גליון 900 מתאריך 13 בינואר 1955

מיבצע ״העולם הז
שראל
משפט

רוז נברג

או רו ת

הכרך

ד צי פ לין

מם׳ 9 0 0שנה <6
•״ט טבת חשט״ו
13.1.1955
מחיר; 300 שרוטה

אורי אבנרי

ראש המערכת :
שלום כ הן

גי. ג׳י. וכוכע-גרב

עורך משנה, כיתוב

השבועון המצויר
לא ינפורמציה

עורך משנה, תבנית

י שעי הו לביא

ב. ד .ידן

ת שובתו של מר דוי ד בן־נוריון לעורך ח עו 5ם
הזה 899 בו סירב להכחי ש את הדברים ש א מר.
כביכול. על עתוז זה. היא מטירת־לחי לרבבות
קוראי העתון. הו א או מר. ל מע שה. ש אנ חנו כו לנו
אוהבי-זוהמה. עוכרי־י שראל, ו אולי נם בוג־דים
ב ע מנו. מר בז־נוריוז רוזנה להתנבר עלינו
כפי ש הו א התנבר על הערבים.
כקורא וותיק ונ א מז של העולם חזה, הרואה
בעתון המ שך ישיר לרוח הקרבית ולמסורת של
כובע־הנרב. אני מוחה בכל תוקף נגד דברי התנ
ש או ת וה שמצה אלה.

אורי סלע

הכתב הראשי :

הצייר הראשי :

ע מנו א ל פרת

הצלם הראשי :

ש מו א ל ברתור

דן ברנע

חברי המערכת:

המנהל הכללי :
רחוב ניי ק סון , 8תל־אביב
מען מברקים :״ עו לספרם״
ת. ד . 126 .טל 26785 .
מי ״ ל: העולם הזה ב ע ״ מ
דפו ם ישראל ב ע ״ ם, ת״ א
אין ה מע רכ ת אחראית עבור
תוכן ה מוד עו ת, מלבד עבור
מו ד עו תהמ תפ ר ס מו ת תחת
הכותרת ״ דו ״ ח לזורכן״.
ה מוכנו ת על ידי חברי המערכת
ונבדקות על־ידם.

כתבים

העורך הראשי :

העולס

דוב אי תן, מ ש־ בן־אפרים. יחיאל ב שן. ניצה נבי. לילי נלילי,
רותי ורד, בוזי זהבי. יוחנן ורבקה זראי, אוסקר טאו בר.
ע מו ם קינן. סילבי קשת. אברהם רפפורט.

ראש מערכת ירושלים :

ישראל לויט,

ראש מערכת חיפה

יוחנן או רן

חוצפה ! למה חו שב ה אד ם הזה אתעצ מו?
מי התנבר על הערבים — הו א או האלפי ם ש רבצו
בבו ץ של הקרבות?

חיים כרמל

מנהל מעבדה :

עורך דפוס :

דוד טווייג

משה או ר

באר־ שבע

מנהל מבצעים:

יוחנן מאירי,

שלמה אדיר

ראש המנהלה :
של מה הררי

ישראל ז,.

זהו הגליון מס׳ 900 של
900 גליונות.
900 פעמים בהן ניסו עורכים מודאגים
לנחש מה יעמוד במרכז ההתענינות של
הארץ בעוד שבוע, שבועיים, שלושה, מה
תהיה התפתחות המאורעות עד אז.
900 פעמים בהן נראה לעורכים שהגליון
לא יושלם לעולם.
900 פעמים בהן הופיעה ברגע האחרון
הידיעה הגדולה ששינתה את הכל והפכה
את קערת המערכת על פיה דקה אחת אחרי
שתים־ עשרה.
900 פעמים בהן נתברר לבסוף כי יש
פי שלוש יותר חומר מאשר מסוגל הגליון
לקלוט׳ נאלצו עורכים ערלי־לב לשחוט, לקצץ,
לקצר ולזרוק חומר שנראה (לכותביו)
כפנינים בנות־אלמוות.
900 פעמים בהן הגיע הגליון סוף־סוף
לקיוסקים, כשהעורכים שכחו מזמן מה תוכנו,
שקעו מזמן בגליון שיופיע בעוד חודש.
עבודה מפרכת, מורטת־עצבים ושוברת-
לבבות. מדוע עוסקים בה עורכים מסכנים
אלה י מפני שהם אוהבים׳ אותה.
העולם הזה.

החזית הנשכחת של מאבק מתמיד זה
היא אפרורית, חסרת־זוהר. זוהי חזיתם של
האנשים הדוגרים על טורי־מספרים, מנסים
לאזן את תקציבו של עתון שאין לו גב
מפלגתי או כלכלי.
בשבועות האחרונים פתחנו גיזרה חדשה
בחזית זו, ובה עסוקים כעת מיטב כוחות
המינהלה. מכיוון שהיא נוגעת לך מאד, מן
הראוי שאספר לך קצת על כך.
כשקיבלנו עתון זה לידינו (זה היה בגל־ון
מם׳ )651 שרר בארץ צנע חמור. הנייר
לא היה כמעט בנמצא׳ היה !מקוצב ויקר
מזהב שחור. נאלצנו לקצץ את העמודים
ללא רחמים. היה חבל לנו על כל סנטימטר
מרובע שאינו תפוס על־ידי חומר מערכתי
צפוף, ואילו הכסף עוד היה בידיך בשפע,
או לפחות במידה ניכרה.
הסקנו אז מסקנה הגיונית: להגביל מאד
את שטח המודעות, אפילו במחיר העלאת
המחיר. כך נהגנו, ואתה קיבלת על עצמך
את הגזרה.
המצב מן הקצה אל העתה
בארץ, ולרוב אינו
עולה ועולה. ואילו הפומצטמקת.
מחירי הייצור
את מחיר העתון אין

בינתיים השתנה
קצה. הניר מיוצר
חסר, אלא שמחירו
רוטה בידיך הולכת
קופצים בהתמדה.
ברצוננו להעלות.
במצב זה חזרנו ונזכרנו בחזית המודעות
המוזנחת. פתחנו בהתקפה גדולה מאד. התוצאות
הראשונות משביעות־רצון: שמח־המודעות
גדל בכמה מאות אחוזים. העולם
הזה הנו כיום השבועון הראשי בארץ מבחינה
זאת, והוא צועד עתה בראש בשטח
זה, כמו בשאר השטחים.
העבודה אינה קלה. אמנם, יש לנו מה
להציע למפרסמים: עתון זה צועד בראש
במכירה בכל הקיוסקים בארץ (שאל את
הקיוסקאי שלך, הוא יספר לך) .שלא כמו
עתון יומי, שחייו מוגבלים לכמה שעות, חי
השבועון משך שבוע שלם. חצי תריסר

איש קוראים אותו, חצי תריסר נוסף מעל־עלים

תחילה היה קשה לשכנע את המפרסמים
ביעילותו המיוחדת של שבועון מסוג זה.
בעוד שבחוץ־לארץ עומד הפרסום בשבועונים
הלאומיים הגדולים במקום הראשון, מכסה
כמעט את כל תקציבם של השבועונים
עצמם, הרי בארץ זו תופעה חדשה. דרוש
לא רק לשכנע את המפרסמים ביחס ליעילותו
של פרסום זה, אלא גם לגבי אפשרויותיו
המיוחדות.
כי אתה, הקורא, לוקח עתון זה בידך
כשאתה יושב לרוב בבית, רוגע. יש לך
זמן להתעמק בדברים, אם הם מענינים אותך,
אינך מעונין כל כך בסיסמוודפרסומת ריקות.
אך אתה יכול להיות ׳מעונין בסיפור
אמיתי, שיעזור לך להחליט כיצד לנצל את
כספך בצורה היעילה ביותר, לספק את צרכיך
בצורה הנוחה ביותר.
כדי לעזור למפרסמים בדרך זו, החליטה
המערכת בשעתו לשתף פעולה עם המינהלה,
להקדיש מכוחה להעלאת חומר הפרסום
לאותה רמה כמו חומר מערכתי. בצורה
זו נולד ״דו״ח לצרכן״ ,מדור של מודעות
הנערכות בעזרת עורכי העתון, מתוך מגמה
לעשותן מענינות ככל האפשר. כך נולד
״דו״ח לנוסע״ ו״דו״ח למתבדר״ ,בנים לאותה
משפחה. כך נולד גם ״דו״ח לבוחר״,
מדור חדש של מודעות מפלגתיות, שעל
יצירתו סיפרתי לך בשבוע שעבר•
באמריקה שוררת הדיעה שעמודי המודעות
בשבועונים הלאומיים נקראים ביתר -עיון
וענין מאשר עמודי המערכת. אני ׳מקווה
שלא נצליח עד כדי כך בארץ. אך נשתדל
כמיטב יכולתנו כי טורי־המודעות לא ישעממו•
אותך.
יכול אתה, כקורא, להתרגז על השטח הנוזל
ממך. אולם, לדעתי, זהו חשבון קצר-
ראות.
שי ט ת

העולס

הזה

בעבר,

שהטילה

תל־אביב

•..בז־גוריון, ה אי ש ש אכל תרנגולות ב שעה ש הטיח
לצנע. ונסע בקאדילאק במקו ם בפו רד. האיש
שה סניר את מ תנגדיו הפוליטיים לידי האויב
הבריטי בי מי ה מנ ד ט. ה אי ששהט בי עאת
אלטלינח ב שעה ש ה אוי בעמדב שערי תל־אביב.
האי ש שהחריב את קיביה, האי ש שיקח את ש ל טו ך
היחיד לידיו. אם י תנו לו( .ה אי ש) הזה רוכב
על כולם ודופק את כולם. זוהי מדינת־עבדי ם 1

מלוא עומס קיום שמתי המערכת הגדולים
על שכמך שלך׳ מעוררת בעיה חמורה. עם
עליתם המתמדת הנוספת של מחירי הנייר
והייצור, סופה של שיטה זו ליצור מצב
בלתי־נסבל. ואם הברירה היא להעלות את
המחיר, לקצץ את שרותי המערכת או להגדיל
את שטח המודעות, דומני שהדרך האחרונה
היא הטובה ביותר.
זהו החשבון השלילי. ישנו גם חשבון
חיובי, והוא הקובע, לפי שעה מצמצם שטח
הפרסומת את שטח החומר המערכתי. אולם
אני מקווה שזהו שלב־ביניים, שיוביל למצב
הפוך. כי אם ימשיכו חילות המנהלה —
שבראשם העמדנו עתה תותח ׳מערכתי כבד
מאד — לפרוץ קדימה בחזית המודעות,
הם יאפשרו לנו בעתיד להגדיל את מספר
העמודים ולהרחיב את שרותי המערכת.
זאת היתד, דרכם של כל השבועונים הגדולים
בהוץ־לארץ׳ ומוטב ללמוד מהם.
בינתיים יכולים אנחנו רק לבקש ממך
סבלנות. אם אמנם צרת העורכים היא חצי
נחמת הקורא, קח בחשבון כי צרתו של
הכותב, הנאלץ לצמצם את דבריו ולתמצת
אותם עד למינימום, היא מכאיבה יותר
מאשר צרתו של הקורא, המקבל את החומר
המתומצת.

תל־אביב

...איני יודע מה י ע שו אלפי הקוראים האחרים
של העולם הזה. אבל אני יודע מ ה אני אע שה :
לעולם לא אתן א ת קולי בבחירות ל שום מפלנ ה
אשר האי ש הזה נמצא בר שי מ ת־ה מוע מדי ם שלה...

יצחק ברמן,

ירו שלים

הדרך לסובלנות
בא שר לפגיעו ת בחופ ש הדת בי שראל (העולם
הזה ) 894 יש לי הצעה. שעלולה להפיג א ת חופ ר
ה סובלנות הדתית: אני מ צי ע להכליל כמה פר קים
של הברית החד שה ב תו כני ת הלי מודי ם של
בתי־הספר הממלכתיים• אינני סבור שהרמה המוסרית
ב מדינה תרד כ תו צאהמ לי מו ד פרקים אלה
ו פ שו ט מ פני ש אין כבר לאן לרדת) .להיפך. הדבר
ע שוי ליצור יחם של הבנה בין החופ שיי ם לדתיים
— ובין היהודי ם לנוצרים.

ירחמיאל דרופסייב, חו לון
אשרי הקורא ה מא מין — כמו שאמר י שו
באחד מפרקי הברית החדשה.

הצלחות לא נחתו
הצלחות ה מ עו פ פו ת
עזרת שירות־הספרים
של תל־אביב• אולם
טרם הני עו לחולון.

נחתו (העולם הזה ) 896בשל
העולם חזה בקיוסקים
למרות מהירו תן ה פנ ט ס טי ת,
כי צ ד אפ ש ר להסביר תופעה

חנן גולדגרט, חו לון
הצלחות חז רו לחלל כדי להצטייד בדלק,
יגיעו ל תעוד תן בקרוב.

התחת אלוהים אתם ז
היה לי חבר ב שם חיי מ צ׳י. אלוהים סידר או תו
קצת ובנה את מערכת שיניו לסירוניו. כלו מ ר שן
אחת י שנה ו שן אחת איננ ה. אז מיל א, אלוהי ם
הו א אלוהים. מי יעז ל ט עון ננ דו? אבל אתם,
מי אתם כי ת שלחו לי את העולם חזה לסירוגין
— ש בו ע כן ו שבוע ל א

אביעומר, ירושלים
הדוור תפס את מקום הה שגחה העליונה.

מים ללא דם

מ צבי ומצבמ שפח תי עוד גרוע מזה של תו שבי
כפר-מנדא (העולם הזח ) 897ה עו מדי ם ל היו ת מ פו נים
מבתיהם. עקב הקמת סכר בי ת־נטופה. אנו
מתגוררים ב מו ש ב טל-שחר. א שר נם בו מ תכונני ם
ה של טונות להקים אנס מלא כו תי. שי אנו ראת
המים הזורמים מהרי ירו שלים. בי תי נמצא בין
הבתים ה מו ע מדי ם ל פינוי. ו אנ חנו עתידי ם לעבו ר
למקום אחר עו ד ה שנה, ללא כל פי צוי — פרט
להחזרת הכספי ם שה שקענו ל שיפורי ם בבי ת ובמשק.
ואח על פי כן אני מ ת כונן לעזוב א ת
המקום ללא רי טון והתמרמרות.

יעקב שאול,

טל־שחר

מלחמה חזירית
האנה הדתי עורך התקפת־בזק על המ שלט הבמלחמת
הזזזירויות (העולם הזח ) 896
אחרון !
צפויה מפלה חמורה לאגף שוחרי־החופ ש הדוגלים
בזכויו ת האדם, שנ קבעו ב מגיל ת־האו״ ם (חופ ש
המח שבה. הדת והמצפון)* עו מדי ם לסגור לגו א ת
הפה.
אם י מנ עו מ פינו א ת בשר־החזיר — מי ל א.
אבל אם י מנ עו מ אי תנו א ת הזכו ת לקנות או תו,
נוכל ל ס מן את או תו יום במסגרת שחורה• ה־
כריכות 511171

הו ד

כל הקוראים המבקשים
לברוך את גליונות ״העולם
הזה״ מהשנה שעברה ()1954
מתבקשים להמציאם כדואר
(.ת. ד ,!36 .תל-אביכ) או באופן
אישי(רה׳ גליקסוץ ,8תל־אביב,
בין השעות - 11.00
13.00ו־ .)16.00—18.00

מחיר הבריכה הוא
ל״י, והקוראים החפצים לקבל
את הברך הכיתה בדואר
מתבקשים להוסיף סך
500 פרוטה.
המערבת תשלים את הגל־יונות
החסרים תמורת תשלום
נוסף של >ן 30 פרוטה לג־ליון.
3.500

שו אי ם הם דתיים. ה אכילה היא דתית מ ה תהיה
הנזירה הב אה ן
תמימים הם אלה הסבורים כי הדתיים יסתפקו
במה ש ה שיגו. להיפך: מחר בבוקר אנו עלולים
לקום ולקרוא בעי תון כי הם ה צי עו בכנסת חוק
לפיקוח על מלבו שי־נ שים בפרהסיה. הכוונה תהיה.
כ מובן, ל ש מלו ת בעלו תמח שופי ם. לבגדי-ים ו כיוצ א
בזה. נראה כי ה תי א בון נוב ר עם האכילה.

חמוד, יומטוב, חו לון
ליתר דיוק: ה תי אבון גדל עם אי־אכילת
הזולת (את בשר־החזיר).

מנגנון האור
עברה כבר שנה מיו ם שספנ תםאתה מכו ת הא
חרונו ת והעולם הזה .) 842ה עונה חולפת במדי•
רות ו אין שו מ עי ם מדבר נדול עד ק טן. בז מן ה־אחרון
לא ז כינו לראות התקפה, או שמץ של
התקפה. או א פי לו איו ם כל שהו. האם יש להסיק
מזה ש מנגנון החו שך פורק (בצינעה) ?

ישראל בר־דג,

תל־אביב

סירוס, או מוות
נם לי יש מ ה להניד על נר שון נתן. ה אד ם
הלוחם על ז כו תו לבחור ב סין הרצוי לו (העולם
הזה )899 סנ ש תי או תו לר א שונה ב שכונ ת התקווה.
הו א היה אחד מ שלו ש ה או ארבעה אנ שים. ש נ
ענו לקריאת עזרה ב עי תון ו ב או לתרום דם ל־הולה.
כ עבו ר ימי ם אחדים עברתי ברחוב אלנבי
וראיתי התקהלות. ניג ש תי ל ר או תמה אירע. ולהפתעתי
היכרתי אתנר שון. כ ש הו א לבו ש בנדי
אי שה ו מוקף קהל נו ר מלי. צעירים אחדים ני סו
להתגרות בו, לינלנו ע ליו בקולי קולות, לא הני חו
לו ללכת לדרכו ב שקט. היה זה מחזה מנ עיל.
אילו היו מספרים לי שדבר כזה אירע בסדו ם
בימי-קדם, הייתי אולי מ א מין, אבל בי שראל?...
לאחר שקראתי א ת העולם הזה נוכח תי כי לא
רק הנוער העירוני הצטיין בהתנהגות סדומית•
נם הנו ער ה סו צי א לי ס טי של הקיבוצים ידע לסרוח
בעת מבחן אנו שי: במקום ל הו שי ט יד עוזרת
לאדם בצרה, הם פ שו ט הראו לו את הדלת ואמ רו
לו שלום.
עתה הני עו מי ם עד נפ ש. הרופאים מו כני ם
לנתח את נר שון. אול ם החוק הי שראלי כובל
אותם. אם כזה הו א החוק הי ש ר אלי, יקחנו ה שד 1
האם בני-אדם חיים כ אן רק ב שביל ל שפו ך את
הדם ב מלחמה? האם זוהי הזכו ת היחידה א שר
נותנים חוקי־הארץ לאזרחיה?

ישראל ז׳ופה,

תל־אביב

שגריר של מי?
נדהמתי לקרוא בהעולם הזה 897 שה שגרירות
הצרפתית סירבה לתת ויזה ל ע מו ם קינן•
ברור לנמרי שז הו מעשה של ה תנ קמו ת מ צד
אותה קבוצה שני ס תה להטיל על קינן את האשמה
בי ח ס

לפצצה

ב בי ת ־ םנקם.

ו שנ חלה

כ ש לון כ ל

חרוץ בבי ת־ה מ שפט...
אולם עלי לעורר ש אלה אחת: את מי מייצג
א ת הרפובליקה ה שנדיר
צרפת בתל-אביב?
צרפתית שחרתה על דנלה ״ חופ ש, שויון. א חוו ה״
— או את מנננו ד ה תו ש ך התל־אביבי?

יצחק דיין,

תל־אביב

,,הבעיה העתיקה ביותר בעודם״
לפי הדו״ח האחרון, שהוגש על-ידי ממשלת ישראל למטה
אונסק״ו, פועלות כיום במה אלפי פרוצות בישראל. יצאניות אלה,
ואלפי הגברים החיים על חשבונן, מהווים את אחת הבעיות
הבאובות ביותר במדינה -בעיה אשר איש לא העז עד בה
לדון כה כגלוי, לאור החוק הקיים, צרבי החברה ונפיץ חוקרי
המשטרה.
החל מן השבוע הבא יגיש ״העולם הזה״ לקוראיו דו״ח עובדתי
מאלף, כתוב כידי בתב מיוחד שחקר את הענין כיסודו.
מה היקף הנגע?
איך פועלת תעשית האהבה השכירה?
מה דעתם של האנשים המטפלים בבעיה -שופטים, חוקרים,
פסיכולוגים מצד אחד, ואנשי העולם התחתון, והיצאניות מצד
שני?
דו״ח זה, שיגש לבעיה ללא סממנים סנסציוניים, ישמש יסוד
לדיון הגיוני ומפוכח בנגע חברתי זה.

וזעו?• :הזח 900

י מבצע שנערך על-ידי מחלקת
1החקר של העולם הזה לא היה
כרוך, כניגוד למבצעים אחרים,
כעבודה רכה, הוא הצריך רק פנייה
למחלקת המודעות של כמה
עיתונים יומיים ישראליים.

כחמש השנים האחרונות התחוללו תמורות רבות
כישראל -ותמ״רות אדה השתקפו כמוכן כאופן כודט
גם כנוער.
אולם האיומה כיותר כיניהן היא, כלי הפק, הנכונות
לערוק מן הארץ כבל רגע וככל הזדמנות. בל הצדדים
האחרים של החיים -בית, משפחה, נו ,?,לאומיות, שורשיות
והרגשת מולדת -מתנדפים בעשן נוכח הסיכוי הקלוש
של הגשמת החלום הקורץ: יציאה מן המדינה, זמנית או
עולמית.
אין זאת במוכן תכונה כללית. אולם מספר הנגועים כה,
כפי שאפשר להיווכח מהמחקר שנערך על־ידי ״העולם הזה״
עולה כהרכה על מספר יוצאי הדופן וחולי השנאה העצמית.
הוא מקיף את יושבי צפון תל-אביב ממש כמו את כני
שבונות העוני והמושכות.

קדם לכך ניסוח מחושב כמיוחד
של המודעות. אחת מהן ביקשה ״מנהל עבודה״ ישראלי למפעל קאנאדי.
לא הוזכר כה כלל מהו אופיו של המפעל ומהו, בעצם, המקצוע הנחוץ.
לא הובטחו כה שום תנאי עבודה ולא נאמר מהו מקומו של המפעל
במדינה, הכוללת כערך שליש של היבשת האמריקאית הצפונית. אדם
כעל הבחנה, שאיננו משתבר מעצם הסיכוי להפליג למרחקים, היה
מגלה מיד כי אין הצעה כזאת יכולה להיות רצינית 342 ,איש לא הבחינו
ככך. הם נענו בהתלהבות עצומה לפנייה, פירטו את כל מעלותיהם
המקצועיות שבגללן, כנראה, הם בה מעוניינים לברוח מישראל.
מודעה שניה התכונה לחקור שבכה אחרת של אזרחי ישראל -
השבכה המשכילה. היא ביקשה מורה לעברית לקהילה יהודית חפרת-
שם בבראזיל 212 .מהאחראים לעיצוב דמותו של הדור הישראלי הבא
ראו את עצמם מתאימים לצאת מייד לגולה הדווייה, להביא את כשורת
ציון. הם היו מובנים לשם בך אפילו לטלטל את נשיהם וטפם. במעט
כולם מורים העוסקים כמקצועם, מחנכים תינוקות של כית רכן לאהבת
המולדת, ומרביצים להם שיעורים בתולדות העם, וקשריו האיתנים
אליה.
המודעה השלישית היתה אינטימית יותר. היא חיפשה בלה למהנדס,
תייר כן ,30 הרוצה להביא אתו מזכרת מהארץ הקדושה -צעירה
צברית שתשמש באשתו החוקית. המהנדס היה אדם אנין־טעם: הוא
דרש תמונה יחד עם המכתב הראשץ לאישיותו האלמונית, שהיה לה
בלי-פפק די כסף כדי להדפיס מודעה כגודל של שני אינצ׳ים על שני
טורים בעיתון יומי ( 4ל״י האינץ׳) .כג׳סטה האבירית שלו, זכה להצלחה

צנועה אך לא כלתי מכובדת כעולם
הנערות !58 :נערות קראו את
מודעתו תוך רטט שכלב, הכניסו
כידיים מבושמות מכתבים על נייר
צהבהב ותכלבל לתוך מעטפות
יקרות.

כלטה אומנם, צניעות ראויה לשכה.
רק 42 מתוכן הסכימו לצרך תמונה מייר למכתב הראשון. אחרות
תבעו כפה מלא פגישה אישית (בבית-קפה, עיתון כיד, לשאול :״מה
השעה כן קיבל המהנדס ארבע הצעות מאימהות הממליצות כלב
שלם על בנותיהן החמודות, בנות ה־מ וה־ 21 וה ,28-והצעה אחת מאח
הדואג לגורל אחותו הצעירה.
זהו מצב חירום,
מחלת-נפש המונית תקפה אלפים רבים מכני הארץ. יש להם רק
שאיפה כרורה אחת בחיים. לברוח. לא חשוב לאן, לא חשו ב עם מי.
במו עכברים מן הספינה הטובעת, כמו קהל כאולם קולנוע שאחזה
בו אש, עם תייר עשיר שיבול להיות, כעצם, רועה זונות, למפעל קאנא-
די אנונימי שיכול להיות מחנה מכרות כאיזור הקוטב, לקהילה כברא-
זיל שאין לדעת מהי והיכן היא.
שלוש מודעות חשודות קצרו יכול של 712 תאבי-כריחה. אולם מודעות
מסוג זה מתפרסמות בעיתונים עבריים ולועזיים כישראל מדי
כוקר וצהרים.
זהו אות אזעקה לאומי. הוא מחייב את האחראים לעיצוב דמותו
של הנוער לחשכון־נפש עמוק ביותר. כמה מן העיתונים האחראיים
יותר חדלו לקבל מודעות הכוללות בפירוש את המלים ״למטרת הגירה״,
אולם מובן שזהו אמצעי מפוקפק ביותר לחיסול שורשי המחלה, שפשתה
עמוק בגון? הלאומי, ובמיוחד בקרב הנוער.

סוחרי נכבדים ופקידה גבוהים החשו:
בגלויוודדואר ובמכתבים משרדיים רבי-
רושם במכונודכתיבה ובכתב־יד, בדואר
רגיל ובדואר דחוף ורשום גם יחד באי
מאות הסניור. כתשובה למודעה שחיפשה
מנהל עבודה במפעל בלתי־ידוע בקנדה. מנהלי
מפעלים, קציני צבא, פקידים ממשלתיים
גבוהים, פועלים שחורים וסוחרים
מסודרים היטב — כולם הב־עו את נכונו־תב
להגר, כמעט ללא תנאי.
בבקשות כתובות אנגלית (ממצויינת עד
גרועה ביותר) ,בעברית ואפילו ברומנית,
הציגה עצמה האי.טליגנציה הטכנית בארץ,
התחננה לזכות במשרה החוצלארציר.
המפוקפקת (״בכליון־עיניש אצפה לתשובתו״)•
רובם של הפונים היו צעירים, צברים,
בעלי משפחות (שניים עד שלושה
ילד ם) ,רבים מהם חניכי הקיבוץ והפלמ״ח
(״נשלחתי לאירופה בתפק די ארגון עלייה
ב׳ ורכש״) .לא כולם נאותו להודות על
רצון ההגירה שלהם בפה מלא (״הנני סומך
על מזלי״) ,ביכרו להעטות את הענותם
בסיבות מוצדקות יותר (״ההצעה מעניינת
אותי במיוחד בשל ענייני בהרחבת אופקי״)
וביקשו, על־פי־רוב, לשמור את נכונותם
לרגר בסתר (״אבקש לשמור בסוד על פניי•
תל זו, היות ובמקום עבודתי אין צורך
שידעו בעניין זה״<
העולם הזה, שביים את המודעות שמשכו
את התשובות המזעזעות האלה, לא התכוון
להפיל בפח אנשים בודדים. כי כוונתו הי־תה
לחשוף נגע חברתי, לפיכך נמנע זיהוי
הכותבים והעולם הזה מבקש את סליחתם
על טרחת השווא שטרחו בענותם למודעות.

