גליון 905 מתאריך 17 בפברואר 1955

הצבא משתלט ער רוסיה * לידה חדד המדרגות

מס׳ 905
שנה <5
ב״ה שב ט
תטעט״ו
<7.2.1955
המחיר:
350 טרוטת

סי 15ר

חי עו:

מלו

הפלאפל

העורך הראשי

אורי א מרי

השבועון

המצויר

מערכת

מכתבים

לאינסורמציד

עורך משנה

ראש המערכת :

דוב איתן

•לום כהו

עורך תבנית:

עורך כיתוב :

סימה אילן

שי לביא

הכתב הראשי:

הצלם הראשי:

עמנואל פרת

דן ברנע

השתלבות, או התבדלות י
מבתכו של יהודה שקולניק על השתרבוה ה (העולם
הזה ) 903
ביז ם דינות־העולם יהודים מעמיד את הבעיות הנורליות של ישראל באורז
הנכוז. אם נמשיך ללכת בדרכו של עזרא הסופר,
לא זו בלבד שננציח את הניטו, אלא אף נגיע
לטראנריה של חורבז שלישי.

ד״ר א. זק, תל־אביב

חברי המערכת :
ז זשכועוז

לאינפורמציה

חאמלי

פשה בן־אפרים. יחיאל בשן. גיגה נבי. לילי גלילי,
רותי ורד, בוזי זהבי. יוחנן ורבקה זראי. אוסקר
טאובר. אביבה סטן, עמוס קינן, סילבי קשת.
אברהם רפפורט.

עורכי המהדורה האנגלית :

ביל מלמו, דניאל שטרן.

הממונה על המהדורה הספרדית:
השבועון

הבפררי

שלמה הררי

?אינפורמציה

רח, נליקסון 8תל־אביב. מען המברקים:

הצייר הראשי:

״פולמפרס* ת. ד , 136 .סלפון .26785
בע״מ.
העולם הזה
המוציא לאור :
דפוס ישראל בע״מ, ת״א סל.23204 .

שמואל ברתור

מנהל מבצעים:
שלמה

אדיר

עורך דפוס:
משה

אור

מנהל מעבדה:
דוד

טוויע

איו המערכת אחראית עבור תוכו המודעות, מלבד עבור מודעות המתפרסמות תחת הכותרת
״דו״ח לצרכן״ .״דו״ח למתבדר״ .״דו״ח לנוסע״ וכו׳ המוכנות על־ידי חברי המערכת ונבדקות
על־ידם. המדור ״דו״ת לבוחר״ כולל מודעות מטעם מפלנות וארגונים ציבוריים אשר איו המערכת
אחראית לתוכנן ולעדות המובעות בהו. ושאינו משקפות בשום צורה שהיא את דעות המ׳ורכת.

לפני כמה שבועות הודיע לך המדור תצ מצפן
פית
של העולם הזה כי השבועון
עומד להיסגר. השבוע נתקיימה הנבואה. ה ש
בו עון נסגר. היה זה ה שבועון השלישי ש ניסה
בשנה האחרונה להתמודד עם העולם
הזה — ושילם את המחיר בחיסולו. שני ה אחרים
היו תבל והאומה.
איני שמח לאידו. כמה מעורכיו הנם חברי
הטובים. ומי כמוני יודע כמה עמל, כמה חר דה,
כמה מאמצים קדחתניים מושקעים בכל
גליון של עתון !
אולם אין אנו פטורים מלשאול כמה שא לות,
שהן נושא מתאים לדיון ציבורי רציני.
לשם מה הוקם העתון? כמה אלפים הוא
עלה י ומי שילם את המחיר י
לפי אומדנה פרטית, הפסיד מצפן בחצי
שנת קיומו כ־ 30 אלף לירות. עד כמה שנודע
ברבים, מו מן העתון על־ידי חברת שדות,
אשר הגורם המכריע בה הוא הקיבוץ־המאוחד.
אני חושב שמותר לי לאמר כי בצורה זו או
אחרת שולם ההפסד על־ידי התנועה לאחדות־העבודה.
במלים אחרות: הוא בא מפרי
עמלם של אלפי חברי הקיבוצים, העובדים
עבודה מפרכת גם בלאו הכי.
מישה׳ו — ואל ננחש מיהו — יזם את
הרעיון שכדי לקנות אחיזה ב ציבור הרחב,
:,המואס במפלגות -ובבטאונים מפלגתיים, מו־טב
להקים ; עתון׳ ״בלתי־מפלגתי״ ,״בלתי :תלוי״
,שי שר ת אתי המפלגה בצורה מוסווה.
לצורך זה הושקע הכסף. אולם מישהו זה
טעה. יפה מאד כשעתונאים יודעים להתחכם.
אולם אי־אפשר לבנות עתון על התחכמות.
הציבור הישראלי הוא הרבה יותר מדי פיקח.
והארץ היא הרבה יו תר מדי קטנה.

מבחינתנו, דרכו של מצפן הוא הלק ממתכונת
כללית יותר,
וכף פנתה מחט המצפן מן הרגע הראשון
לכיוון הכשלון.

כשנולדה המערכת של העולם הזה -היתר,
ביטוי של המחאה הציבורית הגדולה נגד
המשטר המפלגתי המעובש. לא במקרה נישאה
מערכת ז ו על גל חיילי תש״ח המשתחררים.
ציבור זה זכר את חווית המלחמה, עת נשטפו
כל המפלגות מן הבמה, מלוות ב בוז המאוחד
של הנוער העברי הלוחם שקם על רגליו. צי בור
זה גם ראה את ההמשך: הריאקציה של
המפלגות, שהשתלטו שוב על המדינה החד שה,
חיסלו כל שריד וז כ ר של חודית־הרעות
שקמה ברעם הפגזים.
היה ברו ך לנו מן ׳הרגע הראשון כי המפל־גות
לא יר פו ממאמציהן לחסל בטאון בלתי•
תלוי זה. ז!ן ידעו כי כל ביטוי עצמאי, כל
תופעה שהיא מחוץ למסגרת, י ש בה סכנה
לעצם קיום המשטר הזה. כל מפלגה היתד, מע דיפה
שע תון זה יצטרף בגלוי למפלגה י רי בה,
ובלבד שלא יישאר מחוץ לתחום, כהו כחה
חיה שאפשר להתקיים מחוץ למסגרת.

.־ פשוטה ההתקפה הראשונה באה בצורה
וחסרודחכמות: החרמה. התגברנו על שלב

ייי

זה בנקל — היו די אנשים הגונים בארץ,
וגם במנגנון השלטון והמפלגות, כדי שעתו!
זה יחדור לכל פינה. במקום שנסגרה לפנינו
הדלת הקדמית, חדרנו בעד הדלת האחורית.
החרם נשבר, פרט לכמה מוסדות המצפצפים
מטבעם על דעת־הקהל.
אחרי שלב זה באה המערכה השניה —
השוחד. פה ושם הוצעו הצעות. ראש־עיר
מסוים הציע שנעבור לעירו, נהנה מחסותו,
נקבל שיכון מתאים. הוצעו לנו השקעות־הון,
שו תפויות ״בלתי־מחייבוח״ .אולם עתון
זד, נשאר כפי שהיה, עני, חסר קרייזלרים,
חסר־שיכון ובלתי־תלוי.
אחרי כן באה, כידוע, ההתקפה הגלויה :
פצצות, מעשי־שוד, התנפלות. התוצאות :
אפס. כל אשר השיגו המתנפלים היתד, עלית
קרנו של העתון גם בעיני הספקנים.

עתה עדים אנו לשלב הבא, והוא המסוכן
ביותר.
כל מפלגה, כל חלק של מפלגה, חולמים
שאפשר ״לדפוק את העולם הזה״ על־ידי
הקמת העולם הזה מדומה, באיצטלה של עתון
בלתי־תלוי. הסועל־המזרחי הקים את שבועונו,
הנראה כפארודיה של העולם הזה. מצד אח־דות־העבודה
בא מצפן. שני עתונים אלה לא
הגיעו במכירה חפשית אלא לעשירית תפוצ תו
של העולם הזה.
עתה מספרים, כי אבא חושי, אותו יוצר
פורח של מיכצעי־פרסומת, יוזם עתה פיבצע
דומה: עתון בלתי״תלוי כביכול! שיושקעו
בו רבבות לירות, יחולק לקוראים נמעט חי־

.01 הכסף יבוא במישרין או בעקיפין ממו•
עצודסועלי־חיפה המפא״ית — מוסד שתיבתו
כלפי גילויים בלתי־תלויים הוצגה לקהל בצורה
משכנעת בימי שביתת־הימאים הגדולה.
החשבון הוא אותו חשבון: יאמינו הקוראים
שאמנם זה עתון בלתי־תלוי, ייהנו מן הסחורה
המבריקה שתינתן להם כמעט חינם, יתרגלו
לקרוא את העתון — ואז, בבוא העת, ייעלמו
העורכים הבלתי־תלויים, ידאגו משקיעי־הכסף
לקו הנכון. כי הרי מי שמשלם למנגן, יקבע
את המנגינה.
מלבד ההתחכמות שבדבר, י שנו עיר צד
צי בו רי: מי ישלם? לא חשוב כיצד ייר שמו
הכספים בספרים, ואיזה דרך רשמית יעברו.
המשלם האחרון יהיר, הפועל הפשוט, המונה
את פרוטו תיו ומשלם את המס להסתדרות
כדי ליהנות מהגנה מקצועית ו מ שרות רפו אי
— לא כדי לממן את החלומות האימפריא ליסטיים
של קיסרות אבא חושי ויו סף אל מוגי.

הבעיה
העתיקה כיותר בעולם
רוב המצוות והאיסורים של הדת העברית ה־הזה
) 902 מטרתם
כדומה בעניני מוסר (העולם
פשוטה: הדרכת העם בכללי היגיינה. אשר יכלו, לפי
נסיונם של כדמונינו לעזור לאדם במלחמתו ב מחלות
השונות. אם נזכור שתרופות יעילות לא
היו אז בנמצא, נביז שכל מאמץ לשמירת ברי אותם
של הנוף והנפש היה חשוב ביותר לאדם
ולאומה. מכאן ההוראות על נטילת־ידיים. ברית
מילה. מאכלים כשרים. מנוחת שבת ועוד.
...בתורה היו מצויים פרטים על אודות מחלת־הזיבה,
שהיתה נפוצה ביותר. הכדמונים ניסו
לאתר מחלה זו בשתי דרכים: הרחקת החולים
מי המחנה ואיסור הזנות. נראה כ• המלחמה ב מחלה
הינה נם הנורם למלחמה בצורות השונות
של הפולח! האלילי, בהן תפסה הזנות מקום חשוב.

ד״ר מ. זידמן, וזל־אביב
הדו״ח הסודי של משרד הסעד על הזנות (העולם
הזה ) 901 מאשר כמה עובדות מחפירות, אשר
עד כהידועות ברבים. הוא מספר כי
לא היו
רועי־הזונות רואים בפרוצות הצעירות את רכושם
מעבירים אותו זה לזה תמורת סכומי־הפרטי,
כסף
שמנים. אפילו ההורים הרוצים לחלץ את
בנותיהם האובדות נאלצים לשלם כופר־נפש. היש
לזה שם אחר מאשר עבדות נסה ונלויה? ה חושבים
שליטי-ישראל להמשיך במשטר הפקרות
זה. בו פורחים העושק וניצול־האדם באין מפריע?
אולם
הדו״ח של משרד־הסעד עדיין אינו נותן
לנו אתכל העובדות. אין הוא מספר לגו כי
המשטרה מתעלמת לחלוטין מן העובדה כי אין
כל אפשרות לעקור את הפריצות מן השורש.
עוסקת בפעולות ביעור. במקום לשים את הפרו צות
תחת פיקוח רפואי ומשטרתי. ולמנוע הפצת
מחלות וניצול בידי בנ״עוולה.
התוצאה של מבצעי-הביעור המשטרתיים היא
איומה. הזנות ממשיכה להתקיים במחתרת. ב זוהמה.
ללא תנאי היניינה מינימאליים. המצב
הנוכחי מאפשר לצבא שלם של רועים לנצל את
הפרוצות. כדי לחיות חיי־מותרות. התוצאה של
הפעילות המשטרתית בבתי־הבושת המועטים ח-
מאורגנים איומה עוד יותר: החוק הקשוח מאפ שר
רק לאשה אחת לעבוד במקום כזה. אשה
צעירה אחת נדרסת על־ידי עשרות נברים בשעה
אחת. האין זו מציאות אכזרית?
לאחרונה נתבשרנו נם כי משרדי הסעד וה משטרה
עומדים לפתוח מוסדות, אשר יחזירו ל חיים
תקינים את הצעירות אשר סטו. או הוס טו.
מדרך הישר. הכל טוב ויפה. אולם לפני
פתיחת מוסדות אלה יהיה מן ההכרח לפתוח מוס דות
אחרים, בהם יוחזקו רועי־הזונות. רק אז
יוכלו הפרוצות הצעירות להיכנס למוסדות מת אימים
ולקבל את החינוך הדרוש. כן חייבים מקי מי
המוסדות המיוחדים להיוועץ עם אלה המכי רים
את הבעייה מקרוב, עם המכירים את הפרו צה
וסובכיה. את העולם התחתון על נפתוליו ו בעיותיו.
בין
אלה המתעניינים ומתמצאים בבעיה זו נמ נה
נם אדם משכיל אחר, אשר שמו ידוע בכל
הארץ. בנינוד לרועים הכופים על הנערות את
מרותם ומאלצים אותן לעבוד בפרך. משמש אדם
זה כ״אבא״ לפרוצות ובמציל לאלפי נברים —
פועלים ופקידים — מאחר שאין הוא פושט
את עורם בהיזקקם לפרוצה המבוגרת ...במשטר
הפרוע. השורר כיום במדינה. נאלץ אדם זה
לשלם מאות לירות לשבוע לצעירים מבני העולם
התחתון. תמורת עמדה של אי התקפה, או אי
הפרעה. אין ספק שאילולא היה קיים אותו מקור
הכנסה מוזר. היו מקבלי המשכורת נפנים ל עיסוק
מקצועי, כנון פריצה. או שוד.
אותו אדם אף מצהיר ברורות כי הוא מוכן
להקציב סכומי־כסף דומים עבור קואופרטיב. ש יעסיק
קבוצות של אנשי העולם התחתון באופן

פרודוקטיבי. ויתו להם את האפשרות המעשית
לחזור למוטב (ישנו תקדים מוצלח בשטה זה
בבריטניה) .משרד-הסעד מ כיום בווובניויז דד
מות. הינוכל יכונו חטוב של איש זח 1האם
יא תושב ריקם ירו המושטת ז הנזכת ייאות
קואופיטיביס באיה נמרכזי הישוב ב איי ז

שלום זמיר, תל-אביב

סנובים מול שוויצרים

משאר קוראי
העור ה1ה
מערבת ״העולם הזה״ מודה
מקרב לב לקוראים ה מסורים
שטרחו ושלחו את
תשובותיהם לעתון. כשכוע
הראשון העביר הדואר למע־רבת
למעלה מאלף טפסים
ממולאים.
אם טרם מלאת את הטופס,
אנא -אל תזניח את הדבר !
הטפסים הממולאים יעברו
ניתוח מדעי בידי מומחים,
בהשגחת ועדה ציבורית
כלתי־תלויה, והתוצאות ישמשו
מורה־דרך־ לעורכים
בדיוניהם על יצ
עיצוב דמות
העתון.
אם אתה זקוק לטפסים נוספים,
אנא הודע על כך למערכת.
אתה תקבלם כדואר.
שהוא
כבר סבא. עזב את אשתו ואת ילדתו.
שנשארה עם אמה בניו הגדולים כבר נשואים.
אשת הנאשם, גולדמן. עזבה את בעלה ואת בנה
הקטן. שנשאר אצל אביו.
(ב) פוזננסקי הודה כי אשת הנאשם. מרטה,
היא ידידתו הטובה וכי הוא חי איתה. פוזננסקי
היה מציג אותה בפני מכריו כידידתו הטובה והיה
נוסע איתה למקומות שונים בארץ. הוא שלח לה
עוד ב* 1948 סתק בכתב־ידו. בו הזמינה להיפגש
איתו במקום קבוע.
(נ) הנאשם נסע פעמים רבות אל פוזננסקי,
כדי להשפיע עליו שיעזוב את אשתו, ויחזירה

אליו.
(ד) הנאשם שוכנע בתום לב כי התנהגותו של
פוזננסקי עם אשתו, תמיכתו בה, נסיעתו. איתה
למקומות שונים ועוד. ובמיוחד העובדה שהוא
חי איתה. משפיעים עליה שלא לשוב אליו ואף
מעודדים אותה לכך.
>ה< בית־המשפט קבע בם םק*דינו שאם כי הוא
רחוק מלתת תמיכה כלשהי להתנהגות של פוז־ננסקי,
הנונדת למוסר החברתי והסדר הציבורי,
הוא מצמצם את כל הבעיה לנקודה אחת: היש
הצדקה חוקית לפירסום הכרוז של נולדמן?
הנאשם הורשע רק מפני שהפירסום חרג מתחום
הגבלות החוק.
(ו) בגזר דינו הקל כבוד השופט בן־חנוך בעונ שו
של הנאשם משני טעמים והם מצבו של הנא שם.
וחלקו של פוזננסקי, אשר בהתנהגותו הבלתי-
מוסרית דחף את גולדמן לצעד המיואש של
פירסום הכרוז.

מרדכי גולדמן, תל־אביב

מי זקוק לפסיכיאטר?
אולי תפסיקו לגרום נזקים כספיים לקוראי־העי־תון
׳ לאחר שעניתי על כל השאלות של המבהן
הפסיכיאטרי (העולם הזה 904 נוכחתי שאני
טיפוס מופרע וזקוק לטיפול מידי. רצתי לפסיכי אטר
הקרוב ביותר, והוא הבטיח לשחרר אותי
מפל ־תסביכים תוך חודש ימים. אם אבקר אצלו
יום יום ואשלם 7לירות לביקור...

דניאל שיינמן, ירושלים
נראה בי עווך־הכיתוב של העולם וזזה זקוק
לטיפול פסיכיאטרי דחוף ביותר. הוא השמיט
שורה שלמה, מתור התשובות והסיכומים של הסב־חן,
וגרם לכד שחשבתי את עצמי למטורף במשך
יממה שלמה. עד אשר נילה לי חבר את הטעות.

אהרן ניסימוב, תל־אביב
•הליקוי הפסיכיאטרי היה רק חלקי: ה;,
שורה, שהושמטה בחלק קטן של הגליד
מת, היא כדלקמן .25 :לא — 2נקודות;
.26 כן — ו נקודח ; .27 לא — 2נקודות

שיטות נאציות
בתשובה למכתבו שי הקורא מוזי־אביב א.
שטר! (העולים יווה <•02 שהשיב למכתבו של
הקורא י. ל( .וועולמ הוד , 096 אני מצטט את
הקטע שהופיע בעיתונות היומית :״נטורי קרתא
המשיכו נם חיום בתעלוליהם, בענדם טלאי צהוב
ע״ האות יוד (יהודי) בדש־בנריהם. בהופיעם

חבל. חבל על תקופה שחלפה. רשימתכם על
השוויצרים של חבורת־האש (חעולם הזח ) 904
תיארה בדיוק את הטיפוסים ואת הלד רוחם זה
היה קל לכם. כנראה. כי הרי גם חברי מערכת
העולם הזה צמחו מתוך רקע זה. מה שלא הד גשתם
די הצורך היה החלק על הסנובים ועל מלון
תדמור. מקום זה הינו ריק ומשעמם לחלוטין
כמעט כל ימות השנה. אז כשביקרו אצלם כמה
מחברי תזמורת ליונל המפטון, קפץ פתאום מחיר
של כוסית קוניאק מ 1.200-ל״י ל־ 2.400ל״י. רק
מפני שהיה שם דוחק מצד הסנובים, ובעלי־המקום,
כסוחרים פקחים. ידעו לנצלו.

ברחוב.״
לד. הקורא שטרן. הדון־קישוט הנלהב שקם
להנז על נטורי קרתא. אני מיעץ לקרוא ביתר עיון
את אגדותיהם המחוכמות. בשבילי — ובטוחני
בי נם בשבילו — בירתנו היא אך ורק ירושלים.
ואילו הקנאים הדתיים דורשים את בינאוס ירו שלים•
זה מעט. הלא כן?
כמו כן אני סבור כי הדמיוו ביו אייזנהואר
למאלנקוב נדול יותר מאשר הדמיון ביו נטורי•
קרתא ומיליוני היהודים שהושמדו בנולה.
ועתה. לאחר כל זה. מה יש לד עוד לטעון
על הדרך הטובה ביותר לטיפול בנטורי־ק-תא:

אברהם ראובני, וזל-אביב

קרייתיביאליק

עמים

שטיבל,

משאל הקוראים

כזיון יקר

בשאלה 10 של משאל-הקוראים. אשר צורף
אל נליונכם הקודם (העולם הזה ) 903 מופיעה
המלה ״למפרע״ .בעצם הייתם צריכים לכתוב ב מקום
זה את המלה ״מראש״ .הגיע זמו שעורו־הכיתוב
שלכם ילמד כי המושג ״למפרע״ הוא
היפוכו הנטור של המושג ״מראש״.

מובן מאליו שאנשים כמוכם הינם בעלי הבנת
ובעלי שכל. ולא חשבתי שאינכם יודעים חש בונות.
אני זקן בן שבעים שנה, ובתור נבאי ראשי
אני מוכר ומכובד בשכונת־התקוה, ואפילו בתל-
אביב. מדוע איסוא פירסמתם את תמונתי ב•
העולם הזה 899 ועשיתם אותי לבזיון לפני עם
ועדה? האם קבלתם ממני רשות לפרסם את התמונה?
האם אני חס וחלילה כומר נוצרי. ש־פירסמתם
אותי בלי כובע על ראשי? דעו כי
הדבר יעלה לכם ביוקר!

ברשימתכם על סרשת פוזננסקי־גולדמו (העולם
הזה ) 901 לא פירסמתם את מלוא הנימוקים של
פסק-,דינו של כבוד השופט יוסף בז־חנוך. ואלה
הם הנימוקים :
(א) שופט־השלום קבע כעובדה פי וזנגסקי,

יחזקאל שו שני, שכונת־התקווה

ישראל רביש, תל־אביב
תודה למפרע על ההערה.

פרשת פוזננסקי

העולם הזה יכול לצלם רק אשר רואה
מצלמתו, אינו יכול לחבוש כובעים לראשי
זולתו.
חמולס חזה 908

0 8הפכת אוקטובר הגדולה התנהלה תחת סיס־
# 1 1מתו של וולאדימיר איליץ׳ לנין • :כל השלטון
— לסובייטים !״
השבוע נתברר כי סיסמה מתאימה מאד
למצב המתגבש בברית־המועצות, יצירת כפיו
של לנין, הי א :״כל השלטון — לצב א!״
18בברומייר. בעית היחסיס בין הצבא וה שלטון
היתר מאז ומעולם בעית־הבעיות של כל
דיקטטורה. הדיקטט־רה של הפרולטריון לא יצא־.
מכלל זה. כי בדיקטטורה. המגבילה את כו שר
ההמונים להגיע לידי מעשה פוליטי עצמאי, עולה
עד אין שיעור כוחו של זה המחזיק בנשק.
״מי שיש לו הברזל, י ש לו הלחם !* אמר ב שעת!־
המהפכן הצרפתי בלאנקי, שלנין היה רגיל
להזהיר את אנשיו מפני השפעתו. מי שיש לו
הברזל, יכול להשתלט גם על מנגנון־השלטון.
במילון הקומוניסטי י שנו מושג מוכר לסכנה
זו. היא נקראת בשם ״בונאפארטיזם״ ,על שם
הגנרל כנ פארט הקטן, שהמהפכה הצרפתית הפ קידה
בידיו את צבאר — ,ושהשתמש בצבא זד.
כדי להשתלט על פאריס ולהכריז על עצמו כעל
הקיסר נ פוליון הראשון.
נפוליון לא היה אנטי־מהפכני בהכרה. להיסך,
הוא חשב את עצמו ליורשה האמיתי של ה־מהפכה,
האיש שנועד על־ידי ההשגחה העליונה
לטאטא מן השלטון את מנהליו הרקובים והמוש חתים,
לטהר את ד,אוירה — ולשאת את דבר
המהפכה, בכוח הנשק, אל הנילוס ואל הוולגה.
במידה מסוימת ביצע נפוליון את חלומו זה.
לכל מקום שם הגיעו חייליו, הביא גם את סיס מות
המהפכה :״חרות — שויון — אחווה*.
תחת מגפי צבאו התמוטט המשטר הישן של
אירופה, חדרה רוח חדשה לחדרים המעובשים
של ארמונות המלכים.
אולם נפוליון חיסל את המהפכה. הוא רו קן
את מו סר תי ה מכל תוכן. זרפת קו תיו הביאו
לחורבן חיצוני ופנימי. יום השתלטותו על ה מדינה,
שנקרא בלוח־השנה המיו חד
של המהפכה הצרפתית בשם
היום ד,־ 18 של חודש ברומייר,
נשאר אות־אזהרה לעיניו של
כל מהפכן — ובמיוחד לעיני
הקומוניסטים.

כונאפארט

הסובייטי.

בעיית הצבא העסיקה את ראשי
המהפכה מיום הקמת המדינה ה סובייטית.

בראש
המעמד החדש עמד המרשאל מיכאיל
טוחאצ׳בטקי. היה זה איש בולט: קצין מקצועי
צ! ער בימי הצאר, שברח משבי הגרמנים כדי
להצטרף לצבא המהפכה, מייצר־כנורים חובב ב־שעות־הפנאי,
האיש שכמעט כבש את פולין מידי
פילסודסקי לולא הפריע לו (כפי שטען הוא ב הרצאותיו
באקדמיה הצבאית של מוסקבה) יו סף
סטאלין ברגע המכריע.
טוחאצ׳בסקי היה קומיניסט מובהק. הוא המ ציא
תפיסה צבאית הדשה, מתאימה למלחמה מה שי
תוף בין דצבא התוקף לבין ה פכנית

פועלים המתמרדים בעורף האויב, כשחיל־הצג־חנים,
שהוקם על-ידו לראשונה, מהווה את ה קשר.
כשהגיע
לפיסגת הצלחתו, הוצא טוחאצ׳בסקי
להורג על־ידי סטאלין. האשמה הרשמית: קשירת
קשר עם הנאצים למיגור השלטין הסובייטי.
הסיבה האמיתית היתד, בדיוק הפוכה: טוחא־צ׳בסקי
וקציניו דגלו במלחמה מונעת נגד הנא צים
בעוד מועד, בהטלת המשטר הקומוניסטי
על אירופה בכוח הצבא האדום. סטאלין, אדם
זהיר מטבעו, לא חיבב גישה כזאת — ובמיוחד
לא את הסכנה המתגבשת של השתלטות הקצי נים.
כאן התחיל הטיהור.
שחקניהשחמת. מקומו של טוחאצ׳בסקי
נתפס על־ידי אדם שונה מאד: המרשאל שאמו־ז׳ניקוב,
ראש-המטה החדש ושקט־ההליכות. ה־מרשאל,
שהיד, גנרל בצבא הצאר, היה האדריכל
האמיתי של דאיסטראטגיה הסובייטית ע טורוד
הנצחון במלחמת־העולם השניה. בדיוק כשהגיע
לשיאו, מת מאנגינה פקטורים. רבים מקציניו
חשדו שנעזר בכך על־ידי רופאי הקרמלין, שלא
טיפלו בו כראוי.
מסביב לשאפוז׳ניקוב התלכדה חבורה קטנה
אך חשובה מאד של קציני־מטה, שהיוו ״חוג ל־מישחק
שחמת״ .פעמיים ב שבוע התכנסו בביתו
של המרשאל, בפרברי מוסקבה, שוחחו על ה של
מצב
בעולם, גיב שו דעה
סגל־הקצונה.

השלג

בשנים הראשונות היתד. זאת
בעיה קלה. בראש הצבא ע מו
ליאון ברונשטיין־טרוצקי, מהפ כן
מקצועי שהפך לאלילם של
החיילים. הצבא עצמו לא היה
מבנה נוקשה. לא היה לו סגל־קצונה
מגובש. הגווארדיות האדומות, פלו גות
ארעיות של פועלים מגויסים, קצינים ל לא
סימני דרגות שפחדו מפני הקומיסארים
.הפוליטיים, ובראשם ״הנביא ה מזוין״ טרו־צקי,
שהוציא להורג ביריד, כל קצין שעורר
את חשדו — כל אלה לא היו בסיס להפיכה
צבאית.
אולם מצב זר, השתנה כשקמו הגנרלים
הסובייטים הראשונים. הקצינים הפכו שוב
מעמד מוגדר, בעל זכויו ת־יתר רבות. הם
התגאו בכושרם המקצועי. המדינה נתנה להם
שוב חדרי־אוכל מיוחדים, כתפיות רקומות
זהב. בשנת 1936 נוצר מחדש התואר ״מר״
שאל״ ,שלא היה קיים ברוסיה משך למעלה
ממאה שנים.

לא היתד, זאת מחתרת. סטאלין
עצמו ידע על קיום החוג, שמע
את דעותיו. היתד, זאת תמיד
דעה תוקפנית: אנשי שאפוז׳ני־קוב
ר צו להתקיף את גרמניה
עוד בשלב הראשון של המלחמה,
לפני נפילת צרפת. הם לא היו
אנטי־קומוניסטיים. אולם הם רצו לתורה להפוך את הקומוניזם
לאומנית רוסית.

