גליון 901

שו ר

י ו • ויט 1ד

ממשדר! ישראל עד־ המסחר באד

זמר־רגש יצחק
מסי 601ש 1ת 16
זנ״חטבת חעוסייו
20,1.1955
מחיר 3 0 0 :פרוטה

העורך הראשי :

ח עו ל ס
ר־ .זרז

אי רי א בנ רי

המנהל הכללי :
ב. ד .לוין

רחוב ניישפוז .8תל־אביב
מען מברקים :״#ולמסך ם־
ת. ד .126 .טל 26788 .
סו״ל: העולם חזה ב#׳׳מ
דפוס ישראל בע־ם. ת״א
אין וזם י>רכת אחראית עגור
חובן המודעות, מלבד עבוד
מודעות המתפרסמות תחח
הכותרת. דו״ח לצרכן״.
המוכנות על ידי חברי המערכת
ונברקות על־ידם.

הכתב הראשי :
#מגו אל פרת

עירך משנה, תבנית
אורי סלע

הצייר הראשי :
ש מו אל בר תו ר

הצלם הראשי :
דץ ברנ ע

חברי המערכת :

דוב איתן. מ שה בן־אפרים. יחיאל ב שן. ני צ ה גבי. ליל׳ גלילי.
רוחי ודד. בווי ז הבי. יו חנן ורבקה ז ר אי, או סקרמ או ב ר.
ע מום פינן. סי לבי ק שת. אבר הם ר ס סו ר ט.

ראש מערכת ירושלים :

ראש מערכת חיפה

יו חנן או רן

חיים כרמל

מנהל מעבדי: .
דוד מחיי!

עורך דפוס :
מ שה או ר

מנהל מבצעים:
שלמד* אדיר

הישיבה״.״ יותר מכל בערו גלגלי האופניים•
היה צורך לנוח ולד,צל עליהם מעט גל
פן יתפוצצו*.

החברים. שנסיונם כאופננינדמרחיקי-טווח
הסתכם עד כד. מסיעות ביקור של משה
ראליעזר למתח־תקווה א• רבקה ומתם לתל־אביב
( 12 קילומטר בכל כיזזן) התחילו מ ת
גישים עד מהרה ברגליהם המיוגלות (אמרה
מתם :״שלושה דברים אד מרגישה עכשיו
בבטחון: שיש לי רגליים, שהאוסדים
הו באמת מראנסס ושאני יושבת על מושב
מאד לא נוח
הרגשה זאת חלפה ליד רחובות, בה 5גש>
את המשיח דזזל־אב־בי, שברר את הר ביעייה
(תמורת פרוטות מספר) ,אחל להם י ל רוב.
כדי לייעל את הברכה המשיחית ניצלו ת
ארבעה את הניפש ברחובות. הצטלמו, מלאי
את מימיותיהם וחשוב מכל — ריפדו את
מושכי אופניהם במגבות.
אחר ארוחה קלה מאד וסלט וכוס קפה)
בגדרה, המשיכו ללא לאות דרומה. מספרת
רבקה הרגליים סובבו אר. הפד־ליב
בקצב קבוע, החום העיק וככל שהתק־דמיו
נראה הכביש ארוך יותר״ .ליד זבד־אל
.פסקנו לשיר, התרכזנו במאמץ הקשה. ת
רגליים כאבו והרגשנו בחוזקה את ״אברי

ממשיכה רבקה :״היתה זאת נסיעה אינסופית,
לא ידענו כמה קילומטר עלינו עיד
לעבור. רק זכרנו כי את השלם 52,קילומטר״
כבר עברנו לפני שעה. זו היתד. .עבותו
זריקת עידוד ...לבסוף הגענו לבאר.
בעזרת מפתחות האופניים אשר היו לנו
פתחנו את הצינור והשקינו את עצמנו,..״
האופנדם הצעירים לא היו היחידים, איה*,
שעת צהריים לוהטת, בלב הדרום .״ביד
תיים הגיעה למקום יחידת צנחנים הם חיפשו
את הירח בשמים אם לא נפלנו משם. בקושי
הצלחנו לשכנעם כי אמנם הגענו מתל-
אביב רכובים על אופניים. לבסוף אמר אחד
מהם , :הדרך עכשיו קשה מאד, לא תספיקו
להגיע. אני מציע לכם לחזור לתל-
אביב.״׳
הארבעה ק־בלו את ההצעה בהתבדחות,
נפרדו והמשיכו בדרכם 1״״.עתה נכונו
לנו ירידות ועליות עצימות לסי־וגין ...הי־הה
זאת שעת דמדומים והרגשנו עצמיו
כמו בבוקר. הירידות הענקיות הפיחו בנו
מצב רוח נוסף ושברו את קשיי העליות
שלאחריהן.״

13 שעות לאחר שהארבעה יצאו את תל־אביב
עלו לכביש סעד—באר־שבע ז ״״.רכבנו
במהירות ובשורה עורפית ומפעם לפעם
עצרו מכוניות להתבונן בנו. ג׳ים ם ומכד
גיות צבאיות נסעו לידינו בקצב אטי ועודדו
אותנו , :אתם כבר קרוב
בינתיים החשיך יותר. ששה קילומטר לס־ד
באו־שבע חלפה על פנינו מכודת משם־
רד -דסעם לא התעניין הטראפיק בנתינת
רפורטים (איפני הטראנסס חסרו פנסי־דד
ארה) ,הוא האיר בזרקוריו הגדולים את הדרך
שלפנינו ומכאן ועד לבאר־שבע לווינו
כמשמר כבוד של המשטרד״״
לא היתד. זאת הפעם הראשונה שמשטרת
ישראל ליוותה אופננים־ספורטאים ליעדם
הסופי. היה זה בקיץ שעבר כאשר משטרת
ישראל הואילה לקבל על עצמה את הליווי
בפרוץ נתניה—תל אביב שאורגן על־ידי
העולם הזה ( )883 ושהניע את רבקה,
מרים, אליעזר ומשר, לתכנן את מסעם לבירת
הנגב.

עשרה מול מצריים

ס ס לי א

שסי רק

נד ה מתי למשמע גילוייו של או רי
ה שמצת ה עול ם תות על־ידי הנזיר
כי צדי כו לתםק הר שות ל ה מי ט על
כה מ בי ש? המת כונני ם אתם לחני ש
את חלתי ה שניה?

אמר • או דו ת
מ שדה־בוקר*..
העיתוץ קלוץ
לבו־גוריון נ ם

אהרן ש״ תל־אביב
הה ש מ צה ש הטי ח בו־נ ודיון ננ ד ח עו ל ם חזה ל א
הפ תי עה או תי. ע תונ כ ם. שסגד ער כהל *משית״
בץ־נורית כסולא ליל. י כו ל ללקק ע תה אתהתר
צ או ת.

דוד הירשפלה תל־אביב
איד יכול תםלחש סיל את עצמכםל פגי בן־נוריזץ,
ל סנו ת א ליו ב א די בו תכהנ דו להול כנו ת או תו
ב תו א ר *אדוני״ ? הרי הו אבסךה כל אדםב על
עב ר מו כתם בכתמי־׳הלוץ. הו א שגרם לסר שת ״התו תח
ה ק דו ש ״ .בה נטב חו 17 יהודים על ס׳ ם מ
אגיית־חנ שק אל מלינ ח, ו חו א הו א ש הולי ד את ה עם
שולל בששש״ות ש ל טונו. ו חובילו סר חי אל דחי*

יצחק הללי, ירו שלים

קיצוץ אנטישמי
אי לו שמי הנו צרי םוע שו בסרטי שר אל׳ שיצוצים
רו מי םלאלהשעשתהה צנזו ר ה הי שראלית בסרט
הנו צרי. הנלי מ ה ( ,ה עולם היה ) 899 היי הי הודים
פו ר צי ם בזעשת־אימים• ״ אנ טי ש מיו ת!״ מעניין לועה
כיצר י כנו הנו צרי ם או תנו ע ב שו, ל אחר ה שי צו/
ה מ בי ט של הנ לי מ ח.

משד, שפיץ׳ חזל 1ן

תחילה, או קלץ?
מ דו ע היללתם כל־כד א ה מנ ד ם־ פ ר אנ ם ( ה עול ם
הזח 9נ חו שבני ש אין הו א ר אוי לכלתשב חו ת.
הרי מצר אהד הו אמכר את חודו־ ם יז ל שו מוניס טי ם.
ו מצד שני עזר ל תחיי תו של ה צב א הנ א צי. א כז,
לא סרם־נובל ל שלו ם מני עלםנדם־ ס ר אנ ם, אל א
אות־שלוו ע בו רמע שה נבלה.

ד״ י ״ ירו שלים

שמיניות באויר
מדי ש בו עכש אני נינ ש לשנות את נ ליון ה עולם
ומה. אני נדהם יו ת ר ויו תרמשפעהש בו עוני ם
הסעתישים לל א כל בו ש ה כל סרטופרט של ה עול ם
הזה. ער כ די דך ש הכו תרתהרא שית של ה עול ם מזה
כ ש בו ע אח ד מו בטחלה שתהיה הכו תרת הר א שי ת
של ל פ חו ת ש בו ע ה אח דבש בו עהבא, וני בו רי
מ עולם הזה טו פסלה פו ך בז ה אחר זה גי בו ר ם של
בל שארהש בו עוני ם.
אני מ צי עלכםלע רו ד ת הלו כהשלכל חברי
ה מ ערכת כ ר חו ב א לנ בי. שי ל כו ע רו מי ם על הר א ש
וי ע שו ש מיניו ת ב אוי ר• יחיה זה מ חז המשעשע
מאדלר או תאת חברי המערכת של כלשארהשבר
עוני ם. שכי רי כל ה מ פלגו ת. דתיים ו כו פ רי ם, מ מ הלכי
םכע בו ר •טבוע ב ר חו ב אלנ בי, כשהםי הו ל כי ם
ע רו מי ם על הרא ש ו עו שי ם ש מיניו ת ב אוי ר.

א ו וי י לין, חיפר,

ה שלס
הבא
ו עו ז הנזזיר״י

דאי־ו*יי-יאנ-״י

ח עוו ב ה למעומיצ־ם

תי י ם בין עו ר ך העולם דוה ל ביו מ ר בן־גוריון.
זה היה ב שבילי נ לוי ממש: ל א שראתי אתה שבו
עון הני דון, לא ידעתי, כי האי ש מו בן, או.
בי ת ר דיוש, הודה ש הו א מו כן לה מם אתל בו
ר מי א הב ת כל י שראל בהדלשת ע תוני ם.
בברכהלב בי ת

מנקם בגין, רומא

האיש ההוא משדה־בוקר
האם שצתם בחייכם? ה אם סאסתםבע בז דהזד
ע תונ אי ת? ה אם זשושים אתם לב רי רות ול מנו חהז
אחרי ששראתי את מאמי -הע-רר על חליפת המכ תבים
עם דוי ד בן־גוריון ( ה עולם הזה 899ו הל א ה)
א-ן לי כל ספש שהתא מטפר 1ב מחג ה־ הריכו!
גילמי ש מו ר ל עו ר כי העולם הזה, ל בו א היו ם.
כ שתגי ע העת, א שלח לכם שו שנים•

ש,למית בת־ענת, תל־אביב
הצבע האהוב עלינו הוא וריד.
אני שמחש שני ה ע תוני םהח שובי ם ביו ת ר בארץ
— ה אר ץ היו פי ו ה עול ם הז ההש בי עי, נמצ אי ם
בחזית אחת.

כל הקוראים המבקשים
יגיי ד את גליונות ״העולם
הזה !-מהשנה שעברה ()1954
מתבקשים להמציאם בדואר
(ת. ד ,136 .תל-אכיב) או באופן
אישי (רה׳ גדיקטון ,8תל־א-כיב,
פין השעות - 11.00
13.00י־ .)16.00—18.00
מחיר הבריכה הוא 3.500
ל״י, והקוראים החפצים לקבל
את הכיר הכיתה כדואר
מתבקשים להוסיף סף
500 פרוטה.
המערבת תשלים את הגל-
יומת החסדים תמורת תשלום
נופף שד 300 פרוטה לג-
ליוזמי
ינצח בבהירות?
היו תואתםמת כונני םלסרסם דין־ו ח שנון על
הזנו ת בי ש ר אל, ו כ מו כן אתם מו כני םלהע צו ת
ל כל מ ס לנ ה משום ב עי תונ כ ם. ל שם הב עת ר עיונו תי ה
( העולם הזה 900 . 899 הייתי רו צ ה לה צי עלמפל גו ת
ה שונו ת את ההצעה הב אה: כלמפ לנ ה ה שו אפת
ל רו ב ב כנ ס ת, תע שה בחכמה, אםתבחרכאחדס ־
עשרונותיה את המאבש ל מ עז זנו ת חושיה. או מוב טחת
למפ לנ ה זו מ ר בי ת שולותיהם של רוושי י שראל.
ה מ הווי ם אחוז ל א־ מ בו טל של או כ לו סיי ת
ה מדינה

ש. ג ,.פתח־חקווה

המפלגות והזנות

הכרוז הבא נמסר לנו לפירסום
ממעט סיעת מפ לג ת הקרייזלרים הפרטיים
בעירית גבעת־ירק :

מסזבים
בד ר ך בין א תונ ה ו רו מ א, בג ובזז ש ל 4800ם׳
בר אתי את הנליון ה אח רון של ה עולם הזה 809
רא שי ת נתקלה עיני בספו רו של ה מל ח הכ שי ר
לוי צקי עלי לו מ ר כי מז מן לאנ הני תי מ ק רי א ה
כל ש הי. אם מ על ו אם מת חת ל ענני ם. כ סי ש. הני תי
מ ר שי מ ה זו• ו ד אי. יש בה סי ס קו תחמ קו מ מו תאת
הנפ שומע צי בו תאת הל ב. אבל ב הני ע ך לנ ב ם הל
חו ש־ ה הו מו ר. סור״ן
של כלה לו ח סי ם :
גדול
מ פי ר. בל א מ שי ם. צחור, ל ב בי. אל ת זיבחורים ש י
נ ו. הםסס רי ם. לאחרכלמהש עב ר עלי הם. על
תל או תי ה ם בכת-צזזוה:
אינני מ כי ראתמר לוי צבי. י ת כן ש הו א נ מנ ה
עם אל ה א שר לי מ דו םמה שלי מ דו ם. יתכן. א י סו א.
ש הו א יזלזל א פי לו בברכ תי. בכלזאת. אני לוח /
את יד־י מינו ל א רש על המע שה אלאנם על מי סו ר
המעשה. האמתה של מ ה היא כי ב ש ביל ה שברניט
ו כל ס קוריו־ תב ריו הרג שתי. בלז מן היו תםבסכנה
ובש בי. מ ה שהרג שתי כ ל פי הב חורי ם א שר. בי סי ם
ע ברו. שלחתים לשראת ה מ כנ ה — א ף על סי
ש או תםלא של חתי. ב ב חו רי םכאלהי כו להלהתנ
או תכל או מ ה•
בהמשך השריאח הג עתי ל התחלה: ל חילו פי־ ה מב־

אדסו שפדיינגינרס, חל #ביב

יוסקה מדדשמו, הנגב

של מ ה הררי

כדי לעודד את מתך (ואת תחנו) למקרא
הרפורטז׳ה הראשונה של השבוע שעבד,
״למטרת הגידה* (העולם הזה )900 עלי
להזכיר כי לא כל הצעירים בארץ התצים
להגר מעוניינים להגר לקנדה ולברזיל דווקא.
לרובם מטרות הרבה יותר קתברת,
מעדינות ומשובבות״לב — כבאו־שבע, למשל.

הגירד, בזאר( .זמנית אמנם) סיפרה לי
השבוע, במכתבו־״ הקוראת רבקה ענדנזז
מפתודחקוה. היא ועוד שלישה חברים (די־פתודתקוואית
מרים רסלר, תלמידת המדרשה
לחינוך גופני, החייל משה פתמר ומודד,
ההתעמלות התל־אביבי אליעזר קומרייח
החלימו לעבור באוסניהם את 109 הקילומטרים
המפרידים בין תל־אב־ב לבאר־שבע.
כיאה לחניכי קורס מדריכי ספורט של אל״
צור הכשירו למסעם דווקא שני זוגות איס־דים
מסיג מראנמס וכותבת רבקה :״עם
שמונה מהלכים זאת לא חכרה יצאו כאהד
מימיו האחרונים של 1954 בחמש לפנות
בוקר מתל־אביס
נזכרת רבקה הרחובות היו חשוכים
ושוממים לחלוטין. פלשנו לכל תחב הכביש
ונסענו במהיתת ובקצב קבוע. ההר גשה
היתה נפלאה ומתממ ש״

אוי לאמת סל א על ב ״ ג שקרא לכ םבשם פיתו?
מזן מם. נבזי ושקרנים ואפרש הו א חיה מו כן ל שרוף
אתכם. ה שכח תם כי הו א שרף גם א ת אלסלנ ה *
ואת עיביא ל א שרף? ואת חברי א * ״ללאמסר
לעינויי הבול שת הברי טית? ואתכם, עו ר כי ה עול ם
תזה, ל א ני ס ת לחסל ל פני שנ ה ז 7מ ה זה ב שביייו
ל סגו רלכם את הסח? וכלום
הזו אדם בלי כל מ צ סון. בלי כל בושה חזא
>*צם צ.ף על כו לנו. הו א הול ד לשדה־־ביקר ״לנו ח״
ומס תו ב ב בטבריי ..אנ חנו עו דנשמעממ נו הרבה
* ת תנברויו ת״ >מן הסוג של *ה תגברנו על הערבי
ם ל פני שיקום מי ש הו מו כשר וי ע מי ד או תו
ל מ שפ ט כ בוג ד ב אינ ט ר סי ם הל או מיי ם, וי שלח או ח!
למאסרמת אי ם
שם הו א יקבי את ה עול ם תזה ב קבי עו ת. חינם, כמובץ אותי כל העגין ל א
ה סל מ ״ ח מ סונ ללכל...

ראש המנהלה :

מנשה אדירי, חיי-פה

שרום כהן

י שעיהו 5בי א

השבועון חמצויר
לאינפורמציה

.מניע והמן שהל ב עיי הר צון ה טו ב בארץ
יתלמדו ב תנו עהנד ולה כדי לק צור את ה אי ש ההלא
מ שדח־ביקר

ראש המערכת :
עורך משנה, כיתזב

די כוו ד

שוב הרימה מפלצת האנוכיות המפלגתית,
האוכלת כל חלקה טובה
בארצנו, את ראשה המתועב.
סיעה האופוזיציה בעיריה, מפלגת
פ עלי קאדילאלן, המחבלת מזה
דור בכל מפעל ברוך ויוזמה סוריה,
יצאה למסע השמצה שאין כדוגמתו
אפילו ב הי ס טו רי ה החש ובת של תנועה

פועלי קאדילאק מנסים להסתמך
על פסק־דין שהוצא, כביכול.
על־ידי בית המשפט המחוזי, נגד מר
מרדכי בר־מעל (מיליצובסקי) ,חבר
סיעתנו, באשמת הוצאת סב, ם של
30 אלף ל*י מקופת העיריה.

בכ די ל ח סי ד מ קו ם עשיו א ת הד ו ״חים על הספי
נותו על הזנות יחד. הרי זה. ב ע צם, או תו ענין.
לא 1

מ. טהור, תל־אביב

שדרה בלתי־מפלגתית
הצטערתי מאדבקר אי את ה שו רו תחס רו ת ה שחר
שכ תב ת ם על שור ת־ ה מ תנדבי ם ( ה עולם חזה , 898
.) 900־ .אני נ מ; ח על ר א שוני החברים ב שו ר ה.
אינני נ מנ ה על חברי מסא ״יותפס תי עמדהמ כו ב דת
ל מ די במפ לג ה אחרת לג מ רי. על חברי ה שו רה
ני מנו ל מן הרגעים הרא שוני ם ל קיו מ ה 75א חוז
שלא ה שתייכו על אףמפ לנ ה. ו אי לו 25ה א חוזי ם
חניתרים מ ש תייכים על כל המפ לגו ת הקיי מות ב אר ץ.
ה שורה רצתה ת מי ד ל שרת רק אתה מדינה. מ תו ך
ר צונ הזה חיא ע שתה. עו ש ה ותע שה אתע בו דתח
בי שובי ה עולים. מ תו ך ר צונ ה זה היא נל חמתב תו פ
עו ת ה שליליות של חי שוב הוותיק ו של ה מנגנון
הממשל תי. הי א פו עלתמ תי ך מנ מ ח להחזיר ל אז רח
את ה אי מון בממשל תו. ב מנ היגיו ו בנ ב ח ריו,
מ תו ך ש אי פ ה כנ ח להחזיר לאדם הי שר והע מל א ת
הק טרת שנגז להממנו על־ידי דו ח רעה ש ל קריי־ריזם.
שאפ תנו ת רי קנו ת וצ׳יניות ועל־ידי ה א די שו ת
ה ציבו רי ת. שב אהל אחר המאמץ הגדול של מלח מ ת־ה
קו מ מיו ת.
אני מ א מין שרא שי אי רנוגנו מו כני ם ל הלום בש
חיתו ת וב רי קבון שבמפ לנו תי ה ם. גם אם הם מ ש תייכים
למשא ״י — ממשכשםש אני מו כן ל פ גו ע
במס לנ תי. א ם יהיה צו רך בכך.
מ דו ע אי סו אהצט רפ תםנםאתם, ה מ תרי עים ע ל
עצמ או תכם בר א ש־חו צו ת. ל מק הלת ה מ רנני ם ע לינו?
מדו ע לא טרחתם לברר אתהאמתלא מי ת ה על
ש ורת־ד,מתנדבים?

שלמה בן־ציון, ירושלים

אולם המ שמיצים מעלי מים מעיני
הציבור כי היתה זאת עבירה טכני ת
בל בז, מאחר שסכום ז ה היה ממילא
מגיע ב סופו של דבר לכי סו של מר
בר־מעל. כ מו כן מעלימים המש מיצי ם
כי השופט לא פסק שגניב ת 30 אלף
ל״י פו סל ת את מר בר־מעל למלא
את תפקידו הציבורי בנ א מנו ת, וכי
שום מוסד ציב רי מוס מך לא קבע
שעל מר בר־מעל להתפטר.

מתוך רגש פטריוטי צרוף, ולמען
לבייש את המשמיצים השפלים, החליט
מר בר־מעל להתפטר מתפקידו.
העיר גבעת״ירק, הזוכרת את מר בר־מעל
עוד מן הימים שהיה חלוץ צנוע
במחלקת השרברבות, זמן רב לפני
שרכש לעצמו בזיעת כפיו את הוילה
ושתי המכוניות, תקבל ידיעה זו באבל
כבד.

בגוד לבוני־המולדת!
הבוז למשמיצים1
תח ר ד מו ק ר טי ה
הוא הכריז ב סגנון כ ה דראמטי :
״סוד א שרוף כל ע תון אנסיפאסי 1

׳אולם רק אם הרוב
בי יבחר ב קרוב 1
כי אני מדינאי דמוקראסי *1

העולם הזה 901

משד דורות רבים חלמו גדולי-העס על גזע
חדש כישראל: גזע שכניו במטילי־כרזל, מתכת
שאפשר לייצר ממנה כל הדרוש למכונה הלאומית
.״חסר גלגל? חסר מסמר 7אני גלגל, אני
מסמר. צייד לירות, להיות חייל? אני חייל,
משטרה 1רופאים? מורים? שואכי מים? אני
עושה את הכל.״ השכוע עמדה המדינה דום
מעל לקכרו הרענן שד אחד מבניה היקרים כי

-בחור צנוע כמל־עינינ! נש9

ילדות: אורי ב בי ת־ ה תינו קו ת ובמשק, עם אביו שלמה ( שלומק) אילן, חבר פעיל בקיבוץ גן־שמואל כמשפחה: שלמה ופייגה, אורי, ש מעון (כעת בן ,) 12 חנה (כעת בת , 11 מי מין
ומרכז הנגריה ה מקו מי ת, ואי מו, פייגה אילנית, מי שהיתה חברת הכנסת הרא שונה מטעם מפ״ם, פעילה האב והאם עיצבו את ד מו תו של אורי שווה בשווה. האב עודד בו את האהבה
כיום ב מפלג תה, ממלאה תפקיד ח שו ב ב מועצת הפועלות. ההורים חינכו את אורי לחיים של עצמאות. המדוייקיס• ,האם עוררה בו סקרנות לגבי המתרח ש בעולם. אורי אהב מאד את אחיו
והתפתחות בלתי־תלויה ל מן היום הרא שון להיוולדו. ההורים קיבלו את ב שורת־האסון בגבורה. הוא הקדיש להם חלק גזו ל מן המכתבים, ששיגר הביתה בעת שירותו

בשדה: אורי אהב מילדו תו את העבד
דה החקלאית, בה הורגל מימי ילדותו.
ביחוד ארב הוא לעבד את האדמה בעזרת
מכונו ת כ בוו ת, הנכנעות לכל מגע יד.

נעורים: אורי ומיכל זיידנברג, בת המ שק ובת גילו, גדלו והת חנכו יחד — מ בי ת־ ה תינוקות ועז
צאתם לצבא. שניהם היו בני קבוצה אחת ב ה שו מר הצעיר. סיכל קיבלה כנפי חיל־הצנחנים לפני ז מן קצר.
אורי היה תמיד חבר מסור ונאמן, אם כי היסווה את רג שנו תו הטבעית במסווה של ק שיחות. מו תו
זיעזע ק שות את כל אלה שבאו אתו ב מג ע אייפעם. למרות פעילו תו הרבה לא העלו על דעתם סוף כזה.

בהכשרה 1יצחק רי מון, הי ה מורהו של אורי ב מוסד החינוך, ו תל מידו ליד הטר קטור במשק. אורי היוו
^ ~ 1^ 18נ פ ^1^ 81ן 3ג 8ט11-1נ113נ-< 11 בנל 1ב£-נ _ 1נ 1ג 1 .מג 1הפנוי ליד 3סגת, אד {8 1־י 1ות ם.י 8דו ת טכנית.

לשמאל) למדעים ואחותו.
הצבאי

במדים: את שירותו בצבא קיבל אורי ב־מלוא
הרצינות, ביכר ללכת ליחידה קרבית.
הוא נמנע מלנסו ת ולה שיג לעצמו עבודה משרדית
נוחה, התנדב לתפקידים מסוכנים.

סמן 3י ד ואופקים רחבים מסביב. ככל צבר היה גם או רי( למטה באמצע) תמיד מו כן
לה שתתף בטיולים. לא ח שוב לאן. העיקר ללכת עם החברה, לשבת ליד מזו ר ה בלילות.

ריקל לב הקיצה משנתה, נזדעזעה, התבוננה
באפילה אשר על סביבותיה. היא חלמה
זה עתה כי אורי דילג על פני שלולית מים.
היא עדיין ראתה אותו מדלג. לפני שנים רבות
היתר. ריקל מורתו של אורי במוסד החינוכי
של קיבוץ גן־שמואל היא זפרה כי הוא לא
עקף אף פעם את שלוליות־המים, היה עובר
בקפיצה אחת, ממש כשם שראתה בחלומה.
אחר זכוה ריקל את המציאות המרה: בבוקר
תובא גופת. של אורי לקבורה.
המורה לא היתר, היחידה שלא עצמה עין
משך כל שארית הלילה. גם שנתו של אלבס
תג׳יצקי, חברו של אורי, נדדה מעיניו. הוא
זכר כיצד בא הוא, עולה חדש מפולניה, לקיבוץ
גן־שמואל לפני שש שנים. האדם הראשון
אשר נקרה על דרכו היה אורי, שטיפל
בטרקטור. ת ך מחצית השעה הפכו השנים
לידידים, ובמהרה הביא אלכס את חפציו לקיבוץ,
השתקע בו.
אורי רכש תמיד ידידים על נקלה. הוא היה
ישר וגלוי לב, ראה את קיומם של קשרי-
ידידות בין בגי־אדם כדבר המובן מאליו. עוד
בהיותו ילד בלונדי, תכול־עיניים, היה אורי
מתידד עם כל יושבי הקיבוץ — ביחוד עם
בני־אדם מבוגרים ממנו, שעסקו בתפקידים
חשובים: טרקטוריסטים, מכונאים.
עור מימי חייו הראשונים היה אורי מופיע
בכל חלקי הקיבוץ, בכל שעות־היום. י!תר
מכל היה מתרוצץ מסביב לטרקטור ולבתי־המלאכה.
הוא שבר את ידיו שלוש פעמים
בטפלו במכונות כבדות, אך הדבר לא לימד
אותו לקח. לא היה דבר שהיה מסוגל לנתק
אותו מעל המכונ.ת. הוא התידד איתן, ממש
כמו עם בני־האדש. כזה היה אורי.
היה עוד משהו, שהיה אהוב על אורי יותר
מכל: הסכנה. באחו הימים נזדעזעו חברי־הקיבוץ
בראותם ילד קטן מטפס ועולה על
מגדל־הסילו של גן־שמואל. הם החניקו את
הזעקות, שעלו בגרונם, בפחדם כי הילד יפול.
אבל אורי לא נפל. הוא טיפס אל ראש־המגדל,
שב וירד, סיפר לחברי־ד,קיבוץ שהוא רצה רק
לראות כיצד וראה המשק מגבות
ההורים לא הפריעו לאורי, לא בלמו אותו.
הם הניחו לו להתפתח בדרך הרצויה לו, לגבש
אופי עצמאי.

