גליון 907 מתאריך 3 במרץ 1955

ערס!
הרגלים?
בלי מורא -

משוא פנים

הדחת חתגשח

משפחת נום׳ 9 0 7
ש 1ה 10
ט׳ אדד
ת ש טיו
3 .3 .1 9 0 0
ה א חי ד;
3 0 0ט רו ט ה

!וערכת

מן וו״ך סו ועי
ודי אסרי

עורף ממנה :

וזו * גמד ־ כ ח ;

חשגיעון הסבויר יווי1ידדש*יד

*6£קזא0מז
!451 £$
השבועון

זזשבועו!

חי מ(י

ל א מפור ם בי ח

•יו סא
זיורך כיתוב :
•י יביא
הכתב הראשי:

הצלם הראשי:

ע מנו א ל סרה

דן ב רני

סימה אילו

חברי המזנרכת :
פשה בן־אפדים. יזויאל כ ני 1זז נבי. לילי נלילי.
רותי ורד. ב חי זהבי. ידהנן ורבקה זראי. אוסקר
פ אובר, אביבה ססן. עמום קינן, סילבי ק* ת,
אברהם רססורס.

עורכי המהדורה האנגלית ד
ביל פל מן. דניאל • סרן.

הממונה על המהדורה הספרדית:
• ימח הררי

ז ו* 1׳ 1זד 1 6יזז

רזד גליקסון • וז7־אביב. נזען המברקים:
!*.וסירס־ ת. ד , 156 .ט 97 ון .26715
המוציא לאור: העולם הזה בע״ם.
דפוס יטראל בע״נז, ת־א סל.23204 .

דוב יחן

5ורך תמית:

הצייר הראשי:
• מואל ברמור

עורך דפוס:
ממ ה

מנהל מבצעים:
• למה אדיר

דוד טוויינ

אי! ממערכת אחראית עבור תוכן המודעות. מלבד עבור מודעות המהסרססות החת
,דו״ ח ל 1רכ דו״ח למתבדר״ ,״דו״ח לנו ס ע־ וכו׳ המוכנות על־ידי חברי המערכת
על־יד. המדור ״דו״ח לבוחר־ כו לי מודעות מסעם מ פינו ת וארגונים גיבוריי ם • ר אי!
הראית לתוכנן ולעדות המובעות בה! .ושאינן מ מכסו ת ב מו ם עורה • היא את דעות

הבה מהרהר מעט על המושג ״ביקורת
הרסנית״.
ישנם אנשים שאינם שונאים, חם ושלום,
ביקורת, להיפף, הם מקדמים אותה בברכה.
אולם הם רוצים שתהיה זאת ביקורת. קונס־סרוקסיבית״
.ואילו הביקורת ההרסנית שנואה
עליהם.
חוששני שלא קל להבחין בין השתים. ישנה
הגדרה פשוטה: ביקורת המכוונת נגד אויבי
היא ביקורת קונסטרוקטיבית ביקורת המכוונת
כלפי ידידי היא ביקורת הרסנית.
אנחנו בעיתון זה שוללים אח עצם המושג
הזה. אנו !מבחינים רק בין ביקורת נכונה
לבץ ביקורת בלתי־נבונה. כל ביקורת נכונה,
הרואה את הדברים בפרספקטיבה הנכונה,
ללא משוא־פגים וללא הגזמה, היא בעינינו
ביקורת קונסטרוקטיבית בהחלט.
כי הביקורת היא תנאי מוקדם לתיקון
דמוקרטי. שטח ד,מחוסן נגד הביקורת, היא
שטח מועד לפורענות האינרציה הטבעית
של המצב הקיים היא כוח חזק מאד. אם
לא תיתקל בכוח הנגדי, כוח הביקורת, אין
כל סיכוי למגר אותה. לכן, כל המפעיל
את נשק הביקורת, ללא מורא, ובחוש של
צדק, הריהו עושה שליחות לאומית חשובה.
על רקע זה, הבה ונתבונן לרגע קט מת
היתד. עמדתו של עתון זד, לגבי פנחס לבון,
מי שהיה שר־הבטחון.
תמיד קשה מאד למתוח ביקורת על שר־הבטחון.
כי כל ביקורת, ותהיה גם מוצדקת
ככל שתהיה, עלולה לפגוע במוראל של
האנשים הנתונים לחיים ולמוות למרותו של
שר״הבטחון. נגד כל ביקורת אפשר להשמיע
את קריאת־ד,אימים :״אתם הורסים את המוראל
של הצבא ! ״
אין להכחיש: קיימת סכנה כזאת. אך
עוד פחות אפשר להכחיש את האמת ההפיכה:
קיימת סכנה חמורה שבעתיים כי
חוסר־ביקורת בנקודת״תורפה לאומית זו עלולה
לשמור על פגעים העלולים לפגוע, בבוא
העת, בקיום האומה ובקיום בניה הבחירים,
החיילים הקרביים.
עתון זד. היה הראשון שהפעיל את צופי-
האזעקה, כשאף נתגלתה דמותו של לבין
בשטח ד,בטחון. הוא עשה זאת בזהירות,
.בהגינות, בשקט — אך בצורה שהיתר, מוכרחה
לזרוע זרע של מחשבה רצינית בלב
הקורא האחראי, הקורא בין השורות.
לפני שבעה חדשים, בסיפור־שער גדול
על פנחס לבון תחת כותרת ״האקטיביסט״,
כתב העולם הזה 869״החל מאבק גדול
על השלטון במדינה ...האיש שעמד בראש
מאבק זה היה (פנחס לבון היה זה אולי
פאראדוכס כי השר השני בחשיבותו בממשלה׳
נושא תיק־ד,בטחון החיוני, הוא מנהיג
האופוזיציה ...שונאיו הרבים (של לבון) סבו

אור

מנהל
מעבדה: הרותרה ונבדקות המערכת המערכת.

מכתבים

היכון !

לגליון פודי

השתלבות, או התבדלות?
ברצוני ל ע מוד עגכמה נקודות מ עגינו ת בקשר
לוויכוח, א שר התנהל בי! קוראי ע תונכם מ ס בי ב
למכתבו של זונדר שקולניק על ה שתלבות והתבדלות
(העולם הוה .) 906— 903ב מ שך הדורות
הרבים של קיום עם ישראל ק מו מ שתיתים רבים
לכלות את נו פו. ומ שחיתים רבים אחרים ב אי
לכלות א ת רוחו. בי! האחרוני ם היה מספר רב של
מומרים, או יהודי ם מתבוללים. ההיסטוריה מו כי חה
שנ ם אלה ונם אלה לא רק נכ שלו. אלא נם
הו ש מדו.
מכ א! שגם הכופרי ם למיניהם, ש ק מו ב מדינת
ישראל ומנסי ם לנתק את עצמם מתורת ישראל
עתידי ם לעבור ם! העולם ...כל הנוער ה מהולל,
אשר אתם ורא שי ה מדינ ה מ תנאי ם בו, ע תיד
לרדת ל שאול תחתית ...לעו מתזאת לא ייתקל הנוער
הדתי בכל הבעיו ת אשר אתם מעלי ם בעי תונכ ם.
הו א קיים, וי שאר קיים. מ דו עןמ פני שהו א שו מר
על הגחלת הי הודית לבל תיכבה ו מו כן למסור
עליה את נ פ שו.

בן־ישיבה, ירושלים

אינני רוצה להיכנס לעצם הוויכו ח על השתלבות
והתבדלות. היות ואם לא נד אג לעצ מנו,
לא תצמח לנו כל גאולה מזרים. אולם ברצוני
ל שאול את כל הקוראים המחייבים השתלבות :
מ דו ע ולמה אתם עו שי ם זא ת 7הרי אתם מ של בים
את הדת בכל בעייה. ה עו מד ת על הפרק
ויתר על כן. אתם מתקיפים או תה בצורה חריפה
מזו של הגויים. הה שתלבות פי רו שה להתקרב אל
ע מי העולם, לזרוק את היהדו ת הדתית לאחור.
ה אין ב עיו ת דו מו ת עו מ דו ת על הפרק בכל רחבי
העולם. ובכל זאת אין מערבים דת בפולי טי קהן
מ דו ע אתם רוצים להתקרב אל זרים. להתרחק
מאחיכ ם 7

מ דו ע הנוער שלכם מתיחם בבוז לכל דבר
קדו ש, השייך לכולנו, ו מ דו ע לא היה הבוז הזה
רים כי הסתובב עם הרוח, החליט לרכב
מו כי ח כי
ה אין זה
קיים על לפני קום ה מדינה?
הנוער שלכם הו א ריק מכל תוכן ! צ או לרחוב
הסוס האקטיביסטי מפגי שקיווה לנצח בעזוה
תבוננו בהתנהגו תו של הנוער החילוני והדתי.
רתו את מתחרהו העיקרי, שרר* ..בי. ג׳י.
הנוער החילוני מחפ ש רק אתת ענוגו ת העולם
מסר ל(לבון) את תיק (הבטחון) ברצון :
איננו רוצה א פי לו לח שוב על דברים אחהזה.
בין
מ בצעי הפ שעי ם אין א פי לו אדם דתי
רים.
אף שלא היתד, לו חיבה מיוחדת לאיש,
אחד. מ דו ע ירדו בני-הנוער שלכ ם עד כדי כך
ידע שיהפוך מיד לאבן־נגף בדרכו של מש־שהתחילו
רוצחים זה את זה ( מ ע שה רחובות
שרת ...חסרה ל(לבון) האהדה האנושית הטביוכיח)
.איו קרה שאד ם רוצח א ת רעהו בערב
עית לזולת, המסגלת את המנהיג להבין את
יום־הכיפורים בנלל פח-זבל? מ דו ע לו מדי ם בבתי
את הז מן
ומקדי שים
שלכם רק חצי יום הספר נפש רעהו ...תקוותיו של לבון אינן תלויות
הנותר להבלי העולם הזה, בה ב שעה שהדתיים
בתהליכים ארוכי״טווח, כבנין סבלני של
עוסקים בתורה מן הבוקר עד הערב 7

סיעות, באינטריגה מפלגתית. תקוותו האמיתית
כרוכה בהתפתחות פתאומית, מפתיעה,
שתזעזע לפתע את המבנה הפוליטי, תעורר
את ההמונים ותיצור דרישה המונית אדירה
לפעולה אקטיביסטית• במקרה זה, מקיוד.
לבון, יציף הגל את (שרת) ,ישא אותו אל
מטרתו...״

היום אפשר כמעט לחשוב שהדברים נכתבו
על־ידי נביא רבים שהתמלאו כעס
וחרון בקראם את הדברים אז, ושסברו שכדאי
לשבור את העצמות לעורכי עתון זה, יודעים
כיום (ומודים בסתר) שצדקנו. אך לא קל
היה לפרסם את הדברים אז.
עוד חצי שנה לפני כן, בשעת הויכוח
על ירושת בי. ג׳י ,.הגדיר העולם הזה
( )838 את לבון :״ציניקן גמור...״
ביקורת הרסנית? כן. האם היתד, נחוצה ז
אני מעז לאמור: כן. כי לו הצטרפו אליני
אז עתונים אחרים, שלא היססו בש5יע
האחרון לבעוט בלבון — אחרי שסולק —
יתכן והיינו חוסכים למדינת־ישראל נזקים
שאי אפשר בכלל להעריכם, תוצאת כשלונו־תיו.
מובן
שלא יכולנו למסור לך, הקורא, את
כל השתלשלות הענינים שהובילה להתפתחות
לבון. אולם דומני שמותר לנו להתגאות
בכך שהבינונו אותך כראוי לקראת המאורע
אם אתה קורא את העולם הזה בעיון, לא
יכולת להיות מופתע בשבוע האחרון.
הנה כמה ״ניחושים״ של העולם הזה :
לפני שלושה חדשים (העולם הזה : )892
״שרת מעונין לסלק גם את לנון, אך הוא
בטוח שלא יצליח בזאת...״
לפני חודש וחצי(העולם הזה : )901״פנחס
לבון לא יוסיף לכהן כשר הבטחון בממשלה
הבאה ...לא רק שרת מתנגד לניהול
הענינים בידי לבון, אלא גם דויד בן־גוריון...״
ושוב לפני חודש ( :העולם הזה )903
״שר הבטחון, פנחס לבון, ישוחרר מתפקידו...״
אמנם,
הסיום בא במפתיע, ובצורה שזיע־זעה
גם אותנו. נחמתנו היחידה היא שעשינו
כל אשר היד, לאל ידינו כדי לחסל את
המצב עוד לפני שתהיה בכלל אפשרות שי
סוף כזד, דווקא — ושהיינו משך למעלה
משנה יחידים במערכה.

כל זה, והכינויים הנסי ם א שר מ טי ח הנוער
שלכם כל&י התורה והתלמוד, הקדו שים לכולנו,
מוכי ח שהנוער החילוני יורד מיו ם ליום, ו ע מד
כבר על קצה החבל. מי יוד עמה יקרה מחר 7
ה מוצ א היחידי מן התהום הו א חזרה אל צור
ישראל ותורתו הקדו שה והבנת ה מו שג ״י הו די ״
במשמ עו תו ה אמיתית. אז לא י היו ב מדינ ה כל
פשעים ופילוגי ם. ו ע מנו יוכל לשמש דונ מ ה נפ לאה
לעולם כולו.

רב, ירושלים

הכעייה העתיקה כיותר •בעולם
מסקנתכם ה סופי ת בדבר הבעיה העתיקה ביו ת ר
בעולם (העולם הזה )904— 901 הי א מו ט עי ת ב החלט:
פתיחת בתי־בו שת ב מדינה תביא רק להידרדרות
ה סופי ת של הנוער. א שר נמצאבמ צב מוס רי
ירוד נם ב ל או הכי. לדעתי. י תננדו ל כד לא
רק הרתיים, אלא גם הבלתי־דתיים. אי! כ אן ש א לה
של חיים, או מוו ת ...ה שוו א ת ישראל עם מדי נות
אחרות לא תועיל במקרה זה. כי הנוער ש לנו
מתחנך ברוח שונ ה מזו של יתר אומו ת־העולם.
ו אנו נאי ם על כך ש איו א צלנו מו ס דו ת כה מ תועבים.
הפיתרון
הנ כון לבעייה היה מו שג, אי לו היתה
המדינה עצמהמ טפל ת בכל העוסקים בפ רי צו ת.
יש ל שלוח את הרועים לבתי־סוהר לכל ימי־חייהם.
ו אילו את הנ שים והנערות יש ל שלוח לקיבוצים
ולי שובי ם חקלאיים אחרים, מקום שםת שתנה
השקפת־הייהן מן הקצה אל הקצה.

יעקב ביריצקי, ירושלים
העולם הזד, לא צידד בהקמת בתי־בושת.
נתן את דיעות המצדדים והשוללים כאחד.

נימוס שאינו נימוס
אני רנילה מאד לבעיית הני מו ס. לדעתי. ברנע
שנעלמת מן ה אופ קהח מי מו ת הטבעי ת, הרי ה ני
מו ס מו סי ף לעידון ה או פי, ל שמירת כבוד־האדם.
לנבו ש ההברה. אולם הנ מו ם איננו ספר־תוקים.
הני מו סהא מי תי ב א מהרחבה של הכלל הנדול
״כל מהש שנו א ע ליו אל תע שה לרעך״ .מ שו ם
כד אין ה ש אלו ת א שר היצגתם ב מב חן הני מו ס
(העולם הזח ) 905 דו מו ת לני מו סהא מי תי יותר

העול ה 1ה
שיופיע ביום השלישי הבא,
יוס העדלידע, ויכיל

24 עמודי
ובראשם
שערבארבהצ בו!׳
יצירתו של

דאן דויד
הצייר -שטודעותיו הישראליות
זכו בפרסים כינלאומים
רכים

יכיל הגליון :
פורים בתל־אביב: סידרת תמונות
אכסקלוזיביות מימי
ראשית תל״אביב ועד לעולי־דע
האחרונה.
מלכות פורים מלפני דור :
האם השתנה היופי הישראלי!
נערות במסיבות: סידרת תמונות
משעשעת, יחידה במינה.
על מי צוחקים הערבים: צרור
קאריקטורור! מתוך העתון ה־היתולי
הערבי החשוב ביותר
בעולם.
במאבק נגד השומן: מדריך
שימושי של מיטב המדענים
בעולם למלחמה בחזית העלולה
לענין גם אותך (ואם לא
היום, אז מחר)!

מ שחוקי ה אכיל ה בספר ויקרא דו מי ם לעשרת ה דיברות.
יתר
על כן, ב כ מה ש אלו ת טעיתם ט עויו ת ח מורות.
אתם טו עני ם, למשל כי נהוג לאכול עוגות
יב שו תבאצב עו ת, ו אילו בעולם נהוג ל א כול
עונ ה ב מזלג כ ש הי א יב שה, בכף ומזלג כ ש הי א
רטובה. דונ מהש ני ה: אתם או מרי ם כל כל אדם
יכול להתחיל ב שיחה ב מסיבה. מבלי ש מ ציגי ם
או תו ל פני הנ א ספי ם, בה ב שעה שרוב הנערות
נו הנו ת לחכו ת עד שי ציגו או תן.

גילי די־נור, תל־אביב
הקוראת די־נור ביססה את מסקנותיה על
כללי הנימוס האירופיים, בה בשעה שמבחן־
הנימוס בוסס על כללי הנימוס שנתגבשו
בארצות־הברית, אשר הינס מזיגה מושלמת
למדי של הכללים האירופיים והכללים הבריטיים.

יותר
מדי המלצות
שאלתי חבר: ל איזה סרט אתה הו לד 7
ענה לי :״ל או רו ת הכרך.״
שאל תי :״עדיין לא ראית או תו 7״
ענה לי :״ ר אי תי או תו. אך העולם הזה המליץ
עליו נם ה ש בו ע.״
לאתר חקירה קצרה נוד ע לי כי חברי ה מ סכן
(או היקה) ראה את הסרט חמ שפע מי ם (הנולצות
העולם הזה .) 905 , 904 , 902 , 901 , 900 אנ א, המ ליצו
כל ש בו ע על סרט אהד !

גבריאל גורביץ, חיפה

ציוני לא! כללי
מי מסר לכם את ה אינ פו ר מ צי ה ה מו ט עי ת כי
מבקר המדינה. ד״ ר זיגפ ריד מחם( ,העולם הזה
)906 מקורב ל צ ״ כ? ל מוז ם איו כל קשר עם
מפלגת המרכז. הו א היה חבר ב מפלג ה הפרוגרסי בית.
ו מ אז נ כנ ס ל תפקידו הנוכ חי יצא מכל פעי לות
מפלג תי ת.

אברהם בן־דב, תל־אביב

שמור ע ד גדיון יה!
כהמליצו בפני הקוראים על הצגת התיאטרון הקאמרי -״הקמצן״
!ראה עמודים 10-ביקש שרות התיאטרון של ״העולם הזה״
לאפשר למספר גדול מהם לזכות בהצגה חינם. לבן רכש מן התיאט־

ר! 2 0 6
יון את מספר הכרטיסים שיאפשרו לאחד מכין כל מאה
קוראי גליון זה לבקר חינם בהצגה ,,יחד עם כן או כ ת לוי תו.
בל הגליונות של ״העולם הזה־ השבוע מסומנים במספרים.
בשבוע הבא תופיע כמקום זה רשימת מספרי הגליונות שבעליהם
יזכו חינם ככרטיס כפול. אתה תוכל לקבלם רק בשגליון זה בידך !

העולם הזח 907

המדורה הקטנה דעבה לאיטה. עודד ( )18 הטיל חול על האודים העשנים. שושנה ()19
אספה את קופסות השימורים הריקות וקליפות התפוזים לערימה אהת, הטילה אותם
לתור כור. היה זה נוהג ישן של המטיילים, המכקשים לשמור על נקיונם של מקומות־החנייה,
להכינם לקראת אלה שיכואו כעקפותיהם. אחר הופיעו המפות והמצפן. כיוונים
נקכעו ומרחקים נמדדו. השניים הספיקו לנוח, רצו לנצל את שארית היום החורפי־קצר,
כדי להגיע אל כיר אל־קארשייה, השוכנת כמרחק 6קילומטרים דרומה, תחנתם הכאה
כדיר למצדה.
ההעפלה מעין־גדי, דרך צוקי וואדי ערייג׳ה, אל מעלה וואדי חאכרה, לא
היתה קלה. אכל הכל היה כדאי: הרחק לרגליהם השתרע משטח כחול־נוצץ: ים המלח.
ופתע רעמה יריה. רסיסי סלע ניתזו מדופן הוואדי. ההד התגלגל מוואדי לוואדי,
מצוק לצוק. השניים השתרעו על הארץ, תפסו מחסה מאחורי סלע, השיכו אש: עודד
שלח כמתקיפים צרור של כדורי סטן. שושנה ירתה כרוכה האמריקאי החצי־אוטומטי
שלה (13ג) .הכדווים התוקפים התפזרו כחצי גורן, המטירו אש מראשי הצוקים. עודד
נהרג עוד כתחילת הקרס. שושנה נפצעה, אד הוסיפה לירות, עד אשר אזלה התחמושת.
כפיות לכנות הופיעו לאור היום הגווע. התפוצצות אדירה רעמה לאורן• הוואדי: שושנה
הטילה את רימון־היד שלה. אחר נשמע פרץ קצר של אש אוטומטית -והכל נדם.
אלה היו רגעיהם האחרונים של עודד וגמייסטר ושושנה הר־ציון, כפי שתוארו על־ידי
הכדווים, אשר הראו את המקום, כו נטמנו גופותיהם המרוסקות. מאוחר יותר הוחזרו
הגופות לישראל, כשקי־דואר נראה תמונה למטה).

והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות.
שופטים

הם נפגשו בעין־חוסוב. עודד חיכה למכונית
שתסיענו לאילת. שושנה וחברתה
עזבו את אילת אותו בוקר, חיכו לטרמפ
צפונה — לסדום ועין־גדי.
הם לגמו משקאות קרים בקנטינה, אחר
ישבו לחכות ולשוחח בצריף של מגרש־החנייה,
בכניסה לנווה־המדבר. דרכי־הנגב
המאובקות נתנו למטיילים הצעירים שיעור
טוב בסבלנות. הם ריפו אר. שריריהם, ניצלו
כל רגע של הצפייה כדי לאזור כוח להמשך
הטיול.
המטיילים לא נחפזו: הם נמצאו במסע
ארוך, חסר לוח־זמנים ותוכנית קבועה מראש.
מקום הימצאם לא היה חשוב להם. חלקו
הגדול — ואולי גם המעניין ביותר —
של כל טיול הוא הצפייה על פרשות־דרכים,
הפגישות עם טיפוסים אנושיים שונים.
במטיילים אחרים שוחחו גם השלושה על
דרכים. תוכניתו של עודד היתר, להגיע
לאילת בדרך הישנה, לחזור בדרך החדשה,
דרך וואדי רמאן ועבדה. שושנה הנידה בראשה:
היא היתד, וותיקה ומנוסה בדרכי״
הנגב, הבינה לרעו של עודד. חייב אדם
לרדת לאילת בדרך הישנה, אפילו אם ייסללו
אלף דרכים חדשות. חייב אדם לראות את
מדבר־צין משתרע לרגליו, עד וואדי ג׳י־דא־פי
— ועד פטרה. אחרת אין המסע משעשע
כלל. הדרך חזרה אינה חשובה. אפשר לעבור
אותה אפילו במטוס.
הדרך החדשה? כן, שושנה הכירה גם
אותה. היא הכירה אותה עוד בימים, בהם
לא עבר במקום כל נתיב סלול: לפני שנים
רבות חצתה היא עם קבוצה של חברי השומר
הצעיר את המדבר מתל-ירוחם, דרך ראס-
רמאן, בארות אום־סאלח, באר איבן־עודה
וצוואר־הבקבוק של וואדי ג׳יראפי אל הערבה.
שמה חרות עד היום על סלע גדול,
המתנשא באמצע הוואדי :״שושנה הר ציון,

סיימה את לימודיה במוסד החינוכי של בית־אלפא,
נבחרה ללמוד בסמינר הקיבוצים התל-
אביבי, להדריך, יחד עם זאת, את בני הסניף
הרמת־גני של השומר הצעיר. דו״חות־הלי־מודים
של שושנה, אשר שלח הסמינר לקיבוץ,
היו מצויינים, ונתן (הם יגיעו מחר)
שחם, מי שהיה אז מזכיר הקיבוץ, החליט
כי מוטב לה להמשיך את לימודיה גם בשינה
השנייה.
שושנה דחתה את ההצעה: מועד גיוסה
לצה״ל קרב ובא, והיא לא רצתה לדחות
את הגיוס בשום פנים. היא תיכננה את
שירותה הצבאי מראש: היא תתנדב לחיל-
הצנחנים, אשר יתן לה אפשרות לשוטט
בכל רחבי המדינה. היא היתד, בטוחה שהחייל
יקבלנה לשורותיו.
אולם הגורל רצה אחרת: באחד הימים
כאשר רכבה שושנה על אופניה בדרך הסמוכה
לבית־אלפא, פגעה בה, מכונית וחיבלה
בעמוד השדרה שלה. רופאי צה׳׳ל קבעו
כי אין היא כשרה לשירות, לפחות באורח
זמני, הבטיחו לבדוק אותה שנית, כעבור
שלושה חודשים.
״לא אלך לבדיקה שנייה,״ אמרה שושנה,
״אני בסדר גמור. אלך ישר לבסים־האי־מונים.״
נתן
שחם ניסה לשכנע אותה :״הצבא
אחראי לבריאותך. אם יקרה לך משהו, יצטרך
הצבא לטפל בך. אם לא ידעו הרופאים
הצבאיים שאת חולה, הרי זה כאילו הוצאת
מהם כסף במירמה.״ נקודת מבט זו שיכנעה
את שושנה. היא הבטיחה לגשת לבדיקה
נוספת ב־ 23 לדצמבר .1954

גדושת מכוניות ואוטובוסים. עתה נודפת
שם צחנת־בנזין.

ר ח מי םעדהמדבר
שושנה היתד, רועה במשק מולדתה, בית־אלפא.
ככל הרועים אהבה גם היא את המדבר.
היא ידעה כי בסופו של דבר יגבר האדם
על השממה, כי מוטב לה לאנושות שהמדבר
יהפוך לגן מוריק. אולם שושנה לא יכלה
שלא לרחם על השממה: היא אהבה את
הצוקים הפראיים־קרחים, את האוויר הדומם,
את מופות־החול הפתאומיות, את הניחוח
המר של השיחים הנמוכים־מאובקים. כל
זה היה צריך לעבור מן העולם לטובת האדם.
היא ידעה זאת, אך הצטערה על כך.
עודד התלהב. גם הוא אהב את הדרכים
הארוכות ואת האופק האינסופי. אולם הוא
לא חשב מימיו על המדבר, כפי שחשבה
עליו שושנה. הוא למד להיות חקלאי, ללכת
בעקבות אביו, חבר קבוצת דגניה ב׳ .־זזוא
חשב על המדבר כעל שטח אשר יש להכש רו לקליטת חיים. צבעי הארגמן, השחור
והאפור של החולות והסלעים היו מוכרחים
לפנות את מקומם לצבע הירוק.
במהרה הרגישו השניים כאילו הכירו זה
את זו שנים רבות. עודד סיפר לשושנה
על ידידיו, על בית־הספר החקלאי בבית־ירח,
אשר על שפת הכינרת, על הטיולים
המרובים שערך — ברגל, או על אופניים —
בגליל ובין הרי ירושלים. ממש כשם שבני
העיר שואלים זה את זה בעת פגישה ראשונה
אם יש להם ידידים משותפים, כן
מנסים המטיילים להיזכר במקדמות המוכרים
להם. עודד ושושנה הכירו מקומות משותפים
רבים.

נםה אוי באדם
שושנה תיארה את הרפתקתה הגדולה
ביותר: לפני שנים מספר, בעת טיול בעמק
ה-רדן, נתפסה היא על־ידי הסורים, הועברה
לדמשק, מקום שם בילתה למעלה מששה
חודשים. מפקד בית־הסוהר הסורי נהג בה
יפה, הטיל עליה עבודה: לטפל בילדיו.
היתד, זו עבודה מלאה, היות והמפקד הצליח
להביא לעולם מספר לא־קטן של צאצאים,
בעזרת נשיו ופילגשיו.
שושנה אירגנה משחקים, נתנה לילדים
חינוך קיבוצי, רכשה את אהבתם תוך ימים
ספורים. כאשר היו האימהות משתמשות
באמצעי־חינוך מיושנים, מכים את הילדים,
גוערים בהם, היו האחרונים רצים לבקש
את חסותה של שושנה.
הנערה הישראלית נתנה את החסות המבוקשת,
הדריכה את האימהות הערביות כיצד
לטפל בילדיהן, לעצב את אופיים, להטיל
עליהם משמעת. הנשים אף הן אהבו את
הנערה החייכנית. כאשר הגיעה שעת ד,שיחדור
ושושנה התכוננה לחזור לישראל, נפרדו
היא ומארחיה בדמעות. הילדים בכו מרות.
שבי־דמשק נסך בשושנה את האמונה כי
גם האוייבים הינם יצורים אנושיים, כי גם
הם מבינים רצון טוב ומעריכים אותו. היא
היתר, משוכנעת כי אילמלא הפוליטיקה הגבוהה,
היו הישראלים והערבים יכולים לחיות
אלה בצד אלה ללא כל קושי. כל פגישה
עם אדם, שהיה חדור שינאד, עיוורת לערבים
היתד, מעוררת בה זעם: היא ידעה כי

-אם א חז 1ר ב שלום...״

שינאה כזאת מוטעית מעיקרה.

הגו רלר 3האחרח
השיחה נסתיימה, ושלושת המטיילים נפרדו.
עודד מצא טרמפ לאילת. שושנה וחברתה
נסעו לעין־גדי. הדבר אירע לפני למעלה

מחצי שנה. אולם זו היתד, רק הפגישה
הראשונה. עודד החליף מכתבים עם שושנה,
ר,ירבה לבקר בבית־אלפא. השניים הפכו
לידידים בלב ונפש.
היתד, זו שנה גדושת־מאורעות. שושנה

מקום המדורה: ואדי חבארה
״אם אחזור חיה...״

ב־ 23 לדצמבר צילצל הטלפון במזכירות
משק בית־אלפא :״מדוע לא התיצבה שושנה
הר־ציון לבדיקה כפי שנקבע?״
חברי המשק נחשו את סיבת אי־הופעתה
של שושנה: שבוע לפני כן ארזה היא את
חפציה, הצטיידה ברימון־יד, הודיעה לאמה
ולמזכיר־המשק :״אני יוצאת לטיול. יד,יד,
זה הטיול האחרון שלי לפני גיוסי לצבא.
בצד,״ל לא יהיה לי חופש תנועה במשך
שנתיים. על כן הייתי רוצה להשתעשע
בפעם האחרונה,״ אחר הוסיפה בצחוק קל,
״אם אחזור בשלום, אהיה חיילת טובה.״
אותה שעה לא שם נתן לב לדבריה של
׳שושנה :״אם אחזור בשלום אולם עתד*
כאשר היא בוששה לחזור, נעורה בו דאגה
חמורה. היו כמה וכמה פרטים שעוררו חשדות
וחששות. המורה של שושנה, יוסף
נוישילר, אשר לימד אותה את המקצועות
האהובים עליה, ידיעת־הארץ וגיאולוגיה ישראלית,
סיפר שהיא רצתה לבוא להתיעץ
איתו, דחתה אח ביקורה, לא באה כלל.
הוא חשד ששושנה היססה להתיעץ איתו,
לא רצתה לגלות לו את מטרת מסעה. הוא
חשש שהנערה יצאה להגשים את חלומה
הישן נושן: להגיע אל צוקי הארגמן של
פטרה, אליהם הצליחו שני צעירים ישראליים
להגיע, בטרם יצאו חמישה אחרים לדרך
ונרצחו על־ידי הירדנים. שושנה חלמה תמיד
להגיע לשם: הצוקים הנוצצים, שנראו על
פני הערבה, משכו אותה ללא מעצור.
כמה מחבריה של שושנה העלו השערה
אחרת לגמרי: הם חששו ששושנה
נהמשן בעמוד )16

במדינה העם
תזמורתהמקל עי ם
לפי תאורו של דובר צד,״ל, היה הדבר
כך: בתשע בערב התקיפה יחידה מצרית כוח
ישראלי. הישראלים רדפו אחרי המצרים לתוך
שטח רצועת עזה.
לפי התיאור המצרי׳ חדרו הישראלים
לתוך הרצועה, התקיפו מחנה צבאי, הרסו
את מיתקניו, הרגו 36 מצרים, נסוגו לפני
הגיע התגבורת המצרית.
אין ספק שרוב אזרחי ישראל קיבלו את
הידיעות בסיפוק אינסטינקטיבי. אחרי ענין
בת־גלים, התליות בקאהיר וחדירת כוח סיירים
מצרי עמוק לתוך שטת ישראל השבוע,
נראה הדבר כתגמול הגון.
אולם קול ההגיון הצונן לא אישר את קול

התחלחלה הועדה. היה זה חלול־קודש: אסתר
המלכה רכבה על ישבנו של אחשוורוש,
המלך לבש אדרת תכלת במקום ארגמן, ומרדכי
היהודי היה בעל פרצוף שנראה לועדה
כאנטישמי (ראה תנזונה) .הועדה דחתה את
הציור. פלאקאט אחר של דויד, שמצא יותר
חן, נמסר במאוחר למדפיס, יישמר לשנה

כריחה מכית-לחם. בינתיים הכריזה
עירית תל אביב על תחרות פלאקאטים לשם
הדבקה ברחובות הארץ. הציורים הוגשו ללא
חתימה, למען לא לפגוע בשיפוט אובייקטיבי.
הועדה, שכללה את ראובן ראובן, לשעבר
ציר ישראל ברומניה, ואיש־בצלאל רודי דיין,
הסתכלה בהצעות. מבטה נתקל בפלאקאט
שנשא עליו בלי כל אפשרות של טעות את
חותמו המיוחד של ז׳אן דויד. פלאקאט זה
נבחר, זכה בפרס של 500 לירות — סכום

תצפית

(כ? הזכויו ת שמורו ת)

.מניותיו של לוי אשכול עולות כהתמדה בבורסה הפוליטית,
עלולות להביא לאפתעות אחרי הבחירות. ק.־ו בשעה שהמאבק הפוליטי היה נטוש
בין משולש בן־גוריון—לבון—שרת על עניני מדיניותיחוץ ובטחון, התנבר אשכול
יותר ויותר על עניני הכלכלה, חזק עתה• יותר מאשר אליעזר קפלן בשעתו. אם
צודקים הצ״נ המנחשים ני עניני הכלכלה יעמדו במרכז הענינים אחרי הבחירות,
ואם יווצר מצב של תיקו בין בי. ג-י. ושרת בצמרת מפא״י, עשוי אשכול להיות
מועמדפשרה מתאים להנהגת הממשלה.

.ככנסת הכאה תהיה סיעה חזקה של מומחים צבאיים.
אחרי שבכנסת הנוכחית בולטת חוסר־המומחיות בעניני בטחון, דבר המונע בכלל
דיונים של טעם לגופו של ענין זה, יש לצפות לשינוי בכנסת הבאה. מצ אחדות־העבודה
ייכנס לכנסת האלוף יגאל אלון. מפא״י עומדת להכניס במקום בטוח
ברשימתה אישיות צעירה חשובה, בעלת נסיון בעניני בטחון, העשויה ל-התמנות
ריושב־ראש ועדת החוץ והבטחון.

ייי״יייי

#כי. ג׳י. ילחץ על ראשי
מפא׳• י להניע להסכם עם
הצ״כ כרכר קיום כחירות
איזוריות עוד השנה, אף על
פי שהמומחים טוענים כי הזמן שנותר
עד לבחירות איננו מאפשר הפעלת
שיטה חדשה. ייתכן כי אם יושג הס־כס
בדבר שיטת הבחירות, תימצא
דדך לדחות את מועד הבחירות ל־זמן
קצר.

• המתן לתעמולת־כחי־רות
חזקה של המפלגה הקומוניסטית:
בעוד שבבחירות
הקודמות היתה •התעמולה של מק״י
מצומצמת ביותר .,הקציבה המפלגה
השנה סכום לא־מבוטל לניהול תע־מולה
נרחבת בעברית ובערבית.

.ם כסון־ חדש יתחולל בקואליציה,
אם תחריף המחלוקת
בין עסקני המלווה והמגבית המאוחדת
בארצות־הברית: מסתבר כי
ציוריהם של גרונדסן יקור (ימין) ושל ז׳אן דויד }שמאל)
כמה ממנהיגי הצ״ב הישראליים צידברכות
לאחד 500 ,ל״י לשני
דו במנהיגי •המלווה נגד אנשי המגבית
הדם הרותח. הרגע נראה בלתי־מתאים ביותר עצום בשביל פלאקאט, בממדים ישראליים.
שהיו נתונים להשפעת מפא״י. הפרשה תובא לזיון הממשלה עוד השבוע, אם
לקרב מעין זה. הליגה הערבית, הכוח ד,אנ־כשהופיע
הפלאקאט — מרדכי היהודי רויאפשר
סדר־היום לעשות זאת.
טי־ישראלי העיקרי במרחב, עמדה השבוע כב על חמור, כאיש שהמלך חפץ ביקרו (ראה
לפני פירוק סופי. מצרים לחמה מלחמה נותמונה)
הצטופפו ידידיו של דויד מסביבו,
• ייתכן בי הנהלת הסוכמית תדרוש פעולה ממשלתית כהשר
אשת בעיראק. האחדות הערבית הזדעזעה ומתחו
ביקורת או שבחוהו על יצירתו האח־לסירוב
האמריקאים להעניק אשרת כניסה לארצות־הכרית
עמדה להתמוטט. שהו בחתימה להסתכל טרח לא איש
רונה.
לצבי
לוריא, חבר הנהלת הסוכנות מטעם מפ-ס, שבילה חמש שנים בניו־יורק,
ברגע זה היו היריות על גבול רצועת־עזה
פיעה בפינת הפלאקאט ( :שמואל) גרונדמן
זהר לישראל לשם התיעצויות. לדברי ראשי הסוכנות ננקט צעד זה, המהווה פגיעה
מוסיקה נעימה לאוזניהם של שליטי מצריים—
את (פאול) קור. כי הפלאקאט לא היה כלל
באישיות דיפלומטית למחצה ,״־
כתוצאה מהתערבותם של גורמים פוליטיים יהודיים
קלף חשוב במאבק, מלט חדש להדבקת הנדהרותח. לדויד שייך
באמריקה.
בכים
של חומת החבר הערבי.
בעלי הפרם לא נרתעו כשבאו אליהם חבריהם
בדברי־תוכחה. הם ידועים כבעלי כושר־
• מרד נלוי של צעירי מפא״י יפרוץ לאחר הבחירות, אם תמשיו
יצירה ורמה גבוהה, כנראה חיקו דפעם במתהמפלגה
בקואליציה עם הצ״כ. במקרה זה לא תוכל עוד הנהגת מפא״י לון גסיף
מפלג ת אסתר המלכה
כוון את סגנונו של דויד כדי למתות נגד•
ולדחות את וועידת־המפלגה, והצעירים יוכלו להשמיע ברבים את טענותיהם נגד
מסירת רוב הפרסים וההזמנות לדויד.
מנהיגי מפא״י ומדיניותם.
בחריקה והאנחות התקרבה השבוע עגלת־אולם
בינתיים גברה בין אמני העיר התפורים
לעיר תל־אביב. כמו כל דבר אחר
• סכסוף חמור יפרוץ כמוסדות חהתישכותיים העליונים,
רגשות חדשה: הם גילו כי הפלאקאט הפוריבארץ,
אי אפשר היה שחגם של אסתר המלאם
תעמוד מפא״י בסירובה לאפשר לקיבוץ המאוחד להקים קיבוץ באילת, להניח
מי חוזר על מוטיב נוצרי בינלאומי, הידוע
כה ומרדכי היהודי יישאר ללא גוון מפלגתי.
לקיבוץ הארצי להקים שלושה קיבוצים בערבה. באחד המקרים אף קיבלו המבקלכל
ילד באירופה ושימש נושא לאלפי ציותל־אביב,
מולדת העדלידע, נהנית (או סובלת)
שים תשובה מפורשת כי הממשלה אינה יכולה להסכים לצעדים מסוג זה בשנת
רים דומים: בריחתם של יוסף, הנגר מנצכרגע
משלטונו של ראש־עיר ציוני כללי.
בחירות. פירושו של דבר שמפא״י לא היתר מוכנה להניח לאחדות־העבודה ומפ״ם
רת, ואשתו מרים למצריים, אחרי שהמלך
לפיכך, הצלחתה של העדלידע עלולה להתד,ורדום
ציווה להשמיד את כל הילדים .,מלפרש
כנצחון הצ״כ, כשלונה כנצחון מפא״י.
לעלות עליה במאמציהן ההתישבותיים.
בד הפיכת מרים הקדושה למרדכי היהודי,
רוב מחשבות השבוע במוסדות ובמפעלים היו
והוצאת הילד. ישו מידיה, דומה פלאקאט
מכוונות באפיקים אלה.
• קרוב לוודאי שמשלחת סינית-עממית תסייר בישראל,
פורים בכל לציורים ונוצריים הקלאסיים.
כביקור גזמלין על סיורה של המשלחת הישראלית בפקינג: דוד הכהן כבר מסר
פרצוף אנטישמי. אולם הרוח האמיתית
אולם האב־המוליד האמיתי של הפלאקאט
של ערב פורים תשט״ו באה לידי ביטוי נאלמינים
הזמנה רשמית לבקר בישראל כאורחי הממשלה, וקרוב לוודאי שהם ייענו
היה פאול קור, צייר צעיר מצרפת, שותפו
מן בסיפורה של מודעת־הפורים הרשמית של

להזמנה.
של גרונדמן .״אינני מתימר להיות בעל
עירית תל־אביב, שעורר השבוע רעמי־צחוק
סימון מיוחד.״ אמר הוא בסרקו את בלוריתו
בחדרי־חדרים.
.העדלאידע תיכשל כגורם למשיכת תיירים, אם כי קשה עדיין
הבלונדית באצבעותיו הארוכות ,״גראפיקאי הממשל התיירות כשמשרד התחיל הסיפור לשער
את מידת הצלחתה בשאר השטחים: מספר התיירים שיגיעו לישראל במיוחד
איננו צייר אמנותי, ממש כשם שעיתונאי
תי הזמין פלאקאט הולם אצל הצייר ז׳אן
לרגל החגיגות נאמד רק בכמה עשרות.
איננו סופר. לשניהם מותר להשתמש בכל
דויד. דויד, יליד רומניה מטולסל־שער, בן
סימון ואמצעי, כדי להתבטא ולפתור בעיות.״
,46 נחשב לאחד מגדולי אמנות זו בעולם,
,אל תצפה לכל שינויים כקול-ישראל: התוכניות למינויו של
״ פי טו טמצ חי ק על יוסף ומריה לא
זכה לפרסים בינלאומיים לא מעטים. מודעות־אדווין
סמואל, מי שהיה מנהל השידורים המנדטוריים, כמנהל מעשי של שירות
רצה קור אפילו לשמוע: הוא רק משך בכתפיו:
התיירות שלו מקשטות את משרדי הנטיעות
השידור, נגנזו, והמצב הנוכחי יישאר, לפי שעה, בעינו.
ברחבי העולם, מודעות אחדות (התיאטרון ״זר. פשוט מצחיק לדבריו, קרא הצייר
הקאמרי) ידועות גם לקהל הישראלי. כי את מגילת אסתר לפני שניגש לבצע את
• ישראל תיוצג בשנת 1955ב 9-ירידים בינלאומיים, ביניהם
הפלאקאט, הגיע למסקנה שהמחזה האופייני
לדויד ישנו סגנון בולט ומיוחד־במינו. אי־אחו
שיערך בראנגון, בירת בורמה. לעומת זאת דחו הגורמים הממשלתיים הזמנות
(המשך בעמוד )8
אפשר כלל לטעות. כל הרואה את הציורים
להשתתפות בתצוגות מסחריות, שיערכו בארצות הגוש המזרחי, פולניה ובולנריו
בעלי הקוים האופייניים ומשטחי־הצבעים
המאירות־עיניים יודע מי היוצר.
* אחרי שנודע לו כי המשיח נולד באבוס
בבית־לחם.
אולם כשהגיש דויד את פלאקאס־הפורים,

פורים

הלידות הנמסות
של משפחת צבו

*־ 1 1עד, ש־ 120 הח״כים מתפנים רק פעם אחת בשנה, לתקו־פה
קצרה, לדיון על התקציב, עוסקות בכך, כמעט כל
יום, חצי מיליון המשפחות בארץ. אמנם אין עליהן להחליט
על תקציב של 613 מיליון ל״י, אבל הבעייה של התקציב
המשפחתי(בממוצע: קצת יותר מ־ 2400ל״י למשפחה, לשנה)
היא רצינית לא פחות.
כי אם כבר הובטח הצד האחד של התקציב — צד ההכנסה,
הרי עדיין לא הובטח בכך כי הוא יכסה גם את הצד השני,
צד ההוצאה. לנוכח מציאות של אינדכם מאמיר ותלונות על
יוקר־חיים מופרז חיפש העולם הזה משך זמן רב אחר זוג
ישראלי טיפוסי, המנהל את תקציבו יום יום 365 ,ימים בשנה,
שחור על גבי לבן. לבסוף נמצא זוג כזה, משפחה תל־אביבית
צעירה, שניהם ילידי הארץ, נשואים זה שנתיים, מנהלים
רישום יומיומי של הוצאותיהם.
כשעבר כתב העולם הדה על פנקסיה
של המשפחה, שנקרא לה כאן,
בגלל טיפוסיותה, משפחת צבר, נוכח
לדעת, כי אמנם נמסות עד מהרה
210 הלירות אותן מביא מר צבר
בראשון לחודש לביתו, משכורתו
כפקיד בבית־מסחר תל־אביבי. אך
יחד עם זה נוכח הכתב שוב בעובדה
הידועה לכלכלנים ישראליים זה זמן:
משכורתו של מר צבר, שהיא עולה
במעט על ההכנסה המשפחתית הממוצעת
בישראל, מספיקה בהחלט
לקיום משפחתו. מסיבה פשוטה
מאד: החיים בארץ הם זולים, יחסית.