סטאלין לחם בסכנה זו בדרך
אופיינית. הוא לא יכול היה ל חסל
את המרשאלים בשעת המלחמה.
במקום זה נקט בקו הפוך:
הוא פתח את שערי המפלגה
לפני הצטרפות המונית של ה קצינים
המצטיינים, תוך וי תור
על הנוהל המם ובך והאיטי הרגיל. הוא הח זי
ר את כל הסמלים הלאומניים לחיים ה סובייטיים,
הפך בעצמו למרשאל, דאג לכך
שמיטב הנצחונות ייז קפו על חשבונו ה אישי.
הוא ביקש למנוע בונאפארטיזם על-
ידי הפיכת עצמו לבונאפארט יחיד. בכל
זאת הוריד מותו החטוף של ראש־המטה ה שקט
אבן מלבו.
המרשל והקומיסאר. מקומו של שא•
פוז׳ניקוב נתפס מיד על־ידי בולגאנין. הוא
לא דיה חייל מקצועי, אלא חבר הפוליס־ביורו
שעבר, בראשית המלחמה, לשטח ה־
(המשך בעמוד ) 16

הגנרלי ם
בדי ה
ו מדנ קוב
סאת יורי ראסטבורוב
לשעבר סגן־אלוף של הס. וו. ד.
כאחד מימי ינואר 1954 יצא רדיו מוסקבה בהכרזה מפתיעה: יורי
ראסטבורוב, סגן היועץ המדיני הסובייטי בטוקיו, נחטף על־־ידי השירות
החשאי האמריקאי, הועבר למקום כלתי נודע. שבועות מספר לאחר
מכן שינה שירות־השידור הסובייטי את הגירסה: ראסטבורוב לא
נחטף, אלא ב$ד במולדתו.
הגירסה השניה היתה, כנראה, הנכונה. ראסטכורוב שהיה, לדבריו,
ראש שירות־הריגול הרוסי ביפאן, התמסר לידי השלטונות האמריקאיים
מרצונו הטוב, מסר רשימה של סוכנים סובייטיים אחרים, הוטס בו ביום
לארצות-הברית, מאחר שהאמריקאים לא רצו לגרום אי־־נעימות
לשלטונות היפאניים.
הסוכן־העריק עצמו הפר את שתיקתו רק החודש, כאשר פירסם
סידרת מאמרים גדולה בשבועון האמריקאי ״לייף״ .מאמרים אלה,
שהיו מבוססים על נסיונו הפוליטי העשיר של ראסטכורוב, הגיעו
למסקנות מרחיקות־לכת: השפעת הצבא האדום הולכת וגדלה, והוא
עתיד לתפוס את רסן השלטון ככרית־המועצות. בשבוע שעבר נדמה
היה כי גירסת ראסטבורוב אושרה: המאורעות שהתחוללו במוסקבה
היוו, לפחות, את ראשית ההתאמתות של מסקנותיו.
בראש וראשונה עלי להסביר לכם מדוע
אני מוסמך לתאר בנאמנות את המאבק ה גדול
על השלטון, אשר התחולל לאחרונה
בברית־המועצות. במשך 11 שנה השתייכתי
על השירות החשאי הסובייטי. מזה ביליתי
וחצי שנים ביפאן, כנציג ראשי
ארבע
של השירות החשאי. בינואר , 1954 כאשר
הסגרתי את עצמי לידי השלטונות האמרי קאיים
היתד, לי דרגה של לויטננט קולונל
במ.ת.ד.י לרגל תפקידי נאלצתי לבוא במגע
ולשתף פעולה עם שגרירים חשאיים, שהיו
מגיעים ממוסקבה. בין שגרירים אלה היו מי כפיוטר שיבאייב
רמי־מעלה, אנשים שהיה נציגו האישי של סטאלין בסין ה עממית,
בשעה שהסינים תתערבו במלחמת־קוריאה.
קשרים
אלה, יחד עם זרם האינפורמציה
הבלתי־פוסק, שעבר דרך הצירות הסובייטית
בטוקיו, איפשרו לי ליצור תיאור מושלם
של המאבק הגדול בקרמלין. מאבק זה, ש נפתח
ברגע בו זיעזע מותו של סטאלין את
העולם הסובייטי, נסתיים ארבעה חודשים
לאחר מכן במחזה דרמתי, שהתחולל בלב
מוסקבה לעיני שתי דיביזיות חמושות ומו כנות
לקרב, אשר לא התחולל לעולם.
סיפורי מתחיל בשאלה פשוטה, אשר מו סיפה
לנקר במוחם של בני העולם המער בי:
הייתכן כי סטאלין נרצח על־ידי יו ר שיו?
על שאלה זו אני משיב בשלילה. אני
משוכנע כי סטאלין מת מוות טבעי בהחלט.
בשבוע הראשון של מרץ , 1953 כאשר הפ כה
גסיסתו של סטאלין לוודאות, חשפו יו ר שיו
את חשדותיהם ההדדיים: הם הזמינו
אל הגוסס מועצה, שהיתר, מורכבת מעשרת
טובי הרופאים של ברית־המועצות. עדותם
של הרופאים כי סטאלין מת משטף־דם
במוח היתד, עתידה להגן על היורשים מפני
כל האשמה של מזימת־רצח או רשלנות פו שעת.
מובן מאליו שאחד היורשים היה
יכול לשחד את הרופאים, או ללחוץ עליהם
במגמה להאשים את חבריו ל שלטון
ברצח המנהיג הגדול. אולם עובדה היא ש אפילו
מאלנקוב לא העיז להאשים את ירי בו
הגדול, לאורנטי בריה, במזימה לרצוח את
סטאלין. אני משוכנע כי אילו היתה קיימת
מזימה לרצוח את סטאלין, היה הדבר מגיע
לידיעתי, כמוקדם או במאוחר, דרך צינו •
רות
השירות החשאי הסובייטי.

• מיניסטריון לענייני־פנים — נינויה ה־בשמי
של המשטר-ד! הפוליטית הסובייטית.

סגדל־בגד של ססכדזת
ברגע בו מת סטאלין היה ברור כי המאבק
בין גושי־השלטון השונים בברית־המועצות
יתחולל, לכל היותר, תוך חודשים ספורים :
בתקופה האחרונה של חייו אירגן סטאלין
מחדש את כל המנגנון המנהלתי של המדינה,
מתוך מגמה ברורה לפזר את סמכויוודהשל־טון
ככל האפשר. ר פולי טביורו המצומצם הוח לף
על־ידי נשיאות מורחבת של הסובייט ה עליון.
הוועד המרכזי של המפלגה הקומו ניסטית
אורגן מחדש, ותיקי המיניסטריונים
השונים שבו חולקו בצורה שהפכה את ה מבצר
הסובייטי למגדל־בבל של סמכויות מתנגשות.
עוד
לפני מותו הספיק סטאלין לתת לשר-
החוץ הסובייטי, ויאצ׳סלאב מולוטוב, דחי פה
הגונה כלפי מטה: אשתו של מולוטוב
נאסרה, הואשמה בקיום קשרים עם אחיה
היושב בארצות־הברית, נחשדה בריגול לטובת
האמריקאים. אמנם היא שוחררה כעבור ז מן
קצר, אולם סיכוייו של מולוטוב להגיע
אל פיסגת־השלטון התרופפו לגמרי.
בריר, ומאלנקוב היטיבו להכיר זה את
זה בתקופת מלחמת־העולם השניה, כאשר
היו שניהם חברי מועצת־הבטחון הסובייטית.
מאלנקוב, אשר שאף לעלות בסולם
השלטון, החניף לבריה, שהיה מקורבו ה ראשון
במעלה של סטאלין, זכה כתוצאה מזה
במשרת סגן ראש־ממשלת ברית־המועצות.
מע לאחר
מות סטאלין שמר בריר, על
מדו כראש המשטרה החשאית והממונה על
פיתוח האנרגיה האטומית ועל חימושה של
ברית־המועצות. אולם הוא ידע כי ה 5וח
האדיר, שרו כז בידיו, הפך אותו למטרה
לשנאת־ההמונים. הוא ידע גם כי מוצאו
הגרוזיני לא יאפשר לו לרכו ש את אי מו ך
העם, בהיותו יו ר שו של סטאלין. על כן לא
זמם בריר, לתפוס את רסן־השלטון ׳ מי ד
לאחר מות המנהיג. במקום זה כרת הוא
ברית חשאית עם מאלנקוב ומולוטוב, יצר
איתם יחד מעין טריאומוויראט.
אין ספק שבריה
זמני בלבד. הוא רצה
כוחו, להרחיב את
אולי גם לרכך את

ראה בברית זו הסדר
להרתיח זמן, לבסס את
מנגנונו הביורוקראטי,
איבת ההמונים כלפיו.

מרדם בסנים או פלישה מבחוץ
עצבנותם של השליטים החדשים נתגלתה
כבר ב־ 6למרץ, למחרת מותו של סטאלין.
כאשר הוכרז על הקמת הממשלה החדשה,

ה ו 1רשמ * תויצלצייר השבועון האמריקאי לייף, שפירסס את דו״ח ראסטבורוב. בציור,
מפקח מאלנקוב על חלוקת האקדחים. לחברי הועד המרכזי של המפלגה, לפני הישיבה בה
נאסר בריה, לפי תכנית משותפת שעובדה על־ידי הקואליציה הזמנית של מאלנקוב ושותפיו.
מיהרו השליטים לפנות אל העם, לבקש
ממנו להימנע ״מכל מהומה ומבוכה״ .ה גורמים
למהומה ולמבוכה היו יכולים ל היות
שניים: מרד מבפנים, או פלישה מ בחוץ.
תוך
ימים ספורים תתברר כי סכנת־פלישר,
לא היתד, קיימת, מעולם. ורק אז מיהר בדיה
לנקוט בצעדים למניעת מרידות פנימיות :
אלפי בלשים לבו שי אזרחית השתלטו על
מרכזי הערים הגדולות־ .לעזרתם של הבל שים
הוזעקו אלפים נוספים של אנשי מ.וו.ד.
לבו שי מדים, מזויינים מכף־רגל ועד ראש.
במשך ימים מספר היתר, מוסקבה נתונה
לשלטונו המוחלט של בריה. אולם ראש ה שירות
החשאי, הגוץ והממושקף לא ניצל
את ההזדמנות: הוא פעל רק כדי להגן על
בטחונו של הטריאומוויראם.
הברית בין מאלנקוב ובריר, נכרתה רש מית
ביום הלווייתו של סטאלין. אותו יום
נשא בריר, נאום נמלץ, בו הבטיח כי ב־ברית־ר,מועצות
ישתרר שלטון־החוק, וכי
האזרחים ייהנו ממלוא הזכויות המובטחות
להם בחוקה הסובייטית. אולם איש לא הא מין
להבטחותיו: הכל ידעו כי הדברים
שנאמרו באו רק להגדיל את הפופולאריות
שלו.
בריר, זכה לשאת את הנאום החשוב גם
לאחר ההלווייה, כאשר נתכנס הסובייט ה עליון,
כדי לבחור בממשלה חדשה. הוא הוא
שהכריז על בחירתו של גיאורגי מאלנקוב
לתפקיד ראש מועצת המיניסטרים של ברית־המועצות.
לאחר
מכן ניגש בריר, לבסס את כוחו
ככל האפשר. הוא איחד את מיניסטריון ה־בטחון
הלאומי (מ.ג.ב ).עם מיניסטריון ה פנים
(מ.וו.ד ,).פתח בטיהור מקיף בקרב
המשטרה הפוליטית. פקידים רבים, שהפכו
שנואים על הקהל, הודחו ממשרותיהם, הוח לפו
על ידי עובדים מתונים יותר. הטיהור
לווה על ידי מסע תעמולה אדיר נגד ״שיטות
החקירה הבלתי־הומאניות, האסורות לפי
החוק הסובייטי״.
מיד לאחר מכן הכריז בריר, על חנינה
כללית לאסירים פוליטיים. חנינות בקנה מי דה
קטן ניתנו עוד לפני כן, לרגל ימי־נצחון
וחגים לאומיים. אולם ז ו היתד, החנינה ה גדולה
בכולן. היא עשתה על ההמונים רושם
כביר, ואפשר שהיא היתד, עושה רושם גדול
עוד יותר, אילולא חוסלו רבים מן הקומו ניסטים
הוותיקים בטיהור החשאי הגדול,
אשר ערך בריר, בשנת , 1941 מיד לאחר פלישת
הגרמנים לרוסיה.

תיקוניו של בריר, הגיעו לשיאם בחודש
אפריל, כאשר זו כו ו שו חררו הרופאים, אשר
נאשמו קודם לכן בנסיון לרצוח כמה מנ היגים
סובייטיים. זי כוי הרופאים, שהיו ב רו בם
יהודים, הנחית מכת־מוות על כל השמו עות,
שסיפרו על נטיותיהם האנטישמיות
של השליטים החדשים.

האימה לא 1שבחר
אולם התיקונים לא פעלו את פעולתם.
היה ב רו ר כי בריר, לא יוכל להשכיח תוך
חודשים ספורים את האימה שהוא הטיל
משך 15 שנה על אזרחי ברית־ר,מועצות.
יחד עם זה גבת יותר ויו תר החיכוכים בין
מאלנקוב, ששאף למעמד של שליט עצמאי,
לבין בריה, שחשב את עצמו ליור שו החוקי
של סטאלין.
במנותו את מפקדיה החדשים של המשט רה
הפוליטית התעלם בריר, לחלוטין מהמל צותיהם
של מאלנקוב וניקיטה חרושצ׳ב,
מזכירה החדש של המפלגה הקומוניסטית.
הגרוזיני הגוץ הקדיש יותר ויו תר ז מן ל־אירגון
ד,מ.וו.ד ,.כמעט ולא השתתף בישי בות
הוועד המרכזי של המפלגה.
בראשית יוני הפך המצב מתוח עד מאד.
מאלנקוב אור עוז, התחיל לסלק את האנ שים
אשר החדיר בריר, לעמדות־מפתח ב ממשלה.
בריר, עצמו רקם תוכניות של מה פך
נועז. היו לו בני־ברית רבים: פקידים
סוכנו על־ידי
גבוהים, אשר משרותיהם
מאלנקוב. קציני־צבא גבוהים, אשר לא היו
חביבים על הפיקוד העליון. בריר, קיווה כי
הקצינים יסייעו לו להשתלט על הקרמלין,
לאסור את מאלנקוב ומולוטוב, להכריז את
עצמו לדיקטטור.

בך הם נהינ
שני עוז ריו הראשיים של בריר, היו וא־סילי
סטאלין, בנו של המנהיג המת, שקיבל
על עצמו את הפיקוד על חיל־־אוויר ב איזור
מוסקבה, וגנראל פאוול ארטמייב, חברו הטוב
של וואסילי, מפקד חיל־היבשה ב איזור מוס קבה.
תפקידיהם של שני הקצינים היו חשו בים
ביותר, היות ו האיזור הצבאי של מוס קבה
הקיף כמעט את כל מרכז רוסיה.
ארטמייב היה שנוא ביותר על הפיקוד ה עליון
של הצבא האדום. שנים מספר ל אחר
המלחמה כאשר גרם הוא לכשלונם של
תמרוני־הצבא ב איזור מוסקבה, כעס עליו

מרשאל אלכסנדר וואסילייבסקי, שהיה אז
תת־מיניסטר הכוחות המזויינים ואמר במרי רות
:״ברנש זה אינו יודע את האלף־בית
של אמנות־המלחמה. עלינו לשלוח אותו
לבית־ספר עממי.״
ארטמייב לא נשלח לשום בית ספר. הוא
פשוט סולק מתפקידו. אולם מסלקיו לא
הביאו ב חשבון את השפעת ידידו, וואסילי
סטאלין: תוך שנה הוחזר ארטמייב לתפ קידו
הקודם, נשאר בו, תודות לבריה גם
לאחר מות סטאלין.
בסוף יוני 1953 הצליח בריה לרכוש
עצמו שני בני־בריר. צבאיים נוספים :

• לויטננט־גנראל ניקולאי ספירידונוב,
שהיה אז מפקד הקרמלין. אנשי־המשמר ה מאומנים
של ספירידונוב היו מסוגלים ל השתלט
על המצודה העתיקה תוך דקות
ספורות, לכלוא את כל יריביו הפוליטיים
של כריה.
• לויטננט־גנראל סינילוב,
מוסקבה. חייליו של סינילוב
להשתלט על עיר־הבירה על
את בני־משפחותיהם של אנשי
החזיקם כבני־ערובה.

מפקד העיר
היו מסוגלים
נקלה, לכלוא
מאלנקוב, ל
שתי
דיביויזת חסושות
תוכניתו של בריה היתה פשוטה: לאחר
שישתלטו אנשיו על מוסקבה, י רי ץ מבר קים
לאלפי סוכניו הפזורים ברחבי־ברית־המועצות.
בראשם של סוכנים אלה עמד ידי דו
הוותיק של בריה, ווסיוולוד מרקולוב, ש היה
או המפקח העליון של הכלכלה הסוב ייטית.
באמצעות המנגנון הענקי של־ המיניס טריון
לפיקוח לאומי היה מרקולוב מסוגל
לגייס אלפי אנשים לעזרתו של בריה תוך
שעות מספר.
ידיד אחר של בריה, קולונל גנראל בוגדאן
קובולוב, עמד בעאש שירו ת הריגול הנגדי
הסובייטי. ידיד שלישי, וולאדימיר דיקאנו״
זוב, היה מיניסטר הפנים של גרוזיה, פיקח
על המשטרה הפוליטית בארץ מולדתו של
סטאלין. כן עמד לאורנטי בריה בקשר ה דוק
עם קולונל־גנראל סרגיי גוגלידזה, סגן
מיניסטר־הבטחון, ששימש גם כנציג הוועד
המרכזי של המפלגה במזרח הרחוק.
כאשר החליט מאלנקוב לסלק את וואסילי
סטאלין מתפקידו, נוכח בריר, כי הגיעה
השעה לפעול. הוא התקשר עם ארטמייב,
והאחרון פקד על שתי דיביזיו ת נאמנות ל נוע
לעבר מוסקבה. בריה היה בטוח בנצ־חונו
המהיר. יתר על כן, הוא היה משוכנע
כי סוכניו המרובים בארצות הגוש המזרחי
יאפשרו לו לפרוש את השפעתו גם עליהן.
אולם בינתיים הקים מאלנקוב שירות תש־אי
משלו. סוכניו היו בעיקר מרכזי התאים
הקומוניסטיים בבולשת הפוליטית, אשר נש ארו
נאמנים, בסתר, למזכיר־המפלגה, חרוש-
צ׳ב. סוכנים אלה הודיעו למאלנקוב על ה מהמר
הממשמש ובא, והוא מיהר לגייס את
בני־בריתו.

בוי־ברית צבאיים
לעומת הקצינים הגבוהים המועטים, אשר
תמכו בבריה, ניצבו מאחורי מאלנקוב כל
ראשי הצבא האדום. הם היו מאוחדים בשנ אתם
לבריה ולמנגנון הטרור שלו. הם שאפו
לפירוקו של הצבא המיוחד, שהיה מסופח
למ.וו.ד. הם ז כ רו היטב כיצד חדרו סוכני
אירגון האימים של בריה, סמרשי, לתוך כל
יחידות הצבא האדום, גרמו לגל בלתי־פוסק
של מעצרים והלשנות. כל קצין־צבא וותיק
ידע כי ברגע בו יעלה בריה לשלטון, יתחולל
בין שורו ת הצבא טיהור־דמים, אשר לעומ תו
ייראו הטיהורים של שנת 1937 כמשחק-
ילדים.
האיש, אשר שנא יותר מכל את סמרש
ואת לאורנטי בריה, היה מארשאל גיאורגי
מציל־מוסקבה וכוב ש־ברלין. עוד
ז׳וקוב,
בשנה הראשונה לאחר המלחמה מתח ז׳ו קוב
ביקורת קטלנית על נט־־יתו החולנית של
סטאלין לייחס את כל הנצחונות הצבאיים
לגאוניות של עצמו. לא עבר ז מן רב וה סוכנים
של בריר, העבירו את דברי הביקו רת
של ז׳וקוב לידיעתו של סטאלין. ז׳ו קוב
הוזעק למוסקבה, זכה לנזיפה חמורה מפי
ראש וועדה מיוהדת של המפלגה :״עליך
לזכור כי תהילת־הנצחון אינה שייכת לך !
היא שייכת רק למפלגה ולמנהיגיה ! ״
סטאלין לא הסתפק בנזיפה. הוא סילק את
ז׳וקוב מתפקידו בגרמניה המזרחית, פיצה

אודיסה.
אותו בפיקוד על האיזור הצבאי של

• ראשי תיבות של המלים ״סמיירט שפיו־נאם״
— מוות למרגלים.

ז מן קצר לאחר מכן סולק המרשאל גם מ־אודיסה:
סטאלין חשש כי ז׳וקוב ינסה לק שור
קשרים עם רומניה הסמוכה, פקד ל העבירו
ל איזור הרי אוראל. רק בשנת 1951
התחיל דו קו ב לעלות מחדש. בשנת 1952
כבר נבחר לוועד המרכזי של המפלגה הקו מוניסטית,
ומיד לאחר מות סטאלין הפך
לאחד מתומכיו הראשיים של מאלנקוב.
גם בין הממונים על ז׳ו קוב היו שניים,
אשר שנאו את בריה, היו נכונים לתמוך
במאלנקוב. השניים: ניקולאי בולגאנין, מיניסטר
הבטחון, מפקד הכוחות המזויינים
הסובייטיים, וסגנו, מרשאל אלכסנדר וואסיל־ייבסקי
— האיש אשר ניסה לשווא לסלק את
ארטמייב הבלתי־מוכשר. לשני אלה הצטרפו
גם לוחמים וותיקים מסוגו של המרשאל אי-
באן קונייב.
ברגע בו נודעו פרטי תוכניותיו החשאיות
של בריה, נתכנסו ז׳וקוב, בולג אנץ וואסיל־ייבסקי
להתיעצות חשאית עם מאלנקוב, ה גיעו
למסקנה כי אין לסמוך על יחידות ה צבא
החונות באיזור מוסקבה. בולגאנין
מיהר לשלוח פקודה סודית אל שתי דיביזיו ת
של הגווארדיה האדומה — אחת מהן משו ריינת
— אשר חנו ב איזור אוראל, ציווה עלי הן
לצאת למוסקבה. מאלנקוב התקשר עם
אנשיו אשר בוועדה המרכזית של ברית־ה־מועצור״
תיכנן איתם לאסור את בריר בעת
אחת מישיבות הוועדה מפקדי הצבא האדום
מיהרו לגייס את פקודיהם הנאמנים.
מיד לאחר מכן הודיע מאלנקוב כי ה ישיבה
הבאה של הוועדה המרכזית תתקיים
ב־ 26 ליוני. בה בשעה חולק נשק קל לחב רי
הוועדה הנאמנים לו, ו שו מרי הקרמלין,
שהיו נאמנים לבריד, הועברו למקומות אח רים.

אשיתהקרב: אחרי מות סטאלין, הפגינו יו ר שיו קבל עם ועולם את אחדותט המוחלטת.
המקומות בהלוויה חולקו בקפדנות, לפי מאזך כוחות מופתי. מימין: בדיה, מאלנקוב וואסילי
סמאלין, מולוטוב, בולגנין. הצבא עודנו במקום נידח, מאחורי שלישית בריה־מאלנקוב־מולוטוב.

השאלה הנורדית
כל אותה שעה ניקרה במוחם של מאלנ־קוב
ואנשיו שאלה גו ר לי ת: היבוא בריה ל ישיבת
הוועדה ה מרכזי ת? הרי הוא כמעט
ולא הופיע בי שיבו ת האחרונות.
אולם הפעם הופיע בריר, בז מן: הוא חשש,
כנראה, כי היעדרו מן הישיבה י עו רר ביקורת
חריפה כלפי האופן בו טיפל הוא במרידות־הפועלים,
אשר פרצו בגרמניה המזרחית.
ברגע בו נכנס בריר, לקרמלין נחסמו כל
המבואות על ידי חברי הוועדה המרכזית, אשר
צוידו בנשק. כאשר הגיע הגרוזיני ה ערמומי
לאולם הישיבגת, הרגיש כי משהו
לעזוב את המקום.
אינו כשורה והתכונן
אולם מאלנקוב הקדים אותו: הוא האשים
את בריר, ב״בגידה במפלגה״ וב״נ סיון ׳להפר
את רצונם הקולקטיבי של מנה גי המפלגה.״
פירוט חטאיו השונים של ראש המשטרה
הפוליטית נמשך למעלה משעתיים.
ברגע בו סיים מאלנקוב את דבריו, ניג שו
המרשאלים ז׳וקויב וקונייב אל בריה,
הודיעו כי הם אוסרים אותו. בריה התחנן
לפניהם, טען כי הוא היה מסור ונאמן לח בריו
למפלגה. אולם תחנוניו לא מצאו אוזן
קשבת: הוא הוצא מן הקרמלין ונכלא.
ברגע בו נמצא לאורנסי בריה תחת מנעול
ובריח, התפקעו תוכניות המהפך שלו כמו
בועות סבון. שתי הדיביזיות של ארטמייב
לא הספיקו לירות אף יריד, אחת. ארטמייב
עצמו נאסר, הורד מדרגתו, הוצא, מאוחר
יותר, להורג יחד עם סגניו. יחידות הצבא
הנאמנות למאלנקוב השתלטו על ר חובות
מוסקבה, חיפו על ביצועם של מאות מאסרים.
עוד באותו ערב קיבלו כל סניפי וד
מ.וו.ד. הוראה דחופה להשמיד את כל תמו נותיו
של בריר״ ומיד לאחר מכן פתחו ה צבא
והמפלגה בטיהור־דמים בקרב המש טרה
הפוליטית.

נקודת השיא 1מאסר של בדיה בישיבת הועד המרכזי של •המפלגה. המרשאל קונייב,
הנרגש,
בידי בריה
עוד במלחמת־ספרד, אוחז הכירוהו שחתנדבים ארצישראליים
שעה שהמרשאל ז-וקוב (י מין) מודיע לו על המאסר. מאלנקוב, העומד מהצד, מפקח על הביצוע.

וואסילי סטאלין נעלם באורח מסתורי. גם
הגנראלים ספירידונוב וסינילוב נעלמו. קרוב
לוודאי שהם הוצאו להורג בסתר, מאחר ש־מאלנקוב
ובולג אנין לא היו מעוניינים ל פרסם
ברבים כי חלק מצבאם היה מוכן לב גוד
בהם.
במשפטו החשאי של בריה ניתנו תפקידים
חשובים לשני קצינים גבוהים של הצבא ה אדום:
אב בית־הדין היה המרשאל קונייב,
אדם מפורסם בקור־רוחו ובאכזריותו. לצדו
של קונייב ישב גנראל מוסקאלנקו, אשר
ירש את מקומו של ארטמייב כמפקד האיזור
הצבאי של מוסקבה.

עינויים, חטיפות, בנידה
ב־ 24 לדצמבר , 1953 מיד לאחר שפורסמה
ההודעה הרשמית על המתת בריר, ו עוז ריו
הראשיים, נערכה ישיבה סודית של מנהיגי
נהמשך בעמוד ) 16

סו!? שלב א: אחרי מותו של סטאלין הוחל מיד בטיהור אנשי בדיה על ידי ברית
משוריינות של •הצבא הנאמנות למפקדו, המרשאל
מאלנקוב־בולגאנין. בשעה שיחידות
מאסרו.
בולגאנין, מסיירות בערים, נאסרים אוהדיו של ראש־הבולשת המודח למחרת

תצפית

במדינה
(כל הזכויות שמורות)

• ממשלת ישראל תדחה סופית את תוככית-המיים של

ג׳ ונסטון, למרות הסיכון המדיני ה נ רון בדבר. מניוון שבביקורו השני יביא
אתו ג׳ונססון הודסה על הסכם חלקי עם הערבים, לא תוכל ישראל להתחמק
מהכרעה. נ די למנוע התחמקות משותפות לאחריות, י דון נוסח התשובה השלילית
לא רק בממשלה, אלא גם במוסדות המדיניים המצומצמים של מפא״י.

• ייתכן כי המרשל טיטו וג׳והרלאל ניהרו ישתפו פעולה
לתיווך כין ישראל למדינות-ערב •,אם יימצא פתרון דמני
הבעיות

הבוערות

במזרח

הרחוק.

העתונות

מפלגת

השלטון
לפתרון ההודית,

מפלגת הקונגרס, נ בר החלה להטיף במאמריה הראשיים להשכנת שלום במרחב.

0אל תצפה להישגים מסחריים ניכרים של המשלחת היש
ראלית,
השוהה עתה בסין: התברר כי אין לישראל כל אפשר: ת
לספק את הדברים הדרושים לסין, שהינס בעיקר מכונות כבדות וחומרי־גלם
תעשייתיים. את המוצרים המועטים, בהם מעוניינים הסינים, אין ישראל יכולה
לשלוח להם, מאחר שהחוק החל על כל המדינות המקבלות סיוע אמריקאי אוסר
עליה לעשות זאת. על אף כל זאת יכרתו הישראלים והסינים הסכם מסחרי, אשר
היקפן יהיה מצומצם ביותר.

• ייתכן כי יציאתו של אלוף יוסף אכידר למוסקבה תשפר
את יחסי ישראל-ברית־המועצות כשטחים מסויימים. משרד־החוץ
הישראלי תולה בצאתו של השגריר החדש תקוות רבות, מאחר שבחוגים
מסויימים שררה הדיעה כי החזרתו של אלישיב למוסקבה, לאחר חידוש היחסים
בין שתי מדינות, היתה טעות פוליטית.

• ייתכן כי גם תיק שר-האוצר יהפוך נושא לפקח וממכר
של מפא״י עם שאר מפלגות הקואליציה: הקמת הבנק הממלכתי, הרחבת סמכויות
לשכת הייעוץ הכלכלי, שליד משרד־ראש־הסמשלה ומסירת ענייני המסים למזכיר
הממשלה הורידו את ערכו של משרד־האוצר, נטלו ממנו את הסמכויות התכנוניות,
הפנו אותו לגוף מבצע.

מורגאנה של נס מן השמים — או מן האדמה.

העם
01 מן האדמת
ימשך השבוע התרגלה המדינה אט־אט לשתי
הידיעות המרעישות של טוף השבוע שעבר :
הידיעה כי בולגנין, ז׳וקוב ושות׳ תפסו את
מקומו של ראש ממשלת ברית־המועצות,
יורש־העצר המיועד של יוסף סטאלין, גאורג־מאלנקוב
(ראה רפורטג׳ה) ,והידיעה שנתגלה
נפט בזכרון־יעקב.
היתד, זאת הידיעה השניה שקסמה במיו חד.
הנשמה הלאומית מחבבת יו תר מכל את
החלום של מציאת נפט בארץ. למדינה שהתרגלה
לחיות על נסים, יו תר מאשר על עמל
כפיה, זהו חלום טבעי. הסעד האמריקאי,
השילומים הגרמניים — כל אלה יגיעו ב׳־וש
מן הימים לידי סוף. גם נצח המגבית המאו חדת
עלולה לשקר.
מה יו תר נעים מאשר לחשוב כי בבוא
היום המר והנמהר תזכה המדינה למקור הכ נסה
חדש׳ שגם הוא אינו מצריך כל עבודה
או הידוק־החגורה, אוצרות קדומים של זהב
שחור בחיק אדמתה?
״פירוש הדבר בי ז דו ההסבר ל תופעה
המוזרה של השבוע שעבר, כשכל
עתוני המדינה התנפלו בתרועת־נצחון על
ידיעה בלתי־בדוקה, מסרו אותה ללא כל

עד אשר ילמדו אזרחי ישראל כי אין מנוס
ממלחמת־הקיום של המדינה, כי שום נדבות
או ניסים לא יוכלו לבוא במקומם של עבוד־,
קשה, מאמץ בלתי־נלאר, ורוח חלוצית מג שימה,
תהיה המדינה דומה לאדם נברוטי,
הזקוק להבראה נפשית יו תר מאשר לאוצרות
נפט.