לוויה צבאית מחייבת טכס זתי, אשר לו התנגדו רבים במשק. הרב הצבאי שלמה גורן (תנ״ך ביד) עומד ליד מנהיג השומר הצעיר, מאיר
יערי, גלוי הראש. אנשי המשקים הופיעו ללוויה בלי כובעים, כיבדו את זכרו של הגיבור הצעיר בעמידת דום משן כל זמן הטקס.

הנ שקר*.ר. מ ק סי ם
אחר באה התגלית הראשונה: ספרים. אורי,
שהיה תמיר פעיל וחסר מנוחה, היה משתתק
בכל עת שהמורה היתד, מספרת סיפורים.
ההאזנה לסיפורים הסבה לו עונג בל־ישוער :
בסיפורים היד, הכל אפשרי ומתקבל על הדעת.
אולם כאשר גילה אורי את הספרים, לא היה
לו עוד כל צורך בסיפורי הפורה. הוא היד,
יבול לקרוא הכל בספרים, בבית.
יותר מכל אהב הנער סיפורים על מעשי
גברה וחירוף־נפש. הוא בלע בתשוקה את
הספרים על מרד הגימאות ואת הרומנים ההיסטוריים
על מרידות בר־כוכבא ובר־גיורא.
הספר החביב עליו ביותר היה מורשת גבורה,
אנתולוגית־סיפורים על גיבורי העם היהודי.
אולם הספרים מילאו רק את שע,ודר,פנאי
של אורי. בהיותו בבית־הספר לא נמשך כלל
אל מדעי־הרוח. הוא היה נער מעשי, התעניין
יותר מכל בכוח הדוחף את הבדור־הפורח
בלפי מעלה, בהרכב האויר הנשאף אל ריאות
האדם, בא! פן בו מפעיל גלגל אחד גלגל
שני. המורים, שהעריכו את בקיאותו יאת
תפיסתו המהירה במקצועות השונים, סלחו
לו על אופיו הדינאמי ועל בוזו לכל משמעת.
הם ידעו: כזה היה א רי.
אורי היטיב לזכור את ־ שלטון־הבריטים.
כבר בהיותו בן עשר נגלתה לפניו תגלית
חדשה: נשק. הוא אהב את נקישתה של
פלדת־האקדח, את משטחו החלק והנוצץ של
קנה־הרובה. הסודיות, בה טיפלו חברי־ד,קיבוץ
בנשקם, הוסיפה על הקסם שאפף אותו. בהיותו
בן 12 כבר ידע אורי לסייג את כל
כלי־הנשק של הקיבוץ, לפרקם, להרכיבם,
לנקותם. הוא ידע אפילו את מקומם של כל
ד,סליקים בקיבוץ.

מסביבלקבר. מ שמר הכבוד עומד ב של שות. לאחר טקס הלוויה נורו באוויר שלושה מטחים כ שהרמטכ״ל רביאלוף משה דיין מצדיע ופייגה
ושלמה, עומדים ב שקט שכיריהם שלובות, נתמכים על־ידי חבריהם. קהל של אלפים ה שתתף בהלוי ה והצטופף מסביב לקבר הפתוח.

ק שי חו ת >ר 1ך
אורי גילה לא רק את הספרים ואת הנשק :
המורים והידידים המבוגרים הופתעו בראותם
את הילד בן ד,־ 12 בולע את כל העיתונות היומית
וד,שבועית, שהגיעה לקיבוץ. הוא התעניין
לא רק בבעיות הפנימיות של ישראל
(המשן בעמוד )14

2* 111ו

ת צ פי ת

במדינה

(כל הזכויות שמורות)

. .פנחס לבון לא יוסיף! לכהן בשר־הכטחון בממשלה הבאה,
אחרי הבחירות. ל מ רו ת כל ההכח שות, לא רק שרת מתנגד לניהו? הענינים בידי
לבון, אלא עתה ג ם דויד בן־גו ריון, הסבור כי לבון מו שפע בצורה קלה מדי על־ידי
יועצים תקיפים.

.מפא״י״ מבינה מסע-כזק נגד הציונים הכלליים,

למקרה שיחול

קרע בקואליציה המ מ שלתית, לפני הבחירות לכנסת. ע תווי מפא״י (דבר, הדור)
כבר צויידו בעובדו ת מ רעי שו ת על או פן ניהולם של מ שרדי־הממ שלה, הנתונים
בידי הצ״כ, קיבלו הוראות לפרסם חו מ ר זה במקרה של קרע בקואליציה. יחד עם
ואת מנסה מפא״י להחדיר את או תו החומר גם לעתוני שאר ה מפלגו ת הפועליות.

על המשמר ולמרחב.
• הלןאריירהשלחייםל 0קוב, מי שהיה מפקד חיל־האויר, הלומד
כעת באוקס פו רד, אנגליה, תקבל מפנה חדש אס י שוב דויד בן־גו ריון לממשלה.

.כמה אמרגנים ישראליים עלולים לאבד את רשיונותיהם,
לאחר שיפתח האוצר בחקירה מסועפ ת בקשר לצורת הת שלומים, שהם נותנים
לאמני־חוץ. ידו ע כי השכר מ שולם, כולו, או רובו, במנובע זר, עולה לאוצר
המדינה כחצי מי ליון דולר לשנה.
* שדת ותומכיו ספגו תכוסה ראשונה, לאחר שהצליח בי. ג׳י.
להביא לידי דחיית וועידת מפא״י. בוועידה ז ו קיווה שרת לארגן £ת תו מכיו, ש הע ם
העם אוד•
הגיבור העליון של המלחמה המודרנית
אינו החייל הרגלי, הרובץ מכווץ ודלוק־עי־ניים
בשוחתו מלאת־הבוץ, מכוון את רובהו
אל מפלצת־השריון המתקרבת אליו בדרקון
סורפני. עולה עליו בגבורתו הגיבור הנשכח,
חסר־התהילה: שבוי־המלחמה.
השבוי בתאו אינו מחזיק ברובה, אינו יכול
להשיב מלחמה שערה, שעה ארוכה אחרי
שעה ארוכה הוא בודד עם גורלו. אט־אט
מתגנבת לנפשו ההרגשה שהוא מבודד, מנותק,
נשכת מלב עמו, אדם קטן מול מכונה
מתועבת של עינויים נפשיים, או גופניים.
מולו עומד האויב, הכל־יכול, המסוגל לשבור
את הרוח ואת העצמות, אך היכול גם
להעמיד מול עיניו פיתויים מרהיבי־עין.
״דבר״ ,לוחש האויב ,״אתה אבוד. בני עמך
זנחוך. גלה את הפרטים על צבאך. בגד בעמך.

רבים, אן מפוזרים, בה ב שע ה שתומב
בן־גוריון מאורגנים כהלכה.

0״הארץ״ יתן תמיכה שקטה

למפא״י, אס יתברר ני שרת ישאר ב־ראש
המפלגה ובראש הממ שלה הבאה,
שתורכב, בערך לפי ה מ תכונ ת הנוכ חית.
דבר זה תוסכם ב שבו ע שעבר, בעת פגי־

שה בין משה שרת לבין עורך הארץ,
גרשום שוקן.

.מפא״י תיאלץ להיכנע ל-
צ״ב בשאלת היום הקובע לגבי
הבחירות לרשויות המקומיות -
ביחוד אם תו שג פ שדה בעניין התקציב.
שר־הפנים, ישראל רוקח, הודיע לחבריו
בממ שלה, שהוא לא יהיה מוכן להיכנע
למפא״י בעניין זה, וכי אף אם תהיה
החלטת טמ שלה בקשר ליום הקובע, ימצא
ד דן לחבל בה.

• ד״ר נחום גולדמן ייבחר
בנשיא ההסתדרות הציונית -
מקום שנשאר ריק מאז הפך ווייצמן
לנשיא המדינה — בקונג רס הציוני הבא,
שיתקיים בי רו ש לי ם: כל ה מפלגות, עי מן
באו

ב מגע גו לד מן עצמו, או

שליחיו,

הודיעו כי לא יתנגדו לבחירתו.
אם תצא בחירה ז 1לפועל, אפשר לצפות
לגידול ה שפעתה של ה סוכנו ת על
ענייני המדינה — ביחוד על
החוץ.

מדיניות־

אברהם הרצפלד
לא שר, לא ציוני ולא אילוף

.הצ״ב ינשו לדיון מקיף עם מפא״י על קוי היסוד של הממי
שלה הכאה, ברגע בו יתברר ב אופן מוחלט כי אין למפא״י כל כחנה להרכיב
ממ שלח יחד עם מפלגו ת הפועלים. אם י ס תיי מו דיונים אלה בהסכם, י ת חייבו שני
הצדדים לנהל מסע־בחירות שקם, להימנע, ככל האפשר מהש מצות הדדיות. בין
שאר תנאי הצ״כ: ביטול הפיקוח על הממבע, הקמת שירותי־בריאות ול שנו ת־עבודה
ממ של תיו ת, צימ צו ם הפעילו ת המדיני ת של ההסתדרות, מינוי תת שר־חוץ
מאנ שי מפלגתם.

״ נטיה גוברת כארץ היא פיטורי עובדות ופועלות במפעלי-
התעשיההגדולים. מו מ חי. יויעול של אחדים ממפעלים אלה הגיעו למסקנה
כי עבוד תן של הנשים מ שתל מת פ חות, בגלל היעדרותן הר ב ה מהע בוד ה, חופ ש־לידה
ועוד, יעצו לפ ט רן בכל תואנה אפ שרית, ל שכור ב מ קו מן עובדים מ מין זכר.
.שיתו-?,ה פעול ה בין התיאטרונים הישראליים יגבר, א,ם
יצליחו כמה מאנ שי רוח ו תי א טרון במאמציה ם להיקים איגוד של תיאטרוני ישראל.
לפי ה תוכנית יעסוק האיגוד ברכי שת ז כויו תלמ חזו ת, הז מנ ת במאים זרים ו חינו ך
תיאטרוני, יפתח משרד אחד ב לונדון, או בפאריס, מ שרד שני בני דיו ר ק.

מדד יוקר

שלתיות גדולות
התקרבות הבחירות.

המחיה ירד במידה ניכרת^ ,לאזזר׳ שניתנו ת מיכו ת מת־לצורכי
הוזל ת המחירים בכל הענפים. סיבת ה ת מיכות ;

.צפה להוזלת מחירי בלצרבי־המזון, המובאים באמצעות
הכרותה ״ פקריפ ״ .סיבו ת ה הוז ל ה: ירידת שער הדולר ב שו ק החופ שי
וה תפ תותה של ה ת חרות עזה, עקב הקמת ח ב רו ת סקרים חד שות.

#לא מן הנמנע בי ספורט הכדורגל בארץ ישותק כליל, עקב
פרי שתו של נציג בי ת״ר מהתאחדות הכדורגל הישראלית, פניית בית״ר אל המוסדות
ה בינלאו מיים לספורט, בטענ ה כי פ עולו ת ההתאחדות הקיימת אינן חו קיו ת.

אתה תישאר בחיים. איש לא ידע את הדבר
לעולם ( ״
אימת העינויים מול תקתת הפיתוי, תחושת־הכבוד
מול יצר־הקיום היסודי ביותר של בך
התמותה — זהו הקרב האכזרי ביותר לאדם,
והוא מתחולל בלבו המתמרד של האדם עצמו.
ואחרי המאבק הוא שוב בודד בתא החנקני׳
שוב בודד מול עצמו, מול החשד המתגנב,
המקפיא את הלב: שמא דיבר יותר מדי,
שמא גילה דברים שאסור היה לגלותם, שמא
בגד מתוך חולשתו, שמא בגד בלא־ינדעין —
והיאוש האפל של הנשמה המעונה, אשר נדמה
לה כי נשברה במבחן, הבריחה האחרונה אל
הציניות, או אל מחלת־הרוח׳ או אל מוצאי,כבוד:
ההתאבדות.
נתיב האהבה. משך דור שלם השתכללה
האומנות השטנית של שבירת השבוי.
רבבות נדרסו. מעטים יצאו מתחתיה כמנצחים.
איש אינו יכול לדעת מה התחולל בנשמתו
של הנער הישראלי אורי אילן (ראת רפור־טג׳ה)
בשעות האחרונות לחייו. איש לא ידע
לעולם את מעמקי־היאוש, את גובה הרוח,
את סערת המאבק הפנימי.
אולם יהיו העובדות אשר היו: אם פיקפק
אורי אילן בעצמו, או אם חשש מפני כושרו
לעמוד בעינויים, הנער שכתב ביד רועדת את
הביתקה האחרונה, הסתירה על גופו, את
הקריאה האחרונה של הנשמה המשוסעת לעמו,
לקיבוצו, להוריו :״לא בגדתי לו
הכבוד ולו התהילה.
אפשר היה ללמוד מסופו של אורי אילן,
המתאבד בכלא דמשק, את תורת השנאה,
כמו שעשה הרב הצבאי שהטיף על הקבר

הפתוח לנקמה. אולם הלקח הגדול של אורי
אילן הוא לקח האהבה: האהבה לנוער העברי
אשר את בניו שולח העם בלילות אפלים
למיבצעים נועזים אשר שום משורר לא ישיר
את תהילתם, האהבה לנוף המולדת, אשר למענה
יצאו אורי אילן וארבעת חבריו לדרכם.

ה תי שסת
תו בעהנ די ר ה
שיירת מכוניות נעה בשבוע שעבר לעבר
אדמות חירבת־חרש, המשתרעות על גבול
המשולש, בקרבת ראש־העין. המכוניות הסיעו
אורחים, שבאו לחזות בתופעה נדירה
בימים אלה: הקמת קיבוץ חדש על ידי
צעירים ישראליים.
מקימי־הקיבוץ, צעירים שזופי־פנים, ברובם
חניכי הסניף החיפאי של השומר הצעיר׳
המתינו בסקרנות ליו גדר־התיל של ביתם
לעתיד: הם קיוו כי נציגי הממשלה ומוסדות
הציבור ייענו להזמנתם, יבואו לשמוח
בשימחתם.
האכזבה היתד, קשה. פרט לאנשי תנועתם
של אנשי קיבוץ החורשים, לא מצאו איש
מן המוזמנים החשובים זמן להיות נוכח
במקום. מטעם הצבא, אשר ראשיו נואמים
יום יום על הצורך הדחוף בהקמת יישובי־ספר,
בא רב־סרן, שהתבייש אפילו להשמיע
את ברכת צד,״ל בפומבי. הסוכנות שלחה
למקום פקיד ממדרגה חמישית, שדיבר עברית
גרועה. הממשלה לא שלחה איש מחבריה,
ואפילו מנד,ל־ד,הסברה לא ניסה לנצל
את ההזדמנות.
היחידי שבא היה ח״ב מפא״י אברהם ד,רצ־פלד,
איש המרכז החקלאי, אשר לא החמיץ
עד כד, כמעט אף עלייה על הקרקע. הוא נראה
כתינוק (מפא״יניק) ,שנשבה בין הגויים
(מפ״מניקים) .אמר אחד מראשי השומר הצעיר,
בסקרו את השורה הדלילה של המוזמנים
:״ההתישבות חדלה להיות מעשה
לאומי. הם רואים בה פעולה פוליטית —
ואולי הם חושבים שזוהי סתם תעמולת־בחירות.״

פרעה שד כרבה. אולם אם נראה
היה למתישבים הצעירים כי הם הופקרו
על־ידי המדינה, הורגש היטב כי תנועתם
ניסתה לדאוג להם, לתרום מנסיונם של 68
הקיבוצים הקודמים׳ שהוקמו על־ידי השומר
הצעיר. חברי קיבוץ החורשים קיבלו 3000
דונאם קרקע, פרדס נותן פרי׳ תקציב פיתוח
של 150 אלף לירות, תקציב להקמת עשרה
צריפים ושני בנייני בטון. אמרה חברת קיבוץ
וותיקה — בית״אלפא — בנימת קנאה:
״גם זאת עליה על הקרקע? אנחנו עלינו
בארבע לפנות בוקר, לא בחצות היום. הגענו
למקום בסודי סודות, בלי כל אורחים. ומי
שמע אז על תקציב?״
יחד עם התקציב קיבלו הצעירים גם ברכה
— או, ליתר דיוק, מפרעה של ברכה. אמר
ח״ב מאיר יערי :״לא אברך אתכם עכשו,
אלא בעוד חמש שנים, כאשר אבוא ואראה
כי עודכם כאן וכי הצלחתם. אז אומר לכם
כי אין תעודה חשובה יותר לצעיר יהודי
מאשר זו...״

מפלגו ת
יו שבי הבר! ״
לפי אימרתו הידועה של הגנרל שרידאן,
מצביא צבא ארצות־הברית בימי מלחמת־האזרחים,
מטרת המפקד הגדול הוא ״להושיב
את יריבו על קרני־השור של מבוכה
נפשית.״
השבוע מצאו הציונים־ד,כלליים את עצמם
יושבים על שתי קרניים כאלה. הסי מצאו
שהישיבה אינה נוחה.
האמלט ציוני בללי. הקרן האחת היתד,
מורכבת מן הסוחרים הקטנים והחנוונים,
רבבות אנשי־העסקים הקטנים המהווים
את עמוד־השדרה של כוח־הבחירות של המפלגה.
בחוגים אלד, פשטה דעה שהציונים-
הכלליים מייצגים רק את ההון הגדול, ,מזלזלים
בגורלו של האיש הקטן. המפלגה היתה;
חייבת להראות להם את נכונותה, ללחום למענם
— ובעיקר להוריד מהם מעט מנטל
מם־ההכנסה המעיק.
הקרן השניה, החדה לא פחות, היתד, מור־כבת
מחוג קטן יותר, אך בעל השפעה עצומה
במפלגה: הייבואנים הגדולים, אשר בראשם
עומד תת־שר המסחר והתעשיה הממושקף,
זלמן סוזאייב. הייבואנים היו מעונינים
בהמשך הקואליציה הממשלתית הנוכחית
כמעט בכל מחיר, כי כל יום מחוץ לממשלה,

:לונ דון כמה זה בנלי, וכמה זד. נכון !
הישראלי, המגיח מקליפת־ביצתו אל העולם
הגדול, עומד נדהם מול שלל התופעות שתרבות
המערב מציגה בפניו, ונוכח לפתע
כי לא גילה כלל וכלל את העולם הגדול,
כי גדולים וטובים ממנו עשו זאת לפניו,
ביניהם אפילו כסה עתונאים.
אולם תגלית אחת יביא עמו בכל זאת
בחזרו לישראל — הוא גילה ממרחק את
מדינת ישראל. יש לו קנה מידה, לפיו הוא
יכול ללמוד את כל גילויי החיים בארצו
ולהעריך את משקלם הנכון.
לא כל מה שנראה בעיניו קודם לכן חשוב
וגורלי ייראה כזה גם עתה, ולהפך. סבורני
שחובתי כלפי הקוראים היא לא רק לספר
להם על העולם הגדול ועל המתרחש בו —
בישראל יודעים על כך לא מעט — אלא
גם כיצד נראית ישראל כאשר איננה מרכז
העולם, אלא נקודה קטנה על רקע הגלובוס.

בצלי סי ה כיני ם
תרבות המערב התקיימה והתפתחה ברציפות
משך 2500 שנה, על כן אין פלא
אם ליו הפוטוריזם והאכזיסטנציאליזם חיים
וקיימים גילויים חברתיים של ימי־הבינים.
בצל צריחי ערי המבצר העתיקות, בין סינד
סאות צרות שרק שולף חרב אחד, חגור
שריון ועדוי קובע ברזל יכול לעבור בהן,
בבתים בני 500 עד 800 שנה, ואולי גם
קצת פחות, מתגוררים תושבים אמידים, משכילים,
ובחדרים שראו את חברי הגילדות
מסביב לאח, סביב ככרות שבהם הועלו על
המוקד כופרים ומכשפות, יושבים כיום בני
המשפחה וצופים בטלביזיה.
שוורים רתומים למחרשות־עץ פופולריים
עד היום יותר מטרקטורים, בארצות שבהן
עוסקים במרץ במחקר אטומי, שמהן יצאו
ובהן למדו כל גדולי המדע של ימינו. באלפי
בהי־חרושת, בית היוצר לתעשיד. הקלה ווד
כבדה של אירופה, מתנהלת העבודה בשיטות
מיושנות, בתנאים סניטריים שאינם
משביעים רצון, בהיגיינה מקצועית שאינה
עומדת על הגובה. משרדי ממשלה מפוארים
שוכנים בארמונות עתיקים, שהוד־קדומים
חופף על קירותיהם ואינם מתאימים לדרישות
התקופה המודרנית. כל בנין־משרדים
בינוני של סולל בונה היה מבייש אותם.
בבתי־הספר בהרבה ארצות מתקדמות מי תר
להכות את התלמידים, בתנאי שלא ייזק־קו
לעזרה ראשונה לאחר טיפול פדגוגי
זה. בכמה ארצות מקדישים עד היום מקום
מוגזם לאין שיעור ללימודי הלטינית והיוונית,
וכמעט ואין לומדים שפה זרה חדישה. חינוך
מעורב הוא חידוש גדול ונועז, פרי־באושים
גורם למסירת הנתח הכלכלי שלהם לידי
החברות ההסתדרותיות.
מועד ההכרעה התקרב השבוע, עת דנה
הממשלה בתקציב המדינה. הציונים־הכל־ליים
דרשו להוריד שני אחוזים וחצי מתקציב
ההוצאות, על מנת לאפשר הורדה מקבילה
במס. לוי אשכול סירב. משבר ממשלתי
הופיע באופק, וארבעת שרי הצ׳־כ
עמדו בפני שאלת האמלט :״להיות (בממשלה)
,או לא להיות (בה פיצוץ הקואליציה
היה יכול לפייס את החנוונים, להרגיז
את הייבואנים ובעלי־התעשיה. כניעה לכר
פא״י היתד. גורמת לתוצאה ההפוכה.
שביל הזהב. השבוע השיג האמלט
דחיה קצרה, יכול היה להוסיף ולהתלבט.
העולם הזה 901

שבועות מעטים אחרי שעמום קינן יצא לסיודו,
הגיעו סימנים מוזרים על התפתחותו. כעוד
שמוראי ״העולם הזה״ (ושכניהם, ומכריהם, וגם
מהלכן) נהנו מתיאוריו המבריקים של ההומוריסט
חד־העין, קראו חכרי-המערבת את מבתכיו הפרטיים,
כהס הודה קינן שמרחוק למד לראות את המולדת
בפרספקטיכה אחרת.
מינן, צבר מובהק, חבר*לוחם של לח-י כימי המאבק
וטוראי במלחמת־השחרור, כעל הטור העוקץ (עוזי
ושות׳) ב״הארץ״ ,שביקורתו הקטלנית הקימה קו
של העולם החדש. מקצועות חיוניים בתקופתנו
כמו כלכלה, סוציולוגיה נדחקים לקרן
זווית.
הדת שלטת בכיפה וביד רמה ונודעת לה
השפעה פוליטית הרבה יותר מאשר במאה
שערים בירושלים. חוקים רבים מימי׳הבינים
שרירים וקיימים עד עצם היום הזה, ועדיין
ישנן ארצות נאורות בהן אין זכות בחירה
לנשים, בהן מופלות הנשים לרעה מבחינת
הזכויות האזרחיות בשטחים רבים.

אוו מ ת חי ל, מהתחלה
למרות השגי הטכניקה המודרנית, שביטלו
כמעט את המרחקים, מחולקת אירופה לעשרות
מדינות ננסיות, ושרידי עמים עתיקים
הדוברים בלשונות שאף בלשן לא פיענח
עדיין את מוצאן מתקייסים ואינם נטמעים.
האימפריה הבריטית האדירה לא הצליחה
עד היום להשתלט על סקוטלנד, למשל, ועל
נטיותיה הבדלניות. הבדלנות האירופית דומה
בדיוק לזו של ימי הכינים.
מכל זאת ניתן להבין שהחברה האירופית
היא מגובשת מאד, והבדלי המעמדות הם חריפים,
מודגשים ובאים לידי ביטוי בצורות
לאין ספור. אין בזה כדי לגנות את אירופה
או לשבח את ישראל, אלא כדי לשמש קנה
מידה, אם נצא מההנחה שארצות אירועה
הן דוגמה לחברה נורמלית של עמים נורמליים
היושבים על אדמתם, שהתפתחה באופן
אבולוציוני והגיעה לשיא התפתחותה. לפי
קנה־מידה זה קל להיווכח מהן האפשרויות
העצומות העומדות בפנינו.
אנו מתחילים מהתחלה, איננו חייבים לעבור
את כל שלבי ההתפתחות שעברו מדינות
אירופה, אנו יכולים ליהנות מכל החידושים
האחרונים בכל שטחי החיים, החל בארכיטקטורה
וגמור בממשל. אנו יכולים לתכנן
את ערינו וכפרינו, למכן את החקלאות,
לערוך אכספרימנטים בחינוך ולהעניק זכויות
וחרויות לנשים וילדים. השאלה היא מי
ישלם, אך אין זה מעניננו במאמר ז ה

הנו עדש לנ 1סו ב *ותר
הדבר הראשון שעורר בי פליאה עזה
הוא ההבדל העצום ברמת ההשכלה בין
הצעיר הישראלי הממוצע והצעיר האירופי
הממוצע, הבדל שאינו מוטל בספק, ושכולו
ההכרעה היתד, נתונה לתכסיסני המפלגה, כמו
יוסף סרלין, שלא היו שייכים אף לאחד משני
הצדדים הקיצוניים, דאגו בעיקר לסיכויי
המפלגה בבחירות הקרובות. דעתם: הקהל
הרחב לא יבין את פרישת הצ״כ מן הממשלה
בשעה זו, יראה בה רק תכסיס מפלגתי
מפוקפק. אפשר היה לצפות שיבחרו
בשביל־הזהב.

המ שק
״ צו א 3־ #ג לי דו ת
משך עשרת החודשים הראשונים של שגת
1954 הובאו ארצה לכל אחד מתושבי ישראל
סחורות בשווי של 222ל״י. סך
הכל של יבוא זה, שהסתכם בחודשים ינואר—

שונאים בלתי־ספורים והביאה אותו, לבסון? ,אל ספסל־הנאשמים
של משפט פוליטי גדול (אחרי נסיונם של
אלמונים לפוצץ את ביתו של שר־התחכורה דוד צבי
פינקס, למחרת הוצאת החוק שאסר תנועה כשבת) -
נתקל זו הפעם הראשונה כעולם הגדול, החל משווה
את התנאים כארצו עם תנאי המדינות המפותחות
של אירופה.
להלן הקטע הראשון של הירהוריו כשעת מסע זה,
שעוד מובטח לו המשד.

