

דון, שהובילה אל קומת הקרקע הפתוחה,
היתה פעורה. מכסה הפח שלה היה מורם.
הקיר המרוסס שמסביב לפתח המינהרה
העיד כי הרימון שהוטל דרכה התפוצץ
באוויר, גרם משום כך לפגיעה מקסימלית.
כעבור חמש דקות יצא בורנשטיין אל
הרחוב. עדיין העמיסו נפגעים על מכו ניות.
אנשים נסערים שסברו כי מדובר
בפיגוע נוסף של פידאיון השמיעו קרי־אות־נקם
בערבים הפוקדים את נתניה.
ברגע זה הבחין בורנשטיין בין הקהל
בפנים מוכרות. היה זה חייל לבוש מדים,
ש/זייע בפינוי הפצועים. כשראה את
בורנשטיין חמק לעברו השני של הרחוב.
בורנשטיין דלק אחריו והורה לעצרו. ה עצור
הראשון בפרשת הטבח בדיסקוטק
בר־אוריין, בו מצאו את מותם שישה
אנשים, כששניים נוספים מבין הפצועים
בסכנת מוות, חיה אברהם עזרא.24 ,
שישה ימים אחר־כך הובא אברהם
עזרא לבנין הנמצא בדיוק ממול לדיס קוטק.
שם שוכן בית־סישפט השלום בנתניה.
המישטרה ביקשה לעצרו כחשוד
בביצוע הטבח עד להגשת בתב־אישום
נגדו. עזרא, המוכר בנתניה בכינויו
״אברהם העיראקי,״ כאילו לא תפס את
מימדי ההאשמה שהועלתה נגדו. חייכן
וקר־רוח. כשחתך עמוק מעל גבתו הש מאלית
הפציר בשופט לחום עליו׳ כאילו
היה מדובר בגניבה קטנה שביצע בשוק.
,״אינני רוצח,״ אמר .״לא היתד. לי שום
כוונה להרוג אף אחד• לא רציתי לרצוח
אלא לעשות רעש ...זרקתי את הרימון על
הגג של הדיסקוטק כדי שיהיה רעש. לא
היתה לי כוונה להרוג לא חיילים ולא
אזרחים ...אני מצטער על מה שעשיתי
ומשתתף בצער המישייחות .״

שוטרים ואנשי מישמר־חגבול שהוזעקו לנתניה, חוסמים
בפני התושבים את הגישה לביודחמישפס. בית־חטישפט
הטבח, מעברו חאזזר של חרחוב הראשי בנתניח.

לסגדניצב בורנשטיין היתה סיבה
טובה לעצור את אברהם עזרא מיד
כשהבחין בו. למרות שאחרי מעצרו נעצרו
עוד 21 חשודים נוספים. לא היה כימ־עט
צל של ספק מהרגע הראשון כי לאב רהם
עזרא יש חלק במעשה הפשע. כי
באותו יום עצמו שוחרר עזרא ממעצר בו
היה נתת בעקבות השתוללות ביריונית
אחרת שלו באותו מועדון עצמו.

״הכריחו או תי
ל היו ת גיבורו״
**ץערשאברהם עזרא נלקח לתחנת
המישטרד, לחקירה ראשונית, קיבלו
עשרות הפצועים שהובלו לביה״ח הילל־יפה
בחדרה, את הטיפול הרפואי. אחד
מהם היה ויקטור מימון, אחד משני בעלי

גיבור התייפח ויקטור מימון בהאשימו
את המישטרה. היה לו יסוד למרירות
שנוספה אל הכאב והשכול.
לפני 25 שיה הגיע לארץ מלוב. עבד
עבודות שונות, עשה חיל בעבודתו והפך
לקבלן בניין מצליח ועשיר. המיתץ של
שנת 1967 מוטט אותו. הוא נשאר רעב
ללחם, חסר פרוטה ושקוע בחובות כב דים.
הרכוש היחיד שנותר לו היה מרתף
בבניין שבנה ברחוב הרצל, אותו לא
יכול היה למכור. החליט להקים במקום
מועדון לסטודנטים .״מקום תרבותי, עם
ריקודי עם, שיהיה לסטודנטים בנתניה
איפה לבלות בשקט. הגישו שם רק משק אות
קלים שם המקום נועד להצביע
על ייעודו כמקום בילוי לתלמידים, כדי
לא למשוך לשם טיפוסים מפוקפקים.
המקום הצליח ושיגשג. בעזרתו כיסה
ויקסור את חובותיו והצליח לעמוד שוב

האברים

מישפחתו של רמי מימון, אחד ההרוגים בטבח במועדון בר־אוריין,
יושבת שיבעה. משמאל נראה ויקטור מימון, אחד מבעלי־המועדון,
שנפצע בהתנקשות ורק בבית־החולים נודע לו על מות בנו. לידו אשתו, בתו
החיילת ובנו הצעיר .״אני מפחד לצאת לרחוב,״ טוען ויקטור ,״שמעתי את
הביריונים אומרים חבל שהרימון פגע בבן שלו. רצינו שהאבא ימות

אברהם עזרא מובל לבית־המישפט בנתניה להוצאת פקודת־הנועצר
[1 ^ 1 1 1 1
נגדו, כשהוא לבוש במדי צה״ל. הוא נראה כמי שאינו תופס את היקף

הזוועה שביצע, טען בבית־המישפט :״לא התכוונתי להרוג, רציתי רק לעשות קצת רעש...״
הדיסקוטק בר־אורייאן. הוא נפגע ברסיס
ברגלו. דם רב שתת ממנו• כיוון שהוא
חולה סכרת, חשש לחייו. רק בבית־החולים,
כשהמתין לחבישת רגלו, מעולף
למחצה, נזכר בי גם בנו רמי היה עימו
אותו לילה במועדון.
״ראיתי כמה מהחברים של רמי,״ סיפר
ויקטור• ״הם ניגשו אלי ואמרו לי, :אל
תדאג, ראינו את הבן שלך. הוא פצוע...׳
ואז הם התחילו לגמגם. ראיתי את האנשים

על רגליו. עד לפני כחודש ימים, כאשר
החלו ביריוגי נתניה לפקוד את מועדונו.
• לביריונות בנתניה מסורת ארובה.
אופיה המיוחד של העיר והרכב ה*
אוכלוסיה שלה יצרו בה כנופיות ביריד
נים רבות. בנתניה היה להם מרחב מחייה
יותר מכל מקום אחר בארץ.
מאז קום המדינה נוספו אל תושביה
הוותיקים והמבוססים של נתניה רבבות
עולים, ממדינות צפון אפריקה, בעיקר

של כניסה ובילוי חינם• גם כשזו ניתנה
להם היו מביעים את מחאותיהם בהש תוללות,
בהיטפלות לנשים, בניפוץ בק בוקים
ורהיטים. כתוצאה מכך נאלצו
שישה ממועדוני נתניה להתחסל. המיש־טרה
היתד, חסרת אונים לטפל בתופעה,
בדיוק כמו בתל-אביב שם גרמה הביר־יונות
במועדונים לחיסול חיי־הלילה של
העיר.
בר־אורייאן, בשל אופיו השקט ואופי
האנשים שבילו בו, נשאר אחד המקומות
השקטים האחרונים• עד לפני חודש,
כאשר, בשל סגירת הדיסקוטקים האח רים,
החלו חבורות הביריוגים לפקוד גם
אותו. בעלי המקום, ויקטור ושותפו אפרים
סרוסי, ניסו למנוע מהם כניסה. הביר־יונים
איימו על חייהם. יום אחד, לפגי
כחודש, הוטל רימון עשן אל המועדון.
ויקטור מימון החליט אז לסגור גם את
המועדון שלו. הלך לתחנת המישטרה
ובכה בפני השוטרים .״אמרתי להם שאני
לא יכול יותר, שאני רוצה לסגור,״ סיפר
השבוע ויקטור בשבתו שבעה על בנו.
״עם דמעות בעיניים אמרתי למישטרה
שאני לא יכול להמשיך לעבוד עם אנשים
כאלה. הם אמרו לי , :מי שמשלם תכניס
אותו.׳ אמרתי להם: אבל אלה הם פוש עים.
הראו לי תמונות באלבום הפושעים
של המישטרה. הבחורים שהשתוללו אצלי
היו שם. אמרתי להם: אתם מכירים אותם
תעיפו אותם מעלי! אלת מהעולם התח תון!
״אבל
המישטרה הרגיעה אותי, :אנחנו
רוצים לתפוס אותם על חם,׳ אמרו לי.
״נתנו לי שמירה• באו בלשים למוע דון.
היו יושבים שם כל לילה ומציצים
דרך חור מיוחד שעשיתי בבר מי מש תולל.
היו גם שומרים בחוץ. שניים על
הגג ושניים בצד. אפילו בימים של גשם
היו עומדים בחוץ ושומרים. זה נתן לי
ביטחון לעבוד הלאה. אמרו לי שנתנו
לי שמירה כזאת שלאף מקום אחר בארץ
לא נתנו. וזה היה נכון. חודש כימעט
היה שקט. הביריונים ידעו כיראה שיש
בלשים במקום ולא השתוללו. קודם היו כל
לילה במועדון עשרות בקבוקים שבורים•
פתאום המקום נהיה כמו בית־כנסת.
,״אחרי שזרקו את רימון העשן והמיש־

ילד ובלי פריסה. אין לי מה לעשות כאן
יותר שיתנו לי רק לעזוב את הארץ.״

ס מי ס
בשוק
ף* ליל חרצח הגיע גם אברהם עזרא
1למועדון. הוא נכנם לפנים לערוך סיור
ולראות מי ישנו במקום. אחר־כך יצא
החוצה.
הוא היה בין החשודים בהטלת רימון
העשן למועדון לפגי כחודש. אחרי זה בא
לשותפו של ויקטור, תבע ממנו באיומים
ובמכה בחזה לבטל את התלונה נגדו ונגד
חבריו. הוא נעצר שוב עד ליום הרצח.
עבור מישטרת נתניה לא היה אברהם
עזרא פנים חדשות• הוא היה מוצר אופייני
לנוער השוליים שצמח בשכונות העוני
בעיר. משפחתו עלתה מעיראק בשנות
החמישים. אביו חיה פועל בניין. הוא היה
נער בעייתי מגיל צעיר• בכיתה ו׳ הפסיק״
את לימודיו בבית־הספר, החל להסתובב
ברחובות. לאיש לא היה איכפת מכך.
שום מוסד לא דאג להחזירו לבית-הספר.
בגיל 14 הובא לראשונה לבית־משפט על
התנהגות פרועה, נידון להימצא שנתיים
תחת פיקוח קצין מבחן. בגיל 16 נתפס
על גניבה זעירה. ישב כמה ימים בכלא.
בגיל ,18 כשהגיעה שעתו להתייצב ל-
צה״ל שוחרר מגיוס. גילו כי הוא נרקמן,
מכור לסמים. צה״ל אינו מגיים אנשים
כאלה. בעיריה ניסו לשקמו. נתנו לו דוכן
בשוק הירקות העירוני. הדוכן חיה עמוק
בתוך השוק ואברהם טען כי הקונים אינם
(המשך מעמוד )24

הוא נחשד בזריקה רימון ־
ששוחוו השליו את וימון הטווח שקטל שישה
מסתכלים עלי ...דאיתי אחות מתקרבת
אלי עם זריקה. ברגע זה הבנתי הכל.
ידעתי את המכה. זאת היתה המכה האח רונה...״
רמי
בן ה־ ,22 חייל בחיל־הים, הגיע
אותו יום לחופשה קצרה בביתו ממקום
שירותו במיסרץ אילת. בדרך כלל לא
היה בין באי המועדון של אביו. אותו
ערב נכנס למקום עם חדרו. הוא מצא
שם את *ותו•
״הם הרגו אותו ...הם רצו לעשות אותי

מלוב. הפער בינם לבין שיכבת האוב־לוסיה
העשירה של העיר היה בולט ועמוק
יותר מבכל עיר אחרת. ייחודה של נתניה
כעיר תיירות וקייט, שיש בד. יותר מקומות
בילוי ליליים מאשר בתל־אביב וש־בעונות
התיירות היא מוצפת תיירים0 ,קנ־דינבים
בעיקר, משך את בני נוער השו ליים
אל מוקדי האור הנוצצים. הם נמש כו
אל התיירות בחוף הים וגם אל מועדו־ני־הלילה
והדיסקוטקים. כיוון שלא היו
להם אמצעים לבלות שם, ך רשו פריבלגיה

טרה עצרה את החשודים אמרו לי, :לימד נו
אותם לקח. לא רק שהם לא יפריעו
לכם יותר הם יהיו לכם עכשיו לעזרה.׳
הייתי מבסוט. דאגתי רק לזה שהאנשים
לא יברחו מהמועדון שלי ותהיה לי פרנ סה•
לא דאגתי למוות, כי מהמישטרד.
אמרו לי שאין לי מה לדאוג. והנה דווקא
ביום ששיחררו אותם מהמעצר, הסירה
המישטרה את השמירה. אפילו לא אמרו
לי על זה. אם היו אומרים לי לא הייתי
פותח אותו לילה. עכשיו נשארתי בלי

בן־שיטרית,
הנמרח1 22
חיתה בין ח
חיזזידח שנעצרה
החשודים בהשתייכות לכנופיית הביריונים,

עוד לא אבדה תי ק ה תנו:

ה ח תי כו ת
היהודיות העו
הדוום־אמויקאית

תחרות עזה שררה בין הנציגות הצעירות מחו״ל
לבין הדיילות הישראליות בקונגרס, ובה ניצחו
הישראליות, בעוד האורחים מחו״ל מתפעלים מהיופי המקומי, לא הצליחו האורחות
למצוא אח הישראלים, כמו הדרוס־אמריקאית בתמונה, נטלו חלק זעיר בדיונים.
; ן יניד: ם של נשיא הקונגרס היהודי
> העולמי, נחום גולדמן, של ראש־עי-
ריית ירושלים טדי קולק ושל הלורד הברי טי
ג׳נר מלייסטר, התרוצצו בחוריהן בתדהמה
והנאה. למרות הנאומים המשעממים
והארוכים, ישבו השלושה וכן כל שאר
האישים החשובים על הבמה, מבלי לרטון
ומבלי לזוע בכיסאותיהם בחוסר־מנוחה.
לשלושה אלה, כמו לכל מאות צירי
הקונגרס היהודי העולמי שננעל השבוע
1בירושלים, היתד. תעסוקה מלאה: להתבונן
בשלל החתיכות אשר קישטו את הקונגרס,
הוסיפו לו צבע רב, ושיכנעו כי עוד
לא אבדה תיקוותנו.
החתיכות — הגבוהות והנמוכות, ד,בלוג-
דיות והשחורות, בעלות השיער הגולש או
התיספורת הנערית, התחלקו לשתי הטיבות
עיקריות אשר התבוננו אלו באלו בעיניים
מלאות קינאה. לחטיבה הראשונה היו שייכות
החתיכות המיובאות, אלה שהיו צירות

חנו השופטים

שלושת האישים החשובים על הבמה
בקונגרס היהודי העולמי, הלנרד ג־נר
מלייסטר (מימין) ,טד£ ,ולק ראש עיריית ירושלים, ונשיא הקונגרס
נחום גולדמן (מחזיק,
אדומה בידו) ,דמו יותר לחבר שופטים

ליאורה כהן זכתה בהצלחה
מרובה בקרב
הצירים בזכות עיניה הגדולות, למרות
שי-ופיעה בקוויים כשהיא לבושה ברישול
רישמיות של הקונגרס או ידידות ונשות
הצירים. החטיבה השנייה היתד, על טהרת
הישראליות, בנות ירושלים הנאוות, אשר
גוייסו על־ידי הנהלת הקונגרס בדיילות,
שתפקידן לעזור לצירים הנכבדים, ובעיקר
לשמש מוקד לשטוף את עיניהם של היהודים
הטובים מכל רחבי העולם.

תרו מ ה
ת מורת בילוי

האוסטרלית ״ ג

הגבוהה ביותר מבין יפהפיות הקונגרס.

* * לכת הי פ ה פיו ת של הקונגרס היתד,
(ש) ללא ספק רותי שובל. רותי, אשר איש
מבין כל הצירים שחיזרו אחריה בלהט
לא הסבים להאמין שהיא בת יותר מ*,18
התגאתה ׳לספר, ברגע בו ההל החיזור
להיות רציני מדי, כי היא אם לשני ילדים.
כאשר גם גילוי זה לא עזר, והצירים
המכובדים הוסיפו לעמוד בתוקף על הר,זי
מנד, ל״דרינק״ או לארוחודערב, גילתה
עוד קלף: יש לה בעל שהוא סגן־אלוף
ביחידה קרבית. לגבי האמריקאים, סגן-

בתחרות מלכות־יופי מ
ניהס את גודש החתיכו
למתת הנאומים הממו
אולמות הקונגרס הוכי

המלכה

מלכת היפהפיות של הקונגרס היתה ללא כל ספק רותי
שובל, אשר למרות חזותה הצעירה, התגלתה כאס
:אשתו של סגן־אלוף ביחידה קרבית בצה״ל.

ההך 1ה לינדה רמבאום, ילידת הודו, היתו
יי יי ייי ממהרת מדי־לילה לחזור לדירה שאו
תה היא מחלקת עם שתי צעירות, למסור להן דו״ח.

אלוף זח לא סתם: זהו קולונל. ואז, אפילו
האמיצים ביותר נסוגו.
יפה כימעט כמו חתי, אך בצורה שונה
לחלוטין, היתה לינדה רמבאום. לינדה היא
סטודנטית ירושלמית ממוצא הודי, בעלת
עיניים חומות גדולות, שמנמונת ובעלת
שיער גולש. את לינדה לא עניינו הדיונים
על עתיד התנועה הציונית, ואפילו ילא אם
גולדמן ייבחר שוב כנשיא הקונגרס. לינדה

אשר לנשיאות קונגרס. השלושה בלעו ממש בעי ית
שהסתובבו באולם, ולא גילנ כל סימני עייפות
שכיס והמייגעים. הבחורות הרבות שמילאו את
זו שוב כי עדיין לא אבדה תיקווה לעס ישראל.

הכבושה

החובבת

יעל חובב התימניה
(ימנית בתמונה למטה)
היתה אחת האטרקציות. למע־לה,
הצעירה האלגנטית ביתר בקונגרס.

פירושו ״הכבושה,״

קפטה הסבירה
שם־מישפחתת
היתה שמורה.

1ך ין| למרות המדים הת־
1 #1111111י 1חרתה חיילת חיב״ה,
אשר מונתה לבדוק בשער עם החתיכות.

ירי זמיר (למעלה) ,הנושאת שם כשל אחת ממל־ות־־היופי
לשעבר של ישראל, היתה אחת הדיילות
אתי הבלונדית (מימין) פחדה מהאמריקאיס.

ייצגה בקונגרס לא רק את היופי היהודי
מהמיזרח הרחוק, אלא גם שתי חברות,
שותפות ישלה לדירה בירושלים, אשר נש ארו
בבית. כשחזרה לינדה לדירה מדי־ערב,
היו באמתחתה סיפורים מעוררי־קינ־אה
על צעירי הקונגרס, ואלה ריתקו את
ידידותיה הרווקות משך שעות לילה ארו כות,
למחרת היתד, מגיעה לינדה לבנייני
האומה כשעיניה אדומות מחוסר־שי׳נה. ואז,
לכי ספרי לצירים המתעניינים כי מקורה
של העייפות לא בבילוי סוער, אלא בסי פוק
יצר הסקרנות של החברות.
סילבנה מרין האוסטרלית היתד, אחת
האטרקציות של הקונגרס. היא היתד״ ללא
ספק, הבחורה התמירה ביותר, גבוהה אפי לו
ממרבית הגברים. גובהה של סילבנה
משך אליו את כל מי שהתעניין באוסטרליה
ובבחוריות קינג־סייז.
כשהוצגה מירד, קפטה בפני האורחים
(המשך בעמוד )28

גנוה ק.

הצעירה היפה, זב
תה לכינוי זה, מ־אחר
שליווה אותה כפילו של קיסינג׳ר.

213

ס לי ח ה, טעוח ברצח
(המשך מעמוד )21
מגיעים אליו. היה מוציא דוכן לרחוב
הראשי של השוק, על המידרכה.
קרוב לשש שנים החזיק בדוכן, שש
שנים של התנגשויות מתמידות עם שכניו
בשוק והחוק• בעלי החנויות התלוננו ש־הדוכן
שלו גוזל את פרנסתם. הפקחים
ניסו להרחיקו להחזירו לדוכנו בתוך ה שוק.
לפעמים היה צורך להביא מישטרה.
אברהם היה תוקף שוטרים ומשתולל,
כשהוא בהשפעת הסמים המשכרים אותם
נטל בקביעות.
מחוץ לשוק היה אברהם מרבה לשבת
בבתי-קפה, לשחק שש־בש עם חבריו.
פרנסות נוספות היה מוצא בספסרות כר טיסים
ובניהול משחקי מזל בתחנה המרכ זית
בנתניה. אבל בקרב ידידיו ושכניו
נודע כאיש נוח לבריות.
סיפרה עליו ליליאן מדר, שכנתו לבית
בשיכון סלע :״הוא היה בחור טוב. הכי
טוב במשפחה. אי־ש מקסים. לב של זהב.
הוא לא היה מטריד אף אחד. אפילו
כשההורים שלו היו רבים, לא היה מת ערב.
כולם בשכונה אהבו אותו. אפילו
כשהיה בא הביתה שתוי ומסטול בהשפעת
הסמים לא היה עושה כל רע.״

שירות צבאי
במעצר
^ מרותהרקע הפלילי שלו׳ למרות
/עברו כנרקומן ולמרות נחשלותו ה שכלית,
גוייס אברהם עזרא לפני כחודש
וחצי לצה״ל. היה זה במיסגרת המיבצע
שנועד לגייס אנשים שקיבלו בעבר פטור
משירות. מישהו בחר להתעלם מהסכנה
הטמונה בגיוס אדם מסוגו של אברהם
עזרא לצבא.
אברהם הוצב בבסיס טירונים׳ אבל לא
הספיק לעבור קורם טירונות. ספק אם למד
אפילו את ההבדל שבין רימון־עשן לבין
רימודיד, הוא ערק מיחידתו. את מרבית
־שירותו הצבאי עד כה עשה במעצר
במישטרת נתניה או במעצר צבאי.
ביום בו שוחרר ממעצרו הלך לנקום
בבעלי מועדת בר־אורייאן על כך שגרמו
למעצרו הממושך. אחרי ששילשל את רי־מוך
היד הקטלני למינהרת האוויר של
המועדון המתין במקום, סייע לפינוי ה פצועים
עד שנעצר. אולם במישטרה הית מם,
הכחיש כל שייכות לפשע.
עוד באותו לילה הוקם במי־שטרת ישר אל
צוות חקירה מיוחד, הגדול ביותר
שהוקם אי־פעם בארץ. בראשו הוצב סגן-
ניצב שאול מרכוס, ראש מדור חקירות
פליליות במחלקת החקירות של המטה
הארצי. בלשים, חוקרים, מדענים ואפילו
פסיכולוג גוייסו מכל הארץ כדי לגלות
במהירות את עקבות הרוצח שאותה שעה
כבר ישב במעצר.
יחד עם עזרא נעצרו באותו לילה
ולמחרתו עוד 22 אי־ש. כולם השתייכו
לחבורות ביריוני נתניה, והיו מעורבים
בעבר בהתפרעויות ומעשי ביריונות ב־דיסקוקטים.
לרובם היה גם עבר פלילי.
בין העצורים היתה גם נערה אחת, ש הוגדרה
משום מה על ידי המישטרה
כ״חברתו וידידתו של אברהם עזרא.״
היתה זו פאני בן־שיטרית, צעירה בלוג־דית
צנומה• בגיל 19 פאני היא כבר אם
לשני ילדים, גרושה מזה חודשיים. את
בנה הראשון ילדה כשהיתה בת 16 וחצי.
אלא שפאני, שנחשבה תחילה על ידי
החוקרים כדמות מפתח בפרשה שתובילם
לפיענוח חידת הרצח, לא היתה כלל
מעורבת בעניין.
עזרא
״אני מכירה את אברהם
מהשוק,״ סיפרה פאני בך שיטרית ,״הייתי
קונה אצלו ירקות. יום אחד, כשהייתי
הולכת ברחוב הוא צץ לי פתאום וביקש :
,תביאי לי סיגריה.׳ נתתי לו סיגריה ויותר
לא ראיתי אותו. פתאום יום אחד בא
אלי בחור שאני מכירה, ואמר לי, :אבר הם
במעצר, רוצה שתבקרי אותו.׳
״הלכתי לאמא שלו בשיכון סלע ולקח תי
בשבילו לבנים והבאתי לו לתחנת־המישטרה.
ומזה עשו אותי חברה שלו.
ביום שישי בשבוע שעבר הלכתי לבקר
את הילדים שלי במעון. פתאום באו
מהמישטרה,ואמרו לי שרוצים שאתן עדות
עליו. מה אני יודעת עליו ו לא ידעתי
שום דבר. אז החזיקו אותי במעצר ב־אבו־כביר.
התובע אמר שהעברתי לו
ידיעות לכלא. איזה ידיעות אני יבולה
להעביר לו? אחותי גרה באותו בנין
שבו נמצא הדיסקוטק בר־׳אודייאן. אז
אם אני הייתי יודעת שהוא הולד לזרוק
רימון שם, אני לא הייתי רצה לספר
למישטרה ז״

פאני קיצרת־הרואי, הממתינה לעדשות״
מגע שתקבל ממישרד־הסעד, היתה נשואה
שלוש שנים לשמעון חסן, אף הוא בין
העצורים בעקבות הטלת הרימון. הוא
היה כולא אותה בצריף בו התגוררו, אוסר
עליה לצאת לרחוב. לפני חודש אף דקר
אותה בסכין בחזה.
ביום הרצח שהתה פאגי עם ידידתה
ברעננה. חשבה לחזור בלילה לנתניה ו לבלות
בדיסקוטק, אולי בבר־אורייאן.
אבל מכנסיה התלכלכו. ניסתה לכבס אותם
ולגהצם והמכנסיים נשרפו, כך, אולי,
ניצלה מפגיעה. היא היתר. גם הראשונה
מבין העצורים ששוחררה. המישטרה הגי עה
למסקנה שאין לה כל קשר לאברהם
עזרא או לחבריו, הידועים בנתניה בשם
״בנופת בבר.״ (מתחרז עם קבר).
אולם שאר העצורים יישארו ברובם ב מעצר.
צוות החקירה טרם הגיע למסקנה
החלטית שלאברהם עזרא לא היו שות פים
במעשהו. קיים חשד שמישהו נילווה
אליו בשעת המעשה ואולי היה גם אחד
שמסר לו את הרימון כדי שיטילו אל
תוך המועדון. החשודים האחרים נחקרים
בקשר למעשי ביריונות אחרים שנעשו
בנתניה בחודשים האחרונים ושכללו גם
זריקות רימונים. כך, למשל, נמצא בין
העצורים האיש שהשליך לפני כחודש ר׳-
מוריד למיזנון -וימפי בנתניה שרק בדרך
נס לא גרם לקורבנות.
״החלטנו לשים קץ לנגע הביריונות,״
אמר קלמן בורנשטיין, מפקד מישטרת
נתניה ,״הרצח במועדון בר־אורייאן תפס
אותנו בעיצומה של הפעולה לביעור
הביריונות.״

ה חזי ת
השנייה

ך* אשרהצ לי חו חוקרי המישטרה
^ לשבור את אברהם עזרא ולהביאי
לידי הודאה ברצח, הם יכלו לנשום לרוו חה.
תפיסת רוצח היא עבור מישטרת־ישראל
בדשימה די נדירה.
אלא שעל ההצלחה העיבה שאלה אחת:
האם במקדה מסויים זה לא ניתן היה
למנוע את הפשע בעוד מועד, לפני ש־נרקומן
חסר־מצפון יקטול את חייהם של
שישה צעירים 1
תפיסת הרוצח והבאתו לדין עם חומר
ראיות שיאפשר את הרשעתו, היא כמובן
הישג. אלא שהפעם היה הרוצח בידי
המישטרה עוד לפני שביצע את הפשע.
היה זה הימור מסוכן להניח שניתן יהיה
לשחררו ממעצר מבלי שינסה לממש את
איומיו כלפי האנשים שגרמו למעצרו.
הסרת המישמד המישטרתי מדיסקוטק הרצח
דווקא ביום בו שוחרר אברהם עזרא
ממעצרו היתה כמובן מקרית ולא מכוונת.
אולם היא נבעה מהנחה מוטעית שבידי
המישטרה יש מספיק כוח הרתעה כלפי
הביריונים.
טיפול לוקה וכושל בתופעת הביריונות
אינו אופייני לנתניה בלבד. המישטרה גם
איננה האחראית הבלעדית למחדלים ב טיפול
בנגע זה. מוטלות עליה יותר מדי
משימות בתחום ביטחון הפנים והמילחמד.
במחבלים מכדי שתוכל להקדיש כוח אדם
מספיק לחזית השניה — חזית הביריונים.
לטענת, השוטרים הם אינם נתקלים גם
בהבנה מצד השופטים, המתייחסים שלא
בחומרה לביריונים המובאים למעצר או
מועמדים למישפט. היה צורך במותם של
שישה אנשים כדי שמישטרת ישראל תגייס
כוח־משימה מיוחד לטיפול בנגע זה.
אלא 1שהחוקרים י עצמם״ מודעים לעובדהשפעולה מישטרתית אינה מספיקה. אמר
השבוע סגן־ניצב מרכוס בהתייחסו למניעי
הפשע של אברהם עזרא :״הרקע ה סוציאלי
שלו השפיע במידת מה על מצבו
הנפשי, על התרחקותו מהחברה ועל יחסו
אליה. אולי פה טמון שורש הבעיה.״
מה שברור הוא שמעצרו והודאתו של
אברהם עזרא אינם סותמים את הגולל
על פרשת הטבח בדיסקוטק, ועל הש תוללות
הביריונים בנתניה. יהיו עוד התפתחויות
בפרשה זו. החשש העיקרי הוא
שהן לא תדרדרנה לכיוון של נקמת־דם,
כשמשפחות וידידי הקורבנות ינסו לנקים
את דמם מידי הביריונים ומשפחותיהם.
עוד ביום מעצרו של אברהם עזרא ניסתה
המישטרה להציב מישמר על בית
מישפחתו בשיכון סלע, כדי להגן עליהם
מזעם ההמון שצרח ״לתלות אותו!״ ״לש תות
לו את הדם!״ לא היה צורך בכך.
ההורים ובני המישפחה נטשו את הדירה
וברחו מנתניה.