ראש־הממשלה
תגובה חנ״כית
הירדנים היו בטוחים בעצמם. הם היי
משוכנעים כי התקפת־הדמים האחרונה ליד
בית־גוברין תישאר ללא הגובה. השבוע דומה
היה כי הם השלו את עצמם: עתונאי חוץ
ופנים קיבלו הודעות דחופות :״היום (יום
א׳) בשעה שש בערב, יפגש ראש־הממשלה
עם העתונאים בלשכת־העתונות, ירושלים,
יכריז הכרזה רבת־חשיבות.״ לשאלות הרבות
שהומטרו מכל מערכות־העתונים השיב ה דובר
הממשלתי :״העניין סודי ביותר, ועד
לאחר ההכרזה לא אומר דבר בנידון.״
ככל שקרבו שעות הערב, כן הלכה המ תיחות
וגברה. היא הגיעה לשיאה, שעה שהו פיע
שרת בפני העתונאים, הכריז בחיוכו ה מפורסם
:״איש־בשורה אנוכי היום !״ ראש
הממשלה השתתק לרגע קל, כדי להגביר את

• הדרישה לביטול משרד ראש-הממשלה תועלה מחדש, אס
יעמוד שרת בראש הממשלה הבאה. שרת ידרוש להעביר חלק ממחלקות המשרד
למשרדים אחרים, לרכז את המחלקות הנותרות במסגרת מזכירותיהממשלה.
אחת הסיבות לדרישה זו: שרת אינו פנוי להשתלט על ענייני משרד זה, אינו
חפץ גח להשאירו בידי מנהלו הכללי.
לעומת זאת ינסה שרת לשפר את מנגנון משרד־החוץ, להופכו
לגוף, שיהיה מסוגל לפעול ללא פיקוח בכל העניינים, שאינם מדינ״ם־עקרונייס.
לדעת שרת כדאי לעשות ז אוז אפילו על-ידי ר י כן ז הדיפלומטים הישראליים
הטובים ביותר בירושליים — דבר שייחליש במידה רבה

את נציגויות המדינה

בחוץ־לארץ.

.כי. ג׳י. לא יעשה כל נסיון רציני לשתף מפלגות פועלים
בממשלה הבאה, אס יעכלוד הוא בראש־הממשלה. אמנם בן־גו ריון התכונן
לעשות

צעד הפגנתי

גדול

יועציו

בשטח זה. אולם

שיכנסו

אותו

הדבר

עשוי לפגוע בכו שר המיקוח שלו סס הציונים הכלליים.

• תוכניותיו של אפריים גוזמן להקמת מפלגה עצמאית
של המעמד הכינוני מתחילות לעבור לשלב מעשי. השלב הראשון :
פנית גודמן, באמצעות כמה אנשי־עסקים ידועים, אל הציבור הרחב, בדרישה
שיביע את דעתו אם כדאי להקים את הגוף החדש. אם׳ יענו כמה אלפי איש
לחיוב, יגש גודמן להקמת רשימה חדשה לכנסת.

• עוד לא אבדה התקווה להפכם בין מפלגתי על הגינות
מלחמתהבחירות. כמה מאנשי מפא״י החוששים כי מערכה פרועה תגרום
נזק רב למדינה, יזמו דיון בחדרי־חדרים בין האחראים בפועל לניהול מערכת
הבחירות מטעם מפלגתם והצ״כ בכיוון זה. רוב העסקנים אינם מאמינים כי
הדבר יוכל לצאת לפועל בתנאים הנוכחיים.

.הפדוגרסיכים ינהלו מאבק נואש להשגת דפוליטיזציה
של הבחירות לרשויות המקומיות: מנהיגי המפלגה תובעים הפרדה
מוחלטת של

לר שויו ת המקומיות והבחירות

הבחירות

לכנסת, כדי למנוע את

טי ש טו שן של בעיות מקומיות בוערות.
• שאגד עתיד
ייעול

המתן למיזוג נוסף של שירותי־התחבורה: קרוב לוודאי
ידן יתאחדו תוך השנה הקרובה, כדי להגביר את עמדתם בכל משא־ומתן
על מחירים, יבוא אוטובוסים וחלקי־חילוף. סיבה לא פחות חשובה לאיחוד :
התחבורה העירונית והבינעירונית על ידי הכוונה יעילה של 1500 האוטובוסים,

הנמצאים בידי

אגד ודן.

״ כוח הצ״ב יתחזק ממקור לא צפוי: נהגי אגד, דן והמקשר,
בעבר אנשי מפא״י מושבעים, מתמרמרים לאחרונה על עמדתה הקשוחה של .
הממשלה כלפי הקואופרטיבים, עלולים לתת את קולותיהם לצ״כ. בינתיים כבר
פתח תא חברי ואוהדי הצ״ב בפעילות מוגברת בקרב נהגי אגד ודן.

• ייתכן כי העדלאידע התל־אביכית תיערך שלא לפי
התוכנית המקורית:
הכטפים הדרושים, מאחר
תמורת השתתפות במסע

עד כה לא הצליחו מארגני העדלאידע להשיג את
שרק חברות מסחריות מועטות שילמו סכומי כסף
ההישגים. אפשר שהמפעל יקבל דחיפה ג^]לח, אם

יראו הגופים הכלכליים הפרטיים בעדלאידע הפגנה של

הישג י היוזמה הפרטית,

מאחר שהמפעלים ההסתדרותיים נמנעים מכל השתתפות בה.

• מחזה חדש של יגאל מוסנזון יועלה בקרוב על כמת
אחדהתיאטרונים. המחזה, אלדוראדו. יתבסס כנראה גס הוא על •החומר
שאסף מוסנזון בתקופת שירו תו במשטרה, ייעיסוק בנוער העזוב הנוטה לחיי־פשע.

9הצגות של רביו ספרותי יערכו בביתו התל-אכיבי החדש
של ׳.הקאמרי״ ,אם תצליח הנהלת התיאטרון לגייס את הסכומים לכך. ההצגות
שייערכו לפי דוגמת

מועדונים תיאטרוניים

מסויימים בפאריס, יתחילו בחצות,

לאחר סיום ההצגות הרגילות, יהיו מיועדות למנויים׳ בלבד.

איש־כשורה שרת
סוף סוף, תגובה
הסתייגות.
אמנם, חברת הנפט פונטיאק ידעה היטב
כיצד לארגן את ההתלהבות. היא מסרה הו דעה
לעתוניש כי ״ידיעה חשובה ביו תר״ עו מדת
להימסר באותו יום בשעה ארבע אחרי־הצהריים,
במלון דן התל־אביבי המפואר.
עתוני־הערב, שחששו פן ידיעה כה חשו בה
תאבד להם ותיכנס לעתוני־הבוקר של יום
המחרת, לא התאפקו, כבר מסרו לפני המסי בה
כי לפי השמועה נמצא נפט.
כך היה נדמה גם לעתונאים שבאו ו-
התישבו על כורסאות דן. איש מהם לא חקר
את נותני הידיעה. איש גם לא קרא, כנראה,
בעיון את ההודעה בכתב שנמסרה לו. כל
אחד רץ למערכה, הפיץ את הבשורה המרו ממת
לבבות.
אולם ההודעה לא אמרה כלום .״הקידוח
של באר כרמל ...1הוכיח לחלוטין כי יש ראל
היא ארץ בעלת אופי מכיל־נפט. פירי ש
הדבר כי אדמת הארץ הכילה נפט.״
או בן או לא. היה זה
וגם מטעה מאד. למעשה
ממה שנראה למראית־עין,
נפט בקידוח כרמל , 1או

ניסוח זהיר מאד,
אמר את ההיפך
היינו שלא נמצא
בכל קידוח אחר.

יודעי־דבר סיפרו כי כל המחזה בויש כדי
להרים בשוק את המוראל המסחרי של
חברת־ר,קידוח וחברת־הזכיון, אחרי שאמנם
לא הוכתר הקידוח ליד זכרון־יעקוב בהצלחה.
קידוח שני יכול להצליח — או כן או לא.
היה זה תמרון מובן מצד החברה. פחית
מובנת היתד, הנכונות ההמונית, גם בקרב
המשכילים, לעוט על ידיעה תסרת־בסים כזאת
וכמעט להפכה עילה לחג לאומי. היא הוכיחה
מחדש ימה עמוקה בלב העם ר,נסיה לברוח
מן המציאות המידברית, להיתלות בפטא-

הרושם, מגילות תיקות,
נמצאות

אחר פוצץ את הבשורה: ארבע ה הנותרות
מבין שבע המגילות הע שנתגלו
בשנת 1947 במדבר־יהודה,
בידינו״.

שלוש לאב, ארבע לבן. המגילות נת גלו
על־ידי בדווים, ופרופ סור אליעזר סוקניק
הצליח לרכוש שלו ש מהן ערב פ רוץ מל־חמת־ד,עצמאות.
המגילות הנותרות התגל גלו
דרך ירדן לארצוה־הברית, נרכשו על־ידי
ישראל, באמצעות בנו של סוקניק, יגאל ידין.
המגילות שנרכשו הן :

ספר שלם של ישעיהו.

פשר חבקוק — דרו ש על ספר חבקוק.

• ספר חוקה של כת דתית מתקופת בית
שני (הספר ידוע בשם דרך־היחיד).

המגילה

אשר טרם פוענחה.

לאחר הסבר מדוקדק על כל מגילה ומגילה,
הכריז ראש־הממשלה כי כל שבע המגילית
יימצאו בחסותה של קרן מיוחדת, אשר אוש רה
באותו בוקר: קרן היכל־הספר.
הרושם היה עז. הנאספים הבינו את חשי בותה
של רכישת־המגילות בשטח המחקר
ההנכ״י. הם התרשמו גם מן העובדה המאל פת
שראש־ד,ממשלה הקדיש את שעות הפנאי
המועטות שלו לפעילות תרבותית כה נעלה.
אולם יו תר מכל עשתה רושם העובדה ש פעולות
הירדנים לא נשארו בלי תגובה.
מדיניות עבוד ת נמרי
השבוע ניהלו פקידים בכירים של משרד י,חוץ
הישראלי דיונים ממושכים בדלתיים סגו רות.
הדלתיים היו סגורות יותר מחוך בו״

שה מאשר מתוך ר צון ל ש מור על סודיות.
כי נושא הדיונים היה בלתי־רגיל: סיכויי
מדינת ישראל לשוב ולהצטרף לקיסרות ה בריטית.
הרעיון
של צירוף ישראל לחבר־העמיש
הבריטי צץ ועלה עוד לפני שנתיים כאשר
ראו בו חוגים מסויימים את הדרך היחידה
לחילוץ ישראל מבדידותה המדינית. אי לם
איש לא התיחם לחוג-ם אלה ברצינות
ואיש לא נזדעזע כאשר קם ח״כ מאיר אי־גוב,
לפני כשנה, העלה את ההצעה בפני
מוסד מרכזי של מפא״י, טען :״זהו הצעד
היחידי, אשר יוכל להקנות לישראל מעמד
כלשהו בעולם המסובך של ימינו, שאינו
מדינות קטנות־עצמאיות.״ סובל אולם חוסר היחס הרציני לא הרתיע את
מצדדי ההצטרפות. אחד מהם, מנהיג מפא״י
נודע, העביר מכתב פרטי ל שגריר ישראל
בלונדון, אליהו אילת, ביקש ממנו לחוות
את דעתו על ההצעה. אילת השיב בניתיח
רב־ממדים• הוא לא שלל את עצם כדאיותה
של ההצטרפות לקיסרות הבריטית, אך
הטיל ספק בנכונותה של בריטניה לספח את
ישראל אל חבר־עמיה. בין השאר הסביי•
אילת כי כל בקשה מצד מדינה עצמאית ל הצטרף
לחבר־העמים הבריטי תהיה צעד
חסר־תקדים.
מדוע ירצו הבריטים? לתשובתו
של אילת היתד, השפעה הפוכה לחלוטין מיו
שהוא ציפה לה: מצדדי ההצטרפות ראו בה
אישור לעמדתם, טענו כי אפשר להתגבר על
כל הקשיים המעשיים. הם התחילו להפעיל
לחץ על שרת, נפגשו עם פקידים בכירים
של משרד החוץ, ניהלו איתם וויכוחים ממו שכים,
לא יכלו להשיב רק על שאלה א חת:
מדוע ירצו הבריטים לספח את ישראל ל-
קיסרותם?
אולם השאלה התלויה ועומדת לא מנעה
את הפיכת ההצטרפות לסעיף רשמי, אם
כי כמוס, של מדיניות־החוץ הישראלית. גדם
לכך משפט אחד ויחידי שנפלט מפיו של
אבלין שאקבורו, עוז רו של אידן לענייני
המרחב, בעת בי קורו בישראל.
כאשר ישב שאקבורו בארוחת־ערב חגי גית
לצידו של פקיד ישראלי בכיר, פתח
הפקיד וס־פר לו בחיוך כי הישראלים סול חים
לבריטים את כל פשעיהם וכי חוגים
ישראליים מסויימים מעוניינים בצירופה של
המדינה לחבר־העמים הבריטי. השיב שאק-
בורו במלוא הרצינות :״ייתכן שעניין זה
אינו כל כך מגוחך, כפי שהוא נראה לפ עמים.״
הפקיד
הישראלי מסר את דברי שאקבירו
לממונים עליו. שרת, אשר עמד תחת לחץ
בלתי־פוסק, חדל להסס, הורה לנציגי יש ראל
במדינות חבר־העמים הבריטי ובאו״ם
למשש את הדופק בכל הנוגע לבעיית ה הצטרפות.
הגישושים
הישראליים בלונדון לא נשאו
פרי. לעומת זאת זכו הדיפלומטים הישר אליים
באוסטרליה ובקנדה להצלחה מפתיעה:
משרדי־החוץ של שתי המדינות ציוו
על נציגיהם בלונדון לבדוק את המצב הן
אצל המדינאים הבריטיים והן בלישכה ל ענייני
חבר־העמים. התשובות שנתקבלו ו הישראליים
הועברו
לידיעת הדיפלומטים
עמדו על הקושי האירגוני־משפטי של ה־בעייה,
אך לא הביעו התנגדות לעצם ההצטר פות.
להיפך, בסקירה שהוצאה על־ידי משרד־החוץ
האוסטראלי ונועדה להנחות את אנ שי
הסגל הדיפלומטי האוסטראלי נאמר :
״אין ספק שפינוי הסואץ •מחייב הידוק יח סים
עם גורמים מסויימים בקפריסין
חיפוש דרך להסדר ישראלי־ערבי, אשר יאפ עם
הדמוקרטיה
שר את הגברת הידידות
הישראלית הצעירה...״
תשובה מתומצתת. ככל שהתקדם
פינוי• הסואץ, כן גברה ההתעניינות בבעייה
גם בחוגים בריטיים. כאשר נקרא אילת לבוא
לישראל, הופיע לפני וועדת החוץ והב־טחון
של הכנסת, פנה אליו ח״כ מאיר ארגוב
בשאלה גלויה על ס כוי* ההצטרפות. אילת
השיב תשובה דיפלומטית־מעורפלת. תמצית
התשובה: הדבר אינו מן הנמנע. באותו
מעמד ק בל אילת הוראות להזמין נציגים
בריטיים — וביחוד ציירי פרלמנט — לביקיר
בישראל, מתוך מגמה ליצור דעת־קהל לק ראת
הרגע, בו תועלה בעיית ההצטרפות
לדיון פומבי.
השגריר הישראלי עשה את מלאכתו כ אמונה.
כאשר נתכנסה, לפני ז מן מה, וו עידת
ראשי־הממשלות של חבר־העמים הבריטי,
נדונה, בין השאר, גם בעיית צירופה של
ישראל. פרטי הדיון, שנערך בעת סעודה
סגורה בדאונינג סטריט מספר , 10 לא נש ארו
בגדר סוד: נציגי־ישראל גילו כי בראש

העולם הזה 905

התקציב החדש

השבוע התכוננו אלה מ־ 120 הח״כים ש עודם
מבקרים בירושלים* ,לפתוח בוזיכוח
התקציב בן 80 השעות, שיסתיים, קרוב
לוודאי, רק בערב פסח, בו מתחילה שנת
התקציב החושה. לשם ניתוח התקציב המו צע,
בן 631 המיליונים, הסתייעו הח״כים
בשתי חוברות כחולות וכרסתניות, שהכילו
ב־ 620 עמודיהן את הצעת התקציב ואת
הסברה.
כדי שהממשלה תהיד״ כפי שסעיף , 1חוק
התקציב לשנת 1955/56 קובע ,״רשאית להו ציא
בשנת הכספים המתחילה ביום ט־ בניסן
תשט״ו ( 1באפריל 1955 סכום של
631.100.000 לירות״ היא צריכד, גם להכניסן.
את זאת היא ח,ישבת לעשות בעזרת 125
מיליון לירו ת מס ההכנסה, או תן היא מצפה
לגבות על־ידי 1420 עובדי אגף מם ההכנסה;
12.5מיליון הבלו על הטבק; 8.5מיליון
הבלו על המשקאית ו בין השאר גם 600
אלף הלירות דמי ר שיונו ת נהיגה.
אין האזרח הישראלי היחיד המממן את
תקציב מדינתו. גם האזרח הגרמני נותן את
חלקו — בשעור של 68.5מיליון לירו ת
שילומים — והאמריקאי — ב שיעור של
67.5מי ליון הענקות.
קטרי קיטור. הרבה יותר קל מלהכניס
631 מיליון לירו ת הוא להוציא אותן. לכך
ידאגו 46338 עובדי המדינה, ד,מסתייעים
לביצוע עבודתם גם ב־ 1393 מכוניות ו־126
אופנועים.
הסכום הבודד הגדול ביותר יוצא על
משרד הבטחון ( 56 מיליון) ורק אחיז אחד
מסכום זה יוקצב למשרד הפיתוח ( 565 אלף).
יותר מ־ 25 מיליון לירו ת מוצאות על תש לום
רבית למלוות פנים וחוץ ; 6.7מיליון
על רכבת ישראל בעלת 342 קילומטר המסילה
בשימוש, עליהם מסיעים 75 קטרי קיטור
ושלושה קטרי דיזל 49 קרונות נוסעים ו־
2434 קרונות משא.
סכום לא מבוטל אחר, שיוצא בשנת התק ציב
הבאה 50 :מיליון לירות לתשלום, חובות.

רב־ראשי הרצוג
כמו פקיד בדרגה ארבע

נהגים נשיאיים. מעניינים הרבה יותר
מהסכומים בעלי שש ושבע הספרות הם
סעיפי אלפי הלירות כשלוש המכונדת של
נשיא המדינה, יצחק בן־צבי, שהחזקתן עולה
9500 לירו ת לשנה ושכרם השנתי של שני
נהגיהן מגיע ל־ 5970 לירות.
לא זולה כל עיקר הקרן המיוחדת העומ דת
לר שו ת ראש הממשלה 10 :אלפים לי רות.
אותו סכום עומד לר שו תו של משה
שרת גם בתפקידו הממשלתי האחר, כשר
חוץ. בעלי קרנות מיוחדות אחרים (הרשאים
נשיא המדינה
להוציאן כראות עיניהם) :
( ) 6500 ויו״ ר הכנסת, יוסף שפרינצק (.)3000
תקליטים ותוים פרוטו תיו של משלם
המסים הי שר אלי(ו הגר מני והאמריקאי) מושק עות
בכל זאת היטב ובחסכון. משרד ראש
הממשלה, למשל, החליט לצמצם את ההוצ אות
ליום העצמאות — מ־ 36 אלף לירו ת
בכל אחת מן השנתיים האחרונות ל־ 18 אלף
לירו ת השנה.
כלא פחות חרוץ מתגלה קול ישראל, שיו צ
א הוצאה חד־פעמית של 7000 לירו ת על
תקליטים וחוים.
האנקות לעילויים משרד הבריאות,
בעל התקציב של 20 מיליון לירו ת אינו
מפקח רק על 4034 הרופאים 938 ,רופאי השי ניים
ו־ 220 המיילדות המצויים במדינה. תחת
השגחתו גם ששה בתי־חולים לחולי נפש
(בבאר־יעקב, בת־ים, עכו, כפר שאול, נס־ציונה,
מזרע) ,בהם מאושפזים 1600 חולים.
השקעה בריאה אחרת הן 9000 הלירות
לקורס למיילדות. סכום הקטן רק באלף לירות
מן הסכום שמשרד הדתות הקציב מ־2.5
המיליון הע מדים לר שותו, לשנת הרמב״ם.
מוסדות אחרים המתקיימים ממשרד הדתות :
הרבנות הראשית שתקציבה מגיע ל־ 93 אלף
לירות, מכסה, בין השאר, את משכורתו של
הרב הראשי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיא
•ח״ב ידוע שלא מבקר בירושלים זה
שנה וחצי, ח״כ מפא״י ותושב שדה־בוקר
דויד בן־גו ריון.

שגריר אבידר ואשתו

מזכיר־שלישי־רווק

מבקר המדינה מוזס
גם אופנוע ושש מכוניות

\ טיב וחסכון ־ צו השעה |
הס יגר יה החדשה

מטוסיאן עגול

נתקבלה באהדה ע״י קהל המעשנים.
טיבה׳ איכותה וחסכונותה, הם
הע ר ובה לסוד הצלחתה
י ולכל אלה שטרם עשנו

מטוסיאן עגול

נא לנסותה ותבואו על ספוקכם

ה מ חיר

3רי

2 3 0

ה9ו03ה

במדינה המתנגדים להצעת הצירוף עמד דווקא ראש־
׳ממשלת הודו, ג־והרלאל ניר,רו, אשר טען
כי בראש וראשונה יש להסדיר את יחמי
ישראל־ערב. עמדתו של ניתרו נתקבלה, ב יתירו״
על כל משתתפי־מידה
פחותה או
הדיונים.
אולם הדיונים לא נשארו בלי תוצאות :
בעיית צירופה. של ישראל לחבר־העמים
הבריטי הפכת לסעיף בסדר־היום של מדי־ניות־החוץ
הבריטית, אידן קרא לאילת, מסר
לו ד ו״ת כללי על הדיונים של ראשי־המם־
שלו ת, רמז כי י ש לשכנע את הודו.
השגריר הישראלי קיבל את הרמז, נפי ש
השבוע עם ניד,רו. פרסי השיחה טרם נודעו
בישראל. אולם מצדדי ההצטרפור. התלקקו
מרוב הנאה. אמר אחד מהם, עורך־דין נודע :
״אכן, עבודת־הנמלים שלנו נשאה פרי. י ש
לי על מה לסמוך כשאני אומר שהממשלה
תגיש לבריטניה בקשת־הצטרפות עוד בסיף
שנה זו, מיד לאחר הבחירות.״״
מפלגות אנטי־וגסלגתון
כמה מאות מורו ת פתחו השבוע ביד רו עדת
מעטפה שהגיעה לדירתן הפרטית, לא
האמינו למראה עיניהן. המעטפה הכילה מכ תב
אישי (אמנם מודפס בסטנסיל) של יגאל
אלון .״עלה בדעתי להעיז ולהזמינך לשיחה
על כמה וכמה בעיות,״ כתב אליל הפלמ״ח.
״...הרשי נא לי, להסביר בכמה משפטים
את הסיבות אשר בגללן אני מתיר לעצמי
להטרידך ומדוע דווקא עתה, בעידנא דרית-
חח, בשעה שאפשר לחשוד בי ובחברי לדעה
שאינטרסים מפלגתיים בלבד לנגד עינינו. ולא
כן הדבר.״
המורות, שכל אחת מהן היתד, בטוחה ש נבחרה
במיוחד מתוך המון חבריהן וחברו תיהן
למקצוע, הושפעו במיוחד מסיום ה מכתב
:״אמנם נכון, איני מורה ומימי לא
שימשתי בהוראה. היכרותי עם מורים היא
בתור תלמיד וסטודנט. ואף על פי כן סבור
אני שיש לנו נושאים משותפים לדיון ולבירור
בעתים אלה. להתראות, יגאל אלון.״
המצאה יגאלוגית. כמאה וחמשים
ממקבלי וממקבלות ההזמנה לא היססו, הו פיעו
במקום המיועד בתל־אביב, התפלאו לראות
במקום מכירים ומכירות מבית־הספר
— שמפניהם ש מרו עד כה את ההזמנה ב סוד•
רובם ראו בפעם הראשונה את מצביא
הדרום, הוקסמו מהיפעתו הפשוטה (חולצה
לבנה, אפודה אפורה) .בדברו מעל קסדרה מו גבהת׳
תוך שתית מיץ אשכוליות, הסביר
אלון את דברי מפלגתו, מפלגת אחדות־ה-
עבודה. קודם לכן הבהיר שאינו רואה ב מפלגה
מטרה בפני עצמה (״אם כן, זוהי
הידרדרו ת התקיף בחריפות את טיפוס
ה״מפלגתון״ (המצאה יגאלונית: הכוונה ל עסקן
מפלגתי).

היש

כאבים...

״ רפא רח׳שלמההמלך

רווח נקי. היה זה ערב אופייני לעבודה
הסבלנית האפורה של אלון בחודשים האח רונים,
בהם נאם לפחות פעם אחת בכל
ערב, אפילו לפני חוגים קטנטנים. הרתח ה נקי:
כמה עשרות מורים ומורות, שיצאו
מן האולם אוהדים מושבעים למפלגה שכמעט
לא שמעו על קיומה קודם לכן.
הכנסת חבר־הכנסת ה־!ג<
650 קרואים, חברי הכנסת הראשונה וה שנייה,
חברי מועצת המדינה, שרים־לשעבר,
מנהלים כלליים, אומנים, עולים חדשים מ•
צפריר ותושבים תתיקים מירושלים, נתכנסו
באחד מערבי השבוע שעבר בבניין הכנסת
לחוג את יום הולדתה הששי. לא־קרובים
פוליטיים כאנשי מפא״י עקיבא גו ברין, מר דכי
נמיר ואיש צ״ב יוסף סרלין נתקרבו
שסגן־אלוף
סביב עוגיו ת ומשקאות שעה
משה יונה שלמה מנחם הצור• ,34 חילק ב חדר
עבודתו הוראות אחרונות ל־ 11 סדרני
הכנסת ירו קי המדים שנתכנסו סביבו בחצי
גו רן עגולה.
היה זה אחד מעשרות תפקידיו של הצור,
קצין הכנסת המסתייע ביחידת הסדרנים ה עוברים
ברגליהם, מדי יום, קילומטרים רבים
במדרגות בניין הכנסת, לשמירה על הסדר
בפנים דבית וכיחידת משמר מורכבת משו טרים
לשם שמירה על הסדר מחוץ לבית
וברחבה הכנסת.
לפי חוק חסינות בנייני הכנסת מהווים
שטח הכנסת ורתבתה שטח עצמאי, הנתץ
למרותו של קצין הכנסת, תפקיד שהוטל ל ראשונה
על אלוף־משנה ירחמיאל בלקין (כ יום
מנהל אגף ביקורת מערכת הביטחון,
מבקר המדינה) ,וב־ 1953 על חצור המשופם,
שחור השיער וירוק־אפור העיניים, לשעבר
סטודנט בטכניון (אדריכלות) ,קפטן (סרן) ב צבא
הבריטי, מארגן העפלה מאיטליה, ה מנהל
הראשון של לשכת נשיא המדינה ה ראשון,
חיים וייצמן, ויו תר מאוחר ראש
ענף משמעת, משטר ונוהג, מטכ״ל צד,״ל.
נהגת ג׳ינג׳ית. תצור, הלבוש דרך קבע
חליפות אזרחיות שקטות, משתתף בפתיחת
כל ישיבת כנסת, יכול להחשב לחבר הכנסת
ה־ , 121 ברוב הדאגה אותה הוא מקדיש ל שלומם
של 120 הח״כים הנבחרים. לעתים
קרובות הוא עובד עד 16 שעות ליום, החל
מחלוקת כרטיסי כנים ז ל-יציעי הכנסת ל־

שרות לפרוטקציה. משעשעות יו תר
מן ההסברים הרעיוניים היבשים היו הפנינים
שהיו מפוזרו ת בדברים. אחדות מהן :

תו־ א ביג

טל 24495.

כריכות
מי־מרפא
חכישת כוץ כמו כקרלסכד
וישי או מכריה כמו כן אמבטיות ערבול (1 1** 11 ססמ ז11ה* / 0חדי זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד
__המוסד פתוח עד 9כערב __

• אין ערובה לשום פתרון. אפילו ל־צ׳יקים
כבר אין כיסוי בארץ. בדקו ותיוו כחו.

חששו המורים לשמוע דברים רותחים,
תכניות מהפכניות, התאכזבו לטובה. בקול
שקט, בעברית מדוקדקת, מתח אלון ביקו רת
מתונה למדי על המשטר, התריע נגד
בז בוז כספי המגביות והשילומים למטרות
בלתי־יצרניות, מבלי להתנגד לעצם גבייתם,
דרש אקטיביזם בטחוני, התקיף את בן־גו ריון
(״אדם גדול שעשה שגיאות גדולו ת״) על
שלא כבש את עזה, חברון ובית־לחם.

בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?
,1 0 3

.35 טבעי ששמעת ממנו דברים אחדים.
• תסלחו לי שאני מתעצבן כשאני מ דבר
על הדוקטור (סנה).

• שח״ל (שרות חלוצי לישראל, תנועת־הנפל
של בן־גו ריון) הוא ראשי־תיבות של
שרות־חברים־לפרוטקציה.
• משרד מפלגת אחדות־העבודה נמצא
ברחוב לילינבלום כדי לטאטא משם את ה ספסרים.
אך כנראה עוד לא השנה.
• יש להשקיע את ההון הלאומי למכו נות׳
נשק ופיתוח, אך לא לזלילת חמאה•
להפקיד את גורל ישראל בידי המע צמות׳
כמוהו בהפקדת השמנת בידי שלושה
חתולים.
• לא נם הציל אותנו (במלחמה) ,אלא
כפירה בנסים.
• אני פסימיסט אופטימי, פסימי לגבי
חומרת המצב, אופטימי לגבי האפשרויות.
• אני מקווה שירד השנה מספיק גשם
כדי שהיבול המוגדל יממן את כל הבחירות.
• (בלפי מורד, שטען כי שמע את כל
טענות אלון קודם לבן מפי דוד בן־גו ריון ) :
שמעתי ש בן־גו ריון הוא בן ,70 ואני בן

קציף הכנסת הצור
תחנגולי־הודו, ברבורי ם ושתי מצלמות
* משה־יונה על־שס אחד הסבים ; שלמה־מנחם
טל שם דוד שמת שבוע לפני הולדתו
של הצור, המסתפק, בחיי יומיום באחד מ ארבעת
שמותיו •הפרסיים, יונה.

העולם הזה 905

ראש־העיר,

במקום

את דמי־הרשיון לקרן
לשלשלם לקופת־העירייה.
• בעל מסעדה גדולה במרכז־הכרמל שילם
1000ל״י פחות היטל סוציאלי, לפי
הסכם מיוחד עם העירייה, שנערך בהמלצת
פרייליך.
היתד. זו רק ראשיתו של זרם גילויי ה שחיתות.
השבוע נתכנסו חברי וועדת־החקי־רה
העירונית בחדרי־חדרים דנו כיצד למצוא
מוצא מן הבוץ, לחסל את הפרשה בשקם•
המוצא לא נראה באופק.
חוק הוא אינו מבדיל
עובדיה לוי השתוקק לעלות לארץ. הוא
ידע כי לרווק תהיה העליה קלה יו תר מאשר
לגבי נשוי. על כן נטש את אשתו זהרה
ואת בנו הקטן, שלום, נסע לארץ־אבותיו.
השתקע בפרדסיה, בקרבת נתניה.
הדבר אירע לפני עשרים שנה. אולם מש פחתו
של עובדיה לא נשארה עזובה ובר
דדת• סאלם בן יעיש עוואד, אביה החורג
של זהרה, אימץ את שלום, גידל אותו, עלה
לישראל לאחר הקמת המדינה, במסגרת מר-
בד־הקסמים, אתו ועם זהרה, קנה דירה ב שיכון
נווה־עמל, הרצליה, רשם אותה עיי
שמו של שלום.