לטובת ישראל. קשה לתארו. צמצום אפקים
אכשר למצוא באירופה אפילו בין סטודנטים
משכילים, שלא לדבר על האנשים הפשוטים,
בני המעמדות הנמוכים.
כאן לא תמצא פועלים !משכילים או נהגי-
טקסי השורקים אריות של באך לעת מצוא
ומפליאים את התיירים בעוצם בקיאותם,
או פועלי בנין הבקיאים בכלכלה מדינית.
ההנאה מאוצרות התרבות היא נחלתם של
בני המעמד הבינוני ומעלה בלבד.
רבים בארץ שאלו את עצמם אם אנו עדים
ללידתה של אומר. חדשה, אם הדור הצעיר
בארץ מגלם טיפוס חדש שיהדות הגולה
לא ידעה כמוהו, רבים גם ניסו להשיב
לשאלה זו. כידוע, היתד, ליהודים מאז ומחמיר
חולשה עזה להשכלה ולמדנות, ואחוז
היהודים בין תופסי המקצועות החפשיים
והאינטליגנציה האירופית עלה תמיד בהרבה
על האחוז שהית באוכלוסיה. מבחינה זו,
דומה כי אין המצב בישראל שונה בהרבה,
אף על פי שרבים מקוננים על ירידת הרמה.
לרגע נדמה לך שלמרות הכל, הנוער הישראלי
הוא הנוער הטוב והנאה שבעולם —
עירני, נועז, חפשי, אמיץ, משכיל. הרבה
מהצביעות והכיעור של אירופה לא הגיעו
ארצה, לפחות לא עד שנת ,1948 והחספוס
והפרימיטיביות הצברית, אותו חוסר ליטוש
כפרי, יש בו יותר אמת ויותר יופי ממה
שאפשר לפגוש בכל מקום אחר. אולם —

סדת רנגו לו ת ו דו ח סו רי ם
המתח הפוליטי המוגזם, הכיתתיות, ה־סכולסטיות
המביאה לידי פילוגים והתנצ־חזיות
לאין סוף על קוציהם של יורים, שאיפת
הנדודים המתמדת, חוסר היציבות הנפשית,
הציניזם המתבטא בביקורת רצחנית
הבאה יחד עם חוסר מעש מוחלט, כל אלה
מזכירים הרבה יותר נוער תוסס ומשכיל
בעיירה מאשר נוער בריא של עם בריא
היושב על אדמתו.
החקלאים הצעירים הקמים על אחיהם ואבותיהם
במקלות בשל הבדלים אידיאולוגיים
אינם חקלאים, כי חקלאים מוכנים לריב
רק על אדמה, אך אצלנו היא ניתנת חינם;
והצעירים היוצאים ברבבותיהם לשוטט בעילם
כי צר להם המקום בארצם הקטנה אינם
עושים זאת בשל היות הארץ קטנה, אף
אוקטובר 1954 בסכום המדהים של 355 מיליון
ל״י הורכב מפריטים כה יסודיים כרבע מיליון
טונות חיטים 767 ,טונות פולי קפה ירוקים,
305 טרקטורים ו־ 265 פרדות משא קפריסאיות.
את התמורה של יבוא זה שילמו תושבי
ישראל בעיקר בכספים לא־להם, ב־ 280 מיליון
לירות של שילומים, מענקים, מגביות, ומלוות.
באשר ליתרה התאמצו מיליון ו־ 600 אלף
הישראלים, תרמו כל אחד כ־ 46 לירות מעמלם
ליצוא הכולל של 74 מיליון ל״י.
מלבד 58 מיליון סכיני גילוח7.868.389 ,
תיבות פרי־הדר ו־ 412.789 זוגות גרבי ניילון
ייצא המשק הישראלי גם 25.120 קילוגרם
גומי לעיסה ו־ 2.666 מכוניות שהורכבו בארץ.
וכראוי למשק החייב לייצא או לשנורר מן

בשל היותה בלתי־תרבותיח, אלא בשל היותם
בנים נודדים לאבות נודדים, שעדיין לא
מצאו באופן מוחלט מנוח לכף רגלם, ורי־בותיהם
ומצותיהם דומים הרבה יותר לאלה
של נטורי קרתא בינם לבין עצמם, עד כמה
שהדבר עלול להפליא.
מרחוק, כאשר אינך יכול לקרוא את עתוני-
הערב, נראית ישראל ככור היתוך ענקי
ומוזר, גן עדן לסוציולוגים, על הטוב והרע
שבו. דוקטורים מגדלים תרנגולות. בני־שרב־רבים
הולכים לאוניברסיטה. אידיאליסטים
שולחים יד בקופות ציבוריות, פרנסים ושתד־לנים
מכהנים כשרים, קצבים ואנשי העליה
השלישית בונים וילות ונהגי־הטקסי הם השידוך
הטוב ביותר. על אדמת מלחה מגדלים
עגבניות וליד הערים עוקרים פרדסים. את
תפוצת העתונים מודדים לא לפי מספר הגולגלות
על כל עתון׳ אלא לפי מספר ר,עתו-
תונים על כל גולגולת. מספר המכוניות
עולה על מספר הטלפונים ומספר המעילות
עולה על שניהם.
אגב, בענין זה. מכאן נראה שאצלנו מבקרים
באופן מופרז את הביורוקרטיה ואת
השחיתות. מחוץ לאנגליה ושוייץ, שתי המדינות
למופת באשר לביורוקרטיה, אין ארץ
באירופה שבה המצב יותר טוב. נראה שצרות
אלה הן צרות אוניברסליות. ומעלה גדולה
לנו עליהם — לנו יש שורת מתנדבים.

אינני א 1הבםס 1רו1
רבים מאלה שחזרו מאירופה וסיכמו את
רשמיהם בעתונים הביעו געגועים וכמיהה
לדבר הגדול שאירופה התברכה בו — המסורת.
אינני שותף לכמיהה זו. אם היה
קסם כלשהו בארץ, אם באמת נראו נבטים
של משהו חדש יותר ויותר טוב, הרי לא
בזכות המסורת. ואם איני טועה, הרי אותם
בעלי געגועים לא התכוונו למסורת של הרגשת
אזרחות פשוטה ובריאה, למסורת של
ארציות, גשמיות, אי־דאגת־יתר לתיקון העולם•
לא, חוששני שאותם מתגעגעים התכוונו
לאותו צחצוח דק מן הדק, אותו קרום
בלתי־נראה לעין של עידון אצילי, שהוא
פסגת שאיפתו של כל זעיר בורגני באשר
הוא שם. לגעגועים אלה איני שותף, ולא
אכפת לי אם צעיר ישראלי לא ייראה עייף,
חכם ומשועמם, בעל נימוסים דקים ומושחת
עד שורש נשמתו.
הזולת לא זנח היצוא הישראלי את האפשרויות
הזעירות ביותר. בשנה שעברה ייצאה ישראל
סחורות לפורטוגל בשוזי כולל של 512
ל״י, לאפגניסטן ב־ 25ל״י.

כספי
ה ת מו ט טו ת מו חלטת
דממה מוזרה השתררה השבוע בפינת הרחובות
הרצל ושדירות־רוטשילד בתל-אביב.
עשרות הברנשים המשולהבים והמיוזעים
שהתרוצצו שם בימי גשם ושמש, הימרו על
שער הדולר והסוברין, נעלמו לבלי הותיר
שריד.
ההתנדפות המוחלטת של אנשי הבורסה
התל־אביבית לא באה עקב פעולות סריקה

במדינה

עם.דיו הפלא׳ 0 ^ 2
ארנקי ילקוטים
תיקים
ודברי עור ופלסטיק

כמבחר

גדול

נחלת־בניסי 11 תל-אביב

צ. בר
רקודים
מודרניים
אצל

פרוס. לאון
ת״א, שינקין 17

נמרצות של משסרת־ישראל. היא היתד,
תוצאה ישירה של התנדפות התקווה לגאות
מחודשת בסחר הזהב והדולרים: בשבוע
שעבר ירד שער הסובריין ל־ 22ל״י •
הדולר ירד ל־ 2.3ל״י. דולרים חסומים
הוצעו בשתי לירות ישראליות — וקופצים
אין. הגורם המשוער להתמוססות הבורסה
השחורה: המלאי הניכר של מטבע זר
שנצטבר ברשות האוצר.
רב-ם מאנשי הבורסה תגיבו על התבוסה
ביאוש. אחרים, מנוסים יותר, שמרו על
שלוותם. אמר אחד מהם בחיוך קל . :עב־שו
רשאית המשטרה לעצור אותנו באשמת
הפרת שלום הציבור: יצאנו מעסק זה בלי
מכנסיים.״

בי. גי*.
״ תיבסו אתהעס קן ד
לו היתה מארילין מוורו קמה מחר ונואמת
נגד המיניות הקלוקלת של סרטי הוליבוד,
לא היתד. מגלמת דמות מוזרה יותר
מאשר דויד בן־גוריון, כשיצא השבוע להטיף
נגד המפלגתיות המופחת במדינה. כי כשם
שמארילין מונרו היא הסמל העליון של
המיניות ההוליבודית, כן הפך השם בך
גוריון שם נרדף לסגידה מוחלטת לאליל
המפלגתי.
עוד באמצע מלחמת תש״ח, כשנשכחו כל
המפלגות ברעם החזית והשטח טוהר לאידיאלים
נעלים יותר, היה זה דויד בן־גוריון
שביסס בעורף ביד בטוחה את שלטון מפלגתו,
חיסל את כל יריביו מ־׳מין ומשמאל,
הרכיב מנגנון שלטוני שכל עמדות־המפתח
שלו נמסרו לידי נאמניו, שדאגו היטב לכך
ששום אדם בלתי־מהימן לא יסתנן לכל
משרד חשוב.
אחדכ דו דו. השבוע יצא בן־גוריון חוצץ
נגד מפלצת מפלגתית זו. בעמודי דבר
פנה אל הציבור הרחב, מעל לראשי כל
המפלגות, קרא לו להתלכד מסביבו במאמץ
עליון להציל את האומה מידי עסקני־המס־לגו
ת. את עצמו הוציא, כמובן, מן הכלל•
בהשוותו את עצמו בצניעות לגדולי כל
הדורות, שגם הם לא הובנו על-ידי בני־דורם
הקטנים, הוקיע את עסקני המפלגות הקטנים
(כל יריביו) -את העתונות הזולה (כל הע״
חונים שלא הסכימו עמו) .״עוד לא היה
איש בהיסטוריה שניסה לתקן ליקויים ממאירים
ולעקור נגעים המסכנים (את) קיום הכלל,
שלא יידו בו אבנים ולא יסלפו וישמיצו
(את) עצתו וכוונתו,״ התלונן המנהיג הבלתי־מובן,
תוך פזילה גלויה לעבר קודמיו, משה
רבנו וישו הנוצרי.
כמו יוליוס קיסר, שכתב על עצמו תמיד
בגוף שלישי, ציטט גם דויד בן־גוריון במאמרו
ביד רחבה את דברי דויד בן־גוריון,
.מצא בהם דברי חכמה עמוקה ומשמעות
ניצחת, הסתמך עליהם כדי להוכיח תגלית
חשובה וחדשה: שיש צורך באחדות לאומית.
לרוע מזלו לא הצליח להבהיר שתי
נקודות חשובות: מדוע נחרד להקמת אחדות
זו חזקה ערב בחירות, ולא בשעה
שהיד, ראש־ממשלה, וכן מה יעשה כראש
מחנה חדש זה יותר מאשר עשה בימי
כהונתו כראש־ממשלתו׳ כשכל הדרכים היו
פתוחות לפניו.
מלבד כמה תמימים, לא התיחס איש ברצינות
לסיסמה החדשה. אולם מנהיגי המפלגות
היו מודאגים: נדמה היה כי בי. ג׳י.
מצא, סו-ף סוף, סיסמת־בחירות.

חלאה 13א ת
גם השבוע לא היה לבי. ג׳י. מזל עם
העתונים הצהובים.
ביום בו ירה את הפגז הגדול מתותחי
דבר (ראה לעיל) הופגז מן העורף. במאמר
גדול, כתוב בידי וולטר (״פולס״) גרוס, איש
אמונו המיוחד של העורך גרשום שוקן,
תקף הארץ את הסכמתם (המסוייגת) של
הציונים־הכלליים לתכנית הבחירות התבניות
של בך גוריון. טענת גרום, היססוריון יליד־גרמניה:
הציונים־הכללים הולכים לקראת
התאבדות, כי רוב לבי. ג׳י. בבחירות אלה
פירושו סוף הדמוקרטיה בישראל.
היתר, זו הפעם הראשונה שהעתון רב־ההשפעה
אמר מלים אלה בגלוי.
שלושה ימים לפני כן פתח בי. ג׳י. את
למרחב, עתון מפלגת אחדות העבודה, מצא
בו ידיעה שהיתר, בחזקת סוד גלוי לכל :
• לפני שלוש
44ל״י• .

שניס היה

שער הסובריין

שיחסו לפנחס לבון התקרר מאד
פית) .בי. ג׳י. התרגז. בלי היסוס פנה אל
דבי, הפליט משפט מוחץ. :אם העתון
למרחב בוחר ללכת בדרכי העול! הזה, וממציא
סנסציות אויליות, יבושם לו. חלאה זו
אינה ראויה לתגובה.״
וזאת לא היתר״ כמובן, תגובה.
(ראה תצ
ירו
שלים
פעמתפטר. ת מי דמתפטר
מר אליהו אלישר נבוך. כאיש סיעת הציונים
הכלליים בעירית ירושלים נתנסה
הוא כבר במשברים והתפטרויות לרוב, אך
טרם אירע לו שמהלך העניינים יישמט מידי.
לפני שבועיים סירב ראש העיר יצחק
קריב להעביר לאלישר את הטיפול בהכנה
החוזה להקצבת 3000ל״י לגימנסיה העברית
רחביה. הקואליציה התפוצצה באורח
פתאומי, כאשר קפץ אלישר מכסאו וקרא
בזעם • .אני מתפטר מכל תפקידי במועצת־העיריה,
פרט לחברותי במועצה.״
אמרו לו חברי סיעת ההסתדרות . :הנוהל
מחייב להגיש את ההתפטרות בכתב.״ אלישר
ביקש להפסיק לרגע את מהלך הישיבה, העלה

דם. הוועדה ישבה חודשים תמימים על המדוכה,
שמעה עדויות רבות, החישה את
פעולתה רק עקב התקרבותן של הבחירות,
הגיעה למסקנה אחידה: ריבוי הקארסליש
מזיק למדינה, ויש להילחם בו.
אולם כאן נתגלה מכשול קל: חברי הוועדה
שכחו להגדיר את המושג קארטל.
נציגי השמאל ראו את הסכנה רק בקארטלים
של היוזמה הפרטית. נציגי הימין דרשו
לכלול בין הקארטלים גם את הטרוסטים
ד,הסתדרותיים, המכתיבים את התנאים לצרכן,
באין מתחרה. טענו אנשי השמאל :
״עיני המפעלים ההסתדרותיים אינן נשואות
לרווחים. השיב הימין . :יתכן כי הדבר נכון.
אולם הביוקרטיזציה המופרזת בייצור ובשיווק
מסוכנת לא פחות מן השאיפה לרווחים.״
הוויכוח
השתלהב מחדש. הוועדה הוסיפה
לשבת על המדוכה. הקארטלים הבלתי־מוג־דרים
הוסיפו לשלוט בשוק הישראלי ׳באין
מפריע.

פרשת רחנברג
חי ק פ סי 11076/54
לפי החוק הישראלי, חקירה מוקדמת של

מזוכה רוזנברג(שמא) ועד נורוק
לא דוכם־ברזל, לא מרשל קדימה

התפטרותו על הכתב וקראה בקול רם.
צעקה לעברו שרה נחמד, עורכת־הדין של
העיריה . :אלישר, הזהר בדבריך, לא תוכל
לחזור בך השבוע נתברר כי צדקה. חברי
מועצת העיריה ערערו על זכותו של אלישר
להמשיך לכהן כסגן־ראש־העיר. השיבו הציונים
הכלליים כי בן סיעתם הנ״ל חזר
בו מנוסח התפטרותו הראשון והחזיר לראש-
העיר. רק את סמכויות הכספים״.
טען ד״ר צמח (הסתדרות לאחר הגשת
מכתב התפטרות אין אלישר סגן־ראש־עיר
עוד, ואין הוא רשאי לחזור בו נתבקש
המזכיר למצוא את נוסח ההתפטרות הראשון
ולא עלה בידו. התרגש ד״ר צמח והצהיר :
.במו עיני ראיתי כיצד הוציאו אלישר מתוך
ערימת־הניירות שלפני ראש־העיר וקרעו
לקרעים.״
בינתיים איבד מר אליהו אלישר בפעם
הראשונה את השליטה על ענייניו הוא בעי־דיה.
יודעי דבר מוסיפים שהעדרו מישיבת
עירית ירושלים השבוע אף הוא סימן בדוק
למבוכתו הרבה.

ק אד טלי ם
פה 1ה*
מטורף אחד נמלט מבית־המשונעים, ישב
על שפת־נהר, טבל את ידיו במים, הסביר
לעוברי־אורח כי הוא תופס קיסטינים. כאשר
נשאל למהותם של הקיסטינים, הסביר
בשלווה . :איני יודע, עדיין לא תפסתי.״
דומה מאד לד,לצה קלאסית זו היתר, ההתפתחות.
שחלה לאחרונה בוועדת (זלמן)
סוזאייב (ראה לעיל) ,שנתמנתה לפני שנה
על־ידי הממשלה, כדי לספל בענייני הקאד־סלים
• הישראליים, להכין הצעת חוק נ ד
* אירגוניס של מפעלים הק שורים בהם־
כמים לוויסות הייצור! והשיווק ול שמירה על
רמת־מחירים מסויימת.

תיק בבית משפט השלום אינה משפט: על
שוסט־השלום (שופט־חוקר) להחליט רק אם
ההוכחות מספיקות כדי להעביר את התיק
לבית־המשפס המוסמך (בית־משפט מחוזי)
לשם דיון משפטי. אולם במדינה קיימת ירושת
שילטון הזר: היועץ המשפטי לממשלת מנדט,
אשר תמיד היה פקיד אנגלי ושמר על האינטרסים
של הקיסרות כנגד שופט־השלום (ברוב
המקרים יליד־המקום) ,אשר היה עלול להיות
אוהד את הנאשם, היה רשאי להעביר תיק
לבית־המשפט המחוזי, אפילו אם השופט החוקר
לא מצא יסוד לכך.
השבוע החליט שופם־השלום הראשי, ברוך
גלעדי, כי אין כל יסוד להעביר את תיקם של
תת־שר הסעד, הרב ישראל שלמה רוזנברג,
(העולם הזה )900 ,896 והרב יהודה אלינסון
לדיון בביודהמשפם המחוזי.
השופט קיבל את טענות סניגורם של הנאשמים,
עורך־הדין יעקוב סלומון, פרוע-
השיער וחסר-ההתרגשות, ציין בהחלטתו המנומקת
כי אם היתד, עבירה בכל הפרשה
הנידונר, היתה היא בעצם העברתה של התרומה
משוויץ בצורת השקעה, כדי לאפשר
שער נוח יותר. .אולם היועץ המשפטי לא הצליח
לקשור את הנאשמים לפרשה זו, וגם לא
האשים אותם בה.״ רמז השופט: העד היחידי
אשר יכול היה להבהיר את המצב ביעילות
רבה, היה הרב מרדכי נורוק. ,אך עדותו
בפני סתרה את עצמה פעמים מספר.״
קומץ של כוץ. היה זה סופה של פרשה
ארוכה, אשר סיפקה לעתונות הישראלית כולד,
קומץ של בוץ לזריקה במטרות אישיות ומפלגתיות
כאחת. אולם בשביל גלעדי היה תיק
מם׳ 11078/54 תיק רגיל ולא־מענין במיוחד,
אשר תריסר מסוגו עברו דרכו יום־יום ז
בסך הכל היה מדובר בו על הוצאת רשיון
בטענת־שוא.
משך כל החקירה המוקדמת ישבו הנאשמים
העולם הזה 901

על הספסל בשקט מוחלט כשחיוך קל מרחף
על שפתיהם. החיוך לא פג גם כשהם קמו
להאזין להחלטת השופט. ביום מכריע זה הם
לא היו דומים ביותר ל״דוכס־הברזל״ הבריטי,
ווילנגטון, ול״מרשאל קדימה״ הגרמני, בליכר.
אולם היועץ המשפטי של ממשלת־ישראל,
חיים כהן, הגיע באותו יום לדרגת נפוליאון —
בוואטרלו. אחרי שורה ארוכה של כשלונות
בהם הוכיח היועץ המשפטי של ממשלת
ישראל חוסר־כשרון פוליטי אגדי, היתד, זאת
תבוסתו המוחצת ביותר.
כשהתפזר הקהל ומוכרי־העתונים רצו וזעקו
כותרות רעשניות־חדשות, נשארה תלויה באוויר
השאילה: האם ישתמש היועץ המשפטי
בירושה דבריטית — או יבלע כישלון אחד
נוסף ז

עתתות
מ חי רחדש
משך שבוע תבעו בעלי בתי הדפום העלאת
מחירים של ״׳ל ,22,5הסתפקו, כשלב ראשון,
בהעלאה של ס .10*/מפעל הנייר בחדרה, שהתחייב
לספק את הנייר לעיתונות הישראלית,
סרב לקיים את ההתחייבות, וויתר רק אחר
שהעלה את מחיר הנייר. הוצאות השכר עלו
בהתמדה, תוך רדיפה אחר מדד יוקר החיים
הממריא.
היו אלה שלושה מניעים עיקריים לישיבות
הדחופות של מנהלות 300 העיתונים הישראליים*
(מיומונים עד רבעונים) ,בהן חיפשו
דו ך לכיסוי העלייה הניכרת בהוצאות. עיתונים
אחדים ראו את המוצא בהעלאת מחירי
המודעות (עתון ערב אחד קבע את המחירים
למודעה הקטנה ביותר, אינץ׳ על טור, בעמ ד
הראשון של גליון ערב שבת, ל־ 14 לירות),
נוכחו לדעת, אחר נסיון קצר, כי בתוספת
הכנסה ממודעות בלבד לא יוכלו להחזיק
מעמד.
היה עליהם למצוא מוצא אחר כדי לא
לטבוע בגל חדש של התייקרות שהציף את
המשק זה חודשים.
השבוע היה ברור מאד כי התוספת תצטרך
לבוא מקום אחר: מהעלאת מחיר העיתון,
צעד עליו כבר החליטו עיתוני הערב,
ובקר,ב, יש להניח׳ גם עיתוני הבוקר.

חוק
אבבר, א! כבר
לפני שנה, בשעה שלוש אחר חצות ליל
אביב מחניק, בישיבה דחופה, אישרה הכנסת
את חוק שיפוט בתי־הדין הרבניים (נישואיו
וגירושין) ,העבירה לבתי־הדין הרבניים את
סמכות השיפוט הבלעדית בענייני אישות.
אולם תוך חפזונם של הח״בים לסיים את
הפרשה נשאר בחוק החדש חור קטן: לבתי
הדין הרבניים לא ניתנה הסמכות להפעיל
את זרוע־החוק, כדי לכפור. על עדים להופיע
ולהעיד בפניהם.
דרך חור זה ניסתה חברת הכשרת־היישוב
להימנע מלהופיע בפני בית־דין רבני, להגיש
מסמכים, כדי לקבוע את הרווחים של אחו
מעובדיה לשעבר, בקשר לתביעת גירושיו,
שהתבררה בדלתיים סגורות. החברה תמכה
את סירובה בנימוק אחד ויחיד :״איו חוק
המכריח אותנו להופיע.״
הבעל, שהיה מעוניין ביותר בהופעת החברה
כעדה, פנה באמצעות עורך־דץ יהודה
* מהס 265 :עבריים.
להזמין החברה
נגדית,
מוסמך

צוקר אל בית המשפם־המחוזי, ביקש
את העדים לבית־הדין הרבני. אולם
פנתה לבית־המשפם המחוזי בבקשה
טענה כי לפי החוק הקיים אין הוא
להזמין עדים עבור בית־הדין הרבני.
חובה אזרחית. להפתעת החברוז להב־שרת
היישוב קיבל השופט המחוזי, יצחק
קיסטר, את טענתו של צוקר :״לשם עשיית
צדק ומתוך חובה אזרחית על כל אדם, או
מוסד, להגיש את העזרה אשר באפשרותם
לכל בית־משפט, או בורר.״
״ברור כי בית־דין רבני, וכל בית־דין
אחר, ובכלל כל גוף שופט לא היה יכול
להוציא פסק־דין צודק,״ כתב קיסטר בפסק-
דינו, בשבוע שעבר ,״אילולא היתת לו
אפשרות לחקור ולברר חומר ראיות. החובה
להופיע כעד נחשבת בכל מקום כחובה של
כל אזרח — וברור הדבר כי חובתו של כל
אזרח לספק את הידיעות אשר בידו לבת״
דין, אם הוא נדרש לכך.״
החור החוקי נסתם על־ידי תקדים זה.
סתימתו לא הפיגה את הוויכוח החריף על
מידת הצדק שבפעולת הכנסת באותו ליל־אביב,
בו העניקה לבתי־הדין הרבניים סמכות
רחבה ביותר. אולם שני הצדדים הסכימו
בנקודה אחת: אם כבר ניתנה לבתי־דין
אלה הסמכות השיפוטית, יש לתת להם גם
את הסמכות להזמין עדים.

מעוטים
שי ח דו ר דו ה ר
אדית סמרסקיל, צירת בית־הנבחרים הבריטי,
מי שהיתר, שרת־העבודה והבריאות
בממשלת הלייבור, דגלה מאז ומתמיד בשחרור
בנות־מינה מעול הגברים. גם החודש,
כאשר באה לביקור בישראל, קיוותה להביא
את בשורת־השיחרור לרבבות נשים נדכאוה.
האכזבה הראשונה היתד, קשה: בנות
הערים והקיבוצים בהם ביקרה סמרסקיל לא
היו זקוקות לכל שיחרור. אולם הלוחמת
הוותיקה ( )55 לשווי זכויות לא אמרה נואש.
חיכתה להזדמנות מתאימה כדי להפגין את
השקפותיה המהפכניות.
ההזדמנות באה רק בשבוע שעבר, כאשר
הסיע ראש עיריית חיפה, אבא חושי, את
סמרסקיל ואת בן לווייתה, ציר הלייבוי־ג׳יימס
גריפית אל הדרוזים הפרטיים שרי
בכפר עוספיה, השוכן על הכרמל. האורחים
נתקבלו בביתו של העתונאי הדרוזי הצעי־,
כמאל מנסור, סופר קול ישראל, שקעו בשי־חת־רעים
עם זקני העדה הדרוזית, שנאספו
במקום, כאשר פתע פנתה ארית סמרסקיל
אל מנסור, שאלה בקול חד :״היכן אשתך?״
מנסור הנבוך מיהר להתנצל, הסביר כי
אשתו ח; לה, נמצאת בחדר האחורי. אולם
הדבר לא שיכנע את צירת הלייבור. היא
קמה ממקומה, נכנסה לחדר האחורי, שאלת
את האשד, הצעירה 20 ללא כל הקדמות,
להשקפותיה הפוליטיות ולרמת השכלתה.
״המהפכה הראשונה״ .ברגע בו השבה
אשת מנסור החמודה־שחרחורת כי היא
בוגרת אוניברסיטת ביירות, היתד. חברת
המפלגה הסוציאליסטית הלבנונית׳ פתחה
סמרסקיל בהתקפת מחץ :״מה? את סו־ציאליסטית,
ואינך לוחמת לזכויות האשד1 ,
אשד, צריכה להימצא בחברת־הגברים, לא
להסתתר בפינות אסלות ! ״
סמרסקיל לא הסתפקה בדיבורים. היא
עזרה לאשד, הצעירה להתלבש, הכניסה אותה
לחדר־האורחיס, הציגה אותה לפני גריפית,
שוחחה איתה שעה ארוכה, הכריזה בגאווה :

נאשם גולדמן
בעד אשה גנובה 10 ,ל״י

העולם הזה 901

אריה הלדנברג והקצין ג׳מילי
בעד ערק בלתי־חוקי, הרם

״זוהי המהפכה הראשונה, שחוללתי בישראל

המארחים כבשו את עלבון מסורתם בת
מאות השנים, הגיבו בשתיקה קודרת. אולם
מנסור עצמו לא התאפק, העיר :״אינני
מתנגד להענקת שווי־זכויות לנשים, אולם
אין לעשות זאת בבת אחת, אלא בהדרגה,
צעד אחר צעד.״
סמרסקיל חרתה טענה ריאקציונית זו בזב־רונה,
השיבה למנסור כגמולו עוד בו בערב.
כאשר הופיע הוא במסיבה, שנערכה בביתו
של אבא חושי, בה השתתפו גם זלמן ארן
ויוסף אלמוגי, קיבלה צירת־הלייבור את פניי
בצעקה :״צא מכאן ! איפה אשתך י אם
תבוא לאנגליה בלי אשתך, לא אקבל אותך
בבית־הנבחרים ! ״
מנסור נעלב, אך התרשם. לאחרונה, לאחר
שיצאה אדית סמרסקיל להביא את בשורת-
החירות לנשי ארצות אחרות, הפליג מנסור
לטבריה, נפגש עם בי. ג׳י. אשר נח שם**.
הוא לקח אתו — זו,הפעם הראשונה —
גם את אשתו.