ץבדע תי לעחב הרשימה של הפונים למציע משרת מנהל
ענודה היא ארוכה ואינה פוסחת על מעמד
א׳ שכבה בארץ, מלבד א.שי ההתישבות
;,עובדת. קציני צה״ל בינוניים, עשרות סרג
•ם. רבי־סרנים ואפילו שלושה סגני־אלו־פים
יחד עב בוגרי האוניברסיטה ומם־ימי
הטכניון, מומחי יעול שפרנסתם מצוייר,
בשפע ואפילו יצרן עגלות־ילדים.
שמנה ומלתה של השכבה הצעירה בק־
.רב יל די הארץ היושבת, מוכנה להגירה,
ע? מזוודותיה הארוכות, מתביישת בעצמה
במיות־מה, בכל זאת. התוצאה: התנצלו ת מלאות צביעות מטופשת. כותב פקיד
ממשלתי גבוה, המעיד על עצמו, לא בצנעת
יתרה :״הנני נחשב לאחר האורגני־זטורים
והאדמיניסטרטורים (בעבר ת יותר
פשוטה — מארגן ומנהל) הטובים בארץ״ :
״ה.ני יושב בארץ 16 שנים ועליתי כציוני,
אין בדעתי לעזוב את הארץ לחלוטין,
אולם — תנאי כלכלה קש ־ם, החלפת אויר
מבחינת הבריאות של בני ועוד. מביאים
אותי לידי כתיבת מכתב זה.״
ש״את ילדי הנני מחנך ברוח כמובן ויש בדעתי לתת להם חינוך
יהודי־ציוני
כזה גם בעתיד, גם אם אצטרך לחפש את
להמי במקום אחר (קנדה)״ .ומבחינה מעשית
:״יכול לבוא בחשבון העברה לקנד־ז
למספר שנים — ובמרוצת השנים אפשר
יהיה לברר את התוכניות בקשר לחזרה״
(אך זה לא דוחק כל כך).
בינתיים נזכר הפקיד החשוב והמוצלח
בנימוק הרבה יותר משכנע לכמיהתו להגירה
:״בגלל יושרי האישי וגילוי לבי
לא קל לי להסתגל לתנאים השוררים כעת
במקומות שונים (בארץ) והנני מוכן לחשוב
ע• 1הצעה רצינית בקשר למשרה מעבר

בכל זאת ״אבקש ...להשתמש בפנייתי
זו בסודיות מוחלטת, כי היא יכולה להר־אית
בעיני זרים כנסיון לבריחה או ירידה
ואין כאן כוונה כזו״ .חלילה, כי, לשיכלי
כל הקצים, יוכל האורגניזטור־ד,אדמיניסטרטור
״לבקש ולקבל את הסכמתם ועזרתם
של האנשים המוסמכים והאחראיים במדינת
ישראל״.

ל א יו תרסשש שד ם!״אוהב־המדינה״מרחוק אחר הוא פקיד גבוה
במשרד האוצר, בן : 40 עלי לציין
שאני בעל השכלה רחבה י ובין היתר נהירים
לי דרכי האנגלוסכסים משנות ש־׳

רותי בצבא הבריטי. אשתי היא בערך בגילי
...היא יודעת אנגלית. אין לנו ילדים.
זה כנראה הכל. מן הדין -אוסיף שאין בדע־
,תנו לעזוב את הארץ לתקופה מעל לשש
ש.ים כי אנו אוהבים את המדינה.״
משום מה חדלים, כנראה, לאהוב, אחר
שבע השנים הראשונות.
בהתחכמות עוד יותר מסובכת נוקט סו־חו
ידוע, המפרט את כל מעלותיו, הצלחותיו
המסחריות וידידיו תשובי העמדה,
אך מוסיף, לבסוף, מתוך מחשבה שמא יהיה
אפשר, באין ברירה, להסתנן דרך הדלת
האחורית על כל פנים הייתי רוצה
מאד להכיר את כבודו ולמסור דרישת שלום
לגיסי וגיסתי באוטווה (בירת קנדה).״
בעל רגש משפחתי מפותח הוא גם תעשיין
ותיק המציין כי ״הצעת כבודו מעניינת
אותי מאד מפני שיש לי הרבה קרובים
ומכרים בקנדה ובארצות־הברית״ .מתגעגע
למשפחתו אחר הוא ״קנדי למחצה״,
שבילה בה 12 שנות ילדותו והתחנך בבית־ספר
יסודי קנדי, המוכן למטרה זאת (״מעוניין
לחזור לקנדה למספר שנים״) לנטוש
פשרת מפתח באחת החברות החשובות
בארץ.

.סו כן להגרל קנ ד ה >־
לא רק מארגני חברות סקריפים נענו להצעה,
גם יבואנים ותיקים ומכובדים. הם
הכתמכו על המצב הכלכלי :״ובגלל התנאים
הנוכחיים בא־מפורט נאלצתי לחסל
את עסקי לחלוטין ומוכן להגר לקנדה,״
״מסיבת המצב הירוד ביבוא ויצוא אני
מוכן לקבל המשרה המוצעת.״ ״מייד לאחר
שחרורי מצה״ל הקמתי מפעל ...אך מחמת
הירידה בשטח זה, לאחרונה, נאלצתי לסגרו
והנו משותק עד היום.״
על ת אים כלכליים ירוד ם, כהצדקה להגירתו,
קובל גם -מנהל משרד לתרגומים :
״...כל עוד היתד, עלייו /גדולה היתד, לי
עבודה בשפע, הואיל ועבודתי זו היתר,
קשורה מאד לעלייה גדולה. אולם מאז שהעלייה
הופסקה הצטמצמה מאד עבודתי והנני
חושב בזמן האחרון ומתעניין להשיג
מקום עבודה בחוץ־לארץ, בתנאים המאפשרים
לקחת גם את משפחתי (אשד, ולד)
למקום עבודתי.״
לא זה המניע לסוחר צעיר ( )31 ומצליח :
״...מצבי החומרי מבוסס, במידה מתקבלת
על הדעת, והנני מגלה עניין במשרה המוצעת
רק באותה מידה שהיא תאפשר ׳ לצעיר
בעל יוזמה לפתח את יכולתו הא שת,
להרחיב את אופקיו ועם זאת שלא
להנתק מן הארץ ומסביבה יהודית. מטעם
זה דחיתי, למשל, את הצעותיהם של שותפי
לשעבר, היושבים היום ביפאן וקוריאה,
להצטרף אליהם שם.״
בדיוק באותה נימה כותב יליד טבריה,
קצין סעד חטיבתי במלחמת העצמאות וכיום
מנהל אחד המפעלים הגדולים בארץ.
נימה זאת חוזרת אצל פקיד ממשלתי גבוה,
השולט בשבע לשונות וד,מודיע כי הוא
״רצתי, בעל יזמה, אחראי ועצמאי. מסוג
האנשים המקבלים על עצמם משימות ומוציאים
אותן לפועל בדייקנות ואחראיות
מלאה. מסוג האנשים שלא מסתכלים בש־עמם
בעת העבודה ולא חסים על עבודת
שעות נוספות בעת הצורך, אם הדבר הוא
לתועלת העבודה״.

.אי נני סו בלסחסבץ ־ו ״
ואותו פקיד, יליד חיפה בן ,35 מביא גם
״נימוק לרצוני לקבל את המשרה. המוצעת״
:״הנני אדם רציני ואוהב עבודה,
בעל יזמה ורצון סוב (ראה לעיל) .לצעדי
עלי לצ׳-ין כי את כל היתרונות הנ״ל מעריכים
בשרות המדינה׳ על־ידי מתן דרגה,
עמדה ותפקיד אחראי, הערכה זו ניתנת
לי, אך משכורת הראוייה לשמה, משכורת
מקבילה ליתרונות הנ״ל, לא ניתנת, ובזאת
רצוני. ברצוני לתת למשפחתי (אשר,
ושני ילדים) חיים קצת יותר טובים, ואפשרות
לראות קצת את העולם.״
לא כל הפונים ביקשו את עבודתם בצורר
מעוררת רחמים. היו גם כאלה שהתכוונו
כאילו, לבדר את התעשיין הקנדי. כתב
סוחר צבעים מזדקן 60 אחר שמנה את

כל מעלותיו :״אנגלית (אני יודע) ליטל־ליטל
וזה הכל עוד יותר משעשעת פנייתו
של התל־אביבי האלמוני :״אני אמריקאי
מטבסס ומישראל גם יחד, למרות שנולדתי
ברוסיה. ילדי נולדו בטכסס ובאו
להתישב בארץ. הצלחתי לחנך אותם לצ ו־נות,
בעזרת השם. הייתי מאד שמח לשמוע
פרטים נוספים אודות הצעתך...״
כדי לחנך את הילדים להגירה, בעזרת
השם?
הזדרז מנהל מוסד ציבורי להזכיר :
״כמובן שהצעתי כרוכה בתנאי עיקרי והוא
— נסיעה לחוך לארץ יחד עם משפחתי״
(אשד, ושלושה ילדים).
מד, שלא מחוור כל־צרכו לפקיד משרד
ד,בטחון שביקש ״באם תמצאו עניין במו־עמדותי,
הריני -מעוניין לקבל מכם פרטים
מלאים על טיב ותנאי העבודה וכן מה הן
הערבויות שאוכל לקבל שלא אשאר תקוע
בחוץ־לארץ מבלי שיהיה למי לפנות, כשם
שקרה לישראלים רבים שעזבו לקנדה״.
ח׳טש זה לא עלה כלל על לבו של מנהל
חברת שיכון לאומית, שנחון בכשרון מיוחד
במינו :״הנני מסתגל מהרלסביבה
זרה ובמיוחד לסביבה של גויים ואינני
מתסביך הנחיתות כלפיהם —
סובל גם
דבר שיהודי גלותי היה סובל.״

אל תסתכל בגי ל ו ניצולי שואת אירופה שעברה עליהם ה
כוס׳
עדיין ממשיכים להתגעגע להחלפת
האקלים. כותב יוצא פולין בא בימים, לשעבר
יצואן של פשתן שרכושו הולאם
(״העובדים והפקידים אהבו אותי, שלא
נתנו להלאים את רכוש־ בבואם של הבולשביקים
...והם בכו בעוזבי אותם בנוסעי
לארץ הייתי מציע להזמין אותי לשיחה
אישית ומאמין אני שבי תמצא האיש המוכשר
לאותה אצטלה״ (של מנהל עבודה
במפעל האלמוני).
פונה אחר הוא יוצא הולנד בן ,40 שריד
אושוויץ ומומחה כלכלי בעל שם :״טרם
מצאתי את ההתעסקות המתאימה לקי־ס
ביתי בכבוד.״ ובאנגלית המצויינת שלו
הוא מוכיח גם עד כמה הוא איש מעשי.
הוא מציע מייד את הדרך הקצרה לקבלת
אשרת הכניסה הקנדית עבורו, את האישים
אליהם יש לפנות ואת האישורים
אותם יש לקבל.
על נקודה אחרת הקפיד מנהל מפעל
תעשייה ממשלתי. מסיים הוא את מכתבו :
״אני אהה אולי מוכן לקבל את הצעתך,
אבל לא כ״יורד״ או כדומה.״
אולי כעולה?
סיבה שכיחה למדי היה נימוקו של חיפאי
אחד, שהעיר :״מסיבה משפחתית
הנני מוכן להחליף את מקום ישובי למספר
שנים.״
מתוך נימוק שונה לגמרי הציע עצמי
בוגר אוניברסיטת ירושלים צעיר :״הנני
רווק, והצעתך תאפשר לי לשהות תקופת
זמן בעולם חדש לי, ואולי תהיה לי גם ההזדמנות
לבקר בארצות אחרות בדרכי.״
מארץ אחרת באמת באה הפנייה המפתיעה
ביותר, היה זה מהגר ישראלי לאר־

צות־הברית, מהנדס־ייצור בחברת מכשירי
טלביזיה, המקבל, דרך קבע, את עיתוני
הארץ לביתו האמריקאי, גילה באחד מהם
את המודעה. בדרך האמריקאית הזריוד.
חשב, כנראה, כי מכתבו שהגיע בדואר
האויר, דחוף ורשום, כבר הבטיח לו את
המשרה. לשם כך צרף לפנייתו מכתב
המלצה מחברת הטלביזיה, ממנה התפטר
אחראי, חוא יימקרא המודעה *
עצמאי ושאפתן. אנחנו משוכנעים שאס
תנתן לו האפשרות יביא תועלת רבה ל-
מפעלך. כי אנו חשים, שכאשר הוא עוזב
אותנו, כיום, אנו מפסידים ואתה מרויח.
כי התוצאות של העסקת מר ...במפעלנו
נראות בצורה הברורה ביותר במספרים
המשופרים שבחשבון הרווח־וההפסד שלנו.״

,ישאת, חבר 1310־
לא חסרה גם הפנייה האלמונית. כותב
עורך־דין תל־אביב :״אחד הקליינטים שלי,
שבשלב זה אינו מעוניין לגלות את שמי,
מתעניין במשרה גם לא חסרה הפנייה
הטפשית לחלוטין. מציין מנהל עבודה (חסר
כל הכשרה) בן ,22 בבית־חרושת לאטריות
:״אין לי כל עבירה שהיא במשטרה.״
צעיר אחר שנחפז לענות למודעה היה
רב־טוראי בן עשרים, שעמד ארבעה חודשים
לפני שחרורו מן הצבא ושהדגיש,
להרגעת רוחו של התעשיין, כנראה :״איי
לא תלוי בהורי והורי לא תלויים בי.״
לעומת זאת היה קצין צבא משוחרר

תלוי מאד בחברו. אחר שפרט את סיבותי־האישיות
(״אין אני יכול להסתדר בארץ
מבחינת האקלים וכן אני לאחר אכזבה בחיי
המשפחתיים, שכתוצאה -ממנה אני גרוש״)
הוא דואג גם לזולתו :״באם אפשר, יש
אתי חבר טוב. שעברנו יחד את רוב שרו־תנו
בצבא ...בעל ידיעות רבות ונסיון רב
מאד במנהלה מהול מפעלים.״
צעיר. תל־אביבי מאם במקצועו הצבאי
(מדריך מקלעים) והאזרחי (טכנאות רדיו)
גם יחד. הוא אפילו מוכן לוותר על בית
הוריו האמיד, בעלי מלון גדול בעיר, ובלבד
לצאת לעולם רחב. אגב, גם מנהל אותי
מלון לא היה מתנגד כלל להגר ושניהם
שיגרו את מכתביהם לתעשיין הק_די. אם
כי מן הראוי לציין שהמנהל, שלא כבן בעלי
המלון, חסך את נייר המלון הרשמי וכתב
על נייר מכתבים פרטי.

קנדי חזזר ל קנ ד ה
אחרי הכל היתד. המשרה מגיעה, בעצם,
ליוצא קנדה הצעיר ( )25 שכתב בעברית
מאונגלנת :״אני יליד וגם נתין קנדה. שהיתי
בארץ ארבע וחצי שנים.״ וזה כנראה
הספיק לו. אחר שהוא מפרט את הצלחותיו
(״בחוות הכשרה בחוץ־לארץ הייתי אחראי
בלול בן עשרת אלפים תרנגולות״) ואת
כשלונותיו (״לפני זמן קצר עזבתי את הקיבוץ״)
הוא מתאר את יתרונו הגדול :
״יש לי נתינות קנדית. אמנם לא ויתרתי
על הנתינות הישראלית. אני נשוי לאזרחית
אמריקאית, אמנם אין לנו ילדים.״ ולכן
״נא לשלוח לי תשובה בהקדם האפשרי
היות ואני עומד לצאת לקנדה בעתיד
הקרוב ביותר״.

״אדוני, בבריון עיניים אצנו לתשובתו.״

מרים עבריים, מחנכים ומדויכיטעו ביקשו:
״אמנם צעיר הנני ומעם הוא נסיוני, אך
קרוב אני להוראה ואל הנוער ברוחי ובנפשי
ונראה לי שזו הנה תכונה חיוביה
ביותר לגבי מי שצריך להשלת ימן הארץ
ללמד בני ישראל בגלותם עברית.
אין די בעברית לצורך שליחות נעלה זו,
יש צורך בקרובם של אותם צעירי בחיל
לרעיון הארץ ובניינה ויש להחדיר ולהעמיק
בהם את האהבה והזיקה אל הארץ. וזאת
דווקא יצליח לעשות צעיר אשר חיי את חיי
הארץ, את לבטיה, שחו קרוב אל הנועד
בארץ ואל הנוער בכלל ויודע כיצד באים
אל לבו של הנוער ומה שובה את לבו, ומד
מסוגל לנסוע בנוער זה את הקרוב הנפשי
לארץ, לערכיה ולחזונה.
אל תתמה שבדברי יש יותר מהצעת מועט־דו
ח כי עז רצוני לעמוד בשליחות זו, כי
יש בה יותר ממשרה גרידא, יש בה, בהצעה
זו משום פתח למילוי שליחות ושרות שאין
נעלה ממנו לעם ולמדינה גם יחד.״
נאום ירחמיאלי זה א־נו אלא אחד מהמכתבים
הרבים בהם הציעו עצמם מורים, כמעט־מוחם
וכאלה שלא יהיו ולא היו מעולם
מורים, לשירות קהילה יהודית בלת ־ידועה
בברזיל, למשך חמש שנים לפחות. אותו
צעיר ״מעט־נסיון״ ,הוא יליד חיפה בן ,22
המודה גלויות כי ״אינני הא ש המתאים למשרה
הן מבחינת הסיגול והן מבחינת הוותק״
אך המחלים בי עובדת היותו תלמיד אוניבר-
טיסה (״הנני תלמיד מצטיין ...זה עתה קיבלתי
פרם באוניברסיטה״) ומוריך בתנועת
הצופים לשעבר הן נסיון, צנוע אמנם, אך
מספיק, כדי שיטוש את הארץ וימלא למע ה
שירות נעלה בניכר הרחוק.
לאותו שירות חיוני, הנראה לכותבים,
רש ם מה, י,תר הייני מאשר ה־בצת תורה
לתלמידיהם בא,־ץ, התנדבו מורים ומנה יי
בהי־ספר, מדריכי ניער ומרכזי תרבות מכל
קצות הארץ.

..אם לנס 1ע -אז ל ב דו ־
טובי המורים בארץ, מחניכי רשת בתי•
הכפר העבריים במורח ארופה, תרבות, עד
לצאצאי ישיבות ירושלמיות ששוב א נם
דתיים (״הריני בא ממשפחה דתית, אף•
על־פי שלא אוכל לציין את דתיותי שלי״)
התחרו על המשרה שהיתר, מוציאתם, ובסופו
של דבר, מנתקתם, מן הארץ.
ביניהם ה ו יוצא הונגריה הדתי (״נולדתי
בבית רב אורתודוכסי וקיבלתי חינוך דתי,
למדתי בישיבות מפורסמות וגם ר,וסמכתי
להוראת איסור והיתר״) ,יליד הארץ בן
ד,־( 44״אני עוסק בהוראה בכל מקצועית
העברת מזה 22 שנה, בעיקר בכיתות יד
גבוהות״) והצבר הצעיר ,26 ,מורה להג״ך
וכפרות עברית, דקדוק והיסטוריה, במושבה
גלילית, לשעבר מפקד מחלקת גדנ״ע
במחתרת.
לא נגרע גם חלקה של המורה העברית,
כתבה אחת מהן :״קראתי את מודעתך
בעיתון. ברצוני לדעת אם כבודו התכוון
במודעה זו לגבר בלבד או גם לאשה. לסי
המודעה ״מורה טוב לעברית״ לא ברור
אב גם מועמדת באר, בחשבון. הנני מורד,
מוסמכת בת ,35 כבר עבדתי בקהילה עברית
בחוץ־לארץ וכרגע מלמדת באולפן
למבוגרי־ם.״
תופעה אחרת שלא נעדרה: המורה־לעב־רית־שצריך־ללמוד־עברית־בעצמו.
כתב חיפאי
אחד, בזו הלשון :

״לכבודכם,
כפי שנודע לי מהעתון הרומני שאתם
מחפשים מורה לעברית לברזיל אז א י
מציע אותי — שמי ...אני נולדת בארץ
— והייתי מורה לעברית (ברפובליקת
דרום אמריקאית) עשרים וחמש שנים. אני
שולט בשפה ספרדית, עברית, אידיש, גרמו
ת, רוסית וערב ת. אם אתם מעניינים
נא להודיע לי על הפרטים. אני נשוי עם
שדו ! נכתים לפ עול! ״
ילדים. אבל אם לנסוע לשם או לבו. ויותי
החל ממרכז התרבות שזנח את משקו פרטים אני מוכן להעמיד מד, שנחוץ״.
(״בקבוצה ארגנתי ונהלתי את הפעולה התרמי
שלא יצא לבד היה מורה בעל נס ובותית
והדרכתי קבוצת נועד שבאה לשם דימה :״בשנים ...צא ו, אני ורעייתי, ב ם־
הכשרה״) ועד למורה ביודהספר החקלאי ליחות הוראה לארגנטינה. ש .ניהלתי את
מוכיחם כולם את ידיעות הם הנרחבות ומצ התכנית העברית של ביר, הספר במקום
ביעים, שח ר על גבי לבן, בכתב״מורים ה (בואנוס איירס) ואשתי הדריכה בגן ילדית
דומה לחריזה פני.ים. מדוע הם חייבים להיות
ובכיתות הנמוכות. הצלחנו להעלות את
מדריכיהם הרוחניים של ילדי-ם יהודיים בק רמת הלימודים בכלל ואת רוח התרבות היהילה
ברז ליח נידחת.
הודית בפרט.
שם רכשתי ידיעה רבה בכל הנוגע לבנך
בשעת הצורך הם מוכנים להחלף למבצע
נהשוני זה לא רק בגפם :״מן העיתון יות ההוראה העברית בתפוצות.
למדתי *,כותב מורה תל־אביב ,״שכבודו
כן, רכשתי ידיעות בשפה הספרדית, זה
מעוניין במורה עברי שיסכים לפעול בשרה יכול לשמש עזר בעבודה בברזיל.״ כפי
ההוראה והחינוך בגולת ברזיל, והריני שכל אדם משכיל יודע, ומורה רב־נסיון
מציג בפניו בזה את מועמדותי. הנני כיום חייב לדעת׳ לא עוזרת ספרדית הרבה במורה
מן המניין ...מלמד בכיתות העליו -ברזיל, בה השפה המדוברת היא פורט־־

גות ...כסטודנט עסקתי בהוראה והדרכה גזית.
במוסדות של עליית ך,נוער ובריכוז מועמסיים
אותו מורה את מכתבו :
דונים ...פעיל במוסדות התרבות בתל־אביב
״מכיוון שיש לי נסיון מספיק בהוראה
ובצבא״ .התנסיתי בארגון וריכוז, נאום
מסוג זד, ומכיוון שבעיית החינוך העברי
והרצאה, וסגולה לי ביחסים עם הזולת.״
בתפוצות קרובה לרוחי וכן הנני נאלץ
ועכשיו מתגלה כל נדיבות לבו של אותו להחליף השנה את מקום עבודתי, הריני
מורה רב־סגולות :״רעייתי ...היא מוסמכת רואה עצמי מתאים למשרה זו.״
על־ידי בית החולים הדסה כאחות לבתי־חולים
ואחות ציבורית לבתי־ספר. שניני. אשמחאם תזם ינוו 1,״
נכונים לפעול ולתת חלקנו להרמת קרן
מלבד מורים בעלי־חזון מצויים גם מסהחינוך
העברי־ציוני בגולה.״
פר מספיק של אנשי מעשה. מבקש אחד מפקד חיפאי,
יותר מעוניין הוא מורה
מהם, בקיצור נמרץ :
מחלקה קרבית לשעבר, ה.,כון לדאוג, בין
״אודה, באם תאופשר ש־חה אישית עם
השאר, גם לחינוך עצמו, על חשבון הקהילה
המעבר־לימית :״העבודה המוצעת נראית בא־כוח הקהילה (באם הוא נמצא בארץ,
לי מהסוג הקרוב ללבי, שכן הנני מעוניין כמובן).״
בכעי־לות חינוכית רצינית בין נוער יהודי
פונה מורה, בעל וותק של שש שנים
מתבגר בגולה.
כמנהל בתי־ספר לנערים עובדים בשעות
מאחר ואני עוסק ...בעבודת מחקר בשט הערב :״הריני חושב את עצמי מוכשר
חי הספרות, הנני נאלץ להתנות את קבלת לקבל כל תפקיד אם זה בהוראה ואם בהנהעבודה
בקיומן של ספריות מדעיור״ רצוי הלה.״ ושוב פונה איש החזון, מורה הל•
אביבי :״:סיוני בהוראה רב ועז רצוני
אוניברסיטאיות.״
באותה הרוח בדיוק כותב בוגר האוני־ לתת את ידי• להרמת קרן החינוך העברי
ברסיטה העברית, המוכן לצאת לשנים מס בגולה.״
רק לאהר כמה שורות של מכתב (הכפר
(רצוי פחות מחמש, בכל זאת) באם
התנאים יניחו את דעתו. מציין הוא :״אני תוב, כיאה למורה, על דף תלוש ממחברת)
מעוניין בעיקר בתנאי שיכון מתאימים מתבטא הרצון העז בנימוק אחר :״הנני
למשפחתי (אשה ושני ילדים) ואפשרויות נשוי ואב לילדה בת שבע וכמובן שהנני
מעוניין לצאת לברזיל בשליחות החינוכית
להשתלמות בזמן שהותי בנכר.״

המוצעת על ידכם עם משפחתי. הנני משוכנע
שאשביע את רצונכם.״
וכל זר, בשנה בה חסרים מאות מייר־ם
לשליחות ח נוכית הרבה יותר פשוטה בב־תי־הספר
היסודיים מחוץ לערים, בד, חסרים
אלפי מורים לשליחות החינוכית היסודית
של הנחלת הלשון לעם הדובר בשבעים
לשון.
לא מורי לשון בלבד מוכנים לנסוע, גם
מורי מוסדות חקלאיים, ששירותם בהם הוא
חיוני. כותב מדריך באחד מבתי־הספר
החקלאיים החשוב ם, יליד צפת, חניך ישיבות
והאוניברסיטה העברית :״אשמח אם
תזמינוני לראיון ואשתדל להמציא את כל
התעודות וההמלצות לעבודתי.״
בוגר האוניברסיטה העברית ומורה בבית־ספר
תיכון (עברית ותנ״ך) ,אב לשלושה
ונשוי למורה שסיימה קורס מזורז למורים
ושהיא בעלת נסיון הוראה, מציין על עצמו
:״באשר לטיב עבודתי הרי כבר נאמ־־ :
יהללך זר.״
ומוסיף הוא, ברוב חכמה :״וזרים כאלה
ישנם.״

-.רכש תי לי נסיוך
״בן להורים ירושליים, נולדתי (באחת
מבירות המרחב) בשנת .1920 בסיימי את
בית־הספר העממי שם, נשלחתי מסעם הקהילה
היהודית ללמוד בבית־המדרש למד

צרפתית: ידיעה יסודית.
איטלקית: תעודת בגרור.
ערבית: השכלה עממית.
כל התעודות שמניתי לעיל נמצאות בידי
ואני מוכן בכל עת להמציאו לידיכם. כמו
כן ברשותי המלצות מטעם השגרירות הבריטית
והצרפתית, בתי־הספר של הקהילה
היהודית, בתי־ספר זרים, בית־הספר הממלכתי
והתיכון, מפקחים שונים. כל התעודות
וההמלצות האלה עדות נאמנה הן על הצלחתי
בהוראה בחוץ־לארץ ובארץ.
נוסף לפעולה בקרב תלמידי בתי־הססר
רכשתי לי נסיון רב גם בהוראת השפה
העברית למבוגרים. ידיעותי בשפות מקילות
עלי במ דד, ניכרת את העבודה הקשה

הזאת.״
אין זאת בקשה של מורה מצליח לעלות
בדרגה, אין זה נסיון של מחנך, ששט! ה
עליו נחלתו, לעבור לאוניברסיטה, אין זד.
מאמץ לזכות במשרה יותר נכבדת בעיר
השכנה. זאת פנייה לאחר ש״קראתי בעניין
רב את המודעה שפורסמה בעיתון בקשר
למשרת הוראה בברזיל.״
וככה הם מוכנים לעזוב את עמדותיהם
החשובות, הבטוחות (ודרך אגב, המכניסות
למדי) כשהם שומעים את מלת־הקסם ״חוץ-
לארץ״ .האם שכחו מורים כי ככלות הכל
אוירה של ארץ־ישראל הוא המחכים ולא
זר, של חוצה־לארץ ז

קהילה יהודית בברזיל
צ הנ ס ה צורה ניג רעבדית תתוחהנס * /

צריפים*:ד מי
לביו׳
ורויי!
4את

יתקבל רק סיעמד בעל וזתק נהוראה מרץ

על המועמדים להתזו־יב לקבל על עגגיס את המידה לתקופה י ל
הפי ינים לפתות התנאים סינים ימר, ופי.חגסיעי, למעפחה
על היגון הקהילו״

על הפיעפד לן ן*#יא וסטר חייט מפורט •ת ד 233 .סט׳ 36*6/5

ריב ולרבנים וכעבור שש שנות לימוד,
אשר בהן קיבלתי חינוך תיכוני ופדגוג ,,
סיימתי את חוק לימודי והוסמכתי להוראה
ולחזנות.
בחוזרי לביתי הוריתי שם את השפה
העברית בבתי־הספר של הקהילה היהודית
ובבתי־ספר אנגליים וצרפתיים ימשך 12
שנה. משך שנים אלה רכשתי לי נסיון
רב בהוראת העברית לדוברי שפות לועזיות.
השתלמותי
בלימודים לא פסקה אף רגע
מאז נתקבלתי להוראה. מחוץ להרחבת
ידיעותי בתרבות ישראל, רכשתי השכלה
גמד,ה גם בשטחים אחרים. התעודות שבידי
מעידות על כך.
עליתי ארצה בשנת . 1948 כאן נשאתי לי
אשר. ונולדה לי בת. תעודותי הוכרו על־ידי
משרד החינוך והתרבות ובראשית
תשי״ב זכיתי, לפי המלצת מפקח־ם שונים
שביקרו בשעורי, לקבל תעודת קביעית
בהוראה.
זאת השנה הרביעית שאני מלמד בבית-
הספר הממלכתי (במושבה בדרום) ובבית-
הספר התיכון את המקצועות העבריים.
ידיעותי בשפות הן כדלקמן :
עברית: מורה מוסמך, בעל קביעות
בהוראה וותק של 16 שנה (השתלמות :
קורסים אוניברסיטאיים למורים בירושלים).
אנגלית: תעודות הוראה המקנות לי הזכות
להורות את השפה האנגלית גם בבתי־הספר
התיכוניים.