דני תישבי ונועם יבור עולים על היאכטה לוליפוט,

הרשומה על שם תושב זר. על הספינה מתנוסס דגל
1 # 1* 1י י 1 1י 1 1 /1
פאנאמי. הסערה שהתחוללה ביום השני השבוע בימה של תל־אביב לא הרתיעה
אותם מיציאה אל הגלים הסוערים. דני תישבי (ימין) נשוי ליעל יבור, אחותו
של נועם (שמאל) ,שהוא בנו של שגריר ישראל באפריקה לשעבר, חנן יבור.
ן* רופסור יוסף יפה הוא מדען
ובעל מיפעל מכשירי רחובות, הנמצא
ברחובות. בשעותיו הפנויות הוא בעל-
יאכטה. בדרדכלל היא עוגנת במעגן ה יאכטות,
במארינה שבחוף תל־אביב. ומדי-
פעם הוא מפליג עליה לשייט. כך שנים
רבות. וגם עכשיו, מה־גם שנבחר לפני
שבועות אחדים כיושב־ראש הזמני של
מועדון היאכטות הראשון בישראל.
יו״ר זמני, כיוון שתוך שבועיים ייערכו
בחירות רישמיות לכ־ 200 בעלי היאכטות
בישראל. אולם בימים אלה עסוקים יפה
וחבריו לוועד: אברי אביב, עזרא רייכט
ואמנון זלמנוביץ, גם בבעיות מכס ומיסוי.
שכן, לאחר כעשר שנים שבהן פועלות
בישראל באין־מפריע היאכטות לסוגיהן
השונים, קפץ עליהן רוגזו של המכס,
שעורר עתה סערה בכוס־מים — בלא
להבחין בין מכונית לספינה.
מזה עשרה ימים טורחים חוקרי
המכס והמישטרה לבדוק, אם אומנם
נרכשו היאכטות כחוק. הכל החל ממידע
שהגיע אל המכס, ואשר לפיו הביא
גיורא קידר, מי שהחזיק עד לפני זמן

תא היאכטה
הוקדשה

לחלל

ללא

בתל-אביב
(זאב־ים),
עם ספינה
ארבע ה
קצר
בזיכיון הפעלת המארינה
ארבע יאכטות מטיפוס מיל
לפי המידע, נסע גיורא קידר
גדולה לקפריסין, לשם הובאו
סיד מאנגליה.
לאחר שרשמן בקפריסץ תחת דגל מקו מי
או בריטי.,הביאן ארצה ומסרן לקונים
או למקבלים. כך, למשל, קיבל מיכאל
קיש, מנכ״ל החברה הממשלתית נתיבי־נפט
יאכטה כזו — העולה באנגליה 2500
לירות שטרלינג. הוא, צאצאו של קולונל
קיש האגדי, קיבל באנגליה ירושה״ הביא,
לדברי קידר, חלק ממנה בצורת יאכטה.
כיוון !שהיאכטה רשומה על שם בעלים
זרים, לא אזרח ישראלי, והיא שטה תחת
דגל זר, אין עליה חובה מכס ומיסד.
אחרת היה צריך לשלם 1570 היטל־ביטחון,
ועוד ,־ 357 מכם. לדברי קידר, הכל נעשה
בהתאם לחוק.
כמן לגבי קיש, כך גם לגבי אריה כרמון,
סוכן־ציוד מצליח. אותו סיפור עצמו.
יאכטה על שם זר, תחת דגל זר. המסקנה:
יש פטור ממיסים. עובדה שאיש לא שאל

ביאכטה שש מיטות, צרות אומנם, אך נוחות. הציוד
כולל גם פינת בישול ואכילה. תשומת־לב מיוחדת
מיפגעיס ועצמים בולטים, בחדרי השינה והאכילה.

מד. עם המיסים, כאשר הגיעה היאכטה
לנמלי הארץ. יאכטות אלו ואחרות שטות
כרצונן, יוצאות ונכנסות בחופי ישראל,
לעיתים ללא בדיקת מכס, ואין איש יודע
מד. הן מביאות בשובן. כנ״ל גם לגבי
ג׳ורג׳ ברולד, שקנה יאכטה על שם אביו,
עולה־חדש, וכך גם לגבי משה בירן.
כאשר נודע לאנשי המכס על פרשת
ארבע יאכטות הסיל, החלו בבדיקה שגיל תה
להם מייד כי עליהם לבדוק כ־200
יאכטות כאלו, המפוזרות בנמלי תל־אביב
וחיפה. תהילה היתד. ההנחה כי מדובר
בהעלמת־מס. שהרי ידוע כי כל הקונה
חפץ ללא מיסים, הוא עבריין.
ידוע גם כי לאדם שאין לו זכות לכך,
אסור השימוש בחפץ זה. כך, למשל, ל תושב
זר מותר לנהוג במכונית ללא מי-
סים, אולם אסור לו לתת אותה לישראלי,
החייב בתשלום מם. יתאמו הנחות אלו
גם כותרות העיתונים, שטענו כי היתה
כאן העלמת־מם בקנה־מידח גדול.
אמר פרופסור יפה השבוע :״לגבי יאכטות,
אין הבדל אם מדובר בסירה בת
טון או אונייה בת חצי מיליון טון. החוק
הבינלאומי קובע כי הבעלות על אונייה
יכולה להיות כל בעלות, הדגל יכול להיות
כל, דגל, וכל במל חייב לתת מעגן לכל
אונייה שהיא, כאשר הבעלים הרישמי שלד.

נלב־היס מול ״פראזה״ ?5,8

עוגנת במארינה בתל־אביב, כאשר ברקע נראים בתי־המלון החד
שים,
בולט משמאל מלון פלאזה, ואחריו לימין: דיפלומט, דמאדה
ולרום. הסיל היא יאכטה ללא מנוע, הנעה בעזרת מיפרשים.
החברה של גיורא קירר היא גם הסוכנת בארץ של סיל.

ה״מי־ומי־ בישראל נחשדים בעקיפת המכס עדידי ״בוא ספינות־שעשועים
רשאי לתת להפליג בה לכל אחד, ואי-
אפשר למנוע זאת ממנו.
״יש מיגבלה אחת — פעם בשנה חייבת
הספינה לצאת מגבולות חמים הטריטו ריאליים.
לכן, עניין היאכטות שונה לגמרי
מעניין המכוניות. כאשר הבאתי את היאכ טות
שלי לארץ, קיבלתי חוות־דעת מ־מישרד־האוצר
ומשילטונות המכס, והם
שיחררו אותי ממיסים.״
אולם אנשי המכס מעלים טענות
מינהל־הכנסות־דובר
נוספות.
אמר
המדינה, דויד בר־חיים :״יש גם יאכטות

במועדון היאכטות בתל־אביב חברים
כמודוכמה אישים כבודים ביותר. עוגנת
בו היאכטה של ברנארד גיבחשסיץ, איל-
הגרבונים הצרפתי, השותף במיפעל גיבור.
יש שם יאכטה של דב אקרמאן, הנספח
המיסחרי הבלגי, בעל חברת ישראבל.
יאכטה גדולה אחרת שייכת לאנגלי בשם
דארבאר, הבא לישראל מדי-שנה לכמה
חודשים.
ככל שמרבים לבחון את העניין, מתקבל
על הדעת כי גיורא קידר סיבך את
מביאי היאכטות, שכן הוא לא רק נותן
להם שירותים כמפעיל המארינה, אלא
הוא גם היבואן של היאכטות.
את המארינד. מפעילה חברה בשם ימיה־סחר.
בעליה הם גיורא קידר עצמו (,־ל,)60
עזרא דורון ( )2070 וחברה בשם שבא
ב־,־ 207 נוספים. שבא שייכת לנתן ורדי,
יבואן של ציוד ספורט, הנחקר עתה במכס
מניין הגיעו למחסניו צרכי־ססורט בשווי
של רבע מיליון לירות.
החברה של קידר היא גם הסוכנת של
החברה האנגלית המייצרת את היאכטות
מדגם סיל. גיורא הוא היבואן, והוא גם
דאג להביא את היאכטות לישראל מאנ גליה.
הוא לקח על עצמו לדאוג לכל ענייני
החוק.
גיורא עצמו טוען, כי המכס הדליף

מלכת המאויש

היאכטה מיבצע אוקיינוס בולטת משיכמה ומעלה
על־פני אחיותיה במפגן. היא שייכת לאזרח בריטי
הבא ארצה לכמה חודשיס וודי־שנה. יש בארץ יאכטות נוספות, רובן בנמל חיפה או ביפו.

המאוינו

גיורא קידר, הרוח־החיה
והמפעיל של
המארינה בחוף ימה של תל־אביב. קירר,
צנחן לשעבר, נלחם עתה על המשך
הזיכיון שהיה לו להפעלת חמארינה.
שהובאו ארצה בלי רישיון־ייבוא, וללא
הקצבת מטבע זר. אם אזרחים קיבלו
רשות להשתמש ביאכטות של תושבים
זרים, כיצד הם משלמים דמי־שימושז
האם הם עברו בדיקות מכס כאשר עזבו
בכל פעם את גבולות הארץ ז
״המכס סבור כי אזרח ישראלי המחזיק
בספינה חייב לשלם מיסים. אנו בודקים
אם באמת הבעלים הלא־ישראליים הם בע לים,
או רק ניסוי לישראלים.״
המכס גילה, למשל, כי בכמה מיקרים
נרשם עורד־דין קפריסאי כבעל הספינה,
וכך התעורר החשד לעקיפת החוק.

גי סו הים

היאכטה אירון שייכת לאיל־הגרבוניס חצרפתי בונארד
בישראל. גיבור גיברשטיין, בעל מחצית סיפעלי
ברנארד גיברשסיין נמצא לרוב בצרפת, וחיאכטח — לרוב במארינה בתל־אביב.

את הידיעה על הנאת הספינות כדי
לפגוע במאבק מישפטי שהחל בו לשמירת
זכויותיו במירינה. גיורא הפסיד אח הזיכ יון
במיכרז כשר, שהוצא לאחר שמשך
שנים רבות נתנה חברת אתרים העירונית
ממשלתית את הזיכיץ לגיורא, ללא מיכ~

אחד הקובעים בחברת אתרים וחבר
הנהלתה הוא זאב אסטרייכר, נציג ל״ע,
שהוא גם דודו של גיורא קידר. כאשר
התקיים המיכרז, לפני חודש, היה צורך
לאיים על אסטרייכר כי יפרסמו את הקיר־בה
המשפחתית הזו אם יפריע למיכרז
חוקי. האיום השפיע, הוצא מיכרז — וקי-
דר הפסיד אותו. הוא פנה לבית־המישפט,
קיבל צו־מניעד. זמני נגד אתרים על
המיכרז שהוציאה.
האם החלו חוקרי-המכם לחקור בגלל
המאבק על הזיכיון, או שמא בגלל התמרמרותם
של בעלי-סירות נגד קידר ו-
׳תנאי הפעלת הזיכיון 1דבר זד. לא יתגלה.
אולם המכס יצטרך עתה לשנות את החוק,
אם ירצה למנוע מבעלי הכסף בישראל
להחזיק יאכטות מבלי לשלם עליהן סיסים.

הפיל והשאלה העדב־ ח

1:16 חו< 51 מחליק על השנים
מ חד ש את עור פניך ומעניק לו חיזת
ובסהרה עורך יראה רענן
אוו נעזרים במדע הביומטיקה
זוהר וצעיר. יותר.
ליצירת טיפוח יופי יהיר במינו.
! . 4ס 51) 111 1116 £6111111011 3וזאח הבטחה
טיפוח זה מב שס על מרכ ׳ ב ב ׳ן לוג,
• * ס 1חז 6 6ז 31) 111 1116 0
אקסקלוסיבי הנקרא 0 * 14
והוא כמעט זהה
במחיר 89.60ל״י
(במקום 123.35ל־י1
לנוזל הנמצא בחאי עורך.
שתי הצעות מיוחדות

נוזל טבעי זה הוא אשר שומר
על הלחות בעור. מונע היווצרות
קמטים ושומר על מצב בריאותו
התקין של העור.

/2 02 . 4י 1ח 10ז 1נ1ווז 51) 111 1116 £02 . +

חז 6 3ז 6 0ץ51) 111 1116 £

׳/2 0 2 .תז 6 3יו 1116 0ח31) 1

במחיר 52.90 ליי

טפחי פניך בעזרת תכשירי

(במקום 96.85ל־י).

111ח 1ז 51סריי 1ם

הלנה רובינויוטיץ מדע היופי
יעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלוה רובינשטיין
שדי בן־גוריון .94ח״א, טל .240256 .בימים בי -ג׳ ,די -בין השעות 6.00-3.00 אחה־צ

עוף צעיר ומוכן ל בי שו ל
ב מ חי ר מ׳וחד עול

7.50

ל״יהק ״ג
עקרת הבית, ההוזלה היא לחודשיים
בלבד. נצלי את ההזדמנות. קני את
העוף הארוז בשקית. ניתן להשיג
בחנויות השרשרת של הסופרמרקט
והשופרסל ובאיטליזים המובחרים.

המועצה לענף הלול

(המשך מעמוד )13
נכנסתי לשיחה עם המלצרית, שמנמונת
כבת ,40 לבושה בלבוש כפרי באווארי,
הדומה לסאראפאן. רמזתי לעבר הקנאי ה שתוי,
וחזרתי על המילה :״להשמיד !״
חיוך מאושר פשט על פני האשה. היא
לא הבינה מה ביקשתי לומר. היא חיבקה
אותי בידידות, ואמרה :״זהו זה! אתה
לא יודע כמה שהתורכים הם עם מחורבן!
וגם הערבים! מחורבנים נורא!״
התורכים והערבים נמצאים בגרמניה בהמוניהם,
כפועלים זרים. בלעדיהם, היה
המשק הגרמני מתמוטט בדלילה.
האשד, היתד. בטוחה שאני תומך ברעיון
שצריכים ״להשמיד״ את כולם, וכמעט הדביקה
לי נשיקה.

לא העזתי לשאול מה, לדעתה.
צריכים לעשות ליהודים.

וזיססר יוינ נהנהן
ה אם אתה רועה לבוא ולשמוע
זן• י ויכוח על המיזרח התיכון?״ שאל
אותי בלונדון ידיד, עיתונאי בריטי המת מחה
בענייני המרחב, שהיכרתיו בוועידת־ז׳נבה
.״זה ייקח שעה.״
בוודאי, השבתי.
הלכנו לכיכר סיינט־ג׳יימס, ונכנסנו ל בית
שלא היה שונה משכניו. כאן שוכן
מוסד עטור־הילה: המכון המלכותי לעניינים
בינלאומיים, הידוע יותר, כ״צ׳טהם
האוז״ .כאן צמחו הוגי־דיעות כמו ארנולד
טוינבי, וכמה מן הספרים שהפכו חלק מן
הנוף הרוחני שלנו.
הנושא: המצב הנוכחי במיזרח התיכון.
הרצאה של עיתונאי בריטי מומחה, בוב
סטיפן, וויכוח.

איד עושים זאת כשעה אחת,
כצהריים, כשהכל צריכים לחזור
מייד לעכודה?

דברי המנחה 3 :דקות. אף לא מילה
מייותרת אחת. רק מיהו המרצה, אילו
ספרים כתב. ההרצאה 30 :דקות . .על
השעון. מעולם לא שמעתי הרצאה כה
קומפאקטית, גדושת עובדות וניתוחים,
בזמן כה קצר. היא חייבה ריכוז מוחלט
מצד המאזינים. שאלות ותשובות: כעשר
שאלות, בנות שניים־שלושה מישפטים
כל אחת, ותשובות באותו אורך. סן־-הכל:
60 דקות מרתקות. בדיוק.
המרצה הגיע למסקנות שהן כיום מקו בלות
בכל החוגים הנאורים של המומחים
לענייני המרחב: ישראל צריכה להכיר
בפלסטינים. אש״ף צריך להכיר בישראל.
אש״ף מתקרב במהירות לעמדה זו. יש ראל
צריכה להחזיר ״כימעט את כל״
השטחים המוחזקים, והערבים צריכים
לעשות עימד, שלום. בגדה וברצועה
צריכה לקום מדינה פלסטינית. הדרד ל הסדר
עוברת בוועידת ז׳נבה. אסור ל הוציא
את הסובייטים מן המישחק, אלא
יש לשתפם בהסדר.
אילו נקראתי להרצות, הייתי בוודאי
אומר את אותם הדברים עצמם.
באולם נכחו כ־ 200 מומחים לענייני ה מרחב,
עיתונאים ואקדמאים. הכרתי רבים
מהם — ביניהם התועמלנים המיקצועיים
הפרו־ישראליים והפרו־ערביים.

אדה גם אדה ניסו להגניב את
תעמולתם לשאלותיהם. אלא ש•
הפרו־ערכיים חיו הרכה יותר אינטליגנטיים
מהפרו־ישראליים.

בהרצאתו דיבר הנואם על ״ההגדרה
המוצלחת של שר־ההסברה הישראלי מיס טר
יריב, או שמא עלי לומר השר־לשעבר
מיסטר יריב כך נודע לי הדבר.
באולם עבר רחש. הנואם שמע את דבר
ההתפטרות ברדיו בדרך להרצאה, ורוב
הנוכחים לא שמעו על כך עד לאותו רגע.
לגביהם, השם אהרון יריב הוא מושג.
לאפתעתו של אהרון יריב עצמו, כשסי פרתי
לו על כך, הוא מזוהה היום אצל
הערבים והמומחים הזרים כאדם המייצג
את הדיעה האינטליגנטית, שעל ישראל
לשאת־ולתת עם אש״ף אחרי שזה יכיר
בקיום ישראל, יביע את רצונו בשלום
עימד, ויפסיק את הטרור.

התפטרותו נראתה לרוב הנוכחים
ככישלון נוסף שד הקו ה נאור,
שוחר-השלום, בישראל.

תן טרמפלחיילי

דבר אחד ברור: מי שאין לו תשובה
לבעייה הפלסטינית, שוב אין לו מה לעשות
בחו״ל. במיסגרת המאמצים להידוק החגו רה,
הייתי מציע להחזיר הביתה את כל
צבא הדיפלומטים, המסבירים, הפקידים
והשליחים הדוגלים בקו הרשמי של ממ שלת
רבץ. אין להם מה לעשות שם. פשוט
חבל על המטבע הזר. צריכים לייעל ולחסוך.

כמו שאומרים, יש כרירה.

העולם הזה1.954 .

והגידה
הממ שלה מסבסדת
א ת העיתונים
על שאר סוגי הנייר יש הגנה של מכס
בגובה 207,לערן.
״מיפעלי נייר חדרה״ מספקים כיום
רק כ־ 4000 טון נייר-עיתון, מתון צריכה
כוללת בארץ של 44 אלף טון גייר-עיתון
בשנת .1974 השנה צפוייה צריכה של 36
אלף טון בלבד, בגלל צימצום גודל ה־עתונים
ב״> 207 לערן.
ב״מיפעלי נייר חדרה״ סבורים, כי
מחירי הנייר הגבוהים בחו״ל יישארו
ברמה הנוכחית עוד שנים אחדות. ב־
״מיפעלי נייר״ בונים עתה מכונת־נייר
שלישית, שתחל בייצור בעוד שנתיים, בהספק
של 20 אלף טון, ואחר תגדיל את
הכמות מדי־שנה.
״מיפעלי נייר חדרה״ ממשיכים להפעיל
בעצמם את הוצאת ״סברה,״ המדפיסה
ספרים באנגלית. ביריד פרנקפורט
הציגה ההוצאה שישה דגמי ספרים,
קיבלה שם הזמנות ייצוא ב־ 40 אלף
דולר.
ההוצאה מתכוננת עתה להוציא את
ספר הציורים ;׳,השלום שלי״ עם הוצאת
״מקגראו־הול״ בארצות־הברית ו״ניו•
אינגליש לייברארי״ בבריטניה. כעת מכינה
״סברה״ דגמי׳ספרים ליריד הספר
בירושלים.

ממונה נוידרפר
דפיקה לחדרה

הממונה על הכנסות המדינה משה
נוידרפר, הורה להוציא צו המבטל את
מרבית המכס על נייר״עיתון מיובא, לפני
כמה שבועות. חצו הקטין את המכס על
נייר״עיתון מ 435-לירות לטונה ל״185
לירות הטון.
כיום, מחירה של טונה נייר־עיתון
בחו״ל (שוודיה) הוא 1760 קרונות או
440 דולר, שהם בתוספת 15 היטל-
ביטחון — 3036 לירות. לסכום זה יש
להוסיף מכס של 185 לירות ושונות,
סך־הכל 350 לירות, כן שמחיר טונה
נייר ייבוא עולה 3386 לירות.
מחיר טונה נייר־עיתון מתוצרת ״מיפ-
עלי נייר חדרה״ עולה, בשער בית ה חרושת
(נייר סטנדרט של 51 גרם) 3077
לירות. מכאן שאין כל חמה על ״מיפעלי
נייר חדרה״ בפני חייבוא של נייר״עיתון.

עיקולים על
כספיו של
מנחם גולן
הוא הביא ארצה את ריצ׳ארד
ראונדטרי ״שאפט״ ורוגרט שאו,
ועושה כאן סרט על שוד יהלומים. אבל
עובדה היא ששני צ׳קיט של החברות של
מנחם גולן, המפיק הישראלי הגדול,
חזרו בימים אלה. לא משהו רציני, כל
צ׳ק רק על 5000 לירות.
איציק קול, מנכ״ל אולפני ״הרצליה,״
שלפקודתם נרשמו חצ׳קים, הלך
והוציא עיקולים בבית־המישפט, על ה כספים
המגיעים לגולן ממשלת ישראל.
גולן הבטיח לשלם.

איך להפוך זבל לזה
בימי־הביניים קראו לחם אלכימאים. הם שקדו ימים ולילות על מציאת אבן-
החכמים ההופכת, לפי האגדה, עפר לזהב טהור.
כיום קוראים להם מכוני־תערובת. מצד אחד נכנס זבל ועוד ירקות, מצד שני
יוצא כיטעט״זהב — מבחינת הרווחים, בכל הנוגע לפשיטת עורם של אזרחי המדינה.
לפני שביעות אחדים הודיע סוחר משכם, כי בדעתו למכור כ־ 10 אלפים טון
גפת זיתים. הגפת היא השארית הנותרת מן הפרי לאחר עיבודו. כל השנים נמכרה
הגפת בפרוטות למלבני לבני-בעירה, שימשה כחומר-גלם לתעשיית הלבנים.
השנה הופיעו לפתע נציגים מיסמוריים, התחרו ביניהם על קניית הגפת. כן
בשכם, ובכל שאר ערי הגדה: אותם נציגים החלו קונים את כל הפסולות של מוצרי
החקלאות בגדה, ובישראל. נציגים אלה היו אנשי מכוני״התערובת הישראליים.
בישראל יש כמה מכוני-תערובת גדולים, שבידיהם מונופול על אספקת אוכל
למשק החי בארץ. כל בעלי־החיים בישראל, מבקר ועד פטמים (עוף, חודו) ניזונים
במוצרי מכוני״התערובת, שהם בעיקר הכופתיות (עוגיות תערובת מוצקת) .הכופתייה
עשוייה בעיקרה מתאית (כ 60כ 20£-פרוטאין, והשאר שומנים וחומרים לפי הצורך.
מחיר טונה כופתיות הוא כ 1500-לירות, ומכוני״התערובת מנמקים זאת במחיר
הגבוה של גרעיני המיספוא מהם נעשתה התאית לכופתיות. והנה, בשנה האחרונה
הסתבר כי במקום מיספוא או גרעינים אחרים, גילו מכוני־התערובת שאפשר להכניס
גם תאית מחומרים אחרים. גפת הזיתים, למשל, עשוייה תאית. וכן גם גפת
הענבים וקליפות בוטנים והיו מכונים שהשתמשו גם בזבל עופות.
כיוון שמחיר הזבלים והגפתות למיניהן הוא אפסי, ברור כי נוצר מייד הפרש
בין העלות של טונה כופתיות, שהיא עכשיו כ־ 750 לירות, לבין המחיר הנגבה,
שנותר בעינו 1500 :לירות. הרווה היא .507,
מי שמנסה לבוא בטענות, אומרים לו שלא יקנה. התוצאה: כולם שותקים/
ומשלמים, ועקב מחירן הגבוה של הכופתיות לוקחים מחיר גבוה בעד מוצרי הבשר.
שכן, לקבל קילו בשר בקר יש צורן בשש מנות כופתיות. לקבלת קילו בשר-עוף
דרושות 2.5כופתיות. אם יוזלו הכופתיות בהתאם לשוויין האמיתי, יורידו גם
את מחירי הבשר והעופות.