מכ ס
ה מו כ ר השליש*
בין הידיעות השיגרתיות אשר נתקבלו
לפני שבוע על ידי ראש מדור־הביקורת
של המכס, מחוז תל־אביב, שמואל תהילת,
היתד, ידיעה מוזרה למדי , :מוכר נפט באזור
התענין בכמיות גדולות של סירופ-סוכר.
תהילה הזמין למשרדו את קצין־המכס, מפקח
ברוך ג׳מיל, מי שהיה בעל השפם המפורסם
ביותר בצבא ההגנה לישראל, הטיל עליו
את בירור הענין.
העני! לא היה פשוט כלל. באזור נמצאו
3מוכרי נפט. אצל שני הראשונים נמצא הכל
בסדר. אולם ביקורם של ג׳מילי ובן־לוויתו,
יוסף ספירא, אצל המוכר השלישי, אריה
הלדנברג, היה מענין יותר.
תושבי אזור הכירו היטב את דמותו הצנומה
של הלדנברג, המופיע בכל יום על
עגלת־הנפט האדומה שלו הרתומה לפרדו
״משה״ ומצלצל בפעמונו. הלדנברג, שגר
בבית קטן ערבי ליד הכביש הראשי, קיבל
את האורחים בחיוכים, הוציא את כל רשיונותיו.
הם היו בסדר גמור.
״ומה בנין הבלוקים הסמוך?״
״זה לא כלום. זה בניתי בשביל לול. משק
עזר.״
״ומה הרעש והריח י״
החיוכים נעלמו. הקצינים הזמינו את בעל־הבית
להציץ איתם יחד לתוך הלול. לכש־פתחו
את הדלת נתגלה לעיניהם מראה מס•
תיע: במקום תרנגולות נמצאו במקום תריסר
חביות מלאות כותל תוסס. בחדר השני
ישב בחור שמנמן על פח נפט ובידו סידור.
הוא קרא בו ובו בזמן השגיח על מדד,לחץ,
אשר עבד במלוא.הקיטור.
״היה זד, בית החרושת הבלתי חוקי ליצוי
ערק המשוכלל ביותר אשר תפסנו עד עכשיו,״
סיפר ג׳מילי ,״ערכם של המתקנים
והחומר אשר החרמנו הוא בערך עשרים
אלף לירות. וערך המניעה — ללא שיעור ! ״
וויתור על ביצים. בחקירה משטרתית
התברר כי שאיפתו של ד,למברג להקים
• שכנזאל הכירה ב שעה ששהה בלבנון לאחר
מלחמת תש״זז, הביאה ארצה לא מכבר
באי שור ה של טונו ת ונשאה לאשה.
** דבר שלא הפריע לו לחתום על מאמריו
״שדה בוקר״.

לול לא התגשמה: הוא נפגש עם יהודי
(המשטרה שומרת את שמו בסוד) ,אשר
הציע לו שכר חודשי של 150ל״י תמורת
בנין־הבלוקים, הוא התכונן להקים בניין
בית־זיקוק לערק. ד,למברג ויתר על הביצים,
קיבל את 150 הלירות הראשונות.
שמריהו לקס, הפועל השמנמן, אשר השגיח
על־דוד הלחץ תוך כדי קריאה׳ נפגש
עם בעל הון בבית־קפד. תל־אביבי, סיסי-
לו כי בחוץ־לארץ היה לאביו בית־חרושת
ליינות, נתקבל לעבודה בשכר של 10ל״י
ליום. הוא כבר הצליח להפיק 400 ליטי
ערק בעוצמה של 40־ 50 אחוז. עבודתו הופסקה
על ידי התערבות ג׳מילי בתהליך של
זיקוק שני, אשר היה מעלה את הערק לעוצמה
של 80־ 90 אחוז *.
ביום ה׳ שעבר ראה הלדנברג את המתקנים
של בית הזיקוק בפעם האחרונה :
הוא הוזמן על ידי אנשי משטרה ומכס להיות
נוכח עת פירוקם. אולם הוא לא ביזבו את
זמנו: הוא הניח תפילין, השגיח על הפועלים,
שלא יוציאו דברים אשר אינם שייכים
לביודו־,זיקוק.

תן לד 1ת
״היה קדאי׳י
שני גברים בגיל־העמידה יצאו. בשבוע
שעבר מאולם־המשפטים של שופט־השלום,
כסוף־השיער, יוסף בן־חנוך. יחיאל פוזננסקי
חזר למחסני חומרי״הבניין שלו. מרדכי גולד־מן.נגש
לקופת בית־המשפם, כדי למלא את
פסק־הדין שהוטל עליו על-ידי בן־חנוך :״10
ל״י קנס, או 5ימי מאסר.״
היה זה המחיר אשר נאלץ גולדמן לשלם
בעד הפצת כרוזי־השמצה נגד פוזננפקי, שהניע
את אשת גולדמן לעזוב את בעלה.
בפסק־דינו המנומק ציין השופט כי הוא
מטיל קנס כד, נמוך בהתחשב עם מצבו
הכלכלי הגרוע של גולדמן, ובעובדה שהוא
מפרנס את בנו הקטן, שנשאר אצלו.
על פניו הקמוטים של גולדמן לא נראו
כל סימני חרטה :״רק עשר לירות 1לאחר
הכל זד, היה כדאי.״ אולם הוא לא התכוון
לגשת להדפסת כרוזים חדשים — לפחות
לא בימים הקרובים: נוסף על הקנס חייב
אותו פסק־הדין לחתום על ערבות עצמית
להתנהגות טובה במשך שנתיים, בסכום של
200 לירות.
* על ערק מ סוג זה מוטל מס בלו ב שיעור
של 6ל״י -לליטר.
הארץ במקרים מסויימים עברו לייצור־מכוניות
בצורה המינית (ידיעות
אחרונות).
ישראל דומיניץ, תל־אביב.
קרייזלרות, פורדות והנרייטות ג׳יי.
אשנב למתרפש בצבא (מעריב).
מרדכי אוקי, תל־אביב.
הס 1אל תוריד את המוראל 1

דדח ראשה בסדרה
תעשית האהבה

הדד־ח הסודי של משרד הסער של ממשלת
ישראל. שהוגש לארגון החינוך והמדע של
האומות המאוחדות ולא פורסם עד כה במלואן
ההורגשה כארצכם עליה או ירידה
כלשהי כשטח הזנות והמסחר
בבני־אדם, כתקופה המכוסה על־ידי
הדו״ח?
קיימת ההנחה כי המסחר בבני־אדם אנו מתנהל בישראל
בקנה־מידה נרחב, אם כי קשה לקבוע את ממדיו בדיוק
ובביטח ן. ההערכות השונות של מספר הזונות במדינה נבדלות
זו מזו. בה בשעה שלפי אומדן זהיר מגיע מספרן ל־,500
קובעים אומדנים אחרים את מספרן ל־( 2000 במספר זה
נכללות גם הזונות הבלתי־קבועות והמקצועיות למחצה).
יחד עם זה, א ן ספק שחל גידול ניכר בזנות ובמסחר
בבני־אדם בתק פה המכוסה על־ידי דו״ח זה (התקופה מאז
הקמת המדינה).

ג ע רו ת בנו ת 13
הזנות בישראל הינד״ בעיקרה, בעייה עירונית. גידולה
הורגש ביחוד בחיפה, תל־אביב—יפו, רמלה, לוד ועכו• כן
הורגשה במידת מה גם תנועה בין־עירונית של זונות.
לאחרונה פשטה הזנות גם באחדות מן המעברות — ביחוד
במעברות בהן יושבות עדות בעלות רקע סוציאלי ותרביתי
שונה, ובמעבדות בהן יש מספר רב של רווקים ורווקות.
לעומת זאת לא פגע נגע הזנות במעברות, בעלות מבנה
עדתי אחיד, אשר יושביהן מצטיינים בעקרונות תרבותיים,
דתיים, או משפחתיים מוצקים.
לפי המשוער, גדלו בתקופה הנידונה ממדי הסירסור לדבר

עבירה. כן ידוע כי הונהגו צורות סירסור, אשר כמעט
ולא היו ידועות קודם לכן בישראל ״ .נוצרו כנופיות של
סרסורים לדבר עבירה. כנופיות אלו מורכבות, בעיקר, מעולים
חדשים בגיל ,25—18 המעורבים גם בפעילויות פליליות
אחרות, כגון מסחר בחאשיש׳ פריצה, גנבה ומסחר בחפצים
גנובים.
בכמה מקרים העסיקו הסרסורים ילדים קטנים בתפקידים
של סוכני־ימשנה. הקרבנות הן נערות בנות־הארץ, או עולות
חדשות צעירות. לעתים קרובות אין גילן עולה על .14—13
לעתים מפתים הסרסורים את הנערות לעזוב את •מקום
מושבן הקבוע, בעזרת הבטחות־נישואין, ומאוחר יותר הם
מאלצ ם אותן — לעתים קרובות בכוח — לעסוק בזנות.

ס כי רתפ רו צו ת
ברגע בו נופלת נערה ברישתם של הסרסורים, קשה לה
להשתחרר מהם — אפילו אם היא רוצה לעשות זאת•
באחד המקרים התארסה נערה, אשר עבדה זמן מה בשביל
כנופייח־סרסורים, לאומן צעיר׳ אשר רצה לעזור לה להתחיל
בחיים חדשים. התוצאה: הכנופייה התקיפה את האומן
בסכינים והכריחה אותו להיפרד מן הנערה.
* האינפורמציה הדנה ברקע הזנו ת והסירסור לדבר סכירה,
המופיעה בדו״ח זה, מבוססת על חקר תיקים טל שירות־
!המבחן ו שירותי העזרה הסוציאלית. כ מו נ ן היא מבוססת על
פרסים שנתקבלו מקציני־מבחן, עובדי שירות בתי־הסוהד,
שוטרים, עוברים סוציאליים, פסיכיאסריס סוציאליים, מחנכים,
פקידי ממ שלה ו מוסדו ת ציבור, רופאים ומשפסנים.

במקרים אחרים החר-מו הסרסורים את חפציהן האישיים
של הנערות, הנתונות לשליטתם, ותבעו מהן לפדות את
עצמן בכסף. אחדות מהן אף ניפדו על־ידי קרובים, או
ידידים.
ישנן הוכחות לכך שכנופיות הסרסורים עומדות במגע
הדוק זו עם זו ושזונות צעירות מועברות, מדי פעם בפעם,
מעיר לעיר. בכמה מקר׳ ם לובשת ההעברה צורה של מכירת
ממשית. כך, למשל, נמכרה נערה אחת על־ידי סרסור לחברו
תמורת 700ל״י, בה בשעה שנערה אחרת נמכרה תמורת
שעון־יד ו־ 200ל״י במזומנים.
נוסף על הסרסורים הצעירים, המשתייכים על סוג האנשים
התוקפנים והפרימים ביים והפועלים ביחידות, או בכנופיות,
הולך וגדל גם מספרם של סוחרי־הנשים, אשר משתמשים
בשיטות מעודנות יותר ומתמחים בהסוואת פעילותם. אנשים
אלה הינם, בדרך כלל, בעלי־אמצעים, ומגמתם היא להקים
בתי־בושת — או אפ לו רשתות של בתי־בושת — במחתרת.

קשר בינ ל או מי
אחדים מסוחרים אלד, הינם עולים חדשים, השומרים על
קשר עם שותפיהם לשעבר בחוץ־לארץ, מקבלים מהם הודעות
על בואן של זונות לשעבר לישראל. סוחרים אלה מנסים,
בעצמם או באמצעות סוכניהם, לקבל את פני אניות־העול׳ם
ולחדור למחנות־העולים בתואנות שונות. הם עוש ם זאת
גם כדי לגייס זונות חדשות. אמצעי־הימניעה, אשר ננקסו
על־ידי השלטונות הישראליים נגד פעילות זו, זכו לאחרונה
להצלחת־מה.
כן הורגשה עלייה קלה בשטח הזנות ההומוסקסואלית.
אולם זנות זו מאורגנת פחות מן הזנות ההטרוסקסואלית,
ונראה כי היא קיימת רק בקנה־מידה קטן.

מה הן סיבות־הגידול? תנאים
בלכדיים, חברתיים, או מוסריים?
הגירה 7אבטלה 7פירסומים פור־נוגראפיים

הגידול בסחר־אדם ובזנות דיינו תוצאה של מספר גורמי״,
השזורים זה בזה. הגורם העיקרי הוא, ללא ספק, העליה
ההמונית. משנת 1945 ועד להקמת המדינה נכנסו לארץ
52424 עולים יהודיים. לאחר הקמת המדינה נפתחו השערים
לרווחה, ובין השנים 1948ו־ 1952 נכנסו ל׳ישראל 707650
עולים יהודיים, בתוכם 32500 ילדים ובני־נוער, שהובאו
ארצה על־ידי הסוכנות היהודית, במסגרת עליית הנוער.
כאן יש להבחין בין הלחץ האדיר של זרם העליה לבין
רקע האנשים שהובאו לישראל במסגרת העליה ההמונית.
חשיבותם של שני גורמים אלה הנה כמעט שווה.
באשר לרקע העולים, רצוי לזכור שרבים מהם בילו את
שנות מלחמת־העולם השניה במחנות ריכוז והשמדה, או
במחתרת. רבים מהם איבדו את משפחותיהם, ויחד עם זה
גם את יציבותם החברתית ואת אמונתם בערכי־המוכי
המקובלים.
כזה הוא, ביחוד, מצבם של הצעירים והצעירות, אשר
נתקלו בזוועת־ר,מלחמה, עוד בתקופות־ילדותם ונאלצו לחיות
שנים רבות מחוץ למסגרת היציבה של בית־ההורים, בתנאים
בלתי בריאים.

״ בואשל 111111
גדול עוד יותר הוא מספר העולים החדשים שבאו מי
המעמדות הנמוכים ביותר של מדינות בלתי מפותחות מבחינה׳
כלכלית וסוציאלית. עולים אלה לא התרגלו לעבוד ואינם
מחוננים בהשכלה ובהתמחות, אשר היו יכולות לאפשר
להם לכבוש לעצמם מקום הוגן בשוק־העבודה של מדינה
מודרנית ומתקדמת.
על כך עלינו להוסיף כי בין הארצות• ,מהן הגיעו העולים,
יש גם ארצות, המצטיינות בזנות וסחר־אדם מאורגנים כהלכה.
בני הקהילות היהודיות בארצות אלו היו מעורבים בשני
סוגי העיסוקים במידה מסויימת. בין האנשים שהגיעו
לישראל בשנים האחרונות היה מספר לא מבוטל של זונות
לשעבר, בעלי בתי־בושת לשעבר וסרסורים לדבר־עבירה.
לאור כל זאת יש להתחשב בעובדה כי בין העולים, שבאו
בשנים האחרונות היה מספר גדול ביחס של יסודות אנטי־סוציאליים
בכוח ובפועל. עובדה וו משתקפת גם בגידול
הכללי בעבריינות* .אף על פי שפעולות שיקום־העולים
וקליטתם החברתית והתרבותית התקדמו יפה, לא היו בידי
המוסדות השונים אמצעים מספיקים כדי לספל בכל הבעיות
ולהקדיש תשומת־לב מיוחדת לבני־אדם, אשר לא התאימו
למסגרת הקיימת של השיקום, החינוך וההתיישבות.
גורמים חשובים נוספים לגידול הזנות הן תופעות־הלוואי
* לפי הסטטיסטיקה של משטרת־ישראל גדל ב שנה זו
מספר העבירות ה ח מו רו ת ב־ 14,2אחה. ומספר העבירות
הקלות ב־ 50 אחוז.

של העלית ההמונית, כגון אבדן הקשרים האמיצים, שהיו
קיימים קודם בין הקבוצות העדתיות. במקומות בהם יושבו
קבוצות עדתיות שלמות, בעלות רמה חרבותיה אחידה,
והחיים המשפחתיים והעדתיים לא היפרעו, היו התוצאות
השליליות של העליה כמעס־אפסיות. אולם רבים הגיעו
לישראל ללא ידידיהם וקרובי־משפחתם. רבים אחרים נותקו
מעל הקרובים והידידים תוך כדי תהליכי הקליסה, ב לו
זמן רב במעברות ועברו לבסוף העירה. זרם המעבר העירה
סחף גם רבים מן הצעירים בני ,18—15 אשר לא יכלו
להסתגל לחיי הקיבוצים והמושב־ם, בהם שוכנו מיד לאחד
עלותם לישראל.

שוי ח ־ סיני םסת אנ ם י
בבואם לעיר הרגישו הצעירים כסל־כפליים את מחץ
ההתנגשות של התרבויות השונות. אמנם התנגשות זו
הירגשה עוד בכפרים ובמעבדות, מקום שם פגשו הצעירים
בעולים אחרים, בני כל הארצות והמעמדות. אולם כאן
נגלה לפניהם עולם חדש.
צעירים וצעירות, אשר נולדו בארצות אוטוקראטיות־מפגרות,
בהן יש לאשר, מעמד שונה לחלוטין ממעמדה במדינה
דמוקראסית, נדהמו לם־אה עיניהם. החירות המפתיעה שניתנה
להם בילבלה את חושיהם. הם לא יכלו להעריך כהלכה
את הצורות השונות של שתיון המינים, הנהוגות בארצית
דמוקרטיות — והם היו עלולים לפרש את מעמדם החדש —
מעמד של אזרחים בני־חורין — שלא כהלכה.
גם משפחות שלמות של עולים, בני ארצות מסגרות,
שעברו מן הכפר אל העיר, נתקלו בבעיות דומות. במקרה
שלהן נבעו הבעיות משבירת שלטון האב על בני־ביתו.
בתנאים הקיימים בישראל היה האב והבעל נאלץ לוותר
על תפקידו כשליט וכמפרנם עיקרי, היות ובני המשפחה
הצעירים היו מסוגלים, יותר ממנו, להיקלט בסביבה החדשה,
ללמוד את השפה העברית, למצוא עבודה מתאימה.
ערעור שלטונם של ההורים — וביחוד האב — הביא
לידי יחס־ם מתוחים בתוך המשפחות — ואפילו להתפרדותן
הגמורה. במקרים, בהם אין ערכים חדשים (כגון צורית
חדישות של פיקוח חברתי וערכים מוסריים, בהם דוגלות
תנועות־הנוער השונות) באים למלא את מקום הערכים
ההרוסים, מאבדים הצעירים את חוש ההתמצאות שלהם.
הם מתרחקים מן הבית — אפילו כאשר אינם עוזבים אותו
לגמרי — ומשמשים קרבנוח נוחים לפעילותם של סרסורים
וסוחרי־ אדם.
גם הסרסורים הצעירים מגוייסים — פרם לכמה יוצאים
מן הכלל — מתוך שכבת העולים החדשים, שתוארה לעיל.
אפילו הזונות ילידות־הארץ הינן, ברוב המקרים, בנית
לעולים מארצות מסגרות, אשר לא הצליחו להתערות בחיי־הארץ
מבחינה תרבותית, חברתית וכלכלית.

ה הי צעגדלעם הבר!ז ש
מספר הזונות לא היה גדל, אילולא גדל גם מספר לקוחותיהן.
גם את גידול מספר הלקוחות אפשר ליחס להשפעה השלילית
של העליה ההמונית. אולם מסייעים לו יותר מכל תנאי
החיים הקשים וחוסר־השיכון, אשר מונעים צעירים רבים
מלהקים משפחות. ביהוד עלינו להתחשב בעובדה כי עולים
רבים, אשר חשבו כי יוכלו לשאת נשים בגיל צעיר, בהתאם
למסורת ארצות־מוצאם, נוכחו, בבואם לישראל, כי הם
יצטרכו לחכות לפחות שנים מספר.
אמנם רבות מן הנשים והנערות העוסקות בזנות נולדו
במשפחות עניות, אולם ברור כי הגורמים הכלכליים הטהורים
אינם בעלי השפעה מכרעת. האבטלה, או האבטלה הזמנית,
אף היא מחמירה את המצב. רבים מן העולים החדשים
סובלים ממנה לא רק מפני שהיא יוצרת מתח כלכלי, אלא
גם מפני שהיא מדגישה את חוסר־היציבות בחייהם.
הרגשת חוסר־ד,יציבות עלולה לגדול כאשר משוכנים
העולים במעברות, בצריפונים מלאים אדם. ביחוד משפיע
מצב השיכון לרעה על העולים מאירופה, אשר כבר נתנסו
בחיי־מחנות.
גם הקושי בו נתקל העולה החדש, שאינו יודע עברית,
בחיפושיו אחרי עבודה הוא אחד הגורמים המסייעים לגידול
העבריינות. העבודה החלקית, בה עוסקות נשים רבות חסרות
כל התמחות, בבתים עירוניים, אף היא צופנת בחובה סכנה :
מראה ההבדל הקיצוני בין בתיהן למקומות עבודתן עלול
לדחוף אותן ל״מלאכות קלות״ ,אשר יאפשרו להן חיי״
מותרות. אולם גידול הזנות אינו תוצאה מגורם זה או
אחר בפני עצמו. היא באה רק עקב השתזרותם של גורמים
רבים.

ס ר טי ם -איג ס ש פי עי ם
לפירסומים פורנוגראפיים אין השפעה על גידול הזנות
בישראל. אולם סרטים מסויימים המיוצרים בחוץ־לארץ

גורמים לכך בעקיפין. אמנם אותם הסרטים מוצגים בארצות
אחרות, מבלי לגרום כל נזק. אולם כאן, כאשר מוצג הסרט
בפני קהל חסר אבהנה ומבולבל מר,ב מגע עם צורות־תרבות
חדשות, עלול הקהל לקשר את המתרחש על הבד עם חייו
היומיומיים־מציאיתיים ולחקות אותו. לאמיתו של דבר, כל
סרט אשר עוטר זוהר לשחיתות ולפשע — ואפילו בצורה
המוצנעת ביותר — עלול להשפיע השפעה מזיקה *.

איזו אינפורמציה יש בידיכם על
הרקע האישי שד הרבנות הזנות
וסחר־־האדם 1
לצורך דו״ח זה נאספו פרטים על• הרקע החברתי והמוצא
של 170 נשים ונערות׳ שעסקו בזנות בתקופה הנידונה
(לא בכל המקרים עלה בידנו לאסוף את כל דפרטים המדויקים).
הנשים שנחקרו נחלקות לקבוצות הגילים הבאות •*:
• נערות מתחת לגיל .50 — 18
• נשים בגיל .37 — 18—21
• נשים בגיל .40 — 21—30
• נשים בגיל . 19 — ׳31—40
• נשים בגיל .4 — 41—50
• נשים בגיל .5 — 51—60
• ב־ 15 מקרים לא היתד, כל אפשרות לקבוע את הגיל.

״ה שלם

הז ה ׳

מביע בזאת את תורתו למאות האנשים
והנשים ששיתפו פעולה עם בתכו המיוחד,
ועם צוות־המחקר שהוריד על־ידו,
בחקירתו היסודית של אחד השטחים
הנסתרים ביותר כמדינה. כמיוחד מודה
המערכת לשופט השלום הראשי כדוד
גלעדי ; למפקד מחוז תל*אביב שד משטרת
ישראל, מ .מ. יואל פלג, ראש הענן?
הפלילי ע. בג מ. אריה שמילגוכסקי וראש
המדור הפלילי ע. מ .מ. זאב שטיינברג ,
לנציב כתי־הסוהר ד׳׳ר צבי חרמון ולראש
המדור.לטיפול ומיון אינדיבידואלי, הגב׳
אסתר גבריאל ; לראש השרות הפסיכיאטרי
של משרד הבריאות ככתי-הסוהר
ד״ר רפאל רוזנר ; למר משה כר־סלע,
מנהל משרד הסעד שניצח על חיבור
הרו״ח המופיע השבוע, ובן לעשרות הגברים
והנשים שסיכנו את עצמם כמסרם
ערות גלוית-לב לחוקרי המערכת, ושהמערכת
תשמור את שמותיהם וזיהויים
כסוד קפדני.
המערבת מקווה שסידרה זו, פרי חקירה
סבלנית שארבה מאות רכות של שעות,
תשמש חומר גלמי מעורר־מחשכה
למחוקקים ולכל אדם הער לבעיות החכרה.
כעית הפריצות־כתשלום, שהיקפה
הילד ומחמיר כמדינה, ראויה למחשבתם
הנוקבת והאובייקטיבית -בעוד מועד.
118 מן הנשים הן עולות חדשות כולן הגיעו לאחר
מלחמת־העולם השנייה, ורובן באו לארץ לאחר הקמת מדינת
ישראל. רק 43 נשים נולדו בארץ 31 .משתייכות על שכבות
מפגרות שלא לקחו כל חלק בתחייה התרבותית של היישוב
העברי. הן נולדו, ברובן, למשפחות גדולות שחיו בבתים
עירוניים בתנאים של צפיפות גדולה. אבותיהן היו, בעיקר׳
רוכלים, פועלים שחורים, או בעלי מלאכה זעירים, אשי
לא הסתגלו לשיטות הייצור החדישות, פירנסו את משפחותיהם
בקושי רב.
באחדים מן המקרים היתד, האם נאלצת לעזור לאב לקיים
את המשפחה על־ידי עבודה במשק־בית. במקרים כאלה הי־הילדים
נשארים בבית, מוזנחים לגמרי.
• עד כה לא נ ע רן מחקר ב ש טח זה. אך בישראל קיימת
וועדת־ביקורת לסרטים, אשר יכולה לאסור על הצגת סרטיס
מסוייסים, או להתיר את הצגתם למבוגרים בלבד.
•• אין ליחס לחלוקת הנשים לסי הגילים כל מ ש מעו ת
מיוחדת. ז הו רק אחד הפרטים הסטטיסטיים הרבים, אשר
נאספו.

העולות החדשות שבין הזונות באו מ־ 27 מדינות שונית
באירוס, אפריקה ואסיה. רובן יצאו משכבות עם עניות או מן
העולם התחתון (ידוע כי 18 מן הנשים עסקו בזנות עוד
לפני עלותן ארצה) .רק מעטות מן הנש־ם שנחקרו היו
בנות המעמד הבינוני וקיבלו חינוך מתאים.
עובדות אלו אינן מסמנות את היחס המספרי האמיתי
בין בנות המעמדות השונים במחנה,־הזנות. האינפורמציה
אשר ברשותנו נוגעת רק בזונה הצעירה אשד לא הצליחה
בע סוקר״ התנגשה עם החוק, או נאלצה לפנות למשרדי
העזרה הסוציאלית. הזונה המשכיל־ ,המנוסה יותר, יודעת
כיצד להתחמק מידי החוק ולהימנע מפרסומת מיותרת.

הבע לי םהסהסד סנ רי ם
22 מן הנשים שנחקרו הן נשואות (שלוש מהן נישאו
מחדש׳ לאחר גירושין) 26 ,מהן גדושות ו־ 5אלמנות. בדרך
כלל ממלאים בעליהן של הנשואות את. תפקיד הסרסורים.
ל־ 5מן הנשים יש שני ילדים בלתי־ח,־קיים, אי׳ יותר.
ס/ס 30 מן הנשים נכנסו להריון ללא נישואים, או מגבר
שלא היד, בעלן, עוד בטרם התחילו בחיים של זנות. ברבות
מן הנשים נראים סימנים של הפרעות שכליות ופסיכולוגיות.
כן רבות הנשים המפגרות, אשר אינן יודעות קרוא וכתום.
5מן הנשים הן ממוצא אירופי לא־יהודי. נערה אחת
בת לנישואי־תערובת, חושבת את עצמה לנוצריה. כל שאר
הנחקרות היו יהודיות.
אף על פי שהגיעו אלינו ידיעות על מקרים של סירסור
לדבר־עבירה בקרב האוכלוסיה הערבית, לא קיבלנו כל
אינפורמציה על פעילותן של זונות ערביות. אין לנו כל
אפשרות לציין באיזו מידה פשטה הזנות בקרב הנשים
הערביות.
פרסים רבים יותר הצלחנו לאסוף על 87 הנשים והנערות,
הנמצאות מתחת לגיל 33 .21 מהן נולדו בארץ. רוב הנותרות
הן עולות חדשות 22 .מהן הגיעו לישראל בלי הוריהן.
10 מבין 87 הנשים והנערות באות ממשפחות הרוסות :
הוריהן נתגרשו, או נפרדו 9 .נשים הינן יתומות למחצה,
ול־ 7מהן יש הורים חורגים 4 .נשים הינן יתומות מאב
ומאם. הוריהן של 6נשים נמצאים במוסדות לחולי־נפש.
9מהן הוכנסו לבתי־יתומים׳ או אומצו על־ידי זרים, בהיותן
בגיל צעיר 4 .מהן חלו בילדותן ובילו זמן רב בבתי־חולים.
ב־ 25 מקרים היו חיי־המשפחה אומללים והנערות הדגישי
את עצמן מקופחות.