-א! ,ס ם 1ר

סד א מה״

כיצד יחונך הדור החדש, כשמוריו, בעלי
הדיבורים הרמים, מתגלים, בסוסו של דבר,
כממתינים לשעת הכושר הראשונה להפיץ
את אור העברית בגולה, רק מכיוון שבד,
ייתכן ומוצע להם נזיד עדשים טעים יותר.
הרי שרשרת הגיונית היא: מנהלי העבודה
המוכנים לזנוח את עמדות המפתח במשק
(ראה עמוד )4והנערות הצבריות המוכנות
ללכת אחר כל זר, ובלבד שיהיה זר (ראה
מניוד )6א־נם אלא תלמידי אותם המורים,
המוכנים לצאת את קתדראוחיהם לכל קריאה
חוצלארצית ואפילו תנתקם, במקרה הטוב
ביותר, לחמש שנים מביתם הגשמי והרוחני.
המורים הם הראשונים החייבים לשמש
מופר. בדוגמת האישית, לבלום במו מעש-
הם, את רוח העריקות מן הארץ. אין צורך
שמורה עברי מבוסם יעקור את עצמו משר-
שיו ובלבד לרחרח מעט מאווירה של חוץ־
לארץ.
כי כך כותב מורד, חיפאי, בעל עשרים
שנות וותק:
״שלושה גורמים מאפשרים לי לעיין בה־צעתכם
ברצינות ולקבל את תנאיה — :
(א) אינני בעל משפחה ופטור מדאגת
העברתה לגולה וכל הכרוך בה.
(ב) זה למעלה מעשרים שנה שלא טעמתי
טעם חוץ־לארץ.
(ג) האפשרות לבוא במגע עם יהדית
ברזיל ולהביא לה את בשורר. ציון.״

!!שסגד תץ ה וסוווח ₪ח וווו חו,דל*ף!!,,

הנערות שקיוו למצוא את אושרו בניכר
התחבטו קשות בניסוח י מכתביהן לתיי־האמריקאי
האלמוני המחפש כלה צבר ת.
הרבה יותר קל היה לאחדות מהן הפת,־וו
לבעייה אחרת: לשון המכתב. אלה שחשבו
את עצמן לפיקחות כאד כתבו ישר באנגלית,
כנ-אה מת, ך דאג־; שמא ייאלץ התייר מור
פש־הכלה־הצברית להזדקק למתווך.
וכך כותבת עלמה אלמונית׳ נא גלית (מלאת.
שגיאות):
,מר אלמוני היקר,
ה־׳תקרנתי •ממודעתר בעיתון והחלטתי
לקחת את השאנסה ולשגר אל ך שורות משפר.
לואבוני אינני מצרפת צילום, אם כי
אנשים טוענים שאני בלונדית יפת•מראה•.־
הבלונדית לא הסתפקה בשבח העצמי,
החליטה גם להע ר לתשומת לב התייר
שאם כי איננה צבר ת מוחלטת הרי הוא
יכול לחושבר, לכזאת. אחר הכל גאה היא
ארצה בגיל חמש.
בכך לא. פתיים העניין. המשיכה הבלוג

.אני מקווה לשמוע מרך בקר ב,
שלך,
העלמה האלמונית.״
לא כל כך בטוחה כמזכירה היתר. נערה
כותבת־אנגלית אחרת :
ארוני היקר,
אני מהססת אם לכתוב לך עברית או
אנגלית. מכיוון שהמודעה פורבמה בעיתון
עברי. אבל מב תן שאתה אמריקאי, הרי
אין כל חשש שלא תבין מכתב זה•״
עיקרו של המכתב היה לא לאבד את
ההזדמנות (״אני רואה מת ך המודעה כי
אתה מצא נארץ באורח זמני, לכן אני מק־תה
לשמוע ממך במהרה.״) והציע גם את
*/אפשרות המלאה להיכרות הקרובה. :אני
מצטערת שאין לי כרגע צילום משלי —
אך אם אתה מעוניין תוכל לראותני לכשד
פגש״.

ם• משוזנו רוגדיר? .־אך לא רק פקידות כותבות־אנגלית החליטו
לממש את חלומן הגדול (כנראד ).של
נערות ישראל החושה ולזכות בחתן שייקחן
עמו לחוץ־לארץ הננעדניח. גם שוטרות חמודות
לא יכלו לעמוד בפיתוי, אם כי הן
ידעו, לפחות, לנסח את הצעתן בצורה מקורית,
המשאירה את חופש הבחירה בידי
התייר־המהנדס. וזאת היתד. ההצעה:
.מהנדס״תייר —
שלום רב !
שתינו ש. סרות במשטרת ישראל כפי שרואה
אתה לפי התמונה (שתי שוטרות חמודות,
שאין להניח שחסרות• הן מחזרים מקומיים).
צבריות, בנות להורים צברים, בנות .22
ובכן, תואיל לחוות דעתך מי מאתנו רצו־ייה.״
ואחר
שאותו תייר היה מחווה את דעתו
(לבו, יותר נכון) התבקש הוא לא להתעלם
מבקשה נוספת :״הואל לשלוח חזרה את
התמונה שהיא יחידה״ (בקשה שהעולם הזה
מילא לגבי כל הצילומים והמסמכים שהגיעו
אליו בהזדמנות זאת).
תגובה שונה באה מפי נערה תל־אביבית
שלקחה את המודעה לתשומת לבה אך
נזדרזה להסתייג במעט :
״בין אם לצון חמדת לך או להסך, אבקשך
להחזיר לי את תמונתי בדואר החוזר.
ולא להשתמש בה או בכתובת למטרות
צחוק.״
אך, כמובן, אם כנות רן מחשבותיך ותבקש
לדעת פרטים נוספים, שלח נא את
תמונתך בצירוף שאלותיך לאותה הכתובת.
ציין על המעטפה, פרטי׳.״

אתהמת אי ם לבתי!״מתר רציני היד, החיפאי שדאג לאחותו:
״קראתי את מודעתך ...אך לא אוכל למלא
את דרישותיך באשר האמצעים הם לא ברשותי.
אולם נחמתי היא בזאת כי לאחר קריאת
השורות הללו נמצא יחד את הדבר המשותף
לשלושתנו.״
השורות המגלות את המשותף :
,יש לי אחות שהיא בת .24 אנו הגענו
ארצה לפני 16 שנה מאוסטריה• משך הזמן
שאנו בארץ רכשנו לנו עמדה מבחינות ההגינות,
היושר, ההערכה וכו׳ שלא רבים
זכו לזאת.

באשר לאחותי, הנמצאת כעת בחופשה ד
לכן אני כותב את השורות הללו אליך..׳ הרי
מבלי כל יהירות ברצוני לומר קצרות :
ביוורה שקטה, אינטליגנטית, סולידית, רצינית
ובעיקר נחמדה ובעלת גוף חטוב.
אחרי האח־המציע־את אחותו באה, כמובן,
ה::ם־ד,מציעד-,את-בתד: ,
...וא י סבורה שמצאתיך מתאים ביותר
עבור בתי בת ד,־ 19 וחצי.
היא בוגרת בית־ספר תיכון ועוסקת בציור
ואומנות.
שחרחורת ויפה, את תמונתה אינני מוכנה
לשלוח, מכיוון שא־נני מכירתך. אך אני
בטוחה שלא תתאכזב באשר למראה החיצוני.
תראה ותווכח.״
לעתים אין אפילו צורך לראות ולהווכיז,
כ׳ אחרי הכל לביצוע משימה כה חשובה
כהגירת ילידת הארץ מן הארץ אפשר להזעיק
אפילו את הגורל והאהבה גם יחד, כפי
שעשתה התל־אביבית רחל :
״נתקלתי במודעה ..ומיד הרגשתי כי הי-
ונר, זו יד הגורל.
לכן, הנני פונה אליך במכתבי זה לשם
הכרות וקביעת עתידנו.
לא ארבה במלים מאחר שלמלים כתובות
אין כל ערך שעה ששני אנשים עומדים לה־פגש
במטרה לבנות את חייהם על בסיס של
אהבה.״

אג• ם צער ) ותעצס אולם צברית, אפילו היא נישאת למטרת
הגירה או, מה שאותו הדבר, מהגרת למטרת
נישואין נשארת צברית. כך יצא שרבות
מן הנערות שפנו למהנדס־התייר לא התחכמו,
כתבו ישר לעניין, כאותה ירושלמית
צעירה ( )23 וילידת הארץ׳ שהסתפקה ב־33
מלים בסך הכל :
.קראתי את הודעתך בעיתון. נתברר לי
שהנך רוצה בצברית.
שמי.״ ,בת 23 שנים, ילידת הארץ, ירד
שלמית.
אני מציגה את עצמי לפי הודעתך. אם
ברצותך לראותני תוכל לקבוע הסדר כל
שהוא וניפגש.״
קצרה באותה מידה כמעט היתד. פקידת
ממשלה ילידת תל־אביב, בוגרת אחד מבתי־הספר
התיכוניים ה רועים בארץ, חניכת
ההגנה וקצינת ח״ן לשעבר. אחר שמסרה
אר. פרטיה האישיים, התנצלה על אי־משלוח
צילום, הסבירה :
״דרך כלל אין הצילום נותן תאור מדוייק
של אדם.״
אחרת חשבה, כנראה, ילידת רחובות זריזה

״בתשובה להודעתך בעיתון מיום אתמול
הריני מתכבדת לצרף את הדוגמה מהאו־ריגי.ל
שלי״ (שהיא׳ דרך אגב, בסדר גמור).
לא כל צברית, שייתכן ובכל זאת התחבטה
והתלבטה מספיק, עד השחליטה בנפשה
כי מוכנה היא להגירה, התבטאה בקיצור
כה נמרץ ולעניין. סטודנטית ירושלמית
אחת הגיעה למסקנה כי יש צורך בלפחות
שני עמודי מכתב, ממולאים בכתב־יד
אינטליגנטי :
״למהנדס האלמוני שלום רב !
להודות על האמת המודעה שלך בעיתון
יש בה יותר מדי נתונים מושכים מצד אחד
ומצד ש:י מעוררים חשד כדרך כל מי שמנסה
להפטר מסחורה גרועה ומנסה לשבחה
ככל האפשר. אך מכאן ומכאן, עוררה מו־דעתך
את סקרנותי ואם גם ייחשב הדבר
בעיני תרגיל ספורט נחמד אני ברצינית
רוצה לדעת מהי זהותו של האדם החי המתחבא
מאחורי מודעה זו.
אני מקווה שאתה תוכל לקרוא את שורותי
בעצמך מבלי עזרת מתווכים. אינני מתכוונת
להאריך כי מוזר הוא לכתוב לעלום־שם.
אם יש לך עניין כן להכירני הרי פגישה
פנים אל פנים תשחרר אותי מכל דיבורים
נוספים ותפתור את הטעון פתרון. אך אם
סקרן אתה לדעת מי הכותבת, כפי שיש להניח,
הריני להציג את עצמי בקיצור נמרץ :
נולדתי בארץ הזאת. אני סטודנטית המסיימת
את לימודיה. ואם רוצה לדעת אתה עד
כמה. זקנה״ אני — הריני בת ,25 בלי כחל
ושרק, ובלי תוספות והורדות — פשוטו
כמשמעות — בת .25
אני נערה גבוהה למדי ואף בעלת חיצוניות
נאה. כמובן, הדבר נתון לשיפוט אישי
של כל אחד, כולל נם אותך. לצערי אין
בידי תמונה מהזמן האחרון ולקן תצטרך ל
הסתפק
במכתב שישאיר לך מקום נרחב
להפעיל את דמיונך.
...אני משאירה בידך את היוזמה להמשך
הדברים ומחכה לתשובתך.
שלם וברכה, מאלמונית סקרנית.
הכתובת ם..״

-אני סעדיפה

היכ רי תו־

צברית תל־אביבית אחת לא היתר. מוכנה
להשאיר את היוזמה בידיים אחרות. כתבה
היא :
״הריני מוצאת שאני מתאימה פחות או
יותר ...אני ילידת הארץ בת ,22 בעלת השכלה
תיכונית, ולדעת רבים, בעלת הופעה
נאה, במקצוע פקידה ואחות. לדעתי סרטים
אלה יספיקו בשלב זה. אני מעדיפה היכרות
של פעם אחת מאשר המשך של מתח במכתבים.״
ועתה,
ישר לעניין :
״אם לא תת:גד לפגישה בהקדם, שלח בבקשה
תשובה וציין. תאריך מפגש ומקום.
אם נוח לך אני מקווה להופיע עם עיתון
ביד בכדי שתוכל לזהות אותי.״
אך עדיין לא היה זה הכל. היה צריך לדאוג
גם לצילום מלפני שלוש שנים (המראה
נערה יפהפיה והנושא, מצדו האחות, הקדשה
מחוקה ללא־תייר, כנראה) .מסיימת
התל־אביבית היוזמנית הדואגת־לכל :
.ביחס לתמונה. במקרה של אי־רצון לשלוח

ן האיג־

יונת*:
יומהרי

/ל זאיגית
חייזי

להלן בקיצור פרטי האישיים :
( )1הופעתי נאה ואלגנטית.
( )2בהירת שער ובעלת עיניים מגוון חום
ירקרק. גובה בינוני אך הנני תמירה למד־,
חיטוב גופי נאה.
( )3השכלתי רחבה והני שולטת בשפות
עברית, אנגלית, צרפתית.
( )4בשעותי הפנויות אוהבת אני לעסוק
בספורט, אמנות ,׳מוסיקה. אני אוהבת לבלות
ולהפיק מהחיים את מכסימום הנאה.
באם הפרטים לרוחך, וכך אני מקווה, נא
הואל לשלוח לי את תמונתך ומספר פרטים
אישיים.״

החסרת גברי םישראל?
עשרות דוגמות מדכאות אלה של ד,ענית
צבריות צעירות לקריאה הקלה ביותר לנטוש
את ארצן כלאחר־יד כמעט ואינן זקוקות
להסבר נוסף.
אך מדוע, בכל זאת, נחפזת כל כך נערה
תל־אביבית או ירושלמית לשכוח את כל
שלימדוה על אהבת הארץ והעם, מוכנה לזנוח
את העבר וההווה גם יחד ובלבד לצאת
את הארץ, להגר מעבר לים.
החסרה גברים ישראל? בניגוד לכל הדעות
המקובלות מאזן המינים מאוזן כמעט
לחלוטין והוא אפילו נוטה לצד הגברים,
בכמות של כמה אלפים. ורק מעל לגיל 65
מצויות בארץ כ־ 3500 נשים יותר מגברים.

•לתקיפת חדשי מלית לשם היוסמוה | *ני
| *622
מעוות התמלאות גניזת ,

* *ו / 8פחלקמ מנייה

מהנדס תייר
בעל אמצעים, בן 30 מארצות הברית
הנמצא זמגית בארץ
מבקש להכיר צזן ידוז מ רי ת למטיון נשזראץ י־

נא לשליח תסוגה יחד 08 הסכונב
לת. ד 109 .תל־אביב. מבור נזם׳ *1
גצזען מגר9.י 0״ 2388 יקודם. ויפעל הפיס ״ 5ומע> ה 9ים

תשובה אבקש לשלוח את התמונה בחזרה.״
ושוב — צברית נמרצת אחרת :
״בקשר להודעתך ...הנני שולחת את תמונתי,
שאמנם אינה כה מוצלחת, אבל פחות
או יותר משקפת.
הנני בחורה בת ,22 צברית, והייתי מעוג־יינת
להפגש.״

חסש את ה ש בי לאל, !,במבול המוכנות להנשא־על־מנת־להגר לא
היתד, אף בת משק אחת, הן הסתפקו בבני
הקיבוץ והמושב. לא כך העירוניות, ובייחוד
בנות תל־אביב• כתבה אחת מהן, שצרפה
את תמונתה היפהפיה כשהיא נושאת
את ההקדשה ״הרי תמונתי לאות הוקרה״ :
״אל האלמוני שלום,
קשה אמנם לפנות במכתב, אולם אין ספק
שעושה אני הפעם את רצוני החופשי וכותבת
לך מכתב זה, על־מנת שמכתבי זה
יעורר בך עניין וימריצך לחפש את השביל
המוביל אלי להיכרות, כמובן להיכרות של
ממש, אינני יודעת באם זוהי הדרך להיכרות,
על כל פנים ואם להודות על האמת, עצם
הודעתך בעיתון להכיר נערה צברית למטרת
נשואין עורר בי סקרנות־מה, והחלטתי להכירך
בדרך זו, ואם יש ברצונך להכירני
יותר או פרטים אודותי אנא כתוב ואענה
לך ברצון
שלום ובהוקרה...״
הרבה יותר מסודר וענייני הוא מכתב
אחר, של נערה תל־אביבית אף היא, המוכיחה
את צבריותה בהצעה מעשית מאד ההופכת
את היוצרות :
.תייר אלמוני יקר,
שמחתי לקרוא בעיתון את מודעתך ובמוצאי
את עצמי מתאימה לתאור. צברית״
אבקשך לשלוח את תמונתך באם אתה מתאים
לדרישותי.

אך לא אלה הן העונות, בחפץ־לב בה־רב,
להצעות הנשואין הכרוכות בהגירה.
אלה הן דווקא נערות, שוודאי אינן חסרות
אפשרות נשואין בארץ. והרי עוד מצויים
בישראל מספר מהנדסים צעירים, נחמדים
ואפילו בעלי אמצעים, היכולים לשבות לבה
של צעירה צברית חיננית, כפי שהיא מתגלית
במכתביה למהנדס־התייר.
אלא שהנערה העונה תיכף־ומייד ובו רבד
לום למודעה בעיתון, המציעה לה את המרחקים
הקוראים, מושפעת היא מסביבתה ומה
נופלת היא מסג.י־אלום ים בצבא, ממנהלי
משרדים נכבדים, מסוחרים וממורי בהי־ספר
תיכוניים י אם להם מותרת הענות נלהבת
ובלתי־מסתייגת לכל הצעת הגי־ה,
ויהיו תנאיה מעורפלים ככל שיהיו׳ מדוע
תמנע צע-רה צברית, הנוטה להרפתקנות
מעצם ברייתה, את הדבר מעצמה.
בארץ ובעם שרוח נטישת האידיאלים המוסכמים
פשתה בהם אץ תקווה לעציר
את הפרט מלפתור את בעיותיו בדרך ־נראית
לו, אישית, כנוחה ביותר: הג-רה,
וחיפוש העושר והאושר במקום אחר.
רק החזרת האמונה העצמית לפרטים המהווים
את העם, על־ידי החזרת אמון העם
בארצו, ישנו פני דברים אלה. בני עם עצימא־בארץ
עצמאית שוב לא ידמו בנפשם כי הם
נמצאים בספינה טובעת ועליהם לנהוג כעכברים
בספינה טובעת ולנטוש אותה.
ואז, ורק אז, קרוב לוודאי, שסרן בצבא
יסתפק בפיקודו ולא ישאף להגר לקנדה, לעבוד
במפעל בלתי־ידוע וחסר־שחר, ומורה
עברי יסתפק בהרבצת תורה לתלמידיו במושבה
השומרונית הגדולה. והנערות״הצם־
ריות הצעירות היפהפיות — שוב לא תת־להבנה
כל כך מהצעת הנישואין המפוקפקת
של תייר מזדקן. הן תמשכנה, בהרבה יי תי
התלהבות, אחר המהנדם־הצבר הסולל את
הכביש בערבה, לאילת.

״ארמני, אני מקווה לשמוע!ומך בקרובו

תצפית
במדינה העם
הסגנון החדש
הנוסע בימים אלה לרחבי הארץ, מזדעזע
מדי פעם בפעם כשנתקל מבטו המתלחל
בזוועות שהורכבו על גבי הנוף המעונה.
השחתת הארץ הפכה כמעט לם ג.ון לאומי
חדש. בחיפה, ליד נווה־שאנן, הקימו קבלנים
זריזים שורה של קוביות לבנות מכוערות
עק הרכס ממש, השחיתו ללא. תקנה את
המראה הנהדר־לשעבר של הכרמל מן הים.
ב-צסת שפכו על הנוף, מול העיר היפהפיה,
ערימה שלמה של קוביות לבנות אלה. הערים
הערביות־לשעבר, שהצטיינו בסגנון מקומי
משלהן — רמלה, מג׳דל, באר־שבע — הש
תנו עד בלי הכר כשסיזוג־הגלויות הביא
עמו את עירבוב־הסגנונות של חצי תריסר
גיכאות מזרח־אירופיים וצם ון־אפויקאיים.
משוטט מוכה חרדת־קודש, שוב אי ו יכיל
לשאר. את מבטו אל הנוף אפוף־ההוד של
פדום — המקום היפה ביותר בישראל, ואולי
בעולם כולו — מבלי לחשוש כי ירא־ .שורה
של קופסות־בתים לבנות, העומדות זקופות
כחיילי־עופרת׳ כאלו הודבקו על הנוף בגומי
לעיסה.
לא רק הנוף הגיאוגרפי השתנה. דומה
שהסגנון החדש הספיק להשחית באותה מידה
אה הנוף הרוחני. המסה של הנוף הזה —
העתון — הראתה השבוע סימנים בולטים —
שורה ארוכה־ארוכר שד משפסי־שחיתות,
דו׳׳חים וחקירות (ראה להלן) ,שהצטרפו
לחדשם שלט של מזבלה.
לולא ידע האדם הישראלי כי מתחת למזבלה
לאומית זו נושמת קרקע אנושית בריאל.
ופוריה, יכול היה להתיאש. בידעו זאת, יכול
היה לקוות: למטאטא.

המפנה ההיסטורי בא עם ביקורו של
ראש־ממשלת תורכיה בבגדא־ ,השבוע. ישראל
נטתה להגיב, הזמינה את צירה באנקרה
להתיעצות בארץ, בי-־אוחר יורש אתא־תירך
לא התאהב בנכדו של פייסל, מרים נס־המרד
האנטי־תורכי במלחסת־העולם הראשונה. הוא
רק גילה כ־ שראל רחוקה מגבולות תורי
כיה — וכי עיראק קרובה עד מאד.

מפלגות
ני כו ד ת ״כואיה״
בשבוע שעבר הגיעה מכונית ביוא״נן
קטנה לקיבוץ מרחביה. מתוך המכונית יצאו
דוד בן־גוריון ומזכירו הפסיעו בצעד ם
מהירי :.לעבר שיבון־הוות קים של הקיבוץ,
שם היכו להם מנהיגי מפ״ם, מאיר יערי
ויעקב חזן
השיחה המפא״יית-מפ״מית הוגבלה בי

מ שפט ה מ תגיי ס במצריים.

*,שינויים מיידיים, מרחיקיילכת עומדים להול במנגנון
התעמולהשלהמדינה, הסובל ממחל תינ ש לונו ת כווני ת, נ תון בהתריצצ ת
ה ת מו ת על רקע אישי ויופלגתי. ה שינויים יהיו :
טיל,קו של מויש פרלמן, הנמצא באמריקה, לא יחזור לתפקידו כמנהל
שרותי ה תזו־עין,
הקמת משרד־מודיעין, בעל מעמד של מיניס טריון, בהנזזלח זל מן ארן,
חלוקת המשרד לשלושה ענפים עיקריים: שי!וד, ע תו, תנ תספדו!,׳
העמדת אמין סמואל, נד שהיה מנהל קול ׳ רו ש ל ״ ס של־ הנמדט,׳זבר 8ש

שר ת הרז יו,
העמדת הארי זינדר, לשעבר איש הסברה ב שגרירו ת הי שראלית באמריקה,
בוא ש מחלקת העתונות. למחלקה ה שלי שית אץ עדיין מו ע מן לתפקיד המנהל.

* השגרירות הישראלית בפאריס מנסה לבדוק את.האפ

•טרו׳ ות של הזמנת מנדס־פראנם לביקור כישראל, בהתאם׳ להו 1אוה
, 11 קיבלה ׳זזוזשרד״החוץ הישראלי. אנשי ה שגריר,ת כבר פנו אל ל שכתו של׳ ראש-
מח שלת צרפת. קיבלו ת שובה מתחמקת: בצדפת אין זה מעשי !7ו ! טל מע^רז
של ראש־ממשלה בעוד חצי שנה.

.השגרירות הסובייטית כישראל
לא תמהר להזמין עתוני
אים ישראלים נוספים למולדתה.
בחוגי ה שגרירות קיימת מרירות אחרי
הנסיון עם חיים שורר, איש דבר, שביקר
בברית־המועצות, כתב שורה של כ תבות
וסהיללו תחילה את החיים ה סו ב״ מיי ס,
סברה אחר נ ך לסגנ ו ן שפגע ב שגרירות.

.תאונות נוספות עלולות

לחול כתעלת סואץ, כתוצאה ממצבם
הרעוע של מתקני התעלה. חברת-
התעלה, בה מהווים הבריסים את רוב ב־עלי
המניות. סוענת ני לא כדאי לה לשי
פץ את המתקנים, היות ותוקף הו ניון על
התעלה יפוג ב־ 17 לנובמבר , 1968 מוכנה
לבצע תיקונים דק אם ת א דין ממ שלת
הזנ £ן.