חו ץדתי יל,ר. כשפרסם השבוע
כלכלן ישראלי השוואת מחירים
של מצרכי מזון, הלבשה, מותרות
ושירותים בין ישראל, מערב-
גרמניה, אוסטריה, איטליה וצרפת, הוכיח את הזולות הישרא־לדת
במספרים המדברים בעד עצמם. הרבה מצרכי מזון חיוניים
זולים בארץ בהרבה מאשר בארצות ההשוואה. קילוגרם לחם
עולה בישראל 190 פרוטה ; באוסטריה — 240 פרוטה ;
במערב־ גרמניה 290 בצרפת — !360 באיטליה — .396
קילוגרם של מרגרינה עולה בארץ 900 פרוסה ! באוסטריה—
! 972 בגרמניה 900 באיטליה — 1,440ל״י ! בצרפת —
1,620ל״י.
גם מצרכי הלבשה, כנעליים׳ זולים בארץ בהרבה מאשר
בחוץ־לארץ 12 :ל״י לנעלי גבר, בהשוואה לממוצע של 15
ל״י בחוץ־לארץ. אפילו מיצרכי המותרות בארץ זולים בהרבה:
סיגריה מזרחית זולה עולה בישראל 15 פרוטה ! באוסטריה
וצרפת 18 פרוטה ! במערב־גרמניה — 36 פרוטה. מחירו
הממוצע של ברטים קולנוע חוצלארצי עולה ב-ס/־ 50 על זה
של כרטיס קולנוע ישראלי.
.עובדה לא פחות מעניינת: שעה שמחיר כרטיס בקו אוטובוס
עירוני הוא 55 או 60 פרוטה, אין קו אוטובוס — או
חשמלית — בכרך אירופאי המסתפק בפחות מ־ 90 פרוסה
לכרטיס.
כלי תפוחי־עץ. אך נשכח־נא על פרנקים צרפתיים,
לירטות איטלקיות, מרקים מערב־גרמניים ושילינגים אוסטריים

ליטר החלב היומי
המספק שתי כופות חלב לכל אחד מן ה

ונחזור ל־ 210 הלירות הישראליות של משפחת צבר. מ־210
הל״י החודשיות יורדות כ־ 30ל״י ניכויים במקור לתשלום
מס הכנסה, ביטוח לאומי וקופת חולים.
מ־ 180 הל״י הנותרות, משכורת הנטו, שמר צבר מוסר
בכל ראשון לגברת צבר, יורדים תשלומים חודשיים קבועים
לסי הפירוט הבא: שכר דירה (שני תדרים) — 16ל״י ! מסים
עירוניים — 8ל״י ! חשמל — קרוב ל־ 9ל״י — מ־ 139 הל״י
הנותרות חייה משפחת צבר, מלבישה ומנעילה את עצמה,
מבלה ואף חוסכת ( 15ל״י לחודש, על כל צרה שלא תבוא).
גברת צבר איננה נעזרת בעוזרת, מטפלת בבית בעצמה,
מכינה את הארוחות בעצמה, תופרת, לעתים, את שמלותיה
בעצמה. גם מר צבר אינו בזבזן, מסתפק בעיתון־ערב ובשמעון
המצוייר, יוצא עם גברת צבר לקולנוע לא יותר מפעם
בשבועיים (ולא במקומות יקרים) ,יוצא עמה לבילוי יקר יותר
(כמועדון לילה) לא יותר מפעם בחודשיים,
שלושה.
בכל זאת שבע הזוג צבר רצון מעצמו.
הם מתלבשים בטעם, אם כי
בצנע. הם מבלים בנעימים, אם כי
בזול. הם אוכלים טוב, אם כי יותר
ירקות וביצים מאשר סטייקים ותשו־
.יזי־עץ•
יהיה יותר טוב. כמה דפים
מפנקסה של משפחת צבר יוכיחו
עד מהרה כיצד חי זוג ישראלי טיפוסי
זה. עובדה המומחשת עוד יותר טוב
על־ידי הצילומים בשני עמודים אלה,
בהם מופיעים כמה מסעיפי ההוצאות
העיקריים של משפחת צבר.
הלחם היומי, השחור, עולה 175
פרוטה לכיכר, מסתכם ביותר מחמש
לירות לחודש. ליטר החלב היומי(במחיר
250 פרומה הליטר) מסתכם ב־
7,5לירות לחודש. כדי לנצל את עונת הסירות קונה גברת
צבר שני קילוגרם תפוזים ליום ( 300 פרוטה) ,משקיעה כך
תשע לירות לחודש להוספת וויטמינים למשפחה.
הירק האהוב על המשפחה הוא עגבניות ( 400 פרוטה הקי־לוגרם)
,הנצרך בכמויות גדולות — לא פחות משני קילוגרם
לשבוע (הוצאה חודשית ז 3,200ל״י) .הצברים אינם נלהבים
במיוחד לבשר. מכינים בכל זאת, לכבוד שבת, פעם בשבוע,
תרנגולת צלוייה, השוקלת בדרך בלל קרוב לקילוגרם, עולה
שלוש לירות ומשהו.
חייהם הצנועים של הצברים עלולים להתרווח בקרוב, לכש־יקבל
מר צבר את ההעלאה המובטחת של 30 לירות לחודש.
מה חושב מר צבר לעשות בתוספת? לשפר את הגרדרובה
של אשתו, לעשן יותר סיגריות, להגדיל את הסכום המופרש
לחסכון.
גברת צבר, לעומת זאת, רוצה לשפר את הגרדרובה של
בעלה, לבקר בקולנוע לעתים תכופות יותר ולחדש את עיסוקה
החביב — ציור, בו פסקה לעסוק בגלל מחירם הגבוה של
צבעי השמן.
אך גם אם לא תבוא התוססת המצופה להכנסתם של הצברים,
יוכלו הם להמשיך ולאזן את תקציבם. כי למרות שהלידות
הישראליות נמסות בקצב די מהיר, הן מאפשרות קיום
של כבוד למשפחה היודעת כיצד להוציאן.

השבועון המצוייר
350 פרוטה לשבוע = 1.400 לחודש.
אליהן מצטרף עיתון־הערב היומי (50x25
ועוד .)100x4סף הכל 3.050 :ל״י״לחודש.

?!ולנוע ותיאטרון

פעם כשבועיים לקולנוע ( )725X2X2ופעם
כחודש לתיאטרון ( )x 1,200 2מייקרות את
הוצאות המחייה ב 5.300-לירות לחודש.

חמרי־ניקוי ושבון

נדבות ותרומות

מ״קלין״ ( 250 פרוטה) עד צמר פלדה (180

לפחות פעם ביום מצלצל קבצן בדלת,

בגדים ונעליים

זוכים להקצכה חודשית של 20ל״י. החודש
רכשה המשפחה כמכירה כללית
שמלה כ־ 35 לירות, נעלי־גכר כ־ 11 לירות.

חשמל, דלק ומים

החשבון לחודשיים הוא , 620״ ל״י. מחיר
המים כלול כמסים העירוניים. הבישול -
כחשמל, צריכת הנפט לחודש 1.760 -ל״י.

שופסת התכשיטים
כה מושקע ממוצע חודשי של 5לירות.
מדי פעם מפתיע מר צכר את אשתו כסי*
כת ״בצלאל 9.500 או בעגילים(שכ;ן ל״י).

בלי עחות־בית

החסכון הגדול בבית צבר הוא העדרה של
עוזרת בית שהיתה עולה (לפי 700 פרוטה
לשעה, שלש שעות ביום) 50ל״י לחודש.

5קופסות סיגריות נסיעות באוטובוס
המנה השבועית היא חמש קופסות, לשני
הצברים יחד, מה שמעלה בעשן שש ל״י
לחודש ( 4א 5א 300 פרוטה) ,לפחות.

כחמש ל״י לחודש מוצאות על נסיעות ב־ח״
,לשם ניצולן היעיל משתמשים הצברים בכרטיסיות ( 23 נסיעות כ 1,100-ל״י).

תספורת לשם יופי
מר צכר מקפיד על הופעה חיצונית, מסתפר
(ב־ 700 פרוטה) כמו אשתו (כלירה
אחת) פעמיים בחודש = 3.400 לידות.

כל מיני מזונות

הפריג׳ידייר, מתנת הנשואים של דוד
נדיב, מכיל כין השאר את הנסקפה החוד
שי(פחית 1.650ל״י) והמרגרינה ( 1.080ל״י)

מששאות וכיבודי
הליקר ניטאר עוד מחנוכה, מכיוון שהצנ
רים שותים טוקאי ( 1,500 הבקבוק) ,הכי
בוד הוא ככוטנים ועוגיות אפויות כביה

במדינה
(המשך מעמוד <5
ביותר לכל הפרשה הוא המן המנוצח, המוביל
את סוסו של מרדכי המנצח. גרונדמן
התנגד לנושא הפלאקאט, טען כי כל אחד מן
המתחרים יגיש את אותו הדבר, היות והאפשרויות
מצומצמות ביותר . :או אסתר עם
אחשוומש, או מרדכי עם המן.״ אולם בסופו
של דבר שוכנע כי גם הנושא וגם הסימון
מתאימים בדיוק למאורע .״פלאקאם זה ב־סיגנון
אחר לא היה יכול להתקבל,״ טען
הצייר.
קור קיבל את המחמאה בקורת־רוח: דעתו
על יצירותיו של ז׳אן דויד היתד. חיובית
ביותר . :אין ספק שהוא אחד מסובי הציירים.
אולם הוא התמחה רק בפלאקאטים על
נושאים תרבותיים. אילו היה עליו לייצר
פלאקאט מסחרי, היה, בוודאי, משתמש בסיג־נון
אחר. בסופו של דבר, העיקר היא אם
הפלאקאט בסדר.״

מדיניות

ממתנת פורים. מלכותית״
זו: בקבוק. יין
הנשיא״ (שמפניה ישראלית)
של. כרמל מזרחי״
מיקבי ראשון לציון וזב־רון
יעקב•

מ א סו כי 1פוליט*
סאדיסם ומאטוכיסט נפנשו.
המאסוכיסס (מתחנן הכה אותי ! הכאב
לי ! בעט בי ! ״
הסאדיסט (בחיוך אכזרי ל א !״
בדיחה מוצלחת זו התהלכה זה כמה זמן

האחרונה עמדה לסיים את המשא־והמתן לכריתת
הברית הצבאית שלה עם הערבים —
ברית שנחתמה השבוע ושכללה סעיף מפורש
נגד ישראל, המחייב את תורכיה לפעול ל־
.ביצוע החלטות או״ם״ — פינוי ישראל מיפו,
לוד והגליל המערבי, בינאום ירושלים,
החזרת כל הפליסים. התורכים נבהלו כשהופיעה
ברגע עדין זה נציגות ישראלית רשמית,
העליבו איתר, בגלוי. ממשלת ישראל הכריחה
אותם ממש לסטור על לחיה השניה.
אדוקים מן האפיפיור. גם הנוצרי
האדוק ביותר אינו מחויב אלא להגיש את
הלחי השניה, אחרי שסטרו על הראשונה.
ישראל לא הסתפקה בכך, הזמינה השבוע
בגלוי ובזדון סטירת־לחי שלישית.
ישראל ידעה מזמן כי מתנהל משא־ומר•;
לכריתת הסכם תורכי־עיראקי, בהשראת האמריקאים.
אבא אבן כיתת את רגליו במשרדי
הססייט־דפרטמנט, במאמץ־שוא למנוע את הדבר,
כאותו מאסוכיסט, שהתחנן באוזני ה״
סאדיסס, התחנן אבן כי ישראל תצורף אף
היא לברית זו, הנותנת נשק חדש בידי הערבים.
היה
זה מעשה אוזילי מאין כמוהו. הוא
קבע עובדה כי בסכסוך הפנימי, המזעזע כרגע
את החבר הערבי, נמצאת ישראל דוזקא
בצד עיראק התוקפנית, שונאת־ישראל המיב־הקת,
נגד מצריים, המדינה הערבית היחידה,

החוץ הישראלי שמועה שהענין לא הסתיים,
וכי ישראל עוד תצורף לברית — אחרי ש־יתיאשו
האמריקאים מן הסיכוי לצרף אליה
את מצרים.
הלחי הישראלית עוד היתד, נטויה.
דת נישואין ־־ או מוו ת!
הדבר היה בשנת .1948 הקרב הגדול על
רמת־יוחנן סער במלוא עוזו. אחת הפלוגות
של גדוד 21 הצליחה לכבוש את הכפר
הערבי ד,ושא (אושא העתיקה) ,אך תגבורת
דרוזית גדולה הקיפה את הכפר. התחמושת
ד,לב־ ,ואזלה. המצב היה בכל רע. מטה הגדוד
שלח את קצין־המודיעין הצעיר (אז
)20 משה ברקוביץ עם משוריין להביא לנצורים
תחמושת.
המשוריין התקדם לאיטו תוך חילופי יריות
בלתי־פוסקים. פתע זינקו אחדים מחיילי
האויב וניצבו בסמוך לו. לא היתד, כל אפשרות
לפגוע בהם מן המשוריין. אז זינק
משה החוצה, חיסל את כיתת־האוייב בצרורות
ספורים של תת־מקלע. המצור נפרץ וקצין־
המודיעין צויין לשבח בפקודה מיוחדת
של המסה הארצי.
מאז השתתף משה ברקוביץ בקרבות רבים,

התסיסה העדינה והטעם
הנפלא של. יין הנשיא״
ישוו אוירה חגיגית לכל
סעודה או מסיבה.

*יין מגעוייאצ

קלא!*נ1

כרמל מזרחי

אשה רוצה להיות יפה
לקראת עונת הנשפים.

אשה יכולה להיות יפה
אחרי הטיפול הנכון.

צייר ברר; ואורית
.אינני יהודיה, אני נוצריה !״
בארץ. השבוע סופרה בפעם הראשונה במסדרונות
הממשלתיים, כהדגמה מוצלחת לדרך
דיפלומטית חדשה שהפכה שיגרה בממשלת
ישראל.

סלסול תמידי טבעי. התאמת
תסרוקות, צביעה, מניקיור, פדיקיור מחלקה מיוחדת לטיפול
ביפי הפנים

עובדי מוונחיס
שרות אדיב
ת ד ־ אביב, מ א פו <6
פנת בן־יהודה

ט ל פון 9 3 6 4 6

סטירות כשפע מאסוכיזם היא סטיה
מינית אשר בעליה מפיקים הנאה מכך שמענים
אותם* .לרוב מופיעה תכונה זו רק
אצל ילדים קטנים, המתגברים על כך במרוצת
השנים בדרך של סובלימזדה. הפסיכואנליזה
מלמדת שמקורה ביצר־ההרס, המופנה
משונדמה פנימה. אולם גם הפסיכו״
אנאליזה לא הכירה עד כה אר. התופעה
של מדינה שלמה שלקתה בסטיה זו. בשבועות
האחרונים היה נדמה שזה יהיה חידוש
ישראלי.
הסימפטום הראשון ניתן בימי ביקורו המפורסם
של משה דיין בארצות־הברית. האמריקאים,
שהיו עסוקים בחיזור אחרי הערבים,
לא רצו בביקור. הישראלים התעקשו.
הרמטכ״ל הופיע בניו־יורק, הודיע שהוזמן
על־ידי האמריקאים. התוצאה: סטירת־לחי
מצלצלת׳ כשהאמריקאים הודיעו רשמית ש־הרמטכ״ל
בא לביקור לפי בקשתו הפרסית.
סימפטום שני ניתן החודש כשיצאה משלחת
ישראליר* לתורכיה, בדיוק בשעה שזו
* היא נקראת כך על שם הסופר האוסטרי
ליאופולד פון סאחר־מאסוך (95־ ,)1835 שדמויות
עלילותיו הצטיינו במידה מוגזמת
בתכונה זו.

שעמה יש לישראל סיכוי כל שהוא להגיע
לידי שלום.
אולם האמריקאים גם לא נענו לבקשה.
הם דחו את הצעוז ישראל. רק עוזר אחד
של דאלם רמז לאבן כי אמריקה מוכנה לקחת
בחשבון את צירופה של ישראל לאיזו•
ברית, אולי עם תורכיה. א*ש לא בדק אם
היתה זאת הכרזה אמיתית, או רק הצעה אישות
של אותו פקיד, ואולי רק צורה אדיבה
להיפטר מנודניקיות דיפלומטית.
פ ל חי נ טוי ה. אולם ירושלים ביקשה
נצחון. אחרי שורה ארוכה של סטירות-לחי,
רצתה להוכיח הצלחה כל שהיא. כך הזמינה
מיד סטירודלחי נוספת.
אבן הבין כי ירושלים רואה בהכרזה הסתמית.
הבטחה״ ,מעונינת לקבוע עובדה מוגמרת.
ברצון או שלא מרצון, מסר הודעה
לעתונות כי מתנהל משא־ומתן בינו לבין
הממשלה האמריקאית בדבר צירופה של ישראל
לברית הבטחון.
האמריקאים הזדעזעו. הצהרה מעין זו יכלה
לשים קץ לשאיפתם הלוהטת ביותר :
לצרף את יתר ארצות ערב לברית התורכית־עיראקית־פאקיסטאנית.
דובר משרד־החוץ האמריקאי
הזדרז, הכחיש לחלוטין את הודעת
אבן, הודיע ששום משא־ומתן כזה לא התנהל.

השלו האמריקאים את עצמם כי השפלה
לאומית זו תרתיע את ממשלת ישראל, טעו
טעות מרה. השבוע הפיצו אנשי משרד-

נפצע בראשו, שוחרר, שינה את שמו לברק,
החליף את הרובה במכחול־הציירים. הציור
היה אהוב עליו יותר מכל. .אני חי רק למען
הציור,״ היה הוא אומר — עד אשר
פגש באורית.
שמה הקודם של אורית היה לפוסבה
פנטקוביץ. הצעירה הנוצריה, תמירת־הגוף,
זהובת־השיער, בעלת העיניים התכולות, הגיעה
לישראל עם המשורר היהודי־סרבי הצעיר
מילאן פנטקוביץ, לו נישאה עוד בארצו של
טיטו, לאחר שנשתחררה מבית־הסוהר, בו
ישבה באשמת חתירה ריאקציונית.
הזוג השתקע בירושלים. לפוסבד, שינתה
את שמה לאורית, החלה לעבוד פאסיסטנטית
של רופא־השניים ד״ר שליט, טיפלה, בין
השאר, גם בשניו של הנשיא, יצחק בן־צבי.
אולם לאחר זמן התברר שהנישואין לא עלו
יפה: אורית נפרדה ממילאן, עברה לחיפה,
החלה לעבוד כמנהלת־חשבונות ומלצרית
בקפה אלדוראדו, על הר־הכרמל.
ב א, יאה, כבש. הלקוחות של אלדו־ראדו
ניסו לעגוב על הצעירה יפת־התואר,
נתקלו בקרירות אדיבה. רק אחד מהם בא,
ראה וכבש: אורית התאהבה במשה ברק
ארך־הבלורית ויוקד־העיניים, ממבט ראשון.
השניים החלו להיפגש בתכיפות, חיפשו מקום
בו יוכלו לחיות באושר ושלווה.
במהרה נמצא גם המקום: אורווה ישנה,
הרוסה למחצה, במושב־האמנים עץ־הוד,
העולם הזה 907

אוכספורד העיר שוכנת באוניברסיטה של אוכספורד. היא
היא העיר בה טופחה האנגלית האוכספורדית, בה למד יגאל
אלון, העורכת מדי שנה תחרות שיוט עם קמברידג׳.
שעה וחצי נסיעה ברכבת הביאה אותי אל עיר שונה לחלוטין
מלונדון. אוכספורד היא עיר קטנה ונחמדה׳ בנויה
סימטאות צרות, מגדלים, צריחים׳ חומות, מרצפות אבן, וכך
היא עומדת לד׳ כמו שהיא מימי־הבינים ועד היום הזה. בני
העיר מצביעים בגאווה על כמה בנינים חדשים מהמאה
השמונה עשרה, אך יש מהם המעקמים אפם בבוז למראה
אלה החידושים. היוניברסיסי קולג׳ ,למשל, נבנה במאה
השמונה עשרה, והוא ללא ספק המלה האחרונה של המאה
העשרים בעיר זו.
האוניברסיטה של אוכספורד היא דבר בלתי מוגדר להפליא.
היא בנויה קולג׳ים קולג׳ים, כל אחד מהם וההיסטוריה שלו,
וכולם ביחד מהווים את האוניברסיטה, אך ישנה גם אוניברסיטה
ואיש אינו יודע מה שייך למי ואיך ומדוע ..פעם, בימים
רחוקים, היתד, האוניברסיטה מתפרנסת על הקולג׳ים שהם
מפעלים כלכליים עצמאיים ובלתי־תלויים. בדרך כלל׳ שייך
הקולג׳ לחבר המורים, הנקראים ״חברים״ .הם מפקחים על
האחוזות וכל שאר מקורות ההכנסה של הקולג׳ ,וכמובן גם
על הלימודים. אולם כיום, כאשר הממשלה תומכת באוניברסיטה,
ניכרת נטיה להפוך את הקולג׳ים לנתיניה הכלכליים
של האוניברסיטה, אך איש מהמומחים הכלכליים המכהנים
באוכספורד לא יוכל להגדיר בדיוק מה קורה שם. אף לא אנכי.