י ל די ם מקזפסים נ שי ם עזז בז ח
גדולות, בהן
לא היתד. כל
4מהן המן
הנערות נידון
לדבר־עבירה.

מבין הזונות הצעירות באו 35 ממשפחות
נע מספר הילדים בין 5ל־( 12ב־ 26 סקרים
אפשרות לברר את מספר האחים והאחיות).
בנות של זונות מקצועיות. אביה של אחת
למאסר באשמת ניהול בית־בושת וסירסור
אביה של נערה אחרת עסק בסחר־נשים.
בכמה מקרים אחרים היה עבר פלילי לאבי הנערה, או
לאחד מבני משפחתה. לפחות ב־ 6מקרים היה האב שיכור
כרוני •.
בין 170 הנשים שנחקרו היו 8זוגות אחיות. בדרך
כלל הכניסה האחות הבכירה את הצעירה לחיים של זנות
מיד עם הגיעה לבגרות מינית
בין הנשים היו ,5שנישאו בגיל צעיר ביותר ונעזבו
על־ידי בעליהן, או התגרשו מהם. כך, למשל, נישאה נערה
אחת, ילידת הארץ בגיל 12 והתגרשה בהיותה בת . 14
צעירה אחרת, אף היא ילידת־הארץ נישאה בגיל 15 ונתגרשה
בגיל . 17
אחת העולות החדשות נישאה בחוץ־לארץ, בהיותה בת
12׳ נעזבה על־ידי בעלה בהיותה בת 11 .13 מן הנשים
התחילו לעבוד עוד בגיל , 12—8בע־קר כעוזרות במשק־בית.

פיגו רשכ לי, הפר עו תגפ שיז ח
מבין 87 הנערות, שגילן לא עלה על 32 ,21 הינן מפגרות
מבחינה שכלית (בכמה מקרים היה מקדם האינטליגנציה
רק ,55 ,50 או .)60ב־ 18 ממקרים אלה ניכרו גם סימנים
של הפרעות פסיכולוגיות שונות, נוסף על הפיגור השכלי.
ב־ 21 מקרים אחרים נתגלו ליקויים שכליים, או נפשיים
בולטים.
תשע מן הנערות הינן בנות המעמד הבינוני המשכיל.
מבין האחרות קיבלו 3השכלה עממית מלאה ו־ 3השכלה
תיכונית חלקית 22 .נערות לא קיבלו כל השכלה, איני
יודעות קרוא וכתוב 19 .נערות קיבלו השכלה
בלתי סדירה.
* עובדה זו ראויה לציון מיוחד, היות ואחוז
ה שיכרות הכרונית בישראל נ מו ך ביותר.

ברוב המקרים משחזרים הגורמים הנזכרים לעיל זה בזה.
קשה מאד למצוא אח הגורם העיקרי׳ -אשר לו יש ליחס
את החשיבות המכרעת. על כן הצסמצנו בסקירת הגורמים
השונים, מבלי 1להדגישם, או להעריך אותם.

היש בישראל בתי-כושת, הפועלים
כרשיון. או מוכרים על־ידי השלטונות

במדינה אין כל בתי־בושת מוכרים, או בעלי רשיונות.

האם קיימת כישראל שיטת רישום
של זונות, אשר אינן יושבות
ככתי־בושת קבועים?

שמגמתה לפרק את עודף מרצם של החיילים. כן מאפשר
הצבא לחיילים, שהינם עולים חדשים, ללמוד עברית, לרכוש
השכלה כללית, להשתלם במקצועות, אשר יועילו להם
בחיים האזרחיים.
אם נזכור כי הגורם העיקרי לגידול הזנות וסחר־האדם
בישראל הוא ר,עליה ההמונית, יחד עם תופעות הלוואי
שלה (התפרצות חברתית ואיבוד כושרו־,התמצאות) ,נוכל
ליחס את מלוא החשיבות למאמצי החינוך והקליטה
הנעשים על־ידי צה״ל. בקשר לכך ראוי לציין גם את הגדנ״ע,
חיל־הקאדסים הישראלי, הנותן אימון סרום־צבאי לבני־נוער
בגיל 14־ ,17 בני שני המינים. החברות בגדנ״ע אינה חובה,
ושטחי פעילותו כוללים גם את החינוך והספורט. יחידות
גדנ׳׳ע הוקמו לא רק בערים ובכפרים, אלא גם במעברות.

לא. בישראל אין כל שיטודרישום של זונות.

ב די קז ת־ חז בהר פו איו ת
האם נוקטים השלטונות המקד
מיים כלפי הזונות י הרשומות, או
הנשים החשודות כזנות כאמצעים
מיוחדים -אמצעים, אשר אינם
ננקטים לגבי אנשים אחרים, אשר
חולים, או חשודים כחולים כמה־לות־מין?
בני־אדם
הנעצרים על־ידי המשטרה באשמת עבירות נגד
המוסר — כולל שידול למעשה זנות — מועברים למשרי־הבריאות
המחוזי ועוברים בדיקת־חובה רפואית, בכל מקרה
שיש חשש כי הם. נגועים במחלות־מין י.
אם המשטרה חושדת כי אשר. מסויימת נגועה במחלת־מץ
וזקוקה לטיפול רפואי, הריהי יכולה להעביר אותה לבדיקת־חובה,
אפילו אם אין האשד, נאשמת בכל עבירה. דבר זה
נהוג רק במקרים של נשים, אשר חשודות בזנות ובהפצת
מחלות־מין.

נא לציין אילו תפקידים נמסרו
לשוטרות ולשירותים ציכוריים כארצכם
ומה היו הישגיהם כשטח:
א) מניעת הזנות.
כ) מניעת סחר־האדם וניצול הזנות
ועזרה לקרכנות הזנות ודקר־בנותיה
ככוח.
ג) שיקומם וקליטתם ההכרתית
של קרכנות הזנות.
עד כה לא היו השוטרות פעילות בשטח המלחמה בזנות.
אולם פעילותן הראשונית בשטח זה תתחיל בקרוב. עבודת
השיקום והמניעה נעשית על־ידי שירות המבחן לעבריינים
ולישכית העזרה הסוציאלית של הערים הגדולות.
בתוך לישכות העזרה הסוציאלית קיימות תת־מחלקות
העוסקות — תוך שיתוף־פעולה עם שירות־המבחן —
בבעיות הנוער העזוב, הילדים העזובים והמשפחות ההרוסות.
פעולות המניעה של מחלקות אלו כוללות עזרה והדרכה
אישית׳ סידור טיפול פסיכולוגי, או פסיכיאטרי בכל מקרה
שיש צורן בו. טיפול זה מבוצע בעיקר במוסדות לטיפול
בילדים מפגרים ובמרפאות־נפש, השייכות ברובן לממשלת.
כמו כן מטפלים עובדי העזרה הסוציאלית בסידור חינוך
מקצועי, שיכון זמני, או עבודה מתאימה, בכל מקרה שיש
צורך בכך.
פרם לבמה מקרים שנמסרו לטיפולו של שירות־המבחן
למבוגרים, כמעט ולא נעשה עד כה דבר. לשיקומם וקליטתם
החברתית של קרבנות־הזנות המבוגרים.

הצבא -גו רםסתע
ראויה. לציון מיוחד פעולת המניעה המבוצעת על־ידי
הצבא. אמנם הצבא אינו יכול לקבל על עצמו את עול
השיקום, והוא נאלץ לשחרר מן השירות. את כל הנשים
הידועות, או המתגלות, כזונות. אולם הוא מבצע תוכנית
חינוכית נרחבת, אשר מיועדת לפעול כאמצעי־מניעה.
צה״ל מרבה לערוך הרצאות ושיחות על מוסר מיני,
העדנה. מינית, היגיינת נפשית, משמעותו..של השוויון הסיני
ועוד. כמו כן משתדלים השלטונות הצבאיים. להדגיש את
חשיבותם של הרגלי־עבודה סדירים.
נוסף על כל אלה מתכנן הצבא פעילות ספורטיבית,
* לפני שנת 1948 היה א חוז מחלות ה מין בקרב הי שוב
העברי בארץ נמוך ביותר. ב שנת 1952 הגיע מספר מקרי
מחלות־המין בי שראל ל־ , 1400 כלומר מקרה אחד על כי
1000 תושבים. במספר זה נבללים סקרים רבים של בג׳ל —
סוג עגבת, שאינ 1שייך למ חלו ת־ המין, נפוץ ביותר באחת
הארצות, מהן עלו רבבות עולים לישראל.

פקודת הח 1ק הפלילי 1936,
פרקי״ז

עבירות כלפי המוסר
.151 לצורך הפרק הזה — :
ב 7בית או חדר או שורה של חדרים בכל בית שבהם
יו שבו ת או מבקרות שתי נשים או יותר לשם מעשי
זנות, יח שבו לבית זנות.

פרפר למטרות כלתי מוסריות.
. 161 כל אדם —
א. המשדל או מנסה לשדל אשה למטח סבת
עשרים שאינה זונ ה רגיל-ה ושאינה ידועה
כבעלת אופי בל תיי מו סרי ל שכב שלא כחוק
עם כל אדם אחר בין ב תוך פל שתינה(א״י)
או מחוצה לה ; או
ב. המשדל או מנסה לשדל אשה ל מען תהיה
לזונה מופקרת לרבים בתוך פל שתי 3ה(א״י)
או מחוצה לה ; או
ג) המשדל או מנסה לשדל אשה לעזוב את
פלשתינה(א״י) ,מ תו ך כמסה שתגור או תבקר
תכופו ת בבית זנו ת במקום, אחר שהוא;

ד. המשדל או מנסח לשדל כל אדם למסה
מבן ם״ז ל שכב את זכר מ שכבי אשה ; או
ה. המנסח או מנסה לשדל כל אסה לעזוב
את מקום מגוריה הרגיל בפל שתינה
כ שמקום כזה אינו בי ת זנות, למען תגור
או תבקר ת כו פו ת בבי ת זנו ת לצורך זנו ת,
בין בפל שתינומא״י) או מחוצה לה,
יאשם בעמן.

המטמא נשים ע״י איומים כתרמית
או ע״י השקאת סמים.
>2׳י. כל אדם —
א. המשדל או מנסה לשדל באיו מים או טו פי
חדות כל אשה ל שכב עם איזה אדם שלא
כחוק בין ב תוך פל שתינהנא״י או מחוצה
לה ; או
ב. המשדל בטענות או בא מתלאות כוז בו ת
אשה, שאינה ידועה כזונ ה מופקרת לרבים
או באשה מו שחתת, ל שכב עם איזה אדם
שלא כחוק בתוך פל שתינה(א״י) או מחוצה
לה ; או
ג. המ שקה או גורם לה שקאת בל אשה איזה
סם, חו מר או דבר, מ תוך כוונה לטמטם
את הכרתה או לה שתלט עליר. כדי שתהיה
על ידי כך אפ שרות לאיזה אדם לבעול
אשה כזאת שלא כחוק.
יאשם בעוון.

נא לתאר את האמצן ןים הסוציא ליים,
שננקטו על־ידי ארגונים פרטיים
כשטח :
א) מניעת הזנות.
ב) מניעת סחר־האדם וניצ*ל ה זנות,
ועזרה לקרכנות הזנות בפועל
ולקרכנותיה ככוח.
ג) שיקומם וקליטתם הסוציאלית
של קרכנות הזנות.
כמו פן, נא למסור לנו פרטים על
שמות האירגונים הפרטיים, איתם
מתיעצת ממשלת ישראל ככל הנוגע
למלחמה כזנות, ועל תוצאותיו
של שיתוף פעולה זה, אם ישנן תד
צאות.
עד כד, לא נקטו אירגונים פרטיים בישראל בכל אמצעיס

סוציאליים ישירים למניעת הזנות וסחר־האדם, או לשיקום
קרבנות הזנות וקליטתם החברתית. אולם אירגונים כאלת
הושיטו עזרה עקיפה לשלטונות, במקרים בהם היה צורך
להשיג, מקומות־עבודד״ או שיכון זמני,

ב תי־ ח לו צו ת ־ פ ת רון ח ל קי
בתי־ד,חלוצות, אשר הוקמו ונתמכים על־ידי אירגונ-ם
פרטיים ואירגונים ציבוריים למחצה, ממלאים ׳תפקיד חשוב
בשטח מניעת הזנות. בתים אלה נותנים שיכון מתאים ונוח,
תמורת תשלום סמלי, ל־ 2100 רווקות, עולות חדשות, בנות
18 ומעלה. יתר על כן, בתי־ד,חלוצות. מאפשרים לצעירות
לעסוק גם בפעילות חינוכית וספורטיבית, עוזרים להן
למצוא עבודה, ונותנים להן הדרכה מקצועית ומסייעים להן
להתרגל לחיי עבודה יוצרת. לאחדים ממוסדות אלה מסונפים
גם בתי מלאכה שונים, המעסיקים את הדיירות הצעירות.
בתי־ד,חלוצות הישראליים משכנים לא רק עולות חדשות.
הם נותנים שיכון. נוח גם לצעירות, שעלו לארץ לאחר מלחמת־העולם
השניה, סיימו לאחרונה את שירותן הצבאי. דבר זד,
מאפשר לצעירות להסתגל בהדרגה לחיים אזרחיים, להתגבר
על כל ד,קושיים.

מהי הרשות המרכזית הישראלית
העוסקת כמלחמה כזנות וכ*
סחר-אדם, ובאילו מקרים התקשרה
רשות זו עם רשויות דומות בארצות
אחרות7
עד כד, לא מונתה בישראל כל רשות מרכזית למלחמה
בזנות ובסחר־אדב. אולם אחת ממחלקות המשטרה עוסקת
במלחמה בסחר־אדם וחוקרת את כל המקרים, בהם יש חשד
לסחר־אדם בקנה־מידה בינלאומי.
כן, למשל, התקשרה משטרת־ישראל בשנת 1952 עם משטרת
קפריסין, ביקשה פרטים על סוכנות קפריסאית, שהתקשרה
בחוזים עם רקדניות ישראליות, הזמינה אותן להופיע במוע־דוני־לילה
וקברטים בקפריסין. שלטונות קפריסין הודיעו
לישראל כי אותה סוכנות עוסקת רק בהשגת מקומות־עבודה
לרקדניות ושחקניות. בהתאם לכך נתנו השלטונות. הישראליים
היתרי יציאה לקפריסין לרקדניות ולאמרגן שלהן.

מה הם האמצעים הישירים, או
העקיפים, בהם נקטו שלטונות ישראל
משך השנתיים האחרונות, כדי
להדביר את סחר־האדם ואת
ניצול הזנות7
פרט לאמצעים שננקטו על־ידי משטרת־ישראל׳ לא ננקטו
כל אמצעים מיוחדים אחרים להדברת סחר־האדם וניצול הזנות
במדינה. אולם החוקים הקיימים בשטח זה הופעלו ביתר
חומרה, ומספר רב של סרסורים לדבר־עבירה ובעלי בתי־בושת
הובא לדין.

מהם האמצעים שננקטו, משך השנתיים
האחרונות, למניעת: יצור־הזנות
והזנות עצמה ולשיקומם וקליטתם
החברתית של קרכנות הזנות7 בשטח מניעת הזנות ושיקום קרבנותיה ננקטו בשנים
האחרונות כמה צעדים חשובים, ישירים, או עקיפים.

סיז רי שז ס רז ת. הפעלת חז קי ם
משטרת ישראל מתכוננת להפעיל תוכנית נסיונית, אשר
תאפשר הגנה יעילה יותר על נשים וילדים בשטח תל־אביב־יפו.
על ביצוע התוכנית תמונה קצינת־משטרה, בעלת השכלה
משפטית ונסי,־ן של עבודה סוציאלית. תחת פיקודה של
הקצינה תפעל יחידה של שוטרות במדים, אשר יסיירו ברחו בות,
בגנים־ד,ציבוריים ובמקומות־ד,שעשועים השונים. אם
תוכתר התוכנית בהצלחה, תורחב הפעולה לכל הערים הגדולות
בישראל.
יחד עם זה יאורגן שירות בתי־הסוהר מחדש. מספר העובדים
הסוציאליים של שירות זה גדל לאחרונה, כולל גם עובד
פסיכיאטרי. כן ננקטו אמצעים להעלאת הרמה הכללית של
עובדי בתי־הסוהר ולאימונם הנוסף במסגרת עבודתם.
שירות׳המבחן לעבריינים מבוגרים, אשי הוקם בשנת , 1951
הרחיב את פעולתו במידה׳ רבה, מקיים משרדים מחוזיים
בשלוש הערים הגדולות. גם שירות המבחן לעבריינים צעירים
הרחיב את שטחי־פעילותו. השונים, הקים שלושה סניפים
חדשים, בתוכם סניף בנצרת וסניף המטפל בבני־ד,מיעוטים׳
היושבים מחוץ לנצרת. בשנת 1953 הקים השירות חמישה
סניפים נוספים, בתוכם סניפים ברמלה ולוד.
בקרוב יוקף גוף חדש בשם הליגה הישראלית להיגיינה
משפחתית. גוף זה, יוקם ביוזמתו של אגוד הנשים הרפואי
בי שי אל, יעם ק בבעיות השונות של ההיגיינה החברתית,
כגון היגיינה מינית, חינוך מיני ומלחמה במחלות־מין. הליגה
תפעל בשיתוף־פעולה הדוק עם ארגונים ציבוריים וציבוריים־

נא לציין את הערותיכם עד הבעיות
המיוחדות, כהן נתקלת ארצכם
ככל הנוגע להדברת סחר•
האדם, ביטולה של הזנות כרשיון
על כד צורותיה, מניעת הזנות, שיקום
קרבנות הזנות וקליטתם ההכרתית.
כמו בן נא לציין את הצעותיכם
בבל הנוגע לתוכנו של
שאלון זה.

למחצה, תקדיש גם תשומת־לב מיוחדת לבעיות מניעת־הזנות
ושיקום קרבנותיה.
בין האמצעים החוקיים והאדמיניטטרסיביים, העלולים להשפיע
בעקיפין על הגבלת גידולה של הזנות בישראל, יש לציין
את האמצעים הבאים :
• חוק גיל. הנישואין ת שי׳׳ב — 950ז והפעלתו. חוק זה
יאסור על נישואיה של כל נערה, שלא הגיעה לגיל .17 בכל
מקרה של הפרת החוק עלולה אחריות פלילית לחול על
ההווים, האפוטרופוס, או הבעל. האשד, עצמה, אחד מהוריה
או אפוטרופסיה, או כל עובד סוציאלי, רשאים לדרוש את
ביטולם של נישואים מסיג זה. נישואי קטנות אינם ניתנים
לביטול, אם האשד, נכנסה להריון, או ילדה ילד.
• חוק שווי זכויות רא ש ה תשי׳־א 1951 לסי חוק זה
יש לגבר ולאשר, מעמד שווה בכל הנוגע לדיון משפטי. כל
קביעת־חוק אשר מסלה בין גבר לאשר. בדיון משפטי, אינה
בת־תוקף.
• חוק חינוך־חובח ת ש״ם 1999 אם כי הפעלתו של
חוק זה עדיין לא הגיעה למלוא היקפה. החוק מסיל חובת-
חינוך על כל הילדים בין גיל חמש לגיל שלוש־עשרה, מחייב
בני־נוער בגיל ,17—14 אשר עדיין לא השלימו את השכלתם
העממית, ללמוד בכיתות״ערב מיוחדות.

כיצד מופעלת בישראל האמנה
הבינלאומית להדברת סחר־האדם
וניצול הזנות, אשר נתקבלה כ2-
לדצמבר 1949ך
ננקטו צעדים להפעלת האמנה הבינלאומית להדברת סחרר,אדם
וניצול הזנות. אולם היו אלה רק צעדים ראשונים,
אשר לא הסיאו עדיין לכל תוצאות ממשיות*.

ע די הנסספר הננ ב ריגי ם ש הו ב א! ל די!
נא למסור את מספר האנשים
שהורשעו על־ידי כתי־המשפט של
ארצכם ורצוי כתקופה של השנ1
תיים שקדמו לדו׳־ח זה) בעכירות,
שהיו קשורות עם
>א< סחר־־אדם ארצי ובינלאומי,
המכוון למטרות זנות.
>כ) בל הסוגים האחרים של עכירות,
הקשורות עם ניצול הזנות.
משך שגת 1951 חלה עליה גדולה במספר האנשים שהורשעו
באשמת סחר־אדם וניצול זנות של אחרים. גידול זה בא
בעיקר כתוצאה מעירנותה המוגברת של משטרת־ישראל.

ב־ ,בשעה שהבעיות הנזכרות בדו״ח זה אינן נימנות על
הבעיות העיקריות המעסיקות את ישראל. קיים חשש שהמצב
יוחמר ביותר, באם לא ינקטו השלטונות באמצעים יעילים
מהירים.

החזקת בית זנות.
63ו. כל אדם —
א. המחזיק או מנהל בית זנו ת או מסייע או
עוזר בהנהלתו ; או
ב. כשהוא הדייר של איזה בית או ה מ מונה
על איזה בית, מרשה ביודעין שאותו הבית
או חלק מחלקיו ישמש כבית־זנות או לצורך
זנו ת רגילה ; או
ג. כ שהוא בעל הבית של כל בית או סוכנו
של בעל בית כזה, והוא מ שכיר בית כזה
או כל חלק הימנו מ תון ידיעה שבית כזה
או כל חלק הימנו ישמש בי ת זנו ת, או
משים עצמו בז דון צד ל שמו ש ממו שך של
הבית או של חלק הימנו כבית זנות.
יאשם בעוון ויהי-ה צפוי למאסר של שלשה חד שים או
לקנס של מאה פונט או לשני העונ שין האלה, ובצאתו
דייג בפעם ה שניה או בפעם אחרת יהיה צפוי לששת
חו שי מאסר או לקנס של מאתיים וחמי שים פונט או
לשני העונ שין הללו גם יחד.

החי על רווחיה שד זונה.
66ו ) 1( .כל גבר החי לגמרי או במקצת על רוחיה
של זונה, יאשם בעוון.
( )2כ שהוכח שגבר חי יחד עם זונ ח או מצוי
בקביעות בחברתה או אס הוכ ח שה שתמ ש
בה שפעתו או ב שליטתו על תנו עו תיה של זונ ה
באופן המראה שהוא עוזר או מסייע בידה או
מכריחה לזנות עם כל אדם אחר, או לזנות
בכלל, יח שב או תו האדם, בלתי אם הוכיח לבית־המ
שפט את ה הי פן, כאילו הוא חי ביודעין
על רוחיה של זונה.

שידול למעשה זנות.
167

הפרטים על ההרשעות הם כדלהלן :
• 4גברים ו־ 2נשים הורשעו בסירסור לדבר עכירה,
לפי סעיפים 161ו־162

(בקשר לסעיפים אלה והנזכרים להלן,

ראה מסגרת).

מבין ארבעת הגברים נידון אחד לארבעה חודשי מאסר.
השני — צעיר, שנאשם גם בתקיפה — נקנס ב 250-ל״י.
השלישי נקנס ב־ 20ל״י.
מבין שתי הנשים נידונה האחת לקנס של 5ל׳׳י, ואילו
השנייה חוייבה בערבות להתנהגות טובה לחצי שנה.
• 16 גברים ו־ 13 נשים הורשעו באשמת ניהול בתי־בושת
ועבירות דומות, לפי סעיף .163 אחד הורשע לפי סעיף . 170
מבין 16 הגברים, נידונו 8לתקופות מאסר שנעו בין חודש
לשנה. העונש המכסימאלי ניתן לצעיר 22 שהואשם גם
בחיים על רווחיה של זונה ובסירסור לדבר־עבירה 17 .גברים
נידונו לתשלום קנם מ־ 5ל״י עד 100ל׳יי. גבר אחד (צעיר
בן )17 חוייב במתן ערבות להתנהגות טובה למשך שנתיים.
מבין 13 הנשים, נידונו 8לתקופות מאסר של 10 ימים עד
4חודשים.
• 9גברים הורשעו באשמת קיום מלא, או חלקי, על
רווחים של זונות, לפי סעיף .166 כולם נידונו לתקופות מאסר,
שנעו בין חודש אחד ו״ 13 חודשים. אחד המורשעים נידון
גם לתשלום קנם של 100ל״י.
• 5גברים ו־ 12 נשים הורשעו באשמת שידול למעשה
זנות. מבין הגברים, נידוני 4לתקופות מאסר של 7עד 42
יום. החמישי נידון למתן ערבות להתנהגות טובה למשך
שנה 11 .מן הנשים נקנסו בסכומים של לירה אחת עד 5
ל׳־י. אשד. אחת, שנאשמה גס בתקיפה, נידונה למאסר חודשיים.
משך
שנת 1951 נשפטו 2נערים ו־ 3נערות על־ידי בתי־הדין
לעבריינים צעירים, באשמת שידול למעשה זנות וניהול
בתי־בושת.
* נציגי ה שירותים הציבוריים ה שוגים הנוגעים בדבר
נתכנסו כדי לדון ב אופן הפעלתה של •האמנה בישראל.

( ) 1כל המשדל במלים או ב העויו ת למטרות
בלתי מו סריו ת כל אדם הנמצא ב מקום ציבורי,
יאשם בע תן ויהיה צפוי למאסר חדש ימים או
לקנס של חמ שה פונטים.
(, )2הורו או א פו טרופ סו של ילד או ילדה שהם
פחות מבני שש עשרה שנה, וכל אדם אחר
שבידו הפקידו את הפקוח על הילד או הילדה
העוזר או מסייע בידי הילד או הילדה לעבור
את העברה הנזכרת בסעיף זה, יאשם בע תן
ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של
חמ שים פונט.

צדחיפוש.
)4( . 171 לצורך הסעיף הזה יחשב ה מונ ח ״ביתי׳
כאילו הוא כולל כל ספינה, סירה, רכבת, עגלה
או מרכבה אחרת.

אשה המסייעת ובו׳ לאשה אחרת
לשם קבלת שבר.
173

כל אשה אשר נתברר שלצורך קבלת שכר
פקחה, נהלה איו ה שפיעה כל תנו עו תי ה של
זונח ב אופן ה מדא ה שהיא מסייעת או עוז ר ת
בידיה, או מכריחה אותה לזנות עם איזה אדם
מיוחד או עם אדם סתם, תאשם בעוון.

החסרח־ עוג שי ם ום זסז־ו ת־ שיק ז ם
קיימת הדעה שיש לשנות את הגדרות המונחים -בית־בושת״
ו״מנהל בית־בושת״ ,כדי לסתום את החודים הרבים
כן רצוי כי יועלו העונשים המבסימאליים למנהלי בתי״בושת
וסרסורים לדבר עבירה וכי השלטונות ינקמו באמצעים חוקיים
ואדמיניסטרטיביים חמורים יותר, כדי למנוע את המשך פעולתם
של אנשים אלה בתקופת־מאסרם (בעזרת סוכנים) ,או
לאח־ שיחרורם.
הדיעה הכללית היא כי אין כמעט כל ערך לעונשי־המאסר
הקלים המוטלים על זונות׳ שהורשעו בשידול למעשה זנות,
או בעבירות דומות. לעתים קרובות עשויים עונשים קלים
אפילו לגרום נזק. על כן יש להחליף אותם בעונש של כליאה
במוסד לזמן ארוך, ו/או העמדה בפיקוחו של שירות־המבחן.

עונשים חדשים אלו יצרו תנאים נוחים לשיקומם וחינוכם
מחדש של קרבנות הזנות.
לצורך זה יש להקים במהירות האפשרית שורה של מוסדות,
בהם תתנהל פעולודהשיקום. מוסדות אלו יש לסייג לפי
קבוצות־ד,גילים של הנשים והנערות ולפי גורמים אחרים,
כגון רמתן השכלית ורמת ההשכלה.
מוסדות אלה צריכים לעמוד גם לרשותן של נשים, או
נערות, הבאות אליהם מרצונן הטוב, או מופנות אליהם על־ידי
לשכות העזרה הסוציאלית (כיום קיים רק מוסד אחד לנערות
עזובות, בנות פחות מ־ , 18 הנמצא תחת פיקוחה של עיריית
תל־אביב, כן קיים מוסד אחד לטיפול בנערות עזובות בנות
פחות מ־ , 14 מכל חלקי הארץ. כל אחד ממוסדות אלה מסוגל
להכיל 30 גערות בלבד).