ח״כים חוגגים נמיר, גוברין וסרלין
שריס־לשעבר, עולים חדשים 1־ 11 סדרנים
מבקרים נכבדים
מפגינים עיוורים.

וכלה

בהרגעת

רוחם של

הפגנות לפני רחבת הכנסת משתדל חצור
למנוע מראש, על־ידי השקטת המפגינים־
לעתיד בעיר או בכפר מוצאם, העברת עניינם
לטיפול (אם הוא דור ש טיפול) לרשות ה מתאימה.
תפקידים
אחרים של קצין הכנסת איש ה צבא*
:קבלת משלחות ציבוריו ת (מסטו דנטים
התובעים הורדת שכר לימוד עד ל בעלי
בתים הדורשים את העלאת שכר ה דירה)
,ארגונם של סיורים קיבוציים כשל
תלמידי בתי־ספר ויחידות צבא (סך הכל ה מבקרים
ביציע הכנסת בשנת 30 — 1954
אלף).
חצור אינו מסתפק במכלול תפקידים אלה.
מספיק גם ללמוד משפטים באוניברסיטה
העברית (שנה שלישית) ,לטפח ליד ביתו ב פרבר
תל־אביבי, יחד עם אשתו עליזה, נהגת
אמבולנס ג׳ינג׳ית בה פגש בצבא הבריטי.
משק עזר בו הם מגדלים עצי פרי, תרנגולות,
תרנגולי־הודו וברבורים.
כראוי לאדם שביקרו חפצים כל 120 חברי
הכנסת ומספר לא מבוטל של נכבדי מדינה
אחרים, הרוצים לזכות מדי פעם בכרטיס
כניסה לכנסת לקרוביהם או למכריהם, יש
לחצור הובי ענייני: צילום, בו הוא מרבה
לעסוק בעזרת שתי מצלמות יקרות (רולי•
פלנס, וטינה).
חיפה אהבת לרעד במור
כחודש ימים לאחר שנתמנה אבא חושי
לראש עיריית חיפה, כינס את עובדי ה עירייה
בקולנוע אורה, הכריז כי הוא רוצה
בקיום הפסוק ״ואהבת ל ר עו כמוך״ ,דרש
ש״נקיון כפיים יהיה נר לרגלי עיריית־חיפה.״
אולם במהרה התברר כי אהבת־רעים ו־נקיון־כפיים
יכולים להיות שני מושגים סו תרים
ומנוגדים: בעירייה התחילו להתהלך
שמועות מוזרו ת על ידידו הטוב של חושי.
זכריה פרייליך, ראש לשכת מפא״י של עוב די
העיריה. מפה ל אוזן סופר כי פרייליך
בילה חופשה של חודשיים וחצי באירופה,
קיבל משכורת רגילה עבור כל התקופה, אף
כי חופשתו הרשמית היתד, רק בת חודש.
כאשר סיים פרייליך את חופשתו, חזר ל עבודתו
כמנהל מחלקת הרשיונות וההיטלים
הסוציאליים של העירייה, נפוצו שמועות מ סוג
חדש. מקור השמועות: אחד מבעלי
קולנוע עצמו! החיפאי, ווייסברגר, שטען כי
פרייליו קיבל מבעלי הקולנוע משכורת חודשית
של 200ל״י, באמצעות חותנו, ראובן
מלץ.
פרייליך הגיב על השמועות במהירות מפ תיעה.
הוא הזעיק שניים מחברי וועד־העוב־דים
של העירייה, הסיעם אל ווייסברגר, דר ש
ממנו להכחיש את השמועות. ווייסברגר סי *
היושב על תקן של אלוף־משסה. בפרלמנט
הבריטי, למשל, קצין הכנסת הוא
קצין בדרגת בריגדיר ג׳נרל (אלוף) .באסיפה
הלאומית הצרפתית — גנרל של קורפוס
(רב־אלוף).

העולם הזה 905

רב. פרצה קטטה. חברי־הוועד הפרידו
הנצים — אך לא שוכנעו.

בין

140 פרוטה לכרטיס. ההתנגשות ה גלויה
עוררה את סקרנותם של עובדי עירייה
רבים: מדוע שילמו בעלי עצמון לפרייליך
200 לירות לחודש? השיב על שאלה זי
יוסף צרפתי, סגנו של פרייליך, ששלח פקח
כדי לבדוק את המצב ליד קופת עצמון
בהצגות יו מיו ת (הפיקוח הוא, בדרך כלל,
רק בהצגות־ערב).
הפקח שהגיע לבית־הקולנוע גילה תגלית
מפתיעה: בעלי הקולנוע מכרו כרטיסי־צנע
של 200 פרוטה (המיועדים על פי רו ב לחיילים)
במחיר של 400 פרוטה, שילמו רק
60 פרוטות מס על כל כרטיס, במקום 200
הפרוטות המוטלות על כל כרטיס יקר. ה תוצאה:
רווח נקי של 140 פרוטה על כל
כרטיס.
עתה היה ברור מדוע קיבל ראש־המחלקה
את משכורתו. אולם פרייליך לא נכנע: הוא
פנה שנית אל ווייסברגר, הפעם באמצעות
עורך־דין, דרש להכחיש את השמועות, לא
נענה. מיד לאחר מכן פנה פרייליך אל ה עירייה
בבקשה מפתיעה: לערוך חקירה נגדו. של הבקשה, שהוגשה, כנראה, בעצתו
יעקב חושי, אחיו של אבא חושי, יושב־ראש
הוועדה ליחסי־ציבור של עיריית חיפה נש אה
פרי: ווייסברגר נרתע מפני אפשרור.
של גילויים בלתי־נעימים בעת החקירה, ערך,
כנראה דסכם עם פרייליך, הסכים להכחיש
את השמועות, טען כי הוא אמר את אשר
אמר רק מתוך כעס על פרייליך. פרייליך
עצמו הפסיק לקבל את המשכורת באמצעות
חותנו. בה ידיים :
ב־450 להגיש תבעה שהיא קנסות.

בשעה לא ישבה הממשלה בחיבוק־היא
קנסה את בעלי קולנוע עצמו;
מבלי
ל״י, באורח אדמיניסטרטיבי,
נגדם כל משפט. גם העירייה לא
את בעלי־הקולנוע לדין, אף על פ׳
יכלה לזכות בכמה אלפי לירות של

אפשר שפרשת
גילויים מפוצצים.
פרייליך היתד, זוכה לטישטוש גמור, ממש
כמו פרשות דומות אחרות בעיריית חיפה.
אילולא המשיכה וועדת־החקירה העירונית ב פעולתה,
ביקשה מן הפקידים השונים ל העיד.
הפקידים שיגרו מכתב לוועדה, הב טיחו
לו מר את כל האמת בתנאי שהיא תגן
עליהם מפני פיטורים. הוועדה מילאה את ה תנאי:
איש לא פוטר. רק יו סף צרפתי, ש הכניס
את פרייליך לבוץ, הורחק מעבודתו,
היסיף לשבת בטל ולקבל משכורת.
במהרה מצאו חברי־הוועדה את עצמם במצב
לא־נוח: החקירה היתד, גדושה גילויים מ פוצצים.
הגילוי הראשון יצא דווקא מפיו
של פרייליך. מען ראש־מחלקת הרשיונות :
,בעלי קולנוע עצמו! אינם בסדר. גם דודי
פונימן מארגנטינה השקיע בקולנוע 20 אלף
דולאר, מבלי להצהיר על כך באוצר.״
הגילויים שיצאו מפי העדים האחרים היו
מסוכנים עוד יותר. בין היתר נודע כי :
• בנק חיפאי ידוע שילם 400ל״י
תרומה ליום־הפרח, במקום דמי-רשיון.

כ בעל
שלט־פרסומת ברחוב יפו שילם

השנים חלפו. שלום התגייס לצה״ל ו השתחרר.
אחר גויים לשירות מילואים, יצא
לסיור בגבול ונפל בהתנגשות עם הירדנים,
רק אז שב האב המוליד, עובדיה לוי, והופיע
באופק: הוא התאבל על בנו שלושים
יום, אחר הגיש לבית המשפט המחוזי תבי עת
ירושה על מחצית דירתו של שלום ו מחצית
דמי־הביטוח של קרן פועלי־הבניין,
בה היה שלום חבר.
סאלם התנגד לתביעה בכל תוקף. טען
בא כוחו, עורך־דין אהרן חיי בי: האב ה מוליד
נטש את בנו, בה בשעה שהאב ה מאמץ׳
סאלם, טיפל בו באמונה, הוציא לפ חות
6000ל״י על חינוכו ו מזונו תיו.
החוק הקשוח לא התחשב בטענה זו. פסק
שופט מחוזי יוסף קיסטר , :החוק אינו
מבדיל בין ילדים טובים ורעים, או בין הו לזכויות־בכל

הנוגע
רים טובים ורעים,
ירושה. לפי החוק יורשים שני ההורים חלק
כחלק, במקרה שהבן נשאר ללא צאצאים...״

תוצרת סומר -יצהר

שהדת לתביעה. אולם השופט לא הס תפק
הפעם בצו חלוקת־ירושה. הוא התחשב
גם בטענותיו של חייבי, דחה את הוצאתו
של הצו לפיעל לחודש ימים, כדי לאפשר
לאב המאמץ, סאלם עוואד, להגיש תביעת
נזיקין בסך 6000ל״י נגד עובדיה לוי. סאלם
לא ביז בז את זמג־ ,הגיש את התביעה בו
במקום.

דע לנהג

דר כי אדם

תלמד אצל שטיין

*יק התייר
איש אינו מכיר
ברמן. אולם הוא
האמריקאי. רבים
״ בן־גו ריון״ בגלל
בוקר.

רחוב דיזנגוף 131 פנת גו רדון.
טלפון 21963

את שאול בן ישראל לימוכר
בחוגים רבים כג׳ק
אחרים כינו אותו בשם
דמיונו הרב לרועה משדה־

הכונו ר 1שפי בורי
למד

ג׳ק איבד את כל אשר לו: את אשתו
(במלחמת־העצמאות) ,את כספו (לאחר המל חמה)
את עבודתו (בהגיעו לגיל 64נ ש ארו
לו רק שני חפצים יקרים: דרכון אמ ריקאי
ופנקס של עזרה סוציאלית.
אולגם מלבד שני הפנקסים נותר לג׳ק עוד
משהו: לב צעיר ותוסס. הוא נכנס למש רדו
של שדכן, הציג את עצמו כתייר אמ ריקאי,
ביקש למצוא לו כלה יפת־תואר :
הוא רצה לחזור לארצות־הברית עם בת־זוג
ישראלית.
במהרה מצא השדכן מועמדת מתאימה :
נחה גולדמן. הזוג נפגש, קבע ת אריו לחתונה.
ג׳ק רצה להישאר בביר. אשתו לעתיד עיד
לפני החתונה. נחה סירבה. התייר נעלב ב מקצת,
אך התנהג כג׳נטלמן מושלם.
לפני צאתו מבית כלתו נזכר ג׳ק כי
הוא הוציא את כל כספו, ביקש מנחה 25
ל״י :״הכסף דרו ש לי עד מחר. יש לי צ׳ק
של תיירים אצל הקונסול שלנו.״ הכלה לא
רצתה לאכזב את בחיר־לבה שנית, מסיה
לו את הכסף הדרוש.
3הרשעות קודמות. יום־המחרת
בא וחלף, וג׳ק לא הופיע. הכלה המודאגת
המתינה לו יום נוסף, אחר פנתה לקונסוליה
האמריקאית.
רק שם נגלתה לה האמת המרה: לג׳ק לא
היד, כל כסף. הוא גם לא היה מסוגל ל־
(•המשך בעמוד ) 12

לרקוד

מהר

הרקודים הסלוניים
פנה מיד אל המורה המנוסה

רחוב

ו ים כורד

בן־יהודה , 185

— 1 1 1 0 0־1* 1

0 1 0

* ב מזו מן

900ן |#היתרה בתשלומים

נוחים
ורק

אצל

ןןך*ך ן * 1ןתל ־ אביב

ייי ^י

בן־יהודה

156

נער, נערה

סיפור זה עוסק בעיקר כשלושה יצורים אנושיים :
וילד. הוא עוסק גם בהמון האנשים הסובכים אותם.
את שמותיהם של הנער והנערה נאלצנו לשנות: שניהם בני
פחות מ את שמו של גיבור־הסיפור האמיתי -התינוק -לא היה
כל צורך לשנות: השם טרם ניתן לו.
סיפורם של אלכם וכלה היה יבול לחיות דומה לפרשת רומיאו
ויוליה. אולם בה כשעה שפרשת הנאהבים האיטלקיים הסתיימה
במוות בפול, הגיעה הפרשה הישראלית
לסיומה בלידה אחת. גם הרקע היה שונה
מזה של המחזה השייקספירי: הטראגדיה
של הזוג הצעיר התפתחה לא כין הארמונות
המפוארים של וזדונה, אדא כאחת המעברות
כשרון.
אולם האהבה היתה אותה האהבה. האנשים
היו אותם האנשים -והסבל היה
אותו הסכל. ההיסטוריה חזרה על עצמה.

לולה ו. נמצאה לבדה בבית. היא עמדה במטבח, עסקה
בהכנת ארוחת־הערב בשביל בעלה, אשר עמד לשוב
מעבודתו בבית־החרושת. היא חיכתה גס לבואם של
אור חי ם: בנה הבכור, יוסי, ש שרת באחד המחנות ה צבאיים
בסביבה, עמד לקבל חופשה, לבלות את הערב
בבית. גם הבן הצעיר, אלכם, עמד לקבל חופשה מ־צה״ל:
הוא סיים זה עתה קורם־טבחים. לולה לא
סמכה על כשרונות־הבישול של בנה, הכינה את הארוחה
במו ידיה. ואף על פי כן היתד, היא גאה בבניה.
לולה חשבה על שני האחים: הם היו כה דומים —
וכה שונים. שניהם היו שחרחרים ויפי־תואר. אולם האח
הבכור, יוסי, היה יציב ומהימן יותר. לולה היתד, מוד אגת
בכל הנוגע לאלכם. בראשו המקורזל נשבו רוחות
סוערות. הוא היה קל־דעת, נלהב מדי, חסר־אחריות.
פחות מכל היתד, האם מרוצה מן העובדה שאלכס
התהלך עם איתר, עולה ממצריים, בלה, תושבת המעברה
הסמוכה. השניים התהלכו יחד זה למעלה משנתיים,
וכל נזיפותיה של לולה לא נשאו פרי. אפילו התערבותו
של יוסי לא הועילה. הוא הבטיח לחבוט באחיו הצעיר
כדת וכדין (ופעם אף חבט בו) ,אולם אלכס הוסיף
להיפגש עם בלה.

.הס תל קי ר
״אני לא רוצה שאלכס ייפגש איתר״״ היתד, לולה או מרת
לשכניה ומכריה ,״היא ממצריים ואנו מטריפולי.
ובכלל, מספרים במעברה שבלה היא בת בלתי־חוקית
ושאימה היתד, רקדנית ערבית־מצרית. על כן גם נשארה
האס במצריים, ברי בשעה שבלה ואביה עלו לארץ.״
כאשר גויים אלכס לצבא, נתמלאה לולה שמחה :
היא קיוותה שהצבא יפיג את קלות דעתו. אולם אפילו
השירות הצבאי לא הועיל. אלכם הקדיש את כל חופ שו
תיו, את כל שעו תיו הפנויות ל בילוי בחברת הנערה,
היה חוזר הביתה רק לעתים רחוקות — בשעות־לילה
מאוחרות. לולה היתד, מודאגת.
חוט

מחשבותיה

של לולה

נותק

באורח

פתאימי :

מישהי התדפק על דלת־הבית. היא ניגבה את ידיה ה רטובות,
פתחה את הדלת. בפתח עמדה בלה. פני הנערה
היו חוזרים כסיד ומעוותים מכאב.
״מה את רוצה ז אלכס אינו בבית.״
״באתי לבקש את עזרתך. אני עומדת ללדת ...עכשו...
אנא, עזרי לי. אלכס אמר שאת תעזרי לי בבוא השעה•.
״כאן זה לא קופת־חולים ולא מגן־דוד אדום. הסתלקי!״
״אבל הילד ילדו של אלכם ! את מוכרחה ל עזו ר

״טוב. בואי אתי.״
לולה היתד. חיוורת ומפוחדת. היא שלחה את אצבעותיה
הרוטטות והתעטפה בסודר חם, אף על פי שהיום היה
חם מאד (השעה היתה ,) 15:30 אחר יצאה החוצה בד,גי-
פה את הדלת בחבטה. היא האיצה בנערה :״מהרי !
ב אי כב אבל בלה לא יכלה לזוז ממקומה. ה כאבים
היו גדולים מנשיא. היא ישבה על מדרגות ה בית
ולחשה :״לכי בעצמך. קראי לאמבולאנס. אינני
יכולה לרדת במדרגות. לכי מהר !״ לולה רצה במורד
המדרגות ונעלמה מן העין. בלה נשארה לבדה, וחכתה.
בלה פגשה את אלכם לראשונה לפני שנתיים, במעברה.
סיפרה היא :״למשפחתו לא היה עדיין שיכון. הם
התג רוו קרוב לבדון שלנו. הייתי אז בת ארבע־עשרה.
היינו נפגשים בבוקר, כאשר היה אלכם הולך לעבודה.
הוא היה מביט אלי, וזה היה מ־צא חן בעיני. אחר כך
התחלנו להיפגש ולצאת יחד.״
״הוא היה לוקח אותי לקולנוע, וגם זה מצא חן
בעיני. הוא התנהג אתי יפה מאד, ובעבור ז מן קצר כבר
ידעתי שאנחנו אוהבים זה את זו. לפעמים היה אלכס
בא ושירק לי מרחוק, ואני הייתי יוצאת מן הבית
והולכת אתו לשדות, או העירה, או לשפת־הים. באביב
היינו יוצאים לקטיף תפיזים. בימי״גשם היינו יו שבי ם
ב צריפון של אלכס ומשוחחים.״

״ומרוך ססיבת אירוסי ן,־
״אבל את רוב הזמן בילינו ב בדון שלנו. אבא עבד

בתל־אביב, כשומד־לילה, והיו לנו הרבה הזדמנויות
להיות יחד. אלכם התנהג אתי בעדינות, אמר לי שהוא
אוהב אותי ויקח אותי לאשה. הוא לא הסתיר ממני
שאמו ואחיו אינם רוצים שהוא יישא אותי. הוא היה
מלא מרירות, אבל הוא לא היה מסוגל לעשות דבר.
אלכם היה בחור טוב, אך חלוש־אופי. הוא עבד קשה
בנגריה, בקרבת העיר. היתד, לו משכורת לא רעה 120 :
לירות לחודש. זה היד, מספיק כדי שנוכל לחיות יחד.
אבל אמו לקחה ממנו את כל הכסף, השאירה לו רק
דמי־כיס.״

טוב, אך חלוש־אופ׳

״אלכס סיפר לי , :בני משפחתי מאיימים עלי שאם
י שליכו אותי מן הבית, לא ידברו אתי,
אשא אותך,
לא י תנו לי אף פרוסה.׳ הבנתי כי המצב שלו קשה
והכיתי עד שנגדל במקצת. הייתי בטוחה שהכל י עבור
בשלום.״
חלה אלכס
״לא תמיד היתד, לולה רעה אלי. פעם
קשה. הוא ד,ורעל מאכילת דגים מקולקלים. לולה באה
אל דודתי וביקשה ממנה להניח לי להתארח אצלה :
אלכם לא נתן לה מנוחה. הוא ביקש רק לראות אותי.״
״דודתי ידעה שאני הולכת עם אלכס. גם אבי ידע
אותי ואומר
זאת והתנגד לכל העניין. הוא היה מכה
שאני צעירה מכדי לצאת עם בחורים ושאלכם איננו
מוצא חן בעיניו. אבל בכל פעם שאבא היה עוזב את
הבית, היינו שבים ונפגשים.״
״דודתי לא רצתה לתת לי להתאיח אצל אלכס. אבל
לולה התעקשה ואמרה , :אני יודעת שהם אוהבים זה
את זו. כאשר אלכם יבריא, נערוך להם מסיבת־אירוסין, .
היא ביקשה רק שאני אהיה אצל אלכם כמה ימים
ואגיד לאבא שאני נמצאת אצלה (אצל הדודה)״.
״דודתי היא אשד, טובה. היא האמינה ללולה, חשבה
שאם אשאר כמה ימים אצל אלכם ואהיה נערה טובה,
תתחיל לולה לחבב אותי. היא הודיעה לאבא שהיא
זקוקה לי לבמה ימים והירשתה לי להשאר בבית־אלכם
עד שהוא יבריא.״
•הוא

-הירחקנו לכתי

מסוד

לידיו!

״אלכס היה באמת חולד. מאד. בלילה הראשון היה
לו חום גבוה, ולולה ביקשה ממני ללכת להביא רופא
הלכתי.״
״אני זוכר ת שאותו לילד, חיה אפל מאד. המעברה
רחוקה מן העיר כשני קילומטרים. אבל אני מכירה
את כל קיצורי־הדרך. אותו לילה ניסה גבר ז ר להיטפל
אלי. הרי אתם מכירים את הגברים. אבל אני ניגשתי
אליו וביקשתי ממנו לעזור לי למצוא רופא — בשביל
הבחור שלי. האיש הסכים. הוא נהג בי יפה, וכעבור
ז מן קצר 3בר הבאתי את הרופא אל לולה. היא אמר
שאילו חיינו מחכים עד הבוקר, היה אלכס מת.״
״אחר כך עברה משפחת אלכם ל שיכון בקרבת ה מעברה
שלנו. אני חושבת שהם הביאו קצת כסף מחוץ־
לארץ ועבדו קשה כדי להשיג את הכסף הנותר. אז
התחילה לולה שיב לשנוא אותי וד־שה מאלכס לעזוב
אותי. אז כבר ידעתי שאני הרה.
״כאשר נודע הדבר לאלכס, תקף אותו פחד מתת.
אבל הוא לא עזב אותי. להיפך, היינו יחד עד השבוע
ד אחרון. הוא ניסה לנחם אותי ולהרגיע אותי. סיפרתי
דבר על התינוק העומד
שאבי ודודתי אינם יודעים
להיתלד. פחדתי שאבי יכה אותי מכות רצח, אס יתדע
לו הדבר. הרגשתי שגם אני וגם אלכס הרחקנו לכת.״
״אלכס אמר לי שאין כל מקום לדאגה: כאשר תכ רעי
ללדת, מהרי ולכי אל אמי. היא תעזור לך.׳״

״!ישארתי בודדת־

כאן נולד הילד

בחדר-המדרגות החשוך והקר השייך ללולה, אמו של אבייהילד. איש לא עזר
לבלה בשעת הלידה. לולה ברחה, השכנים הסתתרו. היולדת ביקשה עזרה,
אך לא נענתה. היא לקחה את התינוק, יצאה החוצה, מבלי לדעת לאן תלך.
חדר־המדרגות נשאר ריק. תינוקה של בלה, שנחבט קשה במדרגות בשעת הלידה לא סבל סן החבטה מתפתח, יפה.

״ניסיתי להסתיר את מצבי ככל האפשר — והצלחתי.
אבי הוסיף לעבוד כשומר-לילה, היה בא הביתה בבוקר,
שוכב מיד לי שון. למזלי לא נשתנה מבנה גופי. כרסי
לא בלטה כלל — עד היום האחרון. הצלחתי ל ש מור
את סודי*.
״אבל

הייתי מפוחדת

מאד.

לא ידעתי מה

לעשות.

חיתרה על עדותה,

להנאתם של דורות תל־אביביים צעירים.
שנות השלושים היו עדות לעליית הלדר
(חורז עם חדר) ,בצק ממותק ע שוי מעיסת
אגוזים. את הלדר ירשה הגלידה של וויממן,
יצרן הגלידה הטובה ביותר בין ביירות לאלכסנדריה,
שסביב דוכניו במרכז רחוב
אלנבי, תל־אביב, נפגשו כל צעירי תל־אביב
בשנות מלחמת העולם השנייה, רקמו לידם
את אהבותיהם הראשונות, ולעתים קרוב־ת
גם את תכניות הפעולה של מחתרותיהם.
הגלידה האמריקאית המתקתקה, שהוגשה
בצלחות הפלסטיק הראשונות שהגיעו לארץ,
מלחמת העצמאות והאינפלציה שמו קץ ל-
תענוג־בפרוטה של בני תל־אביב. משך שבע
שנים היה מחירו של קפה ועוגה אפסי אפילי
לגבי ארנקו של נער עובד או תלמיד גימניסת.
שפע מפולפל. כל אותן שנים נטגנו
במגלה שחורים משמן רותח מליוני כדוריות
פלאפל חומות. היתד, זאת עיסת אפונת חו מוס
ששרתה במים שמונה עד עשר שעית,
נטחנה דקות ותובלה בתבלינים שונים, הוטלה
למגלה (קערת הטיגון) בעזרת מאכינת אל׳
פלאפל (מכונת הפלאפל, מתקן־מפליט שב קצהו
כפיר. בגודל כדורית הפלאפל) ,הודחסו
בתוך הפיתה ונמכרו כמנת פלאפל, במחיר
של חצי גרו ש המנה.
היו אלה השנים בהן פשטו מוכרי פלאפל
יוצאי תימן ברחובות הארץ, משכו אלפי

ספורט

ביתו. אך לא איש ככהן יסתפק בתואי
״המיואש״ (העולם הזה .) 827 בעזרת ערבי
יפואי, שהלווה לו מאה לירות פתח דו כן
למכירת פלאפל בביתו שברחוב פינסקר.
חשבונו של כ הן: בשעות הערב יוכל הוא
לזכות בתאבונם של צופי ששת בתי קול נוע
לפחות שב מרכז אזורם הוא נמצא
(מוגרבי, מגדלור, בית העם, גן־רינה, אסתר
וחן) .הקהל, שטעמו הלך עם הטעם הלאומי
החדש לארוחות חטופות, והיה מעוניין ל אוכל
יו תר מהיר, יו תר חם ויו תר חריף ככל
האפשר, הצדיק את חשבונו של המיואש,
עשה אותו למאושר.
תרמה לכך תלבושתו יוצאת הדופן. כהן
חבש מעל לסינור הצחור מצנפת־ענק לכנה,
ממנה נזדבנו שני פסים אדומים (ראה תמונת
השטר) .הסביר הוא :״אדום בכביש —
זה כביש בתיקון ! אדום בראש — זה י־אש
בתיקון ! בלילה אני מרוויח, ביום אני מוציא
— לשלם מסים, לפתח תוכניות !״

כדורסל

החייט מ,1י טציפד

כל חובבי הספורט מכירים את קבוצת ה־כדורסל
הכושית הארלם גלוב טרוטרס. אולם
דק מעטים מהם יודעים כי מאמנה של ה•
קבוצה הוא היהודי אברהם ( .איי ב״) ספיר־ססירשם
ייו, בנו של חייט יהודי מווייט-
צ פל הלונדונית, היגר לארצות־הברית לפני
שג םרבת, התמסר ל אי מון כדורסלנים. שיי
טת א מ תיו היתה בלתי־רגילה: הוא התעלם
מ! המשחק עצמו, שם את הדגש על ד־להטוטים
הספורטיביים. התוצאה: קבוצת ה-
כדורסלנים של ספיר שטיין הפכה בלתי־מנו-
צחת, מצאה יריבים מתאימים רק בהבוצד

ג ל1וכ 1ס

ע ם. די ו

את התור הגדול למנות הפלאפל של כהן,
שהוכתר עד מהרה על־ידי העיתונות (ועל־ידי
לקוחותיו) ל מלן הפלאפל לא י צרו היפ־עתו
המזרחית או פרסומתו על בדי כתי
הקולנוע בלבד. היה זה טיבו של הפלאפל
שמשך את אוהבי הפלאפל לכהן אפילו מ ירושלים
וחיפה (שגם בהן מפרסם מלך ה פלאפל
אר. עצמו על בד בתי הקולנוע).

עד בי בי קיי הכדורסלנים־להטוטנים של
ם פירשטיין, אשר גובהם הממוצע מגיע ל־190
ס״מ, בעשרות ארצות, השתתפה ביו תר מ-
סססל משחקי כדורסל. אייב ספיר שטיין פנה
גם לרוסיה׳ ביקש רשות לערוך שורה של

י ״ ג לי ב

הפלא־

אינה מייצגת את ספורט

בקרוב יז כו הכדורסלנים הכושיים לכבוש
לעצמם!ייר־ז חדשה ומעריצים חד שי ם: ב0ם
אלה נודע כי ספירשטייי וכדורם ל״\

כדורגל

31ה !נחמה
השבת נל ו עשרות מכוניות־משא עמוסות
צע ר ם לעבר ירושלים. לא היו אלד
נדבים שהתכוננו להסתערות מכרעת מל ד־עיי
העתיקה• לא היתר. ז ו גם הכנה לחיסול
השתוללותם של נטורי־קרתא. מאות הצעי-
ריס, שעל י ייו שלי מ ה׳ היו י ק אוהדי קבוצת
הב ורגל מכבי תל־אביב באו לעודד אותה
במשחק י נגד בי ת״ר ירושליים, שנערר ב י

סגר ת׳ליג ה א׳ בכדורגל.

מלן־ הפלאפל ונתיניו
״בלילה אני מרויח, ביוס אני מוציא 1״
לקוחות מדי יום לדוכניהם של גדולי פלאפל-
נים כאברהם עוזרי, שליט המרכז המסחיי
התל־אביבי או שלמה עיראקי קטוע שתי
הרגליים, משך שנים ספק הפלאפל לתלמידי
הגמנסיה הרצליה.
אך משעלה מחיר קילוגרם שמן משבעה
מילים הקילוגרם ללירה ו־ 800 פרוטה* ,עלה
גם מחיר הפלאפל, הגיע למאתיים פרוטה
המנה. שפע זה נוצל לא רק על־ידי מ ח ביי
שירי רגש (״פלאפל, פלאפל, טרי ובריא !״)
אלא גם על־ידי מוכרים חדשים. אחד מהם :
אהרון בן נסים כהן, לשעבר מוכר פחמי־עץ,
מייבש ביצות, יערן, שו מר פרדסים ובנאי.
״ראש כתיקון כהן רחב־הגרם ונמוך
הקומה, בעל זקן חום־כהה ופנים יפיס,
הגיע בסוף שנת 1952 לכלל יאוש, אחר
שבטל מעבודה ונאלץ למכור את מיטות ששת
ילדיו ושמלות אשתו כדי לקיים את בני
* לטיגון 300 כדוריות של פאלפל דרוש
קילוגרם שמן אחד.
הארץ הרוח
(חרות).

הסגיר את עצמו למשטרה
יצחק בן־זאב׳תל־אביב.