ס 3י לו די 1חסץ
כל קולג׳ בנוי בצורת ריבוע ענקי, עם חצר פנימית גדולה,
ובו טפריה עתיקה וכנסיה עתיקה וחדר־אוכל עתיק. אחד
מאלה הקולג׳ים טוען, למשל, בעזרת ניירות מזויפים, שנוסד
במאה התשיעית. אך בידי המתחרים מצויים ניירות עוד יותר
עתיקים המוכיחים את הזיוף שבניירות ומתארים בדיוק מתי
וכיצד זוייפו. בכל אופן, ברור שהם לא נוסדו על ידי קרן־
היסוד, ובזה הם נבדלים מקיסריה שלנו.
הקולג׳ של קרייסט צ׳רץ׳ נוסד על ידי הקרדינל וולסיי, לפני
שנתלה על ידי הנרי השמיני. שם למד, אם איני טועה, הקפטן
בלאד המפורסם, שהצטרף ברבות הימים לכת המורדים של
וולסיי אך לא נתלה יחד עמו. לעומת זאת ניצל את נסיונו
המדיציני, כדי לנתח כיסים רבים, ואת אזמל הניתוח החליף
בחרב אבירים (ראה הרומן הזעיר מס הבנין בנוי אבן
אוכספורדית רכה, הנוחה לגילוף בסכין, וכל אגף מאגפיו
נקרא כמובן בשם עתיק המרמז על מאורע מסויים שנשכח
מלב. למטה שוכנת הספריה העתיקה, בה סדורים על גבי
המדפים כרכי־הקלף העתיקים׳ הכרוכים בעור נושן וחזק,
כתובים בעט סופרים מהיר בלטינית מסולסלת, והחשובים
שבהם רתוקים בשלשלאות אל המדפים ; ללמדך שגם במאה
השלש עשרה היו מצויים תלמידים פוחזים שאהבו לקנות את
הספרים במשיכה, למכור אותם ולקנות תמורתם כמה לוגי
שיכר.
בין כל שני טורי מדפים עומד ספסל צר, עליו היו יושבים

התלמידים גב אל גב, ותחום המושב של כל אחד מהם לא
עלה על חמישה סנטימטרים, למען לא תיפול עליהם תרדמה
בשעת עיון בכרך תיאולוגיה. בפינה ניצב ארגז ברזל כבד,
אשר שימש פעם ככספת של הקולג׳ .מערכת מסובכת של
קפיצים ובריחים׳ הנפתחת כולה במפתח אחד, הפרידה בין
מד, שהיה בכספת ובין אלה שרצו לפתחה.

כלה ציי רי ם אנג לי ם
חדר־האוכל הוא אולם גדול מוארך, מלא שולחנות פשוטים,
בו סועדים המורים עם התלמידים. הוא בנוי במתכונת חדר-
אוכל של אחנזה ברונית. באולם סועדים הנתינים, ועל הבמה,
על כסא כבוד מסביב לשולחן מהודר, סועדים הברון ומשפחתו
המברכים את נתיניהם לפני הארוחה. אלא שכאן התחלפו
דברונים במורי האוניברסיטה, החברים. על הקיר מתנוסס
אוסף פורטרטים מרהיב של הנס הולביין הגרמני׳ הנחשב,
יחד עם סיר פיטר פאול רובנם הפלמי וסיר אנתוני ואן־
דייק ההולנדי לצייר אנגלי. אין להם שום בושה לאנגלים
הללו. אבל בעד זה שקספיר היה יהודי.
על שולחן הפרופסורים עומד מוכן בקבוק הפורט. זקן
המורים פותח את הבקבוק בטקס ומעביר אותו בין החברים,
והסעודה נמשכת בחגיגיות ההולמת את השעה. לאחר שסובב
הבקבוק שלוש פעמים, קמים החברים אחד אחד ועוברים
לחדר הסמוך, שם הם מעבירים מיד ליד בקבוק ג׳ין או ויסקי,
ללא חידושים מודרניים כמו סידה או מיץ לימון, ושם מותר
להם להסיר מעל ראשם את הכובע המרובע השחור, אם מתחשק
להם. טכס.זה נמשך בדיוק׳ ללא שינוי, מדי יום ביומו
מזה 700 שנה, ומי שאינו שותה אלכוהול בל יבוא להיות
פרופסור באוכספורד כי לא יכירנו מקומו.
לא כל הסיפורים המסופרים על אוכספורד הם נכונים.
למשל, הסיפור על התלמיד שבדק ומצא תקנה ישנה משנת
1492 האומרת שעל המכללה לספק חינם 10 לוגי בירה לכל
תלמיד ערב הבחינות, שסולק מהאונבירסיטה כי הפרופסורים
התחכמו ומצאו תקנה משנת 1587 האומרת שהיה עליו לבוא
חגור חרב לבחינה. אולם המעשה בסטודנט, שחיטט בגוילים
העתיקים ומצא לפני כמה שנים תקנה האומרת שאם יש
ברצונו להתאמן ברחוב העיר בקליעה למטרה בקשת מצליבה
חובה על האזרחים לפנות את הרחוב למענו, הוא נכון בהחלט.
ובכן, אותו סטודנט מצא באשר מצא קשת מצליבה׳ והלך
לו לכיכר הראשית של העיר, הלא היא כיכר פארפקס, וביקש
מאת השוטר להפסיק את כל התנועה ברחוב. השוטר התקשר
מיד עם שלטונות האוניברסיטה, ואלה חיפשו ומצאו כי אמת
בפי הבחור. אלא שיעצו לשוטר לעשות זאת לאט לאט,
ובינתים ימצאו עצה וישלחו איש מתאים למקום. טרם סולקה
המכונית האחרונה מהרחוב, ובעוד התלמיד דורך את קשתו׳
הופיע במרוצה פרופסור זקן וציוה לאסור את התלמיד ; כיון
שלפי תקנה עתיקה היה עליו להופיע לתרגיל הזה לבוש
מכנסי קטיפה שחורים, גרבים ירוקות, מעיל ארגמן וכובע
עטור־נוצות.
> 111ו ן וויווווו י—נ־ - 1ד

הסמוך לחיס־ ..הזוג ניקה את האורווה, השתכן
בה בקביעות. משה עיבד את מטעי
התאנים הסמוכים׳ שהוחכרו לו על־ידי הקרן
הקיימת, הקדיש את שעות הפנאי שלו לציור.
הפרנסה לא באה להם בשפע. אולם
האהבה מילאה את החסר.
״לא נשקר 1״ אילם החיים המשותפים־
רומנטיים לא היו מספיקים כדי להקים משפחה
בישראל. הזוג רצה להדק את קשריו
בדבק־הנישואין. לכאורה לא היתד׳ כל מניעה
לכך: אורית היתד. רשומה במשרד רי־שום־התושבים
כיהודיה. אולם הצעירה היוגוסלבית
לא רצתה להתחיל את נישואיה בשקר,
טענה ברבנות :״אינני יהודיה. אני
נוצריה.״
טענתה הכנה של אורית הקימה מכשולים
אדירים בדרכו של הזוג הצעיר. הרב שמע
את דבריה, הכריז :״את יכולה להינשא לו,
אך קודם לכן עליך להתגייר.״ השיבה אורית;

״אינני רוצה לשקר. אינני מאמינה באלוהי־היהודים.״
הרב ספק כפיים ביאוש :״לא
אוכל לעשות למענכם דבר. כזה הוא החוק.״
אולם משה ברק לא אמר נואש. הוא התבודד
חמישה ימים, העלה ביום הששי תוכנית
פעולה מפורטת :״לא נשקר. נדרוש נישואים
אזרחיים. אני מוכרח לנצח !״
למחרת היום שיגר הצייר חולה־האהבה
מכתבים דחופים לעיתונות הישראלית, לכנסת,
לחברי הממשל,־״ לנשיא המדינה :
הוא יפתח בשביתת רעב באם לא תחוקק
הכנסת תוך שלושה שבועות חוק נישואים
אזרחיים שיאפשר לו לשאת את אהובת־ליבו.
היא הביע את נכונותו לרעוב עד מוות.
עד כה לא השיבו השלטונות על האולטימטום
של ברק. בינתיים ניסה הצייר־המת־כונן־לצום
לבטח את חייו ב־ 50 אלף לירות.
אולם אף חברת ביטוח ישראלית אחת לא

—דר־ 1חזיי

פעם בשנה מתקיים באחד הקולג׳ים טכס מכובד, מתן
תואר כבוד אוניברסיטאי לאישיות חשובה. בהזדמנות זאת
מכין הדיקן נאום נלמץ בלטינית, וסגל המרצים, בגלימות
שחורות ומרופטות ככל האפשר ובכובעים המרובעים השהו־ריס
כנ״ל יושב על כמאית צ׳יפנד״ל העתיקים ומעיין בכובד־ראש
בתרגום האנגלי של נוסח הנאום. וזה כדי לא להחמיץ
את פרץ הצחוק בבוא העקיצה המסורתית על חשבון קמברידג׳
אף היא בלטינית׳ כמובן.

״ האמ רי ק אי םמדב רי ם•
בבתי־הקפה ובפאבים של אוכספורד יושבים כמובן הסטודנטים
כשכל אחד מהם עונד את צעיף הצמר המיוהד בצבע
הקולג׳ שלו ומתאמנים בקול רם באוכספורדית, ושונאים
נורא את האמריקאים. מסביב לעיר פזורים בסיסי־אויר אמריקאיים׳
ובחורי אוכספורד נוכחו למגינת ליבם שסיגריות
אמריקאיות ובילוי פזרני קוסמים לנערות העיר יותר מאשר
הצעיפים הקדומים, הגלימות הנושנות והאוכספורדית הנוראה,
הדומה לחרחור גסיסה של גמל זקן.
יום אחד נכנסה חבורת חיילים אמריקאיים לאחד הפאבים
ומצאה שם לתמהונה כמה כושים. אחד מהחיילים העיר לבעל
הפאב שלא רצוי לערב את הצבעונים עם לבנים. למחרת היום
תלד, בעל הפאב שלט :״אמריקאים אינם רצויים״ .בעקבותיו
הלכו עוד כמה וכמר פאבים ובתי־קפה, והיום יכולים הסטודנטים
וגם הכושים לשבת בצוותא עם נערות אוכספורד ואין
מכלים.
כאשר נסעתי ברכבה חזרה ללונדון, אמרה אשה אחת :
״הסבלים הללו מתחצפים מיום ליום. מיום שהתחילו לקבל
משכירת מהממשלה וחדלו לחיות על הענקות, אי אפשר
להזיז אותם ללא הענקה כפולה.״
״מר. את יודעת,״ אמרה אשה אחרת ,״הרי היום תמצאי
מלצרים שאינם מבחינים בין יין ליין ! ורוב האנשים פוחדים
מניבול־הפה של המלצרים והסבלים, ומשלמים כפלים ! האם
לא פרצה עוד שביתה?״
״שכחת שטרם הגיע חג־המולד הבא,״ אמר גבר אחד ,״הם
שובתים רק בחג־המולד. אם הממשלה תלאים כאן עוד משהו,
נצטרך להלאים את הממשלה !״
האשד, הראשונה עברה לנושא אחר :״אני חושבת שהאמריקאים
הם ברברים איומים.״
״האומנם תמהה השניה.
״ומה הם שותים, שערי בנפשך?״ אמרה הראשונה ,״קוקה
קולה ו״

את העווית־הבוז שפשטה על פניהם של כל יושבי הקרון
אין לחקות ואין לתאר. ללמדך שבעיר אוכפורד עדיין מחזי־קים
במנהגים הנושנים, תודה לאל, ועדיין יתרון לבירה ע.
הקוקה קולה, לפילוסופיה על הפסיכואנאליזה, לוולסיי על
קינסיי, ואפילו הנשים יודעות מה טוב באמת.

הסכימה לעשות זאת :״יש לנו סיכויים
הגונים להפסיד את הכסף.״

ציתזת
מדדה שנו ר רי ם
בכל מדינה גדולה מחזה רגיל הוא שמפקדי
חיל־היבשה ומפקדי חיל־הים מתקוטטים
ללא הרף, לוחמים שניהם במפקדי
חיל־האויר! .מדינת ישראל, הסומכת על צבאה
פחות מאשר על חיל־השנוררים הלוחמים
אר. מלחמת־הדולארים, סובלת מקטטה נצחית
דומה: המלחמה בין רמטכ״ל מלווה־הפיתוח
הישראלי לבין מפקדי המגבית היהודית
המאוחדת. השבוע הגיעה קטטה זו
למלחמה גלויה, מלווה סטחי־פגזים מילוליים
משני הצדדים.
את היריה הקטלנית הראשונה ירה גבר
משופם ושופע־מרץ, הנרי מונטור, מצביא
מלווה־ר,פיתוח. בעתון פנימי של מלווה-

הפיתוח, שמטרתו העיקרית היא לאפשר
למונטור לחלק שבחים ודברי-עידוד לאלופי
ד,שנודר בחזיתות המקומיות, הופיע בינואר
מאמר שהיה מיועד החוצה. הודיע מונטור ;
החל מעתה לא יתאם עוד המלווה את פעולותיו
עם אלו של המגבית היהודית המאוחדת,
יפעל משך כל ימות השנה על דעת
עצמו.
שני נאומים, שני צ׳יקים. היתד,
זאת הכרזת מלחמה. כי משך למעלה משנה
היתד, קיימת מעין שביתת־נשק בין שני
המפעלים. היא דמתה לשביתת־נשק על גבולות
ישראל: שני הצדדים צלפו איש על
רעהו, פה ושם אירעו התנגשויות ונפלו
קרבנות, אך בדרך כלל כיבדו שניהם את
ההסכם: משך כמה חדשים בשנה תפעל
המגבית בכל קהילה, בשאר החדשים יפעל
המלווה.
היה זה הסדר חיוני. כי קשה להטריח
(המשך בעמוד ) 12

זיאן בפטיסט פדקליין נולד כ־ !622 לחדרן מלך צרפת, ששימש גם פרפרו
הפרטי. למיליוני צופי תיאטרון ידוע בן רפד זה בשמו המאומץ -מולייר.
אחר תקופה קצרה כחדרן־המלד החליט פוקליין הצעיר לשנות את מקצועו,
להיות למשורר, מחזאי ושחקן.
האימרה ״משנה שם -משנה מזל״ נתאמתה לחלוטין במקרהו של פוקליין.
אן אימץ לעצמו את השם מולייר ויסד להקה תיאטרונית, הלן• מחייל לחייל
עד שלואיס ה־> 14 שאת אביו שרת מולייר כהדרן) החליט לאמץ את הלהקה
ולהעניק לראשה המוכשר גימלה שנתית של 1000 ליברות.
מולייר, מלך־ הקומדיה הצרפתית, היה חביב החצר, בואף מצליח, שחקן

בחפר עליון ומחזאי זריז. כמה ממחזותיו הצליח לכתוב, לשנן ללהקתו ול
הציג תוף חמישה ימים. אחרים נאלצו לחכות חמש שנים עד שהותרו למרוו
ביקורתם החברתית הנועזת, להצגה פומבית .״טרטיף״ ,למשל, הנחש!
לטובה כיצירות מולייר, הוצג בפומבי רק חמש שנים אחר הצגת הכבורז
לפני המלך -כגלל תוכנו, השם ללעג את צביעותם של אנשי הדת.
עובדה שהכמורה לא שכחה למולייר עד רגעו האחרון וגם לאחריו. באשו
מת בגיל 51 משבץ הלב ושפך דם, תון־ כדי הצגת. החולה המדומה״ ,כ
שיחק, ככרוב מחזותיו, את התפקיד הראשי, סרב ארביבישון ן פאריס להתיו
את קבורתו של הכופר, נכנע רק לאחר פקודה מלכותית מיוחדת.

הש&ס ה!ר ממרץ ער משה מוריו מארי וממר,

אליז, בתו של הרפגון (מניה הלוי) ,חוששת שמא לא תזכה
להסכמת אביה לנשואיה עם בחיר לבה וואלר (נתן כוגן) שנשכר
כמשרת בבית הרפגון, כדי להיות בקרבת אליז.

גס בן הרפגון, לוליאנט (
שאין אביו, הקמצן, רוצח
חלפי) משיג לו הלוואה, שע

א ליז: הה, וזאלר, בבקשה ממך — אתה לא תזוז מפה.
עליך לעשרת את הכל כדי למצוא דרך אל לבו של אבי.
וואלר: את רואה כמה אני מתאמץ וכמה טכסיסי נימוסים
דקים השקעתי כדי שאזכה לפניו לשרת אותו, איזה מסכות של
חביבות אני מעלה על פני כדי לשאת חן מלפניו. בשטח זה אני
מתקדם להפליא? כדי לקנות את לבם של הבריות אין לך דרך
טובה מלהקטיר קטורת לכל מום שבהם ולמחוא כף לכל מעשה
שהם עושים. אפילו את המפולפלים שבהם אתה מביא לידי
טמטום גמור כשאתה מגיע לפרק חנופה. יכול אחה להלעיטם
כל חוצפה וכל דבר גיחוך שבעולם.

לה־ פלש: הנה רשימו
ארבעה כרעים, מקושטת נ
הונגריה על־גבי ריפוד ש!
וכביר לכיסוי הרגליים. הב׳
טאפטה כחול ואדום לסיר
שובל, מעשה צמר קטיפה
וקטנים בולם משי.״
קליאנט: מה לפי דע
קליאנט: מה עלי לעשו

השדכנית פרוזין (רוזה ליכטנשטיין) מכינה בינתיים את הקרקע
אצל הרפגון, שאינו בטוח כל כן בעצמו, חושש שכלתו־לעתיד
הצעירה לא תרצה בו, בסופו של דבר.

כשמופיעה מאריאן, הכלה
איננה אלא אהובתו של קל
לא נעלמת גם מעיניו (ואוזני

הרפגץ: את מוצאת שאני בסדר ז
פ רוזין: אם אתה בסדר? אתה נהדר. מראה כזה — ממש
לציור. תסתובב קצת, בבקשה. שיא השלמות. נראה אותך
מתהלך קצת. הנה זהו גוף מחוטב, חופשי, קל־תנועה. כמו שיאה
לו לאדם, ובלי כל סימן של מיחושים.

קליאגט: גברתי, אם
שלא פיללתי? ואבי הפתיעו
את הרעיון שעלה בדעתו.
מאריאן: זאת יכולה ג
שהפתיעתני במידה שתפתיע!
רחשות מעין זו.

הרפגץ: מיחושים גדולים אין לי, השבח לאל. רק השעול
קופץ עלי מפעם לפעם.
פ רוזין: שום חשיבות. דבר זה משלים אותך באופן לא רע
כלל וכלל, כיוון שיש לך שעול חינני מאוד.

עברית: נתן אלהרמן -ההצגה: שמואל בונים -הצייר: אריה נכון -
מנגינות ביניים: גארי כרתיני -מנהל ההצגה: נתן ריכקין -מנהל הכמה :
דוד גרינבלט -מנהל התאורה: אריה שטייניץ -בניין התפאורה: דוד
כקרמן -בגדים: אניה שנל -פאות נכריות: שושנה זק -נעליים :
.טיב״ -כדים :״תוכי״ -מקום העלילה: פאריס, בית הרפגון.

הרפ גון: אמרי לי בבקשה, מאריאן עוד לא ראתה אהתי
כלל? היא לא השגיחה בי בדרך מקרה ברחוב?
פ רוזין: לא, אבל שוחחנו עליך הרבה. תארתי אותך לפניה
תיאור מלא וגם דיברתי בשבחי מעלותיך והוכחתי לה מה טוב
יהיה חלקה אם היא נישאת לבעל שכמוך.
הרפגץ: יפה עשית, ואני מודה לך.

קליאנט: אין ספק, גג
בחירה יפה יותר ורבה שמח
כאל: יאף־על־פי־כן לא אוב
מתכוונת כנראה להיות לי >
הנני מתקשה לחלוק לך את
טוב עיניך — שאין אני מו
הנאום הזה צורם וחסר־לב,
לקבל את דברי פשוטם כן
כפי שאת יכולה לשער בנם?
ממך, מאחר שאת יודעת מי 1
אל תהיה בך טינה עלי אם
בידי הדבר לא היה השידוך

מותו של מולייר לא שם קץ להצגת מחזותיו, המשתייכים עד היום לרפר־י
טוארים של טובי התיאטרונים כעולם. שלושה הם היסודות ככל מחזה
מוליידי: תיאור אופי, יצירת מצכים ועניין קומי. יסודות אלה כולטים
כמיוחד כאשר מולייר שם ללעג מידות רעות כצביעות הדתית כ.טרטין ז״,
או בצע הכסף החולני כ״הקמצן״ ,שגיבורו העשיר־הקמצן הרפגון גבהצגת
הקאמרי: אברהם בן־יום ף, המחזיק בקופה, מימין) .חושב כי סוף העולם
הגיע כאשר נגנבת ממנו, זמנית, קופת הכסף שלו ופותח בהספד הידוע,
כסוף המערכה הרביעית :
אני אבוד, אני הרוג, שחטו אותי, גנבו ממני את כספי״.

עון בר) מאוהב והוא זקוק לכסף
נת לו. משרתו, לה־פלש (אברהם
ירי מטלטלים משומשים.

בינתיים לא ניקה גס הרפגון עצמו (אברהם בן־יוסף) ממחלת
האהבה, והוא מכין סעודה לקראת הופעת הכלה המיועדת כשהמפקח
על הבית, וואלר, יוע׳ן כיצד לחסוך בהוצאות.

־,חפצים. תשמע .״אלף, מיטה על
זה־זזושב סלסלות גדולים נוסח
;ו צבע הזית, עם ששה כסאות
:מצב מצויין עם ציפוי של משין.
נוסף על הנ״ל: כילה בעלת
וד־כהה עם פתילי־שוליים גדולים

לכל הרוחות, תמיד כסף ! כאילו אין להם
הרפגון :
בפיהם אלא דיבור אחד בלבד: כסף, כסף, כסף ! תמיד הם
מדברים על כסף. בשכבם ובקומם — כסף !

אני צריך לעשות בכל זי ז
לכל הררי חושך?

ויועדת (מרים נבו) ,מתברר שהיא
.ם, בנו של הרפגון. עובדה זאת
של הרפגון.
ת האמת אומר, הרי זה מקרה
לא במעט כשגילה לי לא מכבר
אני לומר. זוהי פגישה לא צפוייה
*ותך. לא הייתי מוכנה כלל לד,ת־זי,
כי אבי לא היה יכול לבחור
על הכבוד שנפל בחלקי לראותך
לך כי אני שש למחשבה שאת
1חורגת. אני מודה ומתוודה כי
זחמאה הזאת ! זהו תואר — אם
ל לך כלל. רבים יראו אולי את
בל בטוח אני בך שאת מסוגלת
!מעם 5הנישואין הללו, גברתי,
מעוררים בי סלידה ! ולא נעלם
,כמה קשה פגיעתם בי ; ובקיצור
ומר, ברשותו של אבי, כי אילו
;זה יוצא אל הפועל.

וואלר: מעשה גדול — להתקין סעודה כהלכה בכסף כהלכה.
אין לך דבר קל מזה בעולם ואין לו שוטה שבעולם שלא
יעשה זאת. אבל איזה איש הוא איש זריז במלאכתו — המתקין
סעודה בלי כסף כהלכה.
מי ז׳אל[ :סעודה כהלכה בלי כסף?
וו אלר: בדיוק.