א כ סניו תלנערחד עו ב דו ת
מלבד זאת יש צורך דחוף להקים אכסניות לנערות עובדות,
בהן יוכלו הנערות הבאות לבקש עבודה בעיר ללון תמורת
מחיר פעוט. במקרים אחדים נתגלה כי נערות צעירות נתקלו
בסרס־רים לדבר עבירה דודקא בשעה שהן שוטטו ברחובות
הערים, כדי לחפש עבודה, או מקום־לינה.
יתר על כן, השלטונות חייבים לחקור את עברם של כל
המבקשים היתרי־כניסה לישראל. החקירה צריכה להתנהל
במגמה להגן על שלומו המוסרי של הציבור. אין להכניס
לארץ אנשים שעסקו בזנות, או בסחר־אדם. מבלי לנקוט
באמצעי־זהירות מיוחדים.
הקמת מוסדות מיוחדים לאמהות בלתי נשואות, ולנערות
שנכנסו להריון ללא נישואין, אף היא עשויה לסייע למניעת
הזנות* .הנשים והנערות מסוג זה, הפונות למרפאות ממשלתיות,
או ללשכת העזרה הסוציאלית, או הנמצאות תחת
פיקוחו של שירות־המבחן, מקבלות סיפול מיוחד.

הצעדהרא שון לזג 1ת
ההריון ללא נשואין, או מחוץ לנשואין החוקיים, חינו אחד
הגורמים החשובים ביותר בחייהן של 4ל 30 מן הזונות, אשר
נחקרו על־ידינו (ראה לעיל) ,וקרוב לוודאי שהאחוז הממשי
הינו גבוה יותר.
בשכבות רחבות של אוכלוסיית ישראל שוררות השקפות
חמורות ביותר על טהרת־המשפחה. השקפות אלו הנפוצות
בעיקר בין העולים החדשים, החדורים רוח דתית ודבקים
בתרבותם ובמסורתם, אינן מאפשרות לאשה, או לנערה, בת
שכבות אלו, לחזור לחיק משפחתה, לאחר שסטתה מהדרך.
הסרסורים וסוחרי־הנשים מיטיבים להכיר מצב זה ולנצל
אותו לטובתם. אחדים מהם בוחרים במתכוון בנערות בנות
משפחות דתיות, אשר חונכו במסגרת של עקרונות מוסריים
קשוחים. הם מפתים את הנערות, מביאים אותן במתכוון
למצב המונע בעדן מלשוב אל משפחותיהן וסביבתן הביתית.
סרסורים אחרים אינם עושים זאת במתכוון. הם פשוט מנצלים
את מצבה של הנערה חסרת קורת־הגג ואמצעי־הקיום, אשר
ניתקה את כל קשריה עם משפחתה. הריון ללא נישואין
הינו, איפוא, לעתים קרובות הצעד הראשון לחיי זנות.

ס ח סו רבב תי ־ מרפא
בישראל קיים כיום מחסור חמור בבתי מרפא לחולי־נפש.
כן קיים מחסור במוסדות מיוחדים לטיפול בילדים ומבוגרים,
המפגרים בשיכלם. מאחר שנתגלה כי הפיגור השיכלי וההפרעות
הנפשיות הם אחד הגורמים לגידול הזנות, רצוי לחסל
מחסור זה בהקדם האפשרי.
נוסף על כך דרוש שינוי קיצוני בדרכי הטיפול בעולים
צעירים שעזבו את מרכזי ההדרכה המקצועית, או החקלאית.
לפני השלמת לימודיהם, או לאחריה כפי שציינו לעיל, יש
להקדיש תשומת־לב גדולה יותר לצעירים, אשר אינם מ•־.אימים
למסגרת תנועות־הנוער, או מסגרת חיי־ד,קיבוץ. יש להקים
מועדוני נוער חדשים לנוער המקופח, לשפר את המועדונים
הקיימים ולעודד את הרחבת פעילותן של תנועות״הנוער במעברות
ובישובי־העולים.
אולם הצורך הדחוף ביותר הוא זה של מינוי רשות מרכזית,
אשד תתאם את הפעולות השונות בשטח המלחמה
בזנות ובסחר־האדם ומניעתם.
* לפי חו קי ישראל שתה מעמדם של
חוקיי ם לז ה של הילדים החוקיים.

הילדים הבלתי

ה מ אוגד הבאבסידדה : 11

שבעת מדור* הפד־צ ח
ניתוח הצורות השונות
של פעולת תעשית האהבה ותאורן-

3ז ה הי ח אוד•
(המשך מעמוד )5

ובבעיות עליהן שוחחו הוריו* .הוא השתוקק
לדעת גם את המתרחש בעולם כולו.
בסוף אפריל 1945 כתב אורי בן ה־10
מכתב לחברו, צ׳יקה, ששרת אז בחטיבה היהודית
הלוחמת, עובד עתה כספרן בגן־שמו־אל.
מכתב זה מעיד על התפתחותו המחשבתית
של הנער :
שלום לן, צ׳יקה.
סליחה שלא כתבתי לכם. כי כל הז מן החופ
שי שלי אני רוכב על אופניים. מחר אחד
במאי. את מו סוליני הרגו, ו ה חזי ת באיטליה
נגמרה. עוד מעט והרוסים כוב שים את כל
ברלין, וסוף המלחמה קרוב. היינו בטיול
גדול, אבל יש יותר מדי לספר עליו.
גומרים לסייד את המאפיה החדשה. חיום
קנו קו מ ביין חדש, ועוד מעט יקנו עוד אומו־משא.
כבר. התחילה הרבייה אצלנו, ובונים
מחסן למכוורת. בונים גם מ תבן לרפת. אתמול
היה לחנה (אחותו של אירי) יום־הולדת של
שנה. מחר אנחנו שוחים בבריכה בפעם הרא שונה.
תוד ה רבה בעד הצבעים.
שלום,
אורו.

נא להכיר את

ז׳ 1רזס ימ נ ו?

.הרומניסט הצרפתי הגדול ביותר של זמננו״ ,אמר
עליו אנדרה ז׳יד — ואין ספק שהוא הסופר ה פו ר ה
ביותר, המרתק ביותר והנקרא ביותו
מכל הסופרים בני זמננו.
250 ספריו הופיעו עד כה ב־ 25 שפות, ב־ 30 מדינות,

במאות מהדורות -וב־ססס 56,000 ,טפסים !
ספרי המתח המעולים שלו מתחילים להופיע עכשיו
בעברית בהוצאת צו ה ר, בתבנית ספר־כיס, בתרגום
משובח ובהידור חיצוני, במחיר עממי של ל ״יאחת.
הראשון בסדרה: מגן ־ ה 1ס 1ד 1שלה רו פ א

על הצד השני של המכתב מצוייר ציור
של חורש. כתב־היד ברור, נוטה בתנופה לצד
שמאל.
במהרה התרחבו תחומי מגרש־המשחקים
של אורי: הוא יצא עם חברי חקיבוץ למסעות
ארוכים בגליל, בנגב, בהרי־יהודה. בכל מקום
היה זה אותו אורי. .מעולם לא שמעתי אותו
רוטן נגד משמעת־המים החמורה, העייפות,
או היבלות, שכיסו את רגליו,״ נזכר שלמה
(עתה טייס) ,מי שהיה מדריכו של אורי אילן
בתנועת השומר הצעיר. ,הוא היה תמיד עליז,
ועליצותו דבקה בחבריו. הוא אהב אח הטיולים
ביחוד את הטיולים במרחבי הנגב.
גם מאוחר יותר, בהיותו חייל בצה״ל, מאן
אורי לגלות כל סימנים של כאב. הוא לא
התלונן אפילו כאשר כוסו רגליו פצעים, עקב
האימונים המפרכים, אפיל כאשר כמעט ולא
היה מסוגל ללכת .״הוא ניסה תמיד שלא
לגלות כל סימן של כאב, או רגשנות. הוא
היסתה רגשות אלה במעטה של קשיחות. אבל
הוא לא הצליח להטעות אותנו,״ סיפרה אחת
מחברות־הקיבוץ, עמידה. ,הוא היה רגיש
וטוב לב עד מאד. הוא היה עדין כלפי בני־אדם
— ועוד יותר מזה כלפי בעלי־חיים.״
חברת־קיבוץ אחרת, מלכה, לא רצתה להאמין
שאורי התאבד . :הוא אהב את החיים
יותר מכל. אדם כמוהו לא היה מסוגל למות
בידי עצמו. קרוב לתדאי שהסורים רצחו
אותו.״ חברו של אורי, אלכם, רק משך ב־כתפיו
ושלח מבט מהורהר למרחקים . :מי
יודע? אפשר שהוא לא רצה למות בידיהם...״

אם כבר. אז בבר
לפני כשנה ראה אורי, זו הפעם הראשונה,
את המתת פנים אל פנים: חברו הטוב, חבר
קיבוץ גן־שמואל, סמל גבי תאלד, נהרג על־ידי
הלגיונרים בקרבת בית־גוברין. ההלתיה
של גבי זיעזעה את אורי. הוא הירבה להזכיר
אותה בשיחותיו עם חבריו.

פיתוח, הדפסה
והגדלת תמונות צילום

^ 11111ג1־ 1ל 1ת
ל רגל

יובל 10 שנים

החל מ־ 15.1.55 עד 15.2.55

ע ד 30 0/0הנחזת

למצלמות ומסריטות,
חלהי והמרי צילום

מטרום 1ט

נותרה לו עדיין שנה תמימה של שירות
בצה״ל, אבל תוכניותיו. לעתיד נתגבשו זה
מכבר. שירותו המצויין בצה״ל היה יכול
להבטיח לו עתיד מזהיר ודרגה צבאית גבוהה.
אבל גם בצבא, כמו בביודהספר, סבל אורי
מעול המשמעת החמורה. עיניו היו נשואות
אל עתיד שונה לגמרי: עתיד של עבודה קשה
בשדה הפתוח.

18 רח׳ אלנבי ת״א, טל 66778 .

אולם אורי לא החכתן לשוב לפלחה, בה
עבד לפני גיוסו. הוא חלם על עבודה עם ציוד
מכאני כבד בחפירת תעלות עמוקות בצפון
הארץ, או בכריית נחושת בנגב.

מכונות חי שוב חדשות ד־ 4בונודות

הוא לא הסתפק בחלומות. כל ימי חופשתו,
כל שעותיו הפנויות היו מוקדשים לשינון
כפרות טכנית ולנסיונות להשתלם על מפל-
צות־הפלדה הענקיות, לשעבדן לרצונו.
אולם חופשותיו של אורי היו נדירות עד
מאד. הוא לא חזר לגן־שמואל מדי שבת, כפי

הגיעו

£ 8אמסכ 1

^081011

למכירה בלירות ישראליות
נא לר שום את המספר החד ש של הטלפון שלי 5—0—3— 2

בלמ 1ט, ת ,א. אלנכי זוז

• א מו של אורי, פייגה אילנית, חינה
חברת הנהלת מועצ ת הפועלות, היתר! ח בר ת
הכנסת הרא שונה (מפ״ס) .האב מנהל את
נגריית הקיבוץ.

שעשו מרבית החיילים האחרים של הקיבוץ.
תמיד היד, לו מה לעשות במחנה, תמיד היה
מתנדב לתפקידים מיוחדים. השירות הצבאי
היה בעיני אורי עיסוק רציני ביותר — רציני
לא פחות מעיסוקיו האחרים. .אם כבר התגייסתי
לצבא, תנו לי להיות חייל. אם כבר,
אז כבר,״ אמר הוא לפני שנה וחצי, כאשר
התיצב בלישכת־הגיום. הוא לא שאף לעבודות
קלות, לתפקידי-משרד רכרוכיים. כי כזה היד,
אורי.
במכתביו הראשונים מן הצבא ניסה אורי
לחנוך את הוריו לאורך־רוח. כתב הוא :
לאחר שהמצב לא איפשר את בואי הביתה
ב שבת זאת, זאת אומרת שעד יום ו׳ ,ה־26
לחודש ז ה — עוד שבועיים — לא אבוא.
ולכן אל תחכו לי וגס אל תבואו לקברני. כי
לא תמצאוני כאן. אני מתאר לי שקשה לכס
לחכות חוד שיים שלמים. אך תתרגלו גם
לזה, כמו שאני מתרגל — וללא בעיו ת מיוחדות.
שלכם,
אורי

חדם; החברה
את חופשתו האחרונה בילה אורי בגו־שמואל,
לפני שישה שבועות .״בילינו את
החופשה יחד, כרגיל,״ נזכר אלכס רוג׳יצקי,
.אורי הוסיף לדבר על הציוד הכבד ולספר
כיצד הוא יפעיל אותו — כאשר יחזור.״
ביום ד,ששי שעבר חזר אורי אילן לקיבוץ־
מולדתו. תל רענן של אדמה תחוחה התנשא
ליד לוח־האבן, אשר על קברו של גבי. מטוס-
סילון בודד חלף ברקיע, ושאונו היה כשאון
רעם מרוחק. כיתת חיילים ירתה שלוש אלומות
אש. אחר התפזר המון המלווים בדממה.
.מובן מאליו, שהקיבוץ יקים לו מציבה
נאד״״ אמר אחד הנאספים.
.לא,״ השיב אחד מחברי הקיבוץ ,״נציב
על קיברו לוח־אבן פשוט ונחרוט עליו שם
ותאריך. הוא לא יבדל מן האחרים.״
אורי אילן ישאר אחד מן החברה.
פזורה ארצות־הברית
המק צו ע: י ה דו ת
,מרבית יהודי ארצות־הברית עסקו במאה
הקודמת בחייטות, ואילו כיום הם עוסקים
ביהדות.״
למסקנה זו הגיעו כתבי העתון היהודי־קנדי
קנדיין ג׳ואי ש קרוניקל, שערכו מחקר
מקיף בארצות־הברית, גילו כי 40 אלף
(מיהודיה מתפרנסים מעסקנות ציבורית :
רבנות, הוראה, עבודה במוסדות־צדקה שונים
ובאירגונים ציוניים ובלתי־ציוניים.
יתר על כן, חוקרי־העתון גילו כי מספר
העסקנים, העולה ברבבה שלמה על מספר
פקידיה של ממשלת־ישראל* רחוק מלמלא
את הביקוש: הקהילות ממש רעבות לכוח
אדם.
המחסור הגדול ביותר מורגש דווקא בשטח
הרבנים. הישיבות והאוניברסיטות הדתיות
השונות מכשירות מאות רבנים לשנה.
הקהילות מוציאות על הכשרתו של כל רב
יותר משמוציאה ממשלת ארצות־הברית על
הכשרתו של קצין באקדמיה הצבאית בווסט־פוינט.
אולם אחוז גדול של המוסמכים
לרבנות מסרב לעסוק במקצוע, עובר לעבודה
במוסדות־צדקד, ואירגונים — .וזאת למרות
העובדה שמשכורתו ההתחלתית של רב
אמריקאי מגיעה ל־ 5000 דולאר לשנה**,
מלבד ההכנסות הצדדיות מקידושין, גירושין
ולוויות.
עו ד 40 אל!* .יחד עם המחסור ברבנים
מורגש בארצות־מברית גם מחסור במורים
יהודיים. הסיבה: משכורתם של המורים
נמוכה ביותר. ,ובוגרי הסמינרים השונים
בוחרים לעבוד בבתי הספר הממשלתיים,
אשר משלמים שכר הגון למדי.
החודש פתח הוועד המרכזי של קהילות
ארצות־הברית בפעולה נרחבת לחיסול המחסור.
המגמה: לגייס תוך מחצית השנה
הקרובה 40 אלף עובדי־ציבור נוספים. סיסמתך,מבצע
:״כסף שיגדל מספר היהודים
העוסקים ביהדות, כן תפחת סכנת ההתבוללות.״

השנה שי ר תו במשרדינו הממשל תיי ם
השונים 291.198 פקידים ופקידות.
** 750 לירות י שראליות לתודש.
העולם הזה 901

אמנות
וסיקר!
הז מרו!ד ה סו סהלבן
(ראה שער)

הצעיר גבה הקומה ( 1.81 מטר) והרזה,
חום השער ומוארך הפנים, שהיה חביב חבריו
בעמדות גבול תל־אביב בחורף תש״ח
לא היה רובאי־חובש־מקלען בלבד. היה זה
כוכב־זמר עולה, שהיה ידוע יותר בכינויו
מוחמר, יא נזוחנזד מאשר בשמו המלא, ישראל
• יהושוע יצחקי. בכינויו המשולש זכה
יצחקי בזכות הפזמון החוזר של שיר שהוציא
לו מוניטין בין לוחמי החזית של אותו
.חורף. שר השיר בגנותם של מוחמר ועבדללה
הטיפשים :
ביו ם בהיר אחד הופיע וזג׳ א מין :
״יללה, יללה, יא עבדללה,
בוא לפלסטין - 1
(,וחג׳ א מין מבטיח שלל וגם נשים).
.״תחזור, אינשאללה, יא עבדללה
,עם קיבוצים שלמים !״

זאחד מ׳ אחד מבתיו בא הפזמון החוזר
•#המרגיע :
״מוחמר. יא מוחמד,
תשב שם ב מנו ח ה,
עבוד, עבוד את אדמ תן
ודאג למ שפחה ו*

וכפי שאפשר היה לצפות לא הסתפק מו־ויזמר.
יא מוחמר יצחקי בהצלחה בין חבריו
לעמדה. .תוך שבע השנים הבאות הפך לזמר
ד״רגש (זמרגש) הבולם בארץ. הוא כבש את
גלי האתר ושעוות התקליטים בהצלחוח־קבע
כאבא׳לה בוא ללונה־פארק (״אבא׳לה בוא
ללונה־פארק /נרכב על הסוס הלבן /
אבא׳לה בוא ללונה־פארק /תהיה גם אתה
חברה׳מן !״)

אבנים• ,מברזלנות לגבייה בחברת החשמל,
מהנהלת חברת הובלה למכונאות אוטומובילים.
מעיסוק
אחרון זה מפיק יצחקי תועלת עד
היום הזה: היה זה בחודש שעבר כשארע
תקר במכונית שהחזירה אותו מהופעה לילית
בבאר־שבע. יצחקי פשט את. חליפת־ד,ערב
המהודרת, שכב תחת המכונית והחליף
את הגלגל.
מה שלא עזר הרבה כשארע, כעבור כמה
קילומטרים נוספים, התקר השני. באין, גלגל
רזרבי נוסף נאלצו יצחקי ומלוויו ללון
במכונית המשותקת עד אור הבוקר.
פרעה, כלש ונודד. לראשונה נשמע
קולו של יצחקי בעליית־גג בראש־פינד״ בר,
נולד לאביו, אז איש חיל־הספר (כיום סמל
ראשון, משטרת ישראל) קלמן יצחקי.
יחד עם יחידת האב נדדה משפחת יצחקי
מדי חצי שנה מתחנת משטרה אחת לשנייה,
הספיקה להכיר את ירושלים, תל־אביב וזב־רון־יעקב,
התישבה לבסוף בפתח־תקווה כשסמל
ראשון יצחקי הפך לתובע באגף הפלילי
של משטרת תל־אביב.
במסע נידודים זה הספיק יצחקי הצעיר
לרכוש השכלת בית־ספר יסודי, להופיע בכמה
להקות תלמידים (בין היתר: בתפקיד פרעה
•מלך מצרים שתלבשתו היתד, מורכבת מסדין
לבן אחד) ולחבר כמה-ספרי בלשים בהוצאת
המאה הע שרים הלא־שכוחה, עוד לפני הגיעו
לגיל בר־מצוה.

בגר החל לחקותו בכל כוחו. התוצאה הראשונה:
המנצח על מקהלת הפועלים בזכרוך
יעקב שלא היה מעוניין כל כך ברגש׳ הרבה
יותר בקול׳ הוציא את יצחקי מיו מן המקהלה.
המקהלן
לשעבר שאינו יודע לקרוא תו
אחד (כמו קרוסבי) אך נחון בשמיעה מעולה,
הוסיף עוד כמה עשרות תקליטי קרוסבי
ע; ספרייתו, בילה מאות שעות לפני הראי
כשהוא לומד לשיר קרוסבית ולבטא תוך כדי
כך כל מלה בצורה הצלולה ביותר.
אמוני־ראי אלה, שבוצעו אחר שעות העבודה,
בהן התפרסם יצחקי כמכונאי־המזמר,
לא היו כל עיסוקו ד,זמרתי של הזמר המתחיל.
אם כי החליט להפוך לקרוסבי הארצישראלי׳
והתאמן לשם כך בשירת זמרת
הג׳ז והסווינג, לא נטש גם שירים סנטימנטליים
יותר׳ אותם היה משמיע בחוג חברתו
בחורשה לילית או על שפת־הים.
חביב, אהוב ומושמץ. ואו שוב התערבה
משטרת פלשתינה (א״י) .משפחת יצ־חקי
יצאה את זכרון, עברה לפתח־תקווה.
יצחק המזמר מצא תעסוקה במחנה צבא
בריטי, לא זנח את זמרתו גם שם• אחד
החיילים, זמר בחייו האזרחיים, ניגש אליו,
שאל אותו .״כבר ניסית לשיר לפני מיקרופון

יצחקי שלא ניסה מעולם, הובא לפני מיקרופון
בנשף המחנה, זכה להצלחה כבירה,
הוא החליט להיות זמרגש. הוא התמסר
יותר ויותר לאימוני הזמרה׳ זכרי לחוזה

״...יין מנוף זנ רון,
מ שו מ רון ו מרא שון
חיש, גרש בל עי צ בון׳...

היה: מ־ .שיר היין הראשון שהוקלט, שיכ בו
יצחק ,״ בפזמונו החוור והמצמיא :
,״הבז גוזג, כי הבת יפת־עינייס
ומנו ננו׳ד מזג, לכבודה נשתה לחיים 1
״ .ה בו יין, לא יחסר ה מזג
יין מזג, י מו יו תן
עוד ועוד קנקן ׳ 1

על שם
בעל־שס-טוב
עשרה דורו ת
•משמש כעין

מייסד החסידות, רבי ישראל
(הבעש״ט) ,ש ש מו מק שט זה
את כ ל. ב כו רי מ שפחת יצחקי,
קמיע להצלחה ווודאית בחיים.

״ו כן ירבו כ מ ון בישראל ׳ 1
כל ידיו את חנן

אחד) ,כשהוא מסלסל בקולו, מושיט
ומנענען לצורך ושלא לצורך, פוקח
עיניו ועוצמן, מתפרץ בבכי עז או מתרכות.

הזמר־הצבר
הפך לחביב הקהל, ביחוד קהל
הנשים. מלבד נערות־פרגיות שצרו עליו בחנויות
התקליטים, ביקשו את חתימתו, הוצף
הוא במאות מכתבי הערצה ואהבה. הזמר
עונה על כל מכתב, מלבד על מכתבי ההשמצה
נושאי החותמות האלמוניות, משתדל
לייעץ למתעניינים בזמרה •,משיב בנוסחת־קבע
למכתבי־אהבה נלהבים מדי :״זה מדי
רציני, לסדר דרך מכתבים ׳ 1
בתור מעריצות מבכר יצחקי נשים מסוג
אב שתי הנערות הצעירות ( )18 , 17 שעלתה
לחדרו אחר הופעה תל־אביבית, עם שתי בנותיה,
ביקשה תמונה חתומה אף היא כתב
לד יצחקי, היודע את ערכן של שלוש מעריכות
תקליטי יצחקי :״כן ירבו כמוך
בישראל 1״
עצבני, רעב ומסלסל. הקרוסבי הישראלי
שר תמיד בעמידה, מהדק לעתים קריבות
ידיו לאוזניו לביקורת הצליל, עצבני
למדי וחסר תאבון לפני כל הופעה. העצבנות
נעלמת בשעת ההופעה, התאבון בא לאחריה,
מתבטא בכמויות ניכרות של מאכלים מזרחיים
או/ו הונגריים (״העיקר שיהיה בהם
פלפל ושיהיו טעימים

מוזג, שוער וגובה. השבוע זכה יצ־
:חקי לשתי הצלחות נוספות: הוא חג את
•יום הולדתו השלושים והקליט את תקליטו
:הארבעים. השתפך יצחקי בתקליטו האריך
:עים, כשהוא מסלסל בקולו׳ יורד ועולה מן
:הטון חליפות, שר בקולו הערב את שיר
והמזג :

*:ם היד, זה שיר היין הראשון, לא היה
מד>,יי!ן המזג הראשון של יצחקי. את ההיכרות
זים היין עשה יצחקי עוד לפגי 13 שנה, עת
עבד ביקב זכרון־יעקב באחראי על מיזוג
ה״לנות וכשוער נבחרת מכבי המקומי. בשנים
הבאות הוא לא הסתפק בעיסוק זה. נדד
מעבודה למשנהה. מבציר ענבים לפיצוץ

זמר־־רגש יצחקי ומעריצות

• יצחקי חותם על תמונתו
,העיקר שיהיה בהם פלפל ו שיהיו טעימים!1

מקהלן, מכונאי וזמר. משך 15 שנותיו
הראשונות האזין יצווקי לשירת אמו,
,לנגינת אביו על הכינור ולתקליטי שירי
ערבה רוסיים שנוגנו דרך קבע על הפטיפון
הגיתי. חינוך מוסיקאי זה נמשך עד שיצחקי
גילה את בינג קרוסבי.באחד הסרטים המוסי־קאיים
של ערב מלחמת־העולם. שירי הערבה
נדחו מפני תקליטי קרוסבי שיצחקי המת־

הראשון ( 30 לירות לחודש) בבית קפה רמת־גני
בשנת .1947 באותה שנה גם הקליט
את תקליטו הראשון הגידי, אמרי לי, מדוע . 1
שהושמע מאות פעמים ברדיו, זכה למכירה
של אלפי תקליטים.
יצחקי התחיל מופיע בהופעות שעה
( 20—10 שירים בני שלוש עד חמש דקות

יצחקי מסביר את זמרתו
״זה מדי רציני לסדר ד רן נוכתביס !׳

יצחקי, הגר בדירת הוריו השלושה־חדרית,
מקדיש שעות מספר ביום להתאמנות קולית.
מלבד שעות הסלסול היומיות הוא מרבה
לשיר בכל הזדמנות (״אני אוהב לשיר באמבטיה,
במקלחת, לפני האוכל, אחרי האוכל
מבלה את יתרת זמנו הפנוי בקריאה.
כיאה ל,מחבר בלשים לשעבר הוא מברר
ספרי־מתח, אך אינו מניח את ידו גם מספרי
פסיכולוגיה ופילוסופיה עממיים.
מה שיצחקי היה רוצה לקרוא: את עתידו.
כראוי להולך בעקבות קרוסבי היה רוצה
להיות אף הוא׳ כאלילו, כוכב קולנוע.