,לופטהנזה״ מגדילה נפח הטיסות
בתחילת חודש אפריל 1975 תכניס
חברת״התעופה המערב־גרמנית ״לופטהנ-
זה״ לשירות, בקו גרמניה־ישראל, מטוס
גדול יותר, מטיפוס ״בואינג .707״ משוס
זה יכול לקחת 164 נוסעים וכן חמישה
טון מיטען אווירי. כיום מפעילה ה חברה
מטוס ״בואינג 727 אי,״ בו 146
מקומות ונפח ממוען קטן.
החלפת המטוס בגדול יותר (המטוס

החדש יטוס כשלוש פעמים בשבוע) באה
בגלל הצורך בנפח״מיטען־אווירי גדל והולך.
״לופטהנזה״
הטיסה בשנת 41 1974
אלף נוסעים — גידול של 317,לעומת
.1973 החברה הכניסה כבר לשירות, בנובמבר
,1974 מטוס גדול יותר לעומת
ה״בואינג 707״ בן 103 המקומות, שאותו
הטיסה עד אז.

איד להרוויח
מהפס די ם
פעם, לפני שנים לא רבות, אחרי הוועידה הכלכלית
הראשונה בירושלים, החליטה ממשלת ישראל להפוך את
מדינתה לארץ מייצרת סרטים. שמש יש כאן בשפע, גאונים
גם כן, ומה שחסר הוא רק קצת כסף ממשלתי. הלכה
הממשלה ויזמה הקמת חברה פרטית בשם ״סינפילקו,״
בבעלותם של משקיע״חוץ ומשקיע ישראלי. משקיע החוץ היה
יוחנן פורמאן, מראשי חברת ״פי־אי-סי״ שהשקיעה כספים
בישראל. המשקיע הישראלי חיה עדיאל כהן, עובד ממשלתי
בכיר לשעבר, שהכיר את פורמאן בארצות חברית.
הממשלה התחייבה בפני בעלי ״סינפילקו״ ,כי כנגד כל
שתי לירות שישקיעו בעלי־החברח, תלווה לה הממשלה לירה
אחת, ל־ 25 שנים בריבית של חמישה אחוזים ללא הצמדה.
כל זאת — בגבולות של שני מיליון לירות הלוואות ממשלתיות.
״סינפילקו״ היתה צריכה להיות המממנת העיקרית של
תעשיית הסר 6ים בארץ, אולם בכל אשר נגעה ידה, הפסידה.
היא מימנה את הסרט ״בלומפילד״ עם ריצ׳ארר האריס.
חיה זה כישלון טוטאלי. היא מימנה גם את חמערבון ״מאד־רון״
.בשני סרטים אלה הפסידה החברה כשני מיליון לירות,
ואמרח די.
החברה לא עשתה דבר שנים אחדות, עד שנתקל בה איל-
הסרטים הצעיר והממולח יצחק (״איז׳ו״) שני. שני הוא
עורך־דיו במקצועו, ויחד עם שותפו, נחום דיאנינט, התמחה
ברכישת חברות מכונס-הנכסים ועשיית כסף מהן.
הוא החל בייצוג משקיעים זרים במפעלי ״דינמומטר,״ עבר
לרכישת ״סירטי גבע״ שעמדו להיסגר לאחר פטירת המייסד,
מרדכי נבון, ואחר רכש את רשת החנויות ״אבנעל״ מידי
ה ר מן הולנדי* וכונס־הנכסים שלו. לבסוף קנה את ״סיג-
פילקו.״ כבדרך״אגב קנה בימים אלה גם חברת-נסיעות
בשם ״טיל״ .שיהיה.
את ״אולפני גבע״ קנה בשני מיליון לידות חון נפרע,
שגוייס בצורת הבאה: קבוצת ״ברקי״ הקנדית 26£
משקיעים יהודיים מארצות״הברית, המפוזרים במקומות
שונים 507,היתר, לחברה בשם ״ליגול,״ שבעליה בחלקים
שווים הם איז׳ו שני, נחום דיאמנט ומשח גולן, מי שחיה
שותף של מרדכי נבון.
ההסכם עם ״ברקי״ הקנדית אומר, כי תמיד יהיו בידיה
2670 מהון״המניות, גם אם לא יגדילו את חלקם בהון כאשר
אחרים עושים זאת. הסכם זה מונע מבעלי־המניות האחרים
להגדיל את ההון של מיפעלי ההסרטה, ואיז׳ו מזרים
לאולפנים כסף בצורת הלוואות בריבית נאה. מאחר שהוא
ודיאמנט חם בעלי ״אבנעל,״ שהיא בעלת מזומנים, הרי כאן
מבוצע תרגיל כספי נאה של חליבת ״ברקי־גבע״ על-ידי
ההלוואות.

שחקן האריס
שואה בבלומפילד
״ברקי גבע״ עצמה מתפתחת לא-רע, משקיעה עכשיו שגי
מיליון לירות בציוד־צבע, כדי שתוכל להשתוות ל״אולפני
הרצליה״ ,להם כמעט שנמכרה לפני הפיחות ב״ 600 אלף
דולר.
מה יעשה איז׳ו עם ״סינפילקו״ן פשוט מאוד. לפי ההסכם
עם הממשלה, עליה להלוות עוד מיליון לירות באמצעות
״סינפילקו״ ,בתנאי שבעלי״חחברה ישקיעו שני מיליון. איז׳ו
מלווה כספים ל״ברקי־גבע״ בין כה וכה, אז למה שלא יעביר
את הכסף דרך ״סינפילקו״.י הוא מעביר דרכם שני מיליון
לירות, מאלץ את הממשלה להלוות עוד מיליון אחד (נ57
ריבית לא־צמודה ל״ 25 שנים, כזכור) ,אחר״כך לוקח את שני
המיליונים שלו וקונה ציוד, ואת המיליון שקיבל מן הממשלה
כ״> 57 לא-צמוד, הוא משקיע בקניית איגרות-חוב ממשלתיות
הנותנות כמעט 97 ,צמוד־צמוד.
מי אמר שאנשים עם שכל לא מסתדרים בארץ ו

חחי סו ו יהודיוח ונו ר מו ת

מה בדאי

(הסשו מעמוד )23
הרבים, היא מיהרה ׳להסביר להם כי שם*
מישפחתה מגיע ישר משער טיטוס, שעליו
הכתובת ״גדדייה קפטה,״ יהודה הכבושה.
לאלה מהצירים שואפי הבילויים, שדימו
כי אכן ניתן לכבוש את מירד. כפי שטיטוס
כבש את ירושלים, נכונה אכזבה עמוקה.
מירה, שהיתה נחמדה אל כולם מחתה את
החיוך מעל פניה מייד כאשר שאל אותה
אחד הצירים שאלה שלא היתד, ראוייח
לאוזניות התרגום.
אתי פרייברגר, בלונדית בעלת רגליים
חטובות, אשר חגגה בימי הקונגרס את יום
הולדתה ה* ,23 נרתעה מכל אמריקאי שפנה
אליה. יש לה ניסיון מר עם אמריקאים.
אתי, העובדת בימים שאין קונגרס יהודי
עולמי כסדרנית בתיאטרון־ירושלים, נק ראה
לפני שבוע אל מנהל התיאטרון.
המנהל סיפר לה על יהודי־אמריקאי, עורו־דין
בשם ג׳וליוס מארק וואלן, אשר התענה
משך שבוע שלם וחזה בהצגות בעברית,
לאחר ששילם עבור כרטיס, רק כדי להתבונן
בסדרנית הבלונדית של התיאטרון.
כשנמאס לו לחזות בהצגות בשפה שאותה
אין הוא מבין כלל, הוא פנה אל מנהל
התיאטרון וסיפר לו בי התאהב בסדרנית.
הוא ביקש מהמנהל לסדר לו פגישה עם
אתי, והבטיח תרומה נכבדה לתיאטרון
במידה שהשידוך יצליח.
אתי שמחה להיפגש עם וואלן, אולם כבר
אחרי ארוחת־ערב אחת בוזילטון מיהרה
להודיע להנהלת התיאטרון כי הם איבדו
את התרומה. מאז אותו ערב היא פוחדת
מאמריקאים, שדווקא היוו רוב בקונגרס.

ירחון לצרכנות ומדריך קניות

מחיר החוברת 3ל״י

להשיג בדוכני
העתונים

מה מציעים לך לקנות
ומה מוכרים לך
למעשה. מחי הקניה
הנבונה, כיצד לבחון
חוזה או כתב אחריות.
כיצד והיכן להתלונן.

1181111־< 111111 וזד<ו~> ־1

כל זאת תמצאו בירחון
״מה כדאי ,׳ היוצא
לאור ע״י חמועצה
הישראלית לצרכנות.

..דיון״ והרווקים
כל מי שחושב שחנויות
רהיטים הן נושא המעסיק
בעיקר זוגות נשואים ובעלי אחרת יחשוב
מישפחות,
כאשר יווכח במיספר הרווקים
הגדול המבקר ב,,דירף.,
מסתבר שבצד מיבחר פריטי
הריהוט המרתקים אותם
למקום — ממגנטות אותם גם
המוכרות החינניות.
ועל זח כבר נאמר :

ע!?003)1111

5וק*ק

נמשכת מכירת סוף העונה א10א4 $ץ

מיטב אופנ ח פאר!
רח׳ חס 4פינת אלנבי 35ת״ א

\—?ד 68 84.פ מ 4

דירה נאה; בלים נאים,
ואשת נאה מרחיבים את
דעתו של הרווק.

זיווה תלם

יועצת היופי הראשית של ״נטורל־וונז־ר״ ,לקהה על עצמה משימה נבנדה: חיא מאפרת
את בנות להקת סדנת שבונת חתיקווה ומעצבת להן את האיפור לחצגתן החדשה
״אהבה ראשונה״ — הצגה מוסיקלית מסיפורי עליית תימן. האיפור נעשה בתכשירי ״נטורל־וונדר״ המיועדים
לצעירות ולצעירות ברוחן. בתמונה: זיווה מאפרת את וחבה, כשבתור ממתינות עופרה (חובשת כובע) וסמדר.

היופי היהודי
ניצח

ן* ין קבלוה הפגים, מסיבות הקוק-
4טייל, בישיבות או ההרצאות, היו דיי לות
הקונגרס מתרוצצות בין הצירים, מחל קות
להם קילוגרמים של חומר מודפס, מח ליפות
את אוזניות־התרגום המקולקלות,
ודואגות לספר להם בי אפשר להשיג קפה
חם בכוסיות של פלסטיק במיזנץ.
המילחמה בין הדיילות הישראליות לבין
האורחות מחו״ל הסתיימה בניצחונו המוחץ
של הראשונות. הצירות מחו״ל התאכזבו
מכך שהישראלים אינם באים לקונגרס.
הבחורים הזרים שהגיעו לקונגרס עשו,
לעומת זאת, חיים משוגעים. הם אומנם
כימעט שלא סיירו בארץ, ואת מרבית
זמנם בילו בין שמיעת נאום להשפעתו,
אך הצעירות הישראליות שהסתובבו סבי בם,
הביאו להם את בל הארץ לבנייני האו מה.
הם פגשו שם את אילנה מאיר,
סטודנטית לגיאוגרפיה באוניברסיטה העב רית,
נערה בלונדית הנראית כמו קיבוצ ניקית
אבל לאמיתו של דבר היא מושב ניקית.

פגשו גם בחווה ויינברג, בלונדית
אף היא, חבושת מישקפיים אשר שיוו
לפניה הצעירים והיפים סבר רציני, הראוי
למארחת בקונגרס עולמי. חווה, עולה־חדשה
מקוסטה־ריקה, אף היא סטודנטית
באוניברסיטה העברית, לומדת חינוך וסוצ יולוגיה,
היתד, עבור הצירים הציונים דוג מה
מהלכת על שתיים להתגשמות הציונית
החלוצית, העלייה והקליטה המוצלחת.
חם שוחחו עם מירי זמיר, צעירה ירושלמית
בעלת שם זהה לזה של מלבת־היופי
לשעבר ויפה לפחות כמוה, ועם ליאורה
כהן, אשר למרוח השם הנורא שנשאה
בגאון על השלט שהוצמד לחזה, היתד.
נערה נאה, בעלת עיניים כחולות מחייכות.
מובן שאי-אפשר• בקונגרס כזה בלי תימ ניות.
יעל חובב, חבושת כובע ירוק ולבו שה
בחצאית מיני קצרצרה, התגאתה במו צא
המישפחתי שלה וסיפרה לכולם כי
משה חובב מהרדיו הוא הדוד שלה. וכש-
מישהו מהאורחים מחו״ל לא־כל-כך התמצא
מי זה משה חובב, היא סיפרה לו מייד
כי ראומד. אלדר היא הדודה שלה. לא
ברור מה עזר — הייחום המישפחתי או
היופי האכסוטי השמור רק לתימניזת —
מכל מקום, יעל היתד. אחת האטרקציות
הבולטות של הקונגרס.
אלד, שתמהו מדוע ארך הקונגרס שיבער,
ימים תמימים, קיבלו תשובה בשר-ודם
בדמות היפהפיות שאופיינו הפעם את ה קונגרס
היהודי העולמי. בפעם המי־יודע-
כמה הוכיחו שוב. בנות ישראל הכשרות,
כי אין להן מתחרות.
אחד הצירים המבוגרים, מהמישלחת ה צרפתית,
היטיב להגדיר זאת . ,באומרו :
״לולא הילדות היפות, לא היינו מחזיקים
מעמד אפילו שעה אחת בדיונים המשע ממים.
הבחורות שלכן, הן שהצילו את ה קונגרס
היהודי העולמי.״
העולם הזה 1954

במדינה
(חמשך מעמוד )16
צידה, היא קמה ומזדקפת בכוחות עצמה.
היא נקראת כך בעברית מפגי ש״נחוס״
מתחרז עם ״תקום״ ,כמו ״ואנקה סטאנקה״
במקור הרוסי. אך היא יכלה גם להיקרא
על שמו של הד״ר נחום גולדמן.
״שבע ייפול צדיק — וקם,״ הבטיח
התנ״ך. נחום גולדמן הגשים השבוע את
ההבטחה שוב. הוא נבחר מחדש לנשיא
הקונגרס היהודי העולמי.
טי טו ו חסן. הניסיון להדיח את גולד־מן
מתפקידו זה היה דומה לניסיון להדיח
את מאו טסה־טונג מתפקיד הידר בסין.
כי גולדמן יצר את הקונגרס היהודי, ומט רתו
של הקונגרס היא לספק לגולדמן תו אר
ומעמד בינלאומיים•
בשעתו, כאשר כיהן גולדמן כנשיא
ההסתדרות הציונית, נוכח לדעת כי יש
מקומות ותפקידים שלמענם הוא זקוק לתואר
אחר. למשל: מגעיו עם מלך מארוקו
או קשריו עם אנשי הצמרת הסובייטית.
כך נוצר הקונגרס, שלא היה לו תפקיד
ממשי אחר. אין הוא עוסק בפעולות של
ממש. אחרי שכל הכוחות החשובים ביה דות
העולמית מיוצגים עתה בהסתדרות
הציונית, גם אין בו צורך מיוחד כסמל
לאחדות העם היהודי.
אחרי שהודח מתפקידו הציוני, נעשה
הקונגרס העולמי חשוב לגולדמן עוד יותר.
כיום זהו הבסיס הציבורי היחידי שעליו
הוא יכול לעמוד, בבואו להטיף לדיעותיו
ולהיפגש עם אישים בינלאומיים כמו ה מרשל
טיטו, השגריר הסובייטי אנאטולי
דוברינין בוושינגטון או הקאנצלר הגרמני.
דווקא משום כך היו יריביו הרבים,
וביניהם ראשי השילטון בישראל, מעוג־יינים
לסלקו גם מעמדה זו. השאלה היתה :
איך ז
איך ל הדי ח ז׳ הדרך הפשוטה ביותר
היתר. לבטל את הקונגרס עצמו. אך כיום
זהו מוסד חשוב ביותר, מאחר שהוא מאפשר
ללהקות של עסקנים ומישפחותיהם
לטייל בעולם על חשבון העם היהודי (ראה
עמודים )22—23 ומחלק הטבות למיפלגות,
מחרות ועד מק״י .׳
דרך שנייה היתה להדיח את גולדמן
אישית. כנגד זה היו כמה נימוקים:
• גולדמן צריך עדיין לנהל משא-
ומתן על פיצויים ממיזרח־גרמניה, אם
ימלאו הגרמנים את ההבטחה שנתנו לאמ ריקאים,
בשעה שכוננו עימם יחסים.
#את מקיומו של גולדמן עלול לרשת
פיליפ קלוצניק משיקאיגו,׳ שהוא ״תבוסתן״
לא פחות מגולדמן עצמו.
בסופו של דבר נמצא פיתרון אחר:
הוקם מוסד חדש שיהווה מעין הנהגה
קולקטיבית, ואשר נועד לרוקן את תפקידו
של גולדמן מתוכנו. אולם מכיוון שגולדמן
אינו מקבל הוראות מאיש, ועושה ממילא
ככל העולה על רוחו, לא יעזור אמצעי זה.
ת ח מו שתחדשה. גולדמן עצמו התגבר
על המשבר באלגנטיות ובזריזות של
עסקן מנוסה. הוא הזמין את מנחם בגין
לנאום ברוב כבוד מעל דוכן הקונגרס, ואף
אמר שהוא תמים־דעים עימו בנקודה חשו בה
— ההתנגדות להנרי קיסינג׳ר ולהסדרים
חלקיים• הוא לא הזכיר, בהזדמנות זו׳
שבגין מתנגד להם מפני שאינו רוצה בשום
נסיגה, בעוד שגזלדמן מתנגד להם מפני
שהוא רוצה בהסכם כולל, שיכלול נסיגה
מכל השטחים.
מעת בחירתו ברוב עצום (אחרי שנמנעה
הצבעה חשאית שעלולה היתה להפילו),
הבטיח גולדמן שלא יצהיר הצהרות חדשות
בעתיד הקרוב .״כבר יריתי את כל
התחמושת שלי,״ טען, אך מי שמכיר את
גולדמן יודע, שתוך זמן קצר ייווצר אצלו
מלאי חדש של תחמושת — ושוב ייפול
הצדיק ויקום.

ועדת או.רנט
מר ץ מציג ש א לו ת
בהשתמשו בחתימדו
מיסתודית, תקף האלוף
ישראל ט? את הדו״ח
המאמר שהופיע ביום השישי האחרון היה ביומון הארץ בחתימת ״מאת
חריף, כמו כל מאמרי־הביקורת על דו״ח
ועדת־אגרנט. אילו ידעו הקוראים. מיהו
אותו מר xהמיסתורי, היתד, הביקורת
נראית להם חריפה שבעתיים.
כי בעל המאמר לא היה אלא -האלוף
(מיל ).ישראל טל, אחד הכוחות האינטלק״
העולם הזה 1954

אם תרצו — זוהי כל השיטה, על רגל
אחת.

פ שעים
שילטזן ה חו ק -יוק !
בגופיות העולם־חתחתון
משתוללות באשדוד —
והמישטרח חסדת־אוגיפ

המרכז המיסחדי ההרוס באשדוד
הסנדק של הארמייה
טואליים הבכירים של צד,״ל, זבעל מינוי־חירום
בכיר במילואים.
״מחדלי ח מו ר ומסובן׳׳ .תחת הכו תרת
״שאלות ללא מענה״ הציג טליק
חמש שאלות נוקבות, אשר ועדת־אגרנט
לא ענתה עליהן. לדעתו, היו אלה השאלות
המכריעות המחייבות תשובה, לא רק לגבי
העבר, אלא גם לגבי העתיד:
$״האם המילחמה היתד, בלתי נמ נעת?״
רומז טליק: מדיניות ממשלת
גולדה־דיין, שלא הציעה לערבים הצעות
סבירות, דחפה את הערבים למילחמה,
זבה־בשעה לא הוכן צד,״ל למילחמה זו.
9 :״האם היה צה״ל פרוס כהלכה מל כתחילה?״
רומז טל: הפריסה ביום־ד,כי פורים
עצמו, שעליה דיברה הוועדה עד
בוש, חשובה פחות מעצם התפיסה, שהש אירה
בכל ימות השנה כוחות דלים לאורך
החזית. כוחות אלה. לא היו מסוגלים —
ואולי אינם מסוגלים גם כיום — לקדם
התקפת-פתע, ולבלמה עד לבוא המילואים.
#״האם זכה חיל־האוויר בנתח מוגזם
מן העוגה הצבאית הכוללת?״ לדעת טליק:
אחרי שכבר היה ברור כי טילי נ״מ מגבי לים
את חופש־ד,פעולה של חיל־ד,אוויר
מעל לשדה־הקרב, ניתנו אזיל זה אמצעים
מוגזמים, תוך קיפוח חיילות שיכלו להת מודד
עם המצב החדש• ״טעות קטנה של
10 מטוסים חדישים יותר או פחות, משמ עותה
בתקציב ההצטיידות היא 1—1.5
מיליארד לירות. בתקציב כזה ניתן לעשות
גדולות ונצורות בכל אחת מזרועות צה״ל.״
•:השאלה החמישית מתייחסת לקו
בר־לב .״אודה ולא אבוש. התעלמות ה וועדה
מסוגייה זו קשה להסבירה, אלא
במחדל מודע ומכוון ...במשך מיספר שנים
ניסר הוויכוח בסוגיה זו בצה״ל ברמה,
מעורבים היו בו ...הרמטכ״ל דאז, רב־אלוף
חיים בר־לב׳ האלוף טל והאלוף שרון.״
בקיצור :״אם היה מחדל בחזית הדרום,
האם היה רק ב־ 5וב־ 6באוקטובר — 1973
או שמא החל כבר ב 1969״
מסכם טליק: העדר התשובות לשאלות
אלה הוא ״מחדל חמור ומסוכן שאין לו
תקנה.״

כלכלה
המחדל הסלמד
כתב־אישום גכד
סיכחס ספיר
פורסם בצורת ספר
כתמאישום הוגש בשמע שעבר נגד
פינחס ספיר, מי שהיה שר-האוצר בממ שלת
ישראל וכיום מכהן בתפקיד יו״ר
הנהלת הסוכנות היהודית. הוא לא הומצא
לבית־מישפט וגם לא לכל ערכאה אחרת.
הוא נמסר לשיפוט הציבור בצורת ספר
הנושא עליו את דיוקנו של מי שכונה
״מנכ״ל המדינה,״ ואת הכותרת הישבו.
במשך שבועות אחדים, מאז נודע על
כוונתם של כמה מבכירי העיתונאים ה כלכליים
במדינה לפרסם ספר, על השע רוריות
הכלכליות וד,פינאנסיות שפקדו את
ישראל בתקופתו.של ספיר או בעיקבותיה,
שררה מתיחות בצמרת הכלכלית של ה מדינה.
היו אלה בעיקר אנשי ספיר, ה מוצבים
עדיין בעמדות-מפתח כלכליות במדינה,
שחששו מגילויים ומפיצוץ שערו ריות
כלכליות נוספות. הפחד היה פן
יחשפו העיתונאים בסיפרם פרשיות ש עליהם
לא יכלו לכתוב בעיתוניהם.
על עורכי-הספר ומוציאידלאור הופעלו

לחצים, בניסיון למנוע את הופעתו. לטענת
ישעיהו בן־פורת, מהעיתונאים הבכירים
של ידיעות אחרונות, אשר ריכז את מער כת
הספר, אף הוצע לו סכום־כסף נכבד
בן שש ספרות, כדי שיגנה את הספר,
שהיה כבר בתהליך הדפסה.
ההצעה; הנדיבה נדחתה, והספר ראה
אור. לא היו בו אומנם גילויים חדשים.
אולם עצם ריכוז סיפור המחדלים הכל כליים
והשיערוריות הפינאנסיות של תקופת
ספיר בכפיפה אחת.,בחתימתם של שישה
מבכירי כתבי־הכלכלה במדינה, תוך הכוו נת
אצבע מאשימה כלפי האיש האחראי,
לדעת הכותבים, לשבר הכלכלי במדינה,
היווה סטירת־לחי פומבית לספיר.
אז הרה סלקטיבית. שישה העיתונ אים*
שחברו יחד לחיבור כתב־האושום,
טוענים בהקדמה לסיפרם כי אין הם רואים
עצמם בבחינת ״בית־דין שדה.״ ״כוונת
הספר,״ הם אומרים ,״אינה לדון ולשפוט
את האיש פינחס ספיר, אלא לדון בשר-
האוצר לשעבר פינחס ספיר — ומעל לכל
בשיטותיו, שזנו בכינוי השיטה.״
השיטה, כסי שמבהירים כותבי הספר,
אינה תורה כלכלית וגם לא טכניקר, פי נאנסית.
היא אינה ניתנת להגדרה אלא
באמצעות גילוייה, שנחשפו בשערוריות
הכלכליות שהסעירו את המדינה בשנים
האחרונות.
כתב־האישום אינו מכיל סעיפי-האשמה
חדשים, אבל הוא מרחיב וחודר לעומקן
של הפרשיות הישנות, ושוזר בהן גילויים
חדשים. אחד מהם:
כאשר למרבית הישראלים, הייתה ה ידיעה
שהתפרסמה על הסתבכותו של
אינטרנשיונל קרדיט בנק של טיבור רו־זנבאום,
בבחינת עוד ידיעה עיתונאית,
היו אחרים שלגביהם לא היה חידוש בכך.
הם קיבלו אזהרה מוקדמת על התמוטטותו
הצפוייה של הבנק.
״העברת הידיעה לארץ הייתה סלקטיבית
ביותר. פעם, בעתיד, עוד יתברר מדוע
הגיעה הידיעה קודם אל פינחס ספיר,
יו״ר הנהלת הסוכנות וממנו אל שר-האוצר
יהושע רבינוביץ׳ .אבל בעוד דבינוביץ׳
שומע על ההסתבכות מפי ספיר, כבר היה
הנושא בגדר עניין ישן לפחות לגבי פקיד
אחד באוצר, שהיה עסוק מזה זמן רב
על קו הטלפון, בהזהירו גורמים ישראליים
וזרים כי עליהם להזדרז ולמשוך את כס פיהם
מהבנק. אף כאן היתה התפוצה
סלקטיבית.
״מישרד-הביטחון, למשל, הוזהר אף
הוא, ופרט לסכומים קטנים משך בעוד
מועד את כספיו. בנק ישראל, לעומת
זאת, לא זכה לאזהרה כזאת והוא התעורר
בוקר אחד והתבשר כי עוד גרגיר מה רזרבות
שלו — הפעם רק חצי מיליון
דולר — נמוג ואיננו. כן היתד -סלקציה
במתן אזהרות גם בתחומי חברת־העובדינו.
בעוד שגופים הסתדרותיים מסויימים הוז הרו
בעוד מועד, הרי אחרים, שלא זכו
לכך, מצאו את עצמם מסובכים.
״מדינה מסתבכת אולם היא שומעת על
הסתבכותה טיפידטיפין, שלא לפי העניין
והצורך׳ או לפי הסיכון שיש למנוע —
אלא לפי מערכת-יחסים אישיים, מוסדיים
ואחרים, שאין להם כל נגיעה לנושא.״
* משה שלו נדב גנהובסקי מידיעות
אחרונות: שאול אברון ורזי גוטרמן ממעריב:
מרדכי צבי ושמשון ארליך
(החותם בפסבדוניס א. ערד) ,ממערכת
הארץ.