על התחרות הבן מאפילה גניבת קופתו של הרפגון, המושבת
לו על־ידי לה־פלש, משרת קליאנט, רק אחר שהוא מסכים לנשואי
בנו עם מאריאן ומסתפק בקופה (׳משמאל).
קליאגט: תנוח דעתך, אבי, ואל תאשים איש. באתי לומר
לך כי אם אתה מחליט ומרשה לי לשאת את מאריאן לאשת
יוחזר לך כספך.
הרפ גון: איפה הוא?
קליאנט: אל תדאג. הוא במקום שאני אחראי לו ואין
הדבר תלוי אלא בי. עליך לומר לי מה בדעתך לעשות: הברירה
בידך: או שאתה נותן לי ארו מאריאן או שאתה מאבד את קופתך.
הרפגץ: לא הוציאו ממנה כלום י
קליאנט: שום דבר. הימלך בדעתך, ואמור אם נכון אתה
לחתום על נישואין אלה.
אנסלם: אדוני הרפגון, הלא מבין אתה מעצמך כי נערה
צעירה מסתבר שהיא תבחר בבן ולא באב. בבקשה ממך, אל
תכריחני לומר לך דברים שלא כדאי לשמעם ותן הסכמתך, כמוני,
לשידוך הכפול הזה.
הרפגון: כדי שתתישב עלי דעתי אני צריך לראות אס
הקופה שלי.
קליאנט: אתה תראה אותה בריאה ושלמה.

אחר תדריך זה לא מתאפק יותר ז׳אק, הטבח ודזדכב של בית הרפגון (זאב ברלינסקי) ומדווח
לאדונו מה חושבות עליו הבריות. המשרת הנאמן, היודע את טיבו של אדונו, עושה זאת רק אחר
שהוא מקבל הבטחה מפורשת כי האדון לא ירע לו.
מרז׳ א ק: אדוני׳ כיוון שאתה עומד על כך, אומר לך בגלוי כי שמים אותך ללעג בכל מקום
וכי מכל צד שופכים עליך קיתונות של בוז והלצות וכי אין להם לבריות תענוג רב יותר מאשר
להלבין פניך ואחוריך ברבים ולספר בלי קץ בדיחות בגנותו. האחד אומר כי אתה מדפים לוחות-
שנה מיוחדים שבהם אתה מכפיל את ימי הצום וההגבלה כדי להרוויח מן התעניות שאתה כופה על
אנשיך. השני מספר כי יש לו תמיד סיבה מוכנה לבוא בריב עם משרתיך, ביום התחדש השנה,
או בעת שהם פורשים מעבודתם, כדי שתהא לך אמתלה שלא לתת להם כלום. האחר מספר כי
יום אחד תבעת לדין את חתולו של שכנך על שאכל שיריים של צלי כבש ; והלה מוסיף כי לילה
אחד תפסו אותך כשאתה בא לגנוב מעצמך את המספוא אשר לסוסיו וכי עגלונך, זה שהיה לפני,
חבט אותך בחושך יפה יפה במקל חובלים שלו וכי אחר מעשה לא פצית פה והס מלספר.
ה ר פגון( חו ב ט בו) אתה טיפש ובן־בליעל וחורץ־לשון וחצוף !

במדינה
(המשך מעמוד )9
את אותו היהודי פעמיים בשבוע לשתי
סעודות־חגיגיות שונות, להשמיע לו שני
נאומים שונים של גולדה מאירסון, לדרוש
ממנו שתי חתימות על שני צ׳יקים שונים.
אולם מונסור התרגז על הסידור. לדעתו
המגבית רקובה! ההנהגה הציונית כולה,
העומדת מאחורי המגבית, היא שריד מעובש
מימי־מתושלח. מונטור היה מוכן בהחלט
לסלק את כולם, לתסוס בעצמו את מקומם —
כמנהל כל המפעלים הכספיים ובמנהיג פוליטי
יחיד של יהדות אמריקה.

כה ריחני, כה טעים (
תמיד קלוי טרי.
קל ומהירלהריח .
חסכוני בשמוש.
בזהו נסקפה הטהור כ 100
הקפה המידי הנס ח כיותר
כעולם.

פלתנות פרדים

לכבדות

ו דכ ברים

כתר דויד המלך. אמביציות אלה לא
היו חדשות. מונטור, לשעבר תלמיד ישיבה,
מנהל סוכנות־ידיעור״ שנורר־רבתי בחצי
תריסר מפעלים שאסף בחייו למעלה מ־ססד
מ־ליון דולאר, פקיד ישראלי בעל משכורת
של 10 אלפים לירות לחודש, עמד כל ימי
חייו במרכזי־סערות.
אחרי מלחמת״העצמאות, בה עמד מונטור
בראש המגבית שתרמה למעלה מ־ 100 מיליון
דולאר למאמץ המלחמתי, התנגש עם הדמות
הפוליטית המרכזית של יהדות אמריקה,
אבא הילל סילבר. מונסור התפטר, סמך
על היד הארוכה של מפא״י, שלא יכלה
לקבל את דרישת סילבר לפקח על הוצאת
כספי המגבית בארץ. בדגוריון, שונאו המושבע
של סילבר הציוני־הכללי, החזיר
את מונטור למפקדתו תוך חצי שנה. התו־צאה:
סילבר, האיש שחולל את נס הכרת
ארצות־הברית בישראל, נעלב עד ללא תקנה,
פרש לצמיתות מכל פעילות בתנועה הציונית.

הציונית
כולה, לקבל לידיו את תפקידיה.
הכל היה מוכן לקרב ההכרעה.
אחרי הכרזת־המלחמה, ניגש השבוע לחזור
על מיבצעיו הקלאסיים: הוא קבע
סעודה מפוארת בדאטרויט, שניה בניו־יורק.
בשני המקומות נתקל בהתנגדות נמרצת
ביותר. בדטרויט התפטרה אפילו ההנהלה
המקומית של המלווה. כשהגיעו הענינים
לידי שיא, הודיע מונטור על התפטרותו.
ממשלת ישראל נבוכה. לא היה לד, כל
רצון לוותר על המלווה, אך היא לא יכלה
גם להעליב את מנהיגי המגבית. הפעם נשלח
לוי אשכול לאמריקה כמתווך, כדי לנסות
להחזיר את הזאב מהתפטרותו, להשאיר יחד
עם זאת את כבשת המגבית שלמה.

חיפ ה
הגנ התת ־ כ בו די ת

בשבוע שעבר נוסף לסוגי ההגנה השונים
הקיימים בעולם, כגון הגנה חזיתית, היקפית,
או מרחבית, סוג חדש ומקורי, שהיה
עשוי להלהיב פקידי־ממשלה רבים.
לאמצאה, שראתה אור בישיבה סוערת
של מועצת עיריית־חיפה, קדמה, כמובן,
התקפה. היא באה מפיו של פקיד העירייה,
שהקריא שאילתא של חבר־המועצה, אדריכל
ד״ר גדעון קמינקא (פרוגרסיבים) .שאל
קמינקזק שחור־השיער, גבה־הקומה והמתון :
״מה יש לראש־העיר לומר בקשר למעשי
השחיתות בעיריית־חיפה, אשר תוארו בשבועון
העולם הזה 1ואילו צעדים חושבת
העירייה לנקוט נגד השבועון, אם הפירסו־מונטור
חזר מנצח, אך הרגיש חיש מהר מים אינם נכונים?״
קמינקא התכוון לפרשת ראש מחלקת
שהרוח השתנתה: הכנסות המגבית ירדו
ב־ס/ס 40 תוך שנתיים. ראשו הפורה המציא הרשיונות וההיטלים הסוציאליים של ההמצאה
חדשה: במקום לדרוש כסף כתרו עירייה, זכריה פרייליך, שנחשד בקבלת
מה׳ ימכור איגרות־חוב שהן השקעה מסח משכורת קבועה מקולנוע עצנזון החיפאי,
רית• הוא הקים את מלווודהעצמאות, קבע תשלומים לא קבועים ממקומות אחרים
(העולם הזה .)905 הפעם סטתה המועצה
לעצמו מטרה של 500 מיליון דולאר.
מן הנוהג הקיים: תשובת ראש־העיר לא
על הפעולה העצומה ניהל מטכ״ל השוכן הוקראה על־ידי הפקיד, אלא נמסרה בעלבבנין־ענק
אפור בגונגל המלט של ניו־יורק, מה על־ידי סגנו המפ״מי העגלגל, יצחק
ברחוב ברודווי ,120 סימדדרך ב״דרך הלבנה נוסבוים. הכריז נוסבוים בתקיפות :״הפרהגדולה״
המפורסמת המסתעפת מן הוזל -שה נמצאת עדיין בבירור הוועדה ליחסי־סטריט.
ציבור.
ובכלל, זה מתחת לכבודם של חברי
22 קומות מעל לרחוב, במשרד שגודלו המועצה והעירייה להגיב על פירסומים מסוג
כשלושה גושי־בתים תל־אביביים, מנצח רב־ זה בשבועון כמו העולמי הזה.״
אלוף־המלווה על 200 איש (שאיש מהם אינו
מי מסר את החומר? אולם אם
פונה אל חברו -בשמו הפרטי, לפי פקודת הצליחה ההגנה התת־כבודית של חושי להשמונם
ור< אולם הפעולה לא הצליחה כמקווה: תיק זמנית את הדיון בפרשת פרייליך, לא
מונטור אסף רק 136 מיליון דולאר. הסיבה עלה בידה לטשטש שערוריות אחרות. ברגע
העיקרית: על אף פעולות ענק, מלוות בו ישב נוסבוים על מקומו קם חבר המועצה,
פרסומת אדירה (למשל: לפיד בוער שנדלק ארך־הנאומים, צבי צימרמן (צ״כ) ,דרש להעבהר־ציון
הוטס לאמריקה! כתר שהיה שייך מיד על סדר־היום את פרשת מתתיהו מרקל,
כביכול למלך דויד הוצג לראוות קהל קוני -מי שהיה מנהל מחלקת־הנקיון של העירייה,
אגרות) ,לא הצליח מונטור להוציא מידי הואשם במעילה באימון, סולק מעבודתו, זוכה
המגבית את העשירים המופלגים שהיוו את בימים אלה מכל אשמה.
עמוד־השדרה של מפעל זה*.
גם הפעם ניסה ראש העיר להשתמט מתשיטת־מיבצע.
מונטור, שנהנה מתמי שובה ברורה. הוא טען כי עדיין לא קרא
כתם המוצקה של גולדה מאירסון ודוב את פסק־הדין, אך תקף קשות את השופט,
יוסף בממשלת ישראל, זמם לערוך ״קיביא״ שגילה כי בונה, ממלא־מקומו של מרקל,
נגד המגבית. הוא עשה זאת לפני שלוש השוהה עתה ב״השתלמות״ בארצות־הברית,
שנים, בעיר אינדיאנופוליס, אחד ממרכזי היה מעורב באינטריגות נגדו, גרם במישרין
העצבים של המגבית. הוא הודיע שיערוך לסילוקו.
שם סעודת־ענק, על אף מחאה סוערת של
אולם חושי ואנשיו לא הסתפקו בנסיון
מנהיגי הקהילה המקומית, שחששו שהדבר
יהרוג את מפעל המגבית במקום. הוא פרסם לטשטש את פרשת מדקל. הם ניסו גם
מודעות־ענק בעתונות המקומית, הביא את ללמד את צימרמן לקח, לבל יוסיף לעורר
פרשות עדינות־כאובות. טען עושה דברו
גולדה מאירסון כנואמת. התוצאה: כשלון.
של חושי׳ עורך־דיו קושניר (מפ״ם) :״צי-
הסערה הכריחה את משה שרת, שאינו מרמן מעל בתפקידו כחבר הוועדה ליחסי-
מאוהדי מונטור, לטוס לאמריקה, לפשר ציבור, גילה לעתונות סודות מן החדר.״
בין הניצים. מונטור. יצא לחופשה״ ,סירב הטיח צימרמן במרירות :״אני לא מסרתי
בצורה מעליבה להיפגש עם שר־החוץ ה כל חומר לעיתונאים ! אתם מסרתם אותו ג
ישראלי. כדי להכעיס את ממשלת־ישראל ובכלל, האם זה הוגן לסתום לי את הפה?״
סופיה התפטר בסוף אותה שנה, הודיע
הישיבה נפסקה, אך הסערה לא שככה.
על כך לראשונה בעתון־ערב ישראלי, הדהים
את בי. ג׳י. ואת אשכול, שנאלצו לבקשו
כמעט על ברכיהם לחזור לתפקידו. הוא נעתר
לבקשותיהם, תמורת הבטחה של •יד חופשית.״
אזרחים
אמריקאיים מלאי־זכויות,
בעלי צבע זונה במקצה (מעריב)•
מאז גברה תאוותו הפוליטית. באמריקה
חגי לוינסון, תל־אביב
נפוצו שמועות על רצונו לחסל את התנועה
הבעייה השחורה ביותר בעולם.
* את תרומות המגבית יכול התורם לנכות
שבועונים וירחונים עומדים לרממס־ההכנסה,
כך שמשרד־האוצר האמריקאי
שותך באולם הקיאה (תונניה של
משלם למעשה מ־ 6ל 50 עד ־ 807 של התרוהסתדרות־העובדיס).

את אגרות־הפיתוח אי־אפשר לנכות
אליק מג, חיפה
מן המס, אך אפשר להפקידם בכל שעה
והספר! מחלק שמן־קיק חינם.
בבנק תמורת הלוואה בגובה ־ 757 של נחזיר

הארץ

האגרות.
העולם הזה 907׳

היה כמעט ברור כי אפילו ההגנה התת-
כבודית לא תאפשר לחושי ואנשיו להעלים
את המתרחש בעיריית חיפה.

יצחק קיבל את המצבים השונים בקור־רוח
ולא־איכפתיות גמורה. הם נוכחו שאין
הם מתאימים איש לרעותו. השפם השחור
כבר לא היה כה יפה בעיני ניצה. גם עיניה
התכולות איבדו את חיוכם הזוהר. יצחק
התחיל להעדר מן הבית למשך ימים תמימים.

האוניה בת 6500 הטונות שעגנה בנמל־חיפה
עם שחר לא היתה שונה במראה מכלי
השיט הרבים הסרים מדי שבוע בשבוע
לנמלה של עיר הכרמל. אולם צירוף הדגלים
אשר התנוססו עליה היה מוזר ביותר:
עול אחד התרנים התנופף הדגל השחור־אדום־זהוב
של גרמניה. על התורן השני —
דיגלה התכול־לבן של ישראל.

הוא לא הופיע בבית גם יומיים לפני
הריב הגדול. ביום השלישי של היעדרו (יום
שבת) ירדה ניצה לבית הוריו של יצחק,
מצאה את בעלה מגהץ את חולצתו בקור-
רוח, מפזם משהו, מתחת לשפמו המהודר.
״ביקשתי ממנו שיסביר את התנהגותו,״
העידה ניצה בבית־המשפט מאוחר יותר,
״הוא לא השיב, המשיך לגהץ ולפזם. קור־רוחו
הוציא אותי מכלי. צעקתי לו שישוב
מיד הביתה. מיד. מיד.״ יצחק השליך עליה
סיר אשר היה לידו, פצע אותה בראשה .״דם
נזל ממני כמו מים — והוא המשיך לגהץ.
בא אמבולנס ולקחו אותי למגן־דויד־אדום.״

אורחים
שרב 1ו 0ד

הצירוף המוזר לא נשאר בעינו זמן רב :
אחד מעובדי הנמל הבחין בדגל הגרמני,
מיהר להתקשר עם משטרת־הנמל. המשטרה
התקשרה עם האוניה, אלטאיר. רב־החובל
הגרמני, צהב־השיער קארל לדגמן, הבין
את הרמז, פקד להוריד את דגל ארצו, להעלות
במקומו את דגל חברת ארגו, לה שייבס
האודה.
כירה גרמנית. פריקת מטען הברזל,
שהביאה האניה הגרמנית בשביל סולל-
בונה, בוצעה ללא תקלות על־ידי 40 עובדי-
נמל, שעברו בדיקת מהימנות מיוחדת. ליתר
בטחון הוצבו על סיפון אלטאיר ובקירבתה
שוטרים מצויירים במשדרים• בינתיים השתדל
סוכנה החיפאי של חברת ארגה אהרן
רוזנפלד, להנעים לאנשי־הצתת הגרמניים את
שהותם בארץ־הקודש.

ידיים בכיסים. הזוג נפגש שוב בפני
שופט־שלום בעל בלורית־כסף, שפם אנגלי־שחור,
ועינים נוצצות־שחורות: יעקוב בר-
זאב. יצחק תחב את ידיו בכיסיו, עמד והאזין
בקור־רוח לפרשת התביעה: תקיפת אדם
שלא כחוק וללא הסכמתו. פנה אליו השופט :
״לו היית גם אז עומד עם ידיים בכיסים,
לא היית עומד היום בפני.״ יצחק הבין,
הוציא את ידיו והמשיך להאזין.
הדיון היה קצר: כחצי־שעה. גם פסק
הדין כלל מספר מועט של שורות כתובות
בכתב יד מהיר :״חודש מאסר על תנאי
שיעבור עבירה מסוג זה משך שנתיים וצו

תכנית הכיורים של האורחים היתד.
גדושה. בבוקר הסיע אותם רוזנפלד, הצבר,
יליד זכרון־יעקב, לתפילת־יום־ראשון בנצרת.
יושבי נצרו־* קיבלו את המלחים הגרמניים
כשימחה, הצליחו למכור להם שפע של
מזכרות. בערב הוחזרו הימאים לחיפה,
הופיעו במסיבת עתונאים שנערכה על־ידי
רוזנפלד.
המסיבה שנערכה על בקבוקי בירה גרמנית,
היתד, גדושה שאלות קולעות ותשובות
חמקמקות. מישהו עורר את בעיית
הדגל הגרמני, ורוזנפלד ורב־החובל מיהרו
להעביר את השיחה לפסים אחרים. עוזינאי
אחר שאל למעשיו של רב־החובל במלחמת־העולם
האחרונה. תשובתו של לוגמן היתה,
כנראה, מוכנה מראש :״בריאותי היתד,
לקויה. עבדתי במשמר־החופים״.
כאשר דלל אוצר השאלות מסתתם מקור
התשובוידז הסתיימה המסיבה בלחיצות יד.
אמר רב־חובל לוגמן בחיוך אדיב :״להתראות,
נשוב לכאן בקרוב.״ משתתפי המסיבה
ידעו כי הוא דיבר אמת. הם ידעו גם
כי היה זה שלב נוסף בדרך להנפת הדגל
השחור-אדום־זהוב מעל למשכנה של נציגות
גרמנית בישראל.

הו אהמ שיך לגהץ

סיר על הראש. השניים היו בעלי מזג
שונה: ניצה התלהבה והתיאשה במהירות.
•העולם הזה 907

ש מן ל מ דו ר ה. החקירה המוקדמת לא
העלתה דבר. רק לאחר שגייסו השלטונות
לעזרתם את ד,ח״כ הדרוזי ג׳אבר דאהש, פתח
חסן ספייה את פיו לרווחה :״כן, הרגתי אותה.
אבל עשיתי זאת מפני שהיא הרגה את
בני.״ הוא נעצר, מחכה עתה לבירור דינו
בבית־הדין המחוזי בחיפה.
אולם בזה לא נסתיימה הפרשה. כפר יסיף
כולו התפלג לשני מחנות: הצעירים הצדיקו
את מעשה של כוכב. הזקנים הצדיקו את מעשה
האב, שגאל את דם בנו החנוק.
שפכה שמן על מדורת המחלוקת: קמר
בהאי, נציגת האירגון הבינלאומי של הנשים
הבהאיות* ,שבאה למקום להרצות על בעיית
הנשים במרחב. היא נשאה נאום נמלץ על
זכותה של כל נערה לבחור בגבר האהוב עליה,
יצאה בהתקפת־מחץ על המוהר המשולם
לאבי־הכלה. נערות הכפר האזינו לדבריה
כשפניהן סמוקים. הצעירים נסערו, הבטיחו
להקים מחתרת, אשר תחסל את כל הדוגלים
בשלטון הדורים על בניהם. עדיין לא היה
ברור מי יהיה בין המחוסלים. אולם דבר
אחד היה וודאי: כבלי־הפלדה של המסורת
התחילו להיסדק.

תמרורים
טבריה היומנאי בתחנת משטרת טבריה היה מופתע
לחלוטין: לפניו עמד גבר צנום, גבוה,
בעל שפם שחור מהודר, הגיש לו זר גלדיולות
אדומות, ביקש שיאשר וירשום ביומנו
כי הזר ראוי להגשה לאשתו. לא, לא היתד,
זאת הלצה. הסביר בעל הזר בקצרה :
״הכיתי את אשתי. השופט ציוה עלי להגיש
לד, זד פרחים פעם לחודש משך שלושה
חדשים, החל מהיום.״ הוא שב והושיט
את הזר.
היו זמנים בהם קטפו ניצה ויצחק פרחים
ללא צו של בית־המשפט ! היה זה מזמן,
לפני שלוש שנים. אז שירתה ניצה בחיל־הים,
בו שירת גם יצחק. הם נפגשו עוד
לפני כן, שעה שהגיעה ניצה מפולין, עבדה
במלון ציון הטבריאני. יצחק עבד בקולנוע
אביב, מול מלון ציון.
בעיני ניצה מצא חן השפם השחור של
יצחק, ובעיניו — העינים התכולות של
ניצה וחיוכה הלבבי. הם התחתנו עוד בצבא,
השתקעו בעיר מולדתו של יצחק, טבריה.
יצחק התגייס למשטרה, אולם עזב אותה
לאחר תקופה קצרה, ניסה למצוא משרה
מכניסה יותר — לא הצליח. ניצה בילתה
את ימיה בחדר קטן, אשר קיבל הזוג מן
הרכוש הנטוש, בשכונת־ההר, פסיעות מספר
מקברו של רבי עקיבא, טיפלה בבתה הקטנה,
אביבה, מאוחר יותר גם בבנה הצעיר,
אברהם.

אה את בעלה, אחמד, בכל ליבה. הוא היה
בן־דודה, והוריה אילצוה להינשא לו, שבועיים
לפני כן, אף על פי שהיא אהבה צעיר
אחר מבני הכפר. עתה, למראה השמחה
הסוערת, התעוררו בכוכב הירהורים נוגים
על חופש־האהבה וזכות בחירת־הבעל. ההרהורים
הגיעו לשיאם בהחלטה נמרצת: להיפטר
מן הבעל השנוא — בכל מחיר.
ההזדמנות לביצוע ההחלטה הגורלית לא
איחרה לבוא. כעבור שעה קלה קם אחמד
ממקומו, אמר כי הוא הולך לישון, היות ועליו
להשכים קום למחרת בבוקר. כוכב שהתה
בחגיגה שעה נוספת, אחר קמה וחמקה
באפילת הלילה לעבר ביתם המשותף, לקחה
חבל עבה, שהיה מוסל בחצר, נכנסה פנימה.
אחמד הישן לא הספיק אפילו לקרוא לעזרה.
כוכב הידקה את החבל על צווארו בכל
כוחותיה, התבוננה בשלווה בפרפוריו האחרונים
ובלשונו המשורבבת. כאשר חדל
אחמד לפרפר, לקחה כוכב פרימוס, שעמד בקרבת
מקום, שפכה את הנפט על המיסה,
הדליקה גפרור.
״מי את עושה? רוצחת !״ היה זה קולו
של חסן ספייה, אביו של אחמד. הפחד סימר
את כוכב אל מקומה. היא ראתה את האב
פורץ לחדר, כשבידו מכוש כבד, הספיקה
לפלוט זעקה חלושה, בטרם ננעץ חוד ה־מכוש
בגולגלתה. אחיו הצעיר של אחמד,
שחזר מן החגיגה כעבור שעה קלה, מצא
רק שתי גתיות מוטלות בתוך שלולית־דם,
על גבי מיסה חרוכה.