יחסים מרחביים
טסותו שד מוססאבה
מוסטאפה כמאל, המכונה אתא־תורך, שנא
ערב ם. הוא שנא אותם לא רק בשל היותם
נחשלים בעצמם, אלא גם מפני שהזכירו
לו את נחשלותו המרובה של עמו, התורכי.
בזרקו לים את החלומות האימפריאליסטיים
האחרונים של העותומנים בישי־המזל, קיווי
להפנות את גבו ל.צח אל אסיה. תורכיה
הפכה אירופית — או כך, לפחות, חשב
מוסטאפה נמאל.
אולם גם ענק־הרצון, אדיר כוח־הגברא ־,
לא יכול היה לחקות את אלוהים, לא היה
מסוגל לשנות את מבנה כדור הארץ. הוא
יכול היה להתעלם לזמן מה מן הגיאוגרפיה,
אולם סופה היה להרים את ראשה מחדש.
בזמן האחרון עשתה זאת, למורת־רוחם הרבה
של יור 0י אתא־תורך.
ב טן כ ל תי -מו גנת. תורכיה היא מדינה
אסיאתית. חלקה הקטן שוכן מעבי למיצר
הבוספורוס, באירופה. אולם אם יתגשם הסיום
התורכי הנצחי, והדוב הרוסי שוב
יקום ממאורתו הקרה ויחליט להתרחץ במים
החמים של איסטנבול, יבוא האיום העיקרי
ממזרח, מהרי קווקז.
משך כמה שנים התעלמו התורכים מן
הצדדים השליליים של אפשרות זו, הסתפקו
בביצור גבולם המזרחי, אימון צבאם למוד-
התלאות. הם בזו לכושרם הצבאי של הערבים,
עקבו בעג ן אחרי מפלותיהם במלחמת
נגד ישראל, קשרו לאחריה יחסים הדוקים
עב המדינה הישראלית החדשה. הקשר המשותף:
בוז עמוק לערבים (השונאים את
תורכיה, שטיפחה ערב מלחמת־העולם השניה
את מחוז אלכסנדרסה הסורי לארצה,
כמעט כמו את ישראל) ,תקוות למסחר הדדי
פורה.
אולם מאז שכשכו גלים רבים בים־השיש,
והתורכים נאלצו לחשוב מחדש. מה הטעם
לבצר את הגבול המזרחי, כך עלה על דעתם,
אב הרוסים יכולים בקלות לעקוף את תורכיה׳
לחדור דרך פ־ם ועיראק, להתקיף את
תורכיה מן הדרוב, הבטן הבלתי־מוגנתז ואיך
תתקיים תורכיה, אם המרחב כולו יפול
לידי אויבה י
.ס תי מ ת ־ ה חו ר. אחרי כריתת ההסכם
עם פאקיסטאן השתדלה תורכיה לסתום
את החור בין שתי המדינות, לצרף את פרס
ועיראק, ואחריהן את סוריה ומצריים, למערכת
הצבאית המערב־ת. חיש מהר נתברר
לד מה המחיר הראשון: נטישת ישראל.
* שהתחולל במידה שווה עם בני שני
המינים, נוסף על נ שפי־ שיכרות אינסופיים,
מי שחקי־מזל ומע שי״אכזריות אגדיים (כגון
תלית מתננדים לפני ארמונו ב שעה שהוא
המחולל עם נציגים אחרים ב תוכו.

העולם הזה 900

(כל הזכויות שמורות)

* היה מוכן לפתיחת משפטי ריגול גדול בסוריה, בדומה ל
^ובני
תי הליטאני,
ל7 ,ליכנץ כוה •השמל זול
ווהאת השקאה מוזירני* יתחיל
כעוד חודשים מספר. ימח נשל ת חלב-
תחילתה להעלאת זכרונות מתקופת הבראשית,
עברה לפסים מעשיים רק לאחר שנלגמו
כוסות־התה הראשונות, אשר הובאו ממטבח
המשק. בי. די. הודיע שהוא בא
לפגישה על דעת עצמו, אם כי בידיעתם
ובהסכמתם של כמר, מראשי מפא״י. לא
ומנה בין המסכימים לפגישה: ראש־הממ־שלה,
משה שרת, שהוסיף להתחבט בשמירת
שרידי הקואליציה שלו עם הצ׳׳ב.
שלושה אגפים. לאחר שפרס בי. די.
את רשימת עסקני מפלגתו, שסמכו את ידם
על הפגישה, ניגש ישר לעניין, הציע הצעד,
מרחיקת־לכת: הקמת מפלגת־פועלים
ישראלית, לפי דוגמת הלייבור הבריטי, בד,
יד,יד, אגף ימני (מפא׳׳י) ,אגף מתון (אחדות־העבודה)
ואגף שמאלי (מפ <;-אמר הרד
עד, משדד,־בוקר תוך כדי פירוט ההצעה:
״כל ההבדל ביני וביניכם יד,יד, שאתם תגידו,
ססאטלין זכרונו לברכה׳ ,ואני אשנה
מלה אחת...״
ראשי מפ׳׳ם לא הסכימו להערה זו, ממש
כשם שלא הסכימו לדבריו של בי. די.
על המארכסיזם.• :קראתי 35 כרכים מכתבי
לנין ו־ 15 כרכים מכתבי סטאלין, ואני
מוצא שזה שיעמום אחד גדול.״ העיר אחד
ממשתתפי הפגישה כי הוא לא ידע שכתבים
אלד, הם בבחינת רומאנים, הנמדדים בק.ה
מידה של עניין, או שיעמום.
הוויכוח הלך והשתלהב כאשר נגע בן-
גוריון בבעיות מדיניות־החוץ הישראלית״
הכריז כי הוא מוכן לשמור על נויטראליות
על בסים מכתבו של שרת למולוסוב, לאחר
חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל
לברית־המועצות. באשר טען יערי שאין זד,
מספיק, הפסיקו בי. די . :אם זד, מספיק
למולוטוב׳ למה זה לא מספיק לכם?״
לעומת זאת הודה ראש־הממשלה לשעבר
כי א לולא השוחד, השחיתות והמשטר הכלכלי
הנוכחי, חית־ ישראל יכולה לוותר על
המענקים האמריקאיים, שהכניסו לה 290
מיליון דולאר מאז הקקתה.
,הוא ילד* .חלופי הדברים על מדיניות־החוץ
היו כאין וכאפס לעומת השיחה הקצרה
על בעיות ד,בטחון, ועל השקפותיו
של ד.,אקטיביסט״ לבון בשטח זה• בעת
שיחה זו, שהתנהלה באידיש, פנה יערי אל
בן־גוריון ושאל :
״מה דעתך על לבון?״
״הוא ילד.״
״בן, אבל לילד יש גם אבא.״

נון נבר קיבלה 49 הצעות מחברות קבלניות שונו ת בעולם, שהביעו נכונו ת לבצע
את התוכנית, תכריז בקרוב על ההצעה שנבחרה.

.האניה ״אברהם גרץ״ לא תעכור לרשות הקונה היווני,
אשר נבר שילם לצים חלק ממחירה: מבירת האניה שנבנתה ב א רצו ת -הנר חי,
מעונה ר שות מסעם ה של טונות האמריקאיים — והאמריקאים מסרבים לתת

רשות זו, היות ונודע לחס בי היווני עימד להעביר את אברהם גרץ

לאחת מארצות

הגוש המזרחי.

.קרוב לוודאי שעתונים מכויימים יחקרו כפרשת עורך•

הדין המנוח ישראל גורלי, ינסו לגלות כיצד ני תן לו שכר חוד שי של
3000ל״י עבור סיפו לו במשפ סי־ ה סוננו ת היהודית, נוסף על ד מי־הוצאות גבוהים.
יחד עם זה יחקרו העתונים גם כיצד עברה לר שותו של גורלי הספריה ה מ שפטי ת
הגדולה של צה׳׳ל, שהוקמה ב תקופת היו תו תובע צבאי כדלי.

.צפה ליציאת מספד לא מבוטל של מורים ישראליים

למדעי-היהדות לארגנטינה: לאחר שנפתחה בבואנוסיאיי רס הפקולטה
הרא שונה למדעי־היהדות בדרום אמריקה, פנה דיקן הפקולטה, הרב הדא ש׳ ל־יתדות
ארגנטינה, פרופסור עמרם בלום, לישראל, מחפ ש מורים, מרצים ודוצנטיס.

״ מנהל משרד האוצר, פנחס ספיר, יפרוש מתפקידו מיד
לאחר הבחירות לכנסת, יחזור לאחד מתפקידיו הקודמים במנהל הכללי
של חברת־המיס מ קו רו ת.

• צפה בוודאות כי כי. ג׳י. יכנס כחודש אפריל וועידה של
פועלי ישראל, בה ינסר! להגשים את תונגי תו להקמת מפלגתיפועלי־י שראל
שתכלול את מפא״י, אחדות־הפבודה, מפ״ס והפועל המזרחי. אך נראה ני ה הז מנה
לוועידה תבוא רק מ סעם בן־גוריון ו מפ א-י, לא תזנ הבת מיכ תן של שאר ה מפלגות
הפוטליות.
• היותה של הסתדרות העוכדים אירגץ סוציאליסטי, יהיה
הנו שא העיקרי לוויכוח בוועידה הבאה שד הסתדרות העובדים הכללית. הבעייה
תועדה עליידי אחד ת העבודה בעקבות הכרזתה של סיעת העובדים הציזניס
הכלליים החדשה כי היא נגד מלח מת־חע מדות, תובע ת דפולי מיזצי ה של ההסתדרות.

״ יש להניח בי ״התיאטרץ הקאמרי -יבטל את תוכניתו
להקמת מועדון בלעדי בבניינו החדש. ת ו מי ת ה מועדון, אשר. ד מי־הכניסה
החד פעמיים אליו נאמדו בי 200ל״י, תבוטל בתוצאה מהתנגדות ם החריפה
של כמה ממנהלי הקאמרי, ב חובם הבמאים גר שון פלומני•; ו שמואל בונים וה ש ח קן.
יוסף ידין. התו מך היחידי ב תו כני ת: מנהל הלהקה, יוסף ( פפו) מילוא .

.התיאטרון המוסיקאלי ״דו-רה-מי״ ,עלול להיסגר בזמן
הקרוס, לשלול את פרנסתן של 97מ שפחות.

סיבוז־הסגירה :

לאחר שעזב

התיאמרון את אולם קולנו ע רמה, לא הסבים לתנאיהם של אוהל־ ש ם ובית־העם,
אין באפ שרותו למצוא אודם מתאים להצגותיו.

.אין להניח שתיאטרון ״הבימה״ יוסיף לקכל שחקנים
צעירים, לאחר ש שבו ה שחקנים הוותיקים וה שתלטו סל הנהלת התיאסרון, ש־היתה
מורכבת בז מן ה אחדון מצעירי הלחקה.

במדינה
כן, הריהו אב בלתי־מוצלח.״
קולע זד, הפיג את המתח, ומאד
רגע ואילך התנהלה השיחה בקלילות.
הצדדים נפרדו במצב־רוח טוב• לאחר
הם ידעו כי מגמת הפגישה וריש חות
תעמולתית בלבד.

מנגנון
דו״וו ונ רגרגרים
באביב 1951 שכח נשיא ארצוודהברית
הארי סתמן את עצמו, הסיע את בתו הזמרת,
מרגרס, במכונית־השרד שלו למסיבה
זמרה פרט ת שנערכה בחוות־פאד במרחק
40 קילומטר מוושינגטון. כשנתגלתה עובדה
זו קמה זעקה ציבורית שלוותה ח־שיב
מומחים שבדקו ומצאו עד לעשירית הכ:ט
האחרונה כמה עלו דלק ובלאי המכונית
של נסיעה זאת למשלם המסים האמריקאי. זעקה
זאת נטלה מכל מחזיק מכונית שרד ממשלתית
בארצות־הברית את התאבון לנסיעות
חינם נוספות
לו היתד, עובדה דומה מתגלה בישראל,
למשל של פקיד משרד החקלאות הנוסע
לבאר־שבע בכל יום שוק כדי לקנות לביתו
מצרכים זולים, קרוב לוודאי שלא היתד,

הפתרון: טנדרים. שורת •המתנדבים
לא הסתפקה בהגשת הדו״ח, נידבה גם שורת
הצעות העלולות לתקן את המצב. מלכד
הצעות כר, יסודיות כריכוז המכוניות (שאינו
אלא הקמה מחדש של שירות הנסיעות,
קרבנה הראשון של ועדת לבון )1951 יה־עמדת
מכוניות פרט ות רק לרשות 17 המנהלים
הכלליים ( 16 המשרדים ומשרד מבקי
המדינה) ,באד, גם שורת הצעות מפורטות
יותר, כמו :
• לאסור לימוד נהגות על רכב ממשלתי.
• להעדיף טנדרים בעת רכישת מכוניות
חדשות, כי טנדריב מסיעים יותר עובדים
ואין להוטים אחריהם כל כך.

מ שפט
צגורווו ר ש מיי ם
ביום ו׳ שעבר, שעה שהמון רב האזין
לחקירה המוקדמת בפרשת רוזנברג (רא.ז
מסגרת) ,חקר בית־הדין המחוזי התל־אביבי
בפרשה מסובכת אחרת. יגאל בורג, מי
שהיה פקיד במחלקת־המים של עירייר, רחי־בות,
ישב באולם הריק למחצה, האזין לרשימה
חדגונית של 25 האשמות בגניבה,
השיב על כל אחת מהן בקול חלוש . :י א
אשם.״
לשני המשפטים היה צד משותף: השח
תות הכוססת אי־שם בליבם של מוסדות
הציבור. אולם הניגוד ביניהם היה גדולי
מן הדמיון: פרשת רוזנברג זכתה למכ־

גם גניבות אחרות. לעומת זאת, נמנע ראשך,עיר
מלהסביר מדוע לא פוטרו עובדים
אחריב ממשרותיהם ולא הובאו לדין.
בורג המשיך לרשום רשימות, ולתת עצות
לריסרמן, ולבסוף ביקש רשות לחקור חקרה
צולבת את יהודה בירמן, מנהל עבודה
במחלקת־המים הרחובותית. הוא חקר את
בירמן משך חצי שעה, חיקה את הפוזות
ד,קלאסי.ת של עורכי־דין קולנועיים, הצליח,
לבסוף לסחוט ממנהל־ד,עבודה הודאה מפתיעה:
גם בירמן גבה כספים, מסר אותם
לשש. בורג הצטער במקצת, כאשר פנה אליו
פיגורו, ביקש לשחרר את העד.
השופט הכריז על הפסקה. בורג סגר את
תיקו עב־הכרס, המלא מפות ומסמכים, מיהי•
החוצה. הוא רצה לראות את המתרחש במשפט
רוזנברג: עדיין נותרו לו שעות מספר
לפני נסעו לפתח־תקווה, בה הוא עובד כפסנתרן
בבית־קפה.

תל־אביב
ה צדיוווז שדרא ־יו צרח
השבוע, לאחר חופשת־אונס בת י 6חודשים,
שעלתה למשלם־המסים התל־אביבי
בי 4500 לירות, ששולמו כמשכורת־חינם,
הוחזרו לעבודתם שלושה סמנהלי־העבודה
הבכירים של מחלקת־ד,גננות העירונית: יוסף
כהני, יצחק לרר ואברהם לוי.
היה זה סיומה של פרשה ארוכה, שהוד

תוצאה: תוך ימ ם ספורים התפוצצה הפרשה
על כותרות העתונים. ביחוד התקיפו
עתוני הערב את האחראי למחלקת הגננות,
טעדיד, שושני, ציי.ו כי התקציב בן מאות־אלפי
הלירות שניתן למחלקה לא הספיק
כדי לגדל פרחים בגני־הע־ר, הכריח את
שושני לקנות זרי־פרחים בחנויות, כדי לשלחם
כמתנות לרגל ראש־השנה וחג־הפסח.
כעבור ימים ספ רים כבר היתד, הצלחתו
של האגרונום הלא״יוצלח מושלמת: מנהלי
העבודה יצחק לרר, אברהם לוי ויוסף כהני
נתבקשו לצאת לחופשה בתשלום, עד לסיוב
החקירה נגדם.
מסמכים משכנעים. החקירה, שהתנהלה
במשרדו של מבקר־הסדי-ה, נמשכה
בעצלתיים. שלושת הנאשמים הודו כי הם
השגיחו על ביצוע ריצוף־דישכילים בביתר,קברות
בגבעת־שאול, אך הכחישו בכל
תוקף את האשמות האחרות. סיפר חשוד
יצחק לרר: לאחר 15 שנות עבודה בעירייה
מגיע לכל אחד מאיתנו חופשה של חודש
לשנה. נוסף על כך צברנו את שעות העבודה
הנוספות ל־ 20—15 ימי־חופש בשנה. העבודה
בשביל חברא־קדישא נעשתה על־ידינו
בשנים , 1951—1953 תוך ניצול ימי־חופשה
אלה.״
שני החשודים האחרים תמכו בלרר, ניסו
לסתור את האשמות האחרות, טענו כי :
• הפועלים שביצעו אח העבודה בבית־הקברות
לא היו פועלי עיריית חל־אביב :
היו אלה פועלי־דחק שסיימו את עבודתם
בעירייה, נשכרו על־ידי הנאשמים באופן
פרטי.
• תמורת החומרים, בהם בוצעו העבודות,
שילמו מנהל׳־ד,עבודה מכיסם.
השלושה לא הסתפקו בטענות מילוליות.
הם הגישו למבקר־ד,מדינה שפע של מסמכי
,:.אשר העידו לטובתם. בין המסמכים :
חשבון על סך 10 אלם ם ל״י, ששומו לספקי
כורכר, אשר שימש כחומר העיקר־לסלילת־השב־לים.
נראה
כי המסמכים שיכנעו את מבקרה,מדינה.
אולם הם התקשו לשכנע את חברי
הוועדה העירונית המיוחדת, שהוקמה לצורך
בירור הפרשה. רק בשבוע שעבר, לאחר
הטחה ממושכת של האשמות הדדיות הגיעי
הברי הוועדה — אליעזר פרי, סעדיה שושני
ומשה איכילוב — למסקנה אחידה: שלי שת
מ הלי־ד,עבודה חפים מכל פשע.

ת ע שי ה
הזבוב ומרכבת

סניגור ריטרמן ונאשם כורג(ימין< ,קטיגור וולנשטיץ
פוזו ת קלאסיות

קמה כל זעקה. כי זהו בדיוק מה שאותו
פקיד עושה זה חודשים רבים, מבלי שייענש,
כסי שמגלה שורת. המתנדבים הירושלמית
בדו״ח בן 8000 מלים אותו הגישה, ערב
הדיון כתקציב החדש, לשרי הממשלה, למבקר
המדינה ולמנהלים הכלליים של משרדי
הממשלה.
הכביסה של המנהל. חוליית מחקי
מיוחדת של השורה חקרה את משק המכוניות
הממשלתי, הגיעה למסקנה צפוייה מראש:
אופנה שימוש״ד,ראווה במכוניות הממשלתיות
סרם חלפה מן הארץ.
ארבע מיליון הלירות לשנה* המוצאות
על הרכב הממשלתי מתבזבזות, במידה
רבד״ על מה שמחברי הדו״ח מגדירים ב״נסי־עות
קסנות (ומיותרות) של נהגים ונסיעות
גדולות (ומיותרות לא פחות) של פקידים
גבוהים׳׳.
היתד, זאת תופעה לא מדהימה כלל כאשר,
בחודש שעבר, נכנם אחד הנהגים הממשלתיים
לחדר מנהלו ובפני האנשים הנוכחים
בישיבה הודיע . :הבאתי את הכביסה של
כבוד המנהל הכללי.׳׳
• סכום שהיה מאפשר להעלות את מש־נורתו
של נל עובד מדינה ביותר מ־100
?׳׳י לשלה.

סימום של פרסומת, בה בשעה שמשפט בורג
טושטש — כנראה במכוון: כל העדים הראשיים,
בתוכם ראש־עיריית ׳הובות, בן־
ציון הורוביץ, הוזמנו למקום דווקא בשעה
שכל העיתונאים היו עסיקים ברוזנברג. הקהל
באולם היה מורכב רק משלושה כתבים
וצלם־עתונית אחי.
הנאשם הפד לחוקר. הנאשם היה
במצב־רוח מרומם: הוא אמר שהוא נאבק
נגד כל הנסיונות להזרים את הפרשה בצנו־רות
רשמיים, לגנוז את תיקו, היות והוא
רצה לגלות לכל את זהותם של הגנבים
האמיתיים. הוא. הכיר כל פרט ופרט של
הפרשה: הוא תיקן את ביטוי השמות,
עזר לקטיגורית החיננית, שולמית וולנשטיין,
למצוא מסמך חשוב, הגיש לגראפולוג של
המשטרה זכוכית מגדלת (בורג הינו בולאי)
כאשר האחרון נתקשה בפיענוח מכתב מסו-
יים. הוא הודה כי הוא לקח את הכסף, אך
טען כי הכסף נמסר למרדכי שש, מנהל
מחלקת־המים של רחובות.
עדויותיהם של עדי־התב־עה היו ראויות
להשתקה. הסניגור, ראובן ריסרמן, הצליח
להוציא מפיו של עוזר מפקח מחוזי יוסף
זינגר את העובדה כי משך השנתיים האחרונות
היה כל ילד מסוגל לגלות את הגניבות
בעיריית רחובות. כן א־לץ הסניגור
את הורוביץ להודות כי בעירייה אירעי

חילה עוד ביוני , 1954 כאשר הגיעו לידי
ראש עיריית תל־אב־ב• ,חיים לבנון, מבקר־המדינה
וכמה אישים אחרים העתקים של
מכתב בעילום־שם. המכתב נכתב, כנראה,
על־ידי אגרונום מוסמך, אשר לא שבע נחת
מעבודתו בעיריה, נתקנא במנהלי־העבודה,
חסרי התואר המדעי, גילה בין השאר כי :
• מנהלי־עבודה מסויימים ביצעו עבודות
גננות וסלילה בסך כולל של 33 אלף לירות
ישראליות, עבור חברא־קדישא, בבית־הקברות
החדש בגבעת־שאול.
• העבודה נעשתה בשעות, בהן היו
מנהלי־העבודה חייבים למלא אר. תפקידם
בעירייה.
• העבודה בוצעה על־ידי פועלי העירייה,
שהשתמשו בחומרים, אשר נלקחו ממחסני
עיריית תל־אביב.
חופשה בתשלום. מבקר־המדינה עיין
במכתב, מיהר לפתוח בחקירה חשאית. שא-
מקבלי המכתב שתקו, ואפשר שהפרשה לא
היתד, מסתננת החוצה, אילולא התגלגל אחד
מהעתקי־המכתב לידו של מזכיר העיר, יהודה
נדיבי.
לנדיבי לא היתה כל טינה על מנהל מחלקת
הגננות, אברהם קרואן. אולם הוא ראה
בפרשה הזדמנות מצויינת לסדר חשבונות
ישנים עם כמה מחברי מועצת־העירייה. ה

קיבלתי כל הזמנה *בוא לבית־ד,משפט׳״
אמר השבוע תעשיין חומרי־ריסוס להדר
ם, מרדכי מנצר. על התביעה בסך של
200 אלף ל״י, אשר הגישה נגדו חברת
של, נודע לו רק מן העתונות יחד עם זה
נידעה לו האשמה המפתיעה, שהוטחה נגדו :
ייצור חומרי ריסוס לפי נוסחות סודיות
של של.
לא היתד, זו התביעה הראשונה של של
נגד טנצר: לפני חודשיים תבעה החברה
הגדולה את היצרן לדין באשמת שימוש
בקופסות ותוויות דומות לאלה של של.
בשני המקרים ראה טנצר תופעה אחת
ויחידה: נסיון של חברת־ענק מונופוליסטית
להחניק יצרן בודד. לדבריו החלו נס־יונות
ד,ד,חנקה למן הרגע בו התפטר הוא
ממשרתו ככימאי ראשי ויועץ טכני של של,
פירט לפני מנהל החברה, ד״ר יחיעם בן־
אמוץ את תוכניותיו לעתיד: הוא ישקיע
את כל הנסיון, אשר רכש משך 15 שנות
עבודתו בחברה׳ בהקמת בית־חרושת משלו
לחומרי־ריסוס.
.בן־אמוץ קפץ ממקומו בכעס,״ נזכר מנצר׳
״הוא איים עלי והזהיר אותי: הרכבת
תמשיך בדרכח ולא תעצור בפני הזבוב.

הארץ
25 כשרונות נבחרו על־ידי הנהלת
אהל מתוך 0מועמדים( .מעריב).
מנחם רושצ׳וק, תל־אביב
הנבחרים ישתתפו במחזה הרואה
ואינו נראה.
תושב מטולה נאשם בארבע אבירות
חמורות (הארץ).
אהרון כהן, ירושלים
אביר גבול-הצפון?

העולם הזה 900

:אשם ישראל רוזנברג (מעלעל בתיקו) ,חעד יצחק שבו(משוחח עם עתונאי) ומרדכי נורוי! (מהסס כעדותו)

רוזנברג: חינו קנוו הנסר!
כולם דרשו את המשפט. היועץ המשפטי, חיים כהן
דרש איתו — מטעמים של בקשת האמת. חברי כנסת —
מטעמים של תכססנות פוליטית. העיתונים — מטעמי בקשת
סנסציות. הנאשמים עצמם דרשו את עריכת המשפט, אם
כי באיחור ניכר. מוזר מאה אך טעמיהם היו דומים לאלה
של הי עץ המשפטי.
הדרישה הכללית נשאה פ־י. ביום ה׳ שעבר ניצבו תת־שר
הסעד נעדר־החטינות, הרב ישראל שלמה רוזנברג וחבר
המרכז העולמי של המזרחי, הרב יהודה אלינסון, לפני
שופט השלום הראשי התל־אביבי, ברוך גלעדי. הם טענו
.לא אשם״ כלפי שני סעיפי האשמה שהוטחו נגדם :
• הוצאת רשיון לשחרור כספים ( 16550ל״י) מחשבונו
החסום של תשב־חוץ בטענות שווא( .הקטיגוריה: הכסף
היה שייך למעשי. למזרחי).
• שיחדור מן האוצר 10 אחוזים של אותו חשבון, אשי
היו חייבים, לפי חוק מלווה־חובה, להימצא בקופת־האוצר,

של 25 אלף דולר. זלמנוביץ נתן לנירוק חופש גמור בכל
הנוגע לשימוש בכסף, העמיד רק תנאי אחד: לא לגלות
את שם התוו ם.
שמו של זלמנוביץ היה מוכר לפנקס וקפלן: הבנקאי
הגדול סייע לישראל לא פעם, הן על־ידי הלווא־ת בעילום־
שם והן על־ידי קניית מניותיה של חברת־החשמל. גם סיבת
רצוני של זלמנוביץ לשמ ר על אלמיניותו היתד, ידועה
לשרים: על אף היותו ציוני נלהב היו לזלמגוביץ קשרים
מסחריים מסועפים עם מדיג ת ערב, ופירסום קשריו עם
ישראל היה עלול להזיק לו.
לאחר משא ומתן הסכים זלמנוביץ להצעתו של נורוק
לעשות את העיסקה בשם ידיד אחר שלו. הידיד: ד״ר
יצחק רום, תושב שווייץ, חבר הסתדרות המזרחי.

סוכן שלס? ,

בסענת שווא כי הח שבון •חיה ש ״ ך לתו שב חוץ־לארץ,
היה פסוד בתיר שכזה נון החוק הנזכר לעיל.

מאוחר יותר, בנאים הסיכום שלו, הדגיש הסניגור יעקב
סולומון את העובדה שהקסיגוריה לא טענה דבר וחצי־דבר
נגד העבות הכספים עצמה. בהתאם להסכם בין השרים
ביצעה ההעברה לא כתרומה, אלא כהשקעה. הדבר נעשה
כדי לאפשר שער חליפין סוב יותר (לירה לדולר, במקום
שער־התרומות של 720 פרוטה לדולר).
,אם היתה כאן עבירה,״ טען עורך־הדין. ,הרי היא היתד,
בהעברת הכספים וביצירת חשב נ• החסום של ר ם. בדבר
זה לא נאשם איש. אם לא נאשם איש ביצירת החשבון,
אין לתבוע איש לדין גם באשמת שיחדור החשבון.

שלושה ימים נמשכה החקירה המוקדמת של חמשת עדי״
הקטיגוריה (הסניגוריה לא הביאה כל עדים) ,ששירטטו תרשים
ראשוני של הפרשה. לבסוף ישבי שני האדריכלים,
חיים כהן ועורך-הדין החיפאי, יעקב סולומון, על מקומותיהם,
והשופט קבע כי ביום א׳ הבא תינתן ההחלטה אם יועבר
הדיון לבית־המשפט המחוזי, או לא.
עוד בתחילת המשפט היה על חיים כהן להתגבר על
התנגדיתו הפאסיבית של אחד מעדיו הראשיים: הרב מרדכי
נורוק. נראה בעליל כי נורוק העיד באי־רצון. דומה היה
כי הוא לא זכר מי נתן לעורך־הדין יצחק שבו יפוי כוח
לפנות לאוצר בבקשה לשיחרור הכספים.
לעומת זאת היטיב הרב הישיש לזכור את המאורעות,
אשר קדמו לעיסקה הבנקאית: הוא סיפר כי מיד לאחר
אחד מביקוריו בשווייץ התקשר עם שני השרים המנוחים
דוד צבי פנקס (מזרחי) ואליעזר קפלן, סיפר להם ידידו
הוותיק, הבנקאי הבינלאומי זלמנוביץ, הבטיח לו תרומה.

אולם סלע המחלוקת העיקרי היה מוטל דווקא כמקים
אחר. טען חיים כהן , :ברגע בו הועבר הכסף לידי ר ם,
הפך באורח אוטומטי לרכוש של המזרחי, ולא היה יכול
ליהנות מן הזכויות הניתנות לחשבון חסום של תושב חוץ־
לארץ. הנאשמים ידעו זאת היטב.״ השיב הסניגור . :רום
לא היה סוכן של הסתדרות המזרחי. הוא היה נציג של
זלמנוביץ.״

הפתיחות באולם בית־המשפט השלום עמדה בשיאה. רבי״
הכתבים של כל העתונים ישבו בספסלים הראשונים, רשמו
כל מלה, שיגרו את הח־מר למערכות באמצעות שליחים.
עוד בטרם סיים העד הראשון את עדותו, נשמעו מבחוץ
קולותיהם של מוכרי־העתונים, שהכריזו על הכותרות הסנסציוניות.