״מסרתי למישטרה מידע מוקדם על התארגנות
כנופיית ביריונים !שמטרתה לג בות
דמי־שמירה, אבל המישטרה מסרבת
לחקור בעניין״ .כך סיפר השבוע אהרון
מגן (השם האמיתי שמור במערכת) ,איש
המישמר־האזרחי, תושב אשדוד.
הדליקה הגדולה שפרצה באשדוד בשבת
האחרונה וכילתה כליל שבע חנויות במרכז
המיסחרי של העיר, הייתה אך שלב
נוסף בגל של מעשי אלימות וביריונות ש פקד
את העיר בעת האחרונה.
בסיפורו של מגן היתד. כלולה האשמה:
״אני משרת במישמר־האזרחי כבר כמה
שבועות. באחד הלילות, סמוך לחצות,
הייתי בסיור עם בן־זוגי במרכז המיסחרי
של העיר. פתאום ראיתי מכונית, שכמה
צעירים שאני מכיר בשמותיהם, העמיסו
עליה סחורה. היה ברור לי שזה שוד.
איימתי עליהם בנשק שנתנו לנו במישמר־האזרחי,
והוריתי להם להרים ידיים ולבוא
אתי למישטרה. אחד מהם הוציא סכין־
גילוח ואיים שיהרוג אותי. פחדתי לירות.
״בינתיים חבריו ברחו, ואז גם הוא
נעלם. לא יכולתי להזעיק מישטרה, באשדוד
אין מישטרה בלילות. השוטרים סומכים
על אנשי המישמר־האזרחי ועל הג״א. ב סוף
הצלחתי להודיע, היה מירדף, הצעי רים
נעצרו, שוחררו תוך זמן קצר, והעניין
נסגר.
״אין מה לחקור״ .״כמה ימים אחר־כך
נפרצה דירתו !של חבר שלי, אבל
המישטרה לא הצליחה לגלות את הפוש עים.
חיפשתי ומצאתי אותם בעצמי.
״במהלך החיפושים האליה שמעתי מאנשי
העולם־התחתון באשדוד על כנופייה ש מתארגנת
לשם סחיטת כספים מפעלי־הנדות
בעיר. זוהי כנופייה שהיתה קיימת
כבר קודם, אבל המנהיג שלה עזב את
הארץ לפני כמה שבועות וביריון צעיר
מאנשיו נבחר כמנהיג במקומו.
״מסרתי מייד למישטרה על הכנופייה,
כולל שמות, אבל הם אמרו לי שאין מה
לחקור, מפני שלא נתקבלה שום תלונה
רישמית על פעילותה של הכנופייה.״
הכנופיות משתוללות. באשדוד
קיימות היום לפחות שתי כנופיות בולטות
של צעירים. האחת, המכונה ״ארמייה,״
פועלת במרכז ב׳ של האיזור המיסחרי.
אלה הם כ־ 50 צעירים בני 21־ .17 הם מצו יירים
באקדחים, ויש להם מקומות־מיפגש
קבועים.
הכנופייה האחרת מתרכזת באיזור מיס-
חרי א /בסביבת מועדון הסנוקר, ליד
הדואר. בתוך השוק החקלאי, הפתוח בימים
שני ורביעי בשבוע, פועלת כנופייה
נוספת של צעירים, בני 17־ , 16 ואלה גובים
דמי-הגנה עבור המקום. אם מסרב מישהו
לשלם מייד, מסבירים לו אנשי הכינופייה
שהמקום ״תפוס.״ הרוכלים נאלצים לשלם.
״השוטרים בעצמם אומרים לאזרחים לא
לסמוך על המישטרה,״ מספר אהרון מגן.
״הם מייעצים להם להסתדר בעצמם עם
העולם־התחתון. אחד מתושבי העיר התלונן,
למשל, במושטרה, שאחרי שנגנבה
אצלו מכונה לשיפשוף מרצפות, פנו אליו
אלמונים והודיעו לו שעליו לגשת לבית־קפה
בבאר־שבע, לשלם שם 1000 לירות,
ואז יקבל חזרה את המכונה שלו. כשהת לונן
במישטרה, נאמר לו שם שכדאי לו
לשלם את הכסף, אם הוא רוצה את ה מכונה
שלו בחזרה.״
מי שולט באשדוד ז לפני כחודש
וחצי נשרפה מכונית לאנצ׳יה חדשה ה שייכת
לסוכן־חאוניות דויד רביב, ברחוב
דקר. המישטרה עדיין לא גילתה דבר.
לפני שלושה שבועות נשרפה, ברובע
ד׳ בעיר, מכוניתו של דויד אזולאי, בעל
מועדון־ביליארד. מכונית נוספת, מדגם
פורד־קורטינה, השייכת לנכה, בעל בית־קפה,
ברובע ד בעיר, נשרפה לאחר ששני
צעירים שפכו עליה נפט. גם במיקדים
אלה לא נעצרו חשודים ולא נתגלה דבר.
האם נכנעה מישטרת אשדוד סופית ל־שילטון
כנופיות העולס-התחתון בעיר?
הגיב רב־פקד מנשה גולן, דובר מרחב
המרכז :״אנחנו חוקרים את העניין ונמ סור
לכם את. מימצאי החקירה בעוד
כמה ימים.״

1__219

הגוריבות כהתאפח ראל, בעלה, לא יעשו את צרכיהם בביתה.

לאה ובין התנגדה
לנו ששומוי ואש
בעלה ייכנסו לבית
לעשות צוניהם ־
נשם שהתנגדה
לכו וחל ד״ן־כוום
ך * שה ל מ צו א צדדים משותפים בין
] /ראש־ד,ממשלח, יצחק רבץ לבין יריבו
הפוליטי, שר-הביטחון לשעבר משה דיין.
קשה עוד יותר למצוא קווים משותפים
כלשהם בין רחל דיין, אשתו הבלונדית,
הנאה והמטופחת של דיין, לבין רעייתו
של ראשיהממשלה, לאה רבץ. אך נראה
כי תכונה אחת משותפת לשתיהן בבל־זאת
— התנגדותן התקיפה לאפשר לשומי
רי־יהראש של הבעלים שלהן, לעשות את
צרכיהם בתוך ביתן.
שבועות מיספר לאחר נישואיו החדשים
של משה דיין, התחולל משבר בין שומרי־הראש
הוותיקים שלו לבין אשתו החדשה.
הגורילות טענו נגדה, שהיא אינה
מאפשרת להם להיכנס לתוך הבית שבש כונת
צהלה, ולהשתמש בחדר-השירותים.
מישרד הביטחון נחפז לפתור את הבעייה
המעיקה, ובנה מיבנה עשוי עץ ומחולק
לשניים, ליד שער הכניסה לחצר ביתו
של דיין. מחצית הצריף היתה נקודת־התצפית
של השומרים ואילו המחצית הש ניה
— בית-שימוש.

סיר חון
ל א־פוליטי

בית ובין

בית־השימוש בפנטהאוז שבבניין הרב־קומות ברחוב ראשי בנווה־אביבים
(קנמה עליננה עם מזגני־אוויר) הפך הסיבה לאי־הנוחות
של כל שאר דיירי הבית. לאה רבין אסרה על שנמרי־הראש של בעלה להיכנס
לביתה על מנת לעשות שם את צרכיהם, ואלה הפכו את חצר הבית המשותף לבית־השימוש
הפרטי שלהם, דבר אשר גרם סירחון רב והתמרמרות של דיירי הקומות הנמוכות של הבית.

״ביגתיים
גשתין בחצר״

כאן לא
מ שתיגיס
ף* או תהעת הו ק ם מיבנה דומה ליד
^ הווילה של גולדה מאיר, מי שהיתה אז
ראש־הממשלה, ברחוב הירש ברמת-אביב.
כאשר מונה יצחק רבץ כריאש־ממשלה,
חשבו האחראים על השמירה להקים גם
ליד ביתו בית־שימוש עבור השומרים, אולם
בעוד דיין וגולדה מתגוררים בבתים
פרטיים, הרי רבץ מתגורר
קשה לבנות ביודשימוש
בחדר־מדרגות של בית משותף.
באותו רגע החלו הבעיות. אין כל ספק
כי הגורילות המשתייכים ליחידה המיוחדת
לשמירה על אישים, וכן השוטרים המופ קדים
על חייו וביתו של רבץ, הם אנשי-
מיקצוע מאומנים. ויעילים. אולם בעניין
אחד.לא הצליחו, כנראה, האחראים עליהם
לאמן. אותם: להתאפק לא לעשות אח
צרכיחם בשעות העבודה.
ימים אחדים לאחר שמונה ראש-הממשלה
הנוכחי לתפקידו נקש השוטר התורן, השו הה
משך מישמרת רבת-שעות ליד דירתו

**ץ זמדי״הראש והשוטרים, ששמעו
1* /על ד,מיקרה שאירע לחברם השוטר
עם לאה רבץ, ולמדו כבר להכיר את גביר תם
החדשה, לא עשו כל נסיון נוסף לחדור
אל המוסד החשוב הזד, שבבית רבץ.
אבל לא היו להם בעיות. החצר הגדולה
והמטופחת של הבית, הספיקה להם בהחלט
לצרכיהם.
אולם כאן התערב לפתע גורם נוסף
שאיש לא חשב עליו קודם־לכן: שכניו של
ראש־ד,ממשלה. כאשר נבחר רבץ מיהרו
תושבי הבית המשותף, כשכנים נאמנים,
ושלחו לו זרי-פרחים הביתה. באופן טיבעי,
חם היו גאים על כך שדווקא השכן שלהם
נבחר לכהונה הרמה.
אך אז הם עדיין לא ידעו כי אחד מפי רושיו
של כבוד גדול זה לגביהם יהיה
סירחון — לא פוליטי, אלא ממשי .״אי-
אפשר לגור יותר בבית הזד״״ התלוננה
אחת השכנות, המתגוררת בקומה נמוכה.
״אני לא מאשימה את שומרי-הראש של
רבין, אבל במחילה מכבודם, הם מסריחים
לנו את כל הבית.״
בשהעירה פעם אחת השכנות לשוטר,
השומר על רבין, על שעשה את צרכיו
בגינה, סיפר לה זה מה שקרה לחברו עם
שכנתה, לאה רבץ. השכנה העבירה את
הסיפור אל שאר השכנים הנחנקים. התוצאה
היתר, מיכתב שאותו שלחו אחדים
משכני הבית המשותף ללישכת ראש-המפד
שלה, ובו ביקשו לפתור את הבעייה.
התלונן השבוע אחד השכנים :״הדירה
בבית הזה עלתה לי למעלה מרבע מיליון
לירות. יכולתי לגור בחיריה בזול יותר.״

ן 111 11 ״ 1111י 1 ^ 1המוצב בגן הווילה של ואש־המנזשלה לשעבר גולדה
0 1 1 / 1 11111 11 1מאיר, הוא דגם סטנדרטי של שילוב נקודת־תצפית בחציו
האחד ובית־שימוש בחציו האחר (במקום שהחלונות אטומים) .בית־שימוש כזה הוצב גס
בחצר ביתו של משה דיין, ועל־ידי כך נפתרה הבעייה. אולם קשה להציב מיבנה כזה בחדר־המדרגות
בבית משותף, ולכן נוצר הקרע ב ין הגורילות, השוטרים, לאה רבין והשכנים.
של ראש הממשלה, על הדלת, וביקש להי כנס
לתוך הבית כדי להשתמש בשירותים.
ראש־הממשלה לא היה באותה עת בבית,
אולם אשתו, לאה רבץ, השיבה לבקשה
בשלילה מוחלטת.
השוטר נדהם, גימגם סליחה וחזר למיש־מרתו.
כאשר באו להחלנסו. כעבור מיססר
שעות, הוא ירד במהילות במדרגות ורץ
אל מאחרי הבית, כדי לעשות את צרכיו

לאה רבץ לקחה ברצינות מלאה את

ייעודה ברעיית ראש־ד,ממשלה. היא יודעת
כי ה״בובי״ הניצב ליד דלת הבית ברחוב
דאונינג 10 בלונדץ, למשל, מישכנו של
ראש־ממשלת בריטניה, לעולם לא יעז
להיכנס לתוך הבית ולהשתמש באותם שי רותים
שבהם משתמש ראש-הממשלה. היא
ידעה גם כי שומרי-ראשו של נשיא ארצות-
הברית, לעולם לא יעזו לבקש מן הגברת
סורד. להשתמש באותם שירותים שבהם
משתמשת היא, לכן החליטה הגברת רבין
כי גם שומרי ראשו של ראש־ממשלת יש־

** אחר שלאנשי מישרד ראש-הממ-
1*3ישלה התברר כי בשום פנים ואופן אי-
אפשר להקים במקום מיבנה שישמש בית-
שימוש, כזה שהוקם בחצרות בתיהם של
דיין וגולדה בזמנו, נותרו בפניהם שלוש
אפשרויות, אשר אף אחת מהן אינה נראית
ריאלית בשלב זה. האחת: לפטר את שוט־די-הראש
ולהשאיר את ראש-הממשלה ללא
שמירה אישית. השנייה: לפטר את ראש-
הממשלה. השלישית, הקשה ביותר לביצוע:
לאסור על הגורילות לעשות את צרכיהם.
טענה אחת השכנות :״מד, שאותי
מרגיז זה שלאה רבץ, מהרגע שהפכה
להיות אשת ראש-ד,ממשלה, לא רק שהרי מה
אף האף ביחס אלינו, השכנים שלה,
אלא היא מתייחסת ככה גם אל אלה ששומ רים
על חייו של בעלה.״
את הפרשה כולה סיכם השבוע אחד
הגורילות: הוותיקים :״כדאי שאשת ראש־הממשלה
תלמד מקודמותיה,״ אמר .״פולה
בן־גוריון למרות הדרישות המשונות שלה,
היתד, מתייחסת אלינו כמו אל בנים שלה,
יותר טוב מאשר אל האורחים הכי חשובים
של בן־גוריון. ועדינות כמו זו של רות
דיין קשה למצוא אפילו היום.
״גולדה היתה פשוט בסדר. אפילו רחל
דיין הבינה שעשתה טעות, והיום היא מאה
אחוז כלפינו. אולי גם לאה רבץ תהיה
יום אחד בסדר. אבל עד אז, נשתץ בחצר.״

במדינה

קשקשת 1954

שרותים

1954

ה מ תז כ די ס בע״ מ
מישרד־התיקשורת יצא למילחמה
כשני צעירים שהקימו
שירות מלקס יעי7
מש 7השירות, הממשלתי
אם יזכו דניאל בינקין ודוד רייס בבג״ץ
שהגישו נגד משרד־התקשורת, יוכלו לבשר
למאות לקוחות ד,חברה שהקימו — קונסורצ־יום
אינטרנשיונל — על חמלת שירותי
הטלקס לרחבי העולם, בשיעורים של עש רות
אחוזים. כיצד?
הם גילו כי זול יותר לרכוש קו ישיר
ופתוח כל העת בין ישראל ללונדון, המוביל
את כל תישדורות החברה מכאן לסניף שם,
ומן הסניף שבלונדון לשאר חלקי העולם.
שכך לשלוח תישדורות מלונדון לשאר
חלקי העולם, זול בכ־,ס/ס 30 מאשר לשלחם
ישירות מישראל לכל ארץ אחרת, בשל
סיבות שונות.
דוגמה זו היא רק אחת מרבות שמנהיגים
שני הצעירים בחברה שהקימו, ואשר זכתה
להצלחה כה מסחררת עד שהחלה מנקרת

רייס

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה׳ אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייבדאין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1952

בינקין

תנו לעבוד בארץ הזאת !
את עיני ראשי מישרד־התיקשורת, שהכריז
עליה מילחמה טוטאלית. שכן קיום חברה
פרטית, הנותנת שירותי טלקס טובים ויעי לים
יותר משל השירותים הממשלתיים,
מאיים על השירות הממשלתי.
50 לקוחות. דני בינקין הוא ישראלי
צעיר שהשתחרר מצה״ל לפני כמה שנים,
נתקל בדויד רייס, עולה חדש מאנגליה.
השניים הקימו לפני חמש שנים את החברה
שעסקה בייבוא מחשבי־כים. כאשר החל
הביקוש בארץ למוצר זה, נזקקו לשירותי
הטלקס הממשלתיים כדי לשדל את החברה
בחו״ל לשגר להם בדחיפות סחורה נוספת.
כאן טעמו׳ על בשרם את עינויי הנזקק
לטלקס, למדו על ייסוריהם של אחרים.
התברר להם כי המבקש להשתמש בטלקס,
יכול לקנותו מן הדואר תמורת 32 אלף
לירות או לשלם שכירות ישל כ־ 800 לירות
לחודש. לקוחות באיזור תל־אביב נאלצים
להמתין בתור לקו טלקס כשנתיים, ויש
איזורים שבהם מצפים למכשיר שבע שנים !
למשל, אחת מחברות־הענק האמריקאיות,
מאי, קונה בישראל מוצרים בעשרות מיליוני
לירות בשנה. נציגת החברה, ציפורה גינדלר,
מצפה שנים למכשיר, הביאה גם להתערבות
השגריר האמריקאי בישראל, קנת קיטינג,
למען התקנת מכשיר כזה במישרדה, אך
לשווא. או חברת מיילס־ידע ברחובות,
הממתינה כבר שש שנים להתקנת מכשיר.
ראו השניים כי בתחום הטלקס יש אפ שרויות
פעולה, שכרו מכשיר ופתחו מישרד
בן חדר אחד ברחוב רמברנדט 6בתל-
אביב. לאחר פירסום מודעה אחת קיבלו
תוך שבוע למעלה מ־ 50 לקוחות, ותוך זמן
קצר נאלצו לעבור למישרדים בני 15 חדר,
כדי לשרת מאות לקוחות שהציפום.
כל לקוח משלם 20 לירות לחודש דמי-
מינוי, ויש לו הזכות לקבל ולשדר הודעות
כרצונו, כאשר הוא משלם את תעריף הדואר
תמורת מישלוח התישדורות. החברה מספקת
לו את ההודעות למישרדו עם שליחיה, או
באמצעות הטלפון.
מחיר מיברק רגיל בן 30 מילה בדואר
הוא (לארצות־הברית) 63ל״י. מחיר טלקס
מקביל בקונסווציוס הוא 34.48 לירות:
חיסכון של 28.52ל״י.
אבל כאן החלו התנכלויות מישרד־התיקשורת.
כחודש אחרי תחילת עבודתם
קיבלו השניים הודעה מן הדואר, כי עליהם
לסגור את העסק. הם פנו לאחראים בדואר,
שהשיבו להם כי למדינה כדאי יותר כש-
שולחים מברקים. זו היתד. תשובתו של
דן ברלב, מנהל יחידת הטלקס בדואר.
(המשך בעמוד )32

• גולדה, בפזילה לדיין :״נן שה,
אפשר כבר לצאת החוצה, עכשיו כבר
בטוח שגורודיש הוא הטחדלטור.״

דיני יערער׳

רח׳ הרב קוק ,40 נתניה
י• ״עין פרטית״ במעקב אחר עובדי
עיריית תל-אביב.

כרוך כן־ארי׳

רח׳ לה־גארדיה ,41 תל־אביב
• מח שנשאר ממי־השתייה של
חולון לאחר סינונם.

נטע אכידור׳

רח׳ טרומפלדור ,9חולון
• בכל מקום טובים השניים מן
האחד.

יחזקאל גרופר׳

דרך חברון ,121 ירושלים
@ ילדי־המבחנה בחודש התשיעי.

אילה פנשושה־־שווילי׳
קיבוץ נתיב־הל״ה

בשעה 7.00
אנטוני קוויו

״מלך הפירטים״
מאוזן :
. 1קלחת קטנה; .5דרישה לסחורה
מסויימת; . 10 על ייסוריו כתב גתה; .11
מיספר יורדי-הסירה; .13 בוער; . 14 בלאי;
. 15 תנובת האדמה .16 .חיצוניותו; . 17
מטבע ישראלית; . 18 סופו של אור; . 19
יפו ללא סוף; .20 גיס; .22 מכלי־התיזמורת!
.24 בוסתני; .25 מטיל; .27 קצה הסיגריה;
.29 התקיימו!; .30 גו! .32 בדל הקטיעה:
.34 נכוחה; .36 צלוי-למחצה; .38 יישוב
בגליל העליון; .41 מבני נוח; .43 בהרת־קיץ;
.44״פאשלה,״ באידיש! .46 נישא! .47
מתקיים! .49 מבני יעקב; .52 קמילה! .55
בלוטה בגוף החי; .56 בהמות־הבית; .58
מספיק לי!; .59 סיומת לרבות; .60 מעמי סים;
.62 ממונחי השח־מת; .63 כינויו
שיל ניספח צה״ל בוושינגטון; .64 זכר
ביונים; .66 נהר בסין; .67 מן האימהות;
.69 כלל ידיעותיו של אדם; .71 כינויו של
הרמטכ״ל לשעבר .73 :מטרת מישחק-
הכדורגל; .75 יישוב בגבול הצפון; .78 ברה;
.80 סופו של סיר 81 נרו יאיר (ר״ת);
.82 הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות;
.83 בן־צבע .85 :סכסי; .87 אציל.88 :
יאכנע משוכללת .90 :מתווי־הנגינה! .91
ממנהיגי מפ״ם (ש״מ); .92 רעש ואי־סדר;
.93 מטרה.

בשעה 9.30
סרט הפעולה

מאונך :
. 1דמות בטרגדיה של שייקספיר; .2
יישוב בארץ; .3משמש לתעשיית הבירה:
.4זכר בבקר; .6מצבת־זיכרון; .7מידת
נוזלים; .8תרופה לכאב־ראש; .9תצלום
שניתן להיקרינו! . 11 חומר־דלק הנחפר
בביצה . 12 :משורר ישראלי (ש״מ); .21
מין מאפה; .22 יראה; .23 כזה יש גם לפרופסור
בארנארד; .24 שיל הגלות; .26 ליסטים;
.28 מודל; ,31 שיר; .33 מילת־שאלה
לזיהוי; .34 אנחנו .35 :חוסר־בהירות; .37
מהימנות; .39 קח כיסא ושים עצמך עליו!;
.40 אבי המדע־הבידיוני .42 :כת תומכי
התורה שבעל־פה .45 :גן־גסנים; .47 מבני
נוח; .48 בירור בעיות; .49 מתקופות האשה;
.50 יתיז; .51 היה !נעים; .52 ממצעי־המיטה;
.53 מן הגפיים; .54 באופן הראוי; .57
״כן,״ באנגלית; .60 חמור־בר; .61 מצבו
של הירח כשהוא מופיע לראשונה! .63
תערובת; .65 ראייה; .68 מחשבות; .70
נצח; .71 מחייתו־יער; .72 צבע־מאכל! .74
עירם של רומיאו ויוליד .76 :.שנף .77
חוכמה; .79 ששייך לכאן .84 :מה שנשאר
בסוף מהמשכורת; .87 נפח נבוב; .89 גוי;
.91 יחידת התפר.

״הרוג את כולם״

בסיטונות

שמלות חריין
מכנ טי הריון
טוני קו ת הריון
ח לי פו ת הריון

כ הן

מודל

תל-אביב, רח׳ נחלת בנימין .4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

במדינה

קולנוע
ב ק רו ב

(המשך מעמוד )31
ביום האחרון של האולטימטום הצליחו
השניים להגיע אל שר־התיקשורת
דאז. א אין אורגז -
שמעון פרס, שטילפן בנוכחותם למנכ״ל
מישרדו שימחה סורוקר, והוציא להם כתב־הרשאה
רשמי.
ש מהפיכה !
עתה צריכה החברה לחדש את רשיון
הפעלת שירותי הטלקס, כאשר יש לה
ב־ 1970 קיבל דודאן מאקאבייב, ילד-
כבר 600 לקוחות. במקביל ביקשו מכשיר
טלקס נוסף, וברלב סירב לאשר להם אותו הפלא הנורא של הקולנוע היוגוסלאבי,
אלא לאחר שיפקידו ערבות של 180 אלף רשות ממנהלי התעשייה של ארצו לעלירות
במזומן, למיקרה שיברחו לחו״ל שות סרט בשם נזיסתרי האורגניזם. הוא
ויהיו חייבים כספים למישרד. כנגד דרישה יצא עם צוות מצימצם לעבודה, ואחרי שנה
חזר. המנהלים ראו את הסרט, החווירו
זו פנו לבג״ץ.
ונאלמו דום. הסוף: הסרט לא הוצג ביוגוס־שכן
לטענתם, בארץ נותנים שירותי
לאביה עד היום. בשאר חלקי העולם הוא
טלקס גם כל בתי־המלון וכן לישכת־המסחר
הישראלית, ומאלה אין תובעים ערבויות אומנם עשה סנסציה, אבל בינתיים נרמז
כלשהן. גם ממנויי־הטלפון הרגילים לא לו, למאקאבייב, שאם בריאותו יקרה לו,
תובעים כל ערבות, והרי אין מניעה כי מוטב שידיר רגליו מן הבית לשנים מיס-
מנוי ישוחח בעשרות אלפי לירות, ויברח פר. כי אפילו בבלגרד החופשית, קצת
קשה לבלוע את הרעיון שמדינה קומולחו״ל
מבלי לשלם את חובו לדואר.
ניסטית מסבסדת סרט כגון זה.
בינקין ודיים ממתינים לתוצאות הבג״ץ
ועימם מאות לקוחותיהם, החוששים להיוותר
תלויים בחסדי התיקשורת הממשלתית.