הוא נחקר ונשלח לכל השדים וה רוחות.
אחד
העקלנים מסר דין־ו ח שבון
(מעריב).
חיים חרובי, תל-אביב.
מוצצי־דם מפלגתיים 7

כי הפלאפל שהמלך אהרן והמלכה שרה
מכינים בדיסאן ובסחון (גיגיות־הענק) אינו
עשוי רק מאפונת חומוס מעוגלת וקשה, ה חוסכת
שמן. המלך מוסיף לעיסה גם סול
גרוס וצהבהב המרבה לספוג שמן, ושבעה
מיני תבלינים הנותנים לפלאפל החם טעם
של בשר.
חצילכבוש. מנח הפלאפל של מלך
הפלאפל אינה מורכבת משש כדוריות פלא פל
בלבד. כל קונה חייב לקבל את גזר תפיה־האדמת
המטוגן (צ׳יפס) ,יכול לבחור ב
תוספת סלט (פטרזיליה, עגבניות, מלפפי־נים,
כרוב) ,טחינה עשוייה משמן סומסמין
ופלפל חריף, טחון ואדום.
לאוהבי הפלאפל המצפים ברעבתנות ל תורם
לאורך שולחנות השיש תחת השלט
״לעמוד בתור מצפה נוסף לפלאפל הרג־ל
גם ירק כבו ש במלח: מל פפון כבוש, פלפל
כבוש או החידוש האחרון, חציל כבוש.
המיואש שהפך למאושר לא דואג רק ל עצמו.
כדי לעשות את כל אוכלי (ו מוכרי)
הפלאפל למאושרים, החליט הוא לארגן את
מאות מוכרי הפלאפל התל־אביביים, לזכות
בחלוקת אספקה במחירים רשמיים, דבר ש היה
מאפשר את הורדת מחיר מנת הפלאפל
לחצי.
אך אם רוצה מלן הפלאפל להקים את
מלכותו עליו להזדרז, כי בינתיים כבר קמו
פלאפלנים אחרים, אם כי לא העיזו לנגוע
בכתר המלכות, הרי כבר נטלו לעצמם תו־ארים
רמים למדי: אחד מהם כינה עצמי
אלוף הפלאפל, שני, יו תר לפי רוח הזמנים,
מר פלאפל , 1955

הבית״רים התכוננו להתמודדות במלוא ה-
רצינות. הם עסקו משך השבוע האחרון ב אימונים
מוגברים, הזעיקו לעזרתם אפילו את
הכדורגלן־המתאגרף אשר בירבבלרם, שנמצא
אותה שעה במחנה אימינ-ים, בו התכגנן ל התמודדות
בין נבחרת בי ת״ר ב איגרוף ל•
בקפריסין.
בין נבחרת חיל־המצב הבריטי
כאשר עלו הבית״רים על מגרש ינזקא הירו שלמי,
ש״מה מ־ 8000 צופים, נראו הם רע־נניס
ומלאי מרץ. שתקני מכבי שלחו בהם
מבטים מודאגים, שיערו כי המאבק יהיר.
קשה ביו תר.
שאגותאדירות. ההשערה נתאמתה
מ ד עם התחלת המשחק פתחי חלוצי ביי
ת״ר בהתקפת־מחץ, הצליחו, לאחר 17 דקית
של משחק מתוח, להבקיע את שער היריב.
אוהדי בי ת״ר פרצו בשאגה אדירה, ניבאו ב־קולי
קולות לניצחון ירו של מי גדול.
השמחה ייתר, מוקדמת. לא עבר ז מן רב
ואנשי מכבי התאוששו מן המהלומה הראשו-
נה, פתחו בהתקפת נגד, בפי קודו של חלו׳ז
יהושוע גלזר. כאשר נסתיימה מחצית ה-
משחק, כבר היה המאזן 1:2לטובת מכבי.
במחצית השניה גדל המאזן עוד יותר, הגי״
עם שריקת־הסיום ל־ 4:1לטובת מכבי.
אוהדי מכבי התל־אביביים והירושלמיים
מרצו אל המגרש, נשאו את ג לזר על כפיים.
אוהדי בי ת״ר בלעו את האכזבה הגדולה,
מחאו כף מתוך נימוס, התנחמו במקצת ב עובדה
שהיה זה אחד המשחקים המעניינים
ביותר, א שר נערכו בירו שליי ם מאז קום ה מדינה.

במסלול

המתאבק הישראלי רפאל (״הרבי ה•
לוחם״) הלפרין צעד צעד נוסף בו רךל-
אליפות־העולם בהתאבקות: הוא גבר על
המתאבק האמריקאי, מתי אטלס בקרב ש־נערך
באיצטד מדיסון סקווייר גו דן הניר פרשני יורקי, בנוכחות 20 אלף צופים.
ספורט אמריקאיים קבעו כי לאחר ניצחון זה
לא יו כל אלוף־העולם הנוכחי, לו טז, להת
חמק מן ההתמודדות עם הלפרין.
• מתאגרף מקצוען ישראלי דוד עובד
ערך השבוע הופעת פרידה בטלביזיה האמ־ריקאיף׳
לפני שו בו לישראל, כדי להתגייס

האולמות המפוארים והמרוזחים
בת״א. חתונות ונשפים.

רח׳ דיזנגון* ,213 טל 22981 .
אוטובוסים 4, 5, 6, 7

מחטא לחטא
מאת

לסליו 111־11

היא אהבה אותו, אד הוא אהב אחרת. מצב בזה בבר נרשם בלי־ספר!
כתולדות היחסים כין גבר לאשה, אולם מעולם לא התפתח
עוד לדראמה עוצרת-נשימה במו בקורותיהם של ספנסר דראמונד
ואידית נורוויק.
עות הערביים של ימי חורף אלד— ,
בעיקר כשהם ערפיליים — קודרים הם
מאוד — קודרים אף ימן הלילות. ספני
סר דראמונד יו ש ב בחדרו ולוטש עי ניים
לתוך העלטה הדמומה. מציץ ב בשעון,
אולם מבחין אך בקושי
ספרות. השעה חמש.
קם על רגליו, מוזג עוד כוסית אחת,
לוגם תוכנה בבת אחת, אחר ניגש ל מכתבה,
מגשש על לוח הזגוגית החל קה
...נוגע בלהב מוארך ...נוטלו ותוח בו
לכיסו.
אחר

מתעטה

במעילו

ויו ר ד

לרחוב.

משב חורפי צונן טופח על פניו. ספנ־סר
נרתע, נסמך לרגע אל קיר הבית...
ומיד מתעשת, מזדקף ותוקע מבטו ל תוך
הילת אורו של פנס־רחוב מרוחק.
מעתה מפסיע הוא י שר, י שר מאוד, רק
וחורקי־שיניים
שיכורים מעורפלי־מוח
מסוגלים להפסיע בזקיפות נוקשה כזו.
כחצי שעה חולפת עד שמגיע אל בי תה
של אידית.
שם הוא עומד תתתיו, נושא עיניו אל
החלונות שבחזית הבית. שניים מהם —
בקומה השניה — חשוכים. מציץ ב שעונו.
עשרים דקות לשש. ימתין חמש
דקות אחר יעלה *••
עכשיו!...
עיניו
בול שו ת אה הרחוב הצר ל אורכו.
בקצהו נע אי־מי, אך ההוא מרו חק
מאוד. ספנסר זו קף צווארון אדרתו
וחומק אל מתחת לקמרון־הפתח האפ לולי.
חולף במעלה המדרגות המוכרות,
ציפורנו מקישה שלו ש פעמים על ה דלת
...עליו להמתין קמעה ...רחש צע דים
במסדרון ..הוא מתיר את כפתורי
אדרתו, לופת את ניצב הפגיון ...הדלת
נפתחת לחצאין.
ספנסר דראמונד נכנס. שתי זרועו ת
נכרכות על צווארו. הוא מושיט י דו
ומחבק את גו ף האשה. ניצב־הפלדה ה צונן.
לפות בימינו ...עתה מרכין הוא
את ראשו, פיו תר אחרי פיה ...הוא
נושם לריאתו את הבושם הענוג. מהיכן
מוכר לו בושם ז ה? — תוהה הוא
להרף־עין. אך שפתיו כבר נצמדות ב חזקה
אל השפתיים החמות הלחות, חותמות
אותן כאזיקים חיים ...י 4מאלו חולפת
על גבה, מגיעה לנקודה מסויימת ונע צרת.
חודו של הלהב נלחץ אל האריג
המשיי...
רטט חזק מזעזע את שרירי זרו עו תיו,
צווחה חדה נפלטת מבעד לנחירייה ...אך
שפתיו א־נן מרפות משפתיה ...עד שצו נח
ראשה לאחור ...הוא לופט את הגוף
המתמוטט ונו שאו דרך החשיכה הא טומה
של הפרוזדור אל החדר. דלת
החדר פתוחה ...צעדיו נבלעים ברו ך ה שטיח
...עתה שמאלה ! אל הקיטון
מרפקו מסלק את יריעת המסך הנוג עת
בפניו. מניח את הגוף על המיטה

ומזדקף. איוושה מרשרשת ...המסך מוטח
למקומו. הוא חוזר לחדר. רגע עומד תח תיו
ללא־ניע. מאזין ...אין קול. מעבר ל מסך,
בקיטון — דממה. הלהב מוחזר לכיס
אדרתו. הוא שולה מצית. נקישה׳ שלהבת
זעירה. ספנסר ניגש לוויטרינה. המפתח
תקוע בחור המנעול. פותח את הדלת ה מזוגגת.
חפצי־חן של זהב ...טבעות,
סיכה משובצת, נרתיק־סיגאריות. אחר
ניגש למלתחה הגדולה. שוב ניקש ה —
בתחתית המלתחה תיבת״ מצית התכשיטים של אידית. הוא תוחב אותה
לכיסו. שלהבתו של המצית מאירה את
השולחן. חפץ מוזהב נוצץ, קופסית־ה־זהב.
אצבעותיו פותחות אותה בלהיטות,
על קרקעיתה אבקה מבהיקה כמו
שלג הוא מקרב אפו ונושם נשימה
גדולה. אחר משקיע את הקופסית לכיס
חזייתו.
ספנסר חומק מן החדר. לפני דלת ה יציאה
עוד נעצר, מאזין. אין קול. הוא
יוצא לחדר־המדרגות ויו ר ד במרוצה.
בחדר המדרגות אין לראות 7פש חיה,
ספנסר יורד לרחוב.

רפל כבד התערבל ברחוב המבריק.
פנסי הרחוב היו ככדורי־ק־טור צהובים
תלויים מעל המרצפת הרטובה.
הוא רכס את כפתורי אדרתו. משנגעה
ידו בבגדו, חש בלחות מקדישה. הסתכל
בידיו. היד והמעיל היו מגואיייס
בדם. הוא נתחלחל. בתנועה מבוהלת
חיכך ידו אל טיח־הקיר המחוספס. ה עור
נשרט ונתקלף. הכאב נעם ׳לו.
הגיע אל שדרת־הקשת וניצב לפני
חלון־ראווה של חנות־נעלים. החלון טבל
באור חשמל, דופן־ראי התנשא מאחירי
הנעלים ושיקף את דיוקנו. מבטו בחן
את ארשת פניו. זרים היו הפנים מתחת
ל שולי המגבעת. כאילו קטנו. שפתו
העליונה כחולה היתד. והרטיטה, המג בעת
היתד, מוסטת. הוא יישרה, עקר רג ליו
וסר משם.
בשלם ארצזת־הברית
מקל־הגולף והמטריה
מעטים בעולם ידעו כי בחודשים האחרונים
כמעט פרצה מלחמת־העולם האחרונה, זו
שהפילוסוף האנגלי ברטראנד ראסל אמר
עליה :״איני יודע באיזה כלי־נשק ישתמשו
בה׳ אולם אני יודע שבמלחמה שלאחריה
ישתמשו שני הצדדים במקלות״.
המשבר הנורא פרץ בשבוע הראשון של
ספטמבר, כשתותחי סין העממית החלו מר עישים
את עמדות הלאומנים באי הקטן קמוי,
השוכן בטווח קטן מול היבשת. המיפקדה
האמריקאית הרשתה לצ׳יאנג־קיי־שק לענות
בהפצצה אוירית, התכוננה להתערב. שלושה
מבין ארבעת ראשי־המטות האמריקאיים —
יו״ר המטות, מפקדי חיל־הים וחייל־האויר —
המליצו שאם יימשך הקרב, תשתתף אמריקה
בהפצצה. ממאנילה, בירת הפיליפינים, הבריק
ג׳ון פוסטר דאלס את תמיכתו בקו זה, שהיה
מוכרח להוביל למלחמה. התנגדו רק סגנו
של דאלס, בדל סמית, ומפקד חיל־היבשה,
מסיו רידג׳ודי.

כ מ סי ם אמריקאיים הופלו — אייק אמר
שיתכן והם היו אשמים בעצמם. הסינים
כלאו טייסים אמריקאיים בניגוד ל חוזר, שבי־תת־הנשק
בקוריאה — אייק הסתפק בפניה
לאו״ם. הסינים תקפו את איי טאצ׳ן — אייק
החליט לפנותם. ומעל לכל, אמריקה חתמה
על הסכם חדש עם פורמוזה, בה התחייבה
אמנם להגן על האי מפני הקומוניסטים, אך
למעשה אסרה על צ׳יאנג לפתוח בכל פעולה
תוקפנית נגד היבשת.
המשמעות היתד, אחת: אייזנהואר הח־ליט
לקחת את הענינים לידיו. עד אז היה
מעין יושב־ראש הממשלה, פעל בהתאם ל דעת
הרוב, כפי שנהג קודם לכן עת ניהל את
הפלישה לאירופה. מעתה נתגלה כמנהיג ה מכריע
— ודווקא בניגוד לדעות השולטות
בדעת־הקהל האמריקאית ו בין יועציו החשו בים
ביותר,

שוב סטה לרחוב צדדי, עבר בסימטאית
מו ארות ל סירוגין בפנסי־גאז מבליחים
במיצמוץ. אחר עמד ובלש סביבו. פת חו
של בור־ שופכין השחיר ב שולי ה מדרכה.
ספנסר התיר את כפתורי אדר תו,
ניער את תיבת־התכשיטים, אחת־אחת
היה תוחב אל בין סורגי השבכה
את החפצים הנוצצים. משסיים — פיש־פש
בכיסיו, פעם, פעמיים, לבדוק אם
לא נותר בהם דבר שהיה שייך לאירית.
שעלול להסגירו.

להחזיק כרצועה. איש מבין המקורבים
לשלטון לא פיקפק שהיתר, זו הכרעה אי שית,
שנבעה מכמה אמונות עמוקות. העיק רית
שבהן: דעתו של החייל אייזנהואר כי
המלחמה המימנית חדלה להיות פ תרון לבע יות
אנוש, תגרום לאבדן שני הצדדים כאחד.

התכשיטים —
בכל המהירות

נזדקף. החזיר את תיבת התכשיטים
לכיס אדרתו והתרחק מהמקום.
משב קר בא מעבר לים והניע את
מסך־הערפל. ספנסר דראמונד זקף את
צו ארון מעילו ושם צעדיו לעבר הנמל

פרק זה לקוח מן הרומן הזעיר ״מחטא לחטא״ המוגש לבם
כשלמותו בגליון ״הקולמוס״ ,שיופיע בשבוע הבא (.)23.2.55
״הקולמוס״ -מוותיקי השכועוניס
מפרסם רומניס זעירים, מן המיטב והמעולה שבהם, מזה שש־עשרה
שנה. וותק זה, ללא תקדים כפיר-
סומים הספרותיים בארץ, יש בו כדי
להעיד על רמתה ועל עממיותה של ההוצאה,
שבאה לבדר את השעות
הפנויות שלך, שלו, שלה -של הכל :

כאילו התעורר גוליבר״ ,אמר פקיד
מז שינג טון ,״כאילו שיפ שף את עיניו
את החוטים שנקשרו מסביבו על־ידי
הקו המלחמתי!״

היתד, זאת הדעה שהשתלטה קודם לכן ב אנגליה,
ושדובריד, העיקריים הינם כיום סר
וינסטון צ׳רצ׳יל וסר אנתוני אידן• אידן הוא
שגיבש גם את המסקנות הפוליטיות , ,אשר
לפי כל הסימנים משמשות כיום בחשאי גם
נר לרגלי הגנרל בעל חמשת־הכוכבים בבית
הלבן :
• יש למסור לסין העממית את האיים
הקרובים ליבשת, ד,מד,וזים התגרות וסכנה
למשטר הקומוניסטי.
• יש ל ש מור לפי שעה על שלטונו של
צ׳יאנג בפורמוזה, אך להחזיקו ברצועה, למ נוע
בעדו כל אפשרות להתקיף את היבשת.
• יש לחתור לפ תרון סופי שי תן לסין
העממית את המקום המגיע לה באו״ם וב מועצת
חמשת הגדולים, אך להשאיר את

•את דעותיו
יותר לישראל :

היה זה פ תרון בריטי אופייני: מפוכח,
חסר־התרגשות, מכיר בעובדות הקיימות.
באמריקה, בה הפכה השנאה לסין העמ מית
כמעט לפולחן דתי, היתד, זאת גלולה
מרה .״מקל־הגולף של אייזנהואר (המרבה
לשתק מישחק זה) בא במקום המטריה ה מפורסמת
של צ׳מברליין התרתח פולי טיקאי
חשוב בבירה האמריקאית. לפי כל
הסימנים, י שנו רק איש אחד הדוגל כיום
באופן עקבי בדעה פשרנית זו. אולם איש
זה היה, במקרה, הנשיא של ארצות־הברית.

גוליכר התעורר. מאז התחוללה מד,פ־כה
שקטה בוזשינגטון. איש לא דיבר עליה.
אולם התוצאות היו ברורו ת: בחצי תריסר
תקריות, שכל אחת מהן יכלה לגרום למל חמה,
נהג אייזנהואר במתינות.

ספנסר השקיע ידיו בכיסיו, אצבעו תיו
נתקלו בתיבת־מתכת•
להיפטר

יש לחתור במרוצת הזמן לפ תרון סופי,
ללא מלחמה, של בעית סין.

לפי החוקה האמריקאית, ההחלטה האח רונה
היתד, בידי איש אחד: הנשיא. הקרב
המכריע התחולל בנפשו. ואז קרה דבר ש איש
לא ציפה לו: דוייט אייזנהוא־ ביטל
את החלטת ראשי חילותיו ושר־החוץ שלו,
החליט להימנע מכל התגרות.

״זה גבוה וקרע
בעלי

צ׳יאנג באי״ם
פורמוזה.

כנציג

מדינה

עצמאית

של אידן. על בעיה קרובה
ראה במדינה.

כדור־הארץ

אימפריה או מוות
• סטטיסטיקאים אמריקאיים השוהים בטוקיו,
קבעו כי אוכלוסיית יפאן, שהוכפלה
מאז שנת , 1900 הגיעה בדצמבר 1954ל־88
מיליון, מוסיפה לגדול בקצב של 100 אלף
נפש לחודש. גידול זה עשוי, לדברי כל כלנים
ומדענים, להעמיד את היפאנים בפני
שלוש ב רירו ת: הגירה המונית, נטיון ל הקמת
אימפריה מחודשת — או מוות ב רעב.

במשאל שנערך לאחרונה על־ידי השל־ 1
טונות הסובייטיים ביאלטה, קרים, נתגלה
כי רק שניים מיו שבי העיר זוכרים את הוועידה
המפורסמת, בה השתתפו סטאלין, צ׳רצ׳יל
ורוזוולט.
• השלטונות של אפריקה המשוונית ה צרפתית,
שעצרו לאחרונה כמד, ילידים, האשימו
אותם באכילת בשר אדם, מצאו את
עצמם בתוך מבוך חוקי: נתגלה כי ספר
החוקים הפלילי של צרפת א נו נותן כל
הגדרה משפטית לפשע של אכילת ב שר אדם,
אי.ו קוצב כל עונש על פשע זה. המוצא
מן המבוך נתגלה רק על-ידי מיניסטר-ד,מוש בות
הצרפתי, ז׳ו רז׳ בו רון: הוא פקד להאשים
את העצורים בחילול גופות־מתים, לתת
להם את העונש המאכסימאלי על עבירה
זו: חמש שנות מאסר.
• דו״ח סטטיסטי, שהתפרסם לאחרונה ב־טוקי,׳
,יפאן, קבע כי בראש הסחורות המוב רחות
למדינה עומדים הממתקים האמריקאיים׳
ביחוד המאסטיק. לעומת זאת תופסים ה סמים
המשכרים רק את המקום הששי ב רשימה.
הסיבה: חלק גדול של סמים אל.־,
מיוצר בתוך יפאן, מוברח החוצה.
0סקר משכירות של בעלי מקצועות
שונים, שנערך בא־צות־הברית, גילה כי ה מקצוע
המשתלם ביו תר הוא מקצוע החש פנות.
החשפנית הבינונית, או המתחילה,
השתכרה בין 10ל־ 50 אלף דולר בשנת , 1954
ואילו משכורתה של חשפנית מעולה הגיעה
לממוצע של 140 אלף דולאר.

העולם הזה 905

ידעתי כי אם יוודע מצבי לאבא, יכה אותי בלי רחמים.
לא העזתי אפילו לגלות את סודי לדודתי: פחדתי
שהיא לא תוכל להתאפק ותספר הכל לאבא.״
״ואז, באחד הימים, נודע לי שאלכס התגייס לצבא.
הוא היה עדיין מתחת לגיל־הגיוס, אבל הוא אמר לי
שהוא רוצי י להיפטר מן השירות הצבאי במהירות ה אפשרית.
פחדתי שזאת היתד׳ מזימה נוספת של אמו.
הייתי בטוחה שהיא ידעה על מצבי ורצתה להרחיק
את אלכס ממני.״
״ואף על פי כן המשכנו להיפגש. אולם עכשו כבר
לא התנהג אתי אלכם בעדינות. הבנתי אותו. גם הוא
היה מפוחד ועצבני. היינו מתקוטטים בכל פעם שהיינו
מתחילים לשוחח על נישואים. לפעמים היה אלכם מכה
אותי. אבל מיד אחר־כך היה מתחרט ונוהג בי בעדינות.
הבנתי אותו: הוא היה מפוחד וחסר אונים לא פחות
ממני. יש לו אופי חלש, אבל אני יודעת שהוא אוהב
אותי.״
״לפעמים הייתי מנסה להשלות את עצמי, לחשוב כי
ער אשר יוולד התינוק יסתדר הכל. אבל ככל שחלפו
הימים, כן הלך פחדי וגדל. לא היה לי לאן ללכת.
לא היה לי אל מי לפנות. יכולתי לשפוך את לבי רק שהכל לפני אלכס. כאשר נמצאתי בחברתו, חשבתי
יסתדר. אבל במהרה יצא אלכס לקורס לבישול, ואני
נשארתי עזובה ובודדת.״

• ך גדול (למטר ),הוא אחד הבתים של השיכון,
הסמוך למעברה. לבית זה עברה משפחתו
— ולבית הזה באה גם בלה,
של אלכם
שעה שכרעה ללדת את בנס המשותף. דירתו של אלכם
נמצאת בקומה השניה, באגף הימני של הבניין. חמשת
מתגוררים
יש אח ואחות)
בני המשפחה (לאלכס
של שניים וחצי חדירים עם מטבח ונוחיות. בדירה משפחתו של אלכם הצליחה לעבור ל שיכון תודות
לסכום כסף שהביאה אתה מטריפולי ותודות לעמלה
הקשה בארץ. אם המשפחה, לולה, חסכה כל פרוטה.
לקחה מבנה, את כל משכורתו, השאירה לו

מול בית

ע שוי
קטן
עץ ובד, בו בלה גרים
ואביה. בלה הינה עקרת־בית למו פת.
הצריף והחצר הקטנה, אשר
מסביבו, מבריקים בנקיונם. כספו
של אנ^י בלה לא הספיק כדי לעזוב
לשיכון־ ולעבור המעברה את העולים הסמוך. אולם הוא אומר :
״אין דבר, בן־אדם יכול להיות
מאושר גם כאן בבדון, במעברה.״

״ואז הגיע יום הלידה. פתע תקפו אותי כאבים איומים.
ידעתי כי השעה קרובה. אבא נמצא בבית. הוא פוטר
׳מעבודתו ולא הצליח למצוא עבודה אחרת. אמרתי
לו שאינני מרגישה בטוב ושאני הולכת לרופא. אחר
עזבתי את הבית.״

1־משפט השלום, כדי
השופט דין־ו ח שבון
ו. אלכם היה בחור
:כנע ללחץ משפחתו.

קרא למשטרהו״מיהרתי לעבר השיכון, בו התגורר אלכם. איני זו כרת
איך הגעתי אל הבית. הכאבים היו נוראים. פח־דתי
שאלד את התינוק באמצע הדרך. ידעתי כי הסיכוי
היחידי שלי הוא להגיע אל לולה ולבקש את עזרתה.
זכרתי כי אלכם אמר לי , :כאשר תגיע שעת־הלידה,
היא תעזור לך.׳״
״לולה לא עזרה לי. השעות חלפו. הוספתי לשבת
בקור. הקור והכאבים הרעידו את גופי. חשבתי שאמות
מרוב כאב. רציתי רק שקצי יבוא במהירות האפשרית.״
״השעות חלפו, והאמבולאנס לא הגיע. הכאבים הלכו
וגברו. אבל נדמה לי שלא צעקתי: דיירי הבית לא
יצאו אלי. היה כבר חושך. פתע ראיתי גבר עולה ב מדרגות.
היה זה אחד השכנים של לולה. בו ברגע
הרגשתי שהמשבר הגיע והתינוק יוצא מתוך גופי.״
״קראתי לאיש וביקשתי ממנו מספריים, כדי להפריד
את התינוק מגופי. אני זוכר ת שהוא נעץ בי עיניים
קרועות לרווחה ומיהר להיכנס לדירתו.״
״כעבור שניות מספר שב
קורא לעבר א ש תו, :הביטי,
נוק !׳ הוא לא הביא לי אח
לי עוד צורך ב־ם: התינוק
נהבט במדרגות.״

האיש ויצא. שמעתי אותו
גיטה, היא ילדה כאן תי המספריים.
אבל לא היה
נפרד מגופי. שמעתי אותו

״שמעתי את האשת רצה אחרי בעלה וצועקת , :מהר
וקרא לאמבולאנס ! קרא גם למשטרה !׳ משטרה י מדוע
היה עליו לקרוא למשטרה? דבריה הפילו עלי פחד.
הרמתי את הילד וירדתי במדרגות. הכאבים נחלשו ב מקצת.
הייתי בטוחה שהרגעים הקשים ביותר כבר
נשארו מאחורי.״

השיכון למעברה מוליכות שתי דרכים: הכביש
והשביל העובר דרך השדות. הלכתי בשביל, כי
בטוחה שהשוטרים יסעו בכביש.״
חושך מצריים. אבל הדרך היתד, מוכרת לי.
נראתה אף נפש חיה. אני זוכרת ששמעתי
צפרדעים ויללת תנים, שהגיעה מן הפר־

— עד אשר

אדע

באיזשהו מקום עד למחרת בבוקר
מד. לעשות בו.״
״אבל איפר, להסתיר אותו י פתע זכרתי את הוואדי,
הנמשך מן המעברה ועד לפרדס, אשר מעבר לכביש.
במרחק כמה מטרים מן הצריף שלנו נמצא מעבר־מים,
הנמשך מתחת לכביש. אינני יודעת מדוע נזכרתי דווקא
במקום זה. אבל הלכתי לשם.״
״עטפתי את התינוק בסוודר, הינחתי אותו על החול,
ליד מעבר־המים ורצתי הביתה. יותר לא ראיתיו״.
*כאשר חמקתי לתוך הצריף, מצאתי את אבא י שן.
הוא לא הרגיש בי. הייתי עייפה וחלשה מאד. רק כאשר
שכבתי במיטה שבתי להרגיש את הכאב. שכחתי אותו
לגמרי בדרכי מבית־אלכס אל הצריף. אבל עכשו שבתי
והרגשתי אותו. הוא היה חלש יותר, אבל הוא הוסיף
להציק לי. פחדתי להאנח, או לזעוק. לא רציתי להעיר
את אבא. שכבתי וחביתי לאור־הבוקר.״
״אבל לא היה עלי לחכות ז מן רב. כעבור שעה
למקום השוטרים. הם אסרו אותי והעבירו אותי
החולים. הרופא נעץ בי עיניים מלאות תימהון
כי -אילולא הייתי מועברת לבית־החולים, הייתי
עוד לפני עלות־השחר.״
הגיעו לבית־ואמר
מתה

״אחר
כך סיפרו לי על התינוק שלי, הוא לא מת.
כאשר עזבתי אותו, התחיל לבכות ולצרוח. נער תורכי,
תישב המעברה שלנו, שמע את קולו, מצא אותו והביאו
לתחנת דמשטרה. קצין־המשטרה הבין מיד כי זה התינוק
שלי ושלח את השוטרים לאסור אותי. התינוק נמצא
עכשו במוסד של ויצו.״

האמתלא ג 1דעה
בלה הושיטה את ידה לעבר השולחן, שניצב במרכז
צריפה, המבריק בנקיונו. אצבעותיה אחזו בפיסת־נייר
דקיקה, מכוסה אותיות ד פו ס :״הם הזמינו אותי לבית ר,משפט
לנוער והאשימו אותי בנטישת התינוק. אבל
מד, יכולתי לעשות י הייתי ־חולה, מפוחדת ונבוכה.״
גם אלכם נעצר באותו לילה, הובא בשבוע שעבר

לבית־משפט השלום. אולם האשמה שהודבקה בו היתד,
שונה: קיום יחסי־מין עם נערה מתחת לגיל — 16
דבר המהווה, לפי החוק, אינוס טכני, מאחר שלד,סכמת
נערה בגיל זה אין כל תוקף משפטי.
אלכם, לבוש־המדים, ישב על הספסל הקדמי, חיכה
להופעת השופט. אולם מבטו היה מופנה מעל לראשי
אמו ואחיו, לעבר הספסל האחורי, עליו ישבה נערה
גבוהת־קומה, בעלת שיער שחור־מקורזל ועיניים כהות־מוארכות.
איש לא ידע אם בלה באה למקו 6כדי להעיד
נגד אלכם, או כדי לעודד אותו. איש לא ידע זאת ל עולם.
כי השופט פקד לסלק את הקהל מן האולם, ניהל
את הדיון בדלתיים סגורות. התיק הועבר לבית־המשפט
המחוזי, והדיונים הנוספים נדחו 1 5אשר יתנו קציני-
המבחן את המלצותיהם.

התינוק היפר ביחזר
ליו שבי המעברה היה שפע של חומר לשיחה. הם די ברו
בהנאה, ,יתווכחו, ר מזו באצבעותיהם, הגברים צחקו.
הנשים הנידו ראש. הכל היו מרוצים.
אולם הסקרנים לא זכו לראות את האב ובתו. הם
היו עוזבים את המעברה עם שחר, חוזרים אליה בשעת־לילה
מאוחרת. הצריף הקטן־שחור היה אפוף דממת־מוות.
הדממה
לא שררה כלל בבית־ר,תינוקות של ויצו. עש רות
תינוקות היו מוטלים בתוך עשרות עריסות ז עי רות.
אחדים מהם זעקו כתובעים משהו. אחרים נמו
את שנתם בשלווה. בין כל אלה היה מוטל גם גי בור ה,פרשה.
המטפלות אומרות כי הוא התינוק היפה מ כולם.
אמנם עינו של אדם ז ר אינה מסוגלת להבחין
בין תינוק למשנהו. אבל המטפלות מיטיבות לדעת אפילו
יותר מן האימהות: הן אובייקטיביות.
אחת המטפלות הרימה את התינוק בזרועותיה, אמרה
בחיוך :״הוא השקט בכולם.״ אבל היצור ר,זעיר, אדום־
העור, איכזב אותה: הוא פרץ בצווחה נוקבת. המט פלת
מיהרה להביא חיתולים יבשים.