תנג דו ת פ סי בי ת

אל תשלה את עצמך כי תוכל לעלות על
זירת ייצור החומרים החקלאיים ! ״
אולם טנצר לא וויתר על שאיפותיו. הוא
פתח בייצור, שלח את הצעותיו למשרד־החקלאות,
עבור המועצה לשיווק פרי־הדר,
אשר הכריזה על התחרות השנתית להצעות
מחירים לחומרי־ריסוס.
,מסע השמצה״ .הופעתו של ט:צר
בזירה החקלאית לא נעלמה מן העין: מחיר
חומרי־הריסוס ירד מ־ 280ל־ 200 לירות
המונה. היצרן החדש הצליח להבטיח לעצמו
הזמנה של 500 טונות, מתוך 2000 מונות
חומרי־ד,ריסוס, שהיו דרושות למועצה.
.מאז נפתח נגדי מסע־השמצד״״ סיפר
טנצר בגילוי־לב ,״באותה תקופה הופצו
שתי שמועות סותרות: מצד אחד סיפרו
העולם הזה 900

יותר מנורוק עזר לשני הצדדים עורך־הדין כסוף־השיער
יצחק שבו: מצד אחד הוא הצטיין בזכרון טוב יותר
מזה של נורוק, השיב במהירות על שאלות־הבזק של כהן,
אישר את המסמכים בזה אחר זה. מצד שני, ה! א הודה,
בעת החקירה הצולבת המהירה לא פחות של הסניגור, שהוא
קיבל את כל ההוראות והאינפורמציה מגורוק, אשר נחשב
בעיניו לנציגו של רום. האינפורמציה היחידה, אשר נתנו
לו הנאשמים, היתד, שמו ומקומו של בית־הספר תלפיות
הירושלמי, אשר בבנייתו הושקע הכסף.

אנשים מסויימים לפרדסנים כי החומרים
שלי לא עברו בדיקת־מומחים וכי הם מזיקים
לפרי. מצד שני מסרו אותם האנשים
ליבואנים בחוץ־לארץ כי חומרי מיוצרים
לפי נוסחה, שנגנבה משל.״
המנהל הכללי של של, יחיעם בן־אמוץ,
היד, גלוי־לב פחות. הוא סירב ברוב אדיבות׳
לדבר עם העיתונאים, אשר צבאו על
משרדו, טען . :כל מה שיש לנו לומר,
נאמר בבית־המשפס.
סרב למסור פרטים גם עורך־דין יצחק
נוסילביץ, אשר הגיש את התביעה נגד טנצר.
אולם הוא אישר ברצון כי פדיונה ,2חומר־הריסוס
השנוי במחלוקת׳ לא יוצר לפי
פאטנט של של. אמר הוא :״לו היה זה
פאטנט, היתד, הנוסחה ידועה לפחות לד־

הקרב הגדול ביותר של החקירה המוקדמת התחולל ביום
ו׳ שעבר. במרכזו עמד העד האחרון של התביעה: אשד,עסקים
הישראלי, יחיאל שלכסר, שכיסה את חשבונו של
ר ם בלירות ישראליות, קיבל תמורתן דולרים בחוץ־לארץ.

אפילועלנרותש חז ר• ״חקירתו הראשית של איש־העסקים (שנוהלה באיד-ש)
היתד, מהירה וחלקה. העת נאים כמעט ולא הספיקו לרשום
את האשמה ד,סנסציונית, אשר הטיח שלכטר נגד רוזנברג,
שישב במרחק מטרים ספירים ממנו, כששפתיו המעוטרות
שפם גזום פעורות בחי,ך קליל.
האשמה: הסכמתו של הזנברג היתד, הכרתית לביצוע
העיסקה. רוזנברג הסכים — תמורת 2000 לירות. ד ,א
ביקש משלכטר שלא לספר על סכום זה אפילו לאלינסון.
כאשי קיבל הסניגור, סולומון, את העד לידיו, כמעט
ומצמץ בשפתיו מרב הנאה. עורו־הדין המשיך את החקירה
באידיש, הזכיר לשלכטר את 5000 הלירות, אשר הוא הבטיח
למזרחי לקראת בחירות ( 1951 איש־העסקים שילם 2.00
לירת מיד ו־ 500 לאחר זמן) .שלכטר לא זכר דבר. עורך־
הדין הוסיף והזכיר ל; כיצד לחצו עליו נורוק, רוזנברג
ואלינס ן, כדי שישלם את יוי״רת־הסכום. שלכסר הכחיש.
סולומון עדיין נראה מרוצה. הוא העלה לאוויר העולם
את עד תו של אלינסון בתחנת־המשסרד״ בה מסר כי ביוני
1952 קיבל רוזנברג את 2000 הלירת, מסר א, תן לאלינס ן,
ביקש ממנו להפקידן בבנק על שם המפלגה. אולם גם העד,ת
וגם הקבלה של בנק מזרחי לא שכנעו את שלכטר. :איני
מאמין. אני מוכן להישבע לפגי נרות שחורים שאין זה
נכון*.
עדותו של שלכטר תפסה מקום חשוב בסיכומי שני הצדדים.
בעת הסיכומים נעלמו החיוכים וההערות הידידותיות, אשר
החליפו הקסיגור והסניגור. במקום זה התקיף סולומון
את כהן :
.עדותו של שלכסר לא היתד. לגוף העניין. היא עסקה
רק בעיסקה המקורית של העבדת הכסף, אשר אינה עבירה,
לדברי התביעה, ואין לה כל קשר עם האשמה.״ אחר הוסיף
ושאל . :האם התביעה חלשה עד כדי כך שהקטיג-יריה נאלצה
להביא את העדים אך ורק כדי ליצור אווירה מתאימה?״
כאשר התפזרו הנאספים ואולם
לא היה ברור אם אמנם יקבלו
השונות והנאספים את מבוקשם.
העתוניית זכתה למנה גדושה של

שות הרושמת את הפאטנטים. יש כאן רק
פרשה של מעילה באימון ושימוש בנוסחה
סודית ביותר.״
השתיקה של אנשי של לא סייעה להבהרת
המצב. אולם דבר אחד היה ברור :
רק באולם בית־המשפט ייקבע אם הצליח
הזבוב להפוך לפיל, ואם תעצור הרכבת
בפניו, או לא.

הג מל
אהבהרלא * בו ר
למעלה מאלפיים אזרחים ישראליים, בני
הדת היוונית־אורתודוכסית וממוצא ערכי,
התקבצו ביום החמישי האחרון ליד שער
מנדלבאום, ירושלים, להגש־ם חלום שהגו

בית־המשפט התרוקן, עדיין
היועץ המשפטי, המפלגות
היה ברור רק דבר אחד :
שעשועים.

בו משך שנה תמימה. החלום הרשמי׳ שאושר
על-ידי שתי הממשלות של ישראל
והירון: לחוג בבית־לחם את חג״המולד,
שחל לפי הלוח האורתודוכסי מאוחר יותר!
מאשר לפי הלוח הקאתולי והפרוסססנטי.
החלום הבלתי־רשמי, שהיד, ידוע לכל הנוגעים
בדבר: לצאת משך יומיים־שלושה מישראל,
לקפוץ לירושלים העתיקה, עמאן,
רמאללה ואפילו דמשק, להיפגש עם קרובי-
משפחה וידידים שנותקו על־ידי גורל המל־המה
לפני שש שנים.
כמר. מן הבא־ם התקרבו לבית האו״ש
הקטן בדאגה נסתרת: להם לא נתנה ממשלח
הירדן אישור־כניסה. הסיבות לכך היו
סתומות. אך הערבים הישראליים ניחשו
(המשך מעמוד ) 12

1נציג את סוט החודש

אורות הכרך

לפני 24 שנה החליט צ׳רלי צ׳פלין לצאת בסרטו הקולי הראשון.
אולם לא איש כצירלי, הארחי־פרווי המשופם, חובש המגבעת, נושא
המקל ונועל הנעליים־׳הגדולות־תמיד, ייכנע לאופנה הכללית. הקול
׳של אור׳ית הכרך איננו קולו של צ׳רלי וגיבורי הסרט האחרים
הקול היא ד מוסיקה המלווה את תעלולי צ׳רלי בכרך הגדול.
מן הרגע בו מתעורר צ׳רלי בזרועות האנדרטה העירונית, מעליה
מוסר הליט, עד השנייה בך, מזהה אותו נערת הפרחים העיוורת
שהתפקחה, זירה הוא את תעלוליו על ׳ימין ועל שמאל. אחר
שהצליח להמלס. מן האנדרטה (ושומרי החוק) שנעצה את חרבה
במושב מכנסיו, הוא מציל מהתאבדות מליונר שמאס בחייו.
ידידות הנצח עם המליונר השיכור, המופרעת •מדי פעם על־ידי
התפכחותו מיינו, מביאה את צ׳רלי למסיבות הוללים (תמונה למעלה),
לארוחית חגיגיות (בהן הוא אוכל אטריות ספגהטי ארוכות־אץ־קץ

נפשו שד צ־רלי יוצאת למוכרת הפרח
העיוורת ובכסף ידידו הוא קונה כד פרחי

שא־נן אלא ניירות קונפאטי) ולעזרת נערת הפרחים העיוורת.
סבון ואלף דולר. כדי לסייע לידידתו העיוורת נוטש צ׳רלי
את עיסוקיו הלא־מכניסים, מצטרף לשירות הנקיון העירוני (,־מאכיל
את חברו לעבודה סבון) ,מנסה את מזלו כמתאגרף (בת מונה למטה)
ונעזר לבסוף באלף דולר, מתנת ידידו המליונר בשעת שיכרות.
אלף הדולר פותרים את כל בעיותיה של הנערה ועיוורת (כולל
ריפוי באירופה) _ומושיבים את צ׳רלי בבית־הסוהר. כי ידידו המליונר,
שהתפבח בינתיים, שוב אינו זוכר את המתנה, מאשים אות! בגנבה.
מן העשיר לעני. צ׳רלי, הנוטל מן העשיר עבור העני, מן
הבריא עב ר וחולה, לא מעוניין בתוצאה הסופית של מעשיו. כבכל
סרטיו, כן גם באורות הכרך, מתרכז הוא בתהליכים העושים את
גיבורי הסרט למאושרים: את הידידות השיכורה שרוחש לו המליונר
מצד אחד ואת האהבה הרכה שהוא הוגה לנערת הפרחים מצד שני,

כשמוגש בו ידידו המדיונר, כשהוא שיכוו
מזמינו למסיבות הפותחות כעישון סיגאריו

יד ללון מתחת לכשר ופוגש כמליונד
יא מציל אחרי שהלה מנסה להתאגד,

המליונר, מגיא את צירלי לביתז״ארמונו, מאכילו. משר• ומלבישו למחר! צ׳רלי והמליונר חוזרים ממסיכת־הוללים,
למודת רוחו של המשרת הרואה כעין רעה את ההתידדות. וכהים ;ל מדרגות הכית, עוכרת הנערה העיוורת,

לאחר מכן הוא נפגש עמה לעתים מזומנות, מנהל לכסוף מוז! צ׳רלי לכית נערת הפרחים העיוורת, מביא
עמה שיחות לכ-אל־לב המגדילות את ידידותם התמה. דה פימת: ,זונות ודברי מתיקה, עוזר לה כעכודותיה.

מסיבות אלה מצטיינות בזלילה אינסופית של מאבלי־מלבים ומזונות
פשוטים, ההופכים לזרא לצ-רלי הבולעם וכולעם, עד שקץ בהם.

מחוץ לכית הנערה נשאר צ-רלי, כמקודם,
ארחי-פרחי נושא ללעג נערי הרחוב,

אין צ׳רלי רגיל להופעות האומנים שלאחר הארוחה והוא מנסה
להציל רקדנית מובית־ככיבול מבן־זוגה המתעלל כה ללא סיכה.

המושלך
צ׳רלי
רעב לסיגאר זולתו.

זתאגרפות, מקכל הכושי, מדגים לצ׳רלי שעור קצר בהתאגרפות, דכר בזירה מתגלה צ־רלי במשתמט אמיץ הנלחם צירלי, שטרם נואש כליל,
חכ־גרם ודברכן. השם, כמעט, קץ לקריירה האגרופנית הצעירה. כיריב שוטה, אך המוצא לבסוף חצי-מת. מגסה כוחו כאוסף־אשפה.

במדינה
( ה מ שן מעמוד )9

אותן: מודיעים בשרות הי,־דן, החיים בנצרת,
הלשינו עליהם שהסתובבו י תר מדי
בחברת יהודים, היבם חשוד ם בריגול לטובת
ישראל. אמר ערבי ממורמר . :מה אני
אעשה? עם מי אני אעשה עסקים, אם לא
עם היהודים?״
נשדאין כעזרת כא-כוח. מודאגים
יותר מכולם היה קומץ אנשים שחלומם
היה חשוב יותר מכל חלום אחר: חלום
האהבה. כי המלחמה, והמלחמה־למחצה שבאה
בעקבותיה, הרסו אח אושרם של זוגות
רבים, שנשארו מפולגים משני עברי הגבול.
על רקע זה התחוללו טרגדיות רבות.
אופייני לקומץ זה היה משאל לחם. לפני
מלחמת תש״ח נשא אחיו אשד״ ולפי מסורת
עתיקה נקבע שהוא עצמו ישא לאשה את
אחותה של גיסתו. אולם המלחמה עיכבה
את הביצוע: משפחת האשד, ברחה.
בשבוע שעבר הגיע משאל לירושלים העתיקה,
שם כבר חיכתה לו ארוסתו. השניים
נישאו מיד, בילו יחד שני לילות של אושר.
אחרי כן נפרדו, הגבר חזר לישראל, האשד,
נשארה מעבר לגבול. עתה מטפל מישאל
לחם בהשגת רש ון־כניסה לאשתו׳ במסגרת
איחוד המשפחות.
דומה היה גורלו של פרנציס סמאען, צעיר
קאתולי מנצרת, שארוסתו נשארה מעבי
לגבול. משאלתו הגיעה עד לנציג הוואתי־קאן
בארץ, מונסיניור וארגאני, שפתר את
הבעיה: הוא פקד לערוך טקס־נשואין כפול
באמצעות באי־כחי, משני עברי הגבול.
אחרי שסמאען קיבל את תעודת־הנשואיי,
הג ש בקשה להכנסת אשתו היפהפיה לארץ.
ביתניים יכול היה כחודש שעבר לבלות
עמה כמה ימים כבעל ואשה. כך חגג הוא
את חג־המולד.

טרגדיה מר־חביח

המכון העברי להוראה והשכלה בירושלים
הממנים הבריטיים להנדסה ולמדעי המסחר
אנו שמחים להודיע לקהל הנכבד על הוצאתה לאור של המהדורה המחודשת
והנרחבת של המוריך המקצועי:

״המזבלה בדדית*
המכיל פרטים מלאים על הקורסים החדשים בענף זה ובכללם הכנה ל:

בחינות בגררת

בחינות מוקדמות
לנבחנים חיצוניים

כחלוצי שיטת ההוראה בכתב בארץ ותודות ל־ 25 שנות
הנסיון המקצועי בהוראה העומדות לזכותם של המכונים,
יש לאל ידנו להכשירך כראוי ולהבטיח את הצלחתך
המלאה בבחינות הגמר, הנערכות מטעם מחלקת החנוך.
נוער עובד, חייל, חגר קבוץ, פקיד וכל השואף להשלים את השכלתו
התיכונית או להרחיב את אפקי השכלתו בפרק זמן קצר ובתנאים
נוחים יפנה בהקדם לקבלת פרטים מלאים והמדריך הנ״ל
אשר יסופק חינם וללא כל התחיבות.

בד בבד עם הכשרת תלמידים בהשכלה כללית מתמחים המכונים בהגשת הכשרה
מקצועית בכל ענפי ההנדסה והמסחר. מדריך מקצועי רב־ערך יסופק לכל
המעונין בשטחים אלה:

״הזדמנויות במסחר״

| ״הזדמנויות במהנדסות*

פנקסנות, מסחר, בקורת, כלכלה,
מס הכנסה, קואופרציה ועוד.

בנין מכונות, שרטוט, חשמל
רדיו, מתימסיקה, מדעי הטבע ועוד

סנה, כתוב או שלח את התלוש אל
אחד ממשרדינו בערים הגדולות:
ירדט לי ם רח׳ בן־יהודה ,2ת. ד1259 .
ת ל ־ א בי ב שדר׳ רוטשילד 15
חיפה רח׳ הבנקים 5
נתניה רח׳ הרצל 19

נא לשלוח לי את המדריך חינם ב— שמי כתבתי

ן הקאחולים שחזרו מירושלים העתיקה
אחרי חג המולד הקאתולי (ראה לעיל) לא
היה איש כה מאושר כמו כפרי משפרעם
בשם עבוד. הוא חזר שיכור מירדן, שילם
בנדיבות את המכס הישראלי העצום שנדרש
ממנו עבור כמה פירות שקנה שם (״אתם
מד נה עניה׳ קח את כל הכסף שלי !״{
העב ר בקבוק ערק, תוצרת רמאללה, בין
שכניו. כשהגיע לנצרת פתח בצעקה גדולה :
.ג.בו לי בקבוק יין ! ״
לשמחה רבה זו גרמה טרגדיה מרחבית.
תחילתה היתד. ברגע בו התאהב בנו של
עבוד, לפני שמונה שנים, בצעירה חיפאית,
בח־דוד יפה שברחה מחיפה ללבנון עם
פרוץ המלחמה. מאז נותק הקשר: כל מא־מצ
ו של הבן להחזיר את בת־דודו־ארוסתו
לארץ עלו בתוהו. ממשלת ישראל סירבה.
משורש משפחתי. כשנואש האב מלהשיא
את בנו הצעיר לבת־הדודה, נזכר בבנו
הבכור, שברח בימי המלחמה, ממלא עתה
תפקיד בחברת הנפט של כוויית. הוא הריץ
איגרת לבן זה׳ דרש ממנו לשאר. לאשר,
את בת־הדוד, במקום אחיו.
אולם האח סירב. אמנם מצאה בת־הדוד
חן גם בעיניו, אך הוא לא רצה להכאיב
לאחיו .״אם אחי לא יסכים,״ השיב ,״לא
אתחתן.״
האב פנה אל הבישוף ג׳ורג׳ חכים, ביקש
ממנו להשפיע על הבן הצעיר הסורר, המעמיד
את האהבה מעל לצדו המשפחה. הבישוף
דיבר אל לב הצעיר. לבסוף נכנע הלה. בלב
שבור כתב מכתב לאחיו, ביקש אותו לשאת
את הצעירה.
.בשבוע שעבר נפגשו שלושה: האב, הגיע
מישראל לירושלים העתיקה׳ האח שהגיע
מכוויית ובת־הדוד שבאה מביירות. הנשואיי
התקיימו לפי כל חוקי הדס נעדר מן השמחה:
הבן הצעיר שנשאר בשפרעם, כש־בליבו
שנאה עיוורת לכל גבול בעולם.

חו די הנוספת
בשבוע שעבר הסתיים שלב נוסף בתהליך
ההתקרבות הישראלית־אסיאתית: א/ק
אתרוג חזרה לבסיסה בחיפה, לאחר שהפליגה
מסביב לאפריקה, הגיעה, זו הפעם
הראשונה בתולדות הצי הישראלי, לבורמה
הרחוקה.
הכורמים לא זילזלו בערך המאורע, קיב״
• בו נערך הטכס האחד בין הגבר ואשה
התמלאה ב אופן סמלי את תפקיד הכלה,
טכס מקביל שני בין הכלה ונבר הממלא:
באופן סמלי את תפקיד החתן.

העולם הזה :900

לו את פני הימאים, דוברי השפה המוזרה
במסיבות אין־סופיות, גילו מידה גדושה של
אהבת ישראל. סיפר אפרר. .מלאכי ()30
רב־חובלה של אתרוג :״העתונאים הכורמים
שעלו על האניה התאהבו בנו ממבט ראשון,
אבל עוד יותר התאהבו במצ ת של־.
ה: מיששו אותו, העבירו אותו מיד ליד,
לבסוף העלימו אותו.״
העתונאים לא היו היחידים שביקרו באתרוג
חזרה לבסיסה בחיפה, לאחר שר,פ־רב־חובל
יפאני, שהרגיש את עצמו בודו:
הכורמים לא שכחו עדיין את הכיבוש היפאני,
והימאים הבריטיים והאמריקאיים סירבו
להתידד עם רב־חובל, צבעוני.״ היפאני התפעל
מן הסדרים באתרוג, הזמין את הימאים
הישראליים לבקר בא ״תו. אולם הביקור לא
יצא לפועל: אתרוג הפליגה לדרכה כבר למחרת
היום, השאירה מאחוריה חוליה נוספת
בשלשלת הגמלים, שנכבשו על־ידי צי־הסו־חר
ה־שראלי.

ה מ שק
ר.גז־ 1חנמשכת
פקידי משרד המסחר והתעשייה התכו.נו
בשבוע שעבר לפעולה נמרצת. הם ידעו כי
העלאת המחירים החדשה במספרות ובמב־בסות
עלולה לחולל סערה בין אזרחי יש־

חברות הסקריפ, שסיפקו מצרכים לכל דורש׳
תמורת תעודות־שי.
התגובה המהירה של חברות הסקריפ לא
הפתיעה איש. היה ברור כי התעלמות הממשלה
מקיומן עוררה בהן חששות כבדים.
אמר השבוע אחד ממהלי החברות . :ייתכן
מאד שהממשלה תנסה לחסל אות.ו, כדי
להגדיל את הכנסות הדואר.

דרכי אדם
שרופו ג •11כ מ טי ס
במשרדי חברת־התעופה סוויסא״ר בווינה
שררה אווירה של קוצר־רוח: מנהל המשרד
ביקש מן הנוסעים להתאזר בסבלנות למשך
דקות מספר, עד שיגיעו שתי נוסעות נוספות.
שתי הנוסעות היו צריכות לעזוב את
המקום מיד, לפי הוראת מחלקת־הדרכונים
לבסוף הגיעו שתי הנוסעות: ריבה חכד
ליאנסקיה ונחה שטיינמן. היו אלו שתי
זקנות לבושות בגדי צמר חמים וחבושות
סודרי־צמר. הן עמדו לעלות לישראל.
הנסיעה באה לריבה כהפתעה. באחד הימים,
בשובה מביח־המרחץ, בו ־ עבדה על
אף גילה הקשיש, מצאה בבית מכתב עטור
בחותמת ממשלתית: רשות לעזוב את שטח
ברית־המועצות. היא לא ידעה שבתה, היושבת
בישראל, כתבה מכתב אישי־ססונסאד

מצקין

ושות׳ בע״מ
— נוסד בשנת — 1930
חוגגים את יובל ה־ 25 לקיומם
ומכריזים על שנת 1955

ובל

ש כ לציון היובל ולמען לתת לקהל הרחב את האפשרות
להנות ממאורע זה. החליטה החברה על סדרה של
ר׳ז נ עוז * /זבל צו פ 1עעזוע
אשר תתפרסמנה בעתונות מדי פעם כפעם

*זבל

ממבח.

כהנחה

ראל הנזקקים, רובם ככולם, לשני שירותים
חיוניים אלה, החליטו לבטל את ההעלאה
בכל מחיר. תת שר המסחר והתעשייה, זלמן
סוזאייב הודיע כי המשרד לא יסבול הפקעת
מחירים זו, איים בהטלת פיקוח ממשלתי
על המכבסות והמספרות, הטיל על המפקח
על המחירים להסן צו ״אל תשלם יותר•׳.
הצו הוכן, אך לא זכה לראות אור. בי
לצידם של הכובסים והספרים התיצבו בני-
ברית חזקים: מרכז בעלי־המלאכה והתאח־דות־הסוחרים,
שחששו כי חידוש הפיקוח
הממשלתי על שירותים חיוניים עלול להוות
תקדים מסוכן.
השבוע נשא הלחץ את פריו המר. משיד
המסחר והתעשייה גנז את צו הפיקוח, הסביר
בנימת התנצלות . :אין תועלת בחידוש פי־קוחים
במגמה לייצב את המחירים כל עוד
מייקר האוצר את רמת־החיים על־ די מסי
עקיפין.״ בעלי המכבסות והמספרות נשמו
לרווחה, הוסיפו לגזוז את ארנקי האזרחים
ולסחוט אותם ללא פחד.

ה *ידם הנ שכח
נוסף על תפקידיו הרגילים של הדואר
הישראלי — גישור בין ארצות וישובים
שונים וסיפוק דרישותיהם של הכולאים —
נתגלה השבוע תפקיד חדש: שיקוף מצב-
התזונה באח•
התפקיד החדש נתגלה על ידי שר הדואי,
ד״ר יוסף בורג, שסקר את פעולות משרדו,
הכריז כי מצב התזונה׳ השתפר מאד. ההוכחה
לכך: בשנת 1952 הגיעי לאח 820
אלף חבילות מזון. בשנת 1953 ירד מספר
החבילות ל־ 600 אלף, ואילו בשנת 1954
הוסיף לרדת עד 360 אלף.
בניגוד לגילויים ססטיססיים אחרים של
ממשלת ישראל גתקל גילויו של שר הדואר
בתגובה כמעט מידית• המגיבים, בעלי חני־יות
הסקריפ בארץ מיהרו לתקן את חישוביו
של בורג: הירידה במספר חבילות־המזץ
שהגיעו לארץ בדואר לא באה כתוצאה משיפור
מצב התזונה, אלא כתוצאה מפעולת

למרשאל קלמנטי וופרימוביץ וורושילוב, מסרה
לו כי היא מסוגלת לטפל כהלכה באמה
הזקנה, המתגוררת במינסק, רוסיה הלב ה
ביקשה ממנו להניח לאם לעלות.
לעומת זאת לא הופתעה נחה כלל. נסיעתה
ל שראל באה בעקבות משא־ומתן ממושך.
היו לה שני בנים בבסאראביה ושלושה
בניב בישראל, והיא לא יכלה להחליט אצל
מי מהם לשבת. אולם לבסוף גבר עליה
הרגש הדתי, הביא אי תה ל די החלטה איתנה:
לבלות שארית ימיה בארץ האב ת.
עוד נוסעת אחת. נציג הסוכ ות היהדות
בווינה שמח מאד בהיוודע לו כי בין
נוסעי המטוס יש גם עתונאי. הוא פנה אל
שמע ן ם:.מט, ביקש ממני לטפל בשתי״
העולות עד בואן ללוד.
כאשר הגיע המטוס לרומא, הורגש קוצר־רוח
גם שם. אל הנוסעים היתד. צריכה
להצטרף עוד נוסעת אחת: כוכבת הקולנוע
סילבאנה פאמפאניני (העולם הזה .)898
הרעב הציק לשתי העולות יותר מכל :
הן סירבו לגעת במעדנים שהוגשו להן,
מחשש שאין הם כשרים, התקיימו רק על
לחם ותה. הן ישבו יחד וסאמט טיפל בהן
מדי פעם בפעם. הוא עצמו בילה את מרבית
הזמן בחברת פאמפאניני. השחקנית התעניינה
בשתי הזקנות, שוחחה איתן באמצעות ה־עתונאי,
שתירגם את דבריה מצרפתית לאידיש.
בין שלוש הנשים התפתחה ידידות.
אולם כאשר ירדו העולות מן המטוס
בלוד, פינתה הידידות את מקומה לאכזבה.
הן ראו את העתונאים והצלמים שהצטופפו
בפתח המטוס, חשבו שישראל מקבלת את
פניהן כשימחה. האמת האפורה הובררה
להן רק לאחר שהסביר סאמט כי קבלת-
הפגים נערכה לכבוד האיטלקיה היפהפיה.
קוצר־הרוח ששרר בוונד, ורומא דבק גם
בלוד: המברק שנשלח לארץ לא הגיע במועדו,
ושתי הזקנות ישבו בשדה־התעוסה
שעות רבות עד אשר נמצאו בניהן ובאו
לקחתן. ריבה נסעה ליפו ונחה לראשין*
לציון. סילכאנה נסעה לירושלים. יי

נ ניז ח דו ע
/0״ 2 5

תל-אביכ

חיפה

רח׳ נחלת בנימין 44
רחוב אלנבי 74

רח׳ הרצל 37

טעמו

הנ ח ה
ל דג ל

במחירי פיתוח, הדפסה
והגדלת תמונות צילום

יובל 10 שנים

החל מ״ 20.12.54 עד 20.1.55

הנח ות גדולות

למצלמות ומסריטות,
חלקי ותמרי צילום

מטרופוט
18 רח׳ אלנבי ת״א, סל 66778 .