מפויסת ניצה מרלל וכת
השופט אמר :״פרחים ו״
להביא זר פרחים לניצה פעם לחודש משך
שלושה חדשים. היומנאי של תחנת־המשטרה
חייב לאשר בכל פעם אם הזר ראוי להגשה.״
השבוע מצא יצחק עבודה באחד מבתי־החרושת
של טבריה. ניצה עבדה כרגיל,
בחדרה ועל השולחן, בכד־פרחים צנוע, עמדו
הגלדיולות האדומות. לא היה זה השי היחידי
של יצחק. ניצה הוציאה מארון הבגדים
קופסה קטנה, קשורה בסרט כחול, ובה בקבוק
מי־קולון פרחי־כרמל, הבושם האהוב
ביותר עליה. בעיניה נצנץ חיוך.

פ ש עי ם
סדקבכב לי
התופים רעמו. החלילים השמיעו את קולם
החד. עשרות רגליים העלו ענני־אבק במחול
הדבקה. שמחת חגיגת־החתונה, שנערכה בכפר
יסיף הדרוזי היתד, בשיאה. רק שני
אורחים צעירים, כוכב ואחמד ספייה, ישבו
מן הצד, דמומים וקודרים.
כוכב, שחומת הפנים וחומח־העיניים, שנ
ליהודים
ודתה
אורה ושמחה...
הנשפיה שלד תצליח ביותר, אם
תכין בעוד מועד ״שרי קורדיאל
(וישניאק פלום קורדיאל״,
קוניאק ״סוברייך דין ״ישן
נושן״ — מהמשקאות הידועים
לתהילה מיקבי ש. פרידמן ובניו
(כרמל אוריגינל) ,פתח־תקוה.
האמצעי המושלם
למצב רוח מרומם.

היא שכחה
את הבקבוק בבית...
למי מאתנו זה עוד לא קרה ז — אם זד,
היה בקבוק לחמר ניקוי אין זה אסון, כי
האשד, המודרנית לא תשא עוד בקבוקים
כבדים של חמרי נקדי. כיום קונים ״ני־קי״
,מקלון הפלא המוצק, בבית שמים
אותו בצנצנת מלאת מים, כעבור זמן
מה מצהיבה התמיסה ויש לך חמר נקיי
נוזלי מרוכז ביותר להדחת כלים, נקוי
דלתות, חלונות ורצפות .״ניקי״ כשר,
חסכוני, המחיר 225 פר׳ .תוצרת ״נקה״,
המפיצים היחידים אקא.
שמרו על עטיפות ״ניקי״ ! הן בעלות
ערן !

הו דעהח שו ב ה
שלח אלינו תמונה בגודל גלוייה או קטנה
יותר ונחזירנד, לך תוך 15 יום צבועה
בצורה אמנותית בצבעים טבעיים במחיר
העממי של 500 פר׳.
את התמונות והסכום בצירוף מעטפה
ובול לשם החזרת התמונה יש לשלוח
לת. ד ,1947 .תל־אביב.

כל עקרת
בית מ ע די פ ה

נישאו. מנואלה (מנה) יבזרוב ,27 ,מוזי־אולוגית
(מומחה למינהל בתי נכאת) חניכת
פאריס וקצינת ח״ן לשעבר וקליוו פולר,
סגן הקונסול האמריקאי בתל־אביב, בטקס
נישואין אזרחי בניקוסיה, קפריסין. מנה,
בתם של אלכסנדר (כיבוש השמטה) עזר,
מנהל בנייני האומה ויועץ הממשלה לתיירות,
ורבקה וולקנשטיין, לשעבר אחות ראשית
של הדסה, תל־אביב ומפקחת על האחיות מסעם
משרד הבריאות, נאלצה לחכות שנה לנישואיה,
עד שאושרו, כחוק שירות החוץ
האמריקאי, על־ידי הסטייט דפרמנס.
נחוג. יום הולדתו השמונים של מרדכי
גולינקין, מארגן האופירה הראשונה בארץ
ומנצח כל האופירות שלאחריה (כולל האו־פירה
הישראלית של אדים דה־פילים) .גוליג־קין,
בן חוואי יהודי באוקראינה, החל בקריירה
המוסיקאית שלו בגיל עשר כמשורר
(מקהלן) בבית־הכנסת, התחנך בקונסרבטוריה
הורשאית למוסיקה, ניצח בראשית המאה על
תזמורות אופירה בכמעט כל ערי רוסיה החשובות,
מאסטרחן עד סיפליס, מחרקוב עד
אירקוצק. אחר המהפכה ערך בלנינגרד קונצרט,
בהשתתפות הזמר פיאודור איוונוביץ
שלייאפין, שהכנסותיו הוקדשו ליסוד אופירה
ארצישראלית. החלטה זאת הוגשמה
רק ב־ 1923 כאשר גולינקין עלה ארצה, ארגן
את האופירה הראשונה בארץ (הצגת הבכורה:
לה טראווייטה של וורדי).
* דת צעירדרביחס שנוצרה בסוף המאה
ה־ 19 על-ידי האציל הפרסי בהאוללה, מזהה
את אלוהים עם הטבע, מהווה מזיגת מושלמת
של עיקרי הדתות הקיימות.

ספורט
איגרוף
קו ק בי סשלא נולדו

דווה-גלוס

א לו ףהלקה לן ג פו דנ ״ ם

ב ארצו ת זזגרית

ממאד

המפיצים היחידים :
חברת נורית בע״גו

רבבות

דנרה־נלוס • הלמה

רצפודנ ״ םשל נש• אמריקה

מלניק פרופגנדה

חלב תנובה-יסוד התחנה

בשבוע שעבר הידהד ברחבי הזירהטרון ה־רמת־גני
צליל חדש: שאונם של תופי ליונל
המפטון (העולם הזה )903 הוחלף במשק
כפפות עור כבדות, שנחתו על פנים מיוזעות
וגופות חשופים. היתד, זו אחת מתופעות
הלוואי ההכרחיות של תחרות האיגרוף
שאורגנה על־ידי התאחדות האיגרוף הישראלית,
תחת השם המצלצל ״תחרות־הכוכבים״.
השם המצלצל והפירסומת המוקדמת, נוסח
ארצות־הברית, פעלו את פעולתם. חובבי
האיגרוף מילאו את האולם הגדול עד אפם
מקום. אולם במהרה הפכה הצפיה הנלהבת
לאכזבה קשה: מרבית משתתפי התחרות היו
ראויים, לכל היותר, לתואר של כוכבים אשר
טרם נולדו. הכוכבים הממשיים היחידים היו
כנראה, אלה, שהתעופפו לנגד עיניהם של
סופגי המהלומות.
דם ב מיי ם מבין 12 הקרבות שנערכו
באותו ערב היו ראויים לציון רק שניים.
האחד היה הקרב בין חיים וייספיש (מכבי
חיפה) וסימן טוב כהן (הפועל) במשקל חצי־בינוני.
וייספיש, החייכני, בעל ההליכות ה־ג׳נסלמניות
היה ידוע כאיש־אגרוף, אשר
אין לעמוד בפניו. רק הטכניקה הנאה והמזל
הטוב של סימן סוב איפשרו לו להחזיק
מעמד משך שלושה סיבובים. המנצח: כמובן,
וייספיש.
הקרב השני, לו ציפו כולם בקוצר רוח,
היה התמודדות פרקש (מכבי) ומקלר (הפועל)
במשקל בינוני. לאמיתו של דבר היה זה
מאבק של זריזות נגד כוח: פרקש אדיר־המהלומות
חיפש נקודת״תורפה במערכת ההגנה
של יריבו, כדי לסיים את הקרב בנוק-
אאוט, כפי שעשה בתחרויות קודמות. מקלר
הגמיש חמק מפניו כצל. בסופו של דבר
גברה הזריזות: מקלר ניצח בעדיפות נקודות.
שאר
הקרבות היו גדושים דם, אך ריקים
מכל עניין. כאשר קרב מצעד ה״כוכבים״ ל־קיצו
כבר פיהקו רבים מן הצופים במלוא
פה. העיר אחד מחובשי מגן־דוד־אדוס, שנכחו
במקום :״חבל שכל הדם הזה נשפך לריק.
מוטב שהם היו תורמים אותו לבנק
הדם.״

כדו רגל
מי מו ל * דג לי

סוליו תועק בי םמד עיי ם
נו חי ם יו תרלרגליך
חז קי םפי 3מעור

ש רו תהספדיסנשל 0511171 הוג
את ספרו החדש של

נצא׳ ש לקוראיו

אבא קובנר

הצ ומ ת
על מלחמת חטיבת גבעתי כדרום, כפי שראה אותה הס״פר הלוחם. בספר
המלווה את לוחמי החטיבה כנתיב הדמים יכירו משוחררי החטיכה את עצמם
ואת חבריהם, את הקרבות האכזריים, את רגעי הזוועה וגילויי הכבודה.
הודות להסדר מיוחד שנעשה עם הוצאת־פועלים, המוציאה את הספר לאור,
יכול שרות הספרים להציע את הספר לקוראיו כמחיר המוזל של
3 . 3 5 0במקום
ת לו ש
לרכישת הספר ״הצומת״ מאת אבא קובנר
במחיר המוזל של 3.350ל״י, על־ידי
שרות הספרים של ״העולם הזה״.

4 .6 0 0

הקוראים החפצים לרכוש את הספר במחיר המוזל יכולים לעשות זאת
במשרדי ״העולם הזה״ ,רחוב גליקסון ,8תל־אביב, בין השעות —11.00
14,00 ובין השעות 18.00—16.00 כל יום. אפשר גם להזמין את הספר
בדואר. במקרה זה יש לצרף דמי משלוח בסך 300 פרוטה למחיר
הספר. בשני המקרים, יש לצרף את התלוש המופיע במודעה זו.

השבוע הופתעו תושבי שכונת עזרא ך,־
תל־אביבית למראה עשרות מכוניות של חברת
מקורות ואוטובוסים של אגד, שזרמו
בטימטות הצתת של שכונתם. קרוב לוזדאי
שהם קיוד כי המדינה החליטה לדאוג להם,
להסדיר את בעיות המים והתחבורה. אולם
כל התקודת נמוגו תוך דקות מספר: התברר
כי שתי החברות באו למקום כדי להתמודד
בכדורגל, לא לעסוק במפעלים קונסטרוקטיביים.
היה
זה אחד המשחקים המשעשעים ביותר
של השבוע. רמת שתי הקבוצות היתד׳ גבוהה
למדי עקב נוכחותם של כדורגלנים בעלי
שם ארצי: אגד גייסה את חבריה יהושע גל־זר,
חיים בוו ויונה פוקס, בה בשעה שמקורות
העלתה על המגרש את הכדורגלן המצטיין
אשר בלוט.
אולם החלק המשעשע ביותר כלל דווקא
את חילופי הקריאות של קהל הצופים, שהיה
מורכב מעובדי שתי החברות. שאג אחד מאנשי
אגד :״שייע הכנס למהלך רביעי וסוס
1״ עודד אחד ממימאי מקורות :״ציץ,
רוץ יותר מהר, אינך מניח כאן צינור של
שלושים ושישה צול!״
בסופו של דבר גברו הגלגלים על המים.
אשד ניצחה בתוצאות של .2 : 0מיד לאחר
מכן פרצו אל המגרש עשרות מילדי השכונה,
הקיפו את אלילם הנערץ, יהושע (שייע)
גלזר. העיר אחד מחברי אגו בהתבוננו בהם.
״אצלנו מהססים לקבל אותו כחבר שוזר, זכויות,
ואילו כאן הוא פופולארי יותר מנשיא
המדינה״.

במס לו ל
משההה שנ ה
• בחג הפורים ייערך משחק־השנה בין
כתבי־הספורט של העתונות הישראלית לבין
נבחרת כסית בכדורגל. אנשי כסית כבר הודיעו
כי רשימת שחקניהם כוללת את טובי
אמני הבמה הישראלית, בצירוף אפרים גוזמן,
מזכיר התאחדות הסוחרים.

אנשים
הקר בן הרא שון
חובבי הג׳ז הישראליים יכלו לרשום השבוע
שיא חדש: הכנסותיו של קוסם התופים,
לייאונל המפטץ, בעת שהותו בארץ,
הגיעו ליותר ממאה אלף לירות, הסכום הגדול
ביותר בו זכה אמן־אורח בארץ עד כה.
בסכומים לא קטנים עסק מזכיר מפא״י,
ח״כ יונה כסה. השבוע הוא העביר את
מרכז מפלגתו לבניין 90 חדרים חדש, תמו
רתו שילם 400 אלף לירות.
בבניין חדש, ולא רק שר חדש, זכה
משרד הבטחון.

ספרים

גילו את מקורות עושרו של הרב יליד בגדאד:
עסקי יבוא בדים, תה וקפה.
אותה שעה הגה אחד משבעת ילדי הראשון
לציון, מאיר כנייהו, מזכירו המדעי של
נשיא המדינה, רעיון מצויין: כשנולד לזוג
יוצאי אפגניסטן, מעריצי הנשיא, בן בכור,
אחר שנות עקרות רבות׳ והם ביקשו לקוראו
על שם הנשיא, הציע להם בנייהו את השם
הנכון — עופר, שהוא בנו של צבי.
לשם כבוד אחר זכה חוסיין הצעיר (,)20

אך לא זכה להשתכנות שר הבטחון החדש,
דויד כן־גוריון, שביכר לעבור לצריף
העץ הישן שלו בקרייה.
שעה שנטש כי. ג׳י. את צריפו בשדר-,
בוקר׳ השאיר מאחוריו לא רק את מקל הרועים
אלא גם את מתנת הפריד.־ ,של חברי
שדה־בוקר: טלה, לו לא נמצא מקום בביתו
התל־אביבי של בן־גוריון.
כ״קרבן הראשון של משטר בי. ג׳י. המחודש״
הוגדר יצחק כרז, צלם העתונות
הזריז, שירד ברגע היוודע מינויו של בן־
גוריון לשדה־בוקר, זכה בכמה צילומים בלעדיים.
בדרך חזרה לתל־אביב התהפך ברז
עם ג׳יפו הירוק החדש, הובל לבית־החולים,
לא שכת לשגר את סרטיו לתל־אביב, כדי
שתמונותיהם יופיעו למחרת היום בכל
היומונים.

השח קן הרא שון
שעה שנחתם החוזה העיראקי־תורכי הלא-
מעודד־לישראל בסוף השבוע שעבר (ראה
במדינה) עסק ציר תורכיה בישראל פפקא־טי
איפטיניילי, בעיסוק סוף השבוע
הרגיל שלו: קריאה בספרי אומנות וטיפול
באוסף התמונות היקר שלו.
עיסוקי סוף שבוע של שגרירי ארבעה הגדולים:
האמריקאי אדוורד .3לוסון
מרבה לקרוא, במיוחד, ספרי היסטוריה ;
הרוסי אלכסנדר נ״ אברמוב, חובב
המוסיקה, מאזין לאוסף תקליטיו הגדול 1
הבריטי, פיר ג׳ץ ניקולס, הנחשב לשחקן
הברידג׳ המעולה ביותר בשירות החוץ הבריטי׳
יושב לשולחן הקלפים והצרפתי,
פייר אוז׳ן ז׳ילכר דובר העברית, מסייר
בנגב או בגליל, כשהוא עוסק בעיסוקו החביב
ביותר׳ מלבד לשונות זרות: צייד.
עיסוק אחר מקובל על הממונה על צירות
פינלנד, תושב רמת־גן טויכו קאלא: בכל
שעה פנוייה הוא מתמסר לטיפול בפרדם שליד
חווילתו.
בנושא שונה התעניין שגריר קנדה בארץ,
טרנס מק־דרמוט, שמקום מושבו הקבוע
הוא באתונה: כשביקר בחוות גדנ״ע
חקר את הנערות על נשים מפורסמות ב־תנ״ך
ועל האשה המפורסמת ביותר בארץ
(תשובת הנערות: שרת העבודה גולדה

אלוף חיים לסקז־כ,
לשעבר קצין קרבי בצבא הבריטי, מפקד
חיל האויר, כיום סטודנט באוכמפורד.

מאירם ץ<.
דיפלומט אחר בחדשות היה ראוכן שי

ח׳ ציר ישראל בוושינגטון, לשעבר האיש
מאחורי הקלעים במשרד החוץ. השבוע
התפשר נציגו בבית־משפט תל־אביבי, נאות
לקבל מחברת ביטוח 2200 לירות במקום
15 אלף הלירות אותן תבע שילוח כפיצוי
על הנזק שנגרם לו בתאונת דרכים לפני
שלוש שנים, בה איבד 16 משניו, אותן נאלץ
להחליף בשיניים תותבות.
יותר זול, אם כי יקר למדי, היה המחיר
ששילמו יהודי מארוקו לחבר הפועל המזרחי,
ח״כ מיכאל חזני, תמורת סיגריותיו
הישראליות, בעת ביקורו שם: חמש לירות
לסיגריה, לטובת הקרנות. סיכם חזני רשמיו
על יהודי מארוקו, שביקשו לנשק את דרכונו
הישראלי :״אין עוד יהדות בעולם כמו
המארוקאים 1״
לסיכום אחר הגיע השבוע משה קול
הפרוגרסיבי, חבר הנהלת הסוכנות (המחלקה
לעליית ילדים ונוער) :במסיבה ליום הולדתה
ה־ 21 של עליית הנוער, גילה שמאז הגיעה
שיירת הילדים הראשונה מגרמניה לעין־חרוד,
בשנת , 1934 קלטה עליית הנוער 69 אלף
ילדים.

פילדמרשל הארולד אלכסנדר,
רוזן טונים, לשעבר מפקד כוחות הברית
בחזית איטליה, אשר תחת פקודתו
לחמה בין השאר, הבריגדה היהודית.

מלך הירדן, בעת ביקור במצרים. רודן מצ
רים,
סגן־אלוף גמאל עכר אל-נאצר,
העניק לחוסיין, בוגר בית־הספר הבריטי
לקצינים בדרגת סגן־משנה, תואר של מרשל
כבוד של הצבא המצרי.
ראש ממשלה שמי אחר, היהודי אדגר
פור, שהגיע השבוע לשלטון בצרפת, ידוע
בשתי נטיות אישיות: חיבה ללשונות, בעיקר
סלאביות, וכתיבת סיפורי-מתח בלשיים.

הרב הרא שון

בסול־ ,השבוע

מקורבי הראשון לציון החדש, הרב הראשי
הספרדי, הרב יצחק־נסים רחמיס
בן ה־ ,60 שכמעט ולא נבחר לרבנות בגלל
שלא עשה אותה מעולם קרדום לחפור בה,

סיר ווינסטון צ׳רצ׳יל, במסיבה לכבוד
האו״ם, בלונדון :״האו״ם לא נוצר כדי
להביא אותנו לגן־העדן, אלא כדי להציל
אותנו מן הגיהינום 1״

ב ל • תבלולעל העין
צ׳ודובו, נובגורוד, זיצובו, ,תוטילוב אינן
רק תחנות־דואר בין פטרבורג למוסקבה. הן
גם משמשות תחנות לרוחו של אלכסנדר ני־קולאייביטש
ראדישצ׳ב ולניתוח מוראי המשטר
של ריסיה מלפני מאתיים שנה. שעד,
שהאציל ראדישצ׳ב עובר בעגלת־עץ חסרת־קפיצים
את 23 תחנות הדואר בעלות השמות
הססגוניים, המחברות את פטרבורג למוסקבה,
הוא מגלה כי לו ״תבלולים על שתי העיניים״
,שהסתירו ממנו, עד כה, את סבל המוני
העם.
בנסיעה ספרותית זו השתמש מנהל בית־המכס
בפטרבורג, ראדישצ׳ב, כדי להערים
על הצנזור של ייאקטרינה השנייה, שר המשטרה
רילייב. הצנזור, אדם נבער מדעת
ובהול, היה דן על־פי־רוב על תוכן הספר
לפי שמו בלבד, בדק בדרך זאת גם את כתב-
היד של מסע מפטרכורג למוסקבה
ומצאו כשר לדפוס.
השם התמים לא הצליח לחפות לאורך
ימים על התוכן המסוכן, שמתח ביקורת קטלנית
על המשטר, והמחבר נידון למודת
(״בכוח התקנה הצבאית, סעיף ,20 להתיז
את הראש המלכה חוננה, בכל זאת,
את האציל־המטיף־למרד, הסתפקה בעונש הצלפה
פומבית במגלב, לאחריה נאסר ראדיש־צ׳ב
בנחושתיים והוגלה, למשך עשר שנים,
לעבודת פרך בסוהר אילימסק, סיביריה.
דעה, רעל וספר. עשר השנים לא שברו
את רוחו של ראדישצ׳ב וכששב לפטרבורג
למשרת מנסח בוועדה לחיבור חוקים, לא
מנע עצמו מלהביע את דעותיו המהפכניות
עד שנשיא הוועדה נאלץ להתרות בו ״שוב
אתה מתחיל לדבר דברים ריקים ...כנראה
לא די לך בסיביריה אחת״.
ראדישצ׳ב הבין את הרמז, חזר אותו יום
לביתו עם החלטה אותה ביצע מייד: הוא
שתה כוס רעל ומת, כשהוא בן .53 לא
מת: ספרו, שהועתק בחשאי, והושכר לקריאה,
במחיר 25 רובלים לשעת קריאה
אחת, נוהג שעבר מן העולם רק בשנת , 1905
103 שנים אחר התאבדותו של ראדישצ׳ב,
כאשר הותר פרסום הספר. מאז יצא במהדורות
אין־ספור. האחרונה בהן, הוצאה החודש
בעברית המצויינה של המשפטן והבלשן
בעל זקן התיש, ד״ר שמואל אייזג־שטדט,
שגם צרף אליה מאות הסברים ענייניים.
סוכר,
קפה ומרכבה. באותם ימים
של סוף המאה ה־ 18 היתד, קבועה בין נשי
הסוחרים הרוסיים האופנה להשחיר את השיניים
לשם יופי, העיתונים יצאו פעמיים
בשבוע והכילו בעיקר, מודעות על מכירת
איכרים־צמיתים והעם הרוסי דוכא ללא־רחם.
אך ראדישצ׳ב חסר התבלולים, החושף את
נגעי המשטר הצאריסטי בספרו אינו מבקר
חברתי בלבד. מעל לכל הוא גם סופר, היודע
לאכלס את ספרו טיפוסים של אותם ימים.
אחדים מהם :
• בן האצילים הצעיר — .הוא למד להתלבש
צחצחות, לשחק בקלפים ...לשוחח על
הכל מבלי לחשוב מאומה, לשקר בדברי
הבל למטרוניתות״.
• בת הכפר החמודה — ״הצוואר חשוף,
הרגליים יחפות, הזרועות גלויות ...המבטים
מלאי גיל ...השיניים לבנות משנהב״:
• הסוחר מנובגורוד — בעל ״זקן לבן
באורך של שמונה ווושיק (כ־ 35ס״מ) מן
השפה התחתונה, חוטם כטריז, עיניים נפילות,
עפעפים כזפת״.
חוק, פריץ ומגיסה. ראדישצ׳ב לא הסתפק
בתיאורים ספרותיים, שליוו את חשיפת
נגעי המשטר. ספרו גם גדוש ניתוחים
היסטוריים, כתולדות הצנזורה, משרפת הספרים
הראשונה ברומא העתיקה עד לחוק
הצנזורה הראשון, שניתן ב־ 1486 במאיינץ
הגרמנית.
מלבד תיאורים ספרותיים, ניתוחים היסטוריים
והבעות־גנאי למשטר משובץ המסע
גם באמרות כנף חוכמניות :
• התירא, פריץ קשית־לב, על מצחו של
כל אחד מאיכריך חרות פסק־דינך !
• אוי, חוקים! חכמתכם היא לפעמים
רק בסגנונכם !
• החיקוי הוא המגיפה האמיתית. מה שאדם
רואה, כך הוא עושה.