ראיתי דמות אשד, מופיעה מאחורי אחד ה הרמות
קרבה אלי. זאת היתר, לולה. היא לא
אמבולאנס, אלא הסתתרה וחיכתה. היא
מה יקרה.
התינוק ז׳ שאלד, לולה. הראיתי לה את ה אז
ראיתי שזה היה ילד, .למה לא קשרת
שלו?׳ שאלה לולה. דבריה לא היו מובנים
איך לטפל בתיניקות.״
שהוא מת,׳ אמרה לולה. רק אז נוכחתי
השמיע קול. הייתי בטוחה שהוא נולד
עלי פחד, אבל אפשר שזה היה לטובה.״
.השליכי אותו וד,סודרי איתו, הוסיפה
אותו, לא יוודע הדבר לאיש. אבל
את הדבר לאיש. אני מזהירה אותך.
עלי שאם אספר ל־להשליך
את התינוק,
*לכס לשאת איתי*.

איך יכולתי לבוא הביתה עם
לחשוב על זה. ידעתי שבין
החלטתי לשמוע בקול לולה:
להסתיר את התינוק
אמבולאנס, אך
לביתו של אחז
מחצה :״הם הגישו
התעוררתי, כבר
ונשלם.״ לולה הכחישה
בשדה.

ונא! הוא ננטש

מתחת למעבר־מים, על שפת הכביש, הסמנך למעברה. בלה הניחה את תינוקה
על החול, בחשבה שהוא מת. למזלו של התינוק לא ירד אותו יום גשם :
בתקופת הגשמים מוצף המקום בסים. הזורמים מכל התעלות והוואדיות,
אשר במעברה. נער מעולי תורכיה, היושבים במעברה, עבר במקום, שמע את קולו של התינוק, הביאו למשטרה.

במדינה
(המשך מעמוד ) 9
הסיעה לאמריקה: הוא גור ש מארצות־הברית
לפני ז מן רב, בלי זכות לחזור.
השבוע עמד ג׳ק בפני שופם־השלום, כ-
סוף־השיער, יוסף בן־חנוך, אשר עיין בגלי,ץ
הרשעותיו הקודמות. כל שלו ש ההרשעות
הקודמות של שאול, המכונה בשם ג׳ק,
היו באותו סעיף: הוצאת כסף בטענות־שווא.
פסק בן־חנוך 6 :חודשים מאסר על תנאי,
אם יעבור שאול על אותו סעיף משך ה שנתיים
הקרובות. ג׳ק החווה קידה, יצא
החוצה. הוא התנהג כג׳נסלמן.

אח צעיר
הסמים המסוכנים העסיקו את משטרת ה ארץ
מאז ומתמיד. תחילה היה הסם הנפוץ
ביו תר החאשיש (העולם הזה ,) 909 שהיד.
חביב על שכבות רחבות של האוכלוסיה ה ערבית.
העליה ההמונית לאחר קום המדינה
הביאה בכנפיה מספר הגון למדי של מור־פיניסטים,
ציבור מצומצם יותר של מריחי־קוקאין.
את מספר הנזקקים לאופיום לא
היתד, כל אפשרות לקבוע. כי הוא היה מועט
ביותר.
לפני חודשים מספר נולד אח צעיר לחמשת
הוותיקים, שקנו להם שביתה בישראל. ב קיוסקים
הפזורים לאורך חוף שמן החיפא*
הופיעו חפיסות אבקה, שנמכרו כתרופות
נגד כאב־ראש. מספר הנזקקים ל״תרופות״
הלך וגדל, הגיע ל־ 150 איש ואישה. בה ב שעה
גבר גם כאב־ראשה של משטרת־חיפה.
כי האבקה היתד, אבקר. הירואין — אחד מ מוצרי
ד,לתאי המסוכנים ביו תר של אופיום
— הסם המשכר הנפוץ ביותר במדינות ה־אנגלו־סאקסיות.

חדש
בתד־אביב
״מתמיד• ק - 870א 0א
מתחיל בסוג הצגות ללא הפסק,
באולם \שה. חפץ״ תל־אביב,
הכניסה מרחוב אלנבי ,94 החל מעשר
בבוקר ועד 11 בלילה. אפשרות בי עממיים. במחירים מצויינת דור תוכל
לראות סרטי חינוך, ספורט,
אמנות, מוסיקה והסרטים החדשים
ביותר המשודרים בתחנות הטלביזיה
בארצות־הברית.

.המתמיד״
סיסמת אין מוקדם ומאוחר.

לצרכני אבקת כביסה זיוה !
שלחו עד יום ו במרץ ,1955 סו
קופסאות זיוה ריקות (מרובעות)
אל חב׳ נורית בע״מ, רח׳ הגדוד
העברי ,28 תל־אביב, ותשתתפו
בהגרלת תחפושות פורים יפות כל בגיל .12— 5 לילדות משתתף בהגרלה זוכה בפרס.

קרחתמבריקה. במהרה נודעו ל סוכני
המשטרה רוב תהליכי שיתק ההירואין:
בעלי־הקיוסקים קיבלו את הסם ׳מידי ספק
מסתורי, במחיר של 10ל״י לגראם, מכרו
אותו לנזקקים במחיר של לירה אתת ל שלוש
מאיות של גראם. הרתח הנקי 20 :ל״י
על כל גראם הרואין.

נא רכתזב ברזר
השם זה־את
כתזבת
ולציין נם
את ני ל הילדה

— בלי תור,

המחיר 225 פרוטה. אקמן התחפושות מוצגות בתלונות הראוה של חנויות :
ת״א ,״משק בית״ חיפה ואצל ״כל־בו״ שורץ ירושלים.

רוכב אופניים,
> ברשפר <

חברה לבנין והשקעות בע״מ

7אר

אנו מציעי
ב צ פון

שי קנסי

ת ל ־ א בי ב

מפוארות

פנס אופני•

• ! 1חדר מ־00ט 5ל״י
• 2חדרים מ* 6500ר״י
• * 2חדרים מ־מט 15ל-י

חנוי ות ואולמות
ככל גודל ולכל מטרה
מ־00ט 5ל-י
• בניה מעולה
• התאמה לתכניותיו
• חלק במשכנתא

רק 3.950 כו ל ל סוללה
להשיג בכל חנויות הענף

הגיעו

מכונות כתיבה פורטכל ומשרדיות,
עבריות ולועזיות 13ו־ 18״
עם טבולטור אוטומטי ושולים
2£ 7 אוטומטיים מכונות חישוב ל־ 4הפעולות

> ברשפר <
חברה לבנין והשקעות בע״מ

רח׳ בזל ,36 תל־אביב
(מול מכבי אש)

שעות הקבלה4— 7 8— 12 :

מכונות סכום חשמליות 11 ספרות עם יתרת חובה £.ז? £ 0
ההספקה מהמחסן, המכירה בלירות ישראליות.

40000

בשב׳יע שעבר נתגלה גם
סוכני המשטרה הבחינו בשניים
עולם התחתון של חוף־שימן, שטיילו
בהדר־הכרמל. הם עקבו אחרי השניי
לדירתו של רופא־נשים חיפאי דבורת,
פרצו פנימה.
בראש וראשונה נתגלתה
קרחתו המבהיקה של הרופא
העמידה, שהיה ׳גחון על־גבי
לירות. ליד
שני הקונים, עסקו בבדיי
למנוע כל אפשרות של
הרופא החוויר
טען כי עסק בסמים
חוקרי המשטרה לא
ביתו נמצאו 1000
כנראה ב־ 10 אלפים
הסביר יו סף
כלית בחיפה :
חמור יו תר מזה
אין יו צ ר הרגל,
כל פשע כדי שופט דהר״ כנראה,
הכלכלית :
ימים, סרב
דין נחום
ביקש שלא
השם בעיתונו
שסיפקו לו
תפ-סתם.

מיואש
(ראה

מחצצר אל היים כיל,גי ראשץ־לציון
לגמרי על הקו

סינית ויפאנית
צירה הראשון של יפאן לישראל (ו שג ריר
יפאן לתורכיה) ,שיניקו קמימורה, גיל-
בתל־אביב שני דוברי יפאנית, חבריב ל מקצוע:
שגריר צרפת, פייר אוז׳ן ז׳י׳-,
כ ר, לשעבר קונסול בטוקיו והממונה על
צירות פינלנד, טויכו ל,אלא, לשעבר ציר
בטוקיו. אך קמימורה לא הסתפק ביפאנית,
רכש מאה ספרי תנ״ך עבריים, מתנה למכרים
מוקירי תנ״ך במולדתו.
בל שון אחרת דיבר הפרופסור החדש ל הנדסה
חקלאית ו שי מור הקרקע בטכניון,
וולטר קליי (רשות עמק הירדן) לודר־מילל
.,הוא גילה שהלשון הסודית בה הוא
משתמש בשיחות עם אשתו, אינם, היא ה סינית,
אותה רכש בעת שהותו בסין, בה
שרתה אשתו, משך חמש שנים, כמסיונרית.
שליטה כתבית, אם לא לשונית, גילה ראש
משקיפי או״ם, הגנרל הקנדי
בעת ביקור בכפר ד רוזי בגליל: הוא חתם
את שמו בספר האורחים בערבית. הצטרף
אליו, בחתימה ערבי ת: מלווהו, מפקד מחוז
ירושלים אלוף־משגה חיים (וויד א!)

אדיסון כרנס

הרצוג.

חתם את שמו בעברית, בספר האורחים של
ראש עיריית תל־אביב: יועצה החדש של
שגרירות צרפת דוברת העברית, ז׳ד פרג־

גורו•

רי שי סי ש אחר בעברית עשה הלורד
ראסל מליכרפול, סגן הפרקליט הצבאי
הבריטי שהתפטר ממשרתו כדי לפרסם את
ספר זוועות הנאצים, פרגול צלב הקרס,
השבוע הודיע הוא למו״ל הישראלי, ספריית
פועלים, כי החלים להקדיש אר. ההכנסית
מהמהדורה העברית לסטיפנדיה לתלמיד ה־אוניברס
טה העברית שהוריו נרצחו על־ידי
הנאצים.

שמרני ורסורמ״ס
ממלא מקומו הקבוע של נשיא בית המשפט
אנשים העליון, השופט שניאור זלמן (שחוק
ודמע בבית־הדין) ,חשין, ששב השביע
משליחות בארצוח־הברית, צרף אנקדוטה נו ספת
לאוצר ההומור שלו, הגדיר את שני ה ביהדות
ארצות־הברית :
פלגים העיקריים
״ההבדל בין השמרנים לרפורמיים הוא ב מרחק
שבו הם מעמידים את מכוניתם בשבר.
לפני בית־הכנסת.״
השבת

בכלי רכב שונה השתמש בערב
האחרונה הרב הראשי של צה״ל
משנה שלמה גורן. אחר שהחלים מ פציעות
אמונים, בהן נפגע לפני חודשיים,
ביצע את מספר הצניחות הדרוש, כשהיא
מתפלל לפניהן את תפילת הדרן לצנחן,
אותה הוא חיבר (״ותצילני מכל מי ד רוחות
רעות המנשבות ותצניחני לשלום״) ,זכה ל בסוף,
בכנסי צנחן.

אלוף־

נטייה דתית אחרת גילה מנהל חברת הנפט
פונמייאק, המהנדס קונרד שטיקגולד,
האחראי לקידוח הנפט ליד ז ס ־ון יעקוב
(ראה במדינה) :הוא נושא עמו בתיקו, דרך
קבע, שופר, יתקע בו ברגע שיתפרץ סילון
הנפט הראשון בישראל.

סושי וחיבאיס
לייאונל המפי

כשביקר קלסם התופים
טון עם להקתו ביקבי ר א שון־לציון הודיע
הטרומבון שלו, אל הייס, למראה ד,מיכ־לים
הענקיים של כרמל מזרחי :״יש לי מיכל
יותר בטוח בקיבה !״ בכל זאת ניסה היים
בקבוק שלם בו במקום, שיבח את הקונייאק
המקומי, הטוב לפחות כחצי הבקבוק אותו
הוא שותה מדי יום לארוחת הבוקר והבקבוק
השלם אותו הוא שותה לפני כל הופעה. ליתר
בטחון ניסה היים להלך, אחר שגמע את
בקבוק הקונייאק הישראלי, לאורך קו י ש־

תשבץ 905

ששורטט על מרצפות היקב, לא סטה ממנו,
הוכיח בכך, כי נשאר פיכח, אם כי מרווה.
לפי קו אחר הלך מנהל אגף התקציב
במשרד האוצר, ד״ר יוסף ארנון, אחר
שסיים את עריכת תקציב המדינה* .הוא הח ליט
לנצל אר. חופשתו לה היה זכאי אחר
עבודת הפרך של הכנת תקציב 613 המיל יונים,
לרכישת מספר כורסות לביתו, ביקר
לשם כך בכמה בתי־מלון ירושלמיים, מתוך
כוונה לרכוש את הכורסה הנוחה ביותר לו
ולתקציבו.
על כורסות טובות יו תר יושבי ם ארבעה
חיפאים, כפי שגילה השבוע צירה החדש
של ישראל באורוגוואי, מתתיהו הינדס,
לשעבר איש חיפה. לפי סיכומו של הינדס,
שנערך במסיבת פרידה חיפאית, הוא החיפאי
הרביעי שהתמנה לתפקיד ציר. שלושת ק־ד־מיו:
ציר ישראל לשווייץ, שמואל טול־קובסקי,
ציר ישראל למכסיקו, קובה,
גואטמלה וניקרגואה, יוסף קיסרי וציר
ישראל לבורמה, דויד הכהן.

חבריס וומ|רי
עורכי יר חון ההסתדרות, החודש, פרסמו
בחודש שעבר תמונת תלמידי בית־ספר יפיא
ערב מלחמת העולם הראשונה, ציינו בין ה תלמידים
שני שתם לעתיד, כיום ראש ממ שלה
משה שרת ו שר התחבורה יוסף
ספיר. השבוע נאלצו להודות בטעותם,
פרסמו את הערתו המתקנת של שרת :״ה תמונה
היא של אחי יהודה (מלחין, מארגן
מקהלות וחבר קיבוץ יגור) ,אשר אמנם היה
חברו לכיתה של יו סף ספיר.״
לעיסוקים אחרים נתפנה ראש ממשלה אחר,

פרסים

עמוד׳.7

נוספים

מאוזן .2 :כתב־עת המוצא לפעמים על-
ידי אגודת הסופרים .8 :מחסן סחורות :
. 10 אש מסוג זה אפשר לירו ת בתודמקלע :
. 13 שופט תל־אביבי .14 :ארבעה כלים מסוגו
מצויים במשחק השח־מת .15 :אדם שתפקידו
למכור סחורה . 16 :בל שון התג״ך קראו לו
גם אוני . 17 :היא נקראה כך ,׳מכיוון שלוקחה
מן האיש .18 :התוצאה של אחת מפעולות
החשבון ; .20 לוי תן איננו כזה .21 בית־מסחר
לכלי נשק ותחמושת .23 :חיית טרף :
.25 אויב העם .27 :שמה הפרטי של פסנ תרנית
ישראלית צעירה .29 :מייסד בצלאל 5
.30 המטבע העובר לסוחר בצנעא .32 :
.34 תע כלי
שייט, לעת צרה על־פי־רוב
רובת אסורה מן התורה .35 :נבל פורים :
.36 ממנה עושים נרות .37 :אות אנגלית
.39 מידת נפח קדומה .40 :תוספת הרבות :
,41 ביום שבטי זה חל ראש־השנה .42 :בכל

עליו,

ראה

מסגרת,

חואן פרון הארגנטינאי. אחר שכבר ה כ תר
בתוארי העובד הראשון של האומה,
נהג הקטר הראשון, העיתונאי הראשון, ה ספורטאי
הראשון, זכה בשבוע שעבר ב מתנת
מגדלי הזמירים הארגנטינאים — ז מיר
ורוד נוצה — ובתואר נוסף: מגדל ה ד
מירים הראשון של האומה.
יו תר צנוע היה עיסוקה של שרת העבודה,
גולדה מאירסון. היא החליטה, לפי כת בת
אחד העיתונים, להדיח את הכלים אחי־כל
ארוחת ערב, כדי לא להכביד יו תר על
העוזרת המופיע למחרת.

לעובדים מסוג אחר דאג הילל זיידל,
מזכיר האגף הפרוגרסיבי של ההסתדרות,
העובד הציוני. בחוזר לסניפי תנועתו ביקש
להעסיק בעבודות ההכנה לקראת הבחירות
אנשים קשישים, המחוסרים, בגלל גילם, תע סוקה,
יכולים להביא תועלת לא רק בעבודתם,
כי אם גם בדוגמתם למפלגה הפרוגרסיבית,
שראשיה, משה קול וח״כ אידוב כהן,
דורשים זה שנים סידור בעבודה לקשישיב.
לצעירים דאג אפריים מזמן, מנהיג
הסוחרים היוזם הקמת מפלגה (ראת תצפית).
בשבת התפרצו לביתו ילדי השכונה, שעמדו
להפסיד במשחקי כדורגל נגד ילדי שכונה
אחרת. גוז מן, לשעבר שחקן מכבי, ירד ל מגרש,
החזיר את עטרת הנצחון לבני שכו נתו.
יותר
צעיר היה גי לויו של איש לאחדות
העבודה, מפקד הפלמ״ח יגאל אלון. כעת
סיור במוסדות עליית הנושר גילה אלון ה צבר
(מכפר תבור) ,כי גם אשתו, רות, אינה
אלא חניכת עליית הנוער.
האיש שלחם מול אלון בנגב, מדיח פארוק,
גנרל מוחמר נגי ,3פרסם בשבוע שעבר
את זכרונו תיו, העלה מאורע משעשע מימי
ילדותו: אביו, קצין מחוז בגבול סודן —
מצרים, טיפח בנות יענה בביתו. לא חדל
מעיסוקו זה, גם כשאחת מהן בלעה את
צרור מפתחותיו.

.43 לאחד למאה 44 שמלה ממלכה ערבית ; .45 כפר במשולש הישראלי.
מאונך .1 :מנהל אגף התקציבים ; .2
מלת שאלה ; .3מישבת אשקלון החדשה ;
.4עוף טרף .5 :הכתיב התנ״כי של הבירה ;
.6פרק אחד לפני האחרון ביחזקאל .7 :
רפסודה .8 :שתי אותיות המופיעות לפני
שמה של כל קהילה יהודית .9 :לחם !
.11 סוד 12 תושב הפרדסים .18 :במה
שכל אמן חפץ . 19 :מה שלומדים בטכניון ;
.24 רעש
.21 אסיף ! .22 אליל תנ״כי
ומבוכה .25 :אילן .26 :לשם כך יצא בי.
.28 מאתיים
ג׳י ,.כביכול, לשדה־בוקר :
ושמונים .29 :הוא משמש סמל המובלים
לטבח .31 :הנערה בשרגא פייבוש הולד
לנגב .33 :שר הסריסים שם את שמו ל־בלטשאצר
.34 :לקחו ! .38 על שמה נקראים,
בחוץ־לארץ, טובי תפוזי הארץ 41 :מיליון
גרמים ; .43 הקפה המוכן מראש.

הקואופרטיב דתחבורה ציבורית

אגד1א.ש.ד [.ודן

תובעים:

בנו דרך
,אוטובוס!

הגנרלים בדיה ווגד;31 וב יי
(•ד,משך מעמוד ) 5
המפלגה במטה הראשי של ה־מ.וו.ד. בישי בה
זו הוקרא הנוסח המלא של כתב־האי־שום
של לאורנטי בריה. מאוחר יותר נודע
לי כי הקראת כתב־האישום נמשכה חמש
שעות רצופות. בין השאר הואשם בריה ב עינויים
סאדיסטיים של חשודים, חטיפת נ שים
צעירות, אשר מצאו חן בעיניו, ריגול
לטובת מעצמות זרו ת וחבלה בתעשיית ברית־המועצות.
מאסרו
של בריה נודע ברבים רק ב־10
ליולי. פרטי משפטו פורסמו רק ב־ 16ל דצמבר
— ושבוע לאחר מכן, לאחר שורה
שלמה של אסיפות־גינוי ״ספונטאניות״ ,הו דיע
רדיו •מוסקבה על הוצאתו להורג.
ב־ 22 השבועות אשר בין יו לי לדצמבר
היתר. פרשת בריר, אפופה במסך־ברזל של
שתיקה: מאלנקוב רצה להרוויח זמן, לסלק
את אנשי בריר, הנאמנים ללא פרסומת יתי רה.

כיבוש
דעת־הקהל
מיד לאחר ההכרזה על המחר. בר• ה החלו
מאלנקוב ו שו תפיו ל שלטון לכבוש את דעת
הקהל. חנויות הכל־בו הענקיות, אשר בכי כר
האדומה המוסקבאית, שבו ונפתחו, ל אחר
שהיו סגורות שנים מספר. המצרכים
אשר נמכרו בהן היו זולים, מרובים וטובים
להפליא. בימי חג המולד נערכו בקרמלין
חגיגות עממיות מפוארות, ובראש־השנה ה אזרחית
נפתחו שערי הקרמלין לרווחה, ד
אולמותיו הפכו זירה לנשף־מסיכות ענקי של
אירגוני־הנוער השונים.
כל זה שימש למטרה אחת ויחידה: לטש טש
את הצדדים השליליים של פרשת־בריה,
להשכיח מלב ההמונים כי בנסיון־המהפך
השתתפו כמה וכמה קציני צבא גבוהים, ב תוכם
בנו של המנהיג המנוח, ליצור את
הרושם כי,בריר, היה בודד במערכה — אחד
מול רבים.

• חמישים איש בישיבה ושלושים איש בעמידה מרווחת קולט
אוטובוס ״רויאל טייגר״ החדיש (למעלה) שהוכנס לאחרונה כשירות
״אגד״ ו״דן׳ /עשרות אוטובוסים אלה מהווים יחד עם האוטובוסים
האחרים של ״אגד״ ו״דן״ בחיפה ותל־אביב צי של תשע מאות אוטו״
כוסים להסעה הזולה והיעילה כיותר של המוני חיפה ותל־אכיב.
• אולם לתנועה המסודרת של ארבע מאות וחמישים אוטובוסי
״דן״ בתל־אביב וסביבתה ו־ 450 אוטובוסי ״אגד״ בחיפה רבתי מפרי
עות אלפי המוניות המשוטטות כרחובות הערים, במקום להיות צנזו־דות,
בחוק, לתחנותיהן. מוניות ״שירות״ אלה אינן משרתות את המוני
הנוסעים כלל. הן רק מייקרות את הוצאות הנוסעים במישרין ובעקיפין
(בבזבוז הדלק היקר, שעה שהן מחפשות נוסעים).
• בי שורת המוניות (למטה) הסותמת לעתים קרובות לא רק את
מסלולי התנועה אלא גם את הגישה לתחנות האוטובוסים, איננה יבולה
לספק את המוני הנוסעים. כל מונית ״שירות״ קולטת בקושי רב ובדוחק
לא נעים שבעה נוסעים לכל היותר, וזה בהשוואה לשמונים הנוסעים
ב״רויאל טייגר״ אחד.
• מה יותר זול ויעיל? שינוע אוטובוס אחד או שינועו אחת עיטרה
מוניות ״שירות״ ?
• לכן: יחוקקו, יופעלו ויבוצעו חוקי העזר העירוניים, המצמידים
את המוניות לתחנותיהן.
• יושלט הסדר כתנועה ותחוסל האנדרלמוסיה.

כיום דומה כי הכוחות המזויינים מאוחדים
מאחורי השלישיה השולטת: מאלנקוב• ,מר
לוטוב, חרושצ׳ב. אולם אזרחי ברית־המוע־צות
אינם משלים את עצמם: הם יודעים
כי ברגע בו י אזור אחד השליטים מידה מס פקת
של כוח׳ יתחדש המאבק ביתר עוז.
ברוסייה קיימת מסורת בת 37 שנים של
שלטון יחיד — ואין ספק שמסורת זו תת חדש.

מלחמה
עד הסוף,,בשנות שירו תי הארוכות ב־מ.וו.ד. נאמר
לי פעמים רבות כי, לפי תורתו של סטא-
לין, תיתכן התמודדות עם העולם הקאפי-
טאליסטי רק לאחר שיעלה הפוטנציאל הצבאי-
כלכלי הסובייטי על זה של המערב. כיום
דומה כי שעת ההתנגשות המכרעת עדיין
רחוקה. רחוקה מאד.
את העובדות האמיתיות המכריחות את
רוסיה לנקוט בשיטה של מלחמה קרה הס ביר
לי עוד בשנת 1950 גנראל איבאן ני-
קישוב, מי שהיה מפקד מחנות עובדי־ה־כפייה
במזרח הרחוק. אמר ניקישוב :״מל־חמת־העולם
הבאה תהיה מלחמה עד הסוף.
אסור לנו להסתכן בתבוסה. ברור כי עדיין
אין אנו מוכנים למלחמה זו. הן הממשלה
והן ראשי־הצבא יודעים כי כל התנגשות,
ש תפרוץ עתה, תסתיים בנצחון־האמריקאים.
עלינו להביא תמיד ב חשבון את נחיתותנו ה כלכלית
— ועלינו לעלות על אמריקה בשטח

ניקישוב היד. אחד הרוסים המעטים, שהיו
מסוגלים להעריך את נחיתותה הכלכלית
של ברית־ד,מועצות. מכרות הזהב ב איזור
קולימה, שהיו נתונים לפיקוחו, שיג שגו ל־הפליא
רק תודו ת לציוד האמריקאי המעולה,
שהוזרם במסגרת החכר והשאל. ברגע בו
נפסק זרם־הציוד, ירדה התפוקה פלאים.

״חסר לגז לחם־
״חסר לנו אפילו המצרך הפשוט והיסודי
ביותר: לחם,״ התלונן בפני ניקישוב .״כל
קיומנו במזרח הרחוק תלוי עדיין בזרם־
האספקה המגיע מרוסיה האירופית. הכלכלה
של ברית־ד,מועצות אינה נמצאת עדיין על
בסיס אחייד ואיתן — והחקלאות שלנו עדיין
לא יצאה מחוך המבוך.״

ניקישוב צדק בהחלט. החקלאות הינה
עדיין אחת ן?נקודוודהתורפה המסוגלות ל הפיל
שליטים ולהעלות שליטים חדשים.
המנהיגים הסובייטיים יודעים היטב כי אפ שר
להעלות את רמת הייצור החקלאי רק ב דרך
אחת: וויתור מוחלט על החקלאות
השיתופית. אולם הש מהססים לעשות זאת.
כי כל וויתור על השיתופיות פירו שו בגידה
בעקרונות הקומוניזם, שנוצרו על־ידי מארכס־אנגלס־לנין־סטאלין.
למזלם
של שליטי הקרמלין לא נודעו חול שותיהם
ברבים. גרמו לכך במידה רבה ה דיפלומטי,־
,הזריזה של מולוטוב ולהטוטי ה תעמולה
המצויינים של שירותי־ השידור ה סובייטיים.
אולם יותר מכל גרם לכך עור
רונם המוחלט של מדינאי המערב, אשר הת רכזו,
באיסוף אינפורמציה על הצבא ה אדום
ועוצמתו, התעלמו מכל אינפורמציה
על המשק הסובייטי הצולע.

כד השלטון לצבא
(המשך מעמוד ) 3
צבאי. החוג של ראש־המטה המנוח התלכד
מסביבו, ראה בו דובר באוזני סטאלין. הוא
לא התאכזב: המרשאל בולגאנין הפך יו תר
ויו תר לחייל, מרכזה של הקצונה החדשה.
מרשאל פוליטי אחר, וואסילייבסקי, הצטרף
אליו, יחד עם שני החיילים המקצועיים ה עיקריים
שעלו לגדולה בצבא: המרשל ז׳ו־קוב,
מגן מוסקבה וכובש ברלין, והמרשאל
ק נייב, גי בור חזית הדרום.
עם מות סטאלין הפכה סיעה זו, שהחזיקה
בידה את הצבא האדיר, לכוח מכריע. היא
התאחדה עם מאלנקוב כדי ל שבור קודם כל
את כוחה של הבולשת השנואה, שהוציאה
להורג את טוחאצ׳בסקי ומיטב קציניו, הש פילה
פעמים בלתי־ספורות את הקצינים ב־בתי־הדין
המיוחדים שלה. מטרה זו הושגה
עם סילוקו של לברנטי בדיה (ראה בעמודים

אולם לא היד. זה סוף הדרך. הצבא שוב
לא רצה להסתפק במקום השני. ראש־ד,ממ שלה
שעלה לגדולה בעזרתו, גיאורגי מאלנ־קוב,
לא מצא חן בעיניו. כי במקום לחזק
את הצבא, קיצץ את תקציב הבטחון, הז^
ניח את התעשיה הכבדה שעליה לספק את
פצצות־האטום ומסוסי־הסילון לצבא, ביקש
לקנות לו אהדה בקרב ההמונים על־ידי יי צור
סתורות צריכה ומותרות.
בשבוע שעבר סילק מאלנקוב מן השלטון
המעשי. במקומו באה ברית חדשה בין ה צבא
לבין מזכיר המפלגה, ניקיטה חרושצ׳ב,
רוסי קשה־עורף שעלה לגדולה באוקראינה,
התנגד אף הוא לקו הרכרוכי של מאלנקוב.
אולם לא נשאר ספק מי מנגן עתה בכינור
הראשון. ראשות הממשלה נמסרה ב אופן הפ גנתי
למרשאל בולגאנין. ז׳ו קו ב קיבל תפקיד
מכריע. שלושים ושמונה שנה אחרי מה־פכלז
אוקטובר׳ עבר השלטון המעשי לידי ה צבא.

ירידי
המהפכה.