יהודית
מומחית להרחקת שערות
רח׳ ביאליק , 17ת״א, סל 66402 .

אוי בהנועד
מחלות המין מניעתן ורסויין
מאת הד״ר זידמן

במרחב

לבנון

בנ ק הדראד

עצר. מ ביי רו ת

חסכרכרת:

חשבונות חסכון נפתחים למבוגר ולקט׳!.
מקבלים הפקדות בכל בתי הדואר בארץ. קיימים סדורים נוהיש
להוצאת כספים ע״י בעל פנקס חשבון בכל בתי הדואר בארץ.
הבנק משלם רבית כשעור 2על חסכונות

אפשר לחסוך בסכומים קטנים באמצעות בולי חסכון הנמכרים י בכל בתי הדואר.
בית הדואר הקרוב יספק לך כל אינפורמציה נוספת

חסיד

תהנה

היום -

מחר

סילוקים:
תשלומים ע״י בעל חשבון לשאינו בעל חשבון. העברות חינם מבעל
דשבון לבעל חשבון. קבלת כספים ותשלומים לבעלי חשבון בכל
בתי הדואר בארץ.

| עסקאות כבנק הדואר פטורות ממס בול ,

לתועדתך
פתחחשבון

כדי

ס מי

כן המורד. לרקודים
ילמדן:
בשיטה מדוייקת ומועילה.
לימוד עצמי ע״י הספר של
סמ י .
להשיג את הספר: שלח 1.250
ע״י הדואר לשדרות קרן קיימת
תל־אביב, טלפון 23309 ובדואר
החוזר תקבל את הספר.

רצונך כשיער
חיק

השתמשי

ויפה

כמברשת

המפיץ: חיים ב־וך רח׳ כסר גלעדי 1תל־אביב

סלפון 5750

ה ג יע ו
מכונות חישוב חדשות ל־ 4פעולות
1*£8מסכ< —

למכירה בלירות ישראליות
גא לרשום את המספר החדש של הטלפון שלי 5—0—3—2

, 191*1 3ת. א .א רנ ב

121

(העולם הזה .)850

סעודיה
א־רוף נ איר הני אף
בין רבבות הסטודנטים של אוניברסיטת
קליפורניה מצויים ב־ 3000 סטודנטים זרים.
שני הגושים הגדילים בין הססודגטים הזרים :
הערבים ( 400 איש) והישראלים 200 בין
יוצאי שמו.ה ארצות ערב לבין הישראלים
לא שוררת ידידות יתירה, אם כי הם נפגשים

דד נוחיוחד
מבנקהדואר 1

ללמוד ריקודים
סלוניים

כשמופיע עתון חדש במרחב, עולה מיד
גל ניחושים: מי נתן את הכסף? גורלו
של מרב־וויק׳ שבועון אנגלי במתכונת הדומה
לוו של העולם הזה . ,לא היה שונה. ברוב
ערי המרחב דגרו פרשנים על העמודים.
המלאכה לא היתה קשה ביותר׳ .ערב־וזיזו
ביקש את ברכת אללה לחברות ה פט הגדולות,
דבר שפתח פתח להנחה שהוא מקבל
כסף מאינסרסים כלכליים בריטיים. והוא
הילל בהתמדה אר. מנד, גיד, של מפלגה אחת :
ההפלגה הסוציאליססיח הסורית, שהיא ארגון
פאשיססי־למחצד״ הפועל בסוריה ובלבנין.
סוף לחלום. החודש פירסם העתון הביירותי
סידרה של ראיונות מיוחדים עם
איש הקרוב לחוג זה: אמיל בוסטאני, פל ט
מהיפר( ,העולם הזה )899 שעלה לגדולה
בלבנון. סידרה זו הגיעה לשיאה כשהודיע
בוסטאני מה דעתו על בעיה ישראל.
לדעתו של מי שהיה ממנהלי נמל חי פ־,
פרצה מלחמת תש״ח בצורר, פשוטה: הישראלים
הפרו את החלטות או־ם, גירשו את
ערביי ישראל וס רבו לשלם פיצויים. ואחרי
הכל עוד היתד, להם החכמה להכריז קבל
עם ועולם על רצונם בשלום. ואילו הערבים
הטפשים נשארו כאילו מחרחרי־המלחמה.
בוסטאני מציע להתחכם עליהם: הגיעה
השעה׳ לדעתו, שגם הערבים יסכימו לעשות
שלום עם ישראל. אין טעם לחלום את זרי־

פך, הוא פער את פ ו המשופם, פלט מב־ל
של קללות עסיסיות.
חמתו של תופיק ארסלאן בערה ב־ .ה־־,
עליו לנקום את נקמת כבודו הפצוע — בבל
מחיר. הוא שלף את בן לווייתו המתמיד —
אקדח שחוו־מבריק — י שלח כדור לעבר
עולבו.
אולם כאן נתקל ארפלאן בתגובה בלתי
צפויה: אוואד השתרע על המדרכה, שלף
אף הוא אקדח, פלט שחי יר וון, מבלי שי:
לב לעשרות העוברים ושבים. על המדרכה
המאפירה צצו כתמים קטנים־אדומים. :אחד
הכדורים שרם את כתפו של תוסיק.
אפשר שחילופי היר ות ה ו נמשכים, אילולא
התערבה משטרת ביירות, הפסיקה את
הדו־קרב האבירי. אוואד נעצר, הועבר לתה־נח־ד,משטרה.
ארסלאן הועבר רק לביתר,ה
ולים: קציני משטרת בירות הכירו את
אביו ואת תימב ו הדרוז ם, זכרו היטב את
אשר אירע כאשר העוו הסורים לעצור שניי:
מבניו של השולטאן הדרוזי אליאסרש

ה א מיר נאין ז !כורע מימין)•
בלום־אנג׳לס :

קת היהודים אל הים. במקום זה יש לדרוש
דבר פשוט: נסיגת ישראל לגבולות שנקבעו
בהחלטת או״ם מיום 29 בנובמבר ( 1947 היינו
פנוי לוד, רמלה, יפו, הגליל המערבי) ,ב נאום
ירושלים, החזרת כל הפליטים למולדתם.
ש ח צנו ת ציונית, .להכריז על דרישה
זו,״ טוען בוכטאני השמנמן וד,חייכני ,״דורש
אומץ־לב רב מצד המנהיגים הערביים,
ואפילו עלול לחתור מתחת למעמדם הציבורי.״
אולם, מנחם הוא׳ מעטים הסיכויים
כי הציונים השחצנים יקבלו דרישות צודקות
אלה. לכן יש ללחוץ על אמריקה ובריטניה,
שיזיינו את הערבים, יכניעו הציונים.
מה יקרה אם יקבלו הציונים את הדרישות?
יהיר, שלום פורמלי. האם ייפתחו
הגבולות למסחר? אולי, חושב בוסטאני.
לא בהתחלה, כמובן. אי־אפשר להכריח עם
אחו לסחור עם עם אחר. זד, ענין של רצון
טוב. אולם אם היהודים ינהגו בתבונה, יש
להם תקווה. הזמן ירפא את הפצעים, ישכיח
את העוול שעשו לערבים.

א כי רהדרכים
תוסיק ארסלאן היד, צאצא למשפחת לוחמים
דרוזיים מפורסמים, בעלת מסורת של
אבירות והגנה על הכבוד — בכל מחיר.
אביו, שר ד,בטחון הלבנוני, האמיר מג-יד
ארסלאן, חינך אותו ברוח קרב ר ,.לימדהו,
עוד בילדותו, להשיב למעליביו כהלכה.
החודש הוכיח תופיק את עצמו כאב—
מסוג חדש: אב ר הדרכים. מכונית הביואילן
ד,שהורד, שלו, מתוצרת , 1954 נעצרה בחריקה
בלב־ביירות. במרחק מסרים כפורים מת־חנת־המשטרה.
סיבת־ד,עצירה: גלגלי המכונית
כמעט ופגעו בגופו של אזרח ביי,מתי
נכבד, אנטואן אוואד.
מצב ירוהו של אוואד המפוחד לא איס
שו לו להודות לתופיק, אשר בלם את המכי־נ
ה בעוד מועד, הציל אותו מדרימה. להי־

צעירה מישראל

לעתים. כפי שקרה החודש, בנשף החורף
הגדול והמפואר של ארגון הססודנסים הזרים
בלום אנג׳לם.
הנשף הצטיין לא רק בגודלו ובפארו
אלא גם באורח־הכבוד שלו: אמיר נאיף,
אחי מלן סעודיה, סעוד, ומפקד משמר המלך,
המסייר בארצות־הברית. דבר זה לא מצא חן
בעיני זוג סטודנטים ישראליים, עמום גלאי
( ,)28 הלומד שימור־קרקע ותמר גלאי (.)23
הלומדת הוראת ילדים קשי־חינוך. תמר
החליטה לחנך את נאיף, שהתנהג ברברבנות,
נאף בעיניו אחר כל סטודנטית שעברה באולם.
דרך אגב, קצת שכנים. מוטית
תמר דו״ח על אילוף נאיף הנואף, במכתב
לביתה מאחר שראינו שהוא יותר מדי
מבסוט מהכבוד שחולקים לו (ובעיקר מרי־קודי־הבטן
של הרקדניות הערביות) החלטנו
להעיב את מצב רוחו*.
הגלאים, חובבי השח־מת, תיכגנו מד,לן
פיקח׳ העמידו פנים כאילו ההובי שלהם
הוא איסוף אוסוגרפים :״עמוס ואני ניגשנו
אליו (אל נאיף) וביקשנו את האוסוגרף
שלו. הדבר החניף מאד לאמיר. מייד חתם
ואף לחץ אח ידו של עמוס בחמימות יתירה.
ואז באה המכה. עמום (הדובר שש לשונות)
אמר לו בערבית :״דרך אגב, אני
קצת שכנים, אנו ממדינת ישראל 1״
האמיר ושומרי ראשו החווירו וכשקולו
רועד.מזעם הזר ושאל מספר פעמים :״מה י
מישראל?״ ורצה לחטוף את האוסוגרף
מעמוס.״
הגלאים לא הסתפקו בתעלול זה, תלמי
על סיבוב שני. סיימה תמר את מכתבה :
״אתם יכולים למסור זאת לעיתון. נקווה
שבזכות זה (חתימת האוטוגרף לישראלים)
יקבל נאיף עונש מוות בארצו.״
• מאת רי אחיו, הגזלן ססוד, חוב ש הכפיה
הלן נה, בתפילת אזכרה לאביהם, איבן־סעוד.

העולם הזה 900

* י ״י—יויין ^י

אמחת
צי 1ר
ש>1ון השמש של ירושד*
(ראה 10ע ר)

כשנולד יוסי שטרן בכפר יערים הונגרי
נידח לא תאר לעצמו איש כי הוא יהיה
כעבור שלושים שנה ציירה של ירושלים.
הרבה יותר התקבל על הדעת כי ילך בדרכי
אביו, פ נדקאי הכפר וימזוג לכפריים יין
טוקי וביקאוור (״דם השור״ ,על שם צבעם
האדום של ענבי היין הגדולות) .אפשרות
אחרת היתר. ל מוד מקצוע היערנות, כפי
שעשו שלושה מתוך חמישה אחיו, שהפכו
ליערנים ממשלתיים.
במקום זה ביכר יוסי להקשיב למנג־נות
הכינור הצועדות שליוו את רוקדי הצ׳ארדאש
(שניים ימינה, שניים שמאלה) ,ולסיפורי זקנות
הכפר, שהיו שוכרות את א,לם הפונדק
למשך ערבי החורף הארוכים, מורדת את
נוצות האווזים ואוספות אותן למימי שמיכות,
כשהן מספרות אגדותיעם ססגו-יות
כאלה על רוז׳ה שנדור, הרזבין־הוד ההונגרי,
שפעל, לפני מאות שנים רבות, באותו
אזור.
את נטיותיו האומנותיות גילה יוסי לא
רק בהקשבה לצלילי כינור עצובים ולסיפירי
זקנות חסרות־שיניים. באחת הכיתות הנמוכות
של ביודהספר היסודי קיבל ממנו מורה
הכפר — במקום חיבור על החזיר, בהמת
הבית — ה סטוריה מצויירת שתמונתה הראשונה
— הליהז של גור חזיר והאחרונה
— עלייתו, כקותל־חזיר, על שולחן
איכר.
דייג בדנוכה. קריירה ציירית זו הופסקה
עם מותו של אביו. דודו, סוחר בגדי.״
איש בודפסט, החל ט לעשור. מהיתום בן־
אדם מן היישוב, הביא אותו לבודפסט, ביקש
לגדלו כבעל מקצועישל־ממש. יוסי ביכר
את, הוויי המיס,״ס של פאראנץ מולנר. הוא
הרבה לשוטט ברחובות עם חבריו לגיל,
לדוג בדנובה הלא־כל־כך כחולה.
דייג הנעליים הבלות נמאס על יוסי עוד
לפני הגיעו לגיל . 15 הוא החליט להרחיב
אר. שטח המדגה, ביקש להעפיל לארץ־ישראל.
הוא עבר מחנות יהודית אחת לשנייה, קבץ
על יד 150 לירות. תמורת סכום זה הורשה
לעלות על אוניית־פחם תורכית בשם זכריה.
שעשתה את דרכה, בששה חודשים ארוכים־
עז ־א ן־קץ, לאורך הדנובה, חופי הים השחור
והים התיכון. יוסי לא היה הנוסע המשתעמם
היחיד בזכריה. מעפיל אחר על אותה אוניית־פחם:
צע ר בשם דוב גרונר.
בקצה המסע חיכה, כרגיל במקרים אלה,
הצי הבריטי. אלפיים נוסעי זכריה הועברו
לעתלית, מח.ה המעצר ד,מ וחד למעפילים,
הוחזקו בו שבועות מספר. יוסי שוב השתעמם,
נזכר בעיסוקו החביב מאז, חזר
לצייר. חבריו למעצר הפכו את ציוריו לעסק
מכניס. יוסי היה מצייר את הציורים על
שברי עץ וחבריו היו שורפים מהם, בעזרת
זכוכית מגדלת ושמש ארצישראלית לוהטת,
מוכרות שנחטפו על־ידי השומרים הבריטיים.
חלקו של יוסי בעסק: מנת חלווה תמורת
כל ציור.
טבק בראש-סינה. את שלוש השנים
הבאות בילה יוסי באוסף טבק בשדות ראש-
פינה (מחמש עד עשר בבוקר) ,כפועל פרדס
ביאשון־לציוז, כפועל בניין. במחנות הצבא
הבריטי. עיסוקיו אלה לא מצאו חן מיוחד
בעיני אכד ממכריו, שראה ליוסי עתיד יותר
מבטיח מאשר הקמת חדרי שירות במחנה
וואדי סראר. כשהתנדב אותו מבר לפלוגות
הקומנדו, לקח את כל חסכונותיו (בתוספת
מענק ההתגייסות שלו) ,שהסתכמו במאתיים
לירות, שלח את יוסי ללמוד בבצלאל הירושלמי.
מאתיים
הלירות ועבודה כמדריך במגרשי
משתקים אפשרו ליוסי לסיים את לימודיו
בהצטיינות במחזור של צעירים מצטיינים.
ביניהם: אביגדור אריכא, נפתלי בזם, משה
טמיר.
יוסי, שהתמחה בבצלאל כגרפיקאי׳ הפך
עד מהרה לציירה של ירושלים, כשם ששרגא
וייל הוא ציירם של הקיבוצים. הוא התאהב
על תום בהרי ירושלים, ברות הקרירה המנשבת
תדירות ברחובותיה, בעתיקותיה.
חיוך כירושלים. עד מהרה הוכיח
יוסי ביתר שאת את ירושלמיותו. כשד,קיף
המצור של אביב 1948 את ירושלים היה זה
הוא שקישט את רחובותיה בפלקטים שמחים
על נושאים עצובים (״חסוך מים אם
נוכחותך ברחובות הכרחית בעיתון המגן
הירושלמי תאר יוסי, נחום גוטמן הצעיר,

את הלוחם העברי העליז־תמיד ואופטימי־תמיד,
האמיץ־ללא־חת.
מבקר אחו נזדרז, השווה את יוסי לשעון
השמש של פומפיי, הנושא את הכתובת
״שעון זה מראה רק את שעות האור.״ הסכימה
עם אותו מבקר אם של פצוע מלתמר,
ירושלמי. כתבה היא ליוסי :״הח וך הראשון
על פני בני הופיע כשראה את ציורך
בעיתון ה מגן.״

ציוריו הריאליסטיים, בעלי ההומור הקל,
אך חסרי כל הפרזה, של יוסי הקנו לו את
ההצלחה הגדולה של שני ספרי המלחמה
והצבא שלו, בגיוס מלא ( 200 ציורים) ובאהלי
הגדנ״ס, עשו אותו לאחד האילוסטרטורים
המבוקשים באי׳ז•
יוסי שטרן, לו העבודה ה שע שוע היחיד,

צייר שטרן וציורים
בבודפסט :

נעליים י שנות, צפרדע מקרקרת ו־ 150 לירות

״צייר מודרני״
בעתלית :

זכוכי ת מגדלת, שמש לוהטת, ו מנ ת חלווה

יאיר שטרן) ,שהצליח להוכיח כי אינו שטר־נ
סס ואף לא אצלניק, שוחרר אמנם כעבור
חודשיים, אך רק אחר שקישט את קירות
חדר־האוכל של מחנה המעצר, לקראת פסח
ולקראת ביקורם של מפקדים בריטיים גבו הים,
בקישוטי הגדר. פסח.
טירוך בלונדון. לא לח־נם שומר דון
קישוט מצוייר על דלת דירתו הדו־תדרית
של יוסי, המשקיפה על עמק המצלבה הירושלמי,
לעבר הרי ב ת־לחם וכרמי הזיתים
שלהם. צי יוסי שטרן נקרע בין היעוד למלאכה.
הוא רוצה ליצור יותר מאשר אמנות-
שעשוע, משחק לעיניים ותערובת צירות
וצבע ם. ואת הכיוון ה.כון נתנה לו השנה
בל נדי ן כשהתלבט בין טרוף הסגנונות לרדיפה
אתר הפרסומת, התוקפת את הצייר
בחוץ •לארץ. הוא מצא לעצמו הצדקה סופית
להמשיך לעשות ככל העולה על רוחו.
ועל רוחו -של שטרן (״ההובי שלי זה
החיי-״) עולה קודם כל לתור בארץ, כפי
שעשה אלילו וולט (עלי עשב) וו טמן בארצו
הוא, לחפש: את החומר הגולמי לציוריו.
את מוכר הפלאפל ואת מוכר הנפט, את
וסימא נושא המטאטאים ואת מוכר משקפי
השמש, את המכבסה התימנית ואת הסבל
התורכי. ומעל לכל את הנוף ואת הרחוב
(אומר יוסי :״רחובות וכבישים הם עורקי
.העולם !״)
תערוכת בתל-אכיב. אך מעל לכל
רוצה יוסי שטרן לצייר, דבר שהוא עושה,
ללא הרף, ועל־פי־רוב בדירתו המקושטת
בשני יזליסרי ציורים, כשהוא ישוב לשולחן
העבודה שלו\הגדוש מכחולים, צבעים, עפ־רו.ותמחולדים
ומחקים.
שטרן, העובד לכל היותר חצי יום על
ציור (אחר שהכין סקיצה ראשונה של הציור
תוך עשר, חמש עשרה דקות) ,משתמש
לרישומיו בעט טעון טוש, לציוריו בצבעי
מים. ואת הרישומים והציורים גם יחד הוא
ממלא חיוכים (אומר הוא :״הסיסמה היא —
״הרבץ חיוך כפי שיכלו להיווכח השבוע
מבקרי מקרא סטודיו התל־אביבי, שצפו
כ־ 25 תמונות ו בתערוכתו הראשונה זה ארבע
שנים.
אחר, שלושת שבועות התערוכה מתכונן
יוסי לארוז את חפציו ולחזור ירושלימה לעיסוקו
המשולש — עבודה, ספרים וספורט.
אומר הצייר גבה הקומה, חום השיער ובעל
הפנים העליזים־תמיד, השוחה מדי יום (בחורף
ובקיץ) את ברכת ימק־א הירושלמית שלושים
פעם לאורכה :״אני עוסק בכל ספורט —
בהתלהבות, אבל גרוע.״

״כיכר סיקאדילי״
בירושלים: פלקטים שמחים, תכניות חד שות ועיסוק משולש

לא הסתפק בכל אלה. משך שש השנים
האחרונות גם שימש כמורה למאה תלמידי
בצלאל — לגרפיקה, אילוסטרציה ספרים
ורישום חופשי.
״לחיים !״ בקליה. אחר שהות של
שנה ללימודי השתלמות בלונדון ובפאריס,
ואחר פרסום ציוריו בטיימם הלונדוני (בשכר
של 25 לירות סטרלינג•) ובניו־יורק
טיימס המכובדים חזר יוסי, בשנה שעברה,
ירושליימה פשבאמתחתו תוכניות חדשות.
הואשמה בהן: ציור קיר, כזה שצייר במסעדה
ירושלמית. רקדניות הבטן והמואזין
הקורא מצריח המסגד (ראה עיטורי שע;־)
נלקחו כאילו ישר מאלף לילה ולילה, הקסימו
בחינן את כל מבקרי המסעדה, שמספרם
הלך וגדל מיום ליום. היו אלה אוהבי אמנות,
שלא התעניינו כל כך במאכלים המז־
• 125 ליי, לפי ה שער הרשמי, בהשוואה
לתשלום של עשר ל״י לציור, ה מקובל בארץ.

רחיים שהוגשו, כי אם יותר בציורים המזרחיים
של שטרן שהופיעו על ששה לוחות־ענק
( 2על )4לאורך הקירות.
גם יוסי התעניין מאד ביצירתו זו. כי
אחר שבפעם הראשונה צייר אותם ישר על
הקיר, גילה כי הרטיבות מבניין שכן חדרה,
הפילה את ציורו קטעים, קטעים. המוצא :
ציור מחדש, בצבע טמפרה והפעם על לוחות
מזוניט שהוצמדו לקיר.
לא היתד, זאת הפעם הראשונה שיוסי
צייר ציורי קיר. עוד בשנת 1946 קישט
או. קירות באר המלון בקליד • ,בציורים בהם
מרימים אבירים אנגליים את כוסותיהם לחיי
מלכם הימיביניימי.
הזדמנות אחרת לציורי קיר: כאשר הבולשת
הבריטית גילתה כי חברו להעפלה
של שטרן היה דב גרונר, מקלען האצ״ל,
שהוצא להורג על השתתפותו בכבוש משטרת
רמת־גן׳ חשדה גם בו, עצרה אותו
בלטרון. שטרן (לא־קרוב של מפקד לח״י

לגמרי לא גרועה יכולת ריקודו של שטרן.
אומרים עליו חבריו :״יוסי צריך לרקוד
ששה קילומטר עד שהוא מרגיש בטוב.״
שטרן מודה בנטייה זו, אוהב במיוחד פס־דובלוז
(מגדיר אותה שטרן :״הולכים כל
הזמן.״)
יותר מכל מבכר יוסי לבלות עם עצמו
(״כשאני נכנס לבאר — זה להזמין כוס
חלב״) ,לצייר ולקרוא בארבע הלשונות (עברית,
הונגרית, אנגלית וגרמנית) בהן הוא
שולט. שטרן המרבה לקרוא שירה (מרחל
עד ויון הצרפתי) מרבה גם לעיין בתנ״ך
(בתרגום הונגרי) .במיוחד נתונה חיבתו
לספר קוהלת. אחר הכל היה זה קוהלת
בן דויד שאמר את הצת הראשון לכל צייר
ואוהב ציור :״לא תשבע.עין לראות.״**
* עיר האשלג על גדת צפון יס המלח ש נהרסה
ב־ 1948 על־ידי פורעים ערביינז, היא
כונתה ב שמה, לפי אחת הסברות, טל •שם
ראשי ה תיבו ת קם לתחייה ים המלח.

** קוהלת פרק א׳ פסוק ק׳.

ספורט

ואלר•
סניפי ה ב נק ־
חל־אביב: רחוב הרצל . 19
^ הרצל .61 אל(בי ,56 אלנב׳ .94
1בן יהודה .17 בן •הודה 89א, דיוננוף ¥
״ ,100 בול ,27 פרישסן ,98 אחד העם .102י
לוינסק• ,76 יד אליהו, דרך פוזוו־תקור.34 .
הש1ר, הסיטונאי • /פ : 1רח1ב אילה /
ירושלים: רחוב יפו. נאולה, שדרות בן־
סיסון . 3מחנה •הזרה /חיפה: רח1ב
יפו .20 רחוב •פו ,43 הרצל .33 הרצליה .24
רחוב ארלוזורוב . 9קיבוץ גלויות . 44 הר•
הכרסל, וו ה שאנן. בח נלים. קרית
סוצקין /בני־ברק /בח י /נבעתיים /
הרצליה /חדרה /חולון /טבריה /כפרו
אחא /כפ ר-סבא /לוד /שדר.
1התעופה לנד /והריה /וחנ יה ; 1

^ עבו /פחח-תקוה /צפת /
ראשון לציון /רחובות /
רסלה/רסחנן/
רעננה.

כדו רגל
סו ף 0ו ך ואץ סו ר
מאות הצופים החיפאים, אשר חזו באחת
השבתות של דצמבר 1952 במשחק כדורגל
שנערך בין מכבי חיפה ומכבי פתח־תקווה,
במסגרת משחקי־הליגה, לא תיארו לעצמם
כי הם רואים את תחילתה של תסבוכת
ממושכת. את זאת ידעו רק מארגני המשחק
— ואנשי בית׳׳ר תל-אביב, אשר עקבו אחריו
בשבע עיניים.
האינפורמציה?!שר הג עד. לידי בית״ר
ה׳ תה לה לתועלת. בסוף שנת , 1952 כאשר
נודע שקבוצת בית׳׳ר ירדה לתחתית ליגה
א׳ ,עמדה לנשור לליגה ב׳ ,קמו הבית״ריס
והטיחו האשמה כבדה נגד מכבי: המשחק
שנערך בחיפה היה מבויים. מכבי פתח״
תקווה הפסידה בכוונה תחילה ( )3 :2כרי
לאפשר לאחותה החיפאית לזכות בשתי
הנקודות, שהיו חסרות לה כדי להישאר
בליגה א׳.
ההאשמה התבררה משך זמן רב. תחילה
נידונה הפרשה בבית־משפט־השלום התל־אביבי•
אתר העביר שופט־השלום יוסף בן־
תנוך את הדיון לבית־הדין העליון של התאחדות
הכדורגל. החקירה התנהלה בעצלתיים•
דומה היה שהיא תימשך בלי סוף.
אולם הסוף הגיע, בכל זאת, שהתכנס
בהרכבו המלא ,-סיכם את הפרשה, פסק :
• המשחק שנערך בחיפה היה באמת
מבויים — ותוצאותיו בסלוח.
• הוחלט לקיים משחק שני בין שתי
הקבוצות, על מגרש נויטרלי, בתאריך שייקבע
על־ידי מזכיר ההתאחדות.
• במקרה שהמשחק הנ׳׳ל לא יבוצע,
או במקרה שאחת הקבוצות לא תופיע בהרכבה
הרגיל, כנהוג במשחקי ליגה, או גביע,
תדיינה התוצאות ,0 :0ללא נקודות
פירסום פסק־הדין עורר סערה במחנה
חובבי־הכדורגל. הם היו בטוחים שהוא יגר־ם
לתסבוכת חדשה: הרי שניים משחק.י קבוצת
פתח־תקווה קיבלו עונש משמעתי, אינם
רשאים לשחק — והקבוצה לא תוכל, איפיא
להום ע בהרכבה הרגיל. נוסף על כך היד,
מכשול את־ על דרכו של המשחק החדש :
כדורגלני מכבי אינם מכירים בהתאחדות־הכדורגל
החדשה, אינם מוכנים להשתתף
במשחקי־הליגה.