מגן דוד אדום בישראל

ס פ 1ר ט

באולם ה״זידטרוך רמת־גן

עסקנים
ד ח־דב שקצר

במשך 10 ימים בלבד בישראל — 2הצגות בכל עיב 9.15 — 7.15

נציגי בית״ר בארץ היו מאז ומתמיד מיעוט
בהתאחוויות הספורט למיניהן. ואין איפוא
כל פלא בכך שהם עסקו בחיפושים מהמורים
אחרי שותפים נאמנים.
לאחרונה כמעט ונשאו החיפושים פר״.
התאחדות הכדורגל התפוצצה עם פרישתם
של נציגי. מכבי, ואנשי בית״ר התחילו להתרוצץ
מסביב לאנשי הפועל, בתקווה לזכ-־ת
מן ההפקר, הודיעו בפה מלא כי הם תומכים
בהצעת הבחירות החדשות להתאחדות.
נצ גי הפעל היססו תחילה לקכל את היד
הבית״רית המושטת. אולם ברגע בו החרימו
נציגי מכבי את הבחירות החדשות,
לא נותרה להם ברירה: התמיכה נתקבלה.
נציגי בית״ר היו מסוחררים מחדוות ניצחון.
הם היו משוכנעים כי עתה יינתן להם
להשמיע את קולם ברמה — דבר אותו לא
יכלו לעשות משך שנים, עקב הסכם הפיפטי־פיפטי,
שהיה קיים בין הפועל !מכבי. הם
היו בטוחים גם כי ההסדר החדש ימנע בער
ירידתה של קבוצת בית״ר תל־אביב לליגה ב׳.
שותפות האריה והכבש. כל התהוות
נגוזו תוך פרק זמן קצר. עוד בראשית
ירח הדבש, מיד לאחר בחירת המוסדות
החדשים של ההתאחדות, החלו אנשי הפועל
פוזלים לעבר בודד,זוג הקודמת, מכבי. גם
אנשי בית״ר גילו כי ד,שותפי ת החדשה
דומה במידה רבד, לשותפות של אריה וכבש.
החרטה הנסתרת הפכה גלויה רק לאחר
החלטתו של ב ודהדין העליון לכדורגל בקשר
למשחק האבויים, שנערך בין מכבי
פתח־תקווד, ומכבי חיפה (הטולם הזה .)900
נציגי בית״ר שראו כי החלטה זו עלולה
להביא לידי ירידה ם; פית של קבוצתם התל־אביבית
לליגה ב׳ ,פנו להפועל, ביקשו בקשד,
קלת־ערך: לחרוג ימן הנוהל הרגיל׳ לערוך
השנה משחקי ליגה בהשתתפות 13 קבוצית
— הסדר שיאפשר גם את השתתפותה של
בית״ר תל־אביב במשחקים. נציגי הפועל
סירבו.
הסירוב העלה את חמתם של הבית״רים.
אולם החימר, פרצה החוצה רק השבוע, לאח-
שנערך המשחק בין מכבי חיפה ומכבי פתח-
תקווה מחדש, הסתיים בנצחונה של הקב צה
החיפאית. כתוצאה ממשחק זד, נחרץ דינה
של קבוצת בית״ר תל־אביב סופית: היא
תרד לליגה ב׳.
עתה לא היה עוד לנציגי בית׳יר מה להפסיד•
הם עזבו את התאחדות הכדורגל, הציעו
השבוע לכנס את נציגי שלוש אגודות הספורט
לוועידת שולחן עגול ״כדי לבנות את
ז ספורט הישראלי מחדש, ברוח של אחוות.״
הבית״רים לא הסתפקו בהכרזות סתמיות.
הם הגישו להפועל ומכבי שורת הצעות
לנוסח ההסכם, אשר יחתם בין האגודות.
מ: בן מאליו כי חלק מן ד.ד,צע.ת היה מכוון
למילוי תביעותיה של בית״ר.
אולם כבר בראשית השבוע היד, ברור
כ־ הצעות אינן עתידות להפוך למצ-אות.
הפועל הוסיף לעשות מאמצים לחידוש בריתו
עם מכבי. אמר אחד מנציגי מכבי לעסקן
של בית״ר :״בקרוב נחתום מחדש על
הסכם הפיפטי־פיפטי — ואז נסדר אתכם.״

הצגת בכורה ארצית
בחסותו האריכה של שר הבריאות מר י. סרדין

ב ום הרביעי 26 בינואר ב־ 9בערב

הו פעתה או ר חי ס: ליאונל המפטון
ותזמורת הג׳ז המפורסמת ביותי בעולם
25 מנגנים, זמרים, רקדנים־כושים, כוכבי סרטים וטלויזיה,
בתכנית הבידור המיוחדת שלהם.
כרטיסים להשיג: תל־אביב: משרד ולין, בדיהודה רוקוקו״ ,״שרותרוך,
רדיו־אוניון (דיזנגוף) .רמת־גן! ,רכניץ״ ובקופת הזירטרון, משעה 5אחה״צ.
הסידור האדמיניסטרטיבי בידי ואימפרסריו מ. ולין, ת״א, בן־יהודה , 1טל.26709 .

סנת 1955הגיעה -
ה מו בן אתהדקראת

ה ע תי ד !

מדי שנה בשנה מחריפה מלחמת הקיום ורק בעל מקצוע המצויד בידיע־ת מבוססות מצליח לעמוד
בפני דרישות שוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. הבטח, איפוא, את עתידך והפקד את הכשרתך
־,מקצועית רק בידי המוסד המנוסה כיותר והיחיד כמינו בעולם כולו.

המכון העברי להוראה והשכל.־! בירושלים
בפקוחם של

המכונים הבריטיים להביסה ומרעי המסחר
דחוב בן יהודה ,2ודד - 1259 .ירושלים
יתרונות ההוראה שלנו !

שיטת למוד אינדיבידואלית לפי מתכונת מרכזגו בלונדון.
אין צורך בספרי למוד — הכל נכלל במחיר הקורם.
מבחר של 900 קורסים שונים בכל ענפי המהנדסות, המסחר וההשכלה הכללית^
הכנה לבחינות אוניברסיטאיות ומקצועיות המוכרות בכל רחבי תבל.
ותחיבות להצלחתו של כל תלמיד בבחינות הגמר שלו.
20 שנות נסיון בשיטת הוראה בכתב בארץ.
התיעצות מקצועית והדרכה משך כל תקופת הלמודים.

הידעת י כ־״ 400/מהנבחנים (מחוץ לאנגליה) שעמדו לאחרונה בבחינות של ההתאגדות
הבריטית למהנדסי רדיו הוכנו על ידי המכונים בירושלים 11

התענין וקרא באחד המדריכים המקצועיים שלנו שיישלח אליך חנם :
״הזדמנויות במהנדסות״
״הזדמנויות במסחר״
לימודים בטכניקה ומדע

לימודים במדעי המסחר והכלכלה.

כדו רגל

״השכלה כללית״ אל ירושלים:

הכנה לקראת בחינות הבגרות
תבזבז את מרצך על נסיונות — שלח את התלוש, כתוב או פנה ע־ד היום
למרכזגו בירושלים או לאחד ממשרדי באי כוחנו בערים הגדולות :
רח׳ בן יהודה 2

ת ל ־ א בי ב: שדר׳ רוטשילד 15
חיפה: רח׳ הבנקים

ה קי רקםהג דו ל
מרביתם של ששת אלפי הצופים, שנאספי
בשבת שעברה על מגרש הפועל ב פו לא
התעניינו במיוחד בטכס חלוקת גב ע־שסירא :
הם באו לראות ולהיווכח אם נצחוני. של
קבוצת הפועל תל־אביב על קבוצת מכתי
תל־אביב היה מקרי, או לא.
הצופים באו על סיפוקם עוד בראשית
המשחק. ה ,ברר כי אותו הפסד של מכבי
היה מקרי בהחלט׳ בא, כנראה, כתוצאה
מר,עורם של שני היוספים המבל ם בלונדין

נא לשלוח לי את המדריך שלכם חנם,
אני מעונין
בקורם

נתניה:
נצרת: רח׳ כאנוק .28
רח׳ הרצל 19

שסעןוה מורפס צ ד ניר המיוצר ביוסראל •*11

מפ ערי ניר שדאל־ם ־ אמריהא״ם בע״גג חדרה

(העולם הזה .)899

הפעם הצליחה הקבוצה לפתור את בעיית
היעדרם של גולדשטיין ומרימוביץ, הביאה
שני ממלאי מקום צעירים, שהצטיינו במשחק
קירקסי, רב־להטוטים.
במשך שבעים דקות מתוך תשעים קירקסו
אנשי מכבי על פני המגרש, עש: בהגנת
כדורגלני הפועל כמו בתוך שלהם, סיימו
את המשתק בתוצאות 2:1לטובתם.
היד, זד, ניצחון גדול לפרטטיז׳ה של מכבי,
למרות העובדה שקבוצת הפועל זכתה בגביע.

ק 1לנ 1ע סרטים שתי גשי ו דו כ סי ת
אשה ללילה אחד. מבוסס על המחזה
מאת אנה בונאצ׳י על אודות הרוזן ד׳אורי־ג׳י
(ג׳ינו צ׳רבי) ׳,המאוהב בז׳רלדין, זנונית
צרפתית, מצווה על ראש הכפר (פאולו סטו־פמ)
׳ בו הוא מבלה חופשה, לאתרה למענו.
בן אחיו של ראש הכפר, אנרי (ארמנדו
פרנצ׳וליני) ,כתב אופירה, ובכדי לשכנע את
הרוזן שיממן את ההצגה — הריהו אומר לו
כי ז׳רדלין היא אשת אנרי, משכנע אותה
שתתחלף עם אשתו האמיתית, א קטביה(ג־ינה
לולובריג׳ידה).
מכאן עד הסוף מסתבכת העלילה יותר ויותר
עד אשר הרוזן, מרומה על ידי שתי הנשים
גם יחד, חוזר אל אהובתו מאז — הדוכסית
הגדולה מפארמה.
הסרט בוים בלי הצלחה יתרה בידי מאריו

ידועה כג׳ון קרופורד. ,היא אחת הותיקות
שבכוכבי הוליבוד (גיל רשמי )47( :ובעלת
המזג הפחות נ ח בבירת הקולנוע. בפיות
שותפיה לשעבר של השחקנית בעלת העינים
מלאות העצב והפה הרחב אף מלים קשות
עליה. אמר ג׳ק פלאנם ששיחק לצדה באימת־פתע
, :אינני חפץ עוד במריבות. לא אשחק
עוד עם קורפורל לעולם.״
אפילו ג׳ף צ׳נדלר, שמזגו הנוח היה למופת
בהוליבוד, התקוטט עם ג׳ון בעת צילומי
הנקיבה שעל חוף הים, נשבע לאחר גמר
הסרט שיתרחק ממנה בעתיד. שחקן סטרלינג
היידן, בהיר־השער, איש נוח למדי, סרב להופיע
לא מכבר בתכנית טלביזיה. הסיבה :
ג׳ון קרופורד הופיעה באותה תכנית.
נשים מחבבות אותה עוד פחות. אמרה
מרסדס (כל אנטי המלך) מקמברידג אין
בכל הוליבוד די כסף לשכנעני בו לשחק בסרט
נוסף עם ג׳ון קרופורד.״ מלחמות מריט
ות נהלה -ג׳ון עם במאיה ומפיקיה וסכסוך
שהיה לה עם מארילין מונרו העסיק את כותרות
העיתונים בארצות הברית שבועות רצופים.
קרופורד
היא מאותם שחקנים (ברבארה
סטנודיק היא דוגמה אחרת) ,שבאו להוליבוד
בעת הסרט האילם, נשארו, למרות משברים
קשים של פופולאריות. שמות שאפשר לכשף
בהם בקופה.

—בב!וזיר״ בגוזז1
***בורנמעו^ה
20 סייג רי רו! 250 פר׳

יומן ה חד שו ת
מאה בי ד טיג *,
• ״האם חייבת שחקנית לשמור על כבוד
עצמי?״ זעקה לואלה פארסונס, רכלנית הוליבוד.
מספר אחד, בטורה המתפרסם בלמעלה
מאלף עתונים יומיים ברחבי ארצות־הבריוק
המשיכה בעלת לשוך הרע שחקנית מסוימת
עשתה את עצמה — ואת אמריקה —
ללעג ולקלס בארגנטינה דוזקא, מקום בו
הפרסטיז׳ה שלנו (ארצות־הברית) בשפל ה־מדרגה
...היא שחקה בפני העתונאים, רדפה
בלי בושה אחרי היפהפים. המקומיים. התנהגות
מבישה בהחלט !.״

אווה גרדנר
התנהגות מבישה בהחלט

קאמריני ; הצחוק שהוא שיאב מן הצופים
אינו עומד ביחס ישר להומור הצפון במצבי־העלילה.

ר כז־ ה בו ג ד
לאחר שנים של נדודים באולפנים שונים
ובסרטים ממדרגה שלישית ורביעית חוזרת
ג׳ון קרופורד אל אולפן מטרו בשפע של צבעים,
תלבשות ותפאורה, כשהיא מהווה את
מרכז־הכובד הבלתי מעורער של שיר הלפיד.
ג׳ון היא ג׳יני, שחקנית במה־זעירה
מצליח־ ,השוברת פסנתרן סומא, טיי( ,מייקל
ווילדינג) שאינו מהסס למתוח על עבודתה
בקורת חריפה, דבר הגורם לה שתפטרו
מעבודתו. אולם לאחר מכן היא ניחמת על
מעשה, מעסיקה אותו שוב. בהיוודע לה כי
טיי מתידד עם מוסיקאית צעירה (דורותי
פטריק) ,מגרשת אותה ג׳ני.מן החזרות בחרי-
אף. היא מין טיפוס כזה.
אז נפרדת ג׳ני מעל טיי, המסרב להילוות
אליה בסיבוב תיאטרוני. אך אמה (מרג׳רי
ראמבו) מגלה בי העיוור מאוהב בבתה והכל
מסתיים בנשיקה.
ג׳ון קרופורד מגלמת שוב דמות לפי רוחה.
אשה קשה שאפתנית, משתלטת, בעלת מזג
קשה. היא תמצא חן בעיני אלפי אוהדיה.

האשה השנואה.

לוסיל לה־סאר, ה
קרבן
הרכילות: שחקנית־בעלת־פרופיל־קלאסי
אווה גארדנר, שלאחר הפרדה מעם
פראנק סינאטרה התמחתה ברדיפה אחרי זכרים
לטיניים. אמר אחו מהם , :אווה היא
האשה המושלמת.״ לכשנשאל מדוע, השיב
בחיוך לאטיני רב־משמעות.
לכשנשאלה שלי וזינטרס מדוע נפרדה מעל
וויטוריו גאסמן, השיבה , :הוא היה כורך
סביבי את זרועותיו, מחבקני ומתוודה שהוא
שחקן גדול.״
• לאחר שהוקמו בישראל המסכים הסי־נמסקיפיים
הראשונים וחברות פוקס וורנר
התחילו להציג עליהם סרטים רחבי־ממדים,
החליטה גם מ. ג .מ. להצטרף למירוץ כיבוש
השוק הישראלי: בראשית מרץ תציג סמיו
בכמה בתי־קולנוע ישראליים פסטיבאלים,
שיכילו כמה תותחים סינמסקופיים כבדים.
בין התותחים: הסרטזמר שבע בלות לשבעה
אחים, עם ג׳ין פואל והוזארד קיל: אבירי
ה שולחן העגול, עם אווה גרדנר, רוברט טייל,׳ר,
מל פרר * בריגאדון, עם ג׳ין קלי, סיד
צ׳אריס ; הנסיך הסטודנט, עם אן בלית, אד־מונד
פורדום וקולו של מריו לאנצה ; רפסודיה,
עם אליזבט טיילור. וויטוריו גאסמאן.
9בתשובה לשאילתה של חבר־פרלמנט
אנגלי בדבר הוצאותיה האישיות (הפטורות
ממם הכנסה) של ד,כ כבת הבלו נדית דיאנה
דורס, הכריזה היא , :אני מקבלת בין
אלף ל־ 3000 מכתבי הערצה בשבוע. לכל
אחד מן הכותבים אני מחזירה תמהה. מכוניתי
עולה לי הון עצום ועלי להזמין ׳אנשים
רבים לארוחות ומשקאות. כמובן שכוכב־קולנוע
מרויח יותר מפקיד, אבל הוצאותיו
עצומות.״

בקצרה

אורות

ה כיו

לילותשעשועים. אחד הסרס־זמרים
הטובים שנראו לאחרונה בארץ, לקהל
בעל חוש אבחנה ...והומור. נאנט פאבריי
וג׳ק ביוקאנאן. גם פרד אסטייר וסיד צ׳אריס
בתפקידים הראשיים.
אורותהכרך. אולי סרטו המושלם
ביותר של צ׳אפלין. לכל הקהל.

ד צונך ב שי ע ר חו ק ו* 3ה
השתמש• במברשת

המפיץ: חיים ב־וך רזד כפר גלעדי 1תל־אביב

טלפון 5750

מבחר הקלטות של ישראל יצחק•
על תקליטי ״הד־ארצי״:
״£ 041#1

שלוש מטבעות בבריכה /זנזיבר
נינה נינה /שיר המזג
סבא פיקולינו /לנו הלילה
ג׳מבוליה /מצאתי את אשרי
כלה כלה /על הכל צפצף

דלילה /עוד נשיקה וחסל
בת הדרום /ג׳וזפינה
שלום לך פרים /לא איכפת
בנדרו /או׳ מיי פאפא
לונה לונרה /הלילה האחרון.

היש לדבא בי ...
בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?

״דפא״

— רה׳ שלמה המלך

׳103

ת ל ־ אביב טל 24495.

בריכות
מי־מרפא
חבישת כוץ כמו בקרלסכד
וישי או מכריה כמו כן אמבטיות ערבול (1 !>*411 סס.ע־11 גף\ / 0חדי זיעה טורקי /
מחלקה מיותרת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי ריימטיזם /עומד
תחת הנהלה ופקוח רפואי

ספ רי ם

לחישות תמוהות על הפרסים הספרותיים
של עיריית תל־אביב נשמעו כמעט מראשיתם.
נוצר הרושם כי הם נעשים, כחלוקת שלל,
על פי תור. בשבוע שעבר התגלה כי רושם
זה מוטעה במקצת. אהרן זאב בן־ישי, לשעבר
חבר מערכת הארץ וכיום עורך פרסומי
עיריית תל־אביב וממונה על פרסיה, הסביר
במכתב למערכת הארץ כי רק הודות
ללחצו הוא זכה המשורר אורי צבי (רחובו
ת הנהר) גרינברג, אליל אצ״ל וסופר הוצאת
שוקן בפרס ביאליק.
דברים אלה גילה בן־ישי, בעצמו אוהד
אצ״ל וגרינברג וותיק • ,בהתגוננו מפני
האשמה כי השנה מנע הוא בלחצו את •מתן
פרס כיאליק לגרינברג בפעם השנייה. התגוננות
זאת לא עזרה לבן־ישי, שזכויותיו
הספרות־ ות רבות בעיקר כמרכז וועדת השמות
העירונית, בה היה הוא זה שהציע אר.
שיטת הקבוצות לרחובות צפון ומזרח תל•
אביב (רחובות נושאי שמות מלכים בקבוצה
שכנה, רחובות נושאי שמות נביאים במרוכז,
רחובות משוררים, אומנים).

תרגום

סו ד ה שי פו ט

משומט 4 ):קו * א

^11 44

פרסי ם

ממש, לא רק בחנויות הספרים אלא נם בדוכני
מוכרי העיתונים זכו למכירה יפה,
החלו יוצאים במהדורות נוספות.

#יוזד * !

איש חיפה, נחום דרורי, נוסע קבוע וכמעט יומי כקו חיפ ה-
תד־אכיכ, זיהה את עצמו ראשון. אמר חוא כקכדו את הפרם
הראשון, של 15 לירות :״לו הייתי אום?,את כל כרטיסי
״אגד״ שאני קונה משך חודש אחד היה זה מגיע ליותר
מ־ל 1,לירות!״ אהד הוא הסכיר מדוע הוא נוסע כ״אגר״ :
״פשוט מאד, אצל ״אגד״ יש לי תמיד אוטוכוס. אני סוחר
ואינני יכול להיות קשור לשעות יציאה קכועות- -1
על נימוק זה חזר, כמעט מלה כמלה, משה לבנה (למעלה,
כע גול) המזדהה השני. לכנה אמנם אינו סוחר, אך כסטד
דנט התכניון(בניין, שנה רביעית) יודע הוא את ערכו של
הזמו. כשהוא נוסע לכיתו התל־אכיכי כערב שבת הוא אינו
רוצה לחכות לשעת יציאה קבועה. הוא מבכר לגשת לאוטובוס,
המחכה לו בתחנה, לעלות עליו מיד ולנסוע לביתו.

שופט, השופט אחרון. שלושה שופטי
פרם ביאליק, הסופרים נתן גורן, מרד-
כ• סביב ובנימין יצחק מיכלי, חיכו שבועיים
אתר המועד הקבוע לחלוקת סרס בי; ןיק
(העשירי בטבת) ,בלי שישפטו על הראוי
לפרס (המשוררים־המועמדים: אברהם שלונם-
קי וגרינברג) .האשים מיכלי: בן־ישי אינו
מניח לשופסים לשפו* .הוא מנהל את ישיבותיהם׳
יועץ להם מה לעשות.
בן־ישי, מחבר חוברות הומור חד־פעמיות
(לעזאזל, פרה אדונזה, דחליל) בשעות הפנאי
שלו, לא איבד את חוש ההומור שלו, הציע
להקים וועדת שופטים (בלשון הניסוחים העדינה
— וועדת פירושים) שתשפוט בינו
לשופסי הפרם.
אשר לסרס עצמו, היה אפשר להניח שילך
בדרכי אחיו הצעיר, פרס טשרניחובסקי לתרגומים,
שגם הוא לא חולק השנה, במועדו,
בחג הסוכות, לא יחולק, כנראה השנה
בכלל.

ספרי־כיס
סוד תמכיו־ה

יום ראשון ,9.1.55 ,שעה !0.35

יום חמישי ,13.1.55 ,שעה 15.12
אתה אחד מאלפי הנוסעים מדי י ם בקו הישיר מתל־אביב לחיפה ומחיפה
לתל־אביב, איתו מקיים אגד בדייקנות׳ נוחי ת ומהירות תוכל גם כן לזכות
בס סי הזיהוי. לנוסע הראשון בתמונות שלמעלה שיבוא ויזהה עצמו כמערכת
•העולם הזה, תל־אביב, רחוב גליקסון ,8יוענק מרם של 15ל״י במזומן. השני
במזדהים יזכה בפרס של עשר ל״י במזומן.
עובדי אגד ו. עולם הזה אינם יכולים להשתתף במזהית.

משך שבועות מספר הצליחה הוצאת ספרים
חדשה ילקוט, להשתלם על שוק הספדים
החיפאי, למכור ספריה הראשונים ב־ 15 אלף
טפסים הספר. הסיבה להצלחה: הגיבוי הנאמן
שילקוט, יליד מועצת פועלי חיפה, קיבל
מהוריו, וועדי הפועלים במפעלי התעשייה
החיפאיים, ילקוט סיפק את ספריו לחברי
ההסתדרות במחיר 500 פרוסה הספר,
קיבל את היתרה 450 ,פרוטה, כנראה בהש־תתם־ת
קרנות התרפות והחינוך של תעדי
הפועלי*
השבוע יש להניח, יללי הקרנות .׳לגיט
העלה את מחיר ספר־הכיס החיפאי למינימום
ההכרחי — 950 פרוסה הספר.

סוד הגשים

הקומיסר החטיבתי מגרה, איש מחלקת החקירות
הפליליות של משטרת פאריס, הוא
גיבורם של 150 ספרים שיצאו מתחת למכונת
הכתיבה של דורז׳ סימנון, הסופר־בקבלנות
הצרפתי החי בארצות־הברית•
סימנון, שהספיק לכתוב ב־ 42 שנות חייו
250 ספר, שזכו לתפוצה כוללת של 56 מיליון
טפסים ב־ 25 לשונות, יצר את מגרה, גיבור
ספרי המתח. כדי לתהות בעזרתו על המניעים
המביאים את האדם לידי פשע, על הרגשות
הכמיסים והמדוכאים המתפרצים לפתע במעשה
אלימות.
במגרה וסודו של הרופא תוהה מגרה,
המוצץ בהתמדה את אחת משש מקטרו־תיו
(בדיוק כמו יוצרו סימנון) על קנקנו של
רופא־שיניים מזדקן, המתמחה בלקוחות עשירות
וחולות־לב אותן הוא נושא לנשים, לפי
תור, ומהן הוא מתאלמן, לפי אותו תור.
הפתרון הוא אמו הישישה של רופא־ד,שיניים,
תאבת הכסף וד,קמצנית (,היא סופרת
את חתיכות הסוכר במסכרה*) ,המרעילה את
נשותיו כדי שתוכל ליהנות, יחד עמו, מכספן
המונח במטבעות זהב בקופת הברזל הגדולה
של הרופא (מגרה וסודו של הרופא — ז׳ורז׳
סימנון — הוצאת צוהר — 150ע׳).

החי
ח קי ר ה מו קדמת
בתל־אביב, העליב נהג מונית את אחד
הנוסעים, חרף ונידף אותו, גילה רק למחרת
היום, כאשר נעצר על־ידי המשטרה, כי
הנוסע היה שופט של ביודהדין לעבירות־תנועה.

ביו! ש בי ר א
ביפו, בעת משחקי הכדורגל על גביע
שפירא, תקף שמעון שפירא, אוהזי קבוצת
בית־׳ר, את יוסף שפירא, אוהד קבוצת מכבי,
נעצר, לאחר ששבר על ראשו רגל של
כיסא.

תנ אי ם חוידיי ם
בבאר יעקב, סרבה הרבנות לאשר את הסכמת
אשתו של מגדל חזירים לקבל גט
מבעלה, בתנאי שהבעל יתן לה 25 חזירים
ו־ 5חזירות הרות,

התרשמות אי שי ת
בצ׳אטאנוגה, ארצות־הברית, מסר חכר
מועצת העיריה, ססיבן וורדליי, דין־וחשבון
על המצב המצויין של תעלות־הביוב בעיר,
הועבר כעבור שעה קלה לבית־החולים, לאחר
שנפל לתוך תעלת־ביוב פתוחה, שבר את
רגלו.

אחד דא הרהר. מו׳־לים תל-אביביים
רבים שהרהרו בהצלחת ילקוט, חישבו ומצאו
שלו יכלו הם להיות בטוחים בתפוצה
הגדולה הנקבעת מראש על ידי הזמנות תעדי
הפועלים, ייתכן והיו גם הם יכולים להזיל
את מחירי ספריהם (מחירו של ספר עברי
נע כיום בין שתיים לחמש לירות) .כי ״-
מקרה זה יכלו לתתר על העמיליס לקמעונאים,
ומגיעה עד לי 40 אחוז ממחיר המכירה,
לחסוך בהוצאות הובלה עקב ההזמנות
המרוכזות למקומות העבודה.
מו׳׳ל אחד לא הרהר הרבה. היד, זה גלילי
לוי, מו״ל הוצאת ספרים חדשה, צוהר, שהחליט
לבסס את הצלחת ספרי־הכיס שלו
על טיבם בלבד. הוא כרך את ספריו שתורגמו
לעברית משובחת (אחד ממתרגמיו :
אוריאל שלח, הידוע יותר בשמו יהונתן
וטוש) ,בעטיפות מבריקות, נוחות לעין, מכרם
במחיר העממי של לירד, אחת.
התוצאה: ספרי צוהר (על האחרון שבהט,
ראה להלן) שנמכרו כיאה לספרי־כים של

פ ת רון סו טי

• בן־י שי היה היחיד ש הגיב ב שעתו, ב עורך
ש בו עון ירו שלמי ברא שית שנות העש רים,
על המש מר, בא קריעת עבר הירדן ה מזרחי
מג בו לו ת הבית הלאומי בג ליון מחאה
גדול ומיוחד.

בבאר־מנוחה, כאשר נכנסה ארנבת לאחד
הצריפים, שהיה מלא אדם, התישבד, בשלווה
על הרצפה, פתחו הבחורים בוויכוח סוער
אם לצלות או לבשל אותה, עברו מחילופי
דברים למהלומות, הפסיקו רק לאחר שגבר,לה
הארנבת מפני השאון, נמלטה החוצה.

טי פו ל על־יד הלם
בתל־אביב, לאתר שבוששה העירייה לשלם
אח הוצאות הטיפול בחולי־הרוח המוחזקים
על חשבונה במוסדות שונים, החליטו המוסדות
להביא חמישים חולי־רוח לבית־ד,עירייה,
להשאירם בחדרו של ראש העיר, עד אשר
ייפרע החוב.

•אוא זוחל
בירושלים, הודיע משרד המסחר והתעשיה
י כי ישראל תייצא לאירופה מטען של 5000
צפרדעי מאכל, מסען קטן יותר של צבים

כ ב סי ם מ לו כ ל כי ם
בקהיר, איים קבלן מצרי לרצוח את השגריר
הבריטי במצריים, אם לא יוסיף הצבא
הבריטי באיזור סואץ למסור לו את כביסת
החיילים לניקוי.