מה יעשה הצבא? ב
איזה
קו ינקוט?
במקום לנבא נבואות, מוטב לגלות את
העתיד על־ידי ניתוח העבר. המרשאל ז׳וקוב
ד״יא ידידו הפרטי ו שו תפו לשעבר של ה נשיא
אייזנהואר. הוא ידוע כאיש לבבי, או־הב־חיים
ונוח לבריות. אולם לא אישיותו
של ז׳ו קוב תקבע, אלא ההגיון הצונן של
קציני הצבא הסובייטי.
קצינים אלר, הם ילידי המהפכה הקומוניס טית.
הם עלו לגדולה בצבא האדום. הם למ דו
את תורת המהפכה. יחד עמד, למדו את
השאיפות ההיסטוריות של המדינה הרוסית
ואת תולדות המלחמות של מצביאיה.
המשטר הקומוניסטי לא חוסל. הוא קיבל
רק גוון חדש. על פי נסיון העבר אפשר לני
השו: גוון לאומי תקיף, שבעליו יהיו נוטים
יותר למלחמה מונעת אם לא יהיה, לדעתם,
מנוס מן המלחמה. קציני הצבא האדום לא
היו מימיהם חובבי אמריקה והמערב. והם
היו תמיד בטוחים בכוחה האדיר של ״אמא
רוסיה״.
בשתי מעצמות העולם שולטים עתה המצ ביאים
של מלחמת־העולם השניה. חסר רק
כי המרשל ברנרד לו לורד מונטג מרי, רוזן
אל־עלאמיין, יהפוך ראש ממשלת בריטניה
הגדולה, כדי ששיחות הגדולים יהיו לערב
צ׳יזבאת בינלאומיים. אולם התמונה אינה
כה שמחה. חברי־האתמול הם יריבי־המחר.

העולם הזה 905

תמרורים

קולנוע

נולד. לכוכבת הקולנוע האיטלקית חו שפת
הירכיים וגדלת החזה סילבאנה (האו רז
המר, אננה) מנגאנו, ילדה השלישי: בן,
פ־דריקו. מנגאנו, שגילמה בסרטים, לרוב,
דמ יות של נשים פורצות מוסר, צנועה ביו תר
בחייה הפרסיים, ידועה כאישה ואם ל מופת.
נולד.
לאלוף־משנה יהודה וואלאך, מוותיקי
מפקדי חי״ש תל־אביב, בן.
נולד. לסגן־אלוף אברהם טמיר ,33 ,מפל!־
דו האחרון של גוש ע ציון ולאשתו וורדה,
,28 בתו של עורך הנ׳רוסלם פוסט, גר שון
אגרון: ילדתס השנייה, בת.
נישא. אריה קליינשטוף ,22 ,אלוף ישראל
בקפיצה לגובה ( 188,5ס״מ) ,למורת הת עמלות,
עמה יצא לירח דבש בקפריסין, בת
ינסה לארגן את ביקורה של נבחרת אתל טיקה
קלה ישראלית.
נישא משה (מוסיק) ליטוואק ,27 ,מגינת
הקבוע של נבחרת ישראל לכדורגל ו ח בי
נבחרת הכדוריד.

הוליבוד

•ח׳ הרעיון!

מרווין האוזר, אחד מאנשי מחלקת הפר סום
של אולפן ר.ק.או. הגה ר עיון, מסרו ל מנהל
מחלקתו, פרי ליבר. תג. בתו של ליבר
היתד, קצרה וחריפה :
״יצאת מדעתך ! ״
אולם הרעיון לא היה רע, בסופו של דבר.
הכל החל כאשר החליט האולפן לסובב
סרט בשם הקשת (בענן) הגדולה, מעשה ב׳
אנשים המבקשים אוצר תת־מימי. ס פוי
רגיל, למרות נוכחותה של ג׳ין ראסל בתפקיד
המרכזי, אבל לאחר שראה ראש (ובעל)
ר.ק.או , .מיליונר האווארד יוז את הצלומים
הראשונים פקד לשנות מיד את שם הסיט,
לכנותו מתחת למיס, להופכו לתפוקת ענק
בצבעים וסופרסקום (שיטה שאינה שונה
בהרבה מן הסינמסקום).
יוז לא הסתפק בניפוח הסרט, דרש ממח לקת
׳הפרסומת שתמצא תכסיס לעשות לו
מוניטין מיוחדים. או בא האוזר אל לי בי
בהצעתו שגרמה לתגובה הראשונית שצוטטה
למעלה.

שעשה חיל בלונדון הבירה, כתב את המחזק.
הוא לא חבב עלילות מקוריות וגנב את ספור
המעשה הישר מתוך דיקאמרון לבוקאצייו
האיטלקי. טבעי, אפוא, כי העלילה מתרחשת
בוורונה, בה לא בקר שיקספיר מימיו. שמות
גבורי העלילה: רומיאו מונטגיו וג׳ולייט
קפיולט.
רינאטו קאסטלני, במאי איטלקי ו בוגר ה אסכולה
הרוסלינית, נטל את המחזה הרו־מנטי־פיוטי,
הפכו לסרט כמעט ניאו־ריא־ליסטי.
הזיווג לא עלה כולו יפה, אבל א־ן
להכחיש כי לעתים הוא מענין מאד, לרוב
תאווה לעינים.
אמת יומיומית. חלק מן השירה ה־שיקספירית
(למשל: נאומו הידוע של מרקו־צ׳יו
על המלכה מב) נגנז על ידי הבמאי
שהוסיף, הגם ש מ הירו ת רבה, כמה וכמת
שורו ת משל עצמו. תוספות אלו אינן פוגעות
כלל במקור. להיפך, המקור פוגע בסרט.
העלילה העלולה להתקבל על הדעת בתיאט רון,
אינה עומדת במבחן המצלמה הניאו־ריאליסטית,
הדורשת אמת יומיומית. אפשר
כי אמן כז׳אן קוקטו, היודע לתת על הבד
אגדה מיסטית מבלי לפגום את אגדיותה,
היה מסוגל לתת רומיאו וג׳ולייס קולנועי.
לא כן רינאטי, עם כל כ שרונו הרב וטוב
טעמו.
כי הסרט מצולם בעדינות וטעם שכמותם
נראים על הבד אך לעתים רחוקות ביותר.
רומיאו וג׳ולייט הוא סדרה של תמונות
(משל רוברט קראסקר) המזכירות בצבעיהן
ומבניהן את יצירות אמני הרינסאנם והמב־ליטות
את התפאורות, טבעיות ומלאכותיית,
המצוינות.

דמעות דתיות
כאשר הוליבוד מתחילה לטפל בנושאים
דתיים הריהי נעשית מתקתקת מן הרגיל.
בוויקי היא שופכת דמעות דבש על פטסי
(דונה קור קורן) — יתומה קאתולית המואמת
על ידי אשתו הקאתולית (גריד גארסון) של
וואלטר פיג׳ן הפרוטסטנטי. אף על פי שהבל
מתרחש בקנדה, מקום בו חיים בני שתי
הדתות תוך הבנה ואחווה, גורמת נוכחותה
של הילדה לסבוכים לא נעימים, כוללים
האשמתה בהצתת בית היתומים.

כוכבת סילבאנה מאנגנו וכנה
אחר ״אעה״ ,פרדריקו
נישא. סגן־אלוף אריה שלוו , 34 ,ראש
משלחת ישראל לוועדות שביתת הנשק, ל שרה
קליינמן, בטכס חטוף שנערך בעזרת
הרב הצבאי הראשי, אלוף־משנה שלמה גורן•
לפנות בוקר, בנוכחותו של הרמטכ״ל, רב־אלוף
משה דיין, בלי ידיעת שתי המשפחות.
אחרי הטכס המריא הזוג הצעיר עוד באותו
בוקר לירח הדבש ברומא.
נפטרו. טוראי נתנאל גילירדי 19 ,וסמל
אריה ק1יג 20 ,מאש משמרות ירדנים בגזרת
בית גוברין. מוראי גילירדי היה בן
למשפחה של עשרה ילדים, שאחד מהם נת עוור
במלחמת העצמאות, שניים אחרים שבו
ממנה נכים חלקיים.
נפטר. שחקן הקולנוע שאקה שאקאל,
,67 בהוליבוד. שאקאל, יהודי הונגרי, שהת פרסם
בסרט האוסטרי, הגרמני והאמריקאי,
ז כור בהופעותיו הדברניות־מבדחות, רעמת
שיער־השיבה שלו, והמשקפיים הזזים תמיד
על קצה אפו. שאקאל השאיר אתריו רשימות
אוטוביוגרפיו ת רבו ת עניין, שיוצאו בקרוב
לאור, י שמ שו ציון היסטורי מבדח לעולם
האמנותי האירופי של שנות העשרים.
נפטרה. חנה מרים שפיצר, שבוע אחר
יום הולדתה ה־ 69 בירושלים. שפיצר, ילידת
ירושלים, היתר, מראשוני המורות. בארץ, יס דה
ב־ 1919 בירושלי ם ״בית־ספר תלמוד־תורה
לבנות״ (בית־הספר שפיצר) ,לאחר מכן
גן־ילדים, גימנסיה (בית חנה) ובית־ספר מק צועי
לבנות. היא חיברה חצי תריסר מח זו
ת חינוכיים (שלטה המלך, יהודית והדלי׳
פורנס) ,פרסמה עשרות מאמרים על בעיות
חינוך. אחת משתי בנותיה, שושנה, היא
אלמנת מפקד האצ״ל דויד רזיאל שנפל בשליחות
בריטית בעיראק.

הצגה תת־מימית. הציע האוזר: ל ערוך
את הצגת הבכורה העולמית של ה סרט
מתחת לפני המים. לאחר ההלם הראשון
החל ליבר מהרהר היטב בהצעה, ראה אותה
באור יותר חיובי, שכר את המקום האחד בכל
ארצות הברית שבו אפשרית הצגת סרט
מתחת לפני המים: מעינות הכסף במדינת
פלורידה, כותב עחונאי הוליבודי דונובאל
פנדלטי על חוויתו בהצגה המיוחדת ב מינג :
בבקר יום אחד בשבוע שעבר עליתי על
מטוס עמוס שחקניות יפות ושמפאניה, עתי־נאים
ואנשי אולפן ...לפני ההצגה צעדה
לפני העתונאים בבגד ים אחת שאיש לא
הכירה לפני כן, בשם ג׳יין מנספילד. לאחר
מכן באר, ראסל והצלמים צלמוה מצוללת
מיוחדת, כשהיא שוחה מתחת לפני המים.
בחברת כעשרה עתונאים אמיצים אחרים
לבשתי את מסכת החמצן, שמתי על ידי ועל
רגלי סנפירים וצללתי במים ...דרך זכוכית
המסכה לא נראו הצבעים הטבעיים טבעיים
ביותר וקול הסרט לא הגיע לאוזנינו כלל...
התקשיתי להחזיק מעמד על קרקע הים. נאחז־נו
בסלעים ונראינו כזבובים על תקרה.
באותו ערב צהלה פלורידה כולה מרב
נשפים הוליבודיים סואנים. הסיבה: החמצן
שנשמנו הגביר את מרצנו מאד.
סרטים שוב: ש״קסביר
הזמיר מן העיירה סטראטפורד, נער הכפר

אולם לאחר בכי רב הכל מסתיים בכי
טוב. שלושה אנשים כתבו את התסריט, לסי
ספרו של אדם רביעי. איש מהם אינו סובל,
כפי הנראה, ממחלת הסוכר.

יומן החדשות
אמריקאי ב בר לין
• פיטר ואן אייק, הממלא את תפקיד
הלגיונר הגרמני בר,משחק הגדול ואשר הצ טיין
גם בשכר האימה, אינו טבטוני כל
עיקר. הוא אמריקאי אשר עזב את הוליבוד
לפני שתים עשרה שנה, לחם באירופה ב צבא
ארצו, נשאר בה לאחר שביתת הנשק,
הופיע בסרטים גרמנים וצרפתים.
עתה חוזר וואן אייק להוליבוד, יגלם דמות
של בלשוטרוכב בסרט ציד האדם הגדול בקנדה.

לאחר שנים של עקשות פטריוטית
נוצחה ג׳ינה (המשחק זזגדול) לולובריג״דה.
נאותה להופיע בסרט הוליבודי: טרפציה.
ברט לנקסטר ישחק לצדה והבמאי יהיה
קארול (האדם השלישי) ריד.
• בעקבות אביו הולך סם גולדווין הבן,
שזה עתה סיים את סרטו הראשון כמפיל
עצמאי. הסרט: לוחמי הכריש, על עלילות
הצי האמריקאי בעת מלחמת העולם השניה.
• הסרט המצויר האנגלי הראשון באורך
רגיל יצא זה עתה מן האולפן. הסרט :
חוות הבהמות, לפי הסאטירה האנטי־קומי־ניסטיר.
הנודעת לג׳ורג 1984 אורוול. מת אי
אורתל חתה שהוזנחה על ידי בעליה עד
שהחזירים מורדים בו, מקימים לעצמם משטר
רודני, בראשות אחד מהם, האח חזירי. סיס מתו
של חזירי :״כל הבהמות שתת, אבל
כמה בהמות שתת יותר מן האחרות.״ ל צורך
הסרט חובר סופטוב שאינו בספור ;
חזירי נופל.

בקצרה
אורותהכרך. בתדאי סרטו המושלם
ביותר של צ׳ארלי צ׳אפלין. צחוק ודמע.

על פעילות נועדת אחרת של אלוף׳

משנה גורן, ראה אנשים.

המרדעלהקיין. עבוד שיגרתי של
הספר הנודע, הימפרי בוגארט.

קוראי היקרים — עד עתה הייתי
מעלימה לפעמים עין סלחנית מ אלה
שלא שלחו 500 פרוטה, בבו לים
או לזב וכפי שאמר חכם אחד
שלכל דבר י ש גבול, הגעתי אליו,
ואין ברצוני לעבור אותו. מעתה, כל
מי שישלח מכתב מבלי לצרף את
הבול הנדרש, אחזיר לו את מכ תבו
בדואר.
אני חוזרת איפיא, על אלה ה פונים
אלי בכל ענין שהוא לצרף
בולים ב־ 500 פרוטה ואנא, אל תאל־צוני
ל חזור על כך כל פעם כ תוכי.

חושכים
שהוא צרפתי, אכל לא סטודנט ) 904/440( ,בוגר־הטכניון, ה נמצא
כעת בהשתלמות בארצות־הברית,
כותב לי, בין השאר, שנמאסו לו ה בחורות
המקומיות, ועל כן ברצונו להת כתב
עם נערה ישראלית. הוא כותב על
עצמו שהוא נבוה, שחור וכולם חוש בים
אותו לצרפתי. על הנערה להיות
בת 24־ ,19 מתענינת בנעשה בעולם ה גדול.
ורוצה לבקר( .או ללמוד) בארה״ב.
ובכן, רשות הכתיבה לכן. נערות.
סטודנטי היקר, אינני יכולה להתכתב
אתר, אינני מתכוננת לבקר בקליפורניה
וספרדית אלמד בעצמי. תודה. על כל
פנים, בעד הרצון הטוב.

כמד כת השכן
נערה שמטעמים לא מובנים לא מסרה את
גילה 904/ 441 רוצה להתכתב עם צעיר
בגיל , 20 רצוי בעל השכלה. אין היא
רוצה לציין את נושאי ההתכתבות, היא
מאמינה שהם יבואו מאליהם. אשר לה,
היא טוענת שאינה יפה במיוחד אולם
גם איננה כעורה. את ניתוח אופיה היא
משאירה בידי החבר־לעט המיועד.

סתם
בן ה־ .27 איננו מתיימר
() 904/442
להיות חשוב ולרצות להתכתב עם נערה
על פסיכולוגיה. ספרות, אווירונוטיקה או
איכטיולוניה ושאר ירקות. הוא אומר
שאין הוא מצטיין בחוש־הומור מיוחד
ובכלל איננו חברמן, וכל מה שהוא רוצה
היא התכתבות עם נערה נעימה, שאין
הוא שם לה כל מנבלות. היא יכולה
להיות. כחולה או חומת עין( .אולם) לא
גבוהה מכן) נחמדה.

לא ג׳ינג׳יווז
שתי בנות 17־ ) 904/443( 16.5בעלות
השכלת תיכונית מושלמת בקרוב. מעונ ינות
בדברים שברומו ובתחתיתו של
עולם. ה? אוהבות תיאטרוז, קונצרטים
.וסרט טוב. הן ספורטיביות וספורטאיות
מגסית לקיים את האימרה ״נפש בריאה
בגוף בריא״ .מאחר שכל רצונן הוא
להתכתב אין הן שמות שום דגש על
צורתם החיצונית של הכותבים שעליהם
להיות בני 22־( 18 אולם אין זאת אומרת,
אומרות הן, שהן שמנות ומממשות).

קיבוצניק מעדיף כלונדית
קיבוצניק בן ) 904/444( 20 המבקר ל עתים
קרובות בתל־אביב רוצה להתכתב
עם נערה שגילה לא יעלה על ,18 ממו צעת
קומה ורצוי בלונדית. עליה להיות
חניכת תנועת־נוער בעבר, חובבת תיא טרון
וקולנוע.

ללא מתווכים ופילוסופיה
צעיר בן 17.5הלומד בבית־ספר תיכון
בערב 904/445 רוצה להתקשר בכתב
עם נערה בגיל 16,5־ , 15 תושבת תל־אביב
׳או הסביבה. הנושאים להתכתבות הם
כלליים ״אולם גשמיים ולא פילוסופיה,
הלכי רוח ושטויות מסוג זה,״ אומר
^הוא. על הבת להיות מלאת חיים ובת
שיחה מענינת. הוא מצדו מוכן לענין
אותה בקולנוע, תיאטרון, ספרים מעגינים
ושחמת, את השאר הוא מוכן לנלות לה
— אולם ללא מתווכים (נחשי למי ה כוונה?).

מיסתורץ
כתוכים
שתי תל־אביביות בנוה 904/446( 17
כותבות אלי לא משום שהן סובלות,
חלילה מחוסר תשומת לב מבחורים מקו מיים.
הן פשוט נמשכות אהרי המיטתו־רי
והמרתק שבהתכתבות עם אלמונים.
משך הזמן הן מקוות שיחדלו להיות אל מונים.
מאחר שיש ברצונן להסנש אתם
באחרית הימים. על כן עליהם להיות
נחמדים. אחת מהן בלונדית והשניה שחר חורת
והדעה הכללית, לדבריהן, היא ש הל
יפות.

חיים דרור: אני מודה לך מאד
מאד על הספר ששיגרת לי. באמת
נחמד מצדך. עוד היום אקרא בו.

על כל הפונים אלי ככל
עניין שהוא, לצרה 500 פרוטה
בכולים.

במרחב לבנון קוד קור },ב מד בר
בקיץ שעבר נסער בית־הבנחרים הלבנוני
בעקבות וויכוח עז בין שר־ההדרכה המצרי
סלאח סאלם לבין המדינאי הלבנוני סעיד
טאקי דין. טען סאלם * :הבעיה מספר אחד
של העולם הערבי היא בעיית פינוי הסואץ״.
השיב טאקי דין :״לא, הבעיה הראשונה ב מעלה
היא בעיית פלשתינה״.
החודש שבה דעת הקהל הלבנונית ונסערה
בעקבות מאמר, שפירסם טאקי דין ב שבו עון
האנגלי־לבנוני ערבוויק, נושאי המאמר: פר שת
ברית עיראק־תורכיה והתקפה חריפה על
ציר בית־הנבחרים הלבנוני, אמיל נוסתאני
(העולם הזה ,) 901 ,904 אשר ראה אפשרות
לשלום עם ישראל, באם ימלאו הישראלים
אחרי כל החלטות או״ם.

השבוע לא הזדהה שום סוחר, סטודנט, סטודנטית או
מכונאי ש ל, ד ף. גם לא עקרת בית, אלמוני הבוחר מטעמים
מסויימים באלמוניות או סתם קיבוצניק. במקומם הופיע,
כמזדהה ראשון, סלאח נג׳י(ראה עיגול בתמונה הראשונה),
תושב מעברת הירייה, לפי מקצועו מוסר עוגות. מדוע נוסע
נג׳י ב״אגד״ ? פשוט מאד. כשם שנהגי, אגד״ שבעים רצון
מעונותיו, כך הוא שבע רצון מנהגי,אגד״ המסיעים אותו,
מדי פעם, לביקור משפחתי בחיפה.
המזדהה השני היה רב־טוראי אברהם פלאי, איש ירושלים
שחזר מחופשתו ובמעט ואחר לחזור לבסיסו לולא הישיר
של,אגד״ שהביא אותו כנסיעה נוחה, ומה שחשוב במקרה
זה במיוחד, מהירה מאד, למחוז חפצו.

כתב טאק• דין בין השאר :״אם נסיר מעל
מאמריו של בוסתאני את מעטה ההכרזות
הפטריוטיות, נמצא שהם העתק מדוייק של
שידו רי תל־אביב ...כאשר אנו מביעים את
רצוננו ל-פתור את בעית פלשתינה׳ אנו מת כוונים
רק להשגת ערובות, אשר יבטיחו
אותנו מפני מעשי תוקפנות ישראליים״.
הזדמנות אחרונה .״כאשר אנו חוז רים
ודוחים את כל ההצעות לשלום י שיר,
או בלתי־ישיר, עם ישראל, אין אנו פועלים
מתוך כעם הורסני. כל פעולותינו נובעות
ממציאותו של אוייב גדול במרחב — אוייב
אשר עולה עלינו בעוצמה וטכניקה, שואף
למחות אותנו מעל־פני האדמה. משום כך,
כל ברית צבאית, אשר לא תיתן לנו ערבו יות
בטחוניות נגד ישראל בהגבירה את כו חנו
הצבאי תהיה לא רק חסרת־משמעות,
אלא אף מזיקה. אם נחמיץ את ההזדמנות
האחרונה להתמקח, נרד לדרגת קבצנים, אשר
מבוקשם אינו ניתן להם לעולם״.
בעקבות ההתקפה על בוסתאני, עבר טאקי
דין להתקפה חריפה עוד יותר על ברית
תירכיה־עיראק. התריע הוא :״תורכיה ויש ראל
משלימות זו את זו מבח־נה כלכלית.
הן היו בנות־ברית במועצות האו״ם. התור כים
החליפו את התוויות של ״תוצרת ישראל״
בתוויות שנשאו את הכתובת ״תוצרת תור כיה״
,כדי להבריח מוצרים ישראליים לשוו ק,
מדינות־ערב. אל לנו לשכוח כי תורכיה,
שהיתר, בעבר מעצמה קולוניאלית, סיפחה
בשנת 1936 חלקים של סוריה הצפונית.
אפילו כיום פועלים סוכנים תורכיים בחלב
ובערים סוריו ת אחרות, מפיצים שמועות
כי התורכים י חזרו לסוריה• הייתכן כי ברית
צבאית עם תורכיה עשויה לגרום למפנה
במצב זה?״

מזדהה סלאח נאג׳י

כדי להשיב על שאלה זו סקר טאקי דין את
הנימוקים האפשריים, שדחפו את נו רי סעיד
לברית עם התורכים. הנימוקים :
• י או שו של נורי מן המדינאים הפחדנים
וצרי־האיפק של ארצות ערב.
*#בטחונו כי ברית עם תורכיה בהשראת
האמריקאים היא הדיר היחידה ל מיגור ה השפעה
הבריטית בעיראק ובמרחב כולו.
בוונות טובות, דרך רעה. כוונותיו
של נורי־סעיד נראו לטאקי דין כמצויינות.
אולם דרך הגשמתן של הכוונות לא מצאה
חן בעיניו. הוא הציע דרך שונה לחלוטין :
״יש להמריץ את אמריקה לנקוט בצעד דיפ לומטי
גדול, אשר יביא לאיחודה של ״סוריה
רבתי״ ,ימחה את עקבות האימפריאליזם ה תורכי
והבריטי במרחב, יכפר על פשעי
האמריקאים בפלשתינה. אנו יודעים היטב
כי ארצות־הברית אינה שואפת להשתלט על
שטחים שונים במרחב״.
אזהרותיו של טאקי דין חוללו סערה.
אולם השבוע התברר כי קולו נשאר קול
קורא במדבר: עיראק המשיכה בהכנותיה
לכריתת הברית עם תורכיה. יתר על כן
וועדודהחוץ של בית־הנבחרים העיראקי קיב לה
שור ת החלטות, אשר התאימו לרוח השק פותיו
של בוסתאני.

פרשת מד־ר׳׳קו
יום שני 14.30 ,14.2.55 ,
אתה, אחד מאלפי הנוסעים מדי יום בקו הישיר מתל־אביב לחיפה ומחיפה
לתל־אביב, אותו מקיים אגד בדייקנות, נוחיות ומהירות תוכל גם כן לזכו ת
בפרסי הזיהוי. לנוסע הראשון בתמונות שלמעלה שיבוא ויזהה עצמו במערכת
העולם הזח, תל־אביב, רחוב גליקסון ,8יוענק פרם של 15ל״י במזומן.
השני במזדהים יזכה בפרס של עשר ל״י במזומן.
עובדי אגד והעולם הזה אינם יכולים להשתתף במזהית.

בשנים האחרונות היו צרכני הדלק הלבנו ניים
דומים לבני־אדם המתהלכים כשבכיסם
שטר של מיליון לידות ואינם יכולים לפרוט
אותו: צינור־הנפט הגדול של חברת ספליי!
עבר לכל רוחבה של לבנון, הסתיים בצידון.
אולם הלבנונים כמעט ולא נהנו מן הזהב
השחור.
בחודש שעבר היה דומה כי שטר־המיליון־
עתיד, סוף סוף להיפרט. חברת מדרק״ו,

חברה אחות של ספליי! ,הקימה בצידון בית־זיקוק
משוכלל, בעל תפוקה של 9000 חביות
מוצרי נפט ליום.
אולם ברגע האחרון חל עיכוב רציני :
חברת מדרק״ו טענה כי היא קנתה את
הנפט הגולמי מטפליי! במחיר של 17,5דולר
לטונה, החליטה למכור את מוצריה לצרכן
הלבנוני ב־ 127 לירות לבנוניות לטונה. ממש לת
הלבנון גילתה דאגה בלתי־רגילה לצרכן,
סירבה לאשר את המחיר הגבוה, הציעה
מחיר של 170 לירות לבנוניות לטונה. נציג
מדרק״ו וויליאם לאנהם נעלב, סגר את ביר.־
הזיקוק החדש פיטר את כל הפועלים.
לחץ פוליטי. אולס לאנהם לא השאיר
מאחוריו חלל ריק. עוד בטרם המריא מטוסו
משדה־התעופה בבירות, חידש נציג אחר
של החברה, עורך־הדין השועלי חביב אבו־שחלה,
את המשא־ומתן עם ממשלת־הלבנון.
הפעם קיבלה הממשלה הלבנונית תמיכה
מצד בלתי־צפוי: שארל מאלק, נציג לבנון
באו״ם, העביר לביירות דו״ח סודי של וועדת
משנה של הסנאט האמריקאי על קארטל־הנפט
הבינלאומי. אחד הפרטים הסטטיס טיים
של הדו״ח: מדרק״ו קנתה את הנפט
הגולמי מטפליי! ב־ 10 דולר לטונה בלבד,
לא ב־ 17,5דולר, כפי שהיא טענה.
חברת הזיקוק האמריקאית נתפסה איפוא
בשקר, אולם היא לא נרתעה לאחור בבושת-
פנים. כי גם היא מצאה בן־ברית בלתי-
צפוי: ארמן מאייר, מיופה־הכוח של אר־צות־הברית
בביירות הפעיל לחץ פוליטי
כבד על ממשלת־הלבנון. הלחץ הודיעה מקבלת עיל את

עשה את שלו. בראשית החודש
ממשלת הלבנון למדרק״ו כי היא
את כל תנאיה, ביקשה ממנה להפ בתי־הזיקוק
בהקדם האפשרי.

אולם החברה המנצחת לא מיהרה לפתוח
את מפעליה. תחילה היה עליה להמתיק
את הגלולה המרה, להרגיל את הצרכן
הלבנוני לעובדה, שיהיה עליו לקנות מוצרי־בשבוע
שעבר
נפט במחירים מופקעים :
הזרימה חברת מדרק״ו אלפי לירות לעתו-
נות הלבנונית, עוררה אותה לפרסם מאמרים
בשבחה.

החי
סי ע ת גרב־כם
באיילת־השחר, חדלו חברי המשק לכבס
את גרביהם ולבניהם המלוכלכים, התחילו
לפזר אותם בשדות ובמטעים, לאחר שנתגלה
כי ריח־הזיעה הנודף מהם מבריח את חזירי־הבר,
שמחבלים ביבול.

לא דוק
בחיפה, נעצר אליהו קוקו, לאחר שהדביק
תוייות של שי מורי ב שר על גבי קופסות
של שי מורי אפונה ירוקה, נכנם לבתי־מסחר
שונים, החליף את ד,קופסות של ב שר אמיתי.

אבות אכלו בו 0ד
ב חולון עצרה המשטרה צעיר אשר רכב
על אופניים חסרות־רשיון, גילתה במאוחר
כי אביו של הצעיר הוא פקיד העירייה, ה ממונה
על הוצאת ר שיונו ת לאופניים.

חודבן־הבית
במעברת עכו, יצא שלום חורבן להזמין את
שכניו לחנוכת צריפונו החדש, נוכח לזווע-
תו, ב שובו, כי הצריפון נעקר ממקומו על־ידי
הסופה העזה.

מוסת איש
בתל־אביב, פתח ד״ר האנס
פאה פסיכיאטרית משוכללת.

טירוף

תגובת
שר שר ת
בתל־אביב, נסע נסים ישעיהו במונית, נת קל
בקפיץ שבלט מתוך המושב, קרע את מכ נסיו,
דרש מן הנהג לשלם את דמי המכ נסיים,
ספג מהלומת־אגרוף, הושלך מתוך
המונית, גילה לאחר מכן כי גם חולצתו נק רעה.

וישן
מפגי חדש תוציאו
בפאריס, צרפת, צללו אמודאים לתוך תעלת
סאן־מארטין, כדי לחפש תכשיטים יקרים,
שהוטלו לשם על־ידי גנבים, לא מצאו את
התכשיטים, גילו במקומם שני כדי־חרם של מים
בני 500 שנה.

ן ןן ןן 11 ן ןן ןן ןן ןן)ן ןן1ן1ן ןן ן^|^ן ן1ן ןן ןן ן^)ן ןן ןן ןן ןן ן1ן)ן ןן ן)|[ן ןן ןן ןן ןן ןן ןן ן1|1ז||1ז|1|1111ז|1|!|111|11111|111|11
ן ןן ןן ןן ן]1ן ןן ן1|111 1ח1ן11ז11 זז 111ן1₪|11ש 1111111111111111111י1
מול הבילבולן ס
זהו קטע מ תון הצומת, ספרו השני של אבא קובנר בסיזרת פנים אל

פנים, המתארת את מלחמת חטיבת נבעתי בדרום. שני הספרים שהופיעו

במחיר

יחולקו

מוזל

לקוראים

מיוחד.