לשרותר־ח
משי סויפים
בבל חלקי הארץ

1םדא!ו ד 1* 1113־
דומה היה כי כל מאמצי כדורגלני מכבי
תל ׳אביב היו לשווא. המברקים והמכתבים
הבה, לים שנשלחו ללונדון לא הועילו. חברי
הקבוצה יוסף גולושסיין ו וסף מרימוביץ
(ה מ ולם הזה ,)897 שנשארו באנגליה לא
זי בלבד שסירבו לבוא לישראל להשתתף
במאבק על גביע שפירא, אלא אפילו לא
הואילו להשיב עד כה על האיגרות.
התשובה נתקבלה, סוף סוף, רק השבוע,
ה־תד, מאכזבת לא פחות משתיקתם של שגי
הכפורטאים. כתב יוסף גולדשטיין . :שכרתי
לי חח־ בלונדון, ואני מתכונן להישאר
שב לפחות עד סוף החורף ...ובאשר למר׳-
מוביץ, אני חושבי״ שהוא יחזור לארץ בימים
הקרובים׳.
מרימוביץ עצמו לא כתב אף מלה אחת,
ואחדים מחברי הקבוצה הביעו השבוע את
הדיעה ש״הימים הקרובים׳ עלולים להפיך
לחודשים רבים . :אין ברירה נצטרך למצוא
להם תחליף מתאים*.

מצלמה טובה יותר

ת׳־א, רחוב אלנבי 86
(בחבר)
.11—1 .4 — 6
המומחה הידוע
בעל הנסייז הרב לתיקון מגיהים
ומכשירי גלוח חשמליים

משמעה אפשרויות־צלום מרובות יותר,
תמונות טובות יותר. החלף את מצלמתך
שמלאה את תפקידה ללמוד את תורת
הצלום, במצלמה שתאפשר לך הזדמנויות
לצלום מרובות יותר ואתה תוכל
להנציח יותר מהוזי משפחתך וחייך אתה.
בתר קונה מצלמות במחירים טובים.

ליהש ׳ *
פרכים של שנים קודמות של

חשדם חוח
המחיר 15ל״י לכרך

הזמנות בכתב, אצל ד. טופל ובניו
נחלת בנימין מס׳ ,24ת״א

ארנק , ילקוטים תיקים
ודברי עור ופלסטיק

במבחר

עטים

* זיוו 4

עם.דיו הפלא־ 0 ^ 2

גדול

נחלת־בניפין ,11 תל־אביב

צ. בו

רקודים
מודרני ים
אצל

פרוס. לאון
ת״א, שינקין 17

ש בו עון! ה מודפס על ניר המיוצר בישראל ע״׳

מפעלי ניד ישראלים ־ אמריקאי בע״מ חדדה

במס לנ ל
קי צ בו ת לוו תי קי ס
• היווני אנגלו באלאג־קי חגג בשבוע
שעבר את יום מלאת 45 שנה לחברותו
בוועד האולימפי הבינלאומי. באלאניקי הוא
ר,הבר היחידי של הוועד שנבחר תמיד מחדש
פה אחד.
• רוסיה מאמ.ת עתה נבחרת של 400
ספורטאים מכל הסוגים לקראת אולימפיאדת
מלבורן. לדברי עתונאים זרים שנוכחו בעת
האימונים, בקרבת מוסקבה, יש לברית־המועצות
סיכויים מצויינים לזכות בנצחון
מכריע בכל שטחי הספורט.
• הכדורגלנים הבריסיים הוותיקים שיצאו
לפנסיה, קיבלו השנה קיגבות, אשר סכומן
הכולל הגיע ל* 42 אלף לירות סטרלינג.
בין מקבלי הקיצבות: סודינדלין. מי שהיד,
כוכב קבוצת ארסנל וסיירברודר, מי שהי־־.
גדול שוערי קבוצת ניוקסטל.
• השופט בן חנוך ועורני־דיך שבו ,׳ואד־טון,
סגל ומטלון.

העולם הזה 900

החי

קולנוע

הל;.כר. שבר ב
במעברת קריית־נחום׳ התנפל צעיר על
עובדת סוציאלית, שסירבה להקציב לו בגדים
חמים, המיל בה תנור־נפט בוער, גרם
לדליקה, התנצל לפני השוטרים שעצרוהו :
״לא יכולתי להתאפק. אני חם־מזג !׳׳

שעד הגצחון
בדורטמונד, גרמניה, בער. תחרות כדור
בסיס בין קבוצות דילברוק ודורטמו-ד, עלה
כלב בוקסר גדול על המגרש, חטף את
הכדור, נשא אותו בשיניו׳ הניח אותו בתוך
השער של קבוצת דילברוק.

לא על הלחם דב 1רו
בתל־אביב, גילו פקידי משרד־הבריאות כי
במשך השנה נמצאו בתוך ככרוודלחם של
מאפיות ישראליות שונות סכיני־גילוח, מסמרים,
ברגים, שרוכי־נעליים, בדלי־סיגריות
וזנב אחד של עכבר.

אשר* הנותן
בלונדון, קיבל הקבצן הזקן ג׳ורג׳ סטיבנם
מזוודה גדולה מידיו של אלמוני, שאמר
לו כי זוהי מתנה לחג־המולד, פתח את
המזוודה, נוכח לזוועתו כי היא הכילה תינוקת
בת כמה שבועות.

כיסו* המטבע
בבת־ים, נעצר צעיר, לאחר שהתעמל על
חוף־הים כשהוא לבוש תחתוני אשה׳ נאשם
בהפרת הסדר הציבורי, טען בבית המשפט :
״מה יש? כסיתי את מה שצריך לכסות.״
נק.ם אף על פי כן בעשרים לירות.

על ח.ס תש *.ר ה
בפיימונט, איטליה, נכשל ג׳יובני סארטו
בתחרות לבחירת בעל הקרחת המושלמת
ביותר, לאחר שבדקו השופטים את קרקפתו
בעזרת זכוכית מגדלת, גללו עליה שערר,
אחת מיקרוסקופית.

שכר טרח;-.
בסיראקוזה, ארצות־הבר ת, גנב רסל בריאן
קיפת פלדה ממשרדי־הרכבת, ניסה לפרוץ
אותה, לא הצליח, הס ע אותה במכונית־משא
אל חבריו למקצוע, לא הצליח לפרוץ
איתר, גם בעזרתם, ניסה להטיל אותה לתוך
הנהר, נעצר תוך כדי כך ער ידי משמר־שוטרים׳
נזדעזע לאחר שפתחו השוטרים
את הקופה, מצאו בה רק כמות קטנה של
בולים וכמה עפרונות.

בץ שני הרחק
ברמלה, הבחין ליפה קון באלמוני שנטפר
אל אופניו. ניסה לעלות אליהם, הסתער
על האלמוני, עקר לו ארבע ש.יים׳ גילה
באיחור כי הגנב לא היה אלא שוטר לבוש
אזרחית, שחשב כי האופניים מוטלים ללא
בעלים, רצה להביאם לתחנת־המשטרה•

ישר אל

איבדה את יפי־עלומיה הפכה עתה לאשר,
רשלנית ועצלנית. דוק היה, נוסף לכל זה,
גם שיכור כרוני עד שנרפא.

האלפים הרבים אשר ראו את לוקרציה
בורג׳יה׳ למרות שלא זכה להמלצת העולם
הזה, שמו ליבם לעובדה שמספר תמונות
נראו מקוטעות. לא קשה היה לנחש מי האשם
בקיטועים ! הצנזורה הישראלית הציצה
בסרט, ראתה כי מצויות בו נשים שהן —
רחמנא ליצלן — ערומות כביום היוולדן(פרט
לכמה תמורות קלות) וגזרה גזירה.
הקטעים שקוצצו :
• תמוגר. קצרה שבה נראית מארטין קא־רול
רוחצת באמבט של מי רקק.
• תמונה ארוכה של נשף חשק הנערך
באהלו של צ׳יז׳ארה בורג׳יה.
• תמונה אר כה לא פחות המתרחשת בא
לם מרחץ.
• תמונה קצרה בה נראה צ׳יז׳ארה קורע
את בגדי אחותו.
ברם, פה ושם עוד נותרו שדיים חשופות,
שתים לבנים. אבל רק קצת. יש גבול גם
למספרי הצנזור. קצת ערווה מותרת עדיין
במדינת ישראל.

אל הבית באה נערה צעירה, אך קלת-
דעת, מארי (טרי מור) ,הגורמת למהפכה
בחיי דוק ולולה. בעוזבה את הבית היא משאירה
את השנים בודדים ותלויים זה בזהר
כמו שהיה לפנים.

?)גת ־ מו ת ר

סרטים
בן הסנדלר
דני קיי בתפקיד ה אנ ס כריס טיאן א;
ד ר סן. הוא שר, מזמר, מרקד בסרט שאינו
מבסס על חיי הסופר הראני, אבל שא־ב
מהם ומאגדותיו.
אנדרסן, סנדלר, חי בעירה דנית קטנה ואהב
לספר אגדות לילדים, אשר בכרו את
ספ ריו על הבקור בבית־הספר. עובדה אשר
הכעיסה את השלטונות שהחליטו לגרש את
אנדרסן מן הכפר. פטר (ג׳ ,אי וואלש) ,שו־ליתו
של אנדרסן, שכנע אותו כי יעקור
לקופנהאגן הבירה. שם הכין נעלים לרקדנית
הראשית של האופירה, מאדאם דורו(ז׳אנמייו)
והתאהב בה, למרות היותה נשואה לנילם
(פארלי גויננ׳ר) .אהבתו — הנכזבת — של
אנדרסן הולידה את הספור הטירונית הקטנה
שהפך לבאלט. אך בסופו של ספור חוזר אנ־דרסן
אל עיירתו — וה א עתה איש מפורסם.
למרות הברק ההוליבודי האופיני — וה־היצ
ני מאד — מצליחים קיי וז׳אנמייר להפיח
הח־חיים במעשיה ממותקת זו, עושים
אותה נסבלת, ואפילו מענינת.

כ. הו ר ומין
בעיות אמריקאיות אופייניות: אלכוהול,
מין, מוגשות בשטחי! ת בשובי, שבא הק
טנה, העתק ק לנועי של מחזה־במה נודע.
זה מעשה בזוג בגיל־העמידר״ דוק ולולה
דילייני (ברט לנקסטר, שירלי בות) שחייהם
משתרכים לאיטם בעיר אמריקאית קטנה. דוק
נאלץ בשעתו לשאת את לולה, לאחר שפיתה
אותה, נוטר לה בשל כך איבה. לולה, שי...

יומן
החד שח!
קדש־קפיצה חשוך
• תמונות־העירום הפכו לאחרונה לקרש
הקפיצה הבטוח ביותר אל שיא התגילה
ההוליבודיר : .לאחר שחולל. תצלום העירום
של מר׳-לין מונרו שערוריה כבירה והביא
לכוכבה שפע של פרסומת, ולאחר שעלתה
שרי נורת מעלה מעלה בע קבות גילוייה
על סרטים חשפניים, בהם השתתפה׳ ניסתה
גם כוכבנית מרילין מאקסוול את מזלה
בשטח לבושה של חווה אימנו (ראה תמונה).
היא הצטלמה באולפן ההוליבודי הנודע של
ש ח קני ת מרילין מאכסוול
ווילינגר, כשהיא ערומה למחצה, זכתה לאחר
הדרן אל המופשט
פירסומו של התצלום בחוזה לזמן אריך
עב אחת מחבדות־דיסדטים הגדולות.
מלכתשבא. תנ״ך בפירוש סינצ׳יטה,
הביעה
• ממשלת גמאל עבד אל־נאסר
רומא.
את א שביעות רצו.ה מן הרמה הממוצעת
עינותרימא. סרט רחב מידות על
של 60—50 הסרטים המופקים במצריים מדי
שנה. כדי להעלות את רמת הסרט המצרי . ,שלש נשים אוהבות. נוף ר!מא בצבעיב טב־הציע
שר־ההדרכה סלאח סאלם להקציב פרם עיים־כבירול.
של 25 אלף לירות מצריות מדי שנה בשנה , ,הגאים. חיקוי לא־מיצלח לשכר־הא־מה.
משחק משובח של ג׳ראר פילים, מישל מ רלמפיק
אשר יצליח לייצר את הסרט ,1טוב

בי! תר.
אורות ־ הכרך. אולי סרטו המושלם
• רומיאו וז׳ולייט׳ נוסחו הבריטי של
המחזה השיקספירי, ניצל מכשלון מחפיר ביותר של צ׳אפלין.
באנגליה, רק משום שהמפיצים הסירו את
שמו של מחבר המחזה מעל המודעות.
מנהל קולנוע בגלאזגו, שלא אבה להעלים
את שם המשורר מסטראטפורד, נאלץ להסיר
את הסרט מעל הבד לפ;י תום השבוע
הראשון להצגתו.

ב קצ ר ה
מוגמבו. קלארק גייבל, אווה גארדנר,
גדיים קלי והמון חיות פרא בג׳ונגל ר,אפ
ריקאי. החיות מצוינות.

תשבץ 900

מ אונך ! .2מידת נפח תלמודית; .3
ההמשך ההגיוני של לי, לה, לו! .4עליו

על הרקע המבצע המשחקי הזה נראים האחרים
דמיות של שיגרה. ביחוד בולטת העובדה
כי ברט לנקסטר, לא שחקן אופי,
נאלץ לשחק דמות שאינה הולמת אותו כלל
ועיקר.

אורות

הכרך

מאוזן .1 :עיר בה חנה דויד! .5אמה!
.9ח׳־כ שלא הופיע בכנסת זה שנה! .13
יהיר! .15 אלוהים! .16 צוק סלע! .17 אחד
ממסי העקיפין! .18 מספר שקרים! .20
שולחו של בלעם! .21 אות! .22 ראש ממשלה
יהודי! .23 שחקן ק. לנוע שהתגרש,
החודש, מאשתו! .25 הברת ההקטנה! .26
חנות נעליים! .28 נעים לחך! .30 ריב! .33
אפר חם! .34 מפר בעל שם עולם שיתישב
בארץ! .35מ׳,״ל ירושלמי! .36 הגיסה שתפשה
את מקום אחותה! .38 מלת הפנייה
הערבית; .40 כזה היה חוטר, של רחב.41 :
איתר, כבש יהושוע; .43 בידי העגלון! .44
״...להם ולא ידברו״ .46 :מופיע בבית־ד,משפט
; .48 התוספת לפועל בעבר, רבים, גוף
ראשון; ,49 שם בעולם המ סיקה; .53 אתו
נפגש כל אדם, אחר מותו על־פי־רוב; .54
בית־חרושת לתרופות.

המעשיר, הסראגית־כביכול הזאת, שרב בה
השיח הפשטני, הלקוח הישר מחצרות בתי־המגורים.
אין בה כדי למלא סרט שלם. אולם
משחקה הנפלא של שי לי בות היא תאווה
לעינים. היא היטיבה למצות את דמות ל,־
לה הרשלנית בצירה משכנעת ותלת־ממדית
ביותר.

221

201

24 23

־25־ 27

29 331

551

נמצאה הבתולה בהירח הוא כחול, לפי התרגום
העברי לפחית .5 :סגן מנהל משרד
דפנים .6 :גורל, ולא פייס; .7גראציה;
.8מצוייר, בחדר האמבטיה או/ו בארון;
.10 מבני המן; .11 גאווה .12 :יסוד הימי;
.14 קצין גבוה בצד,״ל; .16 מלכה יהודית:
. 18 בלילה, מתחת לראש; .19 מקווים למצוא
אותי; .22 המלה המקובלת ביותר בפגישה:
.24 כלי אוכל; .27 בקצה האמה .29 :בין
עכו לקפריסין; .31 יין עכו״ם; .32 שופט
שלום תל־אביבי; .34 בית החצים .37 :פנייה
מקובלת בראש מכתב; .39 אנו חיים בתקופתו
.42 :יישיב ביהודה; ,45 ראש עיר:
.47 מלה, בלשון הילדים, המודיעה על הפסקת
המשחק .49 :רצוף בזה .50 :מזון מימי
משה! .51 לא מבושל! .53 מלת בקשה.

פרסים מ ספרי הו צאת קרני
לפו תרי ת שב ץ 897

מאיר הרשטין, צד,״ל, ד .צ ;2109 .יעקב
קובי, טבריה, אגף התכנון; אורה קריגל,
חיפה, אהבת ציון . 10

בשלם
מל חמהושמם
מלחמהבער בו! מו\ ב ל

הראשון שבא לזהות עצמו, ו ך
כה בפרס של 15ל״י, היד, גבר
שביקש, מטעמים מסוייימים, לה־שאר
באלמוניותו. הוא נוסע קיבוע
בקו תל־אביב חיפה, בעיקר
בערבי שבתות, בהם הוא מבקר
את משפחתו. הסיבה לנסיעותיו
באגד אינה אלמונית כלל :״האוטובוס
מדייק ומהיר !״
יותר גלוייה היתד, המזדהית
השנייה, הגברת רות 6איר (למעלה,
באוטובוס) ,נוסעת ערבי
שבתות אף היא, הנהנית מהשרות
התמידי (אין צורך להתחשב
בשעה קבועה״) של אגד והשבוע
גם מהפרס של עשר ל״י(מימין).

זוכה כפרס מאיר

תל־אביב,

9.1.1954

תל-אכיב,

10.1.1954

״אפילו מפקד העסוק מאד בגיבוש מחשבותיו
שלו, חייב לפעמ ם לקחת בחשבין
גם מה עלול לעשור. האויב ! ״
׳ בשבועות האחרונים נזכרו יותר ויותר
הוגי־דעות צבאיים באימרד . ,שנונה זו של
סר וינסטון צ׳רצ׳יל. הסיבה: הם נוכחו
לדעת שעסקו יותר מדי בחלומות צבאיים
שלהם, שכחו שגם האויב יושב וחולם.
מלחמת הכפתור. במידה הרבה ביותר
נפגעו מכך האמריקאים, שהמציאו בשעתו
אד התיאוריה המצלצלת של ״תגמול מוחץ׳׳.
היה זה חלום ׳פה: בשדות־תעופה אמריקאיים
ימתינו בכל רגע עשרות נן טיסים
הנושאים פצצות אטומיות או מימניות. אם
יעברו הרוסים באלזד, מקום שהוא את גבול
העולם המערבי, ילחץ מישהו על הכפתור —
וכעבור ש.יות מעטות ימריאו המטוסים,
יזרעו מוות על ערי רוסיה.
אולם.קוריאה באה, ואחריה דיאן־ביאך פו.
הקומוניסטים התקיפו, ושום מטוס אטומי
לא המריא.
מה קרה? דבר פשוט מאד: במדינה
דימוקראטית לא יכול היה הנשיא לפתוח
עונה של השמדה אטומית בלי הסכמת דעת־הקהל,
ודעת־הקהל כמעט כולה נזדעזעה מעצם
המחשבה.
החלפת, המלכה. בינתיים התקדמו הסובייטים
בצעדי־ענק להשוואת המאזן ה׳
מימני, ישיגו מטרד, זו תוך חמש שנים.
הוגי־הדעות ניסו לנחש מה יקרה אז, אם
תפרוץ מלחמה עולמית.
תה ה זאת לדעתם, מלחמה הדומה למישחק
ד,שחמת: כל צד ינסה להוריד קודם כל
את המלכה של הצד היריב• .המלכה של
מישחק זה תהיה צי־האויר הנושא פצצות
מימניות.
אולם אי־אפשר להשמיד לחלוטין צי־אויר
מפוזר, לפני שימריא אף הוא. כמה מטוס ם
יינצלו תמיד1 ,ם אחרי מכת־פתע, והם י יספיקו
כדי להחריב גם את ערי־התוקף. המסקנה
נ ינצח מי שינצח בסיבוב ראשון־ זה,
שני הצדדים גם יחד יספגו מהלומה, ממנה
לא יוכלו להחלים לעולם ועד.
מתחת לחגורה מימכיו; .מכאן באה
מם ק.ר, נוספת: כמעט ואין עוד אפשרות
שתפרוץ מלחמודעולם אטומית. מאבקי העמיד
יצטמצמו בשתי.דרכים: מלחמודאז־רהים
מהפכנית בתוך ארץ מסוימת (נוסח
הודו־סין וגואטמלה) או מלחמה מוגבלת.
לאפשרות אחרונה זו פנו הגנרלים במחשבותיהם.
ההנחה: הסיוט של מלחמת־עולם
מימנית יהיה כה איום בעיני שני הצדדים,
עד כי גם הצד המפסיד במלחמה קטנה
לא יעז להרחיב את המאבק, יגביל את עצמו
מרצונו ד,חפשי כשם שהאמריקאים נמנעו מל־הפציץ
את סין בימי מלחמת־קוריאה) .תהיה
קיימת הסכמה אילמת בין ש.י היריבים
ללחום לפי כללים מסויימים: ,מו בתחרות־אגרוף,
לא להכות מתחת לחגורה המימנית.
.המסקנה הסופית לשני הגושים: קיום
צי־אויר אדיר לשם תגמול מוחץ במקרה
הצורך, קיום רשת־הגנה אנטי־אוירית אדירה
כדי להגן על צי־אויר זה מפני מכת־פתע —
ויחד עם זה חיזוק הצבא לצורך מלחמות
מוגבלות קטנות.

גרמניה
כבוד הדד

אתה, אחד מאלפי הנוסעים מדי יום בקי הישיר מתל־אביב לחיפה ומחיפה
לתל־אביב, אותו מקיים אגד בדייקנות, נוחיות ומהירות תוכל גם כן לזכות
בפרסי הזיהוי. לנוסע הראשון בתמונות שלמעלה שיבוא ויזהה עצמו במערכת
העולם הזה, תל־אביב, רחוב גליקסון 3יוענק פרם של 15ל״י במזומן. אין,
כל מניעה שהנוסע יראה נוסעת ואם הוא (או היא) יהיה השני במזדהים יזכה׳
הוא (או היא) בפרס של עשר ל״י במזומן.
עובדי אגד והעולם הזה אינם יכולים להשתתף במזהית.

האדמיראל וילהלם קאנאריס, ראש שירות
המודיעין הגרמני במלחמת העולם השניה,
ולאור.טי בריה, ראש שירות המודיעין הסובייטי,
נלחמו. זה בזה בחימר, שפוכה.
אולם יחד עם זאת העריצו השניים זה את
זה, כיבדו איש את כשרונות רעהו•
יחס הכבוד ההדדי דבק גם ביורשיו של
קאנאריס, שהומת על־ידי היטלר, ובממש כי
פעולתו של בריה, שנשלח אל הקבר על־ידי
גיאורגי מאלנקוב. נסיונות הסובייטים למשוך
אליהם את כוכבי שירות־ד,ריגול הנאצי
שלעבר הלכו וגברו, הגיעו לשיאם בשבוע
שעבר בס-דרת מאורעות דרמתיים, בה מילא
תפקיד חשוב פרידריך היינץ, הממושקף וכ־בוף־השיער.
במלחמת
העולם השנייה היה קולונל
היינץ יד ימינו של קאנאריס׳ ניהל את מחלקת
בראנמבורג המפורסמת של שירות־הריגול
הגרמני.
עם כניעת־ר,נאצים טוהר היינץ, אשר לא
היה חבר־מפלגה פעיל, מכל אשמה, צורף,
לאחר זמן, לממשלת בון, בתפקיד של יועץ
לעגיני מודיעין.

נראה כי התפקיד לא מצא חן בעי.יו. סכסוכיו
עם חברי־הממשלה הלכו וגברו׳ ובסוף
שנת 1953 החליט להתפטר, לפרוש מכל
פעילות, להתמסר לעיסוק החביב עליו: גידול
פרחים.
36 שעות־חקירה. אולם הרוסים לא
היו מוכנים להניח לא ש־מודיעין וותיק ומנוסר,
להתהלך בטל. ארבעה שבועות.לאחר
התפטרותו של היינץ התקשר אתו סוכן
סובייטי, הציע. לו לעבור לגרמניה המזרחית,
לעבוד שם בתנאים נוחים להפליא
וגמשכורת גבוהה. תגובתו של הקולונל
לשעבר היתד, מהירה: ה א הסגיר את הסוכן
-לשלטונות הפדראליים הגרמנים, שדנו
אותו לשלוש שנות מאסר.
רק בשבוע שעבר שב שם עוזרו של
קאנאריס לקשט את כותרות־העתונים: היינץ
פרש זמנית ממלאכת גידולי-ך,פרחים, בה
עסק בקרבת בון׳ נסע לברלין, כדי להעיד
לטובת איש־ד,מודיעין הגרמני, יעקב קולב,
שהואשם במעילה. בהגיעו לברלין נעלם
היינץ מן העין, אך שב והופ ע ביום א׳
שעבר באחת מתחנות־ד,משטרה כשבפיו סיפור
דרמתי.
לדברי היינץ נסעו הוא וקולב במכונית
לבקר ידיד משותף. בדרך הותקפה המכו.ית
על ידי שני רוסים לבושי אזרחית, הוסעה
בכל המהירות לקארלסהורסם, השוכנת במרחק
20 קילומטר מברלין המזרחית, בה
נמצא מטה חיל־ד,כיבוש הסובייטי.
קציני־המודיעין הרוסיים כבר היו מוכנים
לקבל את פני היינץ. הם הכניסו אותו לחדר
מואר באור חזק, חקרו אותו במשך 36
שעות רצופות, הירפו ממנו רק לאחר שהעמיד
פנים כמסכים לקבל את התפקיד הרם
שהוצע לו: לעמוד בראש שירות־הריגול
של הרפובליקה העממית הגרמנית יחד עם
אוטו יון, מי שהיה ראש שירות־ד,ריגול
הגרמב ־המערבי ושמידט־וויטמאק, מי שהיה
ציר נוצרי־דמוקרטי בבית־הנבחרים של בון.
;יפו ח בליתי-מוצלח. לאמיתו של דבר
לא היתד, לד,יי,ץ כל כוזנה לשרת את הקו־מוניסטיס.
הוא תיכנן תוכנית ״בריחה וב־19
לדצמבר, כאשר הורשה לצאת מחדרו וללכת
להתרחץ, קפץ מחלון חדר־האימבטיד״ שנמצא
בקומה השניד״ הצליח להאחז בחבל־כביסה
ולהשתלשל ארצה, אחר חמק בסימטאית
חשוכות והצליח לעבור לברל ן המערבית.
שלטונות המערב קיבלו את הקולונל לשעבר
באי־אימון, חששו כי הוא ביקר במטה
הסובייטי מרצונו הטוב, ביים את סיפורו
כדי שיוכל לשרת את הרוסים ללא הפרעה.
אולם השבוע נמוגו כל החששות: רדיו
ברלין המזרחית הודיע כי היינץ וקולב ביקשו
מקלט בברלין המזרחית, הביאו איתם מם־
מכ ם חשובים, הודיעו כי הם מתנגדים
למדיניותה של ממשלת אדנואר. לדברי הקריין
מילאו השלטונות הקדמו-יסטיים את
בקשתו של קולב, אך סרבו לתת מקלט
לדיינץ, אשר נחשב בעיניהם לפושע־מלממה.
היה זה ניסוח בלתי־מוצלח: כל מי שהאזין
להודעות רשמיות דומות — ביח־ד
להודעות בקשר לבריחתו של יון לברלין
המזרחית — ד-,ה משוכנע כי היינץ באמת
נמלט מקארלסהורס, הקולונל בן ד,־ 55 טור,י
מכל חשד, חזר׳השבוע לגדל פרחים, שכי־לעצמו,
ליתר בטחון, שני שומרי ראש.

כדור־הארץ
ו1ו־תוף־ 3עולה הדיק
• נשיא ארגנטי.ה, חואן פרון, חתם
בשבוע שעבר על חוק הנותן תוקף לגירושין
אזרחיים. התרת הגירושין, זו הפעם הראשונה
בהיסטוריה של ארגנטינה נתקבלה
בהתלהבות על־ידי האזרחים, אף כי נתקלה
בהתנגדות עזה מצד הכמורה הקאתולית
• בלונדון החלו הבנות לא רגו.ו מחדש
של האינטליג׳נס הבריטי. בצורתו החדשה
יקיים שירות־ד,מודיעין המפורסש ביותר בעולם
מחלקות גדולות של ריגול תעשייתי
וכלכלי, יפעל בשיתוף פעולה הדוק יותר
עם הממשלה•
ציר הפרלמנט הצרפתי, גאסטון פי-
בור, שדרש בשבוע שעבר את פתיחתם מחדש
של בתי־הבושת הצרפתיים, שנסגרו רשמית
בשנת , 1946 גילה כי מספר היצאניות הפועלות
באיזור פאריס בלבד מגיע כיום ל־40
אלף 35 .אחוז מן היצאניות הן נערות, אשר
טרם הגיעו לגיל , 18 ולמעלה מ־ 45 אחוז
מהן נגועות במחלות־מין.
הדת הקאתולית מתירה גירושין רק במקרים
בודדים, כגון טירוף האשה, דוגלת בעיקרון
:״את אשר חיבר אלוהים אין בני-
תמותה יכולים להפריד.