הקומוניזם מתגלם במיטה
זה חלק אחד של הסרט, אולם חלק קטן
בלבד. לתוכו מכניס מאקאבייב אפיזודה
עלילתית, שצולמה ביוגוסלאביה, עם שתי
שחקניות מבריקות, מילנה דראביץ׳ ויאגו־דה
קאלופר, האמורה להיות המחשה ממ שית
של תורת רייך.
האחת מטיסה לכך שאין מהפכנות אמי תית
ללא חופש מיני מוחלט .״מהפיכת
אוקטובר נכשלה בגלל התעלמות מאהבה
גופנית,״ מצהירה מילנה בפני כל דיירי
בית־הדירות הגדול שבו היא מתגוררת,
שעה שידידתה יאגודה מתעלסת עם חייל
בהתעלסות אקרובטית המתנהלת על פני
החדר כולו, על מיטה ומתחת למיטה, על
שטיח ומתחת לשטיח.
פועל־ניקיון המאוהב במילנה מנסה להש כיבה
בניסיונות לאיינילאים, אבל היא
מעדיפה דווקא רקדן על קרח, רוסי, ששמו
בסרט — ולדימיר איליץ׳ (כשמו של לנין).
אלא שהרוסי, המאמין כי ״אושרו של הפרט
פירושו התמזגות באושר המיפלגה והאו מה,״
אינו יכול לשאת את עוצמת הרגשות
שלה, ובסופו של דבר, אחרי הזדווגות
פוריה במיוחד, הוא עורף את ראשה
באחד •המחליקיים שלו.
עיריות חופשה על חש 13ן העירייה
ראש העירייה ומישפחתו
נסעו?אירופה — ע?
חשבון משלס־המיסים
הפתח־תיקוואי
החום היה כבד ומעיק. לכן, לא הפתיע
ישראל פיינברג, ראש־עיריית פתח־תיקווה,
את חברי מועצת העיר, כשקם באמצע
הישיבה ואמר את המילים שנרשמו בפרוטוקול
:״אני נוסע לחו״ל לשבועות מיספר1,
לידיעתכם.״
התאריך היה . 14.7.1974 שלושה ימים
לאחר־מכן שלח פיינברג מיכתב פנימי,
מם , 1040 .בחתימתו, אל גיזבר העיריה,
ובו נתן הוראה לשלם לו סכום של 7410
ל״י, כולל רכישת 1000 דולר לצרכי הוצ אותיו,
ו־ 3210ל״י עבור כרטיסי־הטיסה.
פיינברג תיכנן לבקר באפריקה, לכן נר שם
תחילה הסכום של 7410ל״י, בהוצאותיו
של ראש העיר בביקוריו בפארקים.
נסיעת טיול• כבר למחרת היום 18 ,
ביולי, קיבל ראש־חעיריה את הסכום ש דרש
מגיזבר העיריה. אך פיינברג לא נסע
ללמוד, כפי שטען, את בעיית הפארקים.
ישראל פיינברג החליט לנסוע לאירופה
לחודש ימים. אשתו ונכדיו הצטרפו אליו,
והנופשים יצאו לבקר ערים תאומות של
פתח־תיקווה ברחבי אירופה.
כך בילה ראש־העיריה פיינברג חופשה
בת חודש ימים, שנחשבה כנסיעה לצורך
לימוד ובוצעה במימון העיריה.
כעת בודק מישרד־הפנים את הפרשה,
אחרי שעו״ד יואב מרחבי חבר מועצת־העיריה
מטעם הליכוד, שלח את חומר
חקירתו בעניין זה ללישכתו של שר־הפנים
יוסף בורג, בירושלים.
כתב מרחבי במיכתבו אל השר :״כפי
הנראה מהפרוטוקול, לא ביקש ראש-העיר
מר ישראל פיינברג, כל אישור מהמועצה
להשתתפות העיריה בהוצאות נסיעתו ל־חו״ל,
ואף לא אמר כי הוא נוסע בעניינים
הקשורים לעיריה. משום כך גם לא קיבל
אישור לכך מהמועצה.״
יש מה ללמוד .״מאחר שהתירוץ של
״השתלמות״ בפארקים באפריקה התבטל,
וכדי לא לבטל את נסיעתו לטיול המ תוכנן
עם אשתו ושני נכדיו, תירץ מר
פיינברג את הנסיעה לצורך ״הידוק הקש רים״
עם הערים־התאומות באירופה.
״לצורך זה הורה ראש העיריה, בשובו
מאירופה, להעביר את רישום ההוצאות
מסעיף הפארק הלאומי לחובת התקציב
ל״ערים תאומות״ .למרות שהסכום כבר
הוצא על־פי התקציב החריג של הפארק
הלאומי (שלא אושר על־ידי העיריה).״
עו״ד מרחבי ביקש משר־הפנים לחייב
את פיינברג להחזיר לקופת העיריה את
הסכום שקיבל לצורך נסיעתו לאירופה,
ולנקוט צעדים נגדו.
לשאלת כתב העולם הזה• ,השיב ישראל
פיינברג :״נסעתי לאירופה, לדנמרק ול אנגליה,
כדי ללמוד, באישורו של משרד־הפנים.
תמיד צריכים ללמוד, ויש לנו מה
ללמוד מהגויים. נכון, קיבלתי 1000 דולר,
לא 500 כפי שמאשרים לכל אחד, בגלל
שנסעתי לחודש שלם. הנכדים ואשתי נסעו
איתי. מה רע •בזה? הם לא נסעו על
חשבון העירייה.״

לפני שמתחילים להתייחס לסרט כמו
מיסתרי האורגניזם שיוצג בקרוב בישראל,
יש לפתוח באזהרה. אזהרה משונה — אבל
חיונית בהחלט. זהו סרט שצריך לחשוב
בו. כידוע, אין זו המלאכה החביבה על
הצופה הישראלי הממוצע, וגם אלה שאינם
רואים בכך עונש, עדיין אינם סבורים
שזה תענוג.
אלא שזה עוד לא הכל. לא די בכך
שצריך לחשוב! אלא צריך לחשוב בצורה
קולנועית. ולדרוש דבר כזה מן היש ראלי
המצוי, זו העזה הגובלת בחוצפה.
איזה אסון ! לא זו בלבד שהוא צריך לס טות
מן הדיאטה הקבועה של מכות, שמאלץ
ומין צבוע, הוא גם צריך ללמוד גינוני-
אכילה. נכון, זה נשמע כואב, מביך ומר גיז,
אבל אם יש מי שרוצה להציץ בצורת
ביטוי חדשה ושונה מן השיגרה בישראל,
ייאלץ להתאמץ.
התראה זו באה להבהיר למי ששמע, כי
המדובר בסרט של מישגלים מפורטים, אוננות
ועירום, כי למרות שכל המרכיבים
הללו אכן קיימים בו ה0ך-הכל אינו סכסי
בכלל, והבמאי היוגוסלאבי דוז׳אן מאקאב־ייב
התכוון, ואף הביע בסירטו, דברים
הרבה יותר רציניים מאשר השוואת הית רונות
שבין זיווג מלפנים לזיווג מאחור.
האורגזמות נחוצות. מיסתרי האורגניזם
הוא סרט תיעודי ועלילתי בעת־ובעונודאחת,
סאטירי ופילוסופי, פוליטי וסוציאלי,
מצחיקון ומחאון. הוא נעשה באמ צעי*
הפשוטים ביותר מבחינה טכנית,
והתוצאה מורכבת ומתוחכמת להפליא. הסרט
כולו נע סביב גרעין אחד: מישנתו
של וילהלם רייך, תלמיד וחסיד של פרויד,
שהפסיכואנליסטים מתכחשים אליו. הוא
היה קומוניסט אסור ברוסיה, מטיף־לסיס-
מאות האדם העליון שברח מגרמניה הנאצית,
חלוץ מהפיכת־מין שגורש מסקנדי נביה,
לוחם לחופש. הפרט, שמת בכלא
אמריקאי, משום שתורתו נחשבה מסוכנת.
רייך, שטען כי האורגזמה היא הצורך
החיוני ביותר של האדם, והחווייה החזקה
ביותר שנועדה לו בחיים, ושאדם נורמלי
זקוק לפחות ל־ 4000 אורגזמות, ראה בפא-
שיזם ובקומוניזם, בקנאים ובמישטרים טו-
טאליטריים תוצאות בלתי־נמנעות של מח סור
באורגזמות, שהרי אלה מביאות ל-

שיחדור וריפיון המתח הכללי בגוף, ומהוות
גורם מכריע בשמירת שיווי־המישקל הנפשי
של האדם.
למרות שמת כבר לפני כ־ 15 שנים,
ממשיכה תורתו של רייך להכות גלים.
אחרי היסטריה המונית ופרועה, שהגיעה
לשיאה בנידיורק, כשמישטרת האומה ה חופשית
והנאורה בעולם שרפה את כתביו
כאילו היה זה בימי־הביניים, נראים היום
סימנים רבים לכך שרייך היה יותר מסתם
מדען פאראנואידי מטורף.
אומנם הוא סבל משיגעון־רדיפה —
אבל השילטונות, בכל מקום בו חי, סיפקו
לו סיבות לאין־סוף לכך. התקפותיו על
החינוך המיני הצבוע והמעוות, נגד מוסכמות
ישנות ובלויות, ומילחמתו לפתיחת
דרכים חדשות להבנת הטבע האנושי, הפכו
היום לנחלת רבים וטובים.
קארל דגרא־יצ׳ז־ מארכם. הניגודים
החריפים בדמותו של רייך, ותורתו יוצאת-
הדופן, משכו את תשומת־ליבו של הבמאי
היוגוסלאבי דוז׳אן מאקאבייב כבר לפני
שנים רבות. מאקאבייב, מטורף לקולנוע,
שמילדות בלע סרטים אינספור, החל עושה
סרטים ניסיוניים בגיל ,21 והשתלב בתע-
שיה היוגוסלאבית למרות שניראה תמיד
כ״ילד הנורא והבלתי־ממושמע״ שלה.
ומה הפלא? מאז ומתמיד טען שהוא
מארכסיסט במאה אחוז — חמישים אחוז
קארל, וחמישים אחוז ...גראוצ׳ו. כבר
מסירטו הראשון הארוך, אדם אינו ציפור,
עירבב יחד, באמנות רבה, קטעים תיעודיים
עם קטעים עלילתיים, וזה נשאר קו־יסוד
בכל מה שעשה לאחר־מכן.
את מיסוזרי האורגניזם החל מכין, עם
מצלמת 16מ״מ, בשנת ,1970 כשהוא יוצא
לראיין אנשים שהכירו את רייך, ובעיקר
את תלמידיו ואת בני מישפחתו, החיים
עדיין בחוות אורגנון שבמדינת מיין, באר-
צות־הברית.
הוא צילם את שיטות הטיפול של חסידי
רייך, וכיצד הם מובילים את האנשים
שבהשגחתם, לקראת שיחדור מוחלט מכל
מעצור ועד להתפרקות מתח מוחלטת בגוף,
ומלמדים אותם לחיות עם גופם, דרך גופם,
או, כמו שאומר אחד מחניכי רייך בסרט :
״אין זה נכון לומר שהגוף שייך לך —
אתה היא הגוף.״

שחקנית דראביץ׳
הכוח — לאורגאזם

מינשר חריף. ועוד אפיזודה: היא
פותחת את הסרט וצצה מדי פעם בפעם,
לכל אורכו. טולי קופפנברג, סולן ה״פאגס״
(זו הסבתא של כל להקות המחתרת) ,מטייל
ברחובות נידיורק בתילבושת של חייל
קרבי, עם מכונת-ירייה ביד (המשמשת גם
כמקור למעשה־אוננות) ,ומזמר בקולי קו לות
״הרוג למען השלום,״ מיזמור־קצב
מפרי עטו, שעה שהוא מכוון את הקנה
אל עוברים ושבים.
וכמה קטעים דוקומנטריים. בטי דודסון
הכוהנת הגדולה של האונן באמריקה, ציי רת
המנציחה אנשים שמביאים עצמם לידי
סיפוק מיני, מסבירה כיצד היא עובדת
ומהם יחסיה עם הדוגמניס/יות. ג׳קי קדטים,
אחד מכוכבי המחתרת של אנדי
ווארהול, המופיע תמיד בלבוש אשה, מספר
על חוויותיו המיניות עם גברים ״גבריים״.
ג׳ים בוקלי, אחד מעורכי ביטאון־המין
האמריקאי ״דפוק״ ,מניח לפסלת ננסי גוד־פרי
ללטף את אבר־המין שלו עד לידי
זיקפה, ואחר־כך להשתמש בו כמידגם־גבס
לפסל. ועוד כמה קטעים מתוך סרט על
סטאלין, וכמה קטעים תעודיים על סטא־לין,
שמצא מאקאבייב בארכיון היוגוסלאבי.
ועכשיו, גא לתאר שרוח־סערה אוחזת
בכל המרכיבים הללו, מערבבת אותם יחד,
ומסדרת אותם כך שהם הופכים מינשר
חריף ועוקצני, לא רק על תורת רייך
והיחס אליה, אלא על המחלות הנפשיות
והאיוולת הבלתי־אנושית של המערב וה-
מיזרח גם יחד.
ומאקאבייב אינו חם על איש. הנה חולפת
מצלמתו על פני בית־הסוהר שבו מת רייך,
ונדמה כאילו זה מנגח את המישטר ד.אמ־ ;
ריקאי. אלא שמייד בעיקבותיו מופיעה
דמותה של אשתו של רייך האומרת לבמאי:
״אתה מבקש ממני לדבר בכנות, אבל אתה
הרי בא מארץ שכל מי שמדבר בה בכנות
המזימה הגדולה
המעקב (אלנבי, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— הנישא גרור מן
הרגע הראשון: עוד אילתור על
נסיבות רצח קנדי, ועל מה שעומד מאחרי מעשי־רצח פוליטיים
המקובלים כיום. כדי להחדיר את העניין להכרת
הצופה עד הסוף, מתפשט ההרג בסרט למימדים של אפידמיה,
בנוסח שרשרת־הרציחות שבאה בעיקבות מות
קנדי. לתוך קלחת המוות נקלע עיתונאי, קצת היפי, קצת
לא אחראי, קצת שתוי, קצת מסומם, אבל רודף־צדק
מושבע.
אף שהוא נוכח ברצח הראשון, הוא מסרב תחילה
להאמין, אך העובדות נערמות סביבו. וככל שהוא חודר
עמוק יותר לפרשה, מתגלה צל של חברת-רצח בע״מ
המגייסת פסיכופטים לשירותיה. העיתונאי, למרות גודל
המשימה, לוקח על עצמו להפיל את האירגון בפח.
הרעיון של פשע פוליטי נוסח קנדי, קינג או מאלקולם
איקס מתוכנן ומאורגן לפרטיו אינו חדש, והסרט, הבנוי
למראית־עין כטותחן לכל דבר, מגסה לחשוף אפשרות אחת
מאת. אלא שאפילו לתסריטאים סמפל וגילר ניראה הרעיון
גרנדיוזי כל-כך, שנשר החברה נשאר מעורפל למדי עד
סוף הסרט.
לא פחות מעורפלת היא נכונותו של הגיבור, ווארן
ביטי, להכניס את ראשו למיטה חולה, באותה עקשנות
אגדית שהיתה מאפיינת אולי גיבורי מערבונים, אך נראית

באיטי (מימין) — עיתונאי בעקבות מזימה
חשודה בסרט ריאליסטי בן״ימינו. לעומת זאת, השימוש
החזותי שעושה הבמאי אלן (הבלש ונערת־הטלפון) פאקולה
באביזרים שבסרט, בין אם זה חמיגדל שבו קורה הרצה
הראשון, או האולם הגדול והריק שבו מתרחש הרצח
האחרון, מיקום המצלמה ובחירת גווני הצבע, מעניקה
לסרט, למרות החורים שבתסריט, עניין לא-מבוטל.

א סו מ ת ־ או ה ר
עוש>ם רוח

״:צצו 11111 יו — —א—— 1—1י
נמה -ת עו פ ה ( 1975 אופיר, תל־אביב,
ארצות־הברית) — המעשייה
הקלאסית הידועה: תאונה
באוויר, מה יקרה למטוס, מה יעשו ציוותי״הקרקע להצ-
לתו י כדי למלא את השלד בתוכן, דוחסים לתוך הסיפור
אוסף טיפוסים ססגוניים. במיקרח זה, כוכבת־קולנוע לשעבר
(גלוריה סוואנסון המגלמת את עצמה) ,שלושה שיכורים,
ילדה בדרך להשתלת-כלייה, נזירה, שתיינית וכן הלאה.
ומאחר שאפילו כך נראה השלד דליל וצימחוני, דואגים
לכך שהדיילת הראשית תהיה אהובתו של ראש
צוות־ההצלה, ואילו מנהל־המיבצעים של החברה יושב על
גחלים, משום שאשתו ובצו במטוס.
מרגע שנפטר הסרט מן האיפיון הקלוש של הדמויות,
מן השיחות השדופות והעייפות ומן ההתחכמויות המשומשות,
הוא מתחיל להיות מותח. מתח חיצוני, אומנם,
כי איש אינו מטיל ספק בתוצאה הסופית, אבל בכל-זאת
מתח. הצטברות האסונות בזח־אחר-זה נראית אומנם קצת
מוגזמת, ודרך ההצלה עשוייח לעורר ספקות-בלב בררנים,
שיפקפקו בהיגיון שבתסריט. אבל, כידוע, לא על היגיון
עובדים סרטים כאלה$< ,לא בעיקר על תפאורות, על
הרבה שחקנים ועל עריכה.
יש כאן גם נטייה כלשהי לדבר על טרדנותם של אמי
צעי״התיקשורת בריגעי משגר שונים, ולתאר אווירה

דראביץ׳ וקאלופר
המדברת והעושה
הולך לכלא. שם חונקים ילדים בגיל רך,
כשכל יוזמה יוצרת נענשת — וכל חיוך
הוא פשע.״
אז מה, החלום האמריקאי עדיף? ״הח לום
האמריקאי מת,״ היא אומרת, ואת מקו מה
בפס־הקול תופסת פירסומת רעשנית
של קוקה־קולה, כל מה שנותר מאותו
חלום.
האכזבה הגדולה של מאקאבייב מן החלום
שבא מהמיזרח באה בהמשך :״אם תרצו,
זהו הסיפור על סטאלין שאכל את לנין,״
אמר מאקאבייב על סירטו.
חיוך של.ראש כרות. פועל הניקיון
המאוהב, מטפס על מכוניות מוצדס ריש-
מיות וצועק :״בוז לבורגנות האדומה!״
הוא מתיז מים בצינור על מכונות אלה,
בסימליות שאיגה קשה להבנה, ואז באים
אנשים במדים וסוגרים את זרם המים.
מילנה מטיפה לחופש מיני, לחירות האדם
ולזכותו של כל אדם לאורגזמה, ועל המסך
צועד לו סטאלין בפולחניות נפוחה, ולצידו
נפרשים דגלי הנאצים.
להקת מחליקים על קרח, רוסית, מבקרת
ביוגוסלאביה, וחייל אחד מעיר :״אמנות

קארן בלאך - -דיילת מטיסה ג׳מבו
השוררת בין ציוותי-אוויר, אבל כל זה מישני בהחלט.
העיקר הם האסון ומיבצעי-ההצלה, ולמתלהבים מסוג זה
של סיפורים מצפה תמורה מלאה. אם כי מעניין היה
לדעת למשל, מה היה קורה במיבצע מסוג זה, אילו המצי לים
לא היו דואגים דווקא ליקיריהס״שלהם בצרה, ואילו
האנשים היו מתנהגים, לשם שינוי, בצורה נורמלית?

בשיר־סיום יפה להפליא ״שיונח לקין להת חרט,
שיותן לאדם חופש כדי ליהנות
מחייו, ושלא ישכחו גם אותו אומלל, הנודד
על-יפני האדמה.״ ובחיוך של הראש
הכרות, שהופך חיוכו של רייך, מסיים
מאקאבייב את הדרשה.

לעם — כתפאורות של הצאר,״ וברקע
נשמעת שירה סוציאליסטית בנוסח הקוי-
סטרוקטיבי הידוע .״הדמוקרטיה שלנו היא
כמו גבינה,״ אומר פועל הניקיון ,״חלק
מקבל את הגבינה, וחלק את החורים.״
וכדי להמחיש את הדרך שבה עורך
מאקאבייב את סירטו ומדרבן את הצופה
ליצור לעצמו אסוציאציות: סטאלין מכריז
כי תורת לנין החלה להתגשם ;
בבית־משד תל-אביג
געים מצמידים אלקטרודות לראשו של
חולה ובעיקבות ההלם החשמלי הוא נותר
אהבה אחרי־הצהריים
מתעוות במיטתו: במירפאה רייכית, אנשים
צורחים ומתפתלים מרצונם, כדי לה (פריס, צרפת) — ניתוח פיקחי ומרתק של
גיע בסופו של דבר אל התפרקות המתח המוסד הזעיר־הבורגני הקאתולי בצרפת.
מבויים בדיוק ובכישרון בלתי־רגיל על-ידי
המיוחלת.
אריק רומר. כדאי לראות.
למרות כל מה שנאמר עד עכשיו, ואף
וינסנט, פרנסואה, פול
על פי שמאקאבייב הוא טיפוס אינטלק טואלי
שכדי להבינו צריך לדעת מה והאחרים (אסתר, צרפת) — שלושה
בורגנים בגיל־העמידה משלימים עם הגיל,
קרה בעולם, במשך הדור האחרון, אין
עם חלוף האידיאלים והחלומות, ועם המ צורך
להיבהל מן הסרט. יש בו הרבה
הומור (שחור, אבל מצחיק) ,יש בו הרבה ציאות כפי שהיא. סרט אנושי, רגיש
פיקחות ומי שיתאמץ קצת, ייהנה מאד. ומשוחק להפליא על-ידי מונטאן, פיקולי
בסופו של דבר, זוהי קריאה למען שיבה ורג׳יאני.
+פוצע כמעגל סקור (חן, אנגליה)
לאנושיות ואפילו הראש הכרות של מילנה,
על שולחן חדר־המתים, מוכן להבין את — ספק מותחן פוליטי על השתלטות ההון
ההתפרצות המטורפת האנושית של רקדך על הדמוקרטיה, ספק משימה בלתי־אפש־הקרח,
יותר מאשר את סגפנותו, הפולי רית קולנועית. לא־כל-כך משכנע ולא-כל-
טית העקרה. הרקדן עצמו, שקודם־לכן טען כך מחוכם. עם ג׳יימס קובורן, לי גראנט,
כי נאפופי־בשרים מנוגדים לתורת מילחמת הארי אנדריוז.
המעמדות וההישגים הסוציאליים, מבקש
כינורות הנשף (צפון, צר
תדריך

— סרט אוטוביוגראפי של מישל דראך
על ילדותו, בצרפת הכבושה, ובמקביל,
תלאותיו עם מפיקים קשוחים, כשהוא
מנסה להפיק את הסרט. העבר יכבוש את
כל האמהות (מי בארץ לא אוהב ילד
יהודי) ,וההווה ישעשע את חובבי-הקולנוע.

זרושלים
** נ׳ארננוט (הבירה, אנגליה) —
אונייודפאר עומדת בסכנת התפוצצות אם
לא ישלמו, כופר למי שטמן בה את מיטעני-
החבלה. סרט־מתח שסיפורו רחוק מלהיות
מקורי, אבל אפשר למצוא בתוכו הרבה
פרטים בעריכה, בצילום ובהערות־הביניים,
הראויים לבמאי ריצ׳ארד (הפטנט) לסטר.
* * אוכפים לוהטים (ירושלים,
ארצות־הברית) — אינדיאנים דוברים אי דיש,
הסנטור פוזל והשריף הוא כושי,
בפארודיה של מל ברוקס על הוליווד בכלל
ומערבונים בסרט. הצחקות בסיטונות.

חיפה

עד שהגט יפריד בינינו

(אורדן, איטליה) — סאטירה חברתית צי נית
של פייטרו ג׳רמי, על הגבר האיטלקי
שהוא תמיד קורבן לנשים, בין אם הן
בנות־זוג חוקיות, או רק פילגשים. עם
דאסטין הופמן, סטפניה סאנדרלי וקרלה
גרבינה.

ר ב־ שי ח של פתי פלד, שיפחה פ ל פן, דויד שחם,

..ההצהרות של מ מ של ת רבין שעם אש׳־ףלא יהיה שום מ 1״מ ־
אלה הם דיבוריםה מו בי לי םבהכרחאלהמילחמההבאה ״
״האם קיים עם פלסטיני ן אם קיים — האם יש לו זכות להגדרה עצמית, והיכן
אפשר ליישם זכות זו ! ״
״אגל הפלסטינים אינם מסתפקים כזכות ההגדרה העצמית. אין הם מכירים
בנו, ורוצים להשמיד אותנו. איך נוכל להכיר בהם ובזכויותיהם \״
״האם יש לנו עם מי לדבר עכשיו, אחרי ועידת ראבאט, שחיסלה את חוסיין
כגורם והותירה אותנו מול אש״ף לבדו, המסרב להכיר בקיום מדינת״ישראל \״
״מה יכולים להיות קווי״חסדר אפשריים בין ישראל והמדינה הפלסטינית ז
איך להבטיח ששיטחה לא ינוצל להתקפה עלינו, בייחוד נוכח העובדה שמותני
מדינת״ישראל צרות כל כך, עריה העיקריות יהיו בטווח תותחים, ושדות־התעופה
שלה — בטווח טילי קרקע״אוויר ז״
הרבה ישראלים בעלי רצון טוב, השואפים בכל ליבם לשלום, שואלים את
עצמם שאלות אלה בתום־לב, מתוך דאגה כנה לעתיד המדינה ולביטחונה. כל אחת
מן השאלות מחייבת תשובה כנה וממצה.

האם קיים עם פלסטיני י
מתי פ,לד: אני הושב שה-שאלה הזו הפכה לשאלה
שאינה עוד במקומה. כל אותן העמדות הפנים, שאנחנו
לא יודעים כביכול אם יש עם פלסטיני או מי הם הפלס טינים,
שייכות לתקופה שאני מאמין שכבר חלפה ואיננה.
האמת היא שאנחנו, כישראליים, נוכחנו בקיומו של העם
הפלסטיני לאחר תקופה ארוכה שחשבנו שהוא איננו
קיים, ב־ ,1967 לאחר מילחמת ששת־הימים. עד אז, כלומר
בין 1948ל־ ,1,967 רבים מאד מאיתנו נתפשו להנחה
שבאמת אין עם פלסטיני וכל מה שיש זה הקלף הפלסטיני
שהארצות הערביות משחקות בו לנוחיותן, ושבעצם

לפני חודשיים התכנסו בדירה תל״אביבית חמישה ישראלים, הפעילים מזה שנים
למען שלום ישראלי־פלסטיני ושהתמחו בנושאים אלה. הם הציגו לעצמם שאלות
אלה, וניסו לבררן תוך רב־שיח ביניהם. החמישה חיו :
• מתתיהופלד, מאלופי מילחמת ששת״חימים, ראש החוג לערבית
באוניברסיטה העברית.
• שימחהפלפן, מי שהיה במשך שנים רבות רכז המחלקה הערבית של
מפ״ם וכיום חבר הוועדה המדינית שלח, שפעל רבות בשיתוף עם ז׳אן־פול סארטר.
• עמוסקינן, חניך השומר הצעיר ואיש לח״י, הפעיל מאז מילחמת
ששת־הימים בכל היוזמות למען שלום ישראלי-פלסטיני ואיחוד מחנה־חשלום בישראל.
• דוידשחם, מי שהיה עורך ביטאון מיפלגת״חעבודח ,״אות״ ,עד לסגירתו,
חבר מרכז מיפלגת העבודה ומפעילי ״החוג לליבון״ בה.
• אוריאבנרי.
השבוע פורסם הדו״ח המלא של רב־השיח בחוברת, הנושאת את הכותרת
״דיעה ישראלית אחרת.״ ״העולם חזה״ מביא להלן קטעים מתוכה :

עם פלסטיני, אלא ברור באופן חד־משמעי, על דעת
כל העולם, שהעם הזה קיים, ויש לו זכויות, ושום הסדר
במזרח־התיכון לא יוכל לקום מבלי להביא בחשבון את
קיומו של העם הזה ואת זכויותיו.
אורי אפנדי נ באותה סיטואציה היסטורית׳ שלמחרת
מילחמת ששת־הימים, לא הגישה המנהיגות הישראלית
תוכנית לפיתרון הבעייה הפלסטינית, וגם לא יכלה לקלוט
את עצם הרעיון הזה. אני סבור שאחת הסיבות לכך היתה
זו שרבים וטובים בארץ האמינו, אחרי ,1948 כי העם
הפלסטיני חדל להתקיים, או לא היה קיים מעולם.
זו היתר״ ללא ספק, אשלייה הרת־אסון. העם הפלסטיני
לא חדל להתקיים אחרי •1948 הוא היה קיים כגורם פוליטי

עמום קינן: גם אני חושב, כדברי קודמי, שהפלסטיני
הראשון עם מודעות פלסטינית נולד ביום שנולד הישראלי
הראשון עם מודעות ישראלית. ימי הלאומיות הפלסטינית
הם כימי הלאומיות הישראלית. שני העמים ניזונים
במאבקם זה מזה והמאבק אינו רק מאבק האחד בזולתו,
אלא קודם כל מאבק עצמי ליצירת זהות עצמית. יש
הרבה דימיון והרבה הקבלה בין המקרה הישראלי ובין
המקרה הפלסטיני, בין ההתייחסות של הישראלי אל
העם היהודי והמורשת היהודית וההתייחסות של הפלסטינים
לעם הערבי ולמורשת הערבית.
כדי ליצור זהות ישראלית וכדי ליצור זהות פלסטינית,
בא המאבק וחישל כל צד ליצירת הזהות שלו. ברגע
שהזהות נוצרה היתד, זהות עויינת שמתנגדת לה. אני
חושב שהזהות הפלסטינית קיימת בעצם מהיום שנולדה
הציונות. לרשימת המחדלים שהיו מצד ישראל כלפי
הפלסטינים אפשר, כמובן, להוסיף את רשימת המחדלים
שהיו מצד הפלסטינים כלפי ישראל.
דויד שחם: ובכן, לדידי עם ישנו כאשר הוא מרגיש
שהוא ישנו וזה לא עסקו של עם אחר להכיר או לא
להכיר בעובדה הזאת, זוהי עובדה שיש עם פלסטיני,

..ימי חלאמדות הפדסטידזו
הם נימי הלאומיות הישראלית״
בגלל הסיבה האחת והיחידה שיש מי שחושב שהוא
עם פלסטיני.
גחגחה שיש עם פלסטיני — או ״ישויג סלסטיגית״ —
האס יש לו זבות הגדרה עצמית יחיכן אפשר ליישם
זבות זו 1

מתי פלד

עמום ל,יינן

״העם הפלסטיני קיים״

״ישראל תשמש כמתווך״

אין בקלף הזה שום דבר. ב־ 1967 התברר לפתע שהקלף
הוא לא קלף ריק, אלא יש מאחריו מהות מאד־מאד
סולידית ורצינית. היתה דרושה מידה רבה מאד של אומץ
והעזה מצד מדינאים ישראליים להודות שזהו המצב, שאכן
יש עם פלסטיני.
השינוי היחידי הוא שבמקום שבעבר אולי הוא שימש
באמת קלף ששיחקו בו מדינות ערביות זו נגד זו, הרי
אחרי מילחמת ששת־הימים כל הישות הפלסטינית הזו
היתד! בידינו למעשה. לא היה עוד מקום למישחק —
היתד, ישות׳ היה עם וצריך היה להודות בקיומו ולהסיק
את המסקנות.
במקום זה נוסתה, כידוע, ממשלת ישראל להתחמק
מהעובדה שנתגלתה לפתע, בעזרת כל מיני נוסחאות
חסרות־שחר שבעיקבותיהן אנחנו נמצאים היום במין
מצג, שלא רק אי־אפשר יותר לשאול אם יש או אין

פוטנציאלי כל העת, ואילו היתד, ממשלת ישראל דאז
מודעת לעובדה הזו, היתד, יכולה להציע פיתרונות שיכלו
למנוע את המשך הסיבסוך.
לי נדמה, למשל, שבין 1948ד 1967 היתד, חמנייה
המרכזית-,שפיתרונה יכול היה להביא את השלום — בעיית
הפליטים. בהתנגדותה הטוטאלית לשיבת פליטים ולפיתרון
יסודי של הבעייה הזו גרמה, למעשה, ממשלת ישראל
לכל מה שקיים היום.
אילו היתד, בעיית הפליטים נפתרת בצורה זו או אחרת
עוד בתקופה ההיא, אילו היו מחנות־ה,פליטים מתרוקנים,
אילו חזר חלק מהפליטים לישראל והאחרים היו מקבלים
פיצויים ורואים את בעייתם האישית כפתורה — כי־אז
היה כל מה שהחל מתחולל במחנה הפלסטיני ב־1967
לובש צורה שונה לחלוטין. ההתעלמות מן הבעייה הפלס־טינית
לפני 1967 היתד הרת-אסון__ .