כדי להוכיח לכם שאינני כל כך
רעה כפי שאני נשמעת, הוחלט כי
לובשי מדים ישלמו רק 250 פר׳ בבולים
במקום .500 זאת עליהם לעשות
בכל מקרה של פנייה, בעד
פרסום מודעה ואם כדי •להעביר מכתבים
לפי מודעות.
ואנא, חדלו להאשים אותי, עוד
מעט ארגיש את עצמי כשיילוק.

אלף תכונות ונערה
( ) 907/454 הו א ב? . 28 בעל הו סעה
נאה וגברית. לדבריו. קו מ תו והש בי תו
הז נבוהו ת, בעל כ ש רונו ת מפו תחי ם י־מנת־
שכל נבוהה. הכל יש בו, א פי לו
ד מיון והעזה. כליל של מו ת זה רוצה ל התוודע
בכ תב אל צברית נ אה ו מו שכת
(רצוי ב לונדי ת, א מר ה אי ש) ,חבובה ושובבה
בחברה. פקחית ובעלת הניון בריא.
רי אלי סטי ת וחפרת מנ טי מנ טי ם מזוייפי ם
שיהיה לה גם קו ר טוב של כ ש רון כלש ה,
כל ה תכונו תהמ רובו ת הללו (אצל
בחורה אחת) נדר שו ת כדי ש תדע להע־ריך
אתת כונו תיו שלו. ו בכן, מי בכן
מכל ע מי, יהי א לו היו ע מה...

מוטב שיהיה סויגגר
צעירונת בת ) 907/455 ( 17,5הלו מדה
בקורם לאחיו ת בירו שלי ם איננ ה יוד־דעת
בדיוק מ ה על הבחור להיו ת כדי
שיהיה ראוי לכ תוב אליה. תחילה הי א
אומר ת שהי תה רוצה שי הי ה זה ירו של מי.
חובש או מו רה, לב סו ף הי א מו סי פ ה
שבעצם לא ח שוב מה ובלבד שיהיה
נ׳נ טל מן וחובב ״ מו סי קהס לוני ת״( ,זהו
מונ ה חד ש. אינכ ם סבורים כךז< שחקני
קולנוע .״ו מו ט ב שי היה סויננ ר״ ,מ סיי מ ת
היא.

כהתיעצות משותפת, נושא
חייל צעיר )907/456 ( ,מו כן להתפנו ת
מ עי סו קו הרב (את מרבית ז מנו ה פנו׳
הו א מקדי ש ללמודים) כדי להתכתב עם
נערה ב ת , 17-18מ ש כי ל ה ויפה. את
הנו שאי ם להתכתבות הו א מ צי ע לבחור
בה תיעצו ת מ שו תפ ת.

רק על הנייר, אולם...
( ) 907/457 הי א תלמידת ני מנ סי ה בת
16.5הרוצה להתכתב עם בחור הבונר
מ מנ ה בשנתיים לערך, בוגר גי מנ סיה אף
הו א. התנאי היחיד ש הי אמע מי ד ה להתכתבות.
הו א שעליה להיו ת עליזה ומעני־נת.
הי א כו תב ת ש הי א בהחלט מסתפקת
בה תכ תבות בלבד. אולם על כל צרה ש לא
תבו א אם בכל זאתי תו ד עו זד, לזו
לא רק דרך הנייר. עליו להיו ת נבוה כדי
לשאת ״ מ ט ען עצו ם של מרץ ויז מ ה.״

לא, לא, כן
המכתב הקצר ביותר של ה שבוע הו א
בלי ספק זה של ( )907/458ה כו תב על
ע צ מו ש הו א בן 24 לא גבוה, לא שם!
לא נח מד ולא כהה, כן מ עונין להתכתב
עם נערה עד ניל . 22

יבוא יום...
״כ שהייתי ב צבא, הייתי רגיל לצחוק
על ה מדור שלך״ .כו ת ב לי 907/459
״החברה היו או מרי ם: ע כ שיו אתה צו חק,
אבל י בו א יום ואתה בעצ מך תכתוב
לה. כעת כשה שתחררתי אני רו אה שזה
נכון ו אני כו ת ב לך.״ הו א איננו מו כן
למסור פרטי ם רבים על ע צ מו, פר ט ל ציון
נילו 21 על הנערה להיו ת כבת
. 19— 17 לחבב קו לנו ע, תיא ט רון ונ שפי ם.
רצוי תל־אביבית.

כללי
( ) 907/460 בן ה־ 24 עו מ ד
לקבל את תעודת הבנרות
מ שה תפנה ק מע א מ לי מו דיו.
כתב עם נערה יפה ו מ שכילה
מ סביבו ת תל־אביב. נו ש אי
״כלליים״.

בי מי ם אלה,
שלו. עתה,
ר צונו להתבגיל
20־. 18
הה תכתבות !

הגבר לא מבין זאת
ר חל — :מ עביד ך בן ה־ 50 מחזר אחריך,
ניסי ת הכל כדי להרחיקו הו א איננו
רוצה להבין. ובכו, חביבתי, אל תביני
א ת דבר מכל מהש הו א מר אה כלפיך.
הו א כבר יבין. המחזר העיק ש ביותר
איננו יכול ל ע שו ת דבר מול נערה חר־יל
שת, עיור ת ובלתי נ תפסת (מרחק מיני מ ל
י: שני מטר).
שמוליק — :מ ה רצונך, חלומה של
כמעט כל נערה הו א להנ שאבשמלה.
ארוכה ולבנה, ולהז מין ה מון אורחים ש־יהיו
עדים לא שרה. אתה מרגי ש אחרת,
אולם אל תאכזב * ,ו תה, אל תקלקל לה
אתה ציפיה וההתמ שו ת. בעיקר כ ש שני־כם.
יכולי ם להר שות לעצ מכ ם זאת

על כל הפוגים אלי ככל
עניין שהוא, לצרף 500 פרוטה
בבולים.

שו שנה: נתיב שנ פסק
הגשימה חלום אחר משלה, חצתה את מדבר
יהודה מירושלים לעין־גדי. שיחה טלפוניה
עם דגניה גילתה כי גם עודד נעלם. מיד
הודיעו שני הקיבוצים את הדבר למשטרה
ולצה״ל — והחיפושים החלו.
״מעולם לא הרגשתי יחם בה חזק של
אחווה,״ אמר י. שהם ׳מזכיר הקיבוץ ,״כולם,
החל בקציני הצבא והמשטרה וכלה בעובדי
מרכזיית הטלפונים של עפולה (אשר גרמו
לנו לפני כן צרור. צרורות) ,הושיטו לני
סיוע מתמיד ומכסיימאלי.״

ש רי די ־ ס דז ר ה

בחירה העם

רוכבא ופ נ י ים .

קנ ם

פ נ:סאופניים
סוללה

דק 3.950 כולל סוללה
להשיג בכל חנויות הענף

בנק הדואר

שדרתי החסבוך

האזרח בי שר אל ש עו בדו חו ס ך-
נהוה שוב מכספו. פרי עםל1
סקדונות
כל ס כו ם אפשר להפקיד בחשבון! ומספיק שלש לירות,
במזומנים או ב בו לי ח סכון, שתוכל לפתוח חשבון חדש על
שמך.

הוצאת

בספים

בכל עת, במקום מגוריך או בנסיעותיך תוכל להשתמש
בחסכוגותיך.

כל בת• הדואר
בעיר ובכפר
לשדוחד !
הגיעו מכונות כתיבה פורנזכל ומשרדיות,
עבריות ולועזיות 13ד18״
עם טכולטור אוטומטי ושולים
2£ 7 אוטומטיים ההספקה מהטחם ן, המכירה בלירות ישראליות.

במהרה נודעו פרטים נוספים: שושנה
לקחה אתה גם רובה חצי־אוטומטי, שהיה
שייך לאחיה. כן נמצא בין חפציה תרשים
של מפה: ריבוע בקרבת עין־גדי ומצדה
מיד רוכזו כל החיפושים באיזור, שהיה
מסומן במפה.
תושבי עיך גדי סיפרו כי הם ראו את
שושנה ועודד במקום, ראו אותם עוזבים
את עין גדי בוקר אחד (בשעה ,)08.00 הולכים
דרומה, לעבר וואדי ערייג׳ה. כנראה
שהם יצאו למצדה בדרך הרגילה, או דרי
ההרים.
בראש המחפשים עמד אחיה של שושנה,
אחד מטובי הסיירים הישראליים, שהיה אלילה
הנערץ של הנערה הנעדרת. ההשערה כי שני
המטיילים ניסו להגיע מעין־גדי לירושלים
דרך מדבר יהודה הופרכה עתה משתי סיבות:
ראשית, אילו היו השניים רוצים
להגיע לירושלים, לא היו פונים דרומה,
לעבר ערייג׳ה, אלא הולכים בשביל המוביל
לוואדי גאר, אשר דרכו אפשר להגיע לירושלים.
שנית, הם היו יוצאים מעין־גדי בלילה,
לא בשעות הבוקר.
יתר על כן, כל תוכנית המסע לירושלים
נראתה פנטסטית: בה בשעה שסייר מנוסה
יכול לרדת מירושלים לעין־גדי, דרך מדבר
יהודה, בלילה אחד, ארוכה הדרך חזרה סי
כמה. אפילו סייר וותיק ומנוסה לא היה
יוצא לדרך כזאת ללא היסוסים והתיעצויות
ממושכות.
במהרה נתגלו הוכחות נוספות לכך ששיי
הנעדרים יצאו למצדה דרך ההרים: המחפשים
גילו שרידי־מדורה בחלקו העליון של
וואדי חאברה, על אחד השבילים המוליכים
לעבר מצדה. בתרשים, שנמצא בביתה של
שושנה, סומנה נקודה זו כאחד ממקומות
החנייה.

הקרבהאח רו!
שרידי המדורה וקופסות־השימורים, אשר
נמצאו בסביבה היו עקבותיהם האחרונים
של עודד ושושנה. הם עצמם לא נתגלי
בשטח. אולם החיפושים לא נפסקו ! שלטונות
המשטרה והצבא החליטו לסרוק את
השטח עד אשר יימצאו המטיילים — ווייס
או מתים.
כאשר עלו החיפושים בתוהו והתקוות
האחרונות כמעט ונגוזו, הופיע בדווי ישראלי
במשטרת באר־שבע, סיפר לקצין י־תורן
כי בדווים ירדניים התקשרו איתו,
הביעו נכונות להראות את המקום, בו נקברו
גופותיהם של עודד ושושנה . :בעי־קול
של וואדי גאר, שבעה קילומטרים מערבית
לעין־גדי, נמצא גל־אבנים. זה המקום.״
אותם בדווים ירדניים סיפרו לערבי הישראלי
כי השניים הותקפו על־ידי שודדים,
שניסו להשיג את הרובה החצי־אונוומטי של
שושנה, נפלו בקרב־גיבורים. הדבר אירע
לעת ערב, מאות מטרים ספורות בתוך ה־שטח
הירדני, בקרבת המדורה האחרונה, גין
וואדי האברה וואדי גאר.
הפרטים שנמסרו היו מתקבלים על הדעת :
רובה חצי־אוטומטי הינו נשק יקר ערך
בוואדיות של הערבה. ביחוד רב ערכו בווא־דיות
של סיאל, בהם עוברת דרך המלך
של מבריחי הסמים, הפועלים בין מצריים
וירדן. גם הסיפור על רימון־היד, שהטילה
שושנה, לאחר שאזלה התחמושת, היה
הגיוני: המחפשים ידעו כי ברשותה של
הנערה נמצא רימון.
אולם מה היו הנימוקים להסתרת הגופות
במרחק כה רב מן הגבול ז מדוע לא השאירו
הבדווים התוקפים את גופותיהם של
עודד ושושנה במקום בו התחולל הקרב
האחרון י מדוע היה עליהם לשאת את
הגוויות לת־ך ירדן? ומדוע התקשרו ד,רזצ־חים,
שהקפידו כל־כך על הסתרת הגופות,
עם הישראלים, גילו נבונות להראות את

מקום הקבר? על שאלות אלו היו יכולות
להינתן כמה וכמה תשובות הגיוניות למדי :
• וואדי גאר הינו הוואדי הקרוב ביותר
בשטח ירדני. הוא נמצא במרחק קילומטרים
בסורים ממקום המארב.
• אילו נמצאו הגופות על־ידי ישראלים,
היה כאן מקרה ברור של חדירה עמוקה לתוך
שטח ירדני, לא חצייה מקרית של הגבול,
אשר אינו ברור ביותר בחבל־ארץ זה.
• הבדווים היו מעוניינים שהגופות יתגלו
במהירות האפשרית: הם לא ציפו שהחיפושים
יהיו כה ממושכים וקפדניים. התנועה
המתמדת של ישראלים מזויינים באיזור שיתקה
את תנועת הבדווים, לא הניחה להם
לרדת אל מעיינות המים, אשר נמצאים,
ברובם, בשטח ישראלי.
וכך נמצאו הגופות והוחזרו לישראר,
שני קברים רעננים נוספו אל שוו־ות הקברים
בבית־אלפא ודגניה. עודד ווגמייסטר
נקבר בין הקברים הישנים של קבוצודמולדתו.
שושנה נטמנה בקצה שורת הקברים הצבאיים
בבית־אלפא, למרגלות הרי הגלבוע
התלולים: היא זכתה, סוף סוף, להצטרף
אל שורות הלוחמים.

החי
א ל הידרו !
במבואות־בית״ר, משק תנועת החירות,
פרצו 51 פרות מן הרפת, נעו לעבר הגבול
הירדני הסמוך, נעצרו רק לאחר שהקימו
חברי המשק מחסומי־אבנים.

או דגד 1ל
בפאסאדנה, ארצות־הברית, קיבלה אמה
קינקייד גט מבעלה, לאחר שהוכיחה לשופט
כי במשך 5שנות נשואיה שבר הבעל את
חוטמה, את ידה, ניפץ את משקפיה 150
פעם, קישט את עיניה ב־ 50 פנסים.

הי חי ד כ רגי ל
בתל־אביב, שהוצפה לאחרונה במכירות
כלליות, החליט בעל־בית־מסחר לנקוט בפרסומת
מקורית, תלה שלט גדול :״כאן אין
מכירת יובל, או מכירת חיסול, או מכירה
כללית, אנו מוכרים בכל מחיר !״

מ טען כבד
בברמרהאוון, גרמניה, נתפסו שני חיילים
שניסו להבריח לארצות־הברית מצנח־כלבים
אחד 200 ,בקבוקי־וויסקי ריקים, שני גושים
גדולים של בטון.

תו כני ת מו סי ק א לי ת
בחיפה, החליטה נציבות מס־הכנסה להנעים
את זמנם של משלמי־המסים, שכרה אקורדיו־ניסט
וזמר, שישעשעו אותם בשירי־עם, בתוכם
גם השיר יהודים רחמו רחמו.

שכרה אי מ ה
בניו־יורק דרש מיליונר ג׳ייקוב אסטור גט
מאשתו השלישית, דולורס, לאחר 41 ימי נישואין,
טען :״היא ביזבזה בתקופה זו למעלה
מ־ 500 אלף דולאר, בה בשעה ששתי
נשי הראשונות הוציאו רק 1000 דולר ליום.״

דגנ ר א לי ם
בבואנוס־איירס, ארגנטינה, סולקו שני
גנראלים מתפקידיהם, לאחר שנתגלה, בעת
מבחנים פסיכוטכניים, כי רמתם השכלית
נמוכה מזו של אדם נורמאלי.

כ ש לון קו כ ת•
בהאליפאקס, קנדה, פרץ ג׳והן רוברטס בהצלחה
קופות פלדה של שני בנקים, מצא
בתוכן רק סנט אחד ( 18 פרוסות) ,מיהר
למערכת העיתון הקרוב ביותר, הכריז :
״אני מוכן להסגיר את עצמי למשטרה, לשבת
בבית־הסו־ר עד אשר ירפה ממני המזל
הרע ! ״

טי פו למלא

בתל־אביב, שיכנעה אשה את בעלה כי היא
סובלת מעצבנות מתמדת, נשלחה על־ידו
לטיפול פסיכיאטרי, הודיעה לו השבוע כי
היא עומדת להתגרש ממנו, להינשא לפסיכיאטר
שטיפל בה.

קולנוע
ינטו־אל
עו ב דו תוב די
הסרט העובדתי (או, כפי שאחדים מבכרים
לכנותו — התעודתי) הגיע לשנתו העשרים
וחמש. בסוף תקופת האלם נעשו
באנגליה על ידי סר ג׳ון גרירסון הנסענות
הראשונים להגיש לצופה בעיות הלקוחות
מן המציאות ותוך כדי הצגה — בצורה אנד
נותית — לבארן ולהסבירן.
כמה מן הסרטים העובדתיים שהופקו מאז
נחשבים — בצדק — ליצירות קולנוע לתפארת.
כאלה הם רכבת הלילה ושירת צילון
הבריטיים, מדוע לוחמים אנו׳ האמריקאי;
גשם — תפוקה הולנדית, סרטי פלאהרטי, ואחרים.
אולם לישראל הגיעו רק בודדים מן
הסרטים האלה. הסבה: קביעת המועד של שעתיים
(ראה למסה) כאורך הצגת קולנוע מונעת
הגשת כל תוספת של סרטונים לסרטים
המרכזיים, פרט ליומן, לעתים סרט קצרצר
נוסף.
עתה בא האיגוד המקצועי של עובדי ה
ואשר
לפיה הצגת קולנוע רגילה נמשכו! שעתיים
ולא יותר.
סרטים אדם וכד בו
בודד א! לא בדד הוא, כשמו, מזמור
קינה על הבדידות. אומברטו דומניקו פירא־רי
הנו פקיד ממשלתי שיצא בדימום, נאלץ
לחיות ערירי על הגימלה הזעומה שהוא מקבל.
את רב הכסף הוא משלם לבעלת הבית
שלו, אשה כפוית טובה, המנסה, בהצלחה,
להשליכו החוצה. אומברטו אכול היאוש מנסה
להתאבד, אולם ידידו היחידי, כלבו הקטן,
מצילו ממות, מחזיר לו את רצון החיים
ואולי אף את חדוותם.
סרטם זה של צ׳יזארה זאוזטיני (שכתב)
ודה סיקר( ,שביים) הוא יחיד ובודד במינו:
ללא עלילה מקובלת, ללא: ויתור כלשהו לרצון
הקהל הרחב, הרגיל לסרטים מסוג אחר
לחלוטין. עובדה זו המיטה עליו כשלון
קופתי חרוץ. אך בל ירפו חסידי הסרטוב:
בדד אך לא בודד הוא אחד מטובי הסרטים
שהגיעו ארצה בשנים האחרונות, סרט שמן
הראוי לראורוו ולשוב לראותי.
נו גהוע צו ב. דה סיקה העסיק בסרט,
כדרכו, שחקנים לא מקצועיים. את אומברטו
משחק, בכשרון ניכר, קארלו באטיסטי, פרו״
פיסור לפי מקצועו. הוא מדגים בהצלחה רבה
את הקטנוניות, הגאווה, היאוש של האדם
הקטן, הבודד, הגלמוד והאביון. לידו מאריה
פיה קאסיליו, נערה דקת גזז, המשחקת בתפקיד
משרתת, ידידתו האחת של אומברטו.
דה סיקר, מקדיש לה מטרים רבים של סרט,
מראה אותה מבצעת את עבודותיה היומיומיות
האפורות והעצובות. כי בודד אן
לא בדד הוא סרט עצוב ונוגה. יצירת״מופת
אנושית גדולה.

ש תי ה 3כים
התרופה לרווקות היא׳ לדעת רב החובל
סנטי ג׳יימס (אלק גינס) הביגאמיה. רב החובל
מסיע את אניתו מגיברלטר הבריטית אל
עיר דמיונית)) ב(יש לשער) מארוקו הספרדית:
בנמל אחו יש לו אשד, אנגליה, עקרת
בית למופת: ,ולחלוטין לא יפה, מוד( ,סיליה
ג׳ונסון) שבצל קורתה הוא אוהב לשבת
בכורסה, לשים על רגליו נעלי בית רכות
ולעשן את מקטורונו בנחת, בעוד שבצפון אפריקה
יש לו אשה שונה לחלוטין. ניטה
(איבון דה קארלו) ,האוהבת להתהולל.
הסדר זה משביע את רצון רב החובל, אך
לא את רצון נשותיו, שבכל אחת מהן צפונות
דווקא, הומונות המציינות את רעותה.
מוד שואפת להתהולל בעוד שניטה חושקת
בבית מסודר, ורב החובל מאבד לא רק
את שתי נשותיו אלא גם (כמעט) או! ראשו.
אדם ושתי חוות. הסרט הנו המשכן
הישיר של הקומדיות האנגליות האירוניות,
שאיש אינו מתבקש להתיחם אליהן ברצינהי.
רק לצחוק למראיהן. ואכן, במאי ארתור
קימינס מצליח, למרות שבמקומות אחדים בסרט
המקצב נחלש, לנצל את הבדיחה עד
תומה.

5ו 0פדיו0
מספד הוצאו!