אנשי

ב שלם
נור .0יה
שדו. שדו -ואין פרס
ההדדעד. שבאר״ בחודש שעבר, גמודסניה
ובישרו: כי לא יחולק פרס גובל לשלום
לשנת 1954 הוסברה רק השבוע. אם כי
עצם אי־ההענקה לא הפתיע במיוחד (מאז
מ׳סד הפרם ב־ 1901 לא הוענק ב־ 15 שנים
שונות, רובן שנות מלחמות עולם) היה בפי
יירעי דבר הסבר מיוחד מדוע לא זכה איש
לפרס השלום , 1954 השנה הראשונה מאז
הדם מלחמת , 1945—1939 בה שרר שלום
בכל רחבי העולם.
לראשונה הוצעו שמותיהם של עשרות
מועמדים • לפרס, המוענק עבור ״אלה שעשו
את המאמץ הגדול או המעולה לאחוזת העמים,
לביטול או קיצוץ הגייסות ולקיים
אי קימט כינוסי שלום ׳.לבסוף הוחירי.
נועדת הפרם, המורכבת מחמישה חברי פר־לטנס
נורבגיים, רק מועמד אחד: ראש
ממשלת הודו, ג׳וואהרלל נהרו.
גם נהרו לא היה איש השלום המושלם-
ברוב של שלושה נגד שניים איבד הוא את
סיכויו לפרס. הוא לא היה שוחר שלום
במיוחד ביחסיו עם פקיסמן, כשהדבר נגע
לארץ המריבה קשמיר. קבעה הוועדה :״אם
כי נהרו מציע פתרונות שלום לבעיות שאד
העולם, הוא לא הציע פתרון כזה לבעיית
קשמיר.״
דאז נזכרו החמישה בשר החוץ הבריטי,
סיר אנתוני עידן, שקידם את שלום העולם
כהסכמי לונדון ופאריס לאיחוד מערב אי־יופר״
אלא שאז גם נתגלה הקוץ שבאליית
הפרם אם כי חמישה הח״כים באוסלו היו
מוכנים להעניק את 15 אלף הלירות לעידן
ולהכתירו כחתן פרס לשלום ,1954 ,לא יכלו
לעשות זאת. משום מה לא סרח איש להגיש
את שמו של עידן לוועדת השופטים שלושה
חודשים לפני התכנסותה, כפי שהתקנון
דורש.
וכך יצטרך סיר אנתוני להמשיך לפעול
למען השלום, שלא על מנת לקבל סרס.

מ תנו ת

עשרים הרפובליקות הדרום־אמריקאיות.

לפני שדויד בן־גוריון שם לשדה־בוקי־בנגב,
הספיק עוד לבקר בכפר־הדרוזים בגליל׳
זכה במתנת כבוד נאד : .כיפת ראש
דרוזית. לא הוחסר גם חלקה של אשתו,
סודה, שזכתה הפעם בסל נצרים קליע־יד.
יותר רחב־לב היד. ראש־ממשלת תורכיה,
עדנאן מאנדארם בהגיעו, בשבוע שעבד,
לבגדאד. למארחו, ראש ממשלת עיראל,
גורי אל״פעיד, הביא מתנה סמלית ויקרה:
שלושה כלי נשק, תוצרת תורכיה — רובה
צבאי׳ רובד, צייד ואקדח.
דאש ממשלה אחר, קונראד אדנואר
המעתדגרמני, חגג השבוע את יום הולדתו
וד9ד במסיבת שתייה עם ארבעה בניו ושלוש
בנותיו. הפתעת המסיבה: מתנת בקבוק
חלב, מאת שר החקלאות הגרמני לקנצלר
אוהב המשקה.
יום הולדת 79 חגג ראש ממשלה גרמני

לי דו ת

הצעות קוסמות: יציאה לארצות־הברית א
מסע הופעות לטובת מלווה העצמאות או
נ חדל מסדר הפרשים בעדלידע ד׳תל־אביבית.
שפירא, שכמעט נולד על סוס, הכריע לטובת
השדלודע, בה יופיע כשהוא רכוב על סוס
המנצח סרג׳יו צ׳ליבידקה החלים א
שים קץ ללבטיו, הוסיף לרשימת דירותיו
דירה חמישית, הפעם בתאאביב. צ׳ליבידקר.
שרכש דירה בכל עיר בה שהה יותר משבועיים
רצופים (ניריורק, בואנוס־אייריס, רומא
וברלין) הגיע להחלטה זאת אחר שסיים
את שבוע שהותו העשירי בארץ.
מבקרי מוסיקה איטלקיים נהרו בהמוניהם
לבית האופרה לה־סקלה במילאנו, להצגת
הבכורה הארופאית של האופרה דויד, שמחברה
דארמס מיו, הציגה לראשונה בקיץ
שעבר בירישלימ תגובת המבקרים על האום
רה הנמשכת ארבע שעות ר 24 דקות היחד,
צוננת, התלהבה יותר מאיכותה המספרית :
500 משתתפים׳ 1200 תלבושות 125 ,תחבולות
הארה שמות.

סו ד ה שיסו־ הגזוז

• ביניהם: אף לא נזופנזד אחד מ>!בר
לנזסז הברזל.
•י הנשים האפריקאיות היו תמיד קצרות־שיער.
נשים סיניות רבות קיבלו את התסרוקת
הגברית עוד עם הקמת הרפובליקה הפס־סיזב
שאר נשי אסיה שסרו על שיעד ארון.
העולם הז ה 901

עבד אל-חכים.

פחות שמח היה חלקו של בן מצרי אחר :
פואד חשני, שחגג את יום הולדתו השלישי
מחוץ למולדתו, בגלות רומא, יחד עם
אביו, מלך מצרים לשעבר פארוק.
בצרה אחרת מצאה את עצמה א לי זכט,
מלכת בריסניה. אחד שאיבדה את שעון
היד שלה באחת מאחוזותיו״ ציווה מזכירה
לערוך חיפושים אחר השעון בעזרת 0־
גמ״שים (מגלי מוקשים) שהעלו. אחר שעות
חיפושים רבות, חרס בצלחותיהם.
לא סמן את ידו בצלחת ההומוריסטן
אפרים (רדד גדיא) קישון. הוא החליט
לנצל את ידיעותיו בעברית, התערב עם כל
מכריו המושבים־עצמס־לבלשנים־מובהקים על
ביטויין של מלים נדידות, זכה בשש התערבויות
בזו-אחר־זו, בתך שתי אמת
ישראליות.

התלב טויו ת
אבי הסומר, איש פתח־תקווה אברהם
שפירא בן ה־ 84 התלבט השבוע בין שתי
אופנה מגיפת התסרוקת הנשיית הקצרה ששטפה
לאחרונה על פני שלוש יבשות״י, עורר תמהין
רב, בעיקר במחנה הגברים: מה גרם לכך
שבנות חתר. יתחילו לקצץ בקצודזזיהן ז
התשובות על השאלה היו רבות ושונות.
ודו שאמרו כי התסרוקת זולה יותר, או נתזה
יותר. אולם תיאוריות אלו לא היו משביעות
י*ון: התברר כי הטיפול בשיער הגזוז קצ־רות
ממושך דקר הרבה יותר מן הטיפול
בשיער הארוך.
מסתרי השיער הקצר פוענחו רק החודש.
המסענחת: לואים לינג, כתבת האופנה של
היומון הנידיורקי הגדול ניו־יורק ם־ינזס, שהיססה
משך שלושה חודשים בספרי הים־
סוריר״ העלתה כמה עובדות מעניינות!
• התסרוקת הגשיית הקצרה איננה תופעה
חדשה. היא הופיעה פעמים רבות בהיסטוריה,
ביחוד בתקופות של תוהו ובוהו, שבאו בעקבות
מלחמנת ומהפכות. בין השאר מחפה
תסרוקת זו את יזון לאחר המלחמות נגד הפרסים
את צרפת בתקופה שלאחר המהפכר״
ואת איטליה בתקופת מיגור שלטון מוסוליני.
• הופעת התסרוקות הקצרות כרוכה בתופעות.אופיניות
אחרות: חשיפה מכסימלית
של חלקי הגוף השונים והכרזת חרם על
מחוכים. לאחר המהפכה הצרפתית נהגו ה־נשים,
במשך תקופה קצרה, להתהלך בחזה
חשוף.
• התסרוקת הקצרה היא, בדרך כלל,
סימן ראשון לתקופה של פריצת כל התחומים
המוסריים.
התיאוריה הכלכלית־היסטורית של לואים
לונג השביעה את רצון הגברים, אך חוללה
סערה במחנה הנשים האמריקאיות. הכרתה
כוכבת אודרי (חופשה ברומא) הפבורן, קצו־צת־השיער
:״אלה הם דברי הבל חסרי כל
יסוד. אנו מקצצות את שעדותינד אך ורק
מפני שדד, יותר נוח*.

רודן מצדים, גמאל עבד אל-נאצר בן
ה־ ,36 נתפנה השבוע לזמן קצר ממשפטי
היהודים והאחים המוסלמים קיבל את מברכיו
לרגל הולדת ילדו החמישי (בנו השלישי)

אבי ״השומר״ שפירא
על סוס אביר

נוסף: וילחלם פיק המזרזדגרמני, שמד
כיריו חיללו מתחת לחלונו באבובים לכבוד
יום החג, הביאו לביתו פנקה־ארובות פתום,
על־מנת שיתחבק עם פיק, יביא לו בכך
מזל בשנתו השמונים•
יוחד צעיר הרגיש את עצמו נשיא ארצות־הברית
דוויים אייזנהואר שפתח בתם־
,ריסי הרזאה (ארוחת־בוקר: אשכולית. לחם
קלוי וקפה) ,שינה גם מנוהג קריאתו המקובל.
במקום קריאת ספרי־מתח, אהוביו
מימי הצבא, החל קורא, לאחרונה, ספרי הים־
טוריה, בניין סירות מפרשים וגידול בקי.
הסיבה להתעניינות בבקר: עדר הפרות
המשובחות מגזע אברדיז אנגוס, הרועד, בחוותו
הפרטית של אייזנהואר.

הצל חו ת
למזל מיוחד במינו זכה ח״כ קלמן כהגא,
רב ואיש פועלי אגודת ישראל. כשביקר במסיבה
שנערכה בקיבוץ פאג״י חפ׳ך חיים,
השתתף בהגרלת 100 פרסי ספרים, זכה
בספר על הגאון מבני־ברק. התזון־איש. מחבר
הספד: הרב קלמן כהנא
עוד יותר הצל ח זמרגש בינג קרוסכי.
אחר שסרסו זזג־ר״נזולד הלבן זכה להיות
סרס הקופה הששי בהיסטוריית הקולנוע
(הכנסה עד כה 12 :מילויו הלר) זכר,
גם תקליט הסרט להצלחה מרחבית נדירה .
הוא נמכר בלבנון ובמצרים ב־ 6000 חתיכות.
לא כל כך הצליח בלבנון מנחם בגין,
השוהה כעת באיטליה (ראה מכתבים) .כשהגיעה
המהדורה הערבית של ספרו המרד,
לביירות, פרסמו שלטונות הלבנון צו־ד״יד
רמה, הפקיעו את המדד מחנויות מוכרי־הספרים.
מהדורות לועזיות של המרד אחרות,
שלא הופקעו: האנגלית׳ הצרפתית
והספרדית.
ח״כ חירות אחר, ראש מסה אצ״ל לשעבר
חיים לנדאוי יצא לחיץ־לארץ אף הוא,
כשבדרכונו מסרות הרבד יותר רחוקות:

זכר תיו!
בפותחו את שנת הרמב״ם, במלאות . 750
למותו, הזדרז ח״כ הפועל המזרחי יצחק
רפאל, הודיע במסיבת עיתונאים על גילוי
משובז בין ספרי הרפואה הרבים שהרמב״ם
כתב בערבית מצויים לא־מעטים הדנים במח
לזח מין.
גילוי אחר מן העבר הקרוב יותר העלד.
פכיר־כל־ד,גדולים חנא. גילה הוא, השבוע,
כיצך הקימו הוא וחבריו, עולי העלייד. ד,ש־נייד״
את בנייניה הראשונים של מרחביה,
בניגוד לחוק התורכי :״היינו משקים את
השוטר התורכי הרבה יין והוא היד. ישן
דאגתנו בונים בינתיים משהו, כל לילה רפת
או איזה בניין אחר*1
חנא לא הסתפק בגילוי זה, הסביר גם
מדוע הוא מקדים להופיע׳ מדי בוקר, בבית
הרעד הפועל של ההסתדרות. אמר הוא לפקידי
הרעד הפועל! ״לו הייתי מקבל משכירת
כמוכם אז גם אני הייתי מאחר קצה,
אבל אני לא מקבל משכורת ן״
שכר אחר היה מודד, לפי ילקוט הכזבים
של שב עון לאהד ת העבודה משא, ככור
שיטרית בעת היותו, לפני 25 שנים, שופט
שלוש בטבריה. כאשר היה קורה לפעמים
ונהג מתפרע בכביש צפת־טבר ה היה מובא
לפניו ופותח ״אדוני השופט, גם מודה. וגש
לא מודה* היד. שיטרית מודד לו מידה
כנגד מ דה, פוסק :״בעד החלק המודד— .
לירה. הלאה 1״
הלאה שונה הסתתר מאחורי זכרון אחר.
היה זה, כפי שילקוט הכזבים סיפר השבוע.
״בזמנים ההם כשבגרוש ה ה הור ורק מע־סיג
הסתכלו דרכו על החיים.״ באותה תקופת
״היו חוליות פלמ״ח מסיירות לעתים קרובות
בצד השני של הגבול ומחפשות בין השיחים
יהודים שירוחם היד. משאיר בלילה עם פתקה
להסביר הלאה.״ ירוחם: א ש השליחיות
המיוחדות של ההגנה במרחב, לאחר מכן.
רב־סרן ירוחם כהן, שלישו של יגאל
אלון וכיום בוגר האוניברסיטה למדעי המזרח
וכתבו של יומון לאחדות העבודה,
למרחב.

אני מרגישה כמו גבורה של רומן
בעל 800 עמוד. יגאל, המעריץ שלי,
זה שהיד. משגר לי מדי יום ביומו,
בדיוק של שעון מכתב, כתב מכתב
לי ולחברי במערכת, שהוא מתאבד
בגללי, משים שלא השבתי לו אהבה.
בקיצור, יגאל. אם אתה קיים אי־שם,
ורצית למתוח אותי — הצלחת, אם
נכון הדבר או לא, הצלחת לסחוס ממני
דמעה. והיות ועברתי על כל׳
העתונים ולא מצאתי כל דבר ביחס
לגויי. שנמצאה בסביבות באר־שבע,
הריני. נושמת לרווחה. ואנא, יגאל,
אל תשלח את רוחך להתלוות אלי
בכל מקום, כפי שכתבת. זה מאד
בלתי נוזז,

בסתענינים

של שה צעירים ) 901/4161 שגילם ח ס מו -
צע הו א .* 5אינ םמר בי םלספר על !!1ל־מם•
כלמת שהם או מ רי ם הי א ש כל ח-
נו ש אי ם היכולי ם לעניין ב חי רו ת, יכולי ם
ל עניו נ ם או ת ם. אול חי פ ד, במקרהח־דוי
ד. הם מו סי פי ם ש בנלל קרב תם ה מקצו
עית ל מ כו ניו ת. אין ה ם יולי ם עניז נ די ר
א צל ם.

או לי ה ם?
י רו של מיו ת
תל מידו ת־ ש מיני ת
ל שתי
( ) 9 0 1 /4 7יש סי בהמ ענינ תמאד לר צו ת
להתכ תב עם י רו של מי ם דו ק א. ס טו דנ טי ם
או בונ רי ט כניוז. מ ב לי ל ה כי ר ם. חר עיוז
להתכ תב עם אנ שי ם ה־כולי ם לנו ר לידז.
מ בלי ל הבירן. או אם לו ל פנ שםבר חו ב
ולא לר עתשאלה הם — קו ט ם לחן מאד.
ל כן אין הז שו א פו ת א פי לו ל הכי ר או ת ם
ב מ רו צ ת הז ם!.

אם חיא, אז גם אני
( ) 901/418 או מרבפש טו ת ש הו א מי כן
להתכ תב עם נ ערה. ש ח או תלכ תו ב לו.
על כ ל נו ש א• ..הי א נץ ע שרים ו א רב ע
וב על ה שכ ל ה תי כוני ת.

כלי ס^וה, בלי העמדת פגיט
צעיר בן . 26 יליד האר ץ. ה או מ ר על ע צ מי
ש הי א ״ שק ט. רציני ..ו עו ד 901/419
רו אהבהתכת בו ת דבר מ עניו י מו עיל מאד.
ה מ עניז. ל דב ריו. שאפשר לנחיט לפי כתב
זזיד אתת כו נו תי ו ו או פיו של ה כו ת ב.
זאתו עו ד בהכרה של פני ם אל פני ם,
אפשרלהסתתרתחתמפוה ולא להח־נלו
ת ב פני הזול ת. בהתכת בו ת. לדע תו. אי(
מ קו ם להעמדת־פנים• אם יש ב כו כאלה
! .מ ס כי מו ת או ננ תננ דו תלדב ריו, מ דו עלא
תבי עו לו זאתבכתבז

קצת מטירפת, כבקשה
5צ עי ר בז הע שרים ש אני מ ציג ה בז ה
( ) 901/420נמאסלר או תמס בי בו אנ שי ם
שפויים. כנ ראה. ח ו הסי בהש הו א רו צ ח
להתכ תב עם נעדחבס בי בו ת . 19שפרם
ל א הב ת תי א ט רון ו א מנו ת. תהיה קצת ״ מטו
רפת ״ .כ לו מרב על ת שנ עונו תהמת־נלי
ם. לדע תו בל שון שנונ ה ו עו ק צני ת ו־א
הבת־מתי חה. עליה ל חיו תנם רציני ת ל עתים
ולאב רו ר לי אםנם זח נ כ לל ב־שג
עון).

די נמאס •
״נמאסכברלש מו ע על. ב חורים ב עלי
דם׳ ו או פנו עי םושכל ״ .צו ע ק 9 0 1 /4 2 1
.חנונםל אנ שי ם פ שו טי ם ל חיו ת. י אי פ ה
הם ז ב קי צו ר. אני מ עונייו להתכ תב ע ם
נערת פ שו ט ת. שנ סרה בי ת־סס ר י סו די ו עובדת
כ מוני. לאס לוני ת ונ או תני ת. נילי
... 18 וחצי• בי ת -ססרסק צו עי מ א חו רי...
רצויה חי פ אי ת.•.״

אני, אד השמלה ל
מ א חו רי המספר )901/4221מסתתרתנע רה
בת 22 שנב ה ה הו א 161ם ״מ. מ ה
אדבר. א ש אי ר לה אתר שות־הדיבור,
ו ב כו :״ מ בנ ה־נו סי. כ סי שידידי או מ רי ם.
הו א בנוי וי פה להפ לי א. ו ב סי כו םכל לי
או מרי ם ש אני ח מו דה מאד. אינני רו צ ה
לה שוויץ בז האדמה אני א ש מה ש אני
״ודעת זאת ( באמת. מהז ) ול מ רו ת ש אני
שו מעתזאתל עתים ק רו בו תמאדוב כל
זאתהאמת היא ש אני לאב טו חהבכד
ו א פי לו כ ש אני הו לבתבר חו ב ו מי ש הו
לו ח ש לי איזה יו פי. ק שה לי לד ע ת למר.
הו א • מ תכון. או לי או לשמל תי.
ובכן. עיקר ר צוני להתכ תב עם ב חי ר
שגילו יהיה מ 21-עד . 30 עם נו בהלא
פ חו ת מ־ . 170ה רן מ ש עליו ל היו ת ר ציני
ועליז נם יהד. עליז ל חיו ת מ עני) ונ בון
בצרות חו ש־הימר וב עיק ר ב על הו פעה
מ ק סי מהממש> .יש לי חי בה מיו חדתל אנשים
ח מו די ם) .נו ש אי םלהתכת בו ת
אהיה מו כנ הלהתכ תב על כ ל נו ש א מעניין
ובעיקר על ס פ רו ת. אד,כה ו קולנו ע״ .

אמוד זאת כפרחים
נגי — :אי נןי כול ל הר שו תלעצמך
ל קנו ת לנ ע ר תך מ תנ ה יקרה ליו ם הו לד ת ה.
לד עתי. זר. פרחים, ססר טו ב. או זיני
כרטים־ם ל תי א ט רון הם מ תנו ת י פו תמאד,
כ שהן נמס רו ת ב חיו ך וב מי ל ה חמימה*

כל הפוניז אלי, הן לשם פרסום מכתבו
והן לשם העברת תשובה של
מכתב שפ1רסס, מתבקש לצרף בולים
בסד 500 פרוטת).

מאוזן . 1 :מפלגתו של דבומינסקי ; .4לכל אשד. שתיים ;
3רטוב ; .9מין ; .11 גם ביום זה אץ עובדים ; .14 רשיון
חופשה לחייל ; .16 היא פוגעת בפרי הדר ז . 19 עשד בשלישית
; .21 עיר ערבית ; .24 אחד מעשרים וארבעה הספרים ;
.26 בראש העיתון ; .30 אותו משלמים למדינה; .32 דפוק על
כל 33 בשמלת נשים ! 35 חברה להפצת עיתונים
וספרים ; .36 צמר ופשתים יחדיו הם כזה ! .38 תיאטתן
ישראלי ; .39 נכד יצחק ! 440 אוכל צמר ; 32 מלת ברירה ;
.43 מצוי למעלה ; .45 אות ; .46 כלי בשודמת ! .48 סניף
תנועת נוער ; .49 הלוכם בבנלוכס ; .50 אתת מ־ 48 מדינות !
.51 ריפובליקה במזרח ; .52 אחיו של גד ; ,53
נרו יאיר ; .55 אות אנגלית ; .56 בכל דלת ; .58 מספר
מזל ; .59 לו היה בישעיהו פרק נוטף היד. זה פרק זה; .60 גדל
בציילון ; .61 נשיא ישראלי ; 63 האיש בבית המרקחת ;
.66 תוצאה של בוץ ; .68 לנושא זה הוקדשה הרפורטז׳ה
הראשונה של העולם הזה .71 ; 900 רעדה ; .73 טובה לידיעה
וטובה לשאלה, או *זה בארמית ; .75 יסוד חימי ;
.78 נשיא תורן של בית־המשפם הפחתי בתל־אביב ; .79הענקה
; .81 הכלי בחיל שריון ; .82 על כל מטה ; 34 מיניסטר ;
.85 סופר אידישאי ; .87 בת זוגו של התיש ; .88 אותו של
צ׳רצ׳יל ; .90 אבי שלושת הבנים ; .91 חיל נשים ; .93 התם
בצפון ; .94 בעל נטיות רומנטיות ! .95 נמל סובייטי ; 96
שופט ; .97 צורת הסומך של פה ; .99 שליחו של המ׳׳ם ;
.100 שר החוץ של פולין ב־ .102 5 1939״לך — מארצך
וממולדתך 103 ללדת ועת למות 105 שמו הפרטי
של סמאסס 107 אחת מפעולות הטייס ; .110 יותר קל
משבר ; .112 שאון ! .114 מקום השדיים ! .116 נחשל,
מפגר .120 :גבולנו המערבי ; .122 לפיכך ; .123 מפלגה
דתית ; .125 שקר ; .126 מלוך פאר ; .128 עדה במשפט
קסטנר ; .129 היד וביד 130 באנייה ובבית הסוהר ; .132
בעזרתו נע הנכה 133 נישא ! .135 מפלגת המרכז ; .136 גיל

ח לו שלתשבץח צי ־ סנ ק

הכתובת

המצוות ; .138 מושב מלכות> .139 בירת גירזילנד ; 140
לא כל מת מגיע אליו ! .141 כללי, בלועזית ; .142 לירה
ישראלית 143 כך !״ סיסמת האצ׳׳ל ! .145 בו מוכן
היין ; .146 אדון, בגרמנית ; .148 תריסר ; .149 מלת
קריאה ; .150 הקצר בפרקי ירמיהו ; .151 הוא איננו
ממונה על גך עדן ; .153 הפעולה המתבצעת בפרייה ; .156
ירק ; .158 מוסד מזרחי ; .161 הבעל הראשון ; .163 מכונית;
.165 השלב הראשון בהכנת בהמה למאכל ; .167 סבו של
אנוש ; .168 משכמותו מורכבת שווייץ ; .170 מוכר ; .171
יישוב באיזור בית־גוברין 173 למה שכל פעולה ציבורית
זקוקה ; .174 למה שכל זוג יהודי זקוק, לנישואיו ; .176 מראה
כיוון ; .177 אל בבלי * .179 מכלול אניות ; .180 קריקטוריסטן;
.182 משלט מפתח במבצע נחשון ; .183 עיר אנגלית 184
עיר אפריקאית ; .185 חייל צד,׳׳ל שצויין לשבח על מעשה
גבורה.
מאונך .2 :אליעזר לבנה, למשל ; .3הגבוה בהרי אפריקה;
3הצעיר בכבשים ; 3בשדות .7 ; 1948 אחי שם 1
3לשעבר מלכת הולנד ; 3כינוי רומז ; .10 פתי ; .12 מלת
הכללה ; .13 נהר אסיאתי אתך ; .14 לחם .15 1בן נח ;
. .17 ניצבו כמה״ נחלים .18 ; -סוסו של כל אדם ; .19
זבולון לדינה ; .20 נהר באירופה ; .22 שני עמודים ; .23
הקפה המובף מראש ; .24 ידיד ; .25 חיית הפרדסים ; .27״בך
ה׳ חסיתי, אל אבושה לעולם -מתחיל פרק תהילים זה .28 1
...הנחלים הולכים אל הים 29 בת־קול; 31 לישו היתר.
כזאת, אחרונה ; .33 גדוד לוחמים ירושלמי ; .34 מה ששם
קץ לכתב סתר ; 36 אמביציה ! 37 פעולתה של השמש, כל
בוקר ; .39 אאר, דנים כתבים אסורים ; .41 דייר באותו בית;
412 ישוב על חופו המזרחי של הכינרת ; 414 כלבה ידועת־שם
! .45 יש של קסם ויש על העין ; .47 טוב, כשהוא עשוי
בשר ; .48 אותו מטיל שופט ; .54 אחת מארצות־הברית ;

37 פעצמד, מוסלמית ; .60 כתובת מקובלת ; 31 סרן, לסי
תפקידו ; 32 שמו הפרטי סינגמן ; 34 בלבד ; 35 לכלי
נשק ; 36 היום בשבט׳ החשוב לאילנות ; .67 היום באב,
בו היתר, שפחה ביהודה ! .69 קץ הנישואין ; .70 מלת
הגבלה ! .71 סוד ! .72 חמש עשרה ; .74 חוטם ; .75 בו
עוסקת הפיסיקה החדישה .76 .ברחובות שותפים לה העירייה
וחברת החשמל ; .79 נשק נגד־טנקי ; 30 יחידת מרגפות ;
32 קרוב משפחה על־ידי נישואין ; .83 אישיות תנ-כ*ח
מאוחרת ; .84 בשדות, אחר הקציר ; .86 מעט־מזעיר ; 37
חלק הנעל ! .89״תני ...אל ידי .90 - 1שתיל ; .92 אקדח ח סי;
.98 נסיכות אירופאית .101 :רפובליקה סובייטית ; .104
בירה אמריקאית ; .106 דורון 108 טנא ; .109 מספר פרקי
תהלים ; .110 לו היה בירמיהו פרק נוסף, היה זה פרק זה ;
.111 הסוחר שלכטר בפרשת רוזנברג ; 112א׳ .עני ; .113
מרכז; .114 שבועות; .115 קול חוזר; .117 אותו גובה
אשכול 118 פעמיים שלוש ; .119 גם ; .121 המושבה הצפונית
ביותר 123 לפיד בעמק בית־שאן ; .124 פשע פלילי
הקל מרצח 126 מולדת ; .127 שמה הפרטי של השחקנית
ליי ; .129 ישוב בפרוזדור ; .131 קיצורו של אליהו ; .132
בלעדיו אין הרכבת נעה .134 :שי ; .135 האשד, השנייה ;
.137 עבריין ; .138 ראש חודש תשרי ; .144 גיבור העדלח־פ;
.147 ממנו בגדים בתים רבים בטוקיו ; .150״הוא לא״״
הוא עוד חי 151 משחק המלכים ; .152 חמשים ותשעה;
.154 האות השבע־עשרה ; .155 רחל לבנימין ; .156״וחסד
ורתמים .157 ; -ההוא במשהו ; .159 שבעה ומאתיים ; 460
תואר אצולה ; .161 אלוהים> .162 קול הפרה ; .164 דוב
יוסף 165 החודש הבא ; .166 את מקודשת לי 468 ; -
סוף ; .169 הרו האחרון של משה 171 כלי מלאכתו של
המורד 472 ; ,כלי־נגינה .173 :לא עדין ; .175 תבואר.176 ; ,
כמו ,11 מאוח; .178 אכרם הוקם נתיב בהרי ירושלים :
.179 פקודה ; .181 אפי האב.

בין שולחי. הבתרון בצירוף התלוש
:ין הולקו 40 פרסי ספרי

חזרה לתחילת העמוד