על־ידי

פרטים על

שרות־הספריס

כך יבואו

במודעה

העולם הזי

בשבוע הבא•

פרק מתור

פנים אל פנים — הצ1מת מאת אבא קובנר
״החובשים מת! ! אד ת עזוב אות־ י. זעק ג׳ד״אק^
דגליו ש ל איתי ב שלו. מסביבו גססה פלוגתו.
מן הפילבוקס של אי שדוד הומסרה אש בטלנית...
אילו י-זעתי, כי בדור זה מיועד לראשי, שמא הייתי ממתין

* ) ממה טורדת־מנוחה תלוייה על פני השדה והם נעים
1וקר בי ם למטרה. עם כל פסיעה מתקפל הי׳ פיש. ב ינ י י׳ם
לעמדות, אך עדיין איני רואה כל־מאומה מלבו הלילה הסם ך.
ראשונה של בועז משתלפת אי־בזה מהוואדי ונחלצת
אל המל ^ מחלקתו של יוחאי מטפסת לימינו ועולה אף
היא. הוא משלח את יוסקה־לג א מניצניל, משגר אותותיו
באלחוט ורגע ארוך אינו נענה. במופתע נקלט, מכשיר קול
של נוניק והוא קורא לעומתו: נוניק — ,הודע יקג״ד, אג
מוכן. בתוך־כך חוזר במרוצה יוסקה וינר. שניהם עולס בתלו

במקום ״יל דקה אחת י׳ נדוי פנע בממם ואנ ׳ י צ ו1
ליוחאי. הפצועים ודאי קללוני בליבס, אך כוו צי רק את שייע
קרא, אחרי הפצועים.י א, ת , ,א. ת י !
צ נ -של י ל * דיו, זוונ ־זד, של נו עז. אוי ע ל

לית אחת וכמטוזחי־היד הנה מתערטל לנגד עיניו הפילצקם
הוא דמום ומעוטף חשיבה, הפילבוקם — גרם מעובה ונ׳י~
כאגרוף — והם הצליחו, משמע, לבוא למרגלותיו בחש

שטות להגיד, שבדיר־מוחזין או באכו־שושא שיהק
דווקא, אבל הלילה הזה השמיים הסתירו פניהם

ובנחת. מכאן לא יצאו אלא עשר רקדת וכיתה ראשונה שהוכרעה
למודת.

רף כל תפילותיו !
נ הראשון נצטעק אוי ולא קם, נחום חש בשפיפה

אינו יודע כיצד אירע הדבר. ולעולם לא אדע, אם על כוו
חס נתארעו הדברים או אני הוא שאת גורלם חרצתי בשגגה
נפעם כלשהו נטש את התצפית, אבל קולו היה שקט בסוקרו.
ובקול שקט זה, שנסך תמיד משלחתו על פקודיו, הורה להם
להיפרם.
עוד הם נפרסים כהלכה, ובטרם יוציא הפקודה להתחיל,
נורתה עליהם ראקיטה אחת ונחשול של עופרת פרץ אל
האנשים מעברים. היו אלה מקלעים קלים יבינוניים שלהם,
וכהרף־עיין נתגעשה גם מכונת־ירייה שוספנית ביותר. הרי
זו אכזריות גמורה לצידת על בחורים שירוצו קדימה, כשאש
רצופה ניתכת אל מול פניהם — והוא על בחוריו ציווה :
קדיחה קדימה, שילח צעקה גדולה — וכיתד, ומחצית-
הכיתה כבר היתד, שם מוגרת אל הדם. בועז, קדיחה ! —
הקפיד בגרון מורתח על מפקד המחלקה הראשונה.
שפת־הוזאדי האחת נתגבר,ה כדי ארבעה מטרים במתולל
והוא, בהיותו נטוע על קרקעיתו של הערוץ, לא קלט אלא
צניפת ראשים בינות הכדורים ו שאונו המתעתע של הקרב
מעליו. אכן, קלט גם קלט גניחות רסוקות וקריאת־אוי נפסקת.
אף אלו ואלו היו קולות שכיחים ביותר לעת הזאת. אתס אינכם
יודעים, אבל אני יודע: בחורי מעולם לא זעקו זעקה כגודל
האסון ! עדיין לא ידע מי נפל ומד, בדיוק מתרחש שם למעלה,
וחושיו באחתנתמרטו. מלכודת? — פילחה מחשבה נבעתת
וכותלי הודאדי מוחצים את קירות ליבו, אפשר חיה דה
משגה חמור מצדי, שלא הסגתי מייד אחור את חחחלקה של

בועז ולא נתתי לחרדה שתכפות את דעתי• והדעת, זו המודעת
והצלולה־נמו, אמרה בדין — ,קדימה. אם #לנוות — חיוולץ
נסויצה. אם על העמדות הקדומניות עלית -על אהת כמה.
אם כה ואם כה המתירות והמחץ רק הם מדבירים. ואל תהסס,
כי שיקול תחת מעשה ברגע שכזה, כמוהו בתבוסה נחרצת.
לא, לא היססתי. אנשיו גם חם לא היססו, ואפילו היססו, לרוע
מזלם, מאומנים היו היטב וממושמעים מאוד״מאוד — והם
צייתו, כחיות נבונו ת ונאמנות׳ וזנקו, בפקודתו, קדימה.
הוא נוטש את המכשיר וחש אל מקום המוקד. גו שי
אדמה חרבה מתפוררים תחת כפות־רגליו בטפסו וי דיו נצרבות
בברקנים. עודנו עולה והממם ניקרה לקראתו. בועז, הוא קורא
לו, בראותו שאין עמו אנשים אלא כשיעור כיתה ומשהו —
היכן המחלקה?
ף ץ*ז ה ארבעה ירחים הוא מכיר את בועז. טיפוס זה, אומר
עליו ג׳רמק, באמונה, שאינו מסוגל להזיל דימעה גם
אחרי ארונו הוא. עיניו לא מזילות גם עכשיו, אבל מזעזעת
מן הדמעות היא המלה האחת שהוציא מפיו.
הנה — השיב ופשט ז רו עו לפניו ולמטה, כדי־רגע שייט
באצבע שלוחה, כמבקש לתהום גבול כלשהו, ומראייה ראשונה
לא הבחין אלא שלוש וארבע גוויות משוטחות בסמוך. הרוגים
כולם 7
גם פצועים.
בועז צירו ראשו כנגד המדרון.
הוא צונף ראשו מפני הכדורים ו רו כן להביט. אכן, הם
גולשים במדרון. מהם מקרטעים בכוח עצמם, מהם נישאים
בשניים. נשמעת יללה חדה — ונקטעת. בתוך כך פותחים
המצרים במרגמות. מה אתה חושב לעשית? — שואל הממם.
לחץ בכל הכוח — 1אני אומר לו דבר של הגל.

יוסיף וילחצנו מכאן ומכאן כסבור היה, ש בק ע
•ל אל הפילבוקס. על כן מנחה את יוחאי צפונית
,עם שפת הוזאדי הנפתל לרגלי הפילבוקס, ולא
צר דקות שלמות והמחלקה כבר מתרוממת שם
כהפרש מה, כלומר, בדירוג, פשטה המחלקה

/ .ובמחצית־הדרך נזדקף משום־מה החובש - ,
ה מ קלעי /ה יריב, שנטל את המקלע השמוט, ובדולגו

ונ,חטב־ היי׳ לשתיים חמק למחסד״ מייד שמע אותו יורה
על פני הגוויות י־לקר קדימה, ונפלא ממנו, כיצד מחליף הלה
במקלע וראה בזו קלידעת היה יריב. מודה אני ומתוודה׳
כהרף־עין עמדה לעמול * 1״ י בלילות לא אחת ולא שתיים.
כ ׳ את לול ות״ הדעת שיבז 4י עיניו וכבר חשב שגם הוא
יריב עודנו חי. רגע נתעיים ׳
איננו.

צבור. וזה
י { 0ו ר גדול שופך על סביבותיו. ירקרק
^ פהכ חו ל, שאינו יודו
יודע טעמו, נפלט מן האשנב
של הפילבוקס. יוחאי נפצע, שמע קול קורא מקרוב. מיהר
לעברו. הממם היה שרוע על האדמה ופניו כבושים. הוא
לא נפצע. רק הפגז, שנחת לא הרחק ממנו, העיפו והחבטה
הממתהו לשעה. גהר עליו וביקש לקרוא לחובש. איתי ! —
שמע מצטעקים — איתי מת ! קפץ על רגליו. איתי לא מת !
שאג כנגדם בחמת־קול — אל תעשו פאניקה, לכל הרוחות !
הם לא־עשו-סאניקה והוא שטעה. כיצד זה שכח, שמלבדו
עוד איתי בעולם — והוא סמל־המחלקה של יוחאי.
אינו יודע, אם זה השם עשה — לא, ודאי שלא ! —
אך מכאן ואילך נשתרגו עצביו לד,יפקע. הרמיז לג׳רמק,
שיתקדם עם שתי הכיתות. והלה פעל כמצווה ומשך את
הלוחמים קוימה. עמדה אחת של המצרים נתערערה מן

המחץ וסיעה של חיילים נתעופפה במנוסה לעגו השילבוקס.
מפועמים זנקו הבחורים בעקבויו המרנף, ג׳ו־מק גם בצינסו
רישומו ניכר משנמו־ומעלה, והוא ראה בפירוש חיאף קומתו
מתקמטת לפתע.

שהבין׳ כי המערכה לא תמה בזה ואין להתעכב בגלל
יח איי י א טעה. ראיתי את הגדה ממזל והנה ה א

ג ייזי -
מזג
להעביר במפגיע את שארית הכוח הלוחם ל צ
החל

מתקפל׳ולו חאי מת עם שחר•
גדר, זו לכאורה נוחה היתד״ אבל עד שנתארגנו מחדש

נתעצמו המרגמות• המצרים טיוזחו היטב
שעה קצרה לא נותרה אמה של קרקע תחת רג. ה ׳

ריטשד, בפגז. לא, לא מלכודת היתד־ זו ׳ י י 01״יי;
פ שו ם :

צבא•

יו צ ב

כ הל כי״

דצד

מ שו פ ע

ביצורים — ועדיף. בלא יתרון־כוח בלא י תרון אש כצז
שלחוני לכאן -להתנפץ אל הפילבוקס ! כלום סברו השול
חים כי עכברים אלה היושבים שס בעמדות ומעוצם הפחד
ינוסו 7הנה, לא ברחו. ואפילו פחדו מאוד -הס, ולא
אנחנו, היו הפעם המתגוננים. והם הגינו על העמדות בחרמה
ובשצף /כאשר גוננים חיילים על החיים.
ארורים ! מישהו הן חייב היה לדעת יותר ממני מה
טיבה של התמודדות כזאת עם צבא ! כלום לא היתר. זרך
אחרת — רק כך? מדוע נטשנו את שימות־הלחימה, שנקטנו
בהן אתמול ושלשום 7האמנם כ שלון זה הוא שיעצור בעדם
מלפלוש צפונה 7המיבצע לא תוכנן כראוי. לא חשבו עד
הסוף ואת האחריות לסוף — נמלו 7תבוסה כזאת ! טובי
האנשים נהרגו והחיים לא יחיו עוד כלוחמים. איכה נשברנו
בלילה אחד•
ג= 1א, כל זה לא חשב באותה שעה. עדיין לא ידע מה עלה
בחלקם של דוד חסין והפלמח ושאר יתיוווק את נוניק
ויאלו קלט ל סירוגין ומהרי קולות הנפץ והיריות שנ או

מהדרום ניכר היה, שהקרב נטוש שם והמערכה נגיזרד׳
המרכזית עדיין בעיצומה. שמא הוא בלבד נכשל — ואם ייסוג
כלום לא ייחרץ בזה גורל הלוחמים שמה? לא חשב לסגת
בלי פקודה ולא יכולתי שלא לנסות, ולו פעם אחת עוד,
להשיג את המטרה 1אכן, בכל
אשר הוטל עליו. דבקות צרורה

מאודו נתאווה לבצע את
זו בתעודה היא שכפתה

את דעתו. היא שהיסתה על כל הקולות והיא שניסרו. בו
ללא הרף: אל תפן לנפגעים, הבט לסילנוקס !
אכן: הביט לפילבוקם. גם בשעה שרוב המפקדים שוב
לא עמדו על רגליהם, גם לאחר שנהרג יוחאי, ותיבה תמה
זו נפגעים כבר היתר. לארון־מתים גדול והפצועים מוסיפים
ובאים — עוד הביט לפילבוקס. וכאן הבזיקה מחשבה טרופה,
והוא עוקר רגליו ורץ למושה בתצפית. קרא לאחד ממפקדי־ד,מישנה
ונשתהה עמו כוי רגע, ל הורו תו היכן להתארגן
מחדש והיכן יחסו האנשים בהתארגנות, והוא מפטיר לממם :
יש לעשות זאת במהירות המאכסימלית ! עם מי — תולה
זר, עיניים מבוהלות.
עם החיים !

חרק עליו ברציחה.

עבר על פני הבחורים, שטרחו בהעברת הפצועים, ומבלי
שיפנה כה וכה, עלה למקום הנישא ביו תר שעל גדות הוואדי.
אולי בתוכו פנימה ביקש דבר־אחר, אך פניו מעויינות היו
ומדעתו נתכוזן להגיע לנקודת־תצפית מסויימת. האש היתר,
ניתכת על סביבותיו והוא לבדו בשטח. עודנו עולה והנד, לא
רעיון מטורף הוא שצף במוחו, אלא סיכוי של ממש, מפור ש
וניגלה לעיניו: הנה — אפשר להציל ! לעקוף את העמדות
מזה ולהכותן בדרך אחרת. אולי. אולי יצליח הפעם! —
נ כל האנשים הבריאים והסתער — נתרעשה דעתו
ק ח ־ ז ^ ז ר. אפשר לעשות עוד משהו והדבר נעשה
מייד• א רגליו בשלוחות הדליגו ב מידרון.
מחוזר וברו
סשק שאנשיו, אם יתייצב בראשם,

גם הפעם, והחלטתו נחושה
מ היה בו צל
* לא יהססו ללכת א ח זופרש מהפלוגה כמאתיים
היתה בחופזו אליהם• נמצא ע י ״ י היד, לעשור
מטרים סך־הכול׳ ומחמת הפגזים אנומג ׳ אנחות
פה ושם. ודאי לא היה משגיח בו ולא
נשתטח רגע לאדמה מפני האש, הוא קרא
ושלוש ואני לא שמטת -מלמולו. הבחין ניד היי

פני האדמה ולא מאמין למראה עיניו קפץ
ג׳רמק ז — קרא נחרד — אתה חי !
לשאלה, שבן חי חיה ועיונו גהנרח מלאה ..נ
השגיחו החובשים בממכף ז
איתי — חירחר בנשיפות נפסקות, אי ת — ע — זו ב

..ריה

אותי !

פצעו לא היה קשה ולשעה חזר ג׳רמק ועמד על רגליו.
אלא שהאנשן ם, בהעדר הממם וסמלו, ובראותם כי גם ג׳רמק
כרע פתאום׳ נצמדו בבהלה לאדמה והיו מזדחלים במפוזר
אחורנית. אפשר היה זה רגע מכריע ואפשר לא אש האוייב
גברה, לוחכנית ומעויינת. בדליגד, גסה הגיע ריבצם, חסם
בעדם, ובהתייצבו לפניהם ביקש להקימם. דומה קמו: יוסקה
וינר קם ובקומו מת. תחיל-ה לא השגיחו בנפלו, שכן לא
הוציא אפילו צעקה אחת — את פינק ראו כולם.

אני שולח מייד אנשים

בקבוק־מולוטוב היה עמו וכדור אחד מני רבים פגע
בבקבוק דווקא ופינק נדלק בהעלם־אחד. פינק הרגיש
עליו — גלגל עצמך י. הוא פרש ידיו ורגליו וגילגל עצמו
כמה גילגולים מפרפרים על פני האדמה — ולא היה זד,
פינק עוד, רק לפיד בוער.

איתי ! לא שכחתי ...אל תחשוב ששכחתי, שאני כמעט
גרמתי למותך אז בקרונית. אבל הייתי ילד אז ואתה לא
תעזוב אותי עכשיו !

^ ם הלפיד הזה כבה. בערוב היום, בהיותם מכונסים
מאצל ערימת־החציר בגן־יבנה, היה זה פינק שאמר :
חסר רק פגז אחד — צחק וכולנו הולכים כמו קש. עכשיו
הגיע תורו של יוחאי.
ציוויתי לאסוף את הפצועים ונזדרז תי למטה, אל הממקוף.
חזר וטרף את המכשיר — לשוא. הוא נותק ממטה־הגדוד,
גם לא הצליח להתקשר עם דוד בעקיפין. נוניק ויואל אף הם
לא שמעוהו. הנפגעים רו כזו בשטח־המת שבערוץ, יוחאי,
שנתאושש בינתיים מן ההלם, ניצח על ההעברה. יוחאי
בעצמו טען פצוע ועוד פצוע על כתפיו, והללו נישאו
במידרון, עוברים מיד אל י ה בשרשרת. ניכר היה מבהילוחי

איפה הפצע ז

בגב ז

כ כ -ן.
אקרא לחובשים, מיהר ואסף ברך אחת לקום.
החובשים מתו — אל ת —לך הוציא זעקה עמומה
ואצבעותיו נתעח־תו והחזיקו בקרסוליו.
ג׳רמק, אני לא עוזב אותך !
אליך — ביקש להרגיעו.
הוא לא הניח לרגלו ו קולו נצטלל לפתע :

המלים נעתקו מפיו. שטחתי את גבי לפניו וטענתי את
גופו המגודל על שכמי. ראיתי שייסוריו איומים, אן הוא
לא הוציא מעתה אפילו גניחה אחת, רק ליפת בחזקה ז רו עותיו
על צווארי ואנוכי קמתי עם המשא.
ה =יבד היה ג׳רמק ורגליו כשלו. אפשר הוציא המשים
פסיעות ואפשר פחות. חש שפרקיו מתפוקקים וכאילו
מחטים ננעצות ב שיפולי בטנו, עד שמעד. כרע על שתי
ברכיו ורגע ארוך קרם בשפיפה אנושה ועורפו ש בור תחת
כובדו. זרו עו תיו של ג׳רמק הירסו משהו מחיבוקו ושפתיי
נתמלמלו על אוזניו. היתד. ז ו רחישה חלושה ולא קלט אלא
שתיים־שלוש הגרו ת קטועות: תקברו אותי.

האם

על־פני 3ל שטף ןד

^ כאשי אתה

יו ש ב אל

עצמו,י ל3־ ה שי״
הנכונות לגכי
ע ! ,שאלות המוכאות להלן, שנערכו
לפי שני קכצים של כללי ני!
ירופיים. ענה על כל השאלות
ככנות. אחר עיין כתשוכית ,,
הים המוכאים כסון ז־העמוד. אם
תגלה כי נימוסיר מושלמים _
וג• אם נימוסיו לקויים כמידה
מועטת, אד מרוכה, תוכר תמי:
את נימוסיו. תהיה זקוק רק לס: צו א את הדרך הנכונה לשפר
צון טוס -וקצת סכלנות.

האוכל,

ז ״ ת על השולחן ותוחב את

*> 2ל 0״ י ח
שאתה
•2לפו
א• בוחש את
ב. מנגב את
ג. מוחה את

•3כאשר אתי׳ אוכל
קרם, אתה משתמש .

ללא ללא

במזלג.
בכפית.
באצבעותיך.
אוכל

•4אתה
עזרת :
א סכין.
ב. כף.
ג. מזלג.

עוגה

אדמה

תפוחי

מטוגנים

•6אם
בת־הזוג אינה מטיבה לרקוד, הג ב ר:
א• ״ מ שי ר לרקוד אתה עד ג מר התקליט.
ב. עוזב אותה ומסתלק.

^ את הסחורות, אפילו

אם אינך מ וכרח לעשות ז א תי כן __

ג. מציע לה להפסיק לרקוד ולגשת לש-
תות אתו כוס־בירה.
.7עם גמר המחול הגבר :

.5המשתדל אתה שלא ל שבור ולא ל-
נוגע י אתה לכלך את ל חפצי ם, בהם

אתה טובל את הכף בתוך צלחת־המרק,

כשקצה־הכף :

מכוון כלפי גופך.
מכוון ממך והלאה.
מכוון כלפי מטה.
אוכל

.6כאשר אתה
אתה :
א. כורך אותם על גבי כף.
ב. שואף אותם לתוך פיך.
ג. פורם אותם לפרוסות קטנות
מזלג.

כאשר אתה

גו מר לאכול, אתה :

ב. מתחיל ללקק את כלי האוכל.
4מתחיל ללקק את שפתיך.
.8כאשר נתקעים פירורי אוכל בין
ניך, אתה :
א. מטלק אותם בלשונך.
ב. מחטט בפיך בעזרת מזלג.
ג. משתמש במחצצת־שניים.

.1האם אתה מציע את מקומך לאשה צעי במקום
ישיבך, ן כן __
ר ,אשר לא זכתה
האם אתה נועץ מבטים סקרניים בנוס
עים
אחרים, ומשוחח

9במסיבה הוזמנת למסיבה

או ברכבת
באום 1בו0

שי ואינך
יכול ל

1כאשר
! בוא, אתה :
א. אינך בא, ואינך מודיע על כך.
ב. מודיע מראש לעורך־המסיבה.
ג. בא, שוהה דקות מספר ומסתלק.
.2בלכתך למסיבות אתה נוהג :
א. להקדים לבוא.
ב. לאחר לבוא.
ג. להגיע בדיוק בז מן.
.3כאשר אתה בא למסיבה ופ£
_ ^ ש באנשים
בלתי־מוכריט, אתה .
נופך וז להם ן ידו 2

׳ 4אם ת ו רעב, אתה :
קורא למארח ומבקש לאכול.

.,מחכה עד שיגי שו לך משהו.
.. .ג. נכנם למטבח ומחטט במקרר.
.5כאשר גבר מז מין אשד, למחול, הוא :
א. אוחז בידה וסוחב אותה אל רחבת ה ריקודים.

רו מז לה באצבעו לגשת אליו.
ג. ניגש אליה ושואל :״רוצה לרקוד?״

.6הדורש אתה מן הזבן להוציא מחלדי
ראווה חפצים, אשר איו ל ו כל כ־נד
3נה

אינם

א. מניח את כלי האוכל הציוד״

א. מעביר את בת זוגו לידי אורח אחר.
ב. מחזיר אותה אל בני לוייתה.
ג. דור ש ממנה להמשיך לרקוד אתו.

איטריות סאקארוני,

בעזרת

שמס

שני ״י פ קי ר על השולחן.
שותה כוס־מים, ארד •
אי־ה !
המים בכפית.
הכום במפת־השולחן.
פיך במפית.
רגילה
רג דה,

ל ס צו א

בתדר־האוכל. בביתך

שולחן

ן יימ ום י״ם של אזרחי ישראל•

..סרז^ותן• כי הנימוסים משתרעים

עליהם

ידידך י

.3האם אתה מניח את תיקו׳ או

מזוודתך, במעבר?

.4הנוהג אתה לעמוד ליד דלת האוטו בוס
ולחסום אותה ז כן --לא
.5הנוהג אתה להטיל את הכרטיסים ה
משומשים על הריצפה? כן --ל
.6הזועק אתי בקולי קולות ב
ידידים עוברים ברחוב? כן
.7המנצל אתה את מו
לשם 1 1לר,החזקה של האוטובוס תרגילי־התעמלות?

כן --ל ריכת
.8הגן ו .
רצפע ^ ה ג אתה לעשן, או לירוק על ה־באוטובוס?

בשעה שאין

הנוהג אתה למדוד חלקי לבודי אשר

מוצאים חן בעיניך ז כן 1 -

•8האוהב
המונחים ל

אתה להשתני,״״
בצעצועים

פבת למסחר י כן --

,9האם אתר
ד ך, כל
במו
.מר ם
חפ ץ שאתה
זי ל מעל המדף? כן --

. 10האם \
של אנשי > 1אתה נוהג לשאת סלי־קניות
לא ם מבוגרים ממך י כן --

יח סיך עם גברים
(לנשים בלבד)
. 1האם אר. מתידדת עם גברים על
נקלה, אך תוך שמירה על מרחק מסויים?

.2המתעלמת את משריקות, או הערות
עוקצניות, אשר מטיחים גברים כלפיך?

׳ .3המחוללת את שערוריה, כאשר אחד
הבחורים מתלוצץ על חשבונך? כן --

.9המושך אתה בחוט־הפעמון, לפני ש לך?

האוטובוס מגיעלתחנה הרצויה

. 10 המשתדל אתה שלא לדחוף איש בכן

רדתך מן האוטובוס, או הרכבת?

.4הנוהגת את לטלפן אל בחור בתואנה
כלשהי ולהוריד, את השפופרת כאשר הוא
מסרב להאריך בשיחה? כן --

בביח־הססחר

המנסה

אתה

להידחק

לראש

התור?

.2האומר אתה לז בן מה דרו ש לך, ב רגע
בו מגיע תורך? כן --לא --
.3הנוהג אתה לו מר ״החמאה הזאת מס ריחה״
,או ,״הדג הזה מונח כאן למעלה
משנתיים״ ? כן --לא --

.5המניחה את לבן־זוגך לקבוע את מועדי
הפגישות י כן --לא --
.6האם את מקבלת הזמנה לפגישה,
או דוחה אותה, ללא היסום ובחיוך אדיב?.

בחיוך
כל מחמאה
.7המקבלת את
ובתודה? כן --לא --
.8המניחה את לבן־זוגך להזמינך ל אכול?

.9המזמינה את מאכלים מבלי לבדוק

אתה
את מחיריהם? כן

ביחסיר״עם 1שים
(לגברים בלבד)
. 1השורק אתה אחרי כל
שעוברת ב ר חו ב? כן __

נערה

יפד

.2הקורא אהה לידידותיך ב שמו
פי סי, לא בשם המשפחה? כן

.3הנוהג אתה להתערב בחברה י וו ל ר

של נשים_ילקחת חלק בשיחתן?
^ הנוהג אתה להתלוצץ על חשבון ידי־

הנוהג

א תי׳

לקיים

דררז תו״יי

לנשים (לא הבטחות. ניקשואין הבטחותיו
בחברת

המדייק ^ אתה

.8המתעלם אתה
כאשר אתי, מתכנן

ל הופיע

נש, ם

לפגישות י

מבקשות בת-זוגד
,י די;
איו לבלות

!* .ר מו ת ביתה
.9הנוהג אתה
של^ד-.ור״ץ, אחר הפגישה, ולהביא אותה
עד לפתח־דירתה (אפילו בקומה הרביעיר).

. 10 הנוהג אתה להלל באוזני חבריך
את הנערות, איתן אתה נפגש? כן --

בפגישזת
(לגברים בלבד)
. 1כאשר אתה קובע פגישה, האם אתה :
א. נפגש עם בת־זוגך בבית־הקפה.
ב. מחכה לה בקרן־רחוב.
ג. בא לביתה לקחת אותה.
.2כאשר אתה בא לדירת ידידתך ב פעם
הראשונה, אתה :
משתדל להכיר את הוריה.

ב. מסתתר מעיני ההורים.
ג. מז מין את ההורים לצאת איתכם.
.3כאשר הורי נערתך, או הנערה עצ מה
נכנסים לחדר, אתה :
א. מצדיע.
ב. קם ממקומך.
ג. מברך אותם לשלום בישיבה.
.4כאשר אתם מתכוננים לעזוב את ה בית,
אתה :
א. עוזר לנערתך להסתרק.
ב. ניגש אל הראי ומי שר את עניבתך.
ג. עוזר לנערתך ללבוש את מעילה.
.5בלכתך ברחוב, אתה :
א. הולך בצד החיצוני של המדרכה,
סמוך לשפת הכביש.
ב. הולך בצד הפנימי של המדרכה.
ג מניח לבת־זוגך ללכת לפניך.
.6אם יורד גשם ויש לכם מטריה, אתה :
א. מניח לבת־זוגך להחזיק במטריה.
ב. מחזיק במטריה.
ג. דורש מבת־הזוג לסור אל המחסה ה קרוב
ביותר.
.7כאשר אתם עולים לאוטובוס, אתה :
א. הולך לפני בת־הזוג.
ב. צועד בעקבותיה.
ג. הולך לצידה.

תשובנה 1סיכ1ם ים
בחדר ־ האוכל: התשובות הנכונות הן :

— 1כן — 2 .לא3 .
— 5לא — 6 .לא7 .
— 9כן — 10 .כן.

הקצב לעצמן 10 נקודות על כל תשובה
נכונה. צברת 80 נקודות, נימוסי האוכל שלך
מושלמים. צברת 40 עד 80 נקודות, נימוסיך
סובים למדי. פחות מ־ 40 נקודות — נימוסי
האוכל שלך זקוקים לשיפור מיידי.

הקצב לעצמן 10 נקודות על כל תשובה
נכונה. א,ם צברת 100 נקודות, ניימוסין מוש למים.
בין 100ל־ — 80 נימוסין טובים 80 .
עד — 60 נימוסין בינוניים. פחות מ־60
נקודות אתה פשוט יצור גס־רוח.

התשובות הנכונות הן ו
כ מ סי כ ח :

הקצב לעצמן 10 נקודות על כל תשובה
נכונה. צברת פחות מ־ 40 נקודות, סימן שהכל
חושבים אותן לגס רוח. בין 40ל־ 60 נקודות
— אתה מנומס למדי 60 .נקודות ומעלה —
הכל מעריצים אותן על נימוסין הנאים.
כ או טו כו ם :

התשובות

הנכונות

לא - 2 .כן.ככית-המסחר1 :

לא — 8 .לא — 9 .כן — 10 .כן.

כל תשובה נכונה מזכה אותן ב־ 10 נקודות.
אם צברת פחות מ־ 40 נקודות, אל תתפלא
כאשר תסולק באדיבות מכמה וכמת בתי
מסתר. צברת בין 40ל־ 60 נקודות, אתה
יצור מנומס למדי 60 .עד 80 נקודות —
נימוסין טובים. אם צברת 80 עד 100 נקודות,
הינן אחד האזרחים הישראליים המועטים ה־

מתקבלים בשימחה כנה בכל בית־מסחר.

כיחפיך עם גכרים1 :

כל תשובה נכונה מזכה אותן ב־ 10 נקו דות.
אס צברת פחות מ־ 40 נקודות, עלין
ללמוד נימוסים טובים, בטרם תאחרי את
המועד. צברת בין 40ל־ 60 נקודות — נימו־סיין
זקוקים לשיפור מסוייס. צברת 60 עד
80 נקודות — רמת־הנימוס שלן גבוהה מזו
המקובלת בישראל. אם צברת למעלה מ־80
נקודות, לא יקשה לך לכבוש את לבו של
הגבר הבררן ביותר.
ביחסיך עם נשים - 1 :לא - 2 .כן.

— 8לא — 9 .כן — 10 .לא.

כל תשובה נכונה מזכה אותן ב־ 10 נקודות.

אם צברת 100 נקודות, תוכל להקסים אפילו
גברת אנינת טעס׳ .צברת 100 עד 80 נקו דות
— אתה ג׳נטלמן מושלם. צברת בין
80ל־ 60 נקודות — אתה אזרח ישראלי
מנומס מאד. בין 60ל־ 40 נקודות — ני מו סין
לקויים פחות מ־ 40 נקודות — אתה חזיר.

כפגישות: התשובות הנכונות

כל תשובה נכונה מזכה או תן ב־ 10 נקודות.
אם צברת פחות מ־ 30 נקודות, יש לך סיכויים
לנתק את ״חסין עם כל נערה לאחר פגישה
אחת ויחידה. צברת בין סג ל־ 50 נקודות —
אתה צעיר ישראלי פחות או יותר נורמלי. בין
50ל־ 70 נקודות — כולם יגידו שנולדת ב לונדון,
אפילו אם נולדת במלאבס, אם צברת
70 נקודות תוכל להקסים כל נטרה (וכל חותן,
או חותנת, לעתיד) עם הפגישה הראשונה.