יוגדלו יכין סו ח רי ״ התשבץ
תשבץ 9 07
מאוזן . 1 :האיש
השלישי, או הרביעי,
במוסקבה .6 :יו״ר
וועדת הכספים .9 :
אשת חייל בימי דבורה
.10 :השם בו
ידוע מפקד הפלמ״ח:
.12 תואר שם של
חיבה .14 :.שר דל
תקציב ; .15 חברת
שיווק ממשלתית :
.17 לכל רובה .18 :
יאחי תמר ; .20 פקודה;
21 קרם ; .22
המפעל לשיפוץ מטוסים
.23 :כלי נגינה
תנ״כי .25 :
דיסקונט הוא כזד׳ :
.27 בית־חרושת ל־גפרורים
; .29 ממלכה
ערבית; .31 על
חלק גוף זה מגלה
אויב מוכה את שוקו
; .33 מצוי על
גג משופע ; .35ממה
טובו אוהליך!״
אפה שבת 38
.40 מה שרינה שחם רוקדת; .41 בו יש דברים,
על־פי־רוב ; .42 ראש עירייה ישראלית;
.44 בנו השלישי של צורר היהודים.46 :
נושא מעניין .47 :רגל תרנגולת או שולחן;
.49 מפני ש .50 הרגל ; .51 משורר השכלה
; .53 עושה את פינה למושבה .54 :יש
נגד־רכב ויש של נעל ; .55 בעל דרגה אחרת
בצה״ל.
מאונן . 1 :,ראש ממשלה שהתפוטר! .2
בירה דוברת ספרדית; .3מועצה 4אל...
ואל מטר .5 ; -קונסול ישראל בלוס־אנג׳לם;
.6יהיר .7 :גלגולו השני של העובר ; .8
מי נהר זה יובלו לנגב ; .11 לפני הגן .13 :
בעל מכולת ; .14 מפעל פריג׳ידיירים ; .16
בדחן 18 שמו הפרטי של רב־החובל הצ
עיר
שהיה בחדשות לפני ארבע שנים ; .19
מצוי בסרט־מתח .24 :עליו כותב המורה :
.26 אסון (חורז עם פרץ 28 אינו שבע
לעולם ; 30 מעצמה קולוניאלית ; .32 על
כל חותמת דואר צבאי 34 איזה.״ ,איזה...״
.36 ריקוד כזה הוא הצ׳רדש .37 :שניים
מספרי התנ״ך ; .39 עונה חקלאית ; .43 אלוף
התאגרפות לשעבר 45 ויחנו על פי החירות
בבעל 46 הכרזה ממשלתית 48 :השם
המקובל לעמק יזרעאל ; .50 כשהוא חוזר על
עצמו הוא אימת קנייה ; .52 סופר במרכזו
של פולמוס ; .53 מאתיים ותשע.

פתרון חידון־הרגליים (עמוד 20

הופיע השכוע :

הרפתק או ת אחי תם
מאת דו דשחסז

יומן ה חד שו ת
דו ס טוי בסק׳ ? ד א1

הסרטה בישראל למלא את החסר, ארגן פס־טיבאל
ראשון של סרטים עובדתיים, שנשלחו
ארצה ממדינות שונות. בין הסרטים אשר
הוצגו ויוצגו: העובדתיים האנגלים הראשונים,
קטעים מסרטו (הבלתי גמור) של סרגיי
(אלכסנדר נייבסקי) איזנשטין וזיעה מקסיקו.

• לאחר שיצאה מארילין מונרו אר! אולפן
פוקס, הוליבוד, בחורי אף, הודיעה כי תקים
חברת הפקה משלה, תופיע בתפקיד המרכזי
בהאחים קארמזוב, פרסמה הנהלת פוקס את
ההודעה הבאה :
״למאחילין מונרו חוזר, אתנו, שתוקפו
יפוג רק בשמיני באוגוסט ...1958 לכשבאה
אלינו העלמה מונרו לראשונה היונה משכורתה
125 דולאר לשבוע. עתה היא מקבלת
אלף. ו־ 500 דולאר לשבוע ומשכורת זו תועלה
לה בהדרגה ...הצענו לה חוזה חדש, לפיו
נשלם לה לא פחות ממאה אלף דולאר לסרט
...העלמה מונרו סרבה לחתום על חוזה
זה ועל כן החוזה הישן שלה שריר וקיים.
אגב׳ אין בדעת חברת פוקס להסריט עבורה
את האחים קארמאזוב לדוסטוייבסקי.״

אין מ מ רי צי ם
השבוע׳ בפעם הראשונה זה שבועות, אין
מופיע במסגרת הסרטים המומלצים על ידי
העולם הזה שמו של אורות הנרן, יצירתו
הגדולה של צ׳ארלי צ׳אפלין. הסיבה: הסרט
המוצג עתה בקולנוע אוריון, תל־אביב, קו־צץ
על ידי המציגים, מאחר שהיה ארוך
מכדי שיכנס למיטת סדום שנקבעה על ידי
התאחדות בעלי בתי הקולנוע וההסתדרות

מ ! זתזן{ 011

בודדאך לא בדד
אדם ושת יחוות

סאטירה החושפת את נגעי החכרה כארץ

בשל צרפת ובל מסח רי

אילן אפשטיין, שהזדהה השבוע ראשון, הוא מהנדס בניין
חיפאי צעיר, ששהה כחוץ־לארץ לשם השתלמות, היכול
להשוות את טיב שירות האוטובוסים שם לזה שבארץ.
לדעתו, המצב כארץ הוא כפרד, אם כי ״יש מקום לשיפורים.״
בינתיים נשאר המקום למזדהה השני פנוי רק לדקות
מעטות. כי היתה זאת ארוסתו של אפשטיין, החיילת צבייה
ויצינטובסקי, שהופיעה כעבור עשר דקות וזיהתה את
עצמה. כמו ארוסה מרבה אף היא לנסוע כ״ישיר״ ,מעריכה
במיוחד את העובדה שהאוטובוס עומד לרשותה בכל שעה
שתרצה, מאפשר לה, כתל־אביכית, לנסוע לחיפה ללא
המתנה.
אשר לרעיון המיוחד שהיה לאחד הקוראים הנוסעים
בשבוע שעבר, להזדהות בעזרת מכתב, מוכן מאליו שהפטנט
החדש הזה אינו יעיל בלל. פרסי הזדהות ישולמו רק לנוסעי
ה״ישיר״ של ״אגד״ שיבואו להזדהות, אישית, במערכת
״העולס הזה״.

השבוע המה פארק התערוכות הפריסאי
מטרקטורים ודחפורים שעסקו ביישור השטח,
הריסת אחדים מן המבנים הקיימים. מטרת
העבודות: להכשיר את הקרקע לקראת יריד־המסחר
הבינלאומי, שייפתח במקום בין ה־
22 למאי ליד ליוני .1955
יהיה זה יובל ה־ 50 של היריד הפריסאי.
הוא נערו לראשונה בשנת ,1904 על־ידי
תעשיינים צרפתיים, שנתקנאו בירידים המסחריים
הגדולים, אשר נערכו בגרמניה, הקיף
בשנתו הראשונה רק 468 חברות צרפתיות
וזרות מאז הלו המפעל והתפתח בהדרגה:
בשנת 1914 החליטה עיריית פאריס לתמוך
בירידים, לשלבם עם תוכניות שעשועים עממיות.
בשנת 1917 נערך היריד לקול רעמי
התותחים הגרמניים, שנמצאו במרחק 100
קילומטרים מבירת צרפת. בשנת 1937 כבר
הגיע מספר המשתתפים ביריד ל־ ,8000 ובשנת
1953 המריא המספר ל־ 12 אלף.
השנה — בשנת־היובל — יגדל מספר
המשתתפים עוד יותר, יגיע כנראה ל־ 14 אלף
הברות מסחריות מספר החברות הלא־צרם־
תיות, שישתתפו ביריד, יגדל אף הוא במידה
רבה: עד כה הודיעו 34 מדינות על הסכמתן
להקים ביתנים ביריד.
בין משתתפי היריד הפריסאי יהיו, זו
הפעם הראשונה גם מדינות הגוש המזרחי,
כולל ברית־המועצות עצמה, יציגו בעיקר
מוצרים חקלאיים. ברגע בו נודע לחברות
האמריקאיות על החלטת הסובייטים להופיע,
התאחדו הן, החליטו להקים ביתן לאומי
מפואר של ארצות־הברית
רהיטים, קרונות, פלאסטיקה. אחד
האגפים המענייים ביותר של היריד, אשר
ישתרע על שטח של 450 אלף מטרים מרו בעים,
יהיה אגף־הריהום. חלק מאגף זה יהיה
מיועד לקונים־סיטונאים בלבד.
ביתנים רבי עניין אחרים של היריד הפריסאי,
שיוקמו נוסף על ביתני המדינות
השונות, יהיו:
• הביתן למוצרי פלאסטיקה, בו יוצגו
השנה מודלים של בתים בנויים מחומר
פלאסטי.
• הביתן למוצרי־זכוכית, אשר אף הוא
יוקדש השנה לשימושים השונים של הזכוכית
בבניין.
• ביתן מיוחד למכשירי־ריתוו חדשים.
• ביתן השירותים הציבוריים, בו יוצגו
הפעם קרונות־מסעדה וקרונות־שינה משוכללים.
הצרפתים
לא היו היחידים, שהתכוננו הש בוע
לקראת היריד הגדול. גם ייצואנים וייבו־אנים
ישראליים פתחו בהכנות קדחתניות
לקראת אמצע חודש מאי: הם ראו ביריד
הזדמנות מצויינת להפגין את כוחה התעשייתי
של ישראל, לבוא בקשרים מסחריים
עם מדינות שונות•.

ראוווומון בלגו!

תל-אכיב,

25.2.1955

אתה, אחד מאלפי הנוסעים מדי יום בקו הישיר מתל־אביב לחיפה ומחיפה
לתל־אביב, אותו מקיים אגד בדייקנות, נוחיות ומהירות תוכל גם כן לזכות
בפרסי הזיהוי. לנוסע הראשון בתמונות שלמעלה שיבוא ויזהה עצמו במערכת
העולם הזה, תל־אביב, רחוב גליקסון ,8יוענק סרס של 15ל״י במזומן.
השני במזדהים יזכה בפרס של עשר ל״י במזומן.

מייקל דה־וונד פנטון היה ג׳נטלמן אנגלי
מושלם. אולם תהפוכות הגורל שלבשו דמות
של הפסד בקלפים, או שערוריה אחרי/
הביאו אותו אל המוסד אשר אינו מכיר
בכל כללי ג׳נטלמניות: לגיון־הזרים הצי־־
פתי. השמש האלג׳ירית חרכה את עורו
העדין של מייקל. החול, האופף את בסים
לגיון־הזרים בסידי בל־עבאם, גירה את נחיריו
הג׳נטלמניים והמשמעת החמורה מתחה את
עצביו.
בשבוע שעבר הגיעה סבלנותו של מייקל
לקיצה: הוא החליט להימלט מן הגהינום
המדברי, היה מוכן אפילו להסתכן בעונש
המוות הצפוי לכל העורק מלגיון הזרים.
הוא שלח מברקים דחופים לאחדים מידידיו
הלונדוניים, מברקים נוספים לקונסול הבריטי
באלג׳יר. הידידים והקונסול באו לעזרתו,
שלחו לו כסף, שכרו בשבילו חדר באחד
מבתי״המלון המפוארים באוראן. ברגע בו
היה הכל מוכן חמק מייקל מן המחנה.
בכלא, או במועדון־לילה? את אשר
אירע לאחר מכן אפשר לתאר כגירסה מו דרנית
של הסיפור היפאני ראשומון (העולם•
הזה ,)755 בו אומר כל צד אמת מוחלטת
משלו. שלושה ימים לאחר הבריחה פירסמו
השלטונות הצרפתיים הודעה קצרה: פנטון
נתפס באוראן, הועבר לסידי בל־עבאם, לא
יואשם בעריקה, היות והוא נעדר מן המוזנת
רק יומיים.
לעומת ההודעה הצרפתית פירסמה העיתו נות
הבריטית גירסה משלה: מייקל דה־וונק

פנטון הצליח להימלט, הגיע ללונדון מבלה
בנעימים במועדוני־לילה בריטיים. כסיוע
להודעה פירסם היומון דיילי מיתר תצלום
של פנטון בחברת שתי נערות בלונדיות,
ציין בכותרת כי הבורח צולם לפני יומיים
במועדון צ׳רצ׳יל הלונדוני. כן פירסמו עתו־נים
שונים ראיון מיוחד עם מייקל אלכסנדר,
אחיינו של המרשאל הבריטי אלכסנדר, שטען
כי הוא הוא שעזר לפנטון להימלט.
בראשית השבוע הפכה הפרשה מסתורית
יותר ויותר. הבריטים עמדו על דעתם :״פג־טון
נמצא בלונדון הצרפתים הכחישו :
״התמונות צולמו לפני שנים מספר, בטרם
התנדב פנטון ללגיון. פנטון עצמו שתק.

ספרד
בעק בו ת בר ע ה
החודש היה איזור סיירה־גואדאראמה, המרוחק
50 קילומטר ממאדריד, מוקף שרשרת
סמיכה של אנשי המשמר האזרחים, לבושי
מעילי־העור השחורים. לא היה זה ׳מפעל
אטומי ספרדי, שנשמר בקפדנות. לא היד.
זה גם מחנה ריכוז חשאי לאויבי משטר־פראנקו.
מאות הפועלים, שניצבו מאחורי
שרשרת השומרים החמושים, היו עסוקים
במלאכה בלתי־רגילה: חציבת קבר־ענק
תת־קרקעי, בו ינוחו, בבוא העת עצמותיו
של הגנראליסימו פראנקו.
הקבר נחצב מתחת לגבעה תלולה, אשר
על פסגתה ניצב צלב, שגובהו 156 מטרים.
כאשר יואר הצלב באורות־ניאון אדומים.
ייראה בכל חמשת המחוזות הסמוכים. עד
כה נחצבו 200 אלף מטרים מעוקבים של
גראנים, כדי לפנות מקום לכנסיה התת־קרקעית.
כיפת הכנסייה תהיה השניה בגודלה
בעולם • :קוטרה יהיה 38 מטר וגובהה
40 מטר.
פחד מפני בדידות. מסביב לכיפה
הענקית ישתרעו ארבע סידרות של כוכים,
שיכילו את עצמותיהם של 150 אלף איש :
חללי הפשיסטים במלחמת האזרחים, בני
בית־המלכות הבורבוני, בני משפחתו של
פראנקו. אמר עתונאי צרפתי, שביקר במקום :
*הגנראליסימו מפחד מפני הבדידות.״
המבנים אשר על פני הקרקע עתידים להיות
מפוארים לא פחות מאלה שמתחתיה. בפתח
הקבר יוקם שער של ברונזה, אשר משקלו
יעלה על 11 טון. בקרבת מקום ייבנה מנזר
מפואר, אשר יושביו יפקחו על הקבר. מסדר
הנזירים אשר ישוכן במנזר טרם נקבע. אולם
ראשי הדת הקתולית בספרד היו מרוצים.
מרוצים פחות היו פקידי משרד־האוצר
הספרדי: שאיפת הפאר של פראנקו, אשר
החליט ללכת בעקבות פרעוני־מצריים היתד,
עתידה לעלות למדינה ב־ 300 מיליון פזטות
( 12,5מיליון ל״י).
במרחב לבנון
ה ע תונו ת ני צחה
החודש היה בית־הנבחרים הלבנוני עד
לתופעה מוזרה: יציע העתונאים, אשר באולם
הביירותי הגדול, המרוקן מאדם והצירים
הנכבדים נאלצו לפתוח בדיוניהם ללא כל
תקווה שדבריהם הנמלצים יונצחו בדפוס.
היה זה שיאה הדרמתי של פרשה ארוכה.
זה זמן רב שהעתוגאי ם הלבנוניים
הבלו קשות מחוסר־וייקנותם של צירי בית־הנבחרים.
לעתים היה הבית מתכנס בשעה
, 15.30 ומגיע להרכבו החוקי רק בשעה
.19.00 הצירים היו מגיעים למקום בזה
אחר זה, בהפרשי זמן גדולים, מאלצים את
גציגי העתונות לבזבז שעות יקרות.
החודש החליטו העתונאים לשים קץ לבזבוז.
ראשי אגודת־העתוגאים חביירותית נתכנסו
לישיבה חשאית, קיבלו החלטה מכרעת :
*העתונאים יחכו רק חצי שעה לאחר מועד
כינוסו הרשמי של בית־הנבחרים. אחר יקומו
ויסתלקו.״
ההחלטה בוצעה במלואה, הביאה לתוצאות
המקוות. לאתר שערך בית־הנבחרים הלבנוני
שתי ישיבות באיחור חב, ללא נוכחות העתו־נאים,
נערכה הישיבה השלישית בהרכב מלא,
בדיוק בזמן הקבוע: הצירים היו מוכנים
לעשות הכל — ובלבד שתוכן נאומיהם
יפורסם.
•הכיפה הגדולה בעולם היא זו של כנסיית
3טרוס הקדוש ברומא: קוטרה 39 מטר.

בשנת 1948 היה השם קסטל
בפי כל. היה זה משלט על אס
הדרך לירושלים, שכיבושו סימל
את ראשית הסוף של צבאות
הערבים. גם השנה ,1955 ,השם
קסטל בפי כל. אולם שוב אין
קסטל משלט נישא בין מויצא
לקריית ענבים. קסטל הוא מלון
פאר תל־אביבי שארבע קומותיו,
המשכנות 106 חדרי חזית, נישאות
על גבעה בצפון תל־אביר,
המשקיפה לעבר הים והירקון
נם יחד.
יפי־נוף ושקט זה, בתוספת
לשירות האדיב והנוח והרגשה
הביתית, משכו משך 18 חודשי
קיומו הראשונים 50 אלף אורחים
לקסטל. ביניהם: אורחים
ללילה, כשרי הממשלה המזדמנים
לתל־אביב, לוי אשכול וד״ר
יוסף בורג; אורחים לסופי שבוע
•־ -זוגות צעירים, תעשיינים ומשפחותיהם
הרוצים לנוח מעמל
שבועם ואורחי־קבע כציר צ׳ילי,
ד״ר סמואל אונדאניו ספולבדה,
הגר בשלושת חדרי־פאר.

אולם־קכדה נאה (למעלה) ,חדר־אוכל מפואר(למטה) :

אדה

לרשות

תרד קצוץ. לא לחינם ביקש
אחד מאורחי הקבע של המלון,
השגריר החדש של ישראל למוסקבה׳
אלוף יוסף אבידר, לקחת
עמו את טבח המלון. לארוחותיו
יצא שם בארץ ורבים הם
הבאים לקסטל רק כדי ליהנות
מסעודת הצהריים (תפריט טיפוסי
של ארוחה כזו, במחיר של 34
ל״י: פשטידת כבד או ביצה
רוסית עם סלט! מרק ירקות,
כשר או עוף; סלטים לפי העונה;
צלי, שניצל, סט״ק, עוף אפוי
או צלוי; סלטי פירות או לפתנים;
קפה שחור עם עוגה).
אין קסטל מגיש ארוחות לפ־תפריט
בלבד. כל אורח יכיל

להזמין לפי טעמו האישי, ליהנות
ממטעמי המאפייה הפרטית של המלון,
לרוות ממרתף היינות שלו
(משאטו מונט! ישראלי עד הנסי,
הברנדי הצרפתי המשובח).
בין שהמנה היא תרד לא־מבי־של,
אותו אוהב ציר צ׳ילי לאכול
קצוץ ובין שהוא מאכל ביתי
יהודי, המוכן על־פי כל כללי
הכשרות תחת השגחתו של הרב
אברהם גורן, אבי הרב הראשי
של צה״ל, אלוף־משנה שלמה
יורן•

משקה משוכח. אך לא על
המזון לבדו, המוגש באולם־האי־כל
מקורה הזכוכית, יחיה האורח
בקסטל. הוא יכול לנוח בחדרו
המרוהט ברהיטים חדישים,
המקושט במראות־ענק ובתמונות
ציירים בעלי־שם. הוא יכול להזמין
את מכיריו לבאר האינטימי
של המלון, ליהנות בו לא רק
ממשקאות משובחים כי אם גם
מנגינת פסנתר משובחת.
ואם האורח הוא, כפי שקורת
לעתים קרובות, איש עסקים, תע־

האורחים.

שיין, או איש מפלגה, הוא יכול
להועיד את מועצותיו באולמות
הישיבה הקטנים (בני 30 המקומות)
המיוחדים לדבר, כפי שעושות
לעתים קרובות המפלגה
הפרוגרסיבית, תנועת החירות
מפא״י והצ״כ.
לכינוסים יותר רבי־משתתפים
נועד אולם הישיבות הגדול, היכול
להכיל עד ססד איש, בי
נערכו לאחרונה מסיבות, כינוסים
ומועצות של תה׳׳ל (תכנון
המים לישראל) ,אל־על, סולל־בונה
וחברת החשמל. שימיש
אחר לאולם היפה: נשפי נשו-
אין — במחיר של 400 לירות,
לכל היותר, למאה מוזמנים, כולל
מוסיקה וארוחת ערב מפוארת.
מנהלת צעירה. שירותים
אחרים של המלון, הדוגל בשירותי
מותרות במחירי צנע (חדר
ליחיד: מ־ 5,5לירות) :כביסה
וניקוי חימי תוך שעות מספר;
מספרד״ השולחת את ספריה
לחדר האורח אם רצונו בכך.
לא לחינם באים לקסטל רופאים
הרוצים לנוח משך שבוע
מטרדת הפרקטיקה שלהם, צוותות
אוויר של חברות תעופה
בינלאומיות, או אורחים השוכרים
חדר לתקופה ממושכת, במחיר
מיוחד ( 120 לירות לחודש,
כולל ארוחת בוקר) .כי קסטל
דואג לשירות אורחיו ואת זה
הוא עושה בעזרת הסגל המאומן,
המכיל בקרבו את וותיקי המלונאות
בארץ וגם את הצעירים
המצטיינים בענף, כאסתר גרשון,
,20 התלמידה המצטיינת של בית־הספר
למלונאות של הדסה ומנהלת
משק המלון הצעירה ביותר
בארץ, אם לא בעולם.
כי זה דרכו של קסטל: כלים
חדישים, שירות אדיב ונוח ויחס
אישי לכל אורח.

״הישמר מפניהן של נשים יפות, אף כפל כפליים הישמר מרגליהן,״
אמר החכם הסיני הקדום קונפוציום. הוא לא טעה: כיום נחשפות
הרגליים החטובות לכלי הנשק הנשיי המסוכן כיותר במלחמה
הנצחית על כיבוש ליבו של הגבר. האמריקאים, וכיהודי קוסמי•
הפירסומת של הוליבוד, היטיבו להכיר עובדה זו ניצלו אותה למטרותיהם,
ערכו סידרת חידונים של זיהוי פני כוכבות לפי רגליהן.
לפניך תשעה ראשים של נשים יפות־תואר, המוכרות כישראל,
או בעולם. כך, למשל, תמונה 05 היא זו של כוכבת איטלקית סילבאנה
מנגנו, תמונה >ו< היא של כוכבת ג׳ין מימונם ו>-ג< היא של דוגמנית
ישראלית עכסה איש־שלום. יחד עם זאת נתונים לך תצלומים של
תשעה זוגות רגליים (שמונה כעמוד זה, התשיעי על השער) .נסה
להוכיח את בישרון הריגול שלך, לקבוע אילו רגליים שייכות לאילו
ראשים. עליך רק למלא בשורות הריקות המובאות להלן את המספרים
המתאימים של תצלומי הרגליים. רגל והצלח, אחר עיין בפתרונות
המובאים בעמוד ,17 ליד התשבץ.