אורי אפנדי: לדעתי, זכוה ההגדרה העצמית של
הפלסטינים פירושה בפועל הקמת מדינה פלסטינית, באותו
שטח שבמציאות ההיסטורית הנוכחית הוא אותו חלק
פלסטין שנשאר ערבי, דהיינו הגדה המערבית ורצועת
עזה. ואילו זכותה של האומה הישראלית להגדרה עצמית
מתייחסת לשיטתה של מדינת ישראל כפי שהתגב־ש
בתקופת־הראשית של המדינה, עד שהתערערה היציבות
במילחמת ששת־הימים.
שימחה פלפן: כאן יש לנו באמת בעייה מיוחדת־במינה,
שאינני רואה דומה לה באזורים אחרים של
העולם• לפנינו שני עמים שי*ש להם זכות הגדרה עצמית,
אבל לשניהם יש זיקה לאותה הטריטוריה שהם רואים
אותה כבסיס לקימום החיים הלאומיים שלהם. קודם
כל חשוב להגדיר דבר אחד — מהי זכות ההגדרה העצמית.
זכות ההגדרה העצמית היא בעצם זכות להיפרדות,
זאת אומרת, זכותו של עם לא לחיות תחת שלטונו -של
עם אחר. מבחינה זו אני חייב לציין שיש במנהיגות
הפלסטינית נטייה לסלף את המושג הזה, משום שהיא
לא מסתפקת במאבק על זכות הפלסטינים לחיות חיים

עמוס קינן ואודי א בנ ר
לאומיים עצמאיים, אלא רוצה גם להטיל על עם אחר את
הצורה של החיים הלאומיים שלה.
פה יש איזו סתירה פנימית בתוכניתה של ההנהגה
הפלסטינית, כשם שיש ניגוד בין התוכנית ובין דרכי
הגשמתה. היא מערבבת זכות של הגדרה עצמית עם
הזכות להגדיר את קיומו הלאומי של עם אחר, ועם זאת
היא רוצה להגשים את הרעיון של מדינה משותפת בדרכי
אלימות. אני מכיר בזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים,
זאת אומרת זכותם לא לחיות תחת שלטון של עם אחר,
לבנות את חייהם כפי רצונם, אבל בתנאי שיכירו שגם
לעם היהודי יש זכות להגדרה עצמית.
אם הם רוצים במדינה אחידה, משותפת, המשתרעת
על כל שטחי הארץ — הם חייבים להכיר בכך שזו
יכולה להתגשם רק בדרכי שלום, רק על בסיס של
הסכם עמים• במקרה כזה יש סיכוי שאחרי כמה דורות
ששני העמים יחיו ביחד, ויגיעו לאפשרות של דו־קיום
בשלום, זה יהיה העתיד המדיני המשותף.
עמוס קינן ג מכיוון ששני העמים נפגשים בטראומות
שלהם על אותה פיסת אדמה, נשארת כמובן רק האפשרות
של חלוקה. וחלוקה היא לא רק פשרה בין שני גופים
ולא רק פשרה טריטוריאלית, זו לא רק פשרה בין שני
ארגונים פוליטיים. זו צריכה להיות גם פשרה נפשית וגם
פשרה פסיכולוגית. זאת אומרת שכל אחד משני העמים,
אם הוא מגיע למסקנה העצובה שאי־אפשר להשמיד את
השני, אי־אפשר לשעבד את השני ואי־אפשר לחיות
עם השני תחת קורת־גג אחת בתחפושת ובמסיכה -
מוכרח לדעת שהזיקה שלו אל פיסת־הארץ שלו, תלויה
גם באפשרות של הצד השני להגשים את הזיקה שלו אל
אותו המקום — וזוהי חלות הדדית.
דויד שחם: יישאר כל עם עם החלום שלו, עם
המשאלות שלו לעתיד, עם האמונה שלו שהכל מגיע
לו, אבל יסכים שבמציאות אין ברירה אלא להכיר בעובדה,
שכאשר לשני העמים יש תחושת זכות על אותה כיברת־אדמה,
הם צריכים למצוא את הדרך לחלק ביניהם את
כיברת־האדמה בלי לחלק את תחושת הזכות.
מ תי פלד: אני חושב שרק על־ידי כך שכל אחד
יכיר שמבחינה תיאורטית יש צדק בתביעה של הצד
השני להזדהות לאומית, עם טריטוריה בהיקף הרבה יותר
גדול מאשר עומדת לרשותו, יכול להיפתח הפתח לשלב

..סל לסבל במיטען חוגר
נפץ כשאין בשנו נפץ״
הנוסף של ההכרה ההדדית, שבהעדר אפשרות שעם אחד
יקבל לריבונותו את כל הטריטוריה שמדובר בה, מוכרחת
לבוא חלוקה של אותה טריטוריה, ששני העמים שואפים
אליה, באופן שלכל אחד מהם יהיה חלק הוגן, חלק
צודק של אותה הטריטוריה. זה התנאי היחידי לדד
קיום בין שני העמים, היהודי והפלסטיני.
אגל הפלסטינים אינס מטתסקיס בזכות סהגדדת סעע־מית.
חס אמס מגירים בגי ורוצים להשמיד אותנו.
איך נוכל להביו נחס וגזכויותיהס ז
שימחה פלפן: יש כאן מצב פרדוכסאלי. היום
אנחנו משתמשים לגבי הבעייה הזאת באותם הנימוקים
שהביאו את הפלסטינים לדחות ב־ 1936 וב־ל 194 את
תוכנית החלוקה, גם הם אמרו אז שהיהודים רוצים
להשתלט על הארץ כולה בשלבים — השלב הראשון
זו החלוקה ואחר כך תבוא השתלטות על הארץ כולה,
ולכן הם דחו את רעיון החלוקה. אי־אפשר לומר שלא
היד, לחששות אלה על מה להסתמך. הערבים יכלו להצביע
גם בעבר על הרבה גילויים של מדיניות השואפת
להתפשטות טריטוריאלית בציבור היהודי, והיה איזה־שהוא
רקע לפחדים.
היום אנחנו משתמשים בעצם באותם הנימוקים כלפי
כוונות הפלסטינים׳ בזמן שיחסי־הכוחות הפיזיים, הכל כליים
והצבאיים מפריכים מן היסוד את החשש שכוונות
אלו דווקא יקבעו את דרכה של המדינה הפלסטינית•
ברור לגמרי שמדינה פלסטינית, אם תקום, אפילו תדגול
ברעיון של החזרת שלמות פלסטין, לא תהווה סכנה
צבאית שישראל לא תוכל להתמודד איתה.
מדינה פלסטינית שלא תפתור את בעיית העם
הפלסטיני, זאת אומרת בעיית הפליטים, בעיית ריכוז
הגלויות שלהם, קליטת האינטליגנציה שהתפזרה במזרח
הקרוב, באירופה וארה״ב, מדינה כזאת לא תהיה פתרון.
ואם היא תתמסר לפתרון הבעיות הלאומיות האלה,
וזה ייתכן רק תוך •שיתוף פעולה עם ישראל, החלום
ישאר חלום. הפחד מפני סכנת ההשמדה, שמפיצים אותו
כיום, בהחלט אינו מבוסס על שום ניתוח של הנתונים
של המציאות.
קמוס קינן: השאלה איננה אם הפלסטינים רוצים
להשמיד אותנו, אלא אם הם יכולים להשמיד אותנו,
ושאלה יותר חשובה היא — האם הם רוצים בכל תנאי
להשמיד אותנו, או רק בתנאים מסויימים הם רוצים
להשמיד אותנו, נאמר כאשר אנו מהווים איום על עצם
קיומם כיישות עצמאית.
אני חושב שהשאלה איננה שאלה שבינינו ובין הפלס טינים
אלא בינינו לבין העולם הערבי. צריך לשאול
בכל הכנות האם לגבי העולם הערבי משמשת הבעייה
הפלסטינית כתירוץ להחזיק את ההתנגדות לישראל על

שימחה פלפן

דויד שחם

אורי אכנרי

״לפתור את בעיית הפליטים״

״חלוקת אדמה, לא זכות״

״רצון ההשמדה ייעלם״

אש חזקה בטמפרטורה גבוהה או האם, כאשר תיפתר
הבעייה הלאומית של העם הפלסטיני, יקטן החיכוך בינינו
ובין העולם הערבי.
לי נראית בעיית ״שאיפות עמי האיזור״ כשאלה
רלוונטית מאד לגבי העתיד שלנו, זאת אינה שאלה
היסטוריוסופית. יש כאן איזור גיאוגרפי ענק שכולו
עשוי, פחות או יותר, מיקשה אחת ותרבות אחת ואנחנו
פה נטע זר. נטע זר יכול להיות דבר לא מסוכן כאשר
הוא מיעוט נסבל ויכול להיות מסוכן מאד כאשר יש
לו עצמה כלכלית, צבאית׳ חברתית, טכנולוגית וכר,
וכאשר הוא מקבל גיבוי מכוחות עויינים לשאיפות האיזור
וכאשר הוא לא רק מקבל גיבוי אלא הוא משמש כאן
נוכחות מתמדת של אותם כוחות, שוט, כלב שמירה,
ראש חץ, ראש גשר, תקראו לזה מה שאתם רוצים.
אני חושב שלטווח הארוך לא יהיה מנוס מהתמודדות
שלנו עם עצמנו בשאלה הזאת — האם אנחנו מוכנים
להפנות עורף אל העולם הזה, שחייב לנו חוב מוסרי
עמוק, ועם הפניית העורף אליהם להפנות את הפנים
שלנו אל האנשים שחיים כאן מסביבנו 1האם אנחנו
מסוגלים לכבד את השאיפות שלהם 1
יש עכשיו למשל משבר הנפט• אני יכול להבין
צרפתי, שבדי או בלגי שזועק חמס על הסחטנות הערבית.
קשה לי קצת להבין מדוע ישראלי זועק חמס על
הסהטנות הערבית. העולם האירופי המערבי סחט במשך
מאות שנים את העולם השלישי ועל זה איש לא זעק
חמס. אם העולם השלישי בא ורוצה לקבל בחזרת את
מה שנלקח ממנו, קוראים לזה סחטנות. כאשר אתה
אינטרסנט בעניין, מותר לך בהחלט לקרוא לזה סחטנות.
בכלל, מותר לעשות הכל בפוליטיקה, השאלה היא רק
איפה אנחנו הישראלים עומדים. אם גם אנחנו קוראים
לזה סחטנות, זאת אומרת שאנחנו מפנים את גבנו אל
שאיפות האיזור ואת פנינו אל היבשת שהקיאה אותנו,
לאחר שכמעט הצליחה להשמיד אותנו. אני חושב שאם
אנחנו לא נגיע אל המהפיכה העצמית הנפשית הזאת —
לאורך ימים גם הסדר־ביניים, כלומר הסדר בינינו ובין
הפלסטינים, לא יפתור את הבעייה•
אני גם לא הייתי רוצה להיות נאיבי׳ אני יודע
שמהפיכות לאומיות, מהפיכות עצמיות, אינן פורצות
יש־מאין אלא גם הן תוצאה מהסדרים פוליטיים. אם יהיה
הסדר בינינו לבין הפלסטינים, אחת התוצאות תהיה
פתיהות־יתר של ישראל ושל הישראלי לגבי העולם
הסובב ״אותנו, על כל בעיותיו ההיסטוריות הכלכליות,
החברתיות והטכנולוגיות, ורצון להשתתף בעיצוב פני
האיזור.
ישראל היתד, יכולה אפילו לשחק תפקיד חשוב, בתוקף

״דיעה ישראלית אחרת״
חוברת בת 44 עמודים, המכילה את הנוסח
המלא של רב״השיח בין אורי אבנוי, מתתיהו
פלד, שימחה פלפן, עמוס קינן ודויד שחם, הופיעה
ומצוייה עתה לחלוקה. כל המבקש להשיגה,
לעצמו ולחלוקה בחוג מכרים, יכול לפנות
למערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אביב,
טלפון ,02 — 24 33 86 ולהזמין את הכמות
הדרושה לו.
בקרוב יופיע חתירגום האנגלי של החוברת.
המסורת שלה והתרבות שלה. היא היתד, יכולה לקשר
ולשמש כמתווך בין שאיפות האיזור הזה לבין העולם
הגדול.
דויד שחם ג גם אם נקבל שהרצון של העולם הערבי
כולו הוא, ברגע זה, להשמיד אותנו או לראות בהעלמותנו
מכאן — אין זה אומר שאנחנו צריכים לעזור לו, בכך
שנגביר את הרצון הזה בעזרת מעשים שלנו. אפשר
להנדשיל זאת כך: הרצון של העולם הערבי להשמיד
את ישראל דומה למיטען של חומר־נפץ. אבל חומר־הנפץ
יותר קל לפוצצו כאשר נמצא בתוכו נפץ. הסכסוך המיידי
על הטריטוריות שאנחנו מחזיקים מאז 1967 הוא הנפץ
הזה• הרבה יותר קל לטפל במיטען חומר־נפץ כשאין
בתוכו נפץ מאשר במיטען חומר־נפץ שנמצא בתוכו נפץ.
מתי פדד: הזכרתי את הנסיונות של גורמים פלס טיניים
לזכות בהכרה ישראלית מייד לאחר מילחמת ששת־הימים.
נסיונות כאלה הלכו ונישנו במשך כל השנים.
ישראל, כפי הידוע, דחתה את הנסיונות האלה, ולא רק
דחתה אותם אלא גם נקטה פעולות אקטיביות מאד לחסל

כל אפשרות של התארגנות של גופים כאלה, ועל־ידי כך
השאירה את הנציגות הפלסטינית בידי גורמים שכל הזמן
ביטאו עמדות קיצוניות יותר, עמדות של חוסר־התפשרות
וחוסר־השלמה עם קיומה של ישראל.
זה לא היה הכרחי, היתד, בהחלט אפשרות ליצור
נציגות פלסטינית שתדבר בסגנון אחר, שתגדיר מטרות
אחרות, אלא שהאפשרות היחידה לנציגות כזו היתד,
אך ורק בתוך השטחים הכבושים על ידי ישראל.
וכיוון שלנציגות הזו לא ניתנה אפשרות לקום, ממילא
נשארה הזירה של הנציגות הפלסטינית כולה בידי הארגונים
היותר קיצוניים.
הם זכו עכשיו להכרה בינלאומית, אבל אני חושב
שאנחנו לא צריכים להתעלם מהנטיות של כמה־וכמה
ממשלות אשר הצביעו בעד הזמנת אש״ף לאו״ם, והסבירו
שהצבעתן אין בה בעצם לא הכרה באש״ף וודאי לא
בתוכנית הפוליטית שלו, אלא שיש בה ביטוי להכרה
שלהן שמוכרחים לאפשר לגורם פלסטיני להופיע בזירה
המדינית ולקחת חלק בדיונים.
העובדה שארצות כאלו יכלו למצוא את הגורם הפלס טיני
אך ורק באש״ף — לה תרמה ישראל תרומה רבה,

אני רואה מקום וב לאפשרות
שהוכנו של אש״ו שתלור
גם מתוך אי־ראיית הנולד וגם מתוך שיכנוע עצמי בסכנות
ובחששות שלא היה להן שום מקום.
או רי א כ ; רי: כשלעצמי, הייתי עודך הבחנה בין
שני היבטים של הבעייה ( :א) האם הפלסטינים יכולים
להשמיד אותנו( ,ב) האם הם רוצים לעשות זאת.
הרא-שון הוא בעייה מוחשית, ואילו השני בעייה נפשית.
לגבי היכולת הממשית תלוי הדבר ביחסי-כוחות. אם
נהייה אי־פעם במצב שבו ניתן יהיה להשמיד את מדינת-
ישראל, כלומר שכוחנו הלאומי בכל השטחים ייחלש
עד-כדי־כך שסכנה כזו תהיה קיימת, כי־אז הייתי אומר
שסכנה כזאת קיימת בימי־שלום כבימי־מילחמה, ובעת
מילחמה יותר מאשר בעת שלום.
ככל שנתקדם לקראת שלום תקטן הסכנה לכך, וככל
שנתמיד במצב הלוחמה יחמיר המצב. אני אינני מאמין
שאפשרות כזו קיימת או תהיה קיימת בעתיד הנראה־לעין,
בגלל עדיפותנו הפיסית, החברתית, הצבאית והטכנולוגית
הגדולה.
מתי הזכיר את דברי סאדאת, וזוהי טענה שכולנו
נתקלנו בה פעמים רבות במגעינו עם הערבים בארץ
ובחוץ־לארץ: בפועל — אנחנו המאיימים על העולם
הערבי, ולא להיפך.
לגבי הרצון להשמיד אותנו, הייתי סומך על תהליך
היסטורי של התפייסות׳ של יצירת ריקמת־חיים חדשה
בעיקבות הסדר־שלום. הסדר כזה כשלעצמו אינו מביא
את השלום, אבל הוא עשוי להביא עימו ריקמה שבכוחה
ליצור, בהדרגה, מצב של שלום בפועל. המדובר בריקמה
של קשרים תרבותיים, פוליטיים, מייסחריים כלכליים,
חברתיים, אנושיים. אלף ואחד מישורים של התקשרות
שייווצרו כאשר ייפתח הגבול בין שתי המדינות —
פלסטין וישראל.
אט־אט ייווצר מצב שבו ייעלם רצון ההשמדה.
הרמזים שהשמיע עמוס קודם, לגבי עמדתנו במאבק
ההיסטורי של העולם השלישי נגד העולם המערבי —
המתבטא כעת בבעיית הנפט — רלוונטיים מאד לבעייה
הנדונה. על-ידי כך שאנו משייכים את עצמנו לעולם
המערבי המאיים על ארצות־הנפט הערביות, אנו עושים
שוב מישגה היסטורי פטאלי. זאת, מאחר שמקומגו הוא
עם העולם השלישי, התובע את זכויותיו כלפי העולם
המערבי, גם אם מבחינת הנסיבות המציאותיות הזמניות,
החולפות, כתוצאה מן הסיכסוך בינינו, אנו מצויים בברית
עם העולם המערבי.
אפשר לומר זאת וחייבים לומר זאת.
האס יש לנו עם מי לדגי, עכשיו אסרי ועידת יבאט,
שחיסלה את חוסיין כגורס והותירה אומנו מול אש״ף
לגדו, המסרב להכיר בקייס מדינת ישראל !

אורי

אבנרי: לדעתי, אם נתחיל את המחשבה מן
(המשך בעמוד )36

דדברעאש״ ף 7

(המשך מעמוד )35
המצב הקיים היום, הרי אם נרצה או לאו
— עלינו להכיר בכך שכתוצאה מן המציאות
וגם מן השגיאות שלנו, אש״ף
הוא כיום הנציגות הערבית היחידה ה קיימת
בשטח.
אני רואה מקום רב לאפשרות שההרכב
של אש״ף עצמו ישתנה. עם הצטרפות
האוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית
וברצועת עזה לאש״ף, יילד הגורם הזה
ויתרחב בתוך מיסגרת אש״ף. אני מצפה
לכך שבתוך אש״ף ובתוך הממשלה הפלס טינית,
כאשר תקום זו, תיווצר קואליציה
בין נציגות השטחים המוחזקים, שתהיה
מעוניינת בפיתרון מעשי מהיר לסיכסוך,
לבין הגורמים המתונים הריאליסטיים ב תוך
אש״ף, המרוכזים כנראה סביב ערא־פאת
— כנגד האירגונים הקיצוניים ה-
נימנים גם הם עם אש״ף.
שימחה פלפן ז לטובת העם הפלס טיני
ואף לטובת ישראל, רצוי שהחלקים
השונים אצל הפלסטינים יגיעו ביניהם
לאיזה קונצנזוס וישתחררו מן התלות
במאבקים בין־ערביים. התנאי לכך הוא,
לפי דעתי, פתרון בעיית הפליטים.
אם בעיית הפליטים תשאר כפי שהיא
היום ללא התקדמות לפתרון מלא, אזי

דוושה זן]1צנציה
סלדה חדשה ימדחת־החוץ
הישראלית

גם בדי להעניק
את בל האהבה
את חייבת ללמוד

כדי להגיע למיצוי ת פ קי דהא חו ת אין די ברגש ח ם וברצון עז. י,<4
עליד לרכוש ידע מקי ףבת חו מי ם רבים:
פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מ ק צו עו ת סי עו דומק צו עו ת רפואה.
בוגרת י״ב! א ם דצונך לר עתפר סי ם נו ס פי ם,
או להיר שם לביה״סלא חיו ת מו ס מ כו ת -
אנ א פכי אל אחד מנ תי ה ס פר ל א חיו ת שליד בתי ה חו לי ם:
המרכז הרפואי סורוקה, באד שבע -ביה־ק דינה־ מרכז רפואי בילינ׳זיו,
פתח תקוה -ביה־ח ״מאיד״ ,כפר סבא -ביה־ח המרכז׳ בעמק, עפולה
-ביה״ח קפלו, רחובות ־ ביה״ח -השדוד, פתח תקוה

אם את רוצה ללמוד להעניק ־ זו יכולה להיות את!

133

קופת חולי
של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

תנגריפון המנויים של 1נ! 1ול 0הוות
החל מ־1.12.1974
לשנה בלירות
מחיר הוצאות
העיתון׳ משלוח

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

16 + 164
32 + 164

ל !/2-שנח

= 180
= 196

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

92 = 8 + 84
100 = 16 + 84

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר
• לכל ארצות אירופה ואיראן
• לקפריסין
• לארה״ב ולקצרח
• לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
• למקסיקו
• לדרום־אפריקה, זמביה, רודזיה, ונצואלה,
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה
• פרו ויפאן
• לאוסטרליה וניו-זילנד
• לפנמה

234 1! 70 +
220

284 — 120 +
276 — 112 +

* 36 + 84־ 120
29 + 84 113 146 — 62 + 84
142 — 58 + 84
281 117 + 164
320 — 156 + 164

144 = 60 + 84
164 — 80 + 84

364 = 200 + 164
360 — 196 + 164
334 — 170 + 164

186 — 102 + 84
184 = 100 + 84
87 + 84
171
164 164 164 164

שום דבר לא יפתור את הבעיה הפלסטי נית׳
לא מדינה פלסטינית ולא הכרה שלנו
באש״ף, העם הפלסטיני לא ישקם את
עצמו בלי פתרון בעיית הפליטים.
ע מו ס קינן ג אני חושב שממשלת יש ראל
עושה היום מעשה חמור מאד ויכול
להיות שהיא פתחה פתח למחדל, שה־מחדל
של אוקטובר 1973 יהיה טיפה קטנה
לעומתו. ההצהרות החוזרות ׳ונשנות של
ממשלת רבין שעם אש״ף לא יהיה שום
מו״מ ואם זה אש״ף אז אין עם מי לדבר
על שלום בגבול המזרחי, אלה הם דיבו רים
המובילים בהכרח אל המלחמה הבאה.
ואת התוצאות של המילחמה הבאה אני
לא הייתי מציע לאיש לנבא.
הכרה בנו הינה תנאי לישיבה לשולחן,
אבל לא אנחנו צריכים להיות החרטומים
האלה שאומרים לא.
שימחה פלפן: ברור שבסופו של
דבר לא תהיה לנו ברירה אלא להידבר
עם ההנהגה הזאת של העם הפלסטיני,
שתהיה מורכבת בצורה זאת או אחרת
סביב אש״ף. מה שצריך להיזהר הוא,
שלא נגיע למצב שבו לא נוכל לעשות
זאת בגלל הקיפאון שיושתלט עלינו. אם
נגיע למצב כזה הרי נוביל למילחמד.
חדשה, ומילחמה חדשה כזאת עשויה
להביא אותנו למצב שבסופו של דבר
נעשה כל מה שלא רצינו לעשות —
אבל בתנאים הרבה יותר גרועים.
מדינת ישראל צריכה לשנות מן היסוד
את כל מדיניות־החוץ שלה, צריך לחשוב
על עניין יחסינו עם המעצמות הגדולות,
לשאול אם אנחנו צריכים להקשות על
תהליך הדיטאנט או להיפך — לעשות הכל
כדי שהוא דווקא יתקדם, ויאפשר הסכם
בין המעצמות הגדולות כערבות לשלום.
ויותר מזה, אנחנו צריכים להציע לעולם
הערבי את הרעיון של הוצאת האיזור
מתחום ההתחרות בין המעצמות הגדולות
ומניעת החדירה של בשק אטומי. הבעייה
הזאת מעסיקה אותי במיוחד. נכון שהיום
יש לנו ״מונופול״ ואנחנו הקדמנו את
הערבים בהרבה מאד שנים, אך העדיפות
שלנו אינה יכולה להימשך. ואם הערבים
יעלו על הדרך של ייצור אנרגיה ונשק
גרעיני, הם יגיעו תוך מספר שנים ל שוויון
אתנו, אם לא למעלה מזה.
ואז, דווקא רעיון ההשמדה באמצעות
״לחיצה על כפתור״ יכול להיות מאד
מפתה לשליטים ערביים׳ שחיי אנוש לא
נחשבים בעיניהם והמוכנים לשלם כל
מחיר כדי להגיע לחיסולה של ישראל.
לפי דעתי דרושה כעת קונצפציה כו ללת
חדשה למדיניות־החוץ הישראלית.
רעיון הנייטראליות, ההשתלבות בעולם ה שלישי,
באיזור, יצירת שוק משותף של
ארצות האיזור, אלה הם ראשי־הפרקים
לקונצפציה חדשה זו. המדיניות שלנו עד
כה נחלה כישלון חרוץ. נחוצה לנו רוויזיה
רעיונית כוללת.