אנשים
•ומו שרראש־ ממשדה
לציפורה שרת, אשת ראש הממשלה
שקמת הדיבור, המרבה לבלות את זמנה
ליד הגה מכוניתה הפרטית, כמעט וקמה
השבוע מתחרה: היתד, זאת אשה בת ,45
לבושת הדר, שניסתה להתפרץ לבית שרת,
בהכריזו, בארבע לשונות, חליפות (אנגלית,
צרפתית, רוסית וגרמנית) ,כי ההשגחה
העליונה הועידה אותה להיות רעייתו של
משה שרת. ההשגחה לא עזרה לה, כשהובאו,
לפני שופט שלום ירושלמי, שציווה
לשלחה לבדיקה נפשית, לימרות שהטוענת־לשרת
הצהירה על ייחוסה הרם — צאצאת
צארי רוסיה וקיסרי יפאן גם יחד.
כמסתבך עם אשה נתגלה גם ראש ממשלתה
(ושר החוץ) של סין, צ׳ו־אין־לא׳,
חנף האוניברסיטה הגרמנית גיטינגן. רק
השבוע גילה רשם עיר האוניברסיטה כי
צ׳ו היה אביו של ילד בלתי חוקי, קונו,
שנולד לאם גרמניה ב־ 1923׳ נפל, כשהוא

בהופעתה האחרונה של בייקר בארץ: כשחילקה
הפצצה השחורה פרחים לילדים ב־זירהטרון
לא הודה אחד מהם ובאין ברירה
הפטירה בייקר בעצמה בתודה 1שקט.
מעריץ רובינה ידוע, ח״כ מפא״י הענוד
שלמה לכיא, גילה לעיתונאי שבא לראיי־נו
בעין־חרוד כמה מאהבותיו: מלבד הקבוצה
הגדולה שהוא יוצרה ,־ אוהב. לביא לראות
את אהרן מסקין, לקרוא את יזהר (ט.
יזהר) סמילנסקי, לכתוב את הביוגרפיה
שלו, כשהוא כותב כל דף (עד כה 50 :
דף) חמש פעמים. מה שלביא לא אוהב:
את הכנסת, אמר הוא :״בכנסת אין לי כל
עניין, אני מחכה בכל רגע להפטר ממנה.
הייתי רוצה להיות בריא ולעבוד בשדה.״

! פו תו ש ל סו פ ר
בעת ביקורו בקיבוץ נצר סירני הודיע
שלום אש כי החליט לחסל את ענייניו בלונדון
ובניו־יורק, להשתקע בארץ. תגוב־

פזמונרית סילכייה ושחקן דני קיי
להתגלח, להתקלח, להצטחצח ו־ 17 איש לארח

משרת בצבא הגרמני, בחזית המזרח, בשנת
.1945
יותר קל היה מצבו של ראש ממשלת גרמניה
המערבית קונראד אדנואר: אחר
שצלם־עיתונות הצליח לתפוש (בעדשת מצלמתו)
את הקנצלר בן ד,־ 79 כשהוא נוסע
במהירות של 100 קילומטר לשעה בכוון
האסור לתנועה ברחוב חד־סטרי מבלי שייעצר
על־ידי שוטר התנועה המוצב במקום,
תבע אזרח גרמני אוהב־סדר את אדנואר
למשפט, הסתמר על סעיף 3של חוקת היסוד
המערב־גרמנית, לפיו שווים כל האזרחיס
(כולל ראש הממשלה) לפני החוק (כולל
חוק התנועה).

הצלח תו ש ד די פ דו מ ט
ערב הדיון על התקציב לשנת הכספים
1955/6הספיק שגריר ישראל במוסקבה,
ד״ר שמואל אדישים, להעביר ידיעה
תקציבית משמחת למנהל משרד החוץ, ד״ר
וולטר איתן: עם העלאת ערף הרובל
(ל־ 450 פרוטה הרובל) הסכימו השלטונות
הסובייטיים להפחית את שכר דירת השגרירות
בהתאם.
עוד יותר משמח היה ההישג בו זכתה
דיפלומטית אחרת. היתד, זאת רעייתו של
קארלום אוגוסטו מסה, המזכיר השלישי
של צירות ארגנטינה בתל־אביב׳ שזכתה
בכינוי מיוחד במינו. אחר הצלחה ניכרת
בציד חזירי־בר בחולה כונתה היא הקובוי
הארגנטיני.

בצייד שונה הצליח מאד פגן־אלוף ז ז׳אן
די־כושה, הנספח הצבאי של שגרירות
צרפת, שהעלה בחניתו, בדיג תת־מימי, דג
במשקל 25 קילוגרם.
בהישג אחר הסתפק המזכיר הראשון ו־הנספח
לענייני תרבות של שגרירות ברית־המועצות,
מיכאיל פופוב. במסיבה פרטית
בה גילה את ידיעתו הנרחבת בעברית, גילה
גם ידיעה בנושא אחר, הכנת כיסנים
ממולאים כבד. ביקש הוא בעברית, בצרפו
לשון ללשון :״נא לטעום מן הכיסנים הממולאים
כבד. אני עשיתי אותם בעצמי ! ״
כשעזבה ג׳וזפין כייקר עמוסה מזכרות
(ביניהן: שש קמיעות) את הארץ החליטה
חנה רובינה, ששבה השבוע מלונדון, להביע
את דעתה על תופעה אותה גילתה

תם המיידית של חברי סירני: הצעה לאש
להתישב בקיבוצם, ליהנות מהזכות של סופר
חבר קיבוץ — לעשות את עבודתו הספרותית
למקצועו.
השבוע הפסיקה הפזמונרית סילכייה
קיי בכתיבת פזמוניה, מסרה דו״ח ענייני
על בעלה, הידוע יותר, דני קיי. לפי דו״ח
סילבייה מסוגל דני, האוהב לבוש בגדים
ישנים, אפודות וגרביים מרובי חורים, להתגלח,
להתקלח, להצטחצח וללבוש בגדי
ערב תוף עשר דקות. הכנות אלה נעשות
דרך כלל לארוחת־ערב קיית, בה משתתפים,
בממוצע 17 ,אורחים, הסועדים ארוחת־פאר
שמנותיה העיקריות: סלט, סלק, תפוחי-
אדמה ושמנת.
שחקן אחר, מאיר תיאודור כיקל,
איש הקאימרי לשעבר, שהפך נתין בריטי ועשה
קריירה על הבד והבמה, שוב היה
בחדשות: אחר שחתם על חוזה לשנת הופעות
בברודוויי הניו־יורקי החליט כי הגיעה
השעה לחדש את קשריו עם ישראל, התארס
עם נערה ישראלית, הלומדת אומנות
בפאריס.
לאחר בנו הראשון יפונח־פלמח ()3
והשני סייר־בנימין 2החליט סגן־אלוף
רחבעם (״גנרי״) זאבי לקרוא לבתו שנולדה
השבוע בשם מצדה, לצרף גם אותה בשנה
הבאה למסע השנתי המסורתי למצדה עם
כל הצאצאים. השם שבחר לבן הבא (בתוכנית
לעתיד הקרוב) :צלף.

מו לשלמלח
באותו שבוע בו הודיע שר הדואר, ד״ר
יוסף בורג, על הדיון בהקמת רשת טלביזיה
ארצית, חתם קמין קול ישראל לשע

וכיום קריין עברי בבי. בי. סי ,.חגי
פינסקר, על חוזה־עבודה לשנתיים נוספות,

לשם השתלמות בטלביזיה.
במאוחר מאד נודע למלח ס/נו בת־גליס
זרובכל טבלין כי סבלנותו השתלמה בכל
זאת. אחר שהחזיק משך 94 ימי מעצרו
במצרים כרטים־פיים מוחבא בסוליית נעלו
הימנית, פדה אותו, השבוע, בסך עשר
ל״י׳ בו זכה מספר הכרטיס.
על חוסר־מזל מסמים העירה מלכת היופי
היהודית היחידה של אמריקה, ב ס
מייארסץ (מלכת היופי .)1945 ,אמרה היא,
בשידור טלביזיה :״להתאהב זה נורא פשוט,
אבל כשהאהבה חדלה זה פשוט נורא.״
ספרים תרגום
סעדהוה אי מ א
לפי האגדה, היה היתד, בתימן אשה חסו־דה
שהיתר, גם פתייה גדולה וסעדה שמה.
בליל הסדר היתד, נוהגת לשתות את ארבע
הכוסות ולשקוע בתרדמה. אולם המחשבה
כי המשיח עלול לבוא באותו לילה ולהוציא
את היהודים לירושלים, הוגיעה את מוחה.
מה עשתה?
לפני השינה היתד, קושרת-את רגלה בחבל
שקצהו השני היה קשור לרגלו של
חמור, בהניחה כי החמור, משירגיש בבוא
אתונו של משיח, ינוע ממקומו לרוץ
לקראתו ויעורר אותה.
אולם אירע פעם כי שעה שסעדה היתד,
ישנה שינה עמוקה, עקר פתאום החמור,
ללא סיבה, ממקומו ומשך אחריו את האשד,
הפתייה, והיא, בתרדמתה, היתד. ממלמלת:
״לא מהר, אדוני המשיח, הנני אשד, זקנה.״
הרבה יותר מד,ירה, ופתאומית היתד, עקירתה
של יהדות תימן הזקנה (לפחות 1500 :
שנה) כשבא אליה המשיח, בצורת מדינת
ישראל, לפני שש שנים. תוך 11 חודש,
מדצמבר 1948 עד נובמבר ,1949 הוטסו
50 אלף יהודי תימן מבסיס חיל ד,אויר המלכותי
(הבריטי) בכורנקסר, עדן ללוד, ישראל
הרחוקה 2600ק״מ ועשר שעות טיסת
סקיימסטר ארבעה־מנועי.
קמיעות לפרות חולות. כפי שמתאר
זאת כתב קול ישראל לשעבר, שלמה ברר,
בעל כנפי נשרים (שזכה להצלחה ניכרת
במקורו האנגלי) היתד, זאת אך יד המקרה
שאימאם תימן׳ אחמד אל־נאסר אל־דין אללה,
התיר את היציאה ליהודי ארצו ההררית.
בתימן, ארץ בר, טרם הגיעו ימי הביניים
לקצם היה ליהודים אסור, בין השאר: לבנות
בתים יותר גבוהים מבתי המוסלמ-ם;
לרכב על בחמה בפישוק־רגליים; לתקוע בשופר
ברעש. לעומת זאת היו יהודי 800
כפרי וערי תימן חייבים לנקות, דרך קבע,
את המחראות הציבוריות וללכת ברחוב רק
בצדו השמאלי של מוסלמי (כי בצדו הימני
של מוסלמי צועדים המלאכים הטובים).
אם היתר היציאה ניתן תחת רושם נצ־חונות
ישראל במלחמת תש״ח ואם בעזרת
משא ומתן גדוש ריאלים (ריאל אחד = 750
פרוטה) אותו נהל איש המסתורין יוסף צדוק
(תושב חולון, כיום עובד לשכת המם של
ההסתדרות) הרי היתד, תוצאתו אחת: עליי-
תד של פזורה שקדנית וחרוצה לארץ, ש-
נשותיה עודות תכשיטי הכסף וגבריה בעלי
המלאכה, השתדלו לד,קלט בה ככל יכולתם.

יצאו מתימן 150 :בעלי־מלאכה יהודים
שעוכבו עד שילמדו את מלאכותיהם
למוסלמים. בכל תימן לא נמצא שען או
סנדלר מוסלמי אחד שהיה יכול למלא את
מקום השענים וד,סנדלרים היהודים היוצאים,
כפי שנעשה הדבר עם יוצקי המטבעות,
וכותבי־הקמיעות־צורפי־הזהב,
הנשקים
בשביל־פרות־חולות היהודיים (על כנפי נש רים
— שלמה ברר — הוצאת מסדה —
196ע׳).

•ו 3 3ד והאידישא
סנות הקדר הן דינה , 18 ,ויוכבד. 16 ,
אולם הגיבורה האמיתית היא יוכבד. דינה,
הנישאת לצורף הזהב נסים רק משתגעת
ומתרפאת, בסופו של דבר. אבל יוכבד
(״השמנמנה, בעלת הגוף החלק כמשי היקר
וכשיש הלבן, הירכיים העגולות, החזה
המפותח וד,מתפרץ, העיניים כיהלומים והשיער
הסמיך כיער״) נישאת, להיות אשתו
החמישית, של סוחר המרבדים העשיר והזקן
יוסף מדינה (״שקירות ביתו מרוצפים מרצפות
יקרות ובחצרו ישנה מזרקה ממנה
קולחים מי־בושם זבים כבדולח, ובשער־הכניסה
דולק פנס עשוי כסף טהור״).
מדינה מגרש את יוכבד מביתו בגלותו כי
הרתה למאהבה הערבי. היא נוסעת עם ממזרה
לקזבלנקה, הופכת לרקדנית בטן וכמעט
ונשארת תקועה ברובע המבודד (של זונות),
לולא התערב בדבר מחבר הספר, משד, דלו־ז׳נובסקי,
אחד המספרים האידישאים החשובים
בארצות־ד,ברית. .כיאה למחבר סיפורי־המשכים
בפארווערטס הניו־יורקי טווה ולו־ז׳נובסקי
את סיפורו להאפי אנד המתאים.
פליט מלחמת העולם השנייה, הצייר אלכסנדר
בלום, מתאהב ביוכבד, המזכירה לו
את אשתו, שאיבד במנוסתו מצרפת. הוא
מוציאה מבית הבושת, מעבירה לניו־יורק,
בה היא הופכת לרקדנית מזרחית מצליחה
ואחר כמה סיבוכים נוספים לאשתו החוקית
(בנות הקדר — משה דלו דנו ב ס קי — הוצאת
אזזיאסף — 296ע׳).

האמינו או לא, אולם אני כה מוצפת
מכתבים בעת האחרונה, עד שהיה
עלי לקבל פקידה שתעסוק במשלוח
ובקבלת המכתבים ומיונם, דבר
המצריך יום עבודה שלם. על כן,
ידידי היקרים, על כל אחד שיפנה
אלי, באיזה עניין שהוא, יהיה לצרף
500 פרוטה בבולים. תו המכתבים
בטל בזה.

אוטופורטרט *
צעירונת בת 7נ וחצי 900/409ש הגיעה
לפני חמ ש שני םמט ראנ סילבני ה
ולומדת עתה ב ש מיני ת בנ תניה, מו סרת
הי א
על עצ מה את הפרטים הבאים :
טוענ ת כי איננ ה יכולה להתפאר לא ביופי
ולא בניזרה מו של מ ת. יש לה ידי דים
רבים. אולם הם נראי ם ב עיני ה מלא כותיים
ושטחיים. נובהה ומ שקלה בינו ניים.
שערה שחום׳ ,נו טה לפ ע מי ם לנוון
בלונדי. עיני ה חו מו ת, מ עו ט רו ת בריסים
נדולים. היא או מר תשאפשר היה ל הגדירן
כי פו ת, איל מל א המ שקפיים ש היא
מרכיבה• אפה הו א מה שקוראים
בשם חצוף. ופיה חו שני. היא תלמידה
לא רעה. אוהב תמאד לקרוא, מבלי ל דקדק
בם ונ־הם פר. איו לה ש מי ע ה מו סיקלית•
אולם היא אוהב תמאד להאזין
למוסיקה• בקווים כלליים: הי א חו שבת
את עצ מה לדי אינ טליגנ טי ת.
על כן ברצונה להתכתב עם בחור בן
25ז 1רצוי. אד לא הכרחי. ש הו א
יהיה בונר גי מנ סי ה, בעל אינ טליגנ ציה
בינוני ת, לא רציני מ די. בעל חו ש־הומור,
לא יפה. אד נ ח מד.

דם, לא דווקא תמזגה

( ) 900/410 הו א נתלאי צעיר, בן 18
ורבע, ולאקוני מ אד. כל מהש הו א כו ת ב
לי הו אשר צונו להתכתב עם תל־אביבית
חמודה ובעלת דם. הו א טו ען כי הדבר
איננו ציי ד להתבטא דווקא ב שליחת תמו נות.
אולם אין הו א מ תננד לכד.

סקרנות גרידא

נערה בת 20ה מ עונינ ת מ תו ר סקרנות
גרידא להכיר אנ שי םבאמצ עו ת מדורי
900/ 411 רוצה לקבל מכ ת ב מידי בחור.
עד ניל ז , 2כנה, בעל ה ש כלה ו אינ טלי-
גנט, שיוכל להתכתב ו /א ו להתווכח על
הנו שאי ם: פולי טיקה, ב עיו ת יו מיו מיו ת,
בעיו ת החברה ה עול מי ת, ספ רו ת, ב ד ובמה.
רצוי שיהיה חובב מו סי ק ה קלאסית.

הגונו - ,ותל-אכיבית

צעיר בן 19 וחצי 900/412 רוצה
לחלק את ידי עו תיו ב שיי ט וקולנוע עם
נערה נחמדה• עליה להיו ת לשם כד הנוגה.
אם כי תל־אביבית.

ספורט וסרטים

( )900/413 הו א יפה נבוה, בעל הש כלה
תיכוני ת ובן . 23ב היו תו מ צוייד ב אביזרים
אלה. הו א מרני שאתעצ מו
מתאים להתכתב עם נערה בניל 18— 23
על נו ש אי ם כלליים. הו אמת עניין בעיקר
ב ספו ר ט וסרטים•

לא משהו מיוחד

הן אינן חייבות להיו תמש הו מיו ח ד.
או מרי ם שני בני ) 900/414 ( 16— 17 על
הנערות. אי תן י ש ברצונם להתכתב. הם
אינם מו כני םלמ סו ר כל פ רטי ם על עצ מם,
י ע שו זא ת רק ב מכ תבהרא שון.

גידול חורים כגרסיים

שניה ם ב או תו נובה (נו רמא לי) .שניה ם
לומדים שנה שלי שי תבט כניון () 900/415
ובין בחינה לבחינה הם מו כני ם להתכתב
עם ש תי בנו ת ש תדענ ה להתכתב (לא ל התווכח)
על נו ש אי ם שוני ם, חוין מ מל בו
שי נ שים, מחקרים על תיי־המין של
העכבי ש וגידול תורים בנרביים חד שות.
עליהן להיות מ על לניל , 17ב עלו ת לב
א מי ץ (לשם מ ה? ) ומכ שירי־כתיבה.

כיצד לא
ויוי חברותיך וחבריך אומרי ם
שאתפ רובוק טיבי ת. א ת או מרת פי הדבר
טבעי אצלך ו אין א ת יוד ע ת כי צד
לא להיו ת כזו. ובכן. חביבתי, עצתי לך
שלא תחמיצי אף סרט אחד של מרילין
מונ רו — ו מה ש הי א עו ש ה, אל תעשי

בת דמות-היגון
חנה — :ב מ קו מ ך לא הייתי מתביי שת
לומר מלה, או שתיים, לאחו תך המקנ-
טרת והמסחררת א ת רא שי כל חבריך,
כולל ארוסך. אולם ח שבי הי ט ב: אולי
יש בה מ ש הו הקוסם להם, וא שר את
תוכלי לסנלו בקלות• לפי מכ ת בד הבי נותי
ש הי א קוקיטית. ושאת אינך מרבה
לחייך. אי ש לא יחשבד לבודה, או ל־מ
שעממת, אם תח שפי מדי פעם את שי ניך
הי פו ת ותצחקי בכל לב. בנו ת דמות־הינון
שו ב אינן ב או פנ ה כיו ם.

מה שמותר ליופיטר...
נ ד — :צר לי ל א כזב או תך, אם סבור
היית כי א סכי ם איתך שנערתך חייבת ל שבת
בבית ולסרונ פוז מ ק או ת, שעה ש אתה
נמצא בשירות• אם היא יוצ א ת עם
חברתה, אין בכד כלום. נדמה לי כי
אפילו הבעל הקנאי ביותר לא היה רואה
עוול בהליכה לקולנוע עם חברה. הייתי
רוצה לדעת אם כאשרא תה מקבל חופשה
בת כמהש עו ת. כדי לבלות במקו ם
הסמוך ביותר. אתה נ שאר במחנה וקורא
הלים. ו ב כן?

היה זה הגלידו ה 500 -של ״העולם הזה״ ,לפני 400 שבו עו ת בדיוק, שפתח כמדור שהתקפל כהת•
ל ה כו ת איל־ר־ץ • ״פינת הוידויים של קו ר אינו ״ מדי שבוע שיגרו מא*ת קו ר איפ(ו ת) א ת עשר
א ה בו תי הםו שנ או תי ה ם הגדולו ת, גילו פ סי פ ס של הווי ארצי שראלי( 1947 ,ראה להלן) .ה שבוע,
בגליונו ה 900-מחד ש ״העולם הז ה״ א ת מדור ״אוהב־ שונא״ .קוראי ״העולם הזה״ שוידוים
יפורסם יזכו כ פר ם של לירה אחת, וב הנ א ה של ת רו מ ת חוט למרבד ה הווי הי שראלי.1955 ,

1אלה הדברים״

ואלה הדברים.״
שאיני

או הב:

ש או הב

לאכול — במסעדות.
מעשנים — באוטובוס.
גברים — במטבח.
נאומים.
בדידות.
אדיבות — כשהיא מופרזת.
נשים עם כלבים (בבתי־קפד.),

)8השפה — גרמנית.
)9תלבושת חקי — בהצגות.
) 10 בחורה לועסת מסטיק.

שאיני אוהבת :

אני :

הדלקת נרות בליל שנת.
לקבל אורחים.
בחורה ליד פסנתר.
ספר טיב.

)5עינים כחולות.
)6התחרויות כדירגל.
)7ליל ירח.
)8רקודים עממיים,
. )9בנית כפר בילו.

)10 פרחים.

הר צד-קפדינסק י,

כשמעירים אותי בבקר.
כשאבא חוזר מדי ערב לפני צאתי
על הפזמין :״לא לשוב מאוחר״.
כשאחותי הצעירה מתערבת בעניני.
נשאמא שואלת :״ההידחת נבר את
הכלים?״
את יום הנסיעה מהבית בגמר החופש.
את אלה הנוסעים לחוץ־לארץ על מנת
ללמוד, כביכול.
את היום שלפני בחינה.
לרקוד סווינג ולשמוע ג׳אז.
להתרחץ בים כשהצפיפות גדולה.
כשחברתי מעירה לי ״האם לא שמנת
במקצת?״

ש איני אוהבת :

לערוך קניות בחנייות ולחכות בתיר.
כאשר ילדי קמים על צידם השמאלי.
בשבתות וחגים, כאשר בעלי ד־רש את
,.החופש המגיע. לו, בצדק.
אב המתערב בעניני הוצאות.
אם המתערבת בחיניר ילדים.
הורים המשפיעים לבקר אצל הרופא
חיכף ומיד.
שבנית המתערבות בעניני משק בית. י
סרט, שמפרסמים אותו כהוגן וה־א
עצמי אינו שווה כלום.
בשעת קריאת עתונים, כאשר הטלפין
מצלצל לפתע.
באשר ישנן הפרעות ברדיו, יהתבנית
היא כה מרתקת.

)1להטעין מקלעי סטן, ולא להשתמש בהם.
)2שמעירים אותי משנתי לעמדה, בלי
הודעה מוקדמת.
)3שמפקדי — מעמידני באותה עמדה, שהייתי
בה אתמול.
)4לשמוע קול יריות, ולא לדעת אם האש
היא ״משלנו״ או מצרינו.
)5שמביאים לעמדה בחצות קפה מטעם
ויצ״ו — ,לא מתוק.
)6שמפקדי עורר בקורת ואני נדרש למסור
לו ״פרטיכל״.
)7לקרוא בעתונות, שהפעולה בה השתת־תי
— ״בלתי־מוצלחת״.
)8לעמוד בעמדה, במבחן אש כבדה, אחרי
שאזלה התחמושת.
)9שחברי לעמדה מתפאר בפעולה, שלא
השתתף בה.
)10 לשמוע צלילי רדיו, בזמן שמכונת־יריה
מטרטרת.

ש איני אוהב :

אזהבח :

אורחים הבאים לבקור בשעה מתאימה.

כאשר הבית מסודר כהוגן ושקט גמור

כאשר בעלי במצב רוח טוב ועוזר לי

בכל.
לעיין בספרים ושבועונים בשעת הצה)4
רים,
כאשר ילדי ישנים.
כאשר הורי נוסעים לכמה שבועות מן

הבית.
להתארח באחד הקיבוצים בערבי קומזיץ.

לבקר בקונצרט ובתיאטרון לבדי כדי

יכולת להתרכז.
כאשר שקט באולם בשעת הצגה ואין

הפרעות.
טיולים ברגל, ביחוד במקומות היסטו)9
ריים.

כאשר בעלי מביא לי מתנות בערבי
חגים.
קרית מוצקי!

ש או הב

אני :

לשקוע עם עגלת ירק בביץ.

לקצור קציר ראשון של תלתן.

להתגלח.

לשמוע ולספר בדיחות.

לעמיו בתור.

יום בו מגיעה אנית מעפילים.

לחכות לאיטיביס.

לשיר במקלחת.

את מפא״י.

כשמעריכים את גילי בעשר שנים פחות.
אח ה״טור השביעי״ ,ב״דבר״.

רופאים.

לקרוא בכל העתינים על המאירע ש

טפשים

לשמוע
מאנשי עיר :״אצלכם בקב־ץ ־
טיב״,
)10 את הקבוץ המאוחד.

הייתי עד ראיה לו.

להכריז קבל עם שאני ״גליציאנער״.

על יתר ״אהבותי״ הגלויות והנסתרות
לא אגלה לא ב״עולם הזה״ ולא בעולם
הבא.
א. סדדמי, קדט ,

)9נודניקים.
)10 את עצמי.

ואלה הדברים
ש איני

את הייתי גלילית.
לקבל ממנו מכתבים.
לבלוט בחברה ולקבל מחמאות כמו :
״צברה־לה פראית וחמודה״.
לערוד את הש־לחן לאמחה.
לטייל ביום בסמטאית ירושלים העתיקה
יבלילה בשדות בית הכרם.
את העולם •ווזה !!יחוד כשהיא עוסק
בעניני ההתישנות החקלאית.
את חדרי, מקושט בפרחים ובתמינית.
לרקוד ולס וטנגו.
להתרחץ בים בנרת.
וייתר מכל: את ארצנו הקטנטונת.
ליאורה, בת הגליד

ואלה הדברים...

שרה •טוסטר,

או הב:

רחובות

ואדה הרבדים״.
ש אני

ש אני

או הבה :

ואלה הרבדים״•

שאזהב אני :

ש איני אוהב ;

)1לגרים אבידות מכסימליית לא־יב ה )1

מתקיף.
)2את השקר.
)2״לקצור״ במכונת־יריה.
)3לחדור לעמדת מתקיפים, ולעשות בהם
)3קלקול בכלי, בשעת פעולה.
שמות.
;4שהמפקד משבח איתי ואומר . :אה — )4כשמפקד הפעולה אומר :״הייני מצבראוו׳׳

ליחים יותר, אילו...״
י) לשיר את ההימג־ן הלא־מי, בשהגני
ח-זרים לבס־ס.
)5תעמולה לצד אחד של ה־ 11 בלילה.
6לחבוק את הירי בצאתי לחזית.
)6מחרחרי ריב .׳
)7לחסין בכדורים.
)8שה״יידוי״ שלי יתפרסם בחעולס הזח )7 .התרברבות מיותרת.
)9לישון כל היום, כשלילה שלפניי, עמ )8כשדוחם פעולה מטעמים פנימיים.
דתי דרוך על המשמר.
)10 חופש ודרור — מ־לדת ועצמאית!
)9את האנגלים,
את ביתור המולדת.

איש ה שירה,

חיפה

שאוה 3אני :

את מילדתנו בגבולות — בצפון: מקים
בי נפל רזיאל הי״ד, בדרום: סואץ.

את האמת.

כשהפעולה מצליחה בתכלית השלמית.

את מפקדי האמיצים.

את שירי המולדת ומחולותיה.

לקרוא את כתבי פרופסיר קליזנר ואת
שירי א. צ .גרינברג.

העפלה• *מוצלחת.

״•אותה״ אס כי היא רחוקה ממגי.

•9ליכיד הכוחות*

אלים (איש אצ״ל),

תל־אביב •