ד פיפי
מלכת העסקים
ד.יא בשום פנים לא נראית כמו אשת־עסקים,
תגידו מה שאתם רוצים. היא אולי
נערת־זוהר, חתיכה לא־נורמלית, פקידה,
שחקנית, אבל אשת־עסקים — זה לא.
אבל היא כן, מה אפשר לעשות? אתה
יושב ומדבר איתה שתי דקות, עוברות
לך מייד רומא, פריס, לונדון, בריסל וקנוק-
לה־זוט — הכל במכה אחת, ובמיספרים.
׳פיפי לוי, שהיא אילתית לשעבר ונשו אה,
לדבריה, ליהודי עשיר בשם מרק,
באה לארץ לעשות עסקים.
לא די לה בבוטיקים שיש לה בבריסל
ובקנוק־לדדזוט, היא החליטה להתלבש גם
על הארץ, וחזק.
אז קודם־כל יש לה פגישת־עסקים עם
מנהל בית־מלון חדש, שם היא עומדת
לרכוש שתי חנויות ולפתוח בהן בוטיק
יוניסקס. חוץ מזה היא עומדת לפתוח עם
האח שלה, צ׳רלי, שהוא סגן־מנהל חברת
ארקיע, מיסעדה לא־נורמלית עם דיסקוטק
ואוכל דליקטס. לכן אין לה זמן, והיא
ממהרת, ויש לה גם ילדה קטנה בשם
נטאלי ומכונית־ספורט לבנה, והיא דוהרת
מפגישה לפגישה.
היא בעצם לא מבינה מה פתאום היא
החליטה לפתוח עסקים דווקא בארצנו הק טנטונת.
ומי שמבין עוד פחות ממנה הוא
בעלה, מרק. הוא מציע לה כל הזמן לעשות

ח תונ ה
ירו של מי ת
אני לא יודעת למה אנשים מסבכים אותי
בצרות. אני באמת בקושי מכירה את
הזוג הזה שאני הולכת לכתוב עליו כעת
ואם הייתי רואה אותו ברחוב הייתי מכסי מום
מאחלת לו מזל טוב והולכת לי
לדרכי.
אבל מה, מישהו שאני דווקא כן מכירה
הבטיח להם סיפור ברחל המרחלת, כמת־נת־חתונה
ואני בפני הלחצים שמפעיל
עלי האיש הזה שאני מכירה לא יכולה
לעמוד. מה לעשות, אני כזאת טובה.
אז הנה לכם מתנת-החתונה. כלשונה.
׳רפי מילגדום, מי שהיה רכז־התרבות
של הסתדרות הסטודנטים בירושלים, הת חתן.
מה יש, אתם נדהמים? אני לא. הוא
פשוט התחתן, ועם כן־חברתו לא־חברתו
רדתי סלמון, הלא היא רותי הג׳ינג׳ית.
שני המחותנים האלה, הן רותי והן רפי,
הם לפי עדויות בשבועה מעמודי-התווך של
הבוהימה הירושלמית שלי, באופן אישי,
יש רושם שהיא מורכבת מעמודי־תווד
בלבד ואיו בה איזה סתם עמוד שלא
ממלא תפקיד איסטרטגי.
בקיצור, השניים האלה, בלי להודיע לאף
אחד הלכו להם ביום השלישי האחרון לבית
אמו של רפי, הגרה בשכונת רחביה, הזמינו
לשם רב ועוגות מאצל קו פ בעל קפה
טעמון, וערכו חופה כדת משה וישראל.
השניים, שרצו לשמור את עניין החתונה
בסוד, עשו שגיאה אחת, והיא העוגות שהז מינו
אצל קופ. כי עוד באותו ערב ידעו
כבר כל תושבי טעמון והנלריח הקטנה על
השימחה שפקדה את בתי מילגרום־סלמון.
השניים גם לא תספיקו לחגוג את נישו איהם
לאורך זמן. מייד למחרת היום נקרא
רפי, שהוא קציו־תותחנים מיל ,.לשירות־מילואים,
ורותי נשארה לבדה בחדרם המ שותף.

מה נותר לי לעשות? להגיד מזל
טוב? אגיד כרגיל, שיהיה במזל.

עסקים בריוויירה הצרפתית או בלונדון,
אבל היא בשלה: רק בישראל.
היא באה הנה כל כמה חודשים, כי
אנחנו אצלה בנשמה, ולמרות שהישראלים
לא מנומסים כמו למשל הבלגים, היא אוהבת
אותם ובמקום להחליק עכשיו על
מורדות האלפים המושלגים בסן־מוריץ,
היא פה, משתזפת בשמש האילתית החמימה.

הכבוד, באמת, כמה שהבחורה הזו
לא סנובית.

1 11 0

מלך הפטנט,
אם מישהו מכם חשב שרפי גל,פץ הוא
גורם־המשיכה היחידי לכפר־הנופש שלו,׳
טעות בידו. כי מי מכם שחשב כך, פשוט
לא ראה את ברנרד.

111

פיפי

ברנארד

עסקים בשפע

דממה מוחלטת

סי פו ר
ע צו במאד
ליכאורה הוא נראה כמו אדם מן ה יישוב.
מגולח, מסורק, לבוש תמיד בחלי פות
גזורות היטב וענוב עניבות פאר.
כל בוקר בשעה שבע בדיוק הוא יורד
במעלית, מדירתו שבקומה השביעית של
בית תל־אביבי מפואר, היישר אל החנייה
שבקומת־הקרקע. שם הוא נכנס למכונית
אמריקאית יקרה.
המכונית נדלקת, כמצופה, בקלות, ואז
הוא נוהג אותה בעליה לכיוון כביש החוף.
אחרי שהוא נוסע עד נתניה בערך, הוא
חוזר לתל־אביב. את הנסיעה הזו הוא עו שה
כדי להרגיע את העצבים ולבוא רענן
למישרד.
שלוש המזכירות שהוא מחזיק במישרדו,
וחבר־העובדים שלו, אינם יודעים כי על
הבוס שלהם, שהוא איש המהדר בלבושו
והנראה תמיד כאילו הכל אצלו מסודר
פיקס, עוברים בימים אלה אי־סדר נפשי
וגיהנום אמיתי.
האיש, הנשוי באושר מזה שנים רבות,
שכל באחת המילחימות את בנו־בכורו.
מספרים עליו כי הוא היה האיש שדחף את
בנו למשימה שממנה לא שב. הוא, כאיש
האוהב שלמות, דרש מבנו את אשר דרש
תמיד מעצמו: הליכה עד הסוף. כשהתגייס
הבן לצבא, רצה לשרת ביחידה שקטה ה עוסקת
בעבודה מודיעינית שיגרתית, אביו
שיכנע אותו כי במקום שיש פעולה, שם
קורים הדברים האמיתיים. ואז יצא הבן
למשימה שממנה לא שב.
אך אם לא די בכך, הרי בנו הצעיר של
האיש החל מגלה לאחרונה סימנים מדאי גים
של מום מתפתח בהדרגה, שסופו, ככל
הנראה, להתגבר על הילד ולהפכו נכה
למשך כל ימי חייו.
כדי להסתיר את העניין מעיני מכריו
הרבים ומעיני העובדים בשירותו, מתנהג
האיש כאילו הכל כשורה. אך מי שמכירו
מקרוב, אינו יכול להתעלם מן העצב ש קנה
לו שביתה בעיניו של האיש.

111

פ ר סונ ה גדאטוז מאד
הוא הגיע אל מישרד־הקבלה של מלון
ביקעת הירח בשעת־׳לילה מאוחרת מאד,
וביקש לדבר עם המנהל. הסבירו לו שה מנהל
ישן וכי אפשר יהיה לראות אותו
רק בבוקר, אבל אם הוא רוצה לקבל חדר
ללילה, אז בבקשה. הוא אמר יפה תודה,
וחזר למחרת בבוקר.
כשנפגש עם מנהל המלון, הסביר לו
שהוא מחפש עבודה, שאלו אותו איזה
סוג של עבודה הוא מחפש, והוא השיב
כל עבודה שהיא.
מנהל־המלון, יגאל אסולין, רגיל לכל
מיני אנשים דוברי אנגלית המוכנים לעסוק
בכל עבודה, אלא שגילם של אלה נע
בדרך־כלל בסביבות העשרים, שערם ארוך
והם לבושים ברישול מופגן.
אבל האיש שעמד לפניו היה אדם בשנות
החמישים לחייו, לבוש בקפידה ודיבר אנג לית
טובה ובנימוס. המישרה הפנוייה היחי דה
שהיתה בידי יגאל היתד, מישרת שומר־לילה.
בשמץ היסוס הוא הציע אותה לאיש
שעמד לפניו. הנ״ל קיבל אותה מייד.
וכד החל מאט פרסונה עובד כשומר־לילה
במלון.
בלובי של המלון עמד לו פסנתר מיותם.
מאז הובא לשם כדי שהשחקנית עדי
קפלן תנגן בו ותבדר את האורחים, תוכ נית
שלא יצאה אל הפועל — כי איך שעדי
הגיעה למלון, ראתה את האורחים ואת
הפסנתר, תפסה פחד לא-נורמלי וחזרה
באוטובוס לתל-אביב — לא נגע בו איש.
שומר־הלילה החביב התיישב לו יום
אחד ליד מנענעיו המובטלים של הפסנתר,
הפליא בנגינתו, ריתק אליו את האורחים

ברנרד זה, כמו שאתם רואים אותו,
מושך לכפר־הנופש חתיכות לא רק מאי־לת־רבתי,
כי אם גם מתל־אביב, מירושלים,
מחיפה ואפילו מחדל — תאמינו או לא.
ומה הפלא? גבוה, שזוף, חתיך לא־נור־מלי,
והכי חשוב — לא מדבר. יושב לו
בשקט ושותק והן מקיפות אותו, החתי כות,
מלהגות, מצחקקות, מגסות לדובב —
הוא שותק.
בהתחשב בזה ישיש מי שמאמין כי מים
שקטים חודרים עמוק, אז אני בהחלט
מבינה מה הן מוצאות בו — החתיכות.
יכהנרד קווליוד הוא צלם־עיתונות ב־מיקצועו.
הבית שלו הוא באי קורסיקה
(כן, נכון, גם נפוליון נולד שם) .התחביב
שלו זה שיט־מיפרשיות.
הוא תופס מיפרשית, משייט איתר, בים.
נוסע לתחרויות, וארבעה חודשים בשנה
הוא יושב אצל רפי נלסון.
מה הוא לא עושה שם: מתקן, ממציא,
משפץ, והכל תמורת השקט והסטייקים של
הבדואי, יופר, יושם איזה כמה גרושים,
שיהיה במה לקנות סיגריות.
בהתחשב בזה שכאיש־אחזקה במלון שבו
עבד קודם־לכן הרוויח כמה ת׳לפים לחודש,
הבחור כנראה באמת משוגע על כל הראש.
* ואם אתם חושבים שאת האינפורמציה
הזאת הוצאתי ממנו, אז אתם שוב טועים ,
ברנרד, כאמור, לא מדבר. קודם־כל, הוא
אומר, הוא לא יודע עברית. אבל כשלוחצים
עליו בצרפתית, הוא קם והולך, אין בעיות.
אז מי בכל זאת סיפר לי את הסיפורים
על ברנדד? מה זאת אומרת מי? אל״ף,
ראיתי במדעיני. בי״ת, החתיכות. החתי כות
יושבות, ומספרות, ומסבירות מה הן
בעצם מוצאות בברנרד השקט.
ממש ליד החתיכות, לא הרחק מברנרד
השקט, יושב לו רפי נלסון, הלא־כל־כך
שקט. יושב, מקשיב ורווה נחת, כי
רפי, שתדעו לכם, אימץ את ברנרד כבן־
חסות, עוזר לו לערוך סלקצייה בחתיכות,
ולא נותן לו להמציא כל הזמן, כדי שלא
יתעייף חם וחלילה.
אך יותר מכל עסוק רפי, אליבא דבר־נרד,
בשמיעת וידוייהן של היפהפיות
שבורות־הלב בחדר הווידוי שבמרכז הכפר.
על מה ששמעו הקירות של החדר
ההוא הייתי אני יכולה לעשות מדור בן
עשרה עמודים בכל שבוע.

וזכה בטפיחות על השכם. יגאל, המנהל,
הציע לו מייד לנגן בפסנתר מדי-ערב.
מאט סירב בכל תוקף לקבל תשלום עבור
נגינתו, וכאן סיפר סיפור יוצא־דופן ומעניין.
מסתבר
שהאיש, שהיה חייל מח״ל, הוא
מוסיקאי מיקצועי וניגן שנים בתזמורתו
של נגן־הג׳אז הידוע זכלן מילר. מאוחר
יותר נטש את הנגינה, ועבד כקצין יחסי-
הציבור של האינטרנשיונל הילטון בלום־
אנג׳לס, מלון־יוקרה המארח בין כתליו
שחקנים ידועים ומפורסמים.
הוא אינו מוכן לספר מה הניע אותו
לקחת מתוודה ביד, לנדוד בעולם ולחפש
את האושר מחוץ לאור הזרקורים. כל מה
שהיה מוכן להגיד הוא שהוא בארץ, כי הוא
מחפש אישה יהודיה טובה, חכמה ואינ טליגנטית,
לא יפה אבל מקסימה, לא
צעירה מדי אבל גם לא זקנה מדי — משהו
בסביבות .25—45 אם יש מישהי שמעונ־יינת,
אז מאט מחכה לה בביקמת־הירח.

מאט פרסונה
מי מתנדבת?

הליית בהריון
היא היתד. אחת היפהפיות הכי יפהפיות
שהיו לעיר הזו מעולם. גוף דקיק ותמיר,
עוניים עצובות, שיער גולש — אז מי צריך
יותר מזה?
משך תקופה ארוכה נחשבה חלית
קתמור כדוגמנית מיספר אחת, ופניה
היפים וגופה החטוב קישטו מודעות־פיר־סומת
ודפי ירחוני-אופנה רבים.
מאוחר יותר התגלתה כשחקנית־קולנוע,
בסירטו המעניין ׳שיל בעלה דאז, ז ׳אלו
״!וחמור, מיקרה אשה. יודעי־דבר ידעו
לספר כי הדמות שגילמה בסרט, נתבססה
על דמותה־שלה בחיים.
הסרט הזה ייצג את ישראל בפסטיבל
קאן, ויחד איתו נסעה גם הלית כשהיא
עטופה בגרדרובד. מטורפת המושכת כל
עין, שאותה עיצב בעלה. ואכן, תשומת־הלב
הופנתה אל הישראלית היפה.
מאוחר יותר השתתפה חלית בסרט יש ראלי
בשם התרנגול. היא והרקדנית לי״
אורח חכמי, עירומות כביום־היוולדן,
פיתו בו את חיים טופול התמים והטוב
למעשים מגונים, לא־עלינו.
קצת יותר מאוחר הפכה הלית קתמור
ידועה היטב בציבור, בעזרתה האדיבה של
סידרת־הכשל הטלוויזיונית חדווה ושלונזיק.
בין הזמנים הספיקה להתגרש מה׳במאי
ז׳אל! קזחמור, שנשא לו תיכף־ומייד
שחקנית אחרת של הסרט מיקרה אשה,
הדוגמנית אן טוכמאייר, כמו שאתם כבר
בטח יודעים.
חלית, בתו של המשורר אכות ישורון,
הפתיעה גם בספר־שירים ׳שכתבה. בראיון
טלוויזיוני שהעניקה לאחר הופעת הספר
לא ענתה על מרבית שאלותיו של המראיין,
מנחה התוכנית. מאוחר יותר הסבירה כי
שאלותיו היו כל־כך לא אינטליגנטיות, עד
שפשוט העדיפה לשתוק. הלית, אתם
מבינים, נחשבת בחורה אינטליגנטית מאד.
הפתעה נוספת גרמה חלית לידידיה
כשהתחתנה עם בעל־הגלריה ואיש־העסקים
ישעיהו (״שעייר,״) ריבלין, אחיה של
השחקנית וליאורה ריכלוין, מי שהיתר,
אשתו של עודד קיטלד. זמן קצר לאחר
טכס־ר,נישואין נולד בנם־בכורם של השניים.
ומי שלא ראה אז את הלית בהריון,
לא ראה אשד, יפה מימיו. ולמי שבכל־זאת
החמיץ את המראה המלבב הזה, נכונה לו
הזדמנות נוספת: הלית שוב בהריון, והיא
יפה כמו תמיד במיקרים כאלה.

א בי בבצמרת
רק לפני שבועיים סיפרתי לכם על אש-
נעורים שאחזה לפתע (או, בעצם, לא־כל־כך
לפתע) בליבותיהם של אנשי־צמרת. אז
כיניתי אותם א׳ וב׳ ,מסיבות השמורות
עימי, והברורות לכל מי שתפס את אפס-
קצהו של הרעיון.
פשוט, לא רציתי לקחת על מצפוני מהו מה
בסדר־גודל של ...טוב, בואו לא נדבר
על זה.
אבל מה, ראו זה פלא. לא הספקתי עדיין
להירגע מגודל העניין ההוא, וכבר הביאה
לי הרוח בכנפיה סיפור חדש. באותו סיגנון,
באותו עניין ואפילו בדיוק באותו מקום.
הפעם נקרא לו איש־צמרת ג׳ — מ אותו
סיבות עצמן. צמרת ג׳ הוא עמיתם

לקראת הסוך
הם ׳הכירו לפני למעלה מחמש־עשרה
שנים. הוא היה אז שחקן־תיאטרון צעיר,
והיא — ציירת מתחילה, עולה,־חדשה
מפולין. כעבור זמן קצר הם התחתנו, והחלו
לבנות חיים חדשים, משותפים.
השחקן חדל לשחק, הציירת התמסרה
יותר לאמנות התכשיטים, לימדה את מלא כת
העיצוב גם את בעלה, ויחד בנו להם
אלי ורחל גרא שם בינלאומי. כתכשי־טנים
כישרוניים יוצאי־דופן,
עם הזמן התבססו, כי עם ההצלחה בא
גם הכסף. הם רכשו גלריה ביפו העתיקה,
וזו הפכה מוקד עלייה־לרגל של תיירים,
ששימעם של רחל ואלי גרא הגיע אל־הם
כבר בחו״ל. הם הצטלמו למודעות, לעיתו נות,
העניקו ראיונות, נכנסו ברגל קלה
לטורי הרכילות.
קשה להגיד עליהם שסלדו מפירסומת
עצמית. אפילו על כרטיס־ז־,ביקור שלהם
הטביעו תמונה משותפת, כששניהם מתוב־שטים
מכף־רגל ועד ראש.
במשך הזמן הם רכשו להם גלריה
נוספת, בנו מעליה חדר־מגורים יפה, ולפני
זמן לא רב גם סיפרתי לכם כי הם עומדים

הקרוב של השניים הקודמים, והם יושבים
ועובדים יחד הרבה שעות בשבוע, מזה
שנים, ומחליטים בעניינים שהם ברומו של
עולמנו הקטן המצוי במרחב השמי.
ובכן, גם בליבו של ג׳ שלנו פגעו חיציו
של קופידון. אלא שאצלו לא היתד, זו
אשת־רוח כמו השתיים הקודמות. והנה
הצימוק המובטח: הגברת, גם היא עמי תה.
אומנם, לא בדיוק באותו פורום שבו
יושב ג /כי פורום זה הוא באמת של
עילית-שבעילית — אבל במקום קרוב
מאוד, רב־יוקרה, שרק מעטים ועוד פחות
מכך מעטות, זוכים להגיע אליו.
והיא גם לא צעירה כמו אלו של חבריו
של ג /הייתי אפילו אומרת שהיא מתקרבת
מאד לגילדשלו. במשך שנותיהם המשותפות
הרבות בתחום־ד,פעילות שבו הם עוס קים,
יש לשער שנפגשו פעמים רבות, ליוו
זה את זו כיברת־חיים ארוכה מאוד במס לולים
מקבילים.
והנה עכשיו, מספרים לי, עשה להם
קופידון את מלך התרגילים. הם התאהבו,
שולחים מבטים מצועפים, מסתודדים, בקיצור
— הכל. מה ייצא מזה בסוף אני לא
יודעת, אבל דבר אחד ברור לי:
זה שבמקום ההוא שעליו אני מדברת
נזכרו להתחיל להתאהב, זה יותר מטוב
מאד. זה מראה שחוץ מלהתאהב, בגילם,
הם כבר ניסו הכל כדי להצעיר, וזה
מראה גם שאולי-אולי, לא הכל אבוד.

רחל ואלי גרא והפודל
זוג פנוי

היי צ>ונ*ונ> הדרך
אני יודעת שזה קשה, אני יודעת שהבן־
אדם צריך לעבור נקודות-ציון רבות בחייו
עד שהוא מגיע אל המטרה הסופית, וגם
כשהוא מגיע אז לפעמים הוא מפספס, או
מתפשר, או בכלל לא יודע ולא שם לב
שהוא הגיע אליה.

אז איך שאני מנסה להרגיע אותן, את
כל אחת לחוד וכולן ביחד, ולהגיד להן
שישלימו עם זה שהעסק אבוד ושיש לו
חברה קריינית בשם שרט עטרי, ושהוא
מאוהב ומצטלם איתר, לעיתונים והעסק

בגלל זה אני לא מופתעת יותר מיטאולי
וייצמן. הגעתי למסקנה שהבחור פשוט
מחפש. מה יש, זה לגיטימי בהחלט. הוא
צעיר, נאה, דינאמי, אז למה לא?
זה שהוא מפזר לבבות שבורים בכל
הארץ ויש על זה אפילו דוקומנטים, זו
באמת לא צריכה להיות הבעיה שלו.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? או.
בשבוע האחרון פשוט יצא לי לפגוש שלרש
נערות, חתיכות אחת־אחת, הגרות כל אחת
בקצה האחר של הארץ — החל באילת
שבדרום, עצור בתל־אביב שבמרכז, וכלה
בצפת שבצפון. וכל אחת מהן תינתה בפני
את רחשי־ליבה בכל הנוגע לשאולי וייצמן
הנ״ל.

חזאניטה מחפשת שלחה
אל תראו אותה, את הזמרת חואניטה סמית, ככה כמו
שהיא — מתרוצצת כמו איזו כספיח ולא מסוגלת לשבת בשקט
על מקום אחד.
נמאס לה. במו־פיד, אמרה לי שנמאס לה. זד,־עתה סיימה
להופיע במשך חודש תמים במלון בן ארבעה כוכבים, וכל מד,
שהיא רוצה כעת זה לשים את הראש על הכר בדירה הפרטית
שלה שברחוב יחזקאל בתל־אביב, ולנוח, לנוח מהכל.
היא מאמינה בבני־אדם, חואניטה, לדבריה היא גם אוהבת
אותם. כששימשה כדוגמנית־עירום בבית־הספר לאמנות, הת כוונה
לעשות את זד, למען האמנות בלבד, ולא למען תמונות־העירום
שהופיעו אחר־כך בעיתונים. כשהיא אוהבת מישהו,
היא אוהבת עד הסוף. לא חשוב גבר או אשה, אצלה זה בא
מבפנים, מהלב.
זה שמתרוצצת ׳עליה רכילות מרושעת, לדבריה, שהיא או הבת
את בנות המין היפה דווקא, הרי בגלל שהיא, בתוקף
היותה זמרת מועדוני-לילה, אינה מתנהגת כמו שמצפים ממנה,
ואינה יושבת לשתות בבר עם גברים זרים או הולכת איתם הביתה.
היא שומרת על ריחוק ועל כבוד, כי היא מתייחסת אל
העבודה שלה בכבוד, ומשתדלת להיות ראוייה לה. כך, לפחות,

לרכוש בית חדש, שערכו איזה מאתיים־
וחמישים אלף לירות, וכי הבעייה המרכזית
שלהם בחיים היא איך לרהט אותו.
מסתבר, שטעיתי, כי הבעייה שיל הבית
החדש היתד, מישנית בלבד, ונדחקה לקרן־
זווית נוכח הבעייה החדשה-מחודשת, שניעורה
מתרדמתה הממושכת.
סוד גלוי הוא שהזוג גרא, כזוג, נמצא
מזה זמן רב במשבר. ובכן, הפעם, לצערם
שיל כל ידידיהם המשותפים, לקוחותיהם
ואוד,דיר,ם, החליטו השניים לגמור את
המשבר בדרך האחת המוכרת והבלתי־נעימה
— גירושין.
הגראים פתחו בהליכים מישפטיים. אלי
נישאר בינתיים בביתם המשותף שבגב עתיים,
ליד בית הוריו, ואילו רחל עברה
לחדר שמעל לגלריה. את הבית שעמדו
לרכוש ביחד החליטו לא לרכוש, ואת שתי
הגלריות ׳ יחלקו ביניהם.
מאחר שאלי החל בעת האחרונה להתעסק
בעיצוב וייצור של כלי-קודש, הרי את
ענף התכשיטים הוא ישאיר בילעדית לרחל.
לא נותר אלא לקוות, בשבילם, שלבד יהיה
להם יותר טוב מאשר ביחד. לפחות זה.

היא אומרת.
האבא שלה, שהוא איש־עסקים ניו־יורקי, לימד אותה תמיד
שבענייני עסק צריך לנהוג כגבר. ואילו האמא שלה, שהיא
עקרת־בית, לימדה אותה להתנהג כליידי.
חואניטה משלבת את השניים, ומרוצה מאוד מעצמה .״אני
אוהבת את עצמי כמו שאני,״ היא אומרת ,״כי אני זו אני: שו נאת
התנהגות לא־טיבעית, שונאת חנופה, אומרת מה שרוצה,
חושבת מה שרוצה, עושה מה שרוצה — ונורא אוהבת לבשל.״
היא אומרת שהיא יהודייה, וזה שהיא לא התגיירה בשביל
להתייהד זו הבעייה של הרבנות הראשית, לא שלה. על צווארה
היא עונדת מגך דויד ואת סמל השלום, ואומרת בלהט שהיא
בארץ כבר המש שנים בגלל שהיא מאמינה במדינת־ישראל.
לפחות היא.
אחרי שהיא מתלהטת ומתלהבת, ואומרת שכל רכילות עליה
היא בגדר קינאה וצרות־עין, היא נרגעת, מסריחה נשיקות לכל
עבר, ועולה על הבמה לשיר בלוז ושירים אינטימיים, כמו
שהיא אוהבת.
חואניטה אוולין סמית, הזמרת הכושית־ד,יהודיה הישראלית
הראשונה מזה אלפיים שנה.

שאודי וייצמן ושוש עטרי
בחור פנוי
הוא כמעט עסק מישפחתי, כי גם האבא
המפורסם עזר סומך את ידו על העניין,
וגם הוא נראה איתם מחייך מאוזן לאוזן
באחת התמונות ושיש ראיונות ויש הצהרות
— באה ההפתעה.
לפתע ״מגיע ידיד קרוב מאוד שיל שאולי
הנ״ל, ואומר לי :״שמעי, בתור רחל
המרחלת את מפתיעה אותי מאד. מה, את
לא יודעת שהרומן בין הצמד־׳חמד נגמר?
ותאמינו או לא, אני לא ידעתי. כי כמו
שהרומן הזה החל ׳בקול תרועה גדולה,
ככה הוא הסתיים לו בקול דממה דקה.
אבל אני לא דואגת. לא ירחק היום, וכל
אחד משניהם, גם שאולי וגם שוש, ימציא
ניחומים באיזה־שהן זרועות.
פרחים מסוגם של השניים האלה נקטפים
חת־שתיים.

אמקור סגלה לך
סודות המטבח הצרפתי

סו ד רא שון

ידע הו)יו 3תו ׳31*111111

אוכל טוב מתחיל בתנור טוב.
לכן עשינו את כל הדרך לצרפת
אל ־ארתור מרטו־ ־ יצרן. התנורים המעולה,
הגדול ביותר בצרפת -
שאמקור קשורה עמו בקשרי ידע.

התוצאה -תנורי בישול מפוארים
4020,4010,4000 ותנור קומפקטי חד ש
( 000־ המיוצרים בידע ובעיצוב של ־ארתור מרטן־
עם הנסיון של אמקור והשרות של אמפא.
חי ד 1ש 1011ח1ח^0515611008 וח*1ח€0
מתקו ניקוי עצמי של תא האפיה ־
המקובל בתנורי האפיה הצרפתיים.

יתסר 0ז 4 0
* מבעיר• גו
עםהצתה או טו מ טי ת.
תאא סי ה ענ ק.
מעונת נו רו תבקרה.
קו צבו מן חשמ לי.
א רונ ה ל אורור
תאהא פי ה.
דלתונוכית פנו ר מי ת,
מגי רה ת ח תו נ ה
לאח סון, ו עו ד...
ל ה שיג גםבצנע חו ם

בלעדי לאסקור

סוד שני

חו1:ו 3תו ץ ו 31׳) 111

בישול טוב פירושו גם מ טבח נוח שנעים להמצא בו.

מדיח כלים ״ארתור מרטן״ ־
מונע הצטברות של כלים בכיור ומאפשר
לכל המ שפחה לשבת ב שקט אחרי
הארוחה ולהנות מהקפה (כולל בעלד -
״מדיח הכלים־ הקבוע של המ שפחה)...
וכדי שתוכלי לשבת בשלח בלי להריח
מה מתבשל ב מ טב ח שלד (או של שכנתך מ מול|...
תכננו עבורך קולט אדים משוכלל
המטהר את אויר הדירה, מגו על ראותיד
ושומר את הקירות והרהיטים נ קיי ם
ובלתי מוכתמים.

ם דיוו כלים

חולט אדים

7תו נ נ יו תהדחה
ו ש טי פ ה.
קי נו לתשל גו מעונות
בלי או נלמל או ת.
אפש רו ת ל הו ספת
נ לי ם תו ךנדיהדחה.
מונך מי םהמתחדש
או טו מ טי ת .
סלס לו תנליםנ עו ת
על מ סי לו ת
טלס קו פיו ת.
משטח פו ר מיי ק ה
עליון.

מעונת סי נו ן נ פו ל ה.
שטח סינוו דחב.
מ פו ח רב עו צמה
ב ש תי מ הי רויו ת.
פ עו להשקטה.
ת או ר ה בגוף ה מנ שי ר.
משקלנ מו ך.
ה ת קנ ה פ שו ט ה
נ עו ר ת 4ב רגי ם.
בצנע׳ לבו ו חו ם.

תגור 3000
קו מפקט׳ ב מי דו תיו
50x501ס ־ מ|.
4מ ב עי ר׳ גו -ע ם או
בלי הצתה או טו מ טי ת.
תאהשמל׳ ל א פי ה
ולגדיל.
ת ר מו סטט לוי סו תהחום.
קו צבו מן או טו מ טי.
מנו עחשמ לי
לגריל מ ס תו ב ב.
בי דו ד מ עו ל ה.
חסנוובחשמלו עו ד,..

€00(100001 501( 0000100

ח ה לי ד ה ני קוי נעשה
תוך נדיא פי ה -
י עיל. מ הי ר 1חקנוני .
הי חי ד מ תו צרתהארץ:
4ה ד פנו ת וגב תאהא פי ה
מ צו פי ם ב צי פוי מיו ח ד.
להשלמתה ני קוי
ד• בניגו בהתא
במע לי תלחה.

7 1 0

§ 116311 § 3 1 1 1 6 6 $

0 6 1 :6 $ 0

פרסום א. טל

ועם משבח מושלם שבוה -שיא השבלול. הנוחות והעיצוב • אח רשאית לגלות שוד מסף

__ מהמ טב ח הצרפתי ־ צלעות כבש מעוגנות __

ל 4-מנות:

8צלעות כבש -במשקל של ב 150-120-ג׳ י
ובעובי של ב־ 2 !2ס״נל כ*א מלח 1פלפל שחור, טחון טרי
/4י כוס מרגרינה.

יבש׳ היטב את הצלעות בניר סופג. הסליחי ופלפלי משני הצדדים, .
חממי על אש גדולה את המרגרינה במחבת עמוק ורחב (עד אשר
טיפת מים שתותז פנימה תתאדה מיד ).טגני את הצלעות? עד
4דקות מכל צד, כפי שמקובל במטבח הצרפתי (או עד שמובן,
לטעמך) .הגישי מיד על צלחת מחוממת. בתוספת תפוחי אדמה י 1 אפויים.
המפיצים:

וסוחרים מורשים

קצר
וצמוד
4״4ו ריבית שנתית מצטברת
או**ו $ריבית••*ס/י־ססו הצמדה
של הלוח למדד.
1התכנית היחידה
( הנותנת ברירת הצמדה
כבר לאחר 24 חודש

המכונים הבריטיים ־ המוסד
הותיק והמנוסה בארץ להקניית
השכלה בכתב מציע לך
ללמוד בביתך את המקצועות
הבאים בשיטות שנוסו
בהצלחה בארץ ובחו־־ל,
הלימודים הם תחת פיקוח
ובהדרכת צוות מורים ומפקחים
שהם מטובי כוחות ההוראה
בארץ.

בגרות ומ וקד מו ת
ל ר שו תהלומדיםניזווס
• ע מ דו יו ע צי ם ל עז ר ה
אי שי ת גיזני פי ה מ נוני ם
ה ב רי טיי ם

. 1הכנה לבחינות בגרות
.2הכנה לבחינות מוקדמות

אלקט רוני ק ה -
בניי ת מכ שיר י דיו
ו אז עקה

הבנק הבינלאומי
הראשון לישראל בעי־מ
טניף ראשי: שד׳ רוטשילד 39ת״א, טל 293251 .

מס צחוק??
לפני שיטילו מס
על הצחוק
בואו להתבדר עם
ג׳יימס קאן
אלן ארקין
בקומדיה המשגעת

״המשטרה

משתוללת״
<1 1116 86811ח 1?1*661(16 3
הצגת בבורח ארצית
שבוע 3
בקולנוע ״ בןיחודח ׳ ,
תל״אניב

. 1הנה״ח
למתחילים
.2קורס כללי
בהנוז״ח . 3חשבונאות
למתקד מים
.4הנחיה
סזג . 5 1הנ חי ה
סוג .4 2הנחיה סוג צ
.7מנהלי ח שבונות
מדופלמים .8ד אית
חשבו! .9תמחיר
. 10א רגון וניהול ע ס קי ם
. 11 קו ר ס פונ דנ צי ה
מסחרית בעברית
. 12 פקידות ומזכירות
כללית . 13 מסחר פיננ סי
.תורת הכלכלה

והמ שק

. 1אלקטרוניקה
ורדיו מ ע שי
׳ מעבדה ללימוד
נ מכשיר אזע קה
ומכשיר רדיו)
.2קורס י סזדי באלקטרוניקה 3קורס י סודי
בטלויזיה

י יי״1יי״ 5ז די

ה. ע12.2 .
ם עמיז 3״ ר ס אב נ•

אנג לי תוש פו תאח רו ת
. 1אנגלי ת למתחילים
. 2אנגלי תלמ תקד מי ם
. 3אנגלי תמלל
.4אנגלי ת למ שתלמים
. 5אנגלית׳ לבחינות בגרות
.4אנגלית ב ת קליט
•7קורספונדנציה מסחרית באנגלית
•8צרפתית למתחילים
•9ערבית מדוברת
. 10 ערבית ספרותית׳
. 11 גרמני ת למתחילים
. 12 עברית ־ שיפור הסגנון
. 13ע ב רי ת -שי פו ר הלשון
וההבעה
. 14 כתיב עברי
. 15 עברית למ תחילי ם
. 14 עברית למת קד מי ם
. 17 עברית למש תלמי ם
. 1שרטוט ט כני-
בני! ומכונות
.2טכנאות מכונות
נ. טכנאות רדיו
.4טכנאות בנין
.5טכנאות
חשמל
.4חשמלאי
מוסמך

פרשםםי־ם ל

(למפקידים ל$0-דוודש1
למדבביתך בהתכתבות

לן די אםב ^ ח מ ^ 7

. 1הכנה לטכניון
במתמטיקה
.2הכנה לטכניון
בפיזיקה
•3הכנה לאוניברסיטה באנגלית

את מחפשת.אושר בחיים?
כ״מטרימוניאל״ תמצאי את
החסר לך
פני עוד היום ל״מטרימוניאל״.
,,מטרימדניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפיו 02—234334 :

בוגרים

37 שנות נסיון
משר די ״וגוץ והרשמה
• ת ר ־ א בי ב: ה ס דו ר ל ״ טו ץמק צו עי
ש די רו ט שי ל ד 71ט ל 62£162

קורמים לבחירתך

. 1עי תונאו ת
ויח סי ציבור
. 2פסיכולוגיה
. 3מודים
מו ס מכי ם

• חי פ ה : :ורד או 30נ 1ל667040 .
•י רו ש לי ם: ההסתד רו ת 22ט ל 224767
ש עו תהרשמה 20 00 - 8.00:ללאהפסקה

^ לחיילים משוחררים ע־ פ החוק ־ לימודים חינם.

** ל מאד לזהות אותם, הם לבושים
\ /בבגדי־חג, כשהיא מאופרת בקפידד,
ושיירי ספריי מתיסרוקת ערב־החתוגה בשערה,
והוא בחליפה מטורזנים. הם מח זיקים
ידיים בדבקות, מתחבקים: ,נועצים
זה בזו מבטים רבי־משמעות, סשחיוך מיס־תורי
נסוך על פניהם, משוטטים להם
באיזור בתי-המלון, או לאורך החוף, והילת ׳
ירח־הדבש אופפת אותם.
הם חסכו זמן רב בדי לאפשר לעצמם
את התענוג היקר הזה, המשתרע על פני
שיבעה ימים תמימים והקרוי ירח־דבש.
הם גם הביאו בחשבון, כמובן, את הצ׳קים
שיקבלו במתנה.
לשניהם היה ברור מראש בי המקום האידיאלי
לבלות בו את השבוע הראשון
בחייהם המשותפים הוא העיר הדרומית
היפהפייה, אילת.
חברת ארקיע הלכה לקראתם, והציעה
להם עיסקת־חבילה עם מלונות־היוקרד.
של אילת, לחודשים האיטיים מבחינת
התיירות, ינואר ופברואר. עיסקה זו כוללת
בתוכה טיסה הלוך־ושוב, שהייה במלון
בעל שלושה או ארבעה כוכבים, וטיול
לפיורדים או למיכתת־הנחושת של תמנע,
הכל־בכל — תמורת 1100-1200 לירות.
הם, שמרביתם עדיין לא טסו קודם-
לכן במטוס לשום מקום שהוא, קפצו על
ההצעה. לראשונה בחייהם הם מבלים ב-
מלון-יוקרר״ בחדרים מרופדים מקיר אל
קיר עם טלפון, רדיו, מיזוג־אוויר והתם-
נוקים של שירות־החדרים.
למרבה הצער, חוסר־הניסיון של מרבי-י
תם מונע מהם את התענוג של ארוחת-
בוקר במיטה, והם מגלים את מה שהפסידו

רק אחרי שהם חוזרים הביתה.
לרובם, זוהי הפעם הראשונה בחייהם
שהם מבלים שבוע ימים ביחד, קמים בבוקר
באותה מיטה ורואים איך הוא או
היא נראים על־הבוקר.

זוהי גם, אולי, הפעם הראשונה שהם
מבלים את הלילה ביחד. הם עדיין פוחדים,
מגששים. כשזר שואל אותם על הלילה
הראשון ועל הלילות שלאחריו, הם מסמיקים
ומעדיפים לא לענות.
בין הדובשים לבץ עצמם מתבדחים על
הנושא, ומספרים זה לזה :״אתמול הז עיקו
את מכבי־האש של אילת, כי מחדר
של אחד הזוגות יצא עשן.״
מובן שהם מייד מתחברים זוג אל זוג.
עוד במטוס הם מזהים את חבריהם־
לשימחה, ומייד נוצרת רביעייה המבלה
את ירח־הדבש בצוותא. פרט ללילות,
כמובן. הם עדיין אינם מסתדרים היטב עם
עצמם, צריכים ללמוד להכיר זה את זו,
להתגבר על הפחדים הראשוניים, המעצורים.
יוצאי-דופן
מבחינה זו הם הזוגות שיש
להם כבר ניסיץ משותף. אלה מבלים
את מרבית זמנם בחדר, כשהשלט ״נא לא
להפריע״ תלוי על ידית הדלת דרך-קבע.
אלה גם אינם מרבים להתחבר עם אח רים.
מעדיפים להיות לבד, ובדרך-כלל
צוחקים על הזוגות האחרים המתחילים.

מ כ סי מו ם
של פר טיות
ה ם עו שי ם בירח־הדבש? מטוס
1*4ארקיע, המביא אותם מתל-אביב, מנ חית
אותם בשדה־התעופה של אילת. שם
מחכה להם הסעה לבתי-הטלון. בבתי-
המלון מתייחסים אליהם בחיבה רבה. מנהלי
המלונות מכירים את הדובשים, ומוכנים
להיענות לכל שיגיונותיהם.
במלון ביקעת הירח משתדלים להעניק
לדובשים: מכסימום של פרטיות. המלון,
הבנוי כך שחדריו מפוזרים על שטח רחב
כמיבנים בודדים, מאפשר לזוגות את ה-

ה אים רהח בו ד ד -אבל רצי מ״ד
לחפש 1וגו ת 9011׳ של דו ב ש׳ ם
אחרי ארוחת־הבוקר יורדים האמיצים
שבהם לבריכה, ומפקירים את גופם ל קרני
השמש האילתית. מי שמנסה, גוכח
במהרה לדעת שהשמש החורפית אכן מח ממת,״ובזמן
שבתל-אביב יורד מבול, הרי
באילת חמים ונעים, ואפשר לתפוס שלווה
אמיתית.
אלה שאינם מוכנים להסתכן בלבישת
בגדי־ים, יוצאים לטיולים בעיר או לאורך
החוף. בדרך-נלל הם משועממים למדי,
מחפשים מה לעשות עם עצמם, ששים
לכל הזדמנות להכיר דובשים נוספים,
מחפשים מה לעשות בערב, ואינם מאפשרים
לעצמם ביזבת מהסיבה הפשוטה ש אין
להם כסף.
הדובשים אינם מגיעים, למשל, לכפר
הנפלא של רפי גלסון, שם אפשר לשמוע
מוסיקה מתוך רמקולים בחינם, ולהתפרקד
על החול בחינם. לזוגות דובשים או אח רים,
יש אפשרות שם להפיק את המכ-
סימים מבקתות־הקש המפחדות בכפר,
והמאפשרות אינטימיות מירביוב
הדובשים אינם אוכלים סטייק בריא צלוי
על גחלים שמכין הבדווי הסימפאטי, המוגש
על מגש מקושט בפילחי־תפוז, בלשדה־התעופה
של עגבניות ובבצל, והנאכל בשיא הכיף
אילת רחמים ויהד
בעזרת האצבעות. הדובשים אינם יכולים
דית מינו, נרגשים עדיין מהטיסה ומהצפוי להרשות לעצמם לאכול ארוחת־ערב חגילהם
בשבוע־הדבש. לשניהם זוהי הפעם גית על טהרת פירות ומאכלי־הים ב-
הראשונה בחייהם שהם מצאו עצמם במטוס. מיסעדה קטנה ואינטימית בשם הקונכייד^
שבה האוכל הוא תאווה לעיניים ולחיך גם
יחד.
(המשך מעמוד )41
הדוסשים אינם יכולים להרשות לעצמם
פרטיות המבוקשת. זוגות זזדובשים משו ננים
על־ידי הנהלת הפליז בקצוות ה -י לצאת העירה, מהסיבה הפשוטה שהמוניות
באילת יקרות באופן מיוחד ואינן נושאות
מיבנים, מרוחקים כלשהו משאר האורחים.
מונה. מחיר נסיעה במונית משדה־התעופה
בחדרם ממתינה להם סלסילת־פירות וברכת
״ברוכים הבאים״ מטעם הנהלת ה למלון בקעת הירח, למשל, מהלך שתי
דקות, הוא שמונה לירות — מחיר מופרז,
מלון.
לכל הדיעות.
במלון נפטון בן ארבעת הכוכבים משכנים
את זוגות הדזבשים זה ליד זה, ממילא
דידה שכורה
;נוצרים ביניהם קשרים חברתיים. המלון
מקפיד באופן מייוחד לשמור על הפרטיות
ו חו בו ת
של אורחיו, מסרב להעביר שיחות פרטיות
אל הדובשים עד השעה שש וחצי
ף* ערכים מוצעת לזוגות בירח־הדבש
בערב.
^ פעילות מצומצמת מאד. מלון לרום
הדובשים עצמם קמים בשעה מוקדמת
של הבוקר ויורדים לחדר־האוכל, כדי לא מציע להם מועדון־לילה שבו מופיעה תיז־מורת־ריקודים
וזמרת. אך המלון מרוחק
כול ארוחת בוקר. המנחה אותם בירח
מהעיר, ורק זוגות המתאכסנים בו או בעלי
הדבש הוא שצריך להספיק כמה שיותר.
רכב יכולים להרשות לעצמם ליהנות מהרבים
מהם יודעים שזוהי הפעם הראשונה,
מועדון..
ואולי אפילו האחרונה שבה הם מתארחים
מלון גני־שולמית מציע פיאנו־בר ודיס במלון
יקר. לכן, הם משתדלים לא לפספס
קוטק, וגם במלון הסלע האדום מועדון־
מאום.
לילה. אך מרבית הזוגות מרשים לעצמם
ביקור חד־פעמי בלבד במועדוני־הלילה,
מפאת המחירים. י
ואכן, בערבים ניתן לראות את הדוב־שים
מבלים את זמנם ליד מקלט הטלוויזיה
או בלובי של המלון, בפיטפוטים עם חבריהם.

יהודית
ורחמים מינו, הוא מפעיל־מחש־בים
והיא נקבנית־מחשבים, נפגשו במקום־
עבודתם המשותף. כעבור פרק־זמן החליטו
להינשא, והיה ברור להם כי את ירח
הדבש הם עתידים לבלות באילת. כשישובו
לחיפה עירם, מצפה להם שם דירה שכורה
ולא מרוהטת. למרות זאת החליטו לא
לוותר על ירח־הדבש לטובת מקרר או
מכונת־כביסה. אומר רחמים, הדברן בין
השניים :״ירח דבש זו רק פעם בחיים.
מקרר ומכונת־כביסה נקנה בתשלומים.״
זוג צעיר: הוא חבוש־כיפה והיא חבו*
שה בפיאה נוכרית, יושב לו ליד מכשיר-
הטלוויזיה שבמלון האילתי. אין צורך
להביט פעמיים כדי לראות שהם דובשים.
אלה הם ד״ר אריה אינגבר ואשתו הטרייה
טובה, מפתודתיקווה, שנישאו בערב ה קודם
באולם־חתונה מפואר בתל־אביב.

מגיעים!

כותונת לילה 25,

קנתה תיקווה מצר, במיוחד לליל־הכלולות
ולשבוע־הדבש, למרות שהיא יודעת שאת
הכתונת תוריד מייד לאחר שתלבש אותה.

ישו למיטה

רעייתו הטרייה, יהודית. זאב ויהודית
כבר ותיקים בנושא. ליל ־ הכלולות
לא היה הראשון שאותו בילו יחד.

ד״ר אינגבר, המשרת כרופא בשירות-
חובה בצה״ל, וטובה, הם צעירים דתיים,
חניכי תנועת הנוער בני־עקיבא, שהכירו
לפני בשלוש שנים דרך חברים, ומאז הם
יוצאים יחד. על השאלה אם ליל החתונה
היה לילם המשותף הראשון ביחד, מסרב
הרופא לענות. אשתו עומדת בצד בשקט,
ואינה מתערבת, אך גם אינה מסמיקה.
מאוחר יותר מסתבר כי השניים, אם כי
הם מקפידים על מיצווה קלה כחמורה,
הם אנשים פתוחים המדברים על מין וחיי-
מישפחה בפתיחות שלא הייתה מביישת
את המתירן הגדול ביותר, והכל בטעם
טוב ובהיגיון. טובה ואריה מבלים את
זמנם בטיולים, ולא התחברו לזוגות נוס פים.
טוב
להם לבד ויחד. הם לומדים לקום
בבוקר זה עם זו. לא בוער להם. לאילת
הגיעו במיקרה. מודעה בעיתון משכה
את עיניהם, בערב הם רואים טלוויזיה.
מועדוני־הלילה והדיסקוטקים אינם מעניי נים
אותם. הוא קורא את ההסדר של איליה
קאזאן, והיא את מישפט דיבה של ליאת
יורים. הם כאן כדי להתחיל את החיים
בצורה נעימה.
להכיר אחד את השני אינם. צריכים,
לדברי הבעל, הם מכירים כבר די והותר.
נחמד מאד לקום ביחד בבוקר ,״ואפילו
מעניין״ ,מחרה־מחזיקה אחריו הרעייה ה חדשה.
טובה היא הכלה הראשונה במיש-
פחה. ההורים התרגשו מאד ערב ניושואיה,
ולכן מייד כשהגיעה לאילת טילפנה ל הוריה,
וסיפרה להם שהכל בסדר ושלא
ידאגו, ולא קרה שום דבר מיוחד, והכל
טוב בדיוק כמו שידעה שיהיה לה עם
אריה.
לזזדר־הקבלה שבמלון נפטון מגיע מיש-
לוח חדש של דובשים. הפעם — זוג
•לא־כל-כך צעיר, אם להתבטא בעדינות.
פסח ותיאודורה מושקוביץ מבת-ים.
הוא — מחסנאי במוסך, והיא — פקידה
במיפעל־בגדים. אתמול התחתנו באולמי
מודיעין בחתונה גדולה, עם ׳תזמורת ו־ארוחית־ערב.
הם הגיעו לחמישה ימי־דבש,
כשהם נרגשים מאד ומבולבלים. זו
לה הפעם הראשונה שהיא באילת. הוא
היה כבר, בשנת . 1951 ירח הדבש באילת
היה הרעיון שלה, היא לא היתד. מוכנה
לוותר עליו בשום פנים ואופן, הוא —
כן חשב שכדאי להשקיע את הכסף במשהו
מועיל יותר, אבל היא הכלה, ולכן ויתר

היא טוענת בתוקף שאינה מתרגשת מכך
שתבלה אייתו את הלילות הבאים, למחית
שפרט לליל החתונה לא ישנה איתו קודם
מעולם. אך עיניה הזוהרות ותנועות ידיה
העצבניות מסגירות אותה. לא צריך להיות
צעיר, מסתבר, בשביל להתרגש מירח-
דבש.
בלובי של המלון מפורקדים להם תיקווה

3זוגות חבשים: זאב ויהודית לביא, תיקווה וחגיו־ מצד, וחגים ויהודית גינו
ורוג׳ר מצר, מרמלה. הוא מסגר, וזזיא
מטפלת בויצ״ו. הם חבשים ותיקים, נמצ אים
במקום כבר שבוע. זו להם הפעם הראשונה
שהם גרים במלון מפואר, ופעם
ראשונה שהם ביזזד. הוא מודח שהיא
נראית מצויין בבוקר, והיא עחין לא
יודעה מה קורה איתה, נרגשת ומתפעלת
מהחיים הקצרים המשותפים שלה ושל
בעלה החדש, באווירת בית־מלון.
הם הגיעו לאילת לאחר ששלושת אחיו

פתקות ואינם מסתגרים בחדרם. הם לא
קנו מלתחות מיוחדות לחתונה.
בניגוד לתיקווה, שיש לה כותנות־לילה
שקופות וסכסיות אין ליהודית, לדבריה,
צורך באביזר מיותר זה .״ממילא מורידים
את זה, אז בשביל מהד׳ היא אומרת
בחיוך ממזרי.
הם לוו כסף בשביל החתונה, ולוו כסף
בשביל ירח־הדבש. ברחובות מחכה להם

צילצול לאבא ולאגא

מרביציס תיקווה
מקפידים לטלפן
את ההורים ולספר להם את הקורות אותם. תיקווה גס מנהלת יומן,
את העובר עליה במיסגרת שבוע־הדבש, כדי להיזכר בדבש בימים

גם כן בשביל להראות לילחם. ידיחהם
הקרובים ביותר למשך שבוע הדבש הם
יהוחת וזאב לביא, מרחובות. הוא עובד
התעשייה האווירית, והיא תופרת במיק-
צועה.

ורוג׳ר מצר. הס
מדי־יוס, לעדכן
שבו היא כותבת
שיגרתיים יותר.

גם הם התחתנו באולם עם תיזמורוב זאב
ויהודית מוחם שהם מכירים זה את זו
מקרוב מאד, הרבה לפני ליל החתונה.
״הלכתי על בטוח,׳׳ אומר זאב. הם עליזים
ונראים מאושרים בעליל, מחפשים הר־

של רוג׳ר בילו ירח דבש בדיוק באותה
מתכונת, והמליצו. מספרת תיקווה :״זה
נורא יקר לנו, אבל אין ברירה.׳׳ לקחנו
כסף מהצ׳קים שקיבלנו לחתונה. מה י!ש,
ירח־דבש זה פעם אחת בחיים. אחר־כך
יש ילדים ובית. עכשיו יש הזדמנות, אז
למה לא לנצל?״
תיקווה היא בחורה פרקטית. את הכביסה
אינה שומרת לרגע שבו תשוב לשיגרת־חיים
של אשה נשואה. היא מכבסת ותולה
את הכבסים במירפסת בית־המלון.

בעקבו ת
השמש מצרפת
ך* יא שולחת כל יום גלוייה להורים,
| לאמור :״הורים יקרים, שלום, הגענו
אתמול ואנו ישנים במלון. הכל טוב
ויפה. יש איתנו עוד זוג. להתראות בקרוב,
בתכם תיקווה ובעלה רוג׳ר.
הם קנו מצלמה במייוחד, והם מצלמים
זה את זו ומבקשים שיצלמו אותם ביחד,
״שיהיה מה להראות לילחם״ .הם משוג עים
אחד על השנייה, כי ״אי-אפשר להתחתן
בלי לאהוב.״ תיקווה מנהלת יומן,
ובו היא כותבת מדי יום מה עובר עליה,

2זוגות נעלי־בית

ליד מיזוודת־הבגדים. מסמלים בעיני הדובשים
את תחילת חייהם החדשים. מעתה ואילך הכל
ביחד — הכל בשניים. הם מקפידים לסדר את הבגדים בארון, כששלח ליד שלו,
לשים את מיברשת־השיניים בכוס שלה, ליד שלו. גם הספרים במדף — שלו ושלה.

דירה שכורה, ועדיין לא ברור להם כיצד
ירכשו דירה, אם בכלל. למרות זאת הח ליטו
שירח־דבש קודם לכל.
אומר זאב :״ירח־דבש זוכרים, דירה
זה אולי יסתדר אולי לא — אבל לוותר
על שבוע כיופים שכמעט ברור שלא תהיה
לנו הזדמנות שנייה לחזור עליו — זה

זוג צעיר לבוש בקפידה יושב לא
הרחק מהזוגות הישראליים. אלה הם
דבורה וז׳אק ממן מליון שבצרפת. זוג
חבשים שבא לאילת בעיקבות השמש.
הם אינם זקוקים לחברת אישים, די להם
עם עצמם. השמש האילתית המיסה את
כל הקור האירופאי שהביאו איתם מצרפת.
הם מאושרים מאד, והנסיעה לישראל,
כולל השהייה במלון, היתה זולה בהרבה
מאשר נסיעה לג׳מייקה, למשל.
זוג חבשים נוסף מצרפת משחק קלפים
עם זוג מבוגר יותר. המבוגרים טוענים
שהם בירח־דבש שני, אחרי שחיתנו את
כל ילדיהם. הצעירים מודים בביישנות ש זהו
ירח־הדבש הראשון שלהם.
מבט־מקרוב מסביר את סיבת הבייש נות:
ז׳אן פייר ואני קורייר מפריס, עונד
חם להפוך הורים מאושרים בעוד חודשים
מעטים.

חזרה לתחילת